ישיבת מליאה בתאריך 15/03/2023 בשעה 11:00

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום כ"ב באדר התשפ"ג, 15 במרץ 2023. הסעיף הראשון על סדר-היום: שאילתות דחופות ורגילות. השאילתה הראשונה היא שאילתה דחופה של חברת הכנסת קטי קטרין שטרית לשר הרווחה והביטחון החברתי, בנושא יום שהות ארוך לתלמידים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית. אני מזמין את שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי לדוכן. בבקשה, חברת הכנסת קטי שטרית.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, אני יכולה לברך אותך? היום זה יום ההולדת שלך.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. זה במכסת המילים של השאילתה? תודה רבה.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

לא, לא, לא. זה מהלב, מהנשמה. אדוני השר, הוראות משרד הרווחה והביטחון החברתי קובעות שהורים לילדים הסובלים ממוגבלות שכלית-התפתחותית זכאים לתמיכה במימון מסגרות לשעות הצוהריים עבור ילדיהם. בפועל, מה קורה? קיים מחסור חמור בכוח אדם לאותן מסגרות, ולכן ההורים נאלצים למצוא פתרונות אחרים, הפוגעים בפרנסתם. אדוני השר, כיצד ניתן לפתור את הבעיה הזו? אם יורשה לי, רק אוסיף – למשל, ילדים שמגיעים מיבנה לרחובות ללמוד במסגרות חינוכיות של הרווחה, מה שקורה בפועל זה שהם לא יכולים להיות בצהרונים. ניתנת קדימות לתושבי המקום ולא למי שמגיע כתלמידי חוץ, יש איפה ואיפה בין הילדים, לצערנו הרב.

היו"ר אמיר אוחנה:

בבקשה, השר.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

תודה, חברת הכנסת קטי שטרית. אך בתחילה, אדוני היושב-ראש, תרשה לי לברך אותך. ברכה קטנה, צנועה: עד 120 שנה, בריאות איתנה עם עשייה מרובה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אמן. תודה רבה.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חברת הכנסת קטי שטרית, קודם כול אני רוצה לומר לך שהשאלה היא חשובה והיא נוגעת להרבה נושאים בתחומי הרווחה, ולא רק. יש קושי עצום היום למגזר הציבורי להתמודד עם השאיפות ועם השכר שמציעים במגזר הפרטי ובשוק הפרטי, ולכן אנחנו נתקלים במצוקה הזו בתחומים רבים, ובמקצועות הרווחה בפרט, על כל הסקאלה של מקצועות הרווחה. אני רוצה לומר לך שאחד הדברים שמאוד מעסיקים אותי הוא איך אנחנו מתגברים על הכשל הזה.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

יש לי פתרון.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

רגע, אבל אני אקריא לך את התשובה: משרד הרווחה מממן מסגרות אחר הצוהריים לכ-7,500 ילדים ובני נוער עם מוגבלות. המסגרות מופעלות על ידי הרשויות המקומיות או גופים ציבוריים שנבחרו על ידי הרשויות המקומיות. המשבר החמור בכוח האדם בעולם ובמשק הישראלי משפיע מאוד על כלל המסגרות של מינהל מוגבלויות במשרד הרווחה והביטחון החברתי. אנו מקבלים דיווחים מרשויות שונות על הקושי העצום באיוש משרות הטיפול במסגרות הללו, כמו בכל מסגרות הרווחה. המשרד מנסה למצוא פתרונות למצב זה באמצעות תמריצים לעובדים ופעולות נוספות שנבחנות כרגע כדי לתת מענה למצוקה. אנחנו מקיימים דיונים קבועים עם הרשויות המקומיות ועם מפעילי מסגרות הרווחה כדי ליצור מערך שלם של פתרונות באמצעות תמריצים ותוכניות קידום ושימור עובדים. בשלב זה נבחנים כל הכיוונים האפשריים, כפי שעושה גם משרד החינוך, כולל קיצור שעות וימי הפעילות. פתרונות אלה אינם האלטרנטיבה הטובה ביותר, אך הם מאפשרים מענה מסוים למשפחות במקום לסגור לחלוטין את השירותים. כפי שאמרתי, חברתי קטי שטרית, לצערי הרב בעת הזו אני לא איש בשורה. הרשויות המקומיות מתקשות לגייס את אותם מטפלים, אותם בעלי המקצוע בתחומים של מתן הסיוע. המשרד קשוב. אני רוצה לומר לך שיש לנו עבודת מטה עכשיו במשרד, שעוברת על כל תמהיל העיסוקים בתחום הרווחה, ויכול להיות שאנחנו מקשים על עצמנו. גם, מה שהיה נכון לפני 50 ו-60 שנה, אנחנו בוחנים אפילו שינוי תנאי סף, התאמת מקצוע לסוג הטיפול – מכל הכיוונים. הלוואי שהייתי יכול לומר לך שאני הולך עכשיו להביא איזה הסכם שכר אדיר שיעלה את שכר המטפלים, וכולם ינהרו לרשויות המקומיות להיות מועסקים בהן, אבל כפי שאמרתי, המשבר הוא עולמי, הוא לא פוסח על ישראל ועל מקצועות הרווחה בפרט. הוא לא פוסח עליהם.

היו"ר אמיר אוחנה:

שאלת המשך לחברת הכנסת קטי שטרית.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אדוני השר, יש באמת פתרון מאוד מאוד מאוד קל. כמו שאתה יודע, אדוני השר, זה גם חונה אצלכם בביטוח הלאומי. יש חוק עבודה מועדפת. חיילים וחיילות שמשתחררים מצבא הגנה לישראל, יש להם העדפה היום בחוק לעבודות, ואני חושבת שסדרי העדיפויות צריכים להשתנות. לדוגמה, ובלי כוונה חס וחלילה לפגוע בשום מגזר כזה או אחר, בתי מלון, תחנות דלק – שם החיילים והחיילות שלנו מקבלים העדפה ומקבלים את המענק שלהם. אם אדוני יוכל להצטרף, אפילו דרך החלטה ממשלתית – אני הגשתי הצעת חוק להכניס את הנושא הזה של סייעות וסייעים לחוק הזה, שיקבלו העדפה. תחשוב לעצמך, אדוני השר, שקצין שמשתחרר מצה"ל יכול אחר כך לתת שמונה חודשים, עשרה חודשים, שנה, בעבודה מועדפת במערכת החינוך ובמשרד החינוך או במשרד הרווחה, ככה אנחנו יכולים לפתור את הבעיה של החוסר הקיים, והוא קיים. אז אולי גם אדוני יעזור לי להעביר את החוק הזה כמה שיותר מהר עבור חיילים משוחררים, חיילות משוחררות, והאמן לי, יש לזה גם ערך מוסף, גם אקט חינוכי, וכדאי מאוד מאוד לחשוב על זה. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

עוד רגע, לפני שהשר משיב, ביקש שאלה נוספת גם חבר הכנסת ואליד אלהואשלה. השר ישיב במרוכז על השאלות הנוספות. בבקשה.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

שלום לכולם. מכובדי היושב-ראש, מזל טוב.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מכובדי השר, אני רוצה לשאול בקשר לסטודנטים שמסיימים עבודה סוציאלית באוניברסיטאות בחו"ל, הם מחכים זמן רב לרישיון לעסוק בתחום, ועד עכשיו הם לא קיבלו תשובה. אני שלחתי שאילתה למשרד שלכם, ואנחנו מקווים ודורשים שתהיה תשובה שתיטיב עם הסטודנטים האלה. תודה.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

תודה לשואלים. קטי, תחילה איתך. קודם כול תודה, זה רק מראה שהלב שלך נמצא במקום הנכון, והלוואי שאצל רבים הקשב יהיה בנושא הרווחה. אני רוצה לומר לך שאת מתפרצת לדלת פתוחה, אמרתי שנעשית עבודת מטה. גם הסוגיה של עבודה מועדפת תטופל, גם שם אנחנו הולכים לעשות עבודה בנושא הזה. ואני אומר לך מעבר לזה, גם בנות שירות לאומי. צריך לעשות התאמות. אני מקווה שאנחנו – – –

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אמרתי "משוחררים", אז זה שירות לאומי, שירות אזרחי. גם במגזר הערבי אפשר לקחת בשירות האזרחי הרבה מאוד אנשים שיוכלו להיכנס ולעזור ולסייע במערכות האלה, כי אני מודעת לזה שיש חוסר בכוח אדם.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

אז אני אומר לך שזה עלה בעבודת מטה, ואנחנו פועלים ונפעל גם בסוגיית העבודה המועדפת, גם בסוגיית בני ובנות השירות הלאומי. סוגיית העובדים הסוציאליים במגזר הערבי שלומדים במדינות מחוץ לישראל הועלתה בפניי עם כניסתי לתפקיד על ידי כמה חברות כנסת וחברי כנסת, אבל שוב, אני אומר לך שנעשית עבודה בנושא. יש רצון. אני אומר לך, יותר מאשר העגל רוצה לינוק, הפרה רוצה להיניק. יש לנו מחסור אדיר, אדיר, בעובדים ועובדות סוציאליים. אנחנו עושים התאמות. יש את הסוגיה של ההכשרות, ההתאמה של תוכני הלימוד. המשרד על זה. אני מקווה, איפה שזה מאושר זה הולך, ואין בעיה עם זה; יש מקומות שכנראה יש קושי לאשר.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

זה נמרח יותר מדי, אדוני השר.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

אני אומר לך שעם כניסתי לתפקיד חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין פנתה אליי, פנתה אליי עאידה תומא סלימאן, פנה אליי חבר הכנסת אחמד טיבי, ואני אומר לך שנכנסנו לעבודה. הבטיחו לי שתיעשה עבודת מטה כמה שיותר – אמרתי לך, יותר ממה שאתם רוצים, אני רוצה, אני צריך אותם. גם בחברה הערבית יש מחסור, המחסור שם זועק יותר, ואנחנו נעשה הכול כדי שמה שיכול להיות מאושר יאושר. מה שלא, וצריך לעשות התאמות והכשרות – נייצר מסלול הכשרות והתאמות, כי אנחנו צריכים את זה. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה לשר.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני מזמין אותך להישאר על הדוכן להשיב על שתי שאילתות רגילות של חברי הכנסת. הבנתי שהתחלפתם ביניכם, ולכן השאלה הבאה היא של חברת הכנסת נעמה לזימי, בנושא שיקום אוכלוסיות בזנות. בבקשה, חברת הכנסת לזימי. לאחר מכן תשאל גם חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין.

נעמה לזימי (העבודה):

תודה, יו"ר הכנסת. כבוד שר הרווחה, במסגרת החלטת ממשלה 4462 הוקצו 30 מיליון ש"ח לטיפול באוכלוסיות בזנות. ברצוני לשאול: 1. איזה סכום מהתקציב הועבר למפעילות השירותים, בפילוח לפי שירות ומפעילה? 2. איזה סכום מתוך התקציב נוצל? 3. אילו שירותים לא ניצלו את הסכום שהוקצה להם, בפילוח לפי שירותים ומפעילות? 4. מה נעשה עם הסכום שלא נוצל?

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

תודה רבה לחברתי חברת הכנסת לזימי. שוב, ירבו כל מי שקשובים לנושא הרווחה. אני יכול רק לברך ולהיות שמח שאכן יש קשב לסוגיות רווחה. אפשר בגאווה לומר לך שלא רק שנוצל כל הסכום, אפילו תקצבנו את זה ביתר, ואני אפרט יותר בתשובה. במסגרת החלטת ממשלה 4462 משנת 2019 הוקצו 30 מיליון ש"ח לטובת שיקום אוכלוסיות בזנות, ומתוכם 21 מיליון ו-230,000 למשרד הרווחה. התקציב שהוקצה למשרד הרווחה יועד לתגבור וחיזוק שירותים קיימים לשיקום אוכלוסיות בזנות ולפיתוח שירותים חדישים וחדשניים עבור אוכלוסייה זו, על כל רצף הזנות. מאז החלטת הממשלה פותחו והוקמו השירותים הבאים: 1. מונו בשטח ארבעה מפקחים מחוזיים במשרד מלאה, וכן מנהל תחום ארצי ייעודי לתחום הטיפול בזנות, בעלות של מיליון שקלים. 2. יש 17 מרחבי לב בקהילה וכמסגרות חוץ-ביתיות בפריסה ארצית, אשר במסגרתם בני נוער צעירים וצעירות מקבלים מענה שיקומי-טיפולי בקהילה ובמסגרת פנימייתית, בעלות של כ-18 מיליון ש"ח. 3. פותחו והוקמו מסגרות חדשות עבור אוכלוסיות של נשים וגברים טרנסג'נדרים בזנות. השירותים שפותחו כוללים רצף של שירותים, ובכללם הלנות חירום, הוסטלים ומרכזי יום, במטרה לתת מענה לכל מצבי החיים וההתמודדויות של האוכלוסייה הזו ולקדם את שיקומה. אחת המסגרות, בית רינה, המיועדת לאוכלוסייה העוסקת בזנות מגדרית, הינה מודל חדשני גם ברמה הבין-לאומית ומשמשת הלנת חירום לאוכלוסייה בזנות. מסגרת זו ממוקמת בסמוך לזירות זנות מרכזיות. עלות הפעלת השירותים החוץ-ביתיים: כ-6.5 מיליון שקלים בשנה. 4. סל מענים גמיש נותן סיוע מיידי לצרכים חיוניים כגון מזון, מלבוש, סיוע בשכר דירה וטיפולים רפואיים שונים. הוא ניתן לכ-300 נשים וגברים על רצף הזנות, בעלות של כ-2.5 מיליון ש"ח בשנה. 5. הכשרות מקצועיות – במטרה להכשיר צוותים מקצועיים הן ברשויות המקומיות והן בקרב ארגונים הפועלים לשיקום אנשים על רצף הזנות, נבנתה תוכנית הכשרה שתפעל בכל שנה – לפני כמה חודשים הסתיים קורס ראשון בהצלחה – בעלות של כ-100,000 ש"ח. 6. תוכנית מניעה – נבנתה תוכנית למניעת הידרדרות לזנות וכן מניעת צריכת זנות בקרב בני נוער. התוכנית פועלת בבתי ספר, ברשויות מקומיות ובמרכזים טיפוליים. כמו כן, מתקיימת פעילות לאנשי מקצוע, כגון אנשי חינוך, טיפול, רפואה ומשטרה, במטרה להגביר את המודעות לתופעת הזנות ומתן כלים להתמודדות עימה. התוכנית פועלת בעלות של כ-700,000 ש"ח בשנה. 7. מחקר מלווה – בשיתוף מכון ברוקדייל-ג'וינט ישראל מתקיים מחקר מלווה הבוחן את כלל התוכניות שפותחו בתחום שיקום אנשים על רצף הזנות לאורך חמש שנים, במטרה לבחון את יעילות התוכניות שפותחו ודיוק המענים בהתאם לממצאים. עלות המחקר: כ-300,000 ש"ח בשנה. סכומים שלא נוצלו הוסטו לטובת תוכניות אחרות שבהן עלה צורך בהגדלת התקציב, כגון סל מענים גמיש, ששם מצאנו צורך בהרחבת התקציב. כמובן שזה בתחום החלטת הממשלה 4462. סך ההוצאה של משרד הרווחה על פי החלטת הממשלה הנ"ל עומד על 31 מיליון ש"ח לשנה. הפער התקציבי, כפי שאמרתי, הקיים בין התקציב שהוקצה מתוקף החלטת ממשלה 4462 לבין ההוצאה בפועל, שהינה גבוהה יותר, נובע מכך שעוד טרם החלטת הממשלה הנ"ל הוקצו משאבים כספיים של המשרד לטובת טיפול באוכלוסייה על רצף הזנות. ושוב, תודה על השאלה.

נעמה לזימי (העבודה):

תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. שאלת המשך לחברת הכנסת לזימי?

נעמה לזימי (העבודה):

לא.

היו"ר אמיר אוחנה:

מאה אחוז. אז השאילתה הבאה היא של חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, והנושא: עלייה בשיעור העוני לפי דוח העוני והאי-שוויון של הביטוח הלאומי. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כבוד השר, כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, תרשו לי, לפני שאני מתחילה את השאילתה, לאחל החלמה לפצועים של היום מתאונות העבודה. שר הרווחה עומד כאן, וזה נוגע גם למשרד שלו וגם נוגע לליבנו. בתקווה שהסיוט הזה – נמצא לו פתרון ותשובה והצלת חיים.

היו"ר אמיר אוחנה:

אמן.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

לשאילתה עצמה. בעקבות פרסום דוח העוני של הביטוח הלאומי עולה כי חיים בישראל כמעט שני מיליון אנשים מתחת לקו העוני. על אף הטענות על התאוששות המשק, אחוז המשפחות העובדות שנמצאות מתחת לקו העוני עדיין בעלייה. רצוני לשאול: 1. מהן התוכניות של המשרד ושל הממשלה לטיפול בבעיית העוני והשלכותיה? 2. מה לוחות הזמנים לתוכנית זו? תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

בבקשה, השר.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

תודה לגברתי חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. אומנם שאלה קצרה, אבל תדעי לך, התשובה היא ארוכה. המענה הוא ארוך ומורכב.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

יש מלא שחיים – – –

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

אבל ברצוני קודם כול להצטרף לאיחולי ההחלמה לפצועים בתאונות העבודה. כולנו שותפים למאבק, והלוואי שנצליח למגר את המארה הזו. רק לדייק, עם הקמת הממשלה כל הסוגיה הזו עברה למשרד העבודה, שהוקם מחדש באחריותו של השר בן צור. אבל בכל מקרה, אנחנו מחויבים לעשות הכול ביחד כדי להיאבק בתופעה של תאונות העבודה. לצערי הרב, דוח העוני השנתי של המוסד לביטוח לאומי ממשיך להציב בפני ממשלת ישראל תמונת מראה קשה. משרד הרווחה והביטחון החברתי ניצב בחזית המאבק לחיזוק מאות אלפי משפחות שחיות שנים רבות בצל העוני. במקרים קיצוניים נדמה כי משרד הרווחה עומד בחזית הזו בגפו, אך אני אומר לכם: לא עוד. משרד הרווחה מטפל בעוני בגלל ההתנהגות וההתנהלות של כמה משרדי ממשלה. משרד הרווחה הוא לא הלוחם היחיד. אני רוצה לשנות את השיח, לשנות את השפה. המאבק בעוני הוא של כל הממשלה; אנחנו מטפלים בתוצאות בסוף. לצד הפעילות הענפה והחשובה של משרד הרווחה אנחנו פועלים מרגע כניסתי לתפקיד לשינוי תפיסת התמודדותה של המדינה עם העוני. אני רוצה לומר, בעיית העוני אינה גזרת גורל והיא איננה סוגיה שנמצאת אך ורק לפתחו של משרד הרווחה. כמו במאבקים ביטחוניים, חינוכיים ובריאותיים, גם העוני מחייב אותנו כממשלה לשלב ידיים, וזה בדיוק הכיוון שאליו אנחנו הולכים במשרד. תנועת ש"ס נטלה לידיה את התיקים החברתיים והמאתגרים, מתוך בחירה ומתוך תפיסה ברורה שאנחנו כאן כדי לשנות מציאות. כפי שאתם יודעים, תיק הרווחה הוא לא מהתיקים הנחשקים על ידי השרים, אבל לקחנו אותו בשתי הידיים כדי להתמודד עם האתגר הזה של הרווחה ומאבק בעוני בפרט. בימים אלה הולך ונבנה תקציב המדינה לשנים 2024-2023, וטביעת האצבע שלנו תהיה דומיננטית – בתקציב זה בכלל, ובתחומי הרווחה והחברה בפרט. בראייה הוליסטית אנחנו מבינים כי אין מנוס מהקמת רשות ממשלתית למאבק בעוני, זאת, מתוך הבנה שרק שילוב ידיים ממשלתי רחב היקף יוביל לשינוי משמעותי ולמוביליות של משפחות החיות במציאות עוני. היום כבר התחיל הדיון הראשון בוועדת העבודה והרווחה בסוגיה של הקמת המטה למאבק בעוני, ואני מקווה שזה יביא לבשורות בעתיד. לצד הבשורות, שאותן נציג בעזרת השם בתקציב הקרוב, חשוב להדגיש כי כבר כעת אנו פועלים לחיזוק פעילות המשרד בחזית המאבק בעוני. המשרד לא שוקט על שמריו ופועל להתמודדות עם העוני והשלכותיו באמצעות עשרות תוכניות סיוע והעצמה למאות אלפי משפחות. ברשותך, אמנה כאן חלק מהתוכניות המרכזיות שהמשרד מוביל. חברת הכנסת אימאן ח'טיב, אני מתחיל עכשיו למנות את התוכניות. אם זה בהרחבה, ואת רוצה לקבל את זה אחר כך, בהמשך, אני אתן לך. כי תרצי שאני – כמובן לפי סדר-היום. המנעד הוא רחב מאוד, אני אתחיל להקריא ונראה לפי האורך. הנושא הראשון: באגף ביטחון תזונתי מיזם ביטחון תזונתי – כ-36,000 משפחות המוכרות לאגף הרווחה ב-240 רשויות ברחבי הארץ נקלטו בהצלחה לתוכנית הסיוע. כשאני אומר 240 רשויות, חלקן הגדול הוא מהאשכולות הסוציו-אקונומיים 1–5. אני רוצה לומר לכם, זה מיזם שהמצ'ינג בו הוא נמוך מאוד – נמוך. לא 25% אלא כ-10% – ואם יש קושי נקודתי לרשות מקומית מסוימת גם עם ה-10% של המצ'ינג, אנחנו יודעים לתת מענים ופתרונות בנושא הזה. חבילת הסיוע כוללת סיוע חודשי של כ-500 ש"ח, המתבצע באופן מקצועי ובליווי אישי ופרטני של מחלקות הרווחה ברשויות המקומיות. אנו מחברים את אותן משפחות לתוכניות העצמה נוספות. זה, מה שנקרא, לא רק הדגים, גם החכות. אנחנו רואים את המשפחה, מסתכלים עליה ומשתפים אותה בתוכניות העצמה נוספות. כך בסופו של דבר המשפחות מקבלות מצד אחד סיוע חשוב במזון, ומצד שני אנשינו בכל הרשויות מלווים אותן בתהליכי העצמה, הכול בהתאם למצב המשפחה ובאופן אישי. אני רוצה לומר לך שאני מקבל פידבק מהתוכניות האלה, של נושמים לרווחה וההעצמה הזו, של מיצוי זכויות, וחלק מהמשפחות שמצליחות לצאת כבר לא רוצות את התלוש, הופכות להיות מתנדבות במיזמים האלה, וזו רק ברכה. פרויקט חלוקת תמ"ל – תמ"ל זה תחליף מזון לתינוקות – מתבצעת חלוקה חודשית למשפחות, גם כאלה שאינן מוכרות לאגפי הרווחה, שיש להן תינוקות עד גיל שנה וחצי. הסיוע כולל חמש חבילות תמ"ל. תמ"ל זה תחליפי המזון – בלשוננו, מה שנקרא מטרנה, במושג המסחרי. הוא ניתן במשלוח לבתי המשפחות. כ-3,100 תינוקות במיזם, וזה לאו דווקא למשפחות שמוכרות ברווחה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

איך מגיעים אליכם?

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

דרך מחלקות הרווחה. זה לכל דורש, אם היה אפשר לומר, כמעט לכל דורש. התקציב הכולל למיזם 155 מיליון ש"ח – 100 מיליון ממשרד הרווחה, 40 מיליון מעמותת אשל ירושלים, שזכתה במיזם, ו-15 מיליון ש"ח מהרשויות המקומיות.

היו"ר אוריאל בוסו:

חברי הכנסת. הסיעות שם מאחור, זה קצת מפריע.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

המשרד פועל גם באמצעות מה שמוכר כפרק 3א לנוהל התמיכות – תמיכה בחלוקת סלי מזון, כרטיסי מזון לנזקקים בשני חגים בשנה, 1.1 מיליון ראשי בתי אב בכל חג. כשאני אומר חגים, יש התאמה גם לחברה הערבית, בהתאם. מחלקות הרווחה מטפלות בזה בהתאם. תמיכה בעמותות המחלקות במשך כל השנה סלי מזון, כרטיסי מזון חודשיים – כ-120,000 ראשי בתי אב מקבלים את הסיוע החודשי הזה. תמיכה בעמותות המפעילות מסגרות הזנה של מנות חמות לנזקקים לאורך כל השנה. תמיכה בעמותות גג, מוסדות ציבור העוסקים בחלוקה ובפעולות הכנה לחלוקת סלי מזון לנזקקים – בתוכנית החלוקה כ-110,000 בתי אב. תמיכה בעמותות המחלקות כריכים לתלמידים ממשפחות נזקקות בבתי ספר – כ-11,000 תלמידים בתוכנית. תוכנית משותפת למשרד ולוועידת התביעות היהודיות החומריות כנגד גרמניה בעבור ניצולי שואה נזקקים – מנות חמות וסלי קמחא דפסחא בסך 6.5 מיליון ש"ח. היקף הסיוע בתמיכות באמצעות עמותות ב-2022 – כ-51 מיליון ש"ח. היום התחייבתי בוועדה לצמצום פערים, שעומד בראשה ידידי חבר הכנסת אברהם בצלאל – –

היו"ר אוריאל בוסו:

תוספת חשובה לקראת פסח.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

– – לתוספת של עוד 5 מיליון ש"ח, למרות שהתקציב החדש עדיין לא אושר ואנחנו בתקציב המשכי ממקורות המשרד. עד כה המימון לפעולות עם הקרן הגיע מתקציבי הקורונה, מתוך תפיסה של מתן מענה לעת חירום. בהמשך לניסיון המשותף הרב שנצבר בעבודה עם הקרן, המשרד הסדיר בשנת 2022 שותפות רב-שנתית רחבת היקף, שתשמור ותרחיב את היקף הסיוע החומרי שניתן באמצעות הקרן ותסדירו במיזם משותף עם המשרד. המשרד והקרן מקצים מדי שנה, כל אחד ממקורותיו – כשאני אומר "הקרן", זו הקרן לידידות; יש מיזם משותף של הקרן לידידות ומשרד הרווחה. המשרד והקרן מקצים מדי שנה, כל אחד ממקורותיו, 35 מיליון ש"ח למיזם משותף, בהיקף של 70 מיליון ש"ח לשנה לאורך שלוש שנים רצופות, ובסך הכול 210 מיליון ש"ח. הסיוע החומרי מיועד לאוכלוסיות המוכרות לרווחה, למשפחות ויחידים, אזרחים ותיקים, ניצולי שואה, צעירים וצעירות מכורים, דרי רחוב, שורדות זנות, יוצאים בשאלה ואוכלוסיות נוספות. תעצרי אותי מתי שתרצי, אני יכול להשלים לך את זה בכתב.

ינון אזולאי (ש"ס):

כבוד השר, גם אני יכול לעצור אותך?

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

כן. היא השואלת, יש לה דין קדימה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כבודו, אני מאוד מעריכה ומודה. באמת אני לא רוצה שתמשיך להקריא, ואשמח לקבל את זה בכתב. ואם אפשר – – –

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

אני אתן לך את זה בכתב. אני אסכם, ותוכלי לשאול שאלת המשך.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

אתה מחקה את משולם נהרי?

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

לא. אני מכבד את השואלת.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

אה, אוקיי. מצוין.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

כפי שאמרתי בתחילה, חברי השר אופיר אקוניס – אני אסביר. כששואלים אותך שאלה – – –

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

לא, זה בינינו. זה לא משהו, זה לא קשור אלייך. לא, שלא תהיינה אי-הבנות.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

אני מכיר את הגישה. לא, לא, אני הבנתי את השאלה של אופיר. כששואלים שאלה על דוח העוני והתמודדות, וכמי שמנסה לשנות את השיח, החובה להתמודדות עם העוני היא לא של משרד הרווחה בלבד. זה יהיה בקדנציה הזו, התמודדות של כל הממשלה; זה משרד הבריאות, משרד החינוך, משרד העבודה, האוצר, כמעט כל הממשלה, בכל תחום; אנחנו מטפלים בתוצר. אסור שיתקבע בתודעה שזו בעיה של משרד הרווחה בלבד. לכן פירטתי, ומלכתחילה אמרתי – ידעתי שזה יהיה ארוך ואמרתי: אם תרצי בכתב, אני אתן לך. ואני אומר לך, המשרד פועל בתחומים רבים, במנעד רחב, להתמודדות ולהוצאה של אוכלוסיות רבות אל מעבר לקו העוני. אני יודע שגם המוסד לביטוח לאומי – שחונה היום במשרד העבודה – עושה עבודה רבה ועבודה טובה בסוגיה הזו של התמודדות עם העוני. כפי שאמרתי, הפעולות הן עוד רבות. אני אתן לך את התשובה הכתובה. אם יש לך עוד שאלה, בשמחה רבה, שאלת המשך.

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת ח'טיב יאסין, שאלת המשך. אני רק אומר שיש הרבה דברים שאם אנחנו כמדינה נשקיע בהם מקדמית. משרד הרווחה יקבל פחות את התוצרים הללו וישקיע בהם פי כמה וכמה כשצריך להשקיע.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

ולכן הגיע הזמן לשנות את השיח.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

בדיוק מהנקודה הזאת אני רוצה להתחיל, כבודו. א. אני מברכת על המאמץ שהשקעת בתשובה לשאילתה, ואני יודעת שהעשייה היא מרובה עד עכשיו, אבל לצערנו הרב היא לא מספיקה. כל עוד אנחנו נישאר במחשבה של סעד, אז לצערי הרב זה יישאר בשם הראשון של משרד הרווחה, ואנשים עניים רק ימשיכו לעלות באחוזים שלהם. כבודו, רצוני לשאול שתי שאלות: א. לגבי הרשות למלחמה בעוני, רצוני לשאול מה הצפי לכך שהרשות הזאת תתחיל לפעול ולעשות, זו השאלה הראשונה. ב. הצעה, אם אפשר: אם אנחנו מדברים על חכות ולא על דגים, ובאמת על יציאה ממעגל העוני, מה האפשרות להקמת קרן בתוך משרד הרווחה לילדים של אותן משפחות ללימודים אקדמיים, בנושאים שדרושים בשוק העבודה, כדי לצאת משם לתמיד? ואני אגיש הצעה בנושא.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

כפי שאמרתי, מי שאוזנו כרויה וקשובה לנושא רווחה יכול לשאול שאלה כזו, ואת צודקת. כשאמרתי שזו לא עוד מנת חלקו של משרד הרווחה בלבד, ההתמודדות עם עוני, אמרתי שזו עבודה הוליסטית, וציינתי את משרד החינוך. כן, ככל שנצמצם פערים במערכת החינוך הישראלית ויותר אנשים יוכלו לממש את עצמם ואת הפוטנציאל שלהם, להגיע לאקדמיה ולהגיע להשכלה גבוהה, נראה תוצאות ברוכות גם במדדי העוני. לכן אני אומר לך: כן. לגבי הקרן, אני רוצה לומר לך שאת מתפרצת לדלת פתוחה. בנייר העבודה שלי אני כן רוצה לפנות לממשלה. ואכן, יש את קרן העושר – קרן העושר מהתמלוגים שהממשלה הקימה בעבר. סוף-סוף אנחנו רואים הכנסה לקרן הזו, ואני חושב שגם סוגיית הרווחה וגם סוגיית הפערים בחברה הישראלית צריכות להיות בין הקריטריונים לחלוקה של קרן העושר. אני מודה לך על השאלה, ואנחנו נפנה בסוגיה הזו גם כן. תודה רבה לכל השואלים. תודה, אדוני היושב-ראש.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה לחברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. תודה רבה לשר הרווחה, יעקב מרגי. השאילתה הבאה – השר לא נמצא כאן בגלל הפקקים. אנחנו יודעים שבתקופה הזאת פקקים בירושלים הם יתר על המידה, אבל יושב-ראש הכנסת ביקש להעביר לכלל השרים שיקפידו להגיע בזמן ולהגיב לשאילתות. הוא רואה בזה באמת משהו שפחות מכבד חברי כנסת שמבקשים ומגישים שאילתות שמאושרות כשאילתות דחופות. אבל באופן חריג, השאילתה הדחופה הזאת תיענה לאחר נאום הבכורה. אם כן, רבותיי חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום. כרגע באמת חלק מרגש, נאום הבכורה של חברת הכנסת – – –

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, המשפחה שלה, לא נותנים לה להיכנס. לא, זה חלק מהמשפחה. יש שם – – – האימא והאחים.

היו"ר אוריאל בוסו:

אז בינתיים, עד שהמשפחה – הודעה ליושב-ראש ועדת הכנסת.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אדוני מהמשמר, אפשר לבדוק למה לא נותנים לאימא שלה להיכנס? תודה.

היו"ר אוריאל בוסו:

לאחר נאום הבכורה תהיה שאילתה דחופה לממלא מקום שר הבריאות של חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, ומי שתהיה לו שאלת המשך, יירשם. הודעה ליושב-ראש ועדת הכנסת, בבקשה, חבר הכנסת אופיר כץ. בבקשה.

אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת):

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי השרים, חבריי חברי הכנסת, משפחתה של צגה מלקו היקרה, שלום. ברוכים הבאים. לפני ההודעה, אדוני היושב-ראש, אני מצטרף לבקשה של יושב-ראש הכנסת: השאילתות הן באמת אחד הכלים הפרלמנטריים החשובים של חברי הכנסת וגם מהיעילים שבהם. לצערי זו לא הפעם הראשונה שזה קורה. ובאמת, השרים – שרובם היו בעבר חברי כנסת, שהגישו שאילתות ומכירים בחשיבות של הכלי הפרלמנטרי הזה – נא לתת יותר תשומת לב, ולהבין את המשמעות וכן להגיע בזמן. כולנו יודעים שיש פקקים, עומסים.

היו"ר אוריאל בוסו:

להיערך לכך בהתאם.

אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת):

להיערך, להגיע בזמן ולענות. להשיב בצורה רצינית לחברי הכנסת. הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (המחלקה לחקירת שוטרים), התשפ"ג–2022, פ/586/25, הועברה מהמליאה לוועדת הכנסת ביום א' באדר התשפ"ג, 22 בפברואר 2023, לצורך קביעת ועדה לדיון. ועדת הכנסת החליטה כי הצעת החוק האמורה תידון בוועדה משותפת של ועדת החוקה, חוק ומשפט והוועדה לביטחון לאומי, לפי ההרכב הזה. הוועדה תהיה בת עשרה חברים, חמישה חברים מכל ועדה. מטעם ועדת החוקה, חוק ומשפט: חברי הכנסת שמחה רוטמן – יושב-ראש, מנסור עבאס, יעקב אשר, מתן כהנא ומשה סעדה; מטעם הוועדה לביטחון לאומי: חברי הכנסת צביקה פוגל, עמית הלוי, סימון מושיאשוילי, אפרת רייטן מרום ומירב בן ארי. הודעה נוספת. אדוני היושב-ראש, אבקש להודיע על איוש חברים בוועדות האלו: בוועדה לביטחון לאומי יכהן חבר הכנסת חמד עמאר מטעם סיעת ישראל ביתנו; בוועדה המיוחדת לענייני הצעירים יכהן חבר הכנסת יוסף עטאונה מטעם סיעת חד"ש-תע"ל. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה ליושב-ראש ועדת הכנסת חבר הכנסת אופיר כץ על ההודעות.

שר החינוך יואב קיש:

אפשר רגע לדבר, אדוני היושב-ראש?

היו"ר אוריאל בוסו:

לשר המקשר יש עדכון מסוים שנוגע לעבודת הכנסת. ההורים של חברת הכנסת בכניסה. אנחנו נשנה טיפה את סדר-היום. נתחיל בחקיקה טרומית. יהיה החוק הראשון, ולאחר מכן נעבור לנאום בכורה. עיכוב קטן להוריה של חברת הכנסת צגה מלקו.

היו"ר אוריאל בוסו:

הצעת חוק העונשין (תיקון – חילוט בעבירות החזקת נשק בלתי חוקי ללא אישום או הרשעה), של חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי, בבקשה. אוקיי, עשר דקות לרשותך.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

תודה, אדוני היושב-ראש. רבותיי השרים, חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, היום אני מתכבד להציג את פרק א' בתוכנית שלי למלחמה בנשק הבלתי-חוקי. כשלב ראשון, אנחנו נצביע היום על הצעת חוק חילוט בעבירות החזקת נשק בלתי חוקי ללא אישום או הרשעה. אני עושה זאת כדי לשלוח מסר ברור שמדינת ישראל, באמצעות ממשלת ישראל, בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו, מכירה בצורך להחזיר לתושבי ישראל את ההרתעה, ובדיוק בכך אנו עוסקים היום. לפני כחודש הבית הזה העביר בקריאה הטרומית את הצעתי לגרש משפחות מחבלים. היום אנחנו, בעזרת השם ובעזרתכם, חבריי חברי הכנסת, נעביר חוק שאמור לטפל בעבירת הנשק הבלתי-חוקי. החזקתו של נשק בלתי חוקי היום היא בגדר מכת מדינה. הוא אחד הגורמים העיקריים לעלייה בשיעור מקרי הרצח והאלימות. כמו כן, הוא משמש לביצוע עבירות פליליות, וגם זולג לביצוע פיגועי טרור. בנוסף, היקף האלימות והשימוש בנשק הבלתי-חוקי פוגע קשות בתחושת הביטחון של אזרחי המדינה. בעשורים האחרונים גוברת ההבנה בקרב רשויות האכיפה בארץ ובעולם שכדי להיאבק בפשיעה החמורה ובפשיעה המאורגנת יש צורך לעשות שימוש בכלים נוספים, לצד עונשי הקנס והמאסר – ליבת הענישה בהליך הפלילי. אחד הכלים המרכזיים שגובשו לצורך כך הוא החילוט, אשר מהווה מתווה של אכיפה כלכלית. במסגרת זו, גופי האכיפה משלבים זרועות במטרה לשלול את טובת ההנאה הכספית אשר צומחת לעבריין כתוצאה מביצוע העבירה. חילוט אזרחי הוא כלי באכיפה כלכלית ומשמעותו שלילת רכוש שבשליטת העבריין והעברתו לקניין המדינה בצו שיפוטי. שלילת הרכוש כשלעצמה היא אמצעי במסגרת המלחמה בפשיעה. החילוט יכול לגרום לפגיעה בתמריץ של הנאשם לעבור עבירה על ידי שלילת הרווח שצבר ממעשיו הפליליים. לרוב, החילוט מתבצע בסוף הליך שנוהל בבית המשפט, אך הדין בישראל מאפשר תפיסת רכוש באופן זמני כבר בשלב החקירה של הנאשם והחזקתו בכפוף לצו סעד זמני לחילוט, וזאת עד להכרעה בעניינו של הנאשם.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

לחלט את מה? תסביר לנו.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

אני כבר מסביר. הכוונה היא, כמו שאתה אומר, לרכב, לדברים שבהם נמצא הנשק. לצורך העניין, אם נמצא נשק בלתי חוקי בתוך רכב, אז הרכב, בסדר? מובן? מתווה החילוט מוסדר כיום בסעיף 39(א) לפקודת סדר הדין הפלילי ובחוקים פרטניים אשר עוסקים בפשיעה חמורה: פקודת הסמים המסוכנים, חוק איסור הלבנת הון, חוק מאבק בארגוני פשיעה ועוד. עם זאת, לא מעוגן הסדר פרטני הנוגע לחובת החילוט ביחס לעבירה בנשק. לפיכך, מוצע לעגן בתקופה של הוראת השעה הסדר חילוט חובה פרטני ביחס לעבירות של סחר בנשק בטרם הרשעה. העבירות הן החזקה ורכישה של נשק בלתי חוקי, נשיאה והובלה של נשק בלתי חוקי, ייצור, יבוא ויצוא של נשק בלתי חוקי ומכירה ומסירה של נשק לאדם שאינו רשאי בו. קיום ההסדר טרם ההרשעה יסייע בהרתעת העבריין ויהווה תמריץ שלילי נוסף על עונש המאסר. בפרק ב' של התוכנית אני מחמיר את הענישה ומציב רף לעונש המינימלי בכל עבירות הנשק. עונש המינימום יגדל מארבע שנים עד 15 שנה, בהתאם לסוג העבירה. בנוסף, אני קובע שבמקרים שבהם נמצא נשק בלתי חוקי בביתו של אדם או בראשותו של אדם, החזקה היא שהנשק הוא שלו. היא תהיה עליו אלא אם יוכח אחרת. זאת, על מנת להתמודד עם מצבים שבהם נמצא נשק בלתי חוקי בביתו של אדם ולא ניתן להוכיח את זיקתו לאותו הנשק. אני רוצה להודות לשר המשפטים יריב לוין ולחברי ועדת השרים לענייני חקיקה, ליושב-ראש הקואליציה אופיר כץ ולחברי הנהלת הקואליציה על התמיכה בהצעת החוק. אני קורא לכל חברי הבית, כולל חברי האופוזיציה, לתמוך בהצעת החוק החשובה הזו. לפרוטוקול, אני מסכים להנחיות של ועדת שרים. תודה רבה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה לחבר הכנסת חנוך מלביצקי. אני מזמין את השר יואב קיש, בשם שר המשפטים, להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. בבקשה. ביקש להתנגד חבר הכנסת אלעזר שטרן לאחר מכן.

שר החינוך יואב קיש:

כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מבין שאחרי הצעת חוק הזאת אנחנו נעבור לנאום הפתיחה של חברת הכנסת צגה מלקו.

היו"ר אוריאל בוסו:

נאום בכורה.

שר החינוך יואב קיש:

נאום הבכורה. המשפחה שהגיעה, ברוכים הבאים. אני אענה בקצרה על הצעת החוק. ראשית, אני רוצה לברך את חברי חבר הכנסת חנוך מלביצקי על הצעת החוק שלו בנושא חילוט בעבירות החזקת נשק בלתי חוקי ללא אישום או הרשעה. אכן, מדובר בהצעת חוק חשובה, שבאה בעצם להסדיר חילוט רכוש גם בלי שהתנהל כל הליך פלילי, כלומר ללא אישום או הרשעה בעבירת הנשק. זה למעשה מרחיב את אמצעי האכיפה הקיימים ביחס לעבירות הנשק, ואנחנו באירוע שאנחנו חייבים לקדם תיקוני חקיקה בתחומים שונים הנוגעים לעניין. אומנם יש קושי לאפשר סמכות חילוט שאינה מבוססת על הוכחת קיומה של עבירה באופן שיש בו להצדיק את הסמכות המבוקשת, ולכן בימים אלו צפויה הממשלה לקדם הצעת חוק ממשלתית מקיפה להסדרה רוחבית. חנוך, חנוך, אתה צריך להקשיב לי עכשיו. אתה צריך להגיד כן, כי אם אתה מסכים, אז אנחנו מתקדמים. בימים אלה צפויה הממשלה לקדם הצעת חוק ממשלתית מקיפה להסדרה רוחבית של תחום חילוט תקבולי עבירה, ובמסגרתה יורחבו סמכויות החילוט בתחום זה, לרבות לגבי עבירת הנשק. ההסדר המעוגן בהצעת החוק הממשלתית כולל הוראות חיוב הנדרשות להיקף הסמכות, הוראות פרוצדורליות ואיזונים מתאימים כמתחייב. נוכח האמור לעיל, תומכת הממשלה באישור הצעת החוק בקריאה טרומית בלבד, ובתנאי שלאחר מכן תמשיך ההצעה עד לקידומה של הצעת חוק ממשלתית בנוגע לסמכות החילוט, ואז תוצמד ותרוץ ביחד עם ההצעה הממשלתית. מסכים?

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

כן. אמרתי כבר שאני מסכים.

היו"ר אוריאל בוסו:

הוא אמר לפני כן שהוא מסכים עם עמדת ועדת שרים.

שר החינוך יואב קיש:

אני מברך את חנוך ומחזק אותו על הפעילות שלו בכל הנושא הכל-כך חשוב של הביטחון האישי, מגוון דברים שהוא מטפל בהם. כמובן שהממשלה תומכת. תודה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. אתה רוצה לעלות להגיב? אין צורך. ביקש להתנגד חבר הכנסת אלעזר שטרן. בבקשה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר – יואב, שר החינוך, הקשבתי לך. ההצעה היא הצעה חשובה. אתה שמעת מה אמרת לו? אני אגיד לך מה אמרו לך, חנוך. אמרו לך: תמתין להצעת חוק ממשלתית. אתה יודע למה? בגלל שלהבדיל מהצעת חוק פרטית, להצעת חוק ממשלתית יש עכשיו התייחסויות של הגופים השונים בממשלה, וזה לוקח קצת זמן. אבל אפילו על הצעת חוק מינורית כזאת, שההשפעות שלה יהיו פה ושם, אומרים: תמתין לממשלתית. זה נכון, ככה צריך לעשות. אבל מה אנחנו עושים עם הפוגרום הזה כדי שלא תהיה התייחסות של שרי הממשלה? כדי שלא ישאלו את היועץ לביטחון לאומי מה לעשות? כדי ששר החוץ לא יגיד על הפוגרום המדיני בעולם כתוצאה מהפוגרום פה? ששר האוצר לא יגיד שלא מקבלים אותו באמריקה? שראש הממשלה – לא מקבלים אותה באמירויות ושם? אז מה עושים? עושים הצעת חוק פרטית.

אריאל קלנר (הליכוד):

זה פוגרום שלכם. אתם עושים את הפוגרום.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

הצעת חוק של ועדה – – –

אריאל קלנר (הליכוד):

אתם עושים פה טרור.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אדוני ראש הממשלה, אתה לא פה, כנראה יש לך דברים יותר חשובים לעשות. שמעתי שאתה אומר פה, ושר האוצר אומר באמריקה: החוק הזה לא יהיה אותו דבר. יהיו פשרות, רוב העם יסכים עליו.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

מילה שאתם לא מכירים. אתם לא מכירים את המילה הזאת.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אז למה לחכות? שימו את ההצעה הזאת, תרגיעו. אמרתי לכם כבר כמה פעמים: גם כשתגיעו לפשרה, את הנזקים לא מתקנים בדקה, לא ביום ולא בחודשיים. זה נזקים תודעתיים בקרב הנוער שלנו – –

אריאל קלנר (הליכוד):

אנחנו עוד עובדים על הנזקים שלכם.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

– – שהולכים לרחובות. גם מצביעים שלכם באים איתנו לרחובות. תדעו, מצביעים שלהם באים לרחובות.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

לא לא לא, אתה טועה. תפסיקו עם הסאגה הזאת. אתה טועה. המצביעים שלנו רוצים את הרפורמה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

את הכלכלה לא מתקנים בשבוע. שער הדולר לא יחזור ברגע שימצאו: אוקיי, יש פשרה.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

המצביעים שלנו רוצים את הרפורמה. תפסיקו לדבר בשמם. תדאגו למחנה שלכם.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

ההייטקיסטים לא יחזרו ויגידו: אוקיי, נהדר, יש פשרה.

אריאל קלנר (הליכוד):

אנחנו צריכים לתקן את הנזקים שלכם.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

חוצפה, מדברים בשם המחנה שלנו.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, אני קורא לשר האוצר, לראש הממשלה: תעצרו. יש לכם, אתם אומרים, הצעה אחרת, שיהיה עליה קונסנזוס – שימו אותה. תרגיעו את העם. תצמצמו נזקים שכבר נעשים. אמרנו שזה מה שיהיה. ואולי יותר מכול, שיעלה פה איזה שר בממשלה ויגיד ליושב-ראש ועדת החוקה: אנחנו בעד ההצעה שלך, אבל תמתין לממשלתית – כמו שעכשיו אמר פה שר החינוך בשם ממשלת ישראל על חוק שהוא הרבה הרבה הרבה פחות משמעותי. מה זה הבולדוזר? מה זאת המהירות?

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

מה זאת הרמיסה הזאת? תודה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. חבר הכנסת חנוך מלביצקי ביקש להגיב. שלוש דקות.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

תודה, אדוני היושב-ראש. שמעתי בקשב את דברי חברי אלעזר שטרן. חבר הכנסת אלעזר שטרן, יש לי הערכה רבה אליו, אבל בכל הכבוד, איך אומרת חברת כנסת שאני מאוד מחזיק ממנה, מירב בן ארי? האירוניה מחפשת מקום להתאבד. זה חודשים רבים עוסקת האופוזיציה – –

אלעזר שטרן (יש עתיד):

למה לא ממשלתית? למה לא ממשלתית?

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

– – במלחמה קשה נגד מדינת ישראל. אני לא זוכר מתי ראינו מאמץ כל כך חזק שמופנה להבערת השטח: מסע פייק מטורף, כאילו מישהו פה רוצה להחיל דיקטטורה, כאילו אנחנו מחפשים לעשות איזה שינוי דיקטטורי כאן; פעילות להוצאת כספים ממדינת ישראל, פעילות תמיכה בסרבנות: אני מגנה את הסרבנות, אבל – אין "אבל". אין מקום לסרבנות ולא יהיה לעולם, בין שהוא טייס ובין שהוא טבח. אין מקום לסרבנות.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

לכו להצעת חוק ממשלתית.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

זה לא קשור להצעת חוק.

היו"ר אוריאל בוסו:

מה זה קשור, כשאתה עונה לו, לסרבנות? מה זה קשור? תענה לו על הסרבנות.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אני עונה לו.

היו"ר אוריאל בוסו:

פעם אתם הקציתם – לא, אבל יש נושאים שלא היו בדיון פעם.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

לא, אני עונה לו. הוא לא עונה לי – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

אבל יש נושאים שלא היו בדיון פעם.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

עומד פה אדם – – –

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אני לא צריך תעודות מאף אחד על סרבנות. לא צריך תעודות. אבל הוא לא עונה למה שאמרתי.

היו"ר אוריאל בוסו:

לא "אבל". קודם כול תגיד לא.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

למה שר החינוך לא אומר לו: תעבור, תמתין לממשלתית, תמתין לממשלתית? זה מה שאמרתי.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

זה מה שאמר שר החינוך, זה מה שיגיד השר אקוניס. הוא כבר אמר את זה על אלף הצעות פשוטות הרבה יותר: תמתינו לממשלתית, תשמעו את חוות הדעת של כולם – נתקדם, תתקדמו.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

אומר חבר הכנסת יאיר לפיד, שבגלל תקלה טכנית היה פה ראש ממשלה – זה פשוט מפליא בעיניי שאדם כל כך חסר אחריות הגיע למשרה הזאת. הוא מתדלק באופן קבוע את הציבור במידע שגוי, פועל בחוץ לארץ נגד מדינת ישראל, מוציאים את דיבתה של מדינת ישראל בכל מקום בעולם; מלבים הפרות סדר, מעודדים פעילויות כנגד החוק. עכשיו, אני מבין שהרפורמה היא בליבכם. אני מבין שההתנגדות שלכם אמיתית ואני מאמין בדאגה הכנה שלכם לאזרחי ישראל כתוצאה מההשלכות שאתם חושבים שיכולות להיות לרפורמה.

היו"ר אוריאל בוסו:

חברי הכנסת.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

אבל תעצרו רגע ותשימו לב מה אתם עושים. אתם מדברים על הקרע בעם? מי קרע את העם? מי משקיע כל היום בלקרוע את העם?

סימון דוידסון (יש עתיד):

אתם. אתם.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

מי עומד נגד ועושה דה-לגיטימציה של מדינת ישראל? לא אנחנו.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אתה. אתה ואתם עושים את זה. אתם לא רואים – – – אתם לא רואים מה שקורה.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

אתם האנשים שמדליקים מדורות ואז צועקים: איפה הכיבוי.

סימון דוידסון (יש עתיד):

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר הכנסת דוידסון.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

אתם כמו מאותו המשל של הגנב שצועד בכיכר העיר ואומר: תפסו את הגנב. טלו קורה מבין עיניכם ויפה שעה אחת קודם. תודה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. רבותיי חברי הכנסת, נעבור לנושא שלמעשה היה ראשון בסדר-היום. רק שנייה, נחכה שחבר הכנסת חנוך ישב. אנחנו נעבור להצבעה. ההצבעה היא הצבעה אלקטרונית. הצעת חוק העונשין (תיקון – חילוט בעבירות החזקת נשק בלתי חוקי ללא אישום או הרשעה), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת דב מלביצקי. בבקשה, הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 30 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק העונשין (תיקון – חילוט בעבירות החזקת נשק בלתי חוקי ללא אישום או הרשעה), התשפ"ג–2023, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.

היו"ר אוריאל בוסו:

אנחנו נוסיף את חבר הכנסת רון כץ לפרוטוקול. אם כך, רבותיי חברי הכנסת, 30 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים, אחד נוכח, בתוספת קולו של חבר הכנסת רון כץ, שלא הספיק להגיע למקום. אני קובע שהצעת חוק העונשין (תיקון – חילוט בעבירות החזקת נשק בלתי חוקי ללא אישום או הרשעה), התשפ"ג–2023, התקבלה בקריאה הטרומית ותעבור לוועדת החוקה, חוק ומשפט להכנתה לקריאה ראשונה.

היו"ר אוריאל בוסו:

הודעה ליושב-ראש ועדת הכנסת, בבקשה.

אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. ההודעה הקודמת שהקראתי, לגבי מינויו של חבר הכנסת חמד עמאר לוועדה לביטחון לאומי, בטלה, כי אנחנו צריכים קודם לאשר את הוועדה. תודה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה.

היו"ר אוריאל בוסו:

חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא בסדר-היום – נאום בכורה של חברת הכנסת צגה מלקו, החלק המרגש כאן, לפעמים, במליאה הכל-כך טעונה הזו. לאחר מכן יברך אותה שר החדשנות המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס. חברת הכנסת צגה מלקו, בבקשה. היא נמצאת למעלה? איפה היא? טוב. חבר הכנסת רביבו. הצעת חוק העונשין (תיקון – הסדר חילוט לרכושו של סוחר נשק), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת אליהו רביבו. יעלה ויבוא, בבקשה.

אליהו רביבו (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, מכובדיי השרים, חבריי חברי הכנסת, בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה דרמטית בהיקף השימוש הבלתי-חוקי בנשק ברחבי הארץ. אומנם רוב השימוש בנשק נועד לצורכי ביצוע עבירות פליליות, אך לצערי אנו למודי ניסיון שאותם נשקים מתפעלים גם פשיעה לאומנית וביטחונית. שימוש בנשק נהיה עניין של מה בכך בשנים האחרונות. כלי נשק נסחרים בכמויות אדירות. הימצאותם בחברה האזרחית מאיימת ופוגעת בחפים מפשע, ובהם ילדים קטנים, הנפגעים על לא עוול בכפם. הסחר בנשק הפך למכת מדינה. מניעת הסחר היא לב-ליבה של מלחמתנו בתופעה זו. גם כאשר בית המשפט מטיל עונשי מאסר על סוחרי נשק, יהיו עונשים אלה כבדים ככל שיהיו, אין הדבר מרתיע אותם מלחזור ולסחור בנשק ואין הדבר מדיר עבריינים אחרים מלהיכנס לזירת הסחר הנפשעת הזאת. עונשי מאסר אינם מונעים מהעבריין ליהנות מפירות פשעיו, וגם קרוביו ובני משפחתו ממשיכים ליהנות מרכבי היוקרה ומשאר מנעמי החיים שהושגו בכספי דמים רבים. רק לפני שלושה ימים, בערב יום ראשון השבוע, הזדעזענו לשמוע על הירצחה של ביאן עבאס. ביאן, אם לשניים מכפר כנא, נקטפה על ידי כדור תועה והיא בת 29 בלבד. ביאן, ועוד רבים אחרים כמותה, מצאה את מותה אך ורק בגלל שכיחותם הגבוהה של אמצעי לחימה בלתי חוקיים ברחובות הערים. ואני שואל: מה אנו עושים כדי למנוע את האסון הבא? את האסון הבא יהיה ניתן למנוע רק אם נפגע במקום הרגיש באמת לאותם פושעים, והוא הכיס שלהם. אנו ניאבק במציאות שבה נשק חם מסתובב ברחובות הערים כאילו מדובר בצעצוע שאפשר להשיג בכל פינה. הגיע הזמן להשיב מלחמה, כן, מלחמה ולא פחות – מלחמה כלכלית בארגוני הפשיעה הפוגעים במשילות ובקיום החיים התקינים בערי ישראל. חשוב לי, אדוני היושב-ראש, להזהיר ולהתריע מעל במה מכובדת זו: נשק הקרב הנמצא ברחובות ובארגוני הפשיעה יופנה בפרעות תשפ"א הבאות כנגד יהודים וכוחות הביטחון, הפעם לא ככדור תועה אלא כחלק מפשיעה לאומנית וביטחונית, כפי שהוכח לנו, לצערנו, לפני שנתיים ימים. אל לנו לשבת בחוסר מעש ובחיבוק ידיים. עלינו לפעול היום בטרם יתפרצו המהומות הבאות להבערת מדינת ישראל מבפנים – ואנו יודעים שיריית הפתיחה, לצערי, כבר נורתה. גל הטרור האחרון מוכיח מעל לכל ספק כי המרחק בין השימוש בנשק לפשיעה פלילית לבין הפנייתו של נשק זה לפשיעה לאומנית הוא בהחלטה רגעית, והיא של אדם בודד אחד. מדינה חפצת חיים אנחנו, לכן אסור לנו, פשוט אסור לנו, לקפוא על השמרים אל מול סוגיה זו, אשר גוברת עם כל יום שחולף. אדוני היושב-ראש, הצעת החוק שאותה אני מבקש לאשר היום כאן במליאת הכנסת נועדה בראש ובראשונה להעניק למדינת ישראל כלי עוצמתי, חדש ומשמעותי במסגרת המאבק הבלתי-מתפשר בסוחרי הנשק, אשר ממיטים עלינו חדשות לבקרים אסונות איומים. תכליתה של הצעה זו היא לפגוע באחד העצבים הרגישים והכואבים ביותר של כל פושע – בכיס שלו. הדבר מגובה בשלל מחקרים מהתחום, אשר מראים באופן חד-משמעי שהענישה שאני מכוון אליה, שהיא ענישה כלכלית, היא האפקטיבית ביותר. הצעת חוק זו מבקשת לחלט את רכושם של סוחרי הנשק כך שלא יוכלו ליהנות מהרווחים הנובעים מפשעיהם. לא הם, לא בני משפחותיהם ולא חייליהם. לא זו בלבד, הצעת חוק זו תאפשר לבצע חילוט רכוש ממעגליו הקרובים של פושע אלא אם כן הוכיח אותו קרוב של אותו פושע את מקורות מימון רמת חייו הנהנתניים כך שהוא לא יוכל למלט את רכושו באמצעותם. רק באמצעות מלחמה בלתי מתפשרת בפשע נוכל להשיב את המשילות והביטחון האישי לרחובות הערים. זו הדרך היחידה שבה נוכל להבטיח עתיד טוב יותר, מוגן ובטוח לילדינו. אני קורא מכאן לחבריי באופוזיציה, כמי שגדל בעיר לוד, שהיא עיר מעורבת – ניתן לומר, העיר המורכבת ביותר במדינת ישראל – אני יודע בוודאות שהסחר בנשק פוגע בכולנו, ימנים ושמאלנים, יהודים וערבים, נשים וגברים, ילדים ומבוגרים, תומכי הרפורמה ומתנגדיה. אל תרימו את ידכם נגד הצעת החוק שנועדה לתת כלים לחיזוק ביטחון חיינו. הצביעו בעד, זו אחריותנו וחובתנו כלפי כל אזרחי ישראל הרוצים לחיות בשלום ובביטחון. בסיום דבריי אבקש להודות מעל במה זו לאנשי משטרת ישראל במחוז הצפון על הצפת הנושא והעלאת הרעיון לסדר-היום הציבורי. אני מודה לכם. תודה רבה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה לחבר הכנסת אליהו רביבו. ישיב בשם שר המשפטים השר יואב קיש, השר המקשר, בבקשה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

הוא שר החינוך.

היו"ר אוריאל בוסו:

הוא גם השר המקשר.

סימון דוידסון (יש עתיד):

קיש, אני דואג לחינוך – אתה כל הזמן פה.

היו"ר אוריאל בוסו:

כשהוא עושה רפורמות על בחינות, אומרים שהוא יותר מדי מתערב. אתה אומר שהוא יותר מדי פה. תמצאו את האיזון. בבקשה, השר.

שר החינוך יואב קיש:

כבוד היושב-ראש, אני באמת מברך שחבר הכנסת דוידסון דואג לחינוך. כולנו דואגים. הצעת חוק העונשין – מה?

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

– – – לדאוג ליוצאי אתיופיה, יש פה קייסים – – –

שר החינוך יואב קיש:

קודם כול, אני מברך את חברת הכנסת צגה מלקו. אני בטוח שחברת הכנסת פנינה תמנו שטה מצטרפת לברכות. ולכל המשפחה, עוד מעט יהיה נאום בכורה, אני שמח לראות אתכם פה. ייצוג ליוצאי אתיופיה הוא חשוב, וטוב שיש, אפילו משני הצדדים של הבית. אני חושב שבזה כל הבית מאוחד. הסדר חילוט רכושו של סוחר נשק – חבר הכנסת אלי רביבו, אליהו רביבו. הצעת החוק מבקשת לתקן את חוק העונשין ולקבוע בו סמכות מרחיבה בנוגע לחילוט כלל רכושו של סוחר הנשק. חבר הכנסת פירט פה את ההצעה. ההצעה מבקשת לקדם מודל דומה שקיים בפקודת הסמים המסוכנים ביחס לרכושו של מי שהוגדר כסוחר סמים, וזה על מנת להרחיב את אמצעי האכיפה הכלכליים נגד מי שהורשע בעבירות סחר נשק. יש כמה קשיים בשל ההסדר החלקי שנקבע, וההסדרה הנדרשת היא של תנאי סף לסמכות המבוקשת – קריטריונים, הוראות והגנה על זכויותיהם של צדדים שלישיים. בימים אלה מקדם משרד המשפטים הצעת חוק – – –

אליהו רביבו (הליכוד):

צריך רק לדייק. יוכיח אותו נהנה את מקור השגת המימון לצורך אותה רמת חיים – פטור יהיה.

שר החינוך יואב קיש:

כן. אני אומר, משרד המשפטים – אני כידוע מחליף את שר המשפטים, אבל אני מעביר את זה בשמו – מקדם הצעת חוק ממשלתית רחבה בתחום הסמכות של חילוט תקבולי עבירה, ונועד להסדיר באופן אחיד את נושא החילוט, לרבות בעבירות נשק. ויש גם בכנסת כעת, בתמיכת הממשלה, הצעת חוק נוספת שמשפרת את סמכויות האכיפה בתחום עבירות הנשק. על כן תומכת הממשלה בהצעת החוק הנוכחית בקריאה טרומית, ובתנאי שלא תקודם עד לקידומה של הצעת חוק ממשלתית בנושא, כפי שפירטתי. אני מבקש את אישור המציע לעניין. אתה מאשר?

אליהו רביבו (הליכוד):

שר החינוך יואב קיש:

אז החוק כמובן בתמיכת הממשלה. תודה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

דבר עם רוטמן על זה. תגיד לו – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה לשר יואב קיש בשם שר המשפטים. קודם כול, חבר הכנסת רביבו, אתה מקבל את זה?

אליהו רביבו (הליכוד):

מקבל.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

מה הוא מקבל? מה הוא מקבל?

היו"ר אוריאל בוסו:

את הודעתו של השר ושל הממשלה. ביקש להתנגד להצעת החוק הזו חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה.

אליהו רביבו (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, אני עובד על חבילה כוללת של – – –

אלעזר שטרן (יש עתיד):

לא, לא. הוא אומר שאתה מקבל את הבקשה להמתין עד להצעה ממשלתית.

אליהו רביבו (הליכוד):

לא – – –

אלעזר שטרן (יש עתיד):

ככה הוא אמר.

אליהו רביבו (הליכוד):

אנחנו עובדים כרגע על חבילה כוללת של חוקי משילות – – – נעביר אותה ככה בתמיכה ממשלתית.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

בדיוק. עד ממשלתית – – – ככה צריך להיות.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

חברים, תודה רבה.

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר הכנסת רביבו, אפשר לשבת. בבקשה.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

אין ספק שתופעת הסחר בנשק והתוצאות של התופעה הזאת, שהן מעשי רצח מתגברים, הן נגע פושה שצריך לשים לו קץ וצריך להראות רצינות בטיפול בנגע הזה. הדבר הראשון שצריך לקטוע זה את מסלול ההברחה של הנשק מבסיסי הצבא ליישובים הערביים. למרות כל ההבטחות, המסלול הזה לא נגדע עד לרגע זה, ואני תמה מה פשר הכישלון בטיפול בהברחה הזאת. אין ספק שהחמרת הענישה, כולל חילוט, כמו שהצעת אתה, וגם הכנסת מלביצקי, על סוחרי נשק ומבריחי נשק, היא צעד בכיוון הנכון. רק לפני שלושה ימים נרצחה ביאן עבאס, כמו שהזכרת, אבל לא מכדור תועה. הביטוי "כדור תועה" בהתחלה היה מטעה. זה היה רצח מכוון – ירו כדי לפגוע במי שנמצא בבית. מי שירה, הטיפוס הנאלח שירה, ראה משפחה, ראה גבר, אישה, ילדים, ובכל זאת ירה. ירה כדי להרוג, והוא הרג את ביאן. 31 מקרים מתחילת השנה, ובינתיים שר הטיקטוק והפיתה עסוק בנושאים טפלים ולא מטפל בנגע הפושה. אבל לא רק הוא, גם הקצונה הבכירה של המשטרה כושלת בטיפול בפשיעה. שמת לב שחברי הכנסת הערבים יתמכו בהצעה שלך, בהצעה של קודמך? כי בכל דבר שיש בו מאבק בפשיעה, בסחר בנשק, כמו החוק של חילוט לגבי סוחרי סמים, אנחנו תומכים ואנחנו נתמוך. תודה רבה.

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר הכנסת אחמד טיבי, התמיכה שלכם היא אמירה חשובה והעברת מסר מאוד ברור. אנחנו מודים לך. אין מה להוסיף, חבר הכנסת רביבו? אם כך, נעבור להצבעה. רבותיי חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעה על הצעת חוק העונשין (תיקון – הסדר חילוט לרכושו של סוחר נשק), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת אליהו רביבו. הצבעה. ההצבעה אלקטרונית. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 27 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק העונשין (תיקון – הסדר חילוט לרכושו של סוחר נשק), התשפ"ג–2023, לדיון מוקדם בוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה.

היו"ר אוריאל בוסו:

רבותיי חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: 27 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק העונשין – – –

רון כץ (יש עתיד):

לחצתי וזה לא עבד.

היו"ר אוריאל בוסו:

טכנאי, אם אפשר לבדוק, חבר הכנסת רון כץ טוען שהוא לחץ. האם זה לא הופיע? אם כן – 27, במידה והוא באמת לחץ וזה לא הופיע במחשב – 28 בעד. אם לא – בכל מקרה נוסיף אותו לפרוטוקול. אני קובע שהצעת חוק העונשין (תיקון – הסדר חילוט לרכושו של סוחר נשק), התשפ"ג–2023, התקבלה בקריאה טרומית ותעבור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

לביטחון לאומי.

היו"ר אוריאל בוסו:

לוועדה לביטחון לאומי? היא תעבור לוועדת הכנסת לשם קביעת ועדה.

היו"ר אוריאל בוסו:

רבותיי חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: נאום בכורה של חברת הכנסת צגה מלקו. לאחר מכן יברך אותה שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס. רק אזכיר שמלבד המשפחה המכובדת והרחבה נמצא כאן בנוכחותו קייס הקייסים של הקהילה האתיופית, קייס ברקו טגניה. אנחנו מודים לו ומקבלים אותו בברכת ברוך הבא למשכן הכנסת.

צגה מלקו (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, משפחתי היקרה, שרים, חבריי חברי הכנסת, ליקה כהן קייס ברקו טגניה, קסווסטוץ', בני הקהילה שלי, מכובדיי, (אומרת באמהרית: ברוכים הבאים.) אני מתרגשת לעמוד לפניכם היום כאן במשכן הכנסת שבירושלים, עיר הבירה של מדינת ישראל. המעמד הזה הוא הגשמת חלום של ממש – לא רק חלום אישי שלי אלא חלום של דורות על גבי דורות של יהודים שייחלו וקיוו להגיע לירושלים. לכל אחד מהיושבים בבית הזה יש ענק שהוא יושב על כתפיו. הענקים שעליהם אני יושבת הם הוריי – פנטהון מלקו, זיכרונו לברכה, פנטה טגניה, שתיבדל לחיים ארוכים, (אומרת באמהרית: אנאניי, שיאריכו ימייך,) אשר נולדו בכפר וזבה – אחד הכפרים היהודיים הגדולים באתיופיה. למרות שהעלייה מאתיופיה החלה רק בסוף שנות השבעים, הקשר בין יהדות אתיופיה ליהדות אירופה נוצר כבר לפני כ-150 שנה. החיבור המחודש בין התפוצות הוביל להקמת בתי ספר יהודיים בכמה כפרים באתיופיה; בית הספר היהודי הראשון באתיופיה הוקם בווזבה, הכפר שבו נולדו הוריי, וכך הם זכו ללמוד את השפה העברית. לאחר סיום הלימודים בכפר אבי וחבריו המשיכו ללמוד בבית ספר נוסף של הסוכנות היהודית בצפון אתיופיה, היום אריתריאה. לאבי ולחבריו הייתה מטרה אחת: לחזור לכפר שבו נולדו וללמד שם את בני הקהילה הצעירים, כפי שהם למדו. כאשר חזר אבי לביתו, הוא גילה כי פקד את הכפר אסון: בית הספר שבו למד נשרף על ידי נוצרים מהכפר השכן בשל התנגדותם להתחזקות הקהילה היהודית באזור. כן, האנטישמיות לא פסחה על קהילת יהודי אתיופיה. אבי וחבריו הבינו את הרמז ועברו לעיר גונדר. בזכות ידיעת העברית אבי נקלט לעבוד בחברת "סולל בונה", חברה ישראלית שביצעה כמה פרויקטים של בנייה באתיופיה, בעיקר בסלילת כבישים ובבניית גשרים. נולדתי בגונדר, עיר גדולה שבה רוב התושבים הם נוצרים אורתודוקסים. למרות שגדלתי שם, מעולם לא הרגשתי שם בבית. אני, בני משפחתי וחבריי סבלנו מגילויי אנטישמיות בעיר, ואני זוכרת אותם כבר מגיל קטן. התושבים קראו לנו "פלאשים" – זרים – ובשמות גנאי כמו (אומרת באמהרית ומתרגמת:) יהודים שמביאים עין הרע. למרות זאת אני ובני משפחתי לא נרתענו, וזכרנו מה היעד שלנו, מה הייעוד שלנו. שמרנו על יהדותנו ועל התקווה שיום יבוא ונחזור לביתנו, כלומר נחזור לירושלים. גדלתי על העיר הזו, שאנו נמצאים בה היום. מגיל קטן הוריי סיפרו לי על עיר הקודש, על ירושלים. הכמיהה לירושלים והתקווה שיום יבוא ונחזור אליה היוו חלק מרכזי בחיינו. התפילה באמהרית היא (אומרת באמהרית: בשנה הבאה נגיע לירושלים.) בשנה הבאה בירושלים הבנויה. לפני 3,335 שנה יצאו בני ישראל ממצרים אל מסע ארוך במדבר, אשר נמשך 40 שנה. לפני 40 שנה יצאו אלפי יהודי אתיופיה והתחילו לצעוד במסע דומה אל אותה הארץ המובטחת. כל אחד מהם יסחוב על גבו את סיפורו עד יומו האחרון. אחד מאותם הסיפורים שייך לארגויה; ארגויה – רק אחת מאותן נשים אמיצות שעברו את המסע הקשה הזה. כשארגויה יצאה אל המסע היא הייתה אם צעירה לשתי בנות: האחת בת שש והשנייה בת שנתיים. הראשונה שנכנעה לתלאות המדבר הייתה הקטנטונת, שנקברה במדבר; הגדולה יותר נפטרה בהמשך הדרך, ואפילו קבר עבורה לא ניתן היה לחפור, גופתה נשארה לבדה מתחת לעץ במדבר. ארגויה יצאה אל המסע כשהיא אם צעירה לשתי בנות; היא סיימה אותו בפתח של ארצנו כשהיא אם שכולה משתי בנותיה. המסע הזה שלנו, אשר החל באמצע שנות השמונים, היה בהובלתו של בן דודתי – ברוך טגניה, זיכרונו לברכה. ברוך התחיל את המסע; ברוך האמין שהקהילה תגיע, החלום שלה יתגשם, וכולנו נהיה בעיר הקודש, בירושלים. העלייה של יהודי אתיופיה והמסע המפרך דרך מדינות כסודאן, קניה וג'יבוטי, לא היו קלים. הוריי מעולם לא הסתפקו ודאגו רק לי, לאחיי ולאחותי; הם סללו את הדרך ובנו גשרים עבור אחרים, כדי שיהודים רבים נוספים יוכלו להגשים את חלום העלייה לישראל. הם סייעו בארגון, בתכנון המבצעים, תוך שהם מסכנים את חייהם בשל עוינות השלטונות באתיופיה ליהודים במדינה. המחויבות של הוריי לבני הקהילה הייתה כה גדולה, שכאשר עליתי לארץ ב-1984 – עליתי לבד, בהיותי בת 16 בלבד. במשך שמונה שנים הייתי בארץ ללא הוריי, שהמשיכו את פעילותם הציונית באתיופיה וסייעו ליהודים נוספים לעלות ארצה. לצערי, באותן השנים הקשר ביני לבין הוריי נותק, זאת, כדי למנוע את פועלם על ידי השלטונות באתיופיה. באותה תקופה להיות יהודי באתיופיה ולהיות פעיל היה סכנת חיים. למרות זאת המשכתי לשאת על גבי את הערכים שעליהם גדלתי. ב-1987 התגלתה פעילותם הציונית של הוריי והחברים שלהם. הם נעצרו ושוחררו לאחר 18 חודשים בעקבות לחץ מטעמם של כמה ארגונים יהודיים-אמריקאיים וממשלת ישראל. שמותיהם של היהודים שבכלא התפרסמו בכלי תקשורת בעולם, במיוחד בקרב יהדות ארצות הברית. לאחר שחרורם מהכלא הגשימו הוריי את החלום שלהם ועלו לארץ ישראל, כאשר המדינה הכירה בהם כאסירי ציון. לא היה קל להיות לבד בארץ ללא משפחה שמונה שנים. קשה להגדיר את קבלת הפנים בארץ כחמה, במיוחד של אלו שראו בנו זרים ושונים; אבל היו גם כאלו שחיבקו ותמכו וסייעו לי לאורך הדרך. וסייעו לי לאורך הדרך אנשים כמו עוזי גדור, שהיה ממונה על הקליטה של יהודי אתיופיה במשרד הקליטה, וגב' שרה עינור, זיכרונה לברכה, שהקימה קרן לעידוד השכלה גבוהה. שאר בני הקהילה האמינו בי והיוו לכולם גשר לחברה הישראלית. אנשים כאלה באמצע הדרך עזרו. לאחר לימודי מכינה באוניברסיטה העברית סיימתי בהצלחה לימודי תואר ראשון במדעי המדינה באוניברסיטת בר-אילן. בהמשך למדתי גם תואר שני במינהל עסקים ותואר שלישי במדעי המדינה ותקשורת – הכול מתוך אמונה שבאמצעות ההשכלה אוכל לפתח את יכולותיי. חשבתי שאני אצליח. הקמתי משפחה וגידלתי שני בנים: עמנואל, רופא צבאי המשרת כרופא בחטיבת הנח"ל, ויונתן, סטודנט לאחר שירות צבאי. במשך שלושה עשורים נשאתי את קולה של העדה האתיופית ברדיו, בטלוויזיה, בעיתונות הכתובה, בשידור בשפה האמהרית לבני העדה, עד לניהול רשת א' בקול ישראל. כיהנתי בכמה תפקידים ציבוריים, ביניהם חברת דירקטוריון בחברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים, חברת מועצה במרכז למורשת מנחם בגין, חברה במועצת העיתונות, חברה במועצה הציבורית של האקדמיה ללשון העברית. זו הייתה הדרך שבה הלכתי, הדרך שבה הובלתי, כמו שהוריי תכננו שתיראה ההשכלה הגבוהה שלי, החיים שלי בארץ. לחינוך לציונות, לאהבת הארץ, לתמיכה בירושלים – לציונות הזו, לתמיכה הזו, שותפים גם שאר בני הקהילה האתיופית. לא לכולם היו הכבישים והגשרים הדרושים כדי להגיע לארץ ישראל; רבע מהעולים לישראל קיפחו את חייהם במסע רגלי מפרך ומסוכן במדבר הסודני. במה נתקלנו בהגיענו ארצה? בקושי במציאת פרנסה; בפגיעה בכבודם של מנהיגים רוחניים שלנו, הקייסים; בשירותי בריאות לא נגישים; במוסדות ההשכלה הגבוהה שעדיין סגורים בפנינו, ובעוד בעיות. עד היום המערכות החברתיות בישראל מייצרות אי-שוויון שיטתי שמסליל ילדים יוצאי אתיופיה לחינוך מקצועי, שלא יאפשר להם להתפרנס בכבוד בעתיד. בכנס גיוון בתעסוקה שנערך לפני כשנה, התברר שרק 2% מיוצאי אתיופיה מועסקים במשרת ניהול. ההצלחה האישית שלי לא שווה דבר בזמן שאחיי ואחיותיי בקהילה נותרים מאחור. הלכתי בדרכם של הוריי ונלחמתי לא רק עבורי, אלא למען כל יוצאי אתיופיה; עסקתי בפעילות ציבורית ענפה עבור הקהילה: במשך שנים הגשתי תוכניות ברדיו ובטלוויזיה למען הקהילה, ערכתי עיתון בשפה האמהרית; כיהנתי כיושבת-ראש קרן חנן עינור, שמטרתה עידוד השכלה גבוהה בקרב בני הקהילה; כיהנתי כמזכ"ל ארגון הגג של עולי אתיופיה; כתבתי ספר, ותיארתי את הקושי של הקהילה בספרי. ביחד עם חבריי הובלתי את המאבק נגד פרשת השמדת מנות הדם של עולי אתיופיה. כאן נמצאים שני חברים שלי שנלחמו בפרשת הדם: חבר הכנסת הראשון, יוצא אתיופיה, חבר הכנסת לשעבר אדיסו מסאלה, יושב-ראש ארגון הגג של יוצאי אתיופיה, וסגן יושב-ראש ארגון הגג של יוצאי אתיופיה, אברהם ירדאי. הם היו שותפים במאבק ביחד. הייתי חברת צוות למיגור גזענות נגד יוצאי אתיופיה. ראיתי את ראש הממשלה מר בנימין נתניהו ואת חברי הצוות, גם הם פעלו כדי להסיר חסמים לעידוד ושילוב של יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית. לצערי, המאבק לא תם. המאבק לא תם, לכן אבקש לנצל את התקופה שיקציב לי הקדוש ברוך הוא בבית הזה כדי לפעול למיגור הגזענות ולצמצום הפערים בחברה. כבסיס וכצעד ראשון לכך עלינו לאפשר שוויון הזדמנויות בהשכלה. המצב שבו צעיר וצעירה ישראלים נותרים ללא השכלה בשל מוצאם, בשל מגוריהם, בשל המצב הכלכלי של המשפחה שלהם, רק מנציח את המעמד בשולי החברה. מרבית הצעירים עדיין מחכים לתקווה. יש לתת הזדמנות שווה – מכל זה מדינת ישראל תרוויח. אמרתי "השכלה", אך אל לנו לטעות ולחשוב כי השכלה פירושה חינוך – עלינו להשקיע גם בחינוך; חינוך לערכים, חינוך לכבוד האדם, בעיקר חינוך להכרת ההיסטוריה שלנו, של כולנו, כל נקבצי ישראל מכל ארבע כנפות הארץ. ההכרה הזאת הינה חיונית לעתידנו. כבר אמר על זה יגאל אלון ז"ל: עם שאינו יודע את עברו, ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל. כולי תקווה כי בתוך כמה שנים לא נשמע עוד על ישראל הראשונה ועל ישראל השנייה; עתידנו תלוי בכך שתהיה רק ישראל אחת חזקה ומאוחדת. לסיום ברצוני להודות לראש הממשלה מר בנימין נתניהו, שפתח עבורי את הדלת אל תנועת הליכוד; לחברי שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס, שהתפטר מהכנסת, ובכך אפשר את כניסתי אל היכל מכובד זה – אופיר, תודה רבה; לתנועת הליכוד ולחבריה, שקיבלו אותי בחיבוק חם ולבבי, על שמהרגע הראשון גרמו לי להרגיש שהגעתי הביתה; לבני הקהילה שלי, שמלווים אותי ותומכים בי כל הדרך, תודה רבה; אמסגנלהו. לבני משפחתי: אימי אנאניי, אחיי סלומון, טספאי. לאחותי מימי אלמז ולשני ילדיי, עמנואל ויוני, שליוו ועוד ילוו אותי לאורך הדרך הזו. אתם מקור הכוח, עליכם גאוותי. אני מבטיחה לעשות הכול למענכם, למען מדינת ישראל. תודה רבה.

היו"ר אוריאל בוסו:

אפשר בהחלט. תודה רבה לחברת הכנסת צגה מלקו על הנאום המרגש ומעורר ההשראה והתקווה לרבים שכמותך. לאחר שלב התודות והחיבוקים יעלה ויברך שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס. תודה רבה, משפחה. אפשר לשבת. חברי הכנסת, אנא תפסו את מקומותיכם כדי שנמשיך ונעבור לשלב הבא. חברי הכנסת, אנא תפסו את מקומותיכם. חברת הכנסת צגה מלקו, שבי כדי שהשר יברך אותך, בבקשה. אפשר לשבת. השר אקוניס, בבקשה.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

תודה לך, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, חברת הכנסת צגה מלקו, קייס הקייסים ברקו טגניה, כבוד הקייסים, משפחת מלקו היקרה, שלום לכולכם. איפה אימא שלך? נכנסה? יושבת? שלום לך, ברוכה הבאה לכנסת. אדוני היושב-ראש, היום למדתי שמשמעות השם צגה בשפה האמהרית הוא אושר, כמו זה שיושב לשמאלה של צגה. אני חייב להגיד לך ולכם, חברי הכנסת: זה באמת אושר גדול שלי שצגה היא זו שנכנסה לכנסת בעקבות החלטתי לממש את החוק הנורבגי. חברות וחברי הכנסת, צגה ואני מכירים למעלה מעשר שנים, וההיכרות הזאת החלה בזכות המקום הזה, בזכות הכנסת. אנחנו סוגרים היום מעגל. שנת 2011, אני ח"כ צעיר, תרתי משמע, כשחוקקתי את חוק ההעדפה המתקנת לעולי אתיופיה במגזר הציבורי עם חברי חבר הכנסת ציון פיניאן – הייתי אז גם סגן יושב-ראש הכנסת כמוך. לאחר שחוקקתי את החוק הזה, הוזמנתי לתוכניתה של צגה בערוץ 33 של רשות השידור דאז לדבר על החוק ולהסביר אותו בעברית, אבל בתרגום לאמהרית לציבור עולי אתיופיה. ולאחר מכן המעגל הזה נמשך. כשנתיים וחצי לאחר מכן – את זוכרת, צגה? חנכנו את האנדרטה בהר הרצל לזכרם של 1,379 העולים שנספו בדרכם מאתיופיה דרך סודאן – זה מסע קשה מאוד ונספו בו ילדים קטנים, נשים, גברים, וגם כן דיברנו ונפגשנו באותם אולפנים. וגם כמו שאת התקדמת לניהול רשת א' של "קול ישראל" אז, אני כבר התקדמתי בשלב הזה להיות סגן שר, ובקדנציה הקודמת שלי כשר המדע והטכנולוגיה השקנו את המלגות לאקדמאים עולי אתיופיה. מלגות ייעודיות, השר כץ, לעולי אתיופיה על שמו של מנחם בגין, המנהיג אשר עם כניסתו לתפקיד ראש הממשלה אמר לראש המוסד אז, יצחק חופי, את הביטוי האלמותי והמצמרר: "הביאו לי את יהודי אתיופיה". הוא לא אמר ולא התייעץ – הוא הורה, הוא נתן הוראה, וברוך השם, ההוראה הזאת, "הביאו לי את יהודי אתיופיה", התגשמה, ואת ומשפחתך ועשרות אלפים – כבר מאות אלפים רבים – הגיעו ארצה. הקשר המיוחד הזה ביני לבין צגה ובעצם עם כל קהילת ביתא ישראל, נמשך בשנים הללו, בכל השנים, ואני נחשף פעם אחר פעם לסיפור המדהים של הקהילה, קהילת ביתא ישראל, עולי אתיופיה, שאלפיים שנה חלמו על חזרתם לירושלים, ואולי – אני לא רוצה חלילה לפגוע באף תפוצה אחרת שהגיעה ארצה ב-120 השנים האחרונות, אבל אולי הסיפור של העלייה שלהם וגם הוויכוחים הגדולים – אף שחייבים, אדוני היושב-ראש, חוב גדול לרב עובדיה יוסף, זכרו לברכה, שביושבו כרב הראשי לישראל קובע שכולם יהודים, והוא בעצם מאפשר את העלייה הזאת, עדיין היה קושי גדול בעלייה על שלל המבצעים המרהיבים – מבצע משה ומבצע שלמה, שהוביל ראש הממשלה לשעבר יצחק שמיר זכרו לברכה, שגם לו היה קשר הדוק מאוד לקהילת עולי אתיופיה. וכמובן, השר כץ, שורת ההחלטות שקיבלו ממשלות נתניהו במהלך השנים, בקדנציה הראשונה בין 1996 ל-1999 וביתר שאת, צגה, בין 2009 ל-2021, על המשך העלייה של יהודי אתיופיה אשר נשארו עוד מאחור. אני רוצה לברך אותך מקרב לב, באהבה גדולה מאוד ובהערכה גדולה מאוד, אותך ואת משפחתך ואת המשרתים בצבא – זה מדהים, זה יפה, זה מרגש. לא ידעתי שיש לך בן בשם יונתן – קלעתי לדעת גדולים, גם לי יש. אני רוצה לאחל לך – אבל ברשותך, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לאחל לנו: קודם כול, את אמרת שאת רוצה לשרת את הכנסת בזמן הזה, לעזור ולסייע ולהביא מרוחך וממוחך בסיוע לא רק לקהילה אלא לאזרחי ישראל כולם, ואני מקווה שזה יהיה ארבע שנים. אבל מה שאני מקווה גם הוא שהכנסת תחזור לשפיותה. במליאת הכנסת הזו יש מראות נוראיים, בוועדות הכנסת – דברים שמעולם לא היו, צגה, מעולם לא נראו בכנסת ישראל. אומנם אני חבר בה מ-2009, אבל אני מסתובב בבית הזה משלהי 1995 ותחילת 1996 – ומעולם לא נאמרו דברים כמו שנאמרים האחד על השני במליאת הכנסת, בוועדות הכנסת. קפיצה על שולחנות? הגעה פיזית לשולחן היושב-ראש? אלה דברים נוראיים. ואני בטוח, ואני מאחל לך – אבל באמצעותך אני גם מאחל לכנסת שתהווה דוגמה לציבור – ההדר שלך, הרוח הטובה שלך, השקט הנפשי שלך – אין לי כל צל של ספק, ויכולים להיות עימותים, צריכים להיות עימותים. זאת הזירה לעימותים, אבל – –

מיקי לוי (יש עתיד):

אדוני השר – – –

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

– – אבל, היושב-ראש לשעבר, חבר הכנסת מיקי לוי, ההידרדרות של הכנסת הזאת שאת חברה בה – ואני מאחל לך להיות בעוד הרבה כנסות ושכבר הכנסת הזאת תחזור לשפיותה ובוודאי גם הכנסות הבאות. תודה רבה. בהצלחה רבה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה לשר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס, תודה רבה לבני המשפחה, תודה רבה ובהצלחה לחברת הכנסת צגה מלקו.

היו"ר אוריאל בוסו:

הודעה לסגנית מזכיר הכנסת.

סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי:

ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 4 – הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (תיקון), התשפ"ג–2023, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט. תודה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה.

היו"ר אוריאל בוסו:

נמשיך בסדר-היום, בהצעות החוק הפרטיות לקריאה מוקדמת, טרומית. הצעת חוק דיווח לכנסת על תלונות וטיפול בהטרדות מיניות במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר והטיפול בהן, התשפ"ג–2022, של חברת הכנסת מירב בן ארי – תעלה ותבוא, בבקשה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב בראש. אדוני השר, כנסת נכבדה, הצעת החוק של דיווח על תלונות וטיפול בהטרדות מיניות במשטרה ובשב"ס עברה בכנסת העשרים-וארבע על ידי הקואליציה, וכעת הבאתי אותה שוב, כי אני חושבת שאחד הדברים החשובים לסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית הוא לאפשר להם סביבה טובה ונוחה כדי להתלונן במקרה של אירוע כזה. ההצעה הזאת היא הצעה מצוינת, ולכן החזרתי אותה שוב לוועדת שרים, ולא יכולתי לחשוב לעצמי ששרים וחברי כנסת לא היו מאפשרים למתלוננות, ולארגונים כמובן, לבוא ולדווח בפני הכנסת. המטרה היא שאחת לשנה המפכ"ל ונציבת שב"ס יגיעו לכנסת לוועדה לביטחון לאומי – אצלי היא הייתה ועדה לביטחון פנים – וידווחו על היקף התלונות והטיפול בהן. אני רוצה להזכיר לכנסת שאוניברסיטאות עושות את זה, אני רוצה להזכיר לכנסת שהצבא עושה את זה. אגב, צריך להגיד לצבא שהצבא עושה את זה בוועדת חוץ וביטחון, אז אם הצבא עושה את זה, אין סיבה שבמשטרה ובשב"ס, שבהם מועסקים אזרחים ואזרחיות, לא יהיה מנגנון של דיווח. הרבה פעמים עצם העובדה שמדווחים כבר יוצר סביבת עבודה טובה ובריאה יותר וכמובן יעילה. המסר הזה, שאנחנו נותנים גם לשוטרים, וכמובן לשוטרות, לסוהרות ולסוהרים, את המנגנון, והם יודעים שמישהו ישמע וידע אם טיפלו או גם לא טיפלו. הוא דרמטי, וכמובן מחזק את כוחה של הכנסת כמנגנון שמפקח. אני חושבת שהוועדה לביטחון לאומי היא גם המקום לשמוע את אותם דיווחים של הארגונים שכפופים לוועדה באופן קבוע. אני לקחתי על עצמי את הדגל של טיפול בנפגעי ונפגעות תקיפה מינית, ובטח גם מוטרדים ומוטרדות. הבית הזה חייב להיות עבורם קול כדי שישמעו אותם, וכמובן נוכל לפקח בצורה סדורה על עבודת משטרה ושב"ס. דיווח ושקיפות זה כבר יוצר אווירה טובה יותר. אני רוצה להודות לוועדת השרים לענייני חקיקה, שראתה את טובת הארגונים על פני שיקולים אחרים. אני רוצה להודות ליו"ר הקואליציה חבר הכנסת אופיר כץ, שמבין את החשיבות של הנושא. אני יכול לומר לכם שגם הוא בעצמו מעורב בכל הנושאים של נפגעי ונפגעות תקיפה מינית. אני קוראת לכם, קואליציה ואופוזיציה, לשים את המחלוקות בצד, אני לא חושבת שיש לזה מקום בבית הזה בטח בכל מה שקשור לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית. אין לי מה להמשיך ולדון בנושא, אני חושבת שהמסר ברור. זה חוק קצר, שבסך הכול הופך את הכנסת למנגנון דיווח ושקיפות גם בנושא של הטיפול, אבל הכי הכי חשוב זה אם המקום עצמו נתן לאותן נפגעות ונפגעי תקיפה מינית את האפשרות לדווח ושישמעו אותן. כמובן, אדוני – אני רק אגיד מילה אחרונה – החוק עבר בטרומית בכנסת הקודמת. אני מקווה מאוד שגם יו"ר הוועדה שיושב כאן יחשוב לנכון לקדם את החוק החשוב הזה, כי בסוף הם יבוא וידווחו לוועדה לביטחון לאומי. תודה רבה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה לחברת הכנסת מירב בן ארי. יעלה ויבוא וישיב, בשם השר לביטחון לאומי, השר אופיר אקוניס. בבקשה.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

תודה לך, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, כפי שציינת, בשם השר לביטחון לאומי. הינה, חבר הכנסת לוי, אפשר גם להסכים ואפשר גם להצביע בוועדת השרים לחקיקה על הצעת חוק של חברת כנסת מהאופוזיציה, ומייד כל חברי הקואליציה יעשו כן, משום שאני עומד להביע את עמדת הממשלה התומכת בחוק הזה. אז אפשר לקיים שיח ואפשר להגיע להבנות – ואפשר להשתולל. צריך להחליט. אני בעד האפשרות הראשונה. אגב, כך גם נהגתי בכל תפקידיי בבית הזה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אז למה זה לא ממשלתית – – – אתה יודע את האמת.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

אתה רוצה שניסוג בנו מעמדתנו? אני עומד להודיע – – –

אופיר כץ (הליכוד):

אלעזר, אתה רוצה לבטל – – –

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

הכול הוא רוצה. אם לא היינו תומכים – לא טוב; כן תומכים – לא טוב.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

תחליטו אתם שמקבלים וממתינים לממשלתי.

אופיר כץ (הליכוד):

היו"ר אוריאל בוסו:

השר, יש גם הסבר למה החוקים הקודמים בנושא הם בממשלתית, אלה דברים של זכויות יסוד. לא משנה, זה יותר מורכב.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

ההערה הזאת הייתה הערה כללית. כעת אני אשיב בשמו של השר שאיננו נמצא כאן. ובכן, בסוף שנת 2022 נחשפה ישראל לפרשת הסרסור בסוהרות, פרשה שאי-אפשר שלא תזעזע כל איש ואישה, מהפרשות הקשות והכואבות שנחשפו בישראל בשנים האחרונות. בית הסוהר גלבוע הוא מתקן כליאה השוכן למרגלות הגלבוע ומהווה אחד מחמשת בתי הסוהר של שב"ס הנתונים ברמת ביטחון מרבית, ובו שוהים אסירים ביטחוניים ברמת המסוכנות הגבוה ביותר. בבית הסוהר הזה, לצד אנשי הסגל של שב"ס, משרתים סוהרות וסוהרי חובה, חיילות וחיילים בשירות חובה בצבא. הם מושאלים מהחיל ומוצבים לשירות ככוח כליאה. עם הפרסום הראשון בפרשה, ב-5 ביוני 2018, בערוץ 20 – היום 14 – נחשפנו לקצה-קצהו של הקרחון, ובעקבות העדות הראשונה החלו להופיע עדויות נוספות שסימרו את שערותיו של כל אדם בישראל. בעיקר עדויות הסוהרות מסמרות השיער. ישנו מודל דיווח, חברת הכנסת בן ארי, שקיים בחוק לגבי מוסדות להשכלה גבוהה מכוח תקנות למניעת הטרדה מינית (חובות מעסיק), התשנ"ח–1998, והוא נקבע לגבי אותם מוסדות לצד חובות נוספות שהוטלו עליהם, ובהן מינוי ממונה על הטרדות מיניות, הכשרות והסברה. אומנם חובות אלה לא חלות על גופי הביטחון, אולם משטרת ישראל ושב"ס לקחו על עצמם לעמוד בכך אף מבלי שהחובות יוטלו עליהם מכוח חקיקה כזו או אחרת. בשני הגופים הללו, מציין המשרד לביטחון לאומי בתשובתו – משטרת ישראל ושב"ס – קיים מערך סדור של בירור תלונות על הטרדה מינית, המונחה על ידי ממונות למניעת הטרדה מינית במשטרה ובשב"ס, ואלה מנחות ממונים למניעת הטרדה מינית הפרוסים בכל יחידות הארגונים, שמעבירים הכשרות ומקיימים מערך הסברה. עמדת הממשלה, כפי שהודעתי כבר בתחילת התשובה, שגם באה לידי ביטוי בוועדת שרים לחקיקה – ומייד בהצבעה במליאה הכנסת – הממשלה תומכת בהצעת החוק בכפוף להסכמת המשרד לביטחון לאומי ובתיאום עם משרד העבודה והרווחה, משרד המשפטים והרשות לקידום מעמד האישה. מיותר לציין שהמציעה – אני אומר בשמך – מסכימה כמובן לתאם לאחר ההצבעה בקריאה הטרומית. הממשלה תומכת בחוק החשוב והחיוני הזה של חברת הכנסת בן ארי. תודה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה לשר אופיר אקוניס. האם חברת הכנסת מירב בן ארי מקבלת את עמדת הממשלה?

מירב בן ארי (יש עתיד):

כן.

היו"ר אוריאל בוסו:

אם כך, אפשר לעבור להצבעה, גם אין עמדה אחרת. ההצבעה תהיה אלקטרונית. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק דיווח לכנסת על תלונות וטיפול בהטרדות מיניות במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר והטיפול בהן), התשפ"ג–2022. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 29 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק דיווח לכנסת על תלונות וטיפול בהטרדות מיניות במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר והטיפול בהן, התשפ"ג–2022, לוועדה לביטחון לאומי נתקבלה.

היו"ר אוריאל בוסו:

אם כן, רבותיי חברי הכנסת, 29 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים, אני קובע כי הצעת חוק דיווח לכנסת על תלונות וטיפול בהטרדות מיניות במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר והטיפול בהן, התשפ"ג–2022, של חברת הכנסת מירב בן ארי, התקבלה בקריאה הטרומית ותעבור לוועדה לביטחון לאומי להמשך הכנתה לקריאה הראשונה.

היו"ר אוריאל בוסו:

הנושא הבא בסדר-היום: הצעת חוק הרשות לפיתוח הפריפריה החברתית, התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת ינון אזולאי. יעלה ויבוא ויציג, בשם חבר הכנסת ינון אזולאי, חבר הכנסת משה ארבל, בבקשה.

אופיר כץ (הליכוד):

היו"ר אוריאל בוסו:

אופיר, אל תערבב בנושאים סיעתיים. עשר דקות לרשותך, אדוני.

משה ארבל (ש"ס):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כבוד יושב-ראש הקואליציה, האם היה לך ספק שינון ואני זה אותה סיעה, אותה משפחה?

היו"ר אוריאל בוסו:

ינון ארבל.

משה ארבל (ש"ס):

מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, אני מתכבד ושמח להציג בפניכם את הצעת חוק הרשות לפיתוח הפריפריה החברתית, התשפ"ג–2023. מה זו בעצם פריפריה? לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדובר באזור פריפריאלי המוגדר כאזור מרוחק מאפשרויות כגון שווקים, מרכזי תעסוקה ושירותי בריאות; מפעילויות כגון עבודה, לימודים, קניות ופנאי או מנכסים הקיימים בכל האזורים. על בסיס זה הגדיר הלמ"ס את מדד הפריפריאליות המאפיין את היישובים בישראל בטווח שבין הפריפריאלי ביותר לבין המרכזי ביותר. לאתגרים שמציבים המגורים בפריפריה הגיאוגרפית, כמו המרחק ממרכזי תעסוקה והשכלה והקושי בנגישות לשירותים, ישנו קשר ישיר לאיכות ורמת החיים של תושביה. היעדר השוויון מתבטא גם ברמת היישוב, ורוב הרשויות המקומיות באזורי הפריפריה שייכות לאשכולות חברתיים-כלכליים חלשים. במילים אחרות, הפריפריה הגיאוגרפית היא במידה רבה גם פריפריה חברתית וכלכלית. הפערים בין הפריפריה למרכז משפיעים לא רק על רמת החיים הנוכחית של התושבים אלא אף על סיכויי ההתקדמות של ילדיהם בעתיד. מחקר שנערך באגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר הראה כי ישנו קשר שלילי בין מידת הפריפריאליות של היישוב לבין רמת המוביליות הבין-דורית. כלומר, ככל שהיישוב רחוק יותר מהמרכז, כך קטן הסיכוי של ילדיו להרוויח שכר גבוה יותר מהוריהם כאשר הם יגיעו לבגרות. גם המחקר של אורן הלר ממינהל המחקר של המוסד לביטוח לאומי מצא פער מובהק בין סיכויי המוביליות של ילדים שגדלו בפריפריה גיאוגרפית למי שגדלו במרכז, בפרט כאשר מדובר בילדים שמשפחותיהם נמצאות בחציון ההכנסה הנמוך. כולנו מכירים סיפורי הצלחה על ילדים שהתקדמו ושגשגו כנגד כל הסיכויים. אבל ככלל, הילדים בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית יצליחו פחות, ולא משום שהם מוכשרים פחות או משקיעים פחות מאמץ אלא מפני שבסביבה שלהם אין את אותן הזדמנויות שמקבלים ילדים אחרים. בניגוד לתושבי הפריפריה הגיאוגרפית – הנגב והגליל ויישובי הספר – הפריפריה החברתית לא זכתה באופן מסורתי באותן התמיכות ובאותה תשומת הלב כתושבי אותם האזורים. "פריפריה חברתית" הוא מונח המתאר יישובים חלשים מבחינה סוציו-אקונומית, שאינם חלק מהפריפריה הגיאוגרפית. הוא נוגע בעיקר לקבוצות שאינן חלק מהרוב החזק, כלומר מעוטי יכולת, בני מיעוטים ועוד, שלא זוכים לאותן הזכויות ולאותן הזדמנויות כאחיהם שבישראל הראשונה. ההכרה כי הגיאוגרפיה לבדה אינה יכולה להיות גורם לאי-השוויון הביאה לפיתוח המושג פריפריה חברתית-כלכלית. מושג זה מנסה ללכוד את המציאות שבה, בתוך המרחב הגיאוגרפי המכונה מרכז, יש אוכלוסיות רבות שאינן משתייכות לקבוצה ההגמונית מבחינה אתנית, לאומית ומעמדית, קבוצות שמציאות חייהן אינה עולה בקנה אחד עם הדימוי שהמרכז מבקש לכונן לעצמו. כך למשל שכונת התקווה בדרום תל אביב, ושכונות נוספות – שכונת שפירא בדרום תל אביב, חלק מיפו – זוכות להגדרה המשונה "פריפריה חברתית", למרות שמיקומן במרכז הארץ ממש. לעיתים קרובות אפשר לשמוע קובעי מדיניות וחוקרים שמבחינים בין שני סוגי הפריפריות, זו הגיאוגרפית וזו החברתית-כלכלית, אולם בעוד ההגדרה לפריפריה גיאוגרפית ברורה ונקבעת לפי המרחק הפיזי מתל אביב, למושג פריפריה חברתית-כלכלית אין קשר לגיאוגרפיה אלא הוא שם קוד לאי-שוויון אתני, לאומי ומעמדי, וחובתנו כולנו – דתיים וחילונים, יהודים וערבים, שמאל וימין – למגר את אותו אי-שוויון. בנובמבר 2015 התקבלה החלטת ממשלה מס' 631, שבה הוחלט על הקמת אגף הפריפריה החברתית במשרד לפיתוח הנגב והגליל. האגף מקצה משאבים מיוחדים ליישובי הפריפריה החברתית לצורך קידומם. זו החלטה שלראשונה הציבה על המפה יעדים ממשלתיים ומחויבות לטיפול בסוגיית האי-שוויון בפריפריה החברתית – החלטה חשובה מאוד שהוביל השר אריה דרעי בתפקידו כשר לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל. לראשונה מאז קום מדינת ישראל, הוחלט לתת תשומת לב ייחודית ונפרדת לפריפריה החברתית בהחלטות הממשלה הללו. לאחר מכן היו החלטות נוספות – 1453 ממאי 2016, ו-4811 מינואר 2020 – שבהן הוחלט, בין היתר, לשנות את שם המשרד. מאז הפכה הפריפריה החברתית לקטגוריה רשמית, החלטה שנבעה מהרצון להגדיר אזורים שאינם מרוחקים מבחינה גיאוגרפית כאזורי עדיפות לאומית הזכאים להקצאת משאבים. הגדרת יישוב כפריפריה חברתית נקבעת לפי דירוגו במדד החברתי-כלכלי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומבוססת על ארבע קטגוריות של משתנים: דמוגרפיה, השכלה וחינוך, תעסוקה ורמת החיים. הפריפריה החברתית בישראל מונה 124 רשויות מוניציפליות, מהן 16 ערים, 19 מועצות מקומיות וחמש מועצות אזוריות. נוסף עליהן, ב-22 ערים יש שכונות המוכרות כשכונות פריפריה חברתית. סך הכול מתגוררים באזורים אלה כ-31% מכלל האוכלוסייה במדינת ישראל. רשויות מקומיות המצויות בפריפריה הגיאוגרפית סובלות מרמת נגישות ואיכות שירותים נמוכה, זאת, מכוח ריחוקן ובידודן היחסי ממרכזי תעסוקה, מסחר ותרבות. עם זאת, גם באזורים שאינם פריפריאליים גיאוגרפית קיימים רשויות ואזורי אוכלוסייה הסובלים מקשיים חברתיים ומקשיים כלכליים. בבסיס ההחלטה להגדרת פריפריה חברתית עומדת התפיסה שלפיה פריפריאליות היא שאלה של נגישות לשירותים, למוקדי בריאות, להשכלה, לתרבות, לתעסוקה, למסחר וכיוצא באלה – וליכולת של התושבים לנצלם באופן מיטבי. שירותים אלה משפיעים באופן מהותי ויום-יומי על רמת החיים. הנגישות אינה מתמצתת רק במרחק פיזי אלא גם ביכולת לגשר על המרחק הן ברמה התשתיתית-אזורית-חברתית, והן ברמת הפרט ואמצעיו. הגדרת אזורי הפריפריה החברתית מתבססת על שיקולים חברתיים-כלכליים, המבטאים את היכולת למצות את פוטנציאל הנגישות לאותם השירותים. פריפריה חברתית מתקיימת, כאמור, גם בתוך אזורי ריכוזי אוכלוסייה במרכז הארץ, בתחומיהן של רשויות מקומיות שהדירוג החברתי-כלכלי שלהן ושל תושביהן הוא גבוה, והיא קיימת בתוך שכונות או אזורים ספציפיים בתוכן. במרבית מאותם אזורים הוקמו תשתיות פיזיות ציבוריות דוגמת ביוב, ניקוז, תאורה וכבישים באיכות ירודה, לעיתים באופן חלקי בלבד. קשיי נגישות לבתים, היעדר תשתית תחבורתית לשכונות ובתוכן – כל אלה יצרו נתק וריחוק ביניהן לבין המרכזים העירוניים שאליהן השתייכו. כמו כן, ברבים מאזורים אלה מופעלים שירותים חברתיים-קהילתיים ברמה נמוכה, במגוון מצומצם ואף במבנים שאינם מותאמים להם. שירותי המסחר ממוקמים במבנים רעועים ובגנים ציבוריים; מגרשי המשחקים לילדים אינם בנמצא. בנוסף, התבססותם הכלכלית של חלק מתושבי השכונות והעתקת מגוריהם לאזורי מגורים איכותיים יותר יצרו תהליך של הגירה שלילית, והדירות המתפנות אוכלסו במשפחות חלשות, דבר שהנציח את המצב הקיים. כעת הגיעה העת לטיפול וחיזוק הפריפריה החברתית באמצעות הקמת רשות לאומית, ייעודית לצורך זה, אשר תוקם במשרד הפנים ותפעל בדרכים שונות המפורטות בסעיף 5 להצעת החוק: לחזק את הפריפריה החברתית, לעודד יוזמות כלכליות בה, לתאם בין הרשויות והגופים הפועלים בענייניה ועוד. הרשות תנוהל על ידי מנהל הרשות. מועצת הרשות תתווה את מדיניות הרשות, תפקח על פעילות מנהל הרשות ותאשר את התוכנית השנתית והתוכנית הרב-שנתית, ואת אופן חלוקת תקציב הרשות. מבנה הרשות ומטרותיה עוצבו בדומה לחוק הרשות לפיתוח הנגב וחוק הרשות לפיתוח הגליל. עוד מוצע במסגרת החוק כי אגף פריפריה חברתית, סמכויותיו ותקניו, יעברו עם כניסתו לתוקף של החוק לרשות שתוקם לפי חוק זה על סמכויותיה ותקניה, על מנת למנוע כפל תפקידים וסמכויות, שעלולים להוביל לסרבול ולבזבוז כספי ציבור, וכדי לחזק את הרשות כגורם ייעודי מוצהר, שתכליתו תמיכה וקידום הפריפריה החברתית. אני רוצה להודות לחברי חבר הכנסת ינון אזולאי על קידומה של ההצעה והבאתה להצבעה, וגם לצוות לשכתו – עו"ד גיל גולן, יועץ לחקיקה. אני קורא לכם, חברי הכנסת מימין ומשמאל, דתיים וחילונים, יהודים וערבים – כולם ללא יוצא מן הכלל – לתמוך בהצעת החוק הזאת, מדובר בתיקון עוול של שנים ארוכות, ולהביא בשורה לאזרחי ישראל הנמצאים בפריפריה החברתית; שגם להם תהיה אפשרות למוביליות חברתית, לחינוך טוב ומקצועי, להצליח ולהגשים את כל חלומותיהם. תודה רבה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה לחבר הכנסת משה ארבל. יעלה ויבוא וישיב ממלא מקום שר הפנים, חבר הכנסת השר מיכאל מלכיאלי, בבקשה.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לברך את חברי הכנסת המציעים, הרב ינון אזולאי והרב ארבל, על הצעת החוק הזאת. וכמובן, קורא לכולם לתמוך בהצעת החוק הזאת. הסבר קטן. במשך שנים ידענו שיש פריפריה ויש מרכז. הפריפריה היא מקום רחוק והמרכז הוא מקום קרוב. הבנה מאוד מאוד פשוטה, זאת חלוקה אחת שהייתה. חלוקה נוספת הייתה בין ערים עשירות לערים עניות, ערים מוחלשות. יש עיר מאוד מאוד חזקה, שנחשבת מספר 7–8, אבל בתוך העיר יש שכונות מצוקה – שכונות של עוני. אחת ההחלטות המשמעותיות ביותר של השר שהיה, שר הפנים הרב אריה דרעי, היא שייתנו החלטות רוחביות לכל הערים החלשות – מושג של פריפריה חברתית. כלומר אם נדבר, למשל, על העיר נתניה, שנחשבת עיר ברמה מאוד גבוהה, בתוך נתניה יש מקומות חלשים מאוד. משרד הפריפריה יכול היה לחזק את אותן שכונות חלשות. גם בחלק מהשכונות המסוימות בירושלים יש שכונה שברמה גבוהה יותר, או לא. אני חושב שטוב עשו חברי הכנסת הרב אזולאי והרב ארבל שהגישו את הצעת החוק הזאת, ואני קורא לכולם לתמוך בה. הצעה חשובה מאין כמותה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה לשר מיכאל מלכיאלי, ממלא מקום שר הפנים. ביקש להתנגד להצעה הזאת חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה. להתנגד להתנגד או – – –

עודד פורר (ישראל ביתנו):

מתנגד, מתנגד. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אדוני השר, האזנתי לדברי ההסבר של חבר הכנסת ארבל ושל השר. אם אתם רוצים, במילון, או במילון הביטויים – אם אתם רוצים לקחת את הביטוי "כשר אבל מסריח", קחו את הסיפור הזה. כי הסיפור הזה כולו הוא הסיפור של כשר אבל מסריח. הרי ממה נולדה הצעה החוק הזאת? היא נולדה מזה שלא קיבלתם את המשרד לפיתוח הנגב והגליל, שזה המשרד שהיה, שאותו הפכתם למשרד לפיתוח הנגב והגליל והפריפריה החברתית – אותה המצאה שהמציא בזמנו השר אריה דרעי, כשהיה השר לפיתוח הנגב והגליל. מה קרה במשרד לפיתוח הנגב והגליל? הפכתם אותו לצינור כדי להזרים לרשויות שאתם חפצים ביקרן. זה מה שהיה, וזאת המטרה של הרשות הזאת. לא פיתוח וסיוע, ולא לתת למישהו שזקוק. זה פשוט להפוך את היוצרות, ולהזרים תקציבים לאן שאתם רוצים להזרים תקציבים, ולייצר מנגנון כשר לדבר הזה. ומאיפה אני מכיר את זה? מכירים את זה מהנתונים.

היו"ר אוריאל בוסו:

חברי הכנסת.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

הרי הנתונים ברורים מאוד, אדוני היושב-ראש וחברי הכנסת. תיגשו לנתונים של המשרד לפיתוח הנגב והגליל והפריפריה החברתית בשנים שהוא נשלט על ידי אריה דרעי, ותראו מה קרה עם הכסף. לאן הלך הכסף? אם אני לוקח למשל תקציבים של מוסדות ציבור: שיפוץ מוסדות ציבור בעיר בגליל, שאין ספק לגבי הצורך שלה בתקציבים האלה, גם עיר מעורבת, עיר שמדינת ישראל צריכה להשקיע בה – העיר עכו. בעכו השקיע המשרד לפיתוח הנגב והגליל 15.4 מיליון שקל בשנים 2016–2018; בביתר עילית – 15.8; במודיעין עילית – 20.5; בבני ברק – המשרד לפיתוח הנגב והגליל, שיפוץ מוסדות ציבור – 25.5 מיליון שקל, כשלעכו נותנים רק 15. אז תגידו שהיו פערים כאלו ואחרים – בואו נלך לסעיף אחר בתקציב, בואו נלך לסעיף של אירועי תרבות. תקציבי 2017–2019, כשהיה תקציב מדינה. כמה כסף נתן המשרד לפיתוח הנגב והגליל לעיר עכו לאירועי תרבות, ב-2017–2019? 300,000 שקל. לאירועי תרבות בביתר עילית, חבר הכנסת חמד עמאר – 1.5 מיליון; לאירועי תרבות במודיעין עילית, חבר הכנסת ינון אזולאי – 2.1 מיליון; בבני ברק – 2.2 מיליון. ללמדכם מה הכוונה של האירוע הזה. בזה אני אסיים עכשיו, בדבר האחרון.

היו"ר אוריאל בוסו:

לסיים.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

86% מהטיולים שהמשרד לפיתוח הנגב והגליל הוציא בשנת 2019 ניתנו לתלמידי ישיבות, אף על פי שהם רק 21% מתלמידי העל-יסודי. 46,000 תלמידי ישיבות יצאו לטיולים בצפון במסגרת הזאת; רק 2,700 מהחינוך הממלכתי והממלכתי-דתי – –

היו"ר אוריאל בוסו:

נא לסיים.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

– – רק 3,600 מהמגזר הערבי והדרוזי, ורק 1,000 מהחינוך המיוחד. אז אל תדברו איתי פה על פריפריה ועל פריפריה גיאוגרפית. מה שאתם רוצים לעשות זה להזרים כסף למי שאתם חפצים ביקרו, ועל זה נאמר: אתם רוצים להכשיר את המסריח.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה לחבר הכנסת עודד פורר. ישיב מציע ההצעה, חבר הכנסת ינון אזולאי.

ינון אזולאי (ש"ס):

תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. כבוד השר. עודד, אתה יודע מה? חשבתי אולי תנסה להתחרט על מה שלא עשית במשרד, ואני שמח שהרמת. רק נתון, שתדע. במשרד – אני לא יודע אם אתה יודע – עד אחרי שסיימת עם המשרד, כמה תקנים היו לך במשרד, אתה יודע? כ-70 תקנים. כשאתה נכנסת למשרד, אתה יודע עם כמה סיימת את המשרד? עם חוסר של 36 תקנים. אתה יודע מה קורה היום במשרד? פירקת את המשרד. פירקת את המשרד בצורה הכי אגרסיבית שיש. את הכסף שחילקת – ושמת את המנכ"ל שלך, שהיה ראש העיר בצפת – דאגת לשלוח אותו לערים החשובות לכם בשביל לבנות את המוניציפלי שלכם. כשאריה דרעי נכנס למשרד, הייתי יועץ השר שם, וכשאריה דרעי נכנס למשרד, אתה יודע כמה תקציבים היו שם לחרדים? אפס. אתה יודע כמה תקציבים היו לערבים? גם קרוב לאפס. וכשאתה נכנסת, הורדת את זה לאותו מקום. אתה יודע למה? כי לא היית מסוגל לראות את ההצלחות של אריה דרעי. אתה ומפלגתך.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

ראינו את ההצלחות. ראינו.

ינון אזולאי (ש"ס):

כשאנחנו עשינו אירועים – נכון, גם לנו יש ילדים, אדוני.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

פיתחתם את הנגב והגליל בבני ברק. פיתחתם את הנגב והגליל בביתר עילית.

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר הכנסת עודד פורר. חבר הכנסת עודד פורר.

ינון אזולאי (ש"ס):

רק נתון, שתדע – – –

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אחלה נגב וגליל.

ינון אזולאי (ש"ס):

נכון. אז רק נתון, שתדע: יש פריפריה חברתית – –

יוסף טייב (ש"ס):

– – – הכול היה דבש.

ינון אזולאי (ש"ס):

– – ויש פריפריה שהיא גם בשכונות. ובשכונות זה גם באשדוד, איפה שיש את המעוז שלכם. יש שם שכונות חלשות מאוד.

קריאה:

חבר ועדת הכספים, באנו להצביע בעד, אם אתה יכול לקצר. באנו להצביע בעד.

ינון אזולאי (ש"ס):

אתה יודע שגם בנתניה יש שכונות חלשות, ואתה יודע שיש בעוד ערים, שאולי לא נמצאות – הן נמצאות שם – –

עודד פורר (ישראל ביתנו):

– – – סבסדתם בביתר עילית. איך יכול להיות?

ינון אזולאי (ש"ס):

– – אגב, הן לא נמצאות – עודד, עודד, אנשים – תסתכל גם בתקציב שדיברת.

היו"ר אוריאל בוסו:

אשדוד אולי יותר חזקה מביתר? אשדוד היא יותר חזקה מביתר.

ינון אזולאי (ש"ס):

עודד, גם על התקציבים שדיברת, בסך הכול המומחיות של אריה דרעי היא לעשות תיקון עוול, תיקון אפליה.

היו"ר אוריאל בוסו:

לצמצם פערים.

ינון אזולאי (ש"ס):

תשאל את הציבור החרדי, תשאל את הציבור הערבי, ויגידו לך.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

לקחת מהנגב והגליל ולהעביר לביתר – – –

ינון אזולאי (ש"ס):

מה נעשה? כואב לכם. עודד, אתם לא יודעים לעבוד, פירקתם משרד. פירקתם את המשרד.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

– – – מבחינת אזורי מסחר יש לכם מעל ומעבר. מעל ומעבר.

ינון אזולאי (ש"ס):

אני יודע שזה כואב לך היום, שאתה יושב במקום הזה ולא במשרד, וזה בסדר, זה חלק מהפוליטיקה.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

מה שעשינו בנגב בשנה, לא עשיתם בעשר שנים. בעשר שנים לא עשיתם.

ינון אזולאי (ש"ס):

עודד, עודד, זה חלק מהפוליטיקה, אני יודע.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

זו הפוליטיקה שלכם. זו הפוליטיקה שלכם.

ינון אזולאי (ש"ס):

היום אתה פה, מחר אתה שם, אני אפילו לא מתנשא עליך שהיום אנחנו במקום הכוח.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

אבל למה – – –

ינון אזולאי (ש"ס):

אני לא מתנשא עליך, אני בסך הכול מרחם עליכם.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

– – – אל תספר סיפורים. אל תעטוף במילים יפות.

ינון אזולאי (ש"ס):

אבל מה נעשה? כן, שרון.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

חבר הכנסת ינון, למה להקים משרדים? למה לא להתייחס למשרד הרווחה? כמה רשויות? כמה רשויות – – –

ינון אזולאי (ש"ס):

אני אגיד לך. אני אומר לך. אני אומר לך. שאלת שאלה יפה. שרון, שאלת – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

את יודעת למה צריך הצעה? בגלל התופעה של שרים מתחלפים, צריכה להישאר רשות שלא תלויה בשר. בבקשה, מציע החוק.

ינון אזולאי (ש"ס):

אני אסביר לך.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

– – – לאנשים – – –

ינון אזולאי (ש"ס):

שרון, אני אסביר לך. שרון, קודם כול אנחנו לא מקימים משרד, מקימים רשות בתוך משרד הפנים.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

רשות – – – הרשות זה – – –

ינון אזולאי (ש"ס):

לא עם תקנים חדשים. שרון, שאלת. שרון, שאלת. לא עם תקנים חדשים. אני אגיד לך דבר אחד: אנחנו כש"ס, כדגל לקחנו את משרד הרווחה, לקחנו את משרד הבריאות – משרדים שאינם מתגמלים. כל הצעות החוק שהעברתי עד היום – שלי, בכל אופן, ושל חברי הכנסת מסיעת ש"ס – היו בהסכמה. כולן, אולי אחת שלא הייתה כל כך בהסכמה. אבל בגדול, העברנו חוקים חברתיים בקדנציה הזאת. בכל מה שאנחנו רוצים ברוך השם הצלחנו, ובהסכמה, וזה נמצא בוועדה בקריאה ראשונה, ועוד מעט יש משהו מקדנציה קודמת לקריאה שנייה ושלישית. לכן, בגלל שאנחנו חברתיים, בגלל שאנחנו חושבים שהמקום של הפריפריה החברתית יכול להיות במצב יותר טוב כשהוא במשרד הפנים. יכול להיות, ולכן אנחנו מקימים את המקום הזה דווקא במשרד הפנים, עם הרשויות, ביחד עם השיתוף של הרשויות, כדי להגיע לכל הערים בכל מקום. אני אומר לך, אם בתקופה של עודד, ידידי היקר עודד פורר, פורק המשרד, עכשיו השר וסרלאוף יבנה אותו מחדש. אנחנו בפריפריה נבנה, ונהיה למען החלשים, כי זו תנועת ש"ס. תודה רבה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה לחבר הכנסת ינון אזולאי. אם כך, רבותיי חברי הכנסת, נעבור להצבעה. הצעת חוק הרשות לפיתוח הפריפריה החברתית, התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת ינון אזולאי. הצבעה. ההצבעה היא הצבעה אלקטרונית. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 22 נגד – 5 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הרשות לפיתוח הפריפריה החברתית, התשפ"ג–2023, לוועדת הכלכלה נתקבלה.

היו"ר אוריאל בוסו:

אם כך, רבותיי חברי הכנסת, 22 בעד, חמישה מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק הרשות לפיתוח הפריפריה החברתית, התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת ינון אזולאי, התקבלה בקריאה הטרומית ותעבור לוועדת הכלכלה להכנתה לקריאה הראשונה. חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום, הצעת חוק – – –

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אדוני, לוועדת – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

כבר עברתי נושא. כבר המשכתי לנושא הבא. חבר הכנסת עודד פורר, כבר עברתי לנושא הבא. קבעתי שזה יעבור לוועדת הכלכלה. תודה.

היו"ר אוריאל בוסו:

הצעת חוק להרחבת הייצוג ההולם של בני האוכלוסייה החרדית ברשויות ובתאגידים ציבוריים (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, של חברי הכנסת משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס. יעלה ויציג את ההצעה חבר הכנסת יושב-ראש ועדת הכספים הרב משה גפני, בבקשה. תשיב בשם הממשלה סגנית השר, חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר.

משה גפני (יהדות התורה):

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אנחנו מנהלים דיונים בינינו, בין חברי הכנסת, זמן רב על הנושא הזה. אומרים לנו: אתם, החרדים, צריכים להשתלב; להשתלב בעבודות, להשתלב במקומות עבודה ולהיות חלק מהעניין, שלא תהיו חריגים בעניין הזה. ולפני הרבה שנים דחיתי את זה. אני לא העליתי דברים מהסוג הזה, בגלל שחשבתי שאולי מתכוונים לדברים אחרים. אבל בשנים האחרונות אימצתי את האמירה הזו שאומרים לנו כל הזמן: אתם, החרדים, תשתלבו. עשיתי כמה דברים. בין היתר עשיתי גם חוק שלפיו בני האוכלוסייה החרדית – ונדמה לי שאז הכנסנו גם ערבים.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

– – – עולים, פעם היו לכם עולים.

משה גפני (יהדות התורה):

הכנסנו עולים.

קריאות:

משה גפני (יהדות התורה):

בסדר. שיהיה ייצוג הולם אם יש שני מועמדים שיש להם אותם כישורים, אותן תעודות וכו', כשבעניין הזה לא יורדת הרמה של העוסקים. זה בדירקטוריונים של החברות הממשלתיות ובמשרדי הממשלה. הממשלה קיבלה החלטה כמה אחוזים יהיו בעניין הזה, ומטפלים בזה. לא שאני שמח על מה שקורה בעניין הזה, זה מתנהל בעצלתיים – אבל מתנהל. יום אחד מתקשר אליי יהודי חרדי; אני לא אומר את שמו בגלל שלא קיבלתי ממנו רשות. הוא חסיד גור, עובד בנמל אשדוד. הוא אומר: באשדוד יש הרבה חרדים שרוצים להשתלב בעבודה של נמל אשדוד, אבל יש בעיה: יש תור. הוא שואל אותי: למה לא עשית ייצוג הולם גם בחברות ממשלתיות, כדי שאותם עובדים שרוצים להתקבל לנמל אשדוד, יוכלו להתקבל? כתוב בעיתונים, השם והכתובת שמורים במערכת. האיש נמצא, הוא היה פה בכנסת לפני שבועיים. הוא דיבר איתי. הוא רוצה – יש חרדים רבים שרוצים לעבוד בנמל אשדוד. אמרתי לו אז, כשהוא פנה אליי: אני באמת אניח הצעת חוק כזו. והצעת החוק הזו היא השלמה להצעת החוק שהתקבלה, שדיברה על משרדי הממשלה ועל דירקטוריונים, היא מדברת על רשויות מקומיות, והיא מדברת על חברות ממשלתיות כמו נמל אשדוד, הדואר וחברות ממשלתיות – לתת ייצוג הולם לבני העדה החרדית. אני תולה תקוות שהצעת החוק הזו תעבור פה אחד. כי מה המשמעות של העניין? המשמעות של העניין, מעבר לנושא הפרקטי – ותכף אומר משהו על העניין הזה עם משרד המשפטים – זו אמירה של הכנסת, מה שאומרים כל הזמן חברי הכנסת ועיתונאים, ואנשים שמעצבים דעת קהל, שצריך לשלב חרדים בעבודה.

היו"ר אוריאל בוסו:

זה החוק שבנט הגיע במיוחד להצביע נגדו בקדנציה הקודמת?

משה גפני (יהדות התורה):

כן. אני לא רוצה להזכיר את זה.

נאור שירי (יש עתיד):

בצבא, לא בעבודה. אני אומר, הייצוג ההולם יהיה שווה ערך לשירות בצבא או לשירות הלאומי.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

אני גם בעד להרחיב את זה לצבא.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

תגיד לי, אם הוא עולה, חזר בתשובה והוא גם חרדי, אולי אפשר לשלב?

היו"ר אוריאל בוסו:

אתה יודע כמה חרדים יש בשירות האזרחי? לא הבנתי. יש מאות.

קריאות:

מאות?

היו"ר אוריאל בוסו:

בטח, שירות אזרחי.

משה גפני (יהדות התורה):

אפשר להיות נגד, זה בסדר.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

אנחנו בעד להרחיב את הייצוג ההולם גם לצבא.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

הרב גפני, עוד שאלה.

נאור שירי (יש עתיד):

– – – ביחס לחלק באוכלוסייה.

משה גפני (יהדות התורה):

מדובר על החלק באוכלוסייה ברשויות מקומיות. הכול. זה כתוב גם בחוק. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה היא קובעת.

נאור שירי (יש עתיד):

לא, לא. היא לא קובעת. מי שקובע בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הוא מישהו אחד.

היו"ר אוריאל בוסו:

בהמשך.

נאור שירי (יש עתיד):

בהמשך. אז אני לא מאמין בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

שאלה קטנה: מהו הוותק בשביל להיות חרדי עד – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

רגע, אתן לו להשלים את הדברים.

משה גפני (יהדות התורה):

רגע, תן לי. יש לי פה דברים יותר מעניינים. הוא בכלל מערער על הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

היו"ר אוריאל בוסו:

אותו ותק של העולים?

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

לא – – –

משה גפני (יהדות התורה):

בסדר. יבגני, אנחנו מדברים על דבר שכשאתם תגידו שאתם רוצים לשלב חרדים בעבודה, אז הינה, אני אגיד לכם: מה עשיתם עם זה?

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

בעד, בעד.

משה גפני (יהדות התורה):

בעד. ואז הטענה היא טענה נכונה.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

תתחיל בלשלב אותם בלימודים.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

בצבא.

קריאות:

היו"ר אוריאל בוסו:

הוא שואל: מי מגדיר מיהו חרדי?

משה גפני (יהדות התורה):

אני התחלתי את העבודה בעניין הזה כשהייתה הצעת חוק בוועדת הפנים, כשאופיר פינס היה אז יושב-ראש הוועדה. הייתי בוועדת החוקה. היה חוק של אחמד טיבי, ואני ביקשתי להכניס חרדים. הגיע נציג משרד המשפטים, והוא אמר: אי-אפשר להכניס את המילה "חרדים", מכיוון שחרדים זה לא דת, לא גזע ולא מין.

קריאה:

אז איך – – –

משה גפני (יהדות התורה):

יפה. אבל מאז היו כבר הרבה צרות שעשו לציבור החרדי, והגדירו בחוק מה זה.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

שמה?

משה גפני (יהדות התורה):

מיהו חרדי? יש הגדרה. אני אומר את זה גם בחוק הזה. מי שנקבע בחקיקה שהוא חרדי, ייכלל בתוך ההגדרה של חרדים.

קריאות:

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

אז מי שלא למד – – –

משה גפני (יהדות התורה):

יבגני, תאמין לי, אם רוצים להתנגד, אני יכול להביא לך תירוצים יותר טובים.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

לא, אני שואל אותך בשיא הרצינות. מי – – – הוא חרדי או לא חרדי באמת – – – אם חזרתי בתשובה, אני חרדי או לא חרדי?

עודד פורר (ישראל ביתנו):

משה גפני (יהדות התורה):

אבל אני עונה: מי שרוצה לשלב חרדים, צריך לתמוך בחוק הזה, בגלל שאז בוודאי אפשר להתחיל לברר את העניין הזה. אני אתן לכם דוגמה, ירושלים. האוכלוסייה החרדית בירושלים היא בערך 39%, 40%. בעירייה יש 2.7% עובדים.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

לכמה מהם יש תעודות בגרות? לכמה ב-40% האלה יש תעודת בגרות? אם יש 40% חרדים, לכמה יש תעודת בגרות?

שרון ניר (ישראל ביתנו):

לימודי ליבה.

משה גפני (יהדות התורה):

אבל – – – אני מדבר על זה שיש לו את כל התעודות, שהוא שווה לאותו אחד שמתמודד.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

40% – – –

משה גפני (יהדות התורה):

מאה אחוז. תאמין לי, יש לי את הרשימות של אנשים שיש להם את הכול והם מבקשים להתקבל, ולא מתקבלים בכל הארץ. אבל מה זה משנה? על מה הוויכוח? אם מדברים על העניין הזה שרוצים לשלב חרדים – זה הזמן, זה המקום.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

הרב גפני, אני בעד. אבל שתהיה לו עוד תעודה אחת. לא יכול להיות שעכשיו בוגר שירות צבאי יתועדף פחות כי יש ייצוג הולם למישהו שהגיע בלי שירות צבאי.

משה גפני (יהדות התורה):

לא אמרתי.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אבל זה מה שיקרה. מה לא אמרת? לשירות צבאי אין העדפה מתקנת.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

זו המשמעות של החוק. ייצוג הולם – – – מי שעשה שירות צבאי.

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת שרון, זה לא מתפקידי, אבל לא העדפה – שלא תהיה אפליה הפוכה. כי היום – – –

שרון ניר (ישראל ביתנו):

היו"ר אוריאל בוסו:

אבל הפוך: היום מגיע חרדי שווה בין שווים, לפעמים הוא יכול להיות עם תואר מעל מתמודד אחר, ובגלל שהוא חרדי הוא לא מתקבל.

משה גפני (יהדות התורה):

אני יכול לספר לך – – –

קריאות:

משה גפני (יהדות התורה):

מה ההתלהבות הזו? לא הבנתי. אני האמנתי לכם שאתם רוצים לשלב חרדים. האמנתי לכם.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

אנחנו בעד, אבל הפשט של החוק הזה – – –

משה גפני (יהדות התורה):

התפרסם בעיתון הנפוץ ביותר במדינה: משרד עורכי דין – – –

עודד פורר (ישראל ביתנו):

יתד נאמן או – – –

משה גפני (יהדות התורה):

לא, לא. התפרסם במשרד עורכי דין בתל אביב שהוא צריך דחוף עורך דין צעיר, ושעורך הדין צריך להשתלב בעבודה דחוף. אמרתי לחבר שלי, עורך דין צעיר: בוא נעשה ניסיון. תרים טלפון, תיסע לשם אחר הצוהריים ותגיד שאתה עורך דין טוב ואתה רוצה להתקבל לעבודה.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

– – – שהוא גם עורך דין – – –

משה גפני (יהדות התורה):

הוא בא לשם, ואז זה שמראיין אותו מסתכל עליו, היה לו זקן מדובלל כזה, הוא חרדי כזה עם פאות גדולות. הוא בא ואומר: פרסמתם מודעה בעיתון, אני עורך דין, הינה התעודות שלי, אני עשיתי כך וכך, ואני רוצה להשתלב במשרד שלכם. ההוא מסתכל עליו ואומר: סליחה, הסתדרנו כבר. אנחנו החרדים נתקלים בזה בכל מקום. הסיפור של שילוב חרדים בעבודה הוא צביעות, בגלל שכשמגיע חרדי ומבקש להתקבל לעבודה ויש לו את כל התעודות, אומרים לו: סליחה, הסתדרנו. אנחנו נתקלים בזה בכל מקום.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

– – – כל כך טובה. היית צריך לקחת משהו – – –

משה גפני (יהדות התורה):

אני מבקש מהכנסת לתמוך בהצעת החוק הזו. אני אומר, גברתי סגנית השר: אני אקבל עליי כל התליה שיתלו בעניין הזה. יש הצעת חוק ליוצאי צבא, ובלאו הכי לגבי החרדים ברור שזה הדבר שהכי מפלה לרעה. אבל אני מוכן להשתלב בכל הנושא הזה. אותו הדבר לגבי ערבים, דרוזים, צ'רקסים, כל מה שיוחלט.

היו"ר אוריאל בוסו:

עולים.

משה גפני (יהדות התורה):

אני בעד שוויון, בעד זה שלא יפלו לרעה את הציבור החרדי. אם אנחנו מסתכלים על מקומות העבודה האלה, אם אנחנו מסתכלים על החברות הממשלתיות, אם אנחנו מסתכלים על רשויות מקומיות ורואים את התוצאות, כמה עובדים יש שם – גם אם הייתי חבר במפלגה שלכם, ואני לא – הייתי מצביע בעד. תודה רבה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה לחבר הכנסת הרב משה גפני. תשיב בשם הממשלה סגנית השר, חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

הרב גפני, בשביל לתבוע את המעסיק הזה אתה לא צריך חוק; אתה יכול לתבוע על זה שהוא מפלה אותו בגלל שהוא חרדי. אותו בחור שלא התקבל יכול לתבוע אותו גם היום לפי החוק, הוא יכול לתבוע אותו. לא צריך את החוק שלך, כי החוק שלך לא מבטיח – הוא יגיד שהוא יסתדר גם עם החוק שלך. הוא יכול להגיד שהוא הסתדר – – – זה העניין.

סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר:

כבוד היושב-ראש, כבוד השר, חברי הכנסת הנכבדים, חברות ממשלתיות הן גופים הנפרדים משפטית ממדינת ישראל. בהתאם לחוק החברות הממשלתיות, חברות אלו מחויבות לפעול לפי שיקולים עסקיים שעל פיהם נוהגות לפעול חברות לא ממשלתיות, כלומר לפעול בעיקרו של דבר להשאת רווחיהן לטובת המדינה כבעלת מניות בחברות אלו. מצד שני לא ניתן להתעלם מכך שחברות ממשלתיות הינן גוף בבעלות ממשלתית, אשר בחלק מהנושאים הוחלו עליהן גם הוראות וחובות מהדין הציבורי. דוגמה לכך היא הוראות המתייחסות לפיקוח על השכר; דוגמה נוספת היא הוראות המתייחסות לשקיפות פעילות החברות שלהן, ובכלל זה מסירת מידע אודות הפעילות לציבור. בהקשר זה יצוין כי על החברות הממשלתיות מוחלת חובת הייצוג ההולם כבר היום. תיקון בסעיף 50א לחוק החברות הממשלתיות החיל חובה זו ביחס לאוכלוסיית יוצאי אתיופיה, ותיקון דומה משנת 2012 החיל את החובה ביחס לאוכלוסייה הדרוזית. התיקונים כאמור, שנקבעו בחוק החברות הממשלתיות ביחס לאוכלוסיות הללו, מאזנים בצורה נאותה בין חובת החברות הממשלתיות הללו להתנהג כחברות בבעלות ממשלתית לחובה להתנהג כחברות עסקיות ולפעול למען המטרות הללו, דהיינו לפעול למען השגת מטרה חברתית חשובה, כגון שילוב של מגוון אוכלוסיות בתעסוקה במשק הישראלי, מול החובה לפעול לפי שיקולים עסקיים שעל פיהם פועלות החברות הלא-ממשלתיות. ידידי הרב גפני, אני מבקשת להפנות את תשומת ליבך לכמה נושאים חשובים: בסעיף 50א1 (ב)1 לחוק הצעת תיקונים שלא מופיעים היום לגבי האוכלוסיות האחרות, לדוגמה: ביקשת חובה לבצע התאמות במבדקי הקבלה לעבודה, ההכשרה וההדרכה לעבודה. זה לא מופיע היום בהקשר לאוכלוסיות האחרות. כמו כן, ביקשת להשמיט את המילים "ככל האפשר", שנקבעו בתיקונים הללו ובעצם הופכות את חובת ייעוד המשרות למשהו שהוא חובה, ולא להשתדלות ומאמץ. עוד דבר שהוספת שלא קיים הוא שמספר המשרות שיאוישו בידי האוכלוסייה החרדית יהיה בהתאם לחלקה היחסי באוכלוסייה. גם זה לא קיים היום ביחס לאוכלוסיות האחרות.

היו"ר אוריאל בוסו:

אבל אולי צריך העדפה מתקנת בשלב הראשון.

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

הדברים הללו נכנסים לתוך שיקול הדעת של הנהלת החברה, שחלק מהמטרות שלה הן השאת רווחים, ולכן אני מציעה לתת את הדעת על הנושאים הללו. אלה נושאים חשובים שצריך לבדוק מה אנחנו עושים איתם. יחד עם זאת, הכללת האוכלוסייה החרדית במסגרת האוכלוסיות הראויות למתן ייצוג בתוך החברות הממשלתיות חשובה ביותר לנו, לכולנו כחברה – זה חשוב בהחלט. לכן יש לשקול להשוות בהחלט את מה שחבר הכנסת גפני מבקש, ולקבוע בהסדר קבוע מתן ייצוג הולם בסעיף 50א לחוק החברות הממשלתיות גם לחרדים. לכן ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה לתמוך בקריאה טרומית בהצעת החוק להרחבת הייצוג ההולם של בני האוכלוסייה החרדית ברשויות המקומיות ובתאגידים הציבוריים בכפוף לכך שהמשך הליכי החקיקה יקודמו בהסכמה ובתיאום עם המשרדים הרלוונטיים. לכן אנחנו ממליצים להצביע בעד הצעת החוק בקריאה טרומית. תודה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. האם חבר הכנסת רוצה להשיב?

משה גפני (יהדות התורה):

אם אין מתנגדים – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

לא, יש מתנגדים. קודם כול אני שואל לגבי עמדת הממשלה – מקובל עליך, או שאתה רוצה להשיב? מקובל עליך. אוקיי, ביקש להביע התנגדות לחוק חבר הכנסת אחמד טיבי. בבקשה, אדוני.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש, חבר הכנסת גפני, מזה כ-20 שנה אני מטפל בנושא הזה של קליטת ערבים בשירות הציבורי. עמדתי בראש ועדה כאן, בכנסת – ועדה מיוחדת לקליטת ערבים בשירות הציבורי. היא פעלה שנים רבות. בתחילת פועלה השיעור היה כ-4%, וכשנאלצנו לסיים את עבודת הוועדה, הוא עלה על 8%. מה שחשוב הוא שהוועדה הציפה את הנושא שהיה מוסתר מעיני הציבור, כי בדקנו והזמנו כל שר, כל מנכ"ל, כל יחידת סמך, כל סמנכ"ל, וגם שני ראשי ממשלות הופיעו בפני הוועדה: גם אולמרט וגם נתניהו. היו הבטחות, וההבטחות לא תמיד התקיימו. בנתונים האחרונים לפני פחות משנה שיעור המועסקים הערבים לפי דוח נציבות שירות המדינה היה 13.9%. אם תנכה מזה את העובדים בבתי חולים ממשלתיים, השיעור ירד ל-8% –רחוק מאוד מהשיעור שלנו באוכלוסייה – מעבר ל-20%. לכן יש כאן קיפוח מובנה, built in. חברת הכנסת עליזה בראשי, חלאס.

קריאה:

סגנית השר.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

אוקיי, סגנית השר. 8% בניכוי עובדי בתי חולים זה תת-ייצוג, שלא לדבר על ערבים המועסקים בחברות ממשלתיות – 1.5% בלבד בחברות ממשלתיות, כאשר אתיופים הם 1.7% מהאוכלוסייה, אבל 2.1% מהעובדים בחברות הממשלתיות. אתה רואה את גודל הקיפוח שלנו? אני זוכר שפעם הייתה לך הצעת חוק: גם חרדים וגם ערבים; עכשיו ההצעה היא רק על חרדים. אני רוצה להודיע לך שאנחנו ערבים החרדים לגורלנו ולייצוג שלנו. אנחנו מאוד חרדים לייצוג שלנו, מר גפני. האם החוק על חרדים יחול על ערבים שחרדים לייצוג שלהם? זה חשוב מאוד, נדמה לי.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. חבר הכנסת גפני רוצה להשיב.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

רק משפט אחד ברשותך, אדוני היושב-ראש: חבר הכנסת גפני, היות שהזכרנו את נציבות שירות המדינה, כדאי שהגמל יסתכל על הדבשת שלו: רק 4% מהמועסקים בשירות המדינה הם ערבים. אני לא אזכיר את שיעור הערבים בכנסת – לא חברי כנסת, עובדים בכנסת.

היו"ר אוריאל בוסו:

ולא נזכיר את העובדים החרדים בנציבות שירות המדינה. בבקשה.

משה גפני (יהדות התורה):

אדוני היושב-ראש, סגנית השר, ראשית אני מבקש לומר שאני מקבל את התנאים האלה. זה ברור לחלוטין, אני מסכים לכך, ואנחנו במהלך – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

טיבי, הרב גפני עלה בשביל להשיב לך.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

בבקשה.

משה גפני (יהדות התורה):

במהלך החקיקה, לפני שנתקדם הלאה, נחזיר את זה לוועדת שרים. אני לא שלם עם כל הפרטים בחוק. אני מדבר על עיקרון שאני מדבר עליו כל הזמן, וזה מה שאמר חבר הכנסת אחמד טיבי. אני נגד, והייתי גם בחקיקות קודמות, שיהיו קבוצות באוכלוסייה שיופלו לרעה בקבלה לעבודה. לא יכול להיות מצב כזה. הוא הזכיר את הרופאים הערבים, אני חייב את חיי לרופא ערבי במעייני הישועה; רופא מעולה, מצוין, נדבר על זה עוד פעם. אבל באמת מדינה מתורבתת צריכה לדאוג לכך. כשהיא רואה חלקים באוכלוסייה כמו החרדים – את זה אני מכיר, פונים אליי כל הזמן – אי-אפשר לעמוד מנגד ולהטיח האשמות כשאתה לא עושה כלום. אתה הממשלה, אתה הכנסת, אתה לא עושה כלום, אתה סתם מדבר. לכן אני חושב שבאמת צריך להכניס גם את הנושא של הערבים, צריך להכניס את הנושא של השוואה לדרוזים, כמו שקיים; לעשות את זה גם לגבי החברות הממשלתיות במקומות שבהם זה אפשרי. יש יישובים שבהם אין ערבים, ולא מכניסים ערבים לרשויות מקומיות כאלה, או אין חרדים. מדובר על מקומות כאלה שצריך שלאנשים יהיה מקום עבודה, ושיקבלו אותם וישלבו אותם בעבודה, כמובן בכפוף לכל התנאים. ולכן אני מבקש את התמיכה, וכמובן, בהמשך החקיקה אנחנו נתאם את זה בדברים שנאמרו כאן. תודה רבה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה לחבר הכנסת הרב משה גפני. אם כך, רבותיי חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעה. ההצבעה תהיה הצבעה אלקטרונית. הצעת חוק להרחבת הייצוג ההולם של בני האוכלוסייה החרדית ברשויות ובתאגידים ציבוריים (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, של חברי הכנסת משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס – הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 33 נגד – 9 נמנעים – 2 ההצעה להעביר את הצעת החוק להרחבת הייצוג ההולם של בני האוכלוסייה החרדית ברשויות ובתאגידים ציבוריים (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה.

היו"ר אוריאל בוסו:

רבותיי חברי הכנסת, 33 בעד, תשעה מתנגדים, שני נמנעים. אני קובע – – –

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

ועדת הקליטה.

גלעד קריב (העבודה):

ועדת חוקה.

ניסים ואטורי (הליכוד):

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר הכנסת ואטורי, לא הספקת? נוסיף את זה לפרוטוקול. אבל התוצאה נשארת כמות שהיא – 33 בעד, תשעה מתנגדים, שני נמנעים. אני קובע שהצעת החוק להרחבת הייצוג ההולם של בני האוכלוסייה החרדית ברשויות ובתאגידים ציבוריים (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, התקבלה בקריאה הטרומית ותעבור לוועדת החוקה, חוק ומשפט להכנתה לקריאה הראשונה.

ישראל אייכלר (יהדות התורה):

ועדת העבודה.

היו"ר אוריאל בוסו:

ועדת העבודה – היא תעבור לוועדת הכנסת.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אני צעקתי כבר קודם.

היו"ר אוריאל בוסו:

בסדר. אני רק עכשיו הקראתי. היא תעבור לוועדת הכנסת לשם קביעת ועדה.

היו"ר אוריאל בוסו:

חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא בסדר-היום: הצעת חוק צוותי התערבות במשבר, התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת שמחה רוטמן. ינמק בשם חבר הכנסת רוטמן את הצעת החוק חבר הכנסת משה סולומון, בבקשה. ישיב בשם הממשלה השר מיכאל מלכיאלי. עשר דקות לרשותך, אדוני, בבקשה.

משה סולומון (הציונות הדתית):

אדוני היושב-ראש, שרים, חבריי חברי הכנסת, בינואר 2019 התקשרה אימו של יהודה ביאדגה, צעיר מתמודד נפש, אל המשטרה כדי לבקש עזרה ולהרגיע את בנה שמשתולל עם סכין ועלול לפגוע בעצמו ובסובבים אותו. כאשר הגיעו השוטרים אל ביתם, יצא יהודה לעברם כשהוא מנופף בסכין ונורה למוות על ידי השוטרים. הסיפור הטרגי הזה הוא דוגמה מוכחת לנחיצות החוק שאציג לפניכם כעת. במדינת ישראל מערך שירותי הטיפול במשברים נפשיים בקהילה לוקה בחסר. אין כל מענה עבור אדם המתמודד עם משבר נפשי אקוטי ועבור בני משפחתו. כך מוצאים עצמם עשרות אלפי אזרחים הזקוקים לסיוע נפשי ללא מענה כלל, בעוד למוקדי החירום של ארגוני הצלה המקבלים כ-20,000 פניות בשנה אין את הכלים המקצועיים להתערבות על רקע נפשי אלא על רקע אחר – בריאות או ביטחון. בעת משבר או הידרדרות אין לאדם המצוי במשבר או לקרוביו גורם ייעודי כדי להתריע על הצורך לקבלת סיוע חירום או מניעת החרפה. מצבים אלו מתרחשים לעיתים לאחר הפסקת טיפול תרופתי או אירוע טראומטי, ומאופיינים בהסתגרות בתוך עצמם, סירוב או חוסר יכולת להכיר במצבם, ויתר על כן בהתנגדות להצעת המשפחה להיעזר ברופא. לעיתים הם מביעים מצוקה על ידי התנהגות הפוגעת בסביבה – שוברים רהיטים בבית, זורקים עציצים, מנפצים צלחות וכדומה, ואחדים מביעים מצוקה על ידי התנהגות הפוגעת בזולת, כמו בני המשפחה, שכנים או אפילו פגיעה בעצמם. הצעת החוק צוותי התערבות במשבר, שקידמה לראשונה חברתי סגנית שר האוצר מיכל וולדיגר, מציעה להקים מערך של צוותי התערבות במשבר בפריסה ארצית, שיאפשר להתערב ולתת מענה ראשוני ורך יותר במצבים של משבר ראשי, ובכך למנוע את החמרתם והפיכת המצב לקיצון. צריך לקחת בחשבון שמענה למצבים כאלה לא מצוי כעת. יש מענים לחלק מהמצבים האלה; יש מענה ביטחוני, בטיחותי, יש מענה בריאותי, אבל אין מענה שמשלב את שני הדברים האלה. צוותי התערבות במשבר יפעלו ויוזנקו לאחר קריאה שתתקבל במוקד הארצי לסיוע נפשי בין אם על ידי אזרחים שיפנו למוקד, אדוני היושב-ראש, בין אם על ידי כוחות הביטחון או מחלקות השירותים החברתיים ברשויות המקומיות. למעשה הצוות הזה יוכל להכיל בתוכו את כל המרכיבים של העזרה שזקוק לה אותו מתמודד נפש. מערך ההתערבות במשבר שיוקם יפעל 24 שעות ביממה ושבעה ימים בשבוע, יחזק ויבסס את המענה בקהילה ולא בבתי החולים, יתרום למניעת אשפוזים ולמתן מענה למשבר בקהילה, יבטיח יחס אמפתי למטופל ולמשפחתו, ויעשה שימוש באמצעים של התערבות במשבר בכלים פסיכיאטריים ופסיכולוגיים שנמצאו מועילים. נוסף על כך, המערך כאמור ימעיט את השימוש באמצעי כפייה, ויביא להימנעות משימוש בערוץ הפלילי, תוך התחשבות – צריך לקחת בחשבון שכשמגיע השוטר, המפגש של אותו מתמודד נפש עם השוטר הופך את זה באופן אוטומטי לאלים יותר. השוטר צריך להגיב, הדבר הזה מסלים ומידרדר, ואז אנחנו מגיעים להחרפת הבעיה במקום לפתרון. זה יהיה תוך התחשבות ברקע החברתי והתרבותי של האדם במשבר ושל בני משפחתו בכלל. לסיכום, אחזור לסיפורו של יהודה ביאדגה, שאיתו התחלתי: אילו באותה תקופה היה למשפחתו של יהודה, שידעה כי מעשיו נעשים בעקבות מצוקה נפשית, מענה התערבותי הולם, כנראה לא היינו צריכים להגיע לסוף הטרגי, שבו אותו מתמודד בסוף מצא את מותו בידי שוטר שבא לעזור לו, אבל לא היו לו את הכלים לעשות את זה. העברת החוק בקריאה טרומית היא קודם כול אמירה משמעותית של בית המחוקקים הישראלי כלפי כל אדם מתמודד נפש בישראל: אנחנו כאן, אנחנו שומעים את מצוקותיהם ופועלים להעניק להם מציאות טובה יותר. בעזרת השם, בהסכמה רחבה של משרדי הבריאות, הביטחון הלאומי ומשרד המשפטים, נביא את החוק הזה לקריאה ראשונה, שנייה ושלישית, ונקים את המוקד הכל-כך חשוב הזה, כדי שבסוף מי שמחפש מענה לא ימצא עצמו חלילה נפגע מבקש העזרה מגורם כזה או אחר, כמו מד"א או כמו גורמי הביטחון או כמו המשטרה, והוא ידע לתת לו תשובה הולמת וטובה יותר. אז תודה רבה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה לחבר הכנסת משה סולומון. יעלה וישיב בשם שר הבריאות השר מיכאל מלכיאלי.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

תודה, אדוני היושב-ראש. האמת היא שלפני שאני אענה על ההצעה המצוינת שהגיש חבר הכנסת משה סולומון, אני רוצה להתייחס לדבריו של חבר הכנסת פורר, שדיבר כאן קודם, וצר לי שהוא לא נמצא כאן. יפה ענה לו חבר הכנסת אזולאי על משרד הנגב הגליל – מה שהוא היה, ומה שהוא היום. מה שאני לא מצליח להבין הוא מה מפריע לחבר הכנסת פורר בזה שגם נוער חרדי – כן, גם לתלמידי ישיבות חרדים מגיע בתקופת החופש ליהנות ממה שהציבור הכללי נהנה ממנו כל השנים. מה מפריע לו? האם חלק ממסע ההסתה של ליברמן והחבר'ה שלידו קשה לכם להבין – כן, גם הכנופיה שלידו – מה קשה לכם להבין בזה שגם לתלמידי ישיבה מגיע מסע גליל? מה מפריע?

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

למה מפריע לכם שיש בעכו אירועי תרבות? למה מפריע לכם שבבני ברק ובביתר יש אירועי תרבות? האם אתם לא יודעים שרשויות שלמות מוחלשות במגזר החרדי, במגזר הערבי, ולא רק – – –

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר הכנסת סובה.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

התקופה החלשה ביותר שלהם כשאתם החזקתם את משרד האוצר, הנגב והגליל.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר הכנסת סובה.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

אתם ייבשתם את הנגב, המיובש גם ככה, אתם ייבשתם את הגליל גם ככה.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

מעולם לא הייתה פריחה בנגב ובגליל כמו בזמן שאריה דרעי היה שר שם; אריה דרעי היה שר וחידש את המושג הגאוני "פריפריה חברתית", דבר שלא היה במשך שנים. למה שכונות חלשות בבת ים או בנתניה או בערים שנקראות כאילו "חזקות" – למה להן לא מגיע? מה צר לכם, מה כואב לכם? עד היום, רשויות אמרו, תקופת העדנה הגדולה ביותר הייתה כשאריה דרעי היה שר שם.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

למה זה מפריע לכם? ייבשתם ופירקתם את המשרד, על מה ולמה?

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

לא פירקנו – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר הכנסת סובה, תאפשר לשר להמשיך לדבר.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

לך תראה ערים כמו טבריה או כמו עוד ערים שבהן בתקופה שאתם שירתם במשרדים לא היה שקל לפעילות. למה לטעמך לילד בעפולה או בקריית שמונה או בעכו, לא מגיעים גם אירועי תרבות?

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

ודאי שמגיעים. מאה אחוז.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

לא כולם מרמת גן, מרמת השרון, רעננה. למה? קשה לכם להכיל.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

לא קשה – – –

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

אני התביישתי בהצבעת הנגד שלכם. הצבעתם נגד המוחלשים בנתניה, בבת ים, בערים במרכז הארץ, שאין להן יכולת, הצבעתם נגד אנשים שאין להם אפשרות.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

זאת לא הייתה השאלה.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

אני אומר לך, אתה יודע מה, אתם צריכים להתבייש בהצבעה שלכם. אתם צריכים להתבייש בהצעה. ועכשיו לגבי ההצעה של חבר הכנסת רוטמן, כמו שהציג ידידי חבר הכנסת סולומון: הצעת החוק שלפנינו, מטרתה הקמת מוקד חירום נפשי – אגב, זה בתמיכת כולם?

היו"ר אוריאל בוסו:

היא גם תביע את עמדתה. היא אמורה לעלות.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

מקצועית, כפי שנמסר לי על ידי גורמי המקצוע באגף לבריאות הנפש במשרדי – סגנית השר היא דוקטור לכל הנושא בצורה הכי טובה שיש. הגם שהבסיס המקצועי מוסכם, יש לבחון היבטים שונים של ההצעה על מנת לדייק אותה ולהכריע לגבי המודל המיטבי. בנוסף, מטבע הדברים יש גם לבחון את המשמעויות התקציביות. את רואה? נהייתי כמו פקיד באוצר. מה קרה, מירב? משכך הממשלה החליטה לתמוך בהצעה בקריאה הטרומית בלבד. אני קורא לחברי הבית להצביע בעד ההצעה. תודה רבה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה לשר מיכאל מלכיאלי. שר נוסף שיביע את עמדת משרד האוצר – סליחה, לפני כן חבר הכנסת ביקש להביע התנגדות. שלוש דקות לרשותך. אם זה יהיה 20 שניות מעל אנחנו לא נריב, אבל לעמוד בזמנים.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חברי משה סולומון, ההצעה שלך היא חשובה מאוד. היא בהחלט חשובה, אבל יש לי שאלה בהקשר להצעה שלך: פרופ' חגי לוין הציג תזה באחד הדיונים של ועדת החוקה, חוק ומשפט: הרפורמה המשפטית שהולכת להתרחש כרגע גם פוגעת בבריאות הנפש. אז אני לא ראיתי שזה בא לידי ביטוי בהצעת החוק הזאת, ודבר שני, בעקבות מה שקורה רציתי לשאול – – –

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אתם נורמליים – – – באמת – – –

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

זה מפריע לי, אני מבקש.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

באמת. מספיק כבר עם הפחדים והחרדות שאתם מכניסים לציבור – – – מספיק.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

תעצור את הזמן. תודה, קטי, תודה. את יודעת שאני אוהב אותך.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אל תשתמש בבריאות הנפש.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

לא משתמש בשום בריאות הנפש. תני לי להגיד.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אתה לא יודע על מה אתה מדבר. חרדות אתם מכניסים.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

החרדה שהושמעה באחד הדיונים – – –

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

די, אי-אפשר ככה. שמעתי אותך. מספיק, מספיק.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

תפנימו, היו בחירות. לא רוצה לשמוע אותך.

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת קטי שטרית, בבקשה.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

תודה, אדוני היושב-ראש. לכן החרדה הזאת בהחלט קיימת, במיוחד בימים האלה, כשאנחנו מדברים, למשל, על זה שאנחנו חרדים מכך שראש הממשלה לא הוזמן לבית הלבן במשך חודשים. דרך אגב, אל תחפשו הסבר, משום שהנשיא ביידן כבר אמר את זה בקולו. כאשר הוא התייחס לאירוע הזה, הוא אמר משפט אחד, ואני רוצה לצטט: "הגאונות של הדמוקרטיה האמריקנית והישראלית בכך ששתיהן בנויות על מוסדות חזקים, על איזונים ובלמים של בית משפט עליון חזק ועצמאי. השותפות של ישראל וארצות-הברית וישראל בנויה על ערכים משותפים". היום ראש הממשלה שלנו טס לגרמניה. אני באמת מאחל לו נסיעה טובה וביקור מוצלח. אני משוכנע שגם בהנהגה הגרמנית וגם בקהילה היהודית בגרמניה יש דאגה עמוקה לערכים המשותפים. אני גם משוכנע שקנצלר גרמניה אולף שולץ יגיד בפגישה לראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו את הדברים הבאים (אומר דברים בגרמנית). הערכים המשותפים של גרמניה וישראל הם ערכים משותפים של דמוקרטיה. זה מה שאנחנו צריכים לזכור לפני כל ביקור של ראש ממשלה באירופה. תודה רבה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה לחבר הכנסת יבגני סובה. חבר הכנסת רוטמן. הוא יכול להשיב, לא?

משה סעדה (הליכוד):

– – – לאן אתם הולכים? איפה אתה? איפה המפלגה שלך – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר הכנסת רוטמן, אתה כמציע ההצעה יכול לעלות ולהשיב שלוש דקות. אתה לא רוצה, אוקיי. סגנית שר האוצר חברת הכנסת מיכל וולדיגר, עמדת שר נוספת. חמש דקות עומדות לרשותך.

סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר:

חכה רגע, יבגני, תן לי מילה. כבוד יושב-ראש הכנסת, כבוד השר, חברי כנסת נכבדים, חבר הכנסת יבגני, עד היום היה ביטוי מאוד נפוץ בבריאות הנפש, הוא נקרא "קרימינליזציה של בריאות הנפש". עכשיו המצאת דבר חדש, "הפוליטיזציה של בריאות הנפש". לתוך בריאות הנפש נכניס הכול, למה לא? הכול נכנס. אז חברים, אנחנו עסוקים בנושאים שבסוף באמת משפיעים על כלל אזרחי מדינת ישראל. הזכירו פה קודם את יהודה ביאדגה – סליחה שאני מעוותת את השם שלו – שנורה ונהרג ב-2019; גם שיראל חבורה, גם הוא בחור צעיר שנהרג בשל היותו מתמודד נפש; דינה שמחון, עליה השלום, נהרגה על ידי הבן שלה, שהוא מתמודד. אני יכולה להמשיך ולתת עוד שמות – אנשים שלא איתנו היום בשל המצב הנוראי הזה. אגב, גם שוטרים נפצעים בשל היעדר מענה. בבריאות הנפש ובכלל בתחום של טיפול בנפש אין לנו רצף טיפולי. יש כל כך הרבה חורים ותהומות, שפשוט אין מה לעשות. לכן כל דבר שנעשה יכול לעזור. אבל, וכאן ה"אבל" החשוב, יש לנו צומת מרכזי שבו אנחנו צריכים לטפל עכשיו והיום. זה בדיוק הצומת שעליו יושבת הצעת החוק הזאת של הקמת מוקד והקמת צוותי התערבות במשבר רב-מקצועיים. כאשר יש משבר נפשי ואין מענים, כי אי-אפשר לעשות – מה שקורה היום, כשיש דבר כזה, המשפחה או אפילו המתמודד עצמו, או שהוא מתקשר למשטרה ואין להם כלים או שהוא מתקשר למד"א וגם הם לא רלוונטיים, כי אי-אפשר לאשפז אותו – או שהוא לא רוצה, או שמצבו לא עולה לכדי אשפוז כפוי. לכן מה שקורה הוא שהאנשים הללו לא מקבלים שום מענה, ובמקום להרגיע את הרוחות, במקום להרגיע את המשבר, במקום לקחת את המשבר הזה ולהצמיח אותו למקום של טיפול, המצב מידרדר לכדי אובדנות, לכדי עבריינות ולכדי אשפוז כפוי. מעבר למצב המוסרי, החברתי והערכי שלושת המענים האלה גורמים לאובדן כספים עצום של מדינת ישראל. ולכן הפתרון הזה של הקמת מוקד רביעי. מעבר למכבי אש, מעבר למשטרה, מעבר למד"א זהו מוקד שיטפל במשברים נפשיים, שם יתרכזו כל הפניות. היום יש למעלה מ-17,000 פניות בתחום הנפשי, ואין מענים – פשוט אין לאן להתקשר, ולכן הניתוב הוא עבריינות. זה נורא ואיום. לכן אני כל כך מאמינה בדבר הזה. צריך להקים אותו, על פי התחשיב הקטן, זה יחסוך למדינת ישראל למעלה מ-122 מיליון שקלים בכל שנה. אני עוד לא מדברת על הנזקים העקיפים, אלא על הנזקים הישירים שקורים למדינה שלנו. ולכן אני ממליצה לכולכם להצביע בעד החוק. הוא כמובן יצטרך לעבור עוד ועוד תיקונים ושיפורים, אבל בסופו של דבר, עוד בקדנציה הזאת אנחנו ניתן מענה שנקרא צוותי התערבות במשבר, וכמה שזה יהיה יותר מוקדם – כך ייטב לנו, לכל אחד ואחד מאיתנו ולמדינת ישראל בכלל. תודה רבה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה לסגנית שר האוצר חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר. אם כן, רבותיי חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעה על הצעת חוק צוותי התערבות במשבר, התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת שמחה רוטמן. אנא תפסו את מקומותיכם – הצבעה. ירוק – בעד, אדום – נגד. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 18 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק צוותי התערבות במשבר, התשפ"ג–2022, לוועדת הבריאות נתקבלה.

היו"ר אוריאל בוסו:

אתה לא מצביע, חבר הכנסת פסל?

משה פסל (הליכוד):

היו"ר אוריאל בוסו:

להלן תוצאות ההצבעה: 18 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. יש נוכח אחד. אני קובע שהצעת חוק צוותי התערבות במשבר, התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת שמחה רוטמן, התקבלה בקריאה הטרומית ותעבור להכנתה לקריאה ראשונה בוועדת הבריאות.

היו"ר אוריאל בוסו:

נעבור לנושא הבא בסדר-היום: הצעת חוק עידוד מעורבות סטודנטים בפעילות חברתית וקהילתית (תיקון – הקלות למשרתי מילואים), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת משה טור פז וקבוצת חברי הכנסת. יעלה ויבוא חבר הכנסת משה טור פז, בבקשה. עשר דקות לרשותך, אדוני.

משה טור פז (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק הזו באה להתחיל ולעשות צדק היסטורי עם אותם מעטים שנושאים בנטל הביטחוני ולא מקבלים על כך שכר. אני אתחיל בתודות קודם כול לראשי שדולת המילואים שמובילים איתי את הנושא הזה כאן בכנסת: תת-אלוף במילואים שרון ניר, אלון שוסטר, יצחק קרויזר ומשה סולומון, קואליציה ואופוזיציה, כי בנושא הזה באמת אין צדדים; לאגודת הסטודנטים, שבנתה את הנושא הזה יחד איתנו; לעמותת המילואים בראשות אופיר כהן; לחבריי חברי הכנסת, כולל לעמיחי שיקלי, שבעצם לפני התמנותו לשר יזם יחד איתי את החוק הזה; לאלמוג כהן, מיכל וולדיגר, ולדימיר בליאק, גלעד קריב, נעמה לזימי, סימון דוידסון, איתמר בן גביר ונאור שירי; לחברתי מירב בן ארי, שהחוק המקורי כאן הוא בעצם שלה. חבריי חברי הכנסת, זה היה לפני כמעט 21 שנה, מוצאי ליל הסדר, הייתי בבית שלי בירושלים ולפתע צלצל הטלפון, שהתריע על גיוס למילואים, וכמוני עשרות אלפי חיילי מילואים נוספים. בסופו של דבר החטיבה שלי, חטיבת שועלי מרום במילואים, צנחנים, התגייסה כשלושה שבועות מאוחר יותר. התחלנו באימון בשטחי צאלים מתוך מוכנות להיכנס לרצועת עזה, היינו מיועדים לפעולה באזור ציר פילדלפי, ואז הגיע הרמטכ"ל שאול מופז, הסביר לנו בהתנצלות מסוימת למה אנחנו נעבור ללחימה בסופו של דבר בעיר טול כרם, בדגש על מחנה הפליטים שלה. אני רוצה להביא כאן שתי סצנות של אנשי מילואים מתוך אותה לחימה עיקשת. בתום 24 שעות של קרב בתוך מחנה הפליטים הייתי עם חיילים שלי בתוך מה שנקרא אלמנת קש, בתוך בית בעיר, ולקראת הסיום ניגש אליי אחד החיילים, גיא, ואומר לי: קינלי, יפריע לך אם נאסוף כסף? אתה שומע, בועז? בוא תשמע על מוסר בשעת לחימה. אמרתי לו: גיא, למה אנחנו אוספים כסף? דרך אגב, הוא גר לא רחוק ממך בתל אביב. הוא אומר לי: תשמע, היינו 24 שעות בבית. האנשים בבית הזה הם אזרחים כמונו, לא אויבים, בתוך מחנה הפליטים של טול כרם, אנחנו רוצים לאסוף כסף להשאיר להם, להשאיר לבעלי הבית. אמרתי לו: תשמע, גיא, האמת היא שאף פעם לא שמעתי על רעיון כזה, אבל יאללה. 15 חיילים היו בבית, כל אחד שם 20 שקל, והשארנו על השולחן בסלון במחנה הפליטים טול כרם 300 שקלים. הבדיחה בגדוד אחר כך אמרה שבמחנה הפליטים טול כרם יש שלטי דירות להשכרה רק לפלוגה של קינלי, אבל – – –

בועז ביסמוט (הליכוד):

עוד ישלחו אותך להאג, ישלחו אותך לבית הדין הבין-לאומי.

משה טור פז (יש עתיד):

300 שקלים נשארו על השולחן ביוזמת החיילים. למה? כי היינו בבית 24 שעות, שכרנו להם כביכול את הבית. אבל זה בנימה מבודחת. בנימה קצת יותר רצינית, באותן 24 שעות עקובות מדם נהרג חייל בפלוגה השכנה שלנו, פלוגה א', הפלוגה של חברי חבר הכנסת מאיר כהן – אורן צלניק, זיכרונו לברכה, מבת ים. אני יצאתי עם החיילים שלי להתרעננות של חצי שעה לעשות משהו לפני שחזרנו לקרב, ותמונה שלא תישכח ממני אף פעם היא החברים של אורן, חבריו לפלוגה, חיילי מילואים, שוטפים את הדם שלו ושל שני חיילים שנפצעו יחד איתו מכבש הנגמ"ש, ממש שוטפים את הדם עם זרנוק ואז מקפלים את כבש הנגמ"ש בחזרה וחוזרים פנימה ללחימה. אני מדבר על אנשי מילואים בני 20, 30 ו-40, נלחמים למען מדינת ישראל ועושים את זה ללא היסוס. כן, אלו אנשי המילואים. מילואים זה לא רק גבעת חלפון, זה לא רק קפה שחור, זה לא רק התגמולים שעוד שנייה נדבר עליהם, זה לא רק ולא בעיקר הדאגה להם, לסולידריות החברתית – זה סיכון חיים יום-יומי. יותר מ-1,000 ימי מילואים עשיתי בחיי, יותר מהשירות הסדיר שלי. השיא היה בשנת 2008, כשעשיתי גם קו, גם אימון וגם קורס מג"דים – יותר מ-100 ימי מילואים. שליש מאותה שנה ביליתי כמשרת מילואים. אבל למרות זאת רק 1% מהאזרחים בישראל משרתים בפועל במילואים, וקרוב למחציתם הם סטודנטים בשנות העשרים לחייהם. מה שהצעת החוק הזו באה לעשות הוא להתחיל קצת לדאוג להם. למה כל כך קשה להיות סטודנט במילואים? כי סטודנט במילואים גם לומד, בדרך כלל גם עובד, גם נמצא בתחילת חייו המקצועיים והאישיים. הוא בריא, הוא צעיר, הוא נעדר מהאוניברסיטה לשבוע, שבועיים, שלושה – ואז הוא פתאום חוזר וצריך לחזור לחייו באותו רגע. ההצעה הזו בעצם אומרת שקודם כול חייל מילואים לא יזדקק ל-14 יום בשנה; גם אם הוא שירת רק – ואני אומר את ה"רק" במירכאות – עשרה ימים, הוא יקבל תגמול של שתי נקודות זכות, והשירות הזה יהיה מצטבר על פני שנה אקדמית, ולא רק ברצף. יש עוד חלק בהצעה שמציע שלא נגבה ממנו על כך שכר לימוד. על כך אני מקווה שנגיע להסכמות עם המל"ג. ההצעה הזו היא הצעה חשובה. נזכיר בהזדמנות הזו, וגם זה – השרה ברביאי – סליחה, היום חברת הכנסת ברביבאי והאלופה לשעבר ברביבאי – חשוב לומר ש-20% ממשרתי המילואים הם נשים, והיום הן נושאות בנטל הזה; כמעט 20% – 18%. יש הרבה מאוד סטודנטיות שעושות מילואים, יוצאות לכך, מקריבות לא מעט, ואולי חשוב שבעתיים להזכיר גם את זה. בישראל יש ענייני – וחשוב לומר את זה – אבל יש גם פוליטי, וזה המקום לדבר גם על הפוליטי. אני רוצה כאן לפנות לאחיי החרדים. לפני כמה דקות הצבענו על נושא של שילוב בשירות הציבורי, ואני רוצה לקרוא פה לאחיי החרדים: בואו תיכנסו גם אתם יותר מהיום תחת האלונקה. כן, האלונקה הזו, שנושאת את ביטחון ישראל, לא צריכה להיות רק של הדתיים והחילונים, היא יכולה להיות גם האלונקה החרדית. זה ייתכן, זה אפשרי. אני זכיתי להקים בעשור האחרון פלוגה חרדית בחטיבת גבעתי. כן, אדוני היושב-ראש, חרדים משרתים בפלוגת תומר בגבעתי. שתי פלוגות מסלול, פלוגה מבצעית אחת, משרתים בשירות הקרבי ביותר, המסוכן ביותר. אחר כך פנו אליי מחטיבת הצנחנים, ובתור צנחן לשעבר הקמתי פלוגה חרדית גם בצנחנים, משרתת שם גם היום. לפני כמה חודשים הזמין אותי אחד מבוגרי אותן פלוגות. אצלנו בגוש עציון שירתה פלוגת מילואים של חרדים. אז כן, יש מילואימניקים חרדים. וכאן אני אומר לכם, אחיי החרדים: בואו קחו עוד חלק גם בנטל הזה. זו חובה קדושה. ולסיום, אי-אפשר שלא להתייחס למחאת המילואימניקים. אני אומר כאן, מעל בימה זו: אני נגד סירוב פקודה. הייתי נגד סירוב פקודה בהתנתקות, כשהקמתי את פורום "יום פקודה", שלחם בסרבנות של הציונות הדתית. ואכן, רוב מוחלט של הציונות הדתית לא סירב אז פקודה. אני קורא גם היום לא לסרב פקודה. ובכלל, ההפרדה של המדים מהמחאה היא חשובה. אבל כשמתוך אותם מאות אלפים שצועדים במחאות יש אנשים שאומרים: אני גם משרת במילואים – אין להם יותר קול בבחירות, אבל יש תוקף נוסף לעמדה שלהם, כי אלו אנשים שמסכנים את חייהם למעננו. זה לא נותן להם פריבילגיה, זה מטיל על כתפיהם עוד חובה, ולעמדה שלהם יש עמדה מוסרית. וכאן אני פונה לשר הביטחון גלנט, לראש הממשלה נתניהו – איך דחקתם את האנשים האלה לקצה, איך גרמתם למאות אלפי אנשים, בתוכם עשרות אלפי אנשי מילואים, לקום ולומר לכם "עד כאן"? אני מקווה שהיום או מקסימום מחר יפרסם נשיא המדינה את המתווה שלו. ואני אומר לכם כאן גם בשם אנשי המילואים: תעצרו, בואו לנשיא, בואו לדבר. אם תעשו את זה ותעצרו ותבואו לדבר, תמצאו יד מושטת. אני קורא לחבריי חברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק. אני מודה לשר קיש ולחבריי בקואליציה ובאופוזיציה שתומכים בדבר הזה. אני מודיע כאן שזה לא החוק האחרון שנחוקק למען אנשי המילואים, כי לאנשי המילואים מגיע הכי הרבה שמדינת ישראל יכולה לתת. תודה רבה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה לחבר הכנסת משה טור פז. ישיב בשם הממשלה ובשם שר החינוך שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר.

שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר:

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת משה טור פז, הצעת החוק הנדונה עלתה בוועדת השרים לענייני חקיקה בישיבתה מיום 12 במרץ 2023 – אני לא הקדמתי ואמרתי שאני משיב במקומו של שר החינוך, שנאלץ לעזוב למשהו דחוף – החלטת ועדת השרים הייתה לתמוך בקריאה הטרומית בלבד, בכפוף לכך שלאחר שההצעה תעבור קריאה טרומית יגובש נוסח מוסכם לקריאה ראשונה על ידי משרד החינוך והמועצה להשכלה גבוהה. לגופו של עניין, הצעת החוק מבקשת לקצר את ימי המילואים הנדרשים לצורך זכאות סטודנט לשתי נקודות זכות פעם אחת במהלך התואר הראשון מ-14 יום לעשרה ימים. הצעת החוק מבקשת בהקשר זה גם לקבוע כי ימי המילואים שבוצעו לסירוגין במהלך שנת הלימודים יזכו בנקודות זכות. עוד מבקשת הצעת החוק להוסיף לחוק סעיף שלפיו על מוסד להשכלה גבוהה לנכות משכר הלימוד של סטודנט שזכאי לאותן שתי נקודות זכות בשל שירות המילואים את שכר הלימוד שהיה אמור לשלם בעבור לימודים שהיו מזכים אותו בנקודות זכות אלה. לעניין קיצור מספר ימי המילואים הנדרש לצורך קבלת שתי נקודות זכות, הפחתת מספר ימי המילואים המזכים בנקודות הזכות וביטול הדרישה לרצף, הבהיר שר החינוך כי המדיניות שלו היא להיטיב עם משרתי המילואים והחיילים המשוחררים, בדיוק כפי שעשו בחוק 100% שכר לימוד ללוחמים. שר החינוך מאמין שמי שנותן יותר – גם שר החקלאות מאמין – צריך לקבל יותר. ולכן מדובר בהצעה ראויה, ששר החינוך ויו"ר המל"ג תומכים בה. לעניין הפחתת שכר הלימוד, חבר הכנסת טור פז, מבנה שכר הלימוד וגובהו במוסדות להשכלה גבוהה שהמדינה משתתפת בתקציבם הינו אחיד ורוחבי בכל התחומים והרמות. זאת ועוד, שכר הלימוד אינו תלוי בנקודות הזכות הנלמדות במסגרת התואר, ולא ניתנים פטורים או הנחות מתשלום בגין נקודות זכות הניתנות בגין פעילות התנדבותית מחוץ למסגרת הלימודים או בגין לימודים שאינם אקדמיים. יודגש כי הפחתה כאמור תפגע כלכלית במוסדות להשכלה גבוהה. לפיכך, אדוני היושב-ראש, במסגרת הנוסח המוסכם לקריאה הראשונה, החליטה ועדת השרים לענייני חקיקה כי יוסר הסעיף העוסק בהפחתת שכר הלימוד בשל היעדר מקור תקציבי ובשל פגיעה תקציבית במוסדות ההשכלה הגבוהה, ולאחר מכן הצעת החוק תחזור לאישור מחודש בוועדת השרים לענייני חקיקה. לנוכח האמור והנימוקים שצוינו לעיל, אני מבקש מחבר הכנסת טור פז להצטרף לעמדת הממשלה ולתמוך בהצעת החוק בכפוף להתניות שציין שר החינוך. תודה רבה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה לשר החקלאות ופיתוח הכפר חבר הכנסת אבי דיכטר. ביקשה להתנגד חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה. חבר הכנסת טור פז, מקובלת עליך כמובן עמדת השר ועמדת הממשלה?

משה טור פז (יש עתיד):

כן.

היו"ר אוריאל בוסו:

אם תרצה להשיב לאחר חברת הכנסת יאסין, זכותך.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, הכותרת של הצעת החוק היא הסטודנטים. היא אמורה להיטיב עם כלל הסטודנטים. סטודנט בעיניי – לא משנה אם הוא ערבי, חרדי, יהודי, עולה חדש – זה סטודנט שלומד באותו מוסד לימוד, שמשלם אותו שכר לימוד. ולכן אני חושבת ששוב ושוב מדירים את הסטודנטים הערבים גם בקבלה, גם במהלך הלימודים, גם במלגות וגם בתעסוקה אחר כך. וחבל שעוד הצעה מצטרפת לעוד הצעות להדרה של פלח מהאוכלוסייה הערבית, כמו ההצעה שהייתה קודם לכן. עם כל הכבוד, גם אני בעד ייצוג הולם לכלל הקבוצות באוכלוסייה, אבל כואב ומביך ואפילו מביש לראות מישהו שבא מאוכלוסייה מוחלשת, מודרת, ומתעקש לדבר רק בשם הקבוצה שלו. כשהגשנו הצעות חוק על ייצוג הולם, דיברנו על כולם. אז שוב: סטודנטים הם סטודנטים מכל הפלחים, מכל הקבוצות – צריך להיטיב את התהליך הלימודי שלהם ואת הקבלה שלהם.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. האם חבר הכנסת טור פז רוצה לעלות ולהשיב, או שאפשר לעבור להצבעה? אם כן, רבותיי חברי הכנסת, נעבור להצבעה. ההצבעה תהיה אלקטרונית. אנחנו עוברים להצבעה – הצעת חוק עידוד מעורבות סטודנטים בפעילות חברתית וקהילתית (תיקון – הקלות למשרתי מילואים), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת משה טור פז וקבוצת חברי הכנסת – הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 31 נגד – 6 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק עידוד מעורבות סטודנטים בפעילות חברתית וקהילתית (תיקון – הקלות למשרתי מילואים), התשפ"ג–2023, לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה.

היו"ר אוריאל בוסו:

אם כן, רבותיי חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: 31 בעד, שישה מתנגדים, אין נמנעים. ואליד אלהואשלה הצביע נגד – אתה לא הספקת, או שהצבעת וזה לא הופיע?

קריאה:

היו"ר אוריאל בוסו:

סליחה. אז קודם כול אנחנו מבטלים את קולה של חברת הכנסת יוליה מלינובסקי. ואליד אלהואשלה הצביע בטעות במקום שלידו. חבר הכנסת חוג'יראת, מה רצית?

יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

היו"ר אוריאל בוסו:

ההצבעה שלו לא נקלטה – אם אפשר שטכנאי יבדוק אם הצבעת ורק לא נקלט. אנחנו תכף נבדוק.

קריאה:

ועדת החינוך, כן?

היו"ר אוריאל בוסו:

תכף. אני אסתכל מה ההמלצה. כן, אז 30 בעד. צריך להוריד את יוליה – היא לא מופיעה. אתה לא הצבעת, חבר הכנסת ואליד אלהואשלה. הקול שאצל יוליה לא היה הצבעה, לא מופיעה הצבעה בכלל. אז אנחנו משאירים את התוצאה כמות שהיא – 31 בעד, שישה מתנגדים. אם מוסיפים את קולו של חבר הכנסת יאסר חוג'יראת, זה שבעה מתנגדים. אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק עידוד מעורבות סטודנטים בפעילות חברתית וקהילתית (תיקון – הקלות למשרתי מילואים), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת משה טור פז וקבוצת חברי הכנסת, התקבלה בקריאה הטרומית ותעבור להכנתה לוועדת החינוך, התרבות והספורט להכנה לקריאה ראשונה.

היו"ר אוריאל בוסו:

נעבור לנושא הבא בסדר-היום, סעיף ט' בסדר-היום: הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – שמירה חקלאית כעבודה מועדפת), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון. יעלה ויבוא, בבקשה.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

אדוני היושב-ראש, היה פה שר החקלאות לפני רגע. אם הוא בפרסה, אתה יכול לקרוא לו, קרעי?

קריאה:

הוא פה.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

שר החקלאות דיכטר, תוכל להיות איתנו חמש דקות לדיון הזה?

שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר:

בבקשה.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

תודה. קודם כול, אתמול היינו בכנס של תנועת המושבים, ואני שיבחתי את השר דיכטר ואת סגן השר משה אבוטבול על שפה חדשה ורוח חדשה כלפי החקלאות בישראל. מרגישים את זה באוויר, וזאת הדרך. וכמובן, המבחן הסופי הוא להצליח בחוק ההסדרים ובתקציב, לעשות את המעשים הנכונים למען החקלאות. בתולדות המפעל הציוני בארץ ישראל אבותינו עסקו בהפרחת השממה, בעבודת כפיים ועבודת האדמה. מעמד המשק החקלאי ביישוב החדש תפס מקום ייחודי בין כל ענפי המשק ותפס מעמד של הערכה, יוקרה ותמיכה מכל מוסדות המדינה. התמיכה הזאת דעכה לאורך השנים, ואנחנו רוצים לתקן ולחדש את הימים. העשייה של החקלאות היא לא רק של יישובים כפריים; שתלנו בירוחם 120 דונם של כרם וזיתים, עשינו גינות קהילתיות. ומלא ערים יכולות להיות ערים חקלאיות שיינטעו בהן כרמים וזיתים בגינות הקהילתיות בפארקים, והדבר הזה יביא ברכה גם בתוך ערים ויישובים עירוניים. במקום שאין איש, אנחנו צריכים להיות אנשים ולהיות הגב של החקלאות. אני שמח על הרוח החדשה של הממשלה, ואנחנו נפעל גם באופוזיציה. הצעות החוק האלה מגיעות מהאופוזיציה, ומקווים לקבל את תמיכת הממשלה. הופתענו שהצעת החוק הזאת לא קיבלה את ועדת השרים. מירב, הופתענו שוועדת השרים לא תמכה, אבל אולי לא הבינו את פרטי ההצעה. בדין ודברים שקיימנו עם הממשלה סוכם עם שר הרווחה, ופה בעצם הפנייה אליו, להכיר – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

הוא אחראי על הביטוח הלאומי.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

חוק הביטוח הלאומי יושב אצלו, והוא יכיר בעבודה מועדפת לשמירה על החקלאות, על שדות חקלאיים, על אזורים של פעילות חקלאית. בין המציעים המצטרפים חבר הכנסת רם בן ברק וחברת הכנסת מירב בן ארי, ואנחנו נצמיד את החוקים. רם גם עבר אירוע לא קל של שרפת המתבן שלו, ואנחנו עדיין לא יודעים ולא קובעים סופית שזה פשע חקלאי, אבל פשעים חקלאיים היו באלפים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה זה, הצתה?

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

כן, מכוונת. את יודעת, אנחנו זהירים. אנחנו אומרים שיש סדרת חוקים שאנחנו רוצים לקדם למען החקלאות. חוק החקלאות הכללי, שמסדיר את מעמד החקלאים, שנותן אמצעי ייצור, הגשתי אותו ראשון. נתתי את הכבוד לשוסטר להגיש אותו כשהצטרף אלינו לכנסת אחרי שסיים; רם הגיש אותו בכנסות הקודמות, ואני הגשתי אותו עכשיו. שוסטר ביקש להיות מגיש ראשון, אז חיכיתי להצטרפות שלו לכנסת. זה חוק אחד שעושה הסדרה כללית של עולם החקלאות. חוק שני, מכירה ישירה של תוצרת חקלאית, שבשטח שלך ושל החברים שלך יהיה אפשר למכור את מה שאתה מייצר, למנוע פערי תיווך, כחול-לבן פשוט וטוב. איפה שר החקלאות?

מירב בן ארי (יש עתיד):

הוא יצא רגע. הינה, הוא שם.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

לא, אני שמח. אבי, אתה יכול להיות איתי כמה דקות?

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר הכנסת ביטון, תמשיך. הוא נמצא. הוא היה פה הרבה.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

קיבלתי שש דקות. יש לי ימבה זמן. אני רק רוצה שאבי יקשיב לי.

היו"ר אוריאל בוסו:

אבל אתה יודע, לשר יש גם את הנושאים הנוספים שלו.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

אבי, דיברנו על סדרת חוקים מעבר לחוק הזה – –

היו"ר אוריאל בוסו:

השר דיכטר – במליאה קוראים בתוארו של – – –

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

– – הוא בסמכות שר הרווחה, אבל חוקים אחרים של מכירה ישירה של תוצרת חקלאית בשדה ובחלקה החקלאית יקלו על יוקר המחיה, יביאו תוצרת מיידית לבתים וישפר את פערי התיווך, זה מה שאתה דיברת עליו בכנס אתמול. דיברנו על סימון תוצרת חקלאית – חוק שכבר הגשנו, ואתה בעדו. צריך לקדם אותו. יש הצעת חוק לעידוד השקעות הון בחקלאות. בקיצור, חבילה של חוקים שייטיבו עם החקלאות. פניה של האופוזיציה לעבוד איתכם. מהות החוק שאנחנו מגישים היום – הצעת חוק הביטוח הלאומי, התשפ"ג–2023 – תיקון לוח ח': בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], בסעיף ח', יבוא: "שמירה חקלאית ובכלל זה שמירה על שטח חקלאי, לרבות משקים חקלאיים, שטחי מרעה, שטחי גידולים חקלאיים, רפתות, לולים, דירים, שטחים המשמשים לאחסון ציוד חקלאי, תוצרת חקלאית וכלי רכב חקלאיים, וכל שטח המשמש לשימוש כלשהו במשק חקלאי". אנחנו גם רוצים להוקיר, מירב, את הארגון של השומר החדש, שעושה עבודה אדירה למען החקלאים, ומגדל אולי דור חדש של חקלאים, כי אנחנו יודעים שממוצע הגיל של חקלאים בישראל הוא 50–60, ואם יש גוף שיכול לייצר חקלאים חדשים בהינתן זה שנעמיד לו תשתית של אדמות, של כללים ושל תמיכה ממשלתית ראויה, זה השומר החדש. אז אנחנו נעבוד גם עם הגוף הזה לקדם את החוק הזה. קיימנו דיון עם ממלא מקום שר הרווחה יואב בן צור וסיכמנו שלא נביא את החוק להצבעה היום. אנחנו נביא אותו במועד מוסכם על ידי הממשלה, ואני מקווה שנביא אותו כמו שהוא בשיפורים שהממשלה תרצה. נוסף לחוק עבודה מועדפת של החקלאות יש לי הצעות חוק על עבודה מועדפת למסעדנות ועבודה מועדפת בטיפול של הגיל הרך. אלה מקומות שחסר בהם כוח אדם. נאפשר לסטודנטים להתפרנס. גם מחזקים את הכלכלה, גם משקיעים בצעירים – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

ואבטחה בבתי חולים.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

אבטחה – יש לך חוק כזה?

היו"ר אוריאל בוסו:

יש גם – – –

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

מצוין. שר החקלאות, תודה שנשארת. תודה רבה לך, היושב-ראש.

שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר:

גם עבודה מועדפת בכנסת.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה לחבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון.

היו"ר אוריאל בוסו:

להצעת החוק הזאת הוצמדה הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – שמירה חקלאית כעבודה מועדפת), התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת מירב בן ארי. תעלה ותבוא. שלוש דקות לרשותך.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תודה רבה. אדוני, גברתי השרה, כנסת נכבדה, במיוחד את, את יודעת כמה החוק הזה חשוב. את יודעת על שמירה חקלאית, את יודעת מה זה טרור חקלאי, מה זאת פשיעה. כל הזמן דיברתם על זה. אין מה לעשות, אין מספיק מאבטחים.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

– – – לפני שבוע הצבעת נגד.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אז לתת עבודה מועדפת. אני רוצה רגע להגיד משהו. עבודה מועדפת החלה כאן, למי שמכיר וחובב הז'אנר, באזור שנות התשעים. הביאו את זה בעצם לתחנות דלק כדי למנוע ידיים עובדות פלסטיניות, כדי שלא יהיו פיגועי טרור. מאז שנות התשעים אף שר לא מספיק אמיץ להוציא את הערמונים האלה מהאש, להגיד שכל המתדלקים בכלל עובדים ב-yellow, שהם מוכרים קפה ומוכרים טוסטים ולא אכפת לי מה, אבל המטרה שלשמה נתנו להם את המועדפת היא כבר לא רלוונטית למציאות בשנת 2023. צריך כאן שר אמיץ, אולי שרה, אוקיי? אל תסתכלי אליי ככה, די, אני באופוזיציה, את שרה. נגמר הסרט של למה הצבעת. די.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

לא היו שרים – – – בממשלה הקודמת? בממשלה הקודמת?

מירב בן ארי (יש עתיד):

את רוצה שאני אגיד לך משהו? אני, בניגוד אלייך – תקשיבי טוב – הייתי עם כחלון ארבע שנים, וכל חודש הייתי אומרת לו: כחלון, תפסיק עם העבודה המועדפת ב-yellow, בוא נעשה עבודה מועדפת בבלתי פורמלי, בחינוך. אני מודה שצעקתי את נשמתי. את רוצה לשמוע את האמת? אני אגיד לך אחרי זה, אוקיי, לא בפורום הזה, כמו שאומרים.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

מי היה השר – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

אבל אני על עבודה מועדפת, את יכולה לראות, נלחמת מ-2015. אני לא רוצה להגיד לך את השיחות שהיו לי עם כחלון על זה.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

– – – הממשלה המצוינת הקודמת.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אבל עזבי, עזבי, אורית, את תקועה בעבר, בואי נתקדם. את שרה, אני חברת כנסת באופוזיציה. יש לך כאן חוק טוב, שעושה עבודה מועדפת, שעושה גם צדק עם השומר החדש, שכל היום מארגן מתנדבים אבל לא מסוגל לתת עבודה מועדפת. רק שתביני, אנחנו קיבלנו התנגדות לחוק. מיכאל, איפה מיכאל? קיבלנו התנגדות. בדרך כלל אתם אומרים דחייה של חודש, חודשיים, שלושה – התנגדות. איך הסכמת בכלל להתנגד לחוק הזה, בגלל שאתם לא העברתם?

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

מירב בן ארי (יש עתיד):

אורית, יקירתי, תתקדמי בבקשה לעתיד. שנת 2023, את שרה, אני וביטון חברי כנסת מהאופוזיציה. אוה, הינה גם הגיע השר. דיברנו עליך בדיוק. אנחנו חושבים – –

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

אבל לפני שבוע הצבעת נגד, מירב. מירב, למה הצבעת נגד לפני שבוע? לפני שבוע עלה – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

על מה את מדברת? לפני שבוע היה פורים. תאמיני לי, כל חוק – אני יודעת מה עלה בטרומית.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

עלה פה חוק להסדרת המגורים בחוות מרעה ושטחי מרעה – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

של מי? של מי?

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

שלי, של אלקין, של פורר, הצבעתם נגד.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אנחנו נבדוק את זה, תבדקי את זה.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

את נגד ל-yellow – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

את עוד פעם תקועה בעבר. אורית, בואי נתקדם. יש כאן חוק מצוין, שעושה שמירה חקלאית כעבודה מועדפת. אתם, שהתעסקתם כל היום בפשיעה החקלאית, תרימו את הדגל. אחרי ששמעתי שזה נגד באתי לביטון ואמרתי לו, בוא לפחות נתחיל לעשות משא ומתן. ייאמר לזכות – בן צור, בן צור – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

השר בן צור.

מירב בן ארי (יש עתיד):

השר בן צור, אני רק רוצה להגיד שמכיוון שעבודה מועדפת ושינוי המתווה נמצאים תחתיך, כי אתה אחראי על הביטוח לאומי, צריך לעשות כאן עבודה רצינית, להוציא את המתדלקים שעובדים ב-yellow ולתת עבודה – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

השרה סטרוק, את משיבה בשם מי?

מירב בן ארי (יש עתיד):

למה שהוא – הוא אחראי לביטוח לאומי.

שר העבודה יואב בן צור:

את יודעת מה המשמעות של עבודה מועדפת?

מירב בן ארי (יש עתיד):

יש לי ארבע שנים עם כחלון, למדתי את כל העבודה המועדפת. הינה, אני אומרת לך – – –

שר העבודה יואב בן צור:

כמה זה תוספת?

מירב בן ארי (יש עתיד):

מיליונים.

שר העבודה יואב בן צור:

כמה זה תוספת לשעה בעבודה מועדפת?

מירב בן ארי (יש עתיד):

הסכום? אני לא יודעת בדיוק.

שר העבודה יואב בן צור:

שקל וחצי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אוקיי. אני אומרת לך שהיום עבודה מועדפת של למכור אייס קפה ב-yellow – לא לשם כך הממשלה התכנסה. לכן, כל מה שאנחנו מציעים – אגב, יש גם כמובן – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

צריך לפתוח את הרשימה, ללא ספק.

מירב בן ארי (יש עתיד):

באילת יש לך, כמובן.

היו"ר אמיר אוחנה:

אבטחה בבתי חולים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

הם נמצאים במלונות באילת, הם מלצרים במלונות באילת. עבודה מועדפת, צריך שיהיה לה ערך, שיהיה לה חזון, שתהיה לה משמעות, גם אם זאת תוספת קטנה. אתה יודע מה, אני מסכימה איתך. אבל אם אנחנו רוצים ליצור כאן אנשים ערכיים, בוא ניתן להם עבודה מועדפת. אגב, גם בסיעוד, גם בחקלאות.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה, חברת הכנסת מירב בן ארי, חרגת כפול מזמנך. כפול.

מירב בן ארי (יש עתיד):

נגמר הזמן? אוקיי, אז קחו את זה כמשימה. בבקשה תנו לעבודה מועדפת ערך.

היו"ר אוריאל בוסו:

אז רגע, יש הסכמה, תשובה והצבעה במועד אחר? אם התשובה במועד אחר – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

אוקיי, אז אנחנו הסכמנו. הרב בן צור, השר – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

השר בן צור, אז גם תשובה והצבעה במועד אחר.

מירב בן ארי (יש עתיד):

השר בן צור, תשובה והצבעה במועד אחר, כי אתם מבינים את הערך והחשיבות של עבודה מועדפת. תודה רבה.

היו"ר אוריאל בוסו:

אוקיי. אז בהסכמה אנחנו לא נצביע על החוקים הללו. תשובה והצבעה במועד אחר, בהצעת המציעים והמשיבים.

היו"ר אוריאל בוסו:

נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק שלילת תקצוב מוסדות חינוך המפלים תלמידים ברישום אליהם (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת מאיר כהן. יעלה ויבוא חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה.

מאיר כהן (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מבקש להקשיב כי זה יעורר אנשים שלצערי לא יתמכו בהצעה הזאת, כשליבם יודע כמה שהיא צודקת. אני שנים זועק על העוול של אפליה בבתי ספר חרדיים על רקע עדתי. מיותר להגיד לכם שעולם כמנהגו נוהג. האפליה ממשיכה ואפילו מעמיקה. ולאד, אני מבקש, זה מפריע לי. ולאד, יש עתיד. סליחה, אני מבקש לשבת, ולאד.

קריאה:

לא מתייחסים אליך, מאיר.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, נא לכבד את חבר הכנסת מאיר כהן, שמעוניין לדבר. לא להפריע. תודה.

מאיר כהן (יש עתיד):

לצערי הגדול, חבריי חברי הכנסת המזרחים מסיעות הקואליציה ממלאים את פיהם מים. מדברים גבוהה-גבוהה על עדתיות אבל מצביעים כנגד הצעת החוק הזאת. לא ייאמן עד כמה הפוליטיקה הופכת אנשים לקרנפים, שרואים את המציאות ומעדיפים לשתוק. רק זכרו שמדובר בתלמידות שכל חטאן הוא מוצאן הספרדי המזרחי. כל חטאן שהן ספרדיות מזרחיות. אני משער שיעלה לכאן שר החינוך, ואני מקווה – – –

רון כץ (יש עתיד):

טיסה ישירה.

מאיר כהן (יש עתיד):

כן, חבל ששר החינוך בורח מזה, כי הוא בטח היה מגלגל עיניים לשמיים והיה אומר, אצלי זה לא קורה. אני מראש אומר לך, אדוני שר החינוך, אם רק תפסיק להתעסק עם כל המהפכה והרס בתי המשפט ותצלול לכל תחלואי מערכת החינוך, שעליה אתה מופקד, אתה מייד תראה את העוול של האפליה העדתית במוסדות החרדיים. זה זועק לשמיים. תיווכח שכל יום, כל שבוע, כל שנה, במהלך כל השנה, מתבצעת אפליה כנגד מזרחים. כבר בשנת 2017 שאלתי, ואני שואל עכשיו: תארו לעצמכם שבבית ספר בחיפה או בתל אביב או ברמת גן או בצפון או בדרום לא היו מקבלים תלמידים שקוראים להם אוחנה, בוסו, קרעי, ביטן, אמסלם, מרגי, שטרית, רביבו, דנינו. תארו לעצמכם, מה הייתם אומרים? איזה זעקות שבר היו כאן. כולם, כולכם, יודעים שזה מתרחש כל יום, כל שעה. רק בדצמבר האחרון, עכשיו, היה פרסום בוואלה של ביני אשכנזי – הוא מפרט מכתב ששלח ראש היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות במשרד החינוך, עו"ד קובי זאנה. הוא כותב כך: במשרדנו התקבלו תלונות המתארות הפרדת תלמידות ממוצא ספרדי מתלמידות ממוצא אשכנזי – תקשיבו טוב, מפרידים בכיתה אחת תלמידות ספרדיות מתלמידות אשכנזיות. עולה, הוא ממשיך, כי תלמידות בית הספר ממוצא ספרדי זוכות כדבר שבשגרה ליחס והתבטאויות משפילים מצוות בית הספר ומתלמידות ממוצא אשכנזי. הוא הדגיש כי מציאות זו גרמה לחלק מהתלמידות להפסיק להגיע לבית הספר – חלק מהתלמידות הפסיקו להגיע לבית הספר. איזה קרנפים. אתם שותקים. מי שלא יצביע בעד הצעת החוק הזאת שותק ומפקיר את התלמידות והתלמידים האלה בגלל ששם המשפחה שלהם דומה לשמות שלנו. כנגדנו אתם תגידו שאנחנו גזענים, אבל הם – אתם תתקרנפו, כי הם השותפים שלכם לקואליציה. כנגדם אתם לא תעזו להגיד מילה. אתם רק תלחשו לי במסדרונות הכנסת: כמה אתה צודק. קרנפים, אמרנו. עכשיו, מה מסתבר, אדוני היושב-ראש? שבהסכם הקואליציוני בין הליכוד ליהדות התורה יש סעיף שמבטל סעיף שרשום בחוזר משרד החינוך שמדבר על אפליה. לא רק שאתם מעלימים עין, אתם גם חותמים על הסכם קואליציוני, כי הם חייבו אתכם, שלא להטיל קנסות על דבר אלמנטרי שיש. בחוק זכויות התלמיד, להזכיר לכם, מי ששכח – וצר לי מאוד שאתם לא מקשיבים, לפחות תכבדו ותקשיבו; תכבדו את המזרחים, שעומדים בתור כשאתם צריכים אותם, להצביע.

סימון דוידסון (יש עתיד):

איפה אמסלם – – – לשמוע.

מאיר כהן (יש עתיד):

בחוק זכויות התלמיד, בסעיף 5, באיסור אפליה כתוב שרשות חינוך מקומית, מוסד חינוך או אדם הפועל מטעמם שיפלה תלמידות יוענש על ידי הפסקת תקציב. ואתם הולכים לפסול את זה בהסכם קואליציוני. שישמעו האחים שלי והאחיות שלי מעיירות הפיתוח, שחלקם קוראים לנו "גזענים", שישמעו את זה שמפרידים תלמידות מכיתות בגלל מוצאן המזרחי. אלוהים, לא להאמין. 27 שנים הייתי איש חינוך, מתוכן עשרות שנים מנהל בית ספר. למדו אצלי ילדים ערבים, לוסי אהריש, למדו אצלי ילדים אשכנזים, ילדים ספרדים, כולם למדו. מעולם לא שיערתי שבמדינה הזאת במוסדות חינוך עושים הפרדה. ומ-2017, כשיש עתיד העלתה את החוק הזה, אתם מצביעים נגד. יש צדיק אחד, אחד – גואטה. אתם זוכרים את חבר הכנסת גואטה, שעמד ואמר לי "מאיר, אני מתבייש", ומאז הוא לא נמצא כאן; אחד שהיה מוכן להקריב את עתידו הפוליטי בכדי לתקן את העוול. הצעת החוק שאני מגיש מציעה שלילה מוחלטת של תקציב מאותו מוסד חינוכי שבוצעה בו אפליה מסוג זה על סמך סעיפים אלו. לצערי, כשקראתי את ההסכם הקואליציוני בין הליכוד ליהדות התורה הבנתי שהאפליה תימשך, ותלמידים ותלמידות יופלו ביתר שאת. למה אתם מסכימים לזה? לפחות שיענו לי אנשי ש"ס – למה אתם מסכימים לזה? איך אתם יושבים בתוך קואליציה שחותמת על הסכם כזה? איך אתם רואים את המראות, שומעים את הקולות ונשארים אדישים? התירוצים העלובים שלכם על כך שבבית המשפט אין גיוון עדתי לא שווים כל תוכן, כשבתוך ההסכמים שאתם חתמתם עליהם, אתם מפלים ילדים מזרחים במערכת החינוך. אבל אתם תעלו לכאן ותגידו שאין מספיק מזרחים בבתי המשפט – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

במתק שפתיים.

מאיר כהן (יש עתיד):

ככה אתם תגידו.

נעמה לזימי (העבודה):

וגם את זה הם לא מדווחים. גם זה – – –

קריאות:

מאיר כהן (יש עתיד):

הילדים האלה, אין להם ביד רולקס. הם לא נוסעים במכוניות פאר. הם ילדים, בנים ובנות מצטיינים, שרוצים ללמוד בבתי ספר טובים. אבל בגלל שהם ספרדים והן מזרחיות, בית הספר אומר להן – בחסות וברשות, כשהמדינה יודעת: לא תלמדו. לא תלמדו. בוודאי אשמע את זעקות השבר של היהדות החרדית האשכנזית, שתוקפת אותי בשצף קצף. תגידו מה שאתם רוצים, לא אתם מעניינים אותי. מעניינת אותי שתיקת הכבשים של חברי הכנסת המזרחים בקואליציה פעם אחר פעם. ולו רק פעם אחת תגלו אומץ. תגלו אומץ, תצביעו בעד. אין בזה פוליטיקה, יש בזה רגשות של תלמידות ותלמידים מזרחים שמפלים אותם, שאומרים להם בחצר בית הספר: אני בונה כיתה לאשכנזים וכיתה לספרדים. יתרה מכך, זמני הפסקות גם לא יהיו אותו זמן, בהפסקה, לא. לא. כשהצלצול יהיה, הוא יהיה במבנה אחד, במבנה השני יהיה צלצול בזמן אחר, שמא, חס וחלילה – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

לסיום, אדוני.

מאיר כהן (יש עתיד):

אני מסיים, אדוני, אני מסיים. אני רק מבקש לסיים. תחשבו טוב, חבריי, תחשבו טוב. אני מאמין שבתוככם עכשיו המעיים, הקרביים, מתהפכים. אל תהפכו את המערכת למערכת גזענית. מספיק. מספיק. מספיק. תפסיקו עם זה. אלה הבנות של כולנו, הבנות שלכם, הבנות שלנו, הילדים, הבנים שלי והבנים שלכם. אל תדחקו אותם מתוך מערכת חינוך בגלל שהם מזרחים. אם עד היום הייתה ולו מראית עין שישראל מנסה לפחות להתנהל באופן תקין, הרי שבהסכם הקואליציוני הזה הגולל נסתם – ישראל הופכת להיות מדינה חשוכה ומנותקת. לכם, אנשי ש"ס – תצביעו בעד החוק. קומו, אם צריך, תצאו מתוך הקואליציה כמו שעשה גואטה. אל תהיו חותמת לאפליה של אשכנזים, גם ככה מעדיפים את רוטמן עליכם ומעדיפים את סמוטריץ' עליכם. תהיו אמיצים. קומו, תצאו מכן. תצביעו בעד החוק הזה. תודה, אדוני וסליחה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לחבר הכנסת כהן.

היו"ר אמיר אוחנה:

להצעת חוק זו הוצמדה הצעתה של חברת הכנסת מרב מיכאלי, ואני מזמין אותה לשאת את דבריה. עד שלוש דקות לרשותך, גברתי, בבקשה. חברי הכנסת, רשות הדיבור היא של חברת הכנסת מרב מיכאלי. בבקשה.

מרב מיכאלי (העבודה):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברי כהן דיבר פה באיזה נועם הליכות שכזה, באמת, בצורה כל כך יפה, ניסה לדבר על ליבם של חברי הכנסת. ואני אומרת, חבריי – כי הרי חברות כמעט אין פה בצד הזה של המליאה ובצד הזה של הכנסת – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת מיכאלי, אולי תתקרבי למיקרופון.

מרב מיכאלי (העבודה):

אוקיי. אז אם תיתן לי מחדש את הזמן הזה, אני אחזור על זה מהתחלה.

היו"ר אמיר אוחנה:

לא, לא. שמעו, אבל שמעו חלש.

מרב מיכאלי (העבודה):

הינה, השרה אורית סטרוק מפרגנת לי. אז אני אגיד שוב. חברי השר מאיר כהן דיבר פה בכזה נועם, וניסה לדבר על ליבם של חברי הכנסת – ו"חברי כנסת", כי חברות, כרגיל, כמעט אין בצד הזה של הכנסת, כי בקואליציה הזאת זה לא דבר מקובל, חברות כנסת, או נשים בכלל – ובאמת להגיד, איך יכול להיות, ואיך יכול להיות, ואיך יכול להיות? ובכן, קודם כול, חברי מאיר כהן, יכול להיות. הקואליציה הזאת ושכמותה, חלקם כבר הצביעו נגד החוק הזה לא פעם ולא פעמיים וחלקם יצביעו נגד זה בפעם הראשונה, ובכיף שלהם; יצביעו בעד אפליה נגד ילדות וילדים על רקע צבע עור ומוצא וביולוגיה ואולי יהדות לא מספיק פיקס. שוב אתם תצביעו בעד אפליה ובעד גזענות. אבל האמת היא, חברים יקרים שלי, שזה ממש לא צריך להפתיע אותנו, כי כל ההפיכה המשפטית שהקואליציה הזאת מביאה עכשיו באה להגיד בצורה מפורשת, בחוק, חד-משמעית: אנחנו רוצים אפליה וגזענות. אנחנו לא רוצים לאסור על זה.

טלי גוטליב (הליכוד):

די כבר עם השקרים שלך. כמה אפשר לשמוע את זה? עוד שקרים ועוד שקרים, ועוד שקרים. ועוד שקרים. אי-אפשר לשמוע כבר.

מרב מיכאלי (העבודה):

אנחנו רוצים לבטל את החוקים שאוסרים את זה.

טלי גוטליב (הליכוד):

היא שקרנית. שקרנית – – –

סימון דוידסון (יש עתיד):

זו האמת, זה לא שקר – – –

מרב מיכאלי (העבודה):

זה עכשיו, עכשיו, רשמית, זה נגד ערבים ונגד נשים.

טלי גוטליב (הליכוד):

כל מילה שלה שקר, עוד שקר ועוד שקר. זה לא נורמלי.

מרב מיכאלי (העבודה):

אבל מחר בבוקר, חבריי מש"ס וחברי הכנסת האתיופים שבציונות הדתית ובליכוד, זה גם יהיה עליכם. זה כבר היום נכון על האחיות והאחים שלכם, שאתם לא מצליחים להעלות לארץ בדיוק בגלל האפליה והגזענות האלה, ואתם לא רואים את הקשר. אתם עומדים עיוורים ונותנים יד לעוד אפליה ועוד גזענות. אני לובשת היום אדום, חברות וחברים, כי אני חלק מהמחאה הגדולה של נשים שבאות ואומרות: לא ניתן להגדיל את האפליה והגזענות כלפי נשים. מחר אנחנו קוראות לכל אישה במדינת ישראל ללבוש אדום ולהגיד: לא ניתן.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לחברת הכנסת מיכאלי. השר קיש, אתה משיב? יעלה ויבוא השר קיש. בבקשה, אדוני, עשר דקות לרשותך.

קריאה:

אבוטבול, אתה מצביע נגד?

קריאה:

לא בושה להגיד: אתה צודק, מאיר, אתה צודק.

שר החינוך יואב קיש:

כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, האמת שמכיוון שיש כל כך הרבה פייק ניוז וכל כך הרבה דברים לא רלוונטיים, חשוב רגע להתייחס ברצינות – בואו נגיד ככה, תשמעו את התשובה, אני מקווה שתקשיבו ותתייחסו אליה ברצינות, ומה שנקרא תבינו אותה עניינית ולא בסיסמאות. באופן כללי, שתדעו, אני נגד עודף רגולציה. אני לא יודע מה איתכם, אולי אתם אוהבים רגולציה מיותרת, אבל כבסיס אני נגד רגולציה מיותרת, ואני חושב שרק בשביל שלמישהו תהיה איזו הצעת חוק שהוא יגיד שהעביר, זה לא עושה בזה הרבה ערך. אני רוצה להקריא לכם – – –

נעמה לזימי (העבודה):

שר החינוך יואב קיש:

אני רק לא הולך להתחרות בצעקות, את זה אני אומר לך.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת לזימי, תודה. חברת הכנסת לזימי, תודה.

קריאות:

שר החינוך יואב קיש:

אני רוצה פשוט להסביר לכם מה עושים היום במשרד החינוך במקרים שבהם אנחנו נתקלים בגזענות ובאפליה. הרי בזה עסקינן, אנחנו רוצים למנוע את הדבר הזה, אנחנו לא רוצים לעשות פה סתם פייקים וספינים, אנחנו רוצים להתעסק מהותית בעניין. אז אני רוצה לענות לכם.

מאיר כהן (יש עתיד):

לא, לא, לא. תקשיב, תקשיב, אל תגיד שזה ספין ואל תגיד שזה פייק. תגיד מה אתה עושה עם זה.

שר החינוך יואב קיש:

מאיר, אתה אפילו לא שמעת את דבריי, ואתה כבר – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת כהן – – –

שר החינוך יואב קיש:

אמרתי שאף אחד לא רוצה לעסוק בספינים ובחצאי אמיתות ובדברים מיותרים ובעודף רגולציה, ואני מניח שבזה אתה תסכים איתי. אני מקריא לכם עכשיו, כדי שתבינו מה הכלים שעומדים לפני משרד החינוך כאשר הוא מטפל במקרים של אפליה וגזענות. רגע, תחייכו לסלפי של נעמה לזימי, שיהיה סלפי יפה.

נעמה לזימי (העבודה):

שר החינוך יואב קיש:

אני פשוט עונה לכם. רציתי לענות לחברת הכנסת מרב מיכאלי, אבל אתן עסוקות בסלפי. אין בעיה.

קריאה:

נשים יכולות לעשות כמה דברים – – –

שר החינוך יואב קיש:

הצעת החוק, וזה, שיהיה ברור, מיותרת, כי כיום יש בידי משרד החינוך סנקציות מחמירות יותר מביטול תקצוב שאותן ניתן להחיל על מוסדות מפלים, כבקשת המציע, ואני רוצה להקריא לכם: 1. לפי סעיף 32 לחוק פיקוח על בתי הספר, שחל על המוסדות המוכרים שאינם רשמיים ועל מוסדות הפטור, בידי משרד החינוך האפשרות לבטל רישיון למוסד המפלה תלמידים. יותר מזה, אם נוכח המנכ"ל לדעת כי בבית הספר הופר איסור האפליה – – –

מאיר כהן (יש עתיד):

– – – מתי עשיתם את זה – – –

שר החינוך יואב קיש:

הם לא רוצים לשמוע.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת כהן, זכותו לומר גם דברים שאתה לא מסכים איתם.

מאיר כהן (יש עתיד):

לא, לא. שיגיד מתי. הוא רוצה עובדות.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

אני רוצה לשאול את שלושת שרי החינוך האחרים, אולי הם חושבים אחרת?

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה.

שר החינוך יואב קיש:

אם נוכח מנכ"ל המשרד לדעת כי בבית הספר הופר איסור האפליה הקבוע בסעיף 5 לחוק זכויות התלמיד, הוא רשאי לצוות על סגירת המוסד.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

כמה מוסדות סגרתם?

קריאות:

שר החינוך יואב קיש:

זו סנקציה הרבה יותר חמורה ממה שביקש פה המציע. בנוסף – קשה להם.

היו"ר אמיר אוחנה:

טוב, חברי הכנסת, מרגע זה אני מתחיל לקרוא בקריאות. חבר הכנסת סימון דוידסון, קריאה ראשונה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

כמה מוסדות סגרתם?

שר החינוך יואב קיש:

בנוסף, על פי סעיף 10 לחוק הפיקוח על בתי הספר, המנכ"ל רשאי להתנות את מתן הרישיון בתנאים שיש לקיימם. לעניין האפליה, בידי משרד החינוך הסמכות לתת לבעל רישיון הוראות הדרושות להבטיח כי החינוך בבית הספר יושתת על עקרונות שבהם החובה להעניק שוויון הזדמנויות לכל ילד. אם נוכח המנכ"ל שלא נתקיים או חדל להתקיים תנאי מהתנאים ברישיון, הוא רשאי להתרות בבעל לרישיון, ואם התנאי לא קוים תוך שלושה חודשים, רשאי המנכ"ל לבטל את הרישיון. לגבי ביטול תקציב יצוין כי אחד מהתנאים לכך שמוסד יוכר לפי תקנות חינוך ממלכתי הוא שלא קיימת במוסד אפליית תלמידים כמשמעותה בסעיף 5 לחוק זכויות התלמיד, לרבות בהליך קבלתם. ועל כן, על פי התקנות המדינה תשתתף בתקצוב שעות הלימוד של מוסד מוכר רק אם הוא עומד בכל התנאים המוכרים בתקנה 3, שאחד מתנאיה הוא אי-אפליית תלמידים. לנוכח האמור, הצעת החוק הינה מיותרת, ולכן אין בה שום צורך. אנחנו הסכמנו לדחות בשלושה חודשים, אבל אני לא רואה שום טעם בהצעת חוק שכל המנגנונים שהיא מפרטת כבר קיימים בחוק. אז בואו לא נהיה פופוליסטיים. תודה.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

אין אפליה, אין אפליה. בישראל אין אפליה. הכול פיקס.

מאיר כהן (יש עתיד):

אין אפליה, אה? תתבייש. לפחות שר החינוך היה צריך להגיד: זה קיים, אני מטפל בזה.

היו"ר אמיר אוחנה:

היו"ר אמיר אוחנה:

כעת יעלה ראש האופוזיציה חבר הכנסת יאיר לפיד, המבקש להתנגד להצעת החוק – לא, להשיב על עמדת הממשלה. בבקשה, שלוש דקות לרשותך, אדוני.

יאיר לפיד (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ראיתי איך חברי הכנסת של הליכוד דוהרים לתוך המליאה כדי להתנגד להצעת חוק שמטרתה למנוע אפליה כלפי המזרחים. שנים על שנים אנחנו יושבים פה, סופגים את ההשמצות הגזעניות שלכם.

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת.

יאיר לפיד (יש עתיד):

באו תסבירו לי דבר אחד. תסבירו לי דבר אחד, איך אתם מסבירים – – –

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת. חברי הכנסת, באמת.

קריאות:

בושה, בושה, בושה.

היו"ר אמיר אוחנה:

טוב, חברי הכנסת, אני ממשיך לקרוא בקריאות לשני הצדדים. חבר הכנסת מלביצקי, תודה.

יאיר לפיד (יש עתיד):

תסבירו לי דבר אחד: איך אתם מסבירים את זה שבצמרת של יש עתיד יש הרבה יותר מזרחים מאשר בליכוד?

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

בושה אתה.

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

יש לך – – –

יאיר לפיד (יש עתיד):

בחמישייה הראשונה של יש עתיד ארבעה מזרחים. אצלכם רק שניים.

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

איך? אין.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת אלמוג כהן, אתה בקריאה ראשונה.

יאיר לפיד (יש עתיד):

מאיר כהן, שנולד במוגדור וגדל במעברת ירוחם.

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

יאיר לפיד (יש עתיד):

אורנה ברביבאי – משפחה עירקית, דירת חדר בעפולה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת אלמוג כהן, אתה בקריאה ראשונה.

יאיר לפיד (יש עתיד):

מירב כהן – שני הורים מרוקאים. קארין אלהרר – שני הורים מרוקאים. איפה זה אצלכם? העשירייה הראשונה – יותר מזרחים מאשר בליכוד, חבר הכנסת אמסלם. יותר מזרחים.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

118.

יאיר לפיד (יש עתיד):

אתם מדברים איתנו על גזענות? לא נמאס לכם?

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת מלביצקי, תודה.

יאיר לפיד (יש עתיד):

מירב בן ארי – הורים טריפוליטאים מנתניה.

דוד אמסלם (הליכוד):

המוזיקה של בניון – – –

יאיר לפיד (יש עתיד):

מיקי לוי – שכונת הפחים, פה בירושלים, משפחה של יוצאי כורדיסטן.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת אמסלם.

יאיר לפיד (יש עתיד):

איך אתם מסבירים את זה שאצלנו יש הרבה יותר מזרחים מאצלכם?

דוד אמסלם (הליכוד):

המוזיקה של בניון זה לא מוזיקה ערבית מרמאללה. זה אצלי בבית.

יאיר לפיד (יש עתיד):

אתם יודעים למה אני עומד פה ומדבר על זה אחרי שנים ששתקתי? כי הכלה של הבן שלי, ילדה מופלאה, חצי מרוקאית, חצי טורקייה – –

דוד אמסלם (הליכוד):

תספר מה שאתה רוצה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת מלביצקי, קריאה ראשונה.

יאיר לפיד (יש עתיד):

– – אמרה שנמאס לה שאתם מדברים בשמה, חבורה של גזענים.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת סון הר מלך.

יאיר לפיד (יש עתיד):

תצביעו בעד הצעת החוק. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. תודה.

קריאות:

בושה, בושה, בושה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, קריאה ראשונה. קראתי גם בצד ההוא, כן. חברת הכנסת מיכאלי, מעוניינת? בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך, גברתי, בבקשה.

קריאות:

מרב מיכאלי (העבודה):

כן, כן.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

– – – אני נורבגית – – –

מרב מיכאלי (העבודה):

שמעתי את תשובתו של שר החינוך יואב קיש, שהוא לא אוהב רגולציה. אני מפנה את כולנו להצעת החוק המרתקת של נבצרות ראש ממשלה – לקרוא קצת על ביורוקרטיה וכמה ביורוקרטיה ברגולציה אפשר להכניס בהצעת חוק מושחתת אחת. מה אני אגיד לכם, מקריאת ההצעה המושחתת של הנבצרות אפשר לחשוב שהדבר הראשון שאתם רוצים לקדם זה רגולציה וביורוקרטיה, אבל בתנאי שהיא מושחתת. אם זה הקריטריון, אז לא פלא שאתם מצביעים נגד הצעת חוק שבאה למגר אפליה. עכשיו, אומר השר קיש שיש אמצעים אחרים. למשל, אפשר לא לתת רישיון לבית ספר אשכנזי שלא מכניס תלמידות ספרדיות או אתיופיות.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

מרב מיכאלי (העבודה):

בטח, בטח. ישר אני רואה את חבר הכנסת, את סגן השר החרדי האשכנזי, הממונה במשרד החינוך על החינוך החרדי, לוקח את הרישיון. בטח. איזו שאלה. מה זה, זה גם קורה כל הזמן.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

מרב מיכאלי (העבודה):

כל הזמן זה קורה.

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת שטרית.

מרב מיכאלי (העבודה):

זה לא קרה, זה לא קורה. הממשלות שלכם יותר מ-40 שנה מממנות אפליה נגד מזרחים ונגד אתיופים כל הזמן. שלא לומר, אגב, נגד מזרחיות.

קריאות:

היו"ר אוריאל בוסו:

חברי הכנסת. חברי הכנסת, היא תשלים את דברה.

מרב מיכאלי (העבודה):

נגד מזרחיות. ממשלות הליכוד – ממשלות הליכוד שמזילות דמעות תנין, תנין, על הפריפריה על האשכנזיות ועל ההגמוניה – ומממנות עוד ועוד ועוד אפליה. תתביישו.

קריאות:

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

– – – אצלנו אין אפליה – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה לחברת הכנסת מרב מיכאלי.

קריאות:

היו"ר אוריאל בוסו:

רבותיי חברי הכנסת, נעבור להצבעה. הצעת חוק שלילת תקצוב מוסדות חינוך המפלים תלמידים ברישום אליהם (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת מאיר כהן. אנא תפסו את מקומותיכם. הצבעה. הצבעה מס' 8 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 39 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 55 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק שלילת תקצוב מוסדות חינוך המפלים תלמידים ברישום אליהם (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, לא נתקבלה.

היו"ר אוריאל בוסו:

אם כן, רבותיי חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: 39 בעד, 55 נגד.

קריאות:

בושה, בושה, בושה.

היו"ר אוריאל בוסו:

חברי הכנסת, אני לא אאפשר – חבר הכנסת דוידסון, קריאה ראשונה. למעשה, זו קריאה שנייה, כי אתה גם לפני כן נקראת.

דבי ביטון (יש עתיד):

– – – שמזרחיות גם מצליחות – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת דבי ביטון, קריאה ראשונה.

דבי ביטון (יש עתיד):

על זה הבושה. על זה הבושה.

היו"ר אוריאל בוסו:

39 בעד, 55 נגד. אין נמנעים. אני קובע שההצעה נדחתה. נעבור להצבעה על הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – שלילת השתתפות בתקציב עקב הפליה), של מרב מיכאלי. הצבעה.

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר הכנסת אלמוג כהן, באמצע ההצבעה לא צועקים. באמצע ההצבעה לא צועקים. הצבעה מס' 9 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 41 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 57 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – שלילת השתתפות בתקציב עקב הפליה), התשפ"ג–2023, לא נתקבלה.

היו"ר אוריאל בוסו:

להלן תוצאות ההצבעה: 41 בעד, 57 נגד, נוכח אחד. אין נמנעים. אני קובע שגם הצעה זו נדחתה.

היו"ר אוריאל בוסו:

עתה נעבור לנושא הבא בסדר-היום, חברי הכנסת – הצעת חוק לחילוט תקבולי עבירה בשווי בעבירת גנבה חקלאית ובעבירות הגורמות נזק לרכוש חקלאי, התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת רם בן ברק. יעלה ויבוא. עשר דקות לרשותך, אדוני, בבקשה. חברי הכנסת, להוריד את הדציבלים. אפשר להירגע.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

לא, לא, לא, אי-אפשר להירגע – – – אי-אפשר להירגע.

היו"ר אוריאל בוסו:

רק שנייה, חברי הכנסת. חברת הכנסת פנינה תמנו שטה, הסתיימה ההצבעה. אפשר להירגע עם קפה בחוץ.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

– – – שיעופו – – – הליכוד – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

אפשר להירגע. אפשר להירגע. הראשון ששלל כסף למוסד הוא יושב-ראש ועדת החינוך חבר הכנסת יעקב מרגי. הכול נמצא בחוק. אל תעשו פרובוקציות על התלמידים והתלמידות ועל העדתיות שלכם. תודה רבה.

קריאות:

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר הכנסת פסל טוען שהצבעתו לא נקלטה למרות שהוא הצביע. תבדקו. במידה שכן, צריך לעדכן את תוצאות ההצבעה. תבדוק גם כן אצלך. בינתיים אנחנו נעבור לדבריו של חבר הכנסת רם בן ברק. אם יהיו הסכמות, בסוף הדברים תאמר. בבקשה, עשר דקות לרשותך.

רם בן ברק (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק שלי קשורה לביטחון, לביטחון האישי, לביטחון האישי של החקלאים, שלצערי אין מספיק מהם. חוסר המשילות בכלל ובמגזר חקלאי בפרט מורגש בכל יום. לצערי, בסוף השבוע האחרון הרגשתי אותו על בשרי. נשבע לכם שלא היה לזה שום קשר להצעת החוק הזאת. אין לי מילים לתאר את ההרגשה של חקלאי, של מושבניק, שמעירים אותו בשעה 02:19, והוא לובש את המגפיים, ובשעה 02:22, כשהוא בריצה לכיוון החצר, הוא רואה את המתבן עולה באש, בלהבות עצומות. הוא רואה אלפי טונות של חציר שנרכש בעמל רב נשרפים לו מול העיניים. זה מראה שקשה לתאר אותו במילים. מעבר לנזק כספי זו גם סריטה שאני מעריך שתהיה איתנו עוד הרבה זמן. באופן ספציפי אני לא יכול להגיד מה גרם לזה ומי גרם לזה. זה עדיין בחקירת המשטרה. אני מקווה שיהיו תוצאות בקרוב. אבל אני פה לדבר לא על עצמי ולא בגלל המקרה שלי. הפשיעה החקלאית הפכה למכת מדינה, הגורמת לנזקים רבים לחקלאים ולחקלאות בכלל. התופעה גורמת לפגיעה בתחושת הביטחון הכללית והאישית של החקלאים, שנדרשים להגן בגופם על אדמותיהם ורכושם תוך חירוף נפש וסיכון אישי. אני עומד לפניכם ומציע את הצעת החוק הזאת, שאין מוצדקת ממנה. לחקלאות בישראל יש תפקיד שלא יסולא בפז, הן בהיבט של הביטחון התזונתי ואספקת מזון בשגרה ובחירום והן בשליטה על אדמת הארץ וחיזוק הקשר בין האדם לאדמה. מטרת הצעת החוק היא להרחיב את הכלים העומדים בפני מערכת אכיפת החוק בהתמודדות עם עברייני הפשיעה החקלאית ולהוסיף לכלים האלה מרכיב כלכלי שיאפשר חילוט רכוש של מבצע הפשיעה בשווי הרכוש שהשיג כשכר או כתגמול או כתוצאה מהעבירה וכן מהרכוש שהשיג מביצועה. כמו כן, מאפשרת הצעת החוק להעביר את הרכוש המחולט מהעבריין לנפגע העבירה בשווי הפגיעה, לאחר שפסק בית המשפט את אשמת העבריין או לאחר שפסק פיצויים לנפגע. הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הבית הזה בכנסת העשרים-וארבע על ידי ידידי השר אופיר סופר, בחתימתי ובחתימת חברים נוספים. ראינו אז, כמו היום, בסוגיית הגברת הביטחון האישי על חקלאי ישראל, משימה לאומית שאין בה ימין ואין בה שמאל. משכך, אף שחבר הכנסת סופר היה באותם ימים חבר כנסת מהאופוזיציה, שר המשפטים דאז קידם את הצעת החוק, בעבודה משותפת ומאומצת איתנו, וחברי הקואליציה תמכו בחוק בהצבעה במליאה. כך אני מצפה מכם, חבריי חברי הכנסת. כפי שאז ידענו אנו להתעלות על המחלוקות הפוליטיות ולתמוך בהצעת חוק גם אם היוזם שלה הוא מהאופוזיציה, אני מצפה ודורש מכם לנהוג כפי שאנחנו נהגנו. אין שום סיבה שלא. אני מרשה לעצמי לצטט את דברי חברי השר סופר מתוך דבריו במליאה בעת הצגת הצעת החוק הנוכחית: "בואו לא נגדיר את הציונות מחדש, בואו לא נעוות את עולם הערכים שעליו גדלנו. גם אם הוא שונה במקצת, בבסיסו הוא אותו בסיס". אני מבקש מחברי הכנסת להצביע בעד הצעת החוק. כרגע סגרתי עם שר החינוך שנדחה את ההצבעה בשבוע, ובשבוע הבא נצביע עליה בטרומית, ואז היא תצורף להצעה ממשלתית. אני מקבל את הצעת הפשרה. תודה רבה לכם.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה לחבר הכנסת רם בן ברק. אז כפי שנאמר כאן, בהסכמה, תשובה והצבעה במועד אחר, ואנחנו לא מקיימים המשך דיון או הצבעה בחוק הנוכחי.

גדעון סער (המחנה הממלכתי):

תודה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני אתחיל בסוף: לצערי אי-אפשר בשום דרך לקבל את החלטת ועדת השרים לחקיקה לדחות בחצי שנה את הדיון בהצעת החוק הזאת. אני אתן קצת רקע, מדוע הדבר הזה הוא בלתי נסבל. יש החלטה של הממשלה מיולי 2017, זאת אומרת כמעט מלפני שש שנים, החלטה מס' 2820 של ממשלת נתניהו הרביעית, שהתבססה על ההמלצות של ועדה בין-משרדית למניעה וטיפול בתופעת האלימות במשפחה. בין ההמלצות הייתה המלצה לגבש תיקון חקיקה שיאפשר לבית המשפט להורות על שימוש באמצעי פיקוח טכנולוגי לשם אבטחת קיומם של צווי הגנה כחלק מההתמודדות עם תופעת האלימות במשפחה. אנחנו מדברים על החלטה מלפני כמעט שש שנים. בכנסת הקודמת, כמה חברות כנסת – חברת הכנסת בן ארי וחברת הכנסת לזימי, ואני לא זוכר את כל המציעות – – –

קריאה:

היו גם מציעים.

שר החינוך יואב קיש:

גדעון סער (המחנה הממלכתי):

אם דוחים בשבוע אחד, אני אהיה מוכן לדחייה בשבוע אחד.

קריאות:

גדעון סער (המחנה הממלכתי):

בשבוע אחד. בסדר. אני רוצה להסביר את העניין: אותו חוק שהזכרתי, של חברות הכנסת מהקדנציה הקודמת, שהוצבע בנובמבר 2021 – אני רק מציין את חברי וחברות הכנסת מהאופוזיציה שהצביעו בעד: מאי גולן, גלית דיסטל, אלי כהן, ישראל כץ, עידית סילמן, אתי עטייה וקטי שטרית. אחר כך, אחרי שסיימנו את עבודת המטה, הבאתי הצעת חוק ממשלתית, שאושרה ב-4 ביולי שנה שעברה, אחרי עבודת מטה של משרדי הבט"פ, המשפטים והרווחה, והכנסת כאמור אישרה אותה בקריאה הראשונה. הצביעו בעדה גם כן משה ארבל וינון אזולאי ואריאל בוסו, שבינתיים התחלף, ויוסף טייב. לכן נדהמתי כאשר שמעתי שהוחלט לדחות את זה בחצי שנה. אולי בינתיים אין אלימות במשפחה? אין כבר רצח נשים? אני רוצה לציין שהצעת החוק שאני מעלה פה זהה להצעת החוק הממשלתית שאושרה במליאה בקריאה ראשונה ביולי בשנה שעברה ולא היה לה מתנגד אחד. אף אחד לא התנגד להצעה, שהיא הצעה מאוד מאוזנת; היא לא מופעלת בכל מקרה שמוצא צו הגנה. על פי חוק השימוש באמצעי הפיקוח הטכנולוגי זה יהיה רק כשבית המשפט שוכנע בשני תנאים מצטברים: אחד, שיש סכנה גבוהה שנשקפת מהאדם שכלפיו ניתן הצו לבן המשפחה, לרבות עקב הפרה של צו הגנה קודם או הרשעה קודמת בעבירה של אלימות במשפחה. זה רף גבוה מאוד, במקרים של אור אדום בוהק. אתן דוגמה: אסיר משוחרר שביצע עבירת אלימות במשפחה, ריצה את עונשו, השתחרר ועדיין מסוכנותו לא פחתה – עדיין נשקפים סכנה ואיום ממנו לאשתו או לגרושתו או לילדיו. תנאי שני הוא שלא ניתן להשיג את המטרה שלשמה נועד השימוש באמצעי פיקוח טכנולוגי בדרך אחרת שמגבילה פחות את פרטיותו. חברי הכנסת, בכל שנה יש מאות עבירות – יותר קרוב ל-1,000 – של אלימות במשפחה תחת צווי הגנה, ואין היום אמצעי שמסייע באכיפת הצו או קיום מעקב על ביצועו בזמן אמת. לכן, לא רק שנעשתה עבודת מטה ממשלתית מקיפה – הוקמה כבר התשתית הנדרשת ליישומו של המערך הזה במשרד לביטחון הפנים, שהפך בינתיים לביטחון הלאומי. אנחנו מדברים על אמצעי פיקוח שכולל רכיב GPS, שבאמצעותו יזוהו מקרים שבהם המפוקח יפר את צו ההגנה, ואז כוח משטרתי יכול להגיע ולאכוף את הצו הזה. אנחנו יכולים לסייע באופן ממשי, באופן אפקטיבי, להגנה על בני המשפחה, על שלומם ועל חייהם. הפיקוח האלקטרוני כשלעצמו גם ירתיע את מי שנגדו הוצא צו ההגנה, ירתיע מפני הפרה. אני רוצה לציין שהאמצעי לא מדווח על מיקום המפוקח בכל רגע נתון אלא במקרים שבהם הוא יפר את צו ההגנה. בבית הזה תמיד ידענו לשתף פעולה בנושא של מאבק באלימות במשפחה באופן שחוצה קווים פוליטיים. הייתי חבר באופוזיציה כשהייתי יושב-ראש הוועדה לקידום מעמד האישה, ב-2006–2008. חוקקנו חוקים מאוד חשובים בנושא הזה בכנסת העשרים-ושלוש יחד עם חבר הכנסת פורר, שיושב פה. כשהוא היה יושב-ראש הוועדה לקידום מעמד האישה וחבר האופוזיציה ואני הייתי חבר בקואליציה, תיקנו את החוק שמונע היום אפוטרופסות ממי שהורשע בעבירות של רצח או ניסיון לרצח בתוך המשפחה. אני חושב – ולכן אני גם שמח על מה שאמר לי לפני כמה דקות השר המקשר – שחייבים לעשות גם היום את אותו דבר. חבל שזה התעכב מיולי בשנה שעברה עד היום, כי יכולנו להשלים את זה. אם האופוזיציה דאז לא הייתה קטנונית, בשלהי הכנסת הקודמת כבר יכולנו להשלים את החקיקה ואולי גם להציל חיים. אנחנו יודעים, ויש מקרים שבהם נשים נרצחו בדם קר על ידי מי שהפר צו הגנה. אנחנו יודעים שהיום אנחנו יכולים למנוע מקרי רצח ומקרי פגיעה חמורים אחרים – אולי לא את כל המקרים, אולי אפילו לא את מרבית המקרים, אבל מקרים. יש לנו את האמצעי שיכול למנוע את המקרים האלה. לכן אין שום סיבה לא לעשות את זה, אין שום סיבה לדחייה כלשהי. אנחנו יכולים להביא בשורה ביחד. זאת אלימות שהיא מכת מדינה. היקף התופעה רחב, ואני מציע שאותו הדבר – כפי שעשינו גם לחברות כנסת שהיו באופוזיציה, קרן ברק, אם אני זוכר נכון, ועאידה תומא סלימאן, שאכן העברנו את ההצעות שלהן. אדוני השר המקשר, ככל שמדובר בשבוע ימים, אני מקבל את ההצעה לדחיית התשובה.

שר החינוך יואב קיש:

זה יעלה ביום ראשון בוועדת שרים, ואני – – – נאשר טרומית – – –

גדעון סער (המחנה הממלכתי):

אני חושב שהסיכויים להעביר את ההצעה בשבוע הבא, עוד לפני שהכנסת תצא לפגרת הפסח, מצדיקים דחייה קצרה, ואני, מבחינתי, מקבל את ההצעה.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה לחבר הכנסת גדעון סער.

היו"ר ישראל אייכלר:

הצעה דומה מוצמדת של חבר הכנסת מירב בן ארי, בבקשה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תודה, אדוני היושב-ראש. השרים, כנסת נכבדה, יש לי הרבה מה לומר על האיזוק, צימוד אלקטרוני. מי שלא יודע, זה נראה צמיד שחור שמונח עליו. זה לא אזיק, זה לא נראה כמו אזיק. אני מציעה לכולם ללכת ולראות מה זה צימוד. החברה שעושה לכל העולם – למדריד, לניו זילנד, לאוסטרליה – יושבת ברמת החייל. זו חברה ישראלית, זה פטנט ישראלי. הוא הולך עם צמיד והיא מסתובבת עם פלאפון בתיק. גם כשבטעות הוא נכנס לקניון – אנחנו מדברים על אדם שקיבל תסקיר ממשרד הרווחה. צריך לתת פה קרדיט גם לשר מאיר כהן, שהוביל את זה ביחד עם שר המשפטים לשעבר גדעון סער והשר לביטחון הפנים עמר בר לב. שלושה שרים, שלושה גברים גם – זה לכל מי שאומר שזה פמיניסטי, זה בכלל לא קשור – הובילו את העניין ביד רמה. אני רוצה להגיד לכם משהו, זה צמיד, היא הולכת עם פלאפון, ואם בטעות הוא נכנס לקניון, המשטרה רואה על המסכים ואומרת לו: תצא, אתה מפר צו. אם הוא בכוונה מגיע אליה, כמו אותה אישה חרדית שישבה בוועדה ואמרה שהוא הרביץ לה בתוך בית הספר מול הילדים שלה אחרי שיש צווי הרחקה. ואם היה – גדעון, זה מאוד מפריע לי והקשבתי לכל מילה שאמרת. אז תן לי, יש לי שתי דקות, אפילו דקה וחצי, אם אתם יכולים שנייה לעצור. הקשבתי לכל מילה בכל עשר הדקות, ואמרת דברי טעם. חשוב לי מאוד מאוד להבין ולהסביר, כי יש כאן הרבה דה-לגיטימציה. אומרים שהוא הולך עם אזיק, אבל זה לא דומה אפילו לאיזוק של אסירים שיוצאים משב"ס. אני רוצה להגיד לכם משהו על הלילה שהיה כאן בשנה שעברה, בקיץ בשנה שעברה שבו התחננו, אני ומיכל רוזין, וניסינו לעשות הכול כדי להביא את זה בשנייה ושלישית. אז אני, כיו"ר הוועדה לביטחון הפנים, מכרתי את חוק המכת"זית לאורי מקלב. אמרתי לו: תן לי, אני אתן לך את המכת"זית. זה מה שעשיתי. המכת"זית, שהיום הוא נלחם, נלחם, נגד המפגינים האנרכיסטים ובא עם המכת"זית, אני מכרתי את החוק של אורי מקלב מהאופוזיציה.

משה ארבל (ש"ס):

מקלב נגד מכת"זית, גם לנו – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

תאמין לי, את הלילה הזה אני זוכרת כמו אתמול, את בצלאל סמוטריץ' שישב שם ואמר לי: יש תלונות שווא. אמר כאן גדעון, החוק מוכן לשנייה ושלישית. מתוקצב.

משה ארבל (ש"ס):

מירב בן ארי (יש עתיד):

אז הינה אני אומרת לך.

משה ארבל (ש"ס):

– – – גם נגד אנשים – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

נכון, אבל איזה חוק נתתי? שיהיה צילום. מה לא עשינו, אני ומיכל. ישב כאן בצלאל והסתכל על הטלפון ואמר לי: יש תלונות שווא. איזה תלונות שווא? מה, יש סימטריה באלימות נגד נשים? יש אלימות מינית, כלכלית, נפשית, פיזית. מה לא עשינו, מכרנו את הנשמה שלנו כדי לקדם את החוק שמתוקצב. ועכשיו מה אומר השר לביטחון הלאומי? שצריך שתי הרשעות ואז אולי הוא ייתן.

קריאה:

שתי הרשעות ברצח.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני רוצה להגיד לך, קיש – – –

היו"ר ישראל אייכלר:

השר קיש? השר קיש, היא מדברת אליך.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני מקווה מאוד מאוד שההסכמה שנתת לי ולגדעון היא אחרי שדיברת איתו, כי האישה הבאה שמפירים לה את צו ההרחקה, אף אחד לא יראה את המפר. אם אתה יכול לעשות את זה, אנחנו סומכים עליך. כל מי שנמצא, אתה יודע, ולא רק אנחנו, אלפי נשים מסתכלות עכשיו ואומרות: אולי סוף-סוף נצליח למנוע את הרצח הבא. תודה רבה.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה.

היו"ר ישראל אייכלר:

באותו עניין, הצעה צמודה של חברת הכנסת מרב מיכאלי, בבקשה.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

– – – צריך להעיף את המורות האלה הביתה. הן לא מחנכות, לא מורות, הן גזעניות. אני מבקשת ממך – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

בציונות הדתית לא גזענים – – –

מרב מיכאלי (העבודה):

כן, תודה, אדוני היושב-ראש. אני שמחה שהקואליציה הבינה שהיא ממש התחרפנה טוטאל, כשמה שיש לה להציע במקום חוק להגנה על חיי נשים זה לחכות לשתי הרשעות קודמות, ורק במקרה שהשלישית לא תהיה רצח – – –

גלעד קריב (העבודה):

בהרשעות בן גביר מבין.

מרב מיכאלי (העבודה):

בהרשעות בן גביר מבין, ללא ספק, מבין היטב בהרשעות. אגב, צריך לחשוב איזה דברים יכולנו למנוע אילו היה אזיק אלקטרוני לבן גביר בשעתו, כשהוא היה חשוף – כשהוא בעצם קיבל בדין את כל ההרשעות שהוא קיבל; איזה חיים היינו מצילות ומצילים בהמשך. אני רוצה להגיד לכם עוד משהו, חברות וחברים יקרים, כי הקואליציה הזאת בשבוע הבא – אולי, בואו נראה, אולי היא תביא את החוק לאיזוק אלקטרוני, אבל באותה נשימה היא מביאה הפיכה משטרית שתקדם סוגים רבים ומגוונים ושונים של אלימות כלפי נשים. קודם כול, באותה נשימה שהיא עכשיו אומרת שאולי היא בכל זאת תביא את החוק הזה, היא מחויבת בהסכמים הקואליציוניים שלה לא להצטרף לאמנה הבין-לאומית למאבק באלימות כלפי נשים. היא מחויבת בהסכמים הקואליציוניים – אתם מבינות ומבינים איזה דבר מדהים? הממשלה טרחה להודיע שהיא בשום אופן לא תצטרף לסטנדרט העולמי של מאמץ להיאבק באלימות כלפי נשים. אבל מה היא כן תעשה? היא תהפוך את האפליה נגד נשים לחוקית; היא תאפשר להפריד בין נשים וגברים בכל מקום; למנוע מילדות לשיר. רק השבוע ראינו שילדה בת 13 לא יכולה לשיר בטקס בגלל שזאת שירת נשים, וילדה אחרת לא יכולה להיכנס לבריכה כי מצטערים, זה סגור רק לבנים; היא תרחיב את ההפרדה; היא תסליל נשים רק למקצועות מסוג מאוד מאוד מסוים, שאין בהם השכלה אקדמית ושהשכר בהם ילך וירד; היא תרחיב את הסמכויות ואת הכוח של בתי הדין הרבניים, שם נשים לא מקבלות הכרה ושוויון. אגב, בהלכה אלימות כלפי אישה היא לא עילה לגירושין. בפירוש לא. יש עילות לגירושין, ואלימות כלפי האישה או כלפי הילדות והילדים זאת ממש לא עילה לגירושין בבתי הדין הרבניים במדינת ישראל ובהלכה האורתודוקסית, שיש מי בבניין הזה שרוצים להפוך אותה גם לחוק מדינה; קואליציה שלא רק לא נאבקת באלימות כלפי נשים אלא מגדילה אותה, מחריפה אותה, מחזקת אותה והופכת נשים לאזרחיות – לא סוג ב', אלא סוג ג' וד'.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה. בבקשה לסיים.

מרב מיכאלי (העבודה):

כל אישה ואישה בישראל חייבת ללבוש מחר אדום כדי להתנגד להפיכה הזאת ולממשלה הזאת.

היו"ר ישראל אייכלר:

נא לסיים. יש כאן חופש ביטוי אפילו להשמצות ולשקרים כמה שרוצים. היות שיש סיכום בין היוזמים לבין הממשלה על תשובה והצבעה במועד אחר, לא נקיים עכשיו הצבעה, ונעבור לנושא הבא.

היו"ר ישראל אייכלר:

הסעיף הבא הוא הצעת חוק החלת הריבונות הישראלית על בקעת הירדן, התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת אביגדור ליברמן וקבוצת חברי הכנסת. ינמק חבר הכנסת אביגדור ליברמן.

סימון דוידסון (יש עתיד):

איפה כל הליכודניקים? איפה כל הימנים? איפה אתם, ימנים?

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בקעת הירדן ואזור ים המלח מייצגים קונסנזוס רחב ביותר בחברה הישראלית ובתנועה הציונית, מיגאל אלון עד לרחבעם זאבי, גנדי, זיכרונם לברכה. מדובר גם בשני אזורים עם מעט אוכלוסייה ערבית יחסית, אבל אזורים בעלי חשיבות עליונה לביטחונה של מדינת ישראל. הראשון ששם את הנושא על סדר-היום היה יגאל אלון. תוכנית אלון הוגשה לממשלה ב-26 ביולי 1967, כחודש לאחר מלחמת ששת הימים, תחת הכותרת: עתיד השטחים המשוחררים בארץ ישראל המערבית ודרכי טיפול בבעיית הפליטים הערבים. גברתי יושבת-ראש מפלגת העבודה, אני רוצה לחזור על הכותרת של יגאל אלון. דומני שהוא היה חבר מפא"י וחבר בכיר במפלגת העבודה, או בהנהגת העבודה. הכותרת שהוא נתן: עתיד השטחים המשוחררים בארץ ישראל המערבית – לא כבושים, משוחררים – ודרכי טיפול בבעיית הפליטים הערבים – לא פלסטינים, ערבים. באותה הזדמנות הציע אלון לממשלה לנקוט מדיניות מיידית שתפזר את הערפל בנוגע לגבולות המדינה לאחר מלחמת ששת הימים. התוכנית מושתתת על ארבעה עקרונות: הזכויות ההיסטוריות של עם ישראל על ארץ ישראל; גבולות שניתן להגן עליהם; שמירת האופי היהודי של מדינת ישראל, עם שמירה מדוקדקת על זכויות המיעוט הערבי; שמירת הדמוקרטיה הפוליטית, החברתית והתרבותית של מדינת ישראל. כך הסביר יגאל אלון בעצמו את אבני היסוד של תוכניתו, בריאיון לעיתון מעריב ב-24 במרץ 1972. כל מה שהקראתי עכשיו זה ציטוט מדויק של הדברים שנאמרו, אני חוזר, בשנת 1972. לא מהיום ולא מאתמול. עוד הסביר יגאל אלון: "האחיזה בגבול אינה רק עניין של צבאות בלבד. יחידות צבאיות מתחלפות, ואילו יישובים – אין להזיז. כל שבוע החולף ללא היאחזות בשטחים הנראים לנו כאסטרטגיים – הוא שבוע מבוזבז. ככל שנחיש את הקצב וההיקף של ההיאחזות הביטחונית, כן גדלים הסיכויים להרחקת מלחמה נוספת ולהשלמה עם קיומנו – – – נדרשים לנו רבים כאלה, המוכנים לא רק למות למען הגבולות, אלא לחיות לידם ולמענם. ככל שיהיו כאלה, פחות יהודים ימותו למען הגבולות הללו. להתיישבות החלוצית הלוחמת נותר תפקיד מכריע לקיום נוכחות ישראלית שורשית בכל אתר שבו אנו רוצים". ברשותכם, אני רוצה להוסיף עוד שני ציטוטים, אחד של יגאל אלון מ-19 ביוני 1967, בישיבת הממשלה, שבה אמר: "בבואנו להציע גבולות הארץ בעתיד, ניקח בחשבון בראש ובראשונה מה הם צורכי הארץ בעתיד – – – כמובן אין להתעלם מהזירה הבין-לאומית – – – ואולי אפילו מסנקציות אלו ואחרות, אבל לנהוג היום כאילו כבר הופעלו הסנקציות, את זאת אינני מקבל. לעולם אינך יודע מה תהיה השתלשלות העניינים בזירה הבין-לאומית". הציטוט השני – של יצחק רבין, ז"ל, מדיון שנערך כאן בכנסת בשנת 1995: "גבול הביטחון להגנת מדינת ישראל יוצב בבקעת הירדן, בפירוש הנרחב ביותר של המושג הזה". מעבר לתוכנית אלון הייתה עוד תוכנית המבוססת על האינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל, תוכנית השדרה הכפולה, שהוגשה כתזכיר לראש הממשלה רבין בשנת 1976 על ידי פרופ' וכמן, מרצה בכיר בטכניון. התוכנית מגדירה יצירת שתי שדרות מקבילות, מפותחות, כצורך לאומי ביטחוני עליון: שדרת החוף והשדרה המזרחית. השדרה המזרחית היא חלק אינטגרלי מהמבנה הרצוי של מדינת ישראל, קודם כול משיקולי ביטחון לאומי ארוך טווח. עוד נכתב במסמך ההוא: התוכנית עשויה להקנות דימוי חדש למדינה גם כלפי חוץ וגם כלפי פנים, מעמדת התגוננות והתנצלות לעמדה קונסטרוקטיבית-אקטיבית, ולחלץ אותנו מהמצב הפסיכולוגי הנחות והבלתי-נסבל של חייבים, למצב של תובעים – שיש להם תביעות ממשיות לגבי הארץ. וכמן ראה בהתיישבות היהודית לאורך שני הצירים הללו מרכיב מרכזי לביטחונה של מדינת ישראל. רבין אומנם לא אימץ את תוכניתו, אבל דווקא ישראל גלילי ואריאל שרון התלהבו מהרעיון – החדיש באותה עת. אגב, מרב, מעניין איך ישראל גלילי היה משתלב היום במפלגת העבודה, עם כל אחדות העבודה.

גלעד קריב (העבודה):

היה משתלב מצוין.

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

הלוואי, הלוואי. בנוסף, אי-אפשר שלא להזכיר את ההתחייבות הפומבית של ראש הממשלה בנימין נתניהו מ-10 בספטמבר 2019, כשבוע לפני הבחירות, שבה אמר: נחיל את הריבונות על בקעת הירדן. אבל גם אם עוזבים את כל הרקע ההיסטורי וההתחייבויות האין-סופיות של בנימין נתניהו, דווקא היום, כשהטרור מרים את ראשו, כולל באזור יריחו, ולצערנו גובה מאיתנו מחיר כבד – אני מתכוון לרצח של הצעיר היהודי אילן גנלס ז"ל; כשאבו מאזן משתולל בזירה הבין-לאומית ומאשים אותנו בפשעי מלחמה ואפרטהייד; כשהרשות הפלסטינית סובלת מחוסר יציבות, והאיומים על מדינת ישראל הולכים וגוברים – דווקא עכשיו יש להעביר מסר ברור: התשובה שלנו לכל האיומים, לטרור ולטרור מדיני, היא החלת ריבונות על בקעת הירדן ואזור ים המלח ועל יישובי המועצה האזורית מגילות ים המלח. התחמקות ממשלת הימין-כביכול מההתחייבויות הפומביות, לא רק בנושא בקעת הירדן אלא גם בנושא פינוי ח'אן אל-אחמר, בנושא הסדרת אביתר ובנושא הבנייה בשטחי E1, הריסת בית בוואדי קדום, הופכת את ממשלת נתניהו השישית לממשלה של סמרטוטים, וממש לא לממשלת ימין על מלא. אני מכיר את כל התירוצים – אחרי הרמדאן. מאז 2019, אדוני היושב-ראש, כבר ארבע פעמים עברנו רמדאן. ראש הממשלה כנראה מחכה לסוף כסלו תחילת נובמבר כעיתוי המתאים ביותר. אני מצטער גם על ההתקפלות של סיעות הציונות הדתית ועוצמה יהודית. זה רק מוכיח שגם אתם מעדיפים את הכיסאות על האידיאולוגיה ועל ההתחייבות שלכם בפני הבוחרים. אני פונה גם לחבריי בליכוד, הבהרתם כשהייתם באופוזיציה שאין כאבי בטן עם חיילים, אין כאבי בטן עם נכים ואין כאבי בטן עם נשים מוכות, עם מקרי אונס. אבל עכשיו, כשאתם בקואליציה, אולי הגיע הזמן להיזכר בערכים ובאידיאולוגיה שלשמם נבחרתם? תפסיקו להיות סמרטוטים. החלת ריבונות ישראלית על בקעת הירדן ואזור ים המלח זה צו השעה. אבל אתם, כמו תמיד, ממשלת דיבורים, ממשלת כלאם פאדי.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה. תשיב על הצעת החוק השרה אורית סטרוק, בבקשה.

קריאה:

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

זהו, אני באתי בשביל לעניין אתכם.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

דווקא אותך שלחה הממשלה? איזה קטע.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

מכובדי היושב-ראש, חבר הכנסת ליברמן הנכבד, שהיה גם שר בישראל, חבריי חברי הכנסת – – –

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

יהיה שר בישראל.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

בעזרת השם. יכול מאוד להיות. יכול מאוד להיות. יכול מאוד להיות, בעזרת השם, שאביגדור ליברמן יחזור להיות שר בישראל. כרגע ההצעה שחבר הכנסת ליברמן הנכבד הציע היא הצעה מטרילה, ואני אסביר. קודם כול, אני רוצה לומר לכם, חברי הכנסת, שכל הקואליציה – לא רק הסיעה שלי, לא רק סיעת עוצמה, לא רק נעם של אבי מעוז – גם הליכוד – כל הליכוד – וגם ש"ס, וגם יהדות התורה – – –

עודד פורר (ישראל ביתנו):

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

רגע, אני מסבירה. עודד, אתה תקשיב. אני לא הפרעתי לחבר הכנסת ליברמן לדבר. אנחנו כולנו תומכים בהחלת ריבונות. כולנו. לא רק שאנחנו תומכים בהחלת ריבונות, גם בהסכמים הקואליציוניים הכנסנו את נושא הריבונות כנושא שאנחנו כממשלה נקדם כשיבשילו התנאים המדיניים לכך.

רם בן ברק (יש עתיד):

רק במילים. רק במילים, לא במעשים.

זאב אלקין (המחנה הממלכתי):

זה הסעיף הכי קצר. הכי קצר, על התנאים.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

ואני בטוחה, זאב – אני בטוחה, זאב – – –

זאב אלקין (המחנה הממלכתי):

על הצדדים – – – נו, באמת.

מתן כהנא (המחנה הממלכתי):

– – – ראש הממשלה? איפה ראש הממשלה?

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

זאב, אני בטוחה – חבר הכנסת אלקין הנכבד – – –

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אתם – – – של אביתר כשיבשילו התנאים המדיניים – – – כשיבשילו התנאים המדיניים.

טלי גוטליב (הליכוד):

לא אכפת לכם מביטחון המדינה – – –

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

חבר הכנסת אלקין, חברי, שהיה הראשון לחתום איתי על חוקי הריבונות, כשהוא חתם – חבר הכנסת אלקין הנכבד, שהיה ראשון לחתום יחד איתי על חוקי ריבונות, בכנסת התשע-עשרה, חתם ואמר לי: אני חותם, אבל אנחנו נעלה את זה בתנאים המדיניים המתאימים. זוכר? זוכר. עכשיו ככה: הממשלה הזו החליטה כבר שהיא תקדם ריבונות.

זאב אלקין (המחנה הממלכתי):

מתי היא החליטה? אפשר לדעת את מספר החלטת הממשלה?

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

היא תקדם אותה בכפוף ובהתאמה לתנאים המדיניים, שכולם מבינים – בטח ובטח שחבר הכנסת ליברמן, שחשב שזה הכלי הנכון להטריל איתו את הקואליציה, יודע היטב שממשל ביידן הוא לא בדיוק התנאים המתאימים.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

אתם מתאימים את עצמכם – – –

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

אבל עכשיו פגשתי את חבר הכנסת דן אילוז – – –

מתן כהנא (המחנה הממלכתי):

לא ייאמן. לא ייאמן שזה מה שאמרת.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

נכון. נכון, מתן. נכון.

מתן כהנא (המחנה הממלכתי):

פשוט לא ייאמן – – –

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

– – – ארבעה חודשים נשיא ארצות הברית לא מזמין את ראש ממשלת ישראל.

היו"ר ישראל אייכלר:

את רוצה שאני אפסיק אותם?

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

כן, כי יש לי מה להגיד. אני מעדיפה לדבר אל הציבור.

היו"ר ישראל אייכלר:

אל תעשי דו-שיח איתם. אז אל תפני אליהם, כי אם את פונה אליהם – – –

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

מאה אחוז.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

איפה הביקור של – – –

היו"ר ישראל אייכלר:

הסתיימו התשובות. אני נתתי לכם לדבר כי היא פנתה אליכם. אמרתי לשרה שאם היא פונה, אתם משיבים. אבל השבתם כבר, ועכשיו השרה תדבר אל המליאה ואל הציבור, ולא להפריע לה. בבקשה.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

אני מביע דאגה. דאגה עמוקה לזה שראש הממשלה לא מוזמן – – – זה בא מהלב, אדוני היושב-ראש.

היו"ר ישראל אייכלר:

לא, לא להפריע לה.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

בעצת היושב-ראש אני מדברת למליאה ולציבור, ואת השיח איתכם אני אעשה בהמשך. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

זאב אלקין (המחנה הממלכתי):

אז מה – – –

קריאות:

היו"ר ישראל אייכלר:

לא להפריע, בבקשה.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

הריבונות על חבלי יהודה ושומרון – כולם אגב, לא רק בקעת הירדן – תוחל, בעזרת השם, ותקודם על ידי הקואליציה הזאת אבל לא לפי החליל של חבר הכנסת ליברמן. כי מה לעשות, חבר הכנסת ליברמן, שהקים ממשלה עם מפלגה תומכת טרור, שהקים ממשלה עם מפלגה שהיא הזרוע הפוליטית של התנועה האסלאמית – –

עודד פורר (ישראל ביתנו):

– – – שלכם – – – של המפלגה שלך.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

– – לא יכתיב לנו מתי להחיל ריבונות.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

– – – את ואיתמר בן גביר.

היו"ר ישראל אייכלר:

ענית כבר. הערת ביניים הסתיימה.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אין לכם – – – זה אתם. זה תירוץ שלכם.

מתן כהנא (המחנה הממלכתי):

מתי – – –

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

עכשיו נפגשתי עם חבר הכנסת – – –

היו"ר ישראל אייכלר:

הערת הביניים הסתיימה. אני מתחיל לקרוא לסדר. מי שרוצה שאני אקרא אותו לסדר – – –

קריאות:

היו"ר ישראל אייכלר:

חבר הכנסת כהנא, ההערה נרשמה.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

אז לפחות תוסיף לי זמן.

היו"ר ישראל אייכלר:

אני אוסיף לך.

קריאות:

מתן כהנא (המחנה הממלכתי):

אין בושה – – – אומרת – – –

היו"ר ישראל אייכלר:

חבר הכנסת כהנא, ההערה נשמעה. לא להפריע. לא להפריע. בבקשה.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

היו"ר ישראל אייכלר:

חברת הכנסת מלינובסקי, אני אקרא אותך בקריאה ראשונה. בבקשה.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

הקואליציה שאני חברה בה היא קואליציה שעושה דברים מדהימים בארץ ישראל. דברים שאתם לא חלמתם. ואני מודה על האמת – –

מתן כהנא (המחנה הממלכתי):

– – – בקעת הירדן – – –

עודד פורר (ישראל ביתנו):

קריאה:

קואליציה של ימין מלא על מלא.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

– – גם אני לא חלמתי. גם אני, בחלומות הוורודים ביותר שלי, לא חלמתי על מה שהקואליציה שלנו עושה, ברוך השם, בענייני ארץ ישראל – גם ביהודה ושומרון, גם בגליל וגם בנגב.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

איפה – – –

מתן כהנא (המחנה הממלכתי):

מפנים את כל היישובים שעולים הקרקע. את כל היישובים שעולים על הקרקע אתם מפנים – – –

היו"ר ישראל אייכלר:

חברי הכנסת, אם אתם תמשיכו לצעוק, פשוט אעצור את השעון.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

אני לא יכולה לדבר ככה, באמת.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

תאמיני לי, הבוחרים שלך צופים בך עכשיו.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

אני יודעת שהבוחרים שלי צופים בי, בגלל זה אני רוצה לדבר אליהם, ואת מפריעה לי.

רם בן ברק (יש עתיד):

נמאס לנו מהממשלה השמאלנית הזאת. ממלאים את המקום של מרצ.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

אתה צריך להוסיף לי זמן, אני לא יכולה לדבר ככה.

היו"ר ישראל אייכלר:

תסיימי את הדקות שלך, ואני אוסיף לך.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

השמאל קיים וחי. יש שמאל בישראל.

קריאות:

שמאלנים. שמאלנים.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

די. די. אני רוצה לדבר. אדוני רוצה להחיל ריבונות, וגם רם בן ברק רוצה להחיל ריבונות. חברים יקרים, אתם, שהקמתם קואליציה עם תומכי טרור; אתם, שהקמתם קואליציה – –

עודד פורר (ישראל ביתנו):

– – – כולם מתגייסים כדי – – –

היו"ר ישראל אייכלר:

חבר הכנסת פורר, קריאה ראשונה.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

– – עם הזרוע המדינית של התנועה האסלאמית; אתם, שהקמתם קואליציה עם – –

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אתם ואתם ואתם. את שרת ההתיישבות. שרת ההתיישבות – – –

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

– – מפלגות שמזמן שכחו מה זו ציונות – – –

היו"ר ישראל אייכלר:

חבר הכנסת פורר, חבר הכנסת פורר, אני אקרא אותך בקריאה שנייה.

טלי גוטליב (הליכוד):

לא נותנים לה לדבר. צריך להוציא אותם. לא נותנים לאורית, לשרה, לדבר.

קריאות:

היו"ר ישראל אייכלר:

חבר הכנסת כהנא.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

אתם לא תטיפו לנו על ריבונות. אני לא יכולה לדבר. זה בלתי אפשרי.

מתן כהנא (המחנה הממלכתי):

היו"ר ישראל אייכלר:

חבר הכנסת כהנא, קריאה ראשונה.

מתן כהנא (המחנה הממלכתי):

קריאה ראשונה – – –

היו"ר ישראל אייכלר:

אין לי ברירה, אתה לא נותן לה לדבר. יש לך קול חזק יותר ממנה, אבל זכותה לדבר. בבקשה, תמשיכי.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

אני לא מצליחה להגיד משפט אחד מההתחלה עד הסוף, מה אני אעשה? אני לא מצליחה להגיד משפט אחד מההתחלה עד הסוף.

היו"ר ישראל אייכלר:

זו המשימה. אל תתייחסי, תדברי ברציפות.

קריאה:

יאיר גולן שלח לי הודעה עכשיו – – –

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

הקואליציה שאני שותפה בה עושה ביהודה ושומרון דברים מדהימים, שאתם לא חלמתם עליהם, ואנחנו בקושי העזנו לחלום עליהם. הקואליציה הזו לא תרקוד לפי החליל של מי שהקים ממשלה עם הזרוע הפוליטית של התנועה האסלאמית.

רם בן ברק (יש עתיד):

– – – דוגמה אחת. דוגמה אחת.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

הקואליציה הזו תחיל ריבונות ביהודה ושומרון בזמן שיהיה מתאים ונכון. אנחנו מתקדמים לכיוון הזה. חבר הכנסת דן אילוז, שעומד בראש שדולת הריבונות, הציג לי עכשיו את הרשימה הארוכה של חברי השדולה. אנחנו נפעל, כולנו, בכוחות משותפים כדי לקדם את הריבונות, ובסופו של דבר, גם נביא אותה. לא בדרך שלכם, שבה אתם בחרתם ללכת, עם השמאל הכי קיצוני – –

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

היו"ר ישראל אייכלר:

חברת הכנסת מלינובסקי, קריאה ראשונה.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

– – עם השמאל הכי קיצוני ועם תומכי טרור, ואז לעמוד עם ידיים בכיסים ולהטיף לנו מוסר על זה שאנחנו לא מחילים ריבונות בזמן שחבר הכנסת ליברמן החליט שזה הזמן – לא, אנחנו הבאנו תשעה יישובים חדשים דנדשים מהניילונים. הבאנו 10,000 יחידות דיור. אנחנו מקדמים כאן את חוק חומש. אנחנו מקדמים עשרות יישובים של ההתיישבות הצעירה להסדרה בעצם הימים האלה. אנחנו מביאים הרבה מאוד ברכה וחיזוק ביהודה ושומרון, ועוד נביא. והניסיונות של חבר הכנסת ליברמן לגרור אותנו להתפרקות כדי שהוא יוכל לחזור לשלטון – יחד עם חבריו תומכי הטרור מהספסלים שלידו – לא יצלחו. אנחנו נשמור על הקואליציה המצוינת הזו, שתביא – שכבר מביאה, ועוד תביא – המון ברכה לארץ ישראל. גם ליהודה ושומרון, גם לגליל, גם לנגב. אני עברתי אחד-אחד על חבריי תומכי הריבונות בקואליציה. ועכשיו אני אומרת לכולנו ביחד: חברים, אנחנו נצביע נגד, כי זו לא הצעת חוק בעד ריבונות, זו הצעת חוק בעד הטרלה. ואנחנו עם ההטרלות של חבר הכנסת ליברמן סיימנו. בחסדי השם עלינו, הצלחנו לפרק את הקואליציה הנוראה, שחבר הכנסת ליברמן הקים יחד עם חבר הכנסת – שלא אמור להיות בכנסת – חבר הכנסת עבאס. יחד הם הקימו קואליציה, שהייתה סכנה איומה למדינת ישראל.

מתן כהנא (המחנה הממלכתי):

סכנה איומה. השרה – – – תראי מה קורה במדינה. זה סכנה.

היו"ר ישראל אייכלר:

נא לסיים.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

ברוך השם, ברוך השם, בחסדי השם עלינו, נפטרנו מהקואליציה המסוכנת שלכם. לא נרקוד לפי החליל שלכם. אנחנו נביא את הריבונות בשיטה, בדרך, בזמן, במועד, באמצעים שאנחנו נמצא לנכון. נשמח שתצטרפו אלינו.

היו"ר ישראל אייכלר:

נא לסיים, בבקשה.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

הצטרפתם אלינו כבר לכמה חוקים. אנחנו מציעים לכם להמשיך להצטרף אלינו גם בהחלת הריבונות, לכשנביא אותה, ולא נתבלבל מההטרלות שלכם. תודה רבה.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה. זכות התגובה לחבר הכנסת אביגדור ליברמן. שלוש דקות.

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, קודם כול, גברתי אורית סטרוק, השרה אורית סטרוק, אני מכיר אותך המון שנים ומאוד מעריך. לשמוע ממך את צירוף המילים "התנאים המדיניים לא הבשילו" – וואו, זה משהו חדש. כל השנים לא שמעתי את זה. כנראה שבתפקיד הבא את מתכוונת להיות שרת החוץ. תאמיני לי, אני אתמוך בך. במקום מה שיש היום, עדיף שאת תהיי שרת החוץ.

קריאות:

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

אבל גברתי, אני רוצה לשאול אותך: ראש הממשלה יושב פה לא רחוק. את יודעת כמה שליחים בחודש האחרון הוא שלח למנסור עבאס? אילו מסרים הוא העביר למנסור עבאס בחודש האחרון? הוא יושב כאן. תשאלי גם אותו. תשאלי גם אותו וגם את ראש הממשלה, בחודש האחרון כמה שליחים הלכו מראש הממשלה למנסור עבאס. הוא יושב פה, תשאלו אותו.

קריאות:

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

ומי היה? גם מעניין לשמוע מי היה. זה עצוב בשבילכם. תשאלו אותו. הוא יושב כאן.

קריאות:

אתה משקר – – –

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

אני אומר לכם, היו פה יותר מכמה שליחים. והינה, הוא יושב. הוא גם מאשר.

היו"ר ישראל אייכלר:

אני מבקש מספסלי הליכוד: היות שאנחנו בדמוקרטיה, אנחנו נותנים חופש ביטוי.

אליהו רביבו (הליכוד):

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

ומעבר לכך, אני מציע לכם להסתכל. אתה יודע – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – בוא, מנסור – – –

היו"ר ישראל אייכלר:

נא לשבת, נא לשבת במקום. אבקש לשבת.

מיקי לוי (יש עתיד):

תעצור את השעון.

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

אני מציע לכם להסתכל בספר התקציב. כל מתווה סיוע למגזר הערבי, אותו מס עבאס, מופיע שקל לשקל, מילימטר למילימטר. כל אותם סכומים מופיעים בספר התקציב.

משה סעדה (הליכוד):

טלי גוטליב (הליכוד):

די כבר.

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

אבל מעבר לכך, גברתי, אילו תנאים מדיניים? גברתי שרת ההתיישבות, כבר ארבע פעמים היינו ברמדאן מאז ראש הממשלה התחייב ב-2019 להחיל ריבונות על בקעת הירדן. אבל אתם, אתם, הצבעתם עם איימן עודה, עם אחמד טיבי, נגד תקנות יו"ש; הצבעתם נגד חוק האזרחות. כשראש הממשלה פונה גם למנסור עבאס, אגב – גם לסיעות האופוזיציה – הוא פונה כי הוא רוצה להחליף אתכם. הוא רוצה להחליף את סיעת עוצמה יהודית, הוא רוצה להחליף את סיעת הציונות הדתית. תאמינו, זה דבר שהוא עובד עליו. לא מפסיק לעבוד גם היום וגם אתמול. אז חבר'ה – – –

קריאות:

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

אתה יודע מה זה פני הדור כפני הכלב? זה בדיוק מה שאתם. פני הדור כפני הכלב.

טלי גוטליב (הליכוד):

שקרן, שקרן – – –

קריאות:

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

סליחה, זה משנה. זה ציטוט מהמשנה, מסכת סוטה. אם אתה לא יודע: משנה, מסכת סוטה: פני הדור כפני הכלב. תודה רבה.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה. רבותיי, לשבת במקומות כי אנחנו ניגשים מייד להצבעה אלקטרונית. מי בעד הצעת חוק החלת הריבונות הישראלית על בקעת הירדן, של חבר הכנסת אביגדור ליברמן וקבוצת חברי הכנסת? הצבעה. הצבעה מס' 10 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 14 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 66 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק החלת הריבונות הישראלית על בקעת הירדן, התשפ"ג–2023, לא נתקבלה.

קריאות:

בושה, בושה, בושה – – –

היו"ר ישראל אייכלר:

נא לא להפריע להצבעה. תוצאות ההצבעה: 65, ובתוספת אוריאל בוסו, שהייתה לו תקלה, זה 66 חברי כנסת נגד. מי עוד לא הצביע אצלו? 14 בעד. לכן, הצעתו של אביגדור ליברמן הוסרה. אנחנו עוברים לסעיף הבא: הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (פיקוח טכנולוגי) – לא, סליחה. הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הגבלת כהונת ראש הממשלה לשתי תקופות כהונה רצופות), של חבר הכנסת עודד פורר וקבוצת חברי הכנסת. עודד פורר, בבקשה. אה, סליחה. ביקשתם להחליף את הסדר.

היו"ר ישראל אייכלר:

אנחנו עוברים לסעיף כ"א: הצעת חוק הגנה על ישראלים מפני מוסדות בין-לאומיים עוינים, של חברת הכנסת שרון ניר וקבוצת חברי הכנסת. אחרי זה נחזור לסעיף י"ז, כן?

שרון ניר (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת. לפני שאני אגש להצעת החוק שלי, פשוט אי-אפשר להתאושש מממשלת שמאל על מלא שמכהנת כרגע, שהצביעה בשיתוף פעולה מלא טיבי-ביבי עכשיו כנגד החלת ריבונות בבקעת הירדן. פשוט לא ייאמן.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

שרון ניר (ישראל ביתנו):

ואני אומרת, שיתוף הפעולה של טיבי-ביבי עם שופרות של אורית סטרוק עכשיו – –

סימון דוידסון (יש עתיד):

אורית גלאון. היא עכשיו גלאון, זהו.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

– – שפשוט עמדה פה ובאותות ובמופתים הסבירה לנו כיצד לא צריך להחיל בשלב זה ריבונות על בקעת הירדן – זה אחד הדברים המשעשעים ביותר, אם לא העצובים ביותר, למדינת ישראל. פשוט אי-אפשר להתנתק מההקשר. אני פשוט מתקשה לעבור להצעת החוק שלי. מה שנקרא, סיפקתם לי כל כך הרבה חומר, כדי להתייחס לממשלת שמאל על מלא מלא שקיבלנו כאן ועומדת לפנינו. פשוט ממשלה רופסת, חסרת עמוד שדרה, שבחיים לא תביא כאן החלת ריבונות. זה הדבר הראשון שאני רוצה להגיד. ומכאן אני רוצה לעבור להצעת החוק שלי, שבאמת מדברת על הגנה על ישראלים מפני מוסדות בין-לאומיים עוינים. אני רוצה לדבר על חיילים וקצינים רבים, שעכשיו הם כבר אזרחים – או שלא – שירתו או משרתים בצה"ל, ונמצאים בסכנת מעצר בכל רגע נתון שעה שרגלם דורכת על אדמת מדינה זרה. בשעה שאנחנו יושבים כאן, התלונות של ארגונים פרו-פלסטיניים וארגונים עוינים בכלל גורמות לכך שבכירי מדינת ישראל ומשרתי כוחות הביטחון נמצאים בכל רגע נתון תחת איום תמידי של תביעה בבית הדין הפלילי בהאג. כפי שנוכחנו, רק לפני שנתיים, בהחלטת התובעת הראשית בהאג, שהודיעה שהיא תפתח בחקירה כנגד פשעי מלחמה של מדינת ישראל ביהודה ושומרון. אז החוק שאני מגישה ומובא בפניכם אמור לשים סוף לסאגה הזו ולהגן על אזרחים ישראלים רבים מפני העמדה לדין. כמו שהחיילים נלחמים למען ההגנה על הארץ שלנו, הגיע הזמן להילחם למען החיילים בכל נקודת זמן. אנשי מערכת הביטחון וחיילי ומפקדי צה"ל, שעסוקים יום-יום, שעה-שעה, בפעילות מבצעית למען ההגנה והביטחון של כולנו, מסכנים את חייהם מדי יום על מנת להגן על כולנו, על אזרחי מדינת ישראל, ופועלים במסגרת הצבא הכי מוסרי והכי ערכי בעולם, חשופים באופן בלתי מוצדק לתביעות מטעם בית הדין הפלילי בהאג. לבית הזה, לכנסת, לבית המחוקקים יש תפקיד חשוב מאוד, ויותר מתפקיד – חובה מוסרית – לעגן חוק צודק, שיגן על טובי בנינו ובנותינו, שתורמים למדינה ולעיתים חשופים לתלונות ולתביעות מטעם בית הדין בהאג.

טלי גוטליב (הליכוד):

שרון ניר (ישראל ביתנו):

אנו חברי הכנסת זוכים לעסוק בחוק כה חשוב ומשמעותי לא רק עבור חיילינו אלא עבורנו כעם. חובתנו להגן על החיילים שלנו. זאת חובה מאתגרת, טלי, שהיא גם זכות.

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – מחוץ לישראל, עם כל – – – לחזק את מערך – – –

שרון ניר (ישראל ביתנו):

אני רוצה לקבוע שאני מעדיפה כאן חסינות.

טלי גוטליב (הליכוד):

שיגן על החיילים שלך בצורה מוחלטת שם. אבל אין לך אפשרות כזאת, אבל אין.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

טלי גוטליב, לא ייתכן שאנשים יצאו, ידרכו במדינה זרה, ואנחנו נגיד שאנחנו לא מאפשרים להם חסינות.

טלי גוטליב (הליכוד):

מה תעשי? אם אני עכשיו אסע ויעצרו אותי בחו"ל, מה את יכולה לעשות?

שרון ניר (ישראל ביתנו):

קראת את החוק, טלי? קראת את החוק?

טלי גוטליב (הליכוד):

ברור. הוא חסר סמכות. הוא חסר סמכות.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

אז אני אומרת שהחוק הזה קודם כול ייתן מבחינתנו חסינות.

טלי גוטליב (הליכוד):

הינה, אני עכשיו חותמת שבית הדין בהאג לא יעמיד חיילים לדין.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

את בעד – תצביעי בעד. אם את בעד, תצביעי בעד.

טלי גוטליב (הליכוד):

לא, אני לא יכולה להצביע לחוק מגוחך. זה מגוחך, ואת מקלקלת לחיילים – – – יחליש את כוחו – – –

שרון ניר (ישראל ביתנו):

לפני כמה שנים – תקשיבי לסיפור, טלי, תקשיבי לסיפור. לפני כמה שנים קצין צה"ל במילואים – –

טלי גוטליב (הליכוד):

אפשר להסתייג, בבקשה – – – אפשר להסתייג? אני מתנגדת.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

– – מצא את עצמו מעוכב לחקירה רק בגלל שהוא שירת במהלך צוק איתן. זה מצב שיכול לקרות לרבים וטובים שהגנו על המדינה במהלך השירות שלהם. אנחנו צריכים לשים סוף ולא לאפשר לארגונים אנטי-ישראליים לעצור ולחקור את חיילינו. כמדינה זוהי חובתנו. לאחר כל מה שאירע עם עם ישראל בכל הדורות, ובייחוד בדור האחרון, אנחנו היום הזה אומרים באוזני כל העמים – ואני מצטטת: אם אדם יקום ויאמר: יהודי אנוכי, ומשום כך הוא יירדף או יושפל או יאוים או ייחטף או יעמוד בכל סכנה, כל כוחנו יעמוד מאחוריו, עד אשר נגאלהו ונשיבהו לחוף מבטחים. אלו מילים של ראש הממשלה השישי של מדינת ישראל, מנחם בגין, ממש מעל בימה זו. הצעת החוק שאני מניחה לפניכם נועדה לייצר רשת ביטחון משפטית עבור חיילי צה"ל ולהגן על כוחות הביטחון ותושבי ישראל מפני פגיעה אישית וממשית מצד מוסדות בין-לאומיים המבקשים לפגוע בהם בשל מעשים שעשו מדינת ישראל או בשליחות מטעם המדינה. אני מסתכלת היום על הממשלה הנוכחית ועל חברי הקואליציה, שהתחייבו לשמור על אזרחי ישראל, ואני באמת תוהה, איפה אתם? איפה אתם בהגנה על חיילי צה"ל? איך אתם מתכוונים להצביע נגד החוק הזה, בעיקר בעת הנוכחית, טלי גוטליב?

טלי גוטליב (הליכוד):

סליחה, סליחה – – – חוק מסוכן, סכנת נפשות – – –

שרון ניר (ישראל ביתנו):

יש זעקה ממיליוני אזרחים, חלקם שירתו בתפקידים בכירים בצה"ל, מבצעים שירות סדיר במילואים עדיין, שחוששים לעתידם האישי כתוצאה מהרס הדמוקרטיה, שאתם מובילים. ממשלה שעושה בדיוק הפוך – גם מובילה מהלכים להרס הדמוקרטיה ולחורבן בית המשפט וגם לא מייצרת איזושהי אג'נדה שתיתן חסינות לחיילי צה"ל. אבל סדר העדיפויות שלכם הוא חוקים אישיים פרסונליים. במה אנחנו מתעסקים כל היום בוועדות?

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – זה חוק מסוכן – – –

שרון ניר (ישראל ביתנו):

בחוק התרומות, בחוק החמץ, אל לנו להתעסק בהגנה על אזרחים ישראלים שמוצאים את עצמם מקבלים אישום מבית הדין בהאג. זאת הממשלה הרופסת שלנו.

טלי גוטליב (הליכוד):

מה את יכולה לעשות – – – זאת סכנה – – –

שרון ניר (ישראל ביתנו):

אני לא מאמינה שאתם הולכים עוד דקה להצביע נגד.

טלי גוטליב (הליכוד):

אין לך סמכות בבית הדין בהאג.

היו"ר ישראל אייכלר:

חברת הכנסת גוטליב, היא שמעה אותך.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

יש לי סמכות לקבוע פה שמדינת ישראל תיתן הגנה וחסינות – יש לי עוד זמן, אדוני, נכון? יש לי סמכות לקבוע פה ולהצהיר באופן דקלרטיבי שמדינת ישראל נותנת הגנה לאזרחיה ששירתו שירות צבאי או עשו שירות בכוחות הביטחון וחשופים לתביעות מטעם בית הדין בהאג. יש לי סמכות להגיד את זה, ואוי ואבוי אם אתם לא תשתפו עם זה פעולה.

טלי גוטליב (הליכוד):

בכל מקרה את תסכני את החיים עם הצעת החוק הזאת, סכנת נפשות.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

מזה בדיוק חוששים קצינים, קצינים בכירים, אלופים, טייסים בטייסת שלך, אדוני שר החינוך, שטסים איתך.

טלי גוטליב (הליכוד):

סכנת נפשות החוק הזה – – –

שרון ניר (ישראל ביתנו):

אנחנו צריכים ברמה הדקלרטיבית לקבוע שאנחנו מגינים על כל אותם אלה שחירפו את נפשם למעננו. תודה.

טלי גוטליב (הליכוד):

אין לך סמכות. זאת סכנת נפשות, החוק הזה, חייבים – – –

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה. ישיב שר החינוך, השר המקשר בין הממשלה לבין הכנסת, השר יואב קיש.

טלי גוטליב (הליכוד):

את לא יכולה לתת חסינות להאג – – –

שר החינוך יואב קיש:

כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, יש משפט שנקרא – אני לא יודע מאיפה זה, האמת, פתאום נזכרתי בו. טלי, טלי, טלי.

היו"ר ישראל אייכלר:

חברת הכנסת גוטליב, תקשיבי לשר, אולי תהיה לך תשובה לשאלות.

שר החינוך יואב קיש:

טלי, אני רוצה לשאול אותך שאלה, חברת הכנסת גוטליב. פתאום נזכרתי במשפט שאומר שהדרך לגיהינום רצופה בכוונות טובות, מאיפה זה הגיע? מישהו יודע את המקור?

היו"ר ישראל אייכלר:

זה לא מהמקורות היהודיים, אבל זאת אמרה ידועה, נדמה לי מאחד ההוגים הרומאים.

שר החינוך יואב קיש:

אוקיי, אז זה לא במקורות היהודיים, אבל האמרה ידועה.

טלי גוטליב (הליכוד):

אם אפשר, השר, שאלת אותי, אם יותר לי לענות. שיהיה ברור, אנחנו במישור המשפטי לא יכולים לתת הוראה למדינה זרה. הסמכות היחידה שיש לנו זה לקבוע – – –

קריאה:

שר החינוך יואב קיש:

אני אישרתי לה, זה הזמן שלי. אתה דואג לזמן שלי? אני נהנה לשמוע את דבריה של חברת הכנסת עו"ד טלי גוטליב.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

לא בעמידה – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

אדוני השר, הסמכות היחידה שלנו – – –

שר החינוך יואב קיש:

אז תשבי, תשבי. תשבי, תשבי, אני מכיר את – – –

עודד פורר (ישראל ביתנו):

שר החינוך יואב קיש:

תגיד לה, נראה אם אתה יכול, אני – – –

עודד פורר (ישראל ביתנו):

טלי, בישיבה.

טלי גוטליב (הליכוד):

רגע, הסמכות היחידה שלנו זה רק להורות חוק בתוך הריבונות שלנו.

שר החינוך יואב קיש:

מאה אחוז, נכון.

טלי גוטליב (הליכוד):

ואם בית הדין בהאג ידע שאנחנו לא בודקים ולא עושים בדיקות כמו שאנחנו עושים – –

שר החינוך יואב קיש:

אבל תשבי, תשבי. טלי, זה נראה לא טוב.

טלי גוטליב (הליכוד):

– – אז יעמידו חיילים לדין.

אופיר כץ (הליכוד):

רגע, אני אנסה, אני אנסה. אני אנסה.

שר החינוך יואב קיש:

טוב, האמת ששמעתם חלק מהתשובה, וחברת הכנסת שרון ניר, אני בהחלט חושב שיש לך כוונות טובות, אני לא חושב שלא. אני רק חושב שאת לא מבינה את ההתנהלות של בית המשפט הבין-לאומי ואת המשמעות של חקיקה במגזרים האלה. דרך אגב, עזבי, אני שם רגע את האירוע של החוק הזה בצד, יש לנו אירוע אחר, פנים-קואליציוני, מה שקשור לחוק חסינות חיילים, בסדר?

שרון ניר (ישראל ביתנו):

זה לא דומה – – –

שר החינוך יואב קיש:

אבל עוד לא שמעת מה אני רוצה להגיד. אולי אני אמרתי ששתיהן הצעות חוק, אז שתיהן הצעות חוק – זה דומה, לא?

קריאות:

שר החינוך יואב קיש:

תקשיבי רגע. אז תקשיבי רגע במקום להתפרץ. אתם יודעים, יש לכם בעיה. האמת, זה לא רק אצלכם. אף אחד לא אוהב להקשיב, כל אחד אוהב לדבר ולא להקשיב. אני ישבתי, הקשבתי. דיברת, לא הוצאתי מילה. אני מציע לכם להקשיב רגע לתשובה. אני אומר לך בצורה מאוד ברורה: גם חוק חסינות חיילים, זה לא אותו דין, בוודאי שלא אותו חוק ובוודאי יש שונות, אבל האתגר קיים בשניהם, מה הכוונה? אתה רוצה לעשות משהו טוב למען החיילים, אבל אתה נכנס לאירוע של דין בין-לאומי, וברגע שאתה נכנס לאירוע של דין בין-לאומי, אתה חייב להבין שיש עליך מגבלות, ואתה לא יכול להתנהל כאילו אתה שולט בכל האירוע. הינה אני אומר לך, בנושא הצעת החוק שלך, הגנה על ישראלים מפני מוסדות בין-לאומיים – קראת להם "עוינים" – את מבקשת לקבוע כי רשות מרשויות השלטון במדינת ישראל או גופים הפועלים מטעמה, לא יקיימו קשר עם מוסד בין-לאומי עוין, וכן לא קיימו שיתוף פעולה עם מדינה שמסייעת במתן מידע להליך שמתנהל נגד מדינת ישראל. "מוסד בין-לאומי עוין" מוגדר בהצעה כבית הדין הפלילי הבין-לאומי, או מוסד אחר שקבע שר המשפטים בצו. "הליך נגד ישראל" מוגדר כחקירה, הליך מקדמי, או הליך מסוג כלשהו המתנהלים במוסד בין-לאומי עוין נגד אזרח או תושב ישראלי, כוחות הביטחון או מי שפעל מטעם המדינה, לרבות רשות מקומית וכן בני בריתה של ישראל. זו הצעת החוק, כפי שהוגשה.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

תקרא גם את הסעיף – – –

שר החינוך יואב קיש:

בסדר, אני מקריא את מה שזה: כמו כן, הצעת החוק מבקשת לאסור על כל אדם לפנות אל מוסד בין-לאומי כאמור – זו הצעת החוק – בבקשה לפתיחה בהליך נגד מדינת ישראל. את רוצה להגדיר פנייה כזו כעבירה פלילית עם שבע שנות מאסר, ומבקשת ההצעה להסמיך את הממשלה לנקוט כל אמצעי על מנת לשחרר אדם המוחזק בקשר להליך נגד ישראל. נוסף על האמור, ההצעה מבקשת לתקן את חוק ההסגרה כך שימנע הסגרת אדם כאשר יש יסוד להניח שבקשת ההסגרה הוגשה בקשר להליך נגד ישראל. ולבסוף, ההצעה מבקשת לתקן את חוק הכניסה לישראל כך שייקבע שלא תינתן אשרה לכניסה וישיבה בישראל או בשטחים שבשליטתה לאדם שיש יסוד או חשד לחשוד שהוא צפוי לפעול בקשר להליך נגד מדינת ישראל. זו הצעת החוק על גווניה. היא עוסקת באופן ישיר בהתמודדות של מדינת ישראל בזירה המשפטית הבין-לאומית ובניהול יחסי החוץ של המדינה. כפי שאמרתי, מעבר לנושאים המשפטיים הבין-לאומיים, מדובר בסוגיות מדיניות רגישות ביותר. זה בעצם ליבת העיסוק של הממשלה. להצעה הזו, צריך להבין, צפויות השלכות משמעותיות ביותר במישור המערכה המשפטית-המדינית שמתנהלת היום כנגד מדינת ישראל, וכן על היחסים הבין-לאומיים של מדינת ישראל. בנוסף, בהתנהלות ללא חשיבה והעמקה בקשרי החוץ ההצעה הזו יכולה לפגוע במישור היחסים הבין-לאומיים של מדינת ישראל. ההצעה עלולה גם, בין היתר, לפגוע ביכולת שלנו לחבר אלינו מדינות נוספות, לקדם אינטרסים משותפים בזירה המשפטית הבין-לאומית, עם השפעה על היכולת לייצר מרחבי לגיטימציה בין-לאומיים להתמודדות עם ההיבטים השונים של המערכה המשפטית המדינית. ולכן קודם כול צריך להבין: הצעה כזו, אם תבוא לעולם, מה שנקרא, חייבת לבוא אחרי תוצר של עבודה ממשלתית מעמיקה, שלוקחת בחשבון את מכלול המורכבויות הקשורות בהתמודדות בזירה המשפטית הבין-לאומית. ולכן, מכיוון שהדבר הזה עוד לא נעשה, הציעו לך לדחות את ההחלטה ולחכות עד שאנחנו נהיה אכן מוכנים עם הצעה שכזו. ומכיוון – אופיר, לדעתי אני ארד. אבל תראה, הם לא פה, הם לא באים להצביע, יש לך רוב גדול פה. חבל על הזמן.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

לא, אני עולה לדבר.

שר החינוך יואב קיש:

את עולה לענות, כן. ולכן אני אומר לך בצורה הכי ברורה: צריך לדחות את זה. אמרתי, הדרך לגיהינום רצופה בכוונות טובות, רוצה לתקן ויצא מקלקל – יש הרבה משפטים שכאלה. אני בהחלט מעריך את הכוונות שלך ככוונות חיוביות וטובות. אני חושב שלא העמקת מספיק במשמעות וברגישות של הצעת החוק הזאת. תודה רבה.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה. זכות התגובה לחברת הכנסת שרון ניר, שלוש דקות.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, אני תוהה מי לא העמיק מספיק ומי עשה עבודה רשלנית בכל האמור בהצעה הזו. תראו, קיים חוזה מוסרי בלתי כתוב בין משרתי צה"ל לבין המדינה, ואני מתייחסת לכולנו כאילו היינו המדינה, כאילו היינו המדינה. החובה של כל מי שיושב פה בכנסת הזאת כלפי חיילי צה"ל היא חובה גבוהה מאוד.

טלי גוטליב (הליכוד):

ברור. אבל אין לך סמכות. אין לך סמכות.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

אנחנו צריכים להגן על חיילי צה"ל, אלה שמגינים עלינו יומם ולילה. עכשיו, על מנת להעמיד דברים על דיוקם, אדוני השר שענה לי, אז קודם כול הצעת החוק הזו היא לא הצעה שעולה לראשונה עכשיו, והיא לא באה לקלקל – בא לתקן ויצא מקלקל וכן הלאה. ההצעה הזאת זהה להצעה שהונחה בכנסת העשרים-ושלוש על ידי לא אחר מאשר חבר הכנסת אבי דיכטר, ובכנסת העשרים-וארבע – על ידי חבר הכנסת מיקי מכלוף זוהר וגם על ידי חבר הכנסת יבגני סובה וקבוצת חברי כנסת. ההצעה הזו היא הצעה שאושרה על ידי הלשכה המשפטית. היא גם הצעה שעלתה בוועדת שרים, יחד עם ההצעה של חבר הכנסת צביקה פוגל, ועליה אף אחד לא אמר כלום ככל שמדובר בחסינות.

טלי גוטליב (הליכוד):

העמדה לדין בישראל, לא העמדה לדין בחו"ל.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

זאת אומרת שעם ההצעה הזו בכלל אין שום בעיה. היא הצעה דקלרטיבית שאומרת מה אנחנו, מה חובתנו כחברי כנסת כלפי אוכלוסיית המשרתים בצה"ל. עכשיו, אני מסתכלת ושואלת את עצמי: רגע, מי פה פטריוט? מבחינתי האופן שבו יצביעו על ההצעה הזו מגדיר את המחויבות של חברי הכנסת השונים כלפי חיילי צה"ל. זה – אחד. ואני אגיד מעבר לזה, חבר הכנסת השר קיש, אתה כמובן הקראת סכנות לנושאים של יחסים בין-לאומיים ולמדיניות החוץ, צה"ל, אבל כמובן הקראת רק סעיף אחד ולא הקראת את כל הסעיפים. ההצעה קובעת דבר כזה: אכן, רשות בישראל לא תקיים כל שיתוף פעולה עם מדינה שנודע כי היא מסייעת במתן מידע להליך נגד מדינת ישראל, אבל על אף האמור היה עוד סעיף, שאותו שכחת, חבר הכנסת השר קיש, שהממשלה במסגרת ההצעה הזו רשאית לאשר המשך של כל שיתוף פעולה למשך שלושה חודשים, כדי להמשיך את שיתופי הפעולה מול מדינות אחרות. זאת אומרת שאני תוהה מי היה הרשלן בהתייחסות להצעה הזו, ומי אומר באופן דקלרטיבי, מוצהר ובלתי משתמע לשתי פנים: חבר'ה, תמשיכו לעשות כל מה שאתם עושים, מלמעלה, באוויר, בים וביבשה – חסינות מאיתנו לא תקבלו. תודה רבה.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה. אנחנו ניגשים מייד להצבעה, אחרי שחברת הכנסת ניר תגיע למקום. הצעת חוק הגנה על ישראלים מפני מוסדות בין-לאומיים עוינים, התשפ"ג, של חברת הכנסת שרון ניר וקבוצת חברי הכנסת. הצבעה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 11 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 6 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 63 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק הגנה על ישראלים מפני מוסדות בין-לאומיים עוינים, התשפ"ג–2023, לא נתקבלה.

היו"ר ישראל אייכלר:

63 נגד, שישה בעד. ההצעה הוסרה מסדר-היום.

היו"ר ישראל אייכלר:

אנחנו חוזרים לסעיף י"ז: הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הגבלת כהונת ראש הממשלה לשתי תקופות כהונה רצופות), של חבר הכנסת עודד פורר וקבוצת חברי הכנסת. להצעה הוצמדו עוד כמה שותפים, אנחנו נשמע את כולם.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

תודה, אדוני היושב בראש. חבריי חברי הכנסת, רבותיי השרים, גברתי השרה, אם למישהו היה ספק לגבי הכוונות של ראש הממשלה במהפכה המשטרית שהוא מנסה להוביל, שמכנים אותה משום מה "רפורמה משפטית", אז התגובה של הקואליציה להצעת החוק הזאת נותנת את התשובה הברורה. הרי ממה נובעים ההתנגדות העזה והגיוס – אם קצת יהיה יותר שקט, אני מרגיש שאני צועק.

היו"ר ישראל אייכלר:

מישהו מפריע לך?

עודד פורר (ישראל ביתנו):

לא, אני מרגיש שאני צועק כדי להתגבר על הרעש.

היו"ר ישראל אייכלר:

אה, בסדר. לדבר בשקט בבקשה, לא להפריע לנואם.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אם למישהו היה ספק בכוונות של המהפכה המשטרית שמנסה להוביל נתניהו, לאן הוא רוצה ללכת, אז העובדה שאתם מתנגדים להצעת החוק הזאת בכזאת התגייסות של הקואליציה מסירה את המסכות. הרי ממה נפשך? הצעת החוק הזאת מגיעה כהצעת חוק שמדברת על מגבלת קדנציות ומגבלת כהונה לראש ממשלה במדינת ישראל – מגבלה, אגב, שנהוגה בעוד מדינות דמוקרטיות – כדי למנוע מצב שבו מישהו נמצא באותה פוזיציה יותר מדי זמן ואז כבר קושר את עצמו לתוך הארגון ברמת השליטה שיש לו עליו, והסכנה של שליטה, כוח.

טלי גוטליב (הליכוד):

אולי ליברמן שולט בכם. ליברמן שולט במפלגה שלו, גם בך.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

בהצעת החוק שלי, חברת הכנסת גוטליב, הצעת החוק שלי – ביקשתי להחיל אותה מהכנסת הבאה. היא אפילו לא מגיעה כהצעת חוק שאתם יכולים להגיד: היא פרסונלית, אתה רוצה לפגוע עכשיו, יש לך חשבון עם ראש הממשלה נתניהו. היא אומרת: מהכנסת הבאה. מה החשש הגדול? אנחנו שומעים כל מיני טיעונים, כשאתם מובילים את המהפכה המשטרית הזאת, שאתם דואגים לחיזוק הדמוקרטיה. אבל היום אתם קוברים את ההזדמנות שלכם להראות שאתם בעד דמוקרטיה. הרי אין לכם ממה לחשוש, אלא אם כן אתם קצת פרנואידים, כי אתם בעצם מונעים את ההפיכה של הדמוקרטיה הישראלית למלוכה של שליט שמתחלף ללא מגבלות.

דוד אמסלם (הליכוד):

עודד, למה לא העברתם את זה בעבר?

עודד פורר (ישראל ביתנו):

עכשיו, אני מסתכל מה אמר ראש הממשלה נתניהו פעם כשהוא היה ראש ממשלה. הוא אמר: אולי תעשה את מה שאתה צריך בקדנציה הראשונה; אם לא עשית בקדנציה הראשונה, תנסה בקדנציה השנייה; ואם לא, אז לא, לא צריך יותר מזה. אבל אתה יודע משהו, חבר הכנסת אמסלם? נתניהו שאמר את זה אז כבר לא קיים יותר. היום יש נתניהו, שאתם נושאי כליו, שכל מה שהוא רוצה זה קדנציה אחת ארוכה, בלתי נגמרת ובלתי מוגבלת – –

דוד אמסלם (הליכוד):

– – – אבל למה לא עשיתם את זה?

עודד פורר (ישראל ביתנו):

– – ולכן הפרנויה הזאת, שהביאה אתכם להביא את הצעת החוק ההזויה שהבאתם השבוע, חוק הנבצרות, מתוך איזו היסטריה שמישהו יגיד לו שהוא נבצר; רק יש היסטריה, מייד הפרלמנט מתכנס ומחוקק את הצעות החוק שהשליט צריך. גם כאן הפרנויה הזאת לא מאפשרת לכם לתמוך בדבר הכי ברור מאליו במדינה דמוקרטית – –

דוד אמסלם (הליכוד):

למה לא עשיתם את זה?

עודד פורר (ישראל ביתנו):

– – שבה אומרים – מגבלת קדנציות תחול על ראש ממשלה. לא יהיו שתי קדנציות.

דוד אמסלם (הליכוד):

למה לא עשיתם את זה?

עודד פורר (ישראל ביתנו):

עכשיו לשאלה שלך – עשינו את זה – –

דוד אמסלם (הליכוד):

כן. היא הכי חשובה.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

– – הבאנו את החוק הזה. לא הספקנו.

דוד אמסלם (הליכוד):

לא הספקתם? שנתיים לא הספקתם.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

לא היינו שנתיים.

דוד אמסלם (הליכוד):

דרך אגב, זה חוק שאתה מעביר אותו בשבועיים. שבועיים, דרך אגב.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אתה יודע מה, אני מוכן שהממשלה שלך תיפול – אנחנו נעביר את החוק הזה. תיתנו לנו שנתיים. הממשלה שלנו כיהנה שנה.

דוד אמסלם (הליכוד):

שנתיים – לא העברתם.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

הממשלה שלנו כיהנה שנה.

דוד אמסלם (הליכוד):

לא הספקתם. טוב, עודד.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

בשביל להקים ממשלה עם עבאס אתה רוצה?

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אבל אני אומר שוב, חבר הכנסת אמסלם, ממה אתם מפחדים, מה הפרנויה?

דוד אמסלם (הליכוד):

מכלום, מכלום. למה אתם לא העברתם?

עודד פורר (ישראל ביתנו):

הצעת החוק הזאת זאת ההזדמנות הטובה ביותר שלכם להוכיח שאתם באמת רוצים לחזק את הדמוקרטיה – –

דוד אמסלם (הליכוד):

לא הבנת.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

– – כי לא מדובר על משהו שנוגע לכם עכשיו. הבעיה היא שהיא מפחידה אתכם. את מי היא מפחידה?

דוד אמסלם (הליכוד):

למה – למה לא עשיתם?

עודד פורר (ישראל ביתנו):

היא מפחידה את מי שרוצה שלטון בלתי מוגבל. את הדבר הזה אסור לאפשר, בדיוק כמו שאסור לאפשר את ההפיכה שאתם מנסים לעשות למדינת ישראל, להפוך אותה למדינה שיש בה שלטון יחיד.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה לחבר הכנסת עודד פורר. להצעה זו הוצמדה הצעה נוספת. אה, חילקתם את זה. חבר הכנסת אביגדור ליברמן ינמק את ההצעה של המגיש הראשון. הם התחלקו בזמנים. חמש דקות לרשותך, אדוני, בבקשה.

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, אני לא אדבר על הצעת החוק, כי ברור שיש פה אנשים שרוצים להפוך את מדינת ישראל למונרכיה וכל מי שמתנגד לחוק הזה הוא גם תומך במונרכיה. שמעתי שלחבר כנסת דודי אמסלם היו הרבה שאלות. לי יש שאלה כנגד: למה אתה חבר כנסת ועוד לא שר, דודי אמסלם? מי מנע ממך? מי מונע? למה עוד לא נכנסת לתפקידך כשר? מי נושא שם באחריות? זה מאוד מעניין.

דוד אמסלם (הליכוד):

יש לי שיקולים שלי.

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

אבל אני רוצה לדבר על משהו אחר: כולנו, אדוני היושב-ראש, שמענו על אירוע ביטחוני במגידו. כולנו שומעים מכל פינה במדינת ישראל, השמועות נפוצות לכל עבר, מה קרה במגידו. מאוד מעניין. אבל אני יכול להגיד רק דבר אחד. מה קרה במגידו?

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – אתה רוצה לפגוע בביטחון מדינת ישראל – – –

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

מה אנחנו ראינו במגידו? אני יכול להגיד לכם שיש לנו ראש ממשלה פחדן ושפן. והדבר השני – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

אוי. מי צריך אויבים כשאתם מדברים ככה.

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

והדבר השני – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

הפקרות כזאת.

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

זה עדיין לא תחת צנזורה. והדבר השני שאפשר להגיד – הייתה פה ההפעלה הכי צינית של הצנזורה הצבאית, נגד עמדתם של כל גורמי הביטחון. תסתכלו מה כרגע פורסם בנושא של האירוע הביטחוני במגידו בכלי תקשורת רשמיים: היה אירוע ביטחוני שהוא מאוד שונה ממה שמאפיין טרור פלסטיני שאנחנו רגילים אליו. זה פורסם בקול ישראל. מה עוד פורסם בנושא הזה? אני מציע שתסתכלו כרגע, תיכנסו ותראו את הצ'אט של הכתבים הצבאיים, מה הם מפרסמים – מה הכתבים הצבאיים מפרסמים בטוויטרים שלהם. אני אומר לכם, מה שקרה שם רק מוכיח שראש הממשלה לא מסוגל להתמודד עם שום איום רציני. כל האיומים שהוא שולח – מה שמענו ברדיו? הגורם המדיני הבכיר העביר איומים לארגוני טרור באזור. הם מה זה התרגשו. מי שיודע להיכנס ולראות את התגובה שלהם – הם פשוט צוחקים ולועגים. הם מבינים שראש הממשלה, כמו שהוא מכיל כרגע טפטוף – –

טלי גוטליב (הליכוד):

לא אכפת לך מביטחון מדינת ישראל?

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

– – מחמאס, מרצועת עזה, על עוטף עזה – –

טלי גוטליב (הליכוד):

שכחת הכול, משנאה? לא אכפת לך מביטחון מדינת ישראל?

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

– – ככה הוא כרגע מוכן להכיל הכול. הוא לא מסוגל, לא לאחד את העם מבפנים – –

טלי גוטליב (הליכוד):

אתה לא מסוגל – שכחת מה זה ביטחון מדינת ישראל.

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

– – לא להיערך לשום אתגר ביטחוני ולא לארגן שום קואליציה בין-לאומית.

טלי גוטליב (הליכוד):

איזה הפקרות – – – תגיד לו שהאויב שומע אותנו. האויב שומע אותנו.

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

לכן מעולם לא היינו במצב ביטחוני כל כך נפיץ כמו שאנחנו היום.

טלי גוטליב (הליכוד):

שכחת הכול, את כל הערכים שלך.

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

אני גם מציע, אדוני היושב-ראש, תקשיבו למה שאמר הבוקר הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט, פחות או יותר אותם דברים: מעולם לא היינו במצב כל כך נפיץ, ומעולם לא הייתה הנהגה כל כך רופסת. יש פה ראש ממשלה פשוט – אני חוזר על זה – שפן, שפועל בניגוד להמלצתם של כל גורמי הביטחון. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו פה לשנות משוואה ביטחונית שהייתה מושרשת פה עשרות שנים. לכן אנחנו באמת בבעיה. אנחנו בבעיה מדינית, אנחנו בבעיה ביטחונית מול איום ביטחוני, ואנחנו מעולם לא היינו כל כך מפוררים מבפנים ומבודדים מבחוץ כמו שאנחנו היום. זה רק תוך חודשיים וחצי – תראו מה עשיתם. תוך חודשיים וחצי הבאתם את המדינה למצב שלא היינו בו מאז 1948. אני מאוד מקווה שאנחנו נחליף אתכם במהרה, ואני מאוד מקווה שגורמי הביטחון, כולל שר הביטחון, יעשו מה שצריך לעשות; והדבר הזה, הפעלת צנזורה צבאית מתוך שיקולים פוליטיים אישיים, גם זה שווה בדיקה של מבקר המדינה. אם לא, אני גם אבקש מיושב-ראש הוועדה לביקורת המדינה לבחון את כל השיקולים שהובילו את בנימין נתניהו להשתמש בצנזורה צבאית בניגוד להמלצתו של הדרג הביטחוני. תודה רבה.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה. אני מניח שחבר הכנסת ליברמן לא עבר על חוק הצנזורה, והוא מכיר את החוקים טוב מאוד, אבל כשמדברים על הפיצול שיש בעם שמנצלים את זה כל אויבינו מבחוץ – זה דבר נכון, רק כל אחד יבדוק מי גורם לפיצול הזה.

משה גפני (יהדות התורה):

ליברמן הוא המאחד הגדול של העם. למזבלה. המאחד הגדול. הוא מאחד את כולנו במזבלה.

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

גפני – – –

משה גפני (יהדות התורה):

– – – אני נמצא במזבלה, במריצה.

היו"ר ישראל אייכלר:

הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – תקופה מרבית לכהונת ראש ממשלה), של חבר הכנסת מתן כהנא.

טלי גוטליב (הליכוד):

במריצה הוא רצה אותך.

משה גפני (יהדות התורה):

הוא מדבר על איחוד בעם. הקירות של הכנסת לא שמעו צביעות כזאת מאז קום המדינה.

אופיר כץ (הליכוד):

אבל איך הוא רצה למזבלה? באיזו דרך?

טלי גוטליב (הליכוד):

במריצה, במריצה.

היו"ר ישראל אייכלר:

תאפשרו לחבר הכנסת מתן כהנא לדבר. יש לו רק שלוש דקות, בבקשה.

מתן כהנא (המחנה הממלכתי):

אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, גברתי השרה, אני לתומי חשבתי שמרצ לא עברה את אחוז החסימה. מסתבר שמרצ עברה גם עברה את אחוז החסימה, והיא מיוצגת על ידי השרה אורית גלאון, או אתם יכולים גם לקרוא לשרה גם זהבה סטרוק.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

– – – אתה הקמת ממשלה עם מנסור עבאס. הוא מפריע לי לדבר, אני אפריע לו לדבר בחזרה.

היו"ר ישראל אייכלר:

השרה, השרה, אז אני אצטרך להוסיף לו כמו שהוספתי לך.

מתן כהנא (המחנה הממלכתי):

מסתבר – – –

היו"ר ישראל אייכלר:

אני עוצר את השעון עד שהשרה תסיים – – –

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

אתה הקמת ממשלה עם מנסור עבאס. עם מנסור עבאס הקמת את הממשלה, אתה הקמת ממשלה עם מנסור עבאס.

מתן כהנא (המחנה הממלכתי):

השרה ממרצ אורית גלאון אמרה את הדברים הבאים. תשמעו מה השרה אורית גלאון אומרת לנו – –

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

מתן כהנא (המחנה הממלכתי):

– – לא בשלו התנאים המדיניים. הייתם מאמינים? בממשלת ימין על מלא מלא – –

קריאות:

מתן כהנא (המחנה הממלכתי):

– – השרה ממרצ אורית גלאון אומרת שלא בשלו התנאים המדיניים? אומרת לנו השרה זהבה סטרוק, השרה זהבה סטרוק עומדת פה – –

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

חברה שלך, לא שלי.

מתן כהנא (המחנה הממלכתי):

– – ואומרת לנו שבקעת הירדן זו הטרלה. בקעת הירדן זו הטרלה? זה מה שאת אומרת לתושבי בקעת הירדן?

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

לא, אמרתי שליברמן זה הטרלה.

מתן כהנא (המחנה הממלכתי):

גברתי השרה זהבה סטרוק, את אמרת לתושבי בקעת הירדן שהם הטרלה. מה שאנחנו רואים פה, שהשרה ממרצ פשוט ממשיכה את שת"פ ביבי-טיבי כמו שרה בממשלה הקודמת. שת"פ ביבי-טיבי נמשך. צביעות על מלא מלא. תודה.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה.

היו"ר ישראל אייכלר:

אנחנו עוברים למציע נוסף בהצעת חוק דומה – חברת הכנסת מרב מיכאלי – תיקון הגבלת כהונת ממשלה לשתי תקופות כהונה רצופות. בבקשה. גם שלוש דקות.

מרב מיכאלי (העבודה):

כן, אדוני. אז אני מסתכלת אחורנית, זאת הפעם – בואו נראה – אני העליתי את הצעת החוק הזאת ב-2015, ב-2017, ב-2018 וב-2020. בכל אחת מהפעמים האלה בנימין נתניהו היה ראש ממשלה, ואם תסתכלו רגע אחורנית, בכל פעם שהעליתי כאן את הצעת החוק הזאת, מצב המדינה תחת בנימין נתניהו היה יותר גרוע, יותר חמור, יותר מסוכן לאזרחיות ואזרחי ישראל ולמדינת ישראל עצמה.

יוסף טייב (ש"ס):

– – – העלית את זה – – –

מרב מיכאלי (העבודה):

בכל פעם שהעליתי את זה, איראן הייתה יותר קרובה לגרעין; בכל פעם שהעליתי את זה, חמאס היה יותר חזק; בכל פעם שהעליתי את זה, הפריפריה הייתה במצב יותר גרוע; בכל פעם שהעליתי את זה, הגזענות תחתיכם הייתה יותר חמורה; בכל פעם שהעליתי את זה, נשים סבלו יותר; בכל פעם השסע בעם היה יותר גרוע, אבל מצבו של מי היה יותר טוב? מצבו של מי, של מי היה יותר טוב? היו לו יותר כסף, יותר נכסים, עברו עוד שנים שבהן הוא לא שמע על קיומו של ארנק, הוא לא ראה אף פעם פקקים, הוא לא שמע בכלל על קיומם של האלה שמשעממים אותו. את משעממת עם הבעיות שלך, עם הסרטן ועם זה שאין לך בית חולים או לפחות מיון קדמי שם, במקום הדפוק הזה – איך קוראים לו? קריית שמונה. לא שאני חושבת, חס וחלילה, שאף אחת לא תעלה על דעתה – אבל עומד בנימין נתניהו בקריית שמונה ואומר לאזרחית שנאבקת על דיור ציבורי ועל מיון קדמי: את משעממת אותי. ברור שזה משעמם אותו, זה לא עליו. אז עכשיו בפעם החמישית שאני מעלה את ההצעה הזאת להצבעה אנחנו כבר במצב שבו הוא הופך את כל המדינה לדיקטטורה שבה שהוא יחליט לבד שהצבא לא מעניין אותו, ושב"כ לא מעניין אותו. הוא לא רוצה שאזרחיות ואזרחי ישראל ידעו למה ומה בדיוק הסיפור הביטחוני, שללא ספק מכניס לחרדה גדולה לפחות את תושבות ותושבי האזור, אם לא את אזרחיות ואזרחי המדינה כולה, אבל לבנימין נתניהו זה לא נוח מאיזושהי סיבה. ולכן, שילכו לחפש את החברים שלהם, אלה מהצבא ואלה מהשב"כ, שאיך אמר עליהם אחד מחברי הליכוד: מה קורה להם בתפקידים האלה, שהם נהיים שמאלנים – כי הם לא בהכרח תומכים בבנימין נתניהו? הגבלת כהונה, חברות וחברים, היינו צריכים להעביר את זה לפני הרבה הרבה כהונות של בנימין נתניהו.

יוסף טייב (ש"ס):

מרב מיכאלי (העבודה):

אתם לא תעבירו את זה עכשיו, אבל אנחנו נעביר אתכם מהכהונה המסוכנת וההרסנית שלכם.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה.

היו"ר ישראל אייכלר:

הצעת חוק דומה הגיש חבר הכנסת גדעון סער. בבקשה, שלוש דקות.

גדעון סער (המחנה הממלכתי):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, גם הכנסת הקודמת, ואני חושב שזו בכנות אחת ההחמצות שלנו בכנסת הקודמת – לא הצלחנו להעביר את חוק הגבלת כהונה, על אף שהבאנו אותו כחוק שאיננו רטרואקטיבי, כחוק שצופה פני עתיד, כחוק שהספירה מתחילה בו מיום קבלתו, והעיקרון של החוק, העיקרון של הגבלת כהונה, הוא עיקרון מאוד טוב ומאוד חשוב. אמר מנחם בגין, עליו השלום: "כלל גדול הוא כי שלטון ממושך הוא סכנה לחירות האומה ולמוסר בניה. שלטון ממושך, אפילו אם הוא מיטיב למישהו, הוא רע מעיקרו. הוא מוליד שחיתות, הוא אינו יכול שלא ליצור: התנשאות שליטים, תלות נשלטים, פחד תלויים. קם במקום שלטון העם השלטון על העם, שחירותו הפנימית מודברת, אם לא להלכה, הרי למעשה". הדברים האלה, אדוני היושב-ראש, נאמרו בשנת 1955, לפני כמעט 70 שנה. הם משקפים נכונה את הסכנות של ריכוז כוח מופרז, של סיאוב שנובע מריכוז כוח מופרז, ואני חושב שטוב הייתה הכנסת עושה אם הייתה מגיעה להסדר טוב, להסדר מאוזן, ואנחנו יודעים שהרוב הגדול של אזרחי ישראל תומכים ברעיון הזה של הגבלת כהונה ומעדיפים אותו לאין שיעור על כהונה ללא הגבלה. ולכן חשוב מאוד שאנחנו, חברי כנסת מכמה סיעות שנמנות היום עם האופוזיציה, חוזרים ומציעים את ההצעה הזאת, כי בסופו של דבר היא תהפוך לחוק במדינת ישראל, וגם אם היא לא תהפוך לחוק בכנסת העשרים-וחמש, זה יקרה בכנסת העשרים-ושש.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה. כן, עמדת הממשלה עכשיו. מי מגיש את עמדת הממשלה? השרה אורית סטרוק יכולה? רוצה? מוכנה? בבקשה.

היו"ר ישראל אייכלר:

בינתיים הודעה למזכיר הכנסת.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

ברשות יושב-ראש הישיבה אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 16) (כשירותם של השרים וסגני השרים) של חבר הכנסת אופיר כץ וקבוצת חברי הכנסת. מסקנות ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בעקבות דיון מהיר בהצעתה של חברת הכנסת פנינה תמנו בנושא: קליטתם ושילובם של קהילת בני מנשה מהודו, תופעת הגזענות שממנה סובלים חברי הקהילה ודרכי הטיפול של הממשלה בצל פרשת הרצח של יואל להנגהל, זיכרונו לברכה. בנוסף, הונחו על שולחן הכנסת החלטות ועדת האתיקה בקובלנות נגד סגן יושב-ראש הכנסת חבר הכנסת ניסים ואטורי וחבר הכנסת עופר כסיף. עוד אבקש להודיעכם כי בהתאם לסעיף 96 לתקנון הכנסת הודיע חבר הכנסת רם בן ברק כי הוא חוזר בו מהצעת חוק הגבלת יבוא צאן לישראל, התשפ"ג–2023, שמספרה פ/2696/25. תודה.

היו"ר ישראל אייכלר:

ישיב השר המקשר, השר יואב קיש, בבקשה.

שר החינוך יואב קיש:

תודה. כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, לא יודע למה הכנסת מכיוון האופוזיציה כל הזמן מנסה לפגוע בזכות יסוד בסיסית של כל אדם במדינת ישראל, הזכות לבחור והזכות להיבחר. הזכות של אדם להצביע, ללכת ולשים בפתק את מה שהוא רוצה היא הדבר הכי בסיסי שיכול להיות, זו נשמת אפה של הדמוקרטיה. והדבר הזה פעם אחר פעם – בגלל שאתם מפסידים בקלפי, אתם מנסים לפגוע בחקיקה, והפעם בלמנוע קדנציות. אבל מה לעשות שהציבור חושב אחרת? והדבר הזה קורה בכל פעם, בכל בחירות, ואתם רואים שהציבור רוצה לבחור בבנימין נתניהו, וקשה לכם עם זה. אז צריך להמציא בשביל זה חוקים שיסכלו את רצון הציבור בדמוקרטיה? ואני אלך עוד יותר: הרי אנחנו מכירים גם את מה שקורה עם נושא הנבצרות, אז לא הצלחתם במגבלת שמונה שנים, מה שהממשלה הקודמת ניסתה לעשות וברוך השם כשלה בזה – עכשיו מנסים דרך היועצת המשפטית ואולי בתי המשפט למנוע מראש ממשלה מכהן, שנבחר ברוב קולות של מדינת ישראל ומייצג קואליציה של 64 מנדטים, להיות ראש ממשלה. למה? כי אתם נגד הדמוקרטיה, ומי שרוצה לפעול נגד הדמוקרטיה – הוא אתם. ואני אומר לכם בצורה הכי ברורה: הציבור שלנו והקואליציה הזו שומרים על הדמוקרטיה, מחזקים את הדמוקרטיה. גם הסלוגנים המנותקים מהמציאות שלפיהם מישהו פה רוצה דיקטטורה, הם הרי השקר הכי גדול שיש. אנחנו באים לחזק את הדמוקרטיה, אנחנו נבצע את זה עם איזונים ובלמים, ואנחנו לא ניתן לאף אחד להשפיע על תוצאות הבחירות בעזרת כלים אנטי-דמוקרטיים. וכבוד היושב-ראש, אני רוצה להגדיר רגע כמה דברים שכתובים, כדי שגם יהיה סדר: הצעת חוק-יסוד: הממשלה (הגבלת תקופה מרבית לכהונה בתפקיד ראש הממשלה) מבקשת לקבוע מגבלה של תקופת כהונה מרבית לראש הממשלה. ההצבעה מבקשת לקבוע מגבלה, כפי שאמרתי, של שמונה שנים ברציפות או שתי תקופות כהונה רצופות, הארוכה מביניהן. אציין כי שלילת הכשירות לכהן כראש ממשלה מאדם הזוכה לתמיכה ציבורית, שבעצם הייתה מאפשרת לו לקבל את אמון הכנסת ולהרכיב ממשלה, פוגעת במידה רבה בכוחם ובזכותם של האזרחים להחליט באמצעות נציגיהם בכנסת על ראש הממשלה והנהגת הממשלה. ברורה לכולם מרכזיותו של תפקיד ראש הממשלה בקביעת סדר-היום הציבורי ובהובלת הרשות המבצעת כולה. עוצמת הפגיעה עקב שלילת האפשרות לכהן הינה משמעותית. גם מבחינה השוואתית – הרי יש נטייה להגיד, תסתכלו על ארצות הברית, שם הנשיא מוגבל לשתי קדנציות. צריך לשים לב שלא מדובר בארצות הברית במשטר פרלמנטרי, מדובר במשטר נשיאותי, ויש שינויים משמעותיים.

נאור שירי (יש עתיד):

איזה טיעון טוב זה נגד ההפיכה הזאת.

שר החינוך יואב קיש:

במשטר נשיאותי ראש הרשות המבצעת נבחר במסלול נפרד מהפרלמנט, נהנה מעוצמה מובנית רבה יותר לעומת עמיתו במשטר הפרלמנטרי, ומשך הכהונה של ראש הרשות המבצעת במשטר נשיאותי אכן ידוע וקצוב מראש, בעוד שבמשטר פרלמנטרי האפשרויות לקיצור תקופות הכהונה רבות, וכפי שראינו, מימושן שכיח בהרבה, לצערי. אני אומר עוד כמה דברים שחשוב להתייחס אליהם: הטענה שהרפורמה המשפטית באה לפגוע בדמוקרטיה היא טענה שאין לה שחר; מי שמכיר את יריב לוין, שמוביל את הרפורמה, יודע שמדובר באדם שהדמוקרטיה היא נשמת אפו. יש פה אפילו חברי כנסת ותיקים שהיו פה לפני שאני הייתי בכנסת, בכנסת השבע-עשרה, וזוכרים את שינוי התקנון שעשה יריב לוין לכנסת ישראל בתפקידו כיו"ר ועדת הכנסת. מי מחברי הכנסת מהאופוזיציה שנמצאים פה היה בכנסת התשע-עשרה?

נאור שירי (יש עתיד):

הייתי עוזר פרלמנטרי.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

לא כדאי לך ללכת למה אנחנו זוכרים, אל תיכנס לזה.

שר החינוך יואב קיש:

לא, אני רוצה לדעת. לדעתי, חבר הכנסת יאיר לפיד, שהיום הוא ראש האופוזיציה – היית אז לדעתי שר החוץ.

יאיר לפיד (יש עתיד):

שר האוצר.

שר החינוך יואב קיש:

שר האוצר בכנסת התשע-עשרה. יריב לוין היה אז יו"ר ועדת הכנסת, והוביל שינוי תקנון מקיף. אני לא יודע אם אתה זוכר את זה. אתה זוכר? אולי היית בממשלה, אז פחות.

יאיר לפיד (יש עתיד):

הוא ואלקין ביחד.

שר החינוך יואב קיש:

נכון. איפה אלקין כשצריך אותו? ואז אמר יריב לוין בצורה הכי ברורה: אני לא משנה את התקנון בלי שתהיה הסכמה של כל חברי הכנסת. זה נותן לכם להבין מי האדם.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

מה קרה לו?

שר החינוך יואב קיש:

לא השתנה כלום.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

גם ראש הממשלה אמר פעם דברים אחרים. אתה יודע מה אמר פעם ראש הממשלה?

שר החינוך יואב קיש:

לא השתנה דבר. אלעזר שטרן, השאלה היא מה קרה לכם. וזה בדיוק העניין, הובלנו שינוי תקנון רחב ביותר – אני לא הייתי אז, אני אומר "הובלנו" כליכוד – בהסכמה מלאה של כל חברי הכנסת. ואם הייתה התנגדות, פעלו לפתור אותה, ולא יצרו אירוע של חוסר הסכמה בתקנון. עכשיו, חבר הכנסת אלעזר שטרן, מה היה התפקיד שלך בכנסת הקודמת? היית שר למודיעין. אתה יודע שבחודש הראשון של הכנסת הקודמת, של הממשלה הקודמת, הבאתם שינויי תקנון נוראיים בלי הסכמה, בלי להתדיין, בלי כלום – פשוט כפיתם את דעתכם באגרסיביות.

מיקי לוי (יש עתיד):

זה לא נכון. תגיד לי מה.

שר החינוך יואב קיש:

כל ההחלטות על הוועדות. אתם עשיתם שינויי תקנון מלאים בלי הסכמה, בלי שום דבר.

מיקי לוי (יש עתיד):

חבר הכנסת השר קיש – – –

שר החינוך יואב קיש:

אני נותן לך דוגמה לאיך אתם התנהגתם מול איך שאנחנו התנהגנו בשינויי תקנון.

מיקי לוי (יש עתיד):

אתה לא יכול לתת לי דוגמה, כי הייתי שם.

שר החינוך יואב קיש:

שינויי תקנון צריך לעשות בהסכמה, ולא ברמיסה. אתם לא ידעתם – – –

מיקי לוי (יש עתיד):

לא היה שום שינוי. שום שינוי.

שר החינוך יואב קיש:

בטח, שום שינוי. כל הוועדות שהחלפתם, כל השינויים שעשיתם – לא ספרתם אותנו ממטר.

מיקי לוי (יש עתיד):

הכול בתקנון הזה. בתקנון הזה לא נכנס דבר, דבר.

שר החינוך יואב קיש:

אתה יודע מה? השר קרעי, אתה זוכר מה היו שינויי התקנון שהם העבירו בכנסת הקודמת? אני יודע את כל שינויי הוועדות.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

עברת לצד ההוא? אתה עושה צחוק?

שר התקשורת שלמה קרעי:

הם לא היו צריכים – – –

שר החינוך יואב קיש:

לא, הם שינו, את הוועדות הם שינו. שיניתם את הוועדות.

מיקי לוי (יש עתיד):

שום שינוי.

שר החינוך יואב קיש:

למה אתה אומר את זה? שיניתם את הוועדות.

רם בן ברק (יש עתיד):

די כבר להתבכיין.

שר החינוך יואב קיש:

שיניתם את הוועדות.

מיקי לוי (יש עתיד):

זה היה מתוך – – –

שר החינוך יואב קיש:

עשיתם ועדות שלא היו. על מה אתה מדבר, מיקי? עשיתם ועדות שלא היו, הבאתם אותן כשינוי תקנון, נו, באמת.

היו"ר ישראל אייכלר:

השר קיש, הם לא שינו את התקנון, הם עשו מה שהם רצו בשם אותו תקנון.

שר החינוך יואב קיש:

לא, לא, הם שינו. בשביל להקים ועדות הם – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

ואתם לא עושים מה שאתם רוצים? אופיר כץ הוא יושב-ראש ועדה של שלוש ועדות – – –

שר החינוך יואב קיש:

בשביל להקים ועדות הם היו חייבים שינוי תקנון.

היו"ר ישראל אייכלר:

הם פשוט נתנו לליכוד פחות נציגים ממה שמגיע להם.

שר החינוך יואב קיש:

זה נכון, אבל הם הקימו ועדת בריאות שלא הייתה, הם הקימו ועדת ביטחון – הרבה מאוד שינויים שנעשו חד-צדדית ללא הסכמה.

היו"ר ישראל אייכלר:

אבל זה בתוך התקנון.

מיקי לוי (יש עתיד):

רק ועדה אחת. חבר הכנסת, רק ועדה אחת.

היו"ר ישראל אייכלר:

הם ניצלו את ועדת הכנסת בלי הסכמות.

נאור שירי (יש עתיד):

אתה יושב-ראש הכנסת עכשיו, להזכירך.

שר החינוך יואב קיש:

אה, הם ניצלו את ועדת הכנסת.

מיקי לוי (יש עתיד):

זה לא נכון. אל תגידו דברים לא נכונים.

היו"ר ישראל אייכלר:

לא שיניתם את התקנון, אבל עשיתם מה שרציתם. עשיתם ועדת בריאות, עשיתם הכול, וזה בסדר.

מירב בן ארי (יש עתיד):

על מה אתה מדבר? בכל יום אתה מקים ועדה. ועדה לחוק הנבצרות, ועדה לחוק – אני כבר לא יודעת באיזה ועדה אני.

היו"ר ישראל אייכלר:

זה מה שאני אומר ליושב-ראש הקודם – לא שיניתם את התקנון, אבל עשיתם מה שרציתם.

שר החינוך יואב קיש:

אני זוכר שינויי תקנון שהיו פה, שהתנגדנו ושהצבענו ושהם העבירו – – –

מיקי לוי (יש עתיד):

מה שעשיתם פה בחודשיים וחצי הוא אוניברסיטה של החיים.

שר החינוך יואב קיש:

א. אני מודה, מיקי לוי – – –

היו"ר ישראל אייכלר:

אני רק תיקנתי את הוויכוח ביניכם.

שר החינוך יואב קיש:

אופיר, אני תכף יורד, כדאי שתביא את האנשים.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

יואב, לקחתם לכנסת שורות של ח"כים והפכתם אותם לשרים – – –

שר החינוך יואב קיש:

מיקי לוי, אתם הבאתם פה הרבה מאוד תקדימים שאני מודה שאנחנו היום כקואליציה נהנים מהם; אבל האופוזיציה שילמה מחיר כבד מאוד על ההתנהלות הזו.

מיקי לוי (יש עתיד):

היו 22 שרים, עכשיו 33.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תסתכל על השולחן של השרים – – –

שר החינוך יואב קיש:

ואתה יודע מה, אני רוצה לסיים, כי הזמן שלי תם, אני מבקש. אני רוצה לסיים בלהזכיר לכולם – אתם יודעים למה החוק הזה לא עבר בכנסת הקודמת? שר המשפטים לשעבר גדעון סער, אתה זוכר למה החוק הזה לא עבר בכנסת הקודמת? אתה זוכר.

גדעון סער (המחנה הממלכתי):

היו שלוש סיבות – – –

שר החינוך יואב קיש:

שלוש סיבות.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

שילמתם שוחד.

שר החינוך יואב קיש:

הסיבה המרכזית היא שעשינו פיליבסטר ובנט הלך לפגוש – אני לא יודע מי זה היה – ולא היו לכם 61, ונפלתם. זה היה הפתח שלכם ליפול, והאמת היא שמפה אתם רק ממשיכים בכך. תודה רבה.

מיקי לוי (יש עתיד):

עשיתם לנו אוניברסיטה. כשאני אשב שם, הכול ישתנה.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה. זכות התגובה לכל אחד מהמציעים. מי מכם רוצים להגיב? חבר הכנסת פורר, בבקשה.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

השר קיש, יואב, יואב קיש, אדוני השר, אדוני השר יואב קיש, יואב קיש, אדוני השר – מה שקרה לך פה הוא הדוגמה הטובה ביותר להתנהלות הפחדנית שלכם ולשקרים שאתם מפיצים.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

הוא יודע, הוא מוריד את הראש.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

עלית לפה לבמה, אתה משקר, אתה עומד פה ומשקר בנחישות, באותה נחישות שבה אתם מפיצים את כל השקרים, ואתם כבר מסתבכים בהם עד כדי כך שאתם לא מצליחים, ואתם לא מבינים. אתם אלה שעשיתם את שינויי התקנון, בדיוק כמו שאתם אלה שנכנעים בפני הטרור, בדיוק כמו שאתם אלה שדוחים הריסה של בתי מחבלים בגלל הרמדאן, בדיוק כמו שאתם אלה שלא מאפשרים להחיל את הריבונות על בקעת הירדן.

שר התקשורת שלמה קרעי:

התקנון לא הזיז לכם, מיקי לוי היה מוציא אותנו בשלוש קריאות.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אבל השר קרעי, אתם העברתם רק השבוע חוק בקריאה ראשונה, את חוק הנבצרות; חוק של פרנואידים שמפחדים כל כך, שהם מעבירים איזשהו חוק, וגם בחוק הזה – תשמע, יש לכם פרצה. אני חושב שאתם צריכים לתקן אותו עוד פעם. אני אסביר לך.

שר התקשורת שלמה קרעי:

זו בושה של חוק.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

זו באמת בושה של חוק. אתם צריכים לתקן אותו עוד פעם, אני אסביר לך למה. זו בושה של חוק, ואתם צריכים לתקן אותו שוב, כי הוא לא סגר את כל הפרצות. תראה, השארתם את זה שנבצרות זמנית של ראש ממשלה תהיה אפשרית מטעמי בריאות בלבד; בסוגריים, כלומר בדברי ההסבר: אי-מסוגלות פיזית או נפשית. ההתנגדות שלכם לחקיקה הזאת נובעת אך ורק מפרנויה. הפרנויה הזאת היא שיוצרת את אי-המסוגלות לנהל את המדינה. אתם מנהלים אותה כמו פרנואידים. ממה אתם מפחדים? מלהעביר הצעת חוק לחיזוק הדמוקרטיה, את זה כולכם יודעים.

אופיר כץ (הליכוד):

יש קלפי, יש בחירות. תנסו דרך הבחירות והקלפיות. לא דרך חקיקה.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

חבר הכנסת כץ, אם תקרא את הצעת החוק – – –

אופיר כץ (הליכוד):

יש קלפי.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אם תקרא את הצעת החוק שמונחת בפניך – – –

אופיר כץ (הליכוד):

מה לעשות? העם אוהב אותו. העם רוצה אותו. מה לעשות? קשה לכם עם זה. אתם לא מסוגלים, אבל זו דמוקרטיה.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

הצעת החוק מדברת על הכנסת הבאה, שמהכנסת הבאה תחול מגבלת קדנציות, מתוך הבנה איך בנויה מדינה דמוקרטית. אבל אתם שבויים בפרנויה ונושאי כליו של מי ששבוי בפרנויה, ומנהלים את המדינה הזאת בצורה פרנואידית, ובגלל זה אתם עסוקים בכל מה שקשור לפרנויה, ולא בשום דבר שקשור לביטחון – – –

אליהו רביבו (הליכוד):

ורק הוא יהיה – – –

עודד פורר (ישראל ביתנו):

ולא עסוקים במה שקשור בביטחון עם האירועים שקרו בצפון ועם מה שצריך לעשות בהקשר אליהם – –

אליהו רביבו (הליכוד):

רק הוא יהיה. לא נחליף אותו בשבילכם.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

– – ולא עסוקים בביטחון בהקשר של הטרור. עסוקים בפרנויה, בלהילחם במפגינים ולהילחם ביועצים משפטיים, ואתם מפגינים את החולשה שלכם מול הטרוריסטים.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה. חבר הכנסת מתן כהנא, בבקשה.

מתן כהנא (המחנה הממלכתי):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, גברתי השרה אורית גלאון – מי שחשב שמרצ לא עברה את אחוז החסימה, הבין היום שמרצ עברה את אחוז החסימה, והנציגה של מרצ היא השרה אורית גלאון או זהבה סטרוק. השרה אורית גלאון אמרה היום שהתנאים המדיניים לא בשלו להחלת ריבונות על בקעת הירדן. הייתם מאמינים? ממשלת ימין על מלא מלא – התנאים המדיניים לא בשלו. השרה זהבה סטרוק עמדה כאן ואמרה שבקעת הירדן זה הטרלה. הייתם מאמינים? אבל לא רק זה: מסתבר שבקואליציית הימין על מלא, עלק, כשיש חוק נגד ההתיישבות, יש להם פה משמעת קואליציונית; כל הקואליציה באה והתייצבה כדי להצביע נגד הריבונות על בקעת הירדן, אבל כשיש חוקים בעד ההתיישבות, כמו החוק של חומש, כולם היו במיטות שלהם. איפה היה השר בן גביר אתמול בלילה? ישן בלילה במיטה כשפה היו הצבעות על חומש.

נאור שירי (יש עתיד):

היה בקו חלוקה של הפיתות.

מתן כהנא (המחנה הממלכתי):

הייתם במיטה, כל הקואליציה. אבל כשיש הצבעות בעד ההתיישבות, כולכם במשמעת קואליציונית מגיעים לפה כדי להצביע נגד ההתיישבות. ימין על מלא, עלק. צביעות על מלא מלא – זה מה שאתם.

היו"ר ישראל אייכלר:

המגיב הבא הוא חבר הכנסת מנסור עבאס בשם מרב מיכאלי.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מה עוד צריך לומר כדי שתהיה לנו ממשלה שבין היתר תדאג לביטחונם, לחייהם של האזרחים באופן כללי ואזרחים ערבים באופן ספציפי? מתחילת השנה, הכפלנו, לצערי, את מספר הנרצחים, וכמובן מתלווים לזה גם אנשים שנפצעים. לפני יומיים נרצחה אישה בביתה, והיום אנחנו שומעים שהשר לביטחון לאומי מתכוון לעצור תקציבים לתוכנית 'עוצרים את הדימום' בשבעה יישובים ערביים. התוכנית הזאת היא חלק מתוכנית ממשלתית בממשלה הקודמת, 549, ולא רק בממשלה הקודמת; התוכנית הזאת גם אושרה בקווי היסוד שלה בממשלה של בנימין נתניהו בהחלטה 852 – בנימין נתניהו ובני גנץ אז. ולכן אני מכיר שני ראשי ממשלה – נפתלי בנט ויאיר לפיד – שדאגו מדי שבוע-שבועיים להביא את כל האנשים האחראים על נושא הפשיעה והאלימות בחברה הערבית לישיבה ולדרוש מהם תוצאות. ואכן ב-2022 קיבלנו תוצאות: על פי נתוני המשטרה הפשיעה בחברה הערבית ירדה ב-17%. היום השר לא יכול לטעון שהוא שר חדש, שהוא לא מכיר את המשרד. יש לך תוכנית שעובדת, יש תוצאות חיוביות, עקומת הפשיעה והאלימות מתחילה לרדת. ופתאום השר נכנס למשרד הזה, משנה את סדר העדיפויות, ואז מספר הנרצחים בחברה הערבית מוכפל. מה אנחנו יכולים להגיד או לעשות כדי לשכנע את הממשלה הזאת לקחת אחריות ולעשות מה שמוטל עליה? תגידו לנו אתם. השר אבי דיכטר, היית כמעט בכל הישיבות של הוועדה למיגור הפשיעה והאלימות וראית מה עשינו שם. מה אנחנו יכולים להגיד ולעשות כדי לשכנע אתכם לקחת אחריות ולהתנהל בצורה מוסרית וערכית? הם לא מגיבים.

רם בן ברק (יש עתיד):

הם ימנו – – –

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

הם לא מגיבים.

קריאה:

הם לא מקשיבים.

קריאה:

הם יודעים שאתה צודק.

היו"ר ישראל אייכלר:

חבר הכנסת עבאס, תודה רבה. שוכרן. חבר הכנסת גדעון סער, בבקשה, שלוש דקות.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

הם יחליטו שאין אלימות.

גדעון סער (המחנה הממלכתי):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, עליתי רק להשיב על דבר שאמר השר קיש – – –

היו"ר ישראל אייכלר:

חברי האופוזיציה, אתם מפריעים לחבר הכנסת גדעון סער.

רון כץ (יש עתיד):

נכנס אדון פיתות וטיקטוק, אנחנו אומרים שלום.

סימון דוידסון (יש עתיד):

במקום שהוא ישמע מה שמנסור אמר – – –

היו"ר ישראל אייכלר:

חבר הכנסת דוידסון, אתה מפריע לגדעון סער.

סימון דוידסון (יש עתיד):

הוא מפריע למדינה, זה יותר גרוע. אפילו בזה לא אכפת לו – – –

גדעון סער (המחנה הממלכתי):

עליתי להשיב על דבר שאמר השר קיש, שהוא חסר אחיזה במציאות: לא הצעת החוק הממשלתית בכנסת הקודמת ולא הצעת החוק בכנסת הזאת הן רטרואקטיביות במובן הזה שהן סופרות כהונה של אדם אחורה. ולכן כל הטיעון – נתניהו וכדומה – אין לו שום שחר. אגב, לא היה לו שחר גם בכנסת הקודמת. אם בכלל אני יכול לספר לך, ואולי אתה יודע בעצמך, במהלך התקופה שהייתה אחרי בחירות 2021, נתניהו עצמו הציע, באמצעות שליחים, לבוא ולעשות חקיקה של קצובת כהונה הרבה יותר דרקונית, שגם סופרת את הזמן אחורה. אנחנו לא התכוונו בשום שלב ובטח לא היום להסתכל על תקופת כהונה שהייתה בעבר, אבל כן לייסד נורמה שתופסת מכאן ואילך.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה. רבותיי, אנחנו ניגשים להצבעה, שבו במקומותיכם. יש לנו ארבע הצבעות בזו אחר זו. הצבעה ראשונה היא הצעת חוק-יסוד: הממשלה (הגבלת כהונת ראש הממשלה) של חברי הכנסת עודד פורר ואביגדור ליברמן. אנחנו ניגשים להצבעה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 12 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 48 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 55 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הגבלת כהונת ראש הממשלה לשתי תקופות כהונה רצופות) לא נתקבלה.

היו"ר ישראל אייכלר:

48 בעד, 55 נגד, ההצעה הוסרה מסדר-היום. הצבעה על הצעת חוק-יסוד: הממשלה של חבר הכנסת מתן כהנא – מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 13 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 49 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 56 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – תקופה מרבית לכהונה בתפקיד כראש הממשלה) לא נתקבלה.

היו"ר ישראל אייכלר:

49 בעד, 56 נגד. ההצעה הוסרה מסדר-היום. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת החוק של חברת הכנסת מרב מיכאלי. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 14 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 48 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 56 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הגבלת כהונת ראש הממשלה לשתי תקופות כהונה רצופות) לא נתקבלה.

היו"ר ישראל אייכלר:

48 בעד, 56 נגד, ההצעה הוסרה מסדר-היום. הצעת חוק-יסוד של גדעון סער – מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 15 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 49 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 56 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – תקופת כהונה מרבית בתפקיד ראש הממשלה) לא נתקבלה.

היו"ר ישראל אייכלר:

49 בעד, 56 נגד. כל ארבע ההצעות הוסרו מסדר-היום. כמה חברי כנסת והשר קיש ביקשו להבהיר כמה דברים. הראשון שבהם הוא השר המקשר.

שר החינוך יואב קיש:

בהמשך לוויכוח, חבר הכנסת מיקי לוי, אני מחזיק את התקנון. תיקון מס' 137 אושר ביום ג' באב התשפ"א, 11 באוגוסט 2021. חודשיים אחרי שהקמתם את הממשלה הבאתם שינוי תקנון – הינה, האמת לנגד עיניך – ללא שום הסכמה וללא תיאום.

מיקי לוי (יש עתיד):

על מה? על מה?

שר החינוך יואב קיש:

על הוועדות, כמו שאמרתי לך. הוראת שעה לוועדות.

מיקי לוי (יש עתיד):

הוראת שעה היא לא תיקון, תלמד.

היו"ר ישראל אייכלר:

קיבלנו בקשה גם מהשרה אורית סטרוק, היא ביקשה הודעה אישית על פגיעה בה מצד – את תגידי, השרה סטרוק. הודעה אישית – חמש דקות.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חברי השר אבי דיכטר, אני רוצה להגיד מעל בימה זאת תודה גדולה לחברי משכבר מתן כהנא, שבזכותו אני יכולה לעלות ולהבהיר את הדברים שקודם לא נתנו לי לומר מרוב צעקות. אני רוצה לומר כך: אנחנו לא נרקוד לפי החליל של חבר הכנסת ליברמן, זה שהקים קואליציה עם מנסור עבאס ובסופו של דבר וגם בתחילתו גם עם אחמד טיבי ואיימן עודה. בחסדי השם עלינו זכינו להפיל את הממשלה המסוכנת הזאת שליברמן הקים יחד עם חבריו, ולצערי ולדאבון ליבי גם יחד עם מתן כהנא. לא האמנתי בחיים שהוא יהיה שותף לממשלה עם תומכי טרור, אבל הוא היה. אנחנו זכינו גם להפיל את הממשלה המסוכנת שלהם וגם להקים ממשלה נהדרת: ממשלה שהצהירה מראש שפניה להחלת ריבונות, זה כתוב בהסכמים הקואליציוניים של הממשלה הזאת; ממשלה שכל חבריה תומכים בהחלת ריבונות; ממשלה שעושה ביהודה ושומרון דברים נפלאים שלא קרו עשרות בשנים: הקמנו תשעה יישובים חדשים, הכנסנו להליך הסדרה מואץ עשרות מיישובי ההתיישבות הצעירה, עשרות רבות. חידשנו את סלילת כביש עוקף חווארה ועוד כבישים רבים ביהודה ושומרון שהשרה לשעבר – ברוך השם לשעבר – מרב מיכאלי, שגררה רגליים, הקפיאה ועיכבה את סלילתם תוך סיכון חיי אדם גם בהיבט הבטיחותי וגם בהיבט הביטחוני. עכשיו אנחנו סוללים אותם במהירות. קידמנו 10,000 יחידות דיור חדשות ביהודה ושומרון. הקמנו מינהלת התיישבות שתקדם את ההתיישבות ביהודה ושומרון עם ייעוץ משפטי שלראשונה משחרר ולא תוקע. אנחנו מקדמים את חוק חומש. אנחנו מקדמים את אזרוח המינהל האזרחי ושוויון זכויות אזרחי לכחצי מיליון אזרחים ישראלים שחיים ביהודה ושומרון. יש עוד ועוד פעולות שעל חלקן אולי אפילו לא כדאי לדבר, אבל אני יכולה להגיד לכם שבכמה וכמה משרדי ממשלה פועלים עכשיו בהליך מואץ לקידומה של ההתיישבות ביהודה ושומרון. לא מתן כהנא יטיף לנו מוסר ובטח שלא ליברמן. עכשיו תראו, כמו בכל קואליציה יש גם אי-הסכמות, יש גם דברים שנאבקים עליהם בתוך הקואליציה, ויש אפילו צפרדעים שצריך לבלוע. מה לעשות, יש קואליציה שעושה דברים נפלאים, ולפעמים יש גם צפרדעים. אבל הצעת החוק של ליברמן היא אפילו לא צפרדע, היא סתם הטרלה של מי שהיה מוכן לא רק לסכן את יהודה ושומרון, אלא למכור את הריבונות שלנו במדינת ישראל כולה לאחים המוסלמים. אז זאת אפילו לא צפרדע. כל כך קל להצביע נגד מי שבסך הכול רוצה להטריל אותנו.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

מיהם האחים המוסלמים?

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

אז אני מאוד מאוד מודה לחבר הכנסת מתן כהנא, לא על הממשלה הנוראה שהוא היה שותף בה, אלא על זה שבזכותו יכולתי לומר את הדברים האלה בלי צעקות ברקע. תודה רבה.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה. קודם כול, הודעה אישית לחבר הכנסת אחמד טיבי.

היו"ר ישראל אייכלר:

עד שתעלה – הודעה לסגנית מזכיר הכנסת.

סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:

ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי) (תיקון מס' 8), התשפ"ג–2023, שהחזירה ועדת החוץ והביטחון; הצעת חוק סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה, התשפ"ג–2023, שהחזירה ועדת החוץ והביטחון.

היו"ר ישראל אייכלר:

חבר הכנסת אחמד טיבי.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

מכובדי היושב-ראש, שאיפתו של כל פוליטיקאי היא להיות תמיד במרכז השיח. אני גאה שהסיעה שלי היא הסיעה היחידה העקבית בהצבעות שלה. הוזכרו כאן שינויי הצבעות. אז במה שקרוי צו יש"ע, עופר, אנחנו התנגדנו, הצד הזה הצביע איתנו משיקוליו, ואלה הצביעו נגד – הצד הזה. בחוק האזרחות אנחנו התנגדנו, הצד הזה תמך – – –

היו"ר ישראל אייכלר:

הפרוטוקול לא רואה את "הצד הזה". תגיד איזה.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

הצד הזה, הקואליציה הנוכחית, שהייתה אופוזיציה אז. הם תמכו בחוק האזרחות; הצד הזה, האופוזיציה הנוכחית ואז הממשלה – התנגדו. לפני שבוע בחוק האזרחות רק אנחנו התנגדנו, ושני הצדדים או תמכו או נעדרו. זה מראה מי דבק בעמדתו והשיקולים שלו הם לא שיקולי פוזיציה. עוד נקודה, אדוני היושב-ראש: מזה יומיים מדברים על אירוע בצפון, וכל הזמן אומרים שיש צנזורה. אבל הרשת מלאה בשמועות – חלקן רבע מדויקות, חלקן לא מדויקות; יש הטרלות, חצאי אמת, אמת. אנשים לא יודעים. במיוחד אנשים בצפון רוצים לדעת את האמת. אני קראתי שכל דרגי המקצוע – צבא, ביטחון וכדומה ביקשו להסיר את צו הצנזורה, אלא שראש הממשלה החליט להטיל צנזורה למרות דעת הצבא, למרות חוות הדעת של הצבא. השאלה היא אם יש כאן שימוש פוליטי ציני בצנזורה. אנשים לא יודעים אם האירוע הסתיים, אם האירוע לא הסתיים. חלק מהאנשים פה יודעים, חלק לא יודעים. העיתונאים רוצים לפרסם, יש להם מידע. די להשתמש בצנזורה ככלי שרת פוליטי. תודה רבה, אדוני.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה. שתי הצעות החוק הבאות הן לתשובה והצבעה במועד אחר, לא תהיה הצבעה. אנחנו נזמין את חברת הכנסת יסמין פרידמן להצעת חוק איסור לכידת בעלי חיים באמצעות מלכודות, התשפ"ג–2022. בבקשה, חברת הכנסת פרידמן.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, להיות אוהב בעלי חיים זה עונש. כן, כן, לא התבלבלתי. להיות פעיל למען בעלי חיים זה עונש, כי זה מצריך ממך לראות התעללות וסבל בכל מקום ובכל זמן. להיות פעיל למען בעלי חיים זה לדעת שיש עוד מאות אלפים כמוך במדינה, אך עדיין את זו שנחשבת ליוצאת דופן, למוזרה. להיות פעיל למען בעלי חיים זה אף פעם לא להיכנע, לא לוותר על המלחמה בסבל גם של אלו שהם פחות אהודים. הצעת החוק שאני מביאה כל כך פשוטה שקשה לי להבין מדוע היא לא עברה עד כה. לא מדובר בהצעת חוק מסובכת, לא כזו שיש לה משמעות תקציבית וגם לא כזו שבאמת אמורה להפריע למישהו. אם היא תעבור, הדבר היחיד שהיא תעשה הוא צמצום סבל מיותר. מלכודות הדבק הן פרקטיקה אכזרית ומיותרת שלא הייתה צריכה לבוא לעולם בכלל, אך בכל מה שקשור לבעלי חיים המוח האנושי אינו יודע גבולות. בעל החיים שנתפס במלכודת הזאת חווה גסיסה איטית ואכזרית במיוחד, שיכולה להמשיך ימים רבים. יש כל כך הרבה חלופות. השימוש בסוג המלכודת הזה הוא פשוט התעללות. הצעת החוק שלפניכם מבקשת להפסיק את השימוש במלכודת וכן את מכירתן ושיווקן בחנויות. האמת היא שדי הופתעתי שביקשו ממני לדחות את ההצבעה, מכיוון שהחקיקה הזאת עברה בקדנציה הקודמת בהסכמת האופוזיציה והקואליציה, ולמעשה גם ניהלנו עליה דיון לקראת הצבעה בקריאה ראשונה. אבל מכיוון שבכל זאת אני רוצה לקוות שנצליח להעביר את החקיקה הזאת, והשרה להגנת הסביבה כן ביקשה ממני מעט זמן לנסות לשכנע את אלה שמתנגדים, אני כן מסכימה בעת הזו להצבעה במועד מאוחר יותר בתקווה שבכל זאת נצליח להעביר את החוק. אבל אני רוצה באותה הזדמנות גם להודות לשרת המודיעין חברת הכנסת גילה גמליאל ולחברת הכנסת לשעבר גבי לסקי שקידמו את הצעת החוק הזו בכנסת הקודמת. לסיום, חוק צער בעלי חיים נחקק פה בכנסת, ובכל זאת אין בעל חיים אחד במדינה הזאת שאנחנו לא חוטאים כלפיו בעבירות צער בעלי חיים. הומניות, חמלה ורחמים צריכים להיות כלפי כל הברואים, ולא רק כלפי אלה ההולכים על שתיים. תודה.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה. היות שאין הצבעה – תשובה והצבעה במועד אחר.

היו"ר ישראל אייכלר:

אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה: הצעת חוק בטיחות בתעסוקה ובריאות תעסוקתית, של חבר הכנסת עופר כסיף וקבוצת חברי כנסת. ינמק חבר הכנסת עופר כסיף. בבקשה.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום בבוקר התעוררו הרוחצים והדייגים בחוף באשדוד למראה מטריד – גופת אדם נסחפה ונפלטה ממצולות הים. מדובר בקורבן של תאונת קריסת העגורן בתחנת הכוח רוטנברג באשקלון. עובד נוסף, קורבן נוסף, נותר נעדר מאז התאונה, וכנראה עודנו בלב ים. שמענו בשעות האחרונות על עוד שלושה נפגעים בתאונות עבודה, הרוג אחד ושני פצועים, כמדומני. המראה והאירוע מטרידים וקשים, אך אינם חריגים כלל; פגיעות קטלניות סופניות שגורמות לנכות קבועה ואף למוות כתוצאה מתאונות עבודה הפכו למגפה שבשגרה. רק בזמן כתיבת נאום זה בדרכי לירושלים התבשרתי על עובד נוסף שנספה מפגיעת חפץ כבד באתר בנייה בבאר שבע. לפני כחודש הקראתי במהלך נאום בן דקה במליאה את שמותיהם של כל הרוגי תאונות העבודה מאז תחילת השנה. אין שר? אין, נכון?

היו"ר ישראל אייכלר:

דבר, כי שומע אנוכי.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

אנשים שביקשו להביא לחם ופרנסה לביתם לא שבו אליו. מי שהקשיב לשמות אולי הבין מדוע חייהם של פועלים הפכו זולים כל כך. הקורבנות הם כמעט תמיד משולי החברה. מהגרי עבודה – –

היו"ר ישראל אייכלר:

לפרוטוקול, אופיר סופר הוא שר, שיהיה בריא.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

אה, לא ראיתי. סליחה. – – מהגרי עבודה פלסטינים, בני המעמדות המנוצלים והשכבות המוחלשות. לא תמצאו ביניהם מרצדסים ורולקסים, אפילו לא קרטיה. מאז נוספו עוד שמונה לרשימת הנקטלים, וכרגע אנו עומדים על 20 הרוגים מראשית השנה או 21, מהם עשרה בענף הבנייה. כשהם מתים, הם מקבלים אזכור קטן בעיתון, הרבה פעמים ללא תמונה ושם, לא סופרים אותם ולא זוכרים אותם. לכן אני אומר, יש כאן עניין מעמדי מובהק ועניין גזעני מובהק. יש אנשים שהדם שלהם זול יותר ומותם עובר בשקט. עד מתי? עד מתי יהיה ענף תעסוקתי בישראל שבו נהרג עובד מדי שבוע? עד מתי נקבל מצב שבו פועלים יוצאים בבוקר לעבודה ולא חוזרים הביתה למשפחותיהם? מדוע המדינה מאפשרת קטל כה רב? אפשר לחשוב מה היה קורה אם היה מדובר בפיגועים. למה בטיחות בעבודה ובריאות תעסוקתית נדחקות לשוליים של סדר-היום בתקשורת ובכנסת, בוודאי בממשלה? את התשובות אנחנו חייבים לציבור כולו, ובמיוחד לפצועים, לנכים בתחום הבריאות התעסוקתית ולמשפחות ההרוגים. את המציאות המדממת הזאת חובה עלינו לעצור. הנרי פורד, מאבות הקפיטליזם התעשייתי, התלונן פעם ותהה: "מדוע כל פעם שאני מבקש זוג ידיים עובדות, אני מקבל איתן בן אדם?" זהו עיקר השיטה הכלכלית ששמה את רווחי ההון בקדימות לפני רווחה לאדם. האדם, בעיקר הפועל השכיר, אינו אלא סחורה בידי מעסיקו, כלי האמור להניב לו רווח ותו לא. המדינה בדרך כלל מתייצבת לימינו של התעשיין, לימינו של כריש הנדל"ן, לימינו של הטייקון, לימינו של כסף המגואל בדם הפועלים. לצערי הנתונים מוכיחים שזו לא טעות, אלא מדיניות. ניכר שביטחונם, רווחתם ובריאותם של הפועלים נשקלים ומחושבים קודם כול מתוך שיקולי רווח והפסד. מה עולה יותר – פציעה של פועל או אמצעי בטיחות? מוות של פועל או התקנה ראויה של פיגום תקני? בצורה מחושבת ומשוקללת בוחרים לא פעם במה שיניב את שיא הרווח או לפחות במה שיסב פחות הפסד. כבר נאמר שהסטטיסטיקה היא המדע האכזרי מכולם. נאמר – כי זה לא מדע, לדעתי, אבל לא משנה. להשקפתי, בטווח הארוך יש לכונן שיטה כלכלית שונה לחלוטין מזו הקיימת, כזו שבה האדם, רווחתו ומימושו העצמי הם העיקר. אולם עד אז בטווח הקצר יש לפעול לפחות למען בטיחותם המקסימלית של העובדים, לשלומם ולבריאותם במסגרת השיטה הקיימת. הצעת החוק הזו עושה בדיוק את זה; הצעת החוק מבקשת ליישם את המלצות ועדת אדם הממשלתית מ-2014 להקים רשות שתאחד במסגרתה את מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית – גורם האכיפה הפועל במסגרת משרד העבודה והרווחה – ואת המוסד לבטיחות ולגיהות, תאגיד סטטוטורי העוסק בבנייה והדרכה, אשר נמצא תחת אחריות משרד הכלכלה. זה צעד משמעותי לשינוי במצב הפיצול שבין הגופים הללו, הפוגע באפקטיביות של התנהלות המדינה בפיקוח על בטיחות העובדים. הפיצול הקיים בין שני הגופים גוזל משאבים חיוניים – אגב, זה כ-10 מיליארד שקל בשנה, התאונות. כמובן, הכי חשוב הוא דמי האדם, ולא דמי הקופה, אבל אני אומר את זה בנוסף. אז התחלתי לומר: הפיצול הקיים בין שני הגופים גוזל משאבים חיוניים ופוגע במאבק המדינתי לפקח על בטיחות העובדים ולקדמה. הכוונה היא ליצור מוסד אחד חזק, ריכוזי ובעל חשיבות ציבורית, שיתמקד בהצלת חיים של פועלים, שכן אלו אינם עניין כלכלי אלא אנושי. חיי פועלים חשובים. Workers' lives matter, כמו שאפשר לשאול מתנועות אחרות. יש הרבה דברים שעלינו לקדם לטובת זאת: אתרי עבודה שמפירים חוקי בטיחות צריכים להיסגר לתקופות ארוכות. רשימת המחלות התעסוקתיות חייבת להתעדכן, וכדומה. אבל צריך להתחיל איפשהו, ואין מתאים מאשר מיסוד של מוסד בטיחות, כמוצע פה. חברי הכנסת, הצעת החוק הזאת כבר זכתה לתמיכת הבית בכנסת העשרים-וארבע, ולתמיכתו של משרד הכלכלה טרם היציאה לבחירות, ולא בכדי, שהרי בדיני נפשות ובסכנה בטיחותית עסקינן. אני אסיים, למען יושב-ראש הכנסת במיוחד, בדברים מהמקורות. כנאמר בספר דברים: "כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך ולא תשים דמים בביתך כי יִפֹּל הַנֹּפֵל ממנו" וכדברי הרב יצחק מקורביל בספר מצוות קטן – המעקה אינו אלא שם גנרי לנפגעי בטיחות בכלל – ככתוב, אני מצטט ממנו: "דכתיב: 'ולא תשים דמים בביתך', כגון סולם רעוע או כלב רע, וגם סמכו חכמים על זה לאסור כל דבר שיש בו סכנה". סוף ציטוט. המצב הוא מצב חירום, וכולי תקווה שנוכל לקדם את החוק בהסכמה בתוך חודשיים לכל היותר כהצעת הממשלה. אני מודה בהזדמנות זו גם לשר יואב בן צור על הנכונות, וכולי תקווה שנמצא לזה באמת פתרון במהרה בימינו ואמרו אמן. תודה רבה.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה. תמו הצעות החוק.

היו"ר ישראל אייכלר:

עכשיו אנחנו עוברים להצעות דחופות לסדר-היום: דאגה לרווחת חיילי המילואים המשרתים באופן חריג, מס' 577, 578, 580, 592, 600, 606 ו-609. ראשון הדוברים, חבר הכנסת משה טור פז.

משה טור פז (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חברנו להצעה זו לא פחות משבעה חברי כנסת משבע סיעות שונות, ביניהם חמשת ראשי שדולת המילואים וגם חברי הכנסת בועז ביסמוט וגלעד קריב, על מנת להעלות על נס כאן את נושא חיילי המילואים. כבר העברנו היום בקריאה טרומית הצעת חוק שלנו בנושא חיילי מילואים סטודנטים, אבל מן הראוי שנציב את חיילי המילואים על ראש שמחתנו. אני אומר כאן, יש לנו חוב אדיר, שרק החל, כלפי חיילי המילואים בעבר, בהווה ולצערנו גם בעתיד. אתגר המילואים הוא אתגר עצום. העובדה שאדם, אזרח, יוצא מחייו הרגילים – בין אם הוא סטודנט, בין אם הוא איש עסקים, בין אם הוא עובד כפיים, בין אם הוא חבר הכנסת – יוצא ומשרת ואת המדינה תוך סיכון חייו, היא דבר שקשה לשער אותו. עד כמה שזה ישמע מוזר, גם היום מדינת ישראל איננה יודעת לתגמל כראוי את חיילי המילואים. חברי הכנסת, האם אתם יודעים, חבריי, שכאשר סטודנט או אדם שהשתחרר לפני שנה-שנתיים, יוצא מהבית, משכורתו היא פחות או יותר משכורת מינימום, 200 ומשהו שקלים ליום? זה אומר שהוא שירת חודש שלם, סיכן את חייו, היה בשדה, הגן על המדינה – 6,000 שקלים לחודש זה מה שהמדינה רוצה לתת לו היום. אנחנו חושבים שהתגמול הזה צריך להיות מוכפל, ולהגיע לשכר החציוני במשק או לשכר הממוצע במשק. יש הבדל ביניהם, אבל בשני המקרים מדובר פחות או יותר בהכפלה. בנוסף, תנאי השירות: חיילי המילואים עדיין – וזה הוגש בדוח מבקר המדינה וגם בדוח נציבת קבילות חיילים – סובלים בחלק מהמקומות מתנאים גרועים בשירותם, בין אם זה באוכל, בין אם זה במקומות המגורים ובין אם זה בציוד העומד לרשותם. הנקודה השלישית החסרה היא הגב האזרחי. עדיין היום, בשנת 2023, מעסיקים רבים אינם נותנים גב לחייל המילואים היוצא לשרת ולהגן על המדינה. כל הדברים האלה ביחד מחזקים את תחושת הפראיירים, אלו שעדיין משרתים. כאן עליי לומר בכנות שעלינו גם להגדיל את צבא העם – את אחוז המשרתים בצבא העם, בסדיר ובמילואים – על מנת שלא נרד מצבא חצי העם ונגיע חלילה לצבא המיעוט, כפי שקורה היום בפועל. המתבקש מדבריי אלו הוא החלטת ממשלה לקראת יום המילואים הקרב ובא בעוד כחודשיים – כמדי שנה נציין בל"ג בעומר את יום המילואים. אני פונה כאן לחברי השר סופר בשם ממשלת ישראל לגבש החלטת ממשלה נדיבה ליום המילואים, שתשים על ראש שמחתה לפחות את שלושת הנושאים הללו – –

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה.

משה טור פז (יש עתיד):

– – את התגמול הבסיסי לחייל המילואים, שיהיה כפול מהנוכחי, את חיזוק תנאי השירות ואת העלאת הגב האזרחי. בואו כולנו נחבק את הפראיירים.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה. חברת הכנסת שרון ניר.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, משרתי המילואים הם הלב הפועם של צה"ל, מלח הארץ, פטריוטים ששמים בראש מעייניהם את צבא ההגנה לישראל. אנשים שעוצרים את שגרת חייהם, עוזבים את הבית, את המשפחה ואת העבודה, ומשלמים מחיר למען ביטחוננו. הם עושים זאת בראש זקוף ובגאווה גדולה. אנשי ונשות המילואים היקרים שלנו מהווים מרכיב עיקרי ומשמעותי בביטחון הלאומי של כולנו. כמחוקקים, חובתנו לעמוד לימינם של משרתי המילואים, להוקיר אותם ולחזק אותם בכל דרך אפשרית. אני סבורה שיש לממש עיקרון שלפיו מי שתורם יותר, מקבל יותר. פשוט וקל. הגיעה העת להרים את הכפפה בעבור משרתי המילואים, שלעיתים מנותקים, כאמור, משגרת החיים במהלך ימים רבים במהלך השנה; עוזבים את העבודה, את המשפחות, ומתייצבים לשרת את עם ישראל ומדינת ישראל. הגיעה העת לתת להם תגמול גבוה יותר מזה שכיום. חובתנו לתת עדיפות למשרתי המילואים, ממש בבית המכובד הזה. אני מצטרפת להצעתו של חבר הכנסת משה קינלי טור פז, ואני חושבת שהגיעה העת להעביר החלטת ממשלה, אדוני השר, שתכלול גם תגמול מיוחד וגם תנאי שירות ורווחה טובים, המעודדים שירות מילואים בקרב הציבור כולו. תודה רבה.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה. חבר הכנסת משה סולומון, בבקשה. שלוש דקות.

משה סולומון (הציונות הדתית):

אדוני היושב-ראש, משרתי המילואים הם נכס לאומי, שבזכותו אנחנו חיים כאן בביטחון ובשלווה. אני קורא מכאן לכולם לשמור על נכס חשוב זה מכל השפעה וחדירה של נושאים ומאבקים פוליטיים – זו הערובה לחוסן הלאומי שלנו. דווקא בעת הזאת, התאחדנו אופוזיציה וקואליציה לדאוג לכם, חברים, חבריי משרתי המילואים היקרים, ללא הבדל של עמדה או דעה כזו או אחרת. אני רוצה להודות מכאן, לא רק לכם – שאתם עושים לילות כימים בשירות מילואים פעיל – אלא גם לבני הזוג ולבנות הזוג, למשפחה, שהם הגב והחוסן שלכם לעשייה מדהימה וחשובה זאת. ראוי ונכון לתגמל את משרתי המילואים ביתר שאת, גם בעת הזאת, שבה אנחנו עכשיו יודעים להגיד שהנושא הביטחוני הוא כל כך חשוב. זה נופל על הגב של משרתי המילואים, ונכון וטוב לתגמל אותם ביתר שאת – גם מבחינה כספית, אבל לא רק זה, אלא גם מבחינת ההערכה וההוקרה, וההבנה שהציבור יודע להגיד שמשרתי המילואים הם באמת גם החוסן שלנו, גם הביטחון שלנו. הם הגאווה שלנו על כך שמדינת ישראל תהיה שלמה ובטוחה בכל עת. תודה רבה.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה. הבא בתור, חבר הכנסת אלון שוסטר, בבקשה.

אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):

תודה. אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, לפני כמה ימים, שבוע או שבועיים, לא התקבלה ההצעה שלי לדיון מהיר לגבי יישום החלטת ממשלה מלפני פחות משנה, בממשלה הקודמת, 1441, בעניין הטבות למשרתי המילואים. הדבר הראשון שצריך לוודא זה שמוקמת ועדת שרים לנושא משרתי המילואים והוקרת משרתי המילואים במקביל – אני אקרא לזה מעל, מבחינת ההיררכיה – לוועדה המקצועית, שהיה לי הכבוד לקמב"ץ אותה בממשלה הקודמת. זה אמור להיות בראשות שר הביטחון, וההסבר הוא כפול. אני לא נכנס להנמקות העקרוניות, שחבריי היטיבו לנמק. קודם כול, יש לנו צורך ליישם החלטות ממשלה קיימות, שחלקן לא מתקדמות. חלק מההסבר שניתן לנו הוא, אתם יודעים, היציאה לבחירות וחילופי ממשלות, אבל התירוץ הזה נגמר, וחלק זה הנטייה של האוצר, הרבה פעמים, אם אפשר, למסמס, ואולי מישהו ישכח ונרוויח עוד כמה מאות אלפים. פה מדובר בתקציבים קטנים יחסית. אז למה לא? אם כן, המשימה הראשונה היא לוודא – ועדת החוץ והביטחון צריכה לעמוד אל מול הממשלה ולהגיד: חברים, נא להקים ועדת שרים לנושא מילואים, נא ליישם את ההחלטות הקודמות של הממשלה. פה הרציפות השלטונית חייבת לבוא לידי ביטוי, בוודאי כאשר אין ויכוח. הנושא השני הוא כמובן ההרחבה וההעמקה של אותם הסדרים שייתנו לחברים הצעירים, ולחברות הצעירות, שמשרתים אותנו בקודש הזה של הביטחון, את התחושה שהם לא לבד. אני שירתי בקודש הזה עשרות שנים, כמעט 40 שנה, ואני מודה שזו גם זכות גדולה, אבל המדינה צריכה להכיר בכך שמקצת הערכים המכוננים השתנו, ולא תמיד קל. הוזכר העניין מול המעסיקים; הוזכר העניין בבית – והתחושה הזאת צריכה להיות מאוזנת הן על ידי סיוע כלכלי, הן על ידי אמירה ערכית, שבאה לידי ביטוי בדרכים שונות. אני מודה לחבריי המגוונים, באמת מכל קצוות הבית, כמעט מכל קצוות הבית, על כך שגם בזמן הזה, גם כשהמילואימניקים עצמם נמצאים בעין הסערה, אנחנו מסוגלים לבסס את המכנה המשותף החשוב כל כך הזה. אני נוהג לומר שהוא הבסיס ליכולת שלנו אחר כך גם להתווכח באופן חריף. אני מבקש להעביר את הדיון זה לוועדת חוץ וביטחון. תודה.

היו"ר דוד ביטן:

תודה רבה. חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח. חבר הכנסת יצחק קרויזר.

יצחק קרויזר (עוצמה יהודית):

אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי החברים לשדולת המילואים – משה טור פז, אלון שוסטר, שרון ניר, גלעד קריב, משה סולומון, בועז ביסמוט ואנוכי. כנסת נכבדה, אנשי מערך המילואים הוא מהנושאים שיש עליהם כמעט קונסנזוס בחברה הישראלית ובבית הזה, בבית המחוקקים. ברצוני להציג פן ראייה שונה על יתרונות מערך המילואים. ברשותכם, אני רוצה לשתף אתכם בסיפור אנושי קטן שהגיע לאוזניי. סיפור אמיתי, כמובן, ואני מכיר את הנוגעים בדבר. לפני כחודש לוחם מילואים המשרת ביחידת הסיור של גולני, סיירת גולני, נקלע לחובות. מפקד הפלגה גייס מייד את חבריו מהיחידה, וכולם החליטו להיות לצידו ולסייע לו לצאת מהמשבר שאליו הוא נקלע. הם פתחו בקמפיין גיוס המונים וגייסו לטובתו של הלוחם 175,000 שקל. כמה יופי יש במעשה הזה? כמה רעות ואחוות לוחמים טהורה יש בסיפור הקטן והגדול זה? היש אידיאל גבוה מזה? אבל איך זה קשור להצעה לסדר-היום? אתם יודעים כמה אחוזים מהאוכלוסייה משרתים במילואים? תנו לי לשתף אתכם בנתון: 1% בלבד. כן, רק 1% מהאנשים נושאים בנטל של כולנו. משרתים במילואים, לאחר שסיימו את שירותם הצבאי, ממשיכים לשרת את המדינה ולשאת בעול הקשה במשך שנים רבות, כשהם במיטב שנותיהם. הם סטודנטים שמפסידים את לימודיהם, ובעלי משפחות צעירות המתנתקים ממשפחותיהם וממקומות עבודתם ומתייצבים למשך ימים ארוכים בחזית, במערכה הצבאית – לא אחת תוך סיכון חייהם, מצבם המשפחתי, מצבם הכלכלי. לאחר כל דבריי אלה, ברצוני להתייחס לכובע השני של צבא ההגנה לישראל, שהוא מערך המילואים: כור ההיתוך. משרתי מערך המילואים מגיעים מרקעים כה שונים ומגוונים. ביחידה שלי משרתים בגאווה עצומה ומתוך אחריות ושליחות לאומית דתיים, חילונים, קיבוצניקים, אנשי העיר, ימנים, שמאלנים – אזרחים מכל חלקי העם. השירות ביחד במצבי שקט, ובטח במצבי קרב, יוצר חיבור שלא יסולא מפז. החיבור שמאחד את עם ישראל כאומה אחת. אותו חיבור שיוצר אחוות לוחמים, כמו שהצגנו ודיברתי עליה מקודם. על זה נאמר: מלח הארץ. לאחרונה אישרו בוועדת החוץ והביטחון לגייס עשרות גדודי מילואים לתעסוקה מבצעית כדי לאפשר לצבא ההגנה לישראל לעמוד בדרישות המבצעיות הגבוהות שאיתן הוא מתמודד. מדובר על משרתי מילואים ששומרים עלינו, ומחובתנו המוסרית והציבורית לשמור עליהם בחזרה ולתגמל אותם כראוי. יותר מכך, כמחוקקים, עלינו לעשות ככל שביכולתנו על מנת לשמור על אותה להבה של אחוות לוחמים. כמי שמקפיד על שירות מילואים – אפילו בשתי יחידות מילואים – לאחר שירות כלוחם ביחידה מובחרת בסדיר וקבע, אני מבין היטב את הקושי לעזוב את הבית, את המשפחה, את העבודה, לעצור באמצע החיים. לכן, החשיבות של התגמול – גם אם הוא לא תמיד בהלימה כספית למה שמופסד בחיים האזרחיים – היא נדרשת ומתבקשת. יש כאן אמירה חשובה. אני מברך על הרעיון ליצור צעד משלים למשרתים במילואים. צעד שידאג לרווחתם ולתגמולם. לסיום, ברצוני להקריא את דבריו של הרב קוק שהתייחס לחיילים לפני 90 שנים: "חיילים בצבא של מדינת ישראל הרי הם עוסקים בעבודת קודש, שמעלה את השכינה מעלה-מעלה". עלינו להתייחס לחיילינו כקדושים ולדאוג לרווחתם בכל עת. אני קורא מפה לחבריי חברי השדולה, ולשאר החברים בבית הזה, להמשיך ולדאוג לשיפור התגמול והיחס לחיילי המילואים. תודה רבה.

היו"ר דוד ביטן:

תודה רבה. אחרון המציעים הצעה הזו, חבר הכנסת בועז ביסמוט, בבקשה.

בועז ביסמוט (הליכוד):

כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, מדברים פה על חיילי המילואים. אני חייב לציין שאחד מזיכרונות הילדות החזקים ביותר שלי זה מ-14:00, 14:20, ב-6 באוקטובר 1973, מלחמת יום הכיפורים. אני אז ילד, וכמובן עוד לא שמענו את הצפירות – עדיין – אבל שמענו שיש מטוסים, אצל השכנים הרדיו כבר פעל. עבד. ראינו אנשים יוצאים מבתי כנסת עם מדים ועם טלית. זה מחזה שאני לא אשכח. אף אחד לא יכול לשכוח כזה מחזה, כל מי שחזה בזה. אלה חיילי המילואים שלנו, שבכלל לא צריכים לחכות, לא לצו 8 ולא שמישהו יזמן אותם, כי הם רואים את הזכות שבחובה, כי אלה חיילי המילואים. זו חובה שהפכה להיות זכות. לכן אנחנו כמחוקקים – הייתי אומר בדיוק את אותו הדבר: הטיפול שלנו, השדרוג שלנו, התגמול שלנו לחיילי המילואים שלנו, כפי שהם רואים את החובה ואת הזכות, זה בדיוק אותו דבר אצלנו. אני, כמחוקק, רואה בזה זכות, אבל אני רואה בזה גם חובה לתגמל אותם. אני אגיד עוד דבר אחד. מאוד אופטימי ביום שכזה דווקא לדבר על נושא שכזה. איזה יופי. אנחנו עם מאד מיוחד, העם שלנו, עם ישראל. אנחנו עם שבמעגלים של שקט – כדי לא להגיד "שלום" – יודעים מאוד להתקוטט, בטח בימים טרופים אלה; בימים של איבה – כדי לא להגיד "מלחמה" – אנחנו יודעים להתאחד ולהפוך לבלוק אחד, לעם אחד. לכן, כאשר חברי מהאופוזיציה, משה טור פז, שהוא ידידי, הוא חבר שלי, פנה אליי עם היוזמה הזו, באופן טבעי לקח לי בדיוק משהו – בדיוק כמו אותם מגויסים, שיצאו מבית הכנסת תוך שניות, כך בדיוק תוך שניות הגבתי לו, ואיזה כיף זה. גם הציבור בישראל צריך להבין: מותר לנו כמובן להתקוטט, מותר לנו לא להסכים. להפך, זו גם מהות הדמוקרטיה. אבל יש נושאים שבקונסנזוס, וזה באמת הצבא הנפלא שלנו; זה הצבא הנהדר שלנו. הזכות לשרת, וכמובן, אף פעם לא להגיד לא, ותמיד להתנדב. תודה רבה.

היו"ר דוד ביטן:

תודה רבה. ישיב על ההצעה בשם שר הביטחון השר אופיר סופר, שר הקליטה.

שר העלייה והקליטה אופיר סופר:

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת. ברשותכם, לפני שאענה בשם שר הביטחון, אני אגיד כמה דברים ברמה האישית. אני גם רואה שמי שעוקב אחרי ערוץ הטלגרם, שומע על תכונה – מה שנקרא – במשרד ראש הממשלה. אנשים יוצאים ונכנסים, כמובן סביב סוגית הרפורמה. אתמול בערב, אחר הצוהריים, ישבתי עם חיילים שלי, חיילים מהסדיר אולי, אבל הם חיילים לנצח. תוך כדי השיח, כמובן שהשיח היה על הסוגיה של הרפורמה, ובגלל זה הם ביקשו להיפגש. דיברנו על משברים שעברנו: מלחמת לבנון הראשונה, ההתנתקות, הגירוש. אחד הדברים שאמרתי להם זה שבסוף להתנתקות, לגירוש, היה מחיר, ואני רואה אותו. אני רואה עד היום את ההשפעה החברתית והצריבה שזה יצר אצל אנשים רבים, בעיקר במחנה הימין ובעיקר סביב ההתיישבות. למאבקים יש מחיר, ולאופן – חברי חבר הכנסת שוסטר – שבו אנשים בוחרים להוביל מאבק יש מחיר; בין אם אתה מוביל את זה כקואליציה ובין אם אתה מוביל את זה כאופוזיציה. כשאנחנו מדברים על המאבק האחרון, על המאבק שמתרחש עכשיו, על הסוגיה שהיא חשובה, ונמצאת בלב-ליבה של הדמוקרטיה הישראלית, אנחנו צריכים לדעת שיש קווים שלא חוצים. דווקא עכשיו – ואני מברך כמובן, ואתייחס אחר כך לדברים – התזמון שלכם, היוזמה שלכם לדון בחרדת קודש בסוגיית אנשי המילואים, נראית לי שזה גם רגע אחד לעצור ולהתבונן, ולזכור שאנחנו מדברים על המילואימניקים מצד אחד ואנחנו מדברים על חובת שירות המילואים. בשניהם אנחנו צריכים לעסוק בחרדת קודש, גם כשאנחנו מדברים על המילואימניקים וגם כשהמילואימניקים מדברים על חובת השירות שלהם. יש דברים שאסור לנו לחצות; יש דברים שאנחנו צריכים לשמור אותם; אלה הדברים הכי חזקים, שמחזיקים אותנו ברגעים הכי קשים שיש. בעניין הזה, זה לא רק לוגי, זה לא רק רציונלי, אדוני היושב-ראש, זה יושב על מערכת רגשית חזקה מאוד מאוד, של חוויות שעברנו כעם טרם הקמת המדינה ולאחר הקמת המדינה. הזכיר כאן חבר הכנסת ביסמוט את מלחמת יום כיפור. ברגעים האלה אנחנו צריכים להיות עם כל האנרגיות ביחד; עם כל האנרגיות – הכי חזקים שיש. לפעמים, כשאתה מוסר כדור, אתה מתכוון לעשות אל"ף אבל בשורה התחתונה מקבלים בי"ת. גם לזה צריכה להיות אחריות, כי כשאנשים עם דרגות מכובדות על הכתפיים, שעשו תפקידים משמעותיים בצה"ל, אומרים אל"ף, והתדר שמקבל הבן אדם ברחוב, או החייל שמשרת כרגע בסדיר, או ישרת בעוד עשר שנים בסדיר – הוא יזכור את מה שהתרחש כאן בשבועיים האחרונים. זה דבר משמעותי וחשוב, ובהקשר שהזה אני מודה על ההזדמנות שנתתם לי להיות כאן ולומר את הדברים האלה. אין ספק – ופה אני אתייחס לתשובתו של השר גלנט. בפתח דבריו הוא כמובן דיבר על החשיבות של אנשי המילואים שהיטבתם כולכם לתאר, על המשימות ועל הצורך הביטחוני. אני אקריא מכאן את תשובתו: לאור המציאות הביטחונית, אישרה לאחרונה ועדת החוץ והביטחון בכנסת להפעיל גדודי מילואים נוספים מעבר למכסה, כדי לחזק את מאמץ ההגנה ביהודה ושומרון, ולאפשר לצה"ל לבצע את כלל משימות הביטחון. משרתי המילואים, העוזבים את הבית, הילדים, העבודה, מותירים מאחור את האישי, לובשים את המדים ובאים לשרת את המדינה, ראויים לכל הערכה והוקרה. עם כניסת שר הביטחון לתפקיד, הוקמה ועדת שרים לענייני מערך המילואים וגובש צוות מיוחד – חבר הכנסת שוסטר, אני באמת לא הייתי ער. חשבתי שהוקם צוות מקצועי, אבל הוקמה ועדת שרים.

אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):

אני בדקתי גם את זה – – –

שר העלייה והקליטה אופיר סופר:

כן, כן. הוקמה ועדת שרים לענייני מערך המילואים וגובש צוות מיוחד שעוסק בימים אלו בהרחבת התגמולים לאנשי המילואים ובשיפור תנאיהם. בין היתר, בוחן הצוות שיפוי מעסיקים, הרחבת הטבות לסטודנטים, חיזוק המעטפת המשפחתית, העלאת גובה התגמול המזערי למשרתי המילואים המשתכרים שכר נמוך ועוד. הצוות צפוי להציג את המלצותיו בשבועות הקרובים והן יהפכו להחלטות ממשלה. מתי זה יום המילואים? עוד כמה זמן?

משה טור פז (יש עתיד):

בעוד כחודשיים.

שר העלייה והקליטה אופיר סופר:

אז אני מניח שזה יתכנס. אני מניח שלשם הדברים מכוונים. מעבר לכך, במהלך השנים האחרונות מימש צה"ל תוכנית רב-שנתית ייעודית למערך המילואים, אשר הביאה בשורות משמעותיות למפקדים ולמשרתי המילואים, מתוך הבנת חשיבות המערך ונחיצותו. במסגרת התוכנית הרב-שנתית קיים צה"ל מיקוד במשרת המילואים ובסביבתו על מנת לייצר בעבורו מעטפת רחבה בעת גיוסו למילואים. בין ההטבות שניתנו: מתן תגמולים נרחבים למשרתי המילואים, בדגש על אוכלוסיית המפקדים; מתן הטבות כלכליות כמו הנחות בארנונה ובתשלום אגרות; מענק ומלגות מורחבות לסטודנטים משרתי המילואים, והגדרה מחודשת של משרת מילואים פעיל, שמיטיבה עם המערך הלוחם. אנו ערים למציאות המורכבת ולאתגרי השעה ופועלים בעבור משרתי המילואים על מנת לשמור על רציפות תפקודית של היחידות ולאפשר למשרתים לבצע את תפקידם במסירות ובמקצועיות, למען ביטחון מדינת ישראל. משרד הביטחון מעריך ומוקיר כול משרת ומשרתת במילואים, וימשיך לפעול לקידום הטבות והקלות למען מי שמתייצב להגנת המולדת. פה אני אוסיף כמה משפטים ברמה האישית: כמו שאתם יודעים, אני בקדנציה הקודמת ובזו שלפניה עסקתי לא מעט בפצועי צה"ל. שמתי גם דגש על פצועי צה"ל לוחמים. אני חושב שבכלל, אנחנו צריכים להוקיר ולהעלות על ראש שמחתנו: ככל שאנשים תורמים יותר – זה אחד – ומסתכנים יותר – זה אחד על גבי אחד – אנו צריכים להעלות את זה יותר ויותר על ראש שמחתנו. ככל שנעשה יותר בעניין הזה, הרי זה משובח. בעניין הזה כולנו, כולנו, לגמרי חושבים ופועלים אותו הדבר. תודה רבה.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה. יש לכם כמה אפשרויות: אחת – המציעים יכולים להסתפק בתשובת השר. ההצעה האחרת – לכלול בסדר-היום של הכנסת, ההצעה הרגילה היא, בדרך כלל, היא להעביר לוועדה. האם אתם מעוניינים להעביר את הנושא לוועדה?

משה טור פז (יש עתיד):

לוועדת החוץ והביטחון.

היו"ר ישראל אייכלר:

לוועדת החוץ והביטחון. אז אנחנו נצביע על כך. מי שבעד העברת הנושא לוועדת החוץ והביטחון יצביע. מי נגד? הצבעה מס' 16 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 4 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה.

היו"ר ישראל אייכלר:

ארבעה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני אומר לפרוטוקול שגם חבר הכנסת קרויזר רצה להצביע בעד.

שר העלייה והקליטה אופיר סופר:

גם אני. אני יכול להצביע?

היו"ר ישראל אייכלר:

אתה חבר כנסת? אז גם חבר הכנסת השר אופיר סופר רצה להצביע בעד. חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני כ"ז באדר התשפ"ג, 20 במרץ 2023, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה.