האתר משתמש בכלי אנליטיקה (Microsoft Clarity) כדי להבין איך גולשים משתמשים בו — מפות חום וניתוח דפוסי גלישה, בלי מידע מזהה. הכלי נטען רק אם תאשרו. פרטים נוספים
רשומה רשמית מהמאגר. נוסח הקבצים מחולץ מהמסמך הרשמי. זה לא תקציר ולא פרשנות — המקור המחייב הוא הקובץ.
מחלץ את נוסח הישיבה מהקובץ הרשמי
נאומים בני דקה
היו"ר סימון דוידסון:
הנושא הראשון על סדר-היום: נאומים בני דקה. המעוניינים לנאום – הצבעה. ראשון הדוברים יהיה חבר הכנסת משה סולומון, בבקשה.
משה סולומון (הציונות הדתית):
תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, בשנתיים האחרונות נאמתי כאן במליאת הכנסת על גבורתם של 34 מבני הקהילה שנפלו במלחמת חרבות ברזל מאז 7 באוקטובר. היום, לצערי, אני רוצה לספר לכם על גיבור נוסף. סמ"ר צ'אלצ'או שמעון דמלאש, השם ייקום דמו, לוחם בגדוד 932 של חטיבת הנח"ל, היה בן 21 בנופלו. צ'אלה התגורר בבאר שבע, בן לששיטו ומולט, שגידלו אותו באמונה, בצניעות ובאהבת הארץ. צ'אלה, היה ילד של אמונה ושל ענווה, שתמיד הקרין חום, רעות ואומץ לב. בשנה שעברה הוא איבד את חבריו הטובים: סמל יוסף דסה, השם ייקום דמו, וסמל ארמיאס מוקריאו, השם ייקום דמו. כשביקשו מצ'אלה לרדת מהלחימה ולחזור הביתה בעקבות הנפילה של חבריו, הוא סירב ואמר: אני צריך להילחם למענם, למען זכרם. זה היה צ'אלה, לוחם, ציוני גאה, שראה בשירותו שליחות. הוא נפל כשהוא מחזיק באותה אמונה שלמד בבית הוריו, אמונה בהשם, באדם ובעם ישראל. נפילתו השאירה חלל עצום בלב משפחתו ובקרב חבריו לגדוד. יהי זכרו של צ'לצ'או שמעון דמלאש ברוך, ותהא נשמתו צרורה בצרור החיים. נבסי ימחר.
היו"ר סימון דוידסון:
אמן. תודה רבה. חבר הכנסת משה אבוטבול, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת אביחי בוארון. בבקשה.
משה אבוטבול (ש"ס):
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אם ירצה השם, במוצאי שבת זו, פרשת נח, יחול יום ההילולה ה-12 של מורנו ורבנו, עטרת ראשנו, מרן מלכא, הרועה הרוחני של כולנו, הרב עובדיה יוסף, זכר צדיק וקדוש לברכה, שעיצב בדרכו גם את המדינה, הן במשנתו החינוכית, התורנית, ההלכתית, והן במשנתו החברתית, בהקמת תנועת ש"ס. למרן היו פועלים ומפעלים רבים, שבעצם עד היום נהנים מהם: הקמת אל המעיין, הקמת מעיין החינוך התורני בני יוסף, ועוד שורה גדולה של מפעלים, כוללים, הקמת מאות ואלפי מוסדות ציבור, בתי כנסיות בכל רחבי הארץ. אני יכול רק להעיד שבעיר שאני גרתי בה, בעיר בית שמש, שבה שימשתי כראש העיר, כמה וכמה וכמה תלמודי תורה, בתי ספר ומוסדות חינוך הוקמו בעידודו ובסיוע שלו.
אנחנו מבקשים מהציבור היקר – היות שבאמת גם עבר חוק מורשת מרן וישנם מאות אירועים בכל הארץ שמשתייכים למשנתו התורנית, שכבר חלים היום בבנייני האומה ובעוד מקומות בארץ – בואו והשתתפו באותם אירועים, ללמוד יותר ויותר ולהעמיק בדמותו הנפלאה של מורנו ורבנו. כמו כן, בערב שבת הדליקו נר נוסף לעילוי נשמתו.
אני חייב לציין שגם אנחנו בבית שמש כעת פותחים במפעל שנקרא "דכולא בה", שזה ליקוט מתוך סוגיות הש"ס שמשליכות סוגיה על חברתה, כדרכו של מרן, שהיה סיני ועוקר הרים וטוחנם זה בזה, כדי להביא, בעזרת השם, לאיחוד כל מיני סוגיות שנקשרות לאותה מסכת, על ידי מכון שכולל אברכים רבים. כל זה גם כן לעילוי נשמתו הטהורה של מרן, הראשון לציון, מורנו ורבנו, עטרת ראשנו, הרב עובדיה יוסף, זכותו תגן עלינו, אמן ואמן. תודה רבה.
היו"ר סימון דוידסון:
אמן, תודה רבה. חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון, בבקשה.
אני רק מזכיר לכם שאלה נאומים בני דקה, לא נאומים בני חמש דקות.
אביחי אברהם בוארון (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לאחרונה יצא דוח של תנועת ירוק עכשיו, שמטפל בסוגיות של זיהום סביבה ביהודה ושומרון. אדוני היושב-ראש, הדוח מסך עשן של התנועה מציב מראה קשה מול כשל האכיפה הישראלי המתמשך. במשך שנים ארוכות המינהל האזרחי פועל בשיטת הכיסוי: כיסוי בורות פסולת, כיסוי מפגעים, ובעיקר כיסוי העיניים מהסכנה הלאומית. היום אנחנו משלמים את המחיר בדם. האמת המזעזעת היא שזיהום האוויר משרפות הפסולת האלה אחראי לכ-27% ממקרי המוות המוקדם מזיהום אוויר בישראל. אחד מכל ארבעה מקרי מוות, מקורו ביהודה ושומרון. מדובר בכ-1,300 איש שמתים מדי שנה בגין זיהום זה. זהו לא רק מצב חירום בריאותי, זו מלחמה יום-יומית נגד אזרחינו – מי שמכיר את סיפור המפחמות, ועוד. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו עוד אתרים לא מוסדרים, שמייצרים 43% מהחומרים המסרטנים שמרחפים סביבנו. הגיע הזמן לעבור לשיטת הפינוי ושיטת העקירה מהשורש, טיפול שורשי.
אני קורא למשרדים, משרדי הממשלה הרלוונטיים: החיסול האפקטיבי של המפגעים הללו אינו שאלה סביבתית אלא שאלה של חיים ומוות, ביטחון לאומי, ביטחון אזרחי. חייבים ליטול אחריות אכיפה מלאה בכל שטחי יהודה ושומרון ולהשתמש בכל הכלים הנדרשים לניקוי יסודי עוד היום, תודה.
היו"ר סימון דוידסון:
תודה רבה. חבר הכנסת עמית הלוי. אחריו – חבר הכנסת אכרם חסון.
עמית הלוי (הליכוד):
תודה, אדוני היושב בראש. צלצלה אליי הבוקר אימא של חייל נח"ל בדמעות – אני מקווה שאלה יהיו הדמעות האחרונות, של לפני, ושלא יהיו דמעות אחרי – מאותו גדוד, אדוני, שבו שירתו ונפלו יניב ואיתי שלשום, ונקברו אתמול. היא אומרת לי שביום שישי – היא משמיעה לי את השיחה – ביום שישי מתקשר אליה הבן ואומר לה: יורים עלינו – אותה חוליה, אגב, שמסתובבת ברפיח, אותם עשרות מחבלים, שהם ברפיח – יורים עלינו והצבא לא נותן לנו להגיב. אלה האנשים שהרגו ורצחו לנו את איתי ויניב שלשום. יורים עלינו – ביום שישי יורים, ולא נותנים להגיב, הצבא.
היום יש מטען, יש לנו פצועים, לא אומר איפה, פצועים קשה. מטען חדש, אומרים לי בצה"ל. חדש, לא משהו שהכירו מהתעשייה הישנה של פעם. ואני אומר כאן לשר הביטחון, גם לשרה שנמצאת כאן, גברתי השרה סטרוק: פשוט די עם ההפקרות הזאת, פשוט די עם ההפקרות. אם אתם לא רוצים להילחם, אדוני שר הביטחון, לא יכולים להילחם, תסיגו את החיילים. תסיגו אותם. תסיגו לקריית גת. שם הרי בונים, נכון? בונים את כוח השלום עכשיו בקריית גת – מטה לאמריקאים, לטורקים, אני יודע? אולי הם יגנו עליהם. או שנלחמים או שלא נלחמים. פשוט לא יעלה על הדעת שחיילים מדווחים לנו שיורים עליהם. זה עניין מבצעי לחלוטין, לא קשור למדיני-שמדיני, הפסקה-שמפסקה. ויש מח"ט בצה"ל שמעז לומר להם לא לירות בחזרה, וזה פשוט בלתי נסבל – או שר ביטחון שמורה את זה; זה בלתי נסבל וההפקרות הזאת תיפסק.
השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:
- - -
עמית הלוי (הליכוד):
או שתפסיקו, פשוט תיקחו את החיילים משם, או שתילחמו.
היו"ר סימון דוידסון:
תודה רבה. חבר הכנסת אכרם חסון, לאחר מכן – חברת הכנסת לימון סון הר מלך.
אכרם חסון (הימין הממלכתי):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אתמול הלך לעולמו השופט בדימוס פארס פלאח, בן העדה הדרוזית, תושב עכו וגם יליד הכפר סמיע. השופט פלאח כיהן בתפקידים מכובדים ורבים בבית משפט השלום, גם כשופט וגם סגן נשיא במשך שנים רבות. הוא ידוע כשופט מאוד הגון, ערכי, אדם ישר, אדם שגישר על הפערים בתוך החברה הערבית ובתוך החברה הדרוזית. הוא תרם הרבה בנושאי הסולחות, וגם היה פעיל בארץ ישראל יפה וגם בתנועות למען המלחמה בתאונות דרכים והיה יושב-ראש הסניף הארצי במדינת ישראל. הוא שייך למשפחה שהיא באמת לתפארת מדינת ישראל – אחיו היה הסמנכ"ל הראשון מבני העדה הדרוזית במשרד החינוך ובנה את כל מערך החינוך הדרוזי; בנו זאיד פלאח הוא אחד השופטים הבכירים בבית המשפט המחוזי בחיפה; בנו השני, באסל פלאח, הוא מעורכי הדין הטובים. אנחנו שולחים תנחומים כנים למשפחה. יהי זכרו ברוך.
היו"ר סימון דוידסון:
תודה רבה, אדוני. חברת הכנסת לימור סון הר מלך, בבקשה. אחריה – יעל רון בן משה, אחר כך חמד עמאר, ונסיים עם אושר שקלים.
לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מדי שבוע אני ניצבת כאן ומספרת על אירועי הטרור שהתרחשו ברחבי ישראל, בתוך הקו הירוק ומחוצה לו, אירועים שלא קיבלו תהודה תקשורתית. השבוע אני מבקשת לדבר על תופעה שמתחילה סוף-סוף להיחשף לציבור אבל רוחשת וגועשת כבר תקופה ארוכה מאוד. אני מדברת על הברחות נשק ואמצעי לחימה דרך גבול מצרים, באמצעות רחפנים ובדרכים נוספות. מאחורי ההברחות הללו עומדים גורמי טרור שפועלים מתוך שנאת ישראל ומתוך הבנה מדויקת – כל נשק שנכנס לישראל, כל כדור, כל מאג, עלולים להיות מופנים ביום פקודה כנגד העם היהודי. לצערי יש גורמים שמעוניינים שנחשוב שההברחות הללו והכנסת הנשק לתחומי ישראל עומדות בהגדרה של פשיעה פלילית. אבל כל בר דעת יודע שזו אינה פשיעה פלילית, זה טרור לאומני לכל דבר ועניין, זה טרור שמהווה סיכון קיומי למדינת ישראל. למרבה הצער, השב"כ עדיין מסרב להתייחס לתופעה הזו ככזו. הוא לא נכנס לתמונה, בוחר לא לראות את הקשר הישיר בין ההברחות הללו לבין הפיגועים שאנו פוגשים במרחבי ארצנו.
חבריי, אסור לנו להמשיך להתעלם. בפעם הזו אנו חייבים ללמוד את לקחי העבר. הגבול הדרומי מוכרח להיסגר הרמטית, והשב"כ חייב להבין: יש לנו פה בעיה עם אויב. אויב שחמוש ברחפנים, באמצעים מתוחכמים ובמטרה אחת מוצהרת. תודה רבה לחבר הכנסת עמית הלוי על הצעת החוק החשובה שעוסקת בעניין הזה.
היו"ר סימון דוידסון:
תודה רבה. חברת הכנסת יעל רון בן משה, בבקשה.
יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, ראשית אני מברכת את בני הנוער שהגיעו לבקר וללמוד היום במשכן. ברוכים הבאים לכנסת. ויחד איתם אני מברכת גם את ההורים היקרים שלי, שנמצאים איתי היום פה. הם מלווים אותי תמיד, והיום גם נמצאים פה באופן פיזי.
אני מגיעה עכשיו מדיון משותף של ועדת הבריאות והוועדה להסרת חסמים בנושא תקצוב מרכזי החוסן בצפון. אנחנו יודעים כבר הרבה שנים, וביתר שאת בשנתיים האחרונות, שחוסן זה לא רק ממ"ד או מיגונית; חוסן הוא עניין בריאותי, אישי, קהילתי, מנהיגותי. מרכזי החוסן בצפון הם כמעט כיפת הברזל האזרחית של אזרחים רבים, והבית הזה, שאנחנו שליחים של הקהילות שלנו בו, גם הבית הזה הוא חוסן לעם ישראל ולאזרחי ישראל, והאחריות שלנו היא לאפשר להם ליהנות מהחוסן שהבית הזה יכול לתת להם.
ההתנהלות פה במליאה היא לעיתים ההפך מחוסן אזרחי, אבל אני בוחרת לשים דגש דווקא על שיתוף הפעולה של שני יושבי-הראש בדיון הקודם, חבר הכנסת יונתן משריקי, יו"ר ועדת הבריאות, ממפלגת ש"ס, וחברי חבר הכנסת מיכאל ביטון, יו"ר הוועדה להסרת חסמים, ממפלגת כחול לבן, שבוחרים לקחת יחד נושא כמו מרכזי החוסן בצפון, שמעניין את הציבור, כואב לציבור, מדאיג את הציבור, ומנהלים ביחד דיון ענייני מקצועי, שאני מקווה שגם יביא לתוצאות. המחלוקות נשארות, על מה שצריך להיאבק ניאבק בדרך מכבדת, שתאפשר לנו להמשיך לחיות יחד, לנצח יחד ולתת חוסן לתושבי ישראל. תודה רבה.
היו"ר סימון דוידסון:
תודה רבה. כל מילה. חבר כנסת חמד עמאר יברך את התלמידים הנפלאים – מהחברה הדרוזית, נכון? ברוכים הבאים לכנסת ישראל. חמד, בבקשה.
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
כבוד היושב-ראש, קודם כול אני רוצה לברך את התלמידים מבית ספר מקיף בית ג'ן. אני פגשתי אותם עכשיו, הייתי איתם קרוב לשעה. אגיד לכם, אני התלהבתי יותר מכם.
היו"ר סימון דוידסון:
98% בגרות בבית ג'ן.
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
הציון לא מעניין אותי, מעניינים אותי האנשים שישבו מולי. ישבו מולי תלמידים מביני עניין, יודעים מה הם רוצים, יש להם ביטחון עצמי אדיר, ואני חושב שזה הנוער הדרוזי שאני רוצה לראות. אתם גאווה לעדה, אתם גאווה לחברה הישראלית ואתם גאווה לכל אחד שפוגש אתכם. תמשיכו להצליח ותגיעו רחוק. ואתם יכולים להגיע רחוק, אף אחד לא יכול לעצור אתכם. יש לכם היכולות, יש לכם כל הנתונים. תלמדו, תצליחו, והשמיים הם הגבול.
היו"ר סימון דוידסון:
חמד, אני רק מבקש סליחה, תיקנו אותי עכשיו, זה 98.8% בגרות בבית הספר.
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
יפה מאוד. אז בנושא הזה – אני רוצה גם להגיד לכם, אני אעבור לנושא אחר: אתמול התביישתי להיות חבר כנסת, אחרי מה שראיתי אתמול בכנסת. זו בושה לנו, לכל אחד ואחד שיושב כאן. אנחנו לא יכולים לפנות אחד לשני בצורה הזאת. אלה דברים שלא יכולים להיות בתוך פרלמנט. ללכת לצחצח נעליים למישהו, אומרים לחבר כנסת?
היו"ר סימון דוידסון:
חברת כנסת.
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
איפה נשמע דבר כזה בעולם? איפה ראיתם דבר כזה בעולם? אתם לא מתביישים? אני אומר לכם, אם אני התביישתי, כל אחד ואחד שיושב כאן צריך להתבייש. ולפעמים צריך להגיד את האמת ולהסתכל לאנשים בעיניים. יש קואליציה, יש אופוזיציה, זה מובן מאליו. יש חילוקי דעות, יש דעות שונות, אבל להגיע למצב – להשפיל חברת כנסת בכנסת ישראל, זאת בושה לכולנו, ואסור לנו להסכים לדבר כזה.
ואני אומר לכם, עצם העובדה שחלק מחברי הכנסת מחא כפיים וצחק – זה גם מבייש אותו. זה לא מבייש את מי שחטף כאן, וחטף קשה, השפלה ודברים משפילים. הכנסת לא צריכה להיות כזאת, חברי כנסת לא צריכים להיות כאלה. חברי כנסת צריכים לכבד אחד את השני ולהסתכל על האזרחים. אנחנו רק עכשיו יצאנו ממלחמה. אני אומר לכם, עדיין לא יצאנו מהמלחמה. אנחנו נמצאים במזרח התיכון, ואם לא נכבד אחד את השני, לא תהיה לנו מדינה. חייבים אחדות, זו ההצלחה שלנו. תודה רבה.
היו"ר סימון דוידסון:
תודה רבה, חבר הכנסת חמד עמאר. חבר הכנסת אושר שקלים, בבקשה.
אושר שקלים (הליכוד):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, הרבה פעמים מדברים על הפעילות של השרים והח"כים אך לא מדברים על מי שנמצא מאחורי הקלעים, שהם היועצות והיועצים שלנו. כל אחד מאיתנו הרכיב מעין משפחה מקבילה, שמונו כמשרת אמון. הם אלו שנמצאים איתנו במרבית שעות היממה, במקרים רבים אפילו יותר מהמשפחה הגרעינית שלנו, והם אלו שמניעים את שליחותנו הציבורית למען עם ישראל. רבים מהם אפילו קמים לפנינו והולכים לישון אחרינו. אני אומר היום חד וברור: מגיעה להם תוספת שכר משמעותית, ועלינו כנבחרי הציבור, כמעסיקים הישירים שלהם, לעמוד מאחוריהם ולתמוך במאבקם הצודק. זהו אינטרס אישי וגם ציבורי, כיוון שאנו רוצים את הטובים ביותר שיצטרפו לשליחות שלנו, ושימלאו את תפקידם באופן היעיל ביותר למען הציבור. כאשר תנאיהם של היועצים שלנו יהיו טובים ומשופרים זה ישפר את השירות שאנחנו, הנבחרים, ניתן לציבור באופן ישיר, כך שזה מצב של win-win. אז אני פונה אליך, אדוני היושב-ראש, ואל כל חבריי חברי הכנסת, בבקשה שנפעל יחד למען שיפור תנאיהם של יועצינו. תודה.
היו"ר סימון דוידסון:
תודה רבה, חבר הכנסת שקלים. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה.
מיקי לוי (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, אני עולה לכאן כדי לתת קומפלימנטים לראש הממשלה כאיש אופוזיציה, יריב פוליטי. עלה אתמול ראש הממשלה ואמר: נשיא בית המשפט העליון עמית הוא נשיא בית המשפט העליון, זאת עובדה. אחר כך גם הוסיף ואמר – לא ברור לי: זה כמו שאני ראש הממשלה ואלה שרי ממשלתי. אף אחד לא אמר שאתה לא ראש ממשלה. מרגע שנבחרת אתה ראש ממשלה עד לבחירות הבאות. אבל החשוב הוא שראש הממשלה, בניגוד לתפיסת עולמו ולעמדתו של יושב-ראש הכנסת, שבחר להעליב את נשיא בית המשפט העליון עמית, שנבחר כדין – שמעתי חברי כנסת מתבטאים היום בתקשורת: הוא נבחר בניגוד לחוק. אז אותם חברי כנסת שהתבטאו בתקשורת – לכו, תלמדו בדיוק מה אומר החוק. ברגע שוועדה לבחירת שופטים הרימה יד וקיבלה החלטה ברוב שהוא נשיא בית המשפט העליון – זה שההצבעה לא נעמה לשר המשפטים, מה לעשות, זאת הדמוקרטיה.
אני מציע גם לשר המשפטים וגם ליושב-ראש הכנסת, בעקבות ההצהרה – אני לא רואה את זה אחרת – של ראש הממשלה שהוא מכיר בנשיא עמית כנשיא בית המשפט העליון, לשוב בחזרה למסילה, להשיב את הקטר למסילה. ששר המשפטים יתחיל לעבוד מול הנשיא. לא ייתכן ששנה שלמה הכול נדחק לקרן זווית; ויושב-ראש הכנסת, הבית הזה – אני אמרתי את זה גם בתקשורת, אני אומר את זה פה – איננו שייך לו, כמו שהוא לא היה שייך לי כיושב-ראש הכנסת העשרים-וארבע. הבית הזה – זה משפט שטבעתי ואמרתי – שייך לעם, זהו בית העם. יש כללים. יושבי-ראש הכנסת הם זמניים, הם הולכים. העם לעולם יהיה כאן.
כל הכבוד לראש הממשלה על האמירה הנחרצת. אני מברך אותו על כך. תודה רבה.
היו"ר סימון דוידסון:
תודה רבה לחבר הכנסת מיקי לוי.
יום הוקרה לשומרי אדמות הלאום
היו"ר סימון דוידסון:
חברים, אנו נעבור לנושא הבא. הנושא הבא על סדר-היום: ציון יום הוקרה לשומרי אדמות הלאום. אני מזמין את חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון לפתוח את הדיון. יעלה ויבוא אביחי בוארון. חמש דקות לרשותך.
אביחי אברהם בוארון (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אליאב ושרה – יום אחד, זמן קצר לאחר שנישאו, הגיע אליאב הביתה בשעת לילה מאוחרת, ואמר לרעייתו הצעירה: שרה, רוצים לעלות לנקודה חדשה, מחפשים זוג צעיר שיצא חלוץ. זה לא מסוכן? היא שאלה אותו. זה קצת מסוכן, הוא השיב. יש מים? היא שאלה. נחבר צינור מים, הוא אמר. וחשמל, יש חשמל? תהיה מערכת סולרית, הוא אמר לה. כביש, יש כביש להגיע לנקודה הזאת? יש שביל עפר, צריך להרחיב אותו, הוא אמר. ובית, מה יהיה עם בית? נתחיל באוהל, הוא אמר, לאט-לאט נעבור לקרוואן, בעזרת השם. כשהוא הביט בעיניה המודאגות של אשתו הוא אמר לה: יהיה בסדר, שרה. זו חובתנו לתרום את חלקנו. במקום שבו תעבור המחרשה שם יעבור הגבול, היא מלמלה, והוא השיב לה: כל מקום שבו תדרוך כף רגלך לך אתננו ולזרעך עד עולם.
הסיפור הזה, הסיפור של אליאב ושרה, הוא סיפורן של יותר מ-100 משפחות, 100 זוגות צעירים שעזבו הכול, אספו את כל מיטלטליהם, את כל רכושם, את ילדיהם, שמו נפשם בכפם והלכו אל הלא-נודע, הלכו אל השממה, שלא לומר אל הישימון. כל זה במטרה להפריח את השממה, כל זה במטרה להמשיך את המפעל הציוני. זהו סיפורם של חלוצים ששינו את הארץ הזאת ב-140 השנים האחרונות, 140 שנות ציונות. זהו סיפורה של הארץ. זהו הסיפור שלנו.
חברים יקרים, בשנת 1967 התגלע ויכוח בין גדולי ישראל בביטחון, השר יגאל אלון והשר משה דיין. השר משה דיין אמר: צריך ליישב את מרכז הארץ, לפרק את ההגמוניה הערבית. ומולו אמר השר יגאל אלון: צריך ליישב את הבקעה, ליצור פרוזדור כפול – אחד דמוגרפי במישור החוף והשני טריטוריאלי בבקעת הירדן. ממשלתו של אשכול אימצה את שתי האמירות האלה, את שתי הגישות האלה, ויישבה גם את הבקעה ב-21–22 יישובים וגם את גב ההר בכמה וכמה יישובים. בשנת 1977 השר אריאל שרון, שר החקלאות ויושב-ראש ועדת ההתיישבות, תבע להקים עוד פרוזדור יישובים, בשפלת ההר בואכה מישור החוף. עשרות יישובים הוקמו. זה היה כמובן לברכה. אבל מה שקרה בלב השטח – גב ההר נותר חשוף. שם לא הייתה נוכחות ישראלית. והיעדר הנוכחות הזה הוא שהביא לסכנה רבתי למדינת ישראל כולה.
אדוני היושב-ראש, השר לשעבר שטייניץ, ב-1998, לפני שנכנס לפוליטיקה הישראלית, כתב מאמר שהִכה גלים: כשצבא פלסטין יסתער על ישראל – זו הייתה כותרת המאמר. כאן נכנסו החוות לתמונה. אותן 100 חוות בעצם החזיקו וחיזקו את השליטה הישראלית במרחב כולו, אותן חוות הביאו את כוחות הביטחון לעומק השטח. אבל בכך לא די. נותרו בידי האויב הפלסטיני 40% משטח יהודה ושומרון; 40%, שמהווים פי שישה משטחה של רצועת עזה. השטח הזה נותר ללא שליטה אפקטיבית, ללא נקודות התיישבות ישראליות וללא כוחות ביטחון ישראליים.
וכאן אני קורא לממשלת ישראל ולשרת ההתיישבות שיושבת כאן, כמי שמייצגת את האינטרס הזה: את אותם שטחים עלינו להמיר, בראש ובראשונה, עוד לפני שאנחנו רצים אל עבר הריבונות הישראלית, להמיר אותם משטחי A ו-B לשטחי C, כדי שנוכל להקים שם חוות ישראליות, נקודות יישוב ישראליות, להמשיך את המפעל הציוני לשם, להמשיך את המפעל של החלוצים האלה, האנשים האלה, אלה שהקימו את המדינה ואלה שנושאים בעול עד היום ביהודה ושומרון, כדי שתהיה שליטה אפקטיבית במרחב, כדי שיהיה ביטחון לישראל לא רק ביהודה ושומרון אלא בכל הארץ כולה.
אני תפילה, אדוני היושב-ראש, שאכן כך יהיה; שכבר בממשלה הזאת, בקדנציה הזאת, הקואליציה הזאת, אם בנסיבות כאלה ואחרות את המינימום ההכרחי של החלת ריבונות על שטחי יהודה ושומרון לא נעשה, אז פחות מכך – נאפשר התיישבות ונוכחות ישראלית של חוות, ולאחר מכן של יישובים באותם אזורים בגב ההר, ביהודה ושומרון, במולדת ישראל. תודה רבה.
היו"ר סימון דוידסון:
תודה רבה. חברת הכנסת לימור סון הר מלך, בבקשה.
לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, שרת ההתיישבות חברת הכנסת אורית סטרוק, שומרי אדמות הלאום היקרים, ברגעים מכוננים שבהם אני ניצבת אל מול אנשי הגבעות, החוות, החלוצים של ימינו, אני מרגישה שאני פשוט חוזרת הביתה, חוזרת אל הנעורים, אל אותם ימים ראשונים שבהם היינו בונים צריפים רעועים בגבעות בנימין, נלחמים על כל אבן, על כל שביל, על כל טיפת מים. אני זוכרת לילות של רוח וגשם, כשהגג הרעוע היה נופל לפעמים באמצע השינה, והיינו רצים החוצה עטופים בשמיכות, מתפללים שיעבור בשלום. אני זוכרת את השירותים המרוחקים, את עוקב המים שהיה מתמלא רק פעם בשבוע ואת הקור שחודר לעצמות, את רדיפות הכפרים הסמוכים, את זה אני לא אשכח.
אבל לצד זה אני זוכרת גם את החום האנושי, את האמונה, את הידיעה שאנחנו שומרים על הארץ האהובה שלנו. והיום, כדי להתמלא ברוח הזו אני מבקרת שם, בגבעות החדשות. אני פוגשת את אותה רוח, את אותה מסירות, את אותה נכונות לוותר על הנוחות, על חיים קלים, למען מטרה אחת גדולה – שמירה על ארצנו האהובה. ואני עומדת שם נפעמת, כי שום דבר בעצם לא השתנה מלבד הדורות. הדור החדש, העוצמתי הזה, ממשיך את הדור הוותיק. אותם צריפים, אותם עוקבי מים, אותו אור בעיניים. והתנועה הזו הולכת וגדלה, צועדת בנחישות ובאהבה ועולה מחיל אל חיל.
בחג האחרון ביקרתי בגבעת נופי גדעון שליד קדומים. היא הוקמה על ידי תנועת נחלה ומועצת קדומים על שם גדעון פרי, השם ייקום דמו, שנרצח בפיגוע רצחני. זה היה ביקור מיוחד, כי הפעם, בין החלוצים, בין המשפחות שהקימו את הגבעה, ישנו הבן שלי אהוביה יאיר, אשתו מרים ונכדי עוז מרדכי. ראיתי איך מתקיים בי "מעשה אבות – סימן לבנים", איך הם חיים בתנאים הכי דלים, עם קשיים אובייקטיביים הכי חריפים, עם אנרכיסטים ופורעים ערבים שעולים ותוקפים מדי פעם את הגבעה, וגם הצריף הרעוע וגם מזג אוויר סוער לא יכולים להם, לא יכולים להוריד את הברק שלהם מהעיניים ואת ההבנה של השליחות העצומה שהם נטלו לעצמם. זה המקום להודות גם לתנועת נחלה, שמובילה מהלכי התיישבות במרחבי יהודה שומרון ובעזרת השם גם בחבל עזה.
לפעמים יש מי שחושב שהגבעות והחוות הללו הן שוליים, הזויים, פורעי חוק. רק יודעי חוכמת נסתר מכירים כי הם הם הלב הפועם של הציונות, הם קו ההגנה והשמירה של העם היהודי, הם השומרים עבור כולנו בתנאים לא תנאים על מורשת עמנו וארצנו המפוארת. כשאתם יושבים על גבעה ביהודה או בבנימין או בשומרון, כשאתם מקימים חווה בין מדבר יהודה להר חברון, אתם מונעים במו ידיכם רצף טריטוריאלי למדינה פלסטינית בלב הארץ. אתם בונים את הארץ לא רק באבנים אלא באמונה. לפני 90 שנה קראו לזה חומה ומגדל. אז – בנו צריף ומגדל בלילה אחד כדי לקבוע עובדות בשטח. היום – החומה והמגדל של דורנו הם האוהלים, העוקבים, הטרקטור הישן, העדר, המשפחה שבחרה לגדל ילדים על אדמת הטרשים הקירחת.
אתם, שומרי אדמות הלאום, הוכחתם שהציונות עוד חיה ומפעמת בלבבות, שהיא לא רק סיסמה, אלא מעשה. אתם הוכחתם שחלום הגאולה לא נגמר בשדות קיבוץ דגניה, אלא נמשך על כל גבעה, בכל חווה, בכל מקום שבו עוד נשמעת קריאה – עוד אחיזה אחת באדמת הקודש. כך אתם מחיים ומשמרים את חזון הנביאים עבור כולנו. בחרתם עבורכם בשליחות כפוית טובה. אין בה טעמים של נוחות, אין בה הכרה וזוהר, אין בה ביטחון ושמירה, אך יש בה אמת גדולה ומהדהדת מסוף העולם ועד סופו, אמת של עם השב אל ארצו ואל נחלת אבותיו.
ובשם העם הזה אני מבקשת לומר לכם תודה. בשם כל ילד שנוסע בכבישי השומרון ובערי העוטף, בשם כל אם שיודעת שיש מי ששומר על גבולות ארצנו, בשם העם שהשם אלוקיו. אתם לא רק שומרים על האדמה, אתם שומרים על הזהות, על המורשת. ועליכם ולכם אני אומרת היום תודה. ושהאור שלכם, בעזרת השם, ימשיך לבעור בגבעות ישראל עד לגאולה השלמה. "עלֹה נעלה וירשנו אֹתה כי יכול נוכל לה". תודה רבה.
היו"ר סימון דוידסון:
תודה רבה. אני מזמין את שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות חברת הכנסת סטרוק. בבקשה.
השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבריי המציעים, אביחי, לימור, תודה לכם על העלאת הנושא החשוב הזה. עוד מעט חודש טוב, ונקווה שהוא באמת יתחדש על כולנו לטובה בכל מרחבי ארצנו. קראנו השבת את פרשת בראשית. הרש"י הראשון על התורה שואל: למה פתחה התורה בבראשית? התורה זה ספר מצוות וחוקים. בשביל מה צריך לספר לנו את כל הסיפור הארוך הזה על בריאת העולם והאבות וכו' וכו'? שואל רש"י, ומה הוא משיב? משיב רש"י שהתורה פתחה בבראשית כדי ללמדנו שכל הארץ כולה של הקדוש ברוך הוא. הוא בראה, ברצונו נְתָנָהּ להם וברצונו נְטָלָהּ מהם ונתנה לנו. זה הרש"י הראשון, אדוני היושב-ראש, וכל ילד, כל ילד יהודי, לאורך דורות על גבי דורות, לא חשוב באיזה מקום על הגלובוס הוא היה, למד את הרש"י הזה, שהארץ הזו היא שלנו, וברצונו הוא נטלה מהם ונתנה לנו.
אנחנו זכינו לחיות בדור שבו הקדוש ברוך הוא ברצונו נטלה מהם, לקח את הארץ שלנו מהם, מהגויים ששלטו בה, ונתנה לנו. זה דור מיוחד. דורות על גבי דורות חיכו והתפללו להגיע לדור הזה. אנחנו זכינו. באמת, אדוני היושב-ראש, אני לא יודעת למה אנחנו זכינו יותר מאחרים, במה אנחנו יותר טובים, באמת שאין לי מושג. אבל זכינו. זה דור מיוחד. כל אחד מאיתנו, אם ייקח את עצמו, לא יודעת, שישה-שבעה דורות אחורה, לסבא של סבא, וישאל אם הוא היה מאמין שאתה, אדוני היושב-ראש, תשב פה בכיסא שלך בכנסת ישראל – האם סבא של סבא שלך היה מאמין לכזה דבר? ספק גדול. הוא היה ודאי גדול אמונה, אבל זה לא נראה ריאלי על פניו. והינה זה קרה. הוא רצה, התפלל, קיווה – אתה זכית. אני זכיתי, לימור זכתה, אביחי זכה, אלי זכה, מיכל. זכינו כולנו. חבר הכנסת נאור שירי, גם אתה זכית.
נאור שירי (יש עתיד):
תודה רבה על הזכות.
השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:
ברוך השם שזכינו.
היו"ר סימון דוידסון:
אני יכול רגע רק לברך אותם לפני שהם הולכים?
השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:
בוודאי, איזו שאלה.
היו"ר סימון דוידסון:
Hello, welcome to Israel, welcome to the Knesset. Thank you for helping and supporting Israel. We are not so many members of the Knesset here, but I am sure that each of us is grateful for what you are doing for Israel – your support and your help. So I hope you have a good time in Jerusalem, in Israel, and thank you so much for all you are doing.
השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:
נכון. תודה רבה לחבר הכנסת רוטמן, שמלווה. תואיל להסביר להם, בבקשה, את הרש"י הראשון על התורה שעכשיו דיברנו עליו.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית):
אני אסביר בחוץ, לא לעשות - - -
היו"ר סימון דוידסון:
סליחה שהפרעתי לך.
השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:
זה מצוין. טוב עשית, טוב עשית. אז אנחנו זכינו. אנחנו זכינו שהקדוש ברוך הוא נתנה לנו. אבל זה לא בא בחינם. זה עולה ביוקר. שלוש מתנות טובות נתן הקדוש ברוך הוא לישראל, ושלושתן באות בייסורים. אחת מהן זו ארץ ישראל, והיא באה לנו בייסורים. אוי, כמה ייסורים. אנחנו יודעים ורואים. רק השבוע קברנו חללים. צריך על הארץ הזאת לשמור, ויש מי ששומר עליה במדים, ויש מי ששומר עליה ללא מדים.
בין אלה ששומרים על הארץ היקרה שלנו ללא מדים אלה אנשי החוות, בכל רחבי הארץ, אדוני היושב-ראש, בנגב, בגליל, ביהודה ושומרון. הם גיבורים, האנשים האלה, הם מתמודדים עם קשיים בלתי אפשריים ויכולים להם. הם עושים את זה רק משום שהם אוהבים את הארץ. הם יכלו, כל אחד מהם, לחיות בנחת במקומות אחרים. אבל הם בוחרים לצאת אל המרחבים כדי לשמור על המרחבים. הם צריכים להתמודד עם טרור חקלאי נורא ואיום; הם צריכים להתמודד עם טרור לא חקלאי נורא ואיום; הם צריכים להתמודד עם קשיים טכניים, כפי שתיארה קודם כל כך יפה חברתנו לימור. והם עומדים בכל אלה בגבורה גדולה, מתוך אהבה מאוד מאוד גדולה.
הם שומרים על מאות אלפי דונמים, החוואים האלה, ואף אחד לא יכול לקחת מהם את הזכויות שמגיעות להם כפרטים, שלקחו על עצמם בלי צו, בלי דרישה מלמעלה, מצו המצפון בלבד, לשמור לנו על הארץ. אבל בוודאי ובוודאי שאנחנו יכולים לסייע להם וצריכים לסייע להם כמדינה. ולא רק בצד הפרקטי אנחנו צריכים לסייע להם; לא רק בגלל שלמדינה יש יותר יכולות ויותר כוחות והיא יכולה לחוקק חוקים והיא יכולה לתת משאבים וכספים. לא רק בגלל זה, אלא במהות אנחנו צריכים לסייע להם כמדינה. במהות. כי כשהמדינה מסייעת לחוואים היא בעצם אומרת: אתם בחזית, אבל אתם בחזית כנציגים שלי, המדינה. זאת אמירה מאוד חשובה.
ולכן הכנסת הזאת, אדוני היושב-ראש, חוקקה ברוב גדול ובהסכמה, קואליציה ואופוזיציה, את חוק הסדרת המגורים בשטחי מרעה. אני רוצה להגיד בהזדמנות הזאת תודה לכל מי שיזם את החוק הזה, שוב, קואליציה ואופוזיציה כאחת, ולחבר הכנסת יעקב אשר, שבכישרון עצום ובמסירות גדולה חוקק אותו למרות כל הקשיים.
אני זוכה כשרת ההתיישבות לממש את החוק הזה, ולעזור לחוואים בגליל להסדיר את מבני המגורים שלהם, כי איכשהו במצב החוקי הקודם חשבו שאפשר לשמור על עדר בלי להיות נוכחים ליד העדר הזה יום וליל. לא, זה בלתי אפשרי. וברוך השם שזכינו לחוקק את החוק החשוב הזה. ואני זוכה כשרת ההתיישבות – ואני מאושרת מהזכות הזאת – לחזק את החוות ביהודה ושומרון. לחזק אותן במרכיבי ביטחון, לחזק אותן – כל פעם שאני מגיעה לחוואים ואני מחלקת להם את מרכיבי הביטחון, אני אומרת להם: תקשיבו, זה לא אירוע טכני, וזה לא איזה ג'וק של אורית סטרוק, שהחליטה להכניס יד לכיס כי היא שרה ולהוציא ולחלק לכם מצלמות, גדרות, ריינג'רים, רחפנים. זה לא אורית סטרוק בכלל. כל שקל עבר את הקבינט, עבר את הממשלה, עבר את הכנסת. כל שקל. מדינת ישראל מאחוריכם, מודה לכם ומחזקת אתכם. תמשיכו לשמור על הארץ. יש לזה ערך לא רק מעשי אלא ערך מהותי.
עכשיו אני רוצה לומר שכשאנחנו מדברים על לשמור על הארץ, יש דברים שיכולים לעשות חוואים, ויש דברים שיכולות לעשות רק כנסת ורק ממשלה. הכנסת הזו, אדוני היושב-ראש, וגם עליזה יכולה לשמוע, הצביעה ברוב עצום, עצום – אני חושבת, אדוני היושב-ראש, שגם חלק מהמפלגה שלך תמך בהצבעה הזו, למיטב זכרוני – על כך שמדינה פלסטינית היא סכנה קיומית למדינת ישראל. לא זוכרת מה אתה אישית הצבעת, אבל אני כמעט במאה אחוז בטוחה שגם ביש עתיד היו חברי כנסת שתמכו. אני אגיד שחוץ מעופר כסיף לא היה אף חבר כנסת שהתנגד לעמדה הזאת, והכנסת קבעה שמדינה פלסטינית היא סכנה קיומית למדינת ישראל. לא פחות. זה חל, זה חל - - -
נאור שירי (יש עתיד):
אבל חתמתם עכשיו על מדינה פלסטינית, אורית.
השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:
לכן אני מדברת על זה, חבר הכנסת שירי. לכן אני מעלה את זה. הכנסת קבעה את זה - - -
נאור שירי (יש עתיד):
את חלק מהממשלה שחתמה על זה.
השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:
אבל לכן אני מעלה את זה. אני שמחה שאתה תומך בדעתי, אני מודה לך על כך.
נאור שירי (יש עתיד):
אני לא תומך בדעתך.
השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:
אם אתה לא תומך זו גם זכותך.
נאור שירי (יש עתיד):
את חלק ממי שהקים את המדינה הפלסטינית - - -
השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:
על כל פנים, זה מה שקבעה הכנסת. והיא קבעה את זה, אגב, לא רק ביחס ליהודה ושומרון, אלא בוודאי, על אחת כמה וכמה, ביחס לעזה. הרי מעזה למדנו על הסכנה הקיומית הזו.
נאור שירי (יש עתיד):
אבל אתם מקימים שם מדינה פלסטינית.
השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:
והכנסת הזו גם הצביעה ברוב גדול מאוד. ושוב, אתה יכול לתמוך, להתנגד.
נאור שירי (יש עתיד):
הכנסת יכולה להצביע על להקים מדינה פלסטינית במאדים. לזה שוות ההחלטות בכנסת, זה בערך המשקל. אתם חתמתם על עסקה - - -
השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:
אז אני מסבירה. לכן אני מעלה את זה. חבר הכנסת שירי, הרי יכולתי גם להתעלם – נכון. אז תכף נדבר על זה. אז תכף נדבר על זה.
נאור שירי (יש עתיד):
לא, בכיף. אני רק מיישב את ההיסטוריה ביום ההוקרה לשומרי אדמות הלאום: 1. אתם החזרתם את אדמות הלאום; 2. חתמתם על הקמת מדינה פלסטינית.
השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:
הכנסת הזו קבעה ברוב עצום שהממשלה צריכה להחיל ריבונות ביהודה ושומרון על מרחבי ההתיישבות.
נאור שירי (יש עתיד):
היא יכולה להחליט גם על הירח. בואו נחליט - - - לירח. מהפרת ועד יופיטר.
השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:
כחברת ממשלה אני חושבת שהממשלה מחויבת להחלטות הללו של הכנסת.
אופיר כץ (הליכוד):
אורית, אם יש לכם ויכוח, אז אולי אחרי? יש לנו עוד סדר-יום.
השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:
בסדר גמור. אנחנו תכף מסיימים.
נאור שירי (יש עתיד):
אני מבקש הודעה אישית.
השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:
אדרבה. אני רוצה לומר שהממשלה לא יכולה להתנער מההחלטות האלה. ואני אומרת את זה כחברת ממשלה. הממשלה מחויבת בשמירה על הארץ שלנו. הממשלה מחויבת - -
נאור שירי (יש עתיד):
בקיום החלטות.
השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:
- - הממשלה מחויבת להוביל לסיום קיומה של הרשות הפלסטינית, שהיא זו שמנסה להוביל למדינה פלסטינית כל הזמן. אני מסכימה ב-100% עם מה שאמר חברי חבר הכנסת בוארון. אני מסכימה לחלוטין שהרשות הפלסטינית קיבלה מאיתנו את חבלי הארץ שלנו, שהקדוש ברוך הוא ברצונו נטלה מהם ונתנה לנו. היא קיבלה אותם לא בגלל שמישהו בבית הזה האמין שהם שייכים לערבים – רק בגלל שקיוו לקבל שלום. שלום לא קיבלנו. וחבלי הארץ האלה נשארו שלנו, ועלינו ליטול אותם בחזרה. כפי שהקדוש ברוך הוא ברצונו נטלה מהם ונתנה לנו כך גם אנחנו צריכים ליטול מהם ולקחת לעצמנו את הארץ שלנו. זו הארץ שלנו. וכנ"ל לגבי החלת הריבונות – זו הארץ שלנו, ואנחנו מחויבים בשמירתה.
בכך אני מסיימת, כדי להרגיע את עליזה. למרות שחבר הכנסת עמית הלוי יצא, אני רוצה להשיב לדברים שהוא אמר כאן, ואני רוצה לומר: עמית, ידידי הטוב, שאני מאוד מעריכה, עמית, זה לא המח"ט. לא המח"ט קובע מתי משיבים אש ומתי לא משיבים אש. הממשלה צריכה לוודא שלצה"ל יש חופש פעולה מבצעי מלא ברצועת עזה, לפחות כמו ביהודה ושומרון. ואני כשרה בממשלה, כמי שיושבת סביב שולחן הקבינט, מתחייבת לפעול לשם כך. תודה.
היו"ר סימון דוידסון:
תודה רבה לשרה סטרוק. עליזה, את ממהרת?
הצעת חוק לתמיכה בפעולות לטובת נכים ונפגעי פעולות איבה (תיקוני חקיקה), התשפ"ו–2025
[מס' כ/1145, פ/5273/25; דברי הכנסת, מושב שלישי, חוב' ל"ד, ישיבה 309; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר סימון דוידסון:
חברים יקרים, נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום: הצעת חוק לתמיכה בפעולות לטובת נכים ונפגעי פעולות איבה (תיקוני חקיקה), התשפ"ו–2025, של חברי הכנסת אופיר כץ, שרון ניר וקבוצת חברי הכנסת, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין תחילה את חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר, יושבת-ראש ועדת העבודה והרווחה, להציג את הצעת החוק. קודם כול נברך אותך על המינוי, על התפקיד. תפקיד חשוב.
נאור שירי (יש עתיד):
יש על המינוי התיישנות?
היו"ר סימון דוידסון:
אני רק יודע דבר אחד, מיכל. אני בטוח, בגלל שאני כל כך מכיר אותך, שאת תעשי את התפקיד כל כך נאמנה.
מיכל מרים וולדיגר (יו"ר ועדת העבודה והרווחה):
תודה.
היו"ר סימון דוידסון:
זה מתאים לך כמו כפפה ליד. ואני מאחל לך המון המון הצלחה, למען כל אזרחי ישראל.
מיכל מרים וולדיגר (יו"ר ועדת העבודה והרווחה):
תודה רבה. אכן, היום קיימנו דיון של למעלה מארבע שעות עם משפחות שכולות ואחר כך עם יתומים מהשכול האזרחי. כן, יש לנו הרבה הרבה עבודה, ואנחנו מוכנים לעשות זאת. הפשלנו שרוולים.
אבל זה לא העניין. העניין הוא באמת חוק חשוב ביותר שאני מתכבדת להביא בפני הכנסת לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. זו הצעת חוק לתמיכה בפעולות לטובת נכים ונפגעי פעולות איבה (תיקוני חקיקה), התשפ"ו–2025. מדובר בהצעת חוק פרטית שיזמו, כמו שאמרת, חבר הכנסת ויושב-ראש הקואליציה אופיר כץ ויוראי להב הרצנו, ואליה מוזגה, לאחר הקריאה הראשונה, הצעת חוק שהגישה חברת הכנסת שרון ניר יחד עם חברי כנסת נוספים. אני חייבת לומר שזו הצעת חוק שאופיר ואחרים עבדו עליה קשה מאוד ולא ויתרו, למרות הכול ואף על פי, הצעת חוק מאוד מאוד מאוד חשובה. תודה לך, אופיר; תודה, שרון; תודה לכל המציעים.
מדינת ישראל נאלצה להתמודד מראשית ימיה עם האתגרים הביטחוניים המורכבים כל כך ועם פעולות טרור רבות, שגבו מחיר כבד בגוף ובנפש הן מחיילי צה"ל ואנשי כוחות הביטחון והן מאזרחים. לדאבון הלב, בשנתיים האחרונות, מאז אותה מתקפת טרור רצחנית ברצועת עזה, גדל באופן משמעותי מספרם של נפגעי פעולות האיבה ושל נכי צה"ל וכוחות הביטחון. כיום מעניק משרד הביטחון תמיכות לשם תפעול מתקני שיקום וספורט, המכונים בתי הלוחם, וקיום פעילויות בהם. משרד הרווחה והביטחון החברתי מעניק תמיכות למוסדות ציבור הפועלים לטובת נפגעי פעולות איבה ולטובת קרובי משפחתם. סכומי התמיכה הניתנים כיום תלויים מדי שנה בשנה בקביעתם מחדש בחוק התקציב, וסכומם יכול להשתנות משנה לשנה. בנוסף, נוכח הגידול המשמעותי בהיקף האוכלוסיות האמורות, נדרש להגדיל את סכומי התמיכה על מנת לתת מענה מיטבי לצרכים.
אני חייבת לומר שיש כאן תיקונים רבים בחוק. אני אתרכז באמת בקצרה בכמה מהם, ואני בטוחה שאופיר יוכל להמשיך ככל שהוא ירצה וככל שהזמן יאפשר. אבל כן, מה שאנחנו מבקשים לקבוע הוא שיוקצה סכום שנתי שלא יופחת מ-150 מיליון ש"ח לתמיכה במוסדות ציבור המקיימים פעולות לטובת נכי צה"ל וכוחות הביטחון, קרי בתי הלוחם. זו הכפלה של הסכום עד היום. עד היום זה היה 75 מיליון, אז באמת זה סכום משמעותי. כמו כן מוצע כי יוקצה סכום שנתי שלא יפחת מ-10 מיליון שקלים חדשים שייועד הן לתמיכה במוסדות ציבור המקיימים פעילות כאמור לטובת נפגעי פעולות האיבה והן לתמיכה במוסדות ציבור המקיימים פעולות לטובת קרובי משפחה של מי שפגיעת איבה גרמה למותם. גם פה מדובר בהכפלה, עד היום זה היה 5 מיליון שקלים.
הסכומים המינימליים האלה בעצם יעודכנו אחת לחמש שנים, החל משנת 2031, לפי שיעור עליית מדד המחירים לצרכן. הכספים האלה יחולקו לפי מבחני תמיכה של משרד הביטחון, כמובן, משרד הביטחון יקבע; לגבי פעולות האיבה יקבע השר שהמוסד לביטוח לאומי יהיה תחת משרדו, אבל בשנתיים הקרובות זה יהיה משרד הרווחה, כי שם זה היה מונח עד היום.
אני בהחלט יכולה להמשיך ולהגיד, אבל אנחנו רוצים כבר להצביע. אז אני מאחלת באמת רפואה שלמה ומהירה לכל פצועי צה"ל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות האיבה בגוף ובנפש, ושולחת חיזוק ונחמה למשפחות השכולות. כולי תקווה שהתיקונים האלה, שמגדילים משמעותית את סכומי התמיכות שניתנו עבור הפעילויות המשלימות לזכאויות הניתנות לפי חוקי השיקום השונים, יובילו לטיוב המענה שמקבלים נכי צה"ל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות האיבה, וכן קרובי המשפחה של מי שנפטרו כתוצאה מפעולות האיבה.
אני רוצה להודות לצוות הוועדה המסור על עבודתו, ולהודות לחבר הכנסת אייכלר, שהעביר את החוק בקריאה הראשונה; כמובן, לחברי הכנסת המציעים; אני רוצה להודות כמובן לצוות שלי, וכמובן כמובן לכל הארגונים – לארגון נכי צה"ל, לארגון נפגעי פעולות איבה, OneFamily, ולכל הארגונים והעמותות שפועלים למען נכי צה"ל, כוחות הביטחון, נפגעי פעולות האיבה ומשפחות שכולות. תודה רבה.
אני חייבת לציין שההצעה אושרה בוועדה פה אחד ואין לה הסתייגויות, אך הוגשו בקשות לרשות דיבור. אני מבקשת מהכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית בנוסח שאישרה הוועדה. תודה.
היו"ר סימון דוידסון:
תודה רבה. אני מזמין את אופיר כץ.
בזמן שאתה עולה לפה, אני רוצה להגיד לך שאני באמת מתרגש מהחוק הזה. אני חושב שרוב הפעילות שלי בשנה האחרונה לקידום ספורט לאנשים עם מוגבלויות, ובמיוחד לפצועי צה"ל – אני רואה אותה בחוק הזה. ורק אגיד לך שאם תגיע לבריכה בבית הלוחם בתל אביב ותראה את הרגליים ואת הידיים שם, ותראה מה הספורט עושה להם – אחד מהמדריכים שמקבל את החבר'ה ישר מבית החולים זה האח של נאור שירי, שנמצא שם בבריכה ועושה עבודת קודש עם חבר'ה שבשבילם הספורט והבריכה זה דבר אדיר. ואני ממש ממש רוצה להגיד לכם תודה.
בבקשה, אדוני.
אופיר כץ (הליכוד):
אדוני היושב-ראש – תודה רבה על המילים החשובות, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, בסיום הוועדה בקריאה השנייה והשלישית ניגש אליי עידן קלינמן, יושב-ראש ארגון נכי צה"ל, ואמר לי: עשר שנים לא הצלחנו, תודה. התרגשתי מאוד אז – וזכיתי לעמוד פה גם היום בהתרגשות גדולה שהחוק הראשון שעובר במושב הרביעי של הכנסת העשרים-וחמש הוא החוק החשוב הזה שלי.
עשרות אלפי פצועים נפצעו במלחמה האחרונה; עשרות אלפים שפתחו את העיניים וגילו שהם לא יכולים לעמוד, שהם לא יכולים להזיז את היד, שהבינו שהחיים שלהם השתנו. המורכבות הנוראית הזאת – פתאום אתה כבר לא לוחם, אתה פצוע קשה, פתאום אתה תלוי. אתה שואל את עצמך: מה עכשיו? נגמר? ככה זה יישאר?
ואז מתחיל המסע. מסע של כאב, של תסכול, של למידה מחודשת של החיים עצמם. אתה לומד הכול מההתחלה: לשבת, לעבור מכיסא למיטה, להרים כוס, לסגור כפתור. כל דבר קטן הופך למשימה שדורשת ריכוז, מאמץ, כוח רצון וכאב. והתסכול שוחק, כי אתה עוד זוכר איך זה הרגיש כשהגוף היה שלך, עשה כל מה שביקשת, ופתאום הוא מסרב. כל צעד קדימה הוא כמו טיפוס על הר תלול וקר, ואתה נמצא בתחתית, מנסה להבין אם בכלל תצליח להתחיל לעלות. ויש גם כאלה שאין להם שום סימן חיצוני – הלומי הקרב. הם חוזרים מהקרב בלי תחבושת, בלי גבס, אבל עם נשמה מרוסקת. הם חוזרים הביתה, פותחים את הדלת, נכנסים לסלון המוכר, ואתה לא תדע שהם עדיין שם, בלבנון, בעזה, בסמטה ההיא. מבפנים השדה עדיין בוער. הם שומעים קולות שאחרים לא שומעים, מריחים את העשן גם אחרי שנים. הם לא איבדו איבר, הם איבדו שקט. הם קמים בלילה בבהלה, נמנעים מההמון, חוששים ממגע. הקרב הכי קשה מתחיל אחרי הקרב. הקרב הכי ארוך, הכי שקט והכי קשה – לחזור ולהיות אדם שלם.
ואז הם מגיעים לבית הלוחם, ושם לראשונה הם לא לבד, לא זרים ולא חריגים. שם מתחיל מה שלא קורה בשום מקום אחר: לא רק טיפול, אלא תיקון; לא רק שיקום הגוף, אלא גם חידוש הרוח. הם לומדים מחדש ללכת, לזוז, לנשום מבלי לפחד. חדרי פיזיותרפיה, בריכות טיפוליות, מכשירים רפואיים מתקדמים, והכי חשוב – מפגש עם עוד מישהו שכואב לו באותו מקום. הם פוגשים חברים שאפשר לדבר איתם בלי מילים, מבינים שהם לא היחידים, שיש מי שרואה אותם, לא מרחם עליהם, לא מביט בהם מהצד, אלא עומד לצידם. ובתוך כל זה נוצר מרחב חדש, לא של שיקום בלבד אלא של שייכות, של זהות, של חיים שיש בהם לא רק מאבק אלא גם נשימה.
ואני מספר לכם את זה כי הם סיפרו לי את זה, כשפגשתי אותם שם. הם ביקשו את העזרה, ואני זוכה לסייע. זו בשורה ענקית – הכפלה של התקציב לבתי הלוחם ולפעילות למען נכי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה. 160 מיליון ש"ח. התקציב הזה יאפשר להם לבנות בתי לוחם חדשים, להרחיב את הפעילות לכל הארץ, לספק שירותים טובים ומתקדמים יותר.
ואני רוצה להגיד משהו ללוחמים וללוחמות היקרים שלנו, אלו שבשדה הקרב, אלו שבמחלקות השיקום, אלו שבהכשרה, בסדיר, בקבע, במילואים. אני חייל שלכם. יש לכם כתובת. יש מי שרואה את ההקרבה שלכם, ואני מבטיח לתרגם את זה לחקיקות שיסייעו לכם כל עוד אני כאן. אתם הסיבה שאנחנו כאן. אנחנו חייבים לכם הכול.
אני רוצה להודות לשר האוצר בצלאל סמוטריץ', שאיך שניגשתי אליו עם הצעת החוק, הוא אמר לי שכל סכום שזה יעלה, ההכפלה הזאת, הוא ייתן. אותו דבר שר הביטחון. כל אחד מהם נתן את החלק שלו, לא שאלו שאלות. אמרו: נכי צה"ל? תרשום כמה אנחנו צריכים לתת, והם נתנו את החלק שלהם. אז תודה לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' ולשר הביטחון ישראל כץ, באמת, שנרתמו מייד.
תודה ליו"ר ועדת העבודה והרווחה היוצא חבר הכנסת ישראל אייכלר, שהובלנו ביחד לא מעט חוקים חברתיים, וגם פה הוא שותף לחוק הזה, העביר אותו בקריאה הראשונה; ליושבת-ראש הוועדה הנוכחית חברת הכנסת מיכל וולדיגר, שלמרות שהצטברו אצלה הרבה נושאים שהיא צריכה לחוקק, והיא עושה את זה, האמת, במרץ – היום ישבנו שעות על אלמנות ויתומים – גם את החוק הזה שמת על סדר-היום במהירות האפשרית, והעברנו אותו באמת מהר מאוד, בדיון אחד, לקראת שנייה ושלישית, אז תודה גם לך, מיכל.
יו"ר ארגון נכי צה"ל עידן קלימן – באמת אלוף. איש שהוא באמת חבר טוב טוב שלי. אדם מדהים, שבאמת כל מילה שאני אגיד עליו, זה לא יספיק לתאר את האיש יוצא הדופן והיוצא מהכלל הזה, שבמסירות שלו, בדרך שלו, הוא גם אחד שהוא יודע להביא תוצאות. הוא יושב פה, והוא עושה עבודת קודש עם הפצועים בבתי הלוחם. הם בונים עכשיו בית הלוחם חדש באשדוד. תלכו ותראו את הבנייה. כמה חודשים. זה משהו באמת יוצא דופן. ואני שמח שהחוק הזה יעזור גם להם, כי הם קצת נתקעו עם הכסף. אז זה מייד יעזור להם להמשיך את הבנייה - - -
היו"ר סימון דוידסון:
הוא גם יעזור לבית נועם?
אופיר כץ (הליכוד):
זה יעזור לכל מה שארגון נכי צה"ל נותן היום, כלים. גם אלו שבלוויינים – כן, גם זה. חוץ מבתי הלוחם, שזה יהיה השישי, אז גם ללוויינים זה יעזור, לכל ארגון שיעמוד בקריטריונים גם מבחינת נפגעי פעולות איבה.
ורק אסיים לגבי עידן – להגיד לך תודה על כל העבודה החשובה והמדהימה שאתה עושה עבור נכי צה"ל, על המלחמה שאתה ממשיך – הוא לא היה יכול להגיע. אנחנו פה, מהכנסת, מצדיעים לך. תמשיך, ויש לנו עוד הרבה מה לעשות.
ליו"ר ארגון נפגעי פעולות איבה אייבי מוזס – תודה. גם הוא היה שותף בכל הדיונים. גם להם אנחנו מכפילים את התקציב; לכל הארגוני שלקחו חלק, והם יוכלו להשתתף וגם ליהנות מהתקציב בהתאם לפעילות שלהם.
לחבר הכנסת ינון אזולאי; לחברי הכנסת שהצטרפו אליי להצעת החוק, יוראי להב הרצנו, ולחברת הכנסת שרון ניר; לצוות הוועדה, וכמובן ליועצת המשפטית יעל סלנט, שיש לה חלק משמעותי מאוד מאוד גדול בתיקון החוק הזה; אחרונה חביבה – לראש המטה שלי נטע מולכו, שגם לה יש חלק משמעותי מאוד בניסוח והגעה להסכמות מול משרדי הממשלה ומול הארגונים, בקיצור, בכל העבודה הקשה. אז תודה גם לך, נטע.
תודה לכם, חברי הכנסת. אני מבקש מכם להצביע בעד. אנחנו עושים היום משהו גדול למדינת ישראל. תודה.
היו"ר סימון דוידסון:
יישר כוח. תודה רבה לכל הנוגעים בדבר.
אני רק חושב – איזו אידיליה עכשיו, וכמה החוק הזה נהדר והוא מחבר בין כל חלקי הבית, לעומת מה שעברנו פה אתמול בכנסת. יום קשה ושחור לכנסת ישראל, ויש יום כזה יפה כמו היום. זה באמת חוק מרגש.
קריאה:
- - -
היו"ר סימון דוידסון:
הייתי צריך לשבת פה אתמול. אלי, אתה צודק.
שרון, את תהיי אחרי ההצבעה, בסדר?
חברים, נעבור להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק לתמיכה בפעולות לטובת נכים ונפגעי פעולות איבה (תיקוני חקיקה), התשפ"ו–2025, כנוסח הוועדה. חברים, הצבעה.
הצבעה מס' 2
בעד סעיפים 1–3 – 14
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–3 נתקבלו.
היו"ר סימון דוידסון:
בעד – 14, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה השנייה.
חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק לתמיכה בפעולות לטובת נכים ונפגעי פעולות איבה (תיקוני חקיקה), התשפ"ו–2025. הצבעה.
אופיר, מה שיפה זה שאני עכשיו חותם על החוק הזה.
הצבעה מס' 3
בעד החוק – 14
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק לתמיכה בפעולות לטובת נכים ונפגעי פעולות איבה (תיקוני חקיקה), התשפ"ו–2025, נתקבל.
היו"ר סימון דוידסון:
בעד – 14, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק לתמיכה בפעולות לטובת נכים ונפגעי פעולות איבה (תיקוני חקיקה), התשפ"ו–2025, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית ותיכנס לספר החוקים.
אני מזמין את חברת הכנסת שרון ניר, אחת מיוזמות החוק. שלוש דקות לרשותך.
שרון ניר (ישראל ביתנו):
תודה. חשוב לי מאוד. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הרבה טוענים לכתר, אבל הכול בזכותם. הכול בזכות אותם לוחמים שחירפו נפשם, ולמרבה הצער 917 מהם שילמו בחייהם ואלפים שבו עם פציעות בגוף ובנפש. מקום המדינה ועד היום יש בינינו 78,000 נכי צה"ל. מתחילת מלחמת חרבות ברזל התווספו 16,000 פצועים שנפגעו פיזית או נפשית. על פי תחזית משרד הביטחון, עד שנת 2030 צפוי היקף נכי צה"ל להגיע לכ-100,000 נכים. לצערנו המספר שלהם רק הולך וגדל.
אני רוצה להודות מעמוק הלב לארגון נכי צה"ל ולעומד בראשו היושב-ראש עו"ד עידן קלימן, שמלווה 53,000 לוחמים שנפצעו בקרבות ובמלחמות ישראל; אני רוצה להודות ליושב-ראש ארגון נפגעי פעולות האיבה אייבי מוזס. אני רוצה להודות להם על מסירות הנפש ועל פעילות מגוונת, על פעילות בחמישה בתי הלוחם ברחבי הארץ, שכוללת סביבת שיקום רפואית וחברתית עבור הלוחמים שלנו. בתי הלוחם, צריך לדעת, הם מקומות שבהם נרקמת קהילה המבוססת על חוויות משותפות, ויש בה רוח של העצמה ואחווה, המסייעת ללוחמים שלנו להגיע לשיקום אמיתי ולחזור לשגרה, למעגל התעסוקה וללימודים. השיקום של נכי צה"ל זה תהליך ארוך, שכולל גם שיקום פיזי, גם שיקום נפשי וגם שיקום וריפוי חברתי.
תודה לשותפים להצעת החוק החשובה הזו. תודה לאופיר כץ, תודה ליוראי להב הרצנו, ותודה מעומק לב ליושבת-ראש הוועדה מיכל וולדיגר ולכל צוות הוועדה הנכבד.
העברת החוק הזה מעבירה מסר חד וברור לכל העוסקים במלאכה: גיבורי המלחמה הם עטרת ראשנו, ואסור שרוחם תיפול. יש לפעול ברוחב לב ובנפש חפצה ולהתאים חליפה לפי מידה לכל אחד מהגיבורים הללו. אני לעד אמשיך לתעדף את לוחמי צה"ל ולדאוג לרווחתם של הלוחמים ושל הנכים והפצועים. תודה רבה, אדוני.
היו"ר סימון דוידסון:
תודה רבה, שרון.
חילופים בוועדות הכנסת
היו"ר סימון דוידסון:
הודעה ליו"ר ועדת הכנסת. אופיר, בבקשה.
אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת):
אדוני היושב-ראש, אבקש להודיע על חילופי אישים בוועדת החוץ והביטחון: מטעם סיעת המחנה הממלכתי, במקום חבר הכנסת בנימין גנץ, יכהן חבר הכנסת חילי טרופר; כמו כן, חברת הכנסת יעל רון בן משה תכהן כממלאת מקום קבועה בוועדה במקום חבר הכנסת חילי טרופר.
היו"ר סימון דוידסון:
מה זה המחנה הממלכתי? אין מפלגה כזו. זה צריך להיות כחול לבן.
אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת):
זה מה שרשמו לי מהוועדה. כחול לבן.
היו"ר סימון דוידסון:
כחול לבן.
חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום רביעי ל' בתשרי התשפ"ו, 22 באוקטובר 2025, בשעה 11:00. ישיבה זו נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 17:08.
המדדמתאראתהיחסביןהכמותהמיובאתשלמוצרמסויםלסךההיצעשלאותומוצר)הכמותהמיוצרתבמדינה
והכמות המיובאת בניכוי הכמות המיוצאת(. אם מדד התלות ביבוא גבוה מ-100%, פירושו של דבר שהיצוא תלוי
ביבוא.מקריםכאלהמתרחשים,בדרךכלל,אםמרכיבמסויםבמצרךליצואמיובא.לדוגמה,יצואהריבותתלויביבוא
שלסוכרגולמיהמשמשלייצורן.
נערכההפרדהביןתפוחיאדמהלירקותבשלשוניבערכיםהתזונתיים.
| 32 |
דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025
ת
ק
צי
ר
יחס התלות ביבוא מוצרים נבחרים בישראל ובמדינות |
נבחרות, 2020 ה
ב
ט
ח
ת
צו
ר
כי
ה
מז
ון
ש
ל
מ
די
נ
ת
י
ש
ר
א
ל
ב
על פי נתוני הלמ"ס, מאזן אספקת המזון 1950 - 2021, מאי 2023, בעיבוד משרד מבקר המדינה. חי
ר
באמצעות בדיקת עובדי משרד מבקר המדינה בחנויות ובאתר ZAP להשוואת מחירים, נכון לנובמבר
2024. מוצרי פארם נבחנו בחנויות ייעודיות. לא הובאו בחשבון מחירי מבצע. נתוני מוצרי החשמל נדגמו
מאתריהמרשתתעםהמחיריםהזוליםביותרהמוצגיםבאתרZAP,הןשליבואמקבילוהןשליבואישיר.
ייתכן כי ישנם הבדלים מסוימים בין השירותים הנלווים המוצעים בין יבואן ישיר ליבוא מקביל.
| 73 |
היבטים בטיפול הממשלה ביבוא
סיכום
סוגיית יוקר המחיה בישראל משפיעה על כל משק בית. על כן הטיפול בה הוא בעל חשיבות
מרובה. אחת הדרכים להתמודד עם יוקר המחיה בטווח הקצר היא פתיחתו של השוק המקומי
לתחרותמיבוא, שכן לסוגייתהיבואהשפעה שלממשעל רמתהמחיריםוישלהתרומהקריטית
לתחרות ולרווחת הצרכן. היבוא המקביל תורם גם לתחרות תוך-מותגית ומאפשר לצרכן לרכוש
בשוק המקומי מוצרים זהים במחירים נמוכים במידה ניכרת; מבדיקת משרד מבקר המדינה
שנערכה בנובמבר 2024 נמצאו פערי מחירים בין מוצרים שמקורם ביבוא מקביל לבין מוצרים
זהים שמקורם ביבוא ישיר ויקרים יותר בכ-%4.8 - 226%. לצד יבוא מקביל, יבוא אישי גם הוא
דרך להתמודד עם יוקר המחיה, ובאמצעותו הצרכן רוכש מוצרים ישירות מחו"ל במחירים
תחרותיים. גם במקרה זה בבדיקת משרד מבקר המדינה שנערכה בפברואר 2025 נמצאו פערי
מחירים בין מוצרים שמקורם ביבוא אישי לבין מוצרים זהים שמקורם ביבוא מסחרי והם יקרים
יותר בכ-20.6% - 130.3%.
ביולי 2024 נכנסה לתוקף רפורמת"לא עוצרים בנמל"שמטרתה לשנות את שיטת היבוא כך
שטובין המיובאים בקבוצת יבוא 2 ו-3, המקילות יותר, לא יתעכבו בשערי הנמל וייכנסו לשוק
הישראלי על בסיס הצהרה של היבואן בלבד. כהשלמה לרפורמה, בינואר 2025 נכנסה לתוקף
רפורמת"מה שטוב לאירופה טוב לישראל", שמשמעותה אימוץ אסדרה אירופית ויבוא של
מוצרים המשּווקים באירופה או עומדים בתקן אירופי על בסיס הוכחת שיווק באירופה וללא
החזקת תיק מוצר, מה שעשוי להגדיל גם את היקף היבוא המקביל לישראל.
מומלץ לשר הכלכלה לבחון את יישום הרפורמות"לא עוצרים בנמל"ו"מה שטוב לישראל טוב
לאירופה"תוך יישוב הסתירות בין החוק הישראלי לדרישות האסדרה האירופית וככל שיידרש
להשתמש בסמכות של השר בחוק התקנים להעביר חקיקת משנה ליישוב הסתירות. כמו כן,
מומלץ לשר הכלכלה לוודא את השלמת היערכות הממונה על התקינה וזרוע האכיפה להחלת
הרפורמה בצורה מיטבית ולבחון בשיתוף רשות התחרות את השפעת הרפורמות על השווקים
והיבוא המקביל וככל שיידרש לבצע התאמות להסרת חסמים אם ייוותרו. נוסף על כך, מומלץ
לבחון את הרחבת הרפורמה ליבוא ממדינות נוספות, כדוגמת ארה"ב.
מומלץלשרהבריאותלוודאכיכללהמערכיםהנדרשיםלקיוםהרפורמהיוקמוויושלמובמלואם,
ובפרט מערך אכיפה. נוסף על כך, מומלץ לבחון את יישום הרפורמה וככל שיידרש לבצע
התאמות על מנת להסיר חסמים שנותרו.
ההוצאה על כלי רכב היא מהוצאות הצריכה הגדולות של משקי הבית בישראל. ארבעת יבואני
הרכב הישירים מייבאים יחד כ-60.3% מסך הרכבים המיובאים)שמונת היבואנים הישירים
הגדולים מייבאים יחד כ-87.7%(. בדיקת משרד מבקר המדינה העלתה כי בשנת 2022 נצפתה
עלייה ברווחי היבואנים על אף עלייה בעלויות היבואנים וקיטון במספר הרכבים שנמכרו.
בנובמבר 2024 הוגשו לשרת התחבורה ולשר הכלכלה המלצות הוועדה להגברת התחרותיות
בענף הרכב שמטרתן לעודד את התחרות בענף הרכב. בשנים האחרונות מתרחשת בעולם
הרכב בעולם מהפכה שעיקרה מעבר לכלי רכב חשמליים. השינויים האמורים הביאו לכניסה
של יצרני רכב חדשים לישראל המציעים מותגים של כלי רכב שטרם פעלו בישראל, דבר
שמהווה הזדמנות בלתי שכיחה ובלתי חוזרת להביא לשינויים משמעותיים במבנה שוק יבוא
הרכבים הפרטיים בישראל ואף להפחתה ברמת הריכוזיות בשוק באמצעות מתן רישיונות יבוא
| 74 |
דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025
ת
ק
צי
של קונצרנים חדשים ליבואנים קטנים או ליבואנים שאינם פועלים בענף כיום. שינויים אלה היו ר
יכולים להביא להגברת התחרות בענף ואף לירידת מחירים ולשיפור בתנאי הרכישה. |
הי
מומלץ למשרד התחבורה ולרשות התחרות לנצל את ההזדמנות שנוצרה בשוק הרכב נוכח ב
השינויים המשמעותיים בענף ועקב מהפכת כלי הרכב החשמליים, ולפעול בהתאם לסמכותם טי
על פי חוק לקידום התחרותיות לצורך כניסתם של יבואנים חדשים לשוק הרכב באופן שיצמצם ם
אתהריכוזיותהקיימת,תוךמעקבובחינהאחרההתנהגותשלהיבואניםעקבהשינוייםבאסדרה; בט
ובתוך כך גם לפעול להקצאת עשרת רישיונות היבוא שיפוג תוקפם ב-2025 ליבואנים חדשים או יפו
קטנים ובכך להקטין את הריכוזיות ולהגביר את התחרות בענף הרכב. ל
ה
מומלץלשרתהתחבורהלוודאכיהמלצותהוועדהלהגברתהתחרותיותבענףהרכבמשנת2024 ממ
ייושמו במלואן, וככל שיידרש להורות על ביצוע התאמות כדי להסיר חסמים שייוותרו תוך מתן ש
דגש על עידוד יבוא מקביל. כמו כן, מומלץ לשרת התחבורה לפעול לצמצום הריכוזיות בענף לה
הרכב תוך ניצול ההזדמנות שנוצרה בעקבות שינויים שחלו בענף הרכב וכניסה של יצרנים ב
חדשים באמצעות כניסה של יבואנים חדשים או קטנים לענף. יבו
א
| 75 |
היבטים בטיפול הממשלה ביבוא
| 76 |
דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר
2025
משרד התחבורה והבטיחות
בדרכים
בדיקות כדאיות
כלכלית של
פרויקטים
תחבורתיים
טקסט
| 2 |
דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025
ת
ק
צי
ר
|
בדיקות כדאיות כלכלית של פרויקטים
תחבורתיים
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים)משרד התחבורה(ממונה על ניהולה וקביעתה של מדיניות
ענף התחבורה ועל שירותי מערכות התחבורה בים, באוויר וביבשה. בין היתר, המשרד אחראי
לתכנון, לפיתוח ולהסדרה של תשתיות ומערכות תחבורתיות משולבות אשר מקדמות את
הניידות והלוגיסטיקה של אזרחי ישראל והבאים בשעריה ושל המשק הישראלי על כל מרכיביו.
דוח ביקורת זה עוסק בפרויקטים של תחבורה יבשתית, הממומנים במרביתם מתקציב המדינה.
בשנים2020 -2023 מימן משרדהתחבורהפרויקטיםתחבורתייםבעלותשלכ-20 מיליארדש"ח
בשנה בממוצע - שיעור של כ-4% מכל תקציב המדינה. זהו תקציב ההשקעה)"תקציב פיתוח"(
האזרחי הגבוה ביותר מכלל תקציבי ההשקעה של משרדי הממשלה. לנוכח זאת, היקף
ההשקעה השנתי הממוצע בתשתיות כבישים הסתכם בתקופה זו ב-8.6 מיליארד ש"ח, כלומר
בכ-43% מתקציב הפיתוח, והיקף ההשקעה השנתי הממוצע בתשתיות הרכבת הכבדה הסתכם
ב-4.3 מיליארד ש"ח לשנה, כלומר בכ-22% מתקציב הפיתוח.
מינהל תכנון ופיתוח תשתיות1)מינהל תשתיות(שבמשרד התחבורה עוסק בהיבט הביצועי של
כלל תשתיות התחבורה היבשתית על מרכיביהן השונים: רכבות כבדות, מערכות להסעת
המונים במטרופולינים, תשתיות תחבורה ציבורית, כבישים בין-עירוניים וכבישים עירוניים2.
המינהל אחראי בין היתר לגיבוש תוכניות רב-שנתיות לפרויקטי הפיתוח בתשתיות תחבורה,
לתיאום ולסנכרון בין כלל מרכיבי תשתיות התחבורה היבשתית וכן לגיבוש ולביצוע של תקציב
הפיתוח של המשרד.
הפרויקטים מקודמים באמצעות חברות תשתית ממשלתיות ועירוניות3)חברות התשתית(,
האחראיות לביצוע ההליך התכנוני, ולאחריו מבצעות את הפרויקט באמצעות קבלן ביצוע פרטי.
מתוקףתפקידו מינהלהתשתיותאחראי גםלוודאכי התקציביםמנוהליםביעילותוכןעוקבאחר
ביצוע הפרויקטים בהתאם לתקציב וללוחות הזמנים שנקבעו.
אגף מחקר ועיצוב מדיניות כלכלית)אגף מחקר כלכלי(, השייך לחטיבת כלכלה, תקציבים
ואסטרטגיה במשרד התחבורה, עוסק בבדיקת הכדאיות הכלכלית של פרויקטים, בהתבסס על
שימוש במודלים תחבורתיים, וכן הוא עוסק בביצוע מחקרים שונים בנושא תשתיות תחבורה
1 הצעתתקציבלשנותהכספים2021-2022.
2 משרד התחבורה גם משתתף במימון, בתכנון ובהקמה של פרויקטי תחבורה באזורים העירוניים, ופרויקטים אלו
מבוצעיםעלידירשויותמקומיותוחברותהתשתית.
3 חברותהתשתיתהלאומיות:)א(נתיביישראל-החברההלאומיתלתשתיותתחבורהבע"מ;)ב(חברתרכבתישראל
בע"מ;)ג(חברת נתיבי תחבורה עירוניים להסעת המונים;)ד(חברת נתיבי איילון בע"מ;)ה(חברת כביש חוצה
ישראלבע"מ;)ו(מוריה-חברהלפיתוחירושליםבע"מ.
| 79 |
בדיקות כדאיות כלכלית של פרויקטים תחבורתיים
בהיבטים כלכליים ואחרים, לרבות בעדכון נוהל בדיקת פרויקטים תחבורתיים)נוהל פר"ת(4.
בדיקת הכדאיות נועדה לבחון אם התועלת הנובעת מהפרויקט גבוהה מעלות הקמתו ותחזוקתו.
בשל הריבוי הטבעי הגבוה בישראל, רמת הצפיפות במדינה - שהיא גבוהה כבר כיום - צפויה
לעלותעודבעתיד.לנוכחהמחסורהקייםבתשתיותתחבורה,ההשקעהבענףזהחיוניתלהמשך
ההתפתחות הכלכלית והחברתית של המדינה. מפאת חשיבותם לתפקוד המשק, לצמצום
הפערים החברתיים ולהורדת עלויות הגודש המושתות על תושבי המדינה, וכן בשל מורכבותם
והשפעתם על תקציב המדינה, חיוני כי הקמת פרויקטים של תשתית תחבורתית תתבצע לאחר
תהליך בחירה קפדני, ובתכנון ארוך טווח, תוך בחינה של עלויות הפרויקט, אופן הקמתו
והתועלות שהוא יניב לציבור, כדי לבחור את הפרויקטים המועילים ביותר למשק בתוך מסגרת
התקציב הנתונה.
4 משרדהתחבורהוהבטיחותבדרכים,משרדהאוצר,המשרדלהגנתהסביבה,נוהלבדיקתפרויקטיםתחבורתיים
)פר"ת()2021(. זהו הנוהל הרביעי במניין הנהלים, והוא מחליף את גרסה 2012. גרסת הנוהל הראשונה פורסמה
בתחילתשנת1997ועודכנהבשנת2006.
| 80 |
דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025
ת
ק
צי
ר
|
ב
די
ק
24 - 48 ות
39.6% 1% מיליארד כ-120 כ
ד
עד שנת 2050 מהתוצר ש"ח חודשים אי
ו
שיעור הגידול הצפוי שיעור ההשקעה עלותה המוערכת זמן ההוצאה לפועל ת
באוכלוסייה בישראל בתשתיות תחבורה של הפגיעה של פרויקט כ
בשנים 2024 - 2050 על בישראל - בדומה בכלכלת ישראל תחבורתי טיפוסי. לכ
פי תחזית האו"ם - לעומת לממוצע מדינות בשל הגודש מזה: אורכו של לי
הממוצע העולמי של ה-OECD. שיעור זה בדרכים על פי ההליך התכנוני ת
18.7% אינו מספק בשל אומדן משרד נאמד בכ-76 ש
הריבוי הטבעי האוצר משנת חודשים, ועלותו ל
הגבוה בישראל 2024 ואומדן נאמדת בכ-13% פ
ובשל מצאי ארגון ה-OECD מעלות הפרויקט רוי
התשתיות משנת 2023 ק
המצומצם יחסית טי
ם
ת
317 מהנדס
ח
115,68 2.45 בו
ר
בדיקות אחד נוסעים מיליארד תי
י
כדאיות בלבד בלבד ש"ח ם
בוצעו בשנים 2015 - במינהל התשתיות עברו בתחנת הפער בין עלות
2024 על ידי משרד עוסק באישור הרכבת דימונה ההשקעה הצפויה
התחבורה. בדיקת דרישות התשלום בחודשים ינואר - בקו הרכבת הקלה
כדאיות כלכלית מבוצעת של חברות נובמבר 2024 –"נופית"השקולה ל-
במסגרת תהליך התכנון התשתית אשר כ-1.6% מהאומדן 8.2 מיליארד ש"ח
כדי לבחון אם התועלת מקימות, של 965,000 במחירי סוף 2024
מהפרויקט גבוהה באמצעות קבלן נוסעים מדי שנה לבין אומדן העלויות
מעלותו. מתוך כך, 37% פרטי, את תשתיות בתחנה זו הראשוני משנת
מהבדיקות נערכו עבור התחבורה 2010 השקול ל-5.75
פרויקטים המבוצעים על הלאומיות. אין מיליארד ש"ח
ידי חברות התשתית מהנדסים נוספים במחירי סוף 2024
והיתר עבור פרויקטים העוסקים באישור
עירוניים בעלות נמוכה. פרויקטים ובבקרה
ואולם, כמעט תמיד על ניהולם
נבדקת החלופה
הנבחרת בלבד שאותה
בוחרת בדרך כלל חברת
התשתית בלי ששאר
החלופות מובאות לעיון
משרד התחבורה, ומכאן
שהבחירה בין החלופות
השונות מתבצעת ללא
בדיקת כדאיותן
הכלכלית
| 81 |
בדיקות כדאיות כלכלית של פרויקטים תחבורתיים
פעולות הביקורת
משרד מבקר המדינה בדק בחודשים אוגוסט 2024 עד מרץ 2025 את התהליכים לאישור
פרויקטים תחבורתיים במיקוד על בדיקות הכדאיות הכלכלית הנעשות במהלך תהליך זה.
בין היתר נבחנו תהליכים של הכנת תוכניות אסטרטגיות ותוכניות חומש; בדיקות כדאיות
כלכליתשלפרויקטיםתחבורתייםשבוצעואוהמבוצעיםבמשרדהתחבורהבהתאםלנוהל
״פרויקטים תחבורתיים״)נוהל פר"ת(, לרבות אופן יצירת אומדני העלות ותחזית התועלות,
הדיוק שלהם והמשקל שניתן להן בתהליכי קבלת ההחלטות.
הביקורת בוצעה ביחידות השונות של משרד התחבורה, ובפרט במינהל תכנון ופיתוח
התשתיות ובאגף מחקר ועיצוב מדיניות כלכלית. בדיקות נוספות בוצעו באגף התקציבים
שבמשרד האוצר וכן בחברות התשתית הממשלתיות חברת נתיבי ישראל - החברה
הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ)חברת נתיבי ישראל או נת"י(, חברת רכבת ישראל
בע"מ)חברת רכבת ישראל או רכבת ישראל(חברת חוצה ישראל בע"מ)חברת חוצה
ישראל(וחברת נתיבי איילון בע"מ)חברת נתיבי איילון(.
תמונת המצב העולה מן הביקורת
הצפיפות בישראל וההשקעה בתשתיות התחבורה תוך השוואה בין-לאומית - בשנים
2020 - 2023 מימן משרד התחבורה פרויקטים תחבורתיים בעלות של כ-20 מיליארד ש"ח בשנה
בממוצע)מתוך כך, היקף ההשקעה השנתי הממוצע בכבישים בלבד הסתכם בתקופה זו ב-8.6
מיליארד ש"ח(, שהיו כ-4% מכלל תקציב המדינה בכל שנה לעומת עלות שנתית ממוצעת של
10.7 מיליארד ש"ח)כ-3.2% מכלל תקציב המדינה(בשנים 2014 - 2017. זהו תקציב הפיתוח
האזרחי הגבוה ביותר ביחס למשרדי הממשלה האחרים.
שיעור הגידול הצפוי באוכלוסייה בישראל בשנים 2024 - 2050 צפוי להיות39.6% לעומת ממוצע
עולמי של 18.7%)מקום 163 מתוך 222 מדינות וטריטוריות5(, כך שהאוכלוסייה במדינה תמנה
13מיליוןתושבים.זוהיתחזיתמתונהביחסלתחזיתהלמ"סהצופהבתקופהזוצמיחהשל56.5%
שתביאלאוכלוסייהבהיקףשל15.7מיליוןתושבים.בהתאם,עולהמנתוניהאו"םכיבשנת2050
צפויה ישראל להיות אחת המדינות הצפופות בעולם)מקום 204 מתוך 222 מדינות וטריטוריות(
עם 604.9 נפשות לקמ"ר לעומת ממוצע עולמי של 74.1 נפשות לקמ"ר.
5 מדינתישראלנמצאתבמקוםה-223מתוך293המדינות,הטריטוריותו"קבוצותהמדינות".
| 82 |
דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025
ת
ק
צי
בנק ישראל מצא בשנת 20196 כי שיעור ההשקעה בתשתיות תחבורה בישראל הוא כ-1% ר
מהתוצר, בדומה לשיעור ההשקעה הממוצע במדינות ה-OECD, אך שיעור זה אינו מספק משני |
טעמים:)א(האוכלוסייה בישראל ְגֵדָלה במהירות, ולכן ההשקעה הנדרשת לשמירה על רמת בד
הון לנפשקבועהצריכהלהיותגבוההיחסית;)ב(כיוון שמצאי תשתיותהתחבורהבישראלנמוך יק
ביחסל-OECD,אנונדרשיםלשיעורהשקעהגבוהיותרכדילסגוראתהפער7.גםארגוןה-OECD ות
העריך8 כי היקף ההשקעות הציבוריות בתשתיות בישראל אינו מדביק את קצב גידול כ
האוכלוסייה. דא
יו
בשל הריבוי הטבעי הגבוה בישראל ורמת הצפיפות הקיימת והצפויה, ההשקעה בתשתית ת
תחבורתית, ובעיקר ההשקעה במערכות להסעת המונים, חיונית להמשך ההתפתחות הכלכלית כל
והחברתית של המדינה. המחסור הקיים בתשתיות תחבורתיות, המתבטא במצאי תשתיות כל
כבישים נמוך ב-35% מהממוצע במדינות ה-OECD ומצאי מסילות רכבת נמוך ב-15% בהשוואה ית
לממוצע מדינות ה-OECD והחלופות השונות להשקעה מחייבים ניצול מושכל של התקציבים ש
המושקעים בתשתיות תחבורה לבחירה של הפרויקטים הכדאיים ביותר במונחי עלות-תועלת ל
למשק. פר
וי
תהליך אישור פרויקטים תחבורתיים - תהליך אישורם של פרויקטים תחבורתיים הוא קט
תהליךמורכבוארוךהכרוךבאישורשלתוכניותלטווחארוך,בינוניוקצרבאישורסטטוטורי ים
של תוכניות)הנדרש כדי לקבוע את ייעודי הקרקע המתאימים בשטח הפרויקט(וקביעת ת
סדר עדיפויות שלפיו הפרויקטים יתוכננו, יתוקצבו ויבוצעו בהתאם לשיקולים הנוגעים בין ח
ב
היתר להיבטים תכנוניים, לתרומת הפרויקטים לפיתוח המדינה ולכדאיותם הכלכלית. ור
בביקורת עלה כי אף שתכנון רשת התחבורה צריך להסתמך על תוכנית מתאר ארצית תי
מאושרת, ואף שהכנתה של תמ"א 42 - תוכנית ארצית משולבת לתשתית תחבורה יבשתית ים
- הותנעה בשנת 2007, ואישורה אמור היה להסתיים עד לסוף שנת 2011, במועד סיום
הביקורת,כ-18שניםלאחרמכן,הממשלהטרםאישרהאתהתמ"אהחדשהבשלמחלוקת
בין משרדי התחבורה והאוצר, והיא לא נכנסה לתוקף.
פרויקטים תחבורתיים - מקרי בוחן - משרד מבקר המדינה בחן בדיקות כדאיות של
שלושה פרויקטים והעלה כדלהלן:
• קוהרכבתהקלהחיפה-נצרת)פרויקט"נופית"(- עלות הקמת קו הרכבת הקלה
"נופית"עלתה מכ-5.75 מיליארד ש"ח)כפי שהוערכה בשנת 2010 ובהצמדה למחירי
2024(לעלות מוערכת של 8.2 מיליארד ש"ח)כולל מע"ם, בשנת 2024(אך משרד
התחבורה לא ביקש לערוך בדיקת כדאיות חדשה לפרויקט ולבחון האם הוא עדיין
מציג כדאיות כלכלית.
6 בנקישראל,דוחמיוחדשלחטיבתהמחקר:העלאתרמתהחייםבישראלבאמצעותהגדלתפריוןהעבודה
)אוגוסט2019(.
7 עלפיבנקישראל,"גידולאוכלוסייהשוחקלאורךזמןאתגודלושלמלאיהוןהתשתיותלנפש,שכןהשקעהבתשתית
המבוצעות היום צריכה לשרת יותר אוכלוסייה בעתיד. ככל שקצב גידול האוכלוסייה מהיר יותר קצב שחיקה זה
משמעותייותר.עלכן,בכדילשמררמהנתונהשלמלאיהוןתשתיותלנפש)אומלאיהוןתשתיותביחסלתוצר(,יש
לקייםשיעורהשקעהגבוהיותרככלשקצבגידלהאוכלוסייהגבוהיותר".
8 OECD Economic Surveys: Israel 2023,אפריל2023.
| 83 |
בדיקות כדאיות כלכלית של פרויקטים תחבורתיים
• תחנת הרכבת בדימונה - בבדיקת הכדאיות הכלכלית שנערכה עבור הקמת תחנת
הרכבת בדימונה נאמד מספר הנוסעים העתידי בכ-965,000 נוסעים בעוד שבפועל
בחודשים אוקטובר - נובמבר 2024 עברו בתחנת הרכבת 3,063 נוסעים המייצגים קצב
שנתישל18,378נוסעים)ללאהתחשבותבעונתיות(שהם1.9%בלבדביחסלתחזית.
• פרויקטמסילתהרכבת"קשתמודיעין"- בפרויקטחיבור מסילתמודיעין למסילת
הקו המהירלירושליםנמצאפערביןהתחזיתעבורתוספתהנוסעיםהיומיתבכלאחת
משלושהתחנותהממוקמותבפרויקטובסיכוםהפעריםמספרהנוסעיםנמוךבכ-10%
ביחס לתחזית תוספת הנוסעים.
בניית בסיס ידע מקצועי בפרויקטים תחבורתיים - העסקת מהנדסים - פרויקטי
תחבורה מתאפיינים בתקציבים בהיקף משמעותי, בצורך בתכנון ארוך טווח, במורכבות
טכנית וניהולית גבוהה, בזמן הקמה שעשוי להתארך וכן בהשקעה בהיקף כספי משמעותי
הנאמד בכ-20 מיליארד ש"ח לשנה המשמשים למימון פרויקטים רבים המבוצעים על ידי
גופים רבים. ניהול הגופים הרבים, שמירת השליטה בסכומים הגבוהים והצורך בפתרון
בעיות תחבורתיות מחייבים תשתית ידע מקצועי איתנה באמצעות אנשי מקצוע ומערכות
מידע מתאימות. בביקורת עלה כי למרות הערות מבקר המדינה מהשנים 2017 ו-2022
והערות הביקורת הפנימית במשרד התחבורה בשנת 2023, ואף שמשרד התחבורה נערך
להקמת תשתיות רבות להסעת המונים)כגון המטרו וקווים רבים של הרכבת הקלה
במטרופולין תל אביב(, חלה בארבע השנים האחרונות ירידה במספר המהנדסים
המועסקים במינהל תשתיות)מ-18 מהנדסים בשנת 2020 ל-14 מהנדסים בשנת 2025,
ירידה של 4 מועסקים(. עוד עולה כי תקן המהנדסים אינו מאויש במלואו ושיעור האיוש
עומדעל82%המבטאחוסרבשלושהמהנדסיםבאגףבכירתכנוןתעבורתיותשתיות.נכון
למועד סיום הביקורת, מועסק במינהל התשתיות מהנדס אחד בלבד העוסק באישור
דרישות התשלום של חברות התשתית ואין מהנדסים נוספים העוסקים באישור פרויקטים
ובבקרה על ניהולם.
תוכניות לטווח ארוך - תוכניות אסטרטגיות - תוכניות ארוכות טווח - כדוגמת תוכניות
אסטרטגיות ותוכניות אב - אמורות להתוות את החזון התחבורתי של מדינת ישראל ולפרוט
את תמונת התחבורה שמשרד התחבורה מכוון להשיגה בטווח הארוך. תוכנית אסטרטגית
בוחנתאתצורכיהתחבורהבמשק,אתהתמורותהטכנולוגיותוהמגה-מגמותהצפויותבארץ
ובעולם ומציבה חזון, מטרות, יעדים מדדי תוצאה, כיווני פעולה, ועקרונות תכנון9. חלק
מהתוכניות האסטרטגיות כוללות רשימה של פרויקטים מועדפים לביצוע, בהתאם
לתרומתם למשק בהיבטים תחבורתיים, כלכליים וחברתיים. בביקורת עלה כי חלק
מהתוכניות האסטרטגיות לתחומי התחבורה השונים נהגו לפני יותר מעשור ומשרד
התחבורה ומשרד האוצר לא עדכנו אותן בחלוף הזמן; כך, התוכנית לפיתוח התחבורה
הציבורית פורסמה בשנת 2012 ותוכניות התחבורה למטרופולינים חיפה)טיוטה(ותל אביב
פורסמו בשנים 2015 - 2016. נוסף על כך, עלה כי משרד התחבורה לא הכין תוכנית
תחבורה אסטרטגית למטרופולין באר-שבע וכי הוא לא השלים את התוכנית האסטרטגית
למטרופולין חיפה וזו נותרה בגדר טיוטה.
9 משרדהתחבורה,תוכניתאסטרטגיתכוללתלתחבורהעדלשנת2050,סדנתחשיבה)פברואר2025(.
| 84 |
דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025
ת
ק
צי
תוכניותלטווחבינוני-תוכניותחומש-תוכניתלטווחבינוניהיאתוכניתעבודההמתווה ר
את פעילות חברת התשתית ואת יעדיה לטווח של כמה שנים קדימה, לרוב חמש שנים. |
בהתאםלתוכניתהחומש,משרדהאוצרומשרדהתחבורהמסכמיםאתתקצובהפרויקטים, בד
ובהתאםלכךחברותהתשתיתמוציאותמדי שנהבשנהפרויקטיםלתהליךתכנוני ולביצוע. יק
בביקורתעלהכימביןחברותהתשתיתלחברתנתיביישראלולחברתרכבתישראלקיימות ות
תוכניותחומש,אולםמשרדהתחבורהלאאישרלחברתנתיביאיילוןולחברתחוצהישראל כ
תוכניות חומש, כך שפעילותן מבוצעת ללא תוכנית סדורה לטווח ביניים, מה שעלול ליצור דא
לחברה חוסר ודאות. יו
ת
תהליך תכנון פרויקטים תחבורתיים - תהליך התכנון מורכב מכמה שלבים מרכזיים: כל
תכנון ראשוני, תכנון סטטוטורי, תכנון מוקדם ותכנון מפורט. בסיום כל שלב מתכנסת כל
"ועדת שיפוט", שהיא ועדה פנימית המורכבת מאנשי מקצוע בחברת התשתית, והיא בוחנת ית
אתנתוניהפרויקטומחליטהאםלהמשיךלקדםאתהפרויקטאולעצוראתקידומו.הוועדה ש
היא למעשה הגורם שמשפיע בצורה מהותית על תוואי הדרך שנבחר, ותצורתו במסגרת ל
העקרונות שנקבעו בתוכנית האסטרטגית. נמצא כי משרד התחבורה, שמתפקידו לשמש פר
"המתכנן הלאומי"של תשתיות התחבורה, מקבל את תוצאות החלטות ועדת השיפוט של ויק
חברות התשתית, מבלי שמוגשות לו החלופות השונות לפרויקט - על עלויותיהן ותועלותיהן טי
- ועל כן יכולתו להשפיע על הפרויקט בהתאם לשיקוליו המקצועיים והלאומיים מוגבלת. ם
ת
ביצוע בדיקת כדאיות עבור סוגי פרויקטים שונים - נתונים שהתקבלו מאגף מחקר ח
ב
כלכלי מעלים כי בין השנים 2015 - 2024 האגף ביצע 317 בדיקות כדאיות אשר בוצעו ור
בשלבים שונים של הליך התכנון. בדיקות הכדאיות הכלכלית מבוצעות לרוב בהתאם תי
לנוהלבדיקתפרויקטיםתחבורתיים)נוהלפר"ת(10:זהוהספרהרשמישלמשרדהתחבורה ים
ומשרד האוצר הקובע מתודולוגיה סדורה לבדיקת כדאיות של פרויקטים תחבורתיים
יבשתיים, ובכלל זה מיפוי וכימות עלויות הקמת הפרויקט ותחזוקתו, ומנגד מיפוי וכימות
התועלות שיניב לציבור, ובראשן החיסכון בזמן נסיעה. בביקורת עלה כי נוהל פר"ת מוגדר
כ"מתייחס לכל סוגי הפרויקטים של תשתית תחבורתית יבשתית: כבישים ומסילות,
תחבורה עירונית ובין עירונית, תחבורה ציבורית וכללית, פרויקטים קטנים וגדולים..."וכי
הוא"מסמך מחייב, לצורך הכנת בדיקות כדאיות של פרויקטים בענף התחבורה היבשתית
בישראל".בפועלנמצאכימשרדיהתחבורהוהאוצרכלללאמבצעיםבדיקתכדאיותעבור
חלק משמעותי מהפרויקטים. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד התחבורה ומשרד האוצר
כי הם לא קבעו ולא הגדירו באופן ברור קריטריונים ואמות מידה לפיהם ייקבע עבור אילו
פרויקטים יש לבצע בדיקות כדאיות והדבר נתון להחלטה פרטנית של גורמים במשרדים
אלה. כך למשל: התועלת מפרויקטים מסילתיים נבדקת עבור רשת המסילות ולא עבור
מסילה ספציפית, פרויקטים המחברים שכונות חדשות מוחרגים מהצורך בבדיקת כדאיות,
פרויקטים בתווך עירוני נבחרים על סמך מודלי תיעדוף אחרים ולא נערכת עבורם בדיקת
כדאיות, ומרבית קווי המתע"ן)מערכת תחבורה עתירת נוסעים דוגמת רכבות קלות וקווי
BRT(לא נבדקו. זאת ועוד,"מגה פרויקט"דוגמת המטרו בגוש דן שעלותו, על פי הערכות
ראשוניות,נאמדתבכ-150מיליארדש"ח,לאנבדקבאמצעותאגףמחקרכלכליאלאנבדק
באופן פרטני באמצעות חברה בין-לאומית ללא מעורבות האגף, תוך שנעשה שימוש
10 משרדהתחבורהוהבטיחותבדרכים,משרדהאוצר,המשרדלהגנתהסביבה,נוהלבדיקתפרויקטיםתחבורתיים
)פר"ת()2021(. זהו הנוהל הרביעי במניין הנהלים והוא מחליף את גרסה 2012. גרסת הנוהל הראשונה פורסמה
בתחילתשנת1997ועודכנהבשנת2006.
| 85 |
בדיקות כדאיות כלכלית של פרויקטים תחבורתיים
במתודולוגיה מעט שונה מזו המוצגת בנוהל פר"ת. יוצא אפוא כי בפועל, בדיקת כדאיות
כלכלית על פי נוהל פר"ת מבוצעת כמעט אך ורק עבור פרויקטים של כבישים בין-עירוניים
ועבור פרויקטים המבוצעים על ידי רשויות מקומיות.
בדיקות כדאיות לפרויקטים של תחבורה ציבורית - בשנים האחרונות הולך וגדל
מספרם של הפרויקטים המיועדים לתחבורה ציבורית, בהתאם למדיניות משרד התחבורה
ומשרד האוצר להפחית את השימוש ברכב הפרטי ולהגביר את השימוש בתחבורה
הציבורית.בביקורתעלהכינוהלפר"תאינוממצהכראויאתהתועלותהנובעותמפרויקטים
אלה. מנתונים של בדיקות כדאיות שנעשו על ידי אגף מחקר כלכלי11 עולה כי כבישים
)עירוניים ובין-עירוניים(מציגים יחס תועלת-עלות ממוצע העומד על כ-2.6 הגבוה ביחס
לאמצעי תחבורה ציבורית המניבים בממוצע יחס תועלת-עלות העומד על1.28 בלבד. מצב
שכזהעשוילהצביעעלכךשהתועלתמסלילתכבישיםעולהלכאורהעלהתועלתהנובעת
מבניית פרויקטים של תחבורה ציבורית אף שהדבר אינו בהכרח נכון.
שלבביצועבדיקתהכדאיותבתהליךתכנוןואישורפרויקט-בביקורתעלהכיבניגוד
להנחיות נוהל פר"ת לפיהן יש לבצע את בדיקת הכדאיות פעמיים לאורך שלבי התכנון של
פרויקט,כדישהבדיקהתשמשתשומהלתהליכיקבלתההחלטותעםהתקדמותהפרויקט,
בפועל כמעט תמיד מבצע משרד התחבורה בדיקת כדאיות אחת באמצעות אגף מחקר
כלכלי,וזומבוצעתבשלביםשוניםשלתהליךהתכנון,ולאבהכרחבצמתיםמרכזייםשבהם
מתקבלות החלטות אם לאשר את המשך ובאיזו תצורה)כביש, גשר, מנהרה(. בביקורת.
נמצא כי בפועל אין עיקרון המנחה באיזה שלב בתכנון הפרויקט יש לבצע בדיקת כדאיות,
כך לדוגמה בשנים 2015 – 2024 בוצעו באגף מחקר כלכלי 317 בדיקות כדאיות: מתוכן
29% בשלב התכנון המוקדם, 22% בשלב התכנון המפורט 18% בשלב התכנון הראשוני
והיתר בשלבים שונים. עוד נמצא כי הבדיקה מבוצעת כמעט תמיד על החלופה הנבחרת
בלבדשאותהבוחרתבדרךכללחברתהתשתיתבליששארהחלופותמובאותלעיוןמשרד
התחבורה, כך שההחלטה בין החלופות מתבצעת ללא בדיקת כדאיותן הכלכלית של
החלופותהשונות.בדרךזולאניתןלבצעתעדוףביןהחלופותעלבסיסהעלויותוהתועלות
שיניבו.
משקלה של בדיקת הכדאיות הכלכלית בתהליך קבלת ההחלטות לאישור
פרויקטים - בדיקת הכדאיות מעניקה למקבלי ההחלטות מידע בדבר העלויות הצפויות
של הפרויקט ותועלתו הצפויה על סמך בדיקה שיטתית ואחידה, ובביקורת אף עלה כי
קיימתהסכמהרחבהבקרבבעליתפקידיםבדברחשיבותה.למרותזאת,מיקומהומשקלה
של בדיקת הכדאיות במערכת קבלת ההחלטות הקשורה בהקמת פרויקט תחבורתי אינם
ברורים ואינם מוסדרים דיים שכן הבדיקה לפרויקט נערכת לרוב רק לאחר שהפרויקט כבר
נבחר לתכנון ואף לביצוע ולא בשלבי גיבוש תוכניות המתאר, התוכניות האסטרטגיות
ותוכניות החומש. נוסף על כך, בדיקת הכדאיות הכלכלית מבוצעת בשלבים שונים של
תכנון הפרויקט ולא בהכרח בצמתים חשובים בתהליך קבלת ההחלטות ואף אינה מבוצעת
על כל החלופות אלא על החלופה שכבר נבחרה כך שהבדיקה אינה מהווה כלי תומך
החלטה. ולבסוף, בשל התארכות ההליכים הסטטוטוריים, עולה כי זמינותה של קרקע
11 ריכוז נתונים שהתקבל מאגף מחקר כלכלי. בסיס הנתונים כולל 425 בדיקות כדאיות שנערכו לכבישים)עירוניים
ובין-עירוניים(ו-11בדיקותשלאמצעיתחבורהציבורית:קורכבת)2בדיקות(,תחנתרכבת)3(,BRT)3(,רכבתקלה
)3(.
| 86 |
דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025
ת
ק
צי
מהווהתמריץחזקלקידוםהפרויקטגםאםכדאיותונופלתמזהשלפרויקטיםאחריםשאינם ר
זמינים לעבודה. |
ב
מודלים תחבורתיים - למודלים מעודכנים חשיבות ביכולת חיזוי התנהגות הציבור והם די
משמשים לצורך התכנון התחבורתי לטווח קצר, בינוני וארוך וכן לביצוע בדיקות הכדאיות. קו
הביקורת מצאה כי קיימים עיכובים במשרד התחבורה בהשלמת העבודה על המודלים תכ
התחבורתייםהחדשיםביחסלתאריךהסיוםהמקורי,ובפרטבמודלהארצישלאתוחזקולא ד
עודכן באופן שוטף כך שהוא עדיין מתבסס על סקרים ישנים אף כי הוא בעל חשיבות איו
מרכזית בהיותו רכיב מרכזי במערכת התחבורה. כמו כן נמצא כי היום אין מודלים ת
תחבורתיים עבור מטרופולין חיפה והצפון ועבור מטרופולין באר שבע. המודלים כל
התחבורתיים מתבססים על סקרי הרגלי נסיעה)שמטרתם לבטא את העדפות הציבור(. כל
סקר הרגלי הנסיעה הארצי האחרון נערך בשנת 1996 ומאז למעשה כלי עבודה זה היה ית
חסרוהוחלףבסקריםאזורייםבלבד.ואולם,גםהמודליםשמשרדהתחבורהמשתמשבהם ש
כעת מבוססים על סקרי הרגלי נסיעה ישנים שבוצעו בשנים 2011 - 2019. ל
פ
בקרה על עבודת היועצים החיצוניים - האגף למחקר כלכלי משתמש בשירותיהם של רוי
יועצים חיצוניים כדי לבצע את בדיקות הכדאיות לפרויקטים וכן בודק את שלמות הבדיקה. קט
לשם כך הוא מעביר ליועץ את אומדן העלויות של הפרויקט, כפי שמתקבל מחברת ים
התשתית, והיועץ ממפה את התועלות הצפויות מהפרויקט ומכמת אותה, כדי שניתן יהיה ת
לחשב את יחס התועלת/עלות של הפרויקט. אף שדוח בדיקת הכדאיות אמור לשמש את ח
ב
מקבלי ההחלטות לצורך אישור פרויקטים מתקציב המדינה בסכומים גדולים, נמצא ור
בביקורת כי משרד התחבורה אינו בוחן את בדיקת הכדאיות המוגשת על ידי היועצים תי
החיצוניים באמצעות מומחה מטעמו. ים
ריבית ההיוון - לשיעור ההיוון של זרם התשלומים והתועלות מפרויקט השפעה רבה על
כדאיותההשקעהבו.אףשחלושינוייםשלממשבסביבתהריביתבמשקבשלושיםהשנים
האחרונות, והיא ירדה מרמה של 13.7% בשנת 2006)השנה שבה פורסם לראשונה נוהל
פר"ת(לרמה אפסיתבחלק מהשנים ובהמשך עלתה לרמה של4.75% באמצע שנת2023,
שיעור ההיוון המשמש לביצוע בדיקות הכדאיות נותר זהה)7%(. ב-2021 הוסיף משרד
התחבורה בנוהל פר"ת הנחיה לכלול בדיקות רגישות ביחס לריבית ההיוון, אולם צוות
הביקורת מצא כי הנחיה זו אינה מיושמת במלואה שכן בחלק מבדיקות הכדאיות בדיקת
רגישות בשיעור היוון 4% כלל אינה מופיעה נוסף על הבדיקה המרכזית בשיעור היוון 7%.
עוד נמצא כי בדיקת הכדאיות מציגה את המסקנות בהתאם לבדיקה הראשית, ובדיקת
הרגישות מצורפת כנספח בשולי הבדיקה, כך שמקבל ההחלטות אינו חשוף באופן ברור
לשתי תוצאות שביניהן עשוי להיות פער לא קטן. נוסף על כך, אין הגדרה ברורה כיצד
לקבוע אם פרויקט כדאי כלכלית במצב שבו תוצאות בדיקת הרגישות הופכת את המסקנה
של בדיקת הכדאיות.
הצגתתחזיותהנוסעים- בדיקת הכדאיות היא מסמך המפרט את אופי הפרויקט, ובכלל
זה תחזית הנסיעה הצפויה, שהיא מרכיב מרכזי בחיזוי התועלות הנובעות מהקמתו. אף
שהמוטיבציה העיקרית לביצוע פרויקט קשורה למספר הנוסעים בו, הנתונים הנוגעים
לפרמטר זה אינם מצוינים באופן ברור ושקוף בדוח בדיקת הכדאיות. מסמך הבדיקה אינו
מציין במפורש את תחזית השימוש הצפויה לפרויקט במונחי נוסעים ביום ממוצע אלא
במונחי"שעת שיא בוקר ממוצעת"; ואינו מציין את מספר כלי הרכב הצפויים לעבור
| 87 |
בדיקות כדאיות כלכלית של פרויקטים תחבורתיים
בפרויקט, אלא במונחי"יחידת כלי רכב"12 או"שעות נוסע". אף שהצגת הנתונים עולה
בקנה אחד עם נוהל פר"ת, קריאתה של בדיקת הכדאיות אינה פשוטה ועשויה להיות בלתי
נגישה לקורא הסביר שאינו בעל מקצוע בתחום התחבורה. כמו כן הנתונים בדבר מספר
הנוסעים עשויים להיות בלתי אפשריים להשוואה לנתוני האמת לאחר פתיחת הפרויקט.
שכן הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אוספת נתונים על נפחי תנועה בקטעי כביש
באמצעים שונים, מקצתם מבוטאים במונחי כלי רכב ומקצתם במונחי"יחידת רכב מושווה".
נוסף על כך, מפעילי כבישים אוספים נתונים באמצעות מצלמות או רדארים, וגם אלו
נספרים על פי כלי רכב.
שינויים ארגוניים ותחלופת בכירים במינהל תכנון ופיתוח תשתיות במשרד
התחבורה- תפקידיו של מינהל התשתיות כוללים פעילויות ליבה רבות, ובהן תכנון מערך
התחבורה הארצי, תהליך תיעדוף פרויקטים בהיקף של כ-20 מיליארד ש"ח בשנה ואישורם
תקצובם, ופיקוח ובקרה על ביצועם. לכך יש להוסיף את העלייה בפעילות הקמת תשתיות
התחבורה והצפי להמשך פעילות הקמת תשתיות בשנים הבאות, בהתאם לתוכנית
האסטרטגית לשנת 2050. משכך, קיימת חשיבות רבה לאלמנט ההנדסי ולקיומו של בסיס
ידע מקצועי ורחב במינהל. בביקורת עלה כי בין השנים 2020 - 2025 בוצעו חמישה מינויים
לתפקיד ראש מינהל תכנון ופיתוח תשתיות; מהם מינוי אחד לממלא מקום זמני בסוף שנת
2020 למשך 5 חודשים, וכן נכון לחודש אוגוסט 2025 מכהן בתפקיד ממלא מקום זמני.
נוסף על כך, עזבו בתקופה זו את תפקידם שלושה ראשי אגפים, ובתוך כך מאז יולי 2024
לא אוישה משרת מנהל אגף תכנון מערכתי הפועל תחת אגף בכיר תכנון תחבורתי. כמו
כן סגנית ראש המינהל עזבה במרץ 2025 וכן חלו שינויים תכופים במבנה המינהל, מנהלים
ועובדים התחלפו ואגפים הוקמו, בוטלו ופוצלו. התחלופה התדירה וחוסר איוש תפקידים
בכירים במינהל תכנון ופיתוח תשתיות אינם מאפשרים המשכיות ניהולית, חושפים את
המערכת לאובדן ידע רב ואף עלולים לפגוע בהתקדמות הפרויקטים.
מערכות מידע במינהל התשתיות - אף שמינהל תכנון ופיתוח תשתיות אחראי לבצע
פיקוח ובקרה על ביצוע הפרויקטים והתקדמותם, במינהל לא מופעלת מערכת מידע
המרכזת את נתוני הפרויקטים. זאת, למרות שמשרד מבקר המדינה העיר על כך כמה
פעמים,עודמשנת2017.בפועל,רישוםהמידעעלאודותפרויקטיהתחבורה,מבוצעבאופן
ידני בתוך תיקיות ממוחשבות אישיות ועל גבי גיליונות אלקטרוניים. בין היתר נמצא כי
אומדני העלות המקוריים ולוחות הזמנים מתעדכנים בדיעבד כך שלא ניתן להתחקות אחר
חריגות בהם. בהיעדר מערכת מידע מתאימה, די במעבר תפקיד של עובדים אחדים
באגפים אלו כדי לגרום לאובדן ידע ולפגיעה בהמשכיות העסקית, ביכולת לבצע מעקב
אחר כדאיותו של פרויקט ספציפי וביכולת לקבל תמונה כוללת של הפרויקטים. הדבר
מקבל משנה תוקף במצב בו קיימת תחלופה רבה של מנהלים ועובדים מקצועיים. היעדר
מידע וזיכרון ארגוני עלול להקשות על מינהל תכנון ופיתוח תשתיות ועל משרד האוצר
לפעול לשיפור מתמיד ועקבי בהשקעת כספי ציבור, שכן בהיעדר תיעוד לא קיים נתיב
המאפשרלבצעבקרהאיכותיתעלביצועהפרויקטים.בנוסף,בהיעדרבסיסנתוניםהכולל
רישום מסודר של מידע על פרויקטים, קיים קושי בבדיקת איכות מודלי התמחור ובצורך
12 המונח יר"מ)יחידת רכב מושווה(משמש לצורך סטנדרטיזציה של כמה כלי רכב מסוגים שונים במונחי רכב פרטי.
לדוגמה:רכבפרטי,מסחריומוניתהם1יר"מ,אוטובוסיםומשאיתקלההם1.8יר"מומשאיתכבדההיא2.2יחידות
רכבמושווה.
| 88 |
דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025
ת
ק
צי
בטיובם שכן לא ניתן לרכז ולהשוות את כלל האומדנים מול כלל עלויות הביצוע על פני ר
מספר שנים. |
ב
בהיעדר תשתית מידע היסטורית על פרויקטי התחבורה שבוצעו במשרד התחבורה די
ובחברות התשתית ולנוכח הניהול הידני של המידע, משרד מבקר המדינה נתקל בקושי קו
בקבלתנתונים,כךשלאניתןלנתחאתביצועיהעברולאניתןלהסיקמסקנותלגביהעלות תכ
הסופית של ביצוע הפרויקטים והתועלות שנבעו מהם ביחס לתחזית ולאומדנים הכלכליים ד
שניתנו בשלבי התכנון. איו
ת
כ
ל
כ
לי
עיקרי המלצות הביקורת ת
ש
ל
מומלץ למשרד התחבורה, בהינתן המצב הקיים, שבו מינהל תשתיות נשען במידה רבה פ
לצורך מילוי חלק ניכר מפעילויות הליבה על יועצים חיצוניים ועליו לקיים בקרה אפקטיבית רוי
עלפעילותם,לאיישבאופןמלאאתתקניהמהנדסיםולהתאיםביןהיקףהמשימותלמספר ק
ט
התקנים והאיוש. כמו כן מומלץ למשרד התחבורה לאייש את התפקידים הבכירים במינהל ים
התשתיות באנשי מקצוע מתאימים ולהבטיח את קיומו של רצף ניהולי הנדרש במיוחד ת
ביחידות האמונות על ייזום, על ביצוע ועל פיקוח על פרויקטים ארוכי טווח, בעלי השלכות ח
משקיות ובעלות תקציבית גבוהה. בור
ת
מומלץ למינהל תכנון ופיתוח תשתיות שבמשרד התחבורה לארגן ולהנגיש את המידע הרב יי
שברשותו לעובדי המינהל ולבעלי עניין נוספים באמצעות הטמעת מערכות מידע בכל ם
חברות התשתית, אשר יתממשקו באופן אוטומטי למערכת מידע של משרד התחבורה,
באופןשתהיהתאימותבנתונים.באופןזה,נתוניהפרויקטיםיישאבוישירותמהמערכותשל
חברות התשתית וישמשו את כלל היחידות העוסקות בתכנון ובתקצוב הפרויקטים ובפיקוח
ובקרה עליהם. עוד מומלץ למשרד התחבורה לוודא כי מערכת המידע תציג בצורה בהירה
נתונים מלאים, מדידים ובני השוואה על אודות הפרויקטים ולהטמיע מק"ט)מספר קטלוגי(
אחידאשרילווהכלפרויקטבקרבבעליהענייןהשונים.מומלץכיהמערכתתציגגםנתונים
מקוריים דוגמת אומדני העלות בשלבי התכנון השונים, במטרה לאפשר חקירה של
התפתחות עלויות של פרויקטים תחבורתיים.
מומלץ למשרד התחבורה ולמשרד האוצר להתאים את נוהל פר"ת לסוגים שונים של
פרויקטי תחבורה ולהסדיר את נושא הביצוע של בדיקות הכדאיות הכלכלית ואת השימוש
בנוהל פר"ת כדי שיהיה ברור באילו מקרים נדרשת הבדיקה, באיזו מתכונת עליה להתבצע
ועל פי אילו הנחיות. בפרט נכונים הדברים בנוגע לפרויקטים שכיום מוחרגים, בפועל,
מהנוהל, דוגמת מגה-פרויקטים, חלק מקווי הרכבות הכבדות וכבישים לדיור. עוד מומלץ
למשרד התחבורה ולמשרד האוצר לעדכן את נוהל פר"ת כך שניתן יהיה לכמת באופן
אמין ומדוייק את התועלות הנובעות מפרויקטים של תחבורה ציבורית, כמו נתיבי תחבורה
ציבורית, נתיבים רבי תפוסה, רכבות כבדות ומערכות מתע"ן)דוגמת רכבות קלות וקווי
BRT(. עוד מומלץ למשרד התחבורה ליצור מדרג אחיד בין פרויקטים תחבורתיים מעולמות
שונים שיאפשר השוואה ותעדוף בין פרויקטים שונים, ובכך יאפשר לבחון אלטרנטיבות
תחבורתיות בהתאם לתועלות המשקיות הנובעות מהן.
| 89 |
בדיקות כדאיות כלכלית של פרויקטים תחבורתיים
מומלץ למשרד התחבורה, בכובעו כ"מתכנן הלאומי", למשרד האוצר המאשר את מימון
הפרויקטים מתקציב המדינה, ולחברות התשתית לעגן את מקומה של בדיקת הכדאיות
הכלכלית במארג קבלת ההחלטות בבואם להכריע בדבר קידום פרויקטי תחבורה. עיגון
שכזה עשוי להתבצע באמצעות הגדרת כוחה של הבדיקה כ"מסמך תומך החלטה"אשר
ביחד עם שיקולים אחרים יכריע את הכף בדבר אישור ביצועם של פרויקטים. אם משרד
התחבורה או משרד האוצר סבורים כי בפרויקטים מסוימים קיימים שיקולים הגוברים על
בדיקת הכדאיות הכלכלית)דוגמת שיקולים מדיניים, חברתיים, ביטחוניים, תחבורתיים
ואחרים(עליהם לציין את הנסיבות הללו באופן שקוף, מסודר ומתודולוגי במסמכי אישור
הפרויקט.נוסףעלכך,עלמשרדיהתחבורהוהאוצרלהקפידעלכךשיתבצעושתיבדיקות
כדאיותבשלביםשוניםשלהפרויקטים,כפישמופיעבנוהלפר"תאולחילופיןלשקולביצוע
של"בדיקהמתגלגלת"אשרתבטיחכימתקיימתכדאיותכלכליתלפרויקטיםברמתפירוט
ההולכתועולהעםהתקדמותהפרויקטבשלביהתכנוןהשונים,כךשהבדיקהתוכללשמש
תשומה למקבלי ההחלטות בצומתי החלטה חשובים. כמו כן מומלץ לעגן בנוהלי העבודה
השוטפת את ביצוע בדיקות הכדאיות בשלבים קבועים בפרויקט.
מומלץ למשרד התחבורה לעקוב באופן שוטף אחר התועלות שנבעו לציבור מהקמת
פרויקטיםתחבורתייםלאחרהפעלתםולהשוותאתהממצאיםלבדיקתהכדאיותהכלכלית
ולתחזיות שהוצגו טרם הקמתם. אם יתגלו פערים משמעותיים בין התועלות שנאמדו לבין
התועלות שהתקבלו בפועל, מומלץ למשרד התחבורה לעדכן ולטייב את בדיקות הכדאיות
ואת המודלים לאמידת התועלות כדי לוודא כי פרויקטים תחבורתיים מוקמים ומתועדפים
בהתאםלתועלתהאמיתיתהנובעתלציבורמהקמתם.כמוכן,משרדמבקרהמדינהממליץ
למשרדהתחבורהלבדוקבאופן שוטףגםאתהעלויותהסופיותשלהפרויקטיםולהשוותם
לאומדני העלויות השונים, ובפרט לאומדני העלויות ששימשו עבור ביצוע בדיקת הכדאיות
ולהפיק מכך לקחים לגבי אופן תמחור פרויקטי תחבורה.
משרדמבקרהמדינהממליץלמשרדהתחבורהלהטמיעמערכתמידעשתתעדאתבדיקות
הכדאיותבאופןמרוכז,ביןהיתרכדישניתןיהיהלבחוןלאחרהשלמתהפרויקטאתאיכותן
של בדיקות הכדאיות. נוסף על כך, מומלץ לחבר מערכת מידע זו למערכת מידע משרדית
לניהול הפרויקטים כדי שניתן יהיה לבחון רוחבית את רמת דיוקן של בדיקות הכדאיות וכן
לבצע מעקב אחר עמידת הפרויקטים בתחזיות ולהפיק מכך לקחים. עד להקמת מאגרי
מידע סדורים, מומלץ כי משרד התחבורה יבחן ניתוח חומרי העבודה באמצעות מערכת
בינה מלאכותית שתותאם לצורכי המשרד, לרבות בהיבטי אבטחת המידע.
| 90 |
דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025
ת
ק
צי
ר
תקציב הפיתוח של משרד התחבורה בחלוקה לתחומים, |
ביצוע במיליארדי ש"ח ושיעורו מתקציב המדינה בשנים ב
2014 - 2023 דיק
ו
ת
כ
ד
אי
ו
ת
כ
ל
כ
לי
ת
ש
ל
פ
רו
י
ק
טי
ם
ת
ח
בו
ר
תי
י
ם
על פי אתר משרד האוצר, קובצי"פיסקאלי דיגיטלי": פירוט הוצאות על פי סעיפי תקציב המדינה, בעיבוד
משרד מבקר המדינה.
תקציב המטרו בתקופה זו זניח.
| 91 |
בדיקות כדאיות כלכלית של פרויקטים תחבורתיים
סיכום
בשנים2020 -2023 מימן משרדהתחבורהפרויקטיםתחבורתייםבעלותשלכ-20 מיליארדש"ח
בשנה בממוצע, ששיעורם היה כ-4% מכל תקציב המדינה. זהו תקציב ההשקעה)"תקציב
פיתוח"(האזרחי הגבוה ביותר מכלל תקציבי ההשקעה של משרדי הממשלה. מפאת חשיבותם
לתפקוד המשק, לצמצום הפערים החברתיים ולהפחתת עלויות הגודש המושתות על תושבי
המדינה, וכן בשל מורכבותם והשפעתם על תקציב המדינה, חיוני כי הקמת פרויקטים שכאלה
תתבצעלאחרתהליךבחירהקפדני,תוךבדיקתכדאיותםהכלכליתלמשק,הכוללתבחינהשל
עלויות הקמת הפרויקט והתועלות שהוא יניב לציבור, וזאת כדי לבחור את הפרויקטים המועילים
ביותר בתוך מסגרת התקציב הנתונה.
בביקורת נמצא כי אף שתהליך תכנון פרויקטים תחבורתיים כפי שנקבע בנוהל פר"ת)נוהל
"פרויקטיםתחבורתיים",המשמשהמדריךהרשמילביצועבדיקותכדאיותכלכליתשלפרויקטים
תחבורתיים(כולל הנחיה לביצוע שתי בדיקות כדאיות בשלבי התכנון של הפרויקט, בפועל
מבוצעת עבור מרבית הפרויקטים בדיקת כדאיות אחת בלבד, ואף היא אינה מבוצעת בהכרח
בצמתים מרכזיים שבהם נקבע אם לאשר את המשך הפרויקט, ואם כן - באיזו תצורה. עוד עלה
כי נוהלפר"תמוגדרנוהלמחייבהמתייחסלכלסוגי הפרויקטיםשלתשתיתתחבורתיתיבשתית
אולם בפועל נמצא כי משרדי התחבורה והאוצר כלל לא מבצעים בדיקת כדאיות עבור חלק
משמעותי מהפרויקטים. כמו כן נמצא שהמתודולוגיה הקבועה בנוהל פר"ת מיועדת לבדוק
בעיקר תועלות בתחום הכבישים אך אינה מותאמת במלואה לבדיקת תועלות מפרויקטים של
הסעות המונים, ובהם נת"צים, רכבות קלות ומערכות מטרו. יתרה מכך, לא הוגדר בנוהל מאיזה
רף כלכלי יש לבצע בדיקת כדאיות כלכלית, ומיקומה וכוחה במארג קבלת ההחלטות אינו ברור
דיו.
כמו כן נמצא כי משרד התחבורה סובל ממחסור במהנדסים, מתחלופה ניהולית גבוהה ומחוסר
איוש תפקידים בכירים במינהל התשתיות, האחראי לתכנון ולביצוע של הפרויקטים
התחבורתיים. נוסף על כך נמצא כי משרד התחבורה נעדר תשתית מידע על פרויקטי תחבורה
שבוצעו ומבוצעים, והמידע מנוהל באופן ידני. על כן, די במעבר תפקיד של עובדים יחידים כדי
לגרום לאובדן ידע ולפגיעה בהמשכיות העסקית, שכן ארגון המידע נסמך במידה רבה על
זיכרונו והתמצאותו של עובד ספציפי בחומרי העבודה.
יישום ההמלצות השזורות בפרקי הדוח עשוי לשפר את תהליכי תכנון תשתיות התחבורה
בישראל, תוך הגברת השקיפות של תהליכי קבלת החלטות לגבי אישור פרויקטים ותיעדופם,
התאמה טובה יותר של התכנון התחבורתי לצורכי הציבור וניצול יעיל יותר של המשאב הציבורי.
| 92 |
דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר
2025
משרד התחבורה והבטיחות
בדרכים
קידום ופיתוח של
התחבורה
הציבורית
במטרופולין
חיפה - ביקורת
מעקב
טקסט
| 2 |
דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025
ת
ק
צי
ר
|
קידום ופיתוח של התחבורה הציבורית
במטרופולין חיפה - ביקורת מעקב
מערכת תחבורה ציבורית)תח"ץ(ענפה, יעילה ומשוכללת היא מרכיב הכרחי בצמיחה כלכלית,
ומצופה ממנה להציע יתרונות חברתיים, סביבתיים ובטיחותיים ופתרון הולם לבעיות התחבורה
במטרופולינים.
מדינת ישראל נמצאת בפיגור רב לעומת המדינות המפותחות בכל הקשור בפיתוח תשתיות
לתח"ץ, מה שאף מביא להעצמת הפערים בין הפריפריה למרכז הארץ.
משרדהתחבורהוהבטיחותבדרכים)משרדהתחבורה(חילקאתמרחבמטרופוליןחיפהלשלוש
טבעות:
• הטבעתהפנימית,"הגלעין",כוללתאתהעירחיפה,גושעריהקריות,העירנשרוהעירטירת
כרמל.
• הטבעתהתיכונהמקיפהאתהגלעין, וכלוליםבהיישוביםהפזוריםבמרחב, וביניהםשטחים
נרחבים פתוחים. העיר עכו היא היישוב העירוני הגדול בטבעת זאת.
• הטבעת החיצונית כוללת מספר יישובים עירוניים שעליהם נשענים כפרים יהודיים וערביים.
נצרת, נוף הגליל, נהרייה, כרמיאל ומגדל העמק הן בין הערים הבולטות בטבעת זאת. יצוין
כי יישובי הטבעת החיצונית גדולים מהיישובים הנכללים בטבעת התיכונה.
על פי התוכנית האסטרטגית של משרד התחבורה ומשרד האוצר משנת 2015)התוכנית
האסטרטגית מ-2015(, בשנים 2016 - 2045 - במשך שלושה עשורים - מתוכננים במטרופולין
חיפה פרויקטי תחבורה בהיקף תקציבי בסך של כ-23.06 מיליארד ש"ח ובהם:)א(הרכבת
הכבדה)הכפלת מסילות החוף(;)ב(הרכבת הקלה חיפה-נצרת)הרק"ל(;)ג(הרחבת קווי
המטרונית בחיפה ובקריות, מטרונית לטירת הכרמל, מטרונית לעכו ועוד)ראו גם בפרק
"התוכנית האסטרטגית לפיתוח התח"ץ במטרופולין חיפה"(.
| 95 |
קידום ופיתוח של התחבורה הציבורית במטרופולין חיפה - ביקורת מעקב
6 קווים
פעילים1
23.06 ו-4 קווים
מיליארד כ-2.8 מתוכננים 18 - 28
ש"ח מיליון נוספים שנים
ההיקף התקציבי, המספר הכולל 6 קווי מטרונית פרק הזמן המשוער
של משרד של הנסיעות פועלים במטרופולין מתחילת התכנון ועד
התחבורה, היומיות החזויות, חיפה, נכון למועד סיום ביצועם של שני
בפרויקטי התחבורה בתח"ץ ובאמצעי סיום ביקורת המעקב פרויקטי התחבורה
במטרופולין חיפה, התחבורה)מרץ 2025(. קווים במטרופולין חיפה2
בשנים 2016 - 2045, האחרים, אלה עוברים בין העיר שנבדקו במהלך
בהתאם לתוכנית במטרופולין חיפה, חיפה ובין ערי הקריות תקופת ביקורת
האסטרטגית מ- לפי תחזית לשנת השונות)קריית אתא, המעקב
2015 2040 קריית מוצקין וקריית
ביאליק(; כמו כן
מתוכננים 4 קווי
מטרונית נוספים
במטרופולין חיפה
עלות נוספת
של כ-
19%)כ-
300 3.1 מיליארד
78 מיליון ש"ח ש"ח(0
מספר הצמתים אומדן ההפסד העלות הנוספת מספר הישיבות
)כ-65%(שבהם שנגרם לתקציב לאומדן עלות פרויקט שבהן כונסה ועדת
ישנה העדפה המדינה, בכל שנה הרק"ל נצרת חיפה, השרים לתשתיות
ברמזורים למטרונית ושנה, בעקבות נכון לסוף שנת 2024, לאומיות מאז
במטרופולין חיפה ההשתמטות לעומת אומדן העלות הקמתה ביולי 2023
)כולל העיר חיפה(מתשלום עבור שאושר בהחלטת)נכון למועד סיום
לעומת התכנון כלל הנסיעות ממשלה משנת 2016 ביקורת המעקב,
האמור עד שנת בתח"ץ, שמשרד)כ-8.2 מיליארד ש"ח מרץ 2025(
2020)כ-120 האוצר העריך לעומת כ-6.9
צמתים(אותו בכ-300 מיליארד ש"ח,
מיליון ש"ח כבר בערכים ריאליים
בשנת 2021 לסוף שנת 2024(
1 נכון למועד סיום ביקורת המעקב, מרץ 2025, אלה קווי המטרונית הפעילים במטרופולין חיפה: 1, 2, 3, 4, 5, ו-5א -
שישהקווימטרוניתבסךהכול.
2 פרויקטהרק"לחיפה-נצרתופרויקטהכפלתהמסילותבקותלאביב-חיפה.
| 96 |
דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025
ת
ק
צי
ר
פעולות הביקורת |
קי
דו
במרץ 2019 פרסם מבקר המדינה דוח מיוחד:"משבר התחבורה הציבורית", ובמסגרתו ם
פורסם פרק בנושא"קידום ופיתוח של התחבורה הציבורית במטרופולין חיפה")דוח ופ
י
הביקורתהקודםאו הביקורתהקודמת(3. בחודשיםאוגוסט2024 עדמרץ2025 ביצעמשרד ת
ו
מבקר המדינה ביקורת מעקב)ביקורת המעקב או הביקורת(בעניין תיקון עיקרי הליקויים ח
שהועלו בדוח הביקורת הקודם. הבדיקה העיקרית נעשתה במשרד התחבורה, ובדיקות ש
השלמה נעשו בוועדה לתשתיות לאומיות במינהל התכנון שבמשרד הפנים)הוות"ל(; ל
בעיריית חיפה; בחברת רכבת ישראל בע"מ)חברת רכבת ישראל(; בחברת נתיבי ישראל הת
החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ)להלן - חברת נתיבי ישראל(; ובחברת חוצה ח
ב
ישראל בע"מ)חברת חוצה ישראל(. ור
ה
ה
צי
ב
תמונת המצב העולה מן הביקורת ור
י
ת
ב
מ
ט
רו
חתימה על הסכם ארוך טווח בין משרד התחבורה לחברת יפה נוף - בביקורת פו
הקודמת עלה כי מאז סיום הסכם המסגרת בשנת 2015 עם חברת יפה נוף ועד מועד סיום לי
ן
הביקורת הקודמת)פברואר 2018(לא נחתם בינה ובין משרד התחבורה הסכם ארוך טווח ח
המסדיר את ההתקשרות ביניהם לביצוע הפרויקטים. תחת זאת, הוארך מדי פעם בפעם יפ
ההסכם הקיים לתקופה קצובה של כמה חודשים בכל הארכה. בביקורת המעקב נמצא כי ה
-
הליקוי תוקן במידה חלקית. עלה כי בהתאם להחלטת ממשלה 421 מאוקטובר 2020, ב
הסתיימה ההתקשרות עם חברת יפה נוף, וכל הפרויקטים במטרופולין שהיו בתחום יק
אחריותה הועברו לחברות תשתית ממשלתיות אחרות. המצב החדש, שבו כמה חברות ור
ממשלתיות נכנסו לתחום הפרויקטים שבעבר היה מצוי בידיה של חברה אחת בלבד, יצר ת
קושי מסוים בתיאום בין משרד התחבורה ובין עיריית חיפה ובין אותן חברות ממשלתיות. מע
עוד עלה בביקורת המעקב כי חברת חוצה ישראל פועלת ללא הסכם מסגרת ארוך טווח ק
ב
חתום עם המדינה, והסכם המסגרת של חברת נתיבי ישראל הסתיים בסוף שנת 2024
והוארךעדיוני2025עםאפשרותלהארכתועדסוףאותהשנה,עדלחתימתהסכםמסגרת
חדש ארוך טווח עם המדינה. נוסף על כך, חברת נתיבי ישראל נמצאת, נכון למועד סיום
ביקורת המעקב)מרץ 2025(, במשא ומתן מתקדם עם משרדי האוצר והתחבורה לצורך
חתימה על הסכם מסגרת חדש ארוך טווח עם המדינה.
התוכנית האסטרטגית לפיתוח התח"ץ במטרופולין חיפה - בביקורת הקודמת עלה
כי בתוכנית האסטרטגית למטרופולין חיפה לא נקבע שקיצור זמן ההגעה"מדלת לדלת"
הוא אחד מיעדיה המרכזיים, וממילא לא נקבע בה גם מדד לזמן ההגעה''מדלת לדלת''.
3 מבקר המדינה, דוח ביקורת מיוחד על משבר התחבורה הציבורית)2019(,"קידום ופיתוח של התחבורה
הציבוריתבמטרופוליןחיפה",עמ'385-475.
| 97 |
קידום ופיתוח של התחבורה הציבורית במטרופולין חיפה - ביקורת מעקב
זאתאףעלפישמדוברבאחדההיבטיםהחשוביםבשירותשניתןלציבורובאחדהמרכיבים
העיקריים שעליהם מתבסס שיקול דעתם של הנוסעים לעניין השימוש בתח"ץ. בביקורת
המעקב נמצא כי הליקוי תוקן במידה מועטה: עלה כי בפרויקטים שהוצגו בתוכנית
האסטרטגיתמ-2015אחדהמשתניםשעלפיודורגוונבחרוהפרויקטיםלשנים2016-2045
הוא מדד"הפחתת זמן נסיעה בתח"ץ". עם זאת, מדד זה קיבל משקל משתנה משוקלל של
5% בבחירת הפרויקטים האלו והוא עדיין לא יעד מרכזי שעל פיו הם נבחרו בתוכנית. עוד
עלה בביקורת המעקב כי התוכנית האסטרטגית האחרונה שהוכנה עבור מטרופולין חיפה
היא משנת 2015, והגם שבמועד סיום ביקורת המעקב)מרץ 2025(חלפו כבר כעשר שנים
מאז הכנתה, היא טרם עודכנה.
תכנון קווי המטרונית - בביקורת הקודמת עלה כי במסגרת התוכנית האסטרטגית
למטרופולין חיפה מ-2015 לא בוצעה השוואה סדורה מנומקת ומתועדת בין חלופות
טכנולוגיות שונות. כמו כן, לא בוצעה בדיקת עלות ותועלת בין אופציית הקמתם של קווים
נוספים למטרונית ובין אמצעי תחבורה חלופיים, כגון הגברת השירות הקיים באוטובוסים
במידהניכרת,הקמתרכבתקלהאורכבתתחתיתוכןהקמהשלדרגנועיםכאמצעימשלים
במקריםמסוימים.בביקורתהמעקבנמצאכיהליקויתוקןבמידהמועטה:עלהכיבמועד
סיום ביקורת המעקב, מרץ 2025, קיימים שישה קווי מטרונית פעילים ברוב שעות היממה,
מתוכם קו מטרונית שפעיל לאורך כל שעות היממה)קו 1(. יצוין כי קווים אלה עוברים בין
העיר חיפה לבין ערי הקריות השונות)קריית אתא, קריית מוצקין, וקריית ביאליק(. עוד יצוין
כי תדירות קווי המטרונית האלה גבוהה יחסית לאמצעי תחבורה אחרים, כגון קווי
אוטובוסים. עוד יצוין כי מתוכננים ארבעה פרויקטים נוספים הקשורים לקווי המטרונית
החדשים, אשר יקדמו ויפתחו את התחבורה הציבורית במטרופולין חיפה, ואשר מטרתם
לספקלציבור הרחבחלופותנוספותלחלופותהקיימותולעודדאותו להשתמשבתח"ץ. עם
זאת, נמצא במסגרת ביקורת המעקב כי לא בוצעו בדיקות כדאיות מעודכנות לפי נוהל
פר"ת4 בעניין ארבעת הפרויקטים העתידיים בקווי המטרונית שיפעלו במטרופולין חיפה.
כמו כן, לא בוצעה בדיקת עלות ותועלת בין אופציית הקמת הקווים האלה לבין אמצעי
תחבורה חלופיים, כגון הגברת תדירות השירות הקיים באוטובוסים, הקמת רכבת קלה או
רכבת תחתית וכן הקמת דרגנועים כאמצעי משלים במקרים מסוימים.
הבקרהעלהנוסעיםבתחבורההציבורית-בביקורתהקודמתעלהכיהסכםההפעלה
קבעשעלהמפעילהקודםלבצעבקרתתשלום,אולםבפועללאהוקנולפקחיםהאמצעים
שיאפשרו להם לפקח על תשלום דמי הנסיעה. בביקור בשטח שקיימו נציגי משרד מבקר
המדינה באוקטובר 2018 ציינו פקחי המפעיל הקודם כי אין להם יכולת אכיפה, וכי נוסעים
שלא שילמו התעלמו מדרישתם להזדהות. רק בתחילת שנת 2017 פנתה הרשות הארצית
לתח"ץ ליועץ המשפטי של משרד התחבורה כדי להסדיר בחקיקה הקניית סמכויות פיקוח
אפקטיביות לפקחי המפעיל. במרץ 2018 פורסמה הצעת תזכיר חוק בעניין סמכויות פיקוח
בתח"ץ, ובסוף נובמבר 2018 קיימה הכנסת דיון ראשון בנושא הצעת החוק. בביקורת
המעקב נמצא כי הליקוי תוקן במידה מועטה: בביקורת עלה כי המפקח על התעבורה
קבע הנחיות, שעוסקות בנושא הפיקוח על תשלום דמי נסיעה בקו שירות באוטובוס.
ההנחיות הן בתוקף החל ביוני 2025 ומטרתן, בין היתר, לקבוע כללים להסמכת בקר)או
4 נוהל פר"ת הוא הוא מתווה מסגרת מחייבת של תהליך לבדיקת כדאיות של פרויקטים תחבורתיים, שהכין משרד
התחבורהומשרדהאוצרבמשותף.
| 98 |
דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025
ת
ק
צי
פקח(עלידיהמפקחעלהתעבורה,ולקבועאתמדיניותהמפקחעלהתעבורהבנוגעלאופן ר
ביצוע הבקרה. עם זאת, במועד סיומה של ביקורת המעקב)מרץ 2025(טרם הסתיימה |
אסדרתןהחקיקתיתשלסמכויותהפיקוחוהאכיפהבתח"ץבכלהנוגעלנסיעהללאתשלום קי
או תיקוף כרטיס. האסדרה נחוצה, במיוחד, לנוכח אומדן ההפסד שנגרם לתקציב המדינה דו
בכל שנה בעקבות ההשתמטות מתשלום עבור הנסיעות בכלל התח"ץ)אשר נאמדת םו
בכ-20% בממוצע מכלל הנסיעות בתח"ץ(, וההפסד שנגרם בשל כך לקופת המדינה נאמד פי
על ידי משרד האוצר בשנת 2021 בכ-300 מיליון ש"ח5. יצוין כי הצעת חוק לתיקון פקודת תו
התעבורה)מס' 126()פיקוחעלתשלוםדמינסיעהבאוטובוסים(,התשע"ט-2018,פורסמה ח
לראשונה כבר באוקטובר 2018 מטעם הממשלה אך הליך החקיקה שלה לא הושלם. של
ה
ת
ח
הכפלת מסילות הרכבת בקו תל אביב-חיפה בו
ר
ה
• קידום הפרויקט - בביקורת הקודמת עלה כי על פי מסמכי חברת רכבת ישראל, ה
בשנת 2012 היא החלה לקדם את תוכנית הכפלת המסילות שתאפשר להגדיל את צי
קיבולת הרכבות וגם להעלות את מהירות הנסיעה. התוכנית הוכרזה כתת"ל ביולי בו
2014)תת"ל 65(. פרויקט זה הוא פרויקט ארוך טווח בעל חשיבות גבוהה לפיתוח רי
ולקידום של התח"ץ במטרופולין ובעיר חיפה וכן לפיתוח הרשת המסילתית הרכבתית ת
ב
הארצית, ולפיכך קידומו היה אמור להתבצע במהירות. למרות זאת, רק במרץ 2018 מ
וכשש שנים מתחילת תכנונו וארבע שנים מיום הכרזתו כתת"ל, התקבלה החלטת טר
הוות"ל לפרסם בעיתונות הודעה על הכנת התוכנית. מלבד ההפסד התועלתי ופ
ו
למשתמשי התח"ץ, לעיכובים בפרויקט זה, שנועד לפתור כשלים הקיימים במערכת לי
התחבורה בישראל, יש מחיר כבד. בביקורת המעקב נמצא כי הליקוי תוקן במידה ן
חלקית: עלה כי התכנון הסטטוטורי של תת"ל 65א הסתיים בשלמותו במוסדות חי
פ
התכנון, והתוכנית אף אושרה בממשלה בדצמבר 2023. אשר לתת"ל 65ב, התכנון ה
הסטטוטורי שלה הסתיים באופן חלקי בלבד, במוסדות התכנון. הוות"ל אישרה -
באוקטובר 2023 לפרסם את דבר הכנת התוכנית, וקבעה תנאים למתן היתרי הבנייה בי
ק
לפי סעיפים 77 ו-78 לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה - 1965. נכון למועד סיום ור
הביקורת)מרץ2025(הצפי לסיום פרויקט תת"ל65א הוא בשנת2034, ואילו לפרויקט ת
תת"ל 65ב אין אפילו צפי לסיום. עוד עלה בביקורת המעקב כי בהחלטת ממשלה מ
ע
1231 ממרץ 2022 נקבע כי התנאי לקידום וביצוע תת"ל 65ב הוא השלמת פרויקט ק
חשמול המסילות במטרופולין חיפה, עד לתחנת הרכבת מרכזית המפרץ; כן נקבע כי ב
יש להשלימו, לאחר אישור המסמכים המפורטים, עד סוף שנת 2024. עם זאת,
בביקורת נמצא כי הצפי לסיום פרויקט חשמול המסילות במטרופולין חיפה הוא עד
סוףמרץ2027,ואומדןעלותוהואכ-4.7מיליארדש"ח.כמוכן,התבררכיבמועדסיום
ביקורת המעקב)מרץ 2025(עיריית חיפה התנגדה לביצוע שיקוע ומנהור המסילות
בתחומה ולחשמול עילי של מסילות הרכבת הקיימות, ללא קידום וביצוע תת"ל 65ב
במקביל. יצוין, כי במקביל להליכי התכנון של תת"ל 56ב שעודם מתנהלים במוסדות
התכנון, הגישה עיריית חיפה בשנת 2024 תביעה6 לביהמ"ש המחוזי בחיפה כנגד
5 ראו גם מבקר המדינה, דוחשנתי72א-חלקשני)2021(,"התחבורה הציבורית - שימוש בכרטיס רב-קו)מעקב(
וביישומוניתשלום",עמ'858-859.
6 ת"א)חיפה(24-10-59047עירייתחיפהנ'רכבתישראלבע"מואח'.
| 99 |
קידום ופיתוח של התחבורה הציבורית במטרופולין חיפה - ביקורת מעקב
רכבת ישראל וצדדים נוספים. בתביעתה היא עתרה למתן צו עשה שיורה לרכבת
ישראל לשקע מקטעים מסוימים של המסילה בתחומי העיר חיפה, ולמתן צו מניעה
קבוע האוסר על ביצוע עבודות חשמול המסילה באותם מקטעים. בהחלטת ביהמ"ש
המחוזי בחיפה במרץ 2025 הצדיים הופנו לגישור. עוד יצוין כי התמשכות פרויקט
הכפלת המסילות בקו תל אביב-חיפה אחרי שנת 2030 עלול לפגוע בעמידה של
חברת רכבת ישראל ביעדי תוכנית הפיתוח האסטרטגית של החברה לשנת 2040.
נוסף על כך, העיכוב עלול להגדיל גם את הסיכון לסטייה מאומדן עלות הפרויקט
שנקבע עוד בשלב תכנונו ועלול לפגוע בעמידה ביעדי הפרויקט ובהשגת המטרות
שלו, אשר כוללות, בין היתר: הגדלת קיבולת הרכבות והעלאת מהירות הנסיעה7.
• ביצוע בדיקות כדאיות כלכלית לחלופות שהוצעו - בביקורת הקודמת עלה כי
בפרויקט הכפלת המסילות לא בוצעו בדיקות כדאיות כלכלית לחלופות שנבחנו.
הנתונים שעל בסיסם התקבלה ההחלטה אם לאשר או לדחות את החלופות נבחנו
בראייה הנדסית, סביבתית ואורבנית של תוואי המסילות בלבד, ולא בבדיקה כלכלית
מעמיקה של העלות והתועלת הגלומות בחלופות. בביקורת המעקב נמצא כי הליקוי
תוקן במידה חלקית. בביקורת עלה כי באפריל 2022 ובמאי 2024 משרד התחבורה
ביצעבדיקתכדאיותכלכליתלפינוהלפר"תרקלפרויקטתת"ל65ב)המקטעהצפוני
של תת"ל 65(; ואילו לפרויקט תת"ל 65א)המקטע הדרומי של תת"ל 65(לא בוצעה
בדיקת כדאיות כלכלית על ידי אף גורם מוסמך, לפי נוהל פר"ת, ואף לא בוצעה
בדיקת כדאיות כלכלית על פי נוהל אחר או מודל כלכלי מוסכם אחר.
קידום פרויקטי תחבורה במטרופולין חיפה - בביקורת הקודמת עלה כי אף על פי
שפרויקטי תחבורה, כגון הרכבל, הרק"ל והכפלת המסילות, הוגדרו על ידי משרד
התחבורהכאמצעילפתרוןבעיותהתחבורהבמטרופוליןחיפה,ואףעלפישפרויקטיםאלה
הוגדרועלידיהממשלהכתת"ל-ולפיכךקידומםהיהאמורלהתבצעבהליךמקוצר,קידום
הפרויקטים עוכב הן בוות"ל והן בגופים שאמורים לקדמם, בין היתר על ידי משרד
התחבורה. עוד העלתה הביקורת הקודמת כי לא היה גורם מתכלל לכל פרויקטי התת"ל
שיכולהיהלקדםולזרזאתהליכיקבלתההחלטותבהם.בביקורתהמעקבנמצאכיהליקוי
תוקן במידה מועטה. בביקורת עלה כי ראש הממשלה כיו"ר הוועדה לא כינס את ועדת
שרים לתשתיות לאומיות שהוקמה בהחלטת ממשלה 851 מיולי 2023. אי-כינוסה של
הוועדה מונע קביעת מדיניות בנושא תשתיתיות לאומיות, הסרת חסמים לקידום פרויקטים
תשתיתיים וביצוע ליווי, בקרה ומעקב עליהם. כמו כן נמצא כי לא נקבעו לוחות זמנים ואבני
דרך לתוכניות תת"ל 56)על כל מרכיביה(ותת"ל 65 לאחר פיצולה. זאת, אף על פי
שתוכניות אלה הוגדרו מראש, כאמור, כתוכניות תשתית לאומית)תת"ל(אשר גם נידונו
בוות"ל בשל מעמדן וקיבלו את אישורה)תת"ל65א ותת"ל 56(. עוד עלה בביקורת המעקב
כילשניהפרויקטיםשנבדקובביקורתהקודמת,וגםבמהלךביקורתהמעקב:פרויקטרק"ל
חיפה-נצרתופרויקטהכפלתהמסילותהרכבתבקו תלאביב-חיפה, הזמן המשוער שיחלוף
מתחילת תכנונם ועד סיום ביצועם ינוע בין 18 ל-28 שנים. עם זאת, יצוין כי שלב התכנון
במוסדות התכנון לגבי תת"ל 56)על כל מרכיביה(ולגבי תת"ל 65א)המקטע הדרומי של
תת"ל 65(כבר הסתיים.
7 לאחרהכפלתהמסילות,הרכבותיוכלולנסועבמסילותהחדשותבמהירותשלעד250קמ"ש.
| 100 |
דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025
ת
ק
צי
הקמתרשויותתחבורהמטרופוליניות - בביקורת הקודמת עלה כי לא היה בהתקשרות ר
בין עירייתחיפהלחברתיפהנוףכדי לפתור אתהקושי הנובעמכך שחברתיפהנוף, שהיא |
תאגיד עירוני של עיריית חיפה, נעדרת סמכויות וכלים שיאפשרו לה לקדם פרויקטים קי
תחבורתיים מול רשויות מקומיות נוספות במטרופולין. בהיעדר סמכויות כאמור, לא הייתה דו
החברה יכולה לפעול מול רשויות התכנון ומול רשויות מקומיות במטרופולין ללא אישור םו
משרד התחבורה. הדבר פגע בקידום הפרויקט וגרם נזקים למשתמשי התחבורה הציבורית פי
ולפיתוח הכלכלי שהיה יכול לנבוע מקיומה של מערכת תחבורה ציבורית יעילה. נוסף על תו
כך נקבע בביקורת הקודמת כי הקמת רשות מטרופולינית בעלת סמכויות נרחבות בתחום ח
התחבורה עשויה לייעל תהליכים בקידום פרויקטים תחבורתיים; ומשרד מבקר המדינה של
המליץ בדוח הביקורת הקודם כי על משרד התחבורה לקיים את החלטות הממשלה על ה
הקמתרשותמטרופולינית.בביקורתהמעקבנמצאכיהליקוילאתוקן:עלהכינכוןלמועד תח
סיום ביקורת המעקב, מרץ 2025, משרד התחבורה ושרת התחבורה לא הקימו רשויות בו
תחבורה מטרופוליניות)ולחילופין רשויות מרחביות לתחבורה(בכלל המטרופולינים ר
הקיימות)גוש דן, ירושלים, חיפה ובאר שבע(, ובמטרופולין חיפה בפרט. מבקר המדינה הה
מעיר לשרת התחבורה ולמשרד התחבורה כי עברו כ-14 שנה מהחלטת הממשלה)בשנת צי
2011(בענייןגיבושתזכירהחוקלהקמתרשויותהתחבורההמטרופוליניותולמתןהסמכויות בו
הדרושות לפעילותן, אך נכון למועד סיום ביקורת המעקב)מרץ 2025(לא הושלם הכנת רי
תזכיר חוק זה. ת
ב
מ
ט
רו
פו
לי
תפעול קווי המטרונית - בביקורת הקודמת עלה כי החל ברבעון הרביעי של שנת 2013 ן
ח
ועדלרבעוןהשנישלשנת2016חרגזמןהנסיעההממוצעבשעותהשיאשלאחרהצוהריים יפ
מזמן הנסיעה התקני שנקבע בהסכם עם המפעיל הקודם. יודגש כי בהסכם נקבעה חריגה ה
רק לשעות השיא של הבוקר. בביקורת המעקב נמצא כי הליקוי תוקן במידה רבה. -
ב
בביקורת המעקב עלה כי מדד"אי-ביצוע"8 של מפעיל קווי המטרונית הנוכחי נע בין 0.45% יק
ל-1.58% בשנים 2022 - 2024 ועמד על מתחת לשיעור של 2.1%; שיעור גדול ממנו מוגדר ור
כ"רמת שירות מינימלית"בהסכם ההפעלה. ת
מ
העדפהברמזוריםלמטרונית - בביקורת הקודמת עלה כי בניגוד להסכם עם חברת יפה עק
נוף, שבו נקבע כי יותקנו מנגנוני העדפה ברמזורים בכ-140 צמתים עוד לפני הפעלת ב
המטרונית, לא דאג משרד התחבורה לתכנון מנגנוני ההעדפה בכל הרמזורים הנדרשים,
למעט 19 הרמזורים שנכללו בתקציב התכנון וההקמה של המטרונית. עוד עלה בביקורת
הקודמת כי במועד סיומה)פברואר 2018(לא הסתיים פרויקט ההעדפה ברמזורים.
בביקורת המעקב נמצא כי הליקוי תוקן במידה רבה: בביקורת המעקב עלה כי עד שנת
2020 מתוכנן היה כי למטרונית תהיה זכות קדימה בכ-120 צמתים, וכתוצאה מכך תהיה
8 מדד"אי-ביצוע"בדוחות בקרה חצי שנתיים של משרד התחבורה מוגדר כ"נסיעה שתופיע במערכת הטכנולוגית
כיציאה מתחנת מוצא, או נסיעה שתופיע במערכת הטכנולוגית כיציאה מתחנת מוצא באיחור שמעל 20 דקות, או
נסיעה שתופיע במערכת האלקטרונית כיציאה מתחנת המוצא בהקדמה של 10 דקות ומעלה, או נסיעה שתופיע
במערכת האלקטרונית כיציאה כאשר הגיע זמן היציאה מתחנת מוצא של הנסיעה העוקבת ברישיון ]של הקו["
)ההדגשותבמקור(.
| 101 |
קידום ופיתוח של התחבורה הציבורית במטרופולין חיפה - ביקורת מעקב
למטרונית נסיעה רציפה בקווי שירות 1, 2 ו-3, ובשלב הראשון יוצבו גלאים בכ-60 צמתים
מרומזרים. עוד עלה בביקורת המעקב כי בפועל, ישנה העדפה למטרונית בכ-78 צמתים
במטרופולין חיפה)כולל העיר חיפה(המהווים כ-65% ממספר הצמתים שהיו מתוכננים עד
שנת 2020)120 במספר(.
ביצוע פרויקט הרכבת הקלה)רק"ל(בקו חיפה-נצרת - בביקורת הקודמת עלה כי
תכנון פרויקט הרק"ל חיפה-נצרת החל בשנת 2005. הפרויקט הוכרז כתוכנית תשתית
לאומית בשנת 2011, ותקציבו אושר בממשלה רק באוגוסט 2016 ובוות"ל - באפריל 2017.
רקכשנהלאחרמכן - באפריל2018 - הועברהתוכניתהפרויקטלאישורהממשלה. במועד
סיום הביקורת הקודמת, כ-13 שנה מתחילת תכנון הפרויקט, הוא טרם אושר סופית
בממשלה, וממילא לא הוחל בביצועו. עוד עלה בביקורת הקודמת כי המחלוקות בין עיריית
קריית אתא למשרד התחבורה על מאפייני תוואי הרק"ל באזור קריית אתא עיכבו את
הפרויקט במשך כשש שנים - מהצגת התוכנית לציבור ולבעלי עניין בשנת 2012 ועד
העברתהתוכניתלהערותהממשלהבאפריל2018.בביקורתהמעקבנמצאכיהליקויתוקן
במידה רבה. עלה כי התוכניות הקשורות לפרויקט הרק"ל)תת"ל 569 על כל שלביה
השונים(אושרו על ידי הממשלה בשנים 2018 - 2023)כולל(. עוד עלה בביקורת המעקב
כי ביצוע פרויקט הרק"ל החל במקטעיו השונים, כי הצפי לסיומו הוא עד שנת 2029. עם
זאת, בביקורת המעקב גם עלה כי אומדן עלות הפרויקט)נכון לסוף שנת 2024(הוא כ-8.2
מיליארד ש"ח, כלומר גבוה בכ-19% בערכים ריאליים מהנתון שהוצג בהחלטת הממשלה
משנת 2016.
בחירת חלופה מיטבית לפרויקט הכפלת המסילות בקו הרכבת תל אביב-חיפה
)תת"ל 65(- בביקורת הקודמת עלה כי בשנת 2012 החלה חברת רכבת ישראל בקידום
בחירת החלופות לתוואי הרכבת באזור חיפה, כחלק מפרויקט הכפלת המסילות שהוכרז
כתת"ל בשנת 2014. במועד סיום הביקורת הקודמת)פברואר 2018(טרם נבחרה חלופה
מיטבית לפרויקט. בביקורת המעקב נמצא כי הליקוי תוקן במידה רבה. באפריל 2023
אישרה ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה)באישור הות"ל
מדצמבר 2022(את החלופה המועדפת)חלופה 102(לפרויקט הכפלת מסילות הרכבת
בקו תל אביב-חיפה)או הכפלת מסילות החוף(. בסיכום של השוואת החלופות צוין, בין
השאר,כיחלופה102)אוחלופה102A(היאהחלופההמועדפתלעומתהחלופותהאחרות,
ויש לה יתרונות בהיבטים הבאים, ובין היתר: עדיפות בתפעול מערך הרכבות המהיר
והפרברי; תדירות רכבות גדולה יותר; פשטות התפעול; עדיפות בביצוע שלביות עבודות
ההקמהומיעוטקונפליקטיםעםתשתיותקיימות;התאמהלתכנוןהסטטוטוריברמהארצית
ומחוזית; שירות רכבתי מהיר ללב מטרופולין חיפה ומתן קישוריות מרבית ונגישות עבור
משתמשי רכבת בתוך המטרופולין חיפה ומחוצה לו; ופוטנציאל למפגעי רעש ואיכות אוויר
של חלופה זו נמוך בהשוואה לחלופות האחרות.
פיצול הליך התכנון הלאומי של פרויקט הכפלת המסילות בקו הרכבת תל אביב-
חיפה)תת"ל 65(- בביקורת הקודמת עלה כי פרויקט הכפלת המסילות חשוב לעורק
המרכזי של תנועת הרכבות הארצית. בפועל הושגו הסכמות על רוב המקטע, וחילוקי
הדעות המהותיים נסובו רק על תוואי המסילות באזור חיפה. הפיצול הסטטוטורי של
9 ביולי 2011 הוכרז הפרויקט כ"פרויקט תשתית בעל חשיבות לאומית")תוכנית תשתית לאומית או בקיצור תת"ל(.
פרויקטהרק"לנקראבמוסדותהתכנון-תת"ל56.
| 102 |
דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025
ת
ק
צי
הפרויקט בשלב מוקדם של התכנון היה עשוי לקדם ביצוע של חלקים ממנו, מה שהיה ר
מגדיל את הסיכוי לעמוד ביעדי הביניים של התוכנית האסטרטגית לשנת 2030. נוכח |
העובדה שפרויקטי תשתית מסוג זה נמשכים שנים ארוכות וטומנים בחובם פוטנציאל קי
עיכובים, הרי אם ישנן מחלוקות בחלק מהם, אפשר ורצוי לקדם חלקים אחרים בלי לפגוע דו
בתוכנית המלאה, ובפרט אם יש תועלת ישירה שאינה תלויה בהשלמת הפרויקט כולו. םו
בביקורתהמעקבנמצאכיהליקויתוקןבאופןמלא.כןעלהכיביוני2019החליטההוות"ל פי
לפצל את תת"ל 65 לשתי תוכניות, ולקדם בראשונה את תת"ל 65א, אשר בשלה יותר תו
מהבחינה התכנונית. תת"ל65 פוצלה אפוא לשתי תוכניות:)א(תת"ל65א)שדרוג והרחבת ח
מסילת החוף בין תחנת חוף הכרמל לשפיים או המקטע הדרומי של תת"ל 65(;)ב(תת"ל של
65ב)מסילות החוף בקטע סדנאות אפרים - חוף הכרמל או המקטע הצפוני של תת"ל 65(. ה
ת
ח
בו
עיקרי המלצות הביקורת רה
ה
על ראש הממשלה כיו"ר הוועדה לפעול לכינוס ועדת השרים לענייני תשתיות לאומיות, צי
אשר נועדה מעצם הקמתה לקדם פרויקטי תשתית לאומית, בהתאם ללוחות זמנים ואבני בו
ר
דרך מרכזיות אשר ייקבעו לכל פרויקט תשתית לאומית. כמו כן, כינוס של הוועדה יתרום י
ת
לביצוע פיקוח, בקרה ומעקב בנוגע למשרדי הממשלה אשר אחראים על פרויקטים אלה. ב
מ
מומלץ כי משרד התחבורה יעדכן את התוכנית האסטרטגית במטרופולין חיפה משנת מ- טר
2015, ויקבע בה מדד שירות"מדלת לדלת"וגם את ערכו)בפרקי זמן שונים(, בהתאם ופ
לאזורי השירות השונים, מכיוון שלמדד זה ישנה חשיבות רבה בעיני הציבור בבואו לבחור ול
י
בחלופהשלשימושבאמצעיהתח"ץהשוניםאובחלופהשלשימושברכבפרטי.עודמומלץ ן
כי משרד התחבורה יעניק למדד שירות"מדלת לדלת")או לחלופין למדד"הפחתת זמן חי
נסיעה בתח"ץ"(משקל משוקלל גבוה יותר מ-5% כבר בשלב של בחירת הפרויקטים פה
התחבורתיים לביצוע. -
בי
מומלץ כי משרד התחבורה יבצע את כל הבדיקות הנדרשות, בהתאם לנהליו, לפני שהוא קו
בוחר בפרויקטי תחבורה תשתיתיים, שכן מטבע הדברים עלותם גבוהה מאוד והקמתם רת
אורכת זמן רב, לפעמים אפילו עשרות שנים. מיותר לציין כי בדיקות כאלה נדרשות כדי מ
להקצות בצורה נכונה את המשאבים המוגבלים של המדינה ולהשקיע אותם בפרויקטים ע
שתועלתםחיובית,מתוךהבנהשלאחרהקמתםקייםקושירבלהחזיראתהמצבלקדמותו. קב
מומלץ כי משרד התחבורה ועיריית חיפה ימשיכו ויקדמו את ההעדפה ברמזורים למטרונית
בכל הצמתים הקיימים במטרופולין)כ-120 במספר(, וזאת כדי לקצר את ההגעה"מדלת
לדלת"של משתמשי התח"ץ ולשפר את אמינות השירות כתוצאה מכך. נוסף על כך, דבר
זהיעודדנוסעיםנוספיםאשרעדיין אינםמשתמשיםבתח"ץ לעבורמחלופהשלרכבפרטי
לחלופה של שימוש בתח"ץ.
כפי שכבר המליץ משרד מבקר המדינה בעבר, מומלץ כי משרד התחבורה ומשרד האוצר
יפעלו להשלמתה של אסדרת סמכויות הפיקוח והאכיפה של הפקחים בתחבורה
הציבורית;זאתבייחודלנוכחהמצבשבוכלמשתמשיהתח"ץרשאיםלעלותמכלהדלתות;
וכןלנוכחאומדןההפסדשנגרםלתקציבהמדינהבכלשנהבעקבותההשתמטותמתשלום
עבור הנסיעות בכלל התח"ץ, אשר משרד האוצר כבר העריך אותו בשנת 2021 בכ-300
| 103 |
קידום ופיתוח של התחבורה הציבורית במטרופולין חיפה - ביקורת מעקב
מיליון ש"ח10. עוד ממליץ משרד מבקר המדינה למשרד התחבורה לפעול ליישום ההנחיות
של המפקח על התעבורה אשר עוסקות בפיקוח על תשלום דמי נסיעה בקו שירות
באוטובוס, ואשר בתוקף החל מיוני 2025.
על משרד התחבורה, ומשרד האוצר, להמשיך ולקדם את הטיפול בפרויקט הכפלת
מסילות הרכבת בקו תל אביב-חיפה. זאת, כדי לקדם פרויקטי תחבורה תשתיתיים, ארוכי
טווח, בעלי חשיבות גבוהה לפיתוח ולקידום של התח"ץ במטרופולין חיפה, בעיר חיפה,
ולפיתוח רשת הרכבות הארצית. נוסף על כך, פיתוח זה נועד גם לאפשר לתושבי הצפון
להגיע מביתם לאזור המרכז בפרק זמן מיטבי.
מומלץ כי משרד התחבורהיקבע ככלהאפשר לוחותזמניםואבני דרך לפרויקטי התחבורה
במטרופולין חיפה; זאת כדי לקדם אותם בהקדם, בראייה כוללת ובאופן מיטבי. אלה
נדרשים גם כדי לבצע פיקוח ובקרה על הפרויקטים שתקופת הקמתם משלב התכנון ועד
שלב סיום הביצוע אורכת לא מעט שנים. יצוין כי הפרויקטים האלה הם בעלי חשיבות
מכרעת לקידומה ולפיתוחה של התח"ץ במטרופולין חיפה, והם נועדו לשפר במידה ניכרת
את שירותי התח"ץ במטרופולין ולשמש אלטרנטיבה ראויה עבור הנוסעים ברכב הפרטי.
על משרד התחבורה ושרת התחבורה להשלים בהקדם את פעילותם להקמתן של רשויות
תחבורה מטרופוליניות)ולחלופין להקים רשויות מרחביות לתחבורה(, כפי שנקבע
בהחלטות ממשלה שונות בין השנים 2011 ל-2024. יצוין כי פעמים רבות, בדוחות קודמים
שפרסם בעבר, כבר העיר משרד מבקר המדינה על חשיבות הקמתן של רשויות תחבורה
אלו.
10 ראו גם מבקר המדינה, דוחשנתי72א-חלקשני)2021(,"התחבורה הציבורית - שימוש בכרטיס רב-קו)מעקב(
וביישומוניתשלום",עמ'858-859.
| 104 |
דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025
ת
ק
צי
ר
חלק מהאזורים והיישובים הנכללים בשלוש הטבעות של |
מרחב מטרופולין חיפה קי
דו
ם
ו
פי
תו
ח
ש
ל
ה
ת
ח
בו
ר
ה
ה
צי
בו
רי
ת
ב
מ
ט
רו
פו
לי
ן
חי
פ
ה
-
בי
קו
ר
ת
מ
ע
ק
ב
המקור: התוכנית האסטרטגית מ-2015, ומבקר המדינה, דוח ביקורת מיוחד על משבר התחבורה
הציבורית)2019(,"קידום ופיתוח של התחבורה הציבורית במטרופולין חיפה", עמ'399.
| 105 |
קידום ופיתוח של התחבורה הציבורית במטרופולין חיפה - ביקורת מעקב
סיכום
פרויקטי התחבורה הציבורית המקודמים במטרופולין חיפה הינם בעלי חשיבות לאומית, והם
נועדו להביא לשיפור איכות החיים של תושבי המטרופולין. במסגרת התוכניות לקידום
הפריפריה, המדינה משקיעה משאבים רבים בפרויקטים אלה. פרויקטי התחבורה התשתיתיים
מצריכים תכנון, פיקוח ובקרה מעמיקים כדי להבטיח את מילוי צרכיה של מערכת התחבורה
באופן אפקטיבי וכן הקצאת משאבים יעילה.
ביקורת המעקב בדוח זה התמקדה במידת תיקונם של 13 ליקויים שעלו בדוח הביקורת הקודם:
ליקוי אחד לא תוקן כלל: אי-הקמתה של רשות מטרופולינית במטרופולין חיפה; ארבעה ליקויים
נוספים תוקנו במידה מועטה: פיתוח התח"ץ במטרופולין חיפה, תכנון קווי המטרונית, הבקרה
על הנוסעים וקידום פרויקטי תחבורה במטרופולין חיפה; ארבעה ליקויים נוספים תוקנו במידה
רבה: תפעול קווי המטרונית במטרופולין חיפה, אי-מתן זכות קדימה למטרונית בכלל הצמתים
בתוואי הנסיעה שלה, ביצוע הפרויקט תת"ל 56)רק"ל חיפה-נצרת(ובחירת חלופה מיטבית
לתת"ל 65א)המקטע הדרומי של פרויקט הכפלת מסילות החוף מתחנת חוף הכרמל ועד
שפיים(; שלושה ליקויים נוספים תוקנו במידה חלקית: קידום פרויקטי תח"ץ מטרופוליניים על ידי
חברה עירונית)כיום על ידי חברות ממשלתיות(, קידום תת"ל 65א ותת"ל 65ב)שתיהן יחדיו -
הכפלת מסילת החוף בקו תל אביב-חיפה(וביצוע בדיקות כדאיות כלכלית לפרויקטי תחבורה;
וליקוי אחד נוסף תוקן באופן מלא - פיצול פרויקט תת"ל 65)הכפלת מסילת החוף בקו תל
אביב-חיפה(.
על משרד התחבורה להמשיך ולתקן את הליקויים שנמצאו בביקורת המעקב ולא תוקנו כלל,
תוקנו במידה מועטה או תוקנו במידה חלקית.
על משרד התחבורה, משרד האוצר להמשיך ולקדם את פרויקט תת"ל65ב)המקטע הצפוני של
תת"ל 65(, אשר נמצא בתחום העיר חיפה, כדי שאפשר יהיה להשלים את פרויקט הכפלת
מסילות הרכת בקו תל אביב-חיפה)תת"ל 65(. השלמת פרויקט זה תתרום גם לקיצור זמן
הנסיעה של הנוסעים בקו תל אביב-חיפה בכמעט מחצית מזמן הנסיעה הנוכחי)נכון למועד
סיום ביקורת המעקב - מרץ 2025(.
כמו כן, על שרת התחבורה, משרד התחבורה ומשרד האוצר לקדם את הקמת הרשות
המטרופוליניתאוהרשותהמרחביתלתחבורהבמטרופוליןחיפה,וכןבמטרופוליניםאחרות)גוש
דן,ירושליםובארשבע(,אשרבעזרתןניתןיהיהלקדםולפתחאתהתח"ץבצורהמיטביתולקדם
פרויקטים תחבורתיים בפרקי זמן מיטביים במטרופולין חיפה. צעדים אלה נדרשים גם לאור
המדיניות של משרד התחבורה לשנע את המשתמשים בתח"ץ מאזור הצפון)הפריפריה(אל
המרכזדרךמטרופוליןחיפה-כלאלהבפרקיזמןקצריםיותר,שישפרואתשירותהתח"ץלטובת
תושבי הצפון ותושבי מטרופולין חיפה.
בביקורתהמעקבעלהכיהקמתחלקמפרויקטיםתחבורתייםבמטרופוליןחיפה,כגוןקוהרכבת
הקלה חיפה-נצרת)תת"ל 56(והכפלת המסילות בקו תל אביב-חיפה)תת"ל 65(, יימשך עשרות
שנים; הזמן המשוער שיחלוף מתחילת תכנונם ועד סיום ביצועם ינוע בין 18 ל-28 שנים. על אף
משכי הזמן הארוכים של הקמת שני הפרויקטים והמשאבים המרובים המושקעים בהם, נמצא כי
לא כונסה ועדת שרים לתשתיות לאומיות אשר הוקמה בהחלטת הממשלה 851 מיולי 2023.
| 106 |
דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025
ת
ק
צי
על ראש הממשלה כיו"ר הוועדה לפעול לכינוס ועדת השרים לתשתיות לאומיות, אשר נועדה ר
מעצםהקמתהלקדםפרויקטיתשתיתלאומית,בהתאםללוחותזמניםולאבנידרךמרכזיותאשר |
ייקבעו לכל פרויקט תשתית לאומית. כמו כן, כינוסה של הוועדה יתרום לביצוע פיקוח, בקרה קי
ומעקב בנוגע למשרדי הממשלה אשר אחראים על פרויקטים אלה. אי כינוס הוועדה, מקשה על דו
ביצוע פיקוח ובקרה עליהם, על אף השקעה כספית גבוהה בסדר גודל של מיליארדי ש"ח ואף ם
ו
עשרות מיליארדי ש"ח. התמשכות פרויקטים אלו על פני תקופה כה ארוכה, עלול לגרום אף פי
לנזקים כספיים)כגון סטייה מאומדן עלות הפרויקט המקורי(ולנזקים אחרים כתוצאה מכך, כיוון תו
שישנם פרויקטים אחרים בהתהוותם אשר תלויים בסיום חלק מפרויקטים אלו, כמו למשל ח
פרויקטי התחדשות עירונית ותוספת יחידות דיור בתוואי קו החוף של עיריית חיפה. ש
ל
ה
ת
ח
בו
ר
ה
ה
צי
בו
רי
ת
ב
מ
ט
רו
פו
לי
ן
חי
פ
ה
-
בי
קו
ר
ת
מ
ע
ק
ב
| 107 |
קידום ופיתוח של התחבורה הציבורית במטרופולין חיפה - ביקורת מעקב
מידת תיקון עיקרי הליקויים שעלו בדוח הקודם
מידת תיקוןהליקוי
כפישעלה בביקורת המעקב
לא תוקן תוקן תוקן תוקן
פרק הגוף הליקויבדוח תוקן במידה במידה במידה באופן
הביקורת המבוקר הביקורתהקודם מועטה חלקית רבה מלא
חתימה על משרד בביקורת הקודמת
הסכם ארוך התחבורה עלה כי מאז סיום
טווח בין הסכם המסגרת
משרד בשנת 2015 עם חברת
התחבורה יפה נוף ועד מועד
לחברת יפה סיום הביקורת
נוף הקודמת)פברואר
2018(לא נחתם בינה
ובין משרד התחבורה
הסכם ארוך טווח
המסדיר את
ההתקשרות ביניהם
לביצוע הפרויקטים.
תחת זאת, הוארך מדי
פעם בפעם ההסכם
הקיים לתקופה
קצובה של כמה
חודשים בכל הארכה.
התוכנית משרד בביקורת הקודמת
האסטרטגית התחבורה עלה כי בתוכנית
לפיתוח האסטרטגית
התח"ץ למטרופולין חיפה לא
במטרופולין נקבע שקיצור זמן
חיפה ההגעה"מדלת
לדלת"הוא אחד
מיעדיה המרכזיים,
וממילא לא נקבע בה
גם מדד לזמן ההגעה
'מדלת לדלת'. זאת
אף על פי שמדובר
באחד ההיבטים
החשובים בשירות
שניתן לציבור ובאחד
המרכיבים העיקריים
שעליהם מתבסס
שיקול דעתם של
הנוסעים לעניין
השימוש בתח"ץ.
| 108 |
דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025
ת
ק
צי
מידת תיקוןהליקוי ר
כפישעלה בביקורת המעקב |
ק
לא תוקן תוקן תוקן תוקן יד
פרק הגוף הליקויבדוח תוקן במידה במידה במידה באופן ו
הביקורת המבוקר הביקורתהקודם מועטה חלקית רבה מלא םו
פ
תכנון קווי משרד בביקורת הקודמת י
המטרונית התחבורה עלה כי במסגרת
תו
התוכנית האסטרטגית ח
למטרופולין חיפה ש
מ-2015, לא בוצעה ל
השוואה סדורה ה
מנומקת ומתועדת בין ת
חלופות טכנולוגיות ח
שונות. כמו כן, לא ב
בוצעה בדיקת עלות ור
ותועלת בין אופציית ה
הקמתם של קווים
נוספים למטרונית הצ
לבין אמצעי תחבורה י
חלופיים, כגון הגברת בו
השירות הקיים רי
באוטובוסים במידה ת
ניכרת, הקמת רכבת
קלה או רכבת תחתית במ
וכן הקמה של ט
דרגנועים כאמצעי ר
משלים במקרים ופ
מסוימים. ול
ין
תפעול קווי משרד בביקורת הקודמת
המטרונית התחבורה עלה כי החל ברבעון חי
הרביעי של שנת 2013 פ
ועד לרבעון השני של ה
שנת 2016 חרג זמן -
הנסיעה הממוצע בי
בשעות השיא של ק
אחר הצוהריים מזמן ור
הנסיעה התקני ת
שנקבע בהסכם עם
המפעיל הקודם. מ
יודגש כי בהסכם עק
נקבעה חריגה רק ב
לשעות השיא של
הבוקר.
| 109 |
קידום ופיתוח של התחבורה הציבורית במטרופולין חיפה - ביקורת מעקב
מידת תיקוןהליקוי
כפישעלה בביקורת המעקב
לא תוקן תוקן תוקן תוקן
פרק הגוף הליקויבדוח תוקן במידה במידה במידה באופן
הביקורת המבוקר הביקורתהקודם מועטה חלקית רבה מלא
העדפה משרד בביקורת הקודמת
ברמזורים התחבורה עלה כי בניגוד
להסכם עם חברת
יפה נוף, שבו נקבע כי
יותקנו מנגנוני העדפה
ברמזורים בכ-140
צמתים עוד לפני
הפעלת המטרונית,
לא דאג משרד
התחבורה לתכנון
מנגנוני ההעדפה בכל
הרמזורים הנדרשים,
למעט 19 הרמזורים
שנכללו בתקציב
התכנון וההקמה של
המטרונית. עוד עלה
בביקורת הקודמת כי
במועד סיומה
)פברואר 2018(לא
הסתיים פרויקט
ההעדפה ברמזורים.
| 110 |
דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025
ת
ק
צי
מידת תיקוןהליקוי ר
כפישעלה בביקורת המעקב |
ק
לא תוקן תוקן תוקן תוקן יד
פרק הגוף הליקויבדוח תוקן במידה במידה במידה באופן ו
הביקורת המבוקר הביקורתהקודם מועטה חלקית רבה מלא םו
פ
הבקרה על משרד בביקורת הקודמת ית
הנוסעים התחבורה, עלה כי הסכם ו
משרד ההפעלה קבע שעל ח
האוצר המפעיל הקודם לבצע ש
בקרת תשלום, אולם ל
בפועל לא הוקנו ה
לפקחים האמצעים ת
שיאפשרו להם לפקח ח
על תשלום דמי ב
הנסיעה. בביקור ור
בשטח שקיימו נציגי ה
משרד מבקר המדינה
באוקטובר 2018 ציינו הצ
פקחי המפעיל הקודם י
כי אין להם יכולת בו
אכיפה, וכי נוסעים רי
שלא שילמו התעלמו ת
מדרישתם להזדהות;
ורק בתחילת שנת במ
2017 פנתה הרשות ט
הארצית לתח"ץ ליועץ ר
המשפטי של משרד ופ
התחבורה כדי ו
להסדיר בחקיקה לי
הקניית סמכויות ן
פיקוח אפקטיביות חי
לפקחי המפעיל. פ
במרץ 2018 פורסמה ה
הצעת תזכיר חוק -
בעניין סמכויות פיקוח ב
בתח"ץ, ורק בסוף י
נובמבר 2018 קיימה קו
הכנסת דיון ראשון ר
בנושא הצעת החוק. ת
מ
ע
ק
ב
| 111 |
קידום ופיתוח של התחבורה הציבורית במטרופולין חיפה - ביקורת מעקב
מידת תיקוןהליקוי
כפישעלה בביקורת המעקב
לא תוקן תוקן תוקן תוקן
פרק הגוף הליקויבדוח תוקן במידה במידה במידה באופן
הביקורת המבוקר הביקורתהקודם מועטה חלקית רבה מלא
ביצוע משרד בביקורת הקודמת
פרויקט קו התחבורה עלה כי תכנון פרויקט
הרכבת הרק"ל חיפה-נצרת
הקלה החל בשנת 2005.
חיפה-נצרת הפרויקט הוכרז
)תת"ל 56(כתוכנית תשתית
לאומית בשנת 2011,
ותקציבו אושר
בממשלה רק
באוגוסט 2016
ובוות"ל - באפריל
2017. רק כשנה
לאחר מכן - באפריל
2018 - הועברה
תוכנית הפרויקט
לאישור הממשלה.
במועד סיום הביקורת
הקודמת, כ-13 שנה
מתחילת תכנון
הפרויקט, הוא טרם
אושר סופית
בממשלה, וממילא לא
הוחל בביצועו. עוד
עלה בביקורת
הקודמת כי
המחלוקות בין עיריית
קריית אתא למשרד
התחבורה על מאפייני
תוואי הרק"ל באזור
קריית אתא עיכבו את
הפרויקט במשך כשש
שנים - מהצגת
התוכנית לציבור
ולבעלי עניין בשנת
2012 ועד העברת
התוכנית להערות
הממשלה באפריל
2018.
| 112 |
דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025
ת
ק
צי
מידת תיקוןהליקוי ר
כפישעלה בביקורת המעקב |
ק
לא תוקן תוקן תוקן תוקן יד
פרק הגוף הליקויבדוח תוקן במידה במידה במידה באופן ו
הביקורת המבוקר הביקורתהקודם מועטה חלקית רבה מלא םו
פ
פיצול משרד בביקורת הקודמת י
פרויקט התחבורה, עלה כי פרויקט תו
הכפלת ות"ל הכפלת המסילות ח
המסילות חשוב לעורק המרכזי ש
בקו הרכבת של תנועת הרכבות ל
תל אביב- הארצית. בפועל ה
חיפה)תת"ל הושגו הסכמות על ת
65(רוב המקטע, וחילוקי ח
הדעות המהותיים ב
נסובו רק על תוואי ור
המסילות באזור חיפה. ה
הפיצול הסטטוטורי
של הפרויקט בשלב הצ
מוקדם של התכנון י
היה עשוי לקדם ביצוע בו
של חלקים ממנו, מה רי
שהיה מגדיל את ת
הסיכוי לעמוד ביעדי
הביניים של התוכנית במ
האסטרטגית לשנת ט
2030. נוכח העובדה ר
שפרויקטי תשתית ופ
מסוג זה נמשכים ו
שנים ארוכות וטומנים לי
בחובם פוטנציאל ן
עיכובים, הרי אם ישנן חי
מחלוקות בחלק מהם, פ
אפשר ורצוי לקדם ה
חלקים אחרים בלי -
לפגוע בתוכנית ב
המלאה, ובפרט אם י
יש תועלת ישירה קו
שאינה תלויה ר
בהשלמת הפרויקט ת
כולו. מ
ע
ק
ב
| 113 |
קידום ופיתוח של התחבורה הציבורית במטרופולין חיפה - ביקורת מעקב
מידת תיקוןהליקוי
כפישעלה בביקורת המעקב
לא תוקן תוקן תוקן תוקן
פרק הגוף הליקויבדוח תוקן במידה במידה במידה באופן
הביקורת המבוקר הביקורתהקודם מועטה חלקית רבה מלא
קידום משרד בביקורת הקודמת
פרויקט התחבורה, עלה כי על פי מסמכי
הכפלת משרד חברת רכבת ישראל,
המסילות האוצר, בשנת 2012 היא
בקו הרכבת ות"ל החלה לקדם את
תל אביב- תוכנית הכפלת
חיפה)תת"ל המסילות שתאפשר
65(להגדיל את קיבולת
הרכבות וגם להעלות
את מהירות הנסיעה.
התוכנית הוכרזה
כתת"ל ביולי 2014
)תת"ל 65(. פרויקט זה
הוא פרויקט ארוך
טווח, בעל חשיבות
גבוהה לפיתוח
ולקידום של התח"ץ
במטרופולין ובעיר
חיפה וכן לפיתוח
הרשת המסילתית
הרכבתית הארצית,
ולפיכך קידומו היה
אמור להתבצע
במהירות. למרות זאת,
רק במרץ 2018 וכשש
שנים מתחילת תכנונו
וארבע שנים מיום
הכרזתו כתת"ל,
התקבלה החלטת
הוות"ל לפרסם
בעיתונות הודעה על
הכנת התוכנית. מלבד
ההפסד התועלתי
למשתמשי התח"ץ,
לעיכובים בפרויקט
זה, שנועד לפתור
כשלים הקיימים
במערכת התחבורה
בישראל, יש מחיר
כבד.
| 114 |
דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025
ת
ק
צי
מידת תיקוןהליקוי ר
כפישעלה בביקורת המעקב |
ק
לא תוקן תוקן תוקן תוקן יד
פרק הגוף הליקויבדוח תוקן במידה במידה במידה באופן ו
הביקורת המבוקר הביקורתהקודם מועטה חלקית רבה מלא םו
פ
בחירת משרד בביקורת הקודמת י
חלופה התחבורה, עלה כי בשנת 2012 תו
מיטבית ות"ל החלה חברת רכבת ח
לפרויקט ישראל בקידום בחירת ש
הכפלת החלופות לתוואי ל
המסילות הרכבת באזור חיפה, ה
בקו הרכבת כחלק מפרויקט ת
תל אביב- הכפלת המסילות ח
חיפה)תת"ל שהוכרז כתת"ל בשנת ב
65(2014. במועד סיום ור
הביקורת הקודמת ה
)פברואר 2018(טרם
נבחרה חלופה הצ
מיטבית לפרויקט. יב
ו
רי
ביצוע משרד בביקורת הקודמת ת
בדיקות התחבורה, עלה כי בפרויקט
כדאיות משרד הכפלת המסילות לא במ
כלכלית האוצר בוצעו בדיקות כדאיות ט
לחלופות כלכלית לחלופות ר
שהוצעו שנבחנו. הנתונים שעל ופ
בפרויקט בסיסם התקבלה ו
הכפלת ההחלטה אם לאשר לי
המסילות או לדחות את ן
בקו הרכבת החלופות נבחנו חי
תל אביב- בראייה הנדסית, פ
חיפה)תת"ל סביבתית ואורבנית ה
65(של תוואי המסילות -
בלבד, ולא בבדיקה ב
כלכלית מעמיקה של י
העלות והתועלת קו
הגלומות בחלופות. רת
מ
ע
ק
ב
| 115 |
קידום ופיתוח של התחבורה הציבורית במטרופולין חיפה - ביקורת מעקב
מידת תיקוןהליקוי
כפישעלה בביקורת המעקב
לא תוקן תוקן תוקן תוקן
פרק הגוף הליקויבדוח תוקן במידה במידה במידה באופן
הביקורת המבוקר הביקורתהקודם מועטה חלקית רבה מלא
קידום משרד בביקורת הקודמת
פרויקטי התחבורה עלה כי אף על פי
תחבורה שפרויקטי תחבורה
במטרופולין כגון הרכבל, הרק"ל
חיפה והכפלת המסילות,
הוגדרו על ידי משרד
התחבורה כאמצעי
לפתרון בעיות
התחבורה במטרופולין
חיפה, ואף על פי
שפרויקטים אלה
הוגדרו על ידי
הממשלה כתת"ל -
ולפיכך קידומם היה
אמור להתבצע
במהירות, קידום
הפרויקטים עוכב הן
בוות"ל והן בגופים
שאמורים לקדמם, בין
היתר על ידי משרד
התחבורה. עוד
העלתה הביקורת
הקודמת כי לא היה
גורם מתכלל לכל
פרויקטי התת"ל,
שיכול היה לקדם
ולזרז את הליכי קבלת
ההחלטות בהם.
| 116 |
דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025
ת
ק
צי
מידת תיקוןהליקוי ר
כפישעלה בביקורת המעקב |
ק
לא תוקן תוקן תוקן תוקן יד
פרק הגוף הליקויבדוח תוקן במידה במידה במידה באופן ו
הביקורת המבוקר הביקורתהקודם מועטה חלקית רבה מלא םו
פ
הקמת משרד בביקורת הקודמת י
רשויות התחבורה עלה כי לא היה תו
תחבורה בהתקשרות בין ח
מטרופוליניות עיריית חיפה לחברת ש
יפה נוף כדי לפתור ל
את הקושי הנובע מכך ה
שחברת יפה נוף, ת
שהיא תאגיד עירוני ח
של עיריית חיפה, ב
נעדרת סמכויות וכלים ור
שיאפשרו לה לקדם ה
פרויקטים תחבורתיים
מול רשויות מקומיות הצ
נוספות במטרופולין. י
בהיעדר סמכויות בו
כאמור, לא הייתה רי
החברה יכולה לפעול ת
מול רשויות התכנון
ומול רשויות מקומיות במ
במטרופולין ללא ט
אישור משרד ר
התחבורה. הדבר פגע ופ
בקידום הפרויקט וגרם ו
נזקים למשתמשי לי
התחבורה הציבורית ן
ולפיתוח הכלכלי חי
האפשרי מקיומה של פ
מערכת תחבורה ה
ציבורית יעילה. כמו כן -
נקבע בביקורת ב
הקודמת כי הקמת י
רשות מטרופולינית קו
בעלת סמכויות ר
נרחבות בתחום ת
התחבורה עשויה מ
לייעל תהליכים ע
בקידום פרויקטים ק
תחבורתיים; ומשרד ב
מבקר המדינה המליץ
בדוח הביקורת הקודם
כי על משרד
התחבורה לקיים את
החלטות הממשלה
על הקמת רשות
מטרופולינית.
| 117 |
קידום ופיתוח של התחבורה הציבורית במטרופולין חיפה - ביקורת מעקב
עיקרי הליקויים שעלו בדוח הקודם, לפי מידת תיקונם
| 118 |
דוח מבקר המדינה | חשוון התשפ"ה | אוקטובר
2025
פרק שלישי
מוסדות
המדינה,
חברות
ממשלתיות
ותאגידים
דוח מבקר המדינה | חשוון התשפ"ה | אוקטובר
2025
המועצה להשכלה גבוהה
איכות ההוראה
במוסדות
להשכלה גבוהה
טקסט
| 2 |
דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025
ת
ק
צי
ר
|
איכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה
מערכת ההשכלה הגבוהה עוסקת בשתי משימות עיקריות: הוראה אקדמית ומחקר אקדמי,
והמשאביםהמוקציםלהמחולקיםביןהשקעהבהוראהאיכותיתשמקנהלסטודנטיםאתהכלים
והמיומנויות הדרושים להם, ובין הצורך לקדם ולהבטיח מחקר איכותי1.
המועצה להשכלה גבוהה)מל"ג(היא הגוף המאסדר את פעילות המוסדות להשכלה גבוהה
ומפקח עליהם. הוועדה לתכנון ותקצוב)ות"ת(, ועדת משנה של המל"ג, מקצה את תקציב
המדינה למערכת ההשכלה הגבוהה. עיקר התקציב השנתי של מערכת ההשכלה הגבוהה,
"ההשתתפותהישירה")ההשתתפותהישירה(שלות"תבמוסדותהאקדמייםהמתוקצביםעלידי
המדינה)כ-70% מהתקציב(, מוקצה בהתאם למודל תקצוב שקבעה ות"ת. ההשתתפות הישירה
כוללת שני מרכיבים מרכזיים: מרכיב המחקר, המשולם רק לאוניברסיטאות, ומרכיב ההוראה,
המשולם לאוניברסיטאות ולמכללות האקדמיות. נוסף על ההשתתפות הישירה, תקציב ות"ת
כולל השתתפות בהוצאות פנסייה של המוסדות - שני סעיפים קבועים אלו מהווים כ-76%
מהתקציב. את יתרת התקציב)כ-24% מתקציב ההשכלה הגבוהה(מקצה ות"ת בהתאם לסדרי
העדיפויות המשתנים של מל"ג-ות"ת כמפורט בתוכניות העבודה הרב-שנתיות שלהן)תקציב
ות"ת הגמיש(.
דוח זה מתמקד באיכות ההוראה האקדמית במוסדות המתוקצבים על ידי המדינה
באמצעות ות"ת)המוסדות(2: 8 אוניברסיטאות - מוסדות מחקר ולימוד המעניקים תארים
אקדמיים במגוון גדול של תחומי לימוד, ו-20 מכללות אקדמיות)מכללות(- אשר תפקידן
המרכזי הוא הוראה אקדמית.
1 לצדהמחקרוההוראהמשימהנוספתשלמערכתההשכלההגבוההנוגעתלמעורבותחברתיתולתרומהלקהילה.
2 הדוח מתמקד בלימודי תואר ראשון ואינו עוסק במוסדות פרטיים שאינם מתוקצבים על ידי המדינה ובמכללות
אקדמיותלחינוך,אלאאםכןנאמראחרת.
| 123 |
איכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה
לפי דוח הוועדה להערכת איכות ההוראה משנת 20143,"הוראה איכותית"משמעותה לגבי
המרצים במוסדות להשכלה גבוהה4, היא השימוש בשיטות הוראה וכלים מתקדמים ומותאמים
לתחום הלימוד, מידת נגישות המרצים, רלוונטיות תוכני ההוראה ועוד; מבחינת המוסדות
להשכלה גבוהה,"הוראה איכותית"מתייחסת לקיומו של מערך הכשרה והדרכה להוראה,
נקיטת פעולות לשיפור ההוראה של המרצים ואיסוף נתונים לגיבוש תמונת מצב של איכות
ההוראה במוסד כבסיס לקביעת מטרות ויעדים מוסדיים; מבחינת האסדרה המדינתית,"הוראה
איכותית"מתייחסת לקביעת יעדים לשיפור ההוראה ואיסוף נתונים לצורך גיבוש תמונת מצב
ההוראה במוסדות, ביצוע מעקב ופיקוח בנוגע לפעולות המוסדות בתחום ותקצובן על פי נוסחה
המתבססת על מדדים אחידים.
בעשורים האחרונים מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל עברה שינויים רבים, ובהם: גידול
במספר הסטודנטים והקמת המכללות, מיקוד רב יותר בתחומי ידע הדרושים לשוק העבודה
המשתנה ומתן דגש על התמורה המופקת מהלימודים. בעולם שבו הידע האנושי רב, נגיש
ומתעדכן באופן תדיר, וביתר שאת מאז פריצתה של טכנולוגיית הבינה המלאכותית היוצרת
)Generative Artificial Intelligence(, שמסוגלת לסכם, להציג, לנתח ולהעריך מידע, יש פחות
חשיבות להוראה המבוססת על הקניית ידע, שינון ושליפה ויותר חשיבות להקניית יכולת למידה
עצמאיתולפיתוחמיומנויות"רכות"דוגמתחשיבהביקורתית,ניהולמידע,פתרוןבעיות,תקשורת
בין-אישית, התנסחות בכתב ובעל פה, קבלת החלטות ויכולת לעבוד בצוות)מיומנויות המאה
ה-21(; נוסף על כך, ריבוי התהליכים והמשימות שהפכו למבוססי טכנולוגיה, ניתוח נתונים
ותקשורת בעולם הדיגיטלי מחייב הקניית אוריינות טכנולוגית, כמותית ודיגיטלית. תהליכים
ושינויים אלו מצריכים הפניית תשומת לב ארגונית ומשאבים לנושא ההוראה האקדמית וכן
מצריכים השקעה מתמדת בפיתוח וביישום של תפיסות הוראה חדשות ואימוץ של פדגוגיה
דינמית, גמישה ורלוונטית, המיישמת שימוש במגוון שיטות הוראה.
3 ראו את דוח הוועדה להערכת איכות ההוראה מל"ג-ות"ת)נובמבר 2014(, עמ'11, 13. מל"ג מינתה את הוועדה
ב-2013 כדי לבחון מה הם המנגנונים שעל המוסדות והמל"ג להפעיל כדי להעריך את איכות ההוראה ולשפרה
ולהמליץ על דרכי הקצאת תקציב למוסדות המבוססות בין היתר על איכות ההוראה, כדי לתמרץ השקעה בתחום
)הוועדהלאיכותההוראה(.
4 המוסדות להשכלה גבוהה מעסיקים אנשי סגל אקדמי)מרצים(משלושה סוגים, וסוג המשרה קובע את תנאי
העסקתם:סגלבכיר-בדרגותמרצה,מרצהבכיר,פרופסורחברופרופסורמןהמניין-הםבעליתקןאקדמיבמוסד
וחבריסגלקבועבמחלקותיהם)סגלבכיר(;מרציםמןהחוץ)אוסגלעמית(:מרצים,בדרךכללבעליתוארדוקטור,
שאינם שייכים לסגל ההוראה הקבוע של המוסד,אושהם חבריסגל במוסדאקדמיאחר,אושהם מומחים שעיקר
עיסוקם אינו באקדמיה. הם מועסקים בחוזה קצר כמרצים במסגרת קורס יחיד)מרצים מן החוץ(; סגל זוטר: חברי
הסגלהזוטרהםבעליתוארראשוןושניהמשמשיםעוזריהוראהאומתרגלים,פעמיםרבותבמקבילללימודיתואר
מתקדם)סגלזוטר(.
| 124 |
דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025
ת
ק
צי
ר
|
אי
כ
כ- ות
0.5% ה
000,188
בלבד הו
סטודנטים מתקציב כ-53% רא
לתואר מהנשיאים ה
ות"ת הגמיש ב
ראשון וכ- כ-5 בשנים וכ-69% מו
ס
33,000 מיליארד התשע"ז - מהמרצים דו
מרצים ש"ח התשפ"ד במכללות ת
ל
ב-28 המוסדות הסכום שהקצתה שיעור התקציב השיבו בסקר ששלח ה
המתוקצבים על ידי ות"ת למוסדות שהקצתה ות"ת משרד מבקר ש
ות"ת בשנת התשפ"ג בשנת התשפ"ב למוסדות במסגרת המדינה לנשיאי כל
עבור"מרכיב קולות קוראים המוסדות ולמרצים ה
ההוראה"- כ-40% לטובת קידום איכות שבתהליך קבלת ג
מתקציב מערכת ההוראה מתוך ההחלטה על קידום בו
ההשכלה הגבוהה תקציב ות"ת הגמיש הסגל הבכיר הה
באותה שנה; העומד לרשותה במוסדותיהם ניתן
סכום זה אינו)107 מיליון ש"ח משקל גבוה יותר,
משקף מרכיבים בלבד מתוך כ-23 באופן משמעותי,
מרכזיים של מיליארד ש"ח לאיכויות המועמד
הוראה איכותית, במצטבר משנת בתחום המחקר על
זאת בשונה התשע"ז)2016 - פני איכות ההוראה,
ממרכיב המחקר 2017(ועד שנת זאת אף שתפקידן
המחושב על בסיס התשפ"ד)3202 - המרכזי של
תפוקות המחקר 4202(. נוסף על כך, המכללות הוא
של אוניברסיטה 34% מהתקציב הוראה אקדמית
ואיכותם על פי שהוקצה למוסדות)וזאת לעומת כ-83%
מדדים לא נוצל על ידם מהנשיאים ו-91%
אובייקטיביים מהמרצים
באוניברסיטאות(
| 125 |
איכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה
0 החלטות
כ-41% מליאת
מהמרצים כ-30% המל"ג
)1,275 מהמרצים משנת2020
מתוך)932 מתוך 3 פעמים עד אוגוסט
3,147(3,147(בלבד 2023
השיבו בסקר ששלח השיבו בסקר דיווחו המוסדות בנושא הצורך
להם משרד מבקר ששלח להם למל"ג על עמידתם בשיפור ועדכון
המדינה כי הם לא משרד מבקר בדרישות סף ההוראה והלמידה
השתתפו בהדרכות המדינה כי הם הנוגעות באיכות במערכת ההשכלה
בתחום ההוראה מסכימים עם ההוראה שהגדירה הגבוהה
מטעם הפקולטות ההיגד"המוסד המל"ג בשנת 2015.
בשנתיים שקדמו מתמרץ ומתגמל משנת 2020 הפסיקו
לשאלון, וכשליש פעולות לקידום מל"ג-ות"ת לדרוש
מהם לא השתתפו איכות ההוראה"מהמוסדות לדווח על
בהכשרות כאלה במידה מועטה או יישום המודל
מטעם המרכז בכלל לא
לקידום הוראה
פעולות הביקורת
בחודשים יולי 2022 עד אוקטובר 2023 בדק משרד מבקר המדינה כמה היבטים הקשורים
לאיכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה, ופעולות להשלמת הבדיקה נעשו בסוף שנת
2024 ובתחילת שנת 2025. הביקורת נעשתה במל"ג-ות"ת, בשמונה האוניברסיטאות
המתוקצבות5 ובכל 20 המכללות המתוקצבות6. במל"ג-ות"ת נבדקו, בין היתר, מודל
התקצוב ולפיו מקצה ות"ת תקציבי מדינה למוסדות)מודל התקצוב(והשימוש בקולות
קוראים לתמרוץ המוסדות להשקיע בקידום איכות ההוראה; המודל שקבעה מל"ג לקידום
איכותההוראה-מרכיביו,אופןיישומובמוסדותוהשפעתועלקידוםאיכותההוראה;ופיקוח
המל"ג על איכות ההוראה במוסדות. במוסדות נבדקו קידום איכות ההוראה - בהנהלת
המוסדות, בפקולטות או המחלקות ובמרכזים לקידום הוראה, גוף ייעודי לקידום ההוראה
5 שמונה האוניברסיטאות המתוקצבות: אריאל, בן-גוריון בנגב, בר-אילן, חיפה, תל אביב, העברית בירושלים,
האוניברסיטה הפתוחה והטכניון. לא נכללו בבדיקה מכון ויצמן)מאחר שאינו מעניק תואר ראשון(והאוניברסיטה
הפרטיתאוניברסיטתרייכמן)לשעברהמרכזהבינתחומיהרצליה(.
6 20 המכללות המתוקצבות: המכללה האקדמית תל-חי, המרכז האקדמי רופין, המכללה האקדמית ספיר, המכללה
האקדמית תל אביב-יפו, המכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון SCE, מכון טכנולוגי חולון, המכללה האקדמית
הדסה ירושלים, המכללה האקדמית עמק יזרעאל ע"ש מקס שטרן, המכללה האקדמית אשקלון, המרכז האקדמי
לב,אפקה-המכללההאקדמיתלהנדסהבתלאביב,המכללההאקדמיתלהנדסהאורטבראודה,שנקר-הנדסה.
עיצוב. אמנות, המכללה האקדמית צפת, המכללה האקדמית אחוה, המכללה האקדמית גליל מערבי, בצלאל -
אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים, המכללה האקדמית כנרת בעמק הירדן, עזריאלי מכללה אקדמית להנדסה
ירושלים,האקדמיהלמוסיקהולמחולבירושלים.לאנבדקוהמכללותהפרטיותוהמכללותהאקדמיותלחינוך.
| 126 |
דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025
ת
ק
צי
הפועל בכל מוסד)המרכזים לקידום הוראה או המרכזים(. מתודולוגיה: צוותהביקורתאסף ר
מסמכיםרלוונטיים,עייןבהםונפגשעםנושאיתפקידיםבמל"ג-ות"תובמוסדות;קייםארבע |
קבוצות מיקוד עם סטודנטים ומרצים בשני מוסדות ושלח ביולי 2023 שאלונים לנשיאי אי
המוסדות)סקר הנשיאים(, לראשי המרכזים במוסדות)סקר המרכזים(ולמרצים במוסדות כו
- הסגל הבכיר, הסגל הזוטר ומרצים מן החוץ)סקר המרצים(. כמו כן התקיימו פגישות עם ת
התאחדות הסטודנטים והפורום לקידום ההוראה והלמידה בישראל. הה
ו
ר
א
ה
ב
תמונת המצב העולה מן הביקורת מו
ס
דו
ת
ל
ה
קידום איכות ההוראה באמצעות מרכיב ההוראה במודל התקצוב של ות"ת שכ
ל
• מודל התקצוב של ות"ת מגדיר כיצד יחולק תקציב ההשכלה הגבוהה בין המוסדות ה
השונים. זהו הכלי המרכזי העומד לרשות ות"ת כדי להשפיע על סדרי העדיפויות גב
ו
התקציביים של המוסדות. רוב התקציב השנתי שמקצה ות"ת למוסדות)כ-70%(ה
משולם במסגרת ההשתתפות הישירה במודל התקצוב, הכוללת שני מרכיבים ה
מרכזיים: מרכיב המחקר ומרכיב ההוראה. מרכיב המחקר מחושב על בסיס תפוקות
המחקרשלאוניברסיטהואיכותהמחקרעלפימדדיםאובייקטיביים7,ומרכיבההוראה
מחושב לכל מוסד על בסיס מספר הסטודנטים הלומדים בו, שיעור המסיימים את
התוארבזמןהתקניוהיחסביןמספרהסטודנטיםבמוסדלמספרחבריהסגלהאקדמי
הבכיר המועסקים בו)יחס סטודנטים-לסגל(. נוסף על ההשתתפות הישירה, תקציב
ות"ת כולל השתתפות בהוצאות הפנסייה של המוסדות - שני סעיפים קבועים אלו
)ההשתתפותהישירהוהוצאותהפנסייה(מהוויםכ-76%מהתקציב.אתיתרתהתקציב
)כ-24% מתקציב ההשכלה הגבוהה(מקצה ות"ת בהתאם לסדרי העדיפויות
המשתנים של מל"ג-ות"ת כמפורט בתוכניות העבודה הרב-שנתיות שלהן - תקציב
ות"ת הגמיש.
• מרכיב ההוראה מהווה כ-40% מתקציב ההשכלה הגבוהה. בשנת התשפ"ב)2021 -
2022(לדוגמה ות"ת הקצתה 5 מיליארד ש"ח למרכיב ההוראה באוניברסיטאות
ובמכללות מתוך תקציב מערכת ההשכלה הגבוהה שעמד על 512. מיליארד ש"ח.
מחקריםמראיםכיקייםיחסהפוךביןגודלהכיתהוביןמידתשביעותהרצוןוההישגים
של הסטודנטים, זאת בין היתר מאחר שכיתה קטנה יותר מאפשרת למידה פעילה
יותר, אינטראקציה עם המרצה והעמיתים וסביבת למידה תומכת. בהשכלה הגבוהה
מקובל להשתמש ביחס הסטודנטים-לסגל כאינדיקציה לגודל הכיתות. אולם לפי
הגדרתות"תיחסזהאינוכוללסגלזוטרומרציםמןהחוץ,שהםכ-41%מכללהמרצים
7 זכייה במענקים מקרנות מחקר תחרותיות וממקורות אחרים ופרסומים מדעיים - המעידים על האיכות המחקרית
המיוחסתלמרציהמוסדעלידיגורמימקצועחיצוניים.
| 127 |
איכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה
באוניברסיטאות וכ-54% במכללות. מכאן שמדד זה אינו מעיד בהכרח על גודל
הכיתות.
• בביקורת עלה כי בשונה מחישוב מרכיב המחקר במודל התקצוב המחושב על בסיס
תפוקות המחקר של אוניברסיטה ואיכות המחקר על פי מדדים אובייקטיביים, מרכיב
ההוראה לא חושב על פי איכות ההוראה המיוחסת למרצים במוסד או התשומות
שהמוסדות השקיעו בקידום איכות ההוראה במוסד, ולמעשה לא קשר בין איכות
ההוראהבמוסדוביןתקצובועלידיות"ת,למעטהשימושבמדדיחססטודנטים-לסגל
שגם לגביו יש תהיות אם הוא משקף נאמנה את איכות ההוראה, כפי שגם סברה
הוועדה להערכת איכות ההוראה שמינתה המל"ג ב-2013, בראשות פרופ'אלישע
באב"ד)הוועדה לאיכות ההוראה(.
• עודעלהבביקורתכימשנת2014ועדלמועדסיוםהביקורתלאבחנהות"תאתסוגיית
הכללת איכות ההוראה בתקצוב מרכיב ההוראה. בכך ות"ת לא ניצלה כלי תקצוב
משמעותי שבידיה כדי להשפיע על סדרי העדיפויות ועל מוקדי תשומת הלב של
המוסדות לטובת קידום איכות ההוראה. יש לציין כי ות"ת קבעה מודל תקצוב ייחודי
לאוניברסיטה הפתוחה, הכולל תמריצים כספיים עבור פיתוח ועדכון של קורסים
ועידוד שילוב טכנולוגיות למידה מתקדמות.
קידום איכות ההוראה באמצעות קולות קוראים - נוסף על התקציב שוות"ת הקצתה
למוסדות במסגרת מודל התקצוב כמפורט לעיל, ות"ת הקצתה תקציבים למוסדות מתוך
תקציב ות"ת הגמיש לצורך קידום איכות ההוראה באמצעות פרסום של קולות קוראים8.
בביקורת עלה כי תקציב זה היה זעום ביחס לתקציב ות"ת הגמיש - כ-0.5% - 107 מיליון
ש"ח בלבד)מהם הועברו בפועל למוסדות כ-71 מיליון ש"ח(- מתוך כ-23 מיליארד ש"ח
במצטבר משנת התשע"ז)2016 - 2017(עד שנת התשפ"ד)3202 - 4202(. הקצאת תקציב
זניחאינהמתגמלתמצוינותוחדשנותבהוראהלאורךזמןואינהמעודדתאתהמוסדותלשים
אתאיכותההוראהבמוקדפעילותם.יתרהמכך,מנגנוןהקולותהקוראיםאינומייצרמדיניות
מערכתית שיטתית לקידום איכות ההוראה בשל היעדר ודאות ורציפות תקציבית המובנים
בשיטה.נוסףעלכך,בביקורתעלהשכ-34%מהתקציבשהקצתהות"תלמוסדותבמסגרת
הקולות הקוראים בשנים התשע"ז-התשפ"ד)2016 - 2024(לא נוצל. יצוין כי לאחר סיום
הביקורת,באפריל2024,פרסמהמל"גקולקוראלתוכנית"אקדמיה360"שמטרתהלעודד
את המוסדות המתוקצבים לפתח אסטרטגיה לעדכון תוכניות הלימוד לתואר ראשון על
מנת לשמר את הרלבנטיות של השכלה אקדמית.
יישום מודל מל"ג-ות"ת לקידום איכות ההוראה - בעקבות המלצות הוועדה לאיכות
ההוראה גיבשו מל"ג-ות"ת בנובמבר 2015 את מודל איכות ההוראה, ועדכנו אותו בשנת
2017.המודלכוללרשימתתנאיסףלהטמעתאיכותההוראהשעמידהבהםמזכהבתקצוב
ות"ת. רשימת תנאי הסף כוללת ארבע קבוצות של דרישות: הקמת מרכז לקידום הוראה -
גוף ייעודי שמטרתו לרכז את נושא איכות ההוראה במוסד; הפצה של שאלון סטודנטים -
סקר שביעות רצון אנונימי מהקורסים הנלמדים במוסד ומהמרצים; נקיטת פעולות כלל-
8 קולותקוראיםיכוליםלהיותתחרותיים-ות"תבוחרתמביןההצעותשהוגשוזוכיםלפיהחלטתועדתשיפוט;אולא
תחרותיים - כל מוסד המעוניין ועומד בקריטריונים הכלליים משתתף. מוסדות העומדים בדרישות הסף ומעוניינים
להשקיעבנושאמשאביםיכוליםלבחורלהשתתףבקולהקורא,ואולםאיןחובהלעשותכן.
| 128 |
דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025
ת
ק
צי
מוסדיות לטובת קידום איכות ההוראה, למשל פיתוח מקצועי למרצים בתחום ההוראה; ר
ונקיטת פעולות לטובת שיפור איכות ההוראה ברמת המחלקה או הפקולטה, למשל, בניית |
מנגנונים לעדכון תוכניות הלימוד והסילבוסים)תנאי הסף(. נוסף על כך, המודל כולל אי
מנגנון קולות קוראים לתקצוב איכות ההוראה בפרויקטים ייעודיים. כו
ת
בביקורת עלה כי המל"ג-ות"ת לא תרגמו את מודל איכות ההוראה לתוכנית פעולה ארוכת ה
טווח המגדירה למוסדות יעדים ומדדים לביצוע לפי לוחות זמנים קבועים, ובכך לא יצרו הו
ר
תמריץ לשיפור ולקידום של איכות ההוראה מלבד העמידה בתנאי הסף. כמו כן, מאז א
הפעילו מל"ג-ות"ת את מודל איכות ההוראה הן אספו מהמוסדות דיווח על הפעלתו רק ה
שלוש פעמים - בשנת 2017)לפני עדכון המודל(, בשנת 2018 ובשנת 2020; הדיווחים לא במ
ו
שימשו לבחינה מחודשת של המודל ותרומתו לשיפור איכות ההוראה. משנת 2020 הפסיקו ס
מל"ג-ות"ת לדרוש מהמוסדות דיווח על יישום המודל, ולמעשה אין להן מידע עדכני על דו
יישומו, על מידת יעילותו ועל הרלוונטיות שלו לקידום איכות ההוראה. ת
ל
ה
יישום תנאי הסף המרכזיים של מודל איכות ההוראה על ידי המוסדות - עולה כי ש
חלקמהמוסדותלאיישמומרכיביםמרכזייםשלמודלאיכותההוראהאויישמואותםבאופן כל
חלקי בלבד. להלן כמה דוגמאות: ה
ג
• הפעלת מרכזים לקידום הוראה - כאמור, תנאי הסף של מוסד להשכלה גבוהה בו
לקבלת תקצוב ות"ת על פי מודל איכות ההוראה הוא שהמוסד יפעיל מרכז לקידום הה
הוראה, שמטרתו לרכז את נושא איכות ההוראה, להקנות למרצים ידע, מיומנויות,
עמדות וערכים הנדרשים לשיפור איכות ההוראה, ולהעלות את המודעות של המרצים
לחשיבות שילוב שיטות הוראה חדשניות.
בביקורת עלה כי מרכז כאמור פעל בכל המוסדות המתוקצבים. עם זאת, היות
שהמל"ג לא קבעה את המאפיינים של המרכזים)מלבד החובה לאייש כמה
תפקידים(, וות"ת לא הקצתה מימון ייעודי למשרות הנדרשות לשם הפעלת המרכז או
מימון התשתיות הדרושות לפעילותו, היקף פעילות המרכז ואיכות הפעילות בו היתה
תלוייה בהחלטה של הנהלת כל מוסד, והיתה שונות בין המוסדות שהשפיעה על
יכולתםלתתמענהלמרציםבמוסד.נוסףעלכך,בסקרששלחמשרדמבקרהמדינה
לראשי המרכזים לקידום הוראה עלה כי תנאי הסף בנוגע לבעלי התפקידים הדרושים
במרכזים לא יושמו - באף אחד מהמרכזים לא היה נציג סטודנטים; במחצית המרכזים
)13 מתוך 26(לא היה ממונה על למידה דיגיטלית; בכמחצית המרכזים)54%, 14
מתוך26(לא היה טכנו-פדגוג; ולרוב המרכזים)85%, 22 מתוך26(לא היה ממונה על
שאלוני סטודנטים. בהקשר זה ציינו ראשי המרכזים לקידום הוראה בסקר האמור כי
האתגרהמרכזישעמדבפניהםהואהמחסורבמשאביםלצורךהגשמתמטרותהמרכז
)כ-67% מהמשיבים(, וכ-52% מראשי המרכזים ציינו כי האתגר המשמעותי הוא
מחסור בכוח אדם בעל מומחיות פדגוגית. עוד עלה כי רוב ראשי המרכזים)כ-77%(
סברושהמערכותהממוחשבותששימשואתהמרכזתמכובצרכיוברמהבינוניתומטה.
כמו כן, כמחצית המרכזים)46%(לא הפיצו למרצים מידע על פעילותם באופן קבוע,
וביותרממחציתהמרכזים)58%(אתרהאינטרנטשלהמרכזלאשימשכתובתעדכנית
ומלאה למידע. כל אלה מצביעים על הצורך בשיפור יכולתם של המרכזים לקידום
הוראה לממש את מטרתם, על הצורך בהגברת התמיכה והחיזוק מצד הנהלות
| 129 |
איכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה
המוסדות להבטחת האפקטיביות של המרכזים ועל הצורך בשיפור"יחסי הציבור"של
המרכזים לגבי הרלוונטיות שלהם לעבודת המרצים.
• ביצוע הכשרה מקצועית למרצים בתחום ההוראה - על פי מדיניות המוסדות,
המרצים בישראל אינם נדרשים להכשרה סדורה ומקיפה בתחום ההוראה והפדגוגיה
כתנאי להעסקתם במוסד. הכשרתם תלויה בכלים שהמוסדות מעמידים לרשותם
ובדרישות שהמוסדות מציבים להם לגבי השתתפות בהכשרות מקצועיות בתחום.
מודל איכות ההוראה קבע תנאי סף להכשרה בתחום ההוראה לכלל המרצים במוסד
וכן הכשרות לשתי אוכלוסיות ספציפיות: מרצים חדשים ומרצים שקיבלו ציון נמוך
בשאלוןהסטודנטים.תנאיהסףקובעכיהיקףההכשרהלמרציםחדשיםיהיהלפחות
20 שעות בשנה הראשונה לעבודה במוסד, לכל חבר סגל חדש, לרבות מרצים מן
החוץ וסגל זוטר. כמו כן, על המוסד להבטיח השתתפות של כל מרצה בשמונה שעות
הכשרה לפחות, אחת לשלוש שנים, בנושא איכות ההוראה. לגבי מרצים שקיבלו
ציונים נמוכים בשאלון הסטודנטים באופן עקבי, תנאי הסף קובע כי על מוסד לקיים
עבורם פעילות הדרכה פדגוגית, כגון מפגשים אישיים, ליווי, חניכה, סדנאות ייעודיות,
תצפיות בשיעורים, תצפית עמיתים וכיו"ב. כמו כן על ראש היחידה האקדמית
הרלוונטית)דקאן, ראש בית ספר וכד'(לקיים עימם אחת לשנה לפחות, מפגש משוב
פרטני.
בביקורת עלה כי הפיתוח המקצועי של המרצים בתחום ההוראה האקדמית במוסדות
לא עמד בדרישות הסף: לפי סקר המרכזים, בכרבע מהמוסדות לא הייתה הכשרה
למרצים חדשים, ומתוך המוסדות שקיימו הכשרה כאמור - רק ארבעה מוסדות דיווחו
עלהכשרהבהיקףשנקבעבתנאי הסף. כ-41% מהמרציםציינו בסקרהמרציםכי הם
לא השתתפו בהדרכות בתחום ההוראה מטעם הפקולטות בשנים התשפ"ב-התשפ"ג
)2021 - 2023(, וכשליש מהם לא השתתפו בהכשרות כאלה מטעם המרכז לקידום
הוראה. אשר למרצים שקיבלו באופן עקבי ציון נמוך בשאלון הסטודנטים, כ-80%
מראשיהמרכזיםהשיבובסקרכילכלהיותרמחציתמהםהשתתפובהדרכהמקצועית
או פדגוגית בתחום בשנת התשפ"ג)2022 - 2023(. בנסיבות אלה הידע הפדגוגי של
המרצים והחשיפה שלהם לשיטות הוראה מתקדמות ולכלים חדשניים אינם מספקים,
ואיכות ההוראה האקדמית אינה מיטבית.
• כלים להערכת איכות ההוראה של המרצים - כדי לבחון את איכות ההוראה של
מרצים ולפעול לשיפורה נדרש להעריכה באמצעות כלים מהימנים המספקים תמונת
מצב כוללת של הוראתם. תנאי סף במודל איכות ההוראה קובע שכל המוסדות יפיצו
שאלון סטודנטים- סקר שביעותרצון אנונימי מהקורסיםהנלמדיםבמוסדומהמרצים.
הוועדה לאיכות ההוראה ציינה בשנת 2014 כי השימוש בשאלוני הסטודנטים ככלי
להערכת הוראת המרצים בעייתי, בוודאי ככלי יחיד, מכמה סיבות:)א(השאלון מודד
שביעות רצון, אך לא בהכרח משקף את איכות ההוראה על מרכיביה ואת העשייה
החינוכית הכוללת בקורס;)ב(השאלון אינו משקף הערכה מעצבת המאפשרת
למרצים ללמוד ולהשתפר;)ג(למרצים אין אמון בשיפוטי תלמידיהם;)ד(גם כאשר
שאלון הסטודנטים מעיד על מרכיבים באיכות ההוראה ברמה הפרטנית, לא ניתן
להעריך באמצעותו בצורה תקפה את איכות ההוראה ברמה המוסדית או העל-
מוסדית.
| 130 |
דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025
ת
ק
צי
מהסקר ששלח משרד מבקר המדינה לנשיאים של המוסדות עלה כי כל המוסדות ר
עשושימושבשאלוןהסטודנטים,וכיהואהכליהנפוץביותרבמוסדותלהערכתאיכות |
ההוראה של המרצים לעומת כלי הערכה אחרים9. עם זאת, נשיאי המוסדות, ראשי אי
המרכזים והמרצים השיבו בסקרים כי שאלון הסטודנטים הוא הכלי הכי פחות מועיל כו
במדידת איכות ההוראה - כ-43% מהנשיאים, כ-33% מהמרצים וכ-19% מראשי ת
המרכזים ציינו שכלי זה מודד את איכות ההוראה במידה רבה או רבה מאוד. לדעת הה
רוב הנשיאים הכלי המתאים ביותר למדידת איכות ההוראה של מרצים הוא הערכה ור
של מומחה פדגוגי)83% מהנשיאים ציינו שכלי זה מודד את איכות ההוראה במידה אה
רבה או רבה מאוד(, אך רק נשיא מוסד אחד מתוך 23)4%(ציין כי הוא משמש ב
במרבית הקורסים. הסתייגויות מהאפקטיביות של שאלון הסטודנטים ככלי להערכת מו
איכות הוראה עלו גם בפגישות שקיים צוות הביקורת עם נציגי סטודנטים במוסדות. סד
נציגי הסטודנטים בטכניון - מכון טכנולוגי לישראל ציינו)יולי 2022(כי לסטודנטים ות
במוסדישתחושהשהמוסדאינומשתמשבתוצאותשאלוניהסטודנטיםלקידוםאיכות ל
ההוראה בו, ולכן היענותם למילוי השאלון נמוכה; סטודנטים במכללה האקדמית ה
רופין)נובמבר2022(ציינושלדעתםסטודנטיםרביםאינםממלאיםאתהשאלוןמאחר שכ
שהם אינם מרגישים שהוא משפיע, וציינו שאינו דרך אפקטיבית להעריך את המרצה. לה
מכל האמור לעיל עולה כי כלי הערכת איכות ההוראה של המרצים שבשימוש ג
המוסדות אינם מספקים להם משוב מהימן ואיכותי על איכות ההוראה של המרצים בו
שיכול היה לשמש בסיס לנקיטת הפעולות הדרושות לשיפור איכות ההוראה ברמה הה
הפרטנית והמערכתית. כל עוד כלי ההערכה המשמשים נתפסים כלא-מהימנים קשה
לרתום את הסטודנטים לשתף פעולה עם מילוי שאלון סטודנטים, והמרצים מתקשים
להפיק תועלת מתוצאות השאלון לגבי איכות הוראתם.
• המשקל שניתן לאיכות ההוראה של המרצים בהחלטות על קידום בדרגה -
ככלל,מוסדאקדמימוכרמוסמךלקבועאתדרךהמינויים,הקידומיםוהענקתהדרגות
האקדמיות של המרצים שהוא מעסיק. אולם, הענקת תואר פרופסור, הדרגה הבכירה
ביותר, היא בסמכות המל"ג, אלא אם כן המועמד לקידום מועסק במוסדות העומדים
בדרישות שקבעה המל"ג להסמכה למינוי פרופסור)בין היתר מספר הפרופסורים
במוסד ובתחום הלימוד(. בפועל, לנוכח הדרישות שקבעה המל"ג, האוניברסיטאות
מוסמכות להעניק תוארי פרופסור בכל התחומים, אך במכללות במרבית המקרים
הענקת דרגת פרופסור דורשת החלטת מל"ג. מודל איכות ההוראה קובע שיש
להתייחס לאיכות ההוראה של המועמד לקידום במסגרת קבלת ההחלטות בנוגע
לקידומו.
בביקורת עלה מסקר הנשיאים וסקר המרצים כי הנשיאים והמרצים במכללות הצביעו
על כך שבשיקולי הקידום ניתן משקל גבוה יותר לאיכויות המועמד בתחום המחקר
על פני איכויות המועמד בתחום ההוראה)כ-53% מ-17 הנשיאים וכ-69% מ-534
המרצים שהשיבו על השאלה(; זאת אף שתפקידן המרכזי של המכללות הוא הוראה
אקדמית. גם במקרים שבהם המל"ג היא הגורם המוסמך להחליט על קידום מרצים
לדרגת פרופסור תמונת המצב דומה - בדיקת20 תיקי מועמדים לקידום שנדונו במל"ג
9 הערכת מרצה על ידי עמיתים, ממונה או מומחה פדגוגי שצופה בשיעור; בחינת רמת הידע או המיומנויות של
הסטודנטים בסוף הקורס כמדד להצלחת המרצה להעביר להם את הנדרש בקורס; הפצת סקר לבוגרים; ושאלון
לסטודנטיםשבונהמרצה,המותאםלקורסשלו,להבדילמשאלוןאחידלכללהקורסיםבמוסד.
| 131 |
איכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה
העלתה שהדיון בהם התמקד בתחומים הנוגעים לפעילות המחקרית של המועמדים.
נושא ההוראה לא נדון כלל בתשעה תיקים)45%(. גם כאשר המידע לגבי ציוני
המועמד מתוך שאלוני הסטודנטים שצורפו לתיק היה חלקי, או הציג איכות הוראה
בעייתית,בסופושלדבראושרקידוםהמועמד.כאשרקידוםהמרצים-שלבמשמעותי
בקריירה האקדמית - נקבע בעיקר, אם לא באופן מלא, על סמך הישגים בתחום
המחקר, היענות המרצים להפנות מזמנם וממרצם להוראה, על פני המחקר, תהיה
מוגבלת ובכך עלולה להיפגע איכות ההוראה לסטודנטים.
כלי תגמול ותמרוץ למרצים במסגרת תנאי העסקתם במוסד - המוסדות יכולים
לתגמל מרצים כדי לעודד שיפור באיכות ההוראה באמצעות תגמול כספי עבור השקעה
יוצאת דופן10, ובמכללות ניתן לתגמל אותם גם באמצעות הפחתת שעות הוראה כדי
להגדיל את פניות המרצים להשקיע בשיפור איכות הוראה.
בביקורת עלה שהמוסדות לא השתמשו בכלי התגמול שברשותם באופן אפקטיבי, אם
משום שהם ניתנו לרוב הסגל באופן שאינו מהווה תמריץ להשקעה יוצאת דופן)בכ-87%
מהמכללות ובכל האוניברסיטאות מחצית המרצים או יותר קיבלו תגמול כספי(, ואם משום
שניתן היה לקבלם עבור הצטיינות במחקר או עבור השקעה יוצאת דופן במשימות אחרות
במוסד, ללא קשר להוראה)כשני שלישים מנשיאי המכללות לא ציינו כי איכות ההוראה
היא השיקול המרכזי בהענקת תגמול כספי(. כמו כן עלה כי המכללות לא ניצלו באופן
מלא את האפשרות להפחית שעות הוראה כדי להגדיל את פניות המרצים להשקיע
בהוראתם)כשליש מהנשיאים במכללות מסרו שאינם מנצלים כלל אפשרות זו(. לגבי
מרצים השייכים לסגל זוטר ומרצים מן החוץ לא נבנו כלי תגמול כלל. מהאמור לעיל עולה
כי לא היו תמריצים מספקים למרצים להפנות ממרצם ומזמנם לשיפור איכות ההוראה על
פני משימותיהם האחרות.
הוראה אקדמית של סטודנטים הלומדים לתואר דוקטור - מוסדות להשכלה גבוהה
בחו"ל מעסיקים סטודנטים לתואר דוקטור כסגל הוראה במוסד ומעודדים אותם להשתתף
בהכשרה בהוראה אקדמית המזכה בתעודה - ובהם מוסדות מובילים בארה"ב כמו
אוניברסיטת סטנפורד, המכון הטכנולוגי מסצ'וסטס)MIT(ואוניברסיטת קליפורניה
בברקלי, וכן אוניברסיטת קיימברידג'באנגליה. באופן זה מוסדות אלו מנחילים לבוגריהם,
המיועדים להיות מרצים בעתיד, ידע ומיומנויות הדרושים להוראה איכותית ומעודדים אותם
ללמד במוסד תוך כדי לימודיהם לתואר דוקטור.
בביקורת עלה כי האוניברסיטאות בישראל אומנם מעסיקות חלק מהסטודנטים לתואר
דוקטור כסגל הוראה במוסד)עד 50% מהם הועסקו בשנת התשפ"ד, 2023 - 2024(, אך
חמש אוניברסיטאות מתוך שמונה)כ-60%(לא סיפקו לסטודנטים אלו הכשרה ייעודית
בהוראה אקדמית.
הערכת איכות ההוראה בתוכניות הלימוד במוסדות - הבטחת רמה אקדמית נאותה
ואיכותית היא אחד האתגרים החשובים של הנהלת המוסדות ושל המל"ג כמאסדרת תחום
ההשכלה הגבוהה. במסגרת זו המל"ג בוחנת מפעם לפעם את איכות תוכניות הלימוד
הקיימות, לרבות איכות ההוראה בהן, באמצעות ועדות בין-לאומיות להערכת איכות
10 במכללותמכונההתגמולהכספי"גמולהצטיינות"ובאוניברסיטאות"מענקקריטריונים".
| 132 |
דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025
ת
ק
צי
שהמל"ג ממנה לצורך כך. עלה שלמרות שבאופן חוזר ונשנה הוועדות הבין-לאומיות ר
המליצו על בחינה ועדכון של שיטות ההוראה והלמידה, באופן המצביע על כך שמדובר |
בעניין רוחבי חוצה מוסדות ותחומי לימוד - המל"ג לא קיבלה החלטות לעניין הצורך אי
העקרוני בשיפור ובעדכון של ההוראה והלמידה ברמה המערכתית משנת 2020 עד 1.9.23. כו
נוסף על כך, המל"ג לא מיפתה את האתגרים שהתגלו בתחום ההוראה המאפיינים את ת
המערכת או במוסדות מסוימים או תחומי לימוד ספציפיים, לא בחנה את הסיבות לקשיים הה
שהעלו הוועדות הבין-לאומיות בתחום ההוראה ולא דנה בדרכי פעולה אפשריות לטיוב ור
איכות ההוראה ולהסרת החסמים בתחום. אה
היעדרגורםמתכלל במל"ג לנושאאיכותההוראה - ככלל, מינוי בעל תפקיד לקידום במ
ו
תחום פעילות בגוף המאסדר מאפשר עדכון עיתי בתמונת המצב והצרכים בנושא, איתור ס
חסמים והפקת לקחים ברמה המערכתית. הדבר נכון גם לגבי קידום איכות ההוראה דו
האקדמית.כך,באנגליה,הגוףהמאסדראתההשכלההגבוההמפוצללשניגופיםנפרדים: ת
גוף העוסק במחקר אקדמי וגוף האחראי לנושאי הלימוד וההוראה11. עולה כי מל"ג לא לה
מינתה בעל תפקיד שיהיה אחראי לנושא איכות ההוראה ברמה הכוללת - יתעדכן בתמונת ש
כ
המצב והצרכים בנושא, יאתר חסמים, יפיק לקחים וינהל את התהליכים והפעולות ל
הנדרשים, ובכלל זה הקצאת תקציבים בהיקפים התואמים את חשיבות הנושא, בראייה הג
אסטרטגיתארוכתטווח,בהתחשבבשינוייםבשוקהעבודהובטכנולוגיה.כפועליוצאמכך, בו
אין טיפול שיטתי והוליסטי בתחום ההוראה במערכת ההשכלה הגבוהה. ה
ה
תוכניות מל"ג לעידוד חדשנות בהוראה ויישום מיומנויות המאה ה-21 בהוראה -
יש לציין לחיוב את הקמת פורום הלמידה הדיגיטלית, אשר משמש פלטפורמה לסיעור
מוחות,למידתעמיתיםופתרוןבעיות.הקמהוביסוסשלתשתיותלקידוםולפיתוחאסטרטגי
שללמידהדיגיטליתבמוסדותלהשכלהגבוההתרמוליכולתלשלבלמידהמרחוקבעיתות
חירום - במגפת הקורונה ובמלחמת חרבות ברזל.
עיקרי המלצות הביקורת
מומלץ כי ות"ת תיזום בחינה נוספת של חישוב מרכיב ההוראה במודל התקצוב, כך שהוא
ישקף את איכות ההוראה במוסדות על רבדיה ואת התשומות שהשקיעו המוסדות בקידום
איכות ההוראה על בסיס מדדים אובייקטיביים. במסגרת בחינה זאת מומלץ לבחון שילוב
היבטים ממודל התקצוב הייחודי של האוניברסיטה הפתוחה, הכולל תמריצים עבור פיתוח
ועדכון של קורסים ועידוד שילוב טכנולוגיות למידה מתקדמות.
11 כחלק מתחומי אחריותו גוף זה מקיים הערכת איכות של המוסדות על בסיס קריטריונים של הוראה ולמידה; עוקב
אחר עמידתם של המוסדות האקדמיים באנגליה בתנאי סף הנוגעים להוראה ולמידה; ומפרסם דירוג של המוסדות
עלבסיסמצוינותבהוראה,אשרמאפשרלסטודנטיםפוטנציאליים,למעסיקיםולבעליענייןאחריםלקבלהחלטות
מושכלותלגבימוסדותהלימוד.
| 133 |
איכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה
מומלץ כי מל"ג-ות"ת יבחנו את מידת היעילות והאפקטיביות של שיטת הקולות הקוראים
לצורךקידוםאיכותההוראה,ובפרטלנוכחהתקציבהשולישהוקצהלנושאביחסלתקציב
ות"ת הגמיש ובכלל, ובין היתר, המידה שבה הם מניעים את המוסדות למצוינות וחדשנות
בהוראה שיובילו לשיפור ההוראה האקדמית והתאמתה לצרכי הלומד. מומלץ כי מל"ג-
ות"ת יבחנו דרכים למימוש התקציב שהקצו במסגרת הקולות הקוראים אולם אינו מועבר
בפועל למוסדות.
מומלץ כי המל"ג תבחן את הרלוונטיות של מרכיבי מודל איכות ההוראה שקבעה בשנת
2017 לקידום ולשיפור איכות ההוראה והלמידה, וזאת בדגש על תנאי הסף הנוגעים
למרכזים לקידום הוראה, הכשרת מרצים בתחום ההוראה, מתן משקל לקריטריונים
הנוגעיםלאיכותההוראהבקידוםשלמרציםושימושבכליםאפקטיבייםומהימניםלהערכת
איכות ההוראה של המרצים. עוד מומלץ שמל"ג תעדכן בהתאם לממצאי הבחינה את תנאי
הסף כך שיניעו את המוסדות לשפר את איכות ההוראה. מומלץ עוד כי מל"ג תקבע יעדים
ושגרת דיווח, מעקב ובקרה בנוגע לעמידה בהם במוסדות ותפיק לקחים מערכתיים לגבי
צרכים וחסמים.
מומלץ כי נשיאי המוסדות יפעלו ליישום תנאי הסף של מודל איכות ההוראה ובכלל זה:
יבחנו את התשתיות, המשאבים ותקני כוח האדם שהוקצו למרכזים לקידום הוראה, כדי
להבטיח שיהיה בידיהם כל מה שדרוש לפעילותם בהתאם לצורכי המרצים במוסד,
ושפעילותם תוטמע בכל הפקולטות ובקרב כלל המרצים; מומלץ כי המרכזים לקידום
הוראה ימפו את מערך ההכשרות הקיים במוסד ואת התאמתו לצרכים ואת הסיבות להיקף
ההשתתפות החלקי של מרצים בהכשרות בתחום ההוראה. בהתאם למסקנות המיפוי
ישקיעו המוסדות מאמצים ומשאבים בהגברת המוטיבציה של המרצים להשתתף
בהכשרות אלה - באמצעות תגמול על השתתפות בהכשרות, שיתופם בקביעת תוכני
ההכשרה כדי לוודא כי הם רלוונטיים לצורכיהם וכיו"ב - וזאת בין היתר באמצעות רתימת
דיקני הפקולטות וראשי המחלקות האחראים לקידום איכות ההוראה של המרצים. נוסף
על כך, מומלץ כי נשיאי המוסדות, בשיתוף המרכזים, יאמצו מגוון כלים אפקטיביים
ומהימנים להערכת איכות ההוראה של המרצים במוסדם, באופן שייצר תמונה מלאה של
כישורי ההוראה באופן פרטני ובאופן כלל-מוסדי, יאפשר הערכה בונה ויגביר את האמון
ביןהגורמיםהרלוונטייםואתשיתוףהפעולהביניהם;מומלץכיהמוסדותיוודאוכיבמסגרת
שיקולי קידום של מועמדים במוסד תיבחן הצטיינותם בהוראה, לצד הצטיינותם במחקר,
ויגדירו קריטריונים ברורים לבחינת איכות ההוראה במסגרת זו.
מומלץ כי המוסדות יתמרצו את המרצים להשקעה יוצאת דופן ומשמעותית בהוראה. זאת
כדי להבטיח שיהיה ללימודים אקדמיים ערך מוסף להציע לסטודנטים, ובכלל זה רכישת
מיומנויות הדרושות להם להשתלבות בשוק התעסוקה במאה ה-21. זאת בפרט לנוכח
ממצאי הסקרים ולפיהם היעדר התגמול מהווה חסם מרכזי לשיפור נושא ההוראה על ידי
המרצים,והפעולותהאפקטיביותלקידוםהשקעהבאיכותהוראההןפעולותתגמולוהכרה
בהשקעה בהוראה והפחתת עומס שעות ההוראה כדי להגדיל את פניות המרצים להשקיע
בנושא.
מומלץ כי האוניברסיטאות יציעו הכשרה ייעודית להוראה אקדמית עבור סטודנטים לתואר
דוקטור כדי לשפר את הידע והמיומנויות שלהם בתחום, כפי שנעשה במוסדות מובילים
בחו"ל. מומלץ כי ההכשרה תיבנה בתיאום בין-מוסדי כך שהיא תוכר על ידי כל המוסדות
| 134 |
דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025
ת
ק
צי
בישראל. עוד מומלץ כי המוסדות יבחנו שילוב של ההכשרה הייעודית בהוראה אקדמית ר
כתנאי לקבלת תואר דוקטור. |
אי
מומלץ כי מל"ג תפנה תשומת לב ארגונית לנושא איכות ההוראה, ובדומה למצב באנגליה כו
- תרכז את הנושא בידי גורם ארגוני ייעודי. מומלץ כי גורם כאמור יהיה אחראי לתכלל את ת
תחוםההוראה,לגבשתוכניותפעולהשיפרטואתהמשימותוהפעולותהמערכתיותלקידום ה
מטרות שייקבעו, לקבוע מדדים עדכניים כדי להעריך את קידום איכות ההוראה במוסדות הו
ר
ולאסוףמהמוסדותמידעעלהקשייםוהחסמיםשבהםהםנתקליםבקידוםאיכותההוראה. א
כמו כן מומלץ כי מל"ג וות"ת יפתחו כלים המאפשרים לתמוך דווקא במוסדות המתקשים ה
בכך. במ
ו
ס
דו
ת
ל
ה
ש
כ
ל
ה
ג
בו
ה
ה
| 135 |
איכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה
מספר המוסדות להשכלה גבוהה, הסטודנטים וחברי סגל
ההוראה, לפי סוג מוסד, התשפ"ג)2022 - 2023(
על פי נתוני המל"ג והלמ"ס, בעיבוד משרד מבקר המדינה
המדדמתאראתהיחסביןהכמותהמיובאתשלמוצרמסויםלסךההיצעשלאותומוצר)הכמותהמיוצרתבמדינה
והכמות המיובאת בניכוי הכמות המיוצאת(. אם מדד התלות ביבוא גבוה מ-100%, פירושו של דבר שהיצוא תלוי
ביבוא.מקריםכאלהמתרחשים,בדרךכלל,אםמרכיבמסויםבמצרךליצואמיובא.לדוגמה,יצואהריבותתלויביבוא
שלסוכרגולמיהמשמשלייצורן.
נערכההפרדהביןתפוחיאדמהלירקותבשלשוניבערכיםהתזונתיים.
| 32 |
דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025
ת
ק
צי
ר
יחס התלות ביבוא מוצרים נבחרים בישראל ובמדינות |
נבחרות, 2020 ה
ב
ט
ח
ת
צו
ר
כי
ה
מז
ון
ש
ל
מ
די
נ
ת
י
ש
ר
א
ל
ב
על פי נתוני הלמ"ס, מאזן אספקת המזון 1950 - 2021, מאי 2023, בעיבוד משרד מבקר המדינה. חי
ר
באמצעות בדיקת עובדי משרד מבקר המדינה בחנויות ובאתר ZAP להשוואת מחירים, נכון לנובמבר
2024. מוצרי פארם נבחנו בחנויות ייעודיות. לא הובאו בחשבון מחירי מבצע. נתוני מוצרי החשמל נדגמו
מאתריהמרשתתעםהמחיריםהזוליםביותרהמוצגיםבאתרZAP,הןשליבואמקבילוהןשליבואישיר.
ייתכן כי ישנם הבדלים מסוימים בין השירותים הנלווים המוצעים בין יבואן ישיר ליבוא מקביל.
| 73 |
היבטים בטיפול הממשלה ביבוא
סיכום
סוגיית יוקר המחיה בישראל משפיעה על כל משק בית. על כן הטיפול בה הוא בעל חשיבות
מרובה. אחת הדרכים להתמודד עם יוקר המחיה בטווח הקצר היא פתיחתו של השוק המקומי
לתחרותמיבוא, שכן לסוגייתהיבואהשפעה שלממשעל רמתהמחיריםוישלהתרומהקריטית
לתחרות ולרווחת הצרכן. היבוא המקביל תורם גם לתחרות תוך-מותגית ומאפשר לצרכן לרכוש
בשוק המקומי מוצרים זהים במחירים נמוכים במידה ניכרת; מבדיקת משרד מבקר המדינה
שנערכה בנובמבר 2024 נמצאו פערי מחירים בין מוצרים שמקורם ביבוא מקביל לבין מוצרים
זהים שמקורם ביבוא ישיר ויקרים יותר בכ-%4.8 - 226%. לצד יבוא מקביל, יבוא אישי גם הוא
דרך להתמודד עם יוקר המחיה, ובאמצעותו הצרכן רוכש מוצרים ישירות מחו"ל במחירים
תחרותיים. גם במקרה זה בבדיקת משרד מבקר המדינה שנערכה בפברואר 2025 נמצאו פערי
מחירים בין מוצרים שמקורם ביבוא אישי לבין מוצרים זהים שמקורם ביבוא מסחרי והם יקרים
יותר בכ-20.6% - 130.3%.
ביולי 2024 נכנסה לתוקף רפורמת"לא עוצרים בנמל"שמטרתה לשנות את שיטת היבוא כך
שטובין המיובאים בקבוצת יבוא 2 ו-3, המקילות יותר, לא יתעכבו בשערי הנמל וייכנסו לשוק
הישראלי על בסיס הצהרה של היבואן בלבד. כהשלמה לרפורמה, בינואר 2025 נכנסה לתוקף
רפורמת"מה שטוב לאירופה טוב לישראל", שמשמעותה אימוץ אסדרה אירופית ויבוא של
מוצרים המשּווקים באירופה או עומדים בתקן אירופי על בסיס הוכחת שיווק באירופה וללא
החזקת תיק מוצר, מה שעשוי להגדיל גם את היקף היבוא המקביל לישראל.
מומלץ לשר הכלכלה לבחון את יישום הרפורמות"לא עוצרים בנמל"ו"מה שטוב לישראל טוב
לאירופה"תוך יישוב הסתירות בין החוק הישראלי לדרישות האסדרה האירופית וככל שיידרש
להשתמש בסמכות של השר בחוק התקנים להעביר חקיקת משנה ליישוב הסתירות. כמו כן,
מומלץ לשר הכלכלה לוודא את השלמת היערכות הממונה על התקינה וזרוע האכיפה להחלת
הרפורמה בצורה מיטבית ולבחון בשיתוף רשות התחרות את השפעת הרפורמות על השווקים
והיבוא המקביל וככל שיידרש לבצע התאמות להסרת חסמים אם ייוותרו. נוסף על כך, מומלץ
לבחון את הרחבת הרפורמה ליבוא ממדינות נוספות, כדוגמת ארה"ב.
מומלץלשרהבריאותלוודאכיכללהמערכיםהנדרשיםלקיוםהרפורמהיוקמוויושלמובמלואם,
ובפרט מערך אכיפה. נוסף על כך, מומלץ לבחון את יישום הרפורמה וככל שיידרש לבצע
התאמות על מנת להסיר חסמים שנותרו.
ההוצאה על כלי רכב היא מהוצאות הצריכה הגדולות של משקי הבית בישראל. ארבעת יבואני
הרכב הישירים מייבאים יחד כ-60.3% מסך הרכבים המיובאים)שמונת היבואנים הישירים
הגדולים מייבאים יחד כ-87.7%(. בדיקת משרד מבקר המדינה העלתה כי בשנת 2022 נצפתה
עלייה ברווחי היבואנים על אף עלייה בעלויות היבואנים וקיטון במספר הרכבים שנמכרו.
בנובמבר 2024 הוגשו לשרת התחבורה ולשר הכלכלה המלצות הוועדה להגברת התחרותיות
בענף הרכב שמטרתן לעודד את התחרות בענף הרכב. בשנים האחרונות מתרחשת בעולם
הרכב בעולם מהפכה שעיקרה מעבר לכלי רכב חשמליים. השינויים האמורים הביאו לכניסה
של יצרני רכב חדשים לישראל המציעים מותגים של כלי רכב שטרם פעלו בישראל, דבר
שמהווה הזדמנות בלתי שכיחה ובלתי חוזרת להביא לשינויים משמעותיים במבנה שוק יבוא
הרכבים הפרטיים בישראל ואף להפחתה ברמת הריכוזיות בשוק באמצעות מתן רישיונות יבוא
| 74 |
דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025
ת
ק
צי
של קונצרנים חדשים ליבואנים קטנים או ליבואנים שאינם פועלים בענף כיום. שינויים אלה היו ר
יכולים להביא להגברת התחרות בענף ואף לירידת מחירים ולשיפור בתנאי הרכישה. |
הי
מומלץ למשרד התחבורה ולרשות התחרות לנצל את ההזדמנות שנוצרה בשוק הרכב נוכח ב
השינויים המשמעותיים בענף ועקב מהפכת כלי הרכב החשמליים, ולפעול בהתאם לסמכותם טי
על פי חוק לקידום התחרותיות לצורך כניסתם של יבואנים חדשים לשוק הרכב באופן שיצמצם ם
אתהריכוזיותהקיימת,תוךמעקבובחינהאחרההתנהגותשלהיבואניםעקבהשינוייםבאסדרה; בט
ובתוך כך גם לפעול להקצאת עשרת רישיונות היבוא שיפוג תוקפם ב-2025 ליבואנים חדשים או יפו
קטנים ובכך להקטין את הריכוזיות ולהגביר את התחרות בענף הרכב. ל
ה
מומלץלשרתהתחבורהלוודאכיהמלצותהוועדהלהגברתהתחרותיותבענףהרכבמשנת2024 ממ
ייושמו במלואן, וככל שיידרש להורות על ביצוע התאמות כדי להסיר חסמים שייוותרו תוך מתן ש
דגש על עידוד יבוא מקביל. כמו כן, מומלץ לשרת התחבורה לפעול לצמצום הריכוזיות בענף לה
הרכב תוך ניצול ההזדמנות שנוצרה בעקבות שינויים שחלו בענף הרכב וכניסה של יצרנים ב
חדשים באמצעות כניסה של יבואנים חדשים או קטנים לענף. יבו
א
| 75 |
היבטים בטיפול הממשלה ביבוא
| 76 |
דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר
2025
משרד התחבורה והבטיחות
בדרכים
בדיקות כדאיות
כלכלית של
פרויקטים
תחבורתיים
טקסט
| 2 |
דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025
ת
ק
צי
ר
|
בדיקות כדאיות כלכלית של פרויקטים
תחבורתיים
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים)משרד התחבורה(ממונה על ניהולה וקביעתה של מדיניות
ענף התחבורה ועל שירותי מערכות התחבורה בים, באוויר וביבשה. בין היתר, המשרד אחראי
לתכנון, לפיתוח ולהסדרה של תשתיות ומערכות תחבורתיות משולבות אשר מקדמות את
הניידות והלוגיסטיקה של אזרחי ישראל והבאים בשעריה ושל המשק הישראלי על כל מרכיביו.
דוח ביקורת זה עוסק בפרויקטים של תחבורה יבשתית, הממומנים במרביתם מתקציב המדינה.
בשנים2020 -2023 מימן משרדהתחבורהפרויקטיםתחבורתייםבעלותשלכ-20 מיליארדש"ח
בשנה בממוצע - שיעור של כ-4% מכל תקציב המדינה. זהו תקציב ההשקעה)"תקציב פיתוח"(
האזרחי הגבוה ביותר מכלל תקציבי ההשקעה של משרדי הממשלה. לנוכח זאת, היקף
ההשקעה השנתי הממוצע בתשתיות כבישים הסתכם בתקופה זו ב-8.6 מיליארד ש"ח, כלומר
בכ-43% מתקציב הפיתוח, והיקף ההשקעה השנתי הממוצע בתשתיות הרכבת הכבדה הסתכם
ב-4.3 מיליארד ש"ח לשנה, כלומר בכ-22% מתקציב הפיתוח.
מינהל תכנון ופיתוח תשתיות1)מינהל תשתיות(שבמשרד התחבורה עוסק בהיבט הביצועי של
כלל תשתיות התחבורה היבשתית על מרכיביהן השונים: רכבות כבדות, מערכות להסעת
המונים במטרופולינים, תשתיות תחבורה ציבורית, כבישים בין-עירוניים וכבישים עירוניים2.
המינהל אחראי בין היתר לגיבוש תוכניות רב-שנתיות לפרויקטי הפיתוח בתשתיות תחבורה,
לתיאום ולסנכרון בין כלל מרכיבי תשתיות התחבורה היבשתית וכן לגיבוש ולביצוע של תקציב
הפיתוח של המשרד.
הפרויקטים מקודמים באמצעות חברות תשתית ממשלתיות ועירוניות3)חברות התשתית(,
האחראיות לביצוע ההליך התכנוני, ולאחריו מבצעות את הפרויקט באמצעות קבלן ביצוע פרטי.
מתוקףתפקידו מינהלהתשתיותאחראי גםלוודאכי התקציביםמנוהליםביעילותוכןעוקבאחר
ביצוע הפרויקטים בהתאם לתקציב וללוחות הזמנים שנקבעו.
אגף מחקר ועיצוב מדיניות כלכלית)אגף מחקר כלכלי(, השייך לחטיבת כלכלה, תקציבים
ואסטרטגיה במשרד התחבורה, עוסק בבדיקת הכדאיות הכלכלית של פרויקטים, בהתבסס על
שימוש במודלים תחבורתיים, וכן הוא עוסק בביצוע מחקרים שונים בנושא תשתיות תחבורה
1 הצעתתקציבלשנותהכספים2021-2022.
2 משרד התחבורה גם משתתף במימון, בתכנון ובהקמה של פרויקטי תחבורה באזורים העירוניים, ופרויקטים אלו
מבוצעיםעלידירשויותמקומיותוחברותהתשתית.
3 חברותהתשתיתהלאומיות:)א(נתיביישראל-החברההלאומיתלתשתיותתחבורהבע"מ;)ב(חברתרכבתישראל
בע"מ;)ג(חברת נתיבי תחבורה עירוניים להסעת המונים;)ד(חברת נתיבי איילון בע"מ;)ה(חברת כביש חוצה
ישראלבע"מ;)ו(מוריה-חברהלפיתוחירושליםבע"מ.
| 79 |
בדיקות כדאיות כלכלית של פרויקטים תחבורתיים
בהיבטים כלכליים ואחרים, לרבות בעדכון נוהל בדיקת פרויקטים תחבורתיים)נוהל פר"ת(4.
בדיקת הכדאיות נועדה לבחון אם התועלת הנובעת מהפרויקט גבוהה מעלות הקמתו ותחזוקתו.
בשל הריבוי הטבעי הגבוה בישראל, רמת הצפיפות במדינה - שהיא גבוהה כבר כיום - צפויה
לעלותעודבעתיד.לנוכחהמחסורהקייםבתשתיותתחבורה,ההשקעהבענףזהחיוניתלהמשך
ההתפתחות הכלכלית והחברתית של המדינה. מפאת חשיבותם לתפקוד המשק, לצמצום
הפערים החברתיים ולהורדת עלויות הגודש המושתות על תושבי המדינה, וכן בשל מורכבותם
והשפעתם על תקציב המדינה, חיוני כי הקמת פרויקטים של תשתית תחבורתית תתבצע לאחר
תהליך בחירה קפדני, ובתכנון ארוך טווח, תוך בחינה של עלויות הפרויקט, אופן הקמתו
והתועלות שהוא יניב לציבור, כדי לבחור את הפרויקטים המועילים ביותר למשק בתוך מסגרת
התקציב הנתונה.
4 משרדהתחבורהוהבטיחותבדרכים,משרדהאוצר,המשרדלהגנתהסביבה,נוהלבדיקתפרויקטיםתחבורתיים
)פר"ת()2021(. זהו הנוהל הרביעי במניין הנהלים, והוא מחליף את גרסה 2012. גרסת הנוהל הראשונה פורסמה
בתחילתשנת1997ועודכנהבשנת2006.
| 80 |
דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025
ת
ק
צי
ר
|
ב
די
ק
24 - 48 ות
39.6% 1% מיליארד כ-120 כ
ד
עד שנת 2050 מהתוצר ש"ח חודשים אי
ו
שיעור הגידול הצפוי שיעור ההשקעה עלותה המוערכת זמן ההוצאה לפועל ת
באוכלוסייה בישראל בתשתיות תחבורה של הפגיעה של פרויקט כ
בשנים 2024 - 2050 על בישראל - בדומה בכלכלת ישראל תחבורתי טיפוסי. לכ
פי תחזית האו"ם - לעומת לממוצע מדינות בשל הגודש מזה: אורכו של לי
הממוצע העולמי של ה-OECD. שיעור זה בדרכים על פי ההליך התכנוני ת
18.7% אינו מספק בשל אומדן משרד נאמד בכ-76 ש
הריבוי הטבעי האוצר משנת חודשים, ועלותו ל
הגבוה בישראל 2024 ואומדן נאמדת בכ-13% פ
ובשל מצאי ארגון ה-OECD מעלות הפרויקט רוי
התשתיות משנת 2023 ק
המצומצם יחסית טי
ם
ת
317 מהנדס
ח
115,68 2.45 בו
ר
בדיקות אחד נוסעים מיליארד תי
י
כדאיות בלבד בלבד ש"ח ם
בוצעו בשנים 2015 - במינהל התשתיות עברו בתחנת הפער בין עלות
2024 על ידי משרד עוסק באישור הרכבת דימונה ההשקעה הצפויה
התחבורה. בדיקת דרישות התשלום בחודשים ינואר - בקו הרכבת הקלה
כדאיות כלכלית מבוצעת של חברות נובמבר 2024 –"נופית"השקולה ל-
במסגרת תהליך התכנון התשתית אשר כ-1.6% מהאומדן 8.2 מיליארד ש"ח
כדי לבחון אם התועלת מקימות, של 965,000 במחירי סוף 2024
מהפרויקט גבוהה באמצעות קבלן נוסעים מדי שנה לבין אומדן העלויות
מעלותו. מתוך כך, 37% פרטי, את תשתיות בתחנה זו הראשוני משנת
מהבדיקות נערכו עבור התחבורה 2010 השקול ל-5.75
פרויקטים המבוצעים על הלאומיות. אין מיליארד ש"ח
ידי חברות התשתית מהנדסים נוספים במחירי סוף 2024
והיתר עבור פרויקטים העוסקים באישור
עירוניים בעלות נמוכה. פרויקטים ובבקרה
ואולם, כמעט תמיד על ניהולם
נבדקת החלופה
הנבחרת בלבד שאותה
בוחרת בדרך כלל חברת
התשתית בלי ששאר
החלופות מובאות לעיון
משרד התחבורה, ומכאן
שהבחירה בין החלופות
השונות מתבצעת ללא
בדיקת כדאיותן
הכלכלית
| 81 |
בדיקות כדאיות כלכלית של פרויקטים תחבורתיים
פעולות הביקורת
משרד מבקר המדינה בדק בחודשים אוגוסט 2024 עד מרץ 2025 את התהליכים לאישור
פרויקטים תחבורתיים במיקוד על בדיקות הכדאיות הכלכלית הנעשות במהלך תהליך זה.
בין היתר נבחנו תהליכים של הכנת תוכניות אסטרטגיות ותוכניות חומש; בדיקות כדאיות
כלכליתשלפרויקטיםתחבורתייםשבוצעואוהמבוצעיםבמשרדהתחבורהבהתאםלנוהל
״פרויקטים תחבורתיים״)נוהל פר"ת(, לרבות אופן יצירת אומדני העלות ותחזית התועלות,
הדיוק שלהם והמשקל שניתן להן בתהליכי קבלת ההחלטות.
הביקורת בוצעה ביחידות השונות של משרד התחבורה, ובפרט במינהל תכנון ופיתוח
התשתיות ובאגף מחקר ועיצוב מדיניות כלכלית. בדיקות נוספות בוצעו באגף התקציבים
שבמשרד האוצר וכן בחברות התשתית הממשלתיות חברת נתיבי ישראל - החברה
הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ)חברת נתיבי ישראל או נת"י(, חברת רכבת ישראל
בע"מ)חברת רכבת ישראל או רכבת ישראל(חברת חוצה ישראל בע"מ)חברת חוצה
ישראל(וחברת נתיבי איילון בע"מ)חברת נתיבי איילון(.
תמונת המצב העולה מן הביקורת
הצפיפות בישראל וההשקעה בתשתיות התחבורה תוך השוואה בין-לאומית - בשנים
2020 - 2023 מימן משרד התחבורה פרויקטים תחבורתיים בעלות של כ-20 מיליארד ש"ח בשנה
בממוצע)מתוך כך, היקף ההשקעה השנתי הממוצע בכבישים בלבד הסתכם בתקופה זו ב-8.6
מיליארד ש"ח(, שהיו כ-4% מכלל תקציב המדינה בכל שנה לעומת עלות שנתית ממוצעת של
10.7 מיליארד ש"ח)כ-3.2% מכלל תקציב המדינה(בשנים 2014 - 2017. זהו תקציב הפיתוח
האזרחי הגבוה ביותר ביחס למשרדי הממשלה האחרים.
שיעור הגידול הצפוי באוכלוסייה בישראל בשנים 2024 - 2050 צפוי להיות39.6% לעומת ממוצע
עולמי של 18.7%)מקום 163 מתוך 222 מדינות וטריטוריות5(, כך שהאוכלוסייה במדינה תמנה
13מיליוןתושבים.זוהיתחזיתמתונהביחסלתחזיתהלמ"סהצופהבתקופהזוצמיחהשל56.5%
שתביאלאוכלוסייהבהיקףשל15.7מיליוןתושבים.בהתאם,עולהמנתוניהאו"םכיבשנת2050
צפויה ישראל להיות אחת המדינות הצפופות בעולם)מקום 204 מתוך 222 מדינות וטריטוריות(
עם 604.9 נפשות לקמ"ר לעומת ממוצע עולמי של 74.1 נפשות לקמ"ר.
5 מדינתישראלנמצאתבמקוםה-223מתוך293המדינות,הטריטוריותו"קבוצותהמדינות".
| 82 |
דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025
ת
ק
צי
בנק ישראל מצא בשנת 20196 כי שיעור ההשקעה בתשתיות תחבורה בישראל הוא כ-1% ר
מהתוצר, בדומה לשיעור ההשקעה הממוצע במדינות ה-OECD, אך שיעור זה אינו מספק משני |
טעמים:)א(האוכלוסייה בישראל ְגֵדָלה במהירות, ולכן ההשקעה הנדרשת לשמירה על רמת בד
הון לנפשקבועהצריכהלהיותגבוההיחסית;)ב(כיוון שמצאי תשתיותהתחבורהבישראלנמוך יק
ביחסל-OECD,אנונדרשיםלשיעורהשקעהגבוהיותרכדילסגוראתהפער7.גםארגוןה-OECD ות
העריך8 כי היקף ההשקעות הציבוריות בתשתיות בישראל אינו מדביק את קצב גידול כ
האוכלוסייה. דא
יו
בשל הריבוי הטבעי הגבוה בישראל ורמת הצפיפות הקיימת והצפויה, ההשקעה בתשתית ת
תחבורתית, ובעיקר ההשקעה במערכות להסעת המונים, חיונית להמשך ההתפתחות הכלכלית כל
והחברתית של המדינה. המחסור הקיים בתשתיות תחבורתיות, המתבטא במצאי תשתיות כל
כבישים נמוך ב-35% מהממוצע במדינות ה-OECD ומצאי מסילות רכבת נמוך ב-15% בהשוואה ית
לממוצע מדינות ה-OECD והחלופות השונות להשקעה מחייבים ניצול מושכל של התקציבים ש
המושקעים בתשתיות תחבורה לבחירה של הפרויקטים הכדאיים ביותר במונחי עלות-תועלת ל
למשק. פר
וי
תהליך אישור פרויקטים תחבורתיים - תהליך אישורם של פרויקטים תחבורתיים הוא קט
תהליךמורכבוארוךהכרוךבאישורשלתוכניותלטווחארוך,בינוניוקצרבאישורסטטוטורי ים
של תוכניות)הנדרש כדי לקבוע את ייעודי הקרקע המתאימים בשטח הפרויקט(וקביעת ת
סדר עדיפויות שלפיו הפרויקטים יתוכננו, יתוקצבו ויבוצעו בהתאם לשיקולים הנוגעים בין ח
ב
היתר להיבטים תכנוניים, לתרומת הפרויקטים לפיתוח המדינה ולכדאיותם הכלכלית. ור
בביקורת עלה כי אף שתכנון רשת התחבורה צריך להסתמך על תוכנית מתאר ארצית תי
מאושרת, ואף שהכנתה של תמ"א 42 - תוכנית ארצית משולבת לתשתית תחבורה יבשתית ים
- הותנעה בשנת 2007, ואישורה אמור היה להסתיים עד לסוף שנת 2011, במועד סיום
הביקורת,כ-18שניםלאחרמכן,הממשלהטרםאישרהאתהתמ"אהחדשהבשלמחלוקת
בין משרדי התחבורה והאוצר, והיא לא נכנסה לתוקף.
פרויקטים תחבורתיים - מקרי בוחן - משרד מבקר המדינה בחן בדיקות כדאיות של
שלושה פרויקטים והעלה כדלהלן:
• קוהרכבתהקלהחיפה-נצרת)פרויקט"נופית"(- עלות הקמת קו הרכבת הקלה
"נופית"עלתה מכ-5.75 מיליארד ש"ח)כפי שהוערכה בשנת 2010 ובהצמדה למחירי
2024(לעלות מוערכת של 8.2 מיליארד ש"ח)כולל מע"ם, בשנת 2024(אך משרד
התחבורה לא ביקש לערוך בדיקת כדאיות חדשה לפרויקט ולבחון האם הוא עדיין
מציג כדאיות כלכלית.
6 בנקישראל,דוחמיוחדשלחטיבתהמחקר:העלאתרמתהחייםבישראלבאמצעותהגדלתפריוןהעבודה
)אוגוסט2019(.
7 עלפיבנקישראל,"גידולאוכלוסייהשוחקלאורךזמןאתגודלושלמלאיהוןהתשתיותלנפש,שכןהשקעהבתשתית
המבוצעות היום צריכה לשרת יותר אוכלוסייה בעתיד. ככל שקצב גידול האוכלוסייה מהיר יותר קצב שחיקה זה
משמעותייותר.עלכן,בכדילשמררמהנתונהשלמלאיהוןתשתיותלנפש)אומלאיהוןתשתיותביחסלתוצר(,יש
לקייםשיעורהשקעהגבוהיותרככלשקצבגידלהאוכלוסייהגבוהיותר".
8 OECD Economic Surveys: Israel 2023,אפריל2023.
| 83 |
בדיקות כדאיות כלכלית של פרויקטים תחבורתיים
• תחנת הרכבת בדימונה - בבדיקת הכדאיות הכלכלית שנערכה עבור הקמת תחנת
הרכבת בדימונה נאמד מספר הנוסעים העתידי בכ-965,000 נוסעים בעוד שבפועל
בחודשים אוקטובר - נובמבר 2024 עברו בתחנת הרכבת 3,063 נוסעים המייצגים קצב
שנתישל18,378נוסעים)ללאהתחשבותבעונתיות(שהם1.9%בלבדביחסלתחזית.
• פרויקטמסילתהרכבת"קשתמודיעין"- בפרויקטחיבור מסילתמודיעין למסילת
הקו המהירלירושליםנמצאפערביןהתחזיתעבורתוספתהנוסעיםהיומיתבכלאחת
משלושהתחנותהממוקמותבפרויקטובסיכוםהפעריםמספרהנוסעיםנמוךבכ-10%
ביחס לתחזית תוספת הנוסעים.
בניית בסיס ידע מקצועי בפרויקטים תחבורתיים - העסקת מהנדסים - פרויקטי
תחבורה מתאפיינים בתקציבים בהיקף משמעותי, בצורך בתכנון ארוך טווח, במורכבות
טכנית וניהולית גבוהה, בזמן הקמה שעשוי להתארך וכן בהשקעה בהיקף כספי משמעותי
הנאמד בכ-20 מיליארד ש"ח לשנה המשמשים למימון פרויקטים רבים המבוצעים על ידי
גופים רבים. ניהול הגופים הרבים, שמירת השליטה בסכומים הגבוהים והצורך בפתרון
בעיות תחבורתיות מחייבים תשתית ידע מקצועי איתנה באמצעות אנשי מקצוע ומערכות
מידע מתאימות. בביקורת עלה כי למרות הערות מבקר המדינה מהשנים 2017 ו-2022
והערות הביקורת הפנימית במשרד התחבורה בשנת 2023, ואף שמשרד התחבורה נערך
להקמת תשתיות רבות להסעת המונים)כגון המטרו וקווים רבים של הרכבת הקלה
במטרופולין תל אביב(, חלה בארבע השנים האחרונות ירידה במספר המהנדסים
המועסקים במינהל תשתיות)מ-18 מהנדסים בשנת 2020 ל-14 מהנדסים בשנת 2025,
ירידה של 4 מועסקים(. עוד עולה כי תקן המהנדסים אינו מאויש במלואו ושיעור האיוש
עומדעל82%המבטאחוסרבשלושהמהנדסיםבאגףבכירתכנוןתעבורתיותשתיות.נכון
למועד סיום הביקורת, מועסק במינהל התשתיות מהנדס אחד בלבד העוסק באישור
דרישות התשלום של חברות התשתית ואין מהנדסים נוספים העוסקים באישור פרויקטים
ובבקרה על ניהולם.
תוכניות לטווח ארוך - תוכניות אסטרטגיות - תוכניות ארוכות טווח - כדוגמת תוכניות
אסטרטגיות ותוכניות אב - אמורות להתוות את החזון התחבורתי של מדינת ישראל ולפרוט
את תמונת התחבורה שמשרד התחבורה מכוון להשיגה בטווח הארוך. תוכנית אסטרטגית
בוחנתאתצורכיהתחבורהבמשק,אתהתמורותהטכנולוגיותוהמגה-מגמותהצפויותבארץ
ובעולם ומציבה חזון, מטרות, יעדים מדדי תוצאה, כיווני פעולה, ועקרונות תכנון9. חלק
מהתוכניות האסטרטגיות כוללות רשימה של פרויקטים מועדפים לביצוע, בהתאם
לתרומתם למשק בהיבטים תחבורתיים, כלכליים וחברתיים. בביקורת עלה כי חלק
מהתוכניות האסטרטגיות לתחומי התחבורה השונים נהגו לפני יותר מעשור ומשרד
התחבורה ומשרד האוצר לא עדכנו אותן בחלוף הזמן; כך, התוכנית לפיתוח התחבורה
הציבורית פורסמה בשנת 2012 ותוכניות התחבורה למטרופולינים חיפה)טיוטה(ותל אביב
פורסמו בשנים 2015 - 2016. נוסף על כך, עלה כי משרד התחבורה לא הכין תוכנית
תחבורה אסטרטגית למטרופולין באר-שבע וכי הוא לא השלים את התוכנית האסטרטגית
למטרופולין חיפה וזו נותרה בגדר טיוטה.
9 משרדהתחבורה,תוכניתאסטרטגיתכוללתלתחבורהעדלשנת2050,סדנתחשיבה)פברואר2025(.
| 84 |
דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025
ת
ק
צי
תוכניותלטווחבינוני-תוכניותחומש-תוכניתלטווחבינוניהיאתוכניתעבודההמתווה ר
את פעילות חברת התשתית ואת יעדיה לטווח של כמה שנים קדימה, לרוב חמש שנים. |
בהתאםלתוכניתהחומש,משרדהאוצרומשרדהתחבורהמסכמיםאתתקצובהפרויקטים, בד
ובהתאםלכךחברותהתשתיתמוציאותמדי שנהבשנהפרויקטיםלתהליךתכנוני ולביצוע. יק
בביקורתעלהכימביןחברותהתשתיתלחברתנתיביישראלולחברתרכבתישראלקיימות ות
תוכניותחומש,אולםמשרדהתחבורהלאאישרלחברתנתיביאיילוןולחברתחוצהישראל כ
תוכניות חומש, כך שפעילותן מבוצעת ללא תוכנית סדורה לטווח ביניים, מה שעלול ליצור דא
לחברה חוסר ודאות. יו
ת
תהליך תכנון פרויקטים תחבורתיים - תהליך התכנון מורכב מכמה שלבים מרכזיים: כל
תכנון ראשוני, תכנון סטטוטורי, תכנון מוקדם ותכנון מפורט. בסיום כל שלב מתכנסת כל
"ועדת שיפוט", שהיא ועדה פנימית המורכבת מאנשי מקצוע בחברת התשתית, והיא בוחנת ית
אתנתוניהפרויקטומחליטהאםלהמשיךלקדםאתהפרויקטאולעצוראתקידומו.הוועדה ש
היא למעשה הגורם שמשפיע בצורה מהותית על תוואי הדרך שנבחר, ותצורתו במסגרת ל
העקרונות שנקבעו בתוכנית האסטרטגית. נמצא כי משרד התחבורה, שמתפקידו לשמש פר
"המתכנן הלאומי"של תשתיות התחבורה, מקבל את תוצאות החלטות ועדת השיפוט של ויק
חברות התשתית, מבלי שמוגשות לו החלופות השונות לפרויקט - על עלויותיהן ותועלותיהן טי
- ועל כן יכולתו להשפיע על הפרויקט בהתאם לשיקוליו המקצועיים והלאומיים מוגבלת. ם
ת
ביצוע בדיקת כדאיות עבור סוגי פרויקטים שונים - נתונים שהתקבלו מאגף מחקר ח
ב
כלכלי מעלים כי בין השנים 2015 - 2024 האגף ביצע 317 בדיקות כדאיות אשר בוצעו ור
בשלבים שונים של הליך התכנון. בדיקות הכדאיות הכלכלית מבוצעות לרוב בהתאם תי
לנוהלבדיקתפרויקטיםתחבורתיים)נוהלפר"ת(10:זהוהספרהרשמישלמשרדהתחבורה ים
ומשרד האוצר הקובע מתודולוגיה סדורה לבדיקת כדאיות של פרויקטים תחבורתיים
יבשתיים, ובכלל זה מיפוי וכימות עלויות הקמת הפרויקט ותחזוקתו, ומנגד מיפוי וכימות
התועלות שיניב לציבור, ובראשן החיסכון בזמן נסיעה. בביקורת עלה כי נוהל פר"ת מוגדר
כ"מתייחס לכל סוגי הפרויקטים של תשתית תחבורתית יבשתית: כבישים ומסילות,
תחבורה עירונית ובין עירונית, תחבורה ציבורית וכללית, פרויקטים קטנים וגדולים..."וכי
הוא"מסמך מחייב, לצורך הכנת בדיקות כדאיות של פרויקטים בענף התחבורה היבשתית
בישראל".בפועלנמצאכימשרדיהתחבורהוהאוצרכלללאמבצעיםבדיקתכדאיותעבור
חלק משמעותי מהפרויקטים. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד התחבורה ומשרד האוצר
כי הם לא קבעו ולא הגדירו באופן ברור קריטריונים ואמות מידה לפיהם ייקבע עבור אילו
פרויקטים יש לבצע בדיקות כדאיות והדבר נתון להחלטה פרטנית של גורמים במשרדים
אלה. כך למשל: התועלת מפרויקטים מסילתיים נבדקת עבור רשת המסילות ולא עבור
מסילה ספציפית, פרויקטים המחברים שכונות חדשות מוחרגים מהצורך בבדיקת כדאיות,
פרויקטים בתווך עירוני נבחרים על סמך מודלי תיעדוף אחרים ולא נערכת עבורם בדיקת
כדאיות, ומרבית קווי המתע"ן)מערכת תחבורה עתירת נוסעים דוגמת רכבות קלות וקווי
BRT(לא נבדקו. זאת ועוד,"מגה פרויקט"דוגמת המטרו בגוש דן שעלותו, על פי הערכות
ראשוניות,נאמדתבכ-150מיליארדש"ח,לאנבדקבאמצעותאגףמחקרכלכליאלאנבדק
באופן פרטני באמצעות חברה בין-לאומית ללא מעורבות האגף, תוך שנעשה שימוש
10 משרדהתחבורהוהבטיחותבדרכים,משרדהאוצר,המשרדלהגנתהסביבה,נוהלבדיקתפרויקטיםתחבורתיים
)פר"ת()2021(. זהו הנוהל הרביעי במניין הנהלים והוא מחליף את גרסה 2012. גרסת הנוהל הראשונה פורסמה
בתחילתשנת1997ועודכנהבשנת2006.
| 85 |
בדיקות כדאיות כלכלית של פרויקטים תחבורתיים
במתודולוגיה מעט שונה מזו המוצגת בנוהל פר"ת. יוצא אפוא כי בפועל, בדיקת כדאיות
כלכלית על פי נוהל פר"ת מבוצעת כמעט אך ורק עבור פרויקטים של כבישים בין-עירוניים
ועבור פרויקטים המבוצעים על ידי רשויות מקומיות.
בדיקות כדאיות לפרויקטים של תחבורה ציבורית - בשנים האחרונות הולך וגדל
מספרם של הפרויקטים המיועדים לתחבורה ציבורית, בהתאם למדיניות משרד התחבורה
ומשרד האוצר להפחית את השימוש ברכב הפרטי ולהגביר את השימוש בתחבורה
הציבורית.בביקורתעלהכינוהלפר"תאינוממצהכראויאתהתועלותהנובעותמפרויקטים
אלה. מנתונים של בדיקות כדאיות שנעשו על ידי אגף מחקר כלכלי11 עולה כי כבישים
)עירוניים ובין-עירוניים(מציגים יחס תועלת-עלות ממוצע העומד על כ-2.6 הגבוה ביחס
לאמצעי תחבורה ציבורית המניבים בממוצע יחס תועלת-עלות העומד על1.28 בלבד. מצב
שכזהעשוילהצביעעלכךשהתועלתמסלילתכבישיםעולהלכאורהעלהתועלתהנובעת
מבניית פרויקטים של תחבורה ציבורית אף שהדבר אינו בהכרח נכון.
שלבביצועבדיקתהכדאיותבתהליךתכנוןואישורפרויקט-בביקורתעלהכיבניגוד
להנחיות נוהל פר"ת לפיהן יש לבצע את בדיקת הכדאיות פעמיים לאורך שלבי התכנון של
פרויקט,כדישהבדיקהתשמשתשומהלתהליכיקבלתההחלטותעםהתקדמותהפרויקט,
בפועל כמעט תמיד מבצע משרד התחבורה בדיקת כדאיות אחת באמצעות אגף מחקר
כלכלי,וזומבוצעתבשלביםשוניםשלתהליךהתכנון,ולאבהכרחבצמתיםמרכזייםשבהם
מתקבלות החלטות אם לאשר את המשך ובאיזו תצורה)כביש, גשר, מנהרה(. בביקורת.
נמצא כי בפועל אין עיקרון המנחה באיזה שלב בתכנון הפרויקט יש לבצע בדיקת כדאיות,
כך לדוגמה בשנים 2015 – 2024 בוצעו באגף מחקר כלכלי 317 בדיקות כדאיות: מתוכן
29% בשלב התכנון המוקדם, 22% בשלב התכנון המפורט 18% בשלב התכנון הראשוני
והיתר בשלבים שונים. עוד נמצא כי הבדיקה מבוצעת כמעט תמיד על החלופה הנבחרת
בלבדשאותהבוחרתבדרךכללחברתהתשתיתבליששארהחלופותמובאותלעיוןמשרד
התחבורה, כך שההחלטה בין החלופות מתבצעת ללא בדיקת כדאיותן הכלכלית של
החלופותהשונות.בדרךזולאניתןלבצעתעדוףביןהחלופותעלבסיסהעלויותוהתועלות
שיניבו.
משקלה של בדיקת הכדאיות הכלכלית בתהליך קבלת ההחלטות לאישור
פרויקטים - בדיקת הכדאיות מעניקה למקבלי ההחלטות מידע בדבר העלויות הצפויות
של הפרויקט ותועלתו הצפויה על סמך בדיקה שיטתית ואחידה, ובביקורת אף עלה כי
קיימתהסכמהרחבהבקרבבעליתפקידיםבדברחשיבותה.למרותזאת,מיקומהומשקלה
של בדיקת הכדאיות במערכת קבלת ההחלטות הקשורה בהקמת פרויקט תחבורתי אינם
ברורים ואינם מוסדרים דיים שכן הבדיקה לפרויקט נערכת לרוב רק לאחר שהפרויקט כבר
נבחר לתכנון ואף לביצוע ולא בשלבי גיבוש תוכניות המתאר, התוכניות האסטרטגיות
ותוכניות החומש. נוסף על כך, בדיקת הכדאיות הכלכלית מבוצעת בשלבים שונים של
תכנון הפרויקט ולא בהכרח בצמתים חשובים בתהליך קבלת ההחלטות ואף אינה מבוצעת
על כל החלופות אלא על החלופה שכבר נבחרה כך שהבדיקה אינה מהווה כלי תומך
החלטה. ולבסוף, בשל התארכות ההליכים הסטטוטוריים, עולה כי זמינותה של קרקע
11 ריכוז נתונים שהתקבל מאגף מחקר כלכלי. בסיס הנתונים כולל 425 בדיקות כדאיות שנערכו לכבישים)עירוניים
ובין-עירוניים(ו-11בדיקותשלאמצעיתחבורהציבורית:קורכבת)2בדיקות(,תחנתרכבת)3(,BRT)3(,רכבתקלה
)3(.
| 86 |
דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025
ת
ק
צי
מהווהתמריץחזקלקידוםהפרויקטגםאםכדאיותונופלתמזהשלפרויקטיםאחריםשאינם ר
זמינים לעבודה. |
ב
מודלים תחבורתיים - למודלים מעודכנים חשיבות ביכולת חיזוי התנהגות הציבור והם די
משמשים לצורך התכנון התחבורתי לטווח קצר, בינוני וארוך וכן לביצוע בדיקות הכדאיות. קו
הביקורת מצאה כי קיימים עיכובים במשרד התחבורה בהשלמת העבודה על המודלים תכ
התחבורתייםהחדשיםביחסלתאריךהסיוםהמקורי,ובפרטבמודלהארצישלאתוחזקולא ד
עודכן באופן שוטף כך שהוא עדיין מתבסס על סקרים ישנים אף כי הוא בעל חשיבות איו
מרכזית בהיותו רכיב מרכזי במערכת התחבורה. כמו כן נמצא כי היום אין מודלים ת
תחבורתיים עבור מטרופולין חיפה והצפון ועבור מטרופולין באר שבע. המודלים כל
התחבורתיים מתבססים על סקרי הרגלי נסיעה)שמטרתם לבטא את העדפות הציבור(. כל
סקר הרגלי הנסיעה הארצי האחרון נערך בשנת 1996 ומאז למעשה כלי עבודה זה היה ית
חסרוהוחלףבסקריםאזורייםבלבד.ואולם,גםהמודליםשמשרדהתחבורהמשתמשבהם ש
כעת מבוססים על סקרי הרגלי נסיעה ישנים שבוצעו בשנים 2011 - 2019. ל
פ
בקרה על עבודת היועצים החיצוניים - האגף למחקר כלכלי משתמש בשירותיהם של רוי
יועצים חיצוניים כדי לבצע את בדיקות הכדאיות לפרויקטים וכן בודק את שלמות הבדיקה. קט
לשם כך הוא מעביר ליועץ את אומדן העלויות של הפרויקט, כפי שמתקבל מחברת ים
התשתית, והיועץ ממפה את התועלות הצפויות מהפרויקט ומכמת אותה, כדי שניתן יהיה ת
לחשב את יחס התועלת/עלות של הפרויקט. אף שדוח בדיקת הכדאיות אמור לשמש את ח
ב
מקבלי ההחלטות לצורך אישור פרויקטים מתקציב המדינה בסכומים גדולים, נמצא ור
בביקורת כי משרד התחבורה אינו בוחן את בדיקת הכדאיות המוגשת על ידי היועצים תי
החיצוניים באמצעות מומחה מטעמו. ים
ריבית ההיוון - לשיעור ההיוון של זרם התשלומים והתועלות מפרויקט השפעה רבה על
כדאיותההשקעהבו.אףשחלושינוייםשלממשבסביבתהריביתבמשקבשלושיםהשנים
האחרונות, והיא ירדה מרמה של 13.7% בשנת 2006)השנה שבה פורסם לראשונה נוהל
פר"ת(לרמה אפסיתבחלק מהשנים ובהמשך עלתה לרמה של4.75% באמצע שנת2023,
שיעור ההיוון המשמש לביצוע בדיקות הכדאיות נותר זהה)7%(. ב-2021 הוסיף משרד
התחבורה בנוהל פר"ת הנחיה לכלול בדיקות רגישות ביחס לריבית ההיוון, אולם צוות
הביקורת מצא כי הנחיה זו אינה מיושמת במלואה שכן בחלק מבדיקות הכדאיות בדיקת
רגישות בשיעור היוון 4% כלל אינה מופיעה נוסף על הבדיקה המרכזית בשיעור היוון 7%.
עוד נמצא כי בדיקת הכדאיות מציגה את המסקנות בהתאם לבדיקה הראשית, ובדיקת
הרגישות מצורפת כנספח בשולי הבדיקה, כך שמקבל ההחלטות אינו חשוף באופן ברור
לשתי תוצאות שביניהן עשוי להיות פער לא קטן. נוסף על כך, אין הגדרה ברורה כיצד
לקבוע אם פרויקט כדאי כלכלית במצב שבו תוצאות בדיקת הרגישות הופכת את המסקנה
של בדיקת הכדאיות.
הצגתתחזיותהנוסעים- בדיקת הכדאיות היא מסמך המפרט את אופי הפרויקט, ובכלל
זה תחזית הנסיעה הצפויה, שהיא מרכיב מרכזי בחיזוי התועלות הנובעות מהקמתו. אף
שהמוטיבציה העיקרית לביצוע פרויקט קשורה למספר הנוסעים בו, הנתונים הנוגעים
לפרמטר זה אינם מצוינים באופן ברור ושקוף בדוח בדיקת הכדאיות. מסמך הבדיקה אינו
מציין במפורש את תחזית השימוש הצפויה לפרויקט במונחי נוסעים ביום ממוצע אלא
במונחי"שעת שיא בוקר ממוצעת"; ואינו מציין את מספר כלי הרכב הצפויים לעבור
| 87 |
בדיקות כדאיות כלכלית של פרויקטים תחבורתיים
בפרויקט, אלא במונחי"יחידת כלי רכב"12 או"שעות נוסע". אף שהצגת הנתונים עולה
בקנה אחד עם נוהל פר"ת, קריאתה של בדיקת הכדאיות אינה פשוטה ועשויה להיות בלתי
נגישה לקורא הסביר שאינו בעל מקצוע בתחום התחבורה. כמו כן הנתונים בדבר מספר
הנוסעים עשויים להיות בלתי אפשריים להשוואה לנתוני האמת לאחר פתיחת הפרויקט.
שכן הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אוספת נתונים על נפחי תנועה בקטעי כביש
באמצעים שונים, מקצתם מבוטאים במונחי כלי רכב ומקצתם במונחי"יחידת רכב מושווה".
נוסף על כך, מפעילי כבישים אוספים נתונים באמצעות מצלמות או רדארים, וגם אלו
נספרים על פי כלי רכב.
שינויים ארגוניים ותחלופת בכירים במינהל תכנון ופיתוח תשתיות במשרד
התחבורה- תפקידיו של מינהל התשתיות כוללים פעילויות ליבה רבות, ובהן תכנון מערך
התחבורה הארצי, תהליך תיעדוף פרויקטים בהיקף של כ-20 מיליארד ש"ח בשנה ואישורם
תקצובם, ופיקוח ובקרה על ביצועם. לכך יש להוסיף את העלייה בפעילות הקמת תשתיות
התחבורה והצפי להמשך פעילות הקמת תשתיות בשנים הבאות, בהתאם לתוכנית
האסטרטגית לשנת 2050. משכך, קיימת חשיבות רבה לאלמנט ההנדסי ולקיומו של בסיס
ידע מקצועי ורחב במינהל. בביקורת עלה כי בין השנים 2020 - 2025 בוצעו חמישה מינויים
לתפקיד ראש מינהל תכנון ופיתוח תשתיות; מהם מינוי אחד לממלא מקום זמני בסוף שנת
2020 למשך 5 חודשים, וכן נכון לחודש אוגוסט 2025 מכהן בתפקיד ממלא מקום זמני.
נוסף על כך, עזבו בתקופה זו את תפקידם שלושה ראשי אגפים, ובתוך כך מאז יולי 2024
לא אוישה משרת מנהל אגף תכנון מערכתי הפועל תחת אגף בכיר תכנון תחבורתי. כמו
כן סגנית ראש המינהל עזבה במרץ 2025 וכן חלו שינויים תכופים במבנה המינהל, מנהלים
ועובדים התחלפו ואגפים הוקמו, בוטלו ופוצלו. התחלופה התדירה וחוסר איוש תפקידים
בכירים במינהל תכנון ופיתוח תשתיות אינם מאפשרים המשכיות ניהולית, חושפים את
המערכת לאובדן ידע רב ואף עלולים לפגוע בהתקדמות הפרויקטים.
מערכות מידע במינהל התשתיות - אף שמינהל תכנון ופיתוח תשתיות אחראי לבצע
פיקוח ובקרה על ביצוע הפרויקטים והתקדמותם, במינהל לא מופעלת מערכת מידע
המרכזת את נתוני הפרויקטים. זאת, למרות שמשרד מבקר המדינה העיר על כך כמה
פעמים,עודמשנת2017.בפועל,רישוםהמידעעלאודותפרויקטיהתחבורה,מבוצעבאופן
ידני בתוך תיקיות ממוחשבות אישיות ועל גבי גיליונות אלקטרוניים. בין היתר נמצא כי
אומדני העלות המקוריים ולוחות הזמנים מתעדכנים בדיעבד כך שלא ניתן להתחקות אחר
חריגות בהם. בהיעדר מערכת מידע מתאימה, די במעבר תפקיד של עובדים אחדים
באגפים אלו כדי לגרום לאובדן ידע ולפגיעה בהמשכיות העסקית, ביכולת לבצע מעקב
אחר כדאיותו של פרויקט ספציפי וביכולת לקבל תמונה כוללת של הפרויקטים. הדבר
מקבל משנה תוקף במצב בו קיימת תחלופה רבה של מנהלים ועובדים מקצועיים. היעדר
מידע וזיכרון ארגוני עלול להקשות על מינהל תכנון ופיתוח תשתיות ועל משרד האוצר
לפעול לשיפור מתמיד ועקבי בהשקעת כספי ציבור, שכן בהיעדר תיעוד לא קיים נתיב
המאפשרלבצעבקרהאיכותיתעלביצועהפרויקטים.בנוסף,בהיעדרבסיסנתוניםהכולל
רישום מסודר של מידע על פרויקטים, קיים קושי בבדיקת איכות מודלי התמחור ובצורך
12 המונח יר"מ)יחידת רכב מושווה(משמש לצורך סטנדרטיזציה של כמה כלי רכב מסוגים שונים במונחי רכב פרטי.
לדוגמה:רכבפרטי,מסחריומוניתהם1יר"מ,אוטובוסיםומשאיתקלההם1.8יר"מומשאיתכבדההיא2.2יחידות
רכבמושווה.
| 88 |
דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025
ת
ק
צי
בטיובם שכן לא ניתן לרכז ולהשוות את כלל האומדנים מול כלל עלויות הביצוע על פני ר
מספר שנים. |
ב
בהיעדר תשתית מידע היסטורית על פרויקטי התחבורה שבוצעו במשרד התחבורה די
ובחברות התשתית ולנוכח הניהול הידני של המידע, משרד מבקר המדינה נתקל בקושי קו
בקבלתנתונים,כךשלאניתןלנתחאתביצועיהעברולאניתןלהסיקמסקנותלגביהעלות תכ
הסופית של ביצוע הפרויקטים והתועלות שנבעו מהם ביחס לתחזית ולאומדנים הכלכליים ד
שניתנו בשלבי התכנון. איו
ת
כ
ל
כ
לי
עיקרי המלצות הביקורת ת
ש
ל
מומלץ למשרד התחבורה, בהינתן המצב הקיים, שבו מינהל תשתיות נשען במידה רבה פ
לצורך מילוי חלק ניכר מפעילויות הליבה על יועצים חיצוניים ועליו לקיים בקרה אפקטיבית רוי
עלפעילותם,לאיישבאופןמלאאתתקניהמהנדסיםולהתאיםביןהיקףהמשימותלמספר ק
ט
התקנים והאיוש. כמו כן מומלץ למשרד התחבורה לאייש את התפקידים הבכירים במינהל ים
התשתיות באנשי מקצוע מתאימים ולהבטיח את קיומו של רצף ניהולי הנדרש במיוחד ת
ביחידות האמונות על ייזום, על ביצוע ועל פיקוח על פרויקטים ארוכי טווח, בעלי השלכות ח
משקיות ובעלות תקציבית גבוהה. בור
ת
מומלץ למינהל תכנון ופיתוח תשתיות שבמשרד התחבורה לארגן ולהנגיש את המידע הרב יי
שברשותו לעובדי המינהל ולבעלי עניין נוספים באמצעות הטמעת מערכות מידע בכל ם
חברות התשתית, אשר יתממשקו באופן אוטומטי למערכת מידע של משרד התחבורה,
באופןשתהיהתאימותבנתונים.באופןזה,נתוניהפרויקטיםיישאבוישירותמהמערכותשל
חברות התשתית וישמשו את כלל היחידות העוסקות בתכנון ובתקצוב הפרויקטים ובפיקוח
ובקרה עליהם. עוד מומלץ למשרד התחבורה לוודא כי מערכת המידע תציג בצורה בהירה
נתונים מלאים, מדידים ובני השוואה על אודות הפרויקטים ולהטמיע מק"ט)מספר קטלוגי(
אחידאשרילווהכלפרויקטבקרבבעליהענייןהשונים.מומלץכיהמערכתתציגגםנתונים
מקוריים דוגמת אומדני העלות בשלבי התכנון השונים, במטרה לאפשר חקירה של
התפתחות עלויות של פרויקטים תחבורתיים.
מומלץ למשרד התחבורה ולמשרד האוצר להתאים את נוהל פר"ת לסוגים שונים של
פרויקטי תחבורה ולהסדיר את נושא הביצוע של בדיקות הכדאיות הכלכלית ואת השימוש
בנוהל פר"ת כדי שיהיה ברור באילו מקרים נדרשת הבדיקה, באיזו מתכונת עליה להתבצע
ועל פי אילו הנחיות. בפרט נכונים הדברים בנוגע לפרויקטים שכיום מוחרגים, בפועל,
מהנוהל, דוגמת מגה-פרויקטים, חלק מקווי הרכבות הכבדות וכבישים לדיור. עוד מומלץ
למשרד התחבורה ולמשרד האוצר לעדכן את נוהל פר"ת כך שניתן יהיה לכמת באופן
אמין ומדוייק את התועלות הנובעות מפרויקטים של תחבורה ציבורית, כמו נתיבי תחבורה
ציבורית, נתיבים רבי תפוסה, רכבות כבדות ומערכות מתע"ן)דוגמת רכבות קלות וקווי
BRT(. עוד מומלץ למשרד התחבורה ליצור מדרג אחיד בין פרויקטים תחבורתיים מעולמות
שונים שיאפשר השוואה ותעדוף בין פרויקטים שונים, ובכך יאפשר לבחון אלטרנטיבות
תחבורתיות בהתאם לתועלות המשקיות הנובעות מהן.
| 89 |
בדיקות כדאיות כלכלית של פרויקטים תחבורתיים
מומלץ למשרד התחבורה, בכובעו כ"מתכנן הלאומי", למשרד האוצר המאשר את מימון
הפרויקטים מתקציב המדינה, ולחברות התשתית לעגן את מקומה של בדיקת הכדאיות
הכלכלית במארג קבלת ההחלטות בבואם להכריע בדבר קידום פרויקטי תחבורה. עיגון
שכזה עשוי להתבצע באמצעות הגדרת כוחה של הבדיקה כ"מסמך תומך החלטה"אשר
ביחד עם שיקולים אחרים יכריע את הכף בדבר אישור ביצועם של פרויקטים. אם משרד
התחבורה או משרד האוצר סבורים כי בפרויקטים מסוימים קיימים שיקולים הגוברים על
בדיקת הכדאיות הכלכלית)דוגמת שיקולים מדיניים, חברתיים, ביטחוניים, תחבורתיים
ואחרים(עליהם לציין את הנסיבות הללו באופן שקוף, מסודר ומתודולוגי במסמכי אישור
הפרויקט.נוסףעלכך,עלמשרדיהתחבורהוהאוצרלהקפידעלכךשיתבצעושתיבדיקות
כדאיותבשלביםשוניםשלהפרויקטים,כפישמופיעבנוהלפר"תאולחילופיןלשקולביצוע
של"בדיקהמתגלגלת"אשרתבטיחכימתקיימתכדאיותכלכליתלפרויקטיםברמתפירוט
ההולכתועולהעםהתקדמותהפרויקטבשלביהתכנוןהשונים,כךשהבדיקהתוכללשמש
תשומה למקבלי ההחלטות בצומתי החלטה חשובים. כמו כן מומלץ לעגן בנוהלי העבודה
השוטפת את ביצוע בדיקות הכדאיות בשלבים קבועים בפרויקט.
מומלץ למשרד התחבורה לעקוב באופן שוטף אחר התועלות שנבעו לציבור מהקמת
פרויקטיםתחבורתייםלאחרהפעלתםולהשוותאתהממצאיםלבדיקתהכדאיותהכלכלית
ולתחזיות שהוצגו טרם הקמתם. אם יתגלו פערים משמעותיים בין התועלות שנאמדו לבין
התועלות שהתקבלו בפועל, מומלץ למשרד התחבורה לעדכן ולטייב את בדיקות הכדאיות
ואת המודלים לאמידת התועלות כדי לוודא כי פרויקטים תחבורתיים מוקמים ומתועדפים
בהתאםלתועלתהאמיתיתהנובעתלציבורמהקמתם.כמוכן,משרדמבקרהמדינהממליץ
למשרדהתחבורהלבדוקבאופן שוטףגםאתהעלויותהסופיותשלהפרויקטיםולהשוותם
לאומדני העלויות השונים, ובפרט לאומדני העלויות ששימשו עבור ביצוע בדיקת הכדאיות
ולהפיק מכך לקחים לגבי אופן תמחור פרויקטי תחבורה.
משרדמבקרהמדינהממליץלמשרדהתחבורהלהטמיעמערכתמידעשתתעדאתבדיקות
הכדאיותבאופןמרוכז,ביןהיתרכדישניתןיהיהלבחוןלאחרהשלמתהפרויקטאתאיכותן
של בדיקות הכדאיות. נוסף על כך, מומלץ לחבר מערכת מידע זו למערכת מידע משרדית
לניהול הפרויקטים כדי שניתן יהיה לבחון רוחבית את רמת דיוקן של בדיקות הכדאיות וכן
לבצע מעקב אחר עמידת הפרויקטים בתחזיות ולהפיק מכך לקחים. עד להקמת מאגרי
מידע סדורים, מומלץ כי משרד התחבורה יבחן ניתוח חומרי העבודה באמצעות מערכת
בינה מלאכותית שתותאם לצורכי המשרד, לרבות בהיבטי אבטחת המידע.
| 90 |
דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025
ת
ק
צי
ר
תקציב הפיתוח של משרד התחבורה בחלוקה לתחומים, |
ביצוע במיליארדי ש"ח ושיעורו מתקציב המדינה בשנים ב
2014 - 2023 דיק
ו
ת
כ
ד
אי
ו
ת
כ
ל
כ
לי
ת
ש
ל
פ
רו
י
ק
טי
ם
ת
ח
בו
ר
תי
י
ם
על פי אתר משרד האוצר, קובצי"פיסקאלי דיגיטלי": פירוט הוצאות על פי סעיפי תקציב המדינה, בעיבוד
משרד מבקר המדינה.
תקציב המטרו בתקופה זו זניח.
| 91 |
בדיקות כדאיות כלכלית של פרויקטים תחבורתיים
סיכום
בשנים2020 -2023 מימן משרדהתחבורהפרויקטיםתחבורתייםבעלותשלכ-20 מיליארדש"ח
בשנה בממוצע, ששיעורם היה כ-4% מכל תקציב המדינה. זהו תקציב ההשקעה)"תקציב
פיתוח"(האזרחי הגבוה ביותר מכלל תקציבי ההשקעה של משרדי הממשלה. מפאת חשיבותם
לתפקוד המשק, לצמצום הפערים החברתיים ולהפחתת עלויות הגודש המושתות על תושבי
המדינה, וכן בשל מורכבותם והשפעתם על תקציב המדינה, חיוני כי הקמת פרויקטים שכאלה
תתבצעלאחרתהליךבחירהקפדני,תוךבדיקתכדאיותםהכלכליתלמשק,הכוללתבחינהשל
עלויות הקמת הפרויקט והתועלות שהוא יניב לציבור, וזאת כדי לבחור את הפרויקטים המועילים
ביותר בתוך מסגרת התקציב הנתונה.
בביקורת נמצא כי אף שתהליך תכנון פרויקטים תחבורתיים כפי שנקבע בנוהל פר"ת)נוהל
"פרויקטיםתחבורתיים",המשמשהמדריךהרשמילביצועבדיקותכדאיותכלכליתשלפרויקטים
תחבורתיים(כולל הנחיה לביצוע שתי בדיקות כדאיות בשלבי התכנון של הפרויקט, בפועל
מבוצעת עבור מרבית הפרויקטים בדיקת כדאיות אחת בלבד, ואף היא אינה מבוצעת בהכרח
בצמתים מרכזיים שבהם נקבע אם לאשר את המשך הפרויקט, ואם כן - באיזו תצורה. עוד עלה
כי נוהלפר"תמוגדרנוהלמחייבהמתייחסלכלסוגי הפרויקטיםשלתשתיתתחבורתיתיבשתית
אולם בפועל נמצא כי משרדי התחבורה והאוצר כלל לא מבצעים בדיקת כדאיות עבור חלק
משמעותי מהפרויקטים. כמו כן נמצא שהמתודולוגיה הקבועה בנוהל פר"ת מיועדת לבדוק
בעיקר תועלות בתחום הכבישים אך אינה מותאמת במלואה לבדיקת תועלות מפרויקטים של
הסעות המונים, ובהם נת"צים, רכבות קלות ומערכות מטרו. יתרה מכך, לא הוגדר בנוהל מאיזה
רף כלכלי יש לבצע בדיקת כדאיות כלכלית, ומיקומה וכוחה במארג קבלת ההחלטות אינו ברור
דיו.
כמו כן נמצא כי משרד התחבורה סובל ממחסור במהנדסים, מתחלופה ניהולית גבוהה ומחוסר
איוש תפקידים בכירים במינהל התשתיות, האחראי לתכנון ולביצוע של הפרויקטים
התחבורתיים. נוסף על כך נמצא כי משרד התחבורה נעדר תשתית מידע על פרויקטי תחבורה
שבוצעו ומבוצעים, והמידע מנוהל באופן ידני. על כן, די במעבר תפקיד של עובדים יחידים כדי
לגרום לאובדן ידע ולפגיעה בהמשכיות העסקית, שכן ארגון המידע נסמך במידה רבה על
זיכרונו והתמצאותו של עובד ספציפי בחומרי העבודה.
יישום ההמלצות השזורות בפרקי הדוח עשוי לשפר את תהליכי תכנון תשתיות התחבורה
בישראל, תוך הגברת השקיפות של תהליכי קבלת החלטות לגבי אישור פרויקטים ותיעדופם,
התאמה טובה יותר של התכנון התחבורתי לצורכי הציבור וניצול יעיל יותר של המשאב הציבורי.
| 92 |
דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר
2025
משרד התחבורה והבטיחות
בדרכים
קידום ופיתוח של
התחבורה
הציבורית
במטרופולין
חיפה - ביקורת
מעקב
טקסט
| 2 |
דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025
ת
ק
צי
ר
|
קידום ופיתוח של התחבורה הציבורית
במטרופולין חיפה - ביקורת מעקב
מערכת תחבורה ציבורית)תח"ץ(ענפה, יעילה ומשוכללת היא מרכיב הכרחי בצמיחה כלכלית,
ומצופה ממנה להציע יתרונות חברתיים, סביבתיים ובטיחותיים ופתרון הולם לבעיות התחבורה
במטרופולינים.
מדינת ישראל נמצאת בפיגור רב לעומת המדינות המפותחות בכל הקשור בפיתוח תשתיות
לתח"ץ, מה שאף מביא להעצמת הפערים בין הפריפריה למרכז הארץ.
משרדהתחבורהוהבטיחותבדרכים)משרדהתחבורה(חילקאתמרחבמטרופוליןחיפהלשלוש
טבעות:
• הטבעתהפנימית,"הגלעין",כוללתאתהעירחיפה,גושעריהקריות,העירנשרוהעירטירת
כרמל.
• הטבעתהתיכונהמקיפהאתהגלעין, וכלוליםבהיישוביםהפזוריםבמרחב, וביניהםשטחים
נרחבים פתוחים. העיר עכו היא היישוב העירוני הגדול בטבעת זאת.
• הטבעת החיצונית כוללת מספר יישובים עירוניים שעליהם נשענים כפרים יהודיים וערביים.
נצרת, נוף הגליל, נהרייה, כרמיאל ומגדל העמק הן בין הערים הבולטות בטבעת זאת. יצוין
כי יישובי הטבעת החיצונית גדולים מהיישובים הנכללים בטבעת התיכונה.
על פי התוכנית האסטרטגית של משרד התחבורה ומשרד האוצר משנת 2015)התוכנית
האסטרטגית מ-2015(, בשנים 2016 - 2045 - במשך שלושה עשורים - מתוכננים במטרופולין
חיפה פרויקטי תחבורה בהיקף תקציבי בסך של כ-23.06 מיליארד ש"ח ובהם:)א(הרכבת
הכבדה)הכפלת מסילות החוף(;)ב(הרכבת הקלה חיפה-נצרת)הרק"ל(;)ג(הרחבת קווי
המטרונית בחיפה ובקריות, מטרונית לטירת הכרמל, מטרונית לעכו ועוד)ראו גם בפרק
"התוכנית האסטרטגית לפיתוח התח"ץ במטרופולין חיפה"(.
| 95 |
קידום ופיתוח של התחבורה הציבורית במטרופולין חיפה - ביקורת מעקב
6 קווים
פעילים1
23.06 ו-4 קווים
מיליארד כ-2.8 מתוכננים 18 - 28
ש"ח מיליון נוספים שנים
ההיקף התקציבי, המספר הכולל 6 קווי מטרונית פרק הזמן המשוער
של משרד של הנסיעות פועלים במטרופולין מתחילת התכנון ועד
התחבורה, היומיות החזויות, חיפה, נכון למועד סיום ביצועם של שני
בפרויקטי התחבורה בתח"ץ ובאמצעי סיום ביקורת המעקב פרויקטי התחבורה
במטרופולין חיפה, התחבורה)מרץ 2025(. קווים במטרופולין חיפה2
בשנים 2016 - 2045, האחרים, אלה עוברים בין העיר שנבדקו במהלך
בהתאם לתוכנית במטרופולין חיפה, חיפה ובין ערי הקריות תקופת ביקורת
האסטרטגית מ- לפי תחזית לשנת השונות)קריית אתא, המעקב
2015 2040 קריית מוצקין וקריית
ביאליק(; כמו כן
מתוכננים 4 קווי
מטרונית נוספים
במטרופולין חיפה
עלות נוספת
של כ-
19%)כ-
300 3.1 מיליארד
78 מיליון ש"ח ש"ח(0
מספר הצמתים אומדן ההפסד העלות הנוספת מספר הישיבות
)כ-65%(שבהם שנגרם לתקציב לאומדן עלות פרויקט שבהן כונסה ועדת
ישנה העדפה המדינה, בכל שנה הרק"ל נצרת חיפה, השרים לתשתיות
ברמזורים למטרונית ושנה, בעקבות נכון לסוף שנת 2024, לאומיות מאז
במטרופולין חיפה ההשתמטות לעומת אומדן העלות הקמתה ביולי 2023
)כולל העיר חיפה(מתשלום עבור שאושר בהחלטת)נכון למועד סיום
לעומת התכנון כלל הנסיעות ממשלה משנת 2016 ביקורת המעקב,
האמור עד שנת בתח"ץ, שמשרד)כ-8.2 מיליארד ש"ח מרץ 2025(
2020)כ-120 האוצר העריך לעומת כ-6.9
צמתים(אותו בכ-300 מיליארד ש"ח,
מיליון ש"ח כבר בערכים ריאליים
בשנת 2021 לסוף שנת 2024(
1 נכון למועד סיום ביקורת המעקב, מרץ 2025, אלה קווי המטרונית הפעילים במטרופולין חיפה: 1, 2, 3, 4, 5, ו-5א -
שישהקווימטרוניתבסךהכול.
2 פרויקטהרק"לחיפה-נצרתופרויקטהכפלתהמסילותבקותלאביב-חיפה.
| 96 |
דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025
ת
ק
צי
ר
פעולות הביקורת |
קי
דו
במרץ 2019 פרסם מבקר המדינה דוח מיוחד:"משבר התחבורה הציבורית", ובמסגרתו ם
פורסם פרק בנושא"קידום ופיתוח של התחבורה הציבורית במטרופולין חיפה")דוח ופ
י
הביקורתהקודםאו הביקורתהקודמת(3. בחודשיםאוגוסט2024 עדמרץ2025 ביצעמשרד ת
ו
מבקר המדינה ביקורת מעקב)ביקורת המעקב או הביקורת(בעניין תיקון עיקרי הליקויים ח
שהועלו בדוח הביקורת הקודם. הבדיקה העיקרית נעשתה במשרד התחבורה, ובדיקות ש
השלמה נעשו בוועדה לתשתיות לאומיות במינהל התכנון שבמשרד הפנים)הוות"ל(; ל
בעיריית חיפה; בחברת רכבת ישראל בע"מ)חברת רכבת ישראל(; בחברת נתיבי ישראל הת
החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ)להלן - חברת נתיבי ישראל(; ובחברת חוצה ח
ב
ישראל בע"מ)חברת חוצה ישראל(. ור
ה
ה
צי
ב
תמונת המצב העולה מן הביקורת ור
י
ת
ב
מ
ט
רו
חתימה על הסכם ארוך טווח בין משרד התחבורה לחברת יפה נוף - בביקורת פו
הקודמת עלה כי מאז סיום הסכם המסגרת בשנת 2015 עם חברת יפה נוף ועד מועד סיום לי
ן
הביקורת הקודמת)פברואר 2018(לא נחתם בינה ובין משרד התחבורה הסכם ארוך טווח ח
המסדיר את ההתקשרות ביניהם לביצוע הפרויקטים. תחת זאת, הוארך מדי פעם בפעם יפ
ההסכם הקיים לתקופה קצובה של כמה חודשים בכל הארכה. בביקורת המעקב נמצא כי ה
-
הליקוי תוקן במידה חלקית. עלה כי בהתאם להחלטת ממשלה 421 מאוקטובר 2020, ב
הסתיימה ההתקשרות עם חברת יפה נוף, וכל הפרויקטים במטרופולין שהיו בתחום יק
אחריותה הועברו לחברות תשתית ממשלתיות אחרות. המצב החדש, שבו כמה חברות ור
ממשלתיות נכנסו לתחום הפרויקטים שבעבר היה מצוי בידיה של חברה אחת בלבד, יצר ת
קושי מסוים בתיאום בין משרד התחבורה ובין עיריית חיפה ובין אותן חברות ממשלתיות. מע
עוד עלה בביקורת המעקב כי חברת חוצה ישראל פועלת ללא הסכם מסגרת ארוך טווח ק
ב
חתום עם המדינה, והסכם המסגרת של חברת נתיבי ישראל הסתיים בסוף שנת 2024
והוארךעדיוני2025עםאפשרותלהארכתועדסוףאותהשנה,עדלחתימתהסכםמסגרת
חדש ארוך טווח עם המדינה. נוסף על כך, חברת נתיבי ישראל נמצאת, נכון למועד סיום
ביקורת המעקב)מרץ 2025(, במשא ומתן מתקדם עם משרדי האוצר והתחבורה לצורך
חתימה על הסכם מסגרת חדש ארוך טווח עם המדינה.
התוכנית האסטרטגית לפיתוח התח"ץ במטרופולין חיפה - בביקורת הקודמת עלה
כי בתוכנית האסטרטגית למטרופולין חיפה לא נקבע שקיצור זמן ההגעה"מדלת לדלת"
הוא אחד מיעדיה המרכזיים, וממילא לא נקבע בה גם מדד לזמן ההגעה''מדלת לדלת''.
3 מבקר המדינה, דוח ביקורת מיוחד על משבר התחבורה הציבורית)2019(,"קידום ופיתוח של התחבורה
הציבוריתבמטרופוליןחיפה",עמ'385-475.
| 97 |
קידום ופיתוח של התחבורה הציבורית במטרופולין חיפה - ביקורת מעקב
זאתאףעלפישמדוברבאחדההיבטיםהחשוביםבשירותשניתןלציבורובאחדהמרכיבים
העיקריים שעליהם מתבסס שיקול דעתם של הנוסעים לעניין השימוש בתח"ץ. בביקורת
המעקב נמצא כי הליקוי תוקן במידה מועטה: עלה כי בפרויקטים שהוצגו בתוכנית
האסטרטגיתמ-2015אחדהמשתניםשעלפיודורגוונבחרוהפרויקטיםלשנים2016-2045
הוא מדד"הפחתת זמן נסיעה בתח"ץ". עם זאת, מדד זה קיבל משקל משתנה משוקלל של
5% בבחירת הפרויקטים האלו והוא עדיין לא יעד מרכזי שעל פיו הם נבחרו בתוכנית. עוד
עלה בביקורת המעקב כי התוכנית האסטרטגית האחרונה שהוכנה עבור מטרופולין חיפה
היא משנת 2015, והגם שבמועד סיום ביקורת המעקב)מרץ 2025(חלפו כבר כעשר שנים
מאז הכנתה, היא טרם עודכנה.
תכנון קווי המטרונית - בביקורת הקודמת עלה כי במסגרת התוכנית האסטרטגית
למטרופולין חיפה מ-2015 לא בוצעה השוואה סדורה מנומקת ומתועדת בין חלופות
טכנולוגיות שונות. כמו כן, לא בוצעה בדיקת עלות ותועלת בין אופציית הקמתם של קווים
נוספים למטרונית ובין אמצעי תחבורה חלופיים, כגון הגברת השירות הקיים באוטובוסים
במידהניכרת,הקמתרכבתקלהאורכבתתחתיתוכןהקמהשלדרגנועיםכאמצעימשלים
במקריםמסוימים.בביקורתהמעקבנמצאכיהליקויתוקןבמידהמועטה:עלהכיבמועד
סיום ביקורת המעקב, מרץ 2025, קיימים שישה קווי מטרונית פעילים ברוב שעות היממה,
מתוכם קו מטרונית שפעיל לאורך כל שעות היממה)קו 1(. יצוין כי קווים אלה עוברים בין
העיר חיפה לבין ערי הקריות השונות)קריית אתא, קריית מוצקין, וקריית ביאליק(. עוד יצוין
כי תדירות קווי המטרונית האלה גבוהה יחסית לאמצעי תחבורה אחרים, כגון קווי
אוטובוסים. עוד יצוין כי מתוכננים ארבעה פרויקטים נוספים הקשורים לקווי המטרונית
החדשים, אשר יקדמו ויפתחו את התחבורה הציבורית במטרופולין חיפה, ואשר מטרתם
לספקלציבור הרחבחלופותנוספותלחלופותהקיימותולעודדאותו להשתמשבתח"ץ. עם
זאת, נמצא במסגרת ביקורת המעקב כי לא בוצעו בדיקות כדאיות מעודכנות לפי נוהל
פר"ת4 בעניין ארבעת הפרויקטים העתידיים בקווי המטרונית שיפעלו במטרופולין חיפה.
כמו כן, לא בוצעה בדיקת עלות ותועלת בין אופציית הקמת הקווים האלה לבין אמצעי
תחבורה חלופיים, כגון הגברת תדירות השירות הקיים באוטובוסים, הקמת רכבת קלה או
רכבת תחתית וכן הקמת דרגנועים כאמצעי משלים במקרים מסוימים.
הבקרהעלהנוסעיםבתחבורההציבורית-בביקורתהקודמתעלהכיהסכםההפעלה
קבעשעלהמפעילהקודםלבצעבקרתתשלום,אולםבפועללאהוקנולפקחיםהאמצעים
שיאפשרו להם לפקח על תשלום דמי הנסיעה. בביקור בשטח שקיימו נציגי משרד מבקר
המדינה באוקטובר 2018 ציינו פקחי המפעיל הקודם כי אין להם יכולת אכיפה, וכי נוסעים
שלא שילמו התעלמו מדרישתם להזדהות. רק בתחילת שנת 2017 פנתה הרשות הארצית
לתח"ץ ליועץ המשפטי של משרד התחבורה כדי להסדיר בחקיקה הקניית סמכויות פיקוח
אפקטיביות לפקחי המפעיל. במרץ 2018 פורסמה הצעת תזכיר חוק בעניין סמכויות פיקוח
בתח"ץ, ובסוף נובמבר 2018 קיימה הכנסת דיון ראשון בנושא הצעת החוק. בביקורת
המעקב נמצא כי הליקוי תוקן במידה מועטה: בביקורת עלה כי המפקח על התעבורה
קבע הנחיות, שעוסקות בנושא הפיקוח על תשלום דמי נסיעה בקו שירות באוטובוס.
ההנחיות הן בתוקף החל ביוני 2025 ומטרתן, בין היתר, לקבוע כללים להסמכת בקר)או
4 נוהל פר"ת הוא הוא מתווה מסגרת מחייבת של תהליך לבדיקת כדאיות של פרויקטים תחבורתיים, שהכין משרד
התחבורהומשרדהאוצרבמשותף.
| 98 |
דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025
ת
ק
צי
פקח(עלידיהמפקחעלהתעבורה,ולקבועאתמדיניותהמפקחעלהתעבורהבנוגעלאופן ר
ביצוע הבקרה. עם זאת, במועד סיומה של ביקורת המעקב)מרץ 2025(טרם הסתיימה |
אסדרתןהחקיקתיתשלסמכויותהפיקוחוהאכיפהבתח"ץבכלהנוגעלנסיעהללאתשלום קי
או תיקוף כרטיס. האסדרה נחוצה, במיוחד, לנוכח אומדן ההפסד שנגרם לתקציב המדינה דו
בכל שנה בעקבות ההשתמטות מתשלום עבור הנסיעות בכלל התח"ץ)אשר נאמדת םו
בכ-20% בממוצע מכלל הנסיעות בתח"ץ(, וההפסד שנגרם בשל כך לקופת המדינה נאמד פי
על ידי משרד האוצר בשנת 2021 בכ-300 מיליון ש"ח5. יצוין כי הצעת חוק לתיקון פקודת תו
התעבורה)מס' 126()פיקוחעלתשלוםדמינסיעהבאוטובוסים(,התשע"ט-2018,פורסמה ח
לראשונה כבר באוקטובר 2018 מטעם הממשלה אך הליך החקיקה שלה לא הושלם. של
ה
ת
ח
הכפלת מסילות הרכבת בקו תל אביב-חיפה בו
ר
ה
• קידום הפרויקט - בביקורת הקודמת עלה כי על פי מסמכי חברת רכבת ישראל, ה
בשנת 2012 היא החלה לקדם את תוכנית הכפלת המסילות שתאפשר להגדיל את צי
קיבולת הרכבות וגם להעלות את מהירות הנסיעה. התוכנית הוכרזה כתת"ל ביולי בו
2014)תת"ל 65(. פרויקט זה הוא פרויקט ארוך טווח בעל חשיבות גבוהה לפיתוח רי
ולקידום של התח"ץ במטרופולין ובעיר חיפה וכן לפיתוח הרשת המסילתית הרכבתית ת
ב
הארצית, ולפיכך קידומו היה אמור להתבצע במהירות. למרות זאת, רק במרץ 2018 מ
וכשש שנים מתחילת תכנונו וארבע שנים מיום הכרזתו כתת"ל, התקבלה החלטת טר
הוות"ל לפרסם בעיתונות הודעה על הכנת התוכנית. מלבד ההפסד התועלתי ופ
ו
למשתמשי התח"ץ, לעיכובים בפרויקט זה, שנועד לפתור כשלים הקיימים במערכת לי
התחבורה בישראל, יש מחיר כבד. בביקורת המעקב נמצא כי הליקוי תוקן במידה ן
חלקית: עלה כי התכנון הסטטוטורי של תת"ל 65א הסתיים בשלמותו במוסדות חי
פ
התכנון, והתוכנית אף אושרה בממשלה בדצמבר 2023. אשר לתת"ל 65ב, התכנון ה
הסטטוטורי שלה הסתיים באופן חלקי בלבד, במוסדות התכנון. הוות"ל אישרה -
באוקטובר 2023 לפרסם את דבר הכנת התוכנית, וקבעה תנאים למתן היתרי הבנייה בי
ק
לפי סעיפים 77 ו-78 לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה - 1965. נכון למועד סיום ור
הביקורת)מרץ2025(הצפי לסיום פרויקט תת"ל65א הוא בשנת2034, ואילו לפרויקט ת
תת"ל 65ב אין אפילו צפי לסיום. עוד עלה בביקורת המעקב כי בהחלטת ממשלה מ
ע
1231 ממרץ 2022 נקבע כי התנאי לקידום וביצוע תת"ל 65ב הוא השלמת פרויקט ק
חשמול המסילות במטרופולין חיפה, עד לתחנת הרכבת מרכזית המפרץ; כן נקבע כי ב
יש להשלימו, לאחר אישור המסמכים המפורטים, עד סוף שנת 2024. עם זאת,
בביקורת נמצא כי הצפי לסיום פרויקט חשמול המסילות במטרופולין חיפה הוא עד
סוףמרץ2027,ואומדןעלותוהואכ-4.7מיליארדש"ח.כמוכן,התבררכיבמועדסיום
ביקורת המעקב)מרץ 2025(עיריית חיפה התנגדה לביצוע שיקוע ומנהור המסילות
בתחומה ולחשמול עילי של מסילות הרכבת הקיימות, ללא קידום וביצוע תת"ל 65ב
במקביל. יצוין, כי במקביל להליכי התכנון של תת"ל 56ב שעודם מתנהלים במוסדות
התכנון, הגישה עיריית חיפה בשנת 2024 תביעה6 לביהמ"ש המחוזי בחיפה כנגד
5 ראו גם מבקר המדינה, דוחשנתי72א-חלקשני)2021(,"התחבורה הציבורית - שימוש בכרטיס רב-קו)מעקב(
וביישומוניתשלום",עמ'858-859.
6 ת"א)חיפה(24-10-59047עירייתחיפהנ'רכבתישראלבע"מואח'.
| 99 |
קידום ופיתוח של התחבורה הציבורית במטרופולין חיפה - ביקורת מעקב
רכבת ישראל וצדדים נוספים. בתביעתה היא עתרה למתן צו עשה שיורה לרכבת
ישראל לשקע מקטעים מסוימים של המסילה בתחומי העיר חיפה, ולמתן צו מניעה
קבוע האוסר על ביצוע עבודות חשמול המסילה באותם מקטעים. בהחלטת ביהמ"ש
המחוזי בחיפה במרץ 2025 הצדיים הופנו לגישור. עוד יצוין כי התמשכות פרויקט
הכפלת המסילות בקו תל אביב-חיפה אחרי שנת 2030 עלול לפגוע בעמידה של
חברת רכבת ישראל ביעדי תוכנית הפיתוח האסטרטגית של החברה לשנת 2040.
נוסף על כך, העיכוב עלול להגדיל גם את הסיכון לסטייה מאומדן עלות הפרויקט
שנקבע עוד בשלב תכנונו ועלול לפגוע בעמידה ביעדי הפרויקט ובהשגת המטרות
שלו, אשר כוללות, בין היתר: הגדלת קיבולת הרכבות והעלאת מהירות הנסיעה7.
• ביצוע בדיקות כדאיות כלכלית לחלופות שהוצעו - בביקורת הקודמת עלה כי
בפרויקט הכפלת המסילות לא בוצעו בדיקות כדאיות כלכלית לחלופות שנבחנו.
הנתונים שעל בסיסם התקבלה ההחלטה אם לאשר או לדחות את החלופות נבחנו
בראייה הנדסית, סביבתית ואורבנית של תוואי המסילות בלבד, ולא בבדיקה כלכלית
מעמיקה של העלות והתועלת הגלומות בחלופות. בביקורת המעקב נמצא כי הליקוי
תוקן במידה חלקית. בביקורת עלה כי באפריל 2022 ובמאי 2024 משרד התחבורה
ביצעבדיקתכדאיותכלכליתלפינוהלפר"תרקלפרויקטתת"ל65ב)המקטעהצפוני
של תת"ל 65(; ואילו לפרויקט תת"ל 65א)המקטע הדרומי של תת"ל 65(לא בוצעה
בדיקת כדאיות כלכלית על ידי אף גורם מוסמך, לפי נוהל פר"ת, ואף לא בוצעה
בדיקת כדאיות כלכלית על פי נוהל אחר או מודל כלכלי מוסכם אחר.
קידום פרויקטי תחבורה במטרופולין חיפה - בביקורת הקודמת עלה כי אף על פי
שפרויקטי תחבורה, כגון הרכבל, הרק"ל והכפלת המסילות, הוגדרו על ידי משרד
התחבורהכאמצעילפתרוןבעיותהתחבורהבמטרופוליןחיפה,ואףעלפישפרויקטיםאלה
הוגדרועלידיהממשלהכתת"ל-ולפיכךקידומםהיהאמורלהתבצעבהליךמקוצר,קידום
הפרויקטים עוכב הן בוות"ל והן בגופים שאמורים לקדמם, בין היתר על ידי משרד
התחבורה. עוד העלתה הביקורת הקודמת כי לא היה גורם מתכלל לכל פרויקטי התת"ל
שיכולהיהלקדםולזרזאתהליכיקבלתההחלטותבהם.בביקורתהמעקבנמצאכיהליקוי
תוקן במידה מועטה. בביקורת עלה כי ראש הממשלה כיו"ר הוועדה לא כינס את ועדת
שרים לתשתיות לאומיות שהוקמה בהחלטת ממשלה 851 מיולי 2023. אי-כינוסה של
הוועדה מונע קביעת מדיניות בנושא תשתיתיות לאומיות, הסרת חסמים לקידום פרויקטים
תשתיתיים וביצוע ליווי, בקרה ומעקב עליהם. כמו כן נמצא כי לא נקבעו לוחות זמנים ואבני
דרך לתוכניות תת"ל 56)על כל מרכיביה(ותת"ל 65 לאחר פיצולה. זאת, אף על פי
שתוכניות אלה הוגדרו מראש, כאמור, כתוכניות תשתית לאומית)תת"ל(אשר גם נידונו
בוות"ל בשל מעמדן וקיבלו את אישורה)תת"ל65א ותת"ל 56(. עוד עלה בביקורת המעקב
כילשניהפרויקטיםשנבדקובביקורתהקודמת,וגםבמהלךביקורתהמעקב:פרויקטרק"ל
חיפה-נצרתופרויקטהכפלתהמסילותהרכבתבקו תלאביב-חיפה, הזמן המשוער שיחלוף
מתחילת תכנונם ועד סיום ביצועם ינוע בין 18 ל-28 שנים. עם זאת, יצוין כי שלב התכנון
במוסדות התכנון לגבי תת"ל 56)על כל מרכיביה(ולגבי תת"ל 65א)המקטע הדרומי של
תת"ל 65(כבר הסתיים.
7 לאחרהכפלתהמסילות,הרכבותיוכלולנסועבמסילותהחדשותבמהירותשלעד250קמ"ש.
| 100 |
דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025
ת
ק
צי
הקמתרשויותתחבורהמטרופוליניות - בביקורת הקודמת עלה כי לא היה בהתקשרות ר
בין עירייתחיפהלחברתיפהנוףכדי לפתור אתהקושי הנובעמכך שחברתיפהנוף, שהיא |
תאגיד עירוני של עיריית חיפה, נעדרת סמכויות וכלים שיאפשרו לה לקדם פרויקטים קי
תחבורתיים מול רשויות מקומיות נוספות במטרופולין. בהיעדר סמכויות כאמור, לא הייתה דו
החברה יכולה לפעול מול רשויות התכנון ומול רשויות מקומיות במטרופולין ללא אישור םו
משרד התחבורה. הדבר פגע בקידום הפרויקט וגרם נזקים למשתמשי התחבורה הציבורית פי
ולפיתוח הכלכלי שהיה יכול לנבוע מקיומה של מערכת תחבורה ציבורית יעילה. נוסף על תו
כך נקבע בביקורת הקודמת כי הקמת רשות מטרופולינית בעלת סמכויות נרחבות בתחום ח
התחבורה עשויה לייעל תהליכים בקידום פרויקטים תחבורתיים; ומשרד מבקר המדינה של
המליץ בדוח הביקורת הקודם כי על משרד התחבורה לקיים את החלטות הממשלה על ה
הקמתרשותמטרופולינית.בביקורתהמעקבנמצאכיהליקוילאתוקן:עלהכינכוןלמועד תח
סיום ביקורת המעקב, מרץ 2025, משרד התחבורה ושרת התחבורה לא הקימו רשויות בו
תחבורה מטרופוליניות)ולחילופין רשויות מרחביות לתחבורה(בכלל המטרופולינים ר
הקיימות)גוש דן, ירושלים, חיפה ובאר שבע(, ובמטרופולין חיפה בפרט. מבקר המדינה הה
מעיר לשרת התחבורה ולמשרד התחבורה כי עברו כ-14 שנה מהחלטת הממשלה)בשנת צי
2011(בענייןגיבושתזכירהחוקלהקמתרשויותהתחבורההמטרופוליניותולמתןהסמכויות בו
הדרושות לפעילותן, אך נכון למועד סיום ביקורת המעקב)מרץ 2025(לא הושלם הכנת רי
תזכיר חוק זה. ת
ב
מ
ט
רו
פו
לי
תפעול קווי המטרונית - בביקורת הקודמת עלה כי החל ברבעון הרביעי של שנת 2013 ן
ח
ועדלרבעוןהשנישלשנת2016חרגזמןהנסיעההממוצעבשעותהשיאשלאחרהצוהריים יפ
מזמן הנסיעה התקני שנקבע בהסכם עם המפעיל הקודם. יודגש כי בהסכם נקבעה חריגה ה
רק לשעות השיא של הבוקר. בביקורת המעקב נמצא כי הליקוי תוקן במידה רבה. -
ב
בביקורת המעקב עלה כי מדד"אי-ביצוע"8 של מפעיל קווי המטרונית הנוכחי נע בין 0.45% יק
ל-1.58% בשנים 2022 - 2024 ועמד על מתחת לשיעור של 2.1%; שיעור גדול ממנו מוגדר ור
כ"רמת שירות מינימלית"בהסכם ההפעלה. ת
מ
העדפהברמזוריםלמטרונית - בביקורת הקודמת עלה כי בניגוד להסכם עם חברת יפה עק
נוף, שבו נקבע כי יותקנו מנגנוני העדפה ברמזורים בכ-140 צמתים עוד לפני הפעלת ב
המטרונית, לא דאג משרד התחבורה לתכנון מנגנוני ההעדפה בכל הרמזורים הנדרשים,
למעט 19 הרמזורים שנכללו בתקציב התכנון וההקמה של המטרונית. עוד עלה בביקורת
הקודמת כי במועד סיומה)פברואר 2018(לא הסתיים פרויקט ההעדפה ברמזורים.
בביקורת המעקב נמצא כי הליקוי תוקן במידה רבה: בביקורת המעקב עלה כי עד שנת
2020 מתוכנן היה כי למטרונית תהיה זכות קדימה בכ-120 צמתים, וכתוצאה מכך תהיה
8 מדד"אי-ביצוע"בדוחות בקרה חצי שנתיים של משרד התחבורה מוגדר כ"נסיעה שתופיע במערכת הטכנולוגית
כיציאה מתחנת מוצא, או נסיעה שתופיע במערכת הטכנולוגית כיציאה מתחנת מוצא באיחור שמעל 20 דקות, או
נסיעה שתופיע במערכת האלקטרונית כיציאה מתחנת המוצא בהקדמה של 10 דקות ומעלה, או נסיעה שתופיע
במערכת האלקטרונית כיציאה כאשר הגיע זמן היציאה מתחנת מוצא של הנסיעה העוקבת ברישיון ]של הקו["
)ההדגשותבמקור(.
| 101 |
קידום ופיתוח של התחבורה הציבורית במטרופולין חיפה - ביקורת מעקב
למטרונית נסיעה רציפה בקווי שירות 1, 2 ו-3, ובשלב הראשון יוצבו גלאים בכ-60 צמתים
מרומזרים. עוד עלה בביקורת המעקב כי בפועל, ישנה העדפה למטרונית בכ-78 צמתים
במטרופולין חיפה)כולל העיר חיפה(המהווים כ-65% ממספר הצמתים שהיו מתוכננים עד
שנת 2020)120 במספר(.
ביצוע פרויקט הרכבת הקלה)רק"ל(בקו חיפה-נצרת - בביקורת הקודמת עלה כי
תכנון פרויקט הרק"ל חיפה-נצרת החל בשנת 2005. הפרויקט הוכרז כתוכנית תשתית
לאומית בשנת 2011, ותקציבו אושר בממשלה רק באוגוסט 2016 ובוות"ל - באפריל 2017.
רקכשנהלאחרמכן - באפריל2018 - הועברהתוכניתהפרויקטלאישורהממשלה. במועד
סיום הביקורת הקודמת, כ-13 שנה מתחילת תכנון הפרויקט, הוא טרם אושר סופית
בממשלה, וממילא לא הוחל בביצועו. עוד עלה בביקורת הקודמת כי המחלוקות בין עיריית
קריית אתא למשרד התחבורה על מאפייני תוואי הרק"ל באזור קריית אתא עיכבו את
הפרויקט במשך כשש שנים - מהצגת התוכנית לציבור ולבעלי עניין בשנת 2012 ועד
העברתהתוכניתלהערותהממשלהבאפריל2018.בביקורתהמעקבנמצאכיהליקויתוקן
במידה רבה. עלה כי התוכניות הקשורות לפרויקט הרק"ל)תת"ל 569 על כל שלביה
השונים(אושרו על ידי הממשלה בשנים 2018 - 2023)כולל(. עוד עלה בביקורת המעקב
כי ביצוע פרויקט הרק"ל החל במקטעיו השונים, כי הצפי לסיומו הוא עד שנת 2029. עם
זאת, בביקורת המעקב גם עלה כי אומדן עלות הפרויקט)נכון לסוף שנת 2024(הוא כ-8.2
מיליארד ש"ח, כלומר גבוה בכ-19% בערכים ריאליים מהנתון שהוצג בהחלטת הממשלה
משנת 2016.
בחירת חלופה מיטבית לפרויקט הכפלת המסילות בקו הרכבת תל אביב-חיפה
)תת"ל 65(- בביקורת הקודמת עלה כי בשנת 2012 החלה חברת רכבת ישראל בקידום
בחירת החלופות לתוואי הרכבת באזור חיפה, כחלק מפרויקט הכפלת המסילות שהוכרז
כתת"ל בשנת 2014. במועד סיום הביקורת הקודמת)פברואר 2018(טרם נבחרה חלופה
מיטבית לפרויקט. בביקורת המעקב נמצא כי הליקוי תוקן במידה רבה. באפריל 2023
אישרה ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה)באישור הות"ל
מדצמבר 2022(את החלופה המועדפת)חלופה 102(לפרויקט הכפלת מסילות הרכבת
בקו תל אביב-חיפה)או הכפלת מסילות החוף(. בסיכום של השוואת החלופות צוין, בין
השאר,כיחלופה102)אוחלופה102A(היאהחלופההמועדפתלעומתהחלופותהאחרות,
ויש לה יתרונות בהיבטים הבאים, ובין היתר: עדיפות בתפעול מערך הרכבות המהיר
והפרברי; תדירות רכבות גדולה יותר; פשטות התפעול; עדיפות בביצוע שלביות עבודות
ההקמהומיעוטקונפליקטיםעםתשתיותקיימות;התאמהלתכנוןהסטטוטוריברמהארצית
ומחוזית; שירות רכבתי מהיר ללב מטרופולין חיפה ומתן קישוריות מרבית ונגישות עבור
משתמשי רכבת בתוך המטרופולין חיפה ומחוצה לו; ופוטנציאל למפגעי רעש ואיכות אוויר
של חלופה זו נמוך בהשוואה לחלופות האחרות.
פיצול הליך התכנון הלאומי של פרויקט הכפלת המסילות בקו הרכבת תל אביב-
חיפה)תת"ל 65(- בביקורת הקודמת עלה כי פרויקט הכפלת המסילות חשוב לעורק
המרכזי של תנועת הרכבות הארצית. בפועל הושגו הסכמות על רוב המקטע, וחילוקי
הדעות המהותיים נסובו רק על תוואי המסילות באזור חיפה. הפיצול הסטטוטורי של
9 ביולי 2011 הוכרז הפרויקט כ"פרויקט תשתית בעל חשיבות לאומית")תוכנית תשתית לאומית או בקיצור תת"ל(.
פרויקטהרק"לנקראבמוסדותהתכנון-תת"ל56.
| 102 |
דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025
ת
ק
צי
הפרויקט בשלב מוקדם של התכנון היה עשוי לקדם ביצוע של חלקים ממנו, מה שהיה ר
מגדיל את הסיכוי לעמוד ביעדי הביניים של התוכנית האסטרטגית לשנת 2030. נוכח |
העובדה שפרויקטי תשתית מסוג זה נמשכים שנים ארוכות וטומנים בחובם פוטנציאל קי
עיכובים, הרי אם ישנן מחלוקות בחלק מהם, אפשר ורצוי לקדם חלקים אחרים בלי לפגוע דו
בתוכנית המלאה, ובפרט אם יש תועלת ישירה שאינה תלויה בהשלמת הפרויקט כולו. םו
בביקורתהמעקבנמצאכיהליקויתוקןבאופןמלא.כןעלהכיביוני2019החליטההוות"ל פי
לפצל את תת"ל 65 לשתי תוכניות, ולקדם בראשונה את תת"ל 65א, אשר בשלה יותר תו
מהבחינה התכנונית. תת"ל65 פוצלה אפוא לשתי תוכניות:)א(תת"ל65א)שדרוג והרחבת ח
מסילת החוף בין תחנת חוף הכרמל לשפיים או המקטע הדרומי של תת"ל 65(;)ב(תת"ל של
65ב)מסילות החוף בקטע סדנאות אפרים - חוף הכרמל או המקטע הצפוני של תת"ל 65(. ה
ת
ח
בו
עיקרי המלצות הביקורת רה
ה
על ראש הממשלה כיו"ר הוועדה לפעול לכינוס ועדת השרים לענייני תשתיות לאומיות, צי
אשר נועדה מעצם הקמתה לקדם פרויקטי תשתית לאומית, בהתאם ללוחות זמנים ואבני בו
ר
דרך מרכזיות אשר ייקבעו לכל פרויקט תשתית לאומית. כמו כן, כינוס של הוועדה יתרום י
ת
לביצוע פיקוח, בקרה ומעקב בנוגע למשרדי הממשלה אשר אחראים על פרויקטים אלה. ב
מ
מומלץ כי משרד התחבורה יעדכן את התוכנית האסטרטגית במטרופולין חיפה משנת מ- טר
2015, ויקבע בה מדד שירות"מדלת לדלת"וגם את ערכו)בפרקי זמן שונים(, בהתאם ופ
לאזורי השירות השונים, מכיוון שלמדד זה ישנה חשיבות רבה בעיני הציבור בבואו לבחור ול
י
בחלופהשלשימושבאמצעיהתח"ץהשוניםאובחלופהשלשימושברכבפרטי.עודמומלץ ן
כי משרד התחבורה יעניק למדד שירות"מדלת לדלת")או לחלופין למדד"הפחתת זמן חי
נסיעה בתח"ץ"(משקל משוקלל גבוה יותר מ-5% כבר בשלב של בחירת הפרויקטים פה
התחבורתיים לביצוע. -
בי
מומלץ כי משרד התחבורה יבצע את כל הבדיקות הנדרשות, בהתאם לנהליו, לפני שהוא קו
בוחר בפרויקטי תחבורה תשתיתיים, שכן מטבע הדברים עלותם גבוהה מאוד והקמתם רת
אורכת זמן רב, לפעמים אפילו עשרות שנים. מיותר לציין כי בדיקות כאלה נדרשות כדי מ
להקצות בצורה נכונה את המשאבים המוגבלים של המדינה ולהשקיע אותם בפרויקטים ע
שתועלתםחיובית,מתוךהבנהשלאחרהקמתםקייםקושירבלהחזיראתהמצבלקדמותו. קב
מומלץ כי משרד התחבורה ועיריית חיפה ימשיכו ויקדמו את ההעדפה ברמזורים למטרונית
בכל הצמתים הקיימים במטרופולין)כ-120 במספר(, וזאת כדי לקצר את ההגעה"מדלת
לדלת"של משתמשי התח"ץ ולשפר את אמינות השירות כתוצאה מכך. נוסף על כך, דבר
זהיעודדנוסעיםנוספיםאשרעדיין אינםמשתמשיםבתח"ץ לעבורמחלופהשלרכבפרטי
לחלופה של שימוש בתח"ץ.
כפי שכבר המליץ משרד מבקר המדינה בעבר, מומלץ כי משרד התחבורה ומשרד האוצר
יפעלו להשלמתה של אסדרת סמכויות הפיקוח והאכיפה של הפקחים בתחבורה
הציבורית;זאתבייחודלנוכחהמצבשבוכלמשתמשיהתח"ץרשאיםלעלותמכלהדלתות;
וכןלנוכחאומדןההפסדשנגרםלתקציבהמדינהבכלשנהבעקבותההשתמטותמתשלום
עבור הנסיעות בכלל התח"ץ, אשר משרד האוצר כבר העריך אותו בשנת 2021 בכ-300
| 103 |
קידום ופיתוח של התחבורה הציבורית במטרופולין חיפה - ביקורת מעקב
מיליון ש"ח10. עוד ממליץ משרד מבקר המדינה למשרד התחבורה לפעול ליישום ההנחיות
של המפקח על התעבורה אשר עוסקות בפיקוח על תשלום דמי נסיעה בקו שירות
באוטובוס, ואשר בתוקף החל מיוני 2025.
על משרד התחבורה, ומשרד האוצר, להמשיך ולקדם את הטיפול בפרויקט הכפלת
מסילות הרכבת בקו תל אביב-חיפה. זאת, כדי לקדם פרויקטי תחבורה תשתיתיים, ארוכי
טווח, בעלי חשיבות גבוהה לפיתוח ולקידום של התח"ץ במטרופולין חיפה, בעיר חיפה,
ולפיתוח רשת הרכבות הארצית. נוסף על כך, פיתוח זה נועד גם לאפשר לתושבי הצפון
להגיע מביתם לאזור המרכז בפרק זמן מיטבי.
מומלץ כי משרד התחבורהיקבע ככלהאפשר לוחותזמניםואבני דרך לפרויקטי התחבורה
במטרופולין חיפה; זאת כדי לקדם אותם בהקדם, בראייה כוללת ובאופן מיטבי. אלה
נדרשים גם כדי לבצע פיקוח ובקרה על הפרויקטים שתקופת הקמתם משלב התכנון ועד
שלב סיום הביצוע אורכת לא מעט שנים. יצוין כי הפרויקטים האלה הם בעלי חשיבות
מכרעת לקידומה ולפיתוחה של התח"ץ במטרופולין חיפה, והם נועדו לשפר במידה ניכרת
את שירותי התח"ץ במטרופולין ולשמש אלטרנטיבה ראויה עבור הנוסעים ברכב הפרטי.
על משרד התחבורה ושרת התחבורה להשלים בהקדם את פעילותם להקמתן של רשויות
תחבורה מטרופוליניות)ולחלופין להקים רשויות מרחביות לתחבורה(, כפי שנקבע
בהחלטות ממשלה שונות בין השנים 2011 ל-2024. יצוין כי פעמים רבות, בדוחות קודמים
שפרסם בעבר, כבר העיר משרד מבקר המדינה על חשיבות הקמתן של רשויות תחבורה
אלו.
10 ראו גם מבקר המדינה, דוחשנתי72א-חלקשני)2021(,"התחבורה הציבורית - שימוש בכרטיס רב-קו)מעקב(
וביישומוניתשלום",עמ'858-859.
| 104 |
דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025
ת
ק
צי
ר
חלק מהאזורים והיישובים הנכללים בשלוש הטבעות של |
מרחב מטרופולין חיפה קי
דו
ם
ו
פי
תו
ח
ש
ל
ה
ת
ח
בו
ר
ה
ה
צי
בו
רי
ת
ב
מ
ט
רו
פו
לי
ן
חי
פ
ה
-
בי
קו
ר
ת
מ
ע
ק
ב
המקור: התוכנית האסטרטגית מ-2015, ומבקר המדינה, דוח ביקורת מיוחד על משבר התחבורה
הציבורית)2019(,"קידום ופיתוח של התחבורה הציבורית במטרופולין חיפה", עמ'399.
| 105 |
קידום ופיתוח של התחבורה הציבורית במטרופולין חיפה - ביקורת מעקב
סיכום
פרויקטי התחבורה הציבורית המקודמים במטרופולין חיפה הינם בעלי חשיבות לאומית, והם
נועדו להביא לשיפור איכות החיים של תושבי המטרופולין. במסגרת התוכניות לקידום
הפריפריה, המדינה משקיעה משאבים רבים בפרויקטים אלה. פרויקטי התחבורה התשתיתיים
מצריכים תכנון, פיקוח ובקרה מעמיקים כדי להבטיח את מילוי צרכיה של מערכת התחבורה
באופן אפקטיבי וכן הקצאת משאבים יעילה.
ביקורת המעקב בדוח זה התמקדה במידת תיקונם של 13 ליקויים שעלו בדוח הביקורת הקודם:
ליקוי אחד לא תוקן כלל: אי-הקמתה של רשות מטרופולינית במטרופולין חיפה; ארבעה ליקויים
נוספים תוקנו במידה מועטה: פיתוח התח"ץ במטרופולין חיפה, תכנון קווי המטרונית, הבקרה
על הנוסעים וקידום פרויקטי תחבורה במטרופולין חיפה; ארבעה ליקויים נוספים תוקנו במידה
רבה: תפעול קווי המטרונית במטרופולין חיפה, אי-מתן זכות קדימה למטרונית בכלל הצמתים
בתוואי הנסיעה שלה, ביצוע הפרויקט תת"ל 56)רק"ל חיפה-נצרת(ובחירת חלופה מיטבית
לתת"ל 65א)המקטע הדרומי של פרויקט הכפלת מסילות החוף מתחנת חוף הכרמל ועד
שפיים(; שלושה ליקויים נוספים תוקנו במידה חלקית: קידום פרויקטי תח"ץ מטרופוליניים על ידי
חברה עירונית)כיום על ידי חברות ממשלתיות(, קידום תת"ל 65א ותת"ל 65ב)שתיהן יחדיו -
הכפלת מסילת החוף בקו תל אביב-חיפה(וביצוע בדיקות כדאיות כלכלית לפרויקטי תחבורה;
וליקוי אחד נוסף תוקן באופן מלא - פיצול פרויקט תת"ל 65)הכפלת מסילת החוף בקו תל
אביב-חיפה(.
על משרד התחבורה להמשיך ולתקן את הליקויים שנמצאו בביקורת המעקב ולא תוקנו כלל,
תוקנו במידה מועטה או תוקנו במידה חלקית.
על משרד התחבורה, משרד האוצר להמשיך ולקדם את פרויקט תת"ל65ב)המקטע הצפוני של
תת"ל 65(, אשר נמצא בתחום העיר חיפה, כדי שאפשר יהיה להשלים את פרויקט הכפלת
מסילות הרכת בקו תל אביב-חיפה)תת"ל 65(. השלמת פרויקט זה תתרום גם לקיצור זמן
הנסיעה של הנוסעים בקו תל אביב-חיפה בכמעט מחצית מזמן הנסיעה הנוכחי)נכון למועד
סיום ביקורת המעקב - מרץ 2025(.
כמו כן, על שרת התחבורה, משרד התחבורה ומשרד האוצר לקדם את הקמת הרשות
המטרופוליניתאוהרשותהמרחביתלתחבורהבמטרופוליןחיפה,וכןבמטרופוליניםאחרות)גוש
דן,ירושליםובארשבע(,אשרבעזרתןניתןיהיהלקדםולפתחאתהתח"ץבצורהמיטביתולקדם
פרויקטים תחבורתיים בפרקי זמן מיטביים במטרופולין חיפה. צעדים אלה נדרשים גם לאור
המדיניות של משרד התחבורה לשנע את המשתמשים בתח"ץ מאזור הצפון)הפריפריה(אל
המרכזדרךמטרופוליןחיפה-כלאלהבפרקיזמןקצריםיותר,שישפרואתשירותהתח"ץלטובת
תושבי הצפון ותושבי מטרופולין חיפה.
בביקורתהמעקבעלהכיהקמתחלקמפרויקטיםתחבורתייםבמטרופוליןחיפה,כגוןקוהרכבת
הקלה חיפה-נצרת)תת"ל 56(והכפלת המסילות בקו תל אביב-חיפה)תת"ל 65(, יימשך עשרות
שנים; הזמן המשוער שיחלוף מתחילת תכנונם ועד סיום ביצועם ינוע בין 18 ל-28 שנים. על אף
משכי הזמן הארוכים של הקמת שני הפרויקטים והמשאבים המרובים המושקעים בהם, נמצא כי
לא כונסה ועדת שרים לתשתיות לאומיות אשר הוקמה בהחלטת הממשלה 851 מיולי 2023.
| 106 |
דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025
ת
ק
צי
על ראש הממשלה כיו"ר הוועדה לפעול לכינוס ועדת השרים לתשתיות לאומיות, אשר נועדה ר
מעצםהקמתהלקדםפרויקטיתשתיתלאומית,בהתאםללוחותזמניםולאבנידרךמרכזיותאשר |
ייקבעו לכל פרויקט תשתית לאומית. כמו כן, כינוסה של הוועדה יתרום לביצוע פיקוח, בקרה קי
ומעקב בנוגע למשרדי הממשלה אשר אחראים על פרויקטים אלה. אי כינוס הוועדה, מקשה על דו
ביצוע פיקוח ובקרה עליהם, על אף השקעה כספית גבוהה בסדר גודל של מיליארדי ש"ח ואף ם
ו
עשרות מיליארדי ש"ח. התמשכות פרויקטים אלו על פני תקופה כה ארוכה, עלול לגרום אף פי
לנזקים כספיים)כגון סטייה מאומדן עלות הפרויקט המקורי(ולנזקים אחרים כתוצאה מכך, כיוון תו
שישנם פרויקטים אחרים בהתהוותם אשר תלויים בסיום חלק מפרויקטים אלו, כמו למשל ח
פרויקטי התחדשות עירונית ותוספת יחידות דיור בתוואי קו החוף של עיריית חיפה. ש
ל
ה
ת
ח
בו
ר
ה
ה
צי
בו
רי
ת
ב
מ
ט
רו
פו
לי
ן
חי
פ
ה
-
בי
קו
ר
ת
מ
ע
ק
ב
| 107 |
קידום ופיתוח של התחבורה הציבורית במטרופולין חיפה - ביקורת מעקב
מידת תיקון עיקרי הליקויים שעלו בדוח הקודם
מידת תיקוןהליקוי
כפישעלה בביקורת המעקב
לא תוקן תוקן תוקן תוקן
פרק הגוף הליקויבדוח תוקן במידה במידה במידה באופן
הביקורת המבוקר הביקורתהקודם מועטה חלקית רבה מלא
חתימה על משרד בביקורת הקודמת
הסכם ארוך התחבורה עלה כי מאז סיום
טווח בין הסכם המסגרת
משרד בשנת 2015 עם חברת
התחבורה יפה נוף ועד מועד
לחברת יפה סיום הביקורת
נוף הקודמת)פברואר
2018(לא נחתם בינה
ובין משרד התחבורה
הסכם ארוך טווח
המסדיר את
ההתקשרות ביניהם
לביצוע הפרויקטים.
תחת זאת, הוארך מדי
פעם בפעם ההסכם
הקיים לתקופה
קצובה של כמה
חודשים בכל הארכה.
התוכנית משרד בביקורת הקודמת
האסטרטגית התחבורה עלה כי בתוכנית
לפיתוח האסטרטגית
התח"ץ למטרופולין חיפה לא
במטרופולין נקבע שקיצור זמן
חיפה ההגעה"מדלת
לדלת"הוא אחד
מיעדיה המרכזיים,
וממילא לא נקבע בה
גם מדד לזמן ההגעה
'מדלת לדלת'. זאת
אף על פי שמדובר
באחד ההיבטים
החשובים בשירות
שניתן לציבור ובאחד
המרכיבים העיקריים
שעליהם מתבסס
שיקול דעתם של
הנוסעים לעניין
השימוש בתח"ץ.
| 108 |
דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025
ת
ק
צי
מידת תיקוןהליקוי ר
כפישעלה בביקורת המעקב |
ק
לא תוקן תוקן תוקן תוקן יד
פרק הגוף הליקויבדוח תוקן במידה במידה במידה באופן ו
הביקורת המבוקר הביקורתהקודם מועטה חלקית רבה מלא םו
פ
תכנון קווי משרד בביקורת הקודמת י
המטרונית התחבורה עלה כי במסגרת
תו
התוכנית האסטרטגית ח
למטרופולין חיפה ש
מ-2015, לא בוצעה ל
השוואה סדורה ה
מנומקת ומתועדת בין ת
חלופות טכנולוגיות ח
שונות. כמו כן, לא ב
בוצעה בדיקת עלות ור
ותועלת בין אופציית ה
הקמתם של קווים
נוספים למטרונית הצ
לבין אמצעי תחבורה י
חלופיים, כגון הגברת בו
השירות הקיים רי
באוטובוסים במידה ת
ניכרת, הקמת רכבת
קלה או רכבת תחתית במ
וכן הקמה של ט
דרגנועים כאמצעי ר
משלים במקרים ופ
מסוימים. ול
ין
תפעול קווי משרד בביקורת הקודמת
המטרונית התחבורה עלה כי החל ברבעון חי
הרביעי של שנת 2013 פ
ועד לרבעון השני של ה
שנת 2016 חרג זמן -
הנסיעה הממוצע בי
בשעות השיא של ק
אחר הצוהריים מזמן ור
הנסיעה התקני ת
שנקבע בהסכם עם
המפעיל הקודם. מ
יודגש כי בהסכם עק
נקבעה חריגה רק ב
לשעות השיא של
הבוקר.
| 109 |
קידום ופיתוח של התחבורה הציבורית במטרופולין חיפה - ביקורת מעקב
מידת תיקוןהליקוי
כפישעלה בביקורת המעקב
לא תוקן תוקן תוקן תוקן
פרק הגוף הליקויבדוח תוקן במידה במידה במידה באופן
הביקורת המבוקר הביקורתהקודם מועטה חלקית רבה מלא
העדפה משרד בביקורת הקודמת
ברמזורים התחבורה עלה כי בניגוד
להסכם עם חברת
יפה נוף, שבו נקבע כי
יותקנו מנגנוני העדפה
ברמזורים בכ-140
צמתים עוד לפני
הפעלת המטרונית,
לא דאג משרד
התחבורה לתכנון
מנגנוני ההעדפה בכל
הרמזורים הנדרשים,
למעט 19 הרמזורים
שנכללו בתקציב
התכנון וההקמה של
המטרונית. עוד עלה
בביקורת הקודמת כי
במועד סיומה
)פברואר 2018(לא
הסתיים פרויקט
ההעדפה ברמזורים.
| 110 |
דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025
ת
ק
צי
מידת תיקוןהליקוי ר
כפישעלה בביקורת המעקב |
ק
לא תוקן תוקן תוקן תוקן יד
פרק הגוף הליקויבדוח תוקן במידה במידה במידה באופן ו
הביקורת המבוקר הביקורתהקודם מועטה חלקית רבה מלא םו
פ
הבקרה על משרד בביקורת הקודמת ית
הנוסעים התחבורה, עלה כי הסכם ו
משרד ההפעלה קבע שעל ח
האוצר המפעיל הקודם לבצע ש
בקרת תשלום, אולם ל
בפועל לא הוקנו ה
לפקחים האמצעים ת
שיאפשרו להם לפקח ח
על תשלום דמי ב
הנסיעה. בביקור ור
בשטח שקיימו נציגי ה
משרד מבקר המדינה
באוקטובר 2018 ציינו הצ
פקחי המפעיל הקודם י
כי אין להם יכולת בו
אכיפה, וכי נוסעים רי
שלא שילמו התעלמו ת
מדרישתם להזדהות;
ורק בתחילת שנת במ
2017 פנתה הרשות ט
הארצית לתח"ץ ליועץ ר
המשפטי של משרד ופ
התחבורה כדי ו
להסדיר בחקיקה לי
הקניית סמכויות ן
פיקוח אפקטיביות חי
לפקחי המפעיל. פ
במרץ 2018 פורסמה ה
הצעת תזכיר חוק -
בעניין סמכויות פיקוח ב
בתח"ץ, ורק בסוף י
נובמבר 2018 קיימה קו
הכנסת דיון ראשון ר
בנושא הצעת החוק. ת
מ
ע
ק
ב
| 111 |
קידום ופיתוח של התחבורה הציבורית במטרופולין חיפה - ביקורת מעקב
מידת תיקוןהליקוי
כפישעלה בביקורת המעקב
לא תוקן תוקן תוקן תוקן
פרק הגוף הליקויבדוח תוקן במידה במידה במידה באופן
הביקורת המבוקר הביקורתהקודם מועטה חלקית רבה מלא
ביצוע משרד בביקורת הקודמת
פרויקט קו התחבורה עלה כי תכנון פרויקט
הרכבת הרק"ל חיפה-נצרת
הקלה החל בשנת 2005.
חיפה-נצרת הפרויקט הוכרז
)תת"ל 56(כתוכנית תשתית
לאומית בשנת 2011,
ותקציבו אושר
בממשלה רק
באוגוסט 2016
ובוות"ל - באפריל
2017. רק כשנה
לאחר מכן - באפריל
2018 - הועברה
תוכנית הפרויקט
לאישור הממשלה.
במועד סיום הביקורת
הקודמת, כ-13 שנה
מתחילת תכנון
הפרויקט, הוא טרם
אושר סופית
בממשלה, וממילא לא
הוחל בביצועו. עוד
עלה בביקורת
הקודמת כי
המחלוקות בין עיריית
קריית אתא למשרד
התחבורה על מאפייני
תוואי הרק"ל באזור
קריית אתא עיכבו את
הפרויקט במשך כשש
שנים - מהצגת
התוכנית לציבור
ולבעלי עניין בשנת
2012 ועד העברת
התוכנית להערות
הממשלה באפריל
2018.
| 112 |
דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025
ת
ק
צי
מידת תיקוןהליקוי ר
כפישעלה בביקורת המעקב |
ק
לא תוקן תוקן תוקן תוקן יד
פרק הגוף הליקויבדוח תוקן במידה במידה במידה באופן ו
הביקורת המבוקר הביקורתהקודם מועטה חלקית רבה מלא םו
פ
פיצול משרד בביקורת הקודמת י
פרויקט התחבורה, עלה כי פרויקט תו
הכפלת ות"ל הכפלת המסילות ח
המסילות חשוב לעורק המרכזי ש
בקו הרכבת של תנועת הרכבות ל
תל אביב- הארצית. בפועל ה
חיפה)תת"ל הושגו הסכמות על ת
65(רוב המקטע, וחילוקי ח
הדעות המהותיים ב
נסובו רק על תוואי ור
המסילות באזור חיפה. ה
הפיצול הסטטוטורי
של הפרויקט בשלב הצ
מוקדם של התכנון י
היה עשוי לקדם ביצוע בו
של חלקים ממנו, מה רי
שהיה מגדיל את ת
הסיכוי לעמוד ביעדי
הביניים של התוכנית במ
האסטרטגית לשנת ט
2030. נוכח העובדה ר
שפרויקטי תשתית ופ
מסוג זה נמשכים ו
שנים ארוכות וטומנים לי
בחובם פוטנציאל ן
עיכובים, הרי אם ישנן חי
מחלוקות בחלק מהם, פ
אפשר ורצוי לקדם ה
חלקים אחרים בלי -
לפגוע בתוכנית ב
המלאה, ובפרט אם י
יש תועלת ישירה קו
שאינה תלויה ר
בהשלמת הפרויקט ת
כולו. מ
ע
ק
ב
| 113 |
קידום ופיתוח של התחבורה הציבורית במטרופולין חיפה - ביקורת מעקב
מידת תיקוןהליקוי
כפישעלה בביקורת המעקב
לא תוקן תוקן תוקן תוקן
פרק הגוף הליקויבדוח תוקן במידה במידה במידה באופן
הביקורת המבוקר הביקורתהקודם מועטה חלקית רבה מלא
קידום משרד בביקורת הקודמת
פרויקט התחבורה, עלה כי על פי מסמכי
הכפלת משרד חברת רכבת ישראל,
המסילות האוצר, בשנת 2012 היא
בקו הרכבת ות"ל החלה לקדם את
תל אביב- תוכנית הכפלת
חיפה)תת"ל המסילות שתאפשר
65(להגדיל את קיבולת
הרכבות וגם להעלות
את מהירות הנסיעה.
התוכנית הוכרזה
כתת"ל ביולי 2014
)תת"ל 65(. פרויקט זה
הוא פרויקט ארוך
טווח, בעל חשיבות
גבוהה לפיתוח
ולקידום של התח"ץ
במטרופולין ובעיר
חיפה וכן לפיתוח
הרשת המסילתית
הרכבתית הארצית,
ולפיכך קידומו היה
אמור להתבצע
במהירות. למרות זאת,
רק במרץ 2018 וכשש
שנים מתחילת תכנונו
וארבע שנים מיום
הכרזתו כתת"ל,
התקבלה החלטת
הוות"ל לפרסם
בעיתונות הודעה על
הכנת התוכנית. מלבד
ההפסד התועלתי
למשתמשי התח"ץ,
לעיכובים בפרויקט
זה, שנועד לפתור
כשלים הקיימים
במערכת התחבורה
בישראל, יש מחיר
כבד.
| 114 |
דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025
ת
ק
צי
מידת תיקוןהליקוי ר
כפישעלה בביקורת המעקב |
ק
לא תוקן תוקן תוקן תוקן יד
פרק הגוף הליקויבדוח תוקן במידה במידה במידה באופן ו
הביקורת המבוקר הביקורתהקודם מועטה חלקית רבה מלא םו
פ
בחירת משרד בביקורת הקודמת י
חלופה התחבורה, עלה כי בשנת 2012 תו
מיטבית ות"ל החלה חברת רכבת ח
לפרויקט ישראל בקידום בחירת ש
הכפלת החלופות לתוואי ל
המסילות הרכבת באזור חיפה, ה
בקו הרכבת כחלק מפרויקט ת
תל אביב- הכפלת המסילות ח
חיפה)תת"ל שהוכרז כתת"ל בשנת ב
65(2014. במועד סיום ור
הביקורת הקודמת ה
)פברואר 2018(טרם
נבחרה חלופה הצ
מיטבית לפרויקט. יב
ו
רי
ביצוע משרד בביקורת הקודמת ת
בדיקות התחבורה, עלה כי בפרויקט
כדאיות משרד הכפלת המסילות לא במ
כלכלית האוצר בוצעו בדיקות כדאיות ט
לחלופות כלכלית לחלופות ר
שהוצעו שנבחנו. הנתונים שעל ופ
בפרויקט בסיסם התקבלה ו
הכפלת ההחלטה אם לאשר לי
המסילות או לדחות את ן
בקו הרכבת החלופות נבחנו חי
תל אביב- בראייה הנדסית, פ
חיפה)תת"ל סביבתית ואורבנית ה
65(של תוואי המסילות -
בלבד, ולא בבדיקה ב
כלכלית מעמיקה של י
העלות והתועלת קו
הגלומות בחלופות. רת
מ
ע
ק
ב
| 115 |
קידום ופיתוח של התחבורה הציבורית במטרופולין חיפה - ביקורת מעקב
מידת תיקוןהליקוי
כפישעלה בביקורת המעקב
לא תוקן תוקן תוקן תוקן
פרק הגוף הליקויבדוח תוקן במידה במידה במידה באופן
הביקורת המבוקר הביקורתהקודם מועטה חלקית רבה מלא
קידום משרד בביקורת הקודמת
פרויקטי התחבורה עלה כי אף על פי
תחבורה שפרויקטי תחבורה
במטרופולין כגון הרכבל, הרק"ל
חיפה והכפלת המסילות,
הוגדרו על ידי משרד
התחבורה כאמצעי
לפתרון בעיות
התחבורה במטרופולין
חיפה, ואף על פי
שפרויקטים אלה
הוגדרו על ידי
הממשלה כתת"ל -
ולפיכך קידומם היה
אמור להתבצע
במהירות, קידום
הפרויקטים עוכב הן
בוות"ל והן בגופים
שאמורים לקדמם, בין
היתר על ידי משרד
התחבורה. עוד
העלתה הביקורת
הקודמת כי לא היה
גורם מתכלל לכל
פרויקטי התת"ל,
שיכול היה לקדם
ולזרז את הליכי קבלת
ההחלטות בהם.
| 116 |
דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025
ת
ק
צי
מידת תיקוןהליקוי ר
כפישעלה בביקורת המעקב |
ק
לא תוקן תוקן תוקן תוקן יד
פרק הגוף הליקויבדוח תוקן במידה במידה במידה באופן ו
הביקורת המבוקר הביקורתהקודם מועטה חלקית רבה מלא םו
פ
הקמת משרד בביקורת הקודמת י
רשויות התחבורה עלה כי לא היה תו
תחבורה בהתקשרות בין ח
מטרופוליניות עיריית חיפה לחברת ש
יפה נוף כדי לפתור ל
את הקושי הנובע מכך ה
שחברת יפה נוף, ת
שהיא תאגיד עירוני ח
של עיריית חיפה, ב
נעדרת סמכויות וכלים ור
שיאפשרו לה לקדם ה
פרויקטים תחבורתיים
מול רשויות מקומיות הצ
נוספות במטרופולין. י
בהיעדר סמכויות בו
כאמור, לא הייתה רי
החברה יכולה לפעול ת
מול רשויות התכנון
ומול רשויות מקומיות במ
במטרופולין ללא ט
אישור משרד ר
התחבורה. הדבר פגע ופ
בקידום הפרויקט וגרם ו
נזקים למשתמשי לי
התחבורה הציבורית ן
ולפיתוח הכלכלי חי
האפשרי מקיומה של פ
מערכת תחבורה ה
ציבורית יעילה. כמו כן -
נקבע בביקורת ב
הקודמת כי הקמת י
רשות מטרופולינית קו
בעלת סמכויות ר
נרחבות בתחום ת
התחבורה עשויה מ
לייעל תהליכים ע
בקידום פרויקטים ק
תחבורתיים; ומשרד ב
מבקר המדינה המליץ
בדוח הביקורת הקודם
כי על משרד
התחבורה לקיים את
החלטות הממשלה
על הקמת רשות
מטרופולינית.
| 117 |
קידום ופיתוח של התחבורה הציבורית במטרופולין חיפה - ביקורת מעקב
עיקרי הליקויים שעלו בדוח הקודם, לפי מידת תיקונם
| 118 |
דוח מבקר המדינה | חשוון התשפ"ה | אוקטובר
2025
פרק שלישי
מוסדות
המדינה,
חברות
ממשלתיות
ותאגידים
דוח מבקר המדינה | חשוון התשפ"ה | אוקטובר
2025
המועצה להשכלה גבוהה
איכות ההוראה
במוסדות
להשכלה גבוהה
טקסט
| 2 |
דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025
ת
ק
צי
ר
|
איכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה
מערכת ההשכלה הגבוהה עוסקת בשתי משימות עיקריות: הוראה אקדמית ומחקר אקדמי,
והמשאביםהמוקציםלהמחולקיםביןהשקעהבהוראהאיכותיתשמקנהלסטודנטיםאתהכלים
והמיומנויות הדרושים להם, ובין הצורך לקדם ולהבטיח מחקר איכותי1.
המועצה להשכלה גבוהה)מל"ג(היא הגוף המאסדר את פעילות המוסדות להשכלה גבוהה
ומפקח עליהם. הוועדה לתכנון ותקצוב)ות"ת(, ועדת משנה של המל"ג, מקצה את תקציב
המדינה למערכת ההשכלה הגבוהה. עיקר התקציב השנתי של מערכת ההשכלה הגבוהה,
"ההשתתפותהישירה")ההשתתפותהישירה(שלות"תבמוסדותהאקדמייםהמתוקצביםעלידי
המדינה)כ-70% מהתקציב(, מוקצה בהתאם למודל תקצוב שקבעה ות"ת. ההשתתפות הישירה
כוללת שני מרכיבים מרכזיים: מרכיב המחקר, המשולם רק לאוניברסיטאות, ומרכיב ההוראה,
המשולם לאוניברסיטאות ולמכללות האקדמיות. נוסף על ההשתתפות הישירה, תקציב ות"ת
כולל השתתפות בהוצאות פנסייה של המוסדות - שני סעיפים קבועים אלו מהווים כ-76%
מהתקציב. את יתרת התקציב)כ-24% מתקציב ההשכלה הגבוהה(מקצה ות"ת בהתאם לסדרי
העדיפויות המשתנים של מל"ג-ות"ת כמפורט בתוכניות העבודה הרב-שנתיות שלהן)תקציב
ות"ת הגמיש(.
דוח זה מתמקד באיכות ההוראה האקדמית במוסדות המתוקצבים על ידי המדינה
באמצעות ות"ת)המוסדות(2: 8 אוניברסיטאות - מוסדות מחקר ולימוד המעניקים תארים
אקדמיים במגוון גדול של תחומי לימוד, ו-20 מכללות אקדמיות)מכללות(- אשר תפקידן
המרכזי הוא הוראה אקדמית.
1 לצדהמחקרוההוראהמשימהנוספתשלמערכתההשכלההגבוההנוגעתלמעורבותחברתיתולתרומהלקהילה.
2 הדוח מתמקד בלימודי תואר ראשון ואינו עוסק במוסדות פרטיים שאינם מתוקצבים על ידי המדינה ובמכללות
אקדמיותלחינוך,אלאאםכןנאמראחרת.
| 123 |
איכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה
לפי דוח הוועדה להערכת איכות ההוראה משנת 20143,"הוראה איכותית"משמעותה לגבי
המרצים במוסדות להשכלה גבוהה4, היא השימוש בשיטות הוראה וכלים מתקדמים ומותאמים
לתחום הלימוד, מידת נגישות המרצים, רלוונטיות תוכני ההוראה ועוד; מבחינת המוסדות
להשכלה גבוהה,"הוראה איכותית"מתייחסת לקיומו של מערך הכשרה והדרכה להוראה,
נקיטת פעולות לשיפור ההוראה של המרצים ואיסוף נתונים לגיבוש תמונת מצב של איכות
ההוראה במוסד כבסיס לקביעת מטרות ויעדים מוסדיים; מבחינת האסדרה המדינתית,"הוראה
איכותית"מתייחסת לקביעת יעדים לשיפור ההוראה ואיסוף נתונים לצורך גיבוש תמונת מצב
ההוראה במוסדות, ביצוע מעקב ופיקוח בנוגע לפעולות המוסדות בתחום ותקצובן על פי נוסחה
המתבססת על מדדים אחידים.
בעשורים האחרונים מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל עברה שינויים רבים, ובהם: גידול
במספר הסטודנטים והקמת המכללות, מיקוד רב יותר בתחומי ידע הדרושים לשוק העבודה
המשתנה ומתן דגש על התמורה המופקת מהלימודים. בעולם שבו הידע האנושי רב, נגיש
ומתעדכן באופן תדיר, וביתר שאת מאז פריצתה של טכנולוגיית הבינה המלאכותית היוצרת
)Generative Artificial Intelligence(, שמסוגלת לסכם, להציג, לנתח ולהעריך מידע, יש פחות
חשיבות להוראה המבוססת על הקניית ידע, שינון ושליפה ויותר חשיבות להקניית יכולת למידה
עצמאיתולפיתוחמיומנויות"רכות"דוגמתחשיבהביקורתית,ניהולמידע,פתרוןבעיות,תקשורת
בין-אישית, התנסחות בכתב ובעל פה, קבלת החלטות ויכולת לעבוד בצוות)מיומנויות המאה
ה-21(; נוסף על כך, ריבוי התהליכים והמשימות שהפכו למבוססי טכנולוגיה, ניתוח נתונים
ותקשורת בעולם הדיגיטלי מחייב הקניית אוריינות טכנולוגית, כמותית ודיגיטלית. תהליכים
ושינויים אלו מצריכים הפניית תשומת לב ארגונית ומשאבים לנושא ההוראה האקדמית וכן
מצריכים השקעה מתמדת בפיתוח וביישום של תפיסות הוראה חדשות ואימוץ של פדגוגיה
דינמית, גמישה ורלוונטית, המיישמת שימוש במגוון שיטות הוראה.
3 ראו את דוח הוועדה להערכת איכות ההוראה מל"ג-ות"ת)נובמבר 2014(, עמ'11, 13. מל"ג מינתה את הוועדה
ב-2013 כדי לבחון מה הם המנגנונים שעל המוסדות והמל"ג להפעיל כדי להעריך את איכות ההוראה ולשפרה
ולהמליץ על דרכי הקצאת תקציב למוסדות המבוססות בין היתר על איכות ההוראה, כדי לתמרץ השקעה בתחום
)הוועדהלאיכותההוראה(.
4 המוסדות להשכלה גבוהה מעסיקים אנשי סגל אקדמי)מרצים(משלושה סוגים, וסוג המשרה קובע את תנאי
העסקתם:סגלבכיר-בדרגותמרצה,מרצהבכיר,פרופסורחברופרופסורמןהמניין-הםבעליתקןאקדמיבמוסד
וחבריסגלקבועבמחלקותיהם)סגלבכיר(;מרציםמןהחוץ)אוסגלעמית(:מרצים,בדרךכללבעליתוארדוקטור,
שאינם שייכים לסגל ההוראה הקבוע של המוסד,אושהם חבריסגל במוסדאקדמיאחר,אושהם מומחים שעיקר
עיסוקם אינו באקדמיה. הם מועסקים בחוזה קצר כמרצים במסגרת קורס יחיד)מרצים מן החוץ(; סגל זוטר: חברי
הסגלהזוטרהםבעליתוארראשוןושניהמשמשיםעוזריהוראהאומתרגלים,פעמיםרבותבמקבילללימודיתואר
מתקדם)סגלזוטר(.
| 124 |
דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025
ת
ק
צי
ר
|
אי
כ
כ- ות
0.5% ה
000,188
בלבד הו
סטודנטים מתקציב כ-53% רא
לתואר מהנשיאים ה
ות"ת הגמיש ב
ראשון וכ- כ-5 בשנים וכ-69% מו
ס
33,000 מיליארד התשע"ז - מהמרצים דו
מרצים ש"ח התשפ"ד במכללות ת
ל
ב-28 המוסדות הסכום שהקצתה שיעור התקציב השיבו בסקר ששלח ה
המתוקצבים על ידי ות"ת למוסדות שהקצתה ות"ת משרד מבקר ש
ות"ת בשנת התשפ"ג בשנת התשפ"ב למוסדות במסגרת המדינה לנשיאי כל
עבור"מרכיב קולות קוראים המוסדות ולמרצים ה
ההוראה"- כ-40% לטובת קידום איכות שבתהליך קבלת ג
מתקציב מערכת ההוראה מתוך ההחלטה על קידום בו
ההשכלה הגבוהה תקציב ות"ת הגמיש הסגל הבכיר הה
באותה שנה; העומד לרשותה במוסדותיהם ניתן
סכום זה אינו)107 מיליון ש"ח משקל גבוה יותר,
משקף מרכיבים בלבד מתוך כ-23 באופן משמעותי,
מרכזיים של מיליארד ש"ח לאיכויות המועמד
הוראה איכותית, במצטבר משנת בתחום המחקר על
זאת בשונה התשע"ז)2016 - פני איכות ההוראה,
ממרכיב המחקר 2017(ועד שנת זאת אף שתפקידן
המחושב על בסיס התשפ"ד)3202 - המרכזי של
תפוקות המחקר 4202(. נוסף על כך, המכללות הוא
של אוניברסיטה 34% מהתקציב הוראה אקדמית
ואיכותם על פי שהוקצה למוסדות)וזאת לעומת כ-83%
מדדים לא נוצל על ידם מהנשיאים ו-91%
אובייקטיביים מהמרצים
באוניברסיטאות(
| 125 |
איכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה
0 החלטות
כ-41% מליאת
מהמרצים כ-30% המל"ג
)1,275 מהמרצים משנת2020
מתוך)932 מתוך 3 פעמים עד אוגוסט
3,147(3,147(בלבד 2023
השיבו בסקר ששלח השיבו בסקר דיווחו המוסדות בנושא הצורך
להם משרד מבקר ששלח להם למל"ג על עמידתם בשיפור ועדכון
המדינה כי הם לא משרד מבקר בדרישות סף ההוראה והלמידה
השתתפו בהדרכות המדינה כי הם הנוגעות באיכות במערכת ההשכלה
בתחום ההוראה מסכימים עם ההוראה שהגדירה הגבוהה
מטעם הפקולטות ההיגד"המוסד המל"ג בשנת 2015.
בשנתיים שקדמו מתמרץ ומתגמל משנת 2020 הפסיקו
לשאלון, וכשליש פעולות לקידום מל"ג-ות"ת לדרוש
מהם לא השתתפו איכות ההוראה"מהמוסדות לדווח על
בהכשרות כאלה במידה מועטה או יישום המודל
מטעם המרכז בכלל לא
לקידום הוראה
פעולות הביקורת
בחודשים יולי 2022 עד אוקטובר 2023 בדק משרד מבקר המדינה כמה היבטים הקשורים
לאיכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה, ופעולות להשלמת הבדיקה נעשו בסוף שנת
2024 ובתחילת שנת 2025. הביקורת נעשתה במל"ג-ות"ת, בשמונה האוניברסיטאות
המתוקצבות5 ובכל 20 המכללות המתוקצבות6. במל"ג-ות"ת נבדקו, בין היתר, מודל
התקצוב ולפיו מקצה ות"ת תקציבי מדינה למוסדות)מודל התקצוב(והשימוש בקולות
קוראים לתמרוץ המוסדות להשקיע בקידום איכות ההוראה; המודל שקבעה מל"ג לקידום
איכותההוראה-מרכיביו,אופןיישומובמוסדותוהשפעתועלקידוםאיכותההוראה;ופיקוח
המל"ג על איכות ההוראה במוסדות. במוסדות נבדקו קידום איכות ההוראה - בהנהלת
המוסדות, בפקולטות או המחלקות ובמרכזים לקידום הוראה, גוף ייעודי לקידום ההוראה
5 שמונה האוניברסיטאות המתוקצבות: אריאל, בן-גוריון בנגב, בר-אילן, חיפה, תל אביב, העברית בירושלים,
האוניברסיטה הפתוחה והטכניון. לא נכללו בבדיקה מכון ויצמן)מאחר שאינו מעניק תואר ראשון(והאוניברסיטה
הפרטיתאוניברסיטתרייכמן)לשעברהמרכזהבינתחומיהרצליה(.
6 20 המכללות המתוקצבות: המכללה האקדמית תל-חי, המרכז האקדמי רופין, המכללה האקדמית ספיר, המכללה
האקדמית תל אביב-יפו, המכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון SCE, מכון טכנולוגי חולון, המכללה האקדמית
הדסה ירושלים, המכללה האקדמית עמק יזרעאל ע"ש מקס שטרן, המכללה האקדמית אשקלון, המרכז האקדמי
לב,אפקה-המכללההאקדמיתלהנדסהבתלאביב,המכללההאקדמיתלהנדסהאורטבראודה,שנקר-הנדסה.
עיצוב. אמנות, המכללה האקדמית צפת, המכללה האקדמית אחוה, המכללה האקדמית גליל מערבי, בצלאל -
אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים, המכללה האקדמית כנרת בעמק הירדן, עזריאלי מכללה אקדמית להנדסה
ירושלים,האקדמיהלמוסיקהולמחולבירושלים.לאנבדקוהמכללותהפרטיותוהמכללותהאקדמיותלחינוך.
| 126 |
דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025
ת
ק
צי
הפועל בכל מוסד)המרכזים לקידום הוראה או המרכזים(. מתודולוגיה: צוותהביקורתאסף ר
מסמכיםרלוונטיים,עייןבהםונפגשעםנושאיתפקידיםבמל"ג-ות"תובמוסדות;קייםארבע |
קבוצות מיקוד עם סטודנטים ומרצים בשני מוסדות ושלח ביולי 2023 שאלונים לנשיאי אי
המוסדות)סקר הנשיאים(, לראשי המרכזים במוסדות)סקר המרכזים(ולמרצים במוסדות כו
- הסגל הבכיר, הסגל הזוטר ומרצים מן החוץ)סקר המרצים(. כמו כן התקיימו פגישות עם ת
התאחדות הסטודנטים והפורום לקידום ההוראה והלמידה בישראל. הה
ו
ר
א
ה
ב
תמונת המצב העולה מן הביקורת מו
ס
דו
ת
ל
ה
קידום איכות ההוראה באמצעות מרכיב ההוראה במודל התקצוב של ות"ת שכ
ל
• מודל התקצוב של ות"ת מגדיר כיצד יחולק תקציב ההשכלה הגבוהה בין המוסדות ה
השונים. זהו הכלי המרכזי העומד לרשות ות"ת כדי להשפיע על סדרי העדיפויות גב
ו
התקציביים של המוסדות. רוב התקציב השנתי שמקצה ות"ת למוסדות)כ-70%(ה
משולם במסגרת ההשתתפות הישירה במודל התקצוב, הכוללת שני מרכיבים ה
מרכזיים: מרכיב המחקר ומרכיב ההוראה. מרכיב המחקר מחושב על בסיס תפוקות
המחקרשלאוניברסיטהואיכותהמחקרעלפימדדיםאובייקטיביים7,ומרכיבההוראה
מחושב לכל מוסד על בסיס מספר הסטודנטים הלומדים בו, שיעור המסיימים את
התוארבזמןהתקניוהיחסביןמספרהסטודנטיםבמוסדלמספרחבריהסגלהאקדמי
הבכיר המועסקים בו)יחס סטודנטים-לסגל(. נוסף על ההשתתפות הישירה, תקציב
ות"ת כולל השתתפות בהוצאות הפנסייה של המוסדות - שני סעיפים קבועים אלו
)ההשתתפותהישירהוהוצאותהפנסייה(מהוויםכ-76%מהתקציב.אתיתרתהתקציב
)כ-24% מתקציב ההשכלה הגבוהה(מקצה ות"ת בהתאם לסדרי העדיפויות
המשתנים של מל"ג-ות"ת כמפורט בתוכניות העבודה הרב-שנתיות שלהן - תקציב
ות"ת הגמיש.
• מרכיב ההוראה מהווה כ-40% מתקציב ההשכלה הגבוהה. בשנת התשפ"ב)2021 -
2022(לדוגמה ות"ת הקצתה 5 מיליארד ש"ח למרכיב ההוראה באוניברסיטאות
ובמכללות מתוך תקציב מערכת ההשכלה הגבוהה שעמד על 512. מיליארד ש"ח.
מחקריםמראיםכיקייםיחסהפוךביןגודלהכיתהוביןמידתשביעותהרצוןוההישגים
של הסטודנטים, זאת בין היתר מאחר שכיתה קטנה יותר מאפשרת למידה פעילה
יותר, אינטראקציה עם המרצה והעמיתים וסביבת למידה תומכת. בהשכלה הגבוהה
מקובל להשתמש ביחס הסטודנטים-לסגל כאינדיקציה לגודל הכיתות. אולם לפי
הגדרתות"תיחסזהאינוכוללסגלזוטרומרציםמןהחוץ,שהםכ-41%מכללהמרצים
7 זכייה במענקים מקרנות מחקר תחרותיות וממקורות אחרים ופרסומים מדעיים - המעידים על האיכות המחקרית
המיוחסתלמרציהמוסדעלידיגורמימקצועחיצוניים.
| 127 |
איכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה
באוניברסיטאות וכ-54% במכללות. מכאן שמדד זה אינו מעיד בהכרח על גודל
הכיתות.
• בביקורת עלה כי בשונה מחישוב מרכיב המחקר במודל התקצוב המחושב על בסיס
תפוקות המחקר של אוניברסיטה ואיכות המחקר על פי מדדים אובייקטיביים, מרכיב
ההוראה לא חושב על פי איכות ההוראה המיוחסת למרצים במוסד או התשומות
שהמוסדות השקיעו בקידום איכות ההוראה במוסד, ולמעשה לא קשר בין איכות
ההוראהבמוסדוביןתקצובועלידיות"ת,למעטהשימושבמדדיחססטודנטים-לסגל
שגם לגביו יש תהיות אם הוא משקף נאמנה את איכות ההוראה, כפי שגם סברה
הוועדה להערכת איכות ההוראה שמינתה המל"ג ב-2013, בראשות פרופ'אלישע
באב"ד)הוועדה לאיכות ההוראה(.
• עודעלהבביקורתכימשנת2014ועדלמועדסיוםהביקורתלאבחנהות"תאתסוגיית
הכללת איכות ההוראה בתקצוב מרכיב ההוראה. בכך ות"ת לא ניצלה כלי תקצוב
משמעותי שבידיה כדי להשפיע על סדרי העדיפויות ועל מוקדי תשומת הלב של
המוסדות לטובת קידום איכות ההוראה. יש לציין כי ות"ת קבעה מודל תקצוב ייחודי
לאוניברסיטה הפתוחה, הכולל תמריצים כספיים עבור פיתוח ועדכון של קורסים
ועידוד שילוב טכנולוגיות למידה מתקדמות.
קידום איכות ההוראה באמצעות קולות קוראים - נוסף על התקציב שוות"ת הקצתה
למוסדות במסגרת מודל התקצוב כמפורט לעיל, ות"ת הקצתה תקציבים למוסדות מתוך
תקציב ות"ת הגמיש לצורך קידום איכות ההוראה באמצעות פרסום של קולות קוראים8.
בביקורת עלה כי תקציב זה היה זעום ביחס לתקציב ות"ת הגמיש - כ-0.5% - 107 מיליון
ש"ח בלבד)מהם הועברו בפועל למוסדות כ-71 מיליון ש"ח(- מתוך כ-23 מיליארד ש"ח
במצטבר משנת התשע"ז)2016 - 2017(עד שנת התשפ"ד)3202 - 4202(. הקצאת תקציב
זניחאינהמתגמלתמצוינותוחדשנותבהוראהלאורךזמןואינהמעודדתאתהמוסדותלשים
אתאיכותההוראהבמוקדפעילותם.יתרהמכך,מנגנוןהקולותהקוראיםאינומייצרמדיניות
מערכתית שיטתית לקידום איכות ההוראה בשל היעדר ודאות ורציפות תקציבית המובנים
בשיטה.נוסףעלכך,בביקורתעלהשכ-34%מהתקציבשהקצתהות"תלמוסדותבמסגרת
הקולות הקוראים בשנים התשע"ז-התשפ"ד)2016 - 2024(לא נוצל. יצוין כי לאחר סיום
הביקורת,באפריל2024,פרסמהמל"גקולקוראלתוכנית"אקדמיה360"שמטרתהלעודד
את המוסדות המתוקצבים לפתח אסטרטגיה לעדכון תוכניות הלימוד לתואר ראשון על
מנת לשמר את הרלבנטיות של השכלה אקדמית.
יישום מודל מל"ג-ות"ת לקידום איכות ההוראה - בעקבות המלצות הוועדה לאיכות
ההוראה גיבשו מל"ג-ות"ת בנובמבר 2015 את מודל איכות ההוראה, ועדכנו אותו בשנת
2017.המודלכוללרשימתתנאיסףלהטמעתאיכותההוראהשעמידהבהםמזכהבתקצוב
ות"ת. רשימת תנאי הסף כוללת ארבע קבוצות של דרישות: הקמת מרכז לקידום הוראה -
גוף ייעודי שמטרתו לרכז את נושא איכות ההוראה במוסד; הפצה של שאלון סטודנטים -
סקר שביעות רצון אנונימי מהקורסים הנלמדים במוסד ומהמרצים; נקיטת פעולות כלל-
8 קולותקוראיםיכוליםלהיותתחרותיים-ות"תבוחרתמביןההצעותשהוגשוזוכיםלפיהחלטתועדתשיפוט;אולא
תחרותיים - כל מוסד המעוניין ועומד בקריטריונים הכלליים משתתף. מוסדות העומדים בדרישות הסף ומעוניינים
להשקיעבנושאמשאביםיכוליםלבחורלהשתתףבקולהקורא,ואולםאיןחובהלעשותכן.
| 128 |
דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025
ת
ק
צי
מוסדיות לטובת קידום איכות ההוראה, למשל פיתוח מקצועי למרצים בתחום ההוראה; ר
ונקיטת פעולות לטובת שיפור איכות ההוראה ברמת המחלקה או הפקולטה, למשל, בניית |
מנגנונים לעדכון תוכניות הלימוד והסילבוסים)תנאי הסף(. נוסף על כך, המודל כולל אי
מנגנון קולות קוראים לתקצוב איכות ההוראה בפרויקטים ייעודיים. כו
ת
בביקורת עלה כי המל"ג-ות"ת לא תרגמו את מודל איכות ההוראה לתוכנית פעולה ארוכת ה
טווח המגדירה למוסדות יעדים ומדדים לביצוע לפי לוחות זמנים קבועים, ובכך לא יצרו הו
ר
תמריץ לשיפור ולקידום של איכות ההוראה מלבד העמידה בתנאי הסף. כמו כן, מאז א
הפעילו מל"ג-ות"ת את מודל איכות ההוראה הן אספו מהמוסדות דיווח על הפעלתו רק ה
שלוש פעמים - בשנת 2017)לפני עדכון המודל(, בשנת 2018 ובשנת 2020; הדיווחים לא במ
ו
שימשו לבחינה מחודשת של המודל ותרומתו לשיפור איכות ההוראה. משנת 2020 הפסיקו ס
מל"ג-ות"ת לדרוש מהמוסדות דיווח על יישום המודל, ולמעשה אין להן מידע עדכני על דו
יישומו, על מידת יעילותו ועל הרלוונטיות שלו לקידום איכות ההוראה. ת
ל
ה
יישום תנאי הסף המרכזיים של מודל איכות ההוראה על ידי המוסדות - עולה כי ש
חלקמהמוסדותלאיישמומרכיביםמרכזייםשלמודלאיכותההוראהאויישמואותםבאופן כל
חלקי בלבד. להלן כמה דוגמאות: ה
ג
• הפעלת מרכזים לקידום הוראה - כאמור, תנאי הסף של מוסד להשכלה גבוהה בו
לקבלת תקצוב ות"ת על פי מודל איכות ההוראה הוא שהמוסד יפעיל מרכז לקידום הה
הוראה, שמטרתו לרכז את נושא איכות ההוראה, להקנות למרצים ידע, מיומנויות,
עמדות וערכים הנדרשים לשיפור איכות ההוראה, ולהעלות את המודעות של המרצים
לחשיבות שילוב שיטות הוראה חדשניות.
בביקורת עלה כי מרכז כאמור פעל בכל המוסדות המתוקצבים. עם זאת, היות
שהמל"ג לא קבעה את המאפיינים של המרכזים)מלבד החובה לאייש כמה
תפקידים(, וות"ת לא הקצתה מימון ייעודי למשרות הנדרשות לשם הפעלת המרכז או
מימון התשתיות הדרושות לפעילותו, היקף פעילות המרכז ואיכות הפעילות בו היתה
תלוייה בהחלטה של הנהלת כל מוסד, והיתה שונות בין המוסדות שהשפיעה על
יכולתםלתתמענהלמרציםבמוסד.נוסףעלכך,בסקרששלחמשרדמבקרהמדינה
לראשי המרכזים לקידום הוראה עלה כי תנאי הסף בנוגע לבעלי התפקידים הדרושים
במרכזים לא יושמו - באף אחד מהמרכזים לא היה נציג סטודנטים; במחצית המרכזים
)13 מתוך 26(לא היה ממונה על למידה דיגיטלית; בכמחצית המרכזים)54%, 14
מתוך26(לא היה טכנו-פדגוג; ולרוב המרכזים)85%, 22 מתוך26(לא היה ממונה על
שאלוני סטודנטים. בהקשר זה ציינו ראשי המרכזים לקידום הוראה בסקר האמור כי
האתגרהמרכזישעמדבפניהםהואהמחסורבמשאביםלצורךהגשמתמטרותהמרכז
)כ-67% מהמשיבים(, וכ-52% מראשי המרכזים ציינו כי האתגר המשמעותי הוא
מחסור בכוח אדם בעל מומחיות פדגוגית. עוד עלה כי רוב ראשי המרכזים)כ-77%(
סברושהמערכותהממוחשבותששימשואתהמרכזתמכובצרכיוברמהבינוניתומטה.
כמו כן, כמחצית המרכזים)46%(לא הפיצו למרצים מידע על פעילותם באופן קבוע,
וביותרממחציתהמרכזים)58%(אתרהאינטרנטשלהמרכזלאשימשכתובתעדכנית
ומלאה למידע. כל אלה מצביעים על הצורך בשיפור יכולתם של המרכזים לקידום
הוראה לממש את מטרתם, על הצורך בהגברת התמיכה והחיזוק מצד הנהלות
| 129 |
איכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה
המוסדות להבטחת האפקטיביות של המרכזים ועל הצורך בשיפור"יחסי הציבור"של
המרכזים לגבי הרלוונטיות שלהם לעבודת המרצים.
• ביצוע הכשרה מקצועית למרצים בתחום ההוראה - על פי מדיניות המוסדות,
המרצים בישראל אינם נדרשים להכשרה סדורה ומקיפה בתחום ההוראה והפדגוגיה
כתנאי להעסקתם במוסד. הכשרתם תלויה בכלים שהמוסדות מעמידים לרשותם
ובדרישות שהמוסדות מציבים להם לגבי השתתפות בהכשרות מקצועיות בתחום.
מודל איכות ההוראה קבע תנאי סף להכשרה בתחום ההוראה לכלל המרצים במוסד
וכן הכשרות לשתי אוכלוסיות ספציפיות: מרצים חדשים ומרצים שקיבלו ציון נמוך
בשאלוןהסטודנטים.תנאיהסףקובעכיהיקףההכשרהלמרציםחדשיםיהיהלפחות
20 שעות בשנה הראשונה לעבודה במוסד, לכל חבר סגל חדש, לרבות מרצים מן
החוץ וסגל זוטר. כמו כן, על המוסד להבטיח השתתפות של כל מרצה בשמונה שעות
הכשרה לפחות, אחת לשלוש שנים, בנושא איכות ההוראה. לגבי מרצים שקיבלו
ציונים נמוכים בשאלון הסטודנטים באופן עקבי, תנאי הסף קובע כי על מוסד לקיים
עבורם פעילות הדרכה פדגוגית, כגון מפגשים אישיים, ליווי, חניכה, סדנאות ייעודיות,
תצפיות בשיעורים, תצפית עמיתים וכיו"ב. כמו כן על ראש היחידה האקדמית
הרלוונטית)דקאן, ראש בית ספר וכד'(לקיים עימם אחת לשנה לפחות, מפגש משוב
פרטני.
בביקורת עלה כי הפיתוח המקצועי של המרצים בתחום ההוראה האקדמית במוסדות
לא עמד בדרישות הסף: לפי סקר המרכזים, בכרבע מהמוסדות לא הייתה הכשרה
למרצים חדשים, ומתוך המוסדות שקיימו הכשרה כאמור - רק ארבעה מוסדות דיווחו
עלהכשרהבהיקףשנקבעבתנאי הסף. כ-41% מהמרציםציינו בסקרהמרציםכי הם
לא השתתפו בהדרכות בתחום ההוראה מטעם הפקולטות בשנים התשפ"ב-התשפ"ג
)2021 - 2023(, וכשליש מהם לא השתתפו בהכשרות כאלה מטעם המרכז לקידום
הוראה. אשר למרצים שקיבלו באופן עקבי ציון נמוך בשאלון הסטודנטים, כ-80%
מראשיהמרכזיםהשיבובסקרכילכלהיותרמחציתמהםהשתתפובהדרכהמקצועית
או פדגוגית בתחום בשנת התשפ"ג)2022 - 2023(. בנסיבות אלה הידע הפדגוגי של
המרצים והחשיפה שלהם לשיטות הוראה מתקדמות ולכלים חדשניים אינם מספקים,
ואיכות ההוראה האקדמית אינה מיטבית.
• כלים להערכת איכות ההוראה של המרצים - כדי לבחון את איכות ההוראה של
מרצים ולפעול לשיפורה נדרש להעריכה באמצעות כלים מהימנים המספקים תמונת
מצב כוללת של הוראתם. תנאי סף במודל איכות ההוראה קובע שכל המוסדות יפיצו
שאלון סטודנטים- סקר שביעותרצון אנונימי מהקורסיםהנלמדיםבמוסדומהמרצים.
הוועדה לאיכות ההוראה ציינה בשנת 2014 כי השימוש בשאלוני הסטודנטים ככלי
להערכת הוראת המרצים בעייתי, בוודאי ככלי יחיד, מכמה סיבות:)א(השאלון מודד
שביעות רצון, אך לא בהכרח משקף את איכות ההוראה על מרכיביה ואת העשייה
החינוכית הכוללת בקורס;)ב(השאלון אינו משקף הערכה מעצבת המאפשרת
למרצים ללמוד ולהשתפר;)ג(למרצים אין אמון בשיפוטי תלמידיהם;)ד(גם כאשר
שאלון הסטודנטים מעיד על מרכיבים באיכות ההוראה ברמה הפרטנית, לא ניתן
להעריך באמצעותו בצורה תקפה את איכות ההוראה ברמה המוסדית או העל-
מוסדית.
| 130 |
דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025
ת
ק
צי
מהסקר ששלח משרד מבקר המדינה לנשיאים של המוסדות עלה כי כל המוסדות ר
עשושימושבשאלוןהסטודנטים,וכיהואהכליהנפוץביותרבמוסדותלהערכתאיכות |
ההוראה של המרצים לעומת כלי הערכה אחרים9. עם זאת, נשיאי המוסדות, ראשי אי
המרכזים והמרצים השיבו בסקרים כי שאלון הסטודנטים הוא הכלי הכי פחות מועיל כו
במדידת איכות ההוראה - כ-43% מהנשיאים, כ-33% מהמרצים וכ-19% מראשי ת
המרכזים ציינו שכלי זה מודד את איכות ההוראה במידה רבה או רבה מאוד. לדעת הה
רוב הנשיאים הכלי המתאים ביותר למדידת איכות ההוראה של מרצים הוא הערכה ור
של מומחה פדגוגי)83% מהנשיאים ציינו שכלי זה מודד את איכות ההוראה במידה אה
רבה או רבה מאוד(, אך רק נשיא מוסד אחד מתוך 23)4%(ציין כי הוא משמש ב
במרבית הקורסים. הסתייגויות מהאפקטיביות של שאלון הסטודנטים ככלי להערכת מו
איכות הוראה עלו גם בפגישות שקיים צוות הביקורת עם נציגי סטודנטים במוסדות. סד
נציגי הסטודנטים בטכניון - מכון טכנולוגי לישראל ציינו)יולי 2022(כי לסטודנטים ות
במוסדישתחושהשהמוסדאינומשתמשבתוצאותשאלוניהסטודנטיםלקידוםאיכות ל
ההוראה בו, ולכן היענותם למילוי השאלון נמוכה; סטודנטים במכללה האקדמית ה
רופין)נובמבר2022(ציינושלדעתםסטודנטיםרביםאינםממלאיםאתהשאלוןמאחר שכ
שהם אינם מרגישים שהוא משפיע, וציינו שאינו דרך אפקטיבית להעריך את המרצה. לה
מכל האמור לעיל עולה כי כלי הערכת איכות ההוראה של המרצים שבשימוש ג
המוסדות אינם מספקים להם משוב מהימן ואיכותי על איכות ההוראה של המרצים בו
שיכול היה לשמש בסיס לנקיטת הפעולות הדרושות לשיפור איכות ההוראה ברמה הה
הפרטנית והמערכתית. כל עוד כלי ההערכה המשמשים נתפסים כלא-מהימנים קשה
לרתום את הסטודנטים לשתף פעולה עם מילוי שאלון סטודנטים, והמרצים מתקשים
להפיק תועלת מתוצאות השאלון לגבי איכות הוראתם.
• המשקל שניתן לאיכות ההוראה של המרצים בהחלטות על קידום בדרגה -
ככלל,מוסדאקדמימוכרמוסמךלקבועאתדרךהמינויים,הקידומיםוהענקתהדרגות
האקדמיות של המרצים שהוא מעסיק. אולם, הענקת תואר פרופסור, הדרגה הבכירה
ביותר, היא בסמכות המל"ג, אלא אם כן המועמד לקידום מועסק במוסדות העומדים
בדרישות שקבעה המל"ג להסמכה למינוי פרופסור)בין היתר מספר הפרופסורים
במוסד ובתחום הלימוד(. בפועל, לנוכח הדרישות שקבעה המל"ג, האוניברסיטאות
מוסמכות להעניק תוארי פרופסור בכל התחומים, אך במכללות במרבית המקרים
הענקת דרגת פרופסור דורשת החלטת מל"ג. מודל איכות ההוראה קובע שיש
להתייחס לאיכות ההוראה של המועמד לקידום במסגרת קבלת ההחלטות בנוגע
לקידומו.
בביקורת עלה מסקר הנשיאים וסקר המרצים כי הנשיאים והמרצים במכללות הצביעו
על כך שבשיקולי הקידום ניתן משקל גבוה יותר לאיכויות המועמד בתחום המחקר
על פני איכויות המועמד בתחום ההוראה)כ-53% מ-17 הנשיאים וכ-69% מ-534
המרצים שהשיבו על השאלה(; זאת אף שתפקידן המרכזי של המכללות הוא הוראה
אקדמית. גם במקרים שבהם המל"ג היא הגורם המוסמך להחליט על קידום מרצים
לדרגת פרופסור תמונת המצב דומה - בדיקת20 תיקי מועמדים לקידום שנדונו במל"ג
9 הערכת מרצה על ידי עמיתים, ממונה או מומחה פדגוגי שצופה בשיעור; בחינת רמת הידע או המיומנויות של
הסטודנטים בסוף הקורס כמדד להצלחת המרצה להעביר להם את הנדרש בקורס; הפצת סקר לבוגרים; ושאלון
לסטודנטיםשבונהמרצה,המותאםלקורסשלו,להבדילמשאלוןאחידלכללהקורסיםבמוסד.
| 131 |
איכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה
העלתה שהדיון בהם התמקד בתחומים הנוגעים לפעילות המחקרית של המועמדים.
נושא ההוראה לא נדון כלל בתשעה תיקים)45%(. גם כאשר המידע לגבי ציוני
המועמד מתוך שאלוני הסטודנטים שצורפו לתיק היה חלקי, או הציג איכות הוראה
בעייתית,בסופושלדבראושרקידוםהמועמד.כאשרקידוםהמרצים-שלבמשמעותי
בקריירה האקדמית - נקבע בעיקר, אם לא באופן מלא, על סמך הישגים בתחום
המחקר, היענות המרצים להפנות מזמנם וממרצם להוראה, על פני המחקר, תהיה
מוגבלת ובכך עלולה להיפגע איכות ההוראה לסטודנטים.
כלי תגמול ותמרוץ למרצים במסגרת תנאי העסקתם במוסד - המוסדות יכולים
לתגמל מרצים כדי לעודד שיפור באיכות ההוראה באמצעות תגמול כספי עבור השקעה
יוצאת דופן10, ובמכללות ניתן לתגמל אותם גם באמצעות הפחתת שעות הוראה כדי
להגדיל את פניות המרצים להשקיע בשיפור איכות הוראה.
בביקורת עלה שהמוסדות לא השתמשו בכלי התגמול שברשותם באופן אפקטיבי, אם
משום שהם ניתנו לרוב הסגל באופן שאינו מהווה תמריץ להשקעה יוצאת דופן)בכ-87%
מהמכללות ובכל האוניברסיטאות מחצית המרצים או יותר קיבלו תגמול כספי(, ואם משום
שניתן היה לקבלם עבור הצטיינות במחקר או עבור השקעה יוצאת דופן במשימות אחרות
במוסד, ללא קשר להוראה)כשני שלישים מנשיאי המכללות לא ציינו כי איכות ההוראה
היא השיקול המרכזי בהענקת תגמול כספי(. כמו כן עלה כי המכללות לא ניצלו באופן
מלא את האפשרות להפחית שעות הוראה כדי להגדיל את פניות המרצים להשקיע
בהוראתם)כשליש מהנשיאים במכללות מסרו שאינם מנצלים כלל אפשרות זו(. לגבי
מרצים השייכים לסגל זוטר ומרצים מן החוץ לא נבנו כלי תגמול כלל. מהאמור לעיל עולה
כי לא היו תמריצים מספקים למרצים להפנות ממרצם ומזמנם לשיפור איכות ההוראה על
פני משימותיהם האחרות.
הוראה אקדמית של סטודנטים הלומדים לתואר דוקטור - מוסדות להשכלה גבוהה
בחו"ל מעסיקים סטודנטים לתואר דוקטור כסגל הוראה במוסד ומעודדים אותם להשתתף
בהכשרה בהוראה אקדמית המזכה בתעודה - ובהם מוסדות מובילים בארה"ב כמו
אוניברסיטת סטנפורד, המכון הטכנולוגי מסצ'וסטס)MIT(ואוניברסיטת קליפורניה
בברקלי, וכן אוניברסיטת קיימברידג'באנגליה. באופן זה מוסדות אלו מנחילים לבוגריהם,
המיועדים להיות מרצים בעתיד, ידע ומיומנויות הדרושים להוראה איכותית ומעודדים אותם
ללמד במוסד תוך כדי לימודיהם לתואר דוקטור.
בביקורת עלה כי האוניברסיטאות בישראל אומנם מעסיקות חלק מהסטודנטים לתואר
דוקטור כסגל הוראה במוסד)עד 50% מהם הועסקו בשנת התשפ"ד, 2023 - 2024(, אך
חמש אוניברסיטאות מתוך שמונה)כ-60%(לא סיפקו לסטודנטים אלו הכשרה ייעודית
בהוראה אקדמית.
הערכת איכות ההוראה בתוכניות הלימוד במוסדות - הבטחת רמה אקדמית נאותה
ואיכותית היא אחד האתגרים החשובים של הנהלת המוסדות ושל המל"ג כמאסדרת תחום
ההשכלה הגבוהה. במסגרת זו המל"ג בוחנת מפעם לפעם את איכות תוכניות הלימוד
הקיימות, לרבות איכות ההוראה בהן, באמצעות ועדות בין-לאומיות להערכת איכות
10 במכללותמכונההתגמולהכספי"גמולהצטיינות"ובאוניברסיטאות"מענקקריטריונים".
| 132 |
דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025
ת
ק
צי
שהמל"ג ממנה לצורך כך. עלה שלמרות שבאופן חוזר ונשנה הוועדות הבין-לאומיות ר
המליצו על בחינה ועדכון של שיטות ההוראה והלמידה, באופן המצביע על כך שמדובר |
בעניין רוחבי חוצה מוסדות ותחומי לימוד - המל"ג לא קיבלה החלטות לעניין הצורך אי
העקרוני בשיפור ובעדכון של ההוראה והלמידה ברמה המערכתית משנת 2020 עד 1.9.23. כו
נוסף על כך, המל"ג לא מיפתה את האתגרים שהתגלו בתחום ההוראה המאפיינים את ת
המערכת או במוסדות מסוימים או תחומי לימוד ספציפיים, לא בחנה את הסיבות לקשיים הה
שהעלו הוועדות הבין-לאומיות בתחום ההוראה ולא דנה בדרכי פעולה אפשריות לטיוב ור
איכות ההוראה ולהסרת החסמים בתחום. אה
היעדרגורםמתכלל במל"ג לנושאאיכותההוראה - ככלל, מינוי בעל תפקיד לקידום במ
ו
תחום פעילות בגוף המאסדר מאפשר עדכון עיתי בתמונת המצב והצרכים בנושא, איתור ס
חסמים והפקת לקחים ברמה המערכתית. הדבר נכון גם לגבי קידום איכות ההוראה דו
האקדמית.כך,באנגליה,הגוףהמאסדראתההשכלההגבוההמפוצללשניגופיםנפרדים: ת
גוף העוסק במחקר אקדמי וגוף האחראי לנושאי הלימוד וההוראה11. עולה כי מל"ג לא לה
מינתה בעל תפקיד שיהיה אחראי לנושא איכות ההוראה ברמה הכוללת - יתעדכן בתמונת ש
כ
המצב והצרכים בנושא, יאתר חסמים, יפיק לקחים וינהל את התהליכים והפעולות ל
הנדרשים, ובכלל זה הקצאת תקציבים בהיקפים התואמים את חשיבות הנושא, בראייה הג
אסטרטגיתארוכתטווח,בהתחשבבשינוייםבשוקהעבודהובטכנולוגיה.כפועליוצאמכך, בו
אין טיפול שיטתי והוליסטי בתחום ההוראה במערכת ההשכלה הגבוהה. ה
ה
תוכניות מל"ג לעידוד חדשנות בהוראה ויישום מיומנויות המאה ה-21 בהוראה -
יש לציין לחיוב את הקמת פורום הלמידה הדיגיטלית, אשר משמש פלטפורמה לסיעור
מוחות,למידתעמיתיםופתרוןבעיות.הקמהוביסוסשלתשתיותלקידוםולפיתוחאסטרטגי
שללמידהדיגיטליתבמוסדותלהשכלהגבוההתרמוליכולתלשלבלמידהמרחוקבעיתות
חירום - במגפת הקורונה ובמלחמת חרבות ברזל.
עיקרי המלצות הביקורת
מומלץ כי ות"ת תיזום בחינה נוספת של חישוב מרכיב ההוראה במודל התקצוב, כך שהוא
ישקף את איכות ההוראה במוסדות על רבדיה ואת התשומות שהשקיעו המוסדות בקידום
איכות ההוראה על בסיס מדדים אובייקטיביים. במסגרת בחינה זאת מומלץ לבחון שילוב
היבטים ממודל התקצוב הייחודי של האוניברסיטה הפתוחה, הכולל תמריצים עבור פיתוח
ועדכון של קורסים ועידוד שילוב טכנולוגיות למידה מתקדמות.
11 כחלק מתחומי אחריותו גוף זה מקיים הערכת איכות של המוסדות על בסיס קריטריונים של הוראה ולמידה; עוקב
אחר עמידתם של המוסדות האקדמיים באנגליה בתנאי סף הנוגעים להוראה ולמידה; ומפרסם דירוג של המוסדות
עלבסיסמצוינותבהוראה,אשרמאפשרלסטודנטיםפוטנציאליים,למעסיקיםולבעליענייןאחריםלקבלהחלטות
מושכלותלגבימוסדותהלימוד.
| 133 |
איכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה
מומלץ כי מל"ג-ות"ת יבחנו את מידת היעילות והאפקטיביות של שיטת הקולות הקוראים
לצורךקידוםאיכותההוראה,ובפרטלנוכחהתקציבהשולישהוקצהלנושאביחסלתקציב
ות"ת הגמיש ובכלל, ובין היתר, המידה שבה הם מניעים את המוסדות למצוינות וחדשנות
בהוראה שיובילו לשיפור ההוראה האקדמית והתאמתה לצרכי הלומד. מומלץ כי מל"ג-
ות"ת יבחנו דרכים למימוש התקציב שהקצו במסגרת הקולות הקוראים אולם אינו מועבר
בפועל למוסדות.
מומלץ כי המל"ג תבחן את הרלוונטיות של מרכיבי מודל איכות ההוראה שקבעה בשנת
2017 לקידום ולשיפור איכות ההוראה והלמידה, וזאת בדגש על תנאי הסף הנוגעים
למרכזים לקידום הוראה, הכשרת מרצים בתחום ההוראה, מתן משקל לקריטריונים
הנוגעיםלאיכותההוראהבקידוםשלמרציםושימושבכליםאפקטיבייםומהימניםלהערכת
איכות ההוראה של המרצים. עוד מומלץ שמל"ג תעדכן בהתאם לממצאי הבחינה את תנאי
הסף כך שיניעו את המוסדות לשפר את איכות ההוראה. מומלץ עוד כי מל"ג תקבע יעדים
ושגרת דיווח, מעקב ובקרה בנוגע לעמידה בהם במוסדות ותפיק לקחים מערכתיים לגבי
צרכים וחסמים.
מומלץ כי נשיאי המוסדות יפעלו ליישום תנאי הסף של מודל איכות ההוראה ובכלל זה:
יבחנו את התשתיות, המשאבים ותקני כוח האדם שהוקצו למרכזים לקידום הוראה, כדי
להבטיח שיהיה בידיהם כל מה שדרוש לפעילותם בהתאם לצורכי המרצים במוסד,
ושפעילותם תוטמע בכל הפקולטות ובקרב כלל המרצים; מומלץ כי המרכזים לקידום
הוראה ימפו את מערך ההכשרות הקיים במוסד ואת התאמתו לצרכים ואת הסיבות להיקף
ההשתתפות החלקי של מרצים בהכשרות בתחום ההוראה. בהתאם למסקנות המיפוי
ישקיעו המוסדות מאמצים ומשאבים בהגברת המוטיבציה של המרצים להשתתף
בהכשרות אלה - באמצעות תגמול על השתתפות בהכשרות, שיתופם בקביעת תוכני
ההכשרה כדי לוודא כי הם רלוונטיים לצורכיהם וכיו"ב - וזאת בין היתר באמצעות רתימת
דיקני הפקולטות וראשי המחלקות האחראים לקידום איכות ההוראה של המרצים. נוסף
על כך, מומלץ כי נשיאי המוסדות, בשיתוף המרכזים, יאמצו מגוון כלים אפקטיביים
ומהימנים להערכת איכות ההוראה של המרצים במוסדם, באופן שייצר תמונה מלאה של
כישורי ההוראה באופן פרטני ובאופן כלל-מוסדי, יאפשר הערכה בונה ויגביר את האמון
ביןהגורמיםהרלוונטייםואתשיתוףהפעולהביניהם;מומלץכיהמוסדותיוודאוכיבמסגרת
שיקולי קידום של מועמדים במוסד תיבחן הצטיינותם בהוראה, לצד הצטיינותם במחקר,
ויגדירו קריטריונים ברורים לבחינת איכות ההוראה במסגרת זו.
מומלץ כי המוסדות יתמרצו את המרצים להשקעה יוצאת דופן ומשמעותית בהוראה. זאת
כדי להבטיח שיהיה ללימודים אקדמיים ערך מוסף להציע לסטודנטים, ובכלל זה רכישת
מיומנויות הדרושות להם להשתלבות בשוק התעסוקה במאה ה-21. זאת בפרט לנוכח
ממצאי הסקרים ולפיהם היעדר התגמול מהווה חסם מרכזי לשיפור נושא ההוראה על ידי
המרצים,והפעולותהאפקטיביותלקידוםהשקעהבאיכותהוראההןפעולותתגמולוהכרה
בהשקעה בהוראה והפחתת עומס שעות ההוראה כדי להגדיל את פניות המרצים להשקיע
בנושא.
מומלץ כי האוניברסיטאות יציעו הכשרה ייעודית להוראה אקדמית עבור סטודנטים לתואר
דוקטור כדי לשפר את הידע והמיומנויות שלהם בתחום, כפי שנעשה במוסדות מובילים
בחו"ל. מומלץ כי ההכשרה תיבנה בתיאום בין-מוסדי כך שהיא תוכר על ידי כל המוסדות
| 134 |
דוח מבקר המדינה | תשרי התשפ"ו | אוקטובר 2025
ת
ק
צי
בישראל. עוד מומלץ כי המוסדות יבחנו שילוב של ההכשרה הייעודית בהוראה אקדמית ר
כתנאי לקבלת תואר דוקטור. |
אי
מומלץ כי מל"ג תפנה תשומת לב ארגונית לנושא איכות ההוראה, ובדומה למצב באנגליה כו
- תרכז את הנושא בידי גורם ארגוני ייעודי. מומלץ כי גורם כאמור יהיה אחראי לתכלל את ת
תחוםההוראה,לגבשתוכניותפעולהשיפרטואתהמשימותוהפעולותהמערכתיותלקידום ה
מטרות שייקבעו, לקבוע מדדים עדכניים כדי להעריך את קידום איכות ההוראה במוסדות הו
ר
ולאסוףמהמוסדותמידעעלהקשייםוהחסמיםשבהםהםנתקליםבקידוםאיכותההוראה. א
כמו כן מומלץ כי מל"ג וות"ת יפתחו כלים המאפשרים לתמוך דווקא במוסדות המתקשים ה
בכך. במ
ו
ס
דו
ת
ל
ה
ש
כ
ל
ה
ג
בו
ה
ה
| 135 |
איכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה
מספר המוסדות להשכלה גבוהה, הסטודנטים וחברי סגל
ההוראה, לפי סוג מוסד, התשפ"ג)2022 - 2023(
על פי נתוני המל"ג והלמ"ס, בעיבוד משרד מבקר המדינה