ישיבת מליאה בתאריך 25/12/2024 בשעה 13:00

היו"ר אמיר אוחנה:

חברות וחברי הכנסת, שלום, שלום גם לשר, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום רביעי כ"ד בכסלו התשפ"ה, 25 בדצמבר 2024. הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

ברשות יושב ראש הכנסת, הינני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – מסקנות הוועדה לביטחון לאומי בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת מירב בן ארי, יאסר חוג'יראת, גלעד קריב ואורית פרקש הכהן בנושא: חשש לחיי נשים בעקבות ההקלות בנשיאת נשק. החלטת ועדת הכנסת בדבר פיצול הצעת חוק שימוש בזרע של נפטר לשם הולדה, התשפ"ג–2022. הסכם בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה של לטביה בדבר שיתוף פעולה בתחומי הבריאות והרפואה. מזכר הבנות בין-לאומי בין מדינת ישראל לאיחוד האמירויות בדבר שיתוף פעולה בתחומי הבריאות והרפואה. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה למזכיר הכנסת.

היו"ר אמיר אוחנה:

הנושא הראשון שעל סדר-היום הוא הצעות חוק לדיון המוקדם. ההצעה הראשונה היא הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – משלוח הודעה בדבר זכאות המבוטח), התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין וקבוצת חברי הכנסת. אני מתכבד להזמין את חברת הכנסת ח'טיב יאסין להציג את הצעת החוק. בבקשה, גברתי, עד עשר דקות לרשותך.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, לפני שאתחיל לדבר על הצעת החוק, ברצוני לדבר על שני דברים שהם חשובים לי. הדבר הראשון הוא שהיום זה חג המולד. אני רוצה לפנות (אומרת בערבית: לכל הנוצרים בארץ ובעולם, אני שולחת ברכה שהשנה הזאת תהיה שנה של ביטחון ובטיחות, שלום, בריאות ושלוות נפש, בעזרת האל, ושתזכו ושנזכה כולנו לחגוג את החג שוב, בעזרת האל, כשהאזור הוא באווירה שאכן משקפת את החג, על כל המשמעויות האמיתיות שלו.)

היו"ר אמיר אוחנה:

אני מצטרף לברכות, ומוסיף גם ברכת חנוכה שמח.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

ואני אמשיך. מחר גם יחול חג האורות. ואני מתפללת מכל ליבי ומבקשת מהאל – שהוא אל אחד של כולנו – שבאמת יעזור לנו, במיוחד בחלקה הקטנה הזאת של העולם. שנצליח להביא אור לעולם – –

היו"ר אמיר אוחנה:

אמן.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

– – ושבאמת החג הזה יגשים גם את המשמעות שלו. הדבר השני שאני רוצה לדבר עליו זו הצעה לסדר-היום שאושרה לי לפני עשרה ימים, קצת יותר. היה דיון בשבוע שעבר בוועדת הפנים על שרפת פסולת ביישובים הערביים. אנחנו יודעים שהכותרת היא שרפת פסולת ומפגעים תברואתיים וסביבתיים, אבל שורש הבעיה הוא השתלטות של ארגוני פשיעה, ובחוסר משילות, פיקוח ואכיפה על מה שקורה בשטח – מבחינת מחירים, מבחינת מי עושה את זה, ומבחינת איך מקבלים את זה. אז בכאב גדול אני רוצה להגיד שבשבוע שעבר הגיע ראש עיריית עראבה, וסיפר על המאמצים האדירים, הכבירים, שלו, מר אחמאד נסאר, כראש עירייה חדש, כדי לתת את השירות הזה לתושבי עראבה. בגלל העלאה של מחירים, בלתי סבירה – כמעט 40% על מה שהיה לפני שהוא נכנס – גם אין לו יכולת כלכלית לעמוד בדרישות כאלה מוגזמות; אז הוא ניסה וניסה, ולקח על עצמו ועל צוות העירייה להביא מכוניות איסוף אשפה משומשות מעיריית תל אביב, כדי לתת את השירות לתושבים. אתם יודעים שלא חסרה לראשי העיריות ולראשי הרשויות התעסקות בדברים, כדי שיתעסקו באופן ספציפי, בתוך העירייה, בכל הסרבול הזה של פינוי אשפה – מבחינת כוח אדם, מטמנות, רכבים, תקלות, כל מה שיש בתוך זה. אבל – אני לא יודעת מי מכם ראה היום בחדשות הבוקר – שרפו את שתי המכוניות. שתי המכוניות נשרפו. אז מה עוד נותר לראש עירייה לעשות חוץ מזה? האם לקחת אקדח ולהיות שומר? גם אקדח לא יספיק, כי אנחנו בעידן של טילים ושל פצצות. זהו חוסר המשילות האמיתי. כשהשר לביטחון לאומי מדבר על חוסר משילות, זה חוסר המשילות. זה הכישלון הטוטלי שלו, נוסף לרצח בחברה הערבית, והכול קשור לסוגיה של הפשיעה בחברה הערבית. ועכשיו לחוק עצמו. שוב, כבוד היו"ר והשר, כרגיל, אני מקבלת התנגדות על הצעות חוק שאני מגישה, הצעות חוק שהן חברתיות נטו, שמדברות על זכויות חברתיות אזרחיות נטו. אני מתחשבת בזה שאנחנו בתקופה שאין בה אפשרות להוצאות תקציביות, ולכן אני בוחרת לי דברים שהם בעלויות ובהוצאות מינימליות. אבל מה, כבוד היו"ר, לוועדת השרים ולממשלה לא אכפת. לא משנה מה התוכן, העיקר להתנגד, כי האישי הוא הפוליטי, והאישי זה השם של המציעה או המציעים. אז בהצעת החוק שלי – אני דיברתי עם אנשי הביטוח הלאומי לפני כן, ואני יודעת שהם התחילו, בתחום אחד, לשלוח הודעות. אז דווקא עכשיו, בשנה כזאת קשה, כשאנחנו לקראת אישור תקציב 2025, עם הגזרות הקשות, הכבדות מנשוא, על כתפיהם וראשם, שמשאירות כובד רב גם בליבם של האנשים המשתכרים ומנסים לחיות את היום-יום שלהם, הצעת החוק שלי באה להציע לביטוח לאומי שישלח הודעה לבן אדם שזכאי לקצבה מסוימת שמגיעה לו. כי אני אומרת לכם, במדינה הזאת יש אזרחים שאין להם גישה למחשבים, וגם אין להם ידע על הזכויות הבסיסיות שלהם. הרבה פעמים הם גם לא מקבלים את הדואר. דואר לא נמצא בהרבה יישובים, וזקנים לא יכולים להגיע להרבה מקומות – וכמוהם עוד הרבה אוכלוסיות, לא רק קבוצת האזרחים הבוגרים. אז ההצעה הזאת באה לתקן משהו בסיסי, נורמלי, כמו בכל מדינה מתוקנת. אני זכאית לקצבה מסוימת, אז שאקבל הודעה שאני זכאית לקצבה הזאת, ושאני אוכל למלא את הטופס עם הלינק. האם זאת דרישה כל כך גדולה או קשה לביצוע? אני יודעת שעוד מעט יעלה השר, וייתנו לו דף מוכן, והוא יקריא את מה שיש בו ויגיד שזה קיים. כמו בפעם שעברה, כשדיברתי על תחום הקרדיולוגיה ועל עוד תחום, אני כבר לא זוכרת, והשר עלה ואמר: אבל זה כבר קיים. ואני בדקתי, ואני יודעת שהשני לא קיים. העוזר של השר הבטיח תשובה, והבטיח להראות לי כאילו משהו כתוב בעניין הזה, ועדיין לא קיבלתי את זה. אז בכל זאת כולי תקווה שפעמים, או פעם אחת לפחות בשנה הזאת – זהו, אנחנו סוגרים שנה; תנו אפשרות למשהו אחד שאני יזמתי, שהוא חברתי, שהוא שלא עולה כסף, שהוא לא קשור לסוגיות שבמחלוקת או שיש עליהן, לא יודעת, דין וחשבון. אז אפשר להצביע בעד. אפשר להצביע בעד כחברי כנסת; להגיד, קואליציה ואופוזיציה, שנכון שאנחנו לקראת תקציב קשה, אבל במעט שמתאפשר לנו כחברי כנסת, כשליחי ציבור שאמורים לשרת את הציבור נאמנה, כן עושים צעד, לוקחים צעד, ואוזרים אומץ, ומצביעים בעד. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. אני מתכבד להזמין את השר שיקלי להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. בבקשה, אדוני.

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

צוהריים טובים, אדוני היושב-ראש.

היו"ר אמיר אוחנה:

צוהריים טובים, עד עשר דקות לרשותך.

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

חבריי חברי הכנסת, בשם השר המשיב בן צור, אני מקריא את דבריו: אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הצעת חוק ביטוח לאומי – הצעת החוק שבנדון מבקשת לקבוע כי הביטוח הלאומי יחויב לשלוח מכתבים למבוטחים בצירוף טופסי תביעה, וליידע אותם על האפשרות להגיש תביעה לצורך מענק לידה, דמי לידה, קצבת ילדים, קצבת זקנה ושאירים, וזאת שישה חודשים בטרם חלוף המועד להגשת תביעה על פי חוק. חשוב לציין שכבר כיום הביטוח הלאומי מקבל מידע מוכן מבתי החולים על הלידות שהתרחשו בין כותלי בתי החולים, ועל פי מידע זה, ככלל, משולמים מענק לידה וקצבת ילדים באופן אוטומטי, ללא צורך בהגשת תביעה אלא במקרים של היעדר פרטי חשבון בנק, או כאשר הילד לא נרשם במרשם האוכלוסין בבית החולים. כמו כן, עם קבלת המידע מבית החולים על הלידה שולח המוסד מכתב למבוטחת, המודיע לה על היתכנות זכאותה לדמי לידה, אם בהתאם למידע הקיים במאגרי המידע, ייתכן שהיא זכאית לדמי לידה. במקרים שבהם לא מוגשת תביעה תוך חצי שנה מיום הלידה, נשלח מכתב נוסף. יצוין כי ל-70% מהזכאיות משולמים דמי הלידה באופן אוטומטי, זאת אומרת ברוב המקרים ללא צורך בהגשת תביעה. בדומה לדמי לידה, כבר כיום פועל המוסד למיצוי זכויות גם בקצבת אזרח ותיק, כאשר הוא שולח מדי שנה למעלה מ-40,000 מכתבים לזכאים פוטנציאליים שהגיעו לגיל המותנה, שבו הזכאות לקצבת הזקנה מותנית בצבירת תקופת אכשרה ובמבחן הכנסות. יובהר כי המכתבים נשלחים חודשיים טרם הגעת המבוטח לגיל המזכה, ונוסף על כך מדי שנה. לעניין זכאות לשאירים, יוסף שככל שיש בידי הביטוח הלאומי מידע ממאגרי מידע, מאושרת התביעה באופן אוטומטי; בעניין אלו שחסר לגביהם מידע, נשלח מכתב לעניין הזכאות האפשרית לקבלת הגמלה, וכן, במקביל, הודעת סמ"ס המתזכרת לעניין הזכאות האפשרית. יצוין כי ל-40% מהזכאים לגמלת שאירים הגמלה משולמת אוטומטית. לאור כל זאת, הצעת החוק מתייתרת שעה שהביטוח הלאומי פועל באופן אקטיבי למיצוי זכויות כבר כיום, וללא חובה בדין שולח מכתבים לכל מי שנראה כי זכאי לגמלה. כמו כן, ההצעה מעוררת קושי בשאלת הטלת האחריות על הרשות מקום שמכתב הביטוח הלאומי או טופס התביעה לא התקבלו אצל המבוטח, והיא עלולה להפוך את הנטל הקיים כיום, ולפיו המבוטח נדרש להגיש תביעתו לצורך מיצוי זכויותיו, נטל שעוגן בדין וכן בפסיקה ארוכת שנים של בתי הדין לעבודה. עד כאן תשובת השר. איפה מכובדי אופיר? אין שום בעיה. אני נשאר. הכנתי לי שורה של נושאים להתייחס אליהם. בפתח הדברים, אנחנו בערב חנוכה, ואחד הליקויים הגדולים שיש הוא לגבי חוזה המדינה, שדיוקנו ניצב כאן. חוזה המדינה הרצל, שתמיד מציגים אותו כמי שהיה מנוכר ליהדות, כמי שהיהדות לא עניינה אותו, כמי שבעצם מה שהוא חיפש לעשות פה הוא איזושהי מדינה שתהיה מרוקנת מתוכן יהודי – מסתבר שזה לא בדיוק המצב. אז ברשותכם, אני משתף אתכם בסיפור שכתב הרצל לרגל חג חנוכה. המאמר של הרצל נקרא "המנורה". הוא מפרסם אותו בעיתון הציוני "די ולט", וכך הולך הסיפור: "היה היה איש אשר הרגיש עמוק בנפשו את העוני להיות יהודי. תנאי חייו לא היו רעים כלל, פרנסתו הייתה מצויה ברווח, ומאושר היה במשלח ידו, שנתן לו את היכולת ליצור ככל העולה על רוחו".

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, יש פה רעש גדול במליאה.

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

"כי אומן היה האיש" – חברים, אנחנו בשעת סיפור על הרצל, אני שמח שכולם פה – "כי אומן היה האיש, ולמקור מחצבתו היהודי ואמונת אבותיו לא שם לב זה כבר, עת הופיעה השנאה הישנה בנוסחתה החדשה". הרצל מתאר כאן דמותו של אדם שבעצם משתלב בחברה, בעל פרנסה וכבר רחוק רחוק מהזהות היהודית בעת שמופיעה האנטישמיות החדשה, האנטישמיות הגזענית באותה עת. "ככל יתר חבריו חשב גם הוא כי התופעה תחלוף עד מהרה, אולם המצב לא הוטב" אלא הלך ונעשה רע יותר ויותר. וגם אם דברי השטנה בתחילת הדרך לא נגעו אל עצמו ואל בשרו, הם הכאיבו לו והיו לפצע אנוש בנפשו. בסופו של דבר הוא מחליט "לחפש ולדעת את מקורה של יהדותו. מה שאי-אפשר היה לו בימים הראשונים והטובים מפני שנתרחק ממנה כל כך, עלה לו עתה: התחיל לחבבה בכל לבבו ובכל נפשו. גם בדבר נטייתו המוזרה הזאת לא מצא לבקש חוכמה וחשבון, עד שתקפה עליו באופן שיצאה מגדר הרגשה כהה ותהי לרעיון זך ובהיר, כי יש רק דרך אחת להימלט" מצרת היהודים, והיא השיבה אל היהדות. הדרך היא חיבור מחודש של הזהות היהודית. "כאשר נודע הדבר לטובים שברעיו", שרואים אותו בעצם שב אל זהותו, אל כור מחצבתו, נדו לו בראשם, ויחשבו כי רוח רעה תעתעה בו, "כי איככה זה יימלט איש מן הרעה בהוסיפו לחזקה ולהעמיקה". אמרו לו: אתה מטורף? בתוך הדבר הזה במקום ללכת ולהסתיר את הזהות שלך אתה דווקא מתגאה בה? אני עושה איזשהו דילוג קטן והולך לחנוכה, כי זה מאוד מאוד יפה מה שהוא כותב על חנוכה. הוא אומר: לפנים היה עובר על החג – זאת אומרת לא היה מציין בכלל את חנוכה, אותו האיש, לא התעסק עם זה. "לפנים היה עובר על החג, המגיה אורו על החיזיון הנפלא של המכבים ביפעת זוהרם של הנרות הקטנים, ולא עלה על ליבו לחוג אותו. ועתה שימש לו מקרה להכין לבניו זיכרון יפה לימים יבואו, ובתוך נפשותיהם הרכות אמר לטעת את האהבה למולדתם העתיקה". והוא, שהיה אומן, מכין בעצם מנורה, מכין חנוכייה. מביא את זה לילדים שלו. "מנורה הוכנה, והשעה שאחז בפעם הראשונה את המנורה בעלת תשעת הקנים, החל רגש נפלא לפעמו. גם בבית אביו" בעבר, בהיותו ילד קטן, "היו הנרות הקטנים דולקים, וקסם של עונג ונועם היה שפוך עליהם. מסורת זו לא נדמתה לו כקפואה ומתה. "כן היה בחליפת העיתים, נר אחד מדליק את השני. גם תבנית המנורה העירה בו מחשבות" – איך נוצרה תבנית קדומה זו? תבנית של עץ לכאורה – גזע חזק באמצע, ומתוכו ענפים היוצאים מימין ומשמאל, "איש תחת רעהו משתרעים במישור אחד, וגובה אחד לכולם. ובאחרונה נוסף עוד אות חדש, הקנה התשיעי", השמש – ועוד כהנה וכהנה. נמצאת איתנו כאן בשעת הסיפור המיוחדת שלנו אורנית, סמנכ"לית הקונגרס היהודי, שהגיעה יחד עם יאיר ומיקה לחגוג בר-מצווה. אז שלום לכם, וגם הגעתם לשעת סיפור של הרצל על חנוכה, אז זה בכלל מיוחד. אז אם לא עקבתן עד עכשיו, סיפרתי שהרצל כתב סיפור על חנוכה, על איש שקצת התרחק והפסיק לחגוג את החג, ופתאום הוא מתחיל לחזור למקורות, הוא מכין מנורה. אנחנו חוזרים לסיפור: והינה הוא מביא את המנורה לילדים, ומדליקים נר ראשון. "הנר הראשון הועלה, ולאורו סופרו תולדות החג. המאורע הנפלא בפך השמן, שנעשה בו נס, והדליקו ממנו שמונה ימים".

אופיר כץ (הליכוד):

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

זהו?

אופיר כץ (הליכוד):

יש עוד חוקים.

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

בקיצור, זה סיפור מאוד מאוד יפה, אבל יש פה נושאים נוספים. תודה רבה. מי שרוצה להמשיך, יש פרויקט נהדר, פרויקט בן יהודה באינטרנט, עם הרבה כתבים ציוניים – סיפור המנורה. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לשר שיקלי. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין מבקשת להגיב להתנגדות הממשלה. נאפשר זאת, כמובן. עד שלוש דקות לרשותך.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, אותו תסריט, מה שאמרתי קודם, זה מה שהיה. השר עלה עם דף מוכן, תשובה מוכנה, בלי לדעת מה קורה בשטח. אני רוצה להגיד לכם בוודאות, גם מניסיון אישי – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

לא מצביעים לחוקים שלך. זאת האמת.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מה קורה לה? מה קורה? מה קורה לאישה הזאת? כבוד היו"ר, עכשיו באמת פנייה אישית.

טלי גוטליב (הליכוד):

לא מצביעים לחוקים שלך. זה אישי לגמרי, אישי לגמרי. אף חוק שלך – – –

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

הבן אדם הזה צריך טיפול אמיתי, כי יש לה בעיה רצינית, יש לה חררה.

טלי גוטליב (הליכוד):

אף חוק שלך – – –

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

לא מספיק שאת ככה, אני אגיד לך עוד משהו: את מביישת את המין הנשי. אני מתביישת בהתנהגות שלך.

טלי גוטליב (הליכוד):

את תומכת טרור. אף חוק שלך לא יעבור.

משה סעדה (הליכוד):

מה זה הדבר הזה?

קריאות:

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אוקיי, לא משנה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת.

אושר שקלים (הליכוד):

מה זה? מה זה? את לא שווה את הסוליה שלה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, חברי הכנסת. אביגדור, אולי תעזרו לנו?

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כרגיל, שלושת – – – כרגיל, כרגיל. זו הרמה של הכנסת הזאת. זו הרמה. אתם מביישים את המקום הזה.

טלי גוטליב (הליכוד):

אף חוק שלך לא יעבור.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אתם מביישים את המקום הזה. אני לא מצפה מכם לטוב. תיהנו.

היו"ר אמיר אוחנה:

אם כן, אנחנו עוברים להצבעה. מצביעים כעת על הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – משלוח הודעה בדבר זכאות המבוטח), התשפ"ג–2023. הצבעה אלקטרונית, אנא שבו במקומותיכם. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 22 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 46 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – משלוח הודעה בדבר זכאות המבוטח), התשפ"ג–2023, לא נתקבלה.

היו"ר אמיר אוחנה:

22 בעד, 46 נגד. אני קובע כי הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – משלוח הודעה בדבר זכאות המבוטח), התשפ"ג–2023, לא אושרה ותוסר מסדר-היום.

היו"ר אמיר אוחנה:

נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק העונשין (תיקון – פריצה למתקן ביטחוני), התשפ"ה–2024, של חבר הכנסת יוראי להב הרצנו. בבקשה, עד עשר דקות לרשותך.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבריי השרים – אתה יכול לעשות לי שקט? אני לא שומע את עצמי.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת והסדרנים, נא לשמור על שקט באולם.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

בפנינו הצעת חוק מאוד פשוטה: החמרת הענישה על אנשים שפורצים לבסיסי צה"ל. צבי סוכות, תקשיב היטב, אני קורא מתוך הצעת החוק עצמה: פריצות אלו לבסיסים מהוות סכנה ביטחונית חמורה, ויכולות לשמש מקור מידע לפעילות חבלנית עוינת וכיבוש בסיסים, כפי שקרה בבסיסים באירועי כ"ב בתשרי התשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בנגב המערבי. אני צריך להיות כן: זאת לא הצעת חוק מקורית שלי, הצעת החוק הזאת הונחה על שולחן הכנסת בתחילת הקדנציה, והיא צדה את עיניי. חברי הכנסת, יש לכם השערות מי יזם את הצעת החוק הזאת?

יסמין פרידמן (יש עתיד):

עמית הלוי.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

עוד?

יסמין פרידמן (יש עתיד):

צבי סוכות?

קריאה:

גלעד קריב.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

אלמוג כהן.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

לא. מי שיזם את הצעת החוק הזאת, שמחמירה את הענישה לפורצים לבסיסי צה"ל, הם חברי הליכוד – חבר הכנסת עמית הלוי, חבר הכנסת בועז ביסמוט, חבר הכנסת משה פסל. אלה יזמו את הצעת החוק. זאת הצעת חוק של הליכוד. אז למרות שמדובר בהצעת חוק של הליכוד, הממשלה מתנגדת. חבריי חברי הכנסת, למה שהממשלה הזאת תתנגד להחמרת הענישה למי שפורץ לבסיסי צה"ל? למה שהממשלה תיתן גב לאלו שפורצים לבסיסים ומסכנים לוחמים? צבי סוכות, יש לך מושג אולי למה הממשלה מתנגדת? אולי ואטורי, אם הוא נמצא פה? עמיחי אליהו, שר בממשלה? צבי ידידיה סוכות, למה הממשלה מתנגדת להחמרת הענישה למי שפורץ לבסיסי צה"ל? אולי כי הממשלה הזאת עודדה פריצה המונית למחנות צה"ל, שלחה את הפורעים העבריינים, הייתה שם איתם; אולי כי ח"כים מהקואליציה, אפילו שר בממשלה, פרצו בעצמם לבסיסים. הרי כולנו ראינו את התמונות המחרידות של חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות פורץ שער צה"לי נעול, חודר לבסיס תוך הדיפת החייל שניסה למנוע את הכניסה שלו. אתה זוכר מה היה שם, צבי סוכות? אליו כמובן הצטרף סגן יושב-ראש הכנסת, חבר נשיאות הכנסת, חבר הכנסת ניסים ואטורי, ואליו כמובן הצטרף בתהלוכה של פורעים שר המורשת, מורשת כהנא – עמיחי אליהו. אני כמובן מדבר על אירועי 29 ביולי השנה, על הפריצה ההמונית למחנה שדה תימן ומחנה בית ליד. עשרות רבות של מוחים, חלקם רעולי פנים, חמושים באלות, פרצו את שערי הבסיסים, תקפו חיילים וצוותי תקשורת, ביניהם אילנה קוריאל מ-ynet, שמעידה שדחפו אותה, ירקו עליה, קראו לה "בוגדת", קראו לה בעוד שמות תואר שאני מתבייש לחזור עליהם מעל דוכן הכנסת, העיפו לה את הטלפון. על כתב חדשות 12 לשעבר אורי איזק, לוחם מילואים שלחם חודשים בעזה להגנת המדינה, ירקו, דחפו אותו וקראו לו "חמאסניק", קראו לאורי איזק "נוח'בה". ברהנו טגניה הוקף על ידי יותר מעשרה פורעים לבושי שחורים שחטפו לו את המיקרופון, קטעו לו את השידור. עוד הותקפו כתב של גל"צ, שפכו מים על צלמת של כאן חדשות. העבריינים שפרצו לבסיסים, צבי ידידיה סוכות, החזיקו שלטים שקראו להשליך לכלא את הפצ"רית, אלופה בצה"ל. ההמונים שפרצו לבסיסים ניסו לצוד את שוטרי מצ"ח. יש דיווחים שאפילו הציעו לחיילים שוחד כדי שיצביעו להם איפה נמצאים אותם שוטרים. כאמור, העבריינים האלה לא היו לבד. הממשלה הזאת הייתה לצידם, היא הייתה לצידם פיזית במובן הכי פיזי שאפשר. טלי גוטליב עמדה על במה מחוץ למחנה בית ליד כשמאחוריה שורה של פורעים רעולי פנים, חמושים ברובי M16.

טלי גוטליב (הליכוד):

תהיה בשקט. הם לוחמי כוח 100, לוחמי כוח 100. תתבייש לך. של נעליך.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת גוטליב.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

למה הם הסתירו את הפנים שלהם? זה תחליף לקרם הגנה? למה הם הסתירו את הפנים שלהם כשהם עמדו מאחורייך חמושים, רעולי פנים?

טלי גוטליב (הליכוד):

של נעליך – – – של נעליך. לוחמי כוח 100 – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת גוטליב, די.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

הסַתְּ נגד הפצ"רית, את – –

טלי גוטליב (הליכוד):

שלא יפנה אליי. שלא יפנה אליי.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת גוטליב, הוא יכול לפנות, ואת יכולה לבקש ממנו.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

– – סיכנת את לוחמי צה"ל, סיכנת את החיילים, את לוחמי כפיר, את לוחמי גבעתי, כשהמרדת אותם נגד המפקדים שלהם.

טלי גוטליב (הליכוד):

תתבייש לך. תתבייש לך.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

סיכנת אותם כשמנעת מכוחות שתמרנו בעזה להיכנס ולצאת מהבסיסים.

טלי גוטליב (הליכוד):

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

ציוד לא היה יכול להיכנס, כי את עמדת על במה.

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – מלחמה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

את עמדת על במה וסיכנת את חיילי צה"ל.

טלי גוטליב (הליכוד):

אני שומרת על חיילי צה"ל.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

עודדת אנשים לפרוע בבסיסים, לפרוץ בסיסים של צה"ל.

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – גם הלוחמים שלנו – – –

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

תתביישי לך. תתביישי לך.

היו"ר אמיר אוחנה:

שנייה, רגע. חברת הכנסת גוטליב, כבר יש בקשה להודעה אישית. אם תבקשי, אני אאפשר – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

אני לא רוצה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אם תבקשי, אני אאפשר גם לך, אבל לא ככה, אבל לא ככה.

טלי גוטליב (הליכוד):

זה חנוכה, אדוני. ביקשו מאיתנו לא לעשות את זה.

היו"ר אמיר אוחנה:

בבקשה, תמשיך.

דבי ביטון (יש עתיד):

למה יש לה דרך אחרת? במיוחד כשזה גרוע, מה שהיא אומרת. אם הבן שלה היה שם, היא הייתה חושבת על מה שהיא אומרת.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

הפורעים לא היו שם לבדם, הממשלה וחברי הקואליציה שלחו אותם. טלי גוטליב, שעמדה על במה מחוץ למחנה בית ליד, מאחוריה רעולי פנים, פגעה בחיילי צה"ל, פגעה בלוחמים שלנו. את מסכנת אותם. חברת הכנסת לימור סון הר מלך, עוד תומכת טרור מוצהרת, הלכה למחנה שדה תימן, עשתה מחוץ למחנה – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

היא נפגעת פעולות איבה. איך אתה קורא לה "תומכת טרור"?

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

עמדה מחוץ למחנה ועשתה סלפי עם אלה שפרצו לבסיסים, עודדה אותם. חברי הכנסת, לא מפתיע אותי שהממשלה הזאת מתנגדת להצעת החוק הזאת, שכאמור מחמירה את העונשים לאלה שפורצים לבסיסי צה"ל. אתם בעצמכם פרצתם לבסיסי צה"ל, המרדתם חיילים נגד המפקדים שלהם, הפרעתם לפעילות מבצעית של לוחמי צה"ל, שמתמרנים באותה שעה בעזה. מנעתם מהם להיכנס ולצאת לבסיסים. ציוד לא היה יכול לצאת לשטח. פגעתם וסיכנתם את לוחמי כפיר, סיכנתם את לוחמי גולני, את לוחמי גבעתי.

טלי גוטליב (הליכוד):

שקרן. שקרן.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני אאפשר לך הודעה אישית, חברת הכנסת גוטליב.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

חברי קואליציה, שרים בממשלה, פגעו בצורה הכי ישירה בביטחון ישראל. ככה בדיוק, אבל בדיוק, נראית המלחמה שעליה הכריזה מעל דוכן זה חברת הליכוד גלית דיסטל, המלחמה שהממשלה הזאת מנהלת נגד צה"ל, נגד מערכת המשפט ונגד התקשורת החופשית במדינת ישראל, נגד יסודותיה של מדינת ישראל. החלטתם לפרק את מדינת ישראל היהודית והדמוקרטית, ועל חורבותיה להקים מדינה כהניסטית, משיחית, גזענית, שבה יש מקום אך ורק למי שחושב ונראה כמוכם. תתביישו לכם.

היו"ר אמיר אוחנה:

בסדר גמור. אני מתכבד להזמין את השר יריב לוין להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. בבקשה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

זו הייתה גם הצעה שלך, יריב, לא?

היו"ר אמיר אוחנה:

עד עשר דקות, אדוני, לרשותך.

שר המשפטים יריב לוין:

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. השרים, חברות וחברי הכנסת, שמעתי פה את הדברים שאמר חבר הכנסת להב הרצנו. אז בואו נעמיד כמה דברים על דיוקם, קודם כול, לפני שנענה לגוף העניין. ראשית, חבר הכנסת להב הרצנו, אני אגלה לך דבר מדהים: הממשלה הזאת, שלא כמו הממשלה שאתה תמכת בה בקדנציה הקודמת – –

דבי ביטון (יש עתיד):

הלוואי והייתם כמונו. כנראה לא היה קורה מה שקרה עכשיו.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת דבי ביטון, לא להפריע.

שר המשפטים יריב לוין:

– – מתנהלת באופן ענייני, תאמין או לא. בניגוד למה שאתם עשיתם, אנחנו מקבלים החלטות בוועדת שרים לחקיקה – – –

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

זאת הצעת חוק של הליכוד.

היו"ר אמיר אוחנה:

אתה תוכל להשיב. חבר הכנסת הרצנו, אתה תוכל להשיב לתגובת הממשלה – לא עכשיו, לא ככה.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

השר לוין – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת פורר.

שר המשפטים יריב לוין:

אני אתייחס, האמן לי. אני יודע שזה מאוד קשה לשמוע, כי אתם הרי מדברים גבוהה-גבוהה על תקינות, על התנהלות ראויה ועל ענייניות – רק מה לעשות שוועדת השרים לחקיקה בראשותכם בתקופה שלכם, בקדנציה הקודמת, הסתכלה אך ורק על מי מציע הצעת החוק, ולא על תוכן הצעת החוק? ומה לעשות, אני כיושב-ראש ועדת השרים לחקיקה – כחבר כנסת באופוזיציה ועדת השרים לחקיקה לא אישרה לי אפילו הצעת חוק אחת, כולל – – –

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

יריב, זאת הצעת חוק של חברי ליכוד.

שר המשפטים יריב לוין:

היושב-ראש, זה לא דו-שיח.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני אתחיל בקריאות, אין מה לעשות. אני אתחיל בקריאות.

שר המשפטים יריב לוין:

אני שמעתי אותך ולא הפרעתי לך, אז אנא תקשיב.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

יושב-ראש הוועדה היה פצ"ר.

שר המשפטים יריב לוין:

חבר הכנסת להב הרצנו, האמת היא דבר נורא, אני יודע, כל כך קשה להתמודד איתה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

מי יושב-ראש ועדת – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת להב הרצנו, קריאה ראשונה.

שר המשפטים יריב לוין:

אני חוזר: בתקופת הממשלה שלכם ועדת השרים לחקיקה הסתכלה אך ורק על זהות המציע.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אתה מאשים אך ורק את – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת מנסור עבאס, אנא.

שר המשפטים יריב לוין:

אני מאשים את כל מי שישב בוועדת השרים לחקיקה בקדנציה הקודמת, ואת מי שישב כאן במליאה והצביע בהתאם להחלטות שלה. אני חוזר – ואחזור פעם נוספת, ואני לא אפסיק עד שיתאפשר לי להשלים משפט אחד אחרי שתי דקות וחצי, אדוני: ועדת השרים לחקיקה בתקופה שלכם הסתכלה אך ורק על זהות המציע, ולא על העניין עצמו. ואיך אני יודע? כי אני כחבר כנסת מהאופוזיציה, ועדת השרים לחקיקה לא אישרה לי אפילו הצעת חוק אחת בכל הקדנציה, כולל כאשר הבאתי הצעת חוק בנושא תחבורת אופניים שהגשתי בקדנציות קודמות ביחד עם שרת התחבורה דאז מרב מיכאלי, שהתפתלה פה פעם אחר פעם אחר פעם בניסיונות להסביר איך היא לא תומכת בהצעת החוק. אז הינה, חבר הכנסת להב הרצנו, אפשר – – –

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

– – – לא אישרתם – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת בליאק, קריאה ראשונה.

שר המשפטים יריב לוין:

הינה, חבר הכנסת להב – – –

אופיר כץ (הליכוד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת אופיר כץ, זה לא עוזר לנו.

שר המשפטים יריב לוין:

הינה, חבר הכנסת להב הרצנו, תראה משהו מדהים, אפשר להתנהל אחרת, אפשר להתנהל בענייניות, והעובדה שהצעת חוק מסוימת, היו חברי כנסת מהקואליציה שהגישו אותה, לא אומרת בהכרח שהממשלה מסכימה איתה לגוף העניין, לא אומרת בהכרח שהיא נכונה. לכן אני משתדל לסייע לכל חברי הכנסת לקדם הצעות חוק פרטיות טובות, והממשלה וועדת השרים לחקיקה מתנגדות להצעות חוק שאינן טובות, לא משנה מי הציע אותן. כך זה צריך לעבוד. אני מבין שבשבילך זה דבר בלתי נתפס. קשה לך להאמין שאפשר להתנהל בצורה הזאת. קודם כול, הנימוק – אדוני, זה – – –

דבי ביטון (יש עתיד):

כבוד השר, מה התשובה למה שהוא אמר?

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת להב הרצנו.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

הוא מדבר איתי. זה שיח בין המציע לשר.

שר המשפטים יריב לוין:

לא, זה לא שום שיח.

היו"ר אמיר אוחנה:

אתה תוכל להשיב בצורה מסודרת, אבל לא ככה. די.

שר המשפטים יריב לוין:

זה לא שום שיח. זה נאום ותשובה שאני נותן אחרי ששמעתי אותך במשך עשר דקות מעלה פה שורה של טיעונים שאני רוצה להתייחס ולענות עליהם, רק שאני לא יכול ככה. אז אני חוזר ואומר, חבר הכנסת להב הרצנו, אנחנו נטפל ונסתכל ונתייחס להצעות חוק לגופו של עניין, ולא לגופו של המציע – זה דבר ראשון, וכך אנחנו עושים. דבר שני שאני חייב לומר הוא שאם הייתי הולך עם הטיעון שלך עד הסוף, עולה מייד השאלה למה לא הצעת 30 שנות מאסר, למה לא 40. הרי אין לעניין סוף. הרי אם אתה טוען שצריך להחמיר את הענישה, בוא נחמיר אותה ל-40 שנה. אני אגלה לך עוד דבר: יש גם הצעת חוק של חברת הכנסת תמנו, שמציעה להחמיר ענישה על עוד איזה עניין, ויש עוד הצעה להחמיר ענישה. למען האמת, כמעט בכל שבוע יש פה הצעות להחמיר ענישה. אלא שיש שתי בעיות קטנות עם הדבר הזה – רק שתיים: אחת, אי-אפשר להסתכל על דבר במנותק מהמכלול, וענישה בתחום אחד צריכה להיות באיזושהי הלימה למכלול הענישתי שישנו בכלל החוקים ובכלל התחומים, משום שאחרת נימצא במציאות אבסורדית שבה על עבירות חמורות מאוד יהיה עונש יותר נמוך מעבירות שגם הן חמורות, אבל פחות. והדבר השני, חבר הכנסת להב הרצנו – צריך להסתכל על המצב בבתי הכלא. בסוף מה מועילה כל הענישה הזאת, אם אנשים בסוף משתחררים בשחרור מינהלי כי בכלל אין מקום לשים אותם בבתי הסוהר? זה המצב שאנחנו נמצאים בו, כי מה לעשות, בתקופה האחרונה נעצרו אלפי אלפי טרוריסטים, ואנחנו נמצאים במקום שהוא הרבה מעל תקן הכליאה המותר. לכן אני חושב שכשאנחנו באים להחמיר ענישה, אנחנו צריכים לשאול את עצמנו בסוף מה הסיכוי שבנקודת הקצה של העניין הזה מי שהואשם והועמד לדין, וגם נגזר עונשו, בכלל ישב בבית סוהר. עכשיו, אני בדקתי, כי יכול להיות, ויש מקומות – לא רבים בעיניי, אבל קיימים – שאולי באמת צריך להחמיר ענישה – כי יש מכת מדינה, כי יש תופעה שאולי הענישה שנקבעה לה לא הולמת ענישה חמורה יותר שישנה בדברים אחרים. אבל מהבדיקה שאני עשיתי מסתבר שדווקא בנושא הזה יש ענישה מאוד מאוד מחמירה. צריך לומר שהענישה במקרה הזה – למשל בסעיף 408, שקובע שעבירה בתחום הזה בנסיבות מחמירות, כאשר מדובר במצב שעבריין נושא נשק חם או קר, אנחנו מגיעים לעונשים של עשר ואפילו 14 שנות מאסר כבר היום, כבר היום; סעיף 407 לחוק העונשין קובע חמש ושבע שנות מאסר כבר היום לעצם הכניסה – אתה שומע, חבר הכנסת להב הרצנו? אתה דיברת פה על מוחים שעשו הפגנה במתקן ביטחוני. כבר היום יש קביעה של חמש ושבע שנות מאסר, ויש הכפלה של העונש אם מי שעשה את זה מחזיק נשק, קרי כנגד גנבי נשק וכנגד מי שמנסה להוציא נשק מבסיסים. אז איזו הצדקה? מה אתה רוצה, לתת 20 שנות מאסר יותר מעבירות אחרות? אין בזה שום היגיון. הרי אין בזה שום היגיון, ואין לזה שום הצדקה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

יריב, תסביר את זה לחברי הכנסת מהליכוד שהגישו את זה. הם הגישו את הצעת החוק.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת להב הרצנו, די.

שר המשפטים יריב לוין:

יש דבר אחד שעליו אני מסכים איתך, והוא מצדיק עונש של עשר שנות מאסר: כאשר מישהו נכנס לבסיס או למתקן ביטחוני כדי לגנוב נשק. בזה אני מסכים, אלא מה לעשות, סעיף 384א(ג) לחוק כבר קובע עשר שנות מאסר למקרה הזה, וסעיף 144ב לחוק קובע עונש מאסר של עשר שנים בגין נשיאה והובלה של נשק בלא רשות על פי דין. וככל שהפריצה נועדה למטרה של איסוף מודיעין, גם אז כבר ניתן על פי החוק להטיל עשר שנות מאסר, על פי סעיף 112(ב) לחוק. לכן אני שואל אותך, מה מועיל העניין? עכשיו, אני אגיד לך עוד יותר – החוק אפילו בחלק מהמקרים מחמיר יותר ממה שאתה מציע עכשיו. יש מקרים, למשל לפי סעיף 115 לחוק, שבכלל קובעים עונש של 15 שנות מאסר בגין כניסה למקום צבאי בכוונה לפגוע בביטחון המדינה, אז אני לא מצליח להבין, אתה רוצה להחמיר את הענישה או להוריד את הענישה? אתה בכלל הסתכלת על הסעיפים האלה כשהגשת את הצעת החוק הזאת? בדקת בכלל על מה מדובר? הרי אנחנו שנינו יודעים כמה זה לא רציני – טוב, בוא נגדיל את המספר בלי להסתכל בכלל על כל התמונה הכוללת. לכן אני אומר לך, חבר הכנסת להב הרצנו – –

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

– – – כשהם הגישו את החקיקה, חברי מפלגתך.

שר המשפטים יריב לוין:

– – אני חושב שאין לעניין הזה הצדקה. אני פירטתי פה בצורה הכי ברורה שהחוק נותן היום מענה מלא, הולם, הוליסטי, ובחלק מהמקרים – ענישה מחמירה יותר מזו שאתה מבקש. אני גם – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

לסיכום, השר.

שר המשפטים יריב לוין:

כן. אני גם רוצה להגיד עוד דבר אחד: מעבר לזה יש גם בהצעת החוק, אפילו ברמת הניסוח – ההתייחסות למשל לשאלה מהו מתקן ביטחוני לא מוסדרת בכלל בצורה שעל בסיסה מישהו יכול להעמיד אדם לדין אחר כך וכו'. לכן, מכל הטעמים האלה, חבר הכנסת להב הרצנו, אני חושב שגם אתה יודע שאין מקום להצעת החוק, לא משנה מי מציע אותה. לכן, בין שאתה הצעת אותה ובין שאחרים הציעו אותה, העמדה היא אותה עמדה, ואני חושב שהממשלה וועדת שרים מבקשים להתנגד לחוק, ובצדק רב – אגב, גם על בסיס עמדה מקצועית של גורמי המקצוע שישנה, ששותפים לגמרי לעמדה הזו. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לשר המשפטים. חבר הכנסת להב הרצנו מעוניין להשיב להתנגדות? לא – אתה מסמיך את חבר הכנסת לפיד, חבר הכנסת הרצנו? אתה מסמיך את חבר הכנסת לפיד. בבקשה, ישיב להתנגדות. עד שלוש דקות, בבקשה.

יאיר לפיד (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ביום שני השבוע עמדתי פה ואמרתי ששר הביטחון מסתובב עם מסמך שהוא מציג לחברי כנסת לגבי הגיוס, ושהגיע הזמן לחשוף את המסמך. עכשיו, מאז יום שני הצטברו עוד ועוד נתונים, שגם מה שמוצג במסמך הזה אינו נכון. אני אומר מפה – ותבדקו אותי, תבדקו אותי – צה"ל התייצב בפני שר הביטחון ואמר לו את הדברים הבאים: אחד, חסרים לנו 12,000 לוחמים – חסרים 12,000 לוחמים; דבר שני, כבר בשנה הבאה, אומר צה"ל – זו עמדת צה"ל, אלה הנתונים שלו – אנחנו יודעים לגייס בין 5,700 ל-6,700 לוחמים. משנה הבאה, מיוני 2026 – יוני 2026 זה שנה וחצי מעכשיו, לא חמש, לא שבע, לא שמונה שנים – מיוני 2026, אומר הצבא, אנחנו יודעים לקלוט את כל המחזור החרדי, שצפוי להיות – זה בערך 16,000 חרדים לוחמים או תומכי לחימה. עמדת צה"ל שהוצגה לשר הביטחון אומרת שלחרדים צריכות להיות סנקציות פליליות בדיוק כמו לחילונים או לדתיים, אין שום הבדל. הסיבה העיקרית שאלה הנתונים שהצבא הציב בפני שר הביטחון, למרות שהצבא לא רוצה להיכנס לתוך העימות הפוליטי, היא שהוא מוכרח לעשות משהו בשביל להוריד את עומס המילואים. העומס על משרתי המילואים הוא בלתי נסלח והוא בלתי נסבל. שוב, מה שהצבא אמר הוא לא עמדה שלי; העמדה שלי אומרת שצריך לגייס את כולם, אבל אלה הנתונים שהציב הצבא, למה? כי יש תחשיב. התחשיב לא מסובך, גם את זה אתם מוזמנים לבדוק. התחשיב אומר: אם מגייסים 1,000 לוחמים חרדים, יורדים שבועיים משירות המילואים הממוצע של איש מילואים; תגייסו 2,000 – יורד חודש; תגייסו 4,000 – יורדים חודשיים. יש אנשים במדינת ישראל שעשו 250 ו-350 ימי מילואים.

ניסים ואטורי (הליכוד):

מאיר כהן (יש עתיד):

די, די, תקשיב.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת ואטורי.

יאיר לפיד (יש עתיד):

אלה הנתונים. ואטורי, אני לא רב איתך, אני אומר לך מה הנתונים.

ניסים ואטורי (הליכוד):

– – – שאלה, מה.

יאיר לפיד (יש עתיד):

ניסים, ניסים, אני לא – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת ואטורי, אמרת, זהו.

יאיר לפיד (יש עתיד):

– – חבר הכנסת ואטורי, סליחה, לא ניסים – חבר הכנסת ואטורי, תשאל אותי אחר כך, אני רק מציג לך נתונים. אני לא מתווכח איתך, יש לך את עמדתך, לי יש את עמדתי, הכול בסדר. אלה הנתונים. תגייס 1,000 חרדים – יורדים שבועיים מהמילואים הממוצעים של משרת מילואים. הצבא הציג נתונים לשר הביטחון, הוא אומר לו: תקשיב, אנחנו יודעים לגייס אותם, ואנחנו לא יודעים לגייס אותם עוד שבע שנים, אנחנו יודעים לגייס אותם עכשיו. אלה הנתונים, עכשיו תתמודדו עם הנתונים. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. רבותיי, אנחנו עוברים להצבעה. לאחר מכן נאפשר שתי הודעות אישיות, ככל שהמבקשים יעמדו על בקשתם, חברי הכנסת סוכות וגוטליב. אם כן, אנחנו מצביעים בקריאה הטרומית על הצעת חוק העונשין (תיקון – פריצה למתקן ביטחוני), התשפ"ה–2024. הצבעה כעת. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 32 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 47 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק העונשין (תיקון – פריצה למתקן ביטחוני), התשפ"ה–2024, לא נתקבלה.

היו"ר אמיר אוחנה:

32 בעד, 47 נגד, נוכח אחד. אני קובע כי הצעת חוק העונשין (תיקון – פריצה למתקן ביטחוני), התשפ"ה–2024, לא אושרה, ותוסר מסדר-היום. הודעה אישית של חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות כאמור, אאפשר הודעה אישית לחבר הכנסת סוכות – שנמצא איתנו? נמצא איתנו, ולאחר מכן לחברת הכנסת גוטליב. עד חמש דקות לרשותך, אדוני.

צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית):

אדוני היושב-ראש, לשני דברים היום האופוזיציה עשתה גיוס בוועדת חוץ וביטחון – שני דברים: דבר אחד, הם באו ורצו להגן על השב"חים שנכנסים ופורצים את הגבול. עשו גיוס, הביאו את חברי האופוזיציה לתוך ועדת החוץ והביטחון, כדי שחלילה לא נעניש יותר את השב"חים; הדבר השני שהם עשו עליו גיוס הוא להצביע נגד צה"ל. הם הצביעו היום בוועדת החוץ והביטחון לראשונה – אני לא זוכר מזה כמה זמן – הצבעה נגד צה"ל. עכשיו, למה אני אומר לך את הדברים האלה, אדוני?

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

למה פרצת לבסיס, צבי סוכות?

צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית):

חבר הכנסת לפיד הדהד בזמנו את העלילה המתועבת על חיילי צה"ל – כביכול הם אנסו מחבל נוח'בה בשדה תימן.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

הוא מגיב להצעה שלי, הוא לא משיב לי.

היו"ר אמיר אוחנה:

לא, לא, זה לא ככה, זה לא פינג-פונג.

צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית):

חבר הכנסת לפיד, יו"ר המפלגה שלך – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

הוא משיב לך על מה שאמרת. הוא לא הפריע לך, אמרת מה שאמרת, עכשיו הוא משיב לך – אבל זה לא דיון.

צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית):

הדבר הכי גרוע, והאסון הכי – אני חושב שהנזק הכי גדול שהיה למדינת ישראל מאז תחילת המלחמה היה העלילה המתועבת הזו על חיילי צה"ל בשדה תימן. הדבר הזה הביא לנזק חמור בכל העולם, הודהד בכל העולם באמצעות הסרטון הזה שהודלף ועד היום לא נחקר, ואנחנו נצטרך להעמיד את הפצ"רית לדין על הדבר הזה, כי היא לא יכולה לחקור את עצמה.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

מי זה "נצטרך"?

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית):

עם כל הכבוד, חברים – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת להב הרצנו, קריאה שנייה.

צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית):

– – אתם התייצבתם היום נגד צה"ל.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

כשפרצת לבסיס אתה סיכנת את הלוחמים.

צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית):

אתם התייצבתם היום נגד צה"ל, היום עשיתם גיוס להצבעה נגד צבא ההגנה לישראל.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת להב הרצנו, אתה בקריאה שנייה, די.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

הוא סיכן את הלוחמים כשהוא פרץ לבסיס.

צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית):

אתם לא תטיפו לי מוסר, עם כל הכבוד.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת להב הרצנו, קריאה שלישית, נא לצאת.

צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית):

לא תטיפו לי מוסר, אנחנו נגן על חיילי צה"ל, כשאתם מצביעים נגדם בכנסת.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אתה פרצת לבסיס – אתה סיכנת את לוחמי צה"ל.

היו"ר אמיר אוחנה:

קריאה שלישית, נא לצאת.

צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית):

אנחנו נגן על חיילי צה"ל בכל מקום.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אתה סיכנת אותם – – –

צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית):

אנחנו נגן על חיילי צה"ל, כשאתם מצביעים נגדם פה במליאה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אתה מסכן את לוחמי צה"ל. כדי להגן על הלוחמים אתה פורץ לבסיס?

צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית):

אתם מצביעים נגד צה"ל פעם אחר פעם במליאת הכנסת – אנחנו נגן על החיילים.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

כדי להגן על הלוחמים אתה פורץ לבסיס? אתה מסכן את לוחמי צה"ל.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

– – – אתם משקרים לחיילי צה"ל.

צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית):

כשיו"ר המפלגה שלך מהדהד את העלילה השקרית על אונס בשדה תימן – –

דבי ביטון (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת דבי ביטון, קריאה ראשונה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

כשאתה פרצת לבסיס, אתה פגעת בחיילי צה"ל.

צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית):

– – מהדהד את העלילה הזאת בכל העולם, כל העולם בטוח שחיילי צה"ל אונסים, כשהיו"ר שלך הולך ומסית את העולם, תתביישו לכם – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

אני עוצר את הזמן – חבר הכנסת סוכות, חבר הכנסת סוכות.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה משתמט, אתה משתמט.

צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית):

אתם נלחמים בחיילי צה"ל, זה מה שאתם רוצים?

היו"ר אמיר אוחנה:

רגע, רגע, הלו.

צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית):

אתם נלחמים בחיילי צה"ל, מהדהדים עלילות.

סימון דוידסון (יש עתיד):

יא משתמט, עשית צבא?

דבי ביטון (יש עתיד):

אתה יודע מה זה להיות חייל?

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת דבי ביטון, קריאה שנייה. חבר הכנסת דוידסון, קריאה ראשונה.

דבי ביטון (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

רשות הדיבור לחבר הכנסת סוכות – ולו בלבד. בבקשה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מאיפה באת עם זה?

צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית):

פעם אחר פעם אתם מצביעים במליאה ובוועדות נגד צה"ל.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה לא התגייסת בכלל – אני הייתי בצבא חמש שנים.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת מירב בן ארי, קריאה ראשונה, די.

צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית):

לפני שעה – לפני שעה עשיתם גיוס בוועדה להצביע נגד צה"ל. יכולתם לעצור את המלחמה אם ההצבעה שלכם הייתה עוברת, חלילה.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

חצוף, מי אתה בכלל? משתמט.

צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית):

אתם מצביעים נגד צה"ל פעם אחר פעם. יו"ר המפלגה שלך, יו"ר המפלגה שלכם – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה זה הדבר הזה? קואליציה של משתמטים.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת בן ארי, די.

צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית):

– – הדהד בכל העולם את הטענה השקרית והשפלה, שגם הוכחה כלא נכונה, שחיילי צה"ל כביכול אנסו איזה עציר בשדה תימן. וכשאתם עומדים ונלחמים נגד צה"ל, אנחנו מגינים על החיילים שלנו.

דבי ביטון (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת דבי ביטון, קריאה שלישית, נא לצאת.

צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית):

אנחנו, התפקיד שלנו להגן על הלוחמים שלנו, ואני לא מתבייש בזה. אני אגן על הלוחמים שלנו בכל מקום מול העלילות – –

יסמין פרידמן (יש עתיד):

וזה מצדיק פריצה לבסיס?

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת פרידמן, קריאה ראשונה.

צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית):

– – מול העלילות השפלות שלכם. מול העלילות השפלות שלכם אנחנו נגן על הכבוד של הלוחמים – –

דבי ביטון (יש עתיד):

יסמין פרידמן (יש עתיד):

זה מצדיק פריצה לבסיס?

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת פרידמן, די.

צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית):

אנחנו נגן על הלוחמים שלנו מול העלילות השפלות שאתם מהדהדים בכל העולם. כן, את יכולה לצחוק כמה שאת רוצה. כשיו"ר המפלגה שלך הולך ומהדהד בכל העולם את הסיפור הזה של האונס של חיילי צה"ל זו בושה, ואתם צריכים להתבייש.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תגיד לי – – –

צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית):

כשכל העולם בטוחים שחיילי צה"ל אנסו – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

זה מה שאתה אומר עלינו?

צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית):

אתם צריכים להתבייש, לקבור את הפנים שלכם כשאתם עושים גיוס נגד צה"ל בוועדות ובמליאה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

– – – להתבייש.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

מה אתה אומר, אנחנו צריכים להתבייש? אנחנו צריכים להתבייש?

צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית):

פעם אחר פעם אתם מצביעים נגד צה"ל.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת פרידמן, קריאה שנייה.

צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית):

לעמוד בטור ולהתנצל מול הלוחמים שלנו – –

יסמין פרידמן (יש עתיד):

אני בחיים שלי לא הייתי בחקירה. אתה היית בחקירה – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת פרידמן, קריאה שלישית. נא לצאת.

צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית):

– – שמוסרים את הנפש שלהם.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

תתבייש אתה, למה אני צריכה להתבייש, מי אתה בכלל – –

צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית):

אנשים מקריבים את החיים שלהם, אנשים מקריבים את החיים שלהם במלחמה ואתם מפיצים נגדם עלילות.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

– – שאני צריכה להתבייש בגללך?

צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית):

אנשים מקריבים את החיים שלהם כדי להגן על המדינה הזו ואתם מפיצים נגדם עלילות ומצביעים נגדם בכנסת ובוועדות. תתביישו לכם, תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת גוטליב, בבקשה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

משתמט.

היו"ר אמיר אוחנה:

לאחר מכן הודעה אישית אחרונה לחבר הכנסת שטרן, וזהו.

קריאה:

היו"ר אמיר אוחנה:

אז תחליטו ביניכם, אחד מכם, אחד מכם מהסיעה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

למה להם שניים?

טלי גוטליב (הליכוד):

כי לא שמעת מה אמרו עליי?

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר'ה, באמת, זה לא ייגמר, הדיון הזה. מספיק. אני מאפשר עוד אחד, ככה, כי החלטתי. ככה החלטתי, זהו. אני מאפשר אחד בלבד. די, די.

טלי גוטליב (הליכוד):

אני רוצה לומר לכל חבר כנסת בפרלמנט הזה, מי ששם את השם שלי בפה שלו וישקר, הוא יקבל קודם כול את העובדה הבאה: יוראי הרצנו, חבר הכנסת, טעיתי בך, אבל טעיתי בך בענק. לכאורה אדם אינטליגנטי, אדם ששוחר זכויות אדם ומדבר בפתוס, אבל שקרן קצה שאני עוד לא ראיתי דבר כזה. עומד פה הארכי-שקרן הזה יוראי הרצנו – אתה לא היית פה כשהוא דיבר עליי – ואומר שאני – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, לא להפריע.

טלי גוטליב (הליכוד):

ואומר שאני סיכנתי את לוחמינו ועמדו מאחוריי רעולי פנים. כמו שיוראי הרצנו שקרן הוא גם יודע מעולה עברית. הוא תמיד מצטט את מה שכתוב ב-ynet. יוראי הרצנו ציטט את מה שכתוב ב-ynet: גוטליב הגיעה לבית ליד עם מיליציות רעולי פנים. עכשיו, בזכותך אני אומר כאן, מעל מליאת הכנסת, מי אשם ומה בעצם היה. הפצ"רית בישראל הוציאה צו מעצר נגד כוח 100; כוח 100, שהיו בשדה תימן, אלו לוחמים ללא חת שתפקידם להיכנס לתאי המעצר – זה כוח מתערב – שנמצאים בהם מחבלי הנוח'בות. אם מישהו לא מבין מה זה מחבל נוח'בה – זה כוח קומנדו של חמאס, שיוצרים מהומה בתוך תאי המעצר, וכוח 100 אמור להשתלט עליהם. בגלל שהקומנדו האכזרי של חמאס הוא סבלני מאוד, ויש לו עמידות, לוקח זמן, אגב, להרגיע את האירוע הזה בתוך שדה תימן. בתוך המקום הזה הפצ"רית לא שקלה לרגע להוציא צנזורה, להוציא הוצאת צנזור – אני לא מדברת על התיק, סליחה, אין תיק בעניין הזה.

היו"ר אמיר אוחנה:

מי דיבר על תיק?

טלי גוטליב (הליכוד):

לא, לא, לא, סליחה. הפצ"רית לא שקלה לרגע לערב את הצנזור, להוציא צנזורה על המעצר, מה שגרם לזה שבעולם כולו, בזמן שאנחנו במלחמה עצימה, יוצאות כותרות שלוחמי כוח 100 חשודים בביצוע מעשי סדום בעצורים מחבלי נוח'בות. היא לא חשבה להפעיל את הצנזור, באה לעצור אותם כאחרוני העבריינים. עכשיו, תבינו טוב, בתוך התיק הזה, הגרסה הראשונית של הארכי-מחבל, מחבל הנוח'בה, הייתה שאף אחד לא עשה לו כלום, שהוא חולה, היה חולה סרטן וכו'. אין שום טענה. אבל מה שחשוב לי להבהיר לכם כאן שלולא חברי הכנסת צבי סוכות וניסים ואטורי, שהגיעו לשדה תימן, גם אתם לא הייתם יודעים עד כמה המקרה הזה חמור. אבל יוראי הרצנו השקרן, ששיקר על כבודי וחשבוני, שיקר על כבודי וחשבוני – – –

קריאה:

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת דוידסון.

טלי גוטליב (הליכוד):

טוב מאוד, הוציאו אותו. יוראי הרצנו עמד פה ואמר שעמדתי עם רעולי פנים וסיכנתי את לוחמי כפיר וחיילי גבעתי, לא פחות. יוראי הרצנו, לידיעתך העובדות הבאות: אנחנו הגענו למחנה בית ליד בהפגנה מאושרת. היה לנו אישור להפגנה, היה לנו מיקום להפגנה, היה לנו אישור למשאית עם במה, היה לנו אישור למגפונים, היה לנו אחר כך אישור גם לרמקולים. אף אחד לא סיכן שם את אף אחד. הסתכלו עלינו בעיניים מאוד עקומות, אבל זאת הייתה הפגנה, וההפגנה הזאת אמרה לפצ"רית: את לא תפגעי בלוחמינו. מאחוריי – ותודה רבה על הזכות, לוחמי כוח 100, תודה לכם שעמדתם מאחוריי. כן, הם רעולי פנים, הם עם מסכה, כי הם לא יכולים לחשוף את עצמם מפאת תפקידם, והם גם עם נשק – מה לעשות, הם לוחמים. אבל מה שחשוב לי להבהיר פה לעם ישראל – שתדעו מה קרה: אנחנו, בוועדת החוץ והביטחון, הגיע אלינו התובע הצבאי הראשי בזמן חקירת מעצר הימים של לוחמי כוח 100, ואמר לנו שכל המצלמות נלקחו ונמצאות בידי מצ"ח, כל החומרים הללו נמצאים בידיהם, ולא זזים בתיק הזה בלי החלטה של הפצ"רית. בעוד החקירה מתנהלת וכשכל החומרים נמצאים במצ"ח, מודלף סרטון ערוך ושערורייתי לגיא פלג. את זה ההגנה לא יכלה לספק, כי זה היה בשלב מעצר ימים בטרם כתב אישום, ולכן ברור כשמש שזה הועבר על ידי הפצ"רית; גם אם לא על ידיה ישירות – על ידי מי מטעמה במצ"ח. ופה אני אומרת לכם שכדי לחקור את זה לא צריך להיות גאון הדור, ממש לא. קחו את הפלאפונים, קחו את הפלאפונים של כל החוקרים במצ"ח שנגעו בתיק ושל הפצ"רית, תבדקו מחקרי תקשורת ותראו מי העביר ולמה. החומרה שבזה היא שהסרטון, שלא עולה בו, כמובן, שום חשד לעבירת מין, מגלה – הסרטון הזה מוצג בעולם, ואם מישהו פגע בלוחמינו, אדון יוראי הרצנו, זאת הפצ"רית, שפגעה ביוקרת לוחמינו ובשמם הטוב לדיראון עולם. עד עכשיו אף אחד לא חוקר את זה, עד עכשיו. אני אומרת כאן, שתדע הפצ"רית, שתדע לה: כן, אנחנו עומדים מאחורי חומרת ההתנהלות שלה בתיק הזה, ואנחנו עומדים מאחורי העובדה – –

רון כץ (יש עתיד):

הפצ"רית, הפצ"רית.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת רון כץ.

טלי גוטליב (הליכוד):

– – שעד עכשיו אף אחד לא חקר אותה, ועוד אני אומרת מה שאמרתי אתמול לדובר צה"ל: בפברואר השנה היא הוציאה מכתב קבל עם ועולם, והיא אמרה שהלוחמים שלנו – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

תודה רבה, נגמר הזמן.

טלי גוטליב (הליכוד):

– – נאספו ראיות שעשרות מהם חשודים שהם עברו את הרף הפלילי בהתייחס למחבלי הנוח'בות. הפצ"רית היא זו שלא שומרת על כבודם של לוחמינו – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

הפצ"רית, הפצ"רית, היועמ"שית.

טלי גוטליב (הליכוד):

– – על שמם הטוב של לוחמינו ועל יוקרת העשייה האדירה שלהם.

רון כץ (יש עתיד):

הפצ"רית – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

הגיעה בקשה להודעה אישית מטעם חברי אותה הסיעה. תחליטו ביניכם. חבר הכנסת שטרן, בבקשה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה עם הפצ"רית, והיועמ"שית והפצ"רית.

רון כץ (יש עתיד):

ובייניש.

היו"ר אמיר אוחנה:

עד חמש דקות, אדוני, לרשותך.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אהרן ברק, אהוד ברק.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

תודה. אדוני היושב-ראש, ערב חנוכה, באנו חושך לגרש. עמד פה קודם עוד אחד מאותם לפחות 17 חברי כנסת מהקואליציה הזאת שלא עשו יום אחד צבא בחיים שלהם, והוא מנסה ללמד אותי, את חברי יש עתיד, את גדי איזנקוט – אני כבר אמרתי את זה – מלמד אותנו מה זה חיילי צה"ל, מה זה לוחמי צה"ל, מה זה ציונות. אני רוצה להגיד לך, אדוני היושב-ראש, שאני הצבעתי נגד, נגד הארכת צו 8. ואני רוצה שתדעו את זה. נכון, ידעתי שיהיה לזה רוב, שהצבא צריך אותם עכשיו, אולי, בנצרים ובלבנון ובהר דב. מה זה נקרא שידעתי? ידע אישי מהילדים שלי ומהנכדים שלי. אבל מה קורה בקואליציה הזאת, את מי הם מביאים להצביע בעד הארכת שירות המילואים? לא את אלה שלא ישנים בלילה בגלל איפה שנמצאים הילדים, האבות, הבעלים שלהם. אנחנו נחשוף את האמת, שבקואליציה הזאת, שעושה לנו כל יום מבחנים של מי ציוני יותר ומי פחות, מי בעד חיילי צה"ל ומי נגד, ישנם לפחות, לפחות 17 חברי כנסת שגם מצביעים – גם היום הם הצביעו – שכשהם מאריכים שירות מילואים זה לא עליהם, זה עלינו. והם לא מתביישים לעמוד כאן ולהגיד לנו: אתם בעד חיילי צה"ל, או: אתם נגד. גמרנו את המבחנים האלה, לא אתם תבחנו אותנו. עמדתי כאן לפני שאחיין של גדי איזנקוט נהרג, אחרי ששר התשקורת וההסתה הקריא את השם של גדי איזנקוט באותן רשימות של מי שכאילו תומכים בטרור. אתם השתגעתם? אין לכם גבולות? אתם לא מתביישים, באמת, לעמוד כאן – עומד פה מישהו שלא עשה יום אחד צבא, לפני חמש דקות, ואומר לנו: אתם נגד חיילי צה"ל.

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

מותר לו לבקר אותך, הוא יכול לבקר אותך.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת וולדיגר.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אני רוצה להגיד לכם, אנחנו נחשוף את הפנים לא בפני קציני צה"ל ובדיון סגור – בפני המצביעים שלכם, אלה שמצביעים לבית היהודי, לציונות הדתית – כך קוראים להם היום – לליכוד, למה שאתם רוצים, וחושבים שאתם מייצגים אותם, ויודעים שלא, כשאתם מאריכים את שירות המילואים פעם ועוד פעם ועוד פעם, ואת שירות החובה, ולא דואגים להרחיב את השורות, ומבזבזים את הזמן עם עוד חרדי ופחות חרדי, ולא מסתכלים שהילדים שלנו כבר עם צווים אחרי 300 ימים גם לפעם הבאה.

אושר שקלים (הליכוד):

אתה מדבר איתנו – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

ששש.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

ועוד הוא מדבר איתנו על נוח'בות. אדוני היושב-ראש, כאן עמד שר בממשלת ישראל – –

טלי גוטליב (הליכוד):

רון, די עם הסיסמאות – – – אנחנו לא צריכים עכשיו סיסמאות – – –

אלעזר שטרן (יש עתיד):

– – עמיחי אליהו, ואמר: חיילי צה"ל עמדו מבולבלים מול נוח'בות בסנדלים. חיילי צה"ל, שחלקם נהרגו גיבורים.

אושר שקלים (הליכוד):

מה עם היושב-ראש שלך?

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת שקלים.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

בתוך המשפחות שלהם עומד שר בממשלת ישראל המשתמטת, ואומר להם: חיילי צה"ל עמדו מבולבלים. אנחנו נוודא שלצה"ל יש את היכולות שלו, את כוח האדם שלו, את הכלים שלו – –

אושר שקלים (הליכוד):

אתה אומר את זה גם ליושב-ראש שלך?

אלעזר שטרן (יש עתיד):

– – כדי להתמודד עם האתגרים הגדולים. אין פה קואליציה ואופוזיציה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה שתדע, מי שנושא בנטל הזה זה גם חברים מכאן מהשורות האלה, גם המשפחות שלהם, גם הילדים שלהם, כמו מהשורות האלה.

אושר שקלים (הליכוד):

שם, שם, שם, בכיסא שם.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אבל הם לא יעשו לנו מבחנים מי דואג לחיילי צה"ל ומי לא, כשהכוח שלהם הוא בזכות 17 חברי כנסת שלא עשו יום אחד וגם לא יעשו יום אחד צבא בחיים שלהם.

אושר שקלים (הליכוד):

וגם יו"ר האופוזיציה – – –

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אנחנו לא מתביישים.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אנחנו מייצגים את חיילי צה"ל, לא אתם. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. ובכך תם פרק ההודעות האישיות.

היו"ר אמיר אוחנה:

אנחנו עוברים לנושא הבא שעל סדר-היום – הצעת חוק מניעת העסקת עובד הוראה בעל תואר אקדמי מהרשות הפלסטינית (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת עמית הלוי וקבוצת חברי הכנסת. ואני מתכבד להזמין את חבר הכנסת הלוי להציג את הצעת החוק. עד עשר דקות מרגע שתעלה לדוכן לרשותך.

עמית הלוי (הליכוד):

תודה. אדוני היושב בראש, אדוני שר החינוך, חברותיי וחבריי לכנסת, אזרחי ישראל, הצעת החוק הזאת מבקשת לא לאפשר לבוגרי מוסדות אקדמיים ברשות הפלסטינית – אני אתקן, ברשות הטרור הפלסטינית – להיות מורים במדינת ישראל. אני רוצה לפתוח, אדוני שר החינוך, בשלושה עקרונות שלדעתי הם עקרונות חיוניים לא רק לגבי הצעת החוק הזאת, אבל התיקון הזה בהחלט מייצג אותם. הדבר הראשון זה היחס שלנו כחברה לרוח, לרעיונות, לאידיאות. המשקל שאנחנו נותנים לזהות, לאידיאולוגיה, ולא רק לחומר ולכלכלה ולשיקולי מעמד חברתי. אני אומר את זה כיוון שאנחנו טעינו. אם יש חטא נוראי שעומד מאז 7 באוקטובר זה אותו חטא של אגף המודיעין בצה"ל, שעמד מול חמאס – לא היה קשה לזהות אידיאולוגיה, אדוני היושב-ראש, בחמאס, לא היה קשה לזהות דת, לא היה קשה לזהות עוינות זהותית; הכול, מהאמנה, מהצ'רטר ועד תוכניות החינוך ועד האימאמים במסגדים – לכול הייתה מטרה אחת: ג'יהאד, מלחמת קודש להשמדת מדינת ישראל. אין בית ספר ברצועת עזה, לפחות ב-17 השנים האחרונות – כל מי שמכיר את רצועת עזה, לא היה בית ספר אחד שם, בית ספר אחד לא היה – דובר צה"ל מגיע אתמול לוועדת החוץ והביטחון, ואומר: הינה, אני מראה איך יש איזה טיל מתחת לאיזה בית ספר – וכי היה בית ספר בקומה העליונה? מה היה בקומה העליונה? בקומה התחתונה היה מחסן טילים, בקומה העליונה היה חינוך לשהידים, לג'יהאדיסטים, למוג'אהדין. כל בית הספר כולו, כל המערכת כולה הייתה מוכוונת לדבר אחד, וזה השמדת ישראל, ג'יהאד. ואנחנו חטאנו בזה. ועמד תמיר הימן, ראש אגף המודיעין לשעבר, ואמר: אומרים שתהיה התקפת פתע – אין שום סיכוי שתהיה התקפת פתע. למה אין סיכוי? זה שטויות, כי צריך לבחון את האינטרסים. אפילו סימנים מעידים לא צריך לבדוק, הוא אמר. לכן זלזלו בו' ובס' ובנגדת, ואת כל זה לא היה צריך לבדוק – למה? כי אנחנו בוחנים אינטרסים. כלומר, החברה שלנו בוודאי מקבלי ההחלטות, במקרה הזה של 7 באוקטובר, ולמרות שמולה עמד אויב שכל-כולו זהות ואידיאולוגיה, בחרו להסתכל על הכיס, על הכסף, על הממדים המטריאליסטיים של חיי אדם ולא על הזהות ועל האידיאולוגיה. החוק הזה קודם כול מציב את הרוח, את האידיאולוגיה, כדבר מרכזי. דבר שני, החוק הזה עוסק בעתיד ולא בהווה. כשאנחנו מדברים על חינוך – לא צריך לומר פה לשר החינוך, זה מה שאתה עושה כל יום, אתה בונה את העתיד של המדינה – כשאנחנו עוסקים בחוקים שעוסקים בחינוך אנחנו עוסקים לא בהווה אלא עוסקים במה שיהיה העתיד, מה יהיה העתיד של כולנו ומה יהיה העתיד של הילדים הללו. מה יהיה העתיד של הילדים שלומדים אצל מורים שהם בוגרי מערכות שטבולות בטרור, שמחנכות לטרור, מה יהיה העתיד שלהם? מה יהיה העתיד של ילדים שלומדים פה בג'בל מוכבר, בסילוואן? מה יהיה העתיד שלהם? העתיד שלהם הוא עתיד של רצח, של ברבריות, של טרור, או של מדע ושל צדק? הם יהיו רופאי שיניים כמוך, מנסור, או פרלמנטרים, או שהם יהיו רוצחים טרוריסטים? מה יהיה העתיד שלהם אם אלו יהיו המורים שלהם? לכן החוק הזה קודם כול עוסק בעתיד. ואני מחשיב מאוד שאנחנו כאן בפרלמנט נעסוק בחוקים שמעצבים את העתיד, זה דבר מאוד משמעותי. והעיקרון השלישי הוא שהחוק הזה עוסק בתשתית ולא רק בפעולה. אנחנו משקיעים מיליארדים, מיליארדים, בלהתמודד עם איומים. אנחנו יושבים בוועדת החוץ והביטחון, מתמודדים עם כטב"מים ועם קלצ'ניקובים ועם איומים כאלה, עם טילים וכו', ואנחנו מתמודדים תמיד בנקודת הקצה עם הטיל שמופנה אלינו. אבל הטיל לא צומח לבד, לא משוגר לבד; עיקר הטרור הוא התשתית, והחוק הזה עוסק בתשתית. הוא עוסק בתשתית הכי חשובה, אגב, והיא התשתית החינוכית. מורה הוא לא פצצה רגילה, מורה הוא פצצת מצרר. מורה יכול ליצור 30 פצצות בשנה, מאות פצצות בשנה. אבו שחאדה, המנוול הזה, הרוצח המרושע הזה, שרצח את אליהו קיי, יצא מבית הספר, פה, בית ספר יוקרתי בירושלים אל-ראשידיה, ורצח את אליהו קיי בדם קר בנשק, בקרלו. יותר משהוא עשה את זה, אדוני שר החינוך, הוא חינך. אחרי זה התלמיד שלו רצח פה את רוז לובין, הצדיקה שהגנה על קיבוץ סעד ב-7 באוקטובר; שחט אותה כמו תרנגולת פה ליד שער שכם. יותר חמור מאשר שהוא רצח בעצמו, הוא טיפח דור של רוצחים. ולכן החוק הזה עוסק בשלושת העקרונות האלו: הוא קודם כול נותן משקל נכון לרוח לעומת החומר, משקל נכון לעתיד לעומת ההווה, ולתשתית ולא רק לפעולה. כל גרם אנרגיה, כל שקל שאנחנו שמים על תשתית, יחסוך מיליארדים בתקציב הביטחון. והחוק אומר את הדבר הפשוט הבא: אנשים שלמדו ברשות הטרור הפלסטינית – אני לא חושב שאני צריך להציג פה את רשות הטרור הפלסטינית, אבל אני אעשה את זה, ואני אומר את זה כמי שהיה יו"ר הוועדה לתוכניות לימודים; היום נמצא חבר הכנסת בוארון בתפקיד הזה. אנחנו מכירים את התאוג'יהי. תאוג'יהי, מה זה בעברית, מנסור? תאוג'יהי – הכוונה. למה מכווינים? שלושה דברים – ואני הצגתי את זה בוועדה, את תוכניות הלימוד – מכווינים לשלושה דברים: לדה-לגיטימציה של מדינת ישראל – אין ישראל במפות, והיינו במזרח ירושלים לא מזמן, אין ישראל במפות; לדמוניזציה של העם היהודי – כמו כל הקריקטורות, כמו כל הדר-שטירמר, כל מה שהיה חוזר; להאדרה לטרור – דלאל מוגרבי ושאר הרוצחות, כולן זוכות לגלוריפיקציה. כל זה בתאוג'יהי. שר החינוך, זה מצחיק שצריך לשבח על זה, אבל בפעם הראשונה פניתי אליך לפני שנה כשהזדעזעתי לדעת שאת חומרי הטרור שמשרד החינוך מוציא כל השנים הוא החזיר בי"א-י"ב. היו חומרי טרור, אדוני היושב-ראש – זה פשוט תיאטרון האבסורד – חומרי טרור, למה? כי זה התאוג'יהי, זה הבגרות שלהם. אני שואל בוועדה, אז אומרים: לא, מוציאים את חומרי הטרור, ויש ספרים חדשים בשנים האחרונות בלי חומרי טרור, אבל בי"א ובי"ב מחזירים אותם. אני אומר: איך מחזירים אותם? מה, מדינת ישראל מחזירה את החומרים? אומרים: יש להם בגרות. אמרתי: אתם רוצים לתת להם פקטור – איזו בגרות זאת? איך אדם מתבגר כשהוא מתחנך לטרור? אומרים: יש בגרות, מחזירים. ניגש אליי אחר כך עובד משרד החינוך, ואומר לי: תשמע, בי"א לא צריך, נאמר לי ששר החינוך הוציא את זה. קשה להאמין, מדינה שמחזירה חומרי טרור, מחזירה חומרים לתלמידים שגרים אצלה, חומרים שמחנכים אותם להשמדתה. רק בישראל. ברוך השם, שר החינוך קיש, שהוצאת את האבסורד הזה מהתאוג'יהי, ועדיין התאוג'יהי מייצג בדיוק את הדברים הללו. אלה חומרי הטרור שהיו עד עכשיו, וזו אותה רשות טרור, וגם את זה לא צריך לומר כאן, שבחוק לא רק מממנת טרור פלסטיני, בחוק מ-2004 – היית צריך לעלות לפה, מנסור, בוקר וערב להתבייש בדבר הזה כשאתה מדבר לפעמים על הרשות הפלסטינית, בוקר וערב – בחוק מ-2004 היא מעודדת רצח יהודים, נותנת משכורת, מבטיחה משכורת אחרי הפרישה, למי שרוצח יהודים. זו אותה רשות שעושה טרור מדיני, כלכלי, משפטי וצבאי, וכאמור גם חינוכי. אני רוצה לסיים, רבותיי, חברותיי וחברי הכנסת, בהתנגדות של היועצת המשפטית. אני קראתי את הדברים של לירון בנית ששון – –

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

איזו הפתעה.

עמית הלוי (הליכוד):

– – ושל רבקה ליפשיץ. היא מתנגדת. אז חוץ מכל מיני דברים לא מדויקים שהיא אומרת, בגלל שנגמר הזמן אני אומר את הדבר הכי מעליב, הכי עלבון לייעוץ המשפטי. היא אמרה את הדבר הבא: תראו, משרד החינוך אמר שיש צורך במורים במערכת החינוך. אז כשקראתי את זה אמרתי לזה שישב לידי שזה כמו שאתה היית מאוד צמא, ופה יש בקבוקים של רעל, אדוני היושב-ראש, והיא אומרת: מה לעשות? הוא צמא, תן לו לשתות. מה לעשות? תן לו לשתות. זה מעבר לנתונים העובדתיים. אני אומר לכם כאן בקצרה: כ-500 מורים בשנה, כלומר למעלה מ-5,000–5,500 מורים בעשור שבין 2010 ל-2020 הם מורים שלא למדו במדינת ישראל; 50% מהם למדו ברשות הפלסטינית בדיוק את הדברים הללו, איך לרצוח יהודים. כמה זה אחד ועוד אחד – אתה מכיר איך מלמדים שם, מנסור? אם הרגת יהודי ועוד יהודי, כמה יהודים הרגת? ככה זה במתמטיקה, ככה זה בפיזיקה, ככה זה בכימיה, ככה בהיסטוריה. המורים הללו, אדוני שר החינוך, יכולים להיות מורים בטהרן, באפגניסטן היום, ברמאללה היום – אבל לא בבית ספרנו. תודה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

להצעת החוק הוצמדה הצעת חוק מניעת העסקת עובד הוראה בעל תואר אקדמי מהרשות הפלסטינית, של חבר הכנסת אביחי בוארון וקבוצת חברי הכנסת. חבר הכסת בוארון, בוא תציג את הצעת החוק שלך. שלוש דקות לרשותך.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני שר החינוך, לפני כמה חודשים הצטרפתי לוועדת החינוך. קיבלתי את שרביט הניהול של ועדת המשנה לתוכניות הלימוד במזרח ירושלים מחברי חבר הכנסת עמית הלוי. ואני חייב לומר לכם, חברים, צללתי למספרים ונדהמתי: מתוך 6,720 מורים שיש במזרח ירושלים שמלמדים, so called, 110,000 תלמידים, קרוב ל-4,000 מהם למדו באוניברסיטאות ברשות הפלסטינית, אדוני היושב-ראש: באוניברסיטת א-נג'אח, באוניברסיטת ביר זית, באוניברסיטה האמריקאית בג'נין – בשלל אוניברסיטאות ו"מעבדות", שבהן המורים האלה ספחו את הרעל של הג'יהאד האסלאמיסטי של שנאת ישראל, והגיעו לכאן לירושלים כדי להטמיע את אותו רעל בתלמידים במזרח ירושלים – לא רחוק, פה, במרחק שבע דקות נסיעה מהנקודה שבה אנחנו עומדים. צריך להבין את המציאות הזאת. אנחנו מדברים על דה-נאציפיקציה בעזה – מה קורה איתנו פה? אנחנו מדברים על 7 באוקטובר – מה קורה איתנו פה? את המספרים האלה סיפרנו לעולם, וראינו שבהחלטת ממשלה שהתקבלה עוד בממשלה הקודמת דנו בתוכניות הלימודים, דנו בלימוד השפה העברית, רק בדבר אחד לא דנו – בשדרת הלימוד במזרח ירושלים. עכשיו, תלמידים צריכים ללמוד, אף אחד לא אומר שתלמידים לא צריכים ללמוד. אין לנו שום דבר, חס וחלילה, נגד התלמידים עצמם. אבל השאלה היא איזה מורים מלמדים אותם. ולכן, אדוני – – –

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

ומה הם מלמדים אותם.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

ומה הם מלמדים אותם, כמובן. לכן, אדוני, אני רוצה לספר לך שבוועדת המשנה לתוכניות הלימוד בוועדת החינוך אנחנו מעבירים – לצד החוק הטוב והנכון הזה, שקובע שבתוך כמה שנים לא ישרתו, לא ילמדו את התלמידים במזרח ירושלים מורים שלמדו ברשות הפלסטינית, אלא מורים שלמדו בישראל, אנחנו מכינים החלטת ממשלה יחד עם משרד החינוך ויחד עם המשרד לענייני ירושלים ויחד עם עיריית ירושלים; החלטת ממשלה שתבנה ותכין מוסד לימודי, מסלול לימודי, שינוהל על ידי משרד החינוך, ובו ילמדו אלפי מורים בישראל, בני מזרח ירושלים, וישרתו את התלמידים במזרח ירושלים. לא ילמדו אותם שנאה, לא ילמדו אותם את כל אותם דברים שאנחנו רוצים להימנע מהם. אדוני, לסיום אני רוצה להודות לכמה חברים טובים ששמו את הסוגיה הזאת על השולחן, ואיתם אנחנו הולכים דרך יפה ומורכבת לתקן את העיוות הזה, עיוות של עשרות שנים. אני רוצה להודות קודם כול לחברי חבר הכנסת עמית הלוי, שהכניס אותי לסוגיה הזאת ופתח לי את הדלת; אני רוצה להודות לשר החינוך יואב קיש ולאנשי צוותו כרמית הרוש וניסים טובול, שהולכים איתנו יד ביד בסוגיה הזאת; אני רוצה להודות לשר מאיר פרוש ולאנשי צוותו לירון יפלח ושמעון אש, שהולכים איתנו בסוגיה הזאת.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה רבה.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

אני רוצה להודות לראש עיריית ירושלים משה ליאון ולאנשיו. בעזרת השם, ביחד נביא תיקון ובשורה גדולה בסוגיה הזאת, גם בחוק הזה וגם בהחלטת ממשלה שתלווה אותו. תודה רבה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה רבה. אדוני שר החינוך, אנא, הצג את עמדת הממשלה.

שר החינוך יואב קיש:

כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבר הכנסת עמית הלוי, אתה יודע, לא קראתי את התשובה של היועצת המשפטית שאתה מתאר, אבל דווקא הלכת לסעיף בתשובה שהוא פשוט הכי לא רלוונטי שיכול להיות. למה? מעבר לזה שנתת את הדימוי של הרעל, מבחינת המורים במגזר הערבי יש לנו עודף מורים במגזר הערבי. יש לנו הרבה מאוד מורים טובים, שאנחנו משתמשים בהם במגזר היהודי, שבאים מהמגזר הערבי; ואנחנו גם מוצאים את עצמנו עם מורים ערבים שעברו השכלה במוסדות ישראליים במקומות אחרים בארץ – יש גם עניין גיאוגרפי תמיד – שפשוט לא נקלטים במערכת. מכירים את זה חברי כנסת מהמגזר, שיש קרב מאוד גדול על אנשים שמנסים. זה נבחן, ויש לזה תהליך מאוד מקצועי במשרד. אבל לבוא ולומר שיש חוסרים של מורים במגזר הערבי יכול לומר רק מי שלא מכיר את מה שקורה במגזר הערבי. אז זה דבר אחד. לגבי הצעת החוק, חבר הכנסת עמית הלוי ואביחי בוארון, כמובן המשרד תומך ואני תומך. אני רק אומר שהחוק יתקדם בתיאום והסכמה עם משרד החינוך, ושניכם מסכימים לעניין הזה. אני רוצה לומר רגע מה הדברים שנתקלנו בהם ובמה אנחנו צריכים לטפל. בעיקרון, חד-משמעית יש הסתה נגד מדינת ישראל בתוכנית הלימודים של הרשות הפלסטינית. בדבר הזה אנחנו נאבקים שנים ארוכות, בעיקר במזרח ירושלים, ששם אנחנו רואים את התופעה הזאת, כולל כמו שאמרת, עמית, נושא הספרים המותאמים, וגם מורים שמגיעים אחרי אירוע של שנים של הסתה נגד מדינת ישראל. אנחנו לא מתכוונים – ואני אומר את זה גם פה – לקחת ולגרום לאלה שכבר עברו את ההכשרה ומלמדים לאבד את הרישיון שלהם. זה אירוע שאנחנו מתקנים מפה והלאה. וכן, צריך להיות ברור למי שהולך ללמוד ברשות שהוא לא ייקלט במערכת החינוך הישראלית. אנחנו צריכים גם לדאוג במקביל שלא נהיה במצב של חוסר, ונדאג לכך שייפתחו מסלולים מקבילים במערכות ההשכלה הגבוהה בהתאמה לחברה הערבית בישראל. כמו שאמרתי, אין לנו חוסר של מורים מהמגזר, וזאת גם תופעה מבורכת שאנחנו נעזרים בה בחברה יהודית, אבל לא יכול להיות שמורים שחונכו לשנאה כלפי מדינת ישראל באים למערכת החינוך ומעבירים את הדוקטרינה הזאת לתלמידים.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

יש גם מתנגדים.

שר החינוך יואב קיש:

יש מתנגדים. אני יורד.

יוסף טייב (ש"ס):

אדוני השר, אולי קצת, דבר תורה?

שר החינוך יואב קיש:

לא. אני רוצה לומר רגע בצורה מאוד ברורה – דרך אגב, תראו את האבסורד, גם, יש אבסורד: יש גם תושבים שהם לא תושבים ישראלים שלמדו ברשות – תושבי רשות שמלמדים בישראל; מקרי קיצון כאלה, שאנחנו כמובן – – –

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

הזוי לגמרי.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

יש אזרחים שלומדים במוסדות ברשות הפלסטינית, וחוזרים ומלמדים בישראל – אזרחים ערבים.

שר החינוך יואב קיש:

יש תושבים ערבים ויש גם אזרחים ערבים, ויש גם אפילו מה שאמרתי – לא אזרחים ולא תושבים, אלא תושבי הרשות, שלומדים ובאים ללמד בישראל. לזה התכוונתי, עד הקיצון של לאן זה מגיע. אני מסיים. צריך להבין רק דבר אחד: בסוף מערכת החינוך במזרח ירושלים היא מאוד מאוד מורכבת. אני אתן לך דוגמה בנושא שאנחנו מתמודדים איתו עכשיו: האי-חוקיות של מוסדות החינוך של אונר"א. אנחנו לא מאפשרים, אוסרים על רישום של תלמידים למערכת הזו. היא תיסגר, וזה אירוע שבסוף יכול לפעול, לצערי, ללא רישיון, ללא כספים, כמו מה שקורה לפעמים. בעניין הזה המשטרה תצטרך להפעיל את סמכותה. תודה רבה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה. יש פה שתי הצעות, יהיה אפשר להתנגד – מתנגד אחד לכל הצעה, יש פה משתי מפלגות. אז מהמפלגה שלך, מנסור עבאס, זה אתה, בבקשה. מהמפלגה שלכם ביקשתם גם אתה, חבר הכנסת טיבי, וגם חבר הכנסת עטאונה – אז אחד מכם, תחליטו ביניכם. אז אחד מהם עולה. מנסור, ועולה אחד מחד"ש-תע"ל. בסדר? אחד מכל מפלגה.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, השר יואב קיש, יש כמה נקודות שאפשר להתייחס אליהן בשלוש הדקות. קודם כול, אתם התרכזתם בדברים של מזרח ירושלים והתושבים הערבים הפלסטינים במזרח ירושלים, והאירוע הוא מעבר לזה; גם לגבי האזרחים הערבים שלומדים – ולא רק הוראה, הם לומדים הוראה, לומדים רפואה, וחוזרים, והם רופאים טובים ומורים טובים. זה גם בתוך החברה הערבית וגם בתוך מזרח ירושלים. האירוע הוא לא בהיבט החינוכי המקצועי; יש כאן אירוע פוליטי, שמנסה להכתיב מציאות אחרת לגמרי. הרי הממשלה הזאת מנסה לכרסם ולמוטט את הרשות הפלסטינית על כל ההיבטים, והניסיון הזה להפריד בין פלסטיני לפלסטיני במוסדות החינוך או במוסדות האקדמיים הוא עוד ניסיון בהקשר הזה. אני לא רוצה להתווכח עם הנתונים או המידע שמעבירים לגבי התכנים של מערכת החינוך. אבל חברים, אנחנו נמצאים בתוך סכסוך. הפתרון האמיתי למי שרוצה פתרון ושיח של שלום, של סובלנות, של דחיית כל לגיטימציה לכל פעולה של אלימות והסתה – צריך לדאוג להתמודד עם האתגר של הסכסוך עצמו, ולפעול למתן פתרון מדיני לסכסוך עצמו, ואז הדברים יתיישבו מאליהם, מבלי שיהיה צורך לחנך לכיוון הזה או לכיוון אחר. זה הפתרון האמיתי. אתם מנסים לתת פתרון שהוא לא פתרון באמת, כי גם אם אתה שולט, ואתה שולט במערכת החינוך על כל ההיבטים, אף פעם לא תצליח להשיג את המטרה לפי הגישה שלך, אם לא תפתור את הסכסוך הזה. אי-אפשר להתעלם מהסכסוך, אי-אפשר להתעלם מהתחושות של הפלסטינים לגבי הכיבוש, לגבי הדיכוי, לגבי ההתייחסות והשליטה הישראלית בחייהם של האזרחים הפלסטינים.

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

על איזה סכסוך אתה מדבר?

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אי-אפשר, אי-אפשר.

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

עבאס, תגנה את חמאס. תגנה את חמאס.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה, חבר הכנסת כהן.

טלי גוטליב (הליכוד):

הוא לא מסוגל לגנות את חמאס.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

עזוב אותך, עזוב. תחזור לדף שלי, ותראה מה העמדות שלי. עזוב אותך.

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

עכשיו, עכשיו על הפודיום – תהיה גבר.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

עזוב אותך, עזוב אותך. ולכן, השר יואב קיש, אפשר לדרוש תנאים מסוימים, אפשר להתייחס בצורה מקצועית לתפקוד המורים, ולדאוג שהכול מתנהל בצורה הסבירה ביותר. אבל למנוע את הזכות הבסיסית מאנשים פלסטינים במזרח ירושלים או אזרחים ערבים בתוך ישראל ללמוד במוסדות חינוך, כאשר המשרד שלך – – –

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

חבר הכנסת עבאס.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

משפט אחרון. גם אתמול דיברתי על הנושא הזה.

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

אדוני היו"ר, ככה זה. נותנים להם מטר, הם רוצים את כל הדונם.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

20,000 אזרחים ערבים לומדים בחו"ל, כאשר המוסדות בישראל לא מצליחים לתת מענה על הצרכים של הסטודנטים הערבים ולא של היהודים. זאת הבעיה האמיתית.

קריאה:

עבאס, תגנה את חמאס.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה רבה. חבר הכנסת עטאונה, בבקשה.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

חבר הכנסת טאהא.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

הוא אוהב את זה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

אבל אני לא אוהב את זה.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אבל שמעת מה הוא אומר כל הזמן.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

אז אני מבקש – כרגע לא. אני לא מאפשר, לא קריאות פה ולא קריאות פה.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

חבר הכנסת טאהא, אנא.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, כל כך צדקת, חבר הכנסת מנסור עבאס, כשאמרת שהאירוע הוא פוליטי, ולא מקצועי ולא חינוכי, כי כבוד שר החינוך, עלו שני מציעים להצעת החוק, הם דיברו על הכול חוץ מהצעת החוק עצמה. דיברו על טרור, דיברו על הסתה, דיברו בפופוליזם זול, אבל על הצעת החוק הם לא דיברו. לכן, הדיבור שלהם בשיטה הזו, בדרך הזו, גרם גם לוויכוח סביב הצעת החוק. בשתי הדקות שנשארו לי אני רוצה לעשות סדר בדברים. כבוד שר החינוך, הצעת החוק מדברת על להסמיך את מנכ"ל משרד החינוך למנוע ממי שבוגר במוסד אקדמי ברשות הפלסטינית לעסוק בהוראה. בחלק השני הצעת החוק מדברת על שניים: אחד, להסמיך את המנכ"ל למנוע מבוגר מוסד אקדמי ברשות הפלסטינית לעסוק בהוראה בתוך מדינת ישראל, והחלק השני – לתת לך כשר חינוך סמכות להתנות את המשך העסקתו של מי שסיים ברשות הפלסטינית וללמוד חלקים במערכת החינוך הישראלית. כבוד שר החינוך, אני פונה אליך ישירות. הרי אתה יודע, ואני כאיש חינוך יודע, כי רישיון לעסוק בהוראה הוא שני דברים מצטברים: אחד, תואר אקדמי ממוסד בחוץ לארץ שזכה לשקילה; והדבר השני, במצטבר – תעודת הוראה ישראלית. לכן החלק השני – כנראה שהגזענות גורמת גם לטיפשות. המציעים – איך אתם מציעים הצעת חוק כשאתם יודעים מראש כי בבקשה לרישיון לעסוק בהוראה יש תנאי מצטבר לתעודת הוראה ממוסד להשכלה גבוהה בישראל או בכל מערכת החינוך? כל מי שמקבל תואר אקדמי ממוסד ברשות הפלסטינית מחויב בתעודת מורה במוסד להשכלה בתוך הארץ, לכן הצעת החוק היא מיותרת, כי זה מעוגן כבר בחוק. כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו מתנגדים להצעה הזו מהותית, כי הצעת החוק בראש ובראשונה לא חוקתית, כי היא באה לפגוע בחופש העיסוק – זה מנוגד לאמנות הבין-לאומיות. היא גם לא חוקתית כי היא באה לקבוצה לאומית אחת. הצעת החוק ברורה – מי שלומד במוסדות להשכלה גבוהה ברשות הפלסטינית זה סטודנטים ערבים אזרחי מדינת ישראל, ולכן הצעת החוק הזו היא גזענית.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה, חבר הכנסת.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

אני חושב שאתם תעבירו אותה בקואליציה הדורסנית שלכם, אבל כחבר ועדת חינוך אני אומר לכם שאנחנו כן נתנגד להצעה הזו גם בדיונים בתוך ועדת חינוך. אני רוצה להסביר לכולם – אנחנו מתנגדים מהותית – – –

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

לא, לא, חבר הכנסת עטאונה, צריך לסיים.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

משפט אחד – אנחנו מתנגדים מהותית להצעה וגם הייעוץ המשפטי. אבל אתם ממשיכים בפופוליזם הזול, הגזעני שלכם.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה, חבר הכנסת עטאונה. להשיב, בבקשה. 30 שניות, חבר הכנסת הלוי.

עמית הלוי (הליכוד):

שמע, אדוני היושב-ראש, זה מדהים מה שקורה פה. שני רופאים יש לנו כאן: רופא אחד עלה, ד"ר מנסור; רופא שני – ד"ר אחמד טיבי שלח את השליח שלו. שני רופאים שמדינת ישראל פתחה להם את השערים, אפשרה להם ללמוד כאזרחים, נתנה להם את האפשרויות, גם את הרישיונות, והם גם נכנסו לפה, לפרלמנט.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אתה לא מפסיק – – – הגזעני הזה?

עמית הלוי (הליכוד):

הם עולים לכאן ואומרים – מה? במקום לדאוג לזכויות של הילדים שלכם, מה אתם גוזרים על ילדי מזרח ירושלים שהם יגדלו לעתיד של טרור ושל ברבריות במקום שיגדלו לפרודוקטיביות, למדע, לחיי שגשוג ורווחה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

– – – 5,000 ילדים גרים בנגב – – –

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

חבר הכנסת עטאונה.

עמית הלוי (הליכוד):

תתחילו, אחמד טיבי ומנסור עבאס, לדאוג לילדים של המגזר שלכם. תודה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה. אנחנו נעבור להצבעה על הצעת החוק מניעת העסקת עובד הוראה בעל תואר אקדמי מהרשות הפלסטינית (תיקוני חקיקה(, התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת עמית הלוי וקבוצת חברי הכנסת. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 40 נגד – 9 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק מניעת העסקת עובד הוראה בעל תואר אקדמי מהרשות הפלסטינית (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024, לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

40 בעד, תשעה נגד, נוכח אחד. אני קובע כי הצעת חוק מניעת העסקת עובד הוראה בעל תואר אקדמי מהרשות הפלסטינית (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת עמית הלוי וקבוצת חברי הכנסת אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט לצורך הכנתה לקריאה ראשונה. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק מניעת העסקת עובד הוראה בעל תואר אקדמי מהרשות הפלסטינית – – –

קריאה:

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

עברתי לשנייה כבר. אנחנו עוברים להצעת חוק מניעת העסקת עובד הוראה בעל תואר אקדמי מהרשות הפלסטינית (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2024, של חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון וקבוצת חברי הכנסת. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 40 נגד – 9 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק מניעת העסקת עובד הוראה בעל תואר אקדמי מהרשות הפלסטינית (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2024, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה.

גלעד קריב (העבודה):

לוועדת הבריאות.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מעמד האישה.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

עובדים זרים.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

בעד – 40, שבעה מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק מניעת העסקת עובד הוראה בעל תואר אקדמי מהרשות הפלסטינית (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2024, של חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון וקבוצת חברי כנסת אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדת הכנסת כדי לקבוע ועדה מתאימה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

הנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק תגמול למשרתים בשירות צבאי או אזרחי באקדמיה, התשפ"ה–2024, של חבר הכנסת אריאל קלנר, יצחק קרויזר ושרון ניר. אני מזמין את חבר הכנסת קלנר להציג את החוק. בבקשה, אדוני. התחלקתם בזמן דיבור? אוקיי, אז לך יש שבע.

אריאל קלנר (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, חבריי השרים, שר החינוך, חבריי חברי הכנסת, היום אני מביא בפניכם הצעת חוק שמבקשת לתקן עוול, לקדם שוויון אמיתי ולהעמיד את הערכים על מקומם הנכון. ראשית, ערב חג החנוכה חשוב להזכיר כאן שחנוכה הוא לא רק חג של סופגניות ולביבות. חנוכה הוא בראש ובראשונה חג של עם קטן שיצא למלחמה מול אימפריה גדולה על חירותו הדתית והלאומית ויכול לה. 25 שנים של מלחמות, של תהפוכות, שלל שכול עצום, של הקרבה ומסירות. באותה תקופה מי שהתייוונו וחברו לשונאינו, היו גם רבים שנשברו וקרסו תחת הלחצים האדירים, לא האמינו בנצח ישראל. אבל היו שהתאזרו ברוח של גבורה ויצאו למלחמה. רוח המכבים ניצחה, רוח החירות של עם ישראל ניצחה. מלכות ישראל קמה, שירת הלוויים חזרה להר הבית, המנורה חזרה להאיר את בית המקדש שטוהר. גם היום אנחנו בעיצומם של אירועים מטלטלים, אירועים שאנחנו עדיין במהלכם. חשים את הכאב של הנופלים, של המשפחות השכולות, הפצועים במחלקות השיקום; מייחלים, מתפללים ומחזקים את כל הפועלים להשבת אחינו ואחיותינו בשבי בכל הדרכים. רוח הגבורה של המכבים, אשר לא נשברו אל מול כל הקשיים, ניצחה אז, והיא תנצח גם היום את כל אויבינו. רוח המכבים לא ניתנת לשבירה. מה שהתחיל כשכול נורא אז, הפך לחג לדורות. אנחנו כבר רואים את השינויים במרחב, אולם המשימה עוד לא הושלמה. אנחנו בטוחים, אבל: רוח המכבים תנצח גם הפעם. ולהצעת החוק. בהצעה הזאת אנחנו לא רק מצדיעים לדור המכבים החדש, אנחנו גם מחוקקים למענם. הגיעה העת שמדינת ישראל תיתן העדפה מתקנת לאלה שבזכותם המדינה קיימת, הן בקבלה ללימודים, הן בקבלה לסגל האקדמי, הן בטריבונלים מוסדרים, שייתנו מענה לזכויותיהם אם הן נפגעות. אני מודה לכל מי שמסייע בדחיפה, ובראש וראשונה לתנועת המילואימניקים דור הניצחון. אני מודה לחברתי חברת הכנסת קטי שטרית, שמקדמת הצעה דומה ופועלת ללא לאות למען חיילי המילואים. אני מודה גם לחברי הכנסת שהצטרפו, לשרון ניר, ליצחק קרויזר ולסגנית שר החוץ שרן השכל, שהייתה אז חברת כנסת. מדינת ישראל חייבת להכיר, להוקיר ולתגמל את אלה שתרמו למען ביטחונה וחוסנה החברתי; אלה שלובשים מדים, שעומדים על משמר המדינה. הצעת החוק הזאת היא לא רק צעד לכיוון שוויון, היא גם אמירה ערכית ברורה – מי שתורם צריך לקבל. בדיוק כפי שאנחנו יודעים להפעיל מנגנוני העדפה מתקנת בתחומים אחרים, כך גם כאן. הגיע הזמן להעדיף את משרתי המדינה בתחומי ההשכלה הגבוהה. במסגרת הצעת החוק אנחנו מבקשים לתקן שני עיוותים מרכזיים. ראשית, השוואת תנאי העדפה מתקנת בקבלה למוסדות להשכלה גבוה ובאיוש משרות של סגל אקדמי. לא ייתכן שמי שמקריב את זמנו ועתידו לטובת הגנת המדינה לא יזכה להכרה ולהעדפה במוסדות שבהם הוא שואף ללמוד ולעבוד. שנית, חיזוק נציבות תלונות הסטודנטים, כדי שזו תהיה כתובת אמיתית וממשית לכל סטודנט שזכויותיו נרמסות, ובמיוחד משרתי המילואים, אשר מוצאים עצמם לעיתים קרובות, לעיתים קרובות מדי, מול שערים נעולים. הצעת החוק הזאת לא באה לייצר הפרדה אלא לאזן. היא מכירה בכך ששוויון הוא לא רק חלוקה זהה לכולם, אלא גם הבנה שצריך לתגמל את מי שנותן יותר. זה חוק שמעודד גיוס לצבא ולשירות מילואים מתוך הכרה ברורה שהמאמץ הזה זוכה להוקרה אמיתית. חבריי, היום אנחנו נדרשים להחליט – להחליט להיות חברה שמתגמלת את אלו שנושאים בנטל; להחליט שמוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל לא יישארו מנותקים מהמציאות הלאומית אלא יהפכו לשותפים אמיתיים בקידום ערכים של תרומה, נתינה וצדק. פעולה זו אינה יחידה אלא מצטרפת לשורת פעולות של הממשלה בכלל, וגם שלי הקטן בפרט, למען מגיני העם והארץ. אני פועל כאן יחד עם חברים מהקואליציה וגם מהאופוזיציה למען חיילי המילואים גם במקומות אחרים, בעיקר בתחום ההנחות בקרקע באזורי העדיפות הלאומית באזורי הנגב והגליל. אני קורא לכם, חבריי חברי הכנסת, לתמוך בהצעת החוק הזאת. בואו נעמיד את הערכים במרכז, נתגמל את אלו שמקריבים למען כולנו ונבטיח עתיד טוב יותר לחברה הישראלית כולה ולדור הניצחון והתקומה בפרט. תודה רבה, חג חנוכה שמח.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה. חברת הכנסת ניר. עד שתגיעי, אני רוצה למסור את השתתפות כולנו בצערו של חבר הכנסת ביסמוט. אימא שלו נפטרה כרגע – תנחומינו הכנים.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כקצינה בכירה ששירתה שלושה עשורים בצה"ל וכאימא לקצין קרבי, שממש במלחמה האחרונה עבר משירות בסדיר לשירות מילואים, אני זכיתי לעמוד מקרוב על תרומתם וגבורתם של לוחמינו האריות במהלך המלחמה. צריך להגיד דבר אחד: המילואימניקים מהווים רק 4% מהאוכלוסייה בחברה הישראלית, אבל הם 70% מהסד"כ הלוחם. אף ששירות המילואים זאת חובה שמעוגנת בחוק, ניכר שבפועל השירות הוא התנדבותי. צריך להגיד ביושר, לא כולם מתייצבים למילואים. משרתי המילואים הם עמוד התווך של החברה הישראלית. הם פטריוטים שבוחרים להתנדב פעם אחר פעם מתוך מחויבות עמוקה למדינה. בשנה האחרונה אנשי המילואים הסטודנטים נדרשו לתמרן תמרון כמעט בלתי אפשרי בין הלימודים באוניברסיטה לבין שדה הקרב. אני רוצה קודם כול להודות לאלו מהמוסדות האקדמיים שהבינו את צו השעה ועוד לפני החקיקה התחשבו בהם. אבל צריך להגיד דבר אחד, המהלכים האלה לא יכולים להיות וולונטריים. הם צריכים להיות מעוגנים בחוק. אנחנו חושבים שאת אנשי המילואים הסטודנטים צריך לתעדף. לכן, ראוי שהמנהיגות שמתפרצת בשדה הקרב תתועדף, אדוני, בכל תחומי החיים, גם באקדמיה. בשעה שחיילנו הגיבורים מבקשים לרכוש השכלה שתסלול את דרכם ותקבע את עתידם, אנחנו חייבים לאמץ עיקרון פשוט וקל, שמי שתורם יותר – יקבל יותר. ואני רוצה כאן להודות לשותפיי – זה בכלל לא קואליציה–אופוזיציה, זה קודם כול פטריוטיות – להודות לשותפיי: לחבר הכנסת קלנר, לחבר הכנסת קרויזר, לכל תנועות המילואים מקצה לקצה, תנועת מילואימניקים, תנועת דור ניצחון, תנועת כתף אל כתף – כל אלה שמגיעים בסוף לוועדות ומספרים לנו על הקושי הכמעט בלתי אפשרי להיות איש מילואים ולצד זה להיות סטודנט באקדמיה. אז באמת תודה לכולם, ואני ממליצה כמובן לכולם להצביע בעד החוק. נעשה ונצליח ונחוקק גם את החוק הזה בהמשך כחוק מלא, אחרי שנעבור את הוועדה. תודה רבה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה. מי מוסר את עמדת הממשלה? השר דיכטר? שר החינוך. בבקשה, אדוני.

שר החינוך יואב קיש:

כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני חושב שכל הח"כים שנמצאים פה תומכים בהצעה הזו. אני צודק? אז אני אשיב בקצרה ונעבור להצבעה. כמובן שאנחנו תומכים בהצעה. אני רוצה לברך את חבר הכנסת אריאל קלנר, גם את חברת הכנסת שרון ניר, ואת כל החברים שמובילים את זה מהבית הזה, את ההחלטה הזאת. אני רוצה לומר לגבי – – –

משה סעדה (הליכוד):

השר, אבל למה הורדתם את הסנקציות – – –

שר החינוך יואב קיש:

אני אגיד.

משה סעדה (הליכוד):

יש יישוב גדול, ערבי, שלא משרת – – –

שר החינוך יואב קיש:

חבר הכנסת סעדה, תחכה, אתה תשמע – – –

משה סעדה (הליכוד):

לא, כי זה כאב לי שהורידו את – – –

שר החינוך יואב קיש:

שואלים אחרי – – –

משה סעדה (הליכוד):

אני נותן לך זמן לענות.

שר החינוך יואב קיש:

כולם פה לוחצים על זמן. היום המליאה קצרה, ואומרים שאם אני אקח הרבה זמן, חוק אחר שלנו שרצינו להעביר לא יעלה.

משה סעדה (הליכוד):

החוק הזה חשוב למילואימניקים, יש לנו את כל הזמן.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

חבר הכנסת סעדה, תודה.

שר החינוך יואב קיש:

בוא נעשה ככה: קודם כול אני רוצה לומר שכבר בכנסת הזאת, בערך לדעתי לפני כחצי שנה, בוועדת חינוך, עם חבר הכנסת יוסי טייב – יוסי – העברנו תיקון דרמטי שכבר השפיע על שנת הלימודים תשפ"ה בקבלת לוחמים ומילואימניקים לאוניברסיטאות. אפשרנו למוסדות להקל ולקבל – אני רוצה לומר לכם, זה הביא לשינוי דרמטי. יש לי את המספרים. תדעו לכם, ברפואה – רק שתבין מספר – אנחנו עומדים על בערך 1,200 מועמדים שהתחילו בשנת הלימודים תשפ"ה רפואה במדינת ישראל. מתוכם 95, בכל המוסדות, םה כאלה שהתקבלו מתחת לרף, על כל מיני מה שנקרא קריטריונים מקילים. בעבר הקריטריונים המקילים היו אך ורק שוויוניים, ונכנסו אליהם בעיקר מסגרות של בני מיעוטים וחרדים. אחרי שהוספנו את התיקון הזה, אני יכול לומר לך שמתוך ה-95 או 94 שהתקבלו, 77 התקבלו על הקריטריון של לוחמים ואנשי מילואים.

משה סעדה (הליכוד):

מצוין.

שר החינוך יואב קיש:

מדהים. אני גאה מאוד בתיקון הזה שעשינו, וזה היה מהלך דרמטי, ואני חושב שהוא ראוי לציון, ואני משבח אותו.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אדוני השר, יש משהו שעשינו עם לוחמים שלמדו בחו"ל, עד 100 נכנסו לישראל.

שר החינוך יואב קיש:

גם את זה עשינו. עכשיו, רק מילה אחת לגבי חבר הכנסת סעדה, ואני יורד.

משה סעדה (הליכוד):

השאלה שלי – – –

שר החינוך יואב קיש:

עזוב, שמעת את עליזה, אי-אפשר.

משה סעדה (הליכוד):

המילואימניקים, עליזה.

שר החינוך יואב קיש:

סעדה, אני אענה לך אחר כך. אני רוצה לסכם ולומר: מבחינתי, חבר הכנסת קלנר, חבר הכנסת סעדה וחברת הכנסת ניר, תשתמשו בפלטפורמה הזאת כדי לתת כמה שיותר הטבות והקלות למילואימניקים ולוחמים בהשכלה הגבוהה. אני בעד על מלא. לגבי השאלה שלך מדוע עוצרים. לעצור תקציב השתתפות בחינוך של השכלה גבוהה למקומות אחרים – אמרתי לחבר הכנסת קלנר – יש לזה השפעות משקיות מאוד גבוהות. יש פה אחריות לאומית. את הדבר הזה צריך לבחון במסגרת החלטה ממשלתית ולא פרטית. תודה רבה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה. חבר הכנסת עטאונה ביקש להתנגד. בבקשה.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

מה יש לו להתנגד? אמרנו שכל מי שעושה שירות.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש, אתם כבר צועקים: על מה ההתנגדות. אתמול מעל דוכן זה דיברתי על מסע ההסתה שמתלווה להצעת החוק של חבר הכנסת קלנר. הסברתי לכם ש"דור ניצחון", שהוא מודה להם, יצאו במסע הסתה נגד הסטודנטים הערבים. כביכול, בגלל שקוראים לו אחמד, הוא תומך טרור, לא עשה צבא והתקבל לרפואה. תתביישו לכם. תתביישו לכם. הרי כל הצוותים הרפואיים, כל הצוותים במערכת הבריאות – – –

שרון ניר (ישראל ביתנו):

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

בכל הצוותים הרפואיים יותר מ-30% הם ערבים. בלי הרופאים הערבים, בלי הצוותים הרפואיים הערבים, אין לכם מערכת בריאות.

משה סעדה (הליכוד):

אנחנו משנים את זה. לא שירת – לא קיבל.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

למה אתם מסיתים על אנשים שבתקופת הקורונה ראינו את המאמץ שלהם? אתה פנית למציע, ואומר לשר החינוך – למה מי שלא משרת בצה"ל, אסור לו להיות רופא?

משה סעדה (הליכוד):

לא. בחוץ לארץ.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

לא, לא. הוא יהיה בארץ.

משה סעדה (הליכוד):

לא בארץ. לא שירת – לא קיבלת.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

הוא יהיה בארץ. הם יותר מ-20%. זה בדיוק הפרצוף שלכם, שאתם מסיתים.

משה סעדה (הליכוד):

לא נכון, זה השוויון.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

זה גזענות. זה גזענות. זה גזענות.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

חבר הכנסת סעדה, אפשר גם לשבת.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

הזכות להשכלה היא זכות יסוד לכל אזרח, לכל אחד, זה טובת המדינה שכולם ילכו להשכלה. אבל אתם, מרוב שנאה, אתם עיוורים, אתם לא רואים כלום. אתם חבורת עלובים, גזענים, שאתם לא רואים כלום.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

– – – למה – – –

משה סעדה (הליכוד):

ממש לא. אנחנו שוויוניים.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

אין לכם עתיד עם הגזענות הזאת. בגזענות הזאת, לא תדעו – – –

משה סעדה (הליכוד):

לא יעזור לכם. נגמר, נגמר. נגמרו החגיגות.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

הזכות להשכלה היא זכות יסוד. הזכות להשכלה היא זכות יסוד.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אתם לוקחים להם את הזכות.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

אתם מנסים בכל דרך להסית נגד האוכלוסייה הערבית.

צגה מלקו (הליכוד):

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

אתם, בצורה הזאת, במקום לבוא, לעודד השכלה, גם בפריפריה, גם בגליל, גם בנגב, אתם באים לפגוע.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

מה זה משנה לך?

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

הרי בסוף זה משרת את המדינה, את הכלכלה של המדינה, את מערכת הבריאות של המדינה. את זה אתם לא רוצים? מה? אתם חבורת גזענים, אתם חבורת עלובים.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

החיילים שומרים עליך.

צגה מלקו (הליכוד):

לא נכון, זה לא גזענות.

משה סעדה (הליכוד):

לא נכון.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

חבר הכנסת עטאונה, לא צריך את שמות התואר האלה.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

מרוב שנאה, אתם לא חושבים. מרוב שנאה, אתם לא רואים. מרוב שנאה, רק מטפטפים רעל.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה רבה. אנחנו נעבור להצבעה, הצבעה על הצעת חוק תגמול למשרתים בשירות צבאי או אזרחי באקדמיה, התשפ"ה–2024. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 37 נגד – 8 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק תגמול למשרתים בשירות צבאי או אזרחי באקדמיה, התשפ"ה–2024, לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

37 בעד, שמונה מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק תגמול למשרתים בשירות צבאי או אזרחי באקדמיה, התשפ"ה–2024, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט לצורך הכנתה לקריאה הראשונה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – איסור התניית תשלום בכרטיס אשראי בסכום רכישה מזערי), התשפ"ג–2024, של חבר הכנסת אליהו ברוכי וקבוצת חברי הכנסת. בבקשה, חבר הכנסת ברוכי.

אליהו ברוכי (יהדות התורה):

כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אין מי מאיתנו שלא נתקל בסיטואציה הבאה: אתה נכנס לחנות לרכוש דבר מאכל, נשנוש, שמחירו שקלים בודדים, אתה ממתין בקופה, וכשאתה שולף את האשראי כדי לשלם על העסקה, המוכר מסתכל על המוצר ואומר לך: אין לי אשראי במחיר הזה, יש מינימום קנייה בתשלום באשראי. השאלה היא פשוטה: למה? רוב האזרחים משוכנעים שהסירוב של המוכר לקבל באשראי נובע מהפסד כלכלי, וזו כמובן טעות. הוא עושה זאת אך ורק מסיבה אחת – כדי לגרום לקונה לקנות יותר. זה לא ממניע כלכלי, זה מגיע ממניע שיווקי. הצעת החוק שעליה נצביע היום באה לשים סוף לסיפור הזה. התפתחות התשלומים האלקטרוניים בשנים האחרונות הגדילה מאוד, משמעותית, את היקף הקנייה באשראי, וצמצמה את השימוש במזומן. האם זה נוח יותר? הנתונים מראים שכן; הציבור מצביע באשראי. אבל כשהמוכר מבקש להתנות קנייה בשימוש בסכום כסף מינימלי, האשראי הופך מנכס לנטל. כבוד היושב-ראש, ההצעה שלי ושל חברים נוספים שהצטרפו היא להכניס את התיקון הזה בחוק להגנת הצרכן. הינה לשון ההצעה: איסור התניית תשלום באמצעות כרטיס אשראי בסכום רכישה מזערי – עוסק המקבל תשלום בכרטיס אשראי לא יתנה את ביצוע התשלום באמצעות כרטיס אשראי בסכום רכישה מזערי. אף אחד לא יפסיד מהתיקון הזה. הוא מתבקש מאוד בהרגלי הקנייה בעידן הנוכחי. אני קורא לכל החברים לתמוך. תודה רבה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה. דרך אגב, אתה יודע, ההיגיון הכלכלי הוא בדיוק ההפך, כי העמלה של כרטיסי האשראי נגזרת מסכום הקנייה. לכן אם אני קונה בשלושה שקלים, אז אני משלם איזה פרומיל קטן; אם אני קונה ב-30,000 שקל, אני משלם יותר.

אליהו ברוכי (יהדות התורה):

יותר עמלה?

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

יותר עמלה, בהחלט.

אליהו ברוכי (יהדות התורה):

לא, פחות. העמלה יורדת ככל שהיקף הקנייה של העסק גדל.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

כן, היקף הקנייה של העסק בגדול, אבל כשאתה מסתכל פר עסקה, מה שאתה משלם על קנייה גדולה הוא יותר ממה שאתה משלם על קנייה קטנה.

אליהו ברוכי (יהדות התורה):

אבל לא באחוזים.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

כן.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, יש לך הצעת חוק צמודה, נכון? בבקשה, אדוני.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אין ספק שאנחנו כאן בכנסת מנסים כמה שיותר להקל על האזרחים ולבוא לקראתם. בחוק הזה גם של ידידי ברוכי אנחנו מקדמים את ההצעה הזאת על מנת להפסיק להתנות את הקנייה של האזרחים בסכום מזערי ולאפשר הקלות ולאפשר תשלומים בלי הגבלה. מכובדי היושב-ראש, אני רוצה להתייחס לנושא אחר: לפני כמה דקות פורסם בכלי התקשורת על תנאים חדשים שמציבה ממשלת ישראל על מנת להגיע לעסקה. זה מה שמאפיין את ראש הממשלה מאז 7 באוקטובר – כל פעם שמנסים להגיע לעסקה ולהחזיר את החטופים, אנחנו שומעים על דברים חדשים ותנאים חדשים על מנת לחבל בעסקה, ולא לעצור את המלחמה. לכן, אדוני היושב-ראש, טוב יעשו חברי הכנסת מהקואליציה – שמקדמים חקיקה בסיטונאות כאן בכנסת נגד הסטודנטים הערבים, נגד החברה הערבית, מקדמים משאל עם בוועדת החוקה – שעכשיו ייגשו לראש הממשלה וילחצו עליו להגיע לעסקה במקום לחבל בעסקה המסתמנת. הדרישה של האזרחים, של החברה כולה, היא להפסיק את המלחמה ולהגיע לעסקה. עכשיו, אני באמת לא מבין מה ראש הממשלה רוצה, לאן הוא רוצה להגיע. מה המטרה שלו? מי מנחה אותו? מי מכוון אותו? אז הגיע הזמן שיפסיק לשמוע לבן גביר ולסמוטריץ', שיפסיק לקבל את הלחצים שלהם – ויקבל החלטה למען כלל אזרחי המדינה. תודה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה. ביקש להתנגד חבר הכנסת טיבי. בבקשה, אדוני.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש, תודה רבה. אני מתנגד לצורת הצגת המהות של החוק מעל הדוכן. המהות חיובית – איפה ברוכי?

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

אתה צריך להגיד בלי "מעל הדוכן". זה היה מספיק. אבל בסדר.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

כן. ברוכי, אני מתנגד לצורת הצגת המהות הטובה של החוק, הצורה שבה הצגת את החוק. לכן נאלצתי לעלות להתנגד. ואליד הציג את זה יותר טוב. עכשיו, אני גם אדבר על הנושא שקשור – – –

קריאה:

זו גזענות.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

אה, כשערבי מציג את זה יותר טוב זו גזענות.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

איך זה יכול להיות? זה – – –

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

ישראל 2024, כן.

טלי גוטליב (הליכוד):

אל תצחקו איתו. הוא צוחק עלינו. אל תצחקו איתו.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

כן, כן. לגבי החוק של עמית הלוי ובוארון, גם מעניין לעניין באותו עניין, יש כאן ניסיון לפגוע בזכות הסטודנט הערבי והתלמיד הערבי לרכוש השכלה בכל מקום שבו הוא רוצה. במקרה הזה זה נושא החינוך, ההוראה.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אתה נגד ההצגה הגזענית שלהם.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

בנושא שלהם, כן. חברת כנסת עליזה, אולי תשבי פה? אולי תשבי פה? כי מאפשרים לך, כל סגני היושב-ראש – תראה, תראה, חנוך, תראה, תראה.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

תצביעי אולי מהעמדה שלך.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

יש לך עמדה, תצביעי ממנה. לא להסתובב כל הזמן. רוצים לחנוק יותר את הסטודנט הערבי, את ההשכלה, את הזכות לקבל השכלה. והטענה של הסתה היא טענה שקרית. היא מתאימה למי שהולך לקנות – אפילו על פלסטיני שהולך לקנות בסופרמרקט בחברון יגידו שהוא חשוף להסתה. זו טענה שטותית, מטומטמת, הזויה. לכן, תראו, למשל, מה מלמדים בישיבה בעלי – ישיבה שמלמדים בה משהו – לא רק מיהו פשיסטי, אלא דברים שיכולים להתאים לשנות השלושים.

טלי גוטליב (הליכוד):

של נעליך מול הישיבה הזו – – – של נעליך מול הישיבה – – – אל תוציא את המילים "ישיבת עלי" מהפה שלך – – –

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

ואף אחד לא הגיש הצעת חוק נגדם. מותר לסטודנטים שלנו ללמוד גם הוראה בכל מקום. זו זכות יסוד.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

הסתיים הזמן.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

אדוני היושב-ראש, יש טרור אקוסטי מכאן.

אריאל קלנר (הליכוד):

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

כן, אבל הזמן הסתיים. הזמן הסתיים, חבר הכנסת טיבי.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

אוקיי. קח את האפקט של טרור אקוסטי. אני לא שומע בצד שמאל כשאני עולה לפה – –

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

חברת הכנסת טיבי, הזמן הסתיים.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

– – אני לא שומע פה – –

טלי גוטליב (הליכוד):

רד כבר, רד. רד כבר, רד.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

– – זה טרור אקוסטי. אני אסיים במשפט אחד: יש מי שמפריעה להם ההצטיינות של הסטודנטים הערבים, ההצטיינות של העם הפלסטיני.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה רבה.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

ההשכלה כנשק נגד גזענות והדרה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה רבה. חבר הכנסת טיבי, לא רק בשמי – הדברים שאתה טוען נגד הישיבה בעלי, מוסד מפואר, ששכל לא מעט מבוגריו במלחמה האחרונה – הם לא ראויים, בלשון המעטה, ואני אסתפק בלא ראויים, כי אני יושב כאן. לא ראוי שייאמרו. עמדת הממשלה – בבקשה, אדוני.

קריאה:

היה צריך – – –

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

נכון, נכון. טעיתי.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, הצעת החוק שלפניכם מבקשת למנוע מהעסקים שמעניקים ללקוחותיהם אפשרות תשלום באמצעות כרטיסי אשראי, להתנות את הרכישה באמצעות תשלום כרטיסי אשראי בסכום רכישה גבוה יותר מאשר הלקוח בעצם נדרש. הצעת החוק נועדה למנוע מהצרכן השבוי לרכוש מוצרים נוספים שהוא לא מעוניין בהם ואין לו בהכרח צורך בהם, רק במטרה להגיע לאותו סיכום מינימלי גם כשאינם מעוניינים בכך, וזאת בשביל להשלים את הליך המכירה. עוד מוצע להסמיך את הממונה על הגנת הצרכן להטיל עיצום כספי על עוסק שסירב לקבל תשלום באופן האמור. אני חייב לציין שהמוטיבציה של המבקשים לחוקק את החקיקה היא נכונה כשלעצמה. עם זאת, בהצעת החוק ישנם כמה אתגרים שנידרש להתייחס אליהם בטרם נאשר אותם. אני רוצה לדבר על העמלה, על גובה העמלה. אנחנו רוצים לוודא שהציבור, שהצרכנים אכן יוכלו לעשות רכישה בסכום מאוד מאוד קטן ונמוך, אבל שהעסק הקטן לא ייפגע כתוצאה מהחקיקה הזאת. ליבנו עם הצרכן וליבנו עם העסקים הקטנים, שגם הם לעיתים עם רווחיות מאוד מאוד נמוכה. צריך לדאוג לכך שהעמלה תהיה מינימלית, אפסית, כך שלא תהיה פקטור בהחלטה של העסק אם להגדיר מחיר מינימלי כזה או אחר. אני חושב שאנחנו צריכים כולנו ביחד לעזור לעסקים, בעיקר הקטנים, להתמודד עם החלטה שכזאת, ומדובר לא רק על עמלה, גם על הליכים ביורוקרטיים אחרים. אין לי ספק שכולנו ביחד נוכל להתמודד עם הסוגיה. לכן, לנוכח האמור ועל מנת לאפשר לבחון לעומק את ההצעה ועדת שרים לענייני חקיקה, אישרה בהמלצתנו את הצעת החוק בכפוף לכמה תנאים: אחד, אנחנו נרצה שהמשך הליכי החקיקה יקודמו בהסכמת משרדי הכלכלה והאוצר. כפי שאמרתי – אנחנו בעד. צריך לראות שביחד הכנסת תפעל למניעת פגיעה בעסקים הקטנים, ויישקל מדרג נמוך יותר לעיצום הכספי, בהתאם להיקף הפעילות העסקית של העסק. על כן, אני מבקש מחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה רבה. נעבור להצבעה. מישהו – – –

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

כבר התנגדו. אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – איסור התניית תשלום בכרטיס אשראי בסכום רכישה מזערי), התשפ"ה–2024, של חבר הכנסת אליהו ברוכי וקבוצת חברי הכנסת. הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 36 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – איסור התניית תשלום בכרטיס אשראי בסכום רכישה מזערי), התשפ"ה–2024, לוועדת הכלכלה נתקבלה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

36 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – איסור התניית תשלום בכרטיס אשראי בסכום רכישה מזערי), התשפ"ה–2024, של חבר הכנסת אליהו ברוכי וקבוצת חברי כנסת אושרה בקריאה הטרומית, ותעבור לדיון בוועדת הכלכלה לצורך הכנתה לקריאה ראשונה.

משה גפני (יהדות התורה):

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

אז אנחנו מוסיפים לפרוטוקול את הצבעתו בעד של חבר הכנסת גפני. אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – איסור התניית תשלום בכרטיס אשראי בסכום רכישה מזערי), התשפ"ה–2024, של חבר הכנסת ואליד אלהואשלה. הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 34 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – איסור התניית תשלום בכרטיס אשראי בסכום רכישה מזערי), התשפ"ה–2024, לוועדת הכלכלה נתקבלה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

34 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – איסור התניית תשלום בכרטיס אשראי בסכום רכישה מזערי), התשפ"ה–2024, של חבר הכנסת ואליד אלהואשלה אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדת הכלכלה לצורך הכנתה לקריאה ראשונה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

הנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק ניוד מידע רפואי (תיקון – הוספת גופים ציבוריים), התשפ"ה–2024, של חברי הכנסת יונתן מישרקי וארז מלול. אני מזמין את חבר הכנסת מישרקי להציג את הצעת החוק. איזה יום גדול.

יונתן מישרקי (ש"ס):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדי השר, בשנים האחרונות אנו עדים למהפכה של ממש בעולם הבריאות. המהפכה הזו מבוססת על מידע, המידע שהופך להיות מרכיב מרכזי בשיפור הטיפול הרפואי שאנחנו מקבלים. אנחנו חיים בעידן שבו המידע זורם במהירות, עובר בין מערכות ומקצר תהליכים. אבל דווקא בתחום הבריאות, תחום כל כך קריטי לכל אחד ואחת מאיתנו, אנו נתקלים לא פעם בקשיים שמעכבים את השימוש במידע הזה לטובת המטופלים. בקיץ האחרון ועדת הבריאות עשתה צעד חשוב בתמיכת השר, והעבירה את הצעת החוק לניוד מידע רפואי, יחד עם ידידי חבר הכנסת רון כץ. הצעת החוק הזו נועדה להבטיח שכל מטופל יוכל להעביר את המידע הרפואי שלו בין קופות החולים, בתי חולים ושירותי הבריאות של משרד הבריאות. המידע הרפואי הזה הוא הכלי החזק ביותר העומד לרשות הצוותים הרפואיים בטיפול באנשים. כאשר המידע מרוכז במקום אחד ונגיש למי שזקוק לו, הטיפול הופך ליעיל, מדויק ואישי יותר ומותאם לצרכיו האישיים של המטופל. הצעת החוק שלפנינו מבקשת להוסיף גופים ציבוריים חשובים כמו צה"ל, ביטוח לאומי וגופים נוספים, שנדון עליהם במסגרת ישיבת הוועדה. מידע רפואי שנמצא באותם גופים אינו נגיש לשירותי הבריאות ולהפך, לדוגמה: חייל המשתחרר מצה"ל ועובר לקופת החולים שלו – הרופא בקופה לא יודע על הטיפולים שקיבל החייל בצה"ל, על האבחנות, על התרופות. במצבים אלו הרופא יכול להחמיץ מידע קריטי שיכול להציל חיים. כך גם במיצוי זכויות – המוסד לביטוח לאומי ומשרד הביטחון תלויים פעמים רבות במידע רפואי כדי להעניק זכויות לאזרח. אדם שסובל מפציעה או מחלה יכול למצוא את עצמו נלחם חודשים ארוכים רק כדי להעביר את המידע הדרוש, ובינתיים הוא נשאר בלי קצבה, בלי טיפול מתאים ובלי מענה. הצעת החוק מבקשת לתקן את המצב הזה. אנו רוצים להוסיף את אותם גופים ציבוריים לחוק, כך שהמידע יוכל לעבור גם אליהם וגם מהם, כמובן, תמיד תמיד בהסכמת המטופל. אני אקצר ואודה לידידי חבר הכנסת ארז מלול, שהצטרף אליי להגשת הצעת החוק החשובה הזו; לשר אוריאל בוסו על התמיכה ועידוד קיום הצעת החוק הזו; ליוזם המקורי בתחילת התהליך, חבר הכנסת רון כץ. המחויבות הזו היא מחויבות עמוקה לשיפור מערכת הבריאות, לרווחת המטופלים בישראל. כמובן, אני קורא מכאן לחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק הזו. תודה רבה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה. אדוני שר הבריאות, אנא, מסור לנו את עמדת הממשלה.

שר הבריאות אוריאל בוסו:

אדוני היושב-ראש, חבריי השרים, חברי הכנסת, הצעת חוק ניוד מידע רפואי (תיקון – הוספת גופים ציבוריים), התשפ"ה–2024, של חברי הכנסת יונתן מישרקי, חבר הכנסת מלול וקבוצת חברי כנסת, מבקשת להרחיב את מימוש הזכות לניוד מידע רפואי גם לגופים ציבוריים למטרות טיפול רפואי למימוש זכויותיהם שמותנות במצב רפואי. כזכור, בחודש יולי האחרון אושר בכנסת חוק ניוד מידע רפואי שהסדיר את מימוש הזכות לניוד מידע רפואי בליבת מערכת הבריאות – קופות חולים, בתי חולים ומשרד הבריאות. החוק הקודם, שהוגש על ידי חבר הכנסת יונתן מישרקי בשיתוף פעולה מלא עם משרד הבריאות, וכפי שהוזכר כאן, עם ידידי חבר הכנסת רון כץ, שהתחיל בגלגולו הראשון – זו דוגמה טובה קודם כול לעבודה משותפת של משרד הבריאות וועדת הבריאות וחברי כנסת שעושים למען אזרחי ישראל ודברים כל כך טריוויאליים – חיוניים – שעושים למען האזרח. לפי החוק, המידע יועבר באופן סטנדרטי בהתאם להסכמת המטופל, בהתאם לצרכים של רצף טיפולי, בין גופי הבריאות השונים, לשם שיפור הטיפול הרפואי במטופל ולשם הצגת כלל המידע הרפואי של המטופל במקום מרוכז אחד, שהוא האזור האישי של המטופל באתר קופת החולים שבה הוא מבוטח, וזאת לרבות בעת מעבר המבוטח בין קופות החולים. המידע יועבר רק לגופי הבריאות שיעמדו בסטנדרטים ובתנאים הנדרשים לעניין אבטחת מידע, הגנת הפרטיות של המטופלים והגנה מפני מתקפת סייבר. כעת, בהצעת החוק הזו מבקשת ההצעה להרחיב את רשימת הגופים שניתן לנייד אליהם ומהם מידע רפואי לפי החוק גם לגופים ציבוריים שנותנים טיפול רפואי לציבור מסוים, כמו צה"ל, משרד הביטחון וכן גופים ציבוריים שזקוקים למידע כדי לקבל החלטה בעניין מתן זכויות המותנות במצב הרפואי של המבקש, כמו המוסד לביטוח לאומי. הצעד הנוסף הזה משמעותי מאוד בייחוד בתקופה שבה אנו נמצאים. הרצף הטיפולי בין צה"ל למערכת הבריאות הינו בעיה קשה, שמלווה אותנו שנים, והצעת החוק הנוכחית תביא לפתרון. בשורה נוספת היא פוטנציאל להפחתה דרמטית בביורוקרטיה שבה נתקלים חולים, פצועי צה"ל, נפגעי פעולות איבה, בבואם למצות זכויות רפואיות. הצעת החוק שלפנינו משתלבת, כאמור, עם החזון והמדיניות של משרד הבריאות, ותאפשר לקדם את תוכניות העבודה השאפתניות של המשרד בתחום ניוד המידע הרפואי ושיפור השירות לאזרח. אדגיש כי ישנן כמה סוגיות שידרשו ליבון מהממשלה בשלב הדיון בוועדה, למשל, לייצר רצף טיפולי גם בין משרד הרווחה ומשרד הבריאות וכן עוד כמה סוגיות מקצועיות. על כן ועדת שרים לענייני חקיקה החליטה לתמוך בהצעה בכפוף להתניות שונות, כפי שהוסכמו, לרבות הסכמת משרד הבריאות ומשרדים נוספים לנוסח לאורך כל החקיקה. על כן, אבקש מחבריי חברי הכנסת להצביע בעד הצעת החוק החשובה הזו. ברשותכם, אני גם רוצה להודות לאנשי המשרד, העמלים רבות על הנגשת המידע הרפואי. וכבר הזכרתי את ועדת הבריאות וצוות ועדת הבריאות, שעושים עבודת קודש בכל התקופה בחוקים, בפרט גם בתקופה הזו של עכשיו, בהעברת תקציב ובחוקי ההסדרים. אבל מי שגם כן תרמה רבות בנושא הזה – תודה מיוחדת לאסתי שלי, מנהלת האגף לבריאות דיגיטלית במשרד הבריאות, אשר עובדת במשרד מזה כשני עשורים והובילה את המהלך החשוב והדרמטי בשנים האחרונות, ויוצאת כעת לדרך חדשה – מאחלים לה הצלחה. תודה לך בשם כולנו. לכם, חברי הכנסת יונתן מישרקי וקבוצת המציעים, תודה רבה לכם על מה שאתם עושים. זכות היא לנו כמשרד הבריאות להיות שותפים לחברי כנסת בהליכי חקיקה כל כך חשובים. תודה רבה. חג חנוכה שמח לכולם.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה רבה, אדוני. ביקש להתנגד חבר הכנסת דוידסון, בבקשה.

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

להתנגד? סימון, איזה להתנגד ואיזה נעליים? מה אתה רוצה להגיד לנו? מה הבשורות לעם?

סימון דוידסון (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני עליתי לפה להתנגד לחוק הזה, אבל תחילה אני רוצה להשתתף בצער בועז ביסמוט. אימא שלו נפטרה ממש בשעות האחרונות, והוא היה איתנו במליאה, ובשם כולנו אני משתתף בצערו. עכשיו אני רוצה להסביר לכם למה אני רוצה להתנגד. קודם כול אני אתחיל עם זה – אני לא ילד כאפות של אף אחד. אף אחד לא יעמוד פה ויסתכל לי בעיניים ויגיד לי שאני נגד חיילי צה"ל ויגיד לי שאני פוגע בחיילי צה"ל ויגיד שאני מתנגד לעזרה למילואימניקים. עמד פה לפני שעתיים צבי סוכות – צבי סוכות עמד פה ותקף אותי ואת חבריי במשך שלוש דקות ללא הפסקה על זה שאנחנו נגד חיילי צה"ל ופוגעים בחיילי צה"ל, ולי נמאס להיות ילד כאפות של אנשים כמו צבי סוכות. נכנסתי לוויקיפדיה לראות מי זה צבי סוכות. אז אני אספר לכם מי זה צבי סוכות, האדם שעולה על עמודים להוריד דגלים: צבי סוכות ב-2005 הצטרף לנוער הגבעות; צבי סוכות היה מעורב אין-ספור פעמים בזריקת אבנים, גם על חיילי צה"ל, החצוף הזה; צבי סוכות לא שירת בצבא הגנה לישראל אפילו דקה אחת; צבי סוכות נעצר אין-ספור פעמים במהלך הפגנות נגד אלוף פיקוד המרכז; צבי סוכות ב-2008 הורחק לשישה חודשים משטחי יהודה ושומרון; צבי סוכות ב-2010 נעצר בחשד לשרפה של מסגד. זה צבי סוכות שעמד פה ודיבר עלינו, חברי האופוזיציה, שאנחנו נגד חיילי צה"ל. אז צבי סוכות, אני לא ילד כאפות שלך, ואני לא אעמוד פה בשקט ואתה תסתכל עליי ותגיד שאני נגד צה"ל, לא אני ולא חבריי. אני מקווה שהוא רואה את זה, ואם לא, אני אעביר לו את זה. אני לא אתן לאף אחד לעמוד פה ולהגיד שאני וחבריי נגד חיילי צה"ל – לא לסגני ניצבים במשטרה, לא לאלופים בצה"ל ולא לכאלו שהיו רמטכ"לים בצבא הגנה לישראל. אז צבי סוכות, שלעולם לא תדבר אלינו ככה. תודה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק ניוד מידע רפואי (תיקון – הוספת גופים ציבוריים), התשפ"ה–2024. הצבעה. הצבעה מס' 8 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 20 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק ניוד מידע רפואי (תיקון – הוספת גופים ציבוריים), התשפ"ה–2024, לוועדת הבריאות נתקבלה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

טוב. אנחנו רושמים בפרוטוקול שחבר הכנסת כהנא הצביע במקומו של חבר הכנסת אלון שוסטר בטעות. חבר הכנסת שוסטר לא הצביע, נכון?

קריאה:

נכון.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

לא הצביע. זאת אומרת, לא הייתה פה הצבעה כפולה, פשוט הייתה הצבעה לא מהמקום, נכון?

סימון דוידסון (יש עתיד):

אבל יש פה בעיה. חנוך, זה לא עלה אצלי. ההצבעה בכלל לא עלתה אצלי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

הוא לא היה יכול להצביע.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

טוב. בסדר. לא משנה. כן, חבר הכנסת בצלאל.

אברהם בצלאל (ש"ס):

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

בסדר. אני קובע שיש לנו 20 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני מוסיף את שמם של חבר הכנסת בצלאל וחבר הכנסת טסלר לפרוטוקול, מכיוון שהייתה בעיה בלוח שלהם. אני מבין שגם היו בעיות בלוח פה אצלכם. צריך לבדוק, בבקשה, את הלוחות. מחשוב, אנא, תדאגו לבדוק את האירוע הזה. הצעת החוק אושרה בקריאה טרומית, ותעבור לדיון בוועדת הבריאות לצורך הכנתה לקריאה ראשונה. הנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הצעת חוק קבלת ילד של משרת מילואים למעון יום והשתתפות המדינה בעלות שכר הלימוד בו, התשפ"ה–2024, של חבר הכנסת אלון שוסטר וקבוצת חברי הכנסת. בבקשה, אדוני.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

רגע, הבטחתי למזכירות הכנסת הודעה. בבקשה, גברתי.

סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי:

תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת מסקנות ועדת החינוך, התרבות והספורט בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת מיכל מרים וולדיגר, משה טור פז ויבגני סובה בנושא: הנגשת מסגרות החינוך לסטודנטים עם נכויות שקופות לאור אתגרי התקופה והמלחמה. תודה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

חבר הכנסת שוסטר, בבקשה.

אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):

אדוני היושב-ראש, חברותיי וחבריי חברי הכנסת, אנחנו עוברים ימים קשים, ימים עצובים, כובד גדול בלב. חטופים, נטבחים, חללים, מפונים מביתם – חלקם לא יחזרו, יבנו בית במקום חדש – עסקים קורסים, משפחות מעורערות. הנושאים בנטל, משרתי המילואים, משפחותיהם, ילדיהם, הם אחוזים קטנים. הם היו שברירי אחוז לפני המלחמה, והם עדיין אחוזים מאוד קטנים – מוערכים מעומק הלב, אבל אחוזים קטנים, שמשלמים, חבריי וחברותיי, בדם ובדמים, בדם ובדמים; מחרפים את נפשם, מסכנים את משפחתם, את היציבות הכלכלית והנפשית של ביתם. החובה שלנו, המובנת מאליה, היא לצאת מגדרנו כדי לעמוד לצד הנדכאים באשר הם בחודשים הללו. אנחנו עושים את זה בהסכמה רחבה. יש ויכוח לגבי מתווה החטופים, אבל למשפחות, למי שמגיע, לעסקים, אנחנו עושים כמיטב יכולתנו. עשינו את זה רק עכשיו בעניין משרתי מילואים באקדמיה. הצעת החוק הזו – שאגב, נתמכת על ידי חבריי מהקואליציה: קרויזר, דנינו, אוהד טל וסעדה, וחברי טור פז מהאופוזיציה, ואני מודה להם על כך – עושה את הדבר המובן מאליו: לתעדף משרתים או ילדי משרתים, תיעדוף, בכניסה למעונות ובמימונם, בסבסוד העלות. זה נראה מהלך משמעותי וחשוב, שההיבטים התקציביים שבו ניתנים לבחינה ולמציאת איזון. הפלת החוק – חבריי מהקואליציה, כנראה – תהיה טעות ערכית. זה ברור לכם שזו טעות. צריך לקבל את ההצעה הזו, למצוא את הדרך התקציבית ואת לוח הזמנים למימוש. כפי שתמכנו רק לפני כמה דקות בלימודים, צריך לסייע לחברים היקרים בחינוך ובילדים. אני מבקש להודות לנשות המילואים, הפורום האהוב הזה, על הסיוע שניתן לנו. אני מבקש להצביע בעד הצעת החוק. תודה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה. חבר הכנסת כהנא, בבקשה, אדוני.

מתן כהנא (המחנה הממלכתי):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – אדוני השר קרעי, אני מבקש שתקשיב לי, זה יהיה בנימוס ומופנה אליך. אני רוצה לדבר כאן אל הלב של השרים שעוסקים כל הזמן בסיפור הזה של פיטור היועצת המשפטית לממשלה. אדוני השר קרעי והשר בן גביר, אני אומר לכם באמת, אין לכם בקורות החיים שלכם את הניסיון להבין מה עובר על הצד השני ברגעים האלה.

טלי גוטליב (הליכוד):

אוי, נו, באמת – – – שלטון צללים. יש לנו יכולת להבין מה היא עושה. חברנו הטייס, אנחנו יודעים לחשוב לגמרי לבד.

מתן כהנא (המחנה הממלכתי):

אדוני השר, אין לכם בקורות החיים שלכם את היכולת להבין מה עובר על הצד השני. אני רוצה להמחיש לכם במה מדובר: להתעסק עכשיו בפיטורי היועצת המשפטית לממשלה זה כמו שתבוא ממשלה ותנסה לפטר את הרב הראשי.

טלי גוטליב (הליכוד):

מה אתה משווה?

מתן כהנא (המחנה הממלכתי):

גם אם זו לא נראית לך דוגמה טובה – – –

קריאות:

מתן כהנא (המחנה הממלכתי):

גם אם זו לא נראית לך דוגמה טובה, תאמין לי, אדוני השר, ככה הציבור בצד השני מרגיש. כך הציבור בצד השני מרגיש.

שר התקשורת שלמה קרעי:

הרב הראשי לא מפריע לממשלה לעבוד. הרב הראשי לא מפריע לממשלה לעבוד.

קריאה:

זה כמו להקים ממשלה עם תומכי טרור. זה כמו להקים ממשלה עם תומכי טרור, אחרי שכל הזמן אמרת שאתה הכי ימין בימין.

מתן כהנא (המחנה הממלכתי):

אדוני השר, אתה עכשיו יכול למצוא אלף סיבות למה זו לא דוגמה טובה. אני אומר לך, אדוני השר, כך הציבור בצד השני מרגיש.

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

מתן, מתן, תמשיך לשסע. תמשיך לשסע. תמשיך לפלג. תמשיך להרבות שנאה. תמשיך – – –

מתן כהנא (המחנה הממלכתי):

לכם, לצערי, אין את הכלים לחוש את מה שהאנשים האלה מרגישים, אבל זה בדיוק כמו שאתה עכשיו תבוא ותנסה לפטר את הרב הראשי. ואני אומר לך, דווקא מתוך הנקודה הזאת – כשאני הייתי שר הדתות באו אליי עם בקשה, עם דרישה, להעמיד לדין משמעתי את הראשון לציון – – –

קריאות:

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

חבריי, יש לו זכות דיבור.

אריאל קלנר (הליכוד):

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

לא לא לא, חבר הכנסת קלנר, יש לו זכות דיבור, ואני אשמור על זכותו לדבר, וכמה שאתם תפריעו לו – הוא ידבר פה יותר. אז אנא, הוא לא צריך לצרוח את הגרון שלו. תיתנו לו לדבר. תודה.

מתן כהנא (המחנה הממלכתי):

כשאני הייתי שר הדתות הגיעה אליי בקשה לשקול העמדה לדין משמעתי של הראשון לציון. דווקא מתוך המקום הזה של ההבנה של התפקיד הייחודי של הראשון לציון, דחיתי את זה מייד. לא עלה על דעתי להעמיד לדין משמעתי את הרב הראשי לישראל, את הראשון לציון.

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

אין מה – – –

מתן כהנא (המחנה הממלכתי):

אני אומר לכם, מכובדיי השרים, גם אם זו לא נראית לכם השוואה טובה, יש ציבור גדול שכך הוא חש. אז תפסיקו עם הטרלול הזה של לנסות לפטר את היועצת המשפטית לממשלה. זה לא יקרה, וכל מה שאתם עושים זה לשסות ולפלג – –

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

אתה התבלבלת. התבלבלת. הפוך.

מתן כהנא (המחנה הממלכתי):

– – וזה לא הזמן לדברים האלה. זה לא הזמן לדברים האלה. כל מי שעוסק עכשיו בפיטורי היועצת המשפטית לממשלה – –

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

טול קורה מבין עיניך. טול קורה מבין עיניך.

מתן כהנא (המחנה הממלכתי):

– – ובנבצרות של ראש הממשלה, כל מה שהוא עושה זה להכניס פילוג בעם – זה הדבר היחיד שזה גורם. אז תפסיקו עם זה, זה לא הזמן לזה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

מתי הזמן לזה? היועצת המשפטית לממשלה לא – – –

מתן כהנא (המחנה הממלכתי):

אתם יודעים היטב כמה אני תומך, כמה אני רוצה רפורמה משפטית. כולכם יודעים היטב כמה אני רוצה רפורמה משפטית וכמה אני חושב שרפורמה משפטית נחוצה, אבל לכל דבר יש זמן ולכל דבר יש דרך, ולא עושים את זה ככה, ולא עושים את זה עכשיו.

קריאות:

הממשלה לא יכולה לתפקד – – –

מתן כהנא (המחנה הממלכתי):

גם אם אין לכם את הכלים להבין את זה, תאמינו לי שיש ציבור גדול בישראל שזה מה שהוא מרגיש. זה מה שהוא מרגיש, זו האמת הנתפסת מבחינתם, גם אם אתם לא חושבים את זה.

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

אתה לא מייצג את עם ישראל, אתה מייצג רק את – – –

מתן כהנא (המחנה הממלכתי):

זה נראה כאילו אתם מבינים שזה כואב להם ואתם לוחצים עוד קצת, עוד קצת, אז אני אומר לכם שאתם צריכים להפסיק עם זה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

זה מה שאתה עושה עכשיו – אתה גורם לדבר ענייני, מקצועי, להפוך להסתה – – –

מתן כהנא (המחנה הממלכתי):

אדוני השר, בכנות – – –

שר התקשורת שלמה קרעי:

אתה הופך את זה להתנגשות בין אחים. יש כאן פקידה שלא נותנת לממשלה לתפקד.

מתן כהנא (המחנה הממלכתי):

אדוני השר קרעי, סמוך עליי, אתה בנקודת עיוורון בנושא הזה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

למה שאני אסמוך עליך? אני סומך על הציבור – – –

מתן כהנא (המחנה הממלכתי):

השר קרעי, בנקודה הזאת אתה בנקודת עיוורון.

משה סעדה (הליכוד):

אתה יודע שהיועמ"שית בעייתית. מתן, אתה יודע שהיא בעייתית.

מתן כהנא (המחנה הממלכתי):

לצערי, אין לך את הכלים לחוש מה שהצד השני חש.

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

מתן כהנא (המחנה הממלכתי):

זה המצב. אז גם אם אנחנו רוצים מאוד רפורמה משפטית, ואנחנו חושבים שהיא נחוצה וחייבים אותה, זה לא הזמן וזו לא הדרך, כי עכשיו אנחנו במלחמה. תודה.

משה סעדה (הליכוד):

מתן, זה לא רפורמה. היא לא מתפקדת.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה.

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

הוא לא מחפש את האמת. הוא מחפש לפלג, אתה לא מבין. הוא לא מחפש אמת. אם הוא היה מחפש את האמת – היא מתחת לאף שלו.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

כרגע נעבור להצעת חוק – – –

קריאה:

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

רגע. יש פה עוד הצעת חוק של עידן רול, ואז תהיה תשובה משותפת. הצעת חוק קבלת ילד משרת מילואים למעון יום בהשתתפות המדינה בעלות שכר הלימוד בו, התשפ"ה–2024, של חבר הכנסת עידן רול. בבקשה, אדוני.

עידן רול (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, כנסת נכבדה, אני כבר אומר שאני לא אצטרך את כל עשר הדקות, כי זו הצעת חוק פשוטה מאוד. זו הצעת חוק שאם אתם מבינים שני דברים לגבי המצב במדינה, אתם אמורים להבין אותה ולתמוך בה. הצעת החוק היא חלק משינוי תפיסה שהבית הזה מחויב לעשות, ושינוי התפיסה הזה הוא להוקיר ולתגמל את משרתי המילואים כמו שמגיע להם. אני כבר אומר, כנראה שהם לא היו מבקשים את זה. אני חושב שכולנו מכירים משרתי מילואים, ובטח כאלה שנמצאים כבר 200 יום, 300 יום. הם לא מתלוננים, הם לא מבקשים תוספות, הם לא מבקשים תגמולים, הם לא מבקשים שימחאו להם כפיים; הם עושים את זה בגלל פטריוטיות. משרתי המילואים באים פעם אחר פעם ומתייצבים, למרות קשיים אישיים, למרות קשיים כלכליים, משפחתיים ומחירים אין-סופיים, בגלל שהם מבינים את החשיבות שלהם לביטחון מדינה. מה שהבית הזה מתקשה לעשות ולמעשה להבין זה שצריך לתגמל אותם. התפקיד שלהם זה להתייצב, והתפקיד שלנו זה להגיד להם: אנחנו לא רק מעריכים אתכם, אנחנו גם מתגמלים אתכם, שאתם תרגישו שטוב שאתם עושים מילואים. יתרה מזו, שאנשים יסתכלו בהערכה על משרתי המילואים ויגידו: מגיע להם, אני שמח שהם מקבלים, ואולי אפילו: ואללה, טוב לעשות מילואים, מעריכים אותך, מתגמלים אותך. אין בזה שום דבר פסול. הבית הזה חייב לומר בצורה ברורה – ואחרי זה שזה יתבטא בתקציבים וחקיקה – שהמילואימניקים הצילו את מדינת ישראל. כולם מבינים את זה בבית הזה, נכון? כולם מבינים את חוסר הביטחון הקיומי שהרגשנו בשבועות שלאחר 7 באוקטובר, וכולם מבינים שבחלק מאוד גדול בזכות מערך המילואים – שכמו גודלו של הצבא, גם זה משהו שהיו עליו דיונים אם הוא באמת יציל אותנו בשעת אמת, אם זה המודל הנכון; באו המילואימניקים האמיצים שלנו ואמרו: חד-משמעית כן. מודל המילואים הוא עדיין הערובה שלנו לביטחון אישי ולאומי. מודל המילואים הוא עדיין האדנים שעליהם מושתתת תפיסת הביטחון של ישראל. אני בא ואומר לחבריי בקואליציה: זה לא יכול להמשיך ולקבל מענה רק במילים ריקות. אדוני, קשה לי מאוד.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

חברי הכנסת, חבר הכנסת רול צרוד וגם ככה הוא בקושי מדבר. אנא, לפחות בזמן שהוא מדבר, תתחשבו קצת ותנמיכו את הווליום. תודה.

עידן רול (יש עתיד):

תודה רבה. בסוף נעשו פה כמה יוזמות, חלקן מצוינות, רובן לא מספקות. הדבר הזה פשוט: משרתי המילואים עושים משהו ייחודי, ומגיע להם את התגמול שהמדינה תשתתף במעונות היום של הילדים שלהם. נוכח כל הקשיים הכלכליים, נוכח זה שאחד ההורים לא נמצא בבית ופעמים רבות הורה אחר צריך לעזוב את העבודה או לקצץ בעבודה כדי להשלים פערים עם הילדים או כי הלחץ הכלכלי גבר, המדינה צריכה לעשות מה שהיא יכולה כדי להבטיח להם שקט בעורף. התפקיד שלכם, כל האנשים שיושבים בקואליציה, ושלנו – אני מניח שאנחנו נצביע בעד – התפקיד שלכם זה לתת למשרתי המילואים את הידיעה שהמשפחות שלהם מטופלות כלכלית, שהמשפחות שלהם מטופלות נפשית, שיש להם עורף חזק לעשות את המשימה המורכבת והכל כך קשה ולא מובנת מאליה שלהם. אני אתייחס לזה שגם לפני כחודש, אפילו פחות, העליתי פה הצעה נוספת, כמעט בלי עלות, הצעה להקים מינהלת מילואים שתעזור למשרתי המילואים לנצח את סבך הביורוקרטיה ולממש את ההטבות ואת הזכויות שלהם. כמה פשוט, כי כולנו מכירים גם את כל אלה שוויתרו; הם העדיפו לשקם את העסק מאשר לקבל את הכסף שמגיע להם. גם כאן הפלתם את הצעת החוק. אני כבר אומר, לפני שהשר יעלה – כי אמרתי, אני לא צריך את כל הזמן – שארבעה חודשים זה לא מענה לגיטימי. ארבעה חודשים – שזו התשובה שוועדת שרים נתנה – זה למרוח אותי. וחמור מכך, כי מי אני – זה לרמות את משרתי המילואים. ארבעה חודשים זה באמת סתם, זה לעג. היה לכם מ-7 באוקטובר לשדרג את מערך התגמולים וההטבות של משרתי המילואים. אם אתם רוצים באמת לעשות דבר כזה, ואתם אמורים לרצות, אפשר לסגור את זה גם בשבוע, שבועיים. תודה רבה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה. אדוני שר הבריאות, אנא, הצג את עמדת הממשלה.

שר הבריאות אוריאל בוסו:

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת ומציעי ההצעה החשובה כל כך, אני משיב בשם שר העבודה, הממונה על הביטוח הלאומי, השר יואב בן צור, שביקש ממני להשיב. אני אקרא קודם את מה שהוא אמר, אבל בשורה התחתונה, הסיכום של התשובה הוא שהתכלית שלשמה ההצעה נעשית בתקנות ובהוראות של השר ולא בחקיקה. אגב, כל נושא הדרגות של מעונות היום הוא לא בחקיקה, כך שלעשות חקיקה ספציפית למשהו מסוים בזמן שניתן מענה על ידי תקנות, זה מעקר את המהות. זו התשובה האמיתית. כפי שאמרתי, קודם כול צריך לפתוח בדברי תודה למשרתי המילואים, לנשים שלהם, למי שנמצאים בחזית בעורף ובחזית בפנים, ולתת להם את הכלים. ואכן שר העבודה, לכל אורך ימי הלחימה עושה פעולות, ממש כמעט יום-יומיות, למען הטבות ומתן – יותר נכון הסרת ביורוקרטיות למען משרתי המילואים. כבר בחודש הראשון למלחמה הוא חתם על מגוון רחב של צווי הרחבה, קודם כול להגן על חיילי המילואים מפני פיטורים, לצד צווי הרחבה שהוא חתם כדי להעניק הקלות משמעותיות. אפרופו הטבות, הקלות משמעותיות לבני ובנות זוג של המילואים בהיבט התעסוקתי: במה"ט, באגף להכשרה מקצועית, הוטמעו שורה ארוכה של הקלות לחיילי המילואים ובנות זוגם. לא רק להם – הוקם חמ"ל מיוחד בלשכה, והשר, אתם יודעים שהוא פרסם את המספר שלו, נותן מענים לחיילי מילואים ולבני משפחותיהם בשביל לוודא שאין שום פגיעה. יתרה מזאת, ישנן הטבות והקלות משמעותיות, וכבר מהתחלה הוא אמר שההצעה היא הצעה ראויה, אבל מבחני התמיכה אינם מעוגנים בחוק, ואין אם כך הצדקה לעגן דווקא את הסוגיה הספציפית הזאת בחוק – ואז צריך לפתוח את כל מבחני התמיכה בחקיקה אחרת – והם צריכים להישאר בסמכות שר העבודה, וכך גם כן יהיה. צריך לזכור שמעונות היום, אגב, זה לא בייביסיטר. יש תכלית למעונות היום, כמו סבסוד מהמדינה להורים, עידוד יציאה לשוק העבודה. ולצד הדאגה והחובה המוסרית לחיילי המילואים ובני משפחותיהם, צריך לא לחרוג מהרציונל והתכלית של עידוד התעסוקה. לכן, במקביל לחקיקה שהגשתם, בהסכמת שר האוצר גובשה הטבה לחיילי המילואים: חייל שמשרת במילואים יהיה זכאי לדרגה נוספת – הן בקבלת הילדים למעון והן ברמת סבסוד. זאת אומרת שאם אתה משרת מילואים, כבר יש לך העדפה, גם בקבלה ולאחר מכן בדרגה. אבל זה כבר נמצא בהסכמה של שר העבודה ושר האוצר, כשזה נמצא בסמכות השר. הינה, זה צוין כאן. ולכן, הוא מאזן בין ההעדפה המגיעה לחיילי מילואים, לבין התכלית שלשמה ניתן הסבסוד, ולשמה קיימים מעונות היום. זה ייכנס לתוקף בימים הקרובים, ויחול רטרואקטיבית מתחילת השנה. צריך לזכור שהמבחנים פורסמו רק עכשיו, והדרגות ניתנו עכשיו, ולכן חייל מילואים שמגיע – יש לו העדפה בקבלה למעון ונקודה נוספת בזכות, מבחינת רמת הסבסוד. אז זה קיים, אבל לא בחקיקה, אלא בסמכות שר האוצר, ולכן הוא מבקש מחברי הכנסת – או שאתם תסירו את הצעת החוק הזו או במקביל להתנגד להצעת החוק הזו, שתכליתה קיימת, אבל בתקנות שר העבודה. אופיר, אני מחכה להוראות ממך. שמעתי קודם את חבר הכנסת מתן כהנא, שדיבר כאן על – אני, אתה יודע, פחות מתבטא בעניינים פוליטיים שנמצאים בליבת מחלוקת. אמרת: אתם מדירים חלק מהעם, הרגשות של חלק מהעם. אני אזכיר לך שאתה הקמת הממשלה שבה הדרתם לא חלקים מהעם – הדרתם חצי מהעם, שהרגישו לא רק בסוגיה הספציפית מודרים, הם הרגישו נבעטים מליבת כל מה שקיים לאדם באשר הוא כאן כאזרח מדינת ישראל. ואני לא חושב, ששמעת על הזעקות שהיו באמת לאזרחי מדינת ישראל, בליבתם. היינו פחות צעקנים, לא סגרנו את איילון, לא סגרנו – – –

מתן כהנא (המחנה הממלכתי):

תביא דוגמה אחת.

שר הבריאות אוריאל בוסו:

אלעזר שטרן, הממשלה הקודמת שהוקמה ברשות בנט – –

אלעזר שטרן (יש עתיד):

תביא דוגמה אחת.

שר הבריאות אוריאל בוסו:

– – וכהנא הדירה הרבה יותר מחצי מהעם. ולא סגרנו את איילון, ולא איימנו בדברים כאלה ואחרים, כי אנחנו פחות אלימים. אבל המעשים, אני לא חושב שבאמת הרעידו אתכם, שהרגשתם מודרים. לשמחתנו הממשלה הזאת נפלה יותר מהר ממה שחשבנו. כלומר, לומר כאן לחברי הקואליציה שמקדמים חקיקה כזאת או אחרת, שאתם מרגישים שמדירים חלק מהעם ולא שומעים – –

אלעזר שטרן (יש עתיד):

תן דוגמה.

שר הבריאות אוריאל בוסו:

– – לקולות – אני חושב שבגלל שהקשיבו לקולות של העם ברחוב, שינו חקיקה, עצרו חקיקה בנושא של הרפורמה המשפטית, והיו קשובים לשיח שהתנהל בבית הנשיא. אבל כנראה שהיה שיח רק מצד אחד, וקשב לא היה לגמרי. לכן קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים. זה טוב שזה לפעמים, ככה, מעיר אותנו למחוזות שלא תמיד נעים לשמוע. ביקשו שנדבר קצת על חנוכה. מתן, אם היית עושה את זה, לא הייתי עושה את זה, אבל היום בערב מדליקים את נרות חנוכה. חג החנוכה מסמל – האור על החושך. ואנחנו אומרים ב"על הניסים": "רבים ביד מעטים, ורשעים בצדיקים, בזדים ביד עוסקי תורתך". ישנם דברים שבהם אתה אומר: נס, מילא. אתה אומר שיש רבים ומעטים – זה נס שבאמת הצליחו לנצח המכבים, יהודה המכבי והחשמונאים, כשנכנסו.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

הם למדו תורה ונהרגו, ותגיד לי איך.

שר הבריאות אוריאל בוסו:

אז אני אתן לך – אלעזר, גם אתה מתפלל, ואתה תגיד היום בלילה ב"על הניסים": "וזדים ביד עוסקי תורתך".

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אבל איך?

שר הבריאות אוריאל בוסו:

זדים – שנייה, אני שואל אותך: חשבת פעם על האמירה שאתה אומר, מה זה "זדים ביד עוסקי תורתך"? מה זה "זדים ביד עוסקי תורתך"?

אלעזר שטרן (יש עתיד):

זה הרומאים, לא משנה מה – נתת אותם – – –

שר הבריאות אוריאל בוסו:

אבל מה הניצחון?

אלעזר שטרן (יש עתיד):

תן לי להגיד לך. נתת ביד עוסקי תורתך נשק כדי שיוכלו להשמיד את הזדים. זה הכול – זאת האמת ההיסטורית.

שר הבריאות אוריאל בוסו:

"זדים ביד עוסקי תורתך" זה פירוש שאומר – –

אלעזר שטרן (יש עתיד):

לא מצד אלה שישבו ולמדו – – –

שר הבריאות אוריאל בוסו:

– – שכשבאים אנשים זדים, שמנסים להניא אותך גם כן מעסק התורה, אבל תורה – לא לימוד תורה. שים לב, לא כתוב "לומדי תורתך", כתוב "עוסקי תורתך". תורה – – –

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אנחנו אומרים לכם כל הזמן "עוסקי תורתך" יכולים גם – – –

שר הבריאות אוריאל בוסו:

תורה זה עסק לכל דבר במדינה היהודית ובעם ישראל, וזו המשמעות של "זדים ביד עוסקי תורתך".

אלעזר שטרן (יש עתיד):

שר הבריאות אוריאל בוסו:

לימוד תורה זה עסק לכל דבר, מי שזוכה לעסוק בתורה, זו זכות עצומה, וזה היה הקיום, ועל זה אנחנו מדליקים עכשיו שמונה נרות שמונה ימים, בכל העולם – גם בבית הלבן. זה הניצחון של העם היהודי. ואם לא היינו ממשיכים להנציח את לימוד התורה – – –

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אלעזר, אחד מחמשת הבנים, נכנס מתחת לפיל. מה הוא אמר? מה הוא אמר?

שר הבריאות אוריאל בוסו:

אם לא היינו ממשיכים לעסוק בתורה ולחזק את לומדי התורה, אוי ואבוי לנו. לא הייתה לנו שום זכות קיום כעם יהודי.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

שר הבריאות אוריאל בוסו:

החג הזה מסמל יותר: כשאתם מדברים, ומנסים להסית נגד לומדי התורה, וחוק הגיוס וכו', אז אני אומר את מה שאמר חבר הכנסת פינדרוס. השבוע הוא התראיין ואמר: אנחנו לא מחוקקים חוק למי שלא לומד תורה. מחוקקים חוק למי שלומד תורה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

די, די, שמענו.

שר הבריאות אוריאל בוסו:

אתה יכול להגיד "שמענו", אבל זו התשובה האמיתית, ואל תלמדו ואל תטיפו מוסר.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אתם לומדים תורה? את האמת, בוסו?

שר הבריאות אוריאל בוסו:

זאת האמת, זה מה שצריך לעשות.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

בוסו, אתה לומד תורה? תגיד את האמת.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

חבר הכנסת.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

את האמת.

שר הבריאות אוריאל בוסו:

אני? החוק לא בשבילי.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

החוק היה בשבילך. כמה שנים אתה לא – – – מה אתה מבלבל את השכל – – –

שר הבריאות אוריאל בוסו:

כשאני למדתי, חבר הכנסת שטרן – אתה יודע מה? אני הדוגמה הקלאסית. כשאני למדתי בקשתי דחייה, ולאחר מכן עשיתי שירות מלא של שלוש שנים, למה אתה אומר לא? עשיתי מילואים, גם כשהיו לי שישה ילדים, והייתי מתנדב במילואים, עד שביקשו לגרוע אותי כי נכנסתי לכנסת. אתה יודע את זה? אבל זו דוגמה, שצריך לחוקק למי שלומד, ומי שלא לומד, הולך לשרת, זה הכול.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

מי שלומד הולך לשרת.

שר הבריאות אוריאל בוסו:

לכן, הימים הללו הם ימים של ניצחון של האור על החושך, ויהי רצון שנזכה כולנו לראות את אור התורה באופן מאיר, אמיתי. תודה רבה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה. חבר הכנסת שוסטר, אני מבין שאתה מעוניין להשיב? בבקשה, אדוני.

אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):

קצת התייחסות עניינית לחוק עצמו. אני רוצה לומר במענה לשר הבריאות בשם הממשלה – שר הבריאות, מר בוסו, אם לא תקשיב אני אתן לך בוסה. לכנסת יש גם תפקיד חינוכי. החוק הזה הוא חוק הצהרתי. ואם הממשלה, כפי שאתה אומר, מעוניינת ללכת בכיוון, אז היא תישאר הצעת חוק טרומית או באיזשהו מסלול ראשוני, והמדינה תלך בעקבותיה. זה בדיוק המקום שבו אנחנו, האנשים המלומדים שנמצאים כאן, יכולים לתת כיוון, לא רק לבית הזה ולא רק לממשלה אלא לציבור כולו. אני רוצה לחדד: אחד מחבריי מהקואליציה חידד לי שהחוק הזה, אין בו רכיב כספי משמעותי, כי ממילא לצערי, לצערנו, במעונות אין מקום לכל ילדי ישראל המעוניינים בכך, ולכן החוק בעצם עושה – כל מלאכת הרישום והתיעדוף עוסקת בשאלה מיהו הזכאי, בין מסיבות סוציו-אקונומיות של המשפחה או בעקבות חיים באזורי עדיפות כמו עוטף עזה, גם אימהות יחידניות. ובמקרה הזה, בהחלט יש כאן סיוע – רוח גבית למשרתי המילואים או לילדי משרתי המילואים, למשפחות. אני פונה לח"כים מהקואליציה – בין שיזמו ובין שתומכים, כי הם חושבים בוודאות שהחוק הזה הוא חוק טוב: תצביעו בעד, תימנעו, אל תשתתפו בהצבעה. זהו המקום לתת צ'אנס גם ללב וגם לראש. תודה רבה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה. חבר כנסת רול.

עידן רול (יש עתיד):

תודה, אדוני היושב בראש. אני רוצה לנצל את העובדה שהמליאה יחסית מלאה – זה לא קורה הרבה – אפילו שהיא רועשת מאוד, ולדבר שנייה מהלב. לאחר 7 באוקטובר אני באמת הייתי מאלה שהאמינו שחל שינוי עומק בחברה החרדית ביחס לגיוס חרדים. כשהבן של אריה דרעי התגייס, הייתי מהיחידים כנראה, מהצד הזה של המליאה, שכתב על זה, צייץ על זה, בירך על זה, ואמר: יש פה איזושהי אינדיקציה בין עוד אינדיקציות לשינוי חיובי. קיבלתי על זה הרבה אש, קיבלתי על זה לא מעט לעג. היום אני מסתכל איפה אנחנו נמצאים יותר משנה אחרי, והאמת, אני כל כך מאוכזב. חשבתי שלכל הפחות – לא חשבתי שהכול ייפתר ברגע, לא חשבתי שכל המגזר החרדי ירוץ לבקו"ם אחרי 7 באוקטובר כאיש אחד. אבל מה כן חשבתי? חשבתי שתהיה הושטת יד. חשבתי שמשפחות המילואים שקורסות תחת הנטל יראו יד חבר מושטת אליהן. חשבתי שמנהיגי המגזר החרדי לכל הפחות יעודדו את אלה שרוצים להתגייס ללכת להתגייס, שהם ידעו שזה יהיה מקובל חברתית, תרבותית, אם הם ילכו, או לכל הפחות, אבל ממש במינימום, שהם יעודדו את אלה שלא לומדים: לכו, תתגייסו, אנחנו תומכים בזה, אנחנו מבינים את החשיבות הלאומית. ידעתי שייקח לנו זמן לרבע את המעגל, אבל היה לי ברור, אשכרה היה לי ברור, היה לי ברור שיהיו צעדים קדימה, שאנחנו נראה נקיטת יוזמה, שאנחנו נראה חלקים במגזר החרדי עושים צעד קדימה ונרתמים, ואז נוכל לשבת מתוך מקום של רעות, שותפות גורל, אחדות העם, ולדון בפרטים. כי צריך לדון בפרטים וצריך להסדיר את זה. לא האמנתי שאני אעמוד פה בנקודה הזאת ועדיין לא נראה התקדמות. אני רוצה להגיד לכם עוד משהו, כי אני אחד מהבודדים בבית הזה שגייס במשך שנים, אני אחד מהבודדים בבית הזה שעסק שנים בגיוס חרדים. אז תרשו לי להגיד משהו מנקודה אישית, אפילו מקצועית. אני חזיתי במו עיניי בכל כך הרבה סיפורי הצלחה – אנשים ששמרו על אמונתם והפכו לאנשים שתורמים לצה"ל, שפוגשים מגזרים שונים, שהשתלבו אחרי זה בהייטק, בשלל מקומות. אני רוצה להגיד לכם משהו: במסלול שאני הייתי מהמקימים שלו, לא היו רבע מהתנאים שצה"ל מציע היום בחטיבה החרדית, רבע מהתנאים. וזה עבד, וואו, איך זה עבד טוב. עד היום אני בקשר עם חלק מהחיילים שלי, שלימים הפכו למפקדים, לקצינים, לאנשי קבע, חלקם סגני אלופים. עד היום אני איתם בקשר. אני רוצה להגיד לכם נקודה אחרונה. מעבר לצורך הלאומי, מעבר לצורך הביטחוני בהרחבת מעגל המשרתים, יש פה צורך חברתי. אנחנו עם אחד, ואלמלא צה"ל, כנראה שאני לעולם לא הייתי מכיר את המגזר החרדי, עד שהייתי מגיע לפה. כשהכרנו מצאנו המון חיבורים, וזה התאפשר בזכות הפלטפורמה שהייתה ונותרה הפלטפורמה הטובה ביותר להפגיש קהלים וקהילות שונות במדינה, וזה צה"ל; המקום היחיד שאפשר להיפגש, להתאחד כעם ועדיין לשמור על האיחוד של כל מגזר. זה לא ביטחוני, וזה חשוב לא פחות. תודה רבה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה רבה. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק קבלת ילד של משרת מילואים למעון יום בהשתתפות המדינה בעלות שכר הלימוד בו, התשפ"ה–2024, של חבר הכנסת אלון שוסטר וקבוצת חברי הכנסת. הצבעה. הצבעה מס' 9 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 30 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 43 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק קבלת ילד של משרת מילואים למעון יום בהשתתפות המדינה בעלות שכר הלימוד בו, התשפ"ה–2024, לא נתקבלה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

30 בעד, 43 נגד, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק קבלת ילד של משרת מילואים למעון יום בהשתתפות המדינה בעלות שכר הלימוד בו, התשפ"ה–2024, של חבר הכנסת אלון שוסטר וקבוצת חברי הכנסת, לא אושרה, ותוסר מסדר-היום. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק קבלת ילד של משרת מילואים למעון יום בהשתתפות המדינה בעלות שכר הלימוד בו, התשפ"ה–2024, של חבר הכנסת עידן רול. הצבעה. הצבעה מס' 10 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 30 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 44 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק קבלת ילד של משרת מילואים למעון יום בהשתתפות המדינה בעלות שכר הלימוד בו, התשפ"ה–2024, לא נתקבלה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

30 בעד, 44 נגד. אני קובע כי הצעת חוק קבלת ילד של משרת מילואים למעון יום בהשתתפות המדינה בעלות שכר הלימוד בו, התשפ"ה–2024, של חבר הכנסת עידן רול, לא אושרה, ותוסר מסדר-היום.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

הודעות ליושב-ראש הקואליציה. בבקשה, אדוני – יו"ר ועדת הכנסת. כן, בבקשה.

אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת):

אדוני היושב-ראש, ועדת הכנסת החליטה בישיבתה היום כי ועדת הכלכלה תדון בהצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – ניוד פיקדונות ללקוחות הבנקים ללא העברת חשבון בנק), התשפ"ה–2024, פ/4960/25, של חבר הכנסת אביחי בוארון וקבוצת חברי הכנסת. עוד אבקש להודיע כי ועדת הכנסת בחרה היום את נציגי הכנסת לאספה הבוחרת את מועצת הרבנות הראשית לפי חוק הרבנות הראשית לישראל, התש"ם–1980, ואלה הם: חברת הכנסת לימור סון הר מלך, חברת הכנסת אתי עטייה, חבר הכנסת משה רוט, חברת הכנסת קטי שטרית וחברת הכנסת פנינה תמנו.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק עובדים זרים (תיקון – חובת מעסיק לבדיקת אשרה של עובד זר), התשפ"ג–2024, של חבר הכנסת אליהו רביבו. בבקשה, אדוני.

אליהו רביבו (הליכוד):

כבוד יושב-ראש הישיבה, מכובדי השר, השרים, חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, אני ניגש לדוכן היום מתוך תחושת שליחות ואחריות ציבורית עמוקה להבטיח את שלטון החוק והסדר בשוק ההעסקה של עובדים זרים בישראל. מתוקף תפקידי בשנתיים האחרונות כיושב-ראש הוועדה המיוחדת לעובדים זרים, נחשפתי לאתגרים מורכבים הנלווים להעסקת עובדים זרים, לרבות סוגיות של זכויות, חובות, אבטחה ועמידה בדרישות החוק. אני מבקש לפתוח במקרה חמור שהגיע אליי לפני כמה שבועות. אישה המתגוררת בצפת מתקשרת אליי ומספרת לי שהעובדת הסיעודית של אימה נמצאה על ידי בני המשפחה במצב של שכרות. לאחר שיחת טלפון עם הלשכה המתווכת, הם החליטו לפנותה ולשלוח אותה במונית לכתובת שניתנה להם על ידי נציג הלשכה – מירב, מאוד מפריע. סליחה, מירב בן ארי. תודה. הואיל והעובדת לא הייתה במצב שבו היא יכלה לארוז תיק, הם פנו לעשות כך במקומה ולמענה. במהלך האריזה התגלו לפתע כמה חפצים השייכים למשפחה, הכוללים תכשיטים יקרי ערך שלהם, בגדים חדשים, בקבוקי אלכוהול יקרים מרוקנים למחצה שלה ועוד. מבירור קצר שערכתי מול רשות האוכלוסין, התברר שהעובדת מועסקת שלא כחוק, הואיל ואשרת השהייה שלה לעבודה בישראל הסתיימה לפני תקופה ארוכה. משהו בתחושותיי גרם לי לדרוש מהעובד הסוציאלי המטפל במקרה את היסטוריית ההעסקה של אותה עובדת. אז התגלה לי באופן מצמרר שלא מדובר במקרה חריג, ושכבר הועלו טענות ממעסיקים קודמים על רצף מקרים דומים שבהם נתפסה בשכרות ובמצבים קשים. היא פוטרה, היא נחסמה במערכת, ואף על פי שקיימת הוראה שלא להמשיך להעסיקה, היא המשיכה לעבוד אצל קשישים נוספים באזורים שונים בארץ, כשהיא עוברת בכל פעם מאזור מסוים לאזור אחר. אני רוצה לשאול אתכם, האם מישהו מאיתנו היה מסכים שעובדת כזאת תעבוד אצל הוריו, אצל קרוביו או אצל מכריו? שאלה פשוטה. מדובר במקרה אחד מתוך רבים של פגיעה בעקבות העסקת עובד זר שאינו חוקי, עובד שדווח לגביו ואף נחסם במערכת. הצעת החוק שאני מביא בפניכם היום, חבריי, נועדה לתת מענה לתופעת העסקתם של השוהים הבלתי-חוקיים בישראל, לעיתים אף בלי שמעסיקיהם מודעים לכך. נוסף לכך, בדיוני הוועדה לעובדים זרים נחשפנו למקרים שבהם מעסיקים טוענים כי העובדים הציגו בפניהם מסמכים שהתבררו בדיעבד כמזויפים. גם אני נתקל בכאלה מקרים כשאני פוגש עובדים זרים, ואני מנסה לאפיין את העסקתם בישראל במגוון ענפים. הבעיה חמורה עוד יותר כאשר אנו נחשפים לעלות העצומה של שהיית העובדים הבלתי-חוקיים כאן במדינה. עובדים אלו, שאינם חוקיים, מעבר לעובדה שהם פוגעים לא פעם בקשישים ובמשפחות המעסיקות אותם, מהווים נטל כלכלי אדיר למדינה. פשוט מאות מיליוני שקלים מושקעים מדי שנה בתהליכי מעצר, מתקני שהייה והרחקה לחו"ל, ובחלק גדול מן המקרים המדינה נושאת אפילו בעלות ההרחקה לארץ מוצאם. בתחילת השבוע אף קיימתי סיור של הוועדה בכלא סהרונים ובמתקן חולות. יחד עם הגורמים המקצועיים בחנו את האפשרות לחזור ולהשמיש מחדש את מתקן חולות לטיפול בשוהים הבלתי-חוקיים, אך באופן שונה מכפי שהוא הופעל במקור, עבור אלה שלאור מדיניות האי-הרחקה שאותה כופה עלינו בג"ץ, אין באפשרותנו להרחיקם בשלב זה, ועבור אלו אשר חלק מהליכי ההרחקה שלהם כוללים את השמתם במשמורת. רשות האוכלוסין וההגירה פיתחה כלי טכנולוגי יעיל ונגיש, ממשק מקוון המאפשר לכל מעסיק לבדוק בזמן אמת את תוקף האשרה של העובד הזר ואת חוקיות המשך העסקתו בישראל. הצעת החוק גם מבטיחה הגנה לעובדים החוקיים במשק. למעשה כל עובד זר שאינו חוקי תופס משרה שיכולה וצריכה להיות מיועדת לעובד החוקי – ישראלי וזר. אני מבקש להדגיש: המטרה אינה חלילה להוסיף רגולציה ולהכביד על המעסיקים; המטרה היא להקל עליהם לעמוד בחוק בצורה נגישה, למנוע ממעסיקים לקבל לידיהם עובדים שאינם חוקיים, ובכך למעשה להבטיח שוק עבודה הגון ומוסדר. החוק המוצע קובע מנגנון פשוט וברור: כל מעסיק חייב לבדוק באופן מקוון במנגנון הקיים את תוקף האשרה של העובד הזר, וזאת טרם קבלתו לעבודה, ולוודא שתנאי הרישיון מאפשרים את העסקתו. יתרה מזו, במקרה של הפרה והעסקה בלתי חוקית, תיקבע חזקה כי המעסיק היה מודע לכך שהעובד אינו רשאי לעבוד בישראל, אלא אם כן יוכיח אחרת. אני גאה בעשייה המשמעותית שנעשתה בשנתיים האחרונות במסגרת הוועדה לעובדים זרים שבראשותי, עבודה שהתמקדה במציאת פתרונות לבעיות בשטח, בשיתוף פעולה עם כלל הגורמים המקצועיים והציבוריים. חוק זה מהווה נדבך נוסף באותה עשייה מבורכת. אני קורא ומצפה מכלל חברי הבית לתמוך בהצעת החוק החשובה הזו, למנוע מקרים של פגיעה חוזרת על ידי עובדים זרים, ולהבטיח שכל עובד זר בישראל יהיה מועסק כחוק, לתועלת הציבור. תודה רבה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

חבר הכנסת סובה, יש לך הצעה מוצמדת. בבקשה.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, חבר הכנסת רביבו, אני מברך אותך, ובוודאי ובוודאי אני רוצה גם לציין את העבודה שלך כיושב-ראש הוועדה. לו זה היה תלוי בך, הבעיה של מחסור בעובדים הייתה נפתרת במדינת ישראל. לצערי, הממשלה לא תמיד מקשיבה, גם לדיוני הוועדה. ההצעה – שאני בוודאי בטוח שתעבור ותתקבל כאן בכנסת הזאת – באה לעשות כמה דברים חשובים: קודם כול, למנוע זיופים, כי מה שקורה היום, במיוחד בשנתיים וחצי מאז שפרצה מלחמת אוקראינה – יש לא מעט אנשים שעל פי החלטה של רשות האוכלוסין נמצאים כאן במעמד של סוג של פליטים, אבל מועסקים, וזה בסדר, כי משרד הפנים ורשות האוכלוסין מאפשרת לעשות את זה. לא על אלה אני מדבר. אני מדבר על אנשים שהסתננו למדינה, והם מציגים אישורים כאילו יש להם אישור לעבוד. זה לא בסדר, וככה לא צריך להיות. אני אתן לך עוד הצעה. תוך כדי שדיברת, אני חושב שלפני הקריאה הראשונה, אולי השנייה והשלישית, נוכל להוסיף לחוק עוד דבר קטן – כמו שאתה רוצה להגן על המעסיקים, בוא נגן גם על העובדים האלה, עובדים זרים, שמעסיק לא יוכל להתחמק – – –

קריאה:

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

אני אומר, בואו נגן גם על עובדים זרים שמגיעים למדינה כחוק, שהמעסיק לא יוכל להתנער מהם ולהגיד: לא ידעתי בכלל שהוא מועסק אצלי. לצערי, יש גם מקרים כאלה. ולכן הפנייה הזאת, לא רק שהיא תהיה חובה, כלומר נחייב את המעסיק לפנות לממשק הזה של רשות האוכלוסין, אלא שהפנייה הזאת גם תירשם, כך שאם לעובד זר יהיו טענות כלפי המעסיק, אנחנו כמדינה, כרשות האוכלוסין, נוכל לבוא ולרשום את זה ולהגיד: אדוני, אתה לא יכול להתחמק מהאחריות שלך, כי לצערי – ואני אומר את זה בצער רב – יש גם מקרים של פגיעה בעובדים זרים ובזכויות שלהם, במיוחד כמו שסיפרת בנושא של הסיעוד, בנושא של בנייה וגם בענפים אחרים, ששם ישראל חייבת, חייבת עובדים זרים. אחרי 7 באוקטובר יש פה אירוע. יש פה אירוע. אנחנו חייבים לשנות דיסקט בראש, להבין שיש לא מעט מדינות שמעוניינות לשלוח עובדים למדינה שלנו, ולכן לא צריך לפחד – הם לא מסתננים, הם לא יגדלו פה משפחות. הם יבואו, יעבדו, הזכויות שלהם יישמרו, והם יחזרו בשלום לארץ המוצא שלהם. כך צריך להיות. והחוק הזה, אני מקווה מאוד שהוא יהיה הראשון בסדרת חוקים שנוכל להעביר בבית הזה, בלי קשר לקואליציה–אופוזיציה ובוודאי בלי קשר לימין–שמאל, ונוכל לשמור על העובדים, לשמור על המעסיקים וגם לשמור על המדינה. אני כמובן קורא לחבריי להצביע בעד החוקים. תודה רבה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה רבה. השר סופר, עמדת הממשלה.

שר העלייה והקליטה אופיר סופר:

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני עונה בשם השר בן צור, שר העבודה. אני מבקש לתמוך בהצעה הזאת, בהתאם למגבלות שייקבעו בהמשך. מדובר בהצעת חוק ראויה, שתשית על המעסיק חובה לבדוק אשרה של עובד זר בטרם קבלתו לעבודה. השר חושב שיהיה בכך כדי לסייע למאמצי רשות האוכלוסין וההגירה במלחמה כנגד תופעת העובדים הבלתי-חוקיים, מלחמה שמסייעת בראש ובראשונה לשמור על שוק התעסוקה בישראל ועל היקף התעסוקה של אזרחי ישראל. במסגרת ועדת השרים הוסכמו כמה תנאים לאישור החוק, ואלו יכונסו ויתוקנו בהצעת החוק במסגרת דיוני הוועדה בין הקריאות. כך למשל משרד המשפטים מתנגד לחזקה שבסעיף קטן (ב), שכן לעמדתם, מספיק עצימת עיניים מבחינת הדין הפלילי בשביל להוכיח מודעות. לכן, לעמדתם מספיק להטיל את החובה לבדיקה באתר רשות האוכלוסין לפני העסקת העובד כאמור בסעיף קטן (א) לסעיף המוצע. כך, גם עלתה התנגדות להשית חובה על מעסיק פרטי לבדוק אשרת עובד זר, כדי שלא להשית חובה על קשישים לבדוק את האשרה של עובד זר, והחובה תחול אך ורק על מעסיקים עסקיים. כפי שצוין לעיל, בכפוף לשינויים המוצגים, אשר כאמור יוטמעו בהצעת החוק במסגרת דיוני הוועדה, מדובר בהצעה נכונה וראויה. לכן אני מבקש לאחל לחבריי חנוכה שמח, ומבקש לתמוך בהצעת החוק. בשורות טובות לכל עם ישראל, בעזרת השם.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה רבה. נעבור להצבעה על הצעת חוק עובדים זרים של חבר הכנסת אליהו רביבו בקריאה הטרומית. הצבעה. הצבעה מס' 11 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 31 נגד – 1 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק עובדים זרים (תיקון – חובת מעסיק לבדיקת אשרה של עובד זר), התשפ"ה–2024, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

31 בעד, מתנגד אחד. אני קובע כי הצעת חוק עובדים זרים (תיקון – חובת מעסיק לבדיקת אשרה של עובד זר), התשפ"ה–2024, תעבור לדיון בוועדת העבודה והרווחה לצורך הכנה לקריאה הראשונה. הצבעה על הצעת חוק עובדים זרים (תיקון – חובת מעסיק לבדיקת אשרה של עובד זר), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת יבגני סובה. הצבעה. הצבעה מס' 12 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 31 נגד – 1 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק עובדים זרים (תיקון – חובת מעסיק לבדיקת אשרה של עובד זר), התשפ"ד–2024, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

ההצעה אושרה – 31 בעד, מתנגד אחד. הצעת חוק עובדים זרים של חבר הכנסת יבגני סובה אושרה בקריאה הטרומית, ותעבור אף היא לדיון בוועדת העבודה והרווחה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

הנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – סמכויות שיפוט ותקנות סדרי דין באישור ועדה), של חבר הכנסת שמחה רוטמן. בבקשה, חבר הכנסת רוטמן.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

תודה. הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – סמכויות שיפוט ותקנות סדרי דין באישור ועדה), הצעת החוק שקובעת שכל תיקון לתקנות סדרי דין או הענקת סמכויות שיפוט תהיה בידיים של אישור ועדת חוקה, חוק ומשפט. הצעת החוק הזאת הוגשה בכנסת הקודמת, זכתה לתמיכה רחבה של חברי כנסת כמעט מכל סיעות הבית, קואליציה ואופוזיציה. אני מבקש מכם לתמוך בהצעת החוק הזאת ולתקן יחד את מערכת המשפט.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה רבה. הממשלה תומכת, אני מבין, השר בוסו?

שר הבריאות אוריאל בוסו:

עמדת הממשלה – בבקשה לתמוך בהצעת החוק הזו בקריאה הטרומית.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

מצוין. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק-יסוד: השפיטה. הצבעה. הצבעה מס' 13 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 27 נגד – 2 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – סמכויות שיפוט ותקנות סדרי דין באישור ועדה) לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

27 בעד, שני מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – סמכויות שיפוט ותקנות סדרי דין באישור ועדה) אושרה בקריאה הטרומית, ותעבור לדיון בוועדת חוקה, חוק ומשפט לצורך הכנתה לקריאה ראשונה. תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני כ"ט בכסלו התשפ"ה, 30 בדצמבר 2024, בשעה 09:00. ישיבה זו נעולה. חנוכה שמח.