הצעת חוק חומרי נפץ (תיקון - אסדרת חומרים הודפים), התשפ"ו-2026

החוק המוצע מבקש להגדיר מחדש את המונח "חומר הודף" בחוק חומרי נפץ. חומר הודף יוגדר כתערובת כימית או חומר הכוללים חומר מחמצן ודלק, המיועדים לעבור תגובה כימית מהירה לייצור גזים לצורך הנעה או הדיפה, אך אינם יוצרים גל הדף או דטונציה. התיקון מוסיף פרק חדש לחוק, המאפשר לשר לקבוע בתקנות תנאים מיוחדים לשימוש, החזקה, שינוע וייצור של חומרים הודפים. זאת, למטרות מחקר ופיתוח במוסדות השכלה גבוהה, מכוני מחקר או בתעשייה. השר יוכל לקבוע תנאים מקלים לקבלת היתר, או פטור מהיתר, וזאת בתנאי שהכמות המוחזקת אינה עולה על סף כמות מרבי שיקבע. בנוסף, השר יוכל לקבוע חובת מינוי והכשרה של אחראי בטיחות לעוסקים בחומרים הודפים. ההכשרה תיקבע בהתאם לאופי הסיכון הכרוך בחומר, ותותנה בהסמכה של ממונה על הפיצוצים או הכשרה ייעודית לעיסוק בחומרי נפץ. השר יוכל גם לקבוע בתקנות הכרה בהכשרות בטיחות מקצועיות שניתנו במפעלים, וכן הכשרות שניתנו ערב התקנתן, וזאת בהתאם לסיווגים בינלאומיים. ההצעה נועדה להתמודד עם מצב בו חומרים הודפים אינם מובחנים מחומרי נפץ, מה שיוצר חסמים משמעותיים למחקר ופיתוח בישראל, ופוגע ביכולת התעשיות הביטחוניות להטמיע טכנולוגיות חדשות. התיקון יאפשר הגדרה רשמית של "חומר הודף" על בסיס סיווגים בינלאומיים, יסמיך את השר לקבוע פטורים או הקלות בכמויות מסוימות למכוני מחקר, ויקבע מסלול הכשרה ייעודי לעוסקים בתחום.

מקור: הצעת חוק לדיון מוקדם