תכנית המשרד למלחמה באנטישמיות הגואה בעולם

ירושלים, כא' ניסן תשפ"ו 19 מרץ 6202 מענה לשאילתה מספר 3403 נושא: תכנית המשרד למלחמה באנטישמיות הגואה בעולם במאי 2025, צוין ברחבי העולם יום הניצחון ה-80 להכרעת גרמניה הנאצית, וכפועל יוצא - לתום השואה. בד בבד, אנו עדים לעלייהחסרת תקדים בהיקפי מופעי האנטישמיות בעולם-בכל מקום, ומכל הסוגים. זהו צו השעה של ממשלת ישראל. רצוני לשאול: 1. האם עומדת למשרדך תוכנית לאומית סדורה לטיפול בתופעה? 2. מהן עיקריה? 3. מהו תקציבה? הקדמה בשנים האחרונות חלה עלייה חדה ומתמשכת בהיקף האירועים האנטישמיים ברחבי העולם. ניתוח שבוצע במשרד התפוצות והמאבק באנטישמיות מצביע כי מאז מתקפת ה-7 באוקטובר 2023 תועדו ברחבי העולם למעלה מ-1,000 אירועים אלימים בעלי אופי אנטישמי או אנטי-ישראלי בלמעלה מ- 05 מדינות, הכוללים תקיפות פיזיות, השחתת מוסדות יהודיים, איומים והטרדות. הנתונים מצביעים על מגמה מתמשכת של הסלמה, לעיתים במקביל להתפתחויות גיאופוליטיות במזרח התיכון, ועל הצורך במענה מערכתי של מדינת ישראל להתמודדות עם התופעה. 1. האם קיימת תוכנית לאומית סדורה? 1.1. כן. משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות מפעיל תוכנית לאומית רב־שנתית, סדורה ומבוססת ביצועים, להתמודדות עם העלייה החדה באנטישמיות בעולם. התוכנית משלבת בין יכולות מודיעין, פעולה אופרטיבית, חיזוק קהילות והשפעה תודעתית, ופועלת בממשק רחב עם משרדי ממשלה נוספים, ארגונים בינלאומיים וקהילות יהודיות. 1.2. בשנת 2025 בוצעה קפיצת מדרגה משמעותית בהקמת תשתיות לאומיות, ובשנת 2026 מתמקד המשרד בהרחבת ההפעלה, הגדלת היקפי הפעילות והעמקת האימפקט. 2. מהם עיקרי התוכנית? 2.1. מודיעין, ניטור וניתוח מגמות מידע ממגוון מקורות, ניתוח מתקדם של מגמות וזיהוי מוקדם של אירועים מתהווים. במסגרת זו מופקות באופן שוטף התרעות, דוחות עומק ותמונות מצב המשמשות לקבלת החלטות ברמה המדינית והמבצעית. בנוסף, מתבצעת בנייה של מאגרי מידע גלובליים ומערכות מיפוי המאפשרות הבנה מערכתית של התופעה לאורך זמן. 2.2. מחקר, חשיפה ופגיעה במחוללי אנטישמיות ודה־לגיטימציה של מדינת ישראל. הפעילות כוללת חשיפת קשרים בין ארגונים אזרחיים לכאורה לבין גורמי קיצון או טרור, ניתוח רשתות השפעה, וגיבוש המלצות אופרטיביות לגורמי ממשל, לרבות צעדים רגולטוריים ומדיניים. מרכיב זה מאפשר מעבר מגישה תגובתית לגישה יזומה ומבוססת מודיעין. 2.3. הגנה, מוכנות וחוסן קהילתי של מיגון פיזי, הכשרות מקצועיות, בניית יכולות חירום והפעלת מנגנוני תגובה מהירה. בשנת 2025 הורחבה הפעילות משמעותית והגיעה לעשרות קהילות, תוך שיפור היכולת לתת מענה גם באירועים מתפרצים. בנוסף, מתקיימות משלחות מקצועיות, הכשרות לצוותים מקומיים ופיתוח נהלים וכלים להתמודדות עם מצבי חירום. 2.4. פעילות תודעתית, הסברתית ובינלאומית שיתופי פעולה עם מובילי דעת קהל ופעילות מול ממשלות וארגונים בינלאומיים. מטרת הפעילות היא השפעה על השיח הציבורי, חיזוק הלגיטימציה של ישראל ומאבק בנרטיבים אנטישמיים. הפעילות מגיעה לחשיפה רחבה מאוד בקנה מידה של מאות מיליוני משתמשים. אירוע השיא של פעילות המשרד הוא הכנס הבינלאומי למאבק באנטישמיות המתקיים זו השנה השנייה ברציפות. 2.5. שיתופי פעולה וממשקים בינלאומיים התוכנית מבוססת על יצירת אקו־סיסטם רחב של שותפים, הכולל קהילות יהודיות, ארגוני חברה אזרחית, גופי ביטחון, מוסדות מחקר וממשלות זרות. שיתופי פעולה אלו מאפשרים הרחבת ההשפעה, שיתוף ידע והטמעת פתרונות מותאמים מקומית. 2.6. חיזוק זהות יהודית ומניעה ארוכת טווח לצד ההתמודדות הישירה עם אנטישמיות, המשרד משקיע בחיזוק הזהות היהודית, במיוחד בקרב צעירים, באמצעות תוכניות חינוך, הכשרות והובלת יוזמות קהילתיות. מרכיב זה נועד להתמודד עם שורשי התופעה ולחזק את החוסן הקהילתי לאורך זמן. 2.7. מדידה, בקרה והערכת אימפקט התוכנית כוללת מנגנוני מדידה והערכה שוטפים, המאפשרים מעקב אחר תפוקות והשפעה, שיפור מתמיד והתאמת הפעילות לאיומים המשתנים. נעשה שימוש במדדים כמותיים ואיכותיים, תוך שילוב נתוני ניטור, פעילות שטח והשפעה תודעתית. לצד הצירים האופרטיביים של התוכנית מפעיל המשרד גם תשתיות ידע והכשרה רוחביות. במסגרת זו פועל מיזם "מכבי", המהווה תשתית לאומית לפיתוח ידע, הכשרות וכלים מקצועיים למאבק באנטישמיות. המיזם מאגד ידע ממשלתי, מקצועי וחינוכי ומתרגם אותו להכשרות, תכנים ומתודולוגיות עבודה משותפות עבור גופים וקהלים בארץ ובעולם. באמצעות המיזם פועל המשרד לחיזוק היכולות המקצועיות של ארגונים וקהילות בהתמודדות עם אנטישמיות בזירות השונות, תוך יצירת שיתופי פעולה עם ארגוני חברה אזרחית והעצמתם כשותפים מרכזיים בהובלת המאבק ובהרחבת יכולות הפעולה בזירה הבינלאומית. 3. מהו תקציב התוכנית הפעילות מתוקצבת באמצעות שילוב של תקציבי מדינה, החלטות ממשלה ייעודיות, והתקשרויות עם גופים שותפים בארץ ובעולם. התקציב מחולק בין רכיבי הליבה של התוכניות – ניטור ומודיעין, חוסן קהילתי ומיגון, פעילות תודעתית, מחקר ושיתופי פעולה בינלאומיים. 4. לסיכום: בשנים האחרונות משלב של הקמת תשתיות לשלב של הפעלה והרחבה בקנה מידה גלובלי. התוכנית משלבת בין פעילות מודיעינית וניטור מגמות, פעולה אופרטיבית מול מחוללי אנטישמיות, חיזוק הביטחון והחוסן של קהילות יהודיות ברחבי העולם ופעילות תודעתית בזירה הבינלאומית, ומהווה מענה כולל לאתגר אסטרטגי מרכזי למדינת ישראל. עם זאת, היקף האיומים והצרכים העולים מן השטח גדל באופן משמעותי בשנים האחרונות, הן בהיקף האירועים האנטישמיים והן בהיקף הפניות של קהילות יהודיות וממשלות לקבלת סיוע מקצועי. מגמה זו יוצרת פער בין היקף המשימות הנדרש לבין המשאבים התקציביים העומדים לרשות המשרד. לנוכח העלייה המתמשכת באנטישמיות ברחבי העולם והצורך להרחיב את פעילות הניטור, המחקר, המענה לקהילות והמאבק בתשתיות אנטישמיות, נדרש חיזוק תקציבי נוסף שיאפשר להעמיק ולהרחיב את פעילות מדינת ישראל בתחום זה ולהתאים את היקף המענה לאתגר הגלובלי ההולך ומחריף.