טוען נתונים רשמיים
חזרה לרשימת הח״כיםנתונים רשמיים בלבד · הכנסת וועדת הבחירות המרכזית
טוען נתונים רשמיים
חזרה לרשימת הח״כיםהאתר משתמש בכלי אנליטיקה (Microsoft Clarity) כדי להבין איך גולשים משתמשים בו — מפות חום וניתוח דפוסי גלישה, בלי מידע מזהה. הכלי נטען רק אם תאשרו. פרטים נוספים
רשומה רשמית מהמאגר. נוסח הקבצים מחולץ מהמסמך הרשמי. זה לא תקציר ולא פרשנות — המקור המחייב הוא הקובץ.
מחלץ את נוסח הישיבה מהקובץ הרשמי
הצעת חוק · דיון
הצעת חוק · דיון
הצעת חוק · דיון
הצעת חוק · דיון
הצעת חוק · דיון
הצעת חוק · דיון
הצעת חוק · דיון
הצעת חוק · דיון
הצעת חוק · דיון
הצעת חוק · דיון
הצעת חוק · דיון
הודעה אישית של ח"כ גלעד קריב
פריטי מליאה · דיון
הודעה אישית של ח"כ אחמד טיבי
פריטי מליאה · דיון
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
שר המשפטים יריב לוין:
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
הודעה אישית של חבר הכנסת אחמד טיבי
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
הצעת חוק ביטוח סיעוד ממלכתי (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–
אפרת רייטן מרום (העבודה):
השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:
אפרת רייטן מרום (העבודה):
הצעת חוק גמול לחיילים בשירות סדיר, התשפ"ג–
רם בן ברק (יש עתיד):
שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:
רם בן ברק (יש עתיד):
הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – הארכת הסמכות של ועדות מקומיות בגליל ובנגב), התשפ"ד–
אריאל קלנר (הליכוד):
השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:
רון כץ (יש עתיד):
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
הצעת חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה (תיקון – תגמולים לכבאים ועובדים), התשפ"ד–
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):
שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:
הצעת חוק מס הכנסה (פטור ממס על הכנסה מהשכרת דירת מגורים) (תיקון – אי-תחולת הפטור ממס על מי שהשכיר דירת מגורים לשוהים שלא כדין), התשפ"ד–
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
הצעת חוק הירושה (תיקון – הרחבת הזכות להסתלקות), התשפ"ד–
שמחה רוטמן (הציונות הדתית):
שר המשפטים יריב לוין:
גלעד קריב (העבודה):
שמחה רוטמן (הציונות הדתית):
הצעות לסדר-היום
31 ילדים נהרגו בחמש השנים האחרונות בתאונות דרכים בסביבתם של גני ילדים ובתי ספר
סימון מושיאשוילי (ש"ס):
ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
משה טור פז (יש עתיד):
סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:
הצעה לסדר-היום
נתיבי התחבורה הציבורית כמקור להעשרת קופות הרשויות
ארז מלול (ש"ס):
סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:
הצעות לסדר-היום
מחדל הנגישות בתחבורה הציבורית: פגיעה בזכויותיהם של אנשים עם מוגבלות
משה רוט (יהדות התורה):
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:
הצעות לסדר-היום
סיוע לבעלי עסקים המשרתים בשירות מילואים פעיל
יצחק קרויזר (עוצמה יהודית):
אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):
שר התקשורת שלמה קרעי:
הצעות לסדר-היום
קבלת חוות דעת משפטית חלופית בעבודת הקבינט בשאלות מדיניות מרכזיות
עמית הלוי (הליכוד):
לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):
שר התקשורת שלמה קרעי:
הצעות לסדר-היום
העלאת מחירים בלתי מבוקרת בשוק המזון והמשקאות
ינון אזולאי (ש"ס):
ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
ניסים ואטורי (הליכוד):
שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:
הצעת חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (תיקון מס' 5), התשפ"ה–
משה פסל (בשם ועדת הכלכלה):
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):
חנוך דב מלביצקי (הליכוד):
היו"ר אמיר אוחנה:
שלום לחברות וחברי הכנסת, שלום לשרים. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום רביעי י"ב בחשוון התשפ"ה, 13בנובמבר 2024. הנושא שעל סדר-היום הוא שאילתות דחופות. השאילתה הראשונה היא לשר החינוך, והיא של חבר הכנסת ירון לוי, בנושא: תקציב שנות השירות. אני מתכבד להזמין את שר החינוך יואב קיש אל הדוכן. ברוך בואך.
שר החינוך יואב קיש:
תודה. תמיד שמח להיות פה.
היו"ר אמיר אוחנה:
חבר הכנסת לוי, בבקשה.
ירון לוי (יש עתיד):
תודה, כבוד היושב-ראש. כולנו שמענו, כבוד השר, על הקיצוץ של 25% בתקציב שנות השירות. רצוני לשאול: 1. כיצד משרד החינוך יכול לקצץ במפעל שנות השירות ובמקביל לתקצב רשתות חינוך פרטיות ומפלגתיות? 2. האם יש קשר בין קיצוץ של 17 מיליון ש"ח במפעל שנות השירות לבין ויתור המדינה על חוב של 85 מיליון ש"ח לרשתות חינוך מפלגתיות? תודה.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה. בבקשה, השר.
שר החינוך יואב קיש:
תודה. כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, ראשית, לפני שניכנס למספרים, המספרים שאמרת הם לא מדויקים, אבל אין ספק שיש בהם משהו, ואתייחס לזה בפירוט. גופי החברה האזרחית, ובוודאי אלו שפועלים בשנת שירות ומפעילים נוער במשימות לאומיות בחזית חברתית, במיוחד בתקופה הזו של המלחמה, הם שדרת חוסן משמעותית מאוד של החברה הישראלית. אנחנו במשרד מכירים מאוד את הפעילות שלהם, וגם את ההירתמות שלהם לסיוע במשימות הרבות והמורכבות מייד לאחר 7 באוקטובר. במלחמה יש לנו אתגר. האתגר הזה ברור. כל המשרדים נדרשו לקיצוצים במהלך התקציב לממן את הוצאות המלחמה. יש אחריות לאומית בעניין הזה, ואני כמובן עושה הכול כדי למנוע את הפגיעה, שתהיה מינימלית ככל שניתן במשרד החינוך. אתה יודע מה? לפני המספרים – כי אני רוצה לדבר תכלס – אדבר על השאלה השנייה ששאלת, שממש אין לה שום קשר לשאלה הראשונה. זה נושא שהוא בכלל בסמכות משרד האוצר ורשות המיסים. מדובר על איזשהו חוב שנפתר, ונוהל תוך ויכוח משפטי שגם הגיע – יכול להגיע – לבית משפט, ואין בינו לבין הדבר הזה שום קשר. עכשיו לגבי המספרים, כדי שנכיר אותם. אני משווה את תקציב 2023 לתקציב 2024. כמו שאתם מכירים, חבריי, יש מה שנקרא בסיס התקציב, ועל בסיס התקציב יש תוספות חד-פעמיות. התוספות החד-פעמיות נקראות לפעמים גם "קואליציוניות", אבל פה זו דוגמה למשל לתוספת קואליציונית שאני חושב שהכרחי שהיא תהיה תוספת משמעותית, ובבסיס התקציב, לתפיסתי. יש הרבה מאוד כספים "קואליציוניים". תוקפים אותנו בממשלה על כספים קואליציוניים, והינה דוגמה: כספים קואליציוניים לתקציב שנת השירות. ועל זה רוצים – מה רוצים? שלא ניתן. אני חושב שהשאלה של ירון לוי היא ההפך: למה אתם לא נותנים? אז בוודאי לא על קיצוץ. אז להלן המספרים: בשנת 2023 בסיס התקציב היה 50.5 מיליון. על זה היו תוספות שאני דאגתי שייכנסו – "קואליציוני", כן? 15.5 מיליון. זה הביא את התקציב בסופו של דבר ל-66 מיליון, והוא מורכב מבסיס ומקואליציוני. שנת 2024, לאור הקיצוצים, התחילה כשבסיס התקציב – דרך אגב, בגלל הפלאטים לכולם זה ירד מ-50.5 ל-44 מיליון, זאת אומרת 6.5 מיליון ירדו מהסכום. זה כ-12%. הוספנו – הרי היה קיצוץ בקואליציוני; לא הסכימו שנשתמש בקואליציוני, אז בעצם הקואליציוני ירד מ-15.5 ל-7 מיליון. אז בסך הכול בתקציב 2024 מדובר על 51.5 מיליון לעומת 66, כשאני מכניס בפנים גם את בסיס התקציב וגם את החד-פעמי הקואליציוני, בסדר? הפער הזה של כ-15 מיליון הוא פער – ואני אומר את זה פה, ואני אומר את זה בצורה הכי ברורה: למרות הקיצוצים, כבוד היושב-ראש, ולמרות הפעילות הכואבת שהמשרד נאלץ לצמצם במלחמה, בקשר לשנת השירות הבטחתי שהתקציב לא ייפגע. עכשיו, איך אני יכול לעשות את זה? בדיוק בתקופה הזו של נובמבר-דצמבר, כשמתחילים להגיע עודפים מכל מיני פעילויות שלא בוצעו, אני יכול לנתב כסף לטובת התקנה הזו. לכן אמרתי שאדאג שזה לא ייפגע. אני יכול לבשר לך שכבר מוכנה הפניית עודפים שתעביר 10 מיליון לתקנה של שנת שירות. אני מקווה שזה יקרה בשבוע הבא, וזה יעלה את זה מ-51.5 ל-61.5, ויש עוד תוספת של בין 5 ל-6 מיליון – 5 מיליון – שאנחנו נקדם במהלך חודש דצמבר, גם עודפים. זאת אומרת שלמרות שכל הפעילויות קוצצו בגלל המלחמה באופן גורף, ולמרות שיש פה כספים קואליציוניים שהממשלה הזאת נותנת לפעילויות החשובות – וכן, תוקפים אותנו, ירון, לצערי גם אתה וחבריך, בחוסר הבנה בסיסי, שיש הרבה מאוד כספים קואליציוניים – – –
ירון לוי (יש עתיד):
אני רק – סליחה, אני לא מפריע, ואני – – –
שר החינוך יואב קיש:
אז אחרי זה תגיד לי.
ירון לוי (יש עתיד):
"חוסר הבנה" זה לא נחמד להגיד.
היו"ר אמיר אוחנה:
חבר הכנסת לוי, אתה יכול לשבת. אאפשר לך שאלת המשך, ככל שתהיה, אבל לא פינג-פונג.
שר החינוך יואב קיש:
אגיד לך למה כוונתי. הרי פה באים ואומרים: תן כספים קואליציוניים לשנת שירות. למה? כי אנחנו חושבים שזה טוב. וביד השנייה אומרים: למה אתם כממשלה נותנים כספים קואליציוניים? אני קראתי לזה חוסר הבנה, ואולי יש סיבה אחרת. אבל לא יכול להיות שביד אחת באים בביקורת לממשלה על כספים קואליציוניים, וביד שנייה אומרים: תנו לנו כספים קואליציוניים למטרות האלה. לכן אני אומר, בעיניי המונח "כספים קואליציוניים" הוא מורכב, הוא מבלבל, הוא לא תקין. צריך לדבר על פעילויות חברתיות. ואני אומר לך חד-משמעית: לפעילות הזו אני מחויב, כפי שאמרתי. אדאג שהתקציב יגיע במלואו. עד כאן, היושב-ראש.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה רבה. שאלת המשך לחבר הכנסת לוי, בבקשה.
ירון לוי (יש עתיד):
אוקיי, אני רוצה, קודם כול לגבי חוסר הבנה – אני חושב שהמונח לא נכון. בסופו של דבר העליתי את חוק שנות השירות – אתה מכיר את זה – והצבעתם נגד. אם החוק הזה היה עובר, לא היינו צריכים כספים קואליציוניים, כי כל הארגון הגדול הזה של שנות השירות לא יכול להתקיים על פי טוב ליבם של חברי כנסת ושרי הממשלה ועל סמך עודפים. אני רוצה להזכיר לכבוד השר, שר החינוך, שאנחנו נמצאים בתקופה מורכבת, בזמן מלחמה, וכמו שאמרת, אדוני השר, יש סדרי עדיפויות שהממשלה צריכה לעשות. עכשיו, היות שאני כן בקי בנתונים, אני רוצה לדבר על 3,700 משתתפים ומשתתפות בשנות השירות, ש-74% מהם מגיעים למיצוי לחימה, ביחס ל-41% מכלל החברה. ואני שואל: האם הממשלה לא צריכה לעשות שינוי של סדרי עדיפויות ולא לחכות לעודפים ורזרבות בשביל המפעל הציוני החשוב הזה, בשביל כולנו? הם נמצאים שם בחזית, עם המפונים; גם טרום המלחמה, לפני 7 באוקטובר. אני מכיר את זה מהתפקיד הקודם שלי כסגן ראש עיריית בת ים. הם נמצאים בקהילה, בחברה, עם הילדים ועם הקשישים.
שר החינוך יואב קיש:
מאה אחוז.
ירון לוי (יש עתיד):
והשאלה, האם אתה לא חושב שאנחנו צריכים להכניס את זה לבסיס התקציב ולא להסתמך על שאריות של כספים קואליציוניים?
שר החינוך יואב קיש:
מאה אחוז. קודם כול, אני שמח. אנחנו חושבים אותו דבר, חבר הכנסת ירון לוי, על החשיבות הגדולה והמשמעותית של הפרויקט של שנות השירות. אנחנו פועלים לחזק אותו לכל אורך הדרך, ומקבלים תמיכה ממשרד החינוך. אני יכול להגיד לך שהדילמה היחידה בהכנסת הסכומים לבסיס התקציב היא, מה שנקרא נושא הפלאט. כי מה קורה? נניח שכל הסכום נמצא בבסיס התקציב – זה התקציב שעליו יש פלאט. והינה, עכשיו אנחנו מעבירים את תקציב 2025 – הוא מגיע בימים אלה לכנסת ואתם תידרשו לבחון אותו ולהצביע עליו – הוא מכיל 5% פלאט גורף על כל פעילות הממשלה. כל הסכומים שנמצאים בבסיס התקציב חוטפים את הפלאט הזה. אז המשמעות היא שאם באמת הסכום כולו יהיה בבסיס התקציב, אתה מייצר פערים שנוצרים וגדלים. בדרך כלל מפצים על זה במקומות כאלה שבהם המשימה חשובה, בתקציב חד-פעמי או קואליציוני, כמו שדיברנו קודם. אני אומר לך עוד פעם בצורה פשוטה: אני מאוד בעד להגדיל את בסיס התקציב, אני חושב שזה הדבר הנכון. דרך אגב, בחקיקה זה לא נכון, אני אומר לך, ושמעת את הנימוקים פה, ואני לא איכנס לזה שוב. אבל פרויקט שנות השירות – אני מאוד שמח שאתה חושב כמוני ושיש פה הרבה בבית הזה שתומכים בו, מחזקים אותו, רואים בו שליחות אדירה של חיבור נוער לציונות, לערכים ולעשייה. אני רואה גם את ההירתמות בזמן המלחמה, חד-משמעית. אני חוזר על מה שאמרתי. לאור החשיבות הרבה של הפרויקט הזה, במהלך נובמבר-דצמבר אני עושה הכול ודואג לכך שהתקציב יושלם. אפילו נתתי לך את הסכומים על איך שזה יקרה. לשם אני מכוון. אנחנו נדאג שבניגוד להרבה מאוד פעילויות אחרות בכל מדינת ישראל, שנחתכו בשל הקשיים של המלחמה, הפעילות הזאת לא תיפגע. תודה.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה רבה לשר החינוך ולחבר הכנסת לוי. אנחנו נעבור לשאילתה הבאה, של חבר הכנסת סימון מושיאשוילי לשרת התחבורה והבטיחות בדרכים, בנושא: פקקי ענק בכבישי האגרה, והאזרחים משלמים תעריף מלא. אני מתכבד להזמין את סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב אל הדוכן. חבר הכנסת מושיאשוילי, בבקשה.
סימון מושיאשוילי (ש"ס):
תודה, אדוני היושב-ראש, אני אקריא את השאילתה כפי שהגשתי אותה: אדוני סגן השרה, על פי דוח מבקר המדינה במקטע המרכזי של כביש 6 יורדת המהירות בשעות השיא ל-36 קמ"ש, והאזרחים משלמים תעריף מלא. רצוני לשאול: 1. האם בכוונת המשרד לפעול, וככל שכן, כיצד? 2. האם מבנה התעריפים לרכב פרטי יהיה תואם לרמת השירות הניתנת בכביש 6? אדוני סגן השר, האם מותר לי עוד שורה אחת?
היו"ר אמיר אוחנה:
אנא, חבר הכנסת מושיאשוילי, אנחנו דבקים בנוסח הכתוב, והמזכירות סופרת מילים. אני אאפשר לך שאלת המשך, בסדר? בבקשה.
סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:
תודה רבה לך. מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, השר שנמצא פה וחבר הכנסת מושיאשוילי, גם אני מציע, כפי שהציע היושב-ראש לשואל, לשבת ואחרי זה הוא ייתן לך את ההזדמנות השנייה. יהיה לי קל יותר לענות תשובה מורחבת יותר כשאתה יושב. אם לא אכפת לך, אם זה בסדר.
סימון מושיאשוילי (ש"ס):
– – –
סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:
זה בסדר. אתה יכול להתקרב לפה, זה גם טוב. בכל אופן התשובה לשאלות שלך, לפני השאלה הנוספת שאתה רוצה להוסיף, היא קודם כול שאתה צודק. כולנו נוסעים בכביש 6, וכולנו רואים את המהירות היורדת ואת העומסים הכבדים שיש. אתה לפעמים אומר: זה כביש אגרה? גם בכאלה שלא משלמים בהם, אתה מצפה מכביש מהיר שתוכל לנסוע מהר ולא שאתה בעצם – לא צפוי. אני רוצה גם להגיד: מה שמכביד גם עליי הוא שאתה גם לא יודע מראש. אתה יכול להיכנס לכביש 6 כשאין לך מידע מה-Waze, ורק כשאתה נמצא בפנים – קשה גם לצאת מכביש 6 ולנסוע למסלול אחר. בכל אופן, בתשובה שלי אני אתמקד בשתי השאלות שלך. לגבי השאלה הראשונה, האם בכוונת המשרד לפעול, ואם כן – כיצד, יש לי תשובה. התשובה היא חיובית, כן, בחלק הזה, איך להוריד את העומסים. התשובה היא – כיוונת לזמן טוב – שבימים האלה התחילו בפרויקט חדש של הרחבת הכביש באופן דרמטי בעוד מסלול, מינימום. אני אקריא על מה מדובר: נתיב נוסף בין מחלף קסם למחלף עין תות, וכן יורחב הכביש בנתיב נוסף בין מחלף שורק למחלף נשרים וכן יוקם מחלף חדש – מחלף בית נחמיה, ועוד תוספת נתיבים ודברים נוספים שישפרו את הכביש. אין ספק שתוספת הנתיבים תאפשר רמת שירות טובה למשתמשי הדרך, כחלק מהמאמץ להפחית את עומסי התנועה ולשפר את חוויית הנהיגה. יחד עם זאת, צריך לדעת שככל שאנחנו מרחיבים כבישים, העומסים באים, מכיוון שהגידול במכוניות והגידול במספר הנסיעות שב ומביא את העומסים. אתה כל פעם לא מספיק להדביק את התוספות. אין ספק שבמדינת ישראל – וגם מי שנוסע בעולם – יש כבישים, יש נתיבים מהירים; באופן יחסי יש כאן רמת כבישים טובה, גשרים, מנהרות. אנחנו נמצאים ברמת פיתוח כל הזמן. זה בחלק הזה. הצפי של הפרויקט הזה הוא 2028, אבל כמובן חלקים נרחבים מהתוספות ייפתחו הרבה יותר מוקדם. כל מקטע שייפתח, יפתחו אותו, וכן הלאה. לגבי השאלה השנייה שלך, גם זאת שאלה מצוינת. אתה מצטט את מבקר המדינה שאומר: תעשו את זה דיפרנציאלי. איך אתה לוקח אגרה כשזה בעצם לא היה כביש מהיר? התשובה היא אחת בעניין הזה: יש כאן שחקן נוסף שנמצא בכביש 6: החברה הזכיינית, שצמודה לחוזה שעשו איתה. בחוזה שעשו איתה אין דרישה שהתעריף יוקטן במידה שיש עומסים. החברה הודיעה – וגם מבקר המדינה כותב את זה – שאם הם ישנו את התעריפים ויאלצו אותם להוריד תעריפים, הם אמורים וצפויים לתביעות או שיפויים במקביל – אני אצטט את מה שענו למבקר המדינה, וגם אנחנו יודעים את זה – "באופן שייגרם להפחתת הפדיון", אם יכריחו אותה, ו"יהיה צורך לפצותו על כך". אתה מבין שזה נכנס לאירוע אחר לגמרי. בשלב הזה אני אאפשר לך עוד שאלה כדי שאולי אוכל לשלב את זה בדברים האחרים שרציתי קצת להרחיב בהם.
היו"ר אמיר אוחנה:
שאלת המשך לחבר הכנסת מושיאשוילי.
סימון מושיאשוילי (ש"ס):
תודה, אדוני היושב-ראש. אני אכן שמעתי על התוכנית הזאת להרחיב את כביש 6. אדוני סגן השרה, העניין הוא שאם מרחיבים נתיב אחד, להערכתי, לפי הגידול במספר הרכבים שאנחנו רואים, כמו שסגן השרה ציין, כשנגיע לשנת 2028, בעזרת השם, אני לא בטוח שאותו נתיב ייתן לנו את המענה. אנחנו נדרוך במקום. זאת נקודה למחשבה. דבר נוסף, כמו שסגן השרה ציין, אני יודע שחוזים ניתן לפתוח, ודאי כיום. הרי הבשורה הגדולה של כביש 6, כשהכביש נפתח לשימוש ציבור הנהגים, הייתה שהינה, אם יש לנו אדם שרוצה לנסוע מהקריות ורוצה להגיע לתל אביב, למרכז הארץ או לדרומה, הוא לא חייב להיכנס לכביש החוף, יש לו כביש 6. הוא משלם עשרות שקלים, אבל בכל אופן נהנה מנסיעה מהירה יותר יחסית, ואולי כתוצאה מכך שהיא מהירה יותר ויש פחות עומס וגודש בכביש, אז היא גם בטוחה יותר. אבל – זה לא הצדק, אלא זה חוסר הצדק מול ציבור הנהגים.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה לאדוני. אדוני השר, בבקשה.
סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:
תודה לך. קודם כול אני רוצה לציין את האכפתיות ואת היוזמה שלך לשאול את השאילתה. זה דבר כואב ומכאיב והרבה טועים בעניין הזה. חשוב שאתה מעלה את הנושא הזה. אז לגבי שיפור ועלייה בכלי הרכב – זה נכון. מצד שני יש גם תהייה, וגם המבקר מעלה את זה, האם לעשות את הנתיב השלישי נתיב רב-נסיעות, כמו שאנחנו קוראים לו בלשון המקצועית – כביש שאפשר לנסוע בו רק בתחבורה ציבורית.
סימון מושיאשוילי (ש"ס):
נר"ת.
סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:
כביש נר"ת הוא כביש רב-קיבולת, שזה 3 פלוס, 2 פלוס, ותחבורה ציבורית. זה לא ייתן מענה לכל הרכבים הפרטיים, ומצד שני זה ייתן עדיפות. אפשר להגיד שהנתיב המהיר בנוי מסוג אחר של אגרה, שככל שיש עומס בכביש ככה התעריף בנתיב המהיר עולה כדי לאלץ אותך ולכוון אותך לנסוע בתחבורה ציבורית. אבל שם יש תחבורה ציבורית – אף שמבקר המדינה טוען שיש ירידה, וזה נכון שיש ירידה, אבל זה נושא אחר. שם עדיין אין תחבורה ציבורית, ובשביל שיהיה כדאי לעשות מסלול אחד שיהיה מסלול מהיר, ותהיה תחבורה ציבורית, ויהיה כדאי לנסוע בתחבורה הציבורית במקום הזה, אז צריך להפעיל תחבורה ציבורית גדולה מאוד. זה לא הנתיב המהיר מנתב"ג – מלוד עד תל אביב – לכן זה הרבה יותר מורכב. ואני רוצה להגיד לך שזה נכון שזה לא מה שמצופה מכביש מהיר, אבל הוא עדיין יותר מהיר מכביש אחר. קצת הרגיז אותי כשקראתי את התשובה, ואני אקריא לך את התשובה שקיבלתי. אז באמת כתוב: במסגרת להסכם הזיכיון נקבע גובה האגרה, והזכיין כפוף להסכם הזיכיון בעניין זה. מבנה התעריפים וגובה האגרה, כפי שבאים לביטוי בהסכם הזיכיון, אינם תלויים בעומסים בכביש". עכשיו, "לא למותר לציין כי לכביש 6 קיימים תחליפים בצירי אורך אחרים שאינם בתשלום" – כמו 2 ו-4, לזה הם מתכוונים. אני לא אוהב את התשובה הזאת, אבל אומרים לך: שמע, לא חייב. אבל זה הכרח. לכן זאת התשובה. לגבי שינוי בנושא הזה, הסכמים צריך לפתוח. מהניסיון שלי קצת כחבר כנסת, היו ניסיונות אבל לא מספיק חזקים. זה לא ילך בין משרד התחבורה לבין משרד האוצר לבין התקציבים שהם צריכים, זה לא. אז אני אומר את זה: זה לא ילך ככה, לפתוח נתיב, לפתוח חוזים. אני מציע בחקיקה, ביוזמה של חברי כנסת, להתחיל להפעיל חקיקה שמשנה את ההסכם – או מבקשת לשנות את ההסכם – ואז זה יכול להכריח להביא את זה לידי ביטוי. מה שאני אומר לך אולי זה לא פוליטיקלי קורקט, אבל בכל אופן אני לא יכול להתכחש לאמת האמיתית שלי, שבה אני ככה בטוח, מתוך הניסיון שיש לי. אני גם סגן, זה נכון, אבל אני גם הרבה שנים חבר הכנסת. צריך להפעיל. יתנגדו, אבל זאת צריכה להיות פעולה אמיתית. מעבר לזה, במאמר מוסגר, ואני גם לא רוצה הרבה להאריך היום, לקראת יום עמוס, בכלל כל הנושא של הסכמים – ואתה עורך דין מצליח ועורך דין ידוע, ויש לך גם היבט של ציבור וגם היבט מקצועי עם הרבה שנים וניסיון ידוע, תושב קריית אתא, גם פתוח – – –
היו"ר אמיר אוחנה:
גם חבר כנסת מצליח לא פחות.
סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:
לא פחות. הוא היה גם חבר מועצה עם מודעות מאוד חזקה של פניות ציבור. הוא היה נציג דגל התורה בשנים שאני הכרתי אותו כחבר מועצה. ולכן אני מכיר טוב את הפעילות שלו. ומעבר לזה הוא גם איש מקצוע כעורך דין. אם נבדוק, ואתה תבדוק את זה, הסכמים שנעשו על ידי האוצר עם כל מיני זכיינים, לא רק בתחום התחבורה, בהרבה תחומים, בתשתיות ורכבת, הכול, היום מתברר, והמבקר גם הניח את זה – וכשהיו צריכים לתקן כמה פעמים לא הביאו הרבה בחשבון, היו להוטים מאוד אז לעשות את כביש 6, ושלא המדינה משלמת; אני לא יודע, זה היה BOT או PPP, אני לא יודע, יש כל מיני שיטות של תשלומים – בסופו של דבר התברר שהחברות ועורכי הדין שלהן היו יותר חזקים מאנשי האוצר המקצועיים. הוויכוחים שיש גם היום בין פקידים, בין משרדים לבין האוצר, בסוף האוצר, אם זה פקיד האוצר או לפעמים החשב, שהוא קובע – במבחן התוצאה אף אחד לא נותן את הדין. קח את מי שאז עשה את זה והבטיח הרבה דברים, גם למדינה, גם לתקציב, והיום מתברר שבכביש 6 מלכתחילה מספר הנוסעים היה הרבה יותר ממה שחשבו, והבטיחו להם רמת פיצויים שלא היו מגיעים. העובדה היא אחת: החברה הזכיינית מראה רווחים מאוד מאוד גדולים, רווחים מאוד מאוד גדולים. ברגע שרואים את הרווחים, סימן שהיה אפשר לעשות את זה בחוזה יותר טוב. לא היו כאן הפתעות, היו כאן הערכות לא נכונות. עובדה. אותו דבר אני מביא גם לגבי הבנקים, לגבי איתנות הבנקים. לכן נותנים להם מרחב מאוד חזק, ומחזקים אותם, אבל זה לא צריך להיות, כי עדיין יש כל כך הרבה "שומנים" – זאת הטענה שלנו. אתה נותן להם, מאפשר להם, נותן להם הרבה פריווילגיות כדי שהבנקים יהיו איתנים; בין איתנות לבין הרווחים שיש להם היום יש פער גדול מאוד, והיום אנחנו כאנשי ציבור אומרים: צמצם את זה. אני אומר את זה גם לגבי החוזים האלה. אתה רואה שהחברות הזכייניות, גם הרכבת הקלה פה, הן הרוויחו, והייתה להן כדאיות כלכלית גדולה מאוד. זה אומר שבאיזשהו מקום הציבור משלם את זה; זה אומר שהיינו צריכים לצמצם את הפער הזה. אז לא לומדים את זה, וככה נעשה, וזאת המציאות שלנו. אנחנו צריכים להתרגל לזה. זהו. זה מה שיש לי.
היו"ר אמיר אוחנה:
אני מודה מאוד לסגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים על המענה המפורט והמקיף כהרגלו.
[הצעת חוק פ/4873/25; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר אמיר אוחנה:
אנחנו נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום – הצעות חוק בדיון המוקדם. ההצעה הראשונה היא הצעת חוק הרשות לגיל הרך, התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת ינון אזולאי וקבוצת חברי הכנסת. בבקשה, חבר הכנסת אזולאי, לרשותך עד דקה מהמיקרופון. אני אנצל את ההזדמנות גם לברך את אורחינו ביציע: ברוכים הבאים לכנסת. בבקשה, אדוני.
ינון אזולאי (ש"ס):
תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, סגן השר, אני מקווה שהשרים ייכנסו עד אז. הרשות לגיל הרך – אני אעשה את זה באמת בקצרה, בדקה – הרשות לגיל הרך בעצם נועדה לעשות הסדרה בכל נושא הגיל הרך ומעונות היום, שהיום לוקה בחסר: גם חסרות מסגרות, גם הטיפול לא בדיוק נכון, גם המטפלות, אנחנו יודעים את העומס שיש עליהן. לכן הרשות לגיל הרך, שהיום נמצאת – היא עברה ממשרד העבודה למשרד הכלכלה, ממשרד הכלכלה למשרד העבודה ולמשרד הרווחה. היא התגלגלה מכל המשרדים שהיו איתה עד שהחליטו להעביר אותה למשרד החינוך. לשם היא התגלגלה, וכרגע היא חונה שם. אך מי שמכיר את הנושא טוב – גילוי נאות, ותמיד אני אומר: אשתי היא מנהלת מעון, לא שלנו, כשכירה במעון; במשפחה יש כאלה שיש להם מעונות, אבל זה לא נוגע לזה. דווקא אני בא מהמקום שאני מכיר את הנושא הזה. וכאשר אתה מרים טלפון ורוצה לדעת מי מטפל במבנה, אז פתאום אותו אחד שמטפל במבנה הכללי של מוסדות החינוך הוא מטפל גם בזה, וכן בפדגוגי. לכן, הדבר שצריך להיות: הם קיבלו 51 תקנים, שהתפזרו בכל משרד החינוך. צריך רשות אחת, גוף אחד שייתן את המענה לכך. ולכן ישבתי גם עם משרד האוצר, גם עם משרד העבודה, גם עם משרד החינוך על העניין כדי להתקדם, כמובן בהסכמה של כולנו, בצורה נכונה ונבונה. תודה רבה.
היו"ר אמיר אוחנה:
אני מודה מאוד לחבר הכנסת אזולאי. אני רואה פה כמה שרים, אבל נאמר לי ששר החינוך אמור להציג את עמדת הממשלה. אה, השר בן צור, בבקשה. מאה אחוז. אז השר בן צור ישיב תחילה, ולאחר מכן שר החינוך.
שר העבודה יואב בן צור:
יואב, כמה זמן אתה רוצה?
שר החינוך יואב קיש:
חמש-חמש.
היו"ר אמיר אוחנה:
אחד עשר, אחד חמש. אז אני אתן לשר בן צור עד עשר דקות, בבקשה.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
הוא יתייחס גם לכמה תעלה – – –
שר העבודה יואב בן צור:
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני שר החינוך, סגן השר, הקמת הרשות לגיל הרך היא חשובה, ודעתי היא שהיא אמורה להיות בסמכות משרד העבודה, וזה מקומה הטבעי. אמרתי את דעתי. אדוני שר החינוך, אחר כך תגיד את דעתך, והכול בסדר. בסוף ינון אזולאי יצטרך – – –
שר החינוך יואב קיש:
יש עמדת ממשלה.
שר העבודה יואב בן צור:
התכלית של המדינה בהקמה ובסבסוד מעונות יום היא לעודד תעסוקה בקרב הורים לפעוטות. מעונות היום המפוקחים והמסובסדים תורמים הן לכלכלת אותן משפחות והן לצמיחה כלכלית במשק. משרד העבודה אמון על יצירת מענה ופתרון להגדלת מעגל העבודה ופריון המשק. ואני בעד לאחד את כלל הסמכויות תחת אחריות משרד אחד, וזה היה כך, וחבל שמישהו בתקופה מסוימת עשה פעולה שלדעתי היא פעולה לא נכונה, כי כרגע בעצם הסבסוד של המעונות נמצא אצלנו במשרד העבודה. כל הנושא של הפיקוח הפדגוגי על אותם פעוטות, וכל הנושא של הבינוי, לצערי לא נמצא אצלנו. יש חוסר אדיר במקומות במעונות יום. אנחנו יכולים לספק מקומות רק ל-30% מהביקוש בערך. יש 70% נוספים של ביקושים, שאנו לא יכולים לספק, כי אין מעונות ואין מקומות במעונות. לאור הדברים, אני חושב שפיצול הסמכויות בין המשרדים והאגפים השונים גורם לביורוקרטיה מסורבלת ולמחסור במעונות יום. צריך להגיד את האמת: כמעט אין בינוי במעונות יום. יש ערים עם מצוקה אדירה. כל שנה אנחנו מחזירים תשובות שליליות לאלפי ילדים שאין מקומות עבורם במסגרות המפוקחות. ברור – – –
עודד פורר (ישראל ביתנו):
זה יפתור את הבעיה?
שר העבודה יואב בן צור:
זה יפתור את הבעיה, אני מקווה.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
למה, אין תקציבים?
שר העבודה יואב בן צור:
אם מישהו צריך להחזיר תשובות לילדים, ואין לו מקומות – – –
עודד פורר (ישראל ביתנו):
– – – תקציב המעונות, לא – – –
שר העבודה יואב בן צור:
לא. תקציב בינוי. יש הבדל בין הסובסידיות לבין תקציב הבינוי.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
אבל החוק הזה מביא איתו תקציב – – –
שר העבודה יואב בן צור:
כרגע נמצא תקציב הבינוי במשרד החינוך, לא? נכון?
קריאה:
– – –
שר העבודה יואב בן צור:
זהו. יש שני גופים שצריכים עכשיו להסתדר ביניהם – משרד החינוך והרשויות המקומיות שבהן מוקמים המעונות – ולצערי, אני לא יודע בשל מי זה, אין כרגע בינוי – – –
עודד פורר (ישראל ביתנו):
– – –
שר העבודה יואב בן צור:
אני רוצה לקוות שזה לא שר החינוך ולא משרד החינוך אלא הרשויות המקומיות, שלא נותנות על כך דגש ולא נותנות שטחים כדי שיבנו שם, או לא לוקחות את זה כדי לבנות שם מעונות. רבותיי, אני אנצל את הדקות הנוספות שיש לי לדבר בנושא שעל סדר-היום. יש מציאות איומה, ובוודאי נראה למישהו שנוח לי אבל ממש לא נוח לי, שכרגע אין לאף אחד סבסוד. אני עשרות שנים מתעסק בחינוך וברווחה, ואלה הנושאים הכי חשובים לי בעשייה הציבורית. המציאות הזו קשה עבורי כמו שהיא כואבת לכולם, אבל איך אני יכול לקחת על עצמי את האחריות לחרוץ את גורלם של אותם פעוטות? מדוע אינכם מפנים אצבע מאשימה למי שמונע ממני לחתום כדי לתת לכולם סובסידיה בלי לפגוע באוכלוסיות חסרות ישע? השאלות שאני מטיח בפניכם הן מוסריות וערכיות. זה לא פוליטיקה קטנה, זה ילדים קטנים. אני מאשים – להיכן נעלם קולם של כל ארגוני הנשים, הילדים, זכויות האדם? במשך תקופה ארוכה פניתי בעשרות חוות דעת משפטיות ומקצועיות לייעוץ המשפטי לממשלה. באף מכתב לא קיבלתי תשובות ענייניות, מגובות משפטית. תגידו לי אתם אם זו התנהלות של גוף ממשלתי. אתם הרי שומרי חוק, אז איך אתם עומדים מנגד כשהיועצת המשפטית מורה שלא לציית להחלטת ממשלה בנושא הסבסוד במעונות יום, הנחיה הנעדרת סמכות החותרת תחת יסודותיו הדמוקרטיים של השלטון בישראל? האם היועצת המשפטית לממשלה היא מעל החוק? לא צריך להיות משפטן דגול כדי לדעת את הסדר החוקי והמשפטי במדינת ישראל, שהוא ברור לכול – החלטות הממשלה מחייבות את כל שרי הממשלה ואת משרדיה ואת כל הפקידים, לרבות הפקידות הבכירה ולרבות היועצת המשפטית לממשלה, שהיא חלק מקטגוריית הפקידות. ואם כבר בדינים ובחוקי משפט עסקינן, בואו נעלה שלב. "הצבת 'מחסום' מראש בפני הרשות המוסמכת בנסיבות שבהן קיימת מניעה משפטית לקבלת החלטה או לעשיית מעשה, ראוי שתתבצע בדרך של מתן חוות דעת משפטית הקובעת כי ההחלטה או המעשה הינם בלתי חוקיים או אסורים לפי דין. חוות דעת משפטית זו תונח בפני הגוף המוסמך ותחייב אותו בקבלת ההחלטה שהסמכות לה מסורה בידיו. ככלל, החובה והאחריות לפעול בהתאם לחוות הדעת האמורה מוטלת על הרשות המוסמכת, ואל ליועץ המשפטי לאכוף בעצמו את חוות דעתו שניתנה בחובה בכובעו הייעוצי-פרשני". זה לא השר בן צור כתב. זו פסיקתה של כבוד נשיאת בית המשפט דאז דורית בייניש בבג"ץ 4646/08 יואל לביא נ' ראש הממשלה. אתם חושבים שקיבלתי תשובה עניינית, מקצועית? אז לא. למה אני, כשר הנושא במלוא האחריות בנדון, דרשתי ייצוג עצמאי בבג"ץ כדי להביע את עמדתי – לדעתי בקשה צודקת ודמוקרטית – והיועצת המשפטית לממשלה מנעה ממני? חברים, חוק הוא חוק, והוא חל גם על השר בן צור החרדי מש"ס וגם על עו"ד גלי בהרב-מיארה. אין פריבילגיה לאף צד במפה הפוליטית להיות מעל החוק. זוכרים את הזעקות בכיכר העיר "נפלתם על הדור הלא-נכון"? אז זהו, שנפלתם גם על השר הלא-נכון. אומנם אני חרדי עם כיפה על הראש, אבל יודע את החוק והמשפט לא פחות מכם. ראיתי טרנד בזמן האחרון של חלק ממובילי הדעת בציבור ואף של חבריי במשכן, לשקר לציבור ולכרוך את נושא מעונות היום בסוגיה החשובה, סוגיית הגיוס. אני רוצה לפנות מכאן לאותו חבר כנסת שבחר להטעות את הציבור ולספר בתקשורת שאני מונע את פרסום מבחני התמיכה למשרתי המילואים. מאיפה המנדט שלך לדבר בשמם של משרתי המילואים ולהגיד עליי "פוגע במשרתי המילואים"? האמת היא אחת, ואתה יודע אותה. מי שמונע את פרסום מבחני התמיכה לטובת עשרות אלפי הורים בישראל, כולל משרתי המילואים, כפי שאושר בהחלטת הממשלה, הוא היועצת המשפטית לממשלה ולא אני. אני מכיר מקרוב את ההקרבה העצומה של משרתי המילואים. אני סרן במילואים בחטיבת הנח"ל. חבריי, אני, שמסרתי את נפשי עבור משרתי המילואים בכל מהלך חודשי המלחמה ועד עצם היום הזה, אני, שפרסמתי בכל כלי התקשורת ואף כאן מעל דוכן הכנסת את מספר הטלפון האישי ואפילו פתחתי חמ"ל בלשכתי למען מאות ואלפי מילואימניקים, גיבשתי עבורם ועבור בנות זוגם את חוק ההגנה מפיטורים למשך 60 יום ויזמתי בעבורם ביחד עם משרד האוצר סל הטבות והקלות במקומות העבודה בשווי מיליארדי שקלים – אני לא מעריך את משרתי המילואים? עוד עכשיו אנחנו מגישים – בעיה שהייתה בביטוח לאומי – הצעת חוק שתפתור את בעייתם של מי שקיבלו מקדמות מביטוח לאומי, ומקפיאים את כל החובות שיש לאותם חיילי מילואים. לצערי, בזמן שאני מכתת את רגליי בניחומי אבלים בבתי משפחות הנופלים, בהלוויות של נופלים, של חיילים שנופלים, כשר הממונה על הביטוח הלאומי, אני מלווה את המשפחות השכולות בעזרה וסיוע בכל אותו עניין, אותו חבר כנסת בחר לדבר נגדי ולכרוך את שמי בחוק הגיוס ולצייר מציאות שחיילי צה"ל פחות חשובים לי בגלל מאבקי למען ילדי האברכים. אני בא לספר לך פרט שאולי לא ידעת. משפחת בן צור היא משפחת שכול. לצד ההערכה הרבה ללומדי התורה בתוך משפחתנו, אנחנו רוחשים כבוד עצום לחיילי צה"ל הקדושים, שמחרפים את נפשם למען ביטחון ישראל. אין לך מנדט לדבר נגדי בנושא הגיוס. אני למעלה משנה לא נרדם בלילה כי הלב שלי עם החיילים בחזית, ועשרה מאחייניי נלחמו ורובם עדיין נלחמים במלחמה הצודקת בחזית הצפונית והדרומית. משפחת בן צור שילמה את המחיר הכבד ביותר על אחיזה באדמתנו, ושני בני דודיי, השם ייקום דמם, נקברו ברגבי האדמה הזאת: בן דודי איתמר דורון, השם ייקום דמו, שנפגע בפעולת איבה, ומנחם בן צור, השם ייקום דמו, שנהרג במלחמת שלום הגליל הראשונה. לגופם של דברים, לא משנה כמה ינסו לסלף את הנושא, אין קשר ולא היה קשר בין חוק הגיוס לזכאות לסבסוד במעונות יום, שהוא נטו למען רווחתם ושלומם של הפעוטות.
היו"ר אמיר אוחנה:
אדוני, תם הזמן, וזה היה ארוך. אז לסיום.
שר העבודה יואב בן צור:
שתי מילים ואני אסיים. דקה, אני מסיים. אני לא איכנע ללחצים ולמסע השמצות בתקשורת ולא אפלה בין דם לדם בנושא הזכאות, בפרט כשמדובר בפעוטות חסרי ישע. אני שר העבודה ולא שר הביטחון. אין קשר לחוק הגיוס. אני שר העבודה, ואחראי לרווחתם של מיליוני העובדים והעובדות בישראל, ועבורם אני נלחם. בכל מדינה מתוקנת יודעים: ילדים לא אמורים לשלם מחיר אישי וכואב כתוצאה מפרשנות משפטית שאינה קשורה אליהם באופן ישיר. שום טיעון משפטי לא יכול לעמוד מול דמעה וזעקה של ילדים. גם בדין ומשפט נדרש להפעיל שיקול דעת. לא חרבה ירושלים אלא על שהעמידו בה דין. לסיום, במאבק של גורמי המקצוע מול ילדים חפים מפשע אני בצד של הילדים, ככה פשוט. אני מוכן לחתום עכשיו על פרסום מבחני התמיכה כפי שאושרו בהחלטת הממשלה. הצעתי גם בשבוע שעבר לייעוץ המשפטי לממשלה פשרות, והם דחו אותן מכול וכול. תודה רבה.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה רבה לשר בן צור. בהסכמת יוזם הצעת החוק נאפשר לשר נוסף, שר החינוך, להציג את עמדת הממשלה במסגרת זמן של עד חמש דקות. בבקשה, אדוני.
שר החינוך יואב קיש:
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, מטרת ההצעה היא להקים רשות לגיל הרך שתהיה המוסד הממלכתי לענייני הגיל הרך. היא תתכלל את הטיפול בילדים בגיל הרך, מגיל אפס ועד גיל שלוש. כפי שאמר השר לפניי, היום הפעילות מרוכזת בשני משרדים: משרד החינוך מטפל בכל הנושאים הפדגוגיים – – –
היו"ר אמיר אוחנה:
יש רחש במליאה. סדרנים, תעזרו לנו לעשות שקט. חברות וחברי הכנסת, קשה לשמוע. גם סגן יושב-ראש הכנסת ארז מלול. חבר הכנסת מלול. תודה.
שר החינוך יואב קיש:
הפיצול הזה בין המשרדים הוא לא טוב. אנחנו מנסים לייצר כמה שיותר שיתופי פעולה, ולו רק משום כך אנחנו רואים את ההיגיון ביישום של הובלת כל הקשור לגיל הרך במקום אחד. ראשית, אני רוצה לומר שבדיון שנעשה בוועדת שרים לחקיקה סוכם שהחוק ישונה כך שהצעת החוק הזאת תהיה של שר החינוך ותחתיו ובאחריות משרד החינוך, כך שגם הרשות תהיה כפופה למשרד החינוך. העניין הזה הוא הכרחי ומחויב המציאות, ולכך אני רוצה לראות שהיוזם מתחייב. ינון, בהתאם למה שסוכם?
ינון אזולאי (ש"ס):
כמו שסוכם, כמו שסוכם.
שר החינוך יואב קיש:
אני אומר, תמיד שואלים. זה הסיכום. ההתניה שלי – החוק הוא תחת שר החינוך, והרשות תהיה כפופה לשר החינוך.
ינון אזולאי (ש"ס):
חד וחלק, סיכמנו.
שר החינוך יואב קיש:
סיכמנו, תודה. אני לא רוצה להעמיק, כי יש פה שאלות מורכבות שיעלו במסגרת הדיונים בוועדה, אבל יש פה אירוע של תקצוב ותקינה, שחייב להיות תוספתי ומגובה בתקציב. אנחנו במשרד החינוך מובילים את המהלך של היפוך הפירמידה, ומסתכלים על ההשקעה בגיל הרך כמשהו משמעותי וחשוב. אנחנו בהחלט רואים ערך למהלך הזה, בהתאם להתניות שנאמרו גם בישיבת הממשלה, בוועדת השרים לחקיקה, וגם עכשיו.
מרב מיכאלי (העבודה):
– – –
שר החינוך יואב קיש:
אמרתי, זה יהיה תחת שר החינוך, לא תחת משרד העבודה. זה דבר אחד. זאת תהיה רשות במשרד החינוך ולא במשרד העבודה. הדבר השני זה שהתקצוב שלה יהיה תוספתי, האוצר יצטרך להביא מקור תוספתי לתקצוב. יכול להיות שהמשרדים יתכנסו להעביר תקנים ודברים, אבל בעיקרון, אין פה כוונה להעמיס עכשיו על המשרדים עלויות נוספות. זה לגבי זה. אני כן רוצה, ברשותכם, חבריי חברי הכנסת, לומר מילה גם על נושא המעונות ונושא הגיוס.
היו"ר אמיר אוחנה:
חברי הכנסת, וגם ביציע, רבותיי.
שר החינוך יואב קיש:
אני מסכים לחלוטין עם האמירה של שר העבודה שנושא המעונות לא יכול להיות תלוי בחוק הגיוס. אני אומר את זה בצורה הכי ברורה. אנחנו פוגעים במשפחות שצריכות לקבל מימון ותמיכה, והדבר הזה חייב להיות מנותק מחוק הגיוס. אבל אני כן רוצה לומר משהו על חוק הגיוס, ואני פונה דווקא לחבריי החרדים, ואני יודע שאתם שם: צה"ל צריך היום אנשים. מדובר בפיקוח נפש. אני יודע שאתם שם, ואני יודע שאתם אומרים שמי שצריך שילך להתגייס. חוק הגיוס חייב להוביל – קודם כול, לתת מענה לצורכי צה"ל. אנחנו על זה עמלים. זה התפקיד של יו"ר הוועדה יולי אדלשטיין – לייצר חוק שיביא לצה"ל את הלוחמים שחסרים לו. הם צריכים לבוא מהחברה החרדית, כי אין מקום אחר. מצד שני, אני אומר עוד פעם: אנחנו לא באים פה – מה שלצערי רואים בצד הזה, שהוא יחסית ריק – להתלהם ולפגוע בחרדים ולתקוע אצבע בעין. המהלך של להביא עכשיו 7,000 צווים סתם – לא יצא מזה כלום, זה לא יוביל לשום מקום. צריך ללכת ביחד ולמצוא – ולא חסר, אני אומר לכם – לעמוד במה שהצבא צריך. אפשר ללכת ביחד. הצבא חייב לייצר את המסגרות לחרדים ולראות שמי שנכנס מקבל את כל המענה ההלכתי שישמור לו על אורח החיים, וככה, ביחד, ביחד עם החרדים, לייצר שינוי אמיתי בחברה הישראלית. השינוי הזה חייב לקרות, הוא חייב להצליח. אנחנו בצורך לאומי. אני חושב שהדבר הזה מובן היום. גם בחברה החרדית מבינים את הדבר הזה. לא יהיה אפשר להמשיך אחרת. מול האתגרים שקיימים, הצבא חייב תוספת של אלפי מגויסים חדשים. 3,000 זה המספר הראשון, עם עלייה משמעותית, בתוכנית של חמש שנים. הדבר הזה צריך לקרות בוועדה. אני מצפה מכל חברי הבית הזה לתמוך בתוכנית אמיתית ובחוק גיוס אמיתי, שייתן מענה לצרכים של צה"ל וישמר את החיילים החרדים ואופי החיים שלהם בתוך צה"ל, וייתן גם לעולם הישיבות להמשיך להתחזק ולפרוח. תודה רבה.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה לשר החינוך יואב קיש. ביקשה להתנגד להצעת החוק חברת הכנסת מרב מיכאלי, ואני מזמין אותה לדוכן כדי לנמק את התנגדותה במסגרת זמן של עד שלוש דקות. בבקשה, גברתי.
מרב מיכאלי (העבודה):
קודם כול, אדוני היושב-ראש, לא בטוח שאתה יודע, אבל יש במדינת ישראל גוף שאמון וממונה ותפקידו לטפל בכל ההיבטים של הגיל הרך. קוראים לו המועצה לגיל הרך, והיא נמצאת במשרד החינוך, כמו שצריך. בממשלה שלנו אנחנו עשינו סוף-סוף את הדבר שהיה צריך לעשות אלף שנה קודם, והעברנו את כל המעונות בפועל לתפעול ופיקוח של משרד החינוך – לא לתפעול, לפיקוח והכוונה של משרד החינוך, ומאז פעוטות בישראל מקבלים חינוך שיש בו את הרציונל של מהו חינוך, ולא רק החלפת חיתולים, שזה דבר מאוד מאוד חשוב כשלעצמו אבל לא מספיק. אז ככה שיש גוף. אתה, אדוני השר, שר החינוך, אתה היושב-ראש של המועצה לגיל הרך. לא צריך עוד גוף. היא אמורה לעשות בדיוק את כל הדברים האלה: לתאם בין משרדי הממשלה, להביא את כל ההיבטים ולדאוג שהם קורים. פשוט לא צריך. מה עושים פה? מקימים מפעל ג'ובים. אז אחלה, יש כאלה שייהנו מהמשכורות היפות, והילדות והילדים שלהם ילכו לגני ילדים או לפעוטונים שלא ברור באמת מי ישגיח עליהם כשיש את החלוקה הזאת – עשר דקות לשר העבודה והרווחה וחמש דקות לשר החינוך. לעומת זאת, אם אתם באמת רוצות ורוצים לטפל בגיל הרך, אם אתם באמת רוצות ורוצים לעזור להורות והורים, תעשו את מה שהבטיח בנימין נתניהו במסע הבחירות שלו: חינוך חינם מגיל לידה ועד בכלל. אבל זה, אדוני היושב-ראש, לא לא לא לא. הבטחת בחירות לחוד, והחיים עצמם – סיפור אחר לגמרי. שם נממן רק את השותפים הטבעיים, רק את החרדים, רק את המתנחלים. שם פתאום אנחנו דואגים לנשים חרדיות אחרי שאנחנו שולחים אותן להיות אלה שמחזיקות את הבית בזמן שהבן זוג שלהן, איך לומר, לא עובד. לא רשות לגיל הרך תפתור את הבעיה הזאת. חינוך חינם לגיל הרך צריך להיות לכולן ולכולם, בגלל שככה מייצרות שוויון הזדמנויות. אבל הוא צריך להיות חינוך שכולל לימודי ליבה לכול, בשביל שכולם ידברו פה את אותה שפה; בשביל שכולם יבינו שחוק שירות ביטחון, שאומר שכל אחד ואחת חייבים בגיוס – יבינו שהמשמעות של זה היא שכל כל אחד ואחת חייבות וחייבים בגיוס.
היו"ר אמיר אוחנה:
לסיום.
מרב מיכאלי (העבודה):
החוק הזה הוא זריית חול בעיניים מכל הצדדים והכיוונים, גם בטיפול בגיל הרך וגם בעזרה כביכול לאימהות עובדות, וודאי וודאי בהשתמטות הגדולה והמחרידה, הפניית העורף ללוחמים, למשפחות שלהם, למשפחות השכולות, למחיר שמשולם בדם בחברה הישראלית.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה לגברתי. חבר הכנסת אזולאי מבקש להשיב על ההתנגדות. אני מתכבד להזמין אותך לדוכן. לאחר מכן נעבור להצבעות.
ינון אזולאי (ש"ס):
תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. כבוד השרים, חבריי חברי הכנסת, האמת, מי שעלתה לפה ודיברה כנראה שלא מכירה מספיק את נושא הגיל הרך, אם בכלל, ואסביר למה: אם באים ואומרים שבקדנציה הקודמת העברתם – אגב, אני לא מאלה שאומרים: אתם עשיתם ככה, אנחנו נעשה ככה. אני לא מאלה. העברתם את זה, בסדר, העובדה מוגמרת, זה נמצא שם. כשהעברתם את זה היו גם 51 תקנים שעברו ביחד עם זה למשרד החינוך, ומתוכם, אם אני לא טועה, כ-39 או 41 מאוישים כרגע. אבל מי שיודע, פעם אחת לנסות ולהגיע למשרד החינוך, לאותם אגפים – אני מדבר על מנהלי המעונות או ראשי ארגונים שמנסים להגיע – יש עומס. מה קרה?
מרב מיכאלי (העבודה):
אין מספיק כוח אדם.
ינון אזולאי (ש"ס):
מה היה צריך לקרות? להקים אגף מסוים שיטפל רק בזה. לקחו את אותם תקנים ושמו אותם במבנים, למשל במבני הציבור. בהתחלה הרציונל של זה היה שאם יש בית ספר שהתפנה במקום מסוים, לא להשאיר אותו כפיל לבן – לקחת את המשאב הזה ולהפוך אותו למעון יום. אין מי שעושה את זה. דיברת על אותן נשים שאנחנו לא רוצים שהן יתקדמו בחיים שלהן, בעבודות שלהן – מטפלת זה עבודה מכובדת. מטפלת זה עבודה מכובדת מאוד.
מרב מיכאלי (העבודה):
מאוד.
ינון אזולאי (ש"ס):
את יודעת למה? כי היא מעצבת את הדמות של הילדים שלי ושלך ושל כל אחד פה.
מרב מיכאלי (העבודה):
לכן היא צריכה לקבל הכשרה מתאימה.
ינון אזולאי (ש"ס):
ולכן אני בא ואומר שאם היה לי פה איזה גוף, רשות מסוימת – על זה אני מדבר – שהייתה מתכללת, היא הייתה יודעת לזעוק את הזעקה של המטפלות.
מרב מיכאלי (העבודה):
אבל יש כזאת. אבל יש כזאת. המועצה אמורה לעשות את זה בדיוק.
ינון אזולאי (ש"ס):
לא. המועצה שאת מדברת עליה לא מתפקדת כנראה.
היו"ר אמיר אוחנה:
חברת הכנסת מיכאלי.
ינון אזולאי (ש"ס):
אנחנו רוצים זרוע ביצוע שהיא הרשות, שהיא בעצם תקים ותטפל גם במטפלות, כן, מגיע להן. מתי שומעים על המטפלת? רק כשתפסו אותה באיזה אלימות, רק אז שומעים על המטפלות הקדושות האלה, שמטפלות בילדים הקדושים שלנו, שהם בעצם דור העתיד. וכשאנחנו מדברים על החינוך שלהם, זה גם באותו מקום – אם לא ניתן את המשאבים הנכונים, הם לא יצליחו.
מרב מיכאלי (העבודה):
אין פה משאבים, יש פה משאבים רק בשביל הרשות שלך.
ינון אזולאי (ש"ס):
אני מסכים איתך, צריך – – –
מרב מיכאלי (העבודה):
אין פה שום משאבים. אין פה שום משאבים.
ינון אזולאי (ש"ס):
הכול יש בחוק. אם נקים רשות, הכול יהיה. שמעת גם מה השר אמר – כל משאב שנצטרך, נעשה הכול ונילחם בשביל זה.
מרב מיכאלי (העבודה):
סבבה, תביאו משאבים.
ינון אזולאי (ש"ס):
אני רק אומר לך דבר אחד: אנחנו נעשה את זה – את יודעת למה? כי אנחנו מאמינים בגיל הרך.
מרב מיכאלי (העבודה):
שמעתי על זה.
ינון אזולאי (ש"ס):
אגב, אני מסכים עם מה שאמרת, שצריך לעשות חינוך חינם מגיל לידה. זה חייב להיות.
מרב מיכאלי (העבודה):
חייב להיות.
ינון אזולאי (ש"ס):
זה הפתרון האמיתי לכול, אבל זה לא ייתן מענה לבדו, כי גם כשיהיה חינוך חינם, יצטרכו רשות שתתכלל את זה. לכן אני אומר, גם לאותם עיתונאים שחיפשו אותי השבוע, שחיפשו את הלשכה שלי ואמרו שש"ס משתלטת על הגיל הרך – ש"ס לא משתלטת על הגיל הרך. ש"ס משתלטת על השיח הציבורי שרוצה לעזור לעם ישראל, שרוצה לעזור לילדי ישראל, לחינוך של ילדי ישראל. כן, ש"ס רוצה לעזור, כי מי שניסה וכתב את הכותרת הזאת לא קרא את החוק, הוא לא מבין בחוק, ואני מצפה ממנו שיקרא בשביל עצמו, לא בשביל לכתוב איזה התנצלות. לא מצפה מהם, לא צריך אותם, ולא ניזון מהעיתונאים. הרשות לגיל הרך צריכה לקום למען עם ישראל, למען הילדים האלה – פה זה נמצא – ולמען המטפלות שעושות עבודת קודש. תודה רבה.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה רבה לחבר הכנסת אזולאי. רבותיי, אנחנו עוברים להצבעה, אנא שבו במקומותיכם. מי שמעוניין להצביע, ההצבעה היא על הצעת חוק הרשות לגיל הרך, התשפ"ד–2024. נמסר לי כרגע שהאופוזיציה ביקשה הצבעה שמית. אם כן, מזכיר הכנסת, אנא קרא בשמות חברי הכנסת. הצבעה שמית
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
משה אבוטבול– בעד
יולי יואל אדלשטיין– אינו נוכח
אמיר אוחנה– בעד
ינון אזולאי– בעד
גדי איזנקוט– אינו נוכח
ישראל אייכלר– בעד
דן אילוז– בעד
ואליד אלהואשלה– אינו נוכח
קארין אלהרר– אינה נוכחת
זאב אלקין– אינו נוכח
משה ארבל– אינו נוכח
יעקב אשר– בעד
אביחי אברהם בוארון– בעד
אוריאל בוסו– אינו נוכח
מישל בוסקילה– אינו נוכח
דבי ביטון– אינה נוכחת
מיכאל מרדכי ביטון– אינו נוכח
דוד ביטן– בעד
בועז ביסמוט– אינו נוכח
ולדימיר בליאק– אינו נוכח
מירב בן ארי– אינה נוכחת
רם בן ברק– אינו נוכח
איתמר בן גביר– אינו נוכח
אברהם בצלאל– בעד
אליהו ברוכי– אינו נוכח
ניר ברקת– בעד
ששון ששי גואטה– בעד
טלי גוטליב– בעד
מאי גולן– אינה נוכחת
יואב גלנט– אינו נוכח
גילה גמליאל– אינה נוכחת
בנימין גנץ– אינו נוכח
משה גפני– בעד
סימון דוידסון– אינו נוכח
אבי דיכטר– אינו נוכח
גלית דיסטל אטבריאן– בעד
אלי דלל– אינו נוכח
שלום דנינו– בעד
אריה מכלוף דרעי– אינו נוכח
עמית הלוי– בעד
שרן מרים השכל– אינה נוכחת
ניסים ואטורי– בעד
מיכל מרים וולדיגר– בעד
יצחק שמעון וסרלאוף– בעד
יאסר חוג'יראת– בעד
אימאן ח'טיב יאסין– בעד
ווליד טאהא– אינו נוכח
בועז טופורובסקי– אינו נוכח
משה טור פז– אינו נוכח
אחמד טיבי– אינו נוכח
יוסף טייב– בעד
אוהד טל– בעד
יעקב טסלר– בעד
חילי טרופר– אינו נוכח
אלמוג כהן– בעד
מאיר כהן– אינו נוכח
מירב כהן– אינה נוכחת
מתן כהנא– אינו נוכח
עופר כסיף– אינו נוכח
אופיר כץ– אינו נוכח
ישראל כץ– אינו נוכח
רון כץ– אינו נוכח
יוראי להב הרצנו– אינו נוכח
ירון לוי– אינו נוכח
מיקי לוי– אינו נוכח
יריב לוין– אינו נוכח
נעמה לזימי– אינה נוכחת
אביגדור ליברמן– אינו נוכח
יאיר לפיד– אינו נוכח
סימון מושיאשוילי– בעד
טטיאנה מזרסקי– אינה נוכחת
מרב מיכאלי– אינה נוכחת
שלי טל מירון– אינה נוכחת
יונתן מישרקי– בעד
חנוך דב מלביצקי– בעד
ארז מלול– אינו נוכח
יוליה מלינובסקי– אינה נוכחת
מיכאל מלכיאלי– בעד
צגה מלקו– בעד
אבי מעוז– אינו נוכח
שרון ניר– אינה נוכחת
בנימין נתניהו– אינו נוכח
יואב סגלוביץ'– אינו נוכח
יבגני סובה– אינו נוכח
צבי ידידיה סוכות– בעד
משה סולומון– בעד
לימור סון הר מלך– אינה נוכחת
אופיר סופר– בעד
אורית מלכה סטרוק– אינה נוכחת
משה סעדה– בעד
גדעון סער– אינו נוכח
מנסור עבאס– אינו נוכח
איימן עודה– נגד
יוסף עטאונה– בעד
חוה אתי עטייה– בעד
חמד עמאר– אינו נוכח
צביקה פוגל– בעד
עודד פורר– אינו נוכח
יצחק פינדרוס– בעד
משה פסל– בעד
יסמין פרידמן– אינה נוכחת
אורית פרקש הכהן– אינה נוכחת
מטי צרפתי הרכבי– אינה נוכחת
אריאל קלנר– בעד
יצחק קרויזר– בעד
גלעד קריב– אינו נוכח
שלמה קרעי– בעד
אליהו רביבו– אינו נוכח
משה רוט– בעד
שמחה רוטמן– בעד
עידן רול– אינו נוכח
אפרת רייטן מרום– אינה נוכחת
אלון שוסטר– אינו נוכח
קטי קטרין שטרית– בעד
אלעזר שטרן– אינו נוכח
מיכל שיר סגמן– אינה נוכחת
נאור שירי– אינו נוכח
אושר שקלים– בעד
עאידה תומא סלימאן– אינה נוכחת
פנינה תמנו– אינה נוכחת
היו"ר אמיר אוחנה:
אנא קרא בשמות חברי הכנסת שטרם הצביעו.
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
יולי יואל אדלשטיין– אינו נוכח
גדי איזנקוט– אינו נוכח
ואליד אלהואשלה– אינו נוכח
קארין אלהרר– אינה נוכחת
זאב אלקין– אינו נוכח
משה ארבל– אינו נוכח
אוריאל בוסו– אינו נוכח
מישל בוסקילה– אינו נוכח
דבי ביטון– אינה נוכחת
מיכאל מרדכי ביטון– אינו נוכח
בועז ביסמוט– בעד
ולדימיר בליאק– אינו נוכח
מירב בן ארי– אינה נוכחת
רם בן ברק– אינו נוכח
איתמר בן גביר– אינו נוכח
אליהו ברוכי– אינו נוכח
מאי גולן– בעד
יואב גלנט– אינו נוכח
גילה גמליאל– בעד
בנימין גנץ– אינו נוכח
אבי דיכטר– בעד
סימון דוידסון– אינו נוכח
אלי דלל– בעד
אריה מכלוף דרעי– אינו נוכח
שרן מרים השכל– אינה נוכחת
ווליד טאהא– אינו נוכח
בועז טופורובסקי– אינו נוכח
משה טור פז– אינו נוכח
אחמד טיבי– אינו נוכח
חילי טרופר– אינו נוכח
מאיר כהן– אינו נוכח
מירב כהן– אינה נוכחת
מתן כהנא– אינו נוכח
עופר כסיף– אינו נוכח
אופיר כץ– אינו נוכח
ישראל כץ– אינו נוכח
רון כץ– אינו נוכח
יוראי להב הרצנו– אינו נוכח
ירון לוי– אינו נוכח
מיקי לוי– אינו נוכח
יריב לוין– אינו נוכח
נעמה לזימי– נגד
אביגדור ליברמן– אינו נוכח
יאיר לפיד– אינו נוכח
טטיאנה מזרסקי– אינה נוכחת
מרב מיכאלי– אינה נוכחת
שלי טל מירון– אינה נוכחת
ארז מלול– בעד
יוליה מלינובסקי– אינה נוכחת
אבי מעוז– אינו נוכח
שרון ניר– אינה נוכחת
בנימין נתניהו– אינו נוכח
יואב סגלוביץ'– אינו נוכח
יבגני סובה– נגד
לימור סון הר מלך– בעד
אורית מלכה סטרוק– אינה נוכחת
גדעון סער– אינו נוכח
מנסור עבאס– בעד
חמד עמאר– אינו נוכח
עודד פורר– אינו נוכח
יסמין פרידמן– אינה נוכחת
אורית פרקש הכהן– אינה נוכחת
מטי צרפתי הרכבי– אינה נוכחת
גלעד קריב– אינו נוכח
אליהו רביבו– בעד
עידן רול– אינו נוכח
אפרת רייטן מרום– אינה נוכחת
אלון שוסטר– אינו נוכח
אלעזר שטרן– אינו נוכח
מיכל שיר סגמן– אינה נוכחת
נאור שירי– אינו נוכח
עאידה תומא סלימאן– אינה נוכחת
פנינה תמנו– אינה נוכחת
היו"ר אמיר אוחנה:
האם יש חברי כנסת שטרם הצביעו ומעוניינים לעשות כן? בבקשה, נא לפנות למזכיר.
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
אורית מלכה סטרוק– בעד
שרון ניר– נגד
עודד פורר– נגד
היו"ר אמיר אוחנה:
האם יש עוד חברי כנסת שטרם הצביעו ומעוניינים להצביע? אם לא, תמה ההצבעה. נא לסכם את הקולות. אם כן, להלן תוצאות ההצבעה: 56 בעד, חמישה מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק הרשות לגיל הרך, התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט לצורך הכנתה – – –
קריאה:
– – –
היו"ר אמיר אוחנה:
לוועדת הכנסת, שתחליט לאיזו ועדה תגיע הצעת החוק לצורך הכנתה לקריאה הראשונה.
[הצעת חוק פ/4883/25; נספחות.]
(הצעת חבר הכנסת יונתן מישרקי)
היו"ר אמיר אוחנה:
נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק יום לציון עליית יהודי תימן ולזכר הנספים בדרך לישראל, התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת יונתן מישרקי, שאני מתכבד להזמין אל הדוכן להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות לרשותך.
יונתן מישרקי (ש"ס):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, מכובדיי השרים, אני מבקש להקדיש לפחות את פתח הדברים לזכרו של סבא שלום. השבוע אני ומשפחתי ציינו את יום האזכרה של סבא שלי, אבא של אימא, סבא שלום עדן, עליו השלום וזיכרונו לברכה. סבא שלום נולד במחוז כוולאן, הסמוך לעיר צנעא. עם קום המדינה החליט סבא שלום, כמו רבים מיהודי תימן, לעלות יחד עם משפחתו לארץ ישראל. הם הלכו ברגל ימים ארוכים לכיוון העיר עדן, שם רוכזו כל העולים לפני עלייתם לארץ ישראל. אתמול הכנסת ציינה פה את יום העלייה, והדברים מתחברים אחד לשני. דודו, רבי יהודה עדן, זיכרונו לברכה, לא שרד את התלאות, ונפטר במחנה העולים עדן. לאחר ששהו במחנה במשך חודש ימים, מימשו את החלום שלהם, וב-17 באוקטובר 1949, יום אחרי שמחת תורה, עלה סבא שלום יחד עם משפחתו במסגרת עליית על כנפי נשרים. לאחר מסע מפרך ומלא אתגרים בתנאים קשים של מחסור במזון ובמים, זכה סבא שלום להגיע יחד עם משפחתו לארץ ישראל – הארץ שכל כך חלם עליה. כאן בארץ הוא חרש, זרע, נטע, סלל, בנה, ועבד כמעט בכל העבודות של יגיע כפיים, קשה מאוד. המסע הזה סימל עבורם לא רק מעבר פיזי אלא הגשמת חלום עתיק ועמוק של שיבה לציון. סיפורי העלייה של יהודי תימן הם חלק בלתי נפרד מזיכרונות ילדות שלי – אני מתרגש להציג את הצעת החוק הזו – וגם של רבים מבני דורי. שוב ושוב שמעתי מסבא, זיכרונו לברכה, ומסבתא, תיבדל לחיים ארוכים, על המסע המפרך מתימן לארץ ישראל. הסיפורים הללו היו מלאים בתיאורים חיים של הקשיים והאתגרים שחוו העולים בדרכם ארצה, לצד אמונה יוקדת שליוותה אותם לכל אורך הדרך, כאשר מעל הכול בלטו האהבה והכמיהה שלהם לארץ ישראל. יהודי תימן חיו חיים יהודיים מלאים ועשירים במשך מאות שנים. דורות על דורות של משפחות, ילדים, הורים וזקנים שמרו על אורח חייהם היהודי במסירות אין קץ גם בתקופות קשות, גם מול לחצים ומגבלות רבות. עם מסורת שנעוצה בשורשי העם היהודי ועם פיוטים מרגשים שמהדהדים עד היום בבתי הכנסת ובבתים, הייתה קהילה זו אחד מהניצנים היפים והמרגשים ביותר של עמנו. חייהם בתימן לא היו פשוטים, ובכל זאת, חוסנה התרבותי והרוחני של הקהילה שמר על להבת המסורת היהודית בוערת ועל תחושת השייכות לארץ ישראל חזקה מתמיד. עם היוודע בשורת הקמת המדינה סבלו יהודי תימן מגל אנטישמיות משמעותי, שהפך את חייהם לקשים ולמסוכנים יותר. אז החליטו יהודי תימן לעזוב את בתיהם, את עיירותיהם ואת כל רכושם, ולצאת למסע המפרך לעבר ארץ הקודש. מסע זה לא היה פשוט; היה בו הכול: אהבה, אמונה – אך גם לא מעט סבל וקורבנות. מכובדי היושב-ראש, השבוע קראנו את פרשת לך לך. לך לך, כאשר הקדוש ברוך הוא מצווה על אחד מהניסיונות, הניסיון הראשון, למעשה, של אברהם אבינו, ניסיון שבעצם אומר לאברהם: לך לך – תעזוב את הבית, את החיים החברתיים, הכלכליים, המעמד. תעזוב הכול, ולך לארץ ישראל. הניסיון הזה הוא ניסיון לא פשוט; אברהם עמד בו בגבורה, והעם התימני, העם היהודי התימני, עמד בו בגבורה גם כן, בניסיון הקשה הזה. מאות משפחות – נשים, גברים, ילדים וזקנים – צעדו יחד תחת השמש הקופחת בין מדבריות צחיחים מתוך אמונה ותקווה להגיע לארץ האבות. רבים מהם לא זכו לראות את החלום מתגשם, הם נספו בדרכם – קורבנות למסע האמונה, קורבנות של אהבה עמוקה לארץ ישראל. כשהגיעו יהודי תימן לארץ, הם נישקו את אדמת הארץ ברגע שהניחו עליה את רגליהם, כביטוי לאהבתם ולכמיהתם לארץ הקודש. הרגע הזה, שבו נישקו את האדמה, היה מלא בדמעות של שמחה והתרגשות. עם הגעתם לארץ לרוב נשלחו יהודי תימן למעברות – מחנות זמניים שנבנו עבור העולים החדשים. התנאים היו קשים מאוד, האוהלים והפחונים ששימשו למגורים היו צפופים, ולעיתים קרובות לא היו בהם תשתיות בסיסיות כמו מים או חשמל. עולי תימן נאלצו להתמודד עם מחסור במזון, תנאים סניטריים ירודים ומחלות שפרצו לעיתים קרובות. הדברים הללו הותירו צלקות בנפש ובגוף, אך רוחם של יהודי תימן לא נשברה – הם עמדו בכך בגבורה, ועמידה זו ראויה לכל הערכה וכבוד. כאמור, עם לא מעט אתגרים נאלצו עולי תימן להתמודד, ופרשת ילדי תימן הייתה אחד מהדברים הקשים שנאלצו יהודי תימן לעבור.
היו"ר ארז מלול:
ה-פרשה.
יונתן מישרקי (ש"ס):
פרשת היעלמותם של ילדים רבים מבין עולי תימן היא חלק בלתי נפרד מסיפורי העלייה. בשנה שעברה יזמתי בכנסת יום מיוחד לציון יהודי תימן ותלאותיהם במסע עלייתם לארץ ישראל. יום זה התבסס על ההכרה העמוקה בצורך להציף את סיפורי העלייה והמורשת התימנית ועל מחויבות להכיר ולהוקיר את התרומה האדירה של הקהילה למדינת ישראל ולעם היהודי כולו. מתוך אותה ההכרה שנשענת על סיפורי העלייה המפעימים ששמעתי מסבא שלום, זיכרונו לברכה, אני שמח להציג כאן היום את הצעת חוק יום לציון עליית יהודי תימן ולזכר הנספים בדרך לישראל, שמבקשת לקבוע יום שנתי לציון עליית יהודי תימן ולזכר הנספים בדרך לישראל, שיצוין באמצעות קיום דיון מיוחד במליאת הכנסת, טקס מרכזי וטקס זיכרון, וכן על ידי הקדשת זמן ללימוד הנושא במערכת החינוך. אין זה רק יום זיכרון, זהו יום המאפשר לדורות הצעירים להתחבר למורשת יהודי תימן, להבין את סיפורם, ללמוד על גבורתם ועל תרומתם למדינה ולעודד הערכה עמוקה למי שהקריבו רבות למען חזונם. כשנספר להם את סיפורם המפואר של יהודי תימן, נספר גם את סיפורו של העם היהודי כולו – סיפור של אמונה, סיפור של מסירות ושל אהבה עמוקה לארץ ולעם. בהזדמנות הזו אני מבקש להודות לשר החינוך – יואב, תודה רבה לך על התמיכה בהעברת הצעת חוק זו, שתביא לחיזוק המודעות וההיכרות עם סיפורה המופלא של עליית יהודי תימן. אני מבקש להודות גם לשר העבודה הרב יואב בן צור, שדוחף אותי תמיד בעניין הזה לקדם את התהליכים פה בכנסת, כאשר הוא עושה את מה שצריך בממשלה. חבריי חברי הכנסת, אני מבקש, כמובן, את תמיכתכם בהצעת חוק חשובה זו. תודה רבה.
היו"ר ארז מלול:
תודה רבה. אני מזמין את שר החינוך יואב קיש להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת חוק חשובה זו. עשר דקות לרשותך.
שר החינוך יואב קיש:
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, למען האמת, חבר הכנסת יונתן מישרקי, לא הכרתי את סיפורך האישי, של המשפחה. מרגש להקשיב ולשמוע. אני רוצה לומר שמטרת החוק היא לקבוע יום לציון עליית יהודי תימן למדינת ישראל ולזכר הנספים בדרך. היום המוצע הוא 16 בדצמבר, המועד שבו החל מבצע על כנפי נשרים בשנת 1948. מוצע בחוק כי יתקיימו טקס מרכזי לציון עליית היהודים מתימן, לפי החלטת ראש הממשלה, ודיון מיוחד בכנסת, וכמו כן, במוסדות החינוך יוקדש זמן ללימוד הנושא, ככל שיחליט על כך שר החינוך. בכל הנוגע לציון היום במוסדות החינוך, אני חייב להבהיר שבאופן עקרוני העמדה היא שכמשרד אנחנו מתנגדים שנים רבות לקביעת תוכני לימוד בחקיקה, על מנת שלא לפגוע בתוכנית הלימודים, שמשתנה מעת לעת. לכן, כל עוד זה באמת מנוסח בצורה הזו, אין שום התנגדות במשרד החינוך, ובאמת ההנחיה הזו תהיה רלוונטית מאוד. אני אומר את זה גם לחברי הכנסת האחרים. יש הרבה חברי כנסת שרוצים לציין ימים אחרים, ובסוף אנחנו נותנים את זה בגמישות מלאה לשטח, ובמקומות שרוצים לציין – יציינו. אני גם חייב לומר שאנחנו לומדים במערכת החינוך על עליית יהודי תימן כחלק מהלימוד על העלייה הראשונה. וגם בנושא העלייה והגירוש של יהודי ארצות האסלאם בסוף שנות ה-40 וה-50, מתמקדים גם בזה. החלטת ועדת השרים הייתה לתמוך בהצעת החוק בקריאה טרומית, כאשר המציעים מתחייבים לקדם את החוק בתיאום עם משרד החינוך, כפי שנאמר. נוכח האמור והנימוקים האלו, אבקש מחבריי לתמוך בהצעת החוק.
היו"ר ארז מלול:
קצר וקולע. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק יום לציון עליית יהודי תימן ולזכר הנספים בדרך לישראל, התשפ"ד–2024. ההצבעה שמית. בבקשה, המזכיר. הצבעה שמית
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
משה אבוטבול– אינו נוכח
יולי יואל אדלשטיין– אינו נוכח
אמיר אוחנה– אינו נוכח
ינון אזולאי– בעד
גדי איזנקוט– אינו נוכח
ישראל אייכלר– אינו נוכח
דן אילוז– אינו נוכח
ואליד אלהואשלה– אינו נוכח
קארין אלהרר– אינה נוכחת
זאב אלקין– אינו נוכח
משה ארבל– אינו נוכח
יעקב אשר– אינו נוכח
אביחי אברהם בוארון– בעד
אוריאל בוסו– לא משתתף
מישל בוסקילה– אינו נוכח
דבי ביטון– אינה נוכחת
מיכאל מרדכי ביטון– אינו נוכח
דוד ביטן– אינו נוכח
בועז ביסמוט– אינו נוכח
ולדימיר בליאק– אינו נוכח
מירב בן ארי– אינה נוכחת
רם בן ברק– אינו נוכח
איתמר בן גביר– אינו נוכח
אברהם בצלאל– אינו נוכח
אליהו ברוכי– אינו נוכח
ששון ששי גואטה– בעד
טלי גוטליב– בעד
מאי גולן– אינה נוכחת
יואב גלנט– אינו נוכח
גילה גמליאל– אינה נוכחת
בנימין גנץ– אינו נוכח
משה גפני– אינו נוכח
סימון דוידסון– אינו נוכח
אבי דיכטר– אינו נוכח
גלית דיסטל אטבריאן– בעד
אלי דלל– אינו נוכח
שלום דנינו– אינו נוכח
אריה מכלוף דרעי– אינו נוכח
עמית הלוי– אינו נוכח
שרן מרים השכל– בעד
ניסים ואטורי– בעד
מיכל מרים וולדיגר– בעד
יצחק שמעון וסרלאוף– אינו נוכח
יאסר חוג'יראת– אינו נוכח
אימאן ח'טיב יאסין– אינה נוכחת
ווליד טאהא– אינו נוכח
בועז טופורובסקי– אינו נוכח
משה טור פז– אינו נוכח
אחמד טיבי– אינו נוכח
יוסף טייב– אינו נוכח
אוהד טל– בעד
יעקב טסלר– בעד
חילי טרופר– אינו נוכח
אלמוג כהן– אינו נוכח
מאיר כהן– אינו נוכח
מירב כהן– אינה נוכחת
מתן כהנא– בעד
עופר כסיף– אינו נוכח
אופיר כץ– בעד
ישראל כץ– אינו נוכח
רון כץ– אינו נוכח
יוראי להב הרצנו– אינו נוכח
ירון לוי– אינו נוכח
מיקי לוי– אינו נוכח
יריב לוין– אינו נוכח
נעמה לזימי– אינה נוכחת
אביגדור ליברמן– אינו נוכח
יאיר לפיד– אינו נוכח
סימון מושיאשוילי– בעד
טטיאנה מזרסקי– אינה נוכחת
מרב מיכאלי– אינה נוכחת
שלי טל מירון– אינה נוכחת
יונתן מישרקי– בעד
חנוך דב מלביצקי– בעד
ארז מלול– בעד
יוליה מלינובסקי– אינה נוכחת
מיכאל מלכיאלי– בעד
צגה מלקו– בעד
אבי מעוז– אינו נוכח
שרון ניר– בעד
בנימין נתניהו– אינו נוכח
יואב סגלוביץ'– אינו נוכח
יבגני סובה– אינו נוכח
צבי ידידיה סוכות– בעד
משה סולומון– אינו נוכח
לימור סון הר מלך– בעד
אופיר סופר– בעד
אורית מלכה סטרוק– אינה נוכחת
משה סעדה– בעד
גדעון סער– בעד
מנסור עבאס– אינו נוכח
איימן עודה– אינו נוכח
יוסף עטאונה– אינו נוכח
חוה אתי עטייה– בעד
חמד עמאר– אינו נוכח
צביקה פוגל– בעד
עודד פורר– אינו נוכח
יצחק פינדרוס– בעד
משה פסל– בעד
יסמין פרידמן– אינה נוכחת
אורית פרקש הכהן– אינה משתתפת בהצבעה
מטי צרפתי הרכבי– אינה נוכחת
אריאל קלנר– בעד
יצחק קרויזר– אינו נוכח
גלעד קריב– אינו נוכח
שלמה קרעי– אינו נוכח
אליהו רביבו– בעד
משה רוט– בעד
שמחה רוטמן– בעד
עידן רול– אינו נוכח
אפרת רייטן מרום– אינה משתתפת בהצבעה
אלון שוסטר– אינו נוכח
קטי קטרין שטרית– אינה נוכחת
אלעזר שטרן– אינו נוכח
מיכל שיר סגמן– אינה נוכחת
נאור שירי– אינו נוכח
אושר שקלים– בעד
עאידה תומא סלימאן– אינה נוכחת
פנינה תמנו– בעד
היו"ר ארז מלול:
סיבוב שני להצבעה.
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
משה אבוטבול– בעד
יולי יואל אדלשטיין– אינו נוכח
אמיר אוחנה– אינו נוכח
גדי איזנקוט– אינו נוכח
ישראל אייכלר– אינו נוכח
דן אילוז– בעד
ואליד אלהואשלה– אינו נוכח
קארין אלהרר– אינה נוכחת
זאב אלקין– אינו נוכח
משה ארבל– אינו נוכח
יעקב אשר– בעד
מישל בוסקילה– אינו נוכח
דבי ביטון– אינה נוכחת
מיכאל מרדכי ביטון– אינו נוכח
דוד ביטן– בעד
בועז ביסמוט– בעד
ולדימיר בליאק– אינו נוכח
מירב בן ארי– אינה נוכחת
רם בן ברק– אינו נוכח
איתמר בן גביר– אינו נוכח
אברהם בצלאל– בעד
אליהו ברוכי– אינו נוכח
ניר ברקת– בעד
מאי גולן– בעד
יואב גלנט– אינו נוכח
גילה גמליאל– בעד
בנימין גנץ– אינו נוכח
משה גפני– אינו נוכח
סימון דוידסון– אינו נוכח
אבי דיכטר– בעד
אלי דלל– בעד
שלום דנינו– אינו נוכח
אריה מכלוף דרעי– אינו נוכח
עמית הלוי– בעד
יצחק שמעון וסרלאוף– אינו נוכח
יאסר חוג'יראת– אינו נוכח
אימאן ח'טיב יאסין– אינה נוכחת
ווליד טאהא– אינו נוכח
בועז טופורובסקי– אינו נוכח
משה טור פז– אינו נוכח
אחמד טיבי– אינו נוכח
יוסף טייב– בעד
חילי טרופר– בעד
אלמוג כהן– בעד
מאיר כהן– אינו נוכח
מירב כהן– אינה נוכחת
עופר כסיף– אינו נוכח
ישראל כץ– אינו נוכח
רון כץ– אינו נוכח
יוראי להב הרצנו– אינו נוכח
ירון לוי– אינו נוכח
מיקי לוי– אינו נוכח
יריב לוין– אינו נוכח
נעמה לזימי– אינה נוכחת
אביגדור ליברמן– אינו נוכח
יאיר לפיד– אינו נוכח
טטיאנה מזרסקי– אינה נוכחת
מרב מיכאלי– אינה נוכחת
שלי טל מירון– אינה נוכחת
יוליה מלינובסקי– אינה נוכחת
אבי מעוז– אינו נוכח
בנימין נתניהו– אינו נוכח
יואב סגלוביץ'– אינו נוכח
יבגני סובה– אינו נוכח
משה סולומון– בעד
אורית מלכה סטרוק– אינה נוכחת
מנסור עבאס– אינו נוכח
איימן עודה– אינו נוכח
יוסף עטאונה– אינו נוכח
חמד עמאר– אינו נוכח
עודד פורר– אינו נוכח
יסמין פרידמן– אינה נוכחת
מטי צרפתי הרכבי– אינה נוכחת
יצחק קרויזר– בעד
גלעד קריב– בעד
שלמה קרעי– אינו נוכח
עידן רול– אינו נוכח
אלון שוסטר– בעד
קטי קטרין שטרית– בעד
אלעזר שטרן– אינו נוכח
מיכל שיר סגמן– אינה נוכחת
נאור שירי– אינו נוכח
עאידה תומא סלימאן– אינה נוכחת
היו"ר ארז מלול:
האם יש חברי כנסת שנוכחים באולם ולא הצביעו ורוצים להצביע? תמה ההצבעה. ספירה, בבקשה. להלן תוצאות ההצבעה: 54 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק יום לציון עליית יהודי תימן ולזכר הנספים בדרך לישראל, התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט לצורך הכנתה לקריאה הראשונה.
היו"ר ארז מלול:
הודעה למזכיר הכנסת.
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (תיקון מס' 66 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (חופשה מיוחדת לאסיר) (תיקון מס' 2), התשפ"ה–2024, שהחזירה הוועדה לביטחון לאומי. תודה.
היו"ר ארז מלול:
תודה רבה למזכיר.
[הצעת חוק פ/487/25; נספחות.]
(הצעת חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר)
היו"ר ארז מלול:
חבריי חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק איסור הפליה ברישוי מחמת מצב בריאותי (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2022, של חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר. אני מזמין את חברת הכנסת וולדיגר להציג את הצעת החוק. עשר דקות לרשותך, בבקשה.
מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):
תודה. כבוד היושב-ראש, השרים, חברי כנסת נכבדים, נכון, חברים, אז זו שוב אני, ושוב בריאות הנפש. אני קרצייה, זה לא יעזור לכם. רבים מכם כבר מכירים אותי ויודעים שהנחת היסוד שלי – והיא מגובה בכל כך הרבה מחקרים – שאין צמיחה, אין התפתחות, אין גדילה, לא לאומית ולא אישית, לא ביטחונית, לא כלכלית, לא חברתית, לא חינוכית, בלי בריאות נפשית. הכול מתחיל עם נפש בריאה, ואחר כך כל היתר. כשאני מדברת על נפש בריאה, אני מתכוונת לחוסן; ליכולת לנטרל רעשי רקע; ליכולת לדבר עם עצמך ולהבין מה אתה רוצה באמת, לסמן יעדים ומטרות ולצעוד בדרך אליהם. אחותי האהובה ד"ר שלומית וקסברג, עליה השלום, נפטרה לפני שלושה חודשים בדיוק. היום שלושה חודשים.
היו"ר ארז מלול:
משתתף בצערכם.
מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):
תודה. היא הייתה רופאת שיניים מעולה, וממנה למדתי משהו שאני חייבת לשתף איתכם.
היו"ר ארז מלול:
ששש, ששון גואטה.
מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):
כשתינוק נולד, איך שמתחילות לצוץ לו שיניים, אנחנו מתחילים ללמד אותו לצחצח. אנחנו נותנים לו מברשת שיניים – קטנה אומנם, אבל נותנים לו – ומלמדים אותו איך מצחצחים נכון. ואז, כשהוא גדל, יכול לקרות אחד מהדברים הבאים: האחד – הוא גדל, הוא מצחצח נכון, והמפגש שלו עם רופא שיניים אינו קורה בכלל או מתרחש לעיתים מאוד מאוד רחוקות. יש לו שיניים בריאות, והכול נפלא. מקרה אחר – הוא לא מצחצח נכון או הוא לא מצחצח בכלל, ומתפתחת עששת או מתפתחים חורים, ואז אין ברירה אלא ללכת לאיש מקצוע, לרופא שיניים. אם מזניחים ולא הולכים, החור מתפתח וגדל, ואז יש צורך בטיפול שורש לא נעים וכואב, וחמור מכך – עקירה. האפשרות השלישית – הוא מצחצח נכון, הוא מקפיד על היגיינה של הפה ועדיין – חורים ועששת. אני לא יודעת כמה מכם איתי, אבל תחזיקו ראש. למה? למה זה קורה? כי הגנטיקה שלו, מה לעשות, דפוקה, ואז, כמו במקרה השני, הוא יזדקק לאיש מקצוע. ככה, חברים, זה בול, אבל בול, עם בריאות הנפש. ככה בדיוק. עלינו להעניק לילדים שלנו – ואולי שר החינוך עוד פה, או שהוא הלך – ככה עלינו להעניק – אני רואה אותו. שר החינוך יואב קיש, לא יודעת אם הקשבת, אבל זה גם מופנה אליך, למרות שזה יותר חוק של בריאות. עלינו להעניק לילדים שלנו את מברשת הנפש, כלים למירוק רעשי רקע, לניקוי הנפש מחיידקים מזהמים. נתנו להם את המברשת הפיזית; אנחנו צריכים לתת להם גם את המברשת של הנפש שלנו. יכול להיות שהם ינקו איתה את הנפש שלהם כהלכה ולא יזדקקו לעולם לאיש מקצוע, ויכול להיות שהם לא ינקו כהלכה, או שהגנטיקה שלהם לא משהו, והם יהיו חייבים אנשי מקצוע. אלא מאי? טיפול שיניים זה טריוויאלי. אף אחד לא מרים גבה. להפך, בטיפול שיניים כולנו נדחוף את ילדינו ללכת לשם, גם אם הוא מסיבי. הוא לא ימנע, ככל שיהיה מסיבי, מהאדם המטופל כשהוא יגדל לעסוק בכל מקצוע שהוא ירצה. כל מקצוע שהוא ירצה, הוא יכול לעשות אותו – הוא יוכל לעשות אותו. טיפול השיניים לא סטיגמטי, הוא לא מכתים, ולכן אנשים שכואבות להם השיניים, לפחות מרביתם, יפנו ללא היסוס לקבל טיפול. אבל חברים, לא כך בבריאות הנפש. הנפש כואבת, מציקה, אבל הס מלהזכיר טיפול נפשי. אוי ואבוי. ואם כבר הולכים, אז הכול בשקט, בסוד. להחביא, להחביא. אני לא מדברת על הליכה לפסיכולוג, שאולי היום הפכה לטרנד, ואני מברכת על כך, אלא הליכה לפסיכיאטר על מצוקות שהן מעבר לרגיל. עם כל ההתקדמות בנושא בריאות הנפש, ויש התקדמות, עדיין הסטיגמה חיה ובועטת – גם חיצונית, של החברה כולה, וכנובע מכך גם פנימית, עצמית, של האדם עצמו. יש לו קושי נפשי בלתי יתואר, אבל הוא מתכחש לו; הוא לא מוכן, הוא לא מוכן להיקרא משוגע. אני משוגע, מה פתאום? ככה יכנו אותי? יעליבו אותי? פסיכופט, פסיכי, לך תיקח תרופות – אנחנו מכירים את זה פה במליאה, זה נאמר באופן חופשי. אתם לא מבינים למה הדבר הזה גורם. אתם פשוט לא מבינים. כל זה היה פתיח להצעת החוק שלי, הצעת חוק חשובה מאין כמותה. היא מונחת בפניכם. אז קודם כול, תודה רבה רבה רבה לארגון בזכות, המרכז לזכויות של אנשים עם מוגבלות, על השותפות, ולד"ר עידית סרגוסטי על העבודה בהכנת החוק הזה, ובכלל על העשייה החברתית הענפה שיש להם. מטרות החוק הן בין היתר, ולאו דווקא בסדר החשיבות: 1. לנקות את ספר החוקים של מדינת ישראל מאפליה אסורה ברישוי מחמת מצב בריאותי. האפליה הזו, מעבר להיותה פסולה מחמת המוסר שלנו, הבסיסי ביותר, אסורה על פי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, חוק שקבע דבר כל כך בסיסי, והוא שאסור להפלות אנשים בשל המוגבלות שלהם. החוקים המפורטים בהצעה, אשר נוסחו טרם חקיקת חוק השוויון, לא תוקנו בהלימה אליו, והם עדיין משקפים תפיסות ארכאיות הנשענות על דעות קדומות ביחס לאנשים עם מוגבלות בכלל ועם מוגבלות נפשית בפרט. באותם חוקים, אשר במסגרתם מתנים עיסוק בקבלת רישיון, הוגדרה מחלה מסכנת כחסם לקבלת הרישיון. על פניו, סביר והגיוני ואפילו נדרש. דא עקא, בעוד ישנה הגדרה כללית בחוקים הללו הקובעת שמחלה מסכנת היא כל מחלה או כושר לקוי העשויים לשלול מאותו אדם, מאותו בעל מקצוע, את היכולת לעסוק באותו מקצוע לחלוטין, זמנית או חלקית – בהחלט ראוי שהוא לא יוכל לעסוק ולקבל את הרישיון – יש עוד חוקים, שגם כותבים סעיף כללי נוסף: או שמדובר במחלה העלולה לסכן את בריאות האדם שנזקק לשירותיו של אותו בעל מקצוע. הגיוני לחלוטין, יסכים איתי היושב-ראש, ומן הסתם כל מי שמקשיבים לי – וזה לא הרבה – גם יסכימו איתי. באים חוקים אלו המפורטים בהצעת החוק שלי ומוסיפים עוד סעיף ספציפי – ספציפי, ממש נקודתי – שעל פיו מחלה מסכנת היא גם מחלת נפש. כך, כעומד בפני עצמו. לא לפני, לא אחרי. אין הסברים. כך, בפני עצמו, בלי שום תוספת. כל מחלת נפש באשר היא, וללא שום קשר לסוג המחלה או להשפעת המחלה על היכולת של אותו אדם לעסוק במקצוע הרלוונטי. לא משנה מה יש לאותו אדם, מהן היכולות שלו וכיצד המחלה באמת מגבילה את יכולתו לעסוק במקצוע או באמת מסכנת את אותו אדם שנזקק למקצוע הזה. בהגדרה הזו באה לידי ביטוי הסטיגמה כלפי אנשים עם מוגבלות נפשית, שלפיה כל אדם המאובחן עם מוגבלות נפשית הוא מסוכן. אתם לא מבינים עד כמה בתוך משרדי הממשלה וגם כמה ביניכם פה חושבים כך, וזו פשוט הזיה. ככזה, בגלל שלכאורה הוא מסוכן, יש למנוע ממנו לעסוק במקצועות מסוימים. בשום צורה ואופן אסור לשלול מאדם את הזכות לעסוק במקצועות מסוימים אך ורק בשל מחלת נפש שעימה הוא מתמודד. אם זאת הסיבה היחידה, זה פשוט פסול בכל צורה שהיא. המועצה הלאומית לבריאות הנפש – – –
היו"ר ארז מלול:
אלא אם כן הוא מסַכן. אלא אם כן המחלה הזאת גורמת לסיכון.
מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):
כן, מאה אחוז. לכן אני אומרת, לכן צריך למחוק את המילה "מחלה מסכנת", ונשאר הסעיף הכללי – כל מחלה שמסכנת או כל מחלה שלא מאפשרת את היכולת. מאה אחוז, יש כאן בדיקה עניינית ולא סטיגמטית, הזויה.
היו"ר ארז מלול:
מסכים.
מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):
המועצה הלאומית לבריאות הנפש, מועצה לדעתי סטטוטורית, שבראשה עומד ד"ר צבי פישל, ערכה דיון במליאתה על הצעת החוק שלי, הספציפית הזו, וקבעה פה אחד בתמימות דעים, ויש שם פסיכיאטרים, פסיכולוגים, יש שם אנשי דעת – אנשי דעת, לא דת; הם כותבים ככה, באלו המילים: בשלה השעה לתקן עיוותים סטיגמטיים הנמצאים בספר החוקים. לגבי ההצעה הספציפית, המועצה תומכת בהחלט כי עצם האבחנה במחלה פסיכיאטרית אסור שתפסול לימוד, רישוי או עיסוק במקצוע כזה או אחר. הסייג גם הופיע לאחר מכן, אותו סייג שאמרתי: הגבלת העיסוק רק במצב שיש בו סכנה לפגיעה באדם או במטופליו מתאימה בהחלט גם למחלה נפשית. זו החלטה מספקת. גם במצב הקיים היום; גם את זה צריך לתקן, שההגבלה הזאת תהיה זמנית, אבל לא ניכנס לזה. בקיצור, חברים, אני מסכמת. החוק הזה הוא חוק חשוב מכמה סיבות: 1. לא ייתכן שבספר החוקים במדינת ישראל יהיו סעיפים וחוקים מפלים בצורה כל כך גסה ובוטה, שהם מפירים גם חוקים אחרים ואת ההיגיון ואת המוסר בכלל; 2. המצב הקיים דה פקטו מעבה את הסטיגמה, כי מה שקורה זה שאדם שכן מכיר במחלה שלו ומטפל בה לא יזכה לקבל רישיון, ואדם שלא מטפל בעצמו יוכל לקבל. זה בעצם מרחיק את האנשים מללכת ולקבל טיפול, כי אם הם יוכרו כמתמודדים עם מחלת נפש, הם לא יזכו לקבל את הרישיון, אז למה להם ללכת לשם? אנחנו רק מעמיקים עם החוקים האלה את הסטיגמות. סעיף שלישי, למה הוא כל כך חשוב – כי חלק מהחוקים בפועל גם לא מתקיימים, כמו עובדים סוציאליים ועוד כאלה. אז בשביל מה שזה יהיה כתוב? בואו נמחק את זה. דבר רביעי – אנחנו פוגעים באנשים האלה, בחופש העיסוק שלהם, בכבוד האדם שלהם. אסור בשום פנים ואופן להשאיר את המצב כמו שהוא. אני מבקשת מכולכם להצביע בעד החוק.
היו"ר ארז מלול:
תודה רבה.
מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):
תודה לכל השותפים. נעשה ונצליח.
היו"ר ארז מלול:
אמן. אני מזמין את כבוד שר הבריאות להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. בבקשה, עשר דקות לרשותך. עד עשר דקות, ידידי. אני אוהב לשמוע אותך, לכן אמרתי לך ספציפית עשר דקות. נהנה לשמוע אותך.
שר הבריאות אוריאל בוסו:
אדוני היושב-ראש, חבריי השרים, כנסת נכבדה, מטרת הצעת חוק איסור הפליה ברישוי מחמת מצב בריאותי שלפנינו היא לשנות מהמצב הקיים ולתקן את הסטיגמה הקיימת כלפי אנשים עם מוגבלות נפשית. אני רוצה להודות קודם כול לחברת הכנסת מיכל וולדיגר, שמציבה את נושא בריאות הנפש בכל רגע, בכל מקום, בכל תחום, וגם פועלת ועושה דברים שמשנים סדרי בראשית ונכונים. במסגרת חוקים רבים המתנים עיסוק בקבלת רישיון, לרבות חוקים בתחום מקצעות הבריאות, הוגדרה מחלה מסוכנת כמחלת נפש באשר היא, ללא קשר לסוג מחלת הנפש או להשפעתה על היכולת לעסוק במקצוע. בהגדרה זו באה לידי ביטוי הסטיגמה כלפי אנשים עם מוגבלות נפשית, שלפיה כל אדם המאובחן עם מוגבלות נפשית הוא מסוכן, וככזה יש למנוע ממנו לעסוק במקצועות מסוימים.
היו"ר ארז מלול:
חברת הכנסת מיכל, השר פונה אלייך.
שר הבריאות אוריאל בוסו:
הצעת החוק שלפנינו באה לתקן זאת ולקבוע כי לא תישלל מאדם הזכות לעסוק במקצועות מסוימים אך ורק בשל מחלת הנפש שעימה הוא מתמודד. הצעת החוק עוסקת בנושא חשוב מאוד, של הסרת הסטיגמה והתדמית, שנלוות, לצערנו, למתמודדי הנפש שלא בצדק. אני מברך את חברת הכנסת מיכל וולדיגר על קידום הצעת החוק החשובה ועל כל עשייתה בתחום בריאות הנפש. רק לאחרונה ציינו את יום בריאות הנפש הלאומי בבית הנשיא, במערכת הבריאות ובמערכות נוספות, וזאת גם בזכות חברת הכנסת וולדיגר, שקידמה הצעת חוק בעניין הזה.
מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):
זה יצוין בכנסת ב-10 בדצמבר. היינו בפגרה.
שר הבריאות אוריאל בוסו:
גם ב-10 בדצמבר יצוין בכנסת.
היו"ר ארז מלול:
תזמיני גם אותי.
שר הבריאות אוריאל בוסו:
מבחינתי הצעה זו של הסרת סטיגמה, הסרת הבושה או חוסר הנעימות של מועמדים מתמודדי נפש בקבלה למקצועות הבריאות ובמקצועות נוספים, היא המשך ישיר של מדיניות המשרד בהובלתי בתחום בריאות הנפש. בשנה האחרונה אנו מובילים עם המשרד את התוכנית הלאומית לבריאות הנפש בתקציבים חסרי תקדים ובעבודה מאומצת. זהו מהלך היסטורי, שאנחנו מובילים במאמץ אדיר ובהשקעת משאבים נכבדים במטרה לייצר פתרונות ומענים ולקדם את המהלך, כדי להבטיח שמה שהיה לא יהיה עוד. המוטו שעומד לנגד עינינו עולה בקנה אחד עם כותרת הכנס החשוב הזה – מהאישי ללאומי. בתקופה קשה זו, חדשות קשות, תחושות כבדות, מתח ואי-הסכמות, הופכים את בריאות הנפש למשימה לאומית. נוביל תיקון מערכתי עמוק. לצד החשיבות של הצעת החוק הזו יש לזכור כי ההצעה עוסקת גם בנושא מורכב ורגיש, שכן במקביל לצורך החשוב בהסרת הסטיגמה הקיימת כלפי אנשים עם מוגבלויות, קיים צורך לא פחות חשוב לשמור על שלום הציבור ובריאות הציבור ולהבטיח שהגורמים המטפלים במקצועות הבריאות לא מסכנים את בריאותם ושלמותם של המטופלים. על כן, הגם שהממשלה תומכת עקרונית בהצעה, קידום ההצעה יהיה חייב להיעשות בתיאום והסכמה עם משרד הבריאות, כפי שנאמר. בהתאם, עמדת הממשלה כפי שנקבעה בוועדת שרים לחקיקה היא לתמוך בהצעה בקריאה הטרומית, אך הקידום אושר בכפוף לתיאום והסכמות עם משרד הבריאות, כמו גם משרד הרווחה, משרד המשפטים. לאור האמור, אני קורא לחברי הכנסת להצביע בעד ההצעה הזו. תודה רבה.
היו"ר ארז מלול:
תודה רבה לכבוד השר. חבר הכנסת גלעד קריב בקש להתנגד, אך הוא לא נוכח. אז נעבור להצבעה. הצבעה שמית
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
משה אבוטבול– אינו נוכח
יולי יואל אדלשטיין– אינו נוכח
אמיר אוחנה– אינו נוכח
ינון אזולאי– אינו נוכח
גדי איזנקוט– אינו נוכח
ישראל אייכלר– אינו נוכח
דן אילוז– אינו נוכח
ואליד אלהואשלה– אינו נוכח
קארין אלהרר– אינה נוכחת
זאב אלקין– אינו נוכח
משה ארבל– אינו נוכח
יעקב אשר– אינו נוכח
אביחי אברהם בוארון– בעד
אוריאל בוסו– אינו נוכח
מישל בוסקילה– אינו נוכח
דבי ביטון– אינה נוכחת
מיכאל מרדכי ביטון– אינו נוכח
דוד ביטן– אינו נוכח
בועז ביסמוט– אינו נוכח
ולדימיר בליאק– אינו נוכח
מירב בן ארי– אינו נוכח
רם בן ברק– אינו נוכח
איתמר בן גביר– אינו נוכח
אברהם בצלאל– בעד
אליהו ברוכי– אינו נוכח
ניר ברקת– בעד
ששון ששי גואטה– בעד
טלי גוטליב– בעד
מאי גולן– אינה נוכחת
יואב גלנט– אינו משתתף בהצבעה
גילה גמליאל– אינה נוכחת
בנימין גנץ– אינו נוכח
משה גפני– בעד
סימון דוידסון– אינו נוכח
אבי דיכטר– בעד
גלית דיסטל אטבריאן– בעד
אלי דלל– אינו נוכח
שלום דנינו– בעד
אריה מכלוף דרעי– אינו נוכח
עמית הלוי– אינו נוכח
שרן מרים השכל– בעד
ניסים ואטורי– בעד
מיכל מרים וולדיגר– בעד
יצחק שמעון וסרלאוף– אינו נוכח
יאסר חוג'יראת– בעד
אימאן ח'טיב יאסין– אינה נוכחת
ווליד טאהא– אינו נוכח
בועז טופורובסקי– אינו נוכח
משה טור פז– אינו נוכח
אחמד טיבי– אינו נוכח
יוסף טייב– אינו נוכח
אוהד טל– אינו נוכח
יעקב טסלר– אינו נוכח
חילי טרופר– אינו נוכח
אלמוג כהן– אינו נוכח
מאיר כהן– אינו נוכח
מירב כהן– אינה נוכחת
מתן כהנא– בעד
עופר כסיף– אינו נוכח
אופיר כץ– בעד
ישראל כץ– אינו נוכח
רון כץ– אינו נוכח
יוראי להב הרצנו– אינו נוכח
ירון לוי– אינו נוכח
מיקי לוי– אינו נוכח
יריב לוין– בעד
נעמה לזימי– אינה נוכחת
אביגדור ליברמן– אינו נוכח
יאיר לפיד– אינו נוכח
סימון מושיאשוילי– בעד
טטיאנה מזרסקי– אינה נוכחת
מרב מיכאלי– אינה נוכחת
שלי טל מירון– אינה נוכחת
יונתן מישרקי– אינו נוכח
חנוך דב מלביצקי– בעד
ארז מלול– בעד
יוליה מלינובסקי– אינה נוכחת
מיכאל מלכיאלי– בעד
צגה מלקו– בעד
אבי מעוז– אינו נוכח
שרון ניר– בעד
בנימין נתניהו– אינו נוכח
יואב סגלוביץ'– אינו נוכח
יבגני סובה– אינו נוכח
צבי ידידיה סוכות– בעד
משה סולומון– בעד
לימור סון הר מלך– בעד
אופיר סופר– אינו נוכח
אורית מלכה סטרוק– אינה נוכחת
משה סעדה– אינו נוכח
גדעון סער– בעד
מנסור עבאס– אינו נוכח
איימן עודה– אינו נוכח
יוסף עטאונה– בעד
חוה אתי עטייה– בעד
חמד עמאר– אינו נוכח
צביקה פוגל– בעד
עודד פורר– בעד
יצחק פינדרוס– אינו נוכח
משה פסל– אינו נוכח
יסמין פרידמן– אינה נוכחת
אורית פרקש הכהן– אינה משתתפת בהצבעה
מטי צרפתי הרכבי– אינה נוכחת
אריאל קלנר– בעד
יצחק קרויזר– אינו נוכח
גלעד קריב– אינו נוכח
שלמה קרעי– אינו נוכח
אליהו רביבו– בעד
משה רוט– בעד
שמחה רוטמן– בעד
עידן רול– אינו נוכח
אפרת רייטן מרום– אינה נוכחת
אלון שוסטר– אינו נוכח
קטי קטרין שטרית– בעד
אלעזר שטרן– אינו נוכח
מיכל שיר סגמן– אינה נוכחת
נאור שירי– אינו נוכח
אושר שקלים– בעד
עאידה תומא סלימאן– אינה נוכחת
פנינה תמנו– בעד
היו"ר ארז מלול:
נעבור לסיבוב השני. בבקשה.
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
משה אבוטבול– בעד
יולי יואל אדלשטיין– אינו נוכח
אמיר אוחנה– אינו נוכח
גדי איזנקוט– אינו נוכח
ינון אזולאי– אינו נוכח
ישראל אייכלר– אינו נוכח
דן אילוז– בעד
ואליד אלהואשלה– אינו נוכח
קארין אלהרר– אינה נוכחת
זאב אלקין– בעד
משה ארבל– אינו נוכח
יעקב אשר– אינו נוכח
אוריאל בוסו– אינו נוכח
מישל בוסקילה– אינו נוכח
דבי ביטון– אינה נוכחת
מיכאל מרדכי ביטון– אינו נוכח
דוד ביטן– אינו נוכח
בועז ביסמוט– אינו נוכח
ולדימיר בליאק– אינו נוכח
מירב בן ארי– אינה נוכחת
רם בן ברק– אינו נוכח
איתמר בן גביר– אינו נוכח
אליהו ברוכי– אינו נוכח
מאי גולן– בעד
גילה גמליאל– אינה נוכחת
בנימין גנץ– אינו נוכח
סימון דוידסון– אינו נוכח
אלי דלל– בעד
אריה מכלוף דרעי– אינו נוכח
עמית הלוי– בעד
יצחק שמעון וסרלאוף– אינו נוכח
אימאן ח'טיב יאסין– אינה נוכחת
ווליד טאהא– אינו נוכח
בועז טופורובסקי– אינו נוכח
משה טור פז– אינו נוכח
אחמד טיבי– אינו נוכח
יוסף טייב– אינו נוכח
אוהד טל– בעד
יעקב טסלר– אינו נוכח
חילי טרופר– אינו נוכח
אלמוג כהן– בעד
מאיר כהן– אינו נוכח
מירב כהן– אינה נוכחת
עופר כסיף– אינו נוכח
ישראל כץ– אינו נוכח
יוראי להב הרצנו– אינו נוכח
רון כץ– אינו נוכח
ירון לוי– אינו כוח
מיקי לוי– אינו נוכח
נעמה לזימי– אינה נוכחת
אביגדור ליברמן– אינו נוכח
יאיר לפיד– אינו נוכח
טטיאנה מזרסקי– אינה נוכחת
מרב מיכאלי– אינה נוכחת
שלי טל מירון– אינה נוכחת
יונתן מישרקי– אינו נוכח
יוליה מלינובסקי– אינה נוכחת
אבי מעוז– אינו נוכח
בנימין נתניהו– אינו נוכח
יואב סגלוביץ'– אינו נוכח
יבגני סובה– אינו נוכח
אופיר סופר– אינו נוכח
אורית מלכה סטרוק– אינה נוכחת
משה סעדה– אינו נוכח
מנסור עבאס– אינו נוכח
איימן עודה– אינו נוכח
חמד עמאר– בעד
יצחק פינדרוס– אינו נוכח
משה פסל– אינו נוכח
יסמין פרידמן– אינה נוכחת
מטי צרפתי הרכבי– אינה נוכחת
יצחק קרויזר– אינו נוכח
גלעד קריב– אינו נוכח
שלמה קרעי– אינו נוכח
עידן רול– אינו נוכח
אפרת רייטן מרום– אינה נוכחת
אלון שוסטר– אינו נוכח
אלעזר שטרן– אינו נוכח
מיכל שיר סגמן– אינה נוכחת
נאור שירי– אינו נוכח
עאידה תומא סלימאן– אינה נוכחת
היו"ר ארז מלול:
האם יש חברי כנסת שנוכחים באולם, לא הצביעו ורוצים להצביע?
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
ינון אזולאי– בעד
איתמר בן גביר– בעד
ישראל אייכלר– בעד
משה פסל– בעד
אימאן ח'טיב יאסין– בעד
היו"ר ארז מלול:
תמה ההצבעה. ספירה, בבקשה. להלן תוצאות ההצבעה: 51 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק איסור הפליה ברישוי מחמת מצב בריאותי (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2022, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדת הבריאות לצורך הכנתה לקריאה הראשונה.
[הצעת חוק פ/3787/25; נספחות.]
(הצעת חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי)
היו"ר ארז מלול:
נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון – דמי חבר), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי. אני מזמין את חבר הכנסת דב מלביצקי להציג את הצעת החוק. לרשותך עד עשר דקות, בבקשה.
גלעד קריב (העבודה):
חוק ההשתלטות על לשכת עורכי הדין.
חנוך דב מלביצקי (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, כנסת נכבדה, שלום, חבר הכנסת קריב. אני שמח שהצטרפת אלינו.
גלעד קריב (העבודה):
אני שמח לראות את התככים ואת הקנוניות שלך.
חנוך דב מלביצקי (הליכוד):
מצוין. לשכת עורכי הדין היא בעצם תאגיד, היא תאגיד סטטוטורי. כל עורך דין שרוצה לעסוק במקצוע עריכת הדין במדינת ישראל צריך לשלם לה דמי חבר שנתיים. אין אפשרות להיות עורך דין בלי להיות חבר בארגון המקצועי שנקרא "לשכת עורכי הדין". אין עוד דבר כזה בארץ, אולי בודדים בעולם, בטח לא במדינות מתוקנות ומערביות. חבר הכנסת פורר, אני יודע שאתה מאוד אוהב שוק חופשי, ובנשמתך הדבר הזה, אז אתה בוודאי תסכים איתי שיש כאן כשל שוק חריף, שבו ארגון מקצועי קובע בעצמו את דמי החבר של עשרות אלפי עורכי דין שמחויבים לשלם – אם הם רוצים לעסוק בעריכת דין, אם הם רוצים להתפרנס אחרי שלמדו משפטים. עברו את הבחינות ועברו התמחות, ועכשיו הם באים להתפרנס, לפרוע את כל הכסף והמאמץ שהשקיעו בלימודים, אז הם כמובן צריכים לשלם את אותם דמי חבר שהלשכה קובעת בעצמה. הלשכה מחולקת למחוזות, וכל מחוז, בהתאם לעורכי הדין שגרים בתחומו, תורם אחוז מסוים מהכסף לקופה הכללית, לתקציב לשכת עורכי הדין, שממומן כולו על ידי עורכי הדין עצמם. בפועל, כשאתה מסתכל על מה קורה כבר הרבה מאוד שנים, אתה רואה מחוזות, לא אחד ולא שניים, שתורמים חלק ניכר מתקציב הלשכה. אבל יחד עם זאת, ההשקעה של הלשכה בחזרה במחוזות הללו נמוכה מאוד עד לא קיימת. אם תלך לבתי משפט בדרום ותרצה למצוא חדר של לשכת עורכי הדין, כמו שיש בבתי משפט אחרים – גלימות שאפשר לקחת, כל מיני דברים, מכונת קפה, דברים שיש בשפע בבתי המשפט במרכז – השפע הוא הרבה יותר מועט, למשל בדרום ובצפון, בטח ובטח אם אתה מדבר על – – –
גלעד קריב (העבודה):
אני רוצה צדק חלוקתי.
חנוך דב מלביצקי (הליכוד):
חבר הכנסת קריב, למה להפריע לי? אתה תוכל לעלות להתנגד אחר כך.
גלעד קריב (העבודה):
סוציאליסט למען הפריפריה.
חנוך דב מלביצקי (הליכוד):
אם אתה רוצה למשל לעשות השתלמות מקצועית – – –
גלעד קריב (העבודה):
תדאג למינוי שופטים בפריפריה, לבתי משפט קהילתיים בפריפריה, לא להשתלט על לשכת עורכי הדין כי הפסדתם בבחירות, מושחתים.
היו"ר ארז מלול:
חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה. אנא ממך, תכבד.
חנוך דב מלביצקי (הליכוד):
חבר הכנסת קריב, אני בטוח שאתה לא חושב שאני מושחת.
גלעד קריב (העבודה):
לא, אמרתי בלשון רבים. אתם קואליציה של מושחתים וממשלה של מושחתים, אז הייתי צריך – – –
טלי גוטליב (הליכוד):
– – – של לשכת עורכי הדין – – –
היו"ר ארז מלול:
זה לא דיאלוג פה.
נעמה לזימי (העבודה):
– – – של מושחתים הופך להיות מושחת.
טלי גוטליב (הליכוד):
היו"ר, כל הכבוד לך – – –
אריאל קלנר (הליכוד):
חנוך, כשהם צועקים לך "מושחת", זה אומר שאתה לא מושחת. המצב פה הפוך.
גלעד קריב (העבודה):
כן, בעולם ההפוך שלכם גם הרשעה בשחיתות היא לא שחיתות.
טלי גוטליב (הליכוד):
חבר הכנסת מלביצקי, כל הכבוד. אין סיבה שלשכת עורכי הדין תחסוך על גבנו 80 מיליון שקל. זו לא חברה שמחלקת דיווידנדים.
חנוך דב מלביצקי (הליכוד):
בסדר גמור. אם אתה רוצה למשל לעשות השתלמות מקצועית, ובטח ובטח אם אתה משרד שרוצה להעביר השתלמות מקצועית – גם אם אתה משרד מצוין – הסיכוי שייתנו לך להעביר קורס כזה, בטח ובטח קורס של הלשכה שייערך בצפון או בדרום, הוא קטן מאוד.
גלעד קריב (העבודה):
כי הפסדתם בבחירות.
חנוך דב מלביצקי (הליכוד):
אם תסתכל על המשרדים הגדולים – הפלא ופלא, יושב-ראש לשכת עורכי הדין הנוכחי בא מאחד מאותם מגה-משרדים, אתה תראה שאיכשהו תמיד אותם משרדים הם אלה שמעבירים את ההשתלמויות המקצועיות.
נעמה לזימי (העבודה):
לא הצלחתם עם לוין, אז בואו נהרוס את הלשכה.
חנוך דב מלביצקי (הליכוד):
תמיד אותם משרדים הם אלה שמקבלים את הבוררויות הגדולות, את הגישורים, ויש פה פשוט מקרה – – –
קריאות:
– – –
היו"ר ארז מלול:
חברת הכנסת נעמה לזימי, בבקשה, את רואה למה זה גורם?
טלי גוטליב (הליכוד):
למה זה גורם – – – לומר את אותם דברים שהיא לא יודעת.
היו"ר ארז מלול:
זה מפריע לחבר הכנסת להציע את החוק בצורה טובה, בצורה מקצועית. די.
חנוך דב מלביצקי (הליכוד):
יש פה פשוט מקרה של יד רוחצת יד, של חבר דואג לחבר. אני לא רוצה להשתמש כמוך במילים חמורות, חבר הכנסת קריב, של שחיתות – –
גלעד קריב (העבודה):
איך הצבעת על חוק הג'ובים, אפרופו חבר דואג לחבר?
חנוך דב מלביצקי (הליכוד):
– – אבל לי אין ספק שמקום שאין בו דין וחשבון – דרך אגב, מי שלא ידע, לשכת עורכי הדין לא חייבת בדין וחשבון לשום גורם על הוצאת הכספים שלה. הם עושים בהם מה שהם רוצים, ולכן אתם גם שומעים את כל צעקות הדגל השחור, הדגל האדום, הדגל הסגול וכל צבעי הקשת. אני בטוח שכל אחד מכם, אם הייתה עומדת לרשותו קופה קטנה של 80 מיליון שקל, שמתחדשת מדי שנה בלית ברירה, כי עורכי דין צריכים להתפרנס, והוא יכול לעשות בה מה שהוא רוצה – הוא יכול לתת למקורב הזה, הוא יכול לתת למקורב ההוא, הוא יכול לרתום את זה לצרכים פוליטיים אישיים שלו, הוא יכול לרתום את זה לצרכים – – –
גלעד קריב (העבודה):
איזה מקורב – – –
היו"ר ארז מלול:
חבר הכנסת גלעד קריב.
חנוך דב מלביצקי (הליכוד):
אני כנראה נוגע פה בנקודה רגישה עבורם.
גלעד קריב (העבודה):
המושחתים מדברים על שחיתות.
חנוך דב מלביצקי (הליכוד):
והוא יכול לתרום את זה, למשל, לצרכים פוליטיים שמתאימים לתפיסת העולם האולטרה-פרוגרסיבית שלו, שזרה להרבה מאוד מעורכי הדין. הוא עושה בזה מה שהוא רוצה. הוא גם לא מתבייש.
גלעד קריב (העבודה):
– – –
חנוך דב מלביצקי (הליכוד):
למשל, מתקציב עורכי הדין הם ממנים במות של המחאה, הם ממנים הגברה של מחאת קפלן.
גלעד קריב (העבודה):
עוד שנייה אפי מתחרה איתך בפריימריז על המקום שלך.
חנוך דב מלביצקי (הליכוד):
לא מזמן עמד ראש לשכת עורכי הדין ואמר שהוא מנצל את כוחו בוועדה לבחירת שופטים לדאוג לזה שלא ימונו אנשים ראויים – גם אם הם ראויים וגם אם מוכשרים – רק בגלל שתפיסת עולמם שונה מתפיסת עולמו הפרוגרסיבית.
גלעד קריב (העבודה):
לא, התבלבלת, זה מה שאתם עושים. זה מה שאתם עושים. אבל הפסדתם.
חנוך דב מלביצקי (הליכוד):
ולכן אנחנו מביאים את התיקון הזה, שנועד בעצם להקל עם ציבור עורכי הדין. מצד אחד, הסכום של – – –
היו"ר ארז מלול:
חבר הכנסת גלעד קריב, אתה בקריאה ראשונה.
גלעד קריב (העבודה):
ראשונה? בסדר. רק ראשונה זה בסדר.
חנוך דב מלביצקי (הליכוד):
הסכום של דמי החבר השנתיים לא ייקבע יותר על ידי הלשכה האינטרסנטית, אלא ייקבע על ידי שר המשפטים.
גלעד קריב (העבודה):
ועל ידי הממשלה, כי צריך להשתלט.
חנוך דב מלביצקי (הליכוד):
ויותר חשוב מזה, דרך חלוקת התקציב למחוזות תיקבע בהתאם לאחוזים שיש לכל מחוז בתקציב הלשכה: אם למחוז מסוים יש, לצורך העניין, 22% מעורכי הדין, שמממנים 22% מתקציב הלשכה – –
נעמה לזימי (העבודה):
ממש צורך לאומי רציני בזמן מלחמה – – – אתה עוסק בעיקר.
חנוך דב מלביצקי (הליכוד):
– – לא הגיוני שאותו מחוז יקופח ובמשך שנים יקבל 5%, 7%, מכיוון שאותו – – –
היו"ר ארז מלול:
שנייה, אני חייב להפסיק. חברת הכנסת נעמה לזימי, העירו לי שהכיתוב בחולצה לא מקובל. בבקשה, או לצאת או להחליף.
נעמה לזימי (העבודה):
לא, לא.
היו"ר ארז מלול:
תדברי עם המחלקה המשפטית.
נעמה לזימי (העבודה):
לי אף אחד לא אומר איזו חולצה לשים. התבלבלתם.
היו"ר ארז מלול:
את רוצה, אז תצאי. אני עוצר את הזמן.
גלעד קריב (העבודה):
לא, לא, לחברי כנסת אתם לא תאמרו מה יהיה כתוב על החולצה שלהם. יש גבול.
נעמה לזימי (העבודה):
מותר לי לשים – – –
היו"ר ארז מלול:
חברת הכנסת נעמה לזימי.
גלעד קריב (העבודה):
איפה זה כתוב בתקנון? צריך לראות את זה, אם זה כתוב בתקנון.
היו"ר ארז מלול:
בבקשה. חברת הכנסת נעמה לזימי, בבקשה לצאת. תוציאו אותה, בבקשה. תוציאו אותה, בבקשה. תוציאו אותה, בבקשה.
גלעד קריב (העבודה):
ביום הזיכרון של רבין אתם מוציאים חברת כנסת שכתוב לה "רבין צדק"?
היו"ר ארז מלול:
בבקשה להוציא אותה.
גלעד קריב (העבודה):
איפה כתוב בתקנון? איפה? אנחנו לא מוכנים, סליחה. ביום הזיכרון לרבין, אתם לא מתביישים?
היו"ר ארז מלול:
בבקשה לצאת.
נעמה לזימי (העבודה):
תקריא את החוק.
היו"ר ארז מלול:
בבקשה לצאת.
נעמה לזימי (העבודה):
אני לא יוצאת מפה.
היו"ר ארז מלול:
את צריכה לצאת.
גלעד קריב (העבודה):
ביום הזיכרון לרבין היא יוצאת כי לחברת כנסת כתוב "רבין צדק"?
היו"ר ארז מלול:
לא, זה לא קשור ליום הזיכרון.
קריאות:
– – –
היו"ר ארז מלול:
תאמין לי שאני מכבד את יום הזיכרון כמוך ואולי יותר ממך. בבקשה לצאת. הדיון – בחוץ.
גלעד קריב (העבודה):
איפה זה כתוב בתקנון? לא יקום ולא יהיה הביזיון הזה. לא יקום ולא יהיה הביזיון הזה.
נעמה לזימי (העבודה):
אני עם החולצה הזאת כל הזמן. אני רוצה ייעוץ משפטי. אני רוצה ייעוץ משפטי, איזה מין דבר זה?
היו"ר ארז מלול:
בבקשה לצאת. הדיון – בחוץ. חברת הכנסת נעמה לזימי, הדיון – בחוץ.
גלעד קריב (העבודה):
איפה זה כתוב בתקנון?
נעמה לזימי (העבודה):
היום יום הרצח של רבין, אני לובשת חולצה שלו. אתם מבזים את הכנסת. אני לא יוצאת. איפה הייעוץ המשפטי, ארז?
היו"ר ארז מלול:
בבקשה לצאת. בבקשה, את הדיונים – בחוץ. חברת הכנסת נעמה לזימי, בבקשה לצאת, לא פה.
גלעד קריב (העבודה):
שתוק. שתוק. ביום הזיכרון של רבין – תשתוק, פרחח. מעריץ של – – –
אפרת רייטן מרום (העבודה):
היא לא יוצאת. היא לא יוצאת. זה לא יכול להיות.
היו"ר ארז מלול:
חבר הכנסת גלעד קריב, אתה בקריאה שנייה.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
ביזיון. אבל היא לא יכולה לצאת. ארז, סליחה, היא לא יכולה לצאת, כשהם, הייעוץ המשפטי, מתייעץ על זה.
היו"ר ארז מלול:
יושב-ראש המליאה קבע – יושב-ראש הכנסת, סליחה. אתם יכולים לערער על ההחלטה.
גלעד קריב (העבודה):
יושב-ראש הכנסת?
היו"ר ארז מלול:
יושב-ראש הכנסת, כן, לא אני.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
בגלל שכתוב לה "רבין" על החולצה היא צריכה לצאת החוצה?
גלעד קריב (העבודה):
אתה היושב-ראש. יושב-ראש הכנסת לא פה. לא יכול להיות שהיועצת המשפטית תאמר את זה.
היו"ר ארז מלול:
אבל אני אימצתי את החלטתו. אימצתי את החלטתו.
גלעד קריב (העבודה):
לא יכול להיות שהיועצת המשפטית תאמר את זה. מה זה "החלטתו"? יש תקנון בכנסת הזאת. זה לא הבית הפרטי של אמיר אוחנה.
היו"ר ארז מלול:
בסדר, אז תערערו על ההחלטה. חבר הכנסת גלעד קריב, תערערו על ההחלטה.
גלעד קריב (העבודה):
ביום הזיכרון לרבין.
היו"ר ארז מלול:
תערערו על ההחלטה. נקודה. חבר הכנסת גלעד קריב, קריב, בבקשה. יש פה סדר.
גלעד קריב (העבודה):
לא, אין סדר. אתה היושב-ראש.
היו"ר ארז מלול:
אין פה – יש פה דמוקרטיה, יש פה היררכיה. אתה לא תקבע ואתה לא תחליט. בבקשה.
טלי גוטליב (הליכוד):
אני רוצה לומר לפרוטוקול שאני תוהה למה צריך להוציא חבר כנסת שכתוב לו משהו על החולצה, גם אם זה לטובתי וגם אם זה לרעתי. אני באמת תוהה, עם כל הכבוד – –
חנוך דב מלביצקי (הליכוד):
חברת הכנסת גוטליב, את מפריעה לי. את מפריעה לי.
טלי גוטליב (הליכוד):
– – אני רוצה לומר לפרוטוקול, יש לי קושי עם ההוצאה של לזימי. עם כל הכבוד, אין היגיון, אני לא רואה היגיון – – –
היו"ר ארז מלול:
את לא יכולה. זה מפריע. זה מפריע.
טלי גוטליב (הליכוד):
"ארץ ישראל השלמה". לא, אני לא מסכימה עם זה.
חנוך דב מלביצקי (הליכוד):
תעצור לי את הזמן, אי-אפשר, היא מפריעה לי.
טלי גוטליב (הליכוד):
אני לא חברה של לזימי, אבל – – –
היו"ר ארז מלול:
חברת הכנסת טלי גוטליב, את בקריאה ראשונה.
טלי גוטליב (הליכוד):
בסדר, לא צריך להוציא אותה. מחר אני אבוא עם "ארץ ישראל השלמה", ויוציאו אותי.
היו"ר ארז מלול:
חברת הכנסת טלי, את בקריאה ראשונה.
טלי גוטליב (הליכוד):
בסדר. עם כל הכבוד, אנחנו חברי כנסת, להוציא אותה בגלל אמירה? זה קשוח.
היו"ר ארז מלול:
טלי, זהו. אמרת את שלך, נגמר.
חנוך דב מלביצקי (הליכוד):
אני מבין מאוד שהעסקנות הישנה, העסקנות המסואבת, אלה שהיו רגילים לשלוח ידם לקופה של עורכי הדין, שאין להם ברירה אלא לשלם – מאוד מתנגדים. אני מבין שהם הפעילו פה מכבש מאוד גדול בכנסת. אני יודע ששכרו לוביסטים כאלה ואחרים בהרבה מאוד כסף, גם כן, של אותם חברי לשכה שאין להם ברירה אלא לשלם. אבל זה לא יעזור. זה לא יעזור, פשוט כי זה חוק טוב. זה חוק שמיטיב עם ציבור עורכי הדין, זה חוק שמקדם שקיפות. זה חוק שנכנס למקום שיש בו כשל שוק, שיורד לשורשו של עניין – ומתקן. לכן, חבריי, אני קורא לכולם להצביע בעד החוק. תודה רבה.
היו"ר ארז מלול:
תודה רבה. אני מזמין את כבוד שר המשפטים חבר הכנסת יריב לוין, להציג את עמדת הממשלה ואת עמדתו ביחס להצעת החוק. עמדתו מעניינת אותי. חברי הכנסת, חברי הכנסת, את כל הדיונים אפשר לעשות בחוץ. חברי הכנסת. רק שתדעו, חבר הכנסת קריב – חבר הכנסת גלעד קריב, אני באמת אומר, מעומק הלב, אני מוקיר את זכרו של ראש הממשלה רבין שנרצח. אני לא רוצה לצטט את מה שמרן הרב עובדיה יוסף אז אמר.
גלעד קריב (העבודה):
תצטט, למה לא לצטט?
היו"ר ארז מלול:
לא, אין זמן. אני אומר, אתה מכיר את הציטוט. כולם מכירים.
גלעד קריב (העבודה):
העובדה שיו"ר הכנסת – – –
היו"ר ארז מלול:
יש יושב-ראש הכנסת – אתה רוצה? תערער, זהו.
גלעד קריב (העבודה):
העובדה שיו"ר הכנסת, ביום הזיכרון לרבין, כשהוא לא במליאה – – –
היו"ר ארז מלול:
ואני גם לא רוצה לצטט את מה שרבין אמר על היועץ המשפטי דאז, היועץ המשפטי לממשלה דאז.
גלעד קריב (העבודה):
קורא להוציא חברת מפלגה של יצחק רבין.
היו"ר ארז מלול:
השר לוין, אתה זוכר מה הוא אמר על היועץ חריש, או בן יאיר? אתה זוכר מה הוא אמר?
גלעד קריב (העבודה):
כן, זה מלמד הרבה מאוד על יו"ר הכנסת הנוכחי, מה שקרה כאן. בושה, בושה ליו"ר הכנסת, לא לך, אדוני.
שר המשפטים יריב לוין:
אדוני היושב-ראש, השר, חברות וחברי הכנסת, אני רוצה לברך את חברי חבר הכנסת חנוך מלביצקי. אני רוצה לברך אותך, להודות לך על מאמץ אמיץ שאתה עושה כדי לעשות צדק עם ציבור עורכי הדין, לא רק בהצעת החוק הזו, גם בהצעות אחרות, וכדי לעשות סדר במציאות שלטעמי לא ניתן לקבל אותה, באופן שבו בחסות החוק, בחסות הבלעדיות שיש לה בחוק, בחסות המעמד שניתן לה בחוק, באה לשכת עורכי הדין ובאים אלה שעומדים בראשה ועושים דברים שעומדים בניגוד גמור, בניגוד מוחלט לאינטרסים של עורכי הדין כמו גם לאינטרס הציבורי הכולל. ואת העניין הזה אנחנו משנים, כפי שעשינו בחוק החשוב שהעברנו בעניין ההוצאה לפועל, בעניין תשלומי שכר טרחת עורכי דין בהוצאה לפועל, ואגב, גם בעזרתך, חבר הכנסת קריב, שהיית שותף לחלק ממרכיבי החוק וגם בעניין הזה. קודם כול אני רוצה לומר כמה דברים, חבר הכנסת קריב, כדי להניח את דעתך. ראשית, אני מצטרף לקריאה שלך בדבר הצורך להשלים את כל המינויים שנדרשים בבתי המשפט בפריפריה. זו חד-משמעית עמדתי, וגם קל לי לומר את זה מהטעם הפשוט שעשינו והשלמנו את כל המינויים, כולם, אין אף תקן פנוי, לפחות לפי מיטב ידיעתי. ב. אני מצטרף לקריאה שלך – – –
גלעד קריב (העבודה):
– – –
שר המשפטים יריב לוין:
רגע, תקשיב, אני איתך, לא נגדך. אני מצטרף לקריאה שלך, חבר הכנסת קריב, כי אני גם מבקש את עזרתך, לא רק כאן באולם. אני מצטרף לקריאה שלך בנושא של בתי המשפט הקהילתיים, דבר חשוב מאין כמוהו. אני שמח לבשר לך שחתמתי לאחרונה על צו שהרחיב והשלים את פריסת בתי המשפט הקהילתיים בכל הארץ. זה כבר צו שני שאני חותם ומרחיב את העניין הזה. חסרים שם שופטים, ואני אודה לך – אני אומר את זה לא בציניות, בשיא הרצינות – אם תוכל לכתוב לי מכתב דחוף, שבו אתה גם מביע את עמדתך, בין היתר בכובעך כיושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט לשעבר – שמע אותי רגע עד הסוף – שצריך לתגבר ולחזק את בתי המשפט הקהילתיים, משום שיש לי ויכוח גדול גם עם הנהלת בתי המשפט וגם עם משרד האוצר לאן צריכים ללכת תקנים נוספים שאולי יהיו למערכת בהקשר הזה. אם יהיה מכתב כזה ממך, זה בהחלט יעזור לי במאבק שאני מנהל ממש בימים אלה, ואני אשמח אם זה יקרה.
היו"ר ארז מלול:
שאלה של תם, כבוד השר, מבקר המדינה לא מבקר גם את לשכת עורכי הדין?
שר המשפטים יריב לוין:
לא שידוע לי, אבל – – –
היו"ר ארז מלול:
לא, מעניין אותי.
שר המשפטים יריב לוין:
לא, לא שידוע לי.
היו"ר ארז מלול:
כי הטענה, גם של חנוך וגם של זה, שאין ביקורת, ואיש הישר בעיניו יעשה.
קריאות:
– – –
שר המשפטים יריב לוין:
לא שידוע לי, אבל אדוני היושב-ראש, אני רוצה עכשיו להתייחס לגוף הצעת החוק. תראו, רבותיי, אני מנסה לקחת דגם דומה, והדגם הדומה של מקצוע חופשי מוסדר, אני חושב שאולי הדבר הכי קרוב לעריכת הדין זה ראיית החשבון. יפה, אנחנו גם על זה מסכימים.
גלעד קריב (העבודה):
– – –
שר המשפטים יריב לוין:
עכשיו אני שואל, איזו הצדקה יש, אדוני היושב-ראש, שמעורכי הדין ייגבו דמי חבר של 966 שקלים לשנה, בחלק מהמקרים גם 1,112 שקלים, ומרואי החשבון 492.
גלעד קריב (העבודה):
יש הצדקה. יש הצדקה. יש הרבה.
שר המשפטים יריב לוין:
למה? רגע, רגע, בסדר, תסביר כשתעלה. אני לא רואה שום הצדקה לדבר הזה. אין שום צדק בעניין הזה. אין סיבה – – –
גלעד קריב (העבודה):
יש, יש.
היו"ר ארז מלול:
בוועדה תגיד את זה.
שר המשפטים יריב לוין:
אין סיבה שהדבר הזה יקרה. רואה חשבון מעל גיל 70 משלם 122 שקלים, למה עורך דין צריך לשלם 250, ובחלק מהמקרים 290 שקלים? איזו הצדקה יש לדבר הזה? אין לזה שום הצדקה, אין שום סיבה שהדבר הזה יקרה. ועכשיו אני אגיד לכם דבר מדהים, אתם יודעים גם למה זה קורה? בגלל שבכסף העודף הזה משתמשים לדברים שבינם לבין הייעוד של לשכת עורכי הדין ותפקידה אין שום קשר. עכשיו אני אספר לך, חבר הכנסת קריב, על מה אתה מגן. אתן לכם דוגמה מדהימה. רבותיי, אם שפר מזלכם, תוכלו לעלות על ספינת התענוגות של לשכת עורכי הדין. תאמינו או לא, בשעת המלחמה מה שיש ללשכת עורכי דין להתעסק בו זה להזמין את ציבור עורכי הדין להשתתף בשיט – –
גלעד קריב (העבודה):
די, לא מתאים לך הפופוליזם הזה.
שר המשפטים יריב לוין:
– – שיוצא מחיפה או מאשדוד וממשיך לרודוס, ושם הם יוכלו כמובן לשמוע את דבריו של ראש לשכת עורכי הדין.
גלעד קריב (העבודה):
לא מתאים לך.
שר המשפטים יריב לוין:
ואגיד לך יותר חמור מזה – עושים את זה במסווה של כאילו השתלמות מקצועית. לא אתפלא אם אחר כך יש גם כאלה שיבקשו הכרה בעניין הזה כהוצאה מוכרת.
היו"ר ארז מלול:
זה היה כשר? הייתה כשרות?
גלעד קריב (העבודה):
לא מתאים לך.
שר המשפטים יריב לוין:
רגע, ותשמעו את התוכן של הפלגת התענוגות הזאת. יש הרצאה בנושא סוגיות ברשלנות רפואית בין השעה 10:00 ל-11:00 באחד הימים, יש הרצאה בנושא כיצד להצליח בהופעות בבתי המשפט בין השעה 11:00 לשעה 12:00 באותו היום, ויש גם התכנסות וקבלת פנים עם דברי ברכה של ראש לשכת עורכי הדין, זהו. חוץ מזה שום דבר.
היו"ר ארז מלול:
מה, לא הזמינו את כבוד השר?
שר המשפטים יריב לוין:
שום תוכן מקצועי, שום כלום. חוצפה, שערורייה, דבר שאי-אפשר לקבל אותו, ואני שואל אותך, חבר הכנסת קריב, על מה אתה מגן? אתה מגן – – –
גלעד קריב (העבודה):
אני מגן על עצמאות הלשכה אחרי שהפסדתם בבחירות.
שר המשפטים יריב לוין:
אני שואל אותך – – –
גלעד קריב (העבודה):
למה לא עשית את כל זה בימי אפי נוה?
היו"ר ארז מלול:
אתה בקריאה שנייה, להזכיר לך. אין עונשין אלא אם כן מזהירין.
שר המשפטים יריב לוין:
על מה אתה מגן? על מה אתה מגן? חבר הכנסת קריב, אני צריך את תשומת הלב שלך.
גלעד קריב (העבודה):
הוא מדבר עליי, הוא מדבר עליי, שאני מגן על שחיתות, אז אני רוצה הודעה אישית אחרי ההצבעה.
שר המשפטים יריב לוין:
חבר הכנסת קריב, אני שואל – – –
יסמין פרידמן (יש עתיד):
מה זה? להוציא ח"כית על חולצה?
שר המשפטים יריב לוין:
אני שואל אותך, חבר הכנסת קריב, על מה אתה מגן?
גלעד קריב (העבודה):
על עצמאות הלשכה, על שלטון החוק, על מינויים ראויים לבית המשפט העליון.
שר המשפטים יריב לוין:
אני שואל אותך, חבר הכנסת קריב – – –
יסמין פרידמן (יש עתיד):
למה הוציאו אותה – – – תגידו, נפלתם על הראש?
שר המשפטים יריב לוין:
היושב-ראש יעזור לי.
היו"ר ארז מלול:
די, מה קרה? חברת הכנסת, תצאי החוצה, בבקשה.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
על מה הוצאת אותה? על מה הוצאת אותה?
גלעד קריב (העבודה):
על מה, ביום הזיכרון לרבין? ביום הזיכרון.
היו"ר ארז מלול:
זה לא עניינך.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
מה זה? על מה הוצאת אותה?
קריאות:
– – –
היו"ר ארז מלול:
טוב, אני עוצר את הדיון.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
על מה הוצאת אותה? אתה מכיר את תקנון הכנסת?
יסמין פרידמן (יש עתיד):
מה זה הדבר הזה?
היו"ר ארז מלול:
חברת הכנסת יסמין, את בקריאה ראשונה.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
אתה מכיר את תקנון הכנסת? על מה הוצאת אותה? תענה לנו.
היו"ר ארז מלול:
חבר הכנסת ולדימיר, אתה בקריאה ראשונה.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
שמעתי, על מה הוצאת אותה?
היו"ר ארז מלול:
חוצפן.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
אתה חוצפן. על מה הוצאת אותה?
(חברת הכנסת נעמה לזימי יוצאת מאולם המליאה.)
היו"ר ארז מלול:
חברת הכנסת יסמין, בבקשה לשבת.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
אל תגיד לי "חוצפן", מי אתה בכלל?
היו"ר ארז מלול:
חבר הכנסת ולדימיר, אתה בקריאה שנייה. בבקשה להמשיך.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
– – – לאזכרה בהר הרצל – – –
קריאות:
– – –
היו"ר ארז מלול:
חבר הכנסת יוראי, די, בבקשה, תירגע.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
– – – חולצה – – –
היו"ר ארז מלול:
תירגע. חבר הכנסת יוראי, אתה בקריאה ראשונה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
– – –
היו"ר ארז מלול:
חבר הכנסת יוראי, אתה בקריאה שנייה.
קריאה:
– – –
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
שים לב שכולם צועקים, ואתה אומר לי – – –
היו"ר ארז מלול:
סדרנים, בבקשה לעשות שם – חברת הכנסת יסמין, דבי ביטון, בבקשה. יש עוד מישהו – יש עוד חבר כנסת שרוצה שאני אזכיר את שמו?
שר המשפטים יריב לוין:
אז אני שואל אתכם – – –
שלי טל מירון (יש עתיד):
חוצפה, אנחנו באמת רוצים לשמוע מה הלשכה משפטית אומרת. באמת, לשמוע מה אומרת הלשכה המשפטית.
היו"ר ארז מלול:
חברת הכנסת.
שר המשפטים יריב לוין:
זה לא ניתן ככה. לא ניתן ככה.
היו"ר ארז מלול:
לא, לא. אני עצרתי את הזמן. יש את כל הזמן.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
– – – לצעוק – – –
היו"ר ארז מלול:
לא, לא אתן. נכון.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אתה עורך מגזין אופנה? אתה עורך מגזין אופנה – – –
היו"ר ארז מלול:
בבקשה, סדרנים.
שלי טל מירון (יש עתיד):
רוצים לדעת מה התשובה.
היו"ר ארז מלול:
חברת הכנסת שלי, שלי.
שלי טל מירון (יש עתיד):
אנחנו רוצים לדעת מה הייעוץ המשפטי – – –
היו"ר ארז מלול:
בסדר. אני לא חייב הסבר. אתם רוצים?
שלי טל מירון (יש עתיד):
לא חייב?
היו"ר ארז מלול:
לא, עכשיו אני לא חייב הסבר.
שלי טל מירון (יש עתיד):
זה הבית שלך, אנחנו לא חלק ממנו?
היו"ר ארז מלול:
נו.
מאיר כהן (יש עתיד):
מילה אחת. אני מכיר את הסעיף הזה. הסעיף שמדבר על הלבוש מדבר על עמדה פוליטית. להחזיר שבויים ולהחזיר חטופים זה עמדה של כל הכנסת הזאת.
היו"ר ארז מלול:
בסדר, שמעתי.
מאיר כהן (יש עתיד):
לכן זאת הייתה החלטה אומללה. תחזרו בכם.
היו"ר ארז מלול:
בסדר. תודה רבה, תודה רבה.
שר המשפטים יריב לוין:
ואני שואל אתכם – – –
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אתה לא עורך מגזין אופנה, אתה יושב-ראש – – –
היו"ר ארז מלול:
חבר הכנסת יוראי, אתה בקריאה ראשונה.
שר המשפטים יריב לוין:
אני שואל אתכם ואני שואל אותך, חבר הכנסת קריב, על מה אתם מגינים פה? על זה שיגבו מעורכי הדין כפול מרואי החשבון כדי שבכסף הזה יארגנו הפלגות וכל מיני דברים הזויים כאלה? אני שואל אותך שאלה, אתה מגן על מה? אתה מגן – – –
יסמין פרידמן (יש עתיד):
הפלגות זה אתם, ואטורי – – –
היו"ר ארז מלול:
חברת הכנסת יסמין, את בקריאה שלישית, בבקשה לצאת.
שר המשפטים יריב לוין:
אתה מגן על מה? על ראש לשכת עורכי הדין או על קפטן סטובינג מ-Love Boat? מה זה הדבר הזה? מה זו החרפה הזו? מה זו הזילות הזאת?
גלעד קריב (העבודה):
יריב, זה לא מתאים לך. זה לא מתאים לך, יריב.
שר המשפטים יריב לוין:
מה זה הביזיון הזה?
גלעד קריב (העבודה):
אתה לא צריך להוזיל את עצמך לרמה הזאת.
שר המשפטים יריב לוין:
הכול על כסף ציבורי. אני אגיד לך עוד יותר מזה, דבר מעניין.
גלעד קריב (העבודה):
אני רוצה ארבע הודעות אישיות, לא אחת.
שר המשפטים יריב לוין:
לא מזמן, נראה לי שזה היה לפני חודשיים-שלושה, ראיתי במקרה שצמרת לשכת עורכי הדין נוסעת למקסיקו – בטח לאירוע מקצועי חשוב. תהיתי, אולי הם נסעו לשם כי הם שמעו ששם עשו רפורמה משפטית עמוקה. אולי הם נסעו ללמוד איך זה עובד.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
כמו ששרי ממשלה נסעו – – –
שר המשפטים יריב לוין:
שערורייה כזאת, חרפה. עכשיו אני אומר לך – – –
גלעד קריב (העבודה):
זאת שערורייה? כל הנסיעות של מירי רגב בכל העולם.
רם בן ברק (יש עתיד):
איך אתה לא מתבייש, הרי נוסעים כאן על כל שטות – – – בוקרשט. אתה מדבר על לשכת עורכי הדין?
אלעזר שטרן (יש עתיד):
מדבר על נסיעות לחו"ל.
גלעד קריב (העבודה):
– – – הלשכה היחידה שמתפקדת בישראל.
שר המשפטים יריב לוין:
עכשיו אני אומר לך, עכשיו אני אומר לך, חבר הכנסת קריב, עכשיו אני אומר לך, כדי שתנוח דעתך. אני לא רוצה להשתלט על לשכת עורכי הדין. תקשיב רגע, תקשיב עד הסוף.
דבי ביטון (יש עתיד):
אתם לא יכולים להתערב – – –
שר המשפטים יריב לוין:
ולכן הצעת החוק אושרה בוועדת השרים לחקיקה. ואני אומר לך שזו גם עמדתי, וזה היה גם בהתניות שנקבעו – –
דבי ביטון (יש עתיד):
למה צריך להכניס את הלשכה – – –
שר המשפטים יריב לוין:
– – שאנחנו נקבע מנגנון בעניין דמי החבר שיתאימו אותו למה שקיים ביחס למועצת רואי החשבון, והוא לא יהיה כזה ששר המשפטים יקבע אותו. אני לא מחפש את זה, הינה, אני אומר לך. אבל הוא יושווה למה שקיים לגבי רואי החשבון, וזה מה שצריך להיות. ב. אנחנו נעשה תיקון נוסף, חשוב מאין כמוהו, שיבטיח את זה שאחוז קבוע – תקשיב – שאחוז קבוע ומחייב וגבוה של דמי החבר יינתן למחוזות הלשכה, באופן מחייב, ובאופן הזה יהיה הסוף למצב, שגם הוא חסר תקדים, שנוצר עכשיו בלשכת עורכי הדין, שבו ראש הלשכה משתמש בשליטה שלו במועצה הארצית כדי לגרוע מתקציבם של מחוזות שראשיהם לא עושים את מה שהוא חושב שהם צריכים לעשות. אני חושב שזה דבר פסול מהיסוד. שנינו יודעים שרוב השירותים ניתנים על ידי המחוזות, בטח ובטח בפריפריה, ולכן גם את הדבר הזה נתקן. לכן אני חושב שתחת שני התנאים האלה, וכמובן שהליכי החקיקה יקודמו בהסכמה עם המשרד באופן מסודר, אני מזמין אותך – אני אומר לך, חבר הכנסת קריב: באמת, בוא נגיע להסדר טוב, הסדר הוגן, שיפחית את דמי החבר, יבטיח את היכולת של המחוזות לפעול, יבטיח את זה שללשכה יהיה כסף לדברים שהיא חייבת לעשות, כמו אתיקה ודברים אחרים, ואין חולק שהיא צריכה שיהיה לה תקציב מסודר לעניין הזה. אגב, אני חייב לומר לך שדווקא בזה מקצצים שם, ואני מניח שגם אתה ראית את חילופי המכתבים החמורים בעניין הזה, שמצביעים על זה שהלשכה לא תוכל לקיים את מערך האתיקה באופן מסודר לאור המדיניות התקציבית שהיא מנהיגה עכשיו. ולכן אני מציע – אין פה מה להתנגד להצעה הזאת, אין סיבה להתנגד לה. בואו נעשה פה דבר נכון, דבר מסודר.
היו"ר ארז מלול:
תודה רבה.
שר המשפטים יריב לוין:
זה דבר שיצעיד ויעלה את הלשכה, ובאמת יתאם את טובת חבריה: דמי חבר נמוכים יותר, השקעה של דמי החבר ישירות בחבר ובדברים שהלשכה באמת מחויבת בהם; לא הפלגות ולא נסיעות למקסיקו ולא כל מיני דברים אחרים שהלשכה לא צריכה, לא יכולה, ולטעמי גם אסור לה לעסוק בהם, בטח לא על חשבון כספי ציבור, תודה רבה.
גלעד קריב (העבודה):
רק לשרים שלכם מותר לנסוע – – – על חשבון כספי – – –
היו"ר ארז מלול:
אורית פרקש הכהן ביקשה להתנגד לחוק. בבקשה, שלוש דקות לרשותך.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני שמעתי בקשב רב את שר המשפטים יריב. יריב, אני רוצה לפנות אליך מכאן בכאב גדול, כי כולנו יודעים שהצעת החוק הזאת, הקול הוא קולו של חבר הכנסת מלביצקי אבל הידיים הן הידיים שלך. אני רוצה לשאול אותך, יריב, במה אתה מתעסק? בימים של מלחמה, במה אתם מתעסקים? באים לספר לנו סיפורי סבתא שאתה דואג לדמי החבר של לשכת עורכי הדין? מה זה הקשקושים האלה? מה זה סיפורי המעשיות האלה? אתה הבטחת לנו, אתה עשית חשבון נפש אחרי המלחמה, ואני מצטטת את שר המשפטים: אנחנו בזמן מלחמה וצריך לשים את המחלוקות בצד. הרפורמה לא יכולה להיות נושא שאנחנו עוסקים בו עכשיו. לא רק ברפורמה, כל נושא שלא דרוש לטובת המלחמה. מה אתם עושים? חזרתם לסורכם – כוח כסף וכבוד. מה הביזנס של שר המשפטים להשתלט על תקציב לשכת עורכי הדין? אנחנו הרי יודעים את האמת, הסיבה האמיתית היא שלשכת עורכי הדין עומדת להצביע על מועמד שלא לרוחך לנשיא בית המשפט העליון בוועדה למינוי שופטים. אמר יו"ר הלשכה בפניי עוד הבוקר שאמרו לו: אם רק תתיישר, כל הצעת החוק הזאת תיעצר. אני באמת חושבת שהדבר הזה לא ראוי. הוא מצטרף להצעת חוק על הפוליטיזציה של הנציב, על הפוליטיזציה של נציב תלונות השופטים, על הסיפור של הכפפת מח"ש לשר המשפטים, לסדרה של גל עכור, צונאמי של חקיקה שבאמת יש בבסיסה פשוט שחיתות. אני חושבת שסוג של הצעת החוק כזו שאנחנו אמורים להצביע עליה – אני רוצה להשוות אותה להצעת חוק אחרת, של חבר הכנסת גדי איזנקוט, שמגיש היום כאן, בהמשך היום, הצעת חוק שונה בתכלית, הצעת חוק אסטרטגיית ביטחון לאומי למדינת ישראל, שמבקשת ממדינה ומממשלה, סליחה, לא מתפקדת לגבש אסטרטגיית ביטחון לאומי שתגרום למדינת ישראל ולממשלות ישראל להיערך יותר טוב לאתגרים הביטחוניים שלה. וזה הסיפור כולו, ההבדל בין הצעת חוק לשבירה ולאיום על לשכת עורכי הדין, שבה מתעסקת הממשלה הזאת, להצעת החוק של גדי איזנקוט. אני פונה מכאן אל שר המשפטים: תחדל, בבקשה, מההתקפה על שלטון החוק.
היו"ר ארז מלול:
תודה רבה.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי):
אנא מכם, הסירו את הצעת החוק הזו. תודה רבה.
היו"ר ארז מלול:
תודה, תודה רבה. חבר הכנסת חנוך, אתה רוצה להשיב להתנגדות? שלוש דקות לרשותך, בבקשה.
חנוך דב מלביצקי (הליכוד):
חברת הכנסת פרקש, תנוח דעתך, החוק הזה הולך לעבור בקריאה שלישית ללא קשר לוועדה לבחירת שופטים. לא קשור לכלום ושום דבר. אני באמת לא מבין, אני לא מבין איך אתם, מפלגה שבאה ומדברת על ערכים ליברליים של שוק חופשי, יכולים להמשיך ולהשלים עם מצב שבו ציבור של עשרות אלפי אנשים שרוצים להתפרנס צריכים לשלם סכום שהוא ללא ספק וללא צל-צילו של ספק גבוה מזה של מקביליהם גם בעולם וגם במקצועות חופפים, גם אין להם שום יכולת לפקח על איך נעשה השימוש בכסף הזה, וזה עובר שנה אחר שנה וכולם לא פוצים פה ושותקים. ולא, זה לא קשור לוועדה לבחירת שופטים ולא קשור לכלום. זה קשור להוצאה לחופש של ציבור עורכי הדין מהעול הבלתי-מוסרי והבלתי-הגיוני של ארגון מקצועי דורסני, שלא מאפשר להם לחיות. תודה רבה.
היו"ר ארז מלול:
תודה רבה. חברי הכנסת, בבקשה לשבת. אנו עוברים לצבעה על הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון – דמי חבר), התשפ"ג–2023. רק לפני זה, המזכיר, בבקשה להכניס את חברת הכנסת נעמה לזימי להצבעה. אני קורא לסדרנים להכניס את חברת הכנסת נעמה לזימי. בבקשה, הצבעה. הצבעה שמית
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
משה אבוטבול– בעד
יולי יואל אדלשטיין– בעד
אמיר אוחנה– אינו נוכח
ינון אזולאי– בעד
גדי איזנקוט– נגד
ישראל אייכלר– בעד
דן אילוז– בעד
ואליד אלהואשלה– נגד
קארין אלהרר– נגד
זאב אלקין– נגד
משה ארבל– אינו נוכח
יעקב אשר– בעד
אביחי אברהם בוארון– בעד
אוריאל בוסו– אינו נוכח
מישל בוסקילה– אינו נוכח
דבי ביטון– נגד
מיכאל מרדכי ביטון– נגד
דוד ביטן– אינו נוכח
בועז ביסמוט– בעד
ולדימיר בליאק– נגד
מירב בן ארי– אינה נוכחת
רם בן ברק– נגד
איתמר בן גביר– בעד
אברהם בצלאל– בעד
אליהו ברוכי– אינו נוכח
ניר ברקת– בעד
ששון ששי גואטה– בעד
טלי גוטליב– בעד
מאי גולן– בעד
יואב גלנט– אינו נוכח
גילה גמליאל– בעד
בנימין גנץ– נגד
משה גפני– בעד
סימון דוידסון– נגד
אבי דיכטר– בעד
היו"ר ארז מלול:
גפני פה, גפני פה. אז תשימו לב ותשמעו ותענו. קראנו פעמיים. תכתוב אותו בעד.
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
גלית דיסטל אטבריאן– בעד
אלי דלל– בעד
שלום דנינו– בעד
אריה מכלוף דרעי– אינו נוכח
עמית הלוי– בעד
שרן מרים השכל– נגד
ניסים ואטורי– בעד
מיכל מרים וולדיגר– בעד
יצחק שמעון וסרלאוף– בעד
יאסר חוג'יראת– נגד
אימאן ח'טיב יאסין– נגד
ווליד טאהא– נגד
בועז טופורובסקי– אינו נוכח
משה טור פז– נגד
אחמד טיבי– נגד
יוסף טייב– בעד
אוהד טל– בעד
יעקב טסלר– בעד
חילי טרופר– נגד
אלמוג כהן– בעד
מאיר כהן– נגד
מירב כהן– נגד
מתן כהנא– נגד
עופר כסיף– אינו נוכח
אופיר כץ– בעד
ישראל כץ– אינו נוכח
רון כץ– נגד
יוראי להב הרצנו– נגד
ירון לוי– נגד
מיקי לוי– נגד
יריב לוין– בעד
נעמה לזימי– נגד
אביגדור ליברמן– נגד
יאיר לפיד– אינו נוכח
סימון מושיאשוילי– בעד
טטיאנה מזרסקי– נגד
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
איפה החטופים, ביבי, איפה החטופים? איפה החטופים, איפה החטופים?
רון כץ (יש עתיד):
תתבייש, תתבייש.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
איפה החטופים?
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשם חברת הכנסת)
מרב מיכאלי– נגד
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
איפה החטופים? מר הפקרה. איפה החטופים?
היו"ר ארז מלול:
יוראי, יוראי, יוראי.
רון כץ (יש עתיד):
תתבייש.
היו"ר ארז מלול:
יוראי, אתה מפריע להצבעה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אחים ואחיות שלנו, איפה החטופים?
היו"ר ארז מלול:
יוראי, אתה בקריאה שנייה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
איפה החטופים?
היו"ר ארז מלול:
יוראי.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
101 אחים ואחיות שלנו, איפה החטופים?
היו"ר ארז מלול:
הוא הצביע? הוא הצביע?
שר התקשורת שלמה קרעי:
תוציא אותו, תוציא.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
ביבי, איפה החטופים?
רון כץ (יש עתיד):
אל תנהל אותו, אל תנהל אותו.
היו"ר ארז מלול:
יוראי.
שר התקשורת שלמה קרעי:
ארז, הוא הצביע.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
איפה החטופים?
היו"ר ארז מלול:
הצביע. יוראי, אתה בקריאה שלישית. בבקשה לצאת. תוציאו אותו, בבקשה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
מר נתניהו, במקום להצביע על חוקים כאלה, איפה החטופים? איפה החטופים?
רון כץ (יש עתיד):
הוא היה בקריאה ראשונה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
איפה החטופים? מר הפקרה. איפה החטופים?
היו"ר ארז מלול:
הוא היה בקריאה שלישית. כשתהיה פה במליאה תגיד לי קריאה ראשונה. אתה היית פה?
רון כץ (יש עתיד):
יש לך מנטליות של אריה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
איפה החטופים, נתניהו? מר הפקרה.
רון כץ (יש עתיד):
למה קשה לשמוע את זה?
היו"ר ארז מלול:
בבקשה לצאת. לא תפריעו פה להליך ההצבעה הדמוקרטי. פה יש דמוקרטיה.
(חבר הכנסת יוראי להב הרצנו יוצא מאולם המליאה.)
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
שלי טל מירון– נגד
יונתן מישרקי– בעד
חנוך דב מלביצקי– בעד
ארז מלול– בעד
יוליה מלינובסקי– נגד
מיכאל מלכיאלי– בעד
צגה מלקו– אינה נוכחת
אבי מעוז– אינו נוכח
שרון ניר– נגד
בנימין נתניהו– בעד
יואב סגלוביץ'– נגד
יבגני סובה– נגד
צבי ידידיה סוכות– בעד
משה סולומון– בעד
לימור סון הר מלך– בעד
אופיר סופר– בעד
אורית מלכה סטרוק– בעד
משה סעדה– בעד
גדעון סער– נגד
מנסור עבאס– נגד
איימן עודה– נגד
יוסף עטאונה– נגד
חוה אתי עטייה– בעד
חמד עמאר– נגד
צביקה פוגל– בעד
עודד פורר– נגד
יצחק פינדרוס– בעד
משה פסל– בעד
יסמין פרידמן– נגד
אורית פרקש הכהן– נגד
מטי צרפתי הרכבי– נגד
אריאל קלנר– בעד
יצחק קרויזר– בעד
גלעד קריב– נגד
שלמה קרעי– בעד
אליהו רביבו– בעד
משה רוט– בעד
שמחה רוטמן– בעד
עידן רול– נגד
אפרת רייטן מרום– נגד
אלון שוסטר– נגד
קטי קטרין שטרית– בעד
אלעזר שטרן– נגד
מיכל שיר סגמן– נגד
נאור שירי– נגד
אושר שקלים– בעד
עאידה תומא סלימאן– אינה נוכחת
פנינה תמנו– נגד
היו"ר ארז מלול:
סיבוב שני, בבקשה.
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
אמיר אוחנה– בעד
משה ארבל– אינו נוכח
אוריאל בוסו– אינו נוכח
מישל בוסקילה– אינו נוכח
דוד ביטן– בעד
מירב בן ארי– אינה נוכחת
אליהו ברוכי– אינו נוכח
יואב גלנט– אינו נוכח
משה גפני– בעד
אריה מכלוף דרעי– אינו נוכח
בועז טופורובסקי– אינו נוכח
עופר כסיף– אינו נוכח
יאיר לפיד– נגד
צגה מלקו– בעד
אבי מעוז– אינו נוכח
עאידה תומא סלימאן– אינה נוכחת
היו"ר ארז מלול:
האם יש חברי כנסת שנוכחים באולם ורוצים להצביע ולא הצביעו, כמובן? אין אף אחד. תמה ההצבעה. בבקשה, ספירה. להלן תוצאות ההצבעה: 57 בעד, 51 נגד. אני קובע כי הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון – דמי חבר), התשפ"ג–2023, אושרה בקריאה טרומית ותעבור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט לצורך הכנתה לקריאה ראשונה – תעבור לוועדת הכנסת לקביעת ועדה להכנה לקריאה ראשונה.
היו"ר ארז מלול:
חבר הכנסת גלעד קריב ביקש למסור הודעה אישית. בבקשה, חמש דקות לרשותך.
גלעד קריב (העבודה):
אדוני היושב-ראש – מי השר?
היו"ר ארז מלול:
חסר לך פה שר? יש פה הרבה שרים. יש לך את השר סופר, יש לך פה את השר מלכיאלי.
גלעד קריב (העבודה):
הכול בסדר. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מייד אתייחס לדברים המוזרים קמעה של שר המשפטים ביחס להצעת החוק, אבל קודם לכן, אי-אפשר להתעלם מן החרפה, מן החרפה שהייתה כאן לנגד עיני כולנו. בעיצומו של יום הזיכרון הממלכתי לרצח ראש הממשלה יצחק רבין, ביום שבו על פי בקשת המשפחה לא מתקיימת ישיבת מיוחדת של הכנסת, בוחר יושב-ראש הכנסת חבר הכנסת אמיר אוחנה, שלא ישב בראש הישיבה, להתקשר מלשכתו ולדרוש שיוציאו חברת כנסת ממפלגתו של ראש הממשלה המנוח רק מכיוון שהיא מתהלכת כאן עם החולצה שעליה כתוב "רבין צדק". איזו חרפה. איזה ביזוי של זכרו של ראש הממשלה שנרצח. איזו התנהגות ילדותית, אינפנטילית, פוליטית, של יושב-ראש הכנסת, שלא יושב בראש הישיבה. הוא מתקשר מלשכתו. תקנון הכנסת קובע בסעיף 41 שחבר כנסת לא יכול להשתמש בחפץ או בכיתוב על מנת להציג את עמדתו הפוליטית. לכל הפחות סוגיית לבישת חולצה נתונה לפרשנות על פי לשון הסעיף. אדוני היושב-ראש, אינני יודע אם אתה כרגע לובש סיכה מלבד סיכת החטופים, אבל על דרך השגרה עולים לכאן חברי שדולת ארץ ישראל השלמה עם סיכה של ארץ ישראל השלמה. גם אותם תזרוק מעכשיו מהמליאה או שההתנהגות הזו של יו"ר הכנסת שמורה רק לחברי כנסת וחברות כנסת ממפלגתו של יצחק רבין, זכרו לברכה? קובע התקנון בצורה מפורשת שההחלטות הללו צריכות להתקבל על ידי היושב בראש הישיבה – סעיף 41. התקשרות של יו"ר הכנסת מלשכתו ומתן הוראה ליושב-ראש הישיבה זו הפרה של תקנון הכנסת, ואנחנו נגיש תלונה אתית נגד חבר הכנסת אמיר אוחנה על ביזוי הבית הזה – גם ברמיסת זכרו של יצחק רבין וגם ברמיסת מעמדם של סגניו שיושבים בראש. יש לחבר הכנסת אוחנה טענה מסוימת על ניהול הישיבה, יתכבד ויקיים דיון אחרי תום הישיבה עם אותו סגן יושב-ראש; הוא רוצה לחדד הנחיה בהתאם לפרשנות של הייעוץ המשפטי, של ועדת האתיקה או שלו, למרות שהוא לא מוסמך בשום מקום להיות הפרשן של התקנון, בבקשה. לעצור דיון בהצעת חוק כי הוא רואה במצלמות הטלוויזיה או כי מישהו פה תדרך אותו, ולתלוש חברת כנסת מהמליאה ביום הזיכרון ליצחק רבין כי היא נושאת חולצה ששמו מופיע עליה – עד לאן תגיע חרפת הבית הזה? בושה וחרפה. והחרפה כולה שלך, יושב-ראש הכנסת חבר הכנסת אמיר אוחנה. ודקה אחת על החוק, ובמקרה אדוני המציע כאן.
היו"ר חנוך דב מלביצקי:
אין מקריות, אתה יודע.
גלעד קריב (העבודה):
אדוני היושב-ראש, אפשר להתווכח, זה מותר, רק לא כדאי לחשוב שחצי מחברי הכנסת טיפשים.
היו"ר חנוך דב מלביצקי:
מסכים.
גלעד קריב (העבודה):
הצעת החוק הזאת, כל-כולה מעשה נקמנות בגין ההפסד שלכם בבחירות ללשכת עורכי הדין, כאשר כאיש אחד התייצבתם מאחורי אדם לא ראוי כשידעתם שהוא בעיצומם של הליכים פליליים. כל שעניין אתכם הוא להבטיח שלשכת עורכי הדין לא תתייצב נגד המהפכה המשטרית שלכם. ומשהפסדתם הפסד מפואר, אתם במסע נקמנות, מסע ונדטה נגד לשכת עורכי הדין. האחרונים שידברו כאן על נסיעות לחו"ל – –
היו"ר חנוך דב מלביצקי:
תודה רבה.
גלעד קריב (העבודה):
– – על חשבון כספי הציבור הם נציגי הממשלה המעופפת והמופקרת שמושלת במדינת ישראל.
היו"ר חנוך דב מלביצקי:
תודה רבה.
[הצעת חוק פ/4821/25; נספחות.]
(הצעת חברת הכנסת חוה אתי עטייה)
היו"ר חנוך דב מלביצקי:
נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – חישוב תגמול מילואים למשוחרר משירות קבע או לפורש ממנו) (הוראת שעה), התשפ"ד–2024, של חברת הכנסת חוה אתי עטייה. בבקשה, גברתי, עלי נא להציג את הצעת החוק.
חוה אתי עטייה (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני שר העבודה מר יואב בן צור, מכובדיי כולם, בראשית דבריי אני שולחת מכאן תנחומים למשפחותיהם של חמשת חללי צה"ל שנפלו השבוע ולמשפחותיהם של זיו בלפר ושמעון נג'ם, זכרם לברכה, שנהרגו השבוע מפגיעת הרקטה בנהריה. נתפלל לשובם של החטופים במהרה ולשלומם של כל חיילינו. היום מציינים יום זיכרון להירצחו של ראש ממשלת ישראל יצחק רבין. יהי זכרו ברוך. הצעת החוק המובאת לפניכם דנה בחישוב תגמול מילואים לגמלאי צבא הקבע או למשוחררים מצבא הקבע. מפרוץ מלחמת חרבות ברזל חזרו לשרת בשירות מילואים פעיל, בהתנדבות או בקריאה לשירות, כ-5,000 גמלאי צבא קבע ומשוחררים משירות הקבע; כ-500 מתוכם נקראו לשירות מילואים מייד לאחר פרישתם. הם נענו למלא את החסר ושימשו קצינים בפיקוד ובלחימה. חשוב לציין כי הם אינם מועסקים במקום עבודה אחר. זה הנוהל של המוסד לביטוח לאומי: גמלאי של צבא קבע או משוחרר מצבא קבע המשרת במילואים בתקופה של 90 יום מיום השחרור, זכאי לתגמול מילואים על פי הכנסותיו בשירות הקבע. זאת, בתנאי שלא עברו יותר מ-60 יום מיום השחרור וגם לא עברו 60 יום מסיום השירות הראשון עד תחילת השירות השני. לעומת זאת, גמלאי או משוחרר שעשה שירות מילואים פעיל יותר מ-90 יום אבל לא ברציפות, יקבל את התגמול מהיום ה-91 למילואים לפי שכר המינימום ולא לפי שכר שירות הקבע. "צוות", ארגון גמלאי צה"ל, פנה אליי בבקשה שישולם תגמול לפי שכר הקבע למשוחררים ולגמלאים האלה שלא עמדו בתנאים של נוהל המוסד לביטוח לאומי. אני מודה למר אמיר שוצמן, מנכ"ל "צוות", ולרב-סרן במילואים גב' רוחמה פור על פנייתם אליי בעניין. אין ספק בליבנו כי מגיעה תודה אין-סופית לאנשים הללו, שעושים לילות כימים למעננו, למען ביטחוננו וביטחון משפחותינו. תיקון העיוות הזה הוא המעט שאנו יכולים לגמול לאנשים האלה על כל פועלם ותרומתם למעננו. אני מודה לשרים הנכבדים שתרמו להצעת החוק – שר העבודה יואב בן צור, שר הביטחון חבר הכנסת ישראל כץ, שר האוצר מר בצלאל סמוטריץ' ושר המשפטים חבר הכנסת יריב לוין, וליו"ר הקואליציה ויו"ר ועדת הכנסת אופיר כץ. אני גם מודה לברק קרוננפלד, יועץ שר האוצר; לעו"ד אביעד אושרי, יועץ חקיקה של שר העבודה; לעידן פרץ, ראש מטה שר הביטחון; לאסף מגן, יועץ שר הביטחון; לשי אזולאי, יועץ חקיקה של שר המשפטים. אודה לכם על תמיכתכם בהצעת החוק, אשר באה לתקן עוול נורא. אני מקווה שבעזרת השם נקדם את ההצעה בקרוב. תודה רבה.
היו"ר חנוך דב מלביצקי:
תודה. אני מזמין את שר העבודה בן צור להציג את עמדת הממשלה. בבקשה, אדוני.
שר העבודה יואב בן צור:
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חוק הביטוח הלאומי קובע כי תגמולי המילואים שישולמו עבור משרת במילואים הם בהתאם להכנסתו בשלושת החודשים שקדמו לשירות המילואים, כך שלא תהיה פגיעה בהכנסתו הקיימת. חשוב להדגיש שגם משרת מילואים שאינו עובד מקבל תגמול, בסך כ-310 שקלים ליום. כמו כן, עובד שהכנסתו נמוכה גם מקבל שיעור תגמול על סך 9,316 שקלים לחודש. לפני המלחמה משרתי המילואים קיבלו תגמול על סך 222 שקל בעבור יום בשירות מילואים. מכיוון שראיתי כבר בימים הראשונים למלחמה את העוצמה ואת התמורה האדירה שלהם בחזית הקרב למען ביצור ביטחונה של ישראל, החלטתי שזה תשלום נמוך, ובתיאום עם ראש הממשלה ומשרד הביטחון העברנו בתהליך בזק תיקון לחוק שתגמול המילואים יעלה ל-310 שקלים בעבור יום בשירות מילואים. עם זאת, בהתאם לנוהל של המוסד לביטוח לאומי ומשרד הביטחון, משוחררים מצבא קבע שנקראו לשירות מילואים תוך 60 ימים מיום שחרורם זכאים לתגמול מילואים על פי הכנסתם בשירות הקבע, ולא לפי הכנסתם בחודשים שאחרי השחרור. הצעת החוק של חברת הכנסת אתי חוה עטייה מבקשת לקבוע כי תגמול המילואים לגבי משוחררי הקבע ו/או פורשי הקבע בתקופה של שנה לפני 7 באוקטובר – ולא חודשים, כפי שהדבר נעשה כיום – יחושב לפי ההכנסה בשירות הקבע שהייתה להם שנה קודם לכן בשירות הקבע, לרבות מי ששירת זה מכבר. לפי דברי ההסבר להצעת החוק, מטרת התיקון המוצע היא לעודד משוחררים ו/או פורשים מהצבא לשוב ולשרת במילואים לפי הצורך, וזאת באמצעות מתן תגמול הולם על שירותם. דווקא בעת הזאת שמשרתי המילואים, חוד החנית של מדינת ישראל ושל העם היהודי, עזבו את משפחתם ואת מקום עבודתם ונמצאים כבר למעלה משנה בחזית, בשדה הקרב, ומחרפים את נפשם למעננו, ההצעה הזאת ראויה וצודקת, ואני מבקש לתמוך בה. אך מאחר שתגמולי המילואים ממומנים על ידי משרד הביטחון ומשולמים על ידי הביטוח הלאומי, מן הראוי בהמשך הליך החקיקה לטייב את הצעת חוק זו מול גורמי המקצוע הרלוונטיים. תודה רבה.
היו"ר חנוך דב מלביצקי:
תודה רבה. אין מתנגדים, נכון? אנחנו נעבור להצבעה על הצעת חוק ביטוח לאומי (תיקון – חישוב תגמול מילואים למשוחרר משירות קבע או לפורש ממנו) (הוראת שעה), התשפ"ד–2024. ההצבעה תהיה שמית. בבקשה, גברתי, התחילי בהצבעה שמית.
סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:
(קוראת בשמות חברי הכנסת)
הצבעה שמית
משה אבוטבול– אינו נוכח
יולי יואל אדלשטיין– אינו נוכח
אמיר אוחנה– אינו נוכח
ינון אזולאי– אינו נוכח
גדי איזנקוט– אינו נוכח
ישראל אייכלר– אינו נוכח
דן אילוז– בעד
ואליד אלהואשלה– אינו נוכח
קארין אלהרר– אינה נוכחת
זאב אלקין– אינו נוכח
משה ארבל– אינו נוכח
יעקב אשר– אינו נוכח
אביחי אברהם בוארון– אינו נוכח
אוריאל בוסו– אינו נוכח
מישל בוסקילה– בעד
דבי ביטון– אינה נוכחת
מיכאל מרדכי ביטון– אינו נוכח
דוד ביטן– אינו נוכח
בועז ביסמוט– אינו נוכח
ולדימיר בליאק– אינו נוכח
מירב בן ארי– אינה נוכחת
רם בן ברק– אינו נוכח
איתמר בן גביר– אינו נוכח
אברהם בצלאל– בעד
אליהו ברוכי– אינו נוכח
ניר ברקת– בעד
ששון ששי גואטה– אינו נוכח
טלי גוטליב– בעד
מאי גולן– אינה נוכחת
יואב גלנט– אינו נוכח
גילה גמליאל– אינה נוכחת
בנימין גנץ– בעד
משה גפני– אינו נוכח
סימון דוידסון– אינו נוכח
אבי דיכטר– בעד
גלית דיסטל אטבריאן– אינה נוכחת
אלי דלל– אינו נוכח
שלום דנינו– אינו נוכח
אריה מכלוף דרעי– אינו נוכח
עמית הלוי– בעד
שרן מרים השכל– אינה נוכחת
ניסים ואטורי– אינו נוכח
מיכל מרים וולדיגר– אינה נוכחת
יצחק שמעון וסרלאוף– אינו נוכח
יאסר חוג'יראת– אינו נוכח
אימאן ח'טיב יאסין– אינה נוכחת
ווליד טאהא– אינו נוכח
בועז טופורובסקי– אינו נוכח
משה טור פז– אינו נוכח
אחמד טיבי– אינו נוכח
יוסף טייב– אינו נוכח
אוהד טל– אינו נוכח
יעקב טסלר– אינו נוכח
חילי טרופר– בעד
אלמוג כהן– אינו נוכח
מאיר כהן– אינו נוכח
מירב כהן– אינה נוכחת
מתן כהנא– אינו נוכח
עופר כסיף– אינו נוכח
אופיר כץ– אינו נוכח
ישראל כץ– אינו נוכח
רון כץ– אינו נוכח
יוראי להב הרצנו– אינו נוכח
ירון לוי– אינו נוכח
מיקי לוי– אינו נוכח
יריב לוין– אינו נוכח
נעמה לזימי– אינה נוכחת
אביגדור ליברמן– אינו נוכח
יאיר לפיד– אינו נוכח
סימון מושיאשוילי– בעד
טטיאנה מזרסקי– אינה נוכחת
מרב מיכאלי– אינה נוכחת
שלי טל מירון– אינה נוכחת
יונתן מישרקי– אינו נוכח
חנוך דב מלביצקי– בעד
ארז מלול– בעד
יוליה מלינובסקי– אינה נוכחת
מיכאל מלכיאלי– אינו נוכח
צגה מלקו– בעד
אבי מעוז– אינו נוכח
שרון ניר– בעד
בנימין נתניהו– אינו נוכח
יואב סגלוביץ'– אינו נוכח
יבגני סובה– בעד
צבי ידידיה סוכות– אינו נוכח
משה סולומון– אינו נוכח
לימור סון הר מלך– בעד
אופיר סופר– אינו נוכח
אורית מלכה סטרוק– אינה נוכחת
משה סעדה– אינו נוכח
גדעון סער– אינו נוכח
מנסור עבאס– אינו נוכח
איימן עודה– אינו נוכח
יוסף עטאונה– אינו נוכח
חוה אתי עטייה– בעד
חמד עמאר– בעד
צביקה פוגל– בעד
עודד פורר– בעד
יצחק פינדרוס– אינו נוכח
משה פסל– בעד
יסמין פרידמן– אינה נוכחת
אורית פרקש הכהן– בעד
מטי צרפתי הרכבי– אינה נוכחת
אריאל קלנר– אינו נוכח
יצחק קרויזר– אינו נוכח
גלעד קריב– אינו נוכח
שלמה קרעי– אינו נוכח
אליהו רביבו– אינו נוכח
משה רוט– בעד
שמחה רוטמן– אינו נוכח
עידן רול– אינו נוכח
אפרת רייטן מרום– אינה נוכחת
אלון שוסטר– בעד
קטי קטרין שטרית– בעד
אלעזר שטרן– אינו נוכח
מיכל שיר סגמן– אינה נוכחת
נאור שירי– אינו נוכח
אושר שקלים– בעד
עאידה תומא סלימאן– אינה נוכחת
פנינה תמנו– בעד
היו"ר חנוך דב מלביצקי:
סיבוב שני, בבקשה.
סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:
(קוראת בשמות חברי הכנסת)
משה אבוטבול– בעד
יולי יואל אדלשטיין– אינו נוכח
אמיר אוחנה– אינו נוכח
ינון אזולאי– בעד
גדי איזנקוט– בעד
ישראל אייכלר– אינו נוכח
ואליד אלהואשלה– אינו נוכח
קארין אלהרר– אינה נוכחת
זאב אלקין– בעד
משה ארבל– אינו נוכח
יעקב אשר– אינו נוכח
אביחי אברהם בוארון– אינו נוכח
אוריאל בוסו– אינו נוכח
דבי ביטון– אינה נוכחת
מיכאל מרדכי ביטון– בעד
דוד ביטן– אינו נוכח
בועז ביסמוט– אינו נוכח
ולדימיר בליאק– אינו נוכח
מירב בן ארי– אינה נוכחת
רם בן ברק– אינו נוכח
איתמר בן גביר– אינו נוכח
אליהו ברוכי– אינו נוכח
ששון ששי גואטה– בעד
מאי גולן– בעד
יואב גלנט– אינו נוכח
גילה גמליאל– אינה נוכחת
משה גפני– בעד
סימון דוידסון– אינו נוכח
גלית דיסטל אטבריאן– בעד
אלי דלל– אינו נוכח
שלום דנינו– בעד
אריה מכלוף דרעי– אינו נוכח
שרן מרים השכל– בעד
ניסים ואטורי– בעד
מיכל מרים וולדיגר– בעד
יצחק שמעון וסרלאוף– אינו נוכח
יאסר חוג'יראת– אינו נוכח
אימאן ח'טיב יאסין– אינה נוכחת
ווליד טאהא– אינו נוכח
בועז טופורובסקי– אינו נוכח
משה טור פז– אינו נוכח
אחמד טיבי– אינו נוכח
יוסף טייב– בעד
אוהד טל– בעד
יעקב טסלר– אינו נוכח
אלמוג כהן– בעד
מאיר כהן– אינו נוכח
מירב כהן– אינה נוכחת
מתן כהנא– בעד
עופר כסיף– אינו נוכח
אופיר כץ– אינו נוכח
ישראל כץ– אינו נוכח
רון כץ– אינו נוכח
יוראי להב הרצנו– אינו נוכח
ירון לוי– אינו נוכח
מיקי לוי– אינו נוכח
יריב לוין– אינו נוכח
נעמה לזימי– אינה נוכחת
אביגדור ליברמן– אינו נוכח
יאיר לפיד– אינו נוכח
טטיאנה מזרסקי– אינה נוכחת
מרב מיכאלי– אינה נוכחת
שלי טל מירון– אינה נוכחת
יונתן מישרקי– בעד
יוליה מלינובסקי– אינה נוכחת
מיכאל מלכיאלי– אינו נוכח
אבי מעוז– אינו נוכח
בנימין נתניהו– אינו נוכח
יואב סגלוביץ'– אינו משתתף בהצבעה
צבי ידידיה סוכות– בעד
משה סולומון– בעד
אופיר סופר– בעד
אורית מלכה סטרוק– אינה נוכחת
משה סעדה– בעד
גדעון סער– אינו נוכח
מנסור עבאס– אינו נוכח
איימן עודה– אינו נוכח
יוסף עטאונה– אינו נוכח
יצחק פינדרוס– אינו נוכח
יסמין פרידמן– אינה נוכחת
מטי צרפתי הרכבי– אינה נוכחת
אריאל קלנר– בעד
יצחק קרויזר– בעד
גלעד קריב– אינו נוכח
שלמה קרעי– אינו נוכח
אליהו רביבו– בעד
שמחה רוטמן– בעד
עידן רול– אינו נוכח
אפרת רייטן מרום– אינה משתתפת בהצבעה
אלעזר שטרן– אינו נוכח
מיכל שיר סגמן– אינה נוכחת
נאור שירי– אינו משתתף בהצבעה
עאידה תומא סלימאן– אינה נוכחת
היו"ר משה רוט:
יש מישהו שנמצא בכנסת? כן, בבקשה.
סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:
(קוראת בשמות חברי הכנסת)
אביחי אברהם בוארון– בעד
אמיר אוחנה– בעד
אלי דלל– בעד
בועז ביסמוט– בעד
אופיר כץ– בעד
היו"ר משה רוט:
יש עוד מישהו במליאה שרוצה להצביע? אם כן, תמה ההצבעה. מזכירות הכנסת, נא לסכם. 58 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – חישוב תגמול מילואים למשוחרר משירות קבע או לפורש ממנו) (הוראת שעה), התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה טרומית, ותעבור לדיון בוועדת העבודה והרווחה לצורך הכנתה לקריאה ראשונה – – –
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
כלכלה.
קריאה:
כנסת.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
כספים.
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):
מעמד האישה. הוועדה לקידום מעמד האישה, נשים הכי נפגעות.
קריאות:
– – –
קריאה:
ועדת קישוט.
היו"ר משה רוט:
לוועדת הכנסת, כדי לקבוע את הוועדה לצורך הכנתה לקריאה ראשונה.
[הצעת חוק פ/4707/25; נספחות.]
(הצעת חבר הכנסת צביקה פוגל)
היו"ר משה רוט:
נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק המשטרה (חדירה לחומר מחשב), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת צביקה פוגל.
קריאות:
– – –
אפרת רייטן מרום (העבודה):
– – – לא יכול להיות – – – בניגוד להנחיית היועצת המשפטית – – –
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
זה לא בסדר-היום. זה לא בסדר-היום – – –
היו"ר משה רוט:
חברים, כל ההפגנות – עוד רגע, עוד רגע.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
זה לא בסדר-היום. מה "עוד רגע"?
היו"ר משה רוט:
עוד רגע. שרק נסיים את המשפט, ואז נשמע את ההפגנות. אני לא יכול גם לשמוע וגם לדבר.
נאור שירי (יש עתיד):
מה, איזה משפט? נתניהו?
אפרת רייטן מרום (העבודה):
לא יכול להיות – – –
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
הנושא הוסר מסדר-היום. איך זה חזר? הסרתם את זה מסדר-היום – – –
אפרת רייטן מרום (העבודה):
איך אתם יכולים להחזיר את זה? זה בניגוד לייעוץ המשפטי – – – את זה והחזרתם את זה. מה זה?
היו"ר משה רוט:
זה לא טוב או כן טוב?
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
זה בניגוד לתקנון.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
– – –
היו"ר משה רוט:
זה לא בסדר.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
זה בניגוד לתקנון.
קריאות:
– – –
היו"ר משה רוט:
אז יש אפשרות להגיש – – – יש אפשרות, ניגשים למזכירות – – –
קריאות:
– – –
היו"ר משה רוט:
כל מה שלא תקין בניהול הכנסת – – –
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
זה הוסר מסדר-היום, ואי-אפשר להחזיר את זה.
היו"ר משה רוט:
אחד. לא צריך את כולם. אחד שייגש למזכירות ויגיד מה לא בסדר.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אז אפשר להמתין – – –
היו"ר משה רוט:
סליחה. בלי עצות. אתה רוצה לגשת? כולכם רוצים לגשת?
קריאות:
– – –
עודד פורר (ישראל ביתנו):
– – – היועצת המשפטית אמרה – – –
היו"ר משה רוט:
כולכם ביחד? אחד שייגש למזכירות ויגיד את ההערה.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
המזכיר קיבל מכתב חתום. הם קיבלו מכתב חתום.
היו"ר משה רוט:
– – – לא צריך לחזור על הדברים. כל מי שיש לו מה להגיד, אין צורך בהפגנות ואין צורך בצעקות.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
המזכירות יודעת היטב – – –
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
זה הוסר מסדר-היום – – –
היו"ר משה רוט:
הינה, אחד ייגש למזכיר הכנסת ויטפל בזה.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
לא, לא. המזכיר יודע היטב.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אני מציע להמתין. אני מציע להמתין.
היו"ר משה רוט:
אין לך מה לפנות אליי. אל תפנה אליי. תפנה ישירות.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אתה יושב-ראש הישיבה – – –
היו"ר משה רוט:
לא, לא, לא. תפנה קודם למזכיר הכנסת לפי הסדר, זה הכול.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
המזכיר יודע היטב, הוא קיבל מכתב – – –
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אני מציע, אדוני היושב-ראש – –
היו"ר משה רוט:
שמעתי. אנחנו שמענו.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
– – להמתין עם הנושא עד שהנושא יבורר וימוצה משפטית.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
העניין של הייעוץ המשפטי – – – את האישור להחזיר את זה לסדר-היום.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
כי יש פה עבירות – – – אני אומר את זה בלי קשר לעמדתי על החוק.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
אז תחליטו. מי מחליט כאן? היועץ המשפטי או המזכירות?
היו"ר משה רוט:
אני גם לא אמרתי שיש לך עמדה.
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):
תפסיקו להפוך את הכנסת למקום שהוא הפקר.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
אז אני לא צודקת? אז הייעוץ המשפטי נתן לזה אישור?
קריאה:
נתן לזה אישור.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
מאה אחוז.
מיקי לוי (יש עתיד):
רגע. הסרתם והחזרתם?
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):
מה זה נתנה אישור? אחרי שאתם – אני לא מבינה – – –
קריאות:
– – –
אפרת רייטן מרום (העבודה):
– – – פרוטוקול – – –
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):
אנחנו כל הזמן מרסקים את האופוזיציה. לא, זה פשוט בלתי אפשרי. נגמר. נגמר הסיפור הזה. אתם פוגעים בחברה בישראל.
קריאות:
– – –
עודד פורר (ישראל ביתנו):
היועצת המשפטית אמרה באופן מפורש שהיא מתנגדת לחלוטין לאירוע הזה.
היו"ר משה רוט:
אם כן, נמשיך כמובן בסדר-היום. אני מזמין את חבר הכנסת צביקה פוגל להציג את הצעת החוק. לרשותך עשר דקות, בבקשה.
קריאות:
– – –
היו"ר משה רוט:
חברים.
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):
מזכיר הכנסת, אני מצטערת, זה לא קשור לייעוץ המשפטי.
היו"ר משה רוט:
מזכיר הכנסת, אם רוצים לדון על זה, אני מבקש בשקט.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
אנחנו לא נשתתף בהצבעה.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
– – – שאנחנו לא משתתפים בהצבעה כי זו הצבעה לא לגיטימית.
מיקי לוי (יש עתיד):
חבר'ה, נו, לפני שעה זה הוחזר לסדר-היום, זה לא בסדר. אין לי טענות אליכם. יש לי טענות למי שהחזיר את זה. לפני שעה זה הוחזר לסדר-היום, אנשים הלכו הביתה. זה לא בסדר. לא בסדר.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אני מבקש, אבל – אם זה הוחזר לסדר-היום, אני מבקש שזה ייאמר כאן, כי אנחנו הבנו שהיועצת המשפטית הסירה את זה מסדר-היום, וזה הוחזר בהפתעה, בלי – – – אז שמישהו יגיד את זה.
היו"ר משה רוט:
כל הטענות הן טענות צודקות מאוד – –
דבי ביטון (יש עתיד):
היושב-ראש, למה לא מאפשרים – – –
היו"ר משה רוט:
– – אבל הכתובת לטענות – כל מה שקשור לסדר-היום זה למזכירות הכנסת.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אתה מנהל את הישיבה.
היו"ר משה רוט:
אני יודע. אני יודע. אני יודע. חבר הכנסת הרצנו, אני יודע, אני מכיר את הכללים, אני יודע. אני אומר, כל מה שקשור לסדר-היום – אין צורך לפנות אליי, כי גם אני אפנה למזכירות הכנסת.
קריאות:
– – –
צביקה פוגל (עוצמה יהודית):
אדוני היושב-ראש, אני אשמח לקבל את עשר הדקות מההתחלה, ואם אפשר לעצור שם את הרעש.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
– – – ואם קורה משהו בחוץ – – –
היו"ר משה רוט:
כלל גדול: השעון לא מתחיל, רק כשאני שומע את המילה הראשונה.
צביקה פוגל (עוצמה יהודית):
אתה תשמע.
קריאות:
– – –
היו"ר משה רוט:
כל עוד אין לך יכולת לדבר, השעון לא עובד. אני מבקש שקט במליאה. סליחה, מזכיר הכנסת, אני יכול לבקש? מזכיר הכנסת, אנא, לשמור על שקט במליאה, ואפשר לדון על זה בחוץ. סדרנים, נא להראות להם איפה מקום טוב לדון על כך.
קריאות:
– – –
היו"ר משה רוט:
חברי הכנסת, אני מבקש.
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):
ממש ביזיון. ממש ביזיון.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
ביזיון. תמשיכו לדרוס את חברי הכנסת, את הכנסת – – –
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):
מה זה צריך להיות? זה לא עסק פרטי.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
בגלל זה ככה נראית המדינה.
היו"ר משה רוט:
כן, בבקשה.
צביקה פוגל (עוצמה יהודית):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השרה, כנסת נכבדה, אני מבקש להציג בפניכם את הצעת חוק המשטרה (חדירה לחומר מחשב), התשפ"ד–2024. הפנייה הראשונה שלי, ברשותך, אדוני היושב-ראש, היא לאזרחי ישראל. מיום כניסתי לכנסת, ובמיוחד מאז שמוניתי ליושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי, שמתי לי למטרה להיאבק בארגוני הפשיעה. לכן, אדוני היושב-ראש, בשנתיים האחרונות חוקקתי ביחד עם חבריי בעוצמה יהודית את הצעת חוק המאבק בכלי הנשק הבלתי-חוקיים, את חוק הפרוטקשן, את חוק המאבק בארגוני פשיעה, שאני מקווה שבימים הקרובים יובא גם הוא למליאה לאישור בקריאה השנייה והשלישית, ועוד חוקים רבים, טובים וחשובים, המקנים יותר מהכול, אדוני, למשטרת ישראל סמכויות יוצאות דופן כחלק מהמאבק בפשיעה הגואה ובארגוני הפשיעה בפרט. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אזרחי ישראל, אני עומד פה היום, לא פחות חשוב, כדי להרגיע את הציבור ולומר באופן חד-משמעי: השימוש במה שאנחנו נוהגים לקרוא רוגלות ייעשה אך ורק כלפי עבירות פשע. הכלי הזה יאפשר למשטרת ישראל לפענח יותר תיקים – – –
דבי ביטון (יש עתיד):
גם המסמכים זה פשע, אז למה – – –
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
פשע? לקיחת שוחד זה פשע?
דבי ביטון (יש עתיד):
המסמכים עכשיו – – – זה לא פשע?
צביקה פוגל (עוצמה יהודית):
לפענח – – –
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
לקיחת שוחד זה פשע?
טלי גוטליב (הליכוד):
אבל סגלוביץ', אתם הפעלתם רוגלות בלי חוק.
היו"ר משה רוט:
שנייה, שנייה. חברים, בשביל זה יש ועדה, בשביל הדיון.
דבי ביטון (יש עתיד):
אבל אני שואלת אותך. הגנבה של המסמכים זה לא נחשב פשע? לא יהיה אינטרס לבדוק מה זה? זה לא ישרת – – –
קריאות:
– – –
היו"ר משה רוט:
חברת הכנסת ביטון, אם יש צורך לדון, אז יש ועדה. אם להבהיר, אני אבקש מחבר הכנסת פוגל גם להבהיר, אבל אין צורך לדון.
צביקה פוגל (עוצמה יהודית):
אדוני היושב-ראש, אם לחבריי חברי הכנסת הייתה סבלנות, הייתי מגיע גם להסבר, אז אני מקווה שתהיה להם.
היו"ר משה רוט:
אז הינה, אני מחכה להסבר.
דבי ביטון (יש עתיד):
אז היה לכם חשוב – – – את החוק הזה. מעניין למה זה קרה.
צביקה פוגל (עוצמה יהודית):
הכלי הזה יאפשר למשטרת – – –
היו"ר משה רוט:
בואי נשמע קודם כול מה יש לו להגיד, אחרי זה – – –
צביקה פוגל (עוצמה יהודית):
דבי, אני לא זוכר שאי פעם הפרעתי לך.
דבי ביטון (יש עתיד):
אתה צודק.
צביקה פוגל (עוצמה יהודית):
הכלי הזה יאפשר למשטרת ישראל לפענח יותר תיקים שבהם מעורבים ארגוני פשיעה, ויאפשר גם לפרקליטות להגיש יותר כתבי אישום בעבירות חמורות. החוק הזה, חבריי, שאני מציג היום בפניכם יסייע למשטרת ישראל לעצור את הרציחות ולהוריד את מפלס הפחד ברחובות, ואין לי ספק כי בשימוש נכון הכלי הזה דווקא יגביר את אמון הציבור במשטרה ובמערכת המשפט. אדוני היושב-ראש, מדובר בנושא קריטי הנוגע לביטחונם של אזרחי ישראל. חבריי חברי הכנסת, אזרחי ישראל, בעידן הדיגיטלי הפשיעה משנה את פניה: ארגוני פשיעה משתמשים בטכנולוגיות מתקדמות, באפליקציות מוצפנות ובאמצעים דיגיטליים אחרים מתוחכמים כדי לתכנן ולבצע פשעים. המציאות הזאת מחייבת אותנו להתאים את הכלים העומדים לרשות משטרת ישראל למציאות המשתנה. לא ייתכן – ואני מצטט חלק מכם, חבריי גם בקואליציה וגם באופוזיציה – לא ייתכן שבזמן שעבריינים משתמשים בטכנולוגיות מתוחכמות אחד כלפי השני, אנחנו נצפה ממשטרת ישראל להילחם בפשיעה הזאת, בכמויות הנשק הבלתי-חוקי שמסתובב ברחובות, בעבירות הרצח, בגנבות הרכב ובעבירות הסמים וההימורים, כשהשוטרים מצוידים במקלות ובאבנים. לא יכול להיות שארגוני הפשיעה כמעט תמיד יהיו עשרה צעדים קדימה מהמשטרה. אדוני היושב-ראש, האזנת סתר לתקשורת בין מחשבים או חדירה לחומר מחשב מהווים כלי הכרחי, שמטרתו הראשונית היא הגנה על הביטחון, על החוק ועל הסדר החברתי. כמו שבעבר העניק המחוקק למשטרה סמכות לבצע האזנות סתר בצו שופט, כך עלינו להסדיר בחקיקה את השימוש באמצעי מעקב דיגיטליים מתקדמים. אך חשוב להזכיר, אדוני היושב-ראש, איננו מדברים על מתן סמכויות בלתי מוגבלות ו/או חזרה לשימוש בלתי חוקי, כמו שנעשה בעבר; אנחנו נעמוד על כך שהחוק המוצע יכלול את המגבלות הבאות: הגנה על פרטיותם של אזרחים – רק מי שמוגדר ארגון פשע, אפשר יהיה לפעול נגדו.
מיקי לוי (יש עתיד):
למה לא בית המשפט?
צביקה פוגל (עוצמה יהודית):
הדבר השני: אישור שיפוטי על כל שימוש באמצעים האלה. אני אומר שנית – אישור שיפוטי על כל שימוש באמצעים האלה.
מיקי לוי (יש עתיד):
– – – כל הפוליטיקאים.
צביקה פוגל (עוצמה יהודית):
השופטים יגדירו את הגבולות של התוכן ואת הגבלת הזמן שבהם אפשר יהיה להפעיל את האמצעי. תהיה חובת דיווח של המשטרה, חובת דיווח חודשית לוועדה לביטחון לאומי, בנוסף לפיקוח של היועמ"ש לממשלה, שכבר היום נמצא בחוק. חבריי חברי הכנסת, עלינו למצוא את האיזון הנכון בין הצורך להילחם בפשיעה חמורה ומצד שני לשמור על זכויות הפרט. אנחנו חייבים להעניק למשטרה את הכלים להגן על הציבור וכן באופן מידתי ומפוקח. אני מקווה מאוד למצוא בבית הזה שותפים למהלך הזה על ידי חוק שיסדיר את השימוש ברוגלות ובאמצעים הטכנולוגיים. אדוני היושב-ראש, אני שומע ומקשיב היטב לחששות שעולים מהציבור, אך אני חוזר ואומר: מציאות שבה ארגוני הפשיעה מתחמשים בטכנולוגיות מתקדמות, בעוד ידיה של המשטרה כבולות, היא הסכנה האמיתית לדמוקרטיה ולביטחון הציבור. אי לכך, אבקש מחבריי חברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק החשובה הזאת. ננהל דיון ארוך ומקיף אצלי בוועדה. זו הצעה מאוזנת ואחראית, שתשלב בין צורכי הביטחון לבין ההגנה על זכויות האזרח. תודה.
היו"ר משה רוט:
תודה רבה, אדוני. אני מזמין את השר לביטחון לאומי חברי הכנסת איתמר בן גביר להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק.
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני אתחיל בכך שאני לא כל כך מבין על מה מתרעמת כאן האופוזיציה. בזמנו הייתה תמיכה של האופוזיציה בהצעה הזאת, רק מה – הם חשבו שזו הצעה שמופנית כלפי פוליטיקאים. הגיעה משמרת חדשה, לא מסכימה לרדוף אחרי פוליטיקאים ולתפור להם תיקים.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
– – – כשאתה מדבר.
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:
צא החוצה כבר, לך.
טלי גוטליב (הליכוד):
אדוני השר, אנחנו מקשיבים לך.
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:
הגיע יושב-ראש מוכשר וחרוץ, יושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי צביקה פוגל, הגיע שר שחושב שמצד אחד צריך לתת כלים למשטרה במאבק שלה במשפחות הפשע ובמעשי הרצח, ומצד שני צריך לעגן את זה בצורה פשוטה: אנחנו לא ניתן יד לקחת את הכלי הזה ולהשתמש בו לרדיפה פוליטית, להתעמרות, לשנאה, לאפליה, לחוסר שוויון. אנחנו לא ניתן את זה. זה בדיוק העניין: מצד אחד אנחנו כאן רוצים את החוק הזה, אבל מצד שני הוא יעבור תחת הגבלות, תחת פיקוח, תחת ידיעה ודקדוק ברחל בתך הקטנה, שלא משתמשים בכלי הזה כדי לסגור חשבונות. הצעת החוק שבפנינו – אני אולי אפרט עליה טיפה – עוסקת בשתי סמכויות נפרדות: האחת, הענקת סמכות למשטרת ישראל לבקש מבית המשפט צו חדירה לחומר מחשב לצורך גילוי חקירה או מניעה של פשעים חמורים, וזאת ללא נוכחות עדים וללא נוכחות או ידיעות מחזיק חומר מחשב, מה שנקרא, חיפוש סמוי. בנושא הזה אני כבר אומר – בשלב הזה הממשלה לא תומכת בזה. אנחנו לא נעביר את החיפוש הסמוי עד שלא נדע מפורשות ובידיעה שלא משתמשים בזה כדי לפגוע במישהו ולחסל חשבונות.
טלי גוטליב (הליכוד):
הכי חשוב שהחוק הזה, אדוני השר, צמצם מאוד – הרי השתמשו בזה בלי חוק. עבדו עלינו – – – אני לא שם, אבל החוק שצביקה ואתם הגשתם מסייג את זה רק לארגוני פשע, אחרת לא היינו רוצים.
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:
בדיוק. בדיוק, השנייה אמרתי את זה. תיקונים עקיפים – אגב, חבר הכנסת סעדה, ראיתי גם מה שאמרת היום למפכ"ל. שמעתי אותך אומר את זה, שבגלל החוסר בכלים הללו – צריך לומר את האמת – למשטרה מאוד מאוד קשה לפענח פשעים עם עיניים מכוסות וידיים קשורות. לכן, הבסיס הוא תיקונים עקיפים לחוק האזנת סתר על מנת להתאים את החוק למציאות הטכנולוגית – כן, מאז שהחוקים הללו נכתבו, עברו שנים רבות – ולהבהיר באופן מפורש שבסמכות של משטרת ישראל לבצע פעולות עזר, גם חדירה למחשב, וזאת על מנת להתקין אמצעי שמאפשר את אותה האזנה, כדי שתביא לחשיפה של מקרי רצח, של פרוטקשן, של העברת אמל"ח וכו' וכו'. צריך לזכור שבעקבות פרשת פגסוס והפרסומים כי מערכת אכיפת החוק השתמשה בסמכות לא לה ומשכה מידע שאסור היה לה למשוך, הופסקה יכולת השימוש של ממשלת ישראל – – –
משה סעדה (הליכוד):
– – – לחקור גם.
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:
כן, אבל למעשה שפכו את התינוק עם המים, נכון. המשטרה עמדה בכל ההמלצות, היה צוות מררי, שקבע, וכעת, לאחרונה, כשאנחנו הבאנו את זה, אנחנו גם הבהרנו למשטרה שזה יהיה בוועדה, ובוועדה אנחנו נוסיף כלים של פיקוח ובקרה. טלי, משה, חברי הכנסת, אני רוצה אתכם – זה חשוב מאוד שתהיו בדיוני הוועדה. אתם משפטנים, וזה מאוד חשוב שאתם תגיעו לשם. עוד פעם, הרי כולנו באותו צד, אנחנו רוצים לפתור את מעשי הרצח, לפענח ולהגיע לחקר האמת. כרגע, מצד שני, אני אומר את זה בצורה הכי פשוטה, אנחנו לא ניתן יד למישהו שיבוא וירצה לנצל את האמצעים האלה – שהם אמצעים חודרניים ופוגעים בפרטיות – שלא כדין. בהתאם למדיניות שלי, משטרת ישראל השקיעה עשרות מיליונים בהתאמת המערכות על מנת למנוע את מה שהיה בעבר, כל מיני ניוונים שעשו למשטרה, כדי שלא יוכלו להשתמש בזה ולפעול נגד מה שאסור להם, לפעול נגדו. כעת, לאחר ביצוע הפעולות האלה, הגיעה העת לקדם את החוק הזה – כמובן, עקב בצד אגודל, כמובן, צעד אחר צעד, כמובן, תוך כדי שאנחנו מפקחים, בודקים, רואים שהדברים הללו נעשים בבקרה ובפיקוח. לכן, ביום 10 בנובמבר דנה ועדת השרים לענייני חקיקה בהצעת החוק על מנת לאפשר למשטרת ישראל את השימוש בכלים הטכנולוגיים, ומצד שני, לאזן את זה באמת עם מה שהזכרתי בכל האמור. ועדת השרים החליטה שיקודמו רק תיקונים הנוגעים לחוק האזנת סתר, לא לחוק החיפוש הסמוי; ועדת השרים החליטה שבמסגרת קידום ההצעה ישולבו תיקונים נוספים. הצעת החוק תגדיר באופן מפורש מה מותר ומה אסור. ייקבעו מנגנונים של פיקוח, של בקרה, של סנקציות פליליות נגד מי שמפר את ההוראות. יש לנו דרך ארוכה מאוד, אבל בעזרת השם, זאת דרך שתיתן למשטרה את הכלים, וזה מאוד מאוד חשוב, ומצד שני, היא גם תקבע את הסייגים ואת ההגבלות. על כן, אנחנו מבקשים מחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק כדי להילחם בפשע, כדי להילחם במשפחות הפשע, כדי להילחם ברציחות, אבל מצד שני, לדייק אותה ולמנוע פגיעה שלא כדת ושלא כדין. תודה רבה.
היו"ר משה רוט:
תודה רבה, אדוני השר. יש לנו חבר כנסת שרוצה להתנגד. חבר הכנסת שירי, בבקשה.
נאור שירי (יש עתיד):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אין פה אף אחד שחושב שלא צריך להילחם בארגוני פשיעה, או לא רוצה שימגרו את מקרי הרציחות בחברה הערבית. הטענה שלי היא שהבעיה היא עם מה שאתם מציגים כפתרון. אתם פשוט ארגון עברייני שהשתלט על ממשלת ישראל, ואני רוצה להמחיש לכם: תראו איזה חוצפה יש לממשלה הזאת. אתה מביא הצעת חוק, חבר הכנסת פוגל, אבל את מי אתה פוטר? את נבחרי הציבור. 24% ממדינת ישראל לא מאמינים בכנסת ישראל; 13% מהם – רק 13% מאמינים במפלגות ובפוליטיקאים. אתם התוצאה והסיבה לזה שהשם הנרדף לפוליטיקאי הוא גנב, שקרן ורמאי. אתם יושבים תחת ראש ממשלה שהפך את מוסד השוחד, המרמה והפרת האמונים, לממש – יש לו קציני לוגיסטיקה. כל המתנות שהוא מקבל – שעונים, אפודים, חולצות, סיגרים, שמפניות – הפכתם את זה למופע של נהנתנות ושוחד. ואת מי אתם בוחרים להדיר מהצעת החוק הזאת באופן ממש ממש נוח? את הפוליטיקה. הפוליטיקאים הם לא מושחתים, ואין שר אוצר שהיה בכלא, ראש ממשלה שהיה בכלא, שר פנים, ראשי ערים – הם לא, כי אתם מורמים מהעם. אתם מורמים מהעם.
מיקי לוי (יש עתיד):
הנשיא.
נאור שירי (יש עתיד):
הנשיא. חס וחלילה שיחקרו פוליטיקאים, כי אנחנו לא עושים כלום. איך אתם מצפים – – –
היו"ר משה רוט:
חברי הכנסת.
נאור שירי (יש עתיד):
אפשר בבקשה שקט ולעצור לי את הזמן?
היו"ר משה רוט:
כן, שנייה, אני אעצור. חברים, אפשר לקבל שקט במליאה? יש לחבר הכנסת שלוש דקות בסך הכול. סבלנות.
ניסים ואטורי (הליכוד):
הוא מפריע לכולנו – – –
נאור שירי (יש עתיד):
אז קח סירה ותשוט לקפריסין, ואטורי, אם אני מפריע לך, גזגז.
היו"ר משה רוט:
את העקיצות תשאיר לי. אני אטפל בזה.
נאור שירי (יש עתיד):
הוא עקץ – אתה לא תעקוץ אותו טוב כמוני, נכון?
השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:
– – –
היו"ר משה רוט:
שנייה, חברים, אין צורך, הבנתי, אין צורך. כבוד לכנסת, זה כל מה שאני מבקש, כבוד. אני מבקש כבוד, זה הכול. בבקשה.
נאור שירי (יש עתיד):
הביזיון ממשיך, וצביקה פוגל היום בדיון בוועדה לביטחון – הרי אין כנסת, גם ההצעה הזאת, היא באה אחרי שהסרתם את זה מסדר-היום. אתם מחזירים את זה לסדר-היום, אבל גם מה שהיה היום בדיון בוועדה – אגב, השר לביטחון פנים בכלל לא חושב שחשוב להגיע לכנסת למסור דיווח. ואז באה כל צמרת המשטרה כאילו לדיון על לקחי חרבות ברזל. חצי לקח לא היה, חצי לקח לא היה. באנו להרצאה של משטרת ישראל – ואני לא מדיר ולא חושב שהם לא עושים עבודה משמעותית. אגב, אין לי איזה חברה אחרת שאני יכול לבחור; יש רק משטרה אחת במדינת ישראל. הם מרצים לנו, מקריאים בפנינו נתונים שאף אחד לא שמע עליהם חוץ משובאל בן גביר, כי הוא קיבל את נתוני הפשיעה, אבל חברי הכנסת בוועדה – אגב, זה אמור לעניין את כולכם – אנחנו לא מקבלים. 64 שאילתות לשר לביטחון לאומי, ועל אף אחת הוא לא ענה שנה וחצי. מי יאמין לכם? הפכתם את הכנסת הזאת לכלום ושום דבר, ואתם משתפים פעולה עם ההחלשה של המוסד הזה, כאילו אנחנו לא רלוונטיים.
היו"ר משה רוט:
תודה רבה.
נאור שירי (יש עתיד):
לא רק לנו לא עונים, גם לממ"מ לא עונים. ואז, כשבאה דוברת הממ"מ, זאת שעובדת שם, ואומרת שאין נתונים – אז מדינת חנמאל עונה לה ואומר לה שהיא משקרת.
היו"ר משה רוט:
תודה רבה.
נאור שירי (יש עתיד):
אגב, חנמאל היה בדיון, וחסר לקצין אחד שיגיד משהו שהוא לא בדין. אה, אלמוג, נכון?
היו"ר משה רוט:
תודה רבה. חבר הכנסת פוגל, יושב-ראש הוועדה, אתה רוצה להגיב ולענות?
מיקי לוי (יש עתיד):
זה חוק ראוי אבל מושחת.
היו"ר משה רוט:
לא. אם כן, חברי הכנסת, נעבור להצבעה.
מיקי לוי (יש עתיד):
זה חוק ראוי אבל מושחת, אתם לא מתביישים? בושה.
היו"ר משה רוט:
שניונת, שנייה אחת. חבר הכנסת לוי, שניונת. חבר הכנסת מיקי לוי, שנייה אחת. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק המשטרה (חדירה לחומר מחשב), התשפ"ד–2024. ההצבעה תהיה שמית. מזכירות הכנסת, נא לקרוא בשמות חברי הכנסת. הצבעה שמית
סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:
(קוראת בשמות חברי הכנסת)
משה אבוטבול– בעד
יולי יואל אדלשטיין– בעד
אמיר אוחנה– אינו נוכח
ינון אזולאי– בעד
גדי איזנקוט– אינו נוכח
ישראל אייכלר– בעד
דן אילוז– בעד
ואליד אלהואשלה– אינו נוכח
קארין אלהרר– אינה נוכחת
זאב אלקין– אינו נוכח
משה ארבל– אינו נוכח
יעקב אשר– בעד
אביחי אברהם בוארון– בעד
אוריאל בוסו– אינו נוכח
מישל בוסקילה– בעד
דבי ביטון– אינה נוכחת
מיכאל מרדכי ביטון– אינו נוכח
דוד ביטן– בעד
בועז ביסמוט– בעד
ולדימיר בליאק– אינו משתתף בהצבעה
מירב בן ארי– אינה נוכחת
רם בן ברק– אינו נוכח
איתמר בן גביר– אינו נוכח
אברהם בצלאל– בעד
אליהו ברוכי– אינו נוכח
ניר ברקת– בעד
ששון ששי גואטה– בעד
טלי גוטליב– בעד
מאי גולן– בעד
יואב גלנט– אינו נוכח
גילה גמליאל– אינה נוכחת
בנימין גנץ– אינו נוכח
משה גפני– בעד
סימון דוידסון– אינו נוכח
אבי דיכטר– בעד
גלית דיסטל אטבריאן– בעד
אלי דלל– בעד
שלום דנינו– בעד
אריה מכלוף דרעי– אינו נוכח
עמית הלוי– בעד
שרן מרים השכל– בעד
ניסים ואטורי– בעד
מיכל מרים וולדיגר– בעד
יצחק שמעון וסרלאוף– בעד
יאסר חוג'יראת– אינו נוכח
אימאן ח'טיב יאסין– אינה נוכחת
ווליד טאהא– אינו נוכח
בועז טופורובסקי– אינו נוכח
משה טור פז– אינו נוכח
אחמד טיבי– אינו נוכח
יוסף טייב– בעד
אוהד טל– בעד
יעקב טסלר– בעד
חילי טרופר– אינו נוכח
אלמוג כהן– בעד
מאיר כהן– אינו נוכח
מירב כהן– אינה נוכחת
מתן כהנא– אינו נוכח
עופר כסיף– אינו נוכח
אופיר כץ– בעד
ישראל כץ– אינו נוכח
רון כץ– אינו נוכח
יוראי להב הרצנו– אינו נוכח
ירון לוי– אינו נוכח
מיקי לוי– אינו נוכח
יריב לוין– בעד
נעמה לזימי– אינה נוכחת
אביגדור ליברמן– אינו נוכח
יאיר לפיד– אינו נוכח
סימון מושיאשוילי– בעד
טטיאנה מזרסקי– אינה נוכחת
מרב מיכאלי– אינה נוכחת
שלי טל מירון– אינה משתתפת בהצבעה
יונתן מישרקי– בעד
חנוך דב מלביצקי– בעד
ארז מלול– בעד
יוליה מלינובסקי– אינה נוכחת
מיכאל מלכיאלי– בעד
צגה מלקו– בעד
אבי מעוז– אינו נוכח
שרון ניר– אינה משתתפת בהצבעה
בנימין נתניהו– אינו נוכח
יואב סגלוביץ'– אינו נוכח
יבגני סובה– אינו משתתף בהצבעה
צבי ידידיה סוכות– בעד
משה סולומון– בעד
לימור סון הר מלך– בעד
אופיר סופר– אינו נוכח
אורית מלכה סטרוק– אינה נוכחת
משה סעדה– בעד
גדעון סער– בעד
מנסור עבאס– אינו נוכח
איימן עודה– אינו נוכח
יוסף עטאונה– אינו נוכח
חוה אתי עטייה– בעד
חמד עמאר– אינו נוכח
צביקה פוגל– בעד
עודד פורר– אינו נוכח
יצחק פינדרוס– אינו נוכח
משה פסל– בעד
יסמין פרידמן?
יסמין פרידמן (יש עתיד):
הייעוץ המשפטי – – –
קריאות:
– – –
היו"ר משה רוט:
חברים, חברים, לא להפריע. לא להפריע.
נאור שירי (יש עתיד):
אין תשובה של הייעוץ המשפטי על מה שעשיתם – – –
סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:
(קוראת בשמות חברי הכנסת)
יסמין פרידמן– נוכחת באולם אך לא אומרת את תשובתה
אורית פרקש הכהן– אינה נוכחת
מטי צרפתי הרכבי– אינה נוכחת
אריאל קלנר– בעד
יצחק קרויזר– בעד
קריאות:
– – –
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
אין עדיין חוות דעת של היועצים המשפטיים. אתה ממשיך בהצבעה, איך זה יכול להיות?
היו"ר משה רוט:
שומעים אותי? חברים, אתם מפריעים להצבעה.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
לא הצבעתי כי – – –
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אתם מפריעים לניהול הכנסת. איפה היועצת המשפטית?
היו"ר משה רוט:
חברי הכנסת, לא חוקי להפריע להצבעה. אתם מפריעים להצבעה. סדרנים, סדרנים, מי שמפריע להצבעה לא צריך אפילו לקרוא לו בקריאה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אני לא מצליח להבין, איפה היועצת המשפטית לכנסת? הוא לא יכול להוציא אותי, לא הצבעתי, ואני מבקש לממש את זכותי, אני מבקש מהיועצת המשפטית לכנסת להגיע לכאן – – –
קריאות:
– – –
היו"ר משה רוט:
אתם מפריעים להצבעה. חברת הכנסת פרידמן, אני קורא אותך לסדר. אבל את לא צריכה קריאה כשאת מפריעה להצבעה. מי שמפריע להצבעה יוצא מהאולם. סדרנים, סדרנים, הם מפריעים להצבעה, נא להוציא מהאולם.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אני לא יוצא, אני באמצע הצבעה. ואני לא מצליח – אני מבקש שהיועצת המשפטית לכנסת תגיע לכאן.
היו"ר משה רוט:
חבר הכנסת הרצנו, אתה בקריאה ראשונה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
לא יכול להיות שאתם תסירו מסדר-היום – – –
היו"ר משה רוט:
חבר הכנסת הרצנו, אתה בקריאה שנייה. אתה ממשיך לצעוק. אתה בקריאה שלישית. נא לצאת.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
תקנון – – – אני באמצע הצבעה.
היו"ר משה רוט:
אתה מפריע להצבעה. אתה מפריע להצבעה. זה גם פלילי, אגב. חברת הכנסת תמנו, לא באמצע הצבעה. מי שיש לו משהו להגיד – – –
קריאות:
– – –
היו"ר משה רוט:
לא, אני יודע. סדרנים, נא ללוות את כל מי שמפריע להצבעה – לצאת החוצה.
קריאות:
– – –
היו"ר משה רוט:
חברת הכנסת שטרית, אני מבקש. נא להמשיך.
סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:
(קוראת בשמות חברי הכנסת)
גלעד קריב– אינו נוכח
שלמה קרעי– אינו נוכח
אליהו רביבו– בעד
משה רוט– בעד
שמחה רוטמן– בעד
עידן רול– אינו נוכח
אפרת רייטן מרום– אינה נוכחת
אלון שוסטר– אינו נוכח
קטי קטרין שטרית– בעד
אלעזר שטרן– אינו נוכח
מיכל שיר סגמן– נגד
נאור שירי? אינו נוכח.
נאור שירי (יש עתיד):
זאת הצבעה לא חוקית. אני נוכח ולא מצביע.
היו"ר משה רוט:
לא מצביע, יפה. מספיק.
נאור שירי (יש עתיד):
תודה רבה על הציונים.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
איך אתה ממשיך בהצבעה – – –
סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:
(קוראת בשמות חברי הכנסת)
נאור שירי– אינו משתתף בהצבעה
אושר שקלים– בעד
עאידה תומא סלימאן– אינה נוכחת
פנינה תמנו?
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):
– – – לא משתתפת – – –
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
איך אתה ממשיך בהצבעה? זה לא חוקי.
היו"ר משה רוט:
חבר הכנסת – – –
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
כן, אתה אפילו לא זוכר איך קוראים לי.
היו"ר משה רוט:
ולדימיר בליאק. אל תפריע להצבעה.
סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:
(קוראת בשם חברת הכנסת)
פנינה תמנו– אינה משתתפת בהצבעה
היו"ר משה רוט:
נא להקריא שוב בשמות חברי הכנסת שרוצים להצביע.
סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:
(קוראת בשמות חברי הכנסת)
אמיר אוחנה– בעד
גדי איזנקוט– אינו נוכח
ואליד אלהואשלה– אינו נוכח
קארין אלהרר– אינה נוכחת
זאב אלקין– בעד
משה ארבל– אינו נוכח
אוריאל בוסו– אינו נוכח
דבי ביטון– אינה משתתפת בהצבעה
מיכאל מרדכי ביטון– אינו נוכח
מירב בן ארי– אינה נוכחת
רם בן ברק– אינו נוכח
איתמר בן גביר– בעד
אליהו ברוכי– אינו נוכח
יואב גלנט– אינו נוכח
גילה גמליאל– אינה נוכחת
בנימין גנץ– אינו נוכח
סימון דוידסון– אינו נוכח
אריה מכלוף דרעי– אינו נוכח
יאסר חוג'יראת– אינו נוכח
אימאן ח'טיב יאסין– אינה נוכחת
ווליד טאהא– אינו נוכח
בועז טופורובסקי– אינו נוכח
משה טור פז– אינו נוכח
אחמד טיבי– אינו נוכח
חילי טרופר– אינו נוכח
מאיר כהן– אינו נוכח
מירב כהן– אינה נוכחת
מתן כהנא– אינו נוכח
עופר כסיף– אינו נוכח
ישראל כץ– אינו נוכח
רון כץ– אינו נוכח
יוראי להב הרצנו– אינו נוכח
ירון לוי– אינו נוכח
מיקי לוי– אינו משתתף בהצבעה
נעמה לזימי– אינה נוכחת
אביגדור ליברמן– אינו נוכח
יאיר לפיד– אינו נוכח
טטיאנה מזרסקי– אינה נוכחת
מרב מיכאלי– אינה נוכחת
יוליה מלינובסקי– אינה נוכחת
אבי מעוז– אינו נוכח
בנימין נתניהו– אינו נוכח
יואב סגלוביץ'– אינו נוכח
אופיר סופר– בעד
אורית מלכה סטרוק– אינה נוכחת
מנסור עבאס– אינו נוכח
איימן עודה– אינו נוכח
יוסף עטאונה– אינו נוכח
חמד עמאר– אינו נוכח
עודד פורר– אינו נוכח
יצחק פינדרוס– בעד
יסמין פרידמן– אינה נוכחת
אורית פרקש הכהן– אינה נוכחת
מטי צרפתי הרכבי– אינה נוכחת
גלעד קריב– אינו משתתף בהצבעה
שלמה קרעי– בעד
עידן רול– אינו נוכח
אפרת רייטן מרום– אינה משתתפת בהצבעה
אלון שוסטר– אינו נוכח
אלעזר שטרן– אינו משתתף בהצבעה
עאידה תומא סלימאן– אינה נוכחת
היו"ר משה רוט:
האם יש מישהו באולם שרוצה להצביע, חברי הכנסת שעוד לא הצביעו ורוצים להצביע? רק את זה שאלתי. תמה ההצבעה. נא לסכם.
קריאה:
– – –
גלעד קריב (העבודה):
רבין צדק. רבין צדק.
היו"ר משה רוט:
אמר לשבור ידיים ורגליים.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אני יכול, בבקשה, להצביע – – – להצביע, כי הוציאו אותי החוצה. האופוזיציה לא יכולה להצביע, או שאתה מוציא אותי באמצע הצבעה ולא מחזיר אותי – – – תתבייש לך. תתבייש לך – – –
היו"ר משה רוט:
אתה צועק, מדבר, שואל? אמרתי שתמה ההצבעה, נא לסכם.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
חוצפה, חוצפה. הודעת שההצבעה נסתיימה, ואתה לא קורא לי להצביע. בסדר, אני מבין שאתם לא סופרים את האופוזיציה.
היו"ר משה רוט:
אתה להצביע? כי היו לך שתי אפשרויות.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
תמה ההצבעה. איך? לא קוראים לי הרצוג.
היו"ר משה רוט:
לא הרצוג, הרצנו. אני שואל.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
ההצבעה הסתיימה והתעלמת מהמנדט שלי.
היו"ר משה רוט:
מהמחאה?
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
מה מחאה? יש לחברי הכנסת זכות להצביע.
היו"ר משה רוט:
שאלתי. אני שואל פעם שנייה, פעם שלישית. אתה רוצה להצביע?
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
כשאתה מוציא אותי בזמן הצבעה ולא מחזיר אותי, אתה עובר על תקנון הכנסת.
היו"ר משה רוט:
אתה רוצה הצבעה? אתה רוצה להצביע? אני לא שומע. כן או לא?
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
ודאי שאני רוצה להצביע. תאפשר לי להצביע.
היו"ר משה רוט:
בבקשה, סגנית מזכיר הכנסת.
סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:
(קוראת בשם חבר הכנסת)
יוראי להב הרצנו– נוכח אך אינו אומר את הצבעתו
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
לא משתתף. אני נוכח.
היו"ר משה רוט:
לא משתתף.
גלעד קריב (העבודה):
הוא הצביע נוכח.
היו"ר משה רוט:
טוב מאוד.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
הצבעתי נוכח.
סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:
אמרת לא משתתף. נוכח? נוכח, אך אינו אומר את הצבעתו. בסדר.
גלעד קריב (העבודה):
יש אופציה לומר "נוכח". הוא נוכח. הוא נוכח. אנחנו נוכחים באיך אתם רומסים היום בפעם השנייה – – –
היו"ר משה רוט:
יופי. מצוין.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >>
זה שאתם רומסים את האופוזיציה – – –
היו"ר משה רוט:
חבר הכנסת הרצנו, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה.
שר התקשורת שלמה קרעי:
תוציא אותו, תוציא אותו ישר.
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:
הם חושבים שזה קפלן כאן.
היו"ר משה רוט:
סליחה. סליחה, חברים, לא צריך.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
מי שמדבר, נרקומן לייקים. עבריין.
קריאה:
אתה גיבור רק על הגזרה הזאת, נראה אותך רץ לכאן כמו גבר.
גלעד קריב (העבודה):
גולדשטייניסט. גולדשטייניסט.
קריאות:
– – –
היו"ר משה רוט:
חבר הכנסת קריב, אין צורך. אין מחאות ואין לעבור על מחאה. יש לנו מספיק דברים במדינה שצריך לנהל ולעשות.
גלעד קריב (העבודה):
תתחילו.
סימון דוידסון (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, אתה צודק במאה אחוז. אנחנו מחכים שתתחילו לעשות דברים לציבור, תגיד להם. אתה צודק במאה אחוז. שיתחילו לפעול למען הציבור, תגיד להם.
היו"ר משה רוט:
נטפל בזה. נטפל.
סימון דוידסון (יש עתיד):
מחכים לזה.
היו"ר משה רוט:
58 בעד, מתנגד אחד. אני קובע כי הצעת חוק המשטרה (חדירה לחומר מחשב), התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה טרומית ותעבור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט, לצורך הכנתה לקריאה הראשונה.
סימון דוידסון (יש עתיד):
ועדת הבריאות, ועדת הבריאות.
קריאות:
– – –
היו"ר משה רוט:
הוועדה לביטחון לאומי? מוסכם על כולם?
סימון דוידסון (יש עתיד):
ועדת הבריאות.
שלי טל מירון (יש עתיד):
ועדת האתיקה, זה לא חוקי.
היו"ר משה רוט:
אני מקשיב. לאיזו ועדה?
סימון דוידסון (יש עתיד):
ועדת הבריאות.
קריאות:
– – –
היו"ר משה רוט:
ועדת הכנסת, לקבוע לאיזו ועדה.
היו"ר משה רוט:
הודעה למזכירות הכנסת.
סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:
תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 151), התשפ"ה–2024, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט. לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2025) (הקפאת שכר נושאי משרה ברשויות השלטון וברשויות מקומיות בשנת 2025 והעלאת דמי ביטוח לאומי), התשפ"ה–2024. כמו כן, אבקש להודיעכם כי בהתאם לסעיף 96ה(2) לתקנון הכנסת, עקב מינויו של חבר הכנסת זאב אלקין לשר ביום ז' בחשוון התשפ"ה, 8 בנובמבר 2024, הוא הודיע כי חבר הכנסת מישל בוסקילה יהיה היוזם של הצעות החוק במקומו: כ/1067, הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 41) (אי-מתן אשרה ורישיון ישיבה בישראל), התשפ"ה–2024; כ/1043, חוק-יסוד: ירושלים בירת ישראל (תיקון מס' 3); פ/2453/25, הצעת חוק הקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל (תיקון – חילוט הכספים וניהולם), התשפ"ג–2023; פ/4869/25, הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 44), התשפ"ד–2024; פ/4842/25, הצעת חוק תעריפי התחבורה הציבורית (תיקון – הגבלת תעריפי תחבורה ציבורית), התשפ"ד–2024; פ/4771/25, הצעת חוק מוכנות ותגובה לתקריות של זיהום הים והסביבה החופית בשמן, התשפ"ד–2024; פ/2375/25, הצעת חוק להסדרת המגורים בשטחי מרעה, התשפ"ג–2023; מ/1612 [פוצלה לפי סעיף 84(ב) לתקנון] – פרק ו' (פסולת בניין) מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג–2023; פ/4338/25, הצעת חוק חכירה הוגנת, התשפ"ד–2024; פ/4179/25, הצעת חוק שירות המילואים (תיקון – הרחבת מתווה התגמולים לחיילי מילואים שאינם מפקדים), התשפ"ד–2024; פ/3943/25, הצעת חוק להקמת אוניברסיטה בעיר אשדוד, התשפ"ד–2023; פ/2519/25, הצעת חוק סל הקליטה (תיקון – שעות לימוד עברית), התשפ"ג–2023; פ/3088/25, הצעת חוק שמירת הניקיון (תיקון – טיפול בפסולת בניין), התשפ"ג–2023; פ/2189/25, הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – חינוך חינם לפעוטות ולילדים), התשפ"ג– 2023; פ/3073/25, הצעת חוק לעידוד השקעות הון (תיקון – הטבות לחברת התחדשות עירונית בפריפריה), התשפ"ג–2023; פ/3025/25, הצעת חוק לתיקון פקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פטורין) (פטור מארנונה לישיבת הסדר ולמכינה קדם צבאית), התשפ"ג–2023; פ/2645/25, הצעת חוק ירושלים רבתי, התשפ"ג–2023; פ/2520/25, הצעת חוק החלת הריבונות הישראלית על בקעת הירדן, התשפ"ג–2023; פ/2513/25, הצעת חוק לקביעת מעמדם של בני זוג שבאו בהסכם הזוגיות, התשפ"ג–2023; פ/2511/25, הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי ביטוח מופחתים למעסיק קולט עלייה), התשפ"ג–2023; פ/2503/25, הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון – אי-החזרת גופות מחבלים), התשפ"ג–2023; פ/2491/25, הצעת חוק למניעת השתלטות תושבי הרשות הפלסטינית על שטחי C, התשפ"ג–2023; פ/2484/25, הצעת חוק גמול לחיילים בשירות סדיר, התשפ"ג–2023; פ/2482/25, הצעת חוק חיבור בתים בהתיישבות הצעירה לחשמל, התשפ"ג–2023; פ/2446/25, הצעת חוק מעמדן של ההסתדרות הציונית העולמית ושל הסוכנות היהודית לארץ-ישראל (תיקון – ניהול והקצאת מקרקעין באזור יהודה והשומרון על ידי החטיבה להתיישבות), התשפ"ג–2023; פ/2445/25, הצעת חוק גוש אריאל, התשפ"ג–2023; פ/2442/25, הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון – איסור פעילות פוגענית), התשפ"ג–2023; פ/2424/25, הצעת חוק העונשין (תיקון – עבירות אלימות במתחם הר הבית), התשפ"ג–2023; פ/2418/25, הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – ריבית ודמי פיגורים), התשפ"ג–2023; פ/2402/25, הצעת חוק לתיקון פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (סמכות חיפוש בלא צו) (הוראת שעה), התשפ"ג–2023; פ/1532/25, הצעת חוק לביטול אזרחותו או תושבותו של פעיל טרור שמקבל תגמול עבור ביצוע מעשה הטרור (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023; פ/1747/25, הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם) (תיקון – הליכים משפטיים נגד ראש רשות), התשפ"ג–2023; פ/1604/25, הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – אי-כשירות של נאשם להרכיב את הממשלה, פ/1549/25, הצעת חוק-יסוד: זכויות בהליך פלילי. עקב מינויה של חברת הכנסת שרן השכל לסגנית שר ביום י' בחשוון התשפ"ה, 11 בנובמבר 2024, היא הודיעה כי חברי הכנסת מישל בוסקילה, דן אילוז ומשה פסל יהיו יוזמים של הצעות החוק במקומה: פ/237/25, הצעת חוק החלת החוק הישראלי בשטח בקעת הירדן (הליך קבלת אזרחות), התשפ"ג–2022; פ/231/25, הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (שלילת זכאות למימון שירותי בריאות משפרי איכות חיים לאסיר ביטחוני), התשפ"ג–2022; פ/748/25, הצעת חוק עובדים זרים (תיקון – שימוש בכספים שלא הוצאו על ידי עובדים זרים ומסתננים), התשפ''ג–2022; פ/749/25, הצעת חוק עובדים זרים (תיקון – אי-תחולת הסדר פנסיוני על עובד זר המועסק אצל יחיד בענף הסיעוד), התשפ"ג–2022; פ/541/25, הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – תקופת לידה והורות להורה יחיד), התשפ"ג–2022; פ/3118/25, הצעת חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תיקון – העסקת עובד זר בתחזוקה וניקיון במעון היום), התשפ"ג–2023; פ/30/25, הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – איחוד סמכויות), התשפ"ג–2022; פ/54/25, הצעת חוק מתן סמכויות פיקוח והסמכת מפקחים ופקחים (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2022; פ/72/25, הצעת חוק בית הדין לעבודה (תיקון – ערעור לפני בית המשפט העליון), התשפ"ג–2022; פ/77/25, הצעת חוק יישוב סכסוכי עבודה (תיקון – בוררות חובה בשירותים חיוניים), התשפ"ג–2022; פ/73/25, הצעת חוק יישום תוכנית ההתנתקות (תיקון – ביטול סעיפי הפינוי ושינוי שם החוק), התשפ"ג–2022; פ/127/25, הצעת חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) (תיקון – הורים מיועדים), התשפ"ג–2022; פ/130/25, הצעת חוק עובדים זרים (תיקון – הפחתת אגרות בענף החקלאות) (הוראת שעה), התשפ"ג–2022; פ/105/25, הצעת חוק להסדרת הפיקוח על כלבים (תיקון – כלבי הפקר), התשפ"ג–2022; פ/113/25, הצעת חוק התובע הכללי, התשפ"ג–2022; פ/139/25, הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – איסור משלוחים חיים לשחיטה), התשפ"ג–2022; פ/162/25, הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – מניין חברי הכנסת במליאה); פ/149/25, הצעת חוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה) (תיקון – הגשת רשימה על ידי סיעה או מפלגה), התשפ"ג–2022; פ/250/25, הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – הקלת התנאים במתן הלוואה לרכישת דירה), התשפ"ג–2022; פ/197/25, הצעת חוק בדבר סמכויות להשבת פליטים שהשבתם לא מהווה סכנה, התשפ"ג–2022; פ/193/25, הצעת חוק חסינות חיילי צה"ל באירועים מבצעיים, התשפ"ג–2022; פ/223/25, הצעת חוק להגנה על חיילי צה"ל וגורמים ישראלים אחרים מתלונות שווא של הרשות הפלסטינית, התשפ"ג–2022; פ/228/25, הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון – קנס חובה בעקבות הרשעה בגין עבירות טרור), התשפ"ג–2022; פ/233/25 – הצעת חוק הדחת נציג ציבור התומך במאבק מזוין נגד מדינת ישראל (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2022; פ/160/25, הצעת חוק הכנסת (תיקון – חובת התייצבות בפני ועדות הכנסת), התשפ"ג–2022; פ/317/25, הצעת חוק להנצחת מורשת המחתרות, התשפ"ג–2022; פ/390/25, הצעת חוק העונשין (תיקון – הגדרת סוכן חוץ), התשפ"ג–2022; הצעת חוק העונשין (תיקון – הגדרת סוכן חוץ), התשפ"ג–2022; פ/4614/25, הצעת חוק זיכרון השואה והגבורה – יד ושם (תיקון – זיכרון גבורת היהודים שהצילו את בני עמם), התשפ"ד–2024; פ/4897/25, הצעת חוק עיטור הפציעה הקרבית, התשפ"ה–2024; פ/4780/25, הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – מענק לכיסוי הוצאות בלידת בית), התשפ"ד–2024; פ/3337/25, הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (מכשירים רפואיים מיוחדים), התשפ"ג–2023; פ/4682/25, הצעת חוק ייסוד כיתות כוננות ביישובים, התשפ"ד–2024; פ/4645/25, הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון – קיצור תקופת הצינון למנהל כללי), התשפ"ד–2024; פ/4638/25, הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים וחמש, התשפ"ד–2024; פ/4529/25, הצעת חוק התאמות בבחינות רישוי מקצועיות לחיילי מילואים (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024; פ/4029/25, הצעת חוק פיצויי פיטורים (תיקון – התפטרות בזמן מלחמת חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ"ד–2023; פ/3855/25, הצעת חוק תגמול ספורטאים בעלי דירוג עולמי, התשפ"ג–2023; פ/3920/25, הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (ניכוי סכומים שהוצאו לצורך טיפול בילד), התשפ"ג–2023; פ/120/25, הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – העברת שירותי הגמילה לתוספת השנייה), התשפ"ג–2022; פ/3529/25, הצעת חוק צעירים חסרי עורף משפחתי, התשפ"ג–2023; פ/3352/25, הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון – פיקוח טכנולוגי להבטחת קיומו של צו הגנה והערכת מסוכנות – הוראת שעה), התשפ"ג–2023; פ/3089/25, הצעת חוק איסור לכידת בעלי חיים באמצעות מלכודות, התשפ"ג–2023; פ/3064/25, הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (שינוי הקריטריונים ליישוב מוטב), התשפ"ג–2023; פ/3043/25, הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון – היעדרות בשל אשפוז פג), התשפ"ג–2023; פ/2976/25, הצעת חוק בינוי ופינוי של אזורי שיקום (כפר שלם), התשפ"ג–2023; פ/2599/25, הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (שינוי הקריטריונים ליישוב מוטב), התשפ"ג–2023; פ/2507/25, הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון – היעדרות בעקבות פגיעה בעבירת מין או אלימות חמורה), התשפ"ג–2023; פ/1900/25, הצעת חוק איסור שימוש ברכב ממשלתי לשר וסגן שר ביום המנוחה השבועי ובחג, התשפ"ג–2023; פ/1710/25, הצעת חוק הארכת השעיה של עובד המדינה ופיטורים של עובד הוראה לשם הגנה על קטין או חסר ישע (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023; פ/1234/25, הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון – סוף שבוע ארוך), התשפ"ג–2023; פ/1243/25, הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון – הפחתת תקציב או תמיכה בשל פעילות נגד עקרונות המדינה של עובד או נושא משרה), התשפ"ג–2023; פ/1190/25, הצעת חוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים) (תיקון – מתן עדות שלא בפני הנאשם בעבירת נטילת דמי חסות), התשפ"ג–2023; פ/1227/25 – הצעת חוק גוש אריאל, התשפ"ג–2023; פ/1224/25, הצעת חוק גוש מערב השומרון, התשפ"ג–2023; פ/1222/25, הצעת חוק גוש מרכז בנימין, התשפ"ג–2023; פ/1193/25, הצעת חוק חברון ובנותיה, התשפ"ג–2023; פ/1216/25, הצעת חוק מעלה אדומים, התשפ"ג–2023; פ/1223/25, הצעת חוק גוש לב השומרון, התשפ"ג–2023; פ/1221/25, הצעת חוק גוש מודיעין, התשפ"ג–2023; פ/1184/25, הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – ביטול סעיפים 7א ו-42א(ג)); פ/1181/25, הצעת חוק העונשין (תיקון – עונש מוות למחבלים), התשפ"ג–2023; פ/1179/25, הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – איסור תמיכה בטרור), התשפ"ג–2023; פ/1219/25, הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון – אי-החזרת גופות מחבלים), התשפ"ג–2023; פ/1138/25, הצעת חוק הגנה על הציבור מפני עבריינים שביצעו עבירות אלימות חמורות, התשפ"ג–2023; פ/1070/25, הצעת חוק עמותות חוץ, התשפ"ג–2022; פ/1104/25, הצעת חוק למניעת השתלטות תושבי הרשות הפלסטינית על שטחי C, התשפ"ג–2023; פ/1060/25, הצעת חוק הממשלה (תיקון – ועדת שרים לענייני חקיקה), התשפ"ג–2022; פ/1059/25, הצעת חוק העונשין (תיקון – עבירות אלימות במתחם הר הבית), התשפ"ג–2022; פ/1067/25, הצעת חוק המקרקעין (תיקון – הארכת התקופה לשימוש בכוח נגד הסגת גבול), התשפ"ג–2022; פ/1042/25, הצעת חוק פרס כספי בעבור לכידת מחבל, התשפ"ג–2022; פ/1046/25, הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון – זכות להחזיק בגופות מחבלים לצורכי משא ומתן), התשפ"ג–2022; פ/841/25, הצעת חוק לתיקון פקודת הבנקאות (תקופת צינון למפקח על הבנקים), התשפ"ג–2022; פ/869/25, הצעת חוק איסור הנפת דגל הרשות הפלסטינית, התשפ"ג–2022; פ/882/25, הצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון – פגיעה בזכויות); פ/826/25, הצעת חוק חוזה קבלנות (תיקון – חופש מהעסקה), התשפ"ג–2022; פ/834/25, הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (הזכות לשימור פוריות), התשפ"ג–2022; פ/805/25, הצעת חוק-יסוד: בחירות אזוריות וארציות (תיקוני חקיקה); פ/758/25, הצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון – בחינת סבירות פעולות מבטח, העברת נטל ועיצום כספי), התשפ"ג–2022; פ/761/25, הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – ביטול מענק עבודה מועדפת), התשפ"ג–2022; פ/780/25 הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון – הרחבת זכות העיון לנפגעי עבירות מין), התשפ"ג–2022; פ/787/25, הצעת חוק עובדים זרים (תיקון – היתר להעסקת עובד זר בענף הסיעוד), התשפ"ג–2022; פ/792/25, הצעת חוק-יסוד: הפרדת רשויות (תיקוני חקיקה); פ/811/25, הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון – הגבלת משך זמן החקירה המשטרתית), התשפ"ג–2022; פ/819/25, הצעת חוק-יסוד: חופש העיסוק (תיקון – החלת חוק היסוד על אזרחי ישראל ותושבי קבע בלבד); פ/822/25, הצעת חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (תיקון – זכויות חשודים), התשפ"ג–2022; פ/756/25, הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון – זכויות נפגעי פעולות איבה), התשפ"ג–2022; פ/722/25, הצעת חוק גוש מנשה, התשפ"ג–2022; פ/733/25, הצעת חוק גוש עציון, התשפ"ג–2022; פ/735/25, הצעת חוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם (תיקון – פיצויים ללא הוכחת נזק), התשפ"ג–2022; פ/684/25, הצעת חוק ירושלים ובנותיה, התשפ"ג–2022; פ/738/25, הצעת חוק הממשלה (תיקון – דיווח שר בדבר אי-התקנת תקנות במועד), התשפ"ג–2022; פ/686/25, הצעת חוק החלת דיני הקרקעות והתכנון והבנייה הישראליים ביהודה והשומרון, התשפ"ג–2022; פ/739/25, הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – פסילת רשימת מועמדים או אדם המועמד לבחירות לכנסת בשל תמיכה או העלאה על נס של רוצחי יהודים); פ/714/25, הצעת חוק עקרונות האסדרה (תיקון – פקיעת אסדרה), התשפ"ג–2022; פ/693/25, הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (שינוי מדרגות המס), התשפ"ג–2022; פ/705/25, הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (תנאי אסיר ביטחוני בבתי הסוהר), התשפ"ג–2022; פ/700/25, הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (ביטול מס בגין זקיפה סלולרית), התשפ"ג–2022; פ/650/25, הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור ממס על תשר), התשפ"ג–2022; פ/679/25, הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הודעה לפני גביית חוב), התשפ"ג–2022; פ/681/25, הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – תקופת צינון במועמדות חבר כנסת או שר למשרת שופט), התשפ"ג–2022; פ/648/25, הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון – היעדרות בעקבות פגיעה בעבירת מין או אלימות חמורה), התשפ"ג–2022; פ/717/25, הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – חינוך ממלכתי חרדי), התשפ"ג–2022; פ/751/25, הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – חובת שידור והקלטת ישיבות, ניהול פרוטוקול ופרסומו), התשפ"ג–2022; פ/652/25, הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (דיווח שנתי או חצי שנתי לסוגי נכסים), התשפ"ג–2022; פ/723/25, הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הכרה בהוצאות טיפול בילדים), התשפ"ג–2022; פ/701/25, הצעת חוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית – סמכויות פקחים) (תיקון – הסמכת פקחים באיגוד ערים לווטרינריה), התשפ"ג–2022; פ/649/25, הצעת חוק למניעת העסקה של עובד הוראה התומך בטרור, התשפ"ג–2022; פ/651/25, הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – איסור שימוש במלכודות דבק ומלכודות רגל, והחלת עבירות באזור יהודה והשומרון), התשפ"ג–2022; פ/516/25, הצעת חוק הירושה (תיקון – שלילת הזכות לירושה), התשפ"ג–2022; פ/584/25, הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון – תביעה נגד מפגע), התשפ"ג–2022; פ/410/25, הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – קביעת מותבים בבית המשפט העליון), התשפ"ג–2022; פ/537/25, הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – הרוב הנדרש למניעת השתתפות בבחירות); פ/525/25, הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – רשות ערעור למדינה על זיכוי אדם בפלילים); פ/544/25, הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – הגבלת זכות העמידה); פ/490/25, הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון – נישואין אזרחיים בשטח שגרירות בישראל), התשפ"ג–2022; פ/343/25, הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (שווי השימוש ברכב או ברדיו טלפון נייד), התשפ"ג–2022; פ/298/25, הצעת חוק העונשין (תיקון – עונש מינימום למצית נכס ציבורי), התשפ"ג–2022; פ/400/25, הצעת חוק לתיקון פקודת המסים (גבייה) (גבייה לפי חוק ההוצאה לפועל), התשפ"ג–2022; פ/347/25, הצעת חוק העונשין (תיקון – הגנת בית מגורים, נכס, בית עסק, משק חקלאי מגודר ורכב), התשפ"ג–2022; פ/4725/25, הצעת חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק) (תיקון – סימון ביצים), התשפ"ד–2024; פ/3770/25, הצעת חוק מחקר ופיתוח בקנאביס למטרות רפואיות, התשפ"ג–2023; פ/3672/25, הצעת חוק עובדים בתעשיית הקנאביס, התשפ"ג–2023; פ/3676/25, הצעת חוק מימון טיפול בקנאביס רפואי לילדים חולי אפילפסיה, התשפ"ג–2023; פ/3675/25, הצעת חוק הפעלת מוקד טלפוני לטיפול בקנאביס רפואי, התשפ"ג–2023; פ/3636/25, הצעת חוק ייצוא קנאביס למטרות רפואיות, התשפ"ג–2023; פ/1146/25, הצעת חוק כלי הירייה (תיקון – זכאות לרישיון כלי ירייה למי ששירת כלוחם וכשוטר), התשפ"ג–2023; פ/829/25, הצעת חוק הסכמים קיבוציים (תיקון – אי-תחולה על עובד זר בענף החקלאות), התשפ"ג–2022; פ/771/25, הצעת חוק העסקת עובדי חינוך בגני ילדים באמצעות חוזה אישי (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2022; פ/774/25, הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – התאמת לוח החופשות לימי העבודה במשק), התשפ"ג–2022; פ/796/25, הצעת חוק הגנת השכר (תיקון – הגבלת ניכוי דמי חבר ודמי טיפול מקצועי ארגוני), התשפ"ג–2022; פ/580/25, הצעת חוק עוסק זעיר, התשפ"ג–2022; פ/496/25, הצעת חוק השמירה על המקומות הקדושים (תיקון – חופש הפולחן), התשפ"ג–2022; פ/582/25, הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – שקיפות הליכים משפטיים), התשפ"ג–2022; פ/501/25, הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – ביטול ארגון סטודנטים יציג), התשפ"ג–2022; פ/252/25, הצעת חוק להסדרת רעיית דבורים וייצור דבש, התשפ"ג–2022; פ/171/25, הצעת חוק תכנון משק החלב (תיקון – ביטול החוק), התשפ"ג–2022; פ/181/25 – הצעת חוק הפרטת תאגיד השידור הציבורי הישראלי, התשפ"ג–2022; פ/174/25, הצעת חוק המועצה לייצור ולשיווק של אגוזי אדמה (תיקון – ביטול החוק), התשפ"ג–2022; פ/178/25, הצעת חוק הפרטת גלי צה"ל, התשפ"ג– 2022; פ/241/25, הצעת חוק מכר סיטונאי חקלאי, התשפ"ג–2022; פ/207/25, הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (החרגת בעלי רישיון שימוש בקנבוס רפואי), התשפ"ג–2022; פ/240/25, הצעת חוק ההכרה בענף הפוקר, התשפ"ג–2022; פ/146/25, הצעת חוק יישוב סכסוכי עבודה (תיקון – סכסוך עבודה פוליטי), התשפ"ג–2022; פ/198/25, הצעת חוק מועצת הצמחים (ייצור ושיווק) (תיקון – ביטול מועצת הצמחים), התשפ"ג–2022; פ/119/25, הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – הוספת טיפול בקנבוס למטרות רפואיות לסל שירותי הבריאות), התשפ"ג–2022; פ/57/25, הצעת חוק האגודות העותומניות (רישום ופיקוח), התשפ"ג–2022; פ/14/25, הצעת חוק הסכמים קיבוציים (תיקון – יציגות ארגון עובדים והגנה על הפרט), התשפ"ג–2022; פ/9/25, הצעת חוק לתיקון פקודת הסמים המסוכנים (הגדרת צמח הקנבוס, מדרוג עבירות ועונשים בסם קנבוס), התשפ"ג–2022; פ/51016/25, הצעת חוק לידה שקטה (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2024; פ/5018/25, הצעת חוק העברת אמצעי לחימה רוסיים שנתפסו בלבנון וברשות הפלסטינית לטובת חימוש אוקראינה התשפ"ה–2024; פ/5017/25, הצעת חוק כלי הירייה (תיקון – חימוש אזרחים בנשק ארוך בשעת חירום), התשפ"ה–2024; פ/5022/25, הצעת חוק חימוש כל אדם מכוחות הביטחון המוצב בקו עימות או סמוך אליו, התשפ"ה–2024; פ/5021/25, הצעת חוק תשלומי פיצוי על כניסת מוצרים שאינם סיוע הומניטרי, התשפ"ה–2024; פ/755/25, הצעת חוק הסדרת השימוש בקנאביס למטרות רפואיות, התשפ"ג–2022. בנוסף, על פי סעיף 96(ה)(1), שמם של חברי הכנסת נמחק מהצעות חוק שהיו שותפים להן עם מציעים אחרים. תודה.
היו"ר משה רוט:
תודה רבה.
[הצעת חוק פ/25//4579; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר משה רוט:
חברי הכנסת, אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום. סדרני הכנסת, כל אלה שהוצאו בקריאות, אפשר להחזיר אותם. הנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון – אימון מתמחים), התשפ"ד–2024, של חבר כנסת סימון מושיאשוילי וקבוצת חברי הכנסת. אני מזמין את חבר הכנסת סימון מושיאשוילי להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני, עשר דקות.
סימון מושיאשוילי (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, השרים, מכובדיי כולם, חברים, אני אתחיל בנימה אישית. מניסיוני האישי לפני כ-22 שנה, עת התמחיתי, ההתמחות זו תקופה מאתגרת מאוד. היא נותנת כלים רבים, היא נותנת כלים רבים למתמחֶה, למתמחָה.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
22 שנה זו טלי, זה לא אתה.
סימון מושיאשוילי (ש"ס):
22 שנה, כן. 22 שנה. יחד עם זאת, זאת תקופה מאוד מאתגרת, קשה, ולחלק מהמתמחים אפילו לא נעימה. בהצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון – אימון מתמחים), התשפ"ד–2024, אני מבקש לייעל ולעזור לציבור המתמחים והמתמחות בתחום המשפטים. חברים, כל אחד ואחת שנרשם ולומד את קורס ה-LL.B, תואר ראשון במשפטים, משקיע את מיטב כספו ומרצו במהלך לימודי התואר – לימודי התואר הם בערך שלוש וחצי שנים. להווי ידוע לכם כי בתום תקופת שלוש וחצי השנים, על הסטודנט למשפטים, אדוני, לעבור תקופת התמחות במקצוע. בתקופת ההתמחות, מעבר לכך שהיא חובה, וכמו שציינתי היא חובה בהתאם לחוק, זה מה שהחוק מחייב אותנו, בעצם עורך הדין לעתיד לומד את המקצוע למעשה. כיום יותר מבעבר קיימת בעיה למצוא מקום להתמחות בו. חברים, זה חוק שהוא חברתי מהמעלה הראשונה. חלק מהסטודנטים, אדוני היושב-ראש, לאחר מסע לימודי בן שלוש וחצי שנים נתקעים, ובלית ברירה ממתינים חודשים רבים עד אשר מתפנה משרה. חלקם אף בעלי משפחות. דבר זה גורם להם לעוול וגורם לעוגמת נפש. אנשים שהם בעלי משפחות ממתינים להתמחות. לרוב, כיום עורכי דין שהם בעלי ותק של חמש שנים לפחות מאמנים מתמחה אחד. הסיפה של סעיף 29(ב) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א–1961, קובע כי מי שרשאי להיות מאמן רשאי, באישור הלשכה, לאמן שני מתמחים. האפשרות לאמן שני מתמחים במקביל עשויה לצמצם את אותו המחסור. אלא שהמצב כיום הוא שההמתנה ארוכה מדי למענה מאת לשכת עורכי הדין. הם פשוט לא עונים לפעמים. ההמתנה הזאת מערימה קשיים, והמתמחֶה או המתמחָה נאלצים להמתין.
היו"ר משה רוט:
מה הסיבה להמתנה?
סימון מושיאשוילי (ש"ס):
לא עונים, הם פשוט לא משיבים. הרי כל עורך דין שהוא מעל חמש שנים במקצוע יכול לאמן שני מתמחים בהתאם לחוק. אני כעורך דין רוצה לאמן שניים, נניח; אני שולח בבקשה ללשכת עורכי הדין ופשוט לא מקבל תשובה, וזה מתמסמס. מה שקורה הוא שהמתמחה השני או השנייה פשוט נאלצים לדחות את ההתמחות שלהם בפועל. אני, בתקופת ההתמחות שלי, הייתה לי סייעתא דשמיא, התמחיתי במקום שנהניתי להיכנס אליו. אבל העבודה היא קשה, קשה מאוד, מבוקר עד ערב.
היו"ר משה רוט:
מה הפתרון?
סימון מושיאשוילי (ש"ס):
לכן, חברים, אני מציע בהצעת החוק הזו להגביל את מועד מתן המענה של לשכת עורכי הדין, כך שתינתן תשובה לא יאוחר מ-60 ימים מיום הגשת הבקשה. אני התייעצתי עם עוד אחד מהאנשים המקצועיים, אם תרצה אני אומר לך אחר כך את השם שלו. הוא אומר לי: סימון, תעשה דבר נוסף – תעשה שמעל שמונה שנים במקצוע הוא יוכל לאמן שניים אפילו ללא אישור מלשכת עורכי הדין. ולדימיר מהסיעה שלכם, שתומך בחוק, אמר לי: סימון, אצלנו, אצל רואי החשבון – בין שלושה לחמישה מתמחים.
מיקי לוי (יש עתיד):
אבל אני רוצה להגיד לך משהו.
סימון מושיאשוילי (ש"ס):
אתה מבין את האבסורד הזה? הם יכולים לסרב. שיסרבו לבקשה, אין שום בעיה. אין שום בעיה לסרב, אני לא מחייב אותם לאשר. אבל שייתנו תשובה.
מיקי לוי (יש עתיד):
לעיתים אותו עורך דין – למה זה ככה? כי לעיתים אותו עורך דין לא היה במקצוע נגיד שנתיים או שלוש, ואז הצטרף, ואז אין לו את הזמן המתאים. הצעתי: תשאיר את זה ככה, אני תומך. תשאיר את זה 60 יום, זה אחלה. לא צריך אוטומטית.
סימון מושיאשוילי (ש"ס):
כן, 60 יום. אני משאיר את זה. משאיר. מאה אחוז. תודה רבה לכם, חברים.
היו"ר משה רוט:
תודה רבה. אני מזמין את שר המשפטים חבר הכנסת יריב לוין להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. בבקשה, אדוני.
שר המשפטים יריב לוין:
תודה רבה. אדוני היושב-ראש, השרים, חברות וחברי הכנסת, אני רוצה להודות לחברי חבר הכנסת סימון מושיאשוילי. תודה רבה לך על הצעת חוק טובה, צודקת. אני חושב שהיא הוסברה כאן, ואין צורך לחזור על הדברים. בעיניי, בכלל, המצב שההתמחות נמשכת שנה וחצי – ההתמחות הועלתה לפני כמה שנים לשנה וחצי, דבר לא מוצדק על פניו – ומעבר להרבה עיוותים שהוא יצר, הוא יצר גם מצב שבו בו-בזמן, למעשה, שני מחזורים צריכים להתמחות ביחד, כך שצריך בחלק מפרקי הזמן כפול מקומות התמחות. הדבר הזה יוצר קושי גדול למתמחים למצוא מקומות התמחות. אני מקווה שאחרי שבהוראת שעה קיצרנו את ההתמחות לשנה, נוכח אירועי המלחמה, נוכל בסופו של עניין להפוך את זה להסדר קבוע, בדיוק כמו שהיה במשך שנים ארוכות עד שנת 2017. אבל עד אז אני חושב שיש צורך לנסות לסייע למתמחים היכן שאפשר במציאת מקומות התמחות. חלק מהדרכים להגדיל את אפשרויות ההתמחות זה האפשרות של מאמן לאמן יותר מאשר מתמחה אחד, אלא שבעניין הזה, שוב, כמו בהרבה דברים אחרים, לשכת עורכי הדין, שתיארתי קודם מקצת מאופן פעולתה, במקום לטפל במה שצריך ולתת שירות כפי שצריך, עושה דברים אחרים; בין היתר, פרק זמן בלתי סביר לחלוטין לוקח כאשר מוגשת בקשה של מאמן לאמן שני מתמחים במקביל. ההצעה שמובאת כאן מציעה לתחום את פרק הזמן הזה ל-60 ימים. היא בוודאי נכונה, היא בוודאי צודקת. אני מוכרח לומר, אדוני היושב-ראש, שאני בכלל לא בטוח שלא יהיה נכון אפילו לקצר את פרק הזמן הזה עוד יותר. אני בטוח שהנושא הזה ייבדק לעומק בוועדת החוקה. לפיכך אני שמח ומברך על הצעת החוק. הממשלה מציעה לתמוך בהצעת החוק בקריאה הטרומית. המשך הליכי החקיקה יהיו בתיאום עם משרד המשפטים. אני שוב מברך אותך על הצעה טובה, בעניין שלמען האמת היית מצפה שעם קצת רצון טוב ייפתר בחיי היום-יום בכלל בלי צורך להביא אותו לחקיקה, אבל זה המצב, ואנחנו נשתדל לסייע גם בעניין הזה.
היו"ר משה רוט:
זה אפילו מוזר.
שר המשפטים יריב לוין:
כן. אנחנו נעשה מאמץ, מאחר שזה המצב, לסייע למתמחים עד כמה שביכולתנו. מכאן אני כמובן קורא לכנסת לתמוך בהצעת החוק. תודה.
היו"ר משה רוט:
תודה רבה, אדוני השר. להצעת החוק הוגשה התנגדות. חבר הכנסת לפיד, יושב-ראש האופוזיציה, בבקשה.
יאיר לפיד (יש עתיד):
אדוני שר המשפטים, במה בשם אלוהים אתם מתעסקים? אתמול קברנו ארבעה חיילים. שני אזרחים נהרגו בנהריה. כל יום מתים חיילים. במה אתם מתעסקים, בלהחזיר את ההפיכה המשפטית? זה מה שאנחנו צריכים עכשיו? במה? ומי מנהל אתכם? היום משפחת רבין ביקשה שלא נעשה יום חגיגי לזכר רבין פה בכנסת – לא נעשה. אבל היום זה היום שבו – – –
קריאה:
– – – איך זה יכול להיות חגיגי – – –
יאיר לפיד (יש עתיד):
יום הציון לזכרו של יצחק רבין.
טלי גוטליב (הליכוד):
זה לא יום חגיגי, זה יום חשוב.
קריאה:
לא, אבל זה איך זה יכול להיות חגיגי – – –
יאיר לפיד (יש עתיד):
מאה אחוז, יום אבל. תבחרו את הביטוי.
ניסים ואטורי (הליכוד):
הפעם הוא לא חגיגי.
היו"ר משה רוט:
חברים, חברים, אין צורך.
יאיר לפיד (יש עתיד):
תבחרו את הביטוי. לפני שלוש שנים, ביום השנה לרבין, עמדתי פה ואמרתי: צאצאיו האידיאולוגיים של יגאל עמיר נמצאים בכנסת. כל הכנסת רתחה, והיום צאצאיו האידיאולוגיים של יגאל עמיר מנהלים את ממשלת ישראל. זוהי האמת. ועוד מדברים – כבר שלושה ימים חזרו למשפט "אכיפה בררנית". אתם יודעים איפה יש אכיפה בררנית? כשיש צו גיוס אחד שמגיע לבני ברק וצו גיוס שני שמגיע למודיעין. אז יש אכיפה בררנית במדינת ישראל. זה המקום היחיד שיש אכיפה בררנית במדינת ישראל, שיש בו אפליה אמיתית בין אזרח לאזרח, בין דם לדם. זו האכיפה הבררנית היחידה. לא רק שהכנסתם את הכהניסטים לממשלה, הם מנהלים את החיים שלכם. איך הליכודניקים לא מתביישים? איך הש"סניקים לא מתביישים? במה אתם מתעסקים? חיילים נהרגים כל יום. במה בשם אלוהים אתם מתעסקים? תודה רבה.
היו"ר משה רוט:
תודה רבה.
ניסים ואטורי (הליכוד):
מאז שגידלת זקן התחלת לדבר בשם אלוהים.
דבי ביטון (יש עתיד):
– – –
היו"ר משה רוט:
סליחה, חברים. המציע, חבר הכנסת מושיאשוילי, אתה רוצה להשיב? אתה רוצה להשיב מהצד? זה אפשרי.
קריאה:
מה ההצעה, שזה יהיה שנה?
היו"ר משה רוט:
מה ההצעה? לעזור למתמחים. לאפשר יותר מתמחים.
טלי גוטליב (הליכוד):
לא, ההצעה היא שלבקשה לאמן מתמחים תינתן מייד תשובה – – – במשך 60 יום. שהתשובה של הלשכה לאמן מתמחה תהיה תוך 60 יום – – – שנה לא מאשרים – – –
סימון מושיאשוילי (ש"ס):
עליתי רק להודות לכל מי שתומך. ראש האופוזיציה חבר הכנסת לפיד, אין קשר להפיכה משטרית, זה בסך הכול לעזור לסטודנט או סטודנטית להתקבל להתמחות, שכל עורך דין שכבר עובד יותר מחמש שנים יוכל לאמן שני מתמחים. זה הכול.
דבי ביטון (יש עתיד):
למה אתה חושב שיכולים להיות שניים? אני הייתי מאמנת של ארבעה אנשים, אחד-אחד, אבל כשאתה לוקח אחד, יש לך את האפשרות – – –
היו"ר משה רוט:
החוק מאפשר שניים.
סימון מושיאשוילי (ש"ס):
אז אני רוצה להודות לכל מי שתומך בחוק החברתי הזה. זה חוק שעושה טוב, טוב מאוד, לסטודנט ולסטודנטית.
דבי ביטון (יש עתיד):
– – – להוריד את הרמה.
היו"ר משה רוט:
תודה רבה. חברי הכנסת, עוברים להצבעה על הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון – אימון מתמחים), התשפ"ד–2024. ההצבעה תהיה שמית. מזכירות הכנסת, נא לקרוא בשמות חברי הכנסת שרוצים להצביע, בבקשה. הצבעה שמית
סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:
(קוראת בשמות חברי הכנסת)
משה אבוטבול– בעד
יולי יואל אדלשטיין– אינו נוכח
אמיר אוחנה– אינו נוכח
ינון אזולאי– בעד
גדי איזנקוט– אינו נוכח
ישראל אייכלר– אינו נוכח
דן אילוז– בעד
ואליד אלהואשלה– אינו נוכח
קארין אלהרר– אינה נוכחת
זאב אלקין– בעד
משה ארבל– אינו נוכח
יעקב אשר– אינו נוכח
אביחי אברהם בוארון– בעד
אוריאל בוסו– אינו נוכח
מישל בוסקילה– אינו נוכח
דבי ביטון– אינה משתתפת בהצבעה
מיכאל מרדכי ביטון– אינו נוכח
דוד ביטן– אינו נוכח
בועז ביסמוט– אינו נוכח
ולדימיר בליאק– אינו משתתף בהצבעה
מירב בן ארי– אינה נוכחת
רם בן ברק– אינו נוכח
איתמר בן גביר– אינו נוכח
אברהם בצלאל– בעד
אליהו ברוכי– אינו נוכח
ניר ברקת– בעד
ששון ששי גואטה– בעד
טלי גוטליב– בעד
מאי גולן– אינה נוכחת
יואב גלנט– אינו נוכח
גילה גמליאל– אינה נוכחת
בנימין גנץ– אינו נוכח
משה גפני– אינו נוכח
סימון דוידסון– אינו נוכח
אבי דיכטר– בעד
גלית דיסטל אטבריאן– אינה נוכחת
אלי דלל– בעד
שלום דנינו– בעד
אריה מכלוף דרעי– אינו נוכח
עמית הלוי– בעד
שרן מרים השכל– בעד
ניסים ואטורי– בעד
מיכל מרים וולדיגר– בעד
יצחק שמעון וסרלאוף– אינו נוכח
יאסר חוג'יראת– בעד
אימאן ח'טיב יאסין– בעד
ווליד טאהא– אינו נוכח
בועז טופורובסקי– אינו נוכח
משה טור פז– אינו נוכח
אחמד טיבי– בעד
יוסף טייב– אינו נוכח
אוהד טל– בעד
יעקב טסלר– אינו נוכח
חילי טרופר– אינו נוכח
אלמוג כהן– בעד
מאיר כהן– אינו נוכח
מירב כהן– אינה משתתפת בהצבעה
מתן כהנא– אינו נוכח
עופר כסיף– אינו נוכח
אופיר כץ– בעד
ישראל כץ– אינו נוכח
רון כץ– אינו נוכח
יוראי להב הרצנו– אינו נוכח
ירון לוי– אינו נוכח
מיקי לוי– אינו נוכח
יריב לוין– בעד
נעמה לזימי– אינה נוכחת
אביגדור ליברמן– אינו נוכח
יאיר לפיד– אינו נוכח
סימון מושיאשוילי– בעד
טטיאנה מזרסקי– אינה נוכחת
מרב מיכאלי– אינה נוכחת
שלי טל מירון– אינה משתתפת בהצבעה
יונתן מישרקי– בעד
חנוך דב מלביצקי– בעד
ארז מלול– בעד
יוליה מלינובסקי– אינה נוכחת
מיכאל מלכיאלי– אינו נוכח
צגה מלקו– בעד
אבי מעוז– אינו נוכח
שרון ניר– בעד
בנימין נתניהו– אינו נוכח
יואב סגלוביץ'– אינו נוכח
יבגני סובה– בעד
צבי ידידיה סוכות– בעד
משה סולומון– אינו נוכח
לימור סון הר מלך– בעד
אופיר סופר– אינו נוכח
אורית מלכה סטרוק– אינה נוכחת
משה סעדה– בעד
גדעון סער– בעד
מנסור עבאס– אינו נוכח
איימן עודה– אינו נוכח
יוסף עטאונה– בעד
חוה אתי עטייה– בעד
חמד עמאר– בעד
צביקה פוגל– בעד
עודד פורר– אינו נוכח
יצחק פינדרוס– בעד
משה פסל– בעד
יסמין פרידמן– אינה משתתפת בהצבעה
אורית פרקש הכהן– אינה נוכחת
מטי צרפתי הרכבי– אינה נוכחת
אריאל קלנר– בעד
יצחק קרויזר– בעד
גלעד קריב– אינו נוכח
שלמה קרעי– בעד
אליהו רביבו– בעד
משה רוט– בעד
שמחה רוטמן– אינו נוכח
עידן רול– לא משתתף
אפרת רייטן מרום– אינה נוכחת
אלון שוסטר– אינו נוכח
קטי קטרין שטרית– בעד
אלעזר שטרן– אינו משתתף בהצבעה
מיכל שיר סגמן– אינה נוכחת
נאור שירי– אינו נוכח
אושר שקלים– בעד
עאידה תומא סלימאן– אינה נוכחת
פנינה תמנו– אינה נוכחת
היו"ר משה רוט:
מזכירות הכנסת, נא לקרוא בשמות חברי הכנסת שרוצים להצביע.
סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:
(קוראת בשמות חברי הכנסת)
יולי יואל אדלשטיין– אינו נוכח
אמיר אוחנה– אינו נוכח
גדי איזנקוט– אינו נוכח
ישראל אייכלר– אינו נוכח
ואליד אלהואשלה– בעד
קארין אלהרר– אינה נוכחת
משה ארבל– אינו נוכח
יעקב אשר– אינו נוכח
אוריאל בוסו– אינו נוכח
מישל בוסקילה– בעד
מיכאל מרדכי ביטון– אינו נוכח
דוד ביטן– אינו נוכח
בועז ביסמוט– אינו נוכח
מירב בן ארי– אינה נוכחת
רם בן ברק– אינו נוכח
איתמר בן גביר– אינו נוכח
אליהו ברוכי– אינו נוכח
מאי גולן– בעד
יואב גלנט– אינו נוכח
גילה גמליאל– אינה נוכחת
בנימין גנץ– אינו נוכח
משה גפני– אינו נוכח
סימון דוידסון– אינו נוכח
גלית דיסטל אטבריאן– בעד
אריה מכלוף דרעי– אינו נוכח
יצחק שמעון וסרלאוף– אינו נוכח
ווליד טאהא– בעד
בועז טופורובסקי– אינו נוכח
משה טור פז– אינו משתתף בהצבעה
יוסף טייב– בעד
יעקב טסלר– בעד
חילי טרופר– אינו נוכח
מאיר כהן– אינו נוכח
מתן כהנא– אינו נוכח
עופר כסיף– אינו נוכח
ישראל כץ– אינו נוכח
רון כץ– אינו נוכח
יוראי להב הרצנו– אינו נוכח
ירון לוי– אינו נוכח
מיקי לוי– אינו נוכח
נעמה לזימי– אינה נוכחת
אביגדור ליברמן– אינו נוכח
יאיר לפיד– אינו נוכח
טטיאנה מזרסקי– אינה נוכחת
מרב מיכאלי– אינה נוכחת
יוליה מלינובסקי– אינה נוכחת
מיכאל מלכיאלי– אינו נוכח
אבי מעוז– אינו נוכח
בנימין נתניהו– אינו נוכח
יואב סגלוביץ'– אינו נוכח
משה סולומון– אינו נוכח
אופיר סופר– אינו נוכח
אורית מלכה סטרוק– אינה נוכחת
מנסור עבאס– אינו נוכח
איימן עודה– בעד
עודד פורר– אינו נוכח
אורית פרקש הכהן– אינה נוכחת
מטי צרפתי הרכבי– אינה נוכחת
גלעד קריב– אינו נוכח
שמחה רוטמן– בעד
אפרת רייטן מרום– אינה נוכחת
אלון שוסטר– אינו נוכח
מיכל שיר סגמן– אינה נוכחת
נאור שירי– אינו נוכח
עאידה תומא סלימאן– אינה נוכחת
פנינה תמנו– אינה נוכחת
היו"ר משה רוט:
האם יש חברי כנסת שרוצים להצביע ועוד לא הצביעו? האם יש חבר כנסת במליאה שרוצה להצביע? אם כן, תמה ההצבעה. מזכירות הכנסת, נא לסכם. 56 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון – אימון מתמחים) התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה טרומית, ותעבור לדיון בוועדת חוקה חוק ומשפט לצורך הכנתה לקריאה הראשונה.
[הצעת חוק פ/4888/25; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר משה רוט:
נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק אסטרטגיית הביטחון הלאומי, התשפ"ד–2024, של חברי הכנסת גדי איזנקוט ויולי יואל אדלשטיין. אני מזמין את חבר הכנסת גדי איזנקוט להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני, עשר דקות לרשותך.
גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חוק אסטרטגיית ביטחון לאומי הונח יחד עם יושב-ראש ועדת חוץ וביטחון חבר הכנסת יולי אדלשטיין, ומהווה בעיניי צורך חיוני להבטחת הביטחון הלאומי של ישראל מול איומים שילכו ויגדלו. הביטחון הוא תעודת הביטוח לחיים במדינת ישראל. באופן מפתיע מעולם לא גובשה תפיסת ביטחון לאומי פורמלית למדינת ישראל. נעשו עבודות, היו הרבה מאוד דיונים; בשורה התחתונה מעולם לא הוגשה תפיסת ביטחון לאומי, לא לכנסת ולא לממשלת ישראל, ואני רואה בזה דבר חשוב מאוד. יחד עם זה, צריך להזכיר את המחשב וההצגה שעשה דוד בן-גוריון כראש ממשלה: באוקטובר 1953 הוא לוקח כמה שבועות אחרי הסמינרים שהוא עשה ב-1947–1948, מגבש תפיסה שנקראת "18 הנקודות של בן-גוריון", ומציג את זה לממשלת ישראל כמסמך שמחזיק כמה דפים. נקודות חשובות מאוד, אבל תפיסת ביטחון זה לא. ראוי להזכיר היום גם את העבודה של דן מרידור, שעמד בראש הוועדה, עשה עבודה רצינית ביותר, גיבש אותה ב-2006 – עבודה שלא הוצגה לממשלה, לכנסת, ואני חושב שזה היה יכול לתרום. במקביל נעשו עבודות גם בשנים האחרונות, שלא הגיעו לכלל מימוש והצגה. כידוע, שלוש המלחמות האחרונות הסתיימו בוועדת חקירה ממלכתית או ממשלתית – ועדת אגרנט ב-1973, ועדת כהן ב-1982, ועדת וינוגרד ב-2006, ומן הסתם תהיה ועדת חקירה גם למלחמה הרביעית. אנחנו צריכים לשאול את עצמנו מה זה אומר. ועדות החקירה הצביעו על הפער ב-Manual, בתפיסה, למדינת ישראל, וגם כשוועדה כזאת תשב יהיה לה קושי להתייחס – אלא להפעיל את הנורמה המקובלת ואת השכל הישר. עיקרי החוק בקצרה מדברים על זה שמטרתו היא להתוות כללים ועקרונות מנחים לממשלת ישראל, שהיא המפקדה העליונה של צה"ל לגיבוש אסטרטגיית ביטחון לאומי. מי שיגבש את זה עבור הממשלה הוא המטה לביטחון לאומי, שיעשה את זה יחד עם המשרדים הרלוונטיים, אני מניח – משרד הביטחון, חוץ, אוצר, ביטחון לאומי, תשתיות, אולי אפילו חינוך ומשרדים נוספים – מתוך הבנה שביטחון לאומי של מדינה הוא לא רק ביטחון – ביטחון לאומי של מדינה הוא מרכיבים נוספים שמבטיחים את העוצמה שלה ואת היכולת של המדינה להגן על האינטרסים הלאומיים שלה. במסגרת העבודה אני הצעתי שהממשלה תאשר. ועדת השרים הנחתה, באישור להצעה, שזה יהיה באישור הקבינט – נראה לי בסדר, נראה לי הגיוני, כך שבקריאה ראשונה זה יתוקן, ובהצעה המתוקנת יהיה כתוב שהקבינט יאשר את אסטרטגיית הביטחון הלאומי 150 ימים מכינון הממשלה. כמובן שהכוונה היא להחיל את זה מהממשלה הבאה, ויש מספיק זמן לעשות עבודות. באופן אישי אני יכול לומר שאני עוסק בזה ב-25 השנים האחרונות. עת התמניתי ב-1999 למזכירו הצבאי של ראש הממשלה ושר הביטחון כחבר פורום מטכ"ל, חבר ור"ש וחבר בדיונים שהיו שם. ראיתי תוך פרק זמן קצר את הפער הענק שנוצר ביכולת ליצור שפה משותפת בתוך המפקדה העליונה ובין המפקדה העליונה לבין מי שאמור להוציא אותה לפועל. הדבר הבא הוא חוסר היכולת לקיים חשיבה ארוכת טווח, שמחזקת את הביטחון הלאומי, וכמצפן לכל מי שמחזק את הביטחון הלאומי של ישראל. בשורה התחתונה אני חושב שזה חוק שאין בו שום פוליטיקה. הוא לא בא להגדיר מהי תפיסת הביטחון הלאומי, אלא את העובדה שחייבת להיות תפיסה כזו, שתבטא מחשבה מעמיקה מאוד, תבטא תכנון מעמיק מאוד וקווים מנחים לפעולה, שאני מקווה שיעסקו בה טובי האנשים במדינת ישראל – כך צריך להיות. לסיום: 77 שנים אחרי קום המדינה, אחרי הסמינרים שעשה ראש הממשלה הראשון דוד בן-גוריון, שהניח את האדנים לתפיסת הביטחון הלאומי, שנשענה גם על התפיסה של זאב ז'בוטינסקי, אני חושב שראוי שכנסת ישראל תאשר את החוק הזה, ושהחוק הזה יקודם בפרק זמן קצר, משום שהוא חיוני לביטחון הלאומי. אני רוצה לסיים שוב בהערכה על שיתוף הפעולה – השותפות שלך – של יושב-ראש הוועדה, ועדת חוץ וביטחון, יולי אדלשטיין; של חברי הוועדה, ששמעו והעירו במעלה הדרך; ושל חברי המטה לביטחון לאומי, שהיו שותפים והביאו את הערותיהם. אני מבקש מהכנסת לאשר את החוק הזה. תודה.
היו"ר משה רוט:
תודה רבה, אדוני, תודה רבה. אני מזמין את השרה מירי רגב להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. בבקשה.
שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב:
אני משיבה על הצעת החוק הזאת בשם משרד הביטחון, כמובן, בהקשר להצעת חוק האסטרטגיה, הביטחון הלאומי, של חברי הכנסת גדי איזנקוט ויולי אדלשטיין. ההצעה מבקשת לגבש אסטרטגיית ביטחון לאומי לטובת שיפור המוכנות הלאומית והתיאום בין גופי הביטחון, אשר תיעשה על ידי המל"ל ובאישור הקבינט. לאחר שהונחה הצעה זאת בפני הממשלה, לאחר שדנו עליה, הם החליטו שנכון לאשר את ההצעה הזאת ולגבש נייר מדיניות המפרט את אסטרטגיית הביטחון הלאומי של מדינת ישראל, ולעדכנו בכל שנת תקציב. בנוסף, ההצעה תתקן את חוק המל"ל, כך שיתווסף למל"ל תפקיד נוסף – לעמוד בראש עבודת המטה לגיבוש אסטרטגיית הביטחון הלאומי, וכן להתייחס לאסטרטגיית הביטחון הלאומי בהערכת המצב השנתית, שהמל"ל מכין ומגיש לקבינט. בוועדת שרים לענייני חקיקה שהתקיימה ביום ראשון הוחלט לתמוך בהצעת החוק הזאת. כמובן שהצעת החוק הזאת תתגבש יחד עם המציעים. הצעה זו היא הצעה חשובה, היא החלטה טובה. יולי, בוודאי בשנה האחרונה אנחנו רואים לפעמים את חוסר התיאום שיש בין גורמי הביטחון השונים; אנחנו רואים גם שלא תמיד העמדות המקצועיות של גורם אחד מקובלות על עמדה מקצועית של גורם אחר, ונכון להביא לקבינט איזושהי הצעה מגובשת. דרך אגב, כחברת קבינט לא רק בשנה הזאת אני חושבת שנכון להשאיר את עמדת הגורמים המקצועיים – קרי שב"כ, מוסד, אמ"ן רח"ט מחקר, צה"ל – ובנוסף לזה להביא הצעה שמגבשת את ההצעות כולן בהתאם לעבודת מטה שנעשתה, וזאת כדי למנוע מצב שהקבינט לא ישמע את הצעת הגורמים המקצועיים עצמם – כי אחת הבעיות שעלו ב-7 באוקטובר היא שלא שמענו את עמדות הגורמים, או ששמענו אותם בחלקיות. ודאי שההצעה הזאת, בוודאי אחרי שהקבינט מאשר אותה, צריכה לבוא לוועדת החוץ והביטחון, ועדת המשנה, שגם היא מן הסתם מעודכנת, אם לא בכל המידע, לפחות בחלק מהמידע. אני חושבת ש-7 באוקטובר שם את כל מערכת הביטחון כולה במציאות אחרת, ובוודאי את ועדת החוץ והביטחון, ולכן אני חושבת שהצעה כזאת היא הצעה טובה, היא הצעה נכונה, טוב שוועדת השרים אישרה אותה, ואני בטוחה שההצעה הזאת תוסיף יותר לשילוב המערכות ולביטחון מדינת ישראל. תודה רבה לך ולגדי.
היו"ר משה רוט:
תודה רבה, גברתי השרה. יש מתנגד? חבר הכנסת טור פז, בבקשה.
משה טור פז (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מבקש להתנגד להצעת החוק הזאת של חברי הכנסת איזנקוט ואדלשטיין – לא בגלל שהיא לא טובה. היא בעיניי הצעה טובה מאוד, חשובה, אבל חסר בה משהו. אני חושב שחסרה בה ספקנות. אני חושב שבימים אלו יש לנו אתגר גדול, לעורר ספק, ואני רוצה להדגים את זה מהימים האחרונים. לאחרונה אנחנו מגלים שספקנות היא מידה מגונה. שמענו את דבריו של מי שאחראי לתקשורת החופשית בישראל, ואני רוצה לצטט לכם דברים שלו. שימו לב: "ראש ממשלה לא מקדים ולא מאחר לישיבה – הוא תמיד מגיע בזמן, וכשהוא מגיע, הישיבה מתחילה. ראש ממשלה לא משתף פעולה עם מדליפים וגם לא מדליף – הוא משיג מודיעין מכל מקור אפשרי", חבר הכנסת איזנקוט, "כדי להבטיח את ביטחון המדינה ופועל בקור רוח ובשיקול דעת לקידום האינטרסים של מדינת ישראל בכל דרך. ראש ממשלה לא פועל נגד שומרי הסף ולא פוגע בדמוקרטיה – הוא התגלמות הדמוקרטיה ורצון הבוחר, והוא מבטיח את יציבות השלטון אל מול אותם 'שומרי סף' בעיני עצמם שחושבים שהם עליונים על רצון העם". אדוני היושב-ראש, ב-13 באפריל 1655, אחרי שהפרלמנט של צרפת לקח לעצמו סמכויות יתר, עמד המלך לואי ה-14 ואמר משפט שנחקק בהיסטוריה: "המדינה זה אני". אז לפי שלמה קרעי, "המדינה זה אני". דרך אגב, מה המשמעות? המלך תמיד מגיע בזמן. מה זה אומר? לפי שלמה קרעי יש שעון גריניץ' ויש שעון נתניהו. אם נתניהו הגיע עכשיו, זה הזמן. בעיני קרעי, נתניהו לא יכול להדליף. הרי מלך ההדלפות והנדסת התודעה, האיש שמדליף הכול בשם "גורם מדיני בכיר", לא יכול להדליף. הוא לא פועל נגד שומרי הסף, הוא לא פוגע בדמוקרטיה, הוא התגלמות הדמוקרטיה, אבל בואו: אסון הכרמל, אסון מירון, יוקר המחיה, המצב הביטחוני, 7 באוקטובר – הכול בסדר, זה לא קשור. אז לי יש מודל אחר, שלמה קרעי. הרב עמיטל, רבי ומורי, היה אומר לנו כשהוא רצה לעורר ספקנות: אל תהיו עמיטלים קטנים, אני לא רוצה לגדל אתכם כמוני, תציגו חשבון נפש. אז כל מה שאמר שלמה קרעי זה הקונספציה של 7 באוקטובר. אני חושב, חברי הכנסת איזנקוט ואדלשטיין, שההצעה שלכם היא חשובה מאוד. אני אתמוך בה, ואני מקווה שהיא תעורר בדל ספקנות בקרב אלה שאומרים "ביבי הוא המלך". תודה.
היו"ר משה רוט:
מישהו מהמציעים רוצה להשיב? אין צורך. חבר הכנסת אדלשטיין, רוצה להשיב? אין צורך. חברי הכנסת, אם כן, נעבור להצבעה על הצעת חוק אסטרטגיית הביטחון הלאומי, התשפ"ד–2024. ההצבעה תהיה שמית. מזכירות הכנסת, נא לקרוא בשמות חברי הכנסת. הצבעה שמית
סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:
(קוראת בשמות חברי הכנסת)
משה אבוטבול– אינו נוכח
יולי יואל אדלשטיין– בעד
אמיר אוחנה– אינו נוכח
ינון אזולאי– אינו נוכח
גדי איזנקוט– בעד
ישראל אייכלר– אינו נוכח
דן אילוז– אינו נוכח
ואליד אלהואשלה– אינו נוכח
קארין אלהרר– בעד
זאב אלקין– אינו נוכח
משה ארבל– אינו נוכח
יעקב אשר– אינו נוכח
אביחי אברהם בוארון– אינו נוכח
אוריאל בוסו– אינו נוכח
מישל בוסקילה– אינו נוכח
דבי ביטון– בעד
מיכאל מרדכי ביטון– בעד
דוד ביטן– אינו נוכח
בועז ביסמוט– אינו נוכח
ולדימיר בליאק– בעד
מירב בן ארי– אינה נוכחת
רם בן ברק– בעד
איתמר בן גביר– אינו נוכח
אברהם בצלאל– אינו נוכח
אליהו ברוכי– אינו נוכח
ניר ברקת– אינו נוכח
ששון ששי גואטה– אינו נוכח
טלי גוטליב– אינה משתתפת בהצבעה
מאי גולן– אינה נוכחת
יואב גלנט– אינו נוכח
גילה גמליאל– אינה נוכחת
בנימין גנץ– בעד
משה גפני– אינו נוכח
סימון דוידסון– בעד
אבי דיכטר– אינו נוכח
גלית דיסטל אטבריאן– אינה נוכחת
אלי דלל– אינו נוכח
שלום דנינו– אינו נוכח
אריה מכלוף דרעי– אינו נוכח
עמית הלוי– אינו נוכח
שרן מרים השכל– אינה נוכחת
ניסים ואטורי– אינו נוכח
מיכל מרים וולדיגר– אינה נוכחת
יצחק שמעון וסרלאוף– אינו נוכח
יאסר חוג'יראת– אינו נוכח
אימאן ח'טיב יאסין– אינה נוכחת
ווליד טאהא– אינו נוכח
בועז טופורובסקי– אינו נוכח
משה טור פז– בעד
אחמד טיבי– אינו נוכח
יוסף טייב– אינו נוכח
אוהד טל– אינו נוכח
יעקב טסלר– בעד
חילי טרופר– בעד
אלמוג כהן– אינו נוכח
מאיר כהן– בעד
מירב כהן– בעד
מתן כהנא– בעד
עופר כסיף– אינו נוכח
אופיר כץ– בעד
ישראל כץ– אינו נוכח
רון כץ– בעד
יוראי להב הרצנו– בעד
ירון לוי– בעד
מיקי לוי– בעד
יריב לוין– אינו נוכח
נעמה לזימי– בעד
אביגדור ליברמן– בעד
יאיר לפיד– בעד
סימון מושיאשוילי– אינו נוכח
טטיאנה מזרסקי– בעד
מרב מיכאלי– אינה נוכחת
שלי טל מירון– בעד
יונתן מישרקי– אינו נוכח
חנוך דב מלביצקי– אינו נוכח
ארז מלול– אינו נוכח
יוליה מלינובסקי– בעד
מיכאל מלכיאלי– אינו נוכח
צגה מלקו– אינה נוכחת
אבי מעוז– אינו נוכח
שרון ניר– בעד
בנימין נתניהו– אינו נוכח
יואב סגלוביץ'– בעד
יבגני סובה– בעד
צבי ידידיה סוכות– אינו נוכח
משה סולומון– אינו נוכח
לימור סון הר מלך– אינה נוכחת
אופיר סופר– אינו נוכח
אורית מלכה סטרוק– אינה נוכחת
משה סעדה– אינו נוכח
גדעון סער– אינו נוכח
מנסור עבאס– אינו נוכח
איימן עודה– אינו נוכח
יוסף עטאונה– אינו נוכח
חוה אתי עטייה– אינה נוכחת
חמד עמאר– בעד
צביקה פוגל– אינו נוכח
עודד פורר– אינו נוכח
יצחק פינדרוס– אינו נוכח
משה פסל– בעד
יסמין פרידמן– בעד
אורית פרקש הכהן– בעד
מטי צרפתי הרכבי– בעד
אריאל קלנר– אינו נוכח
יצחק קרויזר– אינו נוכח
גלעד קריב– אינו נוכח
שלמה קרעי– אינו נוכח
אליהו רביבו– אינו נוכח
משה רוט– בעד
שמחה רוטמן– בעד
עידן רול– בעד
אפרת רייטן מרום– בעד
אלון שוסטר– בעד
קטי קטרין שטרית– אינה נוכחת
אלעזר שטרן– בעד
מיכל שיר סגמן– בעד
נאור שירי– בעד
אושר שקלים– אינו נוכח
עאידה תומא סלימאן– אינה נוכחת
פנינה תמנו– בעד
היו"ר משה רוט:
נא לקרוא בשמות חברי הכנסת שוב, אלה שלא הצביעו.
סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:
(קוראת בשמות חברי הכנסת)
משה אבוטבול– אינו נוכח
אמיר אוחנה– אינו נוכח
ינון אזולאי– אינו נוכח
ישראל אייכלר– אינו נוכח
דן אילוז– אינו נוכח
ואליד אלהואשלה– אינו נוכח
זאב אלקין– אינו נוכח
משה ארבל– אינו נוכח
יעקב אשר– אינו נוכח
אביחי אברהם בוארון– אינו נוכח
אוריאל בוסו– אינו נוכח
מישל בוסקילה– אינו נוכח
דוד ביטן– אינו נוכח
בועז ביסמוט– בעד
מירב בן ארי– אינה נוכחת
איתמר בן גביר– אינו נוכח
אברהם בצלאל– אינו נוכח
אליהו ברוכי– אינו נוכח
ניר ברקת– בעד
ששון ששי גואטה– בעד
מאי גולן– אינה נוכח
יואב גלנט– אינו נוכח
גילה גמליאל– אינה נוכחת
משה גפני– אינו נוכח
אבי דיכטר– אינו נוכח
גלית דיסטל אטבריאן– אינה נוכחת
אלי דלל– בעד
שלום דנינו– אינו נוכח
אריה מכלוף דרעי– אינו נוכח
עמית הלוי– אינו נוכח
שרן מרים השכל– אינה נוכחת
ניסים ואטורי– אינו נוכח
מיכל מרים וולדיגר– אינה נוכחת
יצחק שמעון וסרלאוף– אינו נוכח
יאסר חוג'יראת– אינו נוכח
אימאן ח'טיב יאסין– אינה נוכחת
ווליד טאהא– אינו נוכח
בועז טופורובסקי– אינו נוכח
אחמד טיבי– אינו נוכח
יוסף טייב– אינו נוכח
אוהד טל– אינו נוכח
אלמוג כהן– אינו נוכח
עופר כסיף– אינו נוכח
ישראל כץ– אינו נוכח
יריב לוין– בעד
סימון מושיאשוילי– אינו נוכח
מרב מיכאלי– אינה נוכחת
יונתן מישרקי– אינו נוכח
חנוך דב מלביצקי– אינו נוכח
ארז מלול– אינו נוכח
מיכאל מלכיאלי– אינו נוכחת
צגה מלקו– אינה נוכחת
אבי מעוז– אינו נוכח
בנימין נתניהו– אינו נוכח
צבי ידידיה סוכות– אינו נוכח
משה סולומון– אינו נוכח
לימור סון הר מלך– אינה נוכחת
אופיר סופר– אינו נוכח
אורית מלכה סטרוק– אינה נוכחת
משה סעדה– אינו נוכח
גדעון סער– אינו נוכח
מנסור עבאס– אינו נוכח
איימן עודה– אינו נוכח
יוסף עטאונה– אינו נוכח
חוה אתי עטייה– אינה נוכחת
צביקה פוגל– אינו נוכח
עודד פורר– אינו נוכח
יצחק פינדרוס– אינו נוכח
אריאל קלנר– אינו נוכח
יצחק קרויזר– אינו נוכח
גלעד קריב– אינו נוכח
שלמה קרעי– אינו נוכח
אליהו רביבו– אינו נוכח
קטי קטרין שטרית– אינה נוכחת
אושר שקלים– אינו נוכח
עאידה תומא סלימאן– אינה נוכחת
היו"ר משה רוט:
האם יש חברי כנסת במליאה שרוצים להצביע ועוד לא הצביעו? אם כן, תמה ההצבעה. מזכירות הכנסת, נא לסכם.
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
לא, לא, סליחה, אני פה. בעד.
סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:
(קוראת בשם חברת הכנסת)
קטי קטרין שטרית– בעד
היו"ר משה רוט:
מזכירות הכנסת, נא לסכם. 49 בעד. אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק אסטרטגית הביטחון הלאומי, התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה הטרומית, ותבוא לדיון בוועדת החוץ והביטחון לצורך הכנתה לקריאה הראשונה.
[הצעת חוק פ/1688/25; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר משה רוט:
נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי (תיקון – שוויון ברוח עקרונות הכרזת העצמאות של מדינת ישראל), של חבר הכנסת חמד עמאר וקבוצת חברי הכנסת. אני מזמין את חבר הכנסת חמד עמאר להציג את הצעת החוק, בבקשה, אדוני. בבקשה, עשר דקות לרשותך.
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק שאני מביא עכשיו – תיקון חוק הלאום והוספת עקרון השוויון לפי מגילת העצמאות. במגילת העצמאות נאמר: המדינה "תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין – – – תבטיח חופש דת, חופש מצפון, לשון, חינוך ותרבות". התיקון הזה שאני מביא, אני לא מצליח להבין למה מתנגדים לחוק הזה. אם אחד יכול לשכנע אותי מה חוק הלאום הוסיף למדינת ישראל, אני מוכן לשמוע. חוץ משסע, סכסוך, עליונות, הוא לא הוסיף שום דבר לאף אחד במדינת ישראל. החוק הזה היה חוק פריימריז, חוק שבא לקדם חברי כנסת, חוק שבא לעזור לאותם חברי כנסת להיבחר שוב לכנסת. ולכן אני מביא את התיקון הזה. אנחנו נוביל עוד תיקון כישראל ביתנו – ביטול חוק הלאום ואימוץ מגילת העצמאות. אם מגילת העצמאות הייתה טובה למדינת ישראל 73 שנים, מה רע במגילת העצמאות? אולי אותם מתנגדים היום להכנסת עקרון השוויון הם יותר חכמים ממייסדי המדינה, אולי הם מבינים יותר ממייסדי המדינה, אולי הם צופים את העתיד יותר ממייסדי המדינה, אבל כל ההתנהגות שלכם היא ההפך ממה שאמרתי. אני לא מצליח להבין למה אני או כל דרוזי אחר מוכן להילחם למען המדינה, למות למען המדינה, אבל לקבל כבוד ושוויון בתוך המדינה לא יכולים לקבל. למה הרוע הזה? למה ההרגשה שאתם נותנים לאותם אנשים שמוכנים לתת הכול למען המדינה? מהתחלת המלחמה, מ-7 באוקטובר, לקחתי על עצמי שאני לא מזכיר את חוק הלאום ולא מעלה את חוק הלאום כאן. לא רציתי לפגוע במורל של אותם חיילים דרוזים, אותם קצינים, שהובילו חיילים או נלחמו בעזה, ונלחמים עכשיו גם בצפון וגם בעזה. אבל אחרי ששמעתי את האלמנה, אשתו של אלוף משנה אחסאן דקסה, שדיברה על חוק הלאום וכמה הוא פגע בה, חוק הלאום, וכמה הוא פוגע בה, וכמה הוא פגע באותם קצינים שמשרתים בצבא, אמרתי: אנחנו כישראל ביתנו נביא את החוק הזה ונוביל את החוק, וגם ננסה לבטל את חוק הלאום. אחד הדברים שמפתיעים אותי – אגיד לכם את האמת, הם לא מפתיעים אותי – מי לא מצביע עם החוק הזה ומתנגד לחוק הזה ולא ייכנס לחוק הזה? אותן מפלגות: ליכוד, ש"ס, יהדות התורה, מפלגתו של בן גביר ושל סמוטריץ', וגם של אחמד טיבי ועוד. אותן מפלגות שמשתפות פעולה כל הזמן ועובדות ביחד הן שמתנגדות עכשיו להצעת החוק שלי, והן שיצביעו נגד הצעת החוק שלי. זה שיתוף הפעולה. אז שיבינו כל מי ששומע אותי, זה שיתוף הפעולה שיש כאן בכנסת. אני רוצה להרגיע – אין לנו שום כוונה בהצעת החוק לפגוע בצביונה היהודי של מדינת ישראל. ההפך הוא הנכון. אני מאוד שמח לחיות במדינת היהודים – ולא, אני מדבר בשמי ובשם כל הדרוזים. כל דרוזי במדינת ישראל שמח לחיות במדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ושמח למות ולהילחם למען מדינת ישראל, כי אם הוא נלחם, הוא עושה את זה לא מתוך חובה. זאת זכות להגן על המדינה שאתה חי בה, ובזה אנחנו נאמנים כעדה הדרוזית. זאת זכות להגן על המדינה שאתה חי בה, ואנחנו מוכנים להגן ולעשות את הכול. אבל אותה קואליציה שמתנגדת לחוק הזה – אם יעלה שר המשפטים יריב לוין ויגיד דבר אחד שחוק הלאום מוסיף מעבר למגילת העצמאות, יכול להיות שאני אשתכנע, אבל אני אומר לכם, הוא לא הוסיף שום דבר. ואם אחד מחברי הכנסת יכול להגיד לי אם הוסיף משהו חוק הלאום למדינת ישראל – הוא רק פגע במדינת ישראל. ואני רוצה להגיד לכם, הרבה חברי כנסת וגם שרים מהקואליציה, מהליכוד ומחוץ לליכוד הגיעו לניחום אבלים אצל העדה הדרוזית. פגשתי אותם, והם אמרו לי: אנחנו חייבים לתקן את חוק הלאום, אנחנו חייבים לעשות משהו למען הדרוזים. וכשאני מביא חוק שמדבר על מגילת העצמאות ולא מוסיף שום דבר חוץ ממה שכתוב במדינת העצמאות, הם מתנגדים. הם אמרו לי את זה, הרבה אמרו לי את זה, והרבה באו אליי ואמרו לי: תגיד לי, מה יכול לתת לדרוזים את ההרגשה הטובה שאנחנו נוכל לעשות בחוק הלאום? אני הבאתי לכם משהו פשוט, שאתם יכולים לעמוד בו ולהצביע עם זה. חבר הכנסת דלל, אני לוקח את מגילת העצמאות, מאמץ את עקרון השוויון שנמצא במגילת העצמאות ושם אותו בחוק הלאום. שוויון זה לא דבר מפחיד. לחיות במדינה שלך ולקבל את הכבוד והשוויון זה לא דבר מפחיד. אם אני מוכן להילחם למען המדינה שלי, מגיע לי השוויון בתוך המדינה שלי. או שאני טועה? אם אני טועה, אני אשמח שתשכנע אותי למה אני טועה, ואני אשמח שתשכנע כל דרוזי היום ותגיד לו: תשמע, אתה טועה בזה שאתה חושב שמגיע לך שוויון, שמגיע לך כבוד בתוך המדינה שלך. לכן אני אומר לכם, חברי הכנסת, אני לא מצפה להרבה מהקואליציה הזאת. ראינו אותם בהרבה מצבים עולים ומצביעים, ואיך הם מצביעים, נגד המצפון שלהם, נגד העמדות שלהם, נגד כל מה שהם מאמינים בו. גם כאן אני מאמין שיצביעו נגד, כי ועדת השרים אמרה שצריך להצביע נגד הצעת החוק הזאת, אז כל הקואליציה הזאת תצביע נגד החוק הזה. אבל אני אומר לכם, תתביישו לכם, תתביישו מאותן משפחות שאיבדו את היקר, את הכי יקר בשבילן, את האבא, את האח, את החבר; תתביישו מאותה אלמנה, שדיברה באופן גלוי על כמה פגע בה חוק הלאום; תתביישו מאותו יתום, שאתם יכולים להסתכל לו בעיניים כשאתם הולכים לנחם אבלים ולוחצים לו יד – תגידו לו שאתם הצבעתם נגד עקרון השוויון בחוק הלאום. תודה רבה.
היו"ר משה רוט:
תודה רבה. אני מזמין בבקשה את שר המשפטים חבר הכנסת יריב לוין להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק, בבקשה, אדוני.
שר המשפטים יריב לוין:
תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, באמת, חברי הטוב חבר הכנסת חמד עמאר, אתה יודע, אולי הגיע הזמן שפעם אחת אני אשים סוף לכל הדיבורים האלה, לכל ההאשמות האלה, להסתות האלה שנוגעות לחוק הלאום ולמעמדה של העדה הדרוזית, באמת הגיע הזמן. קודם כול, אתה עד – אולי יותר מכל אחד אחר – שאני חושב שלא היה חבר כנסת יהודי בבית הזה, בוודאי בשנים האחרונות, שעשה כל כך הרבה בקידום ענייניה של העדה הדרוזית כפי שאני עשיתי. אני אזכיר לך שאנחנו עשינו ביחד את החוק שהסדיר את בתי הדין הדתיים הדרוזיים ופתרנו בעיה, אחרי שבבתי הדין נשאר קאדי אחד בערכאה אחת, ובערכאה שנייה לא היה אפילו אחד, נכון או לא נכון? נכון. אני אזכיר לך שכשעמדו לסגור את הח'ילוות פעלנו ביחד מול משרד האוצר והצלחנו לחלץ את הכסף שאפשר לשלם לאימאמים ולהחזיר את שירותי הדת לתפעול תקין, נכון או לא נכון? גם נכון. אני אזכיר לך – – –
רם בן ברק (יש עתיד):
אבל שוויון לא מגיע.
שר המשפטים יריב לוין:
רגע אחד, חבר הכנסת בן ברק, אל תפריע לי. אל תפריע לי. הגיע הזמן – – –
רם בן ברק (יש עתיד):
נתת להם כסף? כל הכבוד, נתת להם כסף.
שר המשפטים יריב לוין:
תספר לי על חוק אחד שאתה העברת למען העדה הדרוזית – אחד, משהו אחד שעשית.
קריאה:
– – –
שר המשפטים יריב לוין:
אז אני אענה לכול, תהיה סבלני.
רם בן ברק (יש עתיד):
מה אתה הולך סביב-סביב?
אפרת רייטן מרום (העבודה):
– – –
שר המשפטים יריב לוין:
הרי לא עשית שום דבר, רק לדבר.
רם בן ברק (יש עתיד):
אתה הולך סביב-סביב. תגיד – – – אזרחים שווים ואזרחים שווים פחות. לפחות תהיה כן.
שר המשפטים יריב לוין:
כאשר הייתה בעיה בכפרים, בעיקר בדאליה ובעוספיא, שבהם לא היו – חבר כנסת חמד עמאר, בוא נשים את הדברים על השולחן: כאשר הייתה בעיה בדאלית אל-כרמל ובעוספיא, ולא היה חיבור לחשמל, הובלנו מאבק, בהתחלה בהצעת חוק שהגשנו, ולקח לנו שנים עד שהצלחנו לתת פתרון.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
אבל למה זה בסתירה? אבל למה זה בסתירה?
שר המשפטים יריב לוין:
אדוני, אני מבקש שתגן עליי, זה לא יכול להיות.
היו"ר משה רוט:
כן, כן. חברים, סליחה, סליחה – חברת הכנסת.
שר המשפטים יריב לוין:
תשמעי פעם אחת, חברת הכנסת רייטן, על עשייה אמיתית ולא דמגוגיה.
היו"ר משה רוט:
הם לא יכולים לשמוע ככה.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
למה זה בסתירה?
שר המשפטים יריב לוין:
מספיק עם הדמגוגיה שלכם.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
למה אי-אפשר לענות לגבי החוק?
שר המשפטים יריב לוין:
שום סתירה, תכף אני אגיע גם לחוק, אבל קודם כול בואו נשמע על עשייה אמיתית פעם אחת, לא על דברת, על סיסמאות ועל הצהרות ריקות.
רם בן ברק (יש עתיד):
אבל זאת דמגוגיה.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
– – – אבל זה לא.
שר המשפטים יריב לוין:
כשבדאליה – טוב אדוני, אני מוכן לרדת מהבמה.
היו"ר משה רוט:
סליחה חברים, חברי כנסת.
שר המשפטים יריב לוין:
אני לא מוכן, לא מוכן לקבל את זה. לא מוכן לקבל את זה.
היו"ר משה רוט:
כן, זה לא שייך לדבר ככה, וזה גם לא מכבד.
רם בן ברק (יש עתיד):
– – –
שר המשפטים יריב לוין:
זה קשה לשמוע את האמת, ואתם תשמעו אותה, לא יעזור לכם כלום. לא יעזור לכם, מספיק עם ההסתות שלכם.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
– – – החוק.
היו"ר משה רוט:
אנחנו נשמע את דברי השר.
שר המשפטים יריב לוין:
חבר הכנסת חמד עמאר, לא יזיק לך להקשיב לי. אתה הרי יודע שכשבדאליה ובעוספיא אנשים היו בלי חשמל, נאבקנו, גם הגשנו הצעת חוק ביחד, ואחר כך – נכון, זה לקח כמה שנים, אבל. גם שם, לא נפתרו כל הבעיות אבל המצב משתפר באופן משמעותי. אתה יודע שכשבראמה בנו שכונה לחיילים משוחררים, אני הלכתי ורדפתי אחרי כל הגורמים וכל הרשויות כדי שיוכלו לחבר אותה למט"ש על מנת שאפשר יהיה לאכלס אותה. אתה יודע שכשהייתי שר התיירות – – –
רם בן ברק (יש עתיד):
חמד, תגיד תודה שקיבלת חשמל – – –
קריאות:
– – –
שר המשפטים יריב לוין:
אדוני, אני לא מוכן לקבל את זה.
היו"ר משה רוט:
כן, סליחה, סליחה, חברים. חברים, אין טעם, זה סתם. בואו נשמע את דברי השר.
שר המשפטים יריב לוין:
אני יודע, הרי כל אחד מכם עשה את כל זה, יכול לעלות במקומי לדוכן ולספר על מעשיו.
רם בן ברק (יש עתיד):
תודה רבה באמת – – –
נאור שירי (יש עתיד):
עצם זה שאתה מתהדר בחיבור לחשמל מראה – – –
שר המשפטים יריב לוין:
הרי לא עשיתם כלום אף פעם לטובת העדה הדרוזית, כלום, אפס, שום דבר.
רם בן ברק (יש עתיד):
רגע, אתה מדבר על דמגוגיה? זאת דמגוגיה, זאת דמגוגיה, מה שאתה עושה.
שר המשפטים יריב לוין:
כשאני הייתי שר התיירות – – –
קריאה:
– – – מה זה משנה?
שר המשפטים יריב לוין:
כשאני הייתי שר התיירות, אני הובלתי – טוב.
קריאה:
– – –
היו"ר משה רוט:
רגע, רגע, רגע, אנחנו רוצים לשמוע. אנחנו לא יכולים לשמוע מה עשה השר למען העדה הדרוזית, הרי זה הנושא כרגע. כשהוא ירצה להגיד, אחרי זה נגיע לנושא הבא.
מירב כהן (יש עתיד):
זה לא הנושא, זה לא הנושא – זה לא הנושא.
שר המשפטים יריב לוין:
אדוני, הם לא יקבעו לי על מה לדבר.
היו"ר משה רוט:
ברור.
שר המשפטים יריב לוין:
והם ישמעו את כל האמת, כל אלה שלא נקפו אצבע למען העדה הדרוזית אף פעם.
מירב כהן (יש עתיד):
האמת היא שגמרת את המדינה, האמת היא שגמרת את המדינה – – –
שר המשפטים יריב לוין:
אף פעם לא עשיתם, מה עשית למען העדה הדרוזית? חוק אחד שעשית, פעולה אחת שעשית? שום דבר, אפס.
מירב כהן (יש עתיד):
הפכת את כל המדינה למטורללת, המדינה – גמרת אותה, בגלל שיגיונות שלך. אתה גמרת את מדינת ישראל.
היו"ר משה רוט:
חברת הכנסת כהן, זה לא דיון – זה לא דיון, אלה דברי השר.
מירב כהן (יש עתיד):
מדינת ישראל נמצאת בסכנה בגללך. בגללך מדינת ישראל נמצאת בסכנה – –
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
גם השר פונה אלינו.
היו"ר משה רוט:
חברת הכנסת כהן. חברת הכנסת כהן.
מירב כהן (יש עתיד):
– – בטח בזמן שחיילים נופלים בקרב, במה אתה מתעסק?
היו"ר משה רוט:
חברת הכנסת כהן, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה.
שר המשפטים יריב לוין:
תעשי משהו בשביל העדה הדרוזית, אחר כך נשמע.
מירב כהן (יש עתיד):
אתה גם שולח להם צווי מעצר וגם מגיע ללוויות.
שר המשפטים יריב לוין:
אדוני היושב-ראש, כשאני הייתי שר התיירות, אני הובלתי פרויקט ענק – –
מירב כהן (יש עתיד):
הטרפת את המדינה, הטרפת את כל המדינה.
שר המשפטים יריב לוין:
– – של טיפול בכל – – –
היו"ר משה רוט:
חברת הכנסת כהן, קראתי אותך לסדר פעם ראשונה, אז – – –
רם בן ברק (יש עתיד):
זה תפקידו של שר התיירות – לעודד פרויקטים תיירותיים, מה זה קשור לשוויון?
שר המשפטים יריב לוין:
טיפול בכלל – –
היו"ר משה רוט:
חבר הכנסת בן ברק, שמענו.
רם בן ברק (יש עתיד):
כל הכבוד, היהודי נתן.
שר המשפטים יריב לוין:
– – בכלל תשתיות התיירות.
מירב כהן (יש עתיד):
תגיד, באמת זה היה שווה את זה, השר לוין? באמת היה שווה להטריף את כל המדינה?
היו"ר משה רוט:
חברת הכנסת כהן, אני קורא אותך לסדר פעם שנייה.
מירב כהן (יש עתיד):
תראה לאיזה שפל הבאת את מדינת ישראל. זה היה שווה את זה? זה היה שווה את זה?
שר המשפטים יריב לוין:
הגיע הזמן שאתם תכבדו את זכות הדיבור וחופש הביטוי גם שלנו.
היו"ר משה רוט:
חברת הכנסת כהן, אני קורא אותך לסדר בפעם השלישית.
שר המשפטים יריב לוין:
גם שלנו. כמה זה קשה לכם, אבירי הדמוקרטיה – –
מירב כהן (יש עתיד):
זה היה שווה את זה? תתבייש.
היו"ר משה רוט:
נא לצאת.
שר המשפטים יריב לוין:
– – לא מסוגלים משפט לשמוע, תתביישי לך.
מירב כהן (יש עתיד):
תתבייש אתה.
שר המשפטים יריב לוין:
תתביישי.
מירב כהן (יש עתיד):
הרסתם את מדינת ישראל.
היו"ר משה רוט:
חברת הכנסת כהן, נא לצאת, אין צורך בהפגנות נוספות.
שר המשפטים יריב לוין:
אני לא מתרשם מהצעקות שלך, לא מתרשם.
מירב כהן (יש עתיד):
בגלל כל מיני הצעות מטורפות – – –
שר המשפטים יריב לוין:
לכי תחשבי קצת על הפעולות שעשית למען העדה הדרוזית. אני בטוח שתמצאי – אולי, אם תתאמצי – משהו.
מירב כהן (יש עתיד):
– – – בכלל.
(חברת הכנסת מירב כהן יוצאת מאולם המליאה.)
שר המשפטים יריב לוין:
אני אומר לך, כשהייתי שר תיירות הובלתי מהפכה ענקית, פרויקט ענק של שיקום והקמה של תשתיות תיירות בכל היישובים הדרוזיים, כמעט בלי יוצא מן הכלל: שיקום של גרעיני הכפר, הקמה של צימרים, של מקומות אירוח, פרויקטים של הזמנת הציבור לכפרים, עם השקעה עצומה ופרסום ושיווק, ואני יכול להמשיך ולמנות עוד רשימה ארוכה ארוכה ארוכה. ואני אומר לך, חבר הכנסת חמד עמאר, די עם השקר הזה. בני העדה הדרוזית הם לא רק אזרחים שווי זכויות במדינה, הם אזרחים עתירי זכויות, שמגיעות להם בצדק רב. כך היה וכך ימשיך להיות, וחוק הלאום איננו גורע מהם שום דבר ואיננו פוגע בהם בשום צורה. ואגיד לך יותר מזה, וגם את זה אתה יודע – אני ניסחתי בעצמי, בשיחות עם רבים ממנהיגי העדה הדרוזית, חוק ואמנה שנועדו לא לתת לעדה הדרוזית מעמד שוויוני, זה יש לה – לתת לה מעמד עודף, כמו שמגיע לה; הכרה מיוחדת, כמו שמגיעה לה, על התרומה שלה. ואתה יודע שגם היום אני נכון ומעוניין ורוצה לקדם את הצעת החוק הזאת, ובלבד שתהיה עליה הסכמה רחבה בעדה. אומר לכם אפילו יותר מזה: לא הייתי צריך את המלחמה האחרונה כדי לדעת מה תרומתה של העדה הדרוזית. ימים ספורים לפני 7 באוקטובר קיימתי במשרדי פגישה עם המנהיג הרוחני של העדה בדיוק על זה.
קארין אלהרר (יש עתיד):
מה הבעיה, אז תעביר את החוק.
שר המשפטים יריב לוין:
כי אני, בניגוד לכם, עוסק בנושא הזה כל הזמן. ואני אומר לכם דבר מאוד פשוט: חוק הלאום נועד רק לדבר אחד. הוא נועד להשיב את מושכלות היסוד, שבית המשפט העליון פועל באופן שיטתי ועקבי לטשטש אותן ולמחוק אותן – –
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
נהיית חכם על בית משפט עליון – – –
שר המשפטים יריב לוין:
– – שהמדינה הזאת איננה מדינה דמוקרטית שאפשר לקיים בה פה ושם חיים יהודיים איפה שקצת מותר וזה לא מפריע יותר מדי – –
גלעד קריב (העבודה):
מי אמר את זה?
שר המשפטים יריב לוין:
– – אלא היא מדינת הלאום של העם היהודי. זו תכלית קיומה, זו הסיבה לקיומה.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
– – – עשר דקות, עשר דקות.
שר המשפטים יריב לוין:
מדינה שמקיימת שוויון זכויות אישי מלא לכולם, אבל היא מדינת הלאום של העם היהודי, כך הייתה וכך תישאר, וזו ההצדקה היחידה לקיומה; מדינה שבה לבני העדה הדרוזית – –
רם בן ברק (יש עתיד):
לא יכול להיות שבחוק הזה יהיה שוויון?
שר המשפטים יריב לוין:
– – יש שוויון מלא, ויש חובה שלנו להמשיך ולתת לעדה את ההכרה ואת התמיכה ואת הגיבוי – במעשים, בתקציבים, בעזרה, בהכרה.
קריאות:
– – –
שר המשפטים יריב לוין:
לא בסיסמאות ריקות. ואגב, אגיד לכם לסיום עוד דבר, גם את זה כדאי שתדעו: אני מוניתי לשר התיירות, והייתי שר בפעם הראשונה ב-2015.
קארין אלהרר (יש עתיד):
היית שר תיירות מצוין.
שר המשפטים יריב לוין:
הממשלה התכנסה לישיבה ראשונה, שהייתה ישיבה טקסית, עם הנחיות כלליות. בישיבה השנייה, למיטב זיכרוני, בוודאי באחת הראשונות, הבאנו תוכנית חומש ענקית – אתה זוכר את זה – למגזר הדרוזי.
גלעד קריב (העבודה):
ועכשיו קיצצתם, ועכשיו קיצצתם.
שר המשפטים יריב לוין:
מה שלא נעשה אף פעם על ידי אחרים – –
גלעד קריב (העבודה):
קיצצתם פי שלושה בכל הקיצוצים בתקציב.
שר המשפטים יריב לוין:
– – אף פעם. ואנחנו עשינו, ואנחנו נמשיך לעשות.
גלעד קריב (העבודה):
קיצצתם מתוכנית החומש לעדה הדרוזית ולציבור הערבי.
שר המשפטים יריב לוין:
אבל אנחנו לא ניתן לכם – –
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
השר לוין, אני אומר לך – – – לכולם – – –
שר המשפטים יריב לוין:
– – לא, לא ניתן לכם לפתוח לבג"ץ מסלול ישיר לחיסולה של המדינה הזו כמדינת הלאום של העם היהודי. זה לא יקרה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אנחנו נשמח שתחזור – השר לוין, אנחנו רוצים שתחזור למשרד התיירות.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה. זהו, יוראי, הכול בישיבה. בבקשה, חבר הכנסת עמאר.
מיקי לוי (יש עתיד):
אתם רוצים שוויון, אתם לא אומרים שזו לא המדינה היהודית.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
השר לוין, אנחנו נשמח שתחזור למשרד התיירות.
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, השר יריב לוין, אם אתה זוכר, ואני בטוח שאתה זוכר, ישבנו במשרד הביטחון, אתה נכחת, ראש הממשלה היה, השר אביגדור ליברמן היה, כחלון היה ואני הייתי שם, והיה איוב קרא. ודיברתם על הטבות לעדה הדרוזית. אני זוכר את המשפט שלי ואני עונה לך בכל מה שאמרת במשפט הזה, אמרתי את זה אז לראש הממשלה: העדה הדרוזית כאן לא רוצה כסף, לא רוצה הטבות, כי זה דבר מובן מאליו במדינה דמוקרטית במדינה שמכבדת את אזרחיה. אני אמרתי לך: אתם פגעתם בכבוד של העדה הדרוזית, אתם פגעתם בהרגשה של העדה הדרוזית של שייכות למדינת ישראל. אתה מבין, כשאני אומר לך: אני מוכן למות למען המדינה ולהילחם למען המדינה – –
שר המשפטים יריב לוין:
אתה יודע שזה לא נכון, אתה יודע שזה לא נכון.
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
– – אני רוצה קביעת שוויון, שוויון לפי עקרון מגילת העצמאות. ואתה בא לענות לי כאן על הטבות?
שר המשפטים יריב לוין:
אתה יודע שזה לא נכון.
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
לענות על הטבות זה פוגע בעדה הדרוזית. זה פוגע באותם חיילים שנלחמים שם.
שר המשפטים יריב לוין:
אתה יודע שזה לא נכון. אתה יודע שזה לא נכון.
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
אף חייל דרוזי לא נלחם בשביל ההטבות. ואני אמרתי לך, זה בדת שלנו, זה באמונה שלנו, זה מושרש בנו. איפה שאנחנו חיים – נלחמים למען המדינה. לא בשביל הטבות. הטבות זה לא מעניין אותנו. אתה פגעת בכבוד שלנו, אתה השפלת כל דרוזי שנמצא במדינת ישראל. אני לא מחפש הטבות כאן. תודה רבה.
שר המשפטים יריב לוין:
תתבייש לך.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה, אדוני. אנחנו נעבור להצבעה, ההצבעה תהיה שמית. אז אנא מכם, תוך כדי הצבעה, כדי שנוכל לשמוע את עמדות הח"כים, תהיו בשקט. גבירתי, סגנית מזכיר הכנסת, בבקשה. הצבעה שמית
סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:
(קוראת בשמות חברי הכנסת)
משה אבוטבול– נגד
יולי יואל אדלשטיין– אינו נוכח
אמיר אוחנה– נגד
ינון אזולאי– אינו נוכח
גדי איזנקוט– בעד
ישראל אייכלר– נגד
דן אילוז– נגד
ואליד אלהואשלה– אינו נוכח
קארין אלהרר– בעד
זאב אלקין– נגד
משה ארבל– אינו נוכח
יעקב אשר– נגד
אביחי אברהם בוארון– נגד
אוריאל בוסו– אינו נוכח
מישל בוסקילה– אינו נוכח
דבי ביטון– בעד
מיכאל מרדכי ביטון– אינו נוכח
דוד ביטן– אינו נוכח
בועז ביסמוט– נגד
ולדימיר בליאק– בעד
מירב בן ארי– אינה נוכחת
רם בן ברק– בעד
איתמר בן גביר– אינו נוכח
אברהם בצלאל– נגד
אליהו ברוכי– אינו נוכח
ניר ברקת– נגד
ששון ששי גואטה– נגד
טלי גוטליב– נגד
מאי גולן– נגד
יואב גלנט– אינו נוכח
גילה גמליאל– אינה נוכחת
בנימין גנץ– בעד
משה גפני– אינו נוכח
סימון דוידסון– אינו נוכח
אבי דיכטר– נגד
גלית דיסטל אטבריאן– נגד
אלי דלל– נגד
שלום דנינו– נגד
אריה מכלוף דרעי– אינו נוכח
עמית הלוי– נגד
שרן מרים השכל– נגד
ניסים ואטורי– נגד
מיכל מרים וולדיגר– נגד
יצחק שמעון וסרלאוף– נגד
יאסר חוג'יראת– אינו נוכח
אימאן ח'טיב יאסין– אינה נוכחת
ווליד טאהא– אינו משתתף בהצבעה
בועז טופורובסקי– אינו נוכח
משה טור פז– בעד
אחמד טיבי– אינו משתתף בהצבעה
יוסף טייב– נגד
אוהד טל– נגד
יעקב טסלר– נגד
חילי טרופר– בעד
אלמוג כהן– נגד
מאיר כהן– בעד
מירב כהן– בעד
מתן כהנא– בעד
עופר כסיף– אינו נוכח
אופיר כץ– נגד
ישראל כץ– אינו נוכח
רון כץ– בעד
יוראי להב הרצנו– בעד
ירון לוי– אינו נוכח
מיקי לוי– בעד
יריב לוין– נגד
נעמה לזימי– בעד
אביגדור ליברמן– בעד
יאיר לפיד– אינו נוכח
סימון מושיאשוילי– נגד
טטיאנה מזרסקי– בעד
מרב מיכאלי– אינה נוכחת
שלי טל מירון– בעד
יונתן מישרקי– נגד
חנוך דב מלביצקי– נגד
ארז מלול– נגד
יוליה מלינובסקי– בעד
מיכאל מלכיאלי– נגד
צגה מלקו– נגד
אבי מעוז– אינו נוכח
שרון ניר– בעד
בנימין נתניהו– אינו נוכח
יואב סגלוביץ'– בעד
יבגני סובה– בעד
צבי ידידיה סוכות– נגד
משה סולומון– אינו נוכח
לימור סון הר מלך– נגד
אופיר סופר– אינו נוכח
אורית מלכה סטרוק– אינה נוכחת
משה סעדה– נגד
גדעון סער– אינו נוכח
מנסור עבאס– אינו נוכח
איימן עודה– אינו נוכח
יוסף עטאונה– אינו נוכח
חוה אתי עטייה– נגד
חמד עמאר– בעד
צביקה פוגל– נגד
עודד פורר– אינו נוכח
יצחק פינדרוס– נגד
משה פסל– נגד
יסמין פרידמן– בעד
אורית פרקש הכהן– בעד
מטי צרפתי הרכבי– בעד
אריאל קלנר– נגד
יצחק קרויזר– נגד
גלעד קריב– בעד
שלמה קרעי– נגד
אליהו רביבו– נגד
משה רוט– נגד
שמחה רוטמן– נגד
עידן רול– אינו נוכח
אפרת רייטן מרום– בעד
אלון שוסטר– אינו נוכח
קטי קטרין שטרית– נגד
אלעזר שטרן– בעד
מיכל שיר סגמן– אינה נוכחת
נאור שירי– בעד
אושר שקלים– נגד
עאידה תומא סלימאן– אינה נוכחת
פנינה תמנו– בעד
היו"ר מאיר כהן:
בבקשה לקרוא בשמותיהם של אלו שלא ענו.
סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:
(קוראת בשמות חברי הכנסת)
יולי יואל אדלשטיין– אינו נוכח
ינון אזולאי– נגד
ואליד אלהואשלה– אינו נוכח
משה ארבל– אינו נוכח
אוריאל בוסו– אינו נוכח
מישל בוסקילה– נגד
מיכאל מרדכי ביטון– אינו נוכח
דוד ביטן– אינו נוכח
מירב בן ארי– אינה נוכחת
איתמר בן גביר– אינו נוכח
אליהו ברוכי– אינו נוכח
יואב גלנט– אינו נוכח
גילה גמליאל– אינה נוכחת
משה גפני– אינו נוכח
סימון דוידסון– בעד
אריה מכלוף דרעי– אינו נוכח
יאסר חוג'יראת– אינו נוכח
אימאן ח'טיב יאסין– אינה משתתפת בהצבעה
בועז טופורובסקי– אינו נוכח
עופר כסיף– אינו נוכח
ישראל כץ– אינו נוכח
ירון לוי– בעד
יאיר לפיד– אינו נוכח
מרב מיכאלי– אינה נוכחת
אבי מעוז– אינו נוכח
בנימין נתניהו– אינו נוכח
משה סולומון– אינו נוכח
אופיר סופר– נגד
אורית מלכה סטרוק– נגד
גדעון סער– אינו נוכח
מנסור עבאס– אינו נוכח
איימן עודה– אינו נוכח
יוסף עטאונה– אינו נוכח
עודד פורר– אינו נוכח
עידן רול– אינו נוכח
אלון שוסטר– בעד
מיכל שיר סגמן– אינה נוכחת
עאידה תומא סלימאן– אינה נוכחת
היו"ר מאיר כהן:
יש עוד חברי כנסת?
סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:
(קוראת בשמות חבר הכנסת)
יולי יואל אדלשטיין – נגד
יאיר לפיד – בעד
היו"ר מאיר כהן:
מי עוד? יש עוד חבר או חברת כנסת? אם כן, ההצבעה הסתיימה. אם כן, להלן תוצאות ההצבעה: 35 בעד, 54 נגד. על כן, אני – – –
קריאות:
בושה.
מיקי לוי (יש עתיד):
פשוט בושה – – – כל כך הרבה הרוגים מהעדה הדרוזית, בושה וחרפה.
קריאות:
– – –
היו"ר מאיר כהן:
אני קובע כי הצעת חוק-יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם יהודי (תיקון – שוויון ברוח עקרונות הכרזת העצמאות של מדינת ישראל), לא אושרה, ותוסר מסדר-היום.
היו"ר מאיר כהן:
חבר הכנסת טיבי, הודעה אישית.
גלעד קריב (העבודה):
הקואליציה נגד מגילת העצמאות.
אופיר כץ (הליכוד):
למה לא העברתם את זה כשהייתם שנה וחצי בממשלה? איפה הייתם? איפה הייתם?
קריאות:
– – –
היו"ר מאיר כהן:
אני מבקש שקט. אני מבקש שקט. אחמד טיבי, הודעה אישית. סליחה, אופיר, בבקשה. זהו. אחמד טיבי, הודעה אישית. בבקשה, שלוש דקות.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
תודה רבה, מכובדי היושב-ראש. חוק הלאום הוא אחד החוקים הגזעניים ביותר, המדירים ביותר, המפלים ביותר בספר החוקים.
טלי גוטליב (הליכוד):
במדינת הלאום היהודי אין גזענות. מדינת הלאום היהודי – – – לכל אזרחיה – – – מדינת הלאום היהודי.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
אני רוצה להזכיר שבלי התמיכה של ישראל ביתנו בחוק הזה – אם ישראל ביתנו הייתה מצביעה נגד החוק הזה, חוק הלאום לא היה עובר.
טלי גוטליב (הליכוד):
חוק הלאום היהודי.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
ולכן, כאשר מגיע חבר הכנסת חמד עמאר או כל אחד מישראל ביתנו, עולה לדוכן ומתחיל להתחכם, וכועס, וכועס – –
טלי גוטליב (הליכוד):
מדינת הלאום היהודי.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
– – ותוקף את הח"כים הערבים שהחליטו לא להשתתף בהצבעה כי אנחנו רוצים ביטול חוק הלאום – ביטול חוק הלאום – – –
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
– – – חבר הכנסת חמד עמאר לא הצביע בעד חוק הלאום.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
חוץ מחמד, אוקיי. אתם, ישראל ביתנו כסיעה, תמכתם בחוק הלאום. זה כתם על המצח של הסיעה הזאת, שלא יימחה – – –
טלי גוטליב (הליכוד):
– – – מדינת הלאום – – –
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
וכל סיעה שהצביעה בעד חוק הלאום. אי-אפשר לבוא לעשות קמפיין עכשיו מול הדרוזים, ובכל פעם שחייל נהרג, לבטל את חוק הלאום – ואתם יצרתם את חוק הלאום. נקודה שנייה, חוק קמיניץ הוא החוק השני שפוגע בחברה הערבית – גם חוק הלאום וחוק קמיניץ – אני אומר, בחברה הערבית כולה, גם בחברה הדרוזית. גם בחוק קמיניץ ישראל ביתנו הצביעה בעד חוק קמיניץ, שהורס בתים, שחונק את היישובים הערביים והדרוזיים.
מיקי לוי (יש עתיד):
– – – אותה ממשלה.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
הייתה ממשלה לפני שנתיים. ישראל ביתנו הייתה שם – לא ביטלה את חוק הלאום. ישראל ביתנו לא יזמה לא את ביטול קמיניץ ולא את ביטול חוק הלאום. לכן כדאי לא להתחכם ולהזכיר ח"כים שהחליטו לא להשתתף בהצבעה.
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
אתה מצביע עם הליכוד, על מה אתה צועק? אתה מצביע עם הליכוד – – – אם היית נכנס ומצביע, היה 35.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
ולכן – המפלגה שלך, חמד – –
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
תתבייש לך. תתבייש לך.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
– – הצביעה בעד חוק הלאום. צריך להתבייש בהצבעה הזאת – –
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
אתה וכל אלה שיושבים כאן. אני הצבעתי נגד, שקרן, שקרן.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
– – להתבייש בהצבעה הזאת של חוק הלאום. חוק לאום, איך אפשר להצביע בעד חוק, ועכשיו לבוא ולעשות תיקון קוסמטי? אי-אפשר.
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
שקרן, אתה יודע שהצבעתי נגד. אל תשקר, הצבעתי נגד החוק.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
לא אתה, אמרתי שאתה לא הצבעת. אמרתי סיעה – תשמע טוב.
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
הצבעתי נגד. תגיד: הצבעתי נגד.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
הצבעת נגד, אתה. אבל הסיעה שלך העבירה את החוק.
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
הסיעה שלי טעתה, טעתה ומתקנת. אתה לא רוצה לתקן. אנחנו מתקנים, אתה לא רוצה לתקן.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
לא להתחכם. לא להתחכם. גם את חוק קמיניץ אתם העברתם.
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
אנחנו מתקנים, הכול – – –
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
וערך השוויון הוא לא ערך צבאי. הוא לא נכון למי שנהרג במלחמה, הוא נכון לכלל האזרחים, יהודים וערבים, גם אלה שלא משרתים.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה. זהו.
גלעד קריב (העבודה):
– – – העיקר שאת – – –
טלי גוטליב (הליכוד):
– – –
היו"ר מאיר כהן:
נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק ביטוח סיעוד ממלכתי (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023. זהו, קלנר.
מיקי לוי (יש עתיד):
ברוח מגילת העצמאות.
טלי גוטליב (הליכוד):
– – –
היו"ר מאיר כהן:
חברת הכנסת גוטליב, בבקשה.
אריאל קלנר (הליכוד):
– – – שעכשיו – – –
[הצעת חוק פ/1736/25; נספחות.]
(הצעת חברת הכנסת אפרת רייטן מרום)
היו"ר מאיר כהן:
הצעת חוק ביטוח סיעוד ממלכתי (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת אפרת רייטן מרום. אני מזמין את חברת הכנסת אפרת רייטן מרום. בבקשה, גברתי. חבריא, יש לי קול יותר חזק מכם. בואו נעשה דבר כזה – תצעקו, ואני – – –
אפרת רייטן מרום (העבודה):
אל תצעקו.
אריאל קלנר (הליכוד):
בוא, בוא, תוציא, תוציא אותי.
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
– – –
היו"ר מאיר כהן:
(אומר מילה במרוקאית.) בבקשה, גברתי, עשר דקות לרשותך.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
תודה רבה, אדוני יושב-ראש הכנסת. כנסת נכבדה, לפני שאגיע לחוק שלי, שלוש הערות קצרות על מה שקרה פה עכשיו, בין היתר: הדבר המדהים – אני כן חייבת להתייחס לנאום של שר המשפטים, שעמד פה והטיח בחבר כנסת דרוזי שהוא לא מבין, הוא לא מבין על מה הוא נלחם. הוא ניסה ללמד אותו, ניסה ללמד אותו, אמר לו: תגיד תודה, אנחנו עשינו, עשינו, עשינו – אתה טועה. זה היה אירוע הזוי לחלוטין, שבו בעצם שר המשפטים מודה שהוא לא מוכן להכליל בחוק את חוק השוויון, עושה patronizing על אותו חבר כנסת דרוזי, ואומר לו מה הוא מרגיש ומה הוא לא מרגיש, וכמה הוא נעלב וכמה הוא לא נעלב, באמת הזוי לחלוטין. זה הזכיר לי שממש לפני כחודש הלכנו לבקר את המשפחה האבלה של מפקד חטיבת השריון 401 אלוף משנה אחסאן דקסה, זיכרונו לברכה, שנהרג בג'באליה. אני נשבעת לכם, הדבר היחידי שהם אמרו לי שם – היחידי – הם אמרו לי: בבקשה, תתקנו את חוק הלאום. זה מה שהם ביקשו, אני נשבעת לכם. הם לא רצו שום דבר אחר. אז גם הם לא מבינים? וגם הם צריכים להגיד תודה? וגם הם סתם נעלבים, והם פופוליסטיים והם פוליטיים? בואו, תתעשתו על החיים שלכם. הדבר השני שקרה פה קודם – באמת טעות חמורה, בעיניי, בשיקול הדעת של יו"ר הכנסת ושל מזכיר הכנסת בכל מה שקשור לסדר-היום של הכנסת. לא ייתכן שתמשיכו לרמוס את חוקי הכנסת, את התקנון, את זכויות חברי הכנסת ואת האופוזיציה. להוריד חוק מסדר-היום, לפרסם את סדר-היום, ואז להחזיר אותו בדקה ה-90? ואלוהים יודע למה זה קרה, עד לרגע זה לא קיבלנו הסברים. רק נאמר לנו שבמקרים חריגים שבחריגים אפשר לעשות דבר כזה. לא זוכרת שקרה אירוע כזה, לא בכנסת הזו, לדעתי גם לא בכנסת שלנו. אין לזה שום הסבר – לא ממזכיר הכנסת, לא מהיועצת המשפטית ולא מיושב-ראש הכנסת. שלחנו מכתבים, לא קיבלנו שום תשובה. אני לא מבינה את ההתנהגות הזאת.
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
– – – ואם עכשיו – – –
אפרת רייטן מרום (העבודה):
מה יוצא לכם מזה, להמשיך לרמוס? בשביל להמשיך לדרוס? להמשיך להיראות מנותקים, לעשות עליונות – באמת, מה ההתנהלות הזאת? מה היא מביאה לכם, הכוחניות הזאת?
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
אומרים לך שזה כבר קרה, תירגעי – – –
אפרת רייטן מרום (העבודה):
הדבר הנוסף שקרה כאן מקודם, וגם הוא חלק מהטרלול המוחלט, הוא להוציא חברת כנסת ביום הזיכרון של יצחק רבין, זיכרונו לברכה, ראש ממשלה שנרצח על ידי בן בלייעל, איש מתועב, והיא לובשת חולצה – מבינה, במחלוקת, אפשר להגיד שזה במחלוקת, כן לפי סעיף התקנון, לא לפי סעיף התקנון, שמותר כיתוב, אסור כיתוב, ולמי שלא ראה, היה כתוב כאן "רבין צדק" – מפה, לבוא ולהוציא אותה בכוח מבלי לקרוא לה, מבלי לעשות איזה שיחה, מבלי להפעיל שיקול דעת של יו"ר הכנסת, של מזכיר הכנסת – –
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
אפרת, תדברי על החוק. אנחנו רוצים לדעת מה החוק.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
– – לבוא ולהוציא אותה בצורה כזאת – אני מזכירה, חולצה שכתוב עליה "רבין צדק", זה הכול. פשוט, באמת, דיכאון של התנהלות, של התנהגות דורסנית – –
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
– – –
אפרת רייטן מרום (העבודה):
– – חסרת שכל ישר, כפי שמציירת ומצטיירת הקואליציה הזאת.
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
מי יודע, אולי נצביע בעד החוק, אולי נצביע בעד – מי יודע.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
מה שקורה עכשיו במדינת ישראל – ההפקרות הכוללת מגיעה גם לזכויותיהם של המבוטחים הסיעודיים ושל כל אדם ששילם ביטוח סיעודי מתוך אחריות, מתוך תחושה של אחריות אישית שהוא רוצה לדאוג לעצמו כשהוא מגיע לגיל מבוגר; שהוא לא רוצה ליפול נטל, לא על משפחתו ולא על המדינה; בן אדם אחראי ששילם כל חייו. מי שלא יודע, עוד חודש וחצי 2.5 מיליון איש עלולים לאבד את הפנסיה הסיעודית שלהם בגלל קריסה של הביטוח הסיעודי של קופת חולים כללית. האירוע הזה הוא אירוע מתגלגל, זה לא אירוע חדש – זאת קריסה של רפורמה, זאת קריסה של מדיניות. כמו שאמרנו גם אתמול, כל חברי הכנסת שישבו אתמול אצל מיקי לוי בוועדה לביקורת המדינה – חבר הכנסת מאיר כהן, חברת הכנסת מירב כהן – התרענו שהכתובת הייתה על הקיר ומדינת ישראל שוב הפקירה. ידענו שהאירוע הזה הולך להגיע. משרד הבריאות נלחם, פעל, התריע. זה הגיע להליך משפטי. עכשיו אנחנו נמצאים לא בדקה ה-90 – בדקה ה-91. יושבים עכשיו נציגים של רשות שוק ההון ושל חברות הביטוח ושל קופת חולים כללית לנסות להציל משהו בשביל כל אותם אנשים ששילמו כל חייהם עבור הגנה וביטוח סיעודי ביום שבו הם לא יוכלו לטפל בעצמם. איך ייתכן שכשאני מעלה את החוק הזה, חוק שהוא הצהרתי ונורמטיבי שיכול לתקן כאן מן היסוד, ולא לעשות פה פלסטרים, אלא לבוא בהצהרה: הינה מדינת ישראל לוקחת אחריות – כנראה אחריות היא מילה גסה בקואליציה הזאת; אני מביאה חוק של ביטוח סיעודי ממלכתי, שבו מדינה נכנסת בנעליה של חברת הביטוח או של קופת החולים ומנסה לתקן ולקחת אחריות, ולא מפקירה את החולים הסיעודיים – איך ייתכן שוועדת השרים לענייני חקיקה מתנגדת פה אחד? אפילו לא אומרים: בואי, גברתי, נדחה את זה לחודש, חודשיים, שלושה; בואי נשב ונתקן, בואו נחשוב יחד מה עושים – התנגדות גורפת, התנגדות לאחריות. במילים אחרות, השלכה של זקנים, השלכה של חולים סיעודיים. לא אכפת להם, לא אכפת להם מכם. שלא יגידו אחרת. איך אני יודעת? כי חברי כנסת מהקואליציה חתמו על זה.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
צודקת.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
יש לי הצעת חוק של חברי כנסת מהקואליציה. אתם רוצים שאני אעשה לכם שיימינג, שאני אגיד מי חתם על זה?
קריאה:
להפך, זו גאווה, למה שיימינג?
אפרת רייטן מרום (העבודה):
מה זה הדבר הזה? אתם חתמתם על זה בעצמכם. אתם יודעים שזה הדבר הנכון. אז למה להתנגד? בגלל הפוליטיקה? ואחר כך להאשים אותנו בצביעות ולהאשים אותנו בפוליטיקה ובפופוליזם?
טלי גוטליב (הליכוד):
– – –
אפרת רייטן מרום (העבודה):
הינה, יש לכם הזדמנות עכשיו להתעלות, להראות לכולם שאתם יותר – תראו לנו.
גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):
זה לא קשור לפוליטיקה, זה קשור – – –
טלי גוטליב (הליכוד):
זה קשור לתקציב – – –
אפרת רייטן מרום (העבודה):
תראו לנו שאתם יותר טובים – אבל לא. הינה, יש לכם הזדמנות, ואתם משליכים לפח ומתנגדים. אז אל תסתכלו עליי, אני לא האירוע כאן. האירוע כאן הוא הזקנים והקשישים והחולים הסיעודיים. הם אלה שמסתכלים עליכם, והם אלה ששמעו את הקואליציה כולה אומרת שהם מתנגדים.
טלי גוטליב (הליכוד):
– – – השר מקדם את זה במאבק על התקציב. את תשמעי את זה – – –
אפרת רייטן מרום (העבודה):
השר כתב לי התנגדות. הם לא פנו אליי – – –
טלי גוטליב (הליכוד):
לא, לא, להפך – הוא הקשיב למה שאמרת.
היו"ר מאיר כהן:
טלי, הוא יסביר את זה.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
אני אסביר לך אחר כך בצד, אם את רוצה לשמוע.
גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):
אפרת, הוא מתנגד להצעת חוק פרטית, אבל את הנושא הוא מקדם – – –
אפרת רייטן מרום (העבודה):
אני אומרת לכם שמשרד הבריאות – תקשיבי, משרד הבריאות תומך לחלוטין בהצעת החוק הזאת עם תיקונים, אוקיי? ואני רוצה להגיד לכם שאין לי ספק שאם שר הבריאות היה פה, היה לו קשה עכשיו לעמוד פה ולהגיד: אני מתנגד. אוקיי?
גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):
כי הוא מקדם את זה. הוא מקדם את זה. את יודעת כמה פעמים אני הצעתי הצעות חוק פרטיות – – –
היו"ר מאיר כהן:
גלית, גלית.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
לכן – אני מספרת לכם את האמת, גלית. כשאני מספרת לכם את האמת ואומרת לכם שפניתי ואמרתי להם: תקשיבו, אין בעיה, אני אפילו מוכנה להסיר את זה מסדר-היום, אני מוכנה לבוא ולהגיד לכם: אתם מקדמים – נעשה את זה ביחד. רק אל תשליכו, אל תתנהגו באיזו עליונות. תנו פה הסברים.
טלי גוטליב (הליכוד):
זה פשוט לא קרה פה.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
זה לא קרה. אם עכשיו זה יקרה – Welcome.
גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):
יקרה.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
אני אומרת לכם שעד לרגע זה אף אחד לא אמר לי אחרת. תודה רבה.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה, גברתי. חבר הכנסת השר מלכיאלי יענה בשם שר הבריאות.
טלי גוטליב (הליכוד):
השר מתכוון – – – במסגרת תקציב, זה ברור לך. אי-אפשר להתערב – – –
היו"ר מאיר כהן:
תשובתו של השר תהיה מהמקורות. בבקשה, אדוני.
השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:
תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, חברת הכנסת המציעה רייטן, בגלל שאני מאוד מכבד את היושב-ראש – הוא ביקש שאני אענה היישר מהמקורות.
היו"ר מאיר כהן:
אני שיערתי שתענה מהמקורות.
השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:
לא תכננתי, אבל אני הולך איתך.
היו"ר מאיר כהן:
אבל הנושא רציני מאוד.
השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:
ודאי. המשנה אומרת: כשם שמצווה על אדם לומר דבר הנשמע, כך מצווה על אדם שלא לומר דבר שאינו נשמע. זאת אומרת יש מצווה לומר דבר, שישמעו אותך; אבל אם אתה יודע שלא – – –
קארין אלהרר (יש עתיד):
האמת – – – אתה יודע שאתה – – –
השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:
אני אומר את זה, אני גם הולך להגיד את זה. כך שיש מצווה שלא לומר דבר שלא ישמעו אותך. עכשיו, תראי, במשך כמה שנים הייתי חבר קואליציה. תסכל אותי שאני צריך להצביע נגד הצעות של חברי אופוזיציה, שמה הם באים ואומרים פה? רבותיי, תצביעו בטרומית, ונקדם את זה יחד. זה תסכל אותי, אבל מה נעשה? ואז הקדוש ברוך הוא גלגל – כמו שאומרים, העולם הוא גלגל – ואז הגענו לאופוזיציה. ואז אין לך מחויבות לכלום, המקלדת תופסת הכול – מגישים הצעות חוק. ואז באתי לכאן כחבר אופוזיציה והתחננתי להרבה מחברייך ואמרתי להם: חבר'ה, הינה ההצעות שאתם הצעתם, ואיך היום כשרים אתם מתנגדים לזה? ואז עשיתי שיימינג – לא אמרתי שאני אעשה – אמרתי, אתה חבר הכנסת הנכבד – – –
אפרת רייטן מרום (העבודה):
אני יותר מנומסת ממך.
השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:
אז אני עשיתי. אמרתי: א. ב. אתה הגשת את הצעת החוק. ואמרו לי: כן, אני רוצה להצביע, אבל אני לא יכול. עכשיו, תראי, אני עונה בשם שר הבריאות – שר הבריאות אוריאל בוסו, אחד מהשרים החברתיים המקצוענים והטובים שיש כאן במדינת ישראל.
קארין אלהרר (יש עתיד):
זה נכון.
טלי גוטליב (הליכוד):
מה שנכון נכון.
השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:
מה שנכון נכון. כולם מודים בזה. הוא עונה לך שהוא כשר – – –
גלעד קריב (העבודה):
אתה יודע שזאת לא תחרות כל כך קשה בממשלה הזאת – – –
טלי גוטליב (הליכוד):
– – –
השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:
ואומר השר: אני את העניין שלך מכיר, רוצה, אלא מה – יש דיוני תקציב, יש דיונים בממשלה. אגב, אלה התשובות שגם עונים לנו, ובצדק.
טלי גוטליב (הליכוד):
– – –
היו"ר מאיר כהן:
אני מבקש שקט מכולם. אם יותר לי להגיד את דעתי: זאת סוגיה מאוד מאוד חשובה, כולנו יודעים. בואו נקשיב לתשובת השר ולהחלטה. זו באמת סוגיה שהיא מעבר לפוליטיקה. בבקשה.
השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:
לכן אני אקריא את התשובה שלו. תיקחי את התשובה, ושברקע תזמר לך ההקדמה שלי מהי דעת השר בעניין. הצעת החוק של המציעה מבקשת לקבוע באמצעות תיקון חוק ביטוח בריאות ממלכתי וחוק הביטוח הלאומי הסדרים שונים שיחולו על האוכלוסייה שנמצאת במצב סיעודי, ולהביא לריכוז מכלול הצרכים הטיפוליים של האוכלוסייה הזאת תחת גורם אחד – קופות החולים. בכלל זה קובעת ההצעה כי האחריות למתן שעות סיעוד בבית במקום גמלת סיעוד תועבר מהמוסד לביטוח לאומי לקופות החולים. בנוסף, מוצע להרחיב את הזכאות בין בקהילה ובין באשפוז. כאמור, עמדת המשרד היא כי אכן יש מקום לבצע בחינה מעמיקה של מתן השירותים לאוכלוסייה הסיעודית בישראל, לרבות בחינה של אפשרות ריכוז הטיפול והשירות – מה שאת מציעה – תחת קופות החולים בדומה למנגנון הקבוע בחוק ביטוח בריאות ממלכתי או מנגנון אחר. בכלל זה קובעת ההצעה כי האחריות למתן שעות סיעוד בבית במקום גמלת סיעוד תועבר מהמוסד לביטוח לאומי אל קופות החולים. בנוסף מוצע להרחיב את הזכאות בין בקהילה ובאשפוז וכו'. כאמור, עמדת המשרד היא כי אכן יש מקום לבצע בחינה מעמיקה של מתן השירותים לאוכלוסייה הסיעודית בישראל, לרבות בחינה של אפשרות ריכוז הטיפול – מה שאת מציעה – והשירות תחת קופות החולים, בדומה למנגנון הקבוע בחוק ביטוח בריאות ממלכתי או מנגנון אחר וכו'; בכלל זה, השלכות תקציביות במיליארדי שקלים והשלכות בנושא כוח אדם – מדובר במהלך שדורש עבודת מטה מרוככת, מורכבת ומעמיקה – משאבים תקציביים משמעותיים ובחינה משפטית של הנושא. החלטת ועדת השרים מהשבוע האחרון הייתה שלא לקדם את ההצעה. ואכן אני סבור שיש קושי רב בקידום ההצעה בנוסחה הנוכחי ללא ביצוע עבודת המטה כאמור וללא הקצאת המשאבים התקציביים המתאימים.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
אז אפשר לתקן – – –
השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:
רגע, שנייה, שנייה. אשר על כן, אני מציע כי ההצבעה תתקיים במועד מאוחר יותר, בהסכמת המציעה, על מנת למצות את התהליך הממשלתי, ולאחר מכן המציעה תצמיד את הצעתה להצעה הממשלתית. תודה. כלומר, בעצם אומר פה השר שההצעה היא הצעה נכונה וטובה, אבל מה, לא ככה מגישים הצעת חוק. ולכן ועדת השרים ואני קוראים לחבריי להתנגד לזה. עוד פעם, השר החברתי שלנו לא מתנגד לרעיון, הוא אומר שזה נכון – זה נכון חברתית, זה נכון לחסוך מאנשים ביורוקרטיה מיותרת, אבל הצעת חוק פרטית צריך להגיש בהבנה יחד עם משרד הבריאות, מה שלא קרה כאן.
גלעד קריב (העבודה):
אז תציעו שיהיה דיון, כמו שאתם עושים הרבה פעמים. אבל אתם לא מציעים.
השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:
הקראתי: אשר על כן, אציע כי ההצבעה תתקיים במועד אחר. אבל עוד פעם, אני לא יודע לתחום את זה בזמן.
טלי גוטליב (הליכוד):
– – – חודשיים.
השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:
אני לא יודע לתחום את זה בזמן, וזהו. עכשיו תראו, אני רוצה לנצל את שלוש הדקות האחרונות שלי לעניין אחר לגמרי. אדוני היושב-ראש, בשבוע הזה התקיימה הילולת רחל אימנו.
קריאה:
זה היה אתמול.
השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:
התחילה שלשום הילולת רחל אימנו. במשרד אצלנו, משרד הדתות, אנחנו מתעסקים עם הרבה הילולות, גם עם רבי מאיר בעל הנס, אור החיים הקדוש ועוד. ואני באתי לכאן קודם כול להודות להשם שברוך השם הייתה הילולה שעברה באופן שקט. עשרות אלפי אנשים עברו במתחם של רחל אימנו. אני רוצה להודות למפקד מחוז ירושלים אמיר ארזני, למפקד מג"ב עוטף ירושלים עמי נידם, לסגן מפקד מרחב קדם דביר תמים, למפקד תחנת עוז אבי ביטון ולמנכ"ל מוסדות קבר רחל אייל עטייה, שבאמת עשה במשך שבועות שלמים הכנה מקצועית וטובה להילולה הזאת על מנת שהיא תעבור בצורה חלקה, וצריך להודות להשם. רחל אימנו היא זו שאמרה שהקדוש ברוך הוא אמר לה: "מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה – – – ושבו בנים לגבולם". ורחל, שהתפללה על הבנים שישובו, אנחנו מבקשים שתעמוד בתפילה לפני הקדוש ברוך הוא על כל החטופים, שיחזרו הביתה בשלום.
היו"ר מאיר כהן:
אמן.
השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:
וכאמור, אני קורא להתנגד להצעת החוק.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
יש לי בקשה מהשר: תיכנס לראש הממשלה, תסגור את הדלת, תגיד – – –
היו"ר מאיר כהן:
חברת הכנסת רייטן.
גלעד קריב (העבודה):
השר, אמרת: רחל אימנו מבקשת מכם לעשות. אל תבקש ממנה להתפלל. היא מבקשת מכם לעשות את המעשה האמיץ, ולהגיע לעסקה לשחרור החטופים.
השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:
ברור שרחל לא הייתה מבקשת ממך.
גלעד קריב (העבודה):
תפילות של רחל אימנו – – –
השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:
רחל לא הייתה מבקשת את זה ממך.
קריאות:
– – –
אפרת רייטן מרום (העבודה):
רק תפילות לא יעזרו ככל הנראה.
היו"ר מאיר כהן:
קריב, חבר הכנסת קריב.
קריאות:
– – –
היו"ר מאיר כהן:
חנוך, בבקשה. זהו, זהו. אני מבקש, קריב, אני מבקש.
מיקי לוי (יש עתיד):
אפרת, אפרת, תגידי שרחל מבכה על בניה החטופים.
היו"ר מאיר כהן:
אפרת, בבקשה, שלוש דקות.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
רגע, שנייה, הצלחת לבלבל אותי, אדוני השר, החלטתם בסוף להתנגד? זאת השורה התחתונה? כי באמצע אמרת לי לא.
השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:
לא, החלטת ועדת השרים הייתה להתנגד.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
אז אתה אומר שכרגע אתם מתנגדים.
השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:
אני הקראתי את החלטת ועדת השרים להתנגד.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
אוקיי, אבל בדרך אמרת: אני מבקש ממך, והשר ביקש שאפילו אולי במועד אחר. אז לא? אז אני לא מצליחה להבין, מה החלטתם?
השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:
לא, זה לא סותר. אם את רוצה הצבעה – – –
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
– – – "מועד אחר" זה אומר שיפתרו את הבעיה. זה אומר שיפתרו את הבעיה.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
קטי, תיתני לי לשמוע את השר. אז זה מה שאני שואלת.
השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:
אני עונה. מה שאמרת בתחילה, כשאין תיאום ואין זה, זה אי-אפשר, אי-אפשר להעביר את זה טרומית, ועדת השרים לא רוצה. אם את רוצה מועד אחר, בסדר גמור.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
מתי אתם מתכוונים להעביר את – – –
השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:
אני לא יודע להתחייב לזה.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
אתם לא יודעים להתחייב. אז בינתיים כל ה-2.5 מיליון איש ילכו לחפש נדבות, כאילו, זה מה שאתה אומר.
השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:
לא, לא, לא.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
אני רק רוצה להתייחס. אמרתי בהתחלה, דרשת מאוד יפה וסיפרת על התקופה שלך באופוזיציה, ואמרת: כשאתה באופוזיציה הנייר סובל הכול ואפשר לעשות הכול ולהטריל.
השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:
זה מה שאמרו לי.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
רק מה? רק מה? תראה מה קרה – רגע, אני צריכה לשים משקפיים, לצערי, כבר.
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
אבל אפרת, אולי – – –
היו"ר מאיר כהן:
קטי, תיתנו לה לדבר.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
ב-22 ביולי 2024 – זה בכנסת הזאת – הונחה על שולחן הכנסת לדיון מוקדם אותה הצעת חוק, של חברת הכנסת עטייה, אבל היא לא באופוזיציה, היא בקואליציה, אז היא גם רוצה את זה. היא גם מבינה שמדובר על אותו חוק. אתה מבין את זה?
השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:
מה יצא מזה, נו? ומה יצא מזה? הצבענו על זה? שנייה.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
אתה מבין? אז זה לא שאני מטרילה אתכם. האשמתם אותי באיזשהו אופן – אומנם אמרתם שההצעה טובה, אבל אמרת: את באופוזיציה, את מטרילה.
השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:
רגע, והצביעו על זה? מה היה שם?
אפרת רייטן מרום (העבודה):
אתה מבין? היא לא קידמה את זה. היא לא קידמה.
השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:
עבר? עבר טרומית? עבר טרומית?
אפרת רייטן מרום (העבודה):
היא לא קידמה את זה.
השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:
אז מה את רוצה?
אפרת רייטן מרום (העבודה):
אני אומרת שזה לא שייך לאופוזיציה, זה לא שייך לפוזיציה, כי אם גם עכשיו מתוך הקואליציה שלכם מגישים את אותה הצעת חוק, אז כנראה שהיא נכונה ומוצדקת מכל הצדדים ולא שייכת לפוזיציה – –
השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:
אבל זה מוצדק. אבל גם אני אמרתי שזה מוצדק.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
– – ולא שייכת לאופוזיציה. עכשיו, הואיל ואתם לא מתכוונים להתחייב כאן מתי הממשלה מתכוונת לקדם את הצעת החוק הנכונה הזו, שיכולה לתקן את הדבר המעוות הזה, וכן להעביר את זה בטרומית – תקדמו את זה בוועדה, אל תקדמו את זה בוועדה, אבל זה שאתם עכשיו מתנגדים פה, מתנגדים להצעת חוק שלכם, גם זה מעיד עליכם, על הפוליטיקה שלכם. כי אתם יודעים שאתם יכולים להעביר את זה עכשיו, והיא יכולה להמתין עד אשר אתם תתקדמו, ואז להצמיד, לא להצמיד. אבל זה לא מה שאתם אומרים. אתם מחליטים ככה: בואו נהיה קואליציה, בואו נפיל לאופוזיציה חוקים. ובגלל זה אני אשאיר את זה, כדי לראות אתכם מצביעים נגד הצעת החוק הזאת.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה. תודה, גברתי. אם כן, אנחנו עוברים להצבעה. זאת הצבעה שמית? בבקשה, הצבעה שמית. אנא ממך, סגנית המזכיר. הצבעה שמית
סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:
(קוראת בשמות חברי הכנסת)
משה אבוטבול– נגד
יולי יואל אדלשטיין– נגד
אמיר אוחנה– אינו נוכח
ינון אזולאי– נגד
גדי איזנקוט– אינו נוכח
ישראל אייכלר– נגד
דן אילוז– נגד
ואליד אלהואשלה– בעד
קארין אלהרר– בעד
זאב אלקין– אינו נוכח
משה ארבל– אינו נוכח
יעקב אשר– אינו נוכח
אביחי אברהם בוארון– נגד
אוריאל בוסו– אינו נוכח
מישל בוסקילה– נגד
דבי ביטון– אינה נוכחת
מיכאל מרדכי ביטון– אינו נוכח
דוד ביטן– אינו נוכח
בועז ביסמוט– נגד
ולדימיר בליאק– בעד
מירב בן ארי– אינה נוכחת
רם בן ברק– בעד
איתמר בן גביר– אינו נוכח
אברהם בצלאל– נגד
אליהו ברוכי– אינו נוכח
ניר ברקת– נגד
ששון ששי גואטה– אינו נוכח
טלי גוטליב– נגד
מאי גולן– אינה נוכחת
יואב גלנט– אינו נוכח
גילה גמליאל– אינה נוכחת
בנימין גנץ– אינו נוכח
משה גפני– אינו נוכח
סימון דוידסון– בעד
אבי דיכטר– אינו נוכח
גלית דיסטל אטבריאן– נגד
אלי דלל– נגד
שלום דנינו– אינו נוכח
אריה מכלוף דרעי– אינו נוכח
עמית הלוי– נגד
שרן מרים השכל– נגד
ניסים ואטורי– אינו נוכח
מיכל מרים וולדיגר– נגד
יצחק שמעון וסרלאוף– נגד
יאסר חוג'יראת– בעד
אימאן ח'טיב יאסין– בעד
ווליד טאהא– בעד
בועז טופורובסקי– אינו נוכח
משה טור פז– בעד
אחמד טיבי– אינו נוכח
יוסף טייב– נגד
אוהד טל– נגד
יעקב טסלר– נגד
חילי טרופר– בעד
אלמוג כהן– נגד
מאיר כהן– בעד
מירב כהן– בעד
מתן כהנא– בעד
עופר כסיף– אינו נוכח
אופיר כץ– נגד
ישראל כץ– אינו נוכח
רון כץ– בעד
יוראי להב הרצנו– בעד
ירון לוי– בעד
מיקי לוי– אינו נוכח
יריב לוין– אינו נוכח
נעמה לזימי– בעד
אביגדור ליברמן– אינו נוכח
יאיר לפיד– אינו נוכח
סימון מושיאשוילי– נגד
טטיאנה מזרסקי– בעד
מרב מיכאלי– אינה נוכחת
שלי טל מירון– בעד
יונתן מישרקי– נגד
חנוך דב מלביצקי– נגד
ארז מלול– נגד
יוליה מלינובסקי– אינה נוכחת
מיכאל מלכיאלי– נגד
צגה מלקו– נגד
אבי מעוז– אינו נוכח
שרון ניר– בעד
בנימין נתניהו– אינו נוכח
יואב סגלוביץ'– בעד
יבגני סובה– בעד
צבי ידידיה סוכות– נגד
משה סולומון– אינו נוכח
לימור סון הר מלך– נגד
אופיר סופר– אינו נוכח
אורית מלכה סטרוק– נגד
משה סעדה– נגד
גדעון סער– נגד
מנסור עבאס– בעד
איימן עודה– אינו נוכח
יוסף עטאונה– בעד
חוה אתי עטייה– נגד
חמד עמאר– אינו נוכח
צביקה פוגל– נגד
עודד פורר– אינו נוכח
יצחק פינדרוס– אינו נוכח
משה פסל– נגד
יסמין פרידמן– בעד
אורית פרקש הכהן– בעד
מטי צרפתי הרכבי– בעד
אריאל קלנר– נגד
יצחק קרויזר– נגד
גלעד קריב– בעד
שלמה קרעי– נגד
אליהו רביבו– נגד
משה רוט– נגד
שמחה רוטמן– נגד
עידן רול– בעד
אפרת רייטן מרום– בעד
אלון שוסטר– בעד
קטי קטרין שטרית– נגד
אלעזר שטרן– בעד
מיכל שיר סגמן– בעד
נאור שירי– בעד
אושר שקלים– נגד
עאידה תומא סלימאן– אינה נוכחת
פנינה תמנו– בעד
היו"ר מאיר כהן:
בבקשה, אנחנו עוברים לסיבוב שני לאלה שלא ענו. בבקשה, גברתי.
סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:
(קוראת בשמות חברי הכנסת)
אמיר אוחנה– אינו נוכח
גדי איזנקוט– אינו נוכח
זאב אלקין– אינו נוכח
משה ארבל– אינו נוכח
יעקב אשר– אינו נוכח
אוריאל בוסו– אינו נוכח
דבי ביטון– בעד
מיכאל מרדכי ביטון– אינו נוכח
דוד ביטן– אינו נוכח
מירב בן ארי– אינה נוכחת
איתמר בן גביר– אינו נוכח
אליהו ברוכי– אינו נוכח
ששון ששי גואטה– נגד
מאי גולן– נגד
יואב גלנט– אינו נוכח
גילה גמליאל– אינה נוכחת
בנימין גנץ– אינו נוכח
משה גפני– אינו נוכח
אבי דיכטר– נגד
שלום דנינו– אינו נוכח
אריה מכלוף דרעי– אינו נוכח
ניסים ואטורי– נגד
בועז טופורובסקי– אינו נוכח
אחמד טיבי– בעד
עופר כסיף– אינו נוכח
ישראל כץ– אינו נוכח
מיקי לוי– בעד
יריב לוין– נגד
אביגדור ליברמן– אינו נוכח
יאיר לפיד– אינו נוכח
מרב מיכאלי– אינה נוכחת
יוליה מלינובסקי– בעד
אבי מעוז– אינו נוכח
בנימין נתניהו– אינו נוכח
משה סולומון– נגד
אופיר סופר– אינו נוכח
איימן עודה– בעד
חמד עמאר– אינו נוכח
עודד פורר– אינו נוכח
יצחק פינדרוס– נגד
עאידה תומא סלימאן– אינה נוכחת
היו"ר מאיר כהן:
בבקשה, יש מישהו נוסף?
סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:
(קוראת בשם חבר הכנסת)
זאב אלקין – נגד
היו"ר מאיר כהן:
יש עוד מישהו? מישהי? ההצבעה הסתיימה. בבקשה, גברתי. להלן תוצאות ההצבעה: בעד – 40, מתנגדים – 52. אני קובע כי הצעת חוק ביטוח סיעוד ממלכתי (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, לא אושרה, ותעבור מסדר-היום.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
כל הכבוד.
[הצעת חוק פ/2818/25; נספחות.]
(הצעת חבר הכנסת רם בן ברק)
היו"ר מאיר כהן:
נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק גמול לחיילים בשירות סדיר, התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת רם בן ברק. בבקשה, אדוני. עשר דקות לרשותך, אדוני.
גלעד קריב (העבודה):
הליכוד נגד הגמלאים והחולים הסיעודיים.
רם בן ברק (יש עתיד):
תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לפני שאני אתחיל להציג את החוק שאני מבקש להצביע עליו היום, אני חייב לפתוח ולציין בפני חברי הכנסת והציבור את עלות המשרדים המיותרים בממשלת החידלון של נתניהו: 331 מיליון שקלים למשרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות של השרה אורית סטרוק; 71 מיליון שקלים למשרד המורשת של השר עמיחי שיקלי.
קריאה:
עמיחי אליהו.
רם בן ברק (יש עתיד):
עמיחי אליהו, סליחה. 53 מיליון שקלים למשרד ירושלים ומסורת ישראל של השר מאיר פרוש; 34 מיליון שקלים למשרד התפוצות והמאבק באנטישמיות של השר עמיחי שקלי, שלא התריע משום מה על מה שהולך לקרות באמסטרדם; 18 מיליון שקלים למשרד לשיתוף פעולה אזורי של השר דוד אמסלם; 10 מיליון שקלים למשרד לנושאים אסטרטגיים של השר רון דרמר; 92 מיליון שקלים למשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה של השרה מאי גולן; 9.2 מיליון שקלים עלות לשכת אלקין ב-2025, ו-7.7 מיליון שקלים זה יעלה לנו ב-2026, כמעט 20 מיליון שקלים לעוד משרד מיותר; גדעון סער קיבל תוספת של 545 מיליון שקלים עבור שדרוג תקציב ההסברה הישראלית.
היו"ר מאיר כהן:
אני מבקש, סליחה.
רם בן ברק (יש עתיד):
3 מיליון שקלים עלות לשכת סגניתו של סער, שרן השכל. הסכומים האסטרונומיים האלה הולכים למשרדים מיותרים, ג'ובים למקורבים ובעיקר לשמירה על שלמות קואליציית נתניהו. אז לכול יש לכם כסף אבל לחיילים אין לכם. הצעת החוק מבקשת לקבוע שחיילים בשירות סדיר יקבלו גמול חודשי כספי במהלך השליש האחרון של השירות – אלה שיוצאים לקרב כל יום במטרה לשמור על מדינת ישראל, נפצעים ואף, לצערנו הרב, חלקם נהרגים, והכול מתוך אהבת הארץ ותחושת מחויבות עמוקה לחברה הישראלית. אם אתם בוחרים היום להמשיך לממן משרדים מיותרים כדי שהקואליציה המופרעת הזאת לא תתפרק, אתם לא ראויים לחיילים והחיילות האמיצים שלנו. אבל אין לי ספק שהשר אלקין יגיע ויתמוך בהצעה הזאת, בעיקר משום שהוא הגיש הצעת חוק זהה לזאת. אני מצפה לתמיכה מלאה מכל חברי הכנסת, קואליציה ואופוזיציה כאחד. מצפה, אבל מניח שזה לא יקרה. אני מניח שבממשלה שמתדרכת תדיר נגד קציני צה"ל, ממשלה שמלשכת ראש הממשלה יוצאים תדריכים נגד ראש השב"כ, אני מניח שבממשלה כזאת גם לא ידאגו לחיילים שעושים שירות צבאי מלא וייתנו להם תוספת בשליש האחרון של השירות שלהם כהכנה לקראת האזרחות. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה, אדוני. יענה בשם הממשלה השר ניר ברקת. אדוני, בבקשה.
שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:
תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת. אני אשיב לך בשם שר הביטחון, שנבצר ממנו להגיע. בהצעת החוק שהגיש חבר הכנסת רם בן ברק מוצע לקבוע כי יינתן גמול חודשי מוגדל לחיילי חובה בשליש האחרון של שירותם בגובה שכר המינימום. עוד מוצע כי ללוחמים ולתומכי לחימה תינתן תוספת על הגמול כאמור. מערכת הביטחון תומכת ככלל בהרחבת זכויותיהם של המשרתים בצה"ל, שמהווים עמוד תווך לביטחונה של מדינת ישראל, כאות הוקרה והערכה על שירותם. עם זאת, לעמדת מערכת הביטחון אין מקום לעגן בחקיקה את גובה דמי הקיום המשולמים לחיילים בשירות חובה, שכן נושא זה מוסדר מימים-ימימה בפקודות הצבא, ויש לשמר זאת על מנת לאפשר את הגמישות הנדרשת, לרבות בכל הנוגע לקביעת גובה דמי הקיום באופן דיפרנציאלי לפי אופי השירות. בנוסף, במסגרת הצעת החוק הממשלתית בעניין הארכת שירות החובה וקביעת המודל הדיפרנציאלי, שאושרה בקריאה ראשונה בכנסת ומונחת על שולחנה של ועדת החוץ והביטחון לשם הכנתה לקריאה השנייה והשלישית, יש התייחסות למתן תגמול נוסף למי שיידרש בשירות ארוך. לפיכך, הממשלה החליטה לדחות את הדיון בהצעת החוק. בהיעדר הסכמה של חבר הכנסת המציע לדחיית הדיון, לא ניתן לתמוך בשלב זה בקידום הצעת החוק הפרטית. לפיכך, בשם שר הביטחון אני מציע כי מליאת הכנסת תסיר את ההצעה מסדר-יומה. אני באמת רוצה לדעת אם אני יכול להישאר על הדוכן. מה? להמשיך. יותר מאוחר היום אני גם אתייחס לשאילתה. חברים דיברו על הנושא של ההתייקרויות האחרונות. אני אשתף אתכם בפעולות שכן עשינו בממשלה ביחד – אגב, קואליציה ואופוזיציה כאחד – ברפורמה של "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" ורפורמות נוספות שעשינו פה אחד בכנסת; כך שאתם מכירים היטב את הפעולות שבוודאי המשרד שלנו, משרד הכלכלה והתעשייה, עושה כדי להתמודד עם יוקר המחיה. אני גם אשתף אתכם בתהליכים של ניסיון לחקיקה שהתחלנו בו ממש עם תחילת המלחמה כדי לתת כלים להתמודד עם יוקר המחיה. יש תהליכים עם חברות וארגונים, שבמקום לגלות סולידריות, להשתתף ולהתחשב באזרחי מדינת ישראל, בפצועים, במשפחות של החטופים, בלוחמי צה"ל, בנטל הגדול שנפל עלינו בגלל המלחמה – לצערי היו עסקים שניצלו את הסיטואציה, הם ניצלו את ההזדמנות והעלו מחירים על חשבון הציבור הכללי. הדבר הזה הוא בלתי מתקבל על הדעת, וגם שם ניסינו להעביר חקיקה מסוימת, האוצר התנגד. לשמחתי בעזרתו של חבר הכנסת דוד ביטן העברנו את החקיקה ביולי השנה. את ההמשך אני אפרט יותר מאוחר. שוב, בשם שר הביטחון אני מבקש לדחות את ההצעה. תודה.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה. חבר הכנסת רם בן ברק משיב. שלוש דקות לפניך.
רם בן ברק (יש עתיד):
השר ברקת, חבריי חברי הכנסת, תראו, אי-אפשר להחזיק את העוגה ולאכול אותה מכל הכיוונים. אתם לא יכולים ביד אחת לעשות מאמצים עילאיים וקומבינות פוליטיות – לפטר שר ביטחון, לתת עוד שר מיותר לחבר הכנסת אלקין וכל זה בשביל לפטור חרדים משירות צבאי בזמן המלחמה – ומהצד השני לא לתגמל את מי זה שצריך לתגמל אותו. אנחנו באמת הולכים לדון בוועדת חוץ וביטחון, לבקשת משרד הביטחון, בהארכת השירות ל-36 חודשים. אנחנו גם מבינים את הצורך. אנחנו גם דורשים שבארבעה חודשים האלה שנוספו להם, הם יקבלו לפחות משכורת מינימום, כדי שיוכלו – אבל זה לא סותר אחד את השני. לא יכול להיות שאתם לא תעודדו את החיילים לשרת. יש לנו כאן הזדמנות לתגמל את מי שעושה שירות מלא בשליש האחרון של השירות שלו ביחידות קרביות, על מנת שיוכל ללכת לאזרחות, ובזמן שחבריו המשתמטים לומדים ומכינים את עצמם, תהיה לו היכולת הכלכלית להתחיל ברגל ימין. חבל שהקואליציה הזאת לא זורמת ולא תומכת בחוקים שתומכים בחיילים אלא תומכת אך ורק בחוקים שתומכים בהשתמטות.
משה סעדה (הליכוד):
– – – עם הערבים ישבתם ביחד – – – הצביעות.
רם בן ברק (יש עתיד):
אבל מה הפלא? קואליציית המשתמטים תומכת במשתמטים. תודה רבה.
משה סעדה (הליכוד):
– – – עם הערבים. זאת הקואליציה שלך? אלה החברים שלך? תתביישו לכם.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה. חבר הכנסת סעדה.
גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):
כל פעם אתם אומרים "קואליציית המשתמטים". למה מי משרת? הבוחרים שלנו.
היו"ר מאיר כהן:
אנחנו עוברים להצבעה על החוק, בבקשה – שמית. אתם לא הגשתם, חבריא. גם הממשלה ביקשה, אוקיי.
גלעד קריב (העבודה):
סוף-סוף הממשלה עושה משהו, אז – – –
היו"ר מאיר כהן:
בבקשה, המזכיר. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק גמול לחיילים בשירות סדיר, של חבר הכנסת רם בן ברק, אדוני. הצבעה שמית
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
משה אבוטבול– אינו נוכח
יולי יואל אדלשטיין– נגד
אמיר אוחנה– אינו נוכח
ינון אזולאי– נגד
גדי איזנקוט– אינו נוכח
ישראל אייכלר– אינו נוכח
דן אילוז– אינו נוכח
ואליד אלהואשלה– אינו נוכח
קארין אלהרר– בעד
זאב אלקין– אינו נוכח
משה ארבל– אינו נוכח
יעקב אשר– אינו נוכח
אביחי אברהם בוארון– נגד
אוריאל בוסו– אינו נוכח
מישל בוסקילה– נגד
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
– – –
היו"ר מאיר כהן:
אני אתחיל בקריאות לסדר. המזכיר לא יכול לנהל את ההצבעה.
ניסים ואטורי (הליכוד):
– – –
היו"ר מאיר כהן:
ניסים, ניסים, חבר הכנסת ואטורי, אדוני, אתה עוד מעט מחליף אותי.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
איך יש לכם מצפון להצביע נגד החיילים? איך אתם לא מתביישים?
היו"ר מאיר כהן:
זהו, חברים. בבקשה, תמשיך.
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
דבי ביטון– בעד
מיכאל מרדכי ביטון– אינו נוכח
דוד ביטן– אינו נוכח
בועז ביסמוט– אינו נוכח
ולדימיר בליאק– בעד
מירב בן ארי– אינה נוכחת
רם בן ברק– בעד
איתמר בן גביר– אינו נוכח
אברהם בצלאל– אינו נוכח
אליהו ברוכי– אינו נוכח
ניר ברקת– נגד
ששון ששי גואטה– נגד
טלי גוטליב– נגד
קריאות:
– – –
היו"ר מאיר כהן:
זהו, סליחה, הדקה נגמרה. טלי, מדי פעם אני מאפשר, נגמר, זהו.
אושר שקלים (הליכוד):
– – –
היו"ר מאיר כהן:
שקלים, חבר הכנסת שקלים, קריאה ראשונה. חבר הכנסת שקלים, קריאה ראשונה.
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
מאי גולן– אינה נוכחת
יואב גלנט– אינו נוכח
גילה גמליאל– אינה נוכחת
בנימין גנץ– אינו נוכח
משה גפני– אינו נוכח
סימון דוידסון– בעד
אבי דיכטר– נגד
גלית דיסטל אטבריאן– נגד
אלי דלל– נגד
שלום דנינו– נגד
אריה מכלוף דרעי– אינו נוכח
עמית הלוי– נגד
שרן מרים השכל– נגד
ניסים ואטורי– נגד
מיכל מרים וולדיגר– נגד
יצחק שמעון וסרלאוף– אינו נוכח
אסר חוג'יראת– אינו נוכח
אימאן ח'טיב יאסין– אינה נוכחת
ווליד טאהא– אינו נוכח
בועז טופורובסקי– אינו נוכח
משה טור פז– בעד
אחמד טיבי– אינו נוכח
יוסף טייב– נגד
אוהד טל– אינו נוכח
יעקב טסלר– נגד
חילי טרופר– אינו נוכח
אלמוג כהן– אינו נוכח
מאיר כהן– בעד
מירב כהן– בעד
מתן כהנא– אינו נוכח
עופר כסיף– אינו נוכח
אופיר כץ– נגד
ישראל כץ– אינו נוכח
רון כץ– בעד
יוראי להב הרצנו– בעד
ירון לוי– בעד
מיקי לוי– בעד
יריב לוין– נגד
נעמה לזימי– אינה נוכחת
אביגדור ליברמן– אינו נוכח
יאיר לפיד– בעד
סימון מושיאשוילי– נגד
טטיאנה מזרסקי– בעד
מרב מיכאלי– אינה נוכחת
שלי טל מירון– בעד
יונתן מישרקי– נגד
חנוך דב מלביצקי– נגד
ארז מלול– אינו נוכח
יוליה מלינובסקי– בעד
מיכאל מלכיאלי– נגד
צגה מלקו– נגד
אבי מעוז– אינו נוכח
שרון ניר– בעד
בנימין נתניהו– אינו נוכח
יואב סגלוביץ'– בעד
יבגני סובה– בעד
רון כץ (יש עתיד):
תכף אני אקריא את השמות של מי שהצביע נגד. איך זה מרגיש – – –
היו"ר מאיר כהן:
רון כץ, צר לי, אבל קריאה ראשונה. רון כץ, קריאה ראשונה.
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
צבי ידידיה סוכות– נגד
משה סולומון– נגד
לימור סון הר מלך– נגד
אופיר סופר– אינו נוכח
אורית מלכה סטרוק– נגד
משה סעדה– נגד
גדעון סער– אינו נוכח
מנסור עבאס– אינו נוכח
איימן עודה– אינו נוכח
יוסף עטאונה– אינו נוכח
חוה אתי עטייה– נגד
חמד עמאר– אינו נוכח
צביקה פוגל– נגד
עודד פורר– אינו נוכח
יצחק פינדרוס– נגד
משה פסל– נגד
יסמין פרידמן– בעד
אורית פרקש הכהן– בעד
מטי צרפתי הרכבי– בעד
אריאל קלנר– נגד
יצחק קרויזר– אינו נוכח
גלעד קריב– בעד
שלמה קרעי– נגד
אליהו רביבו– נגד
משה רוט– נגד
שמחה רוטמן– נגד
עידן רול– בעד
אפרת רייטן מרום– בעד
אלון שוסטר– בעד
קטי קטרין שטרית– נגד
אלעזר שטרן– בעד
מיכל שיר סגמן– בעד
נאור שירי– בעד
אושר שקלים– נגד
עאידה תומא סלימאן– אינה נוכחת
פנינה תמנו– בעד
היו"ר מאיר כהן:
בבקשה, אדוני, לקרוא לאלה שלא ענו ונמצאים כאן. זה הסיבוב השני.
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
משה אבוטבול– נגד
אמיר אוחנה– אינו נוכח
גדי איזנקוט– בעד
ישראל אייכלר– נגד
דן אילוז– נגד
ואליד אלהואשלה– אינו נוכח
זאב אלקין– אינו נוכח
משה ארבל– אינו נוכח
יעקב אשר– נגד
אוריאל בוסו– אינו נוכח
מיכאל מרדכי ביטון– אינו נוכח
דוד ביטן– אינו נוכח
בועז ביסמוט– אינו נוכח
מירב בן ארי– אינה נוכחת
איתמר בן גביר– אינו נוכח
אברהם בצלאל– נגד
אליהו ברוכי– אינו נוכח
מאי גולן– אינה נוכחת
יואב גלנט– אינו נוכח
גילה גמליאל– אינה נוכחת
בנימין גנץ– בעד
משה גפני– אינו נוכח
אריה מכלוף דרעי– אינו נוכח
יצחק שמעון וסרלאוף– אינו נוכח
יאסר חוג'יראת– אינו נוכח
אימאן ח'טיב יאסין– אינה נוכחת
ווליד טאהא– אינו נוכח
בועז טופורובסקי– אינו נוכח
אחמד טיבי– אינו נוכח
אוהד טל– נגד
חילי טרופר– בעד
אלמוג כהן– נגד
מתן כהנא– בעד
עופר כסיף– אינו נוכח
ישראל כץ– אינו נוכח
נעמה לזימי– בעד
אביגדור ליברמן– אינו נוכח
מרב מיכאלי– אינה נוכחת
ארז מלול– אינו נוכח
אבי מעוז– אינו נוכח
בנימין נתניהו– אינו נוכח
אופיר סופר– אינו נוכח
גדעון סער– אינו נוכח
מנסור עבאס– אינו נוכח
איימן עודה– אינו נוכח
יוסף עטאונה– אינו נוכח
חמד עמאר– אינו נוכח
עודד פורר– אינו נוכח
יצחק קרויזר– נגד
עאידה תומא סלימאן– אינו נוכח
היו"ר מאיר כהן:
האם יש חברי כנסת שלא הצביעו?
רם בן ברק (יש עתיד):
כמה צביעות, כמה צביעות – – –
טלי גוטליב (הליכוד):
– – – אתה הצבעת נגד חוקים – – –
רם בן ברק (יש עתיד):
תדרכו. תדרכו. תדרכו נגד אויבינו, לא נגד חיילים.
היו"ר מאיר כהן:
סליחה, טלי. טלי, זה מפריע להצבעה. האם יש חברי כנסת שלא הצביעו? אין. הצבעה תמה. בבקשה, אדוני, ספירה.
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):
אפשר להוסיף אותי?
היו"ר מאיר כהן:
אני סגרתי את ההצבעה, פנינה. סליחה.
רון כץ (יש עתיד):
לפרוטוקול, לפרוטוקול.
היו"ר מאיר כהן:
לפרוטוקול, בעד, בבקשה, לרשום את פנינה תמנו שטה.
רם בן ברק (יש עתיד):
קואליציה שתומכת במשתמטים לעולם לא תצביע בשביל החיילים.
טלי גוטליב (הליכוד):
וואי, רם, באמת.
היו"ר מאיר כהן:
טלי. ברשותכם, אני רוצה להגיד משהו. לפני כמה דקות חבר כנסת אמר לחבר כנסת אחר: אתה חבר של ערבים, תתבייש לך.
רון כץ (יש עתיד):
מי אמר את זה?
היו"ר מאיר כהן:
לא משנה. שערו בנפשכם שעכשיו – –
מיקי לוי (יש עתיד):
סעדה.
היו"ר מאיר כהן:
לא.
מיקי לוי (יש עתיד):
כן, סעדה. אמר לנו: אתם חברים של הערבים. אמרתי לו: הם אזרחי מדינת ישראל.
היו"ר מאיר כהן:
– – שעכשיו בפרלמנט ההולנדי חבר פרלמנט אומר לשני: אתה חבר של יהודים, תתבייש לך. היינו נזעקים. אני חושב שחבר הכנסת שאמר את זה – אני לא רוצה להגיד שמות, אבל בואו נימנע מהדברים האלה, למרות שאנחנו במלחמה וקשה לנו.
טלי גוטליב (הליכוד):
– – – תומכי טרור – – – מה אכפת – – –
היו"ר מאיר כהן:
טלי, טלי, לא פניתי אלייך. פשוט לא צריך להגיד את זה.
רם בן ברק (יש עתיד):
לא מצופה מקואליציה – – – חיילים. לא מצופה. לא מצופה מכם – – – תומכים בהשתמטות. ומי שתומך בהשתמטות, זונח את החיילים. זה הכול.
היו"ר מאיר כהן:
רם, רם, רם, בן ברק, זהו.
רם בן ברק (יש עתיד):
– – – זאת האמת. זאת האמת. שם תומכים בהשתמטות, ופה תומכים בחיילים. זאת האמת.
טלי גוטליב (הליכוד):
– – – אבל מה לעשות – – – רם, בשבוע שעבר – – – גם אני רוצה להצביע בעד החוק – – – מה אתה מדבר? באמת. אני מחזיקה ממך קצת יותר רציני – – –
רם בן ברק (יש עתיד):
עובדה. עובדה שאתם תומכים בהשתמטות, פה תומכים בחיילים. זאת העובדה.
טלי גוטליב (הליכוד):
אני גם רוצה – – – מאיפה?
רם בן ברק (יש עתיד):
טלי, לא יעזרו הצעקות. היו כאלה שתומכים בהשתמטות והיו כאלה שתומכים בחיילים.
מיקי לוי (יש עתיד):
טלי, טלי, יש כסף מיותר. יש כסף. יש כסף שהלך למקומות לא ראויים. זהו. יש כסף שהלך למקומות לא ראויים, מקומות לא ראויים.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
– – – פעם ראשונה שימו את חיילי צה"ל בראש סדר העדיפויות התקציבי, ויהיה כסף. אין כסף? מה, אין כסף. להשתמטות יש כסף.
היו"ר מאיר כהן:
אדוני המזכיר, בבקשה. אדוני מזכיר הכנסת. תודה רבה, אדוני. אם כן, תוצאות ההצבעה הן: 35 בעד, 48 מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק גמול לחיילים בשירות סדיר, התשפ"ג–2023, לא אושרה ותוסר מסדר-היום של הכנסת.
רם בן ברק (יש עתיד):
– – –
גלעד קריב (העבודה):
ממשלה מופקרת ומפקירה.
רון כץ (יש עתיד):
איך? איך? איך אתם לא מתביישים? קרעי, איך אתה נגד חיילים, קרעי, איך?
גלעד קריב (העבודה):
זה לא מסתדר בגימטרייה.
רם בן ברק (יש עתיד):
תראה לי חוק אחד בעד החיילים שהם עשו. אחד. חוק הרבנים, חוק המעונות, חוק המקוואות, חוק הרבנות.
היו"ר מאיר כהן:
אם כן, אנחנו עוברים להצעה הבאה. אנחנו עוברים לנושא הבא.
טלי גוטליב (הליכוד):
– – –
היו"ר מאיר כהן:
טלי, אני מבקש. טלי, קריאה ראשונה. סליחה, אני מצטער.
מיקי לוי (יש עתיד):
טלי, תגרשו גם כן מחבלים יהודים. תגרשו את המורים של עמיר.
טלי גוטליב (הליכוד):
– – –
מיקי לוי (יש עתיד):
אה, את לא יודעת, לא יודעת.
היו"ר מאיר כהן:
מיקי. חבריא, אתם רוצים היום לסיים ב-03:00? בבקשה, זה אפשרי. אני אתן לכם את זה. זהו.
מיקי לוי (יש עתיד):
כן, כן, אנחנו רוצים. כן.
[הצעת חוק פ/4592/25; נספחות.]
(הצעת חבר הכנסת אריאל קלנר)
היו"ר מאיר כהן:
נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – הארכת הסמכות של ועדות מקומיות בגליל ובנגב), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת אריאל קלנר. בבקשה, חבר הכנסת קלנר, עשר דקות. כיף לעשות פיליבסטר לעצמנו, כמו שאומר קלנר. כיף. בבקשה.
אריאל קלנר (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ההתיישבות בגליל ובנגב היא אינטרס לאומי – – –
היו"ר מאיר כהן:
עליזה, בבקשה.
אריאל קלנר (הליכוד):
ההתיישבות בגליל ובנגב היא אינטרס לאומי גיאו-אסטרטגי ממעלה ראשונה. "יש לעקור מתוכנו טעות נפסדת – – – שבצבא בלבד נקיים את ביטחון המדינה – – – גורם ביטחון לא – – – פחות חשוב ודחוף הוא ההתיישבות". המדינה צריכה "לכוון את ההתיישבות וליצור על הגבולות – – – רשת של יישובי מגן וביצרון שתשמש קו ראשון בהגנת המדינה". אלה דברים שאמר ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל, דוד בן-גוריון. עם זאת, חבריי, למרות התחייבויות של ממשלות ישראל השונות בתקופות שונות, למרות הכול, המצב הדמוגרפי בגליל ובנגב רק הולך ומחמיר. הצעת החוק הזאת, המונחת לפניכם, היא חלק ממהלך לשינוי המגמות האלה. אדוני היושב-ראש, כמה זמן לדעתך לוקח ליישוב יהודי ממוצע בצפון לקבל אישור לתוכנית מתאר הכוללת תוספת יחידות דיור למגורים? אדוני היושב-ראש, חבריי, תחזיקו חזק – יותר מ-30 שנה. במחוז צפון עומד הקצב השנתי של אישור תוכניות מתאר מקומיות ומפורטות על קצב של פחות מעשר תוכניות לשנה, וזאת עבור למעלה מ-300 יישובים. אז החשבון ברור – ממוצע של יותר מ-30 שנה ליישוב. אנחנו מדברים על יישובים שגרים בהם יהודים ישראלים שמשרתים בצה"ל, שמשרתים במילואים, שנאמנים למדינה. בכל היישובים האלה אישרו בשנים האחרונות בממוצע 1,000 יחידות דיור בשנה – 5,000 בין השנים 2020 עד 2024. ועכשיו רק כמה נתונים מהשנים האחרונות במגזר שאחוז המשרתים בו הוא אפס בערך. בואו תראו את הנתונים, כמה יחידות דיור אושרו: בעראבה אושרו 5,400 יחידות דיור – גידול של 90%; בטמרה – 8,000 יחידות דיור; בג'דיידה-מכר, גבעת טנטור – 10,000 יחידות דיור בין עכו לכרמיאל. ולתכנונים עתידיים בגליל – כמה דוגמאות לתכנון עתידי: בסח'נין מקודמת הכפלת העיר ל-110,000 תושבים – זה יהיה כפול מכרמיאל; במג'ד אל-כרום אושרה תוכנית ענק של 1,746 יחידות דיור – הגדלת היישוב ב-50% ומעלה. חלק מהתוכנית אושרה בשמורת טבע; פיתוח מואץ גם בכפר כנא, דיר אל-אסד, אעבלין ועוד. ואני לא בא כרגע להגיד שצריך להגביל.
מיקי לוי (יש עתיד):
יש לך את הנתונים של ערד ובית שמש?
אריאל קלנר (הליכוד):
אני עכשיו בא לדבר איתך על הצפון. אני מדבר איתך על הצפון ואני מדבר על מה שבהתיישבות היהודית – אזרחים יהודים טובים שמשרתים, שמשרתים בצה"ל ובמילואים.
מיקי לוי (יש עתיד):
גם שם יש משרתים, גם שם יש משרתים.
אריאל קלנר (הליכוד):
אני לא בא עכשיו נגד אף אחד. מיקי, אני לא בא נגד. אישרו – אישרו, אני לא בא נגד. אבל מה ביישובים שכן משרתים בהם בצה"ל ובמילואים? שם מחכים 30 שנה – 30 שנה.
מיקי לוי (יש עתיד):
לא בסדר, לא בסדר.
אריאל קלנר (הליכוד):
על זה מה אני מדבר, ועל זה אני חושב שאנחנו מסכימים. אז בואו נשמע כמה דוגמאות על ההגבלות שיש על יהודים – על יהודים בלבד. לא ניתן להקים יישובים חדשים. על פי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה לשעבר מני מזוז משנת 2004, החלטות ממשלה על הקמות יישובים לא מחייבות את רשויות התכנון והבנייה לאשר את הקמת היישוב. אז כמה יישובים שממשלות החליטו לקדם, להקים, לא יצאו לפועל. מיקי, זה שלכם. אסיף ומטר ברמת הגולן – החלטתם להקים, מה קרה עם זה? כלום. ממשלות אחרות החליטו להקים את רמת ארבל, את היישוב יששכר ממזרח לאבטין, את חרוב הגליל, את קדמת כנרת, את תל חציר ב', את גבעת אבימור, בדרום יש את היישוב חנון ואת היישוב כסיף – כמה מתוך היישובים האלה קמו? אפס. כי החלטות ממשלה לא מחייבות את הרשויות על פי אותה חוות הדעת של היועץ המשפטי, אותה ההנחיה. יש לנו אפליה מטורפת במחירי הקרקע: כמה עולה קרקע בטובא-זנגרייה? 20,000 ש"ח; בכפר הנשיא – 259,000 שקל. בכאוכב אבו אל-היג'א מחיר קרקע למגרשים של 650 מטר רבוע – 50,000 שקל לשלוש יחידות דיור, 17,000 שקל ליחידה. לשכניה, קילומטר בקו אווירי, שומת קרקע לחצי דונם – מיליון וחצי. לחיילי מילואים אחרי כל ההטבות – חיילי מילואים שאין להם דירות – מיליון ש"ח, פי 30. השר שיקלי, אתה בוודאי מכיר את הנתונים האלה טוב. יודפת, שצמודה לכאוכב אבו אל-היג'א – הרוב שירתו במערך הלוחם – שומה של 900,000 שקל על מגרש של שליש דונם, בסוף תשלום של כ-400,000–500,000 שקל. המשרתים שם משלמים רק פי עשרה. גזרה נוספת שיש על ההתיישבות היהודית שמשרתת במילואים, שמשרתת בצבא – אישור ברמה הארצית לכל הרחבה של פוליגון – כתם בתמ"מ – של יישובים כפריים – ההשלכה המיידית היא שכל הרחבת שטח של יישובים יהודיים נתקלת בביורוקרטיה קשה, וההשלכה היא שהם אינם מתרחבים.
סימון דוידסון (יש עתיד):
– – –
היו"ר מאיר כהן:
סימון.
אריאל קלנר (הליכוד):
מגבלה נוספת, מגבלת לוח 2 – אדוני היושב-ראש אולי מכיר אותה – מגבלה על תכנון יישובים כפריים. זה חל על רשימה של כל היישובים המתוכננים בישראל, ומעניין ש-100% מהיישובים האלה הם יישובים יהודיים. יש עוד חסם, שנקרא חסם אינפיל, מצב שיוצר צפיפות ביישובים היהודיים ומונע פיתוח נרחב.
היו"ר מאיר כהן:
אני מבקש, בצד ימין, ירון, ירון.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אריאל, אני באמת שואל אותך, אני לא רוצה להפריע. אמיתית – רוב החסמים שאתה מדבר עליהם הם נכונים, אבל למה צריך חקיקה? למה לא לדבר עם ראש רמ"י, עם מינהל התכנון, עם שר השיכון – שיתוו מדיניות ויאכפו אותה?
אריאל קלנר (הליכוד):
חבר כנסת הרצנו, באמת, קודם כול אני פועל גם בכיוון הזה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אני יודע, אני יודע.
אריאל קלנר (הליכוד):
יש דברים שאני פועל בהם שלא בחקיקה. בעניין הזה אני חושב שחקיקה יכולה לעזור, ואני אסביר למה – כי זה שחרור של רגולציה, זה חלק ממכלול. לא בכול אני פועל דרך חקיקה, יש דברים שאני ממש לא צריך חקיקה בשבילם. אבל המשמעות הגיאו-פוליטית של כל מה שאמרתי עד עכשיו היא שהריבוי הטבעי הגבוה ביישובים הערביים – ואין לי שום דבר נגדם, שיתרבו, הכול בסדר – אבל מול העיכובים ביישובים היהודיים נוצרת מציאות דמוגרפית בלתי נסבלת בגליל, בוודאי בגליל המרכזי. למרות המציאות הקודרת קודם כול חשוב לי לומר שמאז המינוי החדש של בועז יוסף ליושב-ראש הוועדה המחוזית בצפון, יש רוח חדשה, רוח אחרת, רוח של ציונות. אבל עם זאת, הגיע הזמן לפעול, ויש צורך דחוף בשינוי מדיניות. הצעדים המיידיים שנדרשים הם קודם כול הנחות לחיילי המילואים וחיילים משוחררים באזורי עדיפות לאומית. אני עוסק בזה רבות מול משרדי הממשלה, רמ"י מעמיסה שם קשיים בלתי נסבלים, והדבר הזה צריך תיקון. תיקון מדיניות מס הוא צעד חשוב נוסף כדי לשקף את סדר העדיפות הלאומי. בנוסף, יש לבצע שינוי עומק בנושא התכנון העתידי, כך שיכלול שיקולים גיאו-פוליטיים בכל הליך של תכנון. לעניין שלנו, של הצעת החוק הזאת. שחרור ביורוקרטיה, אישור תוכנית מתאר מקומית בידי ועדה מקומית: גורם שמעכב את הקידום והאישור של תוכניות המתאר המקומיות או המפורטות שיש בהן תוספת של יחידות דיור למגורים ביישובי ההתיישבות בגליל ובנגב, הוא הצורך להעביר כל תוכנית, קטנה כגדולה, להליך מלא של קליטה, של בקרה, של הפקדה ושל אישור במסגרת הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה. את החסמים האלה חייבים להסיר. אין הצדקה למגבלות האלה על ההתיישבות היהודית. זה צורך לאומי, זה צורך ציוני. עניינה של הצעת החוק הזאת הוא הסמכת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בגליל ובנגב, שמרחב התכנון המקומי שלה משתרע על יישובים במרחב הכפרי בגליל ובנגב. הצעת החוק מבקשת להוסיף אך ורק בתחום שכבר מיועד לפיתוח בתכנון הארצי המאושר, מה שנקרא תמ"א 35, או בתכנון המחוזי המאושר, כמות של 40 יחידות דיור למגורים בסך הכול לכל יישוב. אין שום הצדקה עניינית להחיל על תוכנית מתאר מקומית או מפורטת הכוללת מספר תוספתי מצומצם של יחידות דיור למגורים, 40 יחידות דיור במקרה שלנו, ושטח מתוחם של עד 20 דונם, את כל מסלול הייסורים של הליך אישור תוכנית מתאר בפני הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה. לעיתים אף נדרשים ללכת לרשויות התכנון הארציות. הצעת החוק הזאת היא כאמור חלק ממכלול, והיא באה לשחרר ולשנות כיוון במדינה ביחס לגליל ולנגב – שינוי לכיוון של ציונות, שינוי לכיוון של התיישבות. אני מחויב לכך כיושב-ראש השדולה למען הגליל. יש לנו, כולנו, מחויבות לשחרר את החנק של ההתיישבות היהודית בגליל ובנגב. אם אנחנו לא רוצים להגיע למצב שהגליל המרכזי יהפוך בסוף להיות חבל דונבאס הישראלי, הגיע הזמן לפעול. שחרור החסם יקל על היישובים הקיימים לתכנן, לבנות, להתרחב ולהגשים את החזון של המפעל הציוני. כמי שמחויב למפעל הציוני, וכמי שמאמין בשחרור רגולציות מיותרות, אני מבקש מכולם לתמוך בהצעה שמשלבת ליברליזם עם ציונות, הסרת רגולציות והתיישבות. תודה רבה.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה, אדוני. השר מלכיאלי ישיב בשם הממשלה. תשובת שר – בבקשה, אדוני.
השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, המציע אריאל קלנר, לפני שאני אקריא את תשובת הממשלה, אני אגיד לך את האמת. אני לא כך מסכים עם ההצעה הזאת. אני באתי מעולם התכנון, עסקתי קצת בוועדת תכנון ובנייה כמה שנים. במקום 40 הייתי מציע להעלות את זה ל-80 ול-100, ואני חושב שלא רק בנגב והגליל, זה נכון בכל הארץ. הביורוקרטיה המסואבת של התכנון במדינת ישראל היא – אני חבר ממשלה, אז אני אתבטא בצורה עדינה: מגיע הרבה מאוד יישר כוח לשר הפנים, שאני יודע שעוסק בזה רבות יחד עם נתן אלנתן ורפי אלמליח, באמת אנשים מוכשרים שעושים עבודה טובה. אבל בסוף, איך שזה מתנהל שם לא מוסיף כבוד לאף אחד.
דן אילוז (הליכוד):
אתה יודע שבארצות הברית יש עכשיו שר לטפל בביורוקרטיה? אילון מאסק.
נאור שירי (יש עתיד):
אפשר לתת לאלקין.
השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:
גם פה היה, דרך אגב. אבל אני חושב, חבר הכנסת קלנר שההצעה הזאת טובה מאוד. אבל הייתי מבקש ממך שתוך כדי התקדמות תשב עם השר ארבל. זו הצעה חסרה מאוד מאוד. אם תיתן לוועדות המקומיות יותר כוח אמיתי, אתה תראה בנייה יותר גדולה, היצע הדירות יגדל. כל הסיאוב הזה מול הוועדות המחוזיות – בלי טעם, בלי ריח, מקשים עליהם, רודים בהם. גם חלק מחוק ההסדרים – דברים שאין בהם שום טעם. אתן לך דוגמה: לבטל את ההקלות. אני אומר לך, מי שכתב את זה – טוב, בקיצור, צריך לבטל את זה. הצעת החוק שבנדון מבקשת לתקן את הסעיף לחוק התכנון והבנייה כך שתתווסף סמכות לוועדות מקומיות של 40 יחידות דיור – הלוואי שזה יהיה 400 – ותוספת של שטחי בנייה בהיקף שלא יעלה על 5,000 מטר. למה? למה רק 5,000? אתה צריך יותר. על פי דברי ההסבר להצעת החוק, קיים אינטרס לאומי בחיזוק וביסוס הפריסה של המרחבית של ההתיישבות הכפרית בגליל ובנגב. זה נכון. במרכז לא צריך לבנות? רק בגליל ובנגב? בכל המדינה צריך – – –
קריאה:
– – –
השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:
נו. הצורך התחזק לאחר אירועי חרבות ברזל. נכון. אבל לפני חרבות ברזל לא היה כאן תהליך מסואב? היה. תכלית החוק היא ללא ספק תכלית ראויה וחשובה: חיזוק היישובים בנגב ובגליל – אבל צריך בכל הארץ. לצד זה, התיקון המוצע בנוסחו הנוכחי סובל מקשיים תכנוניים ניכרים. הליך התכנון ככלל מתבצע מתוך נקודת מבט תכנונית רחבה ולא באמצעות אישור תוכניות נקודתיות – אני אומר לך, קלנר, חבר הכנסת אוריאל קלנר; טוב, אל תקשיב – ועיקר סמכויות התכנון במועצות אזוריות נתונות לוועדות תכנון מחוזיות בשל הצורך בראייה רחבה. המציע קלנר, תקשיב מה אני אומר לך. המשרד אומר לך פה שהסמכות התכנונית במועצות האזוריות רואה תכנון רחב יותר. אני אומר לך שזה לא נכון, בגלל שלפעמים הנקודתי רואה הרבה יותר טוב מהזמן – – –
קריאה:
זה לא מה – – –
השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:
אבל זה מה שכתוב. בשל הצורך בהמשך העמקה ודיון, ועדת השרים החליטה לאשר לקריאה טרומית ולקבוע כי תקודם בכפוף לתיאום והסכמה של שר הפנים – שזה טוב – והחזרה לוועדת שרים לפני קריאה ראשונה. אחרי זה אני אגיד לך מה אני חושב על זה.
ינון אזולאי (ש"ס):
– – – שיהיה קל, שתהיה לו תפילת הדרך. שיגיד תפילת הדרך.
השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:
זה צריך תפילה לטייס. בכפוף להסתייגויות אלה, אציע לחבריי לתמוך בהצעה. אני אומר לך, קלנר, יש לך שר פנים מצוין. תשב איתו, וההצעה הזאת תזדרז. אני קורא לחבריי לתמוך ומודה לך. אריאל, תעשה טובה, תרחיב את הצעת החוק הזאת.
קריאה:
תשכנע את שר הפנים פשוט – – –
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה, אדוני. רון כץ ביקש להתנגד. בבקשה.
רון כץ (יש עתיד):
אדוני היו"ר, חבריי חברי הכנסת, ברוכים הבאים למופע הצביעות של קואליציית הימין מלא מלא מלא של נתניהו. לפני עשר דקות המשנה לראש המוסד הקודם, רם בן ברק, העלה את ההצעה הכי הגיונית בעולם: חיילים, לוחמים, לפני שהם משתחררים, תנו להם אפשרות, כמו כל אחד אחר במדינה, לצאת לאזרחות כמו שצריך. מה עשתה ממשלת נתניהו, קואליציית המשתמטים? נחשו. ברור, הפילה את ההצעה, הצביעה נגד הלוחמים. ואז הם יצאו מפה ויגידו: לא, אנחנו בעד הלוחמים.
משה סעדה (הליכוד):
– – – איפה הייתם בשבוע שעבר – – –
רון כץ (יש עתיד):
אז תחליטו, אתם בעד או אתם נגד? אתם נגד. סעדה, הצבעת נגד. שיהיה לך מספיק פנים גם להצביע נגד וגם לעמוד מאחורי ההצבעה נגד.
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
– – –
רון כץ (יש עתיד):
גם לך, קטי, לכל מי שיושב פה ושלפני חמש דקות הצביע נגד. כל הכבוד לאלמוג כהן ששיחק אותה כאילו הוא בטלפון ולא הקשיב כשקראתם לו. למה אין לכם טיפה של עמוד שדרה? טיפה של עמוד שדרה. אתם משחקים אותה שאתם בעד החיילים? תהיו בעד החיילים. אתם בעד המשתמטים? תהיו בעד המשתמטים. תחליטו איפה אתם. אני אגיד לכם איפה אתם 7,000 פעמים, כמו 7,000 צווי הגיוס שאתם מנסים לבטל: אתם נגד החיילים, נגד צה"ל, ואנחנו לא ניתן לזה לעבור. צה"ל יהיה חזק גם בלעדיכם.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה.
קריאה:
יופי, יופי, כל הכבוד.
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
– – – נצח יהודה על סטרואידים – – – לא אמרת לו שום דבר – – –
היו"ר מאיר כהן:
אנחנו עוברים להצבעה. בבקשה, הצבעה אלקטרונית. היוזם, קלנר, אנחנו עוברים להצבעה שמית. הצבעה שמית
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
משה אבוטבול– בעד
יולי יואל אדלשטיין– אינו נוכח
אמיר אוחנה– אינו נוכח
ינון אזולאי– בעד
גדי איזנקוט– אינו נוכח
ישראל אייכלר– אינו נוכח
דן אילוז– בעד
ואליד אלהואשלה– נגד
קארין אלהרר– נגד
זאב אלקין– אינו נוכח
משה ארבל– אינו נוכח
יעקב אשר– בעד
אביחי אברהם בוארון– בעד
אוריאל בוסו– אינו נוכח
מישל בוסקילה– אינו נוכח
דבי ביטון– אינה נוכחת
מיכאל מרדכי ביטון– אינו נוכח
דוד ביטן– אינו נוכח
בועז ביסמוט– אינו נוכח
ולדימיר בליאק– אינו נוכח
מירב בן ארי– אינה נוכחת
רם בן ברק– אינו נוכח
איתמר בן גביר– אינו נוכח
אברהם בצלאל– בעד
אליהו ברוכי– אינו נוכח
ניר ברקת– בעד
ששון ששי גואטה– בעד
טלי גוטליב– בעד
מאי גולן– בעד
יואב גלנט– אינו נוכח
גילה גמליאל– אינה נוכחת
בנימין גנץ– אינו נוכח
משה גפני– אינו נוכח
סימון דוידסון– אינו משתתף בהצבעה
אבי דיכטר– בעד
גלית דיסטל אטבריאן– בעד
אלי דלל– בעד
שלום דנינו– בעד
אריה מכלוף דרעי– אינו נוכח
עמית הלוי– בעד
שרן מרים השכל– אינה נוכחת
ניסים ואטורי– בעד
מיכל מרים וולדיגר– בעד
יצחק שמעון וסרלאוף– בעד
יאסר חוג'יראת– נגד
אימאן ח'טיב יאסין– נגד
ווליד טאהא– נגד
בועז טופורובסקי– אינו נוכח
משה טור פז– אינו משתתף בהצבעה
אחמד טיבי– נגד
יוסף טייב– בעד
אוהד טל– בעד
יעקב טסלר– בעד
חילי טרופר– אינו נוכח
אלמוג כהן– אינו נוכח
מאיר כהן– אינו משתתף בהצבעה
מירב כהן– אינה נוכחת
מתן כהנא– בעד
עופר כסיף– אינו נוכח
אופיר כץ– בעד
ישראל כץ– אינו נוכח
רון כץ– אינו נוכח
יוראי להב הרצנו– נגד
ירון לוי– אינו נוכח
מיקי לוי– אינו משתתף בהצבעה
יריב לוין– בעד
נעמה לזימי– אינה נוכחת
אביגדור ליברמן– אינו נוכח
יאיר לפיד– אינו נוכח
סימון מושיאשוילי– בעד
טטיאנה מזרסקי– אינה נוכחת
מרב מיכאלי– אינה נוכחת
שלי טל מירון– אינה משתתפת בהצבעה
יונתן מישרקי– אינו נוכח
חנוך דב מלביצקי– בעד
ארז מלול– בעד
יוליה מלינובסקי– אינה נוכחת
מיכאל מלכיאלי– בעד
צגה מלקו– בעד
אבי מעוז– אינו נוכח
שרון ניר– אינה משתתפת בהצבעה
בנימין נתניהו– אינו נוכח
יואב סגלוביץ'– אינו נוכח
יבגני סובה– אינו נוכח
צבי ידידיה סוכות– בעד
משה סולומון– אינו נוכח
לימור סון הר מלך– בעד
אופיר סופר– אינו נוכח
אורית מלכה סטרוק– אינה נוכחת
משה סעדה– בעד
גדעון סער– בעד
מנסור עבאס– נגד
איימן עודה– נגד
יוסף עטאונה– נגד
חוה אתי עטייה– בעד
חמד עמאר– אינו נוכח
צביקה פוגל– בעד
עודד פורר– אינו נוכח
יצחק פינדרוס– בעד
משה פסל– בעד
יסמין פרידמן– נגד
אורית פרקש הכהן– אינה נוכחת
מטי צרפתי הרכבי– אינה נוכחת
אריאל קלנר– בעד
יצחק קרויזר– בעד
גלעד קריב– נגד
שלמה קרעי– אינו נוכח
אליהו רביבו– בעד
משה רוט– בעד
שמחה רוטמן– בעד
עידן רול– אינו נוכח
אפרת רייטן מרום– אינה נוכחת
אלון שוסטר– בעד
קטי קטרין שטרית– בעד
אלעזר שטרן– אינו נוכח
מיכל שיר סגמן– אינה נוכחת
נאור שירי– אינו משתתף בצבעה
אושר שקלים– בעד
עאידה תומא סלימאן– אינה נוכחת
פנינה תמנו– אינה משתתפת בהצבעה
היו"ר מאיר כהן:
אדוני, קרא בשמות אלה שלא ענו.
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
יולי יואל אדלשטיין– אינו נוכח
אמיר אוחנה– אינו נוכח
גדי איזנקוט– אינו נוכח
ישראל אייכלר– אינו נוכח
זאב אלקין– בעד
משה ארבל– אינו נוכח
אוריאל בוסו– אינו נוכח
מישל בוסקילה– אינו נוכח
דבי ביטון– אינה נוכחת
מיכאל מרדכי ביטון– אינו נוכח
דוד ביטן– אינו נוכח
בועז ביסמוט– אינו נוכח
ולדימיר בליאק– אינו נוכח
מירב בן ארי– אינה נוכחת
רם בן ברק– אינו נוכח
איתמר בן גביר– אינו נוכח
אליהו ברוכי– אינו נוכח
יואב גלנט– אינו נוכח
גילה גמליאל– אינה נוכחת
בנימין גנץ– אינו נוכח
משה גפני– אינו נוכח
אריה מכלוף דרעי– אינו נוכח
שרן מרים השכל– בעד
בועז טופורובסקי– אינו נוכח
חילי טרופר– אינו נוכח
אלמוג כהן– בעד
מירב כהן– אינה נוכחת
עופר כסיף– אינו נוכח
ישראל כץ– אינו נוכח
רון כץ– אינו נוכח
ירון לוי– אינו נוכח
נעמה לזימי– אינה נוכחת
אביגדור ליברמן– אינו נוכח
יאיר לפיד– אינו נוכח
טטיאנה מזרסקי– אינה נוכחת
מרב מיכאלי– אינה נוכחת
יונתן מישרקי– אינו נוכח
יוליה מלינובסקי– אינה נוכחת
אבי מעוז– אינו נוכח
יואב סגלוביץ'– אינו נוכח
יבגני סובה– אינו נוכח
משה סולומון– אינו נוכח
אופיר סופר– אינו נוכח
אורית מלכה סטרוק– אינה נוכחת
חמד עמאר– אינו נוכח
עודד פורר– אינו נוכח
אורית פרקש הכהן– אינה נוכחת
מטי צרפתי הרכבי– אינה נוכחת
שלמה קרעי– אינו נוכח
עידן רול– אינו נוכח
אפרת רייטן מרום– אינה נוכחת
אלעזר שטרן– אינו נוכח
מיכל שיר סגמן– אינה נוכחת
עאידה תומא סלימאן– אינה נוכחת
היו"ר מאיר כהן:
מישהו שלא הקריאו בשמו? מישהי נמצאת כאן ורוצה להצביע? ההצבעה נסגרה. בבקשה, אדוני. אם כן, להלן תוצאות ההצבעה: בעד – 48, נגד – 12. אני קובע כי הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – הארכת הסמכות של ועדות מקומיות בגליל ובנגב), התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה טרומית ותעבור לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. חבר הכנסת אלהואשלה ביקש את רשות – סליחה, סליחה. סליחה, אדוני לא יכול לעלות. מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר מאיר כהן:
הודעה למזכיר הכנסת.
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק הטיס (תיקון מס' 6), התשפ"ה–2024, שהחזירה ועדת הכלכלה. לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 3), התשפ"ה–2024. תודה.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה.
[הצעת חוק פ/4198/25; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר מאיר כהן:
אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום, הצעת חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה (תיקון – תגמולים לכבאים ועובדים), התשפ"ד–2024, של חברת הכנסת פנינה תמנו וקבוצת חברי הכנסת. פנינה תמנו נמצאת כאן? בבקשה, גברתי. קדימה, להציג את הצעת החוק שלך, בבקשה.
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):
אתה מזדרז לאנשהו היום, מאיר?
היו"ר מאיר כהן:
לא, לא. עשר דקות לרשותך. יריב ומר רוטמן, אתם מפריעים.
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):
תודה. אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, אני עומדת כאן היום על מנת לקדם הצעת חוק חשובה מאין כמותה, הצעת חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה (תיקון – תגמולים לכבאים ועובדים). לכל לוחם אש בישראל מגיע את התיקון בחוק – גיבורים שמסכנים את חייהם למען הצלת אזרחי ישראל. בעוד המדינה מכירה בזכויותיהם של נכי וחללי צה"ל, המשטרה ושירותי בתי הסוהר כנפגעי מערכות הביטחון, כבאי ישראל, אלה שעומדים באש ובהריסות כאשר הם נשלחים לאירועים מטעם המדינה על מנת להגן על חיי אדם, רכוש וסביבה, עדיין לא זוכים להכרה זו. מטרת החוק להכיר בכך שגם הכבאים ועובדי הרשות לכבאות והצלה אשר נפגעו במהלך שירותם, בטח כאשר אנחנו מדברים על אירועים ביטחוניים, יוכרו כנכי או כחללי מערכות הביטחון. זהו תיקון מתבקש לאלה הנמצאים בתוך האש. אדוני היושב-ראש – עליזה, זה מאוד מפריע. חברים.
היו"ר מאיר כהן:
חבר הכנסת קריב, אפשר לשאול אותו משהו, אבל לא לנהל שיחה.
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):
זהו תיקון מתבקש לאלה שנמצאים בתוך האש. ההכרה הזאת היא לא רק סמלית אלא מספקת הגנה סוציאלית ראויה ותגמולים למשפחותיהם.
היו"ר מאיר כהן:
לא, אני מבקש שם. סליחה, גברתי, סליחה שאני עוצר אותך. חברים, קצת שקט. מדברים על מערך הכבאות, תכבדו.
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):
חבר הכנסת בוארון מפריע. תודה. אמרתי שזה לא רק הכרה סמלית, זה גם מספק הגנה סוציאלית ראויה, אדוני היושב בראש, למשפחות – כמובן, גם את התגמולים הנדרשים. המשפחות נאלצות להמשיך בחייהן, אחרי השבר הגדול והאובדן הכבד. חשוב להבין, שלוחמי האש מבצעים עבודה שאין שנייה לה, ואת זה כולנו מבינים, ושלא חלילה מישהו יחווה. זו עבודה מסוכנת, תובענית ומאתגרת מאוד מבחינה פיזית ונפשית. אלו האנשים שמדי יום ולילה מתמודדים עם מצבים קשים ובלתי צפויים: הם מתייצבים בשטח במקומות שלרובנו אין אפילו את האומץ להיכנס אליהם, הם נלחמים באש הבוערת, נכנסים למבנים קורסים, נחשפים לעשן רעיל ולחומרים מסוכנים, כל זאת למען הצלת חיים. תפקידם של לוחמי האש כולל הרבה יותר מאשר כיבוי שרפות. הם הראשונים להגיע למקרי חירום מכל הסוגים – תאונות דרכים קשות, חילוצים מסוכנים, שיטפונות, דליפות גז ועוד. וקודם הזכרתי אירועי טרור – גם שם הם מתייצבים. מדובר בעבודת צוות מורכבת ואינטנסיבית, שבה כל שנייה קובעת וכל החלטה יכולה להיות הבדל בין חיים למוות. הם מתמודדים עם מראות קשים של אנשים במצבי מצוקה, ולעיתים אף מאבדים חברים לעבודה במהלך פעולות החילוץ. ההשפעה על חייהם האישיים היא עצומה, וכמו אצל חיילים ושוטרים, להבדיל, כמובן, בסוג העבודה, רבים מהם סובלים מהשלכות פיזיות ונפשיות מתמשכות כתוצאה מהעומס הנפשי והפיזי של תפקידם. כולנו זוכרים את האירועים הקשים של ה-7 באוקטובר, כאשר חמישה לוחמי אש קיפחו את חייהם בעקבות מתקפת הטרור הארורה. אני רוצה להזכיר את השמות: רס"ר גיל טסה, זכרו לברכה, מפקד צוות בתחנת אשקלון; סגן טפסר שלום צבן, זכרו לברכה, מפקד תחנה בקריית גת; סמל יבגני גלסקי, זכרו לברכה, לוחם אש בתחנת נתיבות; רס"מ אריק יהודה מרציאנו, זכרו לברכה, מפקד צוות בתחנת אשקלון; רס"ר רועי משה, זכרו לברכה, סגן מפקד צוות בתחנת באר שבע. יהי זכרם ברוך. האירוע הזה ממחיש לנו את הסיכון והאומץ היום-יומיים של הכבאים. נשותיהם ובני משפחותיהם של לוחמי האש הם אלה שנותרים מאחור, וזקוקים לתמיכה, להכרה ולביטחון כלכלי, ובתיקון הזה אנחנו מעניקים להם את זה. אז יש מי שבבית הזה יחשבו שצריך לעשות תיקונים כאלה ואחרים, אבל לצערי במשך יותר משנה החוק הזה תקוע, והוא אינו מדבר אפילו על זכויות של מי שיצאו לפעילות כבאות תוך כדי מאבק באש כשטרוריסטים נאלחים, בני עוולה, תקפו את עמנו. הצעות חוק דומות הוגשו בעבר על ידי חברי כנסת מכל קצוות הבית, כגון חבר הכנסת צביקה פוגל, חברת הכנסת מירב בן ארי, חברת הכנסת נעמה לזימי וחבר הכנסת עודד פורר. הצעת חוק אחת גם עברה – הצעת חוק שדיברה על קבורה רשמית – אבל היא אינה מספיקה. נצטרך לדון על זה. אנחנו מדברים על הצעה בקריאה הטרומית, כשכולנו מכירים בבית הזה את תהליכי החקיקה, ולכן יהיה ניתן לדון בתוך הוועדה איך אנחנו מכירים באלה שיצאו, בטח, כמו שאמרתי, לפעילות של טרור, סיכנו את נפשם שכם לשכם עם חיילים או משטרה ולא מוכרים כחללי מערכות ביטחון ישראל. אני קוראת לכולכם לתמוך בהצעה זו לא רק למען לוחמי האש עצמם – בוודאי קודם למען משפחתם – אבל אנחנו צריכים להוקיר ולהעריך את פועלם, להבין את המורכבות של תפקידם והחיונית שלהם בשטח. אני גם אומר שכבר במלחמה בתוך עזה היה ברור שצריך יחידות מיוחדות לוחמות באש שילכו לצד החיילים הגיבורים שלנו ויעשו את עבודת הקודש. לכן אני רוצה לדעת מה תשובת השר, כדי להבין איפה אנחנו עומדים. אנחנו – במשך חודשים, אני יכולה לומר לך, אדוני היושב-ראש, היו לי שיחות גם עם השר לביטחון לאומי וגם עם שר הביטחון היוצא. הדבר הזה לא התקדם בשל שלל סיבות, אחת מהן היא גם העובדה שלארגון יש ועד. האמת היא, אני חושבת שצריך להגיע לפתרונות. זה לא רלוונטי, בשביל זה יש את הוועדות בכנסת. צריך להעביר את זה, לעשות את התיקון, למסגר את זה נכון, ולבוא ולומר למשפחות: אנחנו רואים אתכן. תודה רבה.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה. פנינה, חברת הכנסת פנינה, את רוצה שעכשיו השר ישיב, או שדוחים את ההצבעה בלי תשובת שר?
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):
תגיד את התשובה, אבל מה התשובה?
היו"ר ניסים ואטורי:
אני מזמין את השר עמיחי שיקלי.
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):
אנחנו סיכמנו. סוכם איתי שהם מוכנים לבוא למסגור של חודש. אם זה לא חודש והצבעה במועד אחר – לא, אמרנו שההצבעה במועד אחר, אבל שיגידו את התשובה. אני רוצה חודש.
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):
– – –
היו"ר ניסים ואטורי:
בסדר, שיקלי יכול להשיב.
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):
אז הוא עולה, בסדר הוא עולה. עליזה, לא לעשות בלגן, הוא יעלה, ייתן את התשובה.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה, השר עמיחי שיקלי ישיב.
קריאה:
– – –
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):
לא חייבים, לא נכון. אני הייתי סגנית יו"ר הכנסת, לא חייבים, אני רוצה לשמוע את התשובה, לא נכון – – – על הקרח.
היו"ר ניסים ואטורי:
זה בסדר, פנינה, זה בסדר, תודה רבה. בסדר גמור, השר צריך להשיב, והוא יגיד שדוחים את ההצבעה.
שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:
אני מביא בשם השר לביטחון לאומי את תשובתו. לאחר מאבק ממושך השר לביטחון לאומי ויו"ר הוועדה לביטחון לאומי, חבר הכנסת צביקה פוגל מסיעת עוצמה יהודית, הובילו את חקיקת חוק קבורה צבאית לוחמת – חוק קבורה צבאית ללוחמי אש ולוחמי שירות בתי הסוהר – ובכך נעשה צדק היסטורי עם אותם גיבורים, שיזכו מעתה להיקבר קבורה ממלכתית, שהם ראויים לה. לצד זאת, חבר כנסת צביקה פוגל הגיש הצעת חוק פרטית בנוסח דומה להצעת החוק שהונחה כאן כעת, הצעה אשר עברה כבר קריאה טרומית ביום 17 בינואר 2024, והוחלט להעביר אותה לוועדת הכנסת ולקבוע כי תקודם בהסכמת משרד האוצר והמשרד הביטחון לאומי, בתיאום עם משרדי העבודה, הפנים, המשפטים והביטחון, ובמקביל להפיכת ארגון כיבוי אש לגוף ממלכתי, בדומה ליתר ארגוני הביטחון. אנו כמובן תומכים, כן, הממשלה תומכת, ברעיון הצעת החוק, ועל כן ח"כ צביקה פוגל קידם הצעה דומה, אלא שעמדת הממשלה היא שיש לקדם את הצעת החוק במקביל להפיכת הרשות הארצית לכבאות והצלה לגוף ביטחוני. העבודה על כך צריכה להיות באופן סדור עם הצעת החוק שממתינה, ובשיתוף פעולה עם נציב כבאות והצלה, שתומך במהלך ואף החל לקדם עבודת מטה בנושא, שעתידה להציג את מסקנותיה בשבוע הבא. לעניין החוק המוצע, בכמה מילים: החוק מסדיר את מעמדם של עובדי הרשות הארצית לכבאות והצלה כנפגעי כוחות הביטחון. עובדי הרשות, בהתאם לחוק, הם כעובדי מדינה, ואולם בשונה מחיילים שוטרים וסוהרים, נפגעי הרשות הארצית לכבאות והצלה וחלליה שנפגעו בעת מילוי תפקידם אינם מוכרים על ידי משרד הביטחון כנפגעי כוחות ביטחון או כחלליהם. זאת, חרף העובדה כי לוחמי אש חשופים לסיכון חיים תדיר במסגרת מילוי תפקידם להגנה על חיי אדם, רכוש וסביבה. דברים אלו קיבלו כאמור משנה תוקף באירועי הטרור מיום כ"ב בתשרי התשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, שבמהלכם קיפחו את חייהם חמישה לוחמי אש במילוי תפקידם. בנוסף, בחודשים האחרונים כולנו נחשפנו לאומץ רוחם וליבם של לוחמי האש, המצויים בכל זירת נפילה, ובפרט בצפון המדינה. לוחמי האש פועלים ללא לאות להצלת חיי אדם, לכיבוי האש ולהגנה על הרכוש. טבעי ומתבקש שהמדינה תכיר בגבורתם ובסיכון שהם נוטלים על עצמם ותסדיר את מעמדם של לוחמי האש שנפגעים בעת מילוי תפקידם. לסיום, נחזור ונאמר, עמדת הממשלה העקרונית היא שיש לתמוך במהלך הזה, שהוא חשוב. כאשר דנו בהצעת החוק הזאת בוועדת השרים לחקיקה, עיקרון זה היה לנגד עינינו כפי שבא לידי ביטוי בהצעת חוק אחרת שכבר מקודמת. לכן הוחלט בוועדה, ביום 10 בנובמבר 2024, לדחות את הדיון בהצעת החוק כדי לקדם ביחד את העיקרון החשוב. עד כאן הדברים. לפיכך אבקש מחבריי חברי הכנסת לדחות את ההצבעה על החוק הנ"ל עד שרשות הכבאות וההצלה תצטרף למהלך ויחד נוביל מהלך היסטורי של הפיכתה לגוף ביטחוני יחד עם הכנסתה לתנאים של יתר שירותי הביטחון. זוהי עמדת השר לביטחון לאומי. תודה.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה. סוכם על הצבעה במועד אחר?
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):
אני לא מבינה, סוכם על חודש.
קריאות:
– – –
שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:
הדחייה היא בחודש.
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):
תודה רבה.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה. ההצבעה תידחה בחודש, כפי שסוכם בין השר ומגישת ההצעה.
[הצעת חוק פ/4353/25; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר ניסים ואטורי:
חבריי חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק מס הכנסה (פטור ממס על הכנסה מהשכרת דירת מגורים) – –
טלי גוטליב (הליכוד):
– – –
היו"ר ניסים ואטורי:
סליחה, חברת הכנסת גוטליב, את מפריעה לי להקריא את החוק. תודה. – – (תיקון – אי-תחולת הפטור ממס על מי שהשכיר דירת מגורים לשוהים שלא כדין), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת יבגני סובה וקבוצת חברי הכנסת. אני מזמין את חבר הכנסת יבגני סובה להציג את החוק. בבקשה. לרשותך, עשר דקות.
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, לפני שאני מתייחס לתוכן החוק, אני כבר מודיע שתשובת השר וההצבעה יהיו במועד אחר, כך שהשר לא יצטרך להשיב להצעה. אבל בדקות שיש לי אני קודם כול רוצה להתייחס – ודאי שאני אתייחס גם לתוכן החוק, אבל אני רוצה להתחיל מכמה דברים שמתרחשים בימים האחרונים, גם בחזית הדרומית שלנו וגם בחזית הצפונית. ודווקא אני מאוד שמח שהשר שיקלי נמצא באולם. השר שיקלי, אין לנו הרבה הזדמנויות לשוחח וגם להשמיע לך דברים, אבל אני שומע אותך בתקשורת כאשר אתה מתבטא, והדעות שלך מאוד דומות למה שאנחנו משמיעים בישראל ביתנו כלפי רצועת עזה. אתה לא יושב בקבינט הביטחוני, נכון? אבל בכל זאת, אני מקווה מאוד שאתה יכול להיות הקול השפוי בממשלה כאשר אנחנו מדברים על נושאים שבעינינו חייבים לשים על השולחן. קודם כול, אני מתייחס למצב ברצועת עזה. הרי אנחנו למעלה משנה וחודש כבר מנהלים את המלחמה אולי – לא אולי – המלחמה הצודקת ביותר שישראל ניהלה מאז קום המדינה. איך זה ייתכן – חברים, ששש, חבר'ה, תודה – איך זה ייתכן שכעבור שנה וחודש של הלחימה בעזה, ויש לנו אבדות כמעט בכל יום, ישראל בדמותה של ממשלת ישראל, שהיא האחראית על קבלת ההחלטות, מכניסה ומאפשרת הכנסת ציוד הומניטרי לעזה? למעלה מ-350 משאיות נכנסות לרצועת עזה מדי יום, ועדיין העולם רואה בנו ככוח כובש. ממשלת ישראל מאפשרת לעשות את זה מכמה מעברי גבול, ועדיין מסתכלים עלינו ככוח כובש. ההתלהבות שלכם נרשמה לפרוטוקול. אפשר קצת שקט? תודה.
קריאה:
– – – תהיה רגוע.
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
תודה, אבל זה מפריע לי. הינה, על חשבוני, אני אומר לך. אני מבקש שקט. תודה.
היו"ר ניסים ואטורי:
דודי, תדאג לשקט שם.
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
תודה רבה. דודי, אני סומך עליך, באמת תדאג לשקט. תודה. אז איך זה ייתכן שממשלת ישראל לא רק מקבלת החלטה להעביר 350 משאיות מדי יום לעזה אלא גם מחברת את רצועת עזה לחשמל? כן, מה שאתם שומעים. ממשלת ישראל מחברת ומספקת חשמל לאויבים שלנו, כי אנחנו עדיין לא יכולים להגיד שחמאס הוכרע. אם היה כוח אחר ברצועה, זה משהו אחר. נכון לעכשיו, 13 בנובמבר 2024, שנה וחודש אחרי תחילת המלחמה, עדיין חמאס לא הוכרע ברצועת עזה, עדיין חמאס שולט בסיוע ההומניטרי, עדיין חמאס שולט בשטח, ולצערי עדיין חמאס הורג את החיילים שלנו. זה עולה לנו בדם חיילינו. אני לא יודע איך מתנהלות ישיבות הממשלה בימים הקשים האלה, ובטח ובטח כיצד מתנהלים דיונים בקבינט המדיני-ביטחוני, ואני כבר לא מדבר על הקבינט המצומצם אחרי הפיטורים של שר הביטחון גלנט. אני מניח שזה מתנהל בצורה שונה, אבל – ויש פה אבל גדול – אין אבסורד מזה כאשר ממשלת ישראל מאפשרת פתיחת מעברים לרצועה כשדרך המעברים האלה נכנס סיוע לאויב. דמיינו לעצמכם שבכל מלחמה גדולה שהתרחשה ב-70–80 השנים האחרונות הכוח שמנסה להכריע את האויב הוא זה שגם מספק סיוע לאויב. אני לא זוכר מההיסטוריה שדבר כזה היה במלחמת העולם השנייה.
היו"ר ניסים ואטורי:
סליחה, רגע. תעצור שנייה. חבר הכנסת דוד ביטן, חבר הכנסת ביטן. סליחה, איפה הסדרנים? אין פה סדרנים? תפרקו את המועדון שם. תודה. תמשיך.
קריאות:
– – –
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
דודי, אמרתי לך שאני סומך עליך, ואי-אפשר לסמוך עליך, דודי. לא טיפלת כמצופה ממך.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית):
אדוני היושב-ראש, אני מבקש להוסיף ליבגני קצת זמן.
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
תראה מה עשית, הוא הלך בגללך עכשיו. אבדה. אבדה.
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
אז אני אמשיך. אני לא זוכר מההיסטוריה שמדינה מנהלת מלחמה צודקת ביותר ובו-זמנית מסייעת לאויב. אני כן זוכר שכאשר כוחות הברית הפציצו את דרזדן הגרמנית, אף אחד לא חשב בכלל לספק סיוע לתושבי דרזדן בזמן מלחמת העולם השנייה. אותו דבר גם בחזית המזרחית לפני 80 שנה. אצלנו אנחנו כל הזמן אומרים: אנחנו חייבים לספק סיוע. התמיכה הבין-לאומית יורדת, אז אנחנו גם אוכלים את הדגים המסריחים וגם נמצאים תחת איום של גירוש מהכפר, זה דבר אחד. אין לי בעיה, לפחות שיבוא ראש הממשלה ויגיד את זה לאומה, שזאת ההחלטה: אני לוקח אחריות, ככה אני החלטתי וככה אני פועל. הוא לא מסוגל להגיד את זה, אבל בפועל זה מה שקורה. ולכן אין דבר אבסורדי מזה שאנחנו שומעים על כך שסיוע הומניטרי שנכנס דרך המעברים משטחה של מדינת ישראל, מייד עובר לידיהם של אנשי חמאס. והם לא מחלקים את הסיוע, הם מוכרים את הסיוע הזה. אז מה עשינו בזה? שנה שלמה מדברים על כך שיש כל מיני תוכניות לחלוקת הסיוע על ידי צה"ל, אבל בפועל זה פשוט לא תוכנית עבודה. ככה לא מנהלים מלחמה, וככה בטח ובטח לא מנהלים את החיים האזרחיים ברצועת עזה, כשבעיניי צריך לעשות את זה הרבה יותר קצר, כי אין לנו יכולת לנהל מלחמת התשה. רבות כבר דובר כאן, גם מהדוכן הזה, על כך שמדינת ישראל לא יכולה לאפשר לעצמה לנהל מלחמת התשה שמתישה את כלכלת ישראל. אני כבר לא נכנס עכשיו לכל הוויכוח החברתי בנושא של הגיוס, כאשר חיילי מילואים מקבלים צו גיוס בפעם הרביעית כשכאן בבית הזה לא מסוגלים לחוקק חוק. אותו דבר לגבי לבנון. אני שומע היום ששר הביטחון החדש אומר: לא תהיה הסדרה כל עוד לא נפרק את חיזבאללה מנשקו. מצוין. אנחנו תומכים באמירה הזאת, רק שלאמירה הזאת אין קשר למציאות.
גלעד קריב (העבודה):
והיא גם לא במטרות המלחמה.
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
גם לא במטרות המלחמה, אבל גם אין קשר למציאות.
גלעד קריב (העבודה):
תגדיר מטרות חדשות.
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
אנחנו שומעים את כל הידיעות החדשותיות, כל אתרי החדשות מדברים, אחרי התדרוכים שגורמים ישראליים מתדרכים, שכנראה מתקרבים להסדרה. ושוב, כנסת מנותקת, אין פיקוח, אף אחד כאן בבית הזה בכלל לא מבין לאן אנחנו הולכים עם לבנון. איך אפשר להחזיר את התושבים לצפון כאשר בין המטרות של המלחמה בצפון אין שום דבר שמוגדר בצורה קונקרטית? למשל פרימטר של 15 ק"מ, כמו שאנחנו דורשים שיהיה גם בעזה – לא 15 ק"מ, לפחות 3 ק"מ. בטח ובטח המשחק הזה בעצימות של התקיפות בדאחיה או בעומק הלבנון הוא לא פחות ממדאיג כאשר אנחנו מבינים שזה גם משחק שלצערי – ואני אומר את זה בלב כבד – עולה לנו בחיי אדם, והמשפט "הותר לפרסום" בכל בוקר מעיר את כולנו בחרדה איומה. אדוני היושב-ראש, בדקה וחצי שנשארה לי אני אציג את הצעת החוק, שבעיניי היא טובה, היא גם נותנת מאמץ נגד שהייה בלתי חוקית. אני אדבר על כך שמי שהיום משכיר דירה לשוהה בלתי חוקי לא יהיה זכאי לקבל פטור משכירות על הדירה, אלא יצטרך לשלם את המס מהשקל הראשון. בחוק הזה נקבע פטור ממס על הכנסות מהשכרת הדירה. למעשה, החוק נותן פטור עד לגובה התקרה הקבועה באותו החוק. ישנם בעלי דירות אשר משכירים את דירותיהם לשוהים שלא כדין תוך התעלמות מהמאמץ להקטין את מספר השוהים הבלתי-חוקיים בישראל. בהתאם להוראות החוק, אותם בעלי דירות אינם נדרשים לשלם מס הכנסה על ההכנסות שלהם מהשכרת הדירות עד לגובה התקרה הקבועה בחוק ובהתאם לתנאים הקבועים בו.
ינון אזולאי (ש"ס):
יבגני, אלו אותם אלה שהדירות שלהם הן להשקעה? זו דירה שנייה בעצם.
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
כן, ברור. הצעה כזו דומה הוגשה על ידי שר המשפטים, יריב לוין, בזמן שהוא היה חבר כנסת. בהצעה הזאת מוצע לקבוע כי הפטור ממס על הכנסה מהשכרת דירות מגורים לא יחול ככל שהדירה מושכרת לשוהים שלא כדין. אני מדגיש, לשוהים שלא כדין. אלה שנכנסו למדינת ישראל כדין לא נחשבים לשוהים בלתי חוקיים. אני מדבר למשל על פליטים מאוקראינה – הם נכנסו כדין, אז זה לא נוגע להם. לעניין זה, שוהה שלא כדין יוגדר בהתאם להוראות חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952, כמי שאינו אזרח ישראל או עולה לפי חוק השבות, התש"י–1950, ונמצא בישראל בלי רישיון ישיבה. אני מאוד מקווה שגורמים בקואליציה יקדמו את הנושא הזה. אני שוחחתי עם מספר חברי כנסת. אני מאוד מקווה שהדבר הזה יקודם, ולא נחכה שלושה חודשים, כפי שקיבלה ועדת השרים לענייני חקיקה החלטה. אני מאוד מקווה שבהמשך אתם תתמכו בהצעת החוק הזו. תודה רבה.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה. אני מזמין את השר עמיחי – – –
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
לא, לא צריך. תשובה והצבעה במועד אחר.
היו"ר ניסים ואטורי:
סליחה. תגובת השר והצבעה במועד אחר. תודה רבה. נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום: הצעת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) (תיקון – החלת החוק על מחלקת תיירים פרימיום), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת אחמד טיבי. הוא לא כאן?
[הצעת חוק פ/4360/25; נספחות.]
(הצעת חבר הכנסת שמחה רוטמן)
היו"ר ניסים ואטורי:
נעבור לחוק הבא: הצעת חוק הירושה (תיקון – הרחבת הזכות להסתלקות), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת שמחה רוטמן. בוא, תציג את החוק.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה – אדוני היושב-ראש, אני מדבר אליך. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להציג – אולי יום אחד המסך יגיד את שם החוק שלי, אנשים יחשבו שאני מציג את חוק שירותי תעופה, וזה עלול כמובן להשפיע על תמיכתם או התנגדותם. אתה מסבך אותי עם אחמד טיבי, שכאילו גנבתי לו הצעת חוק.
היו"ר ניסים ואטורי:
אני אקריא עוד פעם את החוק, שלא תהיה טעות. הצעת החוק של חבר הכנסת שמחה רוטמן היא הצעת חוק הירושה (תיקון – הרחבת הזכות להסתלקות), התשפ"ד–2024. בבקשה, עשר דקות לרשותך.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. הצעת החוק הזו היא תיקון שעלינו על הצורך בו בימים הראשונים של המלחמה, לפני כשנה, כאשר גילינו שבנסיבות המלחמה, במציאות של ימינו, במשפחות המורכבות, יש צורך במתן אפשרות להסתלקות לא רק לטובת מי שהחוק מאפשר היום – קרבת המשפחה המיידית והישירה של המוריש: הבן, האבא, הילדים, ההורים או האחים – אלא גם מקרים יותר מורכבים. מקרה שיכול לקרות בסיטואציות טרגיות – דמיינו זוג שהם סבב ב', מה שנקרא; לאבא או לאימא יש ילדים מנישואים קודמים, ואז חלילה וחס שני בני הזוג מתים בתאונת דרכים. מקרה עצוב. קורה. ואז נוצר מצב שקרובי האם לא יכולים לוותר על חלקם בירושה לטובת הילדים שגדלו בביתם והם גידלו אותם במשותף – לא עברו תהליך של אימוץ, אבל הם גידלו אותם במשותף. הרבה פעמים זה נוגע לסוגיית דירת המגורים. יש דירת מגורים, וקרובי האם אומרים: אנחנו ניקח את חלקנו מהירושה במקום אחר – או אפילו: אנחנו מוותרים, לא צריכים את הירושה – אבל הם לא יכולים להסתלק לטובת ילדי בן הזוג כי החוק אוסר את זה. החוק מאפשר הסתלקות רק לטובת שלושה קרובים מיידיים של המוריש. פה, במקרה הזה, הילדים של בן הזוג הם לא קרובים מיידיים של האם החורגת. זה מקרה שלצערנו קורה. בסיטואציה היום, מה צריך לעשות? צריך להוציא צו ירושה, לרשום את הנכס, להעביר אותו לילדים. פרוצדורה. לפעמים גם פרוצדורה מיסויית, אבל בוודאי פרוצדורה – להטריח גם את רשם הירושה, גם את לשכת רישום המקרקעין, דיווחים, מס שבח, מס רכישה, עלויות גדולות. לכל הדברים הללו אין סיבה באמת. אנחנו נתקלנו בזה כמובן באירועים המאוד-מאוד טרגיים של תחילת המלחמה, לפעמים במשפחה שלמה רק לחשב – אנחנו תיקנו את חוק הירושה פעם אחת בשביל סיטואציה של שניים שמתו כאחד, שזה תיקון אחד שעשינו בשעת חירום; ואני רוצה לשבח את השר לוין, שבימים הראשונים של המלחמה נרתם יחד עם רשם הירושה עו"ד בנצי פיגלסון כדי לפתור את הבעיות הללו כמה שיותר מהר, להביא חקיקה במהירות שיא לוועדה כדי שהדברים האלו ייעשו בצורה מהירה. ועשינו את זה והסדרנו את זה לאירועי חרבות ברזל. תיקנו את החוק הזה לטובת אנשי חרבות ברזל. דיברנו בוועדה ואמרנו: אם זה תיקון טוב, הוא טוב תמיד, הוא לא צריך להיות רק לסיטואציה של חרבות ברזל, שכמובן הציפה את זה בהיקפים אחרים, אבל הוא תמיד טוב. אבל נאמר – ואני חושב שזו הייתה אמירה נכונה – בואו נחוקק תיקון ממוקד, ונשקול ונקדם תיקון חקיקה יותר גדול לעניין הוראת הקבע בנושא הזה. הנושא של הרחבת הזכות להסתלקות זו ההצעה שלי – לעשות את ההסדר הזה כהסדר קבע לתיקון חוק הירושה. אני חייב לומר שבסיטואציות האלו אנחנו נתקלנו גם בעוד פעולות רבות שנעשו לטובת צמצום הרגולציה בתחום הירושה ובתחום האפוטרופסות, שגם אותה הוביל השר לוין יחד עם האפוטרופוס הכללי, וכאמור גם הרשם לענייני ירושה, ועשינו שינויים רבים בוועדה בנושא הזה, ואני בטוח שנעשה עוד הרבה. צמצמנו מספרי תיקים אדירים שמגיעים לבתי המשפט ללא שום צורך ופישטנו מאוד את הביורוקרטיה. הרגל האחרונה בסיטואציה הזאת הייתה תקנות האגרות בנושא הזה, שגם הן אפשרו להפקיד צוואה ללא אגרה – קידום שמשפר מאוד גם את העלויות וגם את הביורוקרטיה לאזרח. אנחנו רואים בתחום הירושה והאפוטרופסות מהפכת שירות, ואני חייב לשבח, כאמור, שוב, את האפוטרופוס הכללי בנושא הזה, כי מה שנעשה שם זה סטנדרט חדש. אפילו הם הציעו בהצעות מטעמם לקבוע לעצמם לוחות זמנים, שאם הם לא עונים תוך זמן – לייצר ברירות מחדל. ממש מהפכת שירות. ויבורך על כך הרשם, ויבורך על כך השר המקדם, השר לוין. עכשיו, הצעת החוק הזאת אמורה להיות פשוטה, היא אמורה להיות ברורה. אני אגיד, ואני מקווה שבנושא הזה אני אצליח לשכנע את הממשלה ואת השר לוין. כרגע בהחלטה של ועדת השרים דובר על הצמדה לממשלתי. אני מבין שבמשרד המשפטים עובדים על חוק ממשלתי מקיף יותר בתחום הירושה, וככל שהוא באמת אמור להיות מוגש בזמן הקרוב, בהחלט אין לי בעיה לחכות. אני כן הייתי מקווה – אני אבוא בדברים גם עם השר בהקשר הזה – ככל שרואים שזה יותר מתעכב והוא מקיף נושאים רבים, אני אבקש אולי לבודד את הזכות להסתלקות, ובאמת נוכל לתת בשורה בהקשר הזה בלי להמתין לתיקון הגדול, שמן הסתם יעסוק בנושאים רבים, ואת זה כמובן יחליט המשרד ויחליט השר, ואני אקבל עליי את הדין בהקשר הזה. אני קורא לכם, כמובן, חבריי חברי הכנסת, לתמוך בהצעת החוק בקריאה הטרומית. אני רוצה לומר עוד כמה מילים שקצת חורגות מתחומי ההצעה, ולספר לכם, חברי הכנסת, על מה שהתרחש היום בוועדה. האמת היא שזה היה די מפתיע.
קריאה:
למה?
שמחה רוטמן (הציונות הדתית):
כדי שלגלעד יהיה על מה לדבר כשהוא בא להתנגד.
גלעד קריב (העבודה):
סמוך עליי שיש לי.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית):
מה שהתרחש היום בדיון על חסינות חברי כנסת בוועדת החוקה היה, אני חייב לומר, די מרשים. ניתנה החלטה על ידי שופט בית משפט שלמרות הוראת חוק החסינות המפורשת, שאומרת שחיפוש – אדוני חבר הכנסת מיקי לוי, כיושב-ראש הכנסת לשעבר הנושא יעניין אותך, וכאיש אכיפת חוק לשעבר הנושא יעניין אותך.
מיקי לוי (יש עתיד):
– – – צריך אישור של היועץ המשפטי.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית):
צריך אישור יועץ משפטי, ולפי החוק, חיפוש במסמכים של חבר כנסת דורש לא רק אישורים כאלה – צריך צו שנותן שופט של בית משפט עליון רק בעבירות ביטחון מסוימות עם עשר שנים, ואז שופט בית המשפט העליון שנותן את הצו, רק הוא יכול לעיין במסמכים ולהחליט על מה חלה חסינות ועל מה לא, רק לטובת חקירה או מניעה של עבירות כאלה על ביטחון המדינה, ואז אפשר להסיר את החסינות ממסמכי חבר הכנסת. כך קובע חוק חסינות חברי הכנסת. מה שהתרחש בעניין לשכת שרת התחבורה מירי רגב – שופט נתן החלטה, שופט שלום, אמר: תעשו חיפוש בלשכת השרה, במשרד על כל חלקיו, לרבות הלשכה.
מיקי לוי (יש עתיד):
אישר, אישר.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית):
אישר את החיפוש. ואז תפסו ארגזים, הוא אמר: תביאו, אני אעבור על החומרים. עבר על החומרים – למרות שהחוק אומר: רק שופט עליון, רק למטרות מסוימות – עבר על החומרים, סימן מה לדעתו שייך לחסינות, מה לדעתו לא שייך לחסינות, סימן ארגזים, עבר על יומנים. אני ראיתי את פסק הדין, את ההחלטה הזאת, וסמרו שערותיי – אין לי הרבה, אבל מה שנשאר סמר – ואמרתי: מה קורה פה? אין חוק במדינה? זימנתי דיון בנושא הזה. השופט אמר – מה התירוץ? הוא אמר: חסינות נועדה רק למנוע חקירות קנטרניות או טורדניות. זימנתי את גורמי האכיפה, שאלתי אותם, תגידו: כמה תיקים קנטרניים או טורדניים אתם מגישים בשנה בכלל ונגד נבחרי ציבור? במשטרה, כמה חיפושים או מעצרי שווא אתם עושים? אמרו: אין דבר כזה אצלנו, אנחנו לא עושים שום דבר קנטרני או טורדני. גם בתי המשפט אומרים: אנחנו לא מנהלים תיקים קנטרניים או טורדניים. שאלתי אותם: אוקיי, אם אתם לא עושים את זה, למה לדעתכם צריך חסינות? אם כל מטרת החסינות היא למנוע קנטרני או טורדני, אפשר לוותר על חסינות, אין צורך בחסינות. חוסר הבנה מוחלט מה זה חסינות חברי כנסת; חוסר הבנה מוחלט איך צריכה להתנהל מערכת היחסים בין רשויות, וזה כשאלינו באים בטענות כוועדות, כיושבי-ראש, כחברי כנסת, ואומרים: בואו לא תדונו בתיק מתנהל, בואו לא תזמנו נושאי משרה שיפוטית. אתם תכבדו את החסינות שלהם ואת העצמאות שלהם, אבל הם – יבוא שופט שלום, יעבור על יומנים של שר בישראל או של חבר כנסת, יעשה חיפוש בלשכה בניגוד לחוק, וכלום, הכול בסדר – תגיש ערעור. הזיה מוחלטת, זה מצטרף כמובן גם למה שקורה בהליכים אזרחיים. ניהלתי על זה דיון בוועדה. מערכות אכיפת החוק של מדינת ישראל, הגיע הזמן שיאכפו את החוק גם על עצמן, בייחוד את החוקים שמגבילים את סמכויותיהן. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אבקש לתמוך בחוק הירושה.
היו"ר ניסים ואטורי:
אני מזמין את חבר הכנסת ושר המשפטים יריב לוין, בבקשה.
שר המשפטים יריב לוין:
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כבוד השר, חברות וחברי הכנסת, אני מודה ליושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט על הצעת החוק הזו, והוא באמת פירט אותה, אין צורך שאני אחזור על הפרטים שלה. צריך לומר שסוגיית ההסתלקות ומעגל הקרובים שאפשר להסתלק לטובתם היא אכן נושא שבמשרד המשפטים אנחנו עוסקים בו זה כבר תקופה ארוכה. באופן עקרוני, יש הסכמה על הצורך ועל כך שיהיה נכון להרחיב את מעגל הקרובים שלטובתם אפשר להסתלק, אבל צריך גם לומר שהדבר הזה הוא לא נקי לגמרי מספקות, כי בסופו של דבר יש גם עיקרון של רצון לכבד את רצון המוריש. הדבר הזה יכול לפתוח פתח למניפולציות כאלה ואחרות בחלוקת העיזבון כאשר מעגל האפשרויות להסתלקות מתרחב, שכן כידוע בעת חלוקת ירושה, להבדיל מעסקאות רגילות, יש הבדלים גדולים והקלות גדולות גם בעולמות המיסים, בתהליכים שנדרשים לצורך הרישום וכו'. צריך גם לומר שהבעיה הזו עלתה בעוצמה מאוד גדולה בעקבות מלחמת חרבות ברזל. היו לנו לא מעט סוגיות שנדרשנו אליהן בעניין הזה, העברנו גם חוק שהסדיר את אחת הסוגיות הכואבות ביותר, שהייתה השאלה מה קורה בעניין ירושה כאשר שני בני זוג נרצחו באותו אירוע של 7 באוקטובר, באותו טבח נורא, ולא ברור מי מהם נרצח קודם. בעבר לעניין דיני הירושה היו לזה משמעויות רבות, שאני לא רוצה להיכנס אליהן כרגע.
טלי גוטליב (הליכוד):
ואז הם פיצלו – – –
שר המשפטים יריב לוין:
נכון. ואת העניין הזה הסדרנו, אני חושב, בצורה מאוד טובה ומאוד נכונה, שפתרה בעיה גדולה מאוד – –
טלי גוטליב (הליכוד):
משפטיים של מי נפטר קודם.
שר המשפטים יריב לוין:
נכון, נכון, נכון. – – וחסכה הרבה התדיינויות, הרבה עוגמת נפש. אני גם יכול לומר שישנה הצעת חוק ממשלתית שנמצאת בתהליכי הכנה, שעוסקת בדיוק בסוגיה הזאת, בהרחבת המעגל של אותם אלה שניתן להסתלק לטובתם, אבל אני בהחלט חושב שאין מניעה – ואפילו רצוי בינתיים – לקדם את התהליך במסגרת הצעת החוק הפרטית. לכן הממשלה החליטה לתמוך בהצעת החוק בקריאה הטרומית. המשך הקידום יהיה כמובן בהסכמה עם משרד המשפטים, ואם תבוא הצעת החוק הממשלתית, הדברים ימוזגו, ככל שהיא תגיע במועד שהיא באמת תספיק לפני שתהליכי החקיקה הפרטית יקודמו. אני שוב מברך אותך חבר הכנסת רוטמן על הצעה נוספת חשובה וטובה, שבסך הכול תעזור ותועיל לציבור וגם מתאימה דינים שכבר נחקקו לפני שנים ארוכות למציאות חיים שהולכת ומשתנה, ומחייבת דינמיות וגמישות בהתאמה של ההסדרים החקיקתיים, כדי שנגיע לתוצאה המיטבית מבחינת הציבור בכללותו. כאמור, בכפוף להערה שהקראתי קודם, אני מבקש מהכנסת לתמוך בהצעת החוק בקריאה הטרומית.
היו"ר ניסים ואטורי:
אני מזמין את חבר הכנסת גלעד קריב לנמק את התנגדותו לחוק.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית):
אתה מתנגד לחוק כה חברתי?
גלעד קריב (העבודה):
נשאת היום את שמה של חנה בבלי לשווא, אז אני – אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת, מכובדיי השרים, כותרת החוק עוסקת בנושא הירושה, ואני מבקש לדבר על מורשת. בשעה הזו אמורה הייתה להסתיים הישיבה לזכרו של ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין. על פי בקשת המשפחה, נוכח העובדה שאנחנו מצויים עדיין בעיצומה של מלחמה קשה, הישיבה הזו לא התקיימה היום, ואני מאוד מאוד מקווה שהדבר לא יהווה תקדים לשנים הבאות. את דעתי על מה שקרה כאן לפני כמה שעות כבר הבעתי בקול רם ותקיף, אבל אני מבקש בעת הזו, לקראת סיום יום הדיונים, לומר שכן, רבין צדק. רבין צדק כאשר הוא הבין שתפקידה של הממשלה להשקיע השקעה אסטרטגית בתשתיות מדינת הרווחה, בחינוך ובמערכת הבריאות תחת הקצאת כספים לסקטורים מסוימים בלבד.
שר התקשורת שלמה קרעי:
רבין צדק כשאמר – – –
גלעד קריב (העבודה):
רבין צדק כאשר הוא הבין שממשלת ישראל חייבת להוביל מפנה אסטרטגי ביחסים בין המדינה לבין ציבור האזרחים הערבים; רבין צדק כאשר הוא אמר ששתי המילים החשובות ביותר שראש ממשלה צריך להכיר הן המילים "אני אחראי"; וכן, רבין גם צדק כאשר הוא אמר שתפקידה של ממשלה אחראית הוא לתרגם את העוצמה הצבאית למהלכים מדיניים – –
שר התקשורת שלמה קרעי:
רבין צדק כשהוא אמר – – –
גלעד קריב (העבודה):
– – ושהעתיד של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית תלוי בעוז שלנו להיפרד ממיליוני פלסטינים באמצעות תהליך מדיני, למרות כל המהמורות – –
אביחי אברהם בוארון (הליכוד):
רבין טעה – – – רבין טעה – – –
גלעד קריב (העבודה):
– – ובאמצעות הצגת אופק מבטיח לשני העמים שחיים בכברת הארץ הזו – –
אביחי אברהם בוארון (הליכוד):
רבין רצה להפסיק את הסכמי אוסלו.
גלעד קריב (העבודה):
– – הארץ המובטחת בין הירדן לים.
אביחי אברהם בוארון (הליכוד):
חבר הכנסת קריב – – –
גלעד קריב (העבודה):
ורבין צדק כאשר הוא אמר שהאלימות היא כרסום יסודות הדמוקרטיה ויש להוקיע אותה.
חנוך דב מלביצקי (הליכוד):
קפלן, מה עם קפלן? מה עם המהומות בקפלן?
גלעד קריב (העבודה):
וכן, כן, קשה עלינו היום הזה, שבו האדם שתלש סמל ממכוניתו של שר על מנת לומר: אנחנו יודעים להגיע גם אל רבין – –
אושר שקלים (הליכוד):
ניסו להתנקש בראש ממשלת ישראל – – –
גלעד קריב (העבודה):
– – האדם הזה יושב על כיסא השר לביטחון לאומי.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה, חברי הכנסת. חבר הכנסת אושר שקלים.
גלעד קריב (העבודה):
אבל דווקא מכיוון שהמציאות הנוכחית קשה עלינו, אני מבקש לומר – –
אושר שקלים (הליכוד):
אתה משווה את זה לסמל.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה.
גלעד קריב (העבודה):
– – לכל אלו שרואים עצמם ממשיכי דרכו של רבין – –
אושר שקלים (הליכוד):
ניסו להתנקש בראש ממשלת ישראל, ולא אמרתם מילה על זה.
גלעד קריב (העבודה):
– – שמורשת רבין הייתה גם הנחישות והאמונה שאסור לוותר, והדרישה "אל תגידו יום יבוא – הביאו את היום".
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה, תודה. תודה, הסתיים הזמן.
גלעד קריב (העבודה):
אנחנו לא נשכח – –
שמחה רוטמן (הציונות הדתית):
אבל לא הבנתי למה אתה מתנגד.
גלעד קריב (העבודה):
– – לא נסלח, ובמיוחד לא נוותר ולא נתייאש. יהי זכרו של ראש ממשלת ישראל – –
היו"ר ניסים ואטורי:
סליחה, אתה מפריע. הסתיים הזמן.
גלעד קריב (העבודה):
– – ושר הביטחון – –
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה.
גלעד קריב (העבודה):
– – יצחק בן רוזה ונחמיה רבין, מופת בעבור כולנו. תודה רבה.
שר התקשורת שלמה קרעי:
רבין צדק כשהוא אמר שבג"ץ, חשוב שידע את מגבלותיו.
היו"ר ניסים ואטורי:
חבר הכנסת שמחה רוטמן ישיב להתנגדות. אני מבקש לא להפריע, חברי הכנסת.
שר התקשורת שלמה קרעי:
"אינני מתרגש מבג"ץ, הוא ישפוט על פי חוקים שאנחנו נחוקק".
היו"ר ניסים ואטורי:
אני שמח שהוא עמד על דעתו בעניין רמת הגולן, פשוט לא היה לי בית.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה להסכים עם המתנגד פה, בהקשר הזה, חבר הכנסת גלעד קריב, וגם עם חברתו לסיעה שהסתובבה היום עם חולצת "רבין צדק" – אני חושב שרבין בהחלט צדק כשאמר שמי שירד מרמת הגולן יפקיר את ביטחונה של מדינת ישראל; רבין בהחלט צדק כשהוא אמר שצריך להילחם בטרור בלי בג"ץ ובלי בצלם ובלי אימהות נגד שתיקה; רבין בהחלט צדק – אולי את זה אני לא אגיד, כי בהמשך לדיון, כשדיברתי קודם על חוק החסינות, אם אני אגיד את זה פה אני לא יודע מה יעשו לי – אבל לו לא עשו כלום כשהוא אמר שצריך לשבור להם את הידיים ואת הרגליים; אני לא יודע מה יעשו לי, אז אני רק מצטט. רבין צדק בהרבה מאוד דברים, חבל שהאנשים שאוחזים במורשתו – כולל, אגב, האמירה שלו שהסכמי אוסלו לא מיועדים להגיע למדינה פלסטינית. נראה לי שלזה אתה קצת פחות מתחבר, חבר הכנסת גלעד קריב, כי בהצבעה נגד מדינה פלסטינית איכשהו נעלמתם. 80 חברי כנסת הצביעו כאן נגד מדינה פלסטינית, ואתם התאדיתם.
אריאל קלנר (הליכוד):
גם להסית נגד ראש ממשלה מכהן – – –
טלי גוטליב (הליכוד):
92.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית):
עכשיו, גם – אני מקווה בשבילכם שיום אחד תלמדו ממורשת רבין ותנהגו כפי שנדרש. אני גם אגיד עוד דבר: כאשר יצחק רבין, זיכרונו לברכה, עשה את הסכמי אוסלו, הוא אמר אמירה שאם יפרו את ההסכמים והרובים שאנחנו נותנים – הם נתנו לשוטרים הפלסטינים – יופנו כנגדנו, אנחנו נבטל אותם, נבטל את עזה ויריחו תחילה, נבטל את הסכמי אוסלו ונשוב לשלוט בכל חלקי ארצנו בלי לתת לרוצחים בחליפה ולפעמים גם לא בחליפה לרצוח בנו ולהרוג בנו. אני מקווה – לאור הדברים של שגריר ארצות הברית החדש בישראל ושר ההגנה ושר החוץ וכל השרים וכל הממשל האמריקאי החדש – אני מאוד מקווה שגם את החלק הזה במורשת רבין, של ביטול הסכמי אוסלו בגלל שהנשקים שנתנו להם מופנים כנגדנו – אני חושב שכדאי אפילו לבטל את הסכמי עזה ויריחו תחילה. תודה רבה.
גלעד קריב (העבודה):
גם את הסכם השלום עם מצרים.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה. אנחנו נעבור להצבעה על הצעת חוק הירושה (תיקון – הרחבת הזכות להסתלקות), התשפ"ד–2024. הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 17 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הירושה (תיקון – הרחבת הזכות להסתלקות), התשפ"ד–2024, לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.
היו"ר ניסים ואטורי:
בעד – 17, אין מתנגדים, אני קובע כי הצעת חוק הירושה (תיקון – הרחבת הזכות להסתלקות), התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה הטרומית, ותעבור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט לצורך הכנתה לקריאה ראשונה.
היו"ר ניסים ואטורי:
נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעות דחופות לסדר-היום. ההצעה הדחופה הראשונה היא בנושא: 31 ילדים נהרגו בחמש השנים האחרונות בתאונות דרכים בסביבתם של גני ילדים ובתי ספר. את ההצעה הגישו חברי הכנסת סימון מושיאשוילי, ואליד אלהואשלה ומשה טור פז. ראשון המנמקים, חבר הכנסת סימון מושיאשוילי. בבקשה.
סימון מושיאשוילי (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, השר, מכובדיי כולם, ההצעה לסדר-היום שהגשתי היא על מנת להעלות את הסוגיה ולנסות לתת לה פתרון ולו חלקי, סוגיה שממחישה את הצורך בפעולה מיידית לשיפור הבטיחות בדרכים סביב מוסדות חינוך. פרסום דוח Any way של ארגון "נתון לשינוי" בשיתוף "אור ירוק" חושף נתונים מטרידים מאוד מחמש השנים האחרונות בלבד. אני רוצה ככה, על קצה המזלג, לומר כמה נתונים, אז נא תשומת ליבכם לנתון המחריד: בין השנים 2019–2024 נפגעו 5,953 ילדים ובני נוער בתאונות דרכים בסמוך לגני ילדים ובתי ספר ברחבי הארץ. מתוך אלה 31 ילדים קיפחו את חייהם, 452 נפצעו קשה, ו-5,470 ילדים ובני נוער נפצעו קל. הנתונים הללו אינם סתם מספרים, מאחוריהם מעטפת שלמה של משפחות, הם חיים שנפגעו וחלקם לתמיד, לצערנו. האם ייתכן שנמשיך לעמוד מנגד כשמדי שנה ילדים נפגעים בגלל חוסר תשומת לב לסכנות היום-יומיות בדרכים? אנחנו חייבים לשאול את עצמנו מה אנחנו עושים כדי להגן עליהם, כדי להבטיח שחייהם לא יהיו בסכנה רק משום שהם עושים את דרכם ללימודים. אני קורא לעיריות, לגופים הסטטוטוריים ומשרדי הממשלה הנוגעים בדבר להקצות משאבים, לקדם צעדים מעשיים על מנת להבטיח את בטיחותם של הילדים שלנו בסביבת מוסדות החינוך. ישנם כמה צעדים שאפשר לעשות, כדאי לעשות וחייבים לעשות. בנוסף, חשוב לוודא ולחזק את האכיפה באותם אזורים ולוודא שהנהגים ידעו שהאחריות המוטלת עליהם היא עצומה. אדוני היושב-ראש, לא פחות חשוב: עלינו להעלות את המודעות בקרב הציבור וגם בקרב הילדים עצמם לסכנות ולהבטחת התנהלותם הבטוחה בדרכים. אני זוכר שכשאני הייתי ילד, הייתה שעת זה"ב, זה נקרא – זהירות בדרכים. זה יכול לעזור, ולו לטפטף לילד חצי שעה שבועית – חצי שעה, זה הכול. ישנם מספר צעדים אפשריים לשיפור הבטיחות וליצירת school zone. לצורך העניין, הצבת אמצעי האטה בקרבת מוסדות חינוך – זה לתשומת ליבן של המועצות המקומיות, העיריות וכו', והצבת תמרורים של מעברי חצייה זוהרים. בנוסף הגברת האכיפה בסביבת מוסדות החינוך, הגברת החינוך התעבורתי – העברת סדנאות וחוגים בבתי הספר – וביצוע בדיקות תקופתיות לתשתיות בסביבת בתי הספר והגנים, על מנת להבטיח שהן מתאימות ויעילות למעבר הולכי רגל וילדים, בשימת לב ודגש על ילדים. אני מבקש מכולכם לתמוך בבקשה לדון באופן דחוף ולפעול בהקדם האפשרי למען בטיחות ילדינו. אדוני, אבקש להעביר את הנושא לדיון בוועדה הרלוונטית, להערכתי כלכלה, לשם זה אמור ללכת. תודה.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה. שלוש דקות לרשותך, בבקשה.
ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אין ספק שאנחנו נמצאים בתקופה קשה מבחינת תאונות הדרכים ובכלל. בשבוע שעבר התקיים כנס בנושא הזה, דיברנו רבות. אבל צריך להפוך את הנושא הזה ולשים אותו על סדר-היום ולעבור למעשים. אם אנחנו רואים שהמשרד לא מצליח לטפל בסוגיה הזאת, לא מצליח לצמצם את מספר התאונות, את מספר הנרצחים והנהרגים וההרוגים בתאונת הדרכים, הממשלה חייבת לפעול, הכנסת חייבת גם להתקדם. וכמו שאמר קודמי בדבריו, חברי סימון, אנחנו מחויבים לטפל בנושא הזה. וזה צריך לעבור לוועדת הכלכלה במקרה הזה. צריכים לחקור את זה בוועדה, לא במובן של חקירה, אבל צריך להתקדם בנושא הזה. המנכ"ל צריך להגיע, אי-אפשר לסבול את העלייה הזאת מבחינת תאונות הדרכים. אני גם רוצה להתייחס לנושא, אדוני היושב-ראש, של מספר הנרצחים בחברה הערבית. המספר מאוד גבוה ביחס לאחוז האוכלוסייה מסך כל אזרחי המדינה. זה מספר מאוד גבוה, ואנחנו לא יודעים מה המשרד מתכנן לעשות. בנושא הזה אני לא עושה הבדלה בין אזרחים, להפך, המשרד צריך להיכנס בעובי הקורה, לטפל במספרים האסטרונומיים האלה ביחס למדינות אירופה. ולכן אנחנו חייבים לראות תוצאות בנושא הזה. נושא אחר שאני רוצה להתייחס אליו, אדוני היושב-ראש – במסגרת הזמן שנותר לי אני רוצה להתייחס ליישוב אום בטין בנגב. היישוב מנותק בכלל, מוסדות הציבור ביישוב מנותקים מהחשמל. פניתי בשבוע שעבר בשאילתה לשר אלי כהן על מנת לטפל בסוגיה הזאת. אי-אפשר שהמוסדות יהיו בלי חשמל, קופת חולים בלי חשמל, גם בתי הספר והגנים, במיוחד במזג האוויר הזה. ולכן אני מצפה מהמשרד וגם מחברת החשמל לטפל בנושא הזה, ולהחזיר את הקווים ולהחזיר את החשמל ליישוב. תודה.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה. חבר הכנסת משה טור פז.
משה טור פז (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, קודם כול תודה לחבריי ואליד וסימון על הגשת הדיון הדחוף הזה, השאילתה הדחופה. אני רוצה לומר כך. קודם כול, אחד מזיכרונות הילדות הראשונים שלי זה כשאני חוזר מבית הספר, אני פחות או יותר בכיתה ג', ועומד לחצות את הכביש במרכז העיר חיפה, אז גרתי שם, ופתאום עובר אותי ילד, בערך בגילי. אני עמדתי במעבר החצייה והוא רץ אל הכביש באור אדום, ומול העיניים שלי הגיע אוטו ודרס אותו. אני זוכר את עצמי חוזר הביתה מוכה בתדהמה, וזה סוג של מראות שהולכים איתך. אני חושב שהאחריות שלנו, נבחרי הציבור, לתאונות הדרכים בכלל ולתאונות הדרכים ליד מוסדות החינוך, בפרט של ילדים, השנה לא עומדת במבחן המציאות. המספרים הם מזעזעים, העלייה בהרוגים בתאונות הדרכים בישראל היא גבוהה מאוד ב-2024, נתונים נוראיים. וזה אחרי שנים שהייתה הצלחה בהורדת הנתון הזה. והפגיעה בילדים בסביבות מוסדות החינוך היא נקודת תורפה בפני עצמה. עסקתי בנושא הזה בהיותי איש חינוך וגם כראש מינהל החינוך בירושלים. ואני רוצה לומר פה משהו מאוד חשוב, וזו הסיבה שהצטרפתי להצעה הזו: יש מה לעשות, כלומר באופן די מדהים עשייה עקבית, שיטתית, במלחמה בתאונות הדרכים, בעיקר של ילדים ליד מוסדות חינוך, נותנת פירות ומביאה תוצאות. יש כאן מספר שותפים שאחראים לאירוע הזה. קודם כול הרשויות המקומיות, כי כל אחת בגבולה יש לה הרבה מאוד לעשות, יש גם תקציבים ייעודיים שהולכים לנושא בטיחות בדרכים סביב בתי הספר. יש פרויקט ארצי, לדעתי נדיר, אדוני היושב-ראש, נדיר בכך שהוא עובד עשרות שנים, מה שנקרא משמרות הזה"ב. הוא עולה מעט מאוד ויש לו אפקטיביות גבוהה בכל מקום שהוא נמצא בו. הוא גם תורם לחינוך של הילדים ולמודעות. שלישית יש כאן עבודה ממשלתית, שלא נעשית מספיק טוב, לא במשרד החינוך, לא במשרד התחבורה ולא בהיבטים של משרד הפנים. לכן אני חושב שנדרשת פה עשייה. אני חושב שאנחנו חברי הכנסת יכולים לדחוף פה על ידי חיבור כל המשרדים והרשויות לפעילות אפקטיבית יותר. ולכן, אני קורא שאנחנו מכאן נמשיך את הדיון בוועדה הרלוונטית ואכן נחולל את השינוי הזה. תודה רבה.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה. ישיב על ההצעה סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב, בבקשה.
סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:
תודה רבה. מכובדי היושב-ראש, השר, חברי הכנסת, תודה מיוחדת למבקשים את ההצעה הדחופה לסדר-היום, חבר הכנסת סימון מושיאשוילי, חבר כנסת ואליד אלהואשלה, וחבר הכנסת משה טור פז. הנושא הוא חשוב ודחוף, ואין ספק שההעלאה שלכם לסדר-היום היא מתוך מודעות ואחריות גדולה מאוד, שכולנו צריכים להרגיש, כפי שגם הזכרתם בדבריכם באופן כללי על תאונות הדרכים, שיש בהן עלייה גדולה מאוד. אני חושב שבשבוע הבא כבר קיים דיון מיוחד בכנסת, שבוע של בטיחות בדרכים. אנחנו עדים לעלייה גבוהה מאוד במספר ההרוגים והנפגעים. אין ספק שתאונות דרכים אצל ילדים זה דורש משנה זהירות ודורש מאיתנו עוד יותר תשומת לב וטיפול. בוודאי ובוודאי בסביבת בתי הספר ובגני הילדים, ששם זה צריך להיות המקום הבטוח של הילדים, ולצערנו זה לא קורה כך. בכל אופן אני מנסה לתמצת כמה וכמה דברים שנעשים או שצריכים להיעשות יותר בנושא בטיחות בסביבת בית הספר. זה מתחלק לכמה סוגיות. קודם כול, בוודאי שזאת מוכנות של תשתית – חבר הכנסת משה טור פז מכיר את זה: יש חוזר מנכ"ל של משרד החינוך שמנחה את בתי הספר לבצע בחינה של מעטפת הבטיחות הפיזית ולפעול לקידומה. בוצע סקר על ידי הרלב"ד, הסקר נסגר למילוי ב-31 באוקטובר, לפני כמה ימים. בשלב זה אנחנו עובדים על ממצאים, וכשאלו יתקבלו אנחנו נפרסם את תשובת הרלב"ד בקשר למוכנות התשתית, שזה דבר חשוב ודבר בסיסי. משמרות הזה"ב – כולכם הזכרתם בדבריכם את משמרות הזה"ב, ואתם באמת צודקים. מערך שוטרי ושוטרות הזה"ב קוצץ, לצערנו, הוא פועל במודל שונה ממה שהיה בעבר. קיימים פערים באיכות ובכמות ההכשרה. ישנה חשיבות גדולה להחזיר את המתכונת הקודמת, זה ייתן מענה, ואני שמח שכולכם הזכרתם שזה היה אפקטיבי מאוד. הדבר השלישי שקיים זאת התנהלות בטוחה של ההורים ושל התלמידים, חשוב שתהיה התנהגות מתאימה ואחראית. הסעות – הסעות תלמידים הן גם גורם חשוב, בשביל זה צריך הכשרת נהגים ופיקוח עליהם בזמן הנסיעה. יש פעילות של הרשויות המקומיות יחד עם משרד החינוך והרלב"ד, שעושים לפרקים הכשרות נהגים, כנסים לנהגים. כמובן שהרלב"ד מעודדת את הרשויות ומכשירה לפני פתיחת שנת הלימודים את נהגי ההסעות ואת המלווים, ובנוסף מעודדים פרויקטים שנקראים "נאמני בטיחות בהסעות" – ההורים או המתנדבים עושים את זה. זה דבר שחשוב לעשות. יש עוד פעילות כללית, שנקראת "עיר בטוחה". התפיסה של "עיר בטוחה" היא להוריד את מהירות הנסיעה, שזה הדבר שגורם הכי הרבה לתאונות הדרכים, בוודאי באזורים רגישים, וכפי שציינתם, בדגש על אזורי מוסדות חינוך. סל בטיחות עירוני – לערים יש תקציבים ייחודיים לקיים בטיחות ולקדם בטיחות בסביבות מוסדות חינוך ואזורי מיתון תנועה. זה סל בטיחות עירוני שיש לעירייה, והיא יכולה לקבל מזה גם תקציב של משרד התחבורה. ויש מה שנקרא מפקד מעטפת בטיחות בדרכים. יחד עם הרשויות המקומיות ומשרד החינוך אנחנו עושים, הרלב"ד עושים מעטפת של בטיחות בדרכים – איתור ליקויים וכשלים בתחום הבטיחות בדרכים בסביבת בתי הספר. מי שצריך לעשות ולהוביל את זה הוא כמובן הרשות המקומית ואנחנו, הרלב"ד שבמשרד התחבורה, פועלים ליצירת תמריצים, עידוד והגברת המודעות. עוד שני דברים שכולנו יודעים, ובזה אסיים: הסברה והגברת מודעות הן דבר מרכזי שצריך לעשות. כל הזמן יש פעילות בעניין הזה – בתכנון מסלול בטוח להליכה לבתי הספר, הורדת תלמידים בסביבת בית הספר – אנחנו רואים שהיום הרבה הורים מביאים את הילדים שלהם לבתי ספר, אנחנו רואים שמה שנעשה בסביבה הזאת הוא מפגע בטיחותי; רכיבה בטוחה של אופניים ואופניים חשמליים, שזה לא בגיל בית ספר; חגירה נכונה; עוד מיזמים להורדה והעלאה בטוחה של תלמידים על ידי נהגי ההסעות. והדבר האחרון, חשוב – טיפול בקשיים. אתם הזכרתם את זה. אתה הזכרת, חבר הכנסת סימון – טיפול בקשיים תשתיתיים. בשנים הקודמות היה תקציב לזה – תקציב 2023, תקציבים נכבדים יחד עם הרלב"ד ויחד עם משרד החינוך והרשות המקומית, שמבצעת גם מיפוי וגם תיקון הליקויים. אני מקווה שצריך – אין ספק שצריך לעשות, וצריך לעשות יותר. אין לי ספק – אם ביקשתם דיון בוועדה, אנחנו מסכימים לדיון בוועדה. בוועדה צריך לפרט יותר ולהיכנס לכל מה שהזכרתי פה באופן פרטני יותר, ולראות איך מקדמים. אני שוב מודה לכם על העלאת הנושא לסדר-היום. תודה רבה.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה. האם תשובת השר מקובלת עליכם? ממצה? לא יהיה דיון בוועדה.
סימון מושיאשוילי (ש"ס):
יהיה. היא לא ממצה.
משה טור פז (יש עתיד):
– – –
קריאה:
יש להעביר את זה לדיון בוועדה.
סימון דוידסון (יש עתיד):
אנחנו מבקשים להעביר את זה לדיון בוועדת הכלכלה.
היו"ר ניסים ואטורי:
טוב, אנחנו נעביר את זה לדיון בוועדת הכלכלה, בסדר? הצבעה. רגע, קואליציה בעד או נגד? הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 7 נגד – אין נמנעים – 1 ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכלכלה נתקבלה.
היו"ר ניסים ואטורי:
שבעה בעד, אחד נמנע. אני מודיע שהדיון יעבור לוועדת הכלכלה. תודה.
היו"ר חנוך דב מלביצקי:
ההצעה הדחופה הבאה היא בנושא: נתיבי התחבורה הציבורית כמקור להעשרת קופות הרשויות. את ההצעה הגיש חבר הכנסת ארז מלול. בבקשה, אדוני.
ארז מלול (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, כבוד סגן השר, כבוד השר – כבוד סגן השר אורי מקלב, הנושא הוא נתיבי התחבורה הציבורית, שזכו לשם נת"צים – אני לא מדבר על נת"צים שלצערי מהווים סיכון בטיחותי להולכי רגל, כמו ברחוב גולדה מאיר בירושלים. זה נושא עצוב מאוד – הולכי רגל מתבלבלים שם, בגולדה מאיר, יש שלושה נתיבים רגילים וזה ירוק, ואנשים לא שמים לב שהנתיב השלישי או הרביעי הוא נת"צ, שבו אדום, והאוטובוסים ממשיכים. לפני ארבע שנים נפגעה שם ילדה, המשפחה פנתה אליי בעניין, ועד היום היא בשיקום – ארבע שנים. היא עדיין לא השתקמה. כמה פעמים פנינו אליכם בשאילתה לראות אם סידרו את זה, לא קיבלנו מענה. אבל זה לא הנושא. העליתי את זה כי היה חשוב שאעלה, בשביל המשפחה. הנושא הוא הנת"צים שהפכו להיות מסחטת כספים ואמצעי להעשיר את הקופות של הרשויות המקומיות. באחת העיריות פנה אזרח וסיפר לי שראש העיר אמר: תגיד תודה שזה רק קנס כספי ואין נקודות. כאילו, כסף אפשר לקחת לאזרחים. תגיד תודה – זו תשובה? תשובה לא ראויה, כמובן. אני מדבר על מקומות שבהם הדוח פשוט לא הוגן. העירייה פשוט צריכה לא לתת דוחות בכבישים האלה. מדובר במיליוני שקלים שהאזרחים משלמים סתם, בתמימות, לא שהם עושים עבירה במתכוון או שהם נוסעים על נת"צ כי בא להם, אלא כי הם חייבים. זה עוול נורא ועושק משווע. כאשר מדובר ברמזורים קרובים בסוף הנתיב הציבורי, מי שמתכנן לפנות ימינה, מתי אין לו דוח? רק אם זה ממש סמוך לרמזור או סמוך לפנייה ימינה. אבל אם אתה פונה כבר מרחוק, אז אתה מקבל דוח. עכשיו, כאשר אתה רואה מרחוק שהפנייה ימינה עמוסה, ואתה חייב לעבור, יש לך שתי ברירות: או לעבור דרך הנתיב הציבורי קצת לפני הפנייה או פשוט לעשות עבירה ולחתוך, ואז זה מסכן גם חיי אדם. זה לא רק דוח, זה מסכן חיי אדם. יש נהגים ונהגות שבכל מקרה לא מוכנים להמר שיהיה להם מקום פנוי בנתיב הימני בסמוך לפנייה, והם רוצים להיות בטוחים שהם יוכלו לפנות ימינה, כי אחרת זה גם מאריך להם את הדרך, ואין אחרי זה פנייה, והם צריכים לעשות פרסה – ומקבלים קנס הביתה על זה שהם בסך הכול רצו לפנות ימינה בבטחה. אביא כמה מקומות ובזה אסיים: רחוב ז'בוטינסקי בבני ברק – כל מי שמעוניין לפנות ימינה לרחוב סוקולוב או לרחוב הרב שך או שמאלה לרחוב מצדה, יהיה חייב ברוב המקרים לעלות על הנתיב הימני כבר ברמזור הקודם. מי שגר שם מכיר. מדובר במטרים בודדים, ובדרך כלל האוטובוסים ממלאים את כל הנתיב בצמוד לרמזור. רחוב אוהל יהושע בירושלים – כל מי שעולה את העלייה הזאת ומבקש לפנות ימינה לרחוב קדושת אהרון מבעלז או לרחוב בינת יששכר, אם הוא יחכה לקטע שצמוד לרמזור כשהוא פונה ימינה, תמיד הכביש יהיה מאויש, ולכן פונים ימינה קודם, וחוטפים קנס. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, יש לי עוד טענות רבות בנושא זה. אבל אני רוצה באמת לקצר. יש מקומות שבהם זה יותר גרוע ממה שהזכרתי, שאין מצב שלא לנסוע בנתיב הציבורי או לפחות לחצות אותו, כמו מי שמגיע מגבעת שאול בירושלים ומתעתד בהמשך לנסוע שמאלה לרחוב ירמיהו. אין שום אפשרות שלא לחצות שם את הנתיב הציבורי. יש מקומות שבהם לא שמים לב לנתיב הציבורי, כמו למשל כשמגיעים מכיוון 443 וחוצים את הצומת של מחנה עופר לכיוון כביש בגין. עד ששמים לב וסוטים לנתיב השמאלי, הקנס כבר בדרך הביתה. קיצורו של דבר, נושא הנת"צים מחייב בחינה. האם זה באמת אקטואלי היום? האם זה באמת עוזר? הרבה אוטובוסים בכלל נוסעים בנתיב הפרטי, ואתה רואה את הנתיב הציבורי פנוי. חבר הכנסת מיקי לוי מכיר את הבעיה הזאת. גם לי קרה, וקיבלתי קנס. הייתי ממהר לפתוח את המליאה – וקיבלתי. אתה מבין, אתה מערער, וזה לא מעניין אותם. הרשויות קשוחות מאוד. רוב הערעורים לא מתקבלים. לכן אני מבקש מסגן שרת התחבורה הרב אורי מקלב: אני יודע שפניות ציבור אצלך – זה ידוע בכל הארץ – זה מדרגה ראשונה, והאזרחים באמת פונים אליך שתעזור להם בעניין הזה.
היו"ר חנוך דב מלביצקי:
תודה רבה. סגן השר מקלב, מעוניין להשיב?
סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. מכובדי חבר הכנסת ארז מלול, אני בהחלט חושב שהנושא שהעלית הוא נושא חשוב, שמעסיק נהגים רבים, שמתחבטים וחוששים או גם מקבלים דוחות שלטענתם לא מוצדקים או שהדברים נעשו מחוסר ברירה, לא בצורה מאוזנת – אני לא מקל ראש בפנייה הזאת. ועוד לפני שאני אענה את התשובות הכתובות שנתנו לי, אני רוצה להזדהות עם הדברים. מצד אחד אין ספק שצריכה להיות אכיפה. אף אחד לא אמר שלא צריך אכיפה. השאלה היא אם יש כאן גם מכשלה. השאלה היא על מי שרוצה לעמוד בחוק, אבל הוא נאלץ, כמו שאתה אומר, בגלל שהוא צריך להשתלב ימינה או שהוא רוצה לצאת מהנתיב, והוא נכנס. גם מישהו שאני מכיר קיבל לאחרונה דוח בכניסה לירושלים. אתה הבאת דוגמאות ספציפיות, אבל אנחנו כולנו עולים מכביש 1. הוא אומר שכשהוא כבר היה, הוא שם לב שהוא נמצא בנתיב התחבורה הציבורית – רואים שהוא מאותת אחרי כמה מטרים, אבל היה קשה, היו שתי משאיות – –
משה רוט (יהדות התורה):
סגן השר, המצלמה מכוונת לקטע – – – וזה מייד אחרי הסיבוב.
סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:
אז אני חושב שזה לא נכון, וצריך באמת לפעול בעניין הזה. הבאת דוגמאות שאני חושב שאת כולן אני מכיר. אולי אני לא מכיר כל כך את ז'בוטינסקי–סוקולוב והרב שך. אני מכיר את ז'בוטינסקי–כביש גהה, שהוא גם – – –
ארז מלול (ש"ס):
חמור מאוד שאתה לא מכיר את הרב שך.
סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:
אני מכיר את הרב שך – אני לא נוסע הרבה – אני יודע שזה היה לשעבר רחוב הרצל. עליי זה לא – אני בני ברקי לשעבר, בוודאי שאני מכיר. כשאני נוהג, לא יוצא לי להיכנס הרבה מז'בוטינסקי לכיוון רחוב הרב שך. יוצא לי להיכנס מז'בוטינסקי לכביש גהה, גם שם יש נתיב תחבורה ציבורית ואתה צריך לחצות אותו. זאת אומרת, כל החציות האלה גורמות – בוודאי לנהגים פחות מיומנים שרוצים להשתלב בשלב הרבה יותר מוקדם, ומקבלים. אבל אני גם חושב שהיקפי הדוחות מתמיהים. אני עוזר לך גם בהצעה לסדר-היום. בשנת 2023 עיריית תל אביב חילקה 762,000 דוחות בהיקפים כספיים של 236 מיליון שקל. זה אפיק הכנסה למאזן – אני שמעתי את זה גם בנושא אחר שדנו בו עכשיו, לפני התקציב, על מספר הדוחות. זה באמת מעורר שאלה. רובם מנתיב התחבורה הציבורית, לא מחניות ומדרכות. אולי גם, אבל זה בעיקר. וגם הסכומים – על נתיב תחבורה ציבורית זה 500 שקל. אני גם רוצה לציין שעכשיו הולכים לאכוף את זה עוד יותר חזק. הנושא של אכיפה הוא בעייתי. גם הבוקר קיבלתי הרבה טלפונים – ואני אומר את זה בגלוי: בכביש 1 יש נתיב תחבורה ציבורית, והמשטרה אוכפת את זה – אלה לא מצלמות פיזית – וזה גורם לפקקים ולעומסים בכביש. כשניידת עומדת על הכביש, זה מאט את התנועה. מספיק האטה של רכב אחד מקולקל, אנחנו יודעים. אלה דברים שאנחנו צריכים לתת את הדעת עליהם. אנחנו צריכים לא לגרום לכך שזה יהיה נתיב הכנסה והכשלה של ציבור, אלא צריך שזה יהיה אמיתי במקסימום שלו – לא בצורה מכשילה. גם אם יש ספק בעניין הזה, צריך לתת את הכול. הזכרת את אוהל יהושע, זה נכון – דרך אגב, אני גם רוצה לצאת מהנושא, אבל מה ששאלת לגבי אותה בת – אני לא רוצה להגיד את השם – אני חושב שאני מכיר את המקרה. בכביש גולדה יש שינוי עכשיו, לגמרי. משנים את הכביש ואת הכול עם רכבת קלה, עם תחנת רכבת קלה, אז יהיה נתיב לקו שעובר שם. אני מניח שהנושא הבטיחותי יטופל לאין ערוך לפי תקנים של היום. באופן כללי – בדידי הווה עובדא: לפני כמה ימים נסעתי בכביש גולדה. נהג סטה מהנתיב שלו, ואני הייתי צריך לברוח לנתיב של התחבורה הציבורית. זה היה אחרי השעה 22:00, אז לא קיבלתי דוח. אבל אם לא, המצלמות – בהחלט יכול להיות שהייתי מקבל דוח. כשאני פניתי, הנהג אחרי זה בא ברמזור ואומר, אני הרמתי את הטלפון. זה היה רחוק, והייתי חייב לסטות לנתיב של התחבורה הציבורית. ההנחיות של משרד התחבורה הן הנחיות שצריך לאכוף. רשות שלא אוכפת, אנחנו ניקח לה את הסמכות. אבל איך הביצוע? מה התקנים? כמה מטר לפני הפנייה ימינה? איך לעשות את זה? אלה דברים שצריך, לפי דעתי – – –
ארז מלול (ש"ס):
זה יכול להיות בכל מקום, זה לא משהו גורף – – –
סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:
זה יכול להיות בכל מקום, אבל צריך חקיקה. לכן לא יכולנו לעשות תקנה: 100 מטר לפני הפנייה ימינה. כל מקום צריך להיות אינדיבידואלי. כשראיתי את השאילתה הזאת שאלתי, רגע, למה זה קשור אליי ולא למשרד הפנים? אבל אמרתי, לא, צריך לענות על זה. כשרשויות צריכות להתנהל נכון, אני צריך לפנות למשרד הפנים. אני חושב שבמקרה הזה צריך להכניס גם את משרד המשפטים. משרד המשפטים הוא הגורם שאחראי לגבי מתי מותר לתת את הדוחות ואיך נותנים את הדוחות. את המסגרת הזאת משרד המשפטים צריך לתת. קנס לבן אדם זה משרד המשפטים – יש לו הפלטפורמה המשפטית הנכונה. אני חושב שדיון בוועדה בעניין הזה יכול להועיל; אני חושב שצריך לעשות אותו בנושא הזה כדי לקבוע בסופו של דבר נוסחה שתגיד – כמה הכניסה לפני כן, האם יש כאן כישלון. אין לי שום עניין שאנשים ישלמו קנסות, גם לא למשרד התחבורה; יש לנו עניין שהנתיבים האלה יהיו נתיבים פתוחים בסוג של נר"ת או רק של נתיבים של תחבורה ציבורית – אלה הדברים שאנחנו צריכים לעשות. אני אסיים בזה. אני רק אראה אם לא דילגתי על משהו שחשוב למשרד התחבורה או לגורמים המקצועיים ששלחו אותי בעניין הזה. ברור שהכול נעשה על ידי אנשים מקצועיים שעוברים אחר כך על הצילום. אמרת שגם לא תמיד מתחשבים. אמרו: יש מצלמות מוצבות. מצב שבו יש נתיב תחבורה ציבורית המצוי על תוואי פנייה ימינה ויש רכב המבקש להשתלב בנתיב סמוך לאותה פנייה – מה שכולכם העליתם – אין הדבר מהווה עילה למתן דוח. זאת הודעה רשמית – זאת לא סיבה. יש מצלמות המוצבות לאורך נתיב התחבורה הציבורית, ורק כאשר הרכב נסע לאורך מקטע שלם או שני מקטעים, נשלח צילום האירוע ליחידת האכיפה לצורך פענוח. אז זה דבר טוב. אבל אתה אומר שיש מקומות שצריך להתחיל איתם הרבה יותר מוקדם.
ארז מלול (ש"ס):
– – – צריך 30–40 שניות כדי – – – כשאתה משתלב – – – אתה לא יכול לחתוך ישר. אתה רואה, בודק, מראה – – –
סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:
חבר הכנסת מלול, גם זה אינדיבידואלי. יש נהגים מיומנים אחרי 50 שנות נהיגה, כמו עבדכם הנאמן – יותר קל לו להשתלב ברגע האחרון, ויש כאלה שהם בשנה הראשונה – – –
ארז מלול (ש"ס):
לא מכירים. אנחנו מכירים את גולדה – – – אתה לא בדיוק יודע, אתה מתבלבל. סתם להכשיל את הציבור ולהוציא כסף.
סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:
אני מקבל את הדברים האלה, שצריך את הבדיקה, ואת הדיון איך אנחנו יכולים לעשות נוסחה שתהיה בונה, שלנתיבי התחבורה הציבורית תהיה אכיפה והם ישמשו לצורך התחבורה הציבורית, ומצד שני שהאזרחים, הנוסעים והנהגים לא ייפגעו שלא בצדק. אני מסכים. אני ממליץ לדון בזה בוועדה. איזו ועדה אתם רוצים, חבר הכנסת ארז?
ארז מלול (ש"ס):
ועדת הכלכלה.
היו"ר חנוך דב מלביצקי:
בסדר. אז בהסכמה של השר ושל המציעים אני קובע שהדיון יעבור לוועדת הכלכלה. אנחנו צריכים להצביע, גברתי? נצביע על כך שהדיון יעבור לוועדת הכלכלה. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 6 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכלכלה נתקבלה.
היו"ר חנוך דב מלביצקי:
שישה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. הדיון יעבור לוועדת הכלכלה.
היו"ר חנוך דב מלביצקי:
נעבור לנושא הבא: מחדל הנגישות בתחבורה הציבורית: פגיעה בזכויותיהם של אנשים עם מוגבלות. את ההצעה הגישו חברי הכנסת יונתן מישרקי, רון כץ, צגה מלקו, משה רוט, יאסר חוג'יראת ואחמד טיבי. חבר הכנסת מישרקי נמצא? איננו; חבר הכנסת רון כץ – איננו; חברת הכנסת מלקו – איננה. חבר הכנסת משה רוט – בבקשה, אדוני.
משה רוט (יהדות התורה):
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, בהצעה הדחופה, למרות שכתוב "מחדל הנגישות", אני לא מדבר על המחדל. מה שהיה היה. אני רוצה לדבר על מה שהולך להיות. אני מתאר לעצמי שסגן השר גם שומע אותי, נכון, מזכירות הכנסת? הוא יכול לשמוע את שנינו, אני מתאר לעצמי. אדוני סגן השר, אתה מייצג את משרד התחבורה, לצורך העניין, ואתה חשוד אצל אזרחי ישראל שאתה דואג לפרט. אני יודע שזה נכון. אתה יכול להודות באשמה, זה נכון שאתה דואג לאזרחי ישראל. אז אני רוצה לספר לכנסת ולך, אני רוצה לדבר על כמה נתונים: במדינת ישראל יש לנו מעל מיליון, בעצם 1.5 מיליון אנשים עם מוגבלות. זאת אומרת 17% מהאוכלוסייה, אם מסתכלים על כל הגילאים. אם מדברים על הגילאים המבוגרים יותר, זאת אומרת מעל 20 ומעלה, אנחנו מדברים על קרוב ל-1.2 מיליון אנשים. כשאנחנו מדברים על האחוזים האלה, האנשים האלה, אז אנחנו צריכים לדעת עכשיו מה קורה במצב של התחבורה הציבורית, יש נגישות לאנשים האלה או לא? אז מה מתברר? 4.3% מהקווים נגישים, רק 4%, זאת אומרת 4.3%. אנחנו מדברים על 95.7% לא נגישים בכלל. אנשים מספרים לי שההורים שלהם לא יכולים להגיע, לא יכולים לנסוע בגלל שיש כיסא גלגלים, אז פשוט אין אפשרות להגיע מעיר לעיר, ממקום למקום. אנחנו כולאים, סליחה על הביטוי, את האנשים האלה בגלל שאין אוטובוס שמתאים לנגישות. בקווים העירוניים יש פתרון, ובאמת אנשים יכולים לזוז, אבל לא יכולים לצאת מהעיר מעל 95%. הדבר הזה כמובן צריך פתרון, ופתרון אמיתי, ואני לא מצפה שזה יקרה ביום אחד, אבל אני כן מצפה שסוף-כל-סוף לא רק דיבורים, אלא שיתחילו באמת לפעול ולתת את האפשרות הזאת. אנחנו מדברים על תחבורה ציבורית, סגן השר, ואני רוצה בתוך הדברים האלה, כשאנחנו מדברים על אנשים עם מוגבלות, גם על אנשים שאינם מוגבלים – המדינה מתפתחת, ברוך השם, אנשים עוברים מעיר לעיר, מתחילים לגור בכל מיני מקומות חדשים, והדבר האחרון זאת התחבורה הציבורית, במקום שזה יהיה הדבר הראשון. ברגע שהתחילו עכשיו אנשים להתיישב בטבריה, כבר יש אנשים, כבר אנשים נולדים שם, כבר יש ילידי טבריה – תארו לעצמכם, יש ילידי טבריה שהולכים להיות בר-מצווה כבר, אבל עדיין אין אוטובוס להגיע לבר-מצווה הזאת של הילד שנולד שם. זאת אומרת, אנחנו מבקשים מאנשים: תצאו מהמרכז, תעברו לפריפריה, אבל אחרי זה מגבילים אותם בנושא של התחבורה הציבורית. תחבורה ציבורית זה תשתית, בוודאי ובפרט לאנשים שאין להם יכולת אחרת, הן לאנשים עם מוגבלויות והן סתם ככה לאזרחים שגרים בפריפריה ועשו בדיוק את מה שביקשנו מהם לעשות, אבל אנחנו לא מספקים להם את התשתית. אנא, כבוד חבר הכנסת מקלב, סליחה, סגן השר מקלב, אנא קח את זה כמשימה. אתה ראוי למשימה הזאת, אני מבקש ממך, לך בכוחך זה ותציל את המצב. תודה.
היו"ר ניסים ואטורי:
חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – מוותר. חבר הכנסת אחמד טיבי.
ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
הוא לא מוותר – – –
קריאה:
הוא לא מוותר, הוא לא פה.
היו"ר ניסים ואטורי:
אה, סליחה, סליחה. אז למה אתה משיב בשמו?
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
כבוד היושב-ראש, דוח מבקר המדינה שפורסם בשבוע שעבר מצביע על ליקויים חמורים בנגישות התחבורה הציבורית לאנשים עם מוגבלות. למרות התחייבויות קודמות, רק 4.3% מהקווים הבין-עירוניים נגישים, (חוזר על המילה בערבית,) וכ-44% מהתחנות נותרו מחוץ למעגל ההנגשה. 44% מהתחנות. מצב זה פוגע בזכויות בסיסיות של אנשים עם מוגבלות ובאפשרות להשתלב בחברה באופן שוויוני למרות המוגבלות. היעדר הנגישות בתחבורה הציבורית מגביל את יכולתם של אנשים עם מוגבלות להגיע למקומות עבודה, למוסדות חינוך ולשירותי בריאות, ומוביל לבידוד חברתי ולהגברת התלות בסביבה. מצב זה מחייב גיבוש תוכנית פעולה מיידית לשיפור הנגישות (חוזר על המילה בערבית) בתחבורה הציבורית, (חוזר על המונח בערבית) ולכן העליתי, ביקשתי להעלות את הנושא הזה. כ-1.5 מיליון איש עם מוגבלות נמצאים במדינת ישראל, ולכן הדרישה הזאת היא דרישה לרוחב ולאורך, דרישה חשובה. כדי להיות יותר מדויק, חבר הכנסת רוט, ב-2022 – 1.096 מיליון אנשים עם מוגבלות, ושיעורם כ-11.5% מכלל האוכלוסייה באותה שנה. המספר גדל. 908,000 הוא מספר האנשים בני 20 ומעלה עם מוגבלות תפקודית חמורה; שיעורם כ-16% מכלל האוכלוסייה בגילים אלה, בשנת 2022. 26 שנים חלפו מאז חקיקת חוק השוויון, 1998, וטרם נקבעה בחוק חובת הנגשה בקווי האוטובוס הבין-עירוניים. שיעור קווי האוטובוס הבין-עירוניים המונגשים מכלל קווי האוטובוס הבין-עירוניים בשנת 2023 הוא 2.6%–4.3% בלבד. 10.5% הוא השיעור הממוצע של ממצאים לא תקינים בנושא נגישות הפנים, נגישות חושית, בקווי האוטובוס הבין-עירוניים, שנמצאו אצל רוב מפעילי התחבורה הציבורית במחצית הראשונה של שנת 2023. 48% הוא שיעור תחנות האוטובוס שאישר משרד התחבורה להנגיש בפברואר 2023 לכ-109 רשויות מקומיות מתוך סך הבקשות שהגישו. מספר המוניות המוגשות החסרות ברחבי הארץ – 300 עד 800, נכון לשנת 2023. לצד כל זה יש את הבעיה המוכרת של היעדר תחבורה ציבורית ביישובים הערביים. יש על זה מחקרים רבים. ב"סיכוי" קיימו מחקר עם נתונים ברורים: לפי נתוני דוח משרד התחבורה ב-2018, תושב יהודי מקבל בממוצע פי 2.5 יותר שירותי תחבורה ציבורית מתושב ערבי.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
ולכן, כאשר יש פגיעה בתחבורה הציבורית יש פגיעה כלכלית, אבל ההנגשה, (חוזר על המילה בערבית,) היא זכות אלמנטרית של כלל הציבור. משפט בערבית בנושא הזה.
היו"ר ניסים ואטורי:
בקצרה.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
(אומר בערבית: ההנגשה בתחבורה הציבורית היא צורך חשוב. זה הנושא שראיתי לנכון להעלות כהצעה דחופה, בייחוד לנוכח המחסור בשירותי תחבורה ציבורית, ומחסור בהנגשה בהרבה מאמצעי התחבורה והתחנות.)
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה. השר ישיב – אבל בעברית, בסדר? על מה שהוא שמע. ישיב על ההצעה סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב, בבקשה.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
הרגשת לא טוב כששמעת ערבית? הרגשת נבוך קצת?
היו"ר ניסים ואטורי:
אני מבין טוב. לא נבוך. אמרתי שהשר ישיב בעברית על מה שהוא הבין. בעברית, לא בערבית.
סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:
חמד עמאר, (אומר בערבית: אתה תדבר ואני אשמע.) זה בסדר, אני לא נבהלתי מזה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. מכובדיי חברי הכנסת – – –
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
אורי, הוא רוצה ביידיש.
סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:
(אומר ביידיש: אתה תדבר ואני אשמע,) זה בערך התרגום. קודם כול אתם צודקים, בהצעה לסדר-היום הדחופה יש מקום, נכון, ויש קושי גדול מאוד לנכים מרותקים לכיסא גלגלים באוטובוסים נגישים. ואנחנו מציינים – כפי שאתם אמרתם, מדובר על אוטובוסים בין-עירוניים. באוטובוסים עירוניים יש את המענים שיש היום, וגם אם לפי הדוח יש ליקויים, צריך לתקן אותם, אבל יש מסלול שאמור לתת מענה, והוא נותן מענה באופן יחסית טוב. כפי שאתה ציינת, חבר הכנסת ד"ר אחמד טיבי, יש שני סוגים של מוגבלות: יש מוגבלות חושית, שזה הנושא של שמיעה וראייה, חירשות – לזה יש אמצעים אחרים שצריכים לתת את המענים; המוגבלת האחרת היא מוגבלות פיזית, ששם הרבה יותר קשה. כשאנחנו מדברים על אוטובוסים נגישים בין-עירוניים, מדברים על אוטובוסים ותחנות וכל מה שצריך מסביב לזה, בצורה היקפית הרבה יותר גדולה – עם מעלון חשמלי, עם כל מה שכרוך באוטובוסים האלה. החוק היום לא מחייב לתת נגישות פיזית בתחבורה ציבורית בין-עירונית, הוא נותן כמובן בחושית. וזה גורם – כולנו יודעים, כשאין חוק גם אין תקציב, וזה נדחק הצידה לדברים אחרים. זה דבר שהוא באמת לא נכון, הוא פוגע. אני מכיר מקרוב נכים שצריכים לצאת – – –
משה רוט (יהדות התורה):
אדוני סגן השר, אני רציתי להגיש חוק, אבל אמרו לי שזה לא יעבור.
סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:
זו עלות תקציבית, ולא נתנו לך להעלות את זה. כמובן שאנחנו כולנו רוצים, אבל אני כבר מתייחס.
משה רוט (יהדות התורה):
– – –
סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:
אני מכיר את זה מקרוב. אתה דיברת על תחבורה ציבורית מחוץ לעיר, גם בפריפריה. יש לי מה להגיד לך – אני לאחרונה, עכשיו, בדיוני התקציב, דיברתי עם אנשי האוצר. הוא אומר: אני לא חושב – שרק אוכלוסיות חזקות ילכו לפריפריה; אוכלוסיות חלשות – אני לא חושב שהן צריכות להגיע לפריפריה, אין להן שם מקומות עבודה. זו התפיסה היום של האוצר, מה שאתה עוד מחזק. לכן הוא גם לא חושב שצריך תחבורה ציבורית. אתה צודק שיש קשר בין דיור לתחבורה ציבורית. דיור ותחבורה ציבורית זה הולך ביחד, מכיוון שבפריפריה זה על פי רוב אנשים שזקוקים לתחבורה ציבורית, ואם אין תחבורה ציבורית, אי-אפשר באמת לפתח יישוב ולהחזיק מעמד ביישוב, עם כל מה שצריך מסביב לזה. על אף הדבר הזה, שאין חקיקה, יש פיילוט שמשרד התחבורה עושה לאחר מחקר ולאחר ההתאמות שצריך, כדי להגדיל ולהנגיש יותר ויותר תחבורה ציבורית לנכים, וכפי שאני ציינתי, אני מכיר מקרוב מישהו נכה שגר לא רחוק ממני. כשהוא צריך לצאת לשבת להורים שלו עם שני ילדיו זה כרוך בהוצאה של 2,000 שקל. אדוני היושב-ראש, 2,000 שקל עולה לו כדי לנסוע באזור נחל שורק, לא מעבר לזה. צריך טנדר שמכניס את הכיסא, שיכול להעלות כיסא גלגלים – זה כלי תחבורה יקר, זה לא כל כלי תחבורה. זה מרחק לא גדול של 40 דקות, 45 דקות, ואלה העלויות, ובאמת זה פוגע בהם מכל הבחינות. אני רק אציג בפניכם, חברי הכנסת, את התוכנית, מעבר לפיילוט הרחב שאנשי משרד התחבורה עשו, פיילוט שהוא עכשיו כבר יישומי. אנחנו מדברים על כך שבאופן ישים יש כבר עשרות אוטובוסים בין-עירוניים, חבר הכנסת רוט, שמונגשים פיזית עבור אנשים המתניידים בכיסא גלגלים. ב-25 בנובמבר – אנחנו מדברים ממש על עוד כמה ימים, בעוד 10–11 ימים – יתווספו עוד 35 אוטובוסים ב-16 קווים נוספים, באוטובוסים בין-עירוניים. דהיינו, אנחנו נהיה ממש עכשיו, עד סוף השנה הזאת, בהיקפים של קרוב ל-40 קווים, 40 קווים, שיהיו מונגשים, ובסך הכול למעלה מ-100 אוטובוסים – יותר נכון 110 אוטובוסים, זה לפי הנתונים שנאמרו לי – שהם אוטובוסים נגישים. אני חושב שזאת בשורה. אני רק יכול להגיד לכם שכשאני הייתי בסיבוב הקודם סגן שרת התחבורה לא היה אפילו אוטובוס אחד. אז התחילו עם הפיילוט. ואני אומר, בכמה שנים כבר רואים שינוי. כמובן שאלה לא שינויים בהיקפים גדולים. אני חושב שהפיילוט הזה, שזה בהיקפים האלה, יכול להביא אותנו – כמובן, בכפוף לאישורי תקציב – לכך שנוכל להנגיש עוד עשרות קווי אוטובוסים עם עשרות אוטובוסים. עוד משהו אחד. המשרד מקדם הטמעת אוטובוס מסוג פרברי בקווים אזוריים, שזה לא בין-עירוני וזה לא עירוני. מרכב האוטובוס נמוך, הרצפה לרבות רמפה נפתחת לטובת אנשים המתניידים בכיסאות גלגלים. זאת ועוד – אני באמת חושב שזה נכון להנגיש כמה שיותר קווי אוטובוס וממילא להגדיל את צי האוטובוסים, שנוכל להרבות ולהוסיף לקווים הבין-עירוניים עוד ועוד אוטובוסים מעבר למה שקיים היום, שזה קרוב ל-40 קווים ולמעלה מ-100 אוטובוסים. תודה רבה.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה. המציעים מקבלים את התשובה? רוצים לדון בזה בוועדה?
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
להעביר לוועדת כלכלה, בבקשה.
היו"ר ניסים ואטורי:
אנחנו נעשה הצבעה על העברת הדיון – מה אומר משה?
משה רוט (יהדות התורה):
כלכלה.
היו"ר ניסים ואטורי:
אנחנו נעשה הצבעה. בבקשה. אני פעם ראשונה מצביע בעד על – – –
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
אני חושב שזו טעות לכנסת שחבר הכנסת ואטורי מנהל את הדיון הזה.
היו"ר ניסים ואטורי:
אתה יודע מה מדהים, אחמד? אתה עלית לפה, אמרת: אין לנו תחבורה ציבורית, ואתה הגשת הצעה על נגישות בתחבורה ציבורית. תחליט – או שאין תחבורה או שיש תחבורה ואתה רוצה נגישות. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 6 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכלכלה נתקבלה.
היו"ר ניסים ואטורי:
שישה בעד. אני מודיע שהדיון יעבור לוועדת הכלכלה.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
אדוני, בשעה כזאת – – – קשה תפיסה.
היו"ר ניסים ואטורי:
אני פעם ראשונה הצבעתי מה שביקשת.
היו"ר ניסים ואטורי:
ההצעה הדחופה הבאה על סדר-היום היא בנושא: סיוע לבעלי עסקים המשרתים בשירות מילואים פעיל. את ההצעה הגישו חברי הכנסת יצחק קרויזר, אריאל קלנר, אלון שוסטר, עודד פורר, משה סולומון ומירב בן ארי. אני מזמין את חבר הכנסת יצחק קרויזר להציג את ההצעה.
יצחק קרויזר (עוצמה יהודית):
אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, אני ביקשתי להעלות על סדר-יומה של הכנסת הצעה דחופה בנושא סיוע לבעלי העסקים המשרתים בשירות מילואים פעיל. כמו שאנחנו יודעים, אדוני היושב-ראש, מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל משרתי מערך המילואים שהם גם בעלי עסקים עצמאים נושאים בעומס הביטחוני של מדינת ישראל מצד אחד, ומצד שני הם גם מהווים את החוסן הכלכלי של מדינת ישראל עם העסקים העצמאיים. לאחר שנה עמוסה מאוד בימי מילואים, כמובן שההשלכות של זה על העסקים שלהם הן שהעסקים נפגעו בצורה מאוד מאוד קשה. ולכן, כבר בחודש ספטמבר, כשצפינו שתהיה בעיה באופן החישוב של הביטוח הלאומי את התגמול עבור יום המילואים – בין ההכנסות שצפויות, שדווחו בהתאם להכנסות שהיו, לבין ההכנסות בפועל, שנפגעו בצורה קשה מאוד, כמובן בגלל ימי המילואים הרבים – יחד עם ירון גינדי, יושב-ראש לשכת יועצי המס, עמלנו על הצעת החוק. זיהינו את הבעיה, והוגשה הצעת חוק, שבעצם תבצע תיקון לשיטת החישוב ותגן על אותם משרתי מערך המילואים שהם גם בעלי עסקים עצמאיים, שלא יידרשו בכלל לייצר איזושהי בעיה של החזר חוב. כפי שכבר אנחנו יודעים, הביטוח הלאומי פועל באופן אוטומטי, וכאשר הוא מזהה את הפער הוא כבר שולח בקשות לאותם עסקים עצמאיים לדרישה להחזיר את הדלתא שנוצרה בשלילי. ולכן הצעת החוק הזאת שהוגשה היא הצעת חוק מאוד מאוד מאוד חשובה. אני שמחתי ששמעתי בימים האחרונים ששר האוצר, השר סמוטריץ', ביחד עם שר העבודה בן צור, הגיעו להבנות ביחד עם הביטוח הלאומי, שהם מזהים את הפער ואת הבעיה הזו, והם הגיעו להבנות עם הביטוח הלאומי. הם כבר הוציאו הודעה בתקשורת שכלל הדרישות להחזר החובות כביכול שנוצרו מבוטלות – לא יגבו את אותן דרישות, הן יבוטלו – וכמובן התגמולים כפי שהם בעצם חושבו יישארו בידי אותו המילואימניק, כמובן בתוספת של 25% להוצאות הנלוות. יחד עם זאת, גם כאשר אנחנו שמענו את ההצהרה של השר, של השרים, הצעת החוק שלי תקודם. אני מאוד מבקש ממך, אדוני היושב-ראש, שההצעה הזאת, כפי שאנחנו ביקשנו, אני וחבריי שהצטרפו להצעה ולנושא המאוד-חשוב הזה, תעבור לוועדת הכספים, שאנחנו נוכל לפקח שם בצורה מבוקרת גם על הצעת החוק הפרטית וגם לראות מה מבצעים משרדי הממשלה – גם האוצר וגם העבודה – אל מול הביטוח הלאומי, כדי שאנחנו נוכל להחזיר ולו במעט לאותם אלו שמוסרים את נפשם למעננו במערך המילואים וממשיכים להניע את הכלכלה בתור עסקים עצמאיים. אז אני רוצה להודות לחברים שהצטרפו להצעה החשובה הזו, ובתקווה שהצעת החוק תקודם במהירות, במקצועיות וביעילות עבור אותם אלו שמשרתים את מדינת ישראל. תודה רבה.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה. חבר הכנסת אלון שוסטר, בבקשה.
אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו עסוקים בחיבור שבין דם לדמים. אני אספר סיפור של חבר, מג"ד במילואים שמשרת חודשים ארוכים. הוא הגיש בקשות ממוסמכות לוועדה המיוחדת על סך כ-300,000 שקלים שהעסק הפרטי שלו נפגע בהם. הוא זכה לקבל כ-10% מהסכום הזה. העסק שלו מפורק, אדוני היושב-ראש. אני מבקש לציין שתוך כדי החודשים הללו הוא והסגן שלו הסמג"ד, השקיעו ביחד עשרות אלפי שקלים מכיסם הפרטי. לצד קרן המג"ד, או הקרן הגדודית שצה"ל מקצה לרווחה עבור החיילים שלהם, הם השקיעו מעצמם. זאת אומרת, יש פה מצב של מפקדים שחודשים ארוכים – נכנסים לשנה השנייה של לחימה מתמשכת בכל החזיתות, עושים מאמץ גדול לייצב את השורות, יש יחידות שאחוז ההתייצבות בהן, שהיה יוצא דופן בחודשים הראשונים, נפגע, וכן, גם בדרכים הללו, הדרכים הכספיות, צריך לסייע, לתת את תחושת ההוקרה, ובמקרים האלה זאת לא רק ההוקרה, זאת גם היכולת לשקם את החיים האזרחיים, החיים הכלכליים, להפיס את דעתם של בני ובנות הזוג שנשארים בבית וממשיכים את שגרת החירום הזאת. לא נוכל לעולם, אדוני היושב-ראש, לכפר, להעניק את מלוא ההוקרה – במקרה הזה הכלכלית – שהם ראויים לה ושצריכים לעמוד בה אל מול המשרתים לאורך זמן כל כך ממושך. כל הצעה טובה, כפי שהזכיר חבר הכנסת קרויזר, תזכה לסיוע מסיבי בבית הזה. אני מודה על ההזדמנות, ומבקש כמובן שנמשיך את המעקב בוועדת הכספים. תודה.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה. חבר הכנסת אריאל קלנר – אינו נוכח; חבר כנסת עודד פורר – אינו נוכח; חבר הכנסת משה סלומון – אינו נוכח; חברת הכנסת מירב בן ארי – אינה נוכחת. השר קרעי, שר התקשורת, ישיב.
שר התקשורת שלמה קרעי:
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להשיב לכם, חבר הכנסת קרויזר וחבר הכנסת שוסטר, בשם שר האוצר. תשובתו כדלהלן: משרתי המילואים משלמים מחירים גבוהים על שירותם, בין היתר בהיבט הכלכלי. עבור משרתים שהם עצמאים, שירות המילואים עשוי להיות מורכב אף יותר. בשל כך מדינת ישראל תומכת באוכלוסייה זו במגוון דרכים, כגון שיפוי של 125% מהרווח החודשי של משרתים שהם עצמאים, מעטפת הטבות שכוללת מענקים נוספים בהיקף של אלפי שקלים לחודש, השתתפות בטיפולים נפשיים, תמיכה בבני הזוג, ייעוץ עסקי, שניתן במשרד הכלכלה, ועוד. בנוסף למענה הרוחבי לעיל, ניתן גם מענה פרטני באמצעות רשות המיסים, ובו זכאי משרת המילואים שהוא עצמאי לפיצוי בגין אובדן הכנסה במסלול "מחזורים". בנוסף לכך, ועל מנת לתת מענה נוסף, הוקצה תקציב משמעותי לקרן הסיוע של צה"ל, שבאמצעותו היא מסייעת לאותם עסקים. עד כאן דברי שר האוצר. שמעתי אותך, חבר הכנסת קרויזר, שהדברים מתקדמים ושיש מענה בהתהוות. אני שמח על כך. אני באמת חושב – אגב, לא רק בנושא של עצמאים ועסקים, גם הם, אבל הסיפור הזה של מעונות היום, שהיועצת המשפטית לממשלה מ-22 בספטמבר נתנה הנחיה ליועצת המשפטית של משרד העבודה, והחשב הכללי נותן הנחיה בעצם לחשב של משרד העבודה – כולם נותנים החלטה להפר את החלטת הממשלה כאילו אין דין ואין דיין, ולא לבצע את החלטת הממשלה, שאין עליה צו של בית משפט, אין עליה צו ביניים. ההחלטה הייתה בספטמבר, אוקטובר ונובמבר לתת מייד מענה לכל המשפחות בישראל. היועצת המשפטית לממשלה גורמת לעוול נוסף. אני מקבל הודעות. קיבלתי היום הודעה מלוחם מילואים, שאומר לי: אני משלם על שני ילדים בגן, במעון, 7,300 שקלים. העברתי את זה למזכיר הממשלה. אנחנו מבקשים ודורשים לעשות את הכול כדי שזה יקרה כמה שיותר מהר, אבל יש פקידים שבחוצפתם חושבים שהם מעל שלטון החוק, ששלטון החוק חשוב בעיניהם כקליפת השום. לצערי הדבר הזה מכביד על משרתי המילואים, גם על השכירים וגם על העצמאים. אני מקווה שמישהו שם יתעשת. היועצת המשפטית לממשלה, החשב הכללי – שבעיניי זה שחשב כללי במשרד האוצר לא נותן הנחיה, או נותן הנחיה שלא לקיים את החלטת הממשלה, זה דבר שאין לו אח ורע. אני הייתי אומר לאותם פקידים: תלמדו קצת מהי דמוקרטיה. תראו מה קורה עכשיו בארצות הברית. תראו, כשהעם אומר את דברו, איך כולם בטור צועדים הביתה מהמשטר הישן, והמשטר החדש מגיע. דמוקרטיה במיטבה, בתפארתה. הלוואי שהיה לנו כאן מעט מזעיר מהדבר הזה. אבל בוודאי לא להפר את שלטון החוק ולא להפר ביודעין ובמזיד החלטות הממשלה. אני מקווה שיתעשתו, אבל אם לא, במוקדם או במאוחר אנחנו נגרום להם להתעשת. תודה.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה. המציעים, חבר הכנסת קרויזר, מסתפקים בתשובת השר?
יצחק קרויזר (עוצמה יהודית):
לוועדת הכספים.
היו"ר ניסים ואטורי:
להעביר לכספים. אוקיי, אנחנו נצביע על כך, הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 9 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכספים נתקבלה.
היו"ר ניסים ואטורי:
אופוזיציה בעד, קואליציה בעד. תשעה בעד, נוכח אחד שלא הצביע. ההצעה תעבור לדיון בוועדת הכספים.
היו"ר ניסים ואטורי:
ההצעה הדחופה הבאה היא בנושא: קבלת חוות דעת משפטית חלופית בעבודת הקבינט בשאלות מדיניות מרכזיות. את ההצעה הגישו חברי הכנסת עמית הלוי, לימור סון הר מלך, אוהד טל, מישל בוסקילה ואברהם בצלאל. אני מזמין את חבר הכנסת עמית הלוי להציג את ההצעה. שלוש דקות, עמית. עמית, תשתדל לעמוד בזמן.
עמית הלוי (הליכוד):
אדוני היושב-בראש, כנסת נכבדה, הדיון הזה מופנה גם אליכם, חיילי ישראל, והמשפחות של החיילים. אני אתחיל עם מה שקורה בשטח, שזאת הסיבה העיקרית שבגללה הגשתי עם חברתי את ההצעה הזאת לסדר-היום – מה שקורה בבית חאנון היום, עכשיו; מה שקורה בג'באליה עכשיו. למה החיילים שלנו נכנסים בפעם החמישית לשם, לג'באליה? למה הם נכנסים בפעם השישית לזיתון ולכל שאר המקומות? למרות שסיפרו לנו שהמקומות הללו מטוהרים ושטיהרנו אותם כבר הרבה פעמים, למרות שגדודי החמאס מפורקים, פורקו, הוכרעו והושמדו, וכל שלל המושגים הללו, בכל זאת הם באים עוד פעם. למה הם באים עוד פעם? אנחנו יודעים שזה לא המצב. לא הושמד ולא פורק. איך אנחנו יודעים? כי רק בחודש וחצי האחרונים איבדנו 24 ילדים רק בג'באליה. 24 פרחים שלנו, ילדים שלנו שאיבדנו. ולמה איבדנו? כי נשארו שם טרוריסטים, נשארו שם מטעני נפץ ונשאר שם אמל"ח. למה נשאר הכול? כיוון שלא טיהרנו כמו שצריך בפעם הראשונה, השנייה והשלישית. לא עשינו את מה שצבא צריך לעשות, קרי כיבוש, שליטה וטיהור. לא עשינו את מה שהציעו גם אלופי צה"ל במילואים וקצינים במילואים. מה ההצעה בעצם? מה לא עשינו? הרי נכנסנו, נכון? מה לא עשינו? לא עשינו את מה שצריך לעשות אחרי שמכתרים מקום ואומרים לאנשים לצאת וכורזים להם לצאת והם מתפנים. אני אומר את זה כי לפני שבועיים היה נראה כאילו משהו השתנה. הינה, עושים סגר על ג'באליה, עושים כתר, עשו קו, עשו עוד ציר, תפסו עוד ציר דרומית לג'באליה, כרזו לאנשים לצאת, יצאו עשרות אלפים לפי הדיווח שקיבלנו, תפסו בנקז מאות אנשים, הרגו לא מעט מחבלים. מה נשאר לעשות כדי לא לחזור עוד פעם? דבר אחד. מעכשיו, לעשות מצור אפקטיבי. מה נשאר לעשות אחרי שעשו כמעט הכול? הייתי בטוח שהינה, אנחנו בדרך הנכונה, בדרך לניצחון. מה נשאר לעשות? עשיתם כתר, הרצי הלוי, עודד בסיוק – עשיתם כתר, כרזתם לאנשים לצאת, יצאו דרך הנקז אלפי אנשים. זהו, באס. מי שנשאר עכשיו בג'באליה הוא אויב. רוצים לתת עוד יומיים? עוד יומיים. מי שרוצה אופציה הומניטרית, חזר בתשובה, נניח שיש שם אזרחים שלווים, peaceful civilians – זה לא המצב, אבל נניח שיש – יצאו, עוד יומיים, גמרנו. אחר כך מי שנשאר – אויב, ונטפל בו כמו אויב. אגב, מה צריך לעשות אז? מצור אפקטיבי: להוריד את מקורות האנרגיה, דלק, סולרי וכו'. אין דלק – אין חשמל, אין חשמל – אין תת-קרקע, אין מחרטות, אין כלום. להוריד את ההאנגרים, שאנחנו יודעים בדיוק איפה הם, את האוכל, ואז תוך שבוע-שבועיים, כולם יוצאים מהמחילות, רעבים, מותשים. וככה עושים, תא שטח אחרי תא שטח, עיר אחרי עיר, זה לא יקרה שנה. לא יצטרכו שנה, הרמטכ"ל, כמו שקבעת, שאנחנו כבר הרבה אחרי זה. ככה נלחמים. ולמה כל זה לא קורה? עד עכשיו חשבתי שיש לנו ויכוח עם ראש אגף מבצעים. מה מסתבר בשבוע שעבר? אני שואל בוועדת החוץ הביטחון, ואדוני היה, למה לא עושים את זה. אומר נציג צה"ל: יש חוות דעת משפטית. למה לא עושים את זה? כי יש חוות דעת משפטית של הפצ"רית.
מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):
כמה זה מפתיע.
עמית הלוי (הליכוד):
זה לא מפתיע, את יודעת מה מפתיע, מיכל? אני פונה לשרי הקבינט, שרי הממשלה, אני שואל אותם: אתם יודעים את תוכנית האלופים? כמו שצריך, כמו שעושה כל צבא. לא יודעים. אתם יודעים אם זה מבוסס על חוות הדעת של הפצ"רית? אגב, אותה פצ"רית שעשתה חוות דעת משפטית מזעזעת, שאין משפטן בעולם שלא הזדעזע, שמגינה מסיכול על תושבים עזתים שהשתתפו בטבח ובפשעים נגד האנושות. אתם יודעים שזה חוות דעת משפטית? לא יודעים. אז ההצעה הזאת נועדה, אדוני היושב-ראש וחבריי חברי הכנסת, לייצר נוהל חדש, ואני מבקש משרי הממשלה ואני דורש שכך יהיה ואני מקווה שכך יהיה, שתהיה החלטת ממשלה.
מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):
החלטת קבינט.
עמית הלוי (הליכוד):
תכלית הדיון הזה, שמעכשיו, בכל פעולה – בוודאי פעולות מבצעיות, אגב, לא רק בתחום של ביטחון אבל ודאי דברים אסטרטגיים משמעותיים – שנשענים על חוות דעת משפטית, כלומר, מגיעים לקבינט ובעצם מציעים פעולה או שוללים פעולה בגלל חוות דעת משפטית, הממשלה, יהיה מחובתה לקבל – זו לא זכות – חוות דעת משפטית כחלופה. היום הולכים, מקבלים second opinion על כל בעיה רפואית, אז תהיה חוות דעת משפטית נוספת, ידונו בה ולא יקבלו החלטה על בסיס חוות דעת של הפצ"רית, שכידוע לא מחייבת; אפילו חוות דעת של היועמ"שית לא מחייבת את שרי הממשלה, בוודאי לא חוות דעת של פצ"רית. זה תכלית הדיון, ואני אומר, זה תיקון חשוב מאוד, גם פרוצדורלי, לדיונים בקבינט. מתקבלות פה החלטות על בסיס חוות דעת פצ"רית בלי שהשרים יודעים מזה ובלי שהם דנים, כשיש חוות דעת חלופיות הרבה יותר תואמות לדין הבין-לאומי וגם לצורך המבצעי. תודה.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה. חברת הכנסת לימור סון הר מלך. יישר כוח על ההצעה. שלוש דקות לרשותך, בבקשה.
לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדיי כולם, בראשית דבריי אני מבקשת להודות לחבר הכנסת עמית הלוי על היוזמה להצעה לסדר-היום החשובה הזאת. אני ניצבת כאן היום כדי להתריע על אחת התופעות המדאיגות ביותר שפוגעות בכוחות הביטחון וביכולת שלהם להגן על מדינתנו. התופעה שעליה אני מדברת היא המשפטיזציה של הלחימה. אנו רואים כיצד פעם אחר פעם החלטות משפטיות כאלו ואחרות כובלות את ידי הלוחמים והקצינים ולעיתים אף מעמידות את חיי הלוחמים בפני סיכון חיים ממשי – לוחמינו האדירים המוכנים לסכן את חייהם ועושים לילות כימים כדי לשמור על ביטחוננו. אין המדובר כאן במלחמה קלאסית בין שתי מדינות רגילות, זהו מאבק לחיים ולמוות, מלחמת קיום רבת-שנים של העם היהודי, מאבק בין אזרחים המבקשים לחיות את חייהם בשלום וביטחון, כשמנגד ארגון טרור רצחני אכזרי וחסר גבולות. הטרוריסטים פועלים באכזריות, ללא הבחנה וללא עכבות. הם מכוונים את נשק הטרור כלפי אזרחים, כלפי זקנים, נשים וטף, מתוך כוונה מוצהרת למחוק את זכר העם היהודי, ולמצער, לערער את ביטחוננו. ובזמן שמולם ניצבים לוחמינו אדירי הרוח, המבקשים לעשות את כל מה שנדרש כדי להגן על המדינה, הם מגלים שדווקא מערכת המשפט, זו שהייתה צריכה להגן עליהם, היא זו שכובלת את ידיהם. כיצד ייתכן שבזמן שאנחנו עומדים מול אויב מר כזה, הפצ"רית ומערכת המשפט בוחרים להתייחס לאויב כאילו מדובר במדינה לגיטימית, שחלים עליה אותם כללי המלחמה? לא מדובר כאן רק בעקרונות משפטיים תיאורטיים אלא בפגיעה ממשית ביכולת של צה"ל לפעול ולמגר את האויב. אנחנו צופים פעם אחר פעם כיצד מערכת המשפט הצבאית בוחרת להתנהל כאילו מדובר בשני צדדים שווים בסכסוך, מדינת ישראל וארגוני הטרור הרצחניים; הפרקליטות הצבאית מתעקשת להחיל את עקרונות המשפט הבין-לאומי משל היה מדובר במלחמה בין שתי מדינות נורמליות. לאיזה שפל מוסרי הגענו כאשר אנו מתייחסים לארגון טרור שחטף אזרחים, זקנים נשים וטף, ומחזיק בהם באכזריות שאין דומה לה, כאל שותף שווה ערך? כיצד הגענו למצב שבו הפרקליטות דורשת מהחיילים שלנו לשמור על מידתיות מול אנשים שמחפשים כל הזדמנות לשפוך את דמו של עמנו ולטבוח בו ללא רחמים? הדוגמה בפרשיית שדה תימן היא המחשה בוטה של השפל המוסרי החמור שבו אנו שרויים. אנו רואים כיצד דולף ממצלמות האבטחה סרטון של הפרשה כביכול. הסרטון מגיע אל התקשורת, נחתך, נערך בצורה מגמתית ומשודר עם קריינות מופרכת ומנותקת. הנזק התדמיתי שנגרם הוא עצום, האנטישמיות מתגברת, ולעומתה המוטיבציה של חיילינו, החשים מופקרים, נפגעת, כאשר הם צריכים להיאבק על חפותם. ולא רק החיילים נאבקים להיאבק על חפותם, אלא מדינת ישראל כולה נלחמת על שמה הטוב.
היו"ר ניסים ואטורי:
אני מבקש לסכם.
לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):
האם מישהו חשב כיצד עלולים להגיב אויבינו המחבלים המחזיקים בחטופינו? ככל הנראה, אף אחד לא חשב. לפעמים נראה שמערכת המשפט פועלת להגן על שמה הטוב בלבד. נדמה שאם זה למען הצורך להצטיין ולהצטדק מול בית הדין הבין-לאומי והאנטישמי בהאג, כל האמצעים כשרים, גם כשהמחיר הוא רמיסת זכויות לוחמינו וסיכונם. במהלך המלחמה הזו פעולות מבצעיות שהינן קריטיות לביטחון הלאומי שלנו נפגעו עקב חוות דעת משפטית של הפצ"רית. כך למשל, ניתנה הגנה מסיכול עזתים שהשתתפו בטבח אך אינם חברים רשמיים בארגון טרור. בנוסף לכך, חוות דעתה של הפצ"רית מונעת יישום של תוכנית האלופים, תוכנית שמטרתה להטיל מצור אפקטיבי תוך אפשרות לפינוי אוכלוסיית אויב, דבר שמוביל לפשיטות חוזרות ונשנות באזורים שכוחותינו כבר פעלו בהם וכבשו אותם.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה.
לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):
סירוס מהלך הלחימה וסיכול חיילינו ללא צורך והיגיון. כאשר אני צופה במה שקורה בבתי המשפט הצבאיים, אני רואה כיצד הפרקליטות מתעקשת לנהל הליכים, כביכול מדובר במאבק הוגן. פגשתי את אותם לוחמים אמיצים, כוח 100, לוחמים שהגנו ומגינים עלים מפני הטרוריסטים המזוויעים ביותר, כשהם יושבים באולם בית המשפט מאחורי מחיצות זכוכית כאחרוני הפושעים, כאילו המדינה התנכרה להם ושכחה את כל מה שהם ומשפחותיהם הקריבו עבורה.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה. לימור, את חייבת לסיים.
לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):
אני אסיים. שתי פסקאות. אני שואלת את עצמי שוב ושוב, מה קרה לנו כחברה? איך הגענו למצב שבו אנו מטילים ספק בכוונותיהם ובמידת המוסריות של לוחמינו, אלה שבאו להגן על כולנו? ויש מי שמעמידים אותם לשיפוט מול העולם. כאשר ההשלכות של ההחלטות המשפטיות החמורות האלה הן לא רק ברמה התדמיתית. מערכת המשפט מכבידה את פעולתו של צה"ל בשדה הקרב ומביאה לכך שכוחותינו מוצאים את עצמם בעמדת נחיתות מול אויב חסר מעצורים. אנו יודעים שכל מדינות אירופה וארצות הברית, שנלחמות בארגוני טרור במדינות שונות בעולם, אינן עומדות בסטנדרטים המשפטיים המופרכים הללו. הן מבינות, כמו כולנו, שדרך כזו אינה מאפשרת להכריע את הטרור ולמגרו. גם מדינות אלו מכירות בצורך לנהוג באופן שונה כאשר מדובר במאבק מול ארגוני טרור חסרי מעצורים, שכן גם הן מבינות שזה מאבק על עצם הקיום, מאבק לחיים ולמוות.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה. חבר הכנסת אוהד טל – אינו נוכח; חבר הכנסת מישל בוסקילה – אינו נוכח; חבר הכנסת אברהם בצלאל – אינו נוכח. אני מזמין את שר התקשורת חבר הכנסת שלמה קרעי, בבקשה.
שר התקשורת שלמה קרעי:
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לחלק לשניים את ההצעה לסדר-היום, ההצעה הדחופה לסדר-היום, הצעה חשובה מאוד, שאני שמח שהיא תובא גם לדיון המשך בוועדת החוץ והביטחון, כנראה. אבל הכותרת שלה מדברת על ישיבות הקבינט, והתוכן שלה מדבר על חוות דעת של הפצ"רית. אז אני חושב שמדובר, למיטב הבנתי, בשני דברים שלא בהכרח צועדים באותו שביל, באותה מתכונת. לא מדובר באותם אירועים, לפחות לא באופן חד-חד-ערכי. אז קודם כול אני אקריא לכם את התגובה שנתנו לי מהמל"ל, שהוא מתכלל בעצם את ישיבות הקבינט. התגובה היא כזו: בלי להתייחס למקרים המפורטים בדברי ההסבר של ההצעה לסדר-היום – כי זה קצת פחות שייך, הפצ"רית, לדיוני הקבינט – הנוגעים לפצ"רית, ולא להחלטות של הקבינט – זה מפורש כאן – החלטות בקבינט המדיני-ביטחוני מתקבלות לאחר עבודת מטה סדורה ובחינת חלופות. במסגרת עבודת המטה הדרגים המקצועיים נותנים התייחסות לכלל ההיבטים הנוגעים לכל חלופה, לרבות ההיבטים המשפטיים ואף החלופות המשפטיות החוקיות, במידה שנדרש. עד כאן לשון התגובה מאת המל"ל בנוגע לישיבות הקבינט. עכשיו, הדוגמאות שמופיעות – אני עכשיו ממשיך ומוסיף – הדוגמאות שמופיעות בגוף ההצעה הדחופה לסדר-היום הן דוגמאות מזעזעות, ואלה שכולנו שמענו עליהן ונחרדנו. נראה שזה עדיין לא בא על מקומו, עדיין זה לא בא לידי פתרון. בעיניי מדובר במה שאולי נגדיר אותו חוות דעת טקטיות של הפצ"רית. אלה לא חוות דעת אסטרטגיות, שמתקבלות החלטות בקבינט; הקבינט רוצה לכבוש, להשמיד את היכולות השלטוניות ונותן הנחיות אסטרטגיות, ובסופו של דבר, כשבאים לשטח, כשרוצים לבער תא שטח, כמו שאמרת, חבר הכנסת הלוי, אז הפצ"רית אומרת להם: פה אתם יכולים ופה אתם לא יכולים. ככה היא מסכלת ופוגעת ביכולת של לוחמינו בעצם לבצע את הלחימה ולעשות את הדברים על הצד הטוב ביותר. עכשיו, זה לא רק הפצ"רית, חברים. קודם כול, אני מקווה שבוועדת החוץ והביטחון, כשההצעה הזאת תובא, הפצ"רית אולי תגיע לדיון, וצריך להעמיד במקום ובהחלט לדרוש חלופה נוספת גם לחוות דעת טקטיות, שלא הפצ"רית תהיה זו שמנהלת בסופו של דבר את הקרבות.
טלי גוטליב (הליכוד):
זה מה שקורה.
שר התקשורת שלמה קרעי:
בסדר. אנחנו מנסים לשנות, וטוב שהבאתם את זה.
טלי גוטליב (הליכוד):
רציתי לשאול אותה אם היא ענתה לגלנט מי הדליף את הסרטון שהיה רק בידיה ובידי מצ"ח.
שר התקשורת שלמה קרעי:
אולי יחקרו את זה ביחד עם רון שרף ביולי 2025.
טלי גוטליב (הליכוד):
אם אפשר, בדיוק. כן. תודה.
לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):
– – –
שר התקשורת שלמה קרעי:
עכשיו, זה לא רק הפצ"רית – בדיוק. תודה, חברת הכנסת הר מלך. יש עתירות יותר דחופות. רוצים לשמוע מהן? וזו רוח המפקד, שמשליכה גם על חוות הדעת של הפצ"רית, הרי הם כולם אותה קליקה. וזו פרשת השבוע – איפה חבר הכנסת גואטה, שביקש פרשת שבוע? דווקא עכשיו הוא יצא. בפרשת השבוע, פרשת וירא, אנחנו נדבר על אנשי סדום, על שופטי סדום. ויאמרו: "האחד בא לגור וישפט שפוט". אז רוח המפקד ממי שהכתיר את עצמו לממלא מקום נשיא בית המשפט העליון או לנשיא בית המשפט העליון היא כזאת: פרסם עכשיו ינון מגל רשימה של 209 החלטות ופסקי דין רק מהשבוע האחרון, כשהוא נאמן להצהרה שלו ולעמדה שהוא אמר לארגוני שמאל שמייצגים פלסטינים. הוא אמר להם: בית המשפט הזה עומד לרשותכם – תכף הוא יגיד: משתחווה לרשותכם – מעמיד את עצמו לרשותכם. 209 החלטות ופסקי דין: אבארהים אלחמידאת נגד מדינת ישראל; אבארהים בדארין נגד מפקד כוחות צה"ל באיו"ש, וכו' וכו' וכו'. או תסתכלו בטוויטר. הוא מפרט 209 החלטות. אחמד אבו נצר נגד המפקד הצבאי לאזור. אחמד עבד אל עזיז נגד מדינת ישראל. 209 החלטות ופסקי דין.
לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):
– – –
שר התקשורת שלמה קרעי:
כן בדיוק. אז זאת רוח המפקד. ואי-אפשר, אם בארזים נפלה שלהבת – לפחות קוראים לעצמם ארזים – מה יעשו אזובי הקיר. אני לא אומר שהפצ"רית היא אזוב קיר, אבל בהחלט ההתנהלות שלה גורמת לנו אולי להיראות כמו אזובי קיר. אני רוצה בהקשר הזה לומר לכם שבפרשת השבוע – כשאנחנו מדברים על מערכת משפט קלוקלת, שבמקום לשים את טובת העם לנגד עיניה, במקום לפעול לפי שלטון החוק, הם פועלים באופן כזה שדעתם היא החשובה – האינטרס הפרטי הוא זה שחשוב כאן. לוט, כשהוא הכניס אורחים, הרי הוא הוא היה שופט יחד עם אנשי סדום, ויאמרו: "האחד בא לגור וישפט שפוט". הקליקה המשפטית שהוא היה חבר בה לא הגנה עליו כשהוא שמט את הקרקע מתחת להוויה הסדומאית שלהם. הוא הכניס אורחים. זה הורס להם את כל האג'נדה, את כל זה שיש כאלו שצריך לדאוג להם ולאתרג אותם ויש כאלו שאפשר לעשות להם מה שרוצים. יש סיפור על וזיר שלקח את בנו לגן הארמון, לביקור בארמון. וזיר, כן. פגש אותו המלך בגן הארמון וביקש את חוות דעתו לגבי – ראה שם חצילים שגדלים בגינה – אמר לו: אני רוצה לשלב חצילים בארוחת צוהריים, מה דעתך על חצילים? אמר לו הווזיר: הוד מלכותו, יש לאדוני טעם נפלא, חצילים זה מעדן מלכים. המלך ענה לו: במחשבה שנייה, דווקא לא מתחשק לי חצילים, רק המחשבה עליהם פתאום דוחה אותי. ענה לו הווזיר: ודאי, אדוני, החציל אינו מועיל לבריאות ואינו יאה לאניני טעם, יש לאסור גידול חצילים בעיר המלוכה. יפה אמרת, השיב המלך. תגיד, אבא, לחש הבן לווזיר, ככה יועצים למלך? מה באמת, החצילים טובים או רעים? השיב לו הווזיר ואומר לו: בני, אני היועץ של המלך, לא היועץ של החצילים. אז אלה אותם יועצים משפטיים, אותה פצ"רית, אותו יצחק עמית, שלא אכפת להם מאיתנו. הם דואגים לשמור על הקליקה, לשמור על זה שהם ייראו טוב בעיני עצמם, בעיני אותו – אגב, אפשר לומר היום: השמאל הפרוגרסיבי, תם זמנכם. המשטר החדש, הדמוקרטיה בתפארתה, כמו שאמרתי קודם, של הנשיא הנכנס טראמפ והצוות שאנחנו רואים שהוא ממנה, אני יכול לומר שהם אפילו מאתגרים אותנו. ואנחנו ביחד נוכל לעשות דברים חשובים וטובים למען מדינת ישראל, למען עם ישראל. ואת העניין הזה שבו יש יועצים משפטיים שהם שנעלים בעיני עצמם, שהם חושבים שהם מעל שלטון החוק, שהדמוקרטיה לא מזיזה להם, וזה שהעם אמר את דברו ואמר שהוא רוצה כאן משהו אחר לא משפיע עליהם כמלוא הנימה – את זה צריך לתקן. בפרט שיש לנו לוחמים, וחדשות לבקרים אנחנו מקבלים בשורות איוב שהם נופלים, שנכנסים שוב ושוב לאותו תא שטח ושוב פעם מחרפים את נפשם. ואת זה שהפצ"רית אומרת להם: את אלו אתם לא יכולים לחסל, ואת אלו אתם כן, וכל מיני דברים מופרכים בכל קנה מידה של מלחמה צודקת ומלחמה ערכית, הכי הערכית שתהיה – אנחנו צריכים לתקן את זה. אז אני בהחלט מעריך את ההצעה לסדר-היום הזאת שהגשתם. אני אומר לכם לפחות בשמי, אבל אני מרשה לעצמי לומר בשם הממשלה: תעשו את מה שצריך, ואנחנו ניתן את הרוח הגבית כדי לתקן את העניין הזה. בהצלחה, בעזרת השם.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה. לאיזו ועדה? הצבעה על חוץ וביטחון. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 8 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה.
היו"ר ניסים ואטורי:
שמונה בעד, אחד נוכח. אני מודיע שההצעה תועבר לדיון בוועדת החוץ והביטחון.
היו"ר ניסים ואטורי:
ההצעה הדחופה הבאה היא בנושא: העלאת מחירים בלתי מבוקרת בשוק המזון והמשקאות. את ההצעה הגישו חברי הכנסת ינון אזולאי, ולדימיר בליאק, אליהו ברוכי, יוסף עטאונה, ואליד אלהואשלה, יבגני סובה וניסים ואטורי, אנוכי. ראשון המנמקים יהיה חבר הכנסת ינון אזולאי, יוזם ההצעה.
טלי גוטליב (הליכוד):
ינון אזולאי, אתה לא נעלב שאני הולכת, נכון? להפך, יפה שעה אחת קודם.
ינון אזולאי (ש"ס):
אני לא אומר את הלהפך, את אמרת את זה לבד. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, הצעה דחופה לסדר-היום בנושא העלאת מחירים בלתי מבוקרת בשוק המזון והמשקאות.
קריאה:
בשביל זה עשינו חוק.
ינון אזולאי (ש"ס):
תודה, "מה שטוב לאירופה טוב לישראל". אדוני השר, זה לא בא בחלל ריק. אני אומר שמה שטוב לאירופה טוב לישראל ואני יודע שזה גם בטח יהיה חלק מהתשובה, ואתה עושה והכול בסדר, אבל בסופו של דבר אזרחי ישראל מגיעים לשוק – על השוק אני מדבר, לאו דווקא קניון או איזשהן רשתות – ועושים את הקניות שלהם. אגב, אני מאלה שקונים בשוק. אני, תראה אותי ביום חמישי בבוקר הולך לשוק בו', קונה מאלפונסו ב"ברכת הים" את הדגים, מיצחק את הירקות, מדן את העופות. עושה את הסיבוב הזה, אתה יודע. ולפיצוחים והולך לדיין. כל אחד. אני הולך את הסיבוב ממש. ואני רוצה להגיד לך שמחיר הסל מתייקר מאוד למשפחה, עד כדי כך שמשפחות מגיעות לפת לחם. אני שומע אותן דווקא בשוק ולא ברשתות השיווק. אני לא מדבר על רשתות השיווק. כשאתה מגיע למשל לקנות איזשהו מיונז, לא משנה של איזו חברה, הם עומדים, פחות או יותר, באותם המחירים – דבר שצריך קודם כול לתת עליו את הדעת: איך יכול להיות שיש מחירים – אין תחרות. אין תחרות. אז באים ואומרים לך כל מיני תירוצים, שיש עלייה, שהעלו להם את חומרי הגלם; פעם מישהו בדק אם העלייה בחומרי הגלם זה מה שמתורגם, בסופו של דבר, למחיר המוצר? פעם מישהו בדק, כשהעלו את המחיר של המוצרים, מישהו בדק אם זה הגיע לעובד? מילא אם זה היה מגיע בסופו של דבר לאותה קופאית, לאותו סדרן מדפים, הייתי אומר, אתה יודע מה, יאללה, השתתפנו בסופו של דבר בהעלאת השכר של אותו העובד; הרי זה לא קורה. מה קורה? אותו אדם שהולך לקנות, אותה משפחה שקונה, אם הם היו קונים את המוצרים – המשפחה – בקנייה שבועית של 700 שקלים, היום זה עולה להם כמעט 1,000 שקלים, ואפילו יותר. אותם מוצרים, שום דבר לא השתנה במוצר. או שקונים בפחות. אחד מהם. ואם אנחנו נסתכל – אני אגיד, פעם הסתמכנו על טורקיה. אז אמרו, מביאים עגבניות מטורקיה. היום עגבניות עולות 18 שקלים, 20 שקלים, 16 שקלים. במחיר הזה אולי עדיף להשקיע במניות במקום בעגבניות. בטורקיה כבר מרימים עלינו את האף, לא שאנחנו צריכים אותם. מה זה עוזר לנו? אם היינו לוקחים, למשל, את החקלאים – – –
חנוך דב מלביצקי (הליכוד):
אתה יודע מה עושה היום טורקיה? טורקיה – הם כאילו לא מייצאים לנו ישירות. הם מעבירים את זה דרך איזו מדינה אחרת.
ינון אזולאי (ש"ס):
כן, דרך יוון. ואז אומרים לך: תשמע, החות'ים פגעו בספינה. ואז הם לוקחים לך עוד עלות על המכולה, שהיא יותר גבוהה. אבל בסופו של דבר אתה מגיע לאותו מחיר. לכן אנחנו צריכים להסתמך – ודווקא בגלל זה אני אומר: אנחנו צריכים להסתמך על הידיים העובדות שלנו פה בישראל. אנחנו יודעים מהחקלאים, למשל, החקלאים סובלים. רק לאחרונה, כמה נהרגו בשבוע שעבר? אולי שמונה חקלאים נהרגו רק בחקלאות, מהטילים, כי גם לא מיירטים אותם שם. הרי הם מוסרים את הנפש שלהם בשביל הפרנסה שלהם, בשביל להביא לנו עד הבית. ומה קורה? אנחנו כמדינת ישראל אומרים: אנחנו נביא מטורקיה. אין בעיה. אתה יודע מה, תביא מוצרים מחו"ל. אבל אלה שמשקיעים את הכסף שלהם בישראל, תן להם שתהיה תחרות הוגנת. תן להם פטורים במים; בעלי עסקים מסוימים, מפעלים מסוימים, תן להם עוד עידוד של השקעות, כשאתה אומר בוא, קח. אתמול באה אלינו למשל סולבר, חברת סולבר. המפעל שלהם עומד להיסגר. מתי אנחנו נשקיע בהם? כשייסגר נשקיע באבטלה שלהם, כמו שקרה לנו בפרי הגליל, כמו שקרה לנו במאפיית קריית שמונה. אם לא נתעורר ונשקיע קודם כול פה, במדינת ישראל, ונביא תחרות הוגנת – גם אם אנחנו פותחים את היבוא, להביא תחרות הוגנת – אנחנו לא נצליח. פעם אמרו לנו: תפתחו את היבוא על דגי מושט, למשל, פילה. תבדוק היום מה קורה עם זה. שום דבר לא השתנה. מה קורה? בהתחלה מורידים לך את המחירים, נותנים לך, יאללה מורידים את המחירים. ואז במדינת ישראל מה שקורה הוא שאותם בעלי עסקים, אותם מפעלים, סוגרים. והיבואנים, אין להם תחרות, וגם הטיפה שהייתה להם כבר יצאה, התחרות, ואז אף אחד לא בודק את הפקעת המחירים שהם עושים. מי מפסיד מזה? אנחנו, אזרחי ישראל. מי בתוך אזרחי ישראל הכי מפסיד מזה? האוכלוסיות המוחלשות. הגיע הזמן שאנחנו נעשה באמת מעשה למען האוכלוסיות המוחלשות, לעשות הכול להוריד להן את יוקר המחיה. ואני גם פונה לא רק לאותם היבואנים ואותם בעלי העסקים הגדולים שבאים וקונים אותנו, אלא אני פונה לממשלה, שתכניס את היד לכיס, תעזור לחקלאים, תעזור לבעלי העסקים בכל מיני השקעות למיניהן. ככה אנחנו נוכל לעזור לעובדים וניתן דוגמה לאותם אנשים. תודה רבה.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה. חבר כנסת ולדימיר בליאק – אינו נוכח. חבר הכנסת אליהו ברוכי – – –
ינון אזולאי (ש"ס):
אני ייצגתי גם אותו.
היו"ר ניסים ואטורי:
כן, לקחת את הדקות של כולם, שמתי לב. חבר הכנסת אליהו ברוכי – אינו נוכח; חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, הינו נוכח.
ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
נוכח, נוכח.
היו"ר ניסים ואטורי:
כן. אמרתי "הינו", בה"א.
ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
הינו. מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, השבוע היה לנו דיון בוועדת הכלכלה גם בנושא של עליית המחירים ואיך נוכל להתגבר על ההתאגדות ועל המחירים הגבוהים שהיום נמצאים במדינה. הוצעו מספר הצעות, גם בנושא יבוא, פתיחת השוק ליותר אנשים שיכולים לייבא מחו"ל, על מנת שנוכל להצליח להוריד את המחירים, וגם כל העסקים או כל אנשי העסקים יוכלו גם לתת מענה לאנשים. במיוחד בתקופה הזאת, בתקופת המלחמה, כאשר כל המשאבים או רוב המשאבים, מופנים לצפון, מופנים לדרום, מופנים לתקומה, מופנים למלחמה, אנחנו צריכים להסתכל גם על הצד האחר, להסתכל על האנשים, להסתכל על הפריפריה, על האזרחים, איך נוכל לסייע, איך נוכל להירתם. אני רוצה להגיד לכם שעכשיו יכול להיות שהאזרחים לא מרגישים את זה, אבל אנחנו צריכים להסתכל קדימה. אני בטוח שגם כבוד השר לוקח את זה בחשבון, אבל המצב, גם בתקציב הבא וגם בשנים הבאות, לא יהיה קל לאנשים. לכן מחובתנו, אדוני היושב-ראש, להסתכל ולנסות ולסייע לאנשים כמה שיותר. לנסות לפצח את הגרעין הזה של האנשים שעומדים מאחורי העסקים הגדולים, מאחורי הסופרים הגדולים. ננסה אולי לפתוח את השוק לאנשים או לעסקים הקטנים להצליח ולקדם ולייבא דברים מחו"ל. מכובדי היושב-ראש, ברשותך אני רוצה להתייחס למה שהיה אתמול בוועדה לענייני – – –
קריאה:
הנגב.
ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
הנגב, כן. הנגב. מצער מאוד שהשר שיקלי דיווח אתמול לראש הממשלה ולוועדה על האזרחים הבדואים בנגב בצורה שגויה, הוא לא אמר את הדברים בצורה הנכונה. האנשים מופקרים בנגב. בחלק מהכפרים בוצע להם טרנספר. אני מדבר על ואדי אל-ח'ליל, אני מדבר על אום מתנאן, אני מדבר על עוד כפרים. הוא היה צריך להגיד לראש הממשלה דברים בפנים. להגיד לו שיש אנשים עכשיו, בדואים מהנגב, שאין להם קורת גג. זה מה שהוא היה צריך להגיד לראש הממשלה, ולא להגיד לו: אנחנו הצלחנו בתוכנית המיקודים. זה לא נכון. נכון שהוא הורס, עם בן גביר, והוא הצטרף לבן גביר בעניין ההריסות. אבל הוא צריך להגיד את האמת על האנשים שעכשיו הוא מפקיר אותם בנגב, משאיר אותם ללא קורת גג. זו האמת של שיקלי. בושה שככה מתנהלת המדינה, וגם הממשלה. תודה.
היו"ר חנוך דב מלביצקי:
חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח. חבר כנסת ואטורי, בבקשה.
ניסים ואטורי (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, שר הכלכלה, מכובדי – יש לנו שר שעושה מהלכים מאוד יפים, אני מעריך מאוד את העבודה שאתה עושה. אני חושב שכל הממשלה צריכה להתגייס לדבר הזה. לא ייתכן שנגיע למחירים כאלה. אני אתן לך דוגמה. באתי מאזור חקלאי, אנחנו רואים את החקלאים מגדלים למשל אפרסקים. יש ימים שהוא מוכר את זה ב-3 שקלים, אבל כשזה מגיע לסופר זה עולה 30 שקלים. איך יכול להיות דבר כזה? בסוף החקלאי קורס, אבל בסופר דואגים לכיס שלהם. אני חושב שצריך לפקח על המחירים האלה בסופר, לראות את הקפיצה הזאת ומה קורה איתה, מי החזיר שלוקח את כל הכסף הזה מהאזרחים ומהחקלאים. צריך להיות שם איזה איזון מסוים. הממשלה חייבת להשקיע יותר, יותר. אני אומר לראש הממשלה שייקח את זה על עצמו וידאג ליוקר המחיה. לא יכול להיות שזה ימשיך לעד, הדבר הזה. אנחנו צריכים לשים סטופ לעליית המחירים הזאת. היכן זה ייגמר? השר עובד מצוין, אני יודע, יש לנו ועדה טובה בכנסת, עובדים; כמה שלא יעשו, שר האוצר צריך להיכנס לדבר הזה יחד עם ראש הממשלה. אני חושב שראש הממשלה צריך לקרוא לשרים ולקיים דיון בממשלה על המחירים ולהוריד את המחירים. צריך לעזור לשר הכלכלה להוריד את המחירים, אי-אפשר לעזוב את זה לו לבד, להגיד: יש לנו שר טוב, תסתדר לבד. לא, כולם צריכים לבוא ולתת כתף. גם ככה קשה לאנשים במלחמה, אימהות נשארות לבד כשהבעל נמצא במלחמה, בואו נקל עליהם, בואו ניתן להם קצת יותר אוויר. נתנו המון פיצויים לאזרחים, נתנו לחיילים, נתנו לנשים, נתנו לאלמנות, נתנו לכל מה שקשור למלחמה. בואו נקל על האזרחים, זה יקל על כולם להוריד את המחירים. המחירים מאמירים ויש לנו אחריות כקואליציה, כממשלה, להוריד את המחירים. תודה רבה.
היו"ר חנוך דב מלביצקי:
תודה. ישיב על ההצעה שר הכלכלה והתעשייה חבר הכנסת ניר ברקת. בבקשה.
שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כשאנחנו באים לבחון את הסיבות לעליות המחירים, אנחנו צריכים וחייבים גם להבין ולהתייחס למגמות ואתגרים בין-לאומיים וכמובן גם להזכיר את הנגזרות של המלחמה. מאז 7 באוקטובר המשק הישראלי מתמודד עם מספר אתגרים: התייקרויות של ההובלה הימית והאווירית, התייקרויות של חומרי הגלם בכל העולם, כמובן עלות המלחמה למשק, חסרונם של המילואימניקים בשוק, מחסור עצום בעובדים זרים ממדינות שלום. כל הדברים האלה משפיעים על המגזר העסקי ומכבידים עליו מאוד, ומבחינתם – אני רוצה להזכיר שהמגזר העסקי הוא לא פילנתרופיה – הם מאותגרים בעליות מחירים. אבל אני חייב להודות שהמחלה העיקרית שבגינה בישראל המחירים גבוהים זה שהשוק ריכוזי – היה לפני המלחמה, ועדיין, עד שנממש את הרפורמה. מה שמקשה על התחרות בשוטף לפני המלחמה, כמובן נהיה עוד יותר קיצוני בתקופה של חירום כמו זו שאנחנו נמצאים בה היום. לכן הפתרון והאתגר זה הצורך ברפורמות מבניות. התחלנו לעסוק בהן איך שנכנסתי לתפקיד. לצערנו ראינו שהעיוותים בשוק נוצלו לרעה בחירום, וראינו שמצד אחד היו חברות שהיו בסדר, שהתחשבו בציבור, אבל לצערנו חברות אחרות הגדילו רווחים באופן בלתי סביר על חשבון הצרכן הישראלי בתקופת המלחמה. ברשותכם, אני רוצה להזכיר את הצעדים שהנענו ללא קשר לחירום, שהם כמובן רלוונטיים גם עכשיו, וזה המלחמה במונופולים ובקרטלים ובריכוזיות במשק. המלחמה בתהליך הזה חייבת להיות, והיא אכן כזאת, מלחמה ללא פשרות. המטרה היא תחרות, תחרות ותחרות, כי בסוף רק התחרות תביא אותנו ליעד שאנחנו רוצים. ואכן, לפני מספר חודשים העברנו במליאה, בהסכמת קואליציה ואופוזיציה כאחד, ללא הסתייגות, את הרפורמה המשמעותית ביותר שהייתה בתחום הכלכלי ב-40 השנים האחרונות, "מה שטוב לאירופה טוב לישראל". אני חייב לומר לכם שכשהיא תתממש והיא תתחיל לפעול בשטח, אנחנו מעריכים שהיא תוזיל לכל משק בית כ-500 שקל בחודש – 6,000 שקלים בשנה. הרפורמה שינתה את כללי המשחק ופותחת את השוק הישראלי ליבוא, היא מורידה עלויות, מגבירה תחרות, כי מה שטוב למאות מיליונים, אפילו מיליארדי אנשים שעובדים לפי התקן האירופי – טוב גם כאן. אני רוצה להזכיר שהיישום של הרפורמה יתחיל ב-1 בינואר הקרוב ועוד טרם יצא לפועל. ועכשיו, לאחר שהשלמנו את החקיקה, אני והמשרד ממוקדים בעידוד הקמעונאים והיבואנים החדשים להיכנס לשוק. אנחנו עוקבים אחריהם – באומץ – לראות איך הם מאמצים את הרפורמה. יש להם חסמים. למשל להביא בהיקפים גדולים מוצרים מחו"ל דורש מרכזים לוגיסטיים, מרלו"גים גדולים. לא לכולם יש; אנחנו צריכים לראות איך אנשים מתגברים ממרלו"גים בחו"ל, ממרלו"גים בארץ, הם צריכים סיוע, ואנחנו איתם. למשל יש אתגרי אשראי: ליבואנים הקיימים הבלעדיים יש תנאי תשלום טובים; יבואנים מתחילים צריכים מאיתנו סיוע באשראי, ואנחנו שם לבחון איך אפשר לעזור להם. גם הרפורמה של "לא עוצרים בנמל", שנכנסה לתוקף, מורידה עלויות ומסייעת להביא עוד מוצרים ולהרחיב את התחרות. אני רוצה להזכיר שהובלנו חקיקה, שוב, ביחד, להילחם במושג "יבואן בלעדי". אנחנו לא מרשים ליבואן לנצל את מעמדו כיבואן, מה שהיה פעם בלעדי, ובאופן חזירי לדחוק החוצה יבואנים אחרים מלהיכנס לשוק. מי שימנע תחרות צפוי לקנס של עד 100 מיליון שקלים. אני רוצה לומר לכם שכשמובילים רפורמה חדשה לוקח קצת זמן לאנשים להתרגל לכללים החדשים. אנחנו עוברים לשלב היישום, ואני צופה שיהיו לנו אתגרים. אנחנו ניתקל בעוד כאלה, אבל אנחנו ערוכים להתמודד עם כולן. חבר הכנסת ינון אזולאי, גם חברים נוספים, התייחסתם לתחום החקלאות. אני רוצה להזכיר שתחום החקלאות לא נכנס לרפורמה של "מה שטוב לאירופה טוב לישראל". עוד לא. הסיבה שאני תמכתי והסכמתי היא שלפני שפותחים את שוק החקלאות לתחרות באירופה, צריך לתמוך בתשומות לחקלאים – במחיר המים, במחיר עובדים. המדינה חייבת לעשות זאת במקביל, או אפילו בדירוג קל לפני, על מנת שנראה גם את החקלאות הישראלית מתחרה היטב בתחרות הבין-לאומית. בישיבת הממשלה לענייני תקציב שר החקלאות הציג את המתווה שלפיו הוא רוצה להגדיל את החקלאות, בוודאי בייצור של פירות, ירקות, יבולי שדה ואחרים ביותר מ-30% בשנים הקרובות. אני תומך בהחלטה הזאת. חייבים לעשות רפורמה עמוקה, שהיא עוד לפנינו, בתחום החקלאות, שתהיה טובה לחקלאים וטובה גם לאזרחים. אני חייב להתייחס לעוד קונספציה שהתנפצה ב-7 באוקטובר, וזה שאי-אפשר לקנות שקט בכסף, שאנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו יותר להישען על האויבים שלנו, שניצלו את אשרת העבודה שלהם לתכנון וביצוע טבח ורצח של יהודים. עוד לפני המלחמה טענתי שצריך לעשות רפורמה גדולה בנושא של עובדים זרים ולהביא אותם בהיקפים גדולים. אנחנו מובילים מהלך של להביא את הציבור הישראלי למיומנויות גבוהות, להשתלב בטכנולוגיה. היום כ-11% מהעובדים בישראל עובדים בהייטק, בטכנולוגיה, ואם רוצים לעבור מ-160 מיליארד דולר יצוא לטריליון דולר יצוא, אנחנו נידרש להגדיל את המספר של המשתתפים בתחום הטכנולוגיה מ-11% ל-25% ב-15–20 השנים הבאות, כן, גם למגזר החרדי, גם למגזר הערבי, ונידרש לכוח עזר של עובדים זרים ממדינות שלום במחירים זולים. אני לא רוצה לקבע את העובדים הישראלים במיומנויות נמוכות. ההפך, לעלות למעלה, והשלמה עם עובדים זרים ממדינות שלום, לא ממקומות שמהווים סיכון למדינת ישראל. התהליך הזה אומנם לוקח זמן. בסופו של דבר הממשלה אישרה כניסה של 324,000 עובדים זרים ממדינות שלום. השינויים קורים לאט, אבל אנחנו מתקדמים עקב לצד אגודל. היום, למשל, בתיאום עם משרד ראש הממשלה, אני שמח לעדכן שפורסמה על ידינו הקצאה, על ידי המשרד שלנו, להבאת עובדים זרים לענף המסחר והשירותים בהיקפים של 6,400 עובדים. בעזרת השם, כשזה יתמלא, נבוא ונציג את התוספת הנדרשת לביקוש האמיתי לענף. בעבר הענף הספציפי של עובדים בענף המסחר והשירותים התבסס בעיקרו על עובדים פלסטינים ושוהים בלתי חוקיים, ועד כה לא נעזר בעובדים זרים ממדינות ידידותיות, ונידרש לעשות ככה בהמשך. כעת אני רוצה להתייחס לפעילות הממשלה שקשורה למצבי חירום, כי אנחנו בתקופת חירום. עם תחילת המלחמה נעשה מאמץ של משרד הכלכלה והתעשייה לחוקק חוק שייתן מענה ויביא לריסון ופיקוח על עליות מחירים בלתי סבירות בזמן שחיילינו נלחמים, מילואימניקים פצועים, משפחות של חטופים. כמו לכל עם ישראל, הייתה לי ציפייה מרשתות המזון להשתתפות במאמץ המלחמתי והתחשבות בצרכנים, אבל יש כאלה שבמקום ריסון עצמי והשתתפות במאמץ הלאומי הגדילו את הרווחים שלהם על חשבון הציבור באופן לא סביר בתקופת מלחמה. אני חייב לומר שזה חרה לי באופן אישי, ויצאתי להילחם בתופעה. החקיקה התעכבה בשל התנגדות של הפקידות באוצר, ואני ריכזתי מאמצים בכל הכלים העומדים לרשותי להילחם בתופעה. בסופו של דבר החקיקה הבשילה בוועדת הכלכלה בראשותו של חבר הכנסת דוד ביטן, ואושרה כתיקון לחוק הגנת הצרכן ביולי השנה. התיקון בא להתמודד עם ניצול מצבי חירום להעלאת מחירים בלתי מוצדקת למוצרי יסוד. בכדי לאכוף זאת החוק מחייב שיתוף פעולה הדוק עם משרד האוצר. לצערי, הנושא לא מתקדם בקצב שהייתי רוצה ומצפה. למרות פניות חוזרות ונשנות שלנו עדיין אין הסכמה על רשימות המוצרים ונוהל ברור להתמודדות עם עליות מחירים חריגות. אחרי הדיון שהיה אתמול בוועדת הכלכלה, הנחיתי את המשרד לפעול שוב מול האוצר באופן מיידי בשיתוף פעולה ככל שניתן, על מנת לנסות להשלים את התהליך לריסון מחירי מוצרי הצריכה הבסיסיים בלו"ז קצר ככל שניתן. אני תקווה שנזכה לשיתוף הפעולה הזה כמה שיותר מהר. לסיום דבריי, אני רוצה להזכיר ולהעביר לכולם: מהפכות גדולות אמיתיות לא קורות ביום אחד; המאבק ביוקר המחיה ומחירי מוצרי הצריכה הוא מסע ארוך שמצריך סבלנות. כשאנחנו משנים כללי משחק, לציבור לוקח זמן להתרגל, לשחרר את החסמים ולהתאים את כל המערכות הרגולטוריות לשינוי שהובלנו. אין לי ספק שהשינויים שאנחנו מבצעים כעת, בצד הגברת האכיפה כנגד מי שמנצל את מצבי החירום להפקת רווחים בלתי מוצדקים, הם הדרך שלנו לשמור על הציבור ולהקל עליו בתקופה קשה זו ובעתיד גם בימים טובים יותר. אני רוצה להודות לחברי הכנסת שהעלו את הנושא. הוא נושא מורכב, ואני שמח שיש חברי כנסת שאכפת להם מהנושא והם שותפים למאבק שאנחנו מנהלים. תודה רבה.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה. חבר הכנסת ינון אזולאי רוצה להציג עמדה נוספת.
ינון אזולאי (ש"ס):
אדוני השר, קודם כול, תודה רבה על התשובה המנומקת. רק שלושה דברים שככה עלו לי תוך כדי: פיקוח על התחרות אפשר לעשות וצריך לעשות, ולהגביר את הפיקוח. כמו שאמרתי, כשמגיעים לסופר ורואים את אותו מוצר כמעט בלי שום תחרות, פחות או יותר אותם מחירים, סימן שאין מספיק פיקוח. דיברת על כך שב-7 באוקטובר ראינו מה הפלסטינים עשו לנו וכמה ש"אפשר" להסתמך עליהם, אז אני רק מזכיר שראינו גם בקורונה וגם עכשיו שהמחירים במכולות עולים, הפעם זה בגלל החות'ים, פעם שעברה בגלל הסינים. כלומר זה רק מחזק את מה שאמרתי – צריך להסתמך על אותם אלה שנמצאים דווקא איתנו פה, במדינת ישראל, צריך לראות איך אנחנו עוזרים להם. לא יכול להיות שאותם דווקא – גם דיברנו על החקלאים ועל כל דבר אחר, שאנחנו צריכים לעשות הכול על מנת להצליח בזה. אמרת שיש דברים גדולים שמתחילים לאט-לאט – אני מסכים עם זה, אבל רק להזכיר: בשביל לעצור את זה, בשביל להגיע למצב הזה שמתקדמים לאט-לאט, אסור שהחולה ימות. צריך לפחות לעצור את המחלה שלו – לעצור את עליית המחירים, לא לתת לזה להידרדר עוד, כי אם ניתן לו להמשיך להיות חולה, הוא בסוף ימות, וזה מה שקורה. לכן אני אומר, נכון, אני מסכים איתך, בסוף בשביל להגיע להבראה זה לאט-לאט, אבל את המחלה חייבים לעצור כדי שהיא לא תידרדר. תודה רבה.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה. אתם רוצים להעביר את זה – אנחנו רוצים להעביר את זה – לוועדת – – –
ינון אזולאי (ש"ס):
מה שאתה רוצה, ואטורי. אתה היושב-ראש.
היו"ר ניסים ואטורי:
כן? כספים?
ינון אזולאי (ש"ס):
כלכלה, היה בכלכלה.
שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:
כלכלה.
היו"ר ניסים ואטורי:
ועדת כספים. כלכלה? אוקיי, נעביר את זה לוועדת הכספים.
שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:
למה כספים? כלכלה.
היו"ר ניסים ואטורי:
מה אומר ינון?
ינון אזולאי (ש"ס):
לא, השר מבקש כלכלה – תעשה כלכלה. השר מבקש.
שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:
כלכלה זה דוד ביטן.
היו"ר ניסים ואטורי:
אה, אוקיי, בסדר. אמרתי, נעשה קצת שינוי, נדון בזה בכספים, כי כל פעם, אתה יודע, בכלכלה טחנו את זה כבר שנתיים.
חנוך דב מלביצקי (הליכוד):
אם תעביר את זה לכספים, אתה תדון בזה מתישהו עוד חצי שנה.
היו"ר ניסים ואטורי:
אוקיי, אז אנחנו מצביעים על ועדת הכלכלה. תודה, חנוך. הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 5 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכלכלה נתקבלה.
היו"ר ניסים ואטורי:
חמישה בעד, אין מתנגדים. אני מודיע שהצעת הדיון תעבור לוועדת הכלכלה.
[מס' כ/1015, דברי הכנסת, מושב שני, חוב' ל"א, ישיבה 179; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר ניסים ואטורי:
נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (תיקון מס' 5), התשפ"ה–2024, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את חבר הכנסת משה פסל להציג את החוק בשם יושב-ראש ועדת הכלכלה.
משה פסל (בשם ועדת הכלכלה):
חבריי חברי הכנסת, כבוד היושב-ראש, כבוד גדול להציג את ההצעה הזאת, הצעה מכובדת. אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק כביש אגרה (תיקון מס' 5), התשפ"ה–2024, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. הצעת החוק, שהיא הצעת חוק פרטית שיזם חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי, נועדה להסדיר בחקיקה ראשית החזר הוצאות לחיילי מילואים בשל אגרה ששולמה בעד נסיעה בכבישי אגרה שונים, כגון כביש מספר 6. תוואי הכביש העובר לאורכה של מדינת ישראל מהווה נתיב תחבורה מרכזי של משרתי המילואים. הרבה משרתי מילואים שנקראו לבסיסים ולא חשבו פעמיים והלכו להגן עלינו, השתמשו בכביש 6. לפי המוצע, משרת מילואים פעיל יהיה זכאי להחזר הוצאות אגרה ששולמה בכביש בנסיעתו ברכבו הפרטי בכביש מספר 6 בדרכו לבסיס השירות וממנו. כלומר, גם בנסיעה לבסיס וגם בחזרה הוא יזכה להחזר. כמו כן, מוצע להסמיך את שר האוצר ושר הביטחון בהסכמת שר התחבורה והבטיחות בדרכים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת להתקין תקנות שבהן ייקבעו הוראות לעניין אופן הגשת הבקשה להחזר ההוצאות, כלומר איך הם יעשו את זה. כמובן, חבר הכנסת מלביצקי עמד על זה שזה יהיה נגיש, דיגיטלי, ושיקבלו את ההחזר בצורה קלה. מאחר שיש צורך בהוראות משלימות לשם יישום ההסדר המוצע, נקבע כי תקנות ראשונות כאמור יובאו לאישור ועדת הכלכלה בתוך ארבעה חודשים מיום פרסומו של החוק המוצע. מועד כניסתו של החוק המוצע לתוקף יהיה 1 בינואר 2025, שכן בעקבות דיוני פיקוח שקיימה ועדת הכלכלה על רקע מלחמת חרבות ברזל, הושגה הסכמה בשנה האחרונה. בעקבות החוק שהגיש חבר הכנסת מלביצקי הוגשה הסכמה שעד שהחוק ייכנס לתוקפו, מחזירים – יחזירו גם היום – תשלומי אגרה למשרתי המילואים. בהקשר זה חשוב לציין כי פער הזמנים העלול להיווצר ממועד תחילתו של החוק המוצע ועד למועד התקנת התקנות האמורות, לא יפגע בחיילי המילואים, והם ימשיכו לקבל החזרי הוצאות אגרה במשך תקופה זו הודות להתחייבות שנתנו משרדי הממשלה האמונים על הנושא בוועדה להמשיך את ההסדר הקיים עד להתקנת התקנות האמורות. חברות וחברי הכנסת, הצעת החוק המונחת לפניכם תקל על הציבור המשרת במערך המילואים, הוא יוכל להגיע במהירות לבסיסי השירות ומהם תוך שימוש בכביש 6 ללא תשלום אגרה. האמת שאני רוצה להגיד שהחוק הזה הוא חוק חשוב מאוד. החוק הזה בעצם הופך – לפעמים משרתי המילואים מגיעים למצב שבו בכל מיני דברים אנחנו לא רואים אותם. החוק הזה גם בדבר כזה רואה אותם, מחזיר להם את האגרה – וזה חוק חשוב מאוד. אני גאה בו. ואני קורא לכל חברי הכנסת לקחת דוגמה מחבר הכנסת חנוך מלביצקי, ולהגיש עוד ועוד הצעות חוק כאלה, על מנת שמשרתי המילואים יהיו במעמד גבוה – וגבוה יותר, מכיוון שעצם זה שאנחנו כאן יושבים, שותים, יכולים לשתות בנחת, לקיים דיונים, זה רק בגלל שיש כאלה בחזית, ששומרים עלינו ברגע זה. לכן אני בוודאי לוקח דוגמה מחבר הכנסת מלביצקי, ואני מקווה שעוד ועוד יצטרפו, 100–200 כאלה – אנחנו נבנה פה באמת מעמד.
ינון אזולאי (ש"ס):
הוא שיאן החקיקה השבוע, שיאן חקיקה שבועית.
משה פסל (בשם ועדת הכלכלה):
אגב, חבר הכנסת מלביצקי, אני מציע לך, אם אתה שואל אותי – כמובן, עמלת על החוק הזה קשה: בכלל משרתי מילואים באופן כללי, לוחמים, צריכים לנסוע כל השנה חינם. אני בטוח שאתה תגיש את זה וגם תצליח, כי אתה חבר כנסת מוכשר. תודה רבה, חבריי חברי הכנסת. כבוד גדול למלביצקי. בעזרת השם, תצביעו בעד. תודה.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה. הוגשו הסתייגויות של חברי יש עתיד. אף אחד לא נמצא כאן, לכן ההסתייגויות מוסרות בזאת. ישנן בקשות רשות דיבור של חברי הכנסת אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי, חמד עמאר, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה, אימאן ח'טיב יאסין, יאסר חוג'יראת, איימן עודה, אחמד טיבי, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף, יוסף עטאונה. עופר כסיף לא יכול לדבר, אני חושב. ואתה, אתה רוצה לדבר? אז קדימה. העונש לכסיף כבר בתוקף?
חנוך דב מלביצקי (הליכוד):
כן.
קריאה:
נכנס בשבוע הבא.
היו"ר ניסים ואטורי:
אומרים שעכשיו.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):
מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להתייחס בקצרה למה שאמר בבוקר המפכ"ל דני לוי על הפשיעה בחברה הערבית, כאשר הוא אמר שיש ירידה בפשיעה. אני לא רוצה – כן, הוא אמר ככה בבוקר. אני לא רוצה שיהיה מצב שהוא מטעה את הציבור או מטעה את האנשים. זה לא נכון. רק בתקופה – –
שמחה רוטמן (הציונות הדתית):
– – לתקופה שהוא נמצא בה. אולי מאז שהוא מונה.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):
אולי בצפון תל אביב.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית):
אולי מאז שהוא מונה.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):
יכול להיות, אבל זה מצער מאוד שהוא מוסר ומדווח נתונים לא נכונים. מאז שמונה לתפקיד, נרצחו בחברה הערבית 58 אנשים, וחבל מאוד שהמפכ"ל – א. מדווח לא נכון, בצורה, לא יודע, בזויה; דבר שני, מספר הנרצחים מאוד גבוה, והוא לא מטפל בנושא הזה. תודה.
היו"ר ניסים ואטורי:
זה לא קשור לכביש 6, לא נדרסו או משהו.
חנוך דב מלביצקי (הליכוד):
וזה גם לא נכון.
היו"ר ניסים ואטורי:
נעבור להצבעה על הצעת החוק כנוסח הוועדה בקריאה השנייה. הצבעה מס' 8 בעד סעיפים 1–3 – 13 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–3 נתקבלו.
היו"ר ניסים ואטורי:
13 בעד, אין מתנגדים, אני מודיע שהצעת החוק אושרה בקריאה השנייה. לכן נעבור להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (תיקון מס' 5), התשפ"ה–2024. הצבעה מס' 9 בעד החוק – 13 נגד – אין נמנעים – אין חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (תיקון מס' 5), התשפ"ה–2024, נתקבל.
היו"ר ניסים ואטורי:
13 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (תיקון מס' 5), התשפ"ה–2024, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. אני מזמין את מגיש הצעת החוק, חבר הכנסת חנוך מלביצקי, לברך.
חנוך דב מלביצקי (הליכוד):
תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אתם יודעים, החוק הזה הוא חוק חשוב, הוא חוק שמראה בעיקר על יחס לאותו מיעוט מובחר ונבחר של מילואימניקים. אבל אנחנו כולנו שומעים את החדשות, ושמענו, לצערנו, על שישה חיילי גולני שנהרגו היום.
היו"ר ניסים ואטורי:
חבר הכנסת שמחה רוטמן.
חנוך דב מלביצקי (הליכוד):
בסדר, בסדר, עזוב.
היו"ר ניסים ואטורי:
אני הסגן עכשיו, התחלפנו בתפקידים.
חנוך דב מלביצקי (הליכוד):
אתה צודק. שמענו על שישה חיילי גולני שנהרגו היום. הם לא היו מילואימניקים, הם סדירים, אבל זה בכלל לא משנה. אנחנו בתקופה מורכבת. אומרים אצלנו שאין פורענות באה לעולם אלא בשביל ישראל, ואנחנו, שנמצאים פה בעצם רק קואליציה, יש לנו אחריות גם על הדבר הזה. מנסים לגרור אותנו, מנסים לקחת אותנו לשוחות של הכתישה עם השיח הזה על הבגידה, עם כל הדברים האלה. אנחנו צריכים להיות יותר טובים מזה, צריכים פשוט להמשיך לעשות את שלנו. זה לא אומר שאנחנו צריכים להתקפל, זה לא אומר שאנחנו לא צריכים לחוקק את מה שאנחנו חושבים שנכון, זה לא אומר את כל הדברים האלה; אבל לעניות דעתי, בשביל החיילים האלה צריך להימנע כמה שאפשר מריבים ומהתכתשויות ומהתלהמויות ומכל הדברים האלה שגם אני חוטא בהם יותר מדי פעמים. אז נסיים בתפילה לבורא עולם, שיושיע אותנו ויעזור לנו, וישמור על החיילים שלנו, וייקח אותנו לימים טובים יותר. תודה.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה. בעצב על נפילת חיילינו – נביא את שמותיהם מחר, בעזרת השם – חבריי חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני י"ז בחשוון התשפ"ה, 18 בנובמבר 2024, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 20:46.