העיכוב הממושך ביישום החלטה 588 להקמת מרכז ניטור לסמים ואלכוהול

סימון דוידסון (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, חמש שנים חלפו מהחלטת הממשלה 588 להקמת מרכז ניטור לאומי לסמים ואלכוהול, והיא טרם יושמה. רצוני לשאול: 1. מדוע מסד הנתונים שאמור להציל חיים טרם הוקם? 2. מהם החסמים המעכבים את ביצוע ההחלטה, ומהו לוח הזמנים המדויק להפעלתו המלאה של המרכז?

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

תודה, אדוני היושב-ראש. ראשית, לחברי חבר הכנסת סימון דוידסון, פרלמנטר מעולה – שבחזית המאבק שלך נושא התמכרויות, נושא הספורט, טיפוח הערכים אצל דור הניצחון שלנו. אני מברך על כך. אתה עושה באמת עבודה חשובה. אני מחזק את ידיך בנושא הזה.

היו"ר אמיר אוחנה:

לגזור ולהוציא בפריימריז, כן?

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

אתה גם מצליח להביא באמת תוצאות יפות בנושא. אבל אקריא את התשובה ככתבה וכלשונה. מענה ממשלתי לנימוקי העיכוב ביישום החלטת ממשלה 588: יישום החלטת ממשלה 588 להקמת מרכז ניטור לאומי בתחום הסמים והאלכוהול כרוך בתהליך מורכב הכולל היבטים מקצועיים, ארגוניים, תקציביים ורגולטוריים. הם מחייבים בדיקה ועבודת מטה מעמיקה ותיאום בין-משרדי הדוק. בין הגורמים המרכזיים – אמנה אותם בפנייך: מורכבות בין-משרדית; היבטים תקציביים ותיעדוף משאבים; הסדרה משפטית ורגולטורית; התאמות מבניות ושינויים ארגוניים במהלך התקופה, על זה אני רוצה לפרט טיפה: במהלך התקופה חלו שינויים מבניים במערך הממשלתי העוסק במניעה, טיפול ושיקום, אשר הצריכו בחינה מחודשת של שיוך מרכז הניטור, אופן השתלבותו במערך הקיים, והימנעות מכפילויות תפקודיות. הנושא החמישי הוא בחינה מקצועית של מודל ההפעלה, גם עליו, ברשותך, ארצה לפרט: נבחנים כמה מודלים שונים, לרבות ניסיון בין-לאומי, במטרה להבטיח שמרכז הניטור שיוקם יהיה אפקטיבי, מבוסס נתונים מהימנים ובעל יכולת ממשית לתמוך בקבלת ההחלטות ובקביעת מדיניות. לצד האמור, יודגש כי הממשלה לא זנחה את יישום ההחלטה. בתקופה האחרונה מתקיימת עבודת מטה ממוקדת לגיבוש מתווה מעודכן ליישום ההחלטה, לרבות קידום הסכמות בין הגורמים הרלוונטיים, בחינת חלופות יישום הדרגתיות והיערכות להשלמת התנאים הנדרשים להפעלה. הממשלה רואה חשיבות רבה בהקמת מרכז ניטור לאומי בתחום זה ותמשיך לפעול באופן אחראי ומדורג על מנת להביא ליישום ההחלטה, תוך שמירה על מקצועיות, חוקיות ושימוש מושכל במשאבי הציבור. ברשותך אדוני היושב-ראש, אני ארצה לדבר על כמה נושאים נוספים. עליזה, עליזה בראשי, תני לי את הפעל, בסדר? תגידי לי מתי.

היו"ר אמיר אוחנה:

בבקשה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

יש גם שאלת המשך.

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

שאלת המשך? בבקשה. יש יושב-ראש שמנהל את הישיבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

שאלת המשך.

סימון דוידסון (יש עתיד):

תודה, אדוני היושב-ראש. אני שמח שצביקה פוגל, יושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי, נמצא פה, כי חשוב לי שהוא יקשיב לי. מדינת ישראל נמצאת באחד הרגעים הקשים בנושא של התמכרויות, ואני מדבר על סמים, על אלכוהול ועל הימורים. רק בהימורים זה 20 מיליארד שקל בשנה, הימורים בלתי חוקיים, שתבינו את המספר. עשיתי כמה דיונים בנושא. הגשתי פעמיים הצעת חוק להחזיר את הרשות למניעת התמכרויות שנסגרה ב-2017. השאילתה שלי היא חלק מהנושא של הרשות, כי עד 2017 היו נתונים, היה מרכז ניטור, ידענו מה קורה. בלי נתונים אנחנו נמצאים בחשכה. ואני קורא לקואליציה, ואני קורא גם לצביקה פוגל – שאני יודע שהנושא הזה חשוב גם בעיניו – להחזיר את הרשות. הרשות ידעה לחבר בין משרדים, לעשות שולחנות עגולים, לקצר ביורוקרטיה ולפעול למען הילדים שלנו. אם מדינת ישראל לא תדע לפעול במהרה בנושא הזה של התמכרויות, אנחנו מידרדרים לתהום נוראית. המספרים מאז הקורונה, דרך המלחמה, עלו ברמות מטורפות. הדור שלנו פשוט מכור ומתמכר להרבה מאוד דברים. ולכן, אני מבין שאתה עונה תשובה מהמשרד, וחשוב שחברי הכנסת וגם היושב-ראש יבינו, שהנושא הזה לא ירד מסדר-היום. אנחנו חייבים לטפל בזה. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

בבקשה.

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

חשוב מאוד. שוב, אחזור על דבריי: תמשיך במאבק החשוב שלך. אתה עושה עבודת קודש בנושאים הללו שאתה עוסק בהם, וגם גורף בהם לא מעט הצלחות. ברשותכם, אני רוצה – כבוד היושב-ראש, אני רוצה לציין היום יום שהוא מאוד מאוד משמעותי לאזרחי מדינת ישראל, בדגש על תושבי הנגב. היום בערב אנחנו נציין את ההילולה של הקדוש הבבא סאלי, רבי ישראל אבוחצירא, זכר צדיק וקדוש לברכה. אני רוצה לספר מעט על חייו ועל מורשתו, שהוא השאיר מורשת מפוארת. הבבא סאלי למעשה עלה ממרוקו עם צו אלוהי, והוא הגשמת היהדות והגעה לארץ ישראל, ארץ אבותינו, הארץ הקדושה שלנו. כאשר הוא הגיע הוא נתקל בלא מעט קשיים, אבל הבבא סאלי הצליח בעזרת ענווה אדירה, בעזרת אהבת אדם, בעזרת קדושה גדולה, לחבר בין כל חלקי העם. אצל הבבא סאלי לא היה ימין, לא היה שמאל, לא היה מזרחי, לא היה אשכנזי, לא היה עשיר ולא היה עני. כל מי שהגיע אל ביתו שבנתיבות – הבבא סאלי, זכר צדיק וקדוש לברכה, קיבל את פניו בחום ובחיוך, באהבה גדולה תוך אהבת העם, אהבת הארץ, אהבת התורה ואהבת האדם. הבבא סאלי היה ידוע באהבתו לחיילי צה"ל הקדושים שלנו. פעם אחת, באחד מלימודיו הרבים, נודע דרך הרדיו – שהיה אמצעי התקשורת המשמעותי ביותר אז – על פיגוע שנעשה ופגיעה בחיילינו הקדושים והגיבורים. הבבא סאלי, שהיה חי בסגפנות – הוא היה צם שישה ימים בשבוע –קם מן המקום באמצע לימוד התורה ואמר לכל תלמידיו: הכיצד אנחנו מעיזים לשבת כאן כשחיילי צה"ל הגיבורים שלנו נפגעו כרגע בפיגוע? תביאו את כולם ללמוד תורה כדי לבקש מהקדוש ברוך הוא שירפא אותם וירחם עליהם. ואני מוכרח להודות גם – אדוני היושב-ראש, איזשהו פן אישי בנושא הבבא סאלי. כאשר אימי הייתה בהיריון ואני ברחמה, הרופאים אמרו לאימי – שתיבדל לחיים טובים וארוכים, אמן – לבצע הפלה. היה סיבוך בהיריון, ואימי – הרופאים הורו לה להפיל את התינוק. אימא שלי, שהיא אישה צדקת וטהורה וקדושה כמו כל האימהות של כל מי שיושב כאן, הלכה לבבא סאלי, הלכה לקברו של הבבא סאלי, הגיעה לשם וביקשה והתחננה ואמרה לבבא סאלי: אני רוצה ללדת את הילד הזה בריא ושלם. להתראות, תודה שבאתם, אוהבים אתכם, כנסת ישראל מחבקת אתכם. היא הייתה מגיעה לשם כל שבוע. יום אחד אחד מעוזריו של הבבא סאלי ראה אותה ואמר לה: אל תבכי. תמשיכי את הלידה הזו כרגיל, ואת תראי שהכול יהיה בסדר. ואימא שלי, שהייתה חמושה אך ורק באמונה שלמה בבורא עולם ובזכות הבבא סאלי, הלכה כנגד הצעת הרופאים – ואני אומר את זה כאן, כי חשוב להקשיב לעצת הרופאים, הם שליחיו, הם מלאכים בלבן. אבל אימא שלי נתנה לאמונה שלה להוביל אותה. והלידה, על אף כל התרחישים שהיו, הייתה לידה רגילה. אומנם לידת ואקום, קצת השפיעה לי על הסימטריה של הראש, אבל הייתה לידה רגילה. ויש עוד אלפי סיפורים כאלה. ואני רוצה לומר משהו על הבבא סאלי. הבבא סאלי לא היה רק רב. הבבא סאלי בשבילנו, בשביל תושבי הנגב – תושבי נתיבות, תושבי אופקים, שדרות והסביבה – כשדיברו על הבבא סאלי, זה לא היה ביראת פחד, זה היה ביראת כבוד. הבבא סאלי היה המגדלור שלנו, ועד היום הוא האור שלאורו אנחנו הולכים. אנחנו מבקשים ממנו, כל אדם שצריך משהו בכל נושא – אני גם ממליץ לכם להגיע לפקוד את קברו של הבבא סאלי בעיר נתיבות, העיר הקדושה. הבבא סאלי לא היה מעלינו – הוא היה איתנו, הוא היה חלק מאיתנו; הוא היה חלק מההווי, חלק מהתרבות. היכולת שלו לקבל כל אדם ולהעניק לו מזור לכאב. גם אם היה צריך להעניק אפילו ליטוף, אפילו ללטף את פניו של האדם; אפילו לחייך, אפילו החיוך של הבבא סאלי היה יכול לשנות גורלות, היה משנה את נפשו של האדם. הניסים שהבבא סאלי הביא איתו הם ניסים אדירים. עוד כשהוא היה חי במרוקו, הבבא סאלי באחת מהפעמים שהברברים הגיעו לעירו, תפלילת – נכון, אדוני היושב ראש?

היו"ר אמיר אוחנה:

כן, תאפילאלת.

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

תאפילאלת. אדוני היושב-ראש מאוד מתמצא בקהילת יהודי מרוקו. הוא גם גאווה גדולה לתושבי הנגב. לראות את המקום שאליו הגעת, פשוט מדהים.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה.

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

והבבא סאלי – באחת הפעמים שהברברים הגיעו לעיר, המנהיג שלהם עבר בסמטאות השוק, ואז לפתע מסופר שהמנהיג שלהם נעמד ולא הצליח להוציא מילה מפיו. ואז שאלו אותו: מה קורה, למה אתה לא נכנס להשתלט על העיר, לקחת אותה? והוא אמר להם: כאן גר צדיק, כאן גר שליח השם. ואכן, בסמטה בהמשך הוא ראה את הבבא סאלי ואמר לאנשיו: כולכם, צאו החוצה מן העיר הזאת; יש פה שליח אלוקים חיים. ואני רוצה לומר שהיום בערב אנחנו נציין את פטירתו של הבבא סאלי. ואני רוצה לומר לך, אבא, שאנחנו מאמינים שאתה עדיין נמצא איתנו כאן. אנחנו כולנו מתגעגעים אליך. אנחנו כמהים לפשטות שלך, לענווה שלך, לצניעות שלך, ליכולת שלך לקבל ולאהוב כל אדם, להביא מזור לכל כאב, להראות לנו ניסים גלויים. אנחנו מתגעגעים אליך, רבנו הקדוש, ואנחנו גם מאמינים ובטוחים שהבבא סאלי שומר על עם ישראל ושומר על שליחיו הגיבורים, על חיילי צה"ל הקדושים, על אנשי כוחות הביטחון הגיבורים, על שוטרי משטרת ישראל, על דור הניצחון והתקומה שיושב כאן ביציע. והיום בערב אנחנו נציין את לכתו. ואני גם בטוח שהדרך שהוא התווה לנו, שהיא דרך של אחדות, דרך של אהבת העם, אהבת האדם, אהבת התורה, אהבת הארץ – אני בטוח שהדרך שלו תוביל אותנו עוד דורות קדימה; כי הבבא סאלי לא באמת הלך מאיתנו – הבבא סאלי חי בתוכנו ויישאר חי עוד שנים רבות. אדוני היושב-ראש, אני רוצה מכאן לעבור במעבר חד – כי נתבקשתי להמשיך את הפיליבסטר הזה – לנושא שמאוד הציק לי. בימים האחרונים אני שמעתי קול זעקה מכך שראש השירות דוד זיני לא לוחץ ידיים לנשים. עכשיו, בואו, ראשית, בואו נעמיד את הדברים על דיוקם. דוד זיני, אלוף במילואים, כל חייו שירת עם נשים; היו לא מעט נשים ששירתו תחתיו. הן מעידות שאת הכבוד, היחס וההערכה שהוא נתן כלפיהן הן לא ראו מעולם. ואני דיברתי עם אחת מהן, והיא אמרה לי שכאשר היא שירתה תחתיו כרל"שית שלו, כראש הלשכה שלו, היא קיבלה ממנו כל כך הערכה ואהבה. אבל דוד זיני חטא בדבר אחד – בזה שיש לו כיפה על הראש. דוד זיני – שהוא משרת נאמן של עם ישראל, על כך אין עוררין – לפני אחד הטקסים, שלח בקשה לנשות הארגון החשוב הזה, שנקרא שירות הביטחון הכללי להימנע מלחיצות יד, כדי לא לפגוע בכבודן, כי הוא לא יכול, כי זה נוגד את הערכים שלו. ואז קם צד של מחנה שהוא אחים – זה אחים שלי, הם אחים שלי, הם אחים שלנו – ופשוט ביצעו בו רצח אופי, ביצעו בדוד זיני רצח אופי ואמרו שהוא לא יכול להיות, והוא לא יכול לשמש, והוא לא טוב בתפקיד, והוא מועל בתפקידו, והוא לא מכבד נשים. כבוד לאישה לא מתחיל ונגמר בלגעת בה. כבוד לאישה מתחיל ונגמר בלהגיע אליה, בלאפשר לה לממש, בלאפשר לה להגשים, ולאפשר לה לפרוש כנפיים. ודוד זיני – ואני אומר לכם את זה מידיעה מוחלטת – מאפשר לנשות השירות כנפיים ומפציר בהן לפרוץ גבולות, ומפציר בהן להצליח ולהמשיך את המצוינות שלהן. שם נמדדת הערכה לאישה, לא בלחיצת יד. לחיצת יד זו אות חיבה, זו אות כבוד, זו אות הערכה, אבל זה לא חובה. החובה של – כל אותן הנשים שהזדעקו – והן צד פוליטי מאוד מסוים במפה – שהזדעקו השבוע על דוד זיני, לא באמת דואגות לנשים, זה לא באמת מה שמעניין אותן. מה שמעניין אותן זה להתנגח באותו אדם שב-7 באוקטובר, כשאותה להקת תועמלנים ישבו בביתם, מתחת לשמיכות, פחדו שמא המחבלים יגיעו אליהם, דוד זיני יצא להילחם למען המדינה הזאת לא פעם ולא פעמיים. אני חושב שהניסיון לעשות רצח אופי לאדם בעקבות אמונתו הדתית היא אולי שורש כל החולי באותו מחנה, שהם אחים שלנו, כן? חשוב לזכור את זה. חשוב לומר, אני, לדוגמה, לא ראיתי את אותן נשים זועקות על התפילה בהפרדה, לא באופקים או בבאר שבע - -

נעמה לזימי (העבודה):

אלמוג, אני יכולה להגיד לך משהו בטוב?

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

שנייה, אני מבטיח להקשיב לך. - - אלא בצ'רלס קלור בתל אביב. על המדשאה שם ברמדאן מתקיימת תפילה בהפרדה, וזה לא עניין אותן. זה לא מעניין אותן שהתפילה שם עם מחיצות, זה לא מעניין אותן. אבל דוד זיני, שאומר לנשות הארגון החשוב שלו, המדהימות שלו, שהוא לא יכול ללחוץ את ידן, הוא רוצה – אני אומר לכן, אני לא מדבר בשמו, אבל אני כן אומר את מה שאני בטוח שהוא חושב – הוא לא רק רוצה ללחוץ להן את היד, הוא רוצה לחבק אותן; הוא רוצה לחבק אותן ולומר להן תודה, לנשות השירות המדהימות, הלביאות הללו, שעושות עבודת קודש. אבל הוא לא יכול – זה נוגד את הערכים שלו, זה נוגד את הדת שלו. למה אתם לא מכבדים את זה? ואולי כאן - - -

נעמה לזימי (העבודה):

אלמוג, אני יכולה להגיב לך באמת?

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

כן.

נעמה לזימי (העבודה):

תן לי רגע להשלים, אני מדברת בשיא הכנות.

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

אבל לא פודקאסט, לזימי.

נעמה לזימי (העבודה):

לא פודקאסט. אתה זוכר את אותו אלוף משנה, תת-אלוף אולי, עבריין המין עופר בוכריס?

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

כן.

נעמה לזימי (העבודה):

אני רוצה לספר לך שכשיאיר גולן, יו"ר המפלגה שלי, וגדי איזנקוט הדיחו אותו משירות, דוד זיני הוא זה שהחזיר אותו לשירות אחרי 7 באוקטובר. כשנשים מתלוננות על פגיעה בכבודן, הן גם כנראה מבינות אילו עוד דברים מכשירים בדרך, כמו להחזיר עברייני מין. אז דוד זיני החזיר את אופק בוכריס; יאיר גולן הדיח אותו, לאחריו הרמטכ"ל איזנקוט. בוא נדבר עובדות.

היו"ר אמיר אוחנה:

זו כבר לא הערת ביניים, זה כבר נאום. סגן השר כהן, אפשר כבר לרדת, אנחנו נעבור לנושא הבא.

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

ברשותך, אני רק אסיים.

היו"ר אמיר אוחנה:

תגיד מילות סיום.

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

לכל אלה שבאים – ראשית, את אומרת יאיר גולן, נזכיר שהאיש הזה הוביל את אסון הסרבנות שהביא עלינו את 7 באוקטובר.

נעמה לזימי (העבודה):

של נעליך, אתה במפלגה של משתמט. אתה במפלגה של משתמט.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת לזימי, קריאה ראשונה.

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

האיש הזה - - -

נעמה לזימי (העבודה):

של - - - טרור.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת לזימי, קריאה שנייה.

נעמה לזימי (העבודה):

אתה במפלגה של - - - טרור.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת לזימי, קריאה שלישית, נא לצאת. מה הצעקות האלה? נתנו לך לנאום קודם, באמת.

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

נתתי לך לנאום ואת ככה צועקת עליי, זה פשוט לא מכובד. האיש הזה וחבריו, שמכרו את ביטחון ילדיי וילדי אופקים בשביל עילת הסבירות – אני לא חושב שהם יכולים לשמש דוגמה למוסר. אבל כן אומר, אדוני היושב-ראש, שהמחנה שלי – אומר את זה בגאון ובפה מלא – לא משנה מי תהיה הממשלה, לא משנה מי יהיה ראש הממשלה, לא משנה מי יהיה שר הביטחון, אני לעולם, לעולם אצא להילחם ואקריב את גופי, ואקריב את חיי, למען כל ילד ממדינת ישראל. כי זו פטריוטיות אמיתית. וכשאת אומרת לי "יאיר גולן" אז בואו נזכיר שהוא זה שהקריב את ביטחון ילדי ישראל לכל המרבה במחיר, הוא ואותם אחים לנשק - -

יסמין פרידמן (יש עתיד):

איך הוא עשה את זה? אלמוג, תפרט איך הוא עשה את זה. לא יכולה לשמוע את זה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת פרידמן, חברת הכנסת פרידמן.

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

- - אלה שפוגעים במונח הקדוש הזה שנקרא "אחים לנשק". אז לפני שאתם באים ומטיפים מוסר לדוד זיני, שבאותו הבוקר היה יכול לשבת בבית אבל בחר להמשיך ובחר להילחם כמו גיבור אדי, כשחלקכם ישבתם מתחת לשמיכות מפוחדים, משקשקים ורועדים מפחד – אל תטיפו לו מוסר על איך לכבד ולאהוב נשים. אין לכם שום זכות מוסרית כזאת. וכשאת אומרת לי "יאיר גולן", זה שכיום מתייג קהילות שלמות, רוצה לחנך מחדש – אוי, זה נשמע כל כך גרוע, כל כך גרוע מעם ששם על עצמו טלאי צהוב, העם שלנו – מדבר על חינוך מחדש – העם שלנו. הכיצד הוא יכול להעז לדבר לתייג קהילות שלמות? קהילות, החבר'ה האלה שיושבים כאן, הכיפות הסרוגות, הגיבורים שבגיבורים, אלה שיושבים בישיבות ולומדים עד שעה 21:00, 22:00, והם לא הולכים לישון, הם יוצאים לרוץ בג'בלאות. אבל אותו יאיר גולן, גיבור דה לה שמאטה, מעז לתייג פה אנשים ומעז להתנהג בצורה כזאת.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

אלמוג, מי אתה - - - בא לי לצחוק לך בפרצוף. עליי? אני יודעת מאיפה אתה באמת.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת פרידמן, קריאה ראשונה. חברת הכנסת פרידמן.

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

בושה וחרפה, בושה וחרפה, ההתנהלות הזאת, האדנות הזאת שלכם. מי אמר לכם שאתם יותר טובים ממישהו אחר? מי אמר לכם?

יסמין פרידמן (יש עתיד):

איכס. איך אתה מסתכל על עצמך במראה?

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת פרידמן, קריאה שנייה.

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

תסתכל על עצמך במראה – זאת הרמה שלך. זאת הרמה שלך.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

איך אתה מסתכל על עצמך כשאתה מדבר ככה?

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת פרידמן, קריאה שלישית.

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

זאת הרמה שלך. זאת הרמה שלכם.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

לא, השטן - - - זה אתם.

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

הכיצד, מי לימד אתכם שאתם יותר טובים מאחרים? מי אמר לכם שהקול שלכם בקלפי שווה יותר? אני מנסה להבין, אדוני היושב-ראש. יש פה כשל היסטורי, מישהו לימד אותם – הם מאמינים, הם מאמינים שהם טובים יותר מהאחר. איך? בואו אני אספר לכם סוד: אותו הימין שאתם אוהבים לכנות "עובדי אלילים", "מנשקי מזוזות", אלה שאוהבים את הבבא סאלי בכל רוחם ונפשם, אלה שהולכים לקברות צדיקים ומשתטחים עליהם, ומבקשים טוב, ומבקשים אהבה ואחדות ושישמור על החיילים שלנו – מי אמר לכם שאתם יותר טובים מהם? מי אמר לכם? בואו אני אספר לכם סוד: הם לא פחות טובים מאף אחד אחר. ואתם יודעים מה? גם הצד שלכם לא פחות טוב מאף אחד אחר, כי הטעות, השגיאה הבסיסית של תיוג אדם על פי האמונות שלו ועל כך שרומסים את דעתו הדמוקרטית – אתם אלה שנותנים – אתמול ראיתי קטע, אדוני היושב-ראש – עליזה, אני מחכה לאות שלך. אתמול ראיתי קטע של אדם שהוא מהמחנה הדמוקרטי, הוא אשכרה במחנה הדמוקרטי כביכול, והוא אומר: אל תקשיבו לנבחרי הציבור, תקשיבו לפקידים, ואז היא שואלת אותו: למה? ומה הוא אומר לה? כי הם שם הרבה שנים. אתם, אלה שקוראים לעצמכם דמוקרטים, באים ורוצים להשמיד בהבלחה מוחלטת את רצון הריבון ורצון העם. אז אני כאן כדי לומר לכם: העם הוא הריבון. העם הוא זה שינצח. הדמוקרטיה לא מתחילה ונגמרת בד' אמותיכם. אם ההורים שלכם סיפרו לכם שאתם יותר טובים מאחרים – גם אני אומר את זה לבן שלי, אבל אני לא באמת מאמין בזה, ואל תאמינו בזה כשתהיו גדולים, כי הניצחון האמיתי זה כשכולנו שווים. אדוני היושב-ראש, תודה לך. מכאן אני רוצה לסיים בכך שהערב נציין את לכתו של הקדוש הבבא סאלי, רבי ישראל אבוחצירא, ואני מבקש ממך, הבבא סאלי שלנו, לשמור על עם ישראל, לשמור על חיילי צה"ל, לשמור על הילדים שלך. אנחנו אוהבים אותך ומתגעגעים אליך. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לסגן השר אלמוג כהן. מייד נעבור לשאילתה הבאה, שהיא שאילתה דחופה של חבר הכנסת שמחה רוטמן לשר לביטחון לאומי בנושא: כמות תיקי הפשיעה האלימה והגנבה בעיר באר שבע. אני מבין שהשר בן גביר מייד ייכנס לאולם. נמתין דקה או שתיים לכניסתו.

סימון דוידסון (יש עתיד):

רק חסרות חצוצרות לשר בן גביר.

היו"ר אמיר אוחנה:

נאלצתי - - -

סימון דוידסון (יש עתיד):

שמחה, לא הבאת חצוצרות?

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

מבחינתי, פרק תהילים - - -

סימון דוידסון (יש עתיד):

השר ייכנס – נחצרץ.

צביקה פוגל (עוצמה יהודית):

שמעת אותי פעם מתבטא ככה על מישהו מכם? פעם אחת שמעת אותי מתבטא ככה על מישהו מכם? די, נו.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אני שואל שאלה, האם מכבדים את השר בן גביר בחצוצרות?

היו"ר אמיר אוחנה:

נברך גם את ראש עיריית טבריה, שנכנס לאולם, יוסי נבעה. ברוך הבא לכנסת. הינה השר בן גביר נכנס. קח לך דקה לנשום ואתה מוזמן אל הדוכן.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

הוא חזר מהנגב.

סימון דוידסון (יש עתיד):

באת ישר מאימון שחייה?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אין לי זמן. הלוואי שהיה לי זמן.

עדי עזוז (יש עתיד):

פוגל, הוא בלי הסיכה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

סיכה תכף תגיע, אני פשוט בלי הז'קט. אדוני היושב-ראש, קודם כול אני מתנצל על האיחור, מתנצל בפניכם, חבריי חברי הכנסת, אבל בסדר, תכף יביאו לי גם את הז'קט. אפשר מבחינתי כבר להתחיל לענות על השאילתות.

היו"ר אמיר אוחנה:

מאה אחוז. חבר הכנסת רוטמן, אנא שאל את שאלתך.