חשיבות השמירה והביטוי של ערכי התרבות, המדע והרוח של מדינת ישראל

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

כבוד השר, הוחלט על ביטול ההענקה המסורתית של פרסי ישראל בתחומי המדע, התרבות והרוח, ובמקומם – להעניק פרסים רק בקטגוריית גבורה. רצוני לשאול: 1. מדוע מבוטלות השנה הקטגוריות האחרות ופרסי הגבורה לא מוענקים לצידן? 2. כיצד מתכוון השר להקנות לציבור את ערכי העוצמה התרבותית-מדעית של המדינה?

היו"ר אמיר אוחנה:

בבקשה, כבוד השר.

שר החינוך יואב קיש:

גם פה אני רוצה רגע לדייק את השאלה. אנחנו לא ביטלנו את הפרסים. ההפך. קודם כול, השנה כמובן יהיה פרס ישראל, והוא יוענק כרגיל, והפרסים שנדחו נדחו לשנה הבאה. הם יוענקו בשנה הבאה – לא בשנת מלחמה, לא בשעה שיש קרבות עזים בעזה ואנחנו שומעים, לצערי, על מחירים כבדים שמדינת ישראל משלמת יום-יום. אני חושב שלכבוד הפרסים האלה – לתת להם את הכבוד שמגיע להם. אני אומר לך שאם אנחנו היינו עכשיו מתנהלים כאילו הכול כמנהגו נוהג ונותנים פרסים – נדמה לי שיש תרבות תורנית או ביולוגיה או מדעי חיים – היינו נתפסים כמנותקים, לא מבינים איך אנחנו עושים את זה כשאנחנו במלחמה. אני חושב שגם לבעלי הפרס ולזוכים – והם יקבלו את הפרס, כולם יקבלו בשנה הבאה את הפרס, בעזרת השם, אחרי שמדינת ישראל תכריע את חמאס, אחרי שנחזיר את החטופים ואנחנו נהיה במציאות אחרת. אני אומר את זה בצורה מאוד ברורה, כי אני חושב שזה דווקא לכבודו של פרס ישראל שאנחנו מתמקדים בשלב הזה, כשאנחנו במלחמה, בזמן שטובי בנינו ובנותינו – כשכל עם ישראל, כשכולם וגם הבית הזה, ממוקדים בהחזרת החטופים, בניצחון ובחזרת הלוחמים בשלום. אני חושב שנכון שגם בפרס ישראל ייעשה איזשהו שינוי בעניין הזה, וכל זה בלי לפגוע באף אחד מהזוכים האחרים, שיקבלו את הפרס שלהם בשנה הבאה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חברת הכנסת צרפתי הרכבי, שאלת המשך. לאחר מכן – שאלות נוספות, לחבר הכנסת קריב ולחברת הכנסת דבי ביטון.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

אדוני, אין עוררין שהענקת פרסים בקטגוריית תקומה, גבורה וערבות הדדית מוצדקת במיוחד בעת הזאת, אבל אני סבורה שהם לא צריכה להחליף את האחרים, הפרסים האחרים – ויש הרבה מאוד קטגוריות, ואדוני יכול לבחור את הקטגוריות – והם המלמדים על חוזקנו ועצמאותנו הרוחנית כעם וכמדינה. ניצחון על האויב הוא גם הגנה על ערכי התרבות שלנו, הרוח והמדעים. אנחנו מתהדרים בכך שאנחנו סטרטאפ ניישן, אבל אנחנו משדרים תבוסתנות בביטולם של הפרסים. לכן צריך להעניקם – את הפרסים שאדוני מבקש להעניק – לצד הקטגוריות ההיסטוריות וערכינו הנצחיים. האם באותו רציונל אדוני מתכוון גם לדחות את חידון התנ"ך, למשל?

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. שאלה נוספת – לחבר הכנסת קריב, ואחריו – לחברת הכנסת ביטון.

גלעד קריב (העבודה):

אדוני השר, בהמשך לשאילתה ולתשובה, אני כמובן מצטרף לתהייה וגם לעמדה של חברת הכנסת צרפתי הרכבי. בעיניי, דווקא השמירה על השגרה, גם בתחום הרעיוני, הרוחני והאינטלקטואלי, מקרינה חוסן לאומי. השאלה שאני מבקש לשאול: כיצד עולה ההחלטה שלך בקנה אחד עם הוראות תקנון פרס ישראל? ישנו תקנון ברור. התקנון קובע סדר. התקנון מאפשר לשר בהחלט להוסיף פרסים מיוחדים, אבל ישנו תקנון, והתקנון הזה קובע שמדי יום עצמאות יוענקו פרסים על פי הסדר שמופיע. מה הבסיס להחלטה? והאם אתה מוכן, בעקבות הקול הציבורי שעולה בעקבות הודעתך, לשאול מחדש את החלטתך? הציבור מצפה לשמירה על השגרה, במיוחד ביום העצמאות.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. חברת הכנסת ביטון, ולאחר מכן השר ישיב במרוכז.

דבי ביטון (יש עתיד):

יושב-ראש הכנסת, כבוד השר, כנסת נכבדה, אני רוצה לשאול: ב-3 במרץ ייפתחו מערכות החינוך בשדרות, מה שאומר שחלק מהמפונים כנראה יחזרו. אני רוצה לומר, להדגיש, שהמתווה הוסכם עד 7 ביולי. במפגשים שקיימתי עם כמה מפונים, הורים לילדים שמסרבים כרגע, מבחינה רגשית, לשוב לעיר – המסגרות שהיו עד היום אלטרנטיבה במרחבים במלונות נסגרו, ומאלצים אותם עכשיו, על מנת שהילדים יוכלו להמשיך את החינוך, להירשם לבתי ספר, מסגרות, באותו מלון שבו הם נמצאים. אני מקבלת תלונות קשות על מצב רגשי. איך יכול להיות שילדים יעברו טלטלה על טלטלה? אני אשמח להתייחסותך.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. בבקשה, כבוד השר.

שר החינוך יואב קיש:

אני אתחיל רגע בשאלתה של חברת הכנסת דבי ביטון. המגבלה המרכזית של מערכת החינוך – צריך להבין את זה – היא נושא כוח האדם. אין לנו יכולת להפעיל שתי מערכות חינוך, כפולות, האחת במלונות למפונים, והשנייה בעוטף לחוזרים, לצורך העניין. לכן כל הניהול – כל עוד באמת היה אירוע של פינוי ועוד לא הייתה חזרה, ריכזנו מאמץ במלונות ואכן בנינו מסגרות רבות לעשרות אלפי תלמידים. ברגע שאנחנו באירוע שבו אנחנו צריכים להתחיל לחזור ולהחזיר ולבנות את המסגרות ביישובים עצמם – וכמו שאמרת, ב-3 במרץ ייפתחו כל מוסדות החינוך בעיר שדרות – אין לי כוח אדם, גם אם הייתי רוצה, להשאיר פעילות בתוך המלונות. זה נוהל יחד עם ראש העיר וכל הרשויות. אני מנסה כמה שאני יכול, במקומות שכן יש לי יתירות, להשאיר מסגרות פתוחות, אם אני יכול. אני לא עושה דווקא; אני לא בא ואומר: אנחנו סוגרים. ההפך. יותר מזה, אם אני יכול לאפשר, אם יש מקום במסגרות הקיימות – נניח, לדוגמה, נמצאה משפחה שגרה בזיכרון יעקב, שכרה בית, והיא רוצה להישאר, והילדים רשומים למערכת – הם רשומים. אין בעיה. אנחנו לא אומרים: זהו, כולם צריכים לחזור. אנחנו לא במקום הזה. הדבר היחיד שאנחנו אומרים: להפעיל את כל מערכת החינוך שפועלת היום, שפעלה עד עכשיו, במלונות, אנחנו לא נהיה מסוגלים. אנשי הצוות חוזרים, והמערך עובר לעיר עצמה, לשדרות, וליישובים האחרים.

דבי ביטון (יש עתיד):

– – – י"א, י"ב – – –

שר החינוך יואב קיש:

אני אומר, אנחנו הקלנו במתווה הבגרויות לכל המקומות האלה. אנחנו עושים הרבה מאוד התאמות. אבל בסוף יש החלטה שאומרת: מתחילים להחזיר את התושבים לעוטף. המצב הביטחוני מאפשר את זה. אני חייב לדאוג למערכת חינוך שם, ולכן כובד המשקל של מערכת החינוך עובר בחזרה לעוטף. אנחנו לא מכריחים, אבל אנחנו אומרים בצורה ברורה וכנה: איפה שנוכל לתת פתרון למי שנשאר – ניתן. אני לא יכול להתחייב. אני גם אומר בצורה ברורה: את המסגרות שפתחנו בבתי המלון אנחנו ניאלץ לסגור בגלל כוח אדם. זה לגבי השאלה שלך. אני אתייחס לשתי שאלות ההמשך שהיו יחד. אני מודה שאני קצת מופתע מחברות וחברי הכנסת. אני חושב שהסברתי פה היטב שאנחנו לא יכולים להיות מנותקים ממה שקורה במדינת ישראל. אני מצפה גם מחברי הבית הזה לאחריות ציבורית, ולא לנסות לעורר איזו מחלוקת מיותרת בזמן שהחיילים שלנו בשדה הקרב והחטופים עוד מוחזקים, וכולנו תקווה לחזרתם במהרה שלמים ובריאים לביתם. אני אומר עוד פעם: אין מחיר פה בהחלטה הזאת. הפרסים יינתנו. הזוכים יקבלו את הפרסים שלהם. ההפך, יש פה מחיר בהתנהלות שלא רואה את המקום שמדינת ישראל נמצאת בו. אני חושב שהדבר הזה הובהר, והובהר היטב, ונעשה עם ייעוץ משפטי מלא, ולנוכח המלחמה נלקחה ההחלטה הזאת. חשבנו שלא תהיה מלחמה, חשבנו שאפשר להמשיך. זה לא המצב. אנחנו מבינים שיש לפנינו עוד חודשים ארוכים של לחימה. אני יכול סתם ככה לספר ולתת לך מקרה אחר, על פרס חינוך, שגם נותנים אותו כל שנה, שבוטל לחלוטין בגלל אסון כבד שהיה באותו יום – מוות של לוחמים. אנחנו במלחמה, חבר הכנסת קריב. אני אומר לך, פרס ישראל יהיה אירוע מרגש ויפה. הוא יעסוק במלחמה, בגבורה, בערבות ההדדית שלנו ובסיפורים המדהימים של אותם אנשים שעשו את הבלתי-יאומן, והם יקבלו את הפרס. כל מה שקשור לעולם ההישגים וההצטיינות באקדמיה יקרה אחרי המלחמה, בשנה הבאה. תודה רבה.

גלעד קריב (העבודה):

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה לכבוד שר החינוך על המענה המפורט.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

מה עם חידון התנ"ך? אדוני, חידון התנ"ך יתקיים?

שר החינוך יואב קיש:

מתקיים. גם הוא משתנה – – –

גלעד קריב (העבודה):

טקס המשואות – לא נעשה?