תקצוב מוגבר של מערך הטיפול בסוכרת לאור הביטול הקבוע של המס על משקאות ממותקים

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש ושר הבריאות. ישראל מובילה בתחלואת סוכרת Type 2. לטיפול במחלה נדרשות מרפאות מיוחדות ומערך כולל ורחב, עקב פגיעת המחלה באיברי גוף רבים. הביטול הקבוע של מס המשקאות הממותקים צפוי להגביר את התחלואה, ונדרשת היערכות. ברצוני לשאול: האם המשרד נערך לתקצוב מוגבר של מערך הטיפול בסוכרת?

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. בבקשה, השר.

שר הבריאות אוריאל בוסו:

בוקר טוב לכולם, מכובדי היושב-ראש, חברי הכנסת. ברוך הבא, חבר הכנסת יואב גלנט. תודה לחברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי על השאלה המאוד-מאוד חשובה בנושא כל כך כל כך חשוב. את צודקת שנושא כזה היה צריך להיות כמעט בראש סדר העדיפויות של סדר-היום הציבורי, ואני מונה פה את המספרים. כפי שאמרת, ישראל מובילה בתחלואת סוכרת 2. כפי שאמרת. שיעור ההשמנה בקרב ילדים ומבוגרים בישראל עולה בהתמדה עם הזמן. הוא גבוה ביחס למדינות מפותחות אחרות. שיעורי ההשמנה והתחלואה, לצערנו, אף גבוהים יותר באוכלוסייה מהמגזר החרדי ובאוכלוסייה מהמגזר הערבי ובאוכלוסיות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך, כי זה נגזרת של מרכיבים נוספים שגורמים לכך שהאוכל הוא פחות בריא, ולוקחים דברים משמינים. השמנה ותזונה לקויה מהוות גורמי סיכון משמעותיים להשמנה ולתחלואה נלווית להשמנה, כולל סוכרת מסוג 2, מחלות לב וכלי דם, יתר לחץ דם, כבד שומני ועששת. לצערנו, ישראל מובילה בשיעורי היארעות סוכרת מסוג 2 בקרב ילדים ובשיעורי נזקיה בקרב מבוגרים. העלויות הכוללות המיוחסות להשמנה, לרבות בפגיעה בפריון העבודה הפסדים ממחלה ואובדן בכושר עבודה ופגיעה מתמשכת בבריאות הפרט ותפקודו, עומדות על כ-20 מיליארד שקלים בשנה. זו הפגיעה, גם הישירה, זאת אומרת שהעלויות השנתיות המיוחסות לטיפול בנזקי הסוכרת עומדות על כ-12.8 מיליארד ש"ח. מגמות ההשמנה והתחלואה קשורות בשינויים בצריכת מזון באוכלוסייה הישראלית על ידי העדפה של מזון אולטרה-מעובד, עשיר בנתרן, בשומן רווי, ובעיקר בסוכר – רכיבים שנמצאו כמווסתי סף החישה לטעם וכממכרים. כתוצאה של נוכחות גבוהה במרחב הציבורי ובסביבת המזון, אמצעי פרסום מסיביים והתכונות הממכרות של מזון ושתייה מעובדים, צריכתם באוכלוסייה גבוהה מאוד. ארגוני הבריאות ממליצים על שורת מהלכים רגולטוריים לאומיים שיסייעו למדינות להתמודד עם מגפת ההשמנה, ובהם מהלכים כמו איסור פרסום מזון ומשקה מזיקים לילדים ואיסור מכירת מזון ומשקאות מזיקים במסגרות חינוכיות ופנאי, פורמליות ובלתי פורמליות. אגב, סימון מזון מזיק בחזית האריזה, קמפיינים חינוכיים לאוכלוסייה, הוזלת מזון בריא ועוד – אלה הקמפיינים של ארגוני הבריאות העולמיים. משרד הבריאות שם לעצמו ליעד להפחית את שיעורי התחלואה שמקורם בתזונה לא בריאה, כגון השמנה, סוכרת, מחלות לב וכלי דם, סרטן ועוד, כחלק מהמאמץ לצמצום תחלואת הסוכרת וסיבוכיה. המשרד מדגיש כי הטיפול במחלה דורש שינוי התנהגותי הכולל שיפור הרגלי האכילה ויצירת סביבה תומכת בריאות. שינוי זה נועד לאפשר לכלל האוכלוסייה גישה למזון בריא יותר, כדי למנוע את סיבוכי המחלה בטווח הארוך. נושא התזונה ומניעת ההשמנה וסוכרת הוא במקום גבוה מאוד בתיעדופי המשרד, ותוכנית העבודה של המשרד לשנת 2025 מתמקדת במדיניות וברגולציה לשינוי סביבת המזון, בחינוך, הסברה והקניית מיומנות בתזונה בריאה, בפעילות גופנית ובהגדלת זמינות השירותים הרפואיים והתזונתיים. בראש תוכנית העבודה יהיו קידום ובניית תוכנית למניעת השמנה בקרב ילדים ולהפחתת צריכת הסוכר של הציבור כולו. התוכנית תתמקד בשינוי אורח החיים של הציבור, תוך חינוך והסברה, על חשיבות ההימנעות מצריכת יתר של סוכר. הדגש המרכזי בתוכנית הוא גיוס הציבור לשינוי הרגלים ולשיפור החיים. בסוף, כשנדע להסביר והציבור יבין את המשמעויות, אפשר לשנות את הרגלי הצריכה. לאחרונה ראיתי – פורסם בשבוע שעבר, לא משנה באיזה חברת משקאות ואיזה סוג של משקה, בשביל לא לעשות פרסום שלילי או חיובי, שהחליטו להפחית את כמות הסוכר בשתייה בעקבות הירידה במכירות, בגלל המדבקה האדומה. זה עשה לי עונג לראות את הנתון הזה. זאת אומרת שהמדבקה האדומה השפיעה וכוחות השוק ניצחו כאן, במקרה הזה – הבינו שהם צריכים לשנות את המינון. אבל התוכנית שאנחנו מובילים במשרד תכלול את הנושאים האלה: קידום מדיניות לשינוי סביבת המזון והנגשת מזון בריא. איך זה עובד? הטמעת מדיניות תזונה בריאה בכל הנהלים, על ידי קידום החלטת ממשלה וקביעת סטנדרטים מחייבים לרכש מזון בריא על ידי משרדי ממשלה ובמכרזים שמשרדים מפעילים. זה מהלך שהחל השנה, ונמשיך לקדם אותו על מנת שכל המזון המוגש מטעם המדינה יהיה בריא – לפחות החלק שלנו, שלא נאכיל בן אדם אחרת. קידום רגולציה התומכת בהפחתת צריכת הסוכר ומזון אולטרה מעובד ובהעלאת צריכת מזון בריא – בתוכניות העבודה השנתיות יקודמו רגולציות כגון מניעת פרסום מזון מזיק ברחבי המדיה. דבר שני – רגולציה לסידור מרכולים באופן התומך בבחירה תזונתית בריאה. זה קיים במקומות רבים בעולם. היום האוכל הלא-בריא מונגש, קורא לעיניים. אתה הולך לסופר, אתה מגיע לכל מיני מקומות, ושם כל הדברים הממכרים. גם במדפים הקרים, הדברים שהם פחות בריאים קורצים לעיניים ונמצאים בחזית המדפים. אם נחליט לשנות רגולציה ולומר שהדברים שהם יותר בריאים, עם קמח כזה או אחר או עם פחות סוכר, יהיו בחזית המדפים, בסוף העין רוכשת והיא שבעה, ויש לזה משמעות. חינוך והסברה והטמעה בשטח – איך עושים את זה? מעלים את האוריינות התזונתית לשיפור הרגלי האכילה באוכלוסייה, בדגש על הגיל הרך וילדים במסגרות חינוך, על ידי תזונאיות ברשויות המקומיות ובאשכולות אזוריים. זהו מהלך שהחל בשנים האחרונות, ואנחנו ממשיכים לתקצב אותו בשנים הבאות. בסוף זה מתחיל מהחינוך. הילד יבוא עם משמעויות שהוא שמע בבית ספר, בגן הילדים, בכל מסגרת חינוכית, כפי שאמרתי, פורמלית ובלתי פורמלית. אפשר להעביר שם הרבה מסרים, והמשמעות היא אחרת. קמפיינים להעלאת המודעות – הנכחת סימון ירוק על מזונות מומלצים לצריכה. יש את המדבקה האדומה, אבל צריך לעודד כנגד זה מדבקה ירוקה. לאורך השנים זה התקיים, ובשנה הבאה נצא בקמפיין נוסף. הגדלת זמינות השירותים – אנחנו ממשיכים לתקצב את קופות החולים במבחן תמיכה לבנייה ולטיפול בהשמנה על סך 20 מיליון ש"ח. אגב, זו השנה השלישית שבה המשרד מתקצב את הקופות להקמת מרפאות רב-מקצועיות לטיפול בהשמנה, וגם השנה נמשיך את זה. יתרה מזו, נעקוב אחרי הפריסה של המרפאות שאמורות להיפתח, בדגש על הפריפריה. מבחן תמיכה לטיפול בסוכרת בחברה הערבית – הגדלנו את התוכניות הללו, גם פר רשויות ואזורים, וגם השנה המשרד, כמובן, מוציא מבחני תמיכה כאלה. ונקודה נוספת – הנגשת טיפול בהדרכה תזונתית בתחנות טיפות חלב למניעת השמנה בינקות, הקשורה בסוכרת בגילים בוגרים יותר, על ידי תזונאיות. בשנה הקרובה צפויים להגדיל את היקף העבודה במסגרת זו. יש מכרז תזונאיות טיפות החלב. זה גדל בכל שנה, ובשנה הבאה נרחיב יותר, על מנת להשקיע במניעה בגיל הרך. כמו כן, המשרד מעוניין לקדם מדד איכות נוסף שיתרום למניעת סוכרת. נשים עם עבר של סוכרת הריונית נמצאות בסיכון לפתח סוכרת, ולכן המדד בודק גם ייעוץ תזונאיות אחרי הלידה וביצוע העמסת סוכר. חשוב לציין שבבניית התוכניות יינתן דגש מרכזי על שיתוף גורמי מקצוע מובילים – רופאים, חוקרים, חברי המועצה הלאומית לסוכרת וגורמים מקצועיים נוספים – על מנת להביא את מיטב המוחות ומיטב המומחים לנושא זה סביב שולחן עגול כדי לבנות ולדייק את מסגרת התוכנית ולגבש פתרונות מעשיים, ליצור שיתופי פעולה רחבים ולבנות תשתית לתוכנית בת-קיימא שתשפיע על כלל הציבור. בנוסף, חשוב להמשיך את שיתוף הפעולה עם משרד הכלכלה ומשרד האוצר לצורך בחינת אסטרטגיות להוזלת מזון בריא באמצעות רגולציה, פיקוח על מחירים או כלים אחרים. למעשה, מה המשרד כבר עשה בעבר? קודם כול, קודם חוק לפיקוח על איכות המזון ותזונה נכונה במוסדות החינוך, 2015, וצריך לאכוף אותו. כנראה חסרה שם אכיפה, אבל המשרד לא בר-סמכא בנושא הזה. זה חוק שצריך להשתמש בו, אבל הוא קיים על המדף. קיים גם חוק לפיקוח על איכות המזון ולתזונה נכונה בצהרונים משנת 2016. זה נקרא פיקוח תזונתי בצהרונים, וצריך לוודא שהאוכל בצהרונים באמת מוגש לפי החוק. קודמה רגולציה לקידום סימון בחזית האריזה כסימון האדום. יצא חוזר "לאכול ולגדול" – הכוונה למזון בריא במעונות היום – וכמובן, בחינוך יש תוכנית לתקצוב משותף לקידום פעילות אורח חיים בריא במשרד החינוך במסגרת אפשריבריא. זאת תוכנית שכבר קיימת. שירותי בריאות התלמיד במוסדות החינוך – חינוך לאורח חיים בריא; תקצוב יחידת בריאות באשכולות האזוריים; רשויות אפשריבריא; הרחבת התוכנית גוף-נפש יחד עם הג'וינט; עבודה עם המועצה לשלום הילד – גם זה שיתוף ציבור, סקירת ספרות; תוכניות משותפות עם הג'וינט – אשלים, תזונה והתפתחות מבראשית, משפחות צעירות, תנועות נוער, חטיבות עליונות מתחדשות; מיקוד בנושא מניעת השמנה במגזר החרדי בשיתוף עם החברה למתנ"סים, רשויות מקומיות ועוד, שכבר יצא ובפועל הוא פועל עכשיו. זה יפעל בעשרות מתנ"סים תוך דגש על נושא ההשמנה ותזונה בריאה. במגזר הערבי – מיקוד שעשינו שם במסגרת החלטת ממשלה. גם שם יש תוכנית רחבה ברשויות ובמועצות, עבודה מקיפה שנעשית עם הגורמים השותפים הרלוונטיים, וכמובן, חוזר ומבחן תמיכה למניעה וטיפול שהתחיל ב-12 מיליון שקלים, וכמובן זה ימשיך הלאה והלאה. לקדם את שילוב התזונאיות – נכנסה תזונאית חדשה, כמובן, אחראית על המזון במשרד, שעושה תוכניות נפלאות. זה נמצא בסדר העדיפויות אצלי באופן אישי ובמשרד. ללא ספק, עצם השאילתה שאת שאלת זה העלאת הנושא לסדר-היום, וזה חשוב.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לשר. ככל שיש שאלת המשך, נאפשר. לאחר מכן – שאלות נוספות לחברי הכנסת להב הרצנו ואלהואשלה. בבקשה.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

תודה רבה לאדוני השר על הסקירה המעמיקה, שדנה בעיקר ברגולציה, בחינוך ובהסברה. ציינת 20 מיליארד שקל שזה עולה למשק, אבל במבחן התוצאה אנחנו אלופים בסוכרת ובנזקי צריכה מוגברת של סוכר. הצריכה הממוצעת לנפש בישראל היא 64 קילוגרם בשנה, והמס על המשקאות הממותקים הפחית את הצריכה. אדוני, המס על המשקאות הממותקים הפחית את הצריכה ב-31%, אז למה צריך לבטל את המס הזה? מה עמדתך בנושא? כל התוכניות שציינת, שהן תוכניות של חינוך והסברה וגם רגולציה או חקיקות היסטוריות שלא מיושמות כדין – האם המשרד, המשרד שלך, לא משרדים נלווים, מתקצב תקנים לטובת המימוש של כל תוכנית שהצגת? 31% פחיתה בצריכת משקאות ממותקים כתוצאה מהמס – למה לבטל? מה עמדתך?

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. שאלות נוספות – לחבר הכנסת הרצנו.

קריאה:

היו"ר אמיר אוחנה:

כן, ברצף, השר ישיב במרוכז. לאחר מכן – חבר הכנסת אלהואשלה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, בשבוע שעבר ביטלה ממשלת ישראל את מגבלת שינוע הנפט דרך מפרץ אילת, כך שמעתה חברת קצא"א תוכל לשנע כמה נפט שהיא רוצה, מאחר שהתנאי שקושר את השינוע לצורכי משק האנרגיה בוטל גם הוא. ברור שכמות בלתי מוגבלת של נפט תעבור לצורכי יצוא לחוץ לארץ. איגוד רופאי בריאות הציבור קובע שכניסה של עשרות מכליות נוספות לנמלים באילת ובאשקלון תגביר את זיהום האוויר והתחלואה, בהן ובערים שבסביבתן, שכן אחד מהמזהמים הנפלטים כתוצאה מפעילות קצא"א הוא בנזן. בנזן הוכר על ידי הסוכנות הבין-לאומית לחקר הסרטן כמסרטן ודאי. הוא עלול לגרום גם לבעיות פוריות בקרב נשים, לאנמיה ולהחלשת המערכת החיסונית. אם כאלה הם פני הדברים, אדוני שר הבריאות, מדוע לא התנגדת בישיבת הממשלה להחלטה על ביטול מדיניות אפס תוספת סיכון, ומה בכוונת משרד הבריאות לעשות על מנת להבטיח את בריאות הציבור של תושבי אילת? תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חבר הכנסת אלהואשלה, בבקשה.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מכובדי היושב-ראש, אדוני השר, אני רוצה לשאול את השר לגבי סטודנטים שמסיימים בחו"ל, סטודנטים לסיעוד. כאשר הם מגיעים לארץ ועוברים את מבחן ההתמחות, הם מקבלים אישור זמני להעסקה, אבל אין הרבה מקומות, אדוני השר, שמקבלים את הסטודנטים האלה. לכן, השאלה שלי היא איך אנחנו נצליח ביחד – איך אדוני יכול לפעול על מנת שהאישור זה יהיה אישור קבוע ולא אישור זמני? אני רוצה להזכיר לשר שאנחנו פנינו פעמים רבות גם למשרד וגם למינהל הסיעוד על מנת לפתור את הסוגיה הזאת. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

השר, בבקשה.

שר הבריאות אוריאל בוסו:

קודם כול אני אשיב לחברת הכנסת מטי צרפתי. שאלת על שתי נקודות: עמדת המשרד או עמדתי בנושא מס על השתייה המתוקה; שאלת על תקנים. קודם כול, בנושא התקנים אנחנו מגבירים, מגדילים את המחלקה, אבל גם אם אלה לא תקני משרד – באמצעות תוכניות שאנחנו מוסיפים גם ברשויות. דיברתי על אפשריבריא בחינוך ועוד ועוד. זה המון המון תקנים חיצוניים שנותנים מענה. הנושא הזה הוא נושא שנמצא. הייתי בצפת – תוכנית ספירה, הם עושים שם עבודה מצוינת במגזר, אבל לא רק במגזר, בעוד מקומות שיש לנו, לפי מעמד מסוים של רשות. בונים תוכניות ואנחנו רואים לזה תוצאות, כבר יש תוצאות. זה לוקח זמן, שנתיים, שלוש, אבל אתה רואה ירידה מסוימת. בסוף, אני חושב שמעבר לכך אנחנו צריכים לעשות הסברה מסיבית – וזה מביא אותי גם לשאלה ששאלת על עמדתנו בנושא מס הסוכר. מה שאמרת לגבי הירידה – יש נתונים נוספים. זה לא נכון שזה ככה ירד באותו רגע, כי אחר כך זה הדביק את עצמו אחרת. מסתבר שלא המס. הנקודה היא שכשעשו את המס על הסוכר, החטיאו את המטרה. למה החטיאו את המטרה באותו זמן? עשו מס על כל השתייה המתוקה – דיאט, זירו והכול. לא שדיאט וזירו יותר בריאים, אבל זה נתפס כאותה חבילה. אז לא גרמת לבן אדם לשנות את אורחי החינוך שלו. בן אדם הגיע לסופר ורואה שישייה – שתיהן עולות – – –

נאור שירי (יש עתיד):

זה לא נכון, הנתונים הפוכים, אני מצטער.

שר הבריאות אוריאל בוסו:

יש לי נתונים. יש נתונים.

נאור שירי (יש עתיד):

אגב, משרד הבריאות פרסם, לא אנחנו.

שר הבריאות אוריאל בוסו:

אני יודע, אמרתי, אבל כשאתה רואה אחר כך – זה ירד, ואז אחר כך עוד פעם עלה והשתנה, מעבר לכך, למרות שהמחיר לא ירד בהתאמה.

נאור שירי (יש עתיד):

המחיר ירד, וגם כשהחזירו – – –

שר הבריאות אוריאל בוסו:

אבל הטענה היא אחרת, הטענה היא אחרת. זה לא רק עניין השתייה. יש מרכיבים נוספים בנושא ההסברה והחינוך והגישה, וצריכים לעשות פעולות. אם ככה, תחליט עכשיו שקמח לבן, שהוא הרבה הרבה פחות בריא מקמח שחור – אז תגיד שלחם יעלה 20 שקל. אתה לא הולך לעשות את זה. אתה לא יכול לחנך דרך מס.

נאור שירי (יש עתיד):

למה? סיגריות? אלכוהול? חינוך דרך מס.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

גם, גם. לא רק אבל גם, גם. לא רק.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, חברי הכנסת, אפשר בשאלות נוספות, אבל זה לא יכול להיות פינג-פונג פה.

שר הבריאות אוריאל בוסו:

לכן, נעשות פעולות נוספות, והנושאים האלה נבחנים כל הזמן וכל העת במשרד. ברגע שעשו את זה על הכול, גורף, הציבור לא לגמרי קנה את זה. כשהלכת לסופר וראית שישייה כמעט באותו מחיר – דיאט, זירו וקוקה קולה – לא השגת את המטרה. אנשים בסוף הוציאו – ואגב, בדקנו את זה גם מבחינת אוכלוסיות – ירידה כללית לעומת האוכלוסיות החלשות.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

אבל עשיתם ביטול קבע, לא הוראת שעה או משהו. זהו, לנצח.

שר הבריאות אוריאל בוסו:

כי זה עמד במצב זמני והיה צריך לקבל החלטה עד שיעשו בזה עבודה יותר פנימית. חבר הכנסת הרצנו, שאלת שאלה בנושא החלטת הממשלה בנושא קצא"א. קודם כול, ברור לך שזה נושא שמי שהביא אותו והוביל אותו זה המשרד להגנת הסביבה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

משרד ראש הממשלה.

שר הבריאות אוריאל בוסו:

אוקיי, בסדר, אבל זה לא אירוע של משרד הבריאות. למה הכוונה? ברורה עמדת משרד הבריאות. משרד הבריאות שלח את עמדתו וצירף אותה כמובן לעמדת הממשלה, כי בכל דבר ישנם סיכונים שבסוף, הנסיבות שלהם זה סיכונים בריאותיים. להזכירך, לא שמרגע זה פתחו את זה לגמרי. בוטל הנוהל של אפס סיכון, אמרו: לא יהיה אפס סיכון, יעלו את זה לסיכון אחר, כי אפס סיכון, כנראה, מתח את זה למקום שאתה לא יכולת להתנהל.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

ב-2024 לא נכנסה מכלית אחת לנמל אילת. יש להם עד 2 מיליון טונות להביא. הם פרצו את היריעה של 2 מיליון טונות ללא הגבלה, והם ביטלו את התנאי שזה דרוש לצורכי האנרגיה של ישראל. זאת לא שאלה – האסון – – –

שר הבריאות אוריאל בוסו:

שוב אני אומר, שוב אני אומר: זה לא אירוע של משרד הבריאות. משרד הבריאות נתן את עמדתו מבחינת הסיכונים שיכולים להיות, הנסיבתיים – אם תהיה בעיה באספקת המים, הסיכון לבריאות ברגע שיש חוסר באספקת המים וכו' וכו'. המשרד נתן כמה הערות, אם הנושא הזה עובר, ואני רוצה להגיד לך שאכן, בהחלטת הממשלה, ההערות התקבלו. מנכ"ל המשרד או נציגו יהיו חלק מהצוות בנושא הזה, שזה נציג המשרד להגנת הסביבה, נציג משרד האנרגיה ונציג משרד ראש הממשלה. הוא יהיה חלק מהצוות, וכמובן, בהגדלת השינוע יהיו עדיין התייחסויות. אנחנו נהיה שם כל העת, אבל כל דבר בסוף יכול להיות גורם בריאותי, ואיכות הסביבה בסוף צריכים להיות החלק המשמעותי כאן, ביחד עם משרד האנרגיה ומשרד ראש הממשלה. כל העמדות שלנו התקבלו – אם זה עובר – ואכן, נכנסה ההערה שלנו להחלטת הממשלה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

ולכן גם לא התנגדת.

שר הבריאות אוריאל בוסו:

כי הייתי חלק מההערות.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

השרה סילמן התנגדה, השרה גמליאל התנגדה, השר אלקין התנגד.

שר הבריאות אוריאל בוסו:

כשהשרים האלה יעלו לכאן, תשאל אותם למה הם התנגדו. כל אחד מסיבותיו. שוב אני אומר, ברגע שמשרד הבריאות נותן את עמדתו והערותיו מתקבלות, לא הייתה לי סיבה להתנגד, ולכן תמכתי. עכשיו שאלות ששאלתם. חבר הכנסת ווליד, לגבי סטודנטים מחו"ל, הנוהל הוא – בגלל לימוד התעודה וההשתלבות של ההתמחות, כשהם מגיעים לכאן הם מקבלים אישור זמני שלא מעכב אף אחד. בדקנו את זה. אין דבר כזה שלא מקבלים. האישור הזמני הוא אישור, תעודה לכל דבר, ומתקבלים למחלקות. יש זמניות בנושא התקנים, בלי כל קשר לבתי חולים, וזה לא קשור רק לתעודה, אם הוא זמני. הנושאים האלה נבחנים. נכנסה עכשיו מנהלת אגף חדשה, הגב' אורלי גרינפלד, שאני מאחל לה הצלחה. היא החליפה את פרופ' שאול יציב, שאני רוצה לברך אותו. נראה לי שזה האיש הכי מבוגר במערכת הציבורית, עבד עשרות שנים, נתן למען המדינה ועשה עבודת קודש בנושא רישוי ברפואה, בריאות וכו' וכו'. התקנים, בלי כל קשר – אתם פונים אליי מדי פעם – יש ודאי עודף של אנשים בעלי רישיון לעומת התקנים שקיימים בבתי חולים ובקופות חולים, בקהילה וכו' וכו'. בסוף, כשטובים – לוקחים. אני חושב שבסך הכול נותנים מענה. אני חושב שהרפורמה שהמשרד מוביל בכוח האדם במערכת הבריאות היא רפורמה משמעותית שתשנה לחלוטין את פני הצורך, קידום התורים, הזמינות במערכת הבריאות, החיזוק של הקהילה וכמה מקצועות שהיו בחסר אמיתי. יש כרגע חמישה מקצועות ששמנו אותם בעדיפות: גריאטריה, רפואת נשים, רפואת ילדים, פסיכיאטריה ושיקום. אלו דברים שאנחנו צריכים לתעדף. אין מה לעשות, המלחמה שינתה את סדרי העדיפויות של כל המדינה, אבל בטח של מערכת הבריאות, ואנחנו פועלים לפי זה. אנחנו נחושים להעביר את הרפורמות הללו, כרגע – במסגרת התקציב שהוגש. אנחנו נמצאים כל העת בשיח עם הר"י, ואנחנו מעוניינים לעבוד איתם בשיתוף פעולה בשביל שהנושאים האלה לא יגיעו להתנגשות. אין לנו עניין, חלילה, להוריד מכוחה ומסמכויותיה של המועצה המדעית. אתמול גם פורסם – ואני שמח – קיבלתי מכתבי תמיכה ברפורמה שאנחנו עושים בכוח האדם הרפואי מכלל ארבעת מנכ"לי הקופות, ואני מודה להם על כך שהם מבינים את הצורך של חיזוק הקהילה בכוח האדם במערכת הבריאות.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

הסוגיה הזאת נדונה במשרד במשך שנים ולא מצליחים לפתור אותה.

שר הבריאות אוריאל בוסו:

אני אדבר איתך על זה בנפרד. נבחן את זה ונשמע. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני מודה מאוד לשר על המענים המפורטים. אני מודה לחברי הכנסת על השאלות.