מיגון העובדים הזרים לאור המלחמה

רון כץ (יש עתיד):

תודה, אדוני. אדוני השר, לאור המלחמה עם איראן ומצבם של העובדים הזרים, וכחלק מהפקת לקחי העבר, אני מבקש לשאול: 1. האם המשרד דואג להגנתם של העובדים הזרים לנוכח המלחמה? 2. האם יש תוכנית למצב שבו הם יחליטו לעזוב?

היו"ר אמיר אוחנה:

לצערנו, גם איבדנו - - -

רון כץ (יש עתיד):

איבדנו במושב עדנים עובד.

היו"ר אמיר אוחנה:

נכון, נכון. שלחתי מכתב תנחומים לשגריר תאילנד בהקשר הזה.

שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר:

תודה רבה. אני הייתי שואל איך המשרד, לא אם. אני חושב שזה ברור לכולנו שזה חלק ממשימות הממשלה, חלק ממשימות המשרד. לצערי, אנחנו בסוגיה הזו הרבה מאוד שנים, במיגון לחקלאים, במיגון לעובדים בחקלאות ובתוכם לעובדים הזרים. צריך לזכור, אדוני היושב-ראש, שאנחנו היינו בתחילת מלחמת התקומה עם 30,000 עובדים זרים. זו הייתה התקרה המקסימלית, העלינו אותה. במהלך מאוד משמעותי שהממשלה נקטה, לבקשת משרד החקלאות, העלינו את התקרה ל-70,000 עובדים זרים, כדי לשחרר את האי-ודאות מהחקלאים. יש היום בערך 50,000 עובדים זרים, רובם – עובדים מתאילנד. בכל מקרה, המשרד פועל על מנת להבטיח מענה מהיר, אפקטיבי, לצרכים שעולים מהשטח בזמן אמת. ויש לא מעט צרכים, הם גם משתנים לפי הזירות – לפי זירות הלחימה, לפי כלי הלחימה שמפעילים עלינו. מתחילת מלחמת התקומה חולקו והוצבו על ידי משרד החקלאות וביטחון המזון בלבד כ-1,100 מיגוניות – אגב, זה לא תחום באחריות המשרד, אבל הבנו את הצורך. רכשנו מיגוניות בכספי המשרד, מעבר למיגוניות הנוספות שהופנו למגזר החקלאי, לעובדים הזרים בתוך המגזר החקלאי – כפי שאמרתי, כ-1,100 מיגוניות, בשטחים חקלאיים בכל רחבי הארץ, כמובן יותר בדגש על אזור עוטף עזה, גבול הצפון וניתוח של אזורי סיכון. מעבר לזה, חולקו גם כ-150 קסדות, שכפ"צים, למתן הגנה אישית לעובדים זרים במקומות שהיה נדרש משהו נוסף. כולנו מבינים שבהתרעות בעוטף עזה, בגבול הצפון, כשפרק הזמן הוא קצר מאוד – יש מקומות שזה שניות, 15 שניות – לא תמיד הם יכולים להגיע למיגון, החקלאים ובתוכם העובדים הזרים. לכן במקומות מסוימים ניתנו גם קסדות, שכפ"צים. המשרד פרסם והנגיש הנחיות מפורטות לשעת חירום שמיועדות לחקלאים ולעובדים הזרים גם יחד, במספר שפות שמתאימות לעובדים הזרים, במטרה להבטיח הבנה מלאה ונגישות של המידע הזה לכלל העובדים. מתקיים גם שיתוף פעולה הדוק עם רשות האוכלוסין וההגירה, וכלל ההנחיות והעדכונים מופצים באופן שוטף למחוזות, לשטח, תוך הקפדה על אחידות המסרים האלה, ושיגיעו באמת לכל גורם רלוונטי.

היו"ר אמיר אוחנה:

שאלת המשך?

רון כץ (יש עתיד):

כן, אדוני. אני מבין את הצורך של החלוקה של 1,100 מיגוניות בעבר ואת החלוקה הגיאוגרפית. אבל היום, במלחמה הנוכחית, אין חלוקה גיאוגרפית. אנחנו רואים – ירושלים, פתח תקווה, תל אביב, הכול. האם למשרד יש תוכנית עדכנית? וגם – כמה כסף המשרד הקצה או שמשרד האוצר הקצה? בדיוק דיברנו על מושב עדנים, אבל להרבה מושבים באזור המרכז אין מיגוניות והם צריכים אותן עכשיו. למי הם פונים, והאם יש תקציב ייעודי לזה?

שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר:

קודם כול, יש את הגופים שמעסיקים את החקלאים – היישובים, ובתוך היישובים זה האנשים. זה נלקח בחשבון גם לגבי המגורים ומה יהיה ליד המגורים, גם לגבי השטחים.

רון כץ (יש עתיד):

אין להם את האפשרות, אדוני השר. מיגונית היום עולה בסביבות 100,000 שקל. לחקלאים, לרוב החקלאים, אין אפשרות לרכוש עכשיו מיגוניות לשים בשטח. האם למשרד יש תקציב ייעודי לנושא, או – לאוצר יש תקציב ייעודי לנושא? אני גם חושב שזה אינטרס גם ביטחוני וגם כלכלי של מדינת ישראל, שהעובדים ירגישו בטוחים.

שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר:

משרד החקלאות לא אחראי על נושא המיגון, המיגוניות האלה או המיגון בכלל. יחד עם זאת, בגלל ההבנה שלנו והחיבור הכי מהיר בין ביטחון לבין חקלאות, עשינו את המהלך. הוצאנו מתקציב המשרד, מתקציב המשרד, סכום לא מבוטל, לאחר מכן נעזרנו גם באוצר. בסופו של דבר, פיקוד העורף הוא זה שמטפל בנושא הזה של מיגוניות, חלוקת מיגוניות, באיזה אופן מחלקים את המיגוניות. גם אנחנו, למרות שלפעמים היה לנו תקציב, לא תמיד יכולנו לקנות בזה מיגוניות. כי יכולת ייצור המיגוניות בתקופות חירום היא מוגבלת, היא לא אין-סופית. ולפעמים אתה יכול להיות עם תקציב ורצון ובלי מיגוניות. אפילו עכשיו, באחד הדיונים האחרונים שהיו – אנחנו עושים כל יום הערכת מצב – ובאחד הדיונים האחרונים, כולל עם אנשי רח"ל, ביקשתי לבדוק סוגיה שעוסקת במיגוניות, שהיא אפשרות לשים מיגוניות זולות יותר, אבל שאפשר להזיז אותן לאחר מכן. לשים את זה בשטח. הם בודקים את זה, מפני שזה לא על פי התקן. אני מסכים, זה לא על פי התקן של מיגונית – כולנו מכירים את המקרים שבהם נפגעו אנשים, והסתבר שהחלון במיגונית לא תקני או משהו. אבל אנחנו עוסקים באמירה מאוד נכונה של פיקוד העורף, בזמנו: הכי מוגן שיש. ולכן ביקשנו גם לבדוק את הנושא הזה. בכל מקרה, האוצר שם עכשיו, אני אומר את זה מדיון שהיה בממשלה, שמו תקציב למיגוניות, אבל צריך להבין שהתקציב הזה מתחלק על פני כולם. הבעיה באמת בשטחים חקלאיים היא שכשאתה עובד בשטח, ולא חשוב אם אתה חקלאי ישראלי או חקלאי זר, ממדינה אחרת, בסוף, המרחק שאתה צריך להגיע, מהכלי שאתה מפעיל או מהמקום שבו אתה עובד בשטח הפתוח ועד למיגונית, הוא מרחק שאין סיכוי לעשות אותו לאור זמן ההתרעה הקצר.

רון כץ (יש עתיד):

במרכז אפשר.

שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר:

ולכן, כדי להגיע למציאות שבה יהיו יותר מיגוניות, גם אם הן לא המיגוניות התקניות שמחייבות לוגיסטיקה וכו' – יש לא מעט שיטות של מיגון שהוא לא המיגון הקלאסי אבל הוא הרבה יותר טוב מכלום.

רון כץ (יש עתיד):

אבל, אדוני השר, אני רוצה לתת בשורה לחקלאים האלה, כי הם בלחץ, ובצדק. היום העובדים האלה ישנים בבתים של החקלאים. האם יש איזושהי כתובת במשרד שאתה אמון עליו לפנות בנושאים האלה? מי אחראי על זה? זו השאלה.

שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר:

המשרד בנוי – יש לו מחוזות. מנהל מחוז נמצא בקשר הדוק מאוד עם כל החקלאים. הדוק, יום-יומי, באמת, זה ממש מקביל לפיקודים או למחוזות משטרת ישראל. הוא ממש הכתובת האולטימטיבית.

רון כץ (יש עתיד):

הוא יכול לאשר קנייה כזאת?

שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר:

הוא מעלה את זה כמובן למעלה, למטה. הוא לא מספק. אבל בחלוקת מיגוניות הוא תמיד הגורם המכתיב, אולי. אם יש איקס מיגוניות ויש עשרה איקס צרכים – הוא יודע להמליץ, ובדרך כלל המלצה שלו היא זו שמתקבלת.

רון כץ (יש עתיד):

וכרגע יש מלאי של מיגוניות?

שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר:

כרגע המיגוניות שהיו חולקו. אמרתי קודם לכן, אני ביקשתי לבדוק אפשרות של הצבה של מיגון שהוא לא המיגוניות התקניות, אבל משהו שנעשה בעבר, היה מאוד אפקטיבי, והוא יכול לתת פתרון הרבה יותר טוב לשטחים חקלאיים פתוחים. אם אתה זוכר את צינורות הבטון עם האלמנטים של T בשני הצדדים, שזה לא תקני ברמה של מיגונית, אבל זה הרבה הרבה יותר טוב מלשכב על הרצפה ולקוות. אבל הבעיה החמורה יותר היא המשמעת. המשמעת היא מצילת חיים כשהיא מבוצעת, ולצערי היא גרמה לאסונות כשהיא לא בוצעה, גם לגבי עובדים זרים.

רון כץ (יש עתיד):

כן. תודה רבה, אדוני.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. גם השאילתה הבאה היא לשר החקלאות. השאילתה היא של חבר הכנסת אלון שוסטר, בנושא: התמודדות עם עזיבת עובדים זרים בעת חירום. במעבר ישיר מהשאילתה הקודמת, שגם היא נוגעת לנושא דומה. בבקשה, חבר הכנסת שוסטר.