היעדר מיגון בישובים הערביים בצפון הארץ

נעמה לזימי (העבודה):

תודה. תודה לכם. אני רוצה לשאול – שלחתי שאילתה דחופה. אני אומרת, זאת שאילתה שגם נשלחה. אני יושבת-ראש השדולה למען מיגון, שדולה שהקמתי בעקבות המלחמה, האסון ומפגש עם המון המון אוכלוסיות נעדרות מיגון במדינה. הלוואי שלא נצטרך מיגון. אבל עדיין צריך לייצר הגנה לתושבים. אז לאור אירועי המלחמה המתמשכים בצפון, ובעקבות אירועים שהסתיימו באופן טרגי ביישובי הצפון, וזאת בשל היעדר מיגון ראוי, וכפועל יוצא מהוראת חבר כנסת אשר מנובמבר 2024, יש להסדיר מרחבים מוגנים ביישובים ערביים בצפון, רציתי לשאול: איזה מנגנון מגבש המינהל עבור תושבים שלהם חסרים מרחבים מוגנים? ורק אם אפשר, ברשותכם, איזה עדכון.

היו"ר אמיר אוחנה:

לא, גברתי, גברתי. אנחנו דבקים בנוסח. אם תרצי בשאלת המשך, אני אאפשר. בסדר?

נעמה לזימי (העבודה):

אוקיי. בסדר גמור. כן.

שר הפנים משה ארבל:

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חברת הכנסת נעמה לזימי, מאז פרוץ מתקפת הטרור הקשה ב-7 באוקטובר מדינת ישראל מצויה במלחמה ממושכת, אשר השלכותיה מורגשות היטב גם בעורף לכל אורכה ורוחבה של המדינה. מציאות זו חידדה את הצורך הדחוף והמעשי בצמצום פערי מיגון. כדי לענות על הצורך, ובתוך חודשים ספורים, מטה התכנון ומינהל התכנון קידמו שורה של הסדרים מקילים חסרי תקדים: 1. הפחתת רגולציה ופטור מהיתר בנייה בהוספת ממ"דים ליחידות דיור שנבנו כדין; 2.הקלות ופטור מהיתר בהוספת מרחבים מוגנים למבני ציבור ומוסדות החינוך; 3. קידום תוכנית מתאר ארצית למיגון אשר מאפשרת לסטות מתוכניות קיימות לצורך הקמת ממ"דים; 4. אישור תוכנית מתאר ארצית להקמת מיגוניות בשטח פתוח, ואף קביעת האפשרות להציב מיגונית בקרקע פרטית בכפוף להסכמת הבעלים. יחד עם זאת, חשוב לומר את האמת לציבור: החוק איננו מאפשר הכשרת מיגון במבנים אשר נבנו ללא היתר, לא מפני שמישהו, חלילה, חפץ להרע או לסכן את הציבור, אלא מהסיבה הפשוטה שלא ניתן במדינת חוק לקבע עבירת בנייה כאילו הייתה עובדה מוגמרת. אשר על כן, הפתרון במקומות שבהם קיימת בנייה בלתי חוקית הינו מענה ציבורי: הקמת מקלטים, הצבת מיגוניות וקידום פתרונות זמניים וקהילתיים אשר נותנים מענה להגנה על חיי האדם. מדינת ישראל ומשרד הפנים, ומוסדות התכנון בתוך כך, פועלים עבור כל אזרח ללא הבדל דת, גזע, מין ולאום בכל יישוב מתוך מחויבות לשמירה על חיי האדם, קודם כול, על החוק ועל הסדר הציבורי. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

שאלת המשך לחברת הכנסת לזימי. לאחר מכן שאלות נוספות. אני רק אגיד שנרשמו רבים, אז הסליחה עם אלה שלא אוכל לאשר. מה שאני אשתדל הוא לגוון בסיעות השונות. אז שאלות המשך, אחרי חבר הכנסת לזימי, לחברי הכנסת ואליד אלהואשלה וינון אזולאי. בבקשה.

נעמה לזימי (העבודה):

תודה. אז אני רק רוצה לומר, גם את הסטטוטוריקה צריך להסדיר בהקשר הזה נוכח המציאות המאוד-קשה. אני אגיד לגבי פטור מהיתר לבניית ממ"ד: בקשות שהוגשו מאז תחילת המלחמה ביישובים הערביים בצפון – 5,500; אושרו 53 בקשות, פחות מ-1%. בערב אל-עראמשה –16 אישורים מתוך 300 בתים. עכשיו, 59% מההרוגים הינם ערבים, גם, בין היתר, מהנסיבות האלו. פערי מקלטים, כבוד השר – בסוף מקלטים ציבוריים: בטמרה, עיר עם 37,000 תושבים – אפס מקלטים. בצפת, עיר עם מספר תושבים – 42,000 תושבים – 138 מקלטים. אגב, לא בטוח שגם זה מספיק. אבל אני רק רוצה להגיד, הפערים זועקים לשמיים. מדובר בחיי אדם, וניכר שבשנה וחצי, גם בהקשר של הבנייה הציבורית של מיגוניות ומקלטים, זה לא רק בעצלתיים, אלא באמת אני רוצה להגיד, זה פשוט כשל מאוד מאוד חמור, שעלול לעלות במחיר חיי אדם, וגם להגיד – בביטחון האישי, בטראומה, בתחושת המוגנות, שזה לא פחות חשוב.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. חבר הכנסת אלהואשלה. אחריו – חבר הכנסת אזולאי. השר ישיב במרוכז, בבקשה.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מכובדי היושב-ראש, אדוני השר, אני רוצה לשאול אותך לגבי מה שמתכנן משרד הפנים לעשות בנושא של פגיעה בנבחרי ציבור, בראשי רשויות, במנכ"לים, בחברי מועצות, באזרחים הערבים. מה השר הולך לעשות בנושא הזה? כי הרשויות המקומיות הן תחת משרד הפנים. אנחנו לאחרונה רואים שהתופעה הזאת מתגברת. נשאלת השאלה מה מצבם של מוסדות השלטון, הרשויות המקומיות, כי זה באחריות שלך. אני אשמח לקבל תשובה על הנושא הזה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. חבר הכנסת אזולאי, בבקשה.

ינון אזולאי (ש"ס):

תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. כבוד השר, האמת, יכול להיות שזה לא קשור למשרדך. אבל כמי שמכיר אותך די טוב, אני יודע שאתה אומר את דעתך ברבים גם כשהיא לא נוחה לכולם. אבל אתה אומר, ולכן חשוב לשמוע גם את דעתך בעניין. השופט ברוזה, שבעצם מכהן כסגן נשיא בית המשפט השלום בבאר שבע ומתגורר בעוטף עזה, לדברי כמה שופטים ושופטות הוא התבטא בצורה מזלזלת, בצורה מבישה, שלא מכבדת לא אותו, לא את מערכת המשפט, לא את השופטים בישראל, ואני גם מקווה שזה לא מייצג את דעתם. אבל אני רק אצטט ממש בקצרה כמה דברים שאמר אותו שופט לשופט דתי. הוא אמר ככה: "לאחר שנסיים עם חמאס, נעבור לטפל בציונות הדתית. למה לא הרגו את בן גביר ואת הבן שלו, את סמוטריץ' ואת הבן שלו? הדתיים אשמים בהכול, הדתיים הלאומיים יותר גרועים מחמאס. הם הסכנה הכי גדולה למדינה". והוא אמר את זה בעוד מקום: "הממשלה המשחיתה הזו, והדתיים, יובילו אותנו לאבדון. חברי הממשלה המשיחית הזאת הם שיביאו למוות של כולנו". בישיבה אחרת הוא אמר שהדתיים אשמים בטבח של 7 באוקטובר: "בגללכם, הדתיים, קרה לנו כל הבלגן הזה. כל הבלגן של 7 באוקטובר קרה בגללכם". ושופטת אחרת טענה שהוא מדבר גם בלי פילטרים, אתה יודע, בצורה מבישה ומביכה עם אם של אחד הלוחמים שמראה לו את התמונה בכלל – אני לא מוכן לראות תמונה כזו – והיא החווירה והייתה בהלם על כך. כנראה שאלה ההתבטאויות שלו. אני רק רוצה להגיד לך שאתמול אבישי גרינצייג אמר גם ממה שהולך בתוך – הוא אמר, השופט אלון מביא תגובה שלו בתוך השופטים "בלי שהפרטים מעניינים אותי" – כך שופט אחר אומר – "כחלק מהמשפחה שלנו, ממשפחת השופטים, אני מחזק אותך ומעודד אותך". וכן השופט עמית אמר שהוא מחזק אותו. על מה יש לחזק אדם נלוז כזה, שופט כזה, שלא מייצג? וזו מערכת המשפט שאמורה בעצם אותנו לשפוט. איך אני יכול לתת אמון במערכת המשפט, בנשיא בית המשפט העליון, שנותן לו גיבוי, ובשופטים כאלה? מה אני אגיד לאותם אנשים כאלה שהולכים ואומרים דברים כאלה? בושה וחרפה למערכת המשפט. בושה וחרפה שקיים שופט כזה בישראל. אני קורא לנציב השופטים, גם, שיעשה מעשה. אבל ממך, חברי השר, אני מבקש לדעת את דעתך, שאתה לא חוסך גם במילים שאתה רוצה להעיר ולהגיד. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. כבוד השר, בבקשה.

שר הפנים משה ארבל:

ובכן, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני – – –

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

– – – לשר המשפטים או לשר הפנים – – –

ינון אזולאי (ש"ס):

מותר לי לעדכן אותו. אני יכול לעדכן אותו – – –

שר הפנים משה ארבל:

חבר הכנסת ביטון, למרות שזה לא לפי סדר התשובות שאני רוצה לענות, אני חושב שדווקא אתה כחבר אופוזיציה צריך לשאול – –

נעמה לזימי (העבודה):

שר הפנים משה ארבל:

– – וגם את, חברת הכנסת לזימי, צריכים לשאול את עצמכם: האם הפוזיציה גוברת על הכול?

נעמה לזימי (העבודה):

שר הפנים משה ארבל:

אני חושב שהאמון במערכת המשפט, האמון במערכת המשפט הוא הנכס היקר ביותר שיש לה. לשופט אין ארנק ואין חרב, אין לו אלא את אמון הציבור. אמירות שכאלה הן אמירות שהופכות את הבטן, הן אמירות שנשיא המדינה היה צריך להידרש אליהן, הן אמירות שאנחנו כולנו, הבית הזה, קואליציה ואופוזיציה, היינו צריכים לכל הפחות – לא לקבוע מראש מסמרות ועובדות אבל לכל הפחות לדרוש את בירורן. ישנו נציב תלונות הציבור על השופטים.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

שר הפנים משה ארבל:

חברך למפלגה, חבר הכנסת חילי טרופר, נמנה גם עם בני הציונות הדתית. האם יעלה על הדעת שאדם מגיע לפני שופט, סגן נשיא בית המשפט שלום בבאר שבע, והוא חובש כיפה – הוא יוכל לדון אותו? האם זה לא פוסל אותו באופן ייזום? הדברים הללו ודאי חייבים להתברר. אני אינני שר המשפטים. אבל אני בהחלט קורא מכאן לשר המשפטים לדרוש את הבירור הזה. אנחנו חייבים – – –

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת וחברות הכנסת.

קריאה:

את מגבה את מה שהוא אמר?

אברהם בצלאל (ש"ס):

ככה את – – –

נעמה לזימי (העבודה):

תזמינו שאלה – – –

אברהם בצלאל (ש"ס):

במקום לגנות אותם זה מה שאת עושה? זה מה שאת רוצה שיקרה פה?

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת לזימי, חברי הכנסת. עצה לכל חברי הכנסת: לא צריך – – –

נאור שירי (יש עתיד):

ראית ש"המודיע" אמר ש-7 באוקטובר קרה בגלל הקיבוצים? כשהקראתי לך את זה לא גינית. אתה רציני?

ינון אזולאי (ש"ס):

אתה רוצה שאני אומר לך מה העיתונות כותבת?

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת כולם, חברי הכנסת כולם, אני מתחיל בקריאות. רשות הדיבור לשר הפנים ולו בלבד.

נעמה לזימי (העבודה):

ששר הפנים יגיד מה הוא חושב על "המודיע", שאמר – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת לזימי, אמרתי שאני מתחיל בקריאות, אז את תהיי הראשונה.

נאור שירי (יש עתיד):

הראיתי לך את זה בוועדה.

ינון אזולאי (ש"ס):

גיניתי את זה אז.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, די. בבקשה.

שר הפנים משה ארבל:

איננו קבלני גינויים. אני באופן אישי עמדתי כאן בזמן אמת, כש"המודיע" כתב את דברי התועבה שהוא כתב, וגיניתי את הדברים הללו. יחד עם זאת ובאותה נשימה אני אומר, אינני דן כאן לגופו של שופט. אני, כמי שחרד לכבודה של המערכת – וכן, מערכת המשפט יקרה וחשובה לליבי – רוצה שכולנו יחד נפעל כדי שאמון הציבור בה לא ייפגע. כאשר ישנה תופעה כזו קשה, דווקא מתוך מקום שרוצה לשמר את עצמאות הרשות השופטת, את שלוש הרשויות, בצורה הנכונה והדמוקרטית ביותר – אנחנו חייבים יחד לדרוש לנקות את העשבים השוטים ולהביא לכך שכל אדם, לא משנה אם הוא דתי או חילוני, ימני או שמאלני, יהודי או ערבי, שמתייצב בפני שופט, שיהיה לו אמון במערכת.

נעמה לזימי (העבודה):

איך הם מקבלים את זה? שמחה רוטמן – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת לזימי, די.

שר הפנים משה ארבל:

לכן אני שוב חוזר ואומר, כשאנחנו רואים אמירות שכאלה, שהן לדעתי על גבול הבלתי-חוקיות, והן לא מתבררות, אנחנו יחד חייבים לדרוש את בירורן. אם שופט היה אומר את אותם דברים על האוכלוסייה הערבית, היינו, בצדק, נזעקים כולנו כאן.

נעמה לזימי (העבודה):

לא, לא נכון. לא נכון.

שר הפנים משה ארבל:

אם שופט היה אומר את אותם דברים על האוכלוסייה החרדית, היינו, בצדק, נזעקים.

נעמה לזימי (העבודה):

היו נזעקים פה?

שר הפנים משה ארבל:

בוודאי שכן. אני הייתי עומד ונזעק, חד-משמעית.

נעמה לזימי (העבודה):

אתה מאשר לי להגיד משהו?

היו"ר אמיר אוחנה:

לא. סליחה, הוא לא מרשה, אני לא מרשה. חברת הכנסת לזימי, קיבלת הזדמנות, גם לשאלה נוספת. די, די.

נעמה לזימי (העבודה):

יו"ר הכנסת – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת לזימי, קריאה ראשונה. באמת, תחנכי גם אותי עכשיו? מספיק.

נעמה לזימי (העבודה):

שר התקשורת ניסה למנות שופט גזען כלפי אתיופים.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת לזימי, קריאה שנייה.

נעמה לזימי (העבודה):

למה אני – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת לזימי, קריאה שלישית, נא לצאת. תודה רבה.

קריאה:

קצת כבוד ליושב-ראש הכנסת. קצת כבוד ליושב-ראש הכנסת.

נעמה לזימי (העבודה):

כששר התקשורת ממנה שופט גזעני – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, לא לעזור. לא לעזור. תודה.

נעמה לזימי (העבודה):

ממש נגד גזענות. למה לא גינית את זה?

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

שקט.

קריאה:

צאי, צאי.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

החוצה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, לא לעזור. די.

נאור שירי (יש עתיד):

מה? די כבר, די. מה זה "תצאי החוצה"?

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה זה "תצאי החוצה"?

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר'ה, לא לעזור. ואת חברת הכנסת לזימי ביקשתי להוציא, תודה.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

– – – מה לא הבנת?

נאור שירי (יש עתיד):

אתה לא הבנת.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת נאור שירי, חבר הכנסת נאור שירי.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

אתה צריך תרגום? תרגום אתה צריך?

נאור שירי (יש עתיד):

לא צריך תרגום – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, מספיק. שר הפנים והוא בלבד, בבקשה.

נאור שירי (יש עתיד):

תטיף לנו אחרי – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת נאור שירי, די.

שר הפנים משה ארבל:

אני חוזר לפי הסדר, מהסוף להתחלה, מכיוון שהשבתי קודם כול על השאילתה האחרונה. לשאילתה שלך, חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, סוגיית הפגיעה בנבחרי הציבור, שבאמת מדירה שינה מעיניי, מונחת על שולחני. שוחחתי כמובן עם ראש עיריית רהט טלאל אל-קרינאווי באותו יום שבו ארגוני הפשיעה חצו את כל הקווים האדומים והכניסו מטען חבלה לתוך בניין העירייה, קומה מתחת ללשכת ראש העיר. אנחנו מחויבים לשמירה על ביטחונם ושלומם של כל נבחרי הציבור בשלטון המקומי, יהודים וערבים כאחד, חברי מועצה וראשי ערים וסגניהם. לשמחתי באותה ישיבת ממשלה למיגור הפשיעה במגזר הערבי – הדרישה של הממשלה משירות הביטחון הכללי היא בלתי מתפשרת: כאשר ישנה פגיעה בנבחרי ציבור זו פגיעה בסמלי השלטון, וחובתו של השב"כ לסייע למשטרת ישראל בפיענוח אותן פגיעות. אין שום הבדל – מבחינתי, לתפיסתי – אותו איום בפגיעה בין, חלילה וחס, חבר כנסת, ראש ממשלה, שר, נבחר ציבור אחר בשלטון המרכזי, לבין נבחרי הציבור בשלטון המקומי. מדינה דמוקרטית חפצת חיים חייבת להבטיח שכל מי שנושא בתפקיד ציבורי ופועל למען הציבור יוכל לעשות את זה ללא מורא, ללא משוא פנים, ללא פחד וללא איומים. אנחנו מחויבים לזה. אני בהחלט מצפה שבנוסף לפעולות משטרתיות, גם שירות הביטחון הכללי – ואני עוקב מדי מקרה שמגיע לשולחני – יסייע בפיענוח של אותם פשעים חמורים. אני מאוד מאוד מקווה שיחד עם פעולות נוספות שאנחנו עושים עכשיו במקביל, כשמוציאים החוצה הרבה מאוד מכרזים לחברות ממשלתיות, לביצוע במכרזי פיתוח וכו', כדי לא להעמיד את האנשים במצב של לחץ שהם לא יכולים לעמוד בו, נוכל לצמצם את התופעות האלה. כן, יש גם צורך בהידוק שיתוף הפעולה בקרב משרדי הממשלה האחרים. כפי שאתה יודע, המשרד לביטחון לאומי, אני לא כאן כדי לתת לו ציונים אבל צריכים לייצר יחד את הראייה ההוליסטית שמחויבת המציאות לטובת הדבר הזה, לכלל המגזרים ולמדינת ישראל כולה. זה לא איום על מגזר כזה או אחר. איום על נבחר ציבור הוא איום על הדמוקרטיה והוא איום על מדינת ישראל, לכן אנחנו חייבים לפעול יחד, בכוחות משותפים, כדי למגר את זה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה.

שר הפנים משה ארבל:

לגבי השאילתה האחרונה, של חברת הכנסת לזימי, סוגיית פטור מהיתר. אני מציין וחוזר ואומר שאין צורך באישור. ספציפית ערב אל-עראמשה, כפי שהיא ציינה בשאילתת ההמשך – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

היא לא יכולה לשמוע אותך.

היו"ר אמיר אוחנה:

לא, היא תשמע את זה מרחוק.

שר הפנים משה ארבל:

– – נמצאת בקו הגבול שבו גם משרד הביטחון מממן באופן יזום את אותן מיגוניות, בשל הקרבה לגבול לבנון. המספרים שציינו כאן, שמציינים פער כל כך משמעותי וגדול בין הבקשות שהוגשו לבין הביצוע בפועל – יותר מאשמח לקבל אותם מחברת הכנסת לזימי, כדי לעקוב ולהצביע באופן מדויק על הפערים הללו וכיצד אנחנו יכולים להתגבר עליהם. מבחינה מעשית, כשיש פטור מהיתר אין צורך באישור. לכן גם לא מובן לי אותו פער שציינה חברת הכנסת לזימי. בכל מקרה, כמובן, דלתי פתוחה כדי לברר את הסוגיה הזו לעומק ככל שיש צורך.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. אני מזמין את שר הפנים להישאר גם על השאילתה הבאה, שאילתה דחופה של חבר הכנסת נאור שירי לשר הפנים בנושא: יישום החלטת ממשלה מס' 675. חבר הכנסת שירי, בבקשה.