ישיבת מליאה בתאריך 27/10/2025 בשעה 16:00

היו"ר אמיר אוחנה:

שלום לחברי הכנסת, שלום גם לשר. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום שני ה' בחשוון התשפ"ו, 27 באוקטובר 2025. הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/6220/25 וכלה בהצעת חוק פ/6240/25: הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (שלילת הכרה בעמותות המעודדות השתמטות משירות ביטחון), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת מאיר כהן; הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – ביטול צו עיקול), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת יעקב אשר; הצעת חוק תכנון משק החלב (תיקון – ביטול החוק), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון (תיקון – איסור על ייצור ושיווק של מוצר עישון בטעם או בריח מובחן), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת אושר שקלים; הצעת חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון – שירות מילואים לחברי כנסת), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – עבודה מועדפת ביישובי קו העימות בצפון ובדרום), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת מאיר כהן; הצעת חוק קביעת הזמן (תיקון – ביטול שעון חורף), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת בועז טופורובסקי; הצעת חוק הקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר, התשפ"ו–2025, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים (תיקון – מענק הסתגלות לבני זוג והורים של חטוף שגופתו הושבה), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת ולדימיר בליאק; הצעת חוק כליאתם והעמדתם לדין של המשתתפים באירועי 7 באוקטובר, התשפ"ו–2025, מאת חברת הכנסת לימור סון הר מלך; הצעת חוק אסדרת שוק הקנביס לצריכה עצמית, התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת איתן גינזבורג; הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – חובת הדרכה פיננסית), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת ולדימיר בליאק; הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון – הקניית זכות במקרקעין חלף בית שנהרס או חולל באירוע טרור), התשפ"ו–2025, מאת חברת הכנסת מירב כהן; הצעת חוק שמירת הניקיון (תיקון – תמרוץ הקמת מתקני מיון פסולת להגדלת המחזור), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת יאסר חוג'יראת; הצעת חוק העונשין (תיקון – הגדרת גזענות), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת אחמד טיבי; הצעת חוק שיקום מתמודדי נפש בקהילה (תיקון – הסדרת מעמד מדריכי שיקום), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת עופר כסיף וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק להפסקת פעילות אונר"א (תיקון – אי-הספקת חשמל ומים וסמכות תפיסת חזקה במקרקעין), התשפ"ו–2025, מאת חברת הכנסת יוליה מלינובסקי; הצעת חוק לתיקון פקודת החברות (עסקאות פקטורינג), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת משה פסל; הצעת חוק מדינות אויב ומדינות עוינות, התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת עמית הלוי; הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – מסלול הסבה בדימות רפואי לבוגרי תואר ראשון מחוץ לארץ), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – גמלת שאירים לאלמנה שנישאה מחדש), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת יעקב אשר. לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון מס' 9 והוראת שעה) (תיקון), התשפ"ו–2025. לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 4) (הפיכת הוראת השעה להוראת קבע והרחבת סמכויות), התשפ"ו–2025, של חבר הכנסת אריאל קלנר. כמו כן, הונחו על שולחן הכנסת מסקנות ועדת העבודה והרווחה בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת עפיף עבד, מיכאל מרדכי ביטון, מירב בן ארי, אברהם בצלאל, גלעד קריב ולימור סון הר מלך בנושא: שיפור התמיכה וזכויות משפחות אלמנות ואלמנים צעירים המגדלים ילדים יתומים. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה למזכיר הכנסת. נקדם בברכה את תלמידות ותלמידי מקיף בית ג'ן שנמצאים איתנו כאן ביציע. ברוכות וברוכים הבאים לכנסת. שלום לכם.

היו"ר אמיר אוחנה:

הנושא הראשון שעל סדר-היום הוא הצעות להביע אי-אמון בממשלה. אני מזמין את חבר הכנסת יאיר לפיד, ראש האופוזיציה, לנמק את ההצעה מטעם סיעת יש עתיד, בבקשה.

יאיר לפיד (יש עתיד):

כנסת נכבדה, אני רוצה להסביר לכם את הדיל המגעיל שנתפר פה ביממה האחרונה. הליכוד קונה את הפיצול של תפקיד היועצת המשפטית לממשלה, וכרגיל הוא משלם בזה שהוא נכנע לכפייה דתית. שוב דופקים את החילונים, שוב דופקים את המסורתיים, ובעיקר, כרגיל, שוב כופים על נשים חוקים של גברים. אם אישה לא רוצה להגיע לבית הדין הרבני, יכריחו אותה. אגב, אתם יודעים מה אין בבתי דין רבניים? אין שופטות. גברים יגררו אותן לשם, גברים ידונו בגורלן, גברים יחליטו על החיים שלהן, על הילדים שלהם, לפי הערכים של מפלגות שבהן אסור לנשים להיבחר. זה לא חוק משפטי, זה לא חוק על סמכויות – זה נטו כפייה דתית. זה חוק שאומר שהאישה היא אזרח סוג ב' והיא לא שווה, כי לליכוד היא לא שווה. הליכוד מוכר פה היום את הציבור שמצביע לו. מוכר את החילונים, מוכר את המסורתיים, מוכר את הנשים, מוכר את הערכים הלאומיים והליברליים, והוא גם מוכר בזול. כל הבגידה הזו בנשים היא בשביל עוד ניסיון, שייכשל, לקדם את ההפיכה המשטרית. חקיקה מס' 4,000 נגד היועצת המשפטית לממשלה, שאנחנו נדאג להכשיל בדיוק כמו שהכשלנו את כל הקודמות. כמה פעמים תעשו את זה לפני שתבינו שכפייה דתית לא עובדת? היא לא עוברת את אזרחי ישראל. הם לא רוצים שיכפו עליהם את היהדות, דווקא בגלל שהם אוהבים את היהדות. עוד לא נולד האדם שהאמין באלוהים כי כפו עליו. עוד לא נולד האדם שכפייה דתית גרמה לו לתחייה רוחנית ולאהבה למסורת וליהדות. לא רק את הבוחרים שלכם אתם מוכרים פה, אלא גם את תורת ישראל. אנחנו לא ניתן לכם להקים פה מדינת הלכה חשוכה, אנחנו לא ניתן לכם לכפות על נשים חוקים של ימי הביניים, ואנחנו לא ניכנע לא לכפייה שלכם ולא לשחיתות שלכם. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת אביגדור ליברמן לנמק את ההצעה מטעם סיעות ישראל ביתנו, כחול לבן – המחנה הממלכתי והעבודה. בבקשה, עד עשר דקות לרשותך.

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, קודם כול אני רוצה לברך את ראש האופוזיציה על החלטה אמיצה, עם כל הסיעה, להצטרף לחוק "לא מתגייסים – לא מצביעים". אני חושב שההחלטה נכונה, אמיצה, ונעשה הכול כדי ליישם אותה כמה שיותר מהר.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

שכחתי להודות לכם, גם אני.

שר התיירות חיים כץ:

- - - מה לעשות - - -

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

אתה יודע, אנחנו סוף-סוף, כולם, במוקדם או במאוחר, מגיעים לאותן מסקנות. אני בטוח שגם אתה, גם חלק מהליכוד, יצביעו עבור החוק.

שר התיירות חיים כץ:

אני לא חבר כנסת. אני לא יכול להצביע.

נאור שירי (יש עתיד):

איך אמרת? אבל יש לך אצבעות בכנסת.

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

ראיתי את העמדה אמיצה היום של השר שיקלי נגד כל נציגי ש"ס בתוך הליכוד. כל הכבוד על ההתייצבות שלו נגד כל עצרת המשתמטים, עצרת המיליון, עצרת משתמטים. אז אני מאוד מקווה שגם בזכות כמה חברים מהליכוד אנחנו נעביר את זה. אבל הפעם אני רוצה לדבר קצת על נושא אחר, על נושא שאיכשהו בורח מאיתנו. חבל שהשר לביטחון פנים לא נמצא כאן, כי אני באמת רוצה לשאול איפה בעל הבית? כשאנחנו מדברים על ביטחון פנים, על הביטחון האישי, על כל מה שקורה – זו השתוללות של טרור פנימי. מה שפעם קראנו לו פשע, פשע מאורגן, הפך לטרור לכל דבר ועניין. אני יודע שבין השורות מדי פעם אומרים לי: אז מה אתה רוצה? ערבים הורגים אחד את השני. חבר'ה, כולנו משלמים מחיר. לא מדובר רק בערבים. אני רואה את הזליגה של אותה הפשיעה לכל הכיוונים. אני מסתכל על החודשים האחרונים. רצח מזעזע בטבריה, דניאל אסלן, לוחם משוחרר מכפיר, סתם הגיע להסתובב בטבריה באמצע היום – טעות בזיהוי, נרצח. כמה חודשים, לדעתי חודש וחצי אחר כך, פבל רוזוב, מאבטח בן 54 מלוד, ניסה לקצר את הדרך, נסע דרך שכונת הרכבת – טעות בזיהוי, נרצח. רק לפני שבוע, באמצע היום, בכביש 433 ליד מודיעין, קרב עבריינים, מילואימניק בן 40, מהנדס, נרצח בקרב יריות בין עבריינים. אני מסתכל מה קורה – רצח נשים, הגענו פה לשיאים. אפילו בתאונות דרכים. אני מסתכל מה קורה – תושבים בזיכרון יעקב, פרדס חנה, כבר לא מסוגלים לישון; כל לילה פסטיבל, יריות באוויר, השתוללות. אני מדבר עם חבר'ה בפרדס חנה, והם מספרים לי – היום זו עיר גדולה, פעם זה היה כפר, היום זו עיר ואם בישראל, 50,000 תושבים, 25,000 דונם – שבכל תחנת משטרה יש שלושה שוטרים, לא עובדים בלילה, לא עובדים בשישי שבת. אבל להקים שם איזושהי משמרת, משמר אזרחי, כיתות כוננות, לא מאשרים להם. כל מה שאתה שומע זה שהם פשוט כבר לא מסוגלים לישון. ילדים פוחדים לצאת בלילה. הדבר הזה הוא בלתי סביר. אני רוצה להגיד את האמת: אי-אפשר לבוא בטענות רק למשטרה. המשטרה לבדה לא מסוגלת להתמודד עם התופעה הזאת. חייבים להקים פה – כשאנחנו נקים ממשלה – אדוני יושב-ראש הכנסת, ופעם היית שר לביטחון פנים – אנחנו נקים מטה לאומי, מטה חירום לאומי, למאבק בפשע מאורגן ודמי חסות, פרוטקשן. אתה חייב להקים מטה שחברים בו גם פרקליטות המדינה, גם רשות המיסים, גם שב"כ וגם משטרת ישראל. בלי זה, זה לא יעבוד. שב"כ הגדיר, כתב דוח מיוחד שהיקף הנשק הבלתי-חוקי היום במגזר הערבי מסכן את ביטחונה של מדינת ישראל כולה. אי-אפשר להסתפק רק בטיפול המשטרתי. חייבים להקים גם בתי משפט מיוחדים כמו שהיה פעם היה בלוד, בתי משפט מיוחדים בלוד, בדרום ובצפון למאבק בפשע המאורגן, למיגור הפשע המאורגן. חייבת להיות גם מחלקה נפרדת בפרקליטות שפשוט תדע להתמודד עם זה. כמובן, אני מקווה שגם אתה ראית אתמול – סתם אלימות, זה הפך לנורמה. בית חולים בכפר סבא, איזו השתוללות, מכות. אתה יודע מה תהיה התוצאה הסופית? אולי יעשו לאותו בריון נו נו נו. הוא לא ייכנס לכלא ליום אחד. יעשו נו נו נו, יעשו עוד משהו וזהו. אין שום ענישה. עד שלא תהיה באמת גם מחלקה ייעודית בפרקליטות וגם בתי משפט מיוחדים למאבק בפשע מאורגן, שום דבר לא יקרה. ולכן אנחנו מדברים גם על כל הכלים, לתת לאותו מטה את כל הכלים כולל גם הרוגלות.

מאיר פרוש (יהדות התורה):

השר כץ - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת פרוש.

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

לראש אגף החקירות - - -

מאיר פרוש (יהדות התורה):

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת פרוש.

מאיר פרוש (יהדות התורה):

עצרו אותו בגלל שאולי הוא אלים. כלומר ליועמ"שית לא אכפת להפסיד עשרות אלפים - -

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה.

מאיר פרוש (יהדות התורה):

- - בעבודה שלה. לא אכפת לה. העיקר - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה, חבר הכנסת פרוש.

שלי טל מירון (יש עתיד):

סרבנים.

מאיר פרוש (יהדות התורה):

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת פרוש, שמענו.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לכו להתגייס.

נאור שירי (יש עתיד):

כל הסרבנים לצאת החוצה.

היו"ר אמיר אוחנה:

עצרתי את הזמן. רשות הדיבור לחבר הכנסת ליברמן בלבד. תודה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

הוא לא מתגייס - - -

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

אני אומר לך, אדוני היושב-ראש - - -

מאיר פרוש (יהדות התורה):

לא אכפת לך?

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת פרוש, קריאה ראשונה.

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת פרוש, אתה בקריאה ראשונה.

נאור שירי (יש עתיד):

לא אכפת. סרבנים. סרבן. סרבן.

מאיר פרוש (יהדות התורה):

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת פרוש, די.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא יכולים לשמוע את זה כבר. שיתגייסו כבר.

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

פשע מאורגן זה לא גזרה משמיים, אפשר להתמודד עם זה. אתה יודע, כשישראל ביתנו, כשאנחנו החזקנו את תיק ביטחון הפנים ואיציק אהרונוביץ' היה שר הבט"פ, אני יכול להגיד לך – גם אם אני לוקח את המגזר הערבי, היו פי ארבעה פחות מקרי רצח בשנה מאשר היום.

מירב בן ארי (יש עתיד):

כי היה שר.

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

כלומר אפשר להתמודד עם זה, אבל צריך להנהיג את כל הכלים, כולל את כל האמצעים שיש לשב"כ, וחייבים פה לתת אפשרות להשתמש בכל התוכנות וכל הרוגלות וכל האמצעים. אם לא נטפל בזה, אני כבר רואה בנגב אותן חבורות פשע חוברות לאותם ארגונים, ארגוני פשע וטרור בעזה, בסיני, ועוד מעט אותן חבורות פשע יהפכו לנוח'בות תוצרת ישראל. אנחנו באמת כבר לקראת השעה האחרונה. עוד מעט המצב יהיה בלתי הפיך, ולכן אחד הנושאים שחייבים לקבל עדיפות, אחד הנושאים שחייבים לטפל בהם מייד, בטח כשנקים ממשלה פונקציונלית, ממשלה שתדאג לאזרח, יהיה הנושא של ביטחון פנים. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה.

מאיר פרוש (יהדות התורה):

היושב-ראש, מי אחראי לאכיפת פשע? לא אכפת לה, כי לא מעניין אותה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

השר אחראי. השר, לא היועמ"שית.

קריאות:

מאיר פרוש (יהדות התורה):

לא מעניין אותה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני מתכבד להזמין כעת את חבר הכנסת מנסור עבאס. בבקשה, אדוני.

מאיר פרוש (יהדות התורה):

לא אכיפת פשע.

רון כץ (יש עתיד):

תתגייס. פשוט תתגייס.

היו"ר אמיר אוחנה:

מטעם סיעות רע"מ וחד"ש-תע"ל, חבר הכנסת מנסור עבאס, בבקשה.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, זאת לא הפעם הראשונה שאנחנו מגישים בקשה או הצעה לאי-אמון בממשלה על רקע העלייה המתמשכת בפשיעה ובאלימות, לא רק בחברה הערבית.

מאיר פרוש (יהדות התורה):

זה היועמ"שית.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת פרוש, ההערה שלך נשמעה בפעם הראשונה, השנייה והשלישית. מספיק.

מאיר פרוש (יהדות התורה):

היועמ"שית אחראית לפתיחת - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

אבל זה לא יימשך כל הדיון ככה. די, מספיק. הבנו. ההערה ברורה.

מאיר פרוש (יהדות התורה):

צריך לדאוג שהיועמ"שית תטפל בפשיעה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אדוני, אתה כבר בקריאה ראשונה. אני לא רוצה להגיע לשנייה. אנא.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה אמרת להם? להילחם בפשיעה? יש לך שר ליצן. שיילחם - - - באמת האשמת אותה עכשיו בפשיעה?

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

סליחה, אדוני.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני עצרתי את הזמן. עצרתי, עצרתי.

מאיר פרוש (יהדות התורה):

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת פרוש, קריאה שנייה. תודה. חבר הכנסת מנסור עבאס.

מאיר פרוש (יהדות התורה):

שיפנה ליועמ"שית.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת פרוש, חשבתי שיצאת.

רון כץ (יש עתיד):

תתגייס.

מאיר פרוש (יהדות התורה):

שיפנה ליועמ"שית.

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת מנסור עבאס, בבקשה.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. זאת לא פעם ראשונה שאנחנו מגישים הצעת אי-אמון בממשלה על רקע הכישלון המהדהד בטיפול בתופעת הפשיעה והאלימות, לא רק בחברה הערבית. כבר בשנה הראשונה, ב-2023, בדוח של הממ"מ בכנסת הראינו שיש עלייה גם בתוך החברה היהודית. זה מצביע על כישלון ממלכתי, רוחבי בתפקוד.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

גם בתאונות דרכים ששוברות שיאים של 20 שנה.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

גם. כמעט בכל תחום שנוגע לחיי האזרחים יש כישלון.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

גם פרוטקשן.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

גם.

מירב בן ארי (יש עתיד):

במה יש הצלחה?

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

ולכן הכישלון הזה לא רק מצביע על כישלונו של השר לביטחון לאומי, ששינה את השם, כאילו לתת עוד נפח ומשמעות למשרד הזה. בעצם הוא רוקן את המשרד הזה מהמשמעות שלו: לספק ביטחון אישי, קהילתי, פנימי לאזרחי מדינת ישראל כולם, יהודים וערבים. אדוני היושב-ראש, היום, לצערנו, התבשרנו על שני מקרי רצח: אחד של בחור בן 18 מעראבה, ליד אביו; מול עיניו של אביו הוא נרצח. והשני, לצערנו, תלמיד בבית הספר בכפר קרע. אני לא אומר שהמקרה הזה שייך לאותם ארגוני פשע – כנראה המקרה הראשון, בוודאי. אבל אין ספק שהאווירה הזו שבה הממשלה מהיום הראשון לא רק שלא מצליחה להתמודד עם תופעת הפשיעה והאלימות בכלל, אלא לא מנסה באמת להתמודד עם התופעה הזאת – ולכן אנחנו ראינו שמגמת העלייה בפשיעה בחברה הערבית ובאופן כללי היא מהיום הראשון של הממשלה הזאת. ואני מזכיר שהירידה בפשיעה ובאלימות בצל ממשלת השינוי גם הייתה מהיום הראשון. מה זאת אומרת – יש השפעה לזהותה של הממשלה, לאג'נדה, לסדר העדיפויות שלה, של העומד בראשה, של האיש שמופקד על ביטחון אזרחי מדינת ישראל; יש להם השפעה ישירה על תפקודם של ארגוני הפשע או אפילו על אזרחים שמתנהגים בצורה אלימה. כאשר יש לך ממשלה שהציבור עצמו תופס שהנושא מעניין אותה, שהוא בסדר העדיפויות שלה, שיש באמת תקינות במה שאומרים השרים או ראש הממשלה או השר לביטחון פנים, ויש מעקב ויש ישיבות ויש תוכניות – קידמנו את תוכנית 549 – אז כנראה שזה בעצמו יוצר אלמנט של הרתעה שמביא גם לירידה ברמת הפשיעה והאלימות בחברה הערבית. אני מאמין, השר חיים כץ, אני מאמין שאולי אם היית ממשיך להיות השר לביטחון לאומי לעוד חודש, חודשיים, שלושה, יכול להיות שזה היה יוצר אלמנט כזה של הרתעה. הינה יש שר חדש. בשבוע הראשון הוא כבר הזמין את חברי הכנסת הערבים ואת ראשי הרשויות לישיבת עבודה עם השר ועם הצוות – מה שלא נעשה במשך שלוש השנים האחרונות. גם אדוני היושב-ראש, יו"ר הכנסת, שגם הוא היה מופקד על הנושא הזה ומהיום הראשון התחיל להתמודד עם האתגר הזה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

כי כל מי שמבין – מבין את האירוע. הוא, פשוט לא אכפת לו, זה לא מעניין אותו, האזרחים הערבים. זה לא מעניין אותו. זה הגזענות שלו.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

חברת הכנסת מירב בן ארי, אני מזכיר שתוכנית מיגור הפשיעה והאלימות, 549, גובשה בתקופתו של השר אז אלי אוחנה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא אלי אוחנה.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

סליחה, לא אלי אוחנה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אולי גם זה יקרה.

מיקי לוי (יש עתיד):

אולי היו"ר יהפוך לכדורגלן.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אמיר אוחנה, יו"ר הכנסת.

קריאה:

אבל לא הייתי שואל את אלי אוחנה.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

תיקנתי את זה. תיקנתי את זה. היו לנו כמה ישיבות בנושא הזה, וקידמנו את הנושא הזה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

ברור. טיפה אכפתיות.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

זה אמור להיות מעל למחלוקות פוליטיות. אנחנו מדברים על חייהם של אנשים, של ילדים. לפעמים יש אנשים שאומרים: המקרים האלה הם בתוך ארגוני הפשע עצמם. נכון, חלק נכבד מהנרצחים הם חלק מארגוני הפשע. אני לא רוצה להגיד שמגיע להם, זה לא בתפיסת העולם שלי. ארגוני פשע נלחמים אחד בשני, אבל אנחנו לא יכולים להתעלם מכך שהתופעה הזאת נכנסת לכל פינה – אני לא רוצה להמשיך ולהגיד ביישובים הערביים; לא, אל כל פינה בערי ישראל, ביישובים. גם חבר הכנסת איווט ליברמן ציין את הנושא הזה. באזור שלי – אני חי במע'אר, בגליל המזרחי-צפוני, ושם יש המון אנשים שאנחנו מתחככים בהם, יהודים, אזרחים יהודים, שמתלוננים שהם משלמים פרוטקשן, והמדינה לא מגינה עליהם, ולא נעשו צעדים משמעותיים. הרי כשהיינו בתקופה הקודמת, התופעה – אם אנחנו מודדים לפי מקרי רצח, זה אחד הפרמטרים: 106 נרצחים ב-2022; עלינו מעל 247 ב-2023 ו-2024; ב-2025 אנחנו היום עם 215 בעשרה חודשים. אם נעשה חישוב מתמטי, לצערי אנחנו נגיע למשהו כמו 260. ולכן הצעדים אמורים להיות מותאמים לתופעה הזאת, לעלייה הזאת, לדורסנות של ארגוני הפשע ולהתפשטות של התופעה הזאת בתוך החברה הערבית ומעבר לחברה הערבית. ולכן כאשר אנחנו שוב ושוב מגישים הצעת אי-אמון בממשלה, אנחנו באים לומר שהממשלה הנוכחית לא עושה את תפקידה לספק ביטחון אישי פנימי לאזרחי מדינת ישראל, במיוחד לאזרחים הערבים בהקשר הזה, וכנראה שהיא לא תספק את זה, כי אנחנו לא רואים צעדים אמיתיים, לא בתחום החקיקה. יכולים לעלות ולהתגאות שהיו כמה וכמה חוקים. חברים, הינה, אנחנו כבר שנתיים אחרי חלק מהחוקים. מה התוצאה? זה לא אפקטיבי, ולכן צריך מעשה אחר לגמרי, שמתחיל ביצירת הרתעה. אני לא יודע אם הממשלה הזאת תצליח לעשות את זה, לשכנע את ארגוני הפשע שהיא רצינית בתחום הזה, כי ממש הם מבינים שהעולם נוהג כמנהגו, ואין את האלמנט הזה של הרתעה. אתמול הייתי בטמרה אצל חבר, ושמעתי את היריות שם, גם בסח'נין. זה היה חלק מהנוף של היישובים הערביים. כנראה שאנחנו לא נצליח להחליף את הממשלה היום, אבל בהחלט לא רק מסיבות פוליטיות. באמת אנחנו רוצים להחליף את הממשלה הזאת, כדי לחסוך בחיי אזרחים, יהודים וערבים. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. אני מתכבד להזמין כעת את השר חיים כץ להשיב במשולב על הצעות האי-אמון בממשלה. בבקשה, אדוני.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

חיים, אל תתייחס לנושא של הפשיעה - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

למה? דווקא - - -

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

התשובה תהיה לקונית.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אמרנו שהוא היה - - -

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

הוא יספר לנו מה הוא עושה.

היו"ר אמיר אוחנה:

כשהשר כץ עולה, לא משעמם. לא משעמם. בואו נקשיב.

שר התיירות חיים כץ:

אני לא השר המקשר, ואני גם לא השר לביטחון פנים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תודה לאל שהחלפת אותו היום.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אנחנו מודים לך מקרב לב.

שר התיירות חיים כץ:

מה קרה? מה קרה, מירב?

מירב בן ארי (יש עתיד):

תודה שבאת.

שר התיירות חיים כץ:

ואני אקריא - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני יכולה לשבת במקום שלי.

שר התיירות חיים כץ:

אני אקריא את מה שכתבו לי, ואם את רוצה לצעוק, זה בסדר.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני לא צועקת, אני מדברת. אני יכולה לשבת במקום שלי.

שר התיירות חיים כץ:

שנייה. משפט.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני לא צועקת.

שר התיירות חיים כץ:

אני אקרא את מה שדודי, השר המקשר, כתב לי. אני אעיר כמה הערות, כי הייתי השר לביטחון פנים כחודשיים – מה עשיתי, מה ניסיתי. חלק אולי ימצאו חן בעיניכם, חלק לא, אבל אני אגיד מה עשיתי, לצורך העניין. אני מתחיל עם דודי, ובסיכום אני אמשיך. כבר בהסכם הקואליציוני בין סיעת עוצמה יהודית לסיעת הליכוד, ניתן היה לראות כי הממשלה ידעה היטב שהפשיעה בחברה הערבית מסכנת את הביטחון הלאומי של מדינת ישראל. סעיף אחר סעיף קבע כיצד הממשלה תכניס את השב"כ למלחמה בפשיעה, תורה לארגוני הביטחון לצאת במבצע איסוף נשק, יישוב אחר יישוב, וכן הלאה וכן הלאה. לצד זאת – לא אני – אני, ביחד עם לא מעט מחברי הכנסת של הסיעות השונות, בדגש על המפלגות שציינתי, קראנו לפטר את היועצת המשפטית לממשלה עוד טרם השבעת הממשלה – קראנו וצדקנו. למן הרגע הראשון, היועצת המפוטרת - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

המה? המפוטרת?

שר התיירות חיים כץ:

כן, היא פוטרה על ידי הממשלה. - - סיכלה שוב ושוב כל פעולה שמטרתה בלימת גל הנרצחים בחברה הערבית. כך, לדוגמה, הסיבה הבלעדית שבגינה משטרת ישראל לא עושה שימוש בכלים הטכנולוגיים מול ארגוני הפשיעה היא התעקשותה - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

זה התפקיד של השר. מה התפקיד שלה? זה התפקיד שלה? שיעשה כבר את העבודה שלו.

היו"ר אמיר אוחנה:

רבותיי, יש חברי כנסת שקיבלו את רשות הדיבור.

שר התיירות חיים כץ:

פניתי אליה וישבתי איתה ואמרתי: תני לנו להשתמש ברוגלות בארגוני הפשיעה הערביים. התשובה שהיא ענתה לי: אנחנו ממוקדים בפשיעה שלטונית.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אז אני יכולה להגיד לך - - -

שר התיירות חיים כץ:

רגע. לא. אני אומר לך וממשיך הלאה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אין בעיה.

שר התיירות חיים כץ:

התעקשותה להחזיק בכלים אלו כבני ערובה על מנת לשים מקלות בגלגלים של ועדת הבדיקה בעניין הרוגלות מחד גיסא, ולדרוש שימוש בכלים הדרקוניים הללו מול נבחרי הציבור מאידך גיסא – ביד אחת היא מצהירה בפני בג"ץ שהכלים הללו הם כשרים למהדרין מן המהדרין, וביד השנייה היא מטילה וטו מסיבות לא ברורות. גם חקיקת החירום התקדימית שכן קודמה עד כה, לא קודמה בזכותה אלא למורת רוחה על ידי כנסת ישראל באמצעות חקיקה פרטית, בעיקר של חברי סיעת עוצמה יהודית. היועצת המפוטרת מעניקה חסינות דה פקטו לארגוני הפשיעה בחברה הערבית.

מירב בן ארי (יש עתיד):

באמת זה מה שאמרת?

שר התיירות חיים כץ:

יצא לי להיות שר לביטחון פנים לפרק זמן קצר. אני חושב שיש בעיה בחברה הערבית. אני חושב שיש בעיה בחברה הערבית. התכנסנו כל צמרת המשטרה, המפכ"ל, חברי הכנסת הערבים, ראשי עיריות במגזר הערבי, וראינו שם גם את חברי הכנסת – אני לא נוקב בשמם – וגם את ראשי העיריות, שהם משדרים מצוקה. היו כאלה שאמרו: ואללה, פוחדים אנחנו – על עצמם. אמרו. תשאלי את מנסור, הוא יגיד לך.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני מסכימה איתך.

שר התיירות חיים כץ:

אמרו: פוחדים אנחנו, אבל אנחנו מוכנים לעשות הכול למגר את הפשיעה במגזר הערבי. אני לא המשכתי להיות בתפקיד, אבל לפני זה, רק בשביל לסבר את האוזן, כשבאתי, ביקשתי לדעת כמה תיקי משטרה לאנשים פתוחים משנת 2013. ירדתי אחר כך ל-2010 או 2005, אני כבר לא זוכר, ומצאתי 25,000 תיקים פתוחים מ-2005 עד 2025, 20 שנה, 11,000 במשטרה ועוד 15,000 בפרקליטות. אם מישהו נתן סטירה לשכן שלו, הוא בא להוציא תעודת יושר – לא יקבל 20 שנה, גם כשיש על זה חיסיון. במשטרה מחקנו 8,000 תיקים, נשארו 3,000 בפרק הזמן הזה. הלכתי ליועצת המשפטית, ישבתי איתה ועם חגי הרוש, אמרתי לה: הינה המספרים. 20 שנה – את לא יכולה להחזיק תיקים פתוחים על אנשים. את מסמנת אותם. תמחקו. לצערי, לא קיבלתי מענה, והפסקתי לטפל בזה. אבל בפרקליטות יש היום כ-15,000 או 16,000 תיקים של אנשים במשך 20 שנה שזה לא רצח, לא אונס ולא כלום, והתיקים האלה זה אות קלון על אנשים, ואללה, שעשו עבירה טכנית קטנה אי פעם, והם לא יכולים לקבל תעודת יושר.

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אדוני השר, יש הרבה מה לתקן במערכת המשפט, אבל - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא הכול זה היועמ"שית.

שר התיירות חיים כץ:

- - - בוא.

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אבל חוסר המעש שלכם – לא עשיתם שום דבר שלוש שנים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתם לא עושים כלום. אפילו למנות שופטים – אתם לא ממנים. כלום אתם לא עושים.

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

- - - באלימות בחברה הערבית. למה - - - את הצוות הבין-משרדי שטיפל בזה והצליח להוריד 20% מהאלימות? על זה תענה, אל תדבר איתי על מה אחרים לא עשו.

מירב בן ארי (יש עתיד):

ממש היגיון.

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

על מה אתם לא עשיתם, על מה אתם לא הועלתם. איך בתקופה שלכם - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה, מה עשיתם?

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת גינזבורג, אתה מייד תקבל את רשות הדיבור בצורה מסודרת.

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה עשיתם? אתם לא עושים כלום.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת בן ארי.

שר התיירות חיים כץ:

אני אגיד לך מה עשינו.

מירב בן ארי (יש עתיד):

כן, מה עשיתם?

שר התיירות חיים כץ:

את רוצה? 130,000 איש - - -

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה, מה עשיתם?

שר התיירות חיים כץ:

איתן, ואללה, הקשבתי לך. 130,000 איש היו במלחמה הזאת מחוץ לבית.

מירב בן ארי (יש עתיד):

כן.

שר התיירות חיים כץ:

לא ראית טענה – לא בערוץ 12, לא בערוץ 13, לא בערוץ 11 – ולא הפגנות. הם קיבלו טיפול שאתם לא הייתם יודעים לעשות אותו.

מירב בן ארי (יש עתיד):

על מה, על המפונים - - -

שר התיירות חיים כץ:

זה לא יש מאין.

מירב בן ארי (יש עתיד):

על המפונים אתה מדבר?

שר התיירות חיים כץ:

נכון.

קריאות:

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה רוצה שאני אודה לך על זה שהוצאתם אנשים מהבית?

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה, אנחנו - - -

שר התיירות חיים כץ:

אני אגיד לך מה אני רוצה. אני רוצה שיעלה פה בן אדם ולא תנהלי את העסק כמו שכונה ותצעקי על כל מילה. זהו.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תגיד לי, אני אמרתי לך – על זה שהוצאת מפונים?

היו"ר אמיר אוחנה:

טוב, חברת הכנסת בן ארי.

שר התיירות חיים כץ:

זהו. זהו.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה זה תצעקי כמו שכונה?

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת בן ארי.

שר התיירות חיים כץ:

אני, מותר לי להגיד משהו בניגוד לדעתך.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא. אז תגיד.

שר התיירות חיים כץ:

אני אקשיב לך.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת בן ארי, לעבור לקריאות? די.

שר התיירות חיים כץ:

אני אקשיב לך בקשב.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אבל הוא פונה אליי.

היו"ר אמיר אוחנה:

לא, אבל הוא ביקש שלא תתערבי.

שר התיירות חיים כץ:

אני לא פונה אלייך.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה פנית אליי.

היו"ר אמיר אוחנה:

הוא פנה בבקשה שלא תעירי על כל מה שהוא אומר.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אבל הוא פונה אליי אישית. אישית.

שר התיירות חיים כץ:

אחר כך את תעלי, תגידי מה שאת רוצה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני אגיד מה שאני רוצה.

שר התיירות חיים כץ:

ואני לא אפתח את הפה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אחלה.

שר התיירות חיים כץ:

לא אפתח. אני לא אפריע לך.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אבל אתה לא תגיד לי מה לעשות.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת בן ארי.

שר התיירות חיים כץ:

אני לא אפריע לך, אני לא אפריע לך, דברי מה שאת רוצה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מעולה. אבל אתה לא תגיד לי מה לעשות, זה לא עובד ככה. נגמר הסיפור הזה. די, חיים, נגמר.

שר התיירות חיים כץ:

יאללה, תגידי משהו.

מירב בן ארי (יש עתיד):

כלום. אני מכבדת אותך.

שר התיירות חיים כץ:

את רוצה לצעוק שתי דקות? את רוצה לצעוק? צעקי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא, אני לא רוצה לצעוק. אני מקשיבה למה שאתה אומר. אתה יודע מה? יכולתי גם ללכת. אני יושבת פה ומקשיבה לך.

שר התיירות חיים כץ:

לא, בסדר גמור. גם אני אקשיב לך.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אמרת לי, מירב תגידי תודה.

שר התיירות חיים כץ:

מירב, גם אני אקשיב לך.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מעולה. אמרת לי: תגידי תודה על 130,000 מפונים - - -

שר התיירות חיים כץ:

יאללה, טוב, תני לי להמשיך עכשיו. אני ממשיך בקטע של דודי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תמשיך, בבקשה.

היו"ר אמיר אוחנה:

בבקשה.

שר התיירות חיים כץ:

התנגדות למעורבות השב"כ בפשיעה המאורגנת בחברה הערבית – היועצת המפוטרת, יחד עם רונן בר המפוטר, מנעו שוב ושוב את הכנסת שב"כ למלחמה בפשיעה, בין היתר בטענה שיש להעמיס על הגוף הזה – וכולנו ראינו, רונן, ב-7 באוקטובר – או שזה פוגע בזכויות אזרח, מה שבקורונה היה מותר. רוגלות מול ארגוני פשיעה – היועצת המפוטרת מסרבת לאשר למשטרה את השימוש ברוגלות כמעט שלוש שנים, והספירה נמשכת, וזאת לאחר שמולאו כל הדרישות שלה ושל צוותה שנקבעו בדו"ח מררי, לרבות ניוונים שבוצעו למערכות בעשרות מיליוני שקלים, ובניגוד לפרשנות שלה עצמה כפי שנמסרה לבג"ץ במסגרת הליך 6604/23, שלפיה החקיקה הקיימת מאפשרת שימוש בכלים אלה לצורך האזנות סתר, וזאת תוך הסתרת מידע – זה משופטי בית המשפט העליון שדנים בימים אלה בעתירה בנושא – וכאשר ארגוני הפשיעה בחברה הערבית ממשיכים לגבות את חייהם של חפים מפשע רבים רק בגלל שהם היו במקום מסוים במקרה. הרחקות מינהליות של פצצות מתקתקות מכוח סעיף 4א לפקודת המשטרה – כבר בשנת 2023, לאור הפשיעה הגואה בחברה הערבית בדגש על ארגוני הפשיעה, ביקשה משטרת ישראל לעשות שימוש בסמכותה לפי סעיף 4א לפקודת המשטרה על מנת להרחיק עבריינים בכירים מאזור מגוריהם לצורך מניעת אירועי רצח, סמכות שעושים בה שימוש תדיר בהר הבית. היועצת המפוטרת התנגדה, התנגדה, ואף פתרון אחר לא מצאה. מעצרים מינהליים - - -

קריאה:

מירב בן ארי (יש עתיד):

הכול היועמ"שית. הם לא קשורים למדינה הזאת. אין להם - - -

שר התיירות חיים כץ:

מעצרים מינהליים – בדומה לסעיף הקודם, גם כאן היועצת המפוטרת - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

אין לך. קח אחריות כבר.

שר התיירות חיים כץ:

תתאפקי דקה, עוד דקה אני גומר. תתאפקי דקה. אחר כך אני אשמע אותך בקשב רב.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תגיד לי – אני לא רוצה לענות לך בכלל.

שר התיירות חיים כץ:

בדומה לסעיף הקודם, גם כאן היועצת המפוטרת התנגדה התנגדות נחרצת לעשות שימוש נקודתי ובמקרים ייחודיים לבקשת משטרת ישראל. לצערי הרב - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

הרב.

שר התיירות חיים כץ:

- - חלק מן המקרים הסתיימו ברצח. קידום תזכיר ממשלתי לצווי הגבלה – למרות הסכמתי לפשרה מרחיקת לכת בנושא של צווים מינהליים והסתפקות בצווי הגבלה בלבד ורק באישור בית המשפט, ולמרות החלטה מפורשת של ועדת שרים לענייני פשיעה בחברה הערבית, היועצת המפוטרת מנעה את קידום התזכיר הממשלתי. עד שלבסוף העברנו חקיקה פרטית של חבר הכנסת צביקה פוגל שביקשה להציע הסדר דומה, וגם אליו היא התנגדה. החוק עבר - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

זה הכול היועמ"שית.

שר התיירות חיים כץ:

- - המשטרה העבירה 70 פניות להוצאת צווים בשנה האחרונה, והיועצת אישרה שלושה בלבד. אפשר להמשיך ולהמשיך, אבל אין צורך.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אפשר, אבל למה?

שר התיירות חיים כץ:

ברוך השם - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת בן ארי, את שמה לב? את שמה לב?

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני מדברת בשקט.

היו"ר אמיר אוחנה:

לא, את לא יכולה לדבר עכשיו.

שר התיירות חיים כץ:

- - - עזוב.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני אפילו לא צועקת.

היו"ר אמיר אוחנה:

את לא יכולה לדבר עכשיו.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אבל אני לא צועקת.

היו"ר אמיר אוחנה:

על כל משפט יש לך מה להגיד. די.

מירב בן ארי (יש עתיד):

כן, אבל אני מדברת לעצמי. אסור?

היו"ר אמיר אוחנה:

לא, אסור לדבר לעצמך פה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אוקיי.

היו"ר אמיר אוחנה:

דברי לעצמך בחוץ.

מירב בן ארי (יש עתיד):

בסדר, דיברתי בשקט.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תמשיך.

היו"ר אמיר אוחנה:

היא מאפשרת לך להמשיך.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני לא מפריעה לו.

שר התיירות חיים כץ:

ברוך השם, והודות להתעקשותו של ראש הממשלה, הגיע ראש שב"כ חדש, ראש שב"כ שמבין היטב באיזו שכונה אנחנו נמצאים, שלא שבוי בקונספציה, שלא עסוק בפוליטיקה קטנה על חשבון הגנה על אזרחי ישראל. והינה, לפתע פתאום שומעים בשב"כ עמדות שדומות לבן גביר. בשבוע שעבר, בתמיכתו של ראש השב"כ, אושרה הצעת חוק פרטית של חבר הכנסת צביקה פוגל שתאפשר לממשלה להכריז על ארגוני הפשיעה כארגוני טרור.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

לא הייתה תמיכה של - - -

שר התיירות חיים כץ:

אומנם זהו צעד ראשון - - -

קריאה:

האמת שכן, לא הייתה תמיכה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת בליאק, אתה מייד מקבל את רשות הדיבור.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אבל לא הייתה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אבל אתה מייד תקבל את רשות הדיבור. רק רגע.

שר התיירות חיים כץ:

בליאק, אתה עולה אחריי?

היו"ר אמיר אוחנה:

כן.

שר התיירות חיים כץ:

אה. אומנם זהו צעד ראשון, אך זהו צעד חשוב. מה שהיה צריך לקרות מייד עם כניסתנו לממשלה קורה לצערנו באיחור של כמעט שלוש שנים. רק שילוב זרועות של משטרה, שב"כ וגם צה"ל מול הזירה השמינית – כמויות הנשק הבלתי-חוקי במגזר הערבי, שלא מביישות חטיבות של צה"ל – יאפשר לנו להתמודד מול האיום הגדול הזה על מדינת ישראל. הטילים, המטענים, הרימונים, הרובים ושלל האמצעים המתקדמים שיש בחברה הערבית, בין שנגנבו מבסיסי צה"ל ובין שהוברחו מאיראן, יכולים מחר בבוקר להיות מופנים כלפי תושבי תל אביב, גבעתיים, כפר סבא או ירושלים. עוד לא מאוחר, וזו העת להתעלם מרעשי הרקע, מכל מיני משפטנים שמעולם לא יצאו מהמשרד הממוזג, ולרסק את המיליציות החמושות שנקראות בטעות ארגוני פשיעה. תודה רבה לכם, ואני מקווה להסיר את הצעת האי-אמון. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה לשר כץ. ואנחנו נעבור לדיון הסיעתי. ראשון הדוברים יהיה חבר הכנסת ולדימיר בליאק.

מירב בן ארי (יש עתיד):

הינה, אתה תראה איזה הבדל שאתה יכול לדבר ומעירים לך, וגם אם אתה מתעצבן, אתה לא מקלל. זו כבר התפתחות. ואתה גם בליכוד.

היו"ר אמיר אוחנה:

עד שלוש דקות לרשותך, בבקשה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, השר כץ, אתה יודע שאני מכבד אותך. ואני יודע שהקראת פה את התשובה של השר אמסלם, אבל עדיין, אתה שר בממשלה. הסיבה היחידה שאין רוגלות היום במשטרה היא כי אתם לא מוכנים לשימוש ברוגלות בעבירות שחיתות, כי יכול להיות שיש אצלכם בקואליציה או בממשלה אנשים מושחתים. זאת הסיבה שאין רוגלות. ומעבר לזה, למען הדיוק - - -

שר משרד הרווחה והביטחון החברתי חיים כץ:

אמרתי את זה. יחד עם זה, בשביל להציל חיים, הייתה צריכה - - -

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

קודם כול, הייתי חייב להגיד את זה. הייתי חייב להגיד, או שיש רוגלות או שאין רוגלות, ואין להוציא החוצה את עבירות השחיתות. אני יודע שיש לכם יחס מיוחד לעבירות השחיתות. אבל - - -

שר משרד הרווחה והביטחון החברתי חיים כץ:

אני זוכר את יאיר לפיד בהסכם המורים, שהוא אמר - - -

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אל תגיד יאיר לפיד. אתה היום שר בממשלה. יאיר לפיד – על מה אתה מדבר?

שר משרד הרווחה והביטחון החברתי חיים כץ:

אדוני, אני זוכר אותו, הסכם המורים, כשלא היה בסיס תקציבי. אמרו לו: זה לא חוקי. הוא אמר: אני החוק - - -

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אני מדבר איתך על עבירות השחיתות. אתה מדבר איתי על הסכם מורים? על מה אתה מדבר, חיים, בחייך. די, נו. אתה בן אדם הרבה יותר רציני ממה שאתה אומר עכשיו.

שר משרד הרווחה והביטחון החברתי חיים כץ:

לא יודע מה איתך. זה לא שחיתות לקחת מיליארדים ולתת בלי הסכם?

היו"ר אמיר אוחנה:

אני ממשיך את הזמן. השר כץ - - -

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

והדבר השני, אומנם לא הייתה תמיכה של השב"כ בחוק של חבר הכנסת פוגל, אבל בואו נשים את זה בצד. כי היום, השר כץ, פורסם כי השר קרעי וחבר הכנסת בוארון, שניהם מהליכוד, מתכוונים לקחת חלק בעצרת המשתמטים נגד גיוס החרדים לצה"ל. השר כץ, אני זוכר כי פעם, האמת שדי מזמן, הליכוד הייתה תנועה לאומית, ציונית. מפלגה שדיברה על אהבת הארץ, על אחריות, על שוויון בנטל. היום הליכוד הפך לסניף של העסקונה החרדית המשתמטת. אותם פוליטיקאים מקואליציית הימין על מלא, שהיו אמורים לשאת בגאווה את דגל השירות ואת דגל העבודה, בוחרים לשאת את דגל ההשתמטות. היום חסרים בצה"ל לפחות 15,000 לוחמים. קרוב ל-50% מהגברים החרדים לא משתתפים בשוק העבודה גם היום, וכלכלת ישראל מאבדת כל שנה קרוב ל-30 מיליארד שקלים, וחברי כנסת מהליכוד והשר מהליכוד רצים לעצרת המשתמטים. ויתרה מזאת, מקדמים את חוק ההשתמטות. זה לא ימין, זו לא ציונות – זו בושה. איך אתם ממשיכים לקרוא לעצמכם מפלגה לאומית ליברלית בזמן שאתם מוחאים כפיים למשתמטים ומרעיפים עליהם מיליארדי שקלים של פינוקים ומפנים גב ללוחמים? הליכוד נכנע למשתמטים הלכה למעשה. אבל אנחנו לא ניכנע. אנחנו נמשיך להיאבק על ישראל שווה, ישראל צודקת, ישראל ציונית, ישראל שבה אין זכויות בלי חובות. זו לא רק פוליטיקה – זה מאבק על הנשמה של המדינה הזו, ובמאבק הזה אין לרוב הישראלי השפוי שום כוונה לוותר. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לחבר הכנסת בליאק. ואני מתכבד כעת להזמין את חבר הכנסת איתן גינזבורג לשאת את דבריו. אחריו – חבר הכנסת חמד עמאר. עד שלוש דקות, אדוני, לרשותך.

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אדוני השר, אני מאוד מאוד שמח שאתה זה שעלית לענות על הצעת האי-אמון. זה היה באמת נאום מרענן כאן, במליאה. ומסתבר שאפשר לענות בצורה נעימה ומכובדת גם כשלא מסכימים, וגם בלי לגדף ולדבר בגסות. באמת מרענן. ואני גם רוצה להגיד לך משהו, אדוני השר – באופן אישי אני מצטער שלא המשכת להיות השר לביטחון פנים. אני יודע שעבדת קשה, אני יודע שעבדת הרבה מאוד שעות ביממה, ואני יודע שאם היית ממשיך אולי היה גם שינוי, כי לך אכפת. אבל מה שבטוח, אדוני השר, שלא ענית בכלל על מה שנשאלת. לא ענית בכלל על הצעת האי-אמון שהועלתה. רק היועמ"שית והיועמ"שית והיועמ"שית. לזכותך ייאמר שכתבו לך את זה. אבל הייתי מצפה שמכיוון שהיית שם, שתאמר משהו ענייני בהקשר הזה. רק היועמ"שית. איפה האחריות שלכם כממשלה? איפה האחריות שלכם כקולקטיב? כשר? מה קרה? מה קרה? הרי אתה אדם רציני. אפשר להאשים את כולם כל הזמן.

שר משרד הרווחה והביטחון החברתי חיים כץ:

אמרת שאני אדם רציני.

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

נכון.

שר משרד הרווחה והביטחון החברתי חיים כץ:

אתה יכול לחזור על זה?

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

לא. אמרתי את זה פעם אחת, ואני חושב שזה ישר נקלט. אבל אתה אדם רציני, ואתה אדם רציני מאוד. אבל לא יכול להיות שאתה, כאדם רציני, תעמוד כאן מעל דוכן הכנסת ותאשים את כולם מלבד את עצמכם, כשאתם נושאים באחריות. זה פשוט לא יכול להיות. יש עלייה באלימות בחברה הערבית, יש עלייה בתאונות הדרכים. גם בממשלה הקודמת, אדוני השר, כשהאלימות בחברה הערבית גאתה, לא היו כלים טכנולוגיים כמו שדיברת עליהם. והפלא ופלא, האלימות ירדה. הצלחנו להוריד את האלימות. למה? כי היה אכפת לנו מהאזרחים, אדוני. כל הזמן אתם בעולם של אכלו לי ושתו לי, ואתם כבר מעייפים. אתם מתבכיינים. זה כבר לא מעניין את הציבור. בבכי ונהי וחוסר מנהיגות אתם רק מציגים חוסר יכולת מדהימה. ברשלנות, בחוסר אכפתיות, כל היום עוסקים באחרים ולא מראים במה אתם אחראים. אתם לא אחראים לכלום. לא לאלימות. אתם לא אחראים לפשיעה, אתם לא אחראים למחדל האזרחי, אתם לא אחראים ל-7 באוקטובר, אתם לא אחראים לתאונות הדרכים. כלום. למה אתם אחראים? למינויים מופקרים, לחוקים מביכים, לדילים פוליטיים בזויים. מה יצא לאזרחים מהממשלה הזו, אדוני השר? מה יצא להם? סכסוך, פילוג, יוקר מחיה, פשיעה, פיגועים, הפגנות, 7 באוקטובר, חטופים – זה מה שיצא מהממשלה הזו לאזרחים, ולכם אין שום אחריות בכלום. אני רוצה להגיד לך, אדוני השר, שלא ירחק היום ונגיע לבחירות, והציבור יאמר את דברו. והציבור יחליף אתכם כממשלה, כי מגיע לציבור ממשלה אחרת. ממשלה שאכפת לה, ממשלה שרואה את האזרחים, ממשלה שרוצה לטפל בבעיות שלהם. והדברים האלה ייאמרו בקלפי. לא ירחק היום ואתם תוחלפו. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לחבר הכנסת גינזבורג. ואני מתכבד להזמין כעת את חבר הכנסת חמד עמאר. אחריו – חבר הכנסת יאסר חוג'יראת. בבקשה, אדוני. עד שלוש דקות לרשותך.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – אגיד לך את האמת, היושב-ראש, הממשלה הזו מנותקת. כמו שהשר לביטחון לאומי מנותק ממה שקורה היום בשטח, גם הממשלה מנותקת. אתה יודע שאין משילות היום במדינת ישראל? אתה יודע שכל שלושה אנשים מחליטים שהם ארגון פשע ומסתובבים עם נשק ולוקחים דמי חסות, פרוטקשן? אין היום עסק במדינת ישראל שלא משלם פרוטקשן. אין עסק שלא משלם. תלכו לצפון, תלכו לחקלאים בצפון, תלכו לדרום, תשאלו את האנשים, תהיו בשטח. אני לא רוצה לדבר על הרציחות ועל מספרים, כי כל דקה המספר משתנה. אבל כשאתה מדבר על איבוד משילות זה משהו אחר לגמרי. אין אזרח במדינת ישראל שמעז להגיד מילה נגד ארגון פשע. כי אם הוא אמר מילה שופטים אותו ומחייבים אותו לשלם מאות אלפי שקלים. ואת זה המשטרה יודעת, ואת זה הממשלה יודעת. ומה הממשלה עושה? כלום. היום שאלתי את השר – הוא הגיע לוועדה. ותאמינו לי, זו הייתה ההצגה הכי טובה בעיר. דיבר, דיבר, דיבר, דיבר, ולא שמע אף אחד. רק לי יצא לשאול אותו שאלה אחת. שאלתי אותו על פיענוח הרציחות בחברה העברית. ואתה יודע, גם אתה היית שר לביטחון פנים, שיש פחות מ-10% פיענוחי רצח במגזר הערבי. כשאתה אומר אפס פיענוחי רצח, אתה מדבר על זה שאתה מזמין את הרצח הבא. כולם יודעים שהמשטרה לא עושה כלום, ואתה יכול ללכת בלילה לירות על הבתים, לשרוף מכוניות, לרצוח אנשים, ולעשות מה שאתה רוצה בחברה הערבית. אין משטרה. אין דין ואין דיין. אבל כל זה התהפך, אני אומר לכם, התהפך. אם היו דמי חסות רק במגזר הערבי – היום לא. היום אין עסק יהודי שלא משלם. כולם משלמים. כולם מפחדים. כולם רוצים שקט אצלם. ולבוא ולשמוע את השר היום יותר משעה וחצי ולראות סרטים שהוא הכין – זו בושה של סקירה של שר שצריך לבוא ולתת תשובות ולהגיד בדיוק מה שקורה היום בשטח.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה, אדוני. תודה.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

איבוד משילות. אפס משילות.

היו"ר מאיר כהן:

תודה, אדוני. תודה רבה. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת, אדוני, ואחריו – איימן עודה.

יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כבוד יושב-ראש הישיבה, חבריי חברי הכנסת, אני מגיע עכשיו מהצפון, מכעביה-טבאש, משכונת רשיד. פגשתי שם קשישה בת 90. נכנסתי אליה – היא בוכה, יושבת על המיטה שלה ואומרת לי: תראה מה עשו לי. היא גרה עם ארבע בנותיה בתוך בית ישן, בן 70 שנה. היא אמרה לי: אני בניתי את הבית בידיים שלי, אבן על אבן בנינו את הבית שלנו, בית בן 60 או 70 שנה. באו היום כוחות שוטרים, כוחות גדולים, אלפי שוטרים, בשביל לבצע הריסת בית. הנכד שלה, עם המש"ק של היישוב, מתחנן אליהם, רוצה לדבר עם הממ"ז שהיה שם. הם דחפו אותם ולא רצו לדבר עם אף אחד, לא רצו להקשיב להם. לקחו לנכד את הטלפון, לא נתנו לו את הטלפון. מה בסך הכול הוא רצה להגיד להם? הוא רצה להראות להם את צו עיכוב הריסת הבית. זה הצו שנתן בית המשפט היום בבוקר, שאוסר את הריסת הבית, צו עיכוב. המשטרה לא רצתה לראות את זה ואף אחד לא רוצה לראות את זה. לא מכבדים בתי משפט, לא מכבדים צווים של בתי משפט, ורק באים להרוס. לא מקשיבים לאנשים. זו המשטרה, זו משטרת בן גביר. כבר אין משטרה שמשרתת את התושבים. המשטרה של בן גביר מבצעת את המדיניות שלו בלי להקשיב לאנשים, בלי לתת להם את ההגנה, בלי לעשות את התפקיד שלה. כבוד יושב-הראש, הרסו בית למרות שיש צו ביניים לאסור את ההריסה מהיום בבוקר; עם זאת, הם הרסו את הבית. זאת המשטרה. זה שר ההרס הלאומי, זה לא שר של ביטחון לאומי ולא שר של כלום.

היו"ר מאיר כהן:

חברים, בשקט.

יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אני אומר בשם הקשישה ובשם כל השבטים הבדואיים בצפון.

טלי גוטליב (הליכוד):

יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

טלי גוטליב (הליכוד):

מה זה קשור בן גביר להסדרת המעמד של האדמות.

יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

(- - -) תודה רבה.

טלי גוטליב (הליכוד):

אבל בדיוק, שווה זכויות. עם כל הכבוד, זה לא האדמות של אף אחד - - -

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה, אדוני. חברת הכנסת גוטליב, תודה. בבקשה, איימן עודה.

טלי גוטליב (הליכוד):

גדול תומכי הטרור, כן, בבקשה. בואו נשמע.

היו"ר מאיר כהן:

בבקשה, אדוני.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת וחברות הכנסת, שר האוצר סמוטריץ' לעג לסעודיה: "תמשיכו לרכוב על גמלים במדבר בסעודיה".

היו"ר מאיר כהן:

אני מבקש שקט בצד ימין. שלי. עדי עזוז.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

סליחה, תוסיף לי זמן, בבקשה, כי אומרים שלא שומעים.

היו"ר מאיר כהן:

אם אפשר, אדוני, על ההגברה. תודה. יש לך עוד 20 שניות, בבקשה. אני אוסיף לך.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

שר האוצר סמוטריץ' לעג לסעודיה: "תמשיכו לרכוב על גמלים במדבר בסעודיה". אמירת מר כלכלת בעזרת השם הכעיסה חלקים גדולים בציבור הישראלי. ואני רוצה לשאול אתכם באמת ובתמים: האם הכעס נובע מעמדה אמיתית, אידיאולוגית, נגד מה שאמר או מעמדה פרקטית שזו אמירה מטומטמת שמרחיקה את סעודיה, כלומר טקטית זו אמירה לא נכונה, או שהיא מעבר לכך?

טלי גוטליב (הליכוד):

- - - לאויב.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

אם זה מעבר לכך, אז צריך לשאול מה ההבדל בין האמירה הזו לבין האמירה של נתניהו שצריך להגן על הווילה מפני חיות הטרף, או האמירה של ראש הממשלה לשעבר ברק שישראל היא וילה בג'ונגל, או האמירה של הרצל ב"מדינת היהודים" שעלינו להוות חלק מחומת ההגנה של אירופה באסיה, מוצב של הציוויליזציה מול הברבריות, כדברי הרצל. אז האם הכעס על סמוטריץ' הוא כעס אידיאולוגי או כעס טקטי, שאנחנו מזילים ריר כי אנחנו רוצים את סעודיה ואתה, טיפש, מרחיק אותה? מאיפה נובע העניין הזה? אני רוצה להגיד לכם שלפני העברית, בערבית נאמר: הגמל לא רואה את הדבשת שלו, (חוזר על הדברים בערבית.) הדבשת היא הגזענות מול הערבים, מול העולם הערבי. זוהי הבעיה העיקרית. ואני רוצה להגיד שישראל תמיד הייתה בצומת דרכים – האם להיות חלק מאירופה מול המזרח או להיות חלק מהמזרח. לצערי הרב, תמיד בחרה לעשות, כמו שאמר בן גביר - -

טלי גוטליב (הליכוד):

מדינת העם היהודי מדינה שוות זכויות לכל אזרחיה - - -

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

- - את העבודה המלוכלכת בשביל שהידיים של אירופה יישארו נקיות, או להיות חלק מהמערב נגד המזרח. זו לא הדרך הנכונה. הדרך הנכונה היא להיות חלק מהמזרח ולעשות שלום, בעיקר עם הפלסטינים ועם כל העולם הערבי. תודה רבה.

טלי גוטליב (הליכוד):

נגמר הזמן.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה, אדוני. טלי. חבר הכנסת גלעד קריב מסכם את הדיון. אבי מעוז אחריו.

מירב בן ארי (יש עתיד):

- - - דובר אחרון.

היו"ר מאיר כהן:

אבי מעוז.

גלעד קריב (העבודה):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, האמת, השר כץ, אני במקומך הייתי מסרב לעלות היום לדוכן ולקרוא תשובה מטעמו של השר איתמר בן גביר, כי אחרי מה ששמענו אתמול מפיו של החטוף ששוחרר בר קופרשטיין, אני הייתי מהסס אם להפוך להיות דוברו של איתמר בן גביר. אני מציע לך, השר כץ, לצפות בריאיון שעתיד להיות משודר מחר עם בר קופרשטיין, כיצד הוא מתאר את המכות ואת ההתעללות שהם ספגו בעקבות ההתבטאויות של איתמר בן גביר בעקבות חגיגות התקשורת של איתמר בן גביר. אני במקומך לא הייתי רץ להגן על השר הזה, שלמרות שהוא קיבל את ההתראות מהשב"כ, ולמרות שמינהלת החטופים בראשותו של גל הירש התריעה בפניו, הוא הלך בכוונת מכוון להצטלם מחוץ לתאים של לוחמי הנוח'בות. הזהירו אותו שבעקבות כתבות היח"צ האלה החטופים שלנו יחטפו מכות, אבל הוא רצה את דקות התהילה המפוקפקות שלו. הפכתם את עצמכם להיות הזנב של הזנב; הוא זה שמקשקש בכם. ממשלת נתניהו האחרונה היא ממשלת בן גביר השנייה, ואתם כולכם הפכתם למשרתי הכהניסטים. ועכשיו, אדוני היושב-ראש, לעניין שאנחנו דנים בו. פעמים רבות האופוזיציה שוגה כאשר היא מתארת את המציאות הנוכחית ככישלון של השר איתמר בן גביר. המציאות הנוכחית היא הצלחה של בן גביר, היא תוצאה של מהלך מכוון שלו להביא לקריסת החברה הערבית במדינת ישראל. בצלאל סמוטריץ' מקדם תוכנית הכרעה לקריסת החברה הפלסטינית בשטחים, ואיתמר בן גביר מכוון. הוא לא נכשל. זה מה שהוא רוצה. הוא רוצה שהחברה הערבית בתוך מדינת ישראל הריבונית תקרוס לתוך עצמה. אתה מדבר איתנו על היועצת המשפטית? הרי האלף-בית של מאבק בארגוני פשיעה זה לאתר את החדירה שלהם לרשויות השלטון, למכרזים, לרשויות המקומיות. מי שרוצה רוגלות שבעזרתן אי-אפשר לבדוק שחיתות שלטונית, לא רוצה לפרק את ארגוני הפשיעה. זה שקר וכזב.

טלי גוטליב (הליכוד):

לא נכון - -

גלעד קריב (העבודה):

זה שקר וכזב.

טלי גוטליב (הליכוד):

- - נו, באמת.

אושר שקלים (הליכוד):

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה. תודה, אדוני.

גלעד קריב (העבודה):

איתמר בן גביר שמח בנתוני הרצח בחברה הערבית ובדם שזורם ברחובות.

טלי גוטליב (הליכוד):

גלעד קריב (העבודה):

הוא לא נוקף אצבע, מכיוון שזו ההצלחה שלו.

היו"ר מאיר כהן:

הרב קריב, תודה רבה.

גלעד קריב (העבודה):

תוכנית הכרעה נגד אזרחי ישראל הערבים - -

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה.

גלעד קריב (העבודה):

- - ואתם השותפים לפשע של הכהניסטים.

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה, תודה רבה. חבר הכנסת אבי מעוז, שלוש דקות, אדוני.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

ריבונות על עזה.

אבי מעוז (נעם):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה - -

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אבי, ריבונות על עזה.

אבי מעוז (נעם):

- - גם תלות מסוימת והכרת הטוב גדולה לא מצדיקים פגיעה בציפור נפשנו. אכן, יש לנו תלות מסוימת בממשל האמריקאי - -

אלעזר שטרן (יש עתיד):

מסוימת.

אבי מעוז (נעם):

- - כמו למשל, באספקת חימושים ונשק ובתמיכה בזירה הבין-לאומית, אם כי חשוב לציין שמדובר גם באינטרס אמריקאי מובהק. אכן יש לנו הרבה הכרת הטוב לממשל טראמפ על העמידה לצידנו בשנה האחרונה. אבל יש דברים, אדוני היושב-ראש, שהם ציפור הנפש. הסכם השלום המדומה שמייצר הנשיא טראמפ זו אשליה מסוכנת, שמזכירה את האשליה שבהסכם אוסלו. שלטון זר על חבל עזה – של מצרים, טורקיה, קטר, מדינות ערב, אמריקה, אירופה ועוד – זו פגיעה בציפור נפשנו.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

לא נכון.

אבי מעוז (נעם):

אי-החלת הריבונות ביהודה ושומרון, שמשמעותה היא יצירת האפשרות להקמת מדינת טרור בלב הארץ, זו פגיעה בציפור נפשנו. בגידה בברית שבין עם ישראל לארץ ישראל היא כמו בגידה בין בני זוג. אנחנו חייבים לומר לנשיא טראמפ: תודה רבה על הכול, אבל עד כאן. לא נסכים לשלטון זר כלשהו בחבל עזה ואנחנו, בעזרת השם, נחיל בקרוב את הריבונות ביהודה ושומרון. כאשר הנשיא ביידן איים עלינו שיעצור את החימושים אם ניכנס לרפיח שבעה חודשים לאחר מתקפת שמחת תורה, וכאשר רוב החטופים עדיין בשבי החמאס, הגיב ראש הממשלה ואמר – ואני מצטט: "אם נצטרך לעמוד לבד, נעמוד לבד - - - אם צריך, נילחם בציפורניים". סוף ציטוט. לפני 50 שנה, לאחר שהממשל האמריקאי של הנשיא פורד התנה את גודל הסיוע הביטחוני לישראל בהתקדמות בהסכמים מדיניים שמשמעותם הייתה נסיגה מחבלי סיני, כתב רבנו הרב צבי יהודה זצ"ל, תחת הכותרת: לשברון עול הגויים מעל צווארנו כך – ואני מצטט: מדינתנו היא מדינה עצמאית ככל המדינות שבעולם. כמו שבענייני המדינה בכלל אנחנו לא מתערבים באמריקה בענייניה הפנימיים ואמריקה אין לה להתערב בתוכנו בעניינינו הפנימיים, כן גם בענייני הצבא אנחנו לא מתערבים בענייני הצבא שבאמריקה ואין לנו כל עניין בהתערבות של אמריקה בסידורי כוחותינו הצבאיים העצמאיים. "ה' בדד ינחנו ואין עִמו אל נכר"; "ה' צבאות עִמנו משגב לנו אלֹהי יעקב סלה". סוף ציטוט. תודה רבה.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה, אדוני. השר כץ מסכם או עוברים להצבעה?

קריאה:

אין צורך.

היו"ר מאיר כהן:

עוברים להצבעה. אם כן, אני מבקש מכל חברי הכנסת לשבת. אנו עוברים להצבעה על הצעת אי-אמון בממשלה של סיעת יש עתיד. הצבעה. מי בעד ומי נגד?

מירב בן ארי (יש עתיד):

בעד. איפה הסדרנים פה?

מיקי לוי (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, אני אצביע לה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא, לא. אבל אל תוסיף אותה.

קריאה:

לא, לא.

מיקי לוי (יש עתיד):

אין סדרן. אין סדרן.

מירב בן ארי (יש עתיד):

הכול בסדר, תוסיף אותה. הצבעה מס' 1 בעד הצעת סיעת יש עתיד להביע אי-אמון בממשלה – 41 נגד – אין נמנעים – אין הצעת סיעת יש עתיד להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה.

היו"ר מאיר כהן:

אוקיי, תוצאות ההצבעה: 40 בעד, אפס מתנגדים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תוסיף אותה.

קריאה:

היו"ר מאיר כהן:

שנייה, שנייה. אני קובע שההצעה לא התקבלה מאחר שלא קיבלה את הרוב הדרוש. כן, בבקשה, מה קורה עם קארין? נוסיף את הצבעתה. על כן, התוצאות הן 41 בעד, אפס מתנגדים וכו'. אנו עוברים להצבעה על ההצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעות ישראל ביתנו, כחול לבן – המחנה הממלכתי והעבודה. הצבעה, בבקשה. מי בעד ומי נגד? הצבעה מס' 2 בעד הצעת סיעות ישראל ביתנו, כחול לבן – המחנה הממלכתי והעבודה להביע אי-אמון בממשלה – 41 נגד – אין נמנעים – אין הצעת סיעות ישראל ביתנו, כחול לבן – המחנה הממלכתי והעבודה להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה.

היו"ר מאיר כהן:

41 בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים. אני קובע שההצעה לא התקבלה מאחר שלא קיבלה את הרוב הדרוש. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על ההצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעות רע"מ וחד"ש-תע"ל. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד הצעת סיעות רע"מ, חד"ש-תע"ל להביע אי-אמון בממשלה – 37 נגד – אין נמנעים – אין הצעת סיעות רע"מ, חד"ש-תע"ל להביע אי-אמון בממשלה להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה.

היו"ר מאיר כהן:

37 בעד, אפס מתנגדים אפס נמנעים. אני קובע שההצעה לא התקבלה מאחר שלא קיבלה את הרוב הדרוש.

היו"ר מאיר כהן:

חברות וחברי כנסת, בכבוד גדול, נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום – נאום הבכורה של חברת הכנסת עדי עזוז. חברת הכנסת, בבקשה. אני מאוד מבקש להיות בשקט בנאום בכורה, להקפיד על זה. בכבוד.

עדי עזוז (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, מזכיר הכנסת, משפחה, חברות יקרות, כנסת נכבדה, אני עומדת כאן היום נרגשת, ויראת כבוד בליבי למעמד ולשליחות. לפני כחודשיים, עת הושבעתי כחברת כנסת, הצהרתי: מתחייבת אני לשמור אמונים למדינת ישראל ולמלא באמונה את שליחותי בכנסת. אני מייחסת חשיבות רבה להתחייבות זו, ואומרת כאן כבר בתחילת דבריי: אני כאן למען החברה הישראלית. הפודיום הזה – הוא אינו שלי. הבית הזה – הוא אינו ביתי הפרטי ואינו ביתו הפרטי של אף אדם אחר. זהו ביתו של כלל הציבור הישראלי, על כל גווניו. המיקרופון הזה הוא כלי עזר עבורי להדהד את קולו של ציבור גדול המבקש מציאות אחרת, מציאות טובה יותר. אני גדלתי בראשון לציון, להוריי, בת-שבע עזוז, שנמצאת כאן, ואבי דניאל עזוז, זיכרונו לברכה. גדלתי בבית חם ופשוט, במשפחה שעבדה קשה וידעה מה זה להתמודד כדי שלא יחסר לי, לאחיי ולאחותי דבר. כשהייתי בת 18 אבי נפטר ממחלת הסרטן. פטירתו הובילה למשבר אישי ומשפחתי, ועברתי להתגורר אצל סבתי דבורה עזוז, שבשבילי היא נונה. נונה זה סבתא בלדינו, והנונה שלי בת ה-90 נמצאת כאן. ואדוני היושב-ראש, אני קצת אגביר את קולי כדי שהיא תשמע אותי. זו זכות גדולה עבורי, נונה. תודה. הנונה שלי, שקיבלה אותי כבת, היא אישה חכמה, חזקה ורגישה, והיא הייתה לי לעוגן של יציבות, אהבה וביטחון. נונה לימדה אותי שגם כשקשה ממשיכים, גם כשאין נותנים, ושאסור לוותר. זה עניין של התמדה – בסוף הדברים קורים. חוויות החיים שלי עיצבו את זהותי הבוגרת ואת תחומי העניין שלי. אולי אפשר היה לראות סימנים מקדימים כבר בתיכון. אז, בספר המחזור בכיתה י"ב ציירו אותי על פודיום שכתוב עליו: מפלגת ע"ע – עדי עזוז. בדיעבד, אולי זה היה רמז לבאות. אבל הדרך הייתה ארוכה ולא קלה. אני דור ראשון במשפחה ללימודים אקדמיים, והייתי צריכה להיאבק על עצם הזכות ללמוד לתואר ראשון. בכל שנה עבדתי בשלוש עבודות כדי לממן את התואר הראשון, ואני יודעת על בשרי כמה קשה לשרוד כצעירה בלי חיבור למוביליות חברתית בישראל. אבל כמו שנונה אמרה: ההתמדה משתלמת. לימים הפכתי לעורכת דין עם תואר שני במשפטים ומגדר. את עבודת המחקר שלי בתואר השני בחרתי לכתוב בנושא: מיתוס תלונות השווא בעבירות אינוס, מתוך תחושת מחויבות עמוקה להגדיל את הידע והמחקר לקידום זכויות נשים ולמניעת אלימות מינית. כל חיי הבוגרים פעלתי מתוך תחושת מחויבות להוביל שינוי בתחום האלימות המינית. כאקטיביסטית פמיניסטית הובלתי את מחאת "צדק צדק רודפות" כנגד הענישה המקילה והזעומה בעבירות של אלימות מינית. ברור לי כי אם יש רפורמה שצריך להעביר במערכת המשפט היא בתחום האלימות המינית, ובכך אעסוק במושב הנוכחי. לכנסת אני מביאה איתי עשייה ענפה מהשטח בתחום זכויות הנשים וקידום אנשים עם מוגבלויות. עד לפני חודשיים כיהנתי כמנכ"לית עמותת החצר הנשית לנערות וצעירות בסיכון. העמותה מסייעת לנערות וצעירות לצאת ממעגל הסיכון והמצוקה לשילוב מיטיב בקהילה. יצאתי מהחצר, אבל החצר נשארה איתי, וחלקן נמצאות פה איתי. העשייה בשטח לצד מקבלות השירות לימדה אותי שאין עלינו בלעדינו, nothing about us without us. כלומר, הקולות מהשטח של מי שזקוקה או זקוק לסיוע הם קולות שחובה עלינו, נציגי הציבור, להקשיב להם, ללמוד מהם ולפעול לאורם. המקצועיות שלנו כמי שנבחרו לשרת את הציבור היא גם בצניעות, בהקשבה, בלמידה מהשטח. נשים מהוות מעל 51% מאוכלוסיית ישראל, אך הן לא זוכות ליחס שווה, לא לשכר שווה וגם לא זוכות להגנה שווה וראויה על חייהן. מתחילת השנה נרצחו בישראל 33 נשים על ידי גברים קרובים להן. זה מספר חסר תקדים. אלימות נגד נשים אינה גזרת גורל, אלא ביטוי נוסף לאוזלת יד. אני פה כדי להדהד את קולן של נשים שהן נפגעות אלימות, ולקדם עשייה פרלמנטרית שתבטיח טיפול שורש בסוגיה. יש פתרונות, אפשר להתמודד, צריך רק לבחור לרצות להתמודד. אני לא יודעת איך זה מרגיש אחרי הרבה שנים בבית הזה, אבל אני יודעת איך זה מרגיש להיות כאן בפעם הראשונה, לעמוד על הדוכן הזה ולהרגיש את כובד האחריות על הכתפיים, את האחריות למילים, את הזכות והחובה להמשיך ולהשמיע גם מכאן את קולותיהן של מי שייצגתי לפני שהגעתי לכנסת, ולזכור כל העת שהפודיום הזה הוא אמצעי ולא מטרה. כל מה שיבוא מכאן צריך להיות לשירות הציבור ולא לשירות עצמי. לפני 11 שנים עבדתי כעורכת דין צעירה באלו"ט, האגודה הלאומית לילדים ובוגרים עם אוטיזם. חלק מתחומי האחריות שלי היו קשרי ממשל וקידום זכויות. נפגשתי עם שורה ארוכה של חברי כנסת במהלך השנים במטרה לדבר אל ליבם ולגייס את נכונותם לקידום זכויות של ילדים ובוגרים עם אוטיזם. אני זוכרת היטב את הפגישה הראשונה שלי עם ראש האופוזיציה ויו"ר סיעת יש עתיד יאיר לפיד. אני זוכרת את הפגישה הזאת היטב, כי זאת הייתה הפעם הראשונה שנכנסתי לפגישה עם חבר כנסת – ולא הייתי צריכה לשכנע אותך. לא הספקתי לתת בכלל את הנאום הקבוע שלי על הצרכים והאתגרים ומה צריך לעשות, ואתה דיברת אותם הרבה יותר טוב ממני. והבחירה שלך לשנות את סדרי העדיפויות ולשים את הצרכים של ילדים עם מוגבלויות ובני משפחותיהם בקדמת הבמה, למרות שאתה כבר עברת את הדרך וזה היה מאחוריך – לא היית צריך לחזור אחורה לפעוטות בני שלוש, ובחרת לעשות את זה – זה היה מעורר השראה בעיניי, והיה שיעור במנהיגות, באכפתיות ובהובלה. תודה על זה. במשך עשור קידמנו יחד חקיקה לאנשים עם מוגבלויות. עברנו ביחד את כל שרי הרווחה והאוצר לדורותיהם, ובכל הממשלות שקמו לאף אחד במשך עשור לא היה מספיק אכפת להעביר את החוק שלנו. ולבסוף כשקמה ממשלת השינוי וכיהנת כראש ממשלה, ואדוני היושב-ראש כיהן כשר הרווחה וקידם את זה במלוא הכוח, העברנו את החוק בתקציב של 2.2 מיליארד שקלים, שזה חוק חסר תקדים לקידום משפחות וילדים עם אוטיזם. הם לא צריכים יותר לחזר על הפתחים, יש להם זכויות בחוק, ובימים אלה אנחנו עובדים על התקנות. זה היה רגע מכונן עבורי, זה היה הרגע שבו התחלתי לפתח שאיפות פוליטיות. זה היה הרגע שבו הבנתי שבאמת אפשר, שכאשר ההגה בידיים הנכונות אפשר לשנות את החיים של אזרחי ישראל לטובה. באמת באמת אפשר, עשינו את זה. אני רוצה לשתף אתכן ואתכם בזכות שהייתה לי לצמוח בחברה האזרחית. יש לנו מגזר שלישי חזק ומפואר בישראל, אנשים רבים וטובים מכל חלקי האוכלוסייה שקמים בכל בוקר ועושים עבודת קודש עבור אוכלוסיות מוחלשות. אני רוצה גם לומר להם תודה מכאן. אתם עמוד השדרה של הרווחה, הבריאות והחינוך בישראל. מגיע לכם מקום של כבוד סביב שולחן מקבלי ההחלטות, אתם נלחמים כמו אריות ולביאות בוועדות הכנסת כדי להשמיע את קולם של מי שאינו יכול להשמיע את קולו בעצמו. אני רוצה להתחבר גם לשיח בוועדות הכנסת וכאן במליאה, כחדשה. החיים של אזרחי ישראל מורכבים היום בצורה יוצאת דופן בכל תחום שרק מפנים אליו מבט. הכול פה קשה, ונראה שהקיטוב ושנאת האחר נוכחים מתמיד בשיח, וזה לא בחלל ריק. אנחנו יכולים לקדם דיונים בוועדות על בריונות ברשת, על חרמות של בני נוער, על גזענות ומיזוגיניה כמה שנרצה. אבל כמו בכל בית, ויושבים פה הילדים שלי, זה פחות משנה מה ההורים אומרים, זה יותר משנה איך ההורים מתנהגים. קוראים לזה modeling. אנחנו יכולים להתווכח ויכוחים נוקבים, זה חלק מהמשמעות של דמוקרטיה תוססת, אבל אנחנו לא יכולים לדבר בשפה שאינה מכבדת את המקום. האלימות היא רצף והיא מתחילה בנו בבית הזה. יש לנו המון כוח, אנחנו חייבים לפעול באחריות. אחדות לא אומרים, אחדות עושים. אנחנו בימים קשים עם דעות מנוגדות ב-180 מעלות זו מזו. אנחנו בשלהי מלחמה שנמשכת שנתיים ועדיין מחכים לכל חטופינו שישובו ארצה למשפחותיהם. עבודת שיקום רבה עוד לפנינו. אנחנו ננהל דיונים נוקבים, נדרוש ועדת חקירה ממלכתית ונפעיל כל כלי דמוקרטי שעומד לרשותנו, אבל לא נשרוף את המועדון. אסור לשרוף את המועדון. אסור לשרוף את ישראל, כי אין לנו מקום אחר ללכת אליו, לכולנו, מכל הצדדים ועל כל הגוונים. בנימה אישית, אני רוצה לבקש מכם עזרה, מכל חברות וחברי הכנסת בבית, גם מהאופוזיציה וגם מהקואליציה. כמו שאמרתי, הילדים שלי פה, דניאל, בת העשר ואיתמר בן השבע, שחיכו בסבלנות לנאום של אימא – כל הכבוד על הסבלנות – ולפעמים הם רוצים לפתוח את ערוץ הכנסת ולראות מה אימא עושה בעבודה. אז בבקשה, תעזרו לי שהם לא יתביישו בעבודה של אימא, ויוכלו מדי פעם לזפזפ ולראות מה אנחנו עושים בבית. ולסיום, אני רוצה להודות למשפחה שלי, לחברות שלי, הכפר שלי שהולך איתי שנים רבות. אני אוהבת אתכן מאוד. אני רוצה גם להודות לאהוב ליבי, בן זוגי אייל, שיושב כאן. תודה על העיניים הטובות, והתמיכה והחיבוק כל הזמן. תודה, אדוני היושב-ראש.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה. אני מזמין בינתיים את ראש האופוזיציה מר יאיר לפיד. ראש האופוזיציה, בבקשה.

יאיר לפיד (יש עתיד):

כמו שהיא אמרה, בתפקיד האחרון שהיה לעדי, לפני שהיא הגיעה לכאן לכנסת, היא הייתה מנכ"לית החצר הנשית, שזה ארגון שמסייע לנערות ונשים צעירות שנמצאות בקצה הלא-נכון של הרצף החברתי, מה שנהוג לכנות צעירות בסיכון – אני מברך את נשות הארגון שנמצאות פה. היא עשתה את התפקיד הזה באהבה ובמסירות כמו שהיא עשתה כל תפקיד אחר בחייה, אבל אולי קצת יותר, מפני שהיא עצמה הייתה צעירה בסיכון: ילדה שאביה מת כשהיא הייתה בת 18; אימא שלה, שהיא מלאה באהבה, נפצעה ולא הייתה יכולה לטפל בה, ובגיל 18 היא עוברת לגור אצל נונה, אצל הסבתא, ולא מתחילה מאפס – מתחילה ממינוס. אבל היא מתעקשת. זה סיפור חייה, שהיא מתעקשת. היא מתעקשת להתגייס, היא הולכת לשב"כ, למרות שאומרים לה: את לא צריכה, עושה שירות מלא כחיילת בודדה, ואז היא מנסה להתקבל ללימודי משפטים ולא מקבלים אותה, מסבירים לה שהיא לא מתאימה, אבל היא מתעקשת. והיא עובדת בשלוש עבודות, והיא מסיימת תואר ראשון במשפטים בהצטיינות במכללה, ואז היא מסיימת תואר שני בהצטיינות באוניברסיטה העברית פה בירושלים, והיא אומרת לעצמה והיא אומרת לעולם: אני, אני אחליט אם אני מתאימה, אתם לא תחליטו בשבילי. אני, כמו שעדי סיפרה, מכיר אותה מהתקופה שהייתה היועצת המשפטית והסמנכ"לית של אלו"ט, האגודה הלאומית לילדים ובוגרים עם אוטיזם, והיא הייתה אכן אחד האנשים שעיצבו איתנו ביחד את חוק אנשים עם מוגבלויות – לא רק לאוטיסטים, כל האנשים עם מוגבלויות – אבל היא גם הייתה מישהי שליהיא ואני יכולים להתקשר אליה אם משהו מטריד אותנו באלו"ט ובטיפול בבעיות שיש לנו עם יעלי, שזה לא מעט, ותודה. ורק בדיעבד אני מבין שזו הבחירה שהיא עשתה. היא לא בצד שעוזרים לו, היא בצד שעוזר. לא כל אחד יכול לעשות את הבחירה הזו, ולא כל אלה שיכולים גם עושים את הבחירה הזאת, אבל עדי עשתה אותה. ועבדנו אז הרבה מאוד ביחד, ואני אוהב אנשים שמחזיקים ניגודים. את מחזיקה ניגודים – היא קשוחה, אבל היא נחמדה; היא מהירה, אבל יש לה סבלנות; היא תמיד יודעת יותר מכולם כי היא בילתה את כל הלילה כשאנחנו ישנו בללמוד את החומר, אבל היא לא נותנת לאנשים להרגיש את זה; והיא יודעת מה היא שווה, אבל היא לא מתנשאת. והיא, כאמור, מתעקשת, אבל בלי שזה יפריע לכל מי שמכיר אותה לאהוב אותה, גם אלה ניגודים. ככה זה היה באלו"ט, ככה זה היה ב"צדק צדק רודפות", שהיא ממקימיו, ככה זה בכל מקום שהיא עשתה ובכל דבר שהיא עשתה ובכל רגע שבו היא הייתה. נהוג באירועים כאלה שממרומי קשישותי אני אתן עצה טובה לח"כית צעירה. במקרה הזה אני חושב שאני דווקא אתן עצה טובה לכנסת ישראל – תיזהרו. היא תבוא אליכם, היא תיראה קטנה וידידותית לסביבה, ואתם תעשו את הטעות ואתם לא תיקחו אותה ברצינות, ואז יתברר לכם שאין שום דרך לעצור אותה, כי היא מתעקשת. מזל טוב, יקירתי, בהצלחה.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה, אדוני, תודה רבה. מזל טוב, עדי. תודה רבה למשפחה.

היו"ר מאיר כהן:

חברי הכנסת, אנחנו ממשיכים בסדר-היום – החלטת ועדת החוקה, חוק ומשפט בדבר פיצול הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון מס' 6) (סמכות כריכת מזונות ילדים), התשפ"ה–2025. אני מזמין את יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט חבר הכנסת שמחה רוטמן להציג את החלטת הוועדה. לרשותך עשר דקות. לאחר מכן נעבור לדיון אישי. בבקשה.

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, מדובר בהחלטה בדבר פיצול הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון מס' 6) (סמכות כריכת מזונות ילדים), תשפ"ה–2025. לפי סעיף 84(ב) לתקנון הכנסת, על פי הצעת ועדת החוקה, חוק ומשפט, מחליטה הכנסת, לפי סעיף 84(ב) לתקנון הכנסת, לאשר את החלטת הוועדה לפצל את הצעת החוק להצעות חוק נפרדות לפי תקופות, כך שחלק אחד מההצעה יתייחס לתקופה זמנית שבה יוחל ההסדר שייקבע כהוראת שעה, חלק אחר מההצעה יתייחס להסדר קבע. הצעת החוק נדונה בכנסת בקריאה הראשונה ביום כ"ד באדר תשפ"ה, 24 במרץ 2025, והועברה לוועדת החוקה, חוק ומשפט. מוצע לפצל את הצעת החוק להצעות חוק נפרדות לפי תקופות כדי לאפשר לוועדה שהות ללבן את הסוגיות העולות מההסדר המוצע, ובינתיים לקבוע הסדר זמני לעניין סמכות בתי הדין הרבניים לדון במזונות ילדים שנכרכו. מעבר לטכניקה שמאחורי הפיצול הזה להוראת שעה ולהוראת קבע, חשוב להסביר את הסוגיה בקצרה – הבטחתי לוולדי שזה יהיה בקצרה. בפסיקה שניתנה לאחרונה בנושא מזונות, למרות שהחוק קובע במפורש שהסמכות נתונה לבית הדין הרבני, בית המשפט החליט שהחוק לא מחייב אותו, זה לא בוויכוח בכלל. כתוב בחוק במפורש מזונות ילדים – הוא אומר: לא מזונות ילדים. הדבר הזה עורר בעיה מאוד קשה, כולל בהרבה מאוד תיקים שמתנהלים, ודרוש תיקון לדבר הזה, מצד אחד. מצד שני, צריך לדון גם בנושא המהותי. כולנו מכירים את התופעה הזאת, מקבלים פניות ציבור, זה לא עניין של קואליציה ואופוזיציה, בעיניי. סיטואציה שבה תיקים דומים מגיעים להרכבים שונים בבית משפט לענייני משפחה, בבית דין רבני – מקבלים מספרים שונים לחלוטין כמה שווה מזונות ילד, אם 300 שקל או 3,000 שקל, פערים שקשה להכיל אותם; פסקי דין שמשאירים משפחות שבורות, אנשים שלא יכולים לשלם. וכל הסיטואציה הזאת דורשת דיון מהותי בסכומים, בכללים, בקביעת חובת המזונות, על מי ואיך הדין הדתי חל, מה זה בדיוק אומר הדין הדתי, גם בזה יש מחלוקות בין בית משפט - - -

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

זה רק לענייני משפחה?

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

רק לענייני משפחה, במזונות.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

מזונות רק לענייני משפחה?

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

לא, לא. החוק מדבר על כך שבתי הדין הרבניים יוכלו לדון כמו שדנו עד עכשיו, מקום המדינה עד היום. אין ויכוח שזה מה שצריך לעשות ההסדר, רק השאלה מה יהיה הדין המהותי, ובהחזרת הסמכות בלי שום עיסוק בדין המהותי – האם אנחנו לא עושים נזק. לכן הוחלט לפצל – שהוראת השעה, קודם כול, תפתור את הבלגן שיצרה הפסיקה לפרק זמן מסוים, ובזמן הזה גם תיעשה עבודת המטה בבתי הדין, במשרד המשפטים, בוועדת החוקה, כדי שהסדר הקבע, כשהסמכות תחזור לבתי הדין בדרך המלך להוראת קבע – תהיה שם גם התייחסות לדין המהותי בצורה שתעשה סדר ולא תגדיל את הבלגן. לכן הוחלט על הפיצול הזה. אני מבקש מחברי הכנסת לאשר אותו, ואני חושב שבלי קשר מה חושבים על הסוגיה לגופה, הפיצול הוא יותר טוב מאשר הוראת קבע לכל התקופה, שפשוט תחזיר כפי שהציעה הצעת החוק הממשלתית, ומבחינה זאת, גם האנשים שלא מסכימים עם סמכות בתי הדין, הצעת החוק הזאת יותר טובה עבורם מההצעה הממשלתית. בוודאי אלו שחושבים שכמו שצריך, הסמכות צריכה להיות לבתי הדין על השולחן, רוצים שהדבר הזה יוסדר בחקיקה עם עבודת מטה מסודרת. תודה רבה לכולם.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה, אדוני. אנחנו עוברים לדיון אישי של שלוש דקות לכל אחד. אני אקפיד על השלוש דקות, אל תחרגו, זה לא נעים לעצור אתכם. שלוש דקות כולם. בבקשה, ולדימיר בליאק, ואחריו – אלעזר שטרן.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

תודה, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, שאלו אותי היום באחת מתחנות הרדיו מה אני חושב על ההצהרות של שר האוצר לגבי הורדת מיסים בשנה הבאה והעברת התקציב. קודם כול, מה שאני חושב על שר האוצר אני חושב שהבעתי פה לא פעם – בדיוק מה שאני חושב על הממשלה הזאת – וההצהרות שלו הן לגמרי מנותקות מהמציאות. קודם כול, אין שום עבודת מטה מסודרת היום במשרד האוצר על תקציב המדינה לשנה הבאה, גם אין ראש לאגף התקציבים, אבל לזה בממשלה הזאת אנחנו כבר התרגלנו. מעבר לזה, שר אוצר שמדבר על הורדת מיסים כנראה לא מתקשר עם ראש הממשלה, כי ראש הממשלה רק בסוף השבוע האחרון תדרך שהוא מתכוון להעביר את תקציב המדינה תמורת גיוס. כלומר, במקום חוק ההשתמטות, לעביר את תקציב ההשתמטות. ומי שמתכוון להעביר את תקציב ההשתמטות, לא יכול להגיע למצב של צמיחה במשק, ולכן לא יכול להגיע למצב של הורדת מיסים. זה מאוד מאוד פשוט, אני מדבר פה על כלל מאוד מקובל בכלכלה. אני מבין ששר האוצר לא בדיוק מחובר לנושא הזה, אבל עדיין. אבל אני כן מוכן להגיד לכם מה כן צריך לעשות כדי להוריד מיסים בשנת 2026 – צריך לבטל לפחות 80% מהכספים הקואליציוניים, לסגור בין 12 ל-15 משרדים מיותרים, כן להעביר את חוק הגיוס, שיאפשר גם להוציא את הגברים החרדים לשוק העבודה - -

היו"ר מאיר כהן:

סליחה, אדוני. רשימת הדוברים סגורה בזה הרגע. תודה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

- - שגם על זה אנחנו מאבדים כל שנה בין 25 ל-30 מיליארד שקלים. עם ביטול הכספים הקואליציוניים, עם סגירת משרדים מיותרים, עם הוצאת הגברים החרדים לשוק העבודה, אנחנו כן יכולים להגיע למצב של הורדת מיסים ב-2026. אבל ברור לכם לגמרי שצריך עוד תנאי: להחליף את הממשלה הכושלת הזאת ולהחליף את שר האוצר המופקר, שהביא אותנו למצב של הורדת דירוג אשראי פעם ראשונה בהיסטוריה, ופעם ראשונה בהיסטוריה שלוש שנים של צמיחה שלילית לנפש וירידה דרמטית ברמת החיים. לבטל כספים קואליציוניים, לסגור משרדים מיותרים, להעביר חוק גיוס אמיתי ולהחליף את הממשלה – ככה מגיעים לצמיחה במשק. כך מורידים מיסים ממעמד הביניים. תודה רבה.

היו"ר מאיר כהן:

תודה, אדוני. חבר הכנסת שטרן, בבקשה, ואחריו – סגלוביץ'.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת, צריך להגיד את האמת – ההצעה הזאת של הפיצול, שזאת ההצעה היחידה שבאה היום, נגועה בטעם ההשתמטות. אין ספק שכמו שהכנסת נראית עכשיו, זה כדי להכשיר את הקרקע לעוד איזשהו תרגיל מסריח בנושא של ההשתמטות, ואז מחר תונח איזושהי הצעה שאני מניח שהייעוץ המשפטי לא יכול להסכים לה ולא יסכים לה, אבל היא צריכה להיות מונחת בגלל שנאמר שאם היא תונח, אז יכול להיות שש"ס יצביעו עם הקואליציה, והדיון של עכשיו הוא חלק מהעניין הזה. אני רוצה לפנות מכאן ליושב-ראש ועדת חוץ וביטחון חבר הכנסת בועז ביסמוט: אני מכיר את הלחצים. אני יודע שאומרים שבשביל זה מינו אותך. תעצור, אל תעשה צחוק מהוועדה. אני אזכיר לך רק שמי שעושה הכי הרבה צחוק מהוועדה זה קודם כול ראש הממשלה, שחודשים לא היה שם. כשפניתי אליך לפני שבוע בוועדה, בדיון בוועדה, אמרת לי שהשבוע הוא יהיה. השבוע, אדוני היושב-ראש, נגמר. ראש הממשלה לא סופר את ביסמוט כיושב-ראש ועדת חוץ וביטחון. זאת האמת. הוא סופר אותו כטכנאי לחוק ההשתמטות. ולכן, אם ועדת החוץ והביטחון חשובה לך, חברי חבר הכנסת בועז ביסמוט, תגיד לראש הממשלה: ועדת החוץ והביטחון – אני לא עושה ממנה צחוק. אני לא שם חוק רק כדי שיהיה איזה וי שביום חמישי נרשם דיון על טיוטה של חוק שכולם יודעים שהוא לא יעבור, לא בגלל בית המשפט העליון – בגלל הערכים הכי בסיסיים של החברה הישראלית הוא לא יעבור. ואנחנו לא מריונטות, או אנחנו אולי כן מריונטות. נגיע ביום חמישי, למרות שאנחנו יודעים שאנחנו באים לדיון על חוק שלא יהיה, אבל נשחק את המשחק שיושב-ראש הוועדה שלנו, ועדת החוץ והביטחון, חבר הכנסת ביסמוט, החליט לשחק, ואולי התחייב לשחק. ואני אומר לבועז ביסמוט: זה לא מאוחר. נכון, בגלל זה שמו אותך שם, בגלל זה הזיזו את חבר הכנסת יולי אדלשטיין, אבל תעצור, בגלל שהתחתיות שנמצאת בהן היום ועדת חוץ וביטחון, יש עוד מקומות יותר נמוכים, וראש הממשלה עושה את זה גם בחוק הזה וגם בזה שהוא מבטיח לך שהוא יבוא, והינה, הוא לא בא.

היו"ר מאיר כהן:

תודה, אדוני.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אין הפתעות בליגה. תודה.

היו"ר מאיר כהן:

חבר הכנסת יואב סגלוביץ', בבקשה, ואחריו – מנסור עבאס.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, שמונה שנים אני מחכה ליום הזה לפוצץ את ההאשמות – נתניהו. שואלים אותו: האם תבטל את המשפט? מה? מה? מה פתאום – לא אני אמרתי, הוא אמר. לאחר מכן כל חבריו בליכוד מתחילים להמציא לנו פטנטים. ראש הממשלה בנימין נתניהו בבריחה. בבריחה. הוא בורח מחקירה נגדית, אבל הוא לא בורח לבד. אנשים ממפלגתו, מה שהם עושים – מוציאים כל מיני חוקים בשם הצדק, בשם האומה, וכשהם יגמרו להוציא את החוקים בשם הצדק והאומה, הם יתייצבו פה בהפגנת המיליון, כך קוראים לה, של משתמטים, והם יצטרפו אליהם, לפחות חלקם, בזמן שהם מדברים גבוה גבוה על מלחמה, על לאומיות ועל לכבוש ולנצח, והם יניחו חוק מושחת. אנשים מופתעים. האמת היא שאני לא מופתע. אני רואה את ההתנהלות של ראש הממשלה נתניהו, אני רואה את ההתנהלות של חברי הכנסת שמדברים גבוה גבוה על איך צריך לחקור – את מי? את המערכת המשפטית. מה לעשות, כתב האישום של בנימין נתניהו הוא מדינת ישראל נגד בנימין נתניהו, לא מדינת ישראל נגד הליכוד, לא נגד הימין; נגד אדם שמיוחסות לו עבירות פליליות. ואז אומרים: הכול קרס. מה לעשות, כשנגמרה פרשת התביעה יכול היה נתניהו באמצעות סנגוריו להגיד: אין להשיב לאשמה. הוא לא אמר את זה. במקום זה, הוא בבריחה. אם הוא היה בורח לבד, מילא. הוא לוקח אותו בתוך הרכבת, מעלה למעלה, הצעות חוק הזויות שהוא לא קשור אליהן. הוא לא קשור. מדובר בהתנהגות עבריינית של ראש ממשלה שהוא נאשם בתיק פלילי. אבל זה לא נורא שהוא נאשם בתיק פלילי; הוא לא הראשון, היו אחרים לפניו. הנורא מכל הוא שמפלגה פוליטית לקחה את עצמה ושמה את עצמה למרמס אידיאולוגי. לא צדק; שחיתות אתה רואה שם. ואתה רואה אנשים פה, בכנסת הזאת, מגלגלים עיניים לשמיים, כאשר יש פה חברי כנסת שחשודים, עוד פעם, חשודים באונס, ומקבלים מחיות כפיים.

טלי גוטליב (הליכוד):

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

אחרים לא מתייצבים לחקירה בשם החוק והצדק. שחיתות היא רעה חולה. היא הייתה בעבר, היא נמצאת בהווה, ומה שצריך לוודא – שהיא לא תהיה בעתיד. על מנת שלא תהיה שחיתות ממוסדת, כמו שאתם מיסדתם אותה כאן, מפלגת השלטון, אתם פשוט לא צריכים להיות בשלטון. ואז יהיה restart רציני למדינה, ואז אנשים שיושבים בצד הזה ובצד הזה – לא יהיה מצב שעבריין מורשע ישב על כיסא של שר לביטחון פנים. מי שרצה לראות את המופע היום, יכול לקנות כרטיסים. זה בסינמטק.

היו"ר מאיר כהן:

תודה, אדוני. מנסור עבאס, בבקשה, ואחריו – רם בן ברק.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו הגשנו היום הצעת אי-אמון, ודיברתי עשר דקות על הנושא הזה. אני רוצה לדבר שלוש דקות בערבית על הנושא הזה, ברשותך.

טלי גוטליב (הליכוד):

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

טלי גוטליב (הליכוד):

- - - את כל הנאום בערבית.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

טלי גוטליב (הליכוד):

איך זה יכול להיות שאתה תעמוד כאן ותדבר בלי שנבין? זה לא יכול להיות, אדוני היו"ר.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

טלי גוטליב (הליכוד):

הוא חייב לאפשר - - -

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר מאיר כהן:

חברת הכנסת גוטליב.

טלי גוטליב (הליכוד):

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר מאיר כהן:

אוקיי. תשבי לידו - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

אני לא אשב לידו. אני לא יושבת ליד תומכי טרור.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

טלי גוטליב (הליכוד):

אני לא יושבת ליד תומכי טרור. הוא חייב לתרגם.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

טלי גוטליב (הליכוד):

לא יכול להיות שאנחנו לא נבין מה הוא אומר פה.

היו"ר מאיר כהן:

טלי, אני צריך לעצור ולתת לו את הזמן - - -

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר מאיר כהן:

אני שוב מבקש ממך.

טלי גוטליב (הליכוד):

הוא כבר נואם דקה.

היו"ר מאיר כהן:

טלי, אני לא נוהג לקרוא קריאות - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

אבל אדוני, זה לא יכול להיות.

היו"ר מאיר כהן:

תני לו לדבר.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

טלי גוטליב (הליכוד):

למה אתם מרשים להם - - - זאת פגיעה בריבונות. זו פגיעה בריבונות, אדוני.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

היו"ר מאיר כהן:

טלי, אני מבקש שוב. שוב אני מבקש.

טלי גוטליב (הליכוד):

מה אתם יושבים כמו דגים? חבורה של כלום, של כלום - - -

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

טלי גוטליב (הליכוד):

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

טלי גוטליב (הליכוד):

אתה ממש לא דואג לאוכלוסייה הערבית. אתה משתמש בנו - - -

היו"ר מאיר כהן:

טלי, אני מבקש להירגע. אנא ממך, אני גם מבין את מה שהוא אומר. בבקשה.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

טלי גוטליב (הליכוד):

מה הוא אומר - - -

היו"ר מאיר כהן:

מנסור עבאס, אני עוצר שנייה - - -

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

טלי גוטליב (הליכוד):

רגע, שקט, שקט. מה הוא אמר? שקט - - -

היו"ר מאיר כהן:

טלי, טלי.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אני חושב שצריך לזרוק אותה מהמליאה. לזרוק אותה מהמליאה.

טלי גוטליב (הליכוד):

אותך צריך לזרוק מהפרלמנט. בקרוב. בקרוב.

רם בן ברק (יש עתיד):

למה אתה לא מוציא אותה?

היו"ר מאיר כהן:

טלי, מה שחבר הכנסת מנסור עבאס עושה, וטוב שהוא עושה את זה, הוא מדבר על ממוצע הנרצחים ועל העלייה של הנרצחים - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

שידבר על החוקים של - - -

היו"ר מאיר כהן:

אין שום תקנון בכנסת שאוסר - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר מאיר כהן:

אין שום תקנון שאוסר עליו, וטוב שהוא עושה את זה.

רם בן ברק (יש עתיד):

- - - תירגעי כבר, די, חלאס. תירגעי - - -

היו"ר מאיר כהן:

תמשיך. יש לך עוד דקה.

טלי גוטליב (הליכוד):

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

זה לא מקובל. זה לא הוגן - - -

רם בן ברק (יש עתיד):

למה אתה לא מוציא אותה?

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

זה לא בסדר - - -

היו"ר מאיר כהן:

תודה, תודה רבה. מה שאנחנו לא נעשה, אתה תגיד שזה לא בסדר. אני לא עושה את זה בשביל שאתה תיתן לי ציון. תמשיך, אדוני, עוד דקה.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

עצם - - - לא בסדר - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

טלי גוטליב (הליכוד):

זהו, די, עבר הזמן.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה. טלי, את הפרעת, אני השתדלתי לא לקריאה - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

הפרעתי. מה אני עושה פה? מה אני בכלל עושה פה? - - -

היו"ר מאיר כהן:

רגע. טלי, עכשיו אני אקרא אותך בקריאה ראשונה. תפסיקי.

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר מאיר כהן:

טלי, קריאה שנייה.

טלי גוטליב (הליכוד):

מה שנייה? קראת אותי בקריאה ראשונה.

היו"ר מאיר כהן:

קריאה שנייה כי - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

אבל למה שנייה - - -

היו"ר מאיר כהן:

כי, כי - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

מכבדת, אבל לא מגיעה לי שנייה - - -

היו"ר מאיר כהן:

אני מכבד אותך. אפשר לנהל שיח בלי שאנחנו נראה לכולם דם. אם אני הייתי מוציא אותך – לא צריך.

טלי גוטליב (הליכוד):

אבל לא מגיעה לי קריאה שנייה.

היו"ר מאיר כהן:

אז לכן אני שוב אומר לך, זהו. בבקשה. רם בן ברק.

שר התיירות חיים כץ:

הוא אמר שעכשיו הוא קרא אותך בקריאה שנייה, אבל הוא לא קרא אותך בראשונה - - -

היו"ר מאיר כהן:

מנסור, תודה רבה. רם בן ברק.

שר התיירות חיים כץ:

אז תן לה אחד מינוס, אז יש לה אחד.

היו"ר מאיר כהן:

רם, שלוש דקות. בבקשה, אדוני. חבר'ה, לא כל יום צריך להמציא איזה - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

- - - לא, זה - - -

היו"ר מאיר כהן:

די. די. מספיק.

רם בן ברק (יש עתיד):

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – טלי, תירגעי קצת - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

אני רגועה לגמרי. רגועה לגמרי.

רם בן ברק (יש עתיד):

את רגועה? איך התוכנית להדחת אדלשטיין? מתקדמת יפה?

טלי גוטליב (הליכוד):

אני לא ביקשתי להדיח אותו. אני הדחתי אותו מיו"ר הוועדה. הבטחתי וקיימתי. כמו שהבטחתי לאחמד טיבי שהוא לא יהיה סגן יו"ר הכנסת.

רם בן ברק (יש עתיד):

אבל אני מבין שיש לזה עוד המשך, לתוכנית. היא עוד לא נגמרה - - -

היו"ר מאיר כהן:

רם, אם אתה מנהל את השיחה – אל תנהל את השיחה, בבקשה. דבר.

רם בן ברק (יש עתיד):

טוב. חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, היום ישבתי בחדרי וצפיתי במופע של השר בן גביר לגבי המשילות. שמחתי שאני לא נמצא בחדר כי לא בטוח שהייתי יכול להחזיק מעמד למול הדברים שראיתי. אבל אני רוצה להגיד לשר בן גביר שמשילות לא נמדדת במספר הפחונים שאתה הורס בנגב. כך לא נמדדת משילות. משילות נמדדת באלימות שיש בחברה הערבית, משילות נמדדת באיך אתה מטפל בחוליגנים היהודים ביהודה ושומרון. ואדוני היושב-ראש - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

אל תקרא ליהודים חוליגנים - - -

רם בן ברק (יש עתיד):

ואדוני היושב ראש - - -

היו"ר מאיר כהן:

טלי.

רם בן ברק (יש עתיד):

מה לעשות, חברת הכנסת גוטליב, כאנשים - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

למה אני, קוראים אותי לסדר, ואתה מקבל את זה? לא מצליחה להבין.

היו"ר מאיר כהן:

היא קיבלה כבר שתי קריאות. בקריאה הבאה היא תצא. אז אני מבקש - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

נו, אז - - -

היו"ר מאיר כהן:

א. אני מבקש מכם להירגע, כולם. כשמנהלים שיחות אז זה מה שקורה. לא צריך לנהל שיחות. תנאם את נאומך, בבקשה.

רם בן ברק (יש עתיד):

אני רוצה להגיד לכם שיש לי גם טענות לגבי התקשורת הישראלית. מה שקורה היום ביהודה ושומרון הוא ההתעללות הבלתי מתקבלת על הדעת של כל מיני אנשים שנמצאים שם, שאני קורא להם חוליגנים, שהם לא חלק מההתיישבות שיש לי איתה ויכוח אידיאולוגי אבל אני מעריך אותם. הם חלק מפושעים שמסתובבים ותוקפים פלסטינים שבאים למסוק בזיתים, ושורפים מכוניות, ושורפים בתים, וכמעט אף אחד במדינת ישראל לא יודע מזה. פה ושם יש איזו ידיעה קטנה. אם מדברים על משילות, זו מדינה שלא מסוגלת לאכוף את החוקים שלה, ולא רק שהיא לא מסוגלת, אדוני היושב-ראש – היא מקבלת עידוד מהקואליציה הזאת, מהשר הזה, מהמשטרה הזאת. מקבלת עידוד, ולכן אתה רואה עוד ועוד אנשים שמצטרפים למעגל שם ומקבלים אפשרות לבצע מעשים מזעזעים שלא מתאימים לנו, כמדינת ישראל, לא מתאימים לאופי היהודי של המדינה הזאת, ויותר דומה למקומות אפלים שאנחנו לא רוצים להידמות אליהם. זו בושה וחרפה. אם אתם מדברים על משילות, תלכו לראות מה קורה ביהודה ושומרון ותתביישו. זו לא חלוציות – זה ביזיון.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה, אדוני. ואליד אלהואשלה. ואליד נמצא פה?

טלי גוטליב (הליכוד):

- - - מה זה ההשחרה הזאת - - -

היו"ר מאיר כהן:

טלי, לא, זה כבר מתחיל לעבור את כל הגבולות.

טלי גוטליב (הליכוד):

לא, אני פה לבד מהקואליציה - - -

היו"ר מאיר כהן:

זהו, די. שרון ניר, בבקשה, גברתי. לא נמצאת. גלית, בבקשה, גברתי, ואחריה – אורית פרקש הכהן.

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. יתום נלקח מהשבעה על אביו כי הוא לא התגייס. אני חוזרת: יתום נלקח מהשבעה על אביו המת כי הוא לא התגייס. זה לא פתח מהדורות כי זה בסדר, הוא חרדי, מותר לעשות להם הכול. בשבוע שעבר ישבתי פה ושמעתי מהאופוזיציה הצעת חוק נהדרת: בואו נרעיב את הילדים של החרדים, בואו ניקח להם את הקצבאות - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה עם היתומים שנשארו בלי אבא?

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

הרעבה. הגענו להרעבה - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה יש לה?

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

כשהם אומרים "נמות ולא נתגייס", הם לא מתריסים. כשהם אומרים "נמות ולא נתגייס" הם במצוקה. ואף אחד, אף אחד, לא יקשיב למצוקה של החרדים. אנחנו הופכים אותם מבני אדם, מגישה הומנית, אנחנו הופכים אותם - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה הומנית? שיתגייסו - - -

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

אנחנו הופכים אותם - - -

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

מה המצוקה? מה מצוקה בזה? הם השתמטו. איזו מצוקה? השתמטו - - -

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

אני לא מוכנה שתפריעו לי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תגידי, מאיזה כוכב את באה? על מה את מדברת?

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

אני לא מוכנה שתפריעי לי. 24 שעות ביממה, באולם הזה, באולם הזה, 24 שעות ביממה משחירים אותם. 24 שעות ביממה גומרים עליהם את הצורה - - -

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

תעצור לי.

היו"ר מאיר כהן:

יבגני, אני מבקש שקט. יבגני, אל תפריע לה לדבר.

מירב בן ארי (יש עתיד):

היו"ר מאיר כהן:

מירב, מירב.

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

מה שאתם עושים הוא אחד – להרחיק את האפשרות של גיוס אי-פעם. מי שפוגע - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

היא מפריעה לי.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

אני לא – תעצור את הזמן.

היו"ר מאיר כהן:

אני עוצר את הזמן. אני מבקש לאפשר לחברת הכנסת לסיים את נאומה.

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

לא לסיים, רק התחלתי. הפריעו לי לאורך כל הנאום.

היו"ר מאיר כהן:

יש לך עוד שתי דקות מרגע זה. בבקשה.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

היו"ר מאיר כהן:

יבגני, אני מבקש.

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

שימו לב, רק אומרים חרדים, איך אתם קופצים. מאיפה השנאה הזו? אתם יודעים לקבל את השירות שלהם בזק"א, אתם יודעים לקבל את השירות שלהם ביד שרה, אתם יודעים לקבל את השירות שלהם בעזר מציון. אתם יודעים לקבל את השירות שלהם כשאתם שוכבים בבתי חולים והם באים ונותנים לכם את הארוחה החמה, אבל כשזה מגיע למצוקה אמיתית, אף אחד לא מקשיב להם. טוב, אני לא - - -

היו"ר מאיר כהן:

יבגני, קריאה ראשונה.

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

תוציא אותו.

היו"ר מאיר כהן:

קריאה ראשונה.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

היו"ר מאיר כהן:

יבגני, קריאה ראשונה.

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

- - - בחוץ. לשנוא את החרדים בחוץ.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

מי שונא חרדים? על מה את מדברת?

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

אתה. אתה. אתה שונא חרדים. אם פעם אחת מישהו היה מקשיב למצוקה שלהם. אני מנסה כבר שתי דקות להסביר את המצוקה פה מעל הדוכן ואתם לא נותנים. אתם לא נותנים.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

את לא שומעת את עצמך - - -

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

אוקיי, אוקיי. אתה שמעת את עצמך כששנה וחצי אתה ישבת בקואליציה? למה לא גייסת אותם? שאני אספר את הסוד? לא גייסת אותם בגלל הערבים. לא גייסת אותם בגלל הערבים. לא גייסת אותם בגלל הערבים.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

שטויות - - -

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

שנה וחצי. שנה וחצי - - -

היו"ר מאיר כהן:

יבגני, קריאה שנייה. יבגני, קריאה שנייה. זהו. די. יבגני, קריאה שנייה.

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

התנהלות פתטית. שנה וחצי לא גייסתם, למה? במקום לגייס אותם, גנץ הלך ונתן להם פתק: תחתמו כאן ותקבלו הכול.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

20 שנה - - -

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

במקום לגייס אותם, פרוש קיבל הצעה: בוא תקבל מיליארדים, רק תעבור אלינו.

היו"ר מאיר כהן:

תודה.

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

במקום לגייס אותם, גפני קיבל הצעה מיו"ר האופוזיציה: קח הכול, רק בוא. אתם חכמים על הציבור הקדוש הזה, אתם ציניים, אתם לא מבינים את המצוקה שלהם.

היו"ר מאיר כהן:

חברת הכנסת דיסטל - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

אנחנו מבינים - - -

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

לא, את לא, גברת - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

- - - אנשי המילואים - - -

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

את לא מבינה את המצוקה. את אפילו לא יכולה שנייה אחת להקשיב לה. את אפילו לא יכולה שנייה אחת להקשיב לה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני הקשבתי לכם - - -

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

את נכנסת לי לדברים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני בהלם - - -

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

עליתי לפה כדי לומר את המצוקה ולא אפשרת לי, לא אפשרת לי.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

- - - המצוקה של המילואימניקים - - -

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

כל מה שאתם יודעים, כל מה שאתם יודעים, זה לרדוף אותם. אין מיעוט, אין מיעוט אחד בישראל שהיה זוכה לכזה יחס של חוסר הומניות - -

היו"ר מאיר כהן:

חברת הכנסת דיסטל, זמנך תם.

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

- - לא הנשים, לא הערבים, אבל לחרדים מותר הכול.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

להטב"ים? אתם רוצחים להט"בים. על מה את מדברת? שילכו לצבא - - -

קריאות:

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

פה אני גאה. גאה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

על מי את מגנה? על העריקים, על הסרבנים.

היו"ר מאיר כהן:

חברת הכנסת אורית פרקש הכהן – לא נמצאת; שרון ניר? שרון? גלית, עבר זמנך. מירב בן ארי, בבקשה.

קריאות:

היו"ר מאיר כהן:

יבגני. גלית. יבגני, יבגני, יבגני. חברת הכנסת גלית דיסטל, את בקריאה הראשונה. חברת הכנסת דיסטל, את בקריאה שנייה.

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

היו"ר מאיר כהן:

חברת הכנסת דיסטל, את בקריאה שלישית. את בקריאה שלישית. אני מבקש להוציא אותה.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

לכי, לכי.

היו"ר מאיר כהן:

יבגני, אתה גם בקריאה שלישית, צא החוצה. צא החוצה, בבקשה. צא החוצה, בבקשה. אתה סגן יושב-ראש הכנסת, לא צריך – לא, אתה לא יכול להגיד יש לך הפרעה במוח. תירגעו.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

לא אמרתי.

היו"ר מאיר כהן:

אמרת. לא צריך להגיד את זה. מה יש לכם אתם? די, מספיק.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

אמרתי שתלך לטיפול.

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

לך אתה.

היו"ר מאיר כהן:

שניכם צאו החוצה, בבקשה. חברת הכנסת דיסטל, בבקשה. די, די.

מירב בן ארי (יש עתיד):

חבל שאת יוצאת. תשמעי את הנאום שלי מהטלוויזיה. אני אדבר בנחת, אני לא אכעס.

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

היו"ר מאיר כהן:

צאו. גלית, די.

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

צבועים. על חשבון נשים חרדיות, ילדים חרדים.

מיקי לוי (יש עתיד):

מה זה? הכול רוח וצלצולים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אדוני היושב בראש - - -

היו"ר מאיר כהן:

רגע, רגע. חבריא, תורידו את הטון. בבקשה, גברתי. גם אם אומרים דברים שלא מקובלים עלינו - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

תודה, אדוני היושב בראש. שנייה, לא יכול להיות שהאישה הזאת, מהרגע שהגיעה לכאן - - -

היו"ר מאיר כהן:

שלוש דקות. לא לא לא, את לא אמורה לתת לה ציונים פה. יש לך זמן. בבקשה, גברתי. בבקשה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תודה, אדוני היושב בראש. תודה. העובדה שעולה לכאן אישה ממפלגת הליכוד, חברת כנסת מהליכוד, שאמורה – אני כבר באמת; אגב, הקשבתי לה, פשוט הייתי בהלם. הייתי בהלם, כי אני מכירה את המפלגה הזאת. מה זה? כל שבוע מחדש זה ירידה מהפסים. היא עומדת כאן ומדברת על יתומים שנלקחו. חשבתי באמת שהיא מדברת על משפחות שכולות של 7 באוקטובר, של חיילים. היא דיברה על יתום שנלקח מביתו החרדי.

טלי גוטליב (הליכוד):

באמצע השבעה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אוי אוי אוי, זה נורא עצוב. מה זה שבעה? יש חיילים שלא יושבים שבעה על ההורים שלהם כי הם במילואים. למי אכפת שלקחו אותו מהשבעה? שייקחו אותם מכל מקום, שיגייסו אותו. שיחזירו לנו את הילדים שלנו, את האחיינים שלנו, שלא עושים בבית חג, שאין להם שבתות. לקחו אותו מהשבעה. תגידי, ועוד מייצגת את המפלגות החרדיות שאפילו נשים אין שם. נשים מודרות מהמפלגות, הן לא חלק, הן לא מצביעות בכלל. איך, מה קרה לליכוד? מה קרה למפלגה הזאת, שפעם הייתה שוחרת באמת זכויות של נשים, שמדברת על אנשי המילואים – היא מפריעה לי. לא, אני אעצור עד שהיא תפסיק.

טלי גוטליב (הליכוד):

את טעית - - -

היו"ר מאיר כהן:

טלי, את בקריאה שנייה. אני מבקש ממך. זהו.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מספיק. די, די.

טלי גוטליב (הליכוד):

- - - אבל את ראית - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

די כבר. לא דיברתי אלייך.

טלי גוטליב (הליכוד):

לא קשור - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה הקטע שלך איתי? את באובססיה עליי. אני רק עולה – טה טה טה טה. די.

טלי גוטליב (הליכוד):

תסתכלי על עצמך.

מירב בן ארי (יש עתיד):

די.

טלי גוטליב (הליכוד):

תסתכלי על עצמך.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני לא יכולה להעביר כלום כשהיא כל הזמן מדברת. אני רק עולה – היא: טה טה טה טה. די, שחררי - - -

היו"ר מאיר כהן:

טלי, אחד, שניים, אבל לא. כל הזמן את נמצאת ברקע. את בקריאה שנייה. טלי, אם את תמשיכי להפריע, אני אצטרך לקרוא אותך בקריאה שלישית.

טלי גוטליב (הליכוד):

- - - לכלל טעות. אמרת - - -

היו"ר מאיר כהן:

בבקשה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אבל הזמן שלי עובר. די, באמת תפסיקי לי להפריע לי לדבר.

טלי גוטליב (הליכוד):

אף אחד לא מפריע לך - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

וואו. אני לא אמשיך. די. העובדה שמפלגת – די כבר, שחררי ממני. לכי תשתי קפה. תני לי לסיים לדבר ואני ארד.

טלי גוטליב (הליכוד):

תגידי, מה יש לך?

מירב בן ארי (יש עתיד):

זה משהו לא הגיוני הסיפור הזה. לא, לא, תקשיב, אני בכלל. לא, יש לי עוד דקה, הוא ייתן לי. אני שעה רק מדברת איתה – מספיק. הוא הבטיח שהוא ייתן לי. אני בכלל עליתי כדי לדבר על השר הכושל הזה, על זה שחטופים קיבלו מכות רצח בשבי בגללו. על זה שהיום הוא הגיע לוועדה לביטחון לאומי, ובמקום לפתוח בהתנצלות – אחרי שעודד בן עמי אמר, אחרי שאלי שרעבי אמר, וראינו את זה – במקום לפתוח בהתנצלות, הוא קרא לי דוברת החמאס. אז הינה, אני אומרת לך - - -

היו"ר מאיר כהן:

לכולם הוא קרא דוברי החמאס.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא, אני רוצה לדבר עליי. בזמן שהבחור הזה השתמט משירות צבאי, כי הוא הואשם בטרור, אני התגייסתי לצבא. בזמן שהוא הגיע לסמל של רבין, אני יצאתי לקצונה. אוקיי, בזמן שאתה היית מפקד מחוז ירושלים, הוא רב עם שוטרים. אז החצוף הזה, השר הכושל הזה, באמת נרקומן של לייקים, כשראש השב"כ אמר לו שהם חוטפים מכות, וכשראש מינהלת החטופים אמר לו שהם חוטפים מכות, הוא המשיך להוציא סרטונים. עכשיו, באים אליי כל מיני אנשים בטוויטר וזה ואומרים לי: מה, ולא צריך להרע את התנאים? תן להם את המינימום של המינימום.

היו"ר מאיר כהן:

עוד 30 שניות, גברתי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אין בעיה. תן להם את המינימום, אבל למה אתה עושה סרטון? למה אתה מעלה לטיקטוק? למה בשביל לייקים חטופים קיבלו מכות רצח? והעובדה – הינה, אני אומרת לך ולך – שהבן אדם, במקום להתנצל, עשה סרטון ובא היום והאשים את התקשורת – את התקשורת, כן? ואותנו שאנחנו מדבררים מסרים של חמאס. תקשיב, חשבתי, כשראיתי את מאי גולן – זה השפל; כשראיתי את סילמן – זה שפל; כשראיתי את בצלאל. היום, כשראיתי את זה, אמרתי: אין דבר יותר גרוע שנפל על מדינת ישראל, כתם על הכנסת, כמו השר הזה, איתמר בן גביר.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני מסיימת. כשהחטופים חוטפים מכות רצח, רצח – משר? בגלל התנהלות נוראית של שר בממשלת ישראל.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה. טלי גוטליב – שלוש דקות. ואחרי טלי – מטי צרפתי הרכבי.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

מירב בן ארי (יש עתיד):

בבקשה.

היו"ר מאיר כהן:

לא, לא. תפסיקו רגע. אתם שיגעתם אותי עם השינויים האלה. טלי גוטליב, ואחריה – מטי הרכבי. בבקשה, שלוש דקות.

טלי גוטליב (הליכוד):

תגידו, חבריי – חברי הכנסת תומכי הטרור פה במליאה, מה אתם חושבים, שאני לא רואה את מה שאתם הולכים לעשות פה? שאני לא הבנתי אתכם מהרגע - - -

קריאה:

טלי גוטליב (הליכוד):

לא אלייך. אני לא מדברת אלייך, אל תפריעי לי. אתם חושבים שלא הבנתי מה הם עושים פה? הם לא סתם מדברים פה בערבית. מה אתם חושבים, שאני לא מבינה? שפה היא ריבונות. אתם מבינים את זה מעולה, אתם יודעים מעולה. אגב, בעיקר נציגי האחים המוסלמים מבינים את זה. כי האחים המוסלמים – אדון מנסור עבאס יודע שהאחים המוסלמים, בשונה מאל-קאעידה ודאעש שרוצים כאן ועכשיו ח'ליפות וכאן ועכשיו שריעה, האחים המוסלמים, יש להם סבלנות. הם משתמשים בכלים דמוקרטיים כדי להגיע לפרלמנט, כדי לשלוט, ובסופו של דבר להביא עלינו אסלאם רדיקלי. ובכן, רבותיי, כל חברי הכנסת כאן שיושבים כמו דגים ונותנים לי להיאבק לבד על מעמדה של השפה העברית בפרלמנט הישראלי, הלוא הוא – מדינת הלאום היהודי. ובכן, רבותיי, אני רוצה להקריא לכם חוק. לא המצאתי, ממש לא אני כתבתי אותו. בבקשה, "חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי. 1(א) ארץ ישראל היא מולדתו ההיסטורית של העם היהודי, שבה קמה מדינת ישראל. (ב) מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, שבה הוא מממש את זכותו הטבעית, התרבותית, הדתית וההיסטורית להגדרה עצמית". סמלי המדינה, שפת המדינה: "4(א) עברית היא שפת המדינה". אני חוזרת: עברית היא שפת המדינה. "(ב) לשפה הערבית מעמד מיוחד במדינה; הסדרת השימוש בשפה הערבית במוסדות ממלכתיים או בפניהם תהיה בחוק". חיפשתי וחיפשתי ושוב חיפשתי ושוב חיפשתי הגדרה של סעיף חוק שמאפשר למישהו לדבר בערבית בפרלמנט. הלכתי לתקנון. קבלו, חבריי חברי הכנסת, שיושבים פה כל כך הרבה שנים, לא כמוני. אני מקריאה לכם את הסעיפים הרלוונטיים. פתחו את הספרים, תלמידים נכבדים, הכול כתוב. לא המצאתי. סעיף 22 לתקנון הכנסת קובע: "אלה רשאים לשאת דברים במליאת הכנסת: חברי הכנסת, שרים וסגני שרים שאינם חברי כנסת, וכן נשיא המדינה, בהתאם להוראות כל דין או בהזמנה של יושב-ראש הכנסת ובאישור ועדת הכנסת". משפט חדש. "יושב-ראש הכנסת, באישור ועדת הכנסת, רשאי להזמין לנאום גם ראש מדינה, ראש ממשלה או ראש פרלמנט זר וכן ראש ארגון בין-לאומי שישראל חברה בו, והם יהיו רשאים לנאום בשפתם". מה לא ברור? יושב-ראש הכנסת מאשר, באישור ועדת הכנסת, לנציגים שונים לדבר בשפתם. ואם זה לא היה ברור, בואו נעבור לעוד סעיף שמשלים את זה, סליחה על השיעמום.

מיקי לוי (יש עתיד):

אבל אין איסור מפורש, טלי.

היו"ר מאיר כהן:

רגע, אדוני. יש קביעה מפורשת מתי אפשר בשפתם.

מיקי לוי (יש עתיד):

אין איסור מפורש.

טלי גוטליב (הליכוד):

אני עוד פעם אומרת. אדוני, הפניתי אותך – אדוני, היית יו"ר הכנסת. הפניתי אותך לחוק הלאום, שקובע שעברית היא שפת המדינה. לדבר בערבית במוסד ממלכתי – זה מוסד ממלכתי עדיין – צריך לקבוע בחוק. ומשלא נקבע בחוק, השפה היא עברית. עברית. שאני אבין מה מדברים פה. סעיף 38 - - -

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

טלי גוטליב (הליכוד):

אני לא עונה לך בכלל, אדוני, עם כל הכבוד. עם כל הכבוד, אני ממליצה לך - - -

היו"ר מאיר כהן:

רגע, אני מבקש. יוראי, מספיק. אני מוסיף לך עוד 20 שניות. תקריאי את זה.

טלי גוטליב (הליכוד):

אני ממליצה לחבר הכנסת הזה, אני לא מזכירה אפילו את השם שלו – תודה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

מה אני, וולדמורט? מה זה לא מזכירה את השם שלי?

טלי גוטליב (הליכוד):

אני לא מזכירה את השם שלך. אני ממליצה לך ללמוד את דברי חז"ל: "גם אויל מחריש חכם יֵחשב".

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

תיישמי את הביטוי הזה, טלי גוטליב.

טלי גוטליב (הליכוד):

אל תקרא בשמי. אני מבהירה לך, ממליצה לך ללמוד את דברי חז"ל.

היו"ר מאיר כהן:

טלי, זמנך תם. עשר שניות - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

זהו. 20 שניות וזה יהיה ברור. ואני מפנה אתכם, חבריי חברי הכנסת, לסעיף 38 לתקנון, הסעיף שעוסק בתיעוד ישיבות מליאת הכנסת: "נאום שנישא במליאת הכנסת שלא בעברית, לפי הוראות סעיף 22" – הסעיף שהקראתי לכם מקודם, אותו סעיף שהיו"ר יכול לאפשר לנציגי מדינות זרות לדבר שלא בעברית – "יירשם בפרוטוקול בתרגומו לעברית, ולפי החלטת מזכיר הכנסת – ייכלל בנספחות לדברי הכנסת גם בשפה שבה נישא". ובכן, רבותיי, לא המצאתי. זה החוק. ואני אקריא רק עוד דבר אחד. מכיוון שאני שייכת למפלגת הליכוד, אני מחזיקה את הנדר שכותב ז'בוטינסקי הגדול: "השפה העברית" – העברית – "תהא שפתי ושפת בניי, אם בארץ ואם בגולה".

היו"ר מאיר כהן:

תודה.

טלי גוטליב (הליכוד):

שפה היא ריבונות. ריבונות. ריבונות.

היו"ר מאיר כהן:

טלי, תודה רבה.

מיקי לוי (יש עתיד):

אי-אפשר - - - דבר כזה. עם כל הכבוד לך, יש להם, כמו שלך - - -

היו"ר מאיר כהן:

מטי צרפתי הרכבי, בבקשה. אחריה – יבגני סובה. תחזור, שתוכל לדבר.

טלי גוטליב (הליכוד):

מיקי לוי (יש עתיד):

לא, לא, לא, לא, לא. יש להם חסינות, והם יכולים לעשות מה שהם רוצים כדי לקיים את עבודתם. זה הכול.

טלי גוטליב (הליכוד):

תקנון הכנסת לא נותן חסינות.

מיקי לוי (יש עתיד):

החסינות – תקנון הכנסת לא אוסר, לא אוסר - - - הוא לא אוסר, מה לעשות?

היו"ר מאיר כהן:

טלי, קיבלת 20 שניות. זהו, עכשיו את שותקת. זהו. בבקשה, מטי.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

טלי גוטליב (הליכוד):

תקנון הכנסת גובר על החסינות.

מיקי לוי (יש עתיד):

תביאי, תביאי, תביא מהייעוץ המשפטי. אין. תקנון הכנסת לא אוסר.

טלי גוטליב (הליכוד):

תקנון הכנסת גובר על החסינות.

היו"ר מאיר כהן:

טלי, קריאה שלישית. זהו.

טלי גוטליב (הליכוד):

למה שלישית? יצאתי. אל תיתן לי שלישית.

היו"ר מאיר כהן:

אה, יצאת וחזרת? אז שנייה.

טלי גוטליב (הליכוד):

לא, אני יוצאת ואני חוזרת.

היו"ר מאיר כהן:

צאי, בבקשה.

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר מאיר כהן:

צאי, בבקשה. זהו. די, מספיק. מטי, בבקשה, שלוש דקות.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

תודה. כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אתם זוכרים שלפני שבועיים טראמפ הודיע לנו שהמלחמה נגמרה? פה, על הבימה הזאת, באנגלית. ונתניהו והממשלה שלו, שבמשמרת שלהם כבשו יישובים במדינת ישראל, רצחו אזרחים, הם בעצמם הפילו לפני שבוע הצעת חוק לוועדת חקירה ממלכתית לחקירת מחדל 7 באוקטובר. אתם זוכרים שנתניהו אמר באוקטובר 2023: "יש הרבה שאלות על האסון שאירע לנו - - - נחקור הכול עד תום", כן, גם אני – נכון? זה מה שהוא אמר. אז עד מתי נחכה? אני רוצה לספר שגם היה דוח מיוחד של מבקר המדינה, שפורסם לפני חודש בערך – היה דיון בוועדה לענייני ביקורת המדינה – הדוח דן על הניהול הממשלתי של התחום האזרחי במהלך המלחמה, לא אירועי 7 באוקטובר. איך המדינה הייתה ערוכה ברמה האזרחית. ובדוח הזה מבקר המדינה קובע מפורשות אחריות ישירה של ראש הממשלה, שב-17 שנים, מאז מלחמת לבנון השנייה, הוא וממשלותיו לא מינו גוף שינהל את הטיפול בעורף בשעת חירום. על זה הדוח. אני ממליצה לכל אזרח במדינת ישראל לקרוא את הדוח. אז 752 ימים, וראש הממשלה – מסתבר, דרך אגב, שבכל האסונות האזרחיים שהיו לא העירו אותו בזמן. אסון הכרמל ב-2010, 44 הרוגים – אסון שאפשר היה למנוע. הוא לא התעורר, נכון? הוא לא אחראי; אסון מירון ב-2021, 45 אזרחים – אסון שאפשר היה למנוע, ונתניהו לא התעורר. הוא לא אחראי.

אושר שקלים (הליכוד):

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

מסתבר שאותו נתניהו, שטוען שגורמי הביטחון לא העירו אותו בבוקר 7 באוקטובר, הוא שוב לא זיהה את האי-מוכנות האזרחית של המדינה, של משרדי ממשלתו, והוא לא התארגן להדוף. לפי הדוח, עם פרוץ המלחמה המדינה הייתה משותקת. התקבלו אפס החלטות של פורום המנכ"לים בשלושת החודשים הראשונים של המלחמה, הקבינט החברתי-כלכלי לא מילא את תפקידו בעורף האזרחי, לא היה גוף אחראי לניהול הטיפול בעורף, ולא הייתה תמונת מצב לאומית מלאה. אני רוצה לצטט ממסקנות הדוח של מבקר המדינה, שנותן אחריות ישירה לראש הממשלה: במשך שנות כהונתו לא הבטיח על ידי שימוש בסמכויותיו, ובכלל זאת סמכותו לקבוע את סדר-היום של הממשלה, הוא לא הצליח לתת מענה על החסר היסודי הידוע מאז מלחמת לבנון השנייה. זה ממש מזכיר לי, זה כאילו דז'ה וו גם למסקנות של אסון מירון, ששם כתבו: "תרבות רעה של היעדר משילות ושלטון החוק ודפוס פעולה של דחיינות ושל הימנעות מקבלת החלטות. מציאות של התנהלות המושפעת לרעה מאינטרסים פוליטיים ומשיקולים זרים. תרבות רעה של ראש קטן, של מזעור האחריות ושל התחמקות ממנה". אז כמו שהוא אמר: מה? מה פתאום? מסתבר שזאת השיטה של ראש הממשלה – אי- לקיחת אחריות. לנו, לאזרחי מדינת ישראל, מגיע יותר.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה, גברתי. יבגני סובה, ואחריו – שרון ניר. בוא יבגני, בוא. בבקשה.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, קודם כול, אני מודה לך על האפשרות שנתת לי לדבר. אתה מכיר אותי שנים, אני לא מאלה שמפריעים לממלכתיות של הבית הזה. אין בכוונתי לפגוע באיש ובטח לא בכבודם של חברי כנסת, וזאת לא הייתה כוונתי. אבל יש מספר דברים שמרתיחים את דמי. כשאני מדבר על גיוס לכולם, וכולנו מדברים על גיוס לכולם, אני שומע את הטיעון הנגדי, שאני שונא חרדים. אנחנו שונאים חרדים? הילדים שלי למדו במסגרת דתית. אני מכבד את הדת, ובגלל שלא למדתי כאן, בארץ, בבית ספר, כי עליתי בגיל 17 והיה חסר לי חינוך יהודי, דווקא בחרתי לשלוח – אני ואשתי בחרנו לשלוח – את ילדיי למסגרת דתית. מה הקשר בין הדת להשתמטות? למה, בתורה כתוב שאתה צריך להשתמט? מה הקשר בין לא לעבוד לדת? אם אין קמח אין תורה. כשעמדתי מתחת לחופה והתחתנתי, התחייבתי בכתובה לדאוג לביטחונה הכלכלי של אשתי. כל אחד שמתחתן והוא בחור דתי ושומר מצוות צריך לדעת לעבוד. בשביל זה צריך לרכוש מקצוע, בשביל זה צריך גם לשרת. מה, יהושע בן נון או דוד המלך היו משתמטים? לכן, כשאני שומע את הטיעון המגוחך הזה – ואני לא רוצה לקרוא בשמות של חבריי מהקואליציה – שאנחנו שונאים חרדים, והם במצוקה. והם מערבבים את הקדושים האלה מזק"א – אני אומר, אני מוריד את הכובע. ביקרנו מאז 7 באוקטובר כמה פעמים גם בזק"א ירושלים וגם בזק"א תל אביב. ואני מודה ומתוודה, אני מוקיר את העבודה שלהם. מה הקשר בין האנשים הנפלאים האלה להשתמטות, מישהו יכול להסביר לי? האנשים האלה צריכים לקבל את כל הסיוע של המדינה, את כל ההכרה שבעולם, אבל בינם לבין אלה שצועקים נמות ולא נתגייס אין שום קשר. וזה גם מה שאנחנו שומעים מאנשים דתיים. אני לא זוכר את עצמי מבקר כל כך הרבה משפחות שכולות כמו בשנתיים האלה. אני לא זוכר כמה שמעתי מאנשים דתיים, עם כיפות על הראש, על הצורך בגיוס לכולם. יש אנשים שאומרים: אנחנו רוצים שכולנו נתגייס, שכולם יתגייסו. במקום זה אני שומע מנציגה של מפלגת השלטון – היא באה ואומרת: הם במצוקה. מתי זה היה? לפני יומיים שמעתי שהרב ראשי, הרב הראשי לשעבר, הרב יצחק יוסף, השתלח ברב תמיר גרנות. אב שכול, ברור. אמתי גרנות, הבן שלו, נפל בצפון בהיתקלות עם מחבלי חיזבאללה.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

הוא קרא לו אפיקורס.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

הוא קרא לו אפיקורס.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

כן.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

הבן שלו, סרן אמתי גרנות, נפל במלחמה הזאת. שמעתי את הרב גרנות יושב בוועדת החוץ וביטחון, בנושא של חוק הגיוס, ומספר על החניכים של הישיבה שלו, שהוא עומד בראשה, על החניכים שנפלו במלחמה. עשרות, עשרות מחניכיו, עם כיפות סרוגות, נפלו במלחמה הזאת. תגידו לי, חבריי מהקואליציה, האנשים האלה פחות שמרו מצוות מהמשתמטים האלה, או פחות יודעים תורה מהאנשים האלה? אני מציע, ובזה אני מסיים, אדוני היושב-ראש, שהאנשים האלה ישמעו את הרב הגרנות. והדבר האחרון, ואגיד את זה לסיום.

היו"ר מאיר כהן:

תודה, אדוני.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

בלי גיוס, אדוני, לא יהיה פיוס. בלי גיוס לא יהיה פיוס, ולא נוכל להשתקם.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

תודה רבה.

היו"ר מאיר כהן:

שרון, בבקשה, גברתי. ואחריה – אחמד טיבי.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, אני שומעת את חבריי למפלגת הליכוד ואני אומרת לעצמי, אין גבול לציניות ולצביעות, ורק כדי לייצר שלמות לקואליציה ולשמור על הכיסאות. והיום הוסרו המסכות. השר קרעי, שר בליכוד, מפלגה שמתחפשת ביום-יום למפלגה ציונית – ברגע האמת, החברים בה מפנים עורף למשרתים, למצביעים שלהם, ללוחמים, ומציגים מפגן תמיכה במשתמטים. היום שמעתי שהשר קרעי מודיע שהוא ישתתף בהפגנת המשתמטים, הפגנת המיליונים, וליבו עם המשתמטים. אני שואלת את השר קרעי, למה ליבך לא עם הלוחמים? למה ליבך לא עם המשפחות השכולות? איך מפלגת הליכוד הפכה להיות טיוטה דהויה של ש"ס? מה זו ההתרפסות הזאת? את הילדים של המצביעים של הליכוד הם שולחים להילחם ולחרף את נפשם – כמובן, את המצביעים שלנו גם – אבל את בני ביתו הוא מגדל על ערכים של השתמטות. זו תפיסת עולם של השתמטות, ואנחנו מכירים אותה היטב עוד מתקופת "הטייסים, שילכו לעזאזל". מפלגת הליכוד 2026, צריך להגיד ביושר, התפרקה מערכיה לחלוטין. התפרקה מהערכים של ז'בוטינסקי ובגין. ממפלגה שחרתה על דגלה להיות ציונית ליברלית, הם הפכו להיות חותמת גומי לקומבינות ולדילים ולמכסות וליעדים. והכול מוגש כחשבון לציבור המשרת, לציבור שעובד, לציבור שמשלם מיסים. אני רוצה להגיד לכם, אנחנו נמשיך בכל מאודנו. לא עוד השתמטות, לא עוד התקפלות, לא עוד הבחנה בין דם לדם. מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה צבא של חצי עם. השתמטות זו לא רק בעיה חברתית – זו, קודם כול, סכנה ביטחונית ממשית. בזמן שחיילי וחיילות צה"ל מגינים בגופם על המדינה, אחרים מקבלים פטור בשם הקומבינות הפוליטיות. ומחר נראה טיוטה של הקומבינה הזאת. חוק הגיוס במתכונתו הנוכחית, שתוגש לנו בימים הקרובים, הוא כתב כניעה מוסרי. ואני רוצה להגיד: שירות זה לא עונש – שירות זו זכות. והגיע הזמן לחוקק כבר חוק גיוס לכולם בגיל 18, בלי טריקים – יהודים, מוסלמים, נוצרים, צ'רקסים, למסלול אזרחי או למסלול צבאי. פשוט, מי לשירות אזרחי, מי לשירות צבאי.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה, גברתי. תודה רבה.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

יש, ברוך השם, אדוני, מקומות לכולם.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה. אחמד טיבי, בבקשה, ואחריו – יסמין פרידמן.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש, שני מעשי רצח מזוויעים התרחשו היום. הראשון בעראבה – קאסם עאסלה, בן 18 - -

היו"ר מאיר כהן:

בתיכון.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

הוא סיים תיכון. - - נרצח לעיני אביו, רצח אכזרי ביותר. ויותר מאוחר היום נתבשרנו בשורת איוב על הירצחו של תלמיד תיכון בכיתה י"א, מוחמד מראזקה, בדקירה. כלומר, לתלמיד שדקר אותו הייתה סכין בתוך הכיתה. נאמתי פה הרבה מאוד נגד המשטרה ואמרתי שזו אחריות של המשטרה והשר. פה זו לא אחריות של המשטרה. פה זו אחריות קהילתית, אחריות של כולנו. בעיקר אחריות של ההורים שלו, וגם של מי שהתפלח לו לבית הספר סכין. אבל ההורים – איך הבן שלכם מגיע עם סכין לבית ספר? יש סימנים להתנהגות המופרעת הזאת של הילד הזה שרוצח את בן כיתתו. יש לומר את הדברים בצורה אמיצה – ביקורת עצמית. יש שני סוגי פשיעה ואלימות; פשיעה מאורגנת זה ארגוני פשיעה, בזה תפקידה של המדינה להיאבק. אבל פשיעה ואלימות קהילתית, כמו במקרה הזה, אלימות בתוך בית ספר, זו אחריות של כולנו, של מערכת החינוך, של המשפחה בעיקר, אחר כך של מערכת החינוך, של ראשי הציבור, מובילי דעת קהל, אנשי דת, נבחרי ציבור, סתם אנשים. איך אפשר להגיע למצב שתלמיד רוצח את בן כיתתו בסכין?

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

בשבוע שעבר הייתה גם קטטה ונפצעו.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

לכן היה חשוב לומר את הדברים האלה. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:)

היו"ר מאיר כהן:

תודה, אדוני.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

אם תרשה לי עוד.

היו"ר מאיר כהן:

20 שניות.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

20 שניות. אני קיבלתי טלפון מסאוסן, אימא של ילד אוטיסט בן 14, עם 100% נכות מהביטוח הלאומי. היא מיפו. הבן שלה נעצר, הוא היה ברמאללה. הוא כבר אחרי הארכה. למרות שהוא אוטיסט שהתלונן על מכות, עינויים בכלא, השופטת טל לויטס בן פרץ האריכה את המעצר. שוחחתי גם עם עורך הדין שלו, יגאל דותן, שעושה עבודה מצוינת. איך אפשר כך לנהוג בילד אוטיסט בן 14, מעצר אחרי מעצר, וגם עינוי והכאה?

היו"ר מאיר כהן:

תודה, אדוני.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

נדמה לי שאנשים צריכים לחשוב אלף פעמים מבחינה מצפונית אם כך צריך לנהוג בילד אוטיסט. ולמען גילוי נאות, הוא מואשם במגע עם סוכן זר דרך הטלפון. אבל הוא אוטיסט בן 14.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה. חברת הכנסת יסמין פרידמן, ואחריה – חמד עמאר.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

תודה, אדוני היושב-ראש. כן, גם אני רוצה לדבר היום על הוועדה לביטחון לאומי בראשות השר איתמר בן גביר. הגעתי לדיון הזה, הוא באמת היה לי חשוב. הגעתי מוכנה, הכנתי שאלות מראש, עברתי על החומרים, עברתי על המספרים, חיכיתי, נרשמתי לדבר, שאלתי עד איזו שעה הדיון. באמת הגעתי סופר עניינית. כתושבת הנגב, כאזרחית, כבאר-שבעית, היו לי המון המון שאלות, והשר פשוט פתח בתרגיל, איזו פרופגנדה לעצמו, להסית את נושא הדיון, להתעסק בדברים שאינם חשובים, לעצבן את כולם. ואני לא מצליחה להבין את זה. אני כל פעם מתפלאת, אבל הגיע הזמן שאני אתרגל לזה כנראה אחרי ארבע שנים וחצי, ואני לא מצליחה. אני לא מצליחה. לא יכול להיות שהשר צועק עלינו, היחידים שהגיעו לדיון, הוא צועק עלינו, הוא מתעצבן עלינו: אתם 30 שנה נתתם להם קייטנה בבתי הכלא. אתם, אתם, אתם. מי זה אתם? 30 שנה הליכוד בשלטון, מי זה אתם? אותו הדבר אתה עושה עכשיו עם עונש מוות למחבלים. יש עונש מוות למחבלים, הוא קיים גם עכשיו, תיישם אותו, בבקשה. אתה יכול גם להעביר חקיקה שתשנה את תנאי העצורים בארץ, מה הבעיה? מי מפריע לך? אבל אתה תינוק בכיין שמחפש כל הזמן רק את מי להאשים, כי אתה לא מסוגל לבצע את העבודה שלך. ואתה לא יכול לפנות לחברי כנסת שמבקשים ממך להתמקד רגע בנושא הדיון, להתמקד במצגת, לקרוא להם דוברי חמאס, משת"פים של חמאס, כי אני מבקשת ממך להיות ענייני, להתמקד בדיון שלשמו הגעתי והתכוננתי. אתה תקרא לי דוברת חמאס? חתיכת משתמט שבחיים שלו לא החזיק אקדח, בחיים שלו לא היה בצבא? לי אתה תקרא משת"פית של חמאס?

מיקי לוי (יש עתיד):

הוא הואשם בעבירה שיש עימה קלון, תמיכה בארגון טרור.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

אני יודעת, אבל זה בכלל לא העניין.

רון כץ (יש עתיד):

הוא נפנף באקדח, אבל.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

נפנף באקדח, בסדר. אני לא רוצה להיות פופוליסטית, אבל יש פה איזה עניין. ואני גם לא מוכנה לקבל בריונות מאף שר יותר. די, מספיק, אני לא מסכימה שידברו אלינו ככה יותר. יש גבול. אבל בלי קשר, יש דיונים מקצועיים. שר צריך להציג את העשייה שלו במשרד, ואנחנו פשוט היינו איזו תפאורה בתיאטרון הבובות של בן גביר. כולם יצאו מהדיון, כולם עפו מהדיון, וזה גם לא בסדר, ואני אדבר עם פוגל, יושב-ראש הוועדה. כולם יצאו מהדיון.

היו"ר מאיר כהן:

הוצאו.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

הוצאו מהדיון, עפו מהדיון, העיפו אותם. והם נשארו שם לטפוח אחד לשני על השכם בלי שאף אחד ישאל את השאלות החשובות, וזה לא תקין.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה. חמד עמאר, בבקשה, ואחריו – רון כץ. בבקשה, אדוני.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בין 14 ביולי ל-19 ביולי השנה, במשך שישה ימים, התבצע טבח נוראי נגד הדרוזים בסוריה, בא-סווידא. רצחו נשים, ילדים, ובעצם כל מי שפגשו אותו נרצח רק בהיותו דרוזי. ואישה נאנסה.

מיקי לוי (יש עתיד):

כמה נרצחים היו?

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

עד עכשיו קרוב ל-3,800 נרצחים. אבל יש קרוב ל-38 יישובים דרוזיים שעדיין כבושים על ידי הג'יהדיסטים הרדיקליים הכופרים האלה, ואנחנו לא יודעים כמה נרצחים יש שם. אבל הנושא החשוב, שאחרי הטבח אין שר בממשלת ישראל, כולל ראש הממשלה, שלא הגיע לדרוזים והבטיחו הבטחות אין-סופיות איך לעזור לאחינו בסוריה. אבל בינתיים כלום לא קרה. היישובים הדרוזיים עדיין כבושים ועוברים עדיין בית-בית ושורפים אותו, וכל מי שמוצאים אותו הורגים אותו. הר הדרוזים עדיין במצור, אין לו מים, חשמל, אוכל, דלקים, בעצם כלום. הובטח על ידי ראש הממשלה שיעזור, שידאג למעבר בטוח. אין מעבר בטוח עד עכשיו שידאג שכל היישובים שנתפסו על ידי הג'יהדיסטים הקיצוניים האלה יצאו משם. ועדיין לא, ובעצם הורגים אותם עכשיו לאט ברעב. ונוסף לכל זה – אדוני היושב-ראש, משפט אחרון – עדיין מחזיקים בחטופים שם. חטפו נשים, ואין אישה אחת ששוחררה שלא נאנסה. אין אישה אחת ששוחררה שלא נאנסה, וכמה כבר חזרו בהיריון, אחרי ששחררו אותן. אנחנו מתעסקים עם מפלצות, חיות. אין משפט להגיד מה הם בדיוק, כי הם לא בני אדם. תודה.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה, אדוני. מסכים איתך, עם כל מילה. בבקשה, רון כץ. ואחריו – חברת הכנסת לימור סון הר מלך. רון, בבקשה.

רון כץ (יש עתיד):

אדוני היו"ר, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, אנחנו עומדים פה ומדברים במשך שעות על דברים תיאורטיים שלא מעניינים כנראה אף אחד מחוץ לבית הזה. אבל דבר אחד היום הצליח להדליק פה מהומה, וזה העובדה שלפיד אמר: מי שלא יתגייס – לא יהיו לו זכויות במדינת ישראל. אחת מהזכויות האלה זה להצביע. שומו שמיים, מה הוא אמר? את מה שכל אזרח במדינת ישראל רוצה להגיד. בדיוק מה שכל אזרח במדינת ישראל רוצה שיקרה. אנחנו רוצים את אותן זכויות, אנחנו רוצים את אותן חובות, אנחנו רוצים לשרת ביחד. פשוט, אתם צריכים להפסיק לעבוד אצל ציבור שמפעיל אתכם כמו בובות. יושבים פה שרים לשעבר במליאה וצורחים: היועמ"שית לוקחת עריקים מהבית שלהם. מה לעשות, היועמ"שית לא קשורה לזה. החוק הצבאי קשור לזה. אם מישהו רוצה לדעת ספציפית, סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי אומר שאדם שנעדר מהשירות הצבאי שלו או שלא התגייס, לא הגיע לבקו"ם, הוא עריק. מה לעשות? זה החוק. אתם רוצים לשנות את החוק? לא תצליחו. לא תצליחו. ואחרי המלחמה הקשה ביותר שידעה מדינת ישראל, אולי הגיע הזמן שאתם תעשו קצת חשבון נפש עם עצמכם? תגידו אחד לשני: ואללה, זה לא מתאים. זה לא מתאים שבזמן שאנשים עושים 400 ימי מילואים החבר'ה האלה לא יעשו כלום. לא מתאים שבזמן שהצעירים האלה, בני 18, נלחמים מהיום הראשון שהם התגייסו לצה"ל, צעירים אחרים בני 18 יסתובבו ברחובות, כי הם גם לא לומדים. כי לוועד הישיבות יש רשימות של אלפי צעירים שלא לומדים – אבל גם את זה אתם לא מביאים. אז אתם תעמדו פה ותבואו ותסבירו לנו למה קובי גיסי צריך לעשות 400 ימי מילואים עם ארבעה ילדים בבית; למה יפתח כהן צריך לעשות 400 ימי מילואים.

היו"ר מאיר כהן:

גלעד.

רון כץ (יש עתיד):

גלעד. למה גלעד צריך לעשות 400 ימי מילואים כשהילדים שלו בבית, ומאיר ונעמה ישמרו לו על הילדים; בזמן שדור שלם, אוכלוסייה שלמה לא תעשה כלום. לא תעשה כלום. ואז יבוא ביסמוט ויגיד: אני אביא חוק מאוזן. מאוזן למי? אל מי אתה רוצה לאזן? בחייאת רבאק, יש חוק אחד. כולם צריכים להתגייס. מי שלא מתגייס – מספיק לקבל דברים מהמדינה שאנחנו משלמים עליהם. אתם רוצים להיות חלק? תהיו חלק. אתם לא רוצים להיות חלק? אל תהיו חלק. אבל אתם לא יכולים גם לבקש זכויות, אבל שלא יהיו לכם חובות בכלל. אני רוצה לנצל את הזמן הקצר שנשאר לי, לדבר על הדיון הביזיוני שהיה היום בוועדה לביטחון לאומי. הגיע השר לביטחון פנים עם סרטונים ערוכים. שעה וחצי הבן אדם מציג סרטונים שלא אומרים כלום, וכשמטיחים בו את האמת, שאמר בר שחזר מהשבי, אמר שבגללו הוא קיבל מכות רצח, אז מה התשובה שלו? זאת תעמולה של חמאס. אז אני לא מבין את מי האשים היום בן גביר. את בר, בזה שהוא סוכן של חמאס? הוא חזר כסוכן? מה קורה לשר ההזוי הזה?

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה.

רון כץ (יש עתיד):

תודה, אדוני. תודה על הסבלנות.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה. חברת הכנסת לימור סון הר מלך, גברתי. ואחריה – עאידה תומא סלימאן. בבקשה, גברתי, שלוש דקות.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לפני כחודשיים הלכתי לניחום אבלים ביישוב כרמי קטיף, שם פגשתי את משפחת דנינו, אשר בתם אמונה יהודית האהובה נהרגה בקיץ האחרון בתאונת דרכים בצומת אדורה שבהר חברון. נחשפתי שם לדמותה של אמונה, נערה שכולה חיים, נערה יפה, גבוהה, חברותית, אהובה כל כך על סביבתה. היא אהבה לצחוק, לאפות, לבשל, ללכת יחפה, לחוש את האדמה, את הבריאה. אבל יחד עם כל החיוניות הזאת הייתה בה גם נשמה עמוקה, מבקשת אמת. היא חיפשה משמעות, ערכים, קשר עם ריבונו של עולם ורצון אמיתי לתקן את העולם במעשים קטנים של חסד. בימים האחרונים לחייה פעלה לעשות טוב, להיפגש עם חברות, לטייל בארץ שהיא כל כך אהבה. אמונה אהבה את עם ישראל באמת, לא במילים בלבד. היא נהגה לנסוע דווקא לתל אביב, כדי לפגוש שם אנשים שלא באים מעולמה הטבעי, לשמוע, להבין, לגשר. היה בה רצון לראות את כל הטוב שיש בכל אדם, את הניצוץ שבכל יהודי. אמונה התעניינה גם בחדשות, ביקשה לדעת על חייהם של חיילים שנפלו ועל הפערים בחברה הישראלית. היא רצתה להבין את המציאות, לא לברוח ממנה. ביום האחרון לחייה כתבה בקבוצת ווטסאפ עם חברותיה, קבוצה שבה היו משתפות אחת את השנייה בדברים כדי להודות עליהם: תודה על הבלבולים במדינה הזאת, ותודה על חבלי משיח. זהו משפט פשוט, אבל כמה עומק יש בו – ההבנה שדווקא מתוך הבלבול והקושי צומחת גאולה. אחיה הגדול של אמונה ביקש ממני שנזכור את אהבת ישראל שהייתה בה, ובמיוחד כאן, במליאת הכנסת הזאת, שנזכור בתחילת כל ויכוח שכל יהודי כאן במשכן הזה פועל מתוך אהבה לעם ישראל ולארץ ישראל, גם אם דרכו שונה משלי. שנזכור שהכוונה של כולנו לטובה. אמונה יהודית דנינו, רק בת 15 בפטירתה, השאירה לנו צוואה קצרה, פשוטה ונוגעת ללב, שכולנו נואשים לה כעת. צוואה כל כך יהודית – לראות את הטוב, לחפש את המשותף, לשמור על אהבת ישראל אמיתית. יהי זכרה ברוך.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה, גברתי. עאידה תומא סלימאן, בבקשה. ואחריה – חברת הכנסת מיכל שיר.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

תודה רבה, כבוד היושב-ראש. אני מאוד מתפתה לדבר בערבית, את האמת.

טלי גוטליב (הליכוד):

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

ואני רוצה רק להגיד דבר אחד: אנחנו מדברים בערבית כי אנחנו ערבים. אנחנו מדברים בערבית כי זאת שפת האם שלנו. אנחנו מדברים בערבית כי אנחנו בני המולדת הזו, והשפה הערבית התקיימה תמיד במולדת הזו, ואנחנו נדבר איך שבא לנו.

אושר שקלים (הליכוד):

טלי גוטליב (הליכוד):

לא בפרלמנט - - -

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

איך שבא לנו.

טלי גוטליב (הליכוד):

דברי ערבית איפה שאת רוצה. את חברת כנסת - - -

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

אני חברת כנסת, ויש לי הזכות לעלות לדוכן הזה ולהגיד מה שבא לי.

טלי גוטליב (הליכוד):

כשיהיה לך רוב, כשיהיה לך רוב - - -

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

ומי שיש לו בעיה, שילך ויתלונן.

טלי גוטליב (הליכוד):

דברי בערבית בירדן.

היו"ר מאיר כהן:

טלי, את בקריאה שנייה.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

טלי גוטליב (הליכוד):

לא, לא, לא. זו מדינת הלאום היהודי.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

אושר שקלים (הליכוד):

- - - ברמאללה ולא פה.

אושר שקלים (הליכוד):

תדברי ברמאללה ולא פה.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

התקופה הזאת, תקופת המסיק, מסיק הזיתים, שהופך אצל כל משפחה ערבית פלסטינית לאירוע משפחתי, הפכה לסיוט ולפעילות טרוריסטית פושעת של מתקפות שמנהלים מתנחלים על משפחות פלסטיניות.

אושר שקלים (הליכוד):

- - - אין דבר כזה פלסטינים - - -

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

בשבוע שעבר אושפזה פלסטינית בת 55 עם דימום במוח לאחר שהיכה בה מתנחל צעיר.

טלי גוטליב (הליכוד):

מה עם כל הפורעים - - -

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

נכון שהם נערים פושעים, אבל הם לא עובדים לבד. מתחילת השנה יש 427 תלונות - -

טלי גוטליב (הליכוד):

כל יום יש סיכול של פעילות טרור של ערבים ביהודה ושומרון.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

- - ורק 33% מהן נחקרו. יש שר ביטחון שאומר: לא אפעיל שום עניין של מעצר מינהלי נגד יהודים. זה לא שהוא צדיק גדול ונגד מעצרים מינהליים. נגד יהודים – כלומר טרור יהודי אפשרי, לכו על זה, אף אחד לא יעצור אתכם. אז שאף אחד לא יגיד שהם פועלים לבד, והם בשוליים והם לא חלק מהתנועה.

טלי גוטליב (הליכוד):

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

הבאגים ששר האוצר נתן למתנחלים – משתמשים בהם כדי להפחיד משפחות באמצע הלילה, כדי לפרוץ לבתים, כדי שיעיפו אנשים מהשטח וישתלטו עליו. זאת לא רק גנבה – זה טרור - -

טלי גוטליב (הליכוד):

כמה אפשר - - -

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

- - טרור יהודי, לאומני, התנחלותי, והגיע הזמן להפסיק אותו.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה, חברת הכנסת - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

טרור ערבי ביהודה ושומרון. כמה אפשר לשקר? כמה?

היו"ר מאיר כהן:

יש כל הזמן צמד, טלי ואושר שקלים.

טלי גוטליב (הליכוד):

כתוב בקוראן שמותר להם לשקר.

היו"ר מאיר כהן:

טלי, את תיתני לדבר. את בקריאה שנייה.

אושר שקלים (הליכוד):

- - - כולו שקרים.

היו"ר מאיר כהן:

תקשיבו, אני לא בטוח שזה מוסיף נקודות שיושבים כל הזמן וצועקים על כל אחד שעולה לכאן.

טלי גוטליב (הליכוד):

אני לא מחפשת נקודות ממנה ומאף אחד. יש לי רק יראת אלוקים על הראש שלי - - -

היו"ר מאיר כהן:

טלי, להזכירך, את בקריאה שנייה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

עאידה בכלל נוצרייה, וזה לא משנה, מבחינתם כולם ערבים.

טלי גוטליב (הליכוד):

מה הקשר לערבים?

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אמרת קוראן. קוראן זה לא לנוצרים.

טלי גוטליב (הליכוד):

אה, אם הם מוסלמים יביאו עליך שריעה, נראה אותך מביא את זה - - - אצל האסלאם הרדיקלי - - -

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

בינתיים מי שמביא את חוקי הדת - - - זה אתם.

קריאות:

היו"ר מאיר כהן:

טלי. אושר שקלים.

טלי גוטליב (הליכוד):

- - - מעמדם של להט"בים אצל החבר'ה האלה.

היו"ר מאיר כהן:

טלי, את לא תפריעי לי. בפעם הבאה שתפריעי לי, אני אקרא אותך בקריאה שלישית ואת תצאי החוצה.

נאור שירי (יש עתיד):

אצל ש"ס מעמד הלהט"בים בטוח.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

אני רדיקלית אצלם - - -

היו"ר מאיר כהן:

שלוש דקות לרשותך, בבקשה.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, המתח טיפה מתחיל לרדת והטראומה של הציבור מתחילה לאט-לאט לטפטף ואולי להפוך להיות מתישהו גם פוסט-טראומה. אבל הפצעים והחתכים שיש לציבור בישראל עוד לא באמת הפכו לצלקות. הם עדיין מדממים, ועדיין לחלקים גדולים מאוד בציבור יש ממש התקפי חרדה ופאניקה. ועכשיו, כשרעש האזעקות קצת פסק ורעשי הטראומה עולים, אנשים צריכים להתמודד בין הרעשים האלה, מה שנקרא, עם החיים עצמם. בחיים עצמם שאחרי המלחמה יש טלפונים מהבנק ולאנשים קשה – אם בכלל יש יכולת – לשלם את החשבונות שלהם. שלא לדבר על זה שרבים מהציבור כבר לא יכולים לקבל הלוואות, כי המלחמה הזאת מיצתה את כל היכולות שלהם. אנשים, אזרחי ישראל, טובעים, ובערב כשהם חוזרים עייפים ומותשים וחרדתיים ושחוקים, הם פותחים טלוויזיה, מי מהם שבכלל מסוגל לראות חדשות ולהכיל את מה שקורה כאן, ואז מה הם רואים? כנסת משותקת. צעקות – יש, עבודה – אין. אין חקיקה, יש ריבים. ועל מה יש ריבים, על מה הכנסת משותקת בסוף? בסוף, שורה תחתונה, למה הממשלה והכנסת לא עובדות? למה השעה 19:00 וחברי הכנסת עוד מעט הולכים הביתה? כי רבים על מי לא יתגייס ואיזה כסף ניתן לא לזה שרעב – לזה שלא התגייס ולא רוצה לעבוד, על קומבינות פוליטיות. את זה אזרחי ישראל צריכים לסבול בסופו של דבר. לא על הכלכלה, לא על האזרח. אני רוצה שתסבירו לאזרחי ישראל מי אמור לשלם להם על האוכל על השולחן? מי אמור לתת להם אוכל? לעזור להם להתפרנס בכבוד? לתת לילדים שלהם שיעורים פרטיים, לזקנים את הבריאות, את הרווחה, מי? הממשלה משותקת. אתם לא עובדים. אפשר לספר סיפורים שאכפת מהציבור עד מחר בבוקר, אבל בסוף בן אדם קם בבוקר ולא מסוגל לשלם. הוא רעב, הוא צריך להסתכל לאשתו בעיניים והיא צריכה להסתכל על הילד שלה בעיניים. ופה? פה מעבירים חוקים על לבטל את משפטי נתניהו, כי זה מה שחשוב עכשיו. זה מה שחשוב לכם. בזה אתם מתמקדים, במזוזה. במזוזה, כי המזוזה חשובה, לא הדלת והבית של מי שחי בפנים. הוא לא חשוב – המזוזה שלו חשובה. תפסיקו את הקרקס הזה. אתם לא מסוגלים לשלוט? תפזרו את הכנסת. אתם בפרפורי גסיסה וגם אתם יודעים את זה. תעצרו עכשיו, לפני שתהרגו את העם הזה לגמרי. תודה רבה.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה. נאור שירי, בבקשה, ואחריו – יוראי להב הרצנו.

נאור שירי (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. תראו, אי-אפשר לסכם את האירוע הזה, המדינה פה בהפרעה טוטלית, באמת. יושב פה פרוש וצורח: יועמ"שית, משתמטים, סרבנים, עצרו, לא עצרו. זה ההוא שקשר את עצמו פה – אתה זוכר? ב-2013 או 2014, כשהעבירו חוק גיוס, הוא אזק את עצמו למיקרופונים פה, במליאה. הכי מצחיק זה שהוא יושב וקורא להפגנות ביום חמישי, כשיעלה חוק ההשתמטות פה לוועדה. הוא קורא להפגנות, והדפיסו גם כובעים צהובים. ראיתם את זה? 27 מיליון שקלים מכספי משלמי המיסים הולכים להדפסה של כובעים צהובים. בזמן שאנחנו נאבקים על גיוס, הם עושים הפגנות עם כובעים צהובים ומדפיסים את זה כאילו הם חטופים. ואז עולה פה חברת כנסת, עושים קמפיין כאילו הם חטופים. הם עבריינים. סרבנים עבריינים, כך הגדירה אותם המדינה, מה לעשות. עושים קמפיין כאילו הם חטופים, ומעבר לזה שעושים את הקמפיין הזה, אנחנו משלמים את זה ואף אחד מכם לא אומר: ואללה, הגזמתם.

צגה מלקו (הליכוד):

נאור שירי (יש עתיד):

מה שהכי מצחיק הוא שאצלכם בליכוד הולכים אשכרה להפגין איתם. קרעי ובוארון אומרים: אנחנו נלך להפגין ביום חמישי מטעם מפלגת הליכוד. עאלק ליכודניקים. סרבנים, משתמטים – איתם אתם הולכים לעשות עסקים. ליכודניקים.

צגה מלקו (הליכוד):

נאור שירי (יש עתיד):

מדינה בהפרעה טוטלית. אתם פשוט סטיתם באופסייד של החיים. עאלק ליכודניקים. מי האמין שאתם תלכו ותעשו את הקומבינה עם אייכלר ופרוש, שאלה יהיו החברים שלכם. בן גביר הוא לא שר המשטרה – הוא ילד שעשה פרויקט גמר בכיתה ט', ערך סרטונים ובא להציג לנו אותם היום. זה היה האירוע, ואתם יושבים. ישבת, צגה, ולא אמרת מילה על האירוע ההזוי הזה. אנחנו, ככנסת, אמורים לפקח על עבודת המשטרה. בא בן אדם, מקרין לנו סרטונים כאילו אנחנו בסינמטק, אני לא יודע מה, ברמה נמוכה מאוד, ואין פיקוח על המשטרה. ואם אתה מדבר מילה, אתה בחוץ. מדינה בהפרעה, אין לתאר. אני רק רוצה להזכיר, מעבר לזה שאין חקיקה – כמו שאמרה מיכל, והולכים הביתה – אין שר פנים, אין שר בריאות, אין שר רווחה, אין ראש מל"ל, אין נציב שירות המדינה, ואפילו לליכוד אין מנכ"ל, אבל הם מדברים על גיוס. עכשיו גם הבנתי שקצין גיוס הוציא הודעה שיכול להיות שיעלו את מספר ימי המילואים ל-100 בשנה הבאה. 100 ימים בשנה מתוך 241 ימי עבודה, 50% מהזמן הם לא יהיו. אף מעסיק לא ייקח אותם. אבל אתם יודעים באיזה עבודה הם יכולים להיות? חבר כנסת, כי אין פה עבודה. ואם אין עבודה – בדיוק נכנסה השרה שמדגימה באופן מלא איך לא עובדים, ולכן אין שום בעיה שהם יהיו חברי כנסת, כי פה לא עובדים.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ליכודניקים – מוכרים אתכם. נבחרי הציבור שלכם מוכרים אתכם. מצביעי הליכוד, אתם עמוד השדרה של הציבור המשרת בישראל, אתם אלה ששולחים את הילדים שלהם לקרב, שנושאים על גבם את ביטחון המדינה. אתם האחים שלי, ונבחרי הציבור שלכם, חברי הכנסת והשרים של הליכוד – מוכרים אתכם. עמדה פה לפני כמה דקות חברת הכנסת גלית דיסטל, זאת שקראה לטייסי חיל האוויר נמושות, אמרה שהיא בזה לכם, ואחרי זה אמרה שאתם אשמים בפשעים נגד עם ישראל. היא עמדה פה ובמקום לגלות הזדהות עם המצוקות של אנשי המילואים, עשרות אלפי אנשי המילואים שנמצאים הרחק מהמשפחה שלהם, מהעסקים שלהם, שקורסים – היא הביעה הזדהות עם המצוקות של המשתמטים, של העריקים. היום שמענו שגם השר קרעי מהליכוד וגם חבר הכנסת בוארון מהליכוד הולכים להשתתף בעצרת הסרבנות. הם הולכים לעמוד לצד העריקים והמשתמטים, אלו שמסרבים להצטרף אליכם, אנשי המילואים מצביעי הליכוד. הם עומדים איתם והם אומרים: נמות ולא נתגייס. שרים בממשלת ישראל. השרה סילמן, את שרה בליכוד. את תצטרפי לעצרת הסרבנות? אלו השותפים האידאולוגיים שלך? השר חיים כץ, עוד שר בליכוד – שנמצא כרגע בטלפון, אז אני לא אשאל אותו; אלו השותפים שלכם? ובזמן שעצרת המשתמטים, עצרת הסרבנות, תתנהל מחוץ לכנסת, פה בוועדת החוץ והביטחון יגיע נוסח של חוק השתמטות בזוי שלא הולך לגייס צעיר חרדי אחד. זאת ממשלת משתמטים שאין בה שום דבר – לא יהודי, לא מוסרי, לא ציוני, לא פטריוטי – אבל לפני הכול, אתם מוכרים את הבוחרים שלכם בתמורה לעוד כמה רגעים על הכיסא. תתביישו לכם.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה, אדוני. עודד פורר – לא נמצא. איימן עודה, בבקשה. דבי, את אחריו.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, מה האירוע החשוב ביותר עבור השמאל הציוני ב-30 השנים האחרונות? לדעתי זה אוסלו. מה האירוע החשוב ביותר עבור הימין ב-30 השנים האחרונות? המלחמה האחרונה ו-7 באוקטובר.

טלי גוטליב (הליכוד):

באדיבות החמאס המרצח - - - הזרוע שמבצעת את האחים המוסלמים, אלה שלא גינית.

היו"ר מאיר כהן:

טלי, הערה. לא הפרעה. זהו.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

הימין ידע לתקוף את השמאל הציוני באוסלו, שהשמאל היה נאיבי ושאוסלו לא הביא שלום ולא הביא ביטחון. האם זה הזמן שכולנו פה נתקוף את הימין על זה שהמלחמה האחרונה לא הביאה לא שלום ולא ביטחון? זו השאלה החשובה ביותר.

טלי גוטליב (הליכוד):

זה ניצחון. ני-צ-חון, יש מילה כזאת. ניצחון.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

כלומר, בשנתיים האחרונות ממשלת ימין על מלא – 7 באוקטובר, טראמפ נתן גושפנקה אפילו לטרנספר. 90% מהציבור הישראלי-יהודי תמך במלחמה בחודשים הראשונים, וזו המלחמה הארוכה והאינטנסיבית ביותר מ-1948 עד עכשיו. ומה התוצאה? מה התוצאה - -

טלי גוטליב (הליכוד):

הכנעת אויבינו.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

- - חוץ מפשעים נגד האנושות בעזה - -

טלי גוטליב (הליכוד):

אנחנו לא נסכים שהאדון הזה יאמר כך, אדוני היו"ר.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

- - מה התוצאה ברמה של הסכסוך הכולל?

טלי גוטליב (הליכוד):

אדוני, הוא לא יגיד שיש פשעים.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

בין הים לנהר נשארו 7.5 מיליון פלסטינים ו-7.5 מיליון יהודים.

טלי גוטליב (הליכוד):

אדוני, אדוני, מצטטים אותו - - - אדוני, הוא לא יכול להגיד שיש פה פשעים נגד האנושות.

היו"ר מאיר כהן:

טלי, אני מבקש. טלי. טלי.

טלי גוטליב (הליכוד):

אתה לא תגיד שישראל עושה פשעים נגד האנושות בעזה.

היו"ר מאיר כהן:

טלי, קריאה שלישית.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

זה הזמן לתקוף את הימין - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

תומך טרור שכמוך.

היו"ר מאיר כהן:

טלי, קריאה שלישית.

טלי גוטליב (הליכוד):

מה הוא עושה פה? איך הוא עושה דבר כזה? מה זה הדבר הזה?

היו"ר מאיר כהן:

קריאה שלישית, טלי.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

אני פונה אליכם במפלגות האופוזיציה. זה לא להגיד: מי שלא מתגייס לא מצביע. זה חלק מסופר-ספרטה. הגישה הזו של: מי שלא מתגייס לצבא לא מצביע – זה חלק מהתפיסה של הסופר-ספרטה.

טלי גוטליב (הליכוד):

גם אתה לא תצביע. גם לא תהיה פה, תומך טרור שמסוכן למדינת ישראל.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

צריך גישה אחרת לחלוטין. צריך גישה של להגיד את האמת לציבור; להסתכל אל ציבור בעיניים ולהגיד לציבור: רצינו או לא רצינו, אהבנו או לא אהבנו – במולדת הזו יש שני עמים ולא רק עם אחד. ואם הם תקפו את השמאל על זה שהשלום לא הביא ביטחון, זה הזמן להגיד להם: אין פתרון צבאי. האם יש הוכחה יותר מהמלחמה הזו שאין פתרון צבאי? למה לא להגיד את זה בכוח?

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

למה אני לא שומע את זה מאף אחת ממפלגות האופוזיציה? להגיד את זה בכוח: אין פתרון צבאי, וצריך לכבד את הזכויות של שני העמים.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה. תודה רבה. אני כן אנצל את היותי יושב-ראש הכנסת ברגע הזה – איימן עודה, תשמע: אין צבא יותר מוסרי מצה"ל. אין צבא יותר מוסרי מצה"ל.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

אתה חי בבועה. אתה חי בבועה.

היו"ר מאיר כהן:

אתה חי בבועה. אילו אתה היית חי – אני מצפה ממך פעם אחת שתעלה לכאן ותגיד על הברברים, הרוצחים אנשי החמאס.

דבי ביטון (יש עתיד):

הוא לא יגיד, איך הוא יעודד את כל החמאס שלו?

היו"ר מאיר כהן:

אני כל הזמן שומע אותך מדבר כאן על הצבא. אני לא מתווכח איתך.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

אני התעייפתי ממך. אני הוקעתי את 7 באוקטובר. אתה לא הוקעת הרג של 20,000 ילדים בעזה.

היו"ר מאיר כהן:

אני לא מתווכח איתך. אני רק אומר לך: אין כמו הצבא. אין כמו צה"ל במוסריות.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

זה ההבדל ביני לבינך.

היו"ר מאיר כהן:

אין כמו צה"ל במוסריות. אין כמו צה"ל במוסריות.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

20,000 ילדים ותינוקות. 20,000 תינוקות.

היו"ר מאיר כהן:

תבדוק, תפשפש אצלכם.

מיקי לוי (יש עתיד):

למה, אנחנו התחלנו את זה? אנחנו עשינו את זה? אתה לא מתבייש?

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

20,000 תינוקות. איפה אתם חיים?

היו"ר מאיר כהן:

דבי ביטון. דבי ביטון, בבקשה.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

איפה אתם חיים?

מיקי לוי (יש עתיד):

מי עשה את 7 באוקטובר? מי עשה את 7 באוקטובר?

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

איפה אתם חיים? 20,000 תינוקות. 20,000 ילדים.

דבי ביטון:

ומה אצלנו קרה בדיוק?

היו"ר מאיר כהן:

אין צבא יותר מוסרי מצה"ל. הייתי שם, הילדים שלי היו שם. אנחנו דאגנו לא לפגוע בשום חף מפשע.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

20,000 ילדים. 20,000 ילדים.

דבי ביטון (יש עתיד):

כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

מאיר, אתה אמרת שדאגתם שלא לפגוע בחפים מפשע? מי הרג את שני הילדים מהמשפחה שלי, בני 12 וארבע?

דבי ביטון (יש עתיד):

ומי הרג משפחות שלמות?

היו"ר מאיר כהן:

אחמד טיבי - - - אני מצטער. אני מצטער על כל ילד. זאת מלחמה קשה, אני מצטער על כל ילד.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

אתה צריך להוקיע.

היו"ר מאיר כהן:

אבל אי-אפשר להפוך את צה"ל לצבא לא מוסרי. זה לא נכון.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

יש הבדל בין להביע צער לבין גינוי.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

להוקיע. אתה לא מוקיע.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

לא הוקעתם.

היו"ר מאיר כהן:

אני מביע את צערי. כולנו מביעים את צערנו. זאת מלחמה. אם החמאס לא היה משתמש באזרחים, זה לא היה קורה. תודה.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

מה זה אזרחים? המשפחה שלי הופצצה.

היו"ר מאיר כהן:

בבקשה.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

ממשלת ישראל משתמשת בישראלים.

דבי ביטון (יש עתיד):

כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת. באחדות ננצח – דבריו של ראש הממשלה, שדאג להיות כאן בפודיום ולהזכיר – להזכיר, שלא נשכח, למרות שמרביתנו כבר שכחנו. אז הוא אמר ככה: השופט עמית הוא השופט העליון, אבל אני ראש הממשלה. אתם יודעים למה הוא היה צריך להזכיר? כי אף אחד לא זוכר את זה; כי יושבים פה אנשים ומצביעים בניגוד לעמדתו. אני באמת חייבת לציין באופן אישי, אני לא בטוחה כמה זה בניגוד – יכול להיות שבחדרי חדרים הוא אמר להם: תשמעו, תצביעו, אני אאשים אתכם אחר כך. אני לא אתפלא, אגב. שימו לב למבול החקיקה הפרסונלית המטורפת בשנה לבחירות. אתם לא מתביישים? אדוני ראש הממשלה, אתה ראש הממשלה. אתה לא מסוגל לשלוט במה שקורה כאן? אז בואו נסכם: אתה לא מסוגל. כבוד היושב-ראש, אני התלבטתי אם לעלות לדבר, אבל חורה לי הנושא. לפני שבוע, שבועיים, קיבלנו את חטופינו, הייתה שמחה גדולה במדינת ישראל, היה אושר, יש צער על כל הנופלים, אבל מהרגע שהם הגיעו, מהדהד בכל דף של הרשתות גיוס המונים. לבושתה של ממשלת ישראל, חטופים שלנו, שכמעט שנתיים במנהרות, צריכים לגייס כסף כדי להשתקם, בעוד צינורות הכספים כאן עוברות במיליונים, במיליונים, רק כדי לשמר קואליציה. אלה שישבו במנהרות, באשמת אותה ממשלה שעוד לא לוקחת אחריות, ראש ממשלה שעדיין לא מבין מה רוצים ממנו – הוא פיטר את זה, ופיטר את זה, ופיטר את זה, ופיטר, וזה התפטר, אבל הוא? מה פתאום, הוא לא באירוע. הוא במקרה, במקרה, באותה עת היה ראש ממשלה. אני רוצה להגיד לך, אדוני ראש הממשלה, בושה, בושה לך, בושה לממשלה הזו שאנחנו צריכים גיוס המונים של חטופים, של משפחות. פשוט אי-אפשר לתאר את זה. כמו כן, כבוד היושב-ראש, מחר היה צריך להיות דיון על התקנות לשירותי רווחה, אותן תקנות שממשלת השינוי, בראשותו של היושב-ראש, יחד איתך, אדוני היושב-ראש. כל כך חשוב – האנשים האלה כל כך מצפים לחוק הזה. התקנות האלה חשובות. כך נוכל לשלב את המיוחדים שלנו, תרתי משמע, בקהילה. אבל בואו נאמר, אין זמן, אין זמן, יש הרבה פוליטיקה, אז נדהמתי לגלות שהיום יש קווים. הדיון בוטל, כי מה לעשות, יש דברים שהם לא חשובים, אבל חשובים בעיניכם. בושה לכם.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה. יוליה מלינובסקי – לא נמצאת. סימון דוידסון, בבקשה. אחריו – טטיאנה מזרסקי.

סימון דוידסון (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבל מאוד שחבר הכנסת איימן עודה יצא החוצה. יש לי הרבה מה להגיד על הדברים שהוא אמר. אבל יש לי כל כך הרבה על מה לדבר. אני רוצה להקריא לכם: יותם כהן, אחיו של שורד השבי נמרוד כהן, חשף הלילה כי אחיו ספג מכות ועינויים בשבי, ותקף בחריפות את השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. אני מצטט: "בשביל לייקים בטיקטוק - - - אחי הקטן חטף מכות ועינויים. ידעת והמשכת בכל זאת. חתיכת טינופת, אתה תישרף בגיהינום על מה שעשית להם". את זה כתב יותם כהן, אחיו של שורד השבי נמרוד כהן. את זה לא כתב עיתונאי מערוץ 12 או 13. זה לא דוברות של החמאס, כפי שבן גביר אוהב להגיד – את זה כתב אח, אח של חטוף שחזר מהשבי. בנוסף לזה, יש דוגמאות נוספות, אלון ואחרים מספרים על הנזק הגדול שאיתמר בן גביר, שר במדינת ישראל, שר במדינת ישראל, גרם לאחים שלנו, לאחים שלנו, שהיו בשבי מעל שנתיים מתחת לאדמה, שזה בלתי נתפס. היום בשעה 12:00 הגיע השר בן גביר לוועדה לביטחון לאומי לתת סקירה על המשרד שלו. הוא באמת חי בלה לה לנד, או שהוא לוקח כדור לא נכון. הבן אדם פשוט מאמין לעצמו, מאמין לדברים שלו, ומאמין לזה שהוא באמת שר כל כך מצליח. אבל הציבור רואה וחושב בדיוק הפוך. אני מציע לשר בן גביר ללכת יום אחד לבקר בבת חפר, ללכת לבקר בכפר יעבץ, בעזריאל, במועצת לב השרון, או במועצת עמק חפר קרוב לקו התפר, ולראות איך אנשים פשוט לא חיים, לא חיים. אנשים שומעים, רואים, מרגישים, יום-יום, יריות. לא רק מחתונות. משפחות פשע, שלא רק רוצחות את האוכלוסייה הערבית, הן גם פוגעות באוכלוסייה היהודית הקרובה לאזור הזה. עכשיו, זה לא בסוף העולם. זה בסך הכול רבע שעה מנתניה, העיר הגדולה בשרון. רבע שעה מנתניה. מתקשרים למשטרה, כותבים למשטרה – שום דבר, אין מענה. אבל אני אגיד לכם עוד דבר. האין מענה הוא לא רק לאזרחים – הוא גם לנו חברי הכנסת. היום בוועדה זרקתי לו לשולחן 20 מכתבים, 20 מכתבים, שהעברתי למשרד ולא קיבלתי תשובה אחת. אנחנו חברי הכנסת. אנחנו נציגים שלכם, של הציבור. זה לא משנה אם זה ימין או שמאל, כיפה על הראש, או לא כיפה על הראש. אני לא אקבל קול אחד בכפר יעבץ, אבל אני דואג לאזרחים בכפר יעבץ. אני הולך אליהם, מבקר אותם, כותב לשר, והחוצפן הזה אפילו לא עונה, לא עונה למכתב אחד. שר במדינת ישראל לא מתייחס לחברי כנסת, וכשהוא לא מתייחס אלינו, אדוני היושב-ראש, אנחנו לא יכולים לעזור לאזרחים. הרי זה מעגל. כשאתה מקבל פניית ציבור, אתה לא עוזר לאנשים? אני בטוח שאתה עוזר לאנשים. השר צריך לעזור לנו. אם אני אשלח לניר ברקת מכתב, אין לי ספק שאני אקבל תשובה, גם אם אני לא אוהב אותה, אבל אני אקבל תשובה. השר הזה, האפס הזה, לא עונה למכתב אחד של חבר כנסת, וזו חוצפה. כן, קראתי לו אפס, קראתי לו אפס.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. שומעים אותי? אני לא שומע את עצמי.

אושר שקלים (הליכוד):

סימון, אני מוכן לבוא איתך ביחד שוב.

שלי טל מירון (יש עתיד):

למה זה צריך לעבוד ככה?

סימון דוידסון (יש עתיד):

אושר, זה לא נורמלי, זה לא נורמלי.

אושר שקלים (הליכוד):

אני סומך על מה שהוא אומר, אני רוצה לבוא איתו ביחד, לעזור.

שלי טל מירון (יש עתיד):

אבל זה לא צריך לעבוד ככה, אתה לא אסיסטנט של בן גביר.

היו"ר ניסים ואטורי:

חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי.

טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתחילה לדבר עם לב מאוד מאוד כבד. שמעתי את מי שדיבר לפניי. קשה לא להסכים עם חבר הכנסת סימון דוידסון, שהשרים לא עונים. התחושה היא שלא דואגים לאזרחים. לא יודעת במה עוסקים – בהישרדות, בפוליטיקה, בפריימריז – אבל האזרחים לא מקבלים את התשובות. כמו שאתם מרגישים, כולם חוזרים לאותו נושא של גיוס וחוק גיוס ומשתמטים. אתם יודעים, אני אשתף אתכם במשהו, הבן שלי סיים טירונות לפני חמישה ימים. הוא שיתף אותי כמעט כל יום במה הם לומדים, על מה הם מדברים. אני רוצה לחזק את דבריו של חבר הכנסת מאיר כהן, שישב כאן, סגן יושב-ראש הכנסת. הוא אמר: הצבא שלנו מאוד מוסרי, הכי מוסרי בעולם. אני רוצה להגיד לחבר הכנסת עודה, שיצא עכשיו מהמליאה: הצבא שלנו הכי מוסרי, הכי מוסרי בעולם. הוא מלמד ומחנך את החיילים שלו להיות מוסריים, עם לב, עם ענווה, עם מנהיגות ואחריות. אתם יודעים, אני הגעתי ארצה, עליתי ארצה, אחרי הגיל שבו מגייסים בנות, וחסר לי חלק, חתיכה, בפסיפס של התמונה הישראלית. לא הייתה לי ילדות ישראלית ולא שירתי בצבא, אבל עכשיו כשהבן שלי התגייס ועשה טירונות, עשיתי איתו את השלבים האלה בצבא, והרגשתי אושר לתרום למדינה. להיות אזרח ולהיות תושב זה שני דברים שונים. אפשר להיות תושב, ליהנות מחינוך, משירותי רפואה, אבל להיות אזרח זה הרבה מעבר. זה לא רק ליהנות מזכויות – זה גם לתרום, לתרום למדינה. זה נותן אושר, שייכות, קשר. זה נותן המון שאתה תורם למדינה שאתה חי בה. זה נקרא אזרחות, אזרחות ואחריות. אם הממשלה קוראת לעצמה לאומית ומייצגת את הרוב הלאומי, אם חברי כנסת אומרים שאנחנו שייכים למחנה הלאומי, אז איפה הפטריוטיות שלכם? למה אתם מוכרים אותנו למשתמטים? למה לא לקחת אחריות? אני בטוחה שאיפשהו בלב שלכם אתם מבינים שכל אחד צריך לשרת את המדינה ולא להשתמט, אבל בשביל הג'וב הפוליטי אתם מוכרים את הערכים שלכם, שעליהם נבנתה המדינה. המדינה שלנו נבנתה מציונות, ערבות הדדית, איפה זה? איפה המחנה הלאומי? אני בטוחה שאחרי הבחירות העם יעשה את הבחירה. העם יעשה את הבחירה, ואנחנו נחזיר את הכבוד למדינה שלנו, עם ממשלה שפויה שבאמת יודעת להתנהג, ולנהל את המדינה באחריות. להיות אזרחים עם כבוד. לחזק את האזרחים ולחזק את האחראים, ולא לחזק את המשתמטים, פשוט בושה.

היו"ר ניסים ואטורי:

חברת הכנסת עדי עזוז – אינה נוכחת. חבר הכנסת מיקי לוי.

מיקי לוי (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב בראש. בניגוד לחבריי אני רוצה לשאת נאום כלכלי, וטוב ששר הקלקלה, בשני קו"פים, נמצא פה. אני קובע, אדוני שר הקלקלה, כי נכשלת. אתה ושר האוצר כשלתם בתפקידכם לטפל ביוקר המחיה. לא צריך להיות פרופסור לכלכלה כדי להבין שבביקור בסופר קונים פחות ומשלמים יותר. שר הקלקלה טבע את הסיסמה: מה שטוב לאירופה – טוב לישראל. המהלך הזה נכשל באחריות שר הכלכלה ומשרד הכלכלה. מבקר המדינה קובע בביקורת שערך לאחרונה כי הרפורמות של משרדך נכשלו. הרגולטור, משרד הקלקלה, ושר האוצר נכשלו בתפקידם – כך אמר מבקר המדינה, לא אני. רפורמות היבוא נכשלו, משרד האוצר ומשרד הכלכלה בפשיטת רגל, והאזרחים משלמים. זכורה לי התמנה שראש הממשלה ממלא דלק בתחנת דלק וקונה חלב ומבטיח הבטחות בחירות ריקות מתוכן: אנחנו נוריד את יוקר המחיה, כך אמר. מה שקורה בפועל – מדינת ישראל היא המדינה השנייה באירופה, ב-OECD, ביוקר המחיה. מבקר המדינה מצא כשלים בתחום הרפורמות להסרת חסמי יבוא. כלל הרפורמות – מכון התקנים, מוצרי תינוקות, מוצרי פארם ועוד – לא הביאו את התוצר הנכון, לא הביאו את התוצרים הנכונים. משרד הכלכלה ושר הכלכלה פשוט מעדו, ולא היה ביכולתם לפקח על הרפורמות. רפורמת "לא עוצרים בנמל" של משרד הכלכלה – בפועל הרפורמה לא בוצעה כתוצאה מחסמים, בלבול וחוסר ביקורת. מי משלם? אזרחי מדינת ישראל. המצחיק ביותר זו הפרסומת המהדהדת: מה שטוב לאירופה – טוב לישראל. גם זו פשטה את הרגל. גם בתחום המזון לא הבאתם להורדת מחירים. משרד הכלכלה לא פרסם מסמך התנהלות והוראות – כך אמר מבקר המדינה, לא אני. שר הכלכלה הצהיר כי הרפורמה תוריד לכל משפחה 6,000 שקל לשנה. 6,000 שקל לשנה. ההבטחה הזו, אדוני שר הכלכלה, עלתה בעשן השמיימה. למשרד הכלכלה תקציב של כ-600 מיליון ש"ח תקציב פיתוח. אני טועה? לא מצאתי פירוט כמה הוציאו על פרסום ותדמית השר והמשרד בסיסמה הריקה מתוכן: מה שטוב אירופה – טוב לישראל. מדינת ישראל, שלוש פעמים הורד דירוג האשראי. במדינת ישראל יש צמיחה שלילית לנפש, זאת אומרת ירידה ברמת החיים - -

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה.

מיקי לוי (יש עתיד):

- - של אזרחי מדינת ישראל. כל זאת הודות לשר האוצר ושר הקלקלה. הממשלה, ראש הממשלה, הממשלה הרעה הזאת – חוב–תוצר שיעבור את ה-70% - - -

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. זה המשפט הכי ארוך ששמעתי פה מהדוכן.

מיקי לוי (יש עתיד):

עוד שנייה. שנייה אני יורד. חוב חיצוני של טריליון ו-222 מיליארד שקלים. שר האוצר, שר הכלכלה, אתם כישלון.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. חברת הכנסת קטי קטרין שטרית.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אתה יודע, אדוני היושב-ראש, אני בכלל חשבתי לנאום נאום אחר לגמרי, אבל בדרכי לכאן בבוקר – דבר הזוי: כל התקשורת בלי יוצא מן הכלל, כי עברתי מערוץ לערוץ, במה היא עסקה? היא עסקה בחוק של בוארון. הרי החוק של בוארון, שמבקש להחזיר כספים למדינה, לכאורה הוא חוק טוב. מה התקשורת – לאן לקחה התקשורת את הנושא של חוק של בוארון? לנצל. פתאום אנחנו מפחדים. ממי אנחנו מפחדים? למי אנחנו צריכים לתרץ שצריך להחזיר 20 מיליון? תראה איזה רמת שיח. למה בוארון מבקש את ה-20 מיליון? אתה יודע מה אפשר לעשות, אושר שקלים, עם 20 מיליון? חברת הכנסת אתי עטייה, מה אפשר לעשות עם 20 מיליון? חברי הכנסת היקרים מהאופוזיציה, דוידסון, אנחנו, חברים, כמה מגרשים אפשר לבנות ב-20 מיליון שקלים? למה לא להחזיר את זה? למה לא להחזיר את זה?

סימון דוידסון (יש עתיד):

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

מאמר גדול של בן כספית: הם מ-פ-ח-דים. מי מפחד? אתם מפחדים. אתם חוטאים. אתם לא מחזירים כספים של המדינה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

מי זה אתם? אנחנו המפלגה היחידה - - -

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

לא אתם. יש עתיד - - -

סימון דוידסון (יש עתיד):

אנחנו המפלגה היחידה – יש לנו מלא כסף.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אז דוידסון, יש עתיד היו צריכים להצטרף לקריאה ולהגיד: צריך להחזיר את הכספים של המדינה. שימו לב, מה מתרצים?

שלי טל מירון (יש עתיד):

אבל למה דווקא עכשיו?

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

לא, חבר הכנסת בוארון לפני חצי שנה ביקש להעביר את החוק הזה - -

סימון דוידסון (יש עתיד):

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

- - כי יצאה כותרת, כל מפלגה כמה כסף היא חייבת.

שלי טל מירון (יש עתיד):

למה מנסים למנוע ממנו?

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

לא, להפך. אני מצפה מכם. אתם מדברים על יושרה. אתה יודע, דוידסון, אם היה לך איזשהו דוח חניה שלא שילמת, כעבור כמה זמן זה מקפיץ את עצמו.

שלי טל מירון (יש עתיד):

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

לא ראית. לא ראית. שלחו את זה לכתובת אחרת – הוצאה לפועל נכנסת לך לחשבון. הוא, עם 10 מיליון, כל פעם הוא משנה – אדון בנט משנה את שם המפלגה, גוזל את הכסף של המדינה הזו. והתקשורת, במקום לצאת בכותרות - - -

סימון דוידסון (יש עתיד):

לכם יש 80 מיליון. לליכוד יש 80 מיליון.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

לנו יש, אבל אנחנו לא בורחים. הוא מקים מפלגה - - -

סימון דוידסון (יש עתיד):

80 מיליון.

היו"ר ניסים ואטורי:

הרבה פחות, אבל הליכוד לא ברח.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

לא שינינו את השם של המפלגה. נשארנו ליכוד ונישאר בעזרת השם עוד הרבה שנים.

קריאות:

היו"ר ניסים ואטורי:

לא סגרנו ולא ברחנו. אנחנו עדיין פה, חיים ובועטים.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

קודם כול זה לא החוק, אגב.

סימון דוידסון (יש עתיד):

מה אתם עושים עם הכסף? מה אתם עושים עם הכסף?

אושר שקלים (הליכוד):

זה אנשים. עומדים מאחורי זה ספקים, עומדים מאחורי עצמאים שלא קיבלו כספים.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אבל שקלים יגיד איפה השקלים. שקלים, איפה השקלים?

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

דוידסון, זה לא מצחיק. זה עצוב.

אושר שקלים (הליכוד):

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

יש ספקים שפשטו רגל. השלט של בנט לא שולם, שלט שאנשים שילמו עליו, ספקים שילמו עליו. דוידסון, עזוב את הפוליטיקה. באמת. אתה אדם ישר, אני מאוד מעריכה אותך.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אבל גם אתם עם חובות.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

גם אותך אני מעריכה מאוד מאוד. אתה מסכים איתי שחוב צריך להחזיר?

סימון דוידסון (יש עתיד):

חד-משמעית.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

יופי. אז לא לקחת את זה ולהגיד – אתה יודע מה? אני מבטיחה לך שאם אדון בנט - - -

סימון דוידסון (יש עתיד):

אבל למה צריך חוק?

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

שנייה. אתה יודע מה? אני, קטי שטרית, החלטתי, אחרי ששמעתי חיילים שנושא הזקן – מפריע להם שצריך לגלח, הוצאתי חוק שנקרא "פטור מזקן". באו הצבא – אילצתי אותם. אם לא הייתי מוציאה את החוק, הם לא היו יושבים איתי. אילצתי אותם לשבת איתי ולסגור על מתווה מוסכם. אז החבר'ה החיילים היקרים שלנו הרוויחו מתווה שאפשר להסתובב עם זקן ולא מרתקים אותם לבסיס, לא לוקחים אותם למשפט, לא כלום.

היו"ר ניסים ואטורי:

אני מבקש לסכם.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אני מסבירה. החבר'ה שלנו היו מבסוטים מזה, היו מרוצים. אז אני אומרת, אולי זה ייאלץ את אדון בנט להחזיר את הכסף, כי זה לא הגיוני שהוא יחליף כל פעם שם של מפלגה, יצבור חוב באותה מפלגה ולא ישלם את זה, ובסוף, אנחנו, כשאנחנו מבקשים להחזיר את הכספים האלה למדינה בחזרה, הופכים להיות סוג של רודפים. אוי אוי אוי, איזה מסכן בנט. רודפים אותו. הוא כל כך מוצלח. אנשים לא שוכחים את השקר שלו.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אנשים לא שוכחים את זה שהוא הצטרף למנסור עבאס. אנשים לא שוכחים את כל הרמייה שלו. אנשים לא שוכחים את זה שהוא גנב להם הכול. הוא חושב שהוא חוזר מלאך. לא מלאך ולא בטיח.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח. חברת הכנסת מירב כהן. שלוש דקות לרשותך, בבקשה.

מירב כהן (יש עתיד):

רגע, זה מפריע.

סימון דוידסון (יש עתיד):

קטי, זה מפריע למירב.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

סליחה. סליחה. צריך להחזיר את הכסף.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. דוידסון, הערה קטנה. יש עתיד לא סגרה את המפלגה והקימה מפלגה חדשה בגלל שהיא הייתה חייבת כמה מיליונים. יש קצת הבדל.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

נכון, נשארתם ביש עתיד.

היו"ר ניסים ואטורי:

רגע. רגע. וגם הליכוד, לא משנה כמה חוב יש, ממשיכים להתקיים. יש לנו הרבה מנדטים כדי להחזיר את החוב.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

ומחזירים את החובות. מחזירים ונחזיר.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. עכשיו חברת הכנסת מירב כהן.

אושר שקלים (הליכוד):

עכשיו יהיה קשה להם להחזיר את החובות - - -

היו"ר ניסים ואטורי:

סליחה, אושר. אושר, אנחנו רבע שעה לא מנהלים את המליאה כי מדברים על הדבר הזה. די. חלאס. נגמר.

סימון דוידסון (יש עתיד):

תקשיב, שקלים. אתה שומע שקלים, אתה מתעורר.

אושר שקלים (הליכוד):

היו"ר ניסים ואטורי:

אושר שקלים. אושר שקלים, קריאה ראשונה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

היו"ר ניסים ואטורי:

סימון דוידסון, אנחנו צועקים וזהו. תודה רבה. בבקשה, שלוש דקות לרשותך. חברת הכנסת מירב כהן, בבקשה.

מירב כהן (יש עתיד):

אישה בת 35, אימא מסורה לשלושה ילדים, יוצאת בבוקר לעבודה ופשוט לא חוזרת. שירלי יהודה, זיכרונה לברכה, אישה צעירה שעבדה קשה, רצתה להתפרנס בכבוד, לבנות חיים טובים ובטוחים יותר עבור ילדיה, אחת מהילדים שלה ילדה עם צרכים מיוחדים, ששירלי הייתה כל עולמה. ואת הניסיונות, את הרצונות, את החלומות, רצח אורן דנן, עבריין מין שהורשע בחטיפה, תקיפה וניסיון רצח של ילדה בת עשר, פושע אלים ומסוכן שהשתחרר מהכלא אחרי 23 שנות מאסר, כשהרשויות יודעות שהוא מסוכן, יודעות שמדובר בשור זועם ומועד. רק אלו שהיו צריכים להיזהר, לא ידעו. לא ידעו. דנן יצא לחופשי בלי פיקוח אמיתי, בלי התרעה, בלי אחריות. וככה הוא עבד במשך חודשים ליד אנשים שלא ידעו שהם חולקים משמרת עם רוצח, עם אדם מסוכן, עד שערב אחד, באמצע אוקטובר, ממש לא מזמן, הוא דקר את שירלי למוות והצית את גופה. זהו לא סתם סיפור על אדם אלים ומסוכן, זה סיפור על רשויות שהתרשלו בתפקיד שלהן, כי דנן היה אמור להיות תחת העין הפקוחה של יחידת צור, שזו יחידה של שב"ס, שהתפקיד שלה לעקוב אחרי עבריינים שברור שינסו שוב לפגוע. זה גם סיפור על חברה שבה רצח של נשים עובר די בשקט. בואו, לא פתח שום מהדורה. הפנים של שירלי לא פותחות מהדורות חדשות, השם שלה לא יצא מפיו של ראש הממשלה. מי בכלל מכיר את הפנים שלה, איך היא נראית, או זוכר את השם שלה? לזירת הרצח הזו השר בן גביר לא הגיע. זה לא רצח סקסי, הוא לא אטרקטיבי. מה זה משנה, הרוצח פה הוא לא ערבי. ושירלי היא בסך הכול עוד אחת מ-39 נשים שנרצחו פה במדינת ישראל מתחילת השנה. זה מספר עצום. הילדים של שירלי נשארו בלי אימא. הם נתונים לחסדי הציבור שיירתם ויתרום. הם מגייסים עכשיו כספים כדי שלילדים האלה יהיה ממה לחיות. הדם של שירלי זועק אלינו מהאדמה, ואף אחד לא מקשיב. זה לא בכותרות, לא בסדר-היום, וזה מלמד לאן הגענו כחברה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח. חברת הכנסת נעמה לזימי.

נעמה לזימי (העבודה):

יו"ר הישיבה, כנסת נכבדה, שאלה לחבריי באופוזיציה, אנשים שאני אוהבת ומעריכה: שלוש שנים אנחנו נלחמים על הדמוקרטיה, ורגע לפני שמחליפים את הממשלה הזאת, בתוך שנת הבחירות, עכשיו להתייאש מהדמוקרטיה? עכשיו? זה הזמן להציע הצעה לשלילת זכות הצבעה של ציבור? הרי מהרגע הראשון, מהרגע הראשון אני נאבקת כאן להפסקת תקצוב ההשתמטות, שזאת הדרך הבטוחה ביותר ליצירת שוויון בנטל ושוויון בכלל, אבל להציע הצעת חוק פופוליסטית – שלא רק שתיפסל חוקתית בבית משפט, גם תייצר קמפיין החלשה נוסף לבית המשפט – של שלילת זכות ההצבעה ממי שלא מתגייסים, זה לא להבין מהי דמוקרטיה ולא להבין את התפקיד שלנו כמחנה דמוקרטי-ליברלי. אז אני רוצה להגיד לכם איך עושים שוויון בנטל. לא מתקצבים שקל לקומבינת החינוך ללא ליבה. מפסיקים את הסיפור הזה. מכניסים את זרם הממ"ח, החינוך הממלכתי-חרדי, לתוך חוק חינוך ממלכתי ומייצרים בעצם חינוך לגיוס, לשירות משמעותי, לתעסוקה. דואגים להפסיק את תקצוב ההשתמטות השיטתי, המפלה, כמו סבסוד המעונות. אגב, אנחנו שם. אנחנו כבר שם. הלחץ של כל מה שקורה פה – כי אנחנו לוחצים נגד השתמטות, כי אנחנו מפסיקים את הזרמת הכסף. אני אישית חלק ממי שהצליחו כאן למנוע את תקצוב אופק חדש לחינוך ללא ליבה. זאת העבודה שלנו. מפסיקים לתקצב אברכים כאילו כל יוצא חברה חרדית צריך לקבל תקצוב כאברך. והדבר החשוב ביותר, לצד דברים נוספים, לאכוף את חוק הגיוס. יש בישראל חוק גיוס, צריך לאכוף אותו, צריך להתחייב לזה. הציבור רוצה את זה, יש לזה רוב. אבל בשביל עוד סקר, לדבר על שלילת זכות הצבעה? מה קורה לכם? אנחנו הרי נאבקים כל כך חזק על הדמוקרטיה הישראלית. זה לא הרגע לוותר עליה. זה לא הרגע להעלות הצעה שלא תעבור, בצדק, כי היא לא חוקתית. זה לא הרגע לשלול את הזכות הבסיסית ביותר בדמוקרטיה. אז אני אומרת, חברים, אנחנו שותפים פה – להחליף את הממשלה הרעה הזאת, לנצח את התקופה הזאת, שותפים לשוויון בנטל דה פקטו, תוך שינוי סדרי העדיפויות; לא להחרבת הדמוקרטיה. שלא ניתן להם, למי שפגעו בדמוקרטיה, להצליח להפיל גם אותנו. אני קוראת לכם, חבריי, לרדת מהרעיונות הללו ולעמוד חזק על תוכנית אמיתית שתמנע השתמטות, שתייצר שוויון בנטל, שתפסיק את הביזה התקציבית. תודה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. חברת הכנסת צגה מלקו.

צגה מלקו (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי כנסת, התלבטתי אם לנאום היום או לא. וחשבתי בסופו של דבר שאני חייבת, אני חייבת למען ילדים או צעירים יוצאי אתיופיה. הסיפור הוא כך: בעיר באר שבע, ברחוב מבצע עובדה 114, יש בניין עם תשע קומות, יש 34 דיירים, מתוכם תשעה דיירים יוצאי אתיופיה. הם גרים בשמחה – כל אחד את החיים שלו. אבל לצערנו, מה שהתגלה זה אמירה גזענית של יושב-ראש ועד הבית של הבניין, ואי-אפשר לעבור עליה בשקט. אני בטוחה שחלק מהאנשים אומרים: מה, כל הזמן מדברים על גזענות, מה עם אלה, יוצאי אתיופיה, זה מה שיש להם? תאמינו לי, לא הייתי רוצה לדבר על זה. בכלל לא רציתי להזכיר את זה. אבל המציאות שאנחנו חיים בה מכריחה אותנו. יושב-ראש ועד הבית של הבניין כותב לכל דיירי הבניין בקבוצת ווטסאפ, יש להם קבוצת ווטסאפ של הדיירים. הוא כותב ככה: ההורים האתיופים הדתיים – סימן קריאה – של הילד המסריח שירד לשפוך זבל בסביבות השעה 19:00: לרדת לנקות את הלובי עכשיו. לא ייתכן שיישפך לו זבל מהשקית והוא לא יגיד – לא הפסיק בזה. המשיך – זו לא פעם ראשונה שלילד האתיופי נשפך זבל מהשקית, או אפילו הקיא בלובי. כאן זה לא מזבלה עירונית או הכפר שלהם. תקשיבו לזה. היום, ב-2025, מה שקורה במדינת ישראל – מה שכותב יושב-ראש ועד בית בקבוצת הווטסאפ שלו. אתם חושבים שזו פעם ראשונה? לא. לצערנו הרב, יוצאי אתיופיה, מאז שעלינו שום דבר לא השתנה בנושא הגזענות. אם זה בבית ספר – לא התקבלו ילדים; אם זה במקום עבודה – זלזלו; אם בשירות צבאי, אם בשיטור יתר – מה לא עברנו. אני עומדת כאן לא רק כחברת כנסת וכאחת שעלתה כנערה מאתיופיה. חשבתי שפה עם השנים אנחנו לא נדבר על דברים כאלה, אמירות גזעניות לא יהיו. אבל תקשיבו לזה. הילד הזה, ששומע את זה, מה ירגיש? גזענות מתחילה במילה, ולא בהכרח צריכה להיות אלימות פיזית. גם התכתבות היא אלימות קשה ביותר. לילד אני רוצה להגיד: אתה לא לבד. אנחנו איתך. אתה לא לבד. אתה חזק. אתה הסיבה שאני כאן, בכנסת ישראל. מי ששונא בגלל צבע עור או בגלל האמונה שלו – לצבע עור אין אמונה, והשנאה ממש מיותרת. באמת אין לי מילים איך לתאר את זה. מתי החברה הישראלית תבין את זה? מתי נפסיק את האמירות הגזעניות? מחר הילדים האלה יגדלו, מחר הם יהיו בשירות צבאי וישמרו על מדינתנו. ייפלו. ראיתם כמה נהרגו במלחמה הארורה הזו, כמה תרמנו, הקהילה. אבל לא צריך שיהיו גיבורים, או "כל הכבוד ליוצאי אתיופיה", רק כשהם נהרגים בשירות צבאי או שומרים על גבולות מדינת ישראל. הכול מתחיל מהחינוך. הכול מתחיל מהבית. אני מבקשת מכל חבריי חברי הכנסת, אתם צריכים לקחת את הנושא הזה ברצינות. לא יכול להיות שילד בישראל ירגיש שבגלל צבע העור שלו אפילו יושב-ראש ועד בית מרשה לעצמו להגיד דברים כאלה. הוא אפילו לא התנצל עד עכשיו.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר, שלוש דקות. בבקשה.

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

כבוד היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, עם ישראל, הדיון הראשון שערכתי עם פתיחת המושב בוועדת העבודה והרווחה היה דיון על פגיעה בהכנסותיהם של משרתי המילואים. היו שם משרתים אמיצים שבשמחת תורה תשפ"ד עזבו הכול והתייצבו בלי לחשוב על המחירים. במהלך הדיון החשוב הזה, שאנחנו עובדים עליו בוועדה, בעניין אופן חישוב בסיס השכר של המילואימניקים, חלק מהמשרתים סיפרו לנו כי הם נפצעו בגוף, וחלקם דיברו בדיון גם על הפציעה הנפשית שלהם. אבקש לדבר היום עליהם ובשמם. על אלו שנפגעו בנפשם. המסר הבא שאקרא נשלח מטעם הלומי הקרב, נציגי המאהל שיושבים כבר כמה וכמה שבועות מחוץ לכנסת, ובהם איציק סעידיאן מצוק איתן, עומר אמסלם מצוק איתן, גיא זקן מחרבות ברזל, מיכה כץ מחרבות ברזל, דוד יהודה מחרבות ברזל, חגי עזרן מחומת מגן. וכך הם ביקשו שאשמיע כאן, במילים שלהם ממש. הם שלחו לי, והם אומרים: חזרנו מהקרב, אבל משהו בנו נשאר שם. הגוף שלנו פה, אבל הנשמה שלנו תקועה ברגעים שאף אחד לא רוצה לזכור. הפציעות שלנו שקופות, לא רואים אותן, אבל הן כואבות בכל נשימה, בכל מחשבה, בכל לילה. אנחנו מנסים לחיות, אבל מבפנים – נכבים לאט. הילדים רואים אבא שאיבד את האור. המשפחות מנסות לגעת, אבל אנחנו לא מצליחים להרגיש. אין לנו כלים, אין תשובות, רק שקט, רק כאב שאף אחד לא שומע. והם ממשיכים וכותבים לי: מתחילת המלחמה 63 לוחמים התאבדו – מספר שאי-אפשר להתעלם ממנו – אנחנו זועקים לעזרה. לא בשביל רחמים, בשביל החיים. אל תשאירו אותנו לבד. תראו אותנו, תצילו אותנו, לפני שיהיה מאוחר מדי. חברים יקרים, אלו מילים של מי שעוד יש לו כוח לדבר ולצעוק. אבל הכוח הזה הולך ונגמר, ולצידם של הזועקים לעזרה נמצאים הלומי הקרב ופוסט טראומה שאפילו לצעוק אינם מסוגלים. כלומר, כל אלה שכתבו לי הם עדיין הלומי קרב, אבל הם כאילו החזקים מביניהם. יש כל כך הרבה כאלה שפשוט לא מסוגלים – לא להגיע למאהל ולא לצעוק, אפילו לא לקום מהמיטה. כיושבת-ראש ועדת העבודה והרווחה אני משתדלת לתת להם מקום – גם בנושאי הדיונים וגם ברשות הדיבור – לכל מי שנפגע, כל מי שמרגיש פגוע ופגיעתו שקופה. ולאחר מכן, אני ועוד חברים פה בכנסת פועלים לנסות ולתקן את המעוות. היום בדיון בוועדה שמעתי את מורן, שאביה נפגע והפך הלום קרב כשהיא הייתה ילדה קטנה. היא תיארה בקצרה איך זה לחיות לצד אבא הלום קרב, וזה לא היה קל לשום אוזן. ורצה הגורל ואביה נפטר מפציעתו כשהיא כבר הייתה מעל גיל 21, ולכן היא לא נקראת יתומה והיא לא זכאית היום לשום תמיכה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה.

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

אני מסיימת. המלחמה הנוכחית דורשת מאיתנו, חברי הבית הזה, לרכז מאמצים, קואליציה ואופוזיציה, כי יש דברים שהם בהסכמה מוחלטת, קונסנזוס, דווקא סביב המלחמה. בשביל היתומים והאלמנות, בשביל הפצועים בגוף והפצועים בנפש, אני מבקשת להגיד שאנחנו כאן נמשיך להשמיע את קולכם, נמשיך לעבוד עבורכם ולתקן את כל מה שנדרש תיקון. תודה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח. חבר הכנסת אושר שקלים. נראה לי שרם בן ברק נכנס במיוחד לשמוע אותך, תדע לך. אפילו הביאו פיצוחים.

רם בן ברק (יש עתיד):

אושר שקלים (הליכוד):

אולי אפילו פסקה בשבילך, רם. יופי. הסכת ושמע. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בכל השנים של שלטון הימין בראשות נתניהו, השמאל טוען כי נתניהו הוא המפלג. כאשר אנשי האופוזיציה וחבריהם מנסים לנגח את הממשלה, תמיד, מבחינתם, עולה כי ראש הממשלה הוא זה שמשסה את קהל בוחריו כנגד השמאל. וכאשר הם מתבקשים להביא איזושהי דוגמה של ציטוט, של איזו אמירה מפלגת, אז פתאום הם מתחילים לגמגם, לדבר בסיסמאות, ופתאום אפילו לא זוכרים שום אמירה אחת. כי מה לעשות, אין כזו. לעומת זאת, מנהיגים בצד השמאלי של המפה – להם יש אמירות שונות ומרובות אודות פילוג, שיסוי וביזוי הקהל שאינו נמנה על מצביעיהם. ברשותכם, כמה דוגמאות, אדוני היושב-ראש. ראש האופוזיציה לפיד – האמת, אם היה לי קצת יותר זמן אז היה לי נאום שלם רק על האמירות של לפיד. אבל נתחיל. ציטוט. סליחה על הבוטות, אבל זה הציטוט: "אנחנו משאירים את העולם לחארות? - - - אני לא אתן למגעילים האלה לנהל לי לא את החיים ולא את המדינה". אבל נתניהו הוא המפלג. ליברמן – ציטוט: את החרדים יחד עם ביבי על מריצה אחת למזבלה – אבל נתניהו הוא המפלג. יו"ר הדמוקרטים, מר גולן, על תושבי חומש, אחינו: אלו לא אנשים – זה הציטוט – הם תתי-אדם, אנשים בזויים, קלקולו של העם היהודי, סגור ציטוט. אבל נתניהו, לשיטתם, הוא המפלג. הטוען לכתר, הנוכל הפוליטי בנט, ציטוט: נתניהו מעכב את המלחמה מחשש לעמוד לדין – וזה עוד בריאיון לרשת חיצונית, לפירס מורגן. ועוד מפיו מפיק המרגליות של בנט הנוכל: הממשלה סוחרת בדם – אבל נתניהו מפלג, אדוני מיקי לוי, נכון? מאוד מפלג.

מיקי לוי (יש עתיד):

הם שכחו מה זה להיות יהודים. הם שכחו משהו, להיות יהודים.

אושר שקלים (הליכוד):

חברנו כאן, בני גנץ, שהתהדר בסיסמת הבחירות "כחול לבן או ארדואן". ארדואן, אותו אנטישמי, אותו דיקטטור – אבל נתניהו מפלג.

מיקי לוי (יש עתיד):

שמאלנים בוגדים.

אושר שקלים (הליכוד):

ראש הממשלה לשעבר, אהוד א', ציטוט: סמוטריץ' ובן גביר הם האויבים האמיתיים, הם שני טרוריסטים. אבל, מיקי לוי, תשלים – נתניהו הוא המפלג, נכון? או ראש ממשלה אחר, אהוד ב': ייתכן שחלק מהאנשים יאבדו את חייהם. ואף דיבר על – ציטוט: גופות שיצופו בירקון. אבל נתניהו מפלג. ואיך אפשר שלא להזכיר את האדמו"ר אהרון ברק, שאמר – ציטוט: אנחנו הולכים לשפיכות דמים ולמלחמת אזרחים. אבל אתם אומרים שנתניהו הוא זה שמפלג.

מיקי לוי (יש עתיד):

הוא אמר את זה כאזהרה, מה אתה מייחס לו.

אושר שקלים (הליכוד):

ממש לא, הוא היה יכול היה לקרוא באותו רגע להרגיע את הרוחות.

מיקי לוי (יש עתיד):

זה לא נכון, לך תלמד את האינטונציה שהוא אמר את זה.

אושר שקלים (הליכוד):

אני אתן לך את כל הציטוט, במאה אחוז.

היו"ר ניסים ואטורי:

אני מבקש לסכם.

אושר שקלים (הליכוד):

שלא להזכיר את אותם לשעברים במערכת הביטחון והתקשורת, שמטנפים ומסיתים, אבל מבחינתם נתניהו הוא זה שמפלג – ועוד ברוב חוצפתם מכנים את הימין מכונת רעל.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה.

אושר שקלים (הליכוד):

אני מסיים.

מיקי לוי (יש עתיד):

אשכרה מכונת רעל.

אושר שקלים (הליכוד):

לסיכום, אנחנו נכנסים כעת לשנת בחירות, ואני מבקש ומצפה שלפחות נפעל קצת לאיחוד בעם. בקשתי מחבריי לאופוזיציה: טלו קורה מבין עיניכם.

מיקי לוי (יש עתיד):

אולי תתחיל מהקואליציה?

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה.

אושר שקלים (הליכוד):

טלו קורה מבין עיניכם, כולל אתה, מיקי לוי, ותנסו לדבר יותר עליכם מאשר לטנף על הימין.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. חברת הכנסת יעל רון בן משה.

מיקי לוי (יש עתיד):

שמעת מה אמר פה דודי אמסלם ירום הודו, אחלה איחוד היה. לפני יומיים – על מירב בן ארי, מה, לא ראית?

אושר שקלים (הליכוד):

ראיתי. ומה מירב בן ארי אמרה, זה בסדר?

מיקי לוי (יש עתיד):

היא ישבה בשקט, הוא התחיל איתה.

אושר שקלים (הליכוד):

זה בסדר. אתה רוצה שאני אגיד לך ציטוטים של מה שאתם אמרתם?

מיקי לוי (יש עתיד):

עזוב. שמאלנים בוגדים; הם שכחו מה זה להיות יהודים. אני אביא לך רשימה, אני אתן לך ספר.

אושר שקלים (הליכוד):

יו"ר מפלגת העבודה אמר את זה, אבי גבאי אמר את זה. נתניהו אמר את זה לרב כדורי בשנת 1997. תזכיר לי ציטוט משנת 1997 שגם היה - - -

מיקי לוי (יש עתיד):

טוב שאתה - - - אושר שקלים, לך - - -

היו"ר ניסים ואטורי:

אושר, עליזה קוראת אותך לסדר פעם ראשונה.

אושר שקלים (הליכוד):

תלמד את העובדות ואת ההיסטוריה, ואז תתווכח.

היו"ר ניסים ואטורי:

שלוש דקות לרשותך, בבקשה.

יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

תודה, אדוני היושב-ראש. הגעתי לכאן הערב מקיבוץ בארי מהלווייתו של יוסי שרעבי, זכרו לברכה, בעלה של נירה בת דודתי, שנחטף ב-7 ונרצח בשבי. ברשותכם, אני רוצה להקריא הודעה מקבוצת הווטסאפ המשפחתית המורחבת שכתבה אחת מבנות הדודות ב-11 באוקטובר 2023, חמישה ימים שלמים וארוכים לתוך הסיוט הגדול, וכך היא כותבת: אנחנו לא מצליחים למצוא מילים, הנפש לא מוצאת מנוח. הראש מסרב להאמין והלב לא מצליח לעכל, לקלוט ולהכיל את האסון שפקד אותנו. עידן הבן של בן דודי אברי נעדר. יוסי הבעל של נירה, ואופיר, החבר של יובל, הבת של נירה ויוסי, כנראה חטופים. נירה והבנות נמצאות עם חברי הקיבוץ שניצלו מהתופת, נמשיך לעדכן. ככה היא כותבת חמישה ימים לתוך הסיוט. לא חלפו הרבה ימים והתבררה הזוועה: עידן הרמן נרצח במיגונית. יוסי ואופיר אכן חטופים בעזה, והמכות המשיכו להגיע. גם אלי, ליאן, נויה ויהל נעדרים. כמעט שלושה שבועות בתוך הסיוט, ב-26 באוקטובר, ליווינו למנוחות עולמים את ליאן והבנות. בשלב הזה אלי עוד מוגדר כנעדר, ואז התברר שגם אלי חטוף. לאחר 491 ימים בשבי אלי הושב במסגרת עסקה. והיום נסגר מעגל עבור המשפחה עם השבתו לקבורה של יוסי היקר. 13 משפחות עוד ממתינות לסגירת המעגל הזו, ואני מקווה שיקבלו אותה בהקדם. מבחינתי זה הזמן המתאים להגיד על במה מכובדת זו את המילים שחיכו כל זמן המלחמה ועד השבתו של יוסי, זכרו לברכה. ראשית, חשבון נפש אישי שלי. סליחה, יוסי. סליחה, נירה. סליחה, יובל, אופיר ואורן. סליחה, אלי. סליחה מכל המשפחה. סליחה שזה קרה. וסליחה שלקח יותר מדי זמן להשיב את יוסי. אני יודעת שלא תהיה מחילה על זה. ועכשיו אליכם, חברי הכנסת; חבריי, אחינו החרדים, לא התייצבתם, לא התייצבתם. אקדח הוצמד לרקתנו, סכין חתכה בצוואר – לא באופן מטפורי – ולא באתם. זאת מחשבה כואבת שממשיכה להכאיב ואין לה מזור אם לא נתקן מעתה והלאה. היינו בסכנה קיומית – כך הרגשנו בבית שלי בגבול הלבנון, כך הרגישו החברים תושבי הנגב המערבי – ולא התייצבתם. חלקים גדולים ומופלאים עזבו הכול, מכל מקום בעולם, והגיעו הכי מהר כדי לעשות הכול למען שחרור החטופים, כדי לסלק את אויבינו מעלינו. זה אדיר, זה ייחודי וזה גורם לי לרצות להניף את הדגל בכל יום מחדש – אבל אתם, אחינו החרדים, לא התייצבתם. ברשותך, עוד דקה. חבריי מהאופוזיציה, היינו בסכנה קיומית וגם אתם לא התייצבתם. הופקרנו באופן טוטלי על ידי הממשלה. מפקדי צה"ל הבכירים ושאר ארגוני הביטחון כשלו באופן נחרץ במשימתם. אז עוד לא ידענו שיביאו הישגים כה מרשימים כעבור זמן קצר כל כך, רק ידענו שצה"ל איננו.

היו"ר ניסים ואטורי:

אני מבקש לסכם.

יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

וכאילו זה לא מספיק גרוע, גם לא קמה ממשלת חירום אמיתית. שלושה שבועות אנחנו בסיוט הזה ואתם לא התייצבתם.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה.

יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אני מסיימת, ברשותך.

היו"ר ניסים ואטורי:

עבר הרבה זמן, אי-אפשר יותר מדי. אני תמיד נותן קצת יותר.

יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אתה צודק. אחינו החרדים, החברים מהאופוזיציה, איפה הייתם ומה עשיתם? איך לא התייצבתם. איך אפשר לסמוך עליכם שתתייצבו בעתיד? הלב שבור ואין נחמה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מבקש לדבר על שני נושאים שעל סדר-היום. הנושא הראשון, הגיוס – גיוס לצה"ל, גיוס לצבא הגנה לישראל, הנשיאה בעול ובנטל. ואני רוצה לומר את הדברים כמי שמשפחתו הגרעינית משרתת, כמי שרעייתו נכנסה למערך המילואים, בשעה טובה. כולנו צריכים להתגייס לצבא ההגנה לישראל. לדידי, אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה, כפי שזכה חתני לצאת מרצועת עזה שלושה ימים לפני החתונה לפני שלושה חודשים ולחזור לרצועה שבעה ימים לאחר החתונה – זו דרכנו. ויחד עם זה, אחרי שאמרנו את הדברים האלה, אם אנחנו רוצים באמת את אחינו החרדים תחת האלונקה איתנו, אלונקת הגיוס, אלונקת הנשיאה בנטל, זה לא ילך בלי ימין מקרבת. סנקציות אישיות, סנקציות מוסדיות, שמאל דוחה – הכול טוב ויפה. אבל זה לא ילך בלי ימין מקרבת וזה לא ילך בלי ההכרה הישראלית העמוקה בערך לימוד התורה, סם חיינו, תמצית קיומנו. היא זו שמורה לנו לאן והיא גם זו שמורה לנו איך.

רם בן ברק (יש עתיד):

אביחי, מה קרה לך, מה קרה לך?

משה טור פז (יש עתיד):

מיקי לוי (יש עתיד):

- - - המכובד, התורם, העובד, המחרף את נפשו.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

ידעתי שתקפצו. ידעתי שתקפצו.

משה טור פז (יש עתיד):

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

חברים יקרים, אורייתא אורייתא ,מה אימא לגבך, גדולה, כל החיים נובעים ממך, מינך כולא. כך כתוב. והגיע הזמן שנבין שאלה השורשים שלנו, ועץ בלי שורשים נופל ברוח.

משה טור פז (יש עתיד):

מעשה סופך להתפטר.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

זה דבר ראשון. ודבר שני, חברים יקרים, אני רוצה לחדד בנושא קצת יותר אזוטרי, אבל חשוב. כולכם תסכימו איתי – אדם צריך לעמוד בחובותיו, אדם צריך לשלם את חובו למי שהוא חייב לו, ודאי למדינה, עד השקל האחרון. כל אחד ואחד מאיתנו מהיושבים כאן בבית יסכים לאמת הפשוטה הזאת.

רם בן ברק (יש עתיד):

כמה הליכוד חייב?

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

ולכן, ולכן - - -

קריאות:

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

ודאי אדם שמתיימר להיות שליח ציבור, ודאי אדם שמתיימר להיות מנהיג ציבור, ודאי אדם שמתיימר להיות ראש ממשלה, על אחת כמה וכמה שהוא צריך לנהוג בעצמו זהירות.

רם בן ברק (יש עתיד):

אם יצמידו את החוב של בנט לחוב של הליכוד - - -

היו"ר ניסים ואטורי:

מה הקשר? בנט ברח, בנט ברח מהחוב. השאיר אותו וברח.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

חבר הכנסת רם בן ברק, ודאי שעל אדם לנהוג בעצמו משנה זהירות אם הוא מבקש לו – אתה יודע, הקדוש ברוך הוא מדקדק עם צדיקים כחוט השערה.

משה טור פז (יש עתיד):

146 מיליון.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

למה? למה הקדוש ברוך הוא מדקדק עם צדיקים כחוט השערה? כי אם אתה רוצה להיות צדיק, אם אתה רוצה להיות גדול, רב בישראל, רם ונישא בישראל, מנהיג בישראל, אז קשוט עצמך, תבדוק את עצמך - -

רם בן ברק (יש עתיד):

חבר הכנסת בוארון - - -

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

- - ותלך לכסות את החובות שלך. מה יותר פשוט מזה?

רם בן ברק (יש עתיד):

חבר הכנסת בוארון, 146 מיליון שקל הליכוד חייב.

משה טור פז (יש עתיד):

146 מיליון.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

תודה רבה שאתם אומרים לי. תודה רבה. תודה רבה.

רם בן ברק (יש עתיד):

תחזירו הכול - - -

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

רגע, רגע, חברים. תודה רבה שאתם מעלים את זה.

מיקי לוי (יש עתיד):

לא הייתי חושד בך אם היית אומר: מהכנסת הבאה.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

כמו שאתם יודעים, למפלגת הליכוד יש חובות, למפלגת יש עתיד יש חובות - -

קריאות:

היו"ר ניסים ואטורי:

הפריעו לו, אני אתן לו עוד זמן.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

למפלגת - - - יש חובות ולמפלגת ישראל ביתנו יש חובות.

רם בן ברק (יש עתיד):

אז תחזירו, תראו דוגמה.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

אבל ההבדל בין החובות שלנו לחובות שלו – שאנחנו משלמים את החובות שלנו, אנחנו פורעים אותם מדי חודש.

רם בן ברק (יש עתיד):

לא.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

אל תגיד לי לא. בשנת 2023 - - -

שלי טל מירון (יש עתיד):

- - - החוק.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

חברים יקרים, בואו, האמת היא גם אופציה. האמת היא גם אופציה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

בשנת 2023 - -

היו"ר ניסים ואטורי:

אביחי, נראה לי - - -

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

- - חובו של הליכוד עמד על 56 מיליון שקלים. היום, היום חובו של הליכוד עומד על 25 מיליון שקלים.

קריאות:

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

זאת אומרת שהחוב משולם מדי חודש בחודשו – אגב, כמו החוב של יש עתיד.

רם בן ברק (יש עתיד):

146 מיליון שקלים.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

מה שאין כן החוב של ימינה, ואפילו לא בחוב של דרך ארץ. שם זה לא משולם. ועכשיו אני רוצה להגיד עוד נקודה אחת, ברשותך, אדוני היושב-ראש, ובזה אני אסיים.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

רגע, מה זה, זה חמש דקות או שלוש דקות?

היו"ר ניסים ואטורי:

אני מבקש לסיים.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

חברים יקרים, הפרעתם ארבע דקות, תנו שתי דקות.

היו"ר ניסים ואטורי:

זה בסדר - - - אתם מפריעים לו. עד עכשיו הוא בוויכוח איתם.

מיקי לוי (יש עתיד):

הפרענו לו. אני לא הייתי חושד בך שזה חוק פרסונלי אם היית אומר: מהכנסת הבאה.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

אני רוצה לומר לך את הדבר האחרון.

מיקי לוי (יש עתיד):

מהכנסת הבאה – אני איתך.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

וזה – תרשה לי, אדוני חבר הכנסת מיקי לוי, כחבר כנסת וכעורך דין, חוק פרסונלי זה חוק שנועד לפרסונה אחת.

מיקי לוי (יש עתיד):

זה הוא. זה הוא.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

פה לא. לא.

שלי טל מירון (יש עתיד):

זה בדיוק מה שזה.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

זה ממש לא.

מיקי לוי (יש עתיד):

לא, תהיה ישר עם עצמך.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

בוא, אבל יש לנו - - -

מיקי לוי (יש עתיד):

זה הוא. תבוא תגיד: מהכנסת הבאה – אני ארים יד איתך.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

בוא תשמע, חבר כנסת לוי. בוא תשמע. מה לעשות שהמציאות זימנה לנו שני עזי פנים שרוצים להשאיר חוב ולהתמודד; לדוגמה, חבר הכנסת יועז הנדל.

קריאה:

אנחנו רוצים לסיים היום.

היו"ר ניסים ואטורי:

אביחי, די, חלאס. אביחי, תודה רבה.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

גם הוא, חבר כנסת יועז הנדל, גם הוא, ידו בעניין הזה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה. תודה. תודה.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

ולכן, רבותיי - -

היו"ר ניסים ואטורי:

אביחי בוארון, תודה רבה.

מיקי לוי (יש עתיד):

לא משנים את כללי המשחק באמצע המשחק.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

- - אנחנו נעביר את החוק הזה, בעזרת השם, כבר במושב הזה, בכנסת הזאת. תודה רבה.

מיקי לוי (יש עתיד):

הלכה ברורה, הלכה ברורה: אין שינוי חוקים באמצע המשחק. אתה כעורך דין יודע את זה. גם לא באמצע משפט. אחלה חוק פרסונלי, בוארון.

היו"ר ניסים ואטורי:

אביחי, תודה רבה. חבר הכנסת ירון לוי – אינו נוכח. חברת הכנסת שלי טל מירון, בבקשה.

שלי טל מירון (יש עתיד):

אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, אני מבקשת לדבר על כמה דברים. קשה מאוד להתעלם ממה שנאמר פה עכשיו. אני רק רוצה להגיד לך, חבר הכנסת בוארון, תנו לנו קצת יותר קרדיט , וגם לציבור בישראל. אנחנו לא כאלה מטומטמים, בסדר? הבנו שהעיתוי של החוק הזה לא נפל מהירח דווקא עכשיו. בואו, אל תעשו מאיתנו באמת באמת חסרי בינה. עם כל הכבוד, העיתוי, הוא לא סתם נפל מהירח. לא נזכרתם בזה עכשיו סתם. אתם רואים את הסקרים של בנט, אתם משקשקים, אתם מפחדים, וזה ברור שזה האירוע, אז אל תעשו מאיתנו מטומטמים.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

החוק הזה הוגש לפני חצי שנה.

שלי טל מירון (יש עתיד):

ועכשיו נמשיך למה שרציתי לדבר עליו בלי קשר. קודם כול, אני רוצה להתייחס לחוק הזה, ואני רוצה לדבר כאן על – אל תדאגו, הכול בסדר. אני רוצה לדבר רגע על הנושא של החוק הזה. תראו, אני מרגישה שאני עומדת פה ומייצגת קהל מאוד גדול של נשים שהקול שלהן לא נשמע. אין לי שום עניין, שום עניין לחזק ולתת עוד סמכויות למוסד הרבנות. עכשיו, אני אגיד בכנות גדולה, אימא שלי אישה דתייה, אני אישה מאמינה, אני אוהבת את הדת ואוהבת את המסורת, הכול טוב ויפה, ויחד עם זאת, צריכה להיות פה הפרדה בין דת למדינה. זה שנשים או גברים במדינת ישראל חייבים לעבור דרך הרבנות כדי להתחתן פה, וחייבים להתגרש דרך הרבנות גם אם הם לא התחתנו דרך הרבנות, זה הזיה מוחלטת. לרבנות יש כוח בעיקר על נשים. אין שם דיינות שהן נשים, אני רוצה להזכיר, ויש נשים עגונות שהרבנות לא עושה מספיק כדי לסייע להן ולהוציא אותן מהמעגל הזה. ואין לי שום עניין להרחיב את הסמכויות של הרבנות במדינת ישראל, וזה לא נגד הדת. זה לא קשור ליהדות, זה קשור לממסד הזה שיש בו הרבה מאוד חולי, והרבה מאוד שליטה, והרבה מאוד מנגנונים ארכאיים שמפלים נשים. לכן אני לא רוצה בשום צורה להרחיב את הסמכויות של המקום הזה. ואני רוצה להגיד מילה על מרוץ סמכויות במדינת ישראל, שזה בעיניי בלתי נסבל, בלתי מתקבל על הדעת, ואין שום סיבה שיהיה פה את האיום הזה שמהלך גם על גברים, אבל בעיקר על נשים, של מי יפתח את התיק ראשון, ובבית משפט רבני או בבית משפט אזרחי. זה צריך להיעלם מהעולם. אנשים במדינה הזאת, שהיא מדינה דמוקרטית, צריכים לבחור איך הם רוצים להתנהל בחיים שלהם, איפה להתחתן, איפה להתגרש ואיך. תודה רבה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. חבר הכנסת אלון שוסטר.

אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אדוני היושב-ראש, חבריי וחברותיי, אמרו לו, לבן גביר: אתה מסכן את החטופים, והוא התעלם, שם פס על אזהרות בוטות, חד-משמעיות. הוא זלזל בחוק הישראלי, הוא זלזל בחוק הבין-לאומי, הוא זלזל בקריסה המדינית, אבל לאסוננו, הוא התעלם גם מהאזהרות לשלומם של האחים שלנו. למען השם, השר לביטחון לאומי, חייב להיות לך גבול לליקוט לייקים על חשבון בריאותם הגופנית והנפשית של אנשינו. ועכשיו, אחרי העינויים שבאו על אהובינו בשל ההתנהגות המופקרת של השר, הוא דורש להחיל עונש מוות שבגינו, חס וחלילה, ייפגעו בעתיד בנפשם של ישראלים שיילקחו בשבי. זה יכול להיות התוצר של המהלך הבא של השר שדורש את השינוי הזה. למה זה מגיע לנו? בגלל הקיצוניים בממשלה, בגלל ראש ממשלה שזקוק להם, הפכנו לילד הכאפות של ארצות הברית. ראשי הממשל, נבחרים ופונקציונרים, לא משאירים אותנו רגע לבד. האימפריה הקימה בקרית גת מוצב קדמי, ומשם היא מפקחת עלינו, משם היא מונעת מהלכים ומשם היא מאשרת אותם. מדוע זה קורה? משום שהממשלה שלנו נוסעת עם ברקסים, רוצה אבל מתנגדת, מסכימה אבל מסכלת, מאשרת אבל שוללת. נמאס גם לידידינו, נמאס להם מאיתנו. ביבי מספר שאין בינו לבין טראמפ אפילו סדק. זה נכון? כי ביבי עושה כל מה שטראמפ אומר לו. הוא חוזר לבייס ומספר סיפורים, מהנהן לטראמפ וקורץ לסמוטריץ'. לא פלא שביבי שם את כולנו, את ישראל, תחת קצין מבחן דובר אנגלית. כבר שנה ויותר הוא היה צריך להבין שהגיע הזמן המדיני והכלכלי, הדיפלומטי והתרבותי. אנחנו לא נתפרק מנשקנו, אבל את נשק הטרור נפרז ונפרק בעיקר באמצעים מדיניים. תודה רבה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. חברת הכנסת אפרת רייטן מרום. שלוש דקות לרשותך, בבקשה.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

תודה רבה, אדוני היו"ר. כנסת נכבדה, בעוד כמה ימים אנחנו נציין את יום השנה ה-30 להירצחו של יצחק רבין, זיכרונו לברכה, שנרצח על ידי בן עוולה – באמת, איש מוסת, שפל, שגדע לא רק את חייו של מי שהיה רמטכ"ל, שר ביטחון, ראש ממשלה, איש שהביא הסכמי שלום שמחזיקים עד היום ומגינים על גבולותיה של מדינת ישראל, אלא גדע חלומות ותקוות של אנשים רבים, אוכלוסייה ענקית במדינת ישראל. ואני חושבת על רבין בימים האלה, במיוחד בכמה הקשרים. האיש שהתפטר על חשבון של אשתו שלא דווח; האיש שאחרי מלחמת יום כיפור דרש, ובצדק, הקמת ועדת חקירה ממלכתית, שאמר: צריך וחובה שתקום כאן ועדת חקירה ממלכתית שתחקור בכנות ובאכזריות את המחדל הגדול ביותר, 1973, מלחמת יום כיפור, לטובת מדינת ישראל. בכנות ואכזריות – גם אותו, גם את כולם. לחקור כדי ללמוד, כדי לשמור על מדינת ישראל, כדי לתקן, לתקן. כדי שתהיה כאן מדינה קיימת טובה יותר, כדי שלא נחזור על אותם מחדלים. והינה אנחנו נמצאים היום, 50 שנה אחרי, ויש לנו ראש ממשלה שלא מתפטר, שלא לוקח אחריות, שלא מגיע גם לטקס, לטקס הממלכתי של רבין שיהיה בעוד כמה ימים. האיש שלא רוצה ועדת חקירה ממלכתית, לא בגלל שיש שם חשבון דולרים של אשתו – אולי גם את זה יש – כי יש שם כמויות של חומרים שצריך לחקור עליו, על משפחתו, על יועציו, על כל הקשר עם הקטרים; מה קרה שם לפני 7 באוקטובר, מה היה שם. ולמי שלא שמע את הפודקאסט של אודי לוי מהמוסד, אני ממליצה לו בחום לשמוע סיפור ולשמוע עובדות של מי שהיה שם ומתאר באמת תיאורים מסמרי שיער על למה בנימין נתניהו לא רוצה לחקור – לא על ידי ועדת חקירה, לא ממלכתית, לא בלתי תלויה, לא על ידי שופט. כל הסיפורים שאתם שומעים – כן יצחק עמית, לא יצחק עמית – הכול זה מסך עשן כדי להסתיר את כל המחדלים, אולי אפילו פשעים חמורים. כמו שאמר אודי לוי, אם הוא יימצא אשם במשפט, הוא ישלם כחצי מיליון שקל לנתניהו. אבל אם נתניהו יימצא אחד שלא דובר אמת, הוא יהיה אחד הבוגדים הגדולים ביותר שהיו כאן אי-פעם במדינת ישראל. תודה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. חבר הכנסת משה טור פז.

משה טור פז (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, סרבנים. תיקון, העיתונאי אלי הירשמן פרסם שחבר הכנסת אייכלר מיהדות התורה קורא לציבור הדתי והמסורתי להצטרף להפגנה ביום חמישי כנגד הסרבנות. אייכלר, אני אגיד לך את האמת, אתה חי בסרט. הדתיים והמסורתיים במדינה, שנמצאים הכי הרבה ביחידות הקרביות, ששילמו את המחיר הכבד ביותר במלחמה הזו, יפגינו נגד גיוס אביחי בוארון? הם ישתמטו? אתם חיים בסרט. אבל זה לא מספיק, כי אייכלר לא לבד. יש אנשים במפלגת השלטון שהולכים להפגין נגד גיוס לצה"ל, שולחים אחרים לקרבי והולכים בעצמם לעצרת נגד השירות, כי מפלגת השלטון של מדינת ישראל מעודדת סרבנות בזמן מלחמה. ביום חמישי תתכנס מה שהחרדים קוראים לו עצרת המיליון, על הזכות להשתמט, הזכות החוקית להשתמט. לא רק אזרחים מוחים – שר בממשלת ישראל שוקל להגיע ולהשתתף בעצרת, עצרת הסרבנים, ולמה? עוד פעם הרדיפה של היועמ"שית וכל מיני סיפורים. אז שלמה קרעי, דרך אגב, אם תיקחו השתמטות בגימטרייה – אתה יודע, סימון, השתמטות בגימטרייה – ייכנס שלוש פעמים קרעי ועוד קצת עודף, אתה יודע? שלוש פעמים. למה אין חוק גיוס? שלמה קרעי, אתה רוצה לספר למצביעים שלך, מצביעי הליכוד, שגם הם מחרפים את נפשם בשדה הקרב, שאתה מתכנן להפסיק את הרדיפה של היועמ"שית, שזה בעצם לתת פטור גורף מגיוס לצבא לחרדים, תגיד. תגיד, בלי יועמ"שית יהיה חוק פטור. זו האמת, שלמה קרעי. תגיד את זה למצביעים שלך, תפסיק להתחבא, אל תלך מסביב. והינה עוד אחד ממפלגת השלטון. שימו לב, ברית כרותה בין הליכוד לציבור החרדי. אני היום בבוקר, אדוני יושב הראש, השתתפתי בכנס עם ללי דרעי, אישה יקרה. הייתי עם חבר הכנסת כהן גם בשבעה אצלה, והיא הזכירה את הבן שלה סעדיה, זכרונו לברכה, שנפל בקרב. והיא אמרה: אנחנו נקרא השבת בתורה את "לך לך". פעמיים מופיע בבראשית "לך לך". בפרשתנו, "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך". ובפרשה הבאה, "לך לך אל ארץ המריה והעלהו שם לעולה". היא אמרה לנו: יש לך לך של עלייה לארץ ויש לך לך של הקרבת הבן, ואני קיימתי את שניהם. ככה אמרה ללי דרעי, האימא הקדושה. אז עכשיו מפלגת השלטון שולחת את הבנים שלנו לחזית, שולחת את הנציגים שלה להפגנה לתמוך בסרבנות. אל תסתירו את זה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה.

משה טור פז (יש עתיד):

אז הליכוד היא מפלגה שתומכת בסרבנים, מקדמת סרבנות, וחבריה לא שונים מחברי הכנסת של ש"ס ושל יהדות התורה. תדע כל אם עברייה שאלו הם מנהיגיה, תומכי ההשתמטות. תודה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה. חבר הכנסת איתן גינזבורג.

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו עוסקים עכשיו בהצעת החלטה לפצל הצעת חוק. זהו עוד דיל פוליטי שנתפר היום בכישרון עלוב ובצורה עקומה. הבאתם לחרדים, מפלגת הליכוד, את מה שהם רוצים, בלי למצמץ, והפעם להגדיל את סמכויות בתי הדין הרבניים ולקחת סמכויות מבתי משפט גם בנושא רגיש כמו מזונות ילדים. ובשביל מה? כדי להעיף את היועצת המשפטית לממשלה מתפקידה ושלא יהיה אף אחד שיפריע לכם לבצע מהלכים לא חוקתיים. שוב הישרדות פוליטית גוברת על האינטרסים הציבוריים. זה בא אחרי שאתמול רציתם לאשר בממשלה חוק שידחה את משפטו של בנימין נתניהו על ידי ועדת הכנסת, ברוב קואליציוני, כשהקואליציה שולטת בה; שפוליטיקאים יחליטו על עתידו של משפט פלילי של פוליטיקאי אחר, חבר שלהם. אין גבול לבושה ולחרפה. אתם טוענים נגד מערכת המשפט שהיא מתערבת בפוליטיקה, ואתם באים ומחליטים לבטל משפטים. אתם מקשיבים לעצמכם? הקואליציה תקפיא ותבטל הליכים פליליים נגד החברים הפוליטיקאים שחשודים בעבירות, וכל זה מגיע אחרי מבצע לניסיון חיסול יריבים פוליטיים שלכם, עם החוק שכל מטרתו היא לפסול את נפתלי בנט מלהתמודד בבחירות. ממה אתם מפחדים כל כך? אתם פשוט בושה, בושה לחברי קואליציה. אין תחתית שלא גירדתם. בכל פעם יורדים יותר ויותר נמוך. בעולם שלכם הכול מותר. הכוח מאפשר הכול. אין גבולות, אין איזונים, אין בלמים. מותר לדהור לאן שרק תרצו, כי יש לכם רוב רגעי בפרלמנט. נרמלתם מעשים מושחתים שהם לא מוסריים. עכשיו אתם מנרמלים מעשים פליליים, לא מגיעים לחקירות משטרה, מצפצפים על החוק, ממנים מקורבים רק בשל היותם כאלה, תפקידים ממלכתיים ורגישים וחשובים – הכול מנורמל. וכשאין נורמות ואין מוסר, אז גם לא חשוב לטפל בפשיעה. והציבור רואה, הוא רואה אתכם, והאמת שהוא גם רואה לכם. ואיך לא תהיה עלייה בפשיעה? רק ההתקיימות של הממשלה הזאת, רק היא, מעלה את הפשיעה. כשממנים לשר לביטחון פנים עבריין מורשע, זו הרי בושה. אבל בסוף, הרי כל זה לא באמת מעניין אתכם, החברה הישראלית לא מעניינת אתכם, לא בכלכלה ולא בביטחון, ולא בביטחון האישי ולא באחדות. רק לשלוט ולשלוט ולשלוט בכל מחיר, ולעזאזל המדינה. אז אני אומר לכם שהימים האלה ייגמרו בקרוב. העם בישראל ראוי להרבה, הרבה, הרבה יותר טוב מכם, והוא יראה לכם את זה בקלפי. אנחנו לא נוותר. תהיה כאן ממשלה נורמלית, אכפתית, מוסרית, עניינית - -

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה.

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

- - שמושלת, שתייצג את כולם ותדאג לכולם. זה רק עניין של זמן ולא הרבה זמן. מגיע לציבור הרבה יותר. אתם לא ראויים לאמון הציבור והכנסת, וכבר בקרוב העם יאמר את דברו. תודה, אדוני.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. חבר הכנסת מאיר כהן.

מאיר כהן (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, אני מסתכל היום, וכל כך קשה להיות כאן, כל כך קשה להרגיש שאתה נמצא באיזה מסך מפוצל. יש את הכנסת ויש את השאר. לא להאמין שהולכים בכנסת להעביר חוק של השתמטות, לא להאמין, כשרק לפני שנתיים, ב-7 באוקטובר התעוררנו לאחד מהבקרים הקשים ביותר. שנתיים אנחנו קוברים את מתינו, שנתיים אנחנו מטיפים לילדינו להגן על המדינה הזאת, ואתם הולכים לתת יד לחוק השתמטות שלא היה כדוגמתו. תגידו, איזה מין דמוקרטיה זאת שבה אנשים הולכים להגן על המדינה, מתים, נפצעים, ופה בכנסת ישראל מנצלים את הדמוקרטיה כדי לתת למגזר גדול אפשרות להשתמט מהצבא? ואתם מפלבלים בעיניים שלכם ועומדים ומתקשקשים איתנו על כך שאנחנו לא אוהבים חרדים. אתם לא אוהבים את המדינה הזאת. תגידו לי, אנשי הליכוד, איך תסתכלו על המצביעים שלכם? איפה אתם? מה נגיד לבוגרים ב-י"א ולבוגרות בי"ב בדימונה, בקריית שמונה, בישיבות ההסדר, בתל אביב, בהתיישבות? מה נגיד להם, שכנסת ישראל מצביעה על חוק מטורף? שניר ברקת, המ"פ מהצנחנים, מצביע על חוק כזה? מי מאיתנו לא נגע במשפחות של שכול? מי מאיתנו לא גייס את ילדיו? ועכשיו, בשם האינטרס הצר, המטורף הזה, לא רק שאתם מצביעים, חלקים מכם גם הולכים להפגין ביום ראשון, וקוראים להצטרף להפגנה, ועומדים כאן ברוב חוצפתם ובעברית מצוחצחת, ובתיבולים של ציטוטים מהמקרא ומהגמרא מנסים להוכיח את הבלתי-אפשרי. על כן אני מפציר בכם, מפלגת הליכוד, המפלגה הליברלית הציונית שחלק מאיתנו התחנכנו על מורשתה: תתעוררו. אנחנו לא ננרמל את זה. אתם רואים את האנשים כאן. נעמוד על המשמר ונכשיל כל ניסיון לעשות אפליה בין דם לדם. תודה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. חבר הכנסת עמית הלוי – אינו נוכח. חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת.

קריאה:

היא פה.

היו"ר ניסים ואטורי:

סליחה, אני לא רואה. טוב שהיא לא הסתתרה מאחורי הדלת. חברת הכנסת מרב מיכאלי, בבקשה.

מרב מיכאלי (העבודה):

אה, תיקנו את המיקרופונים. ברכות.

היו"ר ניסים ואטורי:

שלוש דקות, בבקשה.

מרב מיכאלי (העבודה):

אדוני היושב-ראש, אני דווקא רוצה לדבר על החוק הזה שהכנסת הולכת להצביע עליו תכף. אין מה להגיד, הקו של הקואליציה והממשלה הזאת מאוד ברור – דתי. זה חוק שהולך לתת לבתי הדין הרבניים סמכויות במזונות; החלק הבא שלו הולך לתת סמכויות בבוררות. אם אנחנו נלך לפי מה שמאשרים פה בוועדת שרים לחקיקה, אז גם יהיה אסור להפריע לשים דוכנים של, נניח, הנחת תפילין, דוכנים מיסיונריים כאלה ליד בתי ספר. מה זאת אומרת? למה להפריע למיסיונריות? תהיה חובה לשים מזוזה בכל מקום. יבואו שוטרים אם לא שמתם מזוזה איפה שהיה טוב לממשלה שתשימו מזוזה. שופטות ושופטים יצטרכו לעשות שיעורים בהלכה ולהיות בקיאים בכל מיני משפט עברי, אבל דיינים, הם לא צריכים ללמוד את החוק של המדינה. זה לא רלוונטי. פחות ופחות לימודי ליבה ויותר ויותר כסף למוסדות שמלמדים רק דת והלכה. פחות ופחות משרתים בצה"ל אבל יותר ויותר כסף לישיבות, גמרא ומשנה. קל מאוד לבוא ולהגיד: אתם שונאים את היהדות. מה שונאים את היהדות? לא לא לא. אני מאוד אוהבת את היהדות. אני שונאת את מה שאתם עושים לה, משום שאתם לא עושים יהדות, חברות וחברים, אתם עושים כסף וכוח, כוח וכסף. כי נניח פיקוח נפש של החטופים, הוא לא דוחה קואליציה, הוא לא דוחה ממשלה, חס וחלילה. וגם כסף לביטחון, לרווחה ולחינוך אפשר בקלות לקצץ בשביל להעביר לגרעינים תורניים, כי צריך להתנחל לא רק ביהודה ושומרון, בגבעות, בעמקים, בכל מקום, אלא גם בלבבות, בתוך הנשמה של החילוניות והחילונים שיושבים בתוך גבולות מדינת ישראל, ולכן חייבים לממן את הדבר הזה. יהדות זה לא. רוחניות זה בטח ובטח לא; כסף וכוח מושחתים, מטונפים, שמכרסמים ביסודות המדינה הזאת, מכרסמים ביסודות הציונות. זה לא רק לא יהודי ולא דמוקרטי, זה לא ציוני, וזה לא מחזיק מים.

היו"ר ניסים ואטורי:

חבר הכנסת בנימין גנץ.

בנימין גנץ (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אדוני היושב-ראש, חברים, חבר הכנסת אביחי בוארון, אני רוצה לדבר אליך. חברים, עצוב לדעת שברור שהכנס הקרוב יהיה כולו מוכפף לתמרון פוליטי לטובת הארכת חיי ממשלה כושלת, לצורכי משפט נתניהו, ולצערי, כנגד משרתי מדינת ישראל. אבל אני רוצה, ברשותך, חבר הכנסת בוארון, להתייחס לדברים שאתה אמרת על היותו של היסוד התורני בתרבותנו דבר שצריך לעמוד לנגד עינינו, ועל החלק הזה אני לחלוטין מסכים איתך. ובכל זאת, אחרי שהסכמתי איתך שהיסוד התורני בתרבות שלנו, בדת שלנו, בחברה שלנו, יש לו מקום חשוב – אמר רב חכם, הרב תמיר גרנות, האבא של אמיתי, שנפל, זיכרונו לברכה, אותו רב שספק אם הוא רב, אותו רב שהוא אפיקורס לא כשיר למניין, הרב הזה אמר, ואמר בצדק: נכון שציונות בלי יהדות היא עץ בלי שורשים, אבל יהדות בלי ציונות היא עץ בלי פירות. והמעשה הזה של שירות צבאי, שרובנו נוטלים בו חלק, והורינו נטלו בו חלק, ואנחנו נטלנו בו חלק, ועכשיו זה ילדינו ונכדינו שנוטלים בו חלק, הוא מעשה ציוני, הוא מעשה יהודי, הוא מעשה אזרחי נכון. ומה שאתם עושים זה לא ציוני, זה לא יהודי וזה לא מעשה אזרחי נכון.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. חבר הכנסת ינון אזולאי.

ינון אזולאי (ש"ס):

תודה רבה לך. אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, האמת, לא תכננתי לדבר. אמרו לי: תעלה לדבר, אז עליתי.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אל תדבר.

ינון אזולאי (ש"ס):

לא לדבר? שלוש דקות ככה נעמוד פה?

סימון דוידסון (יש עתיד):

לא, לא, דבר, דבר.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

יש לך פגישות עם ביסמוט, הכול מלא בהודעות - - -

ינון אזולאי (ש"ס):

שאני דיברתי עם ביסמוט?

אפרת רייטן מרום (העבודה):

כן.

ינון אזולאי (ש"ס):

אוקיי. מתקשר אליי כתב שאני לא יודע את הטלפון שלו – אמרתי לו: אני לא יכול לדבר, אני בישיבה. הוא אומר לי: עם ביסמוט – אמרתי לו: לא. הוא אומר לי: עם מי? אמרתי לו: סליחה, בוא תשב איתי בפגישה וזהו.

נאור שירי (יש עתיד):

למה אתה לא מזמין, באמת?

ינון אזולאי (ש"ס):

את מי? אותך?

נאור שירי (יש עתיד):

אותי.

ינון אזולאי (ש"ס):

בשמחה רבה, אבל אחר כך אתה מתלונן למה יש בינינו דילים. אבל תן לי לספר לכם משהו. עזבו, בואו רגע נתנתק מהעולם שאנחנו נמצאים בו. יש לי סיפור לספר לכולם פה. ביום שישי האחרון אני נוסע ברכב – תקשיבו, חבר'ה, דוידסון, רציתם, ירון, ביקשתם. ביום שישי האחרון אני נוסע ברכב, היה פיצוץ בגלגל - - -

נאור שירי (יש עתיד):

ינון אזולאי (ש"ס):

עזוב, אל תשאל. נאור, לא לשאול שאלות מיותרות, בסדר?

נאור שירי (יש עתיד):

מה, אתה נוהג לבד?

ינון אזולאי (ש"ס):

אני נוהג לבד, כן. יש פיצוץ בגלגל. התקשרתי, אפילו לא ידעתי איפה בקיה קרניבל אתה מוציא את הגלגל. גם זה סיפור בפני עצמו, עד שמצאתי. התקשרתי, אמרו לי: תשמע, יש לשלמה סיקסט שירות דרך. התקשרתי לשירות דרך, אמרו לי: יום שישי אנחנו לא עובדים, תישאר עד יום ראשון. טוב. אבל נזכרתי שיש לי פנגו באופן פרטי שאני מבטח בו גם את הרכב של הכנסת, אני משלם כמה גרושים בחודש – ואתה יכול לתקן פנצ'ר.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

פנגו כשר?

ינון אזולאי (ש"ס):

פנגו כשר, שיבואו אליך. מתקשר אליהם – אמרו לי: תשמע, זה דרך שגריר. טוב, שגריר, בסדר, מתקשר לשגריר.

נאור שירי (יש עתיד):

חשבתי שהתקשרת לדני דנון.

ינון אזולאי (ש"ס):

התקשרתי לגדעון, גדעון סער – אמר לי: לא, השגריר הזה לא אצלי. לא משנה. אמרתי להם: מה? תקשיב לי טוב, נאור, תקשיבו באמת סיפור – תוך ארבע שעות אנחנו מתחייבים להגיע. אמרתי: ארבע שעות? יום שישי, כבר נכנסת שבת. אמרו לי: אדוני, זה המצב. חיכיתי כמו ילד טוב. אחרי 40 דקות מתקשרים – הפתעה, חבר'ה – הטכנאי מתקשר, אומר: אני תוך חצי שעה מגיע אליך. אמרתי לו: בטוח? שאני לא אצא. אמר לי: כן, חצי שעה. מחכה חצי שעה, 40 דקות, שעה. אחרי שעה אני מתקשר, אומר לו: מה קורה? הוא אומר לי: ביטלו אותי. אמרתי לו: מי ביטל אותך? לא יודע, המוקד. מתקשר למוקד בחזרה - - -

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

ינון אזולאי (ש"ס):

לא, לא בתמונה. אני מתקשר בחזרה למוקד, אני אומר להם: אמרו שביטלו. אמר לי: מעכשיו שעה. אמרתי לו: שמע, לא יכול להיות שעוד שעה אני ממתין, אני רוצה לדבר עם מנהל. הוא אומר: אין לדבר עם מנהל. השאירו אותי על הקו חצי שעה.

נאור שירי (יש עתיד):

אני מגיש על זה דיון מהיר, אדוני.

ינון אזולאי (ש"ס):

אנחנו נגיש ביחד. בינתיים אני מחייג מהקו השני, עונה לי פקידה – אמרתי לה: תקשיבי לי, הסיפור כך וכך. היא אומרת לי: אדוני, אנחנו מחויבים לך לארבע שעות. אמרתי לה: למה? אבל היה. נחכה ארבע שעות. מחכה ארבע שעות, ארבע שעות וחצי, חמש שעות - - -

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

לא גלשת לשבת?

ינון אזולאי (ש"ס):

אני מחכה חמש שעות, לא מגיעים. רק אחרי חמש שעות ורבע.

היו"ר ניסים ואטורי:

לסכם.

ינון אזולאי (ש"ס):

אבל אני חייב להגיד לכם דבר אחד. התקשרתי לארגון "ידידים" - - -

נאור שירי (יש עתיד):

חכה עד שהוא מסיים את הסיפור - - -

ינון אזולאי (ש"ס):

התקשרתי לארגון "ידידים", בתוך רבע שעה החליפו גלגל והכול בסדר, בלי לשלם להם, הכול בהתנדבות. אגב, אני חייב להגיד לך שבסופו של דבר זה ארגון של חבר'ה חרדים שבאו, ובמקרה זה גם היה חרדי שהחליף לי. תודה רבה לכם.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. חבר הכנסת שמחה רוטמן יסכם את הדיון. רגע, שמחה, לפני שאתה עולה, מה עם החוק שלי? טוב, תעלה, יאללה, בסדר.

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

כל פעם שמדברים פה חברי כנסת מיש עתיד אני צריך להעלות את הפודיום.

נאור שירי (יש עתיד):

מש"ס, יא מנותק. מש"ס.

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

זה שינון, בשביל שלוש דקות שהוא עלה לדבר - - -

היו"ר ניסים ואטורי:

חמש דקות לרשותך, בבקשה.

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

מה חמש דקות? אני מסכם. אין חמש דקות.

היו"ר ניסים ואטורי:

טוב, בסדר, ארבע וחצי.

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

אני מסכם, למה חמש?

היו"ר ניסים ואטורי:

כי ייבשת לי את החוק. למה? ארבע דקות ו-40.

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

אה, לשנייה ושלישית כמה שאני רוצה, לראשונה חמש דקות? זה כמו ראשונה. אני מבקש לראות את זה בתקנון.

היו"ר ניסים ואטורי:

ארבע וחצי.

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

לא, לא מפחד, זה בסדר גמור. אפשר לרדת כבר? לדבר עוד חמש דקות. הכול בסדר, מה שתגידו, אני לרשותכם.

היו"ר ניסים ואטורי:

דניאל, מה זאת אומרת? להוסיף לו זמן?

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

חס ושלום. חס ושלום. לא להוסיף זמנים, אבל אני מבקש בדיקה משפטית של האירוע.

היו"ר ניסים ואטורי:

בצחוק, תירגע.

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

דבר ראשון, אני רוצה לברך את סיעת יש עתיד. אני שמעתי את – עדי, אני הייתי פה, אני הקשבתי. כל הכבוד, ברכות, ברוכה הבאה. אבל אני רוצה לברך – אני שמעתי ואני מבקש גם על זה, נוסף על למה מקצצים אותי רק לחמש דקות, אני מבקש בדיקה משפטית גם של האירוע הזה של האם – אני יודע שאסור להסתובב עם חולצות עם מסר. האם אפשר לייצר החרגה לראש האופוזיציה? כי אני שמעתי שראש האופוזיציה אמר שהוא בא להטריל. יאיר לפיד התראיין ואמר שההצבעה שלו בנוגע לריבונות – הוא בא להטריל. אני שמעתי, אני תלמיד ותיק של יאיר לפיד - - -

דבי ביטון (יש עתיד):

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

אדוני, הם מפריעים לי, אני מבקש תוספת זמן.

היו"ר ניסים ואטורי:

אני מבקש לא להפריע. אני אוסיף לו זמן והוא ידבר אליכם כל היום בסוף.

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

אני תלמיד ותיק של יאיר לפיד. עפר אני תחת כפות רגליו של יאיר. אני למדתי ממנו שלושה ביטויים מאוד חשובים: הביטוי הראשון שלמדתי מיאיר לפיד זה "בעיניי זה חוקי". כשבאו אליו בטענות כשהוא היה ראש ממשלה חלופי, היועצת המשפטית אמרה לו שמשהו לא חוקי – הוא אמר: "בעיניי זה חוקי", והתקדם הלאה. ואני אומר: כל הכבוד, ממנו תראו וכך תעשו, שרי ממשלת ישראל היקרה. תהיו יאיר לפיד. יאיר לפיד, כשאומרים לו "לא", היועצת המשפטית, הוא אומר "בעיניי זה חוקי" ומתקדם. זו אמירה אחת של יאיר. ממנו תראו וכך תעשו. אמירה שנייה שלמדתי מיאיר: "איפה הכסף?". אתם זוכרים, "איפה הכסף"? "איפה הכסף"? ואני שואל, בן אדם שישב כל כך הרבה זמן צמוד בכיסא לנפתלי בנט, פעם אחת לא שאל אותו איפה הכסף? עד שוועדת השרים השבוע התעסקה בנושא, פעם אחת יאיר לא שאל את נפתלי: נפתלי, איפה הכסף? אני לא מצליח להבין את האירוע הזה. תישאלו איפה הכסף.

מיקי לוי (יש עתיד):

היה סדר, היה סדר בכנסת.

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

נפתלי, איפה הכסף? יאיר, תשאל את נפתלי איפה הכסף.

דבי ביטון (יש עתיד):

שאל את החברים שלך איפה הכסף.

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

אדוני היושב-ראש, הם מפריעים לי, אני לא יכול.

היו"ר ניסים ואטורי:

אני מבקש לא להפריע. אני אעצור את הזמן.

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

אני מבקש תוספת, אני לא יכול עם הצעקות האלה, אדוני היושב-ראש. אז אמירה אחת: "בעיניי זה חוקי"; אמירה שנייה: "איפה הכסף?". לאמירה השלישית הייתה גרסה א' וגרסה ב'. פעם הוא היה אומר "באנו לשנות". עכשיו, אחרי הריבונות, הוא שינה את זה, הוא אמר "באנו להטריל". ואני אומר, אני העברתי בקשה מסודרת לוועדת האתיקה, ליושב-ראש הכנסת, למזכיר הכנסת, ליושב-ראש הישיבה, ליושב-ראש הקואליציה וליושב-ראש סיעת יש עתיד. אני העברתי בקשה - - -

קריאות:

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

אדוני היושב-ראש, אני לא יכול כך.

היו"ר ניסים ואטורי:

אני מבקש שתיתנו לו לסיים את הדברים. שירי, אל תנסה לעשות בלגן, לא רואים אותך במצלמות. אני הסתכלתי, לא צילמו אותך.

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

תוסיף לי בבקשה לפחות דקה על האירוע הזה, אני לא מצליח לדבר כך.

היו"ר ניסים ואטורי:

בבקשה.

דבי ביטון (יש עתיד):

אל תדבר שטויות - - -

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

הוא אמר "באנו להטריל", אני שמעתי באוזניי.

דבי ביטון (יש עתיד):

מה אתה עושה עכשיו - - -

היו"ר ניסים ואטורי:

חברת הכנסת דבי ביטון, די, אני לא רוצה לקרוא לך בקריאות. דבי, זאת את? אז די.

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

אני יכול להמשיך, בבקשה, ברשות חברי סיעת יש עתיד?

היו"ר ניסים ואטורי:

בבקשה.

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

תודה. ואני אומר, אני ביקשתי רשות מכל הגורמים הנכבדים האלה שחבר הכנסת ראש האופוזיציה יאיר לפיד, יהיה מותר לו להסתובב עם חולצה עם מסר, גם במליאה, שיהיה כתוב עליה "באנו להטריל", כדי שאנשים ידעו. אבל אני אומר, האמת היא שגם כשהוא בא להטריל, בסופו של דבר יוצאת לו האמת. אני רוצה להודות ליאיר לפיד, לחברי סיעת יש עתיד ולכל האופוזיציה שהצביעו בעד החלת הריבונות, ומתוך שלא לשמה יבוא לשמה, ובעזרת השם נראה בהחלת הריבונות, בהצבעה פה אחד כל הכנסת, "באנו לשנות", "בעיניי זה חוקי" ו"איפה הכסף?" תודה רבה לכולם.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. אני מבקש מחברי הכנסת לתפוס את מקומותיכם. אנחנו נצביע על הצעת ועדת החוקה, חוק ומשפט בדבר פיצול הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון מס' 6) (סמכות כריכת מזונות ילדים), התשפ"ה–2025. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד הצעת הוועדה בדבר פיצול הצעת החוק – 51 נגד – 40 נמנעים – אין הצעת ועדת החוקה, חוק ומשפט בדבר פיצול הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון מס' 6) (סמכות כריכת מזונות ילדים), התשפ"ה–2025, נתקבלה.

היו"ר ניסים ואטורי:

51 בעד, 40 מתנגדים. הצעת ועדת החוקה, חוק ומשפט בדבר פיצול הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון מס' 6) (סמכות כריכת מזונות ילדים), התשפ"ה–2025, אושרה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא שמעת אותי - - -

היו"ר ניסים ואטורי:

להוסיף את מירב בן ארי. היא הצביעה נגד.

היו"ר ניסים ואטורי:

הודעה ליושב-ראש ועדת הכנסת, בבקשה.

אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת):

אדוני היושב-ראש, אבקש להודיע על חילופי אישים בוועדות הבאות: מטעם סיעת כחול לבן – המחנה הממלכתי – בוועדה לביקורת המדינה, במקום חברת הכנסת אורית פרקש הכהן, יכהן חבר הכנסת אלון שוסטר; בוועדת הכלכלה, במקום חבר הכנסת אלון שוסטר, תכהן חברת הכנסת פנינה תמנו שטה. מטעם סיעת יש עתיד – בוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, במקום חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי, תכהן חברת הכנסת מירב כהן; בוועדת החינוך, התרבות והספורט, במקום חבר הכנסת יסמין פרידמן, תכהן חברת הכנסת עדי עזוז; בוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי השואה, במקום חברת הכנסת מירב כהן, תכהן חברת הכנסת יסמין פרידמן; כמו כן, בוועדת החוץ והביטחון, במקום חבר הכנסת יואב סגלוביץ', שכיהן כממלא מקום קבוע, תכהן חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי.

היו"ר ניסים ואטורי:

הודעה אישית לאביחי בוארון, חבר הכנסת אביחי בוארון. דקה אחת.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, עלה לפה קודם לכן יו"ר מפלגת כחול לבן חבר הכנסת בני גנץ וטען שמה שאנחנו עושים בסוגיית הגיוס הוא לא ציוני, לא יהודי ולא שורשי. אז אני רוצה לומר – חבל שהוא לא פה, חבר הכנסת בני גנץ: מה שאנחנו עושים הוא הכי יהודי, הכי ציוני, הכי שורשי. אנחנו משרתים. בנינו משרתים. משפחותינו משרתות. נשותינו משרתות. ואנחנו לראשונה דואגים שמצד אחד יוסדר מעמדם של לומדי התורה, ומצד שני יתגייסו כל אותם צעירים שלא לומדים שאינם כובשים את ספסלי בית המדרש וישרתו איתנו וישמשו איתנו תחת האלונקה. זה הכי ציוני, הכי יהודי והכי שורשי. היה צריך לומר מילים טובות על כך שאחרי שנים רבות, עשרות בשנים, קמה קואליציה וקמה ממשלה שעושה סדר בסוגיה הזאת ותופרת את הפצע הזה ביד עדינה. ואתם בכוח, בכוח, מנסים למנוע את התפירה העדינה הזאת. הגיע הזמן שתתמכו במהלך הזה. תודה רבה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום שלישי ו' בחשוון התשפ"ו, 28 באוקטובר 2025, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה.