האתר משתמש בכלי אנליטיקה (Microsoft Clarity) כדי להבין איך גולשים משתמשים בו — מפות חום וניתוח דפוסי גלישה, בלי מידע מזהה. הכלי נטען רק אם תאשרו. פרטים נוספים
רשומה רשמית מהמאגר. נוסח הקבצים מחולץ מהמסמך הרשמי. זה לא תקציר ולא פרשנות — המקור המחייב הוא הקובץ.
מחלץ את נוסח הישיבה מהקובץ הרשמי
חברות וחברי הכנסת, שלום. שלום גם לשר. אנחנו מתכבדים לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום רביעי כ"ד באלול התשפ"ה, 17 בספטמבר 2025. זהו היום ה-712 למלחמה שעודנה נמשכת, וזהו גם מניין הימים ש-48 מאחינו ואחיותינו, שתמונותיהם מביטות עלינו כאן ממעל, עודם נמצאים בשבי, ואנו כולנו מתפללים לשובם המהיר למשפחותיהם.
הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה.
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת –
לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק אומנה לילדים (תיקון מס' 7), התשפ"ה–2025, שהחזירה ועדת העבודה והרווחה.
לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק קצבאות שאירים של משרתי וגמלאי שירות הקבע ושירות המדינה (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025.
דוחות מבקר המדינה בנושאים האלה: ענף החקלאות במלחמת חרבות ברזל; הקידום התיירותי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל.
עוד אבקש להודיעכם, כי על פי סעיף 96(ד) לתקנון הכנסת, משחדל חבר הכנסת עידן רול לכהן בכנסת ביום י' באב התשפ"ה, 4 באוגוסט 2025, הוסרו מסדר-היום הצעות חוק שהגיש כמציע יחיד, ושמו נמחק מהצעות חוק שהיה שותף להן עם מציעים אחרים. תודה.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה רבה.
אני מזכיר לחברי הכנסת שהרמקולים המוצבים בצדי המליאה הם זמניים בלבד, לצורך החלפת מערכת הכריזה הקבועה ושדרוגה.
שינוי בחלוקת התפקידים בממשלה
היו"ר אמיר אוחנה:
חברות וחברי הכנסת, הנושא הראשון שעל סדר-היום הוא הודעת הממשלה על שינוי בחלוקת התפקידים בממשלה. אני מתכבד להזמין את השר אופיר סופר למסור את ההודעה מטעם הממשלה, בבקשה.
נאור שירי (יש עתיד):
הדוברים שלנו בחוץ וביטחון.
היו"ר אמיר אוחנה:
אני אאפשר להם. סיימו. גם אם יאחרו, אאפשר להם.
בבקשה, כבוד השר, עשר דקות לרשותך.
שר העלייה והקליטה אופיר סופר:
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להודיע כי בהתאם לסעיף 31(א) לחוק-יסוד: הממשלה, הממשלה החליטה למנות את השר חיים כץ לתפקיד שר הבינוי והשיכון, נוסף על תפקידיו כשר התיירות וכממלא מקום שר הבריאות ושר הרווחה והביטחון החברתי. בהתאם לסעיף האמור בחוק-היסוד, מבקשת הממשלה את אישורה של הכנסת להחלטה.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה רבה. נעבור לדיון האישי. ראשון הדוברים – חבר הכנסת נאור שירי. בבקשה.
נאור שירי (יש עתיד):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, יש כל כך הרבה תפקידים לשר, שהוא אפילו לא נמצא במליאה – סתם, אפילו אם אתם רוצים לברך, אבל בסדר.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית):
לא – – – שתצביע בעד.
נאור שירי (יש עתיד):
בסדר, אבל הוא אפילו לא פה. גם לא הייתי אומר השר אלא השרים.
היו"ר אמיר אוחנה:
אנחנו מכנים אותו השרים כץ.
נאור שירי (יש עתיד):
השרים כץ. זה באמת אירוע מאוד משמעותי למדינת ישראל היום ששר הבריאות, שר הרווחה, שר התיירות ועכשיו גם שר השיכון זה אותו בן אדם. זו דוגמה טובה להתייעלות.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית):
– – – גם יאיר היה הרבה שרים ביחד.
נאור שירי (יש עתיד):
לא, אבל בסדר. נראה לך עוד הרבה דברים.
היו"ר אמיר אוחנה:
עכשיו קשה יותר להלין על מספר השרים הגבוה בממשלה, נכון?
נאור שירי (יש עתיד):
נכון. לא הלנתי על זה. אני חושב שתפקיד כמו שר הבריאות, הייתי מצפה שמישהו יעשה אותו, מה שנקרא, במשרה מלאה ולא ברבע משרה, אבל אני שם את זה בצד.
אדוני היושב-ראש, במשכן הכנסת, ניהולי דיון וכו' בוועדות, יש הוראות מיוחדות לגבי הצגה של פריטים בוועדות הכנסת – להלן: תמונות, חולצות – ואם מישהו רוצה עכשיו להציג תמונה בוועדה, בדרך כלל זה באישור יושב-ראש הכנסת.
היו"ר אמיר אוחנה:
באישור יושב-ראש הוועדה.
נאור שירי (יש עתיד):
לא, יושב-ראש הכנסת.
היו"ר אמיר אוחנה:
אוקיי. תמשיך.
נאור שירי (יש עתיד):
היום התכבד אדון רוטמן להציג בוועדה שלו את התמונה של צ'רלי, ששכחתי את שמו – –
היו"ר אמיר אוחנה:
קירק.
נאור שירי (יש עתיד):
– – קירק, שנרצח בארצות הברית. ובאמת אני תוהה – קודם כול, זה היה בניגוד לתקנון. אני מניח שלא קיבלת על זה בקשה מיושב-ראש הוועדה. לא שחלילה יש איזשהו מישהו, אני מניח, בכל המשכן שחולק על זה שרצח, כל רצח, הוא נוראי, בטח ובטח של אדם שעם חלק מדעותיו אני יותר מסכים או פחות מסכים. למה יושב-ראש ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת מרשה לעצמו לתלות תמונות בניגוד לתקנון הכנסת? חשבתי, ציפיתי, שלפחות תפעל לפי התקנון. אבל מילא, לא לפי התקנון. האם כל השנתיים האלה הצגת תמונה אחת של מישהו – – –
שמחה רוטמן (הציונות הדתית):
יש מלא תמונות, מלא תמונות יש בוועדה.
נאור שירי (יש עתיד):
בחיים לא הצגת תמונה כזאת בצורה הזו. יש מלא תמונות של החטופים בכל כנסת ישראל. זה לא שאתה שמת אי פעם בוועדה, אבל את התמונה הזו דאגת לשים.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית):
– – –
נאור שירי (יש עתיד):
זה גורם לי לתהות על שני דברים: 1. למה אתה לא מקיים את תקנון הכנסת, בתור אחד שכל היום מלין על זה שאנחנו עוברים על תקנון הכנסת; 2. איזה קור רוח יש לך, ושמא נאמר בכלל ניכור מוחלט למציאות, עם כל כך הרבה נרצחים בישראל, שאף אחד מהם לא זכה להיות מוצג בוועדת החוקה, חוק ומשפט כמו ששמת היום. אני תוהה אם מספר הנרצחים שהיה במדינת ישראל בשנתיים האחרונה לא זיכה ולו מישהו אחד שתציג ככה תמונות.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית):
היו מלא תמונות. אתה טועה. היו.
נאור שירי (יש עתיד):
לא שמת – ועברתי על זה – ולו תמונה אחת כזאת. תמונה אחת כזאת לא הייתה. אני שם את זה בצד.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית):
אתה פשוט טועה. היה בוועדה – – –
היו"ר אמיר אוחנה:
רבותיי, תם הזמן.
נאור שירי (יש עתיד):
תם הזמן? לא ראיתי בכלל שעון.
היו"ר אמיר אוחנה:
היה, אולי לא הסתכלת.
נאור שירי (יש עתיד):
תודה רבה.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה רבה. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, השבוע החל מבצע מרכבות גדעון ב'. לאור ההצלחה המסחררת של א', המשכנו לב'. העם לא רוצה את המלחמה, רק נתניהו. אין ממשלה, לא קבינט, לא מל"ל. האמת, למי אכפת מה חושבים הדרגים המקצועיים? יש שליט והוא מקבל את ההחלטה.
איך יכול להיות שמהמלחמה הצודקת ביותר, החשובה ביותר, עברו שנתיים? מעל 900 לוחמים נפלו, והנזק לישראל הרבה יותר גדול מהתועלת. מה אפשר להשיג שלא השגנו במשך שנתיים? הרי כבר היום יודעים שמעל 300,000 עזתים כבר עזבו את עזה. חמאס רוצה שהם יישארו, הוא רוצה שהאזרחים שלו יהפכו למגן אנושי. רק חמאס אשם, אין ספק, אבל הכישלון המדיני, הבין-לאומי, ידוע מראש. איך מר ליגה אחרת הביא אותנו מהמקום הצודק ביותר למקום המצורע ביותר? איך זה שהוא מודה שהפכנו לסופר-ספרטה? מה שמדהים זה שהוא בן של היסטוריון. לא? נכד של היסטוריון? מה, אתה לא יודע מה קרה לספרטה בסוף? אתה לא יודע שהיא מתה על חרבה? זה מה שאתה רוצה לעשות מהמדינה שלנו?
נאור שירי (יש עתיד):
בן של היסטוריון.
מירב בן ארי (יש עתיד):
בן של היסטוריון. מה, רק מלחמה? אף תוכנית לא טובה לך? אפילו תוכניות שהוא יזם בעצמו לא טובות לו?
הפעולה בקטר לא נכשלה, הוא אמר. לא נכשלה. רציתי להעביר מסר. תקשיב, הסתכלתי על זה ואמרתי לעצמי: איזה מסר אתה מעביר? מה, שידה של ישראל יכולה להגיע לכל מקום? אנחנו הגענו לדעתי לקומה חמישית בביירות, הגענו לצנעא, הגענו לטהראן. איזה מסר רצית להעביר, שאתה יכול להגיע לקטר? וואו, לא עשית את זה עכשיו. לסוריה הוא הגיע, לדמשק, לאיראן – לכל מקום אנחנו יכולים להגיע. מה המסר? אתה יודע מה המסר? שהוא פשוט חיסל את עסקת החטופים, זה המסר, אין מסר אחר.
והינה, אני אומרת לך, אני לא יודעת אם תראה. בטח לא תראה את הנאום שלי, אתה עסוק כרגע במלחמה הזו. אתה כבר לא אומר ליגה אחרת, אתה מוביל את ישראל לתהום. קראת לנו ספרטה – אוי ואבוי; קראת לנו משק אוטרקי – פליטת פה. מה היו עושים ללפיד אם הוא היה אומר משק אוטרקי, הרי ערוץ השופרות היה עושה סרטונים.
רם בן ברק (יש עתיד):
זו הייתה פליטת פה כתובה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
כתובה, כן. הכול היה כתוב אצלו. ואני רוצה להגיד לך מילה אחרונה – אתה בטח לא תשמע.
היו"ר אמיר אוחנה:
לסיום, גברתי.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אני מסיימת. קטר צריכה לשלוח לך זר פרחים. הצלחת להביא את המדינות שהכי שונאות אותנו לשבת ביחד עם מדינות שעשו הסכמי שלום. באמת, אין ספק, ליגה אחרת. תודה.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה. חבר הכנסת רם בן ברק, בבקשה.
רם בן ברק (יש עתיד):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני ממש הייתי רוצה לדעת מה עבר לראש הממשלה בראש כשהוא נתן את ההנחיה לתקוף בקטר. על מה הוא חשב? מה הוא חשב שיקרה? הייתי רוצה לדעת גם עם מי הוא התייעץ.
קריאה:
– – –
רם בן ברק (יש עתיד):
הוא לא התייעץ עם אף אחד. הוא לא כינס את הקבינט, לא היה דיון בוועדת חוץ וביטחון. אני אגלה לכם סוד: גם בוועדות המשנה לא היה דיון. זאת אומרת, ההחלטה של ראש ממשלת ישראל לתקוף מדינה שאינה במצב מלחמה איתנו במטוסים ועם טילים, וילה בתוך העיר העתיקה שלה, התקבלה על ידו ועל ידו בלבד, ללא שום התייעצות, למעט עם הגורמים הביטחוניים – שהתנגדו לתקיפה. אז מה, איזו מדינה מתנהלת בצורה כזאת? איזו מדינה? או מה התואר שנותנים למדינה שבה השליט לא מדבר עם הממשלה, לא מכנס את הקבינט, מקבל את ההחלטה לבד, בניגוד לעמדת מערכת הביטחון? ואת התוצאה אנחנו יודעים.
עכשיו אני אגיד לכם, אנחנו לפני 7 באוקטובר היינו ערב חתימה על הסכם נורמליזציה עם סעודיה וברית אזורית כנגד האסלאם הקיצוני וכנגד איראן. יש מי שאומר שהמתקפה ב-7 באוקטובר הייתה גם בגלל הסיבה הזאת – הם רצו לסכל את זה. מספר חודשים מועט אחרי התקיפה, אחרי 7 באוקטובר, אותו טבח מתועב של החמאס – כמה חודשים אחרי זה הייתה כאן משלחת אמריקאית עם אותה הצעה, ללכת לעסקה גדולה; לא לעסקה, להתארגנות אזורית גדולה של כל המדינות המתונות בברית כנגד האסלאם הקיצוני וכנגד איראן. ראש הממשלה לא רצה את זה. הוא ביטל את זה. מה קיבלנו בעקבות התקיפה באיראן, אדוני היושב-ראש? ברית אזורית ערבית נגדנו. זו התוצאה של התנהלות טיפשית וקבלת החלטות בלתי אחראית של ראש ממשלה שאיבד את זה מזמן. תודה רבה.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה רבה. חברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה.
טלי גוטליב (הליכוד):
למען ההיסטוריה, אני רוצה לנאום לכבודה של הגב' מיארה. כשכבר חשבתי שראיתי הכול ושמעתי ממך הכול, אז גיליתי את תפארת השקר המכוער הבא שלה, בתור מי שליוותה את הבדיקה שאמורה היועמ"שית לעשות בעניין הדלפת סרטון כוח 100. אנחנו הרי אמרנו כל הזמן – אמר לנו התובע הצבאי הראשי בוועדת חוץ וביטחון שמרגע ה"פְּרוץ", מרגע מעצרם של לוחמי כוח 100, כל הסרטונים נמצאים בידי מצ"ח והפצ"רית. עוד אמר לנו התובע הצבאי הראשי שלא זזים בתיק ואין תג בתיק בלי אישור של הפצ"רית.
ואז מודלף הסרטון כשעוד אין כתב אישום – אדוני היה סנגור כמוני – זה לא נמצא בידי ההגנה, זה נמצא בידיהם, כך אמר התובע הצבאי הראשי, ואנחנו לא יודעים מי הדליף, נכון? לי זה ברור שזאת הפצ"רית או מישהו מהצוות שלה. זה לא משנה. באים לבג"ץ – הוגש בג"ץ לפתוח בחקירה. עומדת נציגת היועצת המשפטית לממשלה ואומרת: אנחנו לוקחים על עצמנו את החקירה הזאת. בסדר גמור. חשבנו, תהיה חקירה. רק התחלנו.
מגיעים נציגי היועצת המשפטית לממשלה לוועדת החוץ והביטחון. הם אומרים לנו: יש בדיקה. כל מי שהיה פליליסט בן שעה מבין את ההבדל בין חקירה לבין בדיקה. בבדיקה לא עושים כלום, כי לא יכולים להוציא צווי חדירה לחומר מחשב ולא יכולים לחקור באזהרה אף אחד מהפצ"רית או סביבתה, זאת אומרת שאף אחד לא לקח את הפלאפון של מי מהם ובדק תקשורת עם גיא פלג, אותו כתב שפרסם את הסרטון.
מתפרסם אתמול בלילה שלשיטת היועמ"שית, ההדלפה של הסרטון לא פגעה בביטחון המדינה, רק בכל העולם מראים את הסרטון הזה שוב ושוב ופוגעים ביוקרת לוחמינו, וקוראים ללוחמים שלנו אנסים, מצטטים את זה בעצרת באו"ם פעם אחר פעם, וזה לא פוגע בביטחון המדינה, זה בסדר. אבל מה מדהים? אין לנו עוד פעולות חקירה לבצע.
ובכן, גב' יועמ"שית, אני קצתי בשקרייך, ואני מזמינה אותך לומר לי את הדבר הבא. בואי רק תאמרי לי אם ביצעת – קיבלת צווים לחדור לפלאפונים של הפצ"רית וצוות מצ"ח? לא. חקרת מישהו מהם באזהרה? לא. אז איזו פעולת חקירה כן עשית? הרי כל הבדיקה הזאת וכל המילה המכובסת הזאת זה כדי לא לבדוק וכדי לא לחקור, וזה מה שכל כך נורא. מה שעוד יותר נורא זה התחושה של יד רוחצת יד, כי הפצ"רית – שאני מאשימה אותה בהדלפת הסרטון – אם ידייך נקיות – היא הגיעה לוועדת חוץ וביטחון, אמרתי לה: את או מי מטעמך הדלפתם את הסרטון, ואם ידייך נקיות תראי את הפלאפון שלך, בואי תראי. אני, אם אתה תחשוד בי שאני עשיתי מרמה כלשהי, קח את הפלאפון שלי ובדוק, למרות הפרטיות שלי ולמרות כל הזכויות שלי. אני אומרת את זה בפה מלא.
יולי הוציא אותי מאותה ועדה ישר, אני מזכירה לכם, כי העזתי לומר לפצ"רית את הדברים הללו. והינה, אנחנו מגיעים למצב אבסורדי, אדוני היו"ר. יוצאת הודעה לבית משפט, היום גם לבג"ץ: אנחנו מבקשים למחוק את הבג"ץ כי אין יותר מה לחקור. לא חקרנו כלום, שיקרנו, נמשיך לשקר ולהתל בכם.
ובכן, אדוני היו"ר, אין יותר ימים שבהם יושבים פה אנשים שלא מבינים מה החונטה המשפטית, היועצים המשפטיים יאמרו, כשאנחנו לא נדע לנגח את זה ולהתמודד עם זה.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה רבה, גברתי. חבר הכנסת אלעזר שטרן, בבקשה.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת, בדקות או בשניות שהצלחתי להסתכל אתמול על ראש הממשלה שלנו, שמעתי שהוא מסביר לנו איזה עולם נהדר יש לנו מאז שחיסלנו את נסראללה ופגענו באיראן – –
אושר שקלים (הליכוד):
– – –
אלעזר שטרן (יש עתיד):
– – ופגענו בחמאס. כשהייתי מפקד בה"ד 1 אז אמרתי: מה המדד של הגדרות של ביטחון לאומי? אמרתי, המדד הוא מהירות ההתחברות של האימא הישראלית לכרית: כמה זמן את שמה את הראש כשאת הולכת לישון – כמה זמן לוקח לך להירדם. זה נכון גם לגבי אבא – כשאתה שם את הראש, על מה אתה חושב. אתה חושב, נגיד, כן, על מערכת הבריאות, אם חס וחלילה תהיה חולה; אתה חושב על מערכת החינוך, אילו גננות, אילו סייעות יש לילדים שלך; אתה חושב איזו רמה של ביטחון פיזי יש לך; אולי אתה גם חושב על הילד שלך עכשיו בעזה, או אולי אתה חושב שאתה שולח את הילד של החברים שלך לעזה. ואתה אומר: לא מצליח לשים את הראש ישר, מתהפך עוד פעם, ועוד פעם חושב.
אבל יש ראש ממשלה שחי בללה-לנד, והוא כמו כל החברים שלו פה, מתנשאים ומנסים לפרק כל מוסד של המדינה – העיקר שלא תדבק בהם האשמה שמרוחה על הפרצוף של ראש הממשלה ושל כל ממשלת החורבן הזו. אז הוא כאילו מתנשא על הרמטכ"ל. יש הרבה הבדלים בין ראש הממשלה לרמטכ"ל. אתם יודעים מה ההבדל הראשון? מה ההבדל הכי גדול?
אושר שקלים (הליכוד):
– – –
אלעזר שטרן (יש עתיד):
זה איפה הילדים שלו ואיפה הילדים שלו.
אושר שקלים (הליכוד):
שטרן – – – הגשת מכתב התפטרות – – –
אלעזר שטרן (יש עתיד):
וכשהרמטכ"ל מדבר על כן להיכנס לעזה, לא להיכנס, הוא חושב על החטופים – –
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
– – – לאיזה מפלגה אתה הולך – – –
אלעזר שטרן (יש עתיד):
– – והוא חושב גם על הילדים שלו – –
אושר שקלים (הליכוד):
לאיזה מפלגה אתה עכשיו הולך?
אלעזר שטרן (יש עתיד):
– – וראש הממשלה משוחרר מהמחשבות האלה.
אושר שקלים (הליכוד):
לאיזה מפלגה אתה – – –
אלעזר שטרן (יש עתיד):
הוא חושב שהוא יבוא לאלה ויגיד להם: תראו מה עשינו באיראן, מה עשינו בלבנון, אז יאללה, בואו ניכנס גם למלחמה שאף אחד לא יודע מתי תיגמר בעזה. כאילו, יש לו שיטה איך אם אוגדה 36 או 98 נכנסות לרצועה, איך באמת יוצאים החטופים. אין לו, אבל פשוט גם לא אכפת לו. תודה.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה. חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר, איתנו?
אושר שקלים (הליכוד):
היא יצאה.
היו"ר אמיר אוחנה:
לא. אם כן, חבר הכנסת רון כץ איתנו. שלום וברכה. בבקשה.
רון כץ (יש עתיד):
אדוני היו"ר, חבריי חברי הכנסת, יוני, טוב לראות אותך פה. טוב, אז אחרי שסיימנו את סאגת ספרטה ואת הניסיון של ראש הממשלה נתניהו להסביר למה המצב שלנו הוא כל כך קשה – ויום אחרי זה הוא הסביר לנו למה המצב שלנו הוא כל כך טוב, בשביל שמחר הוא עוד פעם יסביר לנו שהמצב שלנו הוא קשה – בוא נדבר רגע על נתונים, לא על סיסמאות שאף אחד לא מבין את המהות שלהן. נתונים אמיתיים.
היום פורסם שמראש השנה שעברה עזבו את מדינת ישראל 80,000 איש. 80,000 איש החליטו שהם לא רואים עתיד במדינת ישראל. הם לא רואים עתיד במדינת ישראל כי הכלכלה פה הפכה להיות בלתי נסבלת; יוקר המחיה פה הוא כל כך גבוה, שאנשים חושבים פעמיים לפני כל פעולה הכי שגרתית שיש. המצב שלנו בעולם מעולם לא היה גרוע יותר – יהודים, ישראלים, הולכים היום בעולם ורואים שלטים: ישראלים לא רצויים פה.
בפשיעה – בדיוק נכנס יואב סגלוביץ', והוא כל פעם מזכיר לי את זה – המצב של משטרת ישראל מעולם לא היה גרוע יותר. אני מאלה ששונאים לדבר על פרשיות לפני שהן מתבררות, אבל גם בבית הזה, תראו מה קורה פה. הפשיעה במדינת ישראל הפכה להיות נורמה. היום זה נורמלי, זה בסדר. כל עוד לא תפסו אותך, עשה מה שאתה רוצה.
מהיום שהממשלה הזו נבחרה אין פרמטר אחד שבאמת השתפר עבור אזרחי מדינת ישראל. בסוף, האנשים ששלחו את כולם לבית הזה מצפים לדבר אחד פשוט: שיקומו בבוקר לעבודה, יגיעו לכנסת ישראל, לממשלת ישראל, ויעבדו בשבילם. והם צריכים לתת דין וחשבון לאזרחי מדינת ישראל. לא יכול להיות שבמשך שלוש שנים הממשלה הזאת נכשלת בכל תחום. הממשלה הזאת משולה לחברה עם דירקטוריון שנכשל, למנכ"ל שאיבד את הבלמים, את כל השליטה, וממשיכים הלאה ואומרים: עזוב, סמכו עלינו. אבל אף אחד לא סומך עליכם – לא במדינת ישראל, לא בעולם. אין יותר עם מי לעבוד, אין יותר עם מי לדבר. זה מה שקרה למדינה הזאת.
אני רוצה לנצל את 40 השניות האחרונות שנותרו לי – כי אני לא יודע כמה מכם ראיתם – למצב בסיסי צה"ל, לתחלואה ולאוכל בבסיסים הצבאיים. היום פורסם שוב שללוחמים שלנו, למילואימניקים שלנו ולסדירים שלנו אין תנאי מחיה בסיסיים, לא במקלחות, לא באוכל, לא בסניטריה. חיילים מגיעים לבסיסים וצריכים להסתדר עם מים מלוכלכים, עם חוסר במזון, עם תנאי מחיה ירודים. למה זה קורה? למה יש מיליארדים להעביר לשוחד פוליטי בשביל למנות עוד שר שלא צריך ואין כסף לחיילים שלנו, ששומרים על כולנו? תודה רבה, אדוני, ותודה על הסבלנות.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה לאדוני. חבר הכנסת וליד אלהואשלה איתנו? לא איתנו. חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון, בבקשה.
אביחי אברהם בוארון (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לחדד איזושהי נקודה שקשורה לעם ישראל, לא לשמאל או ימין.
קריאה:
– – –
אביחי אברהם בוארון (הליכוד):
ריבונות, אתה צודק, גם קשור לא לשמאל ולא לימין, קשור לעם ישראל ולחזון הנביאים, אבל אני רוצה לגעת בנקודה אחרת. חיילינו עכשיו נכנסים לעזה, וצריך לחדד לעצמנו מה הוא ומי הוא האויב העזתי.
נאמר אצלנו במקורות, בפרשת כי תצא: "זכור את אשר עשה לך עמלק – – – לא תשכח". מה, למה לא לשכוח? מי הוא עמלק שהוא אויב מיוחס? מה שמיוחד בעמלק זה שהוא מוכן לפגוע בעצמו כדי לפגוע בך. המוטיבציות שלו להרוס אותך יותר גדולות מהמוטיבציות שלו לשמור על עצמו, וככזה, הוא לא שואל את עצמו מה מחיר ההפסד. מבחינתו, אין מחיר הפסד, יש רק מחיר אחד: אד'בח אל-יהוד, לפגוע ביהודים, לפגוע בעם ישראל, לזנב בך, "כל הנחשלים אחריך", לחטוף אותם, לפגוע בהם. גם אם הוא הורס בכך את הפוטנציאל שלו למימוש עצמי, לקיום של מדינה, לבנייה עצמית, לפיתוח, לשגשוג, הוא יעדיף לפגוע בך ולהרוג בך יותר מאשר לפתח את עצמו. העמלקיות הזאת הולכת מדור לדור, ומחליפה בכל פעם עם אחר. בכל דור ודור קמו עלינו לכלותינו כאלה אויבים שמוכנים להקריב את עצמם כדי לפגוע בנו. לכן "לא תשכח".
לא תשכח, כיוון שמהר מאוד אתה יכול לחזור לאותם דפוסים מוכרים לך, דפוסי חשיבה שהם הדפוסים שלך, שבהם אתה מקדש את החיים, שבהם אתה מקדש את הפיתוח והשגשוג, וברגע אחד של שכחה אתה יכול להחיל את אותם דפוסים בריאים, את אותם דפוסי חשיבה טבעיים, את אותן כוונות טובות, אתה יכול לייחס גם לאויב שעומד מולך.
יהיה מי שיגיד עכשיו: איך אנחנו גורמים עכשיו למאות אלפים לעזוב את בתיהם ולרדת דרומה? איך אנחנו מסוגלים עכשיו לגרום צרות צרורות לאוכלוסייה כביכול בלתי מעורבת? פה אומר לנו הקדוש ברוך הוא, אומרים לנו חכמים, אומרת לנו התורה והמקורות שלנו: אל תשכח. אל תשכח עם יש לך עסק; אל תשכח שהוא יעשה הכול כדי לפגוע בך אם רק תהיה לו את ההזדמנות; אל תשכח שהוא יחפש תמיד את המסילות לפגוע בך יותר מאשר לבנות אותו. את העיקרון הזה, את העיקרון של מישהו שחושב אחרת ממך, את זה, אל תשכח. זכור ואל תשכח.
בעזרת השם, שיהיה לנו כוח להביא לניצחון, ניצחון מוחלט, ניצחון מלא על אויבינו, כדי שכל אויבינו מסביב יראו ולא יעזו שוב לפגוע באזרחי ישראל, במדינת ישראל. תודה רבה.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה לחבר הכנסת בוארון. אגב, אמרה על כך ראש הממשלה הרביעית של ישראל: השלום יבוא כשהערבים יאהבו את ילדיהם יותר ממה שהם שונאים אותנו.
אביחי אברהם בוארון (הליכוד):
הלוואי.
היו"ר אמיר אוחנה:
נמתין.
אביחי אברהם בוארון (הליכוד):
נמתין.
היו"ר אמיר אוחנה:
חבר הכנסת דן אילוז, בבקשה.
דן אילוז (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, קודם כול, אני רוצה לברך על ההצעה הזאת של השר חיים כץ. אני חושב שהוא היה שר זמני קודם כול, ממלא מקום – – –
היו"ר אמיר אוחנה:
כולנו, אגב, זמניים.
דן אילוז (הליכוד):
זה נכון. אבל בחודשים המעטים שהוא היה בתפקיד הוא כבר עשה מהפכות וכבר הביא הרבה הישגים, באמת, הרבה יותר ממה שקודמו עשה. אני שמח שהוא מביא הישגים למען הציבור המשרת, למען המילואימניקים. טוב שאנחנו לא חוזרים אחורה ושאנחנו הופכים את זה למינוי קבוע, ואני מברך על כך.
אנחנו נחגוג את ראש השנה בשבוע הבא, ואני זוכר שבשנה שעברה, כשאמרנו את הפיוט "אחות קטנה" בפתיחת החג, ראש השנה, ובסוף כל פסקה אומרים "תכלה שנה וקללותיה", זה הרגיש מוחשי מאוד. אחרי שנה נוראית, שבה 7 באוקטובר קרה, האחים שלנו היו עדיין חטופים במספרים הרבה יותר גדולים מהיום –וכמובן שאנחנו חושבים על כל אחד ואחד עד האחרון, אבל אז זה היה מספרים הרבה יותר גבוהים, ואנחנו באמת הרגשנו שזו אמירה שאנחנו מתכוונים אליה מאוד. ואז אמרנו גם "תחל שנה וברכותיה".
אני מסתכל אחורה על השנה האחרונה, ואני חייב להגיד שמה שאנחנו ראינו זה פשוט שנה מלאה בברכות. אפשר להגיד את כל הדברים שקרו, גם הרבה מאוד חטופים שחזרו הביתה – לא מספיק, עד האחרון, כן, אבל הרבה שחזרו הביתה – אנחנו זוכרים את הביפרים, את נסראללה, את איראן, את השלטון בסוריה שהתחלף, את תימן ואת מה שקרה עם הממשלה שם ואת כל הדברים הגדולים שהשגנו בשנה הזאת. באמת באמת ראינו ברכה מאוד גדולה.
וכמובן שזה קודם כול ולפני הכול בזכות הקדוש ברוך הוא, אבל כאן אני רוצה להגיד שזה גם בזכות העובדה שיש פה במדינת ישראל הנהגה שלא הרימה ידיים. בזמן שלפני שנה אנחנו כבר שמענו קולות שאמרו לנו לעצור, לעצור הרבה לפני הניצחון, הרבה לפני ההישגים האלה; בזמן שהרבה מאוד קולות אמרו לנו: זהו, בואו נרים ידיים – לא אמרו במילים כאלה, כן, אמרו במילים אחרות, אבל המשמעות של זה היא בואו נרים ידיים – אז יש מי שאמר אחרת. קודם כול, ראש הממשלה וגם כן תנועת הליכוד וכל הקואליציה הזאת, סירבנו לוותר, סירבנו להרים ידיים. הבאנו הישגים היסטוריים. ואני חושב שהשנה, כשאנחנו נגיע לראש השנה, אנחנו נגיע עם תפיסה אחרת, עם הרבה יותר תחושה של עוצמה, למרות כל מה שמספרים לכם בתקשורת על איזה משפט שיצא מהקשרו כשראש הממשלה דיבר על נשקים, ובכלל הם הוציאו את זה מהקשרו. יש עוצמה אדירה שיוצאת ממדינת ישראל כרגע, מקרינה לכל העולם. ואנחנו שוב נגיד את הקללות שנשארו: "תכלה שנה וקללותיה", יש עוד דברים שצריכים לתקן, ובעזרת השם, "תחל שנה וברכותיה", שנראה עוד הרבה מאוד הישגים למדינת ישראל בשנה הקרובה.
היו"ר אמיר אוחנה:
אמן ואמן. תודה רבה. חברת הכנסת עדי עזוז, בבקשה, שלוש דקות לרשותך.
עדי עזוז (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, בפתח הדברים אני רוצה לציין שהיום נרצחה וופא אבו גאנם, בת 26, האישה ה-29 שנרצחת מתחילת השנה והאישה השנייה שנרצחה בתוך פחות משבוע. הודיה פדידה, גם היא בת 26, נרצחה בשישי האחרון בידי הגרוש שלה כשהיא בחודש השלישי להריונה לעיני בעלה. הלכתי לניחום אבלים אצל משפחתה של הודיה. בכניסה על המדרגות פגשתי את אחותה. היא הייתה רועדת כולה, והיא אמרה לי: הוא אמר לי שאני הבאה בתור. בן זוגה לשעבר איים עליה ברצח בשבעה של אחותה הנרצחת. זה בלתי נתפס.
רצח נשים זה לא גזרת גורל. הקבינט המדיני-ביטחוני חייב להתכנס בנושא העלייה המבהילה ברצח נשים בבית בעקבות המלחמה המתמשכת. אנחנו נכנסים לתקופת חגי תשרי, ורצח האישה הבאה, לצערי, מעבר לפינה ובמרחק כמה ימים. כל שמונה ימים נרצחת אישה בישראל. הסטטיסטיקה האכזרית של החגים ידועה לכולנו. אפשר וצריך למנוע את רצח האישה הבאה. זה הדם שלהן, של האחיות שלנו, במשמרת שלכם.
ועוד במשמרת שלכם, בהמשך ישיר ליחס הממשלה כלפי אוכלוסיות מוחלשות – המליאה כונסה לאיחוד תיקים. הרי מה המשמעות של ארבעה תיקים לשר אחד? אני אעזור, כי אני הבנתי שהרבה חסרים לימודי ליבה. במתמטיקה של זה זה אומר 25% משרת שר לכל משרד. משרד הרווחה והביטחון החברתי ומשרד הבריאות הוא – – –
ינון אזולאי (ש"ס):
אלה שלא לומדים ליבה הם הכי חרוצים בכנסת פה. זה סתם – – –
עדי עזוז (יש עתיד):
אשמח לשמוע. פשוט הגירעון התקציבי מלמד שיש בעיה עם המתמטיקה.
ינון אזולאי (ש"ס):
גם את זה אנחנו נלמד אותך, אם את רוצה.
עדי עזוז (יש עתיד):
אל תלמד אותי, תלמד את האוצר.
משרד הרווחה והביטחון החברתי וגם משרד הבריאות הם ממש מעמודי התווך של המדינה. 25% משרה – אני לא יודעת איפה השר כץ, אבל השר כץ היה שר הרווחה, והאמת, הוא אפילו היה שר טוב. אני בעצמי, אני זוכרת, עם יו"ר האופוזיציה וראש הממשלה לשעבר יאיר לפיד, ביחד העלינו 300 מיליון שקל לבסיס התקציב לילדים עם מוגבלויות. אין יכולת למשרד לתפקד עם אחוזי משרה כל כך נמוכים. השר כץ יודע את זה יותר טוב מכולם, והוא שותק. יש תקנות לחוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלויות שמאות אלפי אנשים ובני משפחותיהם מחכים שהן יעברו. התקנות האלה הן תוצר של חקיקה פורצת דרך בממשלת השינוי, של 2.2 מיליארד ש"ח למשפחות ולאנשים עם מוגבלויות. כן, עד לא מזמן הייתה פה ממשלה של אנשים שמבינים במתמטיקה, באנגלית, ביחסים בין-לאומיים, ברווחה, בבריאות, בחינוך, ואפילו הייתה פה ממשלה שאף אחד מחברותיה וחבריה לא היה תחת חקירה פלילית. ממש תקופה של נס.
שורה תחתונה: 25% משרת שר, זה אומר שאין שר – אין שר רווחה, אין שר בריאות, אין שר תיירות ואין שר בינוי ושיכון. ניהול המדינה גדול עליכם. לעם הזה מגיעים נבחרי ציבור הרבה יותר טובים. תודה.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה רבה. חברת הכנסת מרב מיכאלי איתנו? לא איתנו; חברת הכנסת שרון ניר – לא איתנו. חברת הכנסת קטי שטרית, בבקשה.
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
שלום, מטי, מה שלומך?
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
אם הייתי חברת מרכז הייתי מצביעה לך.
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
תודה רבה. איזה כיף.
היו"ר אמיר אוחנה:
לא מאוחר מדי. יש בחירות לוועידה או-טו-טו.
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
זה נכון.
סימון דוידסון (יש עתיד):
אני אומר לך שכל המתפקדים של נתניה יצביעו לך.
היו"ר אמיר אוחנה:
עד שלוש דקות לרשותך.
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
חיים שלי בלב, חיים שלי. נתניה לא נתנה לי בפעם הקודמת. דוידסון, אין עליך.
אושר שקלים (הליכוד):
קטי, דברי אותו בצרפתית. הוא חזר מפריז – – –
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
באמת, דוידסון? לא פגשת שם אנטישמיות? לא כלום? הכול טוב?
היו"ר אמיר אוחנה:
רק השעון כבר רץ, כן? השעון כבר רץ.
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
אוקיי. אדוני היושב-ראש, אדוני היושב-ראש היקר, חבריי חברי הכנסת, שימו לב למשפט הבא: יש שנאה שאי-אפשר לנהל איתה דין ודברים. מי אמר זאת? טיילור רובינסון, הרוצח של צ'רלי קירק, בניסיון להצדיק את מעשיו הנפשעים. מאז אותו יום ארור – גינויים רפים, שספק מנסים להצדיק את הרצח, וקונספירציות מרושעות שמתיימרות להקטין את גודל הזוועה, שורצים בכל פינה. כך גם לפעמים בקרב הבית הזה. חבריי חברי הכנסת, הרצח הזה הוא קריאת השכמה חשובה קודם כול עבורנו. הוא עדות ישרה וישירה לכך שהפרוגרס הרדיקלי לא מסוגל לשמוע את האמת, הוא רוצח אותה. וכשאין טיעון שיכול לשמש כקונטרה ולגבור על בן השיח, כדור הרובה זו האופציה היחידה בעיניו.
השתיקה הרועמת של חלקים רבים מדי בפוליטיקה הישראלית אל מול הרצח של קירק – איך שמעתי? מעטים מכירים אותו, שמעתי את זה מאחד – היא רק פרומו מבהיל לאופי של התגובה העתידית של השמאל לאחר שיירצח כאן פוליטיקאי מהימין, חס וחלילה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
חס ושלום.
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
אתם הרי תגידו שאנחנו הזמנו, תגידו את זה: אתם הזמנתם את זה על עצמכם. אתם שותקים יום-יום, שעה-שעה, כשמכנים אותנו "בוגדים", כשזורקים עלינו חפצים, כשמכים אותנו ברחובות באין מפריע, כשמאיימים עלינו, ובעיקר – כשאנחנו נתקלים שוב ושוב באוזלת היד של מערכות האכיפה. אני לדוגמה הגשתי ארבע תלונות, ובכולן כתוב: נגנז, נגנז, נגנז. שותקים כולם בלי בושה, ומכשירים סכנות שאורבות לכל אחד ואחת מאיתנו בשם הפוליטיקה הקטנה.
אם מישהו רצה הצצה למדיניות של ההשתקה האלימה שמצפה לנו בממשלת השמאל העתידית הפוטנציאלית, חס וחלילה, הוא קיבל אותה במסגרת ועידת עיתון הארץ שהתקיימה בטורונטו, שבה פירט – אותו יאיר גולן, שקרא לחיילינו רוצחי ילדים, אותו יאיר גולן אמר כך: הדבר הבא שאנחנו נעשה, הוא אומר, הוא "לשים מגבלות על הרשתות החברתיות". ככה, באופן כזה שאנחנו לא נוכל גם אפילו להשתמש ברשתות החברתיות. לעשות את זה ככה, זו בדיוק התרבות של האלימה שנמצאת בערוגות השמאל. יריבים פוליטיים הפכו לאויב – – –
היו"ר אמיר אוחנה:
לסיום, גברתי.
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
אני אסיים. והאמת שרוב העם רואה בזה תעמולה ומבין. מעל הבמה הזו יש לי מסר אחד ברור לכל מי שמאיים לחרחר לפילוג ולנסוך בתוכנו ארס: תשכחו מזה. יש כאן עם נחוש שמקדש דמוקרטיה אמיתית, לא אותה ד-מוק-רט-יה מזויפת שנהגתם להתהדר בה שוב ושוב. לא ולא. עם שמעוניין – אוי.
היו"ר אמיר אוחנה:
עם שמעוניין?
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
עם שמעוניין באמת לראות כאן מדינה לא משוסעת אלא אחידה – לא אחידה, אתה יודע מה?
היו"ר אמיר אוחנה:
מאוחדת. מאוחדת.
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
מאוחדת, לא אחידה. אפשר לשמור על כל גוני החשיבה וכו' וכו', אבל בואו נשמור פה על כבוד הדדי בין איש לרעהו, במיוחד לקראת החגים שאנחנו מתקרבים אליהם, ששם צריך לתת דין וחשבון. אתה יודע, אנחנו נוהגים להתפלל ביום כיפור, בעיקר לבקש אחד מהשני סליחה. זה הזמן. אני למשל אומרת את זה כל הזמן: אם אני פגעתי במישהו, אני אבקש סליחה. אני אשמח מאוד לשמוע שזה מגיע מצד אחר של המפה הפוליטית, אבל אני חושבת שאני אתאכזב.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה. תודה לגברתי. חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי הכנסת, אני רוצה לנצל כמה דקות דווקא, וגם את זה שאתה נמצא פה, אדוני היושב-ראש, לשאול אותך אם כבר קנית תרנגולת או פרה עם המעבר שלנו למשק אוטרקי. ראש הממשלה כנראה חושב שכל אחד צריך גם להחזיק את אמצעי הייצור אצלו בבית. רק צריך להבין, מי שאומר את זה, רק חשוב שהוא יכיר בכך שבמדינת ישראל, ש-90% מהחיטה והגרעינים שלה מיובאים, גם אם עכשיו ניקח את כל שטחי החקלאות שלנו, כולל המטעים, ונהפוך אותם לשטחי חיטה, לא נצליח לספק את התצרוכת כולל האוכל לפרות ולתרנגולות, אז זה גם לא יעזור לך אם תקנה את התרנגולת ואת הפרה.
למה אני מספר את זה? כי האמירה הבלתי-נתפסת הזאת בכלל של ראש ממשלת ישראל, שאומר לנו: תתרגלו למשק אוטרקי, מצביעה עד כמה הממשלה הזאת איבדה דרך. בעצם ראש ממשלת ישראל, אולי בפליטת פה, הסיר את המסכות מעל הסיפורים שלו על הכלכלה הצומחת ואמר לאזרחי ישראל את האמת. נתניהו מוביל את מדינת ישראל למשק אוטרקי. דן אילוז, חבר הכנסת אילוז, אתה יודע איזה מדינות מנהלות משק אוטרקי? צפון קוריאה מנהלת משק אוטרקי.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
היחידה.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
ברית המועצות לשעבר ניסתה לנהל משק אוטרקי; אנחנו יודעים איך העסק הזה נגמר. זה פשוט מסוכן, ברמת סיכון לקיומה של מדינת ישראל, השלמה של הממשלה או מדיניות של ממשלה להוביל אותנו למדיניות של משק אוטרקי.
את המחיר, צריך להבין, מתחילים כבר לשלם אזרחי ישראל, כי הממשלה הזאת פועלת כדי שהמשק יהיה אוטרקי. הממשלה הזאת סגרה את הרפורמה בחקלאות וביטלה אותה כדי שלא נייבא לכאן פירות וירקות. הממשלה הזאת מקדמת חקיקה שתאריך את התכנון בענף ההטלה, כדי שהיא תמשיך לשלוט ולתת היתרים – מי יכול לגדל עופות כדי להטיל ביצים או לא. התוצאה הישירה היא עליית מחירים; רק לאחרונה, חשמל – 3.5%, מים – 2%, ארנונה – למעלה מ-5%, ביטוח לאומי, מס בריאות. הכיס של אזרחי ישראל פתוח, וממשלת ישראל ושריה מכניסים את היד לכיס ולוקחים עוד ועוד ועוד כסף. עבור מה? כדי לייסד כאן מדינה עם משק אוטרקי? זה החזון של תנועת הליכוד, שהייתה פעם מפלגה לאומית וליברלית?
המסקנה היא אחת: ממשלת ישראל הנוכחית איבדה את היכולת לנהל את מדינת ישראל; איבדה את היכולת להוביל את כלכלת ישראל. הפתרון למשבר הזה הוא פשוט החלפה של הממשלה הזאת, כדי שתקום כאן ממשלה שתוביל את מדינת ישראל בחזרה לפסים של מדינה חופשית עם כלכלה חופשית, שיודעת גם לנצח את כל המלחמות שלה.
היו"ר משה סולומון:
תודה רבה. חברת הכנסת מירב כהן, בבקשה. שלום, שלום. בבקשה, לרשותך, שלוש דקות.
מירב כהן (יש עתיד):
אני רואה את התחקירים והחשדות אל מול השרה מאי גולן ואנשי לשכתה ואני אומרת: זו ממשלת סדום ועמורה. מעבדות סמים; עובדת פיקטיבית שמקבלת את כספי המיסים שלכם וחופפת שערות של כלבים בזמן הזה; שרה בממשלה שהולכת לגייס כספים לעמותה פרטית שלה מממשלות אחרות. ואתם שם יושבים בשקט, חברי ממשלת 7 באוקטובר.
ככה לא ניתן לנהל מדינה. לעם ישראל מגיע הרבה יותר. זה לא רק ראש ממשלה שמסובך בפלילים, זה כל החבורה שסובבת אותו. איך אנחנו רוצים שהם ינהלו מדינה? איך אנחנו רוצים שהם ינצחו במלחמה? זו חברת המופת שחלמנו עליה? לפחות 13 אנשים מהקואליציה הזו עומדים לדין פלילי או נמצאים תחת חקירה.
אני הייתי במשרד לשוויון חברתי. אני יודעת כמה טוב אפשר לעשות עם התקציבים שנמצאים שם למען שורדי השואה, למען הקשישים העניים, שאנחנו העלינו להם קצבאות כשהייתה לנו את ההזדמנות לפעול מתוך הממשלה, למען קהילת הלהט"ב, למען החברה הערבית, למען הנשים. ומה עושים עם זה? סדום ועמורה.
חברי הליכוד, אתם מאוד מתגאים בשיטת הפריימריז שלכם, אבל בואו נראה לאן זה מוביל. זה מכניס לכנסת אנשים עם קופות שרצים. תראו מה אנחנו מקבלים מהשיטה שלכם. ולא רק זה – אף אחד לא מגנה. לאף אחד אין פה מספיק חוליות בגב כדי לגנות ולהגיד שעוזרים עם מעבדות סמים, או לתת לאנשים משכורת בלי שהם באים בבוקר למשרד, זה לא בסדר. איפה אתם? לא שומעים אתכם. שיטת הפריימריז היא פלטפורמה לשחיתות אדירה. אנחנו רואים את זה פעם אחר פעם אחר פעם.
אתם יודעים, באתר הליכוד הם כותבים על ההיסטוריה של המפלגה וכותבים: "מראשיתה מפלגת הליכוד חרתה על דגלה את ערכי השוויון החברתי, השוק החופשי והשמירה על המסורת והתרבות היהודית". איפה השוויון החברתי? השוויון החברתי הפך לזירת פשע. איפה השוק החופשי? ראש הממשלה מציע לנו משק אוטרקי. איפה השמירה על המסורת היהודית? לפי המסורת היהודית, שוחד זה דבר אסור. איבדתם את הדרך. הרסתם את המדינה.
היו"ר משה סולומון:
תודה רבה.
מירב כהן (יש עתיד):
לכו הביתה.
היו"ר משה סולומון:
תודה רבה. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, בבקשה. בבקשה, לרשותך, שלוש דקות.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, הבוקר נרצחה אישה צעירה ברמלה לעיני אחותה והבן שלה, בן ארבע, שנפגע באורח בינוני. זה קרה הבוקר. אתמול נתקלתי בקטע מפודקאסט שהתראיין אליו אבי מעוז, שבו הוא אמר, ואני מצטט: "אלימות נגד נשים זאת הנדסת תודעה. אין מושג כזה". אין דבר כזה אלימות נגד נשים. הפרוגרס הביא אלימות נגד נשים. הבוקר נרצחה האישה ה-29 בישראל מאז תחילת השנה על רקע מגדרי. 29 נשים נרצחו על רקע מגדרי במדינת ישראל ב-2025, ועדיין לא נגמרה השנה. בשנת 2024 רצחו 17 נשים – עלייה של 70% משנה שעברה, ועדיין לא נגמרה השנה. אבל אין אלימות נגד נשים. אז נכון, יותר גברים נרצחים בישראל מנשים. אבל רצח של נשים הוא מאוד מסוים. הוא קורה בתוך הבית שלהן. שם הוא המקום הכי מסוכן עבור נשים שנרצחות על ידי בני הזוג שלהן, שמתייחסים אליהן כאל רכוש שלהם. בכל שמונה ימים בממוצע נרצחת אישה במדינת ישראל על ידי בן זוג או על ידי בן משפחה. חברי הכנסת, תנו לזה לחלחל: כל שמונה ימים נרצחת אישה בישראל.
בשנת 2021 ממשלת השינוי התחילה בתהליך של צירוף ישראל לאמנת איסטנבול. זאת אמנה בין-לאומית שהמטרה שלה היא למנוע –מאבק באלימות נגד נשים ואלימות במשפחה. ההצטרפות בוטלה על ידי ממשלת ישראל הנוכחית, אדוני היושב-ראש. כשהממשלה הזאת נכנסה, היא עצרה את תהליך ההצטרפות של ישראל לאמנת איסטנבול. זה קרה בסוף 2022. ככל הנראה, מדיניות הממשלה ביחס לאלימות נגד נשים היא מדיניותו של אבי מעוז. לא צריך אמנה למאבק באלימות נגד נשים כי אין דבר כזה, נכון? תתביישו.
היו"ר משה סולומון:
תודה רבה. חבר הכנסת יואב סגלוביץ', בבקשה.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ראש הממשלה הכריז השבוע שקטר היא מדינת אויב. הוא אמר גם שיועציו יכולים לתת ייעוץ כי אין בכך פסול. יש דיון בבית המשפט היום, במחוזי, ערעור של המשטרה, אם אוריך יכול לחזור או לא יכול לחזור. השאלה הבסיסית היא איך נתניהו מחזיר את אוריך, בן אדם שחשוד בפלילים, בעבירות על ביטחון המדינה – נתניהו מכניס אותו בחזרה, נלחם על זה, מגבה אותו. זה ראש הממשלה. אותו ראש ממשלה מחזיק בידיו מכתב אזהרה בתיק הצוללות. כתוב שם כך: בנימין נתניהו סיכן את המדינה, פגע ביחסי החוץ ובאינטרסים הכלכליים של מדינת ישראל. האזהרה שנכתבה אז מתאימה לעכשיו. נתניהו מסכן את המדינה, פוגע ביחסי החוץ ובאינטרסים הכלכליים. לא השתנה דבר.
אתמול שאלו אותו לגבי מאי גולן. נתניהו אמר: "מה שאני – – – יכול להגיד זה דבר אחד, עוד מעט לא יישאר שר או שרה שהיועצת המשפטית ופרקליט המדינה לא החליטו להעמיד אותם לדין. בדקתי, בתקופה שהייתה הממשלה הקודמת, שם כלום, אפס", כולם מלאכים. קודם כול, לא נכון. נתניהו – זה לא המפגש הראשון שלו עם רשויות החוק; דרך אגב, לא רק שלו, גם של רעייתו, שכבר הורשעה. כלומר זה היה בממשלות קודמות. מה שכן, הוא צודק, כזה דבר לא היה. כזה דבר לא היה. שרים אומרים: לא נגיע לחקירה. שרה שנחקרת, או יודעים שהיא חשודה בתיק פלילי, מגיעה להארכת המעצר של אנשים שהחשד הוא שמעורבים איתה, יושבת מול פני האומה, השופטים והשוטרים ומשבשת חקירה. אני עד עכשיו לא מבין איך קצין המשטרה והשופט לא העיפו אותה החוצה. זו התנהגות עבריינית. השר שלמה קרעי, שיושב פה, הוא לא יכיר ביועצת המשפטית, וזה לא משנה, זה רק מילים. זו חבורת אנשים חסרי הבנה מינימלית, אבל בדבר אחד הם מבינים: בלעשות דה-לגיטימציה למערכות.
תראו את הרשימה. נתניהו מתגאה ברשימה של אנשיו שנחקרים. הוא ראש וראשון בהם. היום היה בבית המשפט המחוזי בתל אביב בעבירת שוחד. חבריו בממשלה – אלי כהן רק נחקר השבוע, מאי גולן תיחקר. הבנתי שהוציאו צו איסור פרסום עכשיו, אבל אי-אפשר להוציא צו איסור פרסום על הבושה, על הגועל, על הטינופת שהממשלה הזאת מביאה לכאן. ממשלה רקובה עם ראש ממשלה מושחת, רקוב ומסוכן.
היו"ר משה סולומון:
תודה רבה. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. בבקשה, לרשותך שלוש דקות.
מיקי לוי (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, סופר-ספרטה. סופר-ספרטה, לא ייאמן. ראש הממשלה, מר כלכלה, סופר-ספרטה, משק אוטרקי שיקיים את עצמו. שום מדינה מערבית, אדוני ראש הממשלה, אני אגלה לך, לא מסוגלת בעולם התרבותי המערבי לקיים את עצמה. היא צריכה לקיים יחסים כלכליים עם מדינות העולם; היא צריכה לקיים יחסים תרבותיים עם מדינות העולם. סופר-ספרטה דן אותנו למוות, לעוני. אתה מסיג את מדינת ישראל למדינת עולם שלישי. אנחנו בדרך לשם. אנחנו מוקצים בעולם בגללך. אתה לא יודע לקבל החלטות. אתה מדרדר אותנו למצב הזה. אתה, למרות שהרמטכ"ל אומר: לכו תביאו הסכם, אתה הולך למלחמה. ילדינו ואחינו נמצאים שם, ואתה לא מבין את המשמעות. חמאס על הברכיים. הרי לא תוציא במהלך הזה את החטופים – אמר לך את זה הרמטכ"ל. אבל לך לא אכפת. אני אגיד לך מה אכפת לך: ההישרדות האישית שלך, מה יהיה עם משפטך, לאן אנחנו נלך.
סופר-ספרטה, אדוני ראש הממשלה, אם קצת היית בודק, ואתה בנו של היסטוריון – ספרטה באמת הפכה למשק אוטרקי וניסתה לתת את הצרכים של עצמה, לייצר אותם. מה שקרה, שתושביה עזבו, היא הפכה להיות ענייה יותר ויותר, כוחה הצבאי פחת פלאים, ובסוף היא נקלטה אל תוך אתונה. זה מה שאתה רוצה עבור אזרחי מדינת ישראל? זה העתיד שאתה נותן לנו? תסתכל על התוצר לנפש. התוצר לנפש שלוש שנים בימי הממשלה שלך יורד כלפי מטה. המשמעות – רמת החיים של אזרחי מדינת ישראל יורדת פלאים. המשמעות – אתה שוחק את מעמד הביניים הישראלי, מעמד הביניים, שעובד ומשרת. הכול באשמתך. הביתה.
היו"ר משה סולומון:
תודה רבה. חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי, בבקשה. אני מבקש כעת לנעול את הרשימה. בבקשה, לרשותך שלוש דקות.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, 712 ימים, או-טו-טו שנתיים למלחמה הארורה הזאת, ו-48 חטופים וחטופה אחת שאנחנו חייבים להציל.
מיקי, אתה יודע שאני גרה במושב. אתמול החלטתי לקנות תרנגולת ועז. אני גם חקלאית, אז אני אעשה לי גינת ירק. אם כבר משק אוטרקי אז עד הסוף.
מיקי לוי (יש עתיד):
את דוקטור.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
כי למה? כי שלשום בכנס של החשב הכללי נתניהו באמת בשבריר שנייה לקה באיזה פרץ של כנות – מה שלא כל כך מאפיין אותו – פרץ כנות נדיר, ואז הוא שיתף באמת מה הוא חושב על האופק הכלכלי העגום כל כך שהוא עצמו אחראי לו. והוא מצהיר: ישראל בבידוד כלכלי ומדיני, "אנחנו נצטרך להיות אתונה וסופר-ספרטה" – "סופר" זו מילה רצינית – "אין לנו ברירה". אז יש לנו ברירה, אדוני ראש הממשלה. הנהגה שאין לה אופק כלכלי ואין לה אופק מדיני עבור אזרחיה פשוט צריכה להחזיר את המנדט לעם, ככה פשוט. יש ברירה. אבל אתמול הוא כבר התעשת, הוא חזר לעצמו, ואז הוא מספר סיפורים, מנסה להסביר שהוא רק התכוון לעצמאות של התעשיות הביטחוניות.
מיקי לוי (יש עתיד):
עוד פעם משקר.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
בלילה לא נרדמתי. למה לא נרדמתי? כי נזכרתי מי השרים שאחראים לתעשיות הביטחוניות – כץ ואמסלם, הם השרים הממונים על החברות הממשלתיות, על התעשיות הביטחוניות. ובמה הם עסוקים, בינינו? בהקפאה של מינויים, במאבקי כוח פוליטיים בתוך עצמם. הם משחקים בביטחון של המדינה והם, ואללה, אחלה שרים.
וגם נתניהו שכח. הוא מדבר על עצמאות ביטחונית. כל שנה 3.8 מיליארד דולר מארצות הברית, God Bless America. זו עצמאות ביטחונית? אז מר כלכלה שלנו – וכתוב לי בטקסט "קלקלה", בקו"ף – מר קלקלה שלנו מכנס מסיבת עיתונאים והוא עומד שם בודד– לא שר כלכלה, לא שר אוצר, לא שרים אחרים שמסייעים בכלכלה של המדינה – והוא מספר לנו שהוא מאמין בכלכלת ישראל. אז שוב לא נרדמתי – נזכרתי: דירוג האשראי, גירעון, כספים קואליציוניים, משרדים מיותרים, שרים שמכניסים לכיס, יוקר מחיה, הייטק, חרם, עוד ועוד ועוד. והוא עוד אומר: השקל יותר חזק ממה שהוא היה לפני המלחמה. באמת, פופוליזם נמוך. כי בעשור האחרון השקל היה הכי חזק בתקופה שלנו, של ממשלת השינוי. הוא הגיע ל-3.09 לדולר, ובחסות ההפיכה המשטרית הוא נסק ל-4.08. אז עכשיו, אחרי המלחמה, הוא קצת התאושש, אז זו נקודת חוזקה? די עם הסיפורים.
אני יכולה משפט סיכום, אדוני?
היו"ר משה סולומון:
תודה. כן.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
ואז, לסיכום, בקינוח, הוא לא ידע והוא לא שמע ולא העירו אותו על החשדות החמורים נגד שרה בממשלתו. הוא אומר: זה לא אומר כלום. אני יכול לתת עדות אישית. הוא ייתן עדות אישית ועוד בערך עשרה שרים וחברי כנסת מהקואליציה שלו יכולים לתת עדות אישית. ושוב היה לו פרץ כנות.
היו"ר משה סולומון:
תודה, לסיכום.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
משפט אחרון. ושוב היה לו פרץ כנות. הוא אומר: בדקתי, בתקופה שהייתה ממשלה קודמת – שם כלום, אפס, כולם מלאכים, כולם נקיי כפיים, אין רבב. אצלנו – עשרות. ואללה, מה שנכון נכון.
היו"ר משה סולומון:
תודה רבה. חברת הכנסת יסמין פרידמן, בבקשה. לרשותך שלוש דקות.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
תודה, אדוני היושב בראש. רק בשעה האחרונה התפניתי לפתוח את הטלפון ולהסתכל קצת על הדברים שקורים, ומצעד האיוולת מטריף אותי. באמת, אני לא מצליחה לקלוט את זה. אבי מעוז טוען שאין אלימות מגדרית. 29 נשים נרצחו רק מתחילת שנה. עוד לא סיימנו את השנה. לא זכור לי – לפחות אני לא יודעת – על אישה שרצחה גבר השנה באלימות משפחתית או בגלל דברים אחרים. לא, אז אין אלימות מגדרית. זה יעזור אם נטאטא מתחת לשטיח? אם נתעלם? אם נכניס איזושהי אג'נדה בדיונית לתוך הדברים הפוליטיים שלנו? לא מצליחה לקלוט את זה. מדוע?
אחר כך אני רואה שבוועדת החוץ והביטחון עמרי רונן, שסבתא שלו נרצחה בכפר עזה, שעשה מאות ימי מילואים ושבמו ידיו, חודשים שלמים, עזב הכול ובנה בלאטה אחרי בלאטה את שכונת הרצפות הירוקות בכפר עזה – איפה שהמדינה לא הייתה הוא והחברים שלו היו – לו לא נותנים לדבר. למה? כי הוא מאחים לנשק, שהתגייסו ב-150%. אבל את מי זה מעניין? כי יש אג'נדה להאשים אותם. הרי צריך לשנות פה את הנרטיב, צריך לשנות פה את ההיסטוריה. איך נעשה את זה אם לא נמציא המצאות? הוא? הוא המשתמט? הוא הסרבן? באמת, אני לא מצליחה לקלוט את זה. זה הדיון. זה הדיון. אתה יושב בדיון, אדוני יושב-ראש הוועדה בועז ביסמוט, אתה יושב בדיון שבו אתם מכשירים השתמטות. על מה אתם מדברים?
ודבר אחרון – קטי שטרית. שמעתי אותה מטיפה מוסר פה לפני דקות ספורות על האלימות, והאלימות, והשמאל שלא מגנה אלימות, ויהיה רצח ויהיה רצח. עד כה הרציחות הפוליטיות היחידות לא היו על ידי הצד השמאלי של המפה, אוקיי? הם היו הנרצחים. תודה.
היו"ר משה סולומון:
תודה רבה. חבר הכנסת סימון דוידסון, בבקשה.
סימון דוידסון (יש עתיד):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, היום התנפצו לי כמה נושאים שעליהם חשבתי אחרת, חשבתי שיש נתונים אחרים. חבר הכנסת וסרלאוף, תקשיב, היום אצל חבר הכנסת מיקי לוי, בוועדה לביקורת המדינה, הגיע ראש אכ"א דדו בר כליפא. אני כל הזמן חשבתי שכל מה שאומרים – שהצבא יכול לקלוט x חיילים, והשנה רק 4,800, ואחרי זה 6,000, ואחרי זה זה יגדל – כל זה התנפץ לי מול העיניים היום. היום ישב ראש אכ"א דדו בר כליפא ואמר חד-משמעית שמשנת 2026 הצבא יכול לקלוט כל מספר. רק תבקשו, רק תגידו שיגיעו החיילים – אנחנו נקלוט כל מספר. אז הסיפור הזה שמספרים לציבור שהצבא עוצר את זה, והצבא לא יכול לקלוט, ויש לו מספר מסוים של חיילים שהוא יכול לקלוט – זה בולשיט אחד גדול. חבל מאוד שלא הגעתם לדיון, חברי הקואליציה, לשבת מול ראש אכ"א, שהגיע בכבודו ובעצמו לתת את הנתונים אמיתיים.
אז הנתונים הם כאלה: צה"ל זקוק עכשיו בדחיפות ל-12,000 חיילים, 12,000 חיילים, שמהם 6,000 לוחמים. זה מה שהוא צריך עכשיו. ככל שלא מתגייסים, המספר הזה רק גדל. כל הזמן גדל המספר הזה. ואני חוזר שוב על המשפט שהוא אמר: צה"ל יכול לגייס את כולם.
דבר נוסף שהיינו קצת בשוק מהדברים של ראש אכ"א הוא שמשרד החינוך לא מעביר לצבא את הנתונים על התלמידים של החברה החרדית. השר קיש לא מעביר נתונים מי לומד במגזר החרדי, ולכן הצבא לא יודע כמה חיילים יכולים להגיע מהמגזר החרדי. נתון שכולם צריכים להבין – יש במדינת ישראל צבא של עורכי דין ופסיכיאטרים שעושים בעבור כסף דבר מאוד מאוד פשוט: הם מוציאים פטורים ברמאות למשתמטים מהצבא. צבא של עורכי דין ושל פסיכיאטרים, נותנים להם כסף ומקבלים פטור. ככה יש משתמטים במדינת ישראל, בזמן שהלוחמים שלנו נלחמים יותר ויותר בעזה, המילואימניקים.
הנושא האחרון שחשוב שתדעו אותו – היום, בימים הקשים האלה, כשנלחמים מיטב לוחמינו, אנשי קבע ומילואים, יש פתאום איזו תחושה והרגשה בצבא שרוצים להעביר ולעצור את הפנסיות לאנשי הקבע, וכבר מגיעים אל ראש אכ"א דרישות של מג"דים להפסיק את הקבע שלהם.
היו"ר משה סולומון:
תודה. תודה רבה.
טלי גוטליב (הליכוד):
– – –
מיקי לוי (יש עתיד):
הייתה הגדלה.
סימון דוידסון (יש עתיד):
הייתה הגדלה, טלי.
היו"ר משה סולומון:
חבר הכנסת משה טור פז, בבקשה.
טלי גוטליב (הליכוד):
זו רק ההגדלה. זה משהו שאנחנו צריכים לחשוב עליו. זה לא כזה פשוט.
סימון דוידסון (יש עתיד):
אבל לא עכשיו.
טלי גוטליב (הליכוד):
זה הגדלות רמטכ"ל.
היו"ר משה סולומון:
זה לא קשור אליהם.
טלי גוטליב (הליכוד):
אבל זה לא קשור לפנסיה. מה קשור לפנסיה? זו לא הפנסיה, סימון.
היו"ר משה סולומון:
תכף חבר הכנסת משה טור פז יוכל להסביר את זה יותר טוב.
סימון דוידסון (יש עתיד):
מיקי, זה לא הפנסיה התקציבית?
היו"ר משה סולומון:
לא לא לא, זו ההגדלה בלבד, רק ההגדלה, לחלק קטן מהאנשים.
בבקשה, לרשותך שלוש דקות. חבריי, תודה רבה.
משה טור פז (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – אדוני היושב-ראש, אני רוצה להתלונן על קואליציה – שאתה חלק ממנה – שבפועל מייסדת פה שתי מדינות לשני עמים. כן, במקום קשקושים על ריבונות – שתי מדינות לשני עמים, זה מה שעושים פה. את שומעת, מירב? את צריכה להיות מרוצה, הקואליציה של נתניהו בונה שתי מדינות לשני עמים. במדינה אחת יש 100,000 משתמטים, אדוני היושב-ראש, משתמטים חרדים; במדינה השנייה, הבן שלי, אדוני היושב-ראש, מחר מתחתן. חתונה קטנה.
היו"ר משה סולומון:
מזל טוב. מזל טוב.
משה טור פז (יש עתיד):
תודה רבה. הילד באמת יקר, עוד מעט בן 27. אתה יודע, פעם חנן פורת, זיכרונו לברכה, ניסה להעביר פה בכנסת חוק, הוא קרא לו "נקי יהיה לביתו שנה אחת" – שחייל שמתחתן מקבל שנה של שחרור. הבן שלי, החייל – –
היו"ר משה סולומון:
לא בצו 8?
משה טור פז (יש עתיד):
לא בצו 8.
– – הבן שלי החייל גם חודש לא יקבל. את שומעת, שרון? הוא יתחתן, קצת זמן עם אשתו, והוא יחזור לשרת. זה שתי מדינות לשני עמים. מדינה אחת – הקואליציה שאתה חלק ממנה רבה על נסיעות לאומן, עסוקה בלטפל במולדובה ואיך לא עוצרים עריקים משתמטים בנמל התעופה בן-גוריון. זו מדינה אחת; במדינה השנייה – אדוני היושב-ראש, אתמול בערב יצאתי לטייל עם הכלבה שלי, אני רואה את השכן שלי עוצר ופורק דברים מהרכב שלו, קניות. השכן על מדים, בדרגת רב-סרן; אני מכיר אותו, דוד, הוא בן 40. אני אומר לו: מה קורה, דוד? הוא אומר לי: אני במילואים, אני רגע עשיתי קניות לכבוד שבת ואני חוזר למילואים. בגיל 40. אני אומר לו: לאן אתה הולך? הוא אומר לי: אני הולך לתמרון בעזה.
אתה מבין? אלו שתי מדינות לשני עמים. מדינה אחת עסוקה בלטוס לאומן לראש השנה, במדינה אחרת אורזים מצרכים רגע לפני כניסה לעזה; במדינה אחת מביאים לוועדת החוץ והביטחון בראשות בועז ביסמוט את חוק ההשתמטות מלפני ארבע שנים – החוק של גנץ, מלפני 7 באוקטובר – וכל משתמט, אדוני היושב-ראש, כל זב חוטם, כל נציג פלג ירושלמי, כל חבר כנסת שפתח לשכה למשתמטים בכניסה ללשכת היועמ"שית, כולם מדברים. אבל בן אדם שעשה 613, תרי"ג ימי מילואים – תרי"ג ימי מילואים – לו לא נותנים לדבר כי הוא מאחים לנשק. כן, אלה שהתגייסו ב-150% ב-7 באוקטובר – לא, הוא לא ידבר.
אדוני, במבחן התוצאה, מה שהקואליציה הזאת עושה, במקום לדבר כל מיני קשקושים, היא עושה שתי מדינות לשני עמים בתוכנו – –
היו"ר משה סולומון:
תודה רבה.
משה טור פז (יש עתיד):
– – אלה שתורמים, ואלה שלא עושים שום דבר.
היו"ר משה סולומון:
תודה רבה. חברת הכנסת אפרת רייטן מרום, בבקשה. שוב, חבר הכנסת קינלי, מזל טוב על נישואי הבן. שיבנו בית נאמן בישראל, בעזרת השם.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
ממש. מזל טוב, קינלי.
תודה רבה, אדוני היו"ר. כנסת נכבדה, כמה משרדי ממשלה יש עכשיו? מתי עבדה הממשלה הזאת כדי לפרק את הביורוקרטיה? וכמה פעמים התכנסה הוועדה שאמורה להילחם ביוקר המחיה, שנתניהו הקים כבר בשנת 2023? אז אתם יודעים את התשובה. התשובות הן עגומות. כלומר, כשאין דוגמה אישית של הממשלה כדי לעשות פה תיקונים עבור אזרחי מדינת ישראל – בכל זאת ראש הממשלה, בקול הבריטון שלו וביכולת הרטוריקה המופלאה שלו, מבטיח הבטחות סרק למדינת ישראל שהכול יהיה בסדר ושהוא רק הובן לא נכון, אבל בתכלס, האמת יצאה ממנו.
הוא הבטיח את ספרטה. ספרטה הוא הבטיח לכולנו. אחרי שהגענו לגדולות במדינת ישראל, ושמה יצא למרחוק, סטרטאפ ניישן, ויכולנו לעשות דברים נפלאים כששמנו הלך לפנינו בכל העולם, במדיניות גלובלית וכלכלה גלובלית ויבוא וכל הדברים שהוא האמין בהם כל החיים, פתאום – הבטיח לנו את ספרטה; לא סתם ספרטה, את סופר-ספרטה. אבל באמת, הוא לא הבטיח את זה. הוא בעצם רוצה להגיד לנו: קצת צנע, קצת תצמצמו עכשיו את החגורה, כי כולנו ביחד ננצח, כי אנחנו במלחמה.
אבל מה הוא לא רצה שנראה? הוא לא רצה שנראה את ההתמוטטות של האימפריה. והוא, כבן של היסטוריון, יודע בדיוק איך אימפריות נופלות. הן נופלות בדיוק ככה, בדיוק כמו מה שקורה היום במדינת ישראל, עם שחיתות שלטונית, עם בזבוז של כספי ציבור, עם התפוררות פנימית, עם חוסר יציבות שלטונית, עם מינוי מקורבים, עם העדפת אינטרסים אישיים על פני האינטרסים של הציבור, עם החלשת הצבא, עם למנות אנשים לפי הקשרים שלהם ולא לפי הכישורים שלהם. זאת האמת האמיתית. את זה הוא יודע ואת זה הוא מסתיר בגלל שהוא לא רוצה שתדעו את המצב האמיתי. אז הוא דורש מהציבור לשלם את המחיר שהוא עצמו לא מוכן לשלם, שהממשלה שלו לא מוכנה לשלם. הוא רוצה שאנחנו נשלם את זה, שאנחנו נהדק את החגורה, שאנחנו נגיד: איזה גיבורים אנחנו, ספרטנים, איזה טובים אנחנו.
לא, אנחנו לא מוכנים להיות ספרטנים, ואנחנו לא מוכנים לראות את האימפריה שלנו – את מדינת ישראל המדהימה הזאת – יורדת ככה מגדולתה. ועם הידיים שלו, כמו שהוא אומר פעם אחר פעם, הידיים שלו על ההגה. זו אחריותו, זו המשמרת שלו, זו אחריותו היחידה והמרכזית. הוא מנהל את המדינה מאז שנת 2022.
היו"ר משה סולומון:
תודה.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
זה שלו, זה עליו. לא תהיה כאן ספרטה. גם לא תהיה כאן רומא בנפילתה. תהיה כאן מדינת ישראל היהודית – –
היו"ר משה סולומון:
תודה רבה.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
– – הדמוקרטית, הציונית והליברלית. תודה רבה.
היו"ר משה סולומון:
תודה רבה. חבר הכנסת ינון אזולאי, בבקשה. לרשותך שלוש דקות.
ינון אזולאי (ש"ס):
תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, האמת, אנחנו נמצאים כמה ימים לפני יום הדין, ראש השנה. זה לא בדיוק חג. ראש השנה זה יום שדנים אותנו איך תיראה השנה שלנו. ואנחנו צריכים כולנו לקוות ולהתפלל שהשנה שלנו תהיה יותר טובה ממה שעברנו, יותר טובה מהשנתיים האחרונות שעברנו, כי כשאנחנו מסתכלים על שנה כזאת, כשעדיין חטופינו נמצאים במנהרות החמאס ועדיין אנחנו צריכים להילחם על מקומנו הטבעי בארצנו הקדושה, אז אתה אומר שאנחנו בצרה. על הפצועים והמלחמות, על נכים שנשארו. אנחנו רואים פה כל יום בכנסת את הלומי הקרב שמגיעים. זה פצע נפשי, זו פציעה שקופה כביכול. ואני אומר: הקדוש ברוך הוא, עד מתי? עד מתי? לפעמים אנחנו צריכים גם לעשות בעצמנו הפסקה, חשבון נפש, כל אחד: מה עשיתי היום למען עם ישראל? מה עשיתי למען אותו אזרח? מה תיקנתי בעצמי? לכל אחד מאיתנו – ואני מדבר על עצמי – יש מה לתקן.
אני חושב שדווקא ברגע זה – זה לא משהו שאפשר לדבר על השר חיים כץ בתפקיד שר הבינוי, מינוי קבוע או פחות קבוע – זה פחות מעניין. יותר מעניין שנביט לאזרחי ישראל בעיניים ולהגיד להם קודם כול סליחה. סליחה לאזרחי ישראל, סליחה לחטופים, סליחה לכלל עם ישראל, במי שפגענו, ושהחטופים עדיין לא איתנו פה. זו סליחה שצריכה להיות, ובשביל לקבל תשובה צריך גם להתחרט וגם כוונה לעתיד. אז הכוונה לעתיד שלנו צריכה להיות שהשנה הזאת נעשה הכול, כי אין זמן, כי הזמן הולך ואוזל. כמו שהשנה מסתיימת לה, הזמן שלהם הולך ואוזל, ובכל דקה שהם שם, החיים שלהם בסכנה. החיים שלהם נמצאים תחת סכנה במעמקי המנהרות שם, אצל אותם אכזרים. תפילתנו שבעזרת השם נזכה לחבק אותם במהרה. וגם החללים הם חטופים, הם חטופים שצריכים לזכות בקבורה שלהם, בקבורת ישראל. זה אחד מהיסודות של האמונה היהודית, הדת היהודית. כבוד האדם זה לא רק כשהוא חי, זה גם כבוד המת. החסד של המת לא סתם נקרא "חסד של אמת", צריך לכבד אותו כי אין לו מה להחזיר לך אבל לנו יש את המחויבות אליו.
ולכן, חבריי חברי הכנסת, זאת הזדמנות לומר לכם תודה רבה וסליחה אם פגעתי במישהו מכם. זה הזמן שאנחנו צריכים גם לכבד ולקחת על עצמנו איך נשנה את עצמנו ונחשוב דקה לפני. יכול להיות שעוד דקה עוד פעם מישהו יבוא ויכעס, אבל לחשוב רגע לפני.
ולכל עובדי הכנסת, על השנה הזאת – הטרחנו אתכם הרבה, הרבה מאוד, את כל עובדי הכנסת, לא משנה אם זה מהמשמר והסדרנים והפרוטוקולים והמזכירות ולשכת מנכ"ל, לשכת היושב-ראש – כל העובדים. שפיר, המזנון, כולם כולם. כל אחד עשה פה את העבודה שלו כדי שלנו יהיה הכי טוב שיש. לפעמים דיברנו לעובדי הכנסת לא בכבוד, אז זה הזמן להסתכל להם בעיניים ולהגיד להם שאנחנו מקווים שהשנה תהיה יותר טובה.
אז תודה רבה לכם, חבריי חברי הכנסת. שתהיה לנו שנה טובה, שתכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה.
היו"ר משה סולומון:
אמן. תודה רבה. חבר הכנסת שמחה רוטמן – אינו נוכח. חברת הכנסת מרב מיכאלי, בבקשה.
מרב מיכאלי (העבודה):
תודה רבה. תראו, זה נורא נחמד לעמוד במסיבת עיתונאים – או בעצם זה היה בנאום כלכלי – ולהגיד את הכי גרוע: אנחנו נהיה סופר-ספרטה, אנחנו נהפוך להיות משק אוטרקי. אף אחד לא רוצה אותנו, אבל אנחנו נסתדר לבד. אנחנו נייצר לבד את הנשק שלנו, אנחנו נעשה הכול לעצמנו, נקנה ונמכור בעצמנו. נורא נורא נחמד. אבל המשמעות של זה היא שאירופה כבר ממש הודיעה שהיא ממליצה להשעות את הסכם הסחר החופשי עם ישראל. אירופה היא שותפת הסחר הגדולה ביותר של מדינת ישראל. אם זה יקרה, מה שנדמה לכם היום בתור יוקר מחיה – חכו-חכו, מה שנקרא. חכו-חכו.
אגב, ארצות הברית שותקת. לא נשמעו קולות מצד הממשל האמריקני שאומר לאירופה: לא, לא, אל תשעו את הסכם הסחר עם ישראל. לא, לא. שקט. הלקוחה הביטחונית הבולטת במזרח הרחוק מפסיקה לרכוש מערכות נשק מישראל, זה קורה כאן ועכשיו; האיחוד האירופי גם ימליץ על מכסים – זה חלק מהדבר הזה – מכסים גבוהים על סחורה מישראל; סנקציות נגד שרים; ספרד ביטלה עסקת נשק גדולה עם אלביט – עוד מדינה שלא תקנה נשק ממדינת ישראל.
אז אם נתניהו בנה על זה שהמילים סופר-ספרטה יישמעו לכם סתם כמו איזה משהו מגניב, כי סופר-ספרטה זה יופי של סלוגן, זה כמו חמוצים – זאת המשמעות, וזאת רק ההתחלה של ההתחלה. אז היה נורא דחוף לחשוף איזו טכנולוגיית תקיפה מאוד מאוד חשאית ומשוכללת בשביל ללכת לתקוף במדינה שלא ברור – כן אויב, לא אויב, אי-אפשר לעקוב. קטר – אויב או לא אויב? אויב או אוהב? אויב הוא שותף עסקי לענייני חמאס. מה שברור – לא שותף עסקי לענייני חטופים. אם יש מחיר שהולך ועולה במדינה הזאת הוא מחיר ההפקרה הנורא של החטופים, של החיילים ושל כל אחד ואחת מאיתנו.
היו"ר משה סולומון:
תודה רבה. חברת הכנסת גלית אטבריאן, בבקשה. לרשותך שלוש דקות.
גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):
תודה, אדוני היושב-ראש. ארבעה ראשי שב"כ לשעבר פנו היום בבקשה לא למנות את דוד זיני לראש השב"כ הבא, ומה שמאוד מעניין זה הנימוקים שהם נתנו, כפי שעמית סגל בחוכמתו הרבה שם לב אליהם. האחד טוען שדוד זיני הוא מינוי לא מקצועי. למותר לציין שאותו אחד, במשמרת שלו נרצח ראש הממשלה רבין, והוא נותן לנו טיפים על מקצועיות. השני טוען שהמינוי הוא פוליטי, רק שראש השב"כ הספציפי הזה עבר למפלגת שמאל מייד אחרי שהוא סיים את השירות שלו, אבל הוא לא אוהב מינויים פוליטיים, שזה באמת מופת של חוסר מודעות, אבל מה אפשר כבר לצפות מאליטה מנותקת עם יותר מדי כוח. השלישי הוא הכי מעניין – נדב ארגמן. הטיעון של נדב ארגמן, ראש השב"כ לשעבר, לכך שדוד זיני פשוט לא יכול לכהן כראש שב"כ, הוא כי הוא משיחי.
אני רוצה לומר לנדב ארגמן: איפה אתה חי? איפה אתה חי? תסתכל על החיילים שמשרתים כרגע בעזה, על המילואימניקים שכולנו כל כך אוהבים ושאתה מדבר בעדם. מה נראה לך שהם? במה נראה לך שהחיילים המסורתיים מהפריפריה מאמינים? אני אתן לך טיפ: במשיח. במה נראה לך שהחיילים עם הכיפות הסרוגות מאמינים? הינה עוד טיפ: במשיח. אני רוצה לשאול את נדב ארגמן ואת כל אלה שהפכו את המילה "משיחי" לקללה: באיזה עולם אתם חיים? כמה אתם מנותקים מהעם הזה, שהרוחניות שלו מאז 7 באוקטובר הגיעה לגבהים שהעם היהודי לא ידע מעולם? רק השבוע כל כך הרבה חיילים בטיקטוק, באינסטגרם, מעלים את עצמם עם שופרות, עם ציציות, מתפללים לקראת הקרב. אם הם מספיק טובים למות בעד ארצנו, למה הם לא מספיק טובים להגיע לעמדות בכירות?
אם כבר, מר נדב ארגמן, אתה מדבר על משיחיים, בוא נדבר על משיח השקר שלך – על משיח אוסלו, על משיח ההתנתקות, על משיח 7 באוקטובר, הכשל הגדול ביותר של השב"כ מאז קום המדינה. המשיח שלכם הוביל אותנו למצב שאנחנו נמצאים פה היום – המשיח שסיפר לכם שזה רק הכיבוש; המשיח שסיפר לכם שאם רק נהיה טובים וניתן להם, הם לחלוטין יורידו את החרב, יפסיקו להתאבד ויושיטו לנו יד לשלום; משיח השקר שלכם שסיפר לכם שאם רק תחלקו את הארץ עוד ועוד ועוד, לא משנה כמה פעמים ניסינו, לא משנה שהגענו כמעט ל-100% מהדרישות שלהם. קלינטון הנשיא הדמוקרטי אמר לא מזמן: על הכול ערפאת אמר לא.
היו"ר משה סולומון:
תודה.
גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):
משיח השקר שלכם הוא המסוכן, והמשיח של דוד זיני הוא המשיח הנצחי של העם היהודי. תודה רבה.
היו"ר משה סולומון:
תודה רבה. חברת הכנסת נעמה לזימי, בבקשה.
נעמה לזימי (העבודה):
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה לפתוח דווקא בירדן מן הגיבורה, שזוכתה היום במשפט.
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
גיבורה? למה גיבורה?
נעמה לזימי (העבודה):
כן, כן. נלחמה על האמת שלה בגלל רדיפה פוליטית. נרדפה פוליטית.
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
רדיפה? היא – – – את עידית סילמן.
נעמה לזימי (העבודה):
אני רוצה להגיד שהשרה שקיבלה שוחד, עידית סילמן, ראתה רגע מה זה מערכת משפט תפקודית. היא לא חשבה שיש עדיין כזאת. אבל אני גם רוצה להגיד תודה גדולה למערך עוטף עצורים, מערך עוטף עצורים, שביום שאחרי עוד יקבלו פרס ישראל.
אבל לעניין עצמו. בואו נדבר רגע על הנהנתן, ההדוניסט, שחי חיי רהב מכספי ציבור עד השקל האחרון, ובעוד הוא נהנתן, נהנה מכספי ציבור, הוא רוצה ציבור ספרטני. אבל אני רוצה להגיד לנתניהו: ישראל לא ספרטה ולא תהיה ספרטה. הרעיון הזה שלך הוא חתירה תחת הציונות, תחת מדינת ישראל. החזון הציוני הוא הקמת מדינה שתהיה חברה במשפחת העמים, שתשמש בית בטוח ליושביה, לא משק אוטרקי, שלא יכול להתקיים בכלכלה קטנה כמו ישראל.
אני רוצה להגיד שבידוד בין-לאומי הוא לא גזרת גורל; הוא כישלון מדיני מהדהד. הוא מכוון. בן אדם שלא יכול להציע לעמו שום דבר חוץ מחיים ספרטניים, שלנצח יחיו על החרב ועם לבדד ישכון, לא ראוי לעם הזה, לא ראוי לישראל, לא ראוי להיות שליח ציבור. אני גם רוצה להגיד מה המשמעות של משק אוטרקי – משמעות של מי שהחליט להמשיך את ההפיכה המשטרית גם בכלכלה, הסתגרות כלכלית כאמצעי לדיכוי הדמוקרטיה, שמחלישה את כל הגורמים בישראל שאמונים על קשר פתוח עם העולם החופשי והמודרני.
אני רוצה להגיד למי שחושב שנהיה מדינה מבודדת ודורסנית כלפי חלשים, שמקדשת את הכוח ואת הנאמנות השלטונית, שהוא טועה; שהוא לא מבין מה זה עם שקם והתחיל ללכת, עם שלא ייתן לרודן להחריב את מה שבנינו כאן, לדכא את הנס הזה שנקרא ישראל.
היו"ר משה סולומון:
משפט סיכום.
נעמה לזימי (העבודה):
בפתחה של השנה החדשה אני רוצה לומר שאני מאחלת שנדע ימים טובים יותר, שנראה במהרה את הימים האחרים, שנשיב אלינו את כל החטופים, את 48 החטופים והחטופה, שנסיים את המלחמה ונשקם. זה לא יקרה איתכם, זה יקרה כשנחליף אתכם.
היו"ר משה סולומון:
תודה.
נעמה לזימי (העבודה):
אני מאחלת לנו שנה של שגשוג, של בשורה, של תקומה, של ניקוי המשכן הזה ממבקשי רעתנו. תודה רבה.
היו"ר משה סולומון:
תודה רבה. חבר הכנסת צבי יהודה סוכות, בבקשה. בבקשה, לרשותך שלוש דקות.
צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, עכשיו באתי בשביל משהו משמח. אתה יודע, אדוני, שבתלמוד הבבלי יש הכול, מהלכות ואגדות ועד סיפורים, השקפות עולם וגם פילוסופיה. על פי הרמב"ם, התלמוד הבבלי הוא המסמך האחרון שעליו הסכימו היהודים כולם, ומי כמונו, חברי הכנסת, יודע כמה קשה שכולם יסכימו על משהו, בטח להביא את כל היהודים.
עליתי לכאן, אדוני, לרגל סיום סדר נזיקין בדף היומי והתחלת סדר קודשים. זה רק דף אחד ביום. כל אחד יכול, זה באמת באמת לא קשה. יש לא מעט מחברי הכנסת שמצליחים, וגם הרבה מאוד אנשים. זה באמת קל, באמת אפשרי, באמת שווה כל דקה.
ברשותך, אדוני, אסיים כאן על הדוכן את מסכת הוריות ואת סדר נזיקין.
היו"ר משה סולומון:
בכבוד.
צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית):
הגמרא מסיימת כך: "איבעיא להו רבי זירא ורבה בר רב מתנה: הי מנייהו עדיף? רבי זירא חריף ומקשה ורבה בר רב מתנה מתון ומסיר, מאי? תיקו". מה זה הדבר הזה? אומרת הגמרא דבר כזה: יושבי בית המדרש התלבטו: מי עדיף? האם ר' זירא, שהיה חריף ומקשה ותמיד יודע לאתגר את המערכת כדי לחדד אותה, או דווקא תלמיד חכם אחר, שקראו רבה בר רב מתנה, שהיה מתון ומסיק? הוא תמיד היה יודע להביא את התוצאות, להביא בצורה מסודרת את התוצאות בצורה מתונה.
בתוך האיזון הזה, בין הצורך של תלמיד חכם אחד שתמיד יודע לחדד ולאתגר מול תלמיד חכם אחר שתמיד יודע להביא את המסקנות בצורה מתונה, הגמרא מסיימת כך את סדר נזיקין, בסוג של תיקו. היא לא מכריעה. הגמרא אומרת: זה תיקו. כך מסתיים סדר נזיקין ומסכת הוריות.
"הדרן עלך מסכת הוריות וסדר נזיקין. הדרן עלן. דעתך עלן. מסכת הוריות וסדר נזיקין ודעתך עלן. לא נתנשי מינך מסכת הוריות וסדר נזיקין ולא תתנשי מינן, לא בעלמא הדין ולא בעלמא דאתי. הדרן עלך מסכת הוריות וסדר נזיקין. הדרן עלן. דעתך עלן. מסכת הוריות וסדר נזיקין ודעתך עלן. לא נתנשי מינך מסכת הוריות וסדר נזיקין ולא תתנשי מינן, לא בעלמא הדין ולא בעלמא דאתי. הדרן עלך מסכת הוריות וסדר נזיקין. הדרן עלן. דעתך עלן. מסכת הוריות וסדר נזיקין ודעתך עלן. לא נתנשי מינך מסכת הוריות וסדר נזיקין ולא תתנשי מינן, לא בעלמא הדין ולא בעלמא דאתי.
"יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שתהא תורתך אומנותנו בעולם הזה ותהא עמנו לעולם הבא. חנינא בר פפא, רמי בר פפא, אחאי בר פפא, אבא בר פפא, רפרם בר פפא, רכיש בר פפא, סורחב בר פפא, אדא בר פפא, דרו בר פפא. הערב נא ה' אלוקינו את דברי תורתך בפינו ופיפיות עמך בית ישראל ונהיה אנחנו וצאצאינו וצאצאי עמך בית ישראל כולנו יודעי שמך ולומדי תורתך, מאויבי תחכמני מצוותיך כי לעולם היא לי. יהי ליבי תמים בחוקיך למען לא אבוש לעולם ולא אשכח פיקודיך. כי בם חייתני. ברוך אתה ה' למדני חוקיך. אמן אמן סלה ועד. מודים אנחנו לך לפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו ששמת חלקנו מיושבי בית המדרש ולא שמת חלקינו מיושבי קרנות. שאנו משכימים והם משכימים. אנו משכימים לדברי תורה והם משכימים לדברים בטלים. אנו עמלים והם עמלים. אנו עמלים ומקבלים שכר והם עמלים ואינם מקבלים שכר. אנו רצים והם רצים. אנו רצים לחיי העולם הבא והם רצים לבאר שחת. שנאמר: ואתה אלוקים תורידם לבאר שחת, אנשי דמים ומרמה, לא יחצו ימיהם, ואני אבטח בך.
"יהי רצון מלפניך ה' אלוקי, כשם שעזרתני לסיים מסכת הוריות וסדר נזיקין כן תעזרני להתחיל מסכתות וספרים אחרים ולסיימם, ללמוד וללמד, לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי תלמוד תורתך באהבה, וזכות כל התנאים ואמוראים ותלמידי חכמים יעמוד לי ולזרעי שלא תמוש התורה מפי ומפי זרעי עד עולם. ויתקיים בי בהתהלכך תנחה אותך, בשכבך תשמור עליך, והקיצות, היא תשיחך כי בי ירבו ימיך ויוסיפו לך שנות חיים, אורך ימים בימינה, בשמאלה, עושר וכבוד. ה' עוז לעמו ייתן, ה' יברך את עמו בשלום".
ברשותך, את הקדיש נעשה בחוץ. רק לחברי הכנסת, אני אחזור על הטיפ: הדף היומי והתלמוד הבבלי, הוא הספר האחרון, כמו שאמרתי בהתחלה, הוא הספר האחרון שכל היהודים הסכימו עליו. כך אומר הרמב"ם. זה היה אירוע מסובך שכל היהודים יסכימו על משהו אחד. הפרויקט הזה של דף אחד ביום הוא אירוע שהוא אפשרי, באמת אפשרי. יש שם הכול, הכול, הכול.
היו"ר משה סולומון:
יש אפילו מוקלט.
צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית):
נכון. תעשו בגוגל הדף היומי. יש בכל מקום. ממש הכול – גם הלכות, גם סיפורים, גם אגדות. כל מה שיש ליהדות להציע. זה נמצא שם. זה פרויקט של דף ביום. אני חושב שלומדים אותו יותר מ-100,000 יהודים בכל העולם. לוקח שבע שנים לסיים את כל הש"ס בבלי, אבל זה מקצה לקצה. תודה רבה.
היו"ר משה סולומון:
אשריך, חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות. יישר כוח גדול בזה שזיכית אותנו.
חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה. אני מציין שזו פעם שנייה שהוא מסיים מסכת כאן, שאני זוכר, במליאת הכנסת.
קריאה:
אבי, תן בראש.
קריאה:
ראש השנה, קצת פיוס.
קריאה:
אני בטוח שנשמע דברים, שנחכים.
היו"ר משה סולומון:
עוד סיום מסכת? בבקשה, לרשותך שלוש דקות.
אבי מעוז (נעם):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני לא הולך לתת בראש לפני ראש השנה. אני רוצה להגיד קצת דבר תורה בנימה מפויסת. מעניין שכל שנה שלוש הפרשיות האחרונות בשנה שאנחנו קוראים מסמלות את התהליך שעם ישראל עובר פחות או יותר ב-100 השנים האחרונות. הפרשיות הן לפי הסדר: כי תצא, כי תבוא, והשבת – השבת האחרונה – נקרא את ניצבים.
מה זה מסמל? אני רוצה להגיד שזה מסמל גם את הצד הלאומי של עם ישראל. כי תצא – כי תצא מהגלות; כי תבוא אל הארץ – תהליך שאנחנו בו כבר 150 שנה. בהתחלה, 200 שנה, יצאנו כיחידים, אבל עכשיו אנחנו יוצאים כאומה מהגלות; באנו אל הארץ כיחידים, אבל בתוך הארץ – ניצבים. ניצבנו – הקמנו מדינה עם זקיפות קומה יהודית. זה תהליך שמסמל את סיום השנה – חשבון הנפש שאנחנו עושים לקראת השנה החדשה. זה במישור הלאומי. עד עכשיו פירשתי את זה במישור הלאומי, הגופני-לאומי.
אבל יש את המישור הפנימי, המישור הנשמתי, המישור של הזהות היהודית. כי תצא – אתה צריך להשתחרר מכל האג'נדות של הגלויות, של הגלות, אג'נדות שהן זרות לך. אתה צריך להגיע ל"כי תבוא"; אתה צריך להגיע אל הפנימיות המתאימה לך בארץ ישראל. איפה הפנימיות המתאימה לך מתגלה? בארץ ישראל. שם, אחרי שתבוא לארץ ותגלה את הפנימיות המהותית שלך, השורשית שלך, אז אתה מגיע לניצבים, ההתייצבות עם הזקיפות קומה היהודית, כמו שתיארה את זה חברת הכנסת גלית דיסטל, את כל התמונות וכל מה שמעלים בטיקטוק וברשתות, את החיילים תוקעים בשופר ואת הכמיהה ללבוש את המדים הישראליים; אלו הציצית והתפילין והתפילה לפני היציאה לקרב – –
היו"ר משה סולומון:
וגם מדי צה"ל.
אבי מעוז (נעם):
– – של עם הנצח. זקיפות הקומה הזאת, ההתיישרות לפי הנשמה הפנימית שלך, שהיא כל כך מתאימה לך, זו ההכנה הכי טובה שלנו לקראת ראש השנה.
אנחנו עכשיו לקראת ראש השנה. חז"ל אומרים שלא נפרדים איש מחברו אלא בדברי תורה. אנחנו נפרדים, ונתראה פה בשנה הבאה, אחרי ראש השנה. אז אני מאחל שנה טובה לכל בית ישראל, כמובן שלכל חבריי – גם באופוזיציה, לכולם – ושנה טובה ומתוקה. כל טוב.
היו"ר משה סולומון:
תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. בבקשה, לרשותך שלוש דקות.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
כבוד היושב-ראש, בשעה מוקדמת הבוקר שוב פרצו ופלשו כוחות משטרה ליישוב ששמו א-סר בנגב והרסו שכונה שלמה. השאירו אנשים ללא קורת גג, נהגו באלימות בכל מי שהיה שם, בעיקר במשפחות, כולל אנשים עם מוגבלויות. א-סר נפגעה מגורל של מקומות אחרים שהמשטרה פשטה עליהם עם שחר כדי להשאיר אותם ללא קורת גג ולפגוע בכבודם האנושי.
צריך לדבר אל האזרחים הערבים בכלל, ובעיקר לאזרחים בנגב, בשפה של תכנון – זכות שווה בתכנון, מגורים, הקצאות שוויוניות של קרקע. אני שוחחתי לפני שעה קלה עם חברי חבר הכנסת סמיר בן סעיד, שהיה בבוקר. הוא, חבר הכנסת ואליד אלהואשלה ועשרות אנשים, ח"כים לשעבר, פעילים, משפחות, סיפרו לי על האלימות, גם של המשטרה. סמיר בן סעיד היה גם בבית המשפט, סיפר לי, יחד עם העצורים.
השר הממונה על ההריסות האלה מתגאה. זאת העשייה שלו. הוא נכשל בטיפול בארגוני הפשיעה, ברציחות. רק היום נרצחה אישה ברמלה. מאז תחילת השנה 19 נשים ערביות נהרגו, 28 נשים בכלל בארץ נרצחו, ו-180 אזרחים ערבים נרצחו מתחילת השנה. במה עסוק השר הזה? במבצעים חשודים ואכזריים בנגב נגד התושבים הערבים בנגב, ולעשות סיור באום אל-פחם, לחלק צווי הריסה לאנשים שיש להם בתים, שיש להם רישיונות.
היו"ר משה סולומון:
תודה. משפט סיום.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
יש רבים שאומרים שזה כישלון של השר, אבל כנראה השר חושב שלהרוס לאנשים ולהשאיר אותם ללא קורת גג זה הצלחה. חשוב להזיז את האנשים האלה והמדיניות הזאת. יש בידינו לעשות זאת. תודה רבה.
היו"ר משה סולומון:
תודה רבה. חבר הכנסת עמית הלוי – אינו נוכח. חבר הכנסת בועז ביסמוט, בבקשה. לרשותך שלוש דקות, בבקשה.
בועז ביסמוט (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חברי הכנסת, איך אני אגיד? התפקיד החדש שלי מחייב השתתפות בהרבה דיונים, אבל תודה לאל, גם הדיונים הארוכים והחשובים האלה שאנחנו מקיימים לא מנתקים אותי מהמציאות. רוצה לומר, איש החדשות שהייתי והעורך שהייתי מחייב אותי, או גורם לי, תמיד להיות קשוב למה שקורה.
בזמן שהיינו בדיון, אני מבין שישנם לשעברים שהגישו התנגדות למינויו של דוד זיני לתפקיד ראש השב"כ. הם פנו לוועדת גרוניס, וכידוע לך, בהם ראשי שב"כ כמו נדב ארגמן; ולא רק הוא, גם כרמי גילון לפי דעתי נמצא שם, ואחרים. לא נתחיל למנות את כולם.
הייתי אומר שני דברים: קודם כול, לפני שאני אתייחס לאותם אלה שפנו לוועדת גרוניס ואותם אלה שמתנגדים למינוי שלו, אני אגיד רק ברמה האישית – מה לעשות, אנחנו כעת מחוקקים חוק גיוס בוועדת חוץ וביטחון, ודוד זיני, כידוע לך, האלוף דוד זיני, ממקימי חטיבת החשמונאים. בשעתו הלכנו לבקר בבסיס תבץ. אני כמובן נפגשתי איתו וראיתי אדם שאין קשר, אבל אין קשר, בין מי שראיתי, מי שפגשתי, לבין הדרך שמציגים אותו.
עכשיו, אני מבין שיש קמפיין, אבל לפני שנדבר על הקמפיין עצמו, נגיד שזה איש לא ראוי, אלא סופר-ראוי. אדם איכותי ברמות, אדם עם עומק, ציוני, פטריוט, אוהב את המדינה, אבל עם מטען, עם מטען מטורף. זאת אומרת, בודדים האנשים שאני נפגשתי איתם והותירו בי רושם שכזה. אבל במקביל אתה פתאום רואה שאנחנו באמת בקמפיין. עכשיו, מה לעשות? ואני הייתי עורך עיתון, אדוני היושב-ראש. אתה רואה שער שכזה – אסור לי, אז אני לא אראה, אני לא אראה, אני עושה רק מה שמותר – ואתה מבין שיש פה קמפיין מתוזמר היטב.
עכשיו, צריך להבין דבר אחד: עם כל הכבוד, כולנו פה, מה שמוביל אותנו זה הגנה על המדינה הנפלאה הזו ועל הדגל הזה. צריך להבין שמינוי ראש שב"כ הוא הכרעה ביטחונית מהמעלה הראשונה. האחריות לאותם מינויים צריכה להיות בידי הדרג הנבחר, שנושא גם באחריות מול הציבור, לא בבג"ץ. צריך להבין דבר אחד, שתבינו לאן אנחנו הולכים: אם פוסלים את המינוי הזה, אתם רק מעמיקים עוד יותר את חוסר האמון במערכת. זה מה שתרוויחו. גם נפסיד – לא נפסיד, כי זיני יהיה ראש השב"כ, אבל גם נפסיד ראש שב"כ מצוין וגם נגרום לחוסר אמון במערכת. כפי שאמרתי, יצא לי לראות אותו. יצא לי לראות אדם מקצועי, אדם ערכי, אדם לאומי.
עכשיו, לגבי הלשעברים שמתנגדים למינוי, בואו נחשוב ביחד. אתה יודע, אני חושב למשל על נדב ארגמן. קשה היום לבוא, גם לכם, חבריי לאופוזיציה, ולהגיד לי שנדב ארגמן הוא לא חלק מאותו קמפיין נגד זיני, כי מה לעשות? הוא כבר מזמן מזמן הפך להיות אדם פוליטי. זה לא לשעבר תמים. יותר מזה, אני אומר לנדב ארגמן: אתה ראש שב"כ לשעבר, אני אמור – – –
היו"ר משה סולומון:
נא לחתור לסיכום.
בועז ביסמוט (הליכוד):
אתה היית מינוי מצוין. זיני לא ראוי. אני לא חושב שאני אשמע מדוד זיני למשל טענה או טיעון שהרשות הפלסטינית לא מעודדת טרור, לא יודע למה. אז איזה מצחיק זה שנדב ארגמן, שאמר את הקשקוש ואת השקר ואת הדבר המסוכן הזה, כן, הוא ראוי והוא היה בתפקיד – אדם שגם איים, אגב, לחשוף פרטים על ראש הממשלה אם הוא לא מתחבר למדיניות – אבל דוד זיני הוא לא ראוי. כמה צביעות יכולה להיות.
העניין של מינויו של דוד זיני זה לא עניין פופוליטי, זה עניין לאומי. האיש לא ראוי – האיש מעולה, ובעזרת השם, דוד זיני, ראש השב"כ הבא של מדינת ישראל. תודה.
היו"ר משה סולומון:
תודה רבה. חבר הכנסת אושר שקלים, בבקשה.
אושר שקלים (הליכוד):
תודה רבה. אדוני היושב-ראש, מכובדי ראש האופוזיציה, חלק מהנאום הוא גם בשבילך. דיברו פה קודם על משיחיות, אז אני רוצה להתחיל בציטוט: "אני יהודי תחילה ורק אחר כך ישראלי – – – המדינה, לפי הכרתי, נוצרה למען העם היהודי כולו ובזכותו. הדבר שקיים את העם היהודי בכל הדורות והביא ליצירת המדינה היה החזון המשיחי של נביאי ישראל, חזון גאולה יהודית ואנושית. מדינת ישראל היא עכשיו מכשיר הגשמה של חזון משיחי זה". את הדברים האלו נשא כבוד ראש ממשלת ישראל לשעבר דוד בן-גוריון בשנת 1957.
יאיר לפיד (יש עתיד):
חותם על כל מילה. חותם על כל מילה.
אושר שקלים (הליכוד):
האם בימים אלו – לקחת לי את השאלה – מישהו מראשי השמאל שמגדיר את עצמו ציוני יכול לאמץ את הטקסט הזה? אני שמח שראש האופוזיציה קפץ על המציאה ומאמץ את הטקסט הזה.
קריאות:
– – –
אושר שקלים (הליכוד):
רגע, אבל אתה עשית כל כך הרבה דברים של פוסט-ציונות, כמו זה שהושבת את עופר כסיף פה בכנסת ישראל, שלא לדבר על איימן עודה. אתה אומר ככה ועושה ככה. לא ניכנס ללפיד והיפוכו עכשיו, אבל לא משנה. אחר כך, יאיר.
האם אתם יכולים להזדהות עם הדברים שמדינת ישראל היא חזון הגשמה משיחי? הרי כאשר השמאל רוצה לנגח אותנו, מה אתם אומרים? ממשלה משיחית, אתם קיצוניים, אתם מדברים על הגאולה. לצערי, השמאל הלך לקיצוניות הזויה, פוסט-ציונית, עד שאפילו חלקים ממפלגת העבודה לא מוכנים להגדיר את עצמם כציונים. היו פה כמה חברי כנסת ממפלגת העבודה שלא הגדירו את עצמם כציונים, אבתיסאם מראענה לצורך העניין, למשל, והרשימה עוד ארוכה.
אז איפה השמאל של היום ואיפה השמאל הציוני של בן-גוריון, גולדה, אשכול ואפילו רבין? על מנת להגשים את חזונו של בן-גוריון אנחנו נצטרך להכריע בקרוב מאוד ולהחיל את הריבונות בכל שטחי יהודה שומרון ובקעת הירדן. הגיע הזמן שלמדינת ישראל יהיו גבולות קבע מוכרים, ויש לנו הזדמנות היסטורית חסרת תקדים לקבל גיבוי בין-לאומי למהלך זה, שיוכיח את נוכחותה של ישראל כמעצמה אזורית במזרח התיכון.
היו"ר משה סולומון:
תודה.
אושר שקלים (הליכוד):
חצי דקה, ברשותך. ממש חצי דקה.
היו"ר משה סולומון:
משפט סיכום. נתתי לך לפני כן. אני לא יכול להוסיף. משפט סיכום.
אושר שקלים (הליכוד):
חשוב מאוד שגם אחינו המתיישבים, המגינים עלינו באחיזתם בקרקע, יהיו תושבים שווי זכויות.
ואסיים בברכת שנה טובה. שבאמת הבית הזה יוביל לכך שתהיה פה באמת שנה מאושרת, שנה עם הרבה מאוד אושר, אושר בריבוע, לאו דווקא בגלל שזה השם שלי, אלא באמת אהבה ואחווה, שלום ורעות וריבונות.
היו"ר משה סולומון:
אמן. תודה רבה. חבר הכנסת אריאל קלנר, בבקשה. בבקשה, לרשותך שלוש דקות.
אריאל קלנר (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בעזרת השם, בשבוע הבא יתמנה האלוף דוד זיני לראש השב"כ, והשמאל באקסטזה. כל אלה שמסבירים לנו שאנחנו צריכים להצדיע ללשעברים, ובפרט לשומרי הסף, פתאום אומרים על אדם שכל חייו לא התבטא פוליטית, שדווקא הוא יהיה פוליטי. לכאורה, לא ברור למה. הרי דוד זיני הגיע לדרגת אלוף, הוא לא מאתמול בצבא, ואין ברקורד שלו אף אירוע שנוי במחלוקת. לא זו בלבד אלא שחצי שנה לפני הטבח הוא התריע על 7 באוקטובר. זה אדם שצריך לקדם, לתת לו עוד תחומי אחריות.
אז חבריי לקואליציה ואזרחי ישראל, אני מדבר אליכם עכשיו. חשוב להבין את הדרך שבה פועל השמאל – תמיד, תמיד באותה שיטה: תאשים את הימין – אותנו – במה שהוא. הוא מאשים אותנו במה שהוא אשם בעצמו. כשהם אומרים שאנחנו אויבי הדמוקרטיה, זה כי הם רוצים פה מדינה לא דמוקרטית. אין דבר שהם מתנגדים לו יותר מאשר שלטון העם. כשמאשימים אותנו במשיחיות, כלומר בזה שהאמונה הלא-רציונלית מנחה אותנו ולא העובדות, זה בגלל שהאמונה המטורפת שלהם בחלוקת הארץ היא אמונה מיסטית לחלוטין, מנוגדת לכל עובדה ולכל היגיון ומתפוצצת בפרצוף של כולנו פעם אחר פעם. כשמאשימים אותנו בפגיעה בחופש הביטוי, זה בגלל שהם לא מוכנים שיהיה אפילו כלי תקשורת אחד שיביע דעה אחרת. עד היום רק השמאל סגר וניסה לסגור ערוצי תקשורת. גם היום ערוץ 14 והרשתות החברתיות על הכוונת של יאיר גולן וחבריו הבולשביקים.
כשהם מדברים בדאגה על שוויון בפני החוק, הם מתכוונים שכשהם חוסמים כבישים, מגיע להם פרס הנשיא, וכשהימין עושה את זה, אז 20 שנה בכלא. "אנשים אחרים בזמנים אחרים", הם קוראים לזה. אפשר להמשיך עוד ועוד. הכלל ברור: האשם את הימין במה שהשמאל אשם בו.
ועכשיו לגבי דוד זיני. הם לא מפחדים, חבריי, שדוד זיני יהיה פוליטי. הם מפחדים מזה שהוא לא יהיה פוליטי, שלא יהיה מי שיענה לשיחות שיגיעו מאזור חיוג קפלן. הם מפחדים שדוד זיני יילחם באויב הג'יהאדיסטי ולא במתנגדים הפוליטיים שלהם. אבל עם ישראל צריך ראש שירות ביטחון כללי, ושראש השירות הביטחון הכללי שלו קודם כל יילחם באויב, יזהה את האויב, יכיר את האויב ויהיה מחויב בראש ובראשונה לביטחונה של ישראל.
בעזרת השם, בשבוע הבא ימונה דוד זיני לראש השב"כ על אפם ועל חמתם של כל המתנגדים. תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה. שנה טובה.
היו"ר משה סולומון:
אמן. תודה רבה. חבר הכנסת ששון ששי גואטה, בבקשה. בבקשה, לרשותך שלוש דקות.
ששון ששי גואטה (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חברים, בימים אלה מתנהלים מגעים ליבוא עופות מברזיל. אנו שומעים התבטאויות חמורות מצד נשיא ברזיל, שמשווה את ישראל לשואה – כאילו היא עושה שואה – ומגנה אותנו באופן חד-צדדי, ומתעלם לחלוטין מטרור חמאס.
חברים, תקשיבו, אני רוצה לדבר איתכם על החקלאות הישראלית. אני רוצה שתדעו שני דברים: קודם כול, בנושא של החקלאות הישראלית, החקלאות נמצאת בפריפריה. גם המשחטות נמצאות בפריפריה. זה אומר שאם אנחנו פוגעים בחקלאות, אם נייבא עופות מברזיל, אנחנו נסגור את המשחטות ונייצר אבטלה. אנחנו נפגע באנשים הכי חלשים במשק, באנשים הכי חלשים במשק.
תקשיבי, לימור, מאיפה הם רוצים לייבא עופות? לא מספיק להם מה שעברנו ב-7 באוקטובר? הרי כל היבוא שלנו היה תלוי בחקלאות מטורקיה, ואז טורקיה פתאום החליטה שהיא לא רוצה לתת לנו כלום. עכשיו מקדמים לעשות את היבוא עופות מברזיל, זו שלא רוצה שיהיה לנו שגריר ישראלי שם, מי שהצטרפה לתביעה של דרום אפריקה נגד ישראל, שאומרת שאנחנו עושים פשעי מלחמה. אלה הברזילאים שמבקשים.
אין לי בעיה לעשות עסקים עם מי שאוהב אותנו, עם מי שמגבה אותנו באו"ם, עם מי שתומך בנו ואיתנו בכל הרצח שעשו לנו. אני חושב שאסור לנו לקדם שום עסקים עם כל מדינה שהולכת נגד מדינת ישראל וקוראת לנו רוצחים וקוראת לנו אנסים ואומרת שאנחנו עושים שואה.
אז אני רוצה לקרוא מפה לשרים מהימין שיושבים, לשר הכלכלה ניר ברקת, לשר האוצר סמוטריץ', לשר החקלאות ולכל החבר'ה האלה שיושבים בוועדה של יוקר המחיה: אנחנו בעד טיפול ביוקר המחיה ואנחנו בעד הכול, אבל לפני הכול, אתם באים מממשלה שהיא ימין על מלא. אם אתם תקדמו יבוא ועסקים עם ברזיל, אז אתם לא ימין על מלא. ואני רוצה שתוכיחו לנו מה זה ימין על מלא.
כל מדינה שהיא טובה איתנו, אין בעיה לבוא ולפרגן ולעשות איתה עסקים. מי שחושב שאנחנו פושעים, מי שחושב שאנחנו נאצים ואנחנו עושים פשעי מלחמה – אנחנו לא עובדים איתו. זה הזמן שלכם, כל שרי הממשלה, של כל מי שיושב בוועדה, להצביע נגד ולא לשתף פעולה. לעצור כל תהליך שמתקיים. תודה רבה.
היו"ר משה סולומון:
תודה רבה. חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, בבקשה. בבקשה, לרשותך שלוש דקות.
טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, היום 713 ימים ל-7 באוקטובר. למה האזרחים הישראלים עדיין בשבי נורא? למה הם עדיין שבויים בעזה? יש עוד המון שאלות, ואני מקווה מאוד שנקבל את כל התשובות כשנקים ועדת חקירה ממלכתית.
ובינתיים היום מצביעים על עוד מהלך פוליטי מאכזב. חיים כץ, שהוא גם שר הבריאות, ממלא מקום של שר הבריאות – ולכן אני אתייחס אל מערכת הבריאות במדינת ישראל, שנמצאת כבר היום בסכנה אמיתית – ואני רצינית – לא בגלל מחסור ברופאים או מחסור באחיות אלא בגלל שאין מנהיגות שנלחמת בעבורם במוקדי קבלת ההחלטות. במשרד הבריאות יושב היום שר זמני, שבעצם גם היום מקבל עוד תיק נוסף, תיק של משרד השיכון והבינוי, נוסף לתיקים שכבר יש לו. הוא מכהן גם כשר התיירות, שר הרווחה והביטחון החברתי, והוא בעצמו יודע שזה זמני. הוא רק ממלא מקום, וכולם יודעים שזה זמני. אתם יודעים, הציבור מרגיש שזה זמני.
במצב כזה, במצב של היום, מי ישמיע קול אמיתי למען הציבור? למען בריאות הציבור? מי יילחם כדי למנוע קיצוץ תקציב של סל התרופות, כאשר השר מכהן רק כממלא מקום ומקדיש זמן רק של רבע משרה בתחום הבריאות? מי פועל עכשיו להרחבת התוכנית הלאומית למניעת אובדנות, דווקא עכשיו, כשמספרי הלוחמים שחוזרים עם פוסט-טראומה והלם קרב הולכים ועולים? יש מאות נושאים נוספים שנזנחים ולא מטופלים, כי אין שר שמטפל, שזה באמת חשוב לו. זו בושה וזה אסון. מערכת הבריאות ממש לא יכולה להרשות לעצמה להיות ללא הנהגה אמיתית. אין לנו פריבילגיה כזאת שבריאות האזרחים תהיה תלויה בתפקיד פוליטי זמני. אולי זה גם הזמן לשאול למה אנחנו בכלל צריכים משרדי ממשלה פוליטיים בנושאים כל כך קריטיים שכאלה. אולי הגיע הזמן פשוט להקים רשויות מקצועיות, ייעודיות, ממוקדות, יציבות, שלא יהיו תלויות בגחמות פוליטיות של אדם זה או אחר. כך נוכל גם לחסוך מיליונים בתקציב בהוצאות על תפקידים פוליטיים מיותרים, וכך נציל חיי אדם.
כשתהיה לנו ממשלה אחרת, נחזיר את השפיות, נשנה את השיטה, נבטל את המינויים הפוליטיים המיותרים, כי הבריאות שלנו חשובה, והיא לפני ג'ובים פוליטיים. תודה.
היו"ר משה סולומון:
תודה רבה. חבר הכנסת יבגני סובה, בבקשה. לרשותך שלוש דקות.
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, כמו בכל שנה, לקראת ראש השנה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת נתונים, ורובנו, ככה, עוברים ומדלגים על זה בלי להתייחס לתוכן. מלבד הנתון שאנחנו כבר חצינו את הרף של עשרה מיליון אזרחים במדינה, יש כמה דברים שאני הייתי מציע לחבריי בקואליציה להתעמק בהם במספרים, משום שחלקכם, בשנה הבאה, כשתקראו את הדוח הזה, כבר לא תהיו חברי כנסת; תהיו חברי כנסת לשעבר, כי אנחנו ננצח בבחירות הקרובות, והן יהיו בשנה הקרובה. לכן אני מציע לכם לקרוא את הנתונים היום, כל עוד אתם חברי כנסת, כך שתוכלו לפחות להתייחס.
הנתון הכי מדאיג בעיניי הוא שבשנה החולפת 79,000 מאזרחי המדינה עזבו את מדינת ישראל. אתם שומעים טוב? 79,000 איש לקחו את הדברים שלהם ועזבו את המדינה. לא נסעו לשבוע או לחודש; ירדו מהמדינה. שנה לפני זה זה היה כמעט 82,000 איש. אתם חושבים שמי שעוזב את המדינה זה אנשים שהם נטל על המדינה? ממש לא. רוב האנשים האלה הם נכס למדינה, אבל בגלל הממשלה שלכם, בגלל המדיניות שלכם, האנשים האלה עזבו את המדינה.
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
לקחו את סל הקליטה והלכו.
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
25,000 עולים עלו למדינת ישראל בשנה החולפת. לפי הסקרים שנעשו במדינות רבות שבהן יש קהילות יהודיות, יהודי העולם כבר פחות ופחות רואים את מדינת ישראל כבית הלאומי שלהם. זה אומר שיהודי העולם כבר לא בוחרים במדינת ישראל כמקום לחיות בו, בגלל הממשלה שלכם ובגלל המדיניות שלכם כלפי יהודי העולם והתפוצות. אתם פשוט עושים הכול בשביל לגרום ליהודי העולם לא לעלות למדינת ישראל. אתם כאילו משקיעים, אתם כאילו מעודדים, אבל התוצאה – אנשים לא עולים ואנשים יורדים מהמדינה. ואני כבר לא מדבר על הנתונים הכלכליים, שמאוד מדאיגים.
בועז ביסמוט (הליכוד):
– – – זה לא נכון.
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
מה זה לא נכון? זה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מה לא נכון? בועז, למה אתה אומר לי לא נכון?
בועז ביסמוט (הליכוד):
כי זה לא נכון. תראה את האנשים – – –
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
מה זה לא נכון? אתה אומר לי לא נכון בגלל שבא לך להגיד לא נכון? בגלל שרוב יהודי העולם מתייחסים פחות טוב למדינת ישראל.
בועז ביסמוט (הליכוד):
– – – זה לא אני אומר. תסתכל.
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
זה לא נכון. חבר הכנסת ביסמוט, תיקח את הנתונים, תעשה פילוח, ואתה תגלה שמדינת ישראל בשנה החולפת נהייתה פחות אטרקטיבית ליהודי העולם, ומי כמוך יודע. דווקא אתה, זה שנוסע וזה שמבקר, אמור לדעת שאלה הנתונים וזו המציאות העגומה. זה מה שאמור להדליק את כל האורות האדומים היום, כשאנחנו מסתכלים על העתיד של מדינת ישראל כבית הלאומי של העם היהודי.
היו"ר משה סולומון:
תודה רבה. חבר הכנסת אופיר כץ – מוותר. חבר הכנסת יאיר לפיד, אחרון הדוברים, בבקשה. כל מי שפנה – הרשימה ננעלה, וכולם רוצים. יש כאן פרוטוקול, ואני אומר על פי התקנון. תודה רבה.
אדוני, בבקשה. לרשותך שלוש דקות.
יאיר לפיד (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אתמול בנאומו המכונן של ראש הממשלה, שמטרתו הייתה לסתור את נאומו המכונן הקודם של ראש הממשלה, הייתה לו הצהרה חגיגית. הוא אמר: נגלח את הביורוקרטיה. נגלח. הוא המגלח. האדם שהקים ממשלה עם 33 שרים וחמישה סגני שרים, או שישה, אני לא סגור על עצמי עד הסוף מה מעמדו כרגע של אלמוג כהן – המגלח, כן? האיש שממנה שני שרים במשרד הביטחון, שני שרים במשרד הרווחה ושני שרים במשרד החינוך. רק השר הנוסף במשרד החינוך, שזה השר ביטון – ולזכותו ייאמר שהוא מספיק מתבייש בזה בשביל לא להבליט את היותו השר הנוסף במשרד החינוך – עולה 7 מיליון שקל בשנה. זה כסף שיורד ישירות מהחינוך של הילדים שלנו. אני כמובן גם לא עד הסוף סגור לגבי מעמדו הנוכחי של השר אמסלם במשרד המשפטים – האם הוא עדיין שר נוסף במשרד, הוא לא שר נוסף במשרד, או שמא, כדברי יריב לוין, הוא מתפקד שם כעציץ נוסף.
נגלח, אומר האיש שמילא בעסקנים ובקרובי משפחה כל חברה ממשלתית, מרשות שדות התעופה, דרך רכבת ישראל, נמל חיפה, נמל אשדוד – תבחרו; שכבות על שכבות על שכבות של עסקנים ואנשי ליכוד שמטרתם היחידה היא לסדר ג'ובים. הם אלה שרוצים לגלח את הביורוקרטיה. המגלח – הבן אדם שמוביל עכשיו את המהלך לביטול נבחרת הדירקטורים, נבחרת הדירקטורים, זו שהוציאה את המינויים הפוליטיים והעבירה את החברות הממשלתיות מהפסד לרווח. הם היו מפסידים 600 מיליון שקל בשנה – עכשיו הם מרוויחים 2 מיליארד שקל בשנה. הם רוצים, המגלחים, לבטל את המהלך כולו כדי לסדר עוד כמה ג'ובים לחבר'ה.
נגלח את הביורוקרטיה – אני תוהה אם זה כולל את הצוות המיוחד שהוקם לטיפול בכנף ציון, המטוס ההכרחי של ראש הממשלה. נגלח את הבירוקרטיה ונייצר בעצמנו את מה שדרוש למערכת הביטחון, הוא אמר אתמול. זה האיש שיותר משנה כבר לא ממנה יושב-ראש לדירקטוריון התעשייה האווירית כי יש איזה ויכוח בין ישראל כץ לגלעד ארדן. נגלח את הבירוקרטיה עד שיהיו לנו את כל הג'ובים האפשריים.
אתה רוצה לגלח את הביורוקרטיה? לך לאמבטיה, שים קצף, תסתכל בראי ותגלח את הביורוקרטיה. כולה על שמך. 19 שנה אתת ראש הממשלה. אם יש פה ביורוקרטיה, היא שלך. את מי שצריך לגלח זה אותך ואת הממשלה שלך.
היו"ר משה סולומון: << יור >
תודה רבה. אני מזמין את השר שלמה קרעי לסכם את הדיון. השר שלמה קרעי? בבקשה, אדוני השר.
קריאה:
אפשר להחליף את שלמה קרעי?
שר התקשורת שלמה קרעי:
תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי השרים, כנסת נכבדה, אדוני היושב-ראש, אתה שמעת את סימון דוידסון כשהוא עלה כאן לדבר וכשהוא דיבר על כנופיית שלטון החוק שהתגלתה אתמול במערומיה? שמעת מישהו מהאופוזיציה שרוממות הדמוקרטיה והצדק בגרונם מדבר על מה שחשף אתמול אבישי גרינצייג על כנופיית שלטון החוק? שופטת בדימוס שמצהירה הצהרת שקר, יועצת משפטית של המשרד, גיל לימון, השופט עמית, שקרא לה לריאיון, לסוג של שימוע, ואמר שהכול בסדר, והינה, מתגלות הקלטות נוראיות, איך כל החבורה הזו, שגלגלה עיניים לשמיים ואמרה: הכול בסדר, שר התקשורת מבלבל את המוח – איך שומעים בהקלטות את אותה שופטת מדברת על הייעוץ המשפטי, מקללת אותם, אומרת שבא להקיא מהם, שהם מטומטמים, ועוד כל מיני מילים שהיא משתמשת בהן. ואף אחד מהאופוזיציה לא עולה כאן ואומר: וואו, יש לנו כאן דיפ-סטייט. יש כאן כנופיית שלטון חוק שמנסה לסכל מדיניות של שר, וכולם לוחצים ידיים, עומדים כתף-אל-כתף, מונעים ממנו להעביר את החוק שלו, בשקרים – שקרים על השופט עמית; שקרים על כל אזרחי ישראל.
אבל הם לא יגידו את זה, כי מבחינתם הדיפ-סטייט הזה משרת אותם, אדוני היושב-ראש. הוא משרת אותם. הם רוצים שימשיכו לשקר לנו, שימשיכו לשקר לאזרחי ישראל, שימשיכו למנוע מאיתנו לקדם מדיניות. אבל לא לעולם חוסן. הציבור חכם והציבור כבר מבין את זה.
אני רואה שכבר מתארגנים כאן להצבעה. אגב, לפני כן אני ממליץ לכם, חבריי באופוזיציה, ללכת ולהקשיב לכתבה של אבישי גרינצייג שפורסמה אתמול בערוץ i24 – הערוץ שהיום לפי החוק הקומוניסטי כאן עדיין לא יכול לשדר בכבלים ובלוויין, אבל בקרוב בקרוב הוא יוכל לשדר בכל מקום; יקומו כאן עוד ערוצים, עם עוד מגוון דעות, ויהיה כאן טוב ואיכותי לאזרחי ישראל.
הערב, ערב ראש השנה, לוחמינו הגיבורים נמצאים בשערי עזה. חלק מהם כבר בתוך עזה. אני רוצה לאחל להם שביום הדין המתקרב יגזרו את הדין על כל אותם מחבלי חמאס, על כל אותם מרצחים, ויביאו עליהם את סופם; שיחזרו עטורים בכתר ישועה ובעטרת ניצחון מהקרב יחד עם חטופינו, יקירינו שנמצאים בשבי, שישיגו את הניצחון המוחלט ואת מטרות המלחמה, ושתשפ"ו תהא שנת פדיון ותקומה, פדיון שבויים ותקומת ישראל. תודה רבה.
היו"ר משה סולומון:
אמן. תודה רבה.
חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הודעת הממשלה. אנא תפסו את מקומותיכם. הצבעה.
הצבעה מס' 1
בעד הודעת הממשלה – 42
נגד – 27
נמנעים – אין
הודעת הממשלה בדבר מינויו של השר חיים כץ לתפקיד שר הבינוי והשיכון נתקבלה.
היו"ר משה סולומון:
41 בעד, 28 נגד.
קריאה:
– – –
היו"ר משה סולומון:
תכף אנחנו נגיד. אני קובע כי הודעת הממשלה – – –
קריאה:
– – –
היו"ר משה סולומון:
שנייה, אני אכריז.
מירב בן ארי (יש עתיד):
בפעם הבאה – – – חמש דקות לאנשים להיכנס. מה קרה?
היו"ר משה סולומון:
לא, היה שר מסכם. אנחנו צלצלנו, כן, כן. אני אתן שנייה. אני קובע כי הודעת הממשלה התקבלה.
קריאות:
– – –
היו"ר משה סולומון:
לפרוטוקול, אנחנו מוסיפים: חבר הכנסת גפני – בעד, חבר הכנסת יצחק – – –
משה גפני (יהדות התורה):
נגד.
היו"ר משה סולומון:
נגד.
מאיר פרוש (יהדות התורה):
– – –
היו"ר משה סולומון:
חבר הכנסת מאיר פורש – נגד, לפרוטוקול, כן? מקלב – נגד; בוארון – בעד. חבר הכנסת מיקי לוי – נגד; חבר הכנסת יאיר לפיד – נגד; מאיר כהן – נגד.
משה גפני (יהדות התורה):
– – –
היו"ר משה סולומון:
אמרתי. חבר הכנסת יצחק גולדקנופ – נגד. אוקיי. כל זה לא משנה את תוצאות ההצבעה. הודעת הממשלה התקבלה.
משה גפני (יהדות התורה):
רשמת את – – – נגד?
היו"ר משה סולומון:
כן. נרשם, אם תרצה – – – נעבור לנושא הבא על סדר-היום.
קריאות:
– – –
היו"ר משה סולומון:
אם כן, יבדקו אם היו כאן תקלות.
קריאה:
– – –
היו"ר משה סולומון:
נרשם, נרשם, כן. אנחנו נבדוק אם היו כאן תקלות מבחינת ההצבעה האלקטרונית, אבל אין זה משנה את תוצאות ההצבעה הנוכחית.
מירב בן ארי (יש עתיד):
– – – שתי דקות אפילו – – –
היו"ר משה סולומון:
נתנו עשר דקות.
מירב בן ארי (יש עתיד):
לא, הוא ירד ואחרי פחות מדקה עברת להצבעה.
היו"ר משה סולומון:
השר סיכם.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אנשים היו כאן. אני, מרכזת האופוזיציה, אפילו לא שמעתי אותך. אנשים באו במיוחד.
היו"ר משה סולומון:
כששר מסכם אז כולם נכנסים פנימה. אני נתתי כמה שניות.
מירב בן ארי (יש עתיד):
כמה זמן עבר מהרגע ששלמה קרעי ירד עד שעברת להצבעה?
היו"ר משה סולומון:
אני לא בודק את זה, אבל אני אומר – – –
מירב בן ארי (יש עתיד):
תסביר לי את זה.
היו"ר משה סולומון:
השר מסכם.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אנשים באו כולם במיוחד מהפגרה, תן שתי דקות. כמה זמן עבר?
היו"ר משה סולומון:
אנחנו הודענו עשר דקות לפני כן.
קריאות:
– – –
היו"ר משה סולומון:
חברים, אנחנו עובדים על פי הנוהל. היה צלצול עשר דקות לפני כן.
מירב בן ארי (יש עתיד):
– – –
היו"ר משה סולומון:
היה שר מסכם, היה אפשר להיכנס תוך כדי. אני מבין שלא כולם הספיקו, אבל מי שלא הספיק, נרשם לפרוטוקול.
חילופים בוועדות הכנסת
היו"ר משה סולומון:
נעבור לנושא הבא על סדר-היום – החלטת ועדת הכנסת בדבר העברת הצעה דחופה לסדר- היום מוועדה לוועדה. אני מזמין את חבר הכנסת – – –
קריאות:
– – –
היו"ר משה סולומון:
אני כבר אמרתי את זאת כמה פעמים, חבר הכנסת גפני. אני מזמין את חבר הכנסת אופיר כץ, יושב-ראש ועדת הכנסת, להציג את החלטת הוועדה. בבקשה.
משה גפני (יהדות התורה):
שאלתי – – –
היו"ר משה סולומון:
חבר הכנסת גפני, אמרתי שלוש פעמים שכן. עניתי לך.
אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת):
גפני, הצבעתך נגד נרשמה.
היו"ר משה סולומון:
אני מבין שהוא רוצה שזה יהיה חקוק.
אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת):
אדוני היושב-ראש, יש לי הודעה ואחרי זה הודעה שמחייבת הצבעה. אני אתחיל בהודעה הרגילה.
אבקש להודיע על הוספת ממלאי מקום קבועים בוועדה המשותפת של ועדת החוץ והביטחון וועדת הכספים לתקציב הביטחון. מטעם ועדת הכספים, חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי יכהן כממלא מקום קבוע של חבר הכנסת ינון אזולאי, וחבר הכנסת נאור שירי יכהן כממלא מקום קבוע של חבר הכנסת ולדימיר בליאק. מטעם ועדת החוץ והביטחון, חבר הכנסת מאיר כהן יכהן כממלא מקום קבוע של חבר הכנסת רם בן ברק.
הודעת ועדת הכנסת
אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת):
ביום י"ג בתמוז התשפ"ה, 9 ביולי 2025, החליטה הכנסת להעביר את הצעתם לסדר-היום של חברי הכנסת יצחק קרויזר ואלון שוסטר בנושא: מניעת הקמת מתחם לוחמה בשטח בנוי במעיין עין-פית, לדיון בוועדת החוץ והביטחון. ועדת הכנסת החליטה להמליץ לכנסת להעביר את ההצעה האמורה לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה. אבקש את אישורה של הכנסת להצעה זו.
היו"ר משה סולומון:
אם כן, חברי הכנסת, נעבור להצבעה על העברת הצעתם לסדר-היום של חברי הכנסת יצחק קרויזר ואלון שוסטר, בנושא: מניעת הקמת מתחם לוחמה בשטח בנוי במעיין עין-פית, מוועדת החוץ והביטחון לוועדת הפנים והגנת הסביבה. הצבעה.
הצבעה מס' 2
בעד הצעת ועדת הכנסת – 35
נגד – אין
נמנעים – 1
הצעת ועדת הכנסת להעביר את ההצעה הדחופה לסדר-היום בנושא: מניעת הקמת מתחם לוחמה בשטח בנוי במעיין עין-פית מוועדת החוץ והביטחון לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה.
היו"ר משה סולומון:
35 בעד, אין מתנגדים, אחד נמנע, שישה נוכחים. אני קובע כי החלטת ועדת הכנסת התקבלה.
אם כן, חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני כ"ח בתשרי התשפ"ו, 20 באוקטובר 2025, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 17:17.
הנתונים לשנת2024 מתבססים על אומדני משרד התיירות.
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן-הלמ"ס), בעיבוד משרד מבקר המדינה16.
16 הלמ"ס,רבעון סטטיסטי לתיירות ולשירותי הארחה.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 7
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
א י ל ת כ ע י ר ל י ב ה ת י י ר ו ת י ת : לעיר אילת חשיבות אסטרטגית עבור מדינת ישראל שכן היא
ממוקמת באזור אסטרטגי- השער הדרומי של ישראל, ומצויה בגשר יבשתי בין אפריקה ואסיה. יש לה נמל
ימי המשמש מוצא לכיוון המזרח הרחוק ונמל תעופה בין-לאומי, הוקמו בה מוסדות אקדמיים ומרכזי
מחקר ופיתוח, והיא בעלת נכסי תיירות, היוצרים יחד הזדמנויות כלכליות ועסקיות משמעותיות עבור
מדינת ישראל.
אילת היא הרשות המקומית הפריפריאלית ביותר במדינת ישראל-היאמרוחקת כ-350ק"מ ממרכז הארץ,
כלכלת העיר נשענת בעיקר על תעשיית התיירות שכן כ-90% מהעסקים בה תלויים באופן ישיר ועקיף
בתיירים ישראלים וזרים,שמהוויםבממוצע כ-30%מסךהשוהיםבעיר. בשנים האחרונות מתמודדתאילת
עם תחרות הולכת וגוברת עם אתרי נופש במדינות סמוכות ובמדינות אחרות17. הדבר יוצר קושי תעסוקתי
ותלותיות כלכלית בתעשיית התיירות בעתשגרה,ומכיוון שהעיר אילת מוטתתיירות ואין לה מנועי צמיחה
כלכליים חלופיים, היא מושפעת מאוד ממצבי חירום שונים וממגמות כלכליות בארץ ובעולם. ולכן, בשנים
האחרונות תעשיית התיירות בעיר הושפעה באופן ניכר בתקופת מגפת הקורונה ושוב במהלך חודשי
המלחמה הראשונים, לעומת ערי תיירות אחרות הן ברמה הכלכלית והן ברמת חיי התושבים (ראו פירוט
להלן).
לצד זאת לאילת קשיים נוספים הקשורים בפריפריאליות של העיר ובבידודה, אשר מייקרים את עלויות
הקיום של התושבים ואת עלויות התפעול המוניציפלי של העיר ושל העסקים בה וגורמים לעלויות שינוע
גבוהות. כל אלה מהווים חסם בפני אוכלוסיית העיר לעבוד מחוץ לעיר ובפני עסקים בעיר לקלוט עובדים
ממרכזים עירוניים אחרים, וכן מקשים גם לקלוט אוכלוסייה חדשה בעיר ולפתח תעסוקה בתחומים
כלכליים אחרים18. במהלך השנים נעשו ניסיונות להתמודד עם קשיים אלו באמצעות תוכניות ממשלתיות
לחיזוק תעשיית התיירות ולפיתוח ענפים כלכליים נוספים בעיר, שהם נדבך חשוב בפיתוחה וחיזוקה
החברתי והכלכלי של העיר, ובד בבד יכולים לחזק את חוסנה של העיר ולסייע לה בצליחת מצבי חירום
המתרחשים בישראל. משרד מבקר המדינה התייחס לעניין זה ולפעולות הממשלתיות הנדרשות בדוח
שפרסם בשנת 2021 בנושא "פעולות הממשלה לקידום התיירות באילת ותוכניות לפיתוחה הכלכלי" (להלן
- דוח קידום התיירות באילת)19.
חשיבותה האסטרטגית של העיר באה לידי ביטוי גם במהלך מלחמת חרבות ברזל, עת נתנה העיר מענה
נרחב ומתמשך לצרכים ביטחוניים ואזרחיים ובפרט במצבי חירום, כשקלטה בימים הראשונים של
המלחמה עשרות אלפי מפונים20, חלקם ללא רכוש, שהגיעו לעיר בן לילה והכפילו את מספר תושביה.
במהלך חודשים רבים היא אירחה אותם בבתי המלון שלה ובמתקני אכסון נוספים, ונדרשה לתת להם
17 כגון עקבה (ירדן), טאבה ושארם א-שייח (מצרים) השכנות, וכן עם יעדים במדינות אגן הים התיכון ובאירופה
שמושכים אליהם תיירים ישראלים וזרים.
18 המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל ועיריית אילת, תוכנית אסטרטגית כלכלית לגיוון תעסוקתי באילת, שנעשתה
על ידי חברת סמקאי, אוקטובר 2020 [תוכנית שהוכנה בעבור עירית אילת בשיתוף פעולה עם משרד הנגב, הגליל
והחוסן הלאומי]; מבקר המדינה, דוח שנתי 71ג (2021), "פעולות הממשלה לקידום התיירות באילת ותוכניות
לפיתוחה הכלכלי", עמ'1393.
19 מבקר המדינה, דוח שנתי 71ג (2021), "פעולות הממשלה לקידום התיירות באילת ותוכניות לפיתוחה הכלכלי", עמ'
1269.
20 יוער כי חלק מהמפונים שהגיעו לאילת בימים הראשונים פונו בהמשך למתקני אכסון אחרים בערים אחרות.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 8
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
מענה רווחתי ובריאותי, שהצריך פתיחה של עשרות מוקדי סיוע נפשי ובריאותי; מענה תזונתי שכלל יותר
מ-5,000 ארוחות ביום ועוד אלפי סלי מזון; מענה חינוכי עבור 15,000 תלמידים וסיוע כלכלי. לצורך
השלמת המענה למפונים העיר קלטה נציגים רבים של משרדי ממשלה, מתנדבים, הקימה חמ"לים21
ושלושה מרכזים לוגיסטיים, ותוגברו בה צוותי המשטרה, הרווחה והרפואה בעיר. כל זאת בעת התגברות
של איומים ביטחוניים על העיר בשל שיגור כטב"מים (כלי טיס בלתי מאוישים) וטל"שים (טילי שיוט)
אליה, ובכך היא הפכה גם לעיר חזית, זאת בזמן שיש בה פערי מיגון בדירות ובבתי המלון.
כלכלת העיר אילת מתבססת בעיקרה על ענף התיירות, ללא מנועים כלכליים משמעותיים נוספים: 90%
מ-7,000 העסקים הפועלים בה מתבססים באופן ישיר ועקיף על תעשיית התיירות. כמו כן ריחוקה
הגיאוגרפי אינו מאפשר לתושביה למצוא חלופות תעסוקה בערים שכנות בעת שגרה ובפרט במצבי חירום,
דבר המהווה סיכון ואיום תמידי על יציבותה הכלכלית ועל פרנסת תושביה. סיכון זה התממש במהלך
תקופת מגפת הקורונה, ושב והתממש עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל. בשני מצבי חירום אלה נפגעה
תעשיית התיירות בישראל ובאופן משמעותי בעיר אילת לעומת ערי תיירות אחרות, כאשר במלחמת
חרבות ברזל הפגיעה בתעשיית התיירות הוחמרה מפני שבחודשים אוקטובר 2023 עד מרץ 2024 קלטה
אילת בבתי המלון שלה ובמתקני אכסון נוספים עשרות אלפי מפונים, בתקופה בה לא הייתה כלל תיירות
נכנסת וירידה בתיירות הפנים.
כדי להתגבר על האתגרים שעימם התמודדה אילת בשנים האחרונות בתקופות חירום וביתר שאת עם
פרוץמלחמת חרבות ברזלוכדילחזק את חוסנה של העיר בהיבט התיירותי והכלכלי לטווח הקצר והארוך
הכירה הממשלה בצורך לתת לעיר מענה ממשלתי ייחודי שיסייע לתעשיית התיירות בה להתאושש
בראייה צופה פני עתיד.
פעולות הביקורת
בחודשים דצמבר 2023 עד ספטמבר 2024 ביצע משרד מבקר המדינה ביקורת על ההיערכות והמענה של
הממשלה למצב החירום שנוצר בשל השפעות מלחמת חרבות ברזל על העיר אילת להניע את התאוששותה
ושיקומה הכלכלי. במסגרת זו נערכה גם ביקורת מעקב על ממצאי דוח מבקר המדינה בנושא "הסיוע
הייחודי לתעשיית התיירות במשבר הקורונה" שפורסם בשנת 202322 (להלן - דוח מבקר המדינה בנושא
הסיוע הייחודי לתעשיית התיירות במשבר הקורונה); ונבחנו בביקורת גם כמה היבטים באופן היישום
והמימוש של החלטות ממשלה מהשנים 2019 ו-2022 בעניין הפיתוח התיירותי והכלכלי של אילת וחבל
אילות23 (להלן - אזור אילת), שחלקם נסקרו בדוח ביקורת קידום התיירות באילת שפורסם בשנת 202124.
21 מוקד ניהול אירועים וקבלת החלטות, לרוב במצבי חירום, שבו מרוכזת מידע ומתבצעת מתן מענה לצרכים שונים.
22 מבקר המדינה,מקבץ דוחות מיוחדים(2023), "הסיוע הייחודי לתעשיית התיירות במשבר הקורונה",עמ'256-263.
23 החלטת הממשלה 4662,"תוכנית רב-שנתית לפיתוח העיר אילת וחבל אילות ותיקון החלטת ממשלה"(4.8.19;)
החלטת הממשלה 1442, "תוכנית רב-שנתית לפיתוח העיר אילת וחבל אילות כמוקד לאומי ובין-לאומי לייצור מזון
מן הים ומהמדבר לשנים2022-2026ותיקון החלטת ממשלה"(15.5.22.)
24 מבקר המדינה,דוח שנתי71ג2021, "פעולות הממשלה לקידום התיירות באילת ותוכניות לפיתוחה הכלכלי".
מבקר המדינה | דוח מיוחד 9
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
בחלק הראשוןשלהדוח נבחנו ההשפעות הכלכליות של מלחמת חרבות ברזל על אילת בחודשים הראשונים
של המלחמה כעיר מוטת תיירות, והמענה הממשלתי שניתן לעיר ולעסקים בה. נוסף על כך, נבחנו בחלק
זה היערכות משרד התיירות לשעת חירום (ביקורת מעקב) והמענה של המשרד ופעולותיו לשיקום תעשיית
התיירות באילת בעקבות פרוץ המלחמה. בחלק השני של הדוח נבחנו אופן יישום החלטות הממשלה
מהשנים 2019 ו-2022 בעניין הפיתוח התיירותי והכלכלי באזור אילת ומידת השגת יעדיהן בתחומים
האלה:הפיתוח והשדרוג של המוצר התיירותי; יצירת ענפים כלכליים בני קיימה נוספים בעיר כגון בתחום
החקלאות הימית בישראל; פיתוח מקורות תעסוקה מגווניםלתושבי העיר; שיפור ההסדרים התחבורתיים
אל העיר וממנה; ושיפור שירותי הבריאות הניתנים באזור אילת.
הביקורת נעשתה במשרדי התיירות, הכלכלה, התחבורה והבטיחות בדרכים (להלן - משרד התחבורה),
הבריאות, החקלאות וביטחון המזון (להלן - משרד החקלאות), משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי
ובעיריית אילת. בירורי השלמה התקיימו במשרדי האוצר, האנרגייה, העבודה, המשרד להגנת הסביבה
(להלן - המשרד להג"ס), ברשות המיסים, ברשות שדות התעופה בישראל (להלן - רש"ת), ברשות מקרקעי
ישראל (להלן - רמ"י), במכון לחקר ימים ואגמים לישראל (להלן - חיא"ל), בחברה הממשלתית להגנות ים
המלח (להלן - חל"י), בקרן קיימת לישראל (להלן - קק"ל), בשירותי בריאות כללית (להלן - הכללית).
במהלך החודשים ינואר עד מרץ 2025 בוצעה בדיקת השלמה, ועודכנו כמה היבטים שנבחנו בדוח.
חלק ראשון - המענה הממשלתי לאילת בחודשי המלחמה הראשונים
העיר אילת היא עיר תיירות מרכזית בישראל והגדולה מבין שש הערים שמוגדרות על ידי משרד התיירות
ערי ליבה תיירותיות: ירושלים, עכו, נצרת, טבריה, אילת ומצפה רמון, שהן בעלות פוטנציאל תיירותי
משמעותי (להלן - ערי ליבה תיירותיות)25. בשנים 2018 עד 2023 כ-32% מהלינות של תיירים (ישראלים
וזרים) בבתי מלון בישראלבממוצעהיובאילת. חופשה ממוצעת של תייר זר השוהה בעיר הוערכה בהכנסות
בשווי של כ-807 דולר; והאומדן הכולל של ההכנסות הרשמיות מתיירות (תיירות הפנים והתיירות
הנכנסת)באילת בשנת2019 היה כ-5.2 מיליארד ש"ח. להלן בתרשימים השוואה בין העיר אילת לעריליבה
תיירותיות אחרות בישראל בכמה מדדים עיקריים:
25 משרד התיירות,חוזר מנכ"ל2/2023,"נוהל פיתוח תשתיות תיירות ציבוריות"(20.4.23). בנוהל נקבע כי לפחות70%
מתקציב הפיתוח וההשקעה בתשתיות תיירותיות ציבוריות יוקצו לפרויקטים ב'ערי ליבה'.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 10
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
תרשימים 4 עד 7: השוואה בין העיר אילת לערי תיירות אחרות בישראל - מדדים עיקריים
תרשים 4: מספר הלינות באילת לעומת מספר הלינות בערי תיירות אחרות, 2022
(באחוזים)
על פי נתוני הלמ"ס, בעיבוד משרד מבקרהמדינה26.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 11
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
תרשים 6: ממוצע תפוסות החדרים באילת לעומת ערי תיירות אחרות, 2022 (באחוזים)
תרשים 7: מספר משרות השכיר באילת לעומת ערים אחרות, 2017 - 2022 (באלפים)
על פי נתוני הלמ"ס, בעיבוד משרד מבקר המדינה27.
על פי נתוני מערכת "יחד",מערך הדיגיטל הלאומי, בעיבודמשרד מבקר המדינה.
לפי נתוני התאחדות בתי המלון באילת (אפריל2024) ומערך הדיגיטל הלאומי, בעיבוד משרד מבקר המדינה.
הנתון מעודכן לשנת2022על פי הלמ"ס.
המדד משקלל נגישות פוטנציאלית, גודל אוכלוסייה וקרבה למחוז תל אביב. מדד פריפריאליות1משמעו כי אילת
היא עיר מבודדת יחסית לערים אחרות בארץ והיא באשכול הנמוך ביותר (עם חבל אילות).
עולה מן התרשים כי אילת תלויה באופן ניכר בתעשיית התיירות - כ-90% מעסקיה תלויים
בתיירות; ובהחלטת הממשלה 4662 משנת 2019 צוין כי ריחוקה הגיאוגרפי מביא גם לפגיעה
ביכולת שלה לפתח ענפי תעסוקה משמעותיים בתחומים אחרים שאינם תיירות, אשר משפיעים
על חוסנה התיירותי של העיר להתמודדות עם משברים וליציאה מהם.
ב. ת נ ו ד ת י ו ת ("ע ו נ ת י ו ת") ת י י ר ו ת י ת :אילתמאופיינת בתנודתיות תיירותית במעבר בין
עונת הקיץ לעונת החורף: בחודשים אפריל עד ספטמבר יש גידול במספר הלינות ותפוסה גבוהה
של בתי מלון בעיקר בידי תיירות הפנים (להלן - עונת הקיץ); ולעומת זאת, בחודשים אוקטובר עד
מרץ קיימת ירידה ניכרת בתיירות הפנים וגידול במספר הלינות של התיירות הנכנסת (להלן -עונת
החורף)44,. בתרשים 15 שלהלן מתוארת התנודתיות בתנועת התיירות באילת בעונות הקיץ
והחורף:
44 מקובל לראות את חג הסוכות וחג הפסח כמסמלים את המעבר בין עונת הקיץ לעונת החורף, ובשל לוח השנה העברי
עונות אלה יכולות להתחיל ולהסתיים במועדים שונים במהלך החודשים ספטמבר-אוקטובר שאז מתחילה באילת
עונת החורף ובמהלך החודשים מרץ-אפריל שאז מתחילה עונת הקיץ.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 23
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
תרשים 15: התנודתיות (העונתיות) התיירותית באילת בעונות הקיץ והחורף בשנים 2018 עד 2020 ו-
2022 עד 2023 (באלפים)
על פי נתוני התאחדות המלונות, בעיבוד משרד מבקר המדינה (לא כולל תיירים הלנים באכסניות, בדירות
אירוח ובמתקני אכסון דומים שמפורסמים באתרים כגון-irbnbA.)
הנתונים המוצגים בתרשים ממחישים את התנודתיות התיירותית המאפיינת את תעשיית התיירות
באילת: בין עונת הקיץ לעונת החורף מתרחשת ירידה של כ-40% בממוצע במספר הלינות של
תיירים ישראלים, ואילו בעונת החורף מספר הלינות של התיירים הזרים מכפיל את עצמו. כלומר,
חוסן תעשיית התיירות בעיר אילת תלוי בין היתר בהגעת התיירים הזרים בעונת החורף אליה
מבקר המדינה | דוח מיוחד 24
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
שמסייעת כאמור לצמצם את הירידה הניכרת במספר הלינות של התיירים הישראלים, ובכך
מקטינה את התנודתיות ואת הפגיעה הכלכלית בתעשיית התיירות בעיר בעונת החורף,.
לפרוץ מלחמת חרבות ברזל בתחילת עונת החורף 2023 - 2024 (בין אוקטובר 2023 עד מרץ 2024)
היו השפעות מיידיות על תעשיית התיירות באילת, שאחת מהן היא החמרת התנודתיות בתיירות
בעיר. בעקבותיה העיר כלל לא קלטה תיירות נכנסת בעונת חורף זו (מגמה שנמשכה גם לתוך עונת
הקיץ של שנת 2024,) דבר שהחמיר את הפגיעה הכלכלית בעסקי התיירות בעיר.
ריחוקה הגיאוגרפי של העיר אילת, התלות הבולטת שלה בתעשיית התיירות ללא חלופות תעסוקתיות
וכלכליות והתנודתיות של העיר במעבר מעונת הקיץ לעונת החורף מבחינת מספר הלינות של התיירים,
הם ממאפייניה העיקריים של העיר אילת כעיר ליבה תיירותית ומחייבים התייחסות אליהם במסגרת
מענה משרד התיירות למצבי חירום, שיהיה יעיל ומותאם למאפייני העיר וצרכיה ויסייע לה
בהתאוששות וביציאה מהירה מהמשבר.
דוח קידום התיירות באילת משנת 2021 כבר הצביע על כך שכלכלת העיר אילת מתבססת בעיקרה על
תעשיית התיירות שמושפעת מתנודתיות (עונתיות) בעונות החורף ומצויה בתחרות עם אתרי נופש
במדינות אחרות, זאת ללא מנועים כלכליים משמעותיים נוספים, וריחוקה הגיאוגרפי אינו מאפשר
לתושביה למצוא חלופות תעסוקה בערים שכנות. בדוח צוין כי מצבור נתונים אלו מהווה איום תמידי
על יציבותה הכלכלית ועל פרנסת תושביה. בתקופת מגפת הקורונה איום זה התממש באופן משמעותי,
והדבר גרם לשיעורי אבטלה גבוהים ולמשבר כלכלי קשה בעיר. הדוח הקודם גם הצביע על כך
שהניסיונות הממשלתיים בשנים האחרונות לקדם תוכניות כלכליות לפיתוח מנועי צמיחה כלכליים
חדשים בעיר ועיסוקים מגוונים לתושביה וכן פרויקטים פרטניים שישכללו את המוצר התיירותי באילת
לא הבשילו, והעיר אילת נותרה חשופה לסיכונים הנובעים מתלותה ומתלות תושביה בענף עיקרי אחד
- ענף התיירות.
התאחדות בתי המלון באילת מסרה למשרד מבקר המדינה ביוני ובאוגוסט 0242 כי נדרשת הגעתם של
עשרות אלפי תיירים מחו"ל לאילת בתקופת החורף לצד תיירות הפנים כדי שזו תשמש מנוע כלכלי לכל
העסקים הקטנים והבינוניים בעיר: המסעדות, האטרקציות והחנויות, לצד בתי המלון. עוד ציינה
ההתאחדות כי תיירות החורף מאפשרת המשך פעילות עסקית רציפה בעיר לאורך כל חודשי השנה,
מציאות החיונית להצלחת העסקים הקיימים ולפיתוח עסקים חדשים בעיר.
מלחמת חרבות ברזל הייתה אירוע חסר תקדים שבו העיר אילת קלטה במשך חודשים רבים אלפי
מפונים בבתי המלון שלה, העירייה וגורמים רבים בעיר התגייסו לסיוע למפונים - במחיר כלכלי
משמעותי. הועלה כי משרד התיירות אומנם לא השלים את היערכותו למצבי חירום קודם פרוץ
מלחמת חרבות ברזל, אך במשך חודשים רבים התמודד עם האתגרים הכרוכים במשימה הלאומית
של טיפול במפונים השוהים בבתי המלון בישראל לרבות באילת. מצבי החירום שעמם התמודד משרד
התיירות בשנים האחרונות, מחדדים את החשיבות בהשלמת היערכות המשרד למצבי חירום ובפיתוח
העיר אילת באופן שתוכל להתמודד טוב יותר עם האתגרים הכרוכים במצבי חירום.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 25
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
1.3. גיבוש תפיסת הניהול וההיערכות של משרד התיירות למצבי חירום והמענה להם -
ביקורת מעקב בנושא הסיוע הייחודי לתעשיית התיירות במשבר הקורונה (2023)
1. ע ק ר ו נ ו ת ב ה ת מ ו ד ד ו ת ת ע ש י י ת ה ת י י ר ו ת ע ם מ צ ב י ח י ר ו ם:מצבי חירום וסכסוכים
צבאיים גורמים למשברים מיידיים וממושכים בתעשיית התיירות. הם גורמים לירידה ניכרת במספר
התיירים (פנים וחוץ), לנזק לתשתיות תיירותיות ולפגיעה בתדמית המוצר התיירותי. כאמור, ייעוד
משרד התיירות במצבי חירום כפי שהוגדר על ידו הוא להבטיח את היערכותו למצבי חירום קודם
התרחשותם, לצמצם את הפגיעה בתעשיית התיירות ולקדם פעולות שיסייעו להתאוששותה.
גם בספרות העולמית נדונו השפעות מצבי חירום ובפרט מצבי מלחמה על תעשיית התיירות במדינות
שונות (כגון באוקראינה); ופורטו המלצות על סמך עקרונות Build Back Better45 לפעולה ממשלתית
בהיערכות למצבי חירום, במהלכם ולאחריהם - כדי למזער את הפגיעה בתעשיית התיירות המקומית
במהלך המשבריםולהבטיח את התאוששותה המהירה ושיפורהלעומתתקופת טרום המשבר, כמפורט
בתרשים 16 שלהלן:
45 סוכנות האו"ם להפחתת סיכוניאסונות (UNDRR)הגדירה עקרונותBuild Back Betterכ:
"The use of the recovery, rehabilitation and reconstruction phases after a disaster to increase the
resilience of nations and communities through integrating disaster risk reduction measures into the
ration of physical infrastructure and societal systems, and into the revitalization of livelihoods,resto
.economies and the environment"
מבקר המדינה | דוח מיוחד 26
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
תרשים 16: המלצות הספרות המקצועית להיערכות ולסיוע לתעשיית התיירות במצבי חירום לפי גישת
Build Back Better
המקור: ספרות מקצועית, בעיבוד משרד מבקר המדינה46.
כמפורט בתרשים, על מדינות לגבש ולאשר מראש (בעת שגרה) תוכניות היערכות שיסייעו להן לתת
מענה לתעשיית התיירות במהלך מצבי חירום, להפחית את השפעות המשבר, לשקם אמון ביעדי
התיירות בקרב תיירים מקומיים וזרים תוך שיקום הכלכלה המקומית; זאת כדי לשמר רמה מסוימת
של פעילות תיירותית תוך מקסום המשאבים הזמינים ומעורבות בעלי העניין בתעשיית התיירות -
לצורך התאוששות ויציאה מהירה מן המשבר.
2. ד ו ח ק ו ד ם - ג י ב ו ש ת פ י ס ת ה נ י ה ו ל ב מ ש ר ד ה ת י י ר ו ת לה י ע ר כ ו ת ל מ צ ב י
ח י ר ו ם ו ה מ ע נ ה ל ה ם: בדוח מבקר המדינה הקודם בנושא הסיוע הייחודי לתעשיית התיירות
46 ראו:
, B. W . & Jiang, Y. (2019). A review of research on tourism risk, crisis and disasterRitchie
the annals of tourism research curated collection on tourism risk, crisis andmanagement: Launching
Tomej, K . Bilynets, I . & Koval, O., 102812;79,Annals of Tourism Research disaster management.
the time of war: The first three months following Russia's (2023). Tourism business resilience in
99.,Research Tourism of Annals Ukraine. of invasion
Saya, S . Hasan, T. M.;https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0160738323000208
Mimura, S . Okada, T . Roth, M . Kohler, S . Rector, I . Morgan, G . Griekspoor, A . Missal, R . Vasta,
rtin, N . Morgan, D . Brassard, C. Wilkinson,K. Takase, C. Erginthe, E . Manluta, J. I . Bhatt, M. R . Ma
.Build Back Better: In recovery, rehabilitation and reconstruction S. Coppola, D. (2017);
מבקר המדינה | דוח מיוחד 27
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
במשבר הקורונה משנת 2023 צוין כי מענה ממשלתי יעיל למצבי חירום מחייב גיבוש תפיסת ניהול
למצבי חירום ותפיסת היערכות שמסייעות להפחית את אי-הוודאות המאפיינת מצבים אלה
ומצמצמות את הסבירות לטעויות בתהליכי קבלת ההחלטות. מטרת תפיסת היערכות למצבי חירום
היא להבטיח את הרציפות התפקודית של המשרד הממשלתי ושל הגופים והתחומים שעליהם הוא
מופקד, ולשם כך יש לגבש מדיניות ניהול משברים בשעת חירום ולהסדיר מראש את המנגנונים שניתן
יהיה להפעיל במהירות במצבים אלה ("תוכניות מגירה למענה", ארגז כלים שיאפשר סיוע מהיר,
משאבים תקציביים, משאבי כוח אדם ועוד)47.
תהליך גיבוש תפיסת הניהול וההיערכות למצביחירום נדרש להתקיים בעת שגרה על בסיס קבוע, והוא
כולל זיהוי מקדים של המשבר, היערכות לקראתו וקביעת מדיניות לניהולו כדי לצמצם את עוצמת
פגיעתו והקטנת הצורך בהשקעת המשאבים הכרוכים בהתמודדות עימו וכדי להביא להתאוששות
מהירה ויציאה מן המשבר של התעשייה.
ה ל י ק ו י : עד תחילת משבר הקורונה בשנת 2020 משרד התיירות גיבש שלושה מסמכים בשנים 2018
עד 2020 כדי להיערך למצבי חירום וכך לצמצם את השפעותיהם על תעשיית התיירות. עם זאת, עד
מועד סיום הביקורת, בנובמבר 2022, לא נתן משרד התיירות מענה לפערים הקיימים בתפיסת ניהול
מצבי החירום שלו שהעלה מנהל אגף הביטחון של המשרד בנובמבר 2019. מדובר בין היתר בפערים
הנוגעים להערכות מצב בעת משבר; לבחינת המועילות והיעילות של מנגנוני סיוע שיופעלו; לשמירת
החוסן של תעשיית התיירות במצבי חירום; ולהסדרת שיתופי פעולה עם גופי מדינה שפעילותם
רלוונטית לתעשיית התיירות ועם נציגי הענפים השונים בתעשייה.
ה ה מ ל צ ה :מומלץ כימשרד התיירות יצמצם את הפערים הקיימים בתפיסתו בנוגע להיערכות למצבי
חירום בתיירות ולניהולם. זאת, כחלק מההיערכות ומהמוכנות הממשלתית לסיוע לתעשיית התיירות
במצבי חירום עתידיים ולשם הבטחת הרציפות התפקודית של תעשייה זו במצבי חירום; ויעודד ענפים
בתעשייה לגבש תוכניות חוסן עסקי, לנוכח המציאות הישראלית "המזמנת מצבי חירום בתעשיית
התיירות בתדירות גבוהה"48.
ת ג ו ב ת מ ש ר ד ה ת י י ר ו ת ע ל ה ד ו ח ה ק ו ד ם : מנכ"ל המשרד קיים סדרת דיונים בראשות
גורמי המקצוע במשרד כדי לבחון את המרת המלצות טיוטת הדוח לתוכנית פעולה במסגרת תוכנית
העבודה השנתית. בתוך כך הקים מנכ"להמשרד צוות היגוי פנימי להתמודדות עם מצבי חירום שיסייע
לתעשיית התיירות בבניית ארגז כלים לצורך כך והנחה את ראש אגף החירום, הביטחון, המידע
והסייבר לגבש מסמך המלצות לאישור הנהלת המשרד עם ארגז הכלים להיערכות ולמענה של המשרד
למשברים שפוקדים את תעשיית התיירות ולשיקומה בעקבותיהם ולהעבירו לפורום ההנהלה.
47 מבקר המדינה, מקבץ דוחות מיוחדים (2023), "הסיוע הייחודי לתעשיית התיירות במשבר הקורונה", עמ'256. ראו
גם:מבקר המדינה,דוחביקורתמיוחד-התמודדותמדינתישראלעם משברהקורונה(1202,)הפרק על ניהול משבר
הקורונה ברמה הלאומית-תהליכי קבלת החלטות ומימושן, עמ'50.
48 מבקר המדינה,מקבץ דוחות מיוחדים(2023), "הסיוע הייחודי לתעשיית התיירות במשבר הקורונה", עמ'263.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 28
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
ב י ק ו ר ת ה מ ע ק ב
ביקורת המעקב העלתה כי מאז הדוח הקודם בשנת 2023 נקט משרד התיירות כמה פעולות לקידום
תפיסת הניהול של מצבי חירום וההיערכות המשרדית אליהם:
א. התקיימו כמה דיונים במשרד התיירות ובהם הועלה הצורך לתקף את תפיסת הניהול המשרדית
בזמן חירום בעקבות המלצות דוחמבקר המדינה בנושאהסיוע הייחודי לתעשיית התיירות במשבר
הקורונה, ובין היתר לעדכן ולסיים את הכנתו של מסמך שהוכן במשרד התיירות בנובמבר 2019
שמפרט את דרכי הפעולה (ארגז כלים)שאותןינקוט המשרד בעת חירום כסיוע לתעשיית התיירות.
ב. החלה עבודה לגיבוש תפיסת ניהול משרד התיירות להיערכות ולמענה למצבי חירום, אשר כוללת
ריכוז של סדר הפעולות במשרד התיירות במעבר ממצב שגרה למצב חירום ולגיבוש תפיסת
השליטה המוצעת במשרד בעת קרות אירוע חירום.
ג. החל תהליך הכנת תיק חירום אגפי מול כלל האגפים במשרד התיירות.
בדוח מבקר המדינה בנושא הסיוע הייחודי לתעשיית התיירות במשבר הקורונה (משנת 2023) נמצא
כי משרד התיירות לא השלים מענה לפערים בתפיסת ניהול מצבי חירום במשרד ובהיערכות אליהם.
בביקורת המעקב נמצא כי ערב מלחמת חרבות ברזל, למשרד התיירות: עדיין לא הייתה תפיסת ניהול
מצבי חירום מעודכנת ומאושרת, ולא הושלם מענה המשרד לפערים הקיימים בתפיסת ניהול מצבי
החירום שלו, כך שלא נוצלה התקופה שלאחר משבר הקורונה ועד לפרוץ מלחמת חרבות ברזל
להשלמת תפיסת ההיערכות המשרדית; כמו כן, לא הושלמו הפעולות הדרושות לעדכון מסמך דרכי
הפעולה שאותן ינקוט המשרד בעת חירום כסיוע לתעשיית התיירות (ארגז הכלים), מנובמבר 2019
והוא נשאר במתכונתו המקורית; ותיק החירום של אגפי המשרד טרם תוקף,.
במסגרת בירורי השלמה מינואר 2025 הועלה כי משרד התיירות מצוי בתהליך לעדכון תפיסת
ההיערכות שלו למצבי חירום, בין היתר בשל השפעות המלחמה על המשימות שהמשרד מונה לטפל
בהן, ובעיקר משימת קליטת אוכלוסייה במתקני אכסון.
משרד התיירותמסר במאי2025למשרד מבקר המדינה(להלן-תשובת משרד התיירות) כי הואהתקשר
עם חברת ייעוץ הפועלת עם אגף חירום, ביטחון, מידע וסייברלעדכון תוכנית החירום המשרדית לגיבוש
ותכנון מדיניות לשעת חירום במשרד וההיערכות אליה, הן בנוגע לתעשיית התיירות והן בנוגע לנושא
המפונים.
נמצא כיבמהלךמלחמת חרבות ברזלהחלמשרדהתיירות בתהליך לקידוםתפיסת ניהול מצבי חירום
והיערכות אליהם ולהשלמת פערים שנמצאו בדוח מבקר המדינה בנושא הסיוע הייחודי לתעשיית
התיירות במשבר הקורונה, אולם עד מאי 2025, למעלה משנה וחצי מפרוץ המלחמה, תפיסת ניהול
מצבי חירום עדיין לא גובשה במלואה והיערכות של המשרד למצבי חירום לא הושלמה.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 29
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
על משרד התיירות להשלים בהקדם את התהליכים שבהם החל במהלך מלחמת חרבות ברזל לעדכון
ולאישור של תפיסת ניהול החירום המשרדית וההיערכות למצבי חירום שעל ביצוען הומלץ בדוח
מבקר המדינה בנושא הסיוע הייחודי לתעשיית התיירות במשבר הקורונה, ולכלול בהם גם תובנות
הנוגעות להתמודדותו עם ההשלכות וההשפעות של המלחמה על תעשיית התיירות.
מידת תיקון הליקוי
3. ד ו ח ק ו ד ם - מ ע נ ה מ י י ד י ל ת ע ש י י ת ה ת י י ר ו ת בא י ר ו עי ח י ר ו ם : בשנים 2014 עד
2015 התקבלו כמה החלטות ממשלה אשר התייחסו להשפעה המיוחדת של מצבי חירום על תעשיית
התיירות. בהחלטת הממשלה 333 משנת 2015 נקבע כי בזמן משבר גיאופוליטי משרד התיירות יוביל
צוות בין-משרדי שימליץ לממשלה על מנגנוני סיוע לתעשיית התיירות שניתן יהיה להפעילם בתוך 14
יום מפרוץ מצב החירום (להלן-החלטת הממשלה333)49; זאת לנוכח החשיבות הטמונה בגיבוש מנגנוני
סיוע עתידיים שניתן יהיה להפעילם במהירות וביעילות כדי לספק מענה לצורכי הענפים השונים
בתעשיית התיירות במצבי חירום "שיביאו להתאוששות מהירה בתיירות ובכך תימנע פגיעה אנושה
בתעשייה". דוח מבקר המדינה בנושא הסיוע הייחודי לתעשיית התיירות במשבר הקורונה הצביע על
כך שהפעולות נדרשות כדי "לאפשר לתעשיית התיירות לשרוד את חודשי המשבר"50.
ה ל י ק ו י : במועד סיום הביקורת (נובמבר 2022) החלטת הממשלה 333 בנושא "סיוע לתעשיית
התיירות לאחר משברים גיאופוליטיים" שאמורה הייתה להוביל לגיבוש של מנגנונים לסיוע לתעשיית
התיירות בעת משבר גיאופוליטי, לא בוצעה על ידי משרד התיירות - הגורם שהיה אמור לבצע את
ההחלטה, אף שניתן היה לנצל לשם כך את תקופת השגשוג שחוותה תעשיית התיירות בשנים שחלפו
ממועד קבלת ההחלטה ועד ערב משבר הקורונה. יישומה של החלטת הממשלה 333 היה יכול להניח
תשתית תפקודית שהייתה מסייעת לתעשיית התיירות להתמודד עם משבר הקורונה בשנים 2020 ו-
2021. עוד הועלה כי עד תחילת משבר הקורונה בשנת 2020 לא השלים משרד התיירות את גיבושם של
מנגנוני סיוע אלה, וכתוצאה מכך נותר על כנו מצב שבו יכולת הממשלה לסייע לענפים בתעשיית
התיירות במהירות וביעילות בעת משבר היא מוגבלת, וספק אם קיימת.
49 החלטת הממשלה1897, "צעדים לחיזוק העורף כתוצאה מהצרכים הנובעים מ"מבצע צוק איתן" (14.7.14); החלטת
הממשלה 2026, "סיוע לתעשיית התיירות בעקבות מבצע צוק איתן" (23.9.14;) החלטת הממשלה 333, "סיוע
לתעשיית התיירות לאחר משברים גיאו-פוליטיים" (2.8.15.)
50 ראו בעניין זה מבקר המדינה, מקבץ דוחות מיוחדים(2023), "הסיוע הייחודי לתעשיית התיירות במשבר הקורונה";
עמ'256-259,269.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 30
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
ה ה מ ל צ ה : על משרד התיירות לפעול ליישום החלטת הממשלה 333 בנושא גיבוש מנגנונים לסיוע
לתעשיית התיירות בעת משבר, ובהתחשב בין היתר בממצאי דוח ביקורת זה, שכן הצורך בגיבוש מענה
סדור בתחום זה עדיין קיים.
ת ג ו ב ת מ ש ר ד ה ת י י ר ו ת ע ל ה ד ו ח ה ק ו ד ם : מנכ"ל המשרד קיים סדרת דיונים בראשות
גורמי המקצוע במשרד במטרה לבחון המרת המלצות טיוטת הדוח לתוכנית פעולה במסגרת תוכנית
העבודה השנתית. בתוך כך, המנכ"ל הקים צוות היגוי פנימי להתמודדות עם מצבי חירום שיסייע
בבניית ארגז כלים לסיוע לתעשיית התיירות והנחה את ראש אגף החירום, הביטחון, המידע והסייבר
במשרד לגבש ולמסור לו מסמך המלצות שיועבר לפורום ההנהלה המשרדי עם ארגז הכלים להיערכות
ושיקום תעשיית התיירות בעקבות משברים.
ב י ק ו ר ת ה מ ע ק ב
ביקורת המעקב העלתה כי החלטת הממשלה 333 ולפיה משרד התיירות יוביל צוות בין-משרדי
שימליץ לממשלה על מנגנוני סיוע לתעשיית התיירות שניתן יהיה להפעילם בתוך 14 יום מפרוץ מצב
החירום - לא יושמה על ידו, והמשרד לא הוביל גיבוש של תוכנית סיוע לתעשיית התיירות בכלל
ולאילת בפרט.
במענה למשרד מבקר המדינהמאפריל2024מסר משרד התיירות כי הוא קיים "שיח מול משרד האוצר
לשימור מומחים בענף התיירות הנכנסת ולשיקום בתי מלון שאירחו מפונים"; וכי הוא עתיד לפרסם
נוהל ייעודי לתמיכה בפעולות שיווק אירועים בעיר אילת ובמצפה רמון, לרבות אירועים בעקבות
החלטת ממשלה של שר האוצר בעניין (החלטה 1702). נכון לסיום הביקורת (מרץ 2025) נוהל ייעודי זה
לא פורסם על ידי המשרד.
יצוין כי תוכנית העבודה של משרד התיירות לשנת 2024 (שפורסמה באפריל שנה זו בספר תוכניות
הממשלה)התייחסהלעניין זה, ונכתב בה בין היתר כי המשרד נערך לפעולה יעילה ומהירה להתאוששות
תעשיית התיירות; וכי המשרד מתכוון להשקיע מאמץ ממוקד בעיר אילת "מתוך הכרה ובייחודיות
שלה ובתרומתה לתנועת תיירות הפנים בישראל"51.
עוד העלתה ביקורת המעקב כי הגם שמשרד התיירות לא ביצע מרכיבים מסוימים בהחלטת ממשלה
333 ובהם גיבוש מנגנוני סיוע לתעשיית התיירות, הרי שכעבור תקופה קצרה מפרוץ מלחמת חרבות
ברזל הוא נרתם לטיפול במשימה הלאומית לטיפול במפונים משני חבלי ארץ באופן שסייע לבתי מלון
רבים באילת: בתאריך 16.10.23 נחתם הסכם לאירוח מפונים בין מדינת ישראל להתאחדות המלונות
בישראל, ולאחר תשעה ימים הועברה האחריות על הלנת המפונים למשרד התיירות.
במהלך מלחמת חרבות ברזל נתן משרד התיירות מענה לחלק מתעשיית התיירות בעיר אילת בכך
שטיפל במשימה הלאומית של הלנת המפונים במרבית בתי המלון בעיר. לצד זאת נמצא כי גם במהלך
תקופת מגפת הקורונה וגם במהלך מלחמת חרבות ברזל לא הוביל משרד התיירות צוות בין-משרדי
51 משרד התיירות, תוכנית העבודה לשנת2024, עמ'624.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 31
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
שתפקידו להמליץ לממשלה על כלים ומנגנוני סיוע לתעשיית התיירות בכלל ובעיר אילת בפרט - כפי
שנקבע בהחלטת הממשלה333; וגם לא קבע מדדים לפעולה שלו לסיוע לתעשיית התיירות כפי שציין
בתוכנית העבודה שלו לשנת2024; כך שנכוןלמרץ2025הוא עדיין לא גיבש תוכנית פעולה אופרטיבית
להתאוששות תעשיית התיירות בעיר לשנים הקרובות.
4. מ ג מ ו ת ב ת נ ו ע ת ה ת י י ר ו ת ל ע י ר א י ל ת ל א ו ר ך ח ו ד ש י ה מ ל ח מ ה ה ר א ש ו נ י ם :
בהיעדר נקיטת פעולה של משרד התיירות להובלת צוות בין-משרדי שימליץ לממשלה על מנגנוני סיוע
בתוך 14 יום מפרוץ המלחמה ובמהלך החודשים הראשונים של המלחמה, ועל רקע המשבר הכלכלי
בעיר ולמול השינוי בנתוני קליטת המפונים, יזמה עיריית אילת פעולה שיווקית תיירותית.
כאמור, העיר אילת קלטה את מספר המפונים הגדול ביותר לעומת ערי ליבה תיירותיות אחרות
בישראל. בנובמבר 2023 שהו בה יותר מ-18,000 מפונים, ובדצמבר 2023 כ-17,000 מפונים. אולם, כבר
בינואר 2024 הסתמנה נקודת מפנה בכל הנוגע לאפשרות תחילת ההתאוששות של תעשיית התיירות
באילת, תוך כדי המלחמה. בחודש זה נרשמה ירידה ניכרת במספר המפונים ששהו בבתי המלון בעיר
לעומת דצמבר 2023 - מכ-17,000 לכ-12,000, ומגמת עזיבת המפונים נמשכה גם בחודשים הבאים; כך
למשל בחודש בפברואר 2024שהו בבתי המלון באילת כ-8,000 מפונים בלבד. מגמה זו משתקפת בשינוי
המגמות במספר הלינות בבתי המלון באילת, כפי שמופיע בתרשים 17 שלהלן:
תרשים 17: השינוי במספר לינות התיירים הישראלים והמפונים בבתי המלון באילת (באלפים)
המקור: הלמ"ס, התאחדות בתי המלון ומערך הדיגיטל הלאומי, בעיבוד משרד מבקר המדינה
מבקר המדינה | דוח מיוחד 32
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
מהתרשים עולה כי לעומת דצמבר 2023, מינואר 2024 חלה ירידה ניכרת במספר לינות המפונים בבתי
המלון באילת ב-31%, לצד גידול בלינות של תיירים ישראלים (ב-2%1); בפברואר 2024 נמשכה מגמת
הירידה במספר לינות המפונים ב-57%לעומת דצמבר2023, לצד גידולבלינות של תיירים ישראלים (ב-
%119.)
בד בבד עם עזיבת המפונים פעלה עיריית אילת בתחילת שנת 2024 כדי להניע את ההתאוששות של
תעשיית התיירות בעיר. במהלך החודשים ינואר-פברואר 2024 השיקה העירייה ומימנה ממקורותיה
כמה מיזמים תיירותיים ובהם קמפיין עבור מיזם תיירות בשם Eilat love back בעלות של כ-1.3 מיליון
ש"ח, ללא מעורבות משרד התיירות בפעולות אלה. הקמפיין כלל מכירת לינות מוזלות בעשרות בתי
מלון בעיר והענקת שוברים למזמינים בסך של 003 ש"ח (בהזמנת שני לילות) ללא תשלום נוסף למימוש
בכ-400 מסעדות, עסקים ואטרקציות בעיר. בבדיקת משרד מבקר המדינה נמצא כי המיזם משך אל
העיר אילת תנועה ערה ביותר של תיירים: במשך 24 ימים במהלך פברואר 2024 התארחו בה כ-12,200
נופשים בכ-4,500 חדרים, שמימשו כ-12,300 שוברי לינה, הסעדה ואטרקציות. הצלחת הקמפיין
התבטאה גם בנתוני האשראי של חודש זה באילת, לעומת הנתונים בחודשיים שקדמו לו, כמפורט
להלן:
תרשים 18: נתוני פעילות כרטיסי האשראי באילת בפברואר 2024 לעומת דצמבר 2023 וינואר 2024
המקור: חברת שבא.
מהתרשים עולה כי בתקופת הפעלת המיזם בחודש פברואר 2024 חל זינוק בהוצאות כרטיסי האשראי
באילת לעומת השבועות שקדמו לו. המשמעות היא שפעילות האשראי בעיר חזרה כמעט לרמה של
הוצאות כרטיסי אשראי בשבוע ממוצע בשנת 2023.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 33
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
נתונים אלה מעידים כי ביצוע של פעולות שיווק באילת גם במהלך מצב החירום במטרה לקדם פעילות
תיירותית בעיר ותמיכה בכלכלה המקומית, כפי שנקטה בעניין זה עיריית אילת, נשא פרי, דבר
המעיד על הפוטנציאל הקיים בתיירות פנים גם במצבי חירום.
5. ה פ ק ת ל ק ח י ם ב מ ש ר ד ה ת י י ר ו ת ב מ ה ל ך מ ל ח מ ת ח ר ב ו ת ב ר ז ל : בדוח מבקר
המדינה בנושא הסיוע הייחודי לתעשיית התיירות במשבר הקורונה הצביע מבקר המדינה על הצורך
בקיום תהליכי הפקת לקחים בידי משרד התיירות בעת ניהול משבר ולאחריו52. הועלה כי משרד
התיירות יישם המלצה זו במהלך מלחמת חרבות ברזל עת יזם המשרד תהליך ביצוע הפקת לקחים
במהלך דצמבר 2023 וינואר 2024, שבמסגרתו הוכן דוח ביקורת מיוחד פנימי בנושא התנהלות משרד
התיירות בעת מצב החירום (מלחמת חרבות ברזל) וזאת בזיקה לטיפולו במפונים, והוא כלל שורה של
המלצות. בדיון הנהלה של המשרד צוין כי יישום המלצות הדוח "יהווה בסיס לתכנית עבודה בחירום".
יש לציין לחיוב את פעולת משרד התיירות ליישום המלצת דוח מבקר המדינה בנושא הסיוע הייחודי
לתעשיית התיירות במשבר הקורונה (2023) ולביצוע ביקורת פנימית והפקת לקחים בנוגע לתפקודו
במהלך מלחמת חרבות ברזל כדי לייעל את התנהלותו בנושא. משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד
התיירות להמשיך ולעקוב אחר יישום המלצות הביקורת הפנימית כדי לשפר את היערכותו למשברים
ולמצבי חירום עתידיים.
1.4. הסיוע הממשלתי לעיר אילת במלחמת חרבות ברזל
כאמור, ייעודו של משרד התיירות במצבי חירום הוא להקטין את השפעות מצב החירום על תעשיית
התיירות תוך קידום פעולות לחיזוק החוסן התיירותי שלה, לעידוד תיירות הפנים ועוד, וזאת כדי לשמר
רמה מסוימת של פעילות תיירותית תוך תמיכה בכלכלה המקומית כדי למקסם את המשאבים הזמינים
שיסייעו ביציאה מהירה מן המשבר.
כחודש לאחר פרוץ המלחמה גיבשה הממשלה תוכנית סיוע לעסקים ברחבי הארץ, אשר עוגנה בחוק
התוכנית לסיוע כלכלי (הוראתשעה-חרבות ברזל), התשפ"ד-202353, שהתקבל בכנסת ב-9.11.23(להלן
- מתווה הסיוע הכללי)54.
מ ת ו ו ה ס י ו ע י י ח ו ד י ל ב ע ל י ע ס ק י ם ב ע י ר א י ל ת: מתווה הסיוע הכלכלי חל גם על בעלי
עסקים באילת בחודשים אוקטובר עד דצמבר 2023. בבדיקה הועלה כי בחודשים אלה הגישו 3,718
בעלי עסקים הפועלים בעיר תביעה לרשות המיסים; מהן הסתיים הטיפול ב-3,116 תביעות (84%,)
52 מבקר המדינה,מקבץ דוחות מיוחדים(2023), "הסיוע הייחודי לתעשיית התיירות במשבר הקורונה", עמ'275-276.
53 חוק התכנית לסיוע כלכלי(הוראת שעה-חרבות ברזל)התשפ"ד-2023.
54 במסגרת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה-חרבות ברזל), התשפ"ד-2023. בחוק נקבעה זכאות עוסקבכל רחבי
הארץ לפיצוי על נזק עקיף שאירע מ-7.10.23 עד 31.12.23, אם מחזור עסקאותיו לשנת המס 2022 עולה על 12,000
ש"ח ואינו עולה על 400,000,000 ש"ח, והירידה במחזור עסקאותיו נובעת כתוצאה מאירועי מלחמת חרבות ברזל.
מתווה הסיוע הכללי כלל הקלות במתווה החל"ת (חופשה ללא תשלום) ובהן קיצור התקופה הנדרשת לשם זכאות
לקבלת דמי אבטלה לשישה חודשים במקום18חודשים.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 34
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
ושולמו בגינן (נכון ליוני 2024) כ-99 מיליון ש"ח. כמו כן, לפי נתונים שהתקבלו מרשות המיסים ביוני
2024, הוגשו על ידי בעלי עסקים ותושבים בעיר אילת 64 תביעות לפיצוי לפי מסלולי פיצוי אחרים
הנובעים מחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-196155, ושולמו בגינן 1.68 מיליון ש"ח.
לנוכח התגברות והתמשכות הקושי הכלכלי בקרב העסקים בעיר שנבע בין היתר מקליטת אלפי מפונים
בבתי המלון ומהיעדר אפשרות לארח תיירות פנים, פנתה עיריית אילת במהלך תקופת המלחמה לראש
הממשלה,לכמה שרים ולכנסת (באמצעותועדת הכספים) לצורך קידום מתווה סיוע נוסףייחודי שייתן
מענה לעסקים בעיר, מלבד מתווה הסיוע הכללי, ולצורך הגדרת העיר במעמד מיוחד56.
לנוכח השפעת המלחמה על העיר, גובש מתווה סיוע ייחודי על ידי משרד האוצר (ללא מעורבות משרד
התיירות) ובתחילת ינואר 2024 פירסמה דוברות משרד האוצר הודעה ולפיה סוכם מתווה סיוע ייחודי
בין משרד האוצר לעיריית אילת "בהקשר לנזקי המלחמה... שיסייע לעיר לתושבים ולבעלי העסקים
שבה לצלוח את התקופה הזו ולהמשיך לפרוח ולפתח את העיר עוד שנים רבות קדימה"57. מנוסח
ההודעה ומהדיונים שהתקיימו בוועדת הכספים בעניין עולה כי הכוונה הייתה ליישם את המתווה
באופן מיידי לנוכח הנזקים שגרמה המלחמה לעיר אילת ולעסקיה בחודשים הראשונים של המלחמה,
במהלך שנת 2024.
המתווה עוגן בשתי החלטות ממשלה שהתקבלו בסוף מרץ ובאמצע אפריל 2024 (להלן - המתווה
הייחודי לסיוע לאילת):
א. ה ח ל ט ת ה מ מ ש ל ה 1 6 3 7:במרץ2024התקבלה החלטת הממשלה1637בנושא "מענק סיוע
לעסקים ברשויות מקומיות מוטות תיירות - חרבות ברזל"58. ההחלטה קבעה כי יוארך מתווה
הסיוע הכללי לעסקים בערים אלה העומדים בתנאי ההחלטה גם לחודשים ינואר ופברואר 202459.
הארכת הסיוע נומקה בכך שמצב ענף התיירות ברשויות המקומיות האמורות טרם חזר לפעילות
באופן שמשפיע על חלק ניכר מהעסקים ברשות. בתנאים שנקבעו בהחלטה זו עמדו העיר אילת
והמועצה האזורית תמר.
במסגרת יישום החלטת הממשלה 1637 פתחה רשות המיסים באפריל 2024 אפשרות לעסקים
באילת להגיש בקשה למענק בגין הנזק העקיף שנגרם להם כתוצאה מהמלחמה עבור החודשים
ינואר ופברואר 2024. נכון לאוגוסט 2024 הוגשו 879 תביעות לרשות המיסים בגין החודשים הללו,
והמדינה שילמה להם פיצוי בגין נזקיהם בסך כולל של כ-216 מיליון ש"ח.
55 חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961, מסדיר פיצוי על נזקים ישירים ועקיפים כתוצאה ממעשי איבה או
פעולות מלחמתיות שונות. ראו פירוט באתררשות המיסים בישראל.
56 פרוטוקולישיבה מס' 256של ועדת הכספים, הכנסת ה-25(28.11.20).
57 משרד האוצר, הודעת דוברות שר האוצר,4.1.24.
58 החלטת הממשלה3716, "מענק סיוע לעסקים ברשויות מקומיות מוטות תיירות-'חרבות ברזל'" (31.3.24.)
59 להלן התנאים המצטברים: (א) שיעור חיוב הארנונה מנכסים שמסווגים כבית מלון, ביחס לסך חיובי הארנונה מנכסים
שאינם מבני מגורים, בהתאם לדוח הכספי המבוקר האחרון, עולה על 20%; (ב) היקף האוכלוסייה המפונה מכוח
החלטת הממשלה 1193 מיום 29.12.23 שנקלטה ברשות המקומית המזכה בחודשים ינואר ופברואר 2024, עלה על
%20 מתושבי הרשות המקומית; (ג) הרשות המקומית המזכה מדורגת באשכול1במדד הפריפריאליות של הלמ"ס.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 35
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
ב. ה ח ל ט ת ה מ מ ש ל ה 1 7 0 2: באפריל 2024 התקבלה החלטת הממשלה 1702 בנושא "תמיכה
בערים מרוחקות הנסמכות על ענף התיירות" (להלן - החלטת הממשלה 1702)60. מטרת ההחלטה
הייתה "לתמוך ביישובים הנסמכים על ענף התיירות ונמצאים באזורים פריפריאליים אשר
מגבירים את התלות בפעילות הכלכלית שמקורה בענף זה ולאור הפגיעה המתמשכת בענף התיירות
כתוצאה ממלחמת חרבות ברזל". לפי דברי ההסבר להחלטה: "החל מחודש ינואר 2024, חזרה
לשגרה הפעילות הכלכלית במרבית אזורי הארץ למעט באזורים שפונו אשר הינם יישובי ספר...
מלבד הישובים האמורים, ישנם ישובים נוספים אשר מסתמכים בעיקר על ענף התיירות אשר טרם
חזר לפעילות מלאה ואוכלס בחודשים האחרונים בעיקר על ידי אוכלוסייה שפונתה לפי החלטות
הממשלה". עוד צוין בדברי ההסבר כי "מוצע לקבוע פיצוי עבור ישובים הנסמכים באופן ניכר על
ענף התיירות מחד, ועבורם קיים מיעוט אפשרויות לאלטרנטיבות כלכליות ותעסוקתיות שנובעות
מפעילות כלכלית שמקורה בענפים אחרים מאידך... במטרה לעודד את חזרת התיירות".
עוד נקבע בהחלטת הממשלה 1702 שמשרד התיירות יקצה מתקציבו 25 מיליון ש"ח בשנת 2024
לפעולות שיווק למשיכת תיירים ליישובים הזכאים, לרבות סיוע בקידום ובשיווק אירועים
תיירותיים רבי-משתתפים שימשכו מבקרים; ו-25 מיליון ש"ח נוספים מתקציבו בשנת 2024
לפיתוח תשתיות במרחב התיירותי ביישובים הזכאים.לפי ההחלטה,ביצוע ההקצאה בפועל ייעשה
על פי נוהל פיתוח תשתיות תיירותיות ציבוריות של משרד התיירות (נוהל צת"פ) בוועדת הצת"פ
(צוות תקציב פיתוח) המשרדית61. יוער כי לפי נוסח החלטת הממשלה 1702, לא ניתנה תוספת
תקציבית ליישום החלטת הממשלה.
ההחלטה קבעה כי יישוב יהיה זכאי לתמיכה ולסיוע ייחודיים אם:
1. הוא מוגדר כ"עיר ליבה בתחום התיירות", והפעילות התיירותית בו נפגעה בין היתר בשל
קליטת מפונים במהלך חודשי המלחמה הראשונים.
2. הוא באשכול פריפריאליות 1.
3. הוא נעדר חלופות כלכליות ותעסוקתיות אחרות מלבד תחום התיירות.
העיר אילת והמועצההמקומיתמצפה רמון הן היישובים היחידים שעמדו בתנאי החלטת הממשלה
1702, ומרבית התקציב לפי תנאי הזכאות יועד לאילת62.
בספטמבר 2024, בבדיקת משרד מבקר המדינה של יישום החלטת הממשלה 1702 עלה כי כתשעה
חודשים לאחר סיכום המתווה הייחודי לסיוע לאילת ופרסומו על ידי משרד האוצר בתחילת ינואר
60 החלטת הממשלה1702בעניין "תמיכה בערים מרוחקות הנסמכות על ענף התיירות" (17.4.24.)
61 לפי הנוהל המשרדי, שעוגן בחוזר מנכ"ל 2/2023, ועדת הצת"פ (צוות תקציב פיתוח) מופקדת על בחינת בקשות של
רשויות מקומיות או תאגידים שהוקמו על פי חוק שהם בעלי זיקה מהותית לענף התיירות לקבלת כספים מתקציב
הפיתוח של המשרד כהשתתפות המדינה במימון מיזמים להקמת תשתיות תיירות. הוועדה קובעת את שיעור
ההשתתפות לפי אמות מידה שמופיעות בנוהל.
62 לפי ההחלטה חלוקת התקציבים ביניהן תבוצע בהתאם לשיעור היחסי בין סך החדרים הקיימים בבתי מלון הנמצאים
באותו יישוב זכאי, מתוך סך החדרים הקיימים בבתי מלון בכלל היישובים הזכאים. בעיר אילת יש כ-11,000 חדרי
מלון לעומת כ-300חדרים במצפה רמון (97.3%מהחדרים באילת).
מבקר המדינה | דוח מיוחד 36
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
2024, וכחמישה חודשים לאחר החלטת ממשלה 1702 בעניין, משרד התיירות טרם הקצה ליישובים
הזכאים (אילת והמועצה המקומית מצפה רמון) סך כולל של 50 מיליון ש"ח מתקציבו השנתי לשנת
2024, כפי שנקבע בהחלטת הממשלה1702: סך של25מיליון ש"ח לפעולות שיווק של אירועי תיירות
ביישובים הזכאים; ו-25 מיליון ש"ח לפיתוח תשתיות ציבוריות במרחב התיירותי בהם. עוד עלה כי
משרדי התיירות והאוצר לא סיכמו מראש את אופן ביצוע החלטת הממשלה כדי לאפשר את יישומה
של ההחלטה המהיר, וכי ההחלטה לא גובשה על בסיס עבודת מטה משותפת מקדימה.
עיריית אילת מסרה בספטמבר2024למשרד מבקר המדינה כי פניותיה למשרדי האוצר והתיירות בעניין
העברת תקציבים אליה לא הועילו והם לא נתנו לה מענה בעניין, וכי השיהוי במימוש ההחלטה פוגע
בהתפתחות העיר וביישום הפרויקטים לסוגיהם שהיו אמורים להתממש באמצעות התקציב המוקצה
ולסייע בהתאוששות העיר.
בספטמבר2024 הוקמה בכנסת ועדה מיוחדת לעניין טיפול המדינה ביישובים בגבול המזרחי, ש"תקיים
דיוני פיקוח על פעילות רשויות המדינה ביישובים המצויים באזורים אלה: אילת, הערבה, ים המלח
ורמת הגולן בהיותם יעד אסטרטגי לאומי חשוב"63.
הוועדה התכנסה במהלך החודשים אוקטובר ונובמבר 2024 ודנה בהיבטים תיירותיים ותחבורתיים
הנוגעים לאילת, לרבות מימוש החלטת הממשלה 170264. בדיוניה עלה כי החלטת הממשלה 1702,
שיועדה למימוש מתקציב משרד התיירות בשנת 2024, טרם עלתה על מתווה יישום בגין אי-הסכמות
בין-משרדי האוצר והתיירות בנוגע אליה, כשלפי משרד התיירות נוסח ההחלטה לא נכתב על ידו אלא
על ידי משרד האוצר. תמונת המצב שעלתה בדיונים בוועדה היא שהתקציבים בסך כולל של 50 מיליון
ש"ח שיועדו לשיווק אירועים ולפיתוח תשתיות באילת בשנת 2024 עדיין לא הוקצו. במהלך דיוני
הוועדה הצביע יו"ר הוועדה, הח"כ דאז זאב אלקין, על הקשיים באי-מימוש ההחלטה:
"המצב הזה, שאנחנו נמצאים ב-1 באוקטובר ואין אפילו קצה חוט איך בדיוק הכסף יופעל,
הוא בלתי נסבל לחלוטין" (עמ'9 לפרוטוקול מס' 3, 1.10.24;)
"אני מאוד מוטרד מהתמונה שאני רואה... שאין אפילו הסכמה ברורהבין המשרדים על מה
אנחנו מדברים ומה המנגנון שדרכו זה יעבור... אני לא יוצא מזה אופטימי" (עמ'11
לפרוטוקול מס' 3, 1.10.24;)
"זה באמת לא יעלה על הדעת שזה לוקח כל כך הרבה זמן, ההחלטה שהביאו אותה כהחלטת
חירום כדי לעזור לעיר במצב חירום, ובסוף אתם [עיריית אילת] שמתם את התקציב שלכם
ורצתם קדימה, על דעת שהממשלה תביא את הכסף אחר כך ולמרות שאתם הוצאת[ם] את
הכסף הממשלה נעלמה לכם בדרך" (עמ'3 לפרוטוקול מס' 5, 7.11.24;)
"מתקבל פה הרושם שפועלים פה במכוון כדי לשרוף את הכסף הזה, על מנת שהוא לא יגיע
למטרה ולא יגיע לאילת... פשוט לשרוף תקציב שהמדינה הקצתה" (עמ'14 לפרוטוקול מס'
5, 7.11.24.)
63 הוועדההוקמה ב-12.9.24על ידי הכנסת.
64 פרוטוקול ישיבה מס' 3(1.10.24); פרוטוקול ישיבה מס' 5(7.11.24.)
מבקר המדינה | דוח מיוחד 37
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
בבדיקה משלימה שערך משרד מבקר המדינה בפברואר2025הועלה כי רק בתחילת דצמבר2024משרד
התיירות כינס את ועדת הצת"פ המשרדית ואישר הקצאת תקציב בסך 24.35 מיליון ש"ח לפיתוח
תשתיות ציבוריות תיירותיות במרחב אילת, אשר עתיד להיות ממומש במהלך שנת2025לטובת פיתוח
של כמה תשתיות תיירותיות ציבוריות באילת (24.35 מיליון ש"ח לאילת ו-650,000 ש"ח למועצה
מקומית מצפה רמון). עוד הועלה כי חלקו הנוסף של התקציב בסך של 25 מיליון ש"ח שיועד לשיווק
אירועים, לא הוקצה ליישובים הזכאים על ידי משרד התיירות עד סוף שנת 2024, ובשל כך לא ניתן
לממשו במהלך שנת2025בהעדר מקור תקציבי לכך, ועל כן הוא לא מומש לטובת שיווק אירועי תיירות
שהעיר אילת הפיקה במהלך שנת2024כדי לקדם הגעת תיירות פנים לעיר ואת הפעילות הכלכלית שבה.
משרד התיירות מסרלמשרד מבקר המדינה בפברואר2025כי כדי לאפשר את העברת התקציב שמיועד
לשיווק אירועי תיירות ביישובים הזכאים הוא סיכם עם משרד האוצר שהחלטת הממשלה נכתבה על
ידו, שיש לתקן את הנוסח המקורי של ההחלטה, כדי לאפשר את ביצועה בשנת 2025, בכפוף להקצאת
מקור תקציבי מתאים. עוד מסר המשרד כי הוא מכין תוכנית שיווק ליום שאחרי, ליציאה מהמשבר
שפקד את תעשיית התיירות, שאינה פרטנית לעיר אילת ותלויה במגבלת התקציב. עוד ציין המשרד כי
בשנת 2024 הוא אישר בוועדת הצת"פ סך של 62.35 מיליון ש"ח לטובת פיתוח תשתיות תיירותיות
ציבוריות, וביוזמתו נערך עדכון לתמ"א13באופן שמאפשר תוספת קומות לבתי המלון הקיימים באילת
- וזאת לאור הרצון לתמוך בחיזוק המרקם התיירותי של המלונות בחוף הצפוני באילת.
משרד האוצר מסר למשרד מבקר המדינה בפברואר 2025 כי במהלך שנת 2024, לאחר ההצבעה על
החלטת הממשלה, התברר כי משרד התיירות אינו יכול לממש את התקציב בהתאם לשימושים שנקבעו
בהחלטה. על כן התקיימה בחינה עם משרדי ממשלה אחרים להעברת התקציב אליהם ממשרד התיירות
כדי שימומש בשנת 2024, אולם בחינה זו העלתה כי לא ניתן לממש את תקציב סעיף זה גם במסגרת
משרדים אחרים. עוד מסר משרד האוצר כי משעה שהתקציב הוקצה לעניין החלטת הממשלה לשנת
2024 ולא מומש, נדרש לאתר מקור תקציבי חלופי לעניין זה לשנת 2025 לצד תיקון החלטת הממשלה
1702.
בהחלטת הממשלה 1702 מאפריל 2024 נקבע כי יש להקצות בשנת 2024 תקציבי פיתוח ושיווק בסך
כולל של 50 מיליון ש"ח. הועלה כי בפועל, נכון למרץ 2025, החלטת ממשלה זו בוצעה באופן חלקי
בלבד ובשיהוי: התקציב שיועד לפיתוח תשתיות תיירותיות בעיר אילת אושר בוועדת הצת"פ
שבמשרד התיירותרק בדצמבר2024, כ-11חודשים לאחר פרסום סיכום המתווה הייחודי לסיוע לעיר
אילת בינואר 2024, והוא צפוי להיות ממומש רק בשנת2025; והתקציב שיועד לשיווק אירועים בשנת
2024 (רובו ככולו לעיר אילת), לא הוקצה לפי החלטת הממשלה שכן משרדי התיירות והאוצר לא
גיבשו מבעוד מועד מתווה למימושה, כדי לאפשר את יישומה המהיר. זאת, על אף שעל פי החלטת
הממשלה תקציב זה אמור היה להוות מרכיב משמעותי בשיקום תעשיית התיירות בעיר בשנת 2024
בעקבות השפעות מלחמת חרבות ברזל.
עקב אי-הקצאת התקציבבסך25מיליון ש"ח לשיווק אירועים בשנת2024כנקבע בהחלטת הממשלה
1702, ביצוע התקציב יידחה לשנת 2025, אלא אם כן תתוקן ההחלטה ויוקצה מקור תקציבי בהתאם.
כל עוד ההחלטהלא שונתה, לא ניתן לקדם את מימוש התקציב.כתוצאה מכך עד מועד סיום הביקורת
מבקר המדינה | דוח מיוחד 38
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
החלטת הממשלה שהתקבלה באפריל 2024 לגבי תקציב זה שמיועד לשיווק- לא בוצעה, והדבר עיכב
את יכולתה של העיר להתאושש מהבחינה הכלכלית.
על משרדי האוצר והתיירות לפעול למימוש החלטת הממשלה 1702 מאפריל 2024 בעניין התמיכה
בערים מרוחקות הנסמכות על ענף התיירות על שני מרכיביה. לנוכח חשיבות העברת התקציבים
לערים אלה, מוצע כי משרדים אלה ימשיכו לדווח בנושא זה לוועדה המיוחדת ליישובים בגבול
המזרחי בכנסת שקיימה דיוני פיקוח על פעילות רשויות המדינה בנושא זה.
✰
העיר אילת היא עיר הליבה התיירותית הגדולה בישראל, ויש בה עשרות רבות של בתי מלון לצד אלפי
עסקי תיירות בענפים רבים נוספים. עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל נתנה העיר מענה נרחב ומשמעותי
לצורכיהם של עשרות אלפי מפונים שנתן מענה לחלק מבתי המלון ועם זאת, הפעילות התיירותית
והכלכלית בה נפגעה במהלך חודשי המלחמה הראשונים כתוצאה מהיעדר חלופות כלכליות ותעסוקתיות
אחרות ובשל קליטת המפונים, והיא הגיעה לכדי משבר כלכלי עמוק שבא לידי ביטוי בין היתר בנתונים
האלה: גידול של פי שלושה וחצי במספר דורשי העבודה בעיר בחודשים נובמבר 2023 עד ינואר 2024,
לעומת התקופה המקבילה אשתקד (נובמבר2022 עד ינואר2023);ירידות ניכרותבחודשים נובמבר2023
עד ינואר 2024 בפדיון למ"ר במרכזים המסחריים הגדולים באילת (שנעו בין 29% ל-59%,) לעומת
התקופה המקבילה בשנה שקדמה לה; וירידה של בין כ-25%לכ-45% בשימוש בכרטיסי אשראי באילת
במהלך 17 השבועות הראשונים של המלחמה, בהשוואה לשבוע ממוצע בעיר במהלך שנת 2023. הועלה
כי נדבכים בהיערכות משרד התיירות למצבי חירום ובמענה להם, שעליהם החליטה הממשלה ושעליהם
הצביע גם דוח מבקר המדינה בנושא הסיוע הייחודי לתעשיית התיירות במשבר הקורונה משנת 2023,
לא מומשו כהלכה קודם מלחמת חרבות ברזל; זאת ועוד, חלקים עיקריים בהחלטת הממשלה שהתקבלה
כמה חודשים מפרוץ המלחמה בנוגע למקטעי פעילות מרכזיים בשיקום ובהתאוששות של תעשיית
התיירות בעיר (שיווק תיירות ופיתוח תשתיות תיירותיות ציבוריות) לא יושמו או יושמו בשיהוי רב.
מציאות זו משקפת פעולה ממשלתית חסרה הן במישור ההיערכות והן במישור מתן מענה בזמן אמת.
להלן בתרשים 19 ציר זמן המסכם את הפעולות ואת מהלכי הסיוע הכלכליים העיקריים שביצעה
הממשלה מתחילת מלחמת חרבות ברזל ואופן מימושם עד פברואר 2025 לרבות בעניין העיר אילת:
מבקר המדינה | דוח מיוחד 39
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
תרשים 19: עיקרי פעולות הסיוע לערים ולעסקים שנפגעו בשל מלחמת חרבות ברזל בכלל הארץ ובדגש
על העיר אילת, אוקטובר 2023 - פברואר 2025
החלטת הממשלה1637(31.3.24.)
החלטת הממשלה1702(17.4.24.)
65 החלטות הממשלה העיקריות:950(12.10.23,)975(18.10.23,)978(19.10.23,)988(23.10.23,)1006(29.10.23,)1074
(21.11.23,)1193(29.12.23,)1478(9.2.242,)1504(7.3.24,)1553(20.3.24,)1709(17.4.24,)1833(5.6.24.)
מבקר המדינה | דוח מיוחד 40
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
משרד מבקר המדינה מעיר למשרד התיירות כי עליו לנקוט את הפעולות הדרושות כדי שהחלטות
הממשלה לסיוע במצבי חירום לערי תיירות מרכזיות שנסמכות באופן ניכר על תעשיית התיירות-כאילת
- ימומשו ויבוצעו בלוחות זמנים מהירים אשר יבטיחו את אפקטיביות הסיוע.
חלק שני - פעולות הממשלה ויישום החלטותיה בשנים 2019 ו-2022
לפיתוחה הכלכלי והתיירותי של העיר אילת
משנת 2009 נעשו ניסיונות לקדם תוכניות ממשלתיות ואחרות, רב-תחומיות ומקיפות, במגוון תחומים
לצורך פיתוח העיר אילת בראייה כוללת, יצירת מנועי צמיחה כלכליים חדשים, שדרוג התשתיות
התיירותיות והתחבורתיות ושיפור שירותי הבריאות בעיר. ניסיונות אלו (להלן - היוזמות) נעשו בין היתר
במסגרות האלה: (א) תוכנית ארוכת טווח שקידמה עיריית אילת משנת2009לביסוסה של העיר אילת כעיר
תיירות בין-לאומית בשנים 2010 עד 2031; (ב) תוכנית כלכלית לעיר מהשנים 2011 עד 0122 שבמסגרתה
הוקם צוות שרים בראשות ראש הממשלה לקידום התוכנית; (ג) תוכנית אסטרטגית שגיבש משרד האוצר
בשנים 2015 עד 2016 באמצעות חברת ייעוץ בין-לאומית מוכרת שערכה ניתוח עומק של מצב העיר אילת
וכללה שורה של המלצות על צעדי מדיניות66; (ד) החלטת הממשלה 4662 בנושא"תוכנית רב-שנתית
לפיתוח העיר אילת וחבל אילות"67 (להלן - החלטת הממשלה 4662); והחלטת ממשלה בנושא התוכנית
הרב-שנתית לפיתוח אילת וחבל אילות כמוקד לאומי ובין-לאומי לייצור מזון מן הים ומהמדבר (להלן -
החלטת הממשלה 1442)68.
להלן בתרשים 20 פירוט היוזמות המרכזיות בתחומים שונים שהועלו בנוגע לאילת משנת 2009.
66 מבקר המדינה, דוח שנתי 71ג (2021), "פעולות הממשלה לקידום התיירות באילת ותוכניות לפיתוחה הכלכלי". עמ'
1278-1300.
67 החלטת הממשלה4662, "תוכנית רב-שנתית לפיתוח העיר אילת וחבל אילות ותיקון החלטת ממשלה" (4.8.19.)
68 החלטת הממשלה 1442, "תוכנית רב-שנתית לפיתוח העיר אילת וחבל אילות כמוקד לאומי ובין-לאומי לייצור מזון
מן הים ומהמדבר לשנים2022-2026ותיקון החלטת ממשלה" (15.5.22.)
מבקר המדינה | דוח מיוחד 41
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
תרשים 20: היוזמות המרכזיות שהועלו בנוגע לעיר אילת, 2009 - 2024
מבקר המדינה | דוח מיוחד 42
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
מבקר המדינה | דוח מיוחד 43
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
משרד מבקר המדינה בחן את מידת היישום של כמה פעולות שהופיעו בהחלטות הממשלה שהתקבלו
במהלך השנים 2019 ו-2022 לפיתוח העיר אילת (החלטות הממשלה 4662 ו-1442 בהתאמה)69 להקטנת
התלות הכלכלית של העיר בתעשיית התיירות, ואת מידת יעילותן בהשגת מטרותיהן בתחומי התיירות,
הגיוון התעסוקתי, הפיתוח הכלכלי, פיתוח ענף החקלאות הימית, קידום ההסדרים התחבורתיים לאילת
וממנה ושיפור שירותי הבריאות הניתנים לתושבי האזור. השגת מטרות אלה נועדה לשרת את העיר בעת
שגרה ולאפשר לה להתפתח ולשגשג, ויש להן חשיבות רבה גם במצבי חירום שכן כפי שאירע במלחמת
חרבות ברזל, התלות הכמעט מוחלטת של אילת בתעשיית התיירות הביאה כאמור לכך שהפגיעה במרבית
העסקים בעיר הייתה חמורה יותר לעומת ערים אחרות, וזמן ההתאוששות היה ארוך יותר. להלן עיקרי
הממצאים:
2.1. יישום החלטת הממשלה 4662 בהיבטי תיירות
כאמור, אחת ממטרות החלטת הממשלה 4662 משנת 2019 הייתה מיצוי הפוטנציאל התיירותי של העיר
וביסוס מעמדה של אילת כעיר תיירות בין-לאומית מובילה באמצעות היעדים האלה:
תרשים 21: היעדים לקידום ולמיצוי הפוטנציאל התיירותי הבין-לאומי של אילת
לפי החלטת הממשלה 4662
לצורך יישום החלטת ממשלה זו הוטל על משרד התיירות בין היתר לקדם הפקת אירועי תיירות בין-
לאומיים באילת ולשווקם ולפתח את רצועת החוף שלה:
69 מטרות החלטת הממשלה כוללות את העיר אילת ואת חבל אילות. בדוח זה המיקוד הוא בעיר אילת בלבד.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 44
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
1. קידום ושיווק של אירועי תיירות רבי-משתתפים
בהחלטת הממשלה 4662 משנת 2019 צוין כי לצורך יצירת תוכן תיירותי וחוויה חיובית לתיירות
הנכנסת שתעניק ערך מוסף לביקור באילת ובחבל אילות, יש לסייע בקידום ובשיווק של אירועי תיירות
בין-לאומיים באילת שימשכו תיירים מחו"ל בעונת החורף (אוקטובר עד מרץ). לצורך יישום סעיף זה
נקבע בהחלטה כי יוקצו 30 מיליון ש"ח בפריסה שווה על פני השנים 1202 עד 3202, ומתוכם משרד
האוצר יקצה מתקציבו 15 מיליון ש"ח להפקה בפועל; ומשרד התיירות יקצה מתקציבו 15 מיליון ש"ח
כאמור בפריסה שווה כמפורט לצורך שיווק האירועים בחו"ל במסגרת פעילויות השיווק של המשרד.
לנוכח התפרצות מגפת הקורונה, עת השמיים היו סגורים לתיירות נכנסת, תוקן הסעיף בהחלטת
הממשלה70, וניתנה תוספת בסך של 5 מיליון ש"ח על ידי משרד האוצר לעניין הפקת האירועים בלבד
כך שתקציבהפקת האירועים היה20מיליון ש"ח71. להלן הממצאים לעניין הפעולות להפקת האירועים
ושיווקם:
א. ה פ ק ת א י ר ו ע י ם : לצורך העברת התקציבים ממשרד האוצר לשם הפקת אירועים כנקבע
בהחלטת הממשלה, הוקמה בתחילת שנת 2022, ועדה משותפת למשרד התיירות, אגף התקציבים
במשרד האוצר, עיריית אילת והמועצה אזורית חבל אילות (להלן- הוועדה). הוועדה התכנסה כמה
פעמים בשנה ודנה בבקשות התקצוב של עיריית אילת ושל המועצה האזורית חבל אילות לגבי
אירועים שהן הפיקו באזור.
ממסמכי משרד התיירות נמצא כי הוועדה העמידה את מלוא סכום ההתחייבות (20 מיליון ש"ח)
להפקת האירועים72, ועיריית אילת והמועצה האזורית חבל אילות מימשו מסכום זה
כ-18.5מיליון ש"ח (93%) לצורך הפקת32אירועים תיירותיים, זאת על אף הקשיים שהציבה מגפת
הקורונה בפני ענף התיירות העולמי בכלל ובאזור אילת בפרט.
ב. ש י ו ו ק ה א י ר ו ע י ם : בהחלטת הממשלה 4662 ובתיקון שנעשה בה נקבע כאמור שמשרד
התיירות יתקצב את שיווקם של אירועים רבי-משתתפים באילת לתיירות הנכנסת ולתיירות פנים,
שיופקו על ידי עיריית אילת בתקציב בסך 15 מיליון ש"ח.
בשנים2021עד2023ובהמשך להחלטת הממשלה פנתה עיריית אילת כמה פעמים למשרד התיירות
לצורך מימון השיווק של אירועים רבי-משתתפים שהיא הפיקה, אולם פניות אלה לא נענו בחיוב
מאחר שלעמדת המשרד הוא "לא משקיע בשיווק בערים וברשויות מקומיות ולכן הפנייה למשרד
70 סעיף3(ב) בהחלטה4662.
71 יוער כי בשנים 2020 עד 2022 התחוללה מגפת הקורונה בעולם ובישראל ובשל כך החלטת הממשלה 4662 בנושא
התוכנית הרב-שנתית לסיוע ולפיתוח העיר אילת וחבל אילות תוקנה בכמה החלטות ממשלה כך שלפי התיקונים,
האירועים שיופקו באזור אילת ישווקו כאירועים רבי-משתתפים שימשכו מבקרים לאזור-לתיירות הנכנסת ולתיירות
הפנים. ראו החלטות הממשלה105(14.6.20,)683(28.12.20)ו-1204(3.3.22(.
72 בתקופת מגפת הקורונה, עת השמים היו סגורים במשך כשנתיים לטיסות מחו"ל, העמידה הוועדה סכום גבוה יותר
מזה שנקבע בהחלטת הממשלה כדי להגביר ככל הניתן את מספר האירועים שהופקו לציבור הרחב בתקופות שבהן
ניתן היה לערוך אירועים מושכי קהל.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 45
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
התיירות שישקיע בשיווק אירועים בעיר אילת - לא אפשרית", והוא אינו נוהג להתערב בגיבוש
קמפיינים שיווקיים אזוריים באופן ישיר.
בביקורת עלה כי התקציב שנקבע בהחלטת הממשלה 4662 משנת 2019 בסך 15 מיליון ש"ח
לשיווק של אירועים תיירותיים רבי-משתתפים באזור אילת שהתקיימו בשנים 1202 עד 2023,
לא תוקצב על ידי משרד התיירות אף שעיריית אילת פנתה אליו כמה פעמים בעניין זה, ואף
שהממשלה אישרה תקציב ייעודי לכך. באופן זה היעדר השיווק של האירועים התיירותיים
הקטין את הפוטנציאל למשיכת תיירות נכנסת ותיירות פנים לאילת.
משרד מבקר המדינה מעיר למשרד התיירות כי אם סבר שהחלטת הממשלה בעניין תקצוב
השיווק של אירועים רבי-משתתפים אינה מתכתבת עם תפיסת השיווק שלו, היה עליו לפעול
לעדכונה. כל עוד החלטת הממשלה לא בוטלה, היה עליו לבצעה.
2. מרכז הכנסים באילת (פרק מעקב)
כנסים מקצועיים, מפגשים עסקיים וועידות הם בעלי פוטנציאל כלכלי רב למדינות בעולם, והם חלק
מענף הולך ומתפתח של תיירות כנסים בין-לאומית Meetings, Incentives, Conferences and -(MICE
Exhibitions). ענף זה נחשב לאחד מסוגי התיירות הצומחים בעולם, והתועלת שבו מתבטאת בגידול
הכנסות המדינה ממיסים ובגידול במשרות ישירות ועקיפות73.
אחרי תקופת מגפת הקורונה, אשר שינתה את אופי הכנסים בעולם והביאה להעברתם למרחב
הדיגיטלי, ניכרת מגמת התאוששות ברחבי העולם ורצון בולט להחזירם למרחב הפיזי person)-(in;
למשל, בשנת 2022 התקיימו בעולם כ-0,5001 כנסים בין-לאומיים פיזיים (לעומת כ-13,250 בשנת
2019)74. בישראל מתקיימים כנסים, לרבות בין-לאומיים, בעיקר בשלושה מרכזי כנסים: בתל אביב
(אקספו), בירושלים (בניני האומה) ובחיפה (מרכז הקונגרסים הבין-לאומי), שאליהם מגיעים גם
תיירים מכל העולם (חלקם הגדולבמסגרת תיירות עסקית וממוסדת של חברות וארגונים מקצועיים)75.
לפי משרד התיירות, תייר המגיע לכנס בארץ מוציא במהלך שהייתו כ-210 דולר ביום בממוצע, לעומת
תייר רגיל שמוציא כ-149 דולר בממוצע (נכון לשנת 2023.)
לעיר אילת מאפיינים ייחודיים, והיא משלבת נופים מדבריים, ים והרים. יש בה פוטנציאל רב לקיום
כנסים, לרבות בין-לאומיים, שיביאו אליה תיירים רבים מישראל ומחו"ל, לגיוון המוצר התיירותי
73 ראו: t Study of A convention Center in NorthernHong Yen, Ph.D. (2021). An Economic Impac-Tsu
California.
74 ראו: ntry and city rankings, 2023; Pp. 3, 5, 2022 Business Analytics, couICCA.
75 מבקר המדינה, דוח שנתי 71ג (2021),"פעולות הממשלה לקידום התיירות באילת ותוכניות לפיתוחה הכלכלי", עמ'
1341-1348; יוער כי בשנת2022דורגה ישראל במקום ה-53מתוך94מדינות המובילות בעולם באירוח כנסים. ראו:
, 2019 Business Analytics,ICCA, 2022 Business Analytics, country and city rankings, 2023; Pp 6;ICCA
country and city rankings, 2022; Pp 6.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 46
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
ולמשיכת קהלים חדשים76. כדי למצות את הפוטנציאל הטמון בתיירות כנסים נדרשות תשתיות פיזיות
ובמרכזן - מרכז כנסים ואירועים בסטנדרט בין-לאומי בעל כמה אולמות אירוח ושטחי מסחר הכולל
גישה נוחה וחניה, מרכז תקשורת וציוד אורקולי, שירותי הסעדה וקיבולת אירוח של אלפי מבקרים וכן
נגישות לאפשרויות לינה באזור מרכז הכנסים בכמות מספקת. למשל, מרכז אקספו בתל אביב כולל 20
אולמות כנסים, 8 ביתני תצוגה, 25,000 מ"ר של שטחי תצוגה וכ-5,000 מקומות חניה סמוכים; והוא
מארח כ-3 מיליון מבקרים בשנה, שיכולים להתאכסן בכ-10,500 חדרי מלון באזור תל אביב.
באילת יש יותר מ-11,000חדרי מלון, ובסמוך אליה נמצא נמל תעופה בין-לאומי, ומתקיימים בה כנסים
המיועדים בעיקר לתיירות פנים ולארגונים מקצועיים בישראל. כנסים אלה מתקיימים באולמות של
בתי המלון בעיר אשר מוגבלים במספר המקומות שיש בהם77, ואינם מציעים את מכלול התנאים
הנדרשים לקיום כנסים רבי-משתתפים ובכמה אולמות בו-זמנית. החלטת הממשלה 4662 הטילה על
משרד התיירות לתכנן ולהקים מרכז כנסים באילת, ונקבע בה כי "תינתן עדיפות להקמת מרכז
הכנסים".
ה ד ו ח ה ק ו ד ם ב נ ו ש א ק י ד ו ם ה ת י י ר ו ת ב א י ל ת
ה ל י ק ו י: בדוח קידום התיירות באילת צוין כי רעיון הקמתו של מרכז כנסים באילת (להלן - מרכז
הכנסים) עלה בשנת 2009 בתוכנית ארוכת טווח שגיבשה עיריית אילת. המרכז הוכר על ידי הגורמים
הממשלתיים הנוגעים בדבר כפרויקט בעל חשיבות לעיר שיש לקדמו, והוועדה המחוזית אישרה את
התוכנית שהוגשה להקמתו. בביקורת נמצא כי יותר מעשור מאז החלו הדיונים לגביו, ולמרות החלטת
הממשלה 4662 שקבעה כי יש לתכנן ולהקים מרכז כנסים באילת, פרויקט זה עודנו בתחילתו, והוא
עדיין לא הגיע לשלבים ראשוניים של ביצוע, בעיקר משום שעניין היתכנותו הכלכלית לא הוכרע במשך
זמן רב.
ה ה מ ל צ ה: לאור עמדת הממשלה בהחלטה 4662 בנושא הקמת מרכז כנסים, ולפיה מרכז כזה יכול
לשמש מנוף צמיחה לעיר ולפיתוח תיירות כנסים בה - על כל הגורמים הממשלתיים והעירייה לפעול
להשלמת תכנונו, תקצובו והקמתו של פרויקט זה בשלבים, ולשתף פעולה כדי לעשות כל שניתן כדי
להוציא את היוזמה להקמתו ואת החלטותיהם בנושא מן הכוח אל הפועל.
ת ג ו ב ת מ ש ר ד ה ת י י ר ו ת ל ד ו ח ה ק ו ד ם78: משרד התיירות רואה בעיר אילת יעד אסטרטגי
ולכן הוא משקיע בעיר משאבים רבים ובכלל זאת תקציבי עתק לפיתוח תשתיות תיירות. נושא הקמת
מרכז הכנסים נבחן במסגרת דיוני ועדת הצת"פ. בדיון של ועדת הצת"פ שהתקיים בנובמבר2020: ניתן
אישור לתכנון הקמת מרכז הכנסים עם התניה לקידום תכנון מפורט וביצוע; ניתנה הרשאת תקציב
בהזמנת עבודה מיום 30.5.20 בסך 2.44 מיליון ש"ח, ובהזמנה נוספת מיום 11.4.21 לחל"י (החברה
הממשלתית להגנות ים המלח) בסך12.6 מיליון ש"ח לקידום תכנון מרכז הכנסים. זאת, בכפוף לאישור
76 מבקר המדינה, דוח שנתי 71ג (2021),"פעולות הממשלה לקידום התיירות באילת ותוכניות לפיתוחה הכלכלי", עמ'
1334,1342-1341,1345.
77 מבקר המדינה,דוח שנתי71ג(2021),"פעולות הממשלה לקידום התיירות באילת ותוכניות לפיתוחה הכלכלי".
78 משרד ראש הממשלה,הערות ראש הממשלה לדוח מבקר המדינה71ג(2120), עמ'355.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 47
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
הפרוגרמה ומודל ההפעלה. יודגש כי שאלת אופן ההפעלה של מרכז הכנסים מצויה גם היא בימים אלו
בדיון מול עיריית אילת. יצוין כי בתשובת משרד התיירות שהוצגה בספר הערות ראש הממשלה מחודש
מאי 2021 נכתב כי "לוח הזמנים המתוכנן והמשוער ליציאה למכרז לקבלת הצעות להקמת מרכז
הכנסים, הוא הרבעון השלישי של שנת 2021."
ב י ק ו ר ת ה מ ע ק ב
לפני כ-15 שנה הכירו גורמים ממשלתיים בכך שפרויקט הקמתו של מרכז הכנסים באילת הוא בעל
חשיבות לעיר אילת ויש לקדמו; הממשלה עיגנה את קידום הפרויקט בהחלטתה בשנת 2019 (החלטת
הממשלה 4662) וגורמים ממשלתיים נוספים ועיריית אילת קידמו אותו; כמפורט להלן:
א. בדיון שהתקיים ביולי 2011 בוועדת שרים לענייני אילת בראשות ראש הממשלה צוין כי מרכז
כנסים ואירועים בין-לאומיים הוא מרכיב מהותי במיצובה הבין-לאומי של העיר ומנוף משמעותי
ביותר להשקעות מלונאיות ותיירותיות בעיר, וכי יש לקדמו ב"מימון המדינה".
ב. כאמור, בשנת 2019 החליטה הממשלה בהחלטה 4662 להטיל על משרד התיירות לתכנן ולפתח
תשתיות תיירות באילת ובחבל אילות ובכלל זה בין היתר תכנון והקמה של מרכז כנסים באילת.
בהחלטה צוין כי "תינתן עדיפות להקמת מרכז הכנסים"79.
ג. בשנת 2021 כתבה שרת התיירות דאז לראש עיריית אילת כי משרדה אישר הקמת מרכז כנסים
(לצד פרויקטים תיירותיים ציבוריים נוספים בעיר), וכי היא רואה בהם "פוטנציאל ממשי לקידום
התיירות לישראל... בימים של משבר כלכלי [יש] חשיבות בקידום פרויקטים שיביאו עמם בשורה
של פיתוח כלכלי ודחיפה לעיר אילת ולאזור כולו".
ד. תהליך ההקמה של מרכז כנסים באילת, ובכלל זה התכנון שלו ואופן מימון הקמתו, קודם לאורך
השנים על ידי עיריית אילת מתוך ראייה כי המרכז יהיה מרכיב מרכזי במנועי הצמיחה העתידיים
של העיר מתוך ראייה כי מרכז הכנסים יהיה מרכיב מרכזי במנועי צמיחה עתידיים של העיר,
וביולי 2016 אישרה הוועדה המחוזית דרום תוכנית שמאפשרת הקמת מרכז כנסים ואירועים80.
בשנים 2015 עד 2020 נדון מרכז הכנסים במשרד התיירות במסגרת סמכותה של ועדת הצת"פ בהתאם
לנוהל שעוגן בחוזר מנכ"ל81 (להלן - הנוהל). מטרת הנוהל - שהיה תקף בתקופת יישום החלטת
79 סעיף3.א.להחלטתהממשלה4662.
80 מבקר המדינה, דוח שנתי 71ג (2021),"פעולות הממשלה לקידום התיירות באילת ותוכניות לפיתוחה הכלכלי", עמ'
1345.מדובר בתוכניתמס' 77/114/03/02,מבנים ומוסדות ציבור לתרבות ופנאי-מגרש201החוף הצפוני אילת.
81 חוזר מנכ"ל משרד התיירות 2/2023, "פיתוח תשתיות תיירותיות ציבוריות", עודכן באפריל 2023. הוועדה מופקדת
על בחינת בקשות של רשויות מקומיות או תאגידים שהוקמו על פי חוק שהם בעלי זיקה מהותית לענף התיירות לקבלת
כספים מתקציב הפיתוח של המשרד כהשתתפות המדינה במימון מיזמים להקמת תשתיות תיירות. הוועדה קובעת
את שיעור ההשתתפות לפי אמות מידה שמופיעות בנוהל.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 48
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
הממשלה 4662, היא להסדיר את התהליכים הכרוכים בהשתתפות המשרד בהקמה ובתחזוקה של
פרויקטים תיירותיים תשתיתיים, ובכלל זאת קביעת אמות מידה (ניקוד) למיון ולדירוג של פרויקטים
פוטנציאליים לצורך הבחירה והתעדוף שלהם במסגרת התקציב הקיים.
על פי הנוהל, בסמכות ועדת הצת"פ (צוות תקציב פיתוח) לאשר תקצוב לפיתוח פרויקטים תיירותיים
ציבוריים אך גם: (א) "לדחות פרויקטים שאינם בשלים לביצוע, שחסר לגביהם מידע מהותי"82)ב( ;
"לאשר תקציב לתכנון בלבד של פרויקט במקרים בהם הצת"פ לא השתכנע כי הפרויקט מגובש דיו,
כאשר קיימת אי ודאות באשר לעלות הקמת הפרויקט העשויה להתברר לאחר התכנון"83; (ג) "במקרים
בהם יחול שינוי מהותי באופי הפרויקט או שינוי משמעותי באומדן המצריך הגדלת השתתפות המשרד,
הפרויקט ייבחן בשנית על ידי הצת"פ, ואפשר שיבוטל"84 (ההדגשה אינה במקור).
להלן בלוח 2 הפעולות העיקריות שנעשו במשרד התיירות לרבות בוועדת הצת"פ בעניין מרכז הכנסים
החל בשנת 2015:
לוח 2: הפעולות העיקריות שנעשו במשרד התיירות בעניין מרכז הכנסים
התאריך תיאור עיקרי הפעולה
נובמבר ועדת • הוועדה החליטה לאשר את הקמתו של מרכז הכנסים באילת
2015 צת"פ 1: בעלות של19.3מיליון ש"ח שמתוכם ישתתף משרד התיירות בסך
של כ-15.44 מיליון ש"ח.
ספטמבר ועדת • בדיון צוין כי מדובר ב"פרויקט הדחוף והחשוב ביותר" באילת.
2019 צת"פ 2: • אושר תקציבלפעולות תכנוןבסךשלכ-2.44מיליון ש"ח שימומש
על ידי חל"י עבור בדיקת היתכנות, גיבוש מודל מימון והקמה,
קביעת מיקום שטח המרכז ותכנון ראשוני של מרכז הכנסים.
אוגוסט בדיקת היתכנות עיקרי הממצאים שעלו בבדיקת ההיתכנות:
2020 כלכלית שביצעה • הרוב המוחלט של מרכזי אירועים בארץ ובעולם מוקמים
חל"י בהזמנת ומנוהלים בשליטה ובמימון ציבוריים מתוך ראייה מקרו-
משרד התיירות: כלכלית, שבה הכדאיות הכלכלית מתבטאת בתרומה לעיר,
למדינה ולמשק.
• אין כדאיות כלכלית בהקמת מרכז כנסים ביוזמה פרטית.
• אילת משוועת למרכז כנסים שישמש תשתית ציבורית לפיתוח
התיירות והכלכלה של העיר.
• תחזיות הביקושים והפוטנציאל להפוך את אילת ליעד
אטרקטיבי לקיום כנסים לתיירות נכנסת עומדות בסטנדרטים
בין-לאומיים ומצביעות על כך שהמרכז צפוי להיות מאוזן
כלכלית (ללא מרכיב השקעה בהקמת המרכז).
נובמבר ועדת • הוועדה החליטה על הקצאת תקציב נוסף בסך12.6ש"ח להקמת
2020 צת"פ 3: המרכז, ובסך הכול אישר משרד התיירות תקציב בסך
82 משרד התיירות,נוהל צת"פ2/2023מאפריל2023, סעיף10.5.1לנוהל.
83 משרד התיירות,נוהל צת"פ2/2023מאפריל2023, סעיף10.5.7לנוהל.
84 משרד התיירות,נוהל צת"פ2/2023מאפריל2023, סעיף12.2.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 49
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
התאריך תיאור עיקרי הפעולה
15,040,000ש"ח עבור תכנון מפורט ועבודות לבניית כ-5,000מ"ר
ובהם המרכז, חניות ותשתיות מקדימות.
• נקבע כי כתנאי למעבר מתכנון ראשוני לתכנון ביצוע (התכנון
המפורט) נדרש אישור צוות הצת"פ, והוא יקודם רקלאחר אישור
משרד התיירות לפרוגרמה הסופית והמפורטת שלו.
נובמבר פרסום RFI • משרד התיירות מסר למשרד מבקר המדינה כי הפרסום "לא הניב
2021 בין-לאומי
RFIRequest for Information))-תהליךפומבי שמטרתו לאסוף מידע מנותני שירות, קבלנים או ספקים במטרה
לבדוק את היתכנות הפרויקט בפועל.
משרד מבקר המדינה בחן את ההתפתחויות הנוגעות לקידום פרויקט מרכז הכנסים בהתאם להחלטת
הממשלה משנת 2019:
א. מסמך הניתוח הכלכלי הראשוני מיולי 2022, שהוכן על ידי אגף אסטרטגיה במשרד התיירות
והועבר למנכ"ל המשרד, ניתח עבודות קודמות שבוצעו לרבות בהנחיית משרד התיירות, שבחנו את
הכדאיות הכלכלית להקמת מרכז כנסים באילת. בניתוח זה עלה כי ייתכן שעלויות הקמת המרכז
ועלויות השכר שפורטו בעבודות הקודמות הוערכו בחסר, וההכנסות הוערכו ביתר, ועל כן הוצע בין
היתר לשקול לכלול בהקמתו של המרכז מרכזי רווח נוספים. במסקנות הניתוח צוין בין היתר כי
"לא ברורה הכדאיות הכלכלית ליזם לבנות מרכז כנסים וקיים ספק גם לגבי הרווחיות התפעולית
שלו"; וכי "מודל ההפעלה של מרכז הכנסים לא פוצח במלואו". על כן הומלץ בניתוח להתקדם עם
הפרויקט בשלבים "תוך שמירת האפשרות לבצע נקודות עצירה בהמשך, בהתאם לכדאיות
הכלכלית, בהתאם לאבני הדרך המרכזיות שהוצגו בפתיחה, כלומר, המשך הליכי התכנון, לאחר
מכן פרסום מכרז להפעלה - מציאת זוכה במכרז הפעלה שיאשר כי קיימת כדאיות כלכלית לבניית
המתחם ולאחר מכן פרסום מכרז להקמה. באופן זה הזוכה במכרז הפעלה יוכל לסייע בהכנת מכרז
ההקמה באופן שימקסם את התועלת הכלכלית מהפעלת המתחם".
עם זאת במסמך הניתוח הכלכלי הראשוני נכלל פירוט של תועלות כלכליות ולא כלכליות נוספות
מהקמת מרכז הכנסים ובהן "הכנסות ישירות הנובעות מהוצאות לינה, אוכל ושתייה, תחבורה,
בידור וקניות... הכנסות לא ישירות הנובעות מרכישות שיבוצעו על ידי הגורמים מהם יבוצעו
ההוצאות הישירות... כנסים יכולים לווסת את העונתיות בהזמנת חדרי מלון באילת היות וניתן
מבקר המדינה | דוח מיוחד 50
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
לתכנן את קיום הכנסים לתקופות שפל בתיירות המקומית"; עוד צוין במסמך זה כי מרכז כנסים
באילת יסייע בשיפור המוניטין של העיר ובקידום חדשנות ויזמות.
לאחר פירוט השיקולים השונים והיתרונות שבהקמת מרכז הכנסים לצד העלאת ההסתייגות
בהיבט של הכדאיות הכלכלית, הומלץ במסמך הניתוח הכלכלי הראשוני "לבצע בחינה מעמיקה,
בשיתוף גורם מתמחה בינלאומי של הגודל האופטימלי למרכז הכנסים ושל תמהיל הבנייה שלו.
גודל אשר ישקף מחד את עלות ההקמה והתחזוקה מנגד את פוטנציאל ההכנסות הנגזר מגודל
הכנסים. יש לנתח את הגורמים אשר מנבאים את הצלחת מרכז הכנסים, ולראות כיצד ניתן לשפר
סוגיות אלו"; וצוין בו כי "יובהר כי מדובר בניתוח כלכלי מקדים המתבסס על עבודות קיימות
ולצורך קבלת החלטה סופית יש לבצע ניתוח מעמיק אשר יכלול סקירה הנדסית ושיווקית"
ב. בדיון מעקב שהתקיים במשרד ראש הממשלה ביולי 2023 במסגרת ועדת היגוי ליישום החלטת
הממשלה 4662 (להלן - ועדת ההיגוי)85, מסר משרד התיירות כי הוא מצוי בתהליך של "בדיקה
מקצועית וכלכלית בנושא הקמת מרכז הכנסים באילת". בסיכום הדיון הנחה משרד ראש
הממשלה כי לאחר שמשרד התיירות יגבש המלצה סופית בנושא "יתקיים דיון בהשתתפות משרד
ראש הממשלה, נציגי אגף החשב הכללי במשרד האוצר, משרד התיירות ועיריית אילת".
משרד התיירות כתב למשרד מבקר המדינה באוגוסט 2024 ובפברואר 2025 כי הוא עשה בדיקות
נוספות בהיבט הכדאיות הכלכלית, ועל בסיסן הוצגו לפני שר התיירות ומנכ"ל המשרד באוגוסט
2023מסמכיםבעניין "הקמת מרכז כנסים באילת-סוגיות פתוחות והמלצות" של אגף אסטרטגיה
במשרד. במסמכים הוצגו '"נקודות פתוחות להחלטה" המתייחסות להיבטים הכלכליים של מרכז
הכנסים ובהם בחינת אפשרות לרשת ביטחון כלכלית מצד המדינה, שאלת גודל מרכז הכנסים
הרצוי והאפשרות לשיתוף פעולה עם ארנת הספורט המוקמת באילת. כמו כן כללו המסמכים כמה
המלצות ובהן: התקשרות עם יועץ בעל מומחיות בהקמת מרכזי כנסים; בחינת מוקדי רווח
נוספים; ואפשרות לפרסם מכרז להפעלת מרכז הכנסים כדי לבחון את כדאיותו. המשרד ציין כי
הוצגה לפני השר והמנכ"ל גם עבודה כלכלית שנעשתה בשנת 2020 שהמשרד הזמין מחל"י. יצוין
כי עבודה כלכלית זו של חל"י תמכה בהקמתו של מרכז הכנסים במתכונת שנקבעה בהחלטת
הממשלה 4662.
בביקורת עלה כי בדיון האמור הוצגו בפני השר כמה נתיבי פעולה אפשריים בנושא: קידום המרכז
באמצעות שילובו עם ארנת הספורט באילת, הפסקת הפרויקט, או הקמתו במתווה BOT (Build,
Operate, Transfer) שכולל אפשרות של מתן רשת ביטחון כלכלית והסכמות עם משרד האוצר על
מימון ממשלתי. משרד התיירות מסר למשרד מבקר המדינה באוגוסט 2024 כי בסיכום הדיון קבע
85 החלטת הממשלה 4662 קבעה בסעיף 12 כי תוקם ועדת היגוי בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה שתקיים מעקב
רצוף אחר יישום החלטת ממשלה זו ותפעל להסרת חסמים במידת הצורך בהשתתפות מנכ"ל משרד האוצר, מנכ"ל
משרד הבריאות, מנכ"ל משרד התיירות, מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה, מנכ"ל משרד התחבורה והבטיחות
בדרכים, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, מנכ"ל משרד החקלאות וביטחון המזון, מנכ"ל משרד הפנים, מנכ"ל משרד
התרבות והספורט, מנכ"ל משרד האנרגיה, מנכ"ל משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, מנכ"לית מנהל התכנון, ראש
עיריית אילת (משקיף) וראש מועצת חבל אילות (משקיף).
מבקר המדינה | דוח מיוחד 51
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
השר בעל פה כי "אין להמשיך לקדם את הקמת מרכז הכנסים באילת". יצוין כי לא נמצא במשרד
התיירות סיכום לדיון זה על אף חשיבות הנושא שנדון בו.
חל"י מסרה למשרד מבקר המדינה במאי 2025 (להלן - תשובת חל"י) כי שאלת הכדאיות הכלכלית
של מרכז הכנסים נבחנה על ידה במסגרת עבודה כלכלית שנעשתה בשנת 2020 בהזמנת משרד
התיירות, והמסקנה הייתה שאין כדאיות כלכלית להקמה והפעלה של מרכז הכנסים ביוזמה
פרטית.
סמכותה ותפקידיה של ועדת הצת"פ הוגדרו בנוהל של משרד התיירות שקבע כי הוועדה תקבל
החלטות בעניין בקשות לתקצוב פרויקטים תיירותיים ציבוריים או תדחה אותן כאשר
הפרויקטים אינם בשלים לביצוע. זאת בהתאם לאמות המידה שהוגדרו כאמור בנוהל המשרדי
לקביעת ניקוד לפרויקטים, שלפיו ייקבע סדר העדיפות בהקצאת המימון מתקציב הפיתוח של
המשרד. לפי הנוהל, במקרה שיחול שינוי באופי הפרויקט או שיחול שינוי משמעותי באומדן
המצריך הגדלת השתתפות המשרד, הפרויקט ייבחן שנית על ידיהצת"פ, ואפשר שיבוטל. הועלה
כי עמדת שר התיירות שלא להקים את מרכז הכנסים לא הובאה לדיון בוועדת צת"פ של משרד
התיירות אשר משמשת כאמור לפי סמכותה בנוהל הצת"פ פורום מקצועי לבחינה של בקשות
למימוןפרויקטיםבתחום התיירות. שיתוף הוועדה בבחינת הנושא נדרש אף לאחר שהיא תקצבה
את הפרויקט מלכתחילה לביצוע במהלך השנים 2015 עד 2020.
משרד מבקר המדינה מעיר למשרד התיירות כי לנוכח ההיבטים השונים שפורטו במסמך הניתוח
הכלכלי הראשוני והחלופות וההמלצות שהוצגו בפני השר על ידי אגף אסטרטגיה במשרד
התיירות באוגוסט 2023, נכון היה כי קודם החלטת השר בעניין, המשרד היה מכנס את ועדת
הצת"פ ומציג בפניה את הניתוח הכלכלי שנערך על ידי אגף אסטרטגיה במשרד, כדי שהיא תבחן
מכוח סמכויותיה ותפקידיה על פי הנוהל את הפרויקט בשנית בדיון מקצועי ומתועד, ובמידת
הצורך תזמין מהאגף האחראי במשרד לבחינת כדאיות הקמת מרכז הכנסים (אגף אסטרטגיה)
ניתוח כלכלי מעמיק נוסף כך שלפני השר יעמוד מלוא המידע הרלוונטי הדרוש לקבלת החלטה
בעניין משמעותי זה,משרד מבקר המדינה ממליץ לוועדת הצת"פלפעול כך גם במקרים עתידיים.
ג. בדיון מעקב שקיימה ועדת ההיגוי במשרד ראש הממשלה ביולי2024 דיווח משרד התיירות כי הוא
בחן את היתכנות הקמת מרכז הכנסים באילת ומצא כי הקמתו צפויה להיות הפסדית, וכי עלות
ההקמה במתכונת המקורית שנקבעה בהחלטת הממשלה 4662 ובמימון ממשלתי גבוהה
משמעותית מהמשוער (הנתיב המקורי להקמת מרכז הכנסים); ולכן משרד התיירות המליץ לבחון
הקמת ארנה משותפת בקריית הספורט "שתשמש להיכל רב תכליתי (אירועי ספורט, כנסים
ומופעים)". בסיכום הדיון הנחתה ועדת ההיגוי את משרד התיירות לבחון שני נדבכים מקבילים:
הראשון - הקמת ארנה משותפת בקריית הספורט, שתשמש מרכז לקיום אירועי ספורט, כנסים
וירידים; והשני - קידום מרכז הכנסים בחוף הצפוני באמצעות עיריית אילת ורמ"י על ידי מכרז.
בדיון התקדמות נוסף שהתקיים בוועדת ההיגוי במשרד ראש הממשלה בדצמבר 2024 צוין כי לא
חלה התקדמות בקידום הנושא: משרד התיירות חזר על דיווחו מיולי 2024 כי"לאחר בחינה
מבקר המדינה | דוח מיוחד 52
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
מעמיקה נמצא כי מרכז הכנסים במתכונת שהוצעה צפוי להיות הפסדי וכי עלות ההקמה גבוהה
משמעותית מהמשוער. נבחנת הקמת ארנה משותפת בקריית הספורט, שתשמש כמרכז לקיום
אירועי ספורט, כנסים וירידים, טרם התקבל אומדן עלויות של העירייה".לעניין החלופה של הקמת
מרכז הכנסים בחוף הצפוני, שב משרד התיירות על עמדתו כי נדרש לקדם את המכרז באמצעות
רמ"י והציע שעיריית אילת תקדם בשיתוף רמ"י את הקמת המרכזבכפוף להקצאת קרקע ציבורית
חלופית והקמת מרכז כנסים על ידי יזם פרטי.נכון ליוני 2025 שני נתיבי הפעולה לא קודמו.
עיריית אילת כתבה למשרד מבקר המדינה בספטמבר 2024 כי הקמתו של מרכז כנסים באילת
תגדיל את האטרקטיביות של העיר ותרחיב את קהל היעד שיגיע לעיר, דבר שיתרום לצמיחתה של
תיירות כנסים, יצמצם את התנודתיות העונתית בתיירות המקומית ויגדיל את מספר המבקרים
בעיר לאורך כל השנה. העירייה הוסיפה כי "מזה יותר מעשור, הנושא נמצא בדיונים ובתהליכים
שונים במשרד התיירות ובממשלה. למרבה הצער, כל ממשלה דחתה את ההחלטות [בנושא]
לממשלה הבאה, ולמרות החלטות רבות של הממשלה, לא התקדם דבר".
בדוח הקודם צוין שבהמשך להחלטת הממשלה 4662 משנת 2019 ולפיה נדרש היה לקדם את הקמתו
של מרכז כנסים באילת, פעל משרד התיירות לקידום העניין ובין היתר אישר את המשך התכנון
במסגרת דיונים מקצועיים שהתקיימו בוועדת הצת"פ המשרדית שהקצתה תקציבים לקידום תכנון
מפורט של מרכז הכנסים. אולם נמצא כי יותר מעשור מאז החלו הדיונים לגביו, ולמרות החלטת
הממשלה 4662 שקבעה כי יש לתכנן ולהקים מרכז כנסים באילת, פרויקט זה עודנו בתחילתו, והוא
עדיין לא הגיע לשלבים ראשוניים של ביצוע, בעיקר משום שעניין היתכנותו הכלכלית לא הוכרע
במשך זמן רב. ביקורת המעקב העלתה שבאוגוסט 3202 החליט שר התיירות לעצור את הפרויקט
במתכונת שגובשה בהמשך להחלטת הממשלה 4662 בנימוק של אי-כדאיות כלכלית, זאת בלי
שהעניין הוחזר לוועדת הצת"פ המשרדית כדי שהיא תבחן מכוח סמכויותיה ותפקידיה לפי נוהל
הצת"פ את הפרויקט בשנית בדיון מקצועי ומתועד, ובמידת הצורך תזמין ניתוח כלכלי מעמיק נוסף
כך שלפני השר יעמוד מלוא המידע הרלוונטי הדרוש לקבלת החלטה בעניין משמעותי זה. נכון
לפברואר 2025 גם בחינת שתי החלופות לאופן הקמת מרכז הכנסים באילת שנדונו בוועדת ההיגוי
במשרד ראש הממשלה - לא קודמה, כך שהחלטת הממשלה בעניין הקמת מרכז כנסים לא יושמה
והעירייה בוחנת אפיקים נוספים לקידום הנושא.
אם עמדתם של משרד התיירות ושר התיירותהיא שאין מקום לקדם את הקמת מרכז הכנסים באילת
במתכונת המקורית שהוצעה לנוכח אי-כדאיות כלכלית,הרי שאין די בהנחיה בעל פה של השר בעניין
זה; וכי נדרש היה שוועדת הצת"פ במשרד התיירות תקיים דיון יסודי ומקצועי בעניין בהתאם
לסמכויותיה על פי הנוהל ותגבש עמדה בעניין ותשקול במסגרת זו גם את הצורך בהעמקת הניתוח
הכלכלי; אם יעלה כי אכן אין מקום לקדם את מרכז הכנסים במתכונתו המקורית ויש ליישם את
ההחלטה במתכונת אחרת, על משרד התיירות ליזום הצעת מחליטים במטרה לשנות את החלטה
הממשלה 4662 משנת 2019 אשר הטילה עליו לקדם את הקמת מרכז הכנסים במתכונת שנקבעה
בהחלטה.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 53
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
מידת תיקון הליקוי
3. פיתוח רצועת חוף הים (הטיילת)
רצועת החוף באילת היא משאב תיירותי וסביבתי ייחודי, והיא נכס תיירותי מרכזי ואטרקטיבי
המשפיע על מעמדה ודימויה של העיר כיעד תיירותי מבוקש. לפי משרד התיירות, מדובר בפרויקט
לאומי שיש בו אינטרס ציבורי, סביבתי וכלכלי מן המדרגה הראשונה. פיתוח רצועת החוף עוגנה
בהחלטת הממשלה 4662 שהטילה על משרד התיירות "לתכנן ולפתח תשתיות תיירות באילת ובחבל
אילות...שכוללות את פיתוח רצועת החוף", שיקודם לפי החלטת הממשלה בהתאם "לזמינות ביצוע".
בשנת 2019 הכינה חל"י, בהנחיית משרד התיירות, תוכנית עבודה רב-שנתית לשנים 2020 עד 2029
לפיתוח רצועת החוף בתיאום עם העירייה בחלוקה למקטעים, באומדן כולל של כ-852 מיליון ש"ח86.
להלן בתרשים התוכנית הרב-שנתית לפיתוח רצועת החוף בחלוקה למקטעים:
תרשים 22: פיתוח רצועת החוף באילת לפי המקטעים העיקריים
המקור:חל"י.
כדי לממש את החלטת הממשלה ולאפשר את קידום הפרויקט על בסיס זמינות הביצוע שלו כפי שנקבע
בהחלטה, התקיים בספטמבר 2019 דיון בוועדת הצת"פ במשרד התיירות עם עיריית אילת וחל"י, שבו
ניתן אישור לקידום רב-שנתי של פרויקט רצועת החוף. בפרוטוקול הדיון נכתב כי "העיקרון המנחה
86 החלטת הממשלה 3043 (26.9.17) הרחיבה את סמכויותיה של חל"י ונקבע בה כי היא תנהל פרויקטים תיירותיים
באזור אילת לרבות פיתוח התשתיות הרלוונטיות.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 54
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
הוא העתקת מודל ים המלח [שאותו ביצעה חל"י] לפעילות באילת"87. הביטוי לכך אמור היה להיות
תקציב מסגרת רב-שנתי עם טווח הקצאה שנתי לכלל מרכיבי הפרויקט שימומש לפי זמינות הביצוע
בדומה למודל שיושם בעניין ים המלח; ובאופן זה לאפשר לחל"י להתקדם בביצוע העבודות במקטעים
על פי בשלותם לביצוע העבודות (בהתאם לטיפול בהיבטים ההנדסיים, התכנוניים והסטטוטוריים);
וגם לתת מענה למקרים שבהם ניתן להקדים ביצוע מקטעים שתוכננו לביצוע בשנים הבאות או כאשר
יש צורך בשינויים או בהסטות עבודות שאושרו לגבי מקטע נתון. עקרונות אלה נועדו לאפשר גמישות
לחל"י כגורם ביצוע של משרד התיירות לקדם את התוכנית הרב-שנתית.
עבודת ועדת הצת"פ מתבצעת בשלושה שלבים: הראשון - הגשת בקשה של רשות מקומית (במקרה זה
עיריית אילת) בתיאום עם חל"י לאישור תקציב לביצוע עבודות במקטעים; השני - דיון בוועדת הצת"פ
המשרדית לאישור עקרוני של התקציב לביצוע הפרויקט המבוקש; השלישי - מתן אישור בפועל של
ועדת הצת"פ לביצוע עבודות בשטח על ידי חל"י- שלב המוגדר כ"קבלת הזמנת עבודה"88. משרד מבקר
המדינה בחן את יישום השלבים האמורים על ידי משרד התיירות (ועדת הצת"פ) תוך התמקדות בלוחות
הזמנים למימושו, לפי הפירוט שלהלן:
לוח 3: לוחות הזמנים בוועדת הצת"פ במשרד התיירות, 2019 - 2023
מועדי הגשת
הבקשה על מועדיתחילת
מועדי קבלת מספר
הדיונים הזמנת עבודה- החודשים
שנת ידיחל"י בוועדת אישור התחלת שחלפו ממועד
תקצוב לתקציבלביצוע עבודות הצת"פ עבודות בשטח תיאור פרויקטים עיקריים הגשת
במקטעים במשרד והעברת תקציב הבקשה ועד
התיירות בפועל על ידימשרד התיירות עבודהקבלת הזמנת
2019 מאי2019 ספטמבר2019 יוני2020 פיתוח רצועת החוף
במקור ההזמנה יועדה לביצוע חוף המשאבות, ביצוע חלקי של חוף קצא"א, תכנון מקטעים ארוך טווח ותת"ל. בעקבות
סערה שהתרחשה במרץ2020 אושר ביצוע הסטה תקציבית לפרויקט הקדמת עבודות.
87 פרויקט הגנות ים המלח הוא פרויקט ממשלתי שמבוצע על ידי חל"י, שפועלת כזרוע מבצעת של משרד התיירות,
במטרה לתכנן, ליישם ולהוביל פתרונות קצרי טווח וארוכי טווח לבעיית עליית מפלס המים בחוף המערבי של הבריכה
התעשייתית באגן הדרומי של ים המלח. בעקבות החשש להצפת המלונות לאורך חופה של הבריכה, הכריזה הממשלה
בקיץ2007על פרויקט "הגנות ים המלח" כפרויקט בעל חשיבות לאומית, ובתוך כך העניקה לחל"י את המנדט לקידום
ולביצוע של עבודות.
88 שלב "קבלת הזמנת עבודה" הוא האישור הסופי והחתום שניתן לחל"י על ידי ועדת הצת"פ שמאפשר לה להתקשר
בהסכם עבודות עם הקבלן בשטח.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 55
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
מהלוח עולה כי ועדת הצת"פ קיבלה בקשות לקידום מקטעים של רצועת החוף באילת באמצע שנת
עבודה נתונה (שלב הגשת בקשות על ידי רשויות מקומיות), התכנסה לדיון על פי רוב במהלך הרבעון
האחרון של אותה שנת עבודה וסיימה בפועל את תהליכי האישור של הבקשות בחודשים מאי עד דצמבר
בשנת העבודה העוקבת. עולה כי בממוצע חולפת כשנה ממועד הגשת הבקשה של עיריית אילת לקדם
מקטעים מרצועת החוף שחלה בשלות לביצועם בשטח (כאמור על בסיס זמינות הביצוע שלהם) ועד
לאישור הבקשה ומתן התחייבות תקציבית (שלב הזמנת עבודה) - המועד הקובע שבו חל"י רשאית
להתחילבפועלבביצוע התקשרויות למימוש הביצוע כפרסום מכרזים קבלנייםבאותם מקטעים זמינים
לביצוע.
במאי 2024 מסרה חל"י למשרד מבקר המדינה כי דרך פעולה זו של ועדת הצת"פ הקשתה לקדם את
הפרויקט ביעילות על ידה. עקב כך לא התאפשרה לה גמישות בביצוען של פעולות כנקבע בהחלטת
הממשלה ובעקרונות שסוכמו בעניין זה בפרוטוקול הצת"פ משנת2019 על בסיס תקצוב שנתי ו"זמינות
הביצוע" של קטעים בשלים לפיתוח (באותה שנת עבודה). עקב כך חל"י נדרשה להמתין עד לקבלת
האישור הרלוונטי ממשרד התיירות, זאת בניגוד להחלטת הממשלה בעניין ולעקרונות שסוכמו
בפרוטוקול הצת"פ בשנת 2019. לעמדת חל"י, מנגנון התקצוב הקיים במשרד התיירות אינו מאפשר
לחל"י לבצע עבודות בשטח באותה שנת תקציב שלגביה מוגשת הבקשה לוועדת הצת"פ במשרד
התיירות, באופן שמביא בפועל לאובדן שנת עבודה. ביוני 2024 הוסיפה חל"י כי דרך פעולה זו הביאה
להערכתה לעיכוב של כשלוש שנים בביצוע העבודות במקטעים בחוף שהיו זמינים לביצוע ובמקטעים
עתידיים, והיא מצויה בכ-30% מימוש של הפרויקט והצפי לסיומו הוא שנת 2032.
עוד כתבה חל"י למשרד מבקר המדינה כי דרך הפעולה של הצת"פ גם הקשתה לקדם את הפרויקט
ביעילות שכן היא לא הייתה יכולה להקדים מימוש תקציבים עתידיים למקטעים שהיו זמינים לפיתוח
או לבצע פעולות פיתוח נוספות כל עוד לא ניתן האישור ממשרד התיירות; זאת גם במקרים שבהם
הקבלן פעל בשטח באותו זמן ויכול היה לקדם עבודות פיתוח של מקטעים נוספים במסגרת אותה שנת
עבודה, ובכך לקדם באופן יעיל את העבודות ולהקטין את הפגיעה בתנועת העוברים והשבים בסביבת
המקטעים שברצועת החוף.
ביוני 2024 מסר משרד התיירות למשרד מבקר המדינה כי אכן לאישור תקציב כולל מראש לפיתוח
רצועת החוף באילת או לחלק ניכר ממנה יש כמה יתרונות ובהם בין השאר מחויבות להמשכיות
הפרויקט, צמצום התלות בוועדת הצת"פ שאינה מתכנסת באופן תכוף וחיסכון בעלויות כיוון
שבמתכונת זו חל"י (החברה המבצעת) יכולה לצאת למכרז אחד על כמה מקטעים (לפי זמינותם לביצוע
ובשלותם). לצד זאת ציין משרד התיירות כי יש גם יתרון להתקדמות הדרגתית בקצב ביצוע הפרויקט,
המותאם ליכולת עיריית אילת לעמוד בביצוע כלל רצועת החוף מהבחינה התקציבית.
חל"י מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה ממאי 2025 כי בניגוד לדיון שקיימה ועדת הצת"פ
בספטמבר 2019 (בהשתתפות חל"י ועיריית אילת), שבו נקבע העיקרון המנחה לקידום הפרויקט על
בסיס תוכנית רב-שנתית, הרי שבפועל דרך הפעולה של ועדת הצת"פ לא יישמה עיקרון זה כך שחל"י
נדרשה להגיש מדי שנה בקשת תקצוב פרטנית למקטע מסוים ולהמתין לאישור ועדת הצת"פ זמן רב.
דרך פעולה זו שמטה את היתרונות והיעילות באישור תוכנית רב-שנתית ובחלוקה למקטעים על בסיס
מבקר המדינה | דוח מיוחד 56
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
זמינות הביצוע, כפי שסוכם בדיון בספטמבר 2019. עוד ציינה חל"י כי בפועל במהלך תקופת החלטת
הממשלה, לא הייתה השתתפות תקציבית של עיריית אילת89, ולכן במקרה זה ניתן היה לקדם את
הפרויקט בלי שלדבר יש השפעה על יכולתה התקציבית של העירייה באותה עת.
משרד התיירות מסר בתשובתוכי החלטת הממשלה4662משנת2019קבעה כי "יישום ההחלטה ייעשה
על פי נהלי המשרד, במקרה זה על פי נוהל ועדת הצת"פ, וקבעה תקצוב של 190 מיליון ש"ח בפריסה
שווה לחמש שנים, ובהתאם לכך מקטעי רצועת החוף תוקצבו". עוד ציין המשרד כי הוא השקיע בשנים
2013 עד 2024 תקציבים רבים בפיתוח תשתיות תיירות בכלל המדינה בסך מצטבר של כ-355 מיליון
ש"ח, ומתוכו סך של 247 מיליון ש"ח לפרויקטים באילת מכוח החלטת הממשלה האמורה, 158% יותר
מסכום ההחלטה. אשר לתהליך העבודה של ועדת הצת"פ מסר המשרד כי הוא מובנה ונמשך כמה
חודשים וכולל בדיקות מקדימות (כמו תנאי סף, סטטוטוריקה, חוות דעת מקצועיות), ובמהלכו עוברת
כחצי שנה עד להנפקת הזמנת העבודה, ולכן יש לבחון את המועדים ממועד אישור הפרוטוקול המסכם
ועד לביצוע בפועל.
החלטתהממשלה4662משנת2019בדבר קידום פרויקט רצועת החוף באילת, שנחשבת לעוגן תיירותי
מרכזי, קבעה כי הוא יבוצע על בסיס הזמינות לביצוע העבודות בשטח ועל פי בשלות מקטעי הפרויקט.
נמצא כי דרך הפעולה של ועדת הצת"פ במשרד התיירות מתווה העבודה הנהוג בוועדת הצת"פ לפיו
היא מתכנסת אחת לשנה ומקיימת תהליך לאישור תקציב לביצוע עבודות במקטעים על פני פרקי זמן
ארוכים יחסית (שנת עבודה בממוצע) - אינם תואמים את אופי הביצוע הנדרש של פרויקט פיתוח
רצועת החוף באילת. פרויקט זהמצריך גמישות ויכולת קבלת החלטות יעילה בנוגע לבקשות של חל"י
לקידום מקטעים על בסיס זמינות הביצוע, ואינם מאפשרים לחל"י - כזרוע המבצעת של משרד
התיירות - לקדם באופן יעיל את התוכנית הרב-שנתית בנושא כפי שנקבע בהחלטת הממשלה; כך
שבפועל במקום לסיים את הפרויקט עד לשנת 2029 כפי שתוכנן במקור על ידי חל"י, מועד סיומו
יידחה בכשלוש שנים, עד לשנת 2032 לפחות.
על משרד התיירות להאיץ את הפעולות הנדרשות לצורך השלמת הביצוע של פרויקט לאומי רב-שנתי
מרכזי זה של פיתוח רצועת החוף, כדי לאפשר את קידום ביצועו ביעילות בהתאם לזמינות הביצוע
ולבשלות המקטעים לפיתוח; ובין היתר לבצע התאמות במנגנוןהקיים בוועדת הצת"פ המשרדית שכן
מדובר בפרויקט בהיקף מוערך של כ-860 מיליון ש"ח. יש משנה חשיבות לקידום פרויקט משמעותי
זה ביעילות, כחלק מהפעולות לסיוע ולשיקום של תעשיית התיירות באילת, על פי החלטות הממשלה.
89 יוער כי על פי נוהל הצת"פ, רשות מקומית אשר מגישה בקשה לקידום פרויקט תיירות ציבורי, נדרשת על פי רוב להציג
מימון תואם (מאצ'ינג) כדי לקבל תקציבים, אולם ניתן לפטור רשויות מקומיות מהצגת מימון תואם במיוחד כאשר
מדובר ב'ערי ליבה'. במקרה זה בהחלטת הממשלה 4662 בנושא תוכנית רב-שנתית לפיתוח העיר אילת וחבל אילות
ותיקון החלטת ממשלהמאוגוסט2019, צוין כי "משרד התיירות יהיה רשאי לפטור את עיריית אילת ביחס לפרויקטים
האמורים מהשתתפות במאצ'ינג בגין פיתוח התשתיות האמורות"; ולכן בפועל העירייה לא נדרשה להשתתף תקציבית
בפרויקט בתקופתהחלטת הממשלה.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 57
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
4. פיתוח ושדרוג של אטרקציה תיירותית - פארק הצפרות
אחת ממטרות החלטת הממשלה 4662 היא כאמור מיצוי הפוטנציאל התיירותי הטמון באזור אילת
וביסוס מעמדה כעיר תיירות בין-לאומית מובילה; הדבר ייתן מענה לפיתוח התיירותי המואץ ולתחרות
עם המדינות השכנות על הגעת תיירים. לפי משרד התיירות יש חשיבות להתאים את פעילות תעשיית
התיירות למגמות התיירות העולמיות, ובהן ביקוש לשירותי תיירות מקיימת תוך שימור הסביבה
והמערכות האקולוגיות למען המגוון הביולוגי העולמי. משרד מבקר המדינה בחן את הפעולות שנקטו
בעניין מיצוי הפוטנציאל התיירותי בפרויקט מסוג זה גורמים ממשלתיים ועיריית אילת.
בשנים האחרונות התפתחה בארץ ובעולם "תיירות צפרות"watching Tourism)-Bird) אשר משלבת בין
ערכי טבע וקיימות לבין פנאי ומושכת אליה מיליוני אנשים; חלקם מבקרים במדינות שהן מוקדי נדידה
כדי לצפות בציפורים בסביבתן הטבעית90. מדינת ישראל משמשת נתיב נדידה מרכזי של כ-500 מיליון
ציפורים הנודדות בסתיו (מאוגוסט עד נובמבר) מאירופה וממערב אסיה לאפריקה וחוזרות אליהן
באביב (מפברואר עד מאי), ובמהלך מסען הן חולפות באזור אילת; ועל כן בשטחן המוניציפלי של העיר
אילת והמועצה האזורית חבל אילות הוקם בעשורים האחרונים פארק צפרות בשטח של כ-520 דונם
כסביבה אקולוגית טבעית עבור הציפורים והעופות הנודדים המשמש לחנייתן (להלן - פארק
הצפרות)91.
בשנת 1993 הגדירה עיריית אילת את האזור כפארק צפרות, זאת על בסיס תוכנית סטטוטורית משנת
1986 (להלן - התוכנית הסטטוטורית הקיימת). להלן תמונת המבנה המרכזי של הפארק:
90 מספרם של הצפרים בעולם מוערך בכ-100 מיליון. למשל בארצות הברית חל גידול במספר הצפרים מכ-11 מיליון
בשנת 2006 לכ-15 מיליון בשנים 2020 - 2021 בממוצע - אתר Statista; נתונים על אודות מספר הצפרים בארצות
הברית בשנים2006-2021.
91 אתרעיריית אילת;,אתרקק"ל, פארק הצפרות באילת.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 58
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
תמונה 1: פארק הצפרות
המקור: יובל דקס, פארק הצפרות אילת.
הפארק כולל אגם מים מתוקים, ונעשו בו פעולות לשימור היער והצמחייה שמשמשים מקור מזון
ומנוחה עבור הציפורים והעופות הנודדים. בכך, הפארק מסייע גם לשימור המגוון הביולוגי העולמי
ולקידום ערכי הקיימות. יצוין כי בשנת 2021 הכיר האו"ם בפארק ובפעילותו כ"יוזמה יוצאת דופן
התורמת למגוון הביולוגי העולמי"92.
הפארק משמש מרכז צפרות ומוקד תיירות עבור צפרים מכל העולם; בשנת 2014 ביקרו בפארק כ-
25,000 מבקרים, ובשנת 2023 גדל מספרם לכ-130,000, מהם כ-35,000 תיירים מחו"ל (מהם כ-005,0
צפרים מקצועיים). יצוין כי פארק הצפרות משתלב עם אתרי צפרות נוספים המצויים בסביבתו, מה
שמגביר את פוטנציאל פלח תיירות זה, כמפורט במפה שלהלן:
92 אתר עיריית אילת,אתרקק"ל, פארק הצפרות באילת.החברה להגנת הטבע, פארק הצפרות באילת (18.11.21.)
מבקר המדינה | דוח מיוחד 59
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
מפה 1: אתרי צפרות נוספים באזור פארק הצפרות
המקור: פארק הצפרות אילת, בעיבוד משרד מבקר המדינה.
מ צ ב ה ת ש ת י ו ת ב פ א ר ק ה צ פ ר ו ת ו ת ח ז ו ק ת ן
באפריל2012החליטה הממשלה על הקמת רשת מוקדי צפרות ארצית ולצורך כך "להקים ולתכנן מרכזי
צפרות חדשים" ובכלל זאת לשדרג את מרכז הצפרות באילת במסגרת תוכנית חומש לשנים 2012 עד
2016, והוקצו לשם כך תקציבים בסך של 37.2 מיליון ש"ח93.
האחריות על היישום ועל הביצוע של החלטת הממשלה הוטלה על משרד התיירות94 באמצעות החברה
הממשלתית לתיירות בע"מ (להלן - חמ"ת). ממסמכי משרד התיירות ועיריית אילת עולה כי בהמשך
להחלטה זו קידם משרד התיירות פעולות לשדרוג הפארק כמו פיתוח שבילים, הקמת גשרים ומתקני
תצפית, בניית אגם ושתילת צמחייה בהשקעה כוללת של 6 מיליון ש"ח שנועדו למשוך מבקרים לפארק
ולהגדיל את האטרקטיביות שלו95,.
93 החלטת הממשלה4512, "הקמת רשת מוקדי צפרות ארצית" (1.4.12(.
94 לפי ההחלטה ליישום תוכנית החומש יוקם צוות היגוי בראשות מנכ"ל משרד התיירות בהשתתפות נציגי משרד ראש
הממשלה (תוכנית מורשת), המשרד לפיתוח הנגב והגליל, המשרד לשיתוף פעולה אזורי, משרד המדע והטכנולוגיה,
משרד החינוך, משרד החקלאות, החברה להגנת הטבע, אוניברסיטת תל אביב, רשות הטבע והגנים, קק"ל, רשויות
הניקוז והרשויות המקומיות שבתחומן נמצאים מרכזי הצפרות החדשים והמשודרגים. תפקידו שלצוות ההיגוי יהיה
לפעול ליישום התוכנית ולמעקב אחר ביצוע ההחלטה.
95 נוסף על התקציבים שהשקיע משרד התיירות בפארק, הקרן לשטחים פתוחים בקק"ל וחברת מקורות השקיעו כ-2
מיליון ש"ח בפעולות פיתוח בפארק כמו שילוט.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 60
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
במאי2018, כשנתיים לאחר שפג תוקפה של תוכנית החומש לפי החלטת הממשלה, חתמו עיריית אילת,
קק"ל והחברה להגנת הטבע על הסכם להפעלת מרכז בין-לאומי לצפרות באילת שישמש אתר תיירותי,
מדעי ולימודי96 (להלן - הסכם השותפות להפעלת הפארק). לאחריו בוצעו בפארק באמצעות חמ"ת
פעולות בנייה ופיתוח, כגון מסתורי תצפית, גשרים, הצללות, הנגשה לבעלי מוגבלות ואגם מלאכותי.
כמו כן הוקצה תקציב לקידום תב"ע שתאפשר הסדרה ופיתוח עתידי של תשתיות הפארק.לפי ההסכם,
ניהול האתר יבוצע במשותף: עיריית אילת תהיה אחראית על הניהול השוטף, והחברה להגנת הטבע
תהיה אחראית על הניהול המקצועי-מדעי בפארק (להלן - הנהלת הפארק).
בבדיקת משרד מבקר המדינה נמצא כי התשתיות שהוקמו בו בשנים הראשונות של פעילותו לאחר
שהוגדר כפארק צפרות בשנת1993(על בסיס התוכנית הסטטוטורית הקיימת משנת1986) בוצעוללא
תכנון מסודר, חלקן בבנייה עצמית על ידי עובדי הפארק, ולא הוסדרו כראוי תשתיות מרכזיות בפארק,
כמפורט להלן:
א. ת ש ת י ת ת ח ב ו ר ת י ת - ד ר ך ה ג י ש ה ל פ א ר ק : בביקורת נמצא כי הדרך המובילה
לפארק מכביש 90 אינה סלולה והיא רצופת בורות, ולא הוסדרה בו חניית נכים - דבר שמקשה על
מבקרים להגיע אליו. ביולי2024מסרה הנהלת הפארק למשרדמבקרהמדינה כי בשנים האחרונות
היא פנתה כמה פעמים למועצה המקומית חבל אילות כדי להסדיר את דרך הגישה לפארק,
שניזוקה מאודבשנים האחרונות בשל עבודות תשתית שבוצעו באזור ובשל תנאי מזג האוויר, אולם
הנושא לא טופל.
ב. ת ש ת י ת ת ח ב ו ר ת י ת - ה ת ח ב ו ר ה ה צ י ב ו ר י ת א ל ה פ א ר ק : משרד התחבורה הוא
הגורם המוסמך לאשר תחנות אוטובוס חדשות בדרכים בין-עירוניות, בהתאם לפניות הרשויות
המקומיות97. בביקורת נמצא כי עיריית אילת פעלה בעניין זה כבר משנת 2019 וביקשה לחבר את
הפארק לרשת התחבורההציבוריתשל אחת החברות הפועלות באזור, זאת באמצעות הארכת אחד
הקווים הקיימים או באמצעות פתיחת קו חדש בתדירות קבועה; אולם הפארק טרם חובר לרשת
התחבורה הציבורית. יוער כי גם בתלונות שהתקבלו ממבקרים באתר בשנת 2023 הועלתה בעיית
היעדר תחבורה ציבורית אל הפארק; וכי מבקרים המבקשים להגיע לפארק שלא ברכב פרטי,
נדרשים לעשות זאת במונית (שעלותה גבוהה) או בהליכה רגלית של כ-25 דקות מתחנת האוטובוס
הנמצאת על כביש 90, וזאת תוך סיכון עצמי רב שכן ההליכה מתבצעת בשולי כביש מהיר זה.
5. תשתיות פיזיות
בבדיקת מבקר המדינה עלה כי לפארק חסרות תשתיות פיזיות חיוניות שישמשו את קהל המבקרים בו,
ובהן בעיקר מרכז מבקרים ממוזג שישמש שער כניסה אל האתר ויוכל להציע למבקרים מידע על אודות
הפארק וייחודו האקולוגי, תשתיות אינטרנט, חשמל וביוב. לעמדת גורמי המקצוע בפארק, היעדרו של
96 בפארק מתנהלות פעילויות שונות הקשורות בניטור ומחקר שלנדידת ציפורים, חינוך ותיירות בנושא טבע וסביבה וכן
ניתנים על ידו שירותים לחקלאים ולעיריית אילת בכל הקשור לקונפליקט בין הציפורים לאדם.
97 משרד התחבורה, הרשות הארצית לתחבורה ציבורית,אישור תחנות אוטובוס חדשות, נוהל01.15.01.00(8.1.20.)
מבקר המדינה | דוח מיוחד 61
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
מרכז מבקרים פוגע באטרקטיביות של הפארק ומקשה להעביר מידע רלוונטי למבקרים בו; וניתן היה
להסדיר את התשתיות הללו בהתאם לתוכנית הסטטוטורית הקיימת, למשל לחבר את השירותים
לרשת הביוב, להניח תשתיות תקשורת ולשפר את רשת החשמל.
קק"ל כתבה למשרד מבקר המדינה באוגוסט 2024 כי מכיוון שהתוכנית הסטטוטורית המעודכנת
שחלה על שטחי הפארק מצויה עדיין בהליכי אישור במוסדות התכנון (ראו להלן בעניין זה), היא לא
קידמה מצידה פעולות בעניין הסדרת כביש הגישה לפארק ובניית מרכז מבקרים.
משרד התיירות מסר למשרד מבקר המדינה כי הוא רואה חשיבות בפיתוח פארק הצפרות, וכי הוא
המליץ לעיריית אילת להגיש את הפרויקט לאישור בוועדת הצת"פ לשנת 2024; וכי הפרויקט תוקצב
בהתאם.
במאי 2025 מסרה עיריית אילת למשרד מבקר המדינה (להלן - תשובת עיריית אילת) כי בשנה החולפת
משרד התיירות הקצה תקציבים נוספים בסך של 8 מיליון ש"ח, באמצעות חמ"ת, והקרן לשטחים
פתוחים של רמ"י הקצתה 2.55 מיליון ש"ח נוספים עבור פעולות לשדרוג תשתיות, תוספת שבילים
ומסתורי תצפית ושיקום מערכת ההשקיה.
הממשלה בהחלטתה משנת 2012 (החלטה 4512) קבעה כי יש לשדרג את פארק הצפרות באילת כדי
להביא לגידול במספר המבקרים בו. נמצא כי נכון ליוני 2025 טרם הוסדרה דרך הגישה אל הפארק,
והפארק עדיין אינו מחובר לקווי תחבורה ציבורית; על אף שבוצעו בו פעולות ראשוניות לשדרוג
תשתיות, עדיין תשתיות האינטרנט והחשמל, הנדרשות לצורך פעילויות אינטראקטיביות שהפארק
מבקש להציע למבקרים בו ולצפרים מקצועיים, אינן מספקות את צורכי המקום, ואין בפארק מרכז
מבקרים ממוזג; ומתחם השירותים בפארק מצומצם מאוד ואינו מחובר לרשת הביוב העירונית, דבר
הדורש הוצאות תקציביות.
על עיריית אילת והמועצה האזורית חבל אילות, והגורמים הנוספים החתומים על הסכם השותפות
בהפעלת הפארק - קק"ל והחברה להגנת הטבע, לפעול מול משרד התחבורה, הגורם המוסמך לאשר
תחנות אוטובוס חדשות בדרכים בין-עירוניות, להסדרת דרך הגישה אל הפארק ומתחם החניה, ובכלל
זה בהיבט של תחבורה ציבורית זמינה; וכן לפעול לשדרוג התשתיות הפיזיות והחיוניות של הפארק
- חשמל, אינטרנט וביוב.
6. התכנון הסטטוטורי לפיתוח הפארק
בשנים האחרונות קידמה הנהלת הפארק תהליך לפיתוח ולשדרוג של הפארק ומתקניו. במסגרת זו
מתקיים זה כשש שנים תהליך לשינוי התוכנית הסטטוטורית הקיימת שכן חלקה הגדול של תוכנית זו
משנת 1986 אינו רלוונטי עוד לפארק בשל שינויים פיזיים שבוצעו בו מאז, כך שחלק מהשטחים אינם
מתאימים עוד לייעודם המקורי. במהלך הביקורת עלה כי תהליך העדכון וההתאמה של התוכנית
הסטטוטוריתהקיימת, שנועד לאפשר את פיתוחו העתידי של הפארק ושדרוגו, נוהל ארבע שנים בוועדה
המקומית לתכנון ובנייה אילת, ובשנתיים האחרונות הועבר הטיפול לוועדה המחוזית לתכנון ובנייה
מבקר המדינה | דוח מיוחד 62
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
מחוז דרום, שכן שטח הפארק מצוי בשטחן המוניציפלי של שתי רשויות - עיריית אילת והמועצה
האזורית חבל אילות.
הועלה כי תהליך העדכון וההתאמה של התוכנית הסטטוטורית המסדירה תכנונית את שטח פארק
הצפרות התקיים במשך ארבע שנים בערכאה הדיונית שאינה מוסמכת לעניין זה לנוכח מיקומו של
פארק הצפרות. בשנת2022הועבר הטיפול לערכאה המוסמכת-הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מחוז
דרום. לאור האמור חל עיכוב ניכר בהתאמת הייעוד של שטחים בפארק הצפרות באופן שיהלמו את
הפיתוח ואת השינויים הפיזיים שבוצעו בו מאז קביעת ייעודו המקורי בשנת 1986. התמשכות
התהליך זמן כה רב פוגעת בפעולות הנדרשות לפיתוח ולשדרוג של תשתיות הפארק, ואינה מאפשרת
לקדם לגביו תוכניות ארוכות טווח. הועלה כי עד לפברואר2025טרם הסתיים טיפול הוועדה המחוזית
בנושא.
קק"ל מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה ביוני 2025 (להלן - תשובת קק"ל) כי לא ניתן לקדם
פעולות בעניין הסדרת כביש הגישה לפארק ובניית מרכז מבקרים עד השלמת ההסדרה הסטטוטורית
של האתר, ובניית תוכנית ארוכת טווח לפיתוח מותאם, ולפיכך קק"ל פועלת עם הגורמים הרלוונטיים
לקידום התב"ע להסדרת כביש הגישה.
עיריית אילת מסרה בתשובתה כי העיכוב בקידום התוכנית הסטטוטורית של הפארק נבע מהערכה
מוטעית שלפיה הסמכות לאישור התוכנית נמצאת בוועדה המקומית; מאז התוכנית הופקדה בוועדה
המחוזית ומולאו התנאים, והנושא מצוי כעת בשלב אישור יציאה לשלב ההתנגדויות. עוד ציינה
העירייה כי היא מקדמת תוכנית רב-שנתית לפיתוח הפארק שעתידה לאפשר קליטה של כחצי מיליון
מבקרים בשנה.
משרד התיירות מסר בתשובתו כי התהליך הסטטוטורי מתנהל במוסדות התכנוניים, והוא מצוי
בשלבים הסופיים של אישור התוכנית.
התשתיות הקיימות בפארק הצפרות-תשתיות תחבורתיות, תשתיות ביוב ותשתיות תקשורת וחשמל
- מצויות בחֶסר, ופעולות הפיתוח והשדרוג של התשתיות הקיימות לא קודמו באופן מיטבי במהלך
השנים. נוסף על כך, בשל התמשכות תהליך העדכון של התוכנית הסטטוטורית הקיימת (משנת
1986), הגורמים החתומים על הסכם השותפות להפעלת הפארק - עיריית אילת, קק"ל והחברה
להגנת הטבע, לא יכלו לתקצב פעולות פיתוח ושדרוג של תשתיות בפארק ולהופכו למוקד תיירות
מרכזי.
על עיריית אילת והמועצה האזורית חבל אילות, בשיתוף יתר השותפים בהפעלת פארק הצפרות,
לפעול בהקדם להשלמת עדכון התוכנית הסטטוטורית של הפארק, לקדם פעולות לשדרוג הפארק על
בסיס התוכנית הסטטוטורית הקיימת, ולקדם את הנגישות התחבורתית אל הפארק, כך שפארק
הצפרות יוכל לממש את הפוטנציאל התיירותי הטמון בו.
1. מ י מ ו ן ה פ ע י ל ו ת ה ש ו ט פ ת ש ל ה פ א ר ק ו ה ת ק צ י ב ל ש ד ר ו ג ו
מבקר המדינה | דוח מיוחד 63
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
ה ת ק צ י ב י ם ל ש ד ר ו ג ה פ א ר ק : בהסכם השותפות להפעלת הפארק, שנחתם בשנת 2018, צוין כי
ניהול הפארק יתבצע על ידי תאגיד התיירות של אילת98, ונציג מטעם החברה להגנת הטבע יהיה המנהל
המקצועי והתפעולי של הפארק. בהסכם נקבע כי תוקם ועדת היגוי משותפת אשר תהיה הסמכות העליונה
בהפעלת הפארק, שתכלול נציג אחד של כל אחד מהצדדים להסכם, ויו"ר הוועדה יהיה ראש עיריית אילת
או נציג מטעמו; עוד נקבע בהסכם כי הפארק יהיה פתוח 24 שעות ללא תשלום (למעט הדרכות).
נוסף על כך, כל צד בהסכם התחייב להעביר דמי השתתפות שנתיים בסכום שנקבע לצורך הפעלת הפארק
ולצורך תחזוקה שוטפת שלו, ונקבע כי סכום זה יעודכן מדי פעם בהתאם להחלטת ועדת ההיגוי.
המימון לפעילות הפארק מתקבל מהשותפים להסכם, מגורמים נוספים ומהכנסות עצמיות, ומנוהל כאמור
על ידי תאגיד התיירות העירוני בעיריית אילת, כמפורט בלוח שלהלן:
לוח 4: מקורות המימון השנתיים לפעילות הפארק מאז שנת 2018
מקור המימון סך המימון בשנה (ש"ח)
הכנסות עצמיות של הפארק 500,000
עיריית אילת
75,000
החברה להגנת הטבע 200,000
קק"ל
200,000
רשות הטבע והגנים 30,000
סה"כ 1,285,000
על פי נתוני הנהלת פארק הצפרות.
בשנת2023המועצה האזורית חבל אילות לא העבירה את חלקה במימון הפארק.
בחודשמאי2022הגדילה קק"ל את חלקה מ-150,000ל-200,000ש"ח.
לפי הנהלת הפארק, תקציבים אלה מאפשרים לפארק לקיים פעילות שוטפת ולבצע תחזוקה ועבודות
מקומיות שונות, אולם הם אינם מאפשרים ביצוע של פעולות פיתוח ושדרוג משמעותיות, הנדרשות כאמור
כדי להציע למבקרים בו, אתר תיירות ברמה גבוהה ולממש את הפוטנציאל התיירותי הטמון בו.
מתחילת שנת 2022 העלתה הנהלת הפארק בפני השותפות להפעלת פארק הצפרות את הצורך לאישור
תקציב נוסף לפיתוח ולשדרוג של הפארק, באופן הזה:
פברואר סיכום סיור בפארק הצפרות - התייחסות הנהלת קק"ל
2022 1. מעורבות קק"ל:קק"ל מעבירה לפארק הצפרות סך של200,000ש"ח בשנה99;
נושא הצפרות הוא נושא רחב בקק"ל, ויש לייצר תוכנית כוללת לאתרי הצפרות
בארץ ולבצעה בשלבים תוך המשך שיתוף הפעולה בין קק"ל לעירייה.
98 ניהול פארק הצפרות הועבר לניהול תאגיד התיירות של עיריית אילת כבר בשנת2012.
99 קק"ל החלה להעביר סכום זה החל במאי2022.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 64
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
2. פיתוח ושדרוג תשתיות הפארק: כביש הגישה לפארק משובש ודורש תיקון;
מתחם הכניסה טעון שיפור; מתוכננת הקמת מרכז מבקרים "צנוע" במתחם
הכניסה; ויש פעולה לשינוי הסטטוס התכנוני של הפארק שיאפשר לקק"ל
גמישות רבה יותר בהשקעות בפיתוח הפארק.
יולי2022 סיכום ישיבה של עיריית אילת עם קק"ל
1. נציג העירייה ציין כי נדרש סכום שלכ-20 מיליון ש"ח לביצוע שדרוג הפארק
אך אין עדיין תוכנית סטטוטורית מעודכנת מאושרת.
2. נציג קק"ל ציין כי הפארק בעל חשיבות עליונה מבחינת קק"ל; וכי קק"ל
מכינה תוכנית שדרוג גדולה בעניין הפארק. יש להסדיר את התוכנית
הסטטוטורית בהקדם ולגבש הסכם שותפות חדש להפעלת הפארק.
אוגוסט סיכום ישיבה של הנהלת פארק הצפרות עם קק"ל
2023 1. יוקם צוות תכנון חדש לפארק שיבחן את התוכניות הקיימות לשדרוגו ויגבש
תכנון מעודכן וכולל בעניין.
2. האומדן הראשוני לעלות פעולות השדרוג הוא כ-20 מיליון ש"ח שיכללו בין
היתר הסדרת תשתיות - דרך הגישה והחניה, הקמת מבואת מבקרים ועוד.
3. קק"ל תמתין לקבלת החלטת צוות התכנון והפיתוח במשרד התיירות (צת"פ)
בעניין בקשת עיריית אילת לתקצוב הפעולות לשדרוג הפארק (ראו להלן);
אולם החלטת צת"פ אינה תנאי לפעולות אלה, והיא תבחן את סוגיית התקצוב
של פעולות שדרוג הפארק עד להחלטת הצת"פ בעניינו.
קק"ל כתבה למשרד מבקר המדינה באוגוסט2024 כי לשם שדרוג הפארק היא החליטה להקצות10 מיליון
ש"ח, זאת בתנאי ששטח הפארק יעבור לניהולה המלא ובתנאי שהעירייה תעמיד מצידה תקציב מקביל
(מאצ'ינג) בסכום זהה לשדרוג הפארק. עוד מסרה קק"ל כי היא ועיריית אילת מקדמות שינוי ייעוד של
הקרקע של פארק הצפרות לשטחי יער כדי שיהיו בניהולה המלא, וכי נדרש לקדם הסכם עתידי לגבי ניהולו.
הנהלת הפארק מסרה למשרד מבקר המדינה באוגוסט2024כי העברת ניהול הפארק במלואו לקק"ל עלולה
לפגוע בצביון הפארק שמשמש כיום אתר לשמירה על הטבע והמגוון הביולוגי העולמי, מקום לחינוך
סביבתי ולמחקר ואתר תיירות ופנאי למבקרים וצפרים מקצועיים. הנהלת הפארק ציינה כי "סוד ההצלחה
של פארק הצפרות הוא... פיתוחו כמשאב קהילתי, חינוכי ותיירותי... השותפות משקפת את האיזונים
והבלמים בין שימור הטבע וקבלת הקהל באופן מיטבי"; כמו כן היא ציינה כי יש חשש שניהול הפארק
באופן ריכוזי רק על ידי קק"ל "יקשה על הגמישות הרבה הנדרשת בהפעלת הפארק לאור מאפייניו".
עוד כתבה הנהלת הפארק כי בשל סיבות אלה שהוצגו על ידה לפני עיריית אילת, החליטה העירייה ביוני
2023 לדחות את דרישת קק"ל לניהול בלעדי של הפארק על ידה ולשמר את המבנה הקיים של השותפות
בפארק ואת ניהולו על ידי תאגיד התיירות של העיר.
נמצא כי דרישת קק"ל לניהול הפארק באופן בלעדי עומדת בבסיס המחלוקת בין קק"ל לבין עיריית אילת
והנהלת פארק הצפרות לעניין אופי ניהול הפארק. בשל מחלוקת זו קק"ל אינה מעבירה 10 מיליון ש"ח
לשדרוג הפארק, והדבר פוגע בהמשך קידום תוכניות ארוכות טווח עבורו.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 65
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
קק"ל מסרה בתשובתה כי נשקלת האפשרות לניהול משותף של הפארק באופן שיביא לידי ביטוי את
השקעותיה ואת ניסיונה בהפעלת פארקים דומים; וכי בכל מקרה, השקעות נוספות שלה בפארק יתבצעו
בהתאם למדיניות זו,והיאתעביר את סכום השתתפותה, בהתאם להסכמותעתידיות בנוגעלניהול הפארק.
על עיריית אילת וקק"ל, בשיתוף השותפות הנוספות ובהן המועצה האזורית חבל אילות והחברה להגנת
הטבע ורשות הטבע והגנים, להסדיר את המחלוקת בעניין אופן ניהול הפארק כדי שניתן יהיה להבטיח
את ביצוע השדרוג הנדרש של הפארק ולמצות את הפוטנציאל התיירותי והכלכלי הטמון בו. אם המחלוקת
בנושא לא תיושב, מומלץ שעיריית אילת תפנה לצורך כך למשרד התיירות שהוטל עליו לקדם הקמת
מרכזי צפרות בישראל לפי החלטת הממשלה משנת 2012.
✰
קיימת חשיבות רבה לגיוון המוצר התיירותי באילת ולהרחבתן של האטרקציות התיירותיות בעיר,
שיביאו להגדלת תיירות הפנים והתיירות הנכנסת. לפארק הצפרות באילת יש פוטנציאל תיירותי וכלכלי
משמעותי, שהחל להתממש כבר בשנת 1993, לפני יותר מ-30 שנה, והוא לא מוצה במלואו בשל מצב
התשתיות בו והמחלוקות הנוגעות לניהולו. קידום יעיל של פרויקטים משמעותיים אלה היה יכול לשדרג
אותו ולמצב אותו כאתר תיירות אטרקטיבי ואיכותי המציע מתקנים ושירות ברמה גבוהה, המושך לאילת
קהל תיירותי נוסף.
מומלץ כי כל הגורמים הקשורים בנושא - עיריית אילת והנהלת הפארק, המועצה האזורית חבל אילות,
משרד התיירות, החברה להגנת הטבע, רשות הטבע והגנים, קק"ל ורמ"י, יגדירו יחד ובהקדם את
הדרכים ואת הפעולות הנדרשות לשיתוף פעולה משולב מצידם לצורך קידום ביצוע הפרויקטים לשדרוג
הפארק תוך מיצוי ואיגום כלל המקורות התקציביים האפשריים לכך. כך הוא יוכל להציע למבקרים
חוויית ביקור ראויה ולמצות את הפוטנציאל התיירותי והכלכלי הקיים בו עבור העיר אילת ועבור יישובי
הסביבה.
7. מנגנון לבדיקת היעילות הכלכלית של פרויקטים תיירותיים ציבוריים
בשנים 2019 עד 2022 השקיע משרד התיירות יותר מ-200 מיליון ש"ח בתשתיות תיירותיות ציבוריות
באילת. על פי נוהל צת"פ, מטרות ההשקעה בפיתוח תשתיות ציבוריות הן בין היתר הגדלה של מספר
המבקרים באזור המפותח והגדלת הפעילות העסקית והכלכלית בו והעצמת איכות החוויה התיירותית
בעת הביקור בו100.
משרד התיירות בודק את יעילותו של פרויקט תיירותי והשגת מטרות ההשקעה בו באמצעות כמה מדדים,
כגון הגידול במספר המבקרים, בדיקת יכולת התחזוקה של הפרויקט, עמידת הפרויקט במדיניות המשרד
והממשלה, הימצאות פתרונות אכסון מלונאי ועוד. מינהל תכנון, פיתוח ותשתיות במשרד התיירות העלה
100 משרד התיירות,חוזר מנכ"ל2/2023, פיתוח תשתיות תיירות ציבוריות (20.4.23.)
מבקר המדינה | דוח מיוחד 66
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
לפני הנהלת המשרד בקשה להעמיק את בדיקת היעילות הכלכלית של פרויקטים אלה כדי שאפשר יהיה
באמצעותה לקבל מידע נוסף שנוגע לעסקים ולמועסקיםשניתן לזקוף לזכות פרויקט נתון, לשינוי בהכנסות
הרשות המקומית מארנונה בעקבות הפיתוח, להיקף ההשבחה של נכסים בסביבת הפרויקט ועוד.
הועלה שמשרד התיירות אישר את בקשת מינהל תכנון, פיתוח ותשתיות וכלל בתוכנית העבודה המשרדית
שלו לשנת 2024 סעיף תקציבי לביצוע מחקר בהיקף של כ-600,000 ש"ח שישמש כלי עבור משרד התיירות
להערכת פרויקטים שבוצעו ולבדיקת התרומה הכלכלית של השקעות המשרד בפיתוח תשתיות תיירות
ציבוריות בישראל. לצורך כך משרד התיירות פרסם במהלך הביקורת מכרז לשירותי ייעוץ לתכנון מדיניות
ובחר בזוכה, ובאוגוסט 2024 החל המשרד בקידום הפעולות הדרושות לביצוע המחקר.
משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את פעולת מינהל תכנון, פיתוח ותשתיות במשרד התיירות לקדם
לראשונה מודל רחב ומעמיק לבדיקת היעילות הכלכלית של פרויקטים תיירותיים ציבוריים, דבר שיסייע
לקידום תהליכי קבלת החלטות מבוססי נתונים במשרד התיירות לגבי תקצוב הקמת פרויקטים אלה
ויהיה כלי לבחינת יעילותם לאחר הקמתם, לרבות בעיר אילת. על המשרד לפעול לשילוב המודל וממצאיו
בתהליכי העבודה שלו בבחינת פרויקטים תיירותיים, דבר שיתרום בטווח הקצר והארוך להגדלת התועלת
מהשקעותיו בתשתיות תיירותיות ציבוריות.
✰
בדוח קידום התיירות באילת (משנת 2021) הומלץ כי משרד התיירות ימשיך לפעול לעדכון ולשיפור של
המוצר התיירותי שהעיר תוכל להציע למבקרים בה, וימשיך להפיק לקחים מהניסיונות שנעשו בשנים
האחרונות לקידום יוזמות ופרויקטים ממשלתיים בעיר אילת. בין היתר הומלץ בדוח לגבש מסגרות
פרויקט אשר יכללו לוחות זמנים ואבני דרך למימושם; לשכלל את מנגנון הדיווח של גורמי הביצוע לוועדת
ההיגוי בדבר מצב התקדמות הפרויקטים, העיכובים, החוסרים, החסמים לביצוע והמחלוקות; ולבצע
פיקוח ובקרה שוטפים על אופן ביצוע הפרויקטים כדי לעקוב אחר מידת ביצועה של התוכנית הרב-
שנתית בהיבט הכמותי והאיכותי. ניכר מהביקורת הנוכחית כי המלצות דוח קידום התיירות באילת
יושמו במידה חלקית כך שמרכיבים משמעותיים של פרויקטים באילת בתחומי התיירות שנבדקו לא
מומשו או שחל בהם עיכוב ניכרבאופן הזה:תקציב שיועד לשיווק של אירועים רבי-משתתפים לא הועבר
על ידי משרד התיירות; התוכנית הרב-שנתית של פיתוח רצועת החוף מצויה בעיכוב ניכר של כשלוש
שניםלעומת התוכנית המקורית, הקמת מרכז כנסים לעיר אילת לא קודמה, ומיצוי הפוטנציאל התיירותי
הקיים בפארק הצפרות אינו ממומש כראוי - באופן שמקשה את השגת מטרות החלטת הממשלה לעניין
ביסוס מעמדה של אילת כעיר תיירות בין-לאומית מובילה.
על הגורמים הממשלתיים והציבוריים בראשם משרד התיירות, עיריית אילת, המועצה האזורית חבל
אילות, החברה להגנת הטבע, רשות הטבע והגנים, קק"ל ורמ"י,לשתף פעולה בזירוז הטיפול בפרויקטים
האמורים ולפעול, כל אחד בתחומו, לקידומם. השלמת הפרויקטים תתרום משמעותית לפיתוח העיר,
התיירות בה וכלכלתה.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 67
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
2.2. פעולות הממשלה לקידום הסקטור הכלכלי-תעסוקתי
אחת המטרות שהציבה הממשלה בהחלטה 4662 היא "הגדלה וגיוון של מקורות התעסוקה באילת ובחבל
אילות" מלבד תעשיית התיירות שכאמור כ-90% מהעסקים בעיר תלויים בה. במסגרת פרק התעסוקה
והפיתוח הכלכלי בהחלטת ממשלה זו הוטל על משרד הכלכלה והתעשייה (להלן - משרד הכלכלה) לעודד
פיתוח של מקורות תעסוקה נוספים בעיר שיביאו לגיוון תעסוקתי ו"[ל]יצירת משרות איכותיות באזור"
בתחומי ההנדסה, מדעי הטבע, ההיי-טק והשירותים בתחום ההיי-טק (להלן - תחומים טכנולוגיים), לצד
הקידום והחיזוק של המגזר העסקי בעיר.
לנוכח הקושי למשוך יזמים לאילת בין היתר עקב ריחוקה הגיאוגרפי, למרות קיומם של תמריצים ייעודיים
במשרד הכלכלה כמו מענקי השקעה והטבות נוספות, גיבש משרד הכלכלה בשנת 2019 תוכנית כלכלית
לעיר שייעודה להביא לפיתוח כלכלי-חברתי בר קיימה ולקדם גיוון תעסוקתי (להלן - התוכנית הכלכלית).
היעד המרכזי בתוכנית הכלכלית היה יצירת 500 משרות שאינן בתחום התיירות באילת כך שהתלות של
העיר בתחום התיירות כמנוע כמעט בלעדי תצטמצם.
החלטת הממשלה והתוכנית הכלכלית כוללות כמה פעולות שמשתלבות יחד למשיכת תעשייה ומפעלים
לאילת, בין היתר בתחומים הטכנולוגיים, ובהן: סיוע בהבאת חברות ובהקמת מבנה להשכרה עבור חברות
היי-טק ומתן שירותים מרחוק לחברות היי-טק101; פיתוח שירותי לוגיסטיקה ואחסון; קידום עסקים
קטנים ובינוניים לא רק בעסקים תומכי תיירות אלא בתחומים נוספים; משיכת השקעות זרות בדגש על
תחומי הביולוגיה, הביוטכנולוגיה והחקלאות הימית; ועידוד ייצוא של חברות מאילת לשווקים בחו"ל102.
להלן פירוט המסלולים הייעודיים שנכללו במסגרת החלטת הממשלה 4662:
1. ת ו כ נ י ת ש כ ר ג ב ו ה ( מ ס ל ו ל 4 . 1 8)103: תוכנית זו של משרד הכלכלה נועדה לסייע בקליטת
עובדים נוספים בעסקים בישראל ולעודד השקעות במשק, תוך שימת דגש על העלאת שיעור הצמיחה
באזורי עדיפות לאומית וירושלים ועל עידוד ליצירת משרות בשכר גבוה באזורים אלה. הסיוע יתבצע
באמצעות הענקת תמריץ104לתאגידים עסקיים המקימים את המיזם שלהם באילת או מעתיקים אותו
לתחומה ומעסיקים בו לפחות חמישה עובדים חדשים, במונחי משרה מלאה, בתמהיל שכר הגבוה
מהשכר הממוצע במשק, בתחומי התעשייה וההיי-טק. בהחלטה 4662 נקבע כי משרד הכלכלה יתקן
את חוזר המנכ"ל בעניין התוכנית כך שיינתן 'תיעדוף דיוני'וקדימות לתאגידים מאילת ומחבל אילות
העוסקים בפיתוח ובייצור בתחומי ההנדסה ומדעי הטבע שיגישו בקשות בעניין; וכי לצורך יישום
101 כגוןבדיקת תוכנה (QA), חוות שרתים, מכירות, שירותי לקוחות והנהלת חשבונות.
102 מרכיבי התוכנית הכלכלית התבססו בין היתר על הממצאים וההמלצות של עבודה אסטרטגית לעיר אילת שנעשתה
על ידי חברת ייעוץ בשנת 2016, על ניתוח של העיר אילת שנעשה על ידי אגף אסטרטגיה במשרד הכלכלה ועל בסיס
עבודה אסטרטגית לעיר אילת שבוצעה על ידי יועץ והוגשה לעיריית אילת בשנת2020.
103 משרד הכלכלה, הוראת מנכ"ל מס' 4.18 - תוכנית לקליטת עובדים נוספים בעלות העסקה גבוהה באזורי עדיפות
לאומית וירושלים (תאריך הפרסום23.03.2009, עודכן ב-10.10.2024.)
104 על פי חוזר מס' 4.18 של מנכ"ל משרד הכלכלה, סכום הסיוע לתאגיד באשכול פריפריאלי 1 הוא 30% מעלות השכר
הממוצעת של העובדים החדשים עד תקרת עלות שכר של 30,000 ש"ח, לתקופה של 24 חודשים - (סעיף 5.4 - 5.6
לנוהל).
מבקר המדינה | דוח מיוחד 68
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
התוכנית יקצה משרד הכלכלה10מיליון ש"ח בפריסה שווה על פני השנים2021עד2024, מתוכם משרד
האוצר יקצה 7 מיליון ש"ח, ומשרד הכלכלה יקצה 3 מיליון ש"ח. התקציב שנקבע בהחלטה חושב לפי
ההנחה שלפיה חברה אחת תאושר באילת בכל אחת מהשנים שאליה מתייחסת כאמור החלטת
הממשלה.
בבדיקה של משרד מבקר המדינה נמצא כי תוכנית שכר גבוה לא יצרה ביקוש בקרב משקיעים וחברות
פוטנציאלים להגיע לאילת. בפגישות שקיימו משרד הכלכלה ועיריית אילת עם חברות במשק עלו כמה
סיבות לכך, ואלו כמה מהן: אילת ממוקמת באזור מרוחק ממרכז הארץ, דבר שמייקר משמעותית את
עלויות השינוע והלוגיסטיקה עבור החברות; אין באילת אקוסיסטם כלכלי מפותח שכולל חברות
נוספות בתחומים שאינם תיירות; היצע העובדים בעלי המומחיות הנדרשת למפעל או לחברה נמוך
במיוחד; וקיים קושי למצוא מבנים וקרקעות מותאמים עבור חברות אלו. עוד צוין בפגישות כי הסיוע
המוצע במסגרת התוכנית אינו מכסה על הפערים והעלויות הנוספות הנובעים ממיקומה ומתנאיה של
אילת, ועל כן אין כדאיות כלכלית להשקיע דווקא בה על אף הסיוע.
בתקופת מגפת הקורונה היה ניסיון של משרד הכלכלה ועיריית אילת להביא לשינוי בתנאי התוכנית
הקיימת כדי למשוך אל העיר חברות מהמרכז. בין היתר משרד הכלכלה הציע את השינויים
בקריטריונים האלה: אפשרות עבודה על בסיס מודל של העסקה מרחוק גם לחברות בעלות מחזור נמוך
ביחס לתנאי הסף בנוהל, עדכון רשימת הענפים וביטול דרישת מספר העובדים המינימלי במטרה לשלב
עובדים מאילת במשרות איכותיות. ניסיון זה הוסבר על ידי המשרד ככזה שאין בו כדי להשית עלויות
כספיות משמעותיות על חברות פוטנציאליות בהעסקת עובדים באילת ובכך הוא צפוי להגדיל את
הביקוש. עם זאת פעולה זו לא הבשילה שכן משרד האוצר לא אישר את השינוי המוצע.
משרד הכלכלה מסרלמשרד מבקר המדינה ביוני2025(להלן-תשובת משרד הכלכלה) כי פעולתו בנושא
נעשתה במסגרת הוראת מנכ"ל 4.18, וכי הוא נקט פעולות להנגשת המסלול ולקידומו לרבות פגישות
עבודה עם נציגי העירייה, קיום וובינרים וכנסים ופרסום מידע לציבור. לדבריו, גורמי המקצוע במשרד
ניסו לקדם מסלולים מותאמים לאזור אילת, ונעשו התאמות בהוראת המנכ"ל האמורה כדי להגדיל
את האפקטיביות שלה כמו החלת ההוראה רק על חברות בהקמה והקטנת מינימום היקף העובדים
שחברה מתחייבת להעסיק מ-15 ל-5. עוד מסר המשרד כי הוא קידם הצעות נוספות לביצוע התאמות
במסלול הקיים, אך אלו נדחו על ידי אגף התקציבים במשרד האוצר; וכי בפועל בשנת 2024 אושרה
במסגרת המסלול בקשה אחת בלבד, ואושר לה מענק בסך של כ-706,000 ש"ח להעסקת 7 עובדים
חדשים. וכי נכון ליוני 2025 מענק זה טרם שולם.
נמצא כי בחלוף כחמש שנים מהחלטת הממשלה 4662 וייזום תוכנית שכר גבוה של משרד הכלכלה
(מסלול 4.18) שתוקצבה בסך 10 מיליון ש"ח לשם הגדלה וגיוון של התעסוקה באילת - יעד זה לא
הושג: בשנים 2021 עד 2024 רק לחברה אחת אושר מענק בשנת 2024 (שטרם שולם) בסך כ-706,000
ש"ח להעסקת עובדים מאילת בתוכנית בתחומי ההנדסה ומדעי הטבע כפי שנקבע בהחלטת
הממשלה, כך שהתקציב בסך 10 מיליון ש"ח שהוקצב לכך במסגרת התוכנית לא נוצל. ניסיון לשינוי
בתנאי התוכנית בנוגע לאילת שיזמו משרד הכלכלה ועיריית אילת בשנת 2021 לאחר שזיהו כי יעדי
התוכנית אינם ממומשים, לא הבשיל עקב מחלוקת מול משרד האוצר. זאת ועוד, עולה כי גם לאחר
מבקר המדינה | דוח מיוחד 69
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
שמשרד האוצר דחה את השינוי המוצע במתווה - לא קידמו משרדי האוצר והכלכלה פתרונות
חלופיים כדי להבטיח את מימוש היעד כפי שנקבע בהחלטת הממשלה, וגם התאמות נוספות שביצע
משרד הכלכלה לא הביאו לשינוי ולהשגת היעדים בעניין.
על משרדי האוצר והכלכלה לבחון במסגרת יישום החלטות הממשלה לפיתוח העיר אילת את מימוש
התוכניות הנוגעות לתמרוץ חברות להקים בתחומה או להעתיק אליה מיזמים עסקיים, במיוחד
בתחומי ההנדסה ומדעי הטבע כפי שנקבע במסלול שכר גבוה, ולבדוק את מידת יישום התוכניות
באופן עיתי, ואל מול הפערים שיימצאו לבצע התאמות.
2. ת ו כ נ י ת מ ס ל ו ל כ ס ף ח כ ם : תוכנית של משרד הכלכלה לשם יצירת "משרות איכותיות באזור"
שבה ניתן סיוע לעסקים באזור אילת המשווקים שירותים או מוצרים לחו"ל או המעוניינים להתחיל
לשווק שירותים או מוצרים לחו"ל, במטרה לסייע בהגדלת היקף המכירות של אותם עסקים בשוקי
היעד ולשפר את הגיוון התעסוקתי בעיר. בהחלטת הממשלה 4662 נקבע שמשרד הכלכלה יקצה 2.5
מיליון ש"ח בפריסה שווה לשנים 2020 עד 2023 לטובת בקשות שיגישו עסקים הממוקמים באילת
ובחבל אילות במסגרת התוכנית. בנוהל התוכנית נקבעה עדיפות לטיפול בבקשות כאלה שיוגשו עד
למועד שייקבע, וזאת עד לגמר התקציב שהוקצה לכך בהחלטה 4662.
לפי אמות המידה שנקבעו בנוהל התוכנית, מתן הסיוע במסגרתה נועד לקידום ולגיוון של ייצוא
העסקים והחברות הבשלים לכך, כלומר שיש להן: מוצר או שירות עם מכירות; הוכחת היתכנות ייצוא
לחו"ל; התאמת מוצר בהיבטים של תחרותיות; ויכולות ייצור ושיווק. בפועל שלוש מתוך ארבע
החברות מאילת שהגישו בקשה לתקצוב בתוכנית זו היו חברות קטנות שמצויות בשלבים התחלתיים
של ייצוא, שהתוכנית אינה מתאימה להן105.
הועלה כי מתחילת תוכנית מסלול כסף חכם, בשנים 2020 עד 2023, רק תשע חברות פנו למשרד
הכלכלה בנושא, מהן ארבע חברות מאילת, ורק לאחת מארבע החברות מאילת - היחידה שעמדה
בקריטריונים-אושר הסיוע ממשרד הכלכלה לפעולות שיווק בחו"ל.סך הסיוע לחברות אלההסתכם
ב-1.229 מיליון ש"ח.
משנוכח משרד הכלכלה כי קיים קושי במימוש תוכנית מסלול כסף חכם לגבי עסקים וחברות מאילת,
היה עליו לבצע הערכת מצב מחודשת ולקיים דיון על אודות מאפייני התעשייה הקיימים בעיר אילת,
וככל שנדרש לבחון את רלוונטיות המסלול לעיר וחלופות נוספות כדי לתת מענה לנסיבות הקיימות,
זאת כדי להבטיח התאמה בין המסלול שאושר לבין מאפייני התעשייה בעיר. בפועל משרד הכלכלה
לא ביצע הערכה זו בתקופת התוכנית ולא בחן חלופות לפעולה בעניין.
בביקורת עלה כי אחד החסמים להבאת חברות פוטנציאליות לאילת ולהעסקה של תושבי אילת
במשרות איכותיות, כפי שנקבע בהחלטת הממשלה 4662 ובתוכנית הכלכלית של משרד הכלכלה, הוא
מחסור בהון אנושי באילת בעל הכשרה טכנולוגית רלוונטית.
105 יוער כי לגבי חברות שנמצאות בשלבי טרום ייצוא וזקוקות להנחיה ולליווי כדי להגיע לבשלות הגשה לתוכנית, יש
גופים אחרים במשרד הכלכלה, כגון הסוכנות לעסקים קטנים ומכון הייצוא שיוכלו להעניק להן הדרכה וסיוע.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 70
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
משרד הכלכלה, אשר מכיר בחסם האמור, מסר למשרד מבקר המדינה במאי 2024 כי כדי לממש את
החלטת הממשלה לעניין הגיוון התעסוקתי וכדי לעודד באילת פעילות של מגוון עסקים ומיזמים
בתחומי ההיי-טק ותומכי ההיי-טק, נדרש היה להקים באילת תשתית של הון אנושיהמוכשר בתחומים
הטכנולוגיים הרלוונטיים, ולצורך כך "לקיים תכנית הכשרות לצעירים ולעובדים פוטנציאלים ולעודד
לימוד מקצועות טכנולוגיים וביצוע קורסים של הסבה להיי-טק... כדי לעודד יזמים לפתוח חברות
דווקא באילת ובמטרה ליצור להם תשתית פוטנציאלית של היצע עובדים".צורך זה הועלה על ידימשרד
הכלכלה בדיונים לפני קבלת החלטת הממשלה 4662.
3. במסמכי משרד העבודה הודגשה החשיבות בבניית תשתית כוח אדם מקצועי, טכנולוגי ומעודכן,
המותאם למשק ולתעשייה בישראל, ובכלל זה קידום הכשרות טכנולוגיות במיוחד בקרב העשירונים
הנמוכים ובפריפריה; וזאת כדי "לשפר את המערכת כך שהיא תספק הכשרות מקצועיות וטכנולוגיות
על תיכוניות איכותיות, כמנגנון מרכזי לשיפור הפריון והשכר של המועסקים ובמיוחד אלו בחציון
התחתון"106,. הועלה כי בשנים 2022 עד 2024 עיריית אילת העלתה את הצורך הזה, ומשרד העבודה
(האגף להכשרות מקצועיות) קיים שיח בעניין זה עם העירייה, לאחר פניית העירייה אליו במאי 2024.
בהמשך לכך עיריית אילת גיבשה באופן עצמאי תוכנית לביצוע הכשרות מקצועיות באילת בתחומים
עתירי ידע טכנולוגיים ותומכי טכנולוגיה להון אנושי, הכוללת הצעה להקמת מרכז הכשרה, אך נכון
לפברואר 2025 התוכנית לא קודמה על ידי העירייה ולא הוקצו לה תקציבים.
משרד העבודה מסר למשרד מבקר המדינה בפברואר 2025 כי האגף להכשרה מקצועית במשרד תומך
בקידום הכשרות טכנולוגיות ותומכות טכנולוגיה בכלל ובפרט באילת. בחודש מאי 2024 התקיימה
פגישה של עיריית אילת עם משרד העבודה שבה הוצג לראשונה פרויקט של הקמת מרכז להכשרה
מקצועית בעיר. האגף להכשרה מקצועית במשרד העבודה הבהיר לעירייה שאין ביכולתו לסייע
תקציבית בפרויקט כזה, אך הוא בהחלט מעוניין לקדם זאת ולתמוך מקצועית בכל הדרוש. כמו כן הוא
הביע נכונות לייעץ לעירייה בקידום הנושא.
משרד העבודה מסר למשרד מבקר המדינה במאי 2025 כי התוכנית להכשרות מקצועיות בתחומים
טכנולוגיים עתירי ידע ותומכי טכנולוגיה להון האנושי שגיבשה עיריית אילת לא הוצגה לו. עוד כתב
המשרד כי בהחלטת הממשלה 4662 לא הוקצו למשרד העבודה תקציבים ייעודיים לקידום הכשרות
מקצועיות באילת, אך לאורך השנים מינהל הכשרה מקצועית במשרד תמך וסייע בקידום הכשרות
מקצועיות בעיר אילת; וכי בשנים 1920 עד 2320 נפתחו 95 הכשרות מקצועיות שבהן למדו כ-1,600
משתתפים במגוון תחומים, כגון תחבורה, רכב, הצלה, טבחות וקונדיטוריה וכן תחומי ניהול, שיווק
ופיננסים (הנהלת חשבונות, חשבי שכר ועוד).
4. יצוין כי בשנים האחרונות, ובמיוחד מפרוץ מלחמת חרבות ברזל, עיריית אילת פנתה לעשרות חברות
טכנולוגיות בישראל, ובהן גם חברות ממשלתיות,וגם לגופי הכשרה בארץ בניסיון לקדם שיתופי פעולה
להכשרה טכנולוגית לעובדים מאילת ושילובם בחברות אלה; אולם גם פעולות אלה לא הבשילו לכדי
106 פורסם בדוח הוועדה לקידום תחום התעסוקה לקראתשנת2030-דוח מסכם(אוגוסט2020), עמ'41ואילך.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 71
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
אפשרויות תעסוקה נוספות בתחומים טכנולוגיים עתירי ידע שיביאו לגיוון תעסוקתי וליצירת משרות
איכותיות באילת.
בדיקת היישום של שני מסלולים ייעודיים (שכר גבוה וכסף חכם) שגיבש משרד הכלכלה לצורך יישום
החלטת הממשלה 4662 לפיתוח מקורות תעסוקה נוספים בעיר אילת העלתה תמונה דומה: החלטת
הממשלה לקידום ולפיתוח כלכלי של אילת תקצבה תוכניות אלה ב-12.5 מיליון ש"ח, אך הן לא הצליחו
לממש את יעדי החלטת הממשלה, כך שבפועל השקעות אלה לא השיגו את מטרותיהן בנוגע לחברות
קיימות באילת ולא הוקמו בתחומה או הועתקו אליה מיזמים עסקיים, זאת בין היתר בשל היעדר של הון
אנושי באילת בעל ידע במקצועות טכנולוגיים עתירי ידע וכן בשל היעדר תוכניות הכשרה בתחומים אלה
שיגדילו את האפשרויות לתעסוקה מגוונת.מציאות זו שבה רובם הגדול של העסקים בעיר (כ-90%) נשען
על תעשיית התיירות והעדרם של עוגנים כלכליים חלופיים, הצריכה כאמור את הממשלה לגבש סיוע
ייחודי לעסקים בעיר בחודשים ינואר-פברואר 2024 בסך של 216 מיליון ש"ח.
על משרד הכלכלה, אשר עליו הטילה הממשלה בהחלטתה (החלטה 4662) לפעול לקידום הגיוון
התעסוקתי באילת,לאפייןולפעול להסרתהחסמים שהביאו לידי כך שכמעטשלא היה ביקוש למסלולים
הייעודיים שהוא קידם באילת, בין היתר בראי ההון האנושי הקיים בעיר; זאת, במסגרת מסלולים
ייעודיים קיימים או עתידיים שיסייעו לעיר אילת בהגדלת הגיוון התעסוקתי ובהרחבת תחומי העיסוק
הקיימיםבה, כך שהיאתוכל להתמודד טוב יותר עם משברים ועםמצבי חירום עתידיים. בין היתרמומלץ
לבחון דרכים להגדלת אפשרויות התעסוקה באילת והגיוון התעסוקתי בה, לרבות באמצעות חוק עידוד
השקעות הון, התשי"ט-1959.
משרד מבקר המדינה מציין את הפעולות שנקטו האגפים לפיתוח כלכלי ולהכשרות מקצועיות בעיריית
אילת בשנים האחרונות, במיוחד במהלך תקופת מלחמת חרבות ברזל, במאמץ רב ומתוך מחויבות לעיר,
מול עשרות רבות של גופים ויזמים כלכליים, במטרה להגדיל את הגיוון התעסוקתי בעיר ולהביא משרות
איכותיות בתחומים טכנולוגיים עתירי ידע שיאפשרו העסקת עובדים מאילת. מוצע כי במסגרת קידום
תוכניות כלכליות לחיזוק העיר אילת ועסקיה, משרד הכלכלה ייוועץ באגפים לפיתוח כלכלי ולהכשרות
מקצועיות בעיריית אילת לזיהוי, איפיון והסרת חסמים בתוכניות של המשרד לעיר אילת ובגיבוש
תוכניות עתידיות לעיר.
2.3. פעולות הממשלה לקידום ענף החקלאות הימית באילת
החלטת הממשלה 4662 משנת 2019 כללה בין היתר הוראות שמטרתן ביסוס מעמדה של אילת כמרכז
מחקרי ומחקרי-יישומי לאומי ובין-לאומי בתחומי ייצור מוצרים שמקורם בחומרי גלם מהים,מהחקלאות
הימית ומהביוטכנולוגיה הימית (להלן - חקלאות ימית), לשם פיתוח מנועי צמיחה בתחומים נוספים,
שיסייעו להגדלה ולגיוון של מקורות התעסוקה בעיר. בשנת 2022 התקבלה גם החלטת הממשלה 1442
מבקר המדינה | דוח מיוחד 72
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
בעניין פיתוח העיר אילת וחבל אילות והפיכת האזור למוקד לאומי ובין-לאומי לייצור מזון מן הים
ומהמדבר בשנים 2022 עד 2026107.
חקלאות ימית היא ענף חקלאי העוסק בגידול מבוקר של אורגניזמים ימיים כדגים ומאכלי ים אחרים,
אצות וצמחים במי ים, והיא חלק מחקלאות מים המתבצעת במים מתוקים ומליחים. החקלאות הימית
מתמקדת במי ים ובניצול משאב לא מוגבל זה, שיכול להתבצע גם במתקנים יבשתיים במרוחק מהים -
במכלים בגידול סימביוטי של בעלי חיים ימיים ודגים.
החלטות הממשלה האמורות לקידום החקלאות הימית באילת התבססו על התחזית שצפוי גידול בביקוש
העולמי למזון טרי מן החי ובפרט לדגים שהם מרכיב חיוני בתזונה בריאה. ישראל עומדת בחזית הידע
המדעי והמקצועי בנושא החקלאות הימית, וקיימים בה תעשייה, ידע מקצועי, הון אנושי ומכוני מחקר
ופיתוח (מו"פ) שחלקם מרוכזים באזור אילת-שמתאים להמשך פיתוח התחום. החלטות הממשלה כוללות
שורה של פעולות לקידום אקוסיסטם בתחום החקלאות הימית באילת, ומשרד החקלאות גיבש תוכנית
עבודה אופרטיבית ארוכת טווח לקידום החקלאות הימית באזור אילת ולמימוש החלטות הממשלה בעניין
בשיתוף משרדי ממשלה נוספים וגופים ציבוריים, כמפורט בתרשים 23 שלהלן:
107 החלטת הממשלה 1442, "תוכנית רב-שנתית לפיתוח העיר אילת וחבל אילות כמוקד לאומי ובין-לאומי לייצור מזון
מן הים ומהמדבר לשנים 2022 - 2026 ותיקון החלטת ממשלה" (15.5.22). יוער כי קדמו להחלטה שתי החלטות
ממשלה: בשנת2012התקבלה החלטת הממשלה4848, בנושא פיתוח כלכלי בר קיימה של תחום הביולוגיה והחקלאות
הימית באילת על ידי הקמת ועדת היגוי שתבחן כלים לפיתוח כלכלי של תחומים אלה, והחלטת ממשלה4662.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 73
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
תרשים 23: הפעולות לקידום האקוסיסטם בתחום החקלאות הימית בישראל לפי החלטת הממשלה
1442
המקור: משרד החקלאות, בעיבוד משרד מבקרהמדינה.
משרד מבקר המדינה בדק את מידת היישום של כמה הוראות בהחלטת הממשלה 4662 (משנת 2019) ו-
1442 (משנת 2022), ולהלן עיקרי הממצאים:
מבקר המדינה | דוח מיוחד 74
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
1. פיתוח אתרים בתחום החקלאות הימית
א. ה פ ע ו ל ו ת ל ק י ד ו ם ה ת ה ל י כ י ם ה ת כ נ ו נ י י ם ( ש י נ ו י ת ב " ע ) : החלטת הממשלה 4662
משנת 2019 קבעה כי על משרדי הכלכלה, החקלאות והאוצר לקדם את תחום החקלאות הימית
באמצעות פארק יבשתי באזור עברונה לתעשיות מזון מן הים, חקלאות ימית וביוטכנולוגיה ימית;
והחלטתהממשלה1442הנחתה את משרדי החקלאות הכלכלה והאוצר ואתמשרד הנגב, הגליל והחוסן
הלאומי(להלן-משרדהנגב והגליל)להקים פארקי חקלאות נוספים באזורים נוספים- אתר המשתלות
ואתר עמרם, כך שלפי החלטהזו אילת וחבל אילות יהפכו מוקד לאומי ובין-לאומי לייצור מזון מן הים
והמדבר בשנים 2022 עד 2026.
קידום התהליכים מתבצע בשני שלבים: בשלב הראשון מבוצעת התאמת התב"ע הקיימת בכל אתר
בהתאם לפעילות החקלאות הימית המתוכננת בו; ובשלב השני מפותחת התשתית הנחוצה לפעילות זו.
להלן במפות פירוט האתרים המתוכננים לקום באזור אילת:
מבקר המדינה | דוח מיוחד 75
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
מפה 2: אתרי החקלאות הימית המתוכננים לקום באזור אילת לפי החלטות ממשלה 4662 (2019) ו-
1442 (2022)
המקור: משרד החקלאות.
משרד מבקר המדינה בדק את התקדמות ביצוע פיתוח הפארקים לחקלאות הימית בהתאם להחלטות
הממשלה האמורות כמפורט להלן:
א ת ר א '- פ א ר ק ה מ ש ת ל ו ת: אתר פארק המשתלות מצוי בתחום השיפוט של אילת,
וקרקעותיו מנוהלות בידי רמ"י; גודלו כ-140 דונם, והוא מחולק ל-24 מגרשים. 12 מהם מיועדים
לשיווק על ידי רמ"י108; ו-12 המגרשים הנותרים תפוסים - חלקם על ידי מקורות, חלקם בידי חברה
108 גודלו של כל מגרש כ-6דונם; החלוקה של המגרשים אושרה בתב"ע משנת1989.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 76
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
פרטית אחרת וחלקם משמשים לפעילות חקלאית אחרת -ולכן אינם מיועדים לשיווק לטובת פעילות
חקלאית ימית. להלן מפת המגרשים בחלוקה לחלקות.
מפה 3: מפות החלקות בשטח האתר
שמונה החלקות המסומנות באדום שייכות לגורמים אחרים ואינן מיועדות לחקלאות ימית.
על שטח האתר חלה תוכנית סטטוטורית (תב"ע) שקובעתאת השימושים לפעילותהחקלאיתהיבשתית
ולתוצריה ולתעשייה חקלאית. כדי ליישם את החלטת הממשלה 1442 נדרש משרד החקלאות לפעול
כך: בשלב הראשון לשווק שטחים על פי התב"ע הקיימת (שמאפשרת גידול דגים ללא צורך בשינויה);
ובשלב השני לבצע פעולות לפיתוח השטח והתשתיות החיוניות לטובת פעילות של חקלאות ימית באתר
פארק המשתלות ולפעול ככל שיידרש לשינוי התב"ע הקיימת לצורך ביצוע פעולות אלו.
בהחלטת הממשלה 1442 נקבע כי לצורך סיוע במימון ביצוע עבודות לפיתוח השטח והתשתיות
החיוניות לטובת פעילות שלחקלאית ימית יקצה משרד האוצר למשרד החקלאות סך של6 מיליון ש"ח
באופן הזה: 2 מיליון ש"ח בשנת 2022 ו-4 מיליון ש"ח בשנת 2023.
כדי לקדם את התהליכים הכרוכים בשיווק השטחים ובפיתוח התשתיות הנחוצות במסגרת התב"ע
הקיימת התקשר משרד החקלאות עם החברה הכלכלית לפיתוח אילת (חכ"א) אשר קיבלה הרשאה
מעיריית אילת ומרמ"י לביצוע תכנון מפורט של השטח, פיתוחו והסדרת התשתיות ההנדסיות הנחוצות
להפעלתו, פיתוח דרכי גישה וקווי מים, טיפול בשפכים ופיתוח קווים להספקת מי ים לאתר.
במהלך שנת 2023, במסגרת פעולות משרד החקלאות לפיתוח התשתיות הנחוצות במסגרת התב"ע
הקיימת, התברר כי נדרש גם להסדיר בשטח היבטים הנדסיים נוספים ומורכבים כמו: הקמת תעלת
מבקר המדינה | דוח מיוחד 77
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
הגנה לטיפול במי נגר109 שמגיעים ממערב לכביש 90, ופינוי של מתקני קידוח ותשתיות שונות (חשמל,
מים ובזק). עוד הועלה כי התב"ע הקיימת אינה מאפשרת הקמת מתקנים הנדסיים שעתידים לשמש
את החלקות שישווקו ליזמים, וכי נדרשות פעולות נוספות לקידום התהליכים הסטטוטוריים. לצורך
קידום התהליך התקשר משרד החקלאות ביוני 2024 עם אדריכל שיסייע בקידום התהליכים
הסטטוטוריים הנדרשים לשינוי התב"ע הקיימת.
חכ"א מסרה למשרד מבקר המדינה ביוני 2024 כי היא מבצעת תהליך לבחינת ההתאמות שנדרש לבצע
בתב"ע הקיימת, שכן היא אינה עונה על כלל הצרכים ההנדסיים לפיתוח השטח לפעילות חקלאית,
וחסרים בה כמה מרכיבים110 שמהווים חסמים לפיתוח האתר.
רמ"י מסרה למשרד מבקר המדינה ביוני 2024 כי היא פעלה עם משרד החקלאות לשיווק המגרשים
באתר, ובדצמבר 2023 היא פרסמה באתר המרשתת שלה הודעה על כך שהיא מתכננת לפרסם מכרז
להקמת מיזמי ביוטכנולוגיה וחקלאות ימית במתחם אתר המשתלות באילת111. עוד מסרה רמ"י כי חל
עיכוב בפרסום חוברת המכרז, וכי היא מתכננת לפרסם אותה בסוף יולי 2024, ומכיוון שיש נושאים
תכנוניים שטרם סוכמו והובהרו מול משרד החקלאות, ועדיין מתקיים על ידה הליך לפינוי חברה פרטית
הנמצאת בשטח האתר, ייתכן שיהיה עיכוב נוסף.
משרד החקלאות כתב בתשובתו למשרד מבקר המדינה במאי 2025 (להלן - תשובת משרד החקלאות)
כי הוא קידם לאחרונה מהלכים מול עיריית אילת כדי לפרסם מכרז לשיווק השטחים עוד במהלך שנת
2025. עוד כתב המשרד בתשובתו כי עיקר העיכובים נובעים מהשלמת תיאומים בין החברה הכלכלית
אילת (חכ"א) לוועדה המקומית בעיריית אילת; ושהוא פועל מול עיריית אילת לפתרון חסמים
תכנוניים, וכי "בנושא ניקוז ומתקנים הנדסיים חלה התקדמות משמעותית, הצפויה להביא להשלמת
ההכנות ולפרסום מכרז בקרוב".
עיריית אילת מסרה בתשובתה כי את מרבית השטחים בפארק המשתלות ניתן לשווק באופן חלקי ואין
מניעה סטטוטורית,וכי קיימיםחסמים נקודתיים הנוגעים לתכנוןהניקוז ותוואיהמיםאשר מטופלים
על ידי החברה הכלכלית של אילת באמצעות חברה פרטית העוסקת בניהול פרויקטים הנדסיים.
לפי החלטות הממשלה לקידום החקלאות הימית באזור אילת, נדרשו משרד החקלאות, רמ"י ומינהל
התכנון לתכנן, לפתח ולשווק את החלקות בפארק המשתלות במהלך השנים 2022 עד 2026. בביקורת
עלה כי נכון ליוני 2025 טרם הושלם השלב הראשון של שיווק השטחים לפעילות של חקלאות ימית
על בסיס התב"ע הקיימתליזמים פוטנציאלים; גם עבודות הפיתוח וההקמה של התשתיות החיוניות
לפעילות החקלאות הימית (השלב השני ליישום החלטת הממשלה),שהתקציבעבורןהוקצה למימוש
לשנים 2202 עד 3202 מצויות עדיין בשלבי תכנון מאחר שטרם נפתרו חסמים תכנוניים בנושא הניקוז
109 מֵי נֶגֶר הם מים שזורמים על פני הקרקע. הזרימה מתרחשת כאשר האדמה ספוגה עד למקסימום יכולת הספיגה שלה.
כך, שהמים אינם יכולים לחלחל לתוך הקרקעונישאים על פניה.
110 מרכיבים כמו היעדר סוללה של הגנה לטיפול במי נגר שמגיעים ממערב לכביש 90 ופתרון למתקן קידוח ותשתיות
בשטח התוכנית.
111 מכרז בש324/2023מיום5.12.23.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 78
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
והקמת מתקנים הנדסיים באתר. עיכובים אלה עלולים לפגוע במימוש החלטת הממשלה 1442 אשר
קבעה תוכנית רב-שנתית לביצוע המיזם בשנים 2022 עד 2026.
על רמ"י, משרד החקלאות ועיריית אילת לפעול יחד להשלמת הפעולות הסטטוטוריות והתכנוניות
הדרושות לפיתוח השטחולמציאת פתרונות לצרכים ההנדסיים הדרושים כדי שתחול על האתר תב"ע
מעודכנת כך שניתן יהיה לשווק בהקדם את האתר ליזמים.
א ת ר ב '-ע ב ר ו נ ה : אתר עברונה נמצא בתחום השיפוט של המועצה האזורית חבל אילות, וגודלו
כ-2,000 דונם. בלוח שלהלן מפורטות הפעולות שנקבעו בהחלטת הממשלה 4662 לגביו:
לוח 5: הפעולות שנקבעו בהחלטת הממשלה 4662 לגבי אתר עברונה
השנים הפעולההנדרשת התקציב משרדי הממשלה
האחראים
2020 - 2021 שינוי התב"ע הקיימת באתר (מס' 4מיליון ש"ח משרדי האוצר,
(השלב 180/02/12) מייעודה המקורי חקלאות החקלאות
הראשון) לעירוב שימושים של תעשייה והכלכלה
וחקלאות
יוער כי חלק מהתהליכים התכנוניים לשינוי תב"ע כרוכים בשלב מקדים של הכנת תסקיר השפעה על הסביבה.
התקציב לקידום שלב זה הוקצה למשרדי הכלכלה והאוצר בפריסה שווה לשנים2020עד2021.
נמצא כי אף שבהחלטת הממשלה נקבע כי על משרדי החקלאות והכלכלה לקדם את שינוי התב"ע
בשנים 2020 עד 2021, בפועל רק במאי 2022 הם סיכמו עם המועצה המקומית חבל אילות על אופן
ביצוע השינוי בתב"ע הקיימת, כך שיתאפשר עירוב שימושים בשטח זה באופן הזה: כמחצית מהשטח
(כ-1,000 דונם) תשמש עבור שטחי תעשייה חקלאית, ומחציתו האחרת תוקצה לשימוש של חקלאות
ימית.
לאחר הסדרת החלוקה של השטח שכר משרד הכלכלה בשנת1202 את שירותיה של חברת ניהול פרטית
לטובת קידום הפעולות הדרושות לשינוי התב"ע הקיימת בשטח. בין היתר משרד הכלכלה מקדם הכנת
תסקיר השפעה על הסביבה שמהווה תנאי מקדים לתהליך ונמצא כי ישנה מחלוקת בין משרד הכלכלה
למשרד להג"ס לעניין היקפו וההיבטים שאותם יכלול, ובשל כך אינו מתקדם.
משרד הכלכלהכתב בתשובתו כי מדובר בתהליך תכנוני מורכב, הקשור בגורמים רבים,הכולל אתגרים
ייחודיים אשר אינם בשליטת המשרד בלבד; וכי קידום תב"ע בתוך שנתיים אינו ריאלי במוסדות
התכנון, במיוחד לנוכח אתגרי המרחב הספציפי. עוד ציין המשרד כי הוא פועל לקידום העניין בשיתוף
כלל הגורמים הרלוונטיים: רשות הטבע והגנים, משרד החקלאות, המשרד להג"ס, לשכת התכנון
[המחוזית] והרשויות המקומיות הרלוונטיות, וכי הוא החל בתהליך התכנוני כבר בשנת2021באמצעות
חברה פרטית המנהלת את התהליך מטעמו. עוד הוסיף המשרד כי אף שהחלטת הממשלה קבעה שיש
לקדם שטח בהיקף של 100 דונם לתעשיית החקלאות הימית, בפועל בפעילות מול מינהל התכנון
מבקר המדינה | דוח מיוחד 79
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
והגורמים האחרים הוחלט על קידום תכנון של 1,000 דונם שמתוכם בין 150 ל-200 דונם ישמשו
לתעשייה חקלאית, ויתר השטח ייועד לטובת פעילות של חקלאות ימית.
משרד החקלאות כתב בתשובתו כי הוא הכין פרוגרמה שתאפשר למשרד הכלכלה להתמקד בשינוי
התב"ע לצורכי תעשייה בלבד, בלי לשנות את התב"ע לפעילות חקלאית, וזאת כדי לקצר תהליכים
ולמקד את תסקיר ההשפעה הסביבתי בלי להידרש להשלכות על מפרץ אילת.
הועלה כי נכון לינואר 2025 תהליך שינוי התב"ע באתר שאמור היה להתבצע בשנים 2020 עד 2021
מצוי בעיכוב של כארבע שנים, והוא נמצא בשלב מקדמי של הכנת תסקיר השפעה על הסביבה
שמהווה תנאי מקדים לתהליך ועדיין מצוי במחלוקת בין-משרדי הכלכלה לבין משרד להג"ס112.
משרד הכלכלה מסר למשרד מבקר המדינה במהלך הביקורת ביוני 2024 כי הוא הגיש במרץ 2024
השגות למשרד להג"ס על ההנחיות שהתקבלו שעיקרן נוגעות להיקף השטח שלגביו נדרש תסקיר סביבה
ולדרישה לליווי של אקולוג ימי. לעמדת משרד הכלכלה היקף השטח שנקבע לביצוע תסקיר הסביבה
הוא רחב במידה שאינה נחוצה לצורך שינוי התב"ע, ותחום האקולוגיה הימית כבר נחקר במסגרת
תסקירי סביבה אחרים שבוצעו באזור, ו"אין לתכנית כל נגיעה ישירה אל תחום הסביבה החופית".
עוד מסר משרד הכלכלה כי רק לאחר סיום הכנת התסקיר ואישורו בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה
מחוז דרום, ניתן יהיה לקדם את חלופות התכנון, לקבל החלטות לגבי אופן חלוקת השטחים לתעשייה
החקלאית ולחקלאות הימית ולהכין תוכנית מפורטת-פעולות שצפויות להימשך עוד זמן רב. לפי משרד
הכלכלה, המועד הצפוי לדיון בהפקדת התוכנית הוא אפריל 2026, ולפי הערכת חברת הניהול שנמסרה
למשרד הכלכלה, רק באמצע שנת 2027 יסתיים התהליך לשינוי תב"ע מול גופי התכנון השונים.
משרד הכלכלהכתבבתשובתו כיבימיםאלהצוותהתוכניתעוסקבהכנתתסקירסביבתירחבומעמיק,
הכולל בחינה של נושאים מורכבים ומפורטים בהיקף רחב מן הנדרשבמרחבי תכנון אחרים.
המשרד להג"ס מסר למשרד מבקר המדינה ביולי 2025 (להלן - תשובת המשרד להג"ס) כי בחודשים
מרץ ואפריל 2005 התקיימו ישיבות עם גורמי המקצוע במשרד החקלאות. במסגרת ישיבות אלו הציע
המשרד "לקדם את התכניות ללא בחינת פתרון לטיפול בחנקן שבמי הפלט בשלב הכנת התכנית
והתסקיר"לפי שתי הצעות אפשריות: הראשונה, לבצע תכנון מפורט לחלק מהשטח שמיועד לתעשייה
חקלאית ולהקמת מתקני תשתיות שאינם מזרימים חנקן ולאפשר מתן היתרי בנייה עבור מתקני
חקלאות מים שאינם מהווים מקור להזרמת חנקן; השנייה לתכנן את השטח המיועד לפעילות של
חקלאות ימית ברמת"תכנון מתארי"כך שיתאפשר בעתיד לקדם תוכנית מפורטת לפעילות של
החקלאות הימית ולמתקנים שישמשו אותה, ולכלול בה תכנון של מתקן לטיפול בחנקן שייפלט.
המשרד הוסיף כי הצעות אלה יכולות להוות "פתרון ישים מאוזן ומושכל, אשר יאפשרו את קידומה
112 על פי חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965, ותקנות התכנון והבניה (תזכירי השפעה על הסביבה,התשס"ג-2003) נדרש
להכין תסקיר השפעה על הסביבה ולהגישו למוסדות התכנון השונים. הדבר יתבצע בעת ייזום של תוכניות פיתוח
גדולות ומורכבות במטרה לבחון את ההשפעות הצפויות על הסביבה ותושביה בשל יישום תוכניות פיתוח אן בנייה
באזור. התסקיר נועד למזער את הפגיעה האפשריתשל פעולות פיתוח במשאבי הסביבה.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 80
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
של חקלאות המים", תוך שמירה על המערכת האקולוגית הרגישה והייחודית של מפרץ אילת, אולם
לא חלה התקדמות בעניין.
אף שכבר בשנת 2019 הנחתה הממשלה לקדם את החקלאות הימית באתר עברונה באילת (החלטת
הממשלה 4662) וקבעה כי יוקצה תקציב ייעודי לביצוע לשינוי התב"ע הקיימת באתר בשנים 2020
עד 2021 (השלב הראשון), הועלה כי בפועל רק בשנת 2022 החל משרד הכלכלה לנקוט פעולות
ממשיות לשינוי התב"ע, ונכון לינואר 2025 התהליך מצוי עדיין בשלב ראשוני של הכנת תסקיר
השפעה על הסביבה שתנאיו והיקפו מצויים במחלוקת בין-משרדי הכלכלה והג"ס. במצב דברים זה
ממילא גם העבודות לפיתוח התשתיות באתר (השלב השני) שלפי החלטת הממשלה יועדו לביצוע
בשנים 2022 עד 2024, לא החלו; והתהליכים בעניין עתידים להימשך עוד כשנתיים לפחות (עד שנת
2027) באופן שאינו מתיישב עם לוח הזמנים שקבעה הממשלה בהחלטתה.
על משרד הכלכלה לנקוט בשיתוף משרדי החקלאות והג"סאת הפעולות הדרושות שיסייעו להשלמת
התהליך לשינוי התב"ע הקיימת באתר עברונה כדי לאפשר את פיתוח התשתיות באתר בהקדם.
א ת ר ג '-ע מ ר ם113: האתר נמצא בתחום המוניציפלי של המועצה האזורית חבל אילות, בצמוד
וממזרח לכביש 90, וגודלו כ-675 דונם. המועצה הגישה תוכנית לרמ"י114 בנוגע לפיתוח של כ-300 דונם
משטח זה לטובת חקלאות ימית ולייעוד יתר השטח לתשתיות. במרץ 2025 נמצא כי תוכנית זו טרם
קודמה על ידי רמ"י.
מחוז דרום ברמ"י מסר במרץ 2025 למשרד מבקר המדינה כי הוא מקדם הגשה של תוכנית לגבי האתר
מול הוועדה המחוזית דרום ועמידה בתנאי סף ובכלל זאת טיפול בדרישות של המשרד להג"ס לביצוע
תסקיר השפעה על הסביבה בליווי לשכת התכנון, תוך שציין שעדיין לא נפתרה סוגיית הטיפול במי פלט
(ראו להלן). נוסף על כך, המועצה האזורית חבל אילות מסרה גם היא במרץ2025למשרד מבקר המדינה
כי היא מקדמת את הפעולות הדרושות לקראת דיונים בוועדה המחוזית בנושא, ובכלל זאת באמצעות
ליווי של אדריכל ויועצים.
משרד החקלאות מסר בתשובתו כי העיכובים בהשלמת הכנת התב"ע והעברתה לדיון בהפקדה בוועדה
המחוזית נגרמים בשל דרישות מקדימות של המשרד להג"ס ממנו לטפל במי הפלט ולהכין תסקירי
השפעה סביבתיים רחבים.
המשרד להג"ס מסר בתשובתו כי משרד החקלאות ביקש שבשלב הכנת התכניותתידחההדרישהלקיום
תסקיר סביבה לשלב מאוחר יותר לשלב של היתר הבנייה; וכאמור לעיל, בישיבות שהתקיימו בין
המשרדים בחודשים מרץ ואפריל 2025 הועלו הצעות שיאפשרו התקדמות, אולם הנושא טרם קודם.
רמ"י מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה ממאי 2025 כי בינואר 2022 התוכנית נידונה בוועדה
מקומית, ובו-זמנית נעשה טיפול בהעברתה לקליטה בוועדה המחוזית ועמידה בתנאי סף, וכי "עיקר
העיכוב באישור התכנית נוגע לסוגיות סביבתיות במסגרת תסקיר'מיקרו'השפעה על הסביבה בליווי
113 האתר נקרא בעבר גם המט"ש הצפוני.
114 תוכנית0929927-608.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 81
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
לשכת התכנון"; וכי הסוגיה הבעייתית הטעונה פתרון נוגעת להזרמת מי הפלט שעתידים להתקבל
מהמפעלים החקלאיים ולטיפולם לפני החזרתם לים.
נמצא כי נכון למאי 2025 התוכנית לפיתוח אתר עמרם לצורך חקלאות ימית מקודמת על ידי המועצה
האזורית חבל אילות ורמ"י ומצויה בשלבי הכנה ראשוניים לקראת דיון בוועדה המחוזית דרום.
לנוכח העיכובים הנוגעים לאתרים הנוספים-אתרי פארק המשתלות ועברונה, שמצויים עדיין בשלבי
תכנון שונים, מוצע כי קידום התכנון של אתר עמרם יואץ על ידי המועצה האזורית חבל אילות ורמ"י,
וזאת בלי להמתין להשלמת הפעולות באתרים הנוספים, כדי לקדם שיווק של חלקות ליזמים בתחום
החקלאות הימית במרחב זה.
ה ס ד ר ת הט י פ ו ל ב מ י הפ ל ט : מי פלט הם תוצר של פעילות כלכלית, והם נחשבים לבעלי
השפעות סביבתיות שליליות על מי הים במפרץ אילת בשל הריכוז הגבוה של חנקן שהם מכילים115.
בשל כך קבע המשרד להג"ס, בהסתמך על המלצות ועדה מדעית של המשרד, הוועדה הבין-משרדית
להיתרי הזרמה, לרבות טיפול בתוצרי לוואי (להלן - הוועדה למתן היתרים)116, תקן לכמות החנקן
שתוזרם במי הפלט למפרץ: עד 22 טונות בשנה, מכל המקורות באזור שמזרימים מי פלט לים. יצוין כי
עיקר הכמות המוזרמת לים כיום נובעת מפעילות של מתקן התפלה של חברת מקורות (להלן - מתקן
ההתפלה סבחה), הנמצא בסמוך לאתר המשתלות, שמספק כ-15.5מיליון קוב מישתייה באזור. פיתוחו
העתידי של האזור לטובת חקלאות ימית צפוי להגדיל את כמות מי הפלט המוזרמים למפרץ אילת
ועשירים בחנקן שמהווים גורם סיכון סביבתי.
לנוכח הצפי בגידול כמות פליטת מי הפלט קיבלה הממשלה שתי החלטות בנושא:
(1) מ ת ק ן ח ל ו ץ :כדי להקטין את ריכוז החנקן במיהפלט שעתידים להיפלט מפעילות של חקלאות
ימית הצפויה להתרחש באתר המשתלות (אשר תוכנן כמקטע ראשון בפארק החקלאות הימית),
החלטת הממשלה 1442 קבעה כי יש לפתח מתקן חלוץ לטיפול במי הפלט. בשנת 2022 הקצה לכך
משרד האוצר תקציב בסך 2 מיליון ש"ח (להלן - הפיילוט).
משרד החקלאות מסר למשרד מבקר המדינה ביולי 2024 כי הוא מקדם בשיתוף חברת מקורות
ורשות המים פיילוט לפתרון ידידותי לסביבה שיאפשר את הפחתת ריכוז החנקן במי הפלט
הנפלטים ממי הרכז של מתקן התפלה סבחה באמצעות גידול אצות שיקלטו את החנקן הנוצר
שמצוי בשלבים ראשוניים.
115 מי הפלט הם מים שנותרו בהם שאריות של חומרי הזנה ומזון מעוכל שהדגים מפרישים וחומרים אנאורגאניים. אחד
החומרים הוא חנקן שהזרמתו למימי מפרץ אילת עלולה לפגוע באורגניזמיםהחיים בים כמו אלמוגים.
116 במשרד להג"ס פועלת ועדה בין-משרדית להטלת פסולות או להזרמת שפכים ממקור יבשתי לים, שהיא גוף סטטוטורי
עצמאי הפועל מתוקף חוק למניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התשמ"ח-1988.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 82
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
משרד החקלאות מסר בתשובתו כי הפיילוט האמור הושלם בהצלחה אך טרם יושם בהיקף מלא,
וכעת יש כוונה לעבור לשלב של תכנון מתקן בהיקף מלא של טיפול הפחתת החנקן באמצעות
אצות117.
רשות המים מסרה למשרד מבקרהמדינה במאי2025 (להלן- תשובת רשות המים) כי היא שותפה
בפיילוט שמקודם על ידי חברת מקורות, בשיתוף משרד החקלאות, להפחתת חנקן מרכז מי
התפלה שמקורו במתקן סבחה. עוד מסרה רשות המים כי בפגישת סיכום שנערכה בנושא במרץ
2025 סוכם כי חברת מקורות תגיש תכנון כללי לשיפוט בוועדה מקצועית ברשות המים עבור שני
שלבים: שלב א'- עבור הרחקה של טונה חנקן; אם שלב א' יוכיח עצמו לאורך תקופת ההפעלה
המינימלית שתיקבע, אז יוגש לאישור שלב ב'- להרחבת הפרויקט ולהקמת מתקן להפחתת עד 10
טונות חנקן. רשות המים ציינה כי היא תמשיך לעקוב אחר מימוש פעולות אלה ותרומתן להפחתת
ריכוזי החנקן הנפלטים למפרץ אילת.
המשרד להג"ס מסר למשרד מבקר המדינה ביולי 2025 כי כבר כיום מוזרמים למפרץ אילת יותר
מ 22 טונות חנקן בשנה, והשאיפה היא לצמצם את הכמות השנתית של חנקן, וכי מדובר ב"ערך
סף" לכמות השנתית, שנקבע על ידי ועדת מומחים בשנת 2016 ואומץ על ידי ועדת ההיתרים.
המשרד הוסיף כי עד למציאת פתרון טכנולוגי מוכח לסילוק נדרש לקדם חלופה תכנונית שתביא
להגבלת פליטת כמות החנקן (כגון גידול של אצות בכל תצורותיו.)
(2) פ ע י ל ו ת ר ח ב ה ל ט י פ ו ל ב מ י ה פ ל ט :בהחלטת הממשלה 1442 נקבע כי כדי להקטין את
ריכוז החנקן במי הפלט שעתידים להיפלט מפעילות של חקלאות ימית הצפויה להתקיים באזור,
תתבצע בחינה על ידי הרשות הממשלתית למים ולביוב (להלן - רשות המים) של האפשרות לשלב
במסגרת הפעילות המתוכננת, הקמה ותפעול של תשתיות הובלה ופינוי של מי ים וטיפול במי פלט
ממתקני הגידול, במסגרת תקציב המיזם ותשלומי היצרנים החקלאיים המשתמשים במי הים
ממפרץ אילת.עוד נקבעבהחלטהכיקידום תשתיות אלו יבוצע במסגרת היתרי הזרמה שלהוועדה
למתן היתרים118.
בדצמבר 2023 הגישה חברת מקורות בקשה לוועדה למתן היתרים לפי חוק מניעת זיהום הים
ממקורות יבשתיים, התשמ"ח-1988, להגדיל את כמות החנקן המצויה במי הפלט המוזרמים
למפרץ אילת ממתקן ההתפלה סבחה, זאת בשל הצורך בהתפלת כמות גדולה יותר של מים כדי
לספק את הביקוש ההולך וגדל של מים שפירים לשימושים ביתיים באזור ולצורכי חקלאות. במרץ
2024 דחתה הוועדה למתן היתרים את הבקשה מחשש לנזק סביבתי שייגרם לשונית האלמוגים.
117 מדובר בהמשך הפיילוט שהשלים את השלב הראשון, שבו נעשה שימוש בשטח של 100 מ"ר, לעומת 10 מ"ר בשלב
הראשון.
118 יובהר כי במסגרת הפעילות החקלאית הימית המתוכננת, היזמים החקלאים משתמשים במי ים המגיעים ממפרץ
אילת ולאחר שימוש בהם במסגרת הפעילות, הם משיבים אותם בחזרה כשהם מכילים את תוצרי הלוואי כגון ריכוז
גבוה של חנקן.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 83
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
חברת מקורות מסרה למשרד מבקר המדינה באוגוסט 2024 כי אספקת מים איכותית לעיר אילת
לרבות השקיה לצורכי חקלאות באזור היא צורך חיוני והכרחי; וכי במחצית הראשונה של שנת
2024 התברר לה כי צריכת המים באזור אילת עלתה ב-5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד,
ובשנים הקרובות צפוי גידול נוסף בביקוש למים באזור. עוד מסרה החברה כי באוגוסט 2023
אישרה רשות המים הקמה של מתקן סבחה ד'שיספק 20 מיליון קוב וזאת נוסף על 18 מיליון קוב
הניתנים להפקה, דבר שיאפשר הקטנה של כמות החנקן המוזרמת למי הים, והיא הקימה צינור
רכזשיוביל את מי הרכז שמתקבלים ממתקן ההתפלה סבחה לעומק הים; וכי ניטור שנערך במקום
העלה כי ריכוז החנקן פוחת לאורך התעלה שמובילה את מי הפלט בחזרה למפרץ אילת; וכי
בנסיבות אלה פנתה החברה למשרד להג"ס בבקשה להגדלת כמות החנקן המותרת בהזרמה לים.
לעמדתה, אי-קבלת הבקשה עלולה להוביל לצמצום כמויות המים המסופקות לאזור באופן מיידי
ולסכן את אספקת מי השתייה לעיר אילת בחודש ספטמבר 2024. הועלה כי גם בקשה זו נדחתה
על ידי הוועדה למתן היתרים.
חברת מקורות הוסיפה כי ללא הגדלת כמות המים באמצעות התפלת מי ים לא יהיה ניתן לממש
את החלטת הממשלה 1442 ואת יעדיה, ובהם: ייצור מזון מהים ומהמדבר; פיתוחן של אילת
והמועצה האזורית חבל אילות ליצירת שיפור ניכר באיכות החיים של תושבי האזור באמצעות
מנועי צמיחה, חדשנות וביטחון המזון; והפיכת העיר והאזור למרכז לאומי ובין-לאומי למחקר
ופיתוח בתחום החקלאות הימית.
משרד החקלאות מסר למשרד מבקר המדינה ביולי2024כי הוא מסתייג מקביעת הוועדה המדעית
של המשרד להג"ס בנוגע להחלטה על הגבלת כמות החנקן המוזרמת לים ל-22 טונות, ולעמדתו
קביעה זו נעשתה על סמך הערכה חלקית בלבד ולא הביאה בחשבון מודל כמותי וראייה כלל-
אזורית. גורמי המקצוע במשרד החקלאות העלו חשש כי בהיעדר פתרונות לעניין מי הפלט, המשך
פיתוח התוכנית הממשלתית לקידום החקלאות הימית באילת, כפי שהותנעה בהחלטת הממשלה,
עומד בסיכון עד כדי "עצירה מוחלטת של כל מאמצי הפיתוח שהמשרד השקיע ב-10 שנים
האחרונות בפארק". לעניין זה משרד החקלאות כתב למשרד מבקר המדינה ביולי 2024 כי
להערכתו עד להסדרת נושא הטיפול במי הפלט ניתן להתקדם עם הפיתוח של אתר המשתלות
באמצעות כניסתם של יזמים שאופי פעילותם ועיסוקם אינו דורש הזרמה של מי פלט עשירי חנקן
למפרץ אילת, אף שהדבר יפגע באטרקטיביות של האתר אך יאפשר קידום הקמתו בד בבד עם
מציאת פתרונות לנושא.
רשות המים כתבה בתשובתה כי פיתוח העיר אילת מצריך הבטחת אספקת מים סדירה לתושבים
ולענפי התיירות והחקלאות; וכי מקורות המים לעיר הם ממתקני התפלה שמקורם בקידוחים ומי
ים; וצינור הרכז להובלת מי ההתפלה ממתקן סבחה למפרץ אילת תוכנן כך שיוכל להכיל גם את
מי הפלט ממתקני הגידול החקלאיים הצפויים לקום באזור זה. עוד כתבה רשות המים כי היא
אישרה את הרחבת המתקן להתפלת מי ים לעוד כ-20 מיליון קוב מים בשנה, וכך יתאפשר צמצום
השימוש במתקן ההתפלה של מים מליחים, כך שעומס החנקן הצפוי להיפלט ממתקני ההתפלה
יפחת מכ-24 טונות בשנה כיום לכ-17 טונות.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 84
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
חברת מקורותמסרהבתשובתה למשרד מבקר המדינה במאי2025כי הפיילוט לסילוק חנקותממי
רכז של מתקן ההתפלה סבחה, אשר נערך על ידה בהנחיהובאישור של רשות המים, נבחן רק עבור
מי הרכז ולא בהכרח יתאים לטיפול חנקות של מים מחקלאות הימית בשל הרכב כימי שונה של
המים.
המשרד להג"ס מסר בתשובתו למשרד מבקר המדינה כי הדרישה מחברת מקורות לביצוע פיילוט
להפחתת חנקן נקבעה על ידי הוועדה להיתרי הזרמה בהתבסס על תוכנית העבודה שהוצגה על ידי
מקורות. עוד ציין המשרד כי על בסיס ממצאי הפיילוט מקורות הציגה תוכנית עבודה להפחתת
חנקן של כ-10 טונות חנקן בשנה שתימשך עד שנת 2032, אך לשיטתו ניתן לקצר באופן משמעותי
את לוחות הזמנים. נוסף על כך כתב המשרד כי הפחתת החנקן במי הרכז ממתקן ההתפלה באילת
באמצעות אצות צפוי להימשך זמן רב.
נכון לינואר 2025 נמצא כי הפיילוט להפחתת רמת החנקן במי הפלט ממתקן ההתפלה סבחה, אשר
התקציב לביצועובסך של2מיליון ש"חהוקצהלשנת2022,מקודםעל ידי משרד החקלאותורשות המים
באמצעות מקורות אך טרם יושם בהיקף מלא; וכי טרם הוסדר נושא הזרמת מי הפלט מול הוועדה למתן
היתרים במשרד להג"ס. משרד מבקר המדינה מדגישכי הסדרתסוגיית מי הפלטבכללותה נחוצה לנוכח
הסיכון הפוטנציאליבנוגעלמימוש הפעילות של החקלאותהימית119באתרים השונים ולתעשייה הנלווית
לפעילות זו כפי שנקבע בהחלטות הממשלה, וגם בנוגע ליכולת אספקת מי השתייה לאזור.
מומלץ כי משרד החקלאות ורשות המים, האחראים ליישום החלטת ממשלה 1442, יקדמואת הפתרונות
האפשריים לטיפול במי הפלט ולצמצום השפעותיהם הסביבתיות השליליות, בשיתוף הגורם המבצע -
חברת מקורות ובשיתוף המשרד להג"ס. פתרונות אלה יאפשרו את המשך הפעילות חקלאית באזור
בהתאם להחלטת הממשלה, לכשיושלמו הפעולות התכנוניות והפרויקט יתקדם לשלב הביצוע, ויבטיחו
את אספקת מי השתייה לעיר אילת ולשאר הרשויות המקומיות באזור כסדרה ועל פי הצורך. לעניין זה
מוצע כי משרד החקלאות יחיש אתיישוםהפיילוטבאמצעות הקמת מתקן לטיפול בחנקן באמצעות אצות
כדי שממצאיו ישמשו כתשומה לפתרונות אפשריים. הסדרת חסמים אלה בעניין החקלאות הימית
תתרום משמעותית לגיוון התעסוקתי הנדרש בעיר ולכלכלתה.
2. הקמת צוות עבודה בין-משרדי
לצורך מימוש החלטות הממשלה לקידום החקלאות הימית באילת, נקבע בהחלטת הממשלה 1442 מחודש
מאי 2022 כי על משרד החקלאות להקים צוות עבודה בין-משרדי (להלן - צוות העבודה) שיהיה אחראי
לקדם את תחום החקלאות הימית. על הצוות הוטל לגבש תוכנית עבודה אופרטיבית הכוללת לוחות זמנים,
קידום תכנון לצורך פיתוח של התשתיות באתרים המיועדים לחקלאות ימית, לרבות פתרונות תקציביים,
פינוי מים ומתקני טיפול במי הפלט - כדי לעודד הקמת מתקנים חקלאיים ומפעלים לקידום התעשייה
בתחום ייצור מוצרים שמקורם בחומרי גלם מהים או מהמדבר. צוות העבודה נדרש להגיש את המלצותיו
119 לכשיסתיימו הליכי התכנון כאמור בפרק הקודם.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 85
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
לשרים במשרדים הרלוונטיים בממשלה בתוך 90 יום מיום קבלת החלטת הממשלה - דהיינו עד אמצע
אוגוסט 2022.
בספטמבר 2022, חודש לאחר שהצוות נדרש להגיש את המלצותיו, הוקם צוות העבודה במשרד החקלאות
בראשות משותפת למשרדי החקלאות והאוצר ובשיתוף נציגים מארבעה משרדי ממשלה וגופים ציבוריים
נוספים-המשרד להג"ס, משרד הכלכלה, רמ"י ורשות המים. בינואר2023התכנס הצוות לראשונה לפגישת
התנעה, ללא נוכחות נציגי האוצר ורשות המים ובלי שהתקבלו בה החלטות אופרטיביות לביצוע. נכוןלמרץ
2025 לא התקיימו פגישות נוספות של הצוות.
הועלה כי בחלוף יותר משנתיים ותשעה חודשים ממועד החלטת הממשלה 1442, צוות העבודה לקידום
החקלאות הימית בראשות משרדי החקלאות והאוצר ובשיתוף המשרד להג"ס, משרד הכלכלה, רמ"י
ורשות המים, עדיין לא החל את פעילותו האופרטיבית, וממילא לא הגיש עד אוגוסט 2022 את המלצותיו
לקידום התחום כפי שנדרש לעשות על פי ההחלטה. זאת ועוד, עד ינואר2025טרם גובשה תוכנית עבודה,
ולא נקבעו הנחיות ולוחות זמנים לפיתוח התשתיות באתרי החקלאות הימית לרבות פתרונות תקציביים.
רשות המים מסרה בתשובתה כי היא מינתה נציגה לצוות העבודה בראשות משרד החקלאות שעוסק
בנושא, שטרם החל את פעילותו האופרטיבית, וככל שהפעילות תתקדם, נציגתו תיקח בו חלק לפי הנדרש.
על משרד החקלאות לפעול בהקדם לכינוס צוות העבודה בהשתתפות כלל הנציגים שנקבעו בהחלטת
הממשלה ולקבוע לוח זמנים קצר לסיום עבודת הצוות ולהגשת המלצותיו לשרים הרלוונטיים בממשלה,
וזאת כדי לאפשר את קידום תחום החקלאות הימית באזור אילת, שהוא כאמור מרכיב מרכזי בגיוון
התעסוקתי בעיר ובפיתוחה הכלכלי.
3. תוכנית אסטרטגית לענף החקלאות הימית בישראל
בהחלטת הממשלה 1442 משנת 2022 נקבע שעל שר החקלאות להכין בשיתוף נציגים מתשעה משרדי
ממשלה (כמו משרדי האוצר, הכלכלה, האנרגייה והג"ס) וגופים ציבוריים נוספים תוכנית אסטרטגית
לאומית לפיתוח ולהרחבהשלהחקלאות והביוטכנולוגיה הימית בישראל120. עוד נקבעבהחלטהשהתוכנית
האסטרטגית תכלול בין היתר פתרונות תשתיתיים, קידום ופרסום מכרזי קרקע ושטחים ימיים והסרת
חסמים לרבות בנוגע לים התיכון, כדי להביא לחיזוק המעטפת והבסיס הכלכליים של ייצור מזון מהים.
בין היתרצוין כימטרת התוכנית האסטרטגית היא להביא לכך שתוצאות המחקר והפיתוח שיפותחו באזור
אילת ייושמו ברחבי ישראל ובים התיכון כמרחב יישומי עיקרי של הענף121. בהחלטת הממשלה נקבע
שהתוכנית תושלם תוך שישה חודשים מיום קבלת ההחלטה, קרי עד 11.22.15122.
120 תכנון אסטרטגי או תכנון לטווח ארוך - מתייחס למגוון התוכניות והאמצעים שנועדו להשגת תוצר ארוך טווח או
להשגת חזון, זאת באמצעות מערכת משימות ויעדים (5-10יעדים) וסדרי עדיפויות לכמה שנים.
121 צריכת דגי המאכל בישראל עלתהבעשור האחרון בכ-72%.
122 יצוין כי כבר בשנת 2017 פרסם משרד החקלאות סקר היתכנות לתוכנית אסטרטגית לענף חקלאות המים בישראל,
שכלל ניתוחים כלכליים לבדיקת העלות והתועלת של פעילות זו.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 86
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
כחלקמיישום החלטות הממשלה לקידום החקלאות הימית באילת, ולצורך יישום החלטת הממשלה1442,
פרסם משרד החקלאות במאי2022מכרז לקבלת שירותי ייעוץ וסיוע לצורך הקמת מינהלה123, וביולי2023
התקשר המשרד בהסכם עם חברה פרטית לצורך זה. בפברואר 2024 ביקש משרד החקלאות מהחברה
הפרטית להסב את החוזה מולה (להקמת המינהלה) כך שפעילותה תתמקדבכתיבה של תוכנית אסטרטגית
לפיתוח החקלאות הימית בישראל; ובמאי 2420 פרסם המשרד קול קורא לשיתוף הציבור לקבלת מידע על
הצרכים והאתגרים הקיימים בענף.
משרד החקלאות מסר למשרד מבקר המדינה ביוני2024 כי קיימים עיכובים בהכנת התוכנית האסטרטגית
בתחום שהוא אמון עליו, וכי היא נמצאת בשלב מתקדם של הכנה מקצועית הכולל תחשיבים כלכליים,
ולאחריו הוא יניע מחדש בשיתוף משרדי הממשלה המנויים בהחלטת הממשלה את העבודה הממשלתית
לקידום הכנת התוכנית האסטרטגית לענף החקלאות הימית בישראל.
משרד החקלאות מסר בתשובתו ממאי 2025 כי הוא השלים את התהליך הפנים-משרדי לגיבוש התוכנית
האסטרטגית שבאחריותו, והוא נמצא"לקראת תיאום עם שאר משרדי הממשלה הרלוונטיים".
יותר משלוש שנים לאחר קביעת החלטת הממשלה 1442 ממאי 2022, שהטילה על משרד החקלאות
להוביל הכנת תוכנית אסטרטגית לאומית לפיתוח והרחבה שלהחקלאות והביוטכנולוגיה הימית בישראל
בתוך שישה חודשים (עד נובמבר2022,)נמצא כי נכון למאי2025העבודה הממשלתית הדרושה להשלמת
התהליך לגיבוש התוכנית האסטרטגית הלאומית, שעל קידומה הופקד משרד החקלאות, לא הושלמה
תוך תיאום למולכלל משרדי הממשלה הרלוונטיים,וכי בפועל אין תוכנית אסטרטגיתמאושרתנכוןלמאי
2025.
על משרד החקלאות בשיתוף צוות ההיגוי הבין-משרדי והגופים הציבוריים המנויים בהחלטת הממשלה
להאיץ את השלמת הכנת התוכנית האסטרטגית שבאחריותו ולפעול להסדרת ממשקי העבודה
והסמכויות ביניהם, תוך יצירת מחויבותם לקידום ולתקצוב של הפעולות המפורטות בהחלטת הממשלה
ושיידרשו על פי התוכנית האסטרטגית; זאת בראייה ארוכת טווח שתביא בחשבון את הצרכים
הלאומיים, את הסיכונים לקידום התחום ואת הפוטנציאל הטמון בו.
4. העברת המרכז הלאומי לחקלאות ימית (מלח"י) למשרד החקלאות
האקוסיסטם בתחום החקלאות הימית באזור אילת מתבסס על מכוני מחקר ובהם המרכז הלאומי
לחקלאות ימית (להלן - מלח"י). מלח"י פועל כיחידה ארגונית במסגרת חיא"ל - חברה ממשלתית לתועלת
הציבור. חיא"ל נתונה לפיקוח רשות החברות הממשלתיות, ושר האנרגייה הוא השר האחראי לענייני
123 מטרות המינהלהכפי שנקבעו בהחלטת הממשלה כוללות בין היתר: ליווי ההקמה והניהול של אתרי פארק החקלאות
הימית והאקו-סיסטם; ייזום ותכלול שיתופי פעולה כלכליים, מדעיים וחקלאיים; הקמת צוותי העבודה וההיגוי
בתיאום עם משרדי הממשלה וגופי האסדרה הרלוונטיים; הפעלת מיזמים של עידוד והעצמה של סטודנטים בתחומי
לימוד מזון מהים ומדבור; עידוד חברות ויזמים בהקמת חברות ומתחמי ניסוי ומו"פ והעתקתם לפארקי התעשייה
באזור הרלוונטי להחלטה זו וסיוע בפיתוח תשתיות לקידום ענף החקלאות הימית והמדברית.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 87
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
החברה לפי חוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975124. מלח"י ממוקם בחוף הצפוני של אילת ועוסק
בעיקר בפיתוח טכנולוגיות לגידול דגי ים ויצורים ימיים אחרים בעלי ערך כלכלי ובמחקרים שיוצרים
תשתית לפיתוח חקלאות ימית בישראל כענף חקלאי חדשני המנצל מי ים ומים מליחים125. הצוות המקצועי
של מלח"י מורכב מכ-40 עובדים שנותנים שירותים לחוקרים מהארץ ומהעולם, לסטודנטים ולמשרדי
ממשלה.
משנת2004 דנה הממשלה בנושא וקיבלה כמה החלטות126, חלקן על בסיס המלצות ועדה ממשלתית משנת
2006127, שעניינן הפרדת מלח"י מחיא"ל והעברתו אל משרד החקלאות, לכפיפות מינהל המחקר החקלאי
שבמשרד (להלן - מכון וולקני) כיחידה נפרדת והשארתו פיזית באילת (להלן - החלטות הממשלה). לאורך
השנים הוקמו ועדות משותפות למשרד החקלאות, משרד האוצר ונציבות שירות המדינה שדנו בהיבטים
הנוגעים לקליטת עובדי מלח"י במכון וולקני ובתקציבים הדרושים למעבר. החלטת הממשלה 1442 קבעה
בין היתר כי במסגרת המעבר של מלח"י למכון וולקני יקצה מכון וולקני סך של 22 מיליון ש"ח בפריסה
שווה בשנים 2023 עד 2026 לשדרוג מלח"י128 כך שהוא יהיה מרכז מוביל מסוגו בעולם, באמצעות שיפור
יכולות המחקר שלו, שדרוג מתקני הרבייה והגידול של הדגים שבו והסדרת מתחם הקמפוס שלו ובכלל זה
הקמת מרכז הדרכה ומרכז מבקרים.
משרד החקלאות פעל ליישום החלטות הממשלה האמורות, והוא פנה בעניין למשרד האנרגייה, לחיא"ל
ולרשות החברות הממשלתיות. בפנייתו למשרד האנרגייה בספטמבר 2023 ציין משרד החקלאות כי ב-14
השנים האחרונות התקבלו בנושא ארבע החלטות ממשלה, והוא פעל בשנים אלו כדי לקדם את המעבר של
מלח"י תוך העמדת תקציבים, תקנים ומשאבים רבים, אך מהלכים אלו לא נשאו פרי. עוד הוא ציין בפנייה
כי הנושא דחוף לביצוע כדי למנוע פגיעה בפעולות משרד החקלאות בנושא ביטחון המזון וקידום חדשנות
טכנולוגית בענף החקלאות הימית בישראל. יצוין כי גם עיריית אילת פעלה בנושא זה וביקשה ממשרד
החקלאות לקדמו ללא דיחוי.
הועלה כי החלטות הממשלה שקבעו כי המרכז הלאומי לחקלאות ימית יוכפף לאחריותו ולניהולו של מכון
וולקני במשרד החקלאות לא בוצעו על ידי הגורמים הממשלתיים הנוגעים בדבר - משרדי החקלאות
והאנרגייה, חיא"ל ורשות החברות הממשלתיות, אף שחלפו כ-15 שנים מקבלת החלטת הממשלה
124 חיא"ל היא חלק ממערך המו"פ הממשלתי. ייעודה העיקרי הוא יצירת בסיס מדעי וטכנולוגי לניצול יעיל של משאבי
החופים, הים והמים של מדינת ישראל באמצעות מו"פ בשלושה תחומים: אוקיאנוגרפיה, לימנולוגיה (חקר אגמים
ומקווי מים יבשתיים) וחקלאות ימית. תחת חיא"ל פועלים שלושה מכונים: המכון הלאומי לאוקיאנוגרפיה בחיפה;
המעבדה לחקר הכינרת ע"ש יגאל אלון, והמרכז הלאומי לחקלאות ימים באילת.
125 תחומי עיסוקו העיקריים הם מחקרים יישומיים ופיתוח שיטות לגידול אינטנסיבי והשבחה גנטית של דגים, פיתוח
מזונות, זיהוי, מניעה וריפוי של מחלות דגים ופיתוח מערכות לגידול משולב של דגים, רכיכות ואצות.
126 החלטת הממשלה 4494 (19.2.09); החלטה מס' חכ/59 של ועדת שרים לענייני חברה וכלכלה (קבינט חברתי -כלכלי)
מיום 13.2.2017 שצורפה לפרוטוקול החלטות הממשלה וקיבלה תוקף של החלטת ממשלה ביום 2.3.17 שמספרה
2461; החלטתהממשלה4462(4.8.19)והחלטת הממשלה1442(15.5.22).
127 ועדת"טייכר"-ועדה שהוקמה מתוקף החלטת הממשלה1795(מט/12) מ-13.4.04, לבדיקה וחיזוק של מכוני המחקר
הממשלתיים ולמעקב אחריהם.
128 יצוין כי במהלך שנת2022 משרד החקלאות החל לממש את החלטות הממשלה ובוצעו בין היתר הפעולות האלה( :א)
מכון וולקני קיבל ממשרד האוצר17מיליון ש"ח לטובת קליטת מלח"י אליו; (ב) מכון וולקני העביר לחיא"ל000,150
ש"ח לטובתייעוץ משפטי להכנת הסכם למעבר של מלח"י.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 88
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
הראשונה בעניין,וזאתבשל מחלוקת בין משרד החקלאות למשרד האנרגייה לגבי שאלת מימוש החלטות
הממשלה להעברת מלח"י למשרד החקלאות.
עמדת חיא"ל שנמסרה למשרד מבקר המדינה היא שאין להעביר את מלח"י לכפיפות מכון וולקני מהסיבות
האלה:
1. העברת מלח"י למכון וולקני תנתק את צינור הידע של מלח"י מחיא"ל ומשאר הגופים
המחקריים של חיא"ל, ובכך תיגרם פגיעה במלח"י שתביא לניוונו וירידת ערכו המחקרי.
2. מכון וולקני עוסק בשוליים בתחומי עיסוקו של מלח"י תחת תחום המדגה, תוך התמקדות
בהיבט החקלאי של התחום, שמטרתו הבטחת יכולת האספקה של מוצרי עוף ודגים ולא
מחקר וקידום תחום החקלאות הימית.
3. במכון וולקני אין את הרקע והידע המקצועי בתחומים הרלוונטיים למלח"י בכלל, ובתחום
החקלאות הימית בפרט, והדבר עלול לפגוע בפעילות המתקיימת במלח"י ובשינוי סדרי
העדיפויות של המחקרים המתקיימים בו.
4. החלטות הממשלה מתנות את המעבר של מלח"י למכון וולקני בהסכמים שיחתמו בנושא -
אך אלה לא נוסחו ולא קודמו עד כה. ללא חתימתן לא ניתן להעביר את מלח"י מחיא"ל
למכון וולקני.
5. השארת מלח"י תחת חיא"ל תאפשר להרחיב את הפוטנציאל הקיים במלח"י לתחומי ידע
ומחקר נוספים על ידי השקעות נוספות בו. העברתו למשרד החקלאות תגביל בהכרח את
תחומי עיסוקו לתחומי חקלאות ואספקת מזון במקום להרחיב את המשאב המדינתי
לתחומי ידע נוספים בעולמות המחקר הימי.
משרד האנרגייה מסר למשרד מבקר המדינה ביוני 2024 כי הוא סבור שיש להסדיר את המחלוקת בנושא
זה, וכי הוא מקבל את העמדה כי המצב הנוכחי שבו החלטות הממשלה בנושא זה אינן מקוימות אינו יכול
להימשך עוד; על כן בכוונתו לבחון אפשרות לקדם הצעת מחליטים שתבטל את החלטות הממשלה
הקודמות בעניין העברת מלח"י, וכי אנשי המקצוע במשרד הונחו לקיים עבודת מטה מסודרת תוך בחינת
היתרונות והחסרונות של העברת מלח"י למכון וולקני במשרד החקלאות.
משרד החקלאות מסר למשרד מבקר המדינה ביולי 2024 כי במצב הקיים מלח"י אינו עובד בתיאום
ובשיתוף איתו בהיותו המשרד האמון על הקידום והפיתוח של תוכניות בתחום החקלאות הימית. עוד ציין
המשרד כי המשך פעילותו של מלח"י תחת חיא"ל ומשרד האנרגייה ללא תיאום איתו, בהיותו הגוף המוביל
את המדיניות הממשלתית בנושא, גורם "לחוסר תיאום, בזבוז משאבים וחוסר מינוף מהלכים
ממשלתיים". עוד הוסיף משרד החקלאות כי החיבור של מלח"י למכון וולקני יביא למיקוד של תחומי
המחקר והפיתוח ולאיגום משאבים ותיאום של כיווני המחקר בחקלאות המים בישראל ברמה הלאומית.
בהתייחס לטענה שהעברת מלח"י למכון וולקני תפגע ב'צינור הידע' המגיע מחיא"ל ציין המשרד כי לשיטתו
מלח"י עוסק במחקרים של חקלאות ימית יישומית וגידול בעלי חיים ימיים, ואילו חיא"ל עוסקים
במחקרים אוקיאנוגרפיים (חקר תהליכים כימיים, פיזיים, גיאולוגיים וביולוגיים המתרחשים בים התיכון
ובים המלח), וכי יש להימנע מהתפרסות מלח"י לעולמות מחקריים אחרים שאינם בליבת העיסוק שלו.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 89
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
ביולי 2023 ובאוגוסט 2024 פנה ראש עיריית אילת למנכ"ל משרד החקלאות ולממלא מקום מנכ"ל רשות
החברות וכתב להם כי העובדה שהחלטת הממשלה להעברה של מלח"י לא מומשה "פוגעת פגיעה חמורה,
הן ברמה הלאומית והן ברמה האזורית, באחת החוליות החשובות ביותר... של [ה]אקוסיסטם בתחום
החקלאות והביוטכנולוגיה הימית באזור אילת ואילות... לייצור צמיחה כלכלית וגיוון מקורות התעסוקה
באילת-אילות".
בינואר 2025 כתב ראש מינהל ביטחון המזון לשר החקלאות כי מלח"י סובל מחוסר משווע בתקציבים
[הדרושים] לשדרוג תשתיות ומחקר,וכתוצאה מכךהוא פועל בכיוונים שאינם מותאמים למטרות-העל של
ביטחון המזון שאותן מוביל המשרד, ולכן אין היתכנות למעבר של היחידה למשרד. על כן הוא ממליץ על
שדרוג מלח"י באופן משמעותי במהלך השנתיים הקרובות,ולאחר מכן מוצע כי העברת מלח"י תיבחן שנית.
עוד ציין ראש המינהל כי יש לקדם החלטת ממשלה שתכלול את השארת מלח"י תחת חיא"ל ואת העברת
התקציב ישירות אליהם, ומשרד החלקאות ימשיך להיות שותף פעיל בצוות היגוי אשר יתווה את תוכניות
העבודה של מלח"י.
במאי2025כתב משרד האנרגייה למשרד מבקר המדינהכיכדי להבטיח את פעילותה התקינה ואתהמימון
המלא של מלח"י, חל שינוי בעמדות הצדדים [משרדי החקלאות האנרגייה וחיא"ל], וגובשהטיוטת החלטת
ממשלה חדשה שמעגנת את המשך שיוכה הארגוני של מלח"י לחיא"ל, שכן חיא"ל היא הגוף המתאים
ביותר ללוות את מלח"י ולהעניק לה את הסיוע והתשתית הנדרשים לצמיחתה בהתאם לתוכניות
האסטרטגיות המאושרות על ידי הנהלת החברה לשנים הקרובות.
רשות החברות הממשלתיות כתבה בתשובתה למשרד מבקר המדינה במאי 2025 כי בשל היעדר הסכמה
מקצועית ותפיסתית על מתווה המעבר של מלח"י לחיא"ל הנושא לא קודם, והוא עומד ב"מבוי סתום";
וכי בשל הזמן הרב שחלף מאז החלטות הממשלה הראשונות, היא פועלת עם חיא"ל והשותפים האחרים
הרלוונטיים לעדכון החלטת ממשלה כך שתשאיר את מלח"י כחלק אינטגרלי מחיא"ל, זאת כדי לחזק את
פעילותה של מלח"י כמרכז חקר ייחודי בתחומי החקלאות הימית והביוטכנולוגיה לנוכח היתרונות
המחקריים, הארגוניים והישומיים שנשמרים במסגרת זו.
ממשלת ישראל קיבלה במהלך השנים כמה החלטות בנושא העברת מלח"י מחיא"ל (שתחת משרד
האנרגייה) למשרד החקלאות (מכון וולקני) (החלטות מהשנים 2009, 2017, 2019 ו-2022.) נכון לפברואר
2025 החלטות הממשלה בעניין העברת מלח"י למשרד החקלאות לא יושמו, אף שחלפו כ-61 שנים
מהחלטת הממשלההראשונהבעניין זהבשנת2009,זאת עקב מחלוקת בין משרדי הממשלה הרלוונטיים
לנושא. ככלל, העובדה שיש מחלוקת מקצועית בנושא אינה יכולה לאיין את חובת המשרדים לקיים את
החלטות הממשלה לגביהם. גם העובדה שהמחלוקת נפתרה והעמדה המקצועית העדכנית של הגופים
הרלוונטיים היא שלא נכון יהיה להעביר את מלח"ילמשרד החקלאות כפי שהורתה הממשלה בהחלטתה
אינן פוטרות את המשרדים מלשוב לממשלה כדי שתבחן את עמדתם ותקבל החלטה מעודכנת במידת
הצורך; ואם לא מתקיים מהלך מעשי למול מזכירות הממשלהלשינוי בהחלטות הממשלה בעניין זה,הרי
שיש ליישמן. יצוין כי אי-יישום החלטות הממשלה בעניין מביא גם לפגיעה תקציבית במלח"י מפני
שתקציבים שהממשלה ייעדה כאמור בהחלטתה למלח"י במסגרת המעבר למכון וולקני אינם מועברים
מבקר המדינה | דוח מיוחד 90
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
לו, ועל כן הוא אינו יכול לממש את הפוטנציאל הטמון בו לקידום תחום החקלאות הימית בישראל בכלל,
ובאילת בפרט.
על משרד האנרגייה בשיתוף משרד החקלאות, חיא"ל ורשות החברות הממשלתיות להחיש את פעולתה
להסדרת הסטטוס של מלח"י ולא להותיר את המצב על כנו.זאת על ידי קידום החלטת ממשלה מעודכנת
שתעגן את שיוכה הארגוני של מלח"י לחיא"ל לנוכח עמדתם המקצועית העדכנית של משרדי החקלאות
והאנרגייה ורשות החברות, כי היתרונות בהותרת מלח"י תחת ניהולו ובאחריותו של חיא"ל עולים על
החסרונות שאפשר שייגרמו בשל המעבר למשרד החקלאות. אם הממשלה לא תקבל החלטה מעודכנת,
הרי שיש לממש את ההחלטה המקורית.
5. קידום מחקר והוראה אקדמיים
מרכיב מרכזי בקידום תחום החקלאות הימית באזור אילת שיסייע לה להפוך למרכז לאומי ובין-לאומי
למחקר ופיתוח, הוא הוראה ומחקר אקדמיים שיהוו תשתית למשיכת סטודנטים, מרצים ומכוני מחקר.
בעניין זה החליטה הממשלה (החלטת הממשלה 1442) לפנות בבקשה לוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה
להשכלה גבוהה (להלן - ות"ת) לבחון את האפשרות לתמיכה בקידום מחקר והוראה באילת ובחבל אילות
ומיסוד מתווים לעיבוי וחיזוק ההכשרה האקדמית וקהילת המחקר בתחומים כגון מזון מן הים והמדבר,
זאת בלי לגרוע מהסמכויות והעצמאות של ות"ת מל"ג בעניין קביעת תמיכה כאמור.עודנקבע כי אם ות"ת
תחליט על תמיכה באחד או יותר מתחומים אלה, משרד הנגב והגליל יקצה לה סך של 10 מיליון ש"ח
כסכום תוספתי129, והוות"ת תקצה מימון משלים בסכום זהה.
במהלך הביקורת בנושא פנה צוות הביקורת אל משרדי הנגב והגליל, משרד החקלאות, אוניברסיטת בן
גוריון והוות"ת בבקשה לקבל את סטטוס הטיפול ביישום החלטת הממשלה1442ואת הפעולות שבכוונתם
לנקוט לקידום המחקר וההוראה האקדמיים באילת ובחבל אילות ומיסוד מתווים לעיבוי וחיזוק ההכשרה
האקדמית וקהילת המחקר בתחומיםהרלוונטיים כגון מזון מהים ומהמדבר. להלן בלוח 6 עיקרי הפעולות
שהגופים נקטו במהלך הביקורת:
129 חלוקת התקציב נפרסה על פני שלוש שנים כך שבשנת 2023הוקצו 2 מיליון ש"ח, ובשנים 2024עד2025יוקצו עוד 8
מיליון ש"ח, אולם בשל הוצאותמלחמתחרבות ברזליחול קיצוץ רוחבי של15%, כך שהתקציב הכולל יהיה8.8מיליון
ש"ח במקום10מיליון ש"ח.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 91
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
לוח 6: עיקרי הפעולות שהגופים נקטו במהלך הביקורת
משרדי הנגב ביוני 2023 - פניית משרד הנגב והגליל לוות"ת בהודעה על כוונתו לממש את החלטת
והגליל הממשלה 1442 ולהקצות תקציב בסך 10 מיליון ש"ח לאוניברסיטת בן גוריון, על בסיס
והחקלאות עמדתה מקצועית משותפת לו ולמשרד החקלאות ולפיה:
מסלול Sea Tech שפותח על ידי אוניברסיטת בן גוריון בנגב בייעוץ משרד החקלאות
יהווה "עוגן לתעסוקה עתידית"במסגרת תוכנית לימודים לתואר ראשון בקמפוס של
אוניברסיטת בן גוריון שבאילת, שייתן את המענה המתאים לאתגר בגיוס הון אנושי
מחקרי ואקדמי ובהגדלת היצע אנשי המקצוע בתחומי החקלאות הימית באזור אילת.
הוות"ת יולי 2023 - עמדת הוות"ת שהועברה למשרד הנגב והגליל ולאוניברסיטת בן גוריון:
- החלטת הממשלה1442, שמציינת כי יש לבחון את האפשרות לתמיכה בקידום
מחקר והוראה אקדמיים באזוראילת, אינה מחייבת אותה להקצות משאבים
באופן ייעודי לקמפוס של אוניברסיטת בן גוריון שבאילת.
- היא מאשרת את המלצותועדת ההיגוי לנושא מדעי הים והמים והיא מתכוונת
להעביר סך של 40 מיליון ש"ח למכון הבין-אוניברסיטאי למדעי הים באילת
(מכוןIUI) לשדרוג תשתיות ההוראה והמחקר במכון.
אוניברסיטת אוגוסט 2023 - החלטת הוות"ת לתקצב את מכון IUI אינה עולה בקנה אחד עם מטרות
בן גוריון החלטת הממשלה, שכן נדרש לוודא שהתוכנית בעניין שתתוקצב מכוח החלטת
הממשלה תכלול מסלול לתואר ראשון כפי שהיא מציעה ושהיא תקצבה לכך 13 מיליון
ש"ח.
הוות"ת כתבה למשרד מבקר המדינה במאי 2025 כי בעקבות כמה פעולות שנקטה אוניברסיטת בן גוריון
היא קיבלה אישור הגשה לתוכנית לתואר ראשון ב-Tech-Sea מדע וטכנולוגיות ימיות B.Sc, והיא עדכנה כי
תוכנית הלימודים שלה תכשיר בוגרים בביוטכנולוגיה בתחום החקלאות הימית, והיא תואמת את צורכי
משרדי הסביבה והחקלאות. בכך היא צפויה להביא להגדלה משמעותית של מספר בוגרי התוכנית שיוכלו
להשתלב בעבודה בתחום החקלאות הימית ולאחר סיום הלימודים להישאר לגור באזור. עוד ציינה הוות"ת
בתשובתה כי בדצמבר2024היא אישרה תוכנית לתמיכה במוסדות המתוקצבים על ידי ות"ת לעידוד מחקר
והוראה אקדמיים באילת ובחבל אילות לייצור מזון מן הים ומהמדבר; ובמרץ 2025 אוניברסיטת בן גוריון
נבחרה על ידי הוות"ת כמוסד הזוכה לעניין זה ולפיה האוניברסיטה תקבל תמיכה בגובה 6.8 מיליון ש"ח
בחלוקה שווה לשנים התשפ"ה והתשפ"ו בהתאם להתחייבות למימון משלים (מאצ'ינג)130בגובה3.4מיליון
ש"ח, בכפוף לקבלת התקציב לעניין ממשרד הנגב והגליל.
אוניברסיטת בן גוריון ומשרד הנגב והגליל מסרו למשרד מבקר המדינה במאי 2025 כי המסלול אושר, וכי
האוניברסיטה החלה בתהליך לקליטת חוקרים ולהקמת מעבדות ובנייני מעונות.
פתיחת תוכנית לימודים אקדמית בתחום החקלאות הימית מהווה נדבך חשוב לקידום האקוסיסטם
להפיכת אזור אילת למוקד לאומי ובין-לאומי לייצור מזון מן הים והמדבר.במשךתקופה שלמעללשלוש
שניםמאזקבלת החלטת הממשלה1442בנושא,לאנפתחה באזור אילת תכנית לימודים אקדמית בתחום
החקלאות הימית, זאת עקב מחלוקות בין הות"ת, משרד החקלאות ומשרד הנגב והגליל לגבי המוסד
130 בשל קיצוצים תקציביים נותר סך של6.8מיליון ש"ח לתמיכה על ידי הוות"ת במקום10מיליון ש"ח שנקבעו בהחלטת
הממשלה1442.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 92
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
האקדמיהמתאיםשישמש מסגרתלקידוםהמחקר וההוראהשלתחוםזה. עם זאת עולה כי במרץ2025,
במהלך הביקורת של משרד מבקר המדינה כשלוש שנים לאחר קבלת החלטת הממשלה 1442 שהצביעה
על המקורות התקציביים בסך 20 מיליון ש"ח לפתיחת תוכנית לימודים אקדמית בתחום זה באילת
ולקידום החקלאות הימית, אושרה ותוקצבה תוכנית לימודים באוניברסיטת בן גוריון לקידום מחקר
והוראה בחקלאות וביוטכנולוגיה ימית לשנים התשפ"ה והתשפ"ו באופן אשר תמנף את ענף ה--Sea
Tech באילת ובחבל אילות.
משרד מבקר המדינה ממליץ לוות"ת ולמשרדי החקלאות והנגב והגליל לוודא כי בהתאם להחלטת
המל"ג, שנת הלימודים התשפ"ו (2025-2026) במסלולTech-Seaמדע וטכנולוגיות ימיותשאושר תיפתח
כסדרה; וכן להמשיך ולעקוב בשנים הקרובות אחר התקדמות התוכנית באוניברסיטת בן גוריון ולוודא כי
היא משיגה את מטרות החלטת הממשלה, כדי שתהווה מנוע צמיחה כלכלי נוסף שיאפשר גם חיזוק של
ההון האנושי באילת, ותסייע בקידום הגיוון התעסוקתי בעיר ובהצמחת דור העתיד של חוקרים בתחום
החקלאות הימית בישראל.
6. עידוד חדשנות וקידום אקוסיסטם
החלטות הממשלה לקידום החקלאות הימית בישראל כללו גם כמה פעולות בתחום החדשנות שמטרתן
לסייע בין היתר בקידום האקוסיסטם בתחום זה:
1. ה ק מ ת מ ע ב ד ת ש י ר ו ת לי ז מ י ם : בהחלטת הממשלה 1442 נקבע שמשרד החקלאות יתמוך
בהקמה ובהפעלה של תשתיות למעבדות שירות בתחום החקלאות הימית והביוטכנולוגיה באילת כדי
לסייע ליזמים לגשר בין שלב הפיתוח והמחקר של המוצר לשלב התחלת היישום בתעשייה. פעולה זו
תוקצבה ב-8מיליוןש"ח,5מיליוןש"ח בשנת2022מתקציב משרד החקלאות ו-3מיליון ש"ח מתקציב
מכון וולקני בפריסה שווה בין השנים 3202 - 5202131.
בסוף שנת 2022 נחתם הסכם בין משרד החקלאות למלח"י כספק יחיד על דרך פטור ממכרז שאושר
על ידי החשב הכללי למתן שירותי תשתיות למעבדות שירות בתחום החקלאות הימית
והביוטכנולוגיהבאילת; ומאז נרשמה התקדמות של ממש בהקמת המעבדה במלח"י ובכלל זה שיפוץ
מבנה ורכישת חלק מהתשתיות הדרושות למתן השירותים הנדרשים ליזמים בתחום.
משרד החקלאות מסר בתשובתו למשרד מבקר המדינה כי הוא חתם על הסכם ספק יחיד עם מלח"י
להקמת מעבדת שירות בסכום של 5 מיליון ש"ח, והחלק הנוסף של התקציב בסך 3 מיליון ש"ח טרם
מומש, וזאת עקב אי-העברת מלח"י למכון וולקני.
יש לציין לחיוב את הפעולות של משרד החקלאות ליישום החלטת הממשלה להקמת מעבדת שירות
ליזמיםבאילת ואת ההתקדמות הניכרת שנעשית בעניין על ידי משרד החקלאות ומלח"י;מוצע שהם
131 סעיף6ד בהחלטת הממשלה.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 93
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
יגדירו לוחות זמנים למועד תחילת הפעלת המעבדה, יגבשו תוכנית עבודה, יקבעו יעדים מדידים
ויעדכנו את קהילת היזמים על כך.
2. ה ק מ ת ק ה י ל ת י ד ע: בהחלטת הממשלה 4662 נקבע שמשרד הכלכלה יקים קהילת חדשנות וידע
באילת, ומשרד האוצר יקצה 3 מיליון ש"ח בפריסה שווה עבור שלוש שנות פעילות הקהילה בשנים
2020 עד 2022. בשנת 2021 החלו פעולות להקמת הקהילה, ובתחילת שנת 2022 הוקמה קהילת
AquaculTech על ידי משרד הכלכלה, שהיא קהילת חדשנות שמקדמת פעילות של אקוסיסטם באזור
אילת בתחומי הביוטכנולוגיה והחקלאות הימית, בשיתוף פעולה בין-משרדי החקלאות והכלכלה, רשות
החדשנות והמכון הישראלי לחדשנות.
פעולות קהילת ידע מתמקדות בעידוד הטמעת טכנולוגיות חדשות בתחום הביוטכנולוגיה והחקלאות
הימית באמצעות תמיכה במיזמים; חיזוק כלכלת אילת כמרכז ארצי ובין-לאומי בתחום; קידום
השקעות, שיתוף ידע והיכרות בין חברי הקהילה; קיום אירועים מקצועיים וקידום שיתופי פעולה;
אפיון החסמים בתחום; גיוס לקוחות ליזמים ועוד132. נכון לינואר 2025 הקהילה מנתה כ-100 חברות
ויותר מ-600 חברים, והיא הצליחה למצב את עצמה כמוקד ידע בתחום החקלאות הימית.
עם זאת, תקציב משרד הכלכלה של קהילת הידע באילת עבור שלוש שנות פעולה עתיד להסתיים
בחודש פברואר 2025, וללא הסדרת המשך התקציב, קהילת הידע תסיים את פעילותה.
בחלוף שלוש שנים מהקמתה של קהילת הידע ולנוכח חשיבות פעילותה בנושא החקלאות הימית
באילת והערך הפוטנציאלי המוסף הקיים בכך, מוצע כי משרד הכלכלה בשיתוף משרד האוצר ימדוד
את התועלות שהופקו מפעילות המיזם ליצירת אקוסיסטם בתחום החקלאות הימית בישראל בכלל
ובאילת בפרט ואת הצורך בהמשך הפעילות בנושא בין היתר כדי לשמר את הידע שנצבר בנושא
בשלוש השנים האחרונות.
✰
בהחלטות הממשלה4662משנת2019ו-1442משנת2022נקבע כי על הגורמים הממשלתייםוהציבוריים
הנוגעים בדבר ובהם משרדי החקלאות, הכלכלה והאנרגייה וכן חיא"ל, רשות המים, מינהל התכנון
ורמ"י,לפעול לפיתוחענפים כלכליים נוספים בעיראילתכך שהיאלא תהיה תלויה בענף התיירות בלבד,
ובמסגרת זו לפעול לביסוס מעמדה של אילת כמרכז מחקרי יישומי בין-לאומי לפיתוח ענף החקלאות
הימית. ממצאי הביקורת מעלים שטרם הוסדרו החסמים המרכזיים אשר מעכבים את קידום תחום
החקלאות הימית: הפעולות התכנוניות באתרים המיועדים לחקלאות ימית (אתר המשתלות, עברונה
ועמרם) לא הושלמו ולא ניתן לשווקם; טרם הוסדר נושא הזרמת מי הפלט מול הוועדה למתן היתרים
במשרד להג"ס והפיילוט לטיפול במי הפלט באמצעות אצות הושלם, אך טרם יושם בהיקף מלא; צוות
132 קהילת הידע מכונהAquaculTechהיא קהילת החדשנות הפועלת באילת ומקדמת את האקוסיסטם המקומי והארצי
ומקדמת הנבטת יזמויות באזור. החזון שלה הוא:
rine production"."Promise the future of our oceans resources through innovation, and sustainable ma
מבקר המדינה | דוח מיוחד 94
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
העבודה הבין-משרדי לקידום הנושא טרם השלים את פעילותו האופרטיבית וטרם הושלמה התוכנית
האסטרטגית; העברת מלח"י (המרכז הלאומי לחקלאות ימית) לאחריותו ולניהולו של משרד החקלאות
טרם בוצעה בהתאם להחלטות ממשלה קודמות ולחוות דעת מקצועיות עדכניות, ומנגד גם לא התקבלה
החלטה מעודכנת בנושא שתבטל את החלטת ההעברה. לצד זאת הוקמה מעבדת שירות ליזמים באילת
וכמו כן הוקמה קהילת ידע שמתמקדת בעידוד הטמעת טכנולוגיות חדשות בתחום. החלטות הממשלה
הקצו לכלל התוכניות הנ"ל, שנבדקו בביקורת זו,תקציב בסך 85 מיליון ש"ח שממנו לא מומש סך של 52
מיליון ש"ח, והיתרה (בסך 33 מיליון ש"ח) מומשה בחלקה.
עולה חשש של ממש כי המימוש החלקי של החלטות הממשלה הללו יביא לעצירה של הפעולות ולפגיעה
בהשקעות ובמאמצים שעשתה בשנים האחרונות הממשלה לקידום ענף החקלאות הימית באילת, דבר
שיפגע בהשגת המטרות שנקבעו בהחלטות הממשלה שנועדו לחזק את כלכלת העיר ולהביא לגיוון
תעסוקתי בה בין היתר באמצעות פיתוח ענף החקלאות הימית. על כלל הגורמים הרלוונטיים ובהם
משרדי החקלאות, הכלכלה, האנרגייה, חיא"ל, רשות המים, מינהל התכנון ורמ"י להירתם ולשתף
פעולה כדי למצות את הפוטנציאל והערך המוסף הגלום ביישום החלטות הממשלה בנושא זה.
2.4. פעולות הממשלה לפיתוחה של אילת בתחום התחבורה
1. שדרוג כביש 90 - ביקורת מעקב
כביש90 חוצה את ישראל ממטולה בצפון עד אילת (עד מעבר טאבה) בדרום. אורכו כ-480 ק"מ, והוא עורק
התנועה הראשי המשמש להגעה לאילת וליציאה ממנה צפונה לאזור המרכז. משנת 2019 גדל מאוד היקף
התעבורה בו בין היתר לאחר סגירתם של נמל התעופה ע"ש דב הוז בתל אביב ונמל התעופה במרכז אילת
והעברתו למרחק נסיעה של כ-20 דקות מהעיר, ובשל היעדר חלופה אחרת כמו רכבת. אורכו של קטע
הכביש הדרומי של כביש 90, המחבר בין צומת הערבה לאילת, הוא כ-120 ק"מ (להלן - הקטע הדרומי).
הוא מאופיין בתנועה רבה של תמהיל כלי רכב, לרבות משאיות כבדות, כלי רכב חקלאיים ואוטובוסים;
בחלקו הגדול הוא חד-מסלולי לכל כיוון; יש בו ליקויי בטיחות רבים; ולאורך השנים התרחשו בו תאונות
דרכים רבות, חלקן קטלניות.
ה ד ו ח ה ק ו ד ם ב נ ו שא ק י ד ו ם ה ת י י ר ו ת ב א י ל ת
ה ל י ק ו י: אף שידוע זה שנים רבות לגורמים הנוגעים בדבר על הסכנות הטמונות בכביש 90 ועל הצורך
הניכר בשדרוגו, ואף שבשנים 2003 עד 2020 התרחשו בו 2,480 תאונות ונהרגו בהן 251 איש, כשליש מהם
בחלקו הדרומי של הכביש - בין צומת הערבה לאילת, לא נמצא כי בוצעו בצורה מספקת פעולות ומהלכים
אופרטיביים שנועדו לטפל כראוי בסכנות שאליהן חשופים הנוסעים בכביש זה. כמו כן, תוכנית העבודה
הרב-שנתית של חברת נתיבי ישראל (להלן - נת"י) לשנים 2022 עד 2026 טרם גובשה, וטרם הוכרעו סדרי
העדיפויות בעניין שדרוג כביש 90 מצומת קטורה עד צומת הערבה.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 95
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
ה ה מ ל צ ה: על משרד התחבורה להשלים בחינה של האפשרות להצבת שדרוג קטע הכביש שבין צומת
קטורה לצומת הערבה ״בסדר עדיפות גבוה״ במסגרת התוכנית הרב-שנתית המתגבשת של נת"י, כפי
שקבעה הממשלה בהחלטתה מאוגוסט 2019, ולהציג לפני הממשלה את החלופות התקציביות האפשריות
למימושו, וכן לגבש תוכנית כוללת לביצוע הפרויקט תוך בחינת החלופות על בסיס בדיקה כלכלית-
תחבורתית.
ת ג ו ב ת מ ש ר ד ה ת ח ב ו ר ה ל ד ו ח ה ק ו ד ם: המשרד מסר כי בשנת 2019 נערכה בחינה של תוכנית
אסטרטגית לדרכים של רשת הכבישים הארצית, ובהן כביש 90, ואף שכביש זה לא תועדף מהבחינה
התחבורתית-כלכלית ביקש משרד התחבורה ממשרד האוצר להקצות לפחות 15 מיליון ש"ח עבור תכנון
מוקדם לשדרוג כמה מקטעים בכביש, אך בדצמבר 2020 התקבל ממשרד האוצר סך של 7.5 מיליון ש"ח
בלבד; כמו כן מסר המשרד כי הוא השלים את גיבושה של תוכנית אסטרטגית לשדרוג כביש 90.
ב י ק ו ר ת ה מ ע ק ב
בחודש מאי 2024 פרסם משרד מבקר המדינה דוח ביקורת מיוחד בנושא הבטיחות בדרכים, ובו צוין כי
הטיפול בליקויים הבטיחותיים המצויים בקטע הדרומי של כביש 90, מצומת הערבה עד אילת, לא קודם
במלואו, וכי מרביתם עדיין קיימים בשטח, ובכלל זה היעדר תשתיות כמו אזורי מנוחה ומפרצי עצירה,
שוליים צרים שאינם מאפשרים עצירה בטוחה ומגבלות תקציביות שאינן מאפשרות להרחיב את עבודות
התחזוקה בכביש. עוד נכתב בדוח כי מפגעים אלה מסכנים את הנהגים ואינם מאפשרים להם מרווח טעות,
וכי כל סטייה קלה מהנתיב עלולה להוביל לתאונה חזיתית שתוצאותיה קטלניות133.
בביקורת המעקב הנוכחית נמצא כי בשנים 2021 עד 2024 קידמו משרד התחבורה ונת"י תכנון וביצוע של
שדרוג מקטעים נוספים בקטע הדרומי של הכביש מצומת הערבה ועד אילת שלא שודרגו עדיין לכביש דו-
מסלולי לכל כיוון. לצורך זה חולק הקטע הדרומי לחמישה מקטעים, כמפורט במפה שלהלן134:
133 מבקר המדינה,דוח ביקורת מיוחד-בטיחות בדרכים(2024.)
134 מבקר המדינה,דוח שנתי71ג(2021), "פעולות הממשלה לקידום התיירות באילת ותוכניות לפיתוחה הכלכלי".
מבקר המדינה | דוח מיוחד 96
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
מפה 4: מקטעי תוואי קטע צומת הערבה-אילת בכביש 90, הסכנות שבו והפעולות לשדרוגו (נכון למאי
2025)
על פי נתוני משרד התחבורה, בעיבוד משרד מבקר המדינה.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 97
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
משרד מבקר המדינה בדק את ההתקדמות בביצוע העבודות במקטעים השונים של כביש90, כמפורט בלוח
7:
לוח 7: פירוט הפעולות לקידום חמשת מקטעי הקטע הדרומי של כביש 90
מספר שם המקטע אורך התקציב סטטוס
המקטע המקטע המאושר (נכון למאי 2025)
135 לפעולות
(בש"ח)
1 מצומת קטורה 63 - 82 330,000,000 - המקטע הסתיים ונפתח לתנועה.
עד מעבר נחל (19ק"מ)
שיטה
2 ממעבר נחל 82 - 101 450,000,000 - המקטע מצוי בביצוע.
שיטה עד צומת (19ק"מ) - סיום מתוכנן של העבודות -רבעון 3,
מנוחה שנת2028.
-
3 מצומת מנוחה 101 -125 - אושר התקציב לפעולותתכנון.
עד צוקים (24ק"מ) - נמצא בשלב של תכנון מפורט (קידום
70,000,000 זמינות - כגון טיפול בהפקעות, פינוי
תשתיות ותשלומי מקדמות לחברת
תשתית לתכנון).
4 מצוקים עד 125 -153 15,000,000 - אושר התקציב לפעולותתכנון.
חצבה (31ק"מ) - נמצא בשלב של תכנון מפורט.
5 מחצבה עד 153 -183 - תהליך שלרה-תכנון מפורט להכפלת
צומת הערבה (30ק"מ) 10,000,000 הנתיבים.
- תחילת תכנון -רבעון 2, שנת 2025.
- מוכנות למכרז לקראת ביצוע -
רבעון 4, שנת 2026.
שבעהמקטעי 170-112 110,000,000 - הושלמו ונפתח לתנועהבתקופה שבין
עקיפה בין נובמבר 2023 לפברואר2025.
צומת מנוחה
עד חצבה
במסגרת התוכנית הרב-שנתית לכביש 90 הקצה משרד התחבורה תקציב בסך 985 מיליון ש"ח לשדרוג
הקטע הדרומי של הכביש באותם מקטעים שלא שודרגו עדיין ונמצאים בשלבים שונים של תכנון וביצוע.
כמו כן המשרד תקצב סלילה של שבעה מקטעי עקיפה לאורך הכביש בעלות של 110 מיליון ש"ח; התקין
ארבע מערכת מצילות חיים לזיהוי וניטור של שיטפונות וחסימת כבישים בעת שיטפון במפגשי כביש-נחל -
פעולה שתתרחב למפגשי נחל-כביש נוספים במהלך שנת 2025; ואישר שדרוג של מעבר מחסום המכס
135 מעבר רבין הנמצא בסמוך לכניסה לאילת נחשב לתחילת הכביש, כלומר נקודת האפס, כך שהספירה מתחילה מהמעבר
ועד לצומת הערבה.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 98
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
בכניסה הצפונית לאילת. בתמונה שלהלן ניתן לראות את עבודות השדרוג שהתבצעו ביולי 2024 בקטע
הדרומי של כביש 90:
תמונה 2: ביצוע עבודות בקטע הדרומי של כביש 90
צולם על ידי צוות הביקורת, יולי2024.
בשני דוחות ביקורת קודמים מהשנים 2021 ו-2024 התריע משרד מבקר המדינה לפני משרד התחבורה
על הסכנות הבטיחותיות החמורות הטמונות בכביש 90, ובעיקר בחלקו הדרומי, ועל כך שהוא לא ביצע
בצורהמספקת פעולות ומהלכים אופרטיביים שנועדו לטפל כראוי בסכנות אלה, והדגיש את הצורך לקדם
תוכנית רב-שנתית לשדרוג הכביש. בביקורת המעקב עלה כי הליקוי תוקן במידה חלקית. משרד
התחבורה השלים את גיבוש התוכנית הרב-שנתית בנושא, ובשנתיים האחרונות הוא קידם בשיתוף נת"י
שדרוג מקטעים נוספים בקטע הדרומי של כביש 90 ואישר לשם כך תקציב כולל בסך 985 מיליון ש"ח
לפעולות התכנון והביצוע של הקטע.נכון למאי2025,המשרדהקצה330מיליון ש"ח עבורהשלמתשדרוג
של מקטע הכביש מצומת קטורה עד מעבר נחל שיטה באורך 19 ק"מ ו-110 מיליון ש"ח עבור סלילת
שבעהמקטעיעקיפהביןצומת מנוחהעד חצבה;כמו כן המשרדהקצה תקציב נוסף בסך545מיליון ש"ח
להמשך תכנון וביצוע של ארבעת המקטעים בין נחל שיטה ועד צומת הערבה באורך של 101 ק"מ.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 99
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
התמשכות הטיפול במקטעים אלה בכביש 90 בשנים האחרונות עלה בחיי אדם נוספים ובפצועים בשנים
2020 עד 2025 (כ-290 נפגעים, מתוכם 20 הרוגים)136.
על משרד התחבורה להשלים בהקדם את פעולות התכנון והתקצוב הנחוצות לשדרוג כלל המקטעים של
חלק מסוכן זה של הכביש ואת ביצוע פעולות השדרוג, וזאת על בסיס לוחות זמנים שיקבע, כל זאת לשם
שיפור הבטיחות בכביש והנגישות התחבורתית לאילת וממנה.
מידת תיקון הליקוי
2. הקמת קו רכבת לאילת להסעת נוסעים ולהובלת מטענים - ביקורת מעקב
בשנים 2010 ו-2012 החליטה הממשלה על קידום תכנון תוואי מסילת רכבת לאילת137 כמיזם אסטרטגי
שכולל הנחת מסילת רכבת בין אילת למרכז הארץ, לשם הסעת נוסעים והובלת מטענים וכדי לפתח את
הנגישות התחבורתית של אזור דרום הארץ (להלן - מיזם הרכבת). כמו כן החליטה הממשלה שיש לפעול
להשלמתושל המיזם בתוך חמש שנים מיום מתן תוקף לתוכנית הסטטוטורית בעניינו; וכי לצורך כך יוקצה
תקציב ראשוני בסך של 150 מיליון ש"ח לתכנון סטטוטורי ולקידום זמינות ראשונית של המיזם.
ביולי2023בהחלטת ממשלה855בנושא התוכנית לחיבור ישראל ברשת מסילות רכבת, החליטה הממשלה
על תוכנית חיבור מדינת ישראל מקריית שמונה ועד אילת ברשת מסילות רכבת מהירות ופרבריות, אשר
תאפשר הסעת נוסעים במהירות של עד 250 קמ"ש, במטרה לאכלס ולפתח את מדינת ישראל ולשפר את
איכות החיים, הנגישות וההזדמנויות של תושבי מדינת ישראל. לפי ההחלטה, שדרוג התשתית יכלול צירי
מסילות שיאפשרו תנועת רכבות מצפון לדרום במטרה להביא לחיבור מדינת ישראל על ידי רשת של
מסילות ברזל יעילות ובטוחות עד לשנת 2040138.
ה ד ו ח ה ק ו ד ם ב נ ו ש א ק י ד ו ם ה ת י י ר ו ת ב א י ל ת
ה ל י ק ו י : מאז החלטת הממשלה משנת 2010 על קידום תכנון תוואי למסילת מיזם הרכבת, וכשמונה
שנים לאחר החלטת הממשלה מפברואר 2012139 שקבעה כי הליכי התכנון הסטטוטורי של כל מקטעי
136 נתוני הנפגעים הם למקטע הכביש מצומת קטורה עד צומת הערבה, על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה,
שריכזה עמותתנתון לשינוי.
137 החלטת הממשלה1421, "נתיבי ישראל-תוכנית תחבורה לפיתוח הנגב והגליל, תש"ע2010( "24.2.10.)
138 החלטת הממשלה 855 בנושא התוכנית לחיבור ישראל ברשת מסילות רכבת (30.7.23,)
2023-855-https://www.gov.il/he/pages/dec.
139 החלטתהממשלה4223 "הקמת קו רכבת להסעת נוסעים והובלת מטענים מאילת למרכז הארץ" (25.2.1)
מבקר המדינה | דוח מיוחד 100
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
המיזם יושלמו בלוח זמנים קצר ולא יאוחר מסוף שנת 2012, ושביצוע המיזם יסתיים בתוך חמש שנים
מיום מתן תוקף לתוכנית הסטטוטורית - ההליכים בעניין מיזם הרכבת עדיין בשלבי הכנה או בדיקה. עוד
נמצא כי בשנת2018 חילקה נת"י את תכנון תוואי מסילת הרכבת לשנימקטעים - הצפוני והדרומי: הצפוני
- באורך 45 ק"מ (מבאר שבע עד דימונה), והדרומי - באורך 180 ק"מ (מדימונה עד אילת); תכנון המקטע
הצפוני קודם ונמצא בשלב של הפקדה התנגדויות140, ותכנון המקטע הדרומי טרם קודם, ולכן טרם ניתן
תוקף לתוכנית סטטוטורית לתוואי הקמת המסילה לאילת על כל מקטעיה.
ה ה מ ל צ ה : מומלץ כי משרד התחבורה, נת"י ומינהל התכנון ינקטו את כל הצעדים הדרושים לקידום
יישום החלטות הממשלה בעניין מיזם הרכבת, וישלימו את התכנון הסטטוטורי של הקו ואת אישורו
בהתאם ללוח הזמנים שנקבע בהחלטה.
ת ג ו ב ת מ ש ר ד ה ת ח ב ו ר ה ל ד ו ח ה ק ו ד ם : המשרד מסר בשנת 2021 כי מיזם הרכבת לאילת
הוכרז כחלק מפרויקט הדגל של שרת התחבורה לקידום הקמת מסילת ברזל מזרחית מקריית שמונה ועד
אילת, אך לאורך הליך התכנון גורמי המקצוע במשרד מתמודדים עם קשיים מרובים ובהם בין היתר
העובדה כי במשך שלוש שנים משרד התחבורה לא תוקצב לצורך המשך הליך התכנון הסטטוטורי; ובשל
התנגדויות של גופים ירוקים, המשרד להג"ס ומינהל התכנון שמעכבים את הליך התכנון. עוד מסר המשרד
כי המקטע הצפוני הופקד ומצוי עדיין בשלב ההתנגדויות, והמקטע הדרומי טרם הופקד בשל אי-הסכמה
על תוואי המסילה, על סוגיית העברת חומרים מסוכנים בתוואי ועל נושאים סביבתיים נוספים.
ב י ק ו ר ת ה מ ע ק ב
תכנון המסילה לאילת חולק כאמור על ידי משרד התחבורה לשני מקטעים (הצפוני והדרומי) ומקודם זה
כעשור בוועדה המחוזית, כמפורט במפה 5:
140 הפקדה להתנגדות מאפשרת לכל מי שחש נפגע מתוכנית המקודמת על ידי מינהל התכנון, להגיש התנגדות בתוך 60
ימים מיום פרסום התוכנית. ראובאתר מינהל התכנון.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 101
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
מפה 5: מקטעי תוואי מסילת הרכבת לאילת (הצפוני והדרומי)
המקור: משרדהתחבורה.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 102
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
בהחלטת הממשלה 855 משנת 2023 נקבע כי יש להקים צוות משותף של מנכ"ל משרד התחבורה, משרד
האוצר ומשרד ראש הממשלה (להלן - הצוות המשותף) אשר יבחן את דרכי המימון ליישום התוכנית ואת
שלביות התוכנית, ויגיש דוח ראשוני המפרט את המלצותיו בתוך 90 יום וכן דוח מלא ומפורט בתוך 180
יום (והארכה אפשרית של 90 יום נוספים במידת הצורך).
משרד האוצר מסר למשרד מבקר המדינה בפברואר 2025 כי לקראת סוף שנת 2024 אושרו 50 מיליון ש"ח
עבור תחילת תכנון מפורט למקטע הצפוני של הרכבת לאילת (ב"ש-דימונה) וכן50מיליון ש"ח נוספים עבור
תכנוןסטטוטורי של המקטע הדרומי, דימונה-אילת. תקציב זה אינו נותן מענה מלא עבור כלל שלבי התכנון
הצפויים, אך אלה הסכומים הנדרשים בשלב זה, בראי סטטוס הפרויקטים. עוד מסר משרד האוצר כי
הצוות המשותף טרם הגיש את הדוח הראשוני ואת המלצותיו כאמור בהחלטת הממשלה 855.
בסוף שנת 2024 אישר משרד האוצר תקציב בסך של 100 מיליון ש"ח לטובת קידום פעולות התכנון של
מסילת הרכבת עבור המקטע הצפוני והדרומי. לפי המשרד חלה התקדמות במקטע הצפוני שמצוי כעת
בשלב של תכנון מוקדם (תכנון מפורט); ואילו המקטע הדרומי מצוי עדיין בשלב מוקדם של תהליך תכנון
סטטוטורי מחודש בוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל). עוד מסר המשרד כי התהליך יכלול שורה של פעולות
שיידרשו תקציב נוסף ובהן: השלמות תהליכי התכנון המפורט, הפקעות, טיפול בתשתיות, קידוחי קרקע
והעתקות דרכים קיימות, ובהמשך הקמת מתחם לתחזוקה ומסוף מטענים.
משרד התחבורהכתבבתשובתולמשרד מבקר המדינהביוני2025כיעם קבלת התקציב בתחילת שנת2025
נת"י הניעה את הליך התכנון שלהמסילה לאילת בקטע הדרומי, ובמסגרת זאת קידמה הליך מכרזי למינוי
צוותי תכנון וניהול, והונע תהליך תכנון סטטוטורי בשם "תת"ל 180 - המסילה לאילת" במסגרת הוות"ל.
מינהל התכנון מסר למשרד מבקר המדינה בפברואר2025כי המקטע הצפוני קודם בוועדה המחוזית לתכנון
ובנייה דרום. באשר למקטע הדרומי, עדכן מינהל התכנון כי התקיימה ישיבת היערכות ב-10.2.25 ומתבצע
תהליך של גיוס צוותי תכנון לטובת קידום השלבים התכנוניים של המקטע.
בדוח הקודם הועלה כי נכון לשנת 2021 לא חלה התקדמות בקידום תוואי מסילת הרכבת אשר הממשלה
יזמה את קידומו כבר בשנת 2010: הליכי התכנון הסטטוטורי לא הושלמו אף שהממשלה קבעה כי אלה
יושלמו עד סוף שנת 2012 לכל המאוחר, ולא הייתה הערכה לגבי מועד הביצוע בשטח. בביקורת המעקב
נמצא כי בחלוף ארבע שנים מהדוח הקודם משרד התחבורה פעל מול משרד האוצר לאישור תקציב בסך
100 מיליון ש"ח לפעולות תכנוןשהן שלב מקדים והכרחי לביצוע הפרויקט בשטח;אולםאין עדיין ודאות
תקציבית ארוכת טווח לגבי המשך התהליכים התכנוניים של הפרויקט, דבר אשר מסכן את המשכו.
הקמת מסילת רכבת לאילת תחזק את הנגישות התחבורתית לאילת וממנה, תסייע בקידומה ובפיתוחה
של העיר ותביא למשיכת תושבים חדשים לעיר ולחיזוק היישובים הקיימים בתוואי הרכבת המתוכנן
לאילת. לפי החלטת הממשלה 855 משנת 2023 על משרדי התחבורה והאוצר ועל נת"י ומינהל התכנון
לפעול כל אחד בתחומו לקידום הפעולות שנקבעו בעניין זה בהחלטות הממשלה לקידום ותכנון של
המסילה לחיבור ישראל בהתאם לתוכנית האסטרטגית של משרד התחבורה לשנת 2024, ובהם: להקים
צוות משותף של מנכ"ל משרד התחבורה, משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה, שיבחן את דרכי המימון
מבקר המדינה | דוח מיוחד 103
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
ליישום התוכנית ושלביה, ויגיש דוח ראשוני בעניין לראש הממשלה, שרת התחבורה ושר האוצר בתוך
90 יום.
משרד ראש הממשלה מסר בתשובתו למשרד מבקר המדינה ביוני 2025 כי עד למועד זה מנכ"ל משרד
התחבורה טרם כינס את הצוות המשותף לבחינת דרכי המימון ליישום התוכנית ואת שלביות התוכנית.
בהחלטת הממשלה 855 משנת 2023 נקבע כי על הצוות המשותף של משרד התחבורה, משרד האוצר
ומשרד ראש הממשלה לבחון את דרכי המימון ליישום הפרויקט ולהגיש דוח מלא ומפורט תוך 180 יום
(עד אפריל 2024). פעולה זו לא בוצעה עד יוני 2025 - פיגור של כ-15 חודשים.
על משרדי התחבורה, האוצר וראש הממשלה להשלים בהקדם את הכנת הדוח המלא והמפורט בנושא,
כנקבע בהחלטת הממשלה 855.
מידת תיקון הליקוי
2.5. נמל התעופה רמון כמנוע צמיחה לכלכלת העיר ולתעשיית התיירות באילת
בהחלטת הממשלה 4463 בנושא תוכנית אב לשדות התעופה בישראל מפברואר 2009141 נקבע כי רש"ת
תקים נמל תעופה בין-לאומי ופנים-ארצי חדש למרחב אילת (להלן - נמל התעופה רמון), שיחליף את נמלי
התעופה בעובדה ובמרכז העיר אילת שפעלו בעיר עד שנת 2019142. רש"ת העריכה את השקעתה הכספית
בהקמת הנמל בכ-1.9 מיליארד ש"ח, ובשנים 2020 עד 2024 השקיעה בו רש"ת עוד כ-75 מיליון ש"ח
כתקציבי פיתוח של הנמל; כך שסך ההשקעה בהקמת נמל התעופה רמון הייתה כ-2 מיליארד ש"ח בשנים
אלה (כאשר תקציב הפיתוח של רשות שדות התעופה לשנים 2024 ואילך הוא 5.9 מיליארד ש"ח).
141 החלטת הממשלה4463,"תכנית אב לשדות התעופה בישראל"(1.2.09.)
142 עד שנת2019הטיסות היו נוחתות בנמל עובדה(שהוקם בשנת1982כחלק מהסכם השלום עם מצרים)ובנמל התעופה
שפעל במרכז אילתמאז שנות החמישיםשל המאה העשרים.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 104
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
נמל התעופה רמון, אשר החל את פעילותו בשנת 2019, משמש בשנים האחרונות תשתית תחבורה לאילת
עבור תיירות הפנים143 ועבור טיסות חסך (לואו-קוסט)144 מאירופה145 המשמשות את התיירות הנכנסת
בעיקר בעונת החורף, אשר כאמור, מהווה מרכיב חשוב בתעשיית התיירות באילת בעונה זו. כמו כן, נמל
תעופה רמון מהווה תשתית אסטרטגית חשובה למדינת ישראל.
בעונת החורף משקלם של התיירים הזרים מכלל הלינות בבתי המלון בעיר הוא כ-20% עד 25%. בשנים
2019 עד 2020 נשבר שיא בעונה זו; יותר מ-470,000 נוסעים מ-15 מדינות שונות הגיעו לעיר ב-50 טיסות
בין-לאומיות שבועיות146,, לעומת 6 טיסות שבועיות בלבד בשנת 2016. במפה שלהלן מוצגות ערי המוצא
באירופה שמהן הגיעו תיירים זרים לאילת בשנת 2018:
143 בשנים2016עד2019טסו לאילת וממנה בכל שנה בממוצע כ-1.3מיליון נוסעים בטיסות פנים-ארציות.
144 חברות התעופה של טיסות הלואו-קוסט, כגון WIZZ AIR, RYANAIR, TRANSAVIA, FINAIR, מציעות טיסות
שעלות הכרטיס שלהן נמוכה יחסית וכוללת בבסיסה רק את רכישת המושב (המקום) על המטוס. בשנת 2023 היה
מספר הטיסות של חברות אלה כשליש מכלל הטיסות בעולם.
145 לפי נתוני משרד התיירות, חלק מהנוסעים בטיסות הבין-לאומיות בעונות החורף היו תיירי יום, כלומר תיירים שלא
לנו באילת אלא המשיכו מאילת למדינות שכנות. יוער כי כיוון שלמדינות השכנות יש נמלי תעופה שסמוכים לערי
התיירות שלהן (עקבה בירדן, שארם א-שייח והוגדרה במצרים), מגמה זו צפויה לרדת. כך למשל בבדיקה נמצא כי
בעונת החורף האחרונה-2220עד2023-רק7%מהנוסעים בטיסות הבין-לאומיות המשיכו למדינות אחרות.
146 עד סגירת השמיים במרץ2020בשל מגפת הקורונה.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 105
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
מפה 6: מפת ערי המוצא של תיירים זרים שהגיעו לאילת, 2018147
המקור:עיריית אילת, בעיבוד משרד מבקר המדינה.
משרד מבקר המדינה בדק כמה היבטים בהפעלת נמל התעופה רמון ובחן את תרומתו לתעשיית התיירות
בעיר אילת, לכלכלתה ולכלכלת המדינה:
1. מ נ ג נ ו ן ת מ ר ו ץ כ ס פ י ל ה ג ע ת ת י י ר י ם ז ר י ם ל א י ל ת : משנת 1620 פעל משרד התיירות
עם רש"ת, התאחדות בתי המלון ועיריית אילת כדי להביא לגידול במספר הטיסות הבין-לאומיות
לאילת ובמספר התיירים הזרים הנכנסים לאילת בטיסות אלה, וזאת באמצעות נוהל של משרד
התיירות שהסדיר מנגנון תמרוץ כספי (להלן - נוהל התמרוץ). במסגרת הנוהל העביר משרד התיירות
תמריצים כספיים לחברות תעופה בין-לאומיות שמפעילות בעיקר את טיסות החסך (הלואו-קוסט)
מאירופה, בסך של 60 אירו עבור כל נוסע שהגיע לאילת במטוסיהן (תייר או אזרח ישראלי).
147 לאורך השנים הגיעו לאילת בעונות החורף תיירים זרים בעיקר מהמדינות האלה: צרפת, רוסיה, הונגריה, פולין, ליטא,
פינלנד, אנגלייה, גרמניה, דנמרק, טורקייה, סלובקיה, לטבייה, בלגייה, איטליה, רומניה, שוודיה, צ'כיה, אוסטרייה,
בולגריה ונורווגיה.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 106
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
העברת התמריצים נומקה על ידי משרד התיירות בתועלת הכלכלית שהמדינה מפיקה מהגעת התיירים
הזרים לאילת בעונת החורף, שכן הם חלק ממנועי הצמיחה של תעשיית התיירות בעיר ובישראל בשל
תרומתם לתמ"ג148. במסגרת הביקורת הקודמת בנושא קידום התיירות באילת מסר משרד התיירות
למשרד מבקר המדינה כי מהלך זה הביא לגידול ניכר במספר טיסות החסך לאילת ולהגדלה ניכרת של
מספר התיירים הזרים המגיעים לעיר בעונות החורף; וכי המשך תמרוץ הטיסות לשדה רמון נחוץ כדי
שהשקעת המדינה בבניית השדה לא תהיה לשווא149. להלן בתרשים 24 ניתוח הערך הכלכלי שביצע
משרד מבקר המדינה, שנבע מהפעלתו של נוהל תמרוץ לכל נוסע בעונות החורף בשנים 2016 עד 3202:
148 לפי משרד התיירות התועלת הכלכלית מכל חופשה ממוצעת של תיירים בעונת החורף הוערכה בכ-670 דולר עד עונת
החורף2016עד2017ולאחר מכן בסך של כ-807דולר.
149 מבקר המדינה,דוח שנתי71ג(2021), "פעולות הממשלה לקידום התיירות באילת ותוכניות לפיתוחה הכלכלי".
מבקר המדינה | דוח מיוחד 107
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
תרשים 24: הערך הכלכלי הנובע מהפעלת נוהל תמרוץ לכל נוסע על ידי משרד התיירות, 2016 - 3202
מנתוני כניסת התיירים לשדות התעופה עובדה ורמון קוזזו במהלך עונת החורף (אוקטובר-דצמבר בשנה נתונה עד מרץ
בשנה העוקבת) מבקרי יום- מבקרים שחלפו באילת בדרך ליעדים אחרים בירדן ובמצרים.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 108
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
מהנתונים בלוח עולה כי בעונות החורף בשנים 2016 עד 2020 ובשנים 2022 עד 2023 שבמהלכן הופעל
נוהל התמרוץ היה גידול ניכר במספר התיירים הזרים שהגיעו לאילת (מכ-52,000 כניסות תיירים
בעונת החורף 2016 עד 2017 לכ-90,000 כניסות תיירים בעונת החורף 2019 עד 2020; ולאחר תקופת
מגפת הקורונה בעונת החורף 2022 עד 2023 היו כ-21,000 כניסות תיירים). משרד התיירות ציין
בשעתוכי נוהל התמרוץ תרם להגדלתמספרהטיסות לאילת ומספר התייריםהמבקריםבהולהכנסת
מטבע חוץ (מט"ח) לקופת המדינה בשיעור של פי שישה מעלות ההשקעה של משרד התיירות בו,
ובסך הכול הוא הניב למדינת ישראל הכנסות בסכום כולל של כ-725 מיליון ש"ח (בניכוי השקעות
משרד התיירות). יצוין כי להגעת התיירים הזרים לאילת עשוי להיות גם ערך מוסף לשימור התדמית
של אילת כעיר תיירות עולמית ולשימור פוטנציאל הגעת תיירים אליה גם בעתיד, במיוחד בעונות
החורף שבהן חלה כאמור תנודתיות רבה במספר לינות התיירים הישראלים, והן פוחתות בכ-40%
בממוצע.
במהלך השנים2022ו-2023נערכובמשרד התיירות דיונים בנוגע להמשך פעולות השיווקשלהעיר אילת
לנוכח רצון הממשלה להמשיך ולתמוך בה. במסגרת דיונים אלה ציין מנכ"ל משרד התיירות כי: "אחד
היעדים המרכזיים שהגדיר השר למשרד הינו קידום פוטנציאל התיירות בעיר אילת, לעניין זה ביטוי
גם בקידום מותג הנגב וגם ברצון המשרד לפעול ולהעצים את פעילות התעופה בשדה התעופה רמון.
משתלב עם הרצון של המשרד לפעול עכשיו אקטיבית ולהביא להגברה משמעותית של תיירים לתקופה
הקרובה... קיימות מספר הצעות לפעולה... ביטול אגרות רמון או לפחות הפחתה משמעותית;
הסתכלות כוללת של רש"ת על פעילות החברות בנתב"ג וברמון ובהתאם לתמחר אותן (קידום הטבות
לחברות התעופה בנתב"ג תמורה להגדלת פעילות ברמון")" ;המוצר באילת הוא טוב מאוד, גם ביחס
למוצרים סמוכי[ם] [ל]אילת כמו [העיר] עקבה וביחס לשאר ערי החוף בעולם".
ביולי 2022 כתב ראש העיר אילת לשרי התחבורה והתיירות בעניין זה כי כדי להחיות את נמל התעופה
רמון ולתת הזדמנות ותקווה לעיר אילת ולתיירות חוץ, יש לקדם באופן דחוף תמריצים לעידוד חברות
תעופה להגיע אליו שכן נמל תעופה רמון "הוקם בעיקר על מנת לעודד טיסות בין-לאומיות אחרת לא
היה טעם בהעתקת השדה מהעיר".
בספטמבר 2023 פנה משרד התיירות למשרד האוצר לצורך המשך הפעלת הנוהל לעונת החורף 2024 עד
2025 וציין כי יש חשיבות רבה בעידוד התיירות הנכנסת בעונה זאת שכן כך ניתן יהיה לחזק את העיר
ולסייע לכלכלתה בתקופה שבה יש ירידה בתיירות הפנים. בפנייה זו הוצע מתווה שלפיו משרד התיירות
יישא בעלויות של 60% מהנוהל, התאחדות בתי המלון בעוד 10%, ומשרד האוצר ישלים את תקצוב
הנוהל, כך שהנוהל יתוקצב עד סכום של כ-8 מיליון ש"ח לערך (תלוי במספר התיירים שיגיעו בפועל).
תהליך זה לא הושלם בשל פרוץ מלחמת חרבות ברזל ב-7 באוקטובר.
בתחילת שנת 2024 הודיע משרד התיירות לרש"ת כי בשל מלחמת חרבות ברזל הוא לא יפרסם את
הנוהל בהתייחס לעונת החורף בשנים 2024 עד תחילת 2025 (החל באוקטובר 2024), והנושא הוגדר על
ידו כ"לא רלוונטי"לאילת. לעמדתו יש להתמקד בתחום עידוד תיירות הפנים בלבד בנוגע לאילת.
בעקבות החלטת משרד התיירות בעניין, הודיעו חברות התעופה האירופיות לרש"ת שהן לא ימשיכו
לפעול בקווים הישירים לאילת ללא סבסוד.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 109
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
רש"ת מסרה למשרד מבקר המדינה באפריל 2024 כי מאז אי-חידוש נוהל תמרוץ לכל נוסע אף חברת
תעופה לא הגישה בקשות לביצוע טיסות בין-לאומיות לנמל התעופה רמון; זאת גם על רקע הפעילות
בנמלי התעופה האזוריים הסמוכים שפועלים בירדן ובמצרים המתחרים באילת ומפעילים נוהל תמרוץ
דומה לכל נוסע מול חברותהחסךהאירופיות בסכום גבוה מזה שהיה נהוג בישראל (כ-100עד110דולר
לכל נוסע) - פעולה שיווקית שהביאה למדינות אלו אלפי טיסות מעשרות מדינות בעונות החורף
האחרונות. עוד ציינה רש"ת כיהסבסוד של הטיסות לערי התיירות השכנות לאילתשסייע להן להתבסס
כיעדים מבוקשים לתיירים זרים במפת התיירות העולמית, וביטול נוהל תמרוץ לכל נוסע עלולים
להקשות על אילת לחזור להיות יעד אטרקטיבי לחברות התעופה בעולם בשנים הקרובות "הן במובן
המיידי של חוסר הפעילות העכשווית והן במובן של ביטול יחסי העבודה והקשר המתמשך הנדרש
לבניית תוכניות לטווח ארוך מול חברות התעופה".
2. ת מ ל ו ג י ר ש " ת ל ק ו פ ת ה מ ד י נ ה : על פי חוק רשות שדות התעופה, התשל"ז-1977, רש"ת
מעבירה תשלום שנתי למדינה ותמלוגים מהרווח הנקי שלה150, שתלוי בין היתר בהכנסותיה מכל נמלי
התעופה שבאחריותה בקיזוז הפסדים וגירעונות,151.
בשנים 2017 עד 2019 העבירה רש"ת למדינה תמלוגים מהפעלת כל נמלי התעופה ומעברי הגבול בסך
כולל של כ-3.5 מיליארד ש"ח, ובשנים 2022 ו-2023 היא העבירה לה 336 מיליון ש"ח.
רש"תמסרה למשרד מבקר המדינהבנוגעלשנת2020כיבשל מצבי החירום שהתרחשו בשנים העוקבות
חלה ירידה ניכרת בתנועת התיירים בטיסות הבין-לאומיות לנמל התעופה רמון, שהביאה לפגיעה
בהכנסותיו ולגירעונות; וכי בשנת2023חלה התאוששות מוגבלת במספר הנוסעים הבין-לאומיים, זאת
בהלימה להפעלת נוהלהתמרוץ בשנה זו. עוד הוסיפה רש"ת כינמל התעופה רמון הוא גרעוני גם בהינתן
תנועה של שני מיליון נוסעים בשנה כך שההשפעה הכללית של רמת פעילות מוגברת של רמון היא
מינורית יחסית להכנסות של רש"ת, אולם המשך צמצום הפעילות בנמל התעופה רמון ישפיע בעקיפין
על היקף התמלוגים שיועברו על ידה למדינה (בשל הקטנת הרווח הנקי בדוח רווח והפסד שממנו נגזרים
התמלוגים השנתיים למדינה).
משרד התחבורה מסר למשרד מבקר המדינה ביולי2024 כי חברות התעופה הזרות טסות על בסיס כדאיות
כלכלית; וכי הדרך היעילה היחידה לעודד אותן לטוס לנמל התעופה רמון היא באמצעות סבסוד כספי
ממשלתי בשיתוף המגזר הפרטי, כפי שנעשה בעבר. סבסוד זה הוכיח את עצמו אך הופסק על ידי משרד
התיירות.
בעניין אפשרות הפעלת קו התעופה נתב"ג-רמון על ידי חברות תעופה הזרות (טיסות המשך) שתאפשר
להגביר את הכדאיות ואתהתדירותשל הטיסות השבועיות לעיר, משרד התחבורהמסרכי הוא מתנגד לכך
בשל חשש לפגיעה בתחרות שכן לחברות ישראליות אין זכות דומה במדינות אירופה; וכי חברות תעופה
ישראליות מחויבות בבידוק ביטחוני על ידי מערך האבטחה הממלכתי בטיסותיהן מחו"ל לישראל, מה
150 סעיפים40א.(א) ו-40א1()א(.1) לחוק רשות שדות התעופההתשל"ז-1977.
151 סעיף-40א1.(א) לחוק הרשות. נוסף על כך, רש"ת משלמת דמי חכירה הנגזרים מהכנסותיה, אגרות רשות
תעופה אזרחית (רת"א), ארנונה לעיריות ועוד.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 110
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
שאין כן לגבי החברות הזרות. עוד מסר משרד התחבורה כי הושג הסכם בין רש"ת לחברות התעופה
הישראליות בליווי המשרד ורשות תעופה אזרחית (רת"א), שמימושויבטיח מספר קבוע של טיסות שבועיות
של חברות ישראליות לאילת בטיסות פנים-ארציות בלבד.
משרד התיירות מסר למשרד מבקר המדינה באפריל 2024 כי הוא אינו מתכוון לפרסם עוד את נוהל תמרוץ
לכל נוסע בנוגע לנמל התעופה רמון בעונות החורף מפני שפוטנציאל התיירות הנכנסת לאילת מוטל בספק,
זאת גם לנוכח החלטות חברות התעופה הזרות לצמצםאת הטיסות לישראל בתקופת מלחמת חרבות ברזל,
לרבות ביטול של חלקן. משרד התיירות העביר למשרד מבקר המדינה את נתוני תקציבו לשנים 2020 עד
2024המצביעים על ירידה בשנת2024, וציין כי תקציב זה אינו מאפשרמקור תקציבי להפעלת נוהל תמריץ
לכל נוסע, כמפורט בנתונים שבתרשים 25 שלהלן:
תרשים 25: תקציב משרד התיירות, 2020 - 2024 (באלפים)
התקציב המקורי לשנת2024היה אמור להיות גדול יותר בכ-20מיליון ש"ח, אולם הוא הופחת בשל קיצוצי תקציב שהתרחשו
בזמן המלחמה.
בפברואר 2025 מסר משרד התיירות למשרד מבקר המדינה כי הוא בוחן אפשרות לפתיחת קו תעופה ישיר
מרוסיה לנמל תעופה רמון באילת, וכי בשיתוף פעולה עם עיריית אילת הוא אירח סוכנים, נציגי תעופה
ועיתונאים מרוסיה כדי לקדם את פתיחת הקו כבר בעונת החורף שתחל באוקטובר 2025. עם זאת מסר
המשרד כי בתקציב הנוכחי של המשרד ולנוכח העובדה כי השותפים הנוספים בנושא - משרד התחבורה
ובתי המלון - לא העבירו מצידם תקציב לצורך קידום העניין, אין בכוונתו לחדש את נוהל תמרוץ הטיסות
בעונות החורף הקרובות לאילת.
משרד התיירות מסר בתשובתו כי בתאריך 12.6.25 תתחיל תנועת טיסות ממוסקבה לשדה התעופה רמון,
והכוונה בעתיד הקרוב להרחיב את היקפי הטיסות.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 111
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
רש"ת כתבה בתשובתה למשרד מבקר המדינה ממאי 2025 (להלן - תשובת רש"ת) כי בכל הקשור להצעות
פעולה שונות הנוגעות לפעילות התעופתית בישראל ולהגדלת הפעילות בנמל התעופה רמון, היא מחויבת
מכוח האמנות הבין-לאומיות שאליהן ישראל הצטרפה והסכם השמים הפתוחים עליו חתומה ישראל,
לקיים סביבה תחרותית ושוויונית לכלל פעילות התעופה האזרחית המסחרית, לרבות הקצאת משאבי
ציבור בדמות הקצאת לוחות זמנים להמראה ולנחיתה בנמלי התעופה, מתן שירותים תעופתיים והטבות
אחרות. עוד ציינה רש"ת בעניין הגברת הטיסות לשדה התעופה רמון, כי בעונת הקיץ של שנת 2024,
שהתאפיינה בפעילות תעופתית מצומצמת, היא אישרה בקשות של חברות תעופה ישראליות להגביר את
תדירות טיסות הפנים-ארציות לעיר אילת אולם "חברות אלו העדיפו בסופו של יום להסיט את מרבית
טיסותיהן לחו"ל חלף הגברת הפעילות הפנים ארצית".
משרד התחבורה מסר בתשובתו למשרד מבקר המדינה כי הוא פועל רבות ובמגוון אפיקים כדי לאפשר
תעבורה אווירית לאילת וממנה,ומתוקף כך המשרד תומך בהשבת התמריץ של משרד התיירות, וכי פנייתו
למשרדי האוצר והתיירות בנושא טרם נענתה.
משרד התיירות החליט שלא לקדם בעונות החורף בשנים הקרובות (בחודשים אוקטובר עד מרץ) את
אישור נוהל תמרוץ לכל נוסע. החלטה זו נשענת על נסיבות התקופה והשלכות מלחמת חרבות ברזל על
פוטנציאל התיירות הנכנסת לישראל. עם זאת, בראי החלטות הממשלה הנוגעות לעיר אילת מהשנים
האחרונות והצורך לתת מענה התיירותיים של העיר, ריחוקה הגיאוגרפי, התנודתיות ('עונתיות') בעונות
החורף והתחרות ההולכת וגוברת עם אתרי נופש אחרים הגם שבמדינות שכנות קיים כאמור תמריץ גבוה
יותר משהונהג באילת לעידוד הגעת חברות תעופה אליהן, מומלץ כי משרדי התיירות והתחבורה יבחנו
את הנושא על היבטיו השונים בשיתוף משרדי האוצר ופיתוח הנגב והגליל, רש"ת, עיריית אילת
והתאחדות בתי המלון, בראייה צופה פני עתיד. הפעולה בעניין זה נדרשת כבר בעת הזו וחרף הקיפאון
הקיים כעת בתיירות הנכנסת, לצורך בחינת פתרונות וחלופות שאותם יהיה אפשר לממש כתגובה מהירה
מייד לאחר שינוי הנסיבות וחזרת תיירות החוץ לישראל.
2.6. פעולות הממשלה בתחום שירותי הרפואה באילת
באזור אילת ניתנים שירותי בריאות לתושבי העיר אילת וכן לתושבי היישובים במועצה האזורית חבל
אילות152, המונים בסך הכול כ-65,000 תושבים; כמו כן ניתנים באזור אילת שירותי בריאות לחיילים
המשרתים בבסיסי צה"ל באזור, לעובדים שאינם אזרחי ישראל ולתיירים (ישראלים ותושבי חו"ל)
שמספרם מוערך בכ-60,000 עד 140,000 ביום בהתאם לעונה ולתקופה. שירותי הבריאות באזור אילת
ניתנים בקהילה153 באמצעות ארבע קופות החולים בישראל154: הכללית; מכבי שירותי בריאות (להלן -
152 יישובי חבל אילות הם אליפז, באר אורה, גרופית, יהל, יטבתה, לוטן, נאות סמדר, נווה חריף, סמר, קטורה, שחרות,
שיכון משפחות מחנה עובדה, חוות ע'רנדל, שיטים ואילות.
153 שירותי בריאות בקהילה ניתנים במרפאות קופות החולים בעיקר על ידי רופאי משפחה, והם מספקים שירותי רפואה
ראשוניים או מפנים להמשך טיפול אצל רופאים מומחים. השירותים מפוקחים על ידיהאגף לרפואה קהילתית במשרד
הבריאותמאז2008.
154 כ-55% מהמטופלים משתייכים לשירותי בריאות כללית; 33% למכבי שירותי בריאות; והשאר לקופות החולים
לאומית (כ-6%) ומאוחדת (כ-4%.)
מבקר המדינה | דוח מיוחד 112
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
מכבי); קופת חולים לאומית (להלן - לאומית) וקופת חולים מאוחדת. באזור אילת יש בית חולים ציבורי
אחד בבעלות הכללית - יוספטל, והוא בית החולים הקטן ביותר במדינה מבין 29 מוסדות לאשפוז כללי.
אזור אילת הוא אזור ספר שמרוחק כ-240 ק"מ ממרכז רפואי נוסף (סורוקה בבאר שבע). בעבודות שנעשו
לאורך השנים בישראל על ידי גורמים שונים155 הועלה כי שירותי הרפואה באזור אילת, הניתנים ביוספטל
ובמרפאות בקהילה על ידי כלל קופות החולים באילת, נמצאים בפער מתמשך בכוח האדם; פער זה נובע
מקושי מרכזי בגיוס של כוח אדם רפואי (בעיקר רופאים מומחים ומתמחים) ושל כוח אדם שמתמחה
במקצועות הבריאות (כגון בתפקידי סיעוד, פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק) ובהישארות שלו באזור. הסיבות
לכך נעוצות, בין היתר, באופק קידום מקצועי ואקדמי מוגבל ובמיעוט הזדמנויות מקצועיות, ובכלל זה
מיעוט בקשרים מקצועיים עם רופאים עמיתים רלוונטיים שחיוניים להתפתחות המקצועית של רופאים;
חשיפה מעטה למקרים רפואיים מורכבים ולביצוע פרוצדורות וטיפולים מורכבים; אפשרויות מצומצמות
של תעסוקה נוספת; וקושי במציאת תעסוקה באילת עבור בני המשפחה של הרופאים ואנשי מקצועות
הבריאות156.
גם דוחות שפרסם משרד מבקר המדינה במהלך השנים הצביעו על כך שריחוקה של העיר אילת מאזור
המרכז מעצים את האתגרים שעימם מתמודדת מערכת הבריאות בעיר ובהם: שירותים רפואיים ופרה-
רפואיים חסרים, קשיים בהעסקת כוח אדם רפואי והיצע מוגבל של רפואה יועצת157.
לפער האמור בעניין נתוני כוח האדם בשירותי הרפואה והבריאות שניתנים על ידי כלל קופות החולים בעיר
יש השפעה לרעה על יכולת המערכת הרפואית באזור לספק מענה הולם ברמת השירותים הרפואיים
לתושבים ולשוהים באזור אילת שבאה לידי ביטוי בין היתר בהיבטים האלה: זמני המתנה ארוכים לתורים
בקהילה (עד פי4.8לעומת המרכז); תלות של התושבים בקבלת שירותי רפואה ובריאות מחוץלאילת ובכלל
זה גם טיפולים רפואיים פשוטים, כגון היוועצות עם רופא מומחה; וצורך במימון של קופות החולים עבור
הגעת רופאים ועובדי מקצועות הבריאות לאילת כדי לספק חלק משירותי הרפואה והבריאות החסרים.
לכל אלה מחירים גבוהים - כספיים ואחרים158 והשפעות על איכות השירות הרפואי שניתן באזור אילת,
155 במשרד הבריאות, כגון בעיקרי תוכנית מדיניות הבריאות מטרות על2011-2014 שעוסקת בין היתר בצמצום פערים
בפריפריה ובהגדלת כוח אדם איכותי בה, ובדוח אי-השוויון במערכת הבריאותוההתמודדות עימו שפורסם בפברואר
2024; בדוחות של מרכז המחקר והמידע של הכנסת: "דוח הקשיים בהגדלת כוח האדם הרפואי בפריפריה", שבט
תשע"א (פברואר 2011); "מצב שירותי הבריאות בעיר אילת", נובמבר 2018; "שאלת יעילותה של תכנית המענקים
לעידוד עבודה והתמחות של רופאים בפריפריה, 2011 - 2019", פברואר 2024; וסקירה בנושא נגישות תושבי אילת
לשירותי בריאות במרכז הארץ,28.11.24.
כמו כן נושא הפערים בפריפריה הועלה במחקר של ארגון ה-OECD. ראו:
in Israel: Towards a better governance structure for health, Medical education and trainingOECD
making in Israel, June 2023. -workforce planning and policy
156 בנק ישראל, חטיבת המחקר, "התפתחויות בשכר ובתעסוקה של רופאים בישראל בעקבות הסכם שכר 2011"(ינואר
2025,)עמ'4-5.
157 בשנים האחרונות פורסמו כמה דוחות של משרד מבקר המדינה, כגון דוח שנתי 63ג (2012),"שירותי הבריאות
בפריפריה - בתי החולים והקהילה;"דוח מבקר המדינה - יולי 2024, "שבץ מוחי - טיפול ושיקום"; דוח מבקר
המדינה-נובמבר2024,"זמני המתנה לקבלת שירותי רפואת מומחים-דוח מיוחד" (נובמבר2024.)
158 כך למשל, כאשר מטופל זקוק לטיפול רפואי שאינו ניתן באילת הוא נדרש להתנייד (ברכב או בטיסה) אל המרכז
הרפואי סורוקה או אל בתי חולים במרכז, וכל נסיעה שכזו נמשכת כמה שעות לכל כיוון ומקשה מאוד לנהל שגרת
חיים אישית ומשפחתית.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 113
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
ובהם פגיעה ברצף הטיפולי הניתן למטופלים. הפערים בכוח האדם והשלכותיהם אף החריפו לנוכח הגידול
באוכלוסייה באזור אילת ואופייה המשתנה בשנים האחרונות; למשל, בשנים 2009 עד 2022 גדל מספר
התושבים שהם בני גיל 65 ומעלה באילת פי 2.2.
המחסור בכוח אדם רפואי באזור אילת פוגע לא רק באיכות השירות הרפואי הניתן לתושבים בעת שגרה,
אלא גם ביכולת של מערכת הבריאות בעיר אילת לספק לתושבים ולשוהים במרחב רפואת חירום ומענה
לאירועים רבי-נפגעים (להלן - אר"ן).
בשל האיומים הביטחוניים שהופנו כלפי אזור אילת במלחמת חרבות ברזל ובכלל זה האפשרות לאר"ן,
משרד הבריאות הכיר בכך שיוספטל הפך ל"בית חולים חזית". כמו כן, בשל היותה של אילת עיר קולטת
מפונים והגידול הניכר במספר השוהים בה במשך חודשים רבים וכפועל יוצא מכך הגידול במספר
המטופלים הפוטנציאליים ובמספרם של אלה שטופלו בפועל בבית החולים בעיר, נפתחו מרפאות נוספות
בקהילה לרבות בתחום בריאות הנפש; בוצעו פעולות לתגבור כוח האדם בזמן חירום, להצטיידות ולעיבוי
המלאים (כולל עיבוי מלאי מנות דם); ונעשו תרגילים המדמים אר"ן. העלות למדינה עבור המענים
הרפואיים ועבור תגבור מערכת הבריאות בעירבמהלך מלחמת חרבות ברזל הסתכמה בכ-20.2מיליון ש"ח.
1. מעקב אחרי יישום החלטת הממשלה 4662
לצורך שיפור שירותי הבריאות והרפואה באזור אילת החליטה הממשלה בשנת 2019 להקצות תקציבים
ייעודים בשנים 2020 עד 2023 למימון פעולות שתכליתן להשיג צמצום במספר ימי ההמתנה של תושבי
אילת וחבל אילות לתורים לרפואה יועצת ולבדיקות רפואיות ולשיפור התשתיות של יוספטל159 (החלטת
הממשלה 4662,) דבר שיעלה בקנה אחד עם זכות המבוטחים לקבלת שירות בריאות שוויוני שמעוגן בחוק
ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994.
כמו כן, בהחלטת הממשלה 4662, אשר עוסקת כאמור בהפעלת תוכנית רב-שנתית לפיתוח אזור אילת
במגוון תחומים ובכלל זהבתחוםהבריאות, נקבע כי ראש הממשלה יביא את ההחלטה לדיוןנוסףבממשלה
בתום שלוש שנים ממועד קבלתה כדי שיוצגו אופן ביצועה וההתקדמות בהשגת מטרותיה וכדי שהממשלה
תבחן את הצורך בשינוי ההחלטה או בביטולה160.
משרד מבקר המדינה בדק את מידת היישום של כמה פעולות שצוינו בהחלטה זו:
א. ת מ ר י צ י ם ל ר ו פ א י ם ו ל ע ו ב ד י מ ק צ ו ע ו ת ה ב ר י א ו ת :בהחלטת הממשלה נקבע כי משרד
האוצר יקצה בשנים 2020 עד 2023 תקציב למימון מענקים מוגדלים לרופאים ותמריצים לעובדי
מקצועות הבריאות שיעתיקו את מקום מגוריהם לאילת או לחבל אילות בסך כולל של15.6מיליון ש"ח
- 14 מיליון ש"ח לרופאים ועוד 1.6 מיליון ש"ח לעובדי מקצועות הבריאות. לפי ההחלטה, חלוקת
המענקים והתקציבים תיעשה על ידי משרד הבריאות באמצעות קופות החולים ותתבסס על שיעור
159 לפי ההחלטה חלק מהפעולות יבוצעו באמצעות שיתוף פעולה בין קופות החולים.
160 סעיף17להחלטתהממשלה4662.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 114
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
המבוטחים בכל קופת חולים מכלל המבוטחים באילת בכל הקופות יחדיו (למעט קופת חולים
מאוחדת), כמפורט להלן:
לוח 8: התקציב שהוקצה לתמרוץ רופאים ועובדים במקצועות הבריאות, 2020 - 2023
נתונים(
(חמיליון כ-0.5מיליון ש"ח 11.7
שיעור מימוש כ-92% כ-61% כ-83% -
סך הכול הקצאה
לעובדים במקצועות 1.58
הבריאות (מתוך כ-1.1מיליון ש"ח כ-0.4מיליון ש"ח כ-0.08מיליון ש"ח
הנ"ל)
מימוש בפועל כ-0.18מיליון ש"ח - - 0.18
שיעור מימוש כ-16% לא מומש לא מומש
-
המקור: נתוני קופות החולים-הכללית, מכבי, לאומית.
צפוי מימוש נוסף של התקציב לשנים2025עד2027בסך כולל של805,700ש"ח.
מנתוני הלוח עולה כיחלקה היחסי שלקופת חוליםהכלליתבתקציב הממשלתישהתקבל עבורמענק
לרופאים ולעובדי מקצועות הבריאות שיעתיקו את מקום מגוריהם לאילת הוא הגדול ביותר (כ-11.8
מיליון ש"ח) לעומת קופת חולים מכבי (כ-2.7מיליון ש"ח) וקופת חולים לאומית (כ-0.7מיליוןש"ח).
מבקר המדינה | דוח מיוחד 115
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
בפועל מימשו הקופות בסך הכול כ-11.9 מיליון ש"ח מתוך 15.2 מיליון ש"ח (כ-78%) מהתקציב
שהקצה משרד הבריאות לקופות החולים לצורך כך בשנים 2020 עד 2023161.
הועלה כי מימוש החלטת הממשלה שתכליתה הייתה להגדיל את הנגישות לשירותי רפואה מקצועית
באילת באמצעות מתן תמריצים לרופאים כדי לעודד אותם לעבור לאילת נחל הצלחה חלקית: הקופות
מימשו כ-11.7 מיליון ש"ח מתוך כ-13.6 מיליון ש"ח (כ-86%) מהתקציב שיועד לרופאים; וניכר
מימוש נמוך שלהמענקים לעובדים במקצועות הבריאות-0.18מיליון ש"ח מתוך כ-1.58מיליון ש"ח
(הכללית - 16%; לאומית ומכבי - לא מימשו)
בדיווח שמסר משרד הבריאות לוועדת ההיגוי במשרד ראש הממשלה162 ביולי 2024 צוין כי התקציב
שהוקצה עבור המענקים והתמריצים לרופאים ולעובדי מקצועות הבריאות לא נוצל במלואו על ידי
קופות החולים בשל ההיענות הנמוכה של עובדים אלה להעתיק את מקום מגוריהם לאילת.
הכללית כתבה למשרד מבקר המדינה בתשובתה במאי 2025 (להלן - תשובת הכללית) כי יש להמשיך
ביישום מסלול התמריצים לרופאים באילת ואף להרחיבו למקומות מאתגרים נוספים כדי לעודד
משיכת כוח אדם רפואי לפריפריה, על בסיס גמישות ומתן חופש פעולה יחסי למנהלי בתי חולים, הגם
שאין בו די כשלעצמו.
קופת החולים לאומית כתבה למשרד מבקר המדינה במאי2025 (להלן- תשובת לאומית) כי היא ניצלה
בשיעור גבוה את המענק שניתן לרופאים שכירים שאינם מומחים אולם כיוון שהמענק הוגבל לארבע
שנים, עם סיומו הייתה עזיבה של אילת. לגבי אי-מימוש התמריצים לעובדי מקצועות הבריאות ציינה
קופת החולים לאומית שהוא לא מומש בשל היותו נמוך, ואינו מהווה תמריץ מספק להבאת עובדים
אלה לאילת.
לנוכח המימוש החלקי בלבד של התקציב למענקים לרופאים ולאנשי צוות מקצועות הבריאות למעבר
לאילת, על משרד הבריאות לבחון חלופות לעידוד הגעת אנשי מקצוע אלה לאילת הנחוצים למערכת
הבריאות בעיר בהתאם להחלטת הממשלה4662משנת2019ובכללזאתלבחון תוכניות המשך בעניין.
ב. ש ד ר ו ג ת ש ת י ו ת ר פ ו א י ו ת : בהחלטת הממשלה נקבע כי משרד האוצר יקצה סך של 75 מיליון
ש"ח לצורך הקמה ושדרוג של התשתיות הרפואיות ביוספטל כגון חדרי ניתוח, מכון דיאליזה, מכון
גסטרו, חדר אקוטי לנפגעי תקיפה מינית, מכשיר CT וחדרי לידה.
בבדיקה עלה כי משרד הבריאות העביר לכללית את התקציב האמור, וחלה התקדמות בהקמה
ובשדרוג של התשתיות האמורות. בין היתר אישרה הכללית תקציבים להקמת מבנה מרפאות חוץ
ומכון שמיעה, להרחבת מכון הפיזיותרפיה, להקמת מכון MRI, לשיפור תשתיות החשמל ולשדרוג
תשתיות צוברי החמצן של בית החולים. ממסמכי הכללית עולה כי מלבד התקציב שהתקבל לעניין זה
161 כך למשל, נמסר על ידי הנהלת בית החולים יוספטל והכללית כי 13 רופאים ושני עובדי מקצועות בריאות נוספים
העתיקו את מגוריהם לאילת והשתלבו בעבודה ביוספטל ובמרפאות הכללית בעיר.
162 בהתאם להחלטת הממשלה4662 הוקמה ועדת היגוי במשרד ראש הממשלה שתפקידה לעקוב אחר יישוםההחלטה.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 116
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
ממשרד הבריאות, היא מתכננת להשקיע בהקמה ובשדרוג של תשתיות אלה גם ממקורותיה סך של
כ-222.6 מיליון ש"ח בשנים 2024 עד 2028.
ג. ה צ ב ת מ ס ו ק ק ב ו ע ב י ו ס פ ט ל :החלטת הממשלה קבעה כי משרד הבריאות יקצהתקציב בסך
26 מיליון ש"ח לצורך הצבת מסוק אזרחי בעיר אילת לצורך שיפור זמינות האפשרות לפינוי מוסק של
חולים באזור אילת הזקוקים לפינוי מהיר ודחוף מסיבה רפואית דחופה, לרוב עקב חשש לחייהם.
תקציב זה יועד למימון מכסה של 100 הטסות בשנה, וכל הטסה נוספת מומנה בפועל על ידי הכללית.
לצורך מימוש החלטת הממשלה פרסם משרד הבריאות מכרז כמתחייב מחוק חובת מכרזים, התשנ"ב-
1992, למתן שירותי פינוי מוסק, והתקשר לשם כך בהסכם עם חברה פרטית שהיה בתוקף עד דצמבר
2023.
משרד הבריאות מסר למשרד מבקר המדינה ביולי 2024 כי כלל התקציב לעניין זה נוצל בכל אחת
מהשנים 2020 עד 2023 עבור המכסה של 100 הטסות בשנה, כמחציתן בשל אירוע רפואי קרדיולוגי
חמור ובשל אירועי שבץ מוחי, שאין להם מענה רפואי ביוספטל. לפי נתוני משרד הבריאות והכללית,
בשנים 2021 עד -4202 בוצעו בסך הכול 467 פינויים מוסקים של מטופלים שנזקקו לטיפול במרכזים
רפואיים אחרים; ובשנת 2025 (נכון ליולי) בוצעו 93 פינויים מוסקים.
בדיון שהתקיים במשרד ראש הממשלה בנושא מערכת הבריאות באילת בספטמבר 2023, עמדת משרד
הבריאות הייתה כי יש חשיבות בהפעלת המסוק כגורם מציל חיים, וכי "יש לקדם החלטת ממשלה על
מנת ששירות המסוק לא ייפוג בתחילת ינואר [2024]". בסיכום הדיון נקבע כי באחריות משרד הבריאות
לבחון את ההיבטים השונים שנדונו בדיון זה ולהציע מענה וחלופות.
הועלה כי בתום שנת 2023 הסתיים תוקפה של החלטת הממשלה בעניין התקצוב הממשלתי להפעלת
המסוק, והיא לא חודשה; וכן הסתיים תוקפו של ההסכם בין משרד הבריאות לחברה הפרטית. עקב
כך, במהלך ינואר עד מאי 2024 מימנה הכללית ממקורותיה פינוי מוסק של 61 חולים שמצבם הרפואי
חייב פינוי דחוף למרכזים רפואיים מחוץ לאילת.
בפברואר 2024, לאחר תום ההתקשרות של משרד הבריאות עם החברה הפרטית למתן שירותי פינוי
מוסק, כתב מנכ"ל הכללית להנהלת משרד הבריאות כי טרם פורסם מכרז חדש להפעלת המסוק
ביוספטל, והמשרד עדיין לא אישר מימון מתאים להמשך פעילות זו. כמו כן הוא ציין כי: "חרף
הדחיפות והחשיבות שבהסדרת המשך ההפעלה של המסוק... כללית נאלצת להמשיך ולפעול בתנאי אי-
ודאות... החשיבות שבהמשך הפעלת המסוק ביוספטל ידועה וברורה ומאחר שלהבנתי היא אינה
במחלוקת ואין כל צורך לשכנע את משרד הבריאות בחיוניות המסוק". עוד צייןמנכ"ל הכללית במכתבו
כי "אנו מבקשים שמשרד הבריאות יממש בהקדם את ההבטחה שניתנה על ידו ויקצה את התקציב
הדרוש להמשך הפעלת המסוק על מנת ששירותי הבריאות לתושבי אילת (הוותיקים ואלו החדשים
שמתארחים בעיר בעל כורחם) לא ייפגעו".
גורמי מקצוע במשרד הבריאות מסרו למשרד מבקר המדינה באוגוסט 2024 כי הם סבורים שיש לשמר
את פעילות המסוק באופן קבוע בכפוף להסדרה תקציבית קבועה, וכי מכרז חדש בעניין זה אינו
מבקר המדינה | דוח מיוחד 117
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
מפורסם מפני שלא הוקצה לכך תקציב במשרד. בפברואר 2025 מסר משרד הבריאות למשרד מבקר
המדינה כי בשל העיכוב בהסדרת הנושא באופן ארוך טווח, הוא ימשיך לתקצב את פעולת המסוק
מתקציבו שיועבר לכללית, עד סוף שנת 2025. הכללית מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה שהיא
פרסמה מכרז להפעלת המסוק.
החלטת הממשלה לתקצב הצבת מסוק בעיר אילת לפינוי מוסק דחוף של חולים למרכזים רפואיים
במרכז הארץ נבעה מצורך ברור במתן מענה רפואי שבנסיבות מסוימות עשוי להיות מציל חיים.הניצול
המלא של התקציב שיועד בהחלטת הממשלה לנושא בשנים 0202 עד 3202 וכן המשך הפעלתו של
המסוק במהלך שנת 2024 ללא הסדרה תקציבית - מצביעים על הצורך בהמשכיות שירות זה להצלת
חיי אדם. נכון לפברואר 2025 הממשלה לא קיבלה החלטה שתבטיח את המשך תיקצוב הפעלת
המסוק לאורך זמן ולא פורסם מכרז שיסדיר את הפעלת המסוק.
לנוכח הצורך במסוק ותפקידו החשוב בהצלת חיים של הנזקקים לכך באזור אילת, מומלץ כי משרד
הבריאות - הנושא באחריות - יקדם בשיתוף משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה את הפעולות
הנדרשות להסדרת המשך הפעלת המסוק בהקדם גם אחרי שנת 2025.
ד. ש י פ ו ץ מ נ ח ת ה מ ס ו ק י ם ב י ו ס פ ט ל ( ה א נ ג ר ):בהחלטת הממשלה נקבע כי משרד האוצר
יקצה תקציב בסך 5 מיליון ש"ח לצורך ביצוע עבודות תשתית להכשרת מנחת המסוקים שנמצא
במתחם יוספטל, בין היתר לצורך הקמת האנגר למסוק.
בבדיקה נמצא כי משרד הבריאות העביר לידי הכללית תקציב בסך 2 מיליון ש"ח כבר בשנת 2019
לצורך תכנון מפורט והכנה למכרז לצורך שיפוץ מנחת המסוקים ביוספטל163. ואולם נכון לספטמבר
2024 הכללית טרם סיימה את עבודות התשתית הנדרשות להכשרת מנחת המסוקים, וטרם הוקם
ביוספטל האנגר למסוק, כפי שנקבע בהחלטת הממשלה 4662.
על הכללית לפעול להשלמת הכשרת מנחת המסוקים ביוספטל והקמת האנגר כדי שהפינויים
המוסקים של המטופלים באזור אילת אל מרכזים רפואיים אחרים ייעשו באופן בטיחותי ממנחת
מוסדר.
הכללית כתבה בתשובתה למשרד מבקר המדינה שהשיפוץ במנחת לא הושלםעקב הנחיית פיקוד העורף
בשל המלחמה וזאת כדי למנוע העברת פינויים לשדה התעופה רמון בזמן המלחמה; ובנוגע להאנגר
מסרה הכללית שבנייתו כמעט הושלמה, וכי הוא צפוי להיפתח בתוך כחודשיים.
2. קידום החלטת ממשלה המשכית לשיפור רמת השירותים הרפואיים באזור אילת
הועלה כי הגם שהחלטת הממשלה 4662 לא יושמה באופן מלא, היא הביאה לביצוע כמה פעולות
אופרטיביות שנועדו לקדם את המענה הרפואי לתושבים ולשוהים באזור אילת שנזקקים לטיפול רפואי
163 בדיון שנערך במשרד ראש הממשלה בוועדת ההיגוי לתוכנית הרב-שנתית לפיתוח אילת וחבל אילות מדצמבר 2022
מסר משרד הבריאות כי היתרה בסך3מיליון ש"ח תועבר לכללית בגמר ביצוע העבודות להכשרת מנחת המסוקים.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 118
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
מיידי או לטיפול של רפואה יועצת ומעקב רפואי. בסוף שנת 2023 תמה תקופת התמריצים והתקציבים
שניתנו על פי החלטת ממשלה זו.
בשנים 2023 עד 2024 נעשו כמה ניסיונות לקדם החלטת ממשלה המשכית ופתרונות נוספים כדי להבטיח
את המשך שיפור רמת השירותים הרפואיים באזור אילת וכדי ליצור ודאות והמשך מענה טיפולי עבור
התושבים והשוהים במרחב. להלן פירוט עיקרי הפעולות שנקטו הגורמים השונים בעניין:
הגורם עיקרי פירוט הפעולות
משרד האוצר ב-24.7.23 השיב שר האוצר למזכיר הכנסת במענה לפנייתו בעניין החלטה
המשכית לאילת כי התוכנית לתמיכה בשיפור שירותי הבריאות באילת (מכוח
החלטת הממשלה 4662) מסתיימת בסוף שנת 2023, וכי "בתקופה הקרובה
צפויה להתחיל עבודה מקצועית לגיבוש הצרכים המרכזיים בתחום הבריאות
בעיר אילת ובניית המענה הנכון ביותר בעבורם".
שירותי הכללית ב-30.8.23, במסגרת דיונים שנערכו בין הכללית לעיריית אילת, גובשה הצעה
ועיריית אילת משותפת שמפרטת שורה של תחומים שלגביהם יש הסכמה כי יש לכלול אותם
"במסגרת ההצעה העדכנית למחליטים באילת"; ובכלל זה הוספה ומימון של
שירותים רפואיים חדשים בעיר, חיזוק השירותים הקיימים ופיתוח ומימון של
מודלים חדשים להבאת כוח אדם (רפואי, סיעודי, פרה-רפואי) ליוספטל.
משרד ראש ב-13.9.23 התקיים דיון במשרד ראש הממשלה בנושא גיבוש החלטת המשך
הממשלה להחלטת הממשלה 4662; בדיון ביקשו עיריית אילת והמועצה האזורית חבל
אילות תקציב בסך 15 מיליון ש"ח לצורך חיזוק ניהול המערך הרפואי בעיר,
קידום עבודות בינוי נוספות ביוספטל (מלר"ד ילדים) והשלמת מבנה מרפאה
בקהילה בחבל אילות.
• בסיכום הדיון נקבע כי על משרד הבריאות לבחון את הסעיפים השונים
שנדונו ולהציע מענה מסודר וחלופות.
משרד הבריאות ב-4.12.23כתב שר הבריאות לוועדת הבריאות בכנסת לאחרדיוןבנושא היעדר
פגייה ביוספטל שהתקיים במאי 2023כי:
• "מענה הולם לצרכים של שיפור תחומים ושירותים שלא קיימים בבית
חולים יוספטל מצריך מערך רחב, שמן הראוי שיהיה מעוגן בהחלטת
ממשלה [שתכלול] תקצוב ייעודי [ו]הכשרת והקצאת כוח אדם ייעודי
למשימה זו...;
• בימים אלה, משרד הבריאות פועל לגיבוש הצרכים לחיזוק שירותי
הבריאות באילת, במסגרת עבודה המתבצעת על החלטת ממשלה חדשה
לשנים הקרובות לטובת העיר אילת"(הסימוןאינו במקור).
ב-30.1.24 הורה מנכ"ל משרד הבריאות על הקמת צוות עבודה לבחינה
ולקידום של נושא כוח האדם ביוספטל. בכתב מינוי לחברי הצוות כתב המנכ"ל
כי תוקפה של החלטת הממשלה 4662 פג, ו"כעת יש צורך להמשיך ולהידרש
לסוגיות הבריאות בעיר אילת ובסביבותיה באופן בר קיימא, ובאופן ספציפי,
לענייןבית החולים יוספטל".
הכנסת, ועדת ב-21.7.24, בדיון שקיימה בנושא ועדת הבריאות בכנסת, התקבלו בין היתר
הבריאות ההחלטות האלה:
מבקר המדינה | דוח מיוחד 119
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
• קריאה למשרד הבריאות להציב בראש סדרי העדיפות את חיזוק שירותי
הבריאות בעיר ולמצוא "פתרון כולל לתושבי העיר ולמבקרים בה";
• קבלת עדכון לגבי ממצאי הצוות שהקים משרד הבריאות לקידום נושא
כוח האדם ביוספטל (ראו להלן);
• בקשה ממשרדי הבריאות והאוצר לקדם בדחיפות הצעת מחליטים
לתקצוב פינוי מוסק ביוספטל לשנת 2024ולשנים הבאות.
כאמור, החלטת הממשלה בכל הנוגע לשיפור שירותי הבריאות באזור אילת פגה בסוף שנת 2023. נמצא
כי נכוןלפברואר2025נותרופעריםבשיפור זמינות שירותי הרפואה באזוראילתבנוגע לנושאיםשעליהם
החליטה הממשלה ושנבדקו בדוח זה:לא בוצעוהתאמות במתווה התמריצים למשיכת צוות רפואי לאילת,
למרות הניצול החלקי בלבד של התקציבים שהוקצו למתווה זה על פי ההחלטה משנת 2019 - להבאת
רופאים כ-56% (7.6 מיליון ש"ח מתוך 13.6 מיליון ש"ח; ולהבאת אנשי צוות מקצועות הבריאות כ-11%
(0.18 מיליון ש"ח מתוך 1.58מיליון ש"ח); והמשך הפעלתו של מסוק הפינוי לא עוגן בהסכם ארוך טווח,
שכן התקציב בסך 26 מיליון ש"ח שהוקצב להפעלתו במסגרת החלטת הממשלה מוצה.
מטבע הדברים הצרכים הרפואיים בעיר אילת שניתן להם מענה בהחלטה משנת 2019 הם בעלי אופי
מתמשך. לפיכך נקבע בהחלטת הממשלה מנגנון ייעודי מפורש לבחינת תוצאותיה, ולפיו על ראש
הממשלה להביא את הנושא לדיון נוסף ולקבלת החלטות בממשלה. נכון לפברואר 2025 טרם סוכמה
הצעת מחליטים, וממילא לאהתקבלה החלטת ממשלה המשכית שיהיה בה כדי לשמר את ההישגים של
החלטת הממשלה 4662 ולבצע התאמות ככל הנדרש, מצד אחד, ולא סוכמו נתיבי פעולה תקציביים
אחרים על ידי משרד ראש הממשלה, משרד האוצר ומשרד הבריאות לשיפור זמינות השירות הרפואי
באזור אילת, מצד שני.
מומלץ כי משרדי הבריאות, האוצר וראש הממשלה יפעלו בהקדם בשיתוף עיריית אילת, המועצה
האזורית חבל אילות וקופות החולים שמפעילות מרפאות בקהילה במרחב זה וכן הכללית המפעילה את
בית חולים יוספטל, לגיבוש מתווה מסודר - שיעוגן בהחלטת ממשלה המשכית או בדרך אחרת - כדי
לתת מענה לצרכים הרפואיים של תושבי אזור אילת והשוהים בה, ובכלל זה גיוס כוח אדם רפואי וכוח
אדם במקצועות הבריאות והסדרת המשך הפעלה שוטפת וארוכת טווח של המסוק באילת.
3. הפערים העיקריים בתחום שירותי הרפואה באזור אילת
אחת ממטרותיה של החלטת הממשלה 4662 היא "שיפור שירותי הבריאות של תושבי העיר אילת וחבל
אילות", ולצורך כך היא קבעה כי משרד הבריאות יקצה תקציבים ייעודיים בשנים 2020 עד 2023 לטובת
מימון כמה פעולות שיביאו בין היתר להעלאת זמינותם של צוותי רפואה קבועים ולקיצור תורים לרפואה
יועצת. עוד צוין בהחלטה כי הפריפריאליות של אזור אילת מובילה לפערים בינו ובין יתר אזורי הארץ על
רמת השירותים הניתנים בו שאחד המובהקים שבהם הוא הפער בתחום הבריאות.
כאמור, בינואר 2024 הקים משרד הבריאות את צוות הבחינה שכלל נציגים של משרד האוצר, של הכללית
ושל עיריית אילת לבחינה ולקידום נושא כוח האדם הרפואי ביוספטל (להלן - צוות הבחינה). בכתב המינוי
מבקר המדינה | דוח מיוחד 120
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
של צוות הבחינה התייחס מנכ"ל משרד הבריאות להחלטת הממשלה 4662 וציין כי תוקפה פג, ויש צורך
להמשיך ולהידרש לסוגיית הבריאות ולהציע פתרונות שישפרו משמעותית את שירותי הבריאות לתושבי
אזור אילת וכלל השוהים בעיר.
משרד מבקר המדינה בחן את הפעולה הממשלתית שנעשתה על ידי משרדי הבריאות והאוצר בשיתוף
הכללית ועיריית אילת במהלך שנת 2024 ועד לחודש פברואר 2025 במסגרת צוות הבחינה.
א. נ ת ו נ י ם ב ד ב ר ה פ ע ר י ם ב ש י ר ו ת י ם ה ר פ ו א י י ם ב ע י ר א י ל ת
אלה המתקנים הקיימים ביוספטל: 65 מיטות, 2 חדרי ניתוח ומרכז אמבולטורי, 3 חדרי לידה, 11 מכונות
דיאליזה, שירותי דימות ובכלל זה ממוגרפיה ו-US שד, מעבדות, מכונים ומרפאות חוץ, אשפוז יום, תא
לחץ, CT ו-MRI - המוצב באופן קבוע החל בחודש פברואר 2025.
בתרשימים שלהלן מוצגים הפערים העיקריים הקיימים ביוספטל ובקהילה כפי שעולה מדוחות נוספים של
משרד מבקר המדינה, ממסמכי משרד הבריאות והכללית שנמסרו לביקורת, מדיוני ועדת הבריאות בכנסת
וממידע מקצועי נוסף:
מבקר המדינה | דוח מיוחד 121
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
תרשים 26: הפערים העיקריים בנושא שירותי הרפואה באזור אילת
על פי נתוני משרד הבריאות, הכללית, ההסתדרות הרפואית לישראל, ועדת הבריאות בכנסת, מחקר של חטיבת המחקר בבנק
ישראל, סקירות של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בעיבוד משרד מבקר המדינה.
(1) לפידוח מבקר המדינהבנושא "שבץ מוחי-טיפול ושיקום" (2024)164,"כל נפגעי השבץ המוחי (100%) מאושפזים במחלקות
פנימיות" שאינן מיועדות לטיפול בנפגעי השבץ. נמצא כי היעדר מחלקה נוירולוגית פוגע בטיפול בנפגעי שבץ מוחי.
164 מבקר המדינה,דוח מבקר המדינה-יולי2024, "שבץ מוחי-טיפול ושיקום".
מבקר המדינה | דוח מיוחד 122
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
(2) היעדר פגייה באילת מצריך פינוי של היולדת לבית חולים אחר (לרוב פינוי מוסק) ושהות ממושכת מחוץ לאילת; ופתרון
כספי חלקילמשפחה שנאלצת לעבור עם הפגשלה אל מחוץ לעיר. הנושא נדון גםבוועדת הבריאות בכנסתבחודש יוני2023.
(3) מתבסס בין היתר על חומרים שהתקבלו מההסתדרות הרפואית בישראל.
(4) בהתבסס על דוח מיוחד של משרד מבקר המדינה בנושא "זמני המתנה לקבלת שירותי רפואת מומחים", עמ'66 (נובמבר
2024.)
הנתונים לשנת2024 מתבססים על אומדני משרד התיירות.
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן-הלמ"ס), בעיבוד משרד מבקר המדינה16.
16 הלמ"ס,רבעון סטטיסטי לתיירות ולשירותי הארחה.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 7
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
א י ל ת כ ע י ר ל י ב ה ת י י ר ו ת י ת : לעיר אילת חשיבות אסטרטגית עבור מדינת ישראל שכן היא
ממוקמת באזור אסטרטגי- השער הדרומי של ישראל, ומצויה בגשר יבשתי בין אפריקה ואסיה. יש לה נמל
ימי המשמש מוצא לכיוון המזרח הרחוק ונמל תעופה בין-לאומי, הוקמו בה מוסדות אקדמיים ומרכזי
מחקר ופיתוח, והיא בעלת נכסי תיירות, היוצרים יחד הזדמנויות כלכליות ועסקיות משמעותיות עבור
מדינת ישראל.
אילת היא הרשות המקומית הפריפריאלית ביותר במדינת ישראל-היאמרוחקת כ-350ק"מ ממרכז הארץ,
כלכלת העיר נשענת בעיקר על תעשיית התיירות שכן כ-90% מהעסקים בה תלויים באופן ישיר ועקיף
בתיירים ישראלים וזרים,שמהוויםבממוצע כ-30%מסךהשוהיםבעיר. בשנים האחרונות מתמודדתאילת
עם תחרות הולכת וגוברת עם אתרי נופש במדינות סמוכות ובמדינות אחרות17. הדבר יוצר קושי תעסוקתי
ותלותיות כלכלית בתעשיית התיירות בעתשגרה,ומכיוון שהעיר אילת מוטתתיירות ואין לה מנועי צמיחה
כלכליים חלופיים, היא מושפעת מאוד ממצבי חירום שונים וממגמות כלכליות בארץ ובעולם. ולכן, בשנים
האחרונות תעשיית התיירות בעיר הושפעה באופן ניכר בתקופת מגפת הקורונה ושוב במהלך חודשי
המלחמה הראשונים, לעומת ערי תיירות אחרות הן ברמה הכלכלית והן ברמת חיי התושבים (ראו פירוט
להלן).
לצד זאת לאילת קשיים נוספים הקשורים בפריפריאליות של העיר ובבידודה, אשר מייקרים את עלויות
הקיום של התושבים ואת עלויות התפעול המוניציפלי של העיר ושל העסקים בה וגורמים לעלויות שינוע
גבוהות. כל אלה מהווים חסם בפני אוכלוסיית העיר לעבוד מחוץ לעיר ובפני עסקים בעיר לקלוט עובדים
ממרכזים עירוניים אחרים, וכן מקשים גם לקלוט אוכלוסייה חדשה בעיר ולפתח תעסוקה בתחומים
כלכליים אחרים18. במהלך השנים נעשו ניסיונות להתמודד עם קשיים אלו באמצעות תוכניות ממשלתיות
לחיזוק תעשיית התיירות ולפיתוח ענפים כלכליים נוספים בעיר, שהם נדבך חשוב בפיתוחה וחיזוקה
החברתי והכלכלי של העיר, ובד בבד יכולים לחזק את חוסנה של העיר ולסייע לה בצליחת מצבי חירום
המתרחשים בישראל. משרד מבקר המדינה התייחס לעניין זה ולפעולות הממשלתיות הנדרשות בדוח
שפרסם בשנת 2021 בנושא "פעולות הממשלה לקידום התיירות באילת ותוכניות לפיתוחה הכלכלי" (להלן
- דוח קידום התיירות באילת)19.
חשיבותה האסטרטגית של העיר באה לידי ביטוי גם במהלך מלחמת חרבות ברזל, עת נתנה העיר מענה
נרחב ומתמשך לצרכים ביטחוניים ואזרחיים ובפרט במצבי חירום, כשקלטה בימים הראשונים של
המלחמה עשרות אלפי מפונים20, חלקם ללא רכוש, שהגיעו לעיר בן לילה והכפילו את מספר תושביה.
במהלך חודשים רבים היא אירחה אותם בבתי המלון שלה ובמתקני אכסון נוספים, ונדרשה לתת להם
17 כגון עקבה (ירדן), טאבה ושארם א-שייח (מצרים) השכנות, וכן עם יעדים במדינות אגן הים התיכון ובאירופה
שמושכים אליהם תיירים ישראלים וזרים.
18 המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל ועיריית אילת, תוכנית אסטרטגית כלכלית לגיוון תעסוקתי באילת, שנעשתה
על ידי חברת סמקאי, אוקטובר 2020 [תוכנית שהוכנה בעבור עירית אילת בשיתוף פעולה עם משרד הנגב, הגליל
והחוסן הלאומי]; מבקר המדינה, דוח שנתי 71ג (2021), "פעולות הממשלה לקידום התיירות באילת ותוכניות
לפיתוחה הכלכלי", עמ'1393.
19 מבקר המדינה, דוח שנתי 71ג (2021), "פעולות הממשלה לקידום התיירות באילת ותוכניות לפיתוחה הכלכלי", עמ'
1269.
20 יוער כי חלק מהמפונים שהגיעו לאילת בימים הראשונים פונו בהמשך למתקני אכסון אחרים בערים אחרות.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 8
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
מענה רווחתי ובריאותי, שהצריך פתיחה של עשרות מוקדי סיוע נפשי ובריאותי; מענה תזונתי שכלל יותר
מ-5,000 ארוחות ביום ועוד אלפי סלי מזון; מענה חינוכי עבור 15,000 תלמידים וסיוע כלכלי. לצורך
השלמת המענה למפונים העיר קלטה נציגים רבים של משרדי ממשלה, מתנדבים, הקימה חמ"לים21
ושלושה מרכזים לוגיסטיים, ותוגברו בה צוותי המשטרה, הרווחה והרפואה בעיר. כל זאת בעת התגברות
של איומים ביטחוניים על העיר בשל שיגור כטב"מים (כלי טיס בלתי מאוישים) וטל"שים (טילי שיוט)
אליה, ובכך היא הפכה גם לעיר חזית, זאת בזמן שיש בה פערי מיגון בדירות ובבתי המלון.
כלכלת העיר אילת מתבססת בעיקרה על ענף התיירות, ללא מנועים כלכליים משמעותיים נוספים: 90%
מ-7,000 העסקים הפועלים בה מתבססים באופן ישיר ועקיף על תעשיית התיירות. כמו כן ריחוקה
הגיאוגרפי אינו מאפשר לתושביה למצוא חלופות תעסוקה בערים שכנות בעת שגרה ובפרט במצבי חירום,
דבר המהווה סיכון ואיום תמידי על יציבותה הכלכלית ועל פרנסת תושביה. סיכון זה התממש במהלך
תקופת מגפת הקורונה, ושב והתממש עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל. בשני מצבי חירום אלה נפגעה
תעשיית התיירות בישראל ובאופן משמעותי בעיר אילת לעומת ערי תיירות אחרות, כאשר במלחמת
חרבות ברזל הפגיעה בתעשיית התיירות הוחמרה מפני שבחודשים אוקטובר 2023 עד מרץ 2024 קלטה
אילת בבתי המלון שלה ובמתקני אכסון נוספים עשרות אלפי מפונים, בתקופה בה לא הייתה כלל תיירות
נכנסת וירידה בתיירות הפנים.
כדי להתגבר על האתגרים שעימם התמודדה אילת בשנים האחרונות בתקופות חירום וביתר שאת עם
פרוץמלחמת חרבות ברזלוכדילחזק את חוסנה של העיר בהיבט התיירותי והכלכלי לטווח הקצר והארוך
הכירה הממשלה בצורך לתת לעיר מענה ממשלתי ייחודי שיסייע לתעשיית התיירות בה להתאושש
בראייה צופה פני עתיד.
פעולות הביקורת
בחודשים דצמבר 2023 עד ספטמבר 2024 ביצע משרד מבקר המדינה ביקורת על ההיערכות והמענה של
הממשלה למצב החירום שנוצר בשל השפעות מלחמת חרבות ברזל על העיר אילת להניע את התאוששותה
ושיקומה הכלכלי. במסגרת זו נערכה גם ביקורת מעקב על ממצאי דוח מבקר המדינה בנושא "הסיוע
הייחודי לתעשיית התיירות במשבר הקורונה" שפורסם בשנת 202322 (להלן - דוח מבקר המדינה בנושא
הסיוע הייחודי לתעשיית התיירות במשבר הקורונה); ונבחנו בביקורת גם כמה היבטים באופן היישום
והמימוש של החלטות ממשלה מהשנים 2019 ו-2022 בעניין הפיתוח התיירותי והכלכלי של אילת וחבל
אילות23 (להלן - אזור אילת), שחלקם נסקרו בדוח ביקורת קידום התיירות באילת שפורסם בשנת 202124.
21 מוקד ניהול אירועים וקבלת החלטות, לרוב במצבי חירום, שבו מרוכזת מידע ומתבצעת מתן מענה לצרכים שונים.
22 מבקר המדינה,מקבץ דוחות מיוחדים(2023), "הסיוע הייחודי לתעשיית התיירות במשבר הקורונה",עמ'256-263.
23 החלטת הממשלה 4662,"תוכנית רב-שנתית לפיתוח העיר אילת וחבל אילות ותיקון החלטת ממשלה"(4.8.19;)
החלטת הממשלה 1442, "תוכנית רב-שנתית לפיתוח העיר אילת וחבל אילות כמוקד לאומי ובין-לאומי לייצור מזון
מן הים ומהמדבר לשנים2022-2026ותיקון החלטת ממשלה"(15.5.22.)
24 מבקר המדינה,דוח שנתי71ג2021, "פעולות הממשלה לקידום התיירות באילת ותוכניות לפיתוחה הכלכלי".
מבקר המדינה | דוח מיוחד 9
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
בחלק הראשוןשלהדוח נבחנו ההשפעות הכלכליות של מלחמת חרבות ברזל על אילת בחודשים הראשונים
של המלחמה כעיר מוטת תיירות, והמענה הממשלתי שניתן לעיר ולעסקים בה. נוסף על כך, נבחנו בחלק
זה היערכות משרד התיירות לשעת חירום (ביקורת מעקב) והמענה של המשרד ופעולותיו לשיקום תעשיית
התיירות באילת בעקבות פרוץ המלחמה. בחלק השני של הדוח נבחנו אופן יישום החלטות הממשלה
מהשנים 2019 ו-2022 בעניין הפיתוח התיירותי והכלכלי באזור אילת ומידת השגת יעדיהן בתחומים
האלה:הפיתוח והשדרוג של המוצר התיירותי; יצירת ענפים כלכליים בני קיימה נוספים בעיר כגון בתחום
החקלאות הימית בישראל; פיתוח מקורות תעסוקה מגווניםלתושבי העיר; שיפור ההסדרים התחבורתיים
אל העיר וממנה; ושיפור שירותי הבריאות הניתנים באזור אילת.
הביקורת נעשתה במשרדי התיירות, הכלכלה, התחבורה והבטיחות בדרכים (להלן - משרד התחבורה),
הבריאות, החקלאות וביטחון המזון (להלן - משרד החקלאות), משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי
ובעיריית אילת. בירורי השלמה התקיימו במשרדי האוצר, האנרגייה, העבודה, המשרד להגנת הסביבה
(להלן - המשרד להג"ס), ברשות המיסים, ברשות שדות התעופה בישראל (להלן - רש"ת), ברשות מקרקעי
ישראל (להלן - רמ"י), במכון לחקר ימים ואגמים לישראל (להלן - חיא"ל), בחברה הממשלתית להגנות ים
המלח (להלן - חל"י), בקרן קיימת לישראל (להלן - קק"ל), בשירותי בריאות כללית (להלן - הכללית).
במהלך החודשים ינואר עד מרץ 2025 בוצעה בדיקת השלמה, ועודכנו כמה היבטים שנבחנו בדוח.
חלק ראשון - המענה הממשלתי לאילת בחודשי המלחמה הראשונים
העיר אילת היא עיר תיירות מרכזית בישראל והגדולה מבין שש הערים שמוגדרות על ידי משרד התיירות
ערי ליבה תיירותיות: ירושלים, עכו, נצרת, טבריה, אילת ומצפה רמון, שהן בעלות פוטנציאל תיירותי
משמעותי (להלן - ערי ליבה תיירותיות)25. בשנים 2018 עד 2023 כ-32% מהלינות של תיירים (ישראלים
וזרים) בבתי מלון בישראלבממוצעהיובאילת. חופשה ממוצעת של תייר זר השוהה בעיר הוערכה בהכנסות
בשווי של כ-807 דולר; והאומדן הכולל של ההכנסות הרשמיות מתיירות (תיירות הפנים והתיירות
הנכנסת)באילת בשנת2019 היה כ-5.2 מיליארד ש"ח. להלן בתרשימים השוואה בין העיר אילת לעריליבה
תיירותיות אחרות בישראל בכמה מדדים עיקריים:
25 משרד התיירות,חוזר מנכ"ל2/2023,"נוהל פיתוח תשתיות תיירות ציבוריות"(20.4.23). בנוהל נקבע כי לפחות70%
מתקציב הפיתוח וההשקעה בתשתיות תיירותיות ציבוריות יוקצו לפרויקטים ב'ערי ליבה'.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 10
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
תרשימים 4 עד 7: השוואה בין העיר אילת לערי תיירות אחרות בישראל - מדדים עיקריים
תרשים 4: מספר הלינות באילת לעומת מספר הלינות בערי תיירות אחרות, 2022
(באחוזים)
על פי נתוני הלמ"ס, בעיבוד משרד מבקרהמדינה26.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 11
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
תרשים 6: ממוצע תפוסות החדרים באילת לעומת ערי תיירות אחרות, 2022 (באחוזים)
תרשים 7: מספר משרות השכיר באילת לעומת ערים אחרות, 2017 - 2022 (באלפים)
על פי נתוני הלמ"ס, בעיבוד משרד מבקר המדינה27.
על פי נתוני מערכת "יחד",מערך הדיגיטל הלאומי, בעיבודמשרד מבקר המדינה.
לפי נתוני התאחדות בתי המלון באילת (אפריל2024) ומערך הדיגיטל הלאומי, בעיבוד משרד מבקר המדינה.
הנתון מעודכן לשנת2022על פי הלמ"ס.
המדד משקלל נגישות פוטנציאלית, גודל אוכלוסייה וקרבה למחוז תל אביב. מדד פריפריאליות1משמעו כי אילת
היא עיר מבודדת יחסית לערים אחרות בארץ והיא באשכול הנמוך ביותר (עם חבל אילות).
עולה מן התרשים כי אילת תלויה באופן ניכר בתעשיית התיירות - כ-90% מעסקיה תלויים
בתיירות; ובהחלטת הממשלה 4662 משנת 2019 צוין כי ריחוקה הגיאוגרפי מביא גם לפגיעה
ביכולת שלה לפתח ענפי תעסוקה משמעותיים בתחומים אחרים שאינם תיירות, אשר משפיעים
על חוסנה התיירותי של העיר להתמודדות עם משברים וליציאה מהם.
ב. ת נ ו ד ת י ו ת ("ע ו נ ת י ו ת") ת י י ר ו ת י ת :אילתמאופיינת בתנודתיות תיירותית במעבר בין
עונת הקיץ לעונת החורף: בחודשים אפריל עד ספטמבר יש גידול במספר הלינות ותפוסה גבוהה
של בתי מלון בעיקר בידי תיירות הפנים (להלן - עונת הקיץ); ולעומת זאת, בחודשים אוקטובר עד
מרץ קיימת ירידה ניכרת בתיירות הפנים וגידול במספר הלינות של התיירות הנכנסת (להלן -עונת
החורף)44,. בתרשים 15 שלהלן מתוארת התנודתיות בתנועת התיירות באילת בעונות הקיץ
והחורף:
44 מקובל לראות את חג הסוכות וחג הפסח כמסמלים את המעבר בין עונת הקיץ לעונת החורף, ובשל לוח השנה העברי
עונות אלה יכולות להתחיל ולהסתיים במועדים שונים במהלך החודשים ספטמבר-אוקטובר שאז מתחילה באילת
עונת החורף ובמהלך החודשים מרץ-אפריל שאז מתחילה עונת הקיץ.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 23
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
תרשים 15: התנודתיות (העונתיות) התיירותית באילת בעונות הקיץ והחורף בשנים 2018 עד 2020 ו-
2022 עד 2023 (באלפים)
על פי נתוני התאחדות המלונות, בעיבוד משרד מבקר המדינה (לא כולל תיירים הלנים באכסניות, בדירות
אירוח ובמתקני אכסון דומים שמפורסמים באתרים כגון-irbnbA.)
הנתונים המוצגים בתרשים ממחישים את התנודתיות התיירותית המאפיינת את תעשיית התיירות
באילת: בין עונת הקיץ לעונת החורף מתרחשת ירידה של כ-40% בממוצע במספר הלינות של
תיירים ישראלים, ואילו בעונת החורף מספר הלינות של התיירים הזרים מכפיל את עצמו. כלומר,
חוסן תעשיית התיירות בעיר אילת תלוי בין היתר בהגעת התיירים הזרים בעונת החורף אליה
מבקר המדינה | דוח מיוחד 24
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
שמסייעת כאמור לצמצם את הירידה הניכרת במספר הלינות של התיירים הישראלים, ובכך
מקטינה את התנודתיות ואת הפגיעה הכלכלית בתעשיית התיירות בעיר בעונת החורף,.
לפרוץ מלחמת חרבות ברזל בתחילת עונת החורף 2023 - 2024 (בין אוקטובר 2023 עד מרץ 2024)
היו השפעות מיידיות על תעשיית התיירות באילת, שאחת מהן היא החמרת התנודתיות בתיירות
בעיר. בעקבותיה העיר כלל לא קלטה תיירות נכנסת בעונת חורף זו (מגמה שנמשכה גם לתוך עונת
הקיץ של שנת 2024,) דבר שהחמיר את הפגיעה הכלכלית בעסקי התיירות בעיר.
ריחוקה הגיאוגרפי של העיר אילת, התלות הבולטת שלה בתעשיית התיירות ללא חלופות תעסוקתיות
וכלכליות והתנודתיות של העיר במעבר מעונת הקיץ לעונת החורף מבחינת מספר הלינות של התיירים,
הם ממאפייניה העיקריים של העיר אילת כעיר ליבה תיירותית ומחייבים התייחסות אליהם במסגרת
מענה משרד התיירות למצבי חירום, שיהיה יעיל ומותאם למאפייני העיר וצרכיה ויסייע לה
בהתאוששות וביציאה מהירה מהמשבר.
דוח קידום התיירות באילת משנת 2021 כבר הצביע על כך שכלכלת העיר אילת מתבססת בעיקרה על
תעשיית התיירות שמושפעת מתנודתיות (עונתיות) בעונות החורף ומצויה בתחרות עם אתרי נופש
במדינות אחרות, זאת ללא מנועים כלכליים משמעותיים נוספים, וריחוקה הגיאוגרפי אינו מאפשר
לתושביה למצוא חלופות תעסוקה בערים שכנות. בדוח צוין כי מצבור נתונים אלו מהווה איום תמידי
על יציבותה הכלכלית ועל פרנסת תושביה. בתקופת מגפת הקורונה איום זה התממש באופן משמעותי,
והדבר גרם לשיעורי אבטלה גבוהים ולמשבר כלכלי קשה בעיר. הדוח הקודם גם הצביע על כך
שהניסיונות הממשלתיים בשנים האחרונות לקדם תוכניות כלכליות לפיתוח מנועי צמיחה כלכליים
חדשים בעיר ועיסוקים מגוונים לתושביה וכן פרויקטים פרטניים שישכללו את המוצר התיירותי באילת
לא הבשילו, והעיר אילת נותרה חשופה לסיכונים הנובעים מתלותה ומתלות תושביה בענף עיקרי אחד
- ענף התיירות.
התאחדות בתי המלון באילת מסרה למשרד מבקר המדינה ביוני ובאוגוסט 0242 כי נדרשת הגעתם של
עשרות אלפי תיירים מחו"ל לאילת בתקופת החורף לצד תיירות הפנים כדי שזו תשמש מנוע כלכלי לכל
העסקים הקטנים והבינוניים בעיר: המסעדות, האטרקציות והחנויות, לצד בתי המלון. עוד ציינה
ההתאחדות כי תיירות החורף מאפשרת המשך פעילות עסקית רציפה בעיר לאורך כל חודשי השנה,
מציאות החיונית להצלחת העסקים הקיימים ולפיתוח עסקים חדשים בעיר.
מלחמת חרבות ברזל הייתה אירוע חסר תקדים שבו העיר אילת קלטה במשך חודשים רבים אלפי
מפונים בבתי המלון שלה, העירייה וגורמים רבים בעיר התגייסו לסיוע למפונים - במחיר כלכלי
משמעותי. הועלה כי משרד התיירות אומנם לא השלים את היערכותו למצבי חירום קודם פרוץ
מלחמת חרבות ברזל, אך במשך חודשים רבים התמודד עם האתגרים הכרוכים במשימה הלאומית
של טיפול במפונים השוהים בבתי המלון בישראל לרבות באילת. מצבי החירום שעמם התמודד משרד
התיירות בשנים האחרונות, מחדדים את החשיבות בהשלמת היערכות המשרד למצבי חירום ובפיתוח
העיר אילת באופן שתוכל להתמודד טוב יותר עם האתגרים הכרוכים במצבי חירום.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 25
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
1.3. גיבוש תפיסת הניהול וההיערכות של משרד התיירות למצבי חירום והמענה להם -
ביקורת מעקב בנושא הסיוע הייחודי לתעשיית התיירות במשבר הקורונה (2023)
1. ע ק ר ו נ ו ת ב ה ת מ ו ד ד ו ת ת ע ש י י ת ה ת י י ר ו ת ע ם מ צ ב י ח י ר ו ם:מצבי חירום וסכסוכים
צבאיים גורמים למשברים מיידיים וממושכים בתעשיית התיירות. הם גורמים לירידה ניכרת במספר
התיירים (פנים וחוץ), לנזק לתשתיות תיירותיות ולפגיעה בתדמית המוצר התיירותי. כאמור, ייעוד
משרד התיירות במצבי חירום כפי שהוגדר על ידו הוא להבטיח את היערכותו למצבי חירום קודם
התרחשותם, לצמצם את הפגיעה בתעשיית התיירות ולקדם פעולות שיסייעו להתאוששותה.
גם בספרות העולמית נדונו השפעות מצבי חירום ובפרט מצבי מלחמה על תעשיית התיירות במדינות
שונות (כגון באוקראינה); ופורטו המלצות על סמך עקרונות Build Back Better45 לפעולה ממשלתית
בהיערכות למצבי חירום, במהלכם ולאחריהם - כדי למזער את הפגיעה בתעשיית התיירות המקומית
במהלך המשבריםולהבטיח את התאוששותה המהירה ושיפורהלעומתתקופת טרום המשבר, כמפורט
בתרשים 16 שלהלן:
45 סוכנות האו"ם להפחתת סיכוניאסונות (UNDRR)הגדירה עקרונותBuild Back Betterכ:
"The use of the recovery, rehabilitation and reconstruction phases after a disaster to increase the
resilience of nations and communities through integrating disaster risk reduction measures into the
ration of physical infrastructure and societal systems, and into the revitalization of livelihoods,resto
.economies and the environment"
מבקר המדינה | דוח מיוחד 26
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
תרשים 16: המלצות הספרות המקצועית להיערכות ולסיוע לתעשיית התיירות במצבי חירום לפי גישת
Build Back Better
המקור: ספרות מקצועית, בעיבוד משרד מבקר המדינה46.
כמפורט בתרשים, על מדינות לגבש ולאשר מראש (בעת שגרה) תוכניות היערכות שיסייעו להן לתת
מענה לתעשיית התיירות במהלך מצבי חירום, להפחית את השפעות המשבר, לשקם אמון ביעדי
התיירות בקרב תיירים מקומיים וזרים תוך שיקום הכלכלה המקומית; זאת כדי לשמר רמה מסוימת
של פעילות תיירותית תוך מקסום המשאבים הזמינים ומעורבות בעלי העניין בתעשיית התיירות -
לצורך התאוששות ויציאה מהירה מן המשבר.
2. ד ו ח ק ו ד ם - ג י ב ו ש ת פ י ס ת ה נ י ה ו ל ב מ ש ר ד ה ת י י ר ו ת לה י ע ר כ ו ת ל מ צ ב י
ח י ר ו ם ו ה מ ע נ ה ל ה ם: בדוח מבקר המדינה הקודם בנושא הסיוע הייחודי לתעשיית התיירות
46 ראו:
, B. W . & Jiang, Y. (2019). A review of research on tourism risk, crisis and disasterRitchie
the annals of tourism research curated collection on tourism risk, crisis andmanagement: Launching
Tomej, K . Bilynets, I . & Koval, O., 102812;79,Annals of Tourism Research disaster management.
the time of war: The first three months following Russia's (2023). Tourism business resilience in
99.,Research Tourism of Annals Ukraine. of invasion
Saya, S . Hasan, T. M.;https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0160738323000208
Mimura, S . Okada, T . Roth, M . Kohler, S . Rector, I . Morgan, G . Griekspoor, A . Missal, R . Vasta,
rtin, N . Morgan, D . Brassard, C. Wilkinson,K. Takase, C. Erginthe, E . Manluta, J. I . Bhatt, M. R . Ma
.Build Back Better: In recovery, rehabilitation and reconstruction S. Coppola, D. (2017);
מבקר המדינה | דוח מיוחד 27
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
במשבר הקורונה משנת 2023 צוין כי מענה ממשלתי יעיל למצבי חירום מחייב גיבוש תפיסת ניהול
למצבי חירום ותפיסת היערכות שמסייעות להפחית את אי-הוודאות המאפיינת מצבים אלה
ומצמצמות את הסבירות לטעויות בתהליכי קבלת ההחלטות. מטרת תפיסת היערכות למצבי חירום
היא להבטיח את הרציפות התפקודית של המשרד הממשלתי ושל הגופים והתחומים שעליהם הוא
מופקד, ולשם כך יש לגבש מדיניות ניהול משברים בשעת חירום ולהסדיר מראש את המנגנונים שניתן
יהיה להפעיל במהירות במצבים אלה ("תוכניות מגירה למענה", ארגז כלים שיאפשר סיוע מהיר,
משאבים תקציביים, משאבי כוח אדם ועוד)47.
תהליך גיבוש תפיסת הניהול וההיערכות למצביחירום נדרש להתקיים בעת שגרה על בסיס קבוע, והוא
כולל זיהוי מקדים של המשבר, היערכות לקראתו וקביעת מדיניות לניהולו כדי לצמצם את עוצמת
פגיעתו והקטנת הצורך בהשקעת המשאבים הכרוכים בהתמודדות עימו וכדי להביא להתאוששות
מהירה ויציאה מן המשבר של התעשייה.
ה ל י ק ו י : עד תחילת משבר הקורונה בשנת 2020 משרד התיירות גיבש שלושה מסמכים בשנים 2018
עד 2020 כדי להיערך למצבי חירום וכך לצמצם את השפעותיהם על תעשיית התיירות. עם זאת, עד
מועד סיום הביקורת, בנובמבר 2022, לא נתן משרד התיירות מענה לפערים הקיימים בתפיסת ניהול
מצבי החירום שלו שהעלה מנהל אגף הביטחון של המשרד בנובמבר 2019. מדובר בין היתר בפערים
הנוגעים להערכות מצב בעת משבר; לבחינת המועילות והיעילות של מנגנוני סיוע שיופעלו; לשמירת
החוסן של תעשיית התיירות במצבי חירום; ולהסדרת שיתופי פעולה עם גופי מדינה שפעילותם
רלוונטית לתעשיית התיירות ועם נציגי הענפים השונים בתעשייה.
ה ה מ ל צ ה :מומלץ כימשרד התיירות יצמצם את הפערים הקיימים בתפיסתו בנוגע להיערכות למצבי
חירום בתיירות ולניהולם. זאת, כחלק מההיערכות ומהמוכנות הממשלתית לסיוע לתעשיית התיירות
במצבי חירום עתידיים ולשם הבטחת הרציפות התפקודית של תעשייה זו במצבי חירום; ויעודד ענפים
בתעשייה לגבש תוכניות חוסן עסקי, לנוכח המציאות הישראלית "המזמנת מצבי חירום בתעשיית
התיירות בתדירות גבוהה"48.
ת ג ו ב ת מ ש ר ד ה ת י י ר ו ת ע ל ה ד ו ח ה ק ו ד ם : מנכ"ל המשרד קיים סדרת דיונים בראשות
גורמי המקצוע במשרד כדי לבחון את המרת המלצות טיוטת הדוח לתוכנית פעולה במסגרת תוכנית
העבודה השנתית. בתוך כך הקים מנכ"להמשרד צוות היגוי פנימי להתמודדות עם מצבי חירום שיסייע
לתעשיית התיירות בבניית ארגז כלים לצורך כך והנחה את ראש אגף החירום, הביטחון, המידע
והסייבר לגבש מסמך המלצות לאישור הנהלת המשרד עם ארגז הכלים להיערכות ולמענה של המשרד
למשברים שפוקדים את תעשיית התיירות ולשיקומה בעקבותיהם ולהעבירו לפורום ההנהלה.
47 מבקר המדינה, מקבץ דוחות מיוחדים (2023), "הסיוע הייחודי לתעשיית התיירות במשבר הקורונה", עמ'256. ראו
גם:מבקר המדינה,דוחביקורתמיוחד-התמודדותמדינתישראלעם משברהקורונה(1202,)הפרק על ניהול משבר
הקורונה ברמה הלאומית-תהליכי קבלת החלטות ומימושן, עמ'50.
48 מבקר המדינה,מקבץ דוחות מיוחדים(2023), "הסיוע הייחודי לתעשיית התיירות במשבר הקורונה", עמ'263.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 28
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
ב י ק ו ר ת ה מ ע ק ב
ביקורת המעקב העלתה כי מאז הדוח הקודם בשנת 2023 נקט משרד התיירות כמה פעולות לקידום
תפיסת הניהול של מצבי חירום וההיערכות המשרדית אליהם:
א. התקיימו כמה דיונים במשרד התיירות ובהם הועלה הצורך לתקף את תפיסת הניהול המשרדית
בזמן חירום בעקבות המלצות דוחמבקר המדינה בנושאהסיוע הייחודי לתעשיית התיירות במשבר
הקורונה, ובין היתר לעדכן ולסיים את הכנתו של מסמך שהוכן במשרד התיירות בנובמבר 2019
שמפרט את דרכי הפעולה (ארגז כלים)שאותןינקוט המשרד בעת חירום כסיוע לתעשיית התיירות.
ב. החלה עבודה לגיבוש תפיסת ניהול משרד התיירות להיערכות ולמענה למצבי חירום, אשר כוללת
ריכוז של סדר הפעולות במשרד התיירות במעבר ממצב שגרה למצב חירום ולגיבוש תפיסת
השליטה המוצעת במשרד בעת קרות אירוע חירום.
ג. החל תהליך הכנת תיק חירום אגפי מול כלל האגפים במשרד התיירות.
בדוח מבקר המדינה בנושא הסיוע הייחודי לתעשיית התיירות במשבר הקורונה (משנת 2023) נמצא
כי משרד התיירות לא השלים מענה לפערים בתפיסת ניהול מצבי חירום במשרד ובהיערכות אליהם.
בביקורת המעקב נמצא כי ערב מלחמת חרבות ברזל, למשרד התיירות: עדיין לא הייתה תפיסת ניהול
מצבי חירום מעודכנת ומאושרת, ולא הושלם מענה המשרד לפערים הקיימים בתפיסת ניהול מצבי
החירום שלו, כך שלא נוצלה התקופה שלאחר משבר הקורונה ועד לפרוץ מלחמת חרבות ברזל
להשלמת תפיסת ההיערכות המשרדית; כמו כן, לא הושלמו הפעולות הדרושות לעדכון מסמך דרכי
הפעולה שאותן ינקוט המשרד בעת חירום כסיוע לתעשיית התיירות (ארגז הכלים), מנובמבר 2019
והוא נשאר במתכונתו המקורית; ותיק החירום של אגפי המשרד טרם תוקף,.
במסגרת בירורי השלמה מינואר 2025 הועלה כי משרד התיירות מצוי בתהליך לעדכון תפיסת
ההיערכות שלו למצבי חירום, בין היתר בשל השפעות המלחמה על המשימות שהמשרד מונה לטפל
בהן, ובעיקר משימת קליטת אוכלוסייה במתקני אכסון.
משרד התיירותמסר במאי2025למשרד מבקר המדינה(להלן-תשובת משרד התיירות) כי הואהתקשר
עם חברת ייעוץ הפועלת עם אגף חירום, ביטחון, מידע וסייברלעדכון תוכנית החירום המשרדית לגיבוש
ותכנון מדיניות לשעת חירום במשרד וההיערכות אליה, הן בנוגע לתעשיית התיירות והן בנוגע לנושא
המפונים.
נמצא כיבמהלךמלחמת חרבות ברזלהחלמשרדהתיירות בתהליך לקידוםתפיסת ניהול מצבי חירום
והיערכות אליהם ולהשלמת פערים שנמצאו בדוח מבקר המדינה בנושא הסיוע הייחודי לתעשיית
התיירות במשבר הקורונה, אולם עד מאי 2025, למעלה משנה וחצי מפרוץ המלחמה, תפיסת ניהול
מצבי חירום עדיין לא גובשה במלואה והיערכות של המשרד למצבי חירום לא הושלמה.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 29
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
על משרד התיירות להשלים בהקדם את התהליכים שבהם החל במהלך מלחמת חרבות ברזל לעדכון
ולאישור של תפיסת ניהול החירום המשרדית וההיערכות למצבי חירום שעל ביצוען הומלץ בדוח
מבקר המדינה בנושא הסיוע הייחודי לתעשיית התיירות במשבר הקורונה, ולכלול בהם גם תובנות
הנוגעות להתמודדותו עם ההשלכות וההשפעות של המלחמה על תעשיית התיירות.
מידת תיקון הליקוי
3. ד ו ח ק ו ד ם - מ ע נ ה מ י י ד י ל ת ע ש י י ת ה ת י י ר ו ת בא י ר ו עי ח י ר ו ם : בשנים 2014 עד
2015 התקבלו כמה החלטות ממשלה אשר התייחסו להשפעה המיוחדת של מצבי חירום על תעשיית
התיירות. בהחלטת הממשלה 333 משנת 2015 נקבע כי בזמן משבר גיאופוליטי משרד התיירות יוביל
צוות בין-משרדי שימליץ לממשלה על מנגנוני סיוע לתעשיית התיירות שניתן יהיה להפעילם בתוך 14
יום מפרוץ מצב החירום (להלן-החלטת הממשלה333)49; זאת לנוכח החשיבות הטמונה בגיבוש מנגנוני
סיוע עתידיים שניתן יהיה להפעילם במהירות וביעילות כדי לספק מענה לצורכי הענפים השונים
בתעשיית התיירות במצבי חירום "שיביאו להתאוששות מהירה בתיירות ובכך תימנע פגיעה אנושה
בתעשייה". דוח מבקר המדינה בנושא הסיוע הייחודי לתעשיית התיירות במשבר הקורונה הצביע על
כך שהפעולות נדרשות כדי "לאפשר לתעשיית התיירות לשרוד את חודשי המשבר"50.
ה ל י ק ו י : במועד סיום הביקורת (נובמבר 2022) החלטת הממשלה 333 בנושא "סיוע לתעשיית
התיירות לאחר משברים גיאופוליטיים" שאמורה הייתה להוביל לגיבוש של מנגנונים לסיוע לתעשיית
התיירות בעת משבר גיאופוליטי, לא בוצעה על ידי משרד התיירות - הגורם שהיה אמור לבצע את
ההחלטה, אף שניתן היה לנצל לשם כך את תקופת השגשוג שחוותה תעשיית התיירות בשנים שחלפו
ממועד קבלת ההחלטה ועד ערב משבר הקורונה. יישומה של החלטת הממשלה 333 היה יכול להניח
תשתית תפקודית שהייתה מסייעת לתעשיית התיירות להתמודד עם משבר הקורונה בשנים 2020 ו-
2021. עוד הועלה כי עד תחילת משבר הקורונה בשנת 2020 לא השלים משרד התיירות את גיבושם של
מנגנוני סיוע אלה, וכתוצאה מכך נותר על כנו מצב שבו יכולת הממשלה לסייע לענפים בתעשיית
התיירות במהירות וביעילות בעת משבר היא מוגבלת, וספק אם קיימת.
49 החלטת הממשלה1897, "צעדים לחיזוק העורף כתוצאה מהצרכים הנובעים מ"מבצע צוק איתן" (14.7.14); החלטת
הממשלה 2026, "סיוע לתעשיית התיירות בעקבות מבצע צוק איתן" (23.9.14;) החלטת הממשלה 333, "סיוע
לתעשיית התיירות לאחר משברים גיאו-פוליטיים" (2.8.15.)
50 ראו בעניין זה מבקר המדינה, מקבץ דוחות מיוחדים(2023), "הסיוע הייחודי לתעשיית התיירות במשבר הקורונה";
עמ'256-259,269.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 30
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
ה ה מ ל צ ה : על משרד התיירות לפעול ליישום החלטת הממשלה 333 בנושא גיבוש מנגנונים לסיוע
לתעשיית התיירות בעת משבר, ובהתחשב בין היתר בממצאי דוח ביקורת זה, שכן הצורך בגיבוש מענה
סדור בתחום זה עדיין קיים.
ת ג ו ב ת מ ש ר ד ה ת י י ר ו ת ע ל ה ד ו ח ה ק ו ד ם : מנכ"ל המשרד קיים סדרת דיונים בראשות
גורמי המקצוע במשרד במטרה לבחון המרת המלצות טיוטת הדוח לתוכנית פעולה במסגרת תוכנית
העבודה השנתית. בתוך כך, המנכ"ל הקים צוות היגוי פנימי להתמודדות עם מצבי חירום שיסייע
בבניית ארגז כלים לסיוע לתעשיית התיירות והנחה את ראש אגף החירום, הביטחון, המידע והסייבר
במשרד לגבש ולמסור לו מסמך המלצות שיועבר לפורום ההנהלה המשרדי עם ארגז הכלים להיערכות
ושיקום תעשיית התיירות בעקבות משברים.
ב י ק ו ר ת ה מ ע ק ב
ביקורת המעקב העלתה כי החלטת הממשלה 333 ולפיה משרד התיירות יוביל צוות בין-משרדי
שימליץ לממשלה על מנגנוני סיוע לתעשיית התיירות שניתן יהיה להפעילם בתוך 14 יום מפרוץ מצב
החירום - לא יושמה על ידו, והמשרד לא הוביל גיבוש של תוכנית סיוע לתעשיית התיירות בכלל
ולאילת בפרט.
במענה למשרד מבקר המדינהמאפריל2024מסר משרד התיירות כי הוא קיים "שיח מול משרד האוצר
לשימור מומחים בענף התיירות הנכנסת ולשיקום בתי מלון שאירחו מפונים"; וכי הוא עתיד לפרסם
נוהל ייעודי לתמיכה בפעולות שיווק אירועים בעיר אילת ובמצפה רמון, לרבות אירועים בעקבות
החלטת ממשלה של שר האוצר בעניין (החלטה 1702). נכון לסיום הביקורת (מרץ 2025) נוהל ייעודי זה
לא פורסם על ידי המשרד.
יצוין כי תוכנית העבודה של משרד התיירות לשנת 2024 (שפורסמה באפריל שנה זו בספר תוכניות
הממשלה)התייחסהלעניין זה, ונכתב בה בין היתר כי המשרד נערך לפעולה יעילה ומהירה להתאוששות
תעשיית התיירות; וכי המשרד מתכוון להשקיע מאמץ ממוקד בעיר אילת "מתוך הכרה ובייחודיות
שלה ובתרומתה לתנועת תיירות הפנים בישראל"51.
עוד העלתה ביקורת המעקב כי הגם שמשרד התיירות לא ביצע מרכיבים מסוימים בהחלטת ממשלה
333 ובהם גיבוש מנגנוני סיוע לתעשיית התיירות, הרי שכעבור תקופה קצרה מפרוץ מלחמת חרבות
ברזל הוא נרתם לטיפול במשימה הלאומית לטיפול במפונים משני חבלי ארץ באופן שסייע לבתי מלון
רבים באילת: בתאריך 16.10.23 נחתם הסכם לאירוח מפונים בין מדינת ישראל להתאחדות המלונות
בישראל, ולאחר תשעה ימים הועברה האחריות על הלנת המפונים למשרד התיירות.
במהלך מלחמת חרבות ברזל נתן משרד התיירות מענה לחלק מתעשיית התיירות בעיר אילת בכך
שטיפל במשימה הלאומית של הלנת המפונים במרבית בתי המלון בעיר. לצד זאת נמצא כי גם במהלך
תקופת מגפת הקורונה וגם במהלך מלחמת חרבות ברזל לא הוביל משרד התיירות צוות בין-משרדי
51 משרד התיירות, תוכנית העבודה לשנת2024, עמ'624.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 31
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
שתפקידו להמליץ לממשלה על כלים ומנגנוני סיוע לתעשיית התיירות בכלל ובעיר אילת בפרט - כפי
שנקבע בהחלטת הממשלה333; וגם לא קבע מדדים לפעולה שלו לסיוע לתעשיית התיירות כפי שציין
בתוכנית העבודה שלו לשנת2024; כך שנכוןלמרץ2025הוא עדיין לא גיבש תוכנית פעולה אופרטיבית
להתאוששות תעשיית התיירות בעיר לשנים הקרובות.
4. מ ג מ ו ת ב ת נ ו ע ת ה ת י י ר ו ת ל ע י ר א י ל ת ל א ו ר ך ח ו ד ש י ה מ ל ח מ ה ה ר א ש ו נ י ם :
בהיעדר נקיטת פעולה של משרד התיירות להובלת צוות בין-משרדי שימליץ לממשלה על מנגנוני סיוע
בתוך 14 יום מפרוץ המלחמה ובמהלך החודשים הראשונים של המלחמה, ועל רקע המשבר הכלכלי
בעיר ולמול השינוי בנתוני קליטת המפונים, יזמה עיריית אילת פעולה שיווקית תיירותית.
כאמור, העיר אילת קלטה את מספר המפונים הגדול ביותר לעומת ערי ליבה תיירותיות אחרות
בישראל. בנובמבר 2023 שהו בה יותר מ-18,000 מפונים, ובדצמבר 2023 כ-17,000 מפונים. אולם, כבר
בינואר 2024 הסתמנה נקודת מפנה בכל הנוגע לאפשרות תחילת ההתאוששות של תעשיית התיירות
באילת, תוך כדי המלחמה. בחודש זה נרשמה ירידה ניכרת במספר המפונים ששהו בבתי המלון בעיר
לעומת דצמבר 2023 - מכ-17,000 לכ-12,000, ומגמת עזיבת המפונים נמשכה גם בחודשים הבאים; כך
למשל בחודש בפברואר 2024שהו בבתי המלון באילת כ-8,000 מפונים בלבד. מגמה זו משתקפת בשינוי
המגמות במספר הלינות בבתי המלון באילת, כפי שמופיע בתרשים 17 שלהלן:
תרשים 17: השינוי במספר לינות התיירים הישראלים והמפונים בבתי המלון באילת (באלפים)
המקור: הלמ"ס, התאחדות בתי המלון ומערך הדיגיטל הלאומי, בעיבוד משרד מבקר המדינה
מבקר המדינה | דוח מיוחד 32
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
מהתרשים עולה כי לעומת דצמבר 2023, מינואר 2024 חלה ירידה ניכרת במספר לינות המפונים בבתי
המלון באילת ב-31%, לצד גידול בלינות של תיירים ישראלים (ב-2%1); בפברואר 2024 נמשכה מגמת
הירידה במספר לינות המפונים ב-57%לעומת דצמבר2023, לצד גידולבלינות של תיירים ישראלים (ב-
%119.)
בד בבד עם עזיבת המפונים פעלה עיריית אילת בתחילת שנת 2024 כדי להניע את ההתאוששות של
תעשיית התיירות בעיר. במהלך החודשים ינואר-פברואר 2024 השיקה העירייה ומימנה ממקורותיה
כמה מיזמים תיירותיים ובהם קמפיין עבור מיזם תיירות בשם Eilat love back בעלות של כ-1.3 מיליון
ש"ח, ללא מעורבות משרד התיירות בפעולות אלה. הקמפיין כלל מכירת לינות מוזלות בעשרות בתי
מלון בעיר והענקת שוברים למזמינים בסך של 003 ש"ח (בהזמנת שני לילות) ללא תשלום נוסף למימוש
בכ-400 מסעדות, עסקים ואטרקציות בעיר. בבדיקת משרד מבקר המדינה נמצא כי המיזם משך אל
העיר אילת תנועה ערה ביותר של תיירים: במשך 24 ימים במהלך פברואר 2024 התארחו בה כ-12,200
נופשים בכ-4,500 חדרים, שמימשו כ-12,300 שוברי לינה, הסעדה ואטרקציות. הצלחת הקמפיין
התבטאה גם בנתוני האשראי של חודש זה באילת, לעומת הנתונים בחודשיים שקדמו לו, כמפורט
להלן:
תרשים 18: נתוני פעילות כרטיסי האשראי באילת בפברואר 2024 לעומת דצמבר 2023 וינואר 2024
המקור: חברת שבא.
מהתרשים עולה כי בתקופת הפעלת המיזם בחודש פברואר 2024 חל זינוק בהוצאות כרטיסי האשראי
באילת לעומת השבועות שקדמו לו. המשמעות היא שפעילות האשראי בעיר חזרה כמעט לרמה של
הוצאות כרטיסי אשראי בשבוע ממוצע בשנת 2023.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 33
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
נתונים אלה מעידים כי ביצוע של פעולות שיווק באילת גם במהלך מצב החירום במטרה לקדם פעילות
תיירותית בעיר ותמיכה בכלכלה המקומית, כפי שנקטה בעניין זה עיריית אילת, נשא פרי, דבר
המעיד על הפוטנציאל הקיים בתיירות פנים גם במצבי חירום.
5. ה פ ק ת ל ק ח י ם ב מ ש ר ד ה ת י י ר ו ת ב מ ה ל ך מ ל ח מ ת ח ר ב ו ת ב ר ז ל : בדוח מבקר
המדינה בנושא הסיוע הייחודי לתעשיית התיירות במשבר הקורונה הצביע מבקר המדינה על הצורך
בקיום תהליכי הפקת לקחים בידי משרד התיירות בעת ניהול משבר ולאחריו52. הועלה כי משרד
התיירות יישם המלצה זו במהלך מלחמת חרבות ברזל עת יזם המשרד תהליך ביצוע הפקת לקחים
במהלך דצמבר 2023 וינואר 2024, שבמסגרתו הוכן דוח ביקורת מיוחד פנימי בנושא התנהלות משרד
התיירות בעת מצב החירום (מלחמת חרבות ברזל) וזאת בזיקה לטיפולו במפונים, והוא כלל שורה של
המלצות. בדיון הנהלה של המשרד צוין כי יישום המלצות הדוח "יהווה בסיס לתכנית עבודה בחירום".
יש לציין לחיוב את פעולת משרד התיירות ליישום המלצת דוח מבקר המדינה בנושא הסיוע הייחודי
לתעשיית התיירות במשבר הקורונה (2023) ולביצוע ביקורת פנימית והפקת לקחים בנוגע לתפקודו
במהלך מלחמת חרבות ברזל כדי לייעל את התנהלותו בנושא. משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד
התיירות להמשיך ולעקוב אחר יישום המלצות הביקורת הפנימית כדי לשפר את היערכותו למשברים
ולמצבי חירום עתידיים.
1.4. הסיוע הממשלתי לעיר אילת במלחמת חרבות ברזל
כאמור, ייעודו של משרד התיירות במצבי חירום הוא להקטין את השפעות מצב החירום על תעשיית
התיירות תוך קידום פעולות לחיזוק החוסן התיירותי שלה, לעידוד תיירות הפנים ועוד, וזאת כדי לשמר
רמה מסוימת של פעילות תיירותית תוך תמיכה בכלכלה המקומית כדי למקסם את המשאבים הזמינים
שיסייעו ביציאה מהירה מן המשבר.
כחודש לאחר פרוץ המלחמה גיבשה הממשלה תוכנית סיוע לעסקים ברחבי הארץ, אשר עוגנה בחוק
התוכנית לסיוע כלכלי (הוראתשעה-חרבות ברזל), התשפ"ד-202353, שהתקבל בכנסת ב-9.11.23(להלן
- מתווה הסיוע הכללי)54.
מ ת ו ו ה ס י ו ע י י ח ו ד י ל ב ע ל י ע ס ק י ם ב ע י ר א י ל ת: מתווה הסיוע הכלכלי חל גם על בעלי
עסקים באילת בחודשים אוקטובר עד דצמבר 2023. בבדיקה הועלה כי בחודשים אלה הגישו 3,718
בעלי עסקים הפועלים בעיר תביעה לרשות המיסים; מהן הסתיים הטיפול ב-3,116 תביעות (84%,)
52 מבקר המדינה,מקבץ דוחות מיוחדים(2023), "הסיוע הייחודי לתעשיית התיירות במשבר הקורונה", עמ'275-276.
53 חוק התכנית לסיוע כלכלי(הוראת שעה-חרבות ברזל)התשפ"ד-2023.
54 במסגרת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה-חרבות ברזל), התשפ"ד-2023. בחוק נקבעה זכאות עוסקבכל רחבי
הארץ לפיצוי על נזק עקיף שאירע מ-7.10.23 עד 31.12.23, אם מחזור עסקאותיו לשנת המס 2022 עולה על 12,000
ש"ח ואינו עולה על 400,000,000 ש"ח, והירידה במחזור עסקאותיו נובעת כתוצאה מאירועי מלחמת חרבות ברזל.
מתווה הסיוע הכללי כלל הקלות במתווה החל"ת (חופשה ללא תשלום) ובהן קיצור התקופה הנדרשת לשם זכאות
לקבלת דמי אבטלה לשישה חודשים במקום18חודשים.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 34
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
ושולמו בגינן (נכון ליוני 2024) כ-99 מיליון ש"ח. כמו כן, לפי נתונים שהתקבלו מרשות המיסים ביוני
2024, הוגשו על ידי בעלי עסקים ותושבים בעיר אילת 64 תביעות לפיצוי לפי מסלולי פיצוי אחרים
הנובעים מחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-196155, ושולמו בגינן 1.68 מיליון ש"ח.
לנוכח התגברות והתמשכות הקושי הכלכלי בקרב העסקים בעיר שנבע בין היתר מקליטת אלפי מפונים
בבתי המלון ומהיעדר אפשרות לארח תיירות פנים, פנתה עיריית אילת במהלך תקופת המלחמה לראש
הממשלה,לכמה שרים ולכנסת (באמצעותועדת הכספים) לצורך קידום מתווה סיוע נוסףייחודי שייתן
מענה לעסקים בעיר, מלבד מתווה הסיוע הכללי, ולצורך הגדרת העיר במעמד מיוחד56.
לנוכח השפעת המלחמה על העיר, גובש מתווה סיוע ייחודי על ידי משרד האוצר (ללא מעורבות משרד
התיירות) ובתחילת ינואר 2024 פירסמה דוברות משרד האוצר הודעה ולפיה סוכם מתווה סיוע ייחודי
בין משרד האוצר לעיריית אילת "בהקשר לנזקי המלחמה... שיסייע לעיר לתושבים ולבעלי העסקים
שבה לצלוח את התקופה הזו ולהמשיך לפרוח ולפתח את העיר עוד שנים רבות קדימה"57. מנוסח
ההודעה ומהדיונים שהתקיימו בוועדת הכספים בעניין עולה כי הכוונה הייתה ליישם את המתווה
באופן מיידי לנוכח הנזקים שגרמה המלחמה לעיר אילת ולעסקיה בחודשים הראשונים של המלחמה,
במהלך שנת 2024.
המתווה עוגן בשתי החלטות ממשלה שהתקבלו בסוף מרץ ובאמצע אפריל 2024 (להלן - המתווה
הייחודי לסיוע לאילת):
א. ה ח ל ט ת ה מ מ ש ל ה 1 6 3 7:במרץ2024התקבלה החלטת הממשלה1637בנושא "מענק סיוע
לעסקים ברשויות מקומיות מוטות תיירות - חרבות ברזל"58. ההחלטה קבעה כי יוארך מתווה
הסיוע הכללי לעסקים בערים אלה העומדים בתנאי ההחלטה גם לחודשים ינואר ופברואר 202459.
הארכת הסיוע נומקה בכך שמצב ענף התיירות ברשויות המקומיות האמורות טרם חזר לפעילות
באופן שמשפיע על חלק ניכר מהעסקים ברשות. בתנאים שנקבעו בהחלטה זו עמדו העיר אילת
והמועצה האזורית תמר.
במסגרת יישום החלטת הממשלה 1637 פתחה רשות המיסים באפריל 2024 אפשרות לעסקים
באילת להגיש בקשה למענק בגין הנזק העקיף שנגרם להם כתוצאה מהמלחמה עבור החודשים
ינואר ופברואר 2024. נכון לאוגוסט 2024 הוגשו 879 תביעות לרשות המיסים בגין החודשים הללו,
והמדינה שילמה להם פיצוי בגין נזקיהם בסך כולל של כ-216 מיליון ש"ח.
55 חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961, מסדיר פיצוי על נזקים ישירים ועקיפים כתוצאה ממעשי איבה או
פעולות מלחמתיות שונות. ראו פירוט באתררשות המיסים בישראל.
56 פרוטוקולישיבה מס' 256של ועדת הכספים, הכנסת ה-25(28.11.20).
57 משרד האוצר, הודעת דוברות שר האוצר,4.1.24.
58 החלטת הממשלה3716, "מענק סיוע לעסקים ברשויות מקומיות מוטות תיירות-'חרבות ברזל'" (31.3.24.)
59 להלן התנאים המצטברים: (א) שיעור חיוב הארנונה מנכסים שמסווגים כבית מלון, ביחס לסך חיובי הארנונה מנכסים
שאינם מבני מגורים, בהתאם לדוח הכספי המבוקר האחרון, עולה על 20%; (ב) היקף האוכלוסייה המפונה מכוח
החלטת הממשלה 1193 מיום 29.12.23 שנקלטה ברשות המקומית המזכה בחודשים ינואר ופברואר 2024, עלה על
%20 מתושבי הרשות המקומית; (ג) הרשות המקומית המזכה מדורגת באשכול1במדד הפריפריאליות של הלמ"ס.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 35
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
ב. ה ח ל ט ת ה מ מ ש ל ה 1 7 0 2: באפריל 2024 התקבלה החלטת הממשלה 1702 בנושא "תמיכה
בערים מרוחקות הנסמכות על ענף התיירות" (להלן - החלטת הממשלה 1702)60. מטרת ההחלטה
הייתה "לתמוך ביישובים הנסמכים על ענף התיירות ונמצאים באזורים פריפריאליים אשר
מגבירים את התלות בפעילות הכלכלית שמקורה בענף זה ולאור הפגיעה המתמשכת בענף התיירות
כתוצאה ממלחמת חרבות ברזל". לפי דברי ההסבר להחלטה: "החל מחודש ינואר 2024, חזרה
לשגרה הפעילות הכלכלית במרבית אזורי הארץ למעט באזורים שפונו אשר הינם יישובי ספר...
מלבד הישובים האמורים, ישנם ישובים נוספים אשר מסתמכים בעיקר על ענף התיירות אשר טרם
חזר לפעילות מלאה ואוכלס בחודשים האחרונים בעיקר על ידי אוכלוסייה שפונתה לפי החלטות
הממשלה". עוד צוין בדברי ההסבר כי "מוצע לקבוע פיצוי עבור ישובים הנסמכים באופן ניכר על
ענף התיירות מחד, ועבורם קיים מיעוט אפשרויות לאלטרנטיבות כלכליות ותעסוקתיות שנובעות
מפעילות כלכלית שמקורה בענפים אחרים מאידך... במטרה לעודד את חזרת התיירות".
עוד נקבע בהחלטת הממשלה 1702 שמשרד התיירות יקצה מתקציבו 25 מיליון ש"ח בשנת 2024
לפעולות שיווק למשיכת תיירים ליישובים הזכאים, לרבות סיוע בקידום ובשיווק אירועים
תיירותיים רבי-משתתפים שימשכו מבקרים; ו-25 מיליון ש"ח נוספים מתקציבו בשנת 2024
לפיתוח תשתיות במרחב התיירותי ביישובים הזכאים.לפי ההחלטה,ביצוע ההקצאה בפועל ייעשה
על פי נוהל פיתוח תשתיות תיירותיות ציבוריות של משרד התיירות (נוהל צת"פ) בוועדת הצת"פ
(צוות תקציב פיתוח) המשרדית61. יוער כי לפי נוסח החלטת הממשלה 1702, לא ניתנה תוספת
תקציבית ליישום החלטת הממשלה.
ההחלטה קבעה כי יישוב יהיה זכאי לתמיכה ולסיוע ייחודיים אם:
1. הוא מוגדר כ"עיר ליבה בתחום התיירות", והפעילות התיירותית בו נפגעה בין היתר בשל
קליטת מפונים במהלך חודשי המלחמה הראשונים.
2. הוא באשכול פריפריאליות 1.
3. הוא נעדר חלופות כלכליות ותעסוקתיות אחרות מלבד תחום התיירות.
העיר אילת והמועצההמקומיתמצפה רמון הן היישובים היחידים שעמדו בתנאי החלטת הממשלה
1702, ומרבית התקציב לפי תנאי הזכאות יועד לאילת62.
בספטמבר 2024, בבדיקת משרד מבקר המדינה של יישום החלטת הממשלה 1702 עלה כי כתשעה
חודשים לאחר סיכום המתווה הייחודי לסיוע לאילת ופרסומו על ידי משרד האוצר בתחילת ינואר
60 החלטת הממשלה1702בעניין "תמיכה בערים מרוחקות הנסמכות על ענף התיירות" (17.4.24.)
61 לפי הנוהל המשרדי, שעוגן בחוזר מנכ"ל 2/2023, ועדת הצת"פ (צוות תקציב פיתוח) מופקדת על בחינת בקשות של
רשויות מקומיות או תאגידים שהוקמו על פי חוק שהם בעלי זיקה מהותית לענף התיירות לקבלת כספים מתקציב
הפיתוח של המשרד כהשתתפות המדינה במימון מיזמים להקמת תשתיות תיירות. הוועדה קובעת את שיעור
ההשתתפות לפי אמות מידה שמופיעות בנוהל.
62 לפי ההחלטה חלוקת התקציבים ביניהן תבוצע בהתאם לשיעור היחסי בין סך החדרים הקיימים בבתי מלון הנמצאים
באותו יישוב זכאי, מתוך סך החדרים הקיימים בבתי מלון בכלל היישובים הזכאים. בעיר אילת יש כ-11,000 חדרי
מלון לעומת כ-300חדרים במצפה רמון (97.3%מהחדרים באילת).
מבקר המדינה | דוח מיוחד 36
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
2024, וכחמישה חודשים לאחר החלטת ממשלה 1702 בעניין, משרד התיירות טרם הקצה ליישובים
הזכאים (אילת והמועצה המקומית מצפה רמון) סך כולל של 50 מיליון ש"ח מתקציבו השנתי לשנת
2024, כפי שנקבע בהחלטת הממשלה1702: סך של25מיליון ש"ח לפעולות שיווק של אירועי תיירות
ביישובים הזכאים; ו-25 מיליון ש"ח לפיתוח תשתיות ציבוריות במרחב התיירותי בהם. עוד עלה כי
משרדי התיירות והאוצר לא סיכמו מראש את אופן ביצוע החלטת הממשלה כדי לאפשר את יישומה
של ההחלטה המהיר, וכי ההחלטה לא גובשה על בסיס עבודת מטה משותפת מקדימה.
עיריית אילת מסרה בספטמבר2024למשרד מבקר המדינה כי פניותיה למשרדי האוצר והתיירות בעניין
העברת תקציבים אליה לא הועילו והם לא נתנו לה מענה בעניין, וכי השיהוי במימוש ההחלטה פוגע
בהתפתחות העיר וביישום הפרויקטים לסוגיהם שהיו אמורים להתממש באמצעות התקציב המוקצה
ולסייע בהתאוששות העיר.
בספטמבר2024 הוקמה בכנסת ועדה מיוחדת לעניין טיפול המדינה ביישובים בגבול המזרחי, ש"תקיים
דיוני פיקוח על פעילות רשויות המדינה ביישובים המצויים באזורים אלה: אילת, הערבה, ים המלח
ורמת הגולן בהיותם יעד אסטרטגי לאומי חשוב"63.
הוועדה התכנסה במהלך החודשים אוקטובר ונובמבר 2024 ודנה בהיבטים תיירותיים ותחבורתיים
הנוגעים לאילת, לרבות מימוש החלטת הממשלה 170264. בדיוניה עלה כי החלטת הממשלה 1702,
שיועדה למימוש מתקציב משרד התיירות בשנת 2024, טרם עלתה על מתווה יישום בגין אי-הסכמות
בין-משרדי האוצר והתיירות בנוגע אליה, כשלפי משרד התיירות נוסח ההחלטה לא נכתב על ידו אלא
על ידי משרד האוצר. תמונת המצב שעלתה בדיונים בוועדה היא שהתקציבים בסך כולל של 50 מיליון
ש"ח שיועדו לשיווק אירועים ולפיתוח תשתיות באילת בשנת 2024 עדיין לא הוקצו. במהלך דיוני
הוועדה הצביע יו"ר הוועדה, הח"כ דאז זאב אלקין, על הקשיים באי-מימוש ההחלטה:
"המצב הזה, שאנחנו נמצאים ב-1 באוקטובר ואין אפילו קצה חוט איך בדיוק הכסף יופעל,
הוא בלתי נסבל לחלוטין" (עמ'9 לפרוטוקול מס' 3, 1.10.24;)
"אני מאוד מוטרד מהתמונה שאני רואה... שאין אפילו הסכמה ברורהבין המשרדים על מה
אנחנו מדברים ומה המנגנון שדרכו זה יעבור... אני לא יוצא מזה אופטימי" (עמ'11
לפרוטוקול מס' 3, 1.10.24;)
"זה באמת לא יעלה על הדעת שזה לוקח כל כך הרבה זמן, ההחלטה שהביאו אותה כהחלטת
חירום כדי לעזור לעיר במצב חירום, ובסוף אתם [עיריית אילת] שמתם את התקציב שלכם
ורצתם קדימה, על דעת שהממשלה תביא את הכסף אחר כך ולמרות שאתם הוצאת[ם] את
הכסף הממשלה נעלמה לכם בדרך" (עמ'3 לפרוטוקול מס' 5, 7.11.24;)
"מתקבל פה הרושם שפועלים פה במכוון כדי לשרוף את הכסף הזה, על מנת שהוא לא יגיע
למטרה ולא יגיע לאילת... פשוט לשרוף תקציב שהמדינה הקצתה" (עמ'14 לפרוטוקול מס'
5, 7.11.24.)
63 הוועדההוקמה ב-12.9.24על ידי הכנסת.
64 פרוטוקול ישיבה מס' 3(1.10.24); פרוטוקול ישיבה מס' 5(7.11.24.)
מבקר המדינה | דוח מיוחד 37
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
בבדיקה משלימה שערך משרד מבקר המדינה בפברואר2025הועלה כי רק בתחילת דצמבר2024משרד
התיירות כינס את ועדת הצת"פ המשרדית ואישר הקצאת תקציב בסך 24.35 מיליון ש"ח לפיתוח
תשתיות ציבוריות תיירותיות במרחב אילת, אשר עתיד להיות ממומש במהלך שנת2025לטובת פיתוח
של כמה תשתיות תיירותיות ציבוריות באילת (24.35 מיליון ש"ח לאילת ו-650,000 ש"ח למועצה
מקומית מצפה רמון). עוד הועלה כי חלקו הנוסף של התקציב בסך של 25 מיליון ש"ח שיועד לשיווק
אירועים, לא הוקצה ליישובים הזכאים על ידי משרד התיירות עד סוף שנת 2024, ובשל כך לא ניתן
לממשו במהלך שנת2025בהעדר מקור תקציבי לכך, ועל כן הוא לא מומש לטובת שיווק אירועי תיירות
שהעיר אילת הפיקה במהלך שנת2024כדי לקדם הגעת תיירות פנים לעיר ואת הפעילות הכלכלית שבה.
משרד התיירות מסרלמשרד מבקר המדינה בפברואר2025כי כדי לאפשר את העברת התקציב שמיועד
לשיווק אירועי תיירות ביישובים הזכאים הוא סיכם עם משרד האוצר שהחלטת הממשלה נכתבה על
ידו, שיש לתקן את הנוסח המקורי של ההחלטה, כדי לאפשר את ביצועה בשנת 2025, בכפוף להקצאת
מקור תקציבי מתאים. עוד מסר המשרד כי הוא מכין תוכנית שיווק ליום שאחרי, ליציאה מהמשבר
שפקד את תעשיית התיירות, שאינה פרטנית לעיר אילת ותלויה במגבלת התקציב. עוד ציין המשרד כי
בשנת 2024 הוא אישר בוועדת הצת"פ סך של 62.35 מיליון ש"ח לטובת פיתוח תשתיות תיירותיות
ציבוריות, וביוזמתו נערך עדכון לתמ"א13באופן שמאפשר תוספת קומות לבתי המלון הקיימים באילת
- וזאת לאור הרצון לתמוך בחיזוק המרקם התיירותי של המלונות בחוף הצפוני באילת.
משרד האוצר מסר למשרד מבקר המדינה בפברואר 2025 כי במהלך שנת 2024, לאחר ההצבעה על
החלטת הממשלה, התברר כי משרד התיירות אינו יכול לממש את התקציב בהתאם לשימושים שנקבעו
בהחלטה. על כן התקיימה בחינה עם משרדי ממשלה אחרים להעברת התקציב אליהם ממשרד התיירות
כדי שימומש בשנת 2024, אולם בחינה זו העלתה כי לא ניתן לממש את תקציב סעיף זה גם במסגרת
משרדים אחרים. עוד מסר משרד האוצר כי משעה שהתקציב הוקצה לעניין החלטת הממשלה לשנת
2024 ולא מומש, נדרש לאתר מקור תקציבי חלופי לעניין זה לשנת 2025 לצד תיקון החלטת הממשלה
1702.
בהחלטת הממשלה 1702 מאפריל 2024 נקבע כי יש להקצות בשנת 2024 תקציבי פיתוח ושיווק בסך
כולל של 50 מיליון ש"ח. הועלה כי בפועל, נכון למרץ 2025, החלטת ממשלה זו בוצעה באופן חלקי
בלבד ובשיהוי: התקציב שיועד לפיתוח תשתיות תיירותיות בעיר אילת אושר בוועדת הצת"פ
שבמשרד התיירותרק בדצמבר2024, כ-11חודשים לאחר פרסום סיכום המתווה הייחודי לסיוע לעיר
אילת בינואר 2024, והוא צפוי להיות ממומש רק בשנת2025; והתקציב שיועד לשיווק אירועים בשנת
2024 (רובו ככולו לעיר אילת), לא הוקצה לפי החלטת הממשלה שכן משרדי התיירות והאוצר לא
גיבשו מבעוד מועד מתווה למימושה, כדי לאפשר את יישומה המהיר. זאת, על אף שעל פי החלטת
הממשלה תקציב זה אמור היה להוות מרכיב משמעותי בשיקום תעשיית התיירות בעיר בשנת 2024
בעקבות השפעות מלחמת חרבות ברזל.
עקב אי-הקצאת התקציבבסך25מיליון ש"ח לשיווק אירועים בשנת2024כנקבע בהחלטת הממשלה
1702, ביצוע התקציב יידחה לשנת 2025, אלא אם כן תתוקן ההחלטה ויוקצה מקור תקציבי בהתאם.
כל עוד ההחלטהלא שונתה, לא ניתן לקדם את מימוש התקציב.כתוצאה מכך עד מועד סיום הביקורת
מבקר המדינה | דוח מיוחד 38
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
החלטת הממשלה שהתקבלה באפריל 2024 לגבי תקציב זה שמיועד לשיווק- לא בוצעה, והדבר עיכב
את יכולתה של העיר להתאושש מהבחינה הכלכלית.
על משרדי האוצר והתיירות לפעול למימוש החלטת הממשלה 1702 מאפריל 2024 בעניין התמיכה
בערים מרוחקות הנסמכות על ענף התיירות על שני מרכיביה. לנוכח חשיבות העברת התקציבים
לערים אלה, מוצע כי משרדים אלה ימשיכו לדווח בנושא זה לוועדה המיוחדת ליישובים בגבול
המזרחי בכנסת שקיימה דיוני פיקוח על פעילות רשויות המדינה בנושא זה.
✰
העיר אילת היא עיר הליבה התיירותית הגדולה בישראל, ויש בה עשרות רבות של בתי מלון לצד אלפי
עסקי תיירות בענפים רבים נוספים. עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל נתנה העיר מענה נרחב ומשמעותי
לצורכיהם של עשרות אלפי מפונים שנתן מענה לחלק מבתי המלון ועם זאת, הפעילות התיירותית
והכלכלית בה נפגעה במהלך חודשי המלחמה הראשונים כתוצאה מהיעדר חלופות כלכליות ותעסוקתיות
אחרות ובשל קליטת המפונים, והיא הגיעה לכדי משבר כלכלי עמוק שבא לידי ביטוי בין היתר בנתונים
האלה: גידול של פי שלושה וחצי במספר דורשי העבודה בעיר בחודשים נובמבר 2023 עד ינואר 2024,
לעומת התקופה המקבילה אשתקד (נובמבר2022 עד ינואר2023);ירידות ניכרותבחודשים נובמבר2023
עד ינואר 2024 בפדיון למ"ר במרכזים המסחריים הגדולים באילת (שנעו בין 29% ל-59%,) לעומת
התקופה המקבילה בשנה שקדמה לה; וירידה של בין כ-25%לכ-45% בשימוש בכרטיסי אשראי באילת
במהלך 17 השבועות הראשונים של המלחמה, בהשוואה לשבוע ממוצע בעיר במהלך שנת 2023. הועלה
כי נדבכים בהיערכות משרד התיירות למצבי חירום ובמענה להם, שעליהם החליטה הממשלה ושעליהם
הצביע גם דוח מבקר המדינה בנושא הסיוע הייחודי לתעשיית התיירות במשבר הקורונה משנת 2023,
לא מומשו כהלכה קודם מלחמת חרבות ברזל; זאת ועוד, חלקים עיקריים בהחלטת הממשלה שהתקבלה
כמה חודשים מפרוץ המלחמה בנוגע למקטעי פעילות מרכזיים בשיקום ובהתאוששות של תעשיית
התיירות בעיר (שיווק תיירות ופיתוח תשתיות תיירותיות ציבוריות) לא יושמו או יושמו בשיהוי רב.
מציאות זו משקפת פעולה ממשלתית חסרה הן במישור ההיערכות והן במישור מתן מענה בזמן אמת.
להלן בתרשים 19 ציר זמן המסכם את הפעולות ואת מהלכי הסיוע הכלכליים העיקריים שביצעה
הממשלה מתחילת מלחמת חרבות ברזל ואופן מימושם עד פברואר 2025 לרבות בעניין העיר אילת:
מבקר המדינה | דוח מיוחד 39
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
תרשים 19: עיקרי פעולות הסיוע לערים ולעסקים שנפגעו בשל מלחמת חרבות ברזל בכלל הארץ ובדגש
על העיר אילת, אוקטובר 2023 - פברואר 2025
החלטת הממשלה1637(31.3.24.)
החלטת הממשלה1702(17.4.24.)
65 החלטות הממשלה העיקריות:950(12.10.23,)975(18.10.23,)978(19.10.23,)988(23.10.23,)1006(29.10.23,)1074
(21.11.23,)1193(29.12.23,)1478(9.2.242,)1504(7.3.24,)1553(20.3.24,)1709(17.4.24,)1833(5.6.24.)
מבקר המדינה | דוח מיוחד 40
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
משרד מבקר המדינה מעיר למשרד התיירות כי עליו לנקוט את הפעולות הדרושות כדי שהחלטות
הממשלה לסיוע במצבי חירום לערי תיירות מרכזיות שנסמכות באופן ניכר על תעשיית התיירות-כאילת
- ימומשו ויבוצעו בלוחות זמנים מהירים אשר יבטיחו את אפקטיביות הסיוע.
חלק שני - פעולות הממשלה ויישום החלטותיה בשנים 2019 ו-2022
לפיתוחה הכלכלי והתיירותי של העיר אילת
משנת 2009 נעשו ניסיונות לקדם תוכניות ממשלתיות ואחרות, רב-תחומיות ומקיפות, במגוון תחומים
לצורך פיתוח העיר אילת בראייה כוללת, יצירת מנועי צמיחה כלכליים חדשים, שדרוג התשתיות
התיירותיות והתחבורתיות ושיפור שירותי הבריאות בעיר. ניסיונות אלו (להלן - היוזמות) נעשו בין היתר
במסגרות האלה: (א) תוכנית ארוכת טווח שקידמה עיריית אילת משנת2009לביסוסה של העיר אילת כעיר
תיירות בין-לאומית בשנים 2010 עד 2031; (ב) תוכנית כלכלית לעיר מהשנים 2011 עד 0122 שבמסגרתה
הוקם צוות שרים בראשות ראש הממשלה לקידום התוכנית; (ג) תוכנית אסטרטגית שגיבש משרד האוצר
בשנים 2015 עד 2016 באמצעות חברת ייעוץ בין-לאומית מוכרת שערכה ניתוח עומק של מצב העיר אילת
וכללה שורה של המלצות על צעדי מדיניות66; (ד) החלטת הממשלה 4662 בנושא"תוכנית רב-שנתית
לפיתוח העיר אילת וחבל אילות"67 (להלן - החלטת הממשלה 4662); והחלטת ממשלה בנושא התוכנית
הרב-שנתית לפיתוח אילת וחבל אילות כמוקד לאומי ובין-לאומי לייצור מזון מן הים ומהמדבר (להלן -
החלטת הממשלה 1442)68.
להלן בתרשים 20 פירוט היוזמות המרכזיות בתחומים שונים שהועלו בנוגע לאילת משנת 2009.
66 מבקר המדינה, דוח שנתי 71ג (2021), "פעולות הממשלה לקידום התיירות באילת ותוכניות לפיתוחה הכלכלי". עמ'
1278-1300.
67 החלטת הממשלה4662, "תוכנית רב-שנתית לפיתוח העיר אילת וחבל אילות ותיקון החלטת ממשלה" (4.8.19.)
68 החלטת הממשלה 1442, "תוכנית רב-שנתית לפיתוח העיר אילת וחבל אילות כמוקד לאומי ובין-לאומי לייצור מזון
מן הים ומהמדבר לשנים2022-2026ותיקון החלטת ממשלה" (15.5.22.)
מבקר המדינה | דוח מיוחד 41
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
תרשים 20: היוזמות המרכזיות שהועלו בנוגע לעיר אילת, 2009 - 2024
מבקר המדינה | דוח מיוחד 42
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
מבקר המדינה | דוח מיוחד 43
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
משרד מבקר המדינה בחן את מידת היישום של כמה פעולות שהופיעו בהחלטות הממשלה שהתקבלו
במהלך השנים 2019 ו-2022 לפיתוח העיר אילת (החלטות הממשלה 4662 ו-1442 בהתאמה)69 להקטנת
התלות הכלכלית של העיר בתעשיית התיירות, ואת מידת יעילותן בהשגת מטרותיהן בתחומי התיירות,
הגיוון התעסוקתי, הפיתוח הכלכלי, פיתוח ענף החקלאות הימית, קידום ההסדרים התחבורתיים לאילת
וממנה ושיפור שירותי הבריאות הניתנים לתושבי האזור. השגת מטרות אלה נועדה לשרת את העיר בעת
שגרה ולאפשר לה להתפתח ולשגשג, ויש להן חשיבות רבה גם במצבי חירום שכן כפי שאירע במלחמת
חרבות ברזל, התלות הכמעט מוחלטת של אילת בתעשיית התיירות הביאה כאמור לכך שהפגיעה במרבית
העסקים בעיר הייתה חמורה יותר לעומת ערים אחרות, וזמן ההתאוששות היה ארוך יותר. להלן עיקרי
הממצאים:
2.1. יישום החלטת הממשלה 4662 בהיבטי תיירות
כאמור, אחת ממטרות החלטת הממשלה 4662 משנת 2019 הייתה מיצוי הפוטנציאל התיירותי של העיר
וביסוס מעמדה של אילת כעיר תיירות בין-לאומית מובילה באמצעות היעדים האלה:
תרשים 21: היעדים לקידום ולמיצוי הפוטנציאל התיירותי הבין-לאומי של אילת
לפי החלטת הממשלה 4662
לצורך יישום החלטת ממשלה זו הוטל על משרד התיירות בין היתר לקדם הפקת אירועי תיירות בין-
לאומיים באילת ולשווקם ולפתח את רצועת החוף שלה:
69 מטרות החלטת הממשלה כוללות את העיר אילת ואת חבל אילות. בדוח זה המיקוד הוא בעיר אילת בלבד.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 44
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
1. קידום ושיווק של אירועי תיירות רבי-משתתפים
בהחלטת הממשלה 4662 משנת 2019 צוין כי לצורך יצירת תוכן תיירותי וחוויה חיובית לתיירות
הנכנסת שתעניק ערך מוסף לביקור באילת ובחבל אילות, יש לסייע בקידום ובשיווק של אירועי תיירות
בין-לאומיים באילת שימשכו תיירים מחו"ל בעונת החורף (אוקטובר עד מרץ). לצורך יישום סעיף זה
נקבע בהחלטה כי יוקצו 30 מיליון ש"ח בפריסה שווה על פני השנים 1202 עד 3202, ומתוכם משרד
האוצר יקצה מתקציבו 15 מיליון ש"ח להפקה בפועל; ומשרד התיירות יקצה מתקציבו 15 מיליון ש"ח
כאמור בפריסה שווה כמפורט לצורך שיווק האירועים בחו"ל במסגרת פעילויות השיווק של המשרד.
לנוכח התפרצות מגפת הקורונה, עת השמיים היו סגורים לתיירות נכנסת, תוקן הסעיף בהחלטת
הממשלה70, וניתנה תוספת בסך של 5 מיליון ש"ח על ידי משרד האוצר לעניין הפקת האירועים בלבד
כך שתקציבהפקת האירועים היה20מיליון ש"ח71. להלן הממצאים לעניין הפעולות להפקת האירועים
ושיווקם:
א. ה פ ק ת א י ר ו ע י ם : לצורך העברת התקציבים ממשרד האוצר לשם הפקת אירועים כנקבע
בהחלטת הממשלה, הוקמה בתחילת שנת 2022, ועדה משותפת למשרד התיירות, אגף התקציבים
במשרד האוצר, עיריית אילת והמועצה אזורית חבל אילות (להלן- הוועדה). הוועדה התכנסה כמה
פעמים בשנה ודנה בבקשות התקצוב של עיריית אילת ושל המועצה האזורית חבל אילות לגבי
אירועים שהן הפיקו באזור.
ממסמכי משרד התיירות נמצא כי הוועדה העמידה את מלוא סכום ההתחייבות (20 מיליון ש"ח)
להפקת האירועים72, ועיריית אילת והמועצה האזורית חבל אילות מימשו מסכום זה
כ-18.5מיליון ש"ח (93%) לצורך הפקת32אירועים תיירותיים, זאת על אף הקשיים שהציבה מגפת
הקורונה בפני ענף התיירות העולמי בכלל ובאזור אילת בפרט.
ב. ש י ו ו ק ה א י ר ו ע י ם : בהחלטת הממשלה 4662 ובתיקון שנעשה בה נקבע כאמור שמשרד
התיירות יתקצב את שיווקם של אירועים רבי-משתתפים באילת לתיירות הנכנסת ולתיירות פנים,
שיופקו על ידי עיריית אילת בתקציב בסך 15 מיליון ש"ח.
בשנים2021עד2023ובהמשך להחלטת הממשלה פנתה עיריית אילת כמה פעמים למשרד התיירות
לצורך מימון השיווק של אירועים רבי-משתתפים שהיא הפיקה, אולם פניות אלה לא נענו בחיוב
מאחר שלעמדת המשרד הוא "לא משקיע בשיווק בערים וברשויות מקומיות ולכן הפנייה למשרד
70 סעיף3(ב) בהחלטה4662.
71 יוער כי בשנים 2020 עד 2022 התחוללה מגפת הקורונה בעולם ובישראל ובשל כך החלטת הממשלה 4662 בנושא
התוכנית הרב-שנתית לסיוע ולפיתוח העיר אילת וחבל אילות תוקנה בכמה החלטות ממשלה כך שלפי התיקונים,
האירועים שיופקו באזור אילת ישווקו כאירועים רבי-משתתפים שימשכו מבקרים לאזור-לתיירות הנכנסת ולתיירות
הפנים. ראו החלטות הממשלה105(14.6.20,)683(28.12.20)ו-1204(3.3.22(.
72 בתקופת מגפת הקורונה, עת השמים היו סגורים במשך כשנתיים לטיסות מחו"ל, העמידה הוועדה סכום גבוה יותר
מזה שנקבע בהחלטת הממשלה כדי להגביר ככל הניתן את מספר האירועים שהופקו לציבור הרחב בתקופות שבהן
ניתן היה לערוך אירועים מושכי קהל.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 45
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
התיירות שישקיע בשיווק אירועים בעיר אילת - לא אפשרית", והוא אינו נוהג להתערב בגיבוש
קמפיינים שיווקיים אזוריים באופן ישיר.
בביקורת עלה כי התקציב שנקבע בהחלטת הממשלה 4662 משנת 2019 בסך 15 מיליון ש"ח
לשיווק של אירועים תיירותיים רבי-משתתפים באזור אילת שהתקיימו בשנים 1202 עד 2023,
לא תוקצב על ידי משרד התיירות אף שעיריית אילת פנתה אליו כמה פעמים בעניין זה, ואף
שהממשלה אישרה תקציב ייעודי לכך. באופן זה היעדר השיווק של האירועים התיירותיים
הקטין את הפוטנציאל למשיכת תיירות נכנסת ותיירות פנים לאילת.
משרד מבקר המדינה מעיר למשרד התיירות כי אם סבר שהחלטת הממשלה בעניין תקצוב
השיווק של אירועים רבי-משתתפים אינה מתכתבת עם תפיסת השיווק שלו, היה עליו לפעול
לעדכונה. כל עוד החלטת הממשלה לא בוטלה, היה עליו לבצעה.
2. מרכז הכנסים באילת (פרק מעקב)
כנסים מקצועיים, מפגשים עסקיים וועידות הם בעלי פוטנציאל כלכלי רב למדינות בעולם, והם חלק
מענף הולך ומתפתח של תיירות כנסים בין-לאומית Meetings, Incentives, Conferences and -(MICE
Exhibitions). ענף זה נחשב לאחד מסוגי התיירות הצומחים בעולם, והתועלת שבו מתבטאת בגידול
הכנסות המדינה ממיסים ובגידול במשרות ישירות ועקיפות73.
אחרי תקופת מגפת הקורונה, אשר שינתה את אופי הכנסים בעולם והביאה להעברתם למרחב
הדיגיטלי, ניכרת מגמת התאוששות ברחבי העולם ורצון בולט להחזירם למרחב הפיזי person)-(in;
למשל, בשנת 2022 התקיימו בעולם כ-0,5001 כנסים בין-לאומיים פיזיים (לעומת כ-13,250 בשנת
2019)74. בישראל מתקיימים כנסים, לרבות בין-לאומיים, בעיקר בשלושה מרכזי כנסים: בתל אביב
(אקספו), בירושלים (בניני האומה) ובחיפה (מרכז הקונגרסים הבין-לאומי), שאליהם מגיעים גם
תיירים מכל העולם (חלקם הגדולבמסגרת תיירות עסקית וממוסדת של חברות וארגונים מקצועיים)75.
לפי משרד התיירות, תייר המגיע לכנס בארץ מוציא במהלך שהייתו כ-210 דולר ביום בממוצע, לעומת
תייר רגיל שמוציא כ-149 דולר בממוצע (נכון לשנת 2023.)
לעיר אילת מאפיינים ייחודיים, והיא משלבת נופים מדבריים, ים והרים. יש בה פוטנציאל רב לקיום
כנסים, לרבות בין-לאומיים, שיביאו אליה תיירים רבים מישראל ומחו"ל, לגיוון המוצר התיירותי
73 ראו: t Study of A convention Center in NorthernHong Yen, Ph.D. (2021). An Economic Impac-Tsu
California.
74 ראו: ntry and city rankings, 2023; Pp. 3, 5, 2022 Business Analytics, couICCA.
75 מבקר המדינה, דוח שנתי 71ג (2021),"פעולות הממשלה לקידום התיירות באילת ותוכניות לפיתוחה הכלכלי", עמ'
1341-1348; יוער כי בשנת2022דורגה ישראל במקום ה-53מתוך94מדינות המובילות בעולם באירוח כנסים. ראו:
, 2019 Business Analytics,ICCA, 2022 Business Analytics, country and city rankings, 2023; Pp 6;ICCA
country and city rankings, 2022; Pp 6.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 46
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
ולמשיכת קהלים חדשים76. כדי למצות את הפוטנציאל הטמון בתיירות כנסים נדרשות תשתיות פיזיות
ובמרכזן - מרכז כנסים ואירועים בסטנדרט בין-לאומי בעל כמה אולמות אירוח ושטחי מסחר הכולל
גישה נוחה וחניה, מרכז תקשורת וציוד אורקולי, שירותי הסעדה וקיבולת אירוח של אלפי מבקרים וכן
נגישות לאפשרויות לינה באזור מרכז הכנסים בכמות מספקת. למשל, מרכז אקספו בתל אביב כולל 20
אולמות כנסים, 8 ביתני תצוגה, 25,000 מ"ר של שטחי תצוגה וכ-5,000 מקומות חניה סמוכים; והוא
מארח כ-3 מיליון מבקרים בשנה, שיכולים להתאכסן בכ-10,500 חדרי מלון באזור תל אביב.
באילת יש יותר מ-11,000חדרי מלון, ובסמוך אליה נמצא נמל תעופה בין-לאומי, ומתקיימים בה כנסים
המיועדים בעיקר לתיירות פנים ולארגונים מקצועיים בישראל. כנסים אלה מתקיימים באולמות של
בתי המלון בעיר אשר מוגבלים במספר המקומות שיש בהם77, ואינם מציעים את מכלול התנאים
הנדרשים לקיום כנסים רבי-משתתפים ובכמה אולמות בו-זמנית. החלטת הממשלה 4662 הטילה על
משרד התיירות לתכנן ולהקים מרכז כנסים באילת, ונקבע בה כי "תינתן עדיפות להקמת מרכז
הכנסים".
ה ד ו ח ה ק ו ד ם ב נ ו ש א ק י ד ו ם ה ת י י ר ו ת ב א י ל ת
ה ל י ק ו י: בדוח קידום התיירות באילת צוין כי רעיון הקמתו של מרכז כנסים באילת (להלן - מרכז
הכנסים) עלה בשנת 2009 בתוכנית ארוכת טווח שגיבשה עיריית אילת. המרכז הוכר על ידי הגורמים
הממשלתיים הנוגעים בדבר כפרויקט בעל חשיבות לעיר שיש לקדמו, והוועדה המחוזית אישרה את
התוכנית שהוגשה להקמתו. בביקורת נמצא כי יותר מעשור מאז החלו הדיונים לגביו, ולמרות החלטת
הממשלה 4662 שקבעה כי יש לתכנן ולהקים מרכז כנסים באילת, פרויקט זה עודנו בתחילתו, והוא
עדיין לא הגיע לשלבים ראשוניים של ביצוע, בעיקר משום שעניין היתכנותו הכלכלית לא הוכרע במשך
זמן רב.
ה ה מ ל צ ה: לאור עמדת הממשלה בהחלטה 4662 בנושא הקמת מרכז כנסים, ולפיה מרכז כזה יכול
לשמש מנוף צמיחה לעיר ולפיתוח תיירות כנסים בה - על כל הגורמים הממשלתיים והעירייה לפעול
להשלמת תכנונו, תקצובו והקמתו של פרויקט זה בשלבים, ולשתף פעולה כדי לעשות כל שניתן כדי
להוציא את היוזמה להקמתו ואת החלטותיהם בנושא מן הכוח אל הפועל.
ת ג ו ב ת מ ש ר ד ה ת י י ר ו ת ל ד ו ח ה ק ו ד ם78: משרד התיירות רואה בעיר אילת יעד אסטרטגי
ולכן הוא משקיע בעיר משאבים רבים ובכלל זאת תקציבי עתק לפיתוח תשתיות תיירות. נושא הקמת
מרכז הכנסים נבחן במסגרת דיוני ועדת הצת"פ. בדיון של ועדת הצת"פ שהתקיים בנובמבר2020: ניתן
אישור לתכנון הקמת מרכז הכנסים עם התניה לקידום תכנון מפורט וביצוע; ניתנה הרשאת תקציב
בהזמנת עבודה מיום 30.5.20 בסך 2.44 מיליון ש"ח, ובהזמנה נוספת מיום 11.4.21 לחל"י (החברה
הממשלתית להגנות ים המלח) בסך12.6 מיליון ש"ח לקידום תכנון מרכז הכנסים. זאת, בכפוף לאישור
76 מבקר המדינה, דוח שנתי 71ג (2021),"פעולות הממשלה לקידום התיירות באילת ותוכניות לפיתוחה הכלכלי", עמ'
1334,1342-1341,1345.
77 מבקר המדינה,דוח שנתי71ג(2021),"פעולות הממשלה לקידום התיירות באילת ותוכניות לפיתוחה הכלכלי".
78 משרד ראש הממשלה,הערות ראש הממשלה לדוח מבקר המדינה71ג(2120), עמ'355.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 47
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
הפרוגרמה ומודל ההפעלה. יודגש כי שאלת אופן ההפעלה של מרכז הכנסים מצויה גם היא בימים אלו
בדיון מול עיריית אילת. יצוין כי בתשובת משרד התיירות שהוצגה בספר הערות ראש הממשלה מחודש
מאי 2021 נכתב כי "לוח הזמנים המתוכנן והמשוער ליציאה למכרז לקבלת הצעות להקמת מרכז
הכנסים, הוא הרבעון השלישי של שנת 2021."
ב י ק ו ר ת ה מ ע ק ב
לפני כ-15 שנה הכירו גורמים ממשלתיים בכך שפרויקט הקמתו של מרכז הכנסים באילת הוא בעל
חשיבות לעיר אילת ויש לקדמו; הממשלה עיגנה את קידום הפרויקט בהחלטתה בשנת 2019 (החלטת
הממשלה 4662) וגורמים ממשלתיים נוספים ועיריית אילת קידמו אותו; כמפורט להלן:
א. בדיון שהתקיים ביולי 2011 בוועדת שרים לענייני אילת בראשות ראש הממשלה צוין כי מרכז
כנסים ואירועים בין-לאומיים הוא מרכיב מהותי במיצובה הבין-לאומי של העיר ומנוף משמעותי
ביותר להשקעות מלונאיות ותיירותיות בעיר, וכי יש לקדמו ב"מימון המדינה".
ב. כאמור, בשנת 2019 החליטה הממשלה בהחלטה 4662 להטיל על משרד התיירות לתכנן ולפתח
תשתיות תיירות באילת ובחבל אילות ובכלל זה בין היתר תכנון והקמה של מרכז כנסים באילת.
בהחלטה צוין כי "תינתן עדיפות להקמת מרכז הכנסים"79.
ג. בשנת 2021 כתבה שרת התיירות דאז לראש עיריית אילת כי משרדה אישר הקמת מרכז כנסים
(לצד פרויקטים תיירותיים ציבוריים נוספים בעיר), וכי היא רואה בהם "פוטנציאל ממשי לקידום
התיירות לישראל... בימים של משבר כלכלי [יש] חשיבות בקידום פרויקטים שיביאו עמם בשורה
של פיתוח כלכלי ודחיפה לעיר אילת ולאזור כולו".
ד. תהליך ההקמה של מרכז כנסים באילת, ובכלל זה התכנון שלו ואופן מימון הקמתו, קודם לאורך
השנים על ידי עיריית אילת מתוך ראייה כי המרכז יהיה מרכיב מרכזי במנועי הצמיחה העתידיים
של העיר מתוך ראייה כי מרכז הכנסים יהיה מרכיב מרכזי במנועי צמיחה עתידיים של העיר,
וביולי 2016 אישרה הוועדה המחוזית דרום תוכנית שמאפשרת הקמת מרכז כנסים ואירועים80.
בשנים 2015 עד 2020 נדון מרכז הכנסים במשרד התיירות במסגרת סמכותה של ועדת הצת"פ בהתאם
לנוהל שעוגן בחוזר מנכ"ל81 (להלן - הנוהל). מטרת הנוהל - שהיה תקף בתקופת יישום החלטת
79 סעיף3.א.להחלטתהממשלה4662.
80 מבקר המדינה, דוח שנתי 71ג (2021),"פעולות הממשלה לקידום התיירות באילת ותוכניות לפיתוחה הכלכלי", עמ'
1345.מדובר בתוכניתמס' 77/114/03/02,מבנים ומוסדות ציבור לתרבות ופנאי-מגרש201החוף הצפוני אילת.
81 חוזר מנכ"ל משרד התיירות 2/2023, "פיתוח תשתיות תיירותיות ציבוריות", עודכן באפריל 2023. הוועדה מופקדת
על בחינת בקשות של רשויות מקומיות או תאגידים שהוקמו על פי חוק שהם בעלי זיקה מהותית לענף התיירות לקבלת
כספים מתקציב הפיתוח של המשרד כהשתתפות המדינה במימון מיזמים להקמת תשתיות תיירות. הוועדה קובעת
את שיעור ההשתתפות לפי אמות מידה שמופיעות בנוהל.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 48
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
הממשלה 4662, היא להסדיר את התהליכים הכרוכים בהשתתפות המשרד בהקמה ובתחזוקה של
פרויקטים תיירותיים תשתיתיים, ובכלל זאת קביעת אמות מידה (ניקוד) למיון ולדירוג של פרויקטים
פוטנציאליים לצורך הבחירה והתעדוף שלהם במסגרת התקציב הקיים.
על פי הנוהל, בסמכות ועדת הצת"פ (צוות תקציב פיתוח) לאשר תקצוב לפיתוח פרויקטים תיירותיים
ציבוריים אך גם: (א) "לדחות פרויקטים שאינם בשלים לביצוע, שחסר לגביהם מידע מהותי"82)ב( ;
"לאשר תקציב לתכנון בלבד של פרויקט במקרים בהם הצת"פ לא השתכנע כי הפרויקט מגובש דיו,
כאשר קיימת אי ודאות באשר לעלות הקמת הפרויקט העשויה להתברר לאחר התכנון"83; (ג) "במקרים
בהם יחול שינוי מהותי באופי הפרויקט או שינוי משמעותי באומדן המצריך הגדלת השתתפות המשרד,
הפרויקט ייבחן בשנית על ידי הצת"פ, ואפשר שיבוטל"84 (ההדגשה אינה במקור).
להלן בלוח 2 הפעולות העיקריות שנעשו במשרד התיירות לרבות בוועדת הצת"פ בעניין מרכז הכנסים
החל בשנת 2015:
לוח 2: הפעולות העיקריות שנעשו במשרד התיירות בעניין מרכז הכנסים
התאריך תיאור עיקרי הפעולה
נובמבר ועדת • הוועדה החליטה לאשר את הקמתו של מרכז הכנסים באילת
2015 צת"פ 1: בעלות של19.3מיליון ש"ח שמתוכם ישתתף משרד התיירות בסך
של כ-15.44 מיליון ש"ח.
ספטמבר ועדת • בדיון צוין כי מדובר ב"פרויקט הדחוף והחשוב ביותר" באילת.
2019 צת"פ 2: • אושר תקציבלפעולות תכנוןבסךשלכ-2.44מיליון ש"ח שימומש
על ידי חל"י עבור בדיקת היתכנות, גיבוש מודל מימון והקמה,
קביעת מיקום שטח המרכז ותכנון ראשוני של מרכז הכנסים.
אוגוסט בדיקת היתכנות עיקרי הממצאים שעלו בבדיקת ההיתכנות:
2020 כלכלית שביצעה • הרוב המוחלט של מרכזי אירועים בארץ ובעולם מוקמים
חל"י בהזמנת ומנוהלים בשליטה ובמימון ציבוריים מתוך ראייה מקרו-
משרד התיירות: כלכלית, שבה הכדאיות הכלכלית מתבטאת בתרומה לעיר,
למדינה ולמשק.
• אין כדאיות כלכלית בהקמת מרכז כנסים ביוזמה פרטית.
• אילת משוועת למרכז כנסים שישמש תשתית ציבורית לפיתוח
התיירות והכלכלה של העיר.
• תחזיות הביקושים והפוטנציאל להפוך את אילת ליעד
אטרקטיבי לקיום כנסים לתיירות נכנסת עומדות בסטנדרטים
בין-לאומיים ומצביעות על כך שהמרכז צפוי להיות מאוזן
כלכלית (ללא מרכיב השקעה בהקמת המרכז).
נובמבר ועדת • הוועדה החליטה על הקצאת תקציב נוסף בסך12.6ש"ח להקמת
2020 צת"פ 3: המרכז, ובסך הכול אישר משרד התיירות תקציב בסך
82 משרד התיירות,נוהל צת"פ2/2023מאפריל2023, סעיף10.5.1לנוהל.
83 משרד התיירות,נוהל צת"פ2/2023מאפריל2023, סעיף10.5.7לנוהל.
84 משרד התיירות,נוהל צת"פ2/2023מאפריל2023, סעיף12.2.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 49
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
התאריך תיאור עיקרי הפעולה
15,040,000ש"ח עבור תכנון מפורט ועבודות לבניית כ-5,000מ"ר
ובהם המרכז, חניות ותשתיות מקדימות.
• נקבע כי כתנאי למעבר מתכנון ראשוני לתכנון ביצוע (התכנון
המפורט) נדרש אישור צוות הצת"פ, והוא יקודם רקלאחר אישור
משרד התיירות לפרוגרמה הסופית והמפורטת שלו.
נובמבר פרסום RFI • משרד התיירות מסר למשרד מבקר המדינה כי הפרסום "לא הניב
2021 בין-לאומי
RFIRequest for Information))-תהליךפומבי שמטרתו לאסוף מידע מנותני שירות, קבלנים או ספקים במטרה
לבדוק את היתכנות הפרויקט בפועל.
משרד מבקר המדינה בחן את ההתפתחויות הנוגעות לקידום פרויקט מרכז הכנסים בהתאם להחלטת
הממשלה משנת 2019:
א. מסמך הניתוח הכלכלי הראשוני מיולי 2022, שהוכן על ידי אגף אסטרטגיה במשרד התיירות
והועבר למנכ"ל המשרד, ניתח עבודות קודמות שבוצעו לרבות בהנחיית משרד התיירות, שבחנו את
הכדאיות הכלכלית להקמת מרכז כנסים באילת. בניתוח זה עלה כי ייתכן שעלויות הקמת המרכז
ועלויות השכר שפורטו בעבודות הקודמות הוערכו בחסר, וההכנסות הוערכו ביתר, ועל כן הוצע בין
היתר לשקול לכלול בהקמתו של המרכז מרכזי רווח נוספים. במסקנות הניתוח צוין בין היתר כי
"לא ברורה הכדאיות הכלכלית ליזם לבנות מרכז כנסים וקיים ספק גם לגבי הרווחיות התפעולית
שלו"; וכי "מודל ההפעלה של מרכז הכנסים לא פוצח במלואו". על כן הומלץ בניתוח להתקדם עם
הפרויקט בשלבים "תוך שמירת האפשרות לבצע נקודות עצירה בהמשך, בהתאם לכדאיות
הכלכלית, בהתאם לאבני הדרך המרכזיות שהוצגו בפתיחה, כלומר, המשך הליכי התכנון, לאחר
מכן פרסום מכרז להפעלה - מציאת זוכה במכרז הפעלה שיאשר כי קיימת כדאיות כלכלית לבניית
המתחם ולאחר מכן פרסום מכרז להקמה. באופן זה הזוכה במכרז הפעלה יוכל לסייע בהכנת מכרז
ההקמה באופן שימקסם את התועלת הכלכלית מהפעלת המתחם".
עם זאת במסמך הניתוח הכלכלי הראשוני נכלל פירוט של תועלות כלכליות ולא כלכליות נוספות
מהקמת מרכז הכנסים ובהן "הכנסות ישירות הנובעות מהוצאות לינה, אוכל ושתייה, תחבורה,
בידור וקניות... הכנסות לא ישירות הנובעות מרכישות שיבוצעו על ידי הגורמים מהם יבוצעו
ההוצאות הישירות... כנסים יכולים לווסת את העונתיות בהזמנת חדרי מלון באילת היות וניתן
מבקר המדינה | דוח מיוחד 50
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
לתכנן את קיום הכנסים לתקופות שפל בתיירות המקומית"; עוד צוין במסמך זה כי מרכז כנסים
באילת יסייע בשיפור המוניטין של העיר ובקידום חדשנות ויזמות.
לאחר פירוט השיקולים השונים והיתרונות שבהקמת מרכז הכנסים לצד העלאת ההסתייגות
בהיבט של הכדאיות הכלכלית, הומלץ במסמך הניתוח הכלכלי הראשוני "לבצע בחינה מעמיקה,
בשיתוף גורם מתמחה בינלאומי של הגודל האופטימלי למרכז הכנסים ושל תמהיל הבנייה שלו.
גודל אשר ישקף מחד את עלות ההקמה והתחזוקה מנגד את פוטנציאל ההכנסות הנגזר מגודל
הכנסים. יש לנתח את הגורמים אשר מנבאים את הצלחת מרכז הכנסים, ולראות כיצד ניתן לשפר
סוגיות אלו"; וצוין בו כי "יובהר כי מדובר בניתוח כלכלי מקדים המתבסס על עבודות קיימות
ולצורך קבלת החלטה סופית יש לבצע ניתוח מעמיק אשר יכלול סקירה הנדסית ושיווקית"
ב. בדיון מעקב שהתקיים במשרד ראש הממשלה ביולי 2023 במסגרת ועדת היגוי ליישום החלטת
הממשלה 4662 (להלן - ועדת ההיגוי)85, מסר משרד התיירות כי הוא מצוי בתהליך של "בדיקה
מקצועית וכלכלית בנושא הקמת מרכז הכנסים באילת". בסיכום הדיון הנחה משרד ראש
הממשלה כי לאחר שמשרד התיירות יגבש המלצה סופית בנושא "יתקיים דיון בהשתתפות משרד
ראש הממשלה, נציגי אגף החשב הכללי במשרד האוצר, משרד התיירות ועיריית אילת".
משרד התיירות כתב למשרד מבקר המדינה באוגוסט 2024 ובפברואר 2025 כי הוא עשה בדיקות
נוספות בהיבט הכדאיות הכלכלית, ועל בסיסן הוצגו לפני שר התיירות ומנכ"ל המשרד באוגוסט
2023מסמכיםבעניין "הקמת מרכז כנסים באילת-סוגיות פתוחות והמלצות" של אגף אסטרטגיה
במשרד. במסמכים הוצגו '"נקודות פתוחות להחלטה" המתייחסות להיבטים הכלכליים של מרכז
הכנסים ובהם בחינת אפשרות לרשת ביטחון כלכלית מצד המדינה, שאלת גודל מרכז הכנסים
הרצוי והאפשרות לשיתוף פעולה עם ארנת הספורט המוקמת באילת. כמו כן כללו המסמכים כמה
המלצות ובהן: התקשרות עם יועץ בעל מומחיות בהקמת מרכזי כנסים; בחינת מוקדי רווח
נוספים; ואפשרות לפרסם מכרז להפעלת מרכז הכנסים כדי לבחון את כדאיותו. המשרד ציין כי
הוצגה לפני השר והמנכ"ל גם עבודה כלכלית שנעשתה בשנת 2020 שהמשרד הזמין מחל"י. יצוין
כי עבודה כלכלית זו של חל"י תמכה בהקמתו של מרכז הכנסים במתכונת שנקבעה בהחלטת
הממשלה 4662.
בביקורת עלה כי בדיון האמור הוצגו בפני השר כמה נתיבי פעולה אפשריים בנושא: קידום המרכז
באמצעות שילובו עם ארנת הספורט באילת, הפסקת הפרויקט, או הקמתו במתווה BOT (Build,
Operate, Transfer) שכולל אפשרות של מתן רשת ביטחון כלכלית והסכמות עם משרד האוצר על
מימון ממשלתי. משרד התיירות מסר למשרד מבקר המדינה באוגוסט 2024 כי בסיכום הדיון קבע
85 החלטת הממשלה 4662 קבעה בסעיף 12 כי תוקם ועדת היגוי בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה שתקיים מעקב
רצוף אחר יישום החלטת ממשלה זו ותפעל להסרת חסמים במידת הצורך בהשתתפות מנכ"ל משרד האוצר, מנכ"ל
משרד הבריאות, מנכ"ל משרד התיירות, מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה, מנכ"ל משרד התחבורה והבטיחות
בדרכים, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, מנכ"ל משרד החקלאות וביטחון המזון, מנכ"ל משרד הפנים, מנכ"ל משרד
התרבות והספורט, מנכ"ל משרד האנרגיה, מנכ"ל משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, מנכ"לית מנהל התכנון, ראש
עיריית אילת (משקיף) וראש מועצת חבל אילות (משקיף).
מבקר המדינה | דוח מיוחד 51
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
השר בעל פה כי "אין להמשיך לקדם את הקמת מרכז הכנסים באילת". יצוין כי לא נמצא במשרד
התיירות סיכום לדיון זה על אף חשיבות הנושא שנדון בו.
חל"י מסרה למשרד מבקר המדינה במאי 2025 (להלן - תשובת חל"י) כי שאלת הכדאיות הכלכלית
של מרכז הכנסים נבחנה על ידה במסגרת עבודה כלכלית שנעשתה בשנת 2020 בהזמנת משרד
התיירות, והמסקנה הייתה שאין כדאיות כלכלית להקמה והפעלה של מרכז הכנסים ביוזמה
פרטית.
סמכותה ותפקידיה של ועדת הצת"פ הוגדרו בנוהל של משרד התיירות שקבע כי הוועדה תקבל
החלטות בעניין בקשות לתקצוב פרויקטים תיירותיים ציבוריים או תדחה אותן כאשר
הפרויקטים אינם בשלים לביצוע. זאת בהתאם לאמות המידה שהוגדרו כאמור בנוהל המשרדי
לקביעת ניקוד לפרויקטים, שלפיו ייקבע סדר העדיפות בהקצאת המימון מתקציב הפיתוח של
המשרד. לפי הנוהל, במקרה שיחול שינוי באופי הפרויקט או שיחול שינוי משמעותי באומדן
המצריך הגדלת השתתפות המשרד, הפרויקט ייבחן שנית על ידיהצת"פ, ואפשר שיבוטל. הועלה
כי עמדת שר התיירות שלא להקים את מרכז הכנסים לא הובאה לדיון בוועדת צת"פ של משרד
התיירות אשר משמשת כאמור לפי סמכותה בנוהל הצת"פ פורום מקצועי לבחינה של בקשות
למימוןפרויקטיםבתחום התיירות. שיתוף הוועדה בבחינת הנושא נדרש אף לאחר שהיא תקצבה
את הפרויקט מלכתחילה לביצוע במהלך השנים 2015 עד 2020.
משרד מבקר המדינה מעיר למשרד התיירות כי לנוכח ההיבטים השונים שפורטו במסמך הניתוח
הכלכלי הראשוני והחלופות וההמלצות שהוצגו בפני השר על ידי אגף אסטרטגיה במשרד
התיירות באוגוסט 2023, נכון היה כי קודם החלטת השר בעניין, המשרד היה מכנס את ועדת
הצת"פ ומציג בפניה את הניתוח הכלכלי שנערך על ידי אגף אסטרטגיה במשרד, כדי שהיא תבחן
מכוח סמכויותיה ותפקידיה על פי הנוהל את הפרויקט בשנית בדיון מקצועי ומתועד, ובמידת
הצורך תזמין מהאגף האחראי במשרד לבחינת כדאיות הקמת מרכז הכנסים (אגף אסטרטגיה)
ניתוח כלכלי מעמיק נוסף כך שלפני השר יעמוד מלוא המידע הרלוונטי הדרוש לקבלת החלטה
בעניין משמעותי זה,משרד מבקר המדינה ממליץ לוועדת הצת"פלפעול כך גם במקרים עתידיים.
ג. בדיון מעקב שקיימה ועדת ההיגוי במשרד ראש הממשלה ביולי2024 דיווח משרד התיירות כי הוא
בחן את היתכנות הקמת מרכז הכנסים באילת ומצא כי הקמתו צפויה להיות הפסדית, וכי עלות
ההקמה במתכונת המקורית שנקבעה בהחלטת הממשלה 4662 ובמימון ממשלתי גבוהה
משמעותית מהמשוער (הנתיב המקורי להקמת מרכז הכנסים); ולכן משרד התיירות המליץ לבחון
הקמת ארנה משותפת בקריית הספורט "שתשמש להיכל רב תכליתי (אירועי ספורט, כנסים
ומופעים)". בסיכום הדיון הנחתה ועדת ההיגוי את משרד התיירות לבחון שני נדבכים מקבילים:
הראשון - הקמת ארנה משותפת בקריית הספורט, שתשמש מרכז לקיום אירועי ספורט, כנסים
וירידים; והשני - קידום מרכז הכנסים בחוף הצפוני באמצעות עיריית אילת ורמ"י על ידי מכרז.
בדיון התקדמות נוסף שהתקיים בוועדת ההיגוי במשרד ראש הממשלה בדצמבר 2024 צוין כי לא
חלה התקדמות בקידום הנושא: משרד התיירות חזר על דיווחו מיולי 2024 כי"לאחר בחינה
מבקר המדינה | דוח מיוחד 52
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
מעמיקה נמצא כי מרכז הכנסים במתכונת שהוצעה צפוי להיות הפסדי וכי עלות ההקמה גבוהה
משמעותית מהמשוער. נבחנת הקמת ארנה משותפת בקריית הספורט, שתשמש כמרכז לקיום
אירועי ספורט, כנסים וירידים, טרם התקבל אומדן עלויות של העירייה".לעניין החלופה של הקמת
מרכז הכנסים בחוף הצפוני, שב משרד התיירות על עמדתו כי נדרש לקדם את המכרז באמצעות
רמ"י והציע שעיריית אילת תקדם בשיתוף רמ"י את הקמת המרכזבכפוף להקצאת קרקע ציבורית
חלופית והקמת מרכז כנסים על ידי יזם פרטי.נכון ליוני 2025 שני נתיבי הפעולה לא קודמו.
עיריית אילת כתבה למשרד מבקר המדינה בספטמבר 2024 כי הקמתו של מרכז כנסים באילת
תגדיל את האטרקטיביות של העיר ותרחיב את קהל היעד שיגיע לעיר, דבר שיתרום לצמיחתה של
תיירות כנסים, יצמצם את התנודתיות העונתית בתיירות המקומית ויגדיל את מספר המבקרים
בעיר לאורך כל השנה. העירייה הוסיפה כי "מזה יותר מעשור, הנושא נמצא בדיונים ובתהליכים
שונים במשרד התיירות ובממשלה. למרבה הצער, כל ממשלה דחתה את ההחלטות [בנושא]
לממשלה הבאה, ולמרות החלטות רבות של הממשלה, לא התקדם דבר".
בדוח הקודם צוין שבהמשך להחלטת הממשלה 4662 משנת 2019 ולפיה נדרש היה לקדם את הקמתו
של מרכז כנסים באילת, פעל משרד התיירות לקידום העניין ובין היתר אישר את המשך התכנון
במסגרת דיונים מקצועיים שהתקיימו בוועדת הצת"פ המשרדית שהקצתה תקציבים לקידום תכנון
מפורט של מרכז הכנסים. אולם נמצא כי יותר מעשור מאז החלו הדיונים לגביו, ולמרות החלטת
הממשלה 4662 שקבעה כי יש לתכנן ולהקים מרכז כנסים באילת, פרויקט זה עודנו בתחילתו, והוא
עדיין לא הגיע לשלבים ראשוניים של ביצוע, בעיקר משום שעניין היתכנותו הכלכלית לא הוכרע
במשך זמן רב. ביקורת המעקב העלתה שבאוגוסט 3202 החליט שר התיירות לעצור את הפרויקט
במתכונת שגובשה בהמשך להחלטת הממשלה 4662 בנימוק של אי-כדאיות כלכלית, זאת בלי
שהעניין הוחזר לוועדת הצת"פ המשרדית כדי שהיא תבחן מכוח סמכויותיה ותפקידיה לפי נוהל
הצת"פ את הפרויקט בשנית בדיון מקצועי ומתועד, ובמידת הצורך תזמין ניתוח כלכלי מעמיק נוסף
כך שלפני השר יעמוד מלוא המידע הרלוונטי הדרוש לקבלת החלטה בעניין משמעותי זה. נכון
לפברואר 2025 גם בחינת שתי החלופות לאופן הקמת מרכז הכנסים באילת שנדונו בוועדת ההיגוי
במשרד ראש הממשלה - לא קודמה, כך שהחלטת הממשלה בעניין הקמת מרכז כנסים לא יושמה
והעירייה בוחנת אפיקים נוספים לקידום הנושא.
אם עמדתם של משרד התיירות ושר התיירותהיא שאין מקום לקדם את הקמת מרכז הכנסים באילת
במתכונת המקורית שהוצעה לנוכח אי-כדאיות כלכלית,הרי שאין די בהנחיה בעל פה של השר בעניין
זה; וכי נדרש היה שוועדת הצת"פ במשרד התיירות תקיים דיון יסודי ומקצועי בעניין בהתאם
לסמכויותיה על פי הנוהל ותגבש עמדה בעניין ותשקול במסגרת זו גם את הצורך בהעמקת הניתוח
הכלכלי; אם יעלה כי אכן אין מקום לקדם את מרכז הכנסים במתכונתו המקורית ויש ליישם את
ההחלטה במתכונת אחרת, על משרד התיירות ליזום הצעת מחליטים במטרה לשנות את החלטה
הממשלה 4662 משנת 2019 אשר הטילה עליו לקדם את הקמת מרכז הכנסים במתכונת שנקבעה
בהחלטה.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 53
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
מידת תיקון הליקוי
3. פיתוח רצועת חוף הים (הטיילת)
רצועת החוף באילת היא משאב תיירותי וסביבתי ייחודי, והיא נכס תיירותי מרכזי ואטרקטיבי
המשפיע על מעמדה ודימויה של העיר כיעד תיירותי מבוקש. לפי משרד התיירות, מדובר בפרויקט
לאומי שיש בו אינטרס ציבורי, סביבתי וכלכלי מן המדרגה הראשונה. פיתוח רצועת החוף עוגנה
בהחלטת הממשלה 4662 שהטילה על משרד התיירות "לתכנן ולפתח תשתיות תיירות באילת ובחבל
אילות...שכוללות את פיתוח רצועת החוף", שיקודם לפי החלטת הממשלה בהתאם "לזמינות ביצוע".
בשנת 2019 הכינה חל"י, בהנחיית משרד התיירות, תוכנית עבודה רב-שנתית לשנים 2020 עד 2029
לפיתוח רצועת החוף בתיאום עם העירייה בחלוקה למקטעים, באומדן כולל של כ-852 מיליון ש"ח86.
להלן בתרשים התוכנית הרב-שנתית לפיתוח רצועת החוף בחלוקה למקטעים:
תרשים 22: פיתוח רצועת החוף באילת לפי המקטעים העיקריים
המקור:חל"י.
כדי לממש את החלטת הממשלה ולאפשר את קידום הפרויקט על בסיס זמינות הביצוע שלו כפי שנקבע
בהחלטה, התקיים בספטמבר 2019 דיון בוועדת הצת"פ במשרד התיירות עם עיריית אילת וחל"י, שבו
ניתן אישור לקידום רב-שנתי של פרויקט רצועת החוף. בפרוטוקול הדיון נכתב כי "העיקרון המנחה
86 החלטת הממשלה 3043 (26.9.17) הרחיבה את סמכויותיה של חל"י ונקבע בה כי היא תנהל פרויקטים תיירותיים
באזור אילת לרבות פיתוח התשתיות הרלוונטיות.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 54
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
הוא העתקת מודל ים המלח [שאותו ביצעה חל"י] לפעילות באילת"87. הביטוי לכך אמור היה להיות
תקציב מסגרת רב-שנתי עם טווח הקצאה שנתי לכלל מרכיבי הפרויקט שימומש לפי זמינות הביצוע
בדומה למודל שיושם בעניין ים המלח; ובאופן זה לאפשר לחל"י להתקדם בביצוע העבודות במקטעים
על פי בשלותם לביצוע העבודות (בהתאם לטיפול בהיבטים ההנדסיים, התכנוניים והסטטוטוריים);
וגם לתת מענה למקרים שבהם ניתן להקדים ביצוע מקטעים שתוכננו לביצוע בשנים הבאות או כאשר
יש צורך בשינויים או בהסטות עבודות שאושרו לגבי מקטע נתון. עקרונות אלה נועדו לאפשר גמישות
לחל"י כגורם ביצוע של משרד התיירות לקדם את התוכנית הרב-שנתית.
עבודת ועדת הצת"פ מתבצעת בשלושה שלבים: הראשון - הגשת בקשה של רשות מקומית (במקרה זה
עיריית אילת) בתיאום עם חל"י לאישור תקציב לביצוע עבודות במקטעים; השני - דיון בוועדת הצת"פ
המשרדית לאישור עקרוני של התקציב לביצוע הפרויקט המבוקש; השלישי - מתן אישור בפועל של
ועדת הצת"פ לביצוע עבודות בשטח על ידי חל"י- שלב המוגדר כ"קבלת הזמנת עבודה"88. משרד מבקר
המדינה בחן את יישום השלבים האמורים על ידי משרד התיירות (ועדת הצת"פ) תוך התמקדות בלוחות
הזמנים למימושו, לפי הפירוט שלהלן:
לוח 3: לוחות הזמנים בוועדת הצת"פ במשרד התיירות, 2019 - 2023
מועדי הגשת
הבקשה על מועדיתחילת
מועדי קבלת מספר
הדיונים הזמנת עבודה- החודשים
שנת ידיחל"י בוועדת אישור התחלת שחלפו ממועד
תקצוב לתקציבלביצוע עבודות הצת"פ עבודות בשטח תיאור פרויקטים עיקריים הגשת
במקטעים במשרד והעברת תקציב הבקשה ועד
התיירות בפועל על ידימשרד התיירות עבודהקבלת הזמנת
2019 מאי2019 ספטמבר2019 יוני2020 פיתוח רצועת החוף
במקור ההזמנה יועדה לביצוע חוף המשאבות, ביצוע חלקי של חוף קצא"א, תכנון מקטעים ארוך טווח ותת"ל. בעקבות
סערה שהתרחשה במרץ2020 אושר ביצוע הסטה תקציבית לפרויקט הקדמת עבודות.
87 פרויקט הגנות ים המלח הוא פרויקט ממשלתי שמבוצע על ידי חל"י, שפועלת כזרוע מבצעת של משרד התיירות,
במטרה לתכנן, ליישם ולהוביל פתרונות קצרי טווח וארוכי טווח לבעיית עליית מפלס המים בחוף המערבי של הבריכה
התעשייתית באגן הדרומי של ים המלח. בעקבות החשש להצפת המלונות לאורך חופה של הבריכה, הכריזה הממשלה
בקיץ2007על פרויקט "הגנות ים המלח" כפרויקט בעל חשיבות לאומית, ובתוך כך העניקה לחל"י את המנדט לקידום
ולביצוע של עבודות.
88 שלב "קבלת הזמנת עבודה" הוא האישור הסופי והחתום שניתן לחל"י על ידי ועדת הצת"פ שמאפשר לה להתקשר
בהסכם עבודות עם הקבלן בשטח.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 55
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
מהלוח עולה כי ועדת הצת"פ קיבלה בקשות לקידום מקטעים של רצועת החוף באילת באמצע שנת
עבודה נתונה (שלב הגשת בקשות על ידי רשויות מקומיות), התכנסה לדיון על פי רוב במהלך הרבעון
האחרון של אותה שנת עבודה וסיימה בפועל את תהליכי האישור של הבקשות בחודשים מאי עד דצמבר
בשנת העבודה העוקבת. עולה כי בממוצע חולפת כשנה ממועד הגשת הבקשה של עיריית אילת לקדם
מקטעים מרצועת החוף שחלה בשלות לביצועם בשטח (כאמור על בסיס זמינות הביצוע שלהם) ועד
לאישור הבקשה ומתן התחייבות תקציבית (שלב הזמנת עבודה) - המועד הקובע שבו חל"י רשאית
להתחילבפועלבביצוע התקשרויות למימוש הביצוע כפרסום מכרזים קבלנייםבאותם מקטעים זמינים
לביצוע.
במאי 2024 מסרה חל"י למשרד מבקר המדינה כי דרך פעולה זו של ועדת הצת"פ הקשתה לקדם את
הפרויקט ביעילות על ידה. עקב כך לא התאפשרה לה גמישות בביצוען של פעולות כנקבע בהחלטת
הממשלה ובעקרונות שסוכמו בעניין זה בפרוטוקול הצת"פ משנת2019 על בסיס תקצוב שנתי ו"זמינות
הביצוע" של קטעים בשלים לפיתוח (באותה שנת עבודה). עקב כך חל"י נדרשה להמתין עד לקבלת
האישור הרלוונטי ממשרד התיירות, זאת בניגוד להחלטת הממשלה בעניין ולעקרונות שסוכמו
בפרוטוקול הצת"פ בשנת 2019. לעמדת חל"י, מנגנון התקצוב הקיים במשרד התיירות אינו מאפשר
לחל"י לבצע עבודות בשטח באותה שנת תקציב שלגביה מוגשת הבקשה לוועדת הצת"פ במשרד
התיירות, באופן שמביא בפועל לאובדן שנת עבודה. ביוני 2024 הוסיפה חל"י כי דרך פעולה זו הביאה
להערכתה לעיכוב של כשלוש שנים בביצוע העבודות במקטעים בחוף שהיו זמינים לביצוע ובמקטעים
עתידיים, והיא מצויה בכ-30% מימוש של הפרויקט והצפי לסיומו הוא שנת 2032.
עוד כתבה חל"י למשרד מבקר המדינה כי דרך הפעולה של הצת"פ גם הקשתה לקדם את הפרויקט
ביעילות שכן היא לא הייתה יכולה להקדים מימוש תקציבים עתידיים למקטעים שהיו זמינים לפיתוח
או לבצע פעולות פיתוח נוספות כל עוד לא ניתן האישור ממשרד התיירות; זאת גם במקרים שבהם
הקבלן פעל בשטח באותו זמן ויכול היה לקדם עבודות פיתוח של מקטעים נוספים במסגרת אותה שנת
עבודה, ובכך לקדם באופן יעיל את העבודות ולהקטין את הפגיעה בתנועת העוברים והשבים בסביבת
המקטעים שברצועת החוף.
ביוני 2024 מסר משרד התיירות למשרד מבקר המדינה כי אכן לאישור תקציב כולל מראש לפיתוח
רצועת החוף באילת או לחלק ניכר ממנה יש כמה יתרונות ובהם בין השאר מחויבות להמשכיות
הפרויקט, צמצום התלות בוועדת הצת"פ שאינה מתכנסת באופן תכוף וחיסכון בעלויות כיוון
שבמתכונת זו חל"י (החברה המבצעת) יכולה לצאת למכרז אחד על כמה מקטעים (לפי זמינותם לביצוע
ובשלותם). לצד זאת ציין משרד התיירות כי יש גם יתרון להתקדמות הדרגתית בקצב ביצוע הפרויקט,
המותאם ליכולת עיריית אילת לעמוד בביצוע כלל רצועת החוף מהבחינה התקציבית.
חל"י מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה ממאי 2025 כי בניגוד לדיון שקיימה ועדת הצת"פ
בספטמבר 2019 (בהשתתפות חל"י ועיריית אילת), שבו נקבע העיקרון המנחה לקידום הפרויקט על
בסיס תוכנית רב-שנתית, הרי שבפועל דרך הפעולה של ועדת הצת"פ לא יישמה עיקרון זה כך שחל"י
נדרשה להגיש מדי שנה בקשת תקצוב פרטנית למקטע מסוים ולהמתין לאישור ועדת הצת"פ זמן רב.
דרך פעולה זו שמטה את היתרונות והיעילות באישור תוכנית רב-שנתית ובחלוקה למקטעים על בסיס
מבקר המדינה | דוח מיוחד 56
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
זמינות הביצוע, כפי שסוכם בדיון בספטמבר 2019. עוד ציינה חל"י כי בפועל במהלך תקופת החלטת
הממשלה, לא הייתה השתתפות תקציבית של עיריית אילת89, ולכן במקרה זה ניתן היה לקדם את
הפרויקט בלי שלדבר יש השפעה על יכולתה התקציבית של העירייה באותה עת.
משרד התיירות מסר בתשובתוכי החלטת הממשלה4662משנת2019קבעה כי "יישום ההחלטה ייעשה
על פי נהלי המשרד, במקרה זה על פי נוהל ועדת הצת"פ, וקבעה תקצוב של 190 מיליון ש"ח בפריסה
שווה לחמש שנים, ובהתאם לכך מקטעי רצועת החוף תוקצבו". עוד ציין המשרד כי הוא השקיע בשנים
2013 עד 2024 תקציבים רבים בפיתוח תשתיות תיירות בכלל המדינה בסך מצטבר של כ-355 מיליון
ש"ח, ומתוכו סך של 247 מיליון ש"ח לפרויקטים באילת מכוח החלטת הממשלה האמורה, 158% יותר
מסכום ההחלטה. אשר לתהליך העבודה של ועדת הצת"פ מסר המשרד כי הוא מובנה ונמשך כמה
חודשים וכולל בדיקות מקדימות (כמו תנאי סף, סטטוטוריקה, חוות דעת מקצועיות), ובמהלכו עוברת
כחצי שנה עד להנפקת הזמנת העבודה, ולכן יש לבחון את המועדים ממועד אישור הפרוטוקול המסכם
ועד לביצוע בפועל.
החלטתהממשלה4662משנת2019בדבר קידום פרויקט רצועת החוף באילת, שנחשבת לעוגן תיירותי
מרכזי, קבעה כי הוא יבוצע על בסיס הזמינות לביצוע העבודות בשטח ועל פי בשלות מקטעי הפרויקט.
נמצא כי דרך הפעולה של ועדת הצת"פ במשרד התיירות מתווה העבודה הנהוג בוועדת הצת"פ לפיו
היא מתכנסת אחת לשנה ומקיימת תהליך לאישור תקציב לביצוע עבודות במקטעים על פני פרקי זמן
ארוכים יחסית (שנת עבודה בממוצע) - אינם תואמים את אופי הביצוע הנדרש של פרויקט פיתוח
רצועת החוף באילת. פרויקט זהמצריך גמישות ויכולת קבלת החלטות יעילה בנוגע לבקשות של חל"י
לקידום מקטעים על בסיס זמינות הביצוע, ואינם מאפשרים לחל"י - כזרוע המבצעת של משרד
התיירות - לקדם באופן יעיל את התוכנית הרב-שנתית בנושא כפי שנקבע בהחלטת הממשלה; כך
שבפועל במקום לסיים את הפרויקט עד לשנת 2029 כפי שתוכנן במקור על ידי חל"י, מועד סיומו
יידחה בכשלוש שנים, עד לשנת 2032 לפחות.
על משרד התיירות להאיץ את הפעולות הנדרשות לצורך השלמת הביצוע של פרויקט לאומי רב-שנתי
מרכזי זה של פיתוח רצועת החוף, כדי לאפשר את קידום ביצועו ביעילות בהתאם לזמינות הביצוע
ולבשלות המקטעים לפיתוח; ובין היתר לבצע התאמות במנגנוןהקיים בוועדת הצת"פ המשרדית שכן
מדובר בפרויקט בהיקף מוערך של כ-860 מיליון ש"ח. יש משנה חשיבות לקידום פרויקט משמעותי
זה ביעילות, כחלק מהפעולות לסיוע ולשיקום של תעשיית התיירות באילת, על פי החלטות הממשלה.
89 יוער כי על פי נוהל הצת"פ, רשות מקומית אשר מגישה בקשה לקידום פרויקט תיירות ציבורי, נדרשת על פי רוב להציג
מימון תואם (מאצ'ינג) כדי לקבל תקציבים, אולם ניתן לפטור רשויות מקומיות מהצגת מימון תואם במיוחד כאשר
מדובר ב'ערי ליבה'. במקרה זה בהחלטת הממשלה 4662 בנושא תוכנית רב-שנתית לפיתוח העיר אילת וחבל אילות
ותיקון החלטת ממשלהמאוגוסט2019, צוין כי "משרד התיירות יהיה רשאי לפטור את עיריית אילת ביחס לפרויקטים
האמורים מהשתתפות במאצ'ינג בגין פיתוח התשתיות האמורות"; ולכן בפועל העירייה לא נדרשה להשתתף תקציבית
בפרויקט בתקופתהחלטת הממשלה.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 57
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
4. פיתוח ושדרוג של אטרקציה תיירותית - פארק הצפרות
אחת ממטרות החלטת הממשלה 4662 היא כאמור מיצוי הפוטנציאל התיירותי הטמון באזור אילת
וביסוס מעמדה כעיר תיירות בין-לאומית מובילה; הדבר ייתן מענה לפיתוח התיירותי המואץ ולתחרות
עם המדינות השכנות על הגעת תיירים. לפי משרד התיירות יש חשיבות להתאים את פעילות תעשיית
התיירות למגמות התיירות העולמיות, ובהן ביקוש לשירותי תיירות מקיימת תוך שימור הסביבה
והמערכות האקולוגיות למען המגוון הביולוגי העולמי. משרד מבקר המדינה בחן את הפעולות שנקטו
בעניין מיצוי הפוטנציאל התיירותי בפרויקט מסוג זה גורמים ממשלתיים ועיריית אילת.
בשנים האחרונות התפתחה בארץ ובעולם "תיירות צפרות"watching Tourism)-Bird) אשר משלבת בין
ערכי טבע וקיימות לבין פנאי ומושכת אליה מיליוני אנשים; חלקם מבקרים במדינות שהן מוקדי נדידה
כדי לצפות בציפורים בסביבתן הטבעית90. מדינת ישראל משמשת נתיב נדידה מרכזי של כ-500 מיליון
ציפורים הנודדות בסתיו (מאוגוסט עד נובמבר) מאירופה וממערב אסיה לאפריקה וחוזרות אליהן
באביב (מפברואר עד מאי), ובמהלך מסען הן חולפות באזור אילת; ועל כן בשטחן המוניציפלי של העיר
אילת והמועצה האזורית חבל אילות הוקם בעשורים האחרונים פארק צפרות בשטח של כ-520 דונם
כסביבה אקולוגית טבעית עבור הציפורים והעופות הנודדים המשמש לחנייתן (להלן - פארק
הצפרות)91.
בשנת 1993 הגדירה עיריית אילת את האזור כפארק צפרות, זאת על בסיס תוכנית סטטוטורית משנת
1986 (להלן - התוכנית הסטטוטורית הקיימת). להלן תמונת המבנה המרכזי של הפארק:
90 מספרם של הצפרים בעולם מוערך בכ-100 מיליון. למשל בארצות הברית חל גידול במספר הצפרים מכ-11 מיליון
בשנת 2006 לכ-15 מיליון בשנים 2020 - 2021 בממוצע - אתר Statista; נתונים על אודות מספר הצפרים בארצות
הברית בשנים2006-2021.
91 אתרעיריית אילת;,אתרקק"ל, פארק הצפרות באילת.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 58
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
תמונה 1: פארק הצפרות
המקור: יובל דקס, פארק הצפרות אילת.
הפארק כולל אגם מים מתוקים, ונעשו בו פעולות לשימור היער והצמחייה שמשמשים מקור מזון
ומנוחה עבור הציפורים והעופות הנודדים. בכך, הפארק מסייע גם לשימור המגוון הביולוגי העולמי
ולקידום ערכי הקיימות. יצוין כי בשנת 2021 הכיר האו"ם בפארק ובפעילותו כ"יוזמה יוצאת דופן
התורמת למגוון הביולוגי העולמי"92.
הפארק משמש מרכז צפרות ומוקד תיירות עבור צפרים מכל העולם; בשנת 2014 ביקרו בפארק כ-
25,000 מבקרים, ובשנת 2023 גדל מספרם לכ-130,000, מהם כ-35,000 תיירים מחו"ל (מהם כ-005,0
צפרים מקצועיים). יצוין כי פארק הצפרות משתלב עם אתרי צפרות נוספים המצויים בסביבתו, מה
שמגביר את פוטנציאל פלח תיירות זה, כמפורט במפה שלהלן:
92 אתר עיריית אילת,אתרקק"ל, פארק הצפרות באילת.החברה להגנת הטבע, פארק הצפרות באילת (18.11.21.)
מבקר המדינה | דוח מיוחד 59
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
מפה 1: אתרי צפרות נוספים באזור פארק הצפרות
המקור: פארק הצפרות אילת, בעיבוד משרד מבקר המדינה.
מ צ ב ה ת ש ת י ו ת ב פ א ר ק ה צ פ ר ו ת ו ת ח ז ו ק ת ן
באפריל2012החליטה הממשלה על הקמת רשת מוקדי צפרות ארצית ולצורך כך "להקים ולתכנן מרכזי
צפרות חדשים" ובכלל זאת לשדרג את מרכז הצפרות באילת במסגרת תוכנית חומש לשנים 2012 עד
2016, והוקצו לשם כך תקציבים בסך של 37.2 מיליון ש"ח93.
האחריות על היישום ועל הביצוע של החלטת הממשלה הוטלה על משרד התיירות94 באמצעות החברה
הממשלתית לתיירות בע"מ (להלן - חמ"ת). ממסמכי משרד התיירות ועיריית אילת עולה כי בהמשך
להחלטה זו קידם משרד התיירות פעולות לשדרוג הפארק כמו פיתוח שבילים, הקמת גשרים ומתקני
תצפית, בניית אגם ושתילת צמחייה בהשקעה כוללת של 6 מיליון ש"ח שנועדו למשוך מבקרים לפארק
ולהגדיל את האטרקטיביות שלו95,.
93 החלטת הממשלה4512, "הקמת רשת מוקדי צפרות ארצית" (1.4.12(.
94 לפי ההחלטה ליישום תוכנית החומש יוקם צוות היגוי בראשות מנכ"ל משרד התיירות בהשתתפות נציגי משרד ראש
הממשלה (תוכנית מורשת), המשרד לפיתוח הנגב והגליל, המשרד לשיתוף פעולה אזורי, משרד המדע והטכנולוגיה,
משרד החינוך, משרד החקלאות, החברה להגנת הטבע, אוניברסיטת תל אביב, רשות הטבע והגנים, קק"ל, רשויות
הניקוז והרשויות המקומיות שבתחומן נמצאים מרכזי הצפרות החדשים והמשודרגים. תפקידו שלצוות ההיגוי יהיה
לפעול ליישום התוכנית ולמעקב אחר ביצוע ההחלטה.
95 נוסף על התקציבים שהשקיע משרד התיירות בפארק, הקרן לשטחים פתוחים בקק"ל וחברת מקורות השקיעו כ-2
מיליון ש"ח בפעולות פיתוח בפארק כמו שילוט.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 60
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
במאי2018, כשנתיים לאחר שפג תוקפה של תוכנית החומש לפי החלטת הממשלה, חתמו עיריית אילת,
קק"ל והחברה להגנת הטבע על הסכם להפעלת מרכז בין-לאומי לצפרות באילת שישמש אתר תיירותי,
מדעי ולימודי96 (להלן - הסכם השותפות להפעלת הפארק). לאחריו בוצעו בפארק באמצעות חמ"ת
פעולות בנייה ופיתוח, כגון מסתורי תצפית, גשרים, הצללות, הנגשה לבעלי מוגבלות ואגם מלאכותי.
כמו כן הוקצה תקציב לקידום תב"ע שתאפשר הסדרה ופיתוח עתידי של תשתיות הפארק.לפי ההסכם,
ניהול האתר יבוצע במשותף: עיריית אילת תהיה אחראית על הניהול השוטף, והחברה להגנת הטבע
תהיה אחראית על הניהול המקצועי-מדעי בפארק (להלן - הנהלת הפארק).
בבדיקת משרד מבקר המדינה נמצא כי התשתיות שהוקמו בו בשנים הראשונות של פעילותו לאחר
שהוגדר כפארק צפרות בשנת1993(על בסיס התוכנית הסטטוטורית הקיימת משנת1986) בוצעוללא
תכנון מסודר, חלקן בבנייה עצמית על ידי עובדי הפארק, ולא הוסדרו כראוי תשתיות מרכזיות בפארק,
כמפורט להלן:
א. ת ש ת י ת ת ח ב ו ר ת י ת - ד ר ך ה ג י ש ה ל פ א ר ק : בביקורת נמצא כי הדרך המובילה
לפארק מכביש 90 אינה סלולה והיא רצופת בורות, ולא הוסדרה בו חניית נכים - דבר שמקשה על
מבקרים להגיע אליו. ביולי2024מסרה הנהלת הפארק למשרדמבקרהמדינה כי בשנים האחרונות
היא פנתה כמה פעמים למועצה המקומית חבל אילות כדי להסדיר את דרך הגישה לפארק,
שניזוקה מאודבשנים האחרונות בשל עבודות תשתית שבוצעו באזור ובשל תנאי מזג האוויר, אולם
הנושא לא טופל.
ב. ת ש ת י ת ת ח ב ו ר ת י ת - ה ת ח ב ו ר ה ה צ י ב ו ר י ת א ל ה פ א ר ק : משרד התחבורה הוא
הגורם המוסמך לאשר תחנות אוטובוס חדשות בדרכים בין-עירוניות, בהתאם לפניות הרשויות
המקומיות97. בביקורת נמצא כי עיריית אילת פעלה בעניין זה כבר משנת 2019 וביקשה לחבר את
הפארק לרשת התחבורההציבוריתשל אחת החברות הפועלות באזור, זאת באמצעות הארכת אחד
הקווים הקיימים או באמצעות פתיחת קו חדש בתדירות קבועה; אולם הפארק טרם חובר לרשת
התחבורה הציבורית. יוער כי גם בתלונות שהתקבלו ממבקרים באתר בשנת 2023 הועלתה בעיית
היעדר תחבורה ציבורית אל הפארק; וכי מבקרים המבקשים להגיע לפארק שלא ברכב פרטי,
נדרשים לעשות זאת במונית (שעלותה גבוהה) או בהליכה רגלית של כ-25 דקות מתחנת האוטובוס
הנמצאת על כביש 90, וזאת תוך סיכון עצמי רב שכן ההליכה מתבצעת בשולי כביש מהיר זה.
5. תשתיות פיזיות
בבדיקת מבקר המדינה עלה כי לפארק חסרות תשתיות פיזיות חיוניות שישמשו את קהל המבקרים בו,
ובהן בעיקר מרכז מבקרים ממוזג שישמש שער כניסה אל האתר ויוכל להציע למבקרים מידע על אודות
הפארק וייחודו האקולוגי, תשתיות אינטרנט, חשמל וביוב. לעמדת גורמי המקצוע בפארק, היעדרו של
96 בפארק מתנהלות פעילויות שונות הקשורות בניטור ומחקר שלנדידת ציפורים, חינוך ותיירות בנושא טבע וסביבה וכן
ניתנים על ידו שירותים לחקלאים ולעיריית אילת בכל הקשור לקונפליקט בין הציפורים לאדם.
97 משרד התחבורה, הרשות הארצית לתחבורה ציבורית,אישור תחנות אוטובוס חדשות, נוהל01.15.01.00(8.1.20.)
מבקר המדינה | דוח מיוחד 61
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
מרכז מבקרים פוגע באטרקטיביות של הפארק ומקשה להעביר מידע רלוונטי למבקרים בו; וניתן היה
להסדיר את התשתיות הללו בהתאם לתוכנית הסטטוטורית הקיימת, למשל לחבר את השירותים
לרשת הביוב, להניח תשתיות תקשורת ולשפר את רשת החשמל.
קק"ל כתבה למשרד מבקר המדינה באוגוסט 2024 כי מכיוון שהתוכנית הסטטוטורית המעודכנת
שחלה על שטחי הפארק מצויה עדיין בהליכי אישור במוסדות התכנון (ראו להלן בעניין זה), היא לא
קידמה מצידה פעולות בעניין הסדרת כביש הגישה לפארק ובניית מרכז מבקרים.
משרד התיירות מסר למשרד מבקר המדינה כי הוא רואה חשיבות בפיתוח פארק הצפרות, וכי הוא
המליץ לעיריית אילת להגיש את הפרויקט לאישור בוועדת הצת"פ לשנת 2024; וכי הפרויקט תוקצב
בהתאם.
במאי 2025 מסרה עיריית אילת למשרד מבקר המדינה (להלן - תשובת עיריית אילת) כי בשנה החולפת
משרד התיירות הקצה תקציבים נוספים בסך של 8 מיליון ש"ח, באמצעות חמ"ת, והקרן לשטחים
פתוחים של רמ"י הקצתה 2.55 מיליון ש"ח נוספים עבור פעולות לשדרוג תשתיות, תוספת שבילים
ומסתורי תצפית ושיקום מערכת ההשקיה.
הממשלה בהחלטתה משנת 2012 (החלטה 4512) קבעה כי יש לשדרג את פארק הצפרות באילת כדי
להביא לגידול במספר המבקרים בו. נמצא כי נכון ליוני 2025 טרם הוסדרה דרך הגישה אל הפארק,
והפארק עדיין אינו מחובר לקווי תחבורה ציבורית; על אף שבוצעו בו פעולות ראשוניות לשדרוג
תשתיות, עדיין תשתיות האינטרנט והחשמל, הנדרשות לצורך פעילויות אינטראקטיביות שהפארק
מבקש להציע למבקרים בו ולצפרים מקצועיים, אינן מספקות את צורכי המקום, ואין בפארק מרכז
מבקרים ממוזג; ומתחם השירותים בפארק מצומצם מאוד ואינו מחובר לרשת הביוב העירונית, דבר
הדורש הוצאות תקציביות.
על עיריית אילת והמועצה האזורית חבל אילות, והגורמים הנוספים החתומים על הסכם השותפות
בהפעלת הפארק - קק"ל והחברה להגנת הטבע, לפעול מול משרד התחבורה, הגורם המוסמך לאשר
תחנות אוטובוס חדשות בדרכים בין-עירוניות, להסדרת דרך הגישה אל הפארק ומתחם החניה, ובכלל
זה בהיבט של תחבורה ציבורית זמינה; וכן לפעול לשדרוג התשתיות הפיזיות והחיוניות של הפארק
- חשמל, אינטרנט וביוב.
6. התכנון הסטטוטורי לפיתוח הפארק
בשנים האחרונות קידמה הנהלת הפארק תהליך לפיתוח ולשדרוג של הפארק ומתקניו. במסגרת זו
מתקיים זה כשש שנים תהליך לשינוי התוכנית הסטטוטורית הקיימת שכן חלקה הגדול של תוכנית זו
משנת 1986 אינו רלוונטי עוד לפארק בשל שינויים פיזיים שבוצעו בו מאז, כך שחלק מהשטחים אינם
מתאימים עוד לייעודם המקורי. במהלך הביקורת עלה כי תהליך העדכון וההתאמה של התוכנית
הסטטוטוריתהקיימת, שנועד לאפשר את פיתוחו העתידי של הפארק ושדרוגו, נוהל ארבע שנים בוועדה
המקומית לתכנון ובנייה אילת, ובשנתיים האחרונות הועבר הטיפול לוועדה המחוזית לתכנון ובנייה
מבקר המדינה | דוח מיוחד 62
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
מחוז דרום, שכן שטח הפארק מצוי בשטחן המוניציפלי של שתי רשויות - עיריית אילת והמועצה
האזורית חבל אילות.
הועלה כי תהליך העדכון וההתאמה של התוכנית הסטטוטורית המסדירה תכנונית את שטח פארק
הצפרות התקיים במשך ארבע שנים בערכאה הדיונית שאינה מוסמכת לעניין זה לנוכח מיקומו של
פארק הצפרות. בשנת2022הועבר הטיפול לערכאה המוסמכת-הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מחוז
דרום. לאור האמור חל עיכוב ניכר בהתאמת הייעוד של שטחים בפארק הצפרות באופן שיהלמו את
הפיתוח ואת השינויים הפיזיים שבוצעו בו מאז קביעת ייעודו המקורי בשנת 1986. התמשכות
התהליך זמן כה רב פוגעת בפעולות הנדרשות לפיתוח ולשדרוג של תשתיות הפארק, ואינה מאפשרת
לקדם לגביו תוכניות ארוכות טווח. הועלה כי עד לפברואר2025טרם הסתיים טיפול הוועדה המחוזית
בנושא.
קק"ל מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה ביוני 2025 (להלן - תשובת קק"ל) כי לא ניתן לקדם
פעולות בעניין הסדרת כביש הגישה לפארק ובניית מרכז מבקרים עד השלמת ההסדרה הסטטוטורית
של האתר, ובניית תוכנית ארוכת טווח לפיתוח מותאם, ולפיכך קק"ל פועלת עם הגורמים הרלוונטיים
לקידום התב"ע להסדרת כביש הגישה.
עיריית אילת מסרה בתשובתה כי העיכוב בקידום התוכנית הסטטוטורית של הפארק נבע מהערכה
מוטעית שלפיה הסמכות לאישור התוכנית נמצאת בוועדה המקומית; מאז התוכנית הופקדה בוועדה
המחוזית ומולאו התנאים, והנושא מצוי כעת בשלב אישור יציאה לשלב ההתנגדויות. עוד ציינה
העירייה כי היא מקדמת תוכנית רב-שנתית לפיתוח הפארק שעתידה לאפשר קליטה של כחצי מיליון
מבקרים בשנה.
משרד התיירות מסר בתשובתו כי התהליך הסטטוטורי מתנהל במוסדות התכנוניים, והוא מצוי
בשלבים הסופיים של אישור התוכנית.
התשתיות הקיימות בפארק הצפרות-תשתיות תחבורתיות, תשתיות ביוב ותשתיות תקשורת וחשמל
- מצויות בחֶסר, ופעולות הפיתוח והשדרוג של התשתיות הקיימות לא קודמו באופן מיטבי במהלך
השנים. נוסף על כך, בשל התמשכות תהליך העדכון של התוכנית הסטטוטורית הקיימת (משנת
1986), הגורמים החתומים על הסכם השותפות להפעלת הפארק - עיריית אילת, קק"ל והחברה
להגנת הטבע, לא יכלו לתקצב פעולות פיתוח ושדרוג של תשתיות בפארק ולהופכו למוקד תיירות
מרכזי.
על עיריית אילת והמועצה האזורית חבל אילות, בשיתוף יתר השותפים בהפעלת פארק הצפרות,
לפעול בהקדם להשלמת עדכון התוכנית הסטטוטורית של הפארק, לקדם פעולות לשדרוג הפארק על
בסיס התוכנית הסטטוטורית הקיימת, ולקדם את הנגישות התחבורתית אל הפארק, כך שפארק
הצפרות יוכל לממש את הפוטנציאל התיירותי הטמון בו.
1. מ י מ ו ן ה פ ע י ל ו ת ה ש ו ט פ ת ש ל ה פ א ר ק ו ה ת ק צ י ב ל ש ד ר ו ג ו
מבקר המדינה | דוח מיוחד 63
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
ה ת ק צ י ב י ם ל ש ד ר ו ג ה פ א ר ק : בהסכם השותפות להפעלת הפארק, שנחתם בשנת 2018, צוין כי
ניהול הפארק יתבצע על ידי תאגיד התיירות של אילת98, ונציג מטעם החברה להגנת הטבע יהיה המנהל
המקצועי והתפעולי של הפארק. בהסכם נקבע כי תוקם ועדת היגוי משותפת אשר תהיה הסמכות העליונה
בהפעלת הפארק, שתכלול נציג אחד של כל אחד מהצדדים להסכם, ויו"ר הוועדה יהיה ראש עיריית אילת
או נציג מטעמו; עוד נקבע בהסכם כי הפארק יהיה פתוח 24 שעות ללא תשלום (למעט הדרכות).
נוסף על כך, כל צד בהסכם התחייב להעביר דמי השתתפות שנתיים בסכום שנקבע לצורך הפעלת הפארק
ולצורך תחזוקה שוטפת שלו, ונקבע כי סכום זה יעודכן מדי פעם בהתאם להחלטת ועדת ההיגוי.
המימון לפעילות הפארק מתקבל מהשותפים להסכם, מגורמים נוספים ומהכנסות עצמיות, ומנוהל כאמור
על ידי תאגיד התיירות העירוני בעיריית אילת, כמפורט בלוח שלהלן:
לוח 4: מקורות המימון השנתיים לפעילות הפארק מאז שנת 2018
מקור המימון סך המימון בשנה (ש"ח)
הכנסות עצמיות של הפארק 500,000
עיריית אילת
75,000
החברה להגנת הטבע 200,000
קק"ל
200,000
רשות הטבע והגנים 30,000
סה"כ 1,285,000
על פי נתוני הנהלת פארק הצפרות.
בשנת2023המועצה האזורית חבל אילות לא העבירה את חלקה במימון הפארק.
בחודשמאי2022הגדילה קק"ל את חלקה מ-150,000ל-200,000ש"ח.
לפי הנהלת הפארק, תקציבים אלה מאפשרים לפארק לקיים פעילות שוטפת ולבצע תחזוקה ועבודות
מקומיות שונות, אולם הם אינם מאפשרים ביצוע של פעולות פיתוח ושדרוג משמעותיות, הנדרשות כאמור
כדי להציע למבקרים בו, אתר תיירות ברמה גבוהה ולממש את הפוטנציאל התיירותי הטמון בו.
מתחילת שנת 2022 העלתה הנהלת הפארק בפני השותפות להפעלת פארק הצפרות את הצורך לאישור
תקציב נוסף לפיתוח ולשדרוג של הפארק, באופן הזה:
פברואר סיכום סיור בפארק הצפרות - התייחסות הנהלת קק"ל
2022 1. מעורבות קק"ל:קק"ל מעבירה לפארק הצפרות סך של200,000ש"ח בשנה99;
נושא הצפרות הוא נושא רחב בקק"ל, ויש לייצר תוכנית כוללת לאתרי הצפרות
בארץ ולבצעה בשלבים תוך המשך שיתוף הפעולה בין קק"ל לעירייה.
98 ניהול פארק הצפרות הועבר לניהול תאגיד התיירות של עיריית אילת כבר בשנת2012.
99 קק"ל החלה להעביר סכום זה החל במאי2022.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 64
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
2. פיתוח ושדרוג תשתיות הפארק: כביש הגישה לפארק משובש ודורש תיקון;
מתחם הכניסה טעון שיפור; מתוכננת הקמת מרכז מבקרים "צנוע" במתחם
הכניסה; ויש פעולה לשינוי הסטטוס התכנוני של הפארק שיאפשר לקק"ל
גמישות רבה יותר בהשקעות בפיתוח הפארק.
יולי2022 סיכום ישיבה של עיריית אילת עם קק"ל
1. נציג העירייה ציין כי נדרש סכום שלכ-20 מיליון ש"ח לביצוע שדרוג הפארק
אך אין עדיין תוכנית סטטוטורית מעודכנת מאושרת.
2. נציג קק"ל ציין כי הפארק בעל חשיבות עליונה מבחינת קק"ל; וכי קק"ל
מכינה תוכנית שדרוג גדולה בעניין הפארק. יש להסדיר את התוכנית
הסטטוטורית בהקדם ולגבש הסכם שותפות חדש להפעלת הפארק.
אוגוסט סיכום ישיבה של הנהלת פארק הצפרות עם קק"ל
2023 1. יוקם צוות תכנון חדש לפארק שיבחן את התוכניות הקיימות לשדרוגו ויגבש
תכנון מעודכן וכולל בעניין.
2. האומדן הראשוני לעלות פעולות השדרוג הוא כ-20 מיליון ש"ח שיכללו בין
היתר הסדרת תשתיות - דרך הגישה והחניה, הקמת מבואת מבקרים ועוד.
3. קק"ל תמתין לקבלת החלטת צוות התכנון והפיתוח במשרד התיירות (צת"פ)
בעניין בקשת עיריית אילת לתקצוב הפעולות לשדרוג הפארק (ראו להלן);
אולם החלטת צת"פ אינה תנאי לפעולות אלה, והיא תבחן את סוגיית התקצוב
של פעולות שדרוג הפארק עד להחלטת הצת"פ בעניינו.
קק"ל כתבה למשרד מבקר המדינה באוגוסט2024 כי לשם שדרוג הפארק היא החליטה להקצות10 מיליון
ש"ח, זאת בתנאי ששטח הפארק יעבור לניהולה המלא ובתנאי שהעירייה תעמיד מצידה תקציב מקביל
(מאצ'ינג) בסכום זהה לשדרוג הפארק. עוד מסרה קק"ל כי היא ועיריית אילת מקדמות שינוי ייעוד של
הקרקע של פארק הצפרות לשטחי יער כדי שיהיו בניהולה המלא, וכי נדרש לקדם הסכם עתידי לגבי ניהולו.
הנהלת הפארק מסרה למשרד מבקר המדינה באוגוסט2024כי העברת ניהול הפארק במלואו לקק"ל עלולה
לפגוע בצביון הפארק שמשמש כיום אתר לשמירה על הטבע והמגוון הביולוגי העולמי, מקום לחינוך
סביבתי ולמחקר ואתר תיירות ופנאי למבקרים וצפרים מקצועיים. הנהלת הפארק ציינה כי "סוד ההצלחה
של פארק הצפרות הוא... פיתוחו כמשאב קהילתי, חינוכי ותיירותי... השותפות משקפת את האיזונים
והבלמים בין שימור הטבע וקבלת הקהל באופן מיטבי"; כמו כן היא ציינה כי יש חשש שניהול הפארק
באופן ריכוזי רק על ידי קק"ל "יקשה על הגמישות הרבה הנדרשת בהפעלת הפארק לאור מאפייניו".
עוד כתבה הנהלת הפארק כי בשל סיבות אלה שהוצגו על ידה לפני עיריית אילת, החליטה העירייה ביוני
2023 לדחות את דרישת קק"ל לניהול בלעדי של הפארק על ידה ולשמר את המבנה הקיים של השותפות
בפארק ואת ניהולו על ידי תאגיד התיירות של העיר.
נמצא כי דרישת קק"ל לניהול הפארק באופן בלעדי עומדת בבסיס המחלוקת בין קק"ל לבין עיריית אילת
והנהלת פארק הצפרות לעניין אופי ניהול הפארק. בשל מחלוקת זו קק"ל אינה מעבירה 10 מיליון ש"ח
לשדרוג הפארק, והדבר פוגע בהמשך קידום תוכניות ארוכות טווח עבורו.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 65
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
קק"ל מסרה בתשובתה כי נשקלת האפשרות לניהול משותף של הפארק באופן שיביא לידי ביטוי את
השקעותיה ואת ניסיונה בהפעלת פארקים דומים; וכי בכל מקרה, השקעות נוספות שלה בפארק יתבצעו
בהתאם למדיניות זו,והיאתעביר את סכום השתתפותה, בהתאם להסכמותעתידיות בנוגעלניהול הפארק.
על עיריית אילת וקק"ל, בשיתוף השותפות הנוספות ובהן המועצה האזורית חבל אילות והחברה להגנת
הטבע ורשות הטבע והגנים, להסדיר את המחלוקת בעניין אופן ניהול הפארק כדי שניתן יהיה להבטיח
את ביצוע השדרוג הנדרש של הפארק ולמצות את הפוטנציאל התיירותי והכלכלי הטמון בו. אם המחלוקת
בנושא לא תיושב, מומלץ שעיריית אילת תפנה לצורך כך למשרד התיירות שהוטל עליו לקדם הקמת
מרכזי צפרות בישראל לפי החלטת הממשלה משנת 2012.
✰
קיימת חשיבות רבה לגיוון המוצר התיירותי באילת ולהרחבתן של האטרקציות התיירותיות בעיר,
שיביאו להגדלת תיירות הפנים והתיירות הנכנסת. לפארק הצפרות באילת יש פוטנציאל תיירותי וכלכלי
משמעותי, שהחל להתממש כבר בשנת 1993, לפני יותר מ-30 שנה, והוא לא מוצה במלואו בשל מצב
התשתיות בו והמחלוקות הנוגעות לניהולו. קידום יעיל של פרויקטים משמעותיים אלה היה יכול לשדרג
אותו ולמצב אותו כאתר תיירות אטרקטיבי ואיכותי המציע מתקנים ושירות ברמה גבוהה, המושך לאילת
קהל תיירותי נוסף.
מומלץ כי כל הגורמים הקשורים בנושא - עיריית אילת והנהלת הפארק, המועצה האזורית חבל אילות,
משרד התיירות, החברה להגנת הטבע, רשות הטבע והגנים, קק"ל ורמ"י, יגדירו יחד ובהקדם את
הדרכים ואת הפעולות הנדרשות לשיתוף פעולה משולב מצידם לצורך קידום ביצוע הפרויקטים לשדרוג
הפארק תוך מיצוי ואיגום כלל המקורות התקציביים האפשריים לכך. כך הוא יוכל להציע למבקרים
חוויית ביקור ראויה ולמצות את הפוטנציאל התיירותי והכלכלי הקיים בו עבור העיר אילת ועבור יישובי
הסביבה.
7. מנגנון לבדיקת היעילות הכלכלית של פרויקטים תיירותיים ציבוריים
בשנים 2019 עד 2022 השקיע משרד התיירות יותר מ-200 מיליון ש"ח בתשתיות תיירותיות ציבוריות
באילת. על פי נוהל צת"פ, מטרות ההשקעה בפיתוח תשתיות ציבוריות הן בין היתר הגדלה של מספר
המבקרים באזור המפותח והגדלת הפעילות העסקית והכלכלית בו והעצמת איכות החוויה התיירותית
בעת הביקור בו100.
משרד התיירות בודק את יעילותו של פרויקט תיירותי והשגת מטרות ההשקעה בו באמצעות כמה מדדים,
כגון הגידול במספר המבקרים, בדיקת יכולת התחזוקה של הפרויקט, עמידת הפרויקט במדיניות המשרד
והממשלה, הימצאות פתרונות אכסון מלונאי ועוד. מינהל תכנון, פיתוח ותשתיות במשרד התיירות העלה
100 משרד התיירות,חוזר מנכ"ל2/2023, פיתוח תשתיות תיירות ציבוריות (20.4.23.)
מבקר המדינה | דוח מיוחד 66
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
לפני הנהלת המשרד בקשה להעמיק את בדיקת היעילות הכלכלית של פרויקטים אלה כדי שאפשר יהיה
באמצעותה לקבל מידע נוסף שנוגע לעסקים ולמועסקיםשניתן לזקוף לזכות פרויקט נתון, לשינוי בהכנסות
הרשות המקומית מארנונה בעקבות הפיתוח, להיקף ההשבחה של נכסים בסביבת הפרויקט ועוד.
הועלה שמשרד התיירות אישר את בקשת מינהל תכנון, פיתוח ותשתיות וכלל בתוכנית העבודה המשרדית
שלו לשנת 2024 סעיף תקציבי לביצוע מחקר בהיקף של כ-600,000 ש"ח שישמש כלי עבור משרד התיירות
להערכת פרויקטים שבוצעו ולבדיקת התרומה הכלכלית של השקעות המשרד בפיתוח תשתיות תיירות
ציבוריות בישראל. לצורך כך משרד התיירות פרסם במהלך הביקורת מכרז לשירותי ייעוץ לתכנון מדיניות
ובחר בזוכה, ובאוגוסט 2024 החל המשרד בקידום הפעולות הדרושות לביצוע המחקר.
משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את פעולת מינהל תכנון, פיתוח ותשתיות במשרד התיירות לקדם
לראשונה מודל רחב ומעמיק לבדיקת היעילות הכלכלית של פרויקטים תיירותיים ציבוריים, דבר שיסייע
לקידום תהליכי קבלת החלטות מבוססי נתונים במשרד התיירות לגבי תקצוב הקמת פרויקטים אלה
ויהיה כלי לבחינת יעילותם לאחר הקמתם, לרבות בעיר אילת. על המשרד לפעול לשילוב המודל וממצאיו
בתהליכי העבודה שלו בבחינת פרויקטים תיירותיים, דבר שיתרום בטווח הקצר והארוך להגדלת התועלת
מהשקעותיו בתשתיות תיירותיות ציבוריות.
✰
בדוח קידום התיירות באילת (משנת 2021) הומלץ כי משרד התיירות ימשיך לפעול לעדכון ולשיפור של
המוצר התיירותי שהעיר תוכל להציע למבקרים בה, וימשיך להפיק לקחים מהניסיונות שנעשו בשנים
האחרונות לקידום יוזמות ופרויקטים ממשלתיים בעיר אילת. בין היתר הומלץ בדוח לגבש מסגרות
פרויקט אשר יכללו לוחות זמנים ואבני דרך למימושם; לשכלל את מנגנון הדיווח של גורמי הביצוע לוועדת
ההיגוי בדבר מצב התקדמות הפרויקטים, העיכובים, החוסרים, החסמים לביצוע והמחלוקות; ולבצע
פיקוח ובקרה שוטפים על אופן ביצוע הפרויקטים כדי לעקוב אחר מידת ביצועה של התוכנית הרב-
שנתית בהיבט הכמותי והאיכותי. ניכר מהביקורת הנוכחית כי המלצות דוח קידום התיירות באילת
יושמו במידה חלקית כך שמרכיבים משמעותיים של פרויקטים באילת בתחומי התיירות שנבדקו לא
מומשו או שחל בהם עיכוב ניכרבאופן הזה:תקציב שיועד לשיווק של אירועים רבי-משתתפים לא הועבר
על ידי משרד התיירות; התוכנית הרב-שנתית של פיתוח רצועת החוף מצויה בעיכוב ניכר של כשלוש
שניםלעומת התוכנית המקורית, הקמת מרכז כנסים לעיר אילת לא קודמה, ומיצוי הפוטנציאל התיירותי
הקיים בפארק הצפרות אינו ממומש כראוי - באופן שמקשה את השגת מטרות החלטת הממשלה לעניין
ביסוס מעמדה של אילת כעיר תיירות בין-לאומית מובילה.
על הגורמים הממשלתיים והציבוריים בראשם משרד התיירות, עיריית אילת, המועצה האזורית חבל
אילות, החברה להגנת הטבע, רשות הטבע והגנים, קק"ל ורמ"י,לשתף פעולה בזירוז הטיפול בפרויקטים
האמורים ולפעול, כל אחד בתחומו, לקידומם. השלמת הפרויקטים תתרום משמעותית לפיתוח העיר,
התיירות בה וכלכלתה.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 67
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
2.2. פעולות הממשלה לקידום הסקטור הכלכלי-תעסוקתי
אחת המטרות שהציבה הממשלה בהחלטה 4662 היא "הגדלה וגיוון של מקורות התעסוקה באילת ובחבל
אילות" מלבד תעשיית התיירות שכאמור כ-90% מהעסקים בעיר תלויים בה. במסגרת פרק התעסוקה
והפיתוח הכלכלי בהחלטת ממשלה זו הוטל על משרד הכלכלה והתעשייה (להלן - משרד הכלכלה) לעודד
פיתוח של מקורות תעסוקה נוספים בעיר שיביאו לגיוון תעסוקתי ו"[ל]יצירת משרות איכותיות באזור"
בתחומי ההנדסה, מדעי הטבע, ההיי-טק והשירותים בתחום ההיי-טק (להלן - תחומים טכנולוגיים), לצד
הקידום והחיזוק של המגזר העסקי בעיר.
לנוכח הקושי למשוך יזמים לאילת בין היתר עקב ריחוקה הגיאוגרפי, למרות קיומם של תמריצים ייעודיים
במשרד הכלכלה כמו מענקי השקעה והטבות נוספות, גיבש משרד הכלכלה בשנת 2019 תוכנית כלכלית
לעיר שייעודה להביא לפיתוח כלכלי-חברתי בר קיימה ולקדם גיוון תעסוקתי (להלן - התוכנית הכלכלית).
היעד המרכזי בתוכנית הכלכלית היה יצירת 500 משרות שאינן בתחום התיירות באילת כך שהתלות של
העיר בתחום התיירות כמנוע כמעט בלעדי תצטמצם.
החלטת הממשלה והתוכנית הכלכלית כוללות כמה פעולות שמשתלבות יחד למשיכת תעשייה ומפעלים
לאילת, בין היתר בתחומים הטכנולוגיים, ובהן: סיוע בהבאת חברות ובהקמת מבנה להשכרה עבור חברות
היי-טק ומתן שירותים מרחוק לחברות היי-טק101; פיתוח שירותי לוגיסטיקה ואחסון; קידום עסקים
קטנים ובינוניים לא רק בעסקים תומכי תיירות אלא בתחומים נוספים; משיכת השקעות זרות בדגש על
תחומי הביולוגיה, הביוטכנולוגיה והחקלאות הימית; ועידוד ייצוא של חברות מאילת לשווקים בחו"ל102.
להלן פירוט המסלולים הייעודיים שנכללו במסגרת החלטת הממשלה 4662:
1. ת ו כ נ י ת ש כ ר ג ב ו ה ( מ ס ל ו ל 4 . 1 8)103: תוכנית זו של משרד הכלכלה נועדה לסייע בקליטת
עובדים נוספים בעסקים בישראל ולעודד השקעות במשק, תוך שימת דגש על העלאת שיעור הצמיחה
באזורי עדיפות לאומית וירושלים ועל עידוד ליצירת משרות בשכר גבוה באזורים אלה. הסיוע יתבצע
באמצעות הענקת תמריץ104לתאגידים עסקיים המקימים את המיזם שלהם באילת או מעתיקים אותו
לתחומה ומעסיקים בו לפחות חמישה עובדים חדשים, במונחי משרה מלאה, בתמהיל שכר הגבוה
מהשכר הממוצע במשק, בתחומי התעשייה וההיי-טק. בהחלטה 4662 נקבע כי משרד הכלכלה יתקן
את חוזר המנכ"ל בעניין התוכנית כך שיינתן 'תיעדוף דיוני'וקדימות לתאגידים מאילת ומחבל אילות
העוסקים בפיתוח ובייצור בתחומי ההנדסה ומדעי הטבע שיגישו בקשות בעניין; וכי לצורך יישום
101 כגוןבדיקת תוכנה (QA), חוות שרתים, מכירות, שירותי לקוחות והנהלת חשבונות.
102 מרכיבי התוכנית הכלכלית התבססו בין היתר על הממצאים וההמלצות של עבודה אסטרטגית לעיר אילת שנעשתה
על ידי חברת ייעוץ בשנת 2016, על ניתוח של העיר אילת שנעשה על ידי אגף אסטרטגיה במשרד הכלכלה ועל בסיס
עבודה אסטרטגית לעיר אילת שבוצעה על ידי יועץ והוגשה לעיריית אילת בשנת2020.
103 משרד הכלכלה, הוראת מנכ"ל מס' 4.18 - תוכנית לקליטת עובדים נוספים בעלות העסקה גבוהה באזורי עדיפות
לאומית וירושלים (תאריך הפרסום23.03.2009, עודכן ב-10.10.2024.)
104 על פי חוזר מס' 4.18 של מנכ"ל משרד הכלכלה, סכום הסיוע לתאגיד באשכול פריפריאלי 1 הוא 30% מעלות השכר
הממוצעת של העובדים החדשים עד תקרת עלות שכר של 30,000 ש"ח, לתקופה של 24 חודשים - (סעיף 5.4 - 5.6
לנוהל).
מבקר המדינה | דוח מיוחד 68
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
התוכנית יקצה משרד הכלכלה10מיליון ש"ח בפריסה שווה על פני השנים2021עד2024, מתוכם משרד
האוצר יקצה 7 מיליון ש"ח, ומשרד הכלכלה יקצה 3 מיליון ש"ח. התקציב שנקבע בהחלטה חושב לפי
ההנחה שלפיה חברה אחת תאושר באילת בכל אחת מהשנים שאליה מתייחסת כאמור החלטת
הממשלה.
בבדיקה של משרד מבקר המדינה נמצא כי תוכנית שכר גבוה לא יצרה ביקוש בקרב משקיעים וחברות
פוטנציאלים להגיע לאילת. בפגישות שקיימו משרד הכלכלה ועיריית אילת עם חברות במשק עלו כמה
סיבות לכך, ואלו כמה מהן: אילת ממוקמת באזור מרוחק ממרכז הארץ, דבר שמייקר משמעותית את
עלויות השינוע והלוגיסטיקה עבור החברות; אין באילת אקוסיסטם כלכלי מפותח שכולל חברות
נוספות בתחומים שאינם תיירות; היצע העובדים בעלי המומחיות הנדרשת למפעל או לחברה נמוך
במיוחד; וקיים קושי למצוא מבנים וקרקעות מותאמים עבור חברות אלו. עוד צוין בפגישות כי הסיוע
המוצע במסגרת התוכנית אינו מכסה על הפערים והעלויות הנוספות הנובעים ממיקומה ומתנאיה של
אילת, ועל כן אין כדאיות כלכלית להשקיע דווקא בה על אף הסיוע.
בתקופת מגפת הקורונה היה ניסיון של משרד הכלכלה ועיריית אילת להביא לשינוי בתנאי התוכנית
הקיימת כדי למשוך אל העיר חברות מהמרכז. בין היתר משרד הכלכלה הציע את השינויים
בקריטריונים האלה: אפשרות עבודה על בסיס מודל של העסקה מרחוק גם לחברות בעלות מחזור נמוך
ביחס לתנאי הסף בנוהל, עדכון רשימת הענפים וביטול דרישת מספר העובדים המינימלי במטרה לשלב
עובדים מאילת במשרות איכותיות. ניסיון זה הוסבר על ידי המשרד ככזה שאין בו כדי להשית עלויות
כספיות משמעותיות על חברות פוטנציאליות בהעסקת עובדים באילת ובכך הוא צפוי להגדיל את
הביקוש. עם זאת פעולה זו לא הבשילה שכן משרד האוצר לא אישר את השינוי המוצע.
משרד הכלכלה מסרלמשרד מבקר המדינה ביוני2025(להלן-תשובת משרד הכלכלה) כי פעולתו בנושא
נעשתה במסגרת הוראת מנכ"ל 4.18, וכי הוא נקט פעולות להנגשת המסלול ולקידומו לרבות פגישות
עבודה עם נציגי העירייה, קיום וובינרים וכנסים ופרסום מידע לציבור. לדבריו, גורמי המקצוע במשרד
ניסו לקדם מסלולים מותאמים לאזור אילת, ונעשו התאמות בהוראת המנכ"ל האמורה כדי להגדיל
את האפקטיביות שלה כמו החלת ההוראה רק על חברות בהקמה והקטנת מינימום היקף העובדים
שחברה מתחייבת להעסיק מ-15 ל-5. עוד מסר המשרד כי הוא קידם הצעות נוספות לביצוע התאמות
במסלול הקיים, אך אלו נדחו על ידי אגף התקציבים במשרד האוצר; וכי בפועל בשנת 2024 אושרה
במסגרת המסלול בקשה אחת בלבד, ואושר לה מענק בסך של כ-706,000 ש"ח להעסקת 7 עובדים
חדשים. וכי נכון ליוני 2025 מענק זה טרם שולם.
נמצא כי בחלוף כחמש שנים מהחלטת הממשלה 4662 וייזום תוכנית שכר גבוה של משרד הכלכלה
(מסלול 4.18) שתוקצבה בסך 10 מיליון ש"ח לשם הגדלה וגיוון של התעסוקה באילת - יעד זה לא
הושג: בשנים 2021 עד 2024 רק לחברה אחת אושר מענק בשנת 2024 (שטרם שולם) בסך כ-706,000
ש"ח להעסקת עובדים מאילת בתוכנית בתחומי ההנדסה ומדעי הטבע כפי שנקבע בהחלטת
הממשלה, כך שהתקציב בסך 10 מיליון ש"ח שהוקצב לכך במסגרת התוכנית לא נוצל. ניסיון לשינוי
בתנאי התוכנית בנוגע לאילת שיזמו משרד הכלכלה ועיריית אילת בשנת 2021 לאחר שזיהו כי יעדי
התוכנית אינם ממומשים, לא הבשיל עקב מחלוקת מול משרד האוצר. זאת ועוד, עולה כי גם לאחר
מבקר המדינה | דוח מיוחד 69
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
שמשרד האוצר דחה את השינוי המוצע במתווה - לא קידמו משרדי האוצר והכלכלה פתרונות
חלופיים כדי להבטיח את מימוש היעד כפי שנקבע בהחלטת הממשלה, וגם התאמות נוספות שביצע
משרד הכלכלה לא הביאו לשינוי ולהשגת היעדים בעניין.
על משרדי האוצר והכלכלה לבחון במסגרת יישום החלטות הממשלה לפיתוח העיר אילת את מימוש
התוכניות הנוגעות לתמרוץ חברות להקים בתחומה או להעתיק אליה מיזמים עסקיים, במיוחד
בתחומי ההנדסה ומדעי הטבע כפי שנקבע במסלול שכר גבוה, ולבדוק את מידת יישום התוכניות
באופן עיתי, ואל מול הפערים שיימצאו לבצע התאמות.
2. ת ו כ נ י ת מ ס ל ו ל כ ס ף ח כ ם : תוכנית של משרד הכלכלה לשם יצירת "משרות איכותיות באזור"
שבה ניתן סיוע לעסקים באזור אילת המשווקים שירותים או מוצרים לחו"ל או המעוניינים להתחיל
לשווק שירותים או מוצרים לחו"ל, במטרה לסייע בהגדלת היקף המכירות של אותם עסקים בשוקי
היעד ולשפר את הגיוון התעסוקתי בעיר. בהחלטת הממשלה 4662 נקבע שמשרד הכלכלה יקצה 2.5
מיליון ש"ח בפריסה שווה לשנים 2020 עד 2023 לטובת בקשות שיגישו עסקים הממוקמים באילת
ובחבל אילות במסגרת התוכנית. בנוהל התוכנית נקבעה עדיפות לטיפול בבקשות כאלה שיוגשו עד
למועד שייקבע, וזאת עד לגמר התקציב שהוקצה לכך בהחלטה 4662.
לפי אמות המידה שנקבעו בנוהל התוכנית, מתן הסיוע במסגרתה נועד לקידום ולגיוון של ייצוא
העסקים והחברות הבשלים לכך, כלומר שיש להן: מוצר או שירות עם מכירות; הוכחת היתכנות ייצוא
לחו"ל; התאמת מוצר בהיבטים של תחרותיות; ויכולות ייצור ושיווק. בפועל שלוש מתוך ארבע
החברות מאילת שהגישו בקשה לתקצוב בתוכנית זו היו חברות קטנות שמצויות בשלבים התחלתיים
של ייצוא, שהתוכנית אינה מתאימה להן105.
הועלה כי מתחילת תוכנית מסלול כסף חכם, בשנים 2020 עד 2023, רק תשע חברות פנו למשרד
הכלכלה בנושא, מהן ארבע חברות מאילת, ורק לאחת מארבע החברות מאילת - היחידה שעמדה
בקריטריונים-אושר הסיוע ממשרד הכלכלה לפעולות שיווק בחו"ל.סך הסיוע לחברות אלההסתכם
ב-1.229 מיליון ש"ח.
משנוכח משרד הכלכלה כי קיים קושי במימוש תוכנית מסלול כסף חכם לגבי עסקים וחברות מאילת,
היה עליו לבצע הערכת מצב מחודשת ולקיים דיון על אודות מאפייני התעשייה הקיימים בעיר אילת,
וככל שנדרש לבחון את רלוונטיות המסלול לעיר וחלופות נוספות כדי לתת מענה לנסיבות הקיימות,
זאת כדי להבטיח התאמה בין המסלול שאושר לבין מאפייני התעשייה בעיר. בפועל משרד הכלכלה
לא ביצע הערכה זו בתקופת התוכנית ולא בחן חלופות לפעולה בעניין.
בביקורת עלה כי אחד החסמים להבאת חברות פוטנציאליות לאילת ולהעסקה של תושבי אילת
במשרות איכותיות, כפי שנקבע בהחלטת הממשלה 4662 ובתוכנית הכלכלית של משרד הכלכלה, הוא
מחסור בהון אנושי באילת בעל הכשרה טכנולוגית רלוונטית.
105 יוער כי לגבי חברות שנמצאות בשלבי טרום ייצוא וזקוקות להנחיה ולליווי כדי להגיע לבשלות הגשה לתוכנית, יש
גופים אחרים במשרד הכלכלה, כגון הסוכנות לעסקים קטנים ומכון הייצוא שיוכלו להעניק להן הדרכה וסיוע.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 70
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
משרד הכלכלה, אשר מכיר בחסם האמור, מסר למשרד מבקר המדינה במאי 2024 כי כדי לממש את
החלטת הממשלה לעניין הגיוון התעסוקתי וכדי לעודד באילת פעילות של מגוון עסקים ומיזמים
בתחומי ההיי-טק ותומכי ההיי-טק, נדרש היה להקים באילת תשתית של הון אנושיהמוכשר בתחומים
הטכנולוגיים הרלוונטיים, ולצורך כך "לקיים תכנית הכשרות לצעירים ולעובדים פוטנציאלים ולעודד
לימוד מקצועות טכנולוגיים וביצוע קורסים של הסבה להיי-טק... כדי לעודד יזמים לפתוח חברות
דווקא באילת ובמטרה ליצור להם תשתית פוטנציאלית של היצע עובדים".צורך זה הועלה על ידימשרד
הכלכלה בדיונים לפני קבלת החלטת הממשלה 4662.
3. במסמכי משרד העבודה הודגשה החשיבות בבניית תשתית כוח אדם מקצועי, טכנולוגי ומעודכן,
המותאם למשק ולתעשייה בישראל, ובכלל זה קידום הכשרות טכנולוגיות במיוחד בקרב העשירונים
הנמוכים ובפריפריה; וזאת כדי "לשפר את המערכת כך שהיא תספק הכשרות מקצועיות וטכנולוגיות
על תיכוניות איכותיות, כמנגנון מרכזי לשיפור הפריון והשכר של המועסקים ובמיוחד אלו בחציון
התחתון"106,. הועלה כי בשנים 2022 עד 2024 עיריית אילת העלתה את הצורך הזה, ומשרד העבודה
(האגף להכשרות מקצועיות) קיים שיח בעניין זה עם העירייה, לאחר פניית העירייה אליו במאי 2024.
בהמשך לכך עיריית אילת גיבשה באופן עצמאי תוכנית לביצוע הכשרות מקצועיות באילת בתחומים
עתירי ידע טכנולוגיים ותומכי טכנולוגיה להון אנושי, הכוללת הצעה להקמת מרכז הכשרה, אך נכון
לפברואר 2025 התוכנית לא קודמה על ידי העירייה ולא הוקצו לה תקציבים.
משרד העבודה מסר למשרד מבקר המדינה בפברואר 2025 כי האגף להכשרה מקצועית במשרד תומך
בקידום הכשרות טכנולוגיות ותומכות טכנולוגיה בכלל ובפרט באילת. בחודש מאי 2024 התקיימה
פגישה של עיריית אילת עם משרד העבודה שבה הוצג לראשונה פרויקט של הקמת מרכז להכשרה
מקצועית בעיר. האגף להכשרה מקצועית במשרד העבודה הבהיר לעירייה שאין ביכולתו לסייע
תקציבית בפרויקט כזה, אך הוא בהחלט מעוניין לקדם זאת ולתמוך מקצועית בכל הדרוש. כמו כן הוא
הביע נכונות לייעץ לעירייה בקידום הנושא.
משרד העבודה מסר למשרד מבקר המדינה במאי 2025 כי התוכנית להכשרות מקצועיות בתחומים
טכנולוגיים עתירי ידע ותומכי טכנולוגיה להון האנושי שגיבשה עיריית אילת לא הוצגה לו. עוד כתב
המשרד כי בהחלטת הממשלה 4662 לא הוקצו למשרד העבודה תקציבים ייעודיים לקידום הכשרות
מקצועיות באילת, אך לאורך השנים מינהל הכשרה מקצועית במשרד תמך וסייע בקידום הכשרות
מקצועיות בעיר אילת; וכי בשנים 1920 עד 2320 נפתחו 95 הכשרות מקצועיות שבהן למדו כ-1,600
משתתפים במגוון תחומים, כגון תחבורה, רכב, הצלה, טבחות וקונדיטוריה וכן תחומי ניהול, שיווק
ופיננסים (הנהלת חשבונות, חשבי שכר ועוד).
4. יצוין כי בשנים האחרונות, ובמיוחד מפרוץ מלחמת חרבות ברזל, עיריית אילת פנתה לעשרות חברות
טכנולוגיות בישראל, ובהן גם חברות ממשלתיות,וגם לגופי הכשרה בארץ בניסיון לקדם שיתופי פעולה
להכשרה טכנולוגית לעובדים מאילת ושילובם בחברות אלה; אולם גם פעולות אלה לא הבשילו לכדי
106 פורסם בדוח הוועדה לקידום תחום התעסוקה לקראתשנת2030-דוח מסכם(אוגוסט2020), עמ'41ואילך.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 71
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
אפשרויות תעסוקה נוספות בתחומים טכנולוגיים עתירי ידע שיביאו לגיוון תעסוקתי וליצירת משרות
איכותיות באילת.
בדיקת היישום של שני מסלולים ייעודיים (שכר גבוה וכסף חכם) שגיבש משרד הכלכלה לצורך יישום
החלטת הממשלה 4662 לפיתוח מקורות תעסוקה נוספים בעיר אילת העלתה תמונה דומה: החלטת
הממשלה לקידום ולפיתוח כלכלי של אילת תקצבה תוכניות אלה ב-12.5 מיליון ש"ח, אך הן לא הצליחו
לממש את יעדי החלטת הממשלה, כך שבפועל השקעות אלה לא השיגו את מטרותיהן בנוגע לחברות
קיימות באילת ולא הוקמו בתחומה או הועתקו אליה מיזמים עסקיים, זאת בין היתר בשל היעדר של הון
אנושי באילת בעל ידע במקצועות טכנולוגיים עתירי ידע וכן בשל היעדר תוכניות הכשרה בתחומים אלה
שיגדילו את האפשרויות לתעסוקה מגוונת.מציאות זו שבה רובם הגדול של העסקים בעיר (כ-90%) נשען
על תעשיית התיירות והעדרם של עוגנים כלכליים חלופיים, הצריכה כאמור את הממשלה לגבש סיוע
ייחודי לעסקים בעיר בחודשים ינואר-פברואר 2024 בסך של 216 מיליון ש"ח.
על משרד הכלכלה, אשר עליו הטילה הממשלה בהחלטתה (החלטה 4662) לפעול לקידום הגיוון
התעסוקתי באילת,לאפייןולפעול להסרתהחסמים שהביאו לידי כך שכמעטשלא היה ביקוש למסלולים
הייעודיים שהוא קידם באילת, בין היתר בראי ההון האנושי הקיים בעיר; זאת, במסגרת מסלולים
ייעודיים קיימים או עתידיים שיסייעו לעיר אילת בהגדלת הגיוון התעסוקתי ובהרחבת תחומי העיסוק
הקיימיםבה, כך שהיאתוכל להתמודד טוב יותר עם משברים ועםמצבי חירום עתידיים. בין היתרמומלץ
לבחון דרכים להגדלת אפשרויות התעסוקה באילת והגיוון התעסוקתי בה, לרבות באמצעות חוק עידוד
השקעות הון, התשי"ט-1959.
משרד מבקר המדינה מציין את הפעולות שנקטו האגפים לפיתוח כלכלי ולהכשרות מקצועיות בעיריית
אילת בשנים האחרונות, במיוחד במהלך תקופת מלחמת חרבות ברזל, במאמץ רב ומתוך מחויבות לעיר,
מול עשרות רבות של גופים ויזמים כלכליים, במטרה להגדיל את הגיוון התעסוקתי בעיר ולהביא משרות
איכותיות בתחומים טכנולוגיים עתירי ידע שיאפשרו העסקת עובדים מאילת. מוצע כי במסגרת קידום
תוכניות כלכליות לחיזוק העיר אילת ועסקיה, משרד הכלכלה ייוועץ באגפים לפיתוח כלכלי ולהכשרות
מקצועיות בעיריית אילת לזיהוי, איפיון והסרת חסמים בתוכניות של המשרד לעיר אילת ובגיבוש
תוכניות עתידיות לעיר.
2.3. פעולות הממשלה לקידום ענף החקלאות הימית באילת
החלטת הממשלה 4662 משנת 2019 כללה בין היתר הוראות שמטרתן ביסוס מעמדה של אילת כמרכז
מחקרי ומחקרי-יישומי לאומי ובין-לאומי בתחומי ייצור מוצרים שמקורם בחומרי גלם מהים,מהחקלאות
הימית ומהביוטכנולוגיה הימית (להלן - חקלאות ימית), לשם פיתוח מנועי צמיחה בתחומים נוספים,
שיסייעו להגדלה ולגיוון של מקורות התעסוקה בעיר. בשנת 2022 התקבלה גם החלטת הממשלה 1442
מבקר המדינה | דוח מיוחד 72
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
בעניין פיתוח העיר אילת וחבל אילות והפיכת האזור למוקד לאומי ובין-לאומי לייצור מזון מן הים
ומהמדבר בשנים 2022 עד 2026107.
חקלאות ימית היא ענף חקלאי העוסק בגידול מבוקר של אורגניזמים ימיים כדגים ומאכלי ים אחרים,
אצות וצמחים במי ים, והיא חלק מחקלאות מים המתבצעת במים מתוקים ומליחים. החקלאות הימית
מתמקדת במי ים ובניצול משאב לא מוגבל זה, שיכול להתבצע גם במתקנים יבשתיים במרוחק מהים -
במכלים בגידול סימביוטי של בעלי חיים ימיים ודגים.
החלטות הממשלה האמורות לקידום החקלאות הימית באילת התבססו על התחזית שצפוי גידול בביקוש
העולמי למזון טרי מן החי ובפרט לדגים שהם מרכיב חיוני בתזונה בריאה. ישראל עומדת בחזית הידע
המדעי והמקצועי בנושא החקלאות הימית, וקיימים בה תעשייה, ידע מקצועי, הון אנושי ומכוני מחקר
ופיתוח (מו"פ) שחלקם מרוכזים באזור אילת-שמתאים להמשך פיתוח התחום. החלטות הממשלה כוללות
שורה של פעולות לקידום אקוסיסטם בתחום החקלאות הימית באילת, ומשרד החקלאות גיבש תוכנית
עבודה אופרטיבית ארוכת טווח לקידום החקלאות הימית באזור אילת ולמימוש החלטות הממשלה בעניין
בשיתוף משרדי ממשלה נוספים וגופים ציבוריים, כמפורט בתרשים 23 שלהלן:
107 החלטת הממשלה 1442, "תוכנית רב-שנתית לפיתוח העיר אילת וחבל אילות כמוקד לאומי ובין-לאומי לייצור מזון
מן הים ומהמדבר לשנים 2022 - 2026 ותיקון החלטת ממשלה" (15.5.22). יוער כי קדמו להחלטה שתי החלטות
ממשלה: בשנת2012התקבלה החלטת הממשלה4848, בנושא פיתוח כלכלי בר קיימה של תחום הביולוגיה והחקלאות
הימית באילת על ידי הקמת ועדת היגוי שתבחן כלים לפיתוח כלכלי של תחומים אלה, והחלטת ממשלה4662.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 73
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
תרשים 23: הפעולות לקידום האקוסיסטם בתחום החקלאות הימית בישראל לפי החלטת הממשלה
1442
המקור: משרד החקלאות, בעיבוד משרד מבקרהמדינה.
משרד מבקר המדינה בדק את מידת היישום של כמה הוראות בהחלטת הממשלה 4662 (משנת 2019) ו-
1442 (משנת 2022), ולהלן עיקרי הממצאים:
מבקר המדינה | דוח מיוחד 74
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
1. פיתוח אתרים בתחום החקלאות הימית
א. ה פ ע ו ל ו ת ל ק י ד ו ם ה ת ה ל י כ י ם ה ת כ נ ו נ י י ם ( ש י נ ו י ת ב " ע ) : החלטת הממשלה 4662
משנת 2019 קבעה כי על משרדי הכלכלה, החקלאות והאוצר לקדם את תחום החקלאות הימית
באמצעות פארק יבשתי באזור עברונה לתעשיות מזון מן הים, חקלאות ימית וביוטכנולוגיה ימית;
והחלטתהממשלה1442הנחתה את משרדי החקלאות הכלכלה והאוצר ואתמשרד הנגב, הגליל והחוסן
הלאומי(להלן-משרדהנגב והגליל)להקים פארקי חקלאות נוספים באזורים נוספים- אתר המשתלות
ואתר עמרם, כך שלפי החלטהזו אילת וחבל אילות יהפכו מוקד לאומי ובין-לאומי לייצור מזון מן הים
והמדבר בשנים 2022 עד 2026.
קידום התהליכים מתבצע בשני שלבים: בשלב הראשון מבוצעת התאמת התב"ע הקיימת בכל אתר
בהתאם לפעילות החקלאות הימית המתוכננת בו; ובשלב השני מפותחת התשתית הנחוצה לפעילות זו.
להלן במפות פירוט האתרים המתוכננים לקום באזור אילת:
מבקר המדינה | דוח מיוחד 75
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
מפה 2: אתרי החקלאות הימית המתוכננים לקום באזור אילת לפי החלטות ממשלה 4662 (2019) ו-
1442 (2022)
המקור: משרד החקלאות.
משרד מבקר המדינה בדק את התקדמות ביצוע פיתוח הפארקים לחקלאות הימית בהתאם להחלטות
הממשלה האמורות כמפורט להלן:
א ת ר א '- פ א ר ק ה מ ש ת ל ו ת: אתר פארק המשתלות מצוי בתחום השיפוט של אילת,
וקרקעותיו מנוהלות בידי רמ"י; גודלו כ-140 דונם, והוא מחולק ל-24 מגרשים. 12 מהם מיועדים
לשיווק על ידי רמ"י108; ו-12 המגרשים הנותרים תפוסים - חלקם על ידי מקורות, חלקם בידי חברה
108 גודלו של כל מגרש כ-6דונם; החלוקה של המגרשים אושרה בתב"ע משנת1989.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 76
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
פרטית אחרת וחלקם משמשים לפעילות חקלאית אחרת -ולכן אינם מיועדים לשיווק לטובת פעילות
חקלאית ימית. להלן מפת המגרשים בחלוקה לחלקות.
מפה 3: מפות החלקות בשטח האתר
שמונה החלקות המסומנות באדום שייכות לגורמים אחרים ואינן מיועדות לחקלאות ימית.
על שטח האתר חלה תוכנית סטטוטורית (תב"ע) שקובעתאת השימושים לפעילותהחקלאיתהיבשתית
ולתוצריה ולתעשייה חקלאית. כדי ליישם את החלטת הממשלה 1442 נדרש משרד החקלאות לפעול
כך: בשלב הראשון לשווק שטחים על פי התב"ע הקיימת (שמאפשרת גידול דגים ללא צורך בשינויה);
ובשלב השני לבצע פעולות לפיתוח השטח והתשתיות החיוניות לטובת פעילות של חקלאות ימית באתר
פארק המשתלות ולפעול ככל שיידרש לשינוי התב"ע הקיימת לצורך ביצוע פעולות אלו.
בהחלטת הממשלה 1442 נקבע כי לצורך סיוע במימון ביצוע עבודות לפיתוח השטח והתשתיות
החיוניות לטובת פעילות שלחקלאית ימית יקצה משרד האוצר למשרד החקלאות סך של6 מיליון ש"ח
באופן הזה: 2 מיליון ש"ח בשנת 2022 ו-4 מיליון ש"ח בשנת 2023.
כדי לקדם את התהליכים הכרוכים בשיווק השטחים ובפיתוח התשתיות הנחוצות במסגרת התב"ע
הקיימת התקשר משרד החקלאות עם החברה הכלכלית לפיתוח אילת (חכ"א) אשר קיבלה הרשאה
מעיריית אילת ומרמ"י לביצוע תכנון מפורט של השטח, פיתוחו והסדרת התשתיות ההנדסיות הנחוצות
להפעלתו, פיתוח דרכי גישה וקווי מים, טיפול בשפכים ופיתוח קווים להספקת מי ים לאתר.
במהלך שנת 2023, במסגרת פעולות משרד החקלאות לפיתוח התשתיות הנחוצות במסגרת התב"ע
הקיימת, התברר כי נדרש גם להסדיר בשטח היבטים הנדסיים נוספים ומורכבים כמו: הקמת תעלת
מבקר המדינה | דוח מיוחד 77
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
הגנה לטיפול במי נגר109 שמגיעים ממערב לכביש 90, ופינוי של מתקני קידוח ותשתיות שונות (חשמל,
מים ובזק). עוד הועלה כי התב"ע הקיימת אינה מאפשרת הקמת מתקנים הנדסיים שעתידים לשמש
את החלקות שישווקו ליזמים, וכי נדרשות פעולות נוספות לקידום התהליכים הסטטוטוריים. לצורך
קידום התהליך התקשר משרד החקלאות ביוני 2024 עם אדריכל שיסייע בקידום התהליכים
הסטטוטוריים הנדרשים לשינוי התב"ע הקיימת.
חכ"א מסרה למשרד מבקר המדינה ביוני 2024 כי היא מבצעת תהליך לבחינת ההתאמות שנדרש לבצע
בתב"ע הקיימת, שכן היא אינה עונה על כלל הצרכים ההנדסיים לפיתוח השטח לפעילות חקלאית,
וחסרים בה כמה מרכיבים110 שמהווים חסמים לפיתוח האתר.
רמ"י מסרה למשרד מבקר המדינה ביוני 2024 כי היא פעלה עם משרד החקלאות לשיווק המגרשים
באתר, ובדצמבר 2023 היא פרסמה באתר המרשתת שלה הודעה על כך שהיא מתכננת לפרסם מכרז
להקמת מיזמי ביוטכנולוגיה וחקלאות ימית במתחם אתר המשתלות באילת111. עוד מסרה רמ"י כי חל
עיכוב בפרסום חוברת המכרז, וכי היא מתכננת לפרסם אותה בסוף יולי 2024, ומכיוון שיש נושאים
תכנוניים שטרם סוכמו והובהרו מול משרד החקלאות, ועדיין מתקיים על ידה הליך לפינוי חברה פרטית
הנמצאת בשטח האתר, ייתכן שיהיה עיכוב נוסף.
משרד החקלאות כתב בתשובתו למשרד מבקר המדינה במאי 2025 (להלן - תשובת משרד החקלאות)
כי הוא קידם לאחרונה מהלכים מול עיריית אילת כדי לפרסם מכרז לשיווק השטחים עוד במהלך שנת
2025. עוד כתב המשרד בתשובתו כי עיקר העיכובים נובעים מהשלמת תיאומים בין החברה הכלכלית
אילת (חכ"א) לוועדה המקומית בעיריית אילת; ושהוא פועל מול עיריית אילת לפתרון חסמים
תכנוניים, וכי "בנושא ניקוז ומתקנים הנדסיים חלה התקדמות משמעותית, הצפויה להביא להשלמת
ההכנות ולפרסום מכרז בקרוב".
עיריית אילת מסרה בתשובתה כי את מרבית השטחים בפארק המשתלות ניתן לשווק באופן חלקי ואין
מניעה סטטוטורית,וכי קיימיםחסמים נקודתיים הנוגעים לתכנוןהניקוז ותוואיהמיםאשר מטופלים
על ידי החברה הכלכלית של אילת באמצעות חברה פרטית העוסקת בניהול פרויקטים הנדסיים.
לפי החלטות הממשלה לקידום החקלאות הימית באזור אילת, נדרשו משרד החקלאות, רמ"י ומינהל
התכנון לתכנן, לפתח ולשווק את החלקות בפארק המשתלות במהלך השנים 2022 עד 2026. בביקורת
עלה כי נכון ליוני 2025 טרם הושלם השלב הראשון של שיווק השטחים לפעילות של חקלאות ימית
על בסיס התב"ע הקיימתליזמים פוטנציאלים; גם עבודות הפיתוח וההקמה של התשתיות החיוניות
לפעילות החקלאות הימית (השלב השני ליישום החלטת הממשלה),שהתקציבעבורןהוקצה למימוש
לשנים 2202 עד 3202 מצויות עדיין בשלבי תכנון מאחר שטרם נפתרו חסמים תכנוניים בנושא הניקוז
109 מֵי נֶגֶר הם מים שזורמים על פני הקרקע. הזרימה מתרחשת כאשר האדמה ספוגה עד למקסימום יכולת הספיגה שלה.
כך, שהמים אינם יכולים לחלחל לתוך הקרקעונישאים על פניה.
110 מרכיבים כמו היעדר סוללה של הגנה לטיפול במי נגר שמגיעים ממערב לכביש 90 ופתרון למתקן קידוח ותשתיות
בשטח התוכנית.
111 מכרז בש324/2023מיום5.12.23.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 78
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
והקמת מתקנים הנדסיים באתר. עיכובים אלה עלולים לפגוע במימוש החלטת הממשלה 1442 אשר
קבעה תוכנית רב-שנתית לביצוע המיזם בשנים 2022 עד 2026.
על רמ"י, משרד החקלאות ועיריית אילת לפעול יחד להשלמת הפעולות הסטטוטוריות והתכנוניות
הדרושות לפיתוח השטחולמציאת פתרונות לצרכים ההנדסיים הדרושים כדי שתחול על האתר תב"ע
מעודכנת כך שניתן יהיה לשווק בהקדם את האתר ליזמים.
א ת ר ב '-ע ב ר ו נ ה : אתר עברונה נמצא בתחום השיפוט של המועצה האזורית חבל אילות, וגודלו
כ-2,000 דונם. בלוח שלהלן מפורטות הפעולות שנקבעו בהחלטת הממשלה 4662 לגביו:
לוח 5: הפעולות שנקבעו בהחלטת הממשלה 4662 לגבי אתר עברונה
השנים הפעולההנדרשת התקציב משרדי הממשלה
האחראים
2020 - 2021 שינוי התב"ע הקיימת באתר (מס' 4מיליון ש"ח משרדי האוצר,
(השלב 180/02/12) מייעודה המקורי חקלאות החקלאות
הראשון) לעירוב שימושים של תעשייה והכלכלה
וחקלאות
יוער כי חלק מהתהליכים התכנוניים לשינוי תב"ע כרוכים בשלב מקדים של הכנת תסקיר השפעה על הסביבה.
התקציב לקידום שלב זה הוקצה למשרדי הכלכלה והאוצר בפריסה שווה לשנים2020עד2021.
נמצא כי אף שבהחלטת הממשלה נקבע כי על משרדי החקלאות והכלכלה לקדם את שינוי התב"ע
בשנים 2020 עד 2021, בפועל רק במאי 2022 הם סיכמו עם המועצה המקומית חבל אילות על אופן
ביצוע השינוי בתב"ע הקיימת, כך שיתאפשר עירוב שימושים בשטח זה באופן הזה: כמחצית מהשטח
(כ-1,000 דונם) תשמש עבור שטחי תעשייה חקלאית, ומחציתו האחרת תוקצה לשימוש של חקלאות
ימית.
לאחר הסדרת החלוקה של השטח שכר משרד הכלכלה בשנת1202 את שירותיה של חברת ניהול פרטית
לטובת קידום הפעולות הדרושות לשינוי התב"ע הקיימת בשטח. בין היתר משרד הכלכלה מקדם הכנת
תסקיר השפעה על הסביבה שמהווה תנאי מקדים לתהליך ונמצא כי ישנה מחלוקת בין משרד הכלכלה
למשרד להג"ס לעניין היקפו וההיבטים שאותם יכלול, ובשל כך אינו מתקדם.
משרד הכלכלהכתב בתשובתו כי מדובר בתהליך תכנוני מורכב, הקשור בגורמים רבים,הכולל אתגרים
ייחודיים אשר אינם בשליטת המשרד בלבד; וכי קידום תב"ע בתוך שנתיים אינו ריאלי במוסדות
התכנון, במיוחד לנוכח אתגרי המרחב הספציפי. עוד ציין המשרד כי הוא פועל לקידום העניין בשיתוף
כלל הגורמים הרלוונטיים: רשות הטבע והגנים, משרד החקלאות, המשרד להג"ס, לשכת התכנון
[המחוזית] והרשויות המקומיות הרלוונטיות, וכי הוא החל בתהליך התכנוני כבר בשנת2021באמצעות
חברה פרטית המנהלת את התהליך מטעמו. עוד הוסיף המשרד כי אף שהחלטת הממשלה קבעה שיש
לקדם שטח בהיקף של 100 דונם לתעשיית החקלאות הימית, בפועל בפעילות מול מינהל התכנון
מבקר המדינה | דוח מיוחד 79
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
והגורמים האחרים הוחלט על קידום תכנון של 1,000 דונם שמתוכם בין 150 ל-200 דונם ישמשו
לתעשייה חקלאית, ויתר השטח ייועד לטובת פעילות של חקלאות ימית.
משרד החקלאות כתב בתשובתו כי הוא הכין פרוגרמה שתאפשר למשרד הכלכלה להתמקד בשינוי
התב"ע לצורכי תעשייה בלבד, בלי לשנות את התב"ע לפעילות חקלאית, וזאת כדי לקצר תהליכים
ולמקד את תסקיר ההשפעה הסביבתי בלי להידרש להשלכות על מפרץ אילת.
הועלה כי נכון לינואר 2025 תהליך שינוי התב"ע באתר שאמור היה להתבצע בשנים 2020 עד 2021
מצוי בעיכוב של כארבע שנים, והוא נמצא בשלב מקדמי של הכנת תסקיר השפעה על הסביבה
שמהווה תנאי מקדים לתהליך ועדיין מצוי במחלוקת בין-משרדי הכלכלה לבין משרד להג"ס112.
משרד הכלכלה מסר למשרד מבקר המדינה במהלך הביקורת ביוני 2024 כי הוא הגיש במרץ 2024
השגות למשרד להג"ס על ההנחיות שהתקבלו שעיקרן נוגעות להיקף השטח שלגביו נדרש תסקיר סביבה
ולדרישה לליווי של אקולוג ימי. לעמדת משרד הכלכלה היקף השטח שנקבע לביצוע תסקיר הסביבה
הוא רחב במידה שאינה נחוצה לצורך שינוי התב"ע, ותחום האקולוגיה הימית כבר נחקר במסגרת
תסקירי סביבה אחרים שבוצעו באזור, ו"אין לתכנית כל נגיעה ישירה אל תחום הסביבה החופית".
עוד מסר משרד הכלכלה כי רק לאחר סיום הכנת התסקיר ואישורו בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה
מחוז דרום, ניתן יהיה לקדם את חלופות התכנון, לקבל החלטות לגבי אופן חלוקת השטחים לתעשייה
החקלאית ולחקלאות הימית ולהכין תוכנית מפורטת-פעולות שצפויות להימשך עוד זמן רב. לפי משרד
הכלכלה, המועד הצפוי לדיון בהפקדת התוכנית הוא אפריל 2026, ולפי הערכת חברת הניהול שנמסרה
למשרד הכלכלה, רק באמצע שנת 2027 יסתיים התהליך לשינוי תב"ע מול גופי התכנון השונים.
משרד הכלכלהכתבבתשובתו כיבימיםאלהצוותהתוכניתעוסקבהכנתתסקירסביבתירחבומעמיק,
הכולל בחינה של נושאים מורכבים ומפורטים בהיקף רחב מן הנדרשבמרחבי תכנון אחרים.
המשרד להג"ס מסר למשרד מבקר המדינה ביולי 2025 (להלן - תשובת המשרד להג"ס) כי בחודשים
מרץ ואפריל 2005 התקיימו ישיבות עם גורמי המקצוע במשרד החקלאות. במסגרת ישיבות אלו הציע
המשרד "לקדם את התכניות ללא בחינת פתרון לטיפול בחנקן שבמי הפלט בשלב הכנת התכנית
והתסקיר"לפי שתי הצעות אפשריות: הראשונה, לבצע תכנון מפורט לחלק מהשטח שמיועד לתעשייה
חקלאית ולהקמת מתקני תשתיות שאינם מזרימים חנקן ולאפשר מתן היתרי בנייה עבור מתקני
חקלאות מים שאינם מהווים מקור להזרמת חנקן; השנייה לתכנן את השטח המיועד לפעילות של
חקלאות ימית ברמת"תכנון מתארי"כך שיתאפשר בעתיד לקדם תוכנית מפורטת לפעילות של
החקלאות הימית ולמתקנים שישמשו אותה, ולכלול בה תכנון של מתקן לטיפול בחנקן שייפלט.
המשרד הוסיף כי הצעות אלה יכולות להוות "פתרון ישים מאוזן ומושכל, אשר יאפשרו את קידומה
112 על פי חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965, ותקנות התכנון והבניה (תזכירי השפעה על הסביבה,התשס"ג-2003) נדרש
להכין תסקיר השפעה על הסביבה ולהגישו למוסדות התכנון השונים. הדבר יתבצע בעת ייזום של תוכניות פיתוח
גדולות ומורכבות במטרה לבחון את ההשפעות הצפויות על הסביבה ותושביה בשל יישום תוכניות פיתוח אן בנייה
באזור. התסקיר נועד למזער את הפגיעה האפשריתשל פעולות פיתוח במשאבי הסביבה.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 80
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
של חקלאות המים", תוך שמירה על המערכת האקולוגית הרגישה והייחודית של מפרץ אילת, אולם
לא חלה התקדמות בעניין.
אף שכבר בשנת 2019 הנחתה הממשלה לקדם את החקלאות הימית באתר עברונה באילת (החלטת
הממשלה 4662) וקבעה כי יוקצה תקציב ייעודי לביצוע לשינוי התב"ע הקיימת באתר בשנים 2020
עד 2021 (השלב הראשון), הועלה כי בפועל רק בשנת 2022 החל משרד הכלכלה לנקוט פעולות
ממשיות לשינוי התב"ע, ונכון לינואר 2025 התהליך מצוי עדיין בשלב ראשוני של הכנת תסקיר
השפעה על הסביבה שתנאיו והיקפו מצויים במחלוקת בין-משרדי הכלכלה והג"ס. במצב דברים זה
ממילא גם העבודות לפיתוח התשתיות באתר (השלב השני) שלפי החלטת הממשלה יועדו לביצוע
בשנים 2022 עד 2024, לא החלו; והתהליכים בעניין עתידים להימשך עוד כשנתיים לפחות (עד שנת
2027) באופן שאינו מתיישב עם לוח הזמנים שקבעה הממשלה בהחלטתה.
על משרד הכלכלה לנקוט בשיתוף משרדי החקלאות והג"סאת הפעולות הדרושות שיסייעו להשלמת
התהליך לשינוי התב"ע הקיימת באתר עברונה כדי לאפשר את פיתוח התשתיות באתר בהקדם.
א ת ר ג '-ע מ ר ם113: האתר נמצא בתחום המוניציפלי של המועצה האזורית חבל אילות, בצמוד
וממזרח לכביש 90, וגודלו כ-675 דונם. המועצה הגישה תוכנית לרמ"י114 בנוגע לפיתוח של כ-300 דונם
משטח זה לטובת חקלאות ימית ולייעוד יתר השטח לתשתיות. במרץ 2025 נמצא כי תוכנית זו טרם
קודמה על ידי רמ"י.
מחוז דרום ברמ"י מסר במרץ 2025 למשרד מבקר המדינה כי הוא מקדם הגשה של תוכנית לגבי האתר
מול הוועדה המחוזית דרום ועמידה בתנאי סף ובכלל זאת טיפול בדרישות של המשרד להג"ס לביצוע
תסקיר השפעה על הסביבה בליווי לשכת התכנון, תוך שציין שעדיין לא נפתרה סוגיית הטיפול במי פלט
(ראו להלן). נוסף על כך, המועצה האזורית חבל אילות מסרה גם היא במרץ2025למשרד מבקר המדינה
כי היא מקדמת את הפעולות הדרושות לקראת דיונים בוועדה המחוזית בנושא, ובכלל זאת באמצעות
ליווי של אדריכל ויועצים.
משרד החקלאות מסר בתשובתו כי העיכובים בהשלמת הכנת התב"ע והעברתה לדיון בהפקדה בוועדה
המחוזית נגרמים בשל דרישות מקדימות של המשרד להג"ס ממנו לטפל במי הפלט ולהכין תסקירי
השפעה סביבתיים רחבים.
המשרד להג"ס מסר בתשובתו כי משרד החקלאות ביקש שבשלב הכנת התכניותתידחההדרישהלקיום
תסקיר סביבה לשלב מאוחר יותר לשלב של היתר הבנייה; וכאמור לעיל, בישיבות שהתקיימו בין
המשרדים בחודשים מרץ ואפריל 2025 הועלו הצעות שיאפשרו התקדמות, אולם הנושא טרם קודם.
רמ"י מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה ממאי 2025 כי בינואר 2022 התוכנית נידונה בוועדה
מקומית, ובו-זמנית נעשה טיפול בהעברתה לקליטה בוועדה המחוזית ועמידה בתנאי סף, וכי "עיקר
העיכוב באישור התכנית נוגע לסוגיות סביבתיות במסגרת תסקיר'מיקרו'השפעה על הסביבה בליווי
113 האתר נקרא בעבר גם המט"ש הצפוני.
114 תוכנית0929927-608.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 81
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
לשכת התכנון"; וכי הסוגיה הבעייתית הטעונה פתרון נוגעת להזרמת מי הפלט שעתידים להתקבל
מהמפעלים החקלאיים ולטיפולם לפני החזרתם לים.
נמצא כי נכון למאי 2025 התוכנית לפיתוח אתר עמרם לצורך חקלאות ימית מקודמת על ידי המועצה
האזורית חבל אילות ורמ"י ומצויה בשלבי הכנה ראשוניים לקראת דיון בוועדה המחוזית דרום.
לנוכח העיכובים הנוגעים לאתרים הנוספים-אתרי פארק המשתלות ועברונה, שמצויים עדיין בשלבי
תכנון שונים, מוצע כי קידום התכנון של אתר עמרם יואץ על ידי המועצה האזורית חבל אילות ורמ"י,
וזאת בלי להמתין להשלמת הפעולות באתרים הנוספים, כדי לקדם שיווק של חלקות ליזמים בתחום
החקלאות הימית במרחב זה.
ה ס ד ר ת הט י פ ו ל ב מ י הפ ל ט : מי פלט הם תוצר של פעילות כלכלית, והם נחשבים לבעלי
השפעות סביבתיות שליליות על מי הים במפרץ אילת בשל הריכוז הגבוה של חנקן שהם מכילים115.
בשל כך קבע המשרד להג"ס, בהסתמך על המלצות ועדה מדעית של המשרד, הוועדה הבין-משרדית
להיתרי הזרמה, לרבות טיפול בתוצרי לוואי (להלן - הוועדה למתן היתרים)116, תקן לכמות החנקן
שתוזרם במי הפלט למפרץ: עד 22 טונות בשנה, מכל המקורות באזור שמזרימים מי פלט לים. יצוין כי
עיקר הכמות המוזרמת לים כיום נובעת מפעילות של מתקן התפלה של חברת מקורות (להלן - מתקן
ההתפלה סבחה), הנמצא בסמוך לאתר המשתלות, שמספק כ-15.5מיליון קוב מישתייה באזור. פיתוחו
העתידי של האזור לטובת חקלאות ימית צפוי להגדיל את כמות מי הפלט המוזרמים למפרץ אילת
ועשירים בחנקן שמהווים גורם סיכון סביבתי.
לנוכח הצפי בגידול כמות פליטת מי הפלט קיבלה הממשלה שתי החלטות בנושא:
(1) מ ת ק ן ח ל ו ץ :כדי להקטין את ריכוז החנקן במיהפלט שעתידים להיפלט מפעילות של חקלאות
ימית הצפויה להתרחש באתר המשתלות (אשר תוכנן כמקטע ראשון בפארק החקלאות הימית),
החלטת הממשלה 1442 קבעה כי יש לפתח מתקן חלוץ לטיפול במי הפלט. בשנת 2022 הקצה לכך
משרד האוצר תקציב בסך 2 מיליון ש"ח (להלן - הפיילוט).
משרד החקלאות מסר למשרד מבקר המדינה ביולי 2024 כי הוא מקדם בשיתוף חברת מקורות
ורשות המים פיילוט לפתרון ידידותי לסביבה שיאפשר את הפחתת ריכוז החנקן במי הפלט
הנפלטים ממי הרכז של מתקן התפלה סבחה באמצעות גידול אצות שיקלטו את החנקן הנוצר
שמצוי בשלבים ראשוניים.
115 מי הפלט הם מים שנותרו בהם שאריות של חומרי הזנה ומזון מעוכל שהדגים מפרישים וחומרים אנאורגאניים. אחד
החומרים הוא חנקן שהזרמתו למימי מפרץ אילת עלולה לפגוע באורגניזמיםהחיים בים כמו אלמוגים.
116 במשרד להג"ס פועלת ועדה בין-משרדית להטלת פסולות או להזרמת שפכים ממקור יבשתי לים, שהיא גוף סטטוטורי
עצמאי הפועל מתוקף חוק למניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התשמ"ח-1988.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 82
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
משרד החקלאות מסר בתשובתו כי הפיילוט האמור הושלם בהצלחה אך טרם יושם בהיקף מלא,
וכעת יש כוונה לעבור לשלב של תכנון מתקן בהיקף מלא של טיפול הפחתת החנקן באמצעות
אצות117.
רשות המים מסרה למשרד מבקרהמדינה במאי2025 (להלן- תשובת רשות המים) כי היא שותפה
בפיילוט שמקודם על ידי חברת מקורות, בשיתוף משרד החקלאות, להפחתת חנקן מרכז מי
התפלה שמקורו במתקן סבחה. עוד מסרה רשות המים כי בפגישת סיכום שנערכה בנושא במרץ
2025 סוכם כי חברת מקורות תגיש תכנון כללי לשיפוט בוועדה מקצועית ברשות המים עבור שני
שלבים: שלב א'- עבור הרחקה של טונה חנקן; אם שלב א' יוכיח עצמו לאורך תקופת ההפעלה
המינימלית שתיקבע, אז יוגש לאישור שלב ב'- להרחבת הפרויקט ולהקמת מתקן להפחתת עד 10
טונות חנקן. רשות המים ציינה כי היא תמשיך לעקוב אחר מימוש פעולות אלה ותרומתן להפחתת
ריכוזי החנקן הנפלטים למפרץ אילת.
המשרד להג"ס מסר למשרד מבקר המדינה ביולי 2025 כי כבר כיום מוזרמים למפרץ אילת יותר
מ 22 טונות חנקן בשנה, והשאיפה היא לצמצם את הכמות השנתית של חנקן, וכי מדובר ב"ערך
סף" לכמות השנתית, שנקבע על ידי ועדת מומחים בשנת 2016 ואומץ על ידי ועדת ההיתרים.
המשרד הוסיף כי עד למציאת פתרון טכנולוגי מוכח לסילוק נדרש לקדם חלופה תכנונית שתביא
להגבלת פליטת כמות החנקן (כגון גידול של אצות בכל תצורותיו.)
(2) פ ע י ל ו ת ר ח ב ה ל ט י פ ו ל ב מ י ה פ ל ט :בהחלטת הממשלה 1442 נקבע כי כדי להקטין את
ריכוז החנקן במי הפלט שעתידים להיפלט מפעילות של חקלאות ימית הצפויה להתקיים באזור,
תתבצע בחינה על ידי הרשות הממשלתית למים ולביוב (להלן - רשות המים) של האפשרות לשלב
במסגרת הפעילות המתוכננת, הקמה ותפעול של תשתיות הובלה ופינוי של מי ים וטיפול במי פלט
ממתקני הגידול, במסגרת תקציב המיזם ותשלומי היצרנים החקלאיים המשתמשים במי הים
ממפרץ אילת.עוד נקבעבהחלטהכיקידום תשתיות אלו יבוצע במסגרת היתרי הזרמה שלהוועדה
למתן היתרים118.
בדצמבר 2023 הגישה חברת מקורות בקשה לוועדה למתן היתרים לפי חוק מניעת זיהום הים
ממקורות יבשתיים, התשמ"ח-1988, להגדיל את כמות החנקן המצויה במי הפלט המוזרמים
למפרץ אילת ממתקן ההתפלה סבחה, זאת בשל הצורך בהתפלת כמות גדולה יותר של מים כדי
לספק את הביקוש ההולך וגדל של מים שפירים לשימושים ביתיים באזור ולצורכי חקלאות. במרץ
2024 דחתה הוועדה למתן היתרים את הבקשה מחשש לנזק סביבתי שייגרם לשונית האלמוגים.
117 מדובר בהמשך הפיילוט שהשלים את השלב הראשון, שבו נעשה שימוש בשטח של 100 מ"ר, לעומת 10 מ"ר בשלב
הראשון.
118 יובהר כי במסגרת הפעילות החקלאית הימית המתוכננת, היזמים החקלאים משתמשים במי ים המגיעים ממפרץ
אילת ולאחר שימוש בהם במסגרת הפעילות, הם משיבים אותם בחזרה כשהם מכילים את תוצרי הלוואי כגון ריכוז
גבוה של חנקן.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 83
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
חברת מקורות מסרה למשרד מבקר המדינה באוגוסט 2024 כי אספקת מים איכותית לעיר אילת
לרבות השקיה לצורכי חקלאות באזור היא צורך חיוני והכרחי; וכי במחצית הראשונה של שנת
2024 התברר לה כי צריכת המים באזור אילת עלתה ב-5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד,
ובשנים הקרובות צפוי גידול נוסף בביקוש למים באזור. עוד מסרה החברה כי באוגוסט 2023
אישרה רשות המים הקמה של מתקן סבחה ד'שיספק 20 מיליון קוב וזאת נוסף על 18 מיליון קוב
הניתנים להפקה, דבר שיאפשר הקטנה של כמות החנקן המוזרמת למי הים, והיא הקימה צינור
רכזשיוביל את מי הרכז שמתקבלים ממתקן ההתפלה סבחה לעומק הים; וכי ניטור שנערך במקום
העלה כי ריכוז החנקן פוחת לאורך התעלה שמובילה את מי הפלט בחזרה למפרץ אילת; וכי
בנסיבות אלה פנתה החברה למשרד להג"ס בבקשה להגדלת כמות החנקן המותרת בהזרמה לים.
לעמדתה, אי-קבלת הבקשה עלולה להוביל לצמצום כמויות המים המסופקות לאזור באופן מיידי
ולסכן את אספקת מי השתייה לעיר אילת בחודש ספטמבר 2024. הועלה כי גם בקשה זו נדחתה
על ידי הוועדה למתן היתרים.
חברת מקורות הוסיפה כי ללא הגדלת כמות המים באמצעות התפלת מי ים לא יהיה ניתן לממש
את החלטת הממשלה 1442 ואת יעדיה, ובהם: ייצור מזון מהים ומהמדבר; פיתוחן של אילת
והמועצה האזורית חבל אילות ליצירת שיפור ניכר באיכות החיים של תושבי האזור באמצעות
מנועי צמיחה, חדשנות וביטחון המזון; והפיכת העיר והאזור למרכז לאומי ובין-לאומי למחקר
ופיתוח בתחום החקלאות הימית.
משרד החקלאות מסר למשרד מבקר המדינה ביולי2024כי הוא מסתייג מקביעת הוועדה המדעית
של המשרד להג"ס בנוגע להחלטה על הגבלת כמות החנקן המוזרמת לים ל-22 טונות, ולעמדתו
קביעה זו נעשתה על סמך הערכה חלקית בלבד ולא הביאה בחשבון מודל כמותי וראייה כלל-
אזורית. גורמי המקצוע במשרד החקלאות העלו חשש כי בהיעדר פתרונות לעניין מי הפלט, המשך
פיתוח התוכנית הממשלתית לקידום החקלאות הימית באילת, כפי שהותנעה בהחלטת הממשלה,
עומד בסיכון עד כדי "עצירה מוחלטת של כל מאמצי הפיתוח שהמשרד השקיע ב-10 שנים
האחרונות בפארק". לעניין זה משרד החקלאות כתב למשרד מבקר המדינה ביולי 2024 כי
להערכתו עד להסדרת נושא הטיפול במי הפלט ניתן להתקדם עם הפיתוח של אתר המשתלות
באמצעות כניסתם של יזמים שאופי פעילותם ועיסוקם אינו דורש הזרמה של מי פלט עשירי חנקן
למפרץ אילת, אף שהדבר יפגע באטרקטיביות של האתר אך יאפשר קידום הקמתו בד בבד עם
מציאת פתרונות לנושא.
רשות המים כתבה בתשובתה כי פיתוח העיר אילת מצריך הבטחת אספקת מים סדירה לתושבים
ולענפי התיירות והחקלאות; וכי מקורות המים לעיר הם ממתקני התפלה שמקורם בקידוחים ומי
ים; וצינור הרכז להובלת מי ההתפלה ממתקן סבחה למפרץ אילת תוכנן כך שיוכל להכיל גם את
מי הפלט ממתקני הגידול החקלאיים הצפויים לקום באזור זה. עוד כתבה רשות המים כי היא
אישרה את הרחבת המתקן להתפלת מי ים לעוד כ-20 מיליון קוב מים בשנה, וכך יתאפשר צמצום
השימוש במתקן ההתפלה של מים מליחים, כך שעומס החנקן הצפוי להיפלט ממתקני ההתפלה
יפחת מכ-24 טונות בשנה כיום לכ-17 טונות.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 84
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
חברת מקורותמסרהבתשובתה למשרד מבקר המדינה במאי2025כי הפיילוט לסילוק חנקותממי
רכז של מתקן ההתפלה סבחה, אשר נערך על ידה בהנחיהובאישור של רשות המים, נבחן רק עבור
מי הרכז ולא בהכרח יתאים לטיפול חנקות של מים מחקלאות הימית בשל הרכב כימי שונה של
המים.
המשרד להג"ס מסר בתשובתו למשרד מבקר המדינה כי הדרישה מחברת מקורות לביצוע פיילוט
להפחתת חנקן נקבעה על ידי הוועדה להיתרי הזרמה בהתבסס על תוכנית העבודה שהוצגה על ידי
מקורות. עוד ציין המשרד כי על בסיס ממצאי הפיילוט מקורות הציגה תוכנית עבודה להפחתת
חנקן של כ-10 טונות חנקן בשנה שתימשך עד שנת 2032, אך לשיטתו ניתן לקצר באופן משמעותי
את לוחות הזמנים. נוסף על כך כתב המשרד כי הפחתת החנקן במי הרכז ממתקן ההתפלה באילת
באמצעות אצות צפוי להימשך זמן רב.
נכון לינואר 2025 נמצא כי הפיילוט להפחתת רמת החנקן במי הפלט ממתקן ההתפלה סבחה, אשר
התקציב לביצועובסך של2מיליון ש"חהוקצהלשנת2022,מקודםעל ידי משרד החקלאותורשות המים
באמצעות מקורות אך טרם יושם בהיקף מלא; וכי טרם הוסדר נושא הזרמת מי הפלט מול הוועדה למתן
היתרים במשרד להג"ס. משרד מבקר המדינה מדגישכי הסדרתסוגיית מי הפלטבכללותה נחוצה לנוכח
הסיכון הפוטנציאליבנוגעלמימוש הפעילות של החקלאותהימית119באתרים השונים ולתעשייה הנלווית
לפעילות זו כפי שנקבע בהחלטות הממשלה, וגם בנוגע ליכולת אספקת מי השתייה לאזור.
מומלץ כי משרד החקלאות ורשות המים, האחראים ליישום החלטת ממשלה 1442, יקדמואת הפתרונות
האפשריים לטיפול במי הפלט ולצמצום השפעותיהם הסביבתיות השליליות, בשיתוף הגורם המבצע -
חברת מקורות ובשיתוף המשרד להג"ס. פתרונות אלה יאפשרו את המשך הפעילות חקלאית באזור
בהתאם להחלטת הממשלה, לכשיושלמו הפעולות התכנוניות והפרויקט יתקדם לשלב הביצוע, ויבטיחו
את אספקת מי השתייה לעיר אילת ולשאר הרשויות המקומיות באזור כסדרה ועל פי הצורך. לעניין זה
מוצע כי משרד החקלאות יחיש אתיישוםהפיילוטבאמצעות הקמת מתקן לטיפול בחנקן באמצעות אצות
כדי שממצאיו ישמשו כתשומה לפתרונות אפשריים. הסדרת חסמים אלה בעניין החקלאות הימית
תתרום משמעותית לגיוון התעסוקתי הנדרש בעיר ולכלכלתה.
2. הקמת צוות עבודה בין-משרדי
לצורך מימוש החלטות הממשלה לקידום החקלאות הימית באילת, נקבע בהחלטת הממשלה 1442 מחודש
מאי 2022 כי על משרד החקלאות להקים צוות עבודה בין-משרדי (להלן - צוות העבודה) שיהיה אחראי
לקדם את תחום החקלאות הימית. על הצוות הוטל לגבש תוכנית עבודה אופרטיבית הכוללת לוחות זמנים,
קידום תכנון לצורך פיתוח של התשתיות באתרים המיועדים לחקלאות ימית, לרבות פתרונות תקציביים,
פינוי מים ומתקני טיפול במי הפלט - כדי לעודד הקמת מתקנים חקלאיים ומפעלים לקידום התעשייה
בתחום ייצור מוצרים שמקורם בחומרי גלם מהים או מהמדבר. צוות העבודה נדרש להגיש את המלצותיו
119 לכשיסתיימו הליכי התכנון כאמור בפרק הקודם.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 85
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
לשרים במשרדים הרלוונטיים בממשלה בתוך 90 יום מיום קבלת החלטת הממשלה - דהיינו עד אמצע
אוגוסט 2022.
בספטמבר 2022, חודש לאחר שהצוות נדרש להגיש את המלצותיו, הוקם צוות העבודה במשרד החקלאות
בראשות משותפת למשרדי החקלאות והאוצר ובשיתוף נציגים מארבעה משרדי ממשלה וגופים ציבוריים
נוספים-המשרד להג"ס, משרד הכלכלה, רמ"י ורשות המים. בינואר2023התכנס הצוות לראשונה לפגישת
התנעה, ללא נוכחות נציגי האוצר ורשות המים ובלי שהתקבלו בה החלטות אופרטיביות לביצוע. נכוןלמרץ
2025 לא התקיימו פגישות נוספות של הצוות.
הועלה כי בחלוף יותר משנתיים ותשעה חודשים ממועד החלטת הממשלה 1442, צוות העבודה לקידום
החקלאות הימית בראשות משרדי החקלאות והאוצר ובשיתוף המשרד להג"ס, משרד הכלכלה, רמ"י
ורשות המים, עדיין לא החל את פעילותו האופרטיבית, וממילא לא הגיש עד אוגוסט 2022 את המלצותיו
לקידום התחום כפי שנדרש לעשות על פי ההחלטה. זאת ועוד, עד ינואר2025טרם גובשה תוכנית עבודה,
ולא נקבעו הנחיות ולוחות זמנים לפיתוח התשתיות באתרי החקלאות הימית לרבות פתרונות תקציביים.
רשות המים מסרה בתשובתה כי היא מינתה נציגה לצוות העבודה בראשות משרד החקלאות שעוסק
בנושא, שטרם החל את פעילותו האופרטיבית, וככל שהפעילות תתקדם, נציגתו תיקח בו חלק לפי הנדרש.
על משרד החקלאות לפעול בהקדם לכינוס צוות העבודה בהשתתפות כלל הנציגים שנקבעו בהחלטת
הממשלה ולקבוע לוח זמנים קצר לסיום עבודת הצוות ולהגשת המלצותיו לשרים הרלוונטיים בממשלה,
וזאת כדי לאפשר את קידום תחום החקלאות הימית באזור אילת, שהוא כאמור מרכיב מרכזי בגיוון
התעסוקתי בעיר ובפיתוחה הכלכלי.
3. תוכנית אסטרטגית לענף החקלאות הימית בישראל
בהחלטת הממשלה 1442 משנת 2022 נקבע שעל שר החקלאות להכין בשיתוף נציגים מתשעה משרדי
ממשלה (כמו משרדי האוצר, הכלכלה, האנרגייה והג"ס) וגופים ציבוריים נוספים תוכנית אסטרטגית
לאומית לפיתוח ולהרחבהשלהחקלאות והביוטכנולוגיה הימית בישראל120. עוד נקבעבהחלטהשהתוכנית
האסטרטגית תכלול בין היתר פתרונות תשתיתיים, קידום ופרסום מכרזי קרקע ושטחים ימיים והסרת
חסמים לרבות בנוגע לים התיכון, כדי להביא לחיזוק המעטפת והבסיס הכלכליים של ייצור מזון מהים.
בין היתרצוין כימטרת התוכנית האסטרטגית היא להביא לכך שתוצאות המחקר והפיתוח שיפותחו באזור
אילת ייושמו ברחבי ישראל ובים התיכון כמרחב יישומי עיקרי של הענף121. בהחלטת הממשלה נקבע
שהתוכנית תושלם תוך שישה חודשים מיום קבלת ההחלטה, קרי עד 11.22.15122.
120 תכנון אסטרטגי או תכנון לטווח ארוך - מתייחס למגוון התוכניות והאמצעים שנועדו להשגת תוצר ארוך טווח או
להשגת חזון, זאת באמצעות מערכת משימות ויעדים (5-10יעדים) וסדרי עדיפויות לכמה שנים.
121 צריכת דגי המאכל בישראל עלתהבעשור האחרון בכ-72%.
122 יצוין כי כבר בשנת 2017 פרסם משרד החקלאות סקר היתכנות לתוכנית אסטרטגית לענף חקלאות המים בישראל,
שכלל ניתוחים כלכליים לבדיקת העלות והתועלת של פעילות זו.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 86
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
כחלקמיישום החלטות הממשלה לקידום החקלאות הימית באילת, ולצורך יישום החלטת הממשלה1442,
פרסם משרד החקלאות במאי2022מכרז לקבלת שירותי ייעוץ וסיוע לצורך הקמת מינהלה123, וביולי2023
התקשר המשרד בהסכם עם חברה פרטית לצורך זה. בפברואר 2024 ביקש משרד החקלאות מהחברה
הפרטית להסב את החוזה מולה (להקמת המינהלה) כך שפעילותה תתמקדבכתיבה של תוכנית אסטרטגית
לפיתוח החקלאות הימית בישראל; ובמאי 2420 פרסם המשרד קול קורא לשיתוף הציבור לקבלת מידע על
הצרכים והאתגרים הקיימים בענף.
משרד החקלאות מסר למשרד מבקר המדינה ביוני2024 כי קיימים עיכובים בהכנת התוכנית האסטרטגית
בתחום שהוא אמון עליו, וכי היא נמצאת בשלב מתקדם של הכנה מקצועית הכולל תחשיבים כלכליים,
ולאחריו הוא יניע מחדש בשיתוף משרדי הממשלה המנויים בהחלטת הממשלה את העבודה הממשלתית
לקידום הכנת התוכנית האסטרטגית לענף החקלאות הימית בישראל.
משרד החקלאות מסר בתשובתו ממאי 2025 כי הוא השלים את התהליך הפנים-משרדי לגיבוש התוכנית
האסטרטגית שבאחריותו, והוא נמצא"לקראת תיאום עם שאר משרדי הממשלה הרלוונטיים".
יותר משלוש שנים לאחר קביעת החלטת הממשלה 1442 ממאי 2022, שהטילה על משרד החקלאות
להוביל הכנת תוכנית אסטרטגית לאומית לפיתוח והרחבה שלהחקלאות והביוטכנולוגיה הימית בישראל
בתוך שישה חודשים (עד נובמבר2022,)נמצא כי נכון למאי2025העבודה הממשלתית הדרושה להשלמת
התהליך לגיבוש התוכנית האסטרטגית הלאומית, שעל קידומה הופקד משרד החקלאות, לא הושלמה
תוך תיאום למולכלל משרדי הממשלה הרלוונטיים,וכי בפועל אין תוכנית אסטרטגיתמאושרתנכוןלמאי
2025.
על משרד החקלאות בשיתוף צוות ההיגוי הבין-משרדי והגופים הציבוריים המנויים בהחלטת הממשלה
להאיץ את השלמת הכנת התוכנית האסטרטגית שבאחריותו ולפעול להסדרת ממשקי העבודה
והסמכויות ביניהם, תוך יצירת מחויבותם לקידום ולתקצוב של הפעולות המפורטות בהחלטת הממשלה
ושיידרשו על פי התוכנית האסטרטגית; זאת בראייה ארוכת טווח שתביא בחשבון את הצרכים
הלאומיים, את הסיכונים לקידום התחום ואת הפוטנציאל הטמון בו.
4. העברת המרכז הלאומי לחקלאות ימית (מלח"י) למשרד החקלאות
האקוסיסטם בתחום החקלאות הימית באזור אילת מתבסס על מכוני מחקר ובהם המרכז הלאומי
לחקלאות ימית (להלן - מלח"י). מלח"י פועל כיחידה ארגונית במסגרת חיא"ל - חברה ממשלתית לתועלת
הציבור. חיא"ל נתונה לפיקוח רשות החברות הממשלתיות, ושר האנרגייה הוא השר האחראי לענייני
123 מטרות המינהלהכפי שנקבעו בהחלטת הממשלה כוללות בין היתר: ליווי ההקמה והניהול של אתרי פארק החקלאות
הימית והאקו-סיסטם; ייזום ותכלול שיתופי פעולה כלכליים, מדעיים וחקלאיים; הקמת צוותי העבודה וההיגוי
בתיאום עם משרדי הממשלה וגופי האסדרה הרלוונטיים; הפעלת מיזמים של עידוד והעצמה של סטודנטים בתחומי
לימוד מזון מהים ומדבור; עידוד חברות ויזמים בהקמת חברות ומתחמי ניסוי ומו"פ והעתקתם לפארקי התעשייה
באזור הרלוונטי להחלטה זו וסיוע בפיתוח תשתיות לקידום ענף החקלאות הימית והמדברית.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 87
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
החברה לפי חוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975124. מלח"י ממוקם בחוף הצפוני של אילת ועוסק
בעיקר בפיתוח טכנולוגיות לגידול דגי ים ויצורים ימיים אחרים בעלי ערך כלכלי ובמחקרים שיוצרים
תשתית לפיתוח חקלאות ימית בישראל כענף חקלאי חדשני המנצל מי ים ומים מליחים125. הצוות המקצועי
של מלח"י מורכב מכ-40 עובדים שנותנים שירותים לחוקרים מהארץ ומהעולם, לסטודנטים ולמשרדי
ממשלה.
משנת2004 דנה הממשלה בנושא וקיבלה כמה החלטות126, חלקן על בסיס המלצות ועדה ממשלתית משנת
2006127, שעניינן הפרדת מלח"י מחיא"ל והעברתו אל משרד החקלאות, לכפיפות מינהל המחקר החקלאי
שבמשרד (להלן - מכון וולקני) כיחידה נפרדת והשארתו פיזית באילת (להלן - החלטות הממשלה). לאורך
השנים הוקמו ועדות משותפות למשרד החקלאות, משרד האוצר ונציבות שירות המדינה שדנו בהיבטים
הנוגעים לקליטת עובדי מלח"י במכון וולקני ובתקציבים הדרושים למעבר. החלטת הממשלה 1442 קבעה
בין היתר כי במסגרת המעבר של מלח"י למכון וולקני יקצה מכון וולקני סך של 22 מיליון ש"ח בפריסה
שווה בשנים 2023 עד 2026 לשדרוג מלח"י128 כך שהוא יהיה מרכז מוביל מסוגו בעולם, באמצעות שיפור
יכולות המחקר שלו, שדרוג מתקני הרבייה והגידול של הדגים שבו והסדרת מתחם הקמפוס שלו ובכלל זה
הקמת מרכז הדרכה ומרכז מבקרים.
משרד החקלאות פעל ליישום החלטות הממשלה האמורות, והוא פנה בעניין למשרד האנרגייה, לחיא"ל
ולרשות החברות הממשלתיות. בפנייתו למשרד האנרגייה בספטמבר 2023 ציין משרד החקלאות כי ב-14
השנים האחרונות התקבלו בנושא ארבע החלטות ממשלה, והוא פעל בשנים אלו כדי לקדם את המעבר של
מלח"י תוך העמדת תקציבים, תקנים ומשאבים רבים, אך מהלכים אלו לא נשאו פרי. עוד הוא ציין בפנייה
כי הנושא דחוף לביצוע כדי למנוע פגיעה בפעולות משרד החקלאות בנושא ביטחון המזון וקידום חדשנות
טכנולוגית בענף החקלאות הימית בישראל. יצוין כי גם עיריית אילת פעלה בנושא זה וביקשה ממשרד
החקלאות לקדמו ללא דיחוי.
הועלה כי החלטות הממשלה שקבעו כי המרכז הלאומי לחקלאות ימית יוכפף לאחריותו ולניהולו של מכון
וולקני במשרד החקלאות לא בוצעו על ידי הגורמים הממשלתיים הנוגעים בדבר - משרדי החקלאות
והאנרגייה, חיא"ל ורשות החברות הממשלתיות, אף שחלפו כ-15 שנים מקבלת החלטת הממשלה
124 חיא"ל היא חלק ממערך המו"פ הממשלתי. ייעודה העיקרי הוא יצירת בסיס מדעי וטכנולוגי לניצול יעיל של משאבי
החופים, הים והמים של מדינת ישראל באמצעות מו"פ בשלושה תחומים: אוקיאנוגרפיה, לימנולוגיה (חקר אגמים
ומקווי מים יבשתיים) וחקלאות ימית. תחת חיא"ל פועלים שלושה מכונים: המכון הלאומי לאוקיאנוגרפיה בחיפה;
המעבדה לחקר הכינרת ע"ש יגאל אלון, והמרכז הלאומי לחקלאות ימים באילת.
125 תחומי עיסוקו העיקריים הם מחקרים יישומיים ופיתוח שיטות לגידול אינטנסיבי והשבחה גנטית של דגים, פיתוח
מזונות, זיהוי, מניעה וריפוי של מחלות דגים ופיתוח מערכות לגידול משולב של דגים, רכיכות ואצות.
126 החלטת הממשלה 4494 (19.2.09); החלטה מס' חכ/59 של ועדת שרים לענייני חברה וכלכלה (קבינט חברתי -כלכלי)
מיום 13.2.2017 שצורפה לפרוטוקול החלטות הממשלה וקיבלה תוקף של החלטת ממשלה ביום 2.3.17 שמספרה
2461; החלטתהממשלה4462(4.8.19)והחלטת הממשלה1442(15.5.22).
127 ועדת"טייכר"-ועדה שהוקמה מתוקף החלטת הממשלה1795(מט/12) מ-13.4.04, לבדיקה וחיזוק של מכוני המחקר
הממשלתיים ולמעקב אחריהם.
128 יצוין כי במהלך שנת2022 משרד החקלאות החל לממש את החלטות הממשלה ובוצעו בין היתר הפעולות האלה( :א)
מכון וולקני קיבל ממשרד האוצר17מיליון ש"ח לטובת קליטת מלח"י אליו; (ב) מכון וולקני העביר לחיא"ל000,150
ש"ח לטובתייעוץ משפטי להכנת הסכם למעבר של מלח"י.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 88
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
הראשונה בעניין,וזאתבשל מחלוקת בין משרד החקלאות למשרד האנרגייה לגבי שאלת מימוש החלטות
הממשלה להעברת מלח"י למשרד החקלאות.
עמדת חיא"ל שנמסרה למשרד מבקר המדינה היא שאין להעביר את מלח"י לכפיפות מכון וולקני מהסיבות
האלה:
1. העברת מלח"י למכון וולקני תנתק את צינור הידע של מלח"י מחיא"ל ומשאר הגופים
המחקריים של חיא"ל, ובכך תיגרם פגיעה במלח"י שתביא לניוונו וירידת ערכו המחקרי.
2. מכון וולקני עוסק בשוליים בתחומי עיסוקו של מלח"י תחת תחום המדגה, תוך התמקדות
בהיבט החקלאי של התחום, שמטרתו הבטחת יכולת האספקה של מוצרי עוף ודגים ולא
מחקר וקידום תחום החקלאות הימית.
3. במכון וולקני אין את הרקע והידע המקצועי בתחומים הרלוונטיים למלח"י בכלל, ובתחום
החקלאות הימית בפרט, והדבר עלול לפגוע בפעילות המתקיימת במלח"י ובשינוי סדרי
העדיפויות של המחקרים המתקיימים בו.
4. החלטות הממשלה מתנות את המעבר של מלח"י למכון וולקני בהסכמים שיחתמו בנושא -
אך אלה לא נוסחו ולא קודמו עד כה. ללא חתימתן לא ניתן להעביר את מלח"י מחיא"ל
למכון וולקני.
5. השארת מלח"י תחת חיא"ל תאפשר להרחיב את הפוטנציאל הקיים במלח"י לתחומי ידע
ומחקר נוספים על ידי השקעות נוספות בו. העברתו למשרד החקלאות תגביל בהכרח את
תחומי עיסוקו לתחומי חקלאות ואספקת מזון במקום להרחיב את המשאב המדינתי
לתחומי ידע נוספים בעולמות המחקר הימי.
משרד האנרגייה מסר למשרד מבקר המדינה ביוני 2024 כי הוא סבור שיש להסדיר את המחלוקת בנושא
זה, וכי הוא מקבל את העמדה כי המצב הנוכחי שבו החלטות הממשלה בנושא זה אינן מקוימות אינו יכול
להימשך עוד; על כן בכוונתו לבחון אפשרות לקדם הצעת מחליטים שתבטל את החלטות הממשלה
הקודמות בעניין העברת מלח"י, וכי אנשי המקצוע במשרד הונחו לקיים עבודת מטה מסודרת תוך בחינת
היתרונות והחסרונות של העברת מלח"י למכון וולקני במשרד החקלאות.
משרד החקלאות מסר למשרד מבקר המדינה ביולי 2024 כי במצב הקיים מלח"י אינו עובד בתיאום
ובשיתוף איתו בהיותו המשרד האמון על הקידום והפיתוח של תוכניות בתחום החקלאות הימית. עוד ציין
המשרד כי המשך פעילותו של מלח"י תחת חיא"ל ומשרד האנרגייה ללא תיאום איתו, בהיותו הגוף המוביל
את המדיניות הממשלתית בנושא, גורם "לחוסר תיאום, בזבוז משאבים וחוסר מינוף מהלכים
ממשלתיים". עוד הוסיף משרד החקלאות כי החיבור של מלח"י למכון וולקני יביא למיקוד של תחומי
המחקר והפיתוח ולאיגום משאבים ותיאום של כיווני המחקר בחקלאות המים בישראל ברמה הלאומית.
בהתייחס לטענה שהעברת מלח"י למכון וולקני תפגע ב'צינור הידע' המגיע מחיא"ל ציין המשרד כי לשיטתו
מלח"י עוסק במחקרים של חקלאות ימית יישומית וגידול בעלי חיים ימיים, ואילו חיא"ל עוסקים
במחקרים אוקיאנוגרפיים (חקר תהליכים כימיים, פיזיים, גיאולוגיים וביולוגיים המתרחשים בים התיכון
ובים המלח), וכי יש להימנע מהתפרסות מלח"י לעולמות מחקריים אחרים שאינם בליבת העיסוק שלו.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 89
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
ביולי 2023 ובאוגוסט 2024 פנה ראש עיריית אילת למנכ"ל משרד החקלאות ולממלא מקום מנכ"ל רשות
החברות וכתב להם כי העובדה שהחלטת הממשלה להעברה של מלח"י לא מומשה "פוגעת פגיעה חמורה,
הן ברמה הלאומית והן ברמה האזורית, באחת החוליות החשובות ביותר... של [ה]אקוסיסטם בתחום
החקלאות והביוטכנולוגיה הימית באזור אילת ואילות... לייצור צמיחה כלכלית וגיוון מקורות התעסוקה
באילת-אילות".
בינואר 2025 כתב ראש מינהל ביטחון המזון לשר החקלאות כי מלח"י סובל מחוסר משווע בתקציבים
[הדרושים] לשדרוג תשתיות ומחקר,וכתוצאה מכךהוא פועל בכיוונים שאינם מותאמים למטרות-העל של
ביטחון המזון שאותן מוביל המשרד, ולכן אין היתכנות למעבר של היחידה למשרד. על כן הוא ממליץ על
שדרוג מלח"י באופן משמעותי במהלך השנתיים הקרובות,ולאחר מכן מוצע כי העברת מלח"י תיבחן שנית.
עוד ציין ראש המינהל כי יש לקדם החלטת ממשלה שתכלול את השארת מלח"י תחת חיא"ל ואת העברת
התקציב ישירות אליהם, ומשרד החלקאות ימשיך להיות שותף פעיל בצוות היגוי אשר יתווה את תוכניות
העבודה של מלח"י.
במאי2025כתב משרד האנרגייה למשרד מבקר המדינהכיכדי להבטיח את פעילותה התקינה ואתהמימון
המלא של מלח"י, חל שינוי בעמדות הצדדים [משרדי החקלאות האנרגייה וחיא"ל], וגובשהטיוטת החלטת
ממשלה חדשה שמעגנת את המשך שיוכה הארגוני של מלח"י לחיא"ל, שכן חיא"ל היא הגוף המתאים
ביותר ללוות את מלח"י ולהעניק לה את הסיוע והתשתית הנדרשים לצמיחתה בהתאם לתוכניות
האסטרטגיות המאושרות על ידי הנהלת החברה לשנים הקרובות.
רשות החברות הממשלתיות כתבה בתשובתה למשרד מבקר המדינה במאי 2025 כי בשל היעדר הסכמה
מקצועית ותפיסתית על מתווה המעבר של מלח"י לחיא"ל הנושא לא קודם, והוא עומד ב"מבוי סתום";
וכי בשל הזמן הרב שחלף מאז החלטות הממשלה הראשונות, היא פועלת עם חיא"ל והשותפים האחרים
הרלוונטיים לעדכון החלטת ממשלה כך שתשאיר את מלח"י כחלק אינטגרלי מחיא"ל, זאת כדי לחזק את
פעילותה של מלח"י כמרכז חקר ייחודי בתחומי החקלאות הימית והביוטכנולוגיה לנוכח היתרונות
המחקריים, הארגוניים והישומיים שנשמרים במסגרת זו.
ממשלת ישראל קיבלה במהלך השנים כמה החלטות בנושא העברת מלח"י מחיא"ל (שתחת משרד
האנרגייה) למשרד החקלאות (מכון וולקני) (החלטות מהשנים 2009, 2017, 2019 ו-2022.) נכון לפברואר
2025 החלטות הממשלה בעניין העברת מלח"י למשרד החקלאות לא יושמו, אף שחלפו כ-61 שנים
מהחלטת הממשלההראשונהבעניין זהבשנת2009,זאת עקב מחלוקת בין משרדי הממשלה הרלוונטיים
לנושא. ככלל, העובדה שיש מחלוקת מקצועית בנושא אינה יכולה לאיין את חובת המשרדים לקיים את
החלטות הממשלה לגביהם. גם העובדה שהמחלוקת נפתרה והעמדה המקצועית העדכנית של הגופים
הרלוונטיים היא שלא נכון יהיה להעביר את מלח"ילמשרד החקלאות כפי שהורתה הממשלה בהחלטתה
אינן פוטרות את המשרדים מלשוב לממשלה כדי שתבחן את עמדתם ותקבל החלטה מעודכנת במידת
הצורך; ואם לא מתקיים מהלך מעשי למול מזכירות הממשלהלשינוי בהחלטות הממשלה בעניין זה,הרי
שיש ליישמן. יצוין כי אי-יישום החלטות הממשלה בעניין מביא גם לפגיעה תקציבית במלח"י מפני
שתקציבים שהממשלה ייעדה כאמור בהחלטתה למלח"י במסגרת המעבר למכון וולקני אינם מועברים
מבקר המדינה | דוח מיוחד 90
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
לו, ועל כן הוא אינו יכול לממש את הפוטנציאל הטמון בו לקידום תחום החקלאות הימית בישראל בכלל,
ובאילת בפרט.
על משרד האנרגייה בשיתוף משרד החקלאות, חיא"ל ורשות החברות הממשלתיות להחיש את פעולתה
להסדרת הסטטוס של מלח"י ולא להותיר את המצב על כנו.זאת על ידי קידום החלטת ממשלה מעודכנת
שתעגן את שיוכה הארגוני של מלח"י לחיא"ל לנוכח עמדתם המקצועית העדכנית של משרדי החקלאות
והאנרגייה ורשות החברות, כי היתרונות בהותרת מלח"י תחת ניהולו ובאחריותו של חיא"ל עולים על
החסרונות שאפשר שייגרמו בשל המעבר למשרד החקלאות. אם הממשלה לא תקבל החלטה מעודכנת,
הרי שיש לממש את ההחלטה המקורית.
5. קידום מחקר והוראה אקדמיים
מרכיב מרכזי בקידום תחום החקלאות הימית באזור אילת שיסייע לה להפוך למרכז לאומי ובין-לאומי
למחקר ופיתוח, הוא הוראה ומחקר אקדמיים שיהוו תשתית למשיכת סטודנטים, מרצים ומכוני מחקר.
בעניין זה החליטה הממשלה (החלטת הממשלה 1442) לפנות בבקשה לוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה
להשכלה גבוהה (להלן - ות"ת) לבחון את האפשרות לתמיכה בקידום מחקר והוראה באילת ובחבל אילות
ומיסוד מתווים לעיבוי וחיזוק ההכשרה האקדמית וקהילת המחקר בתחומים כגון מזון מן הים והמדבר,
זאת בלי לגרוע מהסמכויות והעצמאות של ות"ת מל"ג בעניין קביעת תמיכה כאמור.עודנקבע כי אם ות"ת
תחליט על תמיכה באחד או יותר מתחומים אלה, משרד הנגב והגליל יקצה לה סך של 10 מיליון ש"ח
כסכום תוספתי129, והוות"ת תקצה מימון משלים בסכום זהה.
במהלך הביקורת בנושא פנה צוות הביקורת אל משרדי הנגב והגליל, משרד החקלאות, אוניברסיטת בן
גוריון והוות"ת בבקשה לקבל את סטטוס הטיפול ביישום החלטת הממשלה1442ואת הפעולות שבכוונתם
לנקוט לקידום המחקר וההוראה האקדמיים באילת ובחבל אילות ומיסוד מתווים לעיבוי וחיזוק ההכשרה
האקדמית וקהילת המחקר בתחומיםהרלוונטיים כגון מזון מהים ומהמדבר. להלן בלוח 6 עיקרי הפעולות
שהגופים נקטו במהלך הביקורת:
129 חלוקת התקציב נפרסה על פני שלוש שנים כך שבשנת 2023הוקצו 2 מיליון ש"ח, ובשנים 2024עד2025יוקצו עוד 8
מיליון ש"ח, אולם בשל הוצאותמלחמתחרבות ברזליחול קיצוץ רוחבי של15%, כך שהתקציב הכולל יהיה8.8מיליון
ש"ח במקום10מיליון ש"ח.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 91
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
לוח 6: עיקרי הפעולות שהגופים נקטו במהלך הביקורת
משרדי הנגב ביוני 2023 - פניית משרד הנגב והגליל לוות"ת בהודעה על כוונתו לממש את החלטת
והגליל הממשלה 1442 ולהקצות תקציב בסך 10 מיליון ש"ח לאוניברסיטת בן גוריון, על בסיס
והחקלאות עמדתה מקצועית משותפת לו ולמשרד החקלאות ולפיה:
מסלול Sea Tech שפותח על ידי אוניברסיטת בן גוריון בנגב בייעוץ משרד החקלאות
יהווה "עוגן לתעסוקה עתידית"במסגרת תוכנית לימודים לתואר ראשון בקמפוס של
אוניברסיטת בן גוריון שבאילת, שייתן את המענה המתאים לאתגר בגיוס הון אנושי
מחקרי ואקדמי ובהגדלת היצע אנשי המקצוע בתחומי החקלאות הימית באזור אילת.
הוות"ת יולי 2023 - עמדת הוות"ת שהועברה למשרד הנגב והגליל ולאוניברסיטת בן גוריון:
- החלטת הממשלה1442, שמציינת כי יש לבחון את האפשרות לתמיכה בקידום
מחקר והוראה אקדמיים באזוראילת, אינה מחייבת אותה להקצות משאבים
באופן ייעודי לקמפוס של אוניברסיטת בן גוריון שבאילת.
- היא מאשרת את המלצותועדת ההיגוי לנושא מדעי הים והמים והיא מתכוונת
להעביר סך של 40 מיליון ש"ח למכון הבין-אוניברסיטאי למדעי הים באילת
(מכוןIUI) לשדרוג תשתיות ההוראה והמחקר במכון.
אוניברסיטת אוגוסט 2023 - החלטת הוות"ת לתקצב את מכון IUI אינה עולה בקנה אחד עם מטרות
בן גוריון החלטת הממשלה, שכן נדרש לוודא שהתוכנית בעניין שתתוקצב מכוח החלטת
הממשלה תכלול מסלול לתואר ראשון כפי שהיא מציעה ושהיא תקצבה לכך 13 מיליון
ש"ח.
הוות"ת כתבה למשרד מבקר המדינה במאי 2025 כי בעקבות כמה פעולות שנקטה אוניברסיטת בן גוריון
היא קיבלה אישור הגשה לתוכנית לתואר ראשון ב-Tech-Sea מדע וטכנולוגיות ימיות B.Sc, והיא עדכנה כי
תוכנית הלימודים שלה תכשיר בוגרים בביוטכנולוגיה בתחום החקלאות הימית, והיא תואמת את צורכי
משרדי הסביבה והחקלאות. בכך היא צפויה להביא להגדלה משמעותית של מספר בוגרי התוכנית שיוכלו
להשתלב בעבודה בתחום החקלאות הימית ולאחר סיום הלימודים להישאר לגור באזור. עוד ציינה הוות"ת
בתשובתה כי בדצמבר2024היא אישרה תוכנית לתמיכה במוסדות המתוקצבים על ידי ות"ת לעידוד מחקר
והוראה אקדמיים באילת ובחבל אילות לייצור מזון מן הים ומהמדבר; ובמרץ 2025 אוניברסיטת בן גוריון
נבחרה על ידי הוות"ת כמוסד הזוכה לעניין זה ולפיה האוניברסיטה תקבל תמיכה בגובה 6.8 מיליון ש"ח
בחלוקה שווה לשנים התשפ"ה והתשפ"ו בהתאם להתחייבות למימון משלים (מאצ'ינג)130בגובה3.4מיליון
ש"ח, בכפוף לקבלת התקציב לעניין ממשרד הנגב והגליל.
אוניברסיטת בן גוריון ומשרד הנגב והגליל מסרו למשרד מבקר המדינה במאי 2025 כי המסלול אושר, וכי
האוניברסיטה החלה בתהליך לקליטת חוקרים ולהקמת מעבדות ובנייני מעונות.
פתיחת תוכנית לימודים אקדמית בתחום החקלאות הימית מהווה נדבך חשוב לקידום האקוסיסטם
להפיכת אזור אילת למוקד לאומי ובין-לאומי לייצור מזון מן הים והמדבר.במשךתקופה שלמעללשלוש
שניםמאזקבלת החלטת הממשלה1442בנושא,לאנפתחה באזור אילת תכנית לימודים אקדמית בתחום
החקלאות הימית, זאת עקב מחלוקות בין הות"ת, משרד החקלאות ומשרד הנגב והגליל לגבי המוסד
130 בשל קיצוצים תקציביים נותר סך של6.8מיליון ש"ח לתמיכה על ידי הוות"ת במקום10מיליון ש"ח שנקבעו בהחלטת
הממשלה1442.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 92
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
האקדמיהמתאיםשישמש מסגרתלקידוםהמחקר וההוראהשלתחוםזה. עם זאת עולה כי במרץ2025,
במהלך הביקורת של משרד מבקר המדינה כשלוש שנים לאחר קבלת החלטת הממשלה 1442 שהצביעה
על המקורות התקציביים בסך 20 מיליון ש"ח לפתיחת תוכנית לימודים אקדמית בתחום זה באילת
ולקידום החקלאות הימית, אושרה ותוקצבה תוכנית לימודים באוניברסיטת בן גוריון לקידום מחקר
והוראה בחקלאות וביוטכנולוגיה ימית לשנים התשפ"ה והתשפ"ו באופן אשר תמנף את ענף ה--Sea
Tech באילת ובחבל אילות.
משרד מבקר המדינה ממליץ לוות"ת ולמשרדי החקלאות והנגב והגליל לוודא כי בהתאם להחלטת
המל"ג, שנת הלימודים התשפ"ו (2025-2026) במסלולTech-Seaמדע וטכנולוגיות ימיותשאושר תיפתח
כסדרה; וכן להמשיך ולעקוב בשנים הקרובות אחר התקדמות התוכנית באוניברסיטת בן גוריון ולוודא כי
היא משיגה את מטרות החלטת הממשלה, כדי שתהווה מנוע צמיחה כלכלי נוסף שיאפשר גם חיזוק של
ההון האנושי באילת, ותסייע בקידום הגיוון התעסוקתי בעיר ובהצמחת דור העתיד של חוקרים בתחום
החקלאות הימית בישראל.
6. עידוד חדשנות וקידום אקוסיסטם
החלטות הממשלה לקידום החקלאות הימית בישראל כללו גם כמה פעולות בתחום החדשנות שמטרתן
לסייע בין היתר בקידום האקוסיסטם בתחום זה:
1. ה ק מ ת מ ע ב ד ת ש י ר ו ת לי ז מ י ם : בהחלטת הממשלה 1442 נקבע שמשרד החקלאות יתמוך
בהקמה ובהפעלה של תשתיות למעבדות שירות בתחום החקלאות הימית והביוטכנולוגיה באילת כדי
לסייע ליזמים לגשר בין שלב הפיתוח והמחקר של המוצר לשלב התחלת היישום בתעשייה. פעולה זו
תוקצבה ב-8מיליוןש"ח,5מיליוןש"ח בשנת2022מתקציב משרד החקלאות ו-3מיליון ש"ח מתקציב
מכון וולקני בפריסה שווה בין השנים 3202 - 5202131.
בסוף שנת 2022 נחתם הסכם בין משרד החקלאות למלח"י כספק יחיד על דרך פטור ממכרז שאושר
על ידי החשב הכללי למתן שירותי תשתיות למעבדות שירות בתחום החקלאות הימית
והביוטכנולוגיהבאילת; ומאז נרשמה התקדמות של ממש בהקמת המעבדה במלח"י ובכלל זה שיפוץ
מבנה ורכישת חלק מהתשתיות הדרושות למתן השירותים הנדרשים ליזמים בתחום.
משרד החקלאות מסר בתשובתו למשרד מבקר המדינה כי הוא חתם על הסכם ספק יחיד עם מלח"י
להקמת מעבדת שירות בסכום של 5 מיליון ש"ח, והחלק הנוסף של התקציב בסך 3 מיליון ש"ח טרם
מומש, וזאת עקב אי-העברת מלח"י למכון וולקני.
יש לציין לחיוב את הפעולות של משרד החקלאות ליישום החלטת הממשלה להקמת מעבדת שירות
ליזמיםבאילת ואת ההתקדמות הניכרת שנעשית בעניין על ידי משרד החקלאות ומלח"י;מוצע שהם
131 סעיף6ד בהחלטת הממשלה.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 93
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
יגדירו לוחות זמנים למועד תחילת הפעלת המעבדה, יגבשו תוכנית עבודה, יקבעו יעדים מדידים
ויעדכנו את קהילת היזמים על כך.
2. ה ק מ ת ק ה י ל ת י ד ע: בהחלטת הממשלה 4662 נקבע שמשרד הכלכלה יקים קהילת חדשנות וידע
באילת, ומשרד האוצר יקצה 3 מיליון ש"ח בפריסה שווה עבור שלוש שנות פעילות הקהילה בשנים
2020 עד 2022. בשנת 2021 החלו פעולות להקמת הקהילה, ובתחילת שנת 2022 הוקמה קהילת
AquaculTech על ידי משרד הכלכלה, שהיא קהילת חדשנות שמקדמת פעילות של אקוסיסטם באזור
אילת בתחומי הביוטכנולוגיה והחקלאות הימית, בשיתוף פעולה בין-משרדי החקלאות והכלכלה, רשות
החדשנות והמכון הישראלי לחדשנות.
פעולות קהילת ידע מתמקדות בעידוד הטמעת טכנולוגיות חדשות בתחום הביוטכנולוגיה והחקלאות
הימית באמצעות תמיכה במיזמים; חיזוק כלכלת אילת כמרכז ארצי ובין-לאומי בתחום; קידום
השקעות, שיתוף ידע והיכרות בין חברי הקהילה; קיום אירועים מקצועיים וקידום שיתופי פעולה;
אפיון החסמים בתחום; גיוס לקוחות ליזמים ועוד132. נכון לינואר 2025 הקהילה מנתה כ-100 חברות
ויותר מ-600 חברים, והיא הצליחה למצב את עצמה כמוקד ידע בתחום החקלאות הימית.
עם זאת, תקציב משרד הכלכלה של קהילת הידע באילת עבור שלוש שנות פעולה עתיד להסתיים
בחודש פברואר 2025, וללא הסדרת המשך התקציב, קהילת הידע תסיים את פעילותה.
בחלוף שלוש שנים מהקמתה של קהילת הידע ולנוכח חשיבות פעילותה בנושא החקלאות הימית
באילת והערך הפוטנציאלי המוסף הקיים בכך, מוצע כי משרד הכלכלה בשיתוף משרד האוצר ימדוד
את התועלות שהופקו מפעילות המיזם ליצירת אקוסיסטם בתחום החקלאות הימית בישראל בכלל
ובאילת בפרט ואת הצורך בהמשך הפעילות בנושא בין היתר כדי לשמר את הידע שנצבר בנושא
בשלוש השנים האחרונות.
✰
בהחלטות הממשלה4662משנת2019ו-1442משנת2022נקבע כי על הגורמים הממשלתייםוהציבוריים
הנוגעים בדבר ובהם משרדי החקלאות, הכלכלה והאנרגייה וכן חיא"ל, רשות המים, מינהל התכנון
ורמ"י,לפעול לפיתוחענפים כלכליים נוספים בעיראילתכך שהיאלא תהיה תלויה בענף התיירות בלבד,
ובמסגרת זו לפעול לביסוס מעמדה של אילת כמרכז מחקרי יישומי בין-לאומי לפיתוח ענף החקלאות
הימית. ממצאי הביקורת מעלים שטרם הוסדרו החסמים המרכזיים אשר מעכבים את קידום תחום
החקלאות הימית: הפעולות התכנוניות באתרים המיועדים לחקלאות ימית (אתר המשתלות, עברונה
ועמרם) לא הושלמו ולא ניתן לשווקם; טרם הוסדר נושא הזרמת מי הפלט מול הוועדה למתן היתרים
במשרד להג"ס והפיילוט לטיפול במי הפלט באמצעות אצות הושלם, אך טרם יושם בהיקף מלא; צוות
132 קהילת הידע מכונהAquaculTechהיא קהילת החדשנות הפועלת באילת ומקדמת את האקוסיסטם המקומי והארצי
ומקדמת הנבטת יזמויות באזור. החזון שלה הוא:
rine production"."Promise the future of our oceans resources through innovation, and sustainable ma
מבקר המדינה | דוח מיוחד 94
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
העבודה הבין-משרדי לקידום הנושא טרם השלים את פעילותו האופרטיבית וטרם הושלמה התוכנית
האסטרטגית; העברת מלח"י (המרכז הלאומי לחקלאות ימית) לאחריותו ולניהולו של משרד החקלאות
טרם בוצעה בהתאם להחלטות ממשלה קודמות ולחוות דעת מקצועיות עדכניות, ומנגד גם לא התקבלה
החלטה מעודכנת בנושא שתבטל את החלטת ההעברה. לצד זאת הוקמה מעבדת שירות ליזמים באילת
וכמו כן הוקמה קהילת ידע שמתמקדת בעידוד הטמעת טכנולוגיות חדשות בתחום. החלטות הממשלה
הקצו לכלל התוכניות הנ"ל, שנבדקו בביקורת זו,תקציב בסך 85 מיליון ש"ח שממנו לא מומש סך של 52
מיליון ש"ח, והיתרה (בסך 33 מיליון ש"ח) מומשה בחלקה.
עולה חשש של ממש כי המימוש החלקי של החלטות הממשלה הללו יביא לעצירה של הפעולות ולפגיעה
בהשקעות ובמאמצים שעשתה בשנים האחרונות הממשלה לקידום ענף החקלאות הימית באילת, דבר
שיפגע בהשגת המטרות שנקבעו בהחלטות הממשלה שנועדו לחזק את כלכלת העיר ולהביא לגיוון
תעסוקתי בה בין היתר באמצעות פיתוח ענף החקלאות הימית. על כלל הגורמים הרלוונטיים ובהם
משרדי החקלאות, הכלכלה, האנרגייה, חיא"ל, רשות המים, מינהל התכנון ורמ"י להירתם ולשתף
פעולה כדי למצות את הפוטנציאל והערך המוסף הגלום ביישום החלטות הממשלה בנושא זה.
2.4. פעולות הממשלה לפיתוחה של אילת בתחום התחבורה
1. שדרוג כביש 90 - ביקורת מעקב
כביש90 חוצה את ישראל ממטולה בצפון עד אילת (עד מעבר טאבה) בדרום. אורכו כ-480 ק"מ, והוא עורק
התנועה הראשי המשמש להגעה לאילת וליציאה ממנה צפונה לאזור המרכז. משנת 2019 גדל מאוד היקף
התעבורה בו בין היתר לאחר סגירתם של נמל התעופה ע"ש דב הוז בתל אביב ונמל התעופה במרכז אילת
והעברתו למרחק נסיעה של כ-20 דקות מהעיר, ובשל היעדר חלופה אחרת כמו רכבת. אורכו של קטע
הכביש הדרומי של כביש 90, המחבר בין צומת הערבה לאילת, הוא כ-120 ק"מ (להלן - הקטע הדרומי).
הוא מאופיין בתנועה רבה של תמהיל כלי רכב, לרבות משאיות כבדות, כלי רכב חקלאיים ואוטובוסים;
בחלקו הגדול הוא חד-מסלולי לכל כיוון; יש בו ליקויי בטיחות רבים; ולאורך השנים התרחשו בו תאונות
דרכים רבות, חלקן קטלניות.
ה ד ו ח ה ק ו ד ם ב נ ו שא ק י ד ו ם ה ת י י ר ו ת ב א י ל ת
ה ל י ק ו י: אף שידוע זה שנים רבות לגורמים הנוגעים בדבר על הסכנות הטמונות בכביש 90 ועל הצורך
הניכר בשדרוגו, ואף שבשנים 2003 עד 2020 התרחשו בו 2,480 תאונות ונהרגו בהן 251 איש, כשליש מהם
בחלקו הדרומי של הכביש - בין צומת הערבה לאילת, לא נמצא כי בוצעו בצורה מספקת פעולות ומהלכים
אופרטיביים שנועדו לטפל כראוי בסכנות שאליהן חשופים הנוסעים בכביש זה. כמו כן, תוכנית העבודה
הרב-שנתית של חברת נתיבי ישראל (להלן - נת"י) לשנים 2022 עד 2026 טרם גובשה, וטרם הוכרעו סדרי
העדיפויות בעניין שדרוג כביש 90 מצומת קטורה עד צומת הערבה.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 95
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
ה ה מ ל צ ה: על משרד התחבורה להשלים בחינה של האפשרות להצבת שדרוג קטע הכביש שבין צומת
קטורה לצומת הערבה ״בסדר עדיפות גבוה״ במסגרת התוכנית הרב-שנתית המתגבשת של נת"י, כפי
שקבעה הממשלה בהחלטתה מאוגוסט 2019, ולהציג לפני הממשלה את החלופות התקציביות האפשריות
למימושו, וכן לגבש תוכנית כוללת לביצוע הפרויקט תוך בחינת החלופות על בסיס בדיקה כלכלית-
תחבורתית.
ת ג ו ב ת מ ש ר ד ה ת ח ב ו ר ה ל ד ו ח ה ק ו ד ם: המשרד מסר כי בשנת 2019 נערכה בחינה של תוכנית
אסטרטגית לדרכים של רשת הכבישים הארצית, ובהן כביש 90, ואף שכביש זה לא תועדף מהבחינה
התחבורתית-כלכלית ביקש משרד התחבורה ממשרד האוצר להקצות לפחות 15 מיליון ש"ח עבור תכנון
מוקדם לשדרוג כמה מקטעים בכביש, אך בדצמבר 2020 התקבל ממשרד האוצר סך של 7.5 מיליון ש"ח
בלבד; כמו כן מסר המשרד כי הוא השלים את גיבושה של תוכנית אסטרטגית לשדרוג כביש 90.
ב י ק ו ר ת ה מ ע ק ב
בחודש מאי 2024 פרסם משרד מבקר המדינה דוח ביקורת מיוחד בנושא הבטיחות בדרכים, ובו צוין כי
הטיפול בליקויים הבטיחותיים המצויים בקטע הדרומי של כביש 90, מצומת הערבה עד אילת, לא קודם
במלואו, וכי מרביתם עדיין קיימים בשטח, ובכלל זה היעדר תשתיות כמו אזורי מנוחה ומפרצי עצירה,
שוליים צרים שאינם מאפשרים עצירה בטוחה ומגבלות תקציביות שאינן מאפשרות להרחיב את עבודות
התחזוקה בכביש. עוד נכתב בדוח כי מפגעים אלה מסכנים את הנהגים ואינם מאפשרים להם מרווח טעות,
וכי כל סטייה קלה מהנתיב עלולה להוביל לתאונה חזיתית שתוצאותיה קטלניות133.
בביקורת המעקב הנוכחית נמצא כי בשנים 2021 עד 2024 קידמו משרד התחבורה ונת"י תכנון וביצוע של
שדרוג מקטעים נוספים בקטע הדרומי של הכביש מצומת הערבה ועד אילת שלא שודרגו עדיין לכביש דו-
מסלולי לכל כיוון. לצורך זה חולק הקטע הדרומי לחמישה מקטעים, כמפורט במפה שלהלן134:
133 מבקר המדינה,דוח ביקורת מיוחד-בטיחות בדרכים(2024.)
134 מבקר המדינה,דוח שנתי71ג(2021), "פעולות הממשלה לקידום התיירות באילת ותוכניות לפיתוחה הכלכלי".
מבקר המדינה | דוח מיוחד 96
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
מפה 4: מקטעי תוואי קטע צומת הערבה-אילת בכביש 90, הסכנות שבו והפעולות לשדרוגו (נכון למאי
2025)
על פי נתוני משרד התחבורה, בעיבוד משרד מבקר המדינה.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 97
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
משרד מבקר המדינה בדק את ההתקדמות בביצוע העבודות במקטעים השונים של כביש90, כמפורט בלוח
7:
לוח 7: פירוט הפעולות לקידום חמשת מקטעי הקטע הדרומי של כביש 90
מספר שם המקטע אורך התקציב סטטוס
המקטע המקטע המאושר (נכון למאי 2025)
135 לפעולות
(בש"ח)
1 מצומת קטורה 63 - 82 330,000,000 - המקטע הסתיים ונפתח לתנועה.
עד מעבר נחל (19ק"מ)
שיטה
2 ממעבר נחל 82 - 101 450,000,000 - המקטע מצוי בביצוע.
שיטה עד צומת (19ק"מ) - סיום מתוכנן של העבודות -רבעון 3,
מנוחה שנת2028.
-
3 מצומת מנוחה 101 -125 - אושר התקציב לפעולותתכנון.
עד צוקים (24ק"מ) - נמצא בשלב של תכנון מפורט (קידום
70,000,000 זמינות - כגון טיפול בהפקעות, פינוי
תשתיות ותשלומי מקדמות לחברת
תשתית לתכנון).
4 מצוקים עד 125 -153 15,000,000 - אושר התקציב לפעולותתכנון.
חצבה (31ק"מ) - נמצא בשלב של תכנון מפורט.
5 מחצבה עד 153 -183 - תהליך שלרה-תכנון מפורט להכפלת
צומת הערבה (30ק"מ) 10,000,000 הנתיבים.
- תחילת תכנון -רבעון 2, שנת 2025.
- מוכנות למכרז לקראת ביצוע -
רבעון 4, שנת 2026.
שבעהמקטעי 170-112 110,000,000 - הושלמו ונפתח לתנועהבתקופה שבין
עקיפה בין נובמבר 2023 לפברואר2025.
צומת מנוחה
עד חצבה
במסגרת התוכנית הרב-שנתית לכביש 90 הקצה משרד התחבורה תקציב בסך 985 מיליון ש"ח לשדרוג
הקטע הדרומי של הכביש באותם מקטעים שלא שודרגו עדיין ונמצאים בשלבים שונים של תכנון וביצוע.
כמו כן המשרד תקצב סלילה של שבעה מקטעי עקיפה לאורך הכביש בעלות של 110 מיליון ש"ח; התקין
ארבע מערכת מצילות חיים לזיהוי וניטור של שיטפונות וחסימת כבישים בעת שיטפון במפגשי כביש-נחל -
פעולה שתתרחב למפגשי נחל-כביש נוספים במהלך שנת 2025; ואישר שדרוג של מעבר מחסום המכס
135 מעבר רבין הנמצא בסמוך לכניסה לאילת נחשב לתחילת הכביש, כלומר נקודת האפס, כך שהספירה מתחילה מהמעבר
ועד לצומת הערבה.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 98
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
בכניסה הצפונית לאילת. בתמונה שלהלן ניתן לראות את עבודות השדרוג שהתבצעו ביולי 2024 בקטע
הדרומי של כביש 90:
תמונה 2: ביצוע עבודות בקטע הדרומי של כביש 90
צולם על ידי צוות הביקורת, יולי2024.
בשני דוחות ביקורת קודמים מהשנים 2021 ו-2024 התריע משרד מבקר המדינה לפני משרד התחבורה
על הסכנות הבטיחותיות החמורות הטמונות בכביש 90, ובעיקר בחלקו הדרומי, ועל כך שהוא לא ביצע
בצורהמספקת פעולות ומהלכים אופרטיביים שנועדו לטפל כראוי בסכנות אלה, והדגיש את הצורך לקדם
תוכנית רב-שנתית לשדרוג הכביש. בביקורת המעקב עלה כי הליקוי תוקן במידה חלקית. משרד
התחבורה השלים את גיבוש התוכנית הרב-שנתית בנושא, ובשנתיים האחרונות הוא קידם בשיתוף נת"י
שדרוג מקטעים נוספים בקטע הדרומי של כביש 90 ואישר לשם כך תקציב כולל בסך 985 מיליון ש"ח
לפעולות התכנון והביצוע של הקטע.נכון למאי2025,המשרדהקצה330מיליון ש"ח עבורהשלמתשדרוג
של מקטע הכביש מצומת קטורה עד מעבר נחל שיטה באורך 19 ק"מ ו-110 מיליון ש"ח עבור סלילת
שבעהמקטעיעקיפהביןצומת מנוחהעד חצבה;כמו כן המשרדהקצה תקציב נוסף בסך545מיליון ש"ח
להמשך תכנון וביצוע של ארבעת המקטעים בין נחל שיטה ועד צומת הערבה באורך של 101 ק"מ.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 99
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
התמשכות הטיפול במקטעים אלה בכביש 90 בשנים האחרונות עלה בחיי אדם נוספים ובפצועים בשנים
2020 עד 2025 (כ-290 נפגעים, מתוכם 20 הרוגים)136.
על משרד התחבורה להשלים בהקדם את פעולות התכנון והתקצוב הנחוצות לשדרוג כלל המקטעים של
חלק מסוכן זה של הכביש ואת ביצוע פעולות השדרוג, וזאת על בסיס לוחות זמנים שיקבע, כל זאת לשם
שיפור הבטיחות בכביש והנגישות התחבורתית לאילת וממנה.
מידת תיקון הליקוי
2. הקמת קו רכבת לאילת להסעת נוסעים ולהובלת מטענים - ביקורת מעקב
בשנים 2010 ו-2012 החליטה הממשלה על קידום תכנון תוואי מסילת רכבת לאילת137 כמיזם אסטרטגי
שכולל הנחת מסילת רכבת בין אילת למרכז הארץ, לשם הסעת נוסעים והובלת מטענים וכדי לפתח את
הנגישות התחבורתית של אזור דרום הארץ (להלן - מיזם הרכבת). כמו כן החליטה הממשלה שיש לפעול
להשלמתושל המיזם בתוך חמש שנים מיום מתן תוקף לתוכנית הסטטוטורית בעניינו; וכי לצורך כך יוקצה
תקציב ראשוני בסך של 150 מיליון ש"ח לתכנון סטטוטורי ולקידום זמינות ראשונית של המיזם.
ביולי2023בהחלטת ממשלה855בנושא התוכנית לחיבור ישראל ברשת מסילות רכבת, החליטה הממשלה
על תוכנית חיבור מדינת ישראל מקריית שמונה ועד אילת ברשת מסילות רכבת מהירות ופרבריות, אשר
תאפשר הסעת נוסעים במהירות של עד 250 קמ"ש, במטרה לאכלס ולפתח את מדינת ישראל ולשפר את
איכות החיים, הנגישות וההזדמנויות של תושבי מדינת ישראל. לפי ההחלטה, שדרוג התשתית יכלול צירי
מסילות שיאפשרו תנועת רכבות מצפון לדרום במטרה להביא לחיבור מדינת ישראל על ידי רשת של
מסילות ברזל יעילות ובטוחות עד לשנת 2040138.
ה ד ו ח ה ק ו ד ם ב נ ו ש א ק י ד ו ם ה ת י י ר ו ת ב א י ל ת
ה ל י ק ו י : מאז החלטת הממשלה משנת 2010 על קידום תכנון תוואי למסילת מיזם הרכבת, וכשמונה
שנים לאחר החלטת הממשלה מפברואר 2012139 שקבעה כי הליכי התכנון הסטטוטורי של כל מקטעי
136 נתוני הנפגעים הם למקטע הכביש מצומת קטורה עד צומת הערבה, על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה,
שריכזה עמותתנתון לשינוי.
137 החלטת הממשלה1421, "נתיבי ישראל-תוכנית תחבורה לפיתוח הנגב והגליל, תש"ע2010( "24.2.10.)
138 החלטת הממשלה 855 בנושא התוכנית לחיבור ישראל ברשת מסילות רכבת (30.7.23,)
2023-855-https://www.gov.il/he/pages/dec.
139 החלטתהממשלה4223 "הקמת קו רכבת להסעת נוסעים והובלת מטענים מאילת למרכז הארץ" (25.2.1)
מבקר המדינה | דוח מיוחד 100
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
המיזם יושלמו בלוח זמנים קצר ולא יאוחר מסוף שנת 2012, ושביצוע המיזם יסתיים בתוך חמש שנים
מיום מתן תוקף לתוכנית הסטטוטורית - ההליכים בעניין מיזם הרכבת עדיין בשלבי הכנה או בדיקה. עוד
נמצא כי בשנת2018 חילקה נת"י את תכנון תוואי מסילת הרכבת לשנימקטעים - הצפוני והדרומי: הצפוני
- באורך 45 ק"מ (מבאר שבע עד דימונה), והדרומי - באורך 180 ק"מ (מדימונה עד אילת); תכנון המקטע
הצפוני קודם ונמצא בשלב של הפקדה התנגדויות140, ותכנון המקטע הדרומי טרם קודם, ולכן טרם ניתן
תוקף לתוכנית סטטוטורית לתוואי הקמת המסילה לאילת על כל מקטעיה.
ה ה מ ל צ ה : מומלץ כי משרד התחבורה, נת"י ומינהל התכנון ינקטו את כל הצעדים הדרושים לקידום
יישום החלטות הממשלה בעניין מיזם הרכבת, וישלימו את התכנון הסטטוטורי של הקו ואת אישורו
בהתאם ללוח הזמנים שנקבע בהחלטה.
ת ג ו ב ת מ ש ר ד ה ת ח ב ו ר ה ל ד ו ח ה ק ו ד ם : המשרד מסר בשנת 2021 כי מיזם הרכבת לאילת
הוכרז כחלק מפרויקט הדגל של שרת התחבורה לקידום הקמת מסילת ברזל מזרחית מקריית שמונה ועד
אילת, אך לאורך הליך התכנון גורמי המקצוע במשרד מתמודדים עם קשיים מרובים ובהם בין היתר
העובדה כי במשך שלוש שנים משרד התחבורה לא תוקצב לצורך המשך הליך התכנון הסטטוטורי; ובשל
התנגדויות של גופים ירוקים, המשרד להג"ס ומינהל התכנון שמעכבים את הליך התכנון. עוד מסר המשרד
כי המקטע הצפוני הופקד ומצוי עדיין בשלב ההתנגדויות, והמקטע הדרומי טרם הופקד בשל אי-הסכמה
על תוואי המסילה, על סוגיית העברת חומרים מסוכנים בתוואי ועל נושאים סביבתיים נוספים.
ב י ק ו ר ת ה מ ע ק ב
תכנון המסילה לאילת חולק כאמור על ידי משרד התחבורה לשני מקטעים (הצפוני והדרומי) ומקודם זה
כעשור בוועדה המחוזית, כמפורט במפה 5:
140 הפקדה להתנגדות מאפשרת לכל מי שחש נפגע מתוכנית המקודמת על ידי מינהל התכנון, להגיש התנגדות בתוך 60
ימים מיום פרסום התוכנית. ראובאתר מינהל התכנון.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 101
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
מפה 5: מקטעי תוואי מסילת הרכבת לאילת (הצפוני והדרומי)
המקור: משרדהתחבורה.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 102
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
בהחלטת הממשלה 855 משנת 2023 נקבע כי יש להקים צוות משותף של מנכ"ל משרד התחבורה, משרד
האוצר ומשרד ראש הממשלה (להלן - הצוות המשותף) אשר יבחן את דרכי המימון ליישום התוכנית ואת
שלביות התוכנית, ויגיש דוח ראשוני המפרט את המלצותיו בתוך 90 יום וכן דוח מלא ומפורט בתוך 180
יום (והארכה אפשרית של 90 יום נוספים במידת הצורך).
משרד האוצר מסר למשרד מבקר המדינה בפברואר 2025 כי לקראת סוף שנת 2024 אושרו 50 מיליון ש"ח
עבור תחילת תכנון מפורט למקטע הצפוני של הרכבת לאילת (ב"ש-דימונה) וכן50מיליון ש"ח נוספים עבור
תכנוןסטטוטורי של המקטע הדרומי, דימונה-אילת. תקציב זה אינו נותן מענה מלא עבור כלל שלבי התכנון
הצפויים, אך אלה הסכומים הנדרשים בשלב זה, בראי סטטוס הפרויקטים. עוד מסר משרד האוצר כי
הצוות המשותף טרם הגיש את הדוח הראשוני ואת המלצותיו כאמור בהחלטת הממשלה 855.
בסוף שנת 2024 אישר משרד האוצר תקציב בסך של 100 מיליון ש"ח לטובת קידום פעולות התכנון של
מסילת הרכבת עבור המקטע הצפוני והדרומי. לפי המשרד חלה התקדמות במקטע הצפוני שמצוי כעת
בשלב של תכנון מוקדם (תכנון מפורט); ואילו המקטע הדרומי מצוי עדיין בשלב מוקדם של תהליך תכנון
סטטוטורי מחודש בוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל). עוד מסר המשרד כי התהליך יכלול שורה של פעולות
שיידרשו תקציב נוסף ובהן: השלמות תהליכי התכנון המפורט, הפקעות, טיפול בתשתיות, קידוחי קרקע
והעתקות דרכים קיימות, ובהמשך הקמת מתחם לתחזוקה ומסוף מטענים.
משרד התחבורהכתבבתשובתולמשרד מבקר המדינהביוני2025כיעם קבלת התקציב בתחילת שנת2025
נת"י הניעה את הליך התכנון שלהמסילה לאילת בקטע הדרומי, ובמסגרת זאת קידמה הליך מכרזי למינוי
צוותי תכנון וניהול, והונע תהליך תכנון סטטוטורי בשם "תת"ל 180 - המסילה לאילת" במסגרת הוות"ל.
מינהל התכנון מסר למשרד מבקר המדינה בפברואר2025כי המקטע הצפוני קודם בוועדה המחוזית לתכנון
ובנייה דרום. באשר למקטע הדרומי, עדכן מינהל התכנון כי התקיימה ישיבת היערכות ב-10.2.25 ומתבצע
תהליך של גיוס צוותי תכנון לטובת קידום השלבים התכנוניים של המקטע.
בדוח הקודם הועלה כי נכון לשנת 2021 לא חלה התקדמות בקידום תוואי מסילת הרכבת אשר הממשלה
יזמה את קידומו כבר בשנת 2010: הליכי התכנון הסטטוטורי לא הושלמו אף שהממשלה קבעה כי אלה
יושלמו עד סוף שנת 2012 לכל המאוחר, ולא הייתה הערכה לגבי מועד הביצוע בשטח. בביקורת המעקב
נמצא כי בחלוף ארבע שנים מהדוח הקודם משרד התחבורה פעל מול משרד האוצר לאישור תקציב בסך
100 מיליון ש"ח לפעולות תכנוןשהן שלב מקדים והכרחי לביצוע הפרויקט בשטח;אולםאין עדיין ודאות
תקציבית ארוכת טווח לגבי המשך התהליכים התכנוניים של הפרויקט, דבר אשר מסכן את המשכו.
הקמת מסילת רכבת לאילת תחזק את הנגישות התחבורתית לאילת וממנה, תסייע בקידומה ובפיתוחה
של העיר ותביא למשיכת תושבים חדשים לעיר ולחיזוק היישובים הקיימים בתוואי הרכבת המתוכנן
לאילת. לפי החלטת הממשלה 855 משנת 2023 על משרדי התחבורה והאוצר ועל נת"י ומינהל התכנון
לפעול כל אחד בתחומו לקידום הפעולות שנקבעו בעניין זה בהחלטות הממשלה לקידום ותכנון של
המסילה לחיבור ישראל בהתאם לתוכנית האסטרטגית של משרד התחבורה לשנת 2024, ובהם: להקים
צוות משותף של מנכ"ל משרד התחבורה, משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה, שיבחן את דרכי המימון
מבקר המדינה | דוח מיוחד 103
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
ליישום התוכנית ושלביה, ויגיש דוח ראשוני בעניין לראש הממשלה, שרת התחבורה ושר האוצר בתוך
90 יום.
משרד ראש הממשלה מסר בתשובתו למשרד מבקר המדינה ביוני 2025 כי עד למועד זה מנכ"ל משרד
התחבורה טרם כינס את הצוות המשותף לבחינת דרכי המימון ליישום התוכנית ואת שלביות התוכנית.
בהחלטת הממשלה 855 משנת 2023 נקבע כי על הצוות המשותף של משרד התחבורה, משרד האוצר
ומשרד ראש הממשלה לבחון את דרכי המימון ליישום הפרויקט ולהגיש דוח מלא ומפורט תוך 180 יום
(עד אפריל 2024). פעולה זו לא בוצעה עד יוני 2025 - פיגור של כ-15 חודשים.
על משרדי התחבורה, האוצר וראש הממשלה להשלים בהקדם את הכנת הדוח המלא והמפורט בנושא,
כנקבע בהחלטת הממשלה 855.
מידת תיקון הליקוי
2.5. נמל התעופה רמון כמנוע צמיחה לכלכלת העיר ולתעשיית התיירות באילת
בהחלטת הממשלה 4463 בנושא תוכנית אב לשדות התעופה בישראל מפברואר 2009141 נקבע כי רש"ת
תקים נמל תעופה בין-לאומי ופנים-ארצי חדש למרחב אילת (להלן - נמל התעופה רמון), שיחליף את נמלי
התעופה בעובדה ובמרכז העיר אילת שפעלו בעיר עד שנת 2019142. רש"ת העריכה את השקעתה הכספית
בהקמת הנמל בכ-1.9 מיליארד ש"ח, ובשנים 2020 עד 2024 השקיעה בו רש"ת עוד כ-75 מיליון ש"ח
כתקציבי פיתוח של הנמל; כך שסך ההשקעה בהקמת נמל התעופה רמון הייתה כ-2 מיליארד ש"ח בשנים
אלה (כאשר תקציב הפיתוח של רשות שדות התעופה לשנים 2024 ואילך הוא 5.9 מיליארד ש"ח).
141 החלטת הממשלה4463,"תכנית אב לשדות התעופה בישראל"(1.2.09.)
142 עד שנת2019הטיסות היו נוחתות בנמל עובדה(שהוקם בשנת1982כחלק מהסכם השלום עם מצרים)ובנמל התעופה
שפעל במרכז אילתמאז שנות החמישיםשל המאה העשרים.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 104
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
נמל התעופה רמון, אשר החל את פעילותו בשנת 2019, משמש בשנים האחרונות תשתית תחבורה לאילת
עבור תיירות הפנים143 ועבור טיסות חסך (לואו-קוסט)144 מאירופה145 המשמשות את התיירות הנכנסת
בעיקר בעונת החורף, אשר כאמור, מהווה מרכיב חשוב בתעשיית התיירות באילת בעונה זו. כמו כן, נמל
תעופה רמון מהווה תשתית אסטרטגית חשובה למדינת ישראל.
בעונת החורף משקלם של התיירים הזרים מכלל הלינות בבתי המלון בעיר הוא כ-20% עד 25%. בשנים
2019 עד 2020 נשבר שיא בעונה זו; יותר מ-470,000 נוסעים מ-15 מדינות שונות הגיעו לעיר ב-50 טיסות
בין-לאומיות שבועיות146,, לעומת 6 טיסות שבועיות בלבד בשנת 2016. במפה שלהלן מוצגות ערי המוצא
באירופה שמהן הגיעו תיירים זרים לאילת בשנת 2018:
143 בשנים2016עד2019טסו לאילת וממנה בכל שנה בממוצע כ-1.3מיליון נוסעים בטיסות פנים-ארציות.
144 חברות התעופה של טיסות הלואו-קוסט, כגון WIZZ AIR, RYANAIR, TRANSAVIA, FINAIR, מציעות טיסות
שעלות הכרטיס שלהן נמוכה יחסית וכוללת בבסיסה רק את רכישת המושב (המקום) על המטוס. בשנת 2023 היה
מספר הטיסות של חברות אלה כשליש מכלל הטיסות בעולם.
145 לפי נתוני משרד התיירות, חלק מהנוסעים בטיסות הבין-לאומיות בעונות החורף היו תיירי יום, כלומר תיירים שלא
לנו באילת אלא המשיכו מאילת למדינות שכנות. יוער כי כיוון שלמדינות השכנות יש נמלי תעופה שסמוכים לערי
התיירות שלהן (עקבה בירדן, שארם א-שייח והוגדרה במצרים), מגמה זו צפויה לרדת. כך למשל בבדיקה נמצא כי
בעונת החורף האחרונה-2220עד2023-רק7%מהנוסעים בטיסות הבין-לאומיות המשיכו למדינות אחרות.
146 עד סגירת השמיים במרץ2020בשל מגפת הקורונה.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 105
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
מפה 6: מפת ערי המוצא של תיירים זרים שהגיעו לאילת, 2018147
המקור:עיריית אילת, בעיבוד משרד מבקר המדינה.
משרד מבקר המדינה בדק כמה היבטים בהפעלת נמל התעופה רמון ובחן את תרומתו לתעשיית התיירות
בעיר אילת, לכלכלתה ולכלכלת המדינה:
1. מ נ ג נ ו ן ת מ ר ו ץ כ ס פ י ל ה ג ע ת ת י י ר י ם ז ר י ם ל א י ל ת : משנת 1620 פעל משרד התיירות
עם רש"ת, התאחדות בתי המלון ועיריית אילת כדי להביא לגידול במספר הטיסות הבין-לאומיות
לאילת ובמספר התיירים הזרים הנכנסים לאילת בטיסות אלה, וזאת באמצעות נוהל של משרד
התיירות שהסדיר מנגנון תמרוץ כספי (להלן - נוהל התמרוץ). במסגרת הנוהל העביר משרד התיירות
תמריצים כספיים לחברות תעופה בין-לאומיות שמפעילות בעיקר את טיסות החסך (הלואו-קוסט)
מאירופה, בסך של 60 אירו עבור כל נוסע שהגיע לאילת במטוסיהן (תייר או אזרח ישראלי).
147 לאורך השנים הגיעו לאילת בעונות החורף תיירים זרים בעיקר מהמדינות האלה: צרפת, רוסיה, הונגריה, פולין, ליטא,
פינלנד, אנגלייה, גרמניה, דנמרק, טורקייה, סלובקיה, לטבייה, בלגייה, איטליה, רומניה, שוודיה, צ'כיה, אוסטרייה,
בולגריה ונורווגיה.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 106
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
העברת התמריצים נומקה על ידי משרד התיירות בתועלת הכלכלית שהמדינה מפיקה מהגעת התיירים
הזרים לאילת בעונת החורף, שכן הם חלק ממנועי הצמיחה של תעשיית התיירות בעיר ובישראל בשל
תרומתם לתמ"ג148. במסגרת הביקורת הקודמת בנושא קידום התיירות באילת מסר משרד התיירות
למשרד מבקר המדינה כי מהלך זה הביא לגידול ניכר במספר טיסות החסך לאילת ולהגדלה ניכרת של
מספר התיירים הזרים המגיעים לעיר בעונות החורף; וכי המשך תמרוץ הטיסות לשדה רמון נחוץ כדי
שהשקעת המדינה בבניית השדה לא תהיה לשווא149. להלן בתרשים 24 ניתוח הערך הכלכלי שביצע
משרד מבקר המדינה, שנבע מהפעלתו של נוהל תמרוץ לכל נוסע בעונות החורף בשנים 2016 עד 3202:
148 לפי משרד התיירות התועלת הכלכלית מכל חופשה ממוצעת של תיירים בעונת החורף הוערכה בכ-670 דולר עד עונת
החורף2016עד2017ולאחר מכן בסך של כ-807דולר.
149 מבקר המדינה,דוח שנתי71ג(2021), "פעולות הממשלה לקידום התיירות באילת ותוכניות לפיתוחה הכלכלי".
מבקר המדינה | דוח מיוחד 107
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
תרשים 24: הערך הכלכלי הנובע מהפעלת נוהל תמרוץ לכל נוסע על ידי משרד התיירות, 2016 - 3202
מנתוני כניסת התיירים לשדות התעופה עובדה ורמון קוזזו במהלך עונת החורף (אוקטובר-דצמבר בשנה נתונה עד מרץ
בשנה העוקבת) מבקרי יום- מבקרים שחלפו באילת בדרך ליעדים אחרים בירדן ובמצרים.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 108
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
מהנתונים בלוח עולה כי בעונות החורף בשנים 2016 עד 2020 ובשנים 2022 עד 2023 שבמהלכן הופעל
נוהל התמרוץ היה גידול ניכר במספר התיירים הזרים שהגיעו לאילת (מכ-52,000 כניסות תיירים
בעונת החורף 2016 עד 2017 לכ-90,000 כניסות תיירים בעונת החורף 2019 עד 2020; ולאחר תקופת
מגפת הקורונה בעונת החורף 2022 עד 2023 היו כ-21,000 כניסות תיירים). משרד התיירות ציין
בשעתוכי נוהל התמרוץ תרם להגדלתמספרהטיסות לאילת ומספר התייריםהמבקריםבהולהכנסת
מטבע חוץ (מט"ח) לקופת המדינה בשיעור של פי שישה מעלות ההשקעה של משרד התיירות בו,
ובסך הכול הוא הניב למדינת ישראל הכנסות בסכום כולל של כ-725 מיליון ש"ח (בניכוי השקעות
משרד התיירות). יצוין כי להגעת התיירים הזרים לאילת עשוי להיות גם ערך מוסף לשימור התדמית
של אילת כעיר תיירות עולמית ולשימור פוטנציאל הגעת תיירים אליה גם בעתיד, במיוחד בעונות
החורף שבהן חלה כאמור תנודתיות רבה במספר לינות התיירים הישראלים, והן פוחתות בכ-40%
בממוצע.
במהלך השנים2022ו-2023נערכובמשרד התיירות דיונים בנוגע להמשך פעולות השיווקשלהעיר אילת
לנוכח רצון הממשלה להמשיך ולתמוך בה. במסגרת דיונים אלה ציין מנכ"ל משרד התיירות כי: "אחד
היעדים המרכזיים שהגדיר השר למשרד הינו קידום פוטנציאל התיירות בעיר אילת, לעניין זה ביטוי
גם בקידום מותג הנגב וגם ברצון המשרד לפעול ולהעצים את פעילות התעופה בשדה התעופה רמון.
משתלב עם הרצון של המשרד לפעול עכשיו אקטיבית ולהביא להגברה משמעותית של תיירים לתקופה
הקרובה... קיימות מספר הצעות לפעולה... ביטול אגרות רמון או לפחות הפחתה משמעותית;
הסתכלות כוללת של רש"ת על פעילות החברות בנתב"ג וברמון ובהתאם לתמחר אותן (קידום הטבות
לחברות התעופה בנתב"ג תמורה להגדלת פעילות ברמון")" ;המוצר באילת הוא טוב מאוד, גם ביחס
למוצרים סמוכי[ם] [ל]אילת כמו [העיר] עקבה וביחס לשאר ערי החוף בעולם".
ביולי 2022 כתב ראש העיר אילת לשרי התחבורה והתיירות בעניין זה כי כדי להחיות את נמל התעופה
רמון ולתת הזדמנות ותקווה לעיר אילת ולתיירות חוץ, יש לקדם באופן דחוף תמריצים לעידוד חברות
תעופה להגיע אליו שכן נמל תעופה רמון "הוקם בעיקר על מנת לעודד טיסות בין-לאומיות אחרת לא
היה טעם בהעתקת השדה מהעיר".
בספטמבר 2023 פנה משרד התיירות למשרד האוצר לצורך המשך הפעלת הנוהל לעונת החורף 2024 עד
2025 וציין כי יש חשיבות רבה בעידוד התיירות הנכנסת בעונה זאת שכן כך ניתן יהיה לחזק את העיר
ולסייע לכלכלתה בתקופה שבה יש ירידה בתיירות הפנים. בפנייה זו הוצע מתווה שלפיו משרד התיירות
יישא בעלויות של 60% מהנוהל, התאחדות בתי המלון בעוד 10%, ומשרד האוצר ישלים את תקצוב
הנוהל, כך שהנוהל יתוקצב עד סכום של כ-8 מיליון ש"ח לערך (תלוי במספר התיירים שיגיעו בפועל).
תהליך זה לא הושלם בשל פרוץ מלחמת חרבות ברזל ב-7 באוקטובר.
בתחילת שנת 2024 הודיע משרד התיירות לרש"ת כי בשל מלחמת חרבות ברזל הוא לא יפרסם את
הנוהל בהתייחס לעונת החורף בשנים 2024 עד תחילת 2025 (החל באוקטובר 2024), והנושא הוגדר על
ידו כ"לא רלוונטי"לאילת. לעמדתו יש להתמקד בתחום עידוד תיירות הפנים בלבד בנוגע לאילת.
בעקבות החלטת משרד התיירות בעניין, הודיעו חברות התעופה האירופיות לרש"ת שהן לא ימשיכו
לפעול בקווים הישירים לאילת ללא סבסוד.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 109
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
רש"ת מסרה למשרד מבקר המדינה באפריל 2024 כי מאז אי-חידוש נוהל תמרוץ לכל נוסע אף חברת
תעופה לא הגישה בקשות לביצוע טיסות בין-לאומיות לנמל התעופה רמון; זאת גם על רקע הפעילות
בנמלי התעופה האזוריים הסמוכים שפועלים בירדן ובמצרים המתחרים באילת ומפעילים נוהל תמרוץ
דומה לכל נוסע מול חברותהחסךהאירופיות בסכום גבוה מזה שהיה נהוג בישראל (כ-100עד110דולר
לכל נוסע) - פעולה שיווקית שהביאה למדינות אלו אלפי טיסות מעשרות מדינות בעונות החורף
האחרונות. עוד ציינה רש"ת כיהסבסוד של הטיסות לערי התיירות השכנות לאילתשסייע להן להתבסס
כיעדים מבוקשים לתיירים זרים במפת התיירות העולמית, וביטול נוהל תמרוץ לכל נוסע עלולים
להקשות על אילת לחזור להיות יעד אטרקטיבי לחברות התעופה בעולם בשנים הקרובות "הן במובן
המיידי של חוסר הפעילות העכשווית והן במובן של ביטול יחסי העבודה והקשר המתמשך הנדרש
לבניית תוכניות לטווח ארוך מול חברות התעופה".
2. ת מ ל ו ג י ר ש " ת ל ק ו פ ת ה מ ד י נ ה : על פי חוק רשות שדות התעופה, התשל"ז-1977, רש"ת
מעבירה תשלום שנתי למדינה ותמלוגים מהרווח הנקי שלה150, שתלוי בין היתר בהכנסותיה מכל נמלי
התעופה שבאחריותה בקיזוז הפסדים וגירעונות,151.
בשנים 2017 עד 2019 העבירה רש"ת למדינה תמלוגים מהפעלת כל נמלי התעופה ומעברי הגבול בסך
כולל של כ-3.5 מיליארד ש"ח, ובשנים 2022 ו-2023 היא העבירה לה 336 מיליון ש"ח.
רש"תמסרה למשרד מבקר המדינהבנוגעלשנת2020כיבשל מצבי החירום שהתרחשו בשנים העוקבות
חלה ירידה ניכרת בתנועת התיירים בטיסות הבין-לאומיות לנמל התעופה רמון, שהביאה לפגיעה
בהכנסותיו ולגירעונות; וכי בשנת2023חלה התאוששות מוגבלת במספר הנוסעים הבין-לאומיים, זאת
בהלימה להפעלת נוהלהתמרוץ בשנה זו. עוד הוסיפה רש"ת כינמל התעופה רמון הוא גרעוני גם בהינתן
תנועה של שני מיליון נוסעים בשנה כך שההשפעה הכללית של רמת פעילות מוגברת של רמון היא
מינורית יחסית להכנסות של רש"ת, אולם המשך צמצום הפעילות בנמל התעופה רמון ישפיע בעקיפין
על היקף התמלוגים שיועברו על ידה למדינה (בשל הקטנת הרווח הנקי בדוח רווח והפסד שממנו נגזרים
התמלוגים השנתיים למדינה).
משרד התחבורה מסר למשרד מבקר המדינה ביולי2024 כי חברות התעופה הזרות טסות על בסיס כדאיות
כלכלית; וכי הדרך היעילה היחידה לעודד אותן לטוס לנמל התעופה רמון היא באמצעות סבסוד כספי
ממשלתי בשיתוף המגזר הפרטי, כפי שנעשה בעבר. סבסוד זה הוכיח את עצמו אך הופסק על ידי משרד
התיירות.
בעניין אפשרות הפעלת קו התעופה נתב"ג-רמון על ידי חברות תעופה הזרות (טיסות המשך) שתאפשר
להגביר את הכדאיות ואתהתדירותשל הטיסות השבועיות לעיר, משרד התחבורהמסרכי הוא מתנגד לכך
בשל חשש לפגיעה בתחרות שכן לחברות ישראליות אין זכות דומה במדינות אירופה; וכי חברות תעופה
ישראליות מחויבות בבידוק ביטחוני על ידי מערך האבטחה הממלכתי בטיסותיהן מחו"ל לישראל, מה
150 סעיפים40א.(א) ו-40א1()א(.1) לחוק רשות שדות התעופההתשל"ז-1977.
151 סעיף-40א1.(א) לחוק הרשות. נוסף על כך, רש"ת משלמת דמי חכירה הנגזרים מהכנסותיה, אגרות רשות
תעופה אזרחית (רת"א), ארנונה לעיריות ועוד.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 110
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
שאין כן לגבי החברות הזרות. עוד מסר משרד התחבורה כי הושג הסכם בין רש"ת לחברות התעופה
הישראליות בליווי המשרד ורשות תעופה אזרחית (רת"א), שמימושויבטיח מספר קבוע של טיסות שבועיות
של חברות ישראליות לאילת בטיסות פנים-ארציות בלבד.
משרד התיירות מסר למשרד מבקר המדינה באפריל 2024 כי הוא אינו מתכוון לפרסם עוד את נוהל תמרוץ
לכל נוסע בנוגע לנמל התעופה רמון בעונות החורף מפני שפוטנציאל התיירות הנכנסת לאילת מוטל בספק,
זאת גם לנוכח החלטות חברות התעופה הזרות לצמצםאת הטיסות לישראל בתקופת מלחמת חרבות ברזל,
לרבות ביטול של חלקן. משרד התיירות העביר למשרד מבקר המדינה את נתוני תקציבו לשנים 2020 עד
2024המצביעים על ירידה בשנת2024, וציין כי תקציב זה אינו מאפשרמקור תקציבי להפעלת נוהל תמריץ
לכל נוסע, כמפורט בנתונים שבתרשים 25 שלהלן:
תרשים 25: תקציב משרד התיירות, 2020 - 2024 (באלפים)
התקציב המקורי לשנת2024היה אמור להיות גדול יותר בכ-20מיליון ש"ח, אולם הוא הופחת בשל קיצוצי תקציב שהתרחשו
בזמן המלחמה.
בפברואר 2025 מסר משרד התיירות למשרד מבקר המדינה כי הוא בוחן אפשרות לפתיחת קו תעופה ישיר
מרוסיה לנמל תעופה רמון באילת, וכי בשיתוף פעולה עם עיריית אילת הוא אירח סוכנים, נציגי תעופה
ועיתונאים מרוסיה כדי לקדם את פתיחת הקו כבר בעונת החורף שתחל באוקטובר 2025. עם זאת מסר
המשרד כי בתקציב הנוכחי של המשרד ולנוכח העובדה כי השותפים הנוספים בנושא - משרד התחבורה
ובתי המלון - לא העבירו מצידם תקציב לצורך קידום העניין, אין בכוונתו לחדש את נוהל תמרוץ הטיסות
בעונות החורף הקרובות לאילת.
משרד התיירות מסר בתשובתו כי בתאריך 12.6.25 תתחיל תנועת טיסות ממוסקבה לשדה התעופה רמון,
והכוונה בעתיד הקרוב להרחיב את היקפי הטיסות.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 111
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
רש"ת כתבה בתשובתה למשרד מבקר המדינה ממאי 2025 (להלן - תשובת רש"ת) כי בכל הקשור להצעות
פעולה שונות הנוגעות לפעילות התעופתית בישראל ולהגדלת הפעילות בנמל התעופה רמון, היא מחויבת
מכוח האמנות הבין-לאומיות שאליהן ישראל הצטרפה והסכם השמים הפתוחים עליו חתומה ישראל,
לקיים סביבה תחרותית ושוויונית לכלל פעילות התעופה האזרחית המסחרית, לרבות הקצאת משאבי
ציבור בדמות הקצאת לוחות זמנים להמראה ולנחיתה בנמלי התעופה, מתן שירותים תעופתיים והטבות
אחרות. עוד ציינה רש"ת בעניין הגברת הטיסות לשדה התעופה רמון, כי בעונת הקיץ של שנת 2024,
שהתאפיינה בפעילות תעופתית מצומצמת, היא אישרה בקשות של חברות תעופה ישראליות להגביר את
תדירות טיסות הפנים-ארציות לעיר אילת אולם "חברות אלו העדיפו בסופו של יום להסיט את מרבית
טיסותיהן לחו"ל חלף הגברת הפעילות הפנים ארצית".
משרד התחבורה מסר בתשובתו למשרד מבקר המדינה כי הוא פועל רבות ובמגוון אפיקים כדי לאפשר
תעבורה אווירית לאילת וממנה,ומתוקף כך המשרד תומך בהשבת התמריץ של משרד התיירות, וכי פנייתו
למשרדי האוצר והתיירות בנושא טרם נענתה.
משרד התיירות החליט שלא לקדם בעונות החורף בשנים הקרובות (בחודשים אוקטובר עד מרץ) את
אישור נוהל תמרוץ לכל נוסע. החלטה זו נשענת על נסיבות התקופה והשלכות מלחמת חרבות ברזל על
פוטנציאל התיירות הנכנסת לישראל. עם זאת, בראי החלטות הממשלה הנוגעות לעיר אילת מהשנים
האחרונות והצורך לתת מענה התיירותיים של העיר, ריחוקה הגיאוגרפי, התנודתיות ('עונתיות') בעונות
החורף והתחרות ההולכת וגוברת עם אתרי נופש אחרים הגם שבמדינות שכנות קיים כאמור תמריץ גבוה
יותר משהונהג באילת לעידוד הגעת חברות תעופה אליהן, מומלץ כי משרדי התיירות והתחבורה יבחנו
את הנושא על היבטיו השונים בשיתוף משרדי האוצר ופיתוח הנגב והגליל, רש"ת, עיריית אילת
והתאחדות בתי המלון, בראייה צופה פני עתיד. הפעולה בעניין זה נדרשת כבר בעת הזו וחרף הקיפאון
הקיים כעת בתיירות הנכנסת, לצורך בחינת פתרונות וחלופות שאותם יהיה אפשר לממש כתגובה מהירה
מייד לאחר שינוי הנסיבות וחזרת תיירות החוץ לישראל.
2.6. פעולות הממשלה בתחום שירותי הרפואה באילת
באזור אילת ניתנים שירותי בריאות לתושבי העיר אילת וכן לתושבי היישובים במועצה האזורית חבל
אילות152, המונים בסך הכול כ-65,000 תושבים; כמו כן ניתנים באזור אילת שירותי בריאות לחיילים
המשרתים בבסיסי צה"ל באזור, לעובדים שאינם אזרחי ישראל ולתיירים (ישראלים ותושבי חו"ל)
שמספרם מוערך בכ-60,000 עד 140,000 ביום בהתאם לעונה ולתקופה. שירותי הבריאות באזור אילת
ניתנים בקהילה153 באמצעות ארבע קופות החולים בישראל154: הכללית; מכבי שירותי בריאות (להלן -
152 יישובי חבל אילות הם אליפז, באר אורה, גרופית, יהל, יטבתה, לוטן, נאות סמדר, נווה חריף, סמר, קטורה, שחרות,
שיכון משפחות מחנה עובדה, חוות ע'רנדל, שיטים ואילות.
153 שירותי בריאות בקהילה ניתנים במרפאות קופות החולים בעיקר על ידי רופאי משפחה, והם מספקים שירותי רפואה
ראשוניים או מפנים להמשך טיפול אצל רופאים מומחים. השירותים מפוקחים על ידיהאגף לרפואה קהילתית במשרד
הבריאותמאז2008.
154 כ-55% מהמטופלים משתייכים לשירותי בריאות כללית; 33% למכבי שירותי בריאות; והשאר לקופות החולים
לאומית (כ-6%) ומאוחדת (כ-4%.)
מבקר המדינה | דוח מיוחד 112
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
מכבי); קופת חולים לאומית (להלן - לאומית) וקופת חולים מאוחדת. באזור אילת יש בית חולים ציבורי
אחד בבעלות הכללית - יוספטל, והוא בית החולים הקטן ביותר במדינה מבין 29 מוסדות לאשפוז כללי.
אזור אילת הוא אזור ספר שמרוחק כ-240 ק"מ ממרכז רפואי נוסף (סורוקה בבאר שבע). בעבודות שנעשו
לאורך השנים בישראל על ידי גורמים שונים155 הועלה כי שירותי הרפואה באזור אילת, הניתנים ביוספטל
ובמרפאות בקהילה על ידי כלל קופות החולים באילת, נמצאים בפער מתמשך בכוח האדם; פער זה נובע
מקושי מרכזי בגיוס של כוח אדם רפואי (בעיקר רופאים מומחים ומתמחים) ושל כוח אדם שמתמחה
במקצועות הבריאות (כגון בתפקידי סיעוד, פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק) ובהישארות שלו באזור. הסיבות
לכך נעוצות, בין היתר, באופק קידום מקצועי ואקדמי מוגבל ובמיעוט הזדמנויות מקצועיות, ובכלל זה
מיעוט בקשרים מקצועיים עם רופאים עמיתים רלוונטיים שחיוניים להתפתחות המקצועית של רופאים;
חשיפה מעטה למקרים רפואיים מורכבים ולביצוע פרוצדורות וטיפולים מורכבים; אפשרויות מצומצמות
של תעסוקה נוספת; וקושי במציאת תעסוקה באילת עבור בני המשפחה של הרופאים ואנשי מקצועות
הבריאות156.
גם דוחות שפרסם משרד מבקר המדינה במהלך השנים הצביעו על כך שריחוקה של העיר אילת מאזור
המרכז מעצים את האתגרים שעימם מתמודדת מערכת הבריאות בעיר ובהם: שירותים רפואיים ופרה-
רפואיים חסרים, קשיים בהעסקת כוח אדם רפואי והיצע מוגבל של רפואה יועצת157.
לפער האמור בעניין נתוני כוח האדם בשירותי הרפואה והבריאות שניתנים על ידי כלל קופות החולים בעיר
יש השפעה לרעה על יכולת המערכת הרפואית באזור לספק מענה הולם ברמת השירותים הרפואיים
לתושבים ולשוהים באזור אילת שבאה לידי ביטוי בין היתר בהיבטים האלה: זמני המתנה ארוכים לתורים
בקהילה (עד פי4.8לעומת המרכז); תלות של התושבים בקבלת שירותי רפואה ובריאות מחוץלאילת ובכלל
זה גם טיפולים רפואיים פשוטים, כגון היוועצות עם רופא מומחה; וצורך במימון של קופות החולים עבור
הגעת רופאים ועובדי מקצועות הבריאות לאילת כדי לספק חלק משירותי הרפואה והבריאות החסרים.
לכל אלה מחירים גבוהים - כספיים ואחרים158 והשפעות על איכות השירות הרפואי שניתן באזור אילת,
155 במשרד הבריאות, כגון בעיקרי תוכנית מדיניות הבריאות מטרות על2011-2014 שעוסקת בין היתר בצמצום פערים
בפריפריה ובהגדלת כוח אדם איכותי בה, ובדוח אי-השוויון במערכת הבריאותוההתמודדות עימו שפורסם בפברואר
2024; בדוחות של מרכז המחקר והמידע של הכנסת: "דוח הקשיים בהגדלת כוח האדם הרפואי בפריפריה", שבט
תשע"א (פברואר 2011); "מצב שירותי הבריאות בעיר אילת", נובמבר 2018; "שאלת יעילותה של תכנית המענקים
לעידוד עבודה והתמחות של רופאים בפריפריה, 2011 - 2019", פברואר 2024; וסקירה בנושא נגישות תושבי אילת
לשירותי בריאות במרכז הארץ,28.11.24.
כמו כן נושא הפערים בפריפריה הועלה במחקר של ארגון ה-OECD. ראו:
in Israel: Towards a better governance structure for health, Medical education and trainingOECD
making in Israel, June 2023. -workforce planning and policy
156 בנק ישראל, חטיבת המחקר, "התפתחויות בשכר ובתעסוקה של רופאים בישראל בעקבות הסכם שכר 2011"(ינואר
2025,)עמ'4-5.
157 בשנים האחרונות פורסמו כמה דוחות של משרד מבקר המדינה, כגון דוח שנתי 63ג (2012),"שירותי הבריאות
בפריפריה - בתי החולים והקהילה;"דוח מבקר המדינה - יולי 2024, "שבץ מוחי - טיפול ושיקום"; דוח מבקר
המדינה-נובמבר2024,"זמני המתנה לקבלת שירותי רפואת מומחים-דוח מיוחד" (נובמבר2024.)
158 כך למשל, כאשר מטופל זקוק לטיפול רפואי שאינו ניתן באילת הוא נדרש להתנייד (ברכב או בטיסה) אל המרכז
הרפואי סורוקה או אל בתי חולים במרכז, וכל נסיעה שכזו נמשכת כמה שעות לכל כיוון ומקשה מאוד לנהל שגרת
חיים אישית ומשפחתית.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 113
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
ובהם פגיעה ברצף הטיפולי הניתן למטופלים. הפערים בכוח האדם והשלכותיהם אף החריפו לנוכח הגידול
באוכלוסייה באזור אילת ואופייה המשתנה בשנים האחרונות; למשל, בשנים 2009 עד 2022 גדל מספר
התושבים שהם בני גיל 65 ומעלה באילת פי 2.2.
המחסור בכוח אדם רפואי באזור אילת פוגע לא רק באיכות השירות הרפואי הניתן לתושבים בעת שגרה,
אלא גם ביכולת של מערכת הבריאות בעיר אילת לספק לתושבים ולשוהים במרחב רפואת חירום ומענה
לאירועים רבי-נפגעים (להלן - אר"ן).
בשל האיומים הביטחוניים שהופנו כלפי אזור אילת במלחמת חרבות ברזל ובכלל זה האפשרות לאר"ן,
משרד הבריאות הכיר בכך שיוספטל הפך ל"בית חולים חזית". כמו כן, בשל היותה של אילת עיר קולטת
מפונים והגידול הניכר במספר השוהים בה במשך חודשים רבים וכפועל יוצא מכך הגידול במספר
המטופלים הפוטנציאליים ובמספרם של אלה שטופלו בפועל בבית החולים בעיר, נפתחו מרפאות נוספות
בקהילה לרבות בתחום בריאות הנפש; בוצעו פעולות לתגבור כוח האדם בזמן חירום, להצטיידות ולעיבוי
המלאים (כולל עיבוי מלאי מנות דם); ונעשו תרגילים המדמים אר"ן. העלות למדינה עבור המענים
הרפואיים ועבור תגבור מערכת הבריאות בעירבמהלך מלחמת חרבות ברזל הסתכמה בכ-20.2מיליון ש"ח.
1. מעקב אחרי יישום החלטת הממשלה 4662
לצורך שיפור שירותי הבריאות והרפואה באזור אילת החליטה הממשלה בשנת 2019 להקצות תקציבים
ייעודים בשנים 2020 עד 2023 למימון פעולות שתכליתן להשיג צמצום במספר ימי ההמתנה של תושבי
אילת וחבל אילות לתורים לרפואה יועצת ולבדיקות רפואיות ולשיפור התשתיות של יוספטל159 (החלטת
הממשלה 4662,) דבר שיעלה בקנה אחד עם זכות המבוטחים לקבלת שירות בריאות שוויוני שמעוגן בחוק
ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994.
כמו כן, בהחלטת הממשלה 4662, אשר עוסקת כאמור בהפעלת תוכנית רב-שנתית לפיתוח אזור אילת
במגוון תחומים ובכלל זהבתחוםהבריאות, נקבע כי ראש הממשלה יביא את ההחלטה לדיוןנוסףבממשלה
בתום שלוש שנים ממועד קבלתה כדי שיוצגו אופן ביצועה וההתקדמות בהשגת מטרותיה וכדי שהממשלה
תבחן את הצורך בשינוי ההחלטה או בביטולה160.
משרד מבקר המדינה בדק את מידת היישום של כמה פעולות שצוינו בהחלטה זו:
א. ת מ ר י צ י ם ל ר ו פ א י ם ו ל ע ו ב ד י מ ק צ ו ע ו ת ה ב ר י א ו ת :בהחלטת הממשלה נקבע כי משרד
האוצר יקצה בשנים 2020 עד 2023 תקציב למימון מענקים מוגדלים לרופאים ותמריצים לעובדי
מקצועות הבריאות שיעתיקו את מקום מגוריהם לאילת או לחבל אילות בסך כולל של15.6מיליון ש"ח
- 14 מיליון ש"ח לרופאים ועוד 1.6 מיליון ש"ח לעובדי מקצועות הבריאות. לפי ההחלטה, חלוקת
המענקים והתקציבים תיעשה על ידי משרד הבריאות באמצעות קופות החולים ותתבסס על שיעור
159 לפי ההחלטה חלק מהפעולות יבוצעו באמצעות שיתוף פעולה בין קופות החולים.
160 סעיף17להחלטתהממשלה4662.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 114
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
המבוטחים בכל קופת חולים מכלל המבוטחים באילת בכל הקופות יחדיו (למעט קופת חולים
מאוחדת), כמפורט להלן:
לוח 8: התקציב שהוקצה לתמרוץ רופאים ועובדים במקצועות הבריאות, 2020 - 2023
נתונים(
(חמיליון כ-0.5מיליון ש"ח 11.7
שיעור מימוש כ-92% כ-61% כ-83% -
סך הכול הקצאה
לעובדים במקצועות 1.58
הבריאות (מתוך כ-1.1מיליון ש"ח כ-0.4מיליון ש"ח כ-0.08מיליון ש"ח
הנ"ל)
מימוש בפועל כ-0.18מיליון ש"ח - - 0.18
שיעור מימוש כ-16% לא מומש לא מומש
-
המקור: נתוני קופות החולים-הכללית, מכבי, לאומית.
צפוי מימוש נוסף של התקציב לשנים2025עד2027בסך כולל של805,700ש"ח.
מנתוני הלוח עולה כיחלקה היחסי שלקופת חוליםהכלליתבתקציב הממשלתישהתקבל עבורמענק
לרופאים ולעובדי מקצועות הבריאות שיעתיקו את מקום מגוריהם לאילת הוא הגדול ביותר (כ-11.8
מיליון ש"ח) לעומת קופת חולים מכבי (כ-2.7מיליון ש"ח) וקופת חולים לאומית (כ-0.7מיליוןש"ח).
מבקר המדינה | דוח מיוחד 115
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
בפועל מימשו הקופות בסך הכול כ-11.9 מיליון ש"ח מתוך 15.2 מיליון ש"ח (כ-78%) מהתקציב
שהקצה משרד הבריאות לקופות החולים לצורך כך בשנים 2020 עד 2023161.
הועלה כי מימוש החלטת הממשלה שתכליתה הייתה להגדיל את הנגישות לשירותי רפואה מקצועית
באילת באמצעות מתן תמריצים לרופאים כדי לעודד אותם לעבור לאילת נחל הצלחה חלקית: הקופות
מימשו כ-11.7 מיליון ש"ח מתוך כ-13.6 מיליון ש"ח (כ-86%) מהתקציב שיועד לרופאים; וניכר
מימוש נמוך שלהמענקים לעובדים במקצועות הבריאות-0.18מיליון ש"ח מתוך כ-1.58מיליון ש"ח
(הכללית - 16%; לאומית ומכבי - לא מימשו)
בדיווח שמסר משרד הבריאות לוועדת ההיגוי במשרד ראש הממשלה162 ביולי 2024 צוין כי התקציב
שהוקצה עבור המענקים והתמריצים לרופאים ולעובדי מקצועות הבריאות לא נוצל במלואו על ידי
קופות החולים בשל ההיענות הנמוכה של עובדים אלה להעתיק את מקום מגוריהם לאילת.
הכללית כתבה למשרד מבקר המדינה בתשובתה במאי 2025 (להלן - תשובת הכללית) כי יש להמשיך
ביישום מסלול התמריצים לרופאים באילת ואף להרחיבו למקומות מאתגרים נוספים כדי לעודד
משיכת כוח אדם רפואי לפריפריה, על בסיס גמישות ומתן חופש פעולה יחסי למנהלי בתי חולים, הגם
שאין בו די כשלעצמו.
קופת החולים לאומית כתבה למשרד מבקר המדינה במאי2025 (להלן- תשובת לאומית) כי היא ניצלה
בשיעור גבוה את המענק שניתן לרופאים שכירים שאינם מומחים אולם כיוון שהמענק הוגבל לארבע
שנים, עם סיומו הייתה עזיבה של אילת. לגבי אי-מימוש התמריצים לעובדי מקצועות הבריאות ציינה
קופת החולים לאומית שהוא לא מומש בשל היותו נמוך, ואינו מהווה תמריץ מספק להבאת עובדים
אלה לאילת.
לנוכח המימוש החלקי בלבד של התקציב למענקים לרופאים ולאנשי צוות מקצועות הבריאות למעבר
לאילת, על משרד הבריאות לבחון חלופות לעידוד הגעת אנשי מקצוע אלה לאילת הנחוצים למערכת
הבריאות בעיר בהתאם להחלטת הממשלה4662משנת2019ובכללזאתלבחון תוכניות המשך בעניין.
ב. ש ד ר ו ג ת ש ת י ו ת ר פ ו א י ו ת : בהחלטת הממשלה נקבע כי משרד האוצר יקצה סך של 75 מיליון
ש"ח לצורך הקמה ושדרוג של התשתיות הרפואיות ביוספטל כגון חדרי ניתוח, מכון דיאליזה, מכון
גסטרו, חדר אקוטי לנפגעי תקיפה מינית, מכשיר CT וחדרי לידה.
בבדיקה עלה כי משרד הבריאות העביר לכללית את התקציב האמור, וחלה התקדמות בהקמה
ובשדרוג של התשתיות האמורות. בין היתר אישרה הכללית תקציבים להקמת מבנה מרפאות חוץ
ומכון שמיעה, להרחבת מכון הפיזיותרפיה, להקמת מכון MRI, לשיפור תשתיות החשמל ולשדרוג
תשתיות צוברי החמצן של בית החולים. ממסמכי הכללית עולה כי מלבד התקציב שהתקבל לעניין זה
161 כך למשל, נמסר על ידי הנהלת בית החולים יוספטל והכללית כי 13 רופאים ושני עובדי מקצועות בריאות נוספים
העתיקו את מגוריהם לאילת והשתלבו בעבודה ביוספטל ובמרפאות הכללית בעיר.
162 בהתאם להחלטת הממשלה4662 הוקמה ועדת היגוי במשרד ראש הממשלה שתפקידה לעקוב אחר יישוםההחלטה.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 116
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
ממשרד הבריאות, היא מתכננת להשקיע בהקמה ובשדרוג של תשתיות אלה גם ממקורותיה סך של
כ-222.6 מיליון ש"ח בשנים 2024 עד 2028.
ג. ה צ ב ת מ ס ו ק ק ב ו ע ב י ו ס פ ט ל :החלטת הממשלה קבעה כי משרד הבריאות יקצהתקציב בסך
26 מיליון ש"ח לצורך הצבת מסוק אזרחי בעיר אילת לצורך שיפור זמינות האפשרות לפינוי מוסק של
חולים באזור אילת הזקוקים לפינוי מהיר ודחוף מסיבה רפואית דחופה, לרוב עקב חשש לחייהם.
תקציב זה יועד למימון מכסה של 100 הטסות בשנה, וכל הטסה נוספת מומנה בפועל על ידי הכללית.
לצורך מימוש החלטת הממשלה פרסם משרד הבריאות מכרז כמתחייב מחוק חובת מכרזים, התשנ"ב-
1992, למתן שירותי פינוי מוסק, והתקשר לשם כך בהסכם עם חברה פרטית שהיה בתוקף עד דצמבר
2023.
משרד הבריאות מסר למשרד מבקר המדינה ביולי 2024 כי כלל התקציב לעניין זה נוצל בכל אחת
מהשנים 2020 עד 2023 עבור המכסה של 100 הטסות בשנה, כמחציתן בשל אירוע רפואי קרדיולוגי
חמור ובשל אירועי שבץ מוחי, שאין להם מענה רפואי ביוספטל. לפי נתוני משרד הבריאות והכללית,
בשנים 2021 עד -4202 בוצעו בסך הכול 467 פינויים מוסקים של מטופלים שנזקקו לטיפול במרכזים
רפואיים אחרים; ובשנת 2025 (נכון ליולי) בוצעו 93 פינויים מוסקים.
בדיון שהתקיים במשרד ראש הממשלה בנושא מערכת הבריאות באילת בספטמבר 2023, עמדת משרד
הבריאות הייתה כי יש חשיבות בהפעלת המסוק כגורם מציל חיים, וכי "יש לקדם החלטת ממשלה על
מנת ששירות המסוק לא ייפוג בתחילת ינואר [2024]". בסיכום הדיון נקבע כי באחריות משרד הבריאות
לבחון את ההיבטים השונים שנדונו בדיון זה ולהציע מענה וחלופות.
הועלה כי בתום שנת 2023 הסתיים תוקפה של החלטת הממשלה בעניין התקצוב הממשלתי להפעלת
המסוק, והיא לא חודשה; וכן הסתיים תוקפו של ההסכם בין משרד הבריאות לחברה הפרטית. עקב
כך, במהלך ינואר עד מאי 2024 מימנה הכללית ממקורותיה פינוי מוסק של 61 חולים שמצבם הרפואי
חייב פינוי דחוף למרכזים רפואיים מחוץ לאילת.
בפברואר 2024, לאחר תום ההתקשרות של משרד הבריאות עם החברה הפרטית למתן שירותי פינוי
מוסק, כתב מנכ"ל הכללית להנהלת משרד הבריאות כי טרם פורסם מכרז חדש להפעלת המסוק
ביוספטל, והמשרד עדיין לא אישר מימון מתאים להמשך פעילות זו. כמו כן הוא ציין כי: "חרף
הדחיפות והחשיבות שבהסדרת המשך ההפעלה של המסוק... כללית נאלצת להמשיך ולפעול בתנאי אי-
ודאות... החשיבות שבהמשך הפעלת המסוק ביוספטל ידועה וברורה ומאחר שלהבנתי היא אינה
במחלוקת ואין כל צורך לשכנע את משרד הבריאות בחיוניות המסוק". עוד צייןמנכ"ל הכללית במכתבו
כי "אנו מבקשים שמשרד הבריאות יממש בהקדם את ההבטחה שניתנה על ידו ויקצה את התקציב
הדרוש להמשך הפעלת המסוק על מנת ששירותי הבריאות לתושבי אילת (הוותיקים ואלו החדשים
שמתארחים בעיר בעל כורחם) לא ייפגעו".
גורמי מקצוע במשרד הבריאות מסרו למשרד מבקר המדינה באוגוסט 2024 כי הם סבורים שיש לשמר
את פעילות המסוק באופן קבוע בכפוף להסדרה תקציבית קבועה, וכי מכרז חדש בעניין זה אינו
מבקר המדינה | דוח מיוחד 117
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
מפורסם מפני שלא הוקצה לכך תקציב במשרד. בפברואר 2025 מסר משרד הבריאות למשרד מבקר
המדינה כי בשל העיכוב בהסדרת הנושא באופן ארוך טווח, הוא ימשיך לתקצב את פעולת המסוק
מתקציבו שיועבר לכללית, עד סוף שנת 2025. הכללית מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה שהיא
פרסמה מכרז להפעלת המסוק.
החלטת הממשלה לתקצב הצבת מסוק בעיר אילת לפינוי מוסק דחוף של חולים למרכזים רפואיים
במרכז הארץ נבעה מצורך ברור במתן מענה רפואי שבנסיבות מסוימות עשוי להיות מציל חיים.הניצול
המלא של התקציב שיועד בהחלטת הממשלה לנושא בשנים 0202 עד 3202 וכן המשך הפעלתו של
המסוק במהלך שנת 2024 ללא הסדרה תקציבית - מצביעים על הצורך בהמשכיות שירות זה להצלת
חיי אדם. נכון לפברואר 2025 הממשלה לא קיבלה החלטה שתבטיח את המשך תיקצוב הפעלת
המסוק לאורך זמן ולא פורסם מכרז שיסדיר את הפעלת המסוק.
לנוכח הצורך במסוק ותפקידו החשוב בהצלת חיים של הנזקקים לכך באזור אילת, מומלץ כי משרד
הבריאות - הנושא באחריות - יקדם בשיתוף משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה את הפעולות
הנדרשות להסדרת המשך הפעלת המסוק בהקדם גם אחרי שנת 2025.
ד. ש י פ ו ץ מ נ ח ת ה מ ס ו ק י ם ב י ו ס פ ט ל ( ה א נ ג ר ):בהחלטת הממשלה נקבע כי משרד האוצר
יקצה תקציב בסך 5 מיליון ש"ח לצורך ביצוע עבודות תשתית להכשרת מנחת המסוקים שנמצא
במתחם יוספטל, בין היתר לצורך הקמת האנגר למסוק.
בבדיקה נמצא כי משרד הבריאות העביר לידי הכללית תקציב בסך 2 מיליון ש"ח כבר בשנת 2019
לצורך תכנון מפורט והכנה למכרז לצורך שיפוץ מנחת המסוקים ביוספטל163. ואולם נכון לספטמבר
2024 הכללית טרם סיימה את עבודות התשתית הנדרשות להכשרת מנחת המסוקים, וטרם הוקם
ביוספטל האנגר למסוק, כפי שנקבע בהחלטת הממשלה 4662.
על הכללית לפעול להשלמת הכשרת מנחת המסוקים ביוספטל והקמת האנגר כדי שהפינויים
המוסקים של המטופלים באזור אילת אל מרכזים רפואיים אחרים ייעשו באופן בטיחותי ממנחת
מוסדר.
הכללית כתבה בתשובתה למשרד מבקר המדינה שהשיפוץ במנחת לא הושלםעקב הנחיית פיקוד העורף
בשל המלחמה וזאת כדי למנוע העברת פינויים לשדה התעופה רמון בזמן המלחמה; ובנוגע להאנגר
מסרה הכללית שבנייתו כמעט הושלמה, וכי הוא צפוי להיפתח בתוך כחודשיים.
2. קידום החלטת ממשלה המשכית לשיפור רמת השירותים הרפואיים באזור אילת
הועלה כי הגם שהחלטת הממשלה 4662 לא יושמה באופן מלא, היא הביאה לביצוע כמה פעולות
אופרטיביות שנועדו לקדם את המענה הרפואי לתושבים ולשוהים באזור אילת שנזקקים לטיפול רפואי
163 בדיון שנערך במשרד ראש הממשלה בוועדת ההיגוי לתוכנית הרב-שנתית לפיתוח אילת וחבל אילות מדצמבר 2022
מסר משרד הבריאות כי היתרה בסך3מיליון ש"ח תועבר לכללית בגמר ביצוע העבודות להכשרת מנחת המסוקים.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 118
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
מיידי או לטיפול של רפואה יועצת ומעקב רפואי. בסוף שנת 2023 תמה תקופת התמריצים והתקציבים
שניתנו על פי החלטת ממשלה זו.
בשנים 2023 עד 2024 נעשו כמה ניסיונות לקדם החלטת ממשלה המשכית ופתרונות נוספים כדי להבטיח
את המשך שיפור רמת השירותים הרפואיים באזור אילת וכדי ליצור ודאות והמשך מענה טיפולי עבור
התושבים והשוהים במרחב. להלן פירוט עיקרי הפעולות שנקטו הגורמים השונים בעניין:
הגורם עיקרי פירוט הפעולות
משרד האוצר ב-24.7.23 השיב שר האוצר למזכיר הכנסת במענה לפנייתו בעניין החלטה
המשכית לאילת כי התוכנית לתמיכה בשיפור שירותי הבריאות באילת (מכוח
החלטת הממשלה 4662) מסתיימת בסוף שנת 2023, וכי "בתקופה הקרובה
צפויה להתחיל עבודה מקצועית לגיבוש הצרכים המרכזיים בתחום הבריאות
בעיר אילת ובניית המענה הנכון ביותר בעבורם".
שירותי הכללית ב-30.8.23, במסגרת דיונים שנערכו בין הכללית לעיריית אילת, גובשה הצעה
ועיריית אילת משותפת שמפרטת שורה של תחומים שלגביהם יש הסכמה כי יש לכלול אותם
"במסגרת ההצעה העדכנית למחליטים באילת"; ובכלל זה הוספה ומימון של
שירותים רפואיים חדשים בעיר, חיזוק השירותים הקיימים ופיתוח ומימון של
מודלים חדשים להבאת כוח אדם (רפואי, סיעודי, פרה-רפואי) ליוספטל.
משרד ראש ב-13.9.23 התקיים דיון במשרד ראש הממשלה בנושא גיבוש החלטת המשך
הממשלה להחלטת הממשלה 4662; בדיון ביקשו עיריית אילת והמועצה האזורית חבל
אילות תקציב בסך 15 מיליון ש"ח לצורך חיזוק ניהול המערך הרפואי בעיר,
קידום עבודות בינוי נוספות ביוספטל (מלר"ד ילדים) והשלמת מבנה מרפאה
בקהילה בחבל אילות.
• בסיכום הדיון נקבע כי על משרד הבריאות לבחון את הסעיפים השונים
שנדונו ולהציע מענה מסודר וחלופות.
משרד הבריאות ב-4.12.23כתב שר הבריאות לוועדת הבריאות בכנסת לאחרדיוןבנושא היעדר
פגייה ביוספטל שהתקיים במאי 2023כי:
• "מענה הולם לצרכים של שיפור תחומים ושירותים שלא קיימים בבית
חולים יוספטל מצריך מערך רחב, שמן הראוי שיהיה מעוגן בהחלטת
ממשלה [שתכלול] תקצוב ייעודי [ו]הכשרת והקצאת כוח אדם ייעודי
למשימה זו...;
• בימים אלה, משרד הבריאות פועל לגיבוש הצרכים לחיזוק שירותי
הבריאות באילת, במסגרת עבודה המתבצעת על החלטת ממשלה חדשה
לשנים הקרובות לטובת העיר אילת"(הסימוןאינו במקור).
ב-30.1.24 הורה מנכ"ל משרד הבריאות על הקמת צוות עבודה לבחינה
ולקידום של נושא כוח האדם ביוספטל. בכתב מינוי לחברי הצוות כתב המנכ"ל
כי תוקפה של החלטת הממשלה 4662 פג, ו"כעת יש צורך להמשיך ולהידרש
לסוגיות הבריאות בעיר אילת ובסביבותיה באופן בר קיימא, ובאופן ספציפי,
לענייןבית החולים יוספטל".
הכנסת, ועדת ב-21.7.24, בדיון שקיימה בנושא ועדת הבריאות בכנסת, התקבלו בין היתר
הבריאות ההחלטות האלה:
מבקר המדינה | דוח מיוחד 119
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
• קריאה למשרד הבריאות להציב בראש סדרי העדיפות את חיזוק שירותי
הבריאות בעיר ולמצוא "פתרון כולל לתושבי העיר ולמבקרים בה";
• קבלת עדכון לגבי ממצאי הצוות שהקים משרד הבריאות לקידום נושא
כוח האדם ביוספטל (ראו להלן);
• בקשה ממשרדי הבריאות והאוצר לקדם בדחיפות הצעת מחליטים
לתקצוב פינוי מוסק ביוספטל לשנת 2024ולשנים הבאות.
כאמור, החלטת הממשלה בכל הנוגע לשיפור שירותי הבריאות באזור אילת פגה בסוף שנת 2023. נמצא
כי נכוןלפברואר2025נותרופעריםבשיפור זמינות שירותי הרפואה באזוראילתבנוגע לנושאיםשעליהם
החליטה הממשלה ושנבדקו בדוח זה:לא בוצעוהתאמות במתווה התמריצים למשיכת צוות רפואי לאילת,
למרות הניצול החלקי בלבד של התקציבים שהוקצו למתווה זה על פי ההחלטה משנת 2019 - להבאת
רופאים כ-56% (7.6 מיליון ש"ח מתוך 13.6 מיליון ש"ח; ולהבאת אנשי צוות מקצועות הבריאות כ-11%
(0.18 מיליון ש"ח מתוך 1.58מיליון ש"ח); והמשך הפעלתו של מסוק הפינוי לא עוגן בהסכם ארוך טווח,
שכן התקציב בסך 26 מיליון ש"ח שהוקצב להפעלתו במסגרת החלטת הממשלה מוצה.
מטבע הדברים הצרכים הרפואיים בעיר אילת שניתן להם מענה בהחלטה משנת 2019 הם בעלי אופי
מתמשך. לפיכך נקבע בהחלטת הממשלה מנגנון ייעודי מפורש לבחינת תוצאותיה, ולפיו על ראש
הממשלה להביא את הנושא לדיון נוסף ולקבלת החלטות בממשלה. נכון לפברואר 2025 טרם סוכמה
הצעת מחליטים, וממילא לאהתקבלה החלטת ממשלה המשכית שיהיה בה כדי לשמר את ההישגים של
החלטת הממשלה 4662 ולבצע התאמות ככל הנדרש, מצד אחד, ולא סוכמו נתיבי פעולה תקציביים
אחרים על ידי משרד ראש הממשלה, משרד האוצר ומשרד הבריאות לשיפור זמינות השירות הרפואי
באזור אילת, מצד שני.
מומלץ כי משרדי הבריאות, האוצר וראש הממשלה יפעלו בהקדם בשיתוף עיריית אילת, המועצה
האזורית חבל אילות וקופות החולים שמפעילות מרפאות בקהילה במרחב זה וכן הכללית המפעילה את
בית חולים יוספטל, לגיבוש מתווה מסודר - שיעוגן בהחלטת ממשלה המשכית או בדרך אחרת - כדי
לתת מענה לצרכים הרפואיים של תושבי אזור אילת והשוהים בה, ובכלל זה גיוס כוח אדם רפואי וכוח
אדם במקצועות הבריאות והסדרת המשך הפעלה שוטפת וארוכת טווח של המסוק באילת.
3. הפערים העיקריים בתחום שירותי הרפואה באזור אילת
אחת ממטרותיה של החלטת הממשלה 4662 היא "שיפור שירותי הבריאות של תושבי העיר אילת וחבל
אילות", ולצורך כך היא קבעה כי משרד הבריאות יקצה תקציבים ייעודיים בשנים 2020 עד 2023 לטובת
מימון כמה פעולות שיביאו בין היתר להעלאת זמינותם של צוותי רפואה קבועים ולקיצור תורים לרפואה
יועצת. עוד צוין בהחלטה כי הפריפריאליות של אזור אילת מובילה לפערים בינו ובין יתר אזורי הארץ על
רמת השירותים הניתנים בו שאחד המובהקים שבהם הוא הפער בתחום הבריאות.
כאמור, בינואר 2024 הקים משרד הבריאות את צוות הבחינה שכלל נציגים של משרד האוצר, של הכללית
ושל עיריית אילת לבחינה ולקידום נושא כוח האדם הרפואי ביוספטל (להלן - צוות הבחינה). בכתב המינוי
מבקר המדינה | דוח מיוחד 120
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
של צוות הבחינה התייחס מנכ"ל משרד הבריאות להחלטת הממשלה 4662 וציין כי תוקפה פג, ויש צורך
להמשיך ולהידרש לסוגיית הבריאות ולהציע פתרונות שישפרו משמעותית את שירותי הבריאות לתושבי
אזור אילת וכלל השוהים בעיר.
משרד מבקר המדינה בחן את הפעולה הממשלתית שנעשתה על ידי משרדי הבריאות והאוצר בשיתוף
הכללית ועיריית אילת במהלך שנת 2024 ועד לחודש פברואר 2025 במסגרת צוות הבחינה.
א. נ ת ו נ י ם ב ד ב ר ה פ ע ר י ם ב ש י ר ו ת י ם ה ר פ ו א י י ם ב ע י ר א י ל ת
אלה המתקנים הקיימים ביוספטל: 65 מיטות, 2 חדרי ניתוח ומרכז אמבולטורי, 3 חדרי לידה, 11 מכונות
דיאליזה, שירותי דימות ובכלל זה ממוגרפיה ו-US שד, מעבדות, מכונים ומרפאות חוץ, אשפוז יום, תא
לחץ, CT ו-MRI - המוצב באופן קבוע החל בחודש פברואר 2025.
בתרשימים שלהלן מוצגים הפערים העיקריים הקיימים ביוספטל ובקהילה כפי שעולה מדוחות נוספים של
משרד מבקר המדינה, ממסמכי משרד הבריאות והכללית שנמסרו לביקורת, מדיוני ועדת הבריאות בכנסת
וממידע מקצועי נוסף:
מבקר המדינה | דוח מיוחד 121
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
תרשים 26: הפערים העיקריים בנושא שירותי הרפואה באזור אילת
על פי נתוני משרד הבריאות, הכללית, ההסתדרות הרפואית לישראל, ועדת הבריאות בכנסת, מחקר של חטיבת המחקר בבנק
ישראל, סקירות של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בעיבוד משרד מבקר המדינה.
(1) לפידוח מבקר המדינהבנושא "שבץ מוחי-טיפול ושיקום" (2024)164,"כל נפגעי השבץ המוחי (100%) מאושפזים במחלקות
פנימיות" שאינן מיועדות לטיפול בנפגעי השבץ. נמצא כי היעדר מחלקה נוירולוגית פוגע בטיפול בנפגעי שבץ מוחי.
164 מבקר המדינה,דוח מבקר המדינה-יולי2024, "שבץ מוחי-טיפול ושיקום".
מבקר המדינה | דוח מיוחד 122
הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמתחרבות ברזל אלול התשפ"ה ▪ ספטמבר 2025
(2) היעדר פגייה באילת מצריך פינוי של היולדת לבית חולים אחר (לרוב פינוי מוסק) ושהות ממושכת מחוץ לאילת; ופתרון
כספי חלקילמשפחה שנאלצת לעבור עם הפגשלה אל מחוץ לעיר. הנושא נדון גםבוועדת הבריאות בכנסתבחודש יוני2023.
(3) מתבסס בין היתר על חומרים שהתקבלו מההסתדרות הרפואית בישראל.
(4) בהתבסס על דוח מיוחד של משרד מבקר המדינה בנושא "זמני המתנה לקבלת שירותי רפואת מומחים", עמ'66 (נובמבר
2024.)