קונסוליות זרות בירושלים

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

עוד רגע. בבקשה, חברת הכנסת וולדיגר.

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

כבוד היושב-ראש, כבוד סגנית השר, שאילתה דחופה בנושא: קונסוליות זרות בירושלים שפועלות ללא כתב אמנה – את כתבי האמנה שלהן הן נותנות לרשות הפלסטינית, מניחות שם. רציתי לשאול: 1. איך ממשלת ישראל מתכוונת לפעול כלפי קונסוליות של מדינות שהכירו במדינה פלסטינית, והכי נורא – אני מוסיפה – פועלות בירושלים ללא כתבי אמנה? 2. מה המדיניות המתוכננת לאכיפת חוק-יסוד: ירושלים לאחר ההחרפה בעמדות המדיניות של ספרד, צרפת, טורקיה ואחרות?

סגנית שר החוץ שרן מרים השכל:

מדינת ישראל מצויה במערכת מדינית כללית, ודאי בשנה האחרונה. העשייה מול מערכה זאת מורכבת מאוד ודינמית. יש לציין כי ננקטו שורה של צעדים שכבר פורסמו מול נורבגיה, כמו סגירת משרדי הייצוג; ספרד, שבה הייתה הגבלה של תחום הפעולה של הקונסוליה, ואירלנד – סגירה של ממש של השגרירות הישראלית, בשל פעילותן נגד ישראל. כמו כן, שר החוץ שלח מכתב לראש הממשלה ביום 14 באוגוסט בנוגע לסגירת הקונסוליה הצרפתית בירושלים, ובנוסף כבר התקיים דיון בנושא. כמו כן, יש לציין כי נעשתה עבודת מטה וגובשה רשימה של מנעד צעדים אפשריים בכל דרגות החומרה, ומפרט הצעדים נדון ועדיין נדון, תוך לקיחה בחשבון, והתייחסות להתפתחויות המשמעותיות והשפעותיהן הנבחנות על פי מכלול השיקולים הלאומיים.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. יש שאלת המשך, בבקשה. אני רק אנצל את ההזדמנות להגיד שאנחנו מייד נעבור להצעות בדיון המוקדם, וחברת הכנסת מרב מיכאלי היא הראשונה. אני לא רואה אותה במליאה. קוראים לה? בסדר. בבקשה.

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

תודה. אני מבינה את הרגישות, ואני אנסה לא לפלוש לתוכה. ועדיין, כדי שתהיה קונסוליה, היא צריכה לענות על דברים בסיסיים כמו להגיש כתב אמנה, להניח את כתב האמנה לראש הממשלה, למדינה שאליה הוא נשלח. אני יודעת – בלי להתייחס לכזאת או אחרת – שיש בירושלים מוסדות שנקראים קונסוליות, אבל הם לא הגישו שום כתב אמנה. את כתב האמנה הם הגישו לרשות הפלסטינית, והרשות הפלסטינית הוקמה אחרי 67'. לכן, מן הסתם, זאת לא אמורה להיות קונסוליה בכלל, כי היא לא עונה על הקריטריונים. לכן, שאלתי היא מה המדיניות כלפי אותן מסגרות שמכנות את עצמן קונסוליות, מתנהגות כאילו הן קונסוליות, מקבלות את כל ההטבות כקונסוליה, אבל הן לא כאלה, כי את כתב האמנה הן הניחו בפני הרשות הפלסטינית ולא בפני מדינת ישראל וראש הממשלה שלנו.

היו"ר אמיר אוחנה:

עוד רגע, סגנית השר. שאלה נוספת לחבר הכנסת אילוז, בבקשה.

דן אילוז (הליכוד):

סגנית השר, שלום. קודם כול, כמי שהעביר את תיקון החוק לאסור פתיחת קונסוליות חדשות, אני מסכים איתך, אבל חשוב להגיד שזה המינימום הנדרש. זה לא אומר שממשלת ישראל –הכתובת היא החלטה מדינית כבדה, ולכן זה לממשלת ישראל, לא רק לסגנית השר – לא יכולה לנקוט צעדים ובאמת לסגור קונסוליות קיימות. אני רוצה לשאול מהם הצעדים שנעשו כלפי צרפת במיוחד, שהובילה את ההחלטה המבישה של הכרה במדינה פלסטינית, ואני חושב שראוי שתהיה לה תגובה מאוד נחרצת. אני אשמח לשמוע מהם הצעדים שנעשו.

היו"ר אמיר אוחנה:

בבקשה.

סגנית שר החוץ שרן מרים השכל:

אז ככה. כמו שהיה חלק במענה לשאילתה של חברת הכנסת מיכל וולדיגר, קודם כול, חשוב להבין שלא מעט מאותן קונסוליות, גם המעמד שלהן, גם המבנה, הכול – חלקן אפילו עוד מלפני קום המדינה. לכן, החוק לא אמור לשנות את הסטטוס-קוו. אני מבינה, ומתקיימים – אני רק אומרת, מיכל – מתקיימים דיונים בעניין הזה, כמו שאמרתי. שר החוץ גדעון סער כבר שם מכתב עם המלצות מבחינתו על שולחן ראש הממשלה. זה כבר נדון. אני אומר יותר מזה, בגלל הפורום הזה – התקיים דיון בוועדה לביטחון פנים בראשותו של חבר הכנסת צביקה פוגל בדיוק בעניין הזה. שר החוץ הגיע כדי לתדרך וכדי לדבר ספציפית בנושא הזה, כולל גורמים במשרד החוץ. למיטב ידיעתי, מתוכנן עוד דיון בעניין הזה, ואני מציעה שעל השאלות הספציפיות, הקונקרטיות, אפשר לדבר בפורום קצת יותר מצומצם, שחלקו גם חסוי. תוכלו לקבל תשובות יותר מדויקות פנימה על דברים שאנחנו לא יכולים בהכרח לדבר בפורום הזה. הדברים נמצאים, נדונים, ואני מזמינה אתכם להגיע לוועדה של חבר הכנסת צביקה פוגל.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. אני מודה לסגנית שר החוץ ולחברות וחברי הכנסת השואלים.