ישיבת מליאה בתאריך 05/11/2024 בשעה 16:00

היו"ר אמיר אוחנה:

חברות וחברי הכנסת, שלום. שלום גם לשר. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום שלישי ד' בחשוון התשפ"ה, 5 בנובמבר 2024. הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו על שולחן הכנסת – לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (תיקון מס' 19) (איסור קבלת תרומות מיישוב שיתופי), התשפ"ה–2024, של חבר הכנסת ניסים ואטורי. מסקנות הוועדה לביטחון לאומי בעקבות דיון בהצעה לסדר-היום של חברי הכנסת ניסים ואטורי ולימור סון הר מלך בנושא: איום וירי בלתי פוסק של משפחת פשע במגזר הערבי כלפי סגן ניצב במשטרה ובני משפחתו. דוח הביקורת השנתי של מבקר המדינה, נובמבר 2024. לבסוף, אבקש להודיעכם, כי בהתאם לסעיף 89(א) לתקנון הכנסת הודיע יושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי כי הוועדה האמורה החליטה לחדש את דיוניה בהצעת חוק הגנה על הציבור מפני ארגוני פשיעה, התשפ"ד–2024. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה למזכיר הכנסת.

היו"ר אמיר אוחנה:

הנושא הראשון על סדר-היום הוא נאומים בני דקה. חברי הכנסת המעוניינים לנאום מתבקשים להצביע בעד. בבקשה. עד שאקבל לידיי את הרשימה, ראשון הדוברים יהיה חבר הכנסת בועז טופורובסקי, בבקשה.

בועז טופורובסקי (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבריי חברות וחברי הכנסת, היום היה לנו דיון בוועדת החוץ והביטחון על הרכבת לשדרות, שעדיין לא מתפקדת. יש רכבות בכל הארץ, הגיע הזמן שהיא תחזור כמה שיותר מהר גם לשדרות, למכללת ספיר, שהתחילה את לימודיה, וכך הלאה. מתחילת השנה נהרגו 374 בני אדם בתאונות בדרכים. כל הרוג עולה 9 מיליון שקל לתקציב המדינה. הפצועים עולים יותר. אם רק הייתה קצת יותר התייחסות, היינו יכולים להציל חיים אבל אולי עכשיו, בימי תקציב, גם לחסוך כסף – הרבה כסף – למדינת ישראל ובטח למשפחות. אני אגיד את שמות ההרוגים מהשבוע האחרון: ביום שלישי 29 באוקטובר הולך רגל בשנות השישים לחייו נדרס למוות בזמן שחצה מעבר חצייה בכביש 85; באותו יום רוכב אופנוע בשנות השלושים לחייו נהרג כתוצאה מהתנגשות עם משאית שגררה משאית על כביש 70. ביום רביעי 30 באוקטובר נהג קלנועית בשנות השישים לחייו נהרג כתוצאה מהתנגשות עם משאית בצומת הכניסה ליישוב מבועים – הרבה משאיות הורגות אנשים; באותו יום נהג רכב פרטי בשנות השישים לחייו נהרג כתוצאה מהתנגשות חזיתית עם רכב פרטי אחר שסטה ממסלולו בכביש 410. ביום חמישי 31 באוקטובר נהרג נהג רכב פרטי בשנות החמישים לחייו לאחר שבעת עקיפת רכב איבד שליטה, פגע במעקה בכביש 5 ומת; באותו יום נהג רכב פרטי בשנות השישים לחייו נהרג לאחר שסטה מהנתיב ופגע בחומה של בית פרטי בזיכרון יעקב. ביום ראשון 2 בנובמבר רוכב קטנוע בשנות העשרים לחייו נהרג לאחר שאיבד שליטה במהלך נסיעתו בחולון ופגע בעמוד. לפני יומיים שני פעוטות מתחת לגיל שלוש נהרגו בתאונת דרכים מזעזעת לאחר שהרכב שבו נסעו פגע במשאית שאיבדה שליטה בכביש 1 והתהפכה. הם פגעו במשאית ברכב שלהם ומתו. זאת לא גזרת גורל. כל ההרוגים הללו – מזמן עברנו את מספר ההרוגים משנה שעברה, מזמן אמרנו שזו שנת שיא. בתחילת הנאום אמרתי כמה זה עולה למדינה. אפשר להציל חיים. רק צריך תוכנית, יחס ושלמישהו בממשלה הזאת יהיה אכפת. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. כעת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה. אחריו – חברת הכנסת צגה מלקו.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להתייחס לנושא של הסטודנטים בחברון. בימי שישי ושבת הם מעוכבים ביציאה, במיוחד במחסומים פרש אל-הווא וראס אל-ג'ורה. מכאן אני פונה ללשכת שר הביטחון וגם לאלוף פיקוד המרכז – להיכנס בעובי הקורה ולהורות לצבא לשחרר אותם כמה שיותר מהר, כי הם מעוכבים בשני המחסומים וגם במחסום ביתר ומגיעים מאוחר הביתה. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה לאדוני. חברת הכנסת צגה מלקו. אחריה – חבר הכנסת יוסף עטאונה.

צגה מלקו (הליכוד):

שלשום קיימנו ביקור של ועדת המשנה להשכלה גבוהה באוניברסיטה העברית ובמכללת הדסה. פגשנו סטודנטים מילואימניקים, חלקם משרתים כבר 300 ימים. הרקטור והנשיא אמרו לנו שלמי ששירת יותר מ-200 ימים אין מה להמשיך בשנת הלימודים. זאת אומרת שזה מאריך את שנת הלימודים בסמסטר אחד, ויכול להיות שבעוד סמסטר. אבל מה שהיה מוזר בעיניי – ממה ששמענו מהסטודנטים, שמשרתים אפילו בסבב שלישי במילואים, עכשיו הם לא לומדים ומקבלים את הכסף למחייתם מהביטוח הלאומי; בגלל שהם מקבלים את הכסף מביטוח לאומי, הרשות המקומית מחייבת אותם בתשלום גבוה של ארנונה. בעיניי זה לא מתקבל על הדעת. איך זה יכול להיות? סטודנט מצפה שעוד מעט תסתיים המלחמה ועוד מעט הוא יחזור ללימודים ועוד מעט ישלים, והוא מקבל עונש – הוא צריך לשלם ארנונה. אני חושבת שיש פה משהו מעוות, וחובתנו לתקן אותו.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לגברתי. חבר הכנסת יוסף עטאונה, בבקשה.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש, אני רוצה לנצל את נאום הדקה שלי היום לסוגיה שגם אתה מכיר, לצערי הרב, שבע שנים: היישוב הבלתי-מוכר אום אל-חיראן. כולנו זוכרים את האירועים הקשים ואת הרצח של המורה והמחנך יעקוב אבו אלקיעאן. בימים האחרונים אנשים שעדיין נמצאים שם קיבלו צווי פינוי והריסות. המדינה מתכוונת להרוס להם, למרות שלפני שבע שנים המדינה עצמה – אחרי אותו אירוע – הגיעה להסכם עם האנשים על מעבר. אחרי כמה שנים הם חזרו בהם, ובימים אלה הם מקבלים התראות להרוס את היישוב. אני חושב שהמדיניות הזאת של ההרס, שנמשכת בנגב, צריכה להיפסק. צריך לשבת עם תושבי אום אל-חיראן ולמצוא להם פתרונות. על המדינה לכבד את ההסכם שהיא עצמה חתמה עליו עם תושבי אום אל-חיראן.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת אושר שקלים.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

תודה, אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, השבוע ובשבוע הבא היינו אמורים לציין בכנסת את יום הזיכרון הממלכתי של ראש הממשלה יצחק רבין ואת יום הזיכרון של השר רחבעם זאבי. לצערי, אדוני היושב-ראש, אתה החלטת להיעתר לבקשת המשפחות ולבטל את הטקסים האלה. אני חושב שההחלטה הזאת היא החלטה שגויה. הסיבה היא שיום הזיכרון הזה הוא אינו יום זיכרון אישי של אותן המשפחות. ראש הממשלה יצחק רבין נרצח כראש ממשלה; השר רחבעם זאבי נרצח בידי טרוריסט בהיותו שר במדינת ישראל. אני חושב שיש חשיבות לקיים את ימי הזיכרון האלה, ללמוד מהם. אני רוצה לנצל את הזמן שיש לי: שניהם – אחד היה רמטכ"ל ואחד היה אלוף בצה"ל – לחמו במלחמת העצמאות. אני חושב שהמילים של שיר הרעות, שנכתב בעקבות מלחמת העצמאות, אולי יזכירו לנו גם את שניהם, אבל גם את כל הלוחמים שחירפו את נפשם בהגנה על המולדת בשנה האחרונה. והמילים האלה מתחברות, כאילו אחרי כל כך הרבה שנים, לאותו המסר: "כבר שנה לא הרגשנו כמעט / איך עברו הזמנים בשדותינו. / כבר שנה, ונותרנו מעט / מה רבים שאינם כבר בינינו. // אך נזכור את כולם / את יפי הבלורית והתואר, / כי רעות שכזאת לעולם / לא תיתן את ליבנו לשכוח. / אהבה מקודשת בדם, / את תשובי בינינו לפרוח". יהי זכרם ברוך.

היו"ר אמיר אוחנה:

אמן. רק אציין שהעליתי את הנושא הזה אתמול בנשיאות, ואף אחד לא התנגד לכך. אני חושב שאנחנו צריכים לכבד את הבקשה של המשפחות, אבל שמעתי את אדוני. חבר הכנסת אושר שקלים – מוותר. חברת הכנסת לימור סון הר מלך, ואחריה – חבר הכנסת ווליד טאהא.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, בכל שבוע אני נוהגת לעמוד כאן ולדבר על הפיגועים המושתקים, אלו שמסכנים את חיינו יום-יום אך אף אחד לא מדבר עליהם, הפיגועים שבסופו של יום גובים קורבנות בנפש ורק אז אנו שומעים עליהם. היום אני רוצה להעלות את נושא עונת המסיק, המכונה במקומותינו "עונת המסית" – תקופה שבה תושבי יהודה ושומרון נפגעים בפיגועים על ידי אותם מוסקים תמימים, לכאורה, ובתמורה לפיגועים שבהם הם נפגעים הם חווים גם הסתה חמורה נגדם. כאמור, אנו נמצאים בעיצומה של עונת המסיק, ושוב, יחד עם המסיק, חוזרים הסיכונים לחיי התושבים שלנו. הפיגועים על הצירים הופכים את הדרכים למלכודות מוות. הירי, האבנים, מטעני הצד ובקבוקי התבערה – כל אלה הם המציאות היום-יומית עבורנו. גם פעילי השמאל הרדיקלי שמשתתפים במסיק מנצלים את האירוע כדי לחבל ולעורר פרובוקציות עלובות ותלונות שווא. המסיק, שמוצג כלפי חוץ כפעולה חקלאית תמימה, הפך לאמצעי להבערת הטרור בשטח ומשמש להסוואת פעולות טרור, לאיסוף מידע מודיעיני, לניצול ההגנות שמוענקות כביכול למען חופש הפעולה, ובפועל הוא מסכן את חיינו. המציאות הזו אינה דבר שיש לנו הזכות להתפשר עליו. אלה לא רק זכויות או נוחות או איכות חייהם של הצד השני, אלא מאבק ממשי של החיים על החיים – החיים שלנו ושל ילדינו. שוב, כפי שקרה בשנה שעברה, גם בשנה זו נפתח המסיק, והפיגועים, חלילה, עלולים להתחדש. אנחנו לא נסכים עוד למדיניות הזו. התיעדוף של נוחות חיי האויב על פני החיים שלנו הוא בלתי נסבל ואסור לנו להשלים עימו. אני כאן, מול כולכם, מתוך המציאות שבה אני חיה – אני, בני משפחתי וחבריי – יודעת שאנחנו חייבים לעמוד איתנים מול הסכנות הללו. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. אחרון הדוברים לשלב זה, חבר הכנסת ווליד טאהא, בבקשה.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מכובדי היושב-ראש, לפני שעה קלה נרצח אזרח ערבי, תושב העיר כפר כנא, נהג אוטובוס זעיר שהסיע ילדים. ילד אחד מבין הנוסעים נפצע. בבוקר נרצח אזרח ערבי ביישוב כפר קרע. התופעה הזו של רציחות שחוזרות על עצמן לא נפסקת. אני רוצה לקרוא לראש הממשלה לקחת אחריות, לקחת יוזמה, היות שהשר המופקד איננו מביא תוכניות לטפל בבעיה – במכה הזו; היא לא מכה שקשורה, אדוני היושב-ראש, לחברה הערבית, היא מכת מדינה. ראש הממשלה צריך לקחת את הנושא לידיים שלו, צריך להביא תוכניות, צריך למגר את כנופיות הפשע ולסיים את הסאגה הזו פעם אחת ולתמיד. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה לאדוני.

היו"ר אמיר אוחנה:

אנחנו נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום, והוא הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 154) (ביטול עברת השוטטות), התשפ"ה–2024, לקריאה הראשונה. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת משה סולומון להציג את הצעת החוק. עד עשר דקות לרשותך, בבקשה.

משה סולומון (הציונות הדתית):

תודה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אתם רגילים לראות אותי בדוכן או בכיסא היושב-ראש עם חליפה ועניבה. כך אני מתלבש בעבודתי בכנסת, אבל היום אני לבוש קצת אחרת, אולי מה שאני לבוש בו ביום-יום. אתה יודע, אדוני היושב-ראש, אם אני אסתובב כך מחוץ למשכן הכנסת, באזורים מסוימים בירושלים או במקומות אחרים יש סיכוי שיעכב אותי שוטר. עבירת שוטטות – אדם שמסתובב במקום שבו הוא לא אמור להיות, ייאמר לי.

היו"ר אמיר אוחנה:

סליחה, אדוני. מה שאדוני אומר, שהוא משתמש בזה בתור מיצג, בעצם.

משה סולומון (הציונות הדתית):

אבל אני הולך כך. פשוט לפה אני לא מגיע כך, כי אני מכבד, אבל אני הולך כך למקומות אחרים.

היו"ר אמיר אוחנה:

אוקיי, הנקודה ברורה. אם אדוני יכול, יש כיפה כרגע. הצעתי לאדוני כיפה. אני מבקש.

משה סולומון (הציונות הדתית):

זה הלבוש שלי, אני מעתיק לבוש ממקום שאני מגיע ממנו.

היו"ר אמיר אוחנה:

אדוני, מאה אחוז. יש לך את התמונה, זה בסדר, אבל בשלב זה אני מבקש בלי כובע.

משה סולומון (הציונות הדתית):

טוב.

היו"ר אמיר אוחנה:

מאה אחוז. תודה.

משה סולומון (הציונות הדתית):

איפה אדם אמור להיות ואיפה לא? יוצא אתיופיה לא יכול להתגורר בשכונה עשירה? אדם עם בגדים פשוטים לא יכול להסתובב בקניון יוקרתי? אדם לבן לא אמור להסתובב בשכונת מצוקה? מטרת החוק המקורית הייתה טובה – מניעת פשע בטרם הוא קורה – אך בפועל, כשנעשו בשנים האחרונות עשרות מעצרים, ואפילו אין נתון על מספר העיכובים, החוק הפך לאפליה סטטיסטית, פרופיילינג. רק להגיד, לפני כעשור אני בעצמי זכיתי לקנות רכב חדש. נסעתי ברכב הזה, עצרתי באיזשהו מקום מסוים, ופנה אליי שוטר ושאל אותי אם הרכב הזה שלי. לא עשיתי שום דבר, שום דבר מיוחד. הוא פנה אליי, כמובן באדיבות בהתחלה, אבל פנה אליי, ואמרתי לו: למה אתה שואל אותי? עשיתי איזו עבירה או משהו? אבל היה חשוד בעיניו שבחור יוצא אתיופיה צעיר נוסע עם רכב חדש. זה היה לו מוזר. אני אתן עוד סיפור. אני רוצה לספר סיפור משנת 2015 שזעזע מדינה שלמה, מתוך כתבה במעריב. החייל דמאס פיקאדה עשה את דרכו לביתו בחולון. הוא נתקל בשוטר, וזה ביקש ממנו להסתלק. כששאל מה קרה, השוטר העיף אותו עם האופניים והכה אותו מכות רצח בעזרת לובש מדים נוסף. נדמה לי שהיושב-ראש מכיר את הסיפור. גם כשהיה שרוע על הקרקע הוא המשיך לחטוף. תגבורת משטרתית הגיעה ופיקאדה נאזק והובא לתחנת המשטרה ולמעצר כשהוא חבול וזב דם. למזלו של פיקאדה, ממש מול מקום התרחשות, על קיר הבטון של הבית הסמוך, מוקמה מצלמה, אחת מני רבות המפוזרות ברחובות חולון, בעיקר באזורים שבהם קיים פוטנציאל של עבריינות רחוב. המצלמה צילמה, ולפני שיד זדונית נגעה במה שצילמה המצלמה הגיעו המראות האמיתיים לידיים הנכונות. אחרי לילה במעצר שוחרר פיקאדה לביתו. הצילומים הגיעו לרשת וזעזעו את המדינה, ובעיקר את קהילתי, קהילת יוצאי אתיופיה. אז מיהו החייל האתיופי המוכה? דמאס פיקאדה עלה לארץ עם אימו וארבעת אחיו אחרי שאביו נפטר כשהיה בן 12 בלבד. הם הגיעו למרכז הקליטה בקיבוץ בית אלפא ובמשך שנתיים הוא למד בתיכון בבית שאן. בהמשך עברה המשפחה לדירה בחולון. ב-2011 נפטרה האם מסרטן, לצערנו. דמאס, שלא ידע את השפה כשהגיע לארץ, השקיע בלימודים, צמצם פערים בכוחות עצמו ביחס לתלמידים אחרים ובלט בכל תחום שבו הוא נגע. הוא קרא ספרים, אסף מחברים מחברות ישנות כדי ללמוד, ללמוד ועוד ללמוד. הוא גם היה כדורגלן מצטיין. אך היה עליו להחליט אם הוא בוחר בעתיד של כדורגלן – קבוצת הנערים של מכבי תל אביב אז – או בלימודים. היו לו ויכוחים עם אחיו, ולבסוף החליט להשקיע בלימודים. הסיפור הזה, של צעיר ממוצא אתיופי שמעוכב, נעצר ומוכה רק בשל צבע עורו, הגיע לכל בית במדינה, אבל יש עוד סיפורים כאלה, שלא מגיעים לתקשורת. אני רוצה, אדוני היושב-ראש, לשנות את המציאות הזאת, יד ביד עם משטרת ישראל ושר המשפטים.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

זה תופס הרבה אזרחים, לא רק אתיופים.

משה סולומון (הציונות הדתית):

כן, הרבה אזרחים, אתה צודק, אני מספר סיפורים ממני אבל זה נכון לגבי כל אזרח, זה יכול להיות אזרח ערבי, יכול להיות אזרח – פליט, יכול להיות עובד זר, אבל כל אדם שלכאורה לא קשור או לא מתאים לנוף המקומי מייד נעצר ללא איזושהי כוונה שמופיעה. הייחוד בחוק הזה, מהראשונים שלי שמגיע לקריאה ראשונה, הוא לא רק העובדה שהוא עוסק בתיקון עוול לכלל החברה הישראלית ולרוב לאוכלוסיות המופלות שבה, אלא שהוא חוק שבא להסיר סעיף מספר החוקים של מדינת ישראל. אי-ידיעת החוק איננה פוטרת מעונש, אך מה עושים כשכמות החוקים והסעיפים היא חסרת פרופורציות? ספר החוקים של מדינת ישראל עצום. יש בו נכון להיום 1,044 חוקים, וכמו שכולם פה יודעים – עשרות אלפי סעיפים בכל חוק וחוק. רק עכשיו, ברגע זה, יש בכנסת הנוכחית 4,601 הצעות חוק בתהליך חקיקה, רק בשנתיים של הממשלה הזאת. כמובן שלא כולן יושלמו, אך מספיק שאחוז קטן מהן יושלם בכדי להכביד עוד על הבנת ספר החוקים של מדינת ישראל. הגיע הזמן לחשוב על הנושא, הגיע הזמן לנסות להקל ולהסיר חוקים לא רלוונטיים, כאלו ישנים או מתקופת המנדט הבריטי. אני רוצה לציין כאן כתב אחד, עקיבא נוביק, שבסדרת סרטונים קצרים ומשעשעים עבר על הצעות חוק לא רלוונטיות והציע לבטל אותן. אחת ההצעות היא החוק הזה ממש, ביטול עבירת השוטטות. עקיבא קרא לסדרת הסרטונים "עובר על החוק". אבל אני מקווה, ואפעל, שכמה שפחות אזרחים יעברו על החוק, במקרים רבים ללא ידיעה שהם עוברים על החוק. אני קורא מכאן לחבריי חברי הכנסת: בדקו כל חוק, אם הוא מוסיף לספר החוקים, וחפשו סעיפים שאפשר להוריד ולבטל כדי שהחקיקה תהיה יהיה רלוונטית ומשמעותית, וכולם יוכלו לעמוד בה. אני רוצה להודות לחבר הכנסת השר משה ארבל על קידום החוק בעבר, ולהודות לייעוץ המשפטי של משרד המשפטים והמשרד לביטחון פנים, לשר המשפטים ולשר לביטחון לאומי – פנים; לצוות ועדת החוקה, לייעוץ המשפטי וליושב-ראש הוועדה חבר הכנסת שמחה רוטמן, על הסיוע בקידום החוק; ובעזרת השם, גם לצוות מחלקת מחקר של הכנסת על הדוח משנת 2021, שסייע בהכנת החוק. אני רוצה להגיד שעברתי על ספר החוקים וניסיתי להסתכל באיזה אופן אפשר מצד אחד להוסיף חוקים שייעלו את המציאות ובעיקר לאוכלוסיות מודרות, ומצד שני באיזה אופן ניתן להוריד חוקים – שאולי הם היו רלוונטיים, אני לא קובל עליהם מהעבר, הם כנראה היו רלוונטיים בעבר, אבל היום הם כבר לא רלוונטיים, המציאות היא אחרת. איך אנחנו יכולים להוריד סעיפים, להוריד חוקים כך שזה ייטיב עם אוכלוסיות, עם המגוון העשיר של החברה הישראלית, שבה כל אחד רואה בצורה אחרת את האחר – אם זה צבע העור, אולי הלבוש, אולי כלים שהוא אוחז בידיו? כל זמן שאין כוונה ואמצעי, חלילה, לבצע פשע או דבר כזה, אסור אסור לעצור אותו. אני רוצה שכל צעיר כזה – לא מעט צעירים הדרכתי בחיי, לא מעט צעירים מגיעים אליי, הגיעו אליי בעבר, ואמרו לי: תשמע, עצר אותי שוטר. על מה? הייתי בפארק. למה? כי מישהו דיווח על איזה המולה. הוא הגיע אליי, עצר אותי ולא עשיתי כלום. אני מכיר את הילד, והילד צריך להתמודד – נכון שהוא שוחרר, ברוך השם הוא משוחרר, אבל העובדה שהוא נפגש עם שוטר בעוון זה שהוא בצבע עור מסוים או בלבוש מסוים היא דבר שעלול לדרדר את הנוער למקומות לא טובים. אז אני לא קובל על ספר החוקים, אני מבקש קודם כול מחבריי כאן לתמוך בחוק הזה. ב. אני קורא לכולם כאן לעבור על ספר החוקים, לחשוב שנייה: האם הסעיפים מיטיבים עם המציאות או שמא הם עלולים לפגוע באוכלוסייה כזאת או אחרת? ואם כן, להסיר אותם מספר החוקים בצורה מסודרת. ככה נוכל למצוא ספר חוקים נקי, מסודר, שמיטיב עם המציאות, ולא חלילה פוגע באוכלוסייה כזאת או אחרת. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לחבר הכנסת סולומון. אני מבקש לברך אותך על ההצעה. אני חושב שחוק שמגביל את חירותו של הפרט ללא תועלת וללא צורך, צריך לבטל אותו. ובכלל, אני חסיד גדול של ביטול חוקים ולא רק של הוספת חוקים. יישר כוח. נתחיל כעת בדיון האישי. ראשון הדוברים, חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חבר הכנסת דן אילוז – אינו נוכח; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – מוותר; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, מבקשת לדבר? מוותרת. חבר הכנסת מיקי לוי – מוותר. חבר הכנסת אושר שקלים, בבקשה. חבר הכנסת סולומון, זה מסוג ההצעות שאתה אומר לעצמך – איך לא הציעו את זה קודם? שוטטות?

משה סולומון (הציונות הדתית):

היו"ר אמיר אוחנה:

יפה. בבקשה, אדוני.

אושר שקלים (הליכוד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אשתדל לקצר. חברי חבר הכנסת סולומון, אני אנצל את הזמן הזה שאתה כאן, כי המסר שלי הוא בעיקר לצד שלנו בקואליציה, ואני מדבר בעיקר על חוק המעונות. אני מתכוון להצביע בעד, ובגאון להצביע בעד, מסיבה מאוד מאוד פשוטה: אני שחקן קבוצתי. כאשר הבוחר בא ושם פתק מחל, הוא לא הצביע בפתק עבור אושר שקלים, אלא הוא הצביע מחל. ואנחנו כמפלגת שלטון במשטר קואליציוני מחויבים לקיים שותפות ומחויבים לקיים הסכמים ומחויבים גם להתפשר על הרבה מאוד דברים, גם אם זה נוגד אפילו חלק מהעקרונות שלנו, כדי לקיים פה ממשלה חזקה, יציבה, על אחת כמה וכמה כאשר אנחנו מדברים כאן על מלחמה רב-זירתית, בשבע זירות שונות. לכן נדרשת מכל אחת מאיתנו אחריות גדולה מאוד. אם כל אחד יעשה דין לעצמו, יבוא ויתנגד ויגיד: לזה אני לא מסכים ולזה אני לא מסכים, עד אנה נבוא? הרי מה האלטרנטיבה, שתקום פה ממשלת שמאל, חלילה, שתסכן את ביטחון עם ישראל? מה האלטרנטיבה? שתקום פה ממשלת שמאל, כמו שקמה ממשלת ההונאה והשנאה של בנט, לפיד וגנץ, שרימתה את העם והביאתנו גם עד הלום, אפילו?

מאיר כהן (יש עתיד):

המצב הביטחוני, אל תשכח, כפרה עליך, וואו.

אושר שקלים (הליכוד):

אז אני פונה לחבריי בקואליציה: תתעשתו. צריך להפגין פה אחריות. גם אם לא נצא עם כל תאוותנו בידנו, אנחנו צריכים עדיין להבין שיש לנו להחזיר את החטופים, יש לנו הרבה משימות גדולות עלינו, ועדיף להעביר את החוק הזה גם אם אנחנו לא מסכימים עליו במאה אחוז, אבל להעביר אותו ולשמור על יציבות הממשלה. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה לחבר הכנסת אושר שקלים. חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה.

מיקי לוי (יש עתיד):

מצב ביטחוני מעולה.

אושר שקלים (הליכוד):

מי גרם לכך? אתה רוצה שנפתח את זה, מיקי, מי גרם לכך? מי עשה את כל המינויים לפני שלוש שנים?

היו"ר אמיר אוחנה:

רשות הדיבור לחבר הכנסת כסיף, בבקשה.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

תודה. כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, אנחנו תומכים בהצעת החוק. אני רוצה להזכיר, או לספר, ואני אשמח אם חבר הכנסת המציע יקשיב. לפני כמה שנים – אני גר ברחובות – ביקרתי בשכונה שיש בה אוכלוסייה גדולה של יוצאי אתיופיה. נחשפתי להטרדות בלתי נסבלות מצד המשטרה. דיברתי ספציפית, אני זוכר, עם אדם אחד שהוכה קשות כשירד לזרוק את הזבל מהבית, רק בגלל צבע עורו. הדבר הזה הוא בלתי נסבל, והשימוש כתירוץ בשוטטות כלפי אוכלוסייה, כל אוכלוסייה שהיא – וכמובן שיוצאי אתיופיה הם מהאוכלוסיות הבולטות ברדיפה הגזענית הזאת – זה דבר שהוא בלתי נסבל. אבל אני רוצה להפנות רגע את תשומת הלב לצביעות מסוימת שקיימת בחלק מהבית. בנאומים בני דקה עמדה פה אחת מחברות הכנסת היותר-גזעניות, ולצערי יש לא מעטות, ולמעשה התייחסה למוסקים בשטחים כאילו הם משוטטים, במילים אחרות. היא למעשה לא התייחסה לאלה שמוסקים את הזיתים שלהם – והיה לי הכבוד והעונג להיות במסיק בשבת האחרונה יחד איתם, בדיר איסתיא; היא מתייחסת אליהם בדיוק כמו שמתייחסים אל "עברייני השוטטות". יותר מזה, מבחינתה מסיק זה בהכרח טרור. לא אנשים שעובדים את האדמה שלהם, הנגזלת; לא אנשים שמתפרנסים מעצי הזית, מהמטעים, מהשמן, שהם עובדים עליו קשה – וגם יורים בהם, מתנחלים רצחו שניים לפחות, ומכים וכורתים עצים ושורפים. זה לא קיים מבחינתה של אותה חברת כנסת, כי מבחינתה כל ערבי הוא טרוריסט. מה זה מזכיר לי? זה מזכיר לי קטע שנקרא "הוראות ביטחון", שכתב חנוך לוין במחזהו "הפטריוט". אני שיניתי קצת את המילים. אקרא לכם פרפרזה שעשיתי לקטע הוראות הביטחון, כאמור מתוך "הפטריוט" של חנוך לוין. וכך נאמר: עובר ערבי ברחוב ומעיף מבטים עצבניים לצדדיו ולאחוריו, ייחשד כטרוריסט; עובר ערבי ברחוב ומביט קדימה בנחת, ייחשד כטרוריסט קר רוח; עובר ערבי ברחוב ומביט השמיימה, ייחשד כטרוריסט דתי; עובר ערבי ברחוב ומבטו מושפל, ייחשד כטרוריסט ביישן; עובר ערבי ברחוב ועיניו עצומות, ייחשד כטרוריסט מנומנם; לא עובר ערבי ברחוב, ייחשד כטרוריסט חולה. כל החשודים המנויים לעיל ייעצרו. במקרה של ניסיון הימלטות תיירה יריית אזהרה באוויר, והגופה תועבר למכון הפתולוגי.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

כך מתייחסים מכאן לכל ערבי פלסטיני באשר הוא. בושה וחרפה. חבר הכנסת סולומון, תילחם נגד כל גזענות, נגד גזענות כלפי ערבים, נגד גזענות כלפי יוצאי אתיופיה, נגד גזענות כלפי ארצות המזרח, וכן הלאה וכן הלאה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת; חברת הכנסת פנינה תמנו – אינה נוכחת; חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת; חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת, בבקשה. אני נועל את הרשימה, רבותיי.

קריאה:

היו"ר אמיר אוחנה:

אם את רוצה, את תהיי אחרונה. אבל בכל אופן אני נועל את הרשימה כרגע. בבקשה, אדוני. עד שלוש דקות לרשותך.

יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אום אל-חיראן, ראס ג'ראבה, תל ערד, סעווה, אל-באת, ח'רבת אל-וטן, אל-בקיעה, אום אל-בדון – כל אלו הם שמות של כפרים בלתי מוכרים בנגב. כפרים שמאוימים בהריסות. אום אל-חיראן – לפני כמה דקות דיבר על זה יוסף עטאונה – הם קיבלו כבר צווי הריסה. גם ראס ג'ראבה, זה יישוב שנמצא ליד דימונה, אל-בקיעה. אלה הרבה יישובים והרבה תושבים שחיים בתוך היישובים והכפרים הבלתי-מוכרים בנגב, מעל 100,000. במקום שהמדינה תנסה לתת להם פתרונות, לאשר את אותם כפרים, להגיע למשא ומתן עם אותם תושבים בשביל לתת פתרונות לאותם תושבים, במקום זה התושבים בכפרים הבלתי-מוכרים מקבלים רק צווי הריסות, רק איום לפנות אותם. אנחנו זוכרים את הסיפור של אום אל-חיראן מלפני כמה שנים. אנחנו פונים לממשלה, לכל המוסדות ולכל המשרדים שמטפלים בנושא הזה – צריך לתת פתרונות לאותם אנשים. במקום לחשוב איך למגן אותם, איך לשים מיגוניות בכפרים הבלתי-מוכרים, איך לתת מענה לתלמידים, לילדים, איך לנסוע לבתי ספר, להקים גנים ממוגנים, התושבים שם נמצאים כל הזמן באיום של פינוי והריסות בתים. אז הגיע הזמן שהממשלה תיתן פתרונות לתושבים ולאחים שלנו בנגב. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לאדוני. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח. חבר הכנסת ווליד טאהא, בבקשה.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מכובדי היושב-ראש, בתחילה, בנאום הדקה שלי אמרתי שבוצע ירי לכיוון נהג אוטובוס זעיר ויש שני ילדים פצועים, אחד פצוע קשה, אחד בינוני, אבל אני מתבשר שהנהג לא נרצח, הוא פצוע פצעים קשים. אני מאחל לו החלמה ובריאות שלמה. החוק שלך, חבר הכנסת סולומון, הוא חוק ראוי. אני לא ראיתי את החוק שאתה מבקש לבטל, שמדבר על תופעת השוטטות. ומה זה להגדיר תופעת שוטטות? לטעמי מי שחוקק את החוק הזה התכוון לסוג מסוים של נערים, שכנראה, כנראה הציקו לו, לשכונה שלו, לסביבה שלו, והוא העלה את ההצעה הזאת, שמדברת על נער משוטט. אז יש בהצעה באמת משום היבטים סטיגמטיים כאלה. אני לא מתאר לעצמי שכל נער במדינה שנמצא בסביבה שהיא לא שלו הוא בבחינת נער משוטט, אלא יש נערים שאפשר להצביע עליהם – לפי חזות, לפי צבע – ולהגדיר נער כנער משוטט. אז כן, אנחנו קוראים לנערים מעל דוכן זה, כל הנערים – לא משנה מאיזה מוצא הם, לא משנה מאיזה עדה הם – לפעול אך ורק על פי החוק, לא להפריע לאיש, לא לעבור על החוק, אבל יש לאפשר לכל אדם להסתובב היכן שהוא רוצה, כמובן עם שמירה על החוק ועל הכללים. החוק הזה ראוי באמת לביטול, ואנחנו נתמוך בהצעת החוק שלך. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

מאה אחוז. חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חבר הכנסת עמית הלוי – אינו נוכח; חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח; חברת הכנסת צגה מלקו – אינה נוכחת; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת. חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה.

נאור שירי (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. קודם כול, אני רוצה להצטרף לדברים שציינת. הצעת חוק מעולה, ומבחן הצעת החוק המעולה זה בדיוק מה שנאמר: איך לא חשבנו על זה קודם. אני מתחבר לגמרי לאג'נדה שצריך לדלל כמה שיותר בחקיקה, אבל זו כבר סוגיה אחרת. האמת שלא תכננתי לדבר, אבל איכשהו חבר הכנסת אושר שקלים – בכוונה אני גם מזכיר את השם, כדי שאהיה מספיק הגון לתת לך להשיב – עלית לפה ובאווירת ביחד ננצח טענת: אם חס וחלילה תעלה לפה ממשלת שמאל, זו תהיה מפלה לביטחון מדינת ישראל. ניסיתי לצטט מילה במילה, אבל זה הרעיון המסדר. אני רוצה להתייחס לזה משתי נקודות: 1. בממשל דמוקרטי יכול להיות – אני יודע שזה לא קרה הרבה ב-30 השנים האחרונות – יכול להיות שתהיה ממשלה אחרת. זה לא נוגד שום דבר בערכים הדמוקרטיים. זה פעם אחת. אבל צריך להיות עם כישלון לוגי מעוות כדי להגיד את המשפט שאמרת, ואני אסביר למה. כי ממשלה אחרת, נניח אתם – כל מה שלא אצלכם זה שמאל, אני שם את זה בצד, לזה התרגלנו; להגיד שממשלה אחרת תביא למפלה בביטחון ישראל, וזו חס וחלילה הסיבה שאסור שהיא תעלה, נוכח המציאות הזו באמת יש יכולת מעוותת שבה אתם לוקחים את המציאות – – –

אושר שקלים (הליכוד):

אתה רוצה שנפתח את זה?

נאור שירי (יש עתיד):

אמרתי את השם שלך לא סתם, כדי שלא תפריע לי. אין לי בעיה לעשות את הפינג-פונג הזה, רק אם יעצרו את הזמן. בכוונה אני אומר את השם שלך. יש כאלה שהם נמנעים, כי הם מפחדים.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת שקלים דיבר, כולם הקשיבו, עכשיו הוא משיב.

נאור שירי (יש עתיד):

אתה יכול לעלות אחרי זה. אתה לא יכול להיות עם היגיון בריא ולהגיד שאם לא הייתה ממשלה אחרת, או תעלה ממשלה אחרת, ביטחון ישראל ישתפר נוכח השנה האחרונה. תגיד, זה פשוט לא יכול להיות.

אושר שקלים (הליכוד):

אתם הייתם – – – אני שואל. אני שואל.

נאור שירי (יש עתיד):

אל תגיד לי "אתם", אני לא פחות פטריוט ממך.

אושר שקלים (הליכוד):

לא אמרתי את זה.

נאור שירי (יש עתיד):

לא עשיתי פחות צבא ממך, אני בטוח שהרבה יותר, כנ"ל מילואים, וגם בתפקידים יותר טובים. אל תעשו לי את ההרצאות האלה, כי יש קטע כזה שפונים אלינו ואומרים: מה, פטריוטיות.

אושר שקלים (הליכוד):

– – – שאלה פשוטה – מי הביא את כל המינויים.

נאור שירי (יש עתיד):

תגיד, השנה, עם האירועים החמורים ביותר בתולדות מדינת ישראל מאז השואה, עולה לפה חבר כנסת מנותק ואומר שחס וחלילה יכול להיפגע ביטחון ישראל.

אושר שקלים (הליכוד):

מי הביא עלינו את הסכם הגז?

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת שקלים.

נאור שירי (יש עתיד):

איפה הייתם כשטבחו בנו, כשאנסו אותנו, כשכבשו אותנו, כשהפכנו פליטים בארצנו?

אושר שקלים (הליכוד):

מי הביא את הסכם הגז? על מה אתה מדבר? מי הביא את כל המינויים האלה?

נאור שירי (יש עתיד):

אתה צריך באמת להיות עם מוח מעוות וכישלון לוגי אפסי, עם אפס מוסר – –

אושר שקלים (הליכוד):

על מה אתה מדבר? מי מינה את כל צמרת המערכת הביטחונית?

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת שקלים, אני לא רוצה לקרוא לך.

נאור שירי (יש עתיד):

– – עם אפס הבנה בסיסית של המילה "ביטחון" והמילה "ממשלה" והסיבה והתוצאה.

אושר שקלים (הליכוד):

– – – על זה אתה לא מסוגל לענות.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת שקלים, קריאה ראשונה.

נאור שירי (יש עתיד):

תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

מכובדי היושב-ראש, הצעת חוק השוטטות היא הצעה חיובית, שאנחנו נתמוך בה. גם יש אכיפה סלקטיבית, מה עוד שהאנשים הנוגעים בדבר שייכים לפריפריה – אתיופים, החברה הערבית וכדומה. יש עוד תופעה שדיברנו עליה בעבר, לפני כמה שנים, אבל היא נמשכת למרות שיש חוק אחר שמונע אותה, וזה הקבצנים, בעיקר הילדים, ברמזורים. אתה רואה ילדים שמישהו מפעיל אותם מרחוק, כאילו זה מיזם, עם השפלה, בלי כבוד אנושי. העלינו את זה ופנינו למי שצריך כאן, ובכל זאת התופעה הזאת ממשיכה להתקיים, אולי להתרחב לפעמים. יש חוק אחר, חוץ מחוק השוטטות, שמאפשר למשטרה לפעול, לרשויות רווחה, במיוחד כאשר מדובר על קבלנים שמביאים את הילדים האלה. זה משהו לא אנושי. עכשיו אני קורא שיש עוד פרשה ביטחונית שנחקרת ב-433 עם – לא יודע אם יש צו איסור פרסום, אבל ידוע מה הפרשה החדשה. היא פרשה מתחילת המלחמה.

נאור שירי (יש עתיד):

איך כולם יודעים ואני לא יודע.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

לא, התפרסם משהו בתחילת המלחמה – – –

נאור שירי (יש עתיד):

איך אתה יודע ואני לא.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

התפרסם משהו בתחילת המלחמה על מישהו שהגיש תלונה על שינוי פרוטוקולים – כנראה שזה זה. האמת, אתמול – – –

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

לא, לא קשור. שוטטות אחרת. נאור, אתמול היה מחזה מעניין מאחורי המליאה: ראיתי את אחד מעוזרי ראש הממשלה מסתובב חופשי. הוא לא עצור.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

זה חריג.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

זה חריג בימים אלה.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

זה חריג. אמרתי: הינה, לא כולם עצורים. הוא הסתובב חופשי, לא הרגיש מאוים. האמת, ששמעתי – עופר, אתה סיפרת לי על מישהי שאמרה שהמסיק זה כדי לאסוף מודיעין.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

אני אמרתי.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

את אמרת לי – שניכם. (אומר בערבית: שאללה יעזור לה, מה תראה?) יעני, אנשים כאלה צריכים עזרה, סיוע, טיפול. אבל זה לא רק אנשים שצריכים טיפול, זה פשיזם מובהק. בדיון פה בוועדות הכנסת החסויות אמרו שעד עכשיו נהרגו, נרצחו, שבעה פלסטינים במסיק הזיתים, ורם בן ברק הזכיר את זה היום בוועדה. זה היה בשידור בערוץ הכנסת.

קריאה:

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

כמה זה נורא שגם הורגים את החקלאים הפלסטינים, את אלה שמגיעים למסוק זיתים, וגם אחר כך אומרים את השטויות האלה. גם לפשיזם לעיתים אין גבול בתקופה הזאת. תודה.

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

אחמד, רם בן ברק יתפקד אליך בסיבוב הבא.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חבר הכנסת אריאל קלנר – אינו נוכח. אני מזמין את חבר הכנסת משה סולומון לסכם את הדיון – מוותר. אם כך נעבור להצבעה. מטעם הממשלה רוצים לסכם או שנעבור להצבעה? נעבור להצבעה. אם כן, אנחנו מצביעים על הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 154) (ביטול עבירת השוטטות), התשפ"ה–2024, בקריאה הראשונה. הצבעה כעת. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 33 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 154) (ביטול עבירת השוטטות), התשפ"ה–2024, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.

היו"ר אמיר אוחנה:

33 בעד, אין מתנגדים, אין משוטטים. אני קובע כי הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 154) (ביטול עבירת השוטטות), התשפ"ה–2024, אושרה בקריאה הראשונה ותחזור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית.

היו"ר אמיר אוחנה:

נעבור לנושא הבא של סדר-היום – הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 67) (סמכויות סוהר מחוץ לבית סוהר), התשפ"ה–2024, של חבר הכנסת צביקה פוגל, לקריאה הראשונה. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת פוגל להציג את הצעת החוק. בבקשה, עד עשר דקות לרשותך, אדוני.

צביקה פוגל (עוצמה יהודית):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (תיקון מס' 67) – הדנה בסמכויות סוהר מחוץ לבתי הסוהר – התשפ"ד–2024, לקריאה הראשונה. אדוני היושב-ראש, כולנו ראינו את המפות שאיתן נכנסו מחבלי נוח'בה למדינת ישראל, מפות שהובילו את המחבלים אל הקיבוצים, אל היישובים, אל הבסיסים, אל סמלי שלטון כמו תחנות משטרה ובתי סוהר. לצערי הרב, אדוני היושב-ראש, יש בקרבנו מי שעדיין לא הפנים את מה שהמחבלים הארורים הללו השכילו להבין: מתקני שירות בתי הסוהר הם לא רק סמלי שלטון – הם מחזיקים בתוכם אויבים יצירתיים, שיש להם את כל הזמן שבעולם לחשוב ולתכנן איך לפגוע במתקני הכליאה, בלוחמי הכליאה, ובעיקר – איך לברוח ומאיפה לתקוף אותנו או את בתי הסוהר. אדוני היושב-ראש, זה לא סוד, ואני בטוח שחברי הכנסת שמגיעים אליי לדיונים בוועדה מכירים את האיומים שעימם מתמודדים שירות בתי הסוהר בכלל ולוחמי הכליאה בפרט. חבריי חברי הכנסת, מאז מלחמת שמחת תורה, האיומים מבין כותלי הכלא – ולא פחות, מחוץ לכלא – רק הלכו והתעצמו; איומים שנובעים מהיותו של מתקן הכליאה סמל שלטון ומהערך התודעתי שנמצא שם. מעבר לפתיחה של אגפים ייעודיים לאותם מחבלי נוח'בה, שירות בתי הסוהר עיצב מחדש את תפיסת ההפעלה שלו באשר לאיומים מבית ומחוץ, ולצד הסמכויות שאנחנו מאשרים היום, שירות בתי הסוהר מעבה כל הזמן את אבטחת מתחמי הכליאה באמצעים שמטבע הדברים לא ראוי לפרט כאן. הצעת החוק שיזמתי, אדוני היושב-ראש, מטרתה לספק ללוחם הכליאה סמכויות נוספות במסגרת הגנה על מתקני הכליאה ולשם מילוי תפקידו גם מחוץ לבתי הסוהר. בהצעת החוק מוצע לתקן את סעיף 95ב לפקודת בתי הסוהר ולהרחיב את הסמכויות שממילא כבר מוקנות לו, לדוגמה עיכוב ומעצר גם בסביבתם הקרובה של מתקני הכליאה וכן בעת ליווי עציר, וחלילה במצב של מרדף אחרי אסיר נמלט. בנוסף, חבריי חברי הכנסת, ההצעה מבקשת להקנות לסוהר סמכות לדרוש מכל אדם המונע ממנו למלא את תפקידו, שיזדהה בפניו, יאפשר לערוך חיפוש על גופו ובכליו, להשתמש בכוח ככל שיידרש, לתפוס חפצים, והכול בתנאים מוגדרים ובהתאם למגבלות החוק. מוצע כי סמכויות אלה יינתנו גם ליחידת ההשתלטות של שב"ס וליחידות שיעסקו באכיפת צימוד אלקטרוני ובמקרים שבהם קיים חשד סביר כי אדם עומד לפגוע בעובד שירות בתי הסוהר או בבן משפחתו. חבריי חברי הכנסת, עוד מוצע במסגרת הצעת החוק להחיל את סעיף 19 לחוק הגנת הפרטיות על שירות בתי הסוהר, כך שלוחמי הכליאה יהיו פטורים מנזק שייגרם כתוצאה מפעולה שבוצעה על ידי לוחם כליאה במסגרת מילוי תפקידו באופן סביר. זאת, דרך אגב, בדומה לשאר כוחות הביטחון, שהסעיף הזה חל עליהם, לדוגמה משטרת ישראל, שב"כ, המוסד וכו'. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מדובר בשינוי שהוא נחוץ ומתבקש בעבור שירות בתי הסוהר. רק לאחרונה שמענו כולנו על הרצח הנורא של לוחם הכליאה יוחאי אבני, זיכרונו לברכה. אני מודה כי לא בטוח שבמקרה הספציפי הזה הסמכויות היו מונעות את הרצח, אך בהסתכלות רחבה על האיומים כלפי לוחמי הכליאה ומתקני הכליאה, זאת חובתי לספק מטריית הגנה רחבה, ולעשות ככל שביכולתי על מנת להגן על לוחמי הכליאה, שכל אחד מאיתנו, אזרחי ישראל, חב להם על השירות המסור שלהם למען המדינה. בהזדמנות הזאת אני מבקש להודות לצוות הוועדה בראשות לאה גופר ולצוות המשפטי בראשות עו"ד מירי פרנקל שור על שיתוף הפעולה האין-סופי שלהם איתי, גם במסגרת הצעה זו. אני מפציר בכם, חבריי חברי הכנסת, להצביע בעד הצעת החוק. זו עוד שכבת הגנה ללובשי המדים, שאנחנו שולחים לשם כדי לאפשר לנו ביטחון אישי וציבורי. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לחבר הכנסת פוגל. נעובר כעת לדיון האישי. חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חבר הכנסת דן אילוז – אינו נוכח; חבר הכנסת וליד אלהואשלה – מוותר; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – מוותרת; חבר הכנסת מיקי לוי – מוותר; חבר הכנסת אושר שקלים – אינו נוכח; חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מדברת. מאה אחוז. אני קובע כי רשימת הדוברים נעולה. בבקשה, עד שלוש דקות לרשותך, גברתי.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

תודה. כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, האמת, אני יכולה להבין את האירוע ב-7 באוקטובר, ויכולה לקלוט את הממדים שלו ואת התחושה, ואת כל מה שקרה לאחר מכן ועד עכשיו, ומסתכלת על התמונה בצורה כוללת. אבל לצערי הרב ישנם לא מעט אנשים, רוב של האנשים בבית הזה, שעומדים – – –

קריאה:

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אני יכולה להבין את הצד השני בהרגשה שלו וגם במחשבה שלו. אבל מצד שני, אנחנו כאן שליחי ציבור, אנשים שאמורים להיות מביני עניין, שצריכים להתנהל בהיגיון. לא יכול להיות שהעולם כאילו נעצר במקום הזה ב-7 באוקטובר 2023 ולא זז משם, וכל דבר אנחנו משליכים על היום הזה; כל הזמן אנחנו מתחרים על חקיקה כאילו זאת המציאות הרגילה, הנורמטיבית, שנמצאת כל השנה. לא יכול להיות שאנחנו נתנהל כל הזמן מהעמדה הזאת.

היו"ר יבגני סובה:

חבר הכנסת גואטה. חבר'ה, האולם ריק ועדיין יש רעש. חברים, בואו, תכבדו אותה. תודה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אני יכולה להבין שיש סיטואציה, נסיבות. צריך להכניס את זה לתוך החוק, או ההצעה, ולא להשאיר אותו פתוח, כאילו זאת התמונה הנורמטיבית במדינה; כאילו כולם עכשיו מאוימים וכולם, כל מי שזז ברחוב שלא מתאים לדעה שלי או למראה שלי, אז הוא האויב שלי, והוא הולך – עליהום עליי, הולך להרוג אותי, אני צריכה להתחרות מי קודם – מי יורה את הכדור קודם. אני חושבת שזה מצב מאוד מאוד מעוות, וההצעה הזאת פרוצה מכל הצדדים. היא מאפשרת לכל בן אדם, בזכות החוק – לא משנה כמה החשש סביר, אמיתי או לא אמיתי – לנקוט פעולה. אחר כך יתברר שהבן אדם בכלל לא איים, לא רצה לתקוף – לא, לא, לא – כל הדברים האחרים. לכן, אני חושבת שההצעה הזאת לא ריאלית, ולכן אני אתנגד להצעה הזאת. תודה.

היו"ר יבגני סובה:

תודה רבה לחברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. אדוני המזכיר, אני רק רוצה – לפי הרשימה. אני רואה שהבא הוא מס' 10. חברת הכנסת לא הייתה במקום מישהו. פנינה תמנו היא הדוברת הבאה לפי הרשימה? אוקיי. חברת הכנסת פנינה תמנו – אינה נוכחת; חברת הכנסת שרון ניר – מוותרת; חבר הכנסת יוסף עטאונה – מוותר; חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – מוותר. לא רוצה לדבר? אוקיי. אני רואה שחברת הכנסת מלינובסקי ואיימן עודה לא נמצאים. חבר הכנסת ווליד טאהא, בבקשה, שלוש דקות.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כבוד היושב-ראש, האמת, התכוונתי לוותר ולא לדבר אבל לא יכולתי להתאפק אחרי ששמעתי את דבריה של חברת הכנסת אסון הר מלך, שהפכה את הקורבנות – הקורבנות הפלסטינים שנאנקים תחת ההתנכלויות הבלתי-פוסקות של המתנחלים בשטחים הפלסטיניים הכבושים – בעונת המסיק, מסיק הזיתים, ובכלל; האזרחים הפלסטינים בשטחים הכבושים סובלים למוות מהתנכלויות של המתנחלים, שנכנסים אליהם לשדות, תוקפים אותם ויורים בהם – –

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

מחבלים, מחבלים.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

– – הורגים להם את העדרים שלהם, משחיתים להם את העצים שלהם. ואחרי זה היא מגיעה לפה כדי להתלונן שהקורבן, הקורבן הפלסטיני, שסובל מהמעשים האומללים, שמנוגדים – – –

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

אוי, נכון, אתם נרצחים, אתם נאנסים. מסכנים. מסכנים.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

הם נמצאים שם גם בניגוד לחוק הבין-לאומי, והם עושים פשעים – –

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

תומכי טרור.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

– – נגד האנושות, נגד הפלסטינים, שנמצאים תחת כיבוש, בשדות שלהם, בבתים שלהם.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

– – – תומכי טרור.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

נכנסים אליהם ליישובים, לכפרים – –

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

תומכי טרור.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

– – שורפים רכבים, שורפים בתים.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

תומכי טרור.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אתם מבצעים שם פשעי מלחמה.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

תומכי טרור.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

ויש לך את החוצפה – – –

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

אתה נותן גיבוי לרצח.

היו"ר יבגני סובה:

חברת הכנסת סון הר מלך, תודה, תודה רבה.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

יש לך את החוצפה. חוצפנית. יש לך את החוצפה לבוא לדבר – –

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

– – על זה שהפלסטינים שהולכים לעסוק במסיק הזיתים, תוקפים מתנחלים.

היו"ר יבגני סובה:

חברת הכנסת לימור סון הר מלך, תודה, תודה. תודה רבה.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כמה שקר את יכולה לפזר?

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כמה שקר את יכולה לפזר?

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

– – – שלך לא יודע להבדיל בין אמת לשקר – – –

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

את נמצאת בשטחים הכבושים לא כדין.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

– – – שקר.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

בניגוד לחוק הבין-לאומי.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

נחלת אבותינו. נחלת אבותינו. נחלת אבותינו על אפך ועל חמתך.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

היום שבו את תצאי משם קרב. שם תקום מדינה פלסטינית ללא המתנחלים שלך, בלעדייך.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

– – – נחלת אבותינו. נחלת אבותינו.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

הפלסטינים יחיו בחירות ובכבוד, ולא יראו אותך יותר.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

– – – הארץ הזאת, נחלת אבותינו – – –

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

למה הם צריכים לראות אותך ואת הנערים שמבצעים את הפוגרומים בהם כל יום? למה הכיבוש המשחית הזה?

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

פראי אדם, פראי אדם, אתם – – – פראי אדם – – –

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

הכיבוש הנפשע הזה, שמייצר אנשים כמותך. למה הוא צריך להימשך?

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

מחבלים, טרוריסטים, מחבלים. פראי אדם.

היו"ר יבגני סובה:

תודה רבה לחבר הכנסת ווליד טאהא. חבר הכנסת חמד עמאר.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

– – – את הארץ הזאת. זאת נחלת אבותינו, על אפכם וחמתכם.

היו"ר יבגני סובה:

חברת הכנסת סון הר מלך, תודה.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

ואתם לא תהיו פה.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

את כובשת – – –

היו"ר יבגני סובה:

חבר הכנסת ווליד טאהא. חברים, חברים.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

זו נחלת אבותינו.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

– – – ואת תפסיקי להיות שם.

היו"ר יבגני סובה:

כל עוד אלו חילופי דברים ביניכם – – –

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

נחלת אבותינו – – –

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

את תפסיקי להיות שם – – –

היו"ר יבגני סובה:

תודה. חבר הכנסת טאהא. חבר הכנסת טאהא, תודה רבה.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

היא פועלת תוך כדי שאני מדבר.

היו"ר יבגני סובה:

כי אתה פונה אליה, ובגלל זה אני לא עוצר אותה. לו היית מדבר למליאה, הייתי עוצר אותה. חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חבר הכנסת עמית הלוי – אינו נוכח. חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה. חברים, אתם פה ותיקים בבית הזה, אתם יודעים שכאשר אתם פונים לחברי כנסת והם מגיבים, יש עימות ביניכם. אם אתם לא תפנו ולא תדברו לחבר הכנסת, אז אני אעצור ואתן לך את זכות הדיבור המלאה. אבל אתה פנית אליה, גם בשם, גם בפנייה, אז אתה רוצה שהיא תשתוק ולא תגיב? אז היא הגיבה לך.

יונתן מישרקי (ש"ס):

סובה, היושב-ראש פה להשליט סדר.

היו"ר יבגני סובה:

תודה על הטפת המוסר. תודה, מישרקי. תודה. רשמתי את זה להבא. תודה. בבקשה, שלוש דקות, אדוני.

גלעד קריב (העבודה):

מי כבוד השר? השר קרעי, אני רואה.

היו"ר יבגני סובה:

השר קרעי. הוא עוקב אחריך בדריכות, אני בטוח בזה.

גלעד קריב (העבודה):

האמת שכן.

היו"ר יבגני סובה:

בבקשה, שלוש דקות.

גלעד קריב (העבודה):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בעוד ארבעה ימים ימלאו 400 ימים לאסון ולמלחמה, 212 ימים מאז ההצהרה של נתניהו שאנחנו כפסע מן הניצחון המוחלט, 60 ימים מאז מסיבת העיתונאים האחרונה של ראש הממשלה. אדוני ראש הממשלה ואדוני שר הביטחון, מה התוכנית? מה התכלית של המהלך הנרחב בצפון הרצועה? מה התוחלת של המשך הלחימה? הרי לכל בר-דעת ובעל יושרה ברור שהדרך היחידה להחזיר את החטופים במהרה היא בעסקה כוללת שאחד ממרכיביה היסודיים הוא סיום הלחימה בעזה. הרי לכל בר-דעת ולב דואג ברור שדפוס הפעולה הצבאי הנוכחי יביא להרוגים רבים בקרב חיילינו ולעוד ועוד משפחות שהמבשר ידפוק על דלתן. הרי לכל בר-דעת ובעל מצפון ברור שאנחנו בעיצומו של משבר הומניטרי דרמטי בכל רחבי הרצועה, ושכן, ישנה עלייה משמעותית במספר התושבים הפלסטינים שנהרגים ונפצעים. והרי לכל בר-דעת ובעל תחושת אחריות ברור שישראל תתמודד עם לחץ בין-לאומי הולך וגובר, בראש ובראשונה מצד ידידותיה, תהא תוצאת הבחירות בארצות הברית אשר תהא. אז נכנסנו לח'אן יונס ולרפיח, כבשנו את ציר פילדלפי, חיסלנו את סנוואר ואת דף. מה הלאה?

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

כל הדברים שאתם לא רציתם לעשות. כל הדברים האלה שאתם לא רציתם לעשות.

היו"ר יבגני סובה:

חבר הכנסת מלביצקי, תודה. אל תפריע.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

היו"ר יבגני סובה:

חבר הכנסת מלביצקי, חנוך, תודה.

גלעד קריב (העבודה):

תוכנית האלופים, התנחלויות בעזה, ניקוי צפון הרצועה מיושביו? לממשלה הזאת אין ולא הייתה תוכנית אסטרטגית להחליף את החמאס בגורם שלטוני פלסטיני או בין-לאומי אחר.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

אנחנו נשלוט ברצועה.

גלעד קריב (העבודה):

התוצאה ברורה: גרירה של צה"ל ומדינת ישראל כולה לשהות מדממת של שנים ברצועה – החלום הוורוד של סמוטריץ'; האסון והסיוט של כולנו.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

התיישבות ברצועה.

גלעד קריב (העבודה):

האם נבחרי הציבור וכל אזרחי ישראל לא צריכים לשמוע מראש הממשלה ומשר הביטחון מהי התוכנית שלהם? האם אנחנו לא זכאים לשמוע אם ניוד האוכלוסייה מצפון הרצועה הוא באמת זמני, או מדוע מסדרון נצרים אינו מסדרון אלא שטח של 40 קילומטר רבוע, שהולך וגדל בכל יום? האם איננו מבינים את מחיר הדמים שישלמו חיילי צה"ל הגיבורים על מעבר ממלחמת הכרעה למלחמת התשה ודשדוש? האם איננו מבינים את המחיר המוסרי והערכי של הכיבוש דה פקטו המלא של הרצועה? ומעל הכול, אדוני – עוד שניות אחדות – מעל הכול, קול דמי אחינו שזועקים אלינו מן האדמה, מן המנהרות האפלות. עד מתי הם ימתינו? עד אשר כל ה-101 יצטרפו להדר גולדין ולאורון שאול, זכרם לברכה? לרון ארד? הגיע הזמן לומר די. די להפקרה. די לטיוח. די לשקרים.

היו"ר יבגני סובה:

תודה.

גלעד קריב (העבודה):

עסקה, סיום המלחמה, הסדרה אזורית וועדת חקירה.

היו"ר יבגני סובה:

תודה רבה לחבר הכנסת גלעד קריב. חברת הכנסת צגה מלקו – אינה נוכחת; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חבר הכנסת אריאל קלנר – אינו נוכח. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. שלוש דקות, בבקשה.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

מכובדי היושב-ראש, בהמשך לדברים של חבר הכנסת קריב, הוכרזו מטרות מלחמה, (אומר בערבית: מטרות המלחמה:) חיסול חמאס, החזרת חטופים, והחזרת תושבי הצפון.

היו"ר יבגני סובה:

רגע, חבר הכנסת גואטה, אני שומע אותך יותר מאשר אני שומע את חבר הכנסת טיבי.

ששון ששי גואטה (הליכוד):

אני לא רוצה להפריע לחבר הכנסת טיבי.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

תודה רבה. תודה רבה.

היו"ר יבגני סובה:

אז אל תפריע. תודה.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

(אומר בערבית: שלוש מטרות למלחמה – חיסול חמאס, החזרת החטופים והחזרת תושבי הצפון.) זאת הייתה החלטת ממשלה.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

אתה תומך בחיסול חמאס, טיבי?

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

חיסלתם את סייד חסן נסראללה (בערבית: והנהגת חיזבאללה.)

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

אתה תומך בחיסול חמאס?

היו"ר יבגני סובה:

חבר הכנסת מלביצקי – רגע, שנייה, תעצור שנייה. למה? תן לו שלוש דקות, הוא ידבר. אם יש לך שאלה, תוכל לשאול אותו בפרסה. בבקשה.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

אבל אני רוצה שישמעו כולם. זו שאלה שעם ישראל צריך לשמוע.

היו"ר יבגני סובה:

בסדר, אבל לא במסגרת של שלוש דקות שיש לו בדיון אישי.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

האם אחמד טיבי תומך בחיסול חמאס, כן או לא?

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

אתה נגד הרג ילדים פלסטינים? אתה מגנה הרג ילדים פלסטינים?

היו"ר יבגני סובה:

אל תיכנס לעימות. אל תיכנס לעימות. אם תיכנסו לעימות, זה לא ייגמר.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

מה זה?

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

האם אתה מגנה – אתה או הם מגנים הרג של ילדים פלסטינים? 16,000.

היו"ר יבגני סובה:

אוקיי, אז אני ממשיך את הזמן.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

אנחנו מגנים בהחלט הרג באשר הוא הרג. אתם לא.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

אף אחד מכם לא גינה.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

אתם לא. אתם לא.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

מי שלא גינה הרג של ילדים פלסטינים לא יטיף מוסר לאף חבר כנסת ערבי.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

לא, אנחנו כן נטיף. אנחנו כן נטיף.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

אנחנו כן נטיף.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

לא רוצה לשמוע מכם שום הטפה.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

כי אתה אורח פה. אתה אורח פה.

היו"ר יבגני סובה:

טוב, תודה. תודה.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

שום שאלה. לא גינוי, לא טרור.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

אתה תומך טרור, ואתה אורח פה.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

אתם תומכי טרור באופן ממלכתי. ממלכתי.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

אתה תומך טרור ואורח פה, זה בדיוק העניין.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

ולכן – אדוני, אני מתחיל מההתחלה.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

תומך טרור ואורח פה, זה מה שאתה. על 7 באוקטובר לא עמדתם.

היו"ר יבגני סובה:

קיבלתם כל אחד חצי דקה. מספיק.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

ישבתם שם, צחקתם ושתיתם קפה.

היו"ר יבגני סובה:

חבר הכנסת מלביצקי, אתה גם סגן יו"ר. אתה רוצה שאני אקרא אותך לסדר? באמת, לא רוצה. אני לא רוצה לקרוא אותך לסדר, בסדר?

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

היו"ר יבגני סובה:

לא צריך הערות. לא צריך. בבקשה, תמשיך. אני אוסיף לך דקה לזמנך.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

יש רק ח"כ אחד שהורשע בתמיכה בטרור. אלה היו מטרות המלחמה. חיסלתם את הנהגת חמאס – הנייה, סנוואר, חיזבאללה, נסראללה. תושבי הצפון חזרו? לא חזרו. 101 חטופים חזרו? לא חזרו. אתם גם לא רוצים להחזיר אותם. נתניהו מטרפד כל עסקה. החזרתם את תושבי הצפון? אמרנו שלא. מה כן קרה? אגב, הוגברו – יותר התקפות, שני הארגונים הפכו להיות יותר אגרסיביים אחרי החיסולים. סימן שזה מה שאמרנו, שזו נקמנות. האמת, (אומר בערבית ומתרגם:) מה אתם רוצים? לא ליישם את המטרות האלה. אתם רוצים להכניע את העם הפלסטיני, ולכן 80% מהבתים בעזה הוחרבו, אין תשתיות, יותר מ-16,000 ילדים הרוגים, אלפי נשים, ובצפון הרצועה יש פשע מלחמה של טיהור אתני, שמתבצע בעצם הימים האלה, ומי שמסית לו הוא אדם שצריך לעמוד לדין על פשעי מלחמה. קוראים לו גיורא איילנד; לא רק המבצעים – הוא, המסית. אגב, הוא לא ביביסט, גיורא איילנד. הוא אשכנזי קפלניסט, אפילו מתנגד להפיכה המשטרית. והוא אורח קבוע באולפנים, מסית לפשע מלחמה, מאולפן לאולפן. אתם רוצים להכניע את העם הפלסטיני.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

ניצחון – – –

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

להרוג מחבלים ולהכניע. להרוג מחבלים ולהכניע. להרוג מחבלים ולהכניע.

אושר שקלים (הליכוד):

היו"ר יבגני סובה:

חבר הכנסת שקלים, אתה כבר בקריאה.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

להרוג מחבלים ולהכניע. להרוג מחבלים ולהכניע.

היו"ר יבגני סובה:

לסיום. משפט לסיום.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

לא תצליחו. לא תצליחו. לא תצליחו. לא תצליחו – –

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

להרוג מחבלים ולהכניע. להרוג מחבלים ולהכניע.

היו"ר יבגני סובה:

תודה. תודה. זהו.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

להרוג מחבלים ולהכניע את החברים המחבלים שלך.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

– – באמצעות הרעבה וטיהור אתני בצפון הרצועה.

היו"ר יבגני סובה:

חבר הכנסת טיבי, משפט לסיום. זהו, נגמר הזמן. נתתי לך דקה.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

יש זמזומים מהצד הזה.

היו"ר יבגני סובה:

נתתי לך יותר מדקה.

אושר שקלים (הליכוד):

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

יש זמזומים.

היו"ר יבגני סובה:

בבקשה. זהו. זהו. זהו. בוא נסיים כאן.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

תראה, אני בכנסת הבאה אהיה בטוח, אתה לא בטוח, כי אנשים לא זוכרים מה השם שלך.

אושר שקלים (הליכוד):

– – – בעזה – – – בעזה תדבר ככה. בעזה תדבר ככה.

היו"ר יבגני סובה:

תודה. תודה רבה.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

אנשים לא מכירים אותך – – – שאתה צועק על אחמד טיבי. קום, קום.

אושר שקלים (הליכוד):

– – – לא כאן. אני לא הייתי יועץ של רוצח. אני לא הייתי יועץ של רוצח.

היו"ר יבגני סובה:

אני ביקשתי לסיים, חבר הכנסת טיבי.

אושר שקלים (הליכוד):

אתה יועץ של רוצח. אתה יועץ של רוצח.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

השעון מתקתק, טיבי.

היו"ר יבגני סובה:

אני אטפל בו. תודה. תודה רבה. זהו. נגמר הזמן. אני אטפל בו.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

מתקתק לך.

אושר שקלים (הליכוד):

היו"ר יבגני סובה:

חבר הכנסת שקלים, אתה בקריאה שנייה.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

אגורה. חבר הכנסת אגורה, אגורה. אתה לא שקלים, אתה אגורות. אתה אגורות, לא שקלים. שב, שב.

היו"ר יבגני סובה:

רגע, שנייה, תן לי. טיבי, טיבי – – –

אושר שקלים (הליכוד):

אתה יועץ של רוצח, יועץ של רוצח.

קריאות:

היו"ר יבגני סובה:

מספיק, מספיק. לא, לא, לא אתן. זהו, אני מבקש, סדרנים. תודה, תודה.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

אתה עלוב, אתה עלוב.

קריאה:

– – – אטלע ברא.

אושר שקלים (הליכוד):

– – – אטלע ברא. תומך טרור. שב בשקט.

היו"ר יבגני סובה:

חבר הכנסת אושר שקלים, אני קורא אותך לסדר בפעם השנייה. אתה כבר היית בפעם הראשונה. חבר הכנסת מלביצקי, פעם ראשונה אני קורא אותך לסדר, גם.

אושר שקלים (הליכוד):

תומך טרור, תומך טרור.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

אגורות, אגורות – – –

אושר שקלים (הליכוד):

שב בשקט. תומך טרור. יועץ של רוצח.

היו"ר יבגני סובה:

חבר הכנסת שקלים וחבר הכנסת טיבי. חבר הכנסת טיבי, תודה. אושר, חבר הכנסת שקלים, אתה כבר בשתי קריאות. עוד שנייה אני אוציא אותך מהאולם עד סוף היום. לא רוצה? בסדר. זהו, זהו.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

איך אפשר בלעדיו. תשאיר אותו. לא נסתדר בלעדיו.

היו"ר יבגני סובה:

חבר הכנסת נאור שירי, אתה רוצה לדבר? מוותר. תודה. חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר, ראיתי אותה באולם – לא רוצה, אוקיי. חבר הכנסת ששון ששי גואטה, אתה היית שם ברעש, אתה רוצה לדבר או לא? זו ההזדמנות שלך. אם לא, נעבור להצבעה כי אתה אחרון הדוברים. אה, לא. סליחה, לא אחרון הדוברים. יש עוד כמה – כן, נכון, אתה אחרון הדוברים ונעבור להצבעה. שלוש דקות, בבקשה.

ששון ששי גואטה (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני בדרך כלל לא עולה פה לדוכן ולא בא להעביר ביקורת ולא עולה לריב עם אף אחד. אבל אני עליתי לדבר על נושא שמאוד מאוד כואב לי; נושא שעצבן אותי היום מאוד, ובאתי לדבר על חוק המעונות. באתי לדבר על חוק המעונות. אני רואה את החבר'ה שלי פה, עזוב אופוזיציה, גם בתוך הקואליציה, שבאים ויוצאים ומדברים נגד החרדים ונגד חוק המעונות. מה הקשר בין חוק המעונות לחוק הגיוס? אין קשר בין חוק המעונות לחוק הגיוס. עם מי אתם באים לריב? באים לריב עם השותפים שלנו? עם מי אתם באים לריב, עם האחים שלנו? מי אלה החרדים? עשו את החרדים אויבים. רק מה, כולם שכחו שב-7 באוקטובר החרדים היו בזק"א, החרדים היו באיחוד הצלה, החרדים היו בחברה קדישא, והתנדבו, והיו שם בדיוק כמו כל החיילים. אבל מה? היום החרדים הפכו להיות אויבים. הפכו להיות אויבים. אין קשר בין חוק המעונות לחוק הגיוס. אין קשר לגיוס. צריך להעביר את חוק המעונות. חוק המעונות נועד כדי לעודד את הנשים החרדיות לצאת לעבוד, כדי לייצר שוויון.

מיקי לוי (יש עתיד):

את מי אתה משכנע? איזה שטויות, גיבוב של שטויות.

ששון ששי גואטה (הליכוד):

זה לא נכון. זה לא גיבוב של שטויות. אין קשר בין גיוס לבין המעונות.

מיקי לוי (יש עתיד):

אתם מכשירים את חוק ההשתמטות.

ששון ששי גואטה (הליכוד):

אנחנו לא מכשירים כלום. אני פה, על הבמה, ואני באמת קורא לחברים שלי מהקואליציה לבוא ולהתעשת; החרדים הם לא אויבים; החרדים הם אחים, והם השותפים שלנו. חוק המעונות זה דבר חשוב מאוד מאוד. תחזרו בכם, ובואו, בעזרת השם, נעביר את החוק הזה, כדי לעזור לאוכלוסייה הזו, שצריכה את העזרה שלנו. תודה רבה.

מיקי לוי (יש עתיד):

עכשיו השתכנעתי. הוא שכנע אותי. אני מצביע בעד.

ששון ששי גואטה (הליכוד):

לא ציפיתי שתשתכנע.

היו"ר יבגני סובה:

תודה רבה לחבר הכנסת גואטה. חבר הכנסת גואטה, שמת לב שדיברת לקואליציה, ומי שהגיב לך זה מיקי לוי מהאופוזיציה?

מיקי לוי (יש עתיד):

– – – אני מצביע בעד.

היו"ר יבגני סובה:

לא, רק לצורך הדיון, כי הוא פנה לקואליציה, ואתה ענית לו מהאופוזיציה. חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעה. אני רק אגיד על מה אנחנו הולכים להצביע. אנחנו נצביע על הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 154) (ביטול עבירת השוטטות), התשפ"ה–2024, בקריאה ראשונה. ההצבעה תהיה הצבעה אלקטרונית. מי שרוצה להצביע, נא לשבת במקום. הצבעה. הצבעה מס' 4

היו"ר יבגני סובה:

בעד – 22, עשרה מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק העונשין – מיקי. תודה, מיקי לוי. חבר הכנסת מיקי לוי. אני קובע כי הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 154) (ביטול עבירת השוטטות), התשפ"ה–2024 אושרה – אה, סליחה, סליחה. רגע, רגע. בלבלו אותי פה. שנייה, שנייה. חבר'ה, זה בלבול שלי. אנחנו נחזור על ההצבעה, כי אני אמרתי על הצבעה אחרת. שנייה. לא, לא. דקה, הייתה פה תקלה אצלי. חברים, אנחנו נעשה הצבעה חוזרת, זו טעות שלי.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

כי הוא אמר שם חוק לא נכון.

היו"ר יבגני סובה:

אני אמרתי חוק לא נכון, וסגנית המזכיר העירה לי. חבר'ה, שבו, בבקשה. הייתה פה תקלה אצלי. אנחנו נעשה הצבעה חוזרת, כי מה שאנחנו הצבענו עליו זה לא החוק הנכון, ונעשה הצבעה חוזרת. עכשיו אני אקריא: הצעת החוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 67) (סמכויות סוהר מחוץ לבית סוהר), התשפ"ה–2024. על זה אנחנו עכשיו נצביע בקריאה ראשונה. אני מתנצל על הטעות, ועכשיו אנחנו נצביע על החוק הנכון. בבקשה. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 22 נגד – 10 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת לתיקון חוק פקודת בתי הסוהר (מס' 67) (סמכויות סוהר מחוץ לבית סוהר), התשפ"ה–2024, לוועדה לביטחון לאומי נתקבלה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

אתה לא יכול – – –

היו"ר יבגני סובה:

אפשר, אפשר. זה בהפרש של כמה שניות. זה לא נורא. חוץ מזה, זה גם בהסכמות. שנייה. אני אגיב לך, השר. בעד – 22, עשרה מתנגדים. אותה תוצאה, כך שזה לא משפיע. אוקיי, אז אני קובע כי הצעת החוק הזו עברה בקריאה הראשונה ותעבור – לאיזו ועדה היא תעבור, הסגנית? לוועדה לביטחון לאומי להמשך הכנתה לקריאה שנייה ושלישית.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

ועדת הפנים.

היו"ר יבגני סובה:

רוצים ועדת הפנים? אז היא תעבור לוועדת הכנסת להמשך דיון. חבר הכנסת טיבי, זה חוזר לאותו מקום. זו קריאה ראשונה. זה לא טרומית. בטרומית אתה יכול לטעון.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

– – – טרומית?

היו"ר יבגני סובה:

לא, זה קריאה ראשונה, אז הטענה שלך לא רלוונטית פה.

היו"ר יבגני סובה:

אנחנו כרגע עוברים עכשיו להצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון מס' 21) (עדיפות למשרת מילואים פעיל בקבלה לשירות המדינה), התשפ"ה–2024, של חבר הכנסת מאיר כהן, שרון ניר, דן אילוז וקבוצת חברי הכנסת, לקריאה ראשונה. אני מזמין את חבר הכנסת מאיר כהן להציג את הצעת החוק. בבקשה, לרשותך עשר דקות, אדוני. עשינו פה סדר. הכול בסדר. עכשיו זה יתקתק.

מאיר כהן (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, אפתח במילות תודה לכל מי שעולה בכנסת הזו ומוסיף חוק ועוד חוק ועוד חוק ועוד חוק כדי למלא את ארגז הכלים של אנשי המילואים. בזה אנחנו מצווים – לא משנה מה דעותינו, ולא משנה מאיפה אנחנו באים. וטוב שלמרות השסע הגדול בתוך הכנסת הזו, יש, בכל זאת, רגעים שבהם מתחברים כולם, מבינים את גודל השעה. וכל אחד, וכל המרבה, הרי זה משובח. אני דן היום ומבקש מכם לתמוך בחקיקה חיונית שמטרתה להכיר ולתגמל את תרומתם העצומה של אנשי המילואים שלנו. הצעת חוק שירותי המדינה (מינויים) (תיקון – ייצוג הולם למשרתי מילואים), מעניקה עדיפות לאנשי מילואים בגיוס למשרות בשירות המדינה. הצעה זו אינה רק שינוי מדיניות, זוהי הצהרה של תודה וצעד אסטרטגי חשוב לחיזוק הביטחון הלאומי והחוסן החברתי שלנו. אנשי המילואים שלנו, כמו שכל אחד מכאן יודע, הם עמוד השדרה של כוחות הביטחון שלנו. הם האנשים שעוזבים את משפחותיהם ואת הקריירה שלהם בהתראה קצרה – מי שיודע מה זה צו 8 כאן ועכשיו – ורצים להגן על המדינה. המחויבות שלהם בלתי מעורערת; לא ניתנת למדידה. זה מדהים. לכן, אנחנו כמחוקקים חייבים לתת להם ולסובבים אותם ארגז כלים מיטבי, כדי שיוכלו לעשות את המשימה. הצעת החוק שאנו דנים בה היום עונה על הצורך על ידי מתן עדיפות לאנשי מילואים בגיוס למשרות ממשלתיות. זהו צעד קונקרטי, נקודתי, לקראת הוקרת שירותם ושילוב כישוריהם וניסיונם יקר הערך במגזר הציבורי. דור הניצחון שנלחם הוא הראוי ביותר להיות הדור שמוביל, כן, גם את שירות המדינה, גם בעתיד במשרות ממשלתיות. למה לשירות הציבורי, למה זה חשוב? אנשי המילואים מביאים איתם שפע של ידע, מפקדים מכל הרמות – שפע של ידע, משמעת וכישורי מנהיגות חיוניים לכל ארגון, בטח לשירות הציבורי; ניסיונם במצבי לחץ, היכולת שלהם לפתור בעיות והמחויבות שלהם לעבודת צוות הופכים אותם למעומדים יוצאי דופן; על ידי מתן עדיפות לגיוסם לתפקידים ממשלתיים אנו לא רק מתגמלים את שירותם אלא גם מעשירים את המגזר הציבורי שלנו באנשים טובים, מנוסים, מנהלים טובים שהוכיחו את הכישורים שלהם. יתר על כן, תמריץ השירות באמצעות הזדמנויות קריירה הוא כלי רב-עוצמה לעודד יותר אזרחים להצטרף לשירות המילואים. הצעת חוק זו מטפלת גם בהיבט קריטי של צדק חברתי – צדק חברתי, מותר להגיד את המילה הזאת. אנשי מילואים מתמודדים לעיתים קרובות עם שיבושים משמעותיים בקריירה שלהם, בחיים שלהם, עקב ההתחייבות שלהם לשרת שירות מילואים. בגלל שהם משרתים שירות מילואים, הם עלולים – וזה קורה, כל אחד מאיתנו שומע את זה בכל ועדה: הם מפספסים הזדמנויות מקצועיות להתפתחות מקצועית, ואף מגיעים למצב שהם מתמודדים עם חוסר ביטחון תעסוקתי. אמרו לנו, אגב, שהכול בסדר ולא מפטרים אנשי מילואים; אין לכם מושג כמה תלונות אנחנו מקבלים של אנשי מילואים שחלק מהמעסיקים שלהם לא מכבדים את הוראות החוק. זאת שאלה של הגינות וצדק – שאלו שמגינים על האומה שלנו, לא יצטרכו להיאבק בכדי למצוא עבודה כשהם יחזרו. יתר על כן, היוזמה הזאת מחזקת בין המדינה לבין האזרחים שלה. אני לא סתם עומד כאן ואומר את המליצות האלה, אנחנו צריכים לאמץ את המליצות האלה כחלק מחיינו כמחוקקים. יש אנשים שנותנים, אנחנו צריכים לעמוד כאן ולחשוב איך אנחנו מקילים עליהם באוניברסיטה; איך אנחנו נותנים להם עדיפות, כמובן מתוך הנחה שכל אחד, אנחנו בודקים את היכולות שלו ואת הכישרונות שלו. אבל אני מצטער להגיד לכם שאם מגיע מישהו שלא נמצא בשירות המילואים ולא עושה דבר, ומגיע מישהו שמשרת במילואים, ויש אותם תנאים – אני אעדיף את זה שמשרת במילואים. ואני רוצה להגיד תודה רבה גם לשרון ניר, שהצטרפה להצעה, ולהגיד תודה רבה לדן אילוז, שהצטרף להצעה, ולהגיד לרוטמן, רוטמן, יושב-ראש הוועדה – תבורך, עשית את זה במהירות. וזה מה שאמרתי: אנחנו יכולים להתווכח, ואנחנו בני-פלוגתא חריפים מאוד, אני ואתה, אבל יש רגעים שאנחנו מסתכלים על צה"ל, על אנשי המילואים, ושם אנחנו צריכים לעשות הכול. ואני יודע, אני עובר במסדרונות הכנסת ואני שומע: מה אתם הופכים את אנשי המילואים למורמים מעם? הם מורמים מעם, ועוד איך הם מורמים מעם. ועוד איך. כי הבנים שלנו – ויש בנים שעשו יותר מבניי. אני פוגש אנשי מילואים שכבר סוגרים את הסבב החמישי, ואומרים לי: פספסתי את המכרז הזה, ופספסתי את המכרז הזה, ופה הייתי צריך להתכונן ולא היה לי זמן להתכונן; ופה באוניברסיטה, עם כל ההטבות – נתנו לאוניברסיטאות איזו מין אוטונומיה, חלק הולכים ועוזרים להם, וחלק פחות. ולכן החוק הזה הוא חוק טוב. ואנחנו נצביע על כל חוק שמשפה והופך את אנשי המילואים שלנו לציבור שאנחנו חייבים לו, וזה המעט שאנחנו נותנים לו. אני מבקש מכם – שוב אני מודה לעמיתיי, אני מודה ליושב-ראש הוועדה, ואני מבקש, אדוני, לתמוך בהצעת החוק הזאת. תודה רבה.

היו"ר יבגני סובה:

תודה רבה לחבר הכנסת מאיר כהן. אני מזמין את חברת הכנסת שרון ניר להציג את הצעת החוק, בבקשה. חמש דקות לרשותך, בבקשה.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, הצעת החוק שאנחנו מעבירים כאן היום, תיעדוף משרתי מילואים בקבלה למשרות בשירות הציבורי, מהווה צעד קטן אבל אבן דרך גדולה בדרך לעשיית צדק עם ציבור המשרתים בצה"ל. ציבור אנשי המילואים מהווה בסך הכול 4% מהאוכלוסייה, אבל זה אותו ציבור שקפץ ב-7 באוקטובר כדי להציל את המדינה והמשיך לאורך כל השנה החולפת, על אף המחירים הכבדים מנשוא. החוק הזה מעביר מסר חד וברור למשרתי מילואים, וגם לאלה שלא משרתים: מי שמשרת בצה"ל מתועדף במדינת ישראל. אנשי המילואים הם פטריוטים, שבוחרים שוב ושוב להתנדב, שומרים על כשירות לאורך שנים ונכונים לעמוד ולהגן על המדינה מתוך מחויבות ערכית והבנה עמוקה של הצורך הבוער. אף ששירות המילואים זו חובה שמעוגנת בחוק, ניכר כי בפועל זה ממש התנדבות, כי אחרת לא היו לנו אחוזים כאלה מעטים. מדובר באוכלוסייה מיוחדת, שמשקיעה מחצית מחייה עבור מדינת ישראל. תחשבו על איש מילואים – איש סדיר מסיים פחות או יותר בגיל 21, ושלושה עשורים הוא ממשיך לשרת. הם עוזבים את חייהם, את המשפחות, את מקום העבודה, את העסקים, את הלימודים, ומתייצבים פעם אחר פעם להגן על המדינה בשעת קריאה, וזה מתוך אהבת הארץ באופן עמוק. במהלך השנה האחרונה ראינו כיצד חיילי מילואים היו חלק משמעותי במלחמה. הם חלק פעיל בשדה הקרב, ולצערי ניתן לראות את זה גם ברשימות הנופלים שלדאבון הלב איבדנו – למעלה מ-240 חללי צה"ל הם אנשי מילואים שנפלו בקרבות בהגנה על הארץ והותירו אחריהם, למרבה הצער, אלמנות, יתומים והורים. אנשי המילואים עומדים לרשות המדינה בכל רגע נתון ובפרט בעיתות משבר וחירום. החוק לא רק מוקיר את תרומתם, אלא מייצר מסלול שלהם להשתלב בתפקידים ציבוריים. ואני כל הזמן אומרת, בסוף זה להביא את המנהיגות משדה הקרב לשירות המדינה, למשק, למגזר הציבורי. בימים שבהם הממשלה מעלה על סדר-היום חוקי השתמטות מצה"ל ומעבירה חוקים שמתעדפים דווקא את אלה שאינם נושאים בנטל, החוק הזה מציג בעצם נקודת אור והיפוך מגמה. בימים שהחברה הישראלית מתמודדת עם אתגרים ביטחוניים, כלכליים וחברתיים, חיילי המילואים הפעילים ממשיכים לשאת בנטל בשקט ובצניעות. הם לא מבקשים דבר בתמורה. החוק הזה יצור מצב שבו השירות הציבורי בעצם ירוויח את מיטב בנינו ובנותינו. אנשים שמוכנים להקריב מעצמם למען האחרים הם אנשים שהוכיחו את כושרם, אמינותם ומחויבותם, והם יהיו מאוד טובים לשירות המדינה. אין לי ספק שהחוק הזה יכול להוביל לשינוי תודעתי רחב יותר בחברה הישראלית ולחזק את ההכרה בתרומתם ובחשיבותם של חיילי המילואים. אני מבקשת קודם כול להודות לכל השותפים: ליוזם החוק חבר הכנסת מאיר כהן; לחבר הכנסת דן אילוז, שהצטרף אליי לחוק; ליושב-ראש הוועדה חבר הכנסת שמחה רוטמן, שהוביל את הדיונים. אני רוצה להגיד שבסוף בסוף כולנו כאן כדי להוקיר ולהעריך את תרומתם האדירה של אנשי המילואים, וכן, גם של המשפחות שלהם – את המאמץ של אותם משפחות ושל אנשי המילואים, את הקרבה לביצור ביטחונה של מדינת ישראל. אני קוראת כמובן לכל חברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק הזו, כחלק מהשאיפה המשותפת שלנו לכבד, להוקיר ולהעריך את אלה שמקדישים את חייהם לביטחון המדינה. תודה רבה.

היו"ר יבגני סובה:

תודה רבה לך, חברת הכנסת שרוו ניר. אני מבין שחבר הכנסת דן אילוז אינו נוכח באולם, גם הוא אחד מיוזמי החוק.

היו"ר יבגני סובה:

חברי הכנסת, אנחנו נעבור כעת לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון מס' 26), התשפ"ה–2024, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את חבר הכנסת משה פסל, בשם יושב-ראש ועדת הכלכלה, להציג את הצעת החוק, בבקשה. אתה לא מוגבל בזמן.

משה פסל (בשם ועדת הכלכלה):

טוב, אני באמת בשם יושב-ראש הוועדה חבר הכנסת דוד ביטן, אבל הצעת החוק היא גם הצעת חוק שלי, אז זה יצא בסדר. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, זה למעלה משנה מדינת ישראל נמצאת במלחמת תקומה. חייו של כל אחד ואחד מאיתנו הושפעו באופן זה או אחר מהלחימה בחזיתות השונות. אזרחים רבים נקראו והתייצבו לשירות מילואים ממושך, חלקם כבר חצו למעלה מ-300 ימי מילואים, שבהם למעשה הופסקה שגרת חייהם הנורמלית. התקופה הזאת דורשת מאיתנו כאן בכנסת לגלות יוזמה ויצירתיות כדי להקל היכן שרק אפשר על כל אזרחי ישראל ועל משרתי המילואים בפרט. מבין משרתי המילואים, שכולם ברוכים ומבורכים, יש מי שנושאים בנטל ובזכות יותר מכולם, ואלו הם בעלי העסקים הקטנים, הבינוניים – עסקים שבשליטת משרתי מילואים. עסק דורש את כל תשומת הלב של בעליו. כשבעלים של עסק כזה הולך ל-100, 150, 200 ימי מילואים זה לא דבר של מה בכך, יש לזה השלכות רוחב. ובכל זאת, רבים יצאו לעשרות ומאות ימי מילואים. לפעמים זה עד כדי כך שזה מביא לסגירת העסק. את כל זה יודע גם בעליו של עסק מילואימניק כשהוא יוצא לשירות מילואים, ולמרות זאת ראינו התגייסות מלאה של מאות ואלפי בעלי עסקים מילואימניקים, שהתייצבו לשירות המדינה בלי אבל ובלי חבל, מתוך ידיעה ברורה כי ישלמו על כך מחיר כבד, אדוני היושב-ראש. מטרתו של החוק הזה לסייע לעסקים בשליטת משרתי מילואים, לצמצם את הפגיעה בהם ולתת להם עדיפות במכרזים ממשלתיים. מדובר בצעד נוסף מתוך שורה של צעדים שמחובתנו לקדם כדי לתגמל ולהוקיר משרתי מילואים. לכן, כבוד היושב-ראש, מוצע לקבוע בהצעת החוק כי לעסק זעיר, קטן, בינוני, בשליטת משרת מילואים פעיל אשר שירת למעלה מ-20 יום במהלך 12 חודשים לפני מועד המכרז, תינתן עדיפות במכרזים ממשלתיים ושל גופים החייבים לפי חוק – עסק של משרת מילואים. במקרה ששתי הצעות או יותר קיבלו תוצאה משוקללת זהה, ואחת מההצעות היא של בעל עסק בשליטת משרת מילואים, ההצעה הזאת תגבר, בעצם. בעת ההגשה כמובן יהיה על משרת המילואים לצרף הצהרה שלפיה הוא משרת מילואים פעיל, והעסק בשליטת משרת מילואים, וההצעה אינה של חברה בת או עסק גדול. אני רוצה להודות כמובן לייעוץ המשפטי של הוועדה, ליושב-ראש הוועדה חבר הכנסת דוד ביטן, לחברי ועדת הכלכלה, שהעבירו את ההצעה פה אחד. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות. אני כמובן מבקש מחברי הכנסת לדחות את ההסתייגויות, לאשר את הצעת החוק ולצאת מפה בבשורה שכמו שהציבור כולו מתגמל אנשי מילואים וקונה מעסקים של מילואימניקים, מהיום גם הממשלה מתעדפת עסקים של משרתי מילואים. תודה רבה.

מיקי לוי (יש עתיד):

20 יום, גם אם הוא משרת בצריפין? אם היית אומר שירות קרבי – – –

היו"ר יבגני סובה:

תודה רבה לחבר הכנסת משה פסל. אכן להצעת החוק הוגשו הסתייגויות של קבוצות יש עתיד, המחנה הממלכתי והעבודה. חבר הכנסת מיקי לוי, אתה הנציג.

מיקי לוי (יש עתיד):

צריך לעשות היגיון.

היו"ר יבגני סובה:

חבר הכנסת לוי. לוי, מיקי לוי.

משה פסל (בשם ועדת הכלכלה):

20 יום משרת במילואים.

היו"ר יבגני סובה:

אתה הנציג היחיד של יש עתיד, האם אתה רוצה שנצביע על ההסתייגויות או שאתם מסירים את ההסתייגויות? שאלתי. אתה רוצה לנמק? אתה רוצה לנמק? בעצם יש לנו פה שתי הסתייגויות שכל אחת עשר דקות.

מיקי לוי (יש עתיד):

אני רוצה את חלק מההסתייגויות – ההסתייגות המרכזית. הינה אני בא.

היו"ר יבגני סובה:

יש לך עשר דקות אם אתה רוצה לנמק את ההסתייגויות, אבל אחר כך תגיד אם אתה רוצה גם להצביע.

מיקי לוי (יש עתיד):

תודה, אדוני היושב-ראש. כמובן שאני אינני נגד מילואימניקים, נהפוך הוא, אני בעד, ואף הצטרפתי לכמה יוזמות. הבן שלי מסיים ב-11 בחודש 247 יום. אחרי 208 יום ברצועת עזה, הוא והצוות מהסיירת, שתי כניסות ללבנון, ובכניסה האחרונה – 12 יום מנותקי קשר. כולי מלא גאווה, וכמובן מחבק חיבוק ענק את המילואימניקים. אלא מאי? ההצעה הזו יצאה חסרה. איני נגד שירות מילואים באשר הוא, אבל אי-אפשר להגיד שמי שמשרת 20 יום, לצורך העניין, סתם לדוגמה – – –

משה פסל (בשם ועדת הכלכלה):

זאת ההגדרה בחוק של משרת מילואים פעיל.

מיקי לוי (יש עתיד):

אני בעד. אני איתך. אני איתך. אני איתך. אני איתך, חבר הכנסת. אם הייתה שם הגדרה של שירות פעיל, זה בסדר; שירות קרבי – 30 יום ומעלה. 20 יום בצריפין זה הקריטריון?

משה פסל (בשם ועדת הכלכלה):

אז אתה נגד לתעדף משרתי מילואים?

מיקי לוי (יש עתיד):

אתה לא שמעת, כנראה שלא שמעת.

משה פסל (בשם ועדת הכלכלה):

זה הקריטריון למשרת מילואים פעיל. בצריפין, בעזה, בלבנון, בכל מקום.

מיקי לוי (יש עתיד):

אז בוא, אני מבהיר את מה שאמרתי פעם נוספת: אני בעד לתעדף מילואימניקים שתורמים למדינת ישראל, אבל שים לב מה אתה אומר.

משה פסל (בשם ועדת הכלכלה):

– – – יום.

מיקי לוי (יש עתיד):

שים לב מה אתה אומר: 20 יום, בלי הגדרה היכן. 20 יום.

משה פסל (בשם ועדת הכלכלה):

זאת ההגדרה בחוק של משרת מילואים פעיל, חבר הכנסת.

מיקי לוי (יש עתיד):

אז יכול להיות שצריך להגיד: 30 יום בשירות קרבי. יכול להיות. כי מה זה גורם? מה תגרום? לאלה שהיו, לצורך העניין – – –

משה פסל (בשם ועדת הכלכלה):

אין כאלה לא קרביים שהיו עכשיו 100 יום במילואים?

מיקי לוי (יש עתיד):

רגע, אל תפריע, הבנתי אותך. אדוני, אני מבקש את הגנתך. אני מבקש. אתה אומר לי שאלה ששירתו 20 יום בצריפין, לצורך העניין, ואלה ששירתו 60 יום בעזה, יהיו באותו מדרג. זה מה שאתה אומר – יהיו באותו מדרג. אני לא נגדם, אני בעדם. אבל ראוי היה לבוא ולעשות מדרגות. ועל זה אני מתרעם. עכשיו הוא לא שמע את ההערה הכי חשובה שאמרתי. מי זה שם?

היו"ר יבגני סובה:

חבר הכנסת טייב.

מיקי לוי (יש עתיד):

חבר הכנסת טייב, אני רוצה שישמע את ההערה – – –

יוסף טייב (ש"ס):

– – – אני מסביר לו שזאת הטבה – – –

מיקי לוי (יש עתיד):

דווקא לי נוח, נוח. נוח, נוח – –

יוסף טייב (ש"ס):

30 יום.

מיקי לוי (יש עתיד):

– – אחד שהיה חייל קרבי בגבעתי. נוח לי. נוח לי איתך. נוח.

יוסף טייב (ש"ס):

שמנו 30 יום למי שהיה לוחם.

מיקי לוי (יש עתיד):

אז אני אומר: 20 יום בצריפין, לעומת זה שהיה 60 יום או 80 יום או 180 יום בעזה או בלבנון – שניהם באותו מדרג, חברים. לכן אני מנסה לעשות סדר בהצעה. אינני נגד ההצעה – לא, לא. אני בעדה ואצביע בעדה. אני רק טוען שהיא אינה שוויונית. אותו אחד ששירת 60 יום בעזה – 247 יום – הבן שלי הוא לא עצמאי, הוא לא מגיש מכרזים, לכן אי-אפשר לחשוד בי. הוא רק יצא עכשיו מלבנון אחרי 12 יום ניתוק קשר. 247 יום בסך הכול הכללי. אין מה לעשות, מישהו צריך לעשות את העבודה. הוא והצוות שלו מסיירת גולני. אז להשוות אותו למי ששירת 20 יום בצריפין – אין מדרג, אין שוויון, אין מתן עדיפות למי שנתן יותר. על זה אני מדבר. ומכאן אני אומר – מגיש הבקשה צריך לחשוב על זה; צריך לבוא ולהגיד, חברים, מדרגים: 60 יום בחיל קרבי, 30 יום בחיל קרבי, 20 יום בחיל קרבי – אין לי בעיה. אין היגיון בהצעה אם לא נעשה לה מדרג. אני כמובן אצביע בעד. אני גם יכול לגלות לך שכלתי, שהיא רואת חשבון בהשכלתה, היא משלוש נשות המילואימניקים שנלחמות בוועדות כאן, בבית הזה, לטובת המילואימניקים. אי-אפשר לחשוד בי. אבל בואו נעשה את ההצעה הגיונית, זה מה שאני מבקש. מדרג והיגיון. תודה רבה.

משה פסל (בשם ועדת הכלכלה):

אנחנו נאשר, ואתה תגיש תיקון ונתמוך בו.

היו"ר יבגני סובה:

תודה רבה לחבר הכנסת מיקי לוי. אתה רוצה – – –

מיקי לוי (יש עתיד):

אני מסיר את כל ההסתייגויות.

היו"ר יבגני סובה:

מצוין. חבר הכנסת לוי, כשאתה אומר "את כל" – זה רק שתי הסתייגויות של יש עתיד.

מיקי לוי (יש עתיד):

לא חשוב. זה "כל".

היו"ר יבגני סובה:

אני מציע לך להסתכל אילו הסתייגויות יש עתיד הגישו. העבודה והמחנה הממלכתי לא נמצאים. לכן ההסתייגויות מוסרות אוטומטית. להצעה הזאת הוגשו גם בקשות רשות דיבור של חברי הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; אחמד טיבי – אתם רוצים לדבר? יש לכם בקשת רשות דיבור; עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף, יוסף עטאונה – אם מישהו רוצה לדבר תגידו לי. אם לא נעבור להצבעה. אוקיי, אחרי שהוסרו כל ההסתייגויות ובקשות רשות הדיבור, נעבור להצבעה בקריאה שנייה על הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון מס' 26), התשפ"ה–2024. הצבעה. הצבעה מס' 8 בעד סעיף 1 – 14 נגד – 7 נמנעים – אין סעיף 1 נתקבל.

היו"ר יבגני סובה:

בעד – 14, שבעה מתנגדים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה שנייה. נעבור כעת להצבעה בקריאה שלישית על הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון מס' 26), התשפ"ה–2024. הצבעה. הצבעה מס' 9 בעד החוק – 14 נגד – 7 נמנעים – אין חוק חובת המכרזים (תיקון מס' 26), התשפ"ה–2024, נתקבל.

מיקי לוי (יש עתיד):

העוול נותר על כנו. העוול נותר על כנו. מי שמשרת 20 בצריפין יהיה בדיוק כמו מי שמשרת – – –

היו"ר יבגני סובה:

בעד – 14, שבעה מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון מס' 26), התשפ"ה–2024 התקבלה בקריאה שנייה ושלישית, ותיכנס לספר החוקים.

היו"ר יבגני סובה:

חברי הכנסת, אנחנו נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 157), התשפ"ה–2024, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את חבר הכנסת חנוך מלביצקי. אתה מציג את הצעת החוק בשם יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה. בבקשה.

חנוך דב מלביצקי (בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה השנייה ולקריאה השלישית את הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 157), התשפ"ה–2024. מקורה של ההצעה הוא בהצעת חוק פרטית של חבר הכנסת אברהם בצלאל. הצעת החוק נועדה לתת אפשרות השגה פשוטה ומהירה לחייבים בהיטל השבחה שסכום החיוב שלהם נמוך. במצב הקיים, בפני אותם חייבים עומדים שני מסלולי השגה: פנייה להליך של ערר או להליך של מינוי שמאי מכריע. שני המסלולים כרוכים ברוב המקרים בהוצאות גבוהות ובטרחה רבה. מסיבות אלה חייבים רבים מעדיפים להימנע מפנייה למסלולים אלה גם אם הם סבורים כי נפלה טעות בשומה. מוצע, אם כן, לקבוע מסלול השגה נוסף מהיר ופשוט שיאפשר לחייבים בשומות נמוכות, שומות שסכום החיוב בהיטל לפיהן הוא עד 90,000, לפנות לוועדה המקומית, שתבחן שוב את סכום החיוב. שמאי מטעם הוועדה המקומית יוכל להחליט לערוך שינויים בשומה אם מצא שיש ממש בטענות של החייב. לפי המוצע, אם השמאי מטעם הוועדה יחליט לקבל את ההשגה ולערוך שינויים בשומה, הוא יעביר את השומה עם השינויים לחייב, והחייב יודיע לשמאי מטעם הוועדה אם הוא מסכים לשינויים. אם הסכים החייב לשומה עם השינויים, היא תועבר לשמאי הממשלתי הראשי, שרשאי להודיע כי אינו מאשר את השומה עם השינויים.

היו"ר יבגני סובה:

חבר הכנסת מלביצקי, אני אפילו לא מספיק לקלוט את הדברים שאתה מקריא. אנשים מסמנים לי שהם לא מבינים על מה מדובר.

חנוך דב מלביצקי (בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה):

אז אני אסביר.

היו"ר יבגני סובה:

לכבודם של הכנסת ושל חברי הכנסת.

חנוך דב מלביצקי (בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה):

בהליך של שומת היטל השבחה באה הרשות המקומית ובדרך כלל קובעת שומה. היא אומרת: בשביל התכנית שלך אתה חייב x. זה לפני שומה מוסכמת. לפני שומה מוסכמת אתה מקבל שומה. אתה יכול לא להסכים עם השומה או להגיש ערר.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

חנוך דב מלביצקי (בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה):

להתחיל – שמאי נגדי ושומה מוסכמת. אז פה יש הליך שאומר דבר כזה: בשומות של עד 90,000 שקל אתה יכול לחסוך את האירוע הזה.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

– – – קריאה ראשונה.

חנוך דב מלביצקי (בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה):

יש לך את חבר הכנסת אברהם בצלאל שיזם, הגה, דחף ועשה עוד רבות למען קידום החוק. אתה יכול לבקש מהוועדה המקומית שתחזור ותעיין מחדש, בלי לקחת שמאי נוסף, בלי כל התהליך הזה. ואז היא תוכל לחשוב אם נכון או לא נכון, וזה יחסוך הרבה כסף והרבה זמן לאנשים. אבל פשוט היועצים המשפטיים אמרו שצריך להגיד, אז אנחנו אומרים. אפשר להמשיך? הוא רשאי להודיע כי אינו מאשר את השומה עם השינויים. אם לא הודיע כן, רואים את השומה כמאושרת ומסתיים ההליך. בהצעת החוק מוצע לקבוע שני מנגנוני בקרה שיבטיחו כי השימוש שנעשה במסלול המהיר הוא שימוש ראוי: מנגנון הבקרה הראשון הוא בדיקה של השומה עם השינויים, שנערכת על ידי השמאי הממשלתי הראשי שמשמש גורם חיצוני להליך; מנגנון הבקרה השני הוא פרסום השומות עם השינויים באתר האינטרנט של הוועדה המקומית באופן שמייצר שקיפות. לבסוף ביקשנו לקבוע כי אם הליך ההשגה המהיר שאותו הצגנו לא התקיים או שלא הושגה במהלכו התוצאה הרצויה מבחינת החייב, עדיין פתוחות בפני החייב אפשרויות השגה נוספות באמצעות הגשת ערר או הגשת בקשה למינוי שמאי מכריע, והכול בתוך לוחות הזמנים הקבועים בחוק המוצע. כולנו תקווה שהמסלול הפשוט והמהיר שאותו גיבשנו במסגרת הצעת חוק זו יאפשר לחייבים בשומות בסכומים קטנים לקבל את יומם, ולטעון את טענותיהם בנוגע לגובה השומה, ככל שהם חושבים שנדרש לתקנה, בלי להעמיס עליהם עלויות גבוהות ונטל ביורוקרטי הכרוכים לעיתים בגישה למסלולי ההשגה הקיימים. ההצעה אושרה בוועדה. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות ובקשות רשות דיבור. לכן, בשמו של יושב-ראש הוועדה, מורי ורבי יעקב אשר, אני מבקש מהכנסת לדחות את ההסתייגויות ולאשר את הצעת החוק בקריאות השנייה והשלישית בנוסח של הוועדה. תודה רבה, אדוני.

היו"ר יבגני סובה:

תודה רבה לחבר הכנסת חנוך דב מלביצקי. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות של קבוצות יש עתיד, המחנה הממלכתי וישראל ביתנו. חבר הכנסת מיקי לוי, אתה הנציג היחיד של יש עתיד.

מיקי לוי (יש עתיד):

אני לא הבנתי את ההסתייגויות. אני מסיר – – –

היו"ר יבגני סובה:

אוקיי, אתה לא מצוי בחוק, אז אנחנו נסיר. המחנה הממלכתי וישראל ביתנו אינם נוכחים. אנחנו נסיר את כל ההסתייגויות. להצעת החוק הוגשו בקשות רשות דיבור של סיעת רע"מ. מישהו מסיעת רע"מ רוצה לדבר? טוב. אם כך, אנחנו נעבור להצבעה בקריאה שנייה על הצעת החוק. הצבעה מס' 10 בעד סעיפים 1–4 – 22 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–4 נתקבלו.

היו"ר יבגני סובה:

בעד – 22, אפס מתנגדים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה שנייה. נעבור כעת להצבעה בקריאה שלישית על הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 157), התשפ"ה–2024 – הצבעה. הצבעה מס' 11 בעד החוק – 22 נגד – אין נמנעים – אין חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 157), התשפ"ה–2024.

היו"ר יבגני סובה:

בעד – 22, אפס מתנגדים, אני קובע כי הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 157), התשפ"ד–2024, התקבלה בקריאה שנייה ושלישית, ותיכנס לספר החוקים. חבר הכנסת אברהם בצלאל, אתה רוצה לברך? לאחר מכן תהיה הודעה של יושב-ראש הכנסת, ובזה נסיים את סדר-היום. בבקשה, אדוני.

אברהם בצלאל (ש"ס):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – – –

היו"ר יבגני סובה:

קודם כול, ברכות. לברך אותך, זה חוק שלך.

אברהם בצלאל (ש"ס):

כן, אבל מה – – –

אופיר כץ (הליכוד):

אני צריך להקריא הודעה – – –

היו"ר יבגני סובה:

תנצל את שלוש הדקות שלך.

ינון אזולאי (ש"ס):

הוא אומר לך לדבר עשר דקות, תודה ליושב-ראש הקואליציה.

היו"ר יבגני סובה:

לא עשר דקות, ברכות זה שלוש דקות, אבל אני אתן לו עוד דקה.

ינון אזולאי (ש"ס):

– – – ברכות זה חמש דקות.

היו"ר יבגני סובה:

אני אתן לו עוד דקה, אני אתן לו עוד דקה על חשבונך. על חשבונך עוד דקה.

אברהם בצלאל (ש"ס):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – – –

ינון אזולאי (ש"ס):

ברכות זה חמש דקות – – –

היו"ר יבגני סובה:

לא, שלוש.

ינון אזולאי (ש"ס):

למה כתוב לי חמש?

אברהם בצלאל (ש"ס):

ינון, אם אתה רוצה, גם אתה יכול לדבר, באמת. האמת היא שאני שמח שהחוק הזה עבר. בסוף הוא עושה תיקון עוול, או עזרה, לשכבות החלשות. יש אנשים שהשומה שלהם היא לא מאוד מאוד גבוהה. זה סגר מרפסת קטנה, זה הרחיב כמה מטרים, וקורה שלפעמים העיריות גם טועות בשומה שלהן. עד היום כל אדם היה צריך להביא שמאי נגדי, והיה צריך להביא שמאי מכריע, וההוצאות, ובדרך כלל גם אנשים היו לוקחים עורכי דין, שגם עולים כסף, וברוב המקרים הם לא היו רוצים בכלל לבוא ולנסות ולטעון משהו על זה, כי זה לא היה שווה כל הכסף וכל ההוצאות על השומות האלו. ולכן, זו ההזדמנות, דבר ראשון להודות באמת לרב מלכיאלי, מהיוזמים הראשונים של החוק הזה, וכמובן לעקיבא חופי, ראש המטה שלו. אני חושב שאתמול בלועזי מלכיאלי סגר פה שבע שנים, ואני אז הייתי ראש לשכה של מלכיאלי, לפני שבע שנים. אז אני במשכן הזה זוכר את עצמי פה, למעלה, בהשבעה של מלכיאלי, יושב פה למעלה עם משפחתו. ומאז עקיבא חופי – כבר מהדקות הראשונות ראו אותו "ברען", איך שאומרים – עו"ד עקיבא חופי באמת דאג ועשה הרבה בשביל הרבה חוקים, וגם בשביל החוק הזה. אני שמח מאוד שהצלחתי להעביר את החוק הזה היום, כחבר בתנועת ש"ס. יושב-ראש התנועה שלנו, הרב אריה דרעי, אומר: עשו למען הכלל, אבל כל הזמן דוחף ודואג שנעשה למען השכבות החלשות. אנחנו, כתנועה החברתית היחידה שיש במשכן הזה, כתנועה שדואגת לאנשים, שבאה מהשטח – רוב החברים פה באו מהמועצות, באו מהעיריות, מכירים ויודעים את השטח עצמו, וזה – – –

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

מוסאיוף.

אברהם בצלאל (ש"ס):

מלכיאלי אומר שהוא הגיע ממוסאיוף, זה גם נכון, אבל זה גם חברתי, גם שם היה מושג של לעזור אחד לשני. לכן אני אומר, החוק הזה הוא חשוב, הוא מבורך. אני שמח שהוא עבר פה. אני רוצה להודות גם ליושב-ראש הוועדה הרב יעקב אשר, וכמובן למנהלת הוועדה, ליועצת המשפטית של הוועדה ולכל התומכים והעוסקים בחוק הזה. ואני מקווה שזה יועיל להרבה הרבה אנשים במדינת ישראל. תודה רבה.

היו"ר יבגני סובה:

תודה רבה לחבר הכנסת אברהם בצלאל.

היו"ר יבגני סובה:

אנחנו כרגע נעבור להצמדה – להצעת החוק הוצמדה הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – ייצוג הולם ללוחמים), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון, לדיון המוקדם. אני מזמין את חבר הכנסת בוארון להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני, לרשותך שלוש דקות, בבקשה.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו מדברים על הצעת חוק שירות המדינה, תיקון – ייצוג הולם ללוחמים. מן המפורסמות שאינן צריכות ראיה – אנחנו במצב שבו חיילינו במילואים עושים לילות כימים. כולנו, אני חושב, כל מי שקשוב, מקבל הודעות ווטסאפ וסמ"סים ומיילים של מיטב בנינו, אחינו ואחיותינו שנמצאים בחזית חודש, שלושה חודשים. היום לפני שעה קלה קיבלתי הודעה ממישהי שבעלה נמצא 240 ימי מילואים בשנה האחרונה, ואנחנו, כמו שאומר חברי הטוב חבר הכנסת משה פסל, צריכים להרים על נס את לוחמי המילואים, שנותנים מחלבם, מרצם ודמם כדי שאנחנו נוכל לעמוד פה ולדבר ולשאת ולתת. לכן אני קורא לכם, חבריי, לתמוך בהצעת החוק הזאת. ויחד עם כל זה אמר כאן חברי הטוב – עמד כאן לפני דקות אחדות חבר הכנסת ששון גואטה ודיבר על הניימינג, בליימינג, שיימינג שאנו עושים לאחינו החרדים, ולא היא. אסור לנו לעשות את זה. ראינו מה קרה ב-7 באוקטובר, כשלא היינו מאוחדים, כשלא הייתה סולידרית חברתית, ואני לא מדבר על אחדות – סולידריות חברתית; כשלקחנו ערך אחד וקידשנו אותו ואיבדנו את הערך השני. חבר הכנסת לוי, יש ערך של לומדי תורה, יש ערך של תורה, ואני בטוח שאתה מאמין בערך הזה. יש ערך של אנשים, ואני בטוח שאתה מאמין גם בערך הזה. ואסור לנו לקעקע ציבור שלם בישראל, גם אם אנחנו חושבים – ואני בטוח שתסכים איתי – שכולם צריכים לעשות מילואים וכולם צריכים להתגייס, וכולם, גם אלה שחובשים את ספסלי בית המדרש – בשעת צרה לישראל צריכים ספרא וסייפא. יחד עם כל זה, בכוח לא ילך שום דבר.

מיקי לוי (יש עתיד):

בבקשה.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

חבריי חברי הכנסת, שערותיכם הלבינו מניסיון ומחוכמת חיים, ואנו יודעים שבכוח לא יקרה שום דבר. יש לי ארבע עובדות – לפני שהתחלתי לעבוד פה בכנסת – חרדיות. משעה 09:00 עד 15:00 הן יוצאות לעבודה. מה יקרה כשניקח מהן את סבסוד המעונות? הן יחזרו הביתה, יחזירו את הילדים, עם ה-7,000 שקלים שהן קיבלו על שני-שלישים משרה. הן יאבדו את המשרה שלהן, יחזרו הביתה, יחזירו את הילדים הביתה, ואנחנו – מה עשינו? פגענו בכלכלה, פגענו בחברה, פגענו בציבור החרדי, ולא השגנו את התוצאה של להרבות גיוס בישראל.

מיקי לוי (יש עתיד):

מה אתה אומר. מה אתה אומר. מה אתה אומר.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

לכן, חברים, חבר הכנסת לוי, אנחנו צריכים גם לקדש את לובשי המדים, גם לקדש את הגיוס ואת הלחימה למען עם ישראל ומדינת ישראל, וגם לא לפגוע בחברינו.

מאיר כהן (יש עתיד):

חבר הכנסת בוארון, אתה מקדש את ההשתמטות. סליחה.

היו"ר יבגני סובה:

תודה. לסיכום, בבקשה. משפט אחרון, בבקשה.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

חבר הכנסת כהן, אנחנו חלילה לא נקדש לא השתמטות – – –

מאיר כהן (יש עתיד):

אנחנו יודעים לבוא ולהגיד שהעילויים בתורה ילמדו תורה, אבל להפוך את זה לחוק השתמטות גורף – אני חושב שגם אתה לא מאמין.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

אנחנו לא נעשה חוק השתמטות גורף. צבא ההגנה לישראל כבר הכריז שהוא יכול לקבל רק 3,000, ויש 5,000.

היו"ר יבגני סובה:

חבר הכנסת בוארון, פתחת פה דיון אחר לגמרי.

מיקי לוי (יש עתיד):

לא נכון. זה לא נכון. אתם – – –

היו"ר יבגני סובה:

סיימת? תודה. לא. הם ידברו איתך גם בפרסה, היו לך שלוש דקות להציג את החוק, תסיים את דבריך, בבקשה.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, אני מבקש מכם, חבריי, גם לתמוך בחוק הזה וגם לתמוך – אני מנצל את הבמה – לתמוך בחוק המעונות, ובעזרת השם, ביחד נביא גם חוק גיוס טוב לישראל. תודה רבה.

היו"ר יבגני סובה:

תודה רבה לחבר הכנסת אביחי בוארון. אנחנו כרגע נעבור לדיון אישי. תכף ייתנו לי את רשימת הדוברים, זה לא מופיע על המסך פה. מי נרשם לדבר בדיון האישי? הינה, בוא נתחיל מחבר הכנסת שקלים, בבקשה. עד שיסדרו לי את הרשימה. בבקשה, אתה ראשון הדוברים, זכית. אחרי שתי קריאות זכית לדבר ראשון בדיון האישי. בבקשה. חבר הכנסת לוי ומאיר כהן, אם אתם רוצים, תירשמו לדיון האישי, שלוש דקות, ותשיבו לחבר הכנסת בוארון. כל מי שנרשם מופיע. לא סגרתי עדיין רשימה, כי חיכיתי שיעלו שמות. שלוש דקות, בבקשה, לרשותך.

אושר שקלים (הליכוד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. רציתי לפנות ולענות לחברי הטוב חבר הכנסת נאור שירי. אתה אמרת בדבריך שישנו כשל לוגי בעניין שיש איזושהי פגיעה בביטחון – אם אני מנסה לדייק נכון מילה במילה מה שאמרת – פגיעה בביטחון של מדינת ישראל כאשר השמאל נמצא בשלטון, נכון? מה אמרת?

מיקי לוי (יש עתיד):

את זה אתה אמרת.

אושר שקלים (הליכוד):

שיש כשל לוגי בטענה שלי. אז עכשיו אני בא לענות לך.

נאור שירי (יש עתיד):

יש כשל לוגי שאחרי שרוצחים אותנו, אתה בא ואומר: אתם תפגעו בביטחון. זה נקרא כשל לוגי.

אושר שקלים (הליכוד):

אז עכשיו אני משיב לך. בזמנו, אנחנו, ממשלת הימין – תמיד כשקמה ממשלת ימין היא נאלצת לכבות את השרפות שהשמאל עשה. זה קרה בהסכמי אוסלו – אמר יצחק רבין, זיכרונו לברכה, כאשר נסוגנו מעזה: לא הייתה אף קטיושה וגם לא תהיה אף קטיושה. את הסוף כולנו יודעים. אמר גם יושב-ראש המפלגה שלך, כאשר חתם על הסכם הגז המופקר עם לבנון, שהוא הגביר את ההרתעה ואת הביטחון מול החיזבאללה.

מיקי לוי (יש עתיד):

למה לא ביטלתם?

אושר שקלים (הליכוד):

כיוון שהסכמים בין-לאומיים קשה מאוד לבטל במחי יד.

נאור שירי (יש עתיד):

היו"ר יבגני סובה:

חבר הכנסת שירי, נרשמת – תדבר שלוש דקות.

אושר שקלים (הליכוד):

רק תעצור לי את הזמן.

מיקי לוי (יש עתיד):

אבל זה סילוף. הוא חתם מול ממשלת לבנון.

היו"ר יבגני סובה:

אתן לך זמן. שנייה. חברים, אתם מוותרים על זכות הדיבור בדיבור אישי ומפריעים לחברים שלכם. תירשמו, אף אחד לא ממהר הביתה, הכול בסדר. תדברו שלוש דקות בדיון אישי. יש פה כשל לוגי בהתנהגות, כי אתם מפריעים ולא נרשמים, מוותרים על הדיבור. אז שלוש דקות כל אחד ידבר, יקבל את זכות הדיבור. בבקשה.

אושר שקלים (הליכוד):

תודה. לא רק שממשלות הימין תמיד מכבות את השרפות שממשלות השמאל יצרו, אני לא רוצה לדבר על כל מה שהממשלה שלכם גרמה לגבי אירועי 7 באוקטובר. עזוב את הנושא של המינויים והסכמי הגז. אני מדבר גם בעיקר על נושא עידוד הסרבנות, ועל הנושא של פירוק הצבא אפילו, שלא נקפתם שום דבר להרגעת הרוחות. ואתה יודע מה? אחרי מה שקרה, אירועי 7 באוקטובר, לא ראיתי את מפלגת יש עתיד שמה יד ומצטרפת אל הממשלה ונכנסת יחד איתנו מתחת לאלונקה כדי לקחת חלק איתנו. אנחנו שיתפנו פעולה בנושא הפרלמנטרי, וזה לזכות הרבה מאוד מיושבי הבית, אבל מבחינת – לא הצטרפתם לממשלה, לא הצטרפתם לממשלה, ויושב-ראש יש עתיד יאיר לפיד לא נקף אצבע למען המאמץ המלחמתי.

מיקי לוי (יש עתיד):

אתה לא צריך אותנו.

אושר שקלים (הליכוד):

אז טלו קורה מבין עיניכם. תודה רבה.

מיקי לוי (יש עתיד):

אתה לא צריך אותנו. ימין מלא מלא, ראינו מה עשיתם. בעיטה בתחת.

היו"ר יבגני סובה:

תודה רבה לחבר הכנסת אושר שקלים. חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח. חבר הכנסת מיקי לוי, אוה, זו ההזדמנות שלך. חבר הכנסת מיקי לוי. אגב, תבדוק עם העוזרים שלך, כי מופיע שאתה לא נוכח במשכן.

מיקי לוי (יש עתיד):

הם לא מבינים – – –

היו"ר יבגני סובה:

תגידו לסדרנים שיסמנו את חבר הכנסת מיקי, כי הוא נמצא כאן, במשכן הכנסת.

מיקי לוי (יש עתיד):

תמיד.

נאור שירי (יש עתיד):

אצלך אני רשום? כי אצלי לא.

היו"ר יבגני סובה:

אבדוק, אבל מופיע לי שמיקי לוי לא נוכח בכנסת. בבקשה, שלוש דקות, אדוני.

מיקי לוי (יש עתיד):

אדוני היושב בראש, נושא הדלפת המסמכים ממשרד ראש הממשלה – פרשייה מזעזעת. פרשייה שפגעה בביטחון מדינת ישראל. פרשייה שכנראה פגעה גם ביכולות שלנו לשחרר את החטופים, והכול ממניעים פוליטיים הישרדותיים. החשוד המרכזי עבד במשרד ראש הממשלה. כל האמירות של ראש הממשלה לא יעזרו. לא מדובר כאן בהדלפות, מדובר בשימוש לא חוקי ובגנבה של מסמכים, גנבה של מסמכים סודיים, מסמכי סנוואר, שראש הממשלה עשה בהם שימוש פוליטי. האיש הזה עבד במשרד ראש הממשלה, וראש הממשלה אומר: לא ידעתי, לא בדיוק, לא אצלי, נראה מצולם בתוך האקווריום, נראה מצולם בתוך משרד ראש הממשלה, נראה משתתף בישיבות ממשלה, נראה יורד עם ראש הממשלה מהמסוק, בתמונות שפרסמו – – –

היו"ר יבגני סובה:

חבר הכנסת מיקי לוי, אני עוצר אותך שנייה. אני לא נוהג להתערב, ואני בטח לא צנזור, אבל יש בקשה מהייעוץ המשפטי של הכנסת, בגלל שיש צו איסור פרסום בפרשה הזאת – – –

מיקי לוי (יש עתיד):

אני לא מדבר על דברים – – –

היו"ר יבגני סובה:

רק אומר, להימנע מלדבר, בשביל לא לפגוע – –

מיקי לוי (יש עתיד):

אני מדבר על דברים שפורסמו. אני נזהר.

היו"ר יבגני סובה:

– – בדברים שנאמרים כאן בכנסת. זהו.

מיקי לוי (יש עתיד):

הייעוץ המשפטי, כבודו במקומו מונח. אני לא מגלה דברים. אני לא מגלה – – –

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

הופה. הופה.

אברהם בצלאל (ש"ס):

מיקי לוי לא שומע לייעוץ המשפטי?

היו"ר יבגני סובה:

אמרתי לך, אני לא צנזור של דבריך, אני רק אומר – – –

אברהם בצלאל (ש"ס):

מיקי, צריך ללמוד ממך – – –

היו"ר יבגני סובה:

אני לא הבנתי, מישהו ביקש – – –

אברהם בצלאל (ש"ס):

לא, שמעת מה שהוא אמר?

היו"ר יבגני סובה:

שנייה. שנייה.

אברהם בצלאל (ש"ס):

שמעת מה שהוא אמר? אם מישהו מהימין היה אומר את זה, כולם היו רועדים פה.

היו"ר יבגני סובה:

תודה, בצלאל, תודה רבה.

אברהם בצלאל (ש"ס):

אבל למיקי לוי מותר. למיקי לוי מותר. קץ הדמוקרטיה.

מיקי לוי (יש עתיד):

חבר הכנסת בצלאל, אני מבין מה אתה אומר. אדון שמחה רוטמן, אני אדבר רק על דברים שהופיעו בתקשורת, לא דבר אחד מיותר.

היו"ר יבגני סובה:

אני רק אחדד לך, מאחר שהיית יושב-ראש הכנסת.

מיקי לוי (יש עתיד):

אני לא צריך שתקריא לי, אני מכיר את זה.

היו"ר יבגני סובה:

תודה רבה. זה מה שרציתי, שתדע למה אני מתכוון.

אברהם בצלאל (ש"ס):

איך הוא אמר? הייעוץ המשפטי, כבודו במקומו מונח. מה זה משנה?

מיקי לוי (יש עתיד):

זכותי.

היו"ר יבגני סובה:

אני לא מבין, מה המהומה שם? מה המהומה?

מיקי לוי (יש עתיד):

אני מבין שזה מרגיז.

אברהם בצלאל (ש"ס):

מיקי לוי אומר שהייעוץ המשפטי – כבודו במקומו מונח.

היו"ר יבגני סובה:

תודה. בבקשה, אני ממשיך.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

מפר צו איסור פרסום. על הדוכן אומר ליועץ המשפטי: כבודו במקומו מונח. אני מציע, אדוני היושב-ראש, שאנחנו נמנה את מיקי לוי לראש ממשלת ישראל, שיפסיקו להקשיב להצעות של יועצים משפטיים.

היו"ר יבגני סובה:

תודה. תודה, רוטמן, תודה רבה.

מיקי לוי (יש עתיד):

חבר הכנסת רוטמן, הבקשה שלך לא רלוונטית. לא ביקשתי את ההצעה שלך, לא את העזרה שלך. אני מבין שזה מרגיז – כל מה שאני אומר עכשיו זה דברים שהופיעו בתקשורת. אינני מגלה סודות מדינה.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

מה זה קשור?

ארז מלול (ש"ס):

מיקי לוי (יש עתיד):

אני מבין שזה מרגיז אתכם, אני מבין שזה מאיים עליכם, אני מבין שזה לא נוח לכם.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

– – – בושה ככה לדבר נגד יועצים משפטיים, מיקי?

מיקי לוי (יש עתיד):

מה היה לא בסדר?

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

מה קרה לך? ככה אתה מזלזל בייעוץ המשפטי?

מיקי לוי (יש עתיד):

כבודו של הייעוץ המשפטי במקומו מונח. נהפוך הוא. חבר הכנסת רוטמן, הלוואי שהיית, כמוני, נותן כבוד לייעוץ המשפטי בוועדה שלך.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

כדבר הזה – – – שומו שמיים.

אברהם בצלאל (ש"ס):

איך אתה מסוגל להגיד כזה דבר?

מאיר כהן (יש עתיד):

תכבדו אותו קצת. מה הוא אמר? הייעוץ המשפטי, אתם פוגעים בו כל יום. למה אתה עושים הצגות?

היו"ר יבגני סובה:

חבר הכנסת רוטמן, תודה. אל תפריע. תודה.

מיקי לוי (יש עתיד):

מה הבעיה? כבודו של הייעוץ המשפטי – אדון בצלאל, כבודו – תעצור לי.

היו"ר יבגני סובה:

אני אתן לך דקה.

אברהם בצלאל (ש"ס):

מיקי לוי (יש עתיד):

כבודו של הייעוץ המשפטי במקומו מונח. זוהי אמירה מכבדת. מאוד מכבדת.

אברהם בצלאל (ש"ס):

מאוד. כשהשמאל אומר את זה, זה מכבד.

מיקי לוי (יש עתיד):

לא דיברתי בהם סרה, לא תפחידו אותי. ואני אגיד: כבודו של הייעוץ המשפטי במקומו מונח.

מאיר כהן (יש עתיד):

הלוואי שאתם הייתם מכבדים.

מיקי לוי (יש עתיד):

בבקשה. ובכן, אני ממשיך. ראש הממשלה לכאורה הצטרף לבקשה להסיר את צו איסור הפרסום. פורסם. המטרה הייתה לא להסיר את צו איסור הפרסום משמו של החשוד, המטרה הייתה להסיר את צו איסור הפרסום מהפרשה, כדי שיוכלו ללמוד ממנה מה קרה. השופט, עם ניסיון, קצת יותר חכם, אמר: מתיר את הסרת איסור הפרסום משמו של החשוד, לא מהפרשייה עצמה. ולכן היא נשארה עדיין חסויה, והלוואי שתישאר כך. לעיתים נדמה כי האקווריום של ראש הממשלה חורש מזימות. על פי התקשורת נעשו במשרד ראש הממשלה עבירות פליליות, כאשר ראש הממשלה מנצח על המקהלה המבצעת, לכאורה. תראו כמה אני נזהר. ראש הממשלה, שוב: לא ידעתי, לא שמעתי, אני לא זוכר. אדוני ראש הממשלה, על פי עדותו של האלוף אבי גיל – – –

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

מה זה הרמיסה הזאת של שלטון החוק?

היו"ר יבגני סובה:

חבר הכנסת לוי, לסיכום. תודה.

מיקי לוי (יש עתיד):

על פי עדותו של האלוף אבי גיל – – –

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

איך אתה מאפשר כזה דבר?

מיקי לוי (יש עתיד):

תראה.

היו"ר יבגני סובה:

לא, אבל אתה כבר חמש דקות.

מיקי לוי (יש עתיד):

אבל תראה כמה הפריעו.

היו"ר יבגני סובה:

אני נותן לך שני משפטים. בבקשה.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

אני לא מבין, רמיסה של שלטון החוק, רמיסה של הייעוץ המשפטי.

מיקי לוי (יש עתיד):

על פי עדותו – חבר הכנסת רוטמן, אם יש משהו שאני לא אומר נכון, אני אתן את הדין.

היו"ר יבגני סובה:

רק שנייה. שנייה, מיקי.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

מה זה קשור? מה זה אתה תיתן את הדין? אתה עומד על דוכן – – –

מיקי לוי (יש עתיד):

חבר הכנסת רוטמן, שמענו. הבנו.

היו"ר יבגני סובה:

שנייה. שנייה. חבר הכנסת לוי, רק שנייה. חבר הכנסת רוטמן, יש לך הערות? אמרת, שמענו. אתה מסתובב כמו – מנהל פה את האולם. שב. אתה נכנס לעימות עם חבר הכנסת לוי – – –

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

לא, אני מברר עם הייעוץ המשפטי מה קורה פה.

היו"ר יבגני סובה:

כאשר אני הערתי פה, ציטטתי משהו מתקנון הכנסת, עמ' 182, אתם פתחתם פה דיון. זה הכול.

מיקי לוי (יש עתיד):

הלוואי שהיית מתייחס לייעוץ המשפטי כמו שאני מתייחס אליהם. שמעתי אותך איך אתה מתייחס ליועץ המשפטי שלך, חבר הכנסת רוטמן.

היו"ר יבגני סובה:

תודה רבה, חבר הכנסת לוי. בבקשה, לסיכום, שני משפטים אחרונים.

מיקי לוי (יש עתיד):

אני אסכם. לא סיימתי, אבל אני אעלה עוד פעם. אני אעלה עוד פעם. הפריעו לי.

היו"ר יבגני סובה:

בסדר, אבל שלוש דקות יש לך, אתה מדבר פה חמש וחצי דקות. תעלה עוד פעם בכיף. בבקשה. משפט אחרון.

מיקי לוי (יש עתיד):

על פי עדותו של האלוף אבי גיל, שפורסמה בתקשורת, אמר האלוף אבי גיל שבלשכה שלך ניסו לגרוס מסמכים, לזייף פרוטוקולים, והנושא נחקר עתה במשטרה, בלהב 433. לא סיימתי. עד עתה אמרתי את כל מה שפורסם בתקשורת. תודה רבה.

היו"ר יבגני סובה:

תודה רבה לחבר הכנסת מיקי לוי. הדובר הבא, חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – מוותרת; חברת הכנסת פנינה תמנו – אינה נוכחת; חבר הכנסת יוסף עטאונה – מוותר; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, אתה רוצה לדבר? מוותר; חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – מוותר. חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה. הגיע תורך.

נאור שירי (יש עתיד):

הוא לא פה. איפה אושר?

היו"ר יבגני סובה:

אה, אתה גם רוצה להתאים את הנוכחות של אנשים אחרים? תראה, אני למדתי לדבר גם כשהח"כים לא נמצאים, שישמעו בערוץ הכנסת.

נאור שירי (יש עתיד):

הינה, אושר נכנס. אושר נכנס.

היו"ר יבגני סובה:

בבקשה, שלוש דקות. בבקשה, תעמדו בזמנים, אנחנו ביום שלישי.

נאור שירי (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני אהיה ממש ממש קצר. אין בעיה. אני רק רוצה שוב להסביר את הכשל הלוגי שתיארתי. הכשל הלוגי, אושר – חבר הכנסת שקלים – הוא אחד שבא ואומר: תראו מה יקרה אם אתם תעלו לשלטון – בעוד שהחורבן הכי גדול במדינת ישראל אי פעם קרה כשאתם הייתם בשלטון. אוקיי? זה הכי פשוט בעולם. עכשיו, כשאתה בא ומשחק איתי את המשחק: בואו נראה מה יאיר לפיד אמר – שזה טבע שלכם – מה הוא אמר ומה קרה. אח שלי, אני רוצה רק לומר לך – – –

אושר שקלים (הליכוד):

נאור שירי (יש עתיד):

אל. אני – אל. אל.

אושר שקלים (הליכוד):

מה אתה?

נאור שירי (יש עתיד):

לא, אי-אפשר כל היום. אתה תיתן לי לסיים. אני רק רוצה לומר לך: אתה לא יכול להיות – – –

אושר שקלים (הליכוד):

היו"ר יבגני סובה:

חבר הכנסת שקלים, קודם כול, שב, בבקשה, במקום שלך.

נאור שירי (יש עתיד):

שב, תנוח, הכול בסדר.

היו"ר יבגני סובה:

אני מזכיר לך שאתה בשתי קריאות. אתה רוצה שאני אוציא אותך, והוא ימשיך לדבר אליך? אז תן לו שלוש דקות. אתה דיברת, הוא הקשיב. תן לו.

אושר שקלים (הליכוד):

הוא פנה אליי – – –

היו"ר יבגני סובה:

חבר'ה, בואו, מה זה הגנון הזה? באמת.

נאור שירי (יש עתיד):

אבל גם אתה פנית אליי.

אושר שקלים (הליכוד):

– – – דברים נכונים.

היו"ר יבגני סובה:

אבל תקשיב לו. אתה דיברת, הוא הקשיב לך, תקשיב לו. נו באמת.

נאור שירי (יש עתיד):

אתה לא רוצה שאני אפנה אליך? אושר – – –

היו"ר יבגני סובה:

אל תפנה אליו. דבר. ואז אני אעצור אותו.

נאור שירי (יש עתיד):

הסברתי לך את הכשל הלוגי – זה פעם אחת. פעם שנייה, אתה לא יכול להיות במפלגת הליכוד, ששולטת כמעט 30 שנים פה. אתם לא יכולים להיות כאלו ששולטים פה 30 שנים, ואז באים – אתה מדבר על מינויים, או מה אמר זה שעמד על גבעה ב-2009 מול אשקלון ואמר: אני לא אעצור את צה"ל, אני אתן לצה"ל לנצח, אנחנו נחסל את החמאס. בזמן שהוא ייסד – הניצחון היחידי שלו היה ויכוח בשער המט"ח, כי במקום לשלם לו בשקלים הוא שילם לו בדולרים. פה ניצחתם. עכשיו, תקשיב, לוגיקה בסיסית: כשאתה בשלטון אתה לא יכול להתנהל ולקחת חלק רק בהצלחות. אתה לא יכול להגיד לי: אני הבאתי ביטחון למדינת ישראל – בזמן שהבאתם את הכישלון הכי גדול. ואחרי הכישלון הכי גדול, אתה לא יכול להתפאר בהצלחות. זה לא עובד ככה. זה כמו שרופא – ואני משתמש במשהו שכתב לדעתי שי גולדן. הוא בא ואמר: אתה לא יכול להרביץ למישהו, לחסל אותו, לשים אותו בפתח בית חולים, ולהגיד לו: אח שלי, אני הצלתי את החיים שלך. זה לא עובד. אתה הבאת אותו למצב הזה. זה לא יכול לעבוד. אתם לא יכולים להסתובב פה ולהטיף לנו על ביטחון, כשהבאתם אותנו אל עברי פי פחת. זה לא עובד, אושר שקלים. תודה רבה.

אושר שקלים (הליכוד):

הפוך. הפוך.

נאור שירי (יש עתיד):

מה הפוך?

היו"ר יבגני סובה:

תודה רבה לחבר הכנסת נאור שירי. חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח.

אושר שקלים (הליכוד):

שרפתם את המדינה, עכשיו אתם מתלוננים.

היו"ר יבגני סובה:

חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח.

קריאות:

אושר שקלים (הליכוד):

שרפתם את המדינה.

היו"ר יבגני סובה:

אגב, חברים, בירכתם את חבר הכנסת חמד עמאר ליום ההולדת? יש לו יום הולדת. אז אני מברך אותו. חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח.

מיקי לוי (יש עתיד):

הכול על הראש שלכם. האסון הכי גדול במדינת ישראל על הראש שלכם.

היו"ר יבגני סובה:

תודה, אני לא שומע את עצמי. חבר הכנסת לוי, תודה. אני לא שומע את עצמי כשאני מקריא את השמות. אתה שומע שיש לי בעיה בקול, רחמו עליי.

מיקי לוי (יש עתיד):

אני גם מבין אותך.

היו"ר יבגני סובה:

יום שלישי, יום של הסכמות, וזה יותר גרוע מיום שני ורביעי. חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח; חברת הכנסת צגה מלקו – אינה נוכחת; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת אחמד טיבי – מוותר; חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר, בבקשה. אני לא זוכר ימי שלישי כאלה סוערים.

נאור שירי (יש עתיד):

זה בדיוק מה שסימסו לי עכשיו. כתבו לי: מה קורה? איזה יום זה היום?

היו"ר יבגני סובה:

שלוש דקות לרשותך, בבקשה.

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

תודה. כבוד יושב הראש, כבוד השר או השרה – אני לא רואה – חברים נכבדים.

היו"ר יבגני סובה:

שר התקשורת.

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

אוקיי, שר התקשורת. אוקיי. אני מצדיעה להצעת החוק שבפנינו – הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (העדפות משרת מילואים פעיל בקבלה לשירות המדינה). תודה ליוזמי החוק, ובהם חבר הכנסת מאיר כהן, שרון ניר, דן אילוז, וכמובן חברי חבר הכנסת שמחה רוטמן, יושב-ראש הוועדה; ולצוות הוועדה, ולחברי הכנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה. ככה צריך לעבוד, למצוא את המשותף, ויש כל כך הרבה מן המשותף. הצעת החוק הזאת היא לגמרי win-win, משרתי המילואים ירוויחו. הם יצליחו להתברג לתוך תקנים ומשרות בשירות המדינה. וכמובן המדינה והחברה שלנו יזכו בעובדים הכי ערכיים, הכי ציונים, הכי חרוצים. החוק הזה הוא חלק ממערך שלם שבא להוקיר את המשרתים, לתת להם מעט שבמעט מתוך מה שבאמת באמת מגיע להם. אני חושבת שבאמת זה חלק מהתודה. נשתדל לתת עוד יותר וכמה שאפשר, וגם לחלוק בנטל – לא הייתי קוראת לזה "נטל", זאת זכות, זאת מצווה. אבל נשאיר את זה לדיונים אחרים, אני לא רוצה להלהיט פה שוב את הרוחות. אז באמת תודה למשרתים.

מאיר כהן (יש עתיד):

אנחנו נשמח שתמשיכי לדבר.

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

תודה רבה לבני ובנות זוגם. תודה רבה למשפחות. אני יודעת שגם אתם, גם המשפחות, גם בני ובנות הזוג לוקחים חלק גדול בכל האירוע הזה. ועכשיו מעניין לעניין באותו עניין – הנוער שלנו, איזה נוער יש לנו. אני רוצה לשתף אתכם. היום ביקרו במשכן שמיניסטים מישיבת בני עקיבא אורות יהודה באפרת, בראשותו של הרב אמיר סנדלר. השכבה הזו היא שכבה שמכילה שתי כיתות רגילות ועוד כיתה אחת קטנה, כיתה רגשית. ההכלה שם בין כל התלמידים פשוט חיממה את הלב. הביקור הזה היה חלק מתוכנית שנקראת "מכינה לחיים" – תוכנית שזאת השנה הראשונה שלה, היא באמת ייחודית, מיוחדת ונפלאה. את התוכנית מובילים המחנכים של השכבה ביחד עם ידידי היקר ורב-הפעלים ד"ר יצחק לקס. אז תודה גם לכם. המפגש השני היה היום, זה בעצם המפגש השני בסדרת מפגשים שעוסקים בכלכלה ובחברה. המטרה לתת לתלמידים הסתכלות רחבה וכוללת על תחומי עשייה שונים בעם ישראל, ובמדינת ישראל, כמו כלכלה, משפטים, בריאות, משפחה וכדומה. הם נפגשו עם אנשי עסקים, עם אנשי כלכלה והם הגיעו גם לכנסת. הם ביקשו לדעת על דילמות ואיך אנחנו מתמודדים איתן, על התנגשויות בין ערכים. וראיתי בעיניהם הבנה שישנם דברים מורכבים. הם מבינים את זה שהעולם הוא הרבה יותר מאשר שחור ולבן – אני מסיימת, אדוני. השאלות שלהם היו כל כך עמוקות, ואחד מהם כל כך ריגש אותי כששאל מהיכן אנחנו שואבים את הכוח שלנו, למרות כל המכשולים, האתגרים והקשיים. אז אני רוצה להודות לרב אמיר סנדלר, לכל צוות ההוראה, ובראש וראשונה לשמיניסטים המופלאים, שבימים אפורים שכאלה הצליחו להכניס מעט אור למשכן. תודה.

היו"ר יבגני סובה:

תודה רבה לחברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר. חבר הכנסת ששון גואטה – מוותר. חבר הכנסת עמית הלוי, בבקשה. שלוש דקות לרשותך, בבקשה.

עמית הלוי (הליכוד):

תודה. אדוני היושב בראש, חברותיי חברי הכנסת, שמעתי פה את הדברים של חבר הכנסת מאיר כהן, חברנו לאופוזיציה. אני רוצה לומר לכם את הדברים הבאים: אין פער ערכי בינינו ביחס לחובה לשרת בצבא. זאת חובה מוסרית; זאת חובה אזרחית, ולמעשה, בראש ובראשונה, זאת חובה תורנית. כל מי שלמד תורה יודע שזאת המצווה היותר-חשובה בתורה. אתה יודע, פיקוח נפש של יחיד דוחה את כל התורה כולה; פיקוח נפש של ציבור, קל וחומר. יותר מזה אני אומר לך, אני בעד תמריצים. גם תמריצים חיוביים, ויכולים להיות גם תמריצים שליליים, סנקציות. אבל במה אני לא בעד, מה אי-אפשר שיקרה? שתבוא היועצת המשפטית לממשלה או מישהו אחר – אגב, זה לאו דווקא היועמ"שית, מי שזה לא יהיה – אבל תבוא ותאמר: אנחנו בוחרים סנקציה מסוימת – אגב, מבין האפשרויות לא בטוח שזה הדבר הכי חכם – והיא תעשה את זה רק על חרדים. מה זה? אין מתקנים עוול בעוול. אתה רוצה לעשות תמריץ, בבקשה. נעשה חוק עם תמריצים. מצוין. אתם יודעים שבפריפריה – לא צריך לומר לך, מאיר כהן – אתה גר בקריית שמונה, אתה משלם פחות מיסים, נכון? גם אם אתה גר בדרום. אלו לא זכויות טבעיות; אתה משרת בצבא? תקבל יותר, אתה לא משרת? תקבל פחות. אתה רוצה גם תמריץ שלילי, אקטיבי, בסדר. אבל למה דווקא לחרדים?

מאיר כהן (יש עתיד):

אבל הם מפירים את החוק. בדימונה לא מפירים חוק. בקריית שמונה לא. פה הם מפירים.

מיקי לוי (יש עתיד):

לכולם, לכולם.

עמית הלוי (הליכוד):

יקירי, לכולם, מצוין.

מאיר כהן (יש עתיד):

אתם צריכים להתבייש.

עמית הלוי (הליכוד):

אז באה היועצת המשפטית והחליטה, איכשהו, לא לכולם. אגב, בחוות הדעת שלה – –

מאיר כהן (יש עתיד):

יש חוק – תתגייס.

עמית הלוי (הליכוד):

– – היא מזכירה 60 פעמים את ערך השוויון, רק שכל חוות הדעת הזאת היא אנטי-שוויונית. יש עוד אנשים שלא משרתים בצבא, אגב, לא חשוב אם זה יחידים או ציבור. אתם רוצים לעשות תיקון? נעשה תיקון. לא עושים ככה תיקון, זה לא תיקון, זה תיקון אנטי-מוסרי. צריך לחזור על זה – – –

מאיר כהן (יש עתיד):

כנראה קיבלתם דף מסרים. אני שם לב לזה. חבל שאתם עושים את זה. חבל שאתם עושים את זה.

עמית הלוי (הליכוד):

לא, לא, לא. אני פה בכנסת שנתיים ומעולם לא שלחו לי דף מסרים. אני גם לא מתרשם מדפי מסרים.

מאיר כהן (יש עתיד):

לפחות תשתקו. תתביישו בשקט.

עמית הלוי (הליכוד):

אני כן מתרשם מדפים מוסריים. זה לא מוסרי, מאיר, זה לא מוסרי. תודה.

מאיר כהן (יש עתיד):

תפסיק, מה שאתה עושה לא מוסרי.

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

מאיר, מאיר, די. לא מתאים לך.

היו"ר יבגני סובה:

תודה רבה לחבר הכנסת עמית הלוי. אחרון הדוברים, חבר הכנסת שמחה רוטמן, בבקשה.

מאיר כהן (יש עתיד):

תפסיקו. החלטתם להצביע – תצביעו.

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

מאיר, מאיר, לא מתאים לך, לא מתאים לך. לא מתאים לך להיות – – –

מאיר כהן (יש עתיד):

תפסיקו. כואב לי הלב לשמוע את זה. מגינים על משתמטים.

היו"ר יבגני סובה:

שלוש דקות, בבקשה.

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

תקשיב להם באמת, תקשיב להם.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

אני חייב לומר, אדוני היושב-ראש, ראשית אני חושב שזה חוק כל כך חשוב שמגיע לוועדה, קואליציה, אופוזיציה – חבר הכנסת מאיר כהן, חברת הכנסת שרון ניר, חבר הכנסת דן אילוז, חברי הכנסת מהליכוד, מכל סיעות הבית, לדעתי, היו חתומים באיזושהי רמה, וזה נוהל בוועדה. עשינו עליו מסע מקיף גם אל מול משרדי הממשלה, אל מול הנציבות, אל מול משרד המשפטים. זיהינו איפה המוקשים נמצאים, איפה צריך – כדי לפתור את הבעיה הזאת בזמן מהיר. אני חושב שחוק כזה, עדיף לא לנהל עליו – יש מספיק חוקים היום, מספיק רשות דיבור, למי שרוצה לנהל עליהם מריבות. סביב החוק הזה צריך להתאחד, צריך לבוא ולהגיד את המובן מאליו: החוב שמדינת ישראל חייבת למשרתי המילואים הוא אדיר. אנחנו צריכים לוודא שמי שמשרת במילואים – לא רק נביא אותו למצב שהוא היה אלמלא היה הולך למילואים, אלא מצבו ישודרג. הם צריכים להיות – אמרת קודם, חבר הכנסת מאיר כהן – מעמד האצולה החדש של מדינת ישראל. דור הניצחון. ובהקשר הזה אני חושב שאין קואליציה ואין אופוזיציה. אנחנו נתנו פה מנגנונים שישמרו גם על הייצוג ההולם של האוכלוסיות. ואמרנו, יבואו, בעזרת השם, גם מבני הציבור החרדי, וגם מבני הציבור הערבי, וכל מי שמופיע בחוק: יוצאי אתיופיה, נשים, כולם. אנחנו לא עושים אמירה, חס ושלום, שכל זה מתבטל וכו'. להפך, בתוך האוכלוסיות האלו גם נוסיף ונגיד: מי שמשרת מילואים בתוכם מקבל את העדיפות. לכן בנינו את המנגנון של העדפה, יחד עם העצות הטובות של כל חברי הכנסת, שגיבשו שם הסכמות מחוץ לוועדה ובתוך הוועדה, והראו שלמען המטרה החשובה הזאת אפשר לעבוד ביחד. ואני רוצה לומר לך דווקא בגלל זה – ולך, שרון, אני פונה במיוחד אליכם; אליך, מאיר, ואלייך, שרון – גם בנושא האתגר שמונח היום לפני מדינת ישראל, של לראות איך אנחנו משלבים את הציבור החרדי יותר בשירות הצבאי ובשירות המילואים, אם אנחנו נתנצח אנחנו נפסיד, כי אנחנו לא נצליח להביא את היעד הזה, ונעשה את זה בפיצוצים, ונדחה את האנשים שרוצים להשתלב. אם נחליט שאנחנו לא נתנצח, אז אנחנו ננצח. ואז אנחנו נפתור את הבעיה הזאת ש-76 שנה מדינת ישראל החליטה שהיא לא מטפלת בה, והיא לא עושה כלום. ואתה יודע יותר טוב ממני, מאיר, ואתה ראית את זה גם במערכות, איך צה"ל לא עשה את מה שהוא רצה – את מה שהיה צריך בשביל לשלב אותם.

היו"ר יבגני סובה:

לסיכום, בבקשה, משפט אחרון.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

ועכשיו, אם נתגייס לדבר הזה ביחד, ברצון טוב אנחנו נמצא פתרונות. ואם אתם באופוזיציה תהפכו את זה לסוגיה של קואליציה–אופוזיציה, למריבה ולהתנצחות, שום דבר טוב לא יצא מזה, לא לצה"ל, לא למדינת ישראל, לא לשירות המילואים ולא לחברה החרדית. ולכן אני קורא לכם, באמת, כמו בחוק הזה – ביחד ננצח, בעזרת השם.

היו"ר יבגני סובה:

תודה רבה לחבר הכנסת שמחה רוטמן. חבר הכנסת כהן, חבר הכנסת מאיר כהן. תגידו לו, הוא רוצה לסכם או שאנחנו נעבור להצבעה? מעניין עם מי הוא מדבר. מאיר, אתה רוצה לסכם? לא. אז ההצבעות יהיו אלקטרוניות. יהיו שתי הצבעות, יש פה הצמדה. אנחנו נעבור להצבעה על הצעת החוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון מס' 21) (עדיפות למשרת מילואים פעיל בקבלה לשירות המדינה), התשפ"ה–2024, של חברי הכנסת מאיר כהן, שרון ניר, דן אילוז, וקבוצת חברי הכנסת, בקריאה ראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 21 נגד – 9 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון מס' 21) (עדיפות למשרת מילואים פעיל בקבלה לשירות המדינה), התשפ"ה–2024, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.

היו"ר יבגני סובה:

בעד – 21, תשעה מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון מס' 21) (עדיפות למשרת מילואים פעיל בקבלה לשירות המדינה), התשפ"ה–2024, אושרה בקריאה ראשונה ותחזור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט לצורך הכנתה לקריאה שנייה ושלישית. אנחנו נעבור כעת להצבעה על הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – ייצוג הולם ללוחמים), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון, בדיון מוקדם. הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 19 נגד – 9 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – ייצוג הולם ללוחמים), התשפ"ד–2024, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.

היו"ר יבגני סובה:

בעד – 19, תשעה מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – ייצוג הולם ללוחמים), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון, אושרה בקריאה הטרומית ותועבר לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט לצורך הכנתה לקריאה ראשונה.

היו"ר יבגני סובה:

חבר הכנסת אופיר כץ, בבקשה, יושב-ראש ועדת הכנסת, עם הודעה.

ינון אזולאי (ש"ס):

זו הודעה דרמטית, רק שתדע, היושב-ראש.

היו"ר יבגני סובה:

לא הכינו אותי להודעה דרמטית. בבקשה.

אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת):

אדוני היו"ר, השר, חבריי חברי הכנסת, ועדת הכנסת החליטה בישיבתה היום כי הצעות החוק הבאות יועברו לדיון בוועדות כמפורט להלן: ועדת החוקה, חוק ומשפט תדון בהצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – שלילת זכות עמידה למתגמל טרור), פ/4860/25, של חבר הכנסת שמחה רוטמן; ועדת הכלכלה תדון בהצעת חוק חובת הצגה של נתוני צפייה לצופה, התשפ"ד–2024, פ/4726/25, של חבר הכנסת שלום דנינו; ועדת הכנסת תדון בהצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – הרחבת העילות למניעת השתתפות בבחירות), פ/1176/25, של חבר הכנסת אופיר כץ. תודה.

היו"ר יבגני סובה:

תודה רבה לחבר הכנסת אופיר כץ, יושב-ראש ועדת הכנסת. חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום רביעי ה' בחשוון תשפ"ה, 6 בנובמבר 2024, בשעה 11:00. ישיבה זו נעולה. תודה.