סיכול פעילים שהשתתפו בטבח השביעי לאוקטובר

עמית הלוי (הליכוד):

תודה, אדוני היושב-ראש. מכובדי שר הביטחון, לאחר יותר משמונה חודשי לחימה ברצועת עזה, מדינת ישראל, צבא ההגנה לישראל, בניגוד להצהרות של כבודו ושל הרמטכ"ל, טרם מיצתה את הדין עם רבים שהשתתפו בטבח הברברי הנורא. ברצוני לשאול: מדוע מדיניות צה"ל – והפצ"רית יפעת תומר-ירושלמי, כפי שפורסם – היא שלא ניתן אישור לסיכול עזתים שזוהו ככאלה שהצטרפו ללוחמים המרושעים הללו והשתתפו בטבח ובפשעים כנגד האנושות שבוצעו ב-7 באוקטובר? תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לאדוני. כבוד השר, הבמה שלך.

שר הביטחון יואב גלנט:

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת עמית הלוי, לוחמי צה"ל פועלים, לוחמים במסירות רבה מזה כתשעה חודשים במלחמה הצודקת ביותר, המוסרית ביותר שידענו בכל שנות קיומנו. המלחמה הזאת, כזכור, החלה כאשר מחבלי חמאס פשטו ב-46 פרצות לכיוון שטח מדינת ישראל, כשהם פועלים על מנת לרצוח, לחטוף, לענות ולאנוס אזרחים – נשים, ילדים, גברים, זקנים, ניצולי שואה. לוחמי צה"ל לחמו בגבורה ובלמו בשעות הראשונות, בימים הראשונים, ולאחר מכן העבירו את המלחמה אל שטח האויב בהתקפה עזה. אני אומר כאן בצורה הברורה ביותר: מערכת הביטחון כולה נחושה למצות את הדין עם כל אחד ואחד שפעל כנגד אזרחי ישראל, בין שמדובר במחבל מוצהר ובין שמדובר באזרח שלקח חלק בפעילות הרצח המתועבת הזאת. אנחנו נמצה את הדין עם כולם, אם במעצר ואם בחיסול. יש רק שתי אפשרויות לאנשים האלה לעתיד לבוא: בית הכלא או בית הקברות – בהליך מואץ. ולכן, הציווי "זכור את אשר עשה לך עמלק" מנחה אותנו. לא מדובר פה על קרב; לא מדובר פה על מלחמה; לא מדובר פה על הקשיים שקורים, לצערנו, בכל קרב ומלחמה. מדובר פה על השפל האנושי הגרוע ביותר – הפעולה של חיות האדם האלה – ואנחנו נמצה איתם את הדין. אני רוצה גם לנצל את ההזדמנות הזאת ולהעלות על נס את הגבורה של אזרחים – של נשים, של נערים ושל חיילים; אנשי כוחות ביטחון וכאלה שהם אינם נמנים על כוחות הביטחון; בסדיר, במילואים ואזרחים מן השורה. אני רוצה לשבח ולהעריך כל אדם שכאשר חש בסכנת חיים, לקח נשק ופעל על מנת להרוג את מבקשי נפשו, את אלה שתוקפים את הילדים ואת הנשים שלנו. כל אדם כזה ראוי להוקרה, להערכה ולציון לשבח – 180 מעלות מכל מה שקורה עם אלה שבאו לפגוע בנו ולהרוג אותנו. ולכן, אל מול פני הרוע, החובה שלנו היא להגן על עצמנו, והכלל שחל הוא "הבא להורגך השכם להורגו". בנושא הזה לא יהיו פשרות. את התהליכים ננהל בהתאם לחוק ולדין, אבל בלי לשכוח מה מוטל עלינו. כמי שעוסק בנושא הזה של לחימה בטרור ובמחבלים מאז ימי נעוריי, למעלה מ-47 שנים בשירות הביטחון, אני מחויב לזה, ואני רוצה לומר לך שאני מייצג באמירה הזאת את כל חיילי צה"ל ואנשי כוחות הביטחון.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. אנחנו ניקח שאלת המשך מחבר הכנסת הלוי, ולאחר מכן שתי שאלות נוספות, של חבר הכנסת רון כץ וחבר הכנסת נאור שירי ברצף, והשר ישיב במרוכז. בבקשה.

עמית הלוי (הליכוד):

אדוני שר הביטחון, אני חייב לומר לך במלוא הכבוד, מאחר שנהגת כאן ביושר ולא ענית במילה אחת – לא, כלומר לא אמרת אין הנחיה כזאת של להגן מסיכול, לא מעצר – אמרת, יש מעצר ויש סיכול – אין הנחיה כזאת להגן מסיכול על אותם אנשים מתועבים שתיארת היטב. ואני רק רוצה לומר, הזכרת את "זכור את אשר עשה לך עמלק" – שם אין מעצר, בזכור את אשר עשה לך עמלק. ואני רוצה לומר לך, ייצגת פה את כל חיילי צה"ל, אני מסכים איתך לחלוטין, למעט חיילת אחת – קוראים לה יפעת תומר-ירושלמי, ואני אומר את זה באחריות, כי אני יודע את הדברים וגם ראיתי את הדברים, שההנחיה שלה היא מאוד ברורה, שהאנשים הללו מוגנים מסיכול, לא עמלק ולא חצי עמלק. אגב, הם היו הרבה יותר גרועים מעמלק. ולכן אני רוצה לשאול: כיוון שהעמדה הזאת מבוססת על פרשנות באמת מופרעת, מופרעת, של אותו סעיף בפרוטוקול הראשון של אמנת ז'נבה ובאותו בג"ץ סיכולים ממוקדים – גם פרופ' ברק לא היה מעלה על דעתו פרשנות כזאת מופרעת, להגדיר אותם כאזרחים ולא כלוחמים, אלה שהצטרפו ללוחמים, אלה שהיו שותפים למעשים הכי ברבריים, כמו שאמרת – אני רואה בעולם המושגים הזה עולם מושגים מעוות ומסוכן, ואני אומר לך, שר הביטחון, היחס הסלחני הזה מערער את הצדק ואת התשתית המוסרית של כל המלחמה. ולכן אני רוצה לשאול, דבר ראשון, כיוון שאני מניח, כמו שאמרת, שאדוני לא שותף לתפיסות ולערכים הללו של המדיניות המשפטית: האם בכוונתך לבקש חוות דעת משפטית נוספת? ואני אומר לך מראש שיש רבים בארץ ובעולם שחולקים נחרצות על העמדה המופרעת הזאת של הפצ"רית, חולקים נחרצות. דבר שני, בכל הכבוד, אדוני אחראי לביטחון בישראל ולא הפצ"רית, וטוב שכך. לכן אני שואל אם תקיים דיון נוסף מעבר לחוות דעת נוספת כדי להנחות על שינוי המדיניות הזו, שעל פיה העזתים הללו שטבחו, אנסו וערפו, כמו שאמרת, מוגנים על ידי הפצ"רית מסיכול. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. חבר הכנסת נאור שירי, רצית שאלה נוספת. בבקשה. ישאלו, ותשיב במרוכז.

נאור שירי (יש עתיד):

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אדוני שר הביטחון, ראשית, אני רוצה לחזק אותך בימים האלה. אני מרגיש גם כחבר כנסת וגם כאזרח שאתה עומד בפני, בוא נגיד, מתקפות לא פשוטות. גם אם לפעמים אני לא מסכים עם עמדתך, בסוף זה לדעתי חשוב להמשך התפקוד המיטבי של שר ביטחון בזמן מלחמה. השאלה שלי נוגעת למיגון באזור מרום הגליל, מועצה אזורית מרום הגליל. אני ניסיתי כמה וכמה פעמים. מבנה חינוך של ילדים בגן ילדים שלומדים במקלטים, עשרה מטרים מרובעים – אנחנו ניסינו לראות אם זה עניין של חוסר בכספים – גם נגב-גליל, גם משרד החינוך – בסופו של דבר אתמול הגיע ראש המועצה לוועדת הכספים ואמר שזה תקוע בפיקוד העורף, לא מעניין של חוסר תקציב, אלא ביורוקרטיה שמקשה עליהם במשך תשעת החודשים הקרובים לבנות מיגון לגני ילדים ברחבי המועצה. אני רק רוצה לסבר את האוזן: מדובר ב-30 ילדים, 20 ילדים, יחד עם שלוש נשות צוות, שלומדים בעשרה מטרים רבועים במקלטים תת-קרקעיים. זה לא סביר ברמה קיצונית. יש להם מבני חינוך חדישים, פשוט לא ממוגנים. אני רוצה רק להבין איך אפשר לייעל את העבודה ולראות איך אנחנו מתקדמים, שיהיה להם מיגון במועצה, ספציפית בעלמה ובדלתון, שבהם הייתי. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. חבר הכנסת רון כץ, בבקשה.

רון כץ (יש עתיד):

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אדוני שר הביטחון, אני אשאל אותך את אותה שאלה ששאלתי את סגן הרמטכ"ל ואת ראש אכ"א. לגבי מספר המתגייסים מקרב הציבור החרדי – אני יודע שגם אתה תומך בשילוב הציבור הזה בתוך הצבא, נקבתם במספר – אני רוצה לדעת מה קורה עם אלה שלא מתגייסים, כי נכון להיום, לפי איך שצה"ל רואה את זה, אלה שלא מתגייסים יישארו בתוך איזשהו לימבו שיחייב אותם לא להשתלב במעגל התעסוקה, לא להשתלב במעגל החיים, וישאיר אותם בסטטוס הקבוע הזה של לומדי תורה. אין לי שום התנגדות, להפך, אני מעודד את לומדי התורה, אבל אי-אפשר לכלוא את אותם עשרות אלפים בשלב הביניים הזה, וכן צריך לדעת, א. כמה מגייסים; ב. מה קורה עם מי שלא מגייסים? נותנים פטור? נותנים דח"ש? מה עושים איתם? ומה השלב הבא? כלומר, מגייסים מספר מסוים השנה – הוא פורסם בתקשורת אבל לא אחזור עליו – בשנה הבאה מה קורה, שנה אחרי זה מה קורה, כי ציבור שלם באמת לא יודע מה הולך לקרות איתו. תודה רבה, אדוני.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. כבוד השר, בבקשה.

שר הביטחון יואב גלנט:

אני אשתדל לענות על שלוש השאלות בקצרה. חלק מהן משתלבות עם שאילתות נוספות שאני ארחיב עליהן בהמשך. ראשית לעניין מחבלים: אין מקלט ואין מקום בטוח למי שלקח חלק בטבח כנגד אזרחי ישראל. אנחנו נביא אותו לדין, וכשאני אומר את זה, אני מתכוון להגיד, נפעל נגדו, נסכל אותו או נעצור אותו, בהתאם לתנאי הסביבה. אני חושב שהפעולה של צה"ל, שהביאה עד כה לחיסולם של למעלה מ-14,000 מחבלים, למספר גבוה יותר של פצועים בקרבם ולמיטוט של המסגרות הצבאיות של חמאס, האחרונה שבהן ברפיח, היא למעשה העדות למה שאני אומר. אנחנו תוקפים ונתקוף מחבלים מהאוויר, מהים, בדרך היבשה, ואנחנו מוכנים לעשות כל פעולה נדרשת. הכול ייעשה בהתאם לחוק ובהתאם לצורך המבצעי, והמשימה ברורה, וכל מי שעוקב אחרינו בתשעת החודשים האחרונים מבין מה אני אומר. אני עוסק בנושא הזה שנים ארוכות. אני נחוש בעניין הזה, ואני חושב – –

היו"ר אמיר אוחנה:

ששש. חברי הכנסת.

שר הביטחון יואב גלנט:

– – שפעולתם של צה"ל ושל שירות הביטחון הכללי, שממוקדת במחבלים וגם ברוצחים שבאו ב-7 באוקטובר, הולכת ומצטברת להישגים גדולים. אני מניח שבקצה אנחנו נגיע אל כולם, מהראשון ועד האחרון, מאלה שנמצאים במנהרות דרך אלה שלובשים חליפות שלושה חלקים ומסתובבים ברחבי העולם במטוסי פאר ועד לאלה שהיו שותפים ברצח. אשר לנושא של רמת הגולן, ראשית, אני חושב שהמקומות הראשונים למיגון הם אכן מוסדות החינוך, ובראש ובראשונה לגיל הרך, והשאלה שאתה מעלה היא דבר חשוב. אנחנו ניכנס לבחינה ונביא גם תשובה בקשר לקצב ובקשר לסדר העדיפויות. בסופו של דבר מדובר באופטימיזציה תחת משאבים נתונים, ובהם אנחנו צריכים להחליט מה מסוכן יותר ומה מסוכן פחות, מה עדיף ומה זמין, ובסוף לקבוע את הדברים. אני אנחה את צה"ל ואת פיקוד העורף לפעול בהתאם.

נאור שירי (יש עתיד):

רק אני אומר, יש את הכסף. הכול מוכן.

שר הביטחון יואב גלנט:

אני מעדיף שניתן לדברים – תשובה מסודרת, כשכל הנתונים יהיו בפניי, בפנינו, ונקבל את ההחלטה. צה"ל ופיקוד העורף, כגוף שנמצא תחת האחריות המשותפת של הרמטכ"ל ושלי, עושים את העבודה הזאת לדעתי בצורה מרשימה מאוד לאורך כל המלחמה. אשר לענייני הגיוס, לשאלה של חבר הכנסת רון כץ, אני אתן כאן הקדמה קצרה למה שאני ארחיב עליו בהמשך, אבל אומר רק שהיעד שלנו הוא להגיע לגיוס של כל מי שהוא בר-גיוס לפי חוק. ככה אנחנו עובדים, וכאשר החוק נוהג בדרך הזאת, זה מה שאנחנו עושים. בסופו של עניין התהליך הזה הוא תהליך הדרגתי. הוא לא נעשה 76 שנים; הוא לא נעשה על ידי רבים מקודמיי, שלא זזו מילימטר במה שצריך לעשות, והוא משתנה עכשיו כי צווי הגיוס בדרך, הם יצאו במהלך השבועות הקרובים. אז אני חושב שזה שינוי דרמטי, ומן הראוי לברך עליו, כי זה גם ירבה ביטחון וגם ירבה אחדות. שני הדברים האלה חשובים.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. השאילתה הבאה היא של חבר הכנסת אוהד טל.

רון כץ (יש עתיד):

רק משפט. השאלה היא גם לעתיד: מה עושים עם אלה שלא מתגייסים? זאת השאלה.

שר הביטחון יואב גלנט:

אמרתי, ארחיב בקרוב גם מה עושים בעתיד וגם איך התהליך נעשה. אני מקווה שאת השאלות האלה הפנית לאורך כל הדרך גם לאלה שקדמו לי – –

רון כץ (יש עתיד):

לכולם.

שר הביטחון יואב גלנט:

– – כולל מה שהיה מכונה בטעות אז ממשלת השינוי.

רון כץ (יש עתיד):

אדוני מכיר אותי, שאלתי את השאלות הקשות תמיד.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לחבר הכנסת כץ. חבר הכנסת אוהד טל, השאילתה היא שלך בנושא חיבור חשמל ישראלי לעזה. בבקשה.