טוען נתונים רשמיים
חזרה לרשימת הח״כיםנתונים רשמיים בלבד · הכנסת וועדת הבחירות המרכזית
טוען נתונים רשמיים
חזרה לרשימת הח״כיםהאתר משתמש בכלי אנליטיקה (Microsoft Clarity) כדי להבין איך גולשים משתמשים בו — מפות חום וניתוח דפוסי גלישה, בלי מידע מזהה. הכלי נטען רק אם תאשרו. פרטים נוספים
רשומה רשמית מהמאגר. נוסח הקבצים מחולץ מהמסמך הרשמי. זה לא תקציר ולא פרשנות — המקור המחייב הוא הקובץ.
מחלץ את נוסח הישיבה מהקובץ הרשמי
הצעת חוק
הצהרת אמונים של חבר הכנסת סמיר בן סעיד
פריטי מליאה · דיון
הצעת חוק · דיון
הצעת חוק · דיון
הצעת חוק · דיון
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/5927/25 וכלה בהצעת חוק פ/5930/25: הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים-וחמש, התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת אפרת רייטן מרום וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים-וחמש, התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק לשיקום מהיר של מבנים שניזוקו במלחמת עם כלביא (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת יעקב אשר; הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון – הגדלת זכויות לנכה עם הפרעה בתר-חבלתית שמקבל תגמול מיוחד), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת רם בן ברק וקבוצת חברי הכנסת. לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק לתיקון פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (תיקון מס' 18), התשפ"ה–2025. לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק שימוש במונח יהודה ושומרון, התשפ"ה–2025, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט. עוד אבקש להודיעכם, כי על פי סעיף 96(ד) לתקנון הכנסת, משחדל חבר הכנסת יוסף עטאונה לכהן בכנסת ביום כ"ד בסיוון התשפ"ה, 20 ביוני 2025, הורדו מסדר-היום הצעות חוק שהגיש כמציע יחיד, ושמו נמחק מהצעות חוק שהיה שותף להן עם מציעים אחרים. תודה.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה רבה.
היו"ר אמיר אוחנה:
חברי הכנסת, הנושא הראשון שעל סדר-היום הוא הצהרת אמונים של חבר הכנסת סמיר בן סעיד, שנמצא איתנו כאן. ברכות. אנחנו מתכבדים להודיע לכנסת שעל פי סעיף 43 לחוק-יסוד: הכנסת, עם הפסקת חברותו בכנסת של חבר הכנסת יוסף עטאונה, שנכנסה לתוקפה ביום שישי כ"ד בסיוון התשפ"ה, 20 ביוני 2025, בא במקומו חבר הכנסת סמיר בן סעיד. בהתאם לסעיף 15 לחוק-יסוד: הכנסת ולסעיף 2 לחוק הכנסת, התשנ"ד–1994, נקיים עתה את הצהרת האמונים. חבר הכנסת סמיר בן סעיד, אקרא בפניך את הצהרת האמונים של חבר הכנסת, ואתה תעמוד במקומך ותשיב: "מתחייב אני". וזה נוסח ההצהרה: אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולמלא באמונה את שליחותי בכנסת.
סמיר בן סעיד:
מתחייב אני.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה רבה. ברכות לחבר הכנסת בן סעיד. בהצלחה.
[רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1875).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר אמיר אוחנה:
אנחנו נעבור כמובן לנושא הבא שעל סדר-היום, והוא הצעת חוק לתיקון פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (תיקון מס' 18), התשפ"ה–2025, לקריאה הראשונה. אני מתכבד להזמין את שר המשפטים חבר הכנסת יריב לוין להציג את הצעת החוק. בבקשה. בהצלחה, סמיר.
סמיר אל סעיד:
תודה.
היו"ר אמיר אוחנה:
(אומר בערבית: בהצלחה.)
שר המשפטים יריב לוין:
(אומר בערבית: בהצלחה.)
אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, השר חיים כץ, בטרם אני אתייחס להצעת החוק, אינני יכול להתעלם מהחלטה שניתנה היום על ידי השופט יצחק עמית בבג"ץ בסוגיית מינוי ראש השב"כ. שוב מורה השופט עמית על דחייה של הדיון, ועושה את זה בתירוץ גם העלוב וגם המטעה, שלאור תקנות שעת החירום בבתי המשפט, יש מקום לדחיית הדיון הזה.
נדמה לי שכל מי שלא הבין והתעלם עד היום מהעובדה שהשופט עמית איננו יודע את גבולות תפקידו ואיננו פועל על פי האחריות המוטלת על שופט בבית המשפט העליון, ראוי שיקרא את ההחלטה ההזויה הזו – אין מילה אחרת – שיצאה תחת ידיו היום. צריך לומר שההליכים בנושא הזה, שמצוי כולו בסמכותה של הממשלה, מהווים פגיעה קשה מאוד בביטחון המדינה בימים רגילים, ובטח ובטח בתקופה הזו. האחריות לביטחון – הסמכות למינוי ראש השב"כ נתונה בידי הממשלה ובידיה בלבד, והעובדה שהדבר הזה נמנע מן הממשלה תקופה כל כך ארוכה היא חמורה מאוד ומזיקה מאוד.
אבל צריך גם לומר שההחלטה היום עומדת בסתירה מוחלטת לצו ולתקנות שהוצאו לעניין מצב החירום, משום שגם הצו וגם התקנות מחריגים באופן מפורש וברור עתירות דחופות לבג"ץ. ולכן בוודאי ובוודאי שהנושא הזה, שאני מקווה שאין אדם שעיניו בראשו שאיננו מבין את הדחיפות שלו והחשיבות שלו, בוודאי שהוא מוחרג, ואין שום מניעה ושום בעיה, אלא להפך – יש הכרח דווקא בעת הזו לקיים את הדיון – שמלכתחילה, אגב, היה ראוי שלא לעסוק בו בכלל – ולאפשר לממשלה להשלים את הליכי המינוי.
אני חושב שכל מי שביטחון ישראל חשוב לו – ואני יודע שגם אתם באופוזיציה, ביטחון ישראל חשוב לכם – ראוי שיגנה את ההחלטה הזו; ראוי שיתמוך בהצעת החוק לקביעת הרכבים בדיונים בבית המשפט העליון באופן ממוחשב, שהחשיבות שלה מתבררת כחיונית דווקא בעת הזו, דווקא בעת המלחמה, כפי שאנחנו רואים רק היום. כמובן, אני קורא לממשלה ולכולנו להתייצב מאחורי מינויו המיידי של אלוף זיני לתפקיד ראש השב"כ כפי שהציע ראש הממשלה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
למה?
היו"ר אמיר אוחנה:
חברת הכנסת בן ארי, את רשומה לרשות דיבור, אז תוכלי לקבל – – –
מירב בן ארי (יש עתיד):
– – –
היו"ר אמיר אוחנה:
לא לא לא. לא ככה.
שר המשפטים יריב לוין:
אני קורא לכולנו ולממשלה להתייצב כאיש אחד מאחורי מינויו של אלוף זיני לראש השב"כ כפי שהחליט להביא בפני הממשלה ראש הממשלה בהתאם לסמכותו הבלעדית. ומכאן, אדוני היושב-ראש, אני אעבור להצעת החוק, שגם היא כמובן עוסקת בעניין דחוף, ועל כן עולה כאן על שולחננו בימים המורכבים האלה. אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק לתיקון פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (תיקון מס' 18), התשפ"ה–2025 – חיפוש שלא על פי צו חיפוש, הארכת הוראת שעה. מדובר בהארכת הוראת השעה שנחקקה כחלק מחוק המאבק בכלי הנשק הבלתי-חוקיים (תיקון חקיקה והוראת שעה), התשפ"ג–2023, וזאת על רקע הפשיעה הגואה בחברה הישראלית בכלל ובחברה הערבית בפרט. מטרתה של הוראת השעה הייתה להעניק למשטרת ישראל כלי אכיפה אפקטיביים, שיאפשרו לה לתפוס ראיות באופן מיידי גם ללא צו בית משפט במקרים המתאימים, כאשר יש חשש שהראיות יועלמו או ישובשו, באופן שיביא לעלייה בשיעור פיענוח הפשיעה החמורה ובהעמדה לדין, כמו גם לעלייה בהיקף תפיסת כלי הנשק והאמל"ח הבלתי-חוקיים, ובאופן שימנע וירתיע את העבריינים מלבצע עבירות אלו. במצב המשפטי שהיה קיים טרם תיקון הוראת השעה היו ארבע עילות לחיפוש במקום מסוים בלא צו בית משפט, אשר אופיינו בכך שבהתקיימן, הצורך לערוך את החיפוש הוא דחוף, ופנייה לבית המשפט לקבל צו חיפוש תסכל את מטרתו. הוראת השעה מאפשרת לשוטר לערוך חיפוש במקום ללא צו בית משפט בעילות נוספות לבד מהעילות הקיימות בפקודה כיום בשני מקרים נוספים. מדובר במקרים שבהם יש חשד לנשק בלתי חוקי בבית או במקום מסוים או במקרים שבהם ישנו בבית או במקום מסוים תיעוד או מצלמה העשויים לשמש ראיה לביצוע פשע חמור, לרבות עבירה של סחיטה באיומים, וכן עבירות נשק – שוב, מסוג העבירות שנהוגות על ידי ארגוני הפשיעה. בנוסף, נקבעו הוראות מיוחדות אשר יחולו על חיפוש שייעשה מכוח הסמכות החדשה כחלק מהוראת השעה. כך, נקבע כי נדרש אישור קצין בטרם ביצוע החיפוש, נוספה חובת תיעוד לביצוע חיפוש מכוח סמכות זו בנוהלי המשטרה, וכן נקבעו מנגנוני דיווח ליועצת המשפטית לממשלה ולכנסת על מנת לפקח על יישום הוראת השעה. הוראת השעה נקבעה לכתחילה למשך שנה על מנת לבחון את התועלת שבמתן הסמכות החדשה למשטרה. תיקונים 16 ו-17 לפקודה האריכו את הוראת השעה למשך כשנתיים בסך הכול, עד ליום 30 ביוני 2025. כעת מוצע להאריך את הוראת השעה בשנה נוספת. במהלך השנה שחלפה הוגשו דיווחים מטעם השר לביטחון לאומי, כמו גם מטעם פרקליטות המדינה, לוועדה לביטחון לאומי וליועצת המשפטית לממשלה, אשר יש בהם כדי להעיד על התועלת שבהפעלת הסמכות לחיפוש ללא צו בעילות החדשות. בד בבד עלה כי השימוש בסמכות החדשה נעשה בזהירות המתחייבת בהפעלת סמכויות מסוג זה. על פי הדיווחים שהתקבלו, במקרים רבים אכן נתפסו תיעוד או מצלמה, וכן כלי נשק, המהווים חלק מחומרי החקירה, ובחלק מהמקרים הוגשו כתבי אישום. לנוכח האמור, מערכת אכיפת החוק סבורה כי יש לאפשר את המשך מתן הסמכות למשטרת ישראל לביצוע חיפושים בלא צו בהתאם לעילות שנוספו בהוראת השעה לפרק זמן נוסף של שנה, שיאפשר לבחון בהמשך אם יש לקבוע את הסמכות כהוראת קבע. במסגרת חוק המאבק תוקן גם סעיף 247 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו–1955, שעניינו חיפוש על ידי שוטר צבאי ללא פקודה, ונקבע כי העילות שנקבעו בהוראת השעה יחולו בשינויים מסוימים גם לגבי שוטר צבאי בתקופה של הוראת השעה. הארכת הוראת השעה כמוצע תאריך גם את ההסדר בחוק השיפוט הצבאי. אני רוצה לומר שלא בקלות ואפילו לא בשמחה אני מביא את ההצעה הזאת בפני הכנסת, וכך היה גם בפעמים הקודמות. אבל אני חושב שהמציאות של הפשיעה הגואה בחברה ערבית, המאבק שאנחנו מנהלים עכשיו אל מול ארגוני הפשיעה – אגב, מאבק שמתחילים להרגיש את פירותיו ואת תוצאותיו, אבל הוא מחייב עוד משאבים ועוד השקעת כוחות ומאמץ גדול – אני חושב שכל אלה, בסוף, במאזן השיקולים הכולל, מצדיקים פעולה זעירה של הארכת הוראת השעה כרגע לתקופה נוספת, לא הפיכה להוראת קבע וגם לא ביטול של האפשרויות האלה, שהשימוש שנעשה בהן הוא פשוט שימוש מציל חיים. לכן, מכל הטעמים האלה, אני מבקש מהכנסת לתמוך בהצעת החוק בקריאה הראשונה, ומקווה שהכנסת גם תצליח להשלים את הליכי החקיקה, אדוני היושב-ראש, למרות סד הזמנים הקצר, כך שתהיה רציפות של תחולת ההוראה הזאת והיא לא תפקע בטרם תאושר החקיקה באופן סופי. תודה רבה.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה רבה לשר המשפטים. נעבור כעת לדיון האישי. חבר הכנסת משה טור פז, בבקשה.
משה טור פז (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, השר לוין, אני חייב להודות שהתכוונתי לדבר על משהו אחר לגמרי, אבל אני באמת התפלאתי מאוד על נאומך. אתה יודע, רוממות אחדות בגרונם וחרב פילוג בידם. אנחנו בתקופת מלחמה, משנים את סדר-היום של הכנסת, ומה שעשית פה זה שעלית ונאמת נאום חוצב להבות כנגד מי שאתה מכנה "השופט יצחק עמית". אז יש לי בשורה בשבילך: השופט יצחק עמית, השר לוין, הוא גם שופט והוא גם נשיא בית המשפט העליון. זה שאתה מכנה אותו גם בכתב וגם בעל פה "השופט", לא מוריד מזה שהוא נשיא בית המשפט העליון. אני עושה את זה לאט: נשיא בית המשפט העליון. זה ששר המשפטים במדינת ישראל וסגן ראש ממשלה כופר בזה זה הזוי כשלעצמו. זה שאתה עולה לכאן, ושוב, במליאה שהיא בתקופת מלחמה, ועוסק בזה, זה עוד יותר הזוי. ואתה יודע, לטענה הזו, להתייחסות הזו שלך, יש השלכות מעבר לדיון עצמו על נשיא בית המשפט העליון. הרי אם אנחנו לא נכיר אחד בשני – זה כמו שאנשים בתקופת בנט כראש ממשלה לא קראו לו "ראש הממשלה", כן, אנשים בקואליציה הנוכחית. ואללה, כמו שאנשים אצלנו, אם מישהו לא היה קורא לנתניהו "ראש הממשלה נתניהו" – עצם ההכרה בראשי הרשויות, בתפקידים השונים, היא חלק מהמשילות של הכנסת הזו ושל המדינה הזו, אחרת איש הישר בעיניו יעשה. וכשחז"ל אמרו: "אלמלא אימת מלכות, איש את רעהו חיים בלעו", הם לא דיברו רק על ממשלה – הם דיברו על כל מערכות השלטון. אנחנו צריכים מערכות שלטון חזקות, יציבות, שמאזנות זו את זו. גם אם חז"ל לא הכירו איזון בין רשויות, התהליך הוא המהות. ולכן, השר לוין, אני אומר לך שוב: אפשר לדון הרבה, ארוכות, על כשירותו והתאמתו של זיני. אני באופן אישי חושב שהוא אדם ראוי, אדם משמעותי; הכרתי אותו כאלוף בצה"ל, אלוף טוב, לוחמני, וגם בתפקידיו הקודמים. אבל התהליך הוא המהות, ואם השופט עמית, נשיא בית המשפט העליון, אומר לך: ככה לא עושים, אז ככה לא עושים. ואתה יודע מה? אם היית עושה בדרך אחרת – לא אתה אלא הממשלה הייתה נוקטת דרך ראויה, סבירה, למנות אותו, הוא כבר היה ראש שב"כ. אז כל ההתבכיינות הזאת – אתה יודע, אי-אפשר מצד אחד לרצות אחדות ומצד שני לקדם פילוג.
שר התיירות חיים כץ:
אתה מאמין במה שאתה אומר?
משה טור פז (יש עתיד):
אני מאמין בזה מאוד, חיים – אדוני שר השיכון – – –
שר התיירות חיים כץ:
יצחק עמית לא היה ממנה אותו.
משה טור פז (יש עתיד):
אני אומר לך, אני מאמין בזה. כי אתה יודע – הרי אתה מנוסה פה הרבה יותר ממני – שהפרוצדורה היא המלכה, והתהליך הוא זה שקובע את התוצאה. אז כן, נשיא בית המשפט העליון קבע שככה לא ממנים ראש שב"כ, השר לוין, ומה לעשות, ככה מתנהלת מדינה דמוקרטית. תודה.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה לחבר הכנסת טור פז. חברת הכנסת מירב כהן איתנו? אינה נוכחת; חברת הכנסת לימור סון הר מלך – גם היא אינה נוכחת. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, בבקשה.
ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, סיימנו לפני זמן קצר ישיבה בוועדה לביקורת המדינה על נושא המיגון בחברה הבדואית. לפני יומיים נפלו טילים ביתיר ובאום בטין, ממש ליד מקבצים של התושבים הבדואים. למזלנו, חלק מהטילים לא התפוצצו, ולכן היה שם נס גדול. אני חוזר ופונה לממשלה: אנחנו דורשים להציב מיגון בחברה הבדואית. אנחנו דורשים את זה במשך שנים, אבל אם המדינה לא יכולה להשקיע את הסכומים הנדרשים על מנת להציב מיגון, יש לנו פה חלופות. אנחנו מציעים חלופות – לתת לאנשים במקום ממ"ד, 50,000 שקל. המדינה תיתן לאנשים מענק לבנות מיגון בעצמם – תעלה בתוך האדמה, 2.5 על 3 מטרים, עם קונטיינר בפנים – וכך נוכל למגן את התושבים שלנו. הדבר השני – יש חלופה אחרת. מציעים לתת לאנשים לבנות, או לתת לאנשים להציב מיגון, כאשר אם המלחמה – ואנחנו רוצים שהמלחמה תיגמר – כאשר תסתיים המלחמה, פיקוד העורף והרשויות בנגב יוכלו להזיז את המיגוניות האלה למקום אחר – – –
שר התיירות חיים כץ:
– – – לא צריך מיגון. 50 שנה לא היה צריך.
משה טור פז (יש עתיד):
צריך. צריך, חיים. תצטרך מיגון – – –
שר התיירות חיים כץ:
50 שנה. תזכור מה אני אומר לך – – –
מירב בן ארי (יש עתיד):
מה בינתיים? שימותו?
ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
חיים, אנחנו דורשים במשך זמן רב. על מנת ללכת צעד אחד קדימה, אנחנו מציעים פתרונות.
מירב בן ארי (יש עתיד):
חיים, לא צריך גם לשלם מיסים.
נאור שירי (יש עתיד):
גם לא צריך צבא.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אני אומרת לבת שלי שלא תתגייס.
קריאה:
יש לך ממ"ד בבית.
מירב בן ארי (יש עתיד):
יש לך ממ"ד בבית.
נאור שירי (יש עתיד):
אתה יותר מדי זמן בחו"ל – – –
ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
חיים, כנציג הממשלה שנמצא כאן, אנחנו גם מציעים חלופות. אנחנו לא רק מבקשים שהמדינה תממן כל ממ"ד ב-60,000 שקל – אנחנו גם באים לקראת הממשלה ולקראת המדינה ואומרים שיש לנו פתרונות זמניים, או פתרונות חלופיים, במחיר יותר נמוך.
שר התיירות חיים כץ:
– – – תעלה – – –
ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
אבל עושים את זה גם בצבא, עושים את זה במקומות אחרים. היום המדינה מכניסה – – –
שר התיירות חיים כץ:
הסברת את זה.
ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
כן. אז תיישמו את זה. לא יכול להיות שאנחנו במשך שנים פונים לממשלה, ולא נותנים אישורים לבנות, לא נותנים לנו אישורים לחלופות שאנחנו מציעים. במקביל, המדינה גם לא רוצה להכניס מיגון, אז לאיפה ילכו האנשים? האנשים, אזרחי המדינה, צריכים ומבקשים מיגון. לא יכול להיות שמתחילת המלחמה ועד עכשיו אנשים ישנים ואוכלים מתחת לגשרים בכבישים. כולנו עדים למראות הקשים האלה. מחובתה של הממשלה לקדם את החלופות שאנחנו מציעים. תודה.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה רבה. חברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה. בדיוק בזמן. בבקשה, גברתי.
טלי גוטליב (הליכוד):
אחמד טיבי, איפה אתה, אה? לאן נעלמת? איפה אתה? אין חבר הכנסת יותר מלשן ממך. רציתי להגיד שטינקר, אבל אני גוזרת על עצמי איפוק, אז אני אומרת מלשן. איפה נעלמת, אחמד טיבי? בוא, בוא. איפה אתה? השמע קול. אתה לא כאן, נכון? אתה כבר לא בעל הבית, אבל איזה בכיין אתה, וואו. ביולי 2023, יולי 2023, זוכר שאמרתי לך "מהלל שהידים", "תומך טרור"? מה לעשות, זאת עובדה. את זה גם מותר לומר. התראיינתי בערוץ הכנסת ושאלו אותי: למה את אומרת "תומך טרור"? מה, מה דעתך? אמרתי: בעיניי אחמד טיבי – כך אמרתי בריאיון: מי שמהלל שהידים ומי שתומך בגדולי מרצחינו, הוא מחבל לכל דבר ועניין. כך אמרתי בריאיון. לא אמרתי את זה כאן במליאה; בריאיון. הלכת ורצת, איזה מלשן. הולך, אוסף עליי מידע ומגיש תלונה בוועדת האתיקה. אדון טיבי, שמע, אתה מחזיק נגדי פרסומים ממומנים בטיקטוק מחשבון קשר עם הבוחר. טיבי, באמת, אם אתה יכול, אגב, תשים תמונה קצת יותר מרוטשת שלי, אני אודה לך מאוד, כי השתמשו בתמונה ששמת בטיקטוק בהפגנות חמאס בעולם. שמו את התמונה הזאת שלי ששמת אצלך בפרסום הממומן. הלכת ורצת והשטנקרת שקראתי לך בריאיון בערוץ הכנסת "מחבל". אליך אין לי טענות, טיבי, כי באמת אתה בעיניי אדם שלא צריך לשבת בכנסת ישראל. את האמירות שאתה אמרת כאן בכנסת, במהלך המלחמה בפרט – תצילנה אוזניים. זו בושה ללוחמינו, בושה לחיילינו, בושה לנופלינו הגיבורים שאתה עומד כאן ואומר, לא פעם ולא פעמיים, שאנחנו מבצעים פשע עם, שולחים את לוחמינו לעשות פשע עם. אין לי טענות אליך, יש לי טענות לוועדת האתיקה של הכנסת. אני חייבת להבין משהו: מה קרה? מה דחוף? תלונה מיולי 2023. לקחתם את טלי גוטליב, משכתם, כדי להראות שאתם לא דנים רק בענייניהם של תומכי טרור, אתם צריכים להראות שאתם באים חשבון גם עם יהודייה. כבר הייתי בסרט הזה, הייתי בסרט הזה כשינון אזולאי היה עוד יו"ר ועדת האתיקה, שמצא לנכון פעמיים לקרוא לי, כן? אני סופגת פה בכנסת, יושבת כאן שעות במליאה, מונעת מתומכי הטרור לטנף על מדינת ישראל, לטנף על לוחמינו וחיילינו, סופגת מהם באמת אמירות שאין לתאר את בזיונן, שומרת על כבודנו כולנו, ואת השם שלי מושכים בתלונות. באמת, איימן עודה פעם אמר שאמרתי לו כאן – אחרי שהוא אמר שאנחנו מבצעים ג'נוסייד, לא פחות, אמרתי לו: טפי עליך, אתה האויב שלי, הלך, בכה, אמר שירקתי עליו. אני לא יודעת לירוק, אני גברת, אדוני, ובכל זאת האמירה הזאת מאוד קוממה אותו. אז מה אם הוא קורא לי, טיבי: חולת נפש, קחי את הכדורים, לא תיקחי את הכדורים, את ככה, את לא ככה. אני לא מתלוננת כמותם, רצה ומתלוננת. בכלל, זו איזו נטייה שאני לא מצליחה להבין, ההתבכיינות לוועדת האתיקה. אבל ועדת האתיקה, עלייך אני מתפלאת. גם בריאיון טלוויזיוני אנחנו לא רשאים להביע את דעתנו? מילא כאן, במליאה, אנחנו גוזרים על עצמנו איפוק, אבל בראיונות טלוויזיוניים, שבהם אני צריכה, עוד לפני תופת אוקטובר, להתמודד עם תמיכת הטרור שיש כאן בכנסת – אתם תיתנו לי נזיפה? אוקיי, ננזפתי, ננזפתי, והינה אני נוזפת בחזרה: ועדת אתיקה בכנסת ישראל לפני הכול צריכה לשמור קודם כול על הגדרת המדינה, על חוסנה של המדינה, על כבודה של המדינה, ולעשות הכול כדי להרחיק מכנסת ישראל תמיכה בטרור ותומכי טרור. תודה רבה.
היו"ר אמיר אוחנה:
אני רק אציין, בלי להיכנס לגופן של החלטות, שוועדת האתיקה, אכן, במשך זמן רב לא טיפלה בתלונות רבות שהצטברו אצלה, וכעת היא מנקה שולחן.
מירב בן ארי (יש עתיד):
ויש עוד הרבה יהודים שקיבלו היום נזיפות.
היו"ר אמיר אוחנה:
חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה.
טלי גוטליב (הליכוד):
אני הולך להתלונן, אני עצוב – – –
מירב בן ארי (יש עתיד):
מותר לחברי כנסת להתלונן לוועדת האתיקה.
טלי גוטליב (הליכוד):
אוי אוי אוי, אני לא יכול, אני ממש לא יכול, אני עצוב. אוי אוי אוי.
מירב בן ארי (יש עתיד):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. לא שאני רוצה להגן על ועדת האתיקה, אבל יש עוד הרבה יהודים שקיבלו היום נזיפות מוועדת האתיקה. יש יהודים ששללו להם – קנס לחצי שנה.
קריאה:
שללו שכר – – – קנס – – –
מירב בן ארי (יש עתיד):
שללו להם שכר. אמרתי קנס? צודק. תודה, חיים. אני לא יודעת איך הגעתי למצב שאני מגינה על ועדת האתיקה. יש הרבה יהודים שקיבלו היום, וטוב מאוד שוועדת האתיקה של הכנסת התעוררה מהתרדמת שבה הייתה שנה וחצי. וחברי הכנסת כפופים לכללים. אם הם עוברים על הכללים, יהודים או ערבים – שיקבלו תגובה. תראה לאיזה מצב הגעתי שאני מגינה על ועדת האתיקה. ואני רוצה להגיד לך משהו, יריב: יש לנו הרבה דברים שאנחנו מסכימים ודברים שלא. המינוי של דוד זיני, אני יודעת – אני לא יודעת אם אתה שומע במקביל – לא היה ככה מעולם. ממתי באו לבסיס צבאי – הבנתי בצאלים – ראש הממשלה שם אותו בזה מאחור, בספסל האחורי, ואמר לו: רוצה להיות ראש שב"כ? מה זה הדבר הזה? מה זה? הוא עוד אלוף בצה"ל, יעני הרמטכ"ל שבוע אחרי זה היה צריך גם להוציא אותו מהצבא. מה זה? יש ועדת איתור שאמורה להתכנס, שאמורה לאשר. עכשיו, אני יודעת שהוא גם שומע אותי, כי יש לנו דברים שאנחנו גם מדברים, אבל בסוף לא ככה ממנים ראש שב"כ. לבוא ולהגיד לאופוזיציה: גם אתם צריכים למחות נגד ההחלטה של השופט עמית – נשיא העליון עמית – מה זה קשור? אנחנו, האופוזיציה פה, בכל מלחמה, חרבות ברזל, בטח בעם כלביא, מתנהלים בצורה אחראית, אחראית, בשיתוף פעולה. תמיד כשאמרו לי על אופיר כץ ושיתוף פעולה, הייתי אומרת: אל תגיד. אני אומרת: בשיתוף פעולה מלא, מתוך אחריות, בשיתוף פעולה עם יו"ר הכנסת, מתוך אחריות לבית הזה, גם ב-8 באוקטובר, יום אחרי, וגם היום. אז אתה לא יכול לבוא להגיד לנו: אם אתם לא מגנים את ההחלטה של עמית, אתם מתנגדים לביטחון המדינה. זה פשוט לא נכון. ככה לא ממנים ראש שב"כ. יש דרך למנות ראש שב"כ. מעולם לא מונה כך ראש שב"כ במדינה הזאת. ואני חייבת להגיד במילה האחרונה משהו שבוער לי. יש מלחמה שכולנו תומכים בה, ללא שאלה אפילו. שימשיכו ויפציצו את הטלוויזיות, את בתי הכלא – הינה, אני אומרת לך – כל מה שצריך, חד-משמעית. זה אויב שטוף שנאה למדינת ישראל, זה אויב שלא מאמין בכלל בקיומה של המדינה. שיעשו מה שצריך – אנחנו מגבים לחלוטין. אני חייבת להגיד לך, מה מדהים באירוע הזה? שמסתבר שכשהמנהיג של המדינה, ראש הממשלה, רוצה להוביל מלחמה, אין דיפ-סטייט, אין פצ"רית, אין יועמ"שית, אף אחד לא כובל את ידיו. ראה זה פלא, כל דבר שראש הממשלה רוצה – ומגיע לו את כל הקרדיט, לא בציניות – מדהים, הכול מצליח, הכול יוצא. אני רואה שאתה מחייך, אני שמחה. תקשיב, אני חייבת להגיד במילה האחרונה.
שר התיירות חיים כץ:
אם היא הייתה יודעת היא הייתה מטרפדת את זה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אל תדאג, היא יודעת. היא יודעת.
שר התיירות חיים כץ:
– – –
מירב בן ארי (יש עתיד):
אין ספק שגם אתה – בוא, סתלבט, בוא, גם אתה לא ידעת על המלחמה בערב של עם כלביא.
שר התיירות חיים כץ:
נכון.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אז מה אתה עף על היועמ"שית? אתה שר בממשלה ולא ידעת, אבל שנייה.
שר התיירות חיים כץ:
היא הייתה מטרפדת. היא הייתה מטרפדת.
מירב בן ארי (יש עתיד):
היא לא. עובדה. אוי, תגיד לי, חיים, תראה, נגמר לי הזמן. אני באה לפטפט איתך גם פה. הינה, אני אומרת לך, גם היום היא יודעת וגם היום היא נמצאת בתוך הקבינט, ואף אחד לא מטרפד. כשיש מלחמה והעם לחלוטין – כולנו עם ראש הממשלה. אני כתבתי אתמול לראש הממשלה: כשרוצים להילחם, יודעים לעשות את העבודה. לא פצ"רית, לא יועמ"שית – ראש ממשלה שמוביל. ועוד מילה אחרונה גם לך, באמת אני אומרת לך, בכנות: בסוף, העובדה היא שכשראש הממשלה רוצה, הוא מצליח. תודה.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה רבה. חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, השרים, אדוני שר המשפטים, אני באמת לא מצליח להבין – מיליוני ישראלים נמצאים בממ"דים, אנחנו כאופוזיציה מעניקים את כל הגיבוי לממשלה בתחום הביטחוני, ואתה בשלך, אתה ממשיך את המסע שלך נגד מערכת המשפט, נגד הדמוקרטיה הישראלית, גם בעת הזאת. באמת, אני תוהה מה עוד צריך לקרות כדי שתעצור. די, די, מספיק. בטח לא עכשיו. אני קורא לך לחדול מייד מהאמירות האלה, מהמשפטים האלה, מהמסע הזה. זה בטח לא הזמן עכשיו. אני רוצה להתייחס לנושא של מתווה הפיצויים לבעלי עסקים וגם לשכירים. ביום השני של המלחמה פניתי גם לשר האוצר וגם ליושב-ראש ועדת הכספים והצעתי להם להחיל, לאמץ באופן מיידי את המתווה שהיה בתוקף בתחילת המלחמה. עבדנו עליו יחד בוועדת הכספים, הקואליציה והאופוזיציה. הוא היה יחסית נכון, יחסית מדויק, וגם עדיף, והינה – אני אגיד עכשיו משפט שלא יצא לי להגיד שנתיים וחצי: אני מברך את שר האוצר, שהיום אימץ את ההצעה שלי, והמתווה ייכנס לתוקף. מה חסר בו? הם לא עדכנו אותו. אנחנו חייבים להתאים אותו מאוקטובר 2023 למציאות של סוף יוני 2025, גם מבחינת ההיקף שלו, גם מבחינת התנאים וגם מבחינת הסכומים. המשק הישראלי מושבת כבר 11 ימים. הוא חייב סיוע, הוא חייב פיצויים. אני מדבר גם על בעלי עסקים, גם על המפונים וגם על השכירים, שרבים מהם עלולים למצוא את עצמם בתוך כמה ימים בחופשה ללא תשלום. אז אני מבין שהמתווה הזה יגיע לקריאה ראשונה במליאת הכנסת, ולאחר מכן לוועדת הכספים, ואנחנו נעשה הכול – ואנחנו כאופוזיציה מגויסים לגמרי לנושא הזה – כדי להרחיב אותו ולהתאים אותו. נעשה הכול כדי שהכסף יגיע לבעלי עסקים, תוך – אני לא יודע אם זה יהיה ימים, אבל לפחות שבוע, שבועיים, כי הזמן פה הוא קריטי. הזמן והוודאות הם אולי שני הערכים החשובים ביותר בניהול עסקים. תודה רבה.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה רבה לחבר הכנסת בליאק. וכעת – חבר הכנסת עמית הלוי. בבקשה.
עמית הלוי (הליכוד):
תודה, אדוני היושב-ראש. חברותיי וחבריי לכנסת, אזרחי ישראל, קודם כול, הערה רק לחבר הכנסת טור פז – אני רואה שהוא יצא, אבל אתה יכול גם, חבר הכנסת בליאק – אתם יכולתם פשוט לעלות כאן, להכריז על עצמכם, יכולת להכריז על עצמך, משה, נשיא בית המשפט העליון באותו רגע, כמו שעשה יצחק – –
מירב בן ארי (יש עתיד):
לא, הייתה ועדה.
עמית הלוי (הליכוד):
– – וגם להנחות את שר המשפטים באותו רגע. היית חוסך את השלוש דקות. היית ממשיך את המסורת הדיקטטורית של יצחק עמית, והכול היה בא על מקומו בשלום.
גלעד קריב (העבודה):
אצלכם שום דבר לא השתנה. כמו תקליט שבור.
עמית הלוי (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, אנחנו כולנו דרוכים בימים הללו, שהם ימים גדולים, ללא ספק, ימים של תקומה, של יוזמה, של הפסקה של שנים ארוכות של המתנה, של הבלגה, כשמפלצות הטרור התחמשו סביבנו. המטוסים והכטמ"מים שמרחפים בשמי איראן מציבים את ישראל שוב כמדינה עם יכולות מופלאות. רבים נושאים אלינו עיניים, רבים נושאים למדינה עיניים – לא רק לטכנולוגיה שהכטב"מים והכטמ"מים הללו מייצגים אלא בעיקר לבשורה המוסרית שהם נושאים עימם במלחמה הזאת נגד משטר הרשע. יש למלחמה הזאת שני צדדים, וחשוב לי להניח אותם כאן: צד אחד הוא אין ברירה, הצד של האין-ברירה, והצד של היש-ברירה – ויש ברירה, והיא ברירה גדולה וחשובה. האין-ברירה ידועה לכולנו, ידועה היום לכל אזרח שרואה את ההרג והנזק העצום מכל טיל כזה של טון, טון וחצי נפץ במרכזי הערים שלנו. לא צריך להיות מדען גרעין כדי להבין את האין-ברירה גם כשאיראן מגיעה להיות מדינה סף גרעינית. מי שהכיר מוועדת חוץ וביטחון ומי שמכיר היום את התוכנית להשמדת ישראל – אדוני היושב-ראש, זו "תוכנית שני גנרלים", נקרא לזה ככה, באיראן, עם תקציב ענק, תוכנית מסועפת, מפלצתית, עם הרבה מאוד סעיפים ותאים חתרניים, ושלוחים, כמובן, והכול. ואנחנו הגענו לחצות הלילה של 7 באוקטובר האיראני, אין בכך כל ספק, ולכן לא הייתה ברירה. כמו שאמר ראש הממשלה בפורומים שונים, אם היה אישור מפלוני-אלמוני או לא היה אישור, הוא היה מאשר והוא היה מנחה, וזה היה נעשה בכל מקרה, כפי שקרה, ברוך השם. אבל המלחמה הזאת, יש לה עוד ממד, עוד צד חשוב, והוא יש ברירה, כי יש ברירה במלחמה הזאת, וזו הברירה להביא לשינוי מהותי, לשינוי יסודי במזרח התיכון – להפוך מן היסוד את תפיסת הטוב והרע, הצדק והרשע. אנחנו אחרי עשרות שנים של אינדוקטרינציה חריפה מאוד של העולם המערבי, שטיפת מוח רלטיביסטית, פרוגרסיבית, שהכניסה את האסלאם הקיצוני לתוך המשפחה של המדוכאים עלי אדמות, הצדיקה את האלימות שלו כלפי מדינות לאום, ובמסווה הומניטרי של זכויות אדם הביאה לשיטפון של גלי הגירה שמאיימים עד עכשיו על זהותה של אירופה וגם על ביטחונה. המלחמה הזאת, היוזמה הזאת, עם כלביא, היא הזדמנות, היא שעת כושר לפקוח עיניים, לשוב למושגי היסוד של הטוב והרע. בדיוק כמו לפני 90 שנה, אנחנו ניצבים מול אויב שהוא גזעני – גזענות תרבותית-דתית – הוא ברברי, הוא טוטליטרי בשאיפות שלו. שום דבר לא סוד. אני הייתי באושוויץ-בירקנאו – שלחת אותי, היושב-ראש, אתה יודע, עם שדולת ישראל פולין. בפעם הראשונה הייתי שם. אתה נכנס, אתה רואה את הכפר, והכפר שלו, אתה עובר הלאה, אתה רואה את מבני העבודה, את הצריפים האלה, וגם שלו; אחרי העצים, הנאצים החביאו את מה שהחביאו. פה זה גלוי. הצוואה של חומייני גלויה, נמצאת במג'לס. הכול גלוי. התוכנית להשמדת ישראל גלויה, הכול על השולחן, ומול זה אנחנו, בעם כלביא – אני מסיים – מציבים קודם כול את הברירה להילחם בטוב נגד הרשע המוחלט. זה חידוש גדול. זה ההישג הגדול של ראש הממשלה נתניהו, זה ההישג הגדול של ההשתתפות של הנשיא טראמפ. לכן, ההשלכה של זה היא גם לא להסתפק מבחינה הסברתית בקו הזה של אין ברירה, אלא בעיקר לעשות כל מאמץ שהמלחמה הזאת לא תסתיים רק בהשמדה של היכולות הצבאיות, אלא תסיר את המשטר הניאו-נאצי הזה מעל פני האדמה. תודה.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה לחבר הכנסת הלוי. וכעת – חברת הכנסת צגה מלקו. בבקשה.
גלעד קריב (העבודה):
איך – – – בעזה לא הצלחתם – – – אז באוויר – – –
מירב בן ארי (יש עתיד):
הוא יודע, דרך אגב, שעל עזה הוא לא יצליח – – – הוא היחיד שגם אומר את זה.
היו"ר אמיר אוחנה:
בבקשה, גברתי.
צגה מלקו (הליכוד):
תודה, אדוני היושב-ראש. כבוד השר, חברי הכנסת, מה לא נאמר באולפנים בשנה ושמונה חודשים מאז שפרצה עלינו מלחמת חרבות ברזל? בפרט בעשרת הימים של מבצע עם כלביא, שהוכיח לנו דבר אחד: כולנו מאמינים באנשי מקצוע. מקצוע, אדם מתמקצע, זה כל כך חשוב, אבל כל מה שראינו באולפנים זועק לשמיים. כל מה שאמרו וחזו, קרה בדיוק, אבל בדיוק ההפך. חיפשתי איך להתחיל את דבריי, והדבר היחידי שעלה במוחי כדי להגדיר את התופעה ההזויה הזאת אלה דבריו של אלברט איינשטיין כאשר הגדיר את המונח אי-שפיות: אי-שפיות זה לעשות את אותו הדבר שוב ושוב ולצפות לתוצאות שונות. החל מ-7 באוקטובר, הפרשנים מסבירים למה לא להתחיל כניסה קרקעית לעזה. לאחר מכן, גם בחזית הצפונית הפרשנים מסבירים לנו בנחרצות למה צה"ל לא ייכנס קרקעית ללבנון. אני רוצה להקריא לכם כמה ציטוטים נבחרים על לבנון: אין ספק שתהיה חלופה אזרחית שתשקם את עזה בסיוע ארצות הברית שתשתיק גם את הצפון; ישראל לא תיכנס שוב לבוץ הלבנוני. ונעבור לימים האחרונים: אני לא חושב שארצות הברית תצטרף; אני חושב שאנחנו יותר קרובים למשא ומתן מאשר לתקיפה; אני לא חושב שאנחנו קרובים לתקיפה מחר בבוקר; לפי איך שזה מסתמן, ישראל לא מתכוונת לתקוף; ראש הממשלה לא יתקוף, הוא מעדיף פתרונות מדיניים, הוא בא לסגור סכסוכים ועימותים והוא לא בא לפתוח מלחמות; לא נראה שצה"ל יתקוף בלבנון. אחרי המלחמה הקיימת, להיכנס למלחמה עם לבנון וחיזבאללה, שבסיכוי גבוה היא כניסה למלחמה גם עם איראן – נראה לי שכולנו קלטנו את הרעיון, אז אחסוך מכם. כל כך הרבה ציטוטים נאמרו באולפנים על ידי לשעברים, ביטחוניסטים. כולנו צפינו, וחשבנו באמת שהם אנשי מקצוע והם מבינים את העניין. אבל מה שהבנו לאחרונה הוא שכל מה שאמרו – רק נגד ראש הממשלה. זה הדבר היחידי.
היו"ר אמיר אוחנה:
לסיום.
צגה מלקו (הליכוד):
לפני כמה ימים, בתוכנית הצינור, הכתבת נטלי ריכזה, תמצתה את זה. מה נאמר באולפנים על ידי ביטחוניסטים? הכול היה הזוי, אבל למזלנו הם טעו בגדול. גם ככה אויבינו הקשיבו להם.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה רבה לחברת הכנסת מלקו. וכעת – חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה.
גלעד קריב (העבודה):
אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי וחברות הכנסת, מכובדי השר, ראשית, כמובן נשלח מכאן ברכת יישר כוח לכל העוסקים במלאכה, במלאכת ההכרעה של תוכנית הגרעין האיראנית, של האיום של הטילים הבליסטיים, מהדרג המדיני ועד אחרון חיילי וחיילות צה"ל ואנשי ונשות המוסד. אני משתתף באבלן הכבד של המשפחות שאיבדו את יקיריהן במתקפות הטילים הרצחניות. האמת היא, אדוני היושב-ראש, שאני תכננתי לעלות לכאן ולדבר על הניסיון בימים האחרונים להשתמש בהישגים במערכה מול איראן על מנת למחוק את חרפת 7 באוקטובר. ראינו את הדברים אתמול בריאיון המביש של חבר הכנסת אריה דרעי באולפן ערוץ 14: 7 באוקטובר הציל את מדינת ישראל. ראינו את זה בציוצים של מקורבים לראש הממשלה שבאים ואומרים שהמתקפה באיראן זה כי הוא הנהיג; ב-7 באוקטובר לא סיפרו לו שום דבר, למרות שכולנו יודעים שסיפרו לו ושהוא ידע ושהוא דיבר ושהוא סירב לשמוע שלושה אלופי מטכ"ל שחיכו לו פה מחוץ לדלת. אפשר להמשיך לעוד דוברים ולעוד שופרות שמנסים לנצל את ההישגים הנוכחיים כדי להשכיח את חרפת 7 באוקטובר. אנחנו לא נשכח, ואות הקין הזה לא יוסר ממצחו של מי שעד הרגע הזה אומר: אני אחראי להצלחות, אבל הכישלון יתום; לא העירו אותי, לא סיפרו לי. ראש ממשלה שאומר: אף אחד לא אמר לי, לא התריע בפניי – מה זה אומר על היכולות שלך להנהיג את המערכה?
אופיר כץ (הליכוד):
– – – ראית מה קורה – – –
גלעד קריב (העבודה):
אבל, אבל, אבל, אבל, אבל, לפני שעה קלה קיבלנו תזכורת לכך ששר המשפטים לא מבין את גודל השעה. דחו בשבוע דיון בעניין מינוי ראש השב"כ, אז הינה, שר המשפטים קיבל עוד הזדמנות בעיצומה של מלחמה לעלות למתקפה נגד נשיא בית המשפט העליון ושופטיו של בית המשפט. לא מסוגל להתאפק דקה.
אופיר כץ (הליכוד):
– – –
גלעד קריב (העבודה):
כי דחו דיון בשבוע.
אופיר כץ (הליכוד):
בזמן מלחמה לא – – –
גלעד קריב (העבודה):
דחו דיון בשבוע. אתם מדברים על זמן מלחמה? אין מנכ"ל קבוע למשרד ראש הממשלה, אין מנהל לרשות החירום הלאומית, אין מנהל מערך ההסברה, אז אתם מדברים איתנו על הכנה לקראת מלחמה?
קריאה:
– – –
גלעד קריב (העבודה):
במדינה מתוקנת היה עולה לפה שר המשפטים ואומר שהוא מזועזע מכך שלקחו מפגינות ועשו עליהן חיפוש בעירום כי הן עמדו והקריאו את שמות החטופים מול הבית של ניר ברקת, מול הבית של יואב קיש. אבל שר המשפטים שלנו, הוא לא יפספס אף הזדמנות בעיצומה של מלחמה, כש-25 משפחות יושבות אבלות על מות יקיריהן – –
צגה מלקו (הליכוד):
גם מול הבית – – –
גלעד קריב (העבודה):
– – כששלוש משפחות חטופים מלוות לקבורה את יקיריהן – הוא לא יפספס הזדמנות להשתלח בנשיא עמית. שר המשפטים, יש לך משימות אחרות בזמן חירום חוץ מלהמשיך את מסע ההרס שלך את הדמוקרטיה הישראלית.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה. חבר הכנסת אופיר כץ, בבקשה.
גלעד קריב (העבודה):
יוצאים למלחמה בלי מנכ"ל משרד ראש ממשלה, בלי ראש רשות חירום לאומית. הרי התכוננתם חודשים. לא חשבתם למלא את הכיסא של ראש מערך ההסברה הלאומי?
היו"ר אמיר אוחנה:
חבר הכנסת אופיר כץ.
אופיר כץ (הליכוד):
תודה, אדוני היושב-ראש. גם אני בפתיחת דבריי רוצה להתייחס לוועדת האתיקה. מסתבר שגם אני קיבלתי הערה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
ואתה יהודי.
אופיר כץ (הליכוד):
אני מכבד ומקבל את החלטות ועדת האתיקה. התלונה הייתה על ידי עופר כסיף על כך שאמרתי שהוא מחבל ויותר גרוע מהחמאס. אז אני מכבד את ההחלטה, אני רק לא חוזר בי מדבריי. אני חושב שאם היינו עושים סקר על האמירה הזאת בקרב אזרחי ישראל, היא הייתה זוכה למשהו כמו 90% מאזרחי מדינת ישראל שמסכימים איתי. אדוני היושב-ראש, השרים, חברי הכנסת, יש רגעים בהיסטוריה של אומה שבהם ברור: גורל הדורות כולם עומד למבחן קיום. וברגע הזה, הרגע שבו אומה ניצבת בעוצמה מול אויביה, הרגע שבו מדינת ישראל פועלת לשמור על המפעל הציוני, מפעל שנבנה בדמם של חלוצים ובאמונתם של דורות שחלמו על חירות יהודית בארץ ישראל – ברגע הזה עומד בראש אדם שלא רק זיהה את הסכנה, אלא התכונן לה; אדם שלא נבהל מהאחריות ולא נרתע מלחצים, שבמשך שנים נשא לבדו את האזהרה והחזיק באמונה שיום אחד נידרש להכריע, ראש הממשלה נתניהו. איזה מזל יש לנו שהוא לא נשבר, איזה מזל שהוא לא ויתר, מירב, גם כשניסו לרסק אותו אישית בדרכים שמקומן אינן במדינה דמוקרטית. איזה מזל שהוא לא נכנע, שהוא לא הסכים לקבל את הנרטיב שהכתיבו לו, לא את ניתוחי המומחים באולפנים, לא את לחישות הפקידים ולא את הדוקטרינות שהתרסקו ברגע האמת, גלעד קריב.
מירב בן ארי (יש עתיד):
מי היה נגד?
אופיר כץ (הליכוד):
מי היה נגד? כל ראשי מערכת הביטחון היו נגד. כל ראשי מערכת הביטחון בלמו את זה שהוא יתקוף, היסטורית.
גלעד קריב (העבודה):
על מה אתה מדבר? שקר וכזב.
אופיר כץ (הליכוד):
שקר וכזב?
מירב בן ארי (יש עתיד):
תן לנו שם אחד.
אופיר כץ (הליכוד):
לא עכשיו, לא עכשיו.
גלעד קריב (העבודה):
– – –
אופיר כץ (הליכוד):
לא עכשיו, לא עכשיו, לא על התקיפה הזאת; אחורה, ועוד איך. אבל הוא לא נשבר, כמו שאמרתי – – –
עמית הלוי (הליכוד):
לא רק התנגדו – הלכו וסיכלו את זה בארצות הברית.
אופיר כץ (הליכוד):
אמרו לאמריקאים, הלכו להגיד לאמריקאים, נכון. הם הלכו לאמריקאים להגיד שהוא מתכנן לעשות את זה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
20 שנה – – – כל היום אכלו לי, שתו לי.
אופיר כץ (הליכוד):
תוסיף לי.
היו"ר אמיר אוחנה:
אתה תקבל עוד קצת.
קריאות:
– – –
היו"ר אמיר אוחנה:
חברי הכנסת, אני אאפשר לחבר הכנסת כץ עוד חצי דקה.
אופיר כץ (הליכוד):
אגב, המומחים, אלה שאמרו שהוא לא יתקוף והוא פחדן והוא לא יעשה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
מי זה? תן שם.
אופיר כץ (הליכוד):
מי זה? כל האולפנים. תסתכלי בטוויטר, תסתכלי, אין פרשן אחד שלא אמר. אין אחד שלא אמר. אין אחד שלא אמר. היא שואלת מי. היא שואלת מי.
קריאות:
– – –
אופיר כץ (הליכוד):
את פתאום לא רואה ערוץ 12 ו-13?
מירב בן ארי (יש עתיד):
את האמת?
אופיר כץ (הליכוד):
כן? כן?
מירב בן ארי (יש עתיד):
אתה לא תאמין לי – – –
אופיר כץ (הליכוד):
כל המומחים האלה. די, נו, מירב. די, נו, בחייאת, לא ראית את כל המומחים שאמרו שהוא לא יתקוף?
מירב בן ארי (יש עתיד):
הבת שלי – – – אבל אני לא רואה. אני רואה שקשוקה, לבד בבית – – –
צגה מלקו (הליכוד):
מה היה בכל האולפנים?
גלעד קריב (העבודה):
פתאום אנחנו מגלים שאתה רואה רק 12 ו-13 ולא ערוץ 14.
צגה מלקו (הליכוד):
מה יש באולפנים היום – – –
אופיר כץ (הליכוד):
איפה שאני לא מסתכל בפלאפון, אני רואה פרשן שאומר שנתניהו לא יתקוף. אחרי שהם נפלו בתחזיות האלה, אחרי שהם – – –
צגה מלקו (הליכוד):
– – –
מירב בן ארי (יש עתיד):
אבל אני לא רואה.
היו"ר אמיר אוחנה:
חברת הכנסת מלקו. חברות וחברי הכנסת, אני מאפשר עוד דקה. חברות וחברי הכנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה.
אופיר כץ (הליכוד):
אז אני אספר לך, בגלל שאת פתאום לא רואה ערוץ 12.
עמית הלוי (הליכוד):
היא רואה רק ערוץ 14.
מירב בן ארי (יש עתיד):
– – –
נאור שירי (יש עתיד):
ערוץ המדע הבדיוני – – –
היו"ר אמיר אוחנה:
חברי הכנסת, התעריף ממשיך לעלות. אני מאפשר עוד דקה.
אופיר כץ (הליכוד):
אגב, אם את רוצה לראות תחזיות שפוגעות בדיוק מה יהיה, תסתכלי בערוץ 14. שם הפרשנים אמרו שהוא יתקוף, שם הפרשנים אמרו שטראמפ יתקוף, בניגוד לערוצים – – –
מירב בן ארי (יש עתיד):
– – –
אופיר כץ (הליכוד):
תקשיבי, יש מומחים שאמרו שנתניהו לא יתקוף. אחרי שהם אמרו את זה וראו מה קרה, הם חזרו ואמרו: גם טראמפ לא יתקוף. כאילו, איזה ביטחון יש להם. גם ההתנשאות הזאת כשהם מדברים, כל הלשעברים, שכל מה שאומרים הוא נכון, הוא סמכותי.
מירב בן ארי (יש עתיד):
נתניהו מקשיב ללשעברים?
אופיר כץ (הליכוד):
טוב שאזרחי ישראל ראו עכשיו את האמת, מה שאנחנו צועקים הרבה זמן.
סימון דוידסון (יש עתיד):
– – –
אופיר כץ (הליכוד):
אז אני אמשיך את הנאום, סימון.
סימון דוידסון (יש עתיד):
– – – 18,000 מפונים במלחמה הזאת.
אופיר כץ (הליכוד):
אז למה אתם נאמתם פה על דברים אחרים, לפי מה שאתה אומר? למה כל החברים שלך נאמו עד עכשיו על דברים אחרים?
מירב בן ארי (יש עתיד):
בערוץ 14 – – –
אופיר כץ (הליכוד):
וזה דברים סופר-חשובים, מה שאתה אומר.
מירב בן ארי (יש עתיד):
בערוץ 14 לא מראיינים מפונים, לא מראיינים משפחות שכולות – – –
אופיר כץ (הליכוד):
איזה שקר. אוי, נו, באמת, מירב, נו. בערוץ 14 לא מראיינים משפחות שכולות? תגידי, את בסדר? בערוץ 14 לא מראיינים משפחות שכולות?
מירב בן ארי (יש עתיד):
אלה שנרצחו עכשיו?
אופיר כץ (הליכוד):
אני לא יודע מה ביום, יומיים האחרונים, אבל בטח שהם מראיינים. אין יום שהם לא מראיינים משפחות שכולות, בתוכניות, בחדשות, בפטריוטים – בכל מקום. מה יש לך?
היו"ר אמיר אוחנה:
חברות וחברי הכנסת, אני מציע – – –
מירב בן ארי (יש עתיד):
אתה מסלף את – – –
אופיר כץ (הליכוד):
אני מסלף?
מירב בן ארי (יש עתיד):
אמרתי משפחות נרצחים של האירוע של איראן. מישהו דיבר על – – –
היו"ר אמיר אוחנה:
טוב. חברת הכנסת בן ארי, בואי נאפשר לחבר הכנסת כץ לסיים את דבריו. הארכתי כבר בדקה, הדקה שהארכתי נגמרה, אז קח עוד דקה, וקדימה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
איזה דקה – – –
אופיר כץ (הליכוד):
מה, עכשיו עמדת, דיברת על שיתוף פעולה בזמן מלחמה.
היו"ר אמיר אוחנה:
די, אל תלבה את זה. אל תלבה את זה. עזוב.
אופיר כץ (הליכוד):
טוב. אז אני אמשיך על נתניהו, חבריי לאופוזיציה. הוא עמד בחוזקה מול נשיאים אמריקאים, מול קואליציות בין-לאומיות, מול גלים של ביקורת, וסירב להסכים להסכמים רעים, כאלה שבזמן אמת אולי נראו קלים יותר, אבל היו עלולים להביא להשמדתנו. בחרת בדרך הארוכה, נתניהו, כשכולם רצו קיצור דרך. לקחת אחריות כשכולם ביקשו שקט תעשייתי. ראית את מה שרבים סירבו לראות כי ידעת: אם לא נעצור אותם שם, הם יגיעו אלינו הביתה. הבטחת מזרח תיכון חדש וקיימת. המלחמה עם איראן היא מאבק על קיומנו ותקומתנו, על המפעל הציוני, על המדינה היחידה של העם היהודי, על היכולת שלנו לחיות פה ושנכדינו ונכדיהם של נכדינו יחיו פה. לו היינו מחכים, לא הייתה הזדמנות שנייה. לא הייתה הזדמנות לתקן. לא הייתה מדינת ישראל. ההיסטוריה, העם הזה והדורות שיבואו – ההיסטוריה, מירב, העם הזה והדורות שיבואו אחרינו יזכרו אותך, מר בנימין נתניהו, כמי שעמד כחומה בצורה, חסר פחד, בלתי ניתן לערעור או לשבירה; כמי שלא סטה מהדרך כשעתידה של מדינת ישראל עמד על כף המאזניים; כמי שהציל את העם היהודי מהכחדה. בימים אלה, שהם שעת הכרעה אמיתית לעם ישראל, מעשיך לא יישכחו. הם יהיו חקוקים לעד בתולדות העם הזה כסמל לעמידה, לעוצמה ולניצחון הרוח היהודית. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה רבה. חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה. אני מקווה שלא יפריעו לך באותה מידה, אבל אם כן, תקבל גם אתה.
נאור שירי (יש עתיד):
לא לא לא, זה בסדר. תודה רבה. קודם כול, לדעתי, מתי יצחק עמית הושבע, פלוס-מינוס?
מירב בן ארי (יש עתיד):
מי הושבע?
נאור שירי (יש עתיד):
בסדר, מתי? השביע, הושבע, כל הפעל והתפעל. בקיצור, מאז שהוא מכהן, לדעתי מצבה הביטחוני של מדינת ישראל רק הוטב, אבל בסדר, את זה אני שם בצד. הצלחות זה רק שלכם, כל השאר זה עלינו. אני רוצה לדבר איתכם, חברי הכנסת ואדוני היושב-ראש, על מה שקורה בביטחון הפנים, ובעיקר על כיתות הכוננות. דיברתי על זה היום גם בוועדה לביטחון לאומי, ואני לא יודע אם הייתם נוכחים לדעת, כשמסתובבים – ראיתם את התמונה במקלט? ראית, סימון, את התמונה במקלט? יש כיתת כוננות, לבושה כמו לוחמי ימ"מ, עם אפס סמכויות. כולם עכשיו בדממה, הצל על הבמה – הוא מחליט איזו מצלמה נכנסת או לא נכנסת. הוא בורר, עם מסכות על הפנים. אתה מסתכל עליו – כאילו הוא עכשיו בקבאטיה עושה מעצר. כל זה, אדוני היושב-ראש – מכיוון שאתה היית השר לביטחון פנים – עם אפס סמכויות. אפס סמכויות יש לכיתות כוננות. כלום, שום דבר. הם לא מוגדרים בשום צורה – לא שיטור עירוני, לא מבוא לשיטור עירוני, לא פקח עירוני. שום דבר. עומד, והוא מחליט עם מי להיכנס. אתה רואה אותו – כאילו הוא לוחם ימ"מ, נשקים ופנסים ומסכות על הפנים. מה נסגר איתם? איפה משטרת ישראל? איפה משטרת ישראל שתשים cut לאירוע הזה? אני רוצה לומר לכם עוד משהו.
אביחי אברהם בוארון (הליכוד):
זה לא נכון, כי הדובר הגיע לשם ושם cut.
נאור שירי (יש עתיד):
נכון.
מירב בן ארי (יש עתיד):
תודה לאל.
נאור שירי (יש עתיד):
אגב, אמרתי את זה גם בוועדה. אתה צודק. אגב, אם היינו צריכים, מה שנקרא, משל לאירוע – מה שהיה צריך להוכיח – זה פשוט אירוע שערורייתי שדובר משטרת ישראל, דובר משטרת ישראל בא ועוצר את האירוע. אתה צודק. זה לא תקין, וזה קורה לא פעם אחת. זאת פעם שזה מצולם, זאת פעם אחת. פעם שנייה, על כל תפקוד – גם דיבר על זה חבר הכנסת קריב – כל אחד שעושה היום הפגנות, משטרת ישראל עוצרת אותו, כאילו אסור לעשות הפגנות. אני מסכים, לא מסכים, חלק מאיתנו מסכימים, חלק מאוד קטן לא מסכים. להפגין – – –
קריאה:
– – –
נאור שירי (יש עתיד):
כן.
מירב בן ארי (יש עתיד):
מה הבעיה? מה הבעיה?
נאור שירי (יש עתיד):
לא בהתקהלות.
צגה מלקו (הליכוד):
מה עם פיקוד העורף?
נאור שירי (יש עתיד):
לא בהתקהלות, על פי פיקוד – חברת הכנסת.
מירב בן ארי (יש עתיד):
את לא מכירה את ההנחיות? מותר להפגין.
נאור שירי (יש עתיד):
אני שמח שפתחת ואמרת שאני אקבל את הזמן. כנראה הייתה לך הרגשה כזאת.
היו"ר אמיר אוחנה:
אתה תקבל, אתה תקבל.
נאור שירי (יש עתיד):
אני חושב שהאודיטוריום מאפשר שיח הרבה יותר פתוח.
היו"ר אמיר אוחנה:
אנחנו נשקול להעביר את כל דיוני המליאה לאודיטוריום באופן קבוע.
נאור שירי (יש עתיד):
לא, לא, זה טיעונים של – – –
אלי דלל (הליכוד):
נאור, לא מדובר על הפגנה רגילה.
נאור שירי (יש עתיד):
חבר הכנסת דלל, אני שמח שאתה אומר את זה. שתי נשים, שתי נשים, לא 50.
היו"ר אמיר אוחנה:
אני נותן עוד דקה לחבר הכנסת שירי.
נאור שירי (יש עתיד):
תודה רבה. אני במשפט האחרון. שתי נשים מפגינות מול בית של שר, על פי החוק, בסדר? נכון, לא נכון, נעים, לא נעים – שם הכול בצד. שתי נשים. קבע המחוקק בחוק שמותר להן להפגין. נעצרות על ההפגנה הזאת – זה פעם אחת. אחת אפילו נחקרת ועושים עליה בידוק בעירום בגלל הפגנה. זאת המשטרה היום, המשטרה שצריכה לשמור על אותן הפגנות. בחיים לא היה כזה דבר. אז המשטרה שעוצרת מפגינות וחוקרת נשים בעירום, זאת אותה משטרה שנותנת לצל לברור מי ייכנס ומי לא לזירת פיגוע או לזירת נפילה. אין פה חוק. זאת אנרכיה, ומישהו צריך לעצור את זה, וזה לא קשור לשום דעה פוליטית. היום אתה מפגין, מחר אני אפגין, וזכותנו צריכה להישמר. בטח ובטח לא לקחת אותן לחיפוש בעירום על הפגנה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
על מה? על מה?
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה לחבר הכנסת שירי. כעת – חבר הכנסת אלעזר שטרן. בבקשה.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת, גם אני מצטרף לברכות שראוי להן ראש הממשלה, גם על ההחלטה, גם על ההכנות וגם על ההימור שהוא לקח והצליח אם האמריקאים יצטרפו או לא. צריך בשביל זה את כל – – –
אביחי אברהם בוארון (הליכוד):
סליחה, חבר הכנסת שטרן, זה לא היה הימור.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
להפך. חברים, אתם לא מבינים מה אני אומר לכם. אתם לא מבינים מה אני אומר.
נאור שירי (יש עתיד):
גם כשהוא מחמיא, אתה מתקן.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
אתם לא מבינים מה אני אומר.
היו"ר אמיר אוחנה:
אני אתן לך עוד אם תצטרך, אבל אנא, חברי הכנסת, רשות הדיבור לחבר הכנסת שטרן. בבקשה.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
אני אחזור ואומר: אני חושב שלקחת הימור שמצליח במלחמה, גם אם הוא הימור, והוא מצליח – יש על זה קרדיט אמיתי. זה לא הימור בטוטו שהלכתי למקומות האלה. אני רק רוצה להזכיר לכולנו שהתקיפה באיראן זכתה לתמיכה של ראשי האופוזיציה עוד לפני שהיינו במצב של מלחמה. אין שום צל של ספק שהיא הייתה צריכה להיות, וראש הממשלה קיבל את ההחלטה הנכונה. אבל אני רוצה להזכיר פה שאותם אנשים שמעל הדוכן הזה, רק שם, השמיצו אותם השמץ והערב – אותם רמטכ"לים, אותם אלופים, הם אותם אלה שעשו הכנות של שנה, שנתיים, חמש, עשר ועשרים שנה. אותם טייסים, מילואימניקים וסדירים, הם אלה שטסו וטסים עכשיו מעל שמי טהראן. גם את זה ראוי לומר, ועוד נזכיר את זה הרבה פעמים. מכיוון שעלה לפה שר המשפטים ויש לו תלונות לאופוזיציה – איך אנחנו לא יוצאים בזמנים כאלה נגד השופט עמית – אני רוצה להזכיר עוד שני דברים. הקואליציה לא מפסיקה להתנפל על הגורמים המשפטיים בצבא ובמדינה. אני רק רוצה להזכיר שהרמטכ"ל המעולה שיש לנו, אייל זמיר, נאלץ להגיד גם בקולו ששום פעולה לא נעצרה בגלל הפצ"רית, ומי שיושב בוועדות חוץ וביטחון יודע כמה השמצות על זה שהיא בולמת, כולל מאלה שיושבים כאן – –
עמית הלוי (הליכוד):
הוא אמר בישיבת קבינט.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
– – כמה השמצות סופגים והיא סופגת מאלה שיושבים כאן.
עמית הלוי (הליכוד):
לא נכון.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
דבר אחרון – אני אומר לשר המשפטים: אם יש לך טענות אלינו, אנחנו מכירים כבר את התרגיל הזה. בא לנו, כמעט הייתי אומר – לא רוצה להשתמש במילים גסות. זיני – לא הייתה צריכה להיות עתירה כזאת בכלל. זיני לא היה צריך להיות ראש שב"כ. דרך המינוי של זיני לראש שב"כ – – –
קריאה:
למה? למה? למה?
אלעזר שטרן (יש עתיד):
אני אגיד לכם. אתם רוצים לשמוע? בבקשה. דרך המינוי של זיני לראש שב"כ היא דרך שאומרת: בבקשה, תגישו עתירה לבג"ץ. אני רוצה להגיד לך, יש לנו רמטכ"ל מעולה, הוא מכיר את זיני 30 שנה לפחות, כמו רבים אחרים. איך יכול להיות שראש הממשלה לא מתייעץ איתו על מישהו שהוא פקוד שלו כל כך הרבה שנים? איך זה יכול להיות? במיוחד כשהוא הולך להביא לארגון, בזמן מלחמה, מישהו שלא היה שם אפילו יום אחד. להבדיל ממפקד חיל הים, שיש לו מגע עם גורמי מודיעין – אני אומר לך מה זה מפקד גיס: הוא לא יודע מה זה שב"כ, הוא לא יודע מה זה מוסד. הוא לא פגש אותם. לכן, מה שאני אומר – שההחלטה של השופט עמית, גם אם יש לך עליה ביקורת, אדוני שר המשפטים, אני מציע לך להתאפק, במיוחד כשכל המינוי הזה נעשה רק כדי שבג"ץ יפסול אותו. תודה.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה. חבר הכנסת יצחק קרויזר איתנו? איתנו. בבקשה. אחריו – חבר הכנסת סימון דוידסון.
יצחק קרויזר (עוצמה יהודית):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, אשמח בוודאי לנצל את המעמד המכובד הזה כאן בירושלים, בכנסת ישראל, בשעות גורליות אלו, ולהודות לקדוש ברוך הוא על כל ההובלה והליווי של כולנו כאן, של המדינה, של שריה, של יועציה, של לוחמיה, מי בחזית ומי בעורף; כמובן, גם לראש הממשלה, לחברי הקבינט וגם לראשי האופוזיציה, חברים, שמבינים, כמובן, מיותר לציין, את גודל השעה ואת גודל האחריות, ומאחדים את השורות, מצופפים את השורות. כולנו יחד בחזית כנגד האויב הנאצי המודרני שקם במטרה אחת – להשמיד את מדינתנו – ולכן כל התודות האלה הן כמובן לכל מי שלוקח חלק: לצה"ל, למוסד, לשב"כ, ללוחמינו בחזית ולחיילינו כאן בעורף, ולא פחות חשוב – לראשי הרשויות היקרים, שאנחנו מסתובבים בשטח ורואים אותם 24/7. אדוני היושב-ראש, הגעתי לאחת הרשויות בצפון – ראש הרשות ישנה עם מזרן ושמיכה בבניין המועצה. לא עוזבים את האזרחים שלהם, נמצאים איתם 24/7. ראשי האגפים, ראשי המכלולים – אתה מגיע לאזור נפילה, והתושבים שנמצאים שם אומרים לך: הם הגיעו, הנציגים של הרשויות, ביחד עם הכבאים, ביחד עם השוטרים, ביחד עם הלוחמים של פיקוד העורף. הם נמצאים איתנו בכל רגע ורגע. ואני חושב שלהביע את ההערכה העצומה מכאן, מירושלים, זה דבר שהוא חשוב במיוחד. ומכאן לעניין החוק שאנחנו הולכים להצביע עליו, אדוני היושב-ראש.
היו"ר אמיר אוחנה:
אז לפני שנעבור לחוק, אני מצטרף לשבחים לראשי הרשויות המקומיות. ראיתי במו עיניי – ניגשים לשטח, נותנים מענה לתושבים שנותרו ללא קורת גג. כל הכבוד.
יצחק קרויזר (עוצמה יהודית):
מדהים, מדהים, ממש. תודה, אדוני היושב-ראש. אתה מגיע לאזורי הנפילה, התושבים עוד עם – הם אומרים לך: עוד לפני שהגיע אליי איש מד"א הגיע אליי נציג מהרשות, נציג מרח"ל, נציג פיקוד העורף. זה דבר שהוא מיוחד רק לנו, עם של אריות, ולא לחינם גם שם המבצע. אבל באמת, זה עם מיוחד, עם סגולה, עם שיכול לאויביו מטהראן ועד תימן. אלה דברים שאני אומר בתקשורת, לפעמים אני לא מאמין למה שאני אומר, שצה"ל תקף הבוקר בטהראן, תקף בתימן. השמיים פתוחים. לפי הדיווחים שראיתי הרגע, נשיא איראן, שצריך לטוס לז'נבה, צריך לבקש אישור מצה"ל אם הוא יכול להמריא עם המטוס, שלא נוריד אותו בדרך. אני לא יודע.
מירב בן ארי (יש עתיד):
לא נעים לי להגיד לך – השמיים פה סגורים.
יצחק קרויזר (עוצמה יהודית):
השמים בטהראן פתוחים, דרך אגב. יש עכשיו טיסות.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אבל פה הם סגורים.
יצחק קרויזר (עוצמה יהודית):
נתב"ג מוציא רק טיסות לטהראן. אולי זאת הזדמנות, מירב.
מירב בן ארי (יש עתיד):
– – – אחרי – – – בוועדת הכלכלה. אין לנו מה לעוף על עצמנו.
יצחק קרויזר (עוצמה יהודית):
נעשה את השדולה. נעשה שדולה של כנסת ישראל, ידידות עם טהראן, ונלך לבקר קצת את השכנה ממזרח.
מירב בן ארי (יש עתיד):
עשינו כבר היום. אגב, אני חושבת שאולי יום אחד זה יקרה. אני חצי פרסייה, ואבא שלי נולד באיראן.
היו"ר אמיר אוחנה:
חברת הכנסת בן ארי, די.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אבל לא – – –
היו"ר אמיר אוחנה:
חברת הכנסת בן ארי, די, מספיק.
יצחק קרויזר (עוצמה יהודית):
חברת הכנסת בן ארי, לעניין החוק, אני רוצה באמת לברך את השר. החוק הזה הוא חוק חשוב. הארכת הוראת השעה היא חלק ממכלול של כלים שחוקקו כאן בכנסת שגם אני זכיתי להוביל – חוק הפרוטקשן, והמאבק בכלי הנשק, והסמכויות לחיילי צה"ל, והגנה על בסיסי צה"ל. אלה לא סיסמאות, אלה כלים אפקטיביים שהועברו מכאן, מכנסת ישראל, לגורמי אכיפת החוק כדי להילחם בפשיעה הגואה בחברה הערבית. אני מאוד מקווה, אדוני היושב-ראש, שהחקיקה הזאת תמשיך ותמגר את הפשיעה, כי בסופו של דבר – גם בוועדות אנחנו מדברים על החוקים האלה – החוקים האלה נועדו להצלת חיים. ולא נסיים לפני שממש נמשיך ונזכיר לאזרחי מדינת ישראל לשמור ולקיים את הנחיות פיקוד העורף. זה מציל חיים. תודה רבה.
היו"ר אמיר אוחנה:
יפה. חבר הכנסת סימון דוידסון, בבקשה.
סימון דוידסון (יש עתיד):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, קודם כול, אנחנו צריכים כולם לזכור – אנחנו צריכים גם לדבר על זה, כל חברי הכנסת – שעדיין יש 50 חטופות וחטופים בעזה, אחים שלנו ואחיות שלנו, ואסור לנו לשכוח את זה. אני מרגיש, בימים האחרונים במיוחד, שזה זז הצידה, לא מדברים על זה, והמשפחות מרגישות את זה, ואני מבקש מכולם להזכיר את הנושא הזה. אנחנו נמצאים בתקופה היסטורית, תקופה שאי-אפשר לתאר את הגבורה, את העליונות של עם ישראל, של הטייסים שלנו, של הלוחמים שלנו, של אנשי המודיעין שלנו – וגם של הבניין הזה, בהחלטות מאוד חשובות ונכונות. אני נכנס לבניין, ואני חושב שכשהשער נפתח, נכנס איזה טירוף לכל אחד ואחד מאיתנו, לכל חבר וחברת כנסת – עוד פעם הצעקות ועוד פעם הגידופים. ואני מזכיר לכולם שאנחנו הדוגמה לכל אדם שנמצא מחוץ למבנה הזה. ואני בטוח שכשאנחנו נלך ביחד לבקר את המפונים, אז זה יהיה בחיבוק, וכשאנחנו נלך לבתי החולים אנחנו נלך בחיבוק, כי אנחנו כולם למען מטרה אחת – למען עם ישראל. ויש פה בעצם שני עולמות: עולם אחד שהוא מטורף, מדהים, שאי-אפשר לתאר אותו, זאת ההצלחה של צבא ההגנה לישראל; העולם השני, כשאתה נכנס לוועדות בכנסת, זה עולם שלא התכונן לכלום. ואני מציע לכם להגיע לוועדת הכספים, ועדת הכלכלה, ועדת החינוך, ולהבין כמה אנחנו בעורף לא מוכנים לאירוע בסדר גודל כזה, לא בתעופה, לא בתחבורה. ישבנו היום ביחד בוועדת הכספים – בכל הנושא של העסקים ממתינים וממתינים וממתינים. למה אנחנו ממתינים, שהעסקים בכלל לא יקומו חזרה על הרגליים? אנחנו טענו וביקשנו היום, כל חברי הכנסת, אופוזיציה וקואליציה, ששר האוצר היום, היום, יעשה מסיבת עיתונאים, והיום ידבר לפני כל עולם העסקים, כדי להרגיע אותם וכדי – – –
ארז מלול (ש"ס):
עשה, עשה – – – יושב-ראש ועדת הכספים.
סימון דוידסון (יש עתיד):
לא הייתה מסיבת עיתונאים. אני לא ראיתי שום מסיבת עיתונאים.
ארז מלול (ש"ס):
זה שלא ראית לא אומר שלא היה.
סימון דוידסון (יש עתיד):
מייד אחרי הדיון? בזמן הדיון עדיין לא היה. אם הוא עשה, אני מברך אותו. אם זה היה אחר כך, אני לא ראיתי אותו, אבל ישבתי עם אלי דלל בדיון עצמו ודרשנו שנינו ביחד שהדבר הזה יהיה במיידי. במיידי. והמשפט האחרון שלי הוא לכל אותם 14,000 מפונים. אנחנו חייבים להגיע אליהם, חייבים לחבק אותם. תלכו למקומות שהם נמצאים – לא תאמינו איזה עצב ואיזה קושי יש למשפחות האלה, שבן רגע פשוט איבדו את הבתים שלהם, נמצאים במקומות שאנחנו לא תיארנו שאנשים יגיעו אליהם דקה אחרי. ואנחנו צריכים לעשות הכול הכול הכול כדי שהם יקבלו כל דבר שהם צריכים כדי לחזור חזרה לחיים נורמליים. תודה.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה רבה. חבר הכנסת אביחי בוארון, בבקשה.
קריאה:
– – –
מירב בן ארי (יש עתיד):
איזה מסיבה?
נאור שירי (יש עתיד):
אתה, בכלל אסור לך טלוויזיה. אתה רואה ערוץ 14?
היו"ר אמיר אוחנה:
רשות הדיבור לחבר הכנסת אביחי בוארון, בבקשה.
אביחי אברהם בוארון (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – – –
מירב בן ארי (יש עתיד):
– – – יש לנו שקט מכל – – –
נאור שירי (יש עתיד):
– – –
היו"ר אמיר אוחנה:
חברת הכנסת בן ארי, חבר הכנסת שירי.
אביחי אברהם בוארון (הליכוד):
אני שומע פה את החברים מדברים. אני רוצה לתת ככה גם מניסיוני המועט – לדבר על המנהיג. מיהו המנהיג? מנהיג זה לא שם תואר, מנהיג זה פועל, ומנהיג, חבר הכנסת מלול, זה אותו אדם שלוקח את צאן מרעיתו ממצב של אי-ודאות ומעביר אותם אל הגדה השנייה של הנהר. כך היה בימי דוד המלך כשנשרפה צקלג, והוא לקח את אנשיו ממצב של אי-ודאות למצב של ודאות; כך היה בימי אברהם אבינו כשלקח את החיילים שלו ורדף אחרי שובי לוט והחזיר את כולם הביתה, את כל החטופים הביתה; כך קורה גם במצב שלנו, כשראש הממשלה שלנו, אחרי המכה של 7 באוקטובר, לוקח מדינה שלמה, עם שלם, פותח במערכה שהיא לא מערכה מול חמאס, היא לא מערכה מול חיזבאללה, היא לא מערכה מול החות'ים, היא לא מערכה מול המיליציות השיעיות בעיראק, היא לא מערכה מול משטר אסד – היא מערכה כוללת בכל המזרח התיכון, והיא בראש ובראשונה נגד ראש התמנון באיראן, ומאותו מצב הוא לוקח את צאן מרעיתו, את מדינת ישראל שבראשה הוא עומד, ומקבל את ההחלטות. כולם ראויים. דיברו פה על האלופים שהכינו את המערכה – כולם ראויים, כולם הכינו את המערכה. לכולם מגיע הקרדיט, כל אחד לפי גודלו ומעלתו. אבל בדידות המנהיג, גם בה צריך להכיר, ומי שאחראי ומוביל את המערכה הזאת זה ראש הממשלה בנימין נתניהו.
גלעד קריב (העבודה):
נכון.
אביחי אברהם בוארון (הליכוד):
גם מרדכי היהודי היה רצוי לרוב אחיו, אבל אין חולק שמרדכי היהודי העביר את המערכה והציל את עם ישראל. היום אנחנו נמצאים במצב שאין חולק שראש הממשלה בנימין נתניהו הוביל את מדינת ישראל מאפלה לאורה – –
גלעד קריב (העבודה):
אבל גם הוביל אותנו לאפלה.
אביחי אברהם בוארון (הליכוד):
– – ואת זה כולנו צריכים לדעת.
גלעד קריב (העבודה):
הוא גם הוביל אותנו לאפלה.
אביחי אברהם בוארון (הליכוד):
זה דבר אחד. הדבר השני – – –
היו"ר אמיר אוחנה:
חבר הכנסת קריב.
אביחי אברהם בוארון (הליכוד):
הנקודה השנייה, חברים יקרים – אני אומר משהו עכשיו שאולי יקפיץ כמה חברים, אבל מערכת המשפט לדיראון עולם תיזכר על כך שבימי מלחמה קיומית לעם ישראל הושיבה ראש מדינה שעות ארוכות, ימים ארוכים.
מירב בן ארי (יש עתיד):
זה לא נכון. בתי המשפט סגורים.
אביחי אברהם בוארון (הליכוד):
כולם חבים בדין.
מירב בן ארי (יש עתיד):
בתי המשפט סגורים.
אביחי אברהם בוארון (הליכוד):
חברים, כולם חבים בדין, ואין אדם שהינו – –
מירב בן ארי (יש עתיד):
אבל בית המשפט סגור.
אביחי אברהם בוארון (הליכוד):
– – ואין אדם שהינו פטור – –
מירב בן ארי (יש עתיד):
אין בית משפט.
אביחי אברהם בוארון (הליכוד):
תני לי לסיים, בבקשה. – – אין אדם שהינו פטור מן הדין. אבל – –
מירב בן ארי (יש עתיד):
אבל בתי המשפט סגורים.
אביחי אברהם בוארון (הליכוד):
– – כשהדין הופך להיות מידת סדום – –
מירב בן ארי (יש עתיד):
אבל בית המשפט סגור.
אביחי אברהם בוארון (הליכוד):
– – פה כלו כל הקיצין.
מירב בן ארי (יש עתיד):
למה אתה מהדהד שקרים?
גלעד קריב (העבודה):
– – –
אביחי אברהם בוארון (הליכוד):
זה ייזכר לדיראון עולם.
מירב בן ארי (יש עתיד):
למה אתה מהדהד שקר? אתה עם כיפה על הראש.
קריאות:
– – –
אביחי אברהם בוארון (הליכוד):
והנקודה השלישית – מה הקשר, מירב?
היו"ר אמיר אוחנה:
חברי הכנסת. חברי הכנסת.
מירב בן ארי (יש עתיד):
למה אתה משקר? בתי המשפט סגורים.
היו"ר אמיר אוחנה:
חברת הכנסת בן ארי.
אביחי אברהם בוארון (הליכוד):
מירב, מירב, זה שראש הממשלה היה ימים ארוכים בבית המשפט – –
מירב בן ארי (יש עתיד):
היה. לא בזמן מלחמה.
אביחי אברהם בוארון (הליכוד):
– – כשמדינת ישראל נתונה למלחמה קיומית מ-7 באוקטובר ועד היום – היה אפשר לדחות את המשפט.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אז למה את החתונה של הבן – – –
מיקי לוי (יש עתיד):
– – –
אביחי אברהם בוארון (הליכוד):
כן, גם לדחות את המשפט.
היו"ר אמיר אוחנה:
חברי הכנסת לוי ובן ארי, רשות הדיבור לחבר הכנסת בוארון.
מירב בן ארי (יש עתיד):
מלחמה קיומית, אז למה הוא לא דחה את החתונה?
אביחי אברהם בוארון (הליכוד):
הנקודה השלישית.
היו"ר אמיר אוחנה:
הערתם את הערותיכם, הן נשמעו. די.
אביחי אברהם בוארון (הליכוד):
הנקודה השלישית והאחרונה – רבותיי, אני חייב להגיד לכם, אנחנו חיים במדינה מופלאה. הייתי ברחובות במקום נפילת הטיל ובבת ים במקום נפילת הטיל. ראיתי ראשי רשויות, מתן דיל וצביקה ברוט, שעושים לילות כימים למען התושבים שלהם. ראיתי גם מדינה מתפקדת – ראיתי את מאות אנשי מס רכוש שפושטים על אותם מקומות נפילה; ראיתי רשויות שמכניסות את תושביהן לבתי מלון. אין מציאות כזאת בעולם. אין לזה אח ורע. ראיתי את משרד התחבורה, ברגע שמבחינה ביטחונית היה אפשר, מחזיר את אותם אלפי ישראלים ברכבת אווירית הביתה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
הוא לא החזיר.
היו"ר אמיר אוחנה:
חברת הכנסת בן ארי, די. די.
אביחי אברהם בוארון (הליכוד):
ראיתי את משרד האנרגיה – היום, כש-8,000 תושבים מתנתקים מחשמל, אומר השר: תוך שלוש שעות אנחנו נחבר את כולם לחשמל, ותוך שעה קלה – הרבה פחות משלוש שעות – כולם מחוברים לחשמל. אנחנו חיים במדינה מופלאה. הממשלה מתפקדת, צריך לומר את זה לאזרחי ישראל. היום שר האוצר עשה מסיבת עיתונאים – לא הצהיר הצהרה – עם ראש רשות המיסים, עם יושב-ראש ההסתדרות, עם יושב-ראש איגוד העסקים, כולם ביחד, עם יו"ר ועדת הכספים – כולם ביחד פורסים מתווה שייתן פיצוי לעסקים, שייתן פיצויים לתושבים שנפגעו, שייתן פיצויים לעובדים שנפגעו, שיפצה את כלל מרכיבי המשק. אנחנו חיים במדינה מנוהלת. ממשלת ישראל מנהלת את העניינים כמו שצריך. בראשה עומד מנהיג בעל שיעור קומה עולמי, ואנחנו צריכים להגיד תודה רבה לקדוש ברוך הוא, שמוביל את העניינים כפי שהוא מוביל אותם. תודה רבה, חברים.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה. השר כץ, תרצה לסכם או שנעבור להצבעה? נעבור להצבעה, אם כן. הצבעה תתקיים באופן הבא, למען היעילות: מזכיר הכנסת יקרא בשמות חברי הכנסת הנוכחים, כל אחד יצביע כראות עיניו, לאחר מכן נסגור את ההצבעה ונספור את הקולות. מזכיר הכנסת, בבקשה. הצבעה
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשמות חברי הכנסת הנוכחים באולם)
אמיר אוחנה – בעד
יעקב אשר – בעד
אביחי בוארון – בעד
דוד ביטן – בעד
ולדימיר בליאק – אינו נוכח
מירב בן ארי – אינה משתתפת בהצבעה
בועז ביסמוט– בעד
ששון ששי גואטה – בעד
סימון דוידסון – אינו נוכח
טלי גוטליב – אינה משתתפת בהצבעה
אלי דלל – בעד
עמית הלוי– אינו נוכח
אופיר כץ – בעד
מיקי לוי– אינו משתתף בהצבעה
חנוך דב מלביצקי– בעד
צגה מלקו– בעד
ארז מלול– בעד
חוה אתי עטייה– בעד
גלעד קריב– אינו נוכח
נאור שירי – נמנע
היו"ר אמיר אוחנה:
האם יש חברי כנסת שלא קראו בשמם ומעוניינים להצביע? אין כאלה. אם כן, תמה ההצבעה. נא לסכם את הקולות. זו לא הצבעה שמית – למען היעילות אנחנו קוראים בשמות חברי הכנסת הנוכחים. אם כן, 12 בעד, נמנע אחד. אני קובע כי הצעת חוק לתיקון פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (תיקון מס' 18), התשפ"ה–2025, אושרה בקריאה הראשונה ותעבור לדיון בוועדה לביטחון לאומי לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית.
היו"ר אמיר אוחנה:
הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה.
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה השנייה ולקריאה השלישית: הצעת חוק הסמכת צבא הגנה לישראל ושירות הביטחון הכללי לביצוע חדירה לחומר מחשב המשמש להפעלת מצלמה נייחת ופעולה בו (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 4), התשפ"ה–2025, שהחזירה ועדת החוץ והביטחון; הצעת חוק להשתתפותם של עובדים ובעלי תפקיד בשירות הציבורי, בצעדים לייצוב המצב הפיסקלי במדינה במהלך השנים 2025 ו-2026 (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"ה–2025, שהחזירה ועדת העבודה והרווחה; הצעת חוק שירות לאומי-אזרחי (תיקון מס' 7), התשפ"ה–2025, שהחזירה ועדת החוץ והביטחון. תודה.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה רבה.
[רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1859).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר אמיר אוחנה:
אנחנו נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום – הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון מס' 30) (סיוע לאזרחים ותיקים שנפגעו מעוקץ או ניצול כלכלי), התשפ"ה–2025, לקריאה הראשונה. שר התיירות, בשם שר המשפטים, כבר נמצא על הדוכן.
מירב בן ארי (יש עתיד):
וממלא מקום.
יעקב אשר (יהדות התורה):
ושר הבינוי והשיכון.
היו"ר אמיר אוחנה:
וגם ממלא מקום שר הבינוי והשיכון.
שר התיירות חיים כץ:
אני מוחל. הכול בסדר.
היו"ר אמיר אוחנה:
אגב, עד לפני זמן לא רב, אם היינו צריכים להגיד את כל רשימת התארים של השר כץ, זה כבר היה לוקח את כל זמן הדיבור, אבל ברוך השם – השר כץ, רשות הדיבור שלך, בבקשה.
שר התיירות חיים כץ:
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב–1972, והתקנות מכוחו, קובעים באילו עניינים ובאיזה היקף יינתן סיוע משפטי למי שידו אינה משגת, בכפוף למבחן הסיכוי המשפטי. בתוספת לחוק נקבעו סוגי העניינים שבהם יינתן סיוע משפטי ללא מבחן כלכלי או משפטי או שניהם יחד – הכול כפי שקבוע בתוספת לחוק. בשנים האחרונות אנו עדים לגידול בתופעות של עוקץ וניצול כלכלי של אזרחים ותיקים. תופעות אלו הובילו לתיקוני חקיקהולהחלטות ממשלה שונות שעניינן חיזוק המאבק נגד עוקץ וניצול צרכנים אזרחים ותיקים וצרכנים פגיעים אחרים. הצעת החוק שלפנינו מבקשת להמשיך במגמה זו ולקבוע כי יינתן סיוע משפטי לאזרחים ותיקים בני 65 ומעלה אשר נפלו קורבן למעשי ניצול והונאה כאמור. מחקרים בתחום הגנת הצרכן מעלים כי אזרחים ותיקים שנפגעו מניצול כלכלי מתקשים פעמים רבות לשתף בניצול שחוו בשל תחושות בושה ומבוכה, ולעיתים אף בשל חוסר – –
טלי גוטליב (הליכוד):
אדוני השר, סליחה רגע.
היו"ר ארז מלול:
מה רגע? שהוא ימתין עד שתסיימי? מה רגע? רגע, רגע, אדוני השר, תן לה לסיים.
טלי גוטליב (הליכוד):
אדוני השר, סליחה.
קריאה:
זה ברדוגו.
שר התיירות חיים כץ:
סלחתי.
שר התיירות חיים כץ:
– – תחושות בושה ומבוכה, ולעיתים אף בשל חוסר מודעות לכך שהם נפלו קורבן למעשה של ניצול או עוקץ. חוסר בידע נגיש על האפיקים הרלוונטיים שבהם ניתן לפעול לתיקון המצב, כמו גם החשש מהתמודדות עם הפעולות הנדרשות לשם כך, מובילים אף הם לכך שמרבית המקרים אינם מדווחים ומטופלים או נזנחים אחרי הגשת התלונה. הפגיעה הכלכלית והנפשית וערעור תחושת האמון והביטחון עלולים לגרום לפגיעה קשה בכבוד האדם, בתחושת הביטחון ובחוסן הכלכלי של הנפגעים ושל אוכלוסיית האזרחים הוותיקים בכללותה. הצעת החוק שלפנינו קובעת אפוא כי אזרחים ותיקים שגילם מעל 65 יהיו זכאים לסיוע משפטי בקשר להליכים בעילות של טעות, הטעיה, כפייה ועושק לפי חוק החוזים, איסור הטעיה והפעלת השפעה בלתי הוגנת לפי חוק הגנת הצרכן, ותרמית וגזל לפי פקודת הנזיקין. במקרה שבהם המעשים נעשו תוך ניצול של קושי, בדידות, חולשה, מצב קוגניטיבי, מצב בריאותי או קשיי שפה, הסיוע יינתן ללא צורך לעמוד במבחן הזכאות הכלכלית, אשר עלול לשמש חסם משמעותי. לסיכומם של דברים, הצעת החוק היא לתכלית ראויה, והיא עולה בקנה אחד עם מדיניות הממשלה בנושא חיזוק המאבק נגד עושק וניצול אזרחים ותיקים. הרחבת הזכאות לסיוע משפטי תשפר את מצבם של האזרחים הוותיקים בישראל ותסייע להם לקדם את זכויותיהם ולהגן על חוסנם הכלכלי. אשר על כן מתבקשת הכנסת לאשר את הצעת החוק. תודה רבה.
היו"ר ארז מלול:
תודה רבה לכבוד השר. נעבור לדיון האישי. ראשונת הדוברים – חברת הכנסת טלי גוטליב. בבקשה.
טלי גוטליב (הליכוד):
אדוני ראש הממשלה, את הנאום הזה אני מקדישה לך. אני לא נוהגת לנצל את הבמה הזו בכנסת כדי לפנות אליך באופן ישיר, אבל אני חייבת לפנות אליך באופן ישיר. במשך חודשים ארוכים ראש הממשלה מפגין אצילות ועמידות שאי-אפשר לתפוס אותן. תחשבו מה זה – מנהל שיחות עם טראמפ כשטראמפ עולה לנשיאות – היו כמה חודשים עד שהוא מתמנה לנשיאות בפועל – מקיים שם קשרים ושיחות סופר-ענייניות וחשובות לטובת ביטחון מדינת ישראל, ואז טראמפ עולה לשלטון, וערוצי התבהלה לא יודעים את מקומם, מחכים לשנייה אחת שמשהו ייראה לא בסדר, הם לא מבינים בכלל מה זה "בתחבולות תעשה לך מלחמה". ואומרים שראש הממשלה – טראמפ רב איתו, טראמפ מבזה אותו. יאיר גולן הולך, מוציא סרטון; יאיר גולן, כן, אבי-אבות המסיתים, קורא לו לוזר, לוזר, לראש הממשלה, דקה לפני אחת המערכות הקולוסליות החשובות ביותר. יש נאומים של 40 חתימות, מי שיודע, כאן בכנסת. יש כאן ימים שראש ממשלה מגיע וצריך לשמוע נאומים. כולם אומרים לו: איזה כלום אתה. אתה, אפילו טראמפ לא מחזיק ממך, אפילו אתה, גדול מיטיבי ישראל. פתאום ערוצי התבהלה מחמיאים לטראמפ, ולמה? כי טראמפ פתאום משדר מסרים שייקלטו אצל האויב כהחלשת ראש הממשלה. וכל זה מוכוון מטרה של תקיפת איראן. יושב ראש הממשלה במשך חודשים בתוך המליאה, סופג את הרפש הזה. מילא במליאה. אי-אפשר לפתוח ערוץ תקשורת בלי שמחלישים את ראש הממשלה שוב ושוב. עכשיו, אי-אפשר לקרוא לי אחת שהיא ביביסטית, לצורך העניין, אדוני ראש הממשלה, כי אני הרי קוראת לראש הממשלה פעם אחר פעם: ימינה יותר לפה, נגד מעשה כזה, נגד עניין כזה. ויתפלאו המתפלאים, ראש הממשלה גם מקשיב לי בקשב רב, הוא פתוח לביקורת ופתוח להצעות אחרות ופתוח לחשיבה כזאת ואחרת. והאיש הזה מנהל את אחת המערכות המורכבות והחשובות ביותר שניהלנו. ואם יש לי דקה – אני עושה לכם את זה בדקה – תראו את חוכמתו. שמעתי בשבוע שעבר איזה ריאיון מלטף שגלנט קיבל בפטריוטים, וואי, איזה ליטופים הוא קיבל שם. איזה מזל שאנחנו שמענו בזמן אמת את גלנט אומר שהוא לא שותף לתופי הטם-טם ולקריאות הניצחון של ראש הממשלה. כך אמר שר הביטחון, וכפי שאתם יודעים, קראתי לפיטוריו מעל כל במה בזמן אמת. אבל תראו, מה שגלנט אמר כשהוא התפטר זה שהוא ב-11 באוקטובר 2023 חשב שצריך לתקוף בצפון ונתניהו התנגד. ראש הממשלה נתניהו העדיף להסיט את התושבים כדי ליצור מנגנון תקיפה חכם ומתוחכם יותר בלבנון, אותו מנגנון – לפי הפרסומים; אני לא מפירה פה צו, כי זה כבר פורסם – במשך חצי שנה הייתה תקיפה חכמה מאוד של מערכת ההגנ"א של לבנון כדי שישראל תוכל לתקוף ארטילרית. תראו איזו חוכמה – כדי שלא יהיה תמרון קרקעי לפני שאתה פגעת קשות בחיזבאללה. את זה ראש הממשלה עושה כשכולם אומרים: הוא לא תוקף, הוא לא תוקף, הוא לא תוקף, תבוסתנות, תבוסתנות, חולשה. והחוכמה מלמדת, אגב, שאחרי חצי שנה של תקיפת מערכות ההגנ"א, ואחרי מבצע הביפרים, שהחליש את לוחמי חיזבאללה, ואחרי חיסול צמרת חיזבאללה, הצלחנו להגיע להפסקת אש. אפילו אני פחדתי מאוד, והבטיחו לי ואמרו לי: כל הפרה תיענה, וכך ראש הממשלה הבטיח וכך היה. ואחרי שזה קורה, ואחרי שראש הממשלה גדע – אפשר עוד 20 שניות לצורך כבוד העניין של לוחמינו? אחרי שגודעים את ציר העברת האמל"ח בין איראן-סוריה לחיזבאללה, זה מחליש את סוריה. משטר אסד, אגב, נופל. אגב כך, ראש הממשלה מורה על תקיפה אדירה, עצימה, של כל מערך חיל האוויר בסוריה, לרבות בסיסים. כל זה גודע את ציר הרשע ומחליש את חיזבאללה, שלא מצליח לקבל חמצן מאיראן, וכל זה קורה כשמתוכננת אחת המערכות הקולוסליות. יום שישי, יושבים באולפנים לפני התקיפה, אומרים: הוא לא יתקוף, הוא לא יתקוף, הוא חלש, הוא חלש, הוא רק מדבר, הוא רק אומר, הוא לא יודע. אתם רואים בדיעבד ראשי ביון – פרדו, דגן – שאומרים: אנחנו לא יכולים לתקוף. ברוך השם, ברוך השם הטוב.
היו"ר ארז מלול:
תודה רבה.
טלי גוטליב (הליכוד):
אז נסיים בטוב. זה היום עשה השם, נגילה ונשמחה בו.
היו"ר ארז מלול:
אמן.
טלי גוטליב (הליכוד):
ראש הממשלה, באצילותו, כשהוא רומס וסולח ומוחל על הפגיעה בכבודו, מביא לישראל עוצמה שההיסטוריה עוד תדבר על אודותיה.
היו"ר ארז מלול:
תודה רבה. חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח. חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה. רשימת הדוברים נעולה.
נאור שירי (יש עתיד):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. טלי, דגן נפטר לפני הרבה מאוד שנים, אז הוא בטח לא היה באולפנים. אני רוצה להתייחס, אדוני היושב-ראש. אופיר, תגיד, מערכת החינוך בעפולה פועלת? איזה קשוח זה, אה? בתל אביב פועלת?
מירב בן ארי (יש עתיד):
למה? למה? היא לא פועלת.
יעקב אשר (יהדות התורה):
תגיע לומר את מה שאתה רוצה. תגיע לנקודה שאתה רוצה.
נאור שירי (יש עתיד):
לא פועלת. למה אתה כועס? למה אתה כועס?
מירב בן ארי (יש עתיד):
למה אתה כועס – – – גם כשאתה מקבל רק – – –
יעקב אשר (יהדות התורה):
אנטישמי אתה.
נאור שירי (יש עתיד):
למה אתה כועס? מה אמרת?
יעקב אשר (יהדות התורה):
כן, גם בזמן מלחמה אתה אומר רק – – –
נאור שירי (יש עתיד):
אתה טוען שאני אנטישמי? לא הבנתי.
יעקב אשר (יהדות התורה):
כן.
היו"ר ארז מלול:
קטן, לא גדול. קטן.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אולי יש לו משהו טוב להגיד.
יעקב אשר (יהדות התורה):
קטן, קטן.
מירב בן ארי (יש עתיד):
למה אתה תמיד כועס?
נאור שירי (יש עתיד):
למה תמיד כל ביקורת אליכם זאת אנטישמיות? מה הקטע שלכם? אתה לא יודע להתמודד מהותית עם מה שאני טוען?
יעקב אשר (יהדות התורה):
אתה כל הזמן מתגרד כשאתה רואה אנשים חרדים.
נאור שירי (יש עתיד):
אוה, הוא יודע מה הביקורת. אני אספר לך מה הביקורת.
יעקב אשר (יהדות התורה):
אתה מתגרד מזה. מתגרד מזה.
נאור שירי (יש עתיד):
אני לא מתגרד מזה, תירגע, תירגע. אני לא מתגרד מזה, ואל תגיד שאני אנטישמי.
יעקב אשר (יהדות התורה):
תנסה לתרום לדברים אחרים.
נאור שירי (יש עתיד):
תאמין לי, אם לא הייתי מכבד אותך, הייתי מדבר אליך אחרת לגמרי. אל תגיד לי שאני אנטישמי, ותתבייש על מה שאמרת. אבל את זה אני שם בצד.
יעקב אשר (יהדות התורה):
אופק חדש, אתה נאבקת שיהיה להם? לילדים החרדים אין אופק חדש.
נאור שירי (יש עתיד):
מה זה קשור לזה "אתה אנטישמי"? מה אתה צועק?
מירב בן ארי (יש עתיד):
– – –
נאור שירי (יש עתיד):
מה אתה צועק ?אתה חושב שאתה מרשים אותי כשאתה אומר שאני אנטישמי? אני חושב שאתה צריך להתבייש במה שאמרת, אבל זה עם עצמך.
יעקב אשר (יהדות התורה):
אנחנו לא מאשימים בכלום. רק – – –
נאור שירי (יש עתיד):
מה זה לא מאשימים? קראת לי אנטישמי. תתבייש, תתבייש.
יעקב אשר (יהדות התורה):
תכיל את החרדים כמו שאתה מכיל את – – – הערבים.
מירב בן ארי (יש עתיד):
למה אתה קורא לו אנטישמי?
נאור שירי (יש עתיד):
אדון יעקב אשר, אני לומד ממך הרבה, אבל את הבושה שעכשיו אמרת לי אנטישמי, אתה צריך להתבייש. אל תדאג, אני לא אתלונן עליך לוועדת האתיקה. הבושה, שתהיה עליך.
יעקב אשר (יהדות התורה):
אמרתי קטן. אמרתי קטן.
נאור שירי (יש עתיד):
אה, קטן זה בסדר. טוב, בסדר. אז מערכת החינוך אצלכם – ולא סתם קפצת – פועלת כרגיל. למה? למה אצלכם מותר? תסביר לי, מה אנטישמי בזה? אתה חושב שאני נגד – אני בעד, אני רוצה שגם בעפולה היא תפעל. אני רוצה שגם בעפולה.
יעקב אשר (יהדות התורה):
אבל בעפולה יש אופק חדש.
נאור שירי (יש עתיד):
תקשיב, בוארון, שאלת אותי למה. עומד שר החינוך ואומר להם לסגור את המוסדות.
יעקב אשר (יהדות התורה):
יש אופק חדש בעפולה.
נאור שירי (יש עתיד):
עוד פעם אופק חדש. תגיד לי, מה יש לך? תשחרר אותי.
יעקב אשר (יהדות התורה):
למה לא? למה לחרדים לא?
נאור שירי (יש עתיד):
די, די, יעקב, תתמודד, תתמודד עם הביקורת. לא כל ביקורת נגדך היא אנטישמית. עומד שר החינוך ואומר: אני סוגר את המוסדות, בדיוק כמו בעפולה, בדיוק כמו בתל אביב, בדיוק כמו בכל הארץ, ואז שר חיים ביטון אומר לו: המוסדות לא נסגרים. ועכשיו ראיתי שפרוש אמר לו: לך תחפש את החברים שלך, בגדול, וגם המוסדות לא ייסגרו.
יעקב אשר (יהדות התורה):
החרדים, החרדים, החרדים.
נאור שירי (יש עתיד):
תפסיק להתבכיין. למה אצלכם זה פתוח? למה אצלכם זה פתוח? למה אתם שונים ממני? למה? למה?
יעקב אשר (יהדות התורה):
אין לנו אופק חדש. לא אישרו לנו אופק חדש.
נאור שירי (יש עתיד):
למה אתם שונים ממני? למה אתה שונה ממני? במה אתה יותר טוב ממני? במה? במה?
יעקב אשר (יהדות התורה):
לא יותר טוב. פחות טוב.
נאור שירי (יש עתיד):
אז למה אצלכם המערכות פתוחות?
יעקב אשר (יהדות התורה):
אין לי אופק חדש.
נאור שירי (יש עתיד):
למה אתה מעל החוק?
יעקב אשר (יהדות התורה):
– – –
נאור שירי (יש עתיד):
למה אתה מעל החוק? למה אתה מעל החוק, כי מה? כי מה, כי בבצ'יק? כי מה? כן, ולא כל ביקורת נגדך היא אנטישמית. תתבייש על מה שאמרת. אל תעשה אפילו שלום.
היו"ר ארז מלול:
חבל, חבל בזמן מלחמה ככה.
יעקב אשר (יהדות התורה):
אבל אני אוהב אותך בסוף.
היו"ר ארז מלול:
חברת הכנסת מירב בן ארי, אחרונת הדוברים. אני מקווה שתסיימי עם טעם טוב.
נאור שירי (יש עתיד):
אנטישמי – – –
קריאות:
– – –
היו"ר ארז מלול:
כי זה לא היה נעים.
מירב בן ארי (יש עתיד):
תודה, אדוני היושב-ראש – שנייה, חכה.
יעקב אשר (יהדות התורה):
בזמן מלחמה זה מה שאתה עושה – – –
נאור שירי (יש עתיד):
– – – איפה המלחמה, מה הבעיה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אני רק רוצה להגיד לך שבאמת, מכיוון שהוזכרה עפולה – תודה, אדוני היושב-ראש – אני חושבת שכן, צריך לעשות רמזור כמו בקורונה, של אדום-צהוב-ירוק, ומה שנכון לילדי עפולה לא נכון לילדי תל אביב, מהבחינה הזאת שלדעתי, מכיוון שהוזכרה עפולה, למה לא לתת לצאת ללמוד אם יש מרחבים מוגנים? למה ילד הולך – – –
יעקב אשר (יהדות התורה):
כי שר החינוך לא רוצה – – –
מירב בן ארי (יש עתיד):
יעקב, אבל תקשיב שנייה. למה ילד בן 15 – – –
אופיר כץ (הליכוד):
לא הבנתי למה ילדי עפולה לא כמו ילדי תל אביב – – –
מירב בן ארי (יש עתיד):
לא, לטובתך. אני אומרת, אנחנו הרבה יותר מותקפים. עפולה פחות.
אופיר כץ (הליכוד):
אבל יש כל הזמן אזעקות.
מירב בן ארי (יש עתיד):
לא קשור, אבל תעשה רמזור מבחינת נפילות – אגב, כמובן, רק במקומות ממוגנים. למה ילד בן 16 יכול ללכת לחדר כושר בנתניה ולא יכול ללכת לחוג ג'ודו?
נאור שירי (יש עתיד):
– – –
מירב בן ארי (יש עתיד):
גם נתניה, אגב, עיר – טפו טפו, גם המשפחה שלי שם – אין בה נפילות, אז ואללה, צריך לעשות רמזור.
היו"ר ארז מלול:
הייתי עם מתן כהנא, שאלתי את זה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אני אומרת – כי אתה מעפולה, בוארון בנתניה, יצא ככה – אין סיבה, ואגב, יש לי על זה מחר שאילתה לשר החינוך, ביום רביעי, שיסביר לי למה ילד בן 16 יכול ללכת לחדר כושר וילד בן 14 לא יכול ללכת לג'ודו במקלט. למה? אתה יודע מה זה חינוך בלתי פורמלי, אתה יודע שזה מוציא מבדידות, מאפשר ספורט. למה לא לתת? אתה יודע למה, אביחי? אתה יודע? כי אין נשים, אין נשים בקבלת ההחלטות בממשלה הזאת.
ינון אזולאי (ש"ס):
– – –
מירב בן ארי (יש עתיד):
נכון. אין נשים. תקשיב, גם הגברים, וגם אתי עטייה תסכים איתי שככל שהיו יותר נשים במוקדי קבלת החלטות – – –
אביחי אברהם בוארון (הליכוד):
במשרד החינוך יש נשים.
מירב בן ארי (יש עתיד):
לא. במוקדי קבלת החלטות במדינה אין מספיק נשים. ואני אגיד כאן משהו – נכון, ועוד כאילו אנטי-פמיניסטי, אבל אני אומרת לך שאם היו נשים במוקדי קבלת החלטות, היו רואים יותר טוב את הילדים, יותר טוב, הינה, אני אומרת לך. אבל תן לי רק בדקה שנותרה לי להצטרף – – –
היו"ר ארז מלול:
למה? אני לא רואה טוב את הילדים? מה, את פוגעת בי.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אל תיכנס לזה, אבל ואללה, אני רואה אותי ואני רואה את אופיר, אוקיי? לשנינו יש ילדים קטנים. זה שונה, הוא יספר לכם את זה. אתה יודע, אני גם אגיד לך עוד משהו, הרבה פעמים כשאני בימים נורמליים בשני ב-20:00, תמיד ישאלו אותי מי עם אריאל, ואף פעם לא ישאלו את נאור.
נאור שירי (יש עתיד):
למה?
מירב בן ארי (יש עתיד):
ככה, כי ככה, כי זה החיים פה. אבל תן לי עוד חצי דקה, לכולם נתת פה.
היו"ר ארז מלול:
שואלים אותו הרבה. דווקא נאור ספציפית – שואלים אותו הרבה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
תן לי עוד חצי דקה, דקה, למה לכולם.
היו"ר ארז מלול:
לידי שאלו אותו.
מירב בן ארי (יש עתיד):
תקשיבו, אני לא יודעת, אולי זה בגלל שזה נאור.
היו"ר ארז מלול:
נאור זה אבא למופת.
מירב בן ארי (יש עתיד):
נאור אבא למופת, גם אופיר אבא למופת, אני לא מזלזלת; גם אתה. אני רק אומרת שיש משהו שונה. הינה, תמיד ישאלו אותי בערב מי עם אריאל, ואת הגברים לא ישאלו, את ארז מלול, גם לא את אופיר כץ.
היו"ר ארז מלול:
יעקב סבא למופת.
מירב בן ארי (יש עתיד):
תן לי עכשיו עוד דקה, כי כל הזמן אני רק עונה להם. דקה אחת אני רוצה. אני רוצה להצטרף לדברים של נאור בנושא של ההפגנה. תקשיבו, שתי הנשים האלה, רננה ושושן – רננה בכלל טיגנה שניצלים. הם היו עשרה אנשים עם גיטרות, מנגנים, עם שלטים של חטופים. רננה הזאת ירדה למטה כדי להגיד לשוטרים: הילדה שלי בת 14, למה? העלו אותה לניידת. עכשיו תקשיבו, ראיתי את כל הסרטון. העלו אותה לניידת לתחנת מוריה. על מה? על הפגנה שמותר לה לעשות, כי מותר, כי הם היו עשרה אנשים.
מיקי לוי (יש עתיד):
לא שייך. מותר גם 50.
מירב בן ארי (יש עתיד):
נכון, אבל אתה יודע מה?
מיקי לוי (יש עתיד):
אין מגבלה – – –
מירב בן ארי (יש עתיד):
אתה מכיר את תחנת מוריה.
מיקי לוי (יש עתיד):
לא צריך רישיון.
מירב בן ארי (יש עתיד):
מיקי, אתה מכיר את תחנת מוריה.
מיקי לוי (יש עתיד):
כן.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אני רוצה להגיד לך שהתחנה הזאת צריכה להתבייש בעצמה – להשאיר אותן עם תחתונים וחזייה. אגב, צריך להגיד מילה טובה לשוטרת, כי השוטרת שבאה אליה אמרה לה: תתלבשי, תתלבשי מהר; תבין, מרוב שהיא התביישה. על מה הפשטתם אותן, על זה שהיא באה? ועוד היא אומרת בטלוויזיה: השניצלים שלי עוד היו על האש, כל כך לא תכננתי. בכלל לא הפגנתי, רק באתי להגיד לשוטר שזו ילדה בת 14. הילדים נשארו בבית עם השניצלים. והאימא שלהם עלתה, אפילו לא חיפשו עליה. ברגע שהפשיטו אותה באה שוטרת ואמרה לה: עזבי, תתלבשי. כמובן שהן שוחררו בלי שום תנאים מגבילים. אפילו לא הביאו אותן בפני שופט. ואני רוצה להגיד לך מילה אחת. אני חושבת שבן גביר ידע על זה בדיעבד – הינה, אני אומרת לך – הוא ידע על זה בדיעבד, הוא לא יודע על כל דבר, אבל זה רוח שנכנסה למשטרה, והיא חמורה.
אביחי אברהם בוארון (הליכוד):
– – –
מירב בן ארי (יש עתיד):
תקשיב, אני רוצה להגיד לך – – –
אביחי אברהם בוארון (הליכוד):
זה לא נכון.
מירב בן ארי (יש עתיד):
הינה, ארז מלול פה. הינה, הינה – – –
אביחי אברהם בוארון (הליכוד):
– – – מפגינים מימין, עד היום – – – את הבן שלי העלו על ניידת – – –
מירב בן ארי (יש עתיד):
אז חמור מאוד. ולמה אמרתי לך ארז פה? כי ארז יכול להגיד לך שאני בתור יושבת-ראש הוועדה לביטחון פנים עשיתי דיונים על מפגינים של אהוביה סנדק שחטפו מכות, ועשיתי דיונים על חרדים שחטפו מכות. ואבוי לנו – הינה גם יושב חבר הכנסת אייכלר. לא קיימתי דיונים על חרדים? הינה.
אביחי אברהם בוארון (הליכוד):
זה לא קשור – – –
מירב בן ארי (יש עתיד):
בכלל לא, אבל לא אמרתי ימין ושמאל. אמרתי: אישה ירדה מהטיגון של השניצלים, ומצאה את עצמה – – –
אביחי אברהם בוארון (הליכוד):
אבל זה לא קשור – – –
מירב בן ארי (יש עתיד):
אבל לא אמרתי. לא, זו רוח בעייתית, אגב, רוח בעייתית מאוד של מעצרי שווא. להגיד לך שזה לא היה בעבר? הינה, אייכלר יושב מולך, אתה לא רואה אותו מהנהן. אבל אתה יודע מה ההבדל?
היו"ר ארז מלול:
תודה רבה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
הינה, אני מסיימת – כי אייכלר הנהן פה, דיברנו על חרדים. אני, אם זה היה מגיע אליי כיושבת-ראש ועדה, אם היו עושים את זה לשתי נשים דתיות או חרדיות, הייתי מקיימת גם על זה דיון בוועדה. תודה.
היו"ר ארז מלול:
תודה רבה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
תאמין לי.
היו"ר ארז מלול:
חבר הכנסת יעקב אשר, במקום הודעה אישית, הוא רוצה להבהיר איזו הבהרה.
יעקב אשר (יהדות התורה):
מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, נאור, ידידי, ואמרת אפילו קצת תלמידי, לא הרבה, אני לא עף על עצמי. מירב, עכשיו אל תפריעי לי. מירב, עכשיו לא להפריע.
מירב בן ארי (יש עתיד):
לא, אמרתי לשרן – – –
יעקב אשר (יהדות התורה):
קודם כול, את רואה, אצל החרדים הם כן התחשבו בעניין הזה, כי שם שומעים את הדעה של הנשים, גם אם הן לא בעלות תפקידים. שומעים את הדעה של הנשים, ולכן רגישים לנושא של החינוך. ואני רוצה לומר, נאור, קודם כול, מאחר שאנחנו באמת ידידים, אני לא התכוונתי להוציא את זה בצורה הזאת, אבל אני כן רוצה לומר דבר אחד: זה כואב לי, זה באמת כואב לי, כי כאילו מה אתם באים ואומרים? קודם כול, סתם, אתם באים ואומרים משהו כללי, הוא רחב והוא לא נכון. היו קריאות של הרבנים שדיברו על מקומות שיש בהם ממ"דים או דברים מהסוג הזה, לגילים מסוימים וכו' – הרמזור. מי שהתחיל את הרמזור בקורונה, להזכיר לך, זה מר"ן רבי חיים קניבסקי – –
מירב בן ארי (יש עתיד):
אז קדימה.
יעקב אשר (יהדות התורה):
– – שאמר אז בזמנו שאסור לוותר על חינוך ולימודים – –
מירב בן ארי (יש עתיד):
אז לכל הארץ.
יעקב אשר (יהדות התורה):
– – ובאה המדינה וסידרה את זה. מה לעשות ששר החינוך, במקום לבוא עם תוכנית כזאת, הוא שולח אנשים לסגור בתי ספר. עכשיו, שתבינו דבר אחד.
מירב בן ארי (יש עתיד):
הינה, אני יכולה להראות לך את ההתכתבות שלי איתו, שאני מסכימה איתך.
יעקב אשר (יהדות התורה):
עכשיו, שתבינו דבר אחד, אחים ואחיות שלי, תבינו. אנחנו – וזה לא משנה מי מאמין יותר, מי מאמין פחות, אני לא חושב שאני יותר חשוב ממך או אפילו לא מנאור, אבל אני אומר דבר אחד: הכוח של החינוך, של הלימוד, לימוד התורה ובכלל הנושא הזה של חינוך – –
מירב בן ארי (יש עתיד):
נכון.
יעקב אשר (יהדות התורה):
– – הוא דבר שצריך לשמר אותו ולמצוא לו פתרונות גם בדברים כאלה. הציבור החרדי, זה הדבר הכי רגיש אצלו.
מירב בן ארי (יש עתיד):
כולם.
יעקב אשר (יהדות התורה):
רגע. אבל אני לא אמרתי שכולם לא. את שמעת מישהו שאמר – – –
מירב בן ארי (יש עתיד):
כל מילה – – –
יעקב אשר (יהדות התורה):
אבל למה את מפריעה לי? תני לי להתבטא.
מירב בן ארי (יש עתיד):
– – –
יעקב אשר (יהדות התורה):
אני מדבר איתו.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אבל אתה מדבר איתי. אתה אמרת שמי שהמציא את הרמזור זה קניבסקי – – –
יעקב אשר (יהדות התורה):
אבל אמרתי, עצרתי, שמתי נקודה. תחני.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אוקיי. תמשיך.
היו"ר ארז מלול:
הוא התקדם מאז. הוא התקדם מהרמזור.
יעקב אשר (יהדות התורה):
שימי parking. אני רוצה שתבינו דבר אחד.
היו"ר ארז מלול:
היא עדיין ברמזור.
יעקב אשר (יהדות התורה):
כשהציבור החרדי בא ועושה דברים – הרי מה? יבואו הרבנים או הרמים או המחנכים או המורים או המורות – לא, מורות לא; מורים, כי זה לא בתי ספר של בנות. המורים צריכים לבוא וללמד באותן כיתות שמוצאים מקום מוסדר וכו'. לא סידרנו לעצמנו פה איזה פריבילגיות, וגם לא סידרנו את זה דרך אף אחד, אף אחד מהמדינה, ולא משרד החינוך, שעסוק בלשלוח אותם לעשות צווי סגירה, עכשיו סתם. אבל אתה יודע איפה זה כואב לי? כשבאים ואומרים לי: החינוך החרדי, בסדר, אבל כולם. אבל כשלכולם יש את הפרויקט של אופק חדש, לחרדים אומרים: לא. אז אנחנו לא כמו כולם, וזה נתן לי תחושה לא טובה, אבל ברמה האישית – מצטער, מחזיר את דבריי חזרה, אבל אני אומר לך: כן. מאחר שאמרת שאתה לפעמים כן לומד ממני דברים, לפחות כשהיית אצלי בוועדה – תלמדו, אנחנו בתקופה של ניסים גלויים ושל חלילה דברים רעים שיכולים לקרות. אנחנו צריכים לגייס את הדבר הכי חשוב שיש לנו – את המסורת הזאת של חינוך, של תורה, שהיא-היא מבדילה אותנו בין כל אומות העולם, והיא מחזיקה אותנו בכל הפוגרומים ובכל השעות וגם בתקופה הזאת. חיבוק לך וחיבוק לכל ילדי ישראל. מכאן אני ממשיך את מה שאת אמרת, חברת הכנסת בן ארי, וקורא לשר החינוך למצוא פתרונות גמישים שהם במסגרת הלימודים או במסגרת הלימודים המשלימים וכו', לכו-לם.
היו"ר ארז מלול:
תודה רבה. יישר כוח, חבר הכנסת יעקב אשר. כבוד השר חיים כץ, רוצה לסכם? לא, מוותר. אז חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון מס' 30) (סיוע לאזרחים ותיקים שנפגעו מעוקץ או ניצול כלכלי), התשפ"ה–2025, בקריאה ראשונה. הצבעה, בבקשה. הצבעה
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשמות חברי הכנסת הנוכחים באולם)
ינון אזולאי– בעד
ישראל אייכלר– בעד
יעקב אשר– בעד
אביחי אברהם בוארון– בעד
דוד ביטן– בעד
מירב בן ארי– בעד
שרן מרים השכל– בעד
אופיר כץ– בעד
מיקי לוי– בעד
חוה אתי עטייה– בעד
נאור שירי– בעד
היו"ר ארז מלול:
האם יש מישהו באולם שרוצה להצביע ולא קראו בשמו? אין. כולם הצביעו. להלן תוצאות ההצבעה: 12 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון מס' 30) (סיוע לאזרחים ותיקים שנפגעו מעוקץ או ניצול כלכלי), התשפ"ה–2025, אושרה בקריאה ראשונה ותעבור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט לצורך הכנתה לקריאה שנייה ושלישית.
[מס' מ/1873; דברי הכנסת, חוב' כ"ט, ישיבה 196; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר ארז מלול:
חבריי חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק להשתתפותם של העובדים ובעלי תפקיד בשירות הציבורי בצעדים לייצוב המצב הפיסקלי במדינה במהלך השנים 2025 ו-2026 (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"ה–2025, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את חבר הכנסת הרב ישראל אייכלר, יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה, להציג את הצעת החוק. בבקשה.
ישראל אייכלר (יו"ר ועדת העבודה והרווחה):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אנחנו היום במצב שכתוב בפסוק "עבדו את ה' ביראה וגילו ברעדה", תהילים פרק ב'. אנחנו שמחים, מודים לקדוש ברוך הוא על הניסים הגדולים והנפלאים שעשה עימנו עכשיו, גם באיראן וגם בכל מקום בארץ ישראל ובעולם, בעיקר במערכה מול איראן, ואנחנו חרדים ומתפללים לקדוש ברוך הוא כל רגע: "שומר ישראל שמור שארית ישראל ואל יאבד ישראל האומרים שמע ישראל". הרי בסופו של דבר יש טילים, טילים זה לא משחק – שישמור על כל אחד ואחת מכל אזרחי ישראל, בעזרת השם. אני רוצה לשבח את ראש הממשלה, שידע להודות לקדוש ברוך הוא, לבוא אל הכותל המערבי, לקרוא "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד", ואפילו להגיד שהסייעתא הכי גדולה זה סייעתא דשמיא. זה חידוש גדול מאוד אצל ראש הממשלה. ואנחנו צריכים ללמוד, חלילה וחס שלא ירום לבבנו מההצלחות. אמרתי היום בוועדה, ועדת העבודה והרווחה, שאני, כשהייתי כבר ילד גדול, במלחמת ששת הימים, אני זוכר את הפחד ואני זוכר את השמחה אחרי כיבוש הכותל המערבי. אני מקווה שגם היום, להבדיל מאז, שלא תהיה לנו אחר כך תחושת ההיבריס, או משהו כזה, שהייתה אחרי מלחמת ששת הימים, שנדע בענווה לקבל את – –
יעקב אשר (יהדות התורה):
– – –
ישראל אייכלר (יו"ר ועדת העבודה והרווחה):
– – שנדע לקבל את זה בענווה. בעניין הזה אני רוצה להקריא כמה פסוקים מספר דברים, פרק ח', כדי שאנחנו נזכור שהכול מאיתו יתברך: "כי ה' אלוקיך מביאך אל ארץ טובה ארץ נחלי מים עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת יֹצאים בבקעה ובהר. ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון ארץ זית שמן ודבש" – כל הלכות ברכות לומדים מהפסוק הזה. "ארץ אשר לא במסכנֻת תאכל בה לחם לא תחסר בה כל בה ארץ אשר אבניה ברזל ומהרריה תחצֹב נחֹשת. ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלוקיך על הארץ הטֹּבה אשר נתן לך. הִשמר לך", אומר הקדוש ברוך הוא, "פן תשכח את ה' אלוקיך לבלתי שמר מצְתיו ומשפטיו וחֻקֹּתיו אשר אנכי מצוְּךָ היום. פן תאכל ושבעת ובתים טובים תבנה וישבת. ובקרך וצאנך יִרְבְּיֻן וכסף וזהב ירבה לך וכל אשר לך ירבה. ורם לבבך ושכחת את ה' אלוקיך המוציאך מארץ מצרים מבית עבדים – – – המאכילך מן במדבר שלא ידעון אבֹתיך למען ענֹּתְך ולמען נסֹּתֶך להיטִבך באחריתך. ואמרת בלבבך כֹּחי וְעֹצם ידי עשו לי את החיל הזה. וזכרת את ה' אלוקיך כי הוא הַנֹּתן לך כֹּח לעשות חיל למען הקים את בריתו אשר נשבע ה' לאבֹתֶיך כיום הזה". אנחנו נזכור את הדברים האלה, ש"אין המלך נושע ברב חיל גיבור לא ינצל ברב כֹּח. שקר הסוס לתשועה וברֹב חילו לא יְמַלט". "כי ה' אלוקיכם ההֹלך עִמָּכם להִלחם לכם עם אֹיְבכם להושיע אתכם". בעזרת השם, אמן. עכשיו לעצם הצעת החוק, הצעת החוק הממשלתית כפי שהוגשה לוועדת העבודה והרווחה. אדוני היושב-ראש, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה השנייה ולקריאה השלישית את הצעת חוק להשתתפותם של העובדים בעלי תפקיד בשירות הציבורי, בצעדים לייצוב המצב הפיסקלי במדינה במהלך השנים 2025 ו-2026 (הוראת שעה) (תיקון מס' 2). הצעה זו היא הצעת חוק ממשלתית. בחודש מרץ 2025 אושר בכנסת החוק להשתתפותם של העובדים ובעלי תפקיד בשירות הציבורי בצעדים לייצוב המצב הפיסקלי, במסגרת החוק להשגת יעדי התקציב ויישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב. החוק קבע הפחתת שכר לעובדי המגזר הציבורי בשיעור של 3.307% מחודש אפריל 2025 עד דצמבר 2025 והפחתה בשיעור של 1.2% במהלך שנת 2025, אלא אם כן נקבעה הפחתה אחרת בהסכם קיבוצי שנחתם עד סוף חודש מרץ 2025. אני רוצה להסביר בשפה פשוטה: כדי לא להכביד על העובדים כגזרה שיורידו להם מייד, יקצצו להם את ה-3% בחודש, עשו פריסה מאוד מאוד קלה למשך שנה שלמה על ידי כל מיני מרכיבים אחרים, כמו בהסכמים שעשה האוצר עם ההסתדרות הכללית ואחרי זה עם הסתדרות המורים, וזה אושר על ידי שר האוצר ועם הממונה על השכר. המועד נקבע כדי ליצור ודאות ולוודא הפחתה שווה לכלל המגזר הציבורי. לפני כחודש תיקנה הוועדה בראשותי את החוק והאריכה את המועד לאישור הסכם קיבוצי לסוף חודש יוני 2025, זאת אומרת עוד חודש, אפילו פחות, וזאת על מנת לאפשר לצדדים ליחסי העבודה הציבוריים להגיע להסכמות ולחתום על הסכם קיבוצי להפחתת שכר. במהלך הדיונים שערכה הוועדה בתיקון החוק, הועלתה האפשרות שיש מעסיקים שעובדיהם אינם מאוגדים וירצו גם הם לבצע את הפחתת המשכורת, כמו כל העובדים במשק, בדרך אחרת מזו הקבועה בחוק, אולם אפשרות זו תימנע מהם כיוון שהם אינם מאוגדים, אינם יכולים לחתום על הסכם קיבוצי מאושר. לכן, בתיקון שבפניכם מוצע לקבוע הוראה שמאפשרת לכל מעסיק שעובדיו אינם מאורגנים בארגון יציג לערוך הסדר דומה להסדר הפחתה שונה מהסדר ההפחתה שבחוק. ההפחתה לפי ההסדר יכולה להיות מרכיבי שכר שאינם חלק מהבסיס הקובע שהוגדר בחוק. כך למשל ניתן יהיה לבצע הפחתה מדמי הבראה, ובאופן כזה תבוצע הפחתה חודשית נמוכה יותר בשאר החודשים. ההסדר כאמור יכול להיות רק ביחס לשנת 2025, והוא חייב להניב את הסכום שהיה מופחת לעובד לפי ההפחתה שבחוק. לפיכך, מוצע כי במהלך חודש יוני 2026 יבצע המעסיק חישוב של ההפרש בין הסכום שהופחת בפועל לפי ההסכם החדש לבין סכום ההפחתה לפי החוק, וככל שהופחת לעובד סכום גבוה יותר, ההפרש יועבר לעובד. במצב שבו הסכום שהופחת נמוך יותר, תבוצע לעובד הפחתה נוספת. כמו כן מוצע כי הסדר הפחתה האמור צריך להיות זהה לגבי כל קבוצות העובדים שיש להם תנאי העסקה ושכר דומים אצל אותו מעסיק. עוד נקבע כי כל הסדר הפחתה צריך להיות מאושר על ידי הממונה על השכר והסכמי העבודה במשרד האוצר או על ידי החשב הכללי והממונה על התקציבים במשרד האוצר, לפי סוג המעסיק. מובהר כי לא נדרשת הסכמה מפורשת של כל עובד ועובד להסכם כאמור, אולם המעסיק צריך להביא את ההסכם שנחתם ואושר כאמור לידיעת עובדיו, וההסכמים יפורסמו באתר האינטרנט של משרד האוצר. על פי המוצע, הפחתה לפי הסדר הפחתה כאמור שיאושר עד 30 ביוני 2025 – ממש בימים הקרובים – –
היו"ר ארז מלול:
או-טו-טו.
ישראל אייכלר (יו"ר ועדת העבודה והרווחה):
– – יראו אותו כהפחתה שנעשתה בשל הוראות החוק. במסגרת ההצעה שלפניכם מוצע גם תיקון לסעיף 6 לחוק, שעניינו הפחתת משכורת לעובד או בעל תפקיד שמשכורתו נקבעה לפי משכורת של עובד או בעל תפקיד אחר. הסעיף בחוק מתייחס לשלושה מצבים: 1. עובד שמשכורתו נקבעת לפי משכורת של בעל תפקיד שמשכורתו הופחתה לפי החוק; 2. בעל תפקיד שמשכורתו נקבעת לפי משכורת של בעל תפקיד אחר שמשכורתו הופחתה לפי החוק; 3. עובד שמשכורתו נקבעת לפי משכורת של עובד אחר שמשכורתו הופחתה לפי החוק. למרות שהסעיף מתייחס לשלושה מצבים, הסיפא שקובעת שלא תהיה הפחתה כפולה מתייחסת רק לשני המצבים הראשונים, ואילו ההתייחסות למצב השלישי הושמטה בטעות. כעת מוצע לתקן ולהבהיר כי גם לעובד שמשכורתו נקבעה לפי משכורת של עובד אחר שהופחתה משכורתו לא תבוצע הפחתה כפולה. ההצעה אושרה בוועדה פה אחד, ואין לה הסתייגויות. אני מבקש מהכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית בנוסח שאישרה הוועדה. תודה רבה לכם.
היו"ר ארז מלול:
יישר כוח. להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, אבל הוגשו בקשות רשות דיבור. חבר הכנסת מיקי לוי – מוותר; חברת הכנסת מירב – מוותרת; חברת הכנסת יוליה – רוצה לדבר או מוותרת? מוותרת. מכיוון שכולם – חברות וחברי הכנסת, נעבור להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק להשתתפותם של העובדים בעלי תפקיד בשירות הציבורי, בצעדים לייצוב המצב הפיסקלי במדינה במהלך השנים 2025 ו-2026. בקריאה השנייה, כנוסח הוועדה – הצבעה. הצבעה
סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:
(קוראת בשמות חברי הכנסת הנוכחים באולם)
ינון אזולאי – בעד
ישראל אייכלר – בעד
יעקב אשר – בעד
דוד ביטן – בעד
בועז ביסמוט – בעד
מירב בן ארי – אינה משתתפת בהצבעה
שרן מרים השכל – בעד
אופיר כץ– בעד
מיקי לוי – אינו משתתף בהצבעה
ארז מלול – בעד
יוליה מלינובסקי – אינה משתתפת בהצבעה
חוה אתי עטייה – בעד
היו"ר ארז מלול:
להלן תוצאות ההצבעה: תשעה בעד. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה השנייה. נעבור להצבעה בקריאה השלישית, בבקשה. הצבעה
סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:
(קוראת בשמות חברי הכנסת הנוכחים באולם)
ינון אזולאי – בעד
ישראל אייכלר – בעד
יעקב אשר – בעד
דוד ביטן – בעד
בועז ביסמוט – בעד
מירב בן ארי – אינה משתתפת בהצבעה
אופיר כץ – בעד
מיקי לוי– אינו משתתף בהצבעה
ארז מלול – בעד
יוליה מלינובסקי – אינה משתתפת בהצבעה
חוה אתי עטייה – בעד
שרן מרים השכל – בעד
אביחי אברהם בוארון – בעד
טלי גוטליב – בעד
היו"ר ארז מלול:
11 בעד. אני קובע כי הצעת חוק להשתתפותם של העובדים בעלי תפקיד בשירות הציבורי, בצעדים לייצוב המצב הפיסקלי במדינה במהלך השנים 2025 ו-2026, התשפ"ה–2025, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים.
היו"ר ארז מלול:
הודעה לסגנית מזכיר הכנסת.
סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:
תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת החלטות ועדת האתיקה הבאות: בקובלנות נגד חבר הכנסת ניסים ואטורי; בקובלנות נגד חברת הכנסת נעמה לזימי; בקובלנות נגד חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי; בקובלנות נגד חבר הכנסת איימן עודה; בקובלנות ההדדיות שהגישו חברת הכנסת מירב בן ארי והשרה מאי גולן; בקובלנות נגד חברת הכנסת מיכל שיר סגמן; בקובלנות על השימוש במילה "מחבל" נגד השר איתמר בן גביר, נגד חברת הכנסת טלי גוטליב, נגד חבר הכנסת ניסים ואטורי, נגד השרה מאי גולן, נגד השרה אורית סטרוק ונגד חבר הכנסת אופיר כץ; בקובלנות נגד חבר הכנסת ולדימיר בליאק; בקובלנות על התבטאויות נגד עובדי ציבור ופקידים נגד חבר הכנסת ניסים ואטורי, נגד חבר הכנסת צביקה פוגל ונגד חבר הכנסת שמחה רוטמן; בקובלנות על התבטאויות נגד כוחות הביטחון נגד חבר הכנסת אחמד טיבי ונגד חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. תודה.
היו"ר ארז מלול:
זהו? ברוך השם.
[מס' מ/1841; דברי הכנסת, חוב' כ"ד, ישיבה 281; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר ארז מלול:
נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק משק החשמל (תיקון מס' 20), התשפ"ה–2025, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את חבר הכנסת דוד ביטן, יושב-ראש ועדת הכלכלה, להציג את הצעת החוק, בבקשה.
דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק משק החשמל (תיקון מס' 20), התשפ"ה–2025, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. הצעת חוק זו היא הצעת חוק ממשלתית, ומטרתה לאפשר לשר האנרגיה והתשתיות, בהתייעצות עם שר הרווחה והביטחון החברתי ובהסכמת שר האוצר, לקבוע שיעור הנחה גדול יותר עבור חשמל שצורך צרכן ביתי הזכאי לכך על פי חוק, וכן להגדיל את סך ההנחות שיינתנו לאוכלוסיות הזכאיות, כפי שאסביר כעת. כיום, לפי סעיף 31א לחוק משק החשמל, התשנ"ו–1996, צרכן שהגיע לגיל פרישה וזכאי לגמלת הבטחת הכנסה לפי חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א–1980, זכאי להנחה בעד החשמל שהוא צורך בשימוש ביתי, כך שהוא משלם תשלום מופחת בשיעור של 50% מהתעריף הביתי בעד 400 קוט"ש הראשונים שצרך בכל חודש. לפי החוק היום, שיעור ההנחה וכמות החשמל שציינתי אינם ניתנים להגדלה אלא רק בתיקון חקיקה ראשית. עוד קובע אותו סעיף כי שר האנרגיה והתשתיות, בהתייעצות עם שר הרווחה והביטחון החברתי ובהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע בתקנות אוכלוסיות נזקקות נוספות שישלמו תשלום מופחת בעבור החשמל שצרכו, את שיעור התשלום המופחת שישלמו, כלומר את גובה ההנחה ממנה ייהנו, ואת כמות החשמל שבגינה הם זכאים להנחה. כלומר, לעניין אוכלוסיות נזקקות אלה, השר רשאי לקבוע הנחה גדולה יותר מ-50% מהתעריף הביתי או כמות חשמל גדולה יותר מ-400 קוט"ש שבגינה הם זכאים להנחה זו. מכוח הסכמה זו הותקנו תקנות שבהן נקבעו אוכלוסיות זכאיות נוספות. כדי לאפשר מתן הטבה גדולה יותר גם לצרכנים שהגיעו לגיל פרישה וזכאים לגמלת הבטחת הכנסה, מוצע לתקן את חוק משק החשמל, ולהסמיך את שר האנרגיה והתשתיות, בהתייעצות עם שר הרווחה והביטחון החברתי ובהסכמת שר האוצר, לקבוע שיעור הנחה גדול יותר בעבור צרכנים אלה או כמות גדולה יותר של חשמל שבגינה יהיו צרכנים אלה זכאים להנחה. בכל מקרה, מוצע לקבוע כי לא ניתן יהיה לגרוע משווי ההטבה שצרכנים אלה זכאים לה כיום. בנוסף, כיום החוק קובע כי סך ההנחות בעבור צריכת חשמל שמהן נהנות כל האוכלוסיות הזכאיות לכך, לא יעלה על סכום השווה ל-1.5% מסך התשלומים המשולמים על ידי כלל הצרכנים בעבור צריכת חשמל, כדי להגביל את היקפן של הנחות אלה, המושתות על כלל צרכני החשמל. במהלך דיוני ועדת הכלכלה החלטנו להגדיל את התקרה האמורה כך שתעמוד בשנת 2026 על סכום השווה ל-1.7% לכל היותר מסך התשלומים המשולמים על ידי כלל הצרכנים בעבור צריכת חשמל, והחל משנת 2027 היא תעמוד לכל היותר על סכום השווה ל-1.9% מסך התשלומים כפי שציינתי. זאת, כדי לאפשר מתן הנחות בתעריף החשמל לאוכלוסיות הזקוקות לכך מצד אחד, ומשום שהדבר אינו צפוי להטיל נטל כספי גדול על כלל צרכני החשמל מצד אחר. לעניין הפיקוח הפרלמנטרי על התקנות, כיום התקנות לעניין הנחות בתעריף החשמל לאוכלוסיות נוספות אינן טעונות אישור של ועדת הכלכלה. עם זאת, כדי לחזק את הפיקוח הפרלמנטרי ולהגן על אוכלוסיות נזקקות, החלטנו במסגרת דיוני הוועדה כי התקנות שלפיהן תבוטל לחלוטין ההנחה בתעריף החשמל לאוכלוסייה שהייתה זכאית לכך יובאו לאישור של ועדת הכלכלה. זאת אומרת, כשרוצים לבטל – מביאים; כשרוצים לתת, לא צריכים אותנו.
היו"ר ארז מלול:
הבנתי, כדי לבטל את ההנחה חייבים; להוסיף – לא צריך. יפה מאוד.
דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה):
להצעת החוק הוגשו הסתייגויות. אני מבקש מכם לדחות את כל ההסתייגויות ולהצביע בעד הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית.
היו"ר ארז מלול:
יפה מאוד, חבר הכנסת ביטן. כל הכבוד.
דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה):
אני פונה לשרים ואומר להם: תיישמו את החוק הזה, כי לצערי הרב גם 1.5% – – –
היו"ר ארז מלול:
אבל זה יחול רק מינואר.
דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה):
לא, גם 1.5% מכלל הצריכה. התקנות שיש היום והאנשים שמקבלים לא הגיעו ל-1.5%. פה הוספנו את זה – ל-1.9%.
היו"ר ארז מלול:
1.7%, לא?
דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה):
1.7% ואחר כך 1.9%, ופה אנחנו צריכים שהשרים יישמו את החוק ולא יתווכחו ביניהם על גודל ההנחות. תודה רבה.
היו"ר ארז מלול:
יישר כוח, חבר הכנסת ביטן. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות של קבוצות יש עתיד – –
מירב בן ארי (יש עתיד):
מושכת.
היו"ר ארז מלול:
מושכת. – – והמחנה הממלכתי. כמו כן, הוגשו בקשות רשות דיבור, של מי? יש עתיד – מוותרים? המחנה הממלכתי לא נמצאים. אז נעבור להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק משק החשמל (תיקון מס' 20) התשפ"ה–2025. הצבעה. הצבעה
סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:
(קוראת בשמות חברי הכנסת הנוכחים באולם)
ינון אזולאי– בעד
דוד ביטן– בעד
מירב בן ארי– בעד
טלי גוטליב– בעד
שרן מרים השכל– בעד
אופיר כץ– בעד
מיקי לוי– בעד
ארז מלול– בעד
חוה אתי עטייה – בעד
אביחי אברהם בוארון– בעד
היו"ר ארז מלול:
עשרה בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה השנייה. חברי הכנסת, נעבור להצבעה בקריאה השלישית. הצבעה
סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:
(קוראת בשמות חברי הכנסת הנוכחים באולם)
ינון אזולאי– בעד
אביחי אברהם בוארון– בעד
דוד ביטן– בעד
מירב בן ארי– בעד
טלי גוטליב– בעד
שרן מרים השכל– בעד
אופיר כץ– בעד
מיקי לוי– בעד
ארז מלול– בעד
חוה אתי עטייה– בעד
היו"ר ארז מלול:
להלן תוצאות ההצבעה: עשרה בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי חוק משק החשמל (תיקון מס' 20) התשפ"ה–2025, התקבל בקריאה השנייה והשלישית, וייכנס לספר החוקים. חבריי חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום רביעי כ"ט בסיוון, התשפ"ה, 25 ביוני 2025, בשעה 11:00. ישיבה זו נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 16:05.