ישיבת מליאה בתאריך 10/07/2023 בשעה 16:00

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום שני כ"א בתמוז התשפ"ג, 10 ביולי 2023. הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – הצעות חוק לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/3672/25 וכלה בהצעת חוק פ/25/3710: הצעת חוק עובדים בתעשיית הקנביס, התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון – הנחה בארנונה לאזרח ותיק המתגורר בדירה שאינה בהחזקתו), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ארז מלול; הצעת חוק העברת מידע בין רשויות, התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מירב כהן; הצעת חוק הפעלת מוקד טלפוני לטיפול בקנביס רפואי, התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק מימון טיפול בקנביס רפואי לילדים חולי אפילפסיה, התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – הפרשות לקופת גמל בתקופת שמירת היריון, לידה והורות), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מירב כהן; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הארכת המועד להגשת תביעות ליקוי שמיעה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ארז מלול; הצעת חוק אסדרת שוק הקנביס לצריכה עצמית, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת משה פסל; הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – החרגת עיקול ביטוח רפואי בידי צד שלישי), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ארז מלול; הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון – שלילת אפוטרופסות בשל עבירת מעשה מגונה בנסיבות מחמירות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת רון כץ; הצעת חוק מאבק בנטילת דמי חסות (אכיפה וענישה) (תיקוני חקיקה והוראת שעה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת פנינה תמנו; הצעת חוק העונשין (תיקון – חזקת סוחר בכלי נשק), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – זמן סביר לעניין שירות רפואי), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אושר שקלים; הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון – מתן פסק דין במקרי אלימות קשים), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת פנינה תמנו; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – השבת תשלומי מעסיק בגין תשלומים לקופות ולקרנות של העובד בימי מילואים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אלון שוסטר, גדי איזנקוט, שלום דנינו, ניסים ואטורי, דני דנון, דוד ביטן, חנוך דב מלביצקי, צביקה פוגל, גלעד קריב, שרון ניר, חילי טרופר, יואב סגלוביץ', אלעזר שטרן, אורנה ברביבאי, אוריאל בוסו, בנימין גנץ, אברהם בצלאל, רם בן ברק ומתן כהנא; הצעת חוק יום לציון מכתב 18 המשפחות היהודיות מגאורגיה, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת סימון מושיאשוילי וינון אזולאי; הצעת חוק הגנה על עיתונאים (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת מרב מיכאלי, נעמה לזימי, גלעד קריב ואפרת רייטן מרום; הצעת חוק חניה לנכים (תיקון – החלטה בבקשה לתג נכה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ארז מלול; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (קיצור משך הזמן בעבור תשלום החזרי מס), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת קטי קטרין שטרית; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – עבודה כאיש צוות בכלי שיט כעבודה מועדפת), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק לתיקון פקודת ביטוח רכב מנועי (מרכיב ההעמסה בתעריף הביטוח), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת בועז ביסמוט, משה פסל, ששון ששי גואטה, ניסים ואטורי, אלי דלל ואביחי אברהם בוארון; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הגבלת סכום אגרת רישיון רכב), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אחמד טיבי; הצעת חוק עובדים זרים (תיקון – תאגיד עובדים זרים מחליפים זמניים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת מירב כהן ואליהו רביבו; הצעת חוק טיפול בחולי נפש (תיקון – תנאי אשפוז הולמים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ארז מלול; הצעת חוק להפחתת סכום הפיצוי הכספי בשל נסיעה ללא תיקוף כרטיס בתחבורה ציבורית (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת משה סולומון; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – הקפאת עסקה מתמשכת בתקופת לידה והורות), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מירב כהן; הצעת חוק קידום התחרות בענף המזון (תיקון – הפיכת הוראת שעה להוראה קבועה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אביגדור ליברמן, יבגני סובה, שרון ניר ויוליה מלינובסקי; הצעת חוק העונשין (תיקון – איסור על עינויים ועל יחס אכזרי, בלתי אנושי ומשפיל), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף, יוסף עטאונה, אחמד טיבי ואיימן עודה; הצעת חוק הפיקוח על תכולת מוצרי עישון, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת בועז ביסמוט, משה סולומון, חנוך דב מלביצקי, אביחי אברהם בוארון ומשה סעדה; הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – מניעת פינוי דייר בשל אי-תשלום לכונס נכסים או לעורך דין), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יוסף עטאונה; הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – תקופת צינון למינוי שופט שכיהן כפרקליט), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי; הצעת חוק מעמד ידועים בציבור, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת שלי טל מירון, סימון דוידסון, רון כץ ומטי צרפתי הרכבי; הצעת חוק הקרימינולוגים השיקומיים, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אופיר כץ; הצעת חוק עובדים זרים (תיקון – הגבלת שכר טרחת עורך דין), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יצחק קרויזר; הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון – הצבעת אנשי צוות אוויר), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יבגני סובה, אביגדור ליברמן, עודד פורר, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק חניה לנכים (תיקון – זכאות תג נכה לצמיתות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ינון אזולאי; הצעת חוק גיל פרישה (הורה שילדו נפטר) (הוראת שעה) (תיקון – הפיכת הוראת שעה להוראה קבועה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מירב כהן; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – צירוף הוראות שימוש למוצרי חשמל בשפה העברית ובשפה הערבית), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יוסף עטאונה; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – מסירת מסמך עיקרי עסקה בשפה שבה נעשתה הפנייה השיווקית), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת מירב כהן, אורנה ברביבאי, ניסים ואטורי ודוד ביטן. לקריאה הראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק שחרור על תנאי ממאסר (תיקון מס' 17 – הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשפ"ג–2023; הצעת חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תיקון מס' 11) (הארכת תקופות), התשפ"ג–2023; הצעת חוק אמנת הבנק האסייני לפיתוח, התשפ"ג–2023; הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (הוראות שעה), התשפ"ג–2023; הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון מס' 22) (מתן עדיפות בסיוע לתלמידים ששירתו בשירות סדיר או בשירות מילואים), התשפ"ג–2023; הצעת חוק שירותי ביטחון (הוראת שעה) (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר (תיקון מס' 11), התשפ"ג–2023; הצעת חוק החברות (תיקון מס' 37) (ממשל תאגידי בחברות ציבוריות שאין בהן בעל שליטה), התשפ"ג–2023. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה למזכיר הכנסת. לפני שנמשיך בסדר-היום – הינה, השר קיש הגיע.

היו"ר אמיר אוחנה:

אנחנו נעבור להצעה להביע אי-אמון בממשלה מטעם סיעת יש עתיד, שתנמק חברת הכנסת שלי טל מירון. בבקשה. שלום, גברתי. עד עשר דקות לרשותך.

שלי טל מירון (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה: "ומשה עלה אל האלוהים ויקרא אליו ה' מן ההר לאמר: כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל; אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי; ועתה, אם שמוע תשמעו בקֹלי ושמרתם את בריתי והייתם לי סגולה מכל העמים כי לי כל הארץ" – על רקע הדברים האלו הודיע ה' למשה על מעמד הר סיני, שבו הוא התגלה לכל עם ישראל על מנת למסור להם את התורה, את תורת ישראל. בני ישראל נצטוו להכין את עצמם למעמד והוזהרו לא לעלות להר, להתקרב להר או לגעת בו, פן ימותו. במעמד הר סיני, מספרים הכתובים, נכחו מיליוני בני האדם. התגלותו של האלוהים על ראש הר סיני לוותה בקול שופר, בעשן, בכבשן אש, בקולות שופר הולכים ומתחזקים, בברקים ובעננים מעוררי אימים. ואז משה ידבר, והאלוהים יעננו בקול. הושמעו עשרת הדיברות בדיבור אלוהי, עשרת הדיברות שהם מצוות היסוד ביהדות ומהווים את חוקי המוסר שאליהם צופות עיני כל אומות העולם. אבל אתם, עם השחיתות שלכם, בגלל שיכרון הכוח שלכם, בגלל הרצון שלכם לקרוע את עם ישראל בשביל לבלוט בכותרות, בחרתם לעבור על עשרת הדיברות, להפר את הברית שנכרתה במעמד הר סיני ולזרוק את עשר המצוות הבסיסיות ביותר. רציתי להזכיר לכם חלק מעשרת הדיברות אשר צווינו בקבלת התורה: "לא תחמֹד בית רעך לא תחמֹד אשת רעך ועבדו ואמתו ושורו וחמֹרו וכל אשר לרעך". הייתם צריכים לחשוב על זה לפני שהבעתם תמיכה באדם שחמד את אשת רעו לרשות לשכת עורכי הדין. בצבע הזה אתם צובעים את עצמכם. איך אתם יכולים להטיף לאנשים על יהדות? או כמו שנאמר בעבר, שכחתם איך זה להיות יהודים. "לא תענה ברעך עד שקר" – בראשכם בחרתם להעמיד – אני מצטטת את השר – שקרן בן שקרן. אתם רגילים לפזר הבטחות ועדויות שקר בכל מקום שאתם הולכים אליו, וכבר מזמן שכחתם שהמילים שלכם משנות לאזרחי המדינה. גם הציבור יודע שהצבעתם בעד ההתנתקות, למרות שאתם משקרים עכשיו. אמרתם שראש ממשלה ששקוע עד צוואר בחקירות לא יכול לכהן כראש ממשלה, אבל היום אתם משקרים ומבטיחים גם חסינות לאותו ראש ממשלה. אמרתם שצריך מערכת משפט עצמאית, מוגנת, אבל שיקרתם, והיום אתם מעבירים הפיכה משטרית שרוב מוחלט של המדינה מתנגד לה. "לא תגנֹב" – שוחד, מרמה, הפרת אמונים. יש לכם בקואליציה יותר חברי כנסת עם כתבי אישום מאשר נשים. גם חברי הכנסת החרדים נכנסים פה לעבירה על עשרת הדיברות וגם יושב-ראש מפלגתם. עכשיו אני אקריא מכתב האישום של חבר כנסת בכיר פה: "קשה היא תמונת השוחד, שנתגלתה בראיות ותוארה בהכרעת הדין. אין מדובר בכישלון בודד של צעיר שעתה זה נחשף למנעמי השלטון, אלא במי שהתמיד באורח חיים המיוסד על אדני שוחד; לקיחת שוחד השתרעה על פני כל חמש השנים שבהן מילא נאשם 1 תפקידים ממלכתיים. היא פסקה אך בפתיחת חקירת המשטרה. נאשם 1 החל לקבל שוחד בעת היותו עוזר שר הפנים, המשיך בכך בהיותו מנהל כללי של משרד הפנים או מועמד לתפקיד זה וגם אחרי כן, בתקופת היותו שר הפנים – – – חמש שנות השוחד עומדות בסימן נאשם 1 להתעשרות אישית מהירה בדרך של עשיית הון מהכהונות הממלכתיות". ולמה מיניתם אותו? לשר, כמובן. אבל אופס, מה קרה? הוא גנב מכספי הציבור שוב והורשע בעבירות מס. "לא תנאף" – בינואר 1993 הכריז בנימין נתניהו בהופעה דרמטית באולפן מבט של הערוץ הראשון על רומן מחוץ לנישואין. נתניהו לחוץ ומזיע ומנסה לרתום את קהלו אליו באמצעות הזדהות על רקע עבירת הניאוף שלו. ככה מאחדים בייס. "לא תרצח" – כמובן לא באופן ישיר, אבל חשוב לדבר על ההשלכות של חוסר הפעולה של הממשלה. 17 נרצחות מאלימות כלפי נשים השנה – קצב כפול מהממוצע; גל פיגועים קשה ובלתי פוסק – 32 הרוגים בפיגועי טרור בחצי שנה. דם נשפך פה בקצב כפול מאשר בשנה שעברה. האחריות – על הממשלה. כל העבירות הללו הן מצוות לא תעשה, אבל היום אתם רוצים להעביר את ביטול עילת הסבירות, ובעזרת ביטולה תממשו כל סטייה ועיוות מוסריים שאתם רק רוצים. שחיתות ציבורית תותר, שרים יוכלו לפשוע בלי דין ובלי דיין – ממש סדום ועמורה; הצעת חוק לא חוקית, לא מוסרית, שמהווה חרפה למדינת ישראל. אני אמשיך, ברשותכם, בעבירות שלכם על עשרת הדיברות. "כבד את אביך ואת אמך למען יארכון ימיך על האדמה" – כיום קצבת הזקנה היא 1,680 שקלים, ומשכורת מינימום היום היא 5,572 שקלים. אם צעירים לא מצליחים לגמור את החודש במשרה מלאה במשכורת מינימום, איך ייתכן שאדם מבוגר, בנוסף לפנסיה, יוכל לשלם על תרופות, טיפול רפואי, אוכל, חשבונות, ויוכל לחיות בכבוד? פחות מ-150,000 ניצולי שואה חיים היום, והנתון הכי מדאיג הוא שכ-7,000 פניות מתקבלות מדי חודש לסיוע. 42 ניצולי שואה נפטרים בכל יום מתנאי מחיה קשים, מעוני ומבדידות. מעל לחצי מניצולי השואה זקוקים לסיוע של סל מזון, ו-84% מניצולי השואה מוותרים על מוצרים חיוניים בשל קשיים כלכליים. ועדיין, אתם הממשלה הראשונה בישראל שלא הגדילה את התקציבים לניצולי השואה, מה שהיה דרך קבע לפני כן. שכחתם את ההורים שלכם. הפקרתם אותם. "לא תִשא את שם ה' אלהיך לשוא" – נושאים גם נושאים. אין לנו על מי להישען, ישראל בחר בה' – זה היה הקמפיין של אחת המפלגות החרדיות בבחירות. אתם נושאים את שם ה' לשווא כל הזמן. אפילו בתשדירי הבחירות שלכם הפכתם את ה' לנושא פוליטי. לקחתם מאיתנו את האלוהים. מצטערת לנפץ לכם בועה – היהדות היא של כולנו. היא לא של מחנה אחד, לא מהצד הזה ולא מהצד השני. "לא יהיה לך אלהים אחרים על פני. לא תעשה לך פסל וכל תמונה אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת ואשר במים מתחת לארץ. לא תשתחוה להם ולא תעבדֵם כי אנכי ה' אלהיך" – עבודה זרה עושים גם עושים. לקחתם עליכם מלך שלפסלי זהב שלו משתטחים – פסלים, מטבעות זהב, מדליונים, שלטי חוצות ומפגני הערצה. אין עוד מלבדו ואין לו תחליף. אז כן, לכולנו יש תחליף. הוא רק בן אנוש, בן אדם, וכולנו בכנסת בני אדם, לפחות משתדלים להיות. חלק מהמקום הזה גם את זה איבדו. אבל שכחתם מה ההערצה לפוליטיקאים אומרת; שכחתם שתקופת המלכים הסתיימה מסיבה מסוימת; שכחתם שעם ישראל מאס בהערצה למלכים, וגם על הדיבר הזה עברתם. "אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים" – אבל לכם אין אלוהים. ממשלת סדום ועמורה שכחה את הזקנים, את היתום, את הגר, את האלמנה, את כל אמות המידה, והכול – בשביל הפוליטיקה הצרה. אתם שכחתם את עשרת הדיברות, ומחיתם כל עשיית מצוות בעם ישראל עם השחיתות והמרמה שהכנסתם לכל מקום. שופטים יש בעם ישראל, אבל אתם רוצים לסיים את תקופת השופטים ולעבור חזרה לתקופת המלכים. אנחנו לא ניתן לכם. לא ניתן לבצע הפיכה משטרית ולקדם חקיקה דיקטטורית וחד-צדדית. עברתם על הדיברות שניתנו לעם ישראל בהר סיני. "וחרה אף ה' בכם ועצר את השמים ולא יהיה מטר והאדמה לא תִתן את יבולה ואבדתם מהרה מעל הארץ הטֹבה אשר ה' נֹתן לכם". תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לחברת הכנסת שלי טל מירון. כעת אני מזמין את חברת הכנסת אורית פרקש הכהן לנמק את ההצעה מטעם סיעת המחנה הממלכתי. לאחר מכן ישיב על שתי ההצעות במשולב שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה, כבוד השר אופיר אקוניס. שלום, גברתי. עד עשר דקות לרשותך.

אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי):

אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, אנחנו בעוד יום קשה בתקופה של ליקוי מאורות של ממשלה רעה, רעה מאוד, ממשלה שעלתה לשלטון בהבטחות שווא שתטפל ביוקר המחיה, שתטפל בזוגות הצעירים, שתאפשר חינוך חינם לגיל הרך לילדי ישראל, מחירי הדיור, המזון, הביטחון והפרוטקשן. הינה, או-טו-טו אני מגיע, אמר נתניהו. אני מר כלכלה, אני קוסם, תכף הכול יסתדר. ליגה אחרת, אמרו לנו ולא טעו, אבל בקטע רע – ליגת השמדה. השמדתם את הערכים שלנו, את הממלכתיות שלנו, את החוסן החברתי שלנו, את הכלכלה שלנו, את מעמדנו הבין-לאומי, וכפי שאנחנו רואים גם היום, לצערי, גם את הדמוקרטיה, את הגאווה של המדינה הקטנה שלנו – הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון. במקום ביטחון קיבלנו את חוק המתנות; במקום חינוך חינם לגיל הרך קיבלנו את חוק הנבצרות, תקציב לאשת ראש הממשלה וכמובן שני מעונות, ואיך לא נשכח את חוק דרעי 3; במקום תוכנית לאומית לזוגות צעירים קיבלנו הגדלה של הקצבאות לצעירים שיבחרו שלא לעבוד עד סוף חייהם, את חוק הרבנות הראשית, את הטיית הבחירות בחוק טבריה, את קרן הארנונה הפוליטית, את חוק פירוק לשכת עורכי הדין, את חוק הגבלת ההפגנות, זובור ליועצת המשפטית לממשלה, וכמובן, הדובדבן שבקצפת, החקיקה המשפטית – כדי שלא יהיה מי שיפריע. וכדי שלא נשים לב, הכול מתובל בהרבה מאוד שנאה והסתה: אגף התקציבים אשם, השוטרים אשמים, המפכ"ל אשם, היועצת אשמה, הפקידים אשמים, בני גנץ אשם, השמאלנים אשמים, האנרכיסטים, הבריונים המלוכלכים. הטייסים הם נבזיים, החיילים שלנו – כוח וגנר, האחרים – זה בטבע שלהם, ההייטק אשם, הרופאים, המורים. כולם אשמים, כולם חוץ מכם. בממשלה היוצאת היה לי הכבוד להיות שרת החדשנות והטכנולוגיה ולהכיר תעשייה שהיא הגאווה הכי גדולה שלנו, כיפת הברזל של הכלכלה שלנו, עוגן חשוב למעמדה הבין-לאומי והאסטרטגי של מדינת ישראל בעולם כולו – אומת ההייטק, אור לגויים, המוח הישראלי. כן, אנחנו שהמצאנו את Waze, את הזן של עגבניות השרי, ומדינה שיש בה יוניקורנים – מכל אירופה. גאווה ישראלית. בסוף שנות הקורונה ההייטק הציל את המדינה ואת המשק. הציל. ההייטק הכניס לתקציב המדינה פי שלושה במיסים ממה שציפינו בממשלה, ושם את ישראל בראש דירוג היציאה מהקורונה. ההייטק היה בשיא של כל הזמנים, בכל הפרמטרים. העברנו החלטת ממשלה לאומית כדי לרתום את התעשייה הנהדרת הזו לצמצום פערים חברתיים, כדי שעוד ישראלים ישתלבו בה. קידמנו את חוק המו"פ לעידוד ביסוס של חברות הייטק בישראל ולחיזוק סטרטאפים. קידמנו החלטת ממשלה ראשונית לרתום את ההייטק הישראלי למשבר האקלים העולמי וקידמנו תוכנית לאומית לבינה מלאכותית, ואפילו רתמנו את ההייטק להסברה הישראלית. הסתכלנו קדימה, האמנו בתעשייה הזו, ואתם יודעים למה? כי יש בה משהו מיוחד. כל שקל שהממשלה משקיעה בה חוזר אלינו, הציבור, פי שישה ושבעה פעמים ויותר. פעלנו לכך שנשיא ארצות הברית ביידן, בביקור בירושלים, בהצהרת ירושלים, יתחייב להרחיב את שיתוף הפעולה הטכנולוגי עם ישראל, ואף התנענו את העבודה הזו בוושינגטון. ההייטק הישראלי התחרה בכבוד מול מעצמות כמו סן פרנסיסקו וניו יורק, וכולם אהבו להתגאות בו; כן, גם ראש ממשלה אחד, נתניהו, שאמר רק לפני כמה שנים את הדברים הבאים על הצלחת ההייטק הישראלי, וזה מה שהוא אמר: לא מדובר כאן רק במורשת עתיקה, אלא גם על עובדת היותנו חברה דמוקרטית, פתוחה, חופשית, שיש לה תרומה חדשה לחדשנות ולהישגיות. אבל הינה, במו ידיו אותו ראש ממשלה הצליח רק בשבעה חודשים להשמיד ערך של תעשייה שלמה. איך אמר לי איש עסקים? גם אם היו נותנים לי 100 מיליון דולר להרוס לא הייתי מצליח כל כך. ראשי ההייטק הזהירו כשהכול התחיל. פרופ' אהרן צ'חנובר, זוכה פרס נובל לכימיה, אמר: "מדינות שאין בהן חופש מלא אינן שחקניות על מגרש המדע והטכנולוגיה – – – מדענים לא יוכשרו כאן, אחרים – – – לא יחזרו – – – מדע לא יתקיים צד בצד עם הפיכה משטרית". מייסד פייבר הזהיר: אנחנו חוזים בהשמדת הערך הכלכלית הכי גדולה שהייתה פה מאז קום המדינה. בתוך חודשיים נהרס פה נס ישראלי שנבנה כאן 30 שנה. שנים אין כאן יציבות ביטחונית, אבל ידענו להסיר את כל האיומים מהשולחן. הפעם זה מחוץ לשליטתנו. והממשלה הרעה הזאת ביטלה וזלזלה בדברים האלה שנאמרו מדם ליבם. מר כלכלה, ראש הממשלה שלנו, אמר לאנשי ההייטק הנדהמים שפגשו אותו: "משקיעים ילכו? יבואו אחרים". אז זהו, אדוני ראש הממשלה, שלא. בואו נראה את הנתונים מהשנה האחרונה של ההייטק: ההשקעות בהייטק קרסו ב-73%; גם סבבי הגיוס; יוניקורנים ישראליים – אם בשנה שעברה היו 23, השנה היה רק באירוויזיון יוניקורן, של נועה קירל; כמות הסטרטאפים שנוצרה קרסה; פיטורי עובדים; דירוגים בין-לאומיים שבהם ירדנו; ההשקעות בסטרטאפים ירדו ב-70%. וכל זה קורה, אדוני היושב-ראש, כשבעולם יש התאוששות, בנאסד"ק בעולם, אבל לא אצלנו. ואיך לא, אדוני היושב-ראש? כי מי ישקיע כסף במדינה שחברות הדירוג הבין-לאומיות אמרו עליה שהממשלה הזו לא צפויה ומתנהלת בצורה לא שקולה? מי ישקיע כסף במדינה שהממשלה שלה מקדמת חוקי שחיתות וחקיקה שתפגע בזכויות הקניין והפרט של כולנו, שתחליש את בתי המשפט והיועצים המשפטיים – שהם אלה שאמורים לתת עוד הגנה למשקיעים? כבר עכשיו מדינות מזהות את ההזדמנות. יוון ופורטוגל פונות להייטקיסטים שלנו עם הצעות חסרות תקדים: ויתור על מיסים, רישיון עבודה, מעבר מיידי עם אזרחות אירופית להם ולכל המשפחה. הסטרטאפים החדשים של ישראל נרשמים מראש בחו"ל. אלה הנתונים מהשנה האחרונה. זהו, התהפכה המגמה – הנתונים היו הפוכים בעבר. זה קורה, זה עכשיו, ומי שעוזב לא יחזור. ומה זה אומר? כספי המיסים שלנו לא יחזרו, וגם המוחות הטובים שלנו. ואני שואלת אתכם, הממשלה: זה באמת שווה, כל השנאה הזאת, ההסתה הזאת, ההרס הזה? בשביל מה, בשביל עוד קצת כוח, עוד ריסוק, עוד שחיתות, עוד מינוי? אין בושה? מה באמת הממשלה הזאת עשתה בשביל הציבור בשבעת החודשים האחרונים? משהו אחד, משהו משמעותי. לגלגתם כשיזמת ההייטק עינת גז הודיעה על העברת כספים של חברת פפאיה גלובל לחו"ל. לגלגתם כשהיא אמרה: אין לי פה ודאות שנוכל לנהל פעילות כלכלית בין-לאומית בארץ עם החקיקה הזו. בינתיים היא זו שצוחקת אחרונה, כי מאז שאת הכסף שלה היא הוציאה, של החברה, השקל שלנו קרס מול הדולר ומול האירו, והיא צדקה – היא הרוויחה ואנחנו הפסדנו. אין איש אחד בתעשיית ההייטק שאני מדברת איתו שלא מדבר בצער על מה שקורה. כואב הלב. ראש הממשלה שלנו, ההיסטוריה חשובה לו, הוא מחבב היסטוריה. הוא גם מכונה "מר כלכלה", אבל לצערי, הממשלה הזו מוכיחה שהכלכלה הפכה לקלקול, לקלקלה. ראש הממשלה, שההיסטוריה חשובה לו כל כך, ייזכר בהיסטוריה הפוליטית של מדינת ישראל לדיראון עולם כאדם שהביא הכי הרבה הרס לכלכלה הישראלית ולהייטק הישראלי בזמן שיא. את הנזק נראה כולנו בשנים הבאות – במיסים שהחברות הישראליות תשלמנה לאנשים זרים במדינות זרות, באנשים שנאבד, בחוסר האמון של השוק העסקי במדינה, באובדן הדרך, בהשחרת והרחקת ההייטקיסטים, פטריוטים ישראלים שהפכתם לאויבי העם. כמה עצוב שכל השנאה הזאת קורית בתקופה הזו, בשלושת השבועות שבסופם תשעה באב, שבו נחרב בית המקדש בשל שנאת חינם. אני קוראת פה, מעל הבמה הזאת: תחזירו את הוודאות, תסירו את החקיקה, תפסיקו את העננה הזאת, ובואו נלך לתהליך בהסכמה רחבה. אחרת, לכו הביתה, כי אתם לא ראויים לעם הזה ולא ראויים למשול. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לחברת הכנסת פרקש הכהן. יעלה ויבוא וישיב על ההצעות של סיעות יש עתיד והמחנה הממלכתי, ברהיטות, כהרגלו, שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

תפסת צד – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

אמרתי "ברהיטות". זה רק לעניין הסגנון.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, השר המקשר בין הממשלה לכנסת, חברות וחברי הכנסת, אדוני, לפני שאני אשיב לאופוזיציה אני חייב להתוודות. השר אמסלם, אני 14 שנים וחצי כאן. אני מעולם לא זוכר רדידות ושקרים בלי למצמץ כפי שמציגות החברות האחרונות שנימקו את הצעות האי-אמון של האופוזיציה. רמה ירודה שכזאת; משקרים כמו – – –

דבי ביטון (יש עתיד):

– – – איך הידרדרת – – –

אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי):

היו"ר אמיר אוחנה:

גברתי חברת הכנסת פרקש הכהן, הקפדתי שתאמרי את דברייך בלי שום הפרעה.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

משקרים כמו שנושמים, שקרים והסתות שהאולם הזה, שידע הרבה מאוד רגעים דרמטיים, והוא ידע הרבה רגעים דרמטיים – השפל שאליו מדרדרת האופוזיציה הזאת את ישראל – הם ייזכרו לדיראון עולם, ואתם תיזכרו לדיראון עולם.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

אתם בשלטון.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

כפי שבדמוקרטיה העם שלח אותנו, אבל כיוון שאני מתכוון לתת לכם, חסרי ההבנה הטוטלית, שיעור בדמוקרטיה, אני אשיב לך.

דבי ביטון (יש עתיד):

העם הזה שלח אתכם.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברות הכנסת, מרגע זה אני מתחיל בקריאות. תודה רבה.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, מפלגות טוטליטריות לא יטיפו לנו על דמוקרטיה; מפלגות של איש אחד שקבע לעצמו תקנון צפון קוריאני ממש לא יטיפו לנו על דמוקרטיה; מפלגות שאין להן ולמנהיגים שלהן הבנה מינימלית במושגי יסוד של דמוקרטיה ואזרחות בסיסית – אין סיכוי שיטיפו לנו על דמוקרטיה. צווחות, אלימות, זמבורות, קללות, הפצת שקרים זדוניים כשהם יודעים שהם מפיצים את השקרים הזדוניים, זוהי הדמוקרטיה על פי האופוזיציה. יש כמה דוגמאות רק מן הזמן האחרון על אלה המטיפים על דמוקרטיה שפיהם וליבם אינם שווים. למשל: אחריות למלחמת אזרחים תהיה עליכם; וממשיך: נרעיד את המדינה אם תמשיכו את החקיקה. ומי מסרב בעקשנות לגנות את הסרבנות, הראויה לכל גינוי, מימין ומשמאל, ובפועל, אדוני היושב-ראש, פשוט מצדיק אותה? ובכן, הם אותם אלה, השניים, גנץ ולפיד, שברחו מהשיחות בבית הנשיא ביום שנציגתם נבחרה לנציגת הכנסת בוועדה לבחירת שופטים. בבוקר הם אמרו: אם חלילה – השר אמסלם – אתם תבחרו שני נציגים מהקואליציה, יסתיימו השיחות בבית הנשיא. כך הם אמרו בבוקר. עברו שבע או שמונה שעות, נבחרה נציגה שלהם, ומי ברח? מי – כמובן, בהודעה משותפת, דרמטית, סמוך לשעה 20:00? גנץ ולפיד. אפס גינויים לאלימות נגד נבחרי ציבור; אפס גינויים לחסימות כבישים וצמתים, לתבערת המדורות הבלתי-חוקיות בנתיבי איילון, לשיבוש חיי אזרחים שכל מה שהם רוצים הוא להגיע לביתם ולמשפחתם. ראיתי בתדהמה, אדוני היושב-ראש, סרטון, אני חושב מצומת כפר תבור או סמוך לצומת כפר תבור. משפחה ישראלית, אינני יודע מאיפה, נקלעת לתוך חבורה של התפרעות. משתמשים במקלות הדגלים שקונות להם העמותות הממומנות – פתאום הם גילו את דגל ישראל, אחרי ש-30 שנה שכונות שלמות בישראל, שכונות שלמות, לא היה בהן דגל. אתם רוצים את השמות של השכונות? נחסוך. אבל עכשיו הם קיבלו דגלים, הם קיבלו את הדגל, הם קיבלו אותו בצורה מאורגנת.

קריאה:

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

מאה שערים. תגיד באיזה שכונות.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

את יודעת בדיוק איפה השכונות שלא היה דגל. המשפחה נקלעת, השר אמסלם – לא דיברתי עליך.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

– – – באיזה שכונות?

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

יש כאן חברות כנסת שיודעות באיזה שכונות שלמות בישראל – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת סובה.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

הן יודעות, כי חלקן גרות שם. לא היו דגלים במרפסות, לא היו דגלים על המכוניות, התביישו בדגל, הסתירו אותו, הורידו אותו. עכשיו הם מקבלים אותו מהעמותות, יחד עם החולצות שלהם והמוטות, ומשתמשים בהם כדי להכות על המכונית – משפחה. והילד זועק, שומעים את הילד הקטן זועק, או ילדה, אינני זוכר. דממה. לא לפיד, לא גנץ, לא פרקש, לא אף אחד. שקט, דממה. גדעון סער, זאב אלקין – כלום. לא אביגדור ליברמן, המסית הראשי, זה שהציע – הינה, תברח, תברח, המסית הראשי; הוא מתחרה רק עם לפיד בהסתה – על החרדים שצריכים לזרוק למזבלה ביחד עם נתניהו, בתוכנית – – –

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

עם הדגל או בלי הדגל – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת סובה, קריאה ראשונה.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

אל תגן עליו, אל תגן. זה מעשה בריונות.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת סובה, קריאה שנייה.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

מעשה בריונות, בתוכנית באחד מערוצי הטלוויזיה – – –

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

היו"ר אמיר אוחנה:

הייתה ראשונה, רק לא שמעת כי הפרעת, אז עכשיו אתה בשנייה. אנא.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

לא, לא, אנחנו לא שוכחים שום דבר. שום דבר. אגב, מה עם הערבים? חשבתי שאם אין נאמנות אין אזרחות. חשבתי שאום אל-פחם תוחזר – אום אל-פחם, כן – למדינה הפלסטינית. כלומר, הוא גם מוותר על שטח מארץ ישראל השלמה, גם מקים מדינה פלסטינית וגם רוצה – לאן נזרוק? למזבלה את החרדים ואת נתניהו, אולי ביחד עם הערבים. בושה וחרפה, איזה סגנונות הבאתם לשיח הציבורי. שפל של כל הזמנים. עכשיו מפריעים למשפחה בכפר תבור; מחר מתכננים לעשרות אלפי ישראלים תמימים, טובים – קנו, אדוני היושב-ראש, כרטיסי טיסה בפברואר, במרץ, באפריל, לוקחים את הילדים לשדה התעופה בן-גוריון, שהיה מתבייש בהתנהגות של האופוזיציה האלימה הזאת, מתבייש, ושם הם יפריעו. למי הם יפריעו? הם יפריעו לישראלים תמימים, טובים, שרוצים לצאת לחופשת הקיץ שלהם. ואני אומר לגנץ וללפיד ולמסית הזה, ליברמן, יחד עם לפיד – הם מתחרים מי מסית יותר נגד ציבורים בישראל: כשאתם שותקים אתם תומכים. כשאתם שותקים אתם תומכים. אז אל תעזו, אל תעזו לעולם, לא בבית הזה, לא מתחת לבתי השרים, להטיף לנו על דמוקרטיה. אינכם מבינים שום דבר בדמוקרטיה. עכשיו, אדוני, אני אסביר לחברות הכנסת הנכבדות ולחבר הכנסת סובה מהי דמוקרטיה. תקשיבו. לפיד לא היה בשיעורי אזרחות, הוא גם לא היה בהרבה שיעורים. אני מכיר אותו מגימנסיה הרצליה בתל אביב. רוב הזמן הוא בכלל לא היה שם, ולכן גם התוצאות הן ברורות, מדוע הוא איננו – – –

קריאה:

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

מי? לפיד למד בגימנסיה הרצליה, גברתי מנהלת הסיעה. לא הרבה לבוא, החמיץ את שיעורי ההיסטוריה, החמיץ את שיעורי האזרחות. עכשיו אני אלמד אותו שיעור באזרחות בסיסית, מה שמלמדים בשיעור ראשון באזרחות, בגימנסיה הרצליה או בכל מקום אחר בארץ, ברוך השם. הקול שלכם בקלפי לא שווה יותר מקול של אף אחד אחר. אל תתנשאו, אל תתגזענו. קולה של מסעודה משדרות שווה לקולה של גב' קפלן מהוד השרון; קולה של הגב' כהן מאופקים שווה לקולו של הטייס מרמת השרון. למקרה ששכחתם, בדמוקרטיה כל קול שווה בקלפי. דמוקרטיה היא רצון העם. אני אגיד לכם את זה בלעז: The will of the people, כדי שיקשיבו בכל העולם. בכל העולם הדמוקרטי יקשיבו: רצון העם, The will of the people. השר אמסלם, אני לא ראיתי שב-1 בנובמבר 2022 אזרחי ישראל הלכו לקלפיות כשמישהו מאיים עליהם. כבני חורין, כאנשים חופשיים, לא תחת שלטון מפא"י עד 1977, הלכו, הטילו את הפתקאות באום אל-פחם ובשדרות, בצפון תל אביב – –

סימון דוידסון (יש עתיד):

בשביל זה שווה להרוס את המדינה? בשביל זה כדאי להרוס את החלום הציוני? בשביל זה שווה לעשות את מה שקורה במדינת ישראל?

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

– – בנתניה, בפתח תקווה, בחדרה, בדרום תל אביב – בכל מקום הוטלו הפתקים אל הקלפיות, והיו תוצאות ברורות: 64 מושבים – הינה, שיעור שני באזרחות לראש האופוזיציה לפיד, שלא היה בשיעורי אזרחות. אין לו שום מושג בדמוקרטיה – רק הסתה, הסתה בלתי נגמרת.

סימון דוידסון (יש עתיד):

מה שאתה עושה עכשיו זה לא הסתה?

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

זאת לא הסתה, זו עובדה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

מה זה לא הסתה?

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

לפיד לא היה בשיעורי אזרחות.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אם הוא היה פה, מילא, דבר אליו.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

שיבוא, שיבוא לדבר. הוא יודע לדבר באינסטגרם או בפייסבוק. מסית. אין פוסט אחד שהוא לא מסית בו. הוא ידבר על ניצחונה של ישראל בליגת האלופות, המוקדמות של הנבחרות הצעירות, ושם יסית נגד החרדים: החרדים לא משחקים כדורגל; בגלל החרדים עד עכשיו לא היינו בליגת האלופות לנוער או בכל תחרות ספורטיבית אחרת. לא, כל דבר. דמוקרטיה היא רצון העם. גנץ ולפיד וגדעון ופרקש, אתם צריכים להבין, אתם לא אדוני הארץ.

סימון דוידסון (יש עתיד):

גם אתם לא.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

אתם לא שליטי הארץ. אנחנו כולנו נבחרנו בפתק הבוחר. זה מושג של מנחם בגין שאין להם מושג מה הוא אמר בכלל, אבל תכף נגיע גם אליו, איך קראתם לו בשמות. חצופים שכמוכם, צבועים, צבועים, עלובים שכמוכם, נושאים את שמו לשווא.

אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי):

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

תתביישו. עוד נגיע אליו. אבל אדוני היושב-ראש, ההיסטוריה של אלימות השמאל מוכרת לנו 90 שנה. למה 90? משום שב-1933, בביטאוני השמאל הסוציו-קומוניסטי – הם מייצגים אותם עכשיו, יש עתיד, אני לא יודע, איך שקוראים להם, המחנה הממלכתי; כל רגע מחליפים שם, כדי שיהיה נוח לגדעון ואלקין להתאחד בכנסת הבאה עם מפלגה אחרת. הם רואים את כוחו של גנץ נחלש, הוא כבר לא ב-30, הוא ב-24, הוא ב-26, אז מקימים מפלגה אחרת. ובכן, אז, לפני 90 שנה, בביטאוני השמאל הסוציו-קומוניסטי, הבולשביקי ממש, ז'בוטינסקי, אדם לאומי, גאה, חילוני מובהק עם חיבה וזיקה למסורת ישראל, אבל חילוני באורח חייו – איך הם קראו לו? לפרוטוקול, בבקשה. העיתונים שלהם, של השמאל, קראו לו הפיהרר – הפיהרר, כך הם קראו לו, לזאב ז'בוטינסקי, המסיתנים האלה. מנחם בגין, אם בכלל קראו בשמו, האיש היושב ליד חבר הכנסת באדר – לא יכלו להעלות את שמו על דל שפתיהם. למנחם בגין הם קראו שנים ארוכות פשיסט – מילה חביבה על השמאל הזה, שאין לו שום מושג מהי דמוקרטיה. הם גם לא יודעים על מה הם מדברים כשהם אומרים פשיזם, אבל כך הם אומרים: פשיסט. וכמובן, גולת הכותרת: רוצח. קראתם לו רוצח מול המעון הרשמי בבלפור. ועכשיו ילדיהם של אלה שב-1982 קראו ליהודי הזה רוצח, באים וקוראים לי ולחבריי פשיסטים ושמות גנאי אחרים, כמובן באיזה סגנון של תועמלנות איומה ביותר שמזכירה את המשטרים האפלים ביותר. אגב, רוצח ובוגד מגונה כלפי יצחק רבין – לא היה רוצח ולא היה בוגד; מנחם בגין לא היה רוצח ולא היה בוגד. אל תטיפו לנו מוסר. ועכשיו באיזה ערגה, ערגה מזויפת ומלאכותית, הם מתגעגעים אליו. אומרים לי: הליכוד הוא לא של מנחם בגין. לא, אז הוא היה רוצח ופשיסט, אסור היה לו לומר מילה אחת כביקורת על הממשלה, על ממשלות השמאל, ולכן הדביקו לו כינויים – אגב, בדיוק מה שעושים היום. כשאין תשובה עניינית, השר אמסלם, מייד מדביקים כינויים ילדותיים, ילדותיים. לכל אחד הם מדביקים כינוי גנאי. אריאל שרון עד ההתנתקות – אתה זוכר, היינו פה, עבדנו לצידו; השר אמסלם, הייתי דובר הליכוד כשהוא היה היושב-ראש, עד ההתנתקות, אז כמובן לא עבדנו ביחד, ברוך השם – היה רוצח, היה איש דמים. הוא סיפר לנו – היה איזה לילה ארוך פה, בכנסת, השר אמסלם, היה לאריאל שרון שולחן קבוע במזנון. הוא סיפר לנו איך בימי מלחמת שלום הגליל הוא היה מגיע לעיתים רחוקות עם רעייתו לילי, זכרה לברכה, להיכל התרבות בתל אביב. הם לא אמרו להם שלום, הם התעלמו מהם כאילו היו אוויר, והיה ניכר שהיהודי הענק הזה, שהציל אותנו יחד עם אחרים במלחמת יום כיפור, נפגע עד עמקי נשמתו מן ההתעלמות עוד יותר מאשר מהקריאות רוצח. אבל אז באה ההתנתקות, והוא הפך לאלילם. יצחק שמיר – שמעתי פה מחברת כנסת את המילה מושחתים. יצחק שמיר – קמפיין הסתה שלם ביססו על המילה מושחת, מושחתים. אמרו עליו – עכשיו הם מטיפים לנו מוסר שאנחנו לא יודעים מי זה בגין ולא יודעים מי זה שמיר. ההסתה נגד נתניהו נמשכת מאז בחירתו הראשונה ב-1996. לא יעזרו ולא עוזרים כל הגינויים המטלטלים מבית המשפט. כשבית המשפט איתם, נוח להם – השופטים מצוינים, השופטים טובים בעינינו, כמובן מהללים אותם; כששופטים קוראים תיגר על הפרקליטות ועל כתבי האישום הכי מגוחכים בתולדות המדינה – כולם יודעים את זה, דרך אגב. אגב, אנשים הגונים היו אומרים לך את זה – אין אנשים הגונים בין ספסלי האופוזיציה, אין, זה נגמר. פעם היו הגונים; אין הגונים, נגמר. ובכן, מגלים – הכול קורס, הכול מתפרק, והם ממשיכים, כולל חברת כנסת שעמדה על הדוכן והמשיכה בשקרים ובהסתות נגד ראש הממשלה נתניהו. ובכן, אדוני היושב-ראש, מה מוכיחה חצי השנה האחרונה בישראל? הרבה דברים. עוד רבות יסופר על ההתרחשויות בישראל בין ינואר לבין יולי 2023. על דבר אחד אני חושב שכבר אפשר די להסכים, לנוכח הפרעות בנתיבי איילון, לנוכח המדורות על הכבישים, לנוכח השימוש במקלות הדגל נגד אזרחים: ראינו, רואים לכם, רואים הכול. אתם לא האליטה של החברה הישראלית, אתם התחתיתה. אתם התחתיתה של החברה הישראלית, ואתם קוראים לעצמכם האליטה. איזו בושה, בושה.

שלי טל מירון (יש עתיד):

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

כן, יש מילים – תלמדו מילים, תלמדו עברית, גם לא יזיק לכם. אדוני היושב-ראש, ממשלת ישראל נגד – – –

סימון דוידסון (יש עתיד):

אין לך טיפת אחריות? אתה מנהיג, אתה שר. טיפת אחריות. המדינה בלהבות, עוד מעט לא תהיה מדינה. טיפת אחריות.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

מי מעלה אותה בלהבות?

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

14 שנה הוא לא למד.

שלי טל מירון (יש עתיד):

לא אתה, אתה אורח במדינה.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

מי מעלה אותה בלהבות?

אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי):

הממשלה הזאת – – –

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

מי מעלה אותה בלהבות? מי מעלה אותה בלהבות?

סימון דוידסון (יש עתיד):

השר, אין לכם טיפת אחריות לממשלה?

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

לכם אין טיפת אחריות; אתה, שלא מגנה את האלימות ואת התבערה ואת המדורה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אני מגנה אלימות. אין אלימות.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

אתה לא מגנה, לפיד לא מגנה, גנץ לא מגנה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אין אלימות.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

סליחה, סליחה, טעות, אני מבקש. אין אלימות?

סימון דוידסון (יש עתיד):

אין אלימות.

שלי טל מירון (יש עתיד):

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

תגיד לי, אתה רציני? לא לא לא, נא לעצור את הדיון. אני מבקש, אדוני היושב-ראש, השר קיש, נא לעצור את הדיון.

היו"ר ישראל אייכלר:

השר אקוניס, אתה מכיר מדינה בעולם שבה שר יוצא לחוף ורודפים אחריו?

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

לא, אני רוצה שחבר הכנסת דוידסון יחזור על הדבר שהוא אמר, בבקשה. נא לחזור.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אין אלימות בהפגנות.

היו"ר ישראל אייכלר:

שמעת מה שעשו לשר אקוניס בחוף הים?

שלי טל מירון (יש עתיד):

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

זה לא יאומן, זה לא יאומן.

שלי טל מירון (יש עתיד):

– – – אתה היושב-ראש, שב בכיסא היושב-ראש ותהיה יושב-ראש, בבקשה.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

לא נשמע כדבר הזה – אין אלימות.

היו"ר ישראל אייכלר:

אתם אומרים שאין אלימות לאדם שמותקף באלימות פעם אחר פעם בתל אביב – אם הייתם עושים את זה למישהו אחר באזור אחר – – –

סימון דוידסון (יש עתיד):

המקרה שהיה לשר הוא לא עם אנשי המחאה, זה עם אדם בודד.

היו"ר ישראל אייכלר:

לא אמרתי מי, אבל לא אמרתי מי, רק הזכרתי, כי אקוניס, לא נאה לו להגיד. כשראיתי את התמונות, הזדעזעתי.

שלי טל מירון (יש עתיד):

סימון דוידסון (יש עתיד):

גם לשר פרוש היה מקרה של אלימות. אבל זה לא קשור.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

אני מבקש מכל הכתבים הפרלמנטריים לא להתייחס חלילה לתשובה המנומקת שנתתי לאופוזיציה, אלא להוציא כותרת מדבריו של חבר הכנסת הצעיר דוידסון מיש עתיד – חבר הכנסת דוידסון: אין אלימות. תגיד לי, אתה רציני? אתה לא היית – אתה רציני? אתה רציני?

סימון דוידסון (יש עתיד):

אני בקפלן בכל שבת. אין אלימות.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

אתה רציני? אתה רציני?

סימון דוידסון (יש עתיד):

אני רציני מאוד.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

אז אני לא יודע איפה אתה חי. עכשיו, אדוני היושב-ראש, קראתי שיש כאן הצעת אי-אמון שכותרתה: ממשלת ישראל נגד הסטרטאפ ניישן. אני שואל, האם האופוזיציה מציעה הצעה נגד עצמה? האם הם מתכוונים לעצמם? ברשותכם, אני אצטט עכשיו מדוּחַ – כן, כך אומרים בעברית, חבר הכנסת דוידסון, כך אומרים, הייתי גם בשיעורי עברית, גם בשיעורי אזרחות – –

שלי טל מירון (יש עתיד):

גם אנחנו.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

– – אבל מנהיג המפלגה הטוטליטרית שלך לא היה.

שלי טל מירון (יש עתיד):

אל תדבר בשמו.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

אני לא מדבר בשמו, אני אומר בשמי שהוא לא היה.

שלי טל מירון (יש עתיד):

אבל הוא לא כאן – – –

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

אני אומר בשמי שהוא לא היה. אז שיבוא לכאן ויגיד: הייתי בשיעורי אזרחות – – –

סימון דוידסון (יש עתיד):

אני לא חושב שאתה יכול ללמד את יאיר לפיד עברית.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

אני אלמד הרבה דברים אותך וגם אותו. הרבה דברים אני אלמד אותך וגם אותו – את הדמוקרטיה בראש ובראשונה. אני אלמד אתכם דמוקרטיה.

שלי טל מירון (יש עתיד):

אנחנו נלמד אותך.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

את יכולה ללמד אותי דמוקרטיה?

שלי טל מירון (יש עתיד):

כן, אני יכולה.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

היא גרה בשכונה שבה אומרים – שכונה פלורליסטית: אל תגור פה. שכונה פלורליסטית: אל תגור פה, כמו במשטרים האפלים ביותר.

שלי טל מירון (יש עתיד):

גם אתה גר בשכונה הזאת. אז למה אתה גר בשכונה הזאת? אז למה אתה גר שם?

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

הינה, היא ממשיכה.

שלי טל מירון (יש עתיד):

אתה אומר לי למה אני גרה בשכונה – למה אתה בוחר לגור שם?

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

חברת כנסת, כמו במשטרים האפלים ביותר, אומרים ליהודי איפה לגור.

שלי טל מירון (יש עתיד):

אתה בוחר לגור שם.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

לא אשאל אותך – – –

היו"ר ישראל אייכלר:

חברת הכנסת טל מירון, קריאה ראשונה. לא להפריע.

שלי טל מירון (יש עתיד):

למה אתה שם?

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

אני לא אשאל אותך. אני לא אשאל אף אחד איפה לגור. גם הצווחות שלך לא יעזרו.

שלי טל מירון (יש עתיד):

אבל אתה – – –

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

אני מודיע בצורה הכי ברורה: אחרי המשטרים האפלים ביותר במאה הקודמת, אמרו ליהודים איפה לגור – תקשיבו. תקשיבי לעצמך.

שלי טל מירון (יש עתיד):

מי אומר לך איפה לגור? אתה בוחר לגור שם.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

אני לא אשאל אותך איפה לגור.

שלי טל מירון (יש עתיד):

אבל לא אמרתי לך איפה לגור, אתה טוען שהשכונה – – – אני גאה בשכונה שלי, אני גאה בתושבים שלי.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

אני לא אשאל אותך ואף שכן איפה לגור. אני אגור איפה שאני רוצה, כמו שיהודי יכול לגור בעולם איפה שהוא רוצה. עכשיו אני אקריא מהדוח – וכן, חבר הכנסת דוידסון, אני אלמד את לפיד, גם דמוקרטיה, גם אזרחות – –

סימון דוידסון (יש עתיד):

אתה לא יכול ללמד אותו.

שלי טל מירון (יש עתיד):

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

– – גם אותך וגם אותו. אתה אל תגיד לי מה אני יכול ומה לא.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אולי את השר אתה יכול ללמד.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

אתה אל תדבר על השר אמסלם. אל תדבר. הוא לא דיבר איתך – אל תדבר איתו, זה הכול. עכשיו אני אקריא – – –

סימון דוידסון (יש עתיד):

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

הוא לא דיבר איתך – אל תדבר איתו. אנחנו דיברנו איתך. עכשיו אני אומר לכם, כיוון שהשרה פרקש – איפה השרה פרקש?

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

אתם עדיין עם ממשלת – – –

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

לא לא לא, עלתה, נימקה אי-אמון – צריכה לקבל תשובה.

קריאה:

היא לא שרה – – –

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

ובכן – אז שתיקח – תשלחו לה את הפרוטוקול. מן הדוח של רשות החברות – ובכן, במחצית השנייה של שנת 2022 השתנתה המגמה, וסך ההשקעות הרבעוניות נחתך ביותר מחצי. אדוני היושב-ראש, בסך הכול בשנת 2022 הצטמקו ההשקעות בסטרטאפים בישראל כמעט במחצית בהשוואה לשנה שקדמה לה, והסתכמו בכ-16 מיליארד דולר. ובכן, שנת 2022, יום אחד לא היינו בממשלה. יום אחד. אולי יום אחד, ביום ההשבעה, ב-29 בדצמבר, בערב יום חמישי, נדמה לי. סליחה, יום וחצי. שנת 2022 כמעט כולה היא אחריות של ממשלת הכישלון והחידלון שנתמכה על ידי האחים המוסלמים, וראש ממשלה שרוב הקדנציה היה בה עם שישה מושבים בכנסת. זו דמוקרטיה? אתם תטיפו לנו על דמוקרטיה? אתם תטיפו לנו על שימוש בסטרטאפים? עכשיו, כיוון שיצא כאן שר האוצר לשעבר – – –

רם בן ברק (יש עתיד):

– – – נאום יותר טוב מהנאום הקודם.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

כיוון שאתה לא היית כאן ולא שמעת שום דבר – – –

רם בן ברק (יש עתיד):

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

לא שמעת שום דבר. לא שמעת שום דבר.

רם בן ברק (יש עתיד):

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

אני לא מדבר – חבר הכנסת בן ברק, אני לא מדבר ולא מעביר ביקורת על הראיונות שלך בכלי התקשורת, שהם באמת לא מכבדים, ואני אומר את זה בלשון המעטה. בלשון המעטה אני אומר את זה.

רם בן ברק (יש עתיד):

כל כך רדוד, כל כך רדוד.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

רדידות הטיעונים שלך – כמו לדבר לילדים בבית ספר יסודי שלא מבינים שום דבר.

רם בן ברק (יש עתיד):

27 שבועות, יותר משני מיליון איש בחוץ, ולא נפגע שוטר אחד אפילו בפסיק.

אופיר כץ (הליכוד):

– – – מאפשרים לי – – –

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

חבר הכנסת בן ברק, חבר הכנסת בן ברק, אתם, אתה – – –

רם בן ברק (יש עתיד):

הולכים ועושים שיימינג ליועצת המשפטית, עושים לה משפט שדה. הרי מבחינתכם, את כל שומרי הסף תזרקו לפח. השר אמסלם רוצה מחר להיפטר מכולם – – –

אופיר כץ (הליכוד):

שלי טל מירון (יש עתיד):

אנחנו רוצים למלא – – –

רם בן ברק (יש עתיד):

זה בדיוק מה שאתם רוצים.

אופיר כץ (הליכוד):

רם בן ברק (יש עתיד):

אתה מדבר איתי על מושחתים? אתם האימ-אימא של המושחתים.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

חבר הכנסת רם בן ברק – – –

רם בן ברק (יש עתיד):

אתם רוצים להיות מושחתים – – – אתם רוצים שהחוק יעזור לכם להיות מושחתים – זה מה שאתם רוצים, ששום דבר לא יגביל אתכם, כלום. אתם פשוט עושים מה שאתם רוצים.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

הינה, למשל, זה לא רק טיעון ילדותי – זה טיעון מסית, משקר. שקרן, משקר, משקר.

שלי טל מירון (יש עתיד):

זה מה שאתם עושים כבר רבע שעה. מ << דובר_המשך >> שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> אני אעמוד כאן ואשיב לכם אחד-אחד על השקרים שלכם. על השקרים שלכם תקבלו תשובה עד אשר זה יגיע לארבע שנים מלאות.

רם בן ברק (יש עתיד):

זה לא יעלה בידכם. איך אמר השר אמסלם? על אפכם ועל חמתכם.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

לא 27 שבועות, חבר הכנסת רם בן ברק – ארבע שנים מלאות. ובכן, אני אסיים. לא תהיה כאן הדיקטטורה שיש ביש עתיד. אין כאן את התקנון של יש עתיד, כאן יש את התקנון של גוף דמוקרטי. ליש עתיד אין מושג בדמוקרטיה. תגיד, חבר הכנסת רם בן ברק, אתה ביש עתיד בכלל? אתה הרי אמרת שאתה עומד להתמודד נגד לפיד, אתה לא תהיה ברשימה הבאה – אתה, עפר שלח, שי פירון ויעקב פרי. אתה לא תהיה ברשימה הבאה. לא תהיה בה.

רם בן ברק (יש עתיד):

סימון דוידסון (יש עתיד):

– – – ושיקלי וסילמן – זו דמוקרטיה?

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

אתה, אל תדבר על דמוקרטיה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

שיקלי וסילמן הם השחיתות הכי גדולה שיש. אתם קניתם את הפלת הממשלה על ידי – – – סילמן – זו דמוקרטיה?

רם בן ברק (יש עתיד):

– – – ושיקלי אותו דבר.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

סימון דוידסון (יש עתיד):

קניתם אותה, קניתם שרה.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

או-אה, הינה עוד אחד, יבגני סובה, ברשימה דמוקרטית כמו בפוליטביורו, כמו בקרמלין, כן – שם קובעים את הרשימה של ישראל ביתנו; הרשימה של יש עתיד, שאין להם מושג – אין לכם מושג מהי דמוקרטיה. אבל אני אתייחס – כיוון שהמסיתן אביגדור ליברמן ששלח למזבלה את החרדים וגם את תומכי הליכוד ביחד, למזבלה הוא שלח אותם – אגב, לרדידות, טיעון כזה, ראש האופוזיציה עדיין לא הגיע. הוא מסית הרבה מאוד, אבל לנומך כזה הוא עדיין לא הגיע, אבל יש עוד לאן לשאוף, זה בסדר. ובכן, אפרופו הדברים המופרכים של השרה לשעבר פרקש – ובכן, באותו זמן שבו אביגדור ליברמן, שהיה אחראי באופן טוטלי לשנת 2022, וגם הוא יודע שהירידה בהשקעות בהייטק ב-2022 החלה בדיוק כמו מגמת העלייה של הריבית – – –

סימון דוידסון (יש עתיד):

ב-2022 הייתה פריחה בהייטק, על מה אתה מדבר? מאיפה אתה מביא את זה?

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

אני מקריא מדוח של רשות החדשנות. לא שמעת כי צווחת, כי אתם אוהבים לצווח. זמבורה הבאת? זו רמת הטיעון שלכם. ובכן, אני מקריא. אחרי שנה, שנת שיא – דוח של רשות החדשנות – שנת שיא להייטק העולמי ב-2021, בשנה שלאחר מכן חלה התקררות. במחצית השנייה של השנה, 2022, המגמה של עלייה ירדה, וסך ההשקעות הרבעוניות נחתך ביותר מחצי. בסך הכול בשנת 2022 הצטמקו ההשקעות בסטרטאפים בישראל כמעט במחצית. מאיפה הבאתי? מאיפה הבאתי? מכאן הבאתי. אני מוכן לשלוח לך.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

כמה היום? כמה היום, אחרי חצי שנה? תגיד.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

אני מוכן לשלוח לך את הדוח.

סימון דוידסון (יש עתיד):

שר המדע, תגיד מה קורה היום.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

ובכן, אדוני היושב-ראש – – –

סימון דוידסון (יש עתיד):

מה קורה היום?

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

ובכן, אדוני היושב-ראש – –

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

הוא אומר 16 מיליארד, תגיד כמה היום.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

– – למרות כל האלימות שלכם, כל השקרים – –

סימון דוידסון (יש עתיד):

70%.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

– – כל ההסתות, כל הצווחות – –

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

מה הסתה?

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

– – כל הצעקות, כל החסימות, כל הזמבורות, כל האמירות ליהודי היכן לגור בישראל ב-2023, כמו במשטרים האפלים ביותר, למרות כל הדברים הללו עם ישראל חי ויחיה, ואנחנו נעשה מה שהציבור דרש מאיתנו לעשות – –

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

אנחנו לא עם ישראל?

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

– – וזה להוביל את מדינת ישראל בארבע השנים הקרובות. תודה, אדוני היושב-ראש.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה, שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס. אנחנו עוברים להצעת האי-אמון של ישראל ביתנו: כישלון הממשלה בהתמודדות עם יוקר המחיה ופגיעה בכלכלה הישראלית. ינמק חבר הכנסת יבגני סובה, בבקשה.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לפני שאני אגע בתוכן האי-אמון, אני רוצה להגיב לשר אקוניס, מאחר שהוא נקב בשם שלי. השר אקוניס, אני מקווה שאתה לא יוצא מהאולם. אז תן לי להגיד לך משהו קטן לפני שאני אגע בהצעת האי-אמון.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

מה שאני מציע לך – – –

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

אל תתחנף.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

לא, אבל אל תפריע לי. אם אתה תפריע, איך אני אגיד? אני רוצה להגיד לך משהו, אדוני השר. קח בבקשה את השידור של הנאום שלך ותסתכל בבית בזמן החופשי שלך. אני תוהה, השר אקוניס, אם זה כתוצאה מהשיחות הרבות שלך עם הבוס שלך, שהוא יכול ללמד את כולנו פה הסתה, או מהנסיעות הרבות שלך לחוץ לארץ. אני אגיד לך למה – כי כנראה הנסיעות הרבות שלך לחו"ל הביאו למצב שאתה מנותק. אתה מנותק ממה שקורה במדינה, אתה מנותק ממה שקורה בכלכלת ישראל – –

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

– – ואתה – תקשיב טוב, אני מעולם לא שמעתי נאום יותר מסית. אתה עברת את השר אמסלם בזה שאתה מסית.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

תקשיב, אני אומר לך שאני במקום השר אמסלם הייתי דואג היום, כי יש פה תלמידים טובים ממנו. עברת אותו בהסתה. מעולם, מעולם, אדוני היושב-ראש, לא שמעתי דברי שקר והסתה כמו ששמעתי היום מהשר אקוניס. ומה? הוא מציג פה – שנת 2022 עם 16 מיליארד דולר השקעות בהייטק, והכי חשוב, הוא לא אומר כמה השקעות יש בשישה החודשים האחרונים. למה? כי הן אולי מיליארדים בודדים. זאת הבעיה. ואקוניס לא רוצה לדבר, הוא לא רוצה לדבר על השקעות, על ירידה בענף ההייטק בששת החודשים שהממשלה הזאת קיימת. מה שטוב לו – הוא מסתובב פה לכיוון הח"כים מהאופוזיציה, עושה כל מיני תרגילים, דופק על הדוכן – דרך אגב, זה רכוש של כולנו, זה רכוש של משלמי המיסים – דופק על השולחן, הורס פה דברים, צועק. למד, למד מהבוס שלו, זה מה שהוא יודע לעשות. אני מציע לשר אקוניס, אם היה פה מבקר תיאטרון באולם הזה, או קולנוע, הוא לפחות היה נותן פה ציון למשחק התיאטרלי שלו, ולמשחק הזה אני הייתי נותן ציון נכשל, כי אפילו לזה אני לא מאמין, לכל ההצגות שהוא עשה פה. פשוט תתבייש. פשוט הסתה מוחלטת 20 דקות נגד האופוזיציה, שכבר שישה חודשים לא נמצאת בניהול המדינה. יכול להיות שהוא יודע להסית, אבל לנהל מדינה הוא לא יודע. עכשיו אני רוצה לדבר על מה שהולך להתרחש פה בשעות הקרובות בבית הזה. הקואליציה כנראה תעביר בקריאה הראשונה את החוק לביטול עילת הסבירות. זה יעבור לא בגלל שזה דבר נחוץ לחיזוק הביטחון, לחיזוק הכלכלה, לחיזוק של מדיניות החוץ. זה יעבור משום שלממשלה יש שיכרון כוח והיא יכולה לעשות ככל העולה על רוחה, והגורם היחיד – אני מדגיש את זה – הגורם היחיד שמסוגל לאזן זה בית המשפט העליון. למה זה הגורם היחיד במדינה שלנו? יש תשובה לזה. השר אקוניס דיבר על דמוקרטיה, דמוקרטיה; אזרחות כנראה הוא לא למד בבית הספר או בגימנסיה הרצליה – משום שאין לנו גורמים מאזנים נוספים. אין לנו היום בית נבחרים עליון, שזה הסנאט האמריקאי או כל סנאט אחר, בכל מדינה שיש שני בתים בפרלמנט; אין לנו היום וטו נשיאותי, נשיא לא יכול להטיל וטו על המהלכים של הממשלה או של הפרלמנט, כפי שקורה ברוב המדינות הדמוקרטיות המפותחות; הדבר הכי חשוב – אין לנו חוקה. ברגע שאין לנו חוקה, הרוב, חברת הכנסת גוטליב, יכול לעשות כל דבר שהוא רוצה – –

טלי גוטליב (הליכוד):

סעיף 15 לחוק-יסוד: השפיטה – – –

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

– – ולכן במדינה דמוקרטית, כשיש איזונים ובלמים, חייבים גם להשאיר את הכלים לבית המשפט העליון, ומי כמוך יודע את זה.

טלי גוטליב (הליכוד):

אבל יש פה.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

הבעיה – אתם חושבים שזה ישחק לטובתכם? לא, זה לא ישחק לטובתכם. אני אגיד עוד משפט. כשאנחנו מסתכלים על המושג "עילת הסבירות", אומנם זה מושג משפטי, מעולם המשפט, אבל בחודשים האחרונים זה הפך למושג עממי. היום אנשים כבר מתחילים להבין מה סביר ומה לא סביר. אדוני היושב-ראש, אם תשאל חברים שלך: מה סביר בעיניך, משהו באשר לחיים שלנו, אני מניח שלכל אחד יש דעה. האם זה סביר שישה חודשים לעסוק רק בדבר אחד – כיצד להחזיר עבריין מורשע לממשלה? זה מה שהממשלה עושה שישה חודשים. דרך אגב, אני מרחם על הח"כים החדשים בקואליציה. במקום להעביר חקיקה, במקום לשפר את חיי האזרח, במקום לקדם הצעות, כל הקואליציה משועבדת לדבר אחד: לעשות ככה שיושב-ראש ש"ס אריה דרעי יחזור לשולחן הממשלה. בשביל זה כל הבלגן הזה. לא מצאתם דרך מקורית אחרת? זה מה שאתם עושים שישה חודשים, חבריי מסיעת ש"ס, וזאת הסיבה לכל הסיפור הזה, עילת הסבירות. אין שום עילת הסבירות, יש רק רצון לאי-סבירות של הדבר הזה בבית הזה. השר אקוניס דיבר על ההייטק. מעניין אותי מה הוא, בתור שר המדע, פועל ומה הוא עושה בשביל לחזק את ההייטק. אני קורא את הדוחות בדיוק כמו שכולנו קוראים את הדוחות. אני מסתכל על מגמות מדאיגות מאוד, והמגמות המדאיגות האלה מצביעות על ירידה חדה לא רק בהכנסות ובהשקעות של ההייטק – אדוני היושב-ראש, זה מפריע לי. שר האוצר מנהל פה כרגע דיון, וזה מפריע. אני שומע את הוויכוח של שר האוצר ויו"ר הקואליציה עד לפה, לאוזניים שלי.

היו"ר ישראל אייכלר:

אני מבקש, היושב-ראש, לא להפריע לנואם.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

אם הייתי לומד משהו מהוויכוח הזה הייתי משתמש גם בנאום הזה, אבל גם שר האוצר לא מבין את המשמעות של ירידה בהייטק. אם אנחנו לא נתעשת ולא נחזיר את הוודאות הכלכלית למדינה הזאת, לא יהיה לנו הייטק כבר בכמה השנים הבאות, בעוד שנתיים-שלוש נגמר הסיפור של ההייטק. אם נגמר הסיפור של ההייטק, נגמר הסיפור של הקטר של הכלכלה. בחודשים האחרונים, מאז שהתחילה המחאה, אני מדבר הרבה עם החברים שלי שהם, תאמין לי, אדוני היושב-ראש, הם מאוד מסודרים בהייטק, מסודרים מאוד. יש לי חברים שמרוויחים יותר מחבר כנסת, יש להם חברות עם הכנסה של כמה מיליונים בשנה, מהנדסים, אנשים של תוכנה, אנשים שעוסקים – ממש עושים כסף גדול. דרך אגב, הם יוצאים להפגנות, הם יוצאים להפגנות והם לא אנרכיסטים. הם יוצאים בכל שבוע לקפלן ועומדים שם בקפלן, והם קוראים לממשלה להתעשת, כי הם מבינים שברגע שהענף שלהם ייפגע, כל הכלכלה תיפגע. לא יהיה לכם כסף לחלק לאנשים, לא יהיה לכם כסף לחלשים. כבר היום, כבר בתקציב הזה, קיצצתם לאנשים כסף, לא נתתם תוספות. הרבה אנשים אומרים: מהו העתיד במדינה אם ככה הממשלה ממשיכה לנהל את המדינה? מה העתיד? מה, לעבור לקפריסין? לעבור ליוון? יש כאלה שכבר הסתדרו בעמק הסיליקון והם לא רוצים לחזור למדינה. אני אומר לאנשים האלה – אני מסתכל למצלמה ואני אומר לאנשים האלה: אל תעזבו. אם אתם תעזבו, לא נוכל לשקם את המדינה. אתם, אתם אלה שמחזיקים את כלכלת ישראל. אתם אלה שצריכים להילחם, לצאת ולהילחם גם על העתיד שלכם, גם על העתיד של הילדים שלכם וגם על הפרנסה שלכם, כי בסופו של דבר, אם אתם לא תעמדו לצידנו עכשיו במאבק הנחוש הזה, אז לא תהיה לנו מדינה. כשאני מסתכל על הדברים – ממש דברי הסתה, דברי הסתה – שישה חודשים אתם בממשלה, שישה חודשים אתם עדיין מחפשים אשמים בשנת 2022. מה קורה לכם? מה קורה לכם? מה תגידו בעוד חצי שנה? מה תגידו? מה, תאשימו את הממשלה הקודמת הקודמת הקודמת? שכחתם שלפני הממשלה הקודמת אתם הייתם 12 שנה בשלטון? אם החוק הזה יעבור, אדוני היושב-ראש. הקרע בעם יחריף. כבר מחר – אני אומר את זה בצער רב – כבר מחר אנחנו כנראה נראה אלימות, אנחנו נראה שהמשטרה תשתמש באלימות כלפי המפגינים. אני לא אתפלא אם מחר אנחנו נראה ביטול של טיסות אזרחיות – שמענו גם את זה. שמענו גם את זה.

טלי גוטליב (הליכוד):

די, די.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

יש גם לא מעט אנשים שלא רוצים להתנדב. להתנדב זה לא לבצע גיוס, זה לא לבוא להתגייס למלחמה. יש הרבה אנשים שכבר היום שואלים את עצמם: למה שאני ארכוש – או אסייע לרכוש – לילדים שלי דירה, כשאין עתיד במדינה הזאת? המשמעות היא פשוטה: ברגע שהאנשים האלה לא רואים ודאות כלכלית ולא רואים את העתיד עבורם ועבור הילדים שלהם, כלכלת ישראל תקרוס. ואם כלכלת ישראל תקרוס, זה יסתיים וייגמר באלימות קשה. לצערי, אנחנו חיים בזירה שמסביבנו יש לא מעט מדינות שברגע שיש בהן בעיה כלכלית, אנחנו רואים אלימות. מספיק להסתכל על מה שקורה בלבנון. אני לא אומר שזה יקרה מחר, אדוני היושב-ראש; אני אומר שזאת המגמה. ברגע שלבן אדם אין איך לשלם משכנתה, ברגע שלבן אדם אין איך להאכיל את הילדים, לבן אדם אין מה להפסיד. הממשלה שלכם מובילה לאבדון כלכלי ולאבדון של המדינה כולה. פשוט בושה. תתביישו לכם.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה לחבר הכנסת יבגני סובה. ישיב שר האוצר בצלאל סמוטריץ'.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אדוני היושב-ראש, חברי השר, חבריי חברי הכנסת, אמרתי פה בפעם הקודמת כשעמדתי שאתם באופוזיציה אלופי הפייק. קחו למשל את הנתונים שהתפרסמו אתמול – שפרסם משרד האוצר – על נתוני הגבייה לחודש שעבר. אני רואה את גדעון סער וכל מיני טרולים אחרים באופוזיציה: כלכלת הגרנדמייזר לא מצליחה, הגירעון גדל, יצטרכו קיצוצים, יצטרכו להעלות מיסים. אני שואל את עצמי אם אתם באמת מאמינים בשקרים – זאת מילה לא יפה, היא מילה קשה, אבל אין לי מילה אחרת – או שאתם חושבים שהציבור כזה טיפש, שהוא קונה את השקרים. אז ראשית, מתחילת השנה אנחנו עדיין בעודף של למעלה מ-6 מיליארד שקלים. נכון שאת החודש הקודם סיימנו – כשמסתכלים על חודש אחד – בגירעון של 0.9, כצפוי, כמתבקש וכפי שתכננו. הרי היעד שלנו כרגע, של הגירעון – בנינו את התקציב על סמך 1.1%, עדכנו את זה כבר ל-1.3%, ואני אגלה לכם סוד: גם אם נגיע ל-1.5% גירעון, זה כלום. למה כצפוי? איך ידענו את זה? מה, אנחנו כאלה נביאים? מכיוון שזו המטרה של הנגיד שמעלה את הריבית – וברוך השם קיבלנו ממש עכשיו החלטת ריבית שהנגיד לא מעלה פעם נוספת אחרי עשר העלאות רצופות את הריבית, וזה אומר שהמשק מתחיל להתייצב, בין היתר בגלל המדיניות הפיסקלית האחראית שאנחנו מובילים והתקציב האחראי שהובלנו וחוסר הנכונות שלנו לרוץ בפופוליזם ולזרוק סתם כסף שיתדלק אינפלציה, ישחק את ערך הכסף ורק יפגע באזרחי מדינת ישראל. האינפלציה היא המס הכי כבד שמושת עליהם. אבל המטרה של העלאת הריבית היא לצנן את השוק, להאט את השוק, לצנן ביקושים. אז אנשים באמת קונים פחות – יש פחות הכנסות למדינה. זה בסדר גמור, ידענו את זה, בנינו על זה, תכננו את זה. הרי אתם יודעים שיעד הגירעון בחוק הוא 3%; אנחנו הרבה מתחת לחצי שלו. גם אם המגמה הזאת של 0.9% תימשך, ואלכ זה יהיה נס, ואם מגמת הירידה בהכנסות תימשך, נגיע לאותם 1.3%, 1.5% שאנחנו בונים עליהם, על זה בנינו את הגירעון. זה עדיין גירעון הרבה יותר נמוך ממה שיש בשנים תקינות. אנחנו עדיין נראה המשך מגמה של ירידה ביחס החוב–תוצר. תסתכלו בארצות הברית – אתמול התפרסמו נתוני הגירעון. הגירעון בארצות הברית הוא הגדול ביותר זה עשר שנים, למעט שנת הקורונה. ככה זה בכל העולם. זו המטרה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

הכול נפלא, גן עדן.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

לא הכול. תכף אני אסביר. לא הכול – –

שרון ניר (ישראל ביתנו):

מה עם הכנסות – – –

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

– – אבל נתוני הכלכלה, בוודאי הנתונים הפיסקליים של מדינת ישראל, מצוינים. זה נכון, שנה שעברה, ב-2022, היו הכנסות פנטסטיות – אגב, לא בגללכם; הייתה בועה בכל העולם, כסף זול, עולה אפס, השקעות גדולות. אבל אתם יודעים מה? בטח שהבאתם הרבה הכנסות מדינה, בגלל שבהפקרות שלכם מחירי הדיור קפצו ב-20% בשנה, אז בטח, המדינה מרוויחה מקרקע וממיסוי. איזה יופי, המדינה מכניסה.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

מה עם – – –

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אז אותי הרבה פחות מטרידות כפל הכנסות המדינה. אנחנו במקום טוב, מבוקר, מאוזן, מרוסן ואחראי. אותי מעניין להוזיל את המחירים לאזרחי ישראל. כן, מחירי הדיור מתחילים לרדת, רואים מגמה עקבית בחצי השנה האחרונה, והאתגר הגדול שלנו כמובן זה לשמור על קצב התחלות הבנייה גם בסביבה של ירידת ביקושים ומצוקת אשראי בגלל סביבת ריבית גבוהה. עשינו חלק ועושים שורה שלמה של צעדים – שר השיכון ועבדכם הנאמן – כדי שנמשיך בקצב התחלות בנייה של 65,000, 70,000 ואולי ויותר מזה התחלות בנייה בשנה, כדי שכשהריביות יתמתנו והביקושים יעלו, הם יפגשו היצע גדול ולא חס וחלילה היצע נמוך שיביא לקפיצת מחירים. אז נכון, יש ירידה בהכנסות המדינה – צפוי, מתוכנן, ועל הבסיס הזה בנינו, והציבור לא טיפש ומבין את זה ולא נבהל. אגב, אם מסתכלים ביחס ל-2021, שהיא השנה האחרונה הנורמלית, אנחנו בגידול ענק בהכנסות המדינה באחוזים. נכון, ירידה מ-2022, כמו שאמרתי, טבעית, צפויה ומתבקשת, והצמיחה שלנו עדיין בציפיות שלה לפי כמעט כל התחזיות – של בנק ישראל ושל קרן המטבע הבין-לאומית ושל הבנק העולמי ושל ה-OECD – עדיין יותר גבוהה מחלק גדול מאוד מהמדינות שאנחנו משווים את עצמן אלינו. כן, ואנחנו מנהלים נכון את הכלכלה, ואני אחתום, בעזרת השם, כמו שכבר התפרסם, על הורדת המכס עכשיו באופן זמני על חלב, כדי שאפשר יהיה לייבא חלב ולא יהיה חסר חלב על המדפים, כי זאת האחריות שלנו, ואנחנו נביא – מה שלא עשו עשרות שנים במדינת ישראל – בעזרת השם מייד בתחילת המושב הבא, פרסמנו כבר תזכיר, את החוק של מה שטוב באירופה טוב כאן, והדבר הזה יפתח אוטוסטרדה של יבוא שתוריד דרמטית מחירים במזון, מה שאף אחד לא עשה לפנינו – לא רק באיזה קרבות שוחה מול כל הרגולטורים.

סימון דוידסון (יש עתיד):

למה אתה אומר אף אחד? זה התחיל בחוק ההסדרים הקודם.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

בחוק ההסדרים הקודם עשיתם איזו פיקציה בתמרוקים וזזתם בתוך התעלות, ומשרד הבריאות תמרן אתכם והרג את זה דרך התקנות, כי צריך את 13 הכמוסות הסודיות של התמרוקים. עובדה, זה לא קרה. אנחנו בקדנציה הזאת סיימנו את מה שאתם התחלתם בקדנציה הקודמת והרחבנו את זה כמובן להגנת הצומח ולפטם. אנחנו הולכים לעשות משהו הרבה יותר גדול, לא עם פינצטה, עם סכין חותכת – איך אמר ראש הממשלה? עם גרזן. ככה מטפלים ביוקר המחיה. לא הכול מצוין, אבל ככה מטפלים. ואיך עוד מטפלים? מאיצים את ההייטק. אנחנו בונים עכשיו תוכנית גדולה לעניין הזה, ונשיק אותה, בעזרת השם. ואנחנו מטפלים במה שקורה בבנקים יחד עם המפקח על הבנקים, ואני אומר לכם שכבר רואים ועוד נראה שינוי הרבה יותר דרמטי, ואם השינוי הזה לא ייעשה בדרך טובה, הוא ייעשה בדרך אחרת. לא אלמן ישראל, וכל הכלים אצלנו מוכנים. וכפי שאמרתי, עובדים על דיור, עובדים על תעשייה ועובדים חזק מאוד על חקלאות כערך ציוני. וכן, לא מתקנים עיוותים של עשרות שנים במשק הישראלי בשישה חודשים. אני חושב שעשינו הרבה יותר ממה שעשו ממשלות אחרות – העברנו את חוק ההסדרים הכי גדול מאז קום המדינה, ויש בו המון המון דברים טובים. עכשיו תראו, כלכלה היא הרבה סנטימנט, היא הרבה ציפייה, זה נכון, ויש מי שמנסים – ואני אומר את זה כבר תקופה מאוד ארוכה – לחבל בכלכלה בידיים. יש מי שמפיצים שקרים על דיקטטורה, על סוף הדמוקרטיה, כדי להבריח מכאן משקיעים; יש מי שמייצרים כאוס ברחובות ובלכידות החברתית ובכבישים ובשדה התעופה כדי לנסות להבריח מכאן משקיעים ולנסות לייצר סנטימנט שלילי. ואני לא מוכן להיכנע להם. אגב, אני מכיר המון אנשים בתעשיית ההייטק ובאין-ספור סקטורים אחרים של הכלכלה. חלקם תומכים, חלקם מתנגדים; כולם ציונים, חדורים, אוהבי המדינה, אוהבי הארץ, משקיעים בה ומתווכחים בלי לכרות את הענף שכולנו יושבים עליו, בלי להפיץ שקרים, בלי לנפח ובעיקר לנסות לגרום נזק בידיים, בלי לנסות לחבל ביחסי החוץ של מדינת ישראל. ויש כאן בבית הזה כאלה, פשוט פעילי BDS, שהולכים לממשלים אחרים בעולם כדי לחבל ביחסי החוץ של ישראל, ויש מי שהולכים למשקיעים, לבנקים ולסוכנויות דירוג ומנסים לשכנע אותם לפגוע בכלכלה הישראלית, ובעיקר אלה שמפיצים את השקרים ואת הבהלה – כן? סיפורה של שפחה. על מה אנחנו מדברים? על עילת הסבירות, על מה שאהרן ברק בעצמו, אחרי שהוא שמע את כבוד השופט סולברג נואם, אמר: כן, אפשר לבטל את עילת הסבירות. יש מספיק עילות אחרות, אפשר להסתפק במידתיות.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

זה שקר.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

מתווה סולברג, כבוד שופט בית המשפט העליון, מה שגדעון סער פרסם במצע המפלגה שלו רגע לפני שמכר את נשמתו והפך את עורו והמיר את דתו ודעתו, ותכחישו עשר פעמים ותמחקו מהאינטרנט עשר פעמים – זאת האמת. אני כבר לא מדבר על מתן כהנא. האיש היה פרזנטור של סרטונים שכל-כולם – לא רק הסבירות – פסקת ההתגברות ושינוי השיטה של בחירת שופטים וסבירות וחוק היועמ"שים – הרי אנחנו לא צריכים בקואליציה שום קמפיין, רק לקחת את הסרטונים האלה של מתן כהנא ולשים אותם. אז מה קרה פתאום?

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אתם בממשלה צריכים לוודא שהכלכלה שלנו לא קורסת.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

מה השתנה? האינטרס הפוליטי השתנה, זה הכול.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אתה שר האוצר. הכלכלה נפגעת בגלל ההפיכה המשטרית שאתם מעבירים.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

האינטרס הפוליטי השתנה. ואתם יודעים מה עוד השתנה? מה עוד השתנה? יש אנשים אחרים – –

סימון דוידסון (יש עתיד):

מה השתנה? הכול השתנה, המדינה לפני קריסה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

– – וזמנים אחרים. אז מה אנחנו רואים בחודשים האחרונים?

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

רואים קריסה של השקל, רואים קריסה של הכלכלה הישראלית.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

לשמאל מותר לחסום כבישים ולהצית מדורות על איילון ולשבש את החיים – –

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

זאת המחאה הכי לא אלימה שהייתה מאז קום המדינה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

– – ולסגור את נתב"ג, ואין משטרה, ואין פרקליטות, ואין יועצת משפטית לממשלה. אבל הימין? חס וחלילה. ימין, דתיים, חרדים, אתיופים – אוי ואבוי, שם יש. לא רוצה לומר – –

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

מה, אתה רוצה שהם יכו את המפגינים?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

– – אלימות משטרתית, כתבי אישום, אני כבר לא מדבר על לפני הגירוש – מעצרים עד תום ההליכים. חוויתי את זה על בשרי.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

תטפל בכלכלה. המשקיעים הזרים ברחו – – – יש מציאות לטפל בה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

מה אתה רוצה, שהם יכו את המפגינים? זה מה שאתה רוצה?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

ולשמאל כמובן מותר לתקוף שוטרים, ומותר לפרוץ לתחנות משטרה כדי לחלץ עצורים, וכמובן, מותר לחבק עבריינים שכבר נעצרו על ידי המשטרה – –

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

מי תוקף שוטרים? שמעת אתמול – אין אפילו סריטה אחת על אף שוטר.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

– – ולימין אסור.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אין סריטה אחת.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

ולשמאל מותר להשתלח בשופטים. מה שווה בית משפט אם אנחנו לא שולטים בו? זה השמאל. אז אם השופטים במשפט נתניהו מעיזים לומר שתיק 4000 קרס וכנראה עכשיו גם תיק 1000, נכנסים בהם ב-5,000 קמ"ש, מנסים להלך עליהם אימים. והנשיאה חיות? אהה, רציתי להגיד: איבדה את הסיסמה לטוויטר, אבל אין לה – איבדה את הלשון, דממת אלחוט.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

הרסת את הכלכלה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

עכשיו, אני אומר חד-משמעית: הנשיאה חיות איבדה את התוקף המוסרי לגנות מתקפות – –

היו"ר ישראל אייכלר:

חבר הכנסת הרצנו, אתה יכול לשבת.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

– – על שופטים ועל בית המשפט העליון. אין דבר כזה גינוי סלקטיבי.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

נמאס לי לשמוע שקרים.

היו"ר ישראל אייכלר:

אז יש לך ברירה: או לשבת – – –

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

בריחה מאחריות.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

הרי מה חושבים לעצמם – אני יודע, יוראי, אני יודע שזה מעצבן נורא – –

שרון ניר (ישראל ביתנו):

כולם אשמים, כולם אשמים – השמאל, הנשיאה חיות.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

– – אני יודע שזה מעצבן נורא לשמוע את האמת.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

זה מעצבן נורא שאתה משקר.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אני יודע שזה מעצבן נורא להיות אופוזיציה – –

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אתמול היה המפכ"ל בישיבת ממשלה ואמר: אפס שוטרים בבתי חולים. אף אחד לא נפצע.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

– – להסתכל על קואליציה שעושה, שפועלת – –

היו"ר ישראל אייכלר:

או שאתה יושב, או שאתה יוצא. יש לך בחירה. אתה יכול לשבת.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

– – שמקדמת, שמקדמת את הביטחון ומשנה את המשוואה.

היו"ר ישראל אייכלר:

זכותך לשבת.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

זה מאוד בעייתי.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

זה הכול שקרים.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

זה ממש קשה – קואליציה שמקדמת את הכלכלה – –

היו"ר ישראל אייכלר:

לשבת כאן.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

טענת שהמפגינים תקפו שוטרים – זה שקר, זה שקר.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

– – קואליציה שהגדילה בצורה דרמטית את תקציבי הבריאות והרווחה והחינוך במדינת ישראל – –

שרון ניר (ישראל ביתנו):

– – – לקדם את הממשלה, מתי בפעם האחרונה היית בסופר? עלייה ב-20% במחירי דירות – – – עלייה במחירי ביצים – – – עלייה במחירים, מתי בפעם אחרונה היית בסופר? לא אמיתי.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

– – קואליציה שסוגרת הסכמי עבודה ונותנת יציבות למשק – –

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

– – – בצלאל, זה שקר.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

– – קואליציה שמעבירה תקציב מצוין וחוק הסדרים ענק עם שורה של רפורמות – –

שרון ניר (ישראל ביתנו):

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

– – קואליציה שעושה המון טוב – ואתם עומדים בצד. מה נשאר לכם חוץ מלצעוק?

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אמרת שהמפגינים תוקפים שוטרים – זה שקר. זה שקר.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

זה קשה ומתסכל. ליבי-ליבי עליכם. אבל אני רוצה לומר בצורה ברורה – –

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אתה משקר.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אפשר לשאול אותך שאלה?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

– – נגמרו הימים – עוד רגע – נגמרו הימים, נגמרו הימים שבהם – –

שרון ניר (ישראל ביתנו):

– – – יתהפך עליך בגללך, בגללך. בושה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

– – לשמאל מותר ולימין אסור. זה נכון לחסימות כבישים ולהפגנות מול אנשי ציבור ונבחרי ציבור – –

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

כמה שוטרים נפגעו במחאה? אפס.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

– – זה נכון ביחס לתקיפת שוטרים, שאסורה לכולם, ואלימות, שאסורה לכולם – –

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

איזה תקיפת שוטרים? אתה משקר.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

– – זה נכון ביחס לתקיפת שופטים, שלכם מותר ולימין אסור. הסיפור הזה נגמר.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

מי תקף שוטרים? אף אחד לא תקף שוטרים.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

ואתם יודעים מה? זה מה שמטריף אתכם. זה מה שמטריף אתכם.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אף אחד לא תקף שוטרים. אתה משקר.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

מצב כלכלי מעולה, נכון, שר האוצר? מצב כלכלי מעולה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

יש כאן איזה שכבת שמנת פריבילגית שהתרגלה שהמדינה של סבתא שלה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אתה הורס את הכלכלה, על מה אתה מדבר?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

היא בעלת הבית ומותר לה הכול, ולאחרים – אסור.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אתה הורס את הכלכלה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

וזה קרב שלכם על שימור הפריבילגיה. זה קרב שלכם ושל המשפטנים – –

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

על שימור הכלכלה ושימור הביטחון ושימור אחדות עם ישראל.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

– – ושל פקידים אחרים על שימור הכוח. אתם לא מתעסקים באחדות עם ישראל. בממשלה הקודמת הרי הדרתם יותר מחצי מעם ישראל, חברתם לאויבי ישראל, לתומכי טרור אנטי-ציונים, שהתייצבו עכשיו לצד המחבלים בג'נין – –

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

תומך הטרור יושב בממשלתך. רצת איתו.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

– – וגינו את לוחמי צה"ל שחירפו נפשם, ואחד מהם, לצערנו – –

שרון ניר (ישראל ביתנו):

מי מגנה את לוחמי צה"ל? מה מגנה? אתה מגנה. אתה מגנה את לוחמי צה"ל. אתה שאומר – – –

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

– – גם שילם על זה בדמו. רע"מ, התנועה האסלאמית, מועצת השורא – –

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

בצלאל, חצי מהממשלה שלך לא שירתה בצה"ל. על מה אתה מדבר?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

– – השותפים שלכם, שאיתם החרמתם יותר מחצי מהעם, מחאו כפיים למחבלים הטרוריסטים, יימח שמם, בג'נין, ותקפו את מדינת ישראל, שנאלצת להגן על אזרחיה ועל ביטחונה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

קראת לשרוף כפר. אתה מדבר על תמיכה בטרור?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אתם מדברים על אחדות? הרי בעוד רגע כולנו נטבע כאן מהחמאה שנוזלת לכם ומהצביעות שנוטפת לכם מהאוזניים.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

ועדיין, כל השקרים והמעשים שלך הורסים את הכלכלה. מחריב כלכלת ישראל.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אנחנו מקדמים אחדות של עם ישראל.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

מחריב כלכלת ישראל. אתה מחריב את כלכלת ישראל.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אנחנו מקדמים אחדות של דתיים וחילונים וחרדים.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

מחריב כלכלת ישראל.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אנחנו מקדמים אחדות גם עם אזרחי ישראל שאינם יהודים אבל חפצים בשותפות אמיתית, בין שאלה אחינו הדרוזים, בין שאלה רבים מקרב ערביי ישראל שרוצים שותפות אמיתית ומוכנים לקבל את ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, כביתו של העם היהודי. את האחדות הגדולה הזו אנחנו מקדמים. ולכם לא נשאר אלא לצעוק – –

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

מה עם האחדות עם הלהט"בים? עם הנשים? עם הרפורמים? עם הקונסרבטיבים?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

– – סוג של זעקת הקוזק הנגזל רגע לפני שאתה מאבדים את הפריבילגיה, ומתחברים לשוויון – –

שרון ניר (ישראל ביתנו):

הרסת את הכלכלה – – –

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

– – ערך יסוד גדול בדמוקרטיה: כולם שווים בפני החוק.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

שוויון? מה עם השוויון לקהילת הלהט"ב, אדוני שר האוצר? שוויון – גם אני שווה? גם אני שווה בפני החוק?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

זה הבסיס. זו הדמוקרטיה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

גם קהילת הלהט"ב שווה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

את זה אנחנו מקדמים, וזה מוציא אתכם מדעתכם.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

מחריב כלכלת ישראל – כך תירשם בספרי ההיסטוריה. בתור מחריב כלכלת ישראל.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

– – – נזק בלתי הפיך ביחסי ישראל-ארצות הברית בגלל שמך – חתום על זה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אז אני אומר לכם בצורה חד-משמעית: אנחנו נמשיך לעבוד מאוד קשה – – –

היו"ר ישראל אייכלר:

אמרת עשר פעמים "מחריב" וזה מספיק. אם תגיד את זה עוד פעם, אני אקרא אותך לסדר.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

היושב-ראש, אני פשוט מבין אותו. זה כואב, זה קשה.

היו"ר ישראל אייכלר:

לא, אני נתתי לו, נתתי לו לצעוק "מחריב" עשר פעמים.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

בדיוק, תן לו לפרוק. זה מקומם.

היו"ר ישראל אייכלר:

אני מסכים.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

הוא מדבר על שוויון, הגזען ההומופוב הכי גדול כאן.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

בעזרת השם – –

שרון ניר (ישראל ביתנו):

מה קורה עם משקיעים זרים? כל העולם מתאושש בשוק ההייטק.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

הוא מדבר על שוויון כשהוא מקדם אפליה של להט"בים בחוק.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

– – נעבוד מאוד קשה – –

היו"ר ישראל אייכלר:

אם אתה עוזר לו, אין לי בעיה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

– – ונמשיך לפתח את הכלכלה הישראלית – –

היו"ר ישראל אייכלר:

אם זה עוזר לו, אין לי בעיה. אתה יכול להמשיך.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

– – ואת התעשייה הישראלית – –

היו"ר ישראל אייכלר:

הוא אומר שזה עוזר לו.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

– – ואת ההייטק הישראלי – –

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

– – – הוא עומד על הדוכן, מדבר על שוויון, כשהוא מקדם אפליה נגד קהילת הלהט"ב.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

– – ואת החקלאות הישראלית – –

היו"ר ישראל אייכלר:

הוא אומר שזה עוזר שאתה צועק.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

– – ואת שוק ההון הישראלי, ונמשיך לקדם את הבריאות – –

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

שקרים, אדוני השר.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

– – ואת החברה ואת הרווחה. נמשיך להילחם בטרור ולקדם את הביטחון של אזרחי ישראל, של עם ישראל ושל מדינת ישראל. נעבוד קשה להחזיר את המשילות, למגר את הפשיעה בחברה הערבית – כן, כדי לשמור על אזרחי ישראל הערבים – נילחם בפרוטקשן, ונעשה המון טוב לאזרחי ישראל. וכן, נמשיך לקדם את התיקונים הכל-כך חשובים במערכת המשפט, שיחזקו את הדמוקרטיה ויחזקו את שלטון החוק ויחזקו את השוויון של כולם בפני החוק. זה לטובת כל אזרחי ישראל, ואתם תבחרו: האם אתם רוצים להיות שותפים, האם אתם שמים את מדינת ישראל בחזית – –

שרון ניר (ישראל ביתנו):

אתה מנותק, כל כך מנותק – –

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

– – ורוצים להיות חלק מהתהליך הזה – –

שרון ניר (ישראל ביתנו):

– – מנותק מההוויה, מנותק מהחברה הישראלית, מנותק מהמציאות שקורית ברחוב עכשיו.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

– – או שאתם רוצים להיות אופוזיציה למדינה, אתם רוצים לצעוק – –

שרון ניר (ישראל ביתנו):

שר אוצר, עלק. מנותק מאלה שיוצאים לרחוב.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

– – אתם רוצים לשרוף – –

שרון ניר (ישראל ביתנו):

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

– – אתם רוצים להחריב, אתם רוצים, כן, לפגוע בביטחון ובצבא ובלכידות החברתית ובכלכלה. עכשיו, אתם לא תצליחו, אבל אתם תבחרו: אם אתם רוצים להיות שותפים לעשיית טוב, הקואליציה שלנו פותחת את ידיה וליבה לשותפות אמיתית, כפי שאמרתי לכם לפני התקציב וחוק ההסדרים. ומי שעבד איתנו בשיתוף פעולה, קיבל מענה לרצונות ולצרכים ולאמונות, גם בתקציב. ידענו לבוא לקראת חברי אופוזיציה, כמובן גם בתיקונים בחוק ההסדרים. וגם פה צריך – אזרחי ישראל צריכים לדעת, בבית הזה יש המון חוקים שנדונים בוועדות, קואליציה-אופוזיציה יחד, לטובת אזרחי ישראל.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

הבנו את דברי המיקוד שלך.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

תחליטו אם זה הדגש שלכם או שהדגש שלכם הוא אופוזיציה למדינה. כמובן, איך לא אמרתי – נמשיך לפתח את ההתיישבות בכל מרחבי ארץ ישראל יהודה ושומרון, בנגב, בגליל, ברמת הגולן.

היו"ר ישראל אייכלר:

לגבי ההייטק – – –

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

נעשה ציונות.

היו"ר ישראל אייכלר:

לגבי ההייטק, יש משבר עולמי, הם לא מדברים איתך.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

תבקש שיביאו לך דוח השוואתי על ההייטק בעולם למול ההייטק במדינת ישראל בשנת 2023.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

יש משבר עולמי. תאמיני לי שאני יודע לקרוא את הדוחות האלה כנראה – –

שרון ניר (ישראל ביתנו):

תבקש, אולי תראה, ייאורו עיניך ותלמד.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

– – לפחות לא פחות טוב ממך, והמצב שלנו ממש לא נורא כפי שאתם מתארים אותו.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

המצב שלנו – בכל העולם התאוששו בשוק ההייטק; פה – 70%.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

הוא עוד ילך וישתפר הרבה מאוד – –

שרון ניר (ישראל ביתנו):

בכל העולם יש התאוששות.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

– – כיוון שאנחנו מאמינים במדינה הזו – –

שרון ניר (ישראל ביתנו):

בבורסות, בכול.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

– – מאמינים בהון האנושי הזה, מאמינים בעם הזה, מאמינים באקו-סיסטם שנוצר, מאמינים שהמדינה הזו מאפשרת גם רגולטורית וגם ניסויית את התפתחות ההייטק כאן יותר טוב מכל מדינה אחרת בעולם, מאמינים שמה שאנחנו עושים – –

שרון ניר (ישראל ביתנו):

זה שאתה מתמודד עם עובדות, לא רק עם האמונה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

– – הוא טוב לכלכלה, והוא יחזיר את הוודאות למשק – אגב, ודאות היא אחד הדברים הכי חשובים בכלכלה; והוא יחזיר את ההגנה על זכויות וחירויות וחופש חוזים ויכולת של אנשים להתקשר ביניהם בלי שמישהו מחליף שם תכליות ומתערב להם; והוא יחזיר מחדש מודלים של סמכות ואחריות, מה שיביא באופן טבעי לניהול סיכונים גמיש יותר, וממילא יהיו פחות רגולציה וביורוקרטיה, וזה הדבר המרכזי שכלכלת שוק חופשי במדינה מערבית מודרנית חייבת כדי להתפתח. את כל הדברים האלה אנחנו עושים, וכלכלנים ואנליסטים ואנשי עסקים ומשקיעים ויזמים – –

שרון ניר (ישראל ביתנו):

איך אתם עושים הצעות חוק של צדק חלוקתי? שום דבר ממה שאמרת לא מתכתב עם מה שקורה. על מה אתה מדבר בכלל?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

– – קוראים מספרים ומבינים שמה שנכון הוא להשקיע כאן. ואלה שמנסים לפגוע בידיים, לא יצליחו, בעזרת השם ובעזרתנו, כולנו ביחד. תודה רבה.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

לצערנו, העובדות מדברות בעד עצמן, והמספרים מאוד יורדים.

קריאה:

שרון ניר (ישראל ביתנו):

כן, בדיוק.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה. אנחנו נעבור להצעת אי-אמון של סיעת חד"ש-תע"ל: ממשלת ההתנחלויות פולשת. מנמק – חבר הכנסת אחמד טיבי. עד עשר דקות.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

תודה רבה. מכובדי היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת, נתחיל ברפורמה-הפיכה – עילת הסבירות שמגיעה היום, שאין ספק שהיא תביא להחלטות לא סבירות. בעצם ביטול העילה מטרתו להביא להחלטות לא סבירות של השלטון, של הממשלה, של ראש הממשלה. מדברים על פיטורי היועמ"שית כתוצאה מיידית של ביטול עילת הסבירות, ומה שעשו לה אתמול בישיבת הממשלה זה מעשה של כת.

סימון דוידסון (יש עתיד):

מעשה של פחדנים.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

חוצפה שאין כדוגמתה, בוטות וכאילו אנשים מגינים על משהו שאו-טו-טו הם מאבדים. כשאנחנו אומרים לא לביטול עילת הסבירות, זו הסיבה שהצבענו נגד בוועדה, בוועדת החוקה. זו הסיבה שחד"ש-תע"ל מתנגדת לכל הצעה שהיא חלק מההפיכה המשפטית, למרות הביקורת שלנו על מערכת המשפט, על בתי המשפט, על בית המשפט העליון, שלא נותן סעד לפלסטינים; בית המשפט העליון, שאישר התנחלויות, חיסולים, הפקעות, מחסומים, מה לא; בית המשפט שדחה את העתירה נגד חוק הלאום וועדות הקבלה; בית המשפט המחוזי, ששופטת זיכתה את המג"בניק שירה והרג את איאד אלחלאק, זיכרונו לברכה, ילד עם צרכים מיוחדים. למה היא זיכתה אותו? בגלל הגנה עצמית מדומיינת או מדומה. זה לא, האשמה לא הייתה רצח או הריגה; המתה, המתה – גם מזה היא זיכתה אותו. גם חייל שירד בטרמפיאדה והכה שלושה עובדים פלסטינים – אמרה שהוא ראוי לתקופה ארוכה בכלא, ואז התקופה הארוכה פתאום נהייתה חודשיים בלבד, אחרי שהוא הכה, הפליא את מכותיו בעובדים שעמדו בצידי הדרך. זה סוג התיקון – לא אגיד "רפורמה" – התיקון שצריך בבתי המשפט: להפסיק את האפליה בגזרי דין כאשר הקורבן הוא ערבי-פלסטיני. אבל בינתיים ההתנחלויות נמשכות, התקציבים ממשיכים לזרום, הפלישות לערים הפלסטיניות, שהתחילו בממשלת השינוי, המשיכו בממשלה הזאת, נמשכות. ואז פתאום אתה רואה שגם הקואליציה וגם האופוזיציה תומכות בפלישה לג'נין. גם אנשי המחאה – כולם בירכו, למרות שחלק מההרוגים הם קטינים. ראיתי סרטון של מישהו שירה בצעיר פלסטיני, חייל שירה בצעיר פלסטיני מאחור, למרות שהוא לא היה חמוש, והרגו. ואז, אפרופו שומרי סף – משטרה, פרקליטות, צבא – אתה רואה מאות מתנחבלים תוקפים את חווארה, את תורמוס עיא, מציתים את היישובים, עין ספא, ואין עצורים. בחווארה – אף לא עצור אחד. בעין ספא – אף לא עצור אחד. בעין ספא – אף לא עצור אחד. בתורמוס עיא היו מעצרים מינהליים, אבל יכול להיות שמאות מתנחלים יהודים מציתים פלסטינים וכאילו הצבא לא ידע? מה חשבתם, שאנחנו לא יודעים איך הדברים נעשים? אתם יודעים מראש; הצבא, המח"ט יודע מראש. אגב, במקרים האלה, במקרה או שלא במקרה, מח"ט בנימין, קוראים לו, היה אחראי לאזורים האלה. הוא ידע. הם ידעו, גם המודיעין, גם המשטרה, גם הצבא – ידעו שהמתנחלים אחרי הלוויה יורדים לשרוף, יורדים לעשות פוגרום בתורמוס עיא, בחווארה, בעין ספא. באותו שבוע נפגעו 22 יישובים פלסטיניים על ידי מתנחלים; אפס עצורים לחקירה. איפה בתי המשפט? כאשר הקורבן הוא פלסטיני, קל מאוד, קל מאוד להתעלם. אני עדיין לא יכול להיפטר מהתמונה של הילד מוחמד א-תמימי, בן שנתיים, בנבי סלאח, שחיילים ירו בו בתוך הבית, בתוך הבית. ביקרתי אותו בבית החולים, ולצערי הרב הוא נפטר לאחר מכן. זהו פשע מחריד, חלק מפשעי המלחמה האלה שבהם הורגים בילדים. אגב, מתחילת השנה ועד היום, מכובדי השר, 40 קטינים פלסטינים נורו ונהרגו על ידי הצבא – קטינים, ילדים, פחות מ-18, אבל רובם ילדים. אין מי שיעמוד לדין. למה? כי מדובר בילדים פלסטינים, למרות שילד הוא ילד הוא ילד. לפני כמה ימים צעיר נלקח על ידי אביו. לצעיר קוראים אוסאמה סליימה, צעיר עם תסמונת דאון. הוא הוזמן על ידי משטרת ירושלים בחשד שמישהו הניף שלט במסגד אל-אקצא. שוב ילד עם צרכים מיוחדים. טוב שהאב אמר להם: תנו לי צו בכתב. לא רצו – לקח את הילד ויצא. מה יש לכם עם ילדים פלסטינים עם צרכים מיוחדים, בכיבוש? מה יש לכם עם עיתונאים? מה יש לכם עם לוויות של עיתונאים כמו שירין אבו-עאקלה, למשל? מה יש לכם עם ילדים פלסטינים? מה יש לכם עם ערים פלסטיניות, שכם, ג'נין? אני רוצה לומר לך, שר הביטחון, ב-2002 הייתה הפלישה הגדולה לג'נין. חשבו שג'נין תרים ידיים אחרי 2002, וג'נין עמדה על רגליה. ואז, בפלישה שהייתה ב-2023, לפני כמה ימים, מי שנולד אחרי 2002 נלחם נגד הפלישה החדשה בג'נין, אותם צעירים שנולדו. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: ב-2002 הייתה הפלישה הגדולה בג'נין, ובה עשרות הפכו לשהידים. חשבו שג'נין תיכנע, אבל ג'נין עמדה יציבה במרץ ובגבורה. בפלישה הזאת מי שנלחם בכובשים היו הצעירים שנולדו אחרי 2002. אלו החיים, דור אחרי דור.) דור אחרי דור. אין עם שמסכים להיות משועבד תחת כיבוש. אין. כל עם רוצה להיות חופשי. חירות, Liberty, חורייה. כל עם. עכשיו אני רוצה לספר לך, אפרופו הפשיעה בחברה הערבית – בזה אני אסיים, אדוני. אני שוחחתי עם ג'מאל חיג'אזי מטמרה. הוא איש עסקים, אני מכיר אותו. הוא הקליט מישהו שהתקשר אליו ודרש ממנו פרוטקשן, דמי חסות, 1.5 מיליון שקל, ושמעתי את ההקלטה. א. אני רוצה לשלוח כל הכבוד לג'מאל על האומץ – אמר לו: לא רוצה לשלם לך. אמר לו: אם לא תשלם, אתה יודע מה יקרה. אמר לו: מה, תרצח אותי? אמר לו: אתה תירצח. אמר לו: תשלח את החיילים שלך, נראה. יום-יומיים לאחר מכן הם ירו בו, פצעו אותו ברגל. זאת הפעם השנייה שירו; בפעם הראשונה ירו על הבית, הרכב וכדומה. הוא הגיש תלונה במשטרה אז – כלום; הוא הגיש תלונה אחרי שנפצע – בינתיים, הוא אומר לי: המשטרה יודעת מי מאיים עליי, מי דורש פרוטקשן, שזו אחת הבעיות המחוללות את הפשיעה בחברה הערבית, והמשטרה לא עושה כלום. אז אני אגיד בשמי ובשם חבריי: אם משהו קורה לג'מאל חיג'אזי מטמרה, האחריות – דמו בראשו של המפכ"ל הזה, שבתאי, או מפקד מחוז הצפון. הם יודעים מי יורה; הם יודעים מי מאיים על התושבים בטמרה; הם יודעים מי דורש פרוטקשן, גם בנצרת, גם בסח'נין וגם בטמרה, ואם לא ייתנו הגנה – כי האחריות לתת הגנה לאזרח מפני ארגוני הפשיעה היא של המדינה והמשטרה. אני פניתי גם למשטרה וליושב-ראש ועדת ביטחון הפנים כדי להגן על האזרח האמיץ הזה, שחשוב שהוא יצליח – יצליח למען הקהילה שלו בטמרה ולמען כולנו. ואני שב ואומר: (אומר בערבית: ג'נין הייתה חופשית ותישאר חופשית.)

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה. ישיב על ההצעה שר הביטחון יואב גלנט. השר גלנט, בבקשה.

שר הביטחון יואב גלנט:

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, אני שמעתי את הדברים שנאמרו כאן, ואני רוצה לספר לחברי הכנסת, לציבור, מה קרה השבוע בג'נין, ויותר מזה – מה קרה בשנתיים האחרונות בג'נין. בלב ג'נין, בתוך מחנה הפליטים שצמוד לבתי החולים בג'נין, לשני בתי החולים, קמה חבורה של 100 או 150 אנשים – –

היו"ר ישראל אייכלר:

אפשר שקט בצד שמאל?

שר הביטחון יואב גלנט:

– – שחלקם מגיעים מתוך ארגונים אסלאמיסטיים כמו החמאס והג'יהאד האסלאמי, חלקם אנשי הפתח, התנזים, וחלקם לא שייכים לשום דבר, אבל יש להם מכנה משותף – להם מותר לעשות מה שהם רוצים ולהרוג את מי שהם רוצים. לכל אחד יש נשק M16, קלצ'ניקוב, קרלו מאולתר; זה סטנדרט, ציוד שחלק ממנו הוא ציוד, מה שקוראים בצה"ל, "מדוגם", ויש מי שמשלם בשביל העניין הזה. מי שמשלם בשביל זה הוא איראן. היא מוצאת את הדרך להעביר את הכסף על מנת שיגיע אליהם. עכשיו, מה קרה בג'נין? בג'נין נוצרה מציאות חדשה: מבצר, כביכול, שאף אחד לא יכול לפרוץ, לשיטתם, ומתוך מחנה הפליטים בג'נין יוצאים לפיגועים ולפשיטות כנגד אזרחי ישראל: יום אחד יוצאים והורגים משפחה בבקעת הירדן, וחוזרים למחנה הפליטים בג'נין; יום שני עושים פיגוע בתפוח, וחוזרים. אם מישהו בכלל לא מתושבי ג'נין עשה פיגוע, לאן הוא נוסע אחר כך? לג'נין. למה? כי שם יגנו עליו. ולאחרונה גם מנהג חדש – מכינים רקטות מאולתרות, מתקדמים לכיוון יישובי התענכים קרוב לגדר, ויורים למשל על פרזון שתי רקטות לפני שבועיים-שלושה, וגם מסבירים – יש טיקטוק, יש רשתות חברתיות: אנחנו נעשה מה שאנחנו רוצים, ואם מישהו יבוא – דמו בראשו, ואף אחד לא יכול עלינו. אז אני רוצה לספר לכם משהו: ביום הראשון שנכנסתי לתפקיד, אולי בשבוע הראשון, אני הבהרתי לצה"ל, שירות הביטחון הכללי – דרך אגב, הם באו בנפש חפצה לעניין, כולם חשבו כמוני – אמרתי להם: מציאות כזאת לא יכולה להתקיים במדינת ישראל. אין דבר כזה – –

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

זו לא מדינת ישראל – – –

שר הביטחון יואב גלנט:

– – שאנשים יעשו הישר בעיניהם – ירצחו אזרחים ישראלים ביהודה ושומרון ובניסיון וגם בהצלחה, לצערי הרב, וגם במקומות אחרים.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

– – – רצח. צריך תוכנית שלום.

שר הביטחון יואב גלנט:

אני מנסה לעזור לך. אני מנסה לעשות סדר. אני מסתכל על המציאות הזאת, ואני שואל את עצמי: אנחנו נקבל מצב שבו אנשים יעשו הישר בעיניהם, ואנחנו כביכול לא יכולים לעשות כלום? עכשיו, צה"ל עשה פעילות ביחד עם שירות הביטחון הכללי, ביחד עם הימ"מ – עשה לאורך שנתיים פעולות פעם אחר פעם אחר פעם, אבל הפעולות האלה הולכות ונהיות יותר ויותר מסוכנות. מדוע? מפני שאתה בנוי על הפתעה – אתה מגיע, מפתיע לזמן קצר, פוגע, אבל אם הפעולה לוקחת חצי שעה ושעה, כמו שקורה בדרך כלל: מכל עבר יורים, מכל מקום, מכינים מטענים תוך כדי השהייה של הכוח במקום שבו הוא צריך להביא מבוקש, ובפעולות האלה – אני חזרתי בכל מבצע והלכתי לתחקר גם את הימ"מ, גם את דובדבן. רציתי ללמוד. הייתי בימ"מ – שלושה חיילים נפגעו בקסדות, וכפסע בינם לבין פגיעה משמעותית. ולכן אני הצהרתי כבר אז: קודם כול, כל האמצעים על השולחן, ושחררתי לצה"ל מייד את כל הנושא של ירי מהאוויר. אין מצב כזה שיש לך יכולת לעשות משהו מהאוויר, אתה לא יכול לעשות אותו מהיבשה, או שזה מסוכן מדי, ואתה לא עושה. כבר לפני המבצע הכנסנו פעולה באמצעות פעולה מונעת – חיסלנו חוליה שירתה ועמדה לירות פעם נוספת לכיוון התענכים. פגענו בה. הדבר הבא – הכנו את הפעילות, והתוצאה, רבותיי, היא תוצאה מדהימה: קודם כול, הייתה פה הפתעה, כי התקיפה הראשונה נעשתה מהאוויר, על מפקדה שהייתה המקום שממנו מחזיקים את תמונת המצב עם מסכי טלוויזיה וכן הלאה. ישבו שם כמה מחבלים. השלב השני – נכנסו מאות רבות של אנשים, לוחמים מיחידות טובות, ופעלו בתוך המחנה, ואז קודם כול ראית מייד תופעה אחת בולטת: כל גיבורי הטיקטוק והרשתות האחרות מחפשים דרך לברוח; הדבר השני – מצאנו עשרות אתרים שבהם מייצרים מטעני חבלה, מרימונים בגודל כזה במאות, אולי באלפים, ועד מטענים של 50 ו-100 קילו בתוך דודי שמש שמוסלקים אחרי כן – חופרים את האספלט, מטמינים את זה מתחת לתשתית האספלט והכורכר, יש חוט הפעלה לאחד הבתים הקרובים, וכמו שקרה לנו לפני שלושה שבועות, כשעלה רכב שלנו והתפרק, ולשמחתנו, הוא היה רכב ממוגן עם הכנה מתאימה והחיילים נפצעו – ביקרתי אותם בבית החולים רמב"ם – אבל כאלה מוכנים על כל הצירים, עשרות. את כל אלה הוצאנו עם כפות של שופלים או D9-ים. סילקנו אותם. הם בנו על כל הדבר הזה. הדבר השני שהפתיע אותנו, אותי, זה שתוך כדי המבצע, כשאנחנו מסכלים בעיקר את אמצעי הלחימה – הייתה מעט לחימה; מי שהתנגד וירה על חיילי צה"ל, ירינו בו, אבל שני דברים אני רוצה לומר שפעלו: 1. לא נהרג אף אזרח פלסטיני בכל המבצע הזה. מתי היה דבר כזה אי פעם? כל מי שנהרגו – 12 אנשים – מחבלים שאחזו בנשק; הדבר השני – אלפים מתושבי ג'נין וסביבתה, גם בקבאטיה אבל גם מהשכונה המערבית והשכונה המזרחית בג'נין וגם מכפר דאן וסילת אל-ח'רית'יה ואל-יאמון, יצאו לעבודה בישראל תוך כדי המבצע. זה אומר מה הם חושבים על המחבלים האלה שעושים פעולות.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

רוצים לחיות.

שר הביטחון יואב גלנט:

ולכן, אנחנו עשינו – –

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

שר הביטחון, מה התוכנית לשלום? מה האלטרנטיבה? תקשיב – – –

שר הביטחון יואב גלנט:

– – טובה גדולה.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

לא, סליחה, אתה כבר 100 שנה באותו מקום, 100 שנה סכסוך, סכסוך של 100 שנה. מה הלאה?

היו"ר ישראל אייכלר:

הערת הביניים נשמעה.

שר הביטחון יואב גלנט:

אני – – –

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

כן, בסדר, אבל נחזור עוד פעם. מה הלאה?

שר הביטחון יואב גלנט:

חבר הכנסת – – –

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

סכסוך של 100 שנה – איך פותרים?

שר הביטחון יואב גלנט:

חבר הכנסת עודה, אני חשבתי שאתה תעמוד פה על הבמה ותגיד לי: שר הביטחון, כל הכבוד לך ששחררת את ג'נין מידי הטרוריסטים – –

דבי ביטון (יש עתיד):

כל הכבוד לך, שר הביטחון.

שר הביטחון יואב גלנט:

– – הנפשעים האלה, בשביל שהאזרחים יוכלו לעבוד. מה אתה מספר לי – – –

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

שר הביטחון יואב גלנט:

אתה מספר לי את ההפך.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

לא. כי אתה אומר שהפלסטינים הם פחות מעם.

שר הביטחון יואב גלנט:

ולכן – –

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

שהם חברה סלחנית – – –

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

שר הביטחון יואב גלנט:

– – אנחנו פעלנו באופן ממוקד – –

דבי ביטון (יש עתיד):

אתה – – – את הדבר הזה שמסכן אותנו?

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

– – – הפלסטינים.

דבי ביטון (יש עתיד):

נראה לך.

שר הביטחון יואב גלנט:

– – באופן חד, כנגד גורמי הטרור, וטוב שכך.

היו"ר ישראל אייכלר:

לא, לא להפריע. לא להפריע. לא להפריע.

שר הביטחון יואב גלנט:

והתהליך הזה – שאני מציין עוד פעם, אין לו תקדים. אתם יודעים מה? גם במבצעים שאני מכיר לאורך שנים, בכל המקומות, בוודאי אין לו תקדים בפעולות של מדינות אחרות, כולל דמוקרטיות, נגד טרור, שבו במחנה פליטים שיש בו 12,000 איש ו-150 מבוקשים, ופועלים בו מאות חיילים של צה"ל, לא נפגע אף אזרח. איפה זה קרה? תגידו לי. אתם יודעים למה זה קורה? כי לחיילים שלנו יש משימה ויש ערכים.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

אוה, אוה, אוה, אוה, אוה.

שר הביטחון יואב גלנט:

המשימה היא לפגוע בטרוריסטים – –

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

ערכים?

שר הביטחון יואב גלנט:

– – וערכים זה לשמור, לשמור – –

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

כמה – – –

דבי ביטון (יש עתיד):

הוא צודק. זה הצבא הכי מוסרי. הוא צודק.

שר הביטחון יואב גלנט:

– – לשמור גם על חייהם של הבלתי-מעורבים. עכשיו, היות שאתגרתם אותי, אני רוצה לספר לך שלפני 30 שנה, כשאני הייתי מח"ט בג'נין, אחת הבעיות הגדולות הייתה להגן על תושבי ג'נין, קבאטיה, עראבה, טובאס ויעבד מפני הטרוריסטים בני עמם, שהיו מוציאים אותם להורג.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

וואו, וואו, וואו, וואו.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

ממש.

שר הביטחון יואב גלנט:

זה הסיפור.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

תכיר בעם הפלסטיני, תכיר בזכות שלו להקמת מדינה.

שר הביטחון יואב גלנט:

ולכן, זה העניין.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

זוהי הדרך.

שר הביטחון יואב גלנט:

אם יש – – –

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

מדינה לצד מדינה – – –

דבי ביטון (יש עתיד):

גם כשתהיה להם מדינה, ימשיכו לרצוח אותנו?

שר הביטחון יואב גלנט:

אם יש משהו שאני חושב שאפשר להתברך בו זה שלמעלה מ-100,000 איש המשיכו לעבוד בישראל, לדאוג לשגרת חייהם, לפרנסתם, וישראל אפשרה את זה, ובו בזמן נלחמנו. עכשיו, אני אגיד לכם עוד דבר: יש קו מקשר בין מה שקרה לפני חודשיים בעזה לבין מה שקרה השבוע או בשבוע שעבר בג'נין. הקו המקשר הוא האמירה המפורשת שלי בתחילת תפקידי: בכל מקום שבו יפעל נגדנו טרור, אנחנו ננקוט פעולה התקפית ויוזמת. אנחנו לא נחכה שיהרגו אותנו. אנחנו נלך אחרי מי שמחפש אותנו.

אחמד טיבי:

שר הביטחון – – –

שר הביטחון יואב גלנט:

בכל מקום אחר, בכל מקום אחר, מי שרוצה לדבר, מי שרוצה להושיט יד של שלום, מי שרוצה לחיות את חייו – אנחנו הראשונים שנעזור לו.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

כן, צריך שלום. צריך שלום על בסיס מדינה לצד מדינה.

שר הביטחון יואב גלנט:

ואני מציע – – –

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

צריך אופק של שלום.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

במקרה לא הזכרת את חווארה. נאמתי על חווארה – – –

שר הביטחון יואב גלנט:

אני מציע, חבריי חברי הכנסת – – –

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

הציתו יישוב. שרפו יישוב.

שר הביטחון יואב גלנט:

אני רוצה להגיד לכם שיחס נכון גם בכנסת, התנהגות ראויה ומילים נכונות יכולים גם הם לשרת את השלום, ולכן כדאי שהמנהיגות הנבחרת – –

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

מה לגבי חווארה? חווארה.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

– – – על שלום.

שר הביטחון יואב גלנט:

– – תדגים יחס – –

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

הוא מדבר על שלום.

שר הביטחון יואב גלנט:

– – יחס הוגן ותתנהג כמו שצריך גם באמירות שלה – –

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

מי מחליט מה התנאים?

שר הביטחון יואב גלנט:

– – כלפי מדינת ישראל. תודה רבה.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

אתה מחליט לנו איך להתנהג?

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

כל פעם אתה זה שנותן – – –

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה. אנחנו נפתח בדיון הסיעתי על הצעות האי-אמון. ראשון הדוברים – חבר הכנסת סימון דוידסון.

סימון דוידסון (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. איך ידעתי שאמסלם יצא. איך ידעתי שאתה תצא. שב, שב, שב, תשמע אמת קצת.

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

רוצה שאני אשב?

סימון דוידסון (יש עתיד):

קודם כול, אדוני שר הביטחון, מר גלנט – –

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

גם הוא – אתה רוצה שישב?

טלי גוטליב (הליכוד):

רק רגע.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אדוני שר הביטחון, אני רוצה לברך אותך – –

טלי גוטליב (הליכוד):

מגיע לו ברכות.

סימון דוידסון (יש עתיד):

– – כשר ביטחון על מבצע מדהים.

טלי גוטליב (הליכוד):

נכון.

סימון דוידסון (יש עתיד):

ואני רוצה להגיד עוד משהו – –

טלי גוטליב (הליכוד):

כל הכבוד.

סימון דוידסון (יש עתיד):

– – למרות שאמסלם לא יאהב לשמוע את זה: 26 במרץ, אתה זוכר? אם לא הייתה המחאה הגדולה באותו יום, בבושה גדולה שראש הממשלה שלך התנהג ככה לשר, והמחאה שיצאה לרחוב, גלנט לא היה שר ביטחון. צריך להגיד תודה רבה למחאה, לכל אותם מאות אלפים שיצאו ביום הזה, כשהתנהגתם בצורה כל כך שפלה לשר גלנט. אז כל הכבוד לשר גלנט. ולך, אמסלם יקירי, אני רוצה לומר משהו. ישבתי פה בשקט ושמעתי שני שרים, סמוטריץ' ואקוניס. אקוניס עמד פה רבע שעה, גידף, שצף, הסית, סיפר שקרים ללא הפסקה. אחריו הגיע סמוטריץ', שר האוצר שלנו, ואני חשבתי שהוא מדבר על לפלנד, על פינלנד, על דנמרק, לא על ישראל – הכול טוב, הכול נהדר, הכלכלה בפריחה, ההייטק חוגג. תגידו, אתם עיוורים? אתה שר במדינה. אני לא מדבר עכשיו לגב' קואליציה שיושבת לידך, כי היא לא נמצאת פה הרבה בכנסת, אבל אתה שר פה ואתה לא רואה ולא מבין מה קורה למדינת ישראל? ההורים שלך וההורים שלי הקימו את המדינה – שלך הגיעו ממרוקו ושלי מליטא – עבדו קשה, נלחמו במלחמות, הילדים שלנו. איך הצלחתם לעשות שיא גינס – שיא גינס להרוס מדינה בחצי שנה. בחצי שנה הצלחתם להרוס כל חלקה טובה של המדינה המדהימה הזאת – בכלכלה, בסטרטאפ של מדינת ישראל, בחברה שלנו. הרסתם את החברה הישראלית. ארוחת ערב בחג כבר אי-אפשר לקיים. שנאה בין יהודים. ועומד פה השר אקוניס ומשקר שיש אלימות ברחובות, שהמפגינים נוקטים אלימות ושהם פוגעים – שקר אחרי שקר אחרי שקר. תבוא לנתניה, אני מזמין אותך להפגנה בנתניה, 20,000 איש – תראה רק דגלי ישראל. לא תראה מקרה אלימות אחד. אנשים שהמדינה יקרה להם, אוהבים את המדינה. ואתה עומד בטלוויזיה, אמסלם, ויורד על היועצת המשפטית, ויורד על המפגינים, ומרצדסים ורולקסים – שקר אחרי שקר אחרי שקר. אני עמדתי ביום שבת עם אדם בן 80, צרפתי עם כיפה על הראש שמגיע כל שבת להפגנה, והוא בכה, ירדו לו דמעות. אתה קורא לו פריבילג? בקושי מקל הליכה יש לו, ואתה אומר שיש לו רולקס. אתם חבורה של שקרנים שהורסים את מדינת ישראל. ואתם, חברי הליכוד, נותנים להם יד במקום לעצור את המסיתים, את הקיצוניים האלה. תראו לאיזה מצב הגענו. תראו לאיזה מצב המדינה שלנו הגיעה. אז אפשר לעצום עיניים, טלי גוטליב – –

טלי גוטליב (הליכוד):

אני לא עוצמת.

סימון דוידסון (יש עתיד):

– – אפשר להגיד שזה לא קורה, אבל זה קורה.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה. תודה.

טלי גוטליב (הליכוד):

לא עוצמת.

סימון דוידסון (יש עתיד):

המדינה שלנו – –

טלי גוטליב (הליכוד):

עכשיו אתם הורסים את המדינה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

– – הולכת פייפן. תרימו יד, תעצרו את זה.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה.

דבי ביטון (יש עתיד):

כל הכבוד, סימון.

היו"ר ישראל אייכלר:

חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון, בבקשה. המחנה הממלכתי.

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

אתה רואה? ישבתי לשמוע אותך.

סימון דוידסון (יש עתיד):

ואפילו הסכמת איתי.

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

אני אענה לך, סימון.

יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אין, אי-אפשר, אי-אפשר. נגמר לי.

דבי ביטון (יש עתיד):

זה בשביל הילדים שלנו.

יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):

חבר הכנסת סימון דוידסון, אתה כל כך צודק – מתפרקת לנו המדינה ככה מתחת לידיים של כולנו. ואתה יודע מה עצוב? שיש פה אנשים בבית הזה שלא מבינים שכשמתפרקת המדינה היא לא מתפרקת לצד אחד – היא מתפרקת בשביל כולנו. זה הילדים של כולנו שחיים כאן וזו המדינה של כולנו, וכשהיא תתפרק, וזה כבר קורה, אנחנו כולנו נשלם את המחיר, ולא משנה באיזה צד של הבית הזה אנחנו יושבים. אתה דיברת גם על זה שהם משקרים במצח נחושה. עומד כאן השר סמוטריץ' ומדבר על פייק, על אנשי הפייק; "טרולים", הוא קורא להם. כל הממשלה הזו קמה על פייק אחד גדול. לא היה דבר אחד אמת, אמת, בקמפיין שלהם, אבל הם מדברים על פייק. ואני רוצה לקחת רק דוגמה אחת מתוך כל הדבר הזה, דיון שהתקיים היום בוועדת החינוך. לפני שבועיים אנחנו ביקשנו לזמן דיון על האוניברסיטה בגליל. אין פייק יותר גדול מאשר – –

סימון דוידסון (יש עתיד):

הינה, הוא יושב פה.

יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):

– – התעמולה שעשה ראש הממשלה במשך הרבה מאוד שנים, כל קמפיין בחירות, כל ועידת הגליל, כל ביקור שלו בגליל: אוניברסיטה – אני אביא. מ-2005. הבאנו להם אוניברסיטה. אישרנו אחרי עבודה מקצועית אוניברסיטה בגליל. ביקשתי לקיים דיון יחד איתך לפני שבועיים, ועם עוד חברים נוספים, ושיסבירו לנו למה בלמו אוניברסיטה שקמה, אבל השר לא הגיע. תשובות לא היו. המל"ג עמד והציג בדיוק את כל התהליך שהיה, אמר שאישרנו את האוניברסיטה בגליל, וצריך שצוות ההקמה פשוט יתחיל לעבוד. אבל השר לא אישר לצוות ההקמה להתחיל לעבוד. ואז יושב-ראש הוועדה – שאני מאוד מעריכה, אגב – אמר: אוקיי, אין תשובות היום, תבואו עוד שבועיים, תיתנו תשובות. וראו זה פלא, אם בפעם הקודמת שר החינוך שלח את היועץ שלו, אז בדיון החדש הוא לא שלח אף אחד. אבל מה שעוד יותר חמור היה שיו"ר ועדת החינוך, שהתנהג כמו עבד נרצע – תסלחו לי שאני אומרת את זה – במקום לאפשר לנו רגע להבין מה קורה, לתת לי את האפשרות לדבר כמי שמציעה, החליט שהוא נועל את הדיון. הוא כועס על שר החינוך, אבל אנחנו משלמים את המחיר. אתם מכירים את זה? כמו מורה שנכנסת וכועסת על מי שנמצא שם בעקבות אלה שלא הגיעו לכיתה, אותו דבר – החליט שהוא נועל את הדיון אחרי שאחת מחברות הכנסת זורקת לחלל האוויר: ברור שאת רוצה קריית שמונה, יש לך ניגוד עניינים. חברים, אני מילאתי את טופס ניגוד העניינים, נקייה מכל הדבר הזה. אמרו: ועדה לא מקצועית. חתן פרס נובל עמד בראשה, אנשים מהשורה הראשונה של האקדמיה עמדו בראשה.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה.

יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):

לא מקצועית. אבל לבלום את האוניברסיטה בגליל, לשקר לתושבי הגליל, זה מאוד מקצועי. ומה יהיה עם התושבים האלה?

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

הם הבטיחו, הם הבטיחו.

יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):

מבחינתם שיצביעו יפה וישתקו. בדיוק על אותו משקל – –

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה.

יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):

– – של תהיי יפה ותשתקי.

סימון דוידסון (יש עתיד):

למה לא שאלת אותו למה הוא לא הגיע? יושב פה השר, אפילו לא מרים את הראש.

יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):

זה היחס שלהם גם לנשים וגם לתושבי הגליל. תודה רבה.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה. אגב, מי שדואג לקריית שמונה וגדל בקריית שמונה, חברת הכנסת, זה כבוד, זה לא ניגוד עניינים.

יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):

ברור, אני גאה.

היו"ר ישראל אייכלר:

במדינות אחרות הסנאטורים מייצגים בגאון את המקומות שלהם.

יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):

נכון.

היו"ר ישראל אייכלר:

זאת לא בושה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אדוני, הם הבטיחו.

היו"ר ישראל אייכלר:

אבל בבלגן שיש, אז – – –

יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אמרת בדיוק את הדברים שאמרתי שם.

היו"ר ישראל אייכלר:

לא, לא, זה נכון, מה. חבר הכנסת משה רוט, יהדות התורה, בבקשה.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

כל יום יותר גרוע מקודמו.

משה רוט (יהדות התורה):

כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, כבוד השר – הוא פה, השר? אה, השר פה, כן, שר החינוך. היום הוגשו ארבעה הצעות אי-אמון, אני קורא מתוך הדף.

יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):

ארבע.

משה רוט (יהדות התורה):

כן, תודה, ארבע הצעות אי-אמון. תודה למורה. אני תמיד שמח שמתקנים אותי בעברית. אבל אני רוצה להתייחס בקצרה לשלוש מהן. ממשלת ישראל נגד סטרטאפ ניישן – אז אני קודם כול רוצה להגיד שבהזדמנות זאת חייבים תודה למר נתניהו, שהוא היה ממש מהראשונים שדחפו את מדינת ישראל להיות סטרטאפ ניישן, ואני מאוד מעריך את זה; כישלון הממשלה בהתמודדות עם יוקר המחיה – ואני עוד מסתכל מי הגיש את זה, זה האנשים האלה שהם הוציאו את שד ההתייקרות מהבקבוק בכלל, כשהם רצו לנקום בשנאה בציבור החרדי בסיפור של החד-פעמי, זיכרונו לא לברכה; וממשלת התנחלות פולשת – הלוואי שזה היה נכון, הלוואי שיש התנחלויות חדשות, והלוואי שהיו בונים בכל הארץ. ועכשיו אני רוצה להתייחס באופן כללי לכל ההצעות. אין ויכוחים בישראל. באמת אין ויכוחים במדינת ישראל, כי לא מתווכחים אלא מוציאים מגפון, מוציאים משרוקית, צועקים "בושה", ואני לא שומע דעה. אני כבר מזמן לא שמעתי דעה. אני בא לפה כדי לשמוע דעה – דעה בעד, דעה נגד, אבל משהו מחכים, משהו חכם. חבל, חבל שתמו הוויכוחים.

דבי ביטון (יש עתיד):

ברור שכן, תגיע להפגנות.

משה רוט (יהדות התורה):

ועכשיו אני רוצה להתייחס, אם נשארה לי עוד דקה, למצוות פדיון שבויים. השיח נלקח בשבי, נלקח בשבי, דהיינו, יש קומץ אנשים שהם לקחו בשבי את כל השיח הציבורי, הפכו את זה לשיח אלים. מדברים על מילים, ואני מדבר כמובן רק על קצת – רעל, דם, מלחמת אחים, מלחמה יד ביד – –

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

סליחה, משה.

משה רוט (יהדות התורה):

שנייה, עוד רגע. – – עידוד – –

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

חבר הסיעה שלך קרא לי שאני יותר גרוע ממחבלי החמאס והחיזבאללה.

משה רוט (יהדות התורה):

שנייה, שנייה, שנייה. – – עידוד חרמות – –

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

הוא קרא למגר אותי מהמרחב הציבורי.

משה רוט (יהדות התורה):

– – תמונה של אגרוף.

היו"ר ישראל אייכלר:

תן לו שלוש דקות.

משה רוט (יהדות התורה):

ואם זה לא מספיק – שרפות, חסימות – –

היו"ר ישראל אייכלר:

יש לו שלוש דקות, אל תפריע, הרצנו. יש לו שלוש דקות.

משה רוט (יהדות התורה):

– – חסימות כבישים, הפחדת ילדים, קריאה לסרבנות, פגיעה ברגשות – –

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

הסתה נגד להט"בים.

משה רוט (יהדות התורה):

– – פגיעה בכבוד ראשי ישיבה, הסתה בארץ ובעולם ושנאה עיוורת. נלקח בשבי השיח. ומרוב חשש ישנם חברי כנסת מהאופוזיציה שהם אנשים הגונים וטובים, ואני מכיר אותם, באמת אנשים חכמים והגונים, שפשוט מפחדים להגיד את האמת – מפחדים להגיד שהם בעד הרפורמה המשפטית והם נגד הקריאה לסרבנות, הם נגד אלימות והם נגד אנרכיה. הם פשוט מפחדים. אני רוצה לבקש, כמצוות פדיון שבויים, כמובן, לגאול את האנשים האלה ולעודד אותם: תשמיעו את קולכם, אל תפחדו כל כך ממה שיגידו, ותגידו את האמת. פשוט תגידו שאתם נגד הסרבנות, שאתם בעד הרפורמה, ואתם מוכנים לדבר על זה, וככה הציבור גם ישמע את הצד השפוי. אני אומר לכם, בפירוש בשמאל יש אנשים שבויים, תאמינו לי.

היו"ר ישראל אייכלר:

משפט סיום.

משה רוט (יהדות התורה):

משפט סיום. אנחנו נמצאים בימי בין המצרים, הימים האלה שכולם יודעים, כתוב "כל רודפיה השיגוה בין המצרים". הלוואי, הלוואי שנלמד מהעבר, הלוואי שנשנה את השיח, הלוואי שיתהפכו הימים האלה מיגון לשמחה ומאפלה לאור גדול באהבת חינם וביאת גואל לציון, אמן.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה. חבר הכנסת השר אופיר סופר, הציונות הדתית.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

חבר הכנסת רוט, איפה היית כשחברך לסיעה קרא לי "יותר גרוע ממחבלי החמאס והחיזבאללה", שצריך למגר אותי מהמרחב הציבורי? איפה היית? איפה אהבת החינם שלך הייתה אז?

משה רוט (יהדות התורה):

הוא אמר את זה עליך אישית?

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

על חברי הקהילה הגאה.

משה רוט (יהדות התורה):

לא, הוא לא אמר את זה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אני חלק מהתנועה.

משה רוט (יהדות התורה):

הוא לא אמר את זה.

היו"ר ישראל אייכלר:

חבר הכנסת השר סופר.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

הוא לא אמר את זה? יש לך שמיעה סלקטיבית.

היו"ר ישראל אייכלר:

אבקש שקט. אבקש לאפשר לשר לדבר. לא להפריע לשר.

שר העלייה והקליטה אופיר סופר:

אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, השרים, חבריי השרים, חבריי חברי הכנסת, השבוע ציינו את יום פטירתו של הרצל, האיש שבעצם הציב את חזון מדינת ישראל – הייתי אומר, האיש שחידש את חזון מדינת ישראל, כי מדינת ישראל אומנם היא מדינה צעירה, אך החזון שלה, חזון מדינת היהודים, חזון שיבת ציון, הוא חזון עתיק יומין. והחזון הזה הוא חזון משותף לכולנו, משותף לחברים מימין ומשותף לחברים משמאל, והוא גם, אדוני היושב-ראש, משותף לגברת שפגשתי בסוף שבוע שעבר, למיכל שילה, אשת חינוך שבחרה לדבר אליי פנים אל פנים, כדבר איש את רעהו. היא עשתה זאת בהגינות ובצורה אמיתית ובנועם, ויכולתי להקשיב לה, להקשיב לקושי שלה שאותו היא תיארה. מיכל היא לא הראשונה ולא האחרונה. אני אספר לכם, חבריי, שמדי יום שישי בחודשים האחרונים מתקיימת מחאה ליד ביתי בתחנת ההסעה במושב טפחות, ואנשים יושבים שם ושותים קפה, משוחחים עם החברים במושב, משוחחים גם עם בני משפחתי, ובעיקר – נוצר שיח אמיתי, שיח של פנים אל פנים, שיח מעמיק. הילדים שלי בערב שבת נפעמים מהאנשים, מהיושר ומהערכים שהם מביאים. הם שואלים לא אחת מה מניע את האנשים לשבת מדי יום שישי באופן של מחאה, כביכול, ליד ביתי, ולמחות על אותה תוכנית, על הרפורמה המשפטית. אבל אני רוצה לומר שאלה לא המפגשים היחידים. בחודשים האחרונים אני מקיים מפגשים רבים כאלה. רובם, כמעט כולם, לא מקבלים פומביות. אני אומר שהמפגשים האלה הם לא אחת מפגשים שמגיעים לנקודות מאוד רגישות ומרגשות. אתה רואה אנשים, טייסים בחיל האוויר, שפתאום פשוט באים ופורצים בבכי, פורצים בבכי לא אחת. ואני נזכר, בהיותי תלמיד במדרשייה – אותה מדרשייה שהתפרסמה לאחרונה עם כל הנוער התוסס והשובב אבל גם המאוד-ערכי – איך אז, ב-1992, כינו אותנו "פרופלורים", ואני לא שוכח את זה עד היום, לא שוכח מה הצריבה של ה"פרופלורים" עשתה לי אז. אני גם לא שוכח איך בתקופת הגירוש ב-2005 ניסינו לייצר שיח וקראנו לשיח הזה "פנים אל פנים". ממש הקמנו מפעל שקראנו לו "פנים אל פנים", ואנשים עסקו בזה, מוסדות התעסקו בזה, וכל המטרה הייתה שמישהו בשלטון יתייחס אלינו. כן, אנחנו נבחרנו, ואני מאמין לגמרי בצורך החיוני לקדם את הרפורמה המשפטית בכלל, ובפרט את העברת החוק שנוגע בצמצום עילת הסבירות. אבל אני כן רוצה לומר, כשאני קם יום-יום ואני רואה את המצב שבו מדינת ישראל נמצאת בחודשים האחרונים ביתר שאת, ואני שואל מה ה' אלוקיך שואל מעמך, אני חושב שהתשובה היא לדבר פנים אל פנים כדבר איש אל רעהו.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה.

שר העלייה והקליטה אופיר סופר:

ואת זה, אדוני היושב-ראש, לא עושים בטוויטר – – אני מסיים, אני צריך חצי דקה, ברשותך.

היו"ר ישראל אייכלר:

אני קורא לזה משפט סיום.

שר העלייה והקליטה אופיר סופר:

– – לא עושים בטוויטר, לא עושים ברשתות החברתיות ולא באופן של הרשתות החברתיות. ואני רוצה לומר דבר אחרון: הציפייה שלי – כן, תחזקו אותנו, ואני פונה פה לאזרחי ישראל, לעם. תתבעו שיח יותר עמוק, תתבעו שיח שהוא פחות של גימיקים, שהוא פחות של טוויטר, כי זה השיח היחיד. אם נדע לדבר איש אל רעהו, ככה גם נדע לשמור על חזון מדינת ישראל – על החזון שהוא גדול מכולנו, מכל האנשים. על חזון מדינת ישראל. תודה רבה.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה. יצחק שמעון וסרלאוף, השר לפיתוח הנגב והגליל, עוצמה יהודית.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

כבוד השר, תתחילו מישיבת ממשלה ולדבר כמו שצריך ליועמ"שית. בוא נתחיל מזה.

שר העלייה והקליטה אופיר סופר:

בדיוק לא לזה התכוונתי.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

לא, לזה הוא לא התכוון. חבל.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

ברור, ברור.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

לזה הוא לא התכוון. חבל, נאום כל כך חשוב – – –

היו"ר ישראל אייכלר:

השר דיבר על אלה שרוצים שיח בלי – –

שרון ניר (ישראל ביתנו):

– – – ביועמ"שית ובנבחרי ציבור. חבל.

היו"ר ישראל אייכלר:

– – בלי להגיד שאי-אפשר לעורר – רק דרך הפרת חוק ואלימות, אל אלה הוא מדבר.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

בסוף אתם דוגמה אישית.

שר העלייה והקליטה אופיר סופר:

דיברתי לימין ודיברתי לשמאל.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

– – – זה לא רק לדבר, תתחילו בדוגמה אישית – – –

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

– – – איש לרעהו – – –

קריאות:

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

חברתי חברת הכנסת שרון ניר – –

שרון ניר (ישראל ביתנו):

תתחילו בלתת דוגמה אישית בישיבת ממשלה.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

– – הבעיה היא לא בשיח.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

ועוד איך – – –

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

הבעיה היא בדיון הענייני.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

לא, זה לא היה דיון ענייני.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

כאשר אנחנו ביקשנו מהיועצת המשפטית לממשלה לקיים דיון שבו ביקשנו שיציגו לנו את הנתונים, את נתוני האכיפה – –

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

– – – משטרה – – –

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

– – את המדיניות כלפי חסימות צירים מרכזיים ברחבי הארץ – –

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

– – – משטרה – – –

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

– – היועצת המשפטית אמרה לנו שאנחנו מצויים בניגוד עניינים. ואני רוצה לשאול – לשים את זה פה על השולחן ובאמת רגע לקיים דיון ענייני, לשאול שאלה עניינית: במה שונה הדיון שאנו מבקשים מהדיון שהתקיים ב-27 בפברואר 2005? ההודעה שיצאה ממזכיר הממשלה בתום ישיבת הממשלה, ישיבה שעסקה במחאות כנגד ממשלת שרון – תואר בה, באותה ישיבה, כי הממשלה דנה בישיבתה בהסתה לאלימות ובגילויי אלימות במסגרת פעולות ההתנגדות לתוכנית ההתנתקות. בין היתר הייתה סקירה של היועץ המשפטי לממשלה דאז, פרקליט המדינה, המשנה לפרקליט המדינה, המפכ"ל, ראש השב"כ. הם תיארו את האיומים לשבש את סדרי החיים; מה שקורה ברחובות בעקבות הדיון וחוסר שביעות הרצון מהתנהלות של גורמי אכיפת החוק – החליטה הממשלה להקים יחידת אכיפה ייחודית ועתירת משאבים אשר תיאבק בחסימות דרכים, הפגנות לא חוקיות ופגיעה בעובדי ציבור. יחידה זו פעלה בהובלת מיודענו, אז הוא היה משנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים, שי ניצן.

טלי גוטליב (הליכוד):

זה רק אם אתה חרדי או אתיופי או ימני בהתנתקות. אז אפשר.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

ההתנהלות ב-2005 עומדת בסתירה מוחלטת למכתב ששלחה היועצת המשפטית לממשלה. ואני שואל – – –

רם בן ברק (יש עתיד):

תפסיקו להיתמם – – –

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

ואני שואל – אני לא מיתמם, אני מתייחס לדיון ענייני.

רם בן ברק (יש עתיד):

– – – ממשלה, חלאס – – –

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

והטענה הייתה עניינית.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

וכשאנחנו שואלים את היועצת המשפטית לממשלה מה ההבדל בין בקשה שלנו – אפילו לא לקבל החלטות, לא להקים צוות ייעודי שיילחם, שייאבק, אלא רק לקבל נתונים, כמה כתבי אישום הוגשו, מה מדיניות המעצרים – – –

שרון ניר (ישראל ביתנו):

תגיד לי, שמעת – – –

קריאות:

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

אתם יודעים מה, אני אפילו לא צריך לקבל על מה המדיניות – –

רם בן ברק (יש עתיד):

על מה כתב אישום? על מה כתב אישום?

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

– – אנחנו יודעים מה המדיניות. אז אתם אומרים לי, זה מ-2005 – –

רם בן ברק (יש עתיד):

על מה כתב אישום, תגיד לי?

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

– – אז בוא נלך ל-2020.

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – הם אמרו 16 – – –

רם בן ברק (יש עתיד):

שום דבר לא נמצא. על מה אתה מדבר, על מה אתה רוצה כתב אישום – – –

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

הנחיות של פרקליטות המדינה, 40.2 – –

טלי גוטליב (הליכוד):

16 כתבי אישום, היום הם אמרו לנו.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

– – 40.2, של נורית ליטמן.

רם בן ברק (יש עתיד):

– – – מה אתם מבלבלים את המוח – – –

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

חתום עליה היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט.

רם בן ברק (יש עתיד):

תפסיקו להביא את דף המסרים השקרי – – –

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

לא יעזור כמה שתצעקו.

רם בן ברק (יש עתיד):

לא יעזור, לא יעזור לכם.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

תתמודדו עם עובדות. תתמודדו עם נתונים.

רם בן ברק (יש עתיד):

לא יעזור לכם. שני מיליון איש ברחובות – – –

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

יש נתונים.

היו"ר ישראל אייכלר:

הוא לא נותן לו – – –

רם בן ברק (יש עתיד):

– – – על מה אתם רוצים שהם ייתנו כתבי אישום, אתם חבורה – לא יודע, של ממציאי המצאות.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

לסיום, אדוני היושב-ראש – כי הם אוהבים לצעוק כשמדברים איתם על עובדות.

רם בן ברק (יש עתיד):

אלה לא עובדות. העובדה היא שאף שוטר לא – – –

דבי ביטון (יש עתיד):

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

לסיום, אני שלחתי מכתב ליועצת המשפטית לממשלה לפני ארבעה חודשים, וקיבלתי – – –

היו"ר ישראל אייכלר:

לא להפריע. תפסיק להפריע.

רם בן ברק (יש עתיד):

– – – מפכ"ל – – –

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

אדוני היושב-ראש, אני רוצה לחתום את דבריי, אבל לא מתאפשר לי.

היו"ר ישראל אייכלר:

אתה תסיים את דבריך, והם יאפשרו לך.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

יפה. קיבלתי תשובה מהייעוץ המשפטי – סליחה, לפני ארבעה חודשים שלחתי מכתב ליועצת המשפטית לממשלה, 15 עמודים, ובו פירטתי את האכיפה הבררנית שקיימת, פירטתי את ההלכות הפסוקות בעניין של בג"ץ, של הנשיא ברק, וקיבלתי תשובה אחרי חודשיים מפרקליטות המדינה – –

רם בן ברק (יש עתיד):

500 אנשים שרפו בתים – – –

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

– – מלשכת המשנה לפרקליטות המדינה, שהיו ארבעה כתבי אישום – –

היו"ר ישראל אייכלר:

תפסיק להפריע לו. אני אצטרך להוסיף לו עוד דקה.

רם בן ברק (יש עתיד):

– – – כתבי אישום.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

– – שהוגשו ארבעה כתבי אישום על ידי התביעה המשטרתית. הם אמרו: אנחנו לא יודעים אם אלה מתנגדי הרפורמה, תומכי הרפורמה. הלכתי, עשיתי שיעורי בית – מה הסתבר? ששלושה מתוך ארבעת כתבי האישום שהוגשו – שומעת, לימור? שלושה מתוך ארבעה כתבי אישום שהוגשו היו כנגד אנשים שהפריעו למוחים נגד הרפורמה. אלה היו כתבי האישום שהוגשו.

היו"ר ישראל אייכלר:

משפט סיום, בבקשה.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

אז אני אומר, חברים, אפשר לדון בעד הרפורמה, נגד הרפורמה, אבל כולנו צריכים להסכים שאי-אפשר לתת יד לאכיפה בררנית. תודה רבה.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה. חברת הכנסת שרון ניר, בבקשה.

טלי גוטליב (הליכוד):

ישראל, 16 כתבי אישום.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

אני יודע.

טלי גוטליב (הליכוד):

16 לעומת אלפים בהתנתקות.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

לא 16, שמונה.

קריאה:

שבעה.

טלי גוטליב (הליכוד):

לא, אני רק אומרת – – – היום שלחו לנו דוח לוועדה – 16 כתבי אישום למול אלפים. רק אני טענתי ב-400 חנינות בהתנתקות.

היו"ר ישראל אייכלר:

שלוש דקות.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לאורך החצי שנה האחרונה הממשלה שלנו החליטה שהיא מפרקת את המדינה, את כל הכללים הדמוקרטיים, משנה את כללי היסוד, את כל כללי המשחק – פשוט מבצעת הפיכה מהמקפצה. חוק דרעי 1, חוק דרעי 2, חוק בן גביר, דחיית הבחירות לרבנות הראשית, חוק טבריה, ובימים אלה ממש – ביטול לשכת עורכי הדין, רק משום שהבחירות לראשות הלשכה לא היו לרוחם. ההשתלחות במשרתי הציבור ושומרי הסף היא תמצית השיטה שלכם בדרך להפיכה המשטרית. אתם קואליציה בריונית עם שפה משתלחת ולא מרוסנת אל מול שומרי הסף – פשוט גודעים את הענף שכולנו יושבים עליו לאורך 75 שנות קיומנו. אתמול התקיימה ישיבת ממשלה מבישה, שהשיח בה הוא חרפה שאין כדוגמתה. השפלתם יועצת משפטית לממשלה רק משום שהיא עומדת על המשמר ושומרת על זכויותיהם של אזרחי מדינת ישראל להביע את מחאתם הצודקת כלפי ההפיכה המשטרית שאתם מובילים, אדוני השר. נגיד בנק ישראל – גם הוא אשם. הוא הפך להיות איש מוקצה ומושמץ כי הוא אומר את האמת. קציני צה"ל הפכו לבוגדים ונמושות. קציני משטרה הפכו לכלי לניגוח פוליטי. הדה-לגיטימציה שלכם כלפי משרתי הציבור העושים לילות כימים כדי לשרת את המדינה באופן מקצועי, היא חציית קווים אדומים. אפשר להסכים עם הפעולות שלהם, אפשר גם לא, אפשר גם לבקר אותם, כמובן, אבל שום דבר לא מצדיק את האופן שבו אתם מדברים על האנשים האלה. השיח שלכם יוצר קרע בעם, הוא יוצר תסיסה. התססתם ציבור שלם נגד משרתי ציבור. השיח המכוער שלכם מעיד על אובדן דרך ועל אובדן עשתונות שלכם. במקום להתעשת ולהתחיל לטפל בנושא יוקר המחיה, בביטחון, בביטחון אישי, אתם מפנים את כל מרצכם להפיכה המשטרית ולהתססת הציבור. הינה, הגיע המתסיס הראש. אבל כרגיל, לכל הדבר הזה יש אחראי אחד – ראש הממשלה בנימין נתניהו. אומנם לא שמענו אותו באמירות אלימות, אבל מי כמו נתניהו יודע ששתיקה דינה כהסכמה. מי כמו ביבי יודע שמילים יכולות להרוג. מי כמו ביבי יודע שאם לא עוצרים שיח אלים בזמן, זה יכול להוביל את החברה לתהומות חשוכים שאסור שנגיע אליהם. השיח מול היועמ"שית ונציגיה אתמול, בזמן שראש הממשלה בדיוק עזב את הישיבה – –

היו"ר ישראל אייכלר:

משפט סיום.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

– – הקול הוא קולם של השרים, אך הרוח היא של נתניהו, האוחז בהגה.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

ראש הממשלה, אתה מנרמל שיח אלים וקיצוני שרק הולך ומסלים.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה. חבר הכנסת מנסור עבאס.

שר התקשורת שלמה קרעי:

לכי תשבי עם מנסור עבאס וליברמן, העבריין שנתן מכות לנער בן 13.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

הינה, רק דיברתי על – – –

היו"ר ישראל אייכלר:

רע"מ.

שר התקשורת שלמה קרעי:

בושה שזה הבוס שלך. זה הבוס שלך, עבריין מורשע, ואלה השותפים שלכם – – –

דבי ביטון (יש עתיד):

ומה קורה אצלכם? שלושה כתבי אישום. מה ההבדל? פשוט בושה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

זה לא מורשע, גברת. זה לא מורשע.

דבי ביטון (יש עתיד):

אתה היית שם את הילדים שלך בכיתה שיש בה מורה – – –

שר התקשורת שלמה קרעי:

את לא יודעת מה ההבדל בין מורשע לבין כתבי אישום שנתפרו בתפירה גסה?

דבי ביטון (יש עתיד):

עוד לא הוכח, עוד לא הוכח, עוד לא ראיתי – – –

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אדוני היושב-ראש – – –

היו"ר ישראל אייכלר:

אני לא יכול להפעיל את השעון, כי אני לא רוצה שתפריעו לחבר הכנסת מנסור עבאס. בבקשה.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, השבוע בעצם השלמנו שישה חודשים לממשלה. מאז תחילת השנה הממשלה הוכיחה שהיא ממשלה כושלת בכל התחומים, אבל אני לא מרשה לעצמי – שאלו אותי חברים: על מה אתה הולך לדבר? כמובן שאני אדבר על הפשיעה והאלימות, על מה אני אדבר? על מספר הרציחות בחברה הערבית, מספר הנפצעים, איבוד תחושת הביטחון ואיבוד הביטחון האישי. על מה אני אדבר? כאילו, האם יש עוד נושאים חשובים שאפשר לדבר עליהם בהקשר של החברה הערבית? כאשר הממשלה – אני חס וחלילה לא אומר שהיא נותנת אור ירוק, אבל יש תחושה, השר קרעי, יש תחושה אצל ארגוני הפשע שהם יכולים לעשות מה שעולה על רוחם, ואין ממשלה.

רם בן ברק (יש עתיד):

אין ממשלה.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אין ממשלה, אין ממשלה, הם לא מרגישים שיש ממשלה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

– – – התקיימה ישיבה אצל ראש הממשלה. ממש הציבור מעניין אותך.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מאז שהייתה ישיבה אצל ראש הממשלה, איזה החלטות התקבלו?

שר התקשורת שלמה קרעי:

אתה לא היית שם – – –

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

לא הייתי שם. איזה החלטות התקבלו?

שר התקשורת שלמה קרעי:

אולי אם היית שם היית יוצא – – –

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

הוא ראש הממשלה, אני לא ראש הממשלה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

אבל הציבור שלך לא מעניין אותך.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

שלמה קרעי, אני לא הייתי שם, אני באופוזיציה. מי שמנהל את הממשלה ואת המדינה זה בנימין נתניהו, זה ממשלת הליכוד. אתם אחראים לזה, לא אני.

שר התקשורת שלמה קרעי:

אז אם אתה באופוזיציה, הציבור שלך לא מעניין אותך?

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אני היום באופוזיציה. ומה אם הייתי? אחמד טיבי ועאידה תומא סלימאן ואיימן עודה ועוד חברים טובים הלכו וישבו עם ראש הממשלה שעתיים. מה יצא מזה? איזה החלטות התקבלו?

שר התקשורת שלמה קרעי:

חכה. שנה וחצי היית בממשלה, מה יצא מזה?

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מאז שהייתה הממשלה אף החלטה אחת לא התקבלה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

בשנה שהיית בממשלה, חוץ מכסף, מה יצא?

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

בשנה שהיינו בממשלה הפשיעה ירדה בחברה הערבית.

שר התקשורת שלמה קרעי:

שמענו עליך.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

שמעתם? אתה לא מכיר במספרים?

שר התקשורת שלמה קרעי:

פתאום צצו משפחות פשע חדשות בחצי השנה הזאת?

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כי הם ידעו שיש ממשלה שמפקירה את הביטחון של החברה הערבית. אני שמעתי ששר המשפטים, בישיבת הממשלה האחרונה, מבקש מהיועצת המשפטית לממשלה לדמיין מה אומר ראש ארגון פשע. הינה, עכשיו תחשבו, שלמה קרעי וחברי הממשלה והקואליציה, מה חושב ארגון פשע ביישוב ערבי. מה הוא חושב? מה הוא אומר לעצמו? למה הוא מעז – – –

היו"ר ישראל אייכלר:

הוא חושב שאין משטרה – – –

נאור שירי (יש עתיד):

אתה ראש הישיבה או מה?

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

למה הוא מעז לצאת ולרצוח אנשים ביום ובלילה? למה? כי אין ממשלה.

היו"ר ישראל אייכלר:

הוא חושב שאין משטרה.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אין משטרה?

היו"ר ישראל אייכלר:

זה מה שהוא חושב.

שר התקשורת שלמה קרעי:

כי הוא רואה שהיועצת המשפטית מאפשרת לארגוני פשיעה אזרחית לאיים על חברי כנסת.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

תראה, המשטרה בשנה שעברה הייתה – הסך הכול היחידי שהשתנה בין 2022 ל-2023 זה הממשלה והעומד בראשה והשר לביטחון לאומי. זה מה שהשתנה. אותו מפכ"ל, אותה משטרה, אותם ארגונים. מה השתנה? המדיניות, ומנהיגות, שאין. תגיד לי – אתה שר בממשלה – החלטה אחת – –

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה, תודה רבה.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

– – שקיבלתם כדי למגר את הפשיעה והאלימות בחברה הערבית. החלטה אחת.

שר התקשורת שלמה קרעי:

קיבלנו הרבה החלטות.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אפילו להנחות את המשטרה להגביר נוכחות בנצרת אתם לא עושים.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה, חבר הכנסת מנסור.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

ככה, יעני, עלא עינכ, יא תאג'ר, בערבית אומרים: (אומר בערבית: ככה, זאת אומרת, כמו שאומרים אצלנו בערבית, בפרהסיה, מול עיני כולם.)

שר התקשורת שלמה קרעי:

התקציב – – –

היו"ר ישראל אייכלר:

השר, תן לו לסיים.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אפילו הנחיה של יום-יומיים – אתם לא עושים את זה.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

מיליארדים כדי לגייס שוטרים, ומשמר אזרחי כדי לטפל בפשיעה.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

ולכן ממשלה כזאת לא ראויה לאמון. מה אני אגיד לך? חבל שחברתם והקמתם ממשלה, כי אנחנו משלמים מחיר בחיי אזרחים.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה, תודה רבה.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

ותתביישו לכם. אני לא רגיל לשיח הזה, אבל אתם לא מתביישים? אתם לא מתביישים?

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, חד"ש-תע"ל.

שר התקשורת שלמה קרעי:

חבל שלא באתם לראש הממשלה, הייתם יכולים לכבד – – –

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

האחים המוסלמים – מה עשו לך האחים המוסלמים? מה עשו?

שר התקשורת שלמה קרעי:

או-הו, מה עשו. אתה עוד שואל?

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

זה מה שאתה יודע לעשות, "אחים מוסלמים".

שר התקשורת שלמה קרעי:

אתה אמרת שאתה בג'יהאד אזרחי כי אין לך עדיין יכולת לג'יהאד צבאי. אתה אמרת את זה.

היו"ר ישראל אייכלר:

חברת הכנסת תומא סלימאן, בבקשה. שלוש דקות.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

אני רוצה להדגיש רק שאולי אנחנו הגשנו את האי-אמון תחת הכותרת "ממשלת כיבוש והתנחלויות", אבל אני חושבת שיש מאה סיבות להגיש אי-אמון בממשלה הזו. אין רק סיבה אחת, זה המכלול כולו, זה ההתנהלות הכללית של הממשלה מאז שכוננה ועד עכשיו. ואני חושבת שאחת הדוגמאות היא איך שהיום היה אפשר להגיש ארבע הצעות אי-אמון, כל אחת בנושא אחר, וכולן צודקות. וגם המתדיינים אשר התייחסו לנושאים שונים שיש בהם לא רק כשל אלא מדיניות מכוונת להוביל לתוצאה הזו, כולל הנושא של הפשיעה באוכלוסייה הערבית – אלה עוד סיבות למה להגיש אי-אמון בממשלה הזו. ישבתי והקשבתי – למרות שזה היה קשה – לשר מה שנקרא הביטחון, מר גלנט. הוא הביא והסביר לנו מה היה בג'נין. אז אני אביא לך את הנרטיב מהצד השני ואחשוף כמה מהשקרים שהיו על הדוכן הזה. אומר שלא נפגעו תושבים רגילים ובלתי מעורבים. מה עם ה-100, 120 נפגעים שנמצאים בבתי חולים? מה זה, זה עוד הצגה של הפלסטינים? מדבר כאילו הייתה פעולה כירורגית, כאילו לא נפגע אף אחד.

טלי גוטליב (הליכוד):

נכון. המרחם על אכזרים מתאכזר לרחמנים.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

המראות של המשפחות שעוזבות בלילה, הזקנים עם מכשירי ההנשמה שהיה צריך לגרש אותם בלילה ולהחזיר אותם לטראומה של הנכבה וההוצאה מהבתים – זה לא פגיעה? הרי הפלסטינים, אין להם רגש, הם לא מרגישים, הם לא טראומטיים לשום דבר. זאת פריבילגיה שנשמרת רק לעם היהודי, להיות טראומטי, אבל פלסטינים – לא. זה שמגרדים כבישים ארבעה מטרים למטה, מוציאים את התשתיות, את המים, את הביוב, מנתקים בתים שלמים ממים – –

טלי גוטליב (הליכוד):

זה שהם רוצחים זה לא בעיה?

היו"ר ישראל אייכלר:

לא להפריע, לא להפריע.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

– – זה לא פגיעה בתושבים, זאת לחימה מוצדקת.

טלי גוטליב (הליכוד):

זה שהם רוצחים חיילים זה לא בעיה? רוצחים אזרחים וטובחים בנו – זה לא בעיה?

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

זה מביש ששר מה שנקרא "הביטחון", עומד על הדוכן ואין לו מה להגיד מילה אחת על השרפות בתורמוס עיא ובאום א-ספא. וזה עלה, עלה באי-אמון. הוא התעלם. זה לא במקרה שהוא התעלם – –

היו"ר ישראל אייכלר:

משפט סיום.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

– – לא בגלל שהוא לא מרגיש בנוח, אלא בגלל שהוא בעצמו מוביל, למרות שלקחו ממנו את המינהל האזרחי ואת האחריות על המתנחלים. הוא משתמש בצבא כדי להגן, כדי לשמר את מדיניות ההתנחלויות והכיבוש.

טלי גוטליב (הליכוד):

עבר הזמן.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

לצערי הרב, זאת ממשלה שצריכה ליפול היום, לפני מחר.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה. חברת הכנסת מרב מיכאלי.

מרב מיכאלי (העבודה):

שגריר ארצות הברית היוצא טום ניידס, חבר ענק של מדינת ישראל, שנשלח להיות כאן שגריר על ידי נשיא שהוא אחד החברים הגדולים ביותר של מדינת ישראל בארצות הברית בכל הזמנים, ידיד אמת של מדינת ישראל לאורך עשרות שנים, טום ניידס, מסיים את כהונתו מוקדם בהרבה מהצפוי כשגריר ארצות הברית בישראל, ואומר בריאיון לוושינגטון פוסט שממשל ביידן חייב להתערב בישראל בגלל שישראל עלולה לרדת מהפסים. הוא משתמש במילים "יורדת מהפסים". זה אדם שהוא שגריר, כן? זה אדם שברור לו מה הגבולות של התערבות במדינה אחרת; זה אדם שברור לו מה המשמעות של אמירה כזאת מצידו. וזאת אמירה של אדם אוהב גדול של מדינת ישראל, שבחר לעזוב את כל העיסוקים שלו – ואגב, המשפחה שלו לא הצטרפה אליו כאן כי הם לא יכלו לבוא לגור פה איתו, והוא בחר במשך כל הזמן הזה להיות כאן, במדינת ישראל. והוא מזהיר אותנו היום, מזהיר אותנו שמדינת ישראל יורדת מהפסים. והוא אומר: אני התקשרתי לנתניהו, התקשרתי אליו באופן אישי, אמרתי לו: תלחץ על הברקס, תלחץ על הברקס לפני שמאוחר מדי. ההשלכות של מה שקורה כאן, ההשלכות של מה שאתה והממשלה שלך עושים הן מסוכנות מאוד, וישראל יורדת מהפסים. חברות וחברי הכנסת היקרים, תקשיבו טוב טוב למילים האלה, ותחשבו מה קורה כשמשהו יורד מהפסים – איזה התהפכות, איזה התנגשות, איזה התרסקות, כמה אבדות, כמה נזקים, איזה אובדן. וזה בדיוק מה שמדינת ישראל הולכת אליו, או יותר נכון, המקום שאליו אתם מוליכים אותה. וכן, המילה היא "מוליכים", בבנים. בבנים. מיעוט מבוטל של נשים בקואליציה הזאת, ונשים – באופן כללי, כקולקטיב במדינת ישראל, אתם הולכים ופוגעים כל יום עוד ועוד ועוד בזכויות שלהן. אז חבריי וחברותיי חברות הכנסת, שלא נגיד אחר כך לא ידענו, לא שמענו, לא ראינו, לא היינו. בזמן אמת אומרים לנו החברים הטובים ביותר של מדינת ישראל, שתומכים בה כלכלית, מדינית, פוליטית, בכל דרך, כבר עשרות שנים: אתם יורדים מהפסים. ולכן אנחנו מגישות ומגישים אי-אמון בממשלה הזאת, שמורידה את ישראל מהפסים, כי היא חייבת, חייבת ללכת הביתה לפני שהאסון הזה מתרחש.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה. חבר הכנסת אבי מעוז, נעם בראשות אבי מעוז. שלוש דקות.

אבי מעוז (נעם):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, למרות אין-ספור הצעות אי-אמון, בעוד כמה ימים ימלאו 200 ימים לכהונתה של הממשלה הנוכחית.

קריאות:

היו"ר ישראל אייכלר:

דבר, דבר.

אבי מעוז (נעם):

באופן חסר תקדים, הממשל האמריקאי בהנהגתו של הנשיא ביידן מחרים את ראש הממשלה הנבחר של מדינת ישראל וטרם הזמין אותו לבית הלבן. תקופת החרם הארוכה הזאת עוברת אפילו את החרם של אובמה על נתניהו – אז זה לקח 180 יום כדי שהוא יוזמן לביקור מדיני באמריקה. זו כנראה התוצאה המתבקשת של המציאות שבה בצד האמריקאי נמצא נשיא שמייצג את השמאל הפרוגרסיבי, זה שדוגל בטשטוש זהויות ולא מסוגל להעמיד עמדה לאומית פטריוטית שנאבקת על קיומה של האומה והמדינה, ובצד הישראלי נמצא ראש ממשלה שמייצג את המחנה הלאומי-מסורתי-יהודי, זה שלא מתבייש בזהותו, באמונתו ובמורשתו ומוכן להיאבק למענן. ומה עושה הממשל האמריקאי, שרוצה להעמיק את מסר החרם מצד אחד, ומצד שני ליצור את הרושם שהבעיה שלו היא רק עם ראש הממשלה וממשלתו אבל לא עם מדינת ישראל? פשוט מאוד – מזמינים את נשיא המדינה לביקור מדיני, ובכך יוצרים את האשליה כאילו היחסים עם מדינת ישראל תקינים לחלוטין וכל הבעיה היא עם ראש ממשלה מסוים. כששואלים את הנשיא ביידן על ביקור ראש הממשלה נתניהו הוא מתחמק ואומר שהנשיא הרצוג מוזמן, כלומר, עוד דרך לשתף פעולה עם מחוללי המחאה בישראל בניסיונם לערער את הלגיטימיות של ראש הממשלה וממשלתו. מילא, כשהנשיא הרצוג נסע לארצות הברית בפעם הקודמת זה היה בתקופת מערכת בחירות, כשבמדינת ישראל כיהן ראש ממשלת מעבר. אבל כעת, כשמכהן בישראל ראש ממשלה שנבחר לתפקידו ברוב ניכר וברור, מה פתאום כבוד הנשיא משתף פעולה עם החרם של הממשל האמריקאי על ראש הממשלה? הנשיא הוא דמות ייצוגית, ממלכתית, שלפעמים פועל בשליחות מדינית מטעם ראש הממשלה, אבל בוודאי שהוא לא אמור לשמש כלי בידי מנהיגי מדינות ללחוץ או אף להחרים את ראש הממשלה והממשלה הנבחרים. הנשיא הרצוג היה אמור לומר לממשל ביידן שעם כל הכבוד הרב שהוא רוחש להם, יש בישראל ראש ממשלה שנבחר בבחירות דמוקרטיות והמגעים המדיניים אמורים להתנהל מולו, ובוודאי שאין מקום לחרמות כלפיו. הגיע הזמן לחזור להתנהל כבעלי כבוד לאומי של מדינה חזקה, ולא כפרובינציית חסות שולית וכנועה. תודה רבה.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה. חברת הכנסת צגה מלקו, הליכוד, שלוש דקות.

צגה מלקו (הליכוד):

כבוד היושב-ראש, השרים, חבריי חברי הכנסת, הפגנה היא זכות יסוד במדינה דמוקרטית. בשבועות האחרונים אנחנו עדים להפגנות חוזרות ונשנות שבהן חוסמים צירי תנועה מרכזיים. אני רוצה להזכיר לכם, ב-2019 יוצאי אתיופיה – הפגנו נגד אלימות משטרתית, כי הרגו לנו שני צעירים, יהודה ביאדגה וסלומון טקה, זיכרונם לברכה. הדור הצעיר אמר: די, די לאלימות משטרתית. במקום לשמור עלינו, מתנכלים לנו, הורגים אותנו. קהילה שלמה יצאה להפגין. הפגנו בתל אביב, סגרנו את איילון. אני מבטיחה לכם, לא הדלקנו מדורה. האכיפה הייתה קשה. משטרת ישראל פיזרה את הצעירים במכות, פתחה תיקים למאות צעירים; הכו אותם, התעללו בהם, העמידו אותם לדין. חלקם היו בכלא. כל זה, כשקרה – אכיפה בררנית – אף אחד לא דיבר, אף אחד לא הסתכל, כי מדובר ביוצאי אתיופיה, באוכלוסייה מוחלשת. אני אגיד לכם, אנחנו לא חלשים, אבל מה? האכיפה הבררנית פגעה בנו. הינה, בשבועות האחרונים מדובר על אכיפה בררנית. הדוגמה שנותנים היא יוצאי אתיופיה, חרדים והפינוי של מתנחלים ב-2005. כל אחד מנסה היום לדבר על אכיפה בררנית. אני יכולה להגיד לכם, זה לא דבר חדש, אנחנו עוברים אותו כל הזמן. אני אספר לכם סיפור אישי. מאותה הפגנה עם חסימת צירים, ההפגנה באיילון, כמה צעירים הועמדו לדין? אחד מהם יותר משלוש שנים היה בכלא, השתחרר לפני חודש וחצי.

היו"ר ישראל אייכלר:

על מה הוא היה שלוש שנים בכלא?

צגה מלקו (הליכוד):

על הפגנה.

היו"ר ישראל אייכלר:

באמת?

צגה מלקו (הליכוד):

יצא להפגין. שלוש שנים. עוד סיפור אני אספר לכם. אח שלי – – –

אלעזר שטרן (יש עתיד):

כמה שוטרים היו – – –

צגה מלקו (הליכוד):

אח שלי יצא להפגין. באותה תקופה היו מפגינים פה בגן הוורדים, מול הכנסת. אחרי ההפגנה התפזרו. לא היו הרבה, לא סגרו כבישים. כדי לחזור הביתה הוא הלך לתחנת אוטובוס. כשהוא היה בתחנת האוטובוס, שני שוטרים ניגשו אליו ואמרו: תביא תעודת זהות. הביא תעודת זהות, ראו, אמרו לו: תעלה לניידת. והוא אמר: על מה? בינתיים הגיעו עוד חברים שלו שהיו בהפגנה, שאלו: על מה? אמרו: אתם מפריעים. הכניסו אותם לניידת, לקחו אותם לתחנת משטרה, משטרת מוריה בירושלים. קיבלתי טלפון, אמרו לי: תגיעי, תשחררי את אח שלך בערבות. הגעתי, שחררתי את אח שלי, גם את החברים שלו. חברים שלו – נאסר עליהם 30 יום להגיע לירושלים. אבל אח שלי, בגלל שהוא גר בירושלים, לא יכלו לעשות את זה. אבל מה? שנה אחרי זה הוא קיבל תביעה מהפרקליטות על סגירת כבישים, על הפרת סדר ועל אלימות כלפי שוטרים – דבר שלא היה. והוא התקשר לחברים שלו, כל אחד מהם אמר: גם אני קיבלתי, גם אני קיבלתי. אבל מה? למזלם חלק מהמפגינים שהיו באזור צילמו כל מה שהתרחש, צילום בפלאפון, צילום וידיאו.

היו"ר ישראל אייכלר:

משפט סיום.

צגה מלקו (הליכוד):

הם שלחו את זה לפרקליטות. הפרקליטות, אחרי שראו את הצילום, מה עשו? נסגור את התיק מחוסר ראיות. אבל הצעירים התעקשו: לא מחוסר ראיות, מחוסר אשמה. התעקשו, ואחר כך סגרו את התיק, גנזו את זה. היום אני הוצאתי מכתב לשר המשפטים, לשר לביטחון פנים: עשרות, מאות יוצאי אתיופיה צעירים, נפתח להם תיק – לסגור את התיק שלהם במשטרה לאלתר, למחוק את הרישום הפלילי. זה מה שיכול לתקן, חבר'ה. אפילו אם זה לא ירפא את הפצע, זה מה שאפשר לעשות. לכן, אכיפה בררנית – אנחנו יודעים. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה. יסכם השר המקשר דוד אמסלם, שר במשרד המשפטים. כבוד השר, בבקשה לסכם את הדיון.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אדוני השר, חברת הכנסת צגה, אני אגיד לך למה עצרו את אח שלך; אני אגיד לך גם למה הגישו נגדם כתבי אישום: לא בגלל שהם חסמו את הכבישים – הם לא חסמו את איילון – בגלל שהצבע שלהם הוא שונה, הם שייכים לקסטה אחרת. כולנו, דרך אגב, בקסטה אחרת. פה מצד ימין, סיימון וחבריו, זה פריבילגים.

סימון דוידסון (יש עתיד):

עוד פעם סיימון. דודי, סימון.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

סימון.

סימון דוידסון (יש עתיד):

חודשיים אני מסביר לך את זה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אתה יודע, קשה לי להבין, אתה יודע. את מבינה? עכשיו, אני רוצה להגיד לך משהו. אני שומע את מר חלוץ – זה, את יודעת, מר חלוץ, היה פעם רמטכ"ל. שלום, חבר הכנסת דנינו. לפני המלחמה, מלחמת לבנון השנייה, היה לו תיק מניות – חשוב לטפל בכסף. הוא עכשיו יודע שיש מלחמה, עם ישראל לא יודע – זה גם שימוש במידע פנים – עשה קופה, מכר לפני שהמניות יורדות, וגם עניין אותו הכסף שלו לפני חיילי צה"ל, שהוא אמור לנהל אותם עכשיו, להכניס אותם לקרב. מה אומר אותו בחור לפני כמה ימים? אני שומע בטלוויזיה: הייתי רוצה לראות את אמסלם הזה טס לסוריה. אז רציתי להגיד לך, מר חלוץ: אני לא טייס, אתה יודע. הרי כנראה אתה נמצא באיזה 30,000 רגל למעלה, מרגיש גם את ההתנשאות והשחצנות שלך. אבל בוא אני אספר לך, הייתי ילד, בגיל 22, כמעט 50 יום הייתי בשטח סורי סורי במלחמת לבנון הראשונה. לא בלבנון –בסוריה, לא באוויר – בקרקע, מול קומנדו סורי, שרק על הטנק שלי לבד היו כבר מצודדים כמעט איזה 20 טילי סקאד מטווח של 400 מטר, שאני רואה אותם בעין. אבל אצלך, אם אמסלם לא טס מעל סוריה, לא עשינו כלום. אתה בעצם האיש הנאור, האיש המתנשא. עכשיו, רבותיי, אני רוצה לספר לכם קצת לגבי – אני רוצה לגעת גם באלשיך. לא מזמן, חבר הכנסת דנינו, מה אלשיך אומר? ציפינו שנתניהו יתפטר, התבססנו על תקדים אולמרט. סימון, שאלתי את עצמי קודם כול – – –

היו"ר ישראל אייכלר:

מי שהיה במחנה יהודה לא אומר סיימון, אומר סימון.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

נכון. תגיד לי, חוץ מ"פרשת משפטים, בושה", שהיה איתך בקושרי הקשר, ליד בן ארי, שי ניצן, מי עוד היה בקשר? מי זה "ציפינו"? אתה ומי?

נאור שירי (יש עתיד):

ועם ישראל.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אני רוצה להבין, אתה ומי בקושרים? הרי בסוף יבוא יום והעסק הזה ייחקר עד תומו. אנחנו רוצים לדעת מי לדעתך בקושרי הקשר חוץ ממך. אני שומע לא מזמן את רם בן ברק קורא כאן לפני שעה: אתם אימ-אימא של המושחתים. ואללה, סחתיין. אני רוצה להגיד לך משהו, רם בן ברק, פרשת המימד החמישי, שאתה שותף לה, זו אחת הפרשיות לטעמי הכי מושחתות ושהכי פגעו בביטחון מדינת ישראל. הרי אף אחד לא לקח אותך – – –

רם בן ברק (יש עתיד):

אתה מבלבל בשכל. אתה שקרן. אין לך מושג על מה אתה מדבר.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אף אחד הרי לא לקח אותך, עשה אותך נשיא בגלל שאתה – – –

רם בן ברק (יש עתיד):

אין לך מושג על מה אתה מדבר. אתה קשקשן – – –

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

ברור, הרי אתה עכשיו מקרקר. למה? למה אתה מקרקר? בגלל שאתה אתה יודע, אתה יודע שאתה מושחת. הרי אתה יודע שאתה מושחת – – –

רם בן ברק (יש עתיד):

חבורת שקרנים, מושחתים. זה מה שאתם. חוצפן. אתה חוצפן.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

הרי אתה, לקחו אותך בגלל שאתה הייטקיסט דגול. אתה יודע לכתוב תוכנות רציניות. הרי לקחו אותך כסוחר נשק, סוג של נשק. הרי אתה עברת, דרך אגב, עבירות ביטחוניות גם בנושא הזה. אתה יודע, שילמו לך כסף גדול מאוד לא בשביל הפרצוף היפה שלך.

רם בן ברק (יש עתיד):

כמה שילמו לי? כמה? כמה?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

לא חשוב. בוא נבדוק. בוא נבדוק.

רם בן ברק (יש עתיד):

כמה, כמה שילמו לי?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

בוא אני אגיד לך. קודם כול, קיבלתם 4 מיליון שקל סתם על חשבון מדינת ישראל, ככה. לא עשיתם כלום. מי אישר לכם את זה? אלשיך. קיבלת מהחברים של סגלוביץ' עבודה ב-50 מיליון, עבודה ב-50 מיליון – – –

רם בן ברק (יש עתיד):

תלך להיות סטנדאפיסט.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

מה זה? מה השעה? מה השעה?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

18:40. 50 מיליון שקל בלי מכרז קיבלתם עבודה. קיבלתם עבודה, החבר שלך ואתה, דרך אגב.

היו"ר ישראל אייכלר:

לא להתקרב לדוכן.

רם בן ברק (יש עתיד):

חוץ מלעשות סטנדאפ על הדוכן ולסדר לחברים שלך ג'ובים אתה לא עושה כלום, אפס, שום דבר.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

ואתה, דרך אגב, מחקת את הפגישות ביומנים. אתה. ראש לה"ב מחק את הפגישות ביומנים שלו. אתה מכיר ראש לה"ב שמתגאה בזה? בעצם מחק את כל הפגישות באירוע ושיבש חקירה.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

איזו פריבילגיה – – –

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אבל אני רוצה לספר לך, מר בן ברק, מה היה אתמול בממשלה. אני ראיתי שלאחר מכן יצאו הודעות בתקשורת: העליבו את היועצת המשפטית לממשלה – –

רם בן ברק (יש עתיד):

תמשיך, תמשיך בסטנדאפ. תמשיך.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

– – עשו לה אמבוש.

רם בן ברק (יש עתיד):

– – – תראה איך הוא מבסוט – – –

שר התקשורת שלמה קרעי:

רם בן ברק (יש עתיד):

– – – כפיים.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

רוצה לומר לך, מר בן ברק, אתם הזויים. מה שהיה אתמול בממשלה זה דבר מדהים.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

הצלחתם – – – אתמול בישיבה?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

בעצם הממשלה ביקשה לקבל מה שנקרא נתונים.

רם בן ברק (יש עתיד):

– – – היה בישיבה גם?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

כן. באה הרועצת המשפטית, הגב' סהר בהרב מיארה, כתבה מכתב שאי-אפשר, בגלל שאנחנו השלטון והם מבקרים את השלטון, מר סגלוביץ'. אבל אנחנו רק הסברנו לה: זה לא קשור להפגנות, זה קשור לתפקוד שלך. מה זה קשור עכשיו להפגנות ועל מה מפגינים? זה קשור לתפקוד שלך, או יותר נכון לאי-תפקוד שלך ושל כל המערכת.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

אולי המאפיה הסיציליאנית – – – אותך אחרי הישיבה – – –

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

עכשיו אני רוצה לספר לכם.

היו"ר ישראל אייכלר:

חברי הקואליציה, אתם מפריעים לנואם.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אני אתן לכם נתונים. מכל ההפגנות קיבלנו דיווח מאותו אחד, קצין משטרה, מר סגלוביץ', תת-ניצב, לא זוכר את שמו, כמדומני רותם, משהו, שהיו שישה כתבי אישום. אני בשוק. שישה כתבי אישום, כל כך הרבה. אנחנו שאלנו אותו: תגיד, על מה הגשתם כתבי אישום – שישה? הרי בגוש קטיף אתם עצרתם 7,000 איש. הגשתם 700. שם זה היה מוצדק. פה, שישה חודשים, אתם לא מתביישים לעצור אנשים? עוד להגיש נגדם כתבי אישום?

רם בן ברק (יש עתיד):

על מה? על מה כתבי אישום? על מה?

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

כמה כתבי אישום הגשתם על חווארה? כמה הגשתם?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

– – – בוא אני אספר לך. בוא אני אספר לך.

היו"ר ישראל אייכלר:

חברת הכנסת סגמן.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

בוא אני אספר לך, רם בן ברק.

היו"ר ישראל אייכלר:

ברק, הוא דיבר אליו, אז הוא חייב, זכותו לענות. אליך הוא לא דיבר.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

בוא אני אספר לך. הרי מה קרה בעצם? בגוש קטיף, הרסו לאנשים את הבית.

שר התקשורת שלמה קרעי:

המקום היחיד שהייתה אלימות – – –

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

עצרו 7,000 איש. למה? כאב להם, אז הלכו קצת להפגין, חסמו קצת כבישים – לא כמו היום; לא את איילון, חס ושלום, לא דברים מהסוג הזה. לא כל יומיים, לא כל יום, לא 50 צמתים; פעם, פעמיים. עצרו 7,000 איש, מתוכם ילדים בני 13, 14, כולל נשים ובנות. ואנחנו שאלנו: חבר'ה, אנחנו רוצים – – –

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

שקרן. מילה אחת של אמת אתה לא אומר.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

עזוב, ולדימיר, ולדימיר – – –

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אין לך מושג. אתה ממציא דברים. אין לך מושג.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

ולדימיר, אתה לא היית בארץ אז. לדעתי אז לא דיברת עברית, ולא היית בארץ.

קריאות:

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אבל בוא נמשיך. מה זה חשוב, זה לא היה בברית המועצות, זה היה פה, פה. עכשיו, אתם סוגרים את כל הרחובות.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

חבר הכנסת שטרן, אני רוצה להסביר את הבעיה. הסברתי ליועמ"שית מה הבעיה. היום, המדינה משותקת. מדוע? בגלל שכשאתה נוסע לאירוע, אתה לא יודע מתי עוצרים אותך ואיפה. כל איזה עשרה חבר'ה שיש להם, עלק, קיבלו זמבורה ואיזה תוף, יורדים, סוגרים את הרחוב.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

– – – זמבורה – תעצרו את העולם. אתם – – –

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אתה נוסע לנתניה, אתה לא יודע אם אתה מגיע; נוסעים, חתונה – אני לא יודע אם אנחנו מגיעים. זה מה שנקרא בכלכלה חוסר ודאות. אנחנו חיים היום בעידן של חוסר ודאות. ככה מתנהלת, כפי שאמרתי, אנרכיה.

קריאות:

היו"ר ישראל אייכלר:

חברת הכנסת סגמן, קריאה ראשונה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

מה באנו ושאלנו את פרקליט המדינה ואת הגב' בהרב מיארה ואת מר לימון? בואו תיתנו לנו נתונים משווים. ספרו לנו. הרי עכשיו צגה סיפרה לך שאצל האתיופים עצרתם מאות מתוך כמה אלפים. הרי לא עניין אתכם – הכתם אותם, ביזיתם אותם, עצרתם אותם. דרך אגב, כשהיה סיפור בר-אילן, כביש בר-אילן, אני הייתי הולך – עברתי שם בשבת.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

מי היה בממשלה? דודי, מי היה בממשלה? בוא, תגיד, מי היה בממשלה?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

רק שנייה. בשבת. תן לי רק שנייה, אני מדבר על המשטרה, אני מדבר על שלטון החוק. אנחנו, זה לא מעניין אותנו מי בממשלה. אצל מיארה זה חשוב, למיארה זה מאוד מאוד מאוד חשוב, בגלל שתגיד לי מי בממשלה ואני אגיד לך איך תפעל, אז לכן אני מספר לך. דרך אגב, כשהיו מאבקים בבר-אילן, מפקד המחוז היה מר אריה עמית. הם שברו ראשים של חרדים בשבת עם סוסים ופרשים, פצעו אותם, שלחו אותם לכל חדרי המיון. אבל פה – חס ושלום. היה איזה אחד, נשרט ליד העין – שלחו אליו את ה-BBC, כל רשתות הטלוויזיה. למה? אחד צפונבון נפצע בעין. חס ושלום, איך יכול להיות? בוא אני אגיד לך, רם בן ברק. יש לי חבר נהג מונית – זה בדרך כלל לא החברים שלך, לא כאלה, בדרך כלל אתה משתמש רק בשירות של המוניות – קוראים לו מאיר בלילתי. שולח לי סרטון, אני אראה לך – אתה אומר: לא קרה כלום. הבן אדם עשה פשע חמור. אני אגיד לך מה קרה: הוא לא ביקש אישור לעלות לאיילון. איילון של אבא שלהם, לא ביקש אישור, במקרה טעה – הגיע. הבחור, אני אראה לך בסרטון – זה שאתם אומרים: מה הסיפור? קראנו שירה, אנחנו עדינים, עמדנו בצד הכביש – פיצצו לו את המונית ושלחו אותו לבית החולים. דרך אגב, אתה רואה את האנשים, איך הם מכים במונית באכזריות ומנפצים את השמשות. איך אמרתי בפעם הקודמת? אותו אחד הגיע הביתה בערב, אותו פורע, השכיב את הילדים, קרא להם שירה, אמר להם: חבר'ה, אסור להשתמש באלימות. אסור לדבר לא יפה. אתם מתורבתים. הוא רק שכח שצילמו אותו לפני כן שובר מוניות. לשבור מונית, להרוס מונית של איזה מישהו מהימין – אין בעיה, למה לא. עכשיו, מה שביקשנו מהגב' מיארה, שתספר לנו מה הנתונים. מה הנתונים. והפלא ופלא, חברי הכנסת, לא תאמינו, כל הכאוס שקורה חצי שנה, כל הכבישים, כולל נתב"ג, כולל הכול – שישה כתבי אישום, ומתוכם רובם בכלל זה מפגיני ימין שבאו למחות נגד השמאלנים. אתם לא תאמינו. ועל זה הם אומרים לנו: תראו, אל תיכנסו לפרטים. זה דיון לא כל כך טוב. זה אף פעם לא קרה. גב' מיארה מקריאה לנו מאיזה טקסט שהיא קוראת, כאילו היא עכשיו מוציאה הודעה לעיתונות. ואגב, כשהיה מדובר בעניין שלה, היא הרי הלכה למסיבת עיתונאים כעובדת מדינה. הרי רצו להגביל את הסמכויות שלה ושל חיות. אבל מה זה משנה? הן זה משהו אחר. פשוט להן מותר הכול. ולכן אני רוצה להגיד לך, רם בן ברק, מה היה אתמול. אני אגיד לך. אתמול בעצם ישבו ארבעת הזחוחים האלה, באו לי עם חליפות, ז'אנגלר, ישבה אחרי שהיא עשתה את הפן, הקריאה לי כאן את הטקסט שלה. השרים בוערים, אומרים לה: גברת, מה קורה כאן? איזה אכיפה סלקטיבית יש. הרי מה ההבדל בין משטר רודני למשטר דמוקרטי? באכיפה הסלקטיבית. הרודן אוכף והורג את מי שהוא רוצה; החברים שלו – שומר עליהם. זה מה שקורה. דרך אגב, זה ההבדל הבסיסי בין דיקטטורה לדמוקרטיה הלכה למעשה – ברמת הקצה על מי חלים חוקים ועל מי לא. אבל אני אגיד לכם מה קרה. אני אמרתי לראש הממשלה, ולך, מר בן ברק, אני אומר את זה, אמרתי: אני מציע, בוא נפטר את היועמ"שית, היא לא מתאימה. איך אמר עליה גרוניס? היא לא ראויה לתפקיד. לא אני אמרתי; שופט שאתה מחזיק ממנו, גרוניס. אז לכן, כשאתמול ראיתי את הזחוחים האלה יושבים בישיבת הממשלה – הממשלה יושבת ומדברת ארבע שעות, אני אומר לכם מה קרה. בסוף הם הלכו – אני עושה את זה בפרפרזה – נסעו, יצאו אחרי ארבע שעות, נסעו לסטקיית חצות, הביאו איזו לאפה וצחקו: חחח. הם חושבים שהם מנהלים את המדינה, הפסיכים האלה. חחח. הם באמת בזבזו את הזמן. לא מתביישים. תיראו כמה אהבלים אלה. ואייסמן נותן לה כאפה, וכאן נוזלת להם העמבה, והכול בסדר. אתה מבין איך זה עובד? אתה מבין את המושחתים האלה?

רם בן ברק (יש עתיד):

אתה מבין איזו – – –

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אתה מבין את המושחתים האלה?

רם בן ברק (יש עתיד):

אתה מבין איזו רמת מוסר יש לממשלת ישראל? גם שקרן וגם – – –

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אני אגיד לכם מה הבעיה שלכם – שאתם חושבים שכולם אהבלים. הרי 80% מהציבור יודעים את האמת. 80% מהציבור יודע שאתם עבריינים, בגלל שאתם עוברים על החוק. הרי אם עכשיו אני לוקח כיסא ויושב בכניסה לירושלים על הכביש, עוצרים אותי, אבל לכם מותר הכול. לכם יש הכול, מהאורוות ועד הרולקסים ועד הכול ועד המרצדסים, ויש לכם גם זכויות יתר במדינה, כי המדינה היא שלכם. איך אמר חלוץ? המדינה זה אנחנו. זה אנחנו. איך לואי ה-14 אמר? המדינה זה אני. לכן אני מציע לכם משהו. עילת הסבירות, מה שנקרא, עילת הסבירות עבור תעבור. לא יעזור לכם כלום, כן?

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

לא תעבור, על אפכם ועל חמתכם.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אתם תתמכו בעילת הצביעות ואנחנו נעביר את עילת הסבירות. בוא, אני אציע גם לך, הרצנו.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

שהמדינה תישרף.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

תאסוף זמבורות, תאסוף דגלים, תאסוף ציוד, למה הרבה זמן יש לכם להיות בצידי הכבישים; לא בכבישים, בצידי הכבישים.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

שהמדינה תישרף.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אל תדאג, אתם לא המדינה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אנחנו המדינה. אתם קורעים את העם.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אתם תשרפו את הצמיגים וגם נעצור אתכם. ככה. למה? בגלל שזה החוק.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אנחנו המדינה. אתם קורעים את העם.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

לא חשוב מה מיארה אומרת. איך הגב' מיארה אומרת? דבר שהדהים אותי, חבר הכנסת כהן: אין מחאה אפקטיבית בלי הפרעה לסדר. אתה יודע, כשאני בא מבית"ר, אני בא מהיציע. אנשים לפעמים רוצים לעשות מחאה אפקטיבית – שוטרים מצלמים אותם ועוצרים אותם ב-01:00. אתם הוצאתם את לה פמילייה, רציתם שהם יצאו מחוץ לחוק – אתם הרבה יותר גרועים באלימות שלכם. הרי אתם אנשים אדוני הארץ. הרי אתם מתנהלים כבעלי בית.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

איך אתמול הם לעגו לנו, לשרים. יצאו ארבעה פקידים. היום הם בנופש, מבסוטים. כל השמאל מחבק אותם. מציע לכם, דרך אגב, שתמליצו עליכם להדלקת משואה בהר הרצל. אלה פורעי החוק שלכם, באו עם חליפות ועניבות כמו שצריך, דיברו כמו שצריך. הבנתם? לעגו לנו כמו שצריך. למה מה זאת הממשלה הזאת? מי אלה? אז מה אם בחרו אותם אנשים? מה הקשר? מי זה הציבור? הציבור פה קובע במדינת ישראל משהו? ממתי? מה זה חשוב? אנחנו פה קובעים את הכללים. איך אמר הגשש? אנחנו קובעים את השופט, את הכללים, את התוצאה ואת מזג האוויר. הכול זה אנחנו. לכן אני אומר לכם, תתביישו לכם. אני אתן לכם את התוכנית. אני אומר לכם, חוק הסבירות יעבור במושב הזה על אפכם ועל חמתכם ועל חמתכם ועל אפכם.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

לא יקרה, אמסלם. לא ניתן.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אנחנו גם נקים את הוועדה לבדיקת הפגסוס. אתה תראה פתאום את החבר'ה שלך, מר סגלוביץ', פתאום אתה תראה מה הוא דיווח, אותו תת-ניצב: לא היה כלום. איך נשמע את הגב' בן ארי: לא היה שום דבר. בוא נראה מה היה או לא היה. אנחנו נמשיך בוועדה לבחירת שופטים במושב הבא ואנחנו נמשיך בדרך שעם ישראל שלח אותנו.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

לכן אני אומר לכם: תתאפקו. הכול לפי התכנית.

היו"ר ישראל אייכלר:

חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעות על הבעת אי-אמון בממשלה. קודם נצביע על הצעת אי-אמון של סיעת יש עתיד, וההצבעה תהיה שמית לבקשת האופוזיציה. אני מבקש ממזכיר הכנסת להקריא את שמות חברי הכנסת. הצבעה שמית

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר אמיר אוחנה:

מזכיר הכנסת, אנא קרא בשמות חברי הכנסת שטרם הצביעו.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר אמיר אוחנה:

האם נוכחים חברי כנסת שטרם הצביעו ומעוניינים לעשות כן? אם כך, אנא פנו למזכיר הכנסת.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר אמיר אוחנה:

תמה ההצבעה. נא לספור את הקולות. חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: 52 בעד, 62 נגד. אני קובע כי הצעת האי-אמון מטעם סיעת יש עתיד לא התקבלה. אנו נעבור להצביע על ההצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעת המחנה הממלכתי. גם ההצבעה הזאת תהיה הצבעה שמית. מזכיר הכנסת, אנא קרא בשמות חברי הכנסת. הצבעה שמית

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר אמיר אוחנה:

אנא קרא בשמות חברי הכנסת שטרם הצביעו.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר אמיר אוחנה:

האם יש חברי כנסת שטרם הצביעו ומעוניינים לעשות כן? אם כן, נא לפנות למזכיר הכנסת, בבקשה.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר אמיר אוחנה:

תמה ההצבעה. נא לספור את הקולות. להלן תוצאות ההצבעה: 48 בעד, 62 נגד. אני קובע כי גם הצעה זו לא התקבלה. אנחנו נעבור להצביע על ההצעה הבאה להביע אי-אמון בממשלה של סיעות ישראל ביתנו והעבודה. גם ההצבעה הזאת תהיה שמית?

קריאה:

כן.

היו"ר אמיר אוחנה:

גם ההצבעה הזאת תהיה שמית. מזכיר הכנסת, אנא קרא בשמות חברי הכנסת. הצבעה שמית

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר אמיר אוחנה:

אנא קרא בשמות חברות וחברי הכנסת שלא הצביעו.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר אוריאל בוסו:

חברי הכנסת, האם יש עוד מישהו באולם שמבקש להצביע וטרם קראו בשמו? בבקשה.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר אוריאל בוסו:

הוא לא הצביע לפני כן?

מאיר כהן (יש עתיד):

היו"ר אוריאל בוסו:

האם יש מישהו באולם שעדיין מעוניין להצביע? לא. אם כך, תמה ההצבעה. נא לספור. אם כן, רבותיי חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: 46 בעד, 62 מתנגדים. אני קובע שהצעת האי-אמון של סיעות ישראל ביתנו והעבודה אף היא נדחתה. נעבור להצבעת אי-אמון על ממשלת התנחלויות פולשת, של סיעות חד"ש-תע"ל. אף הצבעה זו תהיה הצבעה שמית. מזכיר הכנסת יקרא בשמות חברי הכנסת. הצבעה שמית

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר אוריאל בוסו:

מזכיר הכנסת יקרא פעם נוספת בשמות חברי הכנסת שלא נכחו.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר אמיר אוחנה:

האם יש חברי כנסת באולם שלא הצביעו ומעוניינים לעשות כן? כן – אני מצביע נגד.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר אמיר אוחנה:

תמה ההצבעה, נא לספור את הקולות. חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: 16 בעד, 61 נגד. אני קובע כי גם הצעת האי-אמון הזו לא התקבלה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום, והוא הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון מס' 5) (עילת הסבירות) – מטעם ועדת החוקה, חוק ומשפט, לקריאה הראשונה. יעלה ויבוא יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט חבר הכנסת שמחה רוטמן להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות יעמדו לרשותך.

בועז טופורובסקי (יש עתיד):

שמחה, למען עם ישראל, תגיד שאתה יורד מהחוק.

דבי ביטון (יש עתיד):

תחזור בך, רוטמן, תחזור בך.

בועז טופורובסקי (יש עתיד):

למען שלום ואחדות העם.

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

למען עם ישראל.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

תפסיקו לקרוע את העם.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

מעניין אותם.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

ולא תקבל מלחמת אחים.

היו"ר אמיר אוחנה:

טוב, חברי הכנסת, אם זה יימשך כך, אנחנו פשוט נעשה קריאות, ואתם תוכלו להיכנס רק בהצבעה, חבל. אז בואו, נא להקשיב, נאפשר לכל הדוברים – – –

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

תנו לדיקטטורה לעבור בלי קריאות ביניים.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת מיכל שיר, קריאה ראשונה. תודה. חבר הכנסת רוטמן, עשר דקות לרשותך.

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק – תודה רבה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

לא שומעים, וטוב שכך.

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

הצעת החוק הזו, שהוכנה בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת – –

בועז טופורובסקי (יש עתיד):

היא לא הוכנה.

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

– – היא הצעה מאוזנת – –

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

רוטמן, היא לא הוכנה.

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

– – אחראית.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת סגלוביץ', קריאה ראשונה.

בועז טופורובסקי (יש עתיד):

איזה שינוי נעשה בה?

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת טופורובסקי, קריאה ראשונה.

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

היא הצעה מאוזנת – – –

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

היא הצעה קיצונית.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת יוראי להב הרצנו – ראשונה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אין לנו אפשרות לקריאות ביניים? מה זאת אומרת?

היו"ר אמיר אוחנה:

כן, כן.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

בדיקטטורה אין קריאות ביניים.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

– – – מה זה הדבר הזה?

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

כן, בדיוק כך, חבר הכנסת בליאק – קריאה ראשונה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אבל למה, למה? למה אין קריאות – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

לא לעזור לי, לא לעזור לי. תודה.

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

היא הצעה מאוזנת. היא גם הצעה שונה באופן משמעותי ממה שאולי היה צריך לחוקק.

נאור שירי (יש עתיד):

כן, בצפון קוריאה אולי.

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

עילת הסבירות היא עילה שבמשך הרבה מאוד שנים מדינת ישראל הסתדרה בלעדיה. ועדיין, תאמינו או לא – תאמינו, רבותיי השרים, באותן שנים אפלות, מאז קום המדינה ועד פסק דין דפי זהב – אני בדקתי, נברתי בספרי ההיסטוריה של מדינת ישראל וגיליתי שבין השנים 1948 ו-1980 השמש זרחה בכל בוקר.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

לא ציפו לממשלה מושחתת כזאת – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת פרידמן, קריאה ראשונה.

בועז טופורובסקי (יש עתיד):

– – – ו-1948.

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

השמש, תאמינו או לא, גם שקעה בכל ערב.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

היא שקעה.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

גם בדיקטטורה היא תעלה ותשקע. מה קשור?

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת מיכל שיר, קריאה שנייה.

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

וגם מדינת ישראל, באותן שנים אפלות שבהן עילת הסבירות לא הייתה בחיינו, התפתחה מבחינה כלכלית, גדלה, הכפילה, שילשה, ריבעה, שימנה, תישעה והעשירה – –

אלעזר שטרן (יש עתיד):

ומה קרה כשעילת הסבירות עלתה?

דבי ביטון (יש עתיד):

– – – תתביישו.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת שטרן, קריאה ראשונה.

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

– – את אוכלוסייתה; הצליחה, הפכה לאור לגויים, וכל זה בלי עילת סבירות, שומו שמיים.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, הרי מייד כולכם תבקשו ותקבלו את זכות הדיבור, אז אני מבקש וביקשתי, ביקשתי בלי קריאות. ככה ביקשתי. אני יושב-ראש הישיבה – כרגע בלי קריאות, כי אני גם אהיה בקריאות.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

למה אין קריאות?

קריאה:

היו"ר אמיר אוחנה:

בבקשה.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

איזה פרלמנט זה?

היו"ר אמיר אוחנה:

זה פרלמנט שיש בו סדר, שבו כל דובר מדבר בתורו. חבר הכנסת סגלוביץ', קריאה שנייה.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

זה סדר? זה סדר?

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, קריאה שנייה.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

ראית במשרד?

בועז טופורובסקי (יש עתיד):

אפשר שש קריאות לכל אחד?

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת סגלוביץ', קריאה שלישית. נא לצאת. אתה תחזור כדי להצביע.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

גם בדיקטטורה השמש זורחת והשמש שוקעת.

היו"ר אמיר אוחנה:

יוראי להב הרצנו, קריאה שלישית. נא לצאת.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אתם מחסלים את הדמוקרטיה. לא ניתן לכם. בסדר, יש לי זכות לקריאות ביניים.

היו"ר אמיר אוחנה:

יש לך זכות לצאת עכשיו.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

רגיל מהוועדה, גם בוועדה הם יודעים: כל מילה שאומרים – מוציאים החוצה.

היו"ר אמיר אוחנה:

החוצה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

מה, ככה נראית הדיקטטורה שלכם. אין פה זכות לדבר, אין פה זכות להעיר, רק זכות לדבר שקרים. דיקטטור.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

תתבייש. אחים גדולים – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

לא לעזור לי, לא לעזור לי, תודה.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

– – – לאופוזיציה. הפיכה שלטונית – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת מיכל שיר, קריאה שלישית. נא לצאת.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

– – – לסתום לאופוזיציה את הפה. זה חוק של הפיכה שלטונית.

היו"ר אמיר אוחנה:

נעצור את הזמן, כמובן, ונאפשר לחבר הכנסת רוטמן להשלים את דבריו.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

אתה עושה הפיכה שלטונית, ואתה מוציא את האופוזיציה בלי שום בושה. דיקטטורה. חוצפה. אתה לא ראוי לכיסא שאתה יושב עליו.

בועז טופורובסקי (יש עתיד):

זו בושה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת רוטמן, בבקשה.

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. תודה רבה. עכשיו, על השימוש הזה בעילת הסבירות, גם כשהוא חל על שיקולים צבאיים ומקצועיים ואחרים, אמר פרופ' מני מאוטנר את הדברים הבאים – לצערי, כחלק ממגמת ההתקרנפות שאנחנו רואים באקדמיה, ולצערי, גם אצל חלק מנבחרי הציבור – – –

אלעזר שטרן (יש עתיד):

כל האקדמיה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

גם האקדמיה לא טובה לך.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, אם אני אוציא, אני לא מחזיר עד ההצבעה.

דבי ביטון (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

לא לא לא. אני ביקשתי, ביקשתי לא להפריע. אני אעמוד על זה.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

בואו נסגור את האקדמיה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אני שואל אם יש לי זכות דיבור. הוא לא בסדר.

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

אמר – – –

אלעזר שטרן (יש עתיד):

לא, אפשר לשמוע בחדרים את הנאומים – – –

בועז טופורובסקי (יש עתיד):

זה לא בסדר.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, חברי הכנסת, ביקשתי בלי הפרעות, וכך יהיה. תודה.

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

אשמח שתחזיר לי קצת זמן אחר כך, כי אני באמת מתקשה להגיד משפט שלם ללא הפרעה.

דבי ביטון (יש עתיד):

בוועדת חוקה, אתה לא – – –

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

פרופ' מני מאוטנר אמר על הדברים הללו: באמצעות מבחן הסבירות המקצועי פרץ אפוא בג"ץ את גבולות המשפט. פריצה זו איננה נטולת סכנות, היא עשויה להוליד בקרב משפטנים הלך רוח של גבהות לב וגם לגרום אצלם לטשטוש דפוסי חשיבה משפטיים ייחודיים ולהפחתת התרומה הייחודית שלהם במסגרת תהליכים של קבלת החלטות. אותו פרופ' מאוטנר – ואני שמח שיושבים פה שלושה שרים מהליכוד – כתב גם כן: אי-אפשר שלא לשים לב לסמיכות הזמנים בין השתלטות הליכוד על המינהל הציבורי של ישראל מצד אחד, לבין עליית האקטיביזם של בג"ץ ומבחן הסבירות המקצועית כביטוי קיצוני של האקטיביזם מצד שני. הצעתו של השופט ברק להכפיף את הפוליטיקה למשפט בדרך של שימוש בסבירות כנורמת-על, אמורה לשבש את קווי ההפרדה בין הפוליטיקה למשפט. במקום הדגם של חלוקת סמכות ההכרעה בשאלות ערכיות קולקטיביות בין הרשויות הפוליטיות לבין הרשות השופטת, מושתתת הצעתו של השופט ברק על הכפפה של הרשויות הפוליטיות לרשות השופטת.

בועז טופורובסקי (יש עתיד):

אלה לא רשויות, זה ראש ממשלה מול כל שאר הרשויות.

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

אלה דבריו של מני מאוטנר. כמו שאמרתי, במסגרת ההתקרנפות באקדמיה הוא סבר שאפשר לתת לי לדבר בבוקר, הוא סבר שאפשר לתת לי לדבר באוניברסיטת תל אביב, אבל בצוהריים הוא כבר חטף מספיק הערות נאצה והוא חשב להרהר לו, אולי לא צריך לאפשר לי לדבר, כי הסובלנות היא דבר ששמור ככל הנראה רק לאנשים מצד מסוים.

נאור שירי (יש עתיד):

הינה, אנחנו רואים את הסובלנות.

דבי ביטון (יש עתיד):

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

אחרי האקדמאי פרופ' מאוטנר אמר גם נשיא בית המשפט העליון מאיר שמגר: אם כל נושא, החל מן התקציב לפרטיו וכלה בבניית שיכונים, מטוסים וטנקים, יוכרע בפורום השיפוטי לפי מבחני החוקיות הפורמלית או לפי מבחני סבירות שבית המשפט חורץ את הדין לגביהם, יהיה בכך כדי ליצור ריכוז סמכויות שיבטל – – –

יסמין פרידמן (יש עתיד):

זה מה שהיה דחוף עכשיו, רוטמן?

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת פרידמן, קריאה שנייה.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

זה מה שהיה דחוף לך עכשיו, נכון?

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת פרידמן, אני קורא אותך לסדר קריאה שנייה.

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

יהיה בכך – – –

יסמין פרידמן (יש עתיד):

אין בעיות במדינה. זה מה שחשוב עכשיו.

היו"ר אמיר אוחנה:

אוקיי, קריאה שלישית. נא לצאת. תודה רבה, חברת הכנסת פרידמן.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

לא יכולה לשמוע אותו.

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

יהיה בכך כדי ליצור ריכוז סמכויות שיבטל הלכה למעשה את יכולת התפקוד של הרשויות האחרות. הסיטואציה הזאת של אותו ריכוז סמכויות – כולם כולל כולם, ובוועדת חוקה אפילו טרחתי להקריא גם את דבריו של יושב-ראש האופוזיציה בנושא הזה, שגם הוא הבין – –

דבי ביטון (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת ביטון, קריאה ראשונה.

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

– – שמדובר במשהו שמסיג את גבולה של הדמוקרטיה, כאשר בית המשפט מסיג אותו וקובע מדיניות לפי מבחן האדם הסביר.

נאור שירי (יש עתיד):

טוב, אז רק אתה תקבע.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת נאור שירי, קריאה ראשונה.

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

ואני גם – – –

סימון דוידסון (יש עתיד):

איך נתתם לו להתנהל בצורה כזאת?

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת דוידסון, קריאה ראשונה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

איך נתתם לאדם כזה להרוס מדינה שלמה, איך? אתם הרי אנשים רציניים.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת סימון דוידסון, קריאה שנייה.

נאור שירי (יש עתיד):

הוא עלה לכם 12 מנדטים.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת נאור שירי, קריאה שנייה.

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

ואמר בזמנו השופט מנחם אלון: "תמה אני, גם לאחר הדברים האמורים, מה, בסופו של דבר, בית המשפט כן בודק ומה בית המשפט אינו בודק בהיזקקו למבחן הסבירות ולמתחם הסבירות. כיצד ניתן" – שופט בית משפט עליון אומר לכם – "כיצד ניתן בכלל להבחין בין בדיקת 'המשפטיות' של הפוליטיקה ועריכת מלחמה על ידי בדיקת האיזון הראוי שבין האינטרסים והערכים השונים הנאבקים ביניהם, לבין בדיקת ההיגיון הפנימי, היעילות המעשית והתבונה שבהפקת לקחי מלחמה וקשירת יחסים דיפלומטיים. האם אין זו הבחנה סמנטית גרידא, שאין לה כל משמעות תוכנית ומעשית?" השופט אלון אומר: "הוא אשר אמרתי. לדעתי, בלתי סביר לחלוטין הוא לצפות באופן סביר, שבית משפט יבדוק את סבירותם של נושאים מעין אלה". כל אותם אנשים שסבורים שבית המשפט יכול להתערב במבחן הסבירות בהחלטותיהם של ראש ממשלה, של הממשלה, והוא יכול לקבוע בשאלות מדיניוּת עם השלכות תקציביות, עם השלכות ערכיות – תסתכלו למה נעשה שימוש במבחן הזה.

דבי ביטון (יש עתיד):

אז תעשו – – –

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

בית המשפט החליט – – –

קריאות:

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

שיקרת לנו בוועדה ואתה משקר גם עכשיו.

היו"ר אמיר אוחנה:

סליחה רגע. חבר הכנסת בליאק, קריאה שנייה.

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

בית המשפט החליט למי נותנים פרסי ישראל. בית המשפט החליט – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

אוי, נו – – –

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

בית המשפט החליט שצריך – – –

אלעזר שטרן (יש עתיד):

שקר, שקר.

מירב בן ארי (יש עתיד):

– – – זה לא בסדר – – –

דבי ביטון (יש עתיד):

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

אז מה? כי הוא החליט שמדינת ישראל תהיה המקום היחידי כמעט בעולם, בוודאי מבין המדינות הדמוקרטיות, שלתמוך בחרם על ישראל זה דבר לגיטימי – זה מה שבית המשפט העליון החליט בעילת הסבירות. בית המשפט העליון החליט שמי שקורא לסרבנות – –

אפרת רייטן מרום (העבודה):

זה לא מה – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת רייטן מרום – –

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

– – זה לגיטימי – –

היו"ר אמיר אוחנה:

– – קריאה ראשונה.

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

– – שמי שקורא לסרבנות, זה לגיטימי שהוא ימונה לתפקיד הכי בכיר, ושר שאומר: אני לא רוצה לתפקיד בכיר למנות מי שתומך בסרבנות – זה לא סביר. בית המשפט – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת נאור שירי.

רם בן ברק (יש עתיד):

תן לו לסיים. לא רוצים לשמוע אותו יותר.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת רם בן ברק, לאור ההפרעות, אני מאפשר לו עוד שתי דקות. שתי דקות, אדוני, בבקשה.

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

בסדר גמור. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

דבי ביטון (יש עתיד):

שתי דקות – – – נצח.

מירב בן ארי (יש עתיד):

כל דקה נראית לי כמו נצח.

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

ולכן – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת בן ארי, תודה.

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

ולכן, הציע אחרי – למעשה הוא כתב את הדברים עוד בזמן אמת, כשזה התחיל, אבל לאחר מכן הוא הציע את זה גם בהרצאה, גם במאמרים וגם בפסיקה – הציע השופט סולברג להגביל את השימוש בעילת הסבירות – –

קריאה:

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

– – כאשר היא חלה על נבחרי ציבור.

מאיר כהן (יש עתיד):

– – – ממה שאתה – – –

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

ואני רוצה להקריא את דבריו, ובזה אסיים, אדוני היושב-ראש. שואל – – –

בועז טופורובסקי (יש עתיד):

– – – השופט שמגר.

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

שואל סולברג במאמרו שהתפרסם בהשילוח: "האם אין מנוס אלא לבחור צד", או "לאמץ את עילת הסבירות המהותית, כמות שהיא, חרף ה'מחיר' שהיא גובה בהרחבה יתרה של שיקול הדעת השיפוטי?"

אלעזר שטרן (יש עתיד):

בועז טופורובסקי (יש עתיד):

למה לא לבחור באהבה?

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

"או שמא – – –"

היו"ר אמיר אוחנה:

רבותיי, אתם מפריעים לשופט העליון, השופט סולברג. נא לשמוע את השופט סולברג. בבקשה.

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

"או שמא יש לדחותה, על אף מעלות מסוימות הגלומות בה, ולשלם 'מחיר' באותם מצבים שבהן קצרה ידן של עילות הביקורת הקונקרטיות מלהושיע? ואולי אין צורך בהכרעה חדה, חותכת? שמה ניתן לגבש תורת הפעלה ברורה יותר לעילת הסבירות המהותית? עקרונות וכללים שינחו את בית המשפט בבואו לדון בעילה זו?" אומר השופט סולברג: "אני מאמין – – –"

בועז טופורובסקי (יש עתיד):

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

"אני מאמין כי הפתרון לקשיים שמציבה לפתחנו עילת הסבירות המהותית איננו בביטולה" – ולכן אנחנו לא מבטלים – "אך גם הותרתה על כנה, במתכונת הנוכחית, אינה מניחה את הדעת. הפתרון עשוי להימצא, לעניות דעתי, בהבחנה בין דרג נבחר לבין דרג מקצועי" – וזה בדיוק, אבל בדיוק מה שעושה הצעת החוק שמונחת בפני המליאה היום. ואני קורא לחבריי חברי הכנסת – –

בועז טופורובסקי (יש עתיד):

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

– – מהקואליציה לפעול בהתאם להבטחתם לבוחרים, ואני קורא לחבריי באופוזיציה, לפחות חלקם, לפעול בהתאם להבטחתם לבוחרים, ולהצביע בעד הצעת החוק הזאת, שתעשה סדר בעילת הסבירות. הצביעו בעד. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. לא סביר שתצביעו נגד. תודה, חברים.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני מודה לחבר הכנסת רוטמן. כעת נעבור לדיון האישי. ראשון הדוברים יהיה חבר הכנסת יאיר לפיד, ראש האופוזיציה. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך.

יאיר לפיד (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לפחות תגידו את האמת. החוק הזה זה לא כל הממבו-ג'מבו שעכשיו, השרלטנות הזאת של חבר הכנסת רוטמן. זה חוק שאומר שאפשר יהיה למנות לשר עבריין מורשע; זה חוק שאומר שאפשר יהיה – כמו שהם ביקשו אתמול בישיבת הממשלה – להוציא צווי מעצר לכל מי שמתנגד לממשלה הזאת ומנסה להפגין נגדה; זה חוק שאומר שאפשר יהיה לפטר את היועמ"שית, כמו שהתחננתם אתמול, כדי שתוכלו לסדר עסקת טיעון לבוס שלכם. על מי אתם עובדים? את מי אתם מנסים לרמות? אתם יודעים מה? נגיד, נגיד שכל זה יקרה – יש לי עדיין שאלה אליכם.

היו"ר אמיר אוחנה:

רבותיי השרים.

יאיר לפיד (יש עתיד):

מה זה קשור?

היו"ר אמיר אוחנה:

רבותיי השרים.

יאיר לפיד (יש עתיד):

מה זה קשור לפרנסה של אזרחי ישראל? מה זה קשור לביטחונם של אזרחי ישראל? מה זה קשור ליחסים שלנו עם העולם, לזה שאתם מפרקים אותם לגמרי?

שר התקשורת שלמה קרעי:

יאיר לפיד (יש עתיד):

יש בינינו הסכם, ואתם מפירים אותו היום. ההסכם בינינו אומר: לא נפגע אחד בשני. נריב, נתווכח, אך לא נפגע אחד בשני, לא נדרוס אחד את השני, לא נשבור את החוזה הקדוש של אזרחי ישראל אחד עם השני. את החוזה הזה היום אתם שוברים. עמדתם פה על הפודיום ונשבעתם – נשבעתם לעזור לעני ולחלש, ונשבעתם לשמור על ביטחון ישראל, ונשבעתם לשמור על עם ישראל. והחלטתם לשבור את כל השבועה הזו, מפני שאתם לא מתייחסים ברצינות לשום דבר כבר חוץ מהטרלול הגמור הזה של לוין ושל רוטמן. אני אומר לאזרחי ישראל מפה: רק דבר אחד חיובי קורה ביום הזה, אתם ואני יודעים – זה לא יקרה. זה לא יקרה. אם זה יעבור בקריאה ראשונה, זה ייפול בשנייה-שלישית; אם זה יעבור בשנייה-שלישית, זה ייפול בבית המשפט העליון; אם זה לא ייפול בבית המשפט העליון, הממשלה הארורה הזאת שלכם תיפול על ידי הבוחרים, כי הם מתסכלים עליכם ואומרים: האנשים האלה, לא רק שהם לא עובדים בשבילנו, הם מחסלים את הברית הישראלית מסיבות קטנוניות של מטורפים, מושחתים ומשחיתים.

היו"ר אמיר אוחנה:

הדובר השני יהיה חבר הכנסת בנימין גנץ. חבר הכנסת בועז טופורובסקי, קריאה שנייה, רק שנייה. בבקשה, חבר הכנסת בנימין גנץ.

שר התקשורת שלמה קרעי:

– – – שתומך בך גם בציבור, ראש האופוזיציה, אלו הכפיים שתקבל.

יאיר לפיד (יש עתיד):

חבר הכנסת קרעי, השר קרעי, כולך רעל. כל הבן אדם גוש של רעל.

היו"ר אמיר אוחנה:

אנחנו נותנים גרייס.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

רעל, רעל.

שר התקשורת שלמה קרעי:

אתה כנראה גם – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

עד שלוש דקות לרשותו של אדוני, בבקשה.

יאיר לפיד (יש עתיד):

רעל, כולך רעל, השר קרעי.

שר התקשורת שלמה קרעי:

אתה לא מבין על מה אני מדבר בכלל.

יאיר לפיד (יש עתיד):

לא נשארה בך טיפת דם אחת של יהודי טוב. כולך רעל.

שר התקשורת שלמה קרעי:

אתה כנראה לא מבין מה אני אומר.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת לפיד והשר קרעי.

יאיר לפיד (יש עתיד):

– – – השר קרעי – – – בתולדות העמים. גוש של רעל בעם ישראל.

שר התקשורת שלמה קרעי:

למי קראת "כוחות האופל"?

מירב בן ארי (יש עתיד):

מסית בין-לאומי.

יאיר לפיד (יש עתיד):

גוש של רעל.

שר התקשורת שלמה קרעי:

– – – "כוחות האופל" – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

כבוד השר וחבר הכנסת לפיד, תודה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

למי קראת "כוחות האופל"? אתה תלמד – – –

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אתה, אתה תלמד איך להתנהג.

נאור שירי (יש עתיד):

קרעי – – –

שר התקשורת שלמה קרעי:

אלעזר שטרן (יש עתיד):

לא הצלחת לעשות כלום – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

טוב, השר קרעי – – –

שר התקשורת שלמה קרעי:

777 – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

השר קרעי, אני מבקש – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

– – – לא על – – –

בנימין גנץ (המחנה הממלכתי):

אדוני יושב-ראש הכנסת, חבריי חברי הכנסת – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

למה אתה נצמד לדואר – – – בעזרת השם.

בנימין גנץ (המחנה הממלכתי):

תקשיבו שנייה. במדינה אחת החליטו השליטים לשנות את הכללים לבחירות ברשויות המקומיות – –

היו"ר אמיר אוחנה:

סליחה, חבר הכנסת גנץ, ראיתי שמצלמים שם בווידיאו. רבותיי, לא מצלמים בווידיאו במליאה. תודה. בבקשה.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

מסתירים את הבושה. מסתירים.

בנימין גנץ (המחנה הממלכתי):

– – החליטו השליטים לשנות את הכללים לבחירות ברשויות המקומיות בשביל אדם ספציפי שהשלטון חפץ ביקרו. באותה המדינה החליטו שהבחירות לראשות אחד מהמוסדות המשפיעים במדינה יידחו בשנה כי בקואליציה לא הצליחו להסכים על מועמדים, וכשמועמד המקובל על האופוזיציה זכה בבחירות לראשות גוף משמעותי אחר, הם חוקקו חוק שייקח את סמכויותיו. חוק טבריה, הבחירות לרבנות הראשית, חוק לשכת מועצת עורכי הדין – כל אלה עברו או מקודמים. מי יבטיח לנו שבעתיד לא ישנו את חוקי הבחירות לכנסת? מי מבטיח לנו שהיועמ"שית לא תודח? מי מבטיח לנו שלא ייבחר רמטכ"ל לא כשיר שמקורב לראש הממשלה או לשר הביטחון? אל תגידו: אצלי זה לא יקרה; אל תגידו: זו רק סבירות. אחריה בתור תהיה ההתגברות, יהיה מינוי שופטים פוליטיים, יהיו יועמ"שים פוליטיים. כדור השלג שמתחיל להתגלגל כאן היום יגדל, יצבור תאוצה וירמוס את המדינה כולה אם לא נעצור אותו עכשיו. המשמעות של החוק שאתם מבקשים להעביר פה היום היא תחילתו של תהליך מסוכן של הסרת הגבלות משלטון ומחיקה של הביקורת השיפוטית. ומי שייפגע מהתהליך הזה הוא קודם כול האזרח הקטן, כשהוא ילמד באוניברסיטה בחו"ל ותוך כדי הלימודים שר החינוך יחליט שהתואר לא יוכר, וכששר האוצר יחליט להחיל באופן מיידי קיצוץ במעונות היום ללא התראה, והוא ייפגע כשראש העיר יחליט לסגור חנות ללא פיצוי ולבנות במקומה בניין. ומה לגבי המדינה? האם הגיוני שימונה סטטיסטיקאי ראשי שאין לו הכשרה בנושא ויפגע בתכנון הכלכלי? מחיקת הביקורת השיפוטית תפגע בשלטון החוק, תפתח דלת לשחיתות, ובסופו של דבר היא תפגע באזרח הקטן, שישלם בגדול. המצב הביטחוני שלנו הוא מהמאתגרים שידענו. היחסים שלנו עם בעלת הברית האסטרטגית שלנו בשפל, החברה שלנו קרועה מבפנים, יוקר המחיה עולה וההייטק במשבר. אני קורא לראש הממשלה: אל תפקיר את מדינת ישראל. אל תפקיר את אזרחי ישראל. אל תפקיר את הביטחון והכלכלה. עצור את הכול – זו הקריאה האחרונה לפני התהום. שלח את הצוות שלך לבית הנשיא עכשיו לדבר שם על הכול ובראייה כוללת וארוכת טווח. זה יהיה מורכב, אבל זה יהיה נכון. האחריות עליך. מהתוצאות של התהליך החד-צדדי והמופרע הזה ניפגע כולנו.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לחבר הכנסת גנץ, וכעת יעלה ויבוא חבר הכנסת רם בן ברק. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך.

שר התקשורת שלמה קרעי:

חבר הכנסת גנץ, שכחת שאתם ניסיתם לשנות את חוקי הבחירות – שכנסת לא תתפזר אם עובר תקציב, שצריך 70 או 80 חברי כנסת כדי לפזר כנסת. אתם עשיתם את זה.

היו"ר אמיר אוחנה:

בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך. בבקשה.

רם בן ברק (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. ראשית, אני רוצה לנצל את הבמה הזאת ולעמוד כאן מאחורי הדוכן, לנוכח הדברים שאמר כאן השר אמסלם, ולקבוע שהשר אמסלם שקרן ושיקר, ואני מעודד אותו לתבוע אותי תביעת דיבה על השקרים שהוא אמר כאן עליי ועל המימד החמישי.

שר התקשורת שלמה קרעי:

רם בן ברק (יש עתיד):

לא שאלתי אותך שום דבר, חבר הכנסת – השר קרעי, אז אל תענה לי.

היו"ר אמיר אוחנה:

השר קרעי.

רם בן ברק (יש עתיד):

השר קרעי. גם בושה.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

– – – קריאה ראשונה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא קוראים לשרים. זה לא מכובד.

רם בן ברק (יש עתיד):

אני רוצה להתחיל במה שלמענו התכנסנו. איזה יופי, החלום מתגשם. סוף-סוף נוכל לעשות ככל העולה על רוחנו: נוכל לסדר תפקידים לכל הפוקדים, להבטיח שיבחרו בנו; נוכל לסדר תפקידים בכירים גם לבני המשפחה, לתפור מכרזים למקורבים; לרמוס זכויות של מיעוטים; נגביל את הקהילה הגאה; נשאיר את הנשים בבית; נאשר לעבריינים לכהן כשרים; נאשר למורשע לכהן כראש ממשלה; נוכל לדחות את הבחירות, אה, אמסלם? נפטר את היועמ"שית; אנחנו נמנה את העיתונאים, נמנה את השופטים, את היועצים המשפטיים. חלום, חלום שהתגשם. סוף-סוף אחרי שנים נעשה הכול כחוק, וגם נמצא את הסיבה לדחות את הבחירות. ואתם, חברי הליכוד, אתם החברים שיש לכם עוד אולי טיפ-טיפה של כבוד עצמי, טיפ-טיפה של יושרה, אתם תצביעו בעד. אתם עוד חושבים לעצמכם שרק אם תחרישו, אם רק תרצו את השליט, אולי עוד יום אחד השליט ילך ואתם תחליפו אותו. אז זהו, שלא. קרנפים לא הופכים למנהיגים; מנהיגים מובילים. למנהיגים יש עמוד שדרה; לכם אין. אתם מפחדים לעשות בגלוי את מה שעשיתם מאחורי הפרגוד. או שאולי אני טועה, אולי עוד תפתיעו. קשה לי להאמין, אבל אולי. איזה יופי, החלום התגשם. נעשה ככל שנרצה. נהיה מושחתים ברשות החוק. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לחבר הכנסת רם בן ברק, וכעת תעלה ותבוא חברת הכנסת דבי ביטון. בבקשה. כמה שניות להורדת הדוכן. בבקשה.

דבי ביטון (יש עתיד):

כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, כבוד היושב-ראש, התחושה שלי היום – אתה מכיר את ההרגשה הזו שיש לך אדם קרוב שאתה מאוד מאוד אוהב אבל אתה יודע שהוא על ערש דווי וזה כנראה זמן שאול? זו התחושה שלי, אדוני, היום. אני מתחילה את היום מהבוקר בתחושה של אבלות, בתחושה שמשהו הולך להיגמר. אנחנו עלולים לאבד את המדינה הזו, את הדמוקרטיה שלנו. אני כל כך מצטערת שראש הממשלה לא נמצא כאן – אבל אני מקווה שאתה רואה מהמסכים שלך. אני רק אזכיר לך מה אמרת ב-2012 בטקס החלפת נשיאי בית המשפט העליון – כמה זה סימבולי. אתה, אדון ביבי נתניהו, את זה אמרת לציבור: אני מאמין במערכת משפט חזקה ועצמאית. היא זו שמאפשרת את קיומם של כל המוסדות האחרים בדמוקרטיה. אני מבקש שתראו לי רודנות אחת, חברה לא דמוקרטית אחת, שבה קיימת מערכת משפט חזקה ועצמאית. אין דבר כזה.

רון כץ (יש עתיד):

אין שר במליאה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

יש – – – נורבגי ואין להם שרים. תעצור את השעון.

רון כץ (יש עתיד):

אין שרים במליאה.

היו"ר אמיר אוחנה:

בודק מייד.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

זה לא סביר שאין שר.

דבי ביטון (יש עתיד):

כי הנושא לא מעניין.

היו"ר אמיר אוחנה:

מי השר התורן?

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אין מספיק שרים.

היו"ר אמיר אוחנה:

נא לקרוא לשר התורן.

מירב בן ארי (יש עתיד):

נא לקרוא.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני עוצר את הזמן. הכול בסדר.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

בוטלה הסבירות. אין בעיה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תוכלי להמשיך. אוסיף לך עוד כמה שניות.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אין מספיק שרים. אין מספיק שרים.

דבי ביטון (יש עתיד):

אחרי עילת הסבירות – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

3,000 נורבגים. שר אחד. אוה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אדוני השר, שלום. בבקשה, חברת הכנסת ביטון, תוכלי להמשיך. ככל שתצטרכי עוד השלמה, נאפשר לך.

דבי ביטון (יש עתיד):

תודה, אדוני. בכל מקום שבו אין מערכת משפט חזקה ועצמאית, הזכויות אינן יכולות להיות מוגנות. למעשה, ההבדל בין המדינות שבהן יש זכויות על הנייר לבין המדינות שבהן יש זכויות בפועל – ההבדל הזה הוא מערכת המשפט חזקה ועצמאית. עכשיו, אדוני ראש הממשלה, אני מזכירה לך. אתה יודע, זה כמו בחקירה שנותנים מדי פעם לרענן את הזיכרון, אז אני רוצה לרענן לך שוב: וזוהי הסיבה שאני עושה ואמשיך לעשות כל שביכולתי כדי לשמור על מערכת משפט חזקה ועצמאית. רק בחודשים האחרונים גנזתי כל חוק שאיים על עצמאות המערכת, מהניסיון לקיים שימועים לשופטים בכנסת – אבל שימוע ליועצת המשפטית זה היה בסדר אתמול – דרך הגבלת עתירות לבית המשפט ועד לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים. אני אמשיך לפעול כך. בכל פעם שיגיע לשולחני חוק שעלול לפגוע בעצמאות בתי המשפט בישראל, אנחנו נוריד אותו. אני פונה אליך, כבוד ראש הממשלה, פונה כחברת כנסת, פונה כאימא, כסבתא, כאזרחית מדינת ישראל: אמרת שאתה תוריד כל חוק שעלול לפגוע במדינת ישראל ובעצמאותה, במערכת בית המשפט. בבקשה ממך, תוריד את זה מעל השולחן. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לחברת הכנסת ביטון. וכעת תעלה ותבוא חברת הכנסת מירב בן ארי. בבקשה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני היושב בראש המתחלף, מקבלת אותך בברכה, בוסו. בוא, אין לך ברירה, נקלעת לסיטואציה המביכה שבה עם ישראל צופה אבל אף שר לא מקשיב. הגענו לערב שלו חיכינו, לערב הבלתי-סביר בעליל, שבו מתכנסים הממשלה הריקה וחברי הכנסת שאף אחד מהם לא טרח להגיע – –

היו"ר אוריאל בוסו:

רשימת הדוברים נעולה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

– – ולראות איך מדינת ישראל ושריה תוקעים אצבע בעין לחלק גדול מתושבי המדינה. מה זה אצבע? אצבע שמנונית, דביקה ודוחה בעין של אזרחי המדינה. זה מה שהם עושים היום, בערב הזה, ואין אף אחד, צדיק אחד, שבא ואומר: רגע, שנייה, איזה חוק גרוע הבאתם. איזה חוק גרוע. מיטב המוחות הגרועים ניסחו את הסעיף הכי גרוע. מעניין אותי איך באמת לקחו כל כך הרבה אנשים גרועים וניסחו. כאילו, איזה – מה זה, סטרטאפ, פרקש, כדי לבוא ולנסח? את יודעת מה הכי גרוע? אבל את יודעת, כי ישבת בבית הנשיא.

אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי):

את צודקת.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה הכי גרוע? שעילת הסבירות זה דבר שאפשר – הינה, גם אורנה – היה יכול להיות בהסכמה. את יודעת, כשאני למדתי משפטים – הינה, אפילו כתבתי לי את זה – נשיאי העליון משה לנדוי ואשר גרוניס התנגדו. למדתי את זה ברייכמן, בבית ספר למשפטים. ב-2019 נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרן ברק הסכים לוותר על הסבירות, להסתפק במידתיות. אבל בגלל שמכונת ההרס לא עוצרת לרגע להקשיב, בגלל הקיצוניות והכוחניות שמלוות את האירוע הזה מתחילתו, לא עצרו שנייה ואמרו: אולי נצליח. הם לא עצרו, הם לא ישבו ודיברו וחשבו. במקום זה הם הביאו את החוק הכי גרוע שיכול להיות פה. הרי את יודעת וכל מי שישב בבית הנשיא יודע שסבירות זה דבר שאפשר לטפל, שאפשר לתקן. אבל הקיצוניות וה-D9 שעלה – לא על בית המשפט העליון, על החברה הישראלית – לא עצרו לרגע מהיום הראשון. ובגלל זה חברי הכנסת של הקואליציה פה הולכים כצאן לטבח, אחרי מי? אחרי שמחה רוטמן. מי בחר בו בכלל? בקושי חמישה מנדטים ביום טוב הוא מביא. הרס לנו את המדינה.

רון כץ (יש עתיד):

ארבעה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

הרס את המדינה, את יחסי החוץ, את הביטחון. אבל אי-אפשר להאשים רק אותו, כי כל מי שיושב פה שותף, כל מי שיושב כאן שותף, וכל מי ששותף לערב הנורא הזה, שאי-אפשר להסביר אותו במילים, לוקח אחריות. ותמשיכו – –

היו"ר אוריאל בוסו:

נא לסיים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

– – לשבת שם בפרסה, לנשנש את האוכל של חיים כהן, כשהמדינה פה נשרפת.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה זה הדבר הזה? לפחות שישב פה, שישב במליאה, סוכן הכאוס הזה, הצמד-חמד – אפילו אין חמד שם.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

צמד ההרס הזה. שיבואו לפה וישבו פה, במקום שיצאו החוצה ולא יעשו כלום.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אבל רגע – –

היו"ר אוריאל בוסו:

לא, לא, לא, משפט לסיום.

מירב בן ארי (יש עתיד):

– – אני רוצה להגיד משהו, אני אגיד עוד דבר אחרון. למה שלחו את קלנר לפה? נציג של מה הוא, הוא הנציג של הקואליציה?

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה, נא לסיים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא. אני רוצה שהוא יסביר לנו למה הוא יושב.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני מציעה גם לך שתלך. למה שתשב בבושה הזאת? בושה וחרפה – –

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

– – כל מה שקורה כאן.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה.

אריאל קלנר (הליכוד):

חשבתי שאולי תגידי דברי טעם, בגלל זה אני יושב כאן.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. חבר הכנסת גדי איזנקוט.

מירב בן ארי (יש עתיד):

למה אתה יושב פה בכלל? מה, שלחו אותך?

היו"ר אוריאל בוסו:

לכי תבדקי – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה הצאן לטבח.

אריאל קלנר (הליכוד):

חשבתי שאולי תגידי דברי טעם.

היו"ר אוריאל בוסו:

לכי תבדקי כמה החבר'ה – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה הצאן, הכבשה של שמחה רוטמן.

גלעד קריב (העבודה):

מירב, יש לו היום יום הולדת.

אריאל קלנר (הליכוד):

אני רוצה לשמוע אם היו דברי טעם. די.

מירב בן ארי (יש עתיד):

הכבשה.

היו"ר אוריאל בוסו:

יש לך יומולדת היום, קלנר?

מירב בן ארי (יש עתיד):

זה מה שאתה עושה ביום ההולדת שלך?

היו"ר אוריאל בוסו:

אריאל, יש לך יום הולדת היום?

מירב בן ארי (יש עתיד):

תנחומיי.

היו"ר אוריאל בוסו:

מזל טוב.

גלעד קריב (העבודה):

זה הישג ענק, ביום ההולדת שלך להחריב את שלטון החוק.

מירב בן ארי (יש עתיד):

זאת המסיבה שלך? פה?

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה, חברת הכנסת מירב בן ארי.

אריאל קלנר (הליכוד):

אני לא שומע.

היו"ר אוריאל בוסו:

סיימת. תודה רבה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

יש לו יום הולדת, בוא נחגוג את יום ההולדת.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. תודה רבה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

בערב הנורא הזה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. אגב, תראי כמה חבר'ה מהאופוזיציה אוכלים בחוץ מהאוכל של חיים כהן.

מירב בן ארי (יש עתיד):

של מי? מהכסף של כולנו, עזוב.

היו"ר אוריאל בוסו:

אבל אמרת: לכו תאכלו מהאוכל של חיים כהן.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אל תעשה עליי סיבוב. אני אלך, דרך אגב, אין לי בעיה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. לא משנה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תעצור לו שנייה את הזמן. אין לי בעיה שיאכלו כמה שהם רוצים, אבל שיבואו לפה לשבת. שמחה רוטמן עם ה-D9 שלו – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה, חברת הכנסת מירב בן ארי. סיימת, לכי עכשיו לטעום מהמטעמים של השף חיים כהן.

מירב בן ארי (יש עתיד):

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר הכנסת גדי איזנקוט, בבקשה, שלוש דקות.

גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי):

יושב-ראש הישיבה, כנסת נכבדה, שר האנרגיה – – –

רון כץ (יש עתיד):

לפעמים אני לא מבין איך זה יכול להיות שגדי איזנקוט ושמחה רוטמן עומדים באותו מקום. אני כל פעם מסתכל ואני בהלם.

מירב בן ארי (יש עתיד):

סליחה, הוא היה המפקד שלי.

גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי):

יושב-ראש הישיבה, כנסת נכבדה, שר האנרגיה, אתמול ראינו, יותר נכון שמענו, מופע מביש שבו קבוצת שרים מתחרים מי מעליב יותר את היועצת המשפטית לממשלה. הדבר המפתיע יותר הוא שבסוף הדיון הממשלה דורשת מהיועצת כיצד נכון לטפל במחאה. התפקיד של הממשלה, לדעתי, הוא להחליט, לתפקד, לבצע. במקום זה הם מבקשים את זה מהיועצת המשפטית לממשלה. בית ספר למנהיגות. אולי תבקשו ממנה עצות והנחיה לקור רוח, אחריות ויכולת קבלת החלטות. היה לזה גם המשך בקבינט. הקבינט – החדשות הטובות הן שהוא התכנס, ובסוף היה דיון שבסופו הוחלט למנוע את התפרקות הרש"פ. אם הייתם קצת יותר רציניים, הייתם קוראים את האינטרסים הלאומיים שאתם חתמתם עליהם. אינטרס מס' 10 הוא לשמור על שקט ויציבות ולחזק את שליטת הרשות הפלסטינית בשטחי A ו-B. אתם החלטתם שזה אינטרס ביטחוני. אבל החלק המטריד יותר הוא העובדה שמדינת ישראל ניצבת בפני מציאות מורכבת ונפיצה שלא ידענו שנים ארוכות, וההתרעות שאגף המודיעין הוציא בתקופה האחרונה מעידות על זה: 1. ירידה בהרתעה הישראלית במרחב, הרתעה שאני לא זוכר עשרות שנים, או מאז הקמת הצבא, וההתרעה השנייה – עלייה בסבירות להסלמה עד כדי מלחמה. אבל די להביט באירועי השבוע שעבר כדי להבין את הנפיצות על רקע חוסר האחריות וההבנה של מה מעסיק היום את ממשלת ישראל. מאירועי טרור רצחניים ביהודה ושומרון, וירי רקטות – היום כבר ירו שתי רקטות נוספות, או אחת, לעבר היישוב שקד, זו ידיעה מס' 9 – נשמע לי אירוע הזוי מאוד כשיש לנו שליטה בשטח באוכלוסייה, ירי רקטות מרצועת עזה, נ"ט, חיכוך ועוד. בתקופה המורכבת הזאת היה ראוי לתת לצה"ל תנאים מיטביים. ממשלה סבירה הייתה צריכה להימנע ממהלכים שפוגעים בסולידריות הישראלית, ובטח לתת מענה לחוק גיוס שפוקע ולתת לצבא תנאים לגייס את האנשים שהוא צריך. הפירוק של משרד הביטחון ביהודה ושומרון ניכר יום-יום במדיניות הפעלת הכוח והאנדרלמוסיה שמתרגשת שם. השנה נציין 100 שנים למאמר "קיר הברזל" של ז'בוטינסקי. מתחילת השנה אנחנו רואים פעולות שחותרות תחת קיר הברזל: פגיעה בלכידות, פגיעה כלכלית, פגיעה ביטחונית ופגיעה בין-לאומית. אני ניגש למשפט סיום. הערב תהיה הצבעה על עילת הסבירות. אפשר להניח מה תהיה התוצאה – –

היו"ר אוריאל בוסו:

נא לסיים.

גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי):

– – לא יהיה צד מנצח וצד מפסיד. תהיה מפסידה אחת והיא מדינת ישראל, שנקלעה לתפנית אסטרטגית שלילית – –

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה.

גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי):

– – לא מכוח עליון ולא על ידי אויב, אלא על ידי ממשלת ישראל.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה לחבר הכנסת גדי איזנקוט. חבר הכנסת משה טור פז.

משה טור פז (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, את הבדיחה העצובה של ההפיכה המשטרית כינה חבר הכנסת רוטמן תחת כותרת יהודית, "ציון במשפט תִפָּדה" – כך נכתב בכל הזימונים של הוועדה. אז את הנאום אני רוצה לפתוח בחזונם של נביאי ישראל. בואו נראה מה אומר ירמיהו, נביא החורבן, שאנחנו קוראים את הדברים שלו בשלוש פרשיות הפורענות: "הכהנים לא אמרו איה ה', ותֹפשי התורה לא ידעוני, והרֹעים פשעו בי, והנביאים נִבאו בבעל, ואחרי לא יועִלו הלכו". על מה מדבר, אדוני היושב-ראש, ירמיהו? הוא מדבר על הפרדת רשויות. ארבע רשויות יש בישראל לפי הנביא, ארבע קבוצות הנהגה שונות: הכוהנים, שאמונים על הקרבת הקורבנות והמשכן; תופשי התורה הם הסנהדרין, שאחראים על פסיקה והוראת העם; הרועים הם המלכים, האחראים על הניהול המדיני; הנביאים נמצאים בקשר עם הקדוש ברוך הוא ומתווכים לעם את דבריו. אלו ארבע הרשויות בתנ"ך, אם תרצו, בימינו – שלוש הרשויות: המחוקקת, המבצעת והשופטת, כל אחת בנפרד. תפקיד הנביאים הוא להוכיח את העם. לא נחמד לקבל ביקורת, לא כיף לשמוע הערות, אבל זה התפקיד – לעורר את ההנהגה המושחתת, להחזיר את העם למוטב. אליהו הנביא פונה אל אחאב המלך, אז אחאב מוציא לו צו על הראש, הופך אותו למבוקש, ואיך הוא קורא לו? אולי זה יישמע לכם מוכר, חבריי: "עֹכר ישראל". הנביא ירמיהו, שמעז לומר את האמת, מה עושים לו? זורקים אותו לבור. אבל זה לא מתייחד רק לנביאים. גם הפוסקים של המשפט, גם הם קבעו שהקהילות בישראל לא יכולות לעשות מה שבראש שלהן. לכל שלטון יש ביקורת שיפוטית. רק דוגמה אחת: אומר הרמ"א, רבי משה איסרליש: פשוט הוא שאין כוח בידי בני העיר לתקן תקנות, רק מה שבידם מכוח הדין, לא מה שתעלה על רוחם, לא היה ולא יהיה. והינה, קמה ממשלת ישראל ומבקשת לעשות ככל העולה על רוחה, כל מה שסביר בדעתה, כי היא לא רוצה ביקורת, היא לא רוצה נביאים, אין לה מוסר. היא רוצה להתפרע. אולי נדחה בחירות לרבנות הראשית כדי למנות את האח? אולי נחוקק חוק שיתיר לנבחרי ציבור לקבל מתנות, עמית הלוי? אולי נמנה מקורב לשלטון לראש העיר למרות שהוא ראש ועדה קרואה, עמית הלוי?

עמית הלוי (הליכוד):

משה טור פז (יש עתיד):

איך אמר הרמ"א? לא היה ולא יהיה, עמית הלוי. ואולי נצטט ממגילת העצמאות – –

שר הפנים משה ארבל:

משה טור פז (יש עתיד):

כן, כן, משה ארבל. – – "מדינת ישראל – – – תהא מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל".

היו"ר אוריאל בוסו:

נא לסיים. תודה.

משה טור פז (יש עתיד):

אלו שלא היססו לבקר את השלטון, אלו שלא היססו לומר: היה לא תהיה, העולה על רוחכם לא יהיה. אל תפגעו בהפרדת הרשויות. אל תפגעו בדמוקרטיה הישראלית.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה.

מאיר כהן (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חברי הקואליציה, היום אתם מתחילים לממש את הכוונה הברורה שלכם. הגם שלא הצהרתם, ברור לנו שזאת הכוונה שלכם, כוונה דורסנית, וכאמרתו של הנשיא ביידן אתמול: הממשלה הכי קיצונית שהייתה במדינת ישראל. עילת הסבירות, הכלי שאמור לשמש את הרשות השופטת, לרסן החלטות רעות של הרשות המבצעת – ביטול הכלי הזה הוא הצהרה ברורה שמעכשיו אין שום רסן לשלטון ואין שום רסן לכוח הבלתי-מוגבל של השלטון. ואם כך הדבר, בסופו של דבר זה הופך לשלטון משחית. תפסיקו לצקצק בלשונכם, לוין ורוטמן. אתם לא מצמצמים את עילת הסבירות, אל תשקרו – אתם מבטלים את עילת הסבירות. אתם מסמנים לנו בחוצפה ובעזות מצח שמעכשיו האופוזיציה והמחאה יכולות לקפוץ לנו, כל מי שבחוץ יכול לקפוץ לכם. כמו שאמר שר האוצר סמוטריץ': אין לי זמן לקשקושים, צריך לחוקק בלי חשבון. אנשי המחאה ואנחנו, האופוזיציה, נילחם בכל רעיון של דיקטטורה, בכל רעיון, בכל הכלים הדמוקרטיים והחוקיים שיש בידינו; כן, גם מחאה חברתית חזקה שנעמדת פה מול הכנסת ימים ולילות. מעכשיו על כל זובור שאתם תעשו על מישהו, גם אנחנו נשב פה ונעשה לכם בדיוק את אותו הדבר. אני מוצא חובה נעימה וחובה טובה להגיד ביום הזה – למרות שהיא לא צריכה את החיזוקים שלנו – ליועצת המשפטית לממשלה, ולבקש מכולם לגבות אישה אמיצה, שעושה את תפקידה באומץ ובקור רוח מעוררים כבוד. תעזו לפטר אותה, ומדינה שלמה תצא לרחובות. תפסיקו לאיים עליה. הכול לפתחך, אדוני ראש הממשלה. השרים שלך רוצים לראות פיטורים, דיקטטורה, שלטון הזרוע, ואתה שותק, מהסה אותם בחצי פה וקורץ להם בעיניך: תמשיכו, תמשיכו. לא ניתן לך ולא לחבורת הימנים המשיחיים ההזויים להוביל את המדינה הזאת לאבדון. המדינה הזאת חשובה יותר ממך, יותר מסמוטריץ', יותר מבן גביר, יותר מרוטמן ויותר מלוין. כן, גם יותר מאיתנו. גם יותר מאיתנו. במקום להתעסק ברפורמה המשפטית, שגם אתה יודע שזו לא העת – זו לא העת ולא הדרך להתעסק עם הרפורמה – תטפל ביוקר המחיה, תשקם את מעמדנו המדיני, תטפל בסוגיות הביטחון האישי, ומעל הכול, מעל הכול, תטפל, תאחד את הקרעים האלה בעם, את הקרעים שקבוצת הקיצונים שגוררים אותך מעמיקים מדי יום. תפסיק את הרפורמה, תקים את הוועדה למינוי שופטים, ונחזור לבית הנשיא. בידך, אדוני ראש הממשלה, בידך להחזיר את המצב לשפיות, או בידך להמשיך את הטירוף. אנחנו, אף אחד מאיתנו, לא יעמוד מהצד.

היו"ר אוריאל בוסו:

נא לסיים. תודה.

מאיר כהן (יש עתיד):

אנחנו נילחם. ואנשי המחאה, אתם הגיבורים של העת החדשה הזאת. בסופו של דבר ננצח. תודה רבה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה. בבקשה, שלוש דקות.

נאור שירי (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ערב טוב – או שמא נאמר ערב מרגש? כאילו, מאוד בא לי לדבר על עילת הסבירות, אבל אז אני שומע את השר הנכבד דודי אמסלם עולה לפה עם קול הפה מינור שלו – מכירים את זה שהוא עולה כזה: רם בן ברק, עם הסוסים? מה נסגר עם הבן אדם הזה? אני לא מבין. יש לו תמה אחת מרכזית שעליה הוא רץ – הקיפוח – ואין, הוא לא מסתיים. לא משנה מה, הוא לא מסתיים. היה קיפוח, דודי, היה קיפוח, אני אישית חוויתי את זה. הכול בסדר. זה היה, זה קיים. אני רוצה לחדש לו עוד משהו, למר דודי אמסלם עם הפה מינור: עדיין יש קיפוח. יגידו כל בני העדה האתיופית; יגיד כל מי שעלה למדינה הזו והוא חדש. כולם, כולם חווים קיפוח. אבל בן אדם, 30 שנים אתה בשלטון; תשחרר מזה או שתשנה את זה. בשביל מה נבחרת לכנסת? הלכת להיות שר של מה? שר שאחראי לאיזה רישום נוטריונים, זה מה שהוא עושה. כל הייעוד שכאילו שלחו אותו ממאדים לתקן את כל העוולות של החברה הישראלית מסתכם בזה שהוא עולה לפה, נואם לנו פה, נופל כל שבוע על רם בן ברק כאילו הוא חזות כול. יש לבן אדם פטיש. אני מציע לחבר הכנסת רם בן ברק: תזמין את דודי אמסלם לנהלל. תעשה לו סיבוב במשק. תראה לו קצת אנשים אחרים, אולי הוא יכיר, אולי הוא יגיד: ואללה, אתה יודע מה, אולי זה לא כזה נורא. תעזוב אותנו כבר מזה. תתעסק ביום-יום שלך. אתה כל יום עולה לפה, כל הזמן נופל על אנשים כאילו אתה באמת נחת עכשיו מהירח. ובכלל, מפלגת הליכוד, אני רוצה לבשר לכולם, היא מפלגה חדשה בנוף של הפוליטיקה הישראלית. אנחנו כולנו תולים בה המון המון תקוות שהיא תוכל לתקן את כל העוולות בחברה הישראלית – חברתית, בטח ובטח מדינית. זמן טוב למסור ללוחמי חיזבאללה שעדיין נופשים – אדוני השר, שמעת על זה, שר הפנים? אדוני שר הפנים, עדיין נופשים, באמת, תודה לכם – בקייטנת חיזבאללה בגבול הצפון. הם עדיין שם עם אוהלים. זה בסדר גמור לדודי אמסלם בממשלת הימין על מלא מלא – מלא בכלום ושום דבר. כל היום הוא עולה פה, מטנף עלינו ומתבלבל. בפעם ה-10,000 כבר אמרתי לו שהבן אדם מבולבל. אתה זה ששולט. תפסיק להתבכיין. הוא כל הזמן מתבכיין. כל מה שלא טוב הוא מפיל על מישהו אחר. השיא היה במכתב – באמת, מכיתה ד', אני רוצה לשער, שלא מצאתי ניסוח כזה למישהו שאתה רוצה להיפרד ממנו: היי, מה שלומך? טוב שהוא לא צייר לה אימוג'י של לב, סמיילי מחייך. בבקשה אל תכתבי לי יותר כי מאוד מאוד קשה לי לעבוד איתך, אז בתודה, דודי אמסלם.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה. נא לסיים.

טלי גוטליב (הליכוד):

נאור שירי (יש עתיד):

תודה, טלי, על הקאונטר האנושי. באמת חסרה פה פונקציה כזאת. תודה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה, נאור. חבר הכנסת רון כץ, בבקשה.

נאור שירי (יש עתיד):

אני רושם פה, אבל לא משנה. רשמתי פה דברים שרציתי להגיד.

רון כץ (יש עתיד):

על מה רצית לדבר?

נאור שירי (יש עתיד):

על זה שהוא אמר ב-2017 על ראש ממשלה תחת כתב אישום שהוא לא יכול לכהן.

היו"ר אוריאל בוסו:

אז למה אתה לא קורא מהכתב? למה?

טלי גוטליב (הליכוד):

למה בלי חולצה שחורה?

נאור שירי (יש עתיד):

כי אקוניס היום טען שגיליתי את דגל ישראל, אז אני לא רוצה לשבור לו גם – וחוץ מזה, אז איימן עודה היה כועס עליי שאני מסתובב עם דגל ישראל.

היו"ר אוריאל בוסו:

בבקשה, שלוש דקות לרשותך.

רון כץ (יש עתיד):

אדוני היו"ר, חבריי חברי הכנסת, לא מפתיע אותי שברגע העצוב הזה למדינת ישראל לא נמצא פה אפילו שר אחד ממפלגת הליכוד, שמובילה את האירוע העצוב והקשה הזה. ואני רוצה לשאול את ראש הממשלה נתניהו: מה אתה רוצה? מי מנהל את העסק הזה? מי בסוף ייקח אחריות על מה שאתם מעוללים למדינה? איך אתם יושבים פה במשך חמישה חודשים זחוחים ועוסקים אך ורק בעצמכם? בזמן שהכלכלה קורסת, ההשקעות הזרות נמחקו, יחסי החוץ של מדינת ישראל מעולם לא היו גרועים יותר, המשילות זה משהו שכבר לא מדברים עליו, עד כדי כך שחיזבאללה חוצה את הגבול, עושה קמפינג בשטח ישראל, ואף אחד לא מדבר על זה. מר ביטחון, אני רוצה לספר לך עוד משהו: בשבוע שעבר עשרות חמושים אנשי חיזבאללה חצו את הגבול למשך 20 דקות, ומה אתה עשית? התקשרת ליוניפי"ל, לעזור לך לפנות אותם. אבדה הבושה, אבדה ההרתעה, מזמן אבד התואר מר ביטחון, ואף אחד לא מבין מה קורה לך. איפה אתה? יותר חשוב לך עכשיו להעביר חוק לא סביר שיכשיר פעולות לא סבירות? ומה אתה מצפה שיקרה אחרי הערב הזה? כל החלטה תהיה סבירה? לפטר את היועמ"שית – סביר; להגביל את ההפגנות – סביר; להפעיל אלימות כלפי מפגינים – סביר.

טלי גוטליב (הליכוד):

נו, בחייך. אתה יודע שיש את סעיף 15 לחוק-יסוד: השפיטה, ואתה עורך דין, ממשיך להגיד את זה.

רון כץ (יש עתיד):

לדאוג לג'ובים ולטובות ההנאה – בטח שסביר. ראש הממשלה, מי בקואליציה הזו סוחט אותך?

קריאה:

כולם.

רון כץ (יש עתיד):

לא יכול להיות שזה אותו ראש ממשלה שדיבר על יחסי חוץ, משילות, ביטחון מדינת ישראל, כלכלה. לא יכול להיות שזה אותו נתניהו. מה השתנה? מה השתנה שאתה מעמיד בפרונט של הקואליציה שלך את ההזויים הקיצוניים והמשיחיים של החברה הישראלית? איך יכול להיות שבמקום להתעסק בביטחון של מדינת ישראל, אתה מתעסק אך ורק בלשמר את הקואליציה שהרסה את מדינת ישראל?

היו"ר אוריאל בוסו:

נא לסיים. תודה.

רון כץ (יש עתיד):

אדוני, אני אסיים.

היו"ר אוריאל בוסו:

משפט.

רון כץ (יש עתיד):

במשפט. ממש עכשיו, מעבר לחומות האלה, אלפי פטריוטים אמיצים שאוהבים את המדינה הזאת כבר מתקבצים בחוץ ולא ייתנו לממשלה הגרועה ביותר בתולדות ישראל להרוס את הדמוקרטיה שלנו ואת כל מה שעבדנו עליו.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה.

רון כץ (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני.

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת שלי טל מירון, בבקשה.

שלי טל מירון (יש עתיד):

אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, ערב פחות נעים. אתמול ציינו את התאריך העברי ליום הרשמי לפטירתו של חוזה המדינה בנימין זאב הרצל. חשוב לי להזכיר את השם, כי יש בין חברי הקואליציה כמה אנשים שבטוחים שלפני נתניהו לא היה פה כלום. "קראתי פעם לציונות אידיאל אין-סופי, ואני מאמין באמת כי גם לאחר השגת ארצנו, ארץ ישראל, לא תחדל מלהיות אידיאל. כי בציונות כפי שאני מבין אותה, כלולה לא רק השאיפה לכברת ארץ מובטחת כחוק בשביל עמנו האומלל, אלא גם השאיפה לשלמות מוסרית ורוחנית." את הציטוט הזה לא אני אמרתי אלא חוזה המדינה עצמו. ואני מנסה להבין מדוע ממשלת הימין מלא מלא חותרת באופן מודע וחסר בלמים לריסוק חזונו של הרצל. בחזונו הרצל דווקא ראה מדינה ליברלית, מתקדמת, רודפת צדק ושלום, המבקשת להיות אור לגויים, ולא מדינה שבה תמיד חושך. ואיך אפשר להצדיק או בכלל להגיד באותו משפט את החזון ואת הפעילות שלכם, חברי הקואליציה והממשלה, לצד הדברים שהרצל רצה שנהיה? איך אפשר ליישב ביחד את הרצון לקדמה ופלורליזם כפי שהוא ביקש להנחיל, לצד גידופים כלפי נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרן ברק, שיועצו של אחד מהשרים בממשלתכם אמר שחבל שהוא לא חוסל בשואה? איך מהמדינה שהרצל רצה, שבה יש חופש פולחן וחופש מדת לכול, הפכנו למדינה שמקדשת פולחן אישיותי למנהיג? לא בכדי בוחר חוזה המדינה לציין בסוף הציטוט שהבאתי שהמדינה תשאף להיות שלמה, מוסרית ורוחנית. בהפיכה המשטרית שאתם מביאים ומתחילים לחוקק כבר היום אין שלמות מוסרית, ומרחקה מהרוח היהודית כמרחק מזרח ממערב. העם הזה רוצה את חזון הרצל; הוא רוצה מדינה דמוקרטית, ליברלית ומתקדמת, מדינה שבה אפשר לצמוח ולחלום ולהתקיים, ולא מדינה שבה חייהם של רבים נגזלים מהם רק כדי לשרת שלטון מיעוטים. אני אסיים בקטע אחרון של הגות שהרצל מוסיף בסוף ספרו אלטנוילנד, ארץ חדשה-ישנה, או כמו שאנחנו מכירים אותה, תל אביב: "אבל אם לא תרצו, כל מה שסיפרתי לכם אגדה הוא, ואגדה יוסיף להיות. היה בדעתי לכתוב סיפור עם מוסר השכל – יש שיאמרו: יותר סיפור ממוסר השכל; אחרים יאמרו: יותר מוסר השכל מסיפור. אחרי שלוש שנים של עבודה עלינו להיפרד, ספרי האהוב. כעת מתחילים ייסוריך. יהיה עליך לפלס דרכך במבוך של איבה וסילופים כמו בתוך יער אפל. אבל אם יתמזל מזלך ותגיע לחברת אנשים טובים, מסור להם את ברכת אביך. הוא מאמין שגם חלומות הם דרך למלא את הימים שנגזר – –"

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. נא לסיים.

שלי טל מירון (יש עתיד):

אני מסיימת, שני משפטים. "– – הם דרך למלא את הימים שנגזר על האדם להעביר על פני האדמה. החלום אינו שונה בהרבה מן המעשה, כמו שחושבים רבים. כל מעשיהם של בני האדם היו פעם חלומות; כל מעשיהם יהיו ביום מן הימים לחלום". תודה רבה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. חבר הכנסת סימון דוידסון, בבקשה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

באתי עם משהו כתוב. אתה מאמין?

היו"ר אוריאל בוסו:

בבקשה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בממשלה הקודמת ישבנו בצד השני, והאופוזיציה דאז אמרו עלינו שאנחנו יותר מסוכנים מאיראן. יותר מסוכנים מאיראן. אחר כך כשעליתם לשלטון סיפרו לנו שהקהילה הלהט"בית יותר מסוכנת מהאיום האיראני – כן, חבר הכנסת פינדרוס בכבודו ובעצמו. אבל מה אתם לא מבינים? שמה שמפרק את עם ישראל מבפנים זה דווקא הרפורמה הזאת, שקורעת את העם שלנו, הרפורמה המיותרת הזאת. אבל לממשלה הזאת לא אכפת, לא אכפת מהאזרח הפשוט. אתם רוצים לבטל עכשיו את עילת הסבירות באופן חד-צדדי. בכך אתם עושים את הצעד הראשון, חברים, הראשון בדרך להפיכה המשטרית. ואל תספרו לנו סיפורים, אנחנו לא מאמינים לכם למילה. נתניהו, ראש הממשלה, אתה אמרת שאין לישראל סכנה גדולה יותר מאיראן. אם כך, איך אתה לא שקוע כל-כולך בביטחון ישראל? איך אתה לא שקוע בביטחון האישי שלנו? בכלכלה שלנו? במקרר של עליזה משדרות ויפה מקריית שמונה? במקום זה אתה כל היום עסוק בהפיכה המשטרית, בזובור על היועצת המשפטית ולהסתכסך עם ארצות הברית. רק אתמול ביידן, נשיא ארצות הברית, אמר על הממשלה שלך, אדוני: הקיצונית ביותר מימי גולדה. נשיא ארצות הברית לא מוכן לקבל אותך. במקום לקדם שלום בעם, הרמאות שלך פוצצה את השיחות בבית הנשיא. נתניהו, תפסיק לקרוע את העם הזה מבפנים. על זה כבר נחרבנו בעבר. זאת הסכנה הכי גדולה לעם הזה. בשלב הראשון אתם רוצים לשלול מבג"ץ את עילת הסבירות; בשלב השני אתם תשנו את הרכב הוועדה לבחירת שופטים ותמנו שופטים בובות; בשלב השלישי נגיע לנקודת האל-חזור: שיטת המשטר תשתנה, והממשלה הזאת תוכל להעביר ככל העולה על רוחה. אלה העובדות, אי-אפשר להתווכח איתן. אבל אתה, אדוני ראש הממשלה, אתה אטום. אז כדי שתבין טוב יותר, תרשה לי לדבר בשפה שלך, בשפה שאתה דיברת לכל העולם: זאת הפצצה, אדוני. זאת הפצצה. זה הפתיל.

היו"ר אוריאל בוסו:

לא, לא. סליחה. סליחה, להוריד את זה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

נתניהו, אל תקרע את העם הזה.

היו"ר אוריאל בוסו:

סליחה, נא להוריד את זה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

פה הקו האדום, אל תעבור אותו.

היו"ר אוריאל בוסו:

נא לסיים, נא לרדת. תודה רבה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

ככה מבינים. מה לעשות.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה.

גלעד קריב (העבודה):

ראינו והבנו.

היו"ר אוריאל בוסו:

אני מבקש מהחברים שתעמדו פה באזור. תודה רבה. חבר הכנסת עמית הלוי, בבקשה.

עמית הלוי (הליכוד):

אדוני היושב בראש, ידידי שר המשפטים, חברותיי וחבריי לכנסת, אזרחי ישראל, ישבתי כאן ושמעתי את החברים לאופוזיציה. אתם יודעים, את המודל שאתם מייצגים בנאומים האלה כבר הגדיר דוד המלך "רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם". צועקים פה ברחובות בגרון ניחר: דמוקרטיה, דמוקרטיה, וחרב, חרב פיפיות בידם. ואת האלימות הזאת ראינו כאן היום במשכן, ואת האלימות הזאת ראינו ליד ביתו של שר המשפטים, ואת האלימות הזאת אנחנו רואים באיומים – שאתם מגבים – לפרק את צה"ל, להביא נזקים כלכליים על מדינת ישראל, להביא נזקים מדיניים על מדינת ישראל. בדיוק החרב, אגב, שהדמוקרטיה רצתה להחליף אותה; שרצון הציבור, שנקבע כאן בפתק – כי הפתק קובע, לא החרב קובעת.

גלעד קריב (העבודה):

כן.

עמית הלוי (הליכוד):

ואתם בפה עם הרבה דמוקרטיה, גלעד קריב, אבל הידיים מלאות קריאות לכוח, לכוחנות. הריני להודיעך: הכוח לא יקבע כאן במדינת ישראל. הפתק יקבע במדינת ישראל. ואם היה צריך דוגמה הכי טובה לעיקרון הזה, זאת עילת הסבירות. כי מתי איש ציבור חוצה את הקו בין דמוקרטיה, בין אדם שבא לשרת את הדמוס, שבא לשרת את הציבור, לבין אדם שבא לבטא את הרצון הפרטי שלו?

גלעד קריב (העבודה):

בחוק על טבריה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה, חבר הכנסת קריב.

עמית הלוי (הליכוד):

כמה התנשאות יכולה להיות שיבוא איש ציבור ויאמר לציבור שלם: אתם לא סבירים, אתם לא סבירים, אתם אנשים בלתי סבירים, ולעשות את זה באופן סלקטיבי ובאופן שרירותי. הרי תיקחו את הדוגמה האחרונה, שבית המשפט העליון אמר שההכרעה למנות שר מסוים איננה סבירה. הרי לפי אותו בית משפט עליון, לפי אותה נשיאת בית משפט עליון, חלק מהשופטים – לפחות שניים, אולי שלושה – המחשבה שלהם היא בלתי סבירה באופן קיצוני, לשיטתה, כיוון שחלק מהשופטים ראו בעניין הזה בעיה של סבירות וחלק לא. כשאדם לא משרת את החוק, כששופט לא משרת את החוק, הוא לא משרת ציבור, הוא לא משרת את החוק, הוא חושב שהסבירות שלו היא מעל החוק, היא מעל רצון הציבור – זאת לא דמוקרטיה, זאת חזרה לכוחנות, זאת חזרה לשרירותיות. את זה לא אני אומר – את זה אמר השופט גרוניס; את זה אמרה השופטת פרוקצ'יה; את זה אמרה השופטת דפנה ברק ארז. הכול שרירותי, הכול יכול להיות לפי עיני המתבונן ולא לפי אמת מידה אובייקטיבית. אנחנו נלחמים כאן, אזרחי ישראל. אנחנו לא נוותר ולא יכולים לוותר על זכותנו ועל זכות הציבור באשר הוא להיות סביר, להחליט מה סביר ומה לא.

היו"ר אוריאל בוסו:

נא לסיים.

עמית הלוי (הליכוד):

זה הכלל הבסיסי בדמוקרטיה, ואם יש דבר הכי בלתי סביר והכי קיצוני זה המצב הזה שבא מיעוט של אנשים – –

היו"ר אוריאל בוסו:

משפט.

עמית הלוי (הליכוד):

משפט אחרון. – – מיעוט של אנשים, קבוצה קטנה של אנשים, שלושה אנשים, ומחליטים בשביל עשרה מיליון אנשים מה סביר ומה לא סביר. זה לא יהיה ממחר בבוקר, וטוב שכך. תודה רבה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. חבר הכנסת אלעזר שטרן, בבקשה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, אדוני השר – אדוני שר המשפטים, יריב, אני – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

הזמן שלך עובד. הוא לא חייב להקשיב.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

הוא חייב להקשיב לי.

היו"ר אוריאל בוסו:

הוא לא חייב להקשיב.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

הוא יקשיב לי בגלל שהוא רוצה להקשיב לי.

היו"ר אוריאל בוסו:

הוא יקשיב.

שר המשפטים יריב לוין:

אני רוצה להקשיב.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

נראה מה שאני הסברתי לו.

היו"ר אוריאל בוסו:

בסדר, אבל אני מפעיל לך את הזמן.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אני מודה שאני נסער, אני אגיד לך ממה. ישבתי כאן והקשבתי לשותפך לדרך, יושב-ראש ועדת חוקה שמחה רוטמן, מצטט את פרופ' מאוטנר ונסמך עליו. וזה אילנות גבוהים, פרופ' מאוטנר, וגם השופט סולברג. אבל אני לא מדבר עם שופטים עליונים. אתה, דרך אגב, יכול. אני מקווה שדיברת עם סולברג.

שר המשפטים יריב לוין:

לא.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אוקיי, אז אני מציע שגם אתה תדבר.

שר המשפטים יריב לוין:

אני חייב לומר לך, חבר הכנסת שטרן, שאני מתנהל מול נשיאת בית המשפט העליון, לא מול השופטים.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אז אני רוצה לומר לך משהו, השר לוין. אורית, שנייה רגע. אני אדבר איתך טיפה על אתיקה מתחייבת, לדעתי.

טלי גוטליב (הליכוד):

מושג חדש.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

כשעומד פה יושב-ראש ועדת חוקה ומצטט את פרופ' מאוטנר – אתה יודע מה אני עשיתי בזמן שהוא דיבר מאז ועד עכשיו? הרמתי טלפון לפרופ' מאוטנר ושאלתי אותו: תגיד, הוא דיבר איתך בזמן האחרון? פרופ' מאוטנר אומר לי: חס וחלילה.

גלעד קריב (העבודה):

גם עם יואב דותן הוא לא דיבר.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

שאלתי אותו: דיברת איתו פעם? נפגשת פעם? הוא אומר: הוא היה תלמיד שלי. כל מה שאמרתי – היה לו מה להגיד. הרמתי את היד ואמרתי לו מה אני חושב על מה שהוא אומר. זהו. מעולם לא נפגשתי איתו באופן אישי.

עמית הלוי (הליכוד):

קראת את הספר שלו פעם?

אלעזר שטרן (יש עתיד):

עכשיו, אני חושב – – –

עמית הלוי (הליכוד):

קראת את הספר שלו?

אלעזר שטרן (יש עתיד):

תרגיע שם, תרגיע עם השטויות שלך. תרגיע, לא רוצה להקשיב לך עכשיו.

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – שטרן, זה לא יפה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אני אומר לך, השר לוין – שאני מכבד אותך, אתה יודע – שאתם לא יכולים לקחת בכזב ובשקר מדינה שלמה לאבדון.

שר המשפטים יריב לוין:

בוודאי – – – צריך להיפגש – – –

אלעזר שטרן (יש עתיד):

רוטמן, רוטמן – מה שאמר הקדוש ברוך הוא ליונה הנביא, מה שהוא אמר לו – –

שר המשפטים יריב לוין:

בפעם הבאה שאני – – – לפסוק – – –

קריאה:

לאבדון.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

כן, כן. – – תגיד, מה, אתה גידלת עץ אחד? נטעת עץ אחד? מי נתן את הזכות באמת להחריב את המדינה ולהוליך אותנו בכחש? וכשאני אומר להוליך אותנו בכחש – יריב, אתה לא מוליך בכחש, אתה לא מוליך בכחש, אבל אני אמרתי, כשעומד פה רוטמן ומתחיל לצטט ומסתבר שהוא לא דיבר מילה, וכמו שאני מרים טלפון גם הוא היה יכול להרים טלפון – – –

שר המשפטים יריב לוין:

לא צריך לדבר, זה כתוב – – –

אלעזר שטרן (יש עתיד):

לא, הוא לא חייב להרים טלפון לכל פרופסור, אבל כשהוא מצטט מישהו באופן חלקי והוא רוצה שאנחנו נאמין לו ונסמוך, המינימום, המינימום זה שירים אליו טלפון.

טלי גוטליב (הליכוד):

זה ציטוט.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

כשהוא לא מרים טלפון – אז אני אומר לכם ששישה אירועים חמורים אירעו לעם ישראל בתשעה באב – –

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

– – חורבן בית ראשון; חורבן בית שני; חטא המרגלים, שגם הוליכו בכחש; נפילת בית"ר; גירוש בריטניה; גירוש צרפת. וזה יהיה האסון השביעי, והוא יוביל לחורבן בית שלישי.

טלי גוטליב (הליכוד):

איך אתה מעז לדבר ככה? איך אתה מעז להוציא משפט כזה מהפה?

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה. השר לוין, אומר לך חבר הכנסת שטרן שתשתדל להעביר את זה לפני תשעה באב, שזה לא יהיה בתשעה באב.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

לא, לא, זה כבר יהיה בתשעת הימים, אל תדאג, אתם כבר הולכים לשם.

אריאל קלנר (הליכוד):

חוץ מלשואה השווית להכול.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

לשם אתם הולכים.

עמית הלוי (הליכוד):

שכחת את השואה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

כל אלה שחושבים שהקדוש ברוך הוא עובד אצלם – מעולם הוא לא עבד אצלכם. מעולם לא.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה, חבר הכנסת שטרן. תודה.

טלי גוטליב (הליכוד):

אתה עושה את הקדוש ברוך הוא, אתה עושה חשבונות של ריבונו של עולם.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה. תודה. להרגיע. להרגיע.

טלי גוטליב (הליכוד):

איפה אתה רואה עצבים? רק אצלם.

היו"ר אוריאל בוסו:

להרגיע, להרגיע.

טלי גוטליב (הליכוד):

חשבונות של בורא עולם.

אריאל קלנר (הליכוד):

גרמניה של 1933, קדימה.

היו"ר אוריאל בוסו:

להרגיע. זה בדיוק החלק שאנחנו משוחחים, גם כשאנחנו מתווכחים. בבקשה.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

בשבוע שעבר חוקק כאן החוק לפירוק לשכת עורכי הדין, ואנחנו היום נמצאים כאן עם החוק של עילת הסבירות. הממשלה הנבחרת הזאת, שמורכבת ממפלגות הימין, הנבחרת הזאת, יש בתוכה שחקן פליימייקר, הג'וקר שלה, שמחה רוטמן, שדוהר ב-D9 על מערכת בית המשפט. יש לנו ביקורת קשה על מערכת בתי המשפט במדינה, ושמעתי מהח"כים כאן בכנסת שזה יום עצוב. אני מסכים איתם – זה יום עצוב לכלל אזרחי המדינה. ואני אומר לכם, גם כשחוקק חוק קמיניץ היה מבחינתנו יום עצוב. כשהורסים בנגב ובית המשפט לא מתערב ותמיד נעמד לצד המדינה – מבחינתנו גם זה יום עצוב; כשבית המשפט מגן על שוטרים שתוקפים אזרחים ערבים, אזרחים חפים מפשע – מבחינתנו גם אלו ימים עצובים. ואני נותן לכם דוגמה חיה ממה שקרה היום בנגב, ביישוב שגב שלום. שוטר תוקף באקדח טייזר בן אדם מוגבל, מוחמד אבו מערוף, משגב שלום. למה? שוטרים לוקחים את החוק לידיים, ואנחנו רואים את זה בסרטון שהופץ בכל כלי התקשורת. איך שוטרים יכולים לקחת את החוק בצורה כזאת? הם מתייחסים לאזרחים, לתושבים, הם מחויבים להיות דוגמה לכל האזרחים, אבל הם מתנהלים בבאר שבע בצורה אחת, ובשגב שלום – בצורה אחרת לגמרי. ולכן אני פניתי היום למחוז בדרישה לפתוח בחקירה כנגד השוטר שתקף את מוחמד אבו מערוף ולהביא אותו לדין.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. חבר הכנסת ווליד טאהא, בבקשה.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, ככל הנראה הלילה יעבור בקריאה ראשונה חוק-יסוד: השפיטה, תיקון מס' 5, עילת הסבירות.

שר המשפטים יריב לוין:

איך אומרים סבירות בערבית?

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מעקוליה, חוג'ת אל-מעקוליה. הלילה הממשלה הזו, הקואליציה הזו, מתחילה את הדרך בהגדרה מחדש של מושג הסבירות. כלומר, אם עילת הסבירות עד עכשיו עמדה לרשותם של השופטים כדי להשתמש בה בבקרה השיפוטית, החל מהלילה מתחיל תהליך חדש שבו דבר סביר הוא דבר ששר המשפטים יריב לוין חושב עליו כסביר, הוא דבר שיו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט, שמחה רוטמן, חושב עליו כסביר. סבירות היא ערך מוקנה לפוליטיקאים מהיום והלאה במדינת ישראל, היא יותר לא ערך מוקנה לשופטים במדינת ישראל. על כן, מה שיריב לוין, מה ששמחה רוטמן רואים כי יש בו סבירות, זה הדבר המכריע וזה הדבר הקובע. בספר החוקים של מדינת ישראל יש חוקים שכל מדינה עלי אדמות הייתה מתביישת בהם. היה סביר מאוד מבחינת רבים בבית הזה להעביר את חוק הלאום. היה סביר מאוד בעיני רבים בפרלמנט הזה להעביר את חוק האזרחות, שכל מדינה עלי אדמות מתביישת להכליל אותו בתוך ספר החוקים שלה.

טלי גוטליב (הליכוד):

כל מדינה שרצחו לה שישה מיליון איש – – – את חוק הלאום. מה לעשות?

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

היה סביר בעיני רבים בבית הזה לחוקק את תיקון 116 של קמיניץ, מה שנקרא חוק קמיניץ. היה סביר מאוד לחוקק את חוק ביטול ההתנתקות. היה סביר מאוד לחוקק ולחוקק ולחוקק כל כך הרבה חוקים שעד עכשיו הם פגעו רק בערבים, או בעיקר בערבים. אבל מה לעשות, חבריי מצד ימין, הערב מתחילה הפגיעה להגיע גם אליכם.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

ממשלת ישראל, הקואליציה הנוכחית, מתחילה את הדרך שבה היא הופכת את המדינה לדיקטטורה שתפגע גם באזרחים היהודים. תודה רבה.

טלי גוטליב (הליכוד):

נגמר הזמן.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. חבר הכנסת עידן רול – כבר קראתי לך. טוב. חברת הכנסת קארין אלהרר. להגביר את המיקרופון של העמדה השנייה.

קארין אלהרר (יש עתיד):

אדוני היו"ר, כנסת נכבדה, אדוני השר, שמעתי שלאחרונה מאוד אוהבים לצטט אחרים. ציטטו את יאיר לפיד, ניסו לצטט את גדעון סער, אז זה נתן לי השראה – גם אני רוצה לצטט: "עילת הסבירות הפכה לנכס צאן ברזל בשיטת המשפט הישראלית". מי אמר למי ומתי? היה זה השר יריב לוין בתוארו אז, חבר הכנסת, שהגיש עתירה נגד אולמרט שהוא משתהה במינוי שר הרווחה. אתה זוכר את זה, השר לוין?

שר המשפטים יריב לוין:

בטח. את רוצה שאני אסביר גם למה? אני אשמח. אני אשמח להסביר, תאמיני לי. ההסבר – – –

קארין אלהרר (יש עתיד):

לא, אני רק רציתי לוודא שאתה זוכר את המשפט שכתבת.

שר המשפטים יריב לוין:

בטח, כתבתי אפילו – – –

קארין אלהרר (יש עתיד):

פרופ' יואב דותן, שאתם אוהבים להיתלות בו – –

שר המשפטים יריב לוין:

אני לא נתליתי בו.

קארין אלהרר (יש עתיד):

– – עלה לדיון בזום בוועדת החוקה – –

שר המשפטים יריב לוין:

לא זכרתי שנתליתי בו אי פעם.

קארין אלהרר (יש עתיד):

– – ואמר: זה בכלל לא מה שהתכוונתי. פרופ' סולברג, שהוצאתם לגמרי את הדברים שלו מהקשר, כתב במאמר שלו שכן, בית המשפט צריך לפעול בריסון. אבל מה לכם ולעובדות? עזבו, זה לא בשבילכם. ביטול עילת הסבירות תגרום לכך שאתם תמנו את מי שאתם רוצים, מתי שאתם רוצים, ולא צריך אף אחד שיבדוק אתכם. לא רק זה, עילת הסבירות היא רק הפרוסה הראשונה בנקניק הסלמי. עילת הסבירות היא המנה הראשונה בפרוטוקול הפולני שאותו אתם מעתיקים. זה לא עוד איזה חוק קטן, זה דבר משמעותי. הוא יאפשר לכל נבחר ציבור לעשות דין לעצמו, ואין ספק שאחרי שתעבירו את החוק הזה, הדרך לפיטורי היועמ"שית סלולה ובטוחה. לא תצטרכו יותר לעשות דיוני זובור בישיבת ממשלה, פשוט תגידו ביי. אז אנחנו לא ניתן שהדבר הזה יקרה.

רם בן ברק (יש עתיד):

ייקחו את אח של ברדוגו להיות היועץ המשפטי.

קארין אלהרר (יש עתיד):

אז אני אומרת לכם, המחאה תתעצם, לא כי אני אמרתי, כי אנשים רוצים להמשיך לחיות בדמוקרטיה, והם לא ייתנו להיות בפחות מזה. אני יודעת שיש כאן כמה חברי קואליציה – –

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה. משפט אחרון.

קארין אלהרר (יש עתיד):

משפט אחרון. – – שהיו אמיצים ושמצפונם לא היה שקט, ובמינוי נציגת האופוזיציה הם הצביעו לי. אז אני מפצירה בהם: לא רק מאחורי הפרגוד, גם בהצבעה גלויה תהיו אמיצים, תבחרו באיחוד החברה, תבחרו בדמוקרטיה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה, שלוש דקות.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, על עילת הסבירות אני עוד אדבר ועל החוק המושחת אני עוד אדבר, אבל אני רוצה לדבר על כתבה לא סבירה שקראתי במעריב, בעצם טור דעה של עיתונאי בשם קלמן. אני רוצה לצטט אותו, את איך שהוא פתח את הכתבה שלו: "מסע ארוך של כניעה מול היסטוריה דרוזית של מעשי לינץ', אירועי אלימות המוניים, איומים על גורמי האכיפה וצפצוף מתמשך על החוק, מלמד: מדינת ישראל מפחדת מהדרוזים". אתה לא מתבייש לך. אתה גזען קטן ושקרן גדול. מי שאלים הוא ממשלות ישראל לדורותיהן עם העדה הדרוזית; מי שאלים הוא מי שמחוקק את חוק קמיניץ, שמאפשר לפקיד להוציא צו הריסה ומאפשר לפקיד להוציא קנס בסכום של 300,000 ו-600,000 שקל; מי שאלים ועושה לינץ' לעדה שלמה הוא כנסת שמחוקקת את חוק הלאום. לא העדה הדרוזית אלימה. לא העדה הדרוזית ביצעה לינץ'. ההפך הוא הנכון – מדינת ישראל ביצעה לינץ' בעדה הדרוזית, עדה שקשרה את גורלה עם מדינת ישראל. אתה רוצה להגיד לאותו אלוף ואותו תת-אלוף ואותו אלוף משנה: אתה אלים? אתה משיג את הכול באלימות? אתה מבצע לינץ' נגד אזרחים? לעולם דרוזי לא תוקף, אבל לעולם דרוזי לא מוריד את הראש. ואנחנו לא נוריד את הראש, ואף אחד לא יוריד לנו את הראש. את זה כל אחד יכול לשים בראש שלו: לעולם לא נוריד את הראש לאף אחד. אבל כשכתב משקר בצורה גסה כזאת, הייתי חייב לבוא ולהגיב לו כאן מעל הדוכן הזה, ולהגיד לכל עם ישראל שכל מילה שהוא כתב שם היא שקר, ושקר גדול. אנחנו לא עדה אלימה; אנחנו לא בנינו לעולם על קרקע של המדינה, לא לקחנו מטר אחד מקרקע של המדינה. אם אנחנו בונים, אנחנו בונים על הקרקע הפרטית שלנו. אנחנו, שלא אפשרו לנו לפתח את היישובים שלנו, אנחנו עדיין חיים 50 שנה אחורה. זאת העדה הדרוזית שסובלת כאן במדינת ישראל.

היו"ר אוריאל בוסו:

נא לסיים.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

והממשלה הגזענית הזאת – –

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

– – ראיתי את ההצהרות שלה – רק הצהרות ולהקים ועדה. אין צורך להקים ועדה. צריך להתחיל לעבוד למען העדה – –

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

– – המפוארת הזאת.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון, בבקשה.

יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, לחוק שאנחנו דנים בו ברגעים אלה קוראים אומנם "עילת הסבירות", אבל אין בו שום דבר סביר. זה חוק של עילת השחיתות. זה להניח צ'ק פתוח להפיכת מדינת ישראל לגן עדן של שחיתות פוליטית. זה שהקואליציה מתעקשת להביא את החוק הזה בצורה הכי קיצונית שלו, כולל נושא המינויים, כולל נבחרי ציבור ברשויות המקומיות, מוכיח שלחוק הזה יש רק עילה אחת, והיא שחיתות. הם גם כל כך יודעים שזה הסיפור, שהם מתנהגים בצורה נואשת – מנסים להגיד: חוק סולברג, גדעון סער; היום שמעתי את סמוטריץ' מדבר על זה שאפילו אהרן ברק חושב שזה נכון. ואני באמת רוצה לשאול גם את ראש הממשלה וגם את רוטמן וכל אלה שנתלים בשמות הגדולים: אם אתם כל כך מאמינים בחוק הזה, מה הבעיה שתגידו שזה חוק שלכם – שזה החוק של נתניהו, שזה החוק של רוטמן? הרי אם זה כל כך כשר, על מה הבושה? אבל לא. כבר כמה ימים אנחנו שומעים אותם אומרים: כן, אפילו ראש הממשלה אומר בסרטון שלו: אנחנו מעבירים את עילת הסבירות של סולברג – לא רוטמן, לא לוין, לא נתניהו; של סולברג. ומנסים להלביש את זה על אנשים נוספים. אז קודם כול אני רוצה לומר לכם, במצע של תקווה חדשה יש הרבה מאוד דברים שנוגעים לשינויים במערכת המשפט. כן, אנחנו חושבים שצריך לעשות שינויים במערכת המשפט. שינויים כן – הפיכה משטרית לא. אבל אין שום דבר, אפילו לא ברמז, שמזכיר את עילת הסבירות. מוזמנים כולכם לפתוח את אתר תקווה חדשה מ-2021 – לא נעשה בו שום שינוי – ולראות שעילת הסבירות לא נמצאת שם. אבל בממשלה שכל כך הרבה דברים קורים בה שהם לא סבירים בעליל, אפשר להבין למה רוצים להביא את עילת הסבירות ולבטל אותה: חוק הנבצרות, שהוא לא סביר, המתנות, שאינן סבירות, חוק טבריה, שהוא לא סביר, וחוק דרעי ואמירות כלפי אנשי הביטחון ומופע האימים כלפי היועצת המשפטית ועוד הרבה מאוד דברים לא סבירים שקורים בממשלה הזו יכולים להסביר לנו למה הטירוף וריצת האמוק הזו לבטל את עילת הסבירות. אבל הדבר הכי לא סביר שקורה בימים האלה, חברים, הוא שקורעים את מדינת ישראל מבפנים.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה.

יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):

קורעים לנו את העם, את החברה. ואנחנו נשלם, אדוני היושב-ראש, אנחנו נשלם על הקרע הזה, אנחנו והילדים שלנו, כי הקרע הזה לא יבחין לא בינינו לבין הקואליציה, לא בין דתיים לחילונים – –

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה, חברת הכנסת שאשא ביטון.

יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):

– – בין אנשי מרכז לפריפריה. הקרע הזה יפגע בכולנו. תודה רבה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה – –

היו"ר אוריאל בוסו:

ששש.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

– – עילת הסבירות – –

היו"ר אוריאל בוסו:

חברי הכנסת.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

– – (אומרת דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: יעני, זאת אומרת בערבית "עילת הסבירות". לכל מי ששואלים בחברה הערבית שלנו מה זאת אומרת, במה מדובר, כל העניין – –)

טלי גוטליב (הליכוד):

אדוני, איך אנחנו יכולים להבין מה מדברים פה? מותר רק בנאומים בני דקה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

טלי גוטליב (הליכוד):

אדוני היו"ר, אנחנו צריכים לדעת מה אומרים פה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

טלי גוטליב (הליכוד):

אדוני היו"ר, אנחנו לא מבינים מה מדברים פה. זאת לא בושה להגיד להם.

היו"ר אוריאל בוסו:

בסוף היא תתרגם.

טלי גוטליב (הליכוד):

מה? משפט-משפט – אין בעיה, אין בעיה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

תמשיכי כאילו היא לא נמצאת כאן באולם. היא לא שווה שתקשיבי לה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

טלי גוטליב (הליכוד):

שנדע על מה מדברים פה. על מה מדברים פה?

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת יאסין, אנחנו לא מבינים.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

טלי גוטליב (הליכוד):

אדוני, אין לה זכות לדבר פה בערבית, ויש לי זכות להבין על מה מדברים פה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת טלי גוטליב, תודה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

טלי גוטליב (הליכוד):

אבל למה, אדוני? יש לך זכות להגיד לה את זה. אדוני, אני לא מוכנה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

היו"ר אוריאל בוסו:

ששש, שנייה, חברי הכנסת.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

טלי גוטליב (הליכוד):

אני רוצה להבין על מה מדברים פה.

היו"ר אוריאל בוסו:

סליחה, אני לא צריך עזרה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

טלי גוטליב (הליכוד):

אני רוצה להבין על מה מדברים פה.

היו"ר אוריאל בוסו:

על פי התקנון, היא יכולה, ובסוף יהיה לה זמן לתרגם לנו את מה שהיא אמרה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

טלי גוטליב (הליכוד):

מה זה אם יהיה לה זמן? אנחנו לא מוכנים.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

משה סעדה (הליכוד):

ואם היא לא תתרגם?

אריאל קלנר (הליכוד):

אולי היא תומכת ברפורמה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

טלי גוטליב (הליכוד):

אולי היא תומכת טרור? אולי היא תומכת בטרור לא חוקי?

היו"ר אוריאל בוסו:

חברי הכנסת, חברי הכנסת, אין בתקנון סעיף שאוסר את זה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

גלעד קריב (העבודה):

יש החלטה של היועצת המשפטית, את יודעת אותה.

טלי גוטליב (הליכוד):

יש סעיף. אתם טועים בזה. מאושר לדבר פה רק לנציגים ממדינה זרה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

טלי גוטליב (הליכוד):

לא נכון. אני אראה לך, אדוני.

היו"ר אוריאל בוסו:

חברי הכנסת, חבל.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

טלי גוטליב (הליכוד):

אני אראה לך, אדוני. אין סמכות, אין סמכות. הם עושים את זה בכוונה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

טלי גוטליב (הליכוד):

אדוני, הם עושים בכוונה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

היו"ר אוריאל בוסו:

יש זכות דיבור.

טלי גוטליב (הליכוד):

סעיף 22, בבקשה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

גלעד קריב (העבודה):

את יודעת שיש החלטה של היועצת המשפטית.

קריאות:

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

בוסו, זה לא יכול להיות.

טלי גוטליב (הליכוד):

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

טלי גוטליב (הליכוד):

ותסתכל בסעיף שמדבר על הפרוטוקול.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

(– – לא פחות ולא יותר. זוהי עילת הסבירות. משום שנותרה דקה אחת,) אני אדבר בעברית לציבור היהודי ואשאל אותם: למה אתם חושבים שזה יום שחור?

קריאות:

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

השחור הזה היה קיים לפני כן, גם כשחוקקו את חוק הלאום; עוד יותר גרוע.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אי-אפשר שבכל פעם היא מגיעה ונכנסת לדברים של הח"כים.

טלי גוטליב (הליכוד):

אני אבוא כמה שבא לי, ואני אדבר, ואני – – –

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אי-אפשר ככה. זה נושא שמוחלט אצל היועצת המשפטית, לא אצלה.

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר הכנסת. קחי את הספר שלך.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

לכי כבר.

טלי גוטליב (הליכוד):

אתה לא תגיד לי לכי. לך אתה. לא רואה אותך ממטר.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

– – – עושה את זה. תפסיקי כבר.

טלי גוטליב (הליכוד):

זה לא הבית שלך. זה לא – – – שלך.

היו"ר אוריאל בוסו:

חברי הכנסת, חברי הכנסת. חבר הכנסת ווליד טאהא, נא לשבת. תודה רבה.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

– – – לא מוציא אותה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

ממש לא סביר בכנסת הזאת שיש אישה שמתנהלת בצורה כזאת כל הזמן. כל הזמן.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

– – – היא לא נתנה לה לדבר משפט אחד. היושב-ראש לא זרק אותה החוצה. עכשיו אני הבעיה? היא הבעיה. תפסיקי כבר עם השטויות שלך.

טלי גוטליב (הליכוד):

בוא ותרביץ לי. בוא. בוא.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

תפסיקי. את אלימה. את משתתפת באלימות. תפסיקי כבר עם השטויות שלך.

טלי גוטליב (הליכוד):

בוא, בוא להרביץ לי. בוא.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. שמעתי. עצרתי לה את הזמן. אני יודע.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

תשבי פעם אחת כמו בן אדם. מה קרה לך?

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

– – – זרק אותה החוצה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

בגלל שדיברתי בערבית. לא נורא, אני אמשיך את הדברים שלי. מגיע לי עוד דקה חוץ ממה שקיים כאן.

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר הכנסת ולדימיר בליאק וחברת הכנסת מירב כהן, עם ז'קט אפשרו את זה, לא ככה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

ראית איך אמסלם מסתובב עם זה, באמת.

נאור שירי (יש עתיד):

באמת, די.

היו"ר אוריאל בוסו:

החולצה שבאה כרגע עם הסמל, עם ז'קט אפשר.

נאור שירי (יש עתיד):

מה אתה אומר סמל? מה זה? קח ז'קט. קח, הינה.

היו"ר אוריאל בוסו:

בסדר. עלו לנאום גם עם זה, זה בסדר, אבל עם ז'קט, שלא יהיה מוצג. הכול בסדר.

נאור שירי (יש עתיד):

גם ככה חם לי.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. נרגע? עכשיו היא תדבר בעברית.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אוקיי. אז בקיצור, מה שלא סביר במליאה הזאת, שישנה חברת הכנסת שלא יכולה להתאפק אף פעם, ולא יכולה שלא להפריע לכל אחד שלא נראה לה. זה הלא-סביר. אבל הוא סביר והוא נורמלי וזה מה שקיים.

טלי גוטליב (הליכוד):

הלא-סביר – שאת צועקת כאן בכנסת. את עומדת כאן, את תומכת טרור ואת פה בכנסת. תומכת טרור.

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת טלי גוטליב, קריאה ראשונה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

את יכולה להמשיך בדיבור שלך.

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת טלי גוטליב, אני לא רוצה להוציא אותך, כי זה יהיה עד סוף הדיון.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

את יכולה להמשיך בדיבורים שלך. את – – – לאט. והדברים שלך.

טלי גוטליב (הליכוד):

על מה? זה התרגום של מה שהיא אמרה? זה התרגום? באמת.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כן. זה התרגום. התרגום שהיה כאן כל הזמן – חוק הסבירות. וכל הזמן היה שחור, אבל יש לכם שחור בעיניים שאתם לא רואים ולא רוצים לראות – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

איפה הכבוד של המדינה שלי? הכבוד של המדינה היהודית והדמוקרטית שלי? בסדר. את לא בעל הבית פה. את לא בעלת הבית פה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

יש לי הזכות בדיוק כמוך. אני אזרחית עם זכויות – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

את לא בעלת הבית.

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת טלי גוטליב, לאפשר לה להשלים את הדברים.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

טלי גוטליב (הליכוד):

הינה, היא מקללת אותי, אדוני, מקללת אותי, והיו"ר מאפשר לה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. חבר הכנסת מנסור עבאס, בבקשה.

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר מאפשר לה לקלל אותי. מה שהיא אמרה פה זה קללות. היא קיללה אותי מעל דוכן המליאה.

היו"ר אוריאל בוסו:

אני לא יודע את השפה; לא הייתי מתיר לה.

טלי גוטליב (הליכוד):

גברת, תומכת טרור, זה לא מעניין אותי אם את ערבייה או יהודייה. תומכי טרור לא צריכים להיות פה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

היו"ר אוריאל בוסו:

היא לא קיללה. היא אמרה: אני פה, ויש לי זכות לדבר בדיוק כמוך. ככה תרגמו לי.

טלי גוטליב (הליכוד):

אדוני יודע ערבית, באמת? זה לא מה שהיא אמרה. שבע שנים למדתי ערבית. זה לא מה שהיא אמרה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה.

קריאות:

טלי גוטליב (הליכוד):

מדינת הלאום היהודית. אני רוצה לדעת מה מדברים פה. גם את צריכה להבין. את צריכה להבין מה מדברים פה. את צריכה להבין.

היו"ר אוריאל בוסו:

אז היה לה זמן לתרגם בסוף.

טלי גוטליב (הליכוד):

מה היא תרגמה, קללות? היא תרגמה קללות?

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת טלי גוטליב, רגע. גם אני וגם את לא הבנו. אני מאמין שאם הייתה מקללת, חלילה, גם חברי כנסת אחרים היו מעירים.

טלי גוטליב (הליכוד):

זה לא נכון. די. ווליד טאהא קילל – – – די.

היו"ר אוריאל בוסו:

אבל – לא לא לא לא. שנייה. בכל מקרה, על פי תקנון הכנסת היא יכולה לדבר. ובסוף – – –

קריאות:

היו"ר אוריאל בוסו:

זה הייעוץ המשפטי שאמר לנו. אוקיי. כרגע הם הקובעים בתקנון המליאה.

טלי גוטליב (הליכוד):

עם כל הכבוד לייעוץ המשפטי, זה לא נכון. זה לא נכון.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אתה מנסה להסביר לה – זה לא מעניין אותה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה. טוב. הלאה. התקדמנו. תודה רבה. חבר'ה, להירגע. התקדמנו.

קריאה:

טלי גוטליב (הליכוד):

בוא, בוא, בוא, תקלל אותי, בוא. בוא תתקרב אליי, בוא, בבקשה, בוא, אדוני, בוא תראה לי איזה חזק אתה.

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר הכנסת מנסור עבאס, יושב-ראש הסיעה שלך, יושב-ראש התנועה. בבקשה. תודה.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אתם כל הזמן מנסים להסביר לה, לחברת הכנסת גוטליב ולאחרים, שמותר לדבר בערבית. היא יודעת שמותר, אבל אוקיי, זו החלטה אסטרטגית שלה לעשות כל פעם מהומה על הנושא הזה.

טלי גוטליב (הליכוד):

זו טעות – – –

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

חברת הכנסת טלי גוטליב, תירגעי קצת. תירגעי קצת. תירגעי קצת.

טלי גוטליב (הליכוד):

מנסור, אל תחנך אותי.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

בקדנציה שעברה את לא היית חברת הכנסת.

טלי גוטליב (הליכוד):

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

הינה, עומד השר יריב לוין, בקדנציה שעברה עמד על הדוכן הזה והטיח בנו, בתנועה האסלאמית, האשמות למה אנחנו לא תומכים בחוק של חובת לימודי הערבית בבתי הספר.

שר המשפטים יריב לוין:

לא, מתנגדים לחוק. אתם התנגדתם.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

נכון. והעברתם את החוק הזה. אבל הבעיה היא שאתה לא מביא אותו ומקדם אותו.

שר המשפטים יריב לוין:

אני לא שר החינוך.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מה זה אתה לא שר החינוך? גם אז לא היית שר החינוך ולא שר המשפטים. הבאת אותו. בוא, תעלה. אני מוכן.

שר המשפטים יריב לוין:

מנסור, אני מוכן לעדכן אותך, דרך אגב, אם אתה אומר, שדווקא הייתה לנו ישיבת ממשלה לפני זה, בשבוע שעבר, על סקירה של משרד החינוך, ואני העליתי לראש סדר העדיפויות את נושא חוגי הערבית.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

יפה. בסדר. אנחנו מקווים שתקדמו את זה.

טלי גוטליב (הליכוד):

זכותי להבין מה שמדברים פה, זה הכול.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אני מאבד את הזמן שלי לטובת נושא אחר. אבל לפחות שר המשפטים מדבר עברית, מבין עברית. אז אין כאן משהו שקורה באולם, חס וחלילה, שמסכן את קיומה של מדינת ישראל. די כבר. די כבר.

טלי גוטליב (הליכוד):

מנסור, אל תתרגז. אל תתרגז.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

בסדר. כל פעם את עושה – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

אל תתעצבן. תנאם תמיד לעניין. אל – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

עוד דקה יש לך.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

טלי, חבל שכל פעם את עושה את זה. יש לי עוד דקה. חבל שכל הזמן את עושה את זה.

טלי גוטליב (הליכוד):

אני רוצה להבין מה שאתם אומרים, זה הכול. אתם עושים את זה להכעיס. להכעיס, זה מה שאתם עושים.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה. הוספתי לו דקה ועדיין מפריעים לו.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

חברי הכנסת, היום אנחנו מאבדים עוד קו הגנה לזכויות המיעוטים, לזכויות האזרחים, לפחות בקריאה ראשונה, כאשר מנסים לשחק עם העיקרון הבסיסי והסביר ביותר – עילת הסבירות, שמאפשרת לבחון את החלטות הממשלה בתחומים שונים. ברור לכולם שהכוונה היא לא לשנות מדיניות ולהפוך קערה על פיה, אלא לבחון את מידת הסבירות של ההחלטות האלה. אני רוצה להעלות רק דוגמה אחת בדקה שנותרה לי. תבינו, חברים, כמה הנושא הזה מאוד חשוב. ראש הממשלה והממשלה מינו חבר כנסת – בן גביר – להיות שר לביטחון לאומי. והיום, אחרי שישה חודשים, אנחנו שואלים את עצמנו: האם המינוי הזה, האם ההחלטה הזאת היא החלטה סבירה או לא? איך אנחנו בודקים את זה?

שר המשפטים יריב לוין:

הולכים לקלפי בבחירות, ומצביעים – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

יפה. יפה. כן. מאוד חשוב.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אנחנו בודקים את זה, יריב. חבר הכנסת וסגן ראש הממשלה, תרשה לי. יש לי דקה. האם ההחלטה הזאת סבירה? ברור שלפי התוצאות והתפקוד של המשרד של המשרד לביטחון לאומי והשר בן גביר, לפי מספר הנרצחים בחברה הערבית והפצועים, ואיבוד הביטחון האישי, וגם עליית הפשיעה בחברה היהודית, ברור שההחלטה הזאת לא סבירה. אבל האם יעלה על הדעת שבית המשפט יבוא ויפסול את ההחלטה הזאת? ברור שלא. ולכן, המידתיות קיימת, חבר הכנסת השר יריב לוין. אולי לא שמת לב למשפט שאמרתי עכשיו. בית המשפט לא יפסול את המינוי הזה. אבל מי שכן יסבול את האי-סבירות של המינוי הזה זה האזרחים עצמם, שמאבדים את ביטחונם האישי ואת חיי יקיריהם. זו המשמעות הכי עמוקה של עילת הסבירות. אף אחד לא בא כדי להפוך את תוצאות הבחירות, אבל לפחות ההחלטות שמתקבלות, המינויים שהממשלה עושה, יהיו מינויים סבירים שינסו לשמור על עקרונות הממשל התקין והחוק התקין. תודה רבה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. ועכשיו חברת הכנסת טלי גוטליב תעלה ותבוא.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אנחנו נקשיב לה.

היו"ר אוריאל בוסו:

את יכולה לדבר בערבית.

טלי גוטליב (הליכוד):

גם אני הקשבתי לך, כי אני מבינה אותך. אני מקשיבה לך תמיד – – – כי אתה מדבר – – – באמת.

היו"ר אוריאל בוסו:

אבל היא אמרה שהיא הקשיבה לך כי היא הבינה אותך. חברת הכנסת גוטליב, בבקשה.

טלי גוטליב (הליכוד):

ערב טוב לעם ישראל. אני רוצה להבהיר כמה נקודות מאוד מאוד מובהקות, אחרי שעם ישראל הפך להיות קורבן בשטיפות מוח והנדסת תודעה שביניהם לבין החוק אין דבר וחצי דבר. ומה שמדהים – יושבים כאן מחוקקים שאין להם שמץ מושג בחוק.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

לא, רק את יודעת.

טלי גוטליב (הליכוד):

לא צריך להפריע לי. לא צריך להתרגז. כולם מתחיל פה את הנאום באותם מילים: סבירות, סבירות, ואנחנו מונעים ביקורת שיפוטית על החלטות הכנסת והממשלה. אין קשקוש מזה – קבלו. אני מדברת לאזרחי מדינת ישראל. חוק-יסוד: השפיטה קובע בסעיף 15(ג), אלה מילותיו, שבית משפט העליון יושב גם כבית משפט לערעורים, ובכובע השני שלו הוא יושב כבית משפט גבוה לצדק ומוסמך לתת סעד מהצדק. בלי לפגוע בכלליות הזכות הזאת של בית משפט עליון, יש שורה של צווים שבית משפט מוסמך לתת. עכשיו, רק כדי לתת לכם דוגמה, כי כולם פה אינטליגנטים, הרי כשבית המשפט בשבתו כבג"ץ התערב בהחלטת מיארה במינוי של מזוז, כשהיא רצתה למנות אותו לוועדה למינוי בכירים במינוי קבע לשבע שנים, הוא לא אמר שהמינוי לא סביר. הוא אמר שזה פוגע במידתיות, זה פוגע בעקרון הנראות, זה נראה לא טוב, לא מתיישב עם עקרונות הצדק ועולה מזה ריח של ניגוד עניינים, ולכן פסל את המינוי של מזוז. למה אני אומרת לכם את זה? כי לבית משפט העליון בשבתו כבג"ץ יש שורה של עילות התערבות, ביקורת, בהחלטות שרים, ממשלה, נבחרי ציבור באשר הם. אגב, אם האזרח מבקש סעד – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

גם לאחר החקיקה הזאת?

טלי גוטליב (הליכוד):

בטח. כי מה אומר התיקון שאנחנו מציעים? התיקון שאנחנו מציעים אומר שבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ לא יתערב בהחלטות שרים או ממשלה מהשיקול שההחלטות לא סבירות. עכשיו, אל תתבלבלו. אם ההחלטה היא לא חוקית – היא לא חוקית, זאת עילת התערבות ממילא. אם ההחלטה פוגעת בזכויות אדם, יש עילה מן הצדק. אם החלטת הממשלה או השרים פוגעת בזכויות אדם, בעקרונות צדק טבעיים, במידתיות, בנראות, ממילא יש את זה מכוח סעיף 15(ג). האמירה הזאת של חוק הסבירות, כל משפטן בן שעתיים יגיד לכם שזה זרזיף של כלום ושום דבר. באמת אני אומרת לכם ששאלו אותי – – –

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

אז למה אתם עושים את זה?

טלי גוטליב (הליכוד):

הינה, אני עונה לך, מטי, את רואה, אני מכוונת לדעת גדולים. שואלים השואלים: אז אם ככה, אם זה זרזיף של הרפורמה ואם זה כלום ושום דבר ואם זה ממילא לא פוגע ביכולת להתערב בהחלטות שרים וממשלה, למה אתם מחוקקים את זה? אתם יודעים משהו? אני אגיד לכם בדיוק למה אנחנו מחוקקים את זה. אנחנו מחוקקים את זה כי אחרי שראש הממשלה שלנו לקח צעד אחורה ברפורמה והוא אמר: אני מעדיף את המדינה, את חוסנה, את נראותה. הוא לא קורע את המדינה לשניים, הוא לקח מזה צעד אחורה. ואז אהרן ברק דיבר על הסבירות. למה אנחנו מחוקקים את הסבירות, שהייתי מסתדרת גם לגמרי בלעדיה? כי אני לא משלמת פרוטקשן לסחיטה באיומים. אתם לא תסחטו, אנשי המחאה, שמוחים על כלום ושום דבר. כל משפטן ששמע את מה שאני אומרת, ברור לו כסלע שעניין הסבירות זה קציה של רפורמה שכרגע לא על השולחן, אבל אנחנו נחוקק אותה כי אנחנו לא ניכנע לסחיטה באיומים על דרך מניעת חקיקה. אני אומר לכם לסיום רק עוד דבר אחד: המדינה הזאת, האחת והיחידה ואין בלתה, שבנינו אותה כולנו, שמאל וימין – –

היו"ר אוריאל בוסו:

נא לסיים.

טלי גוטליב (הליכוד):

– – משואה לתקומה – בעד שום הון שבעולם לא הייתי מוציאה את דיבת הארץ הזאת רעה ולא הייתי פוגעת במרקם החברתי בארץ הזאת, ולא הייתי פוגעת בקבוצה חרדית ולא הייתי פוגעת בקבוצה חילונית או להט"בית.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה.

טלי גוטליב (הליכוד):

ולכן אני אומרת לכם מכאן, רבותיי: עילת הסבירות, שאתם כולכם באמת לועסים אותה כאן – תקשיבו למה שאמרתי: תקראו את הוראת החוק ואז תבינו את בדיחותה של המחאה ההזויה הזאת, שמביישת את דפי ההיסטוריה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה. חברת הכנסת נעמה לזימי, בבקשה. ראית איך שלא הפריעו לך?

טלי גוטליב (הליכוד):

למה שיפריעו לי? אני מדברת לעניין.

היו"ר אוריאל בוסו:

אז גם אל תפריעי לאחרים.

טלי גוטליב (הליכוד):

אני לא מפריעה אף פעם. מדברים בערבית – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

לא, לא רק בערבית. קריאות ביניים – – –

נאור שירי (יש עתיד):

הוא ניסה להגיד: לא הפריעו לך – אל תפריעי לאחרים.

טלי גוטליב (הליכוד):

אני לא מפריעה, אני רק מעודדת אתכם. אני מעודדת אותך לצאת מגדרך. אני מעודדת אתכם לומר דברים ענייניים.

נאור שירי (יש עתיד):

טלי גוטליב (הליכוד):

אני יושבת כאן במליאה בכל הפיליבסטר שלכם.

היו"ר אוריאל בוסו:

האמת היא שגם כשאת מפריעה, אוהבים שאת נמצאת במליאה. זאת בדיוק הנקודה. חברת הכנסת לזימי, שלוש דקות לרשותך.

נעמה לזימי (העבודה):

כבוד יושב-ראש הישיבה, ממשלה שרוצה לעשות דברים לא סבירים מנסה לבטל את עילת הסבירות.

היו"ר אוריאל בוסו:

ברוכה הבאה, השרה רגב.

נעמה לזימי (העבודה):

היציע הסגור הזה, שלא יהיו פה מי שיראו, עומד כמשל לרצון הזה של הממשלה הזאת. ביטול העילה החשובה הזאת, שאין לה תחליף מול יתר העילות הקיימות, הוא מהלך מסוכן וקיצוני, שיפגע ביכולת של הרשות השופטת לבחון החלטות שלטוניות החורגות ממתחם הסבירות בכל תחום. העילה נובעת מהחובה של הרשות המינהלית לפעול בסבירות, כלומר, העילה לא נוצרה יש מאין אלא מחובה קיימת.

היו"ר אוריאל בוסו:

הביאו לך נאום אחר?

נעמה לזימי (העבודה):

לא, לא, אני עדיין איתו. הביקורת השיפוטית לא נועדה למנוע מהשלטון לשלוט אלא לקדם מדיניות. להפך, היא נועדה לקיים את שלטון החוק במובנו הבסיסי, זאת אומרת, להבטיח שהרשות המבצעת פועלת במסגרת החוק, וכן להגן על האזרח מפני פגיעה בו על ידי השלטון. הנה כמה דוגמאות חשובות של פסיקות שעילת הסבירות הייתה חלק חשוב מהן: חובת מיגון כיתות בשדרות וביישובי עוטף עזה; שמירה על החופים כנכס ציבורי וחובה להותיר חופי רחצה פתוחים לציבור הרחב שהכניסה אליהם תהיה ללא תשלום; הגבלת בניית שכונות מגורים על קרקעות מזוהמות; מניעת הרחבה בלתי שקופה ובלתי מבוקרת של מתחם בתי זקוק לנפט בחיפה, בז"ן; פסיקה רק מהשנה שעברה – איסור ניתוקי חשמל למשפחות מעוטות יכולות. השופטת ברק ארז קבעה בפסק הדין שזה לא סביר שאין אפשרות למנוע ניתוק חשמל גם במקרה של קושי כלכלי קיצוני, למשל במשק בית דל שבו תינוקות רכים בשנים, אולי גם כאלה בעלי הזדקקות רפואית כזאת או אחרת. הממשלה לא עשתה את זה, ובית המשפט מצא לנכון לתקן את מה שהרשויות לא עשו. אבל אני רוצה להגיד פה משהו על המדינה החשובה שלנו. היום התכנס בכנסת ישראל כנס על טהרת הדרת הנשים. מסתבר שפמיניזם זה איזה משהו שאפשר ליצוק אליו כל ערך, גם שלילת זכויות לנשים. וביום רביעי עובר חוק לסגירת הרשות לקידום מעמד האישה. אז אני רוצה להגיד לך, יו"ר הישיבה, ולכולם פה: ישראל לא נוסדה רק כדמוקרטיה ליברלית, היא נוסדה כמדינה עם זכות הצבעה לנשים – מדינה שהתפיסה השוויונית המגדרית בה עומדת כערך עליון.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה.

נעמה לזימי (העבודה):

אתם רוצים לחסל את זה, ואני רוצה להגיד לכם – –

היו"ר אוריאל בוסו:

לא, לא, סליחה.

נעמה לזימי (העבודה):

– – ישראל הדמוקרטית תנצח.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. נא להוציא.

נעמה לזימי (העבודה):

ישראל הפמיניסטית של שוויון מגדרי תנצח. חברות – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

חילול הקודש. איך את מעזה לצבוע את הדגל.

משה סעדה (הליכוד):

למה אתם מבזים את הדגל?

טלי גוטליב (הליכוד):

תתביישי לך.

משה סעדה (הליכוד):

תכבדו את הדגל.

נעמה לזימי (העבודה):

זה גם בשבילכם.

טלי גוטליב (הליכוד):

את מחללת את הדגל.

משה סעדה (הליכוד):

למה את מבזה את הדגל? מה זה, אין לכם כבוד לשום דבר?

טלי גוטליב (הליכוד):

תביישי לך. עם הדגל הזה אנחנו עוטפים גופות. עם הדגל הזה עוטפים גופות של חיילים.

משה סעדה (הליכוד):

נעמה, תתביישי לך.

טלי גוטליב (הליכוד):

תתביישי לך, תתביישי לך. עוטפים את החיילים – – –

משה סעדה (הליכוד):

את בושה.

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת נעמה לזימי, זאת בושה. אני אומר לחברי ועדת האתיקה, צריך לדון בזה בוועדת האתיקה. לא יכול להיות שכל פעם יציגו את המיצג, יקבלו תמונה בשביל לקבל לייקים ומפירים את הכללים של המליאה. אני השתתפתי היום בוועדה הזאת שהייתה למען זכויות של הנשים, ואתם עם הפמיניזם שלכם פוגעים הכי הרבה בנשים. חברת הכנסת לימור סון הר מלך, יישר כוח על כך, וכך צריך להיות. את הזכות הבסיסית של הנשים שרוצות לחיות כמו שהן את רוצה לרמוס. תתביישו לכם. תתביישו לכם. אתם מדירים אותן.

נעמה לזימי (העבודה):

– – – מגדרית היא לא – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

תתביישי לך. תתביישי לך.

נעמה לזימי (העבודה):

– – – שמירת זכויות. הגדרה מגדרית היא לא זכות – היא שמירת זכויות.

טלי גוטליב (הליכוד):

מחללת את הדגל שעוטפים בו גופות.

היו"ר אוריאל בוסו:

אתם מדירים אותן. אתם מדירים אותן. על זה לא הערת לה. חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה.

טלי גוטליב (הליכוד):

מחללת את הדגל שעוטפים בו את הגופות.

משה סעדה (הליכוד):

אי-אפשר שכל שנייה מישהו אחר – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

סדרנים, אם אתם לא תעמדו פה ליד המקום וכל פעם נצטרך להעיר על זה, זה לא יעבור ככה. לא, צריך לעמוד ליד כל חבר אופוזיציה שעולה לדבר. תעמדו לידו, כי כולם פה בקטע הזה חשודים. תודה רבה.

משה סעדה (הליכוד):

הם בחזקת חשודים ואף אחד לא מוחה. אין אחד שיכול – – – מה זה? מה זה?

טלי גוטליב (הליכוד):

מירב כהן, את הכנסת את האנרכיסטים האלה. את האנרכיסטים האלה את הכנסת, את יודעת?

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה, אני מסתדר לבד.

טלי גוטליב (הליכוד):

את האנרכיסטים האלה את הכנסת, את יודעת? את האנרכיסטים שהיו כאן את הכנסת. את הכנסת. זה על שמך.

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר הכנסת סעדה וחברת הכנסת טלי גוטליב, אני מסתדר. חברת הכנסת טלי גוטליב, תודה רבה. שלוש דקות.

גלעד קריב (העבודה):

לא, אני אדבר ארוך. אי-אפשר – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

אתן לך לדבר. סדרניות וסדרנים, תהיו ערניים, בבקשה. היום זה יום מתוח. בבקשה.

מירב כהן (יש עתיד):

טלי גוטליב (הליכוד):

אז איך הכנסת אותם?

מירב כהן (יש עתיד):

את לא מכניסה אנשים?

טלי גוטליב (הליכוד):

בחיים לא. אתם יודעים מה זה להכניס – – – אתם לא נורמליים. את ראית מה הם עשו כאן?

מירב כהן (יש עתיד):

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אתם נורמליים.

טלי גוטליב (הליכוד):

תגיד לי, זה נראה לך נורמלי? זה נראה לך נורמלי?

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. חברת הכנסת טלי גוטליב, אני מסתדר. תודה רבה.

קריאה:

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה.

גלעד קריב (העבודה):

אפשר להתחיל?

היו"ר אוריאל בוסו:

כן, שלוש דקות.

גלעד קריב (העבודה):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני השר, כולנו מכירים את הפתגם "אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו". אבל כמו תמיד, לכל כלל יש גם יוצא מן הכלל, וזה המקרה שלפנינו – הקנקן מעיד במדויק על מה שיש בו. הקנקן – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת טלי גוטליב, קראתי אותך לסדר פעם ראשונה. זה מפריע.

טלי גוטליב (הליכוד):

סליחה, אני אצא, אני מתנצלת. אני אירגע ואיכנס.

היו"ר אוריאל בוסו:

לא, את יכולה לדבר בשקט.

גלעד קריב (העבודה):

אני מתחיל מהתחלה, אדוני.

היו"ר אוריאל בוסו:

לא. אתן לך עוד חצי דקה. בבקשה.

טלי גוטליב (הליכוד):

לא, לא. הכול בסדר. המראה של הדגל שאנחנו עוטפים איתו את גופות חיילנו מחולל בצורה כזאת – זו עבירה פלילית.

קריאה:

בושה, בושה גדולה. בושה. ביזיון. אין לכם גבולות.

קריאה:

– – – עילת הסבירות זהו – – – זו הפרופורציה – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. בבקשה.

גלעד קריב (העבודה):

אפשר? אני אתחיל מהתחלה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני השר, כולנו מכירים את הפתגם "אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו". אבל כמו תמיד, לכל כלל יש גם יוצא מן הכלל, וזה המקרה שלפנינו – הקנקן מעיד במדויק על מה שיש בו. והקנקן במקרה שלנו הוא יושב-ראש ועדת החוקה חבר הכנסת שמחה רוטמן והאופן הכוחני והדורסני שבו הוא מנהל את הליכי החקיקה. תחת להציג הצעת חוק פרטית החייבת לעבור תהליך של הנחה, אישור בקריאה טרומית ודיון מקדים בוועדה, או במקום לקדם הצעת חוק ממשלתית, ניצל חבר הכנסת רוטמן פעם נוספת את תקנון הכנסת כדי לקדם הצעת חוק מטעם הוועדה, והכול כדי לקצר את ההליך. ולמה לקצר? כי ככל שעובר הזמן, הציבור הרחב מבין יותר לעומק את ההשפעות ההרסניות של החקיקה ואת האופי הקיצוני שלה; כי ככל שעובר הזמן מתגלים חצאי האמיתות, הסילופים וההיתלות המזויפת באילנות גבוהים. לכן חבר הכנסת רוטמן קיים בעניין הצעת החוק הזו רק מחצית ממספר הדיונים שהתקיימו בעניין הוועדה למינוי שופטים; לכן לפני חברי וחברות הוועדה לא הונחה תשתית ראויה של עובדות, של משפט משווה ושל ניתוח ההשלכות.

משה סעדה (הליכוד):

חבר הכנסת קריב, שמענו אותך עשר פעמים בוועדה.

גלעד קריב (העבודה):

לכן, למרות הבקשות שלנו, חבר הכנסת רוטמן לא הזמין יועצים משפטיים של משרדי ממשלה מובילים. ובדיוק כפי שראינו בכנס הקודם, בליץ החקיקה לווה בבריונות פרלמנטרית, בהוצאה סדרתית של חברי כנסת, בהשתקה שלהם, של יועצים משפטיים, של מומחים מהאקדמיה ומהחברה האזרחית. יושב-ראש כוחני וקיצוני שחושב שהוועדה היא מגרש המשחקים שלו; הבריון של הגן שמאבד לחלוטין את העשתונות כשמישהו מתייצב מולו. את אותה אלימות כבושה שראינו בתמונות מרחובות ניו יורק – חבר כנסת שמוקף במאבטחים השומרים עליו ועדיין אינו מצליח לשלוט ברוחו ובידיו מול מפגינה – את האלימות הזו פגשנו ואנחנו פוגשים יום אחרי יום בוועדת החוקה. וכשזה הקנקן, מה הפלא שמה שיוצא ממנו הוא חומץ ולא יין, חומצה רעילה שמבקשת לכרסם ביסודותיה של הדמוקרטיה הישראלית, חומצה שמאכלת את המורשת המפוארת של ועדת החוקה לדורותיה – –

היו"ר אוריאל בוסו:

נא לסיים.

גלעד קריב (העבודה):

– – תחת ההנהגה של יושבי-ראש משמאל ומימין. חוק בריוני שהוכן במחטף בריוני על ידי יושב-ראש ועדה בריוני שמשרת ממשלה בריונית. בריונים, לא תצליחו. אנחנו לא נתכופף מול הבריונות שלכם.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ערב עצוב. עד כמה שזה לא סביר לחלקנו, אנחנו עומדים היום בפני הצבעה על ביטול עילת הסבירות – חקיקה בלתי סבירה בעליל שרוטמן מקדם, לא ועדת חוקה אלא רוטמן בעצמו; לא ממשלת ישראל, לא ראש ממשלת ישראל. הצעת חוק של רוטמן היא הדבר הבלתי-סביר היחיד שקורה כאן. ביטול עילת הסבירות היא בעצם פרידה מהנורמליות, הפיכה של מה שבלתי סביר בעליל לסביר ועוד איך. בלתי סביר בעליל שיועצת משפטית לממשלה תמצא את עצמה במתקפה חזיתית מידי שרי הממשלה ונתונה לאיומים מצידם, אבל הינה, סביר ועוד איך; בלתי סביר בעליל שיגבילו את חופש המחאה של אזרחי המדינה – שוב, סביר ועוד איך; בלתי סביר בעליל שיורו למשטרה לפעול באלימות כלפי מפגינים, ושוב, סביר; בלתי סביר בעליל שהרשות למעמד האישה, גוף ותיק ומקצועי, יפורק – סביר ועוד איך. הכול מתחת לאף שלנו ממש. בלתי סביר בעליל ששר יורה לממונה על רשות החברות העסקיות שלא לפנות אליו יותר – נו, סביר; בלתי סביר בעליל שיחוקקו חוק שנועד לאדם אחד, שלא גר בטבריה בשנים האחרונות, יחיד ומיוחד, להתמודד בבחירות מוניציפליות – ושוב, סביר ועוד איך; בלתי סביר בעליל שעבריין מורשע פעמיים, שהתחייב לעזוב את הקופה הציבורית, יחזור להיות שר – סביר ועוד איך; בלתי סביר בעליל שעבריין מורשע בתמיכה בארגון טרור וסורב לגיוס בצה"ל ממונה לשר המשטרה – סביר, ממש סביר; בלתי סביר בעליל שממשלה שהתחייבה לעסוק ביוקר המחיה, להשיב את המשילות, לקדם את השלום עם השכנים שלנו, עוסקת רק בהרס הדמוקרטיה, עוסקת בריסוק הכלכלה, בהרס יחסי החוץ שלנו והשמדת הערך שלנו כחברה – סביר ועוד איך, ממש סביר; בלתי סביר בעליל שנאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים, שנמצא עסוק – –

משה סעדה (הליכוד):

השוחד לא קיים. אין שוחד.

אריאל קלנר (הליכוד):

את לא מעודכנת לגבי השוחד.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

– – שנמצא עסוק בבית המשפט במקום לנהל את המדינה – גם זה סביר.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

מטי, לא מתאים לך. לא מתאים לך לעוות את המציאות. לא מתאים לך. את אישה טובה וישרה.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

האדם עם שלושה כתבי אישום.

אריאל קלנר (הליכוד):

חמורים, חמורים. תגידי חמורים. שלושה כתבי אישום חמורים.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

מחר אני אהיה – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. נא לסיים.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

מחר אני אהיה בעמדות השיבוש ואני אצטרף למוחים, לפטריוטים הישראלים. אני מקווה מאוד שכל עם ישראל יגיע מחר ליום השיבושים.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

ואדוני היושב-ראש, אולי שאלה אחת לך בתור יושב-ראש, ואולי להעביר את זה ליושב-ראש אוחנה: אני שולחת שאילתות חזור ושלוח ואני נענית בשלילה ובהתעלמות.

היו"ר אוריאל בוסו:

התעלמות או שלילה?

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

תפקידה של הכנסת הזאת זה לפקח – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

שאילתות למי?

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

ליושב-ראש הכנסת לבקשות לשאילתות במליאה, ואני לא נענית. זה תפקידנו ככנסת ישראל לפקח על עבודת הממשלה, ושוב ושוב השאילתות לא מתקבלות. אני אשמח שתעביר את זה ליושב-ראש.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת.

היו"ר אוריאל בוסו:

בינתיים – הודעה לסגנית מזכיר הכנסת.

סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי:

תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון מס' 12), התשפ"ג–2023, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט. לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק להרחבת הייצוג ההולם של קבוצות שונות בתאגידים ציבוריים וברשויות מקומיות (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, של חברי הכנסת משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק החמרת ענישה בעבירות מין על רקע לאומני (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, של חברות הכנסת יוליה מלינובסקי, לימור סון הר מלך וקבוצת חברי הכנסת. תודה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה.

היו"ר אוריאל בוסו:

בבקשה. שלוש דקות לרשותך.

יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הממשלה הניחה היום על שולחן הכנסת את הצעת חוק-יסוד: השפיטה (עילת הסבירות). אני אתחיל במה שהיה קודם. הסביר הוא בעצם שחברי הכנסת יקשיבו אחד לשני; הסביר הוא שחברי הכנסת יכבדו אחד את השני, יכבדו את דעותיהם ויקשיבו; הסביר הוא גם להקשיב בשפה הערבית – השפה הערבית היא שפה רשמית; הסביר ביותר הוא – גם היועצת המשפטית נתנה את דעתה, וסוכם שחברי הכנסת שמדברים בערבית, בסוף הנאום מדברים גם בעברית, אז צריך סבלנות גם כשמקשיבים לחברים שלכם שמדברים בשפה הערבית. הסבירות היא לתת מענה לפשיעה בחברה הערבית. אנו עומדים היום על 116 נרצחים בחצי שנה לעומת 111 נרצחים בכל שנת 2022. זה על פי הנתונים של מרכז אמאן, המרכז הערבי לחיים בטוחים. עשרות משפחות שכולות, עשרות ילדים יתומים ו-116 בתים הרוסים. הסבירות היא לטפל בריבית המזנקת שפוגעת במאות אלפי משפחות ועולה לאזרח הפשוט אלפי שקלים בחודש. הסבירות היא לטפל במחירי מוצרי המחיה הבסיסיים המתעצמים ומונעים ממאות אלפי משפחות מחיה בכבוד. הסבירות היא לטפל במצוקת הדיור, שאינה נמצאת כלל בסדר העדיפויות של הממשלה הנוכחית. הסבירות היא לספק שירותים לערים והיישובים בפריפריה. הסבירות היא לטפל בבריאות בפריפריה ולהשוות אותה לבריאות במרכז. ומה שכן בטוח, שהסבירות איננה שינוי הסבירות על פי החוק. חבריי חברי הכנסת, אני פונה לקואליציה ולממשלה ואני אומר להם: תתעוררו. תביטו לאזרחים בעיניים, ותפתרו את הבעיות שלהם במקום לייצר עוד משבר ועוד משבר בחברה. תודה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה לחבר הכנסת חוג'יראת. חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח. חברת הכנסת מירב כהן, בבקשה.

מירב כהן (יש עתיד):

כבוד היושב ראש, כנסת נכבדה, חשוב שהציבור יבין שההצבעה היום היא הלכה למעשה הצבעה על ההפיכה המשטרית. אנחנו פשוט עברנו משיטה של בליץ של חקיקה לשיטה של סלמי, של פרוסה-פרוסה, אבל התוצאה תהיה אותה תוצאה, ולכן חובה להתנגד עכשיו, לפני שיהיה מאוחר מדי. ביטול עילת הסבירות הוא הצעד הראשון בתוכנית הגדולה לסירוס הדמוקרטיה. ברור שאחרי שיבטלו את עילת הסבירות כמובן ישתמשו בזה קודם כול כדי לפטר את היועצת המשפטית לממשלה. שמענו את זה אפילו מפיו של שר בכיר. אחרי שהיועצת המשפטית לא תהיה שם כדי להיות שומרת סף, הם יוכלו לדהור קדימה עם עוד הרבה מאוד תוכניות, וזה לא ייגמר רק בביטול הסבירות. ביטול הסבירות ייצר שחיתות גדולה. הוא יאפשר מינויים של מי שרוצים, חלוקת כספים שלא כדין, וכל זה לא יהיה נתון לביקורת שיפוטית. אבל אחרי זה יגיעו עוד חוקים רעים שישלימו את ההפיכה, ולכן אסור לנו להוריד את הראש. התוכנית היא ברורה. אני מבטיחה לכם שבשבוע הבא יתייצב ראש הממשלה ויגיד שהוא עושה ריכוך בנוסח של עילת הסבירות. הוא יוציא איזה סעיף – נגיד, הרשויות המקומיות לא בפנים או משהו כזה – אבל את הליבה, את הליבה הוא ישאיר. מה זה הליבה?

משה סעדה (הליכוד):

הליבה הטובה. הליבה הטובה.

מירב כהן (יש עתיד):

מה שיאפשר לעשות לו איזה מינוי שהוא רוצה ללא ביקורת שיפוטית, והכי חשוב – מה שיאפשר לו לפטר את היועצת המשפטית – –

משה סעדה (הליכוד):

תפסיקו להבהיל את הציבור. זה לא נכון מה שאת אומרת.

מירב כהן (יש עתיד):

– – שהיא למעשה עומדת בראש המערכת שכרגע נמצאת מולו בבתי המשפט.

משה סעדה (הליכוד):

מירב, זה לא נכון מה שאת אומרת. את עוד פעם לא אומרת אמת לציבור. הגיע הזמן להגיד אמת, לא ליצור תבהלה בחברה הישראלית.

מירב כהן (יש עתיד):

אז התוכנית היא ברורה – להעביר את ביטול עילת הסבירות, לפטר את היועצת המשפטית לממשלה ואז להביא את דרעי כשר, למנות את מי שרוצים למפכ"ל, ככה מפכ"ל טוב, שיפצח הרבה גולגולות וימלא את איכילוב כמו שאוהבים. ולכן אסור לנו להוריד כאן את הראש, וזה חודש קריטי. המחאה, בעל כורחה, תרים את הראש. אנשים לא רוצים להיות ברחובות. אנשים רוצים להיות בבית, אנשים רוצים להיות בעבודה, אנשים רוצים להיות עם הילדים שלהם, אבל אתם לא מותירים להם ברירה, כי הם חייבים לשמור על הבית שלהם. אנחנו נעשה כל מה שאנחנו יכולים כאן, מהמשכן. לא נתפנה לא מהוועדות ולא מהמליאה, ונעשה את המאבק הפרלמנטרי הכי טוב שאנחנו יכולים, ויחד עם הציבור שיצא לרחובות אנחנו לא נפסיק עד שנעצור את זה. שיהיה ברור, האחריות לבלגן הזה במדינה היא לא עליי, היא לא על המוחים, היא לא על שקמה, היא לא על אהוד ברק – היא על ראש הממשלה. אם ראש הממשלה רוצה לנהל מדינה בצורה הגיונית, הוא יודע בדיוק מה הוא צריך לעשות, וזה לא להביא חקיקה כל כך קיצונית באופן חד-צדדי. האחריות היא קודם כול עליו. אני רוצה לומר משהו ליועצת המשפטית לממשלה. זה שתוקפים את היועצת המשפטית רק בגלל שהיא שומרת על החוק, זו בושה. מיליוני אזרחים גאים בה ומודים לאל שבימים קשים כאלה יש לנו שומרת סף.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה, חברת הכנסת מירב כהן.

מירב כהן (יש עתיד):

לכי עם האמת המקצועית שלך עד הסוף. ושלא יחשבו שלא שמנו לב, אתמול התחילו להכין את הקרקע לפיטוריה של היועצת המשפטית לממשלה. מדליפים ציטוטים נגדה מישיבות ממשלה כדי להראות שיש משבר אמון. אחר כך באים ואומרים: היא צריכה לנסח לנו מסמך שאף אחד לא יכול לנסח. יעבירו את עילת הסבירות הזאת ואז יפטרו אותה, רק כי היא בראש המערכת שהגישה כתבי אישום נגד ראש הממשלה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה, חברת הכנסת מירב כהן. נא לסיים.

מירב כהן (יש עתיד):

בושה, בושה. בושה.

משה סעדה (הליכוד):

למה לשקר לציבור, מירב? גם להגיד אמת אפשר. תפסיקי לשקר. תפסיקי לזרוע תבהלה.

קריאות:

בושה.

משה סעדה (הליכוד):

מירב, תתביישי. את משקרת – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

את הבאת לפה את האנרכיסטים. את הבאת את האנרכיסטים לכאן.

מירב כהן (יש עתיד):

– – – הימין שמתבייש.

טלי גוטליב (הליכוד):

את הבאת אנרכיסטים לפה, הם נכנסו על השם שלך.

מירב כהן (יש עתיד):

– – – חוק המתנות, חוק לשכת עורכי הדין, זה מה – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת מירב כהן, את עושה פרובוקציות במליאה, וגם את האנרכיסטים שהגיעו לכאן לפרוץ למליאה את הכנסת. את יודעת את זה?

טלי גוטליב (הליכוד):

היא ונאור שירי – – –

קריאות:

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת מירב כהן, תודה רבה. אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה.

מירב כהן (יש עתיד):

– – – לשכת עורכי הדין – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

אני קורא אותך פעם שנייה.

מירב כהן (יש עתיד):

היו"ר אוריאל בוסו:

אני קורא אותך לסדר פעם שלישית. נא לצאת.

מירב כהן (יש עתיד):

היו"ר אוריאל בוסו:

נא לצאת, אם זה מה שביקשת.

מירב כהן (יש עתיד):

אם אני יוצאת, היא יוצאת איתי.

טלי גוטליב (הליכוד):

כולך סיסמאות.

היו"ר אוריאל בוסו:

אני קורא אותך לצאת. אני אנהל את המליאה כמו שאני רוצה.

מירב כהן (יש עתיד):

חוצפה. ימין על מלא. אנשי ימין צריכים להתבייש בכם – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

את הכנסת אותם. מי הכניס להם את דבק המגע?

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת טלי גוטליב, תודה רבה.

נאור שירי (יש עתיד):

את אנרכיסטית.

טלי גוטליב (הליכוד):

בטח – – –

נאור שירי (יש עתיד):

– – – אנרכיסטית.

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת גוטליב, את מפריעה לי לנהל את המליאה. תודה רבה.

טלי גוטליב (הליכוד):

סליחה, אדוני היו"ר.

נאור שירי (יש עתיד):

אפשר גם לתת קריאות לצד השני.

טלי גוטליב (הליכוד):

נתן לי, אני בקריאה.

נאור שירי (יש עתיד):

רק לך מותר הכול במליאה – – – את צריכה לצאת בעשר קריאות.

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – אתה מתעצבן – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

נאור, היא בקריאה ראשונה.

נאור שירי (יש עתיד):

בעשר קריאות היית צריכה לצאת כבר.

היו"ר אוריאל בוסו:

לא, מירב כהן הפריעה לי. היא לא הפריעה לה, והיא לא הקשיבה לי בכלל.

נאור שירי (יש עתיד):

היא כל הזמן מפריעה. אי-אפשר. זה חד-צדדי פה, מוציאים רק מהצד הזה. כל הזמן את מפריעה.

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר אוריאל בוסו:

את מפריעה. ממש מפריע.

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – שאני קיימת?

היו"ר אוריאל בוסו:

קריאות הביניים שלך מפריעות מאוד.

טלי גוטליב (הליכוד):

מה, זה שאני קיימת זה מפריע?

היו"ר אוריאל בוסו:

קריאות הביניים שלך. כשאת עלית לדבר, הייתה פה דממה.

טלי גוטליב (הליכוד):

ברור, כי זה היה מעניין.

היו"ר אוריאל בוסו:

אה, הבנתי.

נאור שירי (יש עתיד):

את לא מעניינת. ניסים ואטורי פי עשרה יותר מעניין ממך.

טלי גוטליב (הליכוד):

בכיף, מכל מלמדיי השכלתי. קנאת סופרים תרבה חוכמה.

נאור שירי (יש עתיד):

היא מפריעה כל הזמן.

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת גוטליב, אני קורא אותך לסדר פעם שנייה.

ניסים ואטורי (הליכוד):

אתה אומר את זה כדי לדפוק לי את הפריימריז.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. אני יודע. ניסים ואטורי, כשאתה תעלה לפה, תגיד להם מה לעשות.

ניסים ואטורי (הליכוד):

אני עונה לו, מה הקשר? אתה שמעת מה הוא אמר לי? הוא אמר שאני טוב. זה גרוע בשבילי.

נאור שירי (יש עתיד):

אף קריאה אין לצד השני היום, שימו לב.

טלי גוטליב (הליכוד):

אני נקראתי פעמיים.

היו"ר אוריאל בוסו:

היא בקריאה שנייה. אתה אפילו לא בקריאה אחת, אתה יודע את זה? טעות.

נאור שירי (יש עתיד):

תן לי קריאה. תן, אני מרגיש כאילו שאני חייב שתיתן לי קריאה.

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר הכנסת עידן רול, בבקשה, שלוש דקות.

טלי גוטליב (הליכוד):

אני בקריאה שנייה, נכון? עכשיו אני לא מדברת, כי הוא יוציא אותי.

עידן רול (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אם היא מדברת עוד פעם אחת, אתה מוציא אותה, אני לא צוחק. זה לא יהיה.

טלי גוטליב (הליכוד):

הוא יודע לבד את העבודה שלו.

עידן רול (יש עתיד):

את לא תעשי לי קרקס. אני כיבדתי אותך והייתי בשקט כשנאמת. די, אל תפריעי לי. די, את בכל מקום פה.

טלי גוטליב (הליכוד):

אני לא מפריעה לך, עידן. עידן, אני לא מפריעה לך, מה יש לך? אני הפרעתי לך? מה זה, אתה מקדים תרופה למכה?

עידן רול (יש עתיד):

כן.

טלי גוטליב (הליכוד):

הפרעתי לך אי פעם?

עידן רול (יש עתיד):

כן, המכה כבר כאן.

היו"ר אוריאל בוסו:

אבל הוא התחיל לדבר – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

אתה יודע מה, אתה חייב לי התנצלות על האמירה הזאת. עם כל הכבוד.

עידן רול (יש עתיד):

לא.

טלי גוטליב (הליכוד):

אתה יודע מה, אני דורשת ממך.

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת טלי גוטליב, אני מבקש לא להפריע.

עידן רול (יש עתיד):

אני לא הפרעתי לך – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

אני הפרעתי לך? התחלת לנאום? מה יש לך?

עידן רול (יש עתיד):

כן, התחלתי.

טלי גוטליב (הליכוד):

עידן רול (יש עתיד):

הינה, את מפריעה.

נאור שירי (יש עתיד):

הוא התחיל לנאום.

עידן רול (יש עתיד):

ארבע שנים הייתי פה לפני שהגעת. אנשים הצליחו להתקיים על הדוכן ולדבר. את פשוט כל הזמן מפריעה.

טלי גוטליב (הליכוד):

מה יש לך? רציתי להגיד לך משהו: קנאת סופרים תרבה חוכמה. אז אני מקבלת את זה באהבה.

עידן רול (יש עתיד):

את סופרת ואני מקנא. אדוני היושב-ראש, לעצור, כי אין טעם ככה. באמת, זה מבזה את הכנסת, שמתבזה גם ככה כל יום פה מחדש. אני מבקש לאפס לי את השעון.

היו"ר אוריאל בוסו:

הרגע התחלתי מחדש.

עידן רול (יש עתיד):

כנסת נכבדה, נאמרו פה לא מעט דברים קשים היום על הדוכן, ועדיין, אדם אחד – וצפוי, יש לומר – הצליח להיות השיאן של גועל הנפש במקום הזה, וזה כמובן השר דוד אמסלם. אדם בזוי, מפיץ שנאה, שבמקום דם זורם לו רעל בוורידים – – –

משה סעדה (הליכוד):

תגיד, מה זה הדיבור הזה?

עידן רול (יש עתיד):

כל מה ששמעת, סעדה, ולא להפריע לי.

משה סעדה (הליכוד):

איך אתה מדבר על אדם בישראל – – –

עידן רול (יש עתיד):

בן אדם, בתור שר במדינת ישראל, הדבר שהוא מצא לנכון לעשות כשהוא עולה לפה לדוכן – –

משה סעדה (הליכוד):

מה זה הדיבור הזה?

עידן רול (יש עתיד):

– – זה לצחוק על מפגין שכמעט איבד את הראייה שלו.

טלי גוטליב (הליכוד):

זו שנאת אחים. זו שנאת אחים.

משה סעדה (הליכוד):

אבל לדבר ככה בשנאה?

עידן רול (יש עתיד):

לדבר על עשרה אנשים שאושפזו. מפגין שקיבל – – –

משה סעדה (הליכוד):

עידן רול (יש עתיד):

אתה מפריע לי. אתה מפריע לי. אתה מפריע לי.

משה סעדה (הליכוד):

אתה שומע מה אתה אומר?

עידן רול (יש עתיד):

אתה שומע שאתה מפריע לי?

משה סעדה (הליכוד):

אני שם לך תמונת מראה.

עידן רול (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, בפעם האחרונה שבדקתי אין קריאות בעמידה, אז קודם כל שישב, ואני מציע גם שתקרא אותו.

היו"ר אוריאל בוסו:

סעדה.

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת טלי גוטליב, תזכרי שאת בשתי קריאות. חבר הכנסת סעדה. קודם כול, קריאות ביניים בישיבה. דבר שני, אתם ואנחנו תמיד אומרים: יש שיח לגיטימי, כל אחד יגיד בזמנו ובשלוש הדקות שלו מה שהוא רוצה.

משה סעדה (הליכוד):

אבל הדברים קשים.

היו"ר אוריאל בוסו:

אז קריאות ביניים.

עידן רול (יש עתיד):

מה אתה, מבקר המדינה?

נאור שירי (יש עתיד):

אבל לא שואלים אותך מה לדבר, סעדה.

היו"ר אוריאל בוסו:

קריאות ביניים, אבל לא להפריע. אפשר לזרוק קריאות ביניים. זה לא נאומים, ולא להפריע. ותשב.

משה סעדה (הליכוד):

– – – לא מדברים ככה בין אחים.

עידן רול (יש עתיד):

דודי אמסלם לא אח שלי.