התמודדות עם עזיבת עובדים זרים בעת חירום

אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

תודה רבה. אדוני השר, אדוני היושב-ראש, נוכח לקחי אירועי 7 באוקטובר והשפעתם על ענף החקלאות, רצוני לשאול: 1. האם קיימת תוכנית מגירה אופרטיבית להתמודדות עם עזיבה פתאומית של עובדים זרים בעת חירום? 2. אילו צעדים ננקטו להבטחת רציפות התפקוד בענף כדי למנוע מחסור קריטי בידיים עובדות בתרחישי קיצון?

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. רק לפני שהשר ישיב, אעיר כי הנושא הבא הוא הצעות חוק לדיון מוקדם, וההצעה הראשונה היא של חברת הכנסת אלהרר, שלא נמצאת פה, אז שימו לב. בבקשה.

שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר:

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חברי חבר הכנסת אלון שוסטר, שר החקלאות בעבר, ראש הלובי החקלאי, נכון?

אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

יחד עם חברים טובים.

שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר:

ראש הלובי החקלאי. כשהתחילה מלחמת התקומה, כפי שאמרתי, היו פה 30,000 עובדים זרים, רובם תאילנדים. לאור הפגיעות הקשות – יש הרוגים, יש פצועים, יש חטופים, מקרב העובדים התאילנדים – ממשלת תאילנד, ביוזמה ממשלתית, הריצה לכאן טיסות חילוץ. בתוך זמן קצר שליש מהעובדים הזרים עזבו את ישראל בחזרה לתאילנד.

היו"ר אמיר אוחנה:

השר, סליחה שאני קוטע. אולי שווה להעיר – תראו איזו עוצמה יש לחברה הישראלית. בזמן שממשלות אחרות ביקשו למלט את האנשים שלהן ממקום הסכנה, אזרחי ישראל עשו הכול כדי להגיע לכאן להילחם על הבית. תראו איזה הבדלים.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

לא כולם. תלך לנתב"ג, תראה איזו נהירה יש עכשיו החוצה, לעשות את ליל הסדר בברוקלין. תורים ארוכים של חסידויות.

שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר:

כי יש מעט מקומות על הטיסה.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

כן. מלא, מלא.

שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר:

לא נורא. In-Out, אני חושב שזה בסדר גמור.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

בהחלט, בהחלט.

שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר:

באירועים הקשים ב-7 באוקטובר היו גם אירועים קשים לגבי עובדים זרים, כפי שאמרתי, בעיקר מתאילנד, וזו הייתה אחת הסיבות המרכזיות ללמה פעלנו מהר בתוך הממשלה, מול הממשלה – כולל ראש הממשלה, שמינה גוף מיוחד לעסוק בנושא הזה. בתוך פרק זמן קצר יחסית, נדמה לי שבתוך שנה, פחות משנה, הגדלנו את מספר העובדים הזרים מ-30,000, ל-70,000, קודם כול, כדי שאם הם יעזבו, הפגיעה בחקלאות תהיה קטנה מאוד. ניסינו לגוון את מדינות המוצא שמהן מגיעים עובדים זרים. איך לומר, גם כשהגדלנו והוספנו מדינות זה לא בדיוק פתר את הבעיה, מפני שהחקלאים הישראלים אוהבים את העובדים התאילנדים – איזה חיבור, אני לא יודע. יכול להיות שבמקורות, לפני 5,000 שנה, אולי היה איזשהו קשר הדוק יותר. הם באמת עובדים שהצליחו להתחבר לחקלאים הישראלים. העובדה הזו, שהבאנו מסרי לנקה, וזה לא בדיוק הסתדר, הביאו מאקוודור, מקמבודיה, ממלאווי, מירדן – אני מדבר על עובדים שמביאים בהסדר של GTG, Government to Government, לא בהבאה פרטית דרך קבלנים. מה שעשינו זה כלקח. קודם כול עובדים הדוק יותר מול רשות האוכלוסין, כמובן. יש את נושא המתנדבים, שתכף אגע בו, כי הוא פרק נפרד. הוא היה אמור לחפות, ואמור יהיה לחפות, על משבר שאתה לא שולט בו. טיסות החילוץ מתאילנד זו לא יוזמה ישראלית. אנחנו ניסינו לבלום, לעכב. אדוני היושב-ראש, הייתה פה שגרירה של תאילנד בישראל, אישה מדהימה. היום היא שגרירת תאילנד בשווייץ, גב' פנבאה.

היו"ר אמיר אוחנה:

בגלל ששעמם לה פה אז היא הלכה למקום מעניין, היא הלכה לשווייץ.

שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר:

אני רוצה לומר לך שהייתה כאן באמת אישה שהסתכלה על התכלית של אותם עובדים זרים, והצליחה, בסופו של דבר, לשכנע את הממשלה שלה לעצור את טיסות החילוץ. הייתי מדבר איתה כמעט כל יום. חימם לב לראות איך עזבו רק 10,000. הסיפור היה יכול להיות עזיבה של כל ה-30,000 בלי שום בעיות, אם הממשלה התאילנדית הייתה מתעקשת להמשיך. בכל מקרה, אגיע לנושא של המתנדבים, כי זה פרק שחשוב מאוד להכיר אותו, כחיפוי על העזיבה של עובדים.

אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

השר, כדאי להוקיר פה את העובדים התאילנדים שבאו אלינו תוך כדי מלחמה.

שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר:

רגע, נגיע לזה. מכסת העובדים הזרים, אמרתי, הוגדלה. אבל נחתמו חוזים עם מדינות נוספות, לצערי לא הצלחנו להביא משם עובדים. אגב, חלק מזה זה גם חסם שלנו, שהצלחנו לעבור אותו, מול כל מיני תיאוריות. אף אחד לא הבין למה יש 30,000 עובדים זרים ולא יותר, כשהצורך הוא הרבה יותר. התגברנו גם על זה. בכל מקרה, כשאתה מביא עובדים מיותר מדינות, יש לך סיכוי יותר גדול שחלק מהמדינות לא ימשכו את העובדים בחזרה. אבל, כפי שאמרתי, בסוף יש תשעה קבין של עובדים זרים בישראל, בחקלאות זה מתאילנד. במהלך מלחמת התקומה אפשרנו לעובדים זרים שעבדו בארץ בעבר – סיימו חמש שנים, חזרו למדינותיהם – להגיע לכאן לעוד פרק זמן של שלוש שנים. זה היה רווח מצוין, מפני שהחקלאים הכירו אותם, הם הכירו את החקלאים, הם הכירו את העבודה. כמובן, הייתה בעיה אחת, אדוני היושב-ראש, בעיה אזוטרית אבל מאוד מעניינת – לא היו להם טיסות. אז הם היו צריכים לדלג מתאילנד לאמירויות ומהאמירויות לישראל. דא עקא, כמו שאומרים, אם הם נחתו ל-over night באמירויות, חטפו אותם לעבוד באמירויות, כנראה בתנאים שהיו מספיק מפתים. גם זה דבר שנצטרך לחשוב עליו – איך, בטיסות ישירות או בטיסות טרנזיט, אפשר להביא יותר. אגב, בהסדר פה עם רשות האוכלוסין, החלטת ממשלה, הארכנו את פרק הזמן מחמש שנים ליותר, בעוד שנה ואחרי זה בעוד שנה. זה אפשר להשאיר כאן יותר עובדים, עובדים שנכנסו ועובדים שהארכנו להם, זה הגדיל את המספר. אבל ללא ספק, בחודשים הראשונים התשובה הייתה המתנדבים. לא היה גבול למספר המתנדבים בחקלאות. מה הייתה הבעיה? לא הצלחנו להביא עובדים שחקלאים רצו להפוך אותם לקצת מיומנים. ניסינו, אדוני היושב-ראש, להביא עובדים לשלושה חודשים, כדי שיהיה אפשר לשמר איזשהו ידע ולא בכל יום עובדים חדשים. לא כל החקלאות זה קטיף לימונים או קטיף תפוזים או קטיף אחר. פה, ואני אומר את זה לבושתנו כישראלים, ביחד עם האוצר, עם הביטוח הלאומי, בנינו תוכנית: מי שעובד בחקלאות שלושה חודשים ברצף מקבל 20,000 שקל לפני שהוא רואה שקל מהמעביד שלו. לצערי מספר הישראלים שהיו מוכנים להגיע לשלושה חודשים ברצף היה קטן מאוד מאוד. בכל מקרה, הנושא של המתנדבים הוא הפלסטר. אבל צריך לקחת בחשבון שהחלופה שהייתה - - -

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

אדוני השר, מי שהיה אמור לעבוד בחקלאות היה במילואים באותו זמן. זו אותה אוכלוסייה, אותו פוטנציאל.

שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר:

אני חושב שהמתנדבים היו מכל שכבות האוכלוסייה, מכל הגילים, מכל המקומות בארץ. אני לא רוצה לומר אם אלה שבמילואים היו נענים ביתר שאת. אבל זו חלוקת המשימות בישראל, אני רק מנסה לתאר את התמונה. בסופו של דבר, צריך לזכור שאנחנו, במקביל לכל הדברים האלה, סגרנו את כניסת העובדים הפלסטינים מיהודה ושומרון, שלא לדבר מעזה. סגרנו את הכניסה שלהם לישראל. זה עשרות אלפי עובדים שהם הכי נוחים להעסקה מבחינת החקלאים, כי הם לא מחייבים לינה ולא מחייבים שום דבר. אבל אנחנו בעידן אחר, היום אנחנו כבר מספיק שנים אחרי שהמשבר הזה תפס אותנו. כפי שאמרתי, יש היום יותר עובדים זרים. הנושא של מדינות והנושא של פרקי זמן – אנחנו גם עכשיו, ביחד עם רשות האוכלוסין מנסים להאריך את פרק הזמן של כמה מהעובדים מעבר לחמש שנים, עובדים מיומנים. אבל בסופו של דבר, את עובדת היסוד יהיה קשה לשנות.

אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

יש בעיה עם הסמכויות, שלא עברו לראש הממשלה כשר הפנים?

שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר:

אין. כל ישיבת ממשלה מעבירים לו עוד סמכויות. לדעתי, לראש הממשלה היום יש יותר סמכויות מאשר לאיזשהו שר פנים בעבר במדינת ישראל.

היו"ר אמיר אוחנה:

כמעט כמעט כמו הייעוץ המשפטי לממשלה, אולי.

אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אני שואל ברצינות, כי נאמר לי שיש בעיה, שהוא לא יכול, אין לו סמכות לחתום על הארכה.

שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר:

תראה, חבר הכנסת שוסטר, אין בעיה. כל ישיבת ממשלה יש סעיף שעוסק בהעברת סמכות נוספת לראש הממשלה, ואז זה מגיע למליאה בכנסת.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

אבל אולי יותר פשוט למנות שר פנים? מאז יולי 2025 אין שר פנים במדינת ישראל. אולי זה יותר פשוט, למנות שר פנים?

שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר:

אני מציע שזאת תהיה שאילתה לראש הממשלה, שהוא יענה פה במליאה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת שוסטר, האם יש שאלת המשך? בבקשה.

אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

זו הייתה שאלת המשך בהקשר הזה, אז אני אפנה למי שהתעניין תוך כדי. אבל שאלת ההמשך החשובה הנוספת: אתה מכיר, וחשוב שאולי תיתן את העדכון לגבי חוק המזומן, שמגביל את המסחר במזון עם יו"ש, זה פוגע בחקלאים שמשווקים תוצרת חקלאית ישראלית טרייה, פוגע בהכנסות שלהם, מכיוון שאין דרך לקבל תשלומים שלא במזומן.

שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר:

כן, חבר הכנסת שוסטר עוסק בסוגיה כואבת בעיקר בתחום הבקר – אם אני זוכר נכון, בקר, טלה, ששם היכולת במזומן היא היכולת היחידה כמעט. אנחנו עוסקים מול שתי תרבויות מוניטריות. זאת אומרת, הרשות הפלסטינית, גוף מושחת גם בהיבט הכספי, ומדינת ישראל, מדינה מתוקנת. כדי למנוע סכומי מזומן גבוהים מדי קבעו את מה שקבעו, את התקרה, שבתקרה הזו הסוחרים הישראלים לא יודעים לעשות את העבודה או לא יודעים להתחייב שיעשו את העבודה ויראו את הכסף. ועדת הכלכלה נמצאת בעובי הקורה. יושב-ראש הוועדה חבר הכנסת דוד ביטן נמצא בנושא הזה במגעים מול האוצר, מול בנק ישראל, לנסות ולהגיע לאיזשהו פתרון. אני חושב שהמלחמה קצת עיכבה את ההתקדמות, אבל זה הכיוון. אנחנו מצד אחד חוששים מאוד מכסף שחור שיעבור בשוק, ולכן היו הנחיות. מצד שני, אתה לא יכול לעשות סחר עם הפלסטינים בעברית. אתה תעשה את המסחר הזה בערבית פלסטינית מזומנית. ואנחנו עושים את זה בעברית ספרותית. זה לא תמיד מתחבר.

אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

הגדרת את הבעיה. עכשיו צריך לפתור אותה.

שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר:

אבל אני אומר שוב לחבר הכנסת שוסטר, אני יודע שחבר הכנסת ביטן נמצא על הנושא הזה, אני בקשר איתו, כי גם אליי פונים חקלאים, ואני מקווה מאוד שנוכל לבשר על התקדמות או לשמוע על התקדמות מחבר הכנסת ביטן יושב-ראש הוועדה. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני מודה מאוד לשר החקלאות וביטחון המזון ולחברות וחברי הכנסת השואלים.