עלייה במספר ההרוגים בתאונות דרכים בשנת 2025 והיעדר יישום תוכנית לאומית אפקטיבית

נאור שירי (יש עתיד):

אבל אני אפילו לא דיברתי.

היו"ר יעקב מרגי:

אל תענה לה.

ינון אזולאי (ש"ס):

אדוני היושב-ראש, החיסרון שלך זה היתרון שלנו.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה.

ינון אזולאי (ש"ס):

קודם כול, אני מצטרף גם לשאילתה של חבר הכנסת גינזבורג, ובכלל, כל הנושא הזה – חייבים לפתור את הבעיה של כביש 1. המשטרה חוגגת, כנראה הם רוצים עוד הכנסות וצריך לטפל בעניין הזה. לפי נתוני עמותת אור ירוק והדיווח שהתפרסם ב-8 בנובמבר 2025 – רק תשימי לב מתי הייתה השאילתה – עד כה נהרגו השנה 388 בני אדם בתאונות דרכים לעומת 373 בתקופה המקבילה אשתקד, עלייה של כ-4%. מדובר בנתון הקשה ביותר זה שני עשורים. מפילוח הנתונים עולה כי בין ההרוגים השנה: 109 הולכי רגל, 98 רוכבי אופנועים וקטנועים, 30 ילדים עד גיל 14, 79 אזרחים ותיקים. בנוסף, כ-60% מהתאונות הקטלניות מתרחשות במרחב העירוני, על אף שקיים זה שנים פרויקט עיר בטוחה, ויוזמות מקומיות לשיפור הבטיחות. עמותת אור ירוק התריעה כי ישראל נמצאת במקום האחרון באירופה בשיעור ההרוגים לנפש, וכי לא אושרה עד כה התוכנית הלאומית הרב-שנתית לבטיחות בדרכים, למרות התחייבויות קודמות של הממשלה. רצוני לשאול: 1. מה הסיבה לעיכוב באישור התוכנית הלאומית לבטיחות בדרכים, ומתי היא צפויה להיות מאושרת ולצאת לפועל? 2. מדוע לא נרשמה ירידה במספר ההרוגים למרות ההשקעות התקציביות, ואילו צעדים ננקטו בפועל בשנת 2025 לצמצום הקטל בדרכים? 3. האם משרד התחבורה פועל לעדכון תקני התכנון העירוניים כך שייתנו עדיפות להולכי רגל, רוכבי אופניים וכלים קלים, כפי שנעשה בערים מתקדמות בעולם? 4. מה חלקו של המשרד בעידוד הרשויות המקומיות שאינן שותפות לפרויקט עיר בטוחה, וכיצד מתוגמלות או נענשות רשויות שאינן פועלות לשיפור הבטיחות בתחומן? 5. האם נשקלת חקיקה המחייבת כל רשות מקומית לפרסם תוכנית רב-שנתית לבטיחות בדרכים? גברתי, טרם תשיבי לזה, רק להזכיר שהשאילתה הוגשה בי"ט בחשוון התשפ"ו, 10 בנובמבר 2025. המועד האחרון לתשובה היה 1 בדצמבר 2025. כשאני שולח שאילתה כזאת ארוכה, בכוונה רגילה, כדי לקבל את זה ולשבת על זה בכובד ראש, מאשר פה, לעמוד – כשאני מכבד את כבוד השרה – אבל אני חושב שיותר ראוי ויותר נכון שחברי הכנסת יקבלו בעיתו ובזמנו. אני יודע שכולנו מרגישים את חסרונו של מקלב, את זה אנחנו יודעים.

היו"ר יעקב מרגי:

בבקשה, גברתי השרה.

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב:

הוא חסר גם לי. תודה רבה, הוא חסר גם לי. קודם כול, אנחנו נשיב לך אם תרצה גם בכתב ובצורה מסודרת על כל סעיף. תודה רבה על השאלה שלך. אני רוצה לפתוח בזה שאתמול ילד בן שנתיים נדרס באום אל-פחם, וזה ההרוג ה-59 בתאונות דרכים מתחילת השנה. צריך להבין שתאונות הדרכים הן מכת מדינת שחייבים לטפל בה, וזו אחריות של כולנו. יש ארבעה משרדים שאמורים לטפל בהורדת תאונות דרכים – משרד החינוך, משרד התחבורה, משרד הבט"פ ומשרד המשפטים. במשרד התחבורה, האחריות שלנו היא על כל נושא התשתיות. ואכן, אנחנו שמים מיליארדים על כבישים אדומים ועל מוקדי סיכון כדי לטפל בעניין התשתיתי ולמנוע את תאונות הדרכים כתוצאה מהכבישים או כתוצאה מהיבטי תשתית כאלה ואחרים. כמו שאנחנו למדים מהעולם, אחת הבעיות העיקריות שבגללן לא מצליחים להוריד את כמות תאונות הדרכים היא עניין הענישה והאכיפה. לכן, למדנו מה קורה בעולם, ולאחר ששמענו מהרלב"ד וממשטרת התנועה ש-80% מתאונות הדרכים הן כתוצאה מהגורם האנושי, ובגורם האנושי יש שבע עבירות שגורמות להכי הרבה תאונות דרכים, החלטנו להחמיר את הענישה על אותן שבע עבירות. אנחנו נציג את זה בצורה מסודרת, ונציג גם תוכנית מלאה שמקילה בעבירות אחרות. זאת אומרת, אם נראה שיש עבירות שלא גורמות באופן ישיר לפגיעה בחיי אדם, אנחנו נקל בהן. אנחנו נגיע להבנות יחד עם המשטרה. זו עבודה משותפת שאנחנו עושים יחד עם השר בן גביר, יחד עם יריב לוין, כדי לראות באמת איך אנחנו יכולים, מצד אחד, להקל על הציבור – כמו שאמרנו גם בעניין המהירות שהעליתם כאן, איתן ואתה, ובנושאים אחרים – ובדברים אחרים אנחנו נחמיר, באותם מקומות שבהם יש המון פגיעה, שיש כתוצאה מהם פגיעה בחיי אדם. עכשיו, תראה, אנחנו פועלים בערים. אני עושה דיונים אצלי יחד עם ראשי רשויות, וזה לא היה בעבר. כל ראש רשות שמגיע אליי כדי לדבר על מחלף וכדי לדבר על כביש – בסוף הדיון הרלב"ד מציג כמה תאונות יש בעיר שלו, כתוצאה ממה התאונות; אם זה כתוצאה ממעבר חציה, אם זה כתוצאה מאופנועים, אם כתוצאה מזה שילד עבר באור אדום. אנחנו בודקים את זה עיר-עיר. באותם מקומות שאין "עיר בטוחה" – שאני רוצה לברך על הפרויקט הזה של עיר בטוחה, ואנחנו הולכים לשתף ולהעמיק את שיתוף הפעולה עם המשטרה, בכלל, בעניין עיר בטוחה – באותם מקומות שאין, אנחנו עושים דברים ייעודיים. לדוגמה, בשבוע שעבר בעיר אילת, חנכנו פרויקט ייעודי לילדים עם צרכים מיוחדים; איך אנחנו מטפלים בילדים ונערים עם צרכים מיוחדים – כיצד הם צריכים לחצות את הכביש, כיצד הם עוברים באזורים מסוימים. זאת כדי ליצור עוד ועוד מודעות לעניין של תאונות דרכים. באותם מקומות שאין, כמו שאמרתי, אנחנו נותנים תוכנית משלימה של הרלב"ד. לגבי חקיקה, אני לא חושבת שחקיקה זה דבר נכון. אני חושבת שיש שיתוף פעולה מלא עם כל הרשויות – הערביות, החרדיות, החילוניות, הגדולות, הקטנות. דרך אגב, אנחנו עושים כל שנה פרס של בטיחות בדרכים לאותן ערים שבאמת פועלים כדי להוריד את תאונות הדרכים – בערים הגדולות, בערים הקטנות, בערים הבינוניות – כך שאני חושבת שחקיקה, אין לה מקום בעניין הזה. יש מודעות גדולה לזה בקרב ראשי רשויות. כן, צריך לעשות מאמץ של הציבור כולו לנסוע בצורה בטוחה, כי אני אומרת לך שרוב התאונות הן כתוצאה מפלאפון. כשאדם מסיט את העיניים שלו לפלאפון, שלוש שניות, זה כאילו הוא נסע 150 מטר בעיניים עצומות בכביש. תבינו את זה, זה דבר נורא. דרך אגב, כולנו חוטאים בזה. כולנו חוטאים בזה. לכן צריכה להיות כאן גם אחריות של הציבור וגם, בעצם, מעטפת רגולטורית של משרדי הממשלה בתחומי תשתיות, חינוך, אכיפה וענישה.

היו"ר יעקב מרגי:

שאלה נוספת יש לשואל? בבקשה, אדוני.

ינון אזולאי (ש"ס):

גברתי השרה, קודם כול, תודה רבה על התשובה. אשמח באמת לקבל את זה. אני רק רוצה להוסיף, במיוחד בסיום דברייך, דיברת על פלאפון, שנהיגה בפלאפון במשך שלוש שניות זה כ-150 מטרים. ידוע שעכשיו מנסים להביא חקיקה, דרך כל דבר אחר, של כ-10,000 שקלים על נהיגה עם טלפון נייד ביד. השאלה, אגב, האם זה נכון? כי בעצם זה לקחת אדם – הרי לא יהיה לו את הכסף לשלם – בסופו של דבר האדם ייכנס לחובות, הוצאה לפועל; את המטרה לא בטוח שהשגנו. זה יכניס כסף למדינה, זה בטוח – אם זה יכניס. אם זה יהיה בהוצאות לפועל אז ודאי שלא, השאלה היא אם למשל חשבתם, במקום, כמו שיש היום החרמת רכב – החרמה של טלפון. גם אם אותו אחד מכור לטלפון, תצטרכו לשים לו את החמצן הזה, ללוות אותו עם אמבולנס עד לחנות הטלפונים הקרובה, זה עדיין יעלה יותר זול מ-10,000 שקלים, אבל זה ילמד אותו לקח. ברגע שאתה לוקח טלפון לאדם, לצערנו אנחנו יודעים שזה החמצן שלו.

היו"ר יעקב מרגי:

מה השאלה?

ינון אזולאי (ש"ס):

שאלתי. אדוני היושב-ראש, מחילה, את זה אתה יכול להגיד לנאור. אבל אתה מכיר אותי, אתה אומר מה השאלה? שאלתי את השאלה. שאלתי: האם לקחו את זה בחשבון, למשל, החרמת טלפון פלוס קנס.

היו"ר יעקב מרגי:

בבקשה.

ינון אזולאי (ש"ס):

והדבר הנוסף, גברתי, סליחה שאני מוסיף את זה, בעבר היה תג נכה לצמיתות – ביקשתם לא לעשות חקיקה כדי שזה לא יהיה לשנים, ובאמת עשית שיפור בזה, אבל יש עדיין אנשים שסובלים מזה, וכדאי שתיתני את הדעת בעניין הזה. אבל על השאלה הראשונה הייתי מבקש תשובה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה רבה לשואל. בבקשה, השרה.

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב:

תודה רבה על השאלה. תראה, אני רוצה להגיד לך שאתמול ישבתי עם ביטן יחד עם יושב-ראש הרלב"ד כדי לדבר איתו על התקנות של העבירות החמורות. איך אנחנו בעצם מעלים את הקנסות, ובכמה. אתה לא מאמין מה אמר לי יו"ר הרלב"ד אתמול: רק מההרתעה – ששמעו, עוד לא נכנס שום דבר לגבי 10,000 שקלים - -

היו"ר יעקב מרגי:

זה כבר - - -

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב:

- - ירדו 20% אנשים בשימוש בטלפון, מהפחד שיתפסו אותם. אז קודם כול, זה כבר עובד, עוד לפני שזה בכלל נכנס. ברור לחלוטין שאנחנו לא הולכים לעשות את זה מיידי, זה יהיה מדורג, ויש כל מיני רעיונות. כמו שאמרתי קודם, אנחנו יושבים על תוכנית שתיתן מצד אחד הקלות לציבור על אותן עבירות שבהן צריך להוריד את הנקודות ואת הקנסות, ומצד שני, החרמה באותן עבירות שבהן יש, לצערי, יותר ויותר הרוגים. אז אנחנו נודיע את זה בצורה מסודרת.

ינון אזולאי (ש"ס):

רק שימי לב לזה.

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב:

לגבי החרמת הטלפון צריך לבדוק את זה - -

טלי גוטליב (הליכוד):

- - - רוגלות, רוגלות.

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב:

- - גם עם הייעוץ המשפטי, לראות שזה עובר.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה רבה.

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב:

לגבי תו נכה אני רוצה להגיד לך שאנחנו יזמנו, יחד עם המשטרה, ביקורת על כל אותם תווי נכה, כי ראינו שלנכים אין מקום לחנות. לא יכול להיות מצב שמי שבאמת נכה, אין לו רגליים, הוא משתמש בכיסא גלגלים וצריך את אותה חניה – אחרים, שפתאום יש להם תווי נכה מחנים במקומות שלהם. וגילינו, לצערי, שוק פרוע, אנשים קיבלו תווי נכה בלי שהם מגיעים להם, ומי שיש להם תווי נכה שמגיעים להם, לא זוכים לזכויות שלהם. לכן עכשיו לקחנו חברות שבודקות מההתחלה את כל תווי הנכה ולכן זה לוקח קצת יותר זמן, בודקות מההתחלה את כל תווי - - -

היו"ר יעקב מרגי:

זה לא בגלל מחסור בתקני רופאים?

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב:

יש גם את המחסור, אבל הגדלנו את זה כדי להגדיל את כמות התשובות. ואתה צודק, אנחנו נעשה רפורמה בתווי נכה; מי שמגיע לו יקבל את תווי הנכה ואת הזכויות שלו, ומי שקנה את זה בדרך של פרוטקשן לא יקבל תו נכה, ויקבל את הקנס.

טלי גוטליב (הליכוד):

- - - גברתי השרה, בשם ההורים לילדים אוטיסטים, אנחנו מקבלים תווי נכה כי יש לנו ילדים שיש להם בעיית - - -

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב:

בסדר, מה שעל פי חוק - - -

היו"ר יעקב מרגי:

מה שעל פי חוק על פי חוק.

טלי גוטליב (הליכוד):

אני רק אומרת, כי לפעמים שואלים אותנו ההורים – הבת שלי, ברוך השם, לא נכה פיזית אבל מה לעשות - - -

היו"ר יעקב מרגי:

זו לא תמיד ניידות.

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב:

טלי, מה שעל פי חוק זה על פי חוק.

טלי גוטליב (הליכוד):

אני רק אומרת, לא כולם - - -

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב:

אני מדברת איתך על אלה שמזייפים תווי נכה, לוקחים תווי נכה וחונים בחניות של מי שבאמת צריך לחנות בהן. ולכן, יש כאן עבודה משותפת עם המשטרה שפועלת כדי שהדבר הזה לא יקרה יותר.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה לשרה ותודה לשואלים. אני חושב שמוסד השאילתות הוא חשוב, כל הכבוד.

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב:

גם ארגון הנכים איתנו בכל הכוח בעניין הזה.

היו"ר יעקב מרגי:

השאילתה הבאה היא שאילתה רגילה של חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בנושא הרפורמה במחירי התחבורה הציבורית. בטרם תשאל, אני רוצה לברך את האורחים שלנו ביציע, הסדנה לעובדי מרחב ירושלים של ההסתדרות בראשות דני בונפיל, ברוכות וברוכים הבאים. בבקשה, חבר הכנסת בליאק.