אופן החזרה ללימודים ביישובי הצפון

מאיר כהן (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, אדוני השר, בימים האלה חוזרים התלמידים ליישובי הצפון. אני מבקש לשאול אותך: 1. האם קיימת תוכנית סדורה, מסודרת, לחזרה ללימודים בצפון? 2. מהם הקשיים שעולים נוכח הסיטואציה ומה הפתרונות שמשרדך מספק לתלמידי הצפון? תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. בבקשה, השר.

שר החינוך יואב קיש:

תודה, כבוד היושב-ראש. חבר הכנסת מאיר כהן, אני יודע כמה הנושא קרוב לליבך. אני אתן רגע תמונת מצב כללית, ואז אני גם אתייחס לשאלות הספציפיות שלך. כמובן שאנחנו פועלים לפי תוכנית סדורה, וכן, ברור, יש קשיים. לגבי תמונת מצב, נכון ל-18 במרץ, ניתוח של מה שאנחנו קוראים "השיבה הביתה": אנחנו עומדים על 67% תלמידים ששבו מכיתה א' עד י"ב. כשמכניסים את ילדי הגן הסטטיסטיקה יורדת, מכיוון שיש משפחות שמסיעות את הילדים שלהן מאזור הצפון, נגיד אזור טבריה, לקריית שמונה ללמוד, אבל ילדי הגן נשארים באזור שהן נמצאות בו, ולכן אתה מגיע לאזור 60%, אם אני מסתכל מגן עד י"ב. מורים – אנחנו עומדים על 86% שחזרו, זה הרוב המוחלט, מה שחייב אותנו בעצם לסגור מסגרות שהוקמו לטובת מפונים, בגלל שהמורים פשוט חזרו. איפה שהיה לנו מענה של מורים שלא היו מהצפון ולא היו מחויבים לחזור ויכולנו להשאיר אותם פתוחים – השארנו. עשינו את זה ככה באילת, עשינו את זה בתל אביב במסגרת היסודי, אבל בשאר המקומות, פשוט בגלל שאין מורים, היינו חייבים לסגור את המוסדות האלה. סך הכול 113 מוסדות חינוך נפתחו עד כה, עם רישום של מעל 7,000 תלמידים: 26 מעונות, 55 גנים, 22 בתי ספר יסודיים – דרך אגב, חלקם עדיין ממשיכים במבנים עורפיים במועצות שלהם – עשרה בתי ספר על-יסודיים, שאחד, נדמה לי הר וגיא, עדיין ממשיך במיקום העורפי שלו.

מאיר כהן (יש עתיד):

הר וגיא זה בקיבוץ דפנה.

שר החינוך יואב קיש:

דפנה, כן. הוא עדיין לא נפתח, אבל כל המשפחות כבר בצפון, כי העורפי שלו זה בצח"ר, מול ראש פינה, אזור תעשייה שהקמנו שם בית ספר מאוד גדול במבנה תעשייתי, פרויקט שהיה מאוד נחוץ וחכם, ועובדה שגם היום, מכיוון שבית הספר עדיין לא הושמש, הוא עדיין מהווה עוגן. המעבר הזה יקרה לשיקול המנהלים והשמישות של הר וגיא עצמו. אז זו תמונת המצב המרוכזת. אני הכנתי לך גם פירוט על כל מועצה ומועצה, כל רשות. אני אתן לך את זה, אתה תוכל לראות בדיוק סטטוס נכון לעכשיו. איפה למעשה אנחנו עדיין בפערים, ומה השינוי בתוכנית? קודם כול, מבחינת התוכנית – התוכנית קיימת, הוצגה לדעתי גם בוועדת חינוך, אני חושב; אורנה שמחון הגיעה ופירטה. אנחנו למעשה סיימנו את מה שנקרא הגל הראשון. דיברנו על טפטופים שהיו וגל ראשון – אנחנו נמצאים במספר שאנחנו חשבנו שלא יהיה מעל 60%, אבל הוא עובר את ה-60%, ולהערכתנו יהיה גל נוסף מייד לאחר הפסח. זאת אומרת, יש כאלה שמחכים לחופשת הפסח ואז בחופשת הפסח יעברו, ואנחנו נראה עוד עלייה אחרי חופשת הפסח. כמובן, בסוף בסוף, בפתיחת שנת הלימודים הבאה אנחנו כבר נראה תמונה יציבה. זאת אומרת, אנשים שיחליטו לא לחזור – לא יירשמו לשנת הלימודים תשפ"ו, ומי שהחליט לסיים את שנת הלימודים ולעבור חזרה, יגיע לפתיחה בשנת תשפ"ו. זאת אומרת, מבחינת תוכנית, אם אני מדבר איתך על אבני הדרך הגדולות שעברנו בדרך, זה היה קודם כול ההודעה הביטחונית שאפשרה חזרה. נתנו כל מיני מענים, מסגרות, אז למעשה היו כאלה שכבר חזרו, סתם דוגמה, לקריית שמונה, והיו צריכים ללמוד בטבריה, אז הסענו אותם מקריית שמונה לטבריה. ברגע שהוגדרה החזרה, אז למעשה טבריה הפכה להיות המקום שמזין את קריית שמונה. זאת אומרת, יש פה שינויים, וכמובן משפחות חזרו והגיעו הביתה. אני עוסק טיפה יותר בקריית שמונה, כי היא סדר גודל של 50% בערך מכל האירוע. אני אומר עוד פעם, אחרי הפסח יבוא גל נוסף, והשנה הבאה כבר תיפתח בצורה מלאה. אנחנו מקווים כמובן שכמה שיותר אנשים יחליטו לחזור לצפון, אבל לדעת בדיוק אם משפחה החליטה בסוף לא לחזור – נדע את זה בנקודת הזמן הזו. זה מבחינת התוכנית. מה הקשיים שנתקלנו בהם? יש כמה מקומות שבהם – דרך אגב, ראשי הרשויות, אני אומר לך בצורה מאוד ברורה, ראינו התנהגות שונה בין ראשי רשויות, וזה השפיע על יכולת החזרה. יש לך דוגמה של ראש רשות שלומי, שהוביל והנהיג והיה מאוד בעד החזרה, ואם אני מסתכל רגע על שלומי באופן ספציפי, מורים – 96%, ותלמידים, כולל גנים, הם מעל 65%. אתה רואה חזרה יותר משמעותית כשיש לך ראש רשות שדאג, שעשה; יכול להיות שגם התנאים הסביבתיים היו יותר נוחים, אני לא נכנס לזה, בטח לעומת מטולה, כן? אירוע אחר, אבל ראש רשות שדוחף, יש לזה השפעה. במטולה ראש הרשות מתנגד לחזרה, אני אומר את זה בצורה ברורה. מה שנקרא, עדיין מתנגד; גורם לכך – אומר שהוא לא יפתח את העיר לשירותי ניקיון, איסוף אשפה, וכל מיני כאלה, אז ברור שתושבים פחות רוצים לבוא. זה כמובן מתווסף לכך שמטולה הייתה מה שנקרא בקצה הגבוה של המקומות שניזוקו במלחמה הזו בצפון. אז זה גם, בתור תנאי אבסולוטי, הוא בעייתי. ויש לך את אירוע קריית שמונה, שאני בכוונה – – –

מאיר כהן (יש עתיד):

– – – אני חייב להגיד, אתמול דיברתי עם דוד אזולאי, ראש מועצת מטולה – – –

שר החינוך יואב קיש:

יפה שהוא עונה לך. אני כבר שנה וחצי מנסה לדבר איתו. הוא לא עונה לי.

מאיר כהן (יש עתיד):

לכל הדעות, הוא באמת עשה עבודה מצוינת שם. ואני באמת מבקש, תעשו הכול כדי כן להגיע לשם. יש לו בעיה אמיתית – יש 540 בתים שניזוקו, רק 8% חזרו, יש שם בעיה של תשתיות. בואו תקשיבו לאיש הזה, כי אני חושב – –

שר החינוך יואב קיש:

אני מאוד מעריך אותו.

מאיר כהן (יש עתיד):

– – שראוי שיקשיבו לו. הוא גיבור גדול. הוא התנהג בצורה יוצאת דפן.

שר החינוך יואב קיש:

אני מאוד מעריך אותו. הוא ניצב בפני אתגר עצום, עדיין אתגר עצום, בטח בתקופת המלחמה. הוא בחר לא לדבר איתי אחרי אני לא יודע כמה פעמים שאני התקשרתי ואנשים ניסו לחבר. כשבן אדם מתנהג ככה, אין לך הרבה – זו בחירה שלו. עד היום, עכשיו, הוא אומר לי שהוא רוצה – אני בא. בסוף אני באתי למטולה – הוא לא רצה שאני איכנס. אני נכנסתי בלי שהוא רוצה.

מאיר כהן (יש עתיד):

זה מסר חשוב.

שר החינוך יואב קיש:

הוא לא יגיד לי לא להיכנס, עם כל הכבוד. אבל הבחירה להתנהל לעומתית לממשלה, בעיניי היא טעות. אני אומר לך, אני מעריך אותו. האיש נמצא במצב מאתגר מאוד. אתה יודע, מעטים היו מצליחים לעמוד בלחצים ובעומסים שיש עליו. אני חושב שצריך לעבוד עם הממשלה ולא נגד הממשלה, זו הגישה. ועוד פעם, אני גם לא שופט אף אחד; כל אחד, זכותו לפעול איך שהוא רוצה. אבל אני אומר איך נכון להתנהל. בסוף, מבחינתי, הדבר החשוב הוא לעשות את הכי טוב לתושבים. זו המטרה שלנו ושלו, ואנחנו צריכים להסתנכרן פה. אותו דבר, דרך אגב, עם ראש עיריית קריית שמונה. היינו חלוקים בכך שהוא לא רצה להחזיר את התושבים לביתם בתחילת החודש, ואני חושב שזו הייתה טעות. אמרתי לך, ראיתי התנהגויות אחרות של ראשי רשויות אחרים, אבל אני חושב שהאירוע הזה כבר הסתיים. חזרו, גם הבחירות הסתיימו. מבחינתי אין שום סיבה לא לעבוד ביחד, אין פה משחקי אגו. לפני שהגעתי לעיר התקשרתי אליו.

מאיר כהן (יש עתיד):

כמה אנשים חזרו לקריית שמונה מבחינת מערכת החינוך?

שר החינוך יואב קיש:

לפני שהגעתי לעיר התקשרתי אליו, רציתי שיצטרף. הוא בחר לא להגיע.

מאיר כהן (יש עתיד):

כן, אני יודע.

שר החינוך יואב קיש:

אני אומר עוד פעם, חבל. אני רוצה לעזור לתושבים. אין לי שום בעיה עם אף ראש רשות, ואני אשתף פעולה עם כולם, ללא קשר – רק בוא נעזור ונראה שאנחנו עושים את העבודה שבשבילה אנחנו פה. קריית שמונה: מורים – 80%; 54% צפי לתלמידים; עד היום 2,160 תלמידים נקלטו. יהיה לך את זה מול העיניים תכף. עכשיו לגבי הקשיים האובייקטיביים, תראה, אז אמרתי, למטולה יש קושי אמיתי, אתה מכיר אותו – ההרס הוא גדול נטו. מטולה, מנרה – יש מקומות מאוד מאוד הרוסים ומורכבים, ובמידה מסוימת זה כמו בעוטף, שיש לנו יישובים שעדיין לא חזרו. בבארי, בכפר עזה ואחרים אנחנו באירוע הרבה יותר מורכב מבשדרות וקיבוצים אחרים, מושבים אחרים שכבר חזרו. אז גם שם יש מקומות יותר מורכבים. אבל אם אני מסתכל על המאסה הגדולה, זה באמת הנושא של קריית שמונה, שם החיים חזרו למסלולם. כל המוסדות שופצו בזמן, כפי שאמרנו, הכול נפתח, נתנו מענים. תמיד יש נקודות פה ושם. מה הכוונה? אני מקבל הודעות: אין לי מסגרת לבן שלי, אני רוצה לחזור. אני מעביר את זה למחוז, המחוז עובד מול מינהל החינוך, ומוצאים מענים נקודתית. ואני אומר לך, זה עוד לא נגמר. אני אגיד לך איפה יש לנו בעיה אובייקטיבית בכל מדינת ישראל, והיא מחריפה עוד יותר בחזרה בצפון – נושא מעונות היום. יהיו שם מטפלות. אפילו אתמול בישיבת הממשלה אמרתי לשר האוצר סמוטריץ': אנחנו חייבים להחזיר את מענק המטפלות. אם אתה רוצה לדחוף משהו גם פה מהכנסת, בעיניי זה הכרח. הוצאתי לו גם מכתב וגם אמרתי, ואני חושב שחייבים להחזיר תקצוב תוספתי – כי זה לא נמצא היום – למענק המטפלות. הרי עשינו הסדר מקצועי של העלאת שכר הסייעות בגנים בצורה מאוד משמעותית, ואז התחילה להיות דיפוזיה של מטפלות שעוזבות את המעונות ורוצות להיות סייעות. אין מורכבות גדולה במעברים האלה.

קריאה:

שר החינוך יואב קיש:

אה, חשבתי שאת מדברת איתי.

היו"ר אמיר אוחנה:

סליחה, בלי הערות מהיציע.

שר החינוך יואב קיש:

לא, היא לא דיברה איתי. אה, פשוט היא דיברה בקול רם. לרגע חשבתי שאת עליזה. בקיצור, זה אירוע. חסרות מטפלות. זה עוד יותר בא לידי ביטוי במיוחד בקריית שמונה ובמקומות כאלה. אנחנו ממש עובדים בפינצטה להביא את המטפלות ולפתוח את מעונות היום.

מאיר כהן (יש עתיד):

מה שיביא אותן זה התוספת.

שר החינוך יואב קיש:

תוספת, זה נכון. אני אומר, זה נכון גלובלית לכל – אני יושב עם מעונות היום, אני שומע את המצוקה שלהם, אבל אני אומר לך, אנחנו מוכנים לתת פה מענה, כי כוח האדם עוזב לתפקיד דומה בשכר יותר טוב, וצריך לתת פה איזון ותיקון. עשינו את זה בשנה שעברה; הפעימה האחרונה הייתה לפני כמה חודשים. חייבים לחזור לייצר את הדבר הזה, כדי שלא נאבד את האיזון. זהו.

היו"ר אמיר אוחנה:

האם חבר הכנסת מאיר רוצה לשאול שאלת המשך, או שכבר מיצית אותה מהמושב? לא, אם אתה רוצה, בבקשה, גש. פשוט שאלת גם תוך כדי.

מאיר כהן (יש עתיד):

אתה יודע, אדוני היושב-ראש, השאלות הן לא כדי לבקר – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

מאה אחוז. אין בעיה.

מאיר כהן (יש עתיד):

זאת אינפורמציה מאוד חשובה. שאלת החוסן של התלמידים האלה היא שאלה מאוד חשובה. אני לא ראיתי פרסומים על העברה מסיבית ותוכנית אמיתית לטפל בחוסנם של התלמידים, כי הם חוזרים עם היועצים בחלקיות משרה או משרה שלמה, ואתה יודע שילדים שכל כך הרבה שנים לא היו בלימודים ובאו מהערים שהופגזו, הם בטראומה גדולה. איך אתם נערכים? תודה רבה.

שר החינוך יואב קיש:

קודם כול, אתה צודק. שאלה סופר-מדויקת ונכונה. אני רוצה לומר בצורה מאוד ברורה: נושא החוסן הוא נושא מרכזי בחזרה, חד-משמעית. היום אני מסתכל על כל הצפון כאירוע שנצטרך להתייחס אליו אחרת. בוא נעשה רגע סדר: יש לנו תוכנית עד סוף שנת הלימודים הנוכחית – תכף אני אדבר עליה – ואנחנו ניכנס לתוכנית חומש לתשפ"ו והלאה, בסדר? קצת כמו מודל תקומה, שהייתה לנו רגע אחד שנת החזרה, ועכשיו רצים על התוכנית ארוכת הטווח. לגבי התוכנית ארוכת הטווח, נושא החוסן שם נמצא בצורה מאוד ברורה ומובהקת ורץ לכל אורך התכנון של התוכנית – שעדיין לא הושלם, דרך אגב. אני אגיד מילה אחת, כי זה מתחבר לי גם לוועדת שפירא, ואני אחבר את זה – – –

מאיר כהן (יש עתיד):

של החינוך המיוחד.

שר החינוך יואב קיש:

של החינוך המיוחד. אבל רגע, עם זה אני אסיים. אני רוצה רגע לדבר על מה שקורה עכשיו. העברנו תקציבים בכמה כיוונים: אחד – הגדלנו גפ"ן מוסדי בצורה מאוד משמעותית, כדי שהמוסדות עצמם יוכלו להביא בתשלום שעות יועצים, שעות פסיכולוגים, שפ"חים, כל מה שצריך. זאת אומרת היום לכל מוסד יש הרבה יותר כסף לטפל בחוסן ישירות, כי הבנו שזה הכלי הכי נכון והכי מיידי והכי אפקטיבי. אנחנו עושים את זה גם ברמה המחוזית. קיימנו והבאנו תקציב מאוד משמעותי של תוכנית בלתי פורמלית – משום מה אני לא זוכר עכשיו על כמה זה היה, לדעתי 60 מיליון או סדר גודל כזה – עד סוף השנה של כל הפעילויות הבלתי-פורמליות, שזה חלק מהחוסן. זה מדריכי צעירים, מדריכי נוער. אנחנו הולכים, עושים גם פעילויות של תנועות הנוער. יש הרבה מאוד עשייה שהיא לא רק החינוך הרגיל, הפורמלי, והיא מיועדת לפעילות בלתי פורמלית עד סוף השנה. היא גם תלווה אותנו בתוכנית החומש. זה משהו מאוד מאוד משמעותי, ובחיבור הזה של שני הדברים האלה אנחנו נותנים את המענים. גם פה, דרך אגב, כוח אדם זה אירוע. אנחנו לא נמצאים בשפע של פסיכולוגים ויועצים, ועל כל אחד כזה יש קרב על השעות. זה משהו שאנחנו מטפלים בו. אני יכול להגיד לך, אתמול ישבנו במל"ג, ואנחנו הולכים להוביל תוכנית הכשרה חדשנית לפסיכולוגים, שתקצר – זה עדיין בתהליכים, זה עוד לא קרה, אבל הכוונה – בוא נגיד רגע מה רוצים לעשות: הכשרת פסיכולוג מתשע שנים לשש שנים, כולל התואר השני והסטאז', כמובן. זאת אומרת, זה הכיוון. זה מהלך מאוד משמעותי שמוביל גם משרד הבריאות יחד עם ההשכלה הגבוהה. כן, אנחנו במשאב כוח אדם – בסוף בסוף, כשאני מסתכל, מכל האילוצים – כשאתה מדבר על המורים, על בתי הספר, כשאתה מדבר על המטפלות, כשאתה מדבר על החוסן – המשאב הקשה שאיתו אנחנו צריכים לתמרן הוא הון אנושי.

מאיר כהן (יש עתיד):

אם מותר לי להציע, תשנו את השכר השעתי. פסיכולוגים שבאים לשירות הציבורי, שיקבלו שכר שעתי גבוה.

שר החינוך יואב קיש:

חתמנו עכשיו, ממש לפני שבוע, על הסכם שכר לפסיכולוגים, גם לבריאות וגם לחינוך, שמעלה משמעותית את השכר שלהם. הוא יביא לכך – הכוונה היא – – –

מאיר כהן (יש עתיד):

נכנסתי לדלת פתוחה. מצוין.

שר החינוך יואב קיש:

אני אומר, חתמנו. תשמע אותם. הכוונה היא שבמקום שהם יעשו 50% במגזר הציבורי, יעלו לאזור ה-70% ו-80% במגזר הציבורי, וזה בפירוש אירוע.

מאיר כהן (יש עתיד):

הציבור לא כל כך מבין את המשמעות של זה.

שר החינוך יואב קיש:

כן, זה חשוב מאוד, וזה הכיוון. מילה אחרונה – ועדת שפירא, שמתחברת. אני רוצה לומר איפה אנחנו עומדים, וזה מתחבר. המסקנות הוצגו בשבוע שעבר. תודה על הדחייה בשבוע, כי אפשרת לי להיות שם במסקנות. התפיסה של ועדת שפירא נוגעת בחינוך הרגיל. למה? כי היא אומרת שבגלל שבחינוך הרגיל ילדים מוצאים את עצמם במסגרות של מעל 30 ילדים עם המון לחצים ומורכבות, אז ההורים יותר ויותר נוטים להעביר אותם למסגרות הקטנות, הסגורות, ומונעים את השילוב, מונעים את ההכלה, מהסיבה שהפער ב"מוצר" שיקבל אותו ילד, אם הוא ילך לפה או לפה, נהיה יותר ויותר משמעותי. ואז הם אמרו: הדיפוזיה הזאת תמשיך לקרות. אנחנו מוצאים את עצמנו כל שנה שמים עוד 2 מיליארד שקלים בחינוך מיוחד, והמסגרות גדלות וגדלות, במקום לקחת את הכסף הזה ולשים אותו בחינוך הרגיל. אז כן, זו הכוונה – הכוונה היא ללכת למהלך משולב: קודם כול היפוך הפירמידה – מסתכלים רגע אחד על הגיל הרך, על המעונות, על הגנים. גם בבתי הספר ובגנים – מסגרות קטנות, עד 19, 20 ילדים במסגרת, זה הממוצע, להוריד את זה משמעותית. איך עושים את זה? מקצרים לחמישה ימים, מורידים קצת שעות לימוד, משנים הסכם העסקה עם ההסתדרות, מתגמלים אחרת, ומייצרים אירוע שבעצם באותה כיתה – היום הילד הלך לכיתה אחרת כי הוא לא יכול היה להיות עם 30 ילד; בכיתה של 19, 20 ילדים הוא יכול להיות, והיכולת לטפל בו תהיה ברמה המערכתית, זה כבר לא יהיה פרטני. אתה מייצר פה מציאות שונה. אני אמרתי שאני מאמץ את זה. אני מאוד בעד. זה מגה-אירוע למדינת ישראל, זה מיליארדים. אנחנו נהיה חייבים לעשות את זה. למה אני מתחבר לכול? בתוכנית החומש לצפון אני רוצה לכוון לשם, כי בעיניי, כל הילדים צריכים את המסגרות הקטנות, צריכים את התמיכה, צריכים את המיקוד הזה. ואנחנו נלך לנסות יחד עם השותפים: הסתדרות המורים, האוצר, הרשויות, ההורים – ההורים מאוד תומכים, כמובן. נלך למקום הזה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני מודה מאוד לשר החינוך על המענה המפורט, ולחבר הכנסת השואל. לפני שנעבור לסעיף הבא על סדר-היום, הערה קטנה לסדר-היום: הסעיף שפורסם מלכתחילה היה הצעת החוק של יאסר חוג'יראת. היות שנמסר למזכירות שחבר הכנסת חוג'יראת יתעכב, אז הייתה בקשה להחליף בינו לבין הצעת החוק של חבר הכנסת דלל. זו הצעה מאוד חריגה, כי זה היה הסעיף הבא שעל סדר-היום, לכן ביקשתי לבדוק היטב עם האופוזיציה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני אישרתי – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

כן, אבל צריך לאשר את זה – שנייה, שנייה. צריך לאשר את זה על ידי כל חלקי האופוזיציה. בכל אופן, אישרתי את ההחלפה. בסופו של דבר חבר כנסת חוג'יראת הגיע, אבל ההחלפה כבר פורסמה, ולכן היא תישאר בעינה. הסעיף הבא הוא של חבר הכנסת אלי דלל. בבקשה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אוקיי. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

מאה אחוז. אנא, להבא להימנע משינויים כאלה ברגע האחרון, זה לא מתקבל יפה.

שר החינוך יואב קיש:

הוא לא הצליח להגיע? למה הוא לא הצליח להגיע?

היו"ר אמיר אוחנה:

לא הצליח להגיע בזמן. בסדר.