היערכות משרד האוצר למשבר החמור בענף ההייטק הישראלי

עוז חיים (יש עתיד):

שלום, אדוני השר. בוקר טוב. ענף ההייטק הישראלי בעיצומו של משבר חמור בשל התחזקות השקל, פגיעה היקפית כתוצאה מכניסת הבינה המלאכותית והתמשכות המלחמה. לאחרונה גובש במשרד האוצר צוות משימה ייעודי לבחינת פתרונות למשבר. רצוני לשאול: 1. אילו פתרונות קצרי וארוכי טווח נשקלים? 2. מהו סד הזמנים למימושם?

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. כבוד השר, בבקשה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

טוב. תודה רבה, חבר הכנסת עוז חיים. קודם כול, יש לך שם מדהים, עוצמתי מאוד, וגם השאלה שלך יוצאת מן הכלל.

עוז חיים (יש עתיד):

תודה רבה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

קודם כול, צריך להגיד את האמת, ענף ההייטק הישראלי הוא באמת קטר גדול לא רק של המשק – החלק הגדול מאוד שיש לו ביצוא ובהכנסות המדינה ובשוק התעסוקה. אני חושב שהוא נדבך מרכזי בביטחון הלאומי שלנו, מכיוון שהנכסיות שלנו אל מול העולם – ויש ביחסים בין-לאומיים מעט מאוד סנטימנטים והרבה יותר אינטרסים – הנכסיות שלנו יושבת הרבה מאוד על החדשנות, הטכנולוגיה והעובדה שצריכים אותנו. יש לנו הרבה מאוד מה לתת לעולם. אנחנו צריכים להסתכל על זה קדימה, ובאמת משקיעים המון בהייטק – סתם, ממש עכשיו לאחרונה, כ-2.6 מיליארד שקלים ששמנו לבינה מלאכותית עוד השנה, ב-2026, כולל כוח מחשוב מאוד גדול במטה ה-AI. הייתה לי הזכות בשנים האלה שלי – מגוון רחב מאוד של תכניות, מקרן יוזמה, שמכניסה את המוסדיים לעולמות ההון-סיכון, ו"אור" ו"בראשית" – למעלה מ-600 שקל מיליון להחזרת מוחות לכאן, חזרה למדינת ישראל, ומסלולי רשות החדשנות. אני חושב שלאורך הזמן ידענו לנטר – בעיקר, אגב, בשיח ובשולחנות עגולים עם התעשייה – בכל הסיגמנטים שלה, מהסטרטאפים הקטנים, הסבבים הראשונים, ב-Seed A, B, C, ואחר כך חברות צמיחה יותר גדולות, וכל אותן חברות רב-לאומיות, כל סיגמנט כזה בתעשייה מתמודד עם אתגר אחר, ואני חושב שלאורך השנים, ברוך השם, נתנו מענה. עכשיו, אתה צודק, נוצר עכשיו איזה שילוב, שחלקו נובע מהבינה המלאכותית. פה אני מודה שאני פחות מוטרד. אני גם פחות מוטרד מפיטורים ספציפיים עכשיו של עובדים, כי אנחנו בשוק תעסוקה מאוד מאוד מהודק, וכל מי שיפוטר פה ייקלט במקומות אחרים. בעניין הזה אני פחות חושש. אני חושב שבאמת האתגר – רגע, התחלתי רגע להגיד, יש לנו את עולם הבינה המלאכותית, שמייצר שינויים טובים וטבעיים. אנחנו הרי לא רוצים לגרום לשוק להתעוות ולא להתאים את עצמו לשינויים. וכמובן, עם השינוי החד – ופה אני רוצה להדגיש, הבעיה היא השינוי החד בשער החליפין. הוא קצת מתמתן בימים האחרונים, וזה טוב, אבל השינוי חד. למה אני קודם כול מדגיש את זה ואז אני מדבר על הפתרונות? כי בסוף שקל חזק לאורך זמן זה כלכלה חזקה. וגם בהתאם לנתוני המחקרים שלנו במשרד האוצר וגם במחלקת המחקר של בנק ישראל, אנחנו לא מזהים פה איזושהי ספקולציה. אנחנו חושבים שזה מבטא שינוי ריאלי של הכלכלה הישראלית ושל החוזקה המאוד-גדולה שלה והזרימה המאוד-גדולה של השקעות זרות לישראל. אנשים קונים שקל כדי להשקיע בו, לא רק בשוק ההון. גם בשוק ההון, גם בתעשיות המסורתיות, בוודאי ובוודאי בהייטק, בתעשיות ביטחוניות, צבר ההזמנות המאוד-גדול שזורם לכאן. אגב, כן, גם העובדה שהמוסדיים – זו נקודה מעניינת – ניסינו לבדוק אם את עיקר ההשפעה המוסדיים עושים דרך מנגנוני הגידור שלהם, לבין השאלה שהם באמת עושים פעולות ריאליות ומוכרים החזקות שלהם בחוץ לארץ וקונים החזקות פה, כי הבורסה פה פשוט מניבה תוצאות יותר טובות, ואנחנו רואים שזה יותר ההשקעות הריאליות, בסדר? פחות הגידור ויותר ההשקעות הריאליות. ועדיין, עדיין רואים שכשהנכסים הדולריים שלהם פוחתים, אז השקל מתחזק כי הגידורים יורדים. אנחנו מכירים את כל המנגנונים האלה. אבל מה שחשוב רק להדגיש, אנחנו מעריכים שסביבת שער החליפין של שקל חזק היא ה-new normal של הכלכלה הישראלית, ואני חושב שהמשק הישראלי ידע להתאים את עצמו, כי בסוף הוא יושב על אדנים מאוד מאוד חזקים. פגשתי את שגריר שווייץ לפני איזה חודש וחצי בערך. שווייץ הרי עברה תהליך מאוד דומה. לפני, אני לא זוכר, בערך 20 שנה היינו ב-4 פרנק שווייצרי לדולר; היום – 0.75. היום הפרנק השוויצרי יותר חזק מהדולר. שאלתי אותו: איך אתם מתמודדים עם זה? אגב, הם משק מאוד קרוב לשלנו, גם בגודל שלו, הרבה יותר ותיק, הרבה יותר - - -

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

שאלת אותו כמה משרדי ממשלה יש לו?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

זו לא הנקודה, אני חושב. אבל לא. גם הם מוטי יצוא. אגב, חלק מהיצוא שלהם הוא השוקולד השווייצרי, שהוא מאוד ריאלי. אז הוא אמר לי מילה אחת, פשוט: חדשנות. חדשנות. חדשנות. אתה צריך להיות בפריון גבוה ולהיות מסוגל להיות תחרותי גם כשהשקל שלך חזק. אבל שוב, שקל חזק זה טוב. אנחנו שמחים על השקל החזק. הבעיה היא הקצב, הקצב הגדול, שזה קורה מאוד מהר, ובסוף אין מה לעשות, מערכות צריכות זמן כדי להסתגל לסביבה החזקה. באמת, כמו שציינת, הקמתי צוות משימה ייעודי – ואנחנו מסתכלים אגב גם על ההייטק אבל לא רק, גם על התעשייה – ועושים הרבה מאוד שיח. אני נתתי הנחיה להיפגש עם כל אחת מ-450 החברות הרב-לאומיות שפועלות במדינת ישראל ועם הקרנות. אני בעצמי עשיתי שולחן עגול מאוד רחב בשבוע שעבר, שיח מאוד מחכים. בגדול, אנחנו רוצים לגבש שני סוגים – שתי חבילות. ועוד פעם, אני ברשותך לא רוצה להיכנס לפרטי הפרטים, כי אנחנו רוצים עוד לסגור את זה בצורה מסודרת. אבל יהיה מענה מיידי בעיקר לסטרטאפים הקטנים. הבעיה שלהם היא עם ה-run-way, כן? נניח שהם עשו סבב גיוס, גייסו לא יודע כמה, 20 מיליון דולר, וזה היה אמור להספיק להם לשנה; עכשיו ה-run-way מתקצר, וזה מספיק לשמונה חודשים, והם לא מסוגלים עכשיו ללכת ולגייס מחדש בחלקם. פה אנחנו נעבה את המסלולים ברשות החדשנות, כפי שאגב עשינו כבר בתקופות קודמות, וניתן להם מענקי גישור במסלולים הקיימים, שהם מסלולים טובים. אנחנו שוקלים להרחיב את המענה מהסוג הזה גם לאותן חברות צמיחה, בסדר? לא רק לסטרטאפים הקטנים, אלא גם לאותן חברות צמיחה, כי גם להן יש בעיה עם קצב שרפת המזומנים והעובדה שהן עלולות להיתקע עם פערי מימון. האתגר הגדול יותר הוא החברות הרב-לאומיות. וכמו שאמרתי פה, אני פחות מוטרד מפיטורים כאלה ואחרים, כי שוב, שוק התעסוקה הוא מאוד מהודק, אנשים ייקלטו במקומות אחרים, יקימו סטרטאפים. אתה יודע מה, אני אגיד לך עוד משהו שאתמול אמרתי באיזה דיון פנימי אצלנו בנושא הזה. היו הרי הרבה שנים שהיינו אומת הסטרטאפ, וקמו כאן המון המון המון המון סטרטאפים. וכמו כל דבר שעובד בגלים, אחר כך היו שנים שלאט-לאט כמות הסטרטאפים יורדת. מצד שני, אנחנו מאוד מאוד גדלים בחברות צמיחה וביוניקורן ישראליים, חברות מאוד מאוד גדולות, ויש קצת ירידה בכמות הסטרטאפים. אני מעריך שככל שיהיו עכשיו פיטורים בחברות הגדולות, התוצאה תהיה שכל החבר'ה האלה ילכו ויקימו סטרטאפים, ואנחנו פתאום נראה עוד פעם רוויה בעולם הסטרטאפים, וזה יכין לנו את החברות הגדולות של השנים הבאות. אז מזה אני פחות נבהל. ואם יהיו כאלה שייקלטו אחר כך בבתי חולים או במשרדי ממשלה – ואנחנו גם עושים רפורמה גדולה בעולמות האלה. אני לא יודע אם ראיתם אפילו כותרת אתמול שהנציב הולך לשנות את כל שיטת המינויים של 2,300 בכירים במגזר הציבורי. אי-אפשר להעביר אנשים, למרוח אותם בזפת ונוצות, לגלגל אותם ברחובות העיר ולחשוב שאנשים טובים יעזבו את השוק הפרטי ויבואו למגזר הציבורי. אבל נניח שכמה חבר'ה כאלה ייקלטו במקומות אחרים ויביאו חדשנות וטכנולוגיה לתוך המגזרים הממשלתיים. מזה אני לא מוטרד. ממה אני כן מוטרד? מהחלטות שעלולים לקבל בורדים בחוץ לארץ, להעתיק פעילות, או במקום להקים את ה-R&D החדש שלהם פה – להקים במקומות אחרים, כי עלות ההעסקה כאן מתחילה להיות קרובה – אגב, זה תלוי איפה. היא עדיין לא יותר יקרה מהמקומות היקרים בארצות הברית, כמו עמק הסיליקון בפלורידה. אבל כיוון שהפערים בעלויות ההעסקה הם מאוד מאוד מצטמצמים, אנחנו צריכים לוודא שתהליכי קבלת ההחלטות שלהם ישאירו אותם חזק מאוד פה במדינת ישראל. ופה אנחנו בוחנים – ושוב, באמת, עוז, אני לא רוצה לרתום את העגלה לפני הסוסים, כי אנחנו צריכים פה עוד כמה ימים כדי ללטש את הסוגיות האלה. אנחנו בודקים עכשיו מנגנון מסוים אל מול הפעילות של אותן חברות רב-לאומיות במדינות אחרות, שיתמרץ אותן באחוזים לגדול כאן ולקטון במקומות אחרים. יש פה בערך שלושה מודלים חלופים שאנחנו בוחנים אותם, גם בתוכנו, רשות החדשנות ומשרד האוצר, וכמובן בשיח עם התעשייה, כמו שאמרתי קודם. אנחנו בשיח גם עם הנציגים פה בארץ, אנחנו בשיח גם עם הנציגים במדינות אחרות. אני מאוד מקווה שתוך כמה ימים אנחנו נצא עם תוכנית מקיפה, כמו שאמרתי, שמסתכלת גם על הסטרטאפים. וגם פה יש דילמה, כמה לגעת בסטרטאפ, כמה לגעת בקרן ההון-סיכון. אנחנו בעניין הזה עוד טיפה מתלבטים, אבל ניגע בחברות האלה, הקטנטנות, בסטרטאפים, ניגע בחברות הצמיחה, וכמו שאמרתי, אני מעריך שניגע גם בחברות הרב-לאומיות. יש עוד סוגיות שהועלו – אני לא חושב שאני מגלה פה סודות, כי זה גם היה קצת בתקשורת – שאלת היכולת לשלם מס בדולר על סוגים מסוימים של הכנסות. אגב, אין מדינה בעולם שמאפשרת את זה, למיטב ידיעתי לפחות. כל מדינה זה חלק מהריבונות שלה, פועלת במטבע המקומי שלה. זה נכון שיש תקנות שמאפשרות לחברות דולריות לדווח דולרי, אבל בסוף התשלום נעשה בשקלים. אני לא שולל גם את זה – בסדר? במקטעים מאוד מגודרים, בסוגים מאוד מסוימים של הכנסות, בסוגים של חברות. צריך לראות שאנחנו גם יודעים בסוף לייצר את ההבחנות האלה משפטית, בעיקר כי אני רוצה להקל עליהם במדדי Doing Business – שיהיה להם קל ופשוט, ושלא יסתבכו עם כללי חשבונאות בין הדיווחים שלהם פה בארץ לדיווחים שלהם בדוחות הכספיים שם. לפעמים זה יוצר בלבול מול דירקטוריונים בארצות הברית, ששיטות הדיווח טיפה שונות. בקיצור, אנחנו עובדים על דברים כאלה, ואני מקווה שפה גם נדע להביא קצת בשורות. מה אמרתם לי? שאני צריך עוד למשוך זמן, שם במרפסות, או – אפשר לתת דברי תורה וכו' – אה, לא צריך להאריך? אז אני רק אגיד משפט אחד שכן חשוב לי להדגיש אותו: אמרתי קודם שבעיניי שקל חדש הוא חוזקה של הכלכלה הישראלית, וזה כנראה הולך להיות ה-New Normal. אני רוצה להגיד עוד נקודה: כידוע, במדינת ישראל כמו בכל דמוקרטיה מערבית מתוקנת יש הבחנה מאוד מאוד ברורה וחומה סינית: אנחנו אחראים על המדיניות הפיסקלית, בנק ישראל אחראי על המדיניות המוניטרית. אנחנו לא נעשה צעדים שנועדו להשפיע על השער. זה לא נכון – בסדר? לא ככה בנויה הכלכלית הישראלית. את דעתי אמרתי, ואני אגיד אותה שוב – אני חושב שהנגיד צריך להוריד את הריבית בצורה הרבה הרבה יותר דרמטית. אני חושב שאם יוריד עכשיו בלגים כאלה של רבע אחוז כל פעם, הוא לא ייצור השפעה גדולה על השקל. אבל אם הוא היה מוריד ב-0.75, אפילו ב-1%, בבת אחת – זה היה מסגנל בשוק ומתקן טיפה את השער. אבל אנחנו לא נעשה את זה – בסדר? היו לנו כל מיני רעיונות, שבאו אלינו עם גידורים כאלה ואחרים כדי שאנחנו נשפיע על שער המטבע. זו תהיה שגיאה קשה. המדיניות המוניטרית היא באחריות ובסמכות מוחלטת של בנק ישראל. אנחנו יכולים לשוחח, הנגיד ואני, להחליף דעות – בסופו של דבר, זו פררוגטיבה מלאה שלו, אני לא הולך להתערב לו. כמו שאמרתי, אנחנו בעולמות הפיסקליים שלנו עושים צעדים. אגב, נשקיע בזה לא מעט כסף – בסדר? יש לנו מקורות, יודעים לאתר לדבר הזה את המקורות הנדרשים, בעזרת השם, ולגבש את החבילה. אז כמה ימים של סבלנות. נקווה שנצא עם מוצר מוגמר וטוב בעזרת השם, שיביא בשורה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. האם יש שאלת המשך לחבר הכנסת חיים? בבקשה. לאחר מכן – שאלות נוספות לחברי הכנסת יוראי להב הרצנו ועמית הלוי, והשר ישיב במרוכז. בבקשה.

עוז חיים (יש עתיד):

תודה על התשובה, אדוני השר. כידוע, הקצב בהייטק פועל קצת באופן שונה מהשוק הרגיל, ולצערי, אני חושב שקצב הדברים לא מבטא את קצב הצמיחה של ההייטק. אנחנו מדברים על זה שרק בחודש האחרון 600 עובדים פוטרו, ומתחילת השנה אנחנו מדברים על מעל 8,000 עובדים שפוטרו. זה משבר אמיתי. זו אזעקת אמת. ואדוני השר מדבר על צוות שגובש, ועוד כמה ימים ייתן את ההמלצות שלו. קראתי שיש גם איזשהם מהלכים אולי בנושא המיסוי – להתאים אותו לבינה המלאכותית, לעודד חברות אולי להשקיע פה. ואני רוצה לשאול: מה מבחינתכם היעדים הכמותיים? מה ייחשב הצלחה בעיניכם? ומתי זה הולך לקרות? כי עוד כמה ימים לקבל תשובה לגבי הצוות, שאולי ייתן תשובה לעוד כמה חודשים, זה לא מספיק לענף ההייטק. איזו תשובה אנחנו נותנים להם כאן, מהבית הזה, ממש למשך השבועות הקרובים או החודשים הקרובים שבאים? תודה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

עוד שאלות?

היו"ר אמיר אוחנה:

בדרך כלל אנחנו מקבלים את השאלות הנוספות, והשר משיב במרוכז. בבקשה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, תודה רבה. השר סמוטריץ', ראיתי היום את הדברים שכתבת, שמגבים את ההחלטה של דוד זיני, ראש השב"כ, לקצץ לאפס את אירועי הגאווה בארגון השירות הכללי – אירועים שאמורים להבטיח סביבת שירות בטוחה ומכבדת גם ללוחמי ואנשי השירות הלהט"בים, כמו לדוגמה אירוע שקרה בשנה שעברה, שבו אלמנו של רב-סרן במילואים שגיא גולן, עומר אוחנה, הגיע לשירות והעביר הרצאה מרגשת שמגבירה את החוסן. אתה הצדקת את הקיצוץ הזה בכך שאמרת שכל תקציבי הביטחון צריכים להיות מופנים למשימות ליבה ביטחוניות ולהן בלבד, ושאין מקום למימון פעילויות שלא קשורות ישירות ללחימה ולהכרעת האויב. בניגוד אליך אני חושב שדאגה לסביבת שירות בטוחה ומכבדת עבור כלל המשרתים – דתיים, חילונים, להט"בים, יוצאי אתיופיה – כולם, היא חלק מהחוסן ומהלכידות שמאפשרים לצה"ל לנצח. ולכן אני מבקש לשאול אותך: האם העיקרון שאתה מציג חל באופן שוויוני על כל הפעילויות שאינן מבצעיות, שאינן קשורות לסיכול איומים במערכת הביטחון? נגיד, הרבנות הצבאית; נגיד, מערך הכשרות; נגיד, זכויות נשים; נגיד, הטרדות מיניות – או שהוא חל רק על תוכניות המיועדות ללהט"בים? ואם אני כבר נמצא כאן ושואל, אז אולי נכון להפנות את השאלה גם ליושב-ראש הכנסת – אם אני כבר כאן, אדוני היושב-ראש, ואני שואל שאלות, אז אולי נכון גם להפנות את השאלה אליך, מה דעתך על - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

אני לא עומד פה לשאילתות, חבר הכנסת הרצנו.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

בתור חבר קהילה הגאה ובתור יוצא שב"כ, האם אתה חושב שזה נכון לקצץ תקציבים לקהילה הגאה ולוודא שתהיה סביבת עבודה ושירות בטוחה ומכבדת?

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת עמית הלוי, בבקשה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

ראוי שתשבור את השתיקה ותענה על זה, אדוני היושב-ראש, לא?

עמית הלוי (הליכוד):

תודה, אדוני השר. עשית פעולה גדולה בקדנציה הזאת לגבי קיזוז כספי טרור ומימוש אותם כספי טרור שמקוזזים מכספי הסליקה. אני רוצה לשאול לגבי הכספים החמאסיים. אני שואל את זה בעקבות הדיונים בוועדת החוץ והביטחון. אותם כספים, כ-3 מיליארד, שהרשות הפלסטינית מעבירה כל שנה, העבירה כל שנה לאורך שנים, שגם אותם קיזזת, הנחת אותם בזמנו באירופה, אחר כך בישראל – הכספים הללו הם כספי חמאס; האמירות האלו של נציגי גופי הביטחון כאילו יש שם כמה עובדים של רשות פלסטינית, שזה פייק מוחלט – אין אף אדם שמקבל החלטה בלי החמאס, גם לא על להזיז עט ממקום למקום ברצועת עזה, הם כולם כספי חמאס – למה לא לשחרר אותם למעשה לאלו שתובעים את החמאס? להגדיר אותם ככספי חמאס, כמו הפעולה הגדולה שעשית לגבי כספי רש"פ – אותו דבר לגבי כספי חמאס. משפחות תובעות. מדובר על משפחות שנרצחו וההורים והסבים, ואתה מכיר הכול – למה לא להגדיר את זה ככספי חמאס ולאפשר להן את העיקול מהכספים הללו? תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. כבוד השר, בבקשה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

ראשית, לשאלת ההמשך של חבר הכנסת עוז חיים: אני חושב שבסך הכול, בוא נאמר ככה, למול הקצב של מה שנקרא מדינה בישראל – ואני מיומי הראשון בתפקיד אומר שאנחנו אומת הסטרטאפ, מדינת ימי הביניים. אתה צודק. יש פער אדיר בין הקצב שבו דברים מתקדמים וצריכים להתקדם בשוק הפרטי, לביורוקרטיה. טחנות הצדק טוחנות. אני לא רוצה לפתוח עכשיו שיחה מאוד ארוכה על הרפורמה המשפטית ועל הצורך לאפשר לנו לקבל החלטות מהירות ולא להיות תלויים במיליון פקידים ויועצים משפטיים, שעל כל דבר יש להם מה להגיד, וצריכים חודשים על חודשים – שים את זה רגע אחד בצד. אני חושב שזה אחד האתגרים הגדולים שלנו כמדינה – לייעל את תהליכי קבלת ההחלטות שלנו, לזרז אותם. כי בסוף זה לא רק בהייטק, בסדר? העולם מתקדם מהר, ומדינות שיודעות להגיב מהר ולקבל החלטות מהירות – אני לא צריך ללכת לקצה, להיות דובאי או מדינות לא דמוקרטיות, ששם המרחק מהחלטה למימוש הוא מאוד גדול כי יש רק בן אדם אחד, פה אחד, שמקבל החלטות. אנחנו בכל זאת מדינה דמוקרטית, ויש תהליכים, ויש ערך גם לתהליכי עבודה מקצועיים – אבל האיזון הופר. אנחנו צריכים להיות הרבה יותר זריזים ומהירים. לא יכול להיות – כמו שדיברתי קודם על מינוי, לוקח חודשים על חודשים למנות אנשים טובים. הם לא באים. אבל אחרי כל ההקדמה הזאת, אני חושב שאנחנו עובדים פה מהר יחסית. וגם תנוח דעתך, כי אנחנו באמת בשיח כל הזמן עם התעשייה. מדייקים את זה איתם, שולחים להם את זה, מתייעצים איתם, מקבלים את ההיזון החוזר מולם כדי לדייק את זה. אמרתי, אני מאוד מעריך שבטווח של ימים, ממש ימים, אנחנו נצא עם התוכנית, וגם היישום, בוודאי בכל מה שנוגע למסלולי רשות החדשנות, שהכול קיים. המערכות קיימות, השיפוטים קיימים. אלה דברים שאנחנו מכירים אותם. זה לא להמציא עכשיו המצאות חדשות, רוב המסלולים הם כאלה שיושבים על דברים קיימים. אני חושב שנדע להעמיד אותם מאוד מהר, בסדר? זה יעמוד בלוחות הזמנים, כששוב, מה שנוגע לתוכניות הגדולות, אז בורדים של חברות רב-לאומיות יכירו את התוכנית, וגם אם הם יקבלו את הכסף בעוד חודשיים, זה בסדר להם בשביל לקבל את ההחלטה. הם מקבלים היום החלטות ל-2027, אז הם ידעו, הם יוכלו לשקלל את זה בתוך קבלת ההחלטות שלהם, יכירו את המסלולים. וכמו שאמרתי, הסטרטאפים הקטנים - - -

קריאה:

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

בסדר. ה- Runwayהזה עוד נותן להם את החודש, חודשיים. יקבלו את הכסף בזמן, בעזרת השם. אנחנו עובדים על זה מאוד מהר. חבר הכנסת הרצנו, תשמע, קודם כול, אני עומד מאחורי כל מילה. אני לא נכנס עכשיו למה דעתי על הערכים האלה, ואם אני מקבל אותם או לא. בעיניי זה פשוט לא הדיון, בסדר? אפשר להתווכח ברחוב. כל אחד יכול להגיד מה שהוא רוצה. שירות הביטחון הכללי והגופים הציבוריים – תשמע, אנחנו הגדלנו את תקציב הביטחון במאות מיליארדים בשנים האחרונות.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

בצלאל - - -

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

רגע, רגע, יוראי. הרי שאלת ארוך וזה, תן לי להשיב. בוא, אני לא עושה איתך עכשיו משא ומתן.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

לא, אני אומר, מערכת הביטחון משקיעה בשירותים שלא קשורים לליבת העשייה הביטחונית, למשל, רבנות ראשית.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

תן לי רגע להשיב. רבנות ראשית נוגעת לליבת העשייה חד-משמעית, כי בלי רבנות ראשית חיילים דתיים לא יבואו לשרת בצבא, אם לא תהיה להם כשרות וכו'.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

וסביבת עבודה בטוחה ולהט"בים זה לא חשוב?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אני מאוד בעד סביבת עבודה בטוחה. אין לזה דבר וחצי דבר לשטיפת מוח הזויה במשך חודש שלם – זה הכול. אני מציע – אפשר לעשות שבוע חב"ד בשירות הביטחון הכללי סביב י"ט כסלו. להבדיל, כמובן אלף אלפי הבדלות, סליחה שאני בכלל משווה בערכים – אני מציע חודש ציונות דתית – אירועים, תקציבים, חגיגות, עניינים – בג' אלול.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

הסברה ומערכי שיעור זה שטיפת מוח?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

רק רגע. שוב, אנחנו לוקחים את תקציבי הביטחון שלנו מהחינוך, מהרווחה, מהבריאות. כל שקל שם הוא קדוש. הם צריכים להיות מושקעים עכשיו אך ורק בליבת העשייה המבצעית של שירותי הביטחון של מדינת ישראל. ראש השב"כ דוד זיני צודק במיליון אחוז. אתה יודע שזו לא סביבה - - -

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

סביבת שירות בטוחה ללהט"בים - - -

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אין שום קשר לסביבת עבודה נכונה.

טלי גוטליב (הליכוד):

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

כל החגיגות האלה, חודש שלם, לא קשורות בשום דבר לסביבת עבודה, אתם רוצים - - -

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

זה לא חגיגות, זו מחאה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אתם רוצים את עולם הערכים שלכם להשליט על כולם.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

יש אפליה מטורפת נגד להט"בים.

היו"ר ניסים ואטורי:

חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, סליחה, קיבלת אפשרות לשאול שאלה, שאלת שאלה. השר משיב, תן לו להשיב. בשביל מה שאלת?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

יש לכם איזה כישרון – יוראי, באמת אני אומר את זה – לקחת את הדברים הכי הזויים ולהפוך אותם לנורמל, ואז מי שמעז לחזור לדבר הטבעי - - -

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

כבוד ושוויון, כבוד ושוויון.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אף אחד לא דיבר על כבוד ושוויון. תקבל כבוד ושוויון - -

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

מה זאת אומרת? אתה יודע מה הקללה הכי - - -

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

- - זה לא קשור לחודש שלם של טרלול וחגיגות שאנחנו משלמים עליהם מתקציב הביטחון שלנו, זה הכול.

היו"ר ניסים ואטורי:

יוראי, יוראי.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אתה יודע מה הקללה הכי נפוצה בבתי הספר?

היו"ר ניסים ואטורי:

יוראי, אני לא אתן לך להפריע. אם לא, אני אקרא אותך בקריאות, תעצור.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

שירות הביטחון הכללי צריך להתעסק בביטחון. נקודה. ועוד הפעם, תפסיקו עם האלימות הזאת שבה מקבל ראש השב"כ את ההחלטה הכי טריוויאלית בעולם, להשקיע את הכסף בסיכול טרור ולא בדברים אחרים, ואתם מתנפלים עליו באלימות כאילו הוא עשה משהו לא לגיטימי. מה שלא נורמלי זה שבמשך הרבה שנים במדינת ישראל יש חודש שלם שכל המערכות, אתה יודע - -

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

- - - זה הבסיס.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

- - אני נכנסתי למשרד האוצר, חודש שלם שמים לי – מחליפים לי את המסך על המחשב. תגיד לי, מה זה השטיפת מוח הזאת? לא רוצה את זה. אתה רוצה – תשים במחשב שלך שומר מסך, אל תשים לי במחשב שלי שומר מסך.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

כשהקללה הכי נפוצה לא תהיה "הומו" אולי לא נצטרך שומר מסך.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

ואל תשקיעו הון תועפות מהכספים של מדינת ישראל - - -

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

יש אלימות מטורפת כלפי להט"בים, על מה את המדבר?

היו"ר ניסים ואטורי:

יוראי, קיבלת זכות דיבור, אז עכשיו די.

דבי ביטון (יש עתיד):

אתה עובד מדינה, אתה שייך לגוף ציבורי ולא - - -

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אף אחד לא מדבר, חלילה, על אלימות, אף אחד לא רוצה שלא תהיה סביבת עבודה נעימה לכל אדם במדינת ישראל.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

מה אתה עושה כדי לאפשר את זה?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

בין זה לבין עכשיו - -

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

מה אתה עושה כדי לאפשר את זה?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

- - כולם חייבים לעמוד דום, להצדיע, להשקיע כסף וזמן ולקדם את הערכים שחשובים לך? לא מקובל.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

לכבד, לכבד.

היו"ר ניסים ואטורי:

יוראי, יוראי, זה לא נאומים רגילים.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אני מכבד מאוד.

היו"ר ניסים ואטורי:

יוראי להב הרצנו, קריאה ראשונה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אני מציע שאתה תלמד לכבד פעם אחת החלטה אחרת של ראש השב"כ שאתה לא אוהב אותה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אני לא אכבד הומופוביה, אני ל אכבד הומופוביה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אתה האדם, לצערי, הכי פחות מכבד - -

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אני לא אכבד הומופוביה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

- - הכי פחות סובלן, הכי פחות ליברל, הכי כופה - -

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

כמו שאתה לא מכבד אנטישמיות, אני לא מכבד הומופוביה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

- - את דעותיך על אחרים, הכי פחות מוכן לתת לגיטימציה למי שחושב אחרת ממך.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

להתנגדות לאנשים באשר הם?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אני לא נכנע לזה. ברוך השם, דוד זיני מוכיח שהוא האיש הנכון בזמן הנכון, במקום הנכון, בעיקר בזה שהוא לא נכנע לאופנות הפופוליסטיות האלה, והוא עמד וקיבל את ההחלטה הכי טריוויאלית.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

כבוד, ביטחון ושוויון זה לא אופנה, זה הבסיס.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

מי שמכיר את דוד זיני יודע שהוא האיש הכי מכבד והכי נעים הליכות, והכי לא כופה את דעתו על אף אחד, אבל הוא גם לא מוכן לתת לכם לכפות את דעתכם על אחרים, ולא מוכן לתת לכם חודש שלם עכשיו להכריח את כולנו לעסוק בזה - -

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

שצריך לכבד אנשים? שצריך להבטיח שירות בטוח לכולם?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

- - ולא מוכן להשקיע את הכסף שהוא אמור להשקיע במיגור טרור בדברים שהם לא בליבת העשייה, זה הכול.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

וסובלנות זה לא חלק מהחוסן?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

עוד פעם תמשיך לחזור על זה – לא תהפוך את השקר הזה לאמת.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

מערכי שיעור לחינוך.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אין שום דבר שקשור לסובלנות, אתם מנסים לכפות את תפיסת העולם שלכם - -

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

שאנחנו שווים, ודורשים שוויון - -

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

- - באמצעות שטיפת מוח שאתם עושים במשך חודש שלם.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

שמגיע לנו כבוד - -

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

כופים – תבין, לך לרחוב, תעשה את ההפגנה שאתה רוצה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

- - וסביבת עבודה בטוחה, כמו לך וכמו לכולם.

היו"ר ניסים ואטורי:

יוראי.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אל תיקח אותי כאיש שב"כ או כחייל בצה"ל ותעשה לי שטיפת מוח כשאני לקוח שבוי - -

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

איזה מסר זה שולח ללוחמים של שב"כ מהקהילה הגאה - -

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

- - ואני חייב לבוא ולהקשיב לזה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

- - שאנחנו מספיק טובים להגן על הביטחון, אבל לא מספיק טובים לחיות כאן בכבוד ובשוויון?

היו"ר ניסים ואטורי:

יוראי, קריאה שנייה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אל תכריח אותי להיכנס לעבודה בשב"כ ולראות את הדברים האלה.

היו"ר ניסים ואטורי:

יוראי, אתה בקריאה שנייה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

איזה מסר זה שולח ללוחמי השב"כ מהקהילה הגאה?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

יש רק דגל אחד שייתלה במוסדותיה הרשמיים של מדינת ישראל, והוא דגל ישראל, זה הכול.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

ומערכי השיעור, ומערכי החינוך.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

לא רוצה דגל של מה שאתם קוראים לו דגל הלהט"ב – לא יודע איך עושים דגל כזה בכלל; אני לא רוצה דגל משיח, להבדיל אלף אלפי הבדלות; אני לא רוצה דגל של קבוצות כדורגל. זה הכול.

סימון דוידסון (יש עתיד):

תגיד שאתה הומופוב, מה הבעיה?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אני מכבד, אני מעריך, זכותו של כל אדם לחיות את חייו.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא, אתה לא.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אתה מבין, זה האירוע. ואללה, היא הגיעה – התחילה לצעוק.

סימון דוידסון (יש עתיד):

מה הבעיה להגיד שאתה הומופוב.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

יהיה שיא גינס ביום שבו אני אנאם - -

סימון דוידסון (יש עתיד):

הומופוב.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

- - פה על הדוכן, ומירב לא תיכנס ותתחיל לצווח ככרוכיה.

היו"ר ניסים ואטורי:

מירב, בישיבה, או קריאה ראשונה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה קריאה ראשונה? מה?

היו"ר ניסים ואטורי:

קריאה ראשונה. מירב בן ארי, קריאה ראשונה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אין לה מושג על מה מדברים, היא באה וצורחת.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה, אתה מפחיד אותי?

היו"ר ניסים ואטורי:

לא מפחיד, רוצה שתהיי בשקט.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

הוא ביטל את כל השיעורים - - -

היו"ר ניסים ואטורי:

יוראי, ביקשתי לא להפריע.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אני מחזק את ידיו של ראש השב"כ דוד זיני.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

בושה וחרפה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

השב"כ מתעסק במשימותיו, הוא לא מחדיר ערכים פרוגרסיביים אחרים. הוא משקיע את התקציב הענק - -

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

סובלנות, כבוד ושוויון זה לא ערכים פרוגרסיביים.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

- - שאזרחי ישראל משקיעים בו בליבת העשייה הביטחונית שלו ולא משקיע אותו בדברים אחרים.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

סבלנות, כבוד וביטחון - - -

היו"ר ניסים ואטורי:

יוראי להב הרצנו, קריאה שלישית, נא לצאת.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

וכפי שאמרתי, הדבר היחיד שאני מצפה זה שגם אתה וחבריך במה שאתם מכנים "קהילה" תכבדו דעות של אחרים.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אנחנו לא נכבד הומופוביה, לא נכבד הומופוביה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

זאת לא הומופוביה.

היו"ר ניסים ואטורי:

אני מבקש להוציא אותו.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

התנגדות לאנשים באשר הם זאת הומופוביה.

היו"ר ניסים ואטורי:

יוראי להב הרצנו, החוצה. תודה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

זה לא יעזור לך, זאת לא הומופוביה. אנחנו מכבדים מאוד אנשים שחושבים אחרת מאיתנו, מכבדים את זכותם לחיות על פי אורחותיהם. אל תכפו את זה עלינו ואל תכפו עלינו להשקיע כסף שאמור לסכל טרור בדברים האלה, זה הכול. ולשאלה האחרונה של חבר הכנסת עמית הלוי. תראה, עמית, בוא נאמר כך, הרי הבעיה היא שהכספים האלה, משפטית, לא מוגדרים כספי חמאס, כי אני מקזז אותם מהרשות. אלו כספי סילוקין. אני לא רוצה להיכנס עכשיו לכל פרטי-הפרטים, אבל אני מקזז; אלה כספי מיסים שאנחנו גובים עבור סחורות שנכנסות למה שקרוי הרשות – אין דבר כזה מבחינתי שטחי הרשות, אין בכלל דבר כזה רשות בכלל. רשעות הטרור הערבית הזאת – אבל אלה כספים שעל פי הסכמי אוסלו הארורים, אנחנו גובים עבורם. אני יצרתי נוסחה מסוימת ובחנתי מה הכספים שהם היו מעבירים לעזה, לשיטתם, כחלק מהרצון שלהם לשמר את השליטה שלהם בעזה. עכשיו, זה נכון שהם נתנו את זה לחמאס ולכן עצרתי את זה, בגלל שזה כספי טרור, אבל אלה כספי טרור של הרשות ולא של חמאס. עכשיו מה הבעיה? שאני, כדי לצלוח – וכמו שאמרת בצדק, אני כבר מעביר מיליארדים לנפגעי טרור מהכספים האלה. הבעיה היא שכדי לממש פסקי דין מול חמאס אני צריך כסף של חמאס. אגב, הבעיה היותר-גדולה שלי זה למשל, שכשאנחנו תופסים היום כספי חמאס – עושים מבצעי ביעור חמץ ותופסים שלל וכו' – לפי החוק, שלל מלחמה עובר באותו רגע למדינה. אני חייב ליצור קונסטרוקציה משפטית, שיהיה איזה רגע אחד שבו הכסף הזה יהיה בידיי, אבל יסווג משפטית ככסף חמאס, כדי שאפשר יהיה לעקל אותו ולהעביר אותו למשפחות. מה הבעיה? שאם אני יוצר את זה מכוח שלל, זה באותה שנייה נהיה שלי. כן, בדיון ההלכתי, מהרגע שאתא לידי אז הוא בבעלותי. אין שנייה אחת שבה אני מחזיק כסף ששייך לחמאס. את זה לא הצלחנו לפצח כרגע. צריך למצוא דרך. עוד פעם, אם יש נכסים של חמאס בעולם – אפשר לתפוס אותם, אבל לי כמדינת ישראל היום אין כסף של חמאס שהוא בידי אבל הוא בבעלות חמאס, ואת הדבר הזה לא הצלחנו עדיין לפתור. אני מנסה, וביקשתי אצלי לבדוק אם אני יכול לתקן את החוק שכספי שלל או החרמות של כספי טרור שאנחנו מחרימים לא יהפכו לאוצר המדינה, אלא ייתפסו וישמשו. אגב, אתה יודע מה, יכול להיות שהיינו צריכים לבקש הצעת חוק פרטית בעניין הזה – לקחת את חוק הטרור – פקודת הטרור, אני לא זוכר בדיוק את השם – שמגדיר היום את המנגנון של שלל, ולהגיד ששלל, למרות האמור – אני הרי לא צריך את העשרות מיליונים האלה. כמדינה אנחנו יודעים לוותר עליהם, בעיניי זה צדק הרבה יותר גדול לתת לאותן המשפחות ששילמו את המחיר הנורא הזה של הטרור, הכסף הזה יכול עכשיו לעזור להם קצת להתאושש. שווה לחשוב על זה, אני לא יודע אם נספיק כבר משהו בקדנציה הזאת, אבל הלאה. אני אצלי עושה על זה – ביקשתי שתעשו על זה עבודה, אבל בהחלט חקיקה פרטית יכולה להיות מסלול יותר מהיר. תודה, וכל הכבוד שאתה עוסק בסוגיות החשובות האלה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. אני מבקש משר האוצר להישאר על הדוכן עד סיום הדיון בשאילתות. השאילתה הבאה היא שאילתה דחופה של חבר הכנסת אלון שוסטר בנושא - - -

קריאה:

היו"ר ניסים ואטורי:

רגע, אני יכול לתת לשניים, אתה תהיה בבא. השאילתה הבאה היא שאילתה דחופה של חבר הכנסת אלון שוסטר בנושא: פתיחת השוק ליבוא חקלאי מארה"ב. חבר הכנסת אלון שוסטר, בבקשה.