ישיבת מליאה בתאריך 29/10/2025 בשעה 11:00

היו"ר אמיר אוחנה:

חברות וחברי הכנסת, שלום. שלום גם לשרים. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת היום, יום רביעי ז' בחשוון התשפ"ו, 29 באוקטובר 2025. הנושא הראשון שעל סדר-היום – שאילתה דחופה של חבר הכנסת סמיר בן סעיד לשר התפוצות והמאבק באנטישמיות, בנושא: הריסת הדרך המרכזית לאזור נַקַע א-סבע. אני מתכבד להזמין את שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי אל הדוכן. בבקשה, חבר הכנסת בן סעיד.

סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל):

אדוני היו"ר, בוקר טוב לך ולכל חברי הכנסת. בימים האחרונים נהרסה ונחסמה הדרך המרכזית המובילה לאזור נקע א-סבע, ליד באר שבע, המשמשת אלפי תושבים מארבעה כפרים. דרך זו היא ציר הגישה היחיד לכל בתי הספר באזור, למרפאות ולמוקדי התעסוקה. חסימתה פוגעת אנושות בזכות התושבים ובחיי היום-יום שלהם. אני רוצה לשאול: האם בכוונת השר להורות לפתוח את הציר ולהחזיר אותו למצב הקודם?

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. כבוד השר, בבקשה.

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת בן סעיד, הדרכים שאליהן מתייחסת השאילתה מצויות באזור בקעת באר שבע, בסמיכות לצבירי הפזורה של אבו-קווידר וצפונה להן. הדרכים האמורות שופצו ונסללו על ידי תושבים המתגוררים באזור, אולם מאחר שהעבודות בוצעו ללא היתר כדין ושלא כחוק, באופן בלתי חוקי, הוצאו נגדם צווי הריסה על ידי הרשות לאכיפה במקרקעין, אשר גם מומשו. אציין כי דרך העפר המקורית במקום, זו ששימשה את התושבים טרם ביצוע העבודות, לא נאכפה או נהרסה, שכן כדרך עפר היא אינה טעונה היתר בנייה, ולא ננקטו בשלה צעדי אכיפה. אז זאת תשובתי. כמובן שאם דברים נעשים כחוק, אז גם לא הורסים. תודה רבה.

סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל):

תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

האם יש שאלת המשך לחבר הכנסת?

סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל):

לא, לא, תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

לא. מעולה. תודה רבה. תודה לשר.

היו"ר אמיר אוחנה:

אנחנו עוברים לנושא הבא. אני רק לא רואה את חבר הכנסת ביטון. אנא, קראו לו, כי הצעת החוק - - -

קריאה:

פנינה מנמקת.

היו"ר אמיר אוחנה:

אה, פנינה. אז חברת הכנסת פנינה תמנו שטה. הנושא הבא הוא הצעות חוק לדיון מוקדם. ההצעה הראשונה היא הצעת חוק העונשין (תיקון – קנס על החזקת נשק בלתי חוקי), התשפ"ה–2024, של חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון. אני מבין שחברת הכנסת פנינה תמנו שטה הוסמכה לנמק בשמו. בבקשה.

פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

תודה, אדוני היושב בראש, וגם לסדרנים שהצליחו לסייע. אכן, חברי חבר הכנסת מיכאל ביטון נמצא מחוץ למשכן, ועל כן אני רוצה לנמק את החוק החשוב שלו, שגם מתקשר בהחלט לאירועים שגם אני דווקא קשורה בהם – סיימתי אתמול את התפקיד שלי כיושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד האישה. חלק מהדברים שעולים על סדר-יומה של הוועדה הוא נושא המגפה – כך נקרא לזה – אירוע חמור של מספר הנשים שנרצחות מדי שנה. בדרך לפה גם ראיתי את בעלה של הודיה פדידה, זכרה לברכה, שנרצחה מתחת לביתה כשהיא בהיריון על ידי הגרוש שלה, שירה בה למוות ואחר כך התאבד. גם הוא נאבק כרגע להכרה, ועוד דברים, שזה דבר שאנחנו נטפל בו, אבל בהקשר הזה אנחנו קיימנו דיון בוועדה לקידום מעמד האישה לגבי מספר הנשקים. מצד אחד אנחנו רוצים באמת שיהיה ביטחון פנים ויכולת של עם ישראל להגן על עצמו מול גלי טרור שונים ששוטפים את עמנו ואת ארצנו מול מרצחים, בני עוולה, שלא בוחלים באמצעים, ופשוט רוצחים ילדים, נשים, תינוקות, וכל מי שנקרה לדרכם. אנחנו רואים את הגבורה אל מול זה, את הגבורה האזרחית של הרבה מאוד אזרחים שבזכות העובדה שהם מצוידים בנשק, באקדח, וכמובן מילואימניקים, אנחנו רואים פעולות הירואיות שמצילות חיים. מירב, זה נושא שמאוד חשוב לך. לעתים אנחנו רואים גם באמת שמילואימניקים ורבים אחרים מצליחים להציל חיים, אבל הרבה פעמים זה גם מאוחר מדי, ויש כבר גם קורבנות. ולצד זה שאלתי שאלה במהלך הדיון בעניין רצח נשים – אני חוזרת לרצח נשים – אל מול ביטחון הפנים וחלוקת נשק מסיבית: איך אנחנו ממגרים את התופעה שברשות רבים מהגברים שרצחו היה נשק? ואנחנו רואים קפיצה אדירה. ב-13 מהמקרים נשים נרצחו בירי, באמצעות ירי של בן הזוג. ואז הגיעו נציגי אגף כלי ירייה וחשפו בפניי נתון מדהים, גם עצוב, שבעצם מתוך 13 מקרי הרצח של נשים שנורו על ידי בני זוגן, בעשרה מהמקרים מדובר בנשק בלתי חוקי. יש לזה משמעות, כי אם מרבית המקרים היו מקרים של אנשים שקיבלו לידם נשק ברישוי, אז אנחנו באמת מקפידים – ועדיין, אנחנו מקפידים על זה ובוחנים וצריכים לפקח על תהליך הוצאת הרישיון, כולל זה שבוועדה עלה שחלקם מקבלים את הנשק באישור רופא, כל רופא, לא רופא משפחה שמכיר את ההיסטוריה, ועוד. אבל כשאנחנו מגלים שבמרבית המקרים מדובר בכלי נשק בלתי חוקי, וחלקם מוברחים מהגבולות שלנו, אין ספק שזה מדליק נורה אדומה. אני חושבת שהחוק שמביא חברי חבר הכנסת מיכאל ביטון, שמאוד מאוד חשוב לו – הוא גם מכיר את הנגב, את מה שקורה ומתרחש שם ומתחולל בנגב – הרי כמה אנחנו דיברנו על המערב הפרוע, על הנגב הפרוע? לא רק בכבישים, אלא גם באמת על הנשקים שמסתובבים שם. זה נהיה סכנת חיים. אז הוא מביא לכאן היום הצעת חוק שהיא חשובה לתיקון חוק העונשין, כך שקנס על החזקת נשק בלתי חוקי יהיה בנוסח זה. התיקון לסעיף 144: בתקופה שמיום פרסומו של חוק זה, ממש מרגע שיתפרסם החוק, אדם שיורשע בעבירה של החזקת נשק בלתי חוקי דינו קנס, ולכל הפחות קנס של 100,000 שקלים. זאת הרתעה. זו הרתעה. אנחנו פה לא אמריקה, ואין לנו עניין שאנשים יחזיקו בנשקים לא חוקיים. אנחנו לא נמכור אותם בכל מיני סופרים או חנויות. בסוף הנשקים האלה יופנו לנשים, יופנו לילדים, יופנו לארגוני פשיעה, ובוודאי יהיו מי שינצלו את זה לטרור. כשאנשים מרשים לעצמם לחשוב שמדינת ישראל היא המערב הפרוע, אנחנו צריכים לשים את הגבולות והגדרות שייצאו מהבית הזה. ועל כן, חברי חבר הכנסת מיכאל ביטון הגדיל לעשות והביא את החוק הזה בפניכם, שיהיה כלי משמעותי בידי משטרת ישראל ובידינו שלנו כדי לקדם את מה שצריך לקדם על מנת שבאמת יהיה לנו ביטחון פנים. מחד, יהיו מי שמקבלים נשקים ברישיון. גם שם, כמו שאמרתי, תהיה אכיפה כמו שצריך, בדיקה שהנשקים מגיעים לידיים הנכונות. ומנגד, מי שיחזיק בנשק בלתי חוקי לא רק יהיה צפוי למאסר – הוא יהיה צפוי גם לקנס של 100,000 שקלים.

היו"ר אמיר אוחנה:

מינימום. מינימום 100,000 שקלים. 226,000 שקלים במקסימום.

פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אכן. אתה היית שר לביטחון לאומי, אז אתה מכיר את הנושא הזה לעומק, אז זה יהיה המינימום.

היו"ר אמיר אוחנה:

זה גם כתוב בהצעה.

פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אז אני אקריא את דברי ההסבר של חברי חבר הכנסת ביטון, שכתב כך: בעיית החזקתו של נשק בלתי חוקי הפכה בעת האחרונה לתופעה שמסכנת את שלום האזרחים. נשק בלתי חוקי מהווה את אחד הגורמים העיקריים לעלייה בשיעור מקרי הרצח והאלימות, וכן משמש לצורך ביצוע עבירות פליליות נוספות ואף לשם ביצוע פיגועי טרור. היקף האלימות והשימוש בנשק בלתי חוקי פוגעים קשות בתחושת הביטחון של אזרחי מדינת ישראל. ב-7 בדצמבר 2021 התקבל בכנסת תיקון לחוק העונשין הקובע עונש מינימום על החזקת נשק בלתי חוקי לתקופה של שלוש שנים מיום פרסום החוק. לכן, מוצע כי בתקופת הוראת השעה הזאת, לצד עונש המינימום של תקופת המאסר – כפי שאמרתי, שלוש שנים – ייקבע כי בית המשפט רשאי להטיל קנס בשיעור של עד 226,000 שקלים, ולכל הפחות בשיעור שלא יפחת מ-100,000 שקלים חדשים. הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת גם בעבר, אך לצערנו לא הצליחו לצלוח. אני מאמינה שחבר הכנסת מיכאל ביטון – שכמו שאמרתי, הוא מוביל לא אחת נושאים פריפריאליים ויודע עד כמה הדבר הזה הוא פצע מדמם, במיוחד בנגב, וההבטחה של הבית הזה להביא ביטחון פנימי לנגב – יצליח להעביר את החוק הזה. אני מבינה שזה גם בתמיכה, ובעזרת השם, שאנחנו לא רק נצליח להוריד את הפשיעה הכוללת כלפי כולם – אנחנו רואים בכבישים – אנחנו גם נצליח לדאוג שנשות ישראל יהיו מוגנות, שנשק בלתי חוקי לא יסתובב; כי כפי שאמרתי, בכעשרה מקרים שבהם נרצחו נשים מדובר בנשק בלתי חוקי. אני רואה שיש פה ביציע ילדים מבתי ספר, שלום לכם, ילדים מתוקים, נעים מאוד.

היו"ר אמיר אוחנה:

אנחנו מקדמים בברכה את תלמידות ותלמידי כיתה ט' מחטיבת גולדה בפתח תקווה. שלום לכם.

פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אוה, פתח תקווה. זה אתם, פתח תקווה, או לא? כן?

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

הם באו בשבילך, פנינה.

פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

הם לא, אבל אני מפתח תקווה, אז אני עדיין מבסוטית שאמרת גולדה בפתח תקווה; במיוחד כשיש לנו גם חוק, בנות יקרות, חוק לקידום הנצחתה של ראש הממשלה היחידה שהייתה כאן אישה – ובקרוב זה גם יעלה – חוק להנצחתה של גולדה מאיר, שעבר בקריאה טרומית. אבל בנושא הזה של הנשקים הבלתי-חוקיים אנחנו רוצים לא רק להשלים את החוק שעבר פה, שהעלו מאסר לשלוש שנים, אנחנו רוצים גם שמי שיחזיק בנשק בלתי חוקי – שאחר כך מופנה לאנשים ברחוב, לבריונות וגם לרצח נשים – אנחנו רוצים שיהיה גם קנס; כי לפעמים בסנקציה של קנס, כשאתה פוגע בכיס של בן אדם שהוא עבריין, אנשים חושבים פעמיים. החוק הזה הוא חוק של חבר הכנסת מיכאל ביטון, וילדים חמודים, אם אתם שואלים: אם זה לא החוק שלך, למה את על הבמה? כי לפעמים גם פה, כמו בבתי הספר, יש לנו חברים, אז אני כביכול מציגה את החוק של מיכאל ביטון. אדוני היושב-ראש, אני אשמח שחברי וחברות הכנסת, ואתם בקואליציה, תתמכו בחוק החשוב הזה. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אכן, הצעה ראויה. תודה רבה לחברת הכנסת פנינה תמנו שטה. אני מתכבד להזמין כעת את השר יריב לוין, שר המשפטים, לתת את מענה הממשלה להצעת החוק, ואנחנו מברכים כמובן את קציני שירות בתי הסוהר שנמצאים איתנו כאן ביציע, ברוכות וברוכים הבאים לכנסת. בבקשה, אדוני.

שר המשפטים יריב לוין:

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כבוד השר, חברות וחברי הכנסת, ראשית, אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזו שיושבים כאן ביציע קציני שירות בתי הסוהר, להודות לכם מעומק הלב על עבודה מדהימה, קשה מאין כמוה, שאתם עושים. הייתה לי לאחרונה זכות, אדוני, לקיים ביקור בשירות בתי הסוהר, ארגון שנמצא בתנופה אדירה, שעבר שינוי עצום תחת הובלתו של הנציב קובי יעקובי. זאת הזדמנות לומר מכאן שיש לקובי יעקובי גיבוי מלא ותמיכה מוחלטת בדרך שהוא מוביל ובעשייה שלו, ואני רוצה להודות לכם מעומק הלב, וכמובן לכל מי ששותף לעשייה הכל-כך חשובה הזו. מדינת ישראל ואזרחי ישראל חייבים לכם הרבה מאוד, יישר כוח גדול. אדוני היושב-ראש, הצעת החוק שמונחת בפנינו, הצעת חוק העונשין (תיקון – קנס על החזקת נשק בלתי חוקי), של חבר הכנסת מיכאל ביטון, מבקשת לקבוע כי בתקופת הוראת השעה שמוצעת כאן, לצד עונש מינימום של תקופת מאסר, ייקבע כי בית המשפט רשאי להטיל קנס בשיעור של עד 226,000 שקלים חדשים, ולכל הפחות קנס מינימום בשיעור של 100,000 שקלים חדשים במקרה של החזקת נשק בלתי חוקי. התופעה הזו של החזקת נשק בלתי חוקי הפכה זה מכבר למכת מדינה, היא סומנה כאחד מהיעדים המרכזיים שרשויות אכיפת החוק מנסות להגיע אליהם במאבק כנגד הפשיעה, והיא דבר חמור בהרבה מאוד היבטים. ראשית, היא נשענת על מערך רחב היקף של פשיעה מאורגנת, שלא רק מביאה את כלי הנשק האלה לשימוש של אותם חברים בארגוני הפשיעה, אלא גם מקיימת סחר ענף בנשק. היא, כמובן, תופעה מאוד מסוכנת בהיבט של זליגה לעולמות הטרור. אני חושב, אדוני היושב-ראש, שהממשק הזה בין פשיעה, ובפרט פשיעה מאורגנת, לבין טרור הוא דבר שאנחנו רואים אותו, הוא קיים, ואני חושש שהוא גם ילך ויתהדק. כמובן שנשק שהוא בלתי חוקי שנמצא כאן, בסופו של דבר לא מובא לכאן כדי לשמש לתצוגה, אלא לצערנו נעשה בו לא אחת שימוש. ואנחנו רואים את המציאות הנוראה, בפרט בחברה הערבית, של רציחות ושל ירי על בסיס יום-יומי, בהיקפים אדירים, דבר שמעבר לחיים ולפצועים שהוא גובה גם מביא לכך שהביטחון האישי של אזרחים רבים לא קיים והחיים בלא מעט מקומות הפכו לחיים בלתי אפשריים. אני חושב שהמאבק בעניין הזה אכן נמצא במיקוד המאמץ שלנו, ובמסגרת הזו הוגשה וגם מקודמת בכנסת הצעת חוק ממשלתית שנועדה להתמודד באופן רחב עם התופעה הזו ולפעול למיגורה בכלים נוספים, שעד היום לא היו בידי רשויות אכיפת החוק. הצעת החוק של חבר הכנסת ביטון, בעיניי, איננה בהכרח המסלול הנכון והטוב ביותר כדי להתמודד עם התופעה הזו, את זה צריך לומר. העובדה שבמסגרת הצעת החוק הממשלתית אנחנו מסמנים נתיב ברור של הכבדת עונשי המאסר – וצריך לומר, על עבירות של החזקת נשק בלתי חוקי צריך לתת עונש מאסר, ועונש מאסר כבד, ולא להסתפק בקנסות, גם אם הם קנסות גבוהים. ולכן חשוב לי לומר את זה על מנת שלא יצא מכאן איזשהו מסר שאנחנו לכאורה מעבירים למערכת בתי המשפט ולגורמים אחרים שעוסקים בזה שהדרך להתמודד עם התופעה הזו והעונש ההולם עליה הוא הטלת קנסות. לא זה המצב. אבל אני בכל זאת מצאתי לנכון לאפשר את קידומה של הצעת החוק משתי סיבות. האחת, משום שיכול להיות שאפשר לשלב את הנושא של עונשי הקנסות בתוך המארג הכולל, לצד עונשי המאסר, שכפי שאמרתי, הם צריכים להיות המרכז. והדבר השני, אני חושב שהסוגיה הזו היא באמת סוגיה שאין מקום לעשות בה הבחנה בין קואליציה לבין אופוזיציה. מדובר בנושא שאני חושב שכולנו – כל הבית הזה צריך להתאחד סביבו. ואני רציתי, באמצעות אישור הצעת החוק הזאת, להעביר מסר לחברינו באופוזיציה שאנחנו בהחלט רואים את הנושא הזה כמשהו שצריך להיות משותף לכולנו; צריכה להיעשות עבודה ומאמץ עליון של כולנו פשוט להציל חיים – אין מילה אחרת ואין דרך אחרת לתאר את הדבר הזה. אני חושב שבהעברת הצעת החוק הטרומית הזאת היום אנחנו בהחלט מעבירים את המסר הזה ומעבירים מסר שיאפשר את המשך קידום כל המאמץ הזה בהסכמה רחבה כאן, ואני מקווה שגם במהירות. מטבע הדברים, קידום הצעת החוק כפוף לכך שלאחר העברת החוק בקריאה הטרומית הצעת החוק תמוזג לתוך הצעת החוק הממשלתית, והן יעברו יחד; ולכך שבדיוני הוועדה שמכינה את הצעת החוק הממשלתית לקריאה השנייה והשלישית תיבחן לעומק השאלה אם יש באמת מקום לרכיב קנס, אם יש מקום לרכיב קנס מינימום, אם נכון להטיל את רכיב הקנס הזה בכל המצבים או בחלקם. וככל שבסופו של דבר הוועדה תמצא שיש מקום לשלב רכיב קנס בתוך המארג הכולל, אני ביקשתי שהחוק יחזור לוועדת השרים לענייני חקיקה לפני קריאה שנייה ושלישית על מנת שנוכל לראות את התוצר הסופי, ונוכל לראות שהוא באמת נותן מענה הולם גם ברמה המעשית, ולא פחות חשוב מזה – כפי שאמרתי קודם – גם ברמה ההצהרתית. בהזדמנות הזאת, אדוני היושב-ראש, אני רוצה להודות לכל מי שעוסק בקידום הנושא הזה גם במשרד המשפטים וגם במשרד לביטחון לאומי וגם, כמובן, כאן בכנסת - - -

פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

שר המשפטים יריב לוין:

כן, וכמובן, גם לחבר הכנסת מיכאל ביטון, שיזם את ההצעה, ולך, חברת הכנסת פנינה תמנו, שהצגת אותה כאן. אני גם רוצה להוסיף ולומר שנעשים על ידי כלל כוחות הביטחון – גם משטרת ישראל, גם שירות הביטחון הכללי וגם צה"ל – עבודה ומאמצים גדולים מאוד כדי למנוע הברחה של נשק בלתי חוקי מחוץ לגבולות המדינה, כדי לעצור ולתפוס את הנשק הבלתי-חוקי שמוחזק כאן, כדי לשים סוף לתופעה קשה מאוד של גנבות נשק מבסיסי צה"ל, דבר שהוא אחד המקורות המרכזיים אם לא המקור המרכזי לנשק הבלתי-חוקי, וגם בעניין הזה נעשים מאמצים לשפר באופן משמעותי את היכולת למנוע את הגנבות האלה. אני מקווה שכלל המאמצים, גם אלה שנעשים בשטח וגם אלה שנעשים במישור החקיקתי – ואני מקווה שגם ייעשו אחר כך במישור הענישה בבתי המשפט – יביאו לעקירת התופעה הנוראה הזאת ולהצלת חיים רבים. אני, כמובן, מבקש מהכנסת לתמוך בהצעת החוק בקריאה הטרומית בכפוף לתנאים שהקראתי, חברת הכנסת תמנו, שאני מניח שהם מוסכמים על כולם.

פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

- - - בעד.

שר המשפטים יריב לוין:

כן, כן. ואני מודה שוב לחבר הכנסת ביטון על היוזמה. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לשר המשפטים. אנחנו עוברים להצבעה. חברות וחברי הכנסת המעוניינים להצביע, אנא, תפסו את מקומותיכם. אנחנו מצביעים על הצעת חוק העונשין (תיקון – קנס על החזקת נשק בלתי חוקי), התשפ"ה–2024. הצבעה כעת. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 20 נגד – 1 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק העונשין (תיקון – קנס על החזקת נשק בלתי חוקי), התשפ"ה–2024, שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה.

היו"ר אמיר אוחנה:

20 בעד, אחד נגד. אני קובע כי הצעת חוק העונשין (תיקון – קנס על החזקת נשק בלתי חוקי), התשפ"ה–2024, אושרה בקריאה הטרומית, ותעבור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט. אני שומע כרגע את חבר הכנסת פוגל מציע שזה יעבור לוועדה לביטחון לאומי, ועל כן היא תועבר לוועדת הכנסת לצורך ההחלטה איזו ועדה תכין אותה לקריאה הראשונה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אנחנו עוברים כעת לנושא הבא שעל סדר-היום: הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – שמירת זכויות לחייל ששירת במילואים בתום שירות סדיר), התשפ"ה–2025, של חברת הכנסת שרון ניר וקבוצת חברי הכנסת. אני מתכבד להזמין את חברת הכנסת שרון ניר להציג את הצעת החוק, בבקשה. עד עשר דקות לרשותך.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, עוד בוקר קשה. הלילה הותר לפרסום שרס"ר אפי פלדבאום, אבא לחמישה ילדים, לוחם באוגדת עזה, נפל בפעילות מבצעית ברפיח. עוד אבא שלא יחזור הביתה, עוד משפחה שחייה השתנו מקצה לקצה, עוד חלל שאי-אפשר למלא. ובעוד המשפחות קוברות את טובי בנינו, לצערי הממשלה דוהרת בקצב שיא לחוקק חוק השתמטות ולהנציח מצב שבו חצי עם משרת וחצי עם משתמט. הקואליציה רואה לנגד עיניה שיקולים פוליטיים בעוד המשרתים נמצאים בכלל גזרות הפעילות. לא ייאמן שכשהלוחמים נלחמים אז המשתמטים מפגינים. מחר תיערך בירושלים הפגנת המיליון למען השתמטות בחסות הקואליציה, בחסות חברי הליכוד. הפגנה של "נמות ולא נתגייס" בזמן שחיילים, literally, מתים בעזה. הממשלה הזאת רומסת את כל הערכים הבסיסיים ביותר שעליהם קמה מדינת ישראל – ערכי הציונות. זה הבסיס של כולנו. לחוק ההשתמטות יש מטרה אחת ברורה: במקום לצמצם את הנטל האדיר על אנשי המילואים שמשרתים כבר למעלה מ-300 ו-400 ימים בשנתיים של לחימה, היא עוסקת בהשבת המפלגות החרדיות לקואליציה והשבת תקציבי האברכים והמעונות למגזר החרדי. צריך להגיד: החוק הזה לא יגייס חרדים לצה"ל – הוא פשוט ישיב את ש"ס לקואליציה ויעביר תקציבים למגזר החרדי, ומה שהיה הוא שיהיה. כעת להצעת החוק שלי: תיקון לחוק קליטת חיילים משוחררים נועד לשמור על הזכויות המוקנות לחייל משוחרר בשנת השחרור שלו. כידוע, בגלל מחסור בלוחמים – וכפי שצה"ל הציג, חסרים לו כבר 12,000 לוחמים; הוא הציג את זה בתחילת המלחמה ומאז עברו כבר שנתיים, והצרכים רק הלכו וגדלו, כי חיילים נהרגו וחיילים נפצעו, וחיילים רבים ירדו מהסד"כ – אז חיילים בסדיר, הלוחמים האדירים שלנו, נאלצים לשרת ארבעה חודשים נוספים מייד בתום שירות סדיר.

היו"ר אמיר אוחנה:

רבותיי, הרעש במליאה בלתי נסבל. סדרנים, תעזרו לנו לעשות קצת שקט כאן.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

תודה, אדוני. חיילים נדרשים לצו 8 יום אחרי השחרור שלהם. זאת אומרת הם משרתים 32 חודשים ומאריכים להם את זה ל-36 חודשים. ומה הדבר המתבקש? הדבר המתבקש הבסיסי זה להאריך את משך ההטבות שניתנות לחייל משוחרר, זאת אומרת שהמונה לא יתחיל מיום 32 חודשים או מיום השחרור מסדיר, אלא יתחיל מיום השחרור ממילואים, ואז ימנו לו את שנת השחרור. לכן הצעת החוק שלי מבקשת לעגן משהו כל כך בסיסי ולקבוע שחיילים שהמשיכו לשרת בצו 8, ברציפות מהסדיר, במהלך מלחמת חרבות ברזל, ייחשבו כחיילים משוחררים רק מיום השחרור בפועל, זאת אומרת מיום סיום ארבעה חודשי מילואים. כלומר מי שסיים את שירות הסדיר ויצא ישר לשירות מילואים בלי הפסקה לא יאבד את ההטבות שניתנות לחייל משוחרר ומעוגנות בחוק. מניין ההטבות הוא רב, יחסית. מדובר בהטבות מס הכנסה, מדובר במענקי לימודים, מדובר בפדיון – שצריך למנות את תקופת השחרור ארבעה חודשים אחרי כן; מדובר בהנחות בארנונה, בדיור. כל זה צריך להיות מוערך ולחול ממועד השחרור בפועל, שזה אחרי ארבעה חודשי מילואים, ולא מיום השחרור – גזירת החוגר בסדיר. זה לא שבשדה הקרב בעזה יש לחיילים הזדמנות לממש את הפיקדון או לחשוב על לימודים באוניברסיטה או לחשוב על תחילת הפרק הבא בחייהם. הם יעשו את זה רק כשהם יסיימו 36 חודשים, ואני מבקשת לתקן את העוול הבסיסי כל כך הזה, כך שהגדרתם כחיילים משוחררים תהיה רק ארבעה חודשים אחרי, מסיום שירות המילואים הצמוד לשירות הסדיר. החיילים אומנם גזרו את החוגר בעזה, אבל המשיכו ישר למילואים, וכך בפועל הם לא יצאו מהרצועה. הם עשו את זה בשקט; הם עשו את זה בלי הפגנות; הם עשו את זה בלי שלטים; הם עשו את זה בלי אפילו לעמוד על הזכויות שלהם. ולכן כאן חובתנו בבית לעמוד על הזכויות שלהם. כי זו המחויבות, זו הרוח האמיתית שצריכה להיות לנו בדיוק כפי שיש ללוחמים בצה"ל, שהם לא שואלים שאלות. חיילים משוחררים לא צריכים להיאבק כדי לשרוד כדי לשרוד כלכלית. חובתנו בכנסת לעמוד על המשמר ולדאוג שהם יוכלו למצות את ההטבות שמוקנות להם. אדוני היושב-ראש, אפשר לדבר על אחדות ואפשר לדבר על ערבות הדדית, אבל קודם כול צריך לעשות את זה כשאנחנו רואים לנגד עינינו את אותו צד שמקריב ונושא בנטל. אי-אפשר להמשיך לדרוש ממילואימניקים לעזוב את הבית בפעם החמישית והשישית, כשאחרים צועדים בירושלים עם שלטי "נמות ולא נתגייס". מחר, כשהמונים יבואו לחסום את הכניסה לירושלים, חיילי המילואים לא יוכלו להפגין נגד. אסור להפגין בצבא, קודם כול. ושנית הם עסוקים באמת בלהגן עלינו בכל גזרות הפעילות – בעזה, בסוריה, בקו באיו"ש. אלפים ורבבות של אנשי מילואים נמצאים עכשיו בכל החזיתות; ממלאים את השורות. כשאחרים מפגינים הם ממלאים את השורות. הם דואגים לנו. אני חוזרת לחוק שהקואליציה מנסה לקדם ואני אומרת לכם: חוק ההשתמטות או חוק הפטור מגיוס זה כתב כניעה מוסרית למפלגות החרדיות. החוק שרוצה להעביר חבר הכנסת בועז ביסמוט מחורר כמו גבינה שוויצרית. הקואליציה קוראת לו חוק גיוס אבל בפועל זה חוק השתמטות על מלא כי כל מה שהוא עושה זה מחזיר את ההטבות של מעונות היום ושל קצבאות האברכים למפלגות החרדיות. זו מדיניות של לשמור על הקואליציה ולא לשמור על המדינה. החוק שלי, שהוא בא מנגד, ולצערי אתם הולכים להתנגד לו, בא לתעדף את אותם משרתים. לתעדף את אנשי המילואים. כולנו צריכים לתעדף את אנשי המילואים, כולנו צריכים לדאוג שהם יהיו בראש סדר העדיפויות, וצר לי שבימים גורליים כל כך למדינת ישראל הקואליציה שלנו בוחרת להיות בצד הלא-נכון של ההיסטוריה. חיילים נלחמים על החיים של כולנו, והקואליציה נלחמת על הכיסאות שלה. אני רוצה ברוח הזאת להודות לכל ארגוני האימהות שהן שותפות להצעת החוק שלי. ל"אמא ערה" ול"אימהות בחזית", שהציפו את הצעת החוק החשובה הזאת, ורואות לנגד עיניהן כל הזמן את השטח, את הלוחמים, את הבנים של כולנו. כך זה צריך להיות. גם אם הקואליציה הזאת לא תצטרף עכשיו להצעת החוק החשובה כל כך שלי, אני אומרת לכם, אנחנו נדאג ששערה מראשו של לוחם משוחרר לא תרד, וכל ההנחות וההטבות שמוקנות לחייל משוחרר מיום שחרורו יהיו מוארכות. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה לחברת הכנסת שרון ניר. אני מתכבד להזמין את השר וסרלאוף להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק, בבקשה. עד עשר דקות לרשותך.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים של חברת הכנסת שרון ניר וקבוצת חברי הכנסת נוספים מבקשת לתקן את חוק קליטת חיילים משוחררים כך שבמצבים שבהם חיילים משתחררים משירות סדיר ומגויסים לשירות מילואים בצו 8 – מייד לאחר מכן תקופת הזכאות להטבות שונות להן זכאים חיילים משוחררים תתחיל להיספר מיום שחרורם משירות המילואים. מוצע שהסדר זה יחול ביחס לזכאויות להשתתפות במימון לימודים במסגרת "ממדים ללימודים", פיקדון, הטבות הנוגעות לתשלום ארנונה ונקודות זיכוי ממס הכנסה. כלל המשרתים בצה"ל שעושים לילות כימים בשמירה על בטחון מדינת ישראל, ובפרט בשנתיים האחרונות ובמלחמת התקומה, ראויים לכל תמיכה ולהוקרה. ממשלת ישראל ומערכת הביטחון פועלות להרחבת הסיוע והתמיכה לכלל המשרתים, ובפרט לחיילים המשוחררים משירות סדיר ולחיילי המילואים. יחד עם זאת, הצעת החוק מתעלמת מכך שתקופת השירות הנוספת, שבגינה מוצע להעניק זכויות כאילו הייתה תקופת שירות סדיר, בוצעה במסגרת שירות מילואים כשהמשרתים זכו לתגמול כספי כפי שניתן לחיילי המילואים ולכלל ההטבות הניתנות להם, לרבות הטבות ייחודיות שנקבעו עבור משרתי המילואים במלחמת התקומה. לפיכך, לפחות לגבי חלק מהמרכיבים, מדובר בכפל הטבות. הצעת החוק עלתה לדיון בוועדת שרים לענייני חקיקה, ונוכח המורכבות הוחלט לדחות את הדיון בהצעה למועד מאוחר יותר. משנושא זה לא נדון לגופו ולא עלה להצבעה בוועדת השרים לענייני חקיקה; וכאשר ממילא לא גובשה עמדה סדורה של הממשלה באשר למוצע, לא ניתן לתמוך בקידום הצעת החוק. לפיכך אני מציע, בשם ממשלת ישראל, כי מליאת הכנסת תסיר את ההצעה מסדר-יומה. ובגלל שביקשו ממני קצת להאריך, אני אתייחס להחלטה שעברה בממשלה ממש ביום ראשון לחיזוק מערך משפחות משרתי המילואים. זו החלטה שמאפשרת לי, היושב-ראש, לפעול בתחום של משפחות המילואים. יש לנו את רשות הצעירים במשרד – מעל 200 מרכזי צעירים ברחבי הארץ. יש לנו שם רכזי צעירים שנותנים מענה במיצוי זכויות של צעירים, בהכוונה תעסוקתית ובעוד הרבה נושאים שאנחנו מתעסקים בהם. רציתי גם לעסוק – מכיוון שרוב אוכלוסיית משרתי המילואים הם צעירים, אמרתי שיש לי כבר את הפלטפורמה; בוא נביא רכז מילואים שייתן מענה למעטפת המשפחתית. כי הממשלה היום ומשרד הביטחון מתמקד במילואימניק עצמו. אבל מאחורי המילואימניק יש משפחה שלמה: יש את הילדים, יש את האישה, יש את ההורים, יש את המעטפת, האנשים שמלווים את אותו לוחם, מילואימניק, שהם גם נושאים בנטל לא מעט, במיוחד בשנתיים האחרונות. אז רציתי שיהיה גם איזשהו גורם מתכלל, איזשהו רכז מילואים שיודע לתת את המעטפת, שיהיה לו תקציב לעשות גם אירועי הוקרה וגם מיצוי זכויות. שתהיה כתובת – כתובת שהמשפחה תוכל לפנות אליה ולבקש את הסיוע, ולבקש את החיבורים הנכונים. כי הרבה פעמים המשפחות לא יודעות למי לפנות ויש ואקום מאוד גדול. ואז, אתה יודע, כל קול קורא כזה, כל דבר חדש שאני רוצה לעשות צריך לעבור חוות דעת משפטית וצריך לעבור אישור של החשב הכללי. הצלחתי לייצר מיזם משותף יחד עם מומנטום, פדרציות והמגזר השלישי, כדי שהם גם יתנו את המצ'ינג. המשרד שלי יביא כסף והם יביאו כסף לטובת משפחות המילואים בפלטפורמה של רשות הצעירים. אבל בחשכ"ל אמרו לנו, שהם לא יכולים להצדיק את זה כי הם חושבים שיש בזה כפל. אנחנו בכלל – מה הקשר שלי למילואימניקים; מה הקשר של המשרד שלי למשפחות המילואים. אני לא יכול לעסוק בזה, כי יש משרד אחר שעוסק בזה ולמה אנחנו. שלושה חודשים אנחנו מנהלים את הפינג-פונג הזה שאנחנו מנסים לשכנע אותם ולהסביר להם: תראו, רשות הצעירים אצלנו, מילואימניקים הם צעירים, תנו לנו לעבוד בשקט, עזבו אותנו, מה הכפל? אין פה שום כפל, אף אחד לא מתעסק בפלטפורמה שאנחנו מציעים, אין שום גוף שמתכלל את כל הסוגיה של משפחות המילואים. אני רוצה להקים מטה לטובת משפחות המילואים שידע לתת את המעטפת המתבקשת גם בתחום הרווחה, בתחום התעסוקה – יש הרבה שאלות, הרבה ביורוקרטיות, הרבה זכויות שהם לא יודעים שמגיעות להם; ועוד דברים משמעותיים שאנחנו נוכל לעשות, כגון כנסי הוקרה וכל מיני הפוגות לטובת המשפחות. אומנם יש לזה עלויות. המשרד שלי אמר: אנחנו מוכנים לשים את הכסף ולשים את ההשקעה הזאת, יחד עם פילנתרופים ויחד עם עוד גורמים נוספים שייכנסו ככסף חכם, כמשקיעים של אנשים שרוצים לסייע. אנחנו מציעים את הפלטפורמה הממשלתית, שזה חשוב מאוד למגזר השלישי, ולעשות את זה ביחד. ברוך השם, ביום ראשון יש פריצת דרך. ההחלטה שעברה ביום ראשון היא לא המיזם המשותף, שאנחנו הולכים לבצע ממש בימים הקרובים, אלא רק הכרזה שמשרד הנגב והגליל יכול לסייע למשפחות מילואים. אחרי שלושה חודשים ברוך השם פתרנו את הפלונטר הזה על ידי החלטת ממשלה. בכללי, בדיוק מקודם דיברתי עם השר לוין וגם הייתה לי שיחת ועידה הבוקר. היום כשאני רוצה – הביורוקרטיה הממשלתית היא כל כך מסורבלת, זה משהו שהיה במשך שנים, וחייבים לתקן אותו. היום, כשאני רוצה לעשות תיקון להצעת החלטה בממשלה, במשהו שעבר – אני רוצה לתקן, להכניס סעיף, להוסיף עוד 5 מיליון שקלים לטובת פרויקט מסוים במסגרת החלטת ממשלה שעברה – אני צריך לעבור את כל היועצים המשפטיים של כל משרדי הממשלה, שכל אחד יחווה את דעתו, ואז אתה צריך לרדוף אחריהם, כי יש להם עוד משימות, והם לא יתעסקו במשימה של הפקקטע 5 מיליון שקלים שאתה רוצה להעביר, שזה כמו חמצן לאותה רשות, שמחכה לזה כמו מים קרירים לנפש עייפה במדבר. כל המשוכות המשפטיות הללו הן דבר מייגע, ולפעמים אתה אומר, עזוב, אני כבר לא אעשה את העניין הזה כי אני צריך להעסיק את הפקידוּת בזה, וצריכים פינג-פונג של מיילים הולכים, חוזרים ונשנים, ומתחילים לריב איתך על קוצו של יו"ד, אם המילה הזו תהיה "לפיכך" או "לכאורה" – כל מיני דברים כאלו שמעכבים ומונעים מאיתנו לבצע את המדיניות שלנו בצורה יעילה מאוד. זה קשור לכל עבודת משרדי הממשלה בכל הצעת מחליטים מועברת, ושעות על גבי שעות אנחנו מתעסקים בשטויות ובביורוקרטיות מיותרות. אם רוצים למנוע שחיתויות – ובוודאי שזה חשוב, כולנו רוצים למנוע שחיתויות – אז יתכבד היועץ המשפטי של המשרד, והוא יאשר את זה ברמתו. השר אליהו, אני בדיוק מדבר על מה שגם דיברנו – כשאתה רוצה להביא הצעת מחליטים לממשלה, אתה צריך לעבור שבעה מדורי גיהינום, אתה צריך לעבור את כל היועצים המשפטיים של כל משרד ממשלתי, שיחוו את דעתם, לכל אחד יש הערות. עד שאתה מצליח לכנס את כולם ביחד, אתה אומר – עזוב. אחרי זה אתה צריך להגיע גם לאוצר, לעבור את כל הרפרנטים, לעבור את ראש אגף תקציבים שיאשר לך את זה – דברים שלא רלוונטיים אליו בכלל, אבל צריך את האישור הפורמלי שלו. לנו יש את הרשות לפיתוח הנגב, הרשות לפיתוח הגליל. בנינו תוכניות טובות לנגב ולגליל כדי שהתוכנית הזו תאושר. אחרי שהיא אושרה על ידי היא צריכה להגיע לרפרנטים באוצר, הם צריכים שלוש חתימות, כל הרפרנטים צריכים לחתום עליהם, כל הסגנים – סגני מקרו – צריכים לחתום עליהם, ראש אגף תקציבים צריך לחתום עליהם. אחרי החתימות של כל אלו, שיש להם עוד אלף דברים על הראש, זה מגיע לשר האוצר, ואז צריך לחכות לחתימה שלו, ולשר האוצר יש לו"ז משלו. בינתיים הרבה מאוד עובדים יושבים, משלבים ידיים ומחכים – מחכים שהתקציב יבוא, מחכים שיגיע כסף שיוכל לבצע תוכניות לטובת הנגב והגליל. זה דבר שצריך לתקן אותו מהיסוד, ואני הנחיתי את המנכ"ל שלי ואת צוותי העבודה במשרד, הצוותים המקצועיים, לעשות עבודת מטה ולהכין תוכנית לייעול עבודת הממשלה כדי שנוכל לתת את המשאבים ואת המענים בצורה מהירה ויעילה יותר. דבר נוסף שקורה מחר – מחר, בעזרת השם, אני מגיע לטבריה אחרי שכל השבוע הייתי שם. אנחנו עושים כנס תושבים, כנס שבו אני מקשיב לתושבים בגובה העיניים. מגיעים תושבים מכל קצוות הקשת, אנשים שאכפת להם מהעיר שלהם, שאכפת להם ממדינת ישראל, מארץ ישראל, שבאים ורוצים להשמיע. אנחנו כפוליטיקאים, יש לנו חיידק – אנחנו אוהבים תמיד שמקשיבים לנו, אבל יש גם אזרחים פשוטים שרוצים שיקשיבו להם. אני מגיע לשם מחר ב-20:00, לרחוב השקד 26, מגיע לשמוע את התושבים, לשיח תושבים, שיח פתוח יחד עם ראש העיר, עם יוסי נבעה היקר. אנחנו מגיעים לשמוע את התושבים, לדבר איתם. אני מציע לכל תושבי טבריה והסביבה להגיע לכנס הזה. יהיה כנס מלא בהקשבה, כנס שבו אנחנו גם נשמע את הבעיות וגם נציע פתרונות, נציע מענים, נבנה תוכניות עבודה סדורות על פי מה שהם יציפו שם, נגזור תקציבים, נגזור משאבים בדברים שנוגעים למשרדי ממשלה אחרים אני אהיה בקשר מול כל משרדי הממשלה הרלוונטיים. יש לי קשר טוב, ברוך השם, עם כל משרדי הממשלה. כל בעיה שהם יעלו שם, אנחנו נדע לפנות לגורם הרלוונטי שיוכל לנסות לפתור את הבעיה הזאת ולתקן אותה. אבל הכי הכי חשוב, יותר מכול, זה שאתה רואה את האזרח הקטן, אתה מסתכל לו בעיניים, אתה קשוב לו, אתה נגיש לו, אתה זמין לו, אתה גם שומע את הבעיות שעולות מהשטח לא רק ברמת הרשות המקומית, לא רק ברמה של משרדי הממשלה - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

השר, משפט לסיום.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

אני אשמח לסיים ברגע שיגידו לי.

היו"ר אמיר אוחנה:

לא, לא ברגע שיגידו. הזמן נגמר. משפט לסיום, אם אדוני רוצה.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

אז משפט לסיום: אני קורא לכל חברי הכנסת והשרים לרדת לשטח, לפגוש את העם ולתת פתרונות למצוקות שעולות מהשטח. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חברות וחברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. חברי הכנסת המעוניינים להצביע, אנא - - -

קריאה:

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת שרון ניר מבקשת להשיב לעמדת הממשלה. נאפשר זאת כמובן. עד שלוש דקות לרשותך.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר וסרלאוף, אפילו אתה לא מאמין למה שהקראת. למה? זו הצעת חוק טובה. ברור לכולם שזכויות אנשי מילואים – חייבים לעמוד על המשמר ולשמור עליהן, חייבים לשמור על הקונסנזוס הבסיסי הזה. איך יכול להיות שאתם מתנגדים להצעת חוק כל כך טובה? הצעת חוק שהיא בקונסנזוס, זכויות חיילים משוחררים. איך יכול להיות שאתם עושים את הפוליטיקה הקטנה שלכם על הגב של אנשי המילואים, שעכשיו מגינים עליכם? איך זה יכול להיות? מה עובר עליכם? מזל שלא שלחתם מישהו מהמפלגות החרדיות להקריא את ההתייחסות להצעת החוק הזו. אולי פרוש היה עומד פה ומקריא את ההתייחסות ללמה לא עושים הארכה להטבות לחיילים משוחררים? תתביישו לכם. כבר היום שמעתי שבשנת 2026 בכוונתכם להוריד את ההטבות שמוקנות לאנשי המילואים. מה קרה? הם עשו את שלהם אז הם יכולים ללכת? איזו מין חשיבה, איזה מין תפיסה מעוותת? במקום לתעדף את אנשי המילואים מתוך הכרת הטוב, מתוך הבנה שבזכות אנשי המילואים אתם נמצאים פה – איך אתם יורקים בפרצוף של מצביעים שלכם, של מצביעי הליכוד, ועומדים דום לקראת הפגנת המשתמטים? ליבכם איתם. איזו בושה וחרפה. אני מודיעה לכם שהצעת החוק הזו, שמדברת על הדבר הבסיסי ביותר של הערכת הטבות לחייל משוחרר ששירותו הוארך מ-32 ל-36 חודשים היא הדבר המתבקש, וכל מי שמצביע היום נגד – מצביע נגד אנשי המילואים, נגד הבנים שלנו, נגד אלה שתורמים יותר מכול וכול. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לחברת הכנסת שרון ניר. כעת אנחנו עוברים להצבעה. חברות וחברי הכנסת, אנא תפסו את מקומותיכם. אנחנו מצביעים על הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – שמירת זכויות לחייל ששירת במילואים בתום שירות סדיר), התשפ"ה–2025. הצבעה כעת. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 38 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 57 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק חיילים משוחררים (תיקון – שמירת זכויות לחייל ששירת במילואים בתום שירות סדיר), התשפ"ה–2025, לא נתקבלה.

היו"ר אמיר אוחנה:

38 בעד, 57 נגד, אני קובע כי הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – שמירת זכויות לחייל ששירת במילואים בתום שירות סדיר), התשפ"ה–2025, לא התקבלה, ותוסר מסדר-היום.

היו"ר אמיר אוחנה:

כעת נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום: הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (שלילת הכרה בעמותות המעודדות השתמטות משירות ביטחון), התשפ"ה–2025, של חברת הכנסת נעמה לזימי. אני מזמין את חברת הכנסת לזימי להציג את הצעת החוק. בבקשה, עד עשר דקות לרשותך.

נעמה לזימי (העבודה):

רגע, אם אפשר לעצור - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

חברות וחברי הכנסת והסדרנים, תעשו לנו קצת שקט במליאה. חברות וחברי הכנסת, יותר שקט במליאה, בבקשה. תודה.

נעמה לזימי (העבודה):

ואו, זה - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, ששי גואטה, אני מבקש שקט במליאה, בבקשה.

נעמה לזימי (העבודה):

תודה. מי שחושב שההשתמטות עוברת רק בחוק ההשתמטות והתזכיר שהגיש ביסמוט – מתבלבל; ההשתמטות בישראל, אי-השוויון בנטל, מתוקצב, ממומן היטב מכספי ציבור. מי שרוצה לראות כאן שינוי אמיתי, שינוי עמוק שישנה את פני החברה הישראלית לא רק בשוויון בנטל שכה ברור לנו, אלא ביציאה לשוק העבודה של החברה החרדית, ניתוק התלות מההנהגה שכולאת את חברתה ויצירת ישראליות משותפת – צריך לעבוד בפירוק מיסוד ההשתמטות דה פקטו. המצב האבסורדי שבו אנחנו מממנים מוסדות ועמותות חינוך מכספי ציבור – גם ישיר וגם עקיף, בהקלות מס – למוסדות אשר מעודדים השתמטות, אשר ראשיהם ממש קוראים לעבור על חוק שירות ביטחון, מכספי ציבור, זה מצב אבסורד ומצב חולה חברתית. ההשתמטות רבותיי, מתוקצבת. היום עולים לכאן כמה חוקים. עולה חוק סבסוד מעונות לאברכים של חבר הכנסת אייכלר, חוק שיפגע באוכלוסיות מוחלשות ולא רק יממן משתמטים. ועולה כאן החוק הזה שלי, חוק שמבקש לתקן את פקודת מס הכנסה, כך שמוסדות שעוברים על החוק וקוראים נגד חוק שירות ביטחון, לא יקבלו הקלת מס של המדינה. אני רוצה לספר לכם רגע איך באמת עושים שוויון בנטל. אני יודעת שיש הרבה תסכול וזעם על חברה שלמה שהתנתקה מהמדינה, שלא משנה – שבעות והלוויות ואסונות ומלחמה, פצועים, קטועי גפיים, פגועים בנפש, הלומי קרב, שכל זה זר לה והיא איננה מעוניינת לקחת חלק בישראליות שלנו, של כולנו. אבל מי שחושב שהפתרונות זה שלילת זכויות בסיס בדמוקרטיה, מתבלבל. הפתרונות הם בעבודה סיזיפית וקשה, פתרונות שישנו את פני החברה ויבנו כאן, רבותיי, אחדות אמיתית, כזאת שאפשר יהיה לצמוח ממנה ולבנות כאן עתיד משותף. עלינו, רבותיי, להתחייב שלא לתקצב שקל לחינוך ללא ליבה. איך יכול להיות שאנחנו מתקצבים חינוך מפלגתי, מפלה, גירעוני, מושחת, ללא בקרה ודיווח, וללא ליבה ושוויון הזדמנויות לילדים חרדים. אנחנו צריכים להתחייב לתקצב ולהכניס לחוק חינוך ממלכתי את הממ"ח – את החינוך הממלכתי ציבורי, שיחנך לגיוס, להשתתפות בשוק העבודה, לערכים משותפים. אפס תקצוב לחינוך ללא ליבה, וכסף ציבורי לחינוך ערכי ישראלי משותף. להפסיק לתקצב השתמטות במשאבים העצומים: בסבסוד מעונות, אברכים, דיור, הנחות בארנונה. המדינה יצרה מערכת תקצוב ששווה לכ-9,000 ש"ח בחודש למשפחה – של סבסוד השתמטות. מי יוותר על דבר כזה? אנחנו צריכים להבריא את החברה שלנו, שעובדת נגד עצמה, לנתק את צינור הכספים לעמותות, גופים ואישים שמעודדים השתמטות מכספי מדינה. וזה החוק שאני מנסה להעביר פה היום. לא יכול להיות שכספי המיסים שלנו ילכו לעידוד אי-יציאה לשירות צבאי ולשוק העבודה. וכן, לאכוף את חוק הגיוס הקיים. יש חוק גיוס בישראל, פשוט לא אוכפים אותו. לא מיישמים אותו. מוותרים למי שיש לו ברית פוליטית איתו, מי שסוחטים את הממשלה, זה מה שקורה כאן. אני אומרת, יש מה לעשות. יש מה לעשות, יש איך לטפל במציאות הזאת בחברה הישראלית. מי שרוצה להוקיר את גבורת הלוחמים, את גבורת בנינו, מי שרוצה לכבד את החברה הישראלית, לשמור עליה, לבנות אותה, להצמיח אותה מחדש – משקיע בניתוק צינור הכספים של השתמטות בישראל ומייצר שינוי. עכשיו יש פה שני חוקים, החוק לסבסוד מעונות למשתמטים והחוק שמתחיל לנתק את צינור הכספים לאנשים שקוראים לעבור על החוק ולהשתמט משירות. אבל אני רוצה להקדיש את החלק האחרון בנאום שלי לאזרחי הצפון. מאז פרוץ המלחמה קיימתי לא מעט דיונים, סיורים ופעילות פרלמנטרית בנושא השיקום של הצפון והבנייה מחדש של חבל הארץ היקר כל כך גם לליבי ולכולנו. גילינו בימים האחרונים שכל מה שזעקנו פה היה נכון – שנתיים של כישלון. עבדו עליכם, תושבי הצפון, מכרו לכם סיפורים. נתנו לכם לחכות, לקוות, לחשוב שהפעם זה יהיה אחרת. פינו אתכם אבל לא השקיעו דבר כדי שתחזרו. מינהלת הצפון עוברת לתקומה בגלל שלא נעשה דבר שנתיים, לא מצאו מקורב מתאים לעמוד בראשות המינהלת, לא הצליחו להשחיל ג'ובים ומינויים פוליטיים, לא העבירו תקציבים – כי למי אכפת מהצפון בממשלה הזאת? ואחרי שנתיים של אפס מעשה – סגרו את המינהלת, מעבירים לתקומה. ככה עבדו עליכם, תושבי הצפון. אבל אני רוצה להגיד משהו. לא יהיה שיקום למדינה הזאת אם לא נשקם את הצפון, אם לא נבנה מחדש – בתחבורה, בבריאות, בתעסוקה, בחינוך, אם לא נייצר דיור ראוי בר השגה, אם לא נהפוך את הצפון להיות טוב יותר משהיה לפני כן. מי שרוצה את בניין הארץ הזאת, לא יזניח את הדרום, לא יזניח את הצפון, לא ישקר ולא יתעסק במקורבים וקומבינות – על פני אזרחים והחיים עצמם. אני רוצה לשאול אתכם, תושבי הצפון, לא מגיע לכם יותר טוב מזה? זה לא עניין של דעות פוליטיות, זה לא עניין של מפלגה, זה עניין של ערכים לאומיים, זה עניין של חברה, זה עניין של להיות בני אדם. לא מגיע לכם אנשים ראויים שלא תשעממו אותם? שתעניינו אותם? שיתעסקו בכם? זה יכול להיות, יכולה להיות הנהגה כזאת. אנחנו או-טו-טו מציינים 30 שנה לרצח רבין. נוהגים לדבר על יצחק רבין, זכרו לברכה, בהקשר של תהליך השלום. אבל למען האמת, הכהונה שלו מתאפיינת בעיקר בהשקעה מסיבית בחינוך, בתעסוקה, בתחבורה ובפריפריה. גם העיר שבה אני גדלתי, מגדל העמק, זכתה להשקעה נרחבת באזורי תעשייה בתקופת ממשלת רבין. כי הדבר הכי נכון שאפשר לעשות כדי לאחד חברה זה לצמצם פערים ולצמצם אי-שוויון ולהשקיע באנשים ובאזרחים, בלי טבלת רמזורים, בלי בייס, בלי מקורבים אלא מתוך אהבה לבני האדם פה, מתוך אהבה למדינה, מתוך תפיסה שצמצום אי-שוויון הוא שיביא אחדות, הוא יביא חברה משותפת. מעשה, פעולה, לא מילים. מעשים, לא כוח, כסף, כבוד. מעשים. תושבי הצפון, אני אומרת לכם, אנחנו כולנו לא נצא מזה אם לא נשקם את הצפון. מי שרוצה לראות פה עתיד טוב למדינה הזאת, לא יכול להזניח שנתיים. אני מחויבת לדרך הזאת, בגלל זה הגעתי לכנסת, למען צמצום פערים ואי-שוויון, צמצום פערים בין פריפריה למרכז, חיים ראויים למדינה הזאת, לאזרחים שחיים כאן. אתם ראויים לזה, כולנו ראויים לזה. ואני רוצה להגיד לכם: להבטיח שוויון בנטל, שיקום הצפון, שיקום הדרום, ואפס מעשים – זה עליכם, זה כתם עליכם. העם הזה ראוי לכל כך הרבה יותר. החוק הזה עבור החיילים, עבור המשרתים, ואני רוצה להגיד – גם עבור קיום החוק. מדינת חוק לא יכולה להרשות שמוסדות יחנכו לעבוד נגד חוק שירות ביטחון. לא להשתמטות, כן לגיוס. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. השר אליהו, אתה תציג את עמדת הממשלה? בבקשה, השר אליהו יציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. אם תצטרך לקבל דפים תוך כדי, הסדרנים ישמחו להעביר לך את זה. אנא. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות לרשותך. ] << דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >> בעזרת השם, עשר דקות, אני אחכה עד שיביאו את הדפים. בינתיים, אדבר על דברים חשובים. אני לא יודע אם אתם מכירים, עשינו עכשיו מרכז מבקרים מאוד מאוד חשוב למרכז המכוניות, למגרש המכוניות של תקומה: משבר לתקומה. אני מציע לאנשים ללכת לבקר במקום, וגם לראות תיעוד של השבר הגדול.

מיקי לוי (יש עתיד):

אדוני השר, אני ממליץ כי משרדך יוציא מכתב רשמי לראש הממשלה שיבקר שם.

שר המורשת עמיחי אליהו:

אנחנו, בעזרת השם, נגיע גם עם ביקור של ראש הממשלה. היית שם, מיקי?

מיקי לוי (יש עתיד):

די שראש הממשלה יבקר במצבה הדוממת אבל מדברת הזו. כל הכבוד שעשית את זה.

שר המורשת עמיחי אליהו:

תודה רבה. אני רק אספר לך, מיקי, שמי שיזם את הדבר הזה הם שני פקידים של מס הכנסה, שהיו אמורים לגרוס את המכוניות האלה, והם התקשרו אלינו ואמרו: אי-אפשר לגרוס את פיסת ההיסטוריה הזו; אנחנו מבקשים שתגיעו לפה מהר, ותעצרו את הטירוף, את הטירוף שהלך. ברוך השם, הצוות של המשרד, יחד עם חמ"ת – חמ"ת היא חברה ממשלתית לתיירות, שעושה עבודה מצוינת, ברוך השם. אז מי שעדיין לא היה במרכז המבקרים, אני מציע לו, זה לא רק לדור הזה, זה לדורות הבאים, כי אנחנו כותבים את הפרק הנוסף בתנ"ך של העם היהודי. אדוני, מזמין אותך, מזמין את הצוות של הכנסת. אני חושב שזה חשוב מאוד להיות שם. יש שם דברים לא פשוטים לראות, אבל גם בתוך כל הכאב הגדול הזה, כמו שאמרת, אנחנו עם שזוכר, וזוכר גם את הגבורה, וזוכר גם את האנשים המדהימים שהיו לאורך כל המלחמה. אז אני מזמין את כולכם, את כל מי שצופה בנו, להיות שם. עם אחד, לב אחד, כולם היו שם: חרדים, חילונים, ימנים ושמאלנים. כולם מאוחדים בצורך לנצח. ואני מבקש, בבקשה, אם הסדרנים יכולים להביא לי את הדפים, כדי שאענה את עמדת הממשלה בנוגע לנושא החשוב שמדובר.

דבי ביטון (יש עתיד):

איפה זה? במושב תקומה?

דבי ביטון (יש עתיד):

במושב תקומה.

שר המורשת עמיחי אליהו:

זה נמצא סמוך למושב תקומה. עכשיו בנינו גם אוהל מאוד גדול עם צילומים של זיו קורן, שהוא צלם. הוא צילם ממש ב-8 באוקטובר תמונות, והוא גם מצלם עכשיו. איך עכשיו אנחנו מצליחים לשקם. אני לא אומר – לא שיקמנו את הכול; אנחנו עדיין בתוך הכאב. עדיין יש לנו חללים שלא חזרו. אבל אנחנו בהחלט עסוקים בסיפור המורשת. יש לנו עם, ויש הרבה מה להתגאות בעם הזה ולספר את הסיפור שלנו לדורות הבאים, כי הם באו לכלותינו. אגב, אני רוצה לחזור ולומר – כי שמעתי אנשים שאומרים שהם באו לא בגלל שאנחנו יהודים – הם רצו להרוג אותנו כי אנחנו יהודים; לא רק נגד המדינה, אלא כי אנחנו יהודים. השנאה המטורפת שלהם כלפינו היא משום שאנחנו יהודים. הם גם אומרים את זה. הם רוצים לזרוק אותנו, גם עכשיו – מהים עד הנהר, אין סנטימטר שבו הם רוצים להשאיר אותנו בו. אנחנו רואים את האכזריות והברבריות שלהם. אדוני היושב-ראש, אני מזמין אותך גם ואת חברי סיעתך לבקר במקום הזה. ושוב, אני מזכיר לסדרנים, סדרנים להביא לי, בבקשה, את התשובה שאני אמור לענות בשם הממשלה על הצעת החוק. יקיריי. אז זה נושא אחד. עכשיו אני רוצה לומר מאיפה החובה שלנו. לפני כמה שבתות היינו בפרשת האזינו. בפרשת האזינו הפסוק אומר: "בינו שנות דור ודור" – סליחה, אתה יכול להסתכל אם התשובה להצעת החוק נמצאת פה? הפסוק אומר: "בינו שנות דור ודור שאל אביך ויגדך" – אולי אצל וסרלאוף, אצל השר וסרלאוף? בוא נראה. זה לא זה. הפסוק אומר: "שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך". מי שלא מחובר לשורשים שלו, מי שלא מחובר להיסטוריה שלו, מאבד גם את ההווה וגם את העתיד. מי שלא יודע למה הוא נלחם על הארץ הזו, מדוע הקמנו את המדינה החשובה כל כך הזו, יאבד את החיבור שלו למשמעות. לכן חשוב כל כך להשקיע בסיפור ההיסטורי ובידיעה ההיסטורית, לא רק כידיעה, אלא כתפיסת חיים. חזרנו לפה לארץ מכוח זכות אבותינו.

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת, נא לשמור קצת על השקט.

שר המורשת עמיחי אליהו:

חזרנו לפה לארץ, כי אנחנו העם שמביא את המוסר לכל לעולם.

היו"ר יעקב מרגי:

חברת הכנסת וולדיגר, לא עומדים עם גב לנואם.

שר המורשת עמיחי אליהו:

ולמול הדבר הזה, בכל דור ודור קמים עלינו לכלותנו.

היו"ר יעקב מרגי:

סדרנים. שנייה, שנייה. סדרנים, נא לפנות לחברי הכנסת העומדים. להושיב אותה. לשמור קצת על השקט. מה זה? בבקשה, אדוני.

שר המורשת עמיחי אליהו:

ואנחנו, שהתקבצנו לפה אחרי רדיפות של אלפיים שנה, התקבצנו לפה מרוסיה, התקבצנו לפה מעיראק ומתימן, מאתיופיה ומפולין, התקבצנו לפה אחרי שרדפו אותנו ושנאו אותנו, כי אנחנו יהודים – התקבצנו לארץ הזו כדי להקים פה מדינה ולא רק כמקלט בטוח, אלא כי יש לנו עולם ערכים. יש לנו עולם ערכים שאיתו אנחנו רוצים – והוא הבשורה שאנחנו מביאים לעולם. עולם הערכים הזה נשען על התנ"ך. נשען על מורשת אבותינו. נשען על הסיפור המופלא שכל העמים כולם יכולים ללמוד ממנו. אדוני היושב בראש, ביקשו ממני לענות על הצעת חוק. אני אקרא את התשובה של הממשלה. הצעת החוק. כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ועדת השרים לענייני חקיקה - - -

היו"ר יעקב מרגי:

רגע, רגע, רגע. חברי הכנסת, עמדת היועצים. הסדרנים, אני מבקש לפזר את ההפגנה שם - - -

קריאה:

היו"ר יעקב מרגי:

כן, כן. כי לא משנה. שיושבים פה עם חברים. שיושבים עם חברים. גם עמדות היועצים. האחרון שאיים עליי, אוהד, אתה יודע מה קרה לו. בבקשה, אדוני.

שר המורשת עמיחי אליהו:

לאגף התקציבים אין עמדה מקצועית ביחס להצעת החוק. רשות המיסים בישראל אינה מתנגדת להמשך קידומה של ההצעה. אולם היא מבקשת שככל שהוועדה תבחר לקדמה – ככל שההצעה תקודם – הדבר ייעשה בהסכמה מלאה של הרשות, וזאת מהסיבות הבאות.

היו"ר יעקב מרגי:

רגע, רגע, עמיחי, השר עמיחי, המציעה לא שומעת. בבקשה.

שר המורשת עמיחי אליהו:

א. ועדת השרים החליטה להתנגד בשלב הזה להצעת החוק. בסדר?

נעמה לזימי (העבודה):

יש פה רעש. לא שמעתי כלום.

היו"ר יעקב מרגי:

או שמגבירים את המיקרופון לנואם - - -

נעמה לזימי (העבודה):

אוקיי. רק להגביר לו את המיקרופון.

היו"ר יעקב מרגי:

להגביר את המיקרופון לנואם, וגם להשתיק את היועצים. עמדות היועצים, חברי הכנסת, זה בלתי נסבל. אי-אפשר לשמוע את הדובר. הגבירו את המיקרופון?

קריאה:

- - - את היועצים למליאה.

היו"ר יעקב מרגי (ש"ס):

הגבירו את המיקרופון? בבקשה, אדוני. בבקשה. בבקשה.

שר המורשת עמיחי אליהו:

ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה להתנגד להצעת החוק.

קריאה:

היו"ר יעקב מרגי:

המיקרופון, לא שומעים. המיקרופון של הדובר נמוך. עכשיו, תצעק.

שר המורשת עמיחי אליהו:

על מה לצעוק?

היו"ר יעקב מרגי:

צעק על המיקרופון.

שר המורשת עמיחי אליהו:

לא. לא רוצה לצעוק עליו. אני אדם עדין. תודה רבה, חברים.

נעמה לזימי (העבודה):

- - - לא קראת - - -

שר המורשת עמיחי אליהו:

הוא ביקש להתנגד.

נעמה לזימי (העבודה):

לא. אני רוצה לעלות.

היו"ר יעקב מרגי:

אז תעלי. זכותך לעלות. עומדת לך הזכות.

נעמה לזימי (העבודה):

מה הוא אמר?

היו"ר יעקב מרגי:

הוא אמר שהממשלה מתנגדת.

נעמה לזימי (העבודה):

היו"ר יעקב מרגי:

הוא לא חייב – עומדת לך הזכות לעלות להגיב לתשובת הממשלה.

נעמה לזימי (העבודה):

לא הבנתי, עולה לפה שר משיב.

היו"ר יעקב מרגי:

עד שלוש דקות לרשותך.

נעמה לזימי (העבודה):

אין בעיה. שר משיב עלה לפה, ברבר את עצמו לדעת מרבית הדקות, גם טקסט באמת הזיה. אבל הדברים שצריך לענות לי, על החוק שהגשתי, על מה? על לא לתת הקלת מס לאנשים שהמוסדות שלהם והאישים במוסדות שלהם מעודדים השתמטות. בעצם, לעבור על חוק שירות ביטחון. לאן תלכו? איך אפשר לשלול חוק שמה שהוא אומר זה שלא ניתן הקלת מס, כסף מדינתי, למי שמטיפים לקרוע צווי גיוס. איזה דבר? תדברו איתנו עכשיו על אחדות ועל חוק גיוס? אתם, אתם ממש מעודדים מעבר על החוק. תגיד לי אתה, זאת לא אנרכיה? זאת לא אנרכיה לתת לאנשים כסף מדינתי כדי לעבור על החוק? ועוד על מה, על איזה חוק? חוק שירות ביטחון בזמן מלחמה. החוק הזה הרי הוא פשוט, הוא לא עולה כסף למדינה, הוא יכניס כסף למדינה. אבל אתם החלטתם, מה שנקרא, לעבוד על הציבור. מורחים שנתיים בדיונים חסרי תכלית, חסרי תכלית, על עלק חוק גיוס, כשיש חוק גיוס חובה, רק צריך לאכוף אותו. אבל אתם מתקצבים השתמטות מצד שני ועוצמים עיניים מול אנשים ואישי ציבור שמתוקצבים, ממומנים מכספי מדינה, שקוראים לעבור על החוק. שמטיפים לעבור על החוק. שמשתמשים בכל סמכותם – הדתית, הקהילתית, החברתית, בכל סמכותם – כדי שאנשים לא יצאו לחוק שירות ביטחון. אני רוצה להגיד לכם, אתם באמת באמת חבורה שאיבדה כל רסן. אתם הולכים להעלות חוק של אייכלר. אחד האנשים עם המניפסטים הכי אנטי-ציוניים שידעה הכנסת, אייכלר, הכי אנטי-צה"ל שאפשר לשמוע פה. את החוק שלו לסבסוד אברכים אתם תעבירו פה היום; את החוק שלי לגדיעת צינור ההשתמטות, תקצוב ההשתמטות – אתם מתנגדים. אחר כך תדברו בעד הלוחמים? בעד החיילים? אתם בזים להם, אתם עובדים נגדם. אתם עובדים נגד הציבור הזה. אתם עבדתם על הלוחמים, עבדתם על החיילים, ביזיתם אותם. התעלמתם מהמצוקה שלהם. נתתם להם לצאת לסבב ועוד סבב ועוד סבב ולא גייסתם אחד. והוא, אייכלר, גדול האנטי-ציוניים של הכנסת, מעביר חוק השתמטות עכשיו היום? מעמיק את ההשתמטות? נשמע למישהו הגיוני? אני רוצה לשמוע אותך, משה סולומון. נשמע לך הגיוני שהחוק הזה, שבסך הכול אומר שלא ניתן הקלת מס למי שמעודדים השתמטות ואי-יציאה – באמת, בחוק שירות ביטחון, זה הגיוני? אתה תצביע נגד חוק כזה? תיתן כסף למי שמעודדים השתמטות? זה מה שתעשה? זה עליכם. בושה.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. הצבעה, אנא, תפסו את מקומותיכם. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (שלילת הכרה בעמותות המעודדות השתמטות משירות ביטחון), התשפ"ה–2025. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 37 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 56 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (שלילת הכרה בעמותות המעודדות השתמטות משירות ביטחון), התשפ"ה–2025, לא נתקבלה.

היו"ר משה סולומון:

36 בעד, 56 נגד, אחד נוכח. חבר הכנסת חילי טרופר, יש בעיה בזה? הינה, מגיעים אליך. זאת בעיה. הוא נגד? אתה? בעד. אם כך, 37 בעד, 56 נגד, אחד נוכח. אני קובע כי הצעת החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (שלילת הכרה בעמותות המעודדות השתמטות משירות ביטחון), התשפ"ה–2025, לא אושרה ותוסר מסדר-היום.

היו"ר משה סולומון:

נעבור כעת אל הנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק הנצחת זכרם של קורבנות הטבח בכפר קאסם, התשפ"ה–2025, של חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף ואיימן עודה. רק לפני שאת מתחילה, נמצא איתנו כאן ביציע אברהם רווח, אביו של רב-סרן דביר רווח, השם ייקום דמו, שהיה מפקד פלוגה בגוד 932 בנח"ל ונהרג בבית חאנון. אנחנו מחזקים אתכם ותודה רבה. בעזרת השם, שתהיה נשמתו צרורה בצרור החיים. יהי זכרו ברוך. תודה. בבקשה.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

תודה. כבוד היושב-ראש, זאת הפעם העשירית שאני עולה לדוכן הזה ומעלה את הצעת החוק הזו. מאז שנבחרתי לכהן בכנסת ב-2015 ועד היום, לקחתי על עצמי להמשיך את הדרך שבה התחילו חבריי חברי הכנסת תופיק טובי ומאיר וילנר, שהיו אלה שסיכנו את עצמם, נכנסו לכפר קאסם כאשר הוטל עליו סגר כדי למנוע את החדשות על הטבח שקרה. ולקחתי על עצמי - - -

היו"ר משה סולומון:

חברים, נא לשמור על השקט במליאה. זה מפריע מאוד, תודה.

עאידה תומא סלימאן:

אבל הפעם יש משהו שונה, ביום השנה ה-69 לטבח כפר קאסם. ב-29 באוקטובר 1957 ירו כוחות הביטחון הישראליים ב-49 אזרחים ערבים פלסטינים בדרכם הביתה ממסיק הזיתים. בדיוק ביום הזה לפני 69 שנים, 49 אזרחים, כולל נשים וילדים. באותו זמן ניסו להסתיר את הטבח, שמו מצור על הכפר. ובכל זאת, לטיף דורי, תופיק טובי ומאיר וילנר חשפו את זה מעל הדוכן פה. אי-אפשר לא לחשוב – היום בבוקר, כאשר הגעתי לכפר קאסם עם חבריי לראות שוב את העיר הזו על ילדיה, על נשיה, על הגברים כולל נציגות של האוכלוסייה הערבית, מחיים את זכרם של – כן, השהידים של הטבח בכפר קאסם. כל שנה אני מתפעלת מחדש מעצם העובדה שלא שוכחים את הטבח הזה ואיך הנכדים של אלה שנורו באותו יום עדיין מספרים את הסיפור. כל הניסיונות לעוות את הנרטיב, לשנות את האירועים ההיסטוריים, לקבור אותם ולהתכחש להם לא יצליחו, כי יש עדיין דורות שבאים ודורשים את הצדק הבסיסי, הצדק שאומר: המדינה צריכה לקחת אחריות פוליטית, מוסרית והיסטורית על העוול שעשתה ועל הטבח שהתקיים בהוראה ישירה, גם של הדרג הפוליטי. באותו זמן, העמידו את המפקדים שהיו בשטח למשפט וגזרו עליהם שנות מאסר. העבירו את זה, כאילו אחריות אינדיבידואלית. המאסר הזה לא החזיק מעמד. זה מזכיר לי – איך נתנו להם להשתחרר מהאחריות הזו ולהשתחרר מהמאסר – את הניסיונות שמנסים עכשיו לתת לאנשים אחרים, בכירים, גם להשתחרר מהאחריות על ההחלטות שקיבלו ועל השחיתות. בזמנו, המטרה של הטבח הזה הייתה להפחיד את הציבור במשולש ולגרום לו, תחת מעטה המלחמה שהתקיימה אז, לנוס על חייו ולברוח. בגלל זה המצור על הכפר היה משלושה כיוונים, ונשאר רק הצד המערבי. אז לא ידעו, או לא רצו, להגיד טרנספר חיובי. לא השתמשו במונח הזה כמו שמשתמשים בו היום. אבל המושג, המנטליות, החשיבה והתוכנית היו בדיוק כמו עכשיו. מלחמה, ותחת המלחמה לגרום לאנשים לפחד, ולבצע טיהור אתני באזור מסוים, לצערנו הרב. מעניין שתמיד הטבח של כפר קאסם מתקשר למסיק הזיתים. כל האנשים נרצחו באותו יום בדם קר, כי אמרו להם שמי שחוזר אחרי העוצר, אללה ירחמו. לא חשוב. תארו לעצמכם כמה אללה ירחמו היו בשנתיים האחרונות. זה היה כאשר אנשים חזרו ממסיק הזיתים. בדיוק כמו שיש אנשים שנורים בימים האלה כאשר הם קוטפים את הזיתים בגדה המערבית. אין להסכים לכל התכחשות. במיוחד כאשר היא התכחשות לאובדן חיי אדם, כאשר היא התכחשות לפוליטיקה שמנסה לדכא ולדחוק אוכלוסייה שלמה, מה עוד שהאוכלוסייה הזו היא אוכלוסיית אזרחי מדינת ישראל. החוק הזה בא גם לדרוש הכרה ולקיחת אחריות פוליטית-מוסרית. אומנם המושג של הוראה, או פקודה, שדגל שחור מתנוסס מעליה היא כבר מטבע לשון בלקסיקון הצבאי במדינת ישראל, ומקורה היה אחרי הטבח הזה – הבנתי שאנשי צבא מלמדים אותה, כשהם מצטרפים לצבא ומסבירים מה זו פקודה שדגל שחור מתנוסס מעליה. אולי הגיע הזמן ללמד, כמו שאני דורשת ללמד בחוק הזה, בבתי הספר את הערך המוסרי של להכיר באחריות על הטבח. לא יכול להיות שבמתקפה, כשמנסים בימים האלה – כמו שקרה לפני יומיים בוועדת הפנים – לעוות את הנרטיב ולעוות את הסיפור ואת ההיסטוריה, שזה ימשיך להתקיים. הגיע הזמן ללמד בבתי הספר, כדי שגם הדור החדש ישכיל ממה שקרה.

טלי גוטליב (הליכוד):

החוק שלך לא יעבור. אף חוק שלך לא יעבור פה.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

טלי גוטליב (הליכוד):

מי שתומכת טרור – חוק אחד לא יעבור פה.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

טלי גוטליב (הליכוד):

אף חוק שלך לא יעבור פה. עוד 30 שניות אפשר לסבול. אף חוק שלך לא יעבור.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

טלי גוטליב (הליכוד):

אף חוק שלך לא יעבור. תומכת טרור לא תעביר חוק.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. אני מזמין את השר יצחק וסרלאוף להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק, בבקשה. לרשותך עשר דקות.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, דברי תשובה להצעת חוק הנצחת זכרם של קורבנות הטבח בכפר קאסם, של חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן וחברי הכנסת עופר כסיף ואיימן עודה – ממש קשה לי להגיד את השמות האלה תחת התואר "חברי כנסת". הצעות חוק דומות לאלה – אני בשם שר החינוך - - -

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

מה, קשה לך לקרוא לנו - - -

היו"ר משה סולומון:

חברי הכנסת, לא הפרעתי לכם קודם.

טלי גוטליב (הליכוד):

תומכי טרור בכנסת ישראל. אל תפריעו לשר.

היו"ר משה סולומון:

תודה. תודה. ואליד.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

אתם לא צריכים להיות פה, ואתם - - -

היו"ר משה סולומון:

חברי הכנסת.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

היו"ר משה סולומון:

חבר הכנסת איימן עודה, קריאה ראשונה.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

אתם תומכי טרור.

היו"ר משה סולומון:

חבר הכנסת ואליד, קריאה ראשונה.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

אתם לא צריכים להיות בכנסת ישראל.

קריאות:

היו"ר משה סולומון:

חבר הכנסת איימן עודה, אתה בקריאה הראשונה.

טלי גוטליב (הליכוד):

תומכי טרור.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

כן, אתה תומך. אתם תומכי - - - שכולם ישמעו.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

אתם טרוריסטים, אתם טרוריסטים.

היו"ר משה סולומון:

חבר הכנסת איימן עודה, קריאה שנייה.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

חבר הכנסת איימן עודה, אתה תומך טרור.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

אתה טרוריסט.

היו"ר משה סולומון:

חבר הכנסת איימן עודה, אתה בקריאה שלישית, נא לצאת.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

ותצא החוצה ותצא גם הלאה.

היו"ר משה סולומון:

נא לצאת.

טלי גוטליב (הליכוד):

צאו החוצה.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

תתבייש. מבייש את הכנסת, מבייש את ערביי ישראל.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

טרוריסטים.

היו"ר משה סולומון:

נא לצאת, נא לצאת. לא תקרא לחברי כנסת "טרוריסטים".

טלי גוטליב (הליכוד):

צא החוצה, צא החוצה תומך טרור, צא. לך.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

אדוני היושב-ראש – תצא החוצה ותצא גם הלאה.

היו"ר משה סולומון:

אדוני השר, נא להמשיך את דבריך. תודה רבה.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בשם - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, הוא לא יכול לקרוא "טרוריסטים" בכנסת.

היו"ר משה סולומון:

חברת הכנסת טלי גוטליב, תודה רבה.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

התשובה על הצעת החוק בשם חבר הכנסת השר יואב קיש – אני לא יודע אם הוא חבר כנסת, השר יואב קיש. הצעות חוק דומות לאלה עולות מדי שנה בשנים האחרונות על ידי חברי כנסת שונים ונדחות, בין היתר, על הסף. לכן אבקש להביא בפניכם את התייחסותי כשר החינוך – כמובן, אני מקריא בשמו – ואת עמדת גורמי המקצוע במשרד החינוך כפי שהובאה בעבר בפני ועדות השרים לענייני חקיקה והכנסת הנכבדה, התקפה גם במועד זה. ראשית, אציין כי בליבת הצעת החוק ישנה כוונה מפורשת לתקצוב עמותה פרטית על ידי אוצר המדינה. ההצעה הזו מהווה חריגה מהוראת סעיף 3א לחוק יסודות תקציב, התשמ"ה–1985, שלפיו יש לתמוך במוסדות ציבור על פי קריטריונים שוויוניים, ידועים ופומביים. על כן, אין מקום לקבוע בחקיקה הוראה בדבר תקצובה של עמותה ספציפית. עוד אזכיר כי קביעת חיוב בדבר תוכניות לימודים לבתי ספר בדרך של חקיקה ראשית של הכנסת מהווה חריגה מהוראות סעיף 4(א) לחוק חינוך ממלכתי, משנת 1953, שלפיהן שר החינוך הוא בעל הסמכות לקבוע את תוכניות הלימודים במערכת החינוך. מכאן שזה נושא הנתון לקביעתם, בהתאם לשיקול דעתם המקצועי, של השר והדרג המקצועי, מזמן לזמן ובהתאם לצורך ובאמצעות הוראות שונות וחוזרי מנכ"ל. דרך זו מאפשרת גמישות ורלוונטיות בתכנים על פי העיתים והצרכים, ולפיכך אין מקום לקבוע בחקיקה הוראות בדבר שעת מחנך או פרקים בתוכנית הלימודים, באשר אלה מכרסמות בסמכות הגורמים שנקבעו בחוק ולפי חוק. עוד אדגיש כי הנושא נלמד במערכת החינוך ונכלל בתוכנית הלימודים באזרחות לחטיבה העליונה, בפרק העוסק בעקרון שלטון החוק ובהכרת המונח פקודה בלתי חוקית בעליל ומשמעותו. הצעת החוק נדונה בוועדת השרים לענייני חקיקה בישיבתה מיום 26 באוקטובר 2025. החלטת ועדת השרים הייתה להתנגד להצעת החוק. לנוכח האמור ומהנימוקים שציינו, אני מציע לחבריי חברי הכנסת להצטרף לעמדת הממשלה ולהתנגד להצעת החוק. בברכה, בשם שר החינוך יואב קיש. תודה רבה.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. היוזמת, בבקשה.

טלי גוטליב (הליכוד):

לא נורא, שלוש דקות - - -

היו"ר משה סולומון:

חברי הכנסת, תודה רבה. נא לא להפריע.

טלי גוטליב (הליכוד):

אף חוק שלך לא יעבור פה.

היו"ר משה סולומון:

חברת הכנסת טלי גוטליב – היא עוד לא התחילה לדבר.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

כל פעם במליאה חושבים שזהו, הגענו לתחתית – ואז מפתיעים אותנו שיש תחתית מתחת לתחתית. שר עולה לדוכן ואומר שהוא לא רוצה לבטא את השמות שלנו. אז אל תעלה לדוכן. אל תיקח על עצמך אחריות כאילו פורמלית לענות בשם הממשלה, אם אתה לא מכבד חברי כנסת.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

יש לי שאלה אלייך, עאידה. יש לי שאלה אלייך.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

תלמדו. למרות שאני מזדעזעת מכל מילה שיוצאת מהפה שלך ושל החברים שלך - - -

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

אני שמח שאת מזדעזעת. תמשיכי להזדעזע. תמשיכי להזדעזע. לכבוד הוא לי הזעזוע של תומכת טרור מהדברים שאני אומר.

היו"ר משה סולומון:

אדוני השר, תודה.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

אני מזדעזעת מהטרור שאתם עושים. הגיע הזמן שתבין שאתה לא תלמד אותנו מה טוב לערביי ישראל.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

אני שמח שאת מזדעזעת.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

אנחנו הנציגים של האוכלוסייה הערבית, לא אתה – נציג המתנחלים והפשיסטים.

טלי גוטליב (הליכוד):

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

את נציגה של תומכי טרור. לא של ערביי ישראל.

היו"ר משה סולומון:

תודה. אדוני השר, תודה.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

אני רוצה להגיד לך, חבל שאומרים – מלמדים את זה בבתי הספר, כנראה בבתי הספר חוץ מבתי הספר הערביים - -

קריאות:

היו"ר משה סולומון:

חבר הכנסת שקלים, תודה רבה.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

- - מלמדים על הטבח. ובכל זאת, אני לא יודעת מה מלמדים, כי כנראה המסר וההבנה שחיי בני האדם הם קודש-הקודשים לא חלחלו, למרות שאתם מלמדים על הטבח בדורות האלה. אז תפסיקו להתנשא.

טלי גוטליב (הליכוד):

- - - חמאס - - -

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

צריך להכיר שכוחות הביטחון של מדינת ישראל רצחו 49 אזרחים ערבים לפני 69 שנים. תקבלו על עצמכם, אל תחיו בהכחשה. מאז עד היום – הכחשה טוטלית.

טלי גוטליב (הליכוד):

אף חוק שלך לא יעבור. אף חוק שלך לא יעבור.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

מכניסים את הראש מתחת לחול וחושבים שתמיד תמיד יש קורבן יחידי. מדינת ישראל נתנה הוראות לצבא – הפוליטיקאים אז, שהאמינו שהטעות ההיסטורית של הציונות, לפי בן-גוריון, היא שהיא הרשתה ל-150,000 פלסטינים להישאר במדינה. ואתמול מישהי, גם כן מהליברלים, אמרה לשר בן גביר: תעשה, אבל אל תפרסם. שני החוקים האלה עדיין משתלטים כנראה על המנטליות של הרבה אנשים. תעשה, אל תפרסם. תעשה, תכחיש. תטבח, תכחיש.

טלי גוטליב (הליכוד):

אף חוק שלך בכנסת הזאת לא יעבור.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. אם כן, חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הנצחת זכרם של קורבנות הטבח בכפר קאסם, התשפ"ה–2025. אנא תפסו את מקומותיכם. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 9 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 38 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק הנצחת זכרם של קורבנות הטבח בכפר קאסם, התשפ"ה–2025, לא נתקבלה.

היו"ר משה סולומון:

תשעה בעד, 38 נגד. אני קובע כי הצעת חוק הנצחת זכרם של קורבנות הטבח בכפר קאסם, התשפ"ה–2025, לא אושרה ותוסר מסדר-היום.

היו"ר משה סולומון:

נעבור כעת לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, התשפ"ה–2024, של חבר הכנסת מישל בוסקילה. להצעת החוק הוצמדו ארבע הצעות חוק – של חבר הכנסת אלי דלל וקבוצת חברי הכנסת; של חבר הכנסת יצחק קרויזר; של חבר הכנסת ניסים ואטורי; של חבר הכנסת אליהו רביבו. נשמע תחילה את יוזם הצעת החוק חבר הכנסת מישל בוסקילה, ואחריו נשמע את יוזמי הצעות החוק הנוספות. בבקשה, לרשותך עשר דקות.

מישל בוסקילה (הימין הממלכתי):

תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מכובדיי כולם, למה מתייחסים לפיצול התפקיד של היועץ המשפטי לממשלה כאילו מדובר במהלך דרמטי או קיצוני? הרי כולם יודעים שזה מהלך שהיה צריך לקרות מזמן. על מה כל הדרמה? אין פה דרמה. עוד בממשלה הקודמת, מי שמהווים היום את האופוזיציה, כולל רוב ראשי הסיעות, חתמו בהסכם הקואליציוני על התחייבות ברורה לפצל את התפקיד של היועצת המשפטית לממשלה. זה היה לפני שהיועצת הנוכחית נבחרה. כלומר, הרעיון לפצל את התפקיד לא נולד היום, הוא לא נולד אתמול. הוא היה שם מראש, והוא נובע מהיגיון בריא ופשוט. מי שהוביל את המהלך הזה היה שר המשפטים – שר החוץ דהיום, חברי היקר גדעון סער. הוא הבין שהמצב הקיים, שבו אדם אחד משמש גם כיועץ משפטי לממשלה וגם כתובע כללי, יוצר ניגוד עניינים מובנה וגורם נזק ארוך טווח לאמון הציבור במערכת אכיפת החוק ובמוסדות המדינה. מדובר בשני תפקידים שונים במהותם, עם מטרות שונות וגישות שונות. היועץ המשפטי אמור לייעץ לממשלה וללוות אותה. התובע הכללי אמור להפעיל שיקול דעת עצמאי ולהחליט אם להעמיד לדין. איך אפשר לצפות שאותו אדם יוכל למלא את שני התפקידים בלי להימצא בניגוד עניינים? לכן הצעת החוק שאנו דנים בה היום לא רק ראויה, היא הכרחית. היא לא פוגעת באיזון הדמוקרטי – היא מחזקת אותו. היא לא נועדה להחליש את מערכת המשפט אלא לייעל ולשפר אותה, כדי שהציבור יוכל להאמין שהיא פועלת בהגינות ובשקיפות, ללא משוא פנים. אדוני היושב-ראש, אני קורא לכם לתמוך בהצעת החוק, לא מתוך שיקולים פוליטיים אלא מתוך אחריות ממלכתית. הגיע הזמן לעשות סדר. הצעת החוק שעולה היום היא הכרחית. תמיכה בפיצול היא תמיכה בשלטון תקין, באיזונים נכונים ובמדינה דמוקרטית. תודה רבה לכם.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה.

היו"ר משה סולומון:

אני מזמין את חבר הכנסת אלי דלל להציג את הצעת החוק. בבקשה, לרשותך שלוש דקות.

אלי דלל (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הנושא של פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה עולה כבר למעלה מ-30 שנה, והוא נמצא על סדר-היום של כמעט כל הממשלות וכל שרי הפנים לדורותיהם. פיצול התפקיד של היועץ המשפטי לממשלה הוא חשוב ונכון לתפקוד תקין של הרשות המבצעת. התפקיד כפי שהוא היום יוצר ניגוד אינטרסים, ניגוד עניינים מובנה, ולכן יש צורך לפצל אותו וליצור הפרדה. זה כמו שאני אגיד לכם שסנגור וקטגור יהיה אותו אדם שמייצג בבית המשפט – הלוא זה בלתי אפשרי. ולכן התפקיד הזה הוא בלתי אפשרי, ולא חשוב מי האדם שממלא אותו. היועץ המשפטי לממשלה – תפקידו לייעץ, להמליץ, לכוון, להנחות את הרשות המבצעת. תפקיד התובע הכללי – כראש התביעה, אחראי לניהול התהליכים הפליליים והמשפטיים במדינה. לכן יש צורך לפצל את התפקיד הזה. וכדי להבין, אני הגשתי את הצעת החוק הזאת בתחילת 2023, כך שהנושא לא רק אז היה אקטואלי, הוא גם היום, על אחת כמה וכמה. תודה רבה, אדוני.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה.

היו"ר משה סולומון:

אני מזמין את חבר הכנסת יצחק קרויזר להציג את הצעת החוק שלו. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. מרגע שתתחיל, אל תדאג, מרגע שתתחיל.

יצחק קרויזר (עוצמה יהודית):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, בהמשך להצעת החוק, אני מבקש להפנות את תשומת הלב לנדבך נוסף בבניין המוסדי והחשוב שנועד לחזק את עקרון שלטון החוק, למנוע ניגוד עניינים ולבסס את אמון הציבור במערכת המשפטית הציבורית. הצעת החוק הזאת עוסקת בפיצול סמכויות היועץ המשפטי לממשלה כך שהסמכות, כמו שכולכם יודעים, להחליט על פתיחה בחקירה פלילית או הגשת כתב אישום נגד ראש הממשלה או שרי הממשלה תועבר לידי פרקליט המדינה. לכאורה אנחנו מדברים על איזשהו שינוי טכני. למעשה, אנחנו מביאים כאן בהצעת החוק תיקון מוסדי מהותי, שעוסק בלב המתח הקיים בין הייעוץ המשפטי לממשלה לבין סמכויות האכיפה הפליליות. היועץ המשפטי לממשלה, מעצם תפקידו, הוא עורך דינה של הממשלה. הוא שותף לגיבוש מדיניות, מנסח חקיקה, מייצג את הממשלה בערכאות השונות, גם בבג"ץ. לעיתים הוא גם פועל כמתווך פנימי בין משרדי הממשלה השונים. אלא שבמקביל, אותו יועץ נושא גם בתפקיד ראש התביעה הכללית. הוא זה שמכריע אם לפתוח בחקירה פלילית נגד השרים או ראש הממשלה שהוא מלווה או להגיש נגדם כתב אישום. זו סתירה מוסדית עמוקה. לא רק שהיא בעיה תיאורטית אלא היא מקור לשחיקה מתמשכת באמון הציבור. מצב זה עורר לאורך השנים ביקורת נרחבת גם בציבור, גם באקדמיה, גם בקרב שרי המשפטים לשעבר. פרופ' פרידמן, שכיהן כשר המשפטים, אמר אז בצורה מפורשת: "אין זה טבעי שאותו אדם גם ינסח מדיניות משפטית לממשלה וגם ישקול להעמיד אותה לדין. זה לא תקין מוסדית ולא ציבורית". יעקב נאמן, ז"ל, הבהיר שההפרדה בין סמכויות האכיפה לבין ייעוץ לממשלה היא תיקון הכרחי לניהול תקין של שלטון החוק. ולא רק אצלנו, גם ה-OECD קורא לישראל לפצל את תפקידי הייעוץ המשפטי לממשלה והתובע הכללי, ומדגיש שמילוי שני התפקידים בידי אדם אחד פוגע בעצמאות ההליך הפלילי ומערב שיקולים פוליטיים באכיפת החוק. חבריי חברי הכנסת, ההפרדה בין סמכויות ייעוץ לסמכויות אכיפה היא הכרחית, והיא מהווה חלק מהפרדת הרשויות בדמוקרטיה מתוקנת. לא מדובר בנושא אישי, להפך. דווקא מתוך הערכה לתפקידו הרם של הייעוץ המשפטי לממשלה, אנו מבקשים לאפשר לו למלא את שליחותו הייעוצית במלוא האחריות, מבלי לשאת בנטל הסמכות הפלילית כלפי אותם אנשים שעימם הוא עובד בשיתוף פעולה יום-יומי. לצד זאת, תינתן לפרקליט המדינה – גורם עצמאי, מקצועי ומנוסה – הסמכות הבלעדית להכריע אם יש מקום לפתוח בהליך פלילי נגד מי משרי הממשלה. הפרדה זאת תבהיר גבולות, תשיב אמון ותמנע עיוותים מערכתיים. מדובר במהלך משלים, בוודאי, גם להצעת חוק התובע הכללי – שתיהן יחד יוצרות מערכת תביעה עצמאית שיפוטית חפה משיקולים פוליטיים או יועצים כפולי כובע, אשר פנויה לעבוד נטו למען אזרחי מדינת ישראל. אני קורא לכם, נבחרי הציבור מכל סיעות הבית, לתמוך בהצעת החוק הזאת ולשלוח מסר ברור: במדינת חוק יש להבטיח גם צדק, גם מראית עין של צדק וגם אמון מלא של הציבור במערכת המשפט. תודה רבה, אדוני. =

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. אני מזמין את חבר הכנסת ניסים ואטורי להציג את הצעת החוק שלו. בבקשה, לרשותך שלוש דקות.

ניסים ואטורי (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, אני חושב שהחוק הזה חשוב מאין כמוהו. אני ניסחתי אותו קצת בצורה אחרת כי אני לא חושב שצריך לתת את הסמכויות לפרקליט המדינה, כי יצא שכרנו בהפסדנו. אתם יודעים, אתה נכנס ל-AI, כותב "יועצת משפטית מבצעת הפיכה", והוא עונה לך. הוא אומר: מדובר ביועצת המשפטית גלי בהרב-מיארה. אני רוצה להגיד לכם שיש פה ניסיון הפיכה שלטונית משפטית. הם מנסים לכפות עלינו לפרק את הממשלה. ואני רוצה לספר לכם. ביום ראשון אני רואה בתקשורת – התקשרו אליי הרבה עיתונאים. מה קרה, מה קרה? מה עשיתי היום? איזו אמירה ואטורי אמר שמחפשים אותו עיתונאים? אומרים לי: אתה זומנת לחקירה? אמרתי להם: לא. אתם יודעים מה קרה? בכל שבוע שעולה החוק הזה – בגלל הסיפור עם החרדים, שהיינו צריכים להגיע להסכמות – כל פעם שהחוק הזה עולה מתקשרים מהמשטרה ומזמנים אותי לחקירה. יש את התמונה המפורסמת, שעלתה ברשתות אצלי, שהיא עומדת מול מפקד המשטרה, מפכ"ל המשטרה, ונראית כביכול כלוחצת עליו. וכל פעם שהחוק הזה עולה, היועצת המשפטית מנסה ללחוץ על המשטרה שיזמנו אותי לחקירה. פעמיים ניסו לזמן אותי לחקירה. אמרתי להם: אני לא מגיע עד שתחשפו מי פגע בחיילי צה"ל בשדה תימן. לא פרצתי לשדה תימן, לא, לא. היא יודעת את זה. המשטרה יודעת את זה, נכנסתי בתיאום עם המשטרה. אבל מה משנה העובדה? מה שחשוב לה זה לנסות לפגוע בשלטון החוק. מנסים לפגוע בכנסת, משפיעים על ח"כים בתוך המליאה על ידי איומים, איומי סרק. אני אדם שומר חוק, מעולם לא עברתי עבירה, ופתאום כשהחוק שלי עולה, כשהגשתי את הצעת החוק הזאת, מאז אתם רואים שכל פעם שהחוק מגיע פה, למליאה, אני בא ללחוץ על כפתור, ותוך כדי יש טלפון ממשטרת ישראל כי היועמ"שית ביקשה מהם לחקור אותי, כי אני תומך בחוק הגיוס גם – כן, גפני – כי אני לא מתאים להם, כי הם מרגישים מאוימים ממני, אולי. אני אמשיך להילחם למען הדמוקרטיה במדינת ישראל. ותדעו לכם, שזה שאלה שצועקים בקפלן "דמוקרטיה", הם לא רוצים דמוקרטיה. הם רוצים שלא תהיה דמוקרטיה. הרי מה יודעים המצביעים? אולי נחליף את הציבור שמצביע.

משה גפני (יהדות התורה):

ניסים ואטורי (הליכוד):

יפה, ואנחנו נמשיך להילחם. לא, אני לא מפחד. אני לא מפחד מאף אחד.

משה גפני (יהדות התורה):

ניסים ואטורי (הליכוד):

כנראה שהם התבלבלו. לי קוראים ניסים ואטורי ואני לא מפחד מאף אחד. אף אחד לא יאיים עליי. גם אם ייקחו אותי בשלשלות, אני לא אוותר על מדינת ישראל ועל הדמוקרטיה במדינה הזאת. אנשים שנבחרו פה למליאה, רוצים לבטל אותם במחי יד, ואני חושב שזאת טעות, חבריי. אני מקווה שתצטרפו אליי. ההצעה שלי אומרת לפצל את תפקיד היועמ"שית. היא רוצה להיות תובעת? שתהיה תובעת. לא לתת את הכוח לפרקליט המדינה כי אז, מה שיקרה – יהיה יותר גרוע. כל המערכת שלהם, הם שולטים בזה. שונאים חרדים – אני בעד גיוס אבל לא צריך לבוא עכשיו ולהגיד. כן, הם רוצים להפיל את הממשלה, הם לא רוצים חוק גיוס. זה מה שהם רוצים. עכשיו, לא מתאים החוק שביסמוט מביא – למה? כי יש פה איזו הסכמה. אני חושב שרק בהסכמה נוכל להגיע לדברים טובים בתוך עם ישראל. לא למלחמת אחים, לא לשנאת יהודים, ולא משנה אם הוא חובש כיפה או חילוני. אני אוהב כל יהודי באשר הוא.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה.

ניסים ואטורי (הליכוד):

אבל היועמ"שית, אנחנו חייבים לעצור את הדבר הזה עד שהממשלה תפטר אותה, שזאת הדרך הטובה מבחינתי לפתור את הבעיה הזאת. היא חושבת שהיא אלוהי ישראל, אלוהי המשפט ואלוהי הממשלה. יש כאן ראש ממשלה, יש כאן ממשלה, יש פה שר משפטים, ואנחנו נקבע בכנסת מה החוקים. גם היועמ"שית צריכה להיות כפופה לחוק במדינת ישראל.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה.

ניסים ואטורי (הליכוד):

ומי שלא כפוף לחוק, אז הוא עבריין.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה.

רם בן ברק (יש עתיד):

תרד, תרד.

ניסים ואטורי (הליכוד):

קשה לך לשמוע, אפילו לא קראתי מהדף.

היו"ר משה סולומון:

אני מזמין את חבר הכנסת אליהו רביבו להציג את הצעת החוק שלו. בבקשה.

מיקי לוי (יש עתיד):

קראת את החוק של ביסמוט? אני שואל?

היו"ר משה סולומון:

בבקשה, לרשותך שלוש דקות. אגב, החוק של ביסמוט לא פורסם, זה רק הודלף, ואנחנו לא יודעים אם זה שלו.

אליהו רביבו (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, יועץ כשמו כן הוא – הוא אמור לייעץ, לא לקבוע מדיניות, לא להפעיל אג'נדות אישיות. האג'נדות האישיות שלו מן הסתם קיימות, אך הן לא אמורות להוות חלק מסל השיקולים המקצועיים שבאמצעותם הוא אמור לבצע את עבודתו. בשנת דצמבר 2022, מייד לאחר בחירתי, נשאלתי בריאיון במאקו אם לדעתי צריך לפטר את היועצת המשפטית. אני סברתי, ונימקתי, שצריכים לתת לה תקופת בחינה. לראות אם היא מבטאת את עבודתה נאמנה – שהיא לייעץ. אז כמו שאתם מבינים, בוודאי, תקופת הבחינה חלפה לה מזמן. המסקנות ידועות מראש, ולמעשה, אדוני השר, ההפרדה היום כבר קיימת. יש את היועצת שממהרת להגיש כתבי אישום גם כשאפילו אין תלונה, ומייד נדבר על זה ככל שיותיר הזמן, ויש את זאת שאפילו לא עונה ואפילו לא משיבה, ויותר מזה – לא מאפשרת אפילו לפתוח בחקירה. לפני כמעט שנה – אני מבקש, בבקשה, לשמור על שקט, לא נעים לנאום ככה, אני לא מדבר לעצמי. לא טוב, תצאו החוצה.

היו"ר משה סולומון:

אני מבקש לשמור על שקט במליאה. בבקשה.

אליהו רביבו (הליכוד):

מכובדי השר, לפני כמעט שנה הגשתי תלונה נגד משה בוגי יעלון. שאל אותי מפקד התחנה על איזה סעיף אני מבקש להגיש, כי יש שם סל סעיפים רחב. אמרתי לו: אני מבקש להגיש – כולי עלמא – על משהו שכולם יגידו שגומרים עליו את ההלל, שבוודאי הוא חטא שם. אתה יודע מה נהיה עם החקירה הזאת? היא לא הסכימה לפתוח אותה. שלחתי אין-ספור מכתבים ופניות, עד שלפני שבוע וחצי קיבלתי הודעה, אדוני היושב-ראש, שהחליטו לסגור את התלונה מבלי לפתוח אפילו בבירור. לעומת זאת, אנחנו ניקח את חברת הכנסת נעמה לזימי, שרק פתחה את פיה והתלוננה נגד אשת ראש הממשלה. לא חלפו להם מספר ימים, וכבר התפרסמה הודעה בכל כלי תקשורת שנפתחה חקירה. הפרשן יעקב ברדוגו, מתוך המחנה, מתוך הקואליציה, בא והשמיע טענות כאלה ואחרות. הוא הבהיר שאין בטענותיו – כל מי שהתלונן, יכול להיות שאפילו גם מכובדי, לא נמצא ברף הפלילי, ולפיכך הוא מבקש לא להגיש תלונה. זאת זכותו. חרף כל זאת, הודיעה היועצת המשפטית שהיא פותחת בחקירה. אנחנו השתגענו? אנחנו השתגענו?

היו"ר משה סולומון:

תם הזמן. משפט סיכום.

אליהו רביבו (הליכוד):

טוב. לאמיתו של דבר, אדוני היושב-ראש, הכנתי נאום של עשר דקות, אך הסתבר שהייתה איזושהי טעות קטנה באתר, והואיל ואני מוצמד אני אצטרך להצטמצם. אני מבקש להודות לחברי הטוב והיקר שמחה רוטמן. תראו, חבריי באופוזיציה, עד כמה שאנחנו מגיעים בידיים נקיות. כשהוא יזם את החוק הזה, זה היה בכנסת שעברה. לא יכלו לחשוד בנו שאנחנו מדברים מתוך פוזיציה נגד פרסונה כזו או אחרת. אני מבקש להודות לו על היוזמה, אני מבקש להודות לכם על הקשב, ומבקש מכם להצטרף ולהצביע בעד הצעתי לפיצול תפקיד התובע מהסנגור. תודה רבה.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה.

מיקי לוי (יש עתיד):

אולי בכנסת הבאה נצביע איתכם. תגידו בכנסת הבאה.

אליהו רביבו (הליכוד):

בכנסת שעברה, מיקי.

מיקי לוי (יש עתיד):

תגידו. למה - - - שלוש שנים? שלוש שנים.

אליהו רביבו (הליכוד):

אני עובד על זה שלוש שנים.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה.

היו"ר משה סולומון:

בטרם נשמע את תשובת הממשלה, נעבור להצעת חוק בנושא דומה של חבר הכנסת שמחה רוטמן, אוהד טל ומיכל מרים וולדיגר, ולאחר מכן נשמע תשובת ממשלה משולבת לכל ההצעות שעלו כאן. אני מזמין את חבר הכנסת שמחה רוטמן להציג את הצעת החוק שלו, בבקשה. חברים, תודה רבה. אפשר לדבר גם בחוץ, רק לא להפריע כאן, תודה. בבקשה, אדוני. לרשותך עשר דקות.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, פיצול משרת היועץ המשפטי לממשלה איננו עניין משפטי בלבד. הוא נוגע בערכי היסוד של המשטר הדמוקרטי. במצב הנוכחי יש פגיעה בשני עקרונות של הדמוקרטיה הליברלית: מניעת ריכוז עוצמה בידי אדם או מוסד אחד ומניעת ניגוד עניינים מצד מפעילי סמכות שלטונית. במתכונתו הנוכחית של התפקיד, היועץ המשפטי לממשלה הוא האישיות החזקה ביותר במערכות השלטון בארץ. אין נושא תפקיד בעל ריכוז עוצמה כזה בשום מדינה דמוקרטית. לכן יש להפריד בין שתי הפונקציות של תפקידו – היועץ המשפטי לממשלה והתובע הכללי. אילו דברי הפתיחה של מאמרו של פרופ' שלמה אבינרי, שלמיטב ידיעתי, אדוני היושב-ראש, עוד לפני שביטלנו את הפריימריז בציונות הדתית, הוא לא היה חבר מפלגה. הוא לא חיכה לא להיות חבר מפלגת הציונות הדתית, לראות מה קורה עם הפריימריז. כנ"ל לא בליכוד. אני שמעתי שמועה שהוא גם מעולם לא הצביע לא לחבר הכנסת גפני, לא לחבר הכנסת גולדקנופ, גם לא לאריה דרעי. אין בינו לבין מפלגות הקואליציה, למיטב ידיעתי, שום קשר חיובי. יכול להיות שהיה קשר שלילי בעבר.

משה גפני (יהדות התורה):

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

לא הבנת? שלמה אבינרי הצביע לך פעם? פרופ' שלמה אבינרי?

משה גפני (יהדות התורה):

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

ברור. ברור. אתה יודע, בחירות חשאיות-חשאיות, אבל יש דברים שאפשר לדעת.

היו"ר משה סולומון:

אתה חושב שכן, חבר הכנסת גפני? אתה חושב שכן?

משה גפני (יהדות התורה):

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

המאמר הזה שכותרתו לפצל את משרת היועץ המשפטי פורסם – תאמינו או לא – בעיתון שאני ממעט מאוד לצטט ממנו, והרבה מאוד אנטישמים בעולם אוהבים לצטט ממנו, עיתון הארץ. לא פורסם לא במקור ראשון, לא ב"בשבע", אפילו לא באחד מעלוני השבת. זה לא פרויקט של הציונות הדתית, חברים. זה כן פרויקט של הציונות הדתית, כי אנחנו כתבנו במצע שזה מה שאנחנו הולכים לעשות. אבל זה פרויקט של מדינת ישראל. לפצל את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, אלמלא פוזיציה בלתי מוסברת מצד חברינו לאופוזיציה – היה הצעת חוק שלהם. הם היו אמורים להגיש את זה, כי זה היה בהסכמים הקואליציוניים של הממשלה הקודמת. אבל אין מה לעשות, אנחנו בשלטון וטוב שכך, אז מתפקידנו לתקן את המעוות. פרופ' שלמה אבינרי – אני רוצה להקריא. לפצל את משרת היועץ המשפטי זה היה מאמר יחסית מהעת האחרונה. אני רוצה להרחיק נדוד לשנה שבה לדעתי זו בדיוק אותה שנה שבה אז חבר הכנסת הצעיר יריב לוין נכנס לכנסת. שנת 2009, נכון?

שר המשפטים יריב לוין:

נכון.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

מאמר שכותרתו היא "די לריכוזיות". "הינה שאלה שבדרך כלל לא נשאלת בקורסי מבוא למדע המדינה: מיהי האישיות בעלת הסמכות הרחבה ביותר בעולם הדמוקרטי? נשיא ארצות הברית? ראש ממשלת בריטניה? נשיא צרפת? לא ולא. התשובה הנכונה היא: היועץ המשפטי של ממשלת ישראל". עכשיו אני מבין – וחבל שיושב-ראש הכנסת יצא לרגע מהישיבה – למה הוא לא הזמין את גלי בהרב-מיארה להיות פה כשטראמפ נוכח. הוא לא רצה שלטראמפ יהיו רגשי נחיתות מול דמות כה רבת עוצמה כמו היועצת המשפטית לממשלה של מדינת ישראל. אז לכן הוא לא הזמין אותה לדיון. מתוך כבוד לאורח הגדול, אתה לא מביא את טראמפ, ומביא דמות – שתשב פה ביציע האורחים – שמרכזת בידיים שלה עוצמות, שהנשיא טראמפ היה רק חולם להחזיק בהן.

נעמה לזימי (העבודה):

וואי, וואי, הנשיא טראמפ.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

אם הנשיא טראמפ היה יודע אילו סמכויות יש ליועצת משפטית לממשלה במדינת ישראל, אם מישהו היה מתרגם לו את מאמרו של פרופ' שלמה אבינרי בהארץ, הוא היה דורש להעלות אותה איתו למטוס, שתלמד אותו מהי משילות. בארצות הברית אין דבר כזה בשום מדינה נורמלית. לכן כבר בשנת 2009, שוב, באותו עיתון, עיתון הארץ: "ראויה ההצעה לפיצול סמכויות היועץ המשפטי לשיקול דעת רציני, מעל ומעבר להיסטריה הפופוליסטית שמנסים ליצור סביבה". חבר'ה, 2009 – כאילו הדברים האלו נכתבו היום, כאילו הדברים האלה נכתבו היום. היסטריה פופוליסטית, זה כל מה שיש. כל מה ששמעתי בשבוע האחרון בערוצי התבהלה בנושא הצעת החוק הזאת – שלמה אבינרי ב-2009 כבר קרא לזה היסטריה פופוליסטית. זה מה שיש לנו פה. "במצב הנוכחי מדובר באישיות שאינה נבחרת" – אני ממשיך להקריא – "שנגועה בניגוד סמכויות ועניינים. מצד אחד, הממשלה ממנה אדם שאמור להיות יועצה המשפטי, אבל הוא איננו מייעץ לה אלא מכתיב לה מה מותר ומה אסור לה לעשות - - -. אף שאין הוא נבחר ציבור הוא משתתף בישיבות הממשלה, ועיני הכול נשואות אליו, הן משום שהוא משגיח הכשרות האולטימטיבי של הממשלה, והן משום שבידיו הסמכות להגיש כתב אישום נגד כל אחד משרי הממשלה שמינתה אותו. מצד אחר, אי-אפשר לפטרו". איזו נבואה. ב-2009 כותב שלמה אבינרי: אי-אפשר לפטר את היועץ. "כיצד ייתכן שאותו אדם יהיה גם יועץ לראש הממשלה וגם מי שיכול להכריע אם להעמידו לדין? "המצב הקיים", ממשיך פרופ' אבינרי – בשנת 2009. חברים, אני באמת לא הייתי צריך להכין נאום, מיותר – "אינו תוצר של חקיקה פרלמנטרית, שעברה דיון ציבורי מוסדר. סמכויותיו בפועל של היועץ המשפטי הן שעטנז בלתי סביר של מורשת קולוניאלית מנדטורית, פסיקות של בג"ץ, החלטות של ועדות שלא עברו מעולם תהליך חקיקה, הכרעות חד-צדדיות של היועץ המשפטי לגבי סמכויותיו שלו עצמו, והיסטוריה של כמה אישים חזקים וכוחניים שמילאו את תפקיד היועץ בתקופה של חולשה שלטונית".

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

כי הוא כתב יפה. כי הוא כתב יפה. אם הייתי יכול לכתוב יותר יפה ממנו, הייתי עושה את זה. אבל זה כמו שירה. איך אני יכול לקחת דבר כתוב כל כך טוב?

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

היו"ר משה סולומון:

האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

תקשיב: "התפקיד במתכונתו הנוכחית הוא אנדרוגינוס שצמח בשדות הפרא של הפוליטיקה הישראלית". אני אומר לכם, באמת כמו שירה. אני לא יודע. השר וסרלאוף, אם אתה יודע לכתוב יותר יפה ממנו, אני אמנה אותך. תקשיב, זה לא ייאמן.

אליהו רביבו (הליכוד):

אפילו השר וסרלאוף לא יצליח יותר?

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

אפילו השר וסרלאוף לא יצליח לכתוב יותר יפה מפרופ' שלמה אבינרי.

אליהו רביבו (הליכוד):

עכשיו הפתעת אותי.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

"לא פיצול התפקידים הוא פגיעה בדמוקרטיה. המצב הנוכחי, שאין לו אח ורע בשום מדינה דמוקרטית, אינו עולה בקנה אחד עם עקרונות הדמוקרטיה. יסודות הדמוקרטיה בישראל הם עמוקים וחסונים, למרות כל הבעיות שהיא נתקלת בהן, ואין לנושא משרה אחד מונופול עליהם". הצעת החוק שאני מניח היום על שולחן הכנסת להצבעה בקריאה הטרומית מדברת על פיצול התפקיד לשלושה, כי מאז שנכתב אותו מאמר של פרופ' שלמה אבינרי – אני לא חושב שאפילו הוא דמיין סיטואציה שבה פעם אחר פעם לא תהיה לממשלת ישראל עורכת דין שתייצג אותה. יועצת משפטית מייצגת את עצמה. מי מייצג את הממשלה? אף אחד. אותה זכות שקיימת לכל פושע, לכל אדם, לכל עבריין, ויהיה זה הגרוע ביותר, לממשלת ישראל הנבחרת אין זכות כזאת שמישהו ייצג את עמדתה בפני בית המשפט. לכן ההצעה מבקשת לפצל לשלושה: ליועץ, שיהיה משרת אמון של הממשלה, כמו עורך דין של הממשלה. התפקיד שלו הוא ייעוץ; הוא לא מתעסק בתיקים פליליים - -

אליהו רביבו (הליכוד):

אגב, למה היועץ לממשלה - - - רשויות מקומיות - - -

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

שנייה. - - הוא נותן עצות משפטיות לממשלה. הוא ימונה על ידי הממשלה וכשממשלה מתחלפת – גם הוא יתחלף, כי לא הגיוני שהממשלה הקודמת בחרה לנו את עורך הדין, שנותן עצות מנוגדות למה שאנחנו רוצים לקדם. כשם שאנחנו לא רוצים שיעשו לנו, מה ששנוא עליך לא תעשה לחברך. גם אני לא רוצה שעורך דין שאנחנו נמנה, בעזרת ה', הוא יהיה זה שנותן עצות משפטיות לממשלה הבאה, אלא אם כן נהיה אותה ממשלה ואז נחליט להשאיר אותו. יהיה מייצג מדינה בערכאות, שבעצם יהיה משרד עורכי הדין של הממשלה ושל הרשויות הציבוריות, וייצג אותה בפני בית המשפט. הוא יעבוד במתכונת שמאוד מאוד דומה לסיוע המשפטי, לסנגוריה. יהיו לו גם עורכי דין משלו שייצגו, אבל בסופו של דבר זו עבודה מקצועית. במדינות העולם השונות יש עורכי דין פרטיים, שעובדים בחוזה מול הממשלה ומייצגים את הממשלה בכל מיני נושאים שדורשים מומחיות. לא ייתכן שהממשלה תחזיק את כל המומחים בנושא. אז ייצוג בבית המשפט זה מקצוע נפרד, גם בעולם עריכת הדין הפרטי. תהיה דמות שצריך לשמור על עצמאותה, שהיא לא תהיה תלויה בקדנציה של ממשלה והיא תחזיק בסמכויות התביעה הכללית. ואז, ניגוד העניינים הבוטה כל כך הזה – שאותו אדם מחזיק בכל התפקידים האלה – ייפסק. אני מודה כמובן לממשלה שאישרה בוועדת השרים ולידידי שר המשפטים יריב לוין, יושב-ראש ועדת השרים לחקיקה, שהחליטו לתמוך בהצעת החוק הזאת. אני קורא לכל חבריי, בקואליציה ובאופוזיציה, להפסיק עם ההיסטריה הפופוליסטית ולתמוך בהצעת החוק החשובה הזאת, שתבוא, בעזרת ה', לידי סיום בהקדם האפשרי. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. אני מזמין את שר המשפטים, השר יריב לוין, להציג את עמדת הממשלה ביחס לשש הצעות החוק שהוצגו כאן עד עכשיו.

שר המשפטים יריב לוין:

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, כבוד השר, אני מבקש לפתוח בשאלה. כאשר שואלים כל אחד ואחת מאיתנו: תנו לי דוגמאות למדינות דמוקרטיות בעולם, דמוקרטיות שהן עוצמתיות ביותר, עם הגנה על זכויות אדם וזכויות אזרח ועם הליכים של בחירות חופשיות. אני מניח שתהיה הסכמה כללית שארצות הברית, בריטניה, אוסטרליה, קנדה וגרמניה הן דוגמאות מצוינות למדינות דמוקרטיות עם מסורת ארוכה של דמוקרטיה ועם יציבות רבה במובן הזה. מוסד היועץ המשפטי לממשלה כפי שהוא קיים בישראל לא קיים באף מקום בעולם, ולא במקרה, משום שהוא מנוגד תכלית הניגוד לעקרונות הדמוקרטיים הבסיסיים ביותר. לכן, כשאנחנו מסתכלים על אותן מדינות דמוקרטיות, שהן סמל לדמוקרטיה בעולם, אנחנו רואים באופן רוחבי את הדבר הבא: בארצות הברית מי שמחזיק בסמכויות מקבילות ליועץ המשפטי לממשלה כאן, הוא שר המשפטים, שממונה על ידי נשיא ארצות הברית עצמו; בבריטניה היועץ הוא חבר ממשלה, הממונה על ידי ראש הממשלה. אגב, שם התביעה הכללית היא נפרדת מהייעוץ המשפטי; באוסטרליה היועץ המשפטי ממונה על ידי ראש הממשלה; בקנדה הוא ממונה על ידי שר המשפטים; בגרמניה, גם שם הוא ממונה על ידי שר המשפטים, באישור הממשלה. בכל אחד מהמקומות האלה יש ניואנס כזה או אחר, הדבר המשותף לכולם הוא שהמינוי של היועץ המשפטי, ומי שמחזיק בסמכויות האלה, הוא מינוי של ממשלה נבחרת והוא מתחלף עם התחלפות השלטון. אל מול הדבר המובן מאליו הזה, שבו כל גוף – בין אם זה אזרח כאדם פרטי, בין אם זה חברה, בין אם זו עמותה – כל גוף זכאי לקבל ייעוץ משפטי וייצוג משפטי ממי שנאמן עליו, ממי שהוא סומך עליו, ממי ששוררים בינו לבין אותו אדם יחסי אמון. העיקרון המובן כל כך הזה לא קיים במדינת ישראל. אצלנו יש שיטה מעוותת, שאין דומה לה באף מקום, שבה כופים על ממשלה יועץ משפטי שמונה בכלל על ידי ממשלה קודמת, שעמדותיה הפוכות לחלוטין, שחבריה יושבים באופוזיציה לממשלה המכהנת - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא. מי שמינה אותה יושב בקואליציה. צריך לדייק.

שר המשפטים יריב לוין:

- - וזאת תוך כדי מצב שמרכזים בידי אותו יועץ סמכויות דרקוניות חסרות תקדים – בשום מקום אחר – שכוללות גם את הסמכות לייעץ; גם את הסמכות להטיל וטו הלכה למעשה על היכולת לקדם חקיקה ממשלתית; גם את הסמכות לייצג או לשלול את הייצוג מהממשלה או לייצג נגד הממשלה בבתי המשפט; גם את סמכויות האכיפה הפלילית תוך נקיטת מדיניות שמנותקת לחלוטין מאיזושהי מדיניות ממשלתי כלשהי, ללא שום דין וחשבון ציבורי, באופן מפלה ובאין מפריע, תוך שגם תפקידים מהותיים אחרים – שנוגעים להעלאת נושאים במישור הציבורי שליועץ יש מעמד בהם וכו' – גם הם, כולם כולם כולם, מרוכזים בידי אדם אחד. אין דבר כזה באף מקום, ובוודאי שלא יכול להיות דבר כזה במדינה דמוקרטית. אבל הדברים, כפי שמסתבר, חמורים בהרבה, משום שמה שקורה כשנותנים את כל הכוח לגורם אחד, באופן בלתי מבוקר – הכוח הזה משחית. מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה הושחת עד היסוד בתקופת כהונתה של היועצת המודחת גלי בהרב-מיארה. עד היסוד, בכל התחומים. ראשית, ייעוץ משפטי לממשלה שאמור היה לייעץ לממשלה, לסייע לה לקדם את מדיניותה, פועל באופן שיטתי על מנת לסכל את מדיניות הממשלה. הדבר מגיע לאבסורד, שבו הייעוץ המשפטי הפך את עצמו לשחקן וטו על הגשת חקיקה ממשלתית, באמצעות השליטה הטכנית שלו בהליכי ניסוח החקיקה וההגשה. עד כדי כך, שהגענו למצב שבו המסלול של החקיקה הפרטית הפך למסלול הראשי של החקיקה, כמו שאנחנו רואים היום בהצעות החוק האלה. כי הרי לו הממשלה הייתה מנסה ליזום את החקיקה הזאת, ברור לגמרי שהיא לא הייתה מצליחה להביא אותה לכאן בכלל. הדבר הברור הזה הוא הרי אבסורד מוחלט, בלתי מתקבל על הדעת. היועץ יכול לחוות את דעתו? בטח בעניין שהוא נמצא בו בניגוד עניינים אישי מובהק? אבל הוא בטח לא יכול – במצב הזה של ניגוד עניינים, או בכלל בכל נושא – לשים את עצמו במקום הממשלה הנבחרת, ובכלל למנוע ממנה לקדם הצעות חוק או דברים שהיא מעוניינת להוביל. הדבר הזה הולך ומתרחב לעולם הייצוג. לממשלת ישראל כבר מזמן אין ייצוג משפטי ברוב המוחלט של העתירות שנמצאות בליבת מדיניותה. אני אגיד לכם דבר עוד יותר מדהים מזה: אתם יודעים שבהיעדר ייצוג אנחנו נדרשים – אני, אגב, גם באופן אישי כשר המשפטים, מגיש תגובות לעתירות לבג"ץ במדור הבלתי-מיוצגים – כאשר למדינת ישראל יש מערך של מאות פרקליטים שבמקום לשרת את הממשלה הנבחרת, הם בכלל עובדים נגד הממשלה, בהוראה של אדם אחד, שלא נבחר על ידי הציבור, אלא על ידי חברי הממשלה שיושבים היום באופוזיציה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אבל הוא מהקואליציה, הוא בחר.

שר המשפטים יריב לוין:

איזה מין דבר הזוי זה? בלתי מתקבל על הדעת. אני אגיד גם יותר מזה. באופן שיטתי, היועצת המשפטית המודחת פועלת פעם אחר פעם אחר פעם כדי להציג עמדות בבג"ץ כנגד עמדת הממשלה – לא פעם באופן קיצוני יותר אפילו מעמדות חלק מהעותרים; ולא פעם, אגב, אפילו בית המשפט העליון בהרכבו החד-צדדי, מגיע למקום שהוא מקבל עמדות שהן יותר מתונות מהעמדות הקיצוניות של היועצת כנגד הממשלה. איפה נשמע דבר כזה? איפה נשמע גוף? איפה נשמע אדם? זו זכות יסוד במדינה דמוקרטית לקבל ייצוג כפי שצריך בפני בית המשפט. איפה זה נשמע? הדבר הזה נמשך באכיפה הבררנית הפושעת שמתקיימת כאן והכנסת הזו, על דעת חבריה – גם מהאופוזיציה – העבירה כאן באופן תקדימי את הצעת החוק של חברת הכנסת צגה מלקו שאושרה בשלוש קריאות, שנתנה חנינה גורפת ליוצאי אתיופיה, בגלל שהוכח במספרים שהיחס אליהם בעבירות של הפרת הסדר הציבורי הוא הגשה סיטונית של כתבי אישום, אל מול התעלמות מוחלטת מההתפרעויות הבלתי-פוסקות שהיו מצד מתנגדי הרפורמה המשפטית.

היו"ר משה סולומון:

ההצעות היו של כמה חברי הכנסת.

שר המשפטים יריב לוין:

כן, אחר כך הצטרפו בהחלט חברי הכנסת נוספים, אדוני היושב-ראש. בהחלט כולכם ראויים לברכה. האכיפה הבררנית הזו, שהיא דבר שמפרק כל חברה, היא דבר שאי-אפשר לקבל אותו ואי-אפשר להסכים לו. צריך לומר שגם בייצוג האינטרס הציבורי ושמירה על שלטון החוק – אפשר לתת כאן נאום שלם, איך מוסד הייעוץ המשפטי פשט את הרגל לחלוטין. אתן רק דוגמה אחת: הוא אפשר שביתות בלתי חוקיות על רקע פוליטי שגרמו למשק נזק אדיר; לא נקט בשום צעד כדי למנוע ולהעמיד לדין את מי שהיה אחראי עליהן, ואני יכול לתת כאן, שוב, רשימה ארוכה של נושאים. עכשיו, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לומר לסיכום עוד שני דברים. היו כאן הרבה הצעות, אז אנא, תן לי עוד שתי דקות כדי להשלים. הנושא באמת חשוב. 1. גם במשטר הבלתי-מתקבל על הדעת שיש לנו כאן, האבסורד הוא עוד יותר גדול. כאשר באה ממשלה ואומרת: אין לנו שיתוף פעולה יעיל עם הייעוץ המשפטי לממשלה, אין אמון, שרי הממשלה מצביעים על כך פעמיים – פה אחד – ואז בא בית המשפט העליון ובכל מיני תירוצים מסכל את היכולת של הממשלה להחליף יועץ כזה שהיא איננה יכולה לעבוד איתו. בעצם אחרי כל ריכוז הכוח הזה, הוא יוצר מציאות שכופה על הממשלה – אני לא מדבר בכלל על היכולת של הממשלה לבחור את מי שהיא רוצה כראות עיניה כמו שזה קיים בכל דמוקרטיה – כופה על הממשלה יועץ שנבחר על ידי ממשלה קודמת ופועל כנגד הממשלה באופן שיטתי. לא רק זה, אלא את אותו יועץ שהוא זה שאחר כך מופיע בפניו בעתירות שמוגשות. תגידו לי, זה קיים באיזו דמוקרטיה? זה בכלל משפט צדק שבו בית המשפט מכתיב לצד מי יהיה היועץ שלו, מי ייצג אותו בבית המשפט - -

היו"ר משה סולומון:

אדוני השר, משפט לסיכום.

שר המשפטים יריב לוין:

- - בידיעה שהמייצג הזה ייצג נגד אותו צד ואחר כך אומר: שמענו את כל הצדדים ונתנו פסק דין. חרפה ובושה, ליקוי מאורות שאין למעלה ממנו.

היו"ר משה סולומון:

אדוני השר.

שר המשפטים יריב לוין:

נקודה אחרונה, אדוני, ובזה אני מסיים. אני חושב שהשאלה האם נכון לפצל לתובע או ליועץ, או אולי אפילו לעשות פיצול ליועץ שיעסוק בדין הבין-לאומי באופן נפרד – שהוא עולם אחר ואני חושב שיש הרבה סיבות טובות לעשות את זה – כל השאלה הזאת היא שאלה מורכבת; היא מצריכה איזונים; היא לא מובנת מאליה. אני בהחלט - - -

מרב מיכאלי (העבודה):

אבל יש - - -

היו"ר משה סולומון:

יהיה לך זמן, יהיה לך זמן. יהיה לך זמן להתנגד כאן.

שר המשפטים יריב לוין:

אני חושב שהוא צריך מעמד של יועץ לכל דבר מהרבה מאוד סיבות,

קריאה:

אני מבקש תשובה של השר.

שר המשפטים יריב לוין:

אבל אני יכול בהחלט לומר, יש לפיצול גם חסרונות וסכנות לא פשוטות, שגם להן צריך להיות ערים.

היו"ר משה סולומון:

אדוני השר.

שר המשפטים יריב לוין:

אני סבור שנכון לתמוך בכל ההצעות האלה, לקיים בהן דיון במיוחד בוועדת החוקה ולנסות להגיע לתוצאה באמת מאוזנת ונכונה - -

היו"ר משה סולומון:

תודה. תודה.

שר המשפטים יריב לוין:

- - לרבות – ואני מבקש שגם הדבר הזה יידון – לשאלת הקביעה אחת ולתמיד בחוק של דרכי המינוי ודרכי הפסקת הכהונה הן של היועץ והן של התובע הכללי בהתאם לחלוקה שתיקבע כאן.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה, אדוני השר.

שר המשפטים יריב לוין:

אני מבקש מהכנסת לתמוך בהצעת החוק בקריאה הטרומית. תודה רבה.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה, אדוני השר. יש בקשות של חברי כנסת רבים להתנגד להצעות החוק שהוגשו כאן, אני אאפשר לשישה מתוכם, גם על פי סדר וגם על פי זה שהם מייצגים סיעות שונות. אם כן, המתנגדת הראשונה, חברת הכנסת אורית פרקש הכהן, בבקשה. בבקשה, לרשותך שלוש דקות, אני אתן לך ברגע שתתחילי לדבר.

אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כשכל העם במדינה עסוק בנפילה של עוד חייל אמיץ בעזה, בהשבת גופות החללים החטופים, בחוק הגיוס ובשאלת השוויון בנטל, אתם בקואליציה הזו עסוקים בלא פחות מתשע הצעות חוק של ריסוק מעמד הייעוץ המשפטי לממשלה. זה לא תיקון, זו לא רפורמה; אני לא רואה את זה ואני לא קונה את זה. הרי איך נראית פעולה כשרוצים לרסק משהו? מפרקים אותו לרסיסים ומחלקים כל רכיב ורכיב, וזה מה שעושים פה, החוק לריסוק היועצת המשפטית לממשלה. הופכים את זה, מפרידים את הפרשנות של החוק, מפרידים את התובע הכללי, מפרידים את הייצוג בערכאות. גופים מוחלשים שיריבו ביניהם, הממשלה היא החוק, היא בעצם לא חייבת מעכשיו לקיים את החוק, היא תחליט אם היא מאמצת את האזהרה שהיא מפרת חוק ועבריינית והיא גם יכולה לפטר את כולם. אני רוצה, אדוני היושב-ראש, לנצל את הזמן שניתן לי לקרוע את המסכה ולהדגים בסוגיות שעל הפרק מה היה המצב היום, ואיך הוא ייראה אחרי הצעת החוק הזו, שתיקון אין בה, אלא שחיתות יש בה. בואו נדבר על חוק הגיוס. בעצם בג"ץ קבע והחוק קובע שאי-אפשר לממן השתמטות בניגוד לחוק שירות הביטחון. זו גם עמדת היועץ המשפטי לממשלה כי זהו החוק. הממשלה הזו, רבותיי, ניסתה לעקוף את זה. יוסי פוקס, מזכיר הממשלה, הוציא מכתב שמורה לחשב הכללי ולחשב משרד העבודה והרווחה ואומר לו: אתה תממן סבסוד מעונות לאברכים בניגוד לחוק ובניגוד לעמדת היועמ"שית. מה קרה? מכתבו נעצר, נחסם, כי הוא מנוגד לחוק. כי כולם מחויבים לעמדה של שומרת הסף החשובה שקובעת מהו החוק. לא האנשים עצמם, הפוליטיקאים עצמם, יחליטו מהו החוק שמחייב אותם. אם החוק הזה של שמחה רוטמן יעבור, מה יקרה באותו המצב? הממשלה בעצם לא תפנה בכלל, היא לא מחויבת – היא לא תפנה לקבל חוות דעת, היא תחליט שממשיכים לממן עריקות בניגוד לחוק. עובדי המדינה בעצם כפופים עכשיו לממשלה; הם אפילו לא כפופים למי שאמון על פרשנות החוק. המייצג בערכאות חייב להגן על החרפה הזאת – והינה עבריינות בחסות החוק. בוא ניקח את משפט נתניהו. מחליפים את התובע במשפט – דרך אגב, בכל שלושת התפקידים האלה מותר שזה יהיה אדם מקורב פוליטית, פשוט במשך התקופה הזו שהוא אמור להיות שומר הסף, הוא צריך להצהיר שהוא לא יפעל פוליטית. התובע הכללי יעצור את המשפט ואין דין ואין דיין.

היו"ר משה סולומון:

תודה. תודה רבה.

אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

לכן אני רוצה לומר לך, אדוני היושב-ראש, ולסיים: אין פה תיקון, אין פה רפורמה. יש כאן הרבה מאוד זדון, בג"ץ יפסול את החוק הזה, וחבל ועצוב שבזה אתם מתעסקים בימים כאלה. תודה רבה.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תודה רבה. אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, אני מתנגדת כמובן להצעת החוק הראשונה –לפצל לשניים את גלי בהרב-מיארה; השנייה – לפצל אותה לשלושה; וההצעה הנוספת – לחסל לגמרי את מעמד היועץ המשפטי לממשלה. ניסיתי לחשוב בימים האחרונים מה יש לקואליציה נגד גלי בהרב-מיארה – או שזה לא אישי, זה נגד היועמ"ש, נכון? אז ניסיתי להבין. אולי זה המראה החיצוני שלה? כי הרי אמסלם הידוע התייחס לרולים ולפֶנים שלה בשיער. אני בזה לזה. לאחר מכן שמעתי שדר ימני אומר: למה יש לה שני שמות משפחה - - -

ניסים ואטורי (הליכוד):

היא הסכימה לפיצול. מירב, היא הסכימה לפיצול.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה, אני רוצה להגיד לך משהו. עזוב, אני לא רוצה לבזבז את הזמן עליך, ואטורי. עזוב, יש לי דברים יותר חשובים להגיד.

ניסים ואטורי (הליכוד):

למה? למה - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני אגיד לך אחרי זה.

ניסים ואטורי (הליכוד):

היא הסכימה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

למה? כי אתה הולך לטלוויזיה ומשקר. אז ואללה, איבדת את הזכות להגיד אפילו – כן - - -

ניסים ואטורי (הליכוד):

שמעתי מה אמרת - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

אבל לא, לא, לא. אני לא רוצה לדבר על ואטורי.

ניסים ואטורי (הליכוד):

זה לא נכון מה שאת אומרת.

היו"ר משה סולומון:

ניסים ואטורי.

ניסים ואטורי (הליכוד):

את משקרת בעצם זה שאת אומרת שאני משקר.

היו"ר משה סולומון:

את לא יכולה להגיד - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

אבל הוא משקר עליי.

ניסים ואטורי (הליכוד):

לא נכון. לא נכון. את שיקרת - - -

היו"ר משה סולומון:

את לא יכולה להגיד - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא רציתי לפתוח את זה. אתה הכרחת אותי.

ניסים ואטורי (הליכוד):

אני מוכן לבדוק את זה איתך.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אחלה, אז נדבר בחוץ.

ניסים ואטורי (הליכוד):

אם את טועה, תתנצלי על זה שאמרת שאני שקרן. אני - - - לא משקר.

היו"ר משה סולומון:

תעצור לי את הזמן. אני לא רציתי. לא רציתי. אני רוצה לדבר על גלי בהרב-מיארה. עליה, על האומץ, על היושרה שלה, על זה שאתם כולכם נופלים עליה. למה? הרי היא גיבתה עשרות הצעות של הממשלה במהלך המלחמה, עשרות החלטות של הממשלה. היא הייתה שם וגיבתה. איפה נפלה היועמ"שית? כשהיא החליטה לשים לכם ברקס בחוק הגיוס. וכשידעתם שחוק הגיוס יכול להפיל את הממשלה, נכנסתם להיסטריה, אין לי מילה אחרת. ואתה יודע, אפילו אני כמרכזת האופוזיציה, לדעתי היה לי פעם אחת שיח על הרוגלות. בואו נדבר על הרוגלות: עלה לפה השבוע השר חיים כץ להשיב במקום דודי אמסלם. כנראה שגם במזכירות הממשלה הבינו שעדיף בלי הפה ג'ורה הזה, אז הביאו את חיים כץ, שהקריא את התשובה של דודי אמסלם. ואתה יודע מה הוא אמר? היועמ"שית לא מאפשרת לנו להילחם בפשיעה. שני דברים: מי שאחראי להילחם בפשיעה במדינת ישראל הוא השר לביטחון פנים. זה שהוא כשל, זה שהוא מענה חטופים בשלט רחוק, זה משהו אחד - - -

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

אני חייב להבין - - - בין היועץ המשפטי לממשלה לדודי אמסלם? זה לא ייאמן.

מירב בן ארי (יש עתיד):

שנייה. השר הזה מענה חטופים בשלט רחוק, נקודה.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

מירב, אומרים לך: "בוקר טוב" – את עונה: "דודי אמסלם".

מירב בן ארי (יש עתיד):

רגע, שנייה. עוד לא התחלתי לדבר עליה, רגע. מה הוא אמר פה? הוא אמר: היא לא נותנת לנו להשתמש ברוגלות. אממה, מכיוון שאני קצת התעסקתי בתחום – היא לא נותנת לממשלה להשתמש ברוגלות, אתה יודע למה? אני אגיד לך, כי הממשלה לא מוכנה להכניס את עבירות השחיתות. מה מפריע לכם שיהיה אפשר לחקור שחיתות? מה מפריע לכם? אז מה אמר לה השר לביטחון פנים, הכישלון המהדהד? אמר לה: לא, אני לא רוצה את השחיתות, תני לי רק לפשיעה. תגיד לי, מי שואל אותך בכלל? אתה רוצה את הרוגלות לתת למשטרה – תיתן על כל העבירות. אבל רגע, אני רוצה להגיד עוד משהו: גלי בהרב-מיארה היא שומרת הסף האחרונה שנותרה, אי-אפשר לפטר אותה כמו שמפטרים פה בכל יום. מפלגת הליכוד הדמוקרטית מפטרת מישהו בכל יום, יום אחד היא מפטרת את ראש השב"כ, והינה – האחרון שנשאר הוא חבר הכנסת יולי אדלשטיין. על מה הוא פוטר?

היו"ר משה סולומון:

תודה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני מסיימת. לשר נתת פה חמש דקות. אתה יכול לתת לי חצי דקה.

היו"ר משה סולומון:

לא שמתי לב. לא, נתתי לך יותר.

מירב בן ארי (יש עתיד):

ואללה לא.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

אמסלם, יולי - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

תן לי לעשות קלוז'ר לנאום שלי, כי אני רואה שאני גורמת פה לקצת חיוכים, קצת תסיסה, אז אני רק רוצה לסיים. אני רואה שאלי מחייך.

היו"ר משה סולומון:

אני לא רוצה לגרור את זה עם שאר - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני רוצה להסביר, כי יש פה גם חיילים. אני לא רואה כל כך טוב. תסלחו לי, למעלה. כבוד בשבילנו. כבוד בשבילנו שאתם יושבים פה.

היו"ר משה סולומון:

אנחנו תכף מקדמים בברכה – הינה, מירב, מירב, אנחנו מקדמים בברכה - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

רק אמרתי שלום.

היו"ר משה סולומון:

נגיד להם. אנחנו מקדמים בברכה - -

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

מירב, זה שאת רואה חיילים, זה לא מזכיר לך את דודי אמסלם? אני חייב להבין.

מירב בן ארי (יש עתיד):

בוא תראה חיילים לא משתמטים. איזה קטע, הם משרתים בצבא.

היו"ר משה סולומון:

- - את חניכי קורס מ"כים או הכנה לקצונה. בהצלחה לכם. בהצלחה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אז אני רק רוצה לסיים ולומר ככה: הסיבה היחידה שהבאתם לפה את פיצול גלי לאחד, פיצול גלי לשניים וחיסול כללי של גלי – זה אך ורק בגלל שהיועצת המשפטית אמרה לכם: לא תוכלו לתת השתמטות, וזה לא יהיה בחסות שלטון החוק.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני רוצה לעודד אותך: תמשיכי, עם ישראל איתך. לא למצמץ, תאמיני לי. וזה שאת אישה זה רק מראה איזה אומץ ויושרה יש לך מכל עשרות הגברים. תודה רבה.

היו"ר משה סולומון:

תודה. תודה רבה. חברת הכנסת מירב כהן, בבקשה. אני מאפשר לעלות כאן להתנגדות. אני מבקש, תעמדו בזמן. לא נעים לי להוריד אתכם.

מירב בן ארי (יש עתיד):

- - - הוא דיבר חצי שעה ועוד האשים אותנו, כשמי שמינה אותה הוא גדעון סער, שיושב בקואליציה.

היו"ר משה סולומון:

זה לא קשור. לו יש עשר דקות, ולך יש שלוש דקות. לא מאשים אף אחד.

מירב בן ארי (יש עתיד):

בוא, לאמת אין אפשרויות, אתה יודע. מי שמינה יושב בקואליציה.

היו"ר משה סולומון:

תודה. תודה רבה. חברת הכנסת מירב כהן, בבקשה. לרשותך שלוש דקות.

מירב כהן (יש עתיד):

כנסת נכבדה, מובאות כאן היום תשע הצעות חוק לפגוע במעמד של היועצת המשפטית לממשלה – תשע הצעות. האם זה קורה עכשיו באמבוש בתזמון מקרי, או שלא במקרה זה מגיע בשיאו של קמפיין החנינה של ראש הממשלה – אותו ראש ממשלה שטוען ששמונה שנים הוא מחכה לומר את האמת שלו, אבל עושה כל דבר אפשרי כדי למרוח את הדיונים, כדי לבטל דיונים, כדי להתחמק מדיונים? אז בואו, לא ניכנס לפרטים של נוסח כזה או נוסח אחר, בואו נסתכל על התמונה הגדולה. יש לנו ראש ממשלה שמתנהל נגדו משפט פלילי, אסור לו לעסוק במערכת המשפט, הוא תחת הסדר ניגוד עניינים שאוסר עליו לעסוק במערכת המשפט, אז הוא מביא היום את השליחים שלו שיבואו ויזיזו את ראש מערך התביעה נגדו. זה כל הסיפור. כל יתר הברברת הוא מסך עשן. יש פה ראש ממשלה שמנסה לעצור את משפטו. במה אתם מתעסקים? מדינת ישראל, יש בה כל כך הרבה בעיות: חללים שלא החזרנו, חמאס שמשתקם ברגעים אלה, ועדת חקירה ממלכתית להפקת לקחים, כדי שלא יישפך פה עוד דם – ובמה אתם מתעסקים? רק בדבר אחד: למלט את ראש הממשלה ממשפטו. תתביישו. אתם בושה גדולה לעם ישראל. אני רוצה לשאול: האם חברי הכנסת שהגישו היום את ההצעה תיאמו ביניהם מהלך משותף? כי הדברים לא קורים באופן מקרי. האם אתם מבינים שאתם חלק ממסע האיומים על מערכת המשפט? תבינו, כל מערכת אפשר לתקן, גם את המערכת המשפטית אפשר לתקן, אבל לא ככה, לא כשכולכם נגועים באינטרסים אישיים, עושים את מה שראש המפלגה שלכם דורש מכם, כי הוא עמוק עמוק בתוך משפט, כשהוא עושה כל מה שהוא יכול כדי להימלט ממנו. וכפי שנאמר, שהמדינה תישרף.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. חברת הכנסת מרב מיכאלי, בבקשה. לרשותך שלוש דקות.

מרב מיכאלי (העבודה):

תודה, אדוני. השאלה היא בכלל לא פיצול או לא פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה. זה דיון עקרוני שאפשר לעשות על מבנה מערכת המשפט – גם באופן עקרוני בעולם, אצלנו, וגם באופן ספציפי על מערכת המשפט שלנו, איזה תיקונים אפשר וצריך לעשות בה. אגב, הדיון הזה היה נכון גם כשהתחילו את ההפיכה המשטרית. יש דברים שאפשר לדבר עליהם – אגב, בראשם להוסיף כוח אדם למערכת הזאת שקורסת, דבר שמאז לא רק שלא קורה, אלא קורה ההפך: רק מונעים עוד ועוד מינויים, ומכניסים את המערכת ליותר מצוקה ויותר נזק לאזרחיות ולאזרחים. מה שעומד פה על הפרק הוא דבר מאוד פשוט: להפוך משרתי ומשרתות ציבור למשרתים, למשרתים של אנשים מאוד מסוימים – של הקואליציה הזאת, של הממשלה הזאת ושל ראש הממשלה הזה ורעייתו ובניו ומשפחתו והאימפריה הכלכלית שהם בנו, כך לפי פרסומים שאמר במו פיו אדם שהיה ממונה במוסד על חקירות כלכליות. משרתים הם רוצים, לא משרתי ציבור. ואם באמת יעברו הצעות החוק האלה, הפגומות מאוד, זה ישליך לא רק על הייעוץ המשפטי שלנו אלא על השירות הציבורי שלנו כולו. כל השירות הציבורי יהפוך מלהיות בעיקרון שירות ציבורי מקצועי ללהיות שירות פרטי לשירותם של מי שכרגע בעמדת כוח ומצפים שיצחצחו להם את הנעליים וילקקו להם אתם יודעות ויודעים איפה. זה הסיפור. היועמ"שית הזאת ספציפית, יש איתה בעיה מרכזית אחת: לא ברור למה עד לרגע זה היא לא הוציאה את נתניהו לנבצרות מתפקידו כראש ממשלה. יש לו הסכם ניגוד עניינים שהוא חתום עליו, והוא הפר אותו כל כך הרבה פעמים, אי-אפשר לספור. שוב ושוב ברגל גסה, מהמקפצה, פשוט עובר על הסכם ניגוד העניינים שלו ומפר אותו. מה עוד צריך לקרות כדי שהוא יצא לנבצרות ויפסיק להחזיק מדינה שלמה בגרון, בת ערובה, במחיר מאוד גבוה של חיי אדם, בשביל האינטרסים האישיים שלו? זה הסיפור שמדובר פה, חברות וחברים. אל תיפלו בכל הפלפולים המשפטיים – הראויים – שבמדינה מתוקנת, שהייתה פה פעם, אפשר היה לדון בהם.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. חבר הכנסת בנימין גנץ, בבקשה. אנחנו מקדמים בברכה את תלמידי כיתה י"ב מבית הספר מקיף עירוני ג' בבאר שבע. יש לכם בגרויות השנה, הצלחה גדולה. ברוכים הבאים. בבקשה, לרשותך שלוש דקות.

בנימין גנץ (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

שלום. אני שמח מאוד שיש פה תלמידי בית ספר תיכון כלשהם, וגם כמובן מבאר שבע. אני מקווה שהמליאה הזאת תקפיד לתת דוגמה אישית ראויה לתלמידים האלה, שמגיעים לראות איך עובדת הכנסת. אדוני היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, אני רוצה לפנות לחברי הכנסת חבריי בקואליציה. אני באופן אישי חושב שפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה זה טעות, כי יש משמעות לכך שהייעוץ המשפטי והתביעה יהיו חלק מעבודת הממשלה במובן של האיזונים הנדרשים בקבלת ההחלטות של התביעה, במיוחד בנושאים של נושאי משרה בכירים, ולא ממנים תובע שהוא יכול להיות משפטן טוב אבל הוא מנותק מהפרקטיקה של היום-יום. ההצעה לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה נמצאת על השולחן הרבה זמן, ויש גם טיעונים ענייניים שיכולים להצביע בעד הצעה שכזאת. אבל הם לא יכולים להישמע כשראש הממשלה שעומד לדין מבקש להחליף את התובעת במשפטו ומנסה בעצם להדיח את היועצת המשפטית לממשלה. זה מהלך שכל מי שתומך בפיצול התפקיד חייב להתנגד לו כרגע, כי הוא מכתים אירוע משטרי משמעותי באירוע פרסונלי עם חשד כבד לשחיתות. את הסדרת תפקיד הייעוץ המשפטי לממשלה צריך לקדם במסגרת רפורמה רחבה שמסתכלת על כל המערכת, לדון בה מתוך רצון אמיתי לשפר את עבודת הממשלה ולשמור על שלטון החוק, ולא על מנת להתגבר על מכשלת החוק ולעצור את משפט ראש הממשלה. לכן, חבריי מהקואליציה, מי מכם שבאמת רוצה רפורמה משפטית, חייב להתנגד לדיל הזה שמובא בפניכם היום, כי הוא דיל מסריח. רפורמה משפטית מקיפה תיעשה רק בממשלת הסכמות רחבה, ולא בשיטת הסלאמי, לא בממשלה של 61, כמו שרוצים חלק מחבריי באופוזיציה, ולא בממשלת 7 באוקטובר, בצורה דורסנית, כי מה שייעשה עכשיו רק יפלג, ומה שייעשה עכשיו יבוטל בהמשך, וחבל שכך.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

בתור מה הוא עולה, מתנגד?

היו"ר משה סולומון:

מתנגד, כן, הוא ביקש. בבקשה, לרשותך שלוש דקות להתנגדות להצעת הממשלה.

אבי מעוז (נעם):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני נוטה כרגע להתנגד לאחת מההצעות, מכיוון שאני חושב שאסור להפסיק את משפטו - - -

היו"ר משה סולומון:

אתה מתנגד להצעות?

אבי מעוז (נעם):

אני מתנגד להצעת החוק מכיוון - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

תגיד: אני מתנגד. אני, על פחות מזה הורידו אותי.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. חברים, תודה רבה. על פי הפרוטוקול, הוא אמר שהוא מתנגד להצעות שהוגשו כאן עכשיו. זה הכול. תודה.

אבי מעוז (נעם):

תעצור את השעון, אדוני. חצי דקה תשיב לי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תשיב לו. תשיב לו חצי דקה.

היו"ר משה סולומון:

בבקשה. תתחיל מעכשיו.

אבי מעוז (נעם):

אסור להפסיק את משפטו של ראש הממשלה, ואני אסביר מדוע, ואני רוצה לפנות לראש הממשלה. אדוני ראש הממשלה, בסייעתא דשמיא עם ישראל בחר בך להיות ראש ממשלת ישראל במשך שנים רבות ולהוביל את מדינת ישראל בצמתים חשובים בכלל, ובשנתיים האחרונות בפרט. בין כל השליחויות שאתה ממלא בתפקידך, משפטך הוא אחת מהחשובות שבהן. בעומק העניין, משפטך בא לעולם כדי לחשוף את השקר ולפקוח את העיניים של כולנו. זוהי פקיחת עיניים אדירה, שמשנה את התודעה הציבורית. מאז החל משפטך אנחנו מתוודעים יותר ויותר עד כמה מערכת אכיפת החוק ומערכת הייעוץ המשפטי לממשלה היא מערכת מושחתת, מערכת עבריינית, מערכת אלימה ובריונית, מערכת שבה יד רוחצת יד, והיא מכסה על ערוותם ועל קלונם של חברי הכת הנאורה והאליטה האחוס"לית. איך קרא המשפטן האמריקאי ריצ'ארד פוזנר, שופט בית המשפט הפדרלי לערעורים, לאהרן ברק, שהוא אבי-אבות השיטה המושחתת של מערכת המשפט? הוא קרא לו פיראט משפטי.

גלעד קריב (העבודה):

מי שעושה עבירות הם אתה והחברים שלך. העבירות הן של החברים שלך.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה.

אבי מעוז (נעם):

מאז החל משפטך כולנו מבינים שלא רדיפת האמת והצדק מניעה את המערכת, אלא רדיפת האג'נדה הפוליטית שלה עצמה. אני יודע, אדוני ראש הממשלה, אילו מחירים משפחתיים ואישיים אתה ומשפחתך משלמים. ובכל זאת, המשפט החשוב הזה פוקח את עיני כולנו. תודה לך, אדוני ראש הממשלה, על מה שאתה עושה עבור עם ישראל ועבור מדינת ישראל בכלל ועל העמידה האיתנה במשפטך בפרט. אל תפסיק. חבריי שרי הליכוד, תפסיקו לכתוב מכתבים שקוראים להפסיק את המשפט. בדיוק להפך, הפסקת המשפט לא תגרום לריפוי ולאיחוי בעם ישראל. דווקא המשך המשפט והמשך פקיחת העיניים הם שיביאו את הריפוי ואת האיחוי על ידי כך שאפילו המתנגדים לך, אדוני ראש הממשלה, ייאלמו דום אל נוכח המציאות שהולכת ונחשפת לעיני כולנו, ואז כולם יבינו שמערכת המשפט חייבת לעבור רפורמה מהמסד ועד הטפחות. חזק ואמץ, אדוני ראש הממשלה. תהיה חזק ואל תישבר. ואני חוזר ואומר: אסור להפסיק את המשפט. אם מטרת הפיצול היא להפסיק את משפטו של ראש הממשלה, כמובן שאני מתנגד.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. האם מישהו מהמציעים רוצה להשיב למתנגדים? לפי הסדר – מישל בוסקילה? אלי דלל? ניסים ואטורי? רביבו? קרויזר? אם כך, חבר הכנסת שמחה רוטמן, בבקשה. לא, הם משיבים למתנגדים.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לענות לכל המתנגדים, ואני רוצה לעבור עליהם לפי הסדר. היא לא נמצאת, אורית פרקש. אורית פרקש, חתמת על הסכם קואליציוני שדורש את פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה; מירב בן ארי, אני רוצה לענות לך. חתמת על הסכם קואליציוני שדורש את פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה; מירב כהן - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני לא חתמתי על שום הסכם, אז אל תמציא. אני לא חתמתי על הסכם. למה אתה - - - הוא מנמק.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

אדוני, היא מפריעה לי.

היו"ר משה סולומון:

את יכולה לבדוק אחר כך ולהגיד לו, אבל שנייה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

הוא לא יכול להגיד משהו שעשיתי. אני לא חתמתי על הסכם, מה לעשות.

היו"ר משה סולומון:

בסדר גמור. תודה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

הוא יכול להגיד המפלגה. הוא יכול להגיד המפלגה, אני בינתיים חברת כנסת - - -

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

מירב כהן – נו, אבל היא מפריעה.

היו"ר משה סולומון:

הבנתי, מירב בן ארי. תודה. נשמעה הביקורת שלך.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תתקן בבקשה. אני חתמתי?

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

בסדר גמור. כולכם, המפלגות שלכם, אתם חלק והייתם חלק מממשלה ומקואליציה שזה ההסכמים הקואליציוניים שלהן. מירב כהן, המפלגה שלך חתומה על הסכם קואליציוני שדורש את פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה. את בטח זוכרת עם מי. עם מנסור עבאס, זה שקראת לו "ציוני". כן, איתו חתמתם הסכם קואליציוני שצריך לפצל את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה; מרב מיכאלי, חתמת על הסכם קואליציוני שדורש את פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה; בני גנץ, איפה הוא? חתמת על הסכם קואליציוני שדורש את פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה. היחיד שנקי מהחטא הזה, והיחיד שנתן פה התנגדות שהיא איכשהו רלוונטית לחוק - -

גלעד קריב (העבודה):

זה אני.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

- - זה אבי מעוז.

גלעד קריב (העבודה):

אה.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

ולכן אני רוצה להתייחס רק לאמירה שלו. ואני אומר כאן מעל הבימה: אל תאמין לשקרים, מה שכינינו פה קודם "היסטריה פופוליסטית". אין שום קשר בין החוק הזה לבין הפסקת משפט נתניהו. משפט נתניהו - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

החוק שלך מפצל את התפקיד או מחסל את התפקיד? מה החוק שלך אומר?

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

אדוני, הם מפריעים לי.

היו"ר משה סולומון:

חברת הכנסת מירב בן ארי, זה מפריע. הוא הציג את החוק שלו קודם בעשר דקות.

גלעד קריב (העבודה):

לא נורא, זו מצווה.

היו"ר משה סולומון:

הוא נתן. לא, אבל אי-אפשר להפריע לו כל פעם. אפשר הערת ביניים, אבל לא כל הזמן לדבר.

מיקי לוי (יש עתיד):

זה לא דומה לחוק שאנחנו ביקשנו להעביר, ובשנת בחירות להעביר חוק כזה זה פשוט ביזיון. זה רמאות.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

הם מפריעים.

היו"ר משה סולומון:

תודה. תודה. אני אאפשר לך עוד כמה דקות. חבר הכנסת מיקי לוי, תודה רבה.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

אז אין שום קשר - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

אין שום קשר בין החוק שלך - - -

היו"ר משה סולומון:

חברת הכנסת מירב בן ארי, קריאה ראשונה.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

משפט נתניהו הוא תרנגולת שמטילה ביצי זהב עבור הימין. כל יום שעובר שם אנשים נחשפים יותר לעומק לשחיתות האדירה של מערכת המשפט, לתביעה, לתפירת התיקים, לעבריינות.

מיקי לוי (יש עתיד):

אתם המושחתים.

היו"ר משה סולומון:

חבר הכנסת מיקי לוי, קריאה ראשונה.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

תרנגולת שמטילה ביצי זהב לא שוחטים. ולכן אני מקווה ששכנעתי אותך, אבי, ותוכל לתמוך בלבב שלם בחוק הזה. אין לו שום קשר לתיקי נתניהו. ומי שירצה לראות, יראה איך ננהל את הדיונים במקצועיות, באחריות ולא בפופוליזם.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה הקשר בין החוק שלך לפיצול התפקיד? החוק שלך מרסק את התפקיד.

היו"ר משה סולומון:

חברת הכנסת מירב בן ארי, את בקריאה ראשונה.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

ואני רוצה, בעשר השניות שנותרו לי – הם מפריעים ממש ממש, אדוני היושב-ראש – אני רק רוצה להודות – נו, מה - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

- - - מספיק, תודה. שלא ימציא דברים. למה אתה ממציא?

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

נו, מה?

היו"ר משה סולומון:

אבל הוא הגיב לכם פה קודם לכן. בסדר, תני לו לדבר עכשיו. אני לא רוצה להוציא אתכם.

מיקי לוי (יש עתיד):

החוק הזה שונה מהחוק שהובא מהפעם הקודמת. ובשנת בחירות, בושה.

היו"ר משה סולומון:

חבר הכנסת מיקי לוי, תודה רבה.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

אני לא יכול, אדוני היושב-ראש.

אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

דיברת עליי?

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

הזכרתי את שמך.

היו"ר משה סולומון:

לא, אבל אתה לא פותח מחדש. תמשיך בדבריך.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

לא, אני לא. אני רוצה לסיים. אני רוצה לסיים, רק תן לי.

היו"ר משה סולומון:

אין בעיה. בבקשה.

אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אבל אני רוצה להגיב.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

אין תגובות לתגובות.

היו"ר משה סולומון:

לא, אין תגובות.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

אני רוצה להודות. הודיתי בהתחלה כמובן לחברי וידידי שר המשפטים, יושב-ראש ועדת השרים לענייני חקיקה. אני רוצה להודות ליושב-ראש הקואליציה חבר הכנסת אופיר כץ, שהצליח לפתור את הפלונטר שהיה פה במשך שלושה חודשים סביב החוק הזה והוא עולה היום להצבעה. אני רוצה להודות לכל ראשי המפלגות וראשי סיעות הקואליציה ולאלו שהם נכון להיום לא בסטטוס של סיעות קואליציה, לסיעות החרדיות, ששמו בצד את המחלוקות ואמרו: החוק הזה הוא חשוב, הוא נכון, ואנחנו נעביר אותו, בעזרת השם. אני מקווה שיש בזה גם סימן לבאות.

מיקי לוי (יש עתיד):

תענה לנו: למה בשנת בחירות?

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

אבל החרם על ההצבעות היום נשבר, ואני רוצה להודות לכל מי שהיה לו יד בדבר. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה הקשר בין החוק שלך לפיצול התפקיד? החוק שלך מרסק את תפקיד היועמ"שית. מה הקשר בכלל?

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעות. נצביע תחילה על הצעת חוק פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, התשפ"ה–2024, של חבר הכנסת מישל בוסקילה. הצבעה זו תהיה שמית. אנא, מזכיר הכנסת. הצבעה שמית

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר משה סולומון:

אנא קרא שוב בשמות חברי כנסת שטרם הצביעו.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר משה סולומון:

האם ישנם חברי כנסת במליאה שטרם הצביעו? צבי ידידיה סוכות.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר משה סולומון:

עוד חברי כנסת שטרם הצביעו? אם כך, תמה ההצבעה. זהו, תמה ההצבעה. 61 בעד, 46 נגד. אני קובע כי הצעת חוק פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת מישל בוסקילה, אושרה בקריאה הטרומית, ותעבור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט לצורך הכנתה לקריאה הראשונה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

ועדת חינוך.

היו"ר משה סולומון:

ועדת חינוך. אם כך, זה יעבור לוועדת הכנסת לקביעת ועדה מתאימה. שמעתם?

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה אמרת? איזו ועדה?

היו"ר משה סולומון:

הכנסת. אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת אלי דלל וקבוצת חברי הכנסת. גם ההצבעה הזאת תהיה שמית. אנא קרא בשמות חברי הכנסת להצבעה, בבקשה. הצבעה שמית

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר משה סולומון:

אנא, קרא שוב בשמות חברי הכנסת שטרם הצביעו.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר משה סולומון:

האם יש במליאה חברי כנסת שטרם הצביעו? נעבור על כולם.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר משה סולומון:

יש עוד חברי כנסת שטרם הצביעו? יש חברי כנסת שטרם הצביעו? אם כך, תמה ההצבעה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

- - - מה הבעיה?

היו"ר משה סולומון:

קראתי כמה פעמים. אפשרתי כמה פעמים. תמה ההצבעה. 61 בעד, 46 נגד. אני קובע כי הצעת חוק פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת אלי דלל וקבוצת חברי הכנסת אושרה בקריאה טרומית, ותעבור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט לצורך הכנתה לקריאה ראשונה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא. ועדת חינוך.

היו"ר משה סולומון:

אם כך, תעבור לוועדת הכנסת, כמו ההצעה הקודמת. תודה רבה. אם כך, חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת יצחק קרויזר. גם ההצבעה הזאת תהיה שמית. אנא, קרא בשמות חברי הכנסת. הצבעה שמית

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר אליהו רביבו:

עליזה, אם אפשר טיפה פחות צעקות. אנחנו מתחילים סיבוב שני ונשמרת האפשרות להצביע. אין בעיה.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר אליהו רביבו:

אבקש לדעת אם יש מי מהנוכחים שלא מימש את זכותו להצביע – זו העת. בבקשה, אדוני המזכיר.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

לכספים.

היו"ר אליהו רביבו:

לאחר בקשה להעביר לוועדת הכספים, אני קובע בזאת כי הצעת החוק תעבור קודם כול לבחינת ועדת הכנסת, ושם יוכרע היכן תקודם ההצעה. חבריי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, התשפ"ה–2024, של חבר הכנסת ניסים ואטורי. ההצבעה תהיה הצבעה שמית, בבקשה, אדוני המזכיר. הצבעה שמית

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

מירב בן ארי (יש עתיד):

לבקשת מי השמית?

היו"ר אליהו רביבו:

סליחה, בואו, לא להתלהם. לא להתלהם.

מירב בן ארי (יש עתיד):

הוא הגיש שמית לבקשת הקואליציה. זה לא שלי, זה של הקודם.

היו"ר אליהו רביבו:

אין שום בעיה, תמתיני רגע, אנחנו בודקים את זה. לגישתנו, את טועה, אנחנו בודקים את זה.

קריאה:

אני הגשתי על כל החוקים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

יפה. זה לא שלי, תודה. די, זה לא שלי.

רון כץ (יש עתיד):

כל הרעיון שזה יהיה מייד, לא קרה - - -

היו"ר אליהו רביבו:

טוב, אנחנו ממשיכים, ברשותכם. מירב, מירב, לא צריך להתעצבן ככה. הייתה בקשה הדדית, בכל מקרה יש הצבעה שמית, זה לא רלוונטי. חבריי חברי הכנסת, אנחנו מבקשים להמשיך את הליך ההצבעה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אז תמשיך.

היו"ר אליהו רביבו:

כאמור, ההצבעה תהיה שמית, בבקשה, אדוני המזכיר.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר אליהו רביבו:

אנחנו נתחיל בסיבוב שני. הגיע השר אלקין, מבקש להצביע.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר אליהו רביבו:

אבקש לדעת אם יש בנמצא מי שעדיין לא מימש את זכותו באולם. כן, אנחנו רואים פה את חבר הכנסת אייכלר, חברת הכנסת מרב מיכאלי.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר אליהו רביבו:

שמחה רוטמן כאן. אנחנו רואים פה כמה חברי כנסת.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר אליהו רביבו:

האם יש מי באולם שטרם מימש את זכותו להצביע ומעוניין לעשות זאת כעת? קריאה אחרונה. בבקשה, תמה ההצבעה, אדוני המזכיר.

קריאה:

היו"ר אליהו רביבו:

כמובן שנקדם בברכה את תלמידי בית הספר, שמקדישים מזמנם. הם הגיעו ללמוד על עבודת הפרלמנט. ברוכות וברוכים הבאים. חגיגה דמוקרטית.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

באו בזמן הלא-נכון.

היו"ר אליהו רביבו:

חד-משמעית, הצד היפה של הדמוקרטיה. אלה הן תוצאות ההצבעה: בעד – 60, נגד – 48. אני קובע בזאת כי הצעת חוק פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, התשפ"ה–2024, של חבר הכנסת ניסים ואטורי, עברה בקריאה הטרומית, ותמשיך דיונים בוועדת החוקה לצורך הכנתה לקריאה ראשונה.

קריאות:

כספים.

סימון דוידסון (יש עתיד):

ועדת המשנה לספורט.

היו"ר אליהו רביבו:

אוקיי. אוקיי. ישנן בקשות – לאחר בקשות האופוזיציה, אני מודיע בזאת שקידום הליך ההכנה של הצעת החוק יועבר לוועדת הכנסת לצורך בחינת המשך הטיפול בה. חבריי חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, התשפ"ה–2024, של חבר הכנסת אליהו רביבו. ההצבעה תהיה הצבעה שמית, על פי בקשת הקואליציה. בבקשה, אדוני המזכיר.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני מתנצלת בפני דן מרזוק.

היו"ר אליהו רביבו:

אוקיי, התנצלותך התקבלה. הצבעה, בבקשה.

משה גפני (יהדות התורה):

הם הורידו את השמית.

היו"ר אליהו רביבו:

הם הורידו את השמית, לא אנחנו.

מירב בן ארי (יש עתיד):

כל התלונות מעכשיו לאופיר כץ, אני סיימתי.

היו"ר אליהו רביבו:

ברשותכם, אנחנו מבקשים להתחיל בהצבעה, אנא שמרו על שקט. בבקשה. הצבעה שמית

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר אליהו רביבו:

האם יש באולם מי שטרם מימש את זכותו להצביע? מוזמן לעשות זאת כעת. אנחנו בסיבוב השני. לממש זכות – זה למי שכבר הציעו ולא שמע.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר אליהו רביבו:

האם יש באולם מי שלא מימש את זכות הצבעתו ומבקש לעשות זאת כעת? השר זאב אלקין.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר אליהו רביבו:

קריאה אחרונה. האם יש מי באולם שטרם הצביע? אוקיי, אדוני המזכיר, תמה ההצבעה, בבקשה ספירת הקולות. אלו תוצאות ההצבעה: 60 בעד, 47 נגד. אני קובע בזאת כי הצעת חוק פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, התשפ"ה–2024, של חבר הכנסת אליהו רביבו, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לוועדת חוק, חוקה ומשפט לצורך הכנתה לקריאה הראשונה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

ועדת הכספים. הוועדה לעובדים זרים. מפרגנת לך.

היו"ר אליהו רביבו:

אוקיי. לאור ריבוי הבקשות גם הצעת חוק זו תעבור לבחינה בוועדת הכנסת טרם קידומה. חבריי חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, התשפ"ה–2024, של חברי הכנסת שמחה רוטמן, אוהד טל ומיכל וולדיגר. על פי בקשת האופוזיציה, ההצבעה תהיה שמית. בבקשה, אדוני המזכיר. הצבעה שמית

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר אליהו רביבו:

ברשותכם, נעבור לסיבוב השני.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר אליהו רביבו:

אבקש לדעת מי מהנמצאים לא מימש את זכותו להצביע ומעוניין לעשות זאת. חבר הכנסת עודה – נגד.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר אליהו רביבו:

אוקיי. אנחנו מבינים שאין בתוך המליאה מי שטרם הצביע ומעוניין לעשות זאת.

קריאה:

בועז.

היו"ר אליהו רביבו:

בועז הצביע. אדוני המזכיר מתבקש לבצע את הספירה. תמה ההצבעה. נקדם בברכה את תלמידות ותלמידי התיכון שהגיעו אלינו. ברוכים הבאים. יישר כוח לצוות ההנהלה, שמבין את חשיבות הבאת התיכוניסטים והתיכוניסטיות לבית המחוקקים, חגיגה דמוקרטית. ברוכים הבאים. אלו הן תוצאות ההצבעה: 59 בעד, 44 נגד. אני קובע בזאת כי הצעת חוק פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, התשפ"ה–2025, של קבוצת חברי הכנסת שמחה רוטמן, אוהד טל ומיכל וולדיגר, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט לצורך הכנתה לקריאה הראשונה.

נאור שירי (יש עתיד):

או לוועדה למעמד האישה.

היו"ר אליהו רביבו:

תחליטו. זה חשוב מאוד.

נאור שירי (יש עתיד):

הוועדה למעמד האישה, ושאבי מעוז ינהל את הדיון.

היו"ר אליהו רביבו:

אוקיי. לאור ריבוי הבקשות אני קובע בזאת כי המשך הטיפול בהצעת החוק יועבר לוועדת הכנסת, שתכריע מה יהיה מסלול קידום החוק. ברשותכם, תמה ההצבעה.

היו"ר אליהו רביבו:

אנחנו רוצים לעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק התובע הכללי, התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי. להצעת החוק מוצמדות שתי הצעות חוק: הצעת חוק התובע הכללי, התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת יצחק קרויזר, והצעת חוק התובע הכללי, התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת אריאל קלנר. כל הצעות החוק נומקו ונשמעה בעניינן עמדת הממשלה ביום 11 ביוני 2025. באותו דיון עלו גם שלושה מתנגדים. מאחר שלא ניתנה אפשרות לחברי הכנסת היוזמים להשיב להתנגדויות, אנו נאפשר זאת כעת, ולאחר מכן נעבור להצבעות. חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי, אתה מוותר על זכותך?

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

כן.

היו"ר אליהו רביבו:

אוקיי. חבר הכנסת יצחק קרויזר, מעוניין? לא נמצא, ויתר; חבר הכנסת אריאל קלנר – גם כן ויתר. את רואה מה זאת יעילות, מירב?

מירב בן ארי (יש עתיד):

- - - קדימה, בוא - - -

היו"ר אליהו רביבו:

חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעות. תחילה נצביע על הצעת חוק התובע הכללי, התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי. ההצבעה תהיה שמית, לבקשת הממשלה. הצבעה, בבקשה, אדוני המזכיר. הצבעה שמית

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר אלי רביבו:

ברשותכם, המזכיר יעבור לסיבוב שני.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר אלי רביבו:

חבר הכנסת בני גנץ – נגד; האם יש באולם מי שטרם הצביע? בבקשה.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר אלי רביבו:

האם יש מישהו שטרם הצביע? תמה ההצבעה. אדוני המזכיר, בבקשה, ספירת קולות. תוצאות ההצבעה: 56 בעד, 43 נגד. אני קובע כי הצעת החוק התובע הכללי, התשפ"ג–2025, של חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי אושרה בקריאה הטרומית ותעבור להמשך טיפול והכנה לקריאה ראשונה בוועדת החוקה, חוק ומשפט.

מירב בן ארי (יש עתיד):

עובדים זרים.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

הכספים.

היו"ר אלי רביבו:

הכספים, עובדים זרים. אוקיי, אנחנו נבחן את הצעתכם בוועדת הכנסת. חבריי חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק התובע הכללי, התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת יצחק קרויזר. גם הצבעה זו, על פי בקשת הממשלה, תתבצע בקריאה שמית. בבקשה, אדוני המזכיר.

משה גפני (יהדות התורה):

מי מבקש את השמית?

היו"ר אלי רביבו:

אמרתי, הממשלה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

התלונות – לא אליי.

היו"ר אליהו רביבו (הליכוד):

אמרתי, הממשלה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

השמית שלי פה. אפשר לעבור להצבעה.

אופיר כץ (הליכוד):

כשאני מוריד היא שמה, לא הבנת?

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה פתאום? שלא יהיה לכם משעמם לרגע.

היו"ר אליהו רביבו (הליכוד):

ששש. יופי, תודה. אנא, אדוני המזכיר, התחל בהצבעה. הצבעה שמית

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר אליהו רביבו (הליכוד):

ברשותכם, אנו נעבור לסיבוב השני.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר אליהו רביבו:

האם יש מי באולם שטרם מימש את זכותו? חברת הכנסת לימור סון הר מלך.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר אליהו רביבו:

יש מישהו שטרם הצביע? קריאה אחרונה. מישהו טרם הצביע ומעוניין לעשות כן? אדוני המזכיר, תמה ההצבעה. אלו תוצאות ההצבעה: 55 בעד, 43 נגד. אני קובע בזאת כי הצעת חוק התובע הכללי, התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת יצחק קרויזר, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לוועדת החוקה, חוק ומשפט לצורך הכנתה לקריאה הראשונה.

קריאה:

חוץ וביטחון.

היו"ר אליהו רביבו:

חוץ וביטחון, אוקיי. לאור בקשת האופוזיציה, אנו ניאלץ להעביר - - -

נאור שירי (יש עתיד):

הוועדה לעובדים זרים.

היו"ר אליהו רביבו:

עובדים זרים? אוקיי. ניאלץ להעביר את המשך הטיפול בהצעת החוק לוועדת הכנסת. ברשותכם, חבריי חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק התובע הכללי, התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת אריאל קלנר. על פי בקשת הממשלה, גם הצבעה זו תהיה הצבעה שמית. בבקשה, אדוני המזכיר. הצבעה שמית

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר אליהו רביבו:

לפני שנעבור לסיבוב השני, חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי הודיע שהוא בעד. סיבוב שני, בבקשה.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר אליהו רביבו:

האם יש מישהו באולם שטרם מימש את זכות הצבעתו?

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר אליהו רביבו:

גלעד קריב (העבודה):

כבר אישרו את הסיפוח?

היו"ר אליהו רביבו:

הם באו בשביל זה. .And thank you for everything you do for Israel. You are welcome ברשותכם, תוצאות ההצבעה: 57 בעד, 42 נגד. אשר על כן’ אני קובע כי הצעת החוק של חבר הכנסת אריאל קלנר, הצעת חוק התובע הכללי, התשפ"ג–2023, אושרה בקריאה הטרומית, ועוברת להמשך טיפול בהכנה לקריאה הראשונה בוועדת החוקה, חוק ומשפט. ברשותכם נעבור - - -

מאיר פרוש (יהדות התורה):

במגילת אסתר כתוב: "אשר הַחִלּוֹתָ לנְפֹּל לפניו לא תוכל לו".

בועז טופורובסקי (יש עתיד):

ועדת הכספים.

היו"ר אליהו רביבו:

אין. נגמר.

מאיר פרוש (יהדות התורה):

- - - עו"ד מיארה, נפול תפלי.

קריאות:

אמן.

היו"ר אליהו רביבו:

נתנו אפשרות להכריז ועדה אחרת, לא הכריזו – זה נגמר. זה עובר לוועדת החוקה, חוק ומשפט.

קריאה:

היו"ר אליהו רביבו:

הוא אמר בשיעול.

היו"ר ניסים ואטורי:

חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק קביעת הזמן (תיקון – ביטול שעון חורף), התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת בועז טופורובסקי. אני מזמין את חבר הכנסת בועז טופורובסקי להציג את הצעת החוק. עד שתגיע אני אגיד ברוך הבא ליוסי דגן והחברים יקרים שפועלים למען ריבונות בארץ ישראל. You are welcome, all. Thank you very much. עשר דקות לרשותך, בבקשה.

בועז טופורובסקי (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב בראש. חברות וחברי הכנסת, אדוני השר התורן, השעה עכשיו לדעתי 16:10, ואם תסתכלו – כאן אין חלונות, אבל אם תסתכלו בחוץ תראו שכבר מחשיך. וכבר מאוד מאוחר, אנחנו ב-16:10 אחר הצוהריים, ובירושלים, בירת ישראל הנצחית, ב-16:52 תהיה שקיעה. למישהו זה נשמע הגיוני, שבמדינה שטופת השמש, במזרח התיכון, ב-16:52 יהיה חושך, ושב-16:00, כשהבת שלי עוד לא מסיימת את הגן, כבר מתחיל להחשיך? כשהיא תחזור מהגן, במקום שהיא תלך לגינה לשחק, היא תתחיל להיות עייפה. הבן שלי, שיש לו חוגים, לא יכול ללכת לחוגים ברגל, כי כבר חושך, אז צריך להסיע אותו. גם את החוגים אי-אפשר לתת לו במקום שאין תאורה כי יש חושך ב-16:00, ב-17:00. אפשר לחשוב שאנחנו מדינה נורדית, שאצלם בחצי מהתקופה יש חושך. יש דברים שאנחנו צריכים אולי להעתיק מהם, זה לא אחד מהדברים. אור זה יתרון; אור מביא פעילות; אור מביא שמחה; אור מביא ביטחון. אתם יודעים שאני עוסק גם בבטיחות בדרכים. באור יש פחות תאונות מאשר בחושך. אנשים מסיימים לעבוד ב-17:00, 18:00, 19:00 – וייסעו בחושך מוחלט. ויש יותר הרוגים ונפגעים בתאונות דרכים כתוצאה מהזזת שעון החורף. אנחנו התעוררנו בין שבת לראשון כביכול מבסוטים, כי הייתה לנו עוד שעת שינה. אבל אז הגיעה 16:00 והתחיל להחשיך. אנשים מתחילים להיות עייפים מוקדם יותר, לעבוד פחות טוב מוקדם יותר, עם פריון נמוך יותר, והכול בגלל שלא מזיזים, ולא מבטלים את הדבר הזה שנקרא שעון קיץ. פעמיים בשנה מזיזים שעון במדינת ישראל. מדינה שלמה קמה עם ג'טלג בגלל החלטות שהן החלטות היסטוריות של פעם, מהתקופה שרק המציאו את השעון והיו בעיות עם זמנים של רכבות. זה כבר לא ככה היום. הדבר הזה נמצא בקונסנזוס. אני חושב שאין אף אחד, לא בממשלה, לא במדינת ישראל – תכף יעלה השר התורן ויגיד: בואו נחכה לשר הפנים – לא שר הפנים הקודם, לא זה שלפניו, לא זה שאחריו, לא אלה שנמצאים כאן, לא מי שיהיה שר הפנים ויודע שהוא שר פנים, יכול להתנגד או יתנגד, או שיש סיבה להתנגד, להמשך הפעלה של שעון חורף בישראל. אין סיבה להזיז שעון פעמיים בשנה. אין מישהו גורם מקצועי שתומך בהזזת שעון. ב-2013 הייתה ועדה שמינה משרד הפנים. הוועדה אמרה שצריך לבטל את שעון החורף. הוועדה אז ב-2013 אמרה שהנהגת שעון החורף – זה שהזזנו עכשיו שעה – לפני 12 שנה עלתה 300 מיליון שקל למשק הישראלי. היום זה עולה הרבה יותר. זה רק בעלויות שאפשר לחשב בהורדת פריון עבודה, מזה שאנשים עייפים יותר, מזה שאנשים יוצאים מהעבודה מוקדם יותר, שזה שלאנשים לא בא לעבוד כשחושך בחוץ והשעה 16:30. במקום זה, במקום לקבל את זה פעם אחר פעם, נמנעים מקבלת החלטה. למה? אלוהים יודע. בזבזנו כאן עכשיו ארבע שעות על הצעות חוק טרומיות לפיצול תפקיד היועמ"ש, התובע הכללי – דברים מאוד מאוד מעניינים. אבל החיים עצמם? זה השעון, זו השעה של כולנו. הרי אלה החיים עצמם של כל האזרחים במדינת ישראל. הם אלה שעכשיו מסתכלים בחלון ורואים שחושך. עכשיו 16:00 ומשהו, ומחשיך. ב-16:52 שקיעה. מה קורה לכם? אין גורם מקצועי שלא חושב שצריך לבטל את שעון החורף. אני לא חושב שיש גורם פוליטי שחושב שצריך להנהיג את שעון החורף. אין מישהו כאן במדינת ישראל – תמצאו לי אזרח אחד שעכשיו מסתכל מחוץ לחלון ואומר: תודה לאל שיש שעון חורף, שהזזנו את השעה בין שבת לראשון. זה אבסורד. אנשים רוצים להמשיך לעבוד. ילדים רוצים להמשיך לשחק. בני נוער רוצים להמשיך לעשות פעילויות. עובדים בעלי עסקים, תעשיינים רוצים להמשיך לעבוד כשיש אור, ואיכשהו כמחשיך, מרגיש להם שהם צריכים להיות בבית, ומוזר להם שב-16:00 הם צריכים לחזור הביתה אם העבודה שלהם מסתיימת ב-19:00, ומוזר להם שהם יצטרכו שלוש שעות לעבוד בחושך. משום מה, חשוב מאוד שב-06:00 בבוקר יהיה כאן אור. מה היה קורה אם ב-06:30, או ב-05:30, או ב-05:45 יהיה אור? בבוקר. אבל ב-16:00 אחר הצוהריים שיתחיל להחשיך. כל מי שעולה על ההגה יודע – אחרי יום עבודה, כשצריך לנסוע בלילה, זה מסוכן יותר. אחרי יום עבודה, כשצריך לנסוע בלילה, אפילו שהשעה 17:00, העיניים יכולות להיעצם. אין שום סיבה ששעון החורף ימשיך להתקיים במדינת ישראל. אפילו באירופה, שהיא צפונית לנו, אפילו באירופה, שיש להם יותר עניין עם חושך ואור ועונות השנה – זו לא מדינת מזרח תיכון כמונו – המליצו לבטל את שעון החורף. האיחוד האירופי המליץ לכל המדינות לבטל את שעון החורף. אין שום סיבה שכל מדינת ישראל תצטרך במרץ להזיז שעון, ובאוקטובר להזיז שעון. פעם היו לזה סיבות דתיות, גם זה כבר לא רלוונטי. אין סיבה דתית, אין סיבה משקית, אין סיבה כלכלית, אין סיבה חברתית, אין סיבה חינוכית. אין שום סיבה שיהיה שעון חורף במדינת ישראל. הגיע הזמן – ורוב הציבור תומך בזה, אם לא כולו – שיבוטל שעון החורף, ולא משנה אם העליתי את זה אני מהאופוזיציה, או יעלה את זה מישהו מהקואליציה. זה לא משנה אם בגלל אוזלת היד של הממשלה אין שר פנים מכהן, כי שרי הפנים לדורותיהם בעד; כי משרד הפנים מבחינה כלכלית בעד. אפשר להעביר את הצעת החוק בטרומית ולקדם את זה, אדוני השר המשיב, בהסכמה אחר כך, יחד עם שר הפנים, אם וכאשר יתמנה. זה אפשרי. אפשר לחסוך מאות מיליונים, אם לא מיליארד שקל, למשק הישראלי. אפשר להציל חיים מזה שאנשים לא ייסעו בחושך סתם, בדרכים, ויעשו תאונות דרכים. אפשר להגדיל את הפריון אם אנשים לא יתחילו להתעייף ב-16:00, כשהם מסתכלים מחוץ לחלון ורואים חושך. אפשר להביא קצת אור במדינת ישראל, שצריכה קצת סיבות לחייך, וחושך מוריד קצת את הסיבות לחייך. אנשים שרוצים לבלות לא הולכים לבלות ב-16:00, הולכים לבלות ב-19:00, 20:00, 21:00 ו-22:00. ואנשים רוצים להתחיל להכין את הערב ב-19:00 בערב ולא ב-16:00 אחר הצוהריים. אנשים רוצים שיהיה להם פנאי, לתרבות וזמן משפחתי. עושים את זה כשיש יום וחווים ביחד את המעבר מיום ללילה. במקום זה כולם בעבודה, רואים שמגיע הלילה, מגיעים הביתה – כבר חושך. חיים את הלילה, כאילו אנחנו חיים בקוטב הצפוני. במקום שננצל את היתרונות של מדינת ישראל כחלק מהמזרח התיכון; את היתרונות מכך שיש לנו כאן המון המון שמש; את זה שבסוף אוקטובר אנשים עוד יכולים ללכת לים, לכנרת או לים המלח; את זה שאנשים יוכלו לבקר כאן בבירת ישראל, בכותל המערבי ב-16:00 אחר הצוהריים, ויהיה עדיין אור, ולא ירגישו חוסר ביטחון כי כבר נהיה חושך, ואולי לא ישלחו ילדים. במקום שאנחנו ננצל את זה, עכשיו יעלה השר ולא ידבר לגופו של עניין, אלא יגיד שאין שר פנים, ולמרות שכולם מסכימים לזה, לא יקדמו את זה, כי אני העליתי את זה. חברת הכנסת גוטליב, כולם מסכימים שיבוטל שעון החורף. אין סיבה להזיז פעמיים בשנה שעון. זה נכון מכל הכיוונים. יש לזה המלצה גם במדינת ישראל, גם באיחוד האירופי. יש לזה יתרונות למשק, לבטיחות בדרכים, לחינוך, למשפחתיות במדינת ישראל, לחברה, לפנאי, לחיים של הילדים. אין סיבה שאנחנו נעשה לנו חורף מלאכותי כשאין צורך. אין צורך, יש לנו כאן ימים של שמש ואור, אור בנפש וזמן פנוי. אין סיבה לא לאשר את זה. וגם, אם רוצים לעשות את זה בתיאום, אני אעשה הכול – אתם מכירים אותי, אני עושה הכול בתיאום. אפשר להעביר את זה בטרומית, אפשר להתקדם, ואפשר להגיד לאזרחי ישראל, עם כל השטויות שמעלים כאן, שחלקן רלוונטיות יותר לחיים של האזרחים וחלקן פחות: שעון החורף, הזה שתוקע את כולם, ואף אחד לא מבין למה הוא עדיין קיים במדינת ישראל – הגיע הזמן לבטל אותו, ואנחנו מתחילים לבטל אותו. תודה רבה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה.

היו"ר ניסים ואטורי:

עד שישיב שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף, הודעה למזכירות הכנסת.

סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:

תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – מסקנות ועדת הכלכלה בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת סימון דוידסון, אביחי אברהם בוארון, פנינה תמנו, אימאן ח'טיב יאסין, אחמד טיבי ומשה סולומון בנושא: עליית מחירים חמישית בשנתיים במוצרי מזון – שוב הציבור משלם. מסקנות ועדת הפנים והגנת הסביבה בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת דן אילוז ורון כץ בנושא: עיכוב בהקמת השער המזרחי למחנה 21 בכפר יונה והשלכותיו הקשות על חיי התושבים בשכונת גבעת אלונים. תודה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה.

היו"ר ניסים ואטורי:

בבקשה, כבוד השר, עשר דקות.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חוק קביעת זמן, התשנ"ב–1992, הוא חוק באחריות שר הפנים, אשר מגדיר מהו "זמן יקום מותאם", שממנו נגזר הזמן בישראל. החוק קובע למעשה את ההבחנה בין התקופה המכונה "שעון חורף" לבין התקופה המכונה "שעון קיץ". הצעת החוק שבנדון מבקשת לבטל את קיומו של שעון החורף, כך שלאורך כל השנה יונהג במדינת ישראל שעון קיץ. הנושא הובא בפני ועדת שרים לחקיקה, שהחליטה לדחות את מועד הדיון בהצעת החוק, ולכן טרם התקבלה הכרעה לגופה של ההצעה. מטעם זה אבקשכם להתנגד להצעת החוק. תודה רבה. ולעניין אחר, אדוני היושב-ראש - - -

בועז טופורובסקי (יש עתיד):

רגע, לא הבנתי.

טלי גוטליב (הליכוד):

רגע, אבל הממשלה לא הציעה הצעה לדחות את זה ולהבין? כי זה באמת - - -

בועז טופורובסקי (יש עתיד):

זו התשובה?

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

תלכי לשם, תביאי להם את עמדת הממשלה, ואני אקריא את עמדת הממשלה.

טלי גוטליב (הליכוד):

בועז, לא הציעו לדחות, לחשוב על זה שנייה? אומנם בחושך אני נראית יותר טוב, אבל אני מעדיפה שיהיה אור.

בועז טופורובסקי (יש עתיד):

איזה סיבה יש לדחות? אני לא הבנתי למה לדחות.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

תלך לוועדת שרים לחקיקה ותשאל אותם למה הם דחו. התקיים דיון - - -

בועז טופורובסקי (יש עתיד):

רשום: ועדת שרים לחקיקה דחתה כי אין שר פנים מכהן. מה הקשר?

טלי גוטליב (הליכוד):

לא, לא.

בועז טופורובסקי (יש עתיד):

זו התשובה, אני קיבלתי אותה. זו התשובה הרשמית של ועדת שרים, כאשר שר הפנים הקודם, הבא, הקיים, משרד הפנים – כולם בעד.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

כנראה שזה בסמכותו לקיים את הדיון המקצועי, ובגלל שאין שר פנים מכהן - - -

בועז טופורובסקי (יש עתיד):

אבל הדיון המקצועי התקיים, ויש הסכמה בעד.

טלי גוטליב (הליכוד):

אני רק אומרת: יש לחוק הזה רעיון, חבל לחכות חצי שנה.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

בוועדת שרים החליטו לדחות את כל - - -

בועז טופורובסקי (יש עתיד):

אני מתחייב לא להזיז את זה בלעדיכם. אתם שולטים בכול.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

בועז, בוועדת שרים החליטו לדחות באופן גורף את כל הצעות החוק שבמשרדים שאין שרים, ולכן זה באופן גורף.

שלום דנינו (הליכוד):

את כולם, כולל של קואליציה.

בועז טופורובסקי (יש עתיד):

תובע כללי זה חשוב, אבל עכשיו, כשכולם מסתכלים ב-16:00 מחוץ לחלון ומחשיך – זה לא חשוב.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

עכשיו אני מחזיק את המיקרופון, ואני רוצה להגיד משהו אחר. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הלילה נפל - - -

משה ארבל (ש"ס):

עליזה מהליכוד תומכת בהצעה.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

אוקיי, עליזה מהליכוד תומכת בהצעה. תודה, חבר הכנסת משה ארבל, השר לשעבר ולעתיד. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הלילה נפל דבר בישראל. אני רוצה להתייחס למשהו שהוא בושה וחרפה. לראשונה מקום המדינה הוחרמה סיעה ציונית במוסדות הלאומיים, בהסתדרות הציונית, המקום שבו עד היום הייתה קואליציה מקיר לקיר. התקבלה דרישת השמאל והרפורמים להחרים את סיעת עוצמה יהודית. מי שחתום על הביזיון והחוצפה האלה הוא לא אחר מאשר הליכוד באמצעות שר התרבות מיקי זוהר. מיקי זוהר כבר לפני שנה עשה הסכם עם השמאל, מכר להם את עמדות המפתח בהנהגה, והחמור מכול – העניק להם הסכמה לדרישת החרם על השר בן גביר.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

כהניסטים הביתה.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

מיקי זוהר, במסע תאווה אישי, מכר את הכול לשמאל במכירת חיסול. הימין קיבל רוב בבחירות במוסדות הלאומיים, אבל מיקי זוהר פיצל אותו בגלל מריבות אישיות לצרכים שאני לא יודע. הוא הדיח את איש הליכוד, את יעקב חגואל, יושב-ראש הליכוד העולמי, מתפקיד יושב-ראש ההסתדרות הציונית העולמית, ונתן את התפקיד ליש עתיד. מיקי זוהר לקח את תפקיד יושב-ראש קק"ל, שהיה בידי הליכוד, ונתן חצי ממנו ליש עתיד. הוא לקח את יושב-ראש הימנותא, ונתן אותו לסיעה הקטנה של ליברמן. שאלתי אנשים: למה מיקי זוהר משלם כל כך יקר לליברמן? מה הם ענו לי? לליברמן יש כוח בליכוד, מיקי זוהר רוצה לקבל ממנו תמיכה בפריימריז. זו בושה וחרפה. אבל מעל הכול, לראשונה בתולדות ישראל, בתולדות מדינת ישראל, הוא שיתף פעולה עם חרם על סיעה ציונית. עם מרצ הוא חתם, עם הרפורמים והפרוגרסיבים הוא חתם. רק עם אנשי ימין מהממשלה שלו, מהקואליציה שלו – לא חתם. הוא מחרים אותנו. מה שנעשה כאן הוא דבר שלא יסולח. ויהיו מחירים לחרם הזה, אני אומר את זה כאן. אני קורא לראש הממשלה נתניהו להתערב.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לך תדבר איתו, תתקשר אליו.

היו"ר ניסים ואטורי:

אני אבקש לא להפריע.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

אתה זה שנתת את ייפוי הכוח מטעם הליכוד למיקי זוהר, ואתה זה שחתום על החרם הזה נגד עוצמה יהודית. שוב מתבררת הפזילה הקבועה של הליכוד לשמאל. הם השותפים המועדפים שלכם, צריך לומר את זה פה, וזה קורה, וכדאי שהציבור ידע את זה. תודה רבה.

קריאה:

לא, לא.

היו"ר ניסים ואטורי:

רגע, רגע.

טלי גוטליב (הליכוד):

תספר על הפצ"רית.

קריאה:

הוא אמר תודה רבה, הוא סיים.

היו"ר ניסים ואטורי:

הוא אמר תודה רבה, שיגיד מה שהוא רוצה. הוא יכול לרדת מתי שהוא רוצה.

ירון לוי (יש עתיד):

רד. רד.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

תראה להם מה זה.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

אני אישאר פה רק בגלל שאמרת לי לרדת כבר. הכלל הוא: כשוולדי אומר לי לעשות משהו, צריך לעשות הפוך. אני יודע שבליכוד, אם היית אומר להם לרדת, הם היו יורדים, אבל עוצמה יהודית נשארת. אנחנו נשארים.

היו"ר ניסים ואטורי:

למה ככה? אני מהליכוד, אתה יודע.

מירב בן ארי (יש עתיד):

- - - מה קרה לך? לא יפה, ואטורי.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

לא, מה שנעשה בהסתדרות העולמית, מה שנעשה במוסדות הלאומיים, הוא דבר שלא יסולח. זה דבר שמעולם לא היה במוסדות הלאומיים, שמחרימים סיעה ציונית. וללכת יחד עם השמאל ויחד עם הרפורמים נגד עוצמה יהודית בחרם הזה – ומיקי זוהר נותן לזה יד – זה דבר שלא מתקבל על הדעת. עכשיו, מה מדהים פה? אני אמשיך להגיד את זה בכל הזמן שיהיה לי פה, ומי שימנע ממני לרדת מהדוכן וייתן לי להמשיך להגיד את זה, הוא הקואליציה והליכוד.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אבל מה אנחנו אשמים? יש לך בעיות עם הקואליציה – תפתור אותן.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

מי דיבר אליכם, מירב? אני מדבר אליהם. אתם מחרימים, אבל מיקי זוהר והליכוד, שהולכים ועושים הסכמים ומקבלים את החרמות על עוצמה יהודית במוסדות הלאומיים – זה דבר שלא מתקבל על הדעת. זו בושה וחרפה - -

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אתה בקואליציה, מה אתה רוצה?

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

- - ואנחנו נאמר את זה, ויהיו לכך השלכות. יהיו לכך השלכות. אנחנו לא פראיירים של אף אחד - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה ההשלכות - - -

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

- - וכדאי שהציבור ידע מזה, שבסופו של דבר אלה השותפים שנכנסים איתם לחדר, יושבים איתם כל הלילה, וסוגרים דילים על הראש של – מי זה עוצמה יהודית? מי זה? זה אנחנו, שישה חברי כנסת? זה כל הציבור שעומד מאחורינו. זה ציבור גדול, ציוני, שהולך ומשרת את המדינה, שמשרת בצבא, שנלחם למען הארץ הזאת, שנלחם למען המולדת. ואז באים כמה חבר'ה מאחורי הקלעים ועושים דילים על הגב שלנו, על הגב של הציבור שלנו, דבר שאין לו אח ורע בתולדות המוסדות הלאומיים – מחרימים סיעה ציונית. זו בושה וחרפה. אני אומר לכם, ואני אגיד את זה שוב: הדבר הזה לא יעבור בשתיקה. אנחנו לא נוכל לקבל מציאות כזאת. ומיקי זוהר וכל מי שעומד מאחורי החרם הזה יקבל את זה בפרצוף שלו בסופו של דבר. גם במליאה יהיו לכך השלכות. יהיו לכך השלכות בכל התחומים של שיתופי הפעולה שלנו. ולעניין אחר.

מירב בן ארי (יש עתיד):

וסרלאוף, אתה איש של מילה.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

אני אומר את האמת, חבר'ה. אני בן אדם שאומר את האמת. ואם היה פה עוול, צריך לתקן אותו. ואם יש פה התנהלות מכוערת ולא הוגנת, צריך לדבר על זה. כדאי שהציבור ידע את זה, כי אנחנו פה שליחים של הציבור, אנחנו לא שליחים של הדילים שאנחנו סוגרים מאחורי הקלעים. דילים – אולי אפשר לומר – יכול להיות שחלקם מפוקפקים, אבל אני לא נכנס לזה. השורה התחתונה היא שבתוך כל המציאות ההזויה שאנחנו נמצאים בה כרגע, אנחנו גם רואים שבמסגרת אחרת, פתאום כשתחת כל עץ רענן אנחנו קוראים לחקור את ההדלפה של הסרטון משדה תימן, ובמשך חודשים על גבי חודשים מורחים אותנו, שפתאום לא מוצאים, לא יודעים מי הדליף, מי הוציא את הסרטון המפוברק הזה, שעשה נזק לחיילי צה"ל ברמה העולמית – אז פתאום לא יודעים. אבל ברוך השם, אולי נצליח לראות נקודת אור. כשהפצ"רית יצאה לחופשה – אם זה היה חבר כנסת מהקואליציה, הוא כבר מזמן היה בחדרי החקירות. איזה חופשה ואיזה נעליים. היו לוקחים אותו ובודקים, מפשיטים אותו מאל"ף ועד תי"ו, בודקים איפה הוא אשם. אבל זאת רק הפצ"רית, ולפצ"רית כמובן יש חסינות. היא יכולה, היא יכולה לעשות – שוב, אני לא שופט ואני לא חוקר, אבל אני מקווה שהחקירה הבאה עלינו לטובה, סוף-סוף, שהחיינו וקיימנו, תביא לצדק ואמת. מה שמגיע לציבור לדעת. תודה.

היו"ר ניסים ואטורי:

בבקשה. ישיב יאיר לפיד, חבר הכנסת יאיר לפיד.

יאיר לפיד (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אתמול בערך בשעה שבה נהרג בעזה מירי צלפים אפי פלדבאום, זכרו לברכה, אבא לחמישה ילדים, חניך החינוך החרדי, הונח על שולחנה של ועדת החוץ והביטחון חוק השתמטות מחפיר, מביש, אנטי-ציוני ואנטי-פטריוטי. הם לא התביישו לכתוב בחוק הזה שהוא נכתב – זה מופיע בטקסט: מתוך הכרה בחשיבות ערך לימוד התורה. שירות בצה"ל עומד בסתירה לערך לימוד התורה? 40% מהנופלים במלחמת 7 באוקטובר היו חובשי כיפות, אנשים דתיים שלחמו והתגייסו ולמדו תורה ונלחמו; למדו תורה ומתו על קידוש השם. לפי החוק הזה התורה שלהם לא נחשבת. ומה עם אלה שלא לומדים תורה? מה עם הכרה בחשיבות של זה שהם רק רוצים לראות את הילדים שלהם גדלים? הכרה בחשיבות של זה שלא בא להם למות בהגנה על הפחדנים שדרעי ונתניהו רוצים לשחרר מצה"ל. החוק הזה אומר שהחרדים יקבלו פטור ממלחמה, פטור ממוות, פטור משכול, פטור מעבודה, פטור מהחרדה שמישהו ידפוק להם בדלת בארבע בבוקר.

שר התקשורת שלמה קרעי:

- - - למשרתים של - - -

יאיר לפיד (יש עתיד):

נוסף לזה, החוק הזה יעלה למשלם המיסים הישראלי 60 מיליארד שקל בשנה. זה לפי ההערכות הכי צנועות של בנק ישראל, של מכון קהלת – גם הם אומרים, של כל מכוני המחקר.

שר התקשורת שלמה קרעי:

יסמין פרידמן (יש עתיד):

אל תפריע. שב במקום שלך. שב.

יאיר לפיד (יש עתיד):

בכל שנה נשלם בדם, נשלם בהרוגים, נשלם בפצועים, נשלם בכשירות צה"ל, נשלם בחולשה מול אויבינו. נשלם 60 מיליארד שקל, שירדו מהכיס של כל אזרח.

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

יאיר, למה אתה לא העברת את החוק?

יאיר לפיד (יש עתיד):

זה מה שיעלה החוק של ביסמוט.

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

היית בממשלה, למה לא העברת את החוק?

יאיר לפיד (יש עתיד):

קראנו את הפרטים, יעדי הגיוס בחוק הזה הם בדיחה. ואפילו הבדיחה הזו לא תקרה, כי יש סעיף שאומר: אם לא יעמדו ביעדים נשנה את היעדים. אם הם לא יבואו להתגייס, אין סנקציות.

אושר שקלים (הליכוד):

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

היית ראש ממשלה, למה לא העברת במשמרת שלך?

יאיר לפיד (יש עתיד):

הסנקציה היחידה – היחידה – היא שהם לא יוכלו לטוס לחו"ל עד גיל 23. על זה אמר היום יזהר שי, אב שכול: זה בסדר, הבן שלנו שנהרג לא יוכל לטוס לחו"ל אף פעם.

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

אבל נהרגו גם כשהיית ראש ממשלה, למה לא העברת?

יאיר לפיד (יש עתיד):

אני אומר מפה לחברי הקואליציה - -

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה.

יאיר לפיד (יש עתיד):

- - בשבוע שעבר פסעו הנה למליאה שתי מפלגות שחברות בממשלה, הם יושבים פה, ובלי למצמץ הצביעו נגד הממשלה, ולא קרה להם כלום. כל חבר בקואליציה הזו, שעדיין מאמין בצה"ל, בציונות, במדינה שלנו - -

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. אני מבקש לסיים.

יאיר לפיד (יש עתיד):

אני מסיים. - - ידע: אתה יכול לצאת נגד החוק הזה, אף אחד לא יעניש אותך.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה.

יאיר לפיד (יש עתיד):

אין כבר משמעת קואליציונית לפחד ממנה, זה רק אתה והיכולת שלך להסתכל לחיילים הגיבורים שלנו בעיניים. תודה רבה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. לא למחוא כפיים. אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק קביעת זמן (תיקון – ביטול שעון חורף), התשפ"ג–2022. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 30 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 48 נמנעים – 1 ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק קביעת זמן (תיקון – ביטול שעון חורף), התשפ"ג–2022, לא נתקבלה.

היו"ר ניסים ואטורי:

בעד – 30, 48 מתנגדים. אני קובע כי הצעת החוק נדחתה.

היו"ר ניסים ואטורי:

נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק האקלים, התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת יוראי להב הרצנו וקבוצת חברי הכנסת. אני מזמין – הוא כבר ניצב כאן – את חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, להציג את הצעת החוק. לרשותך עד עשר דקות, בבקשה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בשבוע שעבר התקיים דיון חשוב – אך די מנומנם – בוועדת הפנים והגנת הסביבה בנוגע להיערכות המדינה לשיטפונות. בכל זאת Winter is coming. ספוילר, בישיבה נחשף שהמדינה לא ערוכה לשיטפונות. ל-73% מהרשויות המקומיות בישראל אין תוכנית היערכות לשינויי האקלים, אין תוכניות אב לניקוז, אין תקציב שמתחיל להספיק למה שצריך. ישב שם בחדר הוועדה נציג של משרד ראש הממשלה, זה שכבר ארבע שנים מוביל צוות ממשלתי לעבודה על נושא ההצפות, והוא הודה – בכנות מפחידה – שאין לו מושג לגבי מוכנות הרשויות המקומיות, אין לו מושג לגבי הנתונים הכספיים, אבל מעל הכול, שאין אף אחד בממשלה שאחראי על היערכות ישראל לשיטפונות. כן, אותם שיטפונות שקטלו בחמש שנים האחרונות 18 בני אדם בישראל. רשמית לפרוטוקול: אין אף גורם בישראל שאחראי לוודא שאסון כזה לא יחזור. ישב שם גם ראש השירות המטאורולוגי של מדינת ישראל, ד"ר עמיר גבעתי, איש מדע, שאמר שמה שקרה פעם ב-600 שנה קורה פעם בשנתיים ובשלוש; שצריך להתרגל לימים מרוכזים של כמויות אדירות של גשם; שזאת המציאות החדשה של מדינת ישראל, שהערכות של מדעני האקלים מדויקות להפליא, עם בעיה אחת, שהן פשוט מתממשות מהר מכפי שצפינו. צריך להבין, ההערכות האלה של אסונות אקלימיים של שיטפונות הן לא תחזיות רחוקות. רק בשנה האחרונה היו בישראל שלושה אירועי קיצון של שיטפונות והצפות בישראל: בספטמבר 2025 בנהרייה, במאי 2025 בעין גדי, בנובמבר 2024 בחוף הכרמל. ישראל לא ערוכה לשיטפונות. ישראל גם לא ערוכה לשריפות ענק. העובדה שהשנה הייתה השנה הכי חמה בהיסטוריה המודרנית, מאז שהתחלנו למדוד, יחד עם שנת בצורת חריגה, הובילו לשריפות ענק בישראל – אתה זוכר, חבר הכנסת ואטורי? בכל פעם שאני נוסע על כביש 1 ורואה את מה שנשאר מפארק קנדה שנשרף כולו, נשרף לי הלב. ההתראות שלי ושל חברי המפלגה שלי נפלו על אוזניים ערלות. הישיבה על היערכות ומוכנות ישראל לשריפות קרתה אחרי השריפות – בחודש מאי האחרון. באותה ישיבת היערכות אמר סגן נציב הכבאות, שאם היה עוד מוקד שריפות אחד, הוא לא יודע איך זה היה נגמר. הוא אמר שרק במזל זה לא נגמר באובדן חיי אדם. אני אוסיף, זה נגמר בלי אובדן חיי אדם, כי יש לנו את לוחמי האש הטובים ביותר בעולם, אבל חסרים 1,000 לוחמי אש – שליש מהסד"כ; חסרים ציודים משני מציאות, כמו מסוקי בלק-הוק לכיבוי שריפות, שלא נרכשו, כי איתמר בן גביר הורה לבטל את הרכישה שלהם; אין כמעט קווי חיץ בישראל, שנועדו למנוע או לייצר חיץ בין היישובים לבין השריפות. גם היום אנחנו לא מוכנים לשריפות ענק. שיטפונות, שרפות ענק, רעידות אדמה, סופות חום, גלי קור, זאת המציאות שלנו במדינת ישראל, וישראל לא ערוכה, ולאף אחד פה לא אכפת. לא אכפת לכם, ריבונו של עולם. מה צריך לעשות כדי שיהיה לכם אכפת? למה אתם אדישים מול אירועים שיגיעו, ויקטלו חיים ויסכנו את כולנו? אני מתריע, אני מזהיר, אני מושך בדש מעילו, בדש מעילכם וכלום, שום דבר לא קורה. תעשו, ריבונו של עולם, תעשו את העבודה שלכם. תדאגו שנהיה ערוכים כמו שצריך כדי למנוע את האסון הבא, כדי למנוע מוות מיותר של חיי אדם. ישראל צריכה חוק אקלים כי מדינות מתקדמות לא מתרסקות לתוך שינויי אקלים, לתוך אירועי קיצון, מדינות מתקדמות נערכות להם מראש. חוק האקלים שאני מציג פה היום – שנכתב יחד עם ארגון אדם טבע ודין – יביא את הממשלה להיערך לשריפות, לשיטפונות, לסופות חום ולגלי קור; הוא גם ידאג שהרשויות המקומיות, שהן שותפות מפתח בהתמודדות עם משבר האקלים, יזכו לליווי ולכלים טובים, להיערכות נכונה לשינויי האקלים ולאירועי קיצון. חוק האקלים יעזור גם להיערך למשבר האקלים, אבל גם יעזור להפחית אותו. החוק יוודא שישראל תקבע, ותעמוד ביעדים שאפתניים של אנרגיות מתחדשות והתייעלות אנרגטית. החוק יתעדף השקעה בתשתיות של תחבורה ציבורית, לא תשתיות של כלי רכב פרטיים. עכשיו תקשיבו לזה, כי זה חשוב. הממשלה דנה בחוק האקלים והיא – תקשיבו טוב – מתנגדת לחוק. בדרך כלל הם מורחים אותנו בזה שהם זקוקים לקיים עוד התייעצויות, צריכים עוד זמן. לא הפעם. הם מתנגדים לחוק האקלים, כי אקלים זה של פרוגרסיביים רדיקליים – כמו שעידית סילמן כינתה אותי פה מעל הדוכן הזה. הבעיה היחידה היא שזיהום אוויר או שיטפונות או שריפות ענק לא מבחינים בין מצביעי יש עתיד לליכוד, בין דתיים לחילונים, אשכנזים וספרדים, יהודים או ערבים. הם מאיימים על כולנו; הם מסכנים את כולנו; אבל הממשלה גם מתנגדת לחוק הממשלתי שהביאה עידית סילמן, שפשוט לא מתקדם. על החוק הזה, מלא החורים, של עידית סילמן, ישבנו במשך עשרות ישיבות, מאות שעות בוועדת הפנים – יעקב אשר, מטי צרפתי הרכבי ואני – מאות שעות, תיקנו אותו כפי שיכולנו יחד עם המומחים, אנשי המקצוע וארגוני החברה האזרחית. סילמן, אם אתם שואלים, לא הגיעה פעם אחת לישיבה על חוק האקלים. שמעתי אותה מדברת באיזושהי ועידת נפט, שבה היא קראה לחוק – שהיא עצמה הביאה – גרוע, כי אנחנו הפכנו אותו לגרוע, ככה היא מתנגדת. אז אתם מתנגדים לחוק שלי ואתם מתנגדים לחוק של עצמכם, זכותכם, אבל תסבירו לי בבקשה מה אתם כן מציעים, איך אתם מציעים להיערך לאירועי קיצון, לשיטפונות, לשריפות, לאירועים שמסכנים חיי אדם? מה ההצעה שלכם? כי להתפלא שהחורף מגיע ואיתו שיטפונות, ולהתפלא שהקיץ מגיע ואיתו שריפות ענק, זה לא בא בחשבון – לפחות לא במדינה שמכבדת את החיים של אזרחיה. אני לא יכול לסיים את הנאום שלי מבלי להתייחס לנקודה הבאה. אתם ידעתם; אתמול כשהדלפתם את הנוסח של חוק ההשתמטות ידעתם שלוחם מילואים, אב לחמישה ילדים, נפל בעזה. ידעתם, אבל לא אכפת לכם, כי איבדתם את הבושה. חוק ההשתמטות לא יביא לגיוס של חרדי אחד, כי זאת לא מטרתו, אבל מה הוא כן יביא? הוא יביא לגיוס של ש"ס לממשלה, כי זה מה שאתם עושים. אתם מעבירים קומבינה פוליטית בזויה על הגב של המשרתים; אתם יורקים בפנים של המילואימניקים, רומסים ומחללים את כבוד המתים והנופלים. אבל מעל הכול, חוק ההשתמטות הוא בגידה בביטחון המדינה, כי מערכת הביטחון צריכה עוד עשרות אלפי לוחמים כדי להגן על ביטחון ישראל, להגן על הגבולות שלנו. מאיפה הם יגיעו, חברי הקואליציה הזאת? מאיפה החיילים יגיעו? הלוחמים שלנו צריכים חילוף.

קריאות:

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

הלוחמים צריכים חילוף, ובמקום לעמוד לצד הלוחמים והמילואימניקים, שכבר נתנו כל מה שיש להם, אתם עומדים - -

משה סעדה (הליכוד):

היו"ר ניסים ואטורי:

חבר הכנסת סעדה, בישיבה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

- - לצד העריקים.

משה סעדה (הליכוד):

לא, הוא שאל. אני עוזר לו, ואטורי - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

כן, המשפחות שלנו - - -

משה סעדה (הליכוד):

הם יגיעו מהבית שלי. שלושה ילדים שמשרתים. תצדיע להם, אל - - -

קריאות:

אושר שקלים (הליכוד):

אם היה תלוי בכם לא הייתם מגייסים חרדי אחד.

נאור שירי (יש עתיד):

מה אתה מקשקש - - -

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

חברי הליכוד, במקום לעמוד - - -

קריאות:

היו"ר ניסים ואטורי:

אושר.

משה סעדה (הליכוד):

מאשים אותנו. מאשים אותנו - - -

נאור שירי (יש עתיד):

לא מאשים אותך, כי אתה נותן יד למושחתים - - -

אושר שקלים (הליכוד):

- - - על מה אתה מדבר.

נאור שירי (יש עתיד):

מה אתה - - -

קריאות:

היו"ר ניסים ואטורי:

חבר הכנסת נאור שירי, בגלל הקול שלך אני ביקשתי שיגבירו את המיקרופונים במליאה. חבר הכנסת אושר שקלים, די, אני אתחיל לקרוא לכם בקריאות. אושר, די, הערת רבע שעה, נגמר, די.

קריאות:

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

חברי הליכוד, במקום לעמוד לצד המילואימניקים והלוחמים שצריכים חילוף, אתם עומדים לצד המשתמטים והעריקים. אתם מגישים הצעת חוק שמביאה לפטור גורף לעשרות אלפי צעירים חרדים. חרדי אחד לא יתגייס כתוצאה מהחוק הזה.

קריאות:

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

מעל הדוכן הזה, אני רוצה למסור לממשלת נמות ולא נתגייס – תקשיבו טוב: חוק ההשתמטות לא יעבור, הציבור יעיף אתכם הביתה, וכשניבחר, נקים ממשלה שפויה שהחוק הראשון שהיא תעביר זה שמי שלא מתגייס לא מקבל שקל מהמדינה.

אושר שקלים (הליכוד):

היו"ר ניסים ואטורי:

חבר הכנסת אושר שקלים.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

תתביישו לכם. תתביישו לכם. תתביישו לכם.

היו"ר ניסים ואטורי:

שומעים אותי? אני לא שומע את עצמי. קודם הייתי יותר גבוה.

משה סעדה (הליכוד):

- - - הילדים שלי - - -

אושר שקלים (הליכוד):

- - - עופר כסיף - - -

היו"ר ניסים ואטורי:

חבר הכנסת אושר שקלים, קריאה ראשונה.

רם בן ברק (יש עתיד):

סעדה, אתה נגד החוק הזה - - -

היו"ר ניסים ואטורי:

חבר הכנסת רם בן ברק. חבר הכנסת רם בן ברק, קריאה ראשונה.

קריאות:

נאור שירי (יש עתיד):

מה אתה מתווכח איתו אם אתה גם נגד החוק?

היו"ר ניסים ואטורי:

נאור, אתה מקנא בהם שקראתי להם קריאה ראשונה?

נאור שירי (יש עתיד):

מי?

רם בן ברק (יש עתיד):

למה סעדה לא קריאה ראשונה? למה רק אני? הוא צעק עליי ואני עליו אותו דבר.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. תשיב השר אורית מלכה סטרוק. רם בן ברק, נא לשבת במקומך. תודה רבה.

נאור שירי (יש עתיד):

אתה רוצה, אני אקח להם קריאה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תכף, אני אשקול את זה. עד עשר דקות, בבקשה.

נאור שירי (יש עתיד):

אבל לא לאושר.

טלי גוטליב (הליכוד):

- - - כל הכבוד - - -

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

מכובדי – טלי, נשמה, קשה לי לדבר ככה.

טלי גוטליב (הליכוד):

אה, לא ראיתי שהתחלת, חשבתי שאעשה לך קדימון, אורית.

היו"ר ניסים ואטורי:

תחשבו על זה שפעם היו מיקרופונים לכל חה"כ על השולחן.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

מכובדי סגן יושב-ראש הכנסת, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבדת לקרוא את התשובה של השרה להגנת הסביבה, השרה עידית סילמן, להצעת החוק.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

איפה היא, אגב? אני לא כועס עלייך - - -

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

לא יודעת. אני קיבלתי את התשובה, אני קוראת, אני אחר כך גם אגיד כמה מילים מטעמי, וזה מה שיש לי כרגע. לא שומעים אותי? עכשיו שומעים אותי? עכשיו אתה שומע? בבקשה. חבר הכנסת הרצנו היקר, אני מתכבדת לקרוא את תשובתה של השרה סילמן. הצעת החוק הממשלתית אושרה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת זה מכבר, בכפוף לרביזיה. בהתאם להחלטת ועדת השרים לענייני חקיקה ומאחר שוועדת הפנים והגנת הסביבה ערכה שינויים בהצעה, קיים צורך בדיון נוסף בממשלה, טרם הצבעה על כניסת החוק לספר החוקים במליאה. חבר הכנסת הרצנו, זאת הצעת חוק ממשלתית. היא אומרת שבעצם היא צריכה להתקדם ותתקדם, בעזרת השם. חבר הכנסת נזכר עכשיו להגיש חוק, כאשר ההצעה הממשלתית הסתיימה בעבודה בוועדה אחרי דיונים רבים. הפער בין שלבי החקיקה הוא משמעותי, ואף קיימות התנגדויות של משרדי הממשלה השונים להצעת החוק הפרטית שהוגשה על ידי חבר הכנסת, בנוסח הקיים שלה. עד כאן התשובה של השרה סילמן. עכשיו אני ברשותכם אוסיף כמה מילים משלי שנוגעות לאקלים – לאקלים שהיה פה זה עתה, לצעקות מצד לצד. התחלנו את המושב הזה עם אקלים - -

היו"ר ניסים ואטורי:

אקלים במליאה.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

- - לא סימפטי פה במליאה. אני חושבת שאזרחי מדינת ישראל זכאים לאקלים אחר. אני רוצה, ברשותכם, חברי הכנסת, להביא בפניכם דמות מופת של אדם, שבחר לשדר אקלים אחר לחלוטין לעם ישראל. אני מדברת, חבריי חברי הכנסת, על הרב תמיר גרנות – אב שכול, ראש ישיבת הסדר, שהוכפש באופן בוטה במישור הציבורי, והוא בחר אחרת. הרב תמיר גרנות הוזמן להופיע באולפן ערוץ 12 כדי להגיב על דברי הבלע שנאמרו כנגדו. הבחירה שלו הייתה לא להגיע, וכך הוא אמר – רגע, שווה להמתין רגע, כדי שאני אמצא שוב את הדברים שהוא אמר. כך השיב הרב תמיר גרנות: "שלום, כרגע נראה לי לקיים את דברי חז"ל, 'תולה ארץ על בלי מה'" – תולה ארץ במי שבולם עצמו בשעת מריבה. "אני משקיע את זמני", כתב הרב תמיר גרנות, לנציג של ערוץ 12 שניסה להזמין אותו – "אני משקיע את זמני וליבי בשביל אהבת ישראל וקירוב לבבות, ולא רוצה ללבות מחלוקות". לטעמי, הדברים האלה של הרב תמיר גרנות צריכים לשמש נר לכולנו. תודה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה.

קריאה:

למה את יורדת?

קריאות:

היו"ר ניסים ואטורי:

אני מבקש לא להפריע. לא להפריע.

סימון דוידסון (יש עתיד):

נגעת נסעת.

היו"ר ניסים ואטורי:

אין בעיה. בסדר, בסדר. הצבעה שמית.

סימון דוידסון (יש עתיד):

מה?

קריאות:

היו"ר ניסים ואטורי:

תבקש שמית. סדרנים, אני מבקש לפנות את כל האופוזיציה מכאן, בבקשה. תודה. מה אתה עומד פה? תגיד לי, מה, זה שוק? תחזור למקום. אתה רוצה? אז תלך. אין בעיה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אני יכול לדבר?

היו"ר ניסים ואטורי:

בסדר, בוודאי. חכה רגע.

קריאות:

היו"ר ניסים ואטורי:

נאור, מה זה, סיור מודרך? לא הבנתי.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

ההצבעה לא התחילה. זכותי - -

היו"ר ניסים ואטורי:

בבקשה, שלוש דקות לרשות המציע.

נאור שירי (יש עתיד):

- - - עדיין אני לא בסדר.

היו"ר ניסים ואטורי:

אני מבקש שלא תפריע לחברך למפלגה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

השרה סטרוק, תודה רבה לך על הדברים, אבל את לא השרה להגנת הסביבה. עידית סילמן היא השרה להגנת הסביבה, ומשום מה היא מפחדת להגיע לכנסת לתת תשובות לציבור, לתת תשובות לחברי הכנסת מהשדולה הסביבתית; אולי כי היא פשוט השרה להגנת הסביבה הכי גרועה מקום ישראל. הבעיה היחידה - - -

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

שנייה, אני רק אשלים את הטיעון. את התייחסת להצעת חוק ממשלתית שהייתה בוועדה של יעקב אשר. מאות שעות. אני מכיר אותה היטב כי אני ישבתי יחד עם יעקב ויחד עם מטי צרפתי הרכבי מאות שעות. תיקנו אותה כפי שיכולנו. עידית סילמן לא הגיעה לכנסת לדון על חוק האקלים שהיא הגישה פעם אחת. והיא נמנעת מלהגיע עכשיו ולענות על ההצעה היחידה שנמצאת על הפרק. החוק לא מתקדם. את יודעת למה זה מטריד אותי? את יודעת למה זה מטריד אותי, השרה סטרוק? ואני מצטער שזה מצחיק אותך – אותי זה פחות מצחיק. לבן זוגי ולי יש ילדה בת שנה וחצי – קוראים לה נעמי. ואני מסתכל עליה ותוהה לאיזה עולם היא גדלה. לצערי, המצב הוא שאנחנו הולכים אל עבר אירועי קיצון תכופים יותר, עוצמתיים יותר, שיכו בכולנו. זיהום אוויר, שריפות, שיטפונות לא מבחינים בין מצביעי יש עתיד לבין מצביעי הציונות הדתית; הם לא מבדילים בין ימין לשמאל, בין דתיים לחילונים, בין ערבים ליהודים. הם מסכנים את כולנו. עצם העובדה שהשרה בורחת מלקחת אחריות ולתת תשובות לציבור ולכנסת מעידות למה היא יושבת פה. אני אומר לך, בתור מי שנלחם לצד אנשי ארגוני הסביבה בחירוף נפש על הסביבה שלנו, על הטבע שלנו, על הזכות שלנו לנשום אוויר נקי, ללכת על קרקע יציבה, לאכול מזון מזין, לשתות מים נקיים: לא הייתה מעולם שרה כל כך גרועה להגנת הסביבה. שוב אני אומר לך, אני מזהה בהתנהלות שלה קדחת פריימריז. מה שעוזר לבייס – עושה, מה שלא עוזר לבייס – היא לא עושה. הבעיה עם הגנת הסביבה שזה פשוט לא עובד ככה. ואני אומר לך שוב, זה מזעזע שממשלת ישראל מסרבת לאיזושהי הצעה על חוק אקלים. לא רוצים את שלי? תביאו את החוק הממשלתי; לא רוצים את החוק הממשלתי? תביאו משהו אחר. לא יכול להיות שאחת המדינות היחידות ב-OECD המתקדמות בעולם שאין לה חוק אקלים זאת מדינת ישראל. תחשבו על הילדים שלכם, תחשבו על הנכדים שלכם – גם להם מגיע לחיות במדינה שבה יש טבע, שבה יש אוויר נקי.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. נעבור להצבעה אלקטרונית. אני מבקש מכל חברי הכנסת לשבת במקומותיהם. אנחנו מצביעים על הצעת חוק האקלים, התשפ"ג–2023. הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 31 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 41 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק האקלים, התשפ"ג–2023, לא נתקבלה.

היו"ר ניסים ואטורי:

בעד – 31, נגד – 41. אני קובע כי הצעת חוק האקלים, התשפ"ג–2023 לא אושרה, ותוסר מסדר-היום.

היו"ר ניסים ואטורי:

נעבור לנושא הבא בסדר-היום: הצעת חוק איסור אלימות בספורט (תיקון – החמרת ענישה על יידוי אמצעי פירוטכני באירוע ספורט), התשפ"ה–2025, של חברת הכנסת יוליה מלינובסקי וקבוצת חברי הכנסת. אני מזמין את חבר הכנסת אביגדור ליברמן להציג את הצעת החוק. יש לך חמש דקות. יוליה אחריך.

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, אנחנו פיצלנו את החוק הזה לשניים. מכיוון שיוליה תציג את ההצעה המהותית, ואני כמובן תומך, אני מנצל את חמש הדקות לדבר על חוק הגיוס. אני רוצה להגיד לנציגים של הקואליציה, ובמיוחד לנציגים של מפלגות ש"ס ויהדות התורה: שכחתם מה זה להיות יהודים. אני אומר, לצערי, גם בצד הזה: שכחתם מה זה להיות יהודים, שכחתם מה זה להיות בית"רים. אני רוצה להזכיר לכם, משה רבנו פונה לבני גד וראובן ואומר להם: "האחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה". מה אומר משה רבנו ליהושע בן נון: בחר לנו אנשים, ו"צא הילחם בעמלק". מה אומר הרמב"ם? מה כותב הרמב"ם? במלחמה מצווה גם חתן יוצא מחדרו וכלה מחופתה. ומה עם כל גדולי ישראל? כולם היו לוחמים: יהושע בן נון, כלב בן יפונה, בר-כוכבא והמכבים – כולם היו לוחמים. מאיפה לקחתם את השטות הזאת שליהודי אסור להיות לוחם? ואני פונה לחלק הבית"רי; אני אומר, איפה חבר הכנסת ביסמוט? מעולם לא היית בית"רי. אין לך מושג מה זאת התנועה הרביזיוניסטית. אתה יכול להתבייש. כשז'בוטינסקי וטרומפלדור, שקידשו את השירות הצבאי - -

טלי גוטליב (הליכוד):

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

- - למען המולדת, כשהם רואים את הצעת ההשתמטות שלך, הם פשוט מתהפכים בקבר.

טלי גוטליב (הליכוד):

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

ההצעה שלך היא בגידה בחיילי צה"ל בסדיר, במילואים, בקבע – פשוט בגידה בחיילי צה"ל. איך בכלל אתם מסתכלים על עצמכם בראי. הצעת החוק היחידה שאנחנו נעביר – לא יעזור לכם כלום - -

טלי גוטליב (הליכוד):

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

- - אנחנו נעביר הצעת חוק אמיתית. כולם ישרתו: יהודים, מוסלמים, נוצרים, דרוזים, צ'רקסים – כולם יתייצבו בבקו"ם; וצה"ל יחליט מי ילך למסלול צבאי ומי ילך למסלול אזרחי. לא יהיו יותר כל מיני מאכערים ולא יהיו עמותות. אנחנו נעביר את החוק הזה, בדיוק כמו שאנחנו נעביר את החוק שמי שלא מתגייס גם לא יצביע. זה הדבר הכי דמוקרטי. אני שומע גם את הדמגוגיה הזאת שלשלול זכות בחירה זה לא דמוקרטי. תסתכלו על ארצות הברית, על אנגליה – שם מי שיושב בכלא לא יכול להצביע.

אושר שקלים (הליכוד):

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

אין לנו מספיק מקומות בבתי הכלא. נסתפק ברישום פלילי. אבל כל אלה שהם עריקים, אף אחד מהם לא יצביע לכנסת, ואף אחד מהם לא יקבל שום הטבות.

טלי גוטליב (הליכוד):

לפצ"רית תהיה זכות הצבעה?

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

אבל אני חוזר ואומר: בכל מה שאתם עושים שכחתם מה זה להיות יהודים ושכחתם מה זה להיות בית"רים. אין לכם מושג. לכן לא יעזור לכם כלום. לא יעזור לכם כלום. אנחנו נרכיב את הממשלה הבאה, ונבטל את כל החוקים שאתם כרגע פשוט מוכרים לחרדים בסיטונות. כל חוקי ההלכה, כל מה שאתם מקדמים - -

טלי גוטליב (הליכוד):

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

- - כל הניסיונות האלה להקים פה מדינת הלכה – לא יעזור, הכול יבוטל. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

היו"ר ניסים ואטורי:

בבקשה. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה לראות מי השר המשיב. אני אשמח לדעת מי השר המשיב. הממשלה, מי השר המשיב לי. הלו? מי השר שמשיב לי לחוק?

קריאה:

הינה, אורית.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

אורית, אורית, בוקר טוב, את משיבה לי לחוק הזה?

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

להגיד לך את האמת - - -

קריאה:

סילמן פה. סילמן נכנסה אחרי ההצבעה על חוק האקלים.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

אני פשוט סיימתי תורנות.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

הבנתי. טוב, אני מקווה מאוד שלממשלה תהיה תשובה אמיתית, כי תקשיבו, מה שקורה במגרשי ספורט, זה בלתי נסבל. כולנו רואים את האלימות הזאת, אנחנו רואים ביטול משחקים, אנחנו רואים סכנה, סכנות לחיי אדם, לא פחות ולא יותר. כשהפירוטכניקה, הרימונים, נזרקים על מגרשים, זה מסכן גם את הציבור וגם את השחקנים. ובסוף בסוף זה נזק לכל הציבור. היום ללכת למשחק ספורט, זה לקחת סיכונים. זה מסוכן. חלילה. ראיתי סרטונים מבלומפילד שהרימון התפוצץ ליד הפרצוף של האישה. אנחנו מדברים על להחמיר ענישה על זריקת חפצים במגרשי ספורט; אנחנו מדברים על החמרת ענישה, על זריקת פירוטכניקה במגרשי ספורט. לא יכול להיות מצב – זו עבריינות לשמה – שאנשים עושים דברים כאלו ואין שום ענישה. אני חושבת שחוץ מהצד ההרתעתי בחוק הזה, יש גם צד פרקטי, כי אם בן אדם יודע שאם הוא זורק רימון או אבוקה על מגרש הספורט, והוא ייתפס על ידי משטרת ישראל, הוא יישא בעונש של שלוש שנות מאסר או קנס כבד מאוד. זו הרתעה. אני חייבת להגיד שעל החוק הזה אני מדברת עם השר מחודש ינואר, מאז שהיה בלגן בסמי עופר בחיפה. בינתיים היה בלגן מטורף בבלומפילד. כולנו רואים את זה. שר הספורט אמר לי, כשהגשתי את הצעת החוק הזו לוועדת שרים, שהוא תומך בזה; שזה לגמרי זמן נכון, הצעת חוק נכונה, וזה מה שצריך להיות. חבל ששר התרבות והספורט עכשיו לא בעולם, ואנחנו לא נקבל ממנו תשובות, אבל זה לגמרי האחריות שלו, כשר הממונה, לדאוג לביטחון האזרחים והתושבים שלנו, האוהדים, במגרשי הספורט.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

יוליה, יש לי חוק כזה. תחכי עם זה שלושה שבועות.

טלי גוטליב (הליכוד):

שלושה שבועות ביקשו שתחכי.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

תחכי שלושה שבועות, ואני אביא אותו.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

אני אגיד לכולם, זה פשוט בלתי נסבל. מחודש ינואר של השנה הזאת אני מדברת עם כולם, אני מנסה להגיע להבנות והסכמות. אני מעלה את זה לוועדת שרים, ולפני ועדת שרים מרימה טלפונים לכל השרים הרלוונטיים. לכולם. לכולם. אני דיברתי עם השר לביטחון לאומי, דיברתי עם שר הספורט, דיברתי עם שר המשפטים. חברים, תקשיבו. זה לא חוק פוליטי. תקשיבו, אתמול היה משחק, גמר הטוטו. ברוך ה', היו שם קצת אבוקות, אבל הן לא נזרקו על המגרש. אבל ישב שם השר לביטחון לאומי ביציאה, והיו שם 1,400 שוטרים. זאת אומרת, אם אנחנו רוצים למנוע אלימות במגרשי הספורט, אז כנראה שהפתרון שכל פעם השר לביטחון לאומי יבוא לשם, ישב בטריבונה, יחד עם המפכ"ל ו-1,400 שוטרים. זה בלתי נסבל. זה בלתי נסבל. תקשיבו, לאן הגענו? ראיתי תמונות מהבלגן של בלומפילד עם האוסף של הרימונים. מה זה? מגרש ספורט זה יו"ש? מה קורה שם? זה לא יכול להיות. אז תקשיבו, הממשלה רוצה לדון על זה. הממשלה רוצה לגבש פתרונות? אדרבה ואדרבה. אבל אני רוצה להעלות את החוק הזה להצבעה, ואתם בממשלה יכולים לבוא אליי, לדבר, להגיע לפתרונות.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

- - - עוד שלושה שבועות.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

אני חברת הכנסת שתמיד מוכנה להידברות. אין דבר כזה. אבל אני לא מוכנה יותר שמורחים אותי, מורחים אותי. מינואר. מינואר, קטי. מינואר.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אבל אין לי 45 יום. חכי.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

זה לא קשור ל-45 יום. מה את קשורה?

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

- - - עוד שלושה שבועות. חכי.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

אני לא מוכנה לזה יותר. אני לא מוכנה שיסכנו את האוהדים, את הקבוצות, את חוויית הספורט, ושיעשו בושה כזאת. אמרו לי בינואר, חכי, אנחנו נביא ממשלתי. בינואר אמרו לי שיביאו ממשלתי. אנחנו בחודש אוקטובר.

טלי גוטליב (הליכוד):

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

אין. או שעושים או שמורחים.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. הסתיים הזמן.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

אני לא מוכנה להיות חלק ממשחק המריחות. ובפעם הבאה שיהיה אירוע אלימות, חלילה, חלילה, וייפגע שם מישהו, תזכרו את היום הזה. תודה רבה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. השרה עידית סילמן, את משיבה?

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

כן. טוב, אז יש כאן מענה של השר להצעת החוק של אלימות בספורט – עמדת משרד התרבות והספורט.

היו"ר ניסים ואטורי:

סליחה, רגע.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

מה? משולבת?

היו"ר ניסים ואטורי:

כן.

היו"ר ניסים ואטורי:

סליחה, בטרם נשמע את תשובת הממשלה, נעבור להצעת חוק בנושא דומה של חבר הכנסת רון כץ וקבוצת חברי הכנסת.

קריאה:

זה לא משולב. זה לא משולב.

היו"ר ניסים ואטורי:

אמרתי נושא דומה. התשובה היא משולבת.

רון כץ (יש עתיד):

אדוני היו"ר, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה קצת לחבר אתכם לעובדות, כי שמעתי שצועקים, בואו, חכו עוד שבועיים, עוד שלושה. החוק הזה הונח על שולחן הכנסת ב-10 בפברואר שנת 2025. מאז זה היה בוועדת שרים ושר התרבות והספורט אמר: חכו חצי שנה, אני מביא חוק שלנו, ואז עלה שוב, ושר הפיתות והטיק טוק אמר: חכו, אני מביא חוק שלנו. ומה קרה מאז ועד היום? אירועי אלימות קיצוניים במגרשי הכדורגל, עד כדי כך שבוטלו משחקים; קבוצות שמקבלות ניקוד טכני אך ורק בגלל שאין משילות, אין בעל בית – תקראו לזה איך שאתם רוצים – אבל מה שבאמת אין, הם הדברים הפשוטים שיש בכל מקום בעולם. מצלמות לזיהוי פנים. מה הבעיה לשים מצלמות לזיהוי פנים בתוך האצטדיון? למה אתם כל הזמן משתפים פעולה עם עבריינים? מה יש לכם? בסך הכול ההצעה הזאת אומרת דבר הכי פשוט בעולם – לא קואליציה ואופוזיציה, לא הצעה ימין ושמאל, לא כל החארטות הרגילות שלכם – אומרת את הדבר הפשוט: תאפשרו לכל אזרח במדינת ישראל להביא את הילדים שלו למגרשי כדורגל, בלי לפחד שיזרקו אבוקות על הראש שלהם. תאפשרו לכל אזרח במדינת ישראל לבוא וליהנות מתצוגה של ספורט. עכשיו, מה הכי מדהים? כמות השקרים שלכם. אני מדבר עם גורמים בהתאחדות הכדורגל וכולם אומרים לי, אבל מיקי זוהר תומך. אני אומר להם מפה, אם הוא היה רוצה לתמוך, זה היה עובר – כי אין עמדה שלו בוועדת שרים לחקיקה. כששר רוצה לתמוך, אז הוא תומך, ואז זה עובר. בפועל, לא רק שהוא לא תומך, הוא הפיל את החוק. ואחרי שהחוק נופל, חצי שנה אי אפשר להעלות אותו. אז יכולים לספר הרבה סיפורים לקבוצות הכדורגל, אבל דבר אחד אי אפשר להסתיר. לא מעניין אותם קבוצות הכדורגל, לא מעניין אותם רווחת האוהדים, לא מעניין אותם איך נראים מגרשי הספורט שלנו, זה פשוט לא נוגע להם, כמו כל דבר בממשלה הזאת. מהיום שהם נבחרו, דבר אחד טוב לא קרה בספורט במדינת ישראל. להפך, אנחנו הולכים שנות דור אחורה. יושב פה סימון דוידסון, שאני חייב לפרגן לו, ומוביל ביד רמה את הוועדה לספורט, מקיים דיונים – מגיע לו.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה, משה טור פז. מפה רואים הכול.

רון כץ (יש עתיד):

מקיים דיונים, עושה עבודה, נלחם, אבל עומד מול שוקת שבורה. אף אחד לא מבין ספורט במשרד הזה. וסימון, אני רוצה לומר לך, אני מדבר עם כל הגורמים בהתאחדות – מפרגנים רק לך. יש כאלה שחושבים שאתה שר הספורט. זה הזיה מה שקורה פה. מה החוק אומר, חבריי לקואליציה ולאופוזיציה? החוק הזה אומר, שבפעם הבאה שמישהו יבוא רעול פנים ויזרוק אבוקה, נדע מיהו – בשביל להרחיק אותו, בשביל שהעונש יהיה משמעותי, בשביל שזה לא יקרה יותר, בשביל שלא נראה תמונות של מישהו שמרים שלט ומאחוריו זורקים אבוקות, ומישהו עלול להיפגע. אני רוצה לשאול אתכם, למה אתם מחכים? לאירוע קיצון? שחס וחלילה מישהו יאבד עין? למה אתם מחכים? חס וחלילה, למה שבעוד כמה חודשים נצטרך להוציא את הנאום הזה ולהגיד "אמרתי לכם"? אמרתי לכם. בדיוק כמו שלפיד אמר לכם קצת לפני 7 באוקטובר. למה כל דבר צריך להגיד לכם, ואתם כאלה אטומים? ואם זה לא מספיק, נציגים מכל סיעות הבית, כולם, חתומים על הצעת החוק הזאת. יצביעו עכשיו נגד הצעת החוק, בגלל משמעת קואליציונית מטופשת, נציגים שחתמו בעד החוק, וכולם חתמו בעד החוק בשנייה. למה הם חתמו בעד החוק הזה? כי כולם הבינו שזה לא חוק פוליטי, זה חוק טכני לחלוטין. שימו מצלמות לזיהוי פנים במגרשי הכדורגל, תעשו עונשים משמעותיים אמיתיים, שירתיעו אנשים מלהתנהג בהתנהגות הזאת. ותפסיקו להאשים את כל העולם חוץ מעצמכם – בא השר לביטחון פנים, בוועדה לביטחון פנים, מציג לנו מצגות וסרטונים על סרטונים על סרטונים. ובפועל, אתמול שוב, במשחק גמר גביע הטוטו, 1,400 שוטרים – דוברות המשטרה מוציאה סרטון שמשווה את האוהדים למזרח ירושלים; נערכים כאילו אנחנו מגיעים לאינתיפאדה. מה קרה, אני בסך הכול רוצה לקחת את הבן שלי למשחק ולדעת שאני הולך בשלום וחוזר בשלום. על מה אתם, חבורת דגים קפואים, מצביעים נגד? מה יש לכם להצביע נגד החוק הזה? ואני מאוד מקווה שיו"ר ההתאחדות, צפה בזה עכשיו, שידע מי מבטיח לו סתם. ואני מקווה, שקבוצות הכדורגל צופות בזה, שידעו מי מבטיח להן סתם. ואני מקווה שארגוני האוהדים צופים בזה, שידעו מי מבטיח להם סתם. כי כשתבואו אליהם אחר כך בתשובות ותשאלו אותם למה החוק הזה נפל – והם יחרטטו אתכם שהם ביקשו עוד זמן – אז תדעו שהחוק הזה עומד קרוב לשנה על שולחנה של הכנסת, על שולחנו של שר הספורט, השר לביטחון פנים – ביטחון לאומי, והם פשוט בחרו להתעלם ולתת לזמן לעשות את שלו. אם מישהו ייפגע, ייפגע, כמו כל דבר בממשלה הזאת: לא ראינו, לא שמענו, לא אמרנו. ועכשיו, ברשותכם, אני רוצה להתייחס לדברים שעמד והטיח פה בכולם השר ואסרלוף, בכזאת עוצמה. הוא כבר לא נמצא פה - - -

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

בעוצמה יהודית.

רון כץ (יש עתיד):

בעוצמה יהודית. הוא כבר לא נמצא פה אבל אני אענה לו. הוא התבכיין – איך יכול להיות שהליכוד עשו דיל ולא נתנו לעוצמה יהודית מקום. אז אני רוצה לומר לך משהו, השר וסרלאוף. זו לא הפעם הראשונה; אף אחד לא סופר אתכם. ראיתם את זה עכשיו, התופעה הולכת ומתרחבת. מדינת ישראל לא רוצה את הקיצוניים, מדינת ישראל רוצה לחזור לנורמה. מדינת ישראל רוצה שיהיה פה טוב יותר, היא לא רוצה ממשלה שדואגת רק לעצמה. היא לא רוצה ממשלה שדואגת רק למקורבים שלה, היא לא רוצה ממשלה שקמה בבוקר ושואלת את עצמה: איך אני יכולה לשרוד עוד יום בכיסא? היא רוצה ממשלה אחרת, ממשלה טובה, ממשלה שקמה הבוקר ואומרת: איך אני אשרת את הציבור הישראלי ששלח אותי לפה, איך אני אדאג שיהיה פה טוב יותר למדינת ישראל? וזה לא היה כל כך רחוק שהייתה לנו ממשלה כזאת. ממשלת השינוי הייתה ממשלה שקמה בבוקר ועבדה עבור אזרחי מדינת ישראל. עבדה שהלחם יהיה זול יותר, שהחלב יהיה זול יותר, שהסופר יהיה זול יותר, שהחוגים יהיו זולים יותר; שהכבוד הלאומי שלנו, בכל מקום שנלך בעולם, יהיה גבוה; שמעמדה הבין-לאומי של מדינת ישראל יהיה במקום טוב, שההשקעות ימשיכו לזרום. פשוט, היא קמה בבוקר ועבדה עבור הציבור ששלח אותה לכנסת ולממשלה. והיום אנחנו נמצאים עם ממשלה שמסתכלת על הציבור ואומרת בפה מלא – היום חבר כנסת מהליכוד, בוועדת הכלכלה, ענה לאזרח: למה אתה חושב שאני צריך לתת לך דין וחשבון? אז אני רוצה לומר לכם, כולנו צריכים לתת דין וחשבון, וכולנו צריכים לעבוד כל היום רק עבור אזרחי מדינת ישראל, ורק הם ייתנו לנו את הציונים, ורק הם יחליטו אם מגיע לנו לשבת פה או לא מגיע לנו לשבת פה. ואין לנו אלטרנטיבה אחרת. אנחנו משרתי ציבור, אתם שכחתם את זה לחלוטין. אתם עסוקים מבוקר עד ערב ברדיפת כבוד, בספינים, אלוהים יודע במה אתם מתעסקים במקום להתעסק בדבר הכי חשוב שיש, בעם ישראל.

טלי גוטליב (הליכוד):

על מה אתה מדבר?

רון כץ (יש עתיד):

על מה אני מדבר? בואי אני אספר לך על מה אני מדבר ברדיפת כבוד. טלי גוטליב, שאלת את השאלה, אני שמח לשמוע. היום, בוועדת הכלכלה, אזרח ניגש למיקרופון, ואומר: אני – 1, 2, 3, 4. חבר כנסת שלכם מהליכוד – אני לא רוצה להביך אותו – אומר: למה, אני חייב לכם דין וחשבון? כן, אנחנו חייבים לציבור דין וחשבון. כולנו חייבים דין וחשבון. והתרבות הזאת של כסף, כבוד וכוח צריכה להיעלם מהעולם הזה. כל הג'ובים וכל הקומבינות שלכם צריכים להיעלם מהעולם הזה, ו-12, 13, 15 משרדי ממשלה מיותרים צריכים להיעלם. וכספים קואליציוניים שאתם לוקחים, על חשבון החיילים והמילואימניקים שלנו, צריכים להיעלם. על זה אני מדבר.

טלי גוטליב (הליכוד):

רון כץ (יש עתיד):

ולציבור נמאס מכם, לא משנה כמה "די" תגידו. זו האמת. זו האמת.

טלי גוטליב (הליכוד):

מפלגה בגסיסה, בגלל נאומים כאלה - - - סיסמאות - - -

רון כץ (יש עתיד):

זו האמת, לא משנה מה תגידו, לא משנה כמה תחרטטו, לא משנה מה תעשו, הציבור, נמאס לו לראות אתכם. אני אנצל את 20 השניות האחרונות שנשארו לי.

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

כל מה שלא נעשה - - -

רון כץ (יש עתיד):

מיכל וולדיגר, לציבור נמאס מכם, את רואה את זה בסקרים שלכם עצמכם. אבל אני אנצל את 20 השניות שנשארו לי להגיד לכם שזה לא מספיק לדבר על אחדות, צריך לעשות אחדות, וקודם כול להרגיע את השרים וחברי הכנסת שלכם, שחושבים שהם יכולים להלביש תמונות מפוברקות של יאיר לפיד עם מנהיג ארגון טרור, ולחשוב שזה נורמלי במדינה מתוקנת. תתביישו לכם.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. השרה עידית סילמן תשיב על שתי ההצעות.

קריאות:

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

כדאי לכם לחכות שבועיים, אני אעזור לכם בוועדת שרים. אני אעזור לכם בוועדת שרים כמה שיותר.

רון כץ (יש עתיד):

זה מפברואר.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אני מבינה, אבל גם התשובה – רון, אני חושבת שכולם מבינים, רון ויוליה, שהנושא הזה סופר-חשוב. ואתם צודקים וכולנו רואים מה שקורה במגרשי הספורט, ולכן הנושא הזה קריטי. לכן, מה שקיבלנו כאן, המענה להצעת החוק, העמדה של משרד התרבות, אומרת שזה אכן הובא לוועדת השרים לחקיקה. הצעת חוק איסור אלימות בספורט (תיקון – החמרת ענישה על יידוי אמצעי פירוטכני באירוע ספורט), התשפ"ה-2025, של חברת הכנסת יוליה מלינובסקי וקבוצת חברי כנסת נוספים, והצעת חוק איסור אלימות בספורט (תיקון – החמרת ענישה ואיסור הסתרת פנים), של חבר הכנסת רון כץ וקבוצת חכי"ם: ועדת השרים לענייני חקיקה קבעה המשך דיון בנושא הצעות חוק אלה בעוד שלושה שבועות, ולמעשה עדיין לא קיבלה החלטה בנושא. ממה שאנחנו מבינים, אפילו שנותנים שבועיים, נכון, זה בשל הסכמות? אנחנו נמצאים כאן שבועיים, וגם בוא, רון, אני אנסה לעזור לכם ככל יכולתנו.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

לא, זה לא לנו. הטרמינולוגיה הזאת - - - ציבור האוהדים.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

לא, לא, לעזור כדי שהצעת החוק שלכם תעבור. סעיף 66 בתקנון עבודת הממשלה קובע כי הצעת חוק פרטית שתובא לדיון במליאת הכנסת בטרם קבעה לגביה ועדת השרים עמדה כנדרש – תהיה עמדת הממשלה להתנגד. לגופו של עניין, משרד התרבות והספורט בראשות השר מיקי זוהר, בשיתוף משרד המשפטים, המשרד לביטחון לאומי ומשטרת ישראל, שוקדים על קידום הטיפול בתופעה הקשה של אלימות בספורט במגוון דרכים. בין היתר, מתקיים תהליך לבדיקת קידומן של מספר הצעות חוק אשר יביאו להגדלת האכיפה וההרתעה במגרשי הספורט בישראל. כך, מקודמת העבודה הממשלתית בנוגע לחוק לתיקון פקודת המשטרה – מערכת צילום ביומטרית. מטרת החוק היא להסדיר הצבה של מערכות צילום ביומטריות באירועי ספורט כך שיתאפשר שימוש בהן על ידי משטרת ישראל לטובת מניעת אירועי אלימות בספורט. אנו פועלים כדי לקדם את הטיפול בהצעה זו. בנוסף, פועל המשרד כדי לבחון את התיקונים הדרושים לשם העלאת רמת תנאי הסף של מנהלי אירועי הספורט, ונבחנות דרכים לטיוב העסקתם של סדרנים באירועי ספורט. כן נבחן, בשיתוף המשרד לביטחון לאומי ומשטרת ישראל, הצורך בקידום תיקונים להחמרת הענישה בעבירות אלימות בספורט. המשרד, בראשות השר מיקי זוהר, ימשיך לעשות ככל הניתן באמצעות הכלים שברשותו ובשיתוף הגורמים הרלוונטיים במערכות החוק והאכיפה, החינוך וההסברה, על מנת להביא לצמצום משמעותי של תופעת האלימות בספורט ולניקוי נגע רע זה ממגרשי הספורט. האם יש איזושהי הסכמה לשבועיים? יפה. אז קודם כול, אני רוצה לברך גם את השר מיקי זוהר וגם את המציעים על זה שיש כאן הצעה לשבועיים. ואנחנו שמחים מאוד על זה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

ממה את מפחדת? למה התחבאת בפרסה כשהצגתי את חוק האקלים? ממה את מפחדת? למה את לא מתייצבת בפני - - - המשרד שלך?

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אני חושבת, יוליה ורון, שההצעה שלכם היא הצעה חשובה.

היו"ר ניסים ואטורי:

חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, אני מבקש לא להפריע.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אתה כל הזמן רק מפריע.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

ממה את מפחדת?

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

ממילא אין לך הישגים.

היו"ר ניסים ואטורי:

חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, קריאה ראשונה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

ממילא אין לך הישגים. תפסיק להפריע.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

- - - שאת לא עושה את העבודה שלך - - -

היו"ר ניסים ואטורי:

חבר הכנסת יוראי להב הרצנו.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

למה את התחבאת בפרסה כשהוצג חוק האקלים?

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אני רוצה להגיד לך משהו.

היו"ר ניסים ואטורי:

חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, אתה בקריאה ראשונה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

המשמרת שלי התחילה בשעה 17:00. יכולת לדחות את החוק שלך, אם היית רוצה שאני אענה לך.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

- - - להשיב על חוק האקלים. זה התפקיד שלך. ממה את מפחדת?

היו"ר ניסים ואטורי:

חבר הכנסת יוראי להב הרצנו.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אבל היא עונה לו. היא עונה לו.

היו"ר ניסים ואטורי:

אבל בסדר. מה? מה זה? כל הזמן הוא עומד.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אתה לא תגיד לי מה התפקיד שלי. אתה לא תגיד לי מה התפקיד שלי, וזה בסדר. אתה בדרך כלל, רק מפריע. הרי הישגים אין לך.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

שלחת שרים - - - להשיב על חוק האקלים - - -

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

הרי הישגים אין לך. הרי הישגים אין לך. אז אתה רק בא להפריע.

היו"ר ניסים ואטורי:

חבר הכנסת יוראי להב הרצנו.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אתה יכול לשבת. אתה יכול לשבת. אז חברת הכנסת יוליה מלינובסקי - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה ההישגים שלך, חוץ מלהתחנף?

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

היו"ר ניסים ואטורי:

חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, קריאה שנייה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה ההישגים שלך, חוץ מלהתחנף?

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

כמה רעש הם עושים. קשה להם.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה ההישגים שלך, חוץ מלהתחנף?

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

ממה את מפחדת? למה התחבאת.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

קשה להם, וואי, וואי.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

עזבי את יוראי. יוראי נלחם - - -

היו"ר ניסים ואטורי:

יוראי להב הרצנו, אתה בקריאה שנייה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אני שמחה שאני מעוררת בכם את כל האש. לא נורא. אתם תשבו, תנוחו. אנחנו נתקדם.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תגידי לנו מה ההישגים. מילא יוראי, הוא רק באופוזיציה. מה ההישגים שלך, חוץ מלהתחנף?

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אין שרה שהרסה - - - יותר ממך.

קריאות:

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אז חברת הכנסת יוליה מלינובסקי וחבר הכנסת רון כץ, אנחנו מברכים אתכם על ההגעה להסכמות – שבועיים לוועדת שרים. שיהיה לכם הרבה בהצלחה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה ההישגים שלך, חוץ מלהתחנף לליכוד?

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אתם תמשיכו להרעיש. אנחנו נמשיך לעבוד.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה ההישגים שלך? מה עשית? מה עשית?

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

בכנסת הבאה - - - את פחדנית. את פחדנית.

היו"ר ניסים ואטורי:

חבר הכנסת ליברמן.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

מושחתת, לקחה שוחד ובורחת מהציבור - - -

היו"ר ניסים ואטורי:

חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, קריאה שלישית.

מיקי לוי (יש עתיד):

היו"ר ניסים ואטורי:

חבר הכנסת מיקי לוי, קריאה ראשונה.

מיקי לוי (יש עתיד):

על מה? שהיא מושחתת? זה ברור שהיא מושחתת.

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה לנצל את שלוש הדקות עוד פעם להזכיר לצד ההוא של אולם המליאה, ששכחתם גם מה זה להיות בית"רי, מה זה הדר בית"רי ומה זה תורת ז'בוטינסקי. ביום שישי קראתי דברים מדהימים של שר האנטי קליטה, שהוא מספר שהוא מתכוון לבטל את חוק השבות. חוק השבות, אדוני היושב-ראש, התקבל ב-1950, ביום פטירתו של הרצל, פה אחד בכנסת ישראל. ב-1970 הוא עבר תיקון, ומי שהובילו היו בעיקר שתי מפלגות, מפדל וחירות, כולל מנחם בגין ודוד לוי. ופתאום אני קורא שרוצים לבטל את חוק השבות, ואני לא שומע מצד הזה, כביכול הצד הבית"רי, שום מילה.

טלי גוטליב (הליכוד):

מי זה בית"רי?

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

אני רק רוצה להזכיר לכם שבמלחמה הזאת נהרגו 96 חיילים עולים, חלק מהם חיילים בודדים. אז לא באתם בטענות. פתאום – ואני אומר לך, דווקא בחודש הבא אנחנו מציינים פה בכנסת ישראל את יום העלייה. אני מקווה שתזכרו את המספר הזה: 96 חיילים עולים נהרגו במלחמה האחרונה. וכשתדברו או תרצו לבטל את חוק השבות, גם תזכרו את המספר הזה. כשאתם אומרים שיש לכם קשר לבית"ר, לז'בוטינסקי, זה חילול השם – חילול השם במלוא מובן המילה. תודה.

מיקי לוי (יש עתיד):

העלייה הרוסית הצילה את מדינת ישראל ביום הכיפורים.

היו"ר ניסים ואטורי:

תגידי, מיקי, אתה חייב לענות לכל מי שעולה, להוסיף לו משפט בנאום? תודה רבה. חברת הכנסת מירב בן ארי תשיב.

מיקי לוי (יש עתיד):

יש לך אפשרות לתת לי קריאות, ולהוציא אותי. זהו, אין לך אפשרות לבוא ולחנך אותי.

היו"ר ניסים ואטורי:

די. נו, באמת.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב בראש. קודם כול, מילה על החוק של האלימות בספורט. קודם כול, צריך לזכור דבר כזה – אני עולה בשם רון, אפשר לנשום. אחד, יש הרבה כלים להילחם באלימות בספורט, אבל כשהשר בעצמו שם לו ליעד את האוהדים של הפועל תל אביב, והמשטרה אתמול, בסרטון שהוא בושה לכדורגל הישראלי, השוותה אותם בעצם לטרוריסטים – עם מי אתם רוצים לעבוד? עם מי? זה בן אדם שהגיע אתמול לעשות אצבע בעין לאוהדי הפועל. ואחרי שאוהדי הפועל התנהגו בצורה יפה מאוד, המשיכו השוטרים להיכנס ולהתעמת. אז הינה, אני אומרת לך, אפשר, ואנחנו נקבל את ההצעה על עוד שבועיים, ואתם יכולים ללכת לעיסוקים שלכם כי לא נצביע. אבל עם השר הזה, שהוא אדם אלים בעצמו, לא יצא כלום. ועכשיו, אני רוצה להגיד משהו, גברתי השרה סילמן. עוד פעם, את שומעת אותי מעולה, כי שומעים אותי עד המזנון. אבל תעמדי עם הגב, כי את פחדנית. פעם אחת – והיא שומעת אותי –תשבי פה ותתמודדי. עולה מולך חבר הכנסת יוראי להב הרצנו – איפה הוא? אה, הוצאת אותו – הוא פעיל בנושא האקלים כל חייו, רוצה לסייע לארגוני הסביבה, רוצה לסייע למדינת ישראל. ואת לא מסוגלת – הינה, היא יושבת שם, למי היא מתחנפת שם עכשיו? למה את לא מסוגלת? יש לכם 38 שרים. יש לכם יומיים בשבוע לעבוד בכנסת, שני ורביעי. אף אחד מכם לא מסוגל לשבת סביב שולחן הממשלה, להקשיב, לענות. את עומדת שם. אני יודעת שהיא שומעת אותי. והינה, אני אומרת לך. בשיא החוצפה, את באה לחבר כנסת מהאופוזיציה, שואלת אותו: מה ההישגים שלך? שלוש שנים היא השרה להגנת הסביבה, מה ההישג שהיא הביאה? איזה דבר היא הביאה, חוץ מהמשאית זבל במצפה רמון? מה הבאת? מה נתת למדינה הזאת? עומדת שם עם הגב אליי. היא חושבת שהיא לא שומעת אותי. כולם שומעים אותי, נכון? עד המרפסת שומעים אותי. את פעם אחת תבואי לפה ותעני לארגוני הסביבה ותעני לאנשים שאכפת להם מהמדינה הזאת, דבר שאת לא מסוגלת להבין בעצמך. כלום לא מעניין את – תראה את שולחן הממשלה, איזו בושה וחרפה. 38 שרים, חצי מהם לפחות כבר מזמן הייתי מנפנפת, כי הם לא עושים כלום, אם לא שלושה-רבעים. והשרה שמשיבה כאן מטעם הממשלה עומדת עם הגב לחברי כנסת. אבל לא יעזור לך. אנחנו יודעים בדיוק מי את. אגב, מה קורה עם התקיפה בתחנת הדלק? איך נסגר הסיפור שם? נסגר התיק, לא נסגר התיק? מצאו את התוקף או לא מצאו את התוקף?

מיקי לוי (יש עתיד):

חוסר אשמה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה עשו איתו בסוף?

סימון דוידסון (יש עתיד):

נגמר הדלק.

מירב בן ארי (יש עתיד):

נגמר הדלק? תשמעי, את שומעת? לא נורא, אני אמשיך לדבר לגב שלך. זה לא מפריע לי. פעם אחת תבואי לפה ותגידי מה ההישגים שעשית, חוץ מלהתחנף לליכוד, גברתי.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אגב, גם בליכוד פחות מתחברים לאנשים בוגדים, תאמיני לי, מניסיון.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה.

היו"ר ניסים ואטורי:

נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק אומנה לילדים (תיקון – העלאת גיל אומן), התשפ"ה–2025, של חברת הכנסת קארין אלהרר. אני מזמין את חברת הכנסת קארין אלהרר להציג את הצעת החוק. מיקרופון, בבקשה, לפתוח לקארין. בסדר? עובד? עשר דקות לרשותך, בבקשה.

קארין אלהרר (יש עתיד):

תודה רבה. טלי, לא שומעת את עצמי.

מיקי לוי (יש עתיד):

לא. זו לא טלי.

קארין אלהרר (יש עתיד):

אה, לא טלי? אני שומעת אותך.

טלי גוטליב (הליכוד):

- - - את הקול שלך מרחוק, בלי לראות אותך, ואת לא זיהית את הקול שלי. לא יפה.

קארין אלהרר (יש עתיד):

לא יפה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו ביום ה-754 למלחמה, והלילה קיבלנו תזכורת כואבת שהמלחמה עדיין לא נגמרה. אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת לשלוח תנחומים למשפחה ולחברים של רס"ר אפי פלדבאום. הוא נפל בדרום הרצועה. יהי זכרו ברוך. המלחמה גבתה מאיתנו קורבנות רבים, כתוצאה מכך הרבה משפחות הצטרפו למעגל השכול, ויש הרבה מאוד מקרים מורכבים של משפחות שהתפרקו, ילדים שנותרו יתומים, ילדים בסיכון, במצבים מורכבים, כי המשפחות כבר לא מתפקדות. מה עשיתי כאן? הבאתי הצעת חוק שלא עולה שקל והיא באה לתת מקום למשרד, משרד הרווחה, לתת מענים לאותם ילדים שזקוקים לכך. מה אומרת ההצעה? היום גיל האומן, הגיל של הורה שרוצה לקחת ילד באומנה, עומד על 56. אבל המציאות השתנתה, גיל ההורות עלה, גיל הנישואין עלה, היציבות הכלכלית מגיעה מאוחר יותר. ודווקא בגילים האלה של סוף שנות החמישים יש לאנשים הרבה יותר מרחב רגשי וזוגיות מבוססת וילדים בוגרים, והם יכולים לקחת עוד ילד. ההצעה מבקשת להעלות את הגיל ל-60. אגלה לכם סוד. שר הרווחה הפורש-קיים, כי הרי ש"ס לא באמת עזבו, הוא רצה את ההצעה הזאת. כל הדרג המקצועי רוצה את ההצעה הזאת. ועדיין, אתם תתפלאו לשמוע – או שלא – שבוועדת שרים לענייני חקיקה, אתם יודעים איזו תשובה הם נתנו? שההצעה נדחית לדיון עד למועד שבו ימונה שר. שבועיים אחרי, זה יחזור לוועדה. שומעים ילדים? תחכו. חכו שש"ס יחזרו לממשלה. תחכו להם, תעצרו את כל הצרות שלכם, לא אכפת להם. למה? תיקון פשוט. הדרג המקצועי משווע לזה. לפעמים צריך אומנת חירום, מישהו שייתן קורת גג, משפחה שתתמוך. אבל יא אללה, מה אכפת להם? מהם והלאה, העיקר השרידות הפוליטית. באמת, אני אומרת לכם, לכל מי שנמצא כאן באולם – טלי. כל מי שנמצא כאן באולם, זו באמת הצעה לא תקציבית, זו הצעה שמחכים לה. אני קוראת לכם, פעם אחת בחיים שלכם תעשו משהו בהתאם לצו מצפונכם; תנו לילדים האלה את ההזדמנות. אתם כל הזמן אומרים שאתם דואגים לכל האזרחים, לא משנה מה, הינה ההזדמנות שלכם. תראו להם שאכפת לכם. לממשלה הזאת אני אומרת: תדעו לכם שממשלה שלא דואגת לילדים שלה, לא ראויה להנהיג אותם. באמת, אתם צריכים להתבייש. אם אתם תישמעו להמלצה של ועדת השרים לחקיקה, זו תהיה בושה גדולה. אני קוראת לכנסת להתעלות לגודל השעה ולהצביע בעד. תודה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. תשיב להצעת החוק השרה עידית סילמן, בבקשה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

חוק אומנה לילדים, כפי שנחקק – אין בעיה, בסדר. אתם תנסו להגיע להסכמות, מה שצריך, ולאחר מכן תגידו לי מה הוסכם. הצעת חוק אומנה לילדים (תיקון – העלאת גיל אומן), התשפ"ה–2025, של חברת הכנסת קארין אלהרר. יושב-ראש הכנסת, חבריי חברי הכנסת – זו תשובה של משרד הרווחה – חוק אומנה לילדים, כפי שנחקק בשנת 2016, מטרתו לעגן את זכויותיהם של ילדים באומנה ואת חובת המדינה להבטיח את טובתם ואת זכויותיהם בהתאם לאמנה בדבר זכויות הילד, ומתוך הכרה בפגיעותם הייחודית ובזכותם להגנה ולעזרה מיוחדות, ובלי לגרוע מאחריות הוריהם שמחובתם ומזכותם להבטיח את טובת ילדיהם ואת זכויותיהם. בחוק הוגדרו הקריטריונים המאפשרים לאדם להיות אומן, כלומר, אדם שבידו רישיון אומנה ושקיבל כדין ילד לטיפולו למטרת אומנה. אחד הקריטריונים הוא גיל מרבי, שנקבע ל-56 שנים. בהצעת החוק המונחת לפניכם מוצע לתקן את סעיף 24 בחוק, כך שגיל האומן המרבי יעלה מ-56 ל-60 שנים. ההצעה נועדה להרחיב את מאגר האומנים הפוטנציאליים, ולאפשר לילדים רבים יותר להיקלט במשפחות מתאימות, באופן שיסייע למשרד הרווחה והביטחון החברתי להתמודד עם הקושי שבגיוס משפחות אומנה. האמת, יש בזה הרבה מן ההיגיון, צריך לומר. בהחלט צריך גם לנסות ולראות, אולי לא רוצים להעלות את הגיל כי צריך לדאוג לילדים האלה במשך שנים קדימה והנושא של הזקנה באמת משפיע. האמת, זה נשמע מאוד הגיוני. מעניין מאוד לדעת גם מבחינת הנתונים, ואני מאמינה שישבתם על זה בוועדת העבודה והרווחה. אכן, העלאת גיל האומן תגדיל את מספר המשפחות שיוכלו לסייע לילדים. ייתכן כי במציאות החברתית הנוכחית, שבה תוחלת החיים עולה, גם אנשים מבוגרים יותר יוכלו לטפל בילדים הזקוקים למשפחה. יחד עם זאת, ועדת השרים לענייני חקיקה שהתכנסה השבוע החליטה על דחיית הדיון בהצעת החוק. אגב, כמה זמן יש דחיית דיון בהצעת החוק הזאת? כמה זמן? היא רוצה להצביע, לא משנה מה? קארין, את רוצה להצביע, לא משנה מה, גם אם זו דחייה קצרה?

קריאה:

שנייה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אוקיי, תבדקו. דחיית הדיון בהצעת החוק, על מנת להמתין למינוי שר קבוע למשרד הרווחה והביטחון החברתי - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

בינתיים תעני לי מה ההישגים שלך במשרד.

היו"ר ניסים ואטורי:

חברת הכנסת מירב בן ארי, זה לא רלוונטי כרגע, דנים על הצעת החוק, רוצים להגיע להסדר.

מירב בן ארי (יש עתיד):

למה?

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

את לא מעניינת.

היו"ר ניסים ואטורי:

אבל יש פה משהו חיובי, לא? למה להפריע סתם?

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

את לא מעניינת, את לא מעניינת.

מירב בן ארי (יש עתיד):

ככה. היא נתנה הצעה, הם מחכים.

היו"ר ניסים ואטורי:

את מפריעה לקארין, היא יושבת ומנסה לסגור משהו.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא, אני לא מפריעה.

היו"ר ניסים ואטורי:

אני לא שומע, ולא קיבלת זכות דיבור.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

- - כך שיתאפשר לטפל בעניין במקצועיות. לא הבנתי, לא נותנים לי לדבר?

היו"ר ניסים ואטורי:

חכי רגע, חכי. אני עוצר את הזמן.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה ההישגים שלך?

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אתם לא נותנים לי לדבר? אתה לא נותן לה - - -

היו"ר ניסים ואטורי:

מירב, אנחנו לא פותחים דיון, שיח, עכשיו. די.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אבל אתה יכול לעשות קריאה ראשונה, קריאה שנייה - -

היו"ר ניסים ואטורי:

כן, תכף, הינה זה בא, רגע.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

- - קריאה שלישית.

מירב בן ארי (יש עתיד):

למה את לא עונה?

היו"ר ניסים ואטורי:

מירב בן ארי, די.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

לא שאכפת לי, אתה מושך לי פה את הזמן, זה גם נחמד לי פה על הבמה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

היו"ר ניסים ואטורי:

מירב בן ארי, קריאה ראשונה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

בינתיים, עד שיגייסו פה את כולם, זה טוב. בינתיים נגייס את כולם.

גלעד קריב (העבודה):

אני לא - - -

היו"ר ניסים ואטורי:

היא לא השיבה – שאלתם למה היא לא השיבה, היא באה להשיב – אתם שואלים שאלות אחרות.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אני באתי להשיב.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא דיברתי.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

את לא רוצה לחכות עם זה, קארין?

גלעד קריב (העבודה):

הרי זה גיוס לכולם של כולם, לא הבנתי.

היו"ר ניסים ואטורי:

הו, בוקר טוב, גלעד קריב, איפה היית? איפה הוא היה עד עכשיו?

גלעד קריב (העבודה):

השרה דיברה, ומחכים - - -

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

טוב, רק כי מתחייבים להעביר את זה בשבוע הבא – אני לא יודעת לגבי זה, אנחנו בינתיים ממשיכים. אומרים כאן שבאמת הדחייה על הדיון בהצעת החוק זה על מנת להמתין למינוי של שר קבוע למשרד הרווחה והביטחון החברתי – שזה מאוד הגיוני – כך שיתאפשר לטפל בעניין במקצועיות הנדרשת. בהינתן שהמציעה מסכימה להמתין, ולהעלות את הצעת החוק לאחר מינוי השר ולהחלטה לגבי הנושא המוצע, ועדת השרים לענייני חקיקה מציעה כרגע לדחות את ההצבעה עד שבועיים לאחר מינוי שר. האמת, שלי, קארין, זה נראה מאוד הגיוני, כי אין שר. זה לא בגלל שלא רוצים את הצעת החוק; זה בגלל שכרגע אין שר ורוצים שהשר ייכנס ויסתכל על החוק. כולם חושבים שזה נכון. זה לא שלא חושבים שזה נכון, גם בתשובה כאן נראה שזה נכון. לכן מציעים כעת לדחות את ההצבעה עד שבועיים לאחר מינוי שר, כאשר תתכנס הוועדה לדון שוב בהצעה. במידה שהמציעה לא מוכנה, אבקש מהכנסת לדחות את הצעת החוק ולהצביע נגד.

מירב בן ארי (יש עתיד):

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

את לא מעניינת, את לא מעניינת. באמת, את לא מעניינת. אולי את מעניינת אחרים, אותי את לא מעניינת, באופן אישי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

היו"ר ניסים ואטורי:

די, את מפריעה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אבל אני פונה אלייך.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

את יכולה להמשיך לפנות, אבל את לא מעניינת אותי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני לא מעניינת אותך.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

לא, את לא מעניינת. אני חושבת שהצעת החוק הזו, בנושא הזה של ילדי אומנה, זה אחד הנושאים החשובים. אני חושבת שבגלל זה גם חשוב – ואנחנו מחכים לחברינו החרדים שייכנסו בחזרה לממשלה, כי באמת התיקים שלהם. אין מה לעשות, חד-משמעית, מחכים להם בחזרה. אני חושבת שבהחלט, בהחלט, השר מרגי וגם השר יואב בן צור, שהחזיקו בתיקים האלה, גם תיק העבודה וגם תיק הרווחה, עשו עבודה מאוד טובה. ואני חושבת שבמידה שהמציעה הייתה מסכימה לדחות עד לכניסתו של השר או מינוי של שר קבוע במשרד הזה, אז זה היה טוב. קארין, אני חושבת ששווה לך לשקול, אם את רוצה לא להפיל את החוק הזה, כי החוק הזה בהחלט חוק שעושה שכל, להעלות מגיל 60 לגיל 65.

היו"ר ניסים ואטורי:

חבר הכנסת גלעד קריב.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

כן, אי-אפשר לשמוע כל כך עם כל הצעקות. קצת קשה לשמוע אם צד אחד שלם צועק. האמת שאני חייבת להגיד, יריב לוין – השר, שר המשפטים, אני ראיתי את הציוץ שלך. ומכיוון שהייתי שותפה לך בוועדה למינוי נציב קבילות על שופטים, אני חייבת להגיד משהו על המינוי של אשר קולה. כשישבתי איתך ביחד עם חבר הכנסת אופיר כץ וראינו את כל התהליך, לי אין ספק שכל התהליך שאתה עושה, ביחד עם הרפורמה – והם צועקים והם ימשיכו לצעוק, הם היו במקומות האלה - -

נעמה לזימי (העבודה):

היו"ר ניסים ואטורי:

חברת הכנסת נעמה לזימי – קריאה ראשונה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

- - והם דיברו על הרפורמה הזאת. בעבר הם היו בעדה, אגב, בעד השינוי של מערכת המשפט.

שר המשפטים יריב לוין:

הם גם היום בעדה - - -

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

הם גם היום בעדה. הם רק לא מעיזים להגיד. ברור שהם לא מעיזים להגיד, מסיבה מאוד ברורה. אגב, יריב, אני הייתי איתם בממשלה ובכנסת, ואני זוכרת איך גם מתן כהנא דיבר על הנושא של איזון מערכת המשפט; יאיר לפיד דיבר על האיזון של מערכת המשפט, של הרשויות האלה. ולכן - - -

קריאות:

היו"ר ניסים ואטורי:

יוראי להב הרצנו, חזרת לאולם. אתה בקריאה שלישית. אני מבקש להירגע.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

נדחה בשבוע? ואללה, יש כאן הסכמה לדחייה בשבוע. אני רוצה להגיד לך שאפו ענק, חברת הכנסת קארין אלהרר, לדחייה בשבוע. אנחנו מקווים שזה יעבור בשבוע הבא, כי זה בהחלט חשוב. עם העלייה בתוחלת החיים יש גם סיבה להבאת החוק הזה. אבל אני חייבת להגיד, יריב - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

יאיר לפיד – התחנפת אליו.

היו"ר ניסים ואטורי:

חברת הכנסת בן ארי – קריאה שנייה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא, דיברתי לעצמי. דיברתי לעצמי.

היו"ר ניסים ואטורי:

לא עשית כלום. אף פעם את לא עושה כלום.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

- - שאחרי שראינו את התהליך של מינוי נציב קבילות על שופטים, של השופט אשר קולה, שאותם אנשים בתוך הוועדה רצו רק את המיליה שלהם, שמשלהם, כזה שהיה שופט עליון, הם לא הבינו למה אנחנו רוצים למנות שופט שהוא לא שופט עליון. הרי למיליה של שופטי העליון יש זכות, ובאמת מגיע להם תקדים, להיות עליונים גם בבחירה בוועדה, ועדה שנבחרה ציבורית על פי קואליציה–אופוזיציה ועברה בכנסת, של נציב קבילות על השופטים. אני חושבת שכל השינויים האלה שנעשים, כולל ההחלטה הזו של הממשלה לא לוותר על המינוי של דוד זיני להיות ראש השב"כ, זה רק מראה שהצדק עובד. וגם אם טחנות הצדק טוחנות לאט, בסוף השינויים האלה קורים. יריב, מפה אנחנו מחזקים אותך ואת השינויים שאתה מוביל. ותמשיך לעשות חיל.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. הבנתי שהגיעו להסכמות וההצבעה תעלה שוב פעם בעוד שבוע, לאחר סיכום הדברים.

סימון דוידסון (יש עתיד):

תקשיבי, את – תואר שני בחנפנות.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה קורה, חנפנית?

היו"ר ניסים ואטורי:

חבר הכנסת מיקי לוי – קריאה ראשונה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

על מה?

היו"ר ניסים ואטורי:

על זה שהוא צועק כבר רבע שעה, והוא חושב שאני לא רואה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אבל הוא מדבר אליי, אליי.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

נאור שירי (יש עתיד):

אבל כשצועקים צריך לשמוע, לא לראות.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. אני לא רוצה לשמוע, הכול בסדר.

סימון דוידסון (יש עתיד):

חנפנית.

מיקי לוי (יש עתיד):

בוגדת.

היו"ר ניסים ואטורי:

חבר הכנסת מיקי לוי – קריאה שנייה.

היו"ר ניסים ואטורי:

נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק הרשות לטיפול בנפגעי הלם קרב.

מירב בן ארי (יש עתיד):

היו"ר ניסים ואטורי:

את מפריעה לי לדבר. הצעת חוק הרשות לטיפול בנפגעי הלם קרב, התשפ"ה–2024, של חבר הכנסת מאיר כהן. אני מזמין את חבר הכנסת מאיר כהן, שכבר מתייצב כאן, להציג את הצעת החוק. לרשותך עד עשר דקות.

מאיר כהן (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, אני מאוד מבקש שקט רגע. תקשיבו להצעת החוק, היא לא, חלילה, קנטרנית. היא בתיאום עם אופיר, ותכף אני אסביר את הכול – מיקי, מיקי.

היו"ר ניסים ואטורי:

אני מבקש לשמור על שקט. מיקי, אתה מפריע לחברך לסיעה.

מאיר כהן (יש עתיד):

תקשיבו. טלי.

טלי גוטליב (הליכוד):

אתה מאוד פוטוגני - - - במציאות.

היו"ר ניסים ואטורי:

אני שמח כשאתה עולה לדבר, כי אז מטלי יש לי שקט קצת.

מאיר כהן (יש עתיד):

מאז פרוץ המלחמה היו 297 ניסיונות התאבדות בצה"ל. 297. מתוכם היו כמה עשרות של ניסיונות התאבדות קשים מאוד. ויש באמת רגעים, ואני שמח על הסיכום עם אופיר – יש רגעים שבהם באמת אנחנו צריכים לשתוק, כי נעלבתי בשם כל האנשים האלה, אדוני יושב-ראש הוועדה, שהתשובה שם הייתה שדוחים בארבעה חודשים. לפחות היו כותבים: אין שר, ולכן ברגע שיהיה שר, אנחנו נשב ונדבר, כי באמת ההצעה ראויה. היום כשאנחנו מדברים על נפגעי הלם קרב, על אותם חיילים ששבו הביתה עם נפש מרוסקת, אני באמת מבקש מכם טיפה להירגע ולהקשיב – לכבודם, לא לכבודי ולא לכבודנו; לכבודם, הם יושבים כאן בחוץ. מי שהיה בוועדה אתמול ראה את הלומי הקרב ואת אותה גברת. הם דיברו מתוך כאב. וככה, כולנו שתקנו, מה שנקרא, ליבנו נדם ופינו שתק והקשבנו לאנשים האלה. לראות אותם יושבים כאן ומשוועים לעזרה, זה ביזיון לאומי של כולנו. זה ביזיון לאומי. בא הלום קרב ואומר: אני נעצר במשטרה כי אני נכנס לאמוק. מתקשר אליי הלום קרב שמטייל בבוקר עם הכלב שלו, בראשון. הכלב מתנתק ממנו, מגיע פקח ונותן לו דוח של 500 שקלים. הוא אומר לו: אבל זה כלב הליווי שלי, לרגע הוא ברח ממני, הוא הגיע, אני מחזיק אותו. הוא אומר לו: לא, אני ראיתי שאתה שחררת את הכלב – 500 שקל קנס. הלום הקרב נאחז בשוטר, נאחז בכלב – עצרו אותו. הגיעה ניידת ולקחו אותו לתא המעצר. הוא מתקשר אליי. היינו צריכים לדבר כדי שיעזבו אותו. כי אלה הלומי הקרב. המקום שלהם בתוכנו צריך להיות באמת מקום מקודש. אנחנו צריכים לפתח מערכת שלמה שתטפל בהם. אנחנו לא נמצאים באירופה השקטה, אנחנו נמצאים במזרח התיכון. החמאס ממשיך לאיים, ממשיך להתעצם. המלחמה לא נגמרת. ולכן, כדאי שאנחנו נכין מעטפת. הצעת החוק באה ואומרת: להקים רשות ממלכתית אחת שתיתן מענה כולל, מקצועי ורציף לנפגעי הלם קרב – גם פעולות האיבה כמובן. לא עוד טלטולים בין משרד למשרד. תאמינו לי, נכנס מרגי שר הרווחה, הטוב; הוא יודע שנפגעי פעולות האיבה – אנחנו עושים כמיטב יכולתנו לטפל בהם, בביטוח הלאומי, במשרד הרווחה, אבל בסופו של דבר הלום קרב או הלומת קרב כזאת צריכה במקביל לטפל ולהיות בקשר עם כמה משרדים. זה מתיש אותם. זה מתיש אותם שאין נגישות לזכויות שלהם, ולעיתים אין להם שום זכויות. לא צריכים ביורוקרטיה שתוסיף להם טראומה על טראומה. הרשות הזאת, שתקום, בעזרת השם, ואני מאמין שהיא תקום, תהיה אחראית על מרכזים רפואיים שיטפלו בהם, תספק להם טיפול פסיכולוגי. רשות אחת, מקום אחד. היא תיתן גם סיוע תעסוקתי – ברשות אחת, באותה רשות. אלה שנותנים תרופות ואלה שמטפלים, לידם ישב מישהו, ואם אני בא לקבל תרופה במשרד ליד, אני אוכל להיכנס למישהו ולדבר איתו על התעסוקה שלי. היא תדאג שכל מי שנפגע ירגיש שמדינת ישראל לא שכחה אותו. זה מה שהם מבקשים כל הזמן. אל תיתנו לנו את התחושה ששכחתם אותנו, הביורוקרטיה הזאת מטריפה אותנו. לצערי הגדול, גוררים רגליים. אנחנו אחרי 7 באוקטובר – חברים, אני רוצה שתדעו: מאות לוחמים ולוחמות, שוטרים ושוטרות, מתנדבים בזק"א ובכל מקום, חוו אירועים נפשיים טראגיים, דרמטיים. הם חוו גיהינום, וצריך לטפל בהם. הם צריכים עכשיו רשות ממלכתית, כמו שאמרתי. איך ייתכן שאנחנו כאן, בכנסת, עם כל הוויכוחים הפוליטיים, מסתכלים על האנשים האלה בוועדות ומרימים ידיים? אין לנו מה להגיד להם. אנחנו שומעים אותם – אין לנו מה להגיד להם. יש דבר אחד שאנחנו יכולים להגיד להם: שנתכנס כולנו בכל סיעות הבית ונקבל החלטה שמקימים את הרשות הזאת. זו לא רשות שעולה כסף, צריך שכל משרד ייתן את חלקו להקים את הרשות הזאת. הביטוח הלאומי ישמח לעשות את זה, משרד הרווחה ישמח לעשות את זה, משרד הבריאות בוודאי ישמח לעשות את זה, משרד הביטחון ישמח לעשות את זה – להקים רשות אחת שתדע לטפל בחבר'ה האלה בכבוד. לכן כתבתי את הצעת החוק, והיות שזה באמת נוגע בנפשם של הלוחמים והלוחמות שלנו וזה נוגע בנפשנו, בנפש של כולנו – במשפחות שלנו, בילדים שלנו, באחים שלנו ובאחיות – התשובה הייתה שלילית, כי אין שר. על פניו, מיכל, אני יכול להביא את זה עכשיו להצבעה ואולי להעביר חלק, אבל זו לא כוונתי, חס ושלום. אופיר, אני דיברתי איתך. אתה התחייבת, ואני חוזר על ההתחייבות שלך כאן קבל עם וכנסת, ושומעים הלומי הקרב ויודעים שההצעה הזאת עולה, ולכן אני סומך על הגינותך. אנחנו לא נביא את זה להצבעה. ממש בימים הקרובים נשב ביחד, אני אביא את הצעת החוק, את עיקריה, כדי לחוקק אותה במסלול מהיר. תזכרו, לא פוליטיקה תשנה את מה שאתה עושה. תשאיר את העקרונות, לא פוליטיקה. פעם אחת – אחת – עם כל הוויכוחים והשסע הגדול – פעם אחת נדע להתאחד סביב נושא אחד. זה לא נושא פוליטי, זה לא נושא כלכלי – זה נושא של נפשנו. מיכל נמצאת שם בוועדת הרווחה, היא תדע להעביר את זה במהירות שיא. אתה נמצא שם. אמרתי שהעלויות גרוסו מודו, העלויות שלי, אם אנחנו מאגמים את הכול, מגיעות ל-15 מיליון שקלים, לא יותר, כי ממילא הקצבאות שלהם הן קצבאות, ממילא הטיפול - - - הוואוצ'רים שהם מקבלים לטיפולים – הם איתם. אוזן קשבת, מקום אחד וחיבוק גדול מכולם. אז אתה מבטיח לי, אדוני? תודה רבה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. כאמור, הגיעו להסכם. תשובת הממשלה והצבעה במועד אחר. תודה רבה.

היו"ר ניסים ואטורי:

נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק קבלת ילד למעון יום והשתתפות המדינה בעלות שכר הלימוד בו, התשפ"ה–2024, של חבר הכנסת ישראל אייכלר וקבוצת חברי הכנסת. אני מזמין את חבר הכנסת ישראל אייכלר להציג את הצעת החוק. עד שיגיע חבר הכנסת אייכלר, אני רוצה להזכיר את אח של חבר קרוב ויקר שלי, לוחם המילואים אפי פלדבאום, השם ייקום דמו, שנהרג על הגנת המולדת ברצועת עזה אתמול. אפי בן 37, אב לחמישה. במהלך המלחמה רתם יכולותיו לשירות מילואים משמעותי ברצועת עזה. יהי זכרו ברוך. עשר דקות לרשותך. בבקשה, אדוני.

ישראל אייכלר (יהדות התורה):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. מוריי ורבותיי חברי הכנסת, בעוד כ-20 שעות ירושלים תלבש חג, ירושלים תאיר את כל הארץ באור התורה הקדושה. מכל רחבי הארץ יגיעו מאות אלפים להצדיע לתורה ולהכריז: אנחנו עם השם, עם התורה. אני פונה מכאן לכל האנשים שמאמינים בתורה, שאוהבים את התורה, שהולכים להכנסת ספר תורה, שהולכים לבתי הכנסת, להזדהות ולהזמין את כל הציבור המסורתי והדתי – לא חשוב מאיזו עדה, איזו כיפה, אם בכלל כיפה. כל אדם שחובב תורה, מוקיר תורה, שידהה מקרוב או מרחוק עם הקריאה לחיזוק התורה ולכבוד התורה. אני רוצה לספר לכם סיפור שהיה ופורסם על ידי האיש עצמו: היה היה איש יקר שקראו לו עורך דין יעקב וינרוט. אני מניח שכולם שמעו את השם הזה. הוא היה יהודי שכהגדרתו היה עם רגל אחת אצל החרדים ורגל אחת אצל הדתיים, אבל הוא היה איש של כל עם ישראל. הוא סיפר שבעצרת הגדולה שהייתה, של מאות אלפי יהודים, נדמה לי בתשנ"ט – הוא נסע בדרך בכביש באזור גוש דן, וברדיו הוא שמע את הקריאה: "שמע ישראל השם אלוקינו השם אחד". זו גם הייתה עצרת בלי פוליטיקה, בלי נאומים. ואז הוא שמע את מאות האלפים צועקים: "שמע ישראל", אז הוא אמר לעצמו: למי אני שייך? לאלה שצועקים "שמע ישראל" או לאלה שנלחמים נגדם? אני שייך ליהודים שצועקים: "שמע ישראל". יצא מן האוטו, כך הוא סיפר – עיניי זלגו דמעות, וצעקתי: "שמע ישראל השם אלוקינו השם אחד". אני מאמין שרוב היהודים בארץ ישראל מאמינים שבלי תורת ישראל אין לנו זכות על הארץ הזאת, ובזכותה ולמענה אנחנו מתכנסים ודורשים ומבקשים להתקיים כעם השם בארץ אשר "עיני השם אלוקיך בה" מראשית השנה עד אחרית שנה. עכשיו אנחנו עוברים לחוק, שהוא בעצם לא נוגע למה שיקרה מחר – אבל קשרו אותן –האימהות והתינוקות שלא יכולות לצאת לעבודה ולגדל את הילדים שלהן, כי שללו מהן את ההנחה שמגיעה לכל אימא בישראל – יהודייה, ערבייה, בעלה בבית סוהר, בעלה הוא פקיד בממשלה – כולן מקבלות את ההנחה הזאת. לכן אני רוצה לצטט ממה שדיברנו בוועדת העבודה והרווחה, עשינו על זה דיון. אמרתי אז שאנחנו עוסקים בנושא של החלשים ביותר – אלה נשים עובדות, לא עשירות, אין להן משרתות, אין להן קביעות במשרות שלטוניות לאורך כל החיים. מדובר בנשים שצריכות למצוא - -

קריאות:

ישראל אייכלר (יהדות התורה):

- - את מלאכתן ושמחות במלאכתן, ויש להן ילדים קטנים. זאת המשימה הגדולה שלהן, להקים בתים בישראל ולהמשיך את רצף הדורות מאברהם אבינו עד לביאת משיח צדקנו. אבל הן צריכות לצאת לעבודה, והן צריכות מעונות יום. כשאני הייתי ילד לא היה דבר כזה, כי היינו בבית עד גיל שלוש. לא היו מעונות, ואז היינו הולכים למוסדות החינוך. אבל היום נשים יוצאות לעבודה, ומעונות זה עסק יקר מאוד. אישה עובדת, כמעט לא כדאי לה לצאת לעבודה אם לא תהיה לה ההנחה שמדינת ישראל עושה לכל האימהות כבר שנים רבות – וטוב שהיא עושה – שהיא נותנת השתתפות הנחה במעונות היום כדי שהן תוכלנה לעבוד ולהתפרנס. מעבר לעניין של האינטרס של המדינה, אמרתי שאנחנו חושבים שהעובדה שאנשים מתפרנסים זה לטובת כולם. לכן לא יעלה על הדעת שמישהו יציע לשלול את הזכויות האלה להנחות לנשים ערביות או לציבור של מיליון נפש וחצי, שלמרות שאין שום חוק שערבי משוחרר משירות צבאי, מחובת גיוס – מדינת ישראל כבר החליטה שכך היא נוהגת, והיא לא תגיד לעולם שהיא לא תסבסד את האזרחים הערבים, ואם יעלה מישהו ויגיד את זה, יגידו שהוא כהניסט – אבל לא העלתה על דעתה לומר שאישה ערבייה לא תזכה להנחות בגלל מה שעושה בעלה, זה בכלל לא משנה. אנחנו בוועדה תמכנו והובלנו כל חוק שמיטיב עם חיילי צה"ל, אנשי המילואים ונשות המילואים, וכל חברי הוועדה שהיו שם יכולים להעיד, כי אנחנו באמת חושבים שהמדינה צריכה לסייע להם וזה תפקידה. אנחנו בעד צבא עם שכר מלא לחיילים ולכולם. אנחנו בעד לא לשלול זכויות לא מנשים ערביות ולא מנשים חרדיות. אמרתי כבר, אפילו הנשים שרחמנא לצלן הבעלים שלהן עבריינים, גם להן לא רק שלא שוללים – אם הם יושבים בבית סוהר, למשל – אלא אפילו מעדיפים ועוזרים להן וצריך לעזור להן. לכן, אני אומר, להבדיל מכל הדברים שהבאתי לבין אלה שיושבים ועוסקים בתורה, שזה מעשה בלתי נפרד מזכות קיומה של מדינה יהודית בארץ ישראל. אף פעם העולם לא הכיר בכך שארץ ישראל שייכת לעם היהודי. אני רוצה להזכיר פה מישהו. היה ראש ממשלה בשם בן-גוריון, שהוא לא היה יהודי חרדי. אבל בן-גוריון הבין – אגב, ראיתי אצל הרב מנחם פרוש מכתב שאבא של בן-גוריון, מביאליסטוק נדמה לי, כתב לתיאודור הרצל בווינה שהוא שולח לו בחור מוכשר בשם דוד גרין, והוא מבקש ממנו שהוא ימצא ישיבה מתאימה לבן שלו דוד גרין. מכתב שכתב האבא של בן-גוריון. יכול להיות שמזה בן-גוריון לקח את ההערצה לישיבות, אבל למעשה הוא הבין ורצה להכיר בלימוד תורה כערך. אני לא רוצה להאריך בעניין הזה, כי חבל על הזמן שמתחיל לרוץ, ויש לי עוד כמה דברים לומר. אני מצפה ואני שמח על כל אלה שתמכו בנו. אני רוצה להתייחס גם למכתב שכתב ד"ר גיל לימון בשעתו. הוא אמר שהוא מקווה שבקרוב ממש יהיה הסדר – ואפילו ביקש מאיתנו לחכות כמה חודשים ואז הגזרה הזאת תתבטל. אבל לא כך קרה, כפי שאנחנו רואים, ולמעשה בג"ץ באמת אסר את הדבר הזה ויצר את האפליה הזאת. לכן אני מדבר עכשיו על העניין של המעונות. עוד לא היה עוול חברתי גדול מזה, שממוקד לאוכלוסייה מסוימת, כמו חוק המעונות, שקשרו אותו לנושא שלא קשור בכלל, כי לא האימא חייבת גיוס ולא הילד חייב גיוס. אני לא חושב שמישהו יבוא בעוד 18 שנה ויגיד לילד: מנענו את הזכות מאימא שלך להתפרנס, עכשיו תבוא תשרת אותנו.

עדי עזוז (יש עתיד):

אבל אימהות לא מתפרנסות רק בציבור החילוני.

ישראל אייכלר (יהדות התורה):

ברגע שנשים חרדיות יהיו מנועות מגישה למעונות היום, הדבר עשוי לפגוע בשיעורי תעסוקת נשים חרדיות וזה יגרום לעוול גדול מאוד. אני חושב שזה כתם על מדינת ישראל שעושים כזאת אפליה.

עדי עזוז (יש עתיד):

אבל למה צריך לסבסד את זה? למה לא לתת גם לחילוניות?

ישראל אייכלר (יהדות התורה):

אני מקווה מאוד שהקואליציה, שוועדת שרים שהממשלה תמכה בה – הם לא קשרו לזה לשום דבר. פשוט הייתה תמיכה ממשלתית להצעת החוק הזאת, להשוות את ההנחות למעונות לכל נשות ישראל. ומשום מה, הקואליציה כנראה מאוד מאוד חלשה, והיא ביקשה עוד פעם ועוד פעם דחיות - -

עדי עזוז (יש עתיד):

אייכלר, אבל אם אתם כל כך בעד נשים, למה אין לכם נשים ברשימה - - -

ישראל אייכלר (יהדות התורה):

- - ואנחנו קיווינו. ואמרו לנו: אוטוטו, עוד כמה חודשים זה יסתדר, זה יסתדר – וזה לא מסתדר. גם היום אני עוד לא רואה איך העניינים מסתדרים. לכן אני רוצה לצטט את החלטת ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, שאני חושב שהיא גוף סטטוטורי, שקבעה שזה עוול זועק לשמיים – ההחלטה הספציפית לבטל תמיכה לנשים עובדות רגע לפני פתיחת שנת הלימודים. אגב, אז הסכים היועץ המשפטי לדחות לכמה חודשים. הוועדה תמכה בהצעת החוק לנטרל את ההתניה השוללת את זכותה של אישה עובדת לקבל זכאות להנחה, ככל אישה עובדת באותה רמת הכנסה. העיקרון של החוק הוא מאוד פשוט. הזכות של האישה לעבודה, לשכר, לתנאים של העבודה ולהנחות אינה שייכת לגבר. הינה, הצעה פמיניסטית, הצעה שכל אישה וארגוני הנשים היו צריכים לתמוך בה בראש ובראשונה. מה קשור מה שהבעל עושה לגבי זכויות האישה? מי שמדבר על זכויות האישה, על זכויות הילד, על זכויות העבודה וזכויות הרווחה של ועדת העבודה והרווחה, צריך לתמוך בחוק הזה.

עדי עזוז (יש עתיד):

מי נותן להן את הזכות להיבחר. למה הן לא ברשימה?

ישראל אייכלר (יהדות התורה):

אבל היות שאני שומע שהקואליציה, למרבה החרפה והבושה, החליטה לא לתמוך בדבר הזה, אני מבקש לקבל תשובה והצבעה במועד מאוחר יותר. אני מקווה שזה לא ייקח הרבה זמן. יושב-ראש הקואליציה אופיר כץ, אני לא יודע אם תוכל להגיד לי כמה זמן שהעניין יסודר ויוסדר, והעוול הזה יימחה, ובאמת כל אם בישראל תקבל את אותן הנחות ולפי המצב הכלכלי שלה ושלה בלבד. תודה.

היו"ר סימון דוידסון:

תודה רבה, חבר הכנסת אייכלר. אני מזמין את השרה עידית סילמן להציג - - -

קריאות:

לא, לא, אין צורך. אין צורך.

היו"ר סימון דוידסון:

אין צורך?

קריאה:

היו"ר סימון דוידסון:

אבל יבגני סובה – רגע, רגע. חבר הכנסת יבגני - - -

אופיר כץ (הליכוד):

הוא לא יכול לעלות אם היא לא עלתה.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

בטח שאני יכול. אם אין עמדה מותר לי לעלות.

אופיר כץ (הליכוד):

יש עמדה. יש תמיכה.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

אבל - - -

ינון אזולאי (ש"ס):

יש עמדה, אין תשובה. תשובה והצבעה במועד אחר. תשובה והצבעה במועד אחר.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

לא. אם אין - - -

ישראל אייכלר (יהדות התורה):

אין לך מה לענות.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

בטח שכן. אין עמדה - - -

ישראל אייכלר (יהדות התורה):

לא. רק כשיש תשובה - - -

היו"ר סימון דוידסון:

רגע, רגע. שנייה, רגע. דקה אחת.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

אבל היא לא משמיעה את העמדה. היא עוד לא נקטה עמדה. לא נכון. אם השרה תנקוט עמדה, זה בסדר. לא, אבל היא לא נוקטת עמדה. היא לא אומרת.

ישראל אייכלר (יהדות התורה):

לא. תשובה והצבעה במועד אחר.

היו"ר סימון דוידסון:

רגע, בודקים את זה.

אופיר כץ (הליכוד):

יש לך תכף דיון אישי. תעלה שם.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

לא, אני רוצה - - -

היו"ר סימון דוידסון:

אין לכם מה לריב ביניכם. עוד רגע תהיה החלטה.

ישראל אייכלר (יהדות התורה):

אדוני היושב-ראש, על פי התקנון - - -

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

על פי התקנון מותר לי לענות.

ישראל אייכלר (יהדות התורה):

על פי התקנון, אם אין תשובה והצבעה - - -

היו"ר סימון דוידסון:

אנחנו נצא לפרסומות של דקה וחצי, ונקבל תשובה מהייעוץ המשפטי. אנא מכם, חייכו ותירגעו.

מיקי לוי (יש עתיד):

יבגני, אתה יכול להגיב. מה זה?

היו"ר סימון דוידסון:

אני מזמין את חבר הכנסת יבגני סובה להביע את עמדתו הנחרצת, בבקשה. שלוש דקות לרשותך, אדוני.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, עליתי להתנגד לחוק הזה, ואני אסביר למה אני מתנגד. אני שמח שהממשלה, הקואליציה, כרגע לא מקדמת את החוק הזה. אני אסביר למה. כל יהודי שעומד מתחת לחופה – אני עמדתי מתחת לחופה לפני 18 שנה, והתחייבתי בכתובה לכלכל את אשתי. נכון? כל יהודי חותם על כתובה ואומר: אני הגבר בבית שעובד, אני זה שמביא פרנסה, ואני זה שמבטיח שהמשפחה שלי, שהילדים שלי לא יהיו רעבים ללחם. נכון? מה ההצעה הזאת באה ואומרת? אין גבר בבית, אין גבר בבית. גבר, מה שהוא יעשה, יעשה – רק אימא. חבר'ה, זה לא רציני.

גלעד קריב (העבודה):

זה פמיניזם.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

איפה הגבריות שלכם? מה זה המסכנות הזאת? אתם גברים או לא גברים? אם אתם גברים, אל תפילו את זה על הנשים. אני חייב להגיד עוד משהו. אני אמרתי את זה כאן מהדוכן הזה כמה פעמים: אני מוריד את הכובע בפני נשים חרדיות. הינה, תרשמו מה שאני אומר. כל אישה חרדית שיוצאת לשוק התעסוקה, אני בעד שהיא תקבל השתלמות יותר טובה, שהיא תהיה תחרותית. אבל מה זה הדבר הזה שגבר לא יעבוד? גבר ישקיע את כל הזמן שלו בלימוד תורה. איפה כתוב בתורה שאסור לעבוד וללמוד תורה? מה זה הדבר הזה? איפה כתוב בתורה שאסור להיות גם לוחם? איפה כתוב בתורה שאישה היא זאת שתכלכל את המשפחה. לכן עם כל האהבה שלי לכל ילד – באמת, אני חושב שילדים לא אשמים וילדים לא נושאים באחריות. אני אומר ככה, אני אומר לחבריי מהמפלגות החרדיות: חבר'ה, אתם גם לא צודקים וגם לא חכמים. דווקא בשנתיים האחרונות של המלחמה, כאשר משפחות משלמות את המחיר הכי יקר, חוזרות אחרי 300, 400 יום מילואים, מה המשפחות האלה רואות? שמי שקרוב לצלחת מסוגל לארגן לעצמו הנחות. אנשים אחרים שחזרו, בגלל שמבחן ההכנסה שלהם טיפה גבוה, כבר לא מקבלים הנחה. אגב – זאת דעתי האישית – אני בעד חינוך חינם מגיל אפס, אבל ראש ממשלת 7 באוקטובר הוא זה שהבטיח 0–2 חינם. איפה בדיוק ההבטחה שלכם של הבחירות, לחינוך חינם 0–2? אני שואל אתכם, חברי הקואליציה: שלוש שנים אתם בשלטון, איפה ההבטחה שנתתם לבוחר בנובמבר 2022? אתם לא מסוגלים לעמוד בהבטחות שלכם. לכן, החוק הזה פשוט לא רלוונטי. טוב יהיה אם הקואליציה לא תתקדם בחוק הזה, וכל אחד שיצא לשוק התעסוקה. אתה רוצה, תלמד תורה, אבל תהיה גם לוחם, תשרת בצבא, תעבוד, ואף אחד לא יבוא אליך בטענות שאתה לומד תורה. תודה רבה.

היו"ר סימון דוידסון:

תודה רבה לחבר הכנסת יבגני סובה. אופיר כץ, הצבעה במועד אחר? חבר הכנסת אייכלר, בבקשה, שלוש דקות.

מירב בן ארי (יש עתיד):

עוד פעם?

היו"ר סימון דוידסון:

אלה הזכויות בכנסת ישראל.

עדי עזוז (יש עתיד):

והחובות, מה איתן?

היו"ר סימון דוידסון:

הבעיה היא החובות, כן. בבקשה, אדוני, שלוש דקות.

ישראל אייכלר (יהדות התורה):

כבוד חברי הכנסת, חבר הכנסת יבגני סובה הוא חבר נאמן בוועדת העבודה והרווחה - - -

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

ישראל אייכלר (יהדות התורה):

תקשיב מה אני אומר עליך, אתה חבר נאמן בוועדת העבודה והרווחה, ולא הייתי מצפה ממך להגיד לגבר שיעבוד ולאישה לא. אני חושב שדווקא בתרבות שלכם לאישה יש מעמד באופן נפרד, היא לא תלויה בגבר ובמה שהגבר עושה. אבל למה עליתי? עליתי בגלל שאמרת שאין דבר כזה שגבר לא עובד. העבודה הקשה ביותר – השכלית, המוחית – אין לך מושג כמה זה קשה. אני לומד דף גמרא אחד ביום, הדף היומי, כמה שזה קשה לי להבין. לומדי התורה הם מי שעובדים הכי קשה. אני לא רוצה להשוות אותם למיליון עובדי המדינה, לפקידים, שרובם בוודאי עושים מלאכתם נאמנה, אבל עבודתם הרבה יותר קלה מאשר לשבת שעות ארוכות וללמוד תורה.

מיקי לוי (יש עתיד):

אפשר גם וגם. אפשר גם וגם.

ישראל אייכלר (יהדות התורה):

זו עבודת השם, עבודת קודש היא העבודה הקשה ביותר, החשובה ביותר. הנשים הצדקניות, נשותיהם של אותם אברכים, רואות לעצמן זכות – מעבר לזה שהן יולדות ומגדלות ילדים, ואתה לא צריך לספר לי מה זה נקרא לגדל בית עם ילדים – הן הולכות ומוסרות את נפשן והולכות להכניס למעון - -

עדי עזוז (יש עתיד):

כמה אפשר לדבר בשם הנשים? תן לאישה לדבר בשם עצמה.

ישראל אייכלר (יהדות התורה):

- - אז ברגע שבאה המדינה ואומרת שלא מגיעה לה הזכות שמגיעה לנשים אחרות, זאת גזענות, זאת אפליה, ואני מקווה שהקואליציה הזאת תמחה את החרפה הזאת ותתקן את החוק הזה כך שכל אישה, לא משנה מי היא, כל זכויותיה וכל הנחותיה הן שלה בלבד – בלי תלות במה שבעלה עושה. תודה רבה.

מיקי לוי (יש עתיד):

אמר הרמב"ם שחובה לעבוד, ומי שלא עובד – מבזה את התורה. חובה לעבוד.

היו"ר סימון דוידסון:

תודה רבה, חבר הכנסת אייכלר. חברים, ההצבעה תהיה במועד אחר.

מיקי לוי (יש עתיד):

חובה לעבוד.

היו"ר סימון דוידסון:

חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעות רגילות ודחופות. ההצעה הראשונה היא הצעה רגילה לסדר-היום בנושא: בקשה להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לבדיקת כישלון ההתמודדות עם אירועי האלימות במגרשי הספורט. את ההצעה הגיש חבר הכנסת נאור שירי. נאור שירי יעלה ויבוא. עשר דקות לרשותך, אדוני, בבקשה. חברת הכנסת עליזה, בבקשה, שומעים אותך עד לפרסה.

נאור שירי (יש עתיד):

תודה רבה. מילא לא עושה צבא, לפחות תוריד את הדוכן. קצת קולגיאליות. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לפני שנדבר על האלימות בספורט – יש שר משיב?

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר סימון דוידסון:

בגלל שהשרה סילמן עשתה תואר בחינוך גופני, היא המשיבה בשם שר הספורט.

נאור שירי (יש עתיד):

אוקיי, את משיבה לי?

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

כן, בשם משרד הספורט.

נאור שירי (יש עתיד):

סבבה.

טלי גוטליב (הליכוד):

אני מקווה שאתה לא רציני בהצעה שלך. רק רציתי להגיד לך שאין דבר יותר כלום מוועדת חקירה פרלמנטרית. ועדה פרלמנטרית כמוה ככל ועדה בכנסת, ומה שאתה עושה – אתה נותן במה - - -

היו"ר סימון דוידסון:

טלי – רגע, קודם כול אני עוצר לו את הזמן, נתחיל עם זה.

טלי גוטליב (הליכוד):

לא, באמת, עשיתי על זה מחקר. ועדה פרלמנטרית היא ועדה שמוקמת - - -

היו"ר סימון דוידסון:

אני רוצה להסביר לך, חברת הכנסת גוטליב – כשאת עומדת פה, את יכולה לדבר. כשאת יושבת שם, את יכולה לזרוק הערה, אבל את לא יכולה לתת לנו עכשיו נאום לאומה. זה לא עובד ככה. זה לא עובד ככה, אז אני מבקש לתת לחבר הכנסת שירי להגיד את כל מה שבליבו.

טלי גוטליב (הליכוד):

- - - צודק. חלילה, רק רציתי - - - לא, כי אתה נותן במה להלבנה של כל הדבר הזה.

היו"ר סימון דוידסון:

טלי, חברת הכנסת גוטליב, תודה רבה.

טלי גוטליב (הליכוד):

זו המשמעות. תסתכלו בחוק.

היו"ר סימון דוידסון:

טלי, די. בבקשה.

נאור שירי (יש עתיד):

השם ישמרנו.

טלי גוטליב (הליכוד):

למה?

נאור שירי (יש עתיד):

ישמרנו. מה רע?

טלי גוטליב (הליכוד):

ברכת השם על ראשך.

קריאה:

אמן, אמן.

נאור שירי (יש עתיד):

אמן. הינה, תלמדי, אמן.

קריאה:

שישמור את כולנו.

נאור שירי (יש עתיד):

שישמור. אפשר לדבר הרבה על האלימות בספורט, התפקוד של משרד הספורט. אני מניח שבעשר הדקות האלה אנחנו נדבר על זה. אבל לפני הכול, קיוויתי ששר הספורט יהיה, אני מודה. אני לא נכנס, אני מבין שיש עניינים בוערים בסדר-היום של האומה היהודית שכנראה מצריכים שהשר יהיה כמה מטרים מפה. אבל אני לא יכול שלא לפתוח בסרטון. אתה, אדוני היושב-ראש, כמובן יודע בדיוק על איזה סרטון אני מדבר. אני מניח שגם ירון ראה את זה, כי היינו גם בדיון על האלימות בספורט – הסרטון שבו המשטרה מדמה – ואין מה לעשות – המשטרה מדמה אוהדי כדורגל למחבלים. אני יודע שדיברו על זה, אני יודע שאמרו ואמרו ואז השר כמובן התראיין ואמר שהוא מאוד בעד כל ההשוואות האלה, וזה היה נראה לו סופר נורמטיבי להראות איך יורים זיקוקי דינור ולהראות איך זה פרעות במזרח ירושלים, ואיך המשטרה נערכת כמו למלחמה במשחק כדורגל עם 1,400 כוחות ביטחון, פרשים, אלות, קוטפים אוהדים ונותנים להם מכות – וזה בסדר גמור. ואז גם המפכ"ל עושה סיבוב ורחמא ליצלן קיללו אותו ויש שלחו את השוטרים - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

רחמנא ליצלן.

נאור שירי (יש עתיד):

רחמנא ליצלן. תודה רבה. את רואה? בקטעים האלה זה טוב שאת פה. אז אמרו לו כמה קללות, ואז ישר נשלחו השוטרים לקטוף את אלה שקיללו, כאילו זה עובד ציבור – אגב, בניגוד לפסיקת בג"ץ, בניגוד לפסיקת בג"ץ נלקחו אתמול האוהדים. אבל הכי חרה לי, באמת, זה להשוות את האוהדים למחבלים בזמן שאוהדי קבוצת הפועל תל אביב – ואלוהים עדי שאני לא מאוהבי הקבוצה הזאת - - -

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

את מי אתה אוהד?

נאור שירי (יש עתיד):

מכבי תל אביב. את רוב שנותיי ביליתי בדיוק בשעה שמול שער 5. אבל להגיד ולבזות את האוהדים האלה – אני רק רוצה להזכיר לאדוני השר המשתמט, שלא היה בצבא, שאותם אוהדים נהרגו על המולדת הזאת. אלה אוהדים, אלה האחים שלי, אלה יהודים. הם צריכים להיות מושווים למחבלים כי זה נראה טוב בסרטונים, כי הוא נהיה מכור לסרטונים. אוהדי הפועל תל אביב הם אוהדי הפועל תל אביב, הם קודם כול יהודים, אזרחים וישראלים. אופיר ליבשטיין, זיכרונו לברכה, אוהד הפועל תל אביב. אז מה, הוא מחבל? אני לא מצליח להבין איך זה עובר. בפנייה פה לקואליציה, לבודדים שנשארו: למה אף אחד מכם לא יכול לומר די? סרטון כזה מבזה שיוצא מהגוף שאמור לשמור על כולנו, משטרת ישראל. אתם מוציאים סרטון על אוהדים כאילו הם מחבלים. אין לתאר את זה, ואתם שותקים כמו איזה דגים. רק אנחנו צריכים להגיד: בוא'נה, אתם החלקתם על בננה. זה לא הגיוני, אוהדים שחירפו את נפשם. רוני אשל, שהייתה אוהדת הפועל תל אביב, כשהיא הייתה בחמ"ל – מישהו עשה עליה סרטון? כשהיא נקברה – מישהו עשה עליה סרטון? מה, אם היא אוהדת – היא פסולה? אז צריך עכשיו להריץ פרשים על אוהדים, על מדרכות, עם אלות, לפרק את כולם במכות? ששוטר יגיד את זה? ואז, חבריי מהקואליציה, כשאנחנו באים ומדברים על המשטרה, שיש לנו איזה חשש קל שהיא קצת פוליטית – עושים לנו פרצופים – אותה משטרה שהגנה עלינו ב-7 באוקטובר והשוטרים הקדושים. אבל כשהם תוקפים ורומסים אותנו ומוציאים סרטונים כאלה, ואף אחד לא מדבר – ומי בייחוד לא דיבר? השר שממונה על האירוע הזה. אתה שר הספורט. זה אירוע ספורט, זה לא קרב, זו לא זירת MMA, וגם שם יש חוקים. אלה לא מחבלים, אלה אוהדים. זה בית"ר, זה הפועל, זה מכבי. באותה נשימה, שנים שרתי על סלים טועמה. אותו סלים טועמה הלך ב-7 באוקטובר לבתי חולים וביקר פצועים, ביקר חטופים, ביקר חיילים שנפצעו. מפה אני רוצה להגיד לו סליחה, אבל זה לכל הקהל בארץ. מה שקורה במגרשים זה איבוד פרופורציות לחלוטין. אבל אוהדי ספורט הם לא עבריינים, גם אם הם אוהבים רימוני עשן ופירוטכניקה. אחד כמו בן גביר, שרוב חייו היה אנרכיסט מפר חוק – היה אמור להבין את זה, כי מין מכיר את מינו. אין לתאר את האירוע הזה. עכשיו, אפשר גם לדבר על האלימות בספורט, אבל למעלה מ-30 שנה, עוד בימים שלי במגרשים, כולנו מכירים את זה. אין שום דבר חדש. אדוני היושב-ראש, אתה בטוח מכיר את זה מדוח המבקר מ-2015, מוועדת צורי, מוועדת חקירה פרלמנטרית – שאגב, הוקמה באירוע הזה – מדוח מבקר ב-2021, מכתבי אישום שלא מוגשים. אתה הולך למגרש כדורגל – אין חוקים. אתה יכול לפוצץ מישהו במכות, ויסגרו את התיק מחוסר עניין לציבור, כי מה זה מעניין את הציבור מה שקורה במגרש כדורגל? כאילו זה אקס טריטוריה. אם אפשר להשוות אוהדים למחבלים, אז אפשר גם לפוצץ אוהדים במכות, ושום דבר לא קורה. על כל מגרש כדורגל יש שלט ענק: הכניסה למגרש הינה עבירה פלילית. אין אחד כמעט שלא נכנס למגרש ולא קורה עם זה כלום. גם במשחק גביע בשנה שעברה ולפני שנתיים, עם בית"ר ירושלים – עשית דיון על זה, אתה זוכר? – נכנסו אלפי אנשים וכלום. אין עצורים, אין כתבי אישום, אין חקיקה. היום הפלתם בכנסת חוק שאמור לסייע למשטרה ולקבוצות להתמודד עם האירוע הזה. הפכו את הקבוצות למשרד חקירות.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

לא הפילו, נאור. דחו בשבועיים.

נאור שירי (יש עתיד):

תרשי לי להאמין שגם עוד שבועיים זה נופל. הפכו את הקבוצות מקבוצת כדורגל למשרדי חקירות ולשופטים ולשוטרים. הם אמורים לשאת בנטל הזה, כאילו המשטרה שכחה את תפקידה. אתה יודע, אנחנו תמיד מדברים על זה שתמיד כשזה מגיע לכותרות, זה או שמישהו שנייה ממוות או ששוטר קיבל רימון לראש; אבל אתמול, אגב, על מאות אבוקות – כל עוד זה לא נזרק אל המשטרה, אז אין שום בעיה. רק פעם שזורקים על המשטרה, ואז זו בעיה, כאילו לאבוקה או רימון עשן יש מעין צידוד כזה, שאם היא פוגעת במשטרה אז מפסיקים את המשחק ואם לא אז הכול בסדר, אתה יכול לשרוף את האצטדיון. הכול בסדר. האלימות בחברה הישראלית מתבטאת אחד לאחד בספורט, מליגה ג' לילדים, לליגה ב', לליגה א' – אלימות. שופטים מפחדים ללכת למגרשים. בטח ובטח אין שום משטרה במשחקי הילדים; הורים מכים מאמנים; ילדים הולכים מכות אחד עם השני, והכול בסדר. סימון, אתה תמיד אומר: אני מתריע בפניכם ואומר ומושך בדש מעילו של כל אחד מכם, שביום שיהיה הרוג אתם תתעוררו. אז אני רוצה לומר לך: גם כשיהיה הרוג, שום דבר לא יעזור, כי לאף אחד לא אכפת; כי השר שאחראי על זה בקושי בא לפה לתת תשובות, לא דיבר ולא צייץ על זה שאוהדי כדורגל, כשהוא בסך הכול קשור לאירוע, נרמסים ברחובות, מושווים למחבלים ושום דבר לא קורה. והשר שאמור לעזור להם, שר המשטרה, הוא זה שגורם לאירוע הזה, כי המשטרה היא בכלל לא פוליטית, פשוט במקרה לגמרי, רק הקהל של הפועל תל אביב, כמעט רק בשנה האחרונה, מקבל מכות. מפרקים אנשים. היה אוהד שראיתי עכשיו בסרטון שעומד, ואתה יודע, במקרה לגמרי המצלמות רואות אותו, הוא לא עושה כלום. הוא עומד סטטיסט, השוטרים עוברים.

היו"ר סימון דוידסון:

אוהד של הפועל.

נאור שירי (יש עתיד):

כן. וחוזר אחרי זה השוטר, תופס אותו, פשוט קוטף אותו ומפרק. על מה? אתה רואה שאין כלום, אין כלום, וזה לא מפריע לאף אחד. זה פשוט לא מפריע. אני יכול ללכת איתכם על כמה כתבי אישום הוגשו וכמה תקיפות שתקפו אוהדים ו-75% נסגרים בכלל חוסר עניין לציבור – יש מלא עניין לציבור. יש מלא עניין לציבור. דוחות מבקר מדינה משנת 2015 ומ-2021 – כשלים קריטיים, ועדות שלא עשו כלום. אין שום חינוך, שום פעילות חינוכית, שאומרת איך להתנהג במגרשי הספורט. ועדה למניעת אלימות – דיברו על 50 מורחקים, 28 תיקים שנפתחו – כלום. אם אתה מורחק ממגרש כדורגל, אתה בקושי יכול ללכת לוודא שיש מורחקים. אז כן, אני קורא לוועדת חקירה פרלמנטרית, למרות הספקות ולמרות שטלי פסלה את זה, כי הדבר הראשון והעיקרי שצריך להיאמר, וזה באמת במשפט אחרון, שכולם נכשלו, כולם – מהשר האנרכיסט, המשתמט, העבריין וזה שמתעסק עכשיו בעתיד העם היהודי בקונגרס הציוני.

היו"ר סימון דוידסון:

תודה רבה לחבר הכנסת שירי. מי מטעם הממשלה? השרה עידית סילמן, יש לך גם עשר דקות.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

ספורט או לא ספורט, סימון, מה אתה אומר?

היו"ר סימון דוידסון:

יש לי כל כך הרבה מה להגיד לכם, אבל ממקומי אני לא יכול לעשות את זה. אם הייתם מבינים באיזה אירוע אנחנו נמצאים, כמה זה מסוכן.

נאור שירי (יש עתיד):

תוציא לפרסומות ואז תדבר.

היו"ר סימון דוידסון:

לא, היינו כבר בפרסומות, אין לי תקציב. אין תקציב לפרסומות. בבקשה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

בגלל זה אמרנו שאתה יכול לעשות את הפרסומות בעצמך.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

זה הפוך, הפרסומות מביאות תקציב.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

כן, זה נכון. חבר הכנסת נאור שירי, יש כאן מענה להצעה לסדר-היום שלך, בקשה להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לבדיקת כישלון ההתמודדות עם אירועי אלימות במגרשי הספורט מטעם משרד התרבות והספורט: בהתאם למדיניות שר התרבות והספורט מיקי זוהר, המשרד מקדם בעדיפות עליונה פעולות בכלל הערוצים האפשריים, אשר יביאו להתמודדות בלתי מתפשרת עם תופעות האלימות והגזענות בספורט ולשמירה על השקט והסדר במגרשים. חוק איסור אלימות בספורט, תשס"ח–2008, קובע תנאים לקיום אירועי ספורט, שמירה על הסדר הציבורי וביטחונו של הציבור באותם אירועים. נקבעה בו חובת מינוי בעלי תפקידים שונים ותנאי הכשירות הנדרשים לכך. בהתאם, מנהל אירוע ספורט הוא מי שמונה לשמש אחראי לניהול ולארגון של אירועי ספורט והוא בעל כישורים והכשרה מתאימים לפי החוק. החוק קובע כי אחד מתפקידי מנהל האירוע הוא קיום הסדר הציבורי, שלום הציבור וביטחונו ובטיחות אירוע הספורט לפני תחילתו, בשעת קיומו ועד בסמוך לאחר סיומו וניהולו התקין, בכפוף להוראות המשטרה לפי כל דין, בהתאם לחוק איסור אלימות בספורט. יחד עם האמור לעיל והמחויבות הבלתי-מתפשרת של משרד הספורט בנושא, הסמכות והאחריות המלאות להבטחת ואכיפת הסדר הציבורי במגרשי הספורט מוטלות על משטרת ישראל. יודגש כי על אף האמור, בנוגע לאחריות הכוללת של משטרת ישראל להבטחת הסדר הציבורי, מקצה משרד התרבות והספורט מתקציבו סכומים משמעותיים מאוד, בניסיון לסייע למשטרת ישראל בתפקידה בתחום הספורט. בסך הכול בשנים האחרונות עומדת ההוצאה בתחום זה על כ-10% מסך תקציב הספורט בישראל. להלן ריכוז פעולות שבוצעו על ידי המשרד בשנים האחרונות.

נאור שירי (יש עתיד):

שמעי, אירוע לא נעים.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

מקריאה לך.

נאור שירי (יש עתיד):

אני יודע שאת מקריאה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

השתתפות בתקצוב להפעלת היחידה המשטרתית הייעודית למניעת אלימות בספורט. היחידה.

נאור שירי (יש עתיד):

סימון יספר לך על היחידה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

סימון מכיר את היחידה מבפנים, לא, סימון?

נאור שירי (יש עתיד):

אין שם כלום.

היו"ר סימון דוידסון:

רק שאין יחידה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

רק שאין יחידה?

נאור שירי (יש עתיד):

רק שאין יחידה. אבל אין. יא אללה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אז כתוב: השתתפות ותקצוב להפעלת היחידה המשטרתית הייעודית למניעת אלימות בספורט.

היו"ר סימון דוידסון:

לא, משרד הספורט מתקצב, אבל לא מיישמים את זה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

נו, אז כתוב שהחל משנת 2022, בעלות של 2.4 מיליון שקלים לשנה. בשנת 2025 חתם משרד הספורט על הסכם עם המשרד לביטחון לאומי לשם עיבוי המערך למניעת אלימות בתוספת של 2.6 מיליון שקלים בשנה. נקודה שנייה, תמיכה – אני מבינה שזה מצחיק אותך, נאור שירי – תמיכה במימון הוצאות אבטחה, שיטור וסדרנות באירועי ספורט באמצעות מבחני תמיכה בסך של 39 מיליוני שקלים בשנת 2025. אתה אומר לא היה?

נאור שירי (יש עתיד):

אין שם אנשים. אתם מעבירים מיליונים ליחידה שלא קיימת.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

לא יודעת, זה מה שכתוב. כתוב שמעבירים 39 מיליוני שקלים.

נאור שירי (יש עתיד):

זה כמו שאני אוציא עכשיו קול קורא - - -

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אבל אנחנו בודקים, קולות קוראים שאנחנו מוציאים, אנחנו בודקים שהם אכן מיושמים. אם זה לא מיושם אתה יודע שהכסף לא עובר. תמיכה במימון הוצאות שיטור ואבטחה ישירות מול המשטרה: במסגרת הסכם עם המשטרה, המשרד לביטחון פנים ומשרד האוצר בסך של 30 מיליון שקלים לשנים 2024–2025. יש כאן 39, 30, 2.4 – נשמע לי הרבה.

נאור שירי (יש עתיד):

מדהים.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

ביצוע ריענון והכשרות למנהלי אירועי ספורט בהתאם לתקנות המחייבות ולחוק כתיבת נהלים בהתאם; קידום פעילויות ערכיות וחינוכיות לצמצום אירועי אלימות בספורט בשיתוף בית הנשיא בעלויות של כמיליון וחצי שקלים לשנת 2025, ועוד כשני מיליון שקלים לשנת 2024; גיבוש וביצוע תיקונים לחוק איסור אלימות בספורט ולחוק הספורט לאחר השלמת עבודת מטה מקיפה, שכללה ביצוע השוואה בין לאומית בתחום מניעת אלימות בספורט, במטרה להגביר את יכולות האכיפה וההרתעה במגרשי הספורט, שכולל בתוכם צווי הרחקות, הארכת תקופות ההרחקה שקצין משטרה מוסמך לקבוע כנגד אדם המפריע לסדר הציבורי, או מתנהג באופן אלים - -

היו"ר סימון דוידסון:

חברי הכנסת, קצת שקט בבקשה. תנו כבוד לספורט.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

- - מ-30 ל-60 יום בהרחקה מיידית ראשונה, ומ-60 יום בהרחקה חוזרת ל-150 עד 180 יום בנסיבות של אלימות או הפרת סדר ציבורי. אכיפה מינהלית – הוספת עבירות פליליות הקשורות למניעת אלימות באירועי ספורט וקביעתן כעבירות ברירת קנס מינהלי, אפשרות להטלת קנסות מינהליים ללא הליך פלילי. איסור הכנסת חפץ אסור למקום שבו מתקיים אירוע ספורט. לא להקריא עד הסוף?

נאור שירי (יש עתיד):

תשובה את יכולה. מעבר – לא צריך.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

המכניס למקום שבו מתקיים אירוע ספורט חפץ אסור, דינו – מאסר שנתיים. שים לב, המכניס אמצעים כימיים שהפעלתם גורמת לקולות נפץ, עשן או אור, לרבות חזיזים, דינו – קנס בסך 3,000 שקלים; איסור כניסה לשדה המשחק – על הנכנס יוטל קנס בסך 3,000 שקלים; איסור יידוי חפץ – קנס בסך 1,500 שקלים; אי-התייצבות בתחנת משטרה – 2,000 שקלים. הפעלת מערכת הקנסות המינהליים – החל מעונת 2024–2025 במגרשי הספורט. הקמת ועדה למניעת אלימות במועצה הלאומית לספורט – אני עדיין לא הבנתי במה תעזור ועדת חקירה פרלמנטרית, אבל נו.

נאור שירי (יש עתיד):

את יודעת, התשובה שלך היא נושא לוועדת חקירה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

לא, אני אומרת, תקשיב, אם יש פה עבודה שנעשית, ויש כאן חוקים שהוגשו, אז צריך לקדם את החקיקה, ואמרו שיש שבועיים לקידום החקיקה, אז זה נשמע לי מאוד הגיוני.

נאור שירי (יש עתיד):

איזו עבודה? את מקריאה מדף, אין כלום בשטח. זה כמו שעכשיו תקריאי לי שפותחים עכשיו במיליארדים אצטדיונים על מאדים. אז תקריאי לי, אבל זה לא קורה. תקריאי.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

טוב, זה לא אותו דבר. הקמת ועדה למניעת אלימות במועצה הלאומית לספורט – במסגרת תוכנית העבודה של הוועדה לעונת הפעילות 2025–2026 נבחנות הצבת רשתות ביצועים במתקני ספורט גדולים למניעה של זריקת חפצים על ידי אוהדים; הצבת שערי מגנומטר לזיהוי פירוטכניקה בכניסות הקהל במתקנים; שימוש במגנומטרים ידניים לגילוי של פירוטכניקה מוסתרת בגוף; בחינה של פיילוט פירוטכניקה קרה ביציעים; ממשק עבודה שוטף מול היחידה למניעת אלימות בספורט במשטרת ישראל והצגת תוכנית העבודה של היחידה; הכנת נוהלי עבודה ושימוש בדוחות מינהליים; הרחבת שיתופי פעולה עם אוהדים; תיקון הצעה לחוק תיקון פקודת המשטרה; מערכות צילום מיוחדות – שהיה כאן מקודם ונדחה בשבועיים – שמקודם בימים אלה לצורך שימוש ראייתי במצלמות לזיהוי פנים במגרשים. בקיצור, יש כאן עוד שורה של 12 סעיפים, ומשרדנו ימשיך לעשות ככל הניתן באמצעות הכלים שברשותו, בשיתוף הגורמים הרלוונטיים במערכות החוק והאכיפה, החינוך וההסברה, על מנת להביא להפחתה משמעותית של תופעת האלימות בספורט, שכולנו חושבים ובטוחים שהיא חייבת - - -

נאור שירי (יש עתיד):

מדהים.

היו"ר סימון דוידסון:

תודה רבה לשרה סילמן. אני מבקש מכולם לשבת. זו תהיה הצבעה אלקטרונית. השר לוין, אני רק אתן לעצמי את האפשרות, כשאני יושב פה, בגלל ששנינו מבינים את עולמות הספורט – האירוע הזה הוא לא אופוזיציה–קואליציה, הוא לא שמאל–ימין – יש פה מגה-אירוע, ויש חקיקות על השולחן, ואתה מכיר את החקיקות האלה. אנחנו חייבים לשלב ידיים ביחד כדי לגדוע את הדבר הזה ולאפשר ליהנות מהכדורגל במדינת ישראל. חברים יקרים, אנחנו נעבור להצבעה על ההצעה של חבר הכנסת נאור שירי להקים ועדת חקירה פרלמנטרית לבדיקת כישלון ההתמודדות עם אירועי האלימות במגרשי הספורט. הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 30 בעד ההצעה להסיר את הנושא מסדר-היום – 44 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדה לא נתקבלה.

היו"ר סימון דוידסון:

בעד – 30, נגד – 44. אני קובע כי ההצעה של חבר הכנסת שירי להקים ועדת חקירה פרלמנטרית לבדיקת כישלון ההתמודדות עם אירועי האלימות במגרשי הספורט לא התקבלה, ותוסר מסדר-היום.

היו"ר סימון דוידסון:

ההצעה הבאה היא הצעה דחופה לסדר-היום בנושא: חיזוק התעשייה הישראלית ומתן עדיפות לתוצרת מקומית על פני יבוא מחו"ל. את ההצעה הגישו חברי הכנסת קרויזר ושוסטר. ראשון המנמקים יהיה חבר הכנסת יצחק קרויזר, בבקשה – לא נמצא. חבר הכנסת שוסטר? אדוני, בבקשה, לרשותך שלוש דקות. חבר הכנסת קרויזר איננו?

אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אדוני היושב-ראש, חבריי וחברותיי, חבר הכנסת קרויזר ואני מוצאים לנכון לעסוק בשאלת הסיוע שהמדינה שלנו נותנת לתעשייה. אנחנו שותפים – אני רוצה לעצור רגע, אני רואה אותו פה.

היו"ר סימון דוידסון:

חבר הכנסת קרויזר, אתה תהיה אחרי חבר הכנסת שוסטר, בסדר?

אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אנחנו שותפים ביחד, וכרגע קיימנו דיון בנושא של שמירה על חקלאות ישראל בזמנים קשים, מאתגרים – בריאותית, ביטחונית, אקלימית. אבל אותו היגיון – אותו היגיון של שמירה על עמוד השדרה היציב של הכלכלה הישראלית - -

היו"ר סימון דוידסון:

חברים, אני מבקש לשמור על שקט.

אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

- - של יכולת הייצור העצמאית שלנו, תקף לענפים יצרניים אחרים במשק הישראלי, ובמקרה הזה – לתעשייה. אני רוצה לומר לכם: תקפו את ראש הממשלה על נושא ספרטה, הצורך שלנו במשק אוטרקי. אני מוכרח לומר לכם שאפשר להתווכח על מה היקף האוטרקיות ומה רמת הבלעדיות שאנחנו נותנים לייצור כחול לבן, אבל אין ספק – אין ספק שהווקטור של העשייה המקומית, של הייצור המקומי, של היכולת שלנו לעמוד גם בתנאי אקלים, ביטחון, בריאות, מתיחות אזורית, לעמוד בהזנת האוכלוסייה שלנו, ביכולת שלנו להמשיך ולייצר, ביכולת שלנו לקבל את משאבי האנרגיה המתאימים – אין ספק שזאת אמירה נכונה, היא לא עומדת לבדה. היא לא עומדת לבדה, יש פה הקשרים אחרים, אנחנו חלק מהעולם הגדול. אבל העיקרון שבו הממשלה, הציבור הישראלי הגדול, לא ראוי שיעסוק בשאלה איך אנחנו תומכים בכלכלה המקומית, יהיה אך ורק דרך החור של הגרוש, של המחיר שאנחנו משלמים. יוקר המחיה הוא עניין חשוב ביותר, אבל עצם המחיה חשוב לא פחות, היכולת לנהל לאורך זמן משק יציב שעומד אל מול זעזועים. אנחנו רואים את הכלכלה המקומית שלנו בשנתיים הקשות כל כך ככלכלה שעומדת בפני סיכונים, אבל המשק עומד ביציבות ראויה. אני בין מי שסבור שצריך להגיע לסיום לחימה. אני חושב שצריך להגיע להסכמות גלובליות אזוריות. זה יצריך החלטות קשות בהקשרים שונים, אבל לצד המאבק העיקש באויבים, המודעות לאקלים, ההתכוננות לסכנות ויראליות, בריאותיות, רעידות אדמה וכו' – אנחנו מוכרחים להמשיך לחזק ככל יכולתנו את יכולת הייצור העצמאית, וככל שהוא פרוס על פני הארץ, בקצוות המדינה ובגבולות – כך גם ייטב. תודה רבה.

היו"ר סימון דוידסון:

תודה רבה לחבר הכנסת שוסטר.

אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

לכן אנחנו מבקשים לקיים את הדיון, וחברי ימשיך.

היו"ר סימון דוידסון:

יעלה ויבוא חבר הכנסת קרויזר. בבקשה, לרשותך שלוש דקות.

יצחק קרויזר (עוצמה יהודית):

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, שותפי להצעה חבר הכנסת שוסטר, התעשייה הישראלית היא לא רק מנוע הצמיחה של הכלכלה, היא עורק החיים של העצמאות הלאומית שלנו. מפעלים ישראליים מעסיקים למעלה מ-400,000 עובדים, מייצאים סחורות במיליארדים ומחזיקים את הכלכלה הישראלית גם בזמנים קשים, כולל במלחמה הקשה הזו. ראינו איך התעשייה, איך התוצרת שלנו, הכחול-לבן, עובדות ומשנות את הכלכלה הישראלית. לצערנו, בעשור האחרון מתחילה מגמה הולכת ומדאיגה של העדפת יבוא על פני תוצרת כחול-לבן. דיברנו על זה, חבר הכנסת שוסטר. לצערנו הרב, אנחנו רואים את זה גם בחקלאות, אבל גם בתעשייה המקומית, שהיא פאר היצירה שלנו, הכחול-לבן. מה שכואב עוד יותר זה שזה גם מתרחש במכרזים ציבוריים, במכרזים של מערכת הביטחון, שממומנים מכספי משלם המיסים. חוק העדפת תוצרת הארץ קובע עדיפות של עד 15% לרכש הישראלי, וכמעט ואיננו נאכף, אדוני היושב-ראש. לפי נתוני התאחדות התעשיינים, חלקם של מוצרים מקומיים ברכש הציבורי ירד אל מתחת ל-40%. המשמעות ברורה: מאות מיליוני שקלים בשנה זורמים החוצה – לטורקיה, לסין, למזרח אירופה. ראינו במלחמה הזאת מה קורה כאשר מדובר בתעשייה ביטחונית; ראינו בקורונה מה קורה כאשר מדובר על התוצרת החקלאית שלנו. במקום לחזק את העובדים, את המשפחות כאן בישראל, את התעשייה שבפריפריה, אנחנו יוצאים החוצה. כפי שפורסם לאחרונה, החלטת ממשלה שהייתה אמורה לעגן עדיפות לרכש ישראלי, בסוף נותרה ריקה מתוכן. במקום תוכנית פעולה עם מנגנון פיקוח, לצערי הרב, נותרו סיסמאות בלבד. בפועל, גופי המדינה רוכשים יותר ויותר מחו"ל, וכפי שגם אמרתי, גם במוצרים ביטחוניים. לפני שלושה-ארבעה שבועות הייתי בסיור עם חברי, חבר הכנסת פוגל, במפעל טלדור בצפון הארץ. אתה רואה מפעל שנמצא בפריפריה, כולל ברמת הגולן, מעסיק עשרות ומאות עובדים, משנע תהליכים, מחזק את הפריפריה, מחזק את התוצרת המקומית, מתעסק בתעשייה הביטחונית, בדברים הכי רגישים שלנו, וכאשר משרד הביטחון יוצא לרכש, במכרז גדול של תעשיות ביטחוניות שקורה בדרום, פתאום אתה מוצא שם מוצרים מטורקיה. טורקיה, שבמלחמה ארדואן הכריז חרם על כל מדינת ישראל, ואנחנו בתעשייה הכי רגישה שלנו מעדיפים תוצרת סינית, תוצרת טורקית. זה דבר שאנחנו כאן מחויבים לטפל בו וכמובן לפעול כדי לשנות אותו. אדוני היושב-ראש, אם אנחנו רוצים באמת חוסן לאומי, הגיע הזמן לעבור ממילים למעשים, לאכוף את חוק תוצרת הארץ, לעדכן את שיעור ההעדפה כך שישקף את עלות הייצור האמיתית כאן בישראל, לחייב כל גוף ציבורי לנמק רכש שאינו כחול-לבן. מדינה שלא תייצר לעצמה, בוודאי לא תוכל גם להגן על עצמה. תודה רבה. אני מקווה מאוד שנוכל לקדם את הנושא הזה בוועדה שנחליט עליה.

היו"ר סימון דוידסון:

תודה רבה לחבר הכנסת קרויזר. השרה סילמן מנמקת מטעם הממשלה. משיבה. איזה משרד משיב?

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

האוצר. בשם האוצר. בעיקרון, הכול בשם השם, אחר כך זה גם – טוב, בשם משרד האוצר על חיזוק התעשייה הישראלית ומתן עדיפות לתוצרת מקומית על פני יבוא מחו"ל. האמת שאני חייבת להגיד שבדיוק היה לי דיון על זה היום – קרויזר, דווקא זה יכול להתאים גם לך, בגלל שפנו אליי ממפעל נייר חדרה, אינפיניה, שם הם באמת מייצרים. היינו שם בסיור, גם אני וגם שר האנרגיה, ובאמת הושקעו שם הרבה השקעות. המפעל הזה בעצם לוקח ומייצר מקרטונים, מחומרים – אתה יודע, כלכלה מעגלית – קרטונים חדשים, נייר חדש למדינת ישראל. באמת, אחת ההגבלות היא שיש שוק בין-לאומי גדול מאוד מאוד וגם זול. הרבה פעמים אנחנו נתלים בשוק הבין-לאומי, ותוצרת מקומית צריכה איזשהו פוש ועדיפויות לאומיות, כדי שבאמת יהיו לנו המפעלים האלה. עשו שם השקעות עתק. ישבתי גם עם נציגים שלהם, שהגיעו לשבת איתי הבוקר, גם היינו שם, ועוד נשב על זה ביחד עם משרד הכלכלה, כדי לבדוק ולבחון איזה תיעדופים אפשר באמת לעשות. כמובן, בחקלאות – מה ששוסטר אמר הוא מאוד מאוד חשוב. החקלאות הישראלית זה לא קפיץ שאפשר לצמצם ולמתוח אותו כל הזמן. הרי קרקע שהיא מעובדת והפסיקו לעבד אותה, מאבדת מעצמה הרבה, וקשה מאוד להחזיר אותה בחזרה לגדל תוצרת ישראלית חדשה. האמת, גם צריך לומר שמה שגדל פה בארץ ישראל, יש בו ברכה. ומה לעשות, העגבניות של ארץ ישראל והפירות של ארץ ישראל, אלה שנשתבחה בהם אדמת ישראל, יש בו ברכה. לדעתי – ואם נבדוק את זה – בטח זה גם טעים יותר. כאן התשובה של משרד האוצר היא שבניגוד לנטען, דיני המכרזים בישראל כוללים מספר מנגנונים מובנים לקידום התעשייה הישראלית. בראשם עומד יתרון מחיר של 15% לתוצרת הארץ לעומת טובין מיובאים – שיעור יוצא דופן ביחס למדינות מפותחות. לצד זאת, ברכש הממשלתי ניתנות העדפות נוספות, כמו העדפה לעסקים מאזורי עדיפות לאומית ומתן קדימות ליצרני טקסטיל ישראלים במכרזים רלוונטיים. ברכש של מערכת הביטחון אף ניתנת העדפה גדולה עוד יותר לעסקים באזורי עדיפות לאומית. גם הארכנו השנה את הוראת שעה המיוחדת בתחום הטקסטיל המבטיחה קדימות ליצרנים ישראלים בתחום זה במכרזים של משרד הביטחון. ישראל היא גם מהמדינות הבודדות בעולם שבהן קיימת חובה להטיל דרישת רכש גומלין על זוכים זרים במכרזים ממשלתיים משמעותיים. חברות זרות שזוכות במכרז גדול בישראל, מחויבות להשקיע חזרה במשק הישראלי, באמצעות רכישת מוצרים מתעשייה מקומית, העברת ידע או השקעות ישירות. לטעון שאין כל העדפה לתוצרת הארץ, זו פשוט אי-הבנה של תמונת המצב. כך טוען משרד האוצר. ככלל, ברכש הממשלתי, הרוב המוחלט של ספקי הממשלה הם ישראלים. הממשלה מבצעת גם היקפי רכש משמעותיים מעסקים קטנים ובינוניים, אשר כולם עסקים ישראלים מקומיים. אף על פי שחברות זרות זוכות במכרזים בישראל, הדבר לא מנוגד לתכלית של קידום הכלכלה המקומית. להפך, זה לא פעם מחזק אותה. לדוגמה, באחד מהפרויקטים שהם הדגל של משרד האוצר, פרויקט נימבוס, במסגרתו ענקיות הטכנולוגיה Google ו-Amazon Web Service נמצאות בהתקשרות משמעותית עם הממשלה הישראלית. במסגרת הפרויקט הושקעו מיליארדי שקלים, הוקמו אתרי data-centers בישראל, נפתחו אלפי משרות ותעשיית ההייטק הישראלית הרוויחה המון משיתופי הפעולה עימן. לצד כל אלה, חשוב לזכור כי מדיניות הממשלה לקידום התעשייה והעסקים המקומיים אינה נשענת רק על הרכש הציבורי. משרד האוצר, יחד עם משרדי ממשלה נוספים, מפעיל שורה רחבה של כלים ותוכניות לעידוד הצמיחה במשק הישראלי: החל ממדיניות תמיכות ומענקים, דרך תמריצים להשקעות וחדשנות, ועד לקידום אזורי תעשייה ופרויקטים בפריפריה. כל אלה נועדו לחזק את הכלכלה המקומית, לעודד יזמות, וליצור סביבת פעילות תחרותית מתקדמת וצומחת. אשמח מאוד שבמידה שזה הולך לאיזושהי ועדה, אני לא יודעת אם זה לוועדת הכספים או לוועדה שלך, אבל במידה וזה משהו בוועדה שלך – לאיזו ועדה אתם משייכים את זה, קרויזר? לאיזו ועדה זה עתיד ללכת?

נאור שירי (יש עתיד):

לדעתי מעמד האישה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

בכל אופן, אשמח שתדונו גם בנושא של מה שדיברנו, תחום של כלכלה מעגלית, כדי לראות באמת יתרון מובנה ותחרותי לשוק המקומי הישראלי, תוצרת כחול-לבן. תודה.

היו"ר סימון דוידסון:

תודה רבה לשרה סילמן. אתם רוצים להגיב? יש לכם דקה אפשרות מהצד. לאן אתם רוצים להעביר את זה? כלכלה. אנחנו נעשה הצבעה, חברים, לוועדת הכלכלה. הצבעה. הצבעה מס' 8 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 13 נגד – אין נמנעים – 1 ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכלכלה נתקבלה.

היו"ר סימון דוידסון:

בעד – 13, אין מתנגדים, נמנע אחד. ירון לוי הצביע בטעות במקום לא שלו. איפה הצבעת? איפה הצבעת? אצל עדי עזוז. אנחנו נתקן את זה. חבר הכנסת בן ברק, לפרוטוקול – בעד. חבר הכנסת בן ברק, לפרוטוקול – בעד. עובר לוועדת הכלכלה. יפה מאוד.

היו"ר סימון דוידסון:

ההצעה הבאה היא הצעה דחופה לסדר-היום בנושא: אלפי מבנים בלתי חוקיים ביו"ש, בצמוד לצירים מרכזיים. את ההצעה הגישו חברי הכנסת אוהד טל, עודד פורר, דן אילוז ולימור סון הר מלך. ראשון המנמקים יהיה חבר הכנסת אוהד טל, בבקשה, שלוש דקות לרשותך. יעלה ויבוא אוהד טל. שלוש דקות ועשר שניות, בסדר? קיבלת בונוס.

אוהד טל (הציונות הדתית):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו עומדים היום בפני תופעה חמורה ומדאיגה מאוד שמאיימת על ביטחונה של מדינת ישראל: בנייה בלתי חוקית בצמוד לעורקי התחבורה המרכזיים ביהודה ושומרון. אני חושב שהנתונים הבאים, אדוני היושב-ראש, שאני אציג צריכים לזעזע כל אזרח. נכון לשנת 2024, לא פחות מ-11,337 מבנים בלתי חוקיים נבנו בטווח של 75 מטרים בלבד מצירי התנועה. מתוך אלה, כ-6,500 מבנים ממוקמים לאורך ציר 60 לבדו. הבנייה הבלתי-חוקית הזאת מתבצעת תוך הפרה בוטה של צו אלוף, צו ביטחוני שאוסר על בנייה בסמיכות כה גדולה לצירים. המציאות הזו מסכנת לא רק את חופש התנועה; היא מסכנת את עצם חיינו. האיום האסטרטגי והאיום הביטחוני הם שניים – קודם כול, סכנת מצור ועמדת צליפה. כולנו מבינים שחס וחלילה במקרה של מלחמה או הסלמה ביטחונית, הכבישים המרכזיים ביהודה ושומרון הופכים לצורך אסטרטגי-ביטחוני קריטי. המבנים הבלתי-חוקיים, שמכונים בב"חים, שנבנו בסמוך לצירים, מהווים עמדות צליפה ושליטה על הצירים. חס וחלילה במקרה, כמו שאמרנו, של הסלמה ביטחונית, יכולים לייצר בקלות מצור מיידי על יישובים שלמים ופשוט להוביל לניתוקם. בנוסף, כבר היום העמדות האלה משמשות לטרור יום-יומי. אנחנו רואים אין-סוף אירועים של יידויי אבנים, בקבוקי תבערה וכו', שמושלכים מתוך אותם מבנים על רכבים ישראליים שנוסעים בצירים. זאת אומרת, זה ממש איום ביטחוני, זה לא רק מפגע תכנוני גרידא. אומנם בשנתיים האחרונות באמת ראינו התגברות גדולה מאוד של האכיפה על הבנייה הבלתי-חוקית ביהודה ושומרון, אבל אי-אפשר להשלים עם מציאות שבה האויב מתבסס מטרים ספורים מהעורקים החיוניים, המובילים את חיי היום-יום של תושבי יהודה ושומרון, של הצבא ומשליכים על הביטחון של כל אזרחי המדינה. לאור החומרה הביטחונית, חייבים לפעול באופן מיידי ובנחישות, על ידי אכיפה. יש להורות על אכיפה מלאה של צווי איסור הבנייה, להאיץ באופן דרסטי את ההריסה של המבנים הבלתי-חוקיים. יש להרחיב את תחולת הצו הביטחוני, לכל הפחות ל-150 מטר לכל צד מהציר, ולהציב דרישה לצה"ל לממש את האחריות והסמכות שלו לבצע הריסות של המבנים הבלתי-חוקיים באזורים צמודי הצירים, שמהווים סכנה ביטחונית ממעלה ראשונה. אנחנו חייבים לגבש עקרון אסטרטגי חד-משמעי: מי ששולט בצירים שולט בשטח. חובתנו הלאומית היא להבטיח ששליטה זו תישאר תמיד בידיים ישראליות. אני קורא בזאת לחבריי: אנחנו חייבים לקיים דיון דחוף ומעמיק בנושא הזה בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת. תודה רבה.

היו"ר סימון דוידסון:

תודה רבה לחבר הכנסת טל. עודד פורר נמצא? חבר הכנסת דן אילוז, בבקשה. יעלה ויבוא דן אילוז. לרשותך שלוש דקות.

דן אילוז (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ביהודה ושומרון נבנים כבר שנים אלפי מבנים בלתי חוקיים בצמוד לעורקי חיים מרכזיים, כבישים שמשמשים את לוחמינו, את תושבי האזור ואת כל אזרחי מדינת ישראל. מדובר לא רק בהפרת חוק, אלא בהפרת הנחיות ביטחוניות מפורשות האוסרות בנייה סמוכה לצירי תנועה מטעמי ביטחון מובהקים. בימי שגרה זו סכנה. בימי מלחמה זו סכנת חיים. כל מבנה בלתי חוקי כזה הוא פוטנציאל לעמדת ירי. כל בית שנבנה בצמוד לכביש הוא נקודת תצפית על תנועת כוחותינו ועל משפחות ישראליות הנוסעות לביתם. והתוצאות בשטח קשות: זריקות אבנים, מטענים, ירי לעבר רכבים – הכול מתוך אותם אזורים שנבנים, תוך זלזול מוחלט בביטחון אזרחי ישראל. לא ייתכן שמדינת ישראל תמשיך להעלים עין מתופעה שמסכנת חיי אדם, רק מפני שהיא מתרחשת בשטחי יהודה ושומרון. הכבישים הללו אינם רק דרכי גישה ליישובים, הם קווים אסטרטגיים המחברים בין לב הארץ לבין יישוביה, ובין ביטחון המדינה לבין חיי היום-יום של אזרחיה. הם מחברים בין יישובים, בין חטיבות צה"ל ובין לב האומה לפריפריה שלה. מי ששולט עליהם, שולט על היכולת שלנו לחיות שם בביטחון. הגיע הזמן לומר זאת בצורה ברורה: הריבונות שלנו אינה סיסמה, היא אחריות. מדינת ישראל חייבת להחזיר את השליטה בשלטון החוק, לא לאפשר בנייה עוינת בצמוד לכבישים, ולא להשלים עם מצב שבו מי שמפר את החוק זוכה בשטח, ומי שמגן על המדינה נחשף לאש. לכן אני מבקש לקיים דיון דחוף על התופעה המסוכנת הזו, ולוודא שיש תוכנית פעולה סדורה למיגור הבנייה הבלתי-חוקית הצמודה לצירים מרכזיים. יהודה ושומרון אינם אזור הפקר, הם לב המולדת, והגיע הזמן שנגן עליהם בהתאם. תודה רבה.

היו"ר סימון דוידסון:

תודה רבה, אדוני. חברת הכנסת לימור סון הר מלך. מאוד מעניין אותי אם הנאומים עוזרים לתינוק להירדם שם למעלה.

קריאה:

הקול שלך, סימון.

היו"ר סימון דוידסון:

זה עובד?

קריאה:

תדע לך שאני הייתי שר איזה שיר ערש. אתה כבר לא זוכר את השירים, אה, סימון?

היו"ר סימון דוידסון:

אני לא. שלי כבר גדולות.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

סימון, אתה יודע שרבי נחמן אמר שכל העולם מספר סיפורים כדי להרדים, אבל כשהוא סיפר סיפורים זה כדי לעורר, אז אנחנו נואמים כדי לעורר. אדוני היושב-ראש, חברותיי וחברי הכנסת, יש פיגועים שנחרתים בלב האומה. הפיגוע שבו נרצחו טלי חטואל ובנותיה הילה, הדר, רוני ומירב, הוא כזה. הן נרצחו בציר כיסופים, באחת הזירות הקשות והמצולקות ביותר של ההתיישבות בגוש קטיף. טלי שהייתה בהיריון מתקדם וארבע בנותיה הקטנות והיפות, שנורו מטווח אפס על ידי מחבלים פלסטינים. אבל מאחורי הרצח הנורא הזה מסתתרת גם מערכת שלמה של מחדלים. שנתיים קודם לכן, באותו ציר ממש, התרחש פיגוע ירי שבו נרצחו אהובה אמרגי ושני לוחמי צה"ל, סרן מור יהודה אלירז וסמ"ר אמיר מנצורי, השם ייקום דמם. צה"ל ביקש להרוס את המבנים ששימשו מחסה למחבלים, אך צו ביניים של בג"ץ מנע את ההריסה. המבנים נשארו. ובחסותם התרחש הרצח המזעזע של משפחת חטואל. זו עדות לכך שמאבקי שטח, צווים שלא נאכפים והחלטות משפטיות שמנתקות בין מציאות לשטח גובים מחיר של חיים. הדם של טלי ובנותיה הוא עדות למה שקורה כשמדינה מהססת מול אויב מר ואכזר. חבריי, ביהודה ושומרון נבנו בעשור האחרון אלפי מבנים בלתי חוקיים; מבנים שנצמדו אל עורקי החיים של ההתיישבות והמדינה; מבנים שחולשים ושולטים על כבישים אסטרטגיים במדינת ישראל, על צירים כמו 443, 60, 65, 90, 505, ועוד רבים. נבנו מאות ואלפי מבנים לא חוקיים, ממש על שולי הכביש. על כביש 60 לבדו, ציר האורך המרכזי של יהודה ושומרון, נבנו 6,500 מבנים בלתי חוקיים. מי שנוסע בין אפרת לקריית ארבע, בין שילה לאריאל, חולף בין עמדות שממוקמות על הציר; בתים שהפכו לעמדות תצפית ולעיתים לעמדות ירי. על פי דוח רגבים יש כיום למעלה מ-11,000 מבנים בלתי חוקיים במרחק של עד 75 מטרים מהכבישים ביהודה ושומרון. מלבד היותם מפגע תכנוני, מדובר בסכנה ביטחונית ממשית. כאמור המבנים הללו עלולים לשמש נקודות תצפית, נקודות ירי ונקודות צליפה שמקיפות את הכבישים שלנו מכל עבר. רבים מהבתים עומדים ריקים. חשוב להבין, הם עומדים ריקים. הם לא נבנו לשם מגורים אלא כחלק ממדיניות מתוכננת של הרשות הפלסטינית להשתלטות שיטתית על השטח, יצירת עובדות בשטח והקפת הצירים האסטרטגיים שלנו, כאשר בתים מושתלים במרחק נגיעה מהצירים, במטרה לשלב לחימה אזרחית במרחב שאמור להיות חף מאיומים. לכן הדרישות שלנו ברורות: ראשית, אכיפה מלאה ומיידית של צווים האוסרים בנייה בסמיכות לצירי הכבישים. צו אינו המלצה, צו הוא כלי ביטחוני שצריך להיות מיושם ללא דיחוי. הפרת הצווים הללו תיענה בפעולה, בהריסה מהירה של מבנים שמסכנים את הציבור. ושנית, הרחבת הצו הקיים: 75 מטרים אינו פרימטר מספיק. המציאות הביטחונית מחייבת פרימטר רחב יותר; כל כביש אסטרטגי צריך להיות מוגן באופן שיאפשר שליטה, נראות ותגובה מהירה. מי שבוחר להשתמש בבנייה על הצירים ככלי מלחמה, ייתקל בנחישות של מדינת ישראל. אני מבקשת להצביע בעד ההצעה הדחופה ולהעבירה לוועדת החוץ והביטחון להמשך מעקב וטיפול. תודה רבה.

היו"ר סימון דוידסון:

תודה רבה. משיבה על ההצעה השרה סילמן. בבקשה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

טוב, אז דברי שר הביטחון, מענה להצעה לסדר-היום: היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אחת ההנחיות הראשונות שנתתי לאחר כניסתי לתפקיד – הוא אומר – אותה חיזקתי וחידדתי לאחר סיורים שביצעתי בשטח, נשענה על עיקרון חד-משמעי שאותו אני מקדם: לא לאפשר לאבו מאזן ולרשות הפלסטינית להשתמש בבנייה בלתי חוקית ככלי ליצירת איום אסטרטגי על ההתיישבות. קבעתי בצורה שלא משתמעת לשתי פנים כי מדינת ישראל לא תפקיר את ביטחון המתיישבים, ולא תיתן לבנייה הבלתי-חוקית לסכן את שלומם. ואכן, בדיוק כפי שאנחנו מרסקים את הטרור הפלסטיני במחנות הטרור של ג'נין, טול כרם ונור א-שמס, ככה אנחנו נחושים למנוע כל ניסיון של הרשות להשתלט על שטחי יהודה ושומרון ולפגוע בהתיישבות היהודית. המדיניות הזו אינה בגדר סיסמה; היא משקפת את ההנחיות הברורות למפקדים בשטח: להעמיק את האכיפה, להרחיב את פעולות הפיקוח, ולהרוס כל מבנה בלתי חוקי ללא יוצא מן הכלל. מול הטרור של המחבלים ומול הטרור השקט של ניסיונות ההשתלטות הבלתי-חוקית תהיה תגובה אחת, נחושה ונחרצת. מתוקף המדיניות הזאת, לאחר פיגוע הטרור הנפשע בצומת רמות בירושלים בתחילת החודש שעבר, הנחיתי להרוס את בתי המחבלים הבלתי-חוקיים בכפרים שמהם הגיעו, האחראים לפיגוע הנורא, זאת לצד שלילת מאות היתרי תעסוקה וכניסה לישראל מתושבי הכפרים ומבני משפחות המחבלים. הגופים המופקדים על מימוש המדיניות הזו הם פיקוד המרכז והמינהל האזרחי, שפועלים לאכיפת בנייה בלתי חוקית בהתאם לסדר עדיפויות ולהערכת המצב.

היו"ר סימון דוידסון:

תודה רבה. ביקש חבר הכנסת אלהואשלה. יש לך דקה מהצד. בבקשה, אדוני.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה שהכנסת תשים את ליבה גם לתופעה אחרת שקורית בגדה המערבית – הטרור של המתנחלים בערב אל-מליחאת מזרחית לירושלים, ליד יריחו. המתנחלים מגיעים ליישובים הבדואיים שם, שורפים את הבתים שלהם, מנסים לעשות להם טרנספר, ובתקופה האחרונה אנחנו מקבלים המון פניות. למרות הפניות לגורמי הביטחון עד עכשיו אף אחד לא עוצר את האנשים שם ולא עוצר את המתנחלים. מבקשים סדר – אז שיעשו סדר עם כולם. לא צריך לתת עוד הטבות למתנחלים. להפך, צריך לעשות סדר שם, ולהפסיק את הטרור של המתנחלים כלפי הבדואים מזרחית לירושלים. תודה.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

אנחנו צריכים לעשות שם סדר.

היו"ר סימון דוידסון:

תודה רבה, אדוני. אנחנו נעבור להצבעה. לאיזה ועדה אתם מבקשים להעביר את זה?

קריאות:

חוץ וביטחון.

היו"ר סימון דוידסון:

אנחנו נעשה הצבעה אם להעביר את הדיון לוועדת החוץ והביטחון. הצבעה. הצבעה מס' 9 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 8 נגד – 1 נמנעים – 1 ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה.

היו"ר סימון דוידסון:

בעד – שמונה, מתנגד אחד. אני מאשר כי הדיון יעבור לוועדת החוץ והביטחון.

היו"ר סימון דוידסון:

ההצעה הבאה היא הצעה דחופה לסדר-היום בנושא: קריאה דחופה להשהיית הרפורמה להתפתחות הילד. את ההצעה הגישו חברי הכנסת החברתיים ירון לוי ומיכל מרים וולדיגר. ראשון המנמקים יהיה חבר הכנסת ירון לוי. לרשותך שלוש דקות. יעלה ויבוא ירון לוי.

ירון לוי (יש עתיד):

כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, ביום ראשון הקרוב, 1 בנובמבר, צפויה להיכנס הרפורמה להתפתחות הילד – רפורמה שתכלס כל המהות שלה היא לחסוך כסף למשרד הבריאות על חשבון ההורים, סוג של קיצוץ בתקציב בצורת רפורמה. אם לא נדחה את הרפורמה, הורים יקרים, החל מיום ראשון הקרוב לא תהיה לכם אפשרות לקבל החזר כספי מקופות החולים על טיפול פרטי, טיפול פרא-רפואי, שעד היום - - -

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

ירון, היו דיונים על זה בוועדה?

ירון לוי (יש עתיד):

אני אגיע גם לזה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אני אשמח אם תוכל לפרט.

ירון לוי (יש עתיד):

מיום ראשון לא תהיה לכם אפשרות לקבל החזר כספי מקופות החולים. למי שלא בקיא בעניין, עד היום היו מנגנוני החזרים, שנוצר בעקבות לחץ על תורים והיכולת של קופות החולים לקלוט מטופלים חדשים. הם יצרו את המנגנון הזה. לא הייתה להם אפשרות לאפשר את הטיפול בזמן סביר. עכשיו, יש בזה היגיון: כשקופת החולים לא יכולה לספק שירות, היא באה ואומרת לך – צאי למיקור חוץ, אני אשתתף במחיר. מעולה. כבוד היושב-ראש, אנחנו צריכים להבין שכדי לפגוש קלינאית תקשורת, ריפוי בעיסוק, ההמתנה כיום היא חודשים רבים. הרפורמה הזאת – במאי קיימנו דיון בוועדת הבריאות. למשרד הבריאות לא היה את הפרטים להסביר לנו כמה מטפלים חדשים יש בקופות החולים, מה מנגנון זמני ההמתנה – איך הם יכולים לבוא ולהגיד לנו שהרפורמה הזאת יכולה להיטיב עם הציבור? אז הוחלט לדחות את הרפורמה. מעולה. אבל עברו כמה חודשים, והנושא ירד מסדר-היום – ושוב הרפורמה נכנסה, ויש לה תאריך: יום ראשון הקרוב. אז אחרי כמה דיונים בוועדת הבריאות, שלא קיבלנו תשובות - - -

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

לא קיבלתם?

ירון לוי (יש עתיד):

לא קיבלנו תשובות. לא היו תשובות. הם אמרו שהם יבחנו את החומרים, יאספו את החומרים וייתנו לנו. ואני שואל: איך אפשר להעביר רפורמה אם עדיין אין נתונים? לפני שבועיים שלחתי מכתב לשר הבריאות ולמנכ"ל המשרד עם שאלות ענייניות לגבי הרפורמה. עדיין לא קיבלתי התייחסות – למה? כי אין לנו שר בריאות, הוא התפטר לפני שלושה חודשים. אז כבוד השרה, אני אמרתי: אני אקיים דיון בוועדת הבריאות, כי זה חשוב, זה הטיפול של הילדים שלנו. כי ילד שיש לו קושי בשפה, שרוצה לדעת לדבר, לא יכול לחכות שנה, הוא רוצה לקבל טיפול וכמה שיותר מהר. אבל אין ועדת בריאות, כי גם יו"ר ועדת הבריאות התפטר. אז אמרתי: מה אני יכול לעשות בתפקידי כחבר כנסת שאמור לפקח על משרד ממשלתי? אז הדבר האחרון הוא להעלות הצעה דחופה לסדר-היום ואולי לקבל את התשובות. ואני אומר: רבאק, איך מכניסים רפורמה שתשפיע על מיליוני ילדים שמקבלים טיפול, שלא יוכלו לקבל החזר? אני מבקש תשובה, השרה: כמה מטפלים חדשים נכנסו לקופות החולים? איך מודדים את זמני ההמתנה? ומה אנחנו רוצים לעשות? איך מקבלים דבר כזה, רפורמה כזאת חשובה, כשאין שר, אין ועדת בריאות? האם לא נכון לדחות את הרפורמה? ויותר מזה, אני קורא למי שנמצא כאן – כי אין לי שר, אין לי למי לפנות – לקול השפוי שיש במקום הזה: מאות הורים מחכים לראות מה קורה יום ראשון – לדחות את הרפורמה הזאת עד שנקבל את התשובות, לראות שהדבר הזה נכון, הוגן וצודק. זה טיפול בילדים שלנו, הדבר היקר ביותר. תודה רבה.

היו"ר סימון דוידסון:

תודה רבה, חבר הכנסת לוי. חברת הכנסת מיכל וולדיגר נמצאת? לא. גברתי השרה. שמע, זה חתיכת אירוע, הדבר הזה. ממש.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

האמת שכן.

ירון לוי (יש עתיד):

הרעיון טוב, אני חייב להגיד, אבל על סמך מה?

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

קודם כול, אני רואה, חבר הכנסת ירון לוי, שבאמת הגישה איתך ביחד חברת הכנסת מיכל וולדיגר, ואני חושבת שעל פניו רצוי שיהיה דיון ורצוי שיהיו נתונים. כולנו מודעים לבעיה – אני אומרת את זה בתור מי שמכירה את מערכת הבריאות מבפנים – לבעיה של מערכת התפתחות הילד. אנחנו מכירים את עצם העובדה שצריך לחכות הרבה זמן לתורים בקופות. מילא תורים בקופות, הרי בסופו של דבר יש גם ריב על מטפלים. זאת אומרת כל קופה מנסה לשלם יותר כדי שהמטפלים הטובים יועסקו אצלה, כאשר הם מעדיפים גם הרבה פעמים לטפל בחוץ, לקבל את המימון בעצם שמגיע להם על ידי הקופה, שגם זה לוקח הרבה פעמים זמן, לקבל את האישורים האלה, וקשה למצוא מטפלים בחוץ. מה גם שלא תמיד בן אדם מכיר את הרמה ואת אופן הטיפול, ואם באמת באמת בסוף זה משפיע על הילד לטובה או לא לטובה. ובאמת הרבה פעמים הקשר בין מיקור החוץ לרופאים המטפלים, אין ביניהם הלימה, ולא תמיד ההורים יודעים אם הטיפול השפיע לטובה או לא. מה שכן, אני חושבת בהחלט שהיו צריכים להתקיים דיונים, דיונים שיש בהם נתונים, נתונים אמיתיים, שמשקפים גם את הפערים וגם את אופן מימוש הרפורמה בפועל הלכה למעשה. אני מסכימה איתך שבהחלט צריך להיות גם שר שיעקוב אחרי הדברים האלה, וגם דיונים בוועדה בשיתוף השר או בשיתוף המנכ"ל. אני לא יודעת אם זה נעשה או לא נעשה, אבל זו רפורמה באמת משמעותית בתחום התפתחות הילד. וצריך לומר שזה מתחיל עוד מטיפת חלב, בעיניי, כשטיפת חלב היא לא בסנכרון, הרבה פעמים. יש עדיין טיפות חלב שנמצאות בקהילה, והן לא תמיד בסנכרון עם קופת החולים, עם הקופה המטפלת, לדעתי זה משהו כמו 40%–60%: 40% נמצא בתוך קופות החולים, 60% עדיין בקהילה וגם ברשויות המקומיות, ולא תמיד ההורים יודעים לבוא ולדווח בחזרה לרופא המטפל. והרבה פעמים בין מערכות, המערכות המחשוביות, אין התאמות. אז אני בהחלט חושבת שגם בעניין הזה של רפורמה בטיפולים ואיך זה הולך להיעשות – אני מאוד מקווה שנעשו על זה מספיק דיונים, אבל לפי מה שאתה אומר, ככל הנראה לא, ולא עם מספיק נתונים. אני כן אגיד לך מה אמרו כאן, וננסה לעבור על זה וכמובן להעביר את זה אחר כך לוועדה, ובהחלט זה דבר חשוב. רפורמה בתחום התפתחות הילד, שיזם משרד הבריאות, נועדה לשפר את איכות, זמינות והיקף השירותים הציבוריים בתחומי התפתחות הילד, והפחתת הנטל הכלכלי על משפחות המטופלים. מהלך זה כולל מספר צעדים משמעותיים להרחבת היצע השירות הציבורי לטובת הגברת נגישות השירותים הציבוריים והגדלת הפיקוח המקצועי בתחום. המהלך, שאפשר טיפולים גם במסגרת ההחזר, אשר נעשה לפני יותר מעשור, נועד להיות מהלך שיביא להרחבת השירות על ידי הקופות, אך הביא בחלוף השנים למצב ההפוך, שבו חלק ניכר מהטיפולים מבוצעים על ידי מטפלים פרטיים, ללא פיקוח מקצועי מספק, תוך הטלת נטל כלכלי כבד ומשמעותי על משפחות הילדים, ופגיעה בשוויון בין המבוטחים, בעיקר באוכלוסיות המתקשות לשאת את ההפרשים האלה – מה שנכון. יחד עם זאת, חשוב להדגיש שהרפורמה אינה רפורמה כלכלית, אלא רפורמה מקצועית, שבאה להיטיב עם המטופלים ולספק להם שירות נגיש, איכותי, שוויוני, זמין לכולם תוך השקעת המשאבים הציבוריים הנדרשים לשם כך. הרפורמה בנויה כמהלך כולל של מספר צעדים מקבילים שמבוצעים על ידי המשרד. הצעדים, אשר כבר יצאו לפועל, כוללים הסכמי שכר למטפלים במקצועות הבריאות, אשר הגדילו את היקף עבודתם בקופות החולים; קביעת ותק מינימום למטפלים המעוניינים לעבוד במסגרת החזר; פתיחת והגדלת מסלולי הלימודים למטפלים במקצועות הבריאות, אשר יביאו להרחבה משמעותית של היצע המטפלים והגדלת סכום מבחן התמיכה השנתי בנושא לכ-130 מיליוני שקלים. יכול להיות שהיה צריך לעשות לפני כן פיילוט במקומות מסוימים ולוודא אם זה בהחלט עובד או לא עובד ואיך זה נראה.

ירון לוי (יש עתיד):

כבוד היו"ר, אני יכול – אחרי זה יש לי אפשרות להגיב?

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

נראה לי – לא. נראה לי שכן. השלב האחרון של הרפורמה, שכולל את ביטול ההחזרים עבור הטיפולים הפרטיים בתחום, יהיה הדרגתי, בחמש פעימות שונות אשר ייפרסו על פני ארבע שנים, באופן שיאפשר מנגנוני איזון והתאמת המענים הנדרשים לאורך הדרך. עכשיו השאלה באמת, שבטח אתה שואל: מה אם אותם מטפלים פרטיים לא יעברו וייכנסו לתוך הקופות, וההמתנה של התורים תהיה כזאת ארוכה.

ירון לוי (יש עתיד):

אני חייב לשאול את השאלה, כי את עונה בצורה ממש עניינית.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אני פשוט מכירה קצת את התחום, הייתי בפנים.

ירון לוי (יש עתיד):

נכנסת רפורמה, ואני במשך כמעט שמונה חודשים מנסה להבין כמה מטפלים הצטרפו לקופות החולים - -

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

בעקבות הרפורמה הזאת.

ירון לוי (יש עתיד):

- - בעקבות הרפורמה, כי הייתה הכנה. התשובה היא שאין נתונים, שצריך לאסוף אותם. אז אני אומר שזה לא - - -

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

עדיין לא נאספו הנתונים, ולא הוצגו לכם נתונים בתחום.

ירון לוי (יש עתיד):

למה? אז צריך לדחות את זה, כי בסופו של דבר זה לא אפוי.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אוקיי. תראו, בסופו של דבר זה ישפיע על ילדים, כי הם לא יקבלו את הטיפול בחוץ, אלא אם כן אנשים ירצו לממן את זה באופן פרטי לחלוטין. ואז מה שיכול לקרות הוא שהפערים יהיו הרבה יותר משמעותיים, ומי שיש לו כסף ילך ויטפל אצל מטפלים טובים בחוץ, ומי שאין לו כסף – כי הוא גם לא יקבל החזר מסוים וזה לא יוכל להיות כלכלי, אתה יודע, בנטל מסוים – יצטרך לחכות ולקבל את הטיפול בפנים. והשאלה מה יהיו אורכי התורים למי שיצטרך לחכות לקבל את הטיפול בפנים. זאת אומרת, גם היום הטיפול בתחום של התפתחות הילד במקצועות שונים, בעיקר כמו שהצגת, קלינאות תקשורת – אבל לא רק זה, גם ריפוי בעיסוק ודברים אחרים – הוא באמת לוקח הרבה מאוד זמן. ולצערנו, יש הרבה יותר ילדים היום – גם בגלל הגברת המודעות, גם בגלל הרבה דברים אחרים שאולי, אתה יודע, פחות נפרט אותם עכשיו – שצריכים וזקוקים לתחומים של התפתחות הילד. אני מסכימה איתך שבהחלט זו רפורמה שדורשת באמת גם ידע מאוד מעמיק וגם נתונים מאוד מעמיקים. הם אומרים שטיוטת חוזר בנושא יצאה להערות הציבור. לאחר תהליך של קבלת הערות, הטמעתן, נעשה ריבוד נוסף של פעימות החוזר, החרגת יישובי פריפריה ללא מכונים – שכמובן יש רבים כאלה – ועוד; כל זאת על מנת להגביר את יכולת הישימות של השינוי ובזהירות הראויה. אני רק אגיד שאם מישהו מקבל ביישוב שלו היום החזרים, אז לא בטוח שהוא יוכל לקבל אצל אותו מטפל פרטי ביישוב, הוא יצטרך לצאת למקום אחר, שהוא רחוק יותר, ולא בטוח שיש לו איך לשלוח את הילד לשם או שיש עלויות של נסיעות שאולי לא נכללו ולא נבדקו בנושא הזה – בהחלט עניין ראוי. בכוונתנו להוציא בקרוב חוזר סופי שמטמיע את ההערות ויאפשר לקופות החולים להיערך בהתאם.

ירון לוי (יש עתיד):

רגע, סליחה, זה אומר שעדיין לא יצא חוזר לקופות החולים.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

כנראה. בכוונתנו להוציא בקרוב חוזר סופי. אז אם לא יצא חוזר סופי – זאת אומרת, אתה אומר שעולה חקיקה כזאת כבר? אני רוצה שנייה להבין.

ירון לוי (יש עתיד):

לא יצא חוזר.

היו"ר סימון דוידסון:

הרפורמה מתחילה כבר ביום ראשון.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

הרפורמה מתחילה כבר ביום ראשון בפועל, הלכה למעשה.

ירון לוי (יש עתיד):

ביום ראשון, ולא יצא חוזר לקופות החולים. זה שוב, לא, זה נורא, זה נורא, זה נורא.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

באמת, אני מקריאה איתך עד הסוף ואני דנה איתך ביחד, בסדר? שנייה. הצוות המקצועי במשרד פועל באופן צמוד ושוטף מול הגורמים השונים, לרבות ארגוני הורים, מטפלים, קופות חולים, משרדי ממשלה מקבילים, לבחינת היערכותם לכניסת שלבי החוזר המדורגים לתוקף. אז מה נכנס ביום ראשון אנחנו לא יודעים, וכמה מדורג הוא. ברמה האופרטיבית ניתן לומר כבר כעת, שלצורך היערכות לשלבים השונים כל קופות החולים הסירו מגבלות על גיוס מטפלים ופתחו תקנים לגיוס מטפלים בכל המקצועות הנדרשים. אתם צריכים לדרוש – כמה מטפלים גויסו בכל קופת חולים מתוך המטפלים הפרטיים בכל תחום, על פי התחומים השונים.

ירון לוי (יש עתיד):

אני שאלתי. שאלתי. אני שאלתי, לא קיבלתי תשובות.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

לעניין דיווחים שוטפים, הקופות מסיימות להכין את הדיווחים השוטפים כפי שהוצגו בוועדת הכנסת, ונדרש זמן להשלמת המידע – אז אולי עד שיידרש זמן להשלמת המידע, יידרש זמן גם לכניסת הרפורמה לתוקף. התקציבים שעברו לקופות החולים לטובת הגדלת היקפי הטיפולים מומשו במסגרת מבחני התמיכה בשנים הקודמות, ואכן השיגו השפעתם והגדילו את הטיפולים בהסדר. כך גם לגבי הסכום שהוקצה לתוספות שכר, הקופות כולן מיישמות את ההסכם. המשרד פועל לשיפור מתודולוגיית מדידת זמני ההמתנה בתחום; זאת, במקביל למדידה המתבצעת ומפורסמת כיום. כל הפעימות יבוצעו תוך פיקוח הדוק על קופות החולים ובמעקב שוטף על מספר הטיפולים והמטפלים במסגרת הציבורית. אפעס, צריך לבדוק שזה אכן כך, לא בגלל שחס וחלילה אני מבקרת את הנושא. אני רק אגיד שכל ילד שלא מטופל נכון בהתפתחות הילד כשהוא קטן, אז אתה יודע, הפערים רק הולכים וגדלים כשהוא גדל. ואם מישהו לא טופל נכון בגיל צעיר והוא גורר פערים אחריו, אז זה משהו שבאמת הוא מאוד מאוד משמעותי, וצריך לקחת את זה באמת בכל תשומת הלב. יש להדגיש כי הרפורמה תסייע משמעותית למשפחות עם ילדים בעלי צרכים התפתחותיים, אשר ידן אינה משגת לממן מאות ואלפי שקלים מדי חודש במסגרת מסלול ההחזר. כתוצאה מהרפורמה הטיפולים האלה יינתנו במימון קופות החולים תוך פיקוח מקצועי על איכות הטיפולים הניתנים, לטובת עתיד הילדים. צריך לראות באמת עם העלויות, כמה משקיעים בזה, 130 מיליון שקלים לכל קופות החולים, האם זה מכסה מבחני תמיכה כאלה, אני לא יודעת להגיד. צריך לבדוק את זה. וכמה קופות החולים מקבלות במקום המימון למטפלים הפרטיים. אם אתה רוצה, אני אוכל לעשות איתך את הטבלה של כל מה שצריך לבדוק באמת, כי אני מתוך התחום ומכירה.

ירון לוי (יש עתיד):

את עונה באמת ברצינות רבה. ואני עוד פעם שואל, את שרה במדינת ישראל, האם זה נכון לא לדחות את הרפורמה עד שנקבל את הנתונים מקופות החולים - -

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אני מבטיחה לך דבר אחד, תראה - - -

ירון לוי (יש עתיד):

- - ועד שיצא חוזר מנכ"ל לקופות החולים? אף אחד לא יודע איך זה אמור לפעול, אבל ימצו את היכולת לקבל החזר כספי עבור הטיפול. זה הדבר היחידי.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אגיד לך משהו – זה כבר נעצר?

ירון לוי (יש עתיד):

מיום ראשון.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

תראה, אומנם אני לא השרה במשרד הזה, אבל מכיוון שיצא לי להשיב, ואני בהחלט חושבת שהנושא הזה חשוב ביתר שאת, בוא נעשה דבר כזה – אני אדבר היום גם עם מנכ"ל משרד הבריאות, גם עם המשנה למנכ"ל, עם האנשים בתחום הזה בתוך משרד הבריאות, גם עם השר, שאנחנו מקווים שיחזור, אוריאל בוסו, ואני אנסה להבין מה זה אומר. אני גם אתן לך, אהיה מחויבת לתת לך תשובה באופן אישי, בסדר? ואנחנו נדבר על זה, וננסה לראות מה אפשר לעשות בצורה אופרטיבית כדי שיהיו בפניכם כל הנתונים, כדי שבאמת אם טיפולים נעצרים החל מיום ראשון, יש לזה משמעות, ואיך נערכים לעניין הזה. לעניין הנתונים, משרד הבריאות אוסף ומטייב נתונים אודות היקף הטיפולים, מצבת הטיפולים בכל קופות החולים. יודגש כי הנתונים עדיין נאספים, אך כבר עתה אנחנו הולכים לראות מגמה של גידול והרחבה בטיפולים ובמטפלים, אפילו טרם כניסתם של הסכמי השכר.

ירון לוי (יש עתיד):

איך זה נספר? יש נתון?

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

כך אנחנו רואים גידול במטפלים של 5% עד 10% בכל קופות החולים, בכל אחד מהמקצועות הרלוונטיים לתחום: קלינאות תקשורת, פיזיותרפיה, רופא התפתחותי ועוד. ואני אגיד שקלינאות תקשורת, פיזיותרפיה, רופא התפתחותי ועוד, הם טיפולים קריטיים, משמעותיים לילדים, ובהחלט אסור לנו לוותר על הטיפול הבריאותי שם. אני אברר את הנושא לעומק ואשב איתך עליו. ברור כי הנתונים לאחר חתימת הסכמי השכר יהיו גבוהים יותר, יביאו לידי ביטוי משמעותי בתקופה הקרובה לאחר חתימה על חוזר ביטול ההחזרים. בנוסף, הנתונים מראים כי יש עלייה של 4% עד 7% בכל הקופות במספר הטיפולים שניתנים בהחזר בחודשים ינואר–מאי של שנת 2025 בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד ב-2024. ושוב נדגיש, המשרד ימשיך ויעקוב בצורה הדוקה אחרי התקדמות הפעימות, כאשר קופות החולים יציגו נתונים בדבר כמות טיפולים ומטפלים בכל מחוז, לפי כל מקצוע ובהשוואה לתקופה המקבילה בשנה שעברה. ואני גם אבדוק את זה פר קופות החולים, אדבר איתן, ואני אהיה איתך בקשר. תודה רבה.

היו"ר סימון דוידסון:

תודה רבה. חבר הכנסת ירון לוי, אנחנו נצטרך עכשיו לעשות הצבעה. לאן להעביר את זה?

ירון לוי (יש עתיד):

העבודה והרווחה, כי אין ועדת בריאות.

היו"ר סימון דוידסון:

אוקיי, אנחנו מצביעים על להעביר את הדיון - - -

קריאה:

הוא רוצה ועדה אחרת.

ירון לוי (יש עתיד):

מי זה "הוא"?

קריאה:

לא אמרתי, אמרתי ועדת הכנסת.

ירון לוי (יש עתיד):

לא, מה זה השטויות האלה?

היו"ר סימון דוידסון:

לא הבנתי את האירוע עכשיו.

ירון לוי (יש עתיד):

לא, לא, מה זה השטויות האלה? את אומרת "הוא רוצה". הוא מסתכל עליו ואת אומרת "הוא רוצה". את חברת כנסת? אתה רוצה? אתה בכלל היית באירוע?

קריאה:

דן - - -

ירון לוי (יש עתיד):

דן. הינה, תגידו לו מה. שני מיליון ילדים מטופלים, ואתם מאחורה: תעביר את זה לוועדת הכנסת, שהרפורמה תיכנס.

קריאה:

מה קרה?

ירון לוי (יש עתיד):

תתביישו. מה קרה?

קריאה:

אצל מיכל - - -

ירון לוי (יש עתיד):

דיברתי עם מיכל וולדיגר. אנחנו הגשנו, ואנחנו רוצים לוועדת עבודה ורווחה.

היו"ר סימון דוידסון:

אני הבנתי את האירוע.

ירון לוי (יש עתיד):

ושלא יצעקו לו שם מהצד: תתעורר, דן.

היו"ר סימון דוידסון:

אנחנו נעשה הצבעה על להעביר את הדיון לוועדת העבודה והרווחה. ועדת העבודה והרווחה, הצבעה. הצבעה מס' 10 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 5 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה.

היו"ר סימון דוידסון:

בעד – חמישה, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהדיון יעבור לוועדת העבודה והרווחה. תודה רבה.

קריאה:

הוא אומר שלא אמרת לו.

ירון לוי (יש עתיד):

לא אמר כלום.

היו"ר סימון דוידסון:

ירון, די.

היו"ר סימון דוידסון:

אנחנו נעבור לנושא הבא על סדר-היום, דיון שהכנסת החליטה לכלול בסדר-היום, בנושא: התחייבות הממשלה והקואליציה לציית לפסיקת בג"ץ. אני מזמין את חברת הכנסת אפרת רייטן מרום לפתוח את הדיון. לרשותך, גברתי, עשר דקות. תעלה ותבוא חברת הכנסת רייטן. אני מבקש שקט.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, קצת מוזר שאני צריכה להעלות את הנושא הזה להצעה כאן ולהחלטה ולהצבעה, דבר שאמור להיות מובן מאליו, מושכלות יסוד בשיטה הדמוקרטית שלנו – התחייבות הממשלה והקואליציה לציית לפסיקת בג"ץ, ובכלל לבתי המשפט.

היו"ר סימון דוידסון:

חברים.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

מה תגידו כשתיכתב ההיסטוריה של ישראל, הפרקים השחורים של ממשלת נתניהו השישית? תגידו, מה תגידו לנכדים ולילדים שלכם? איך תסבירו להם את החרפה הזאת של כל השנים האלה מאז שאתם הקמתם את הממשלה? סכמו את שלוש השנים האלה. בואו נראה, מה הצלחתם לעשות? פילוג ושנאה – צ'ק; ניסיון להפיכה שלטונית – צ'ק; מחדלי ביטחון חמורים, 7 באוקטובר, 2,000 הרוגים, נרצחים – צ'ק; הפקרת אזרחים – צ'ק; הפיכת מדינת ישראל למדינת חסות לארצות הברית, כמובן; פגיעה אנושה במעמדה של ישראל בעולם – צ'ק; לצערי גם ביזוי הכנסת, ביזוי שופטי בית המשפט העליון – צ'ק. וזו רק רשימה חלקית. ההפך הגמור ממה שעשו מדינאים, פוליטיקאים, גיבורי ישראל ואזרחים בכל שנות קיומה של מדינת ישראל. אתם, בשלוש שנים הצלחתם לחרב. כן, אז איך התוצאות של המעשים שלכם עד עכשיו כשאתם מסתכלים דרך החלון, מסתכלים באזרחים, מסתכלים על המחאות? משתתפים מחר במחאה, מחאת ההשתמטות? שמעתי שכמה חברי כנסת ושרים מתכוונים להגיע, ושרת התחבורה גם תתגבר את ההסעות למשתמטים, שמפגינים נגד מי? נגדכם. אז עכשיו, אחרי שטראמפ כפה על נתניהו את ההסכם, הסכם הפסקת האש, בתנאים שאף מדינה נורמלית, ריבונית וחזקה לא הייתה מסכימה לו, ולכן נגמרו לרגע ולשעה קלה האויבים, חזרתם אל כור מחצבכם הידוע: בואו נכה בשלטון החוק וברשויות האכיפה. ואיזה יצר רע ומרושע מתעורר בכם כשאתם מדברים על בית המשפט העליון; לראות אתכם ולראות תאוות נקם, לראות אתכם ולראות פתאום איך אתם הופכים להיות קורבנות שרוצים לנקום, מדהים. והשפגאטים הרטוריים שאני שומעת עכשיו מפיכם ומפי כל מיני תועמלנים שלכם, איך אתם מנסים להצדיק היום את המציאות שמתעוותת במו ידיכם, את הריחוק ואת הניתוק מרוב העם, פשוט מרהיב. אם זה לא היה החיים של כולנו, אולי גם היינו מחלקים לכם פרס על הגמישות. אבל בסוף, איך שלא תהפכו את זה, אתם ממשלה של כישלונות, חורבן והרס בראשותו של נאשם בפלילים, שפשוט שמה את עצמה מעל החוק. זה אתם, זאת המציאות וזאת האמת. כל דברי הרהב, העקרונות והסיסמאות, הפייקים שמכרתם לציבור שלכם על אזרחים סוג ב', על אפליה, ישראל השנייה – איזה קשקוש, זה הכול פשוט דיבורי סרק, אם כבר מדברים. איזו ממשלה בזויה והזויה. תראו מה אתם עושים, מנהלים קמפיין השחרה נגד רשויות החוק ונגד שופטי ישראל. מי נלחם ברשויות החוק? מי נלחם במשטרה? מי נלחם בכל השופטים? רק פחדנים, רק עבריינים, רק מי שחושש מהדין. אז היום נהייתם ממשלה שצברה כוח באמצעות שקרים והסתה ופייקים, באמצעות תקשורת שאתם משחדים ומממנים ומשמנים; תועמלנים מטעם שיוצאים בכל כוחות ההרס נגד האזרחים, נגד מוקדי הפיקוח ונגד הבקרה. זאת הממשלה שפועלת היום נגד ההיגיון, המוסר ושלטון החוק, ואנחנו רואים יום-יום את הרמיסה המוחשית של רשויות שלטון החוק. חברי הכנסת שנחקרים בחשד לפריצה לבסיסים צבאיים מסרבים להתייצב לחקירה, ולוקח למערכת יותר משנה וחצי רק לזמן את חבר הכנסת צבי סוכות. כך נראית שיטה שבה יש חסינות לשלומם של אנשי נתניהו ואנשי הקואליציה, וציד מכשפות כלפי כל מי שמעז לבקר את השלטון. שלטון החוק הפך לבדיחה, והמסר לציבור ברור לחלוטין – יש את הציבור, יש את מקורבי השלטון, יש את השלטון – והוא מעל החוק. וכמה שאתם היום כבר לא רואים מימינכם ומצדדיכם, אתם מסתכלים בראש ובראשונה על התועלת שלכם ועל הצלתו של ראש הממשלה, שיש הליך שתלוי ועומד נגדו, איש שמדינת ישראל החליטה שהוא חשוד בפלילים. היום אתם רוצים להדיח – לא הצלחתם להדיח את היועמ"שית; ניסיתם להבריח, גם לא הצלחתם להבריח אותה, אז אתם רוצים להחליש אותה על ידי הפיצול, הפיצול של תפקיד היועצת המשפטית לממשלה. אבל זו האישה שעומדת בראש מערך התביעה, שאמונה על תיקי ראש הממשלה. הכול ברור, הכול ידוע מראש. הניסיון שלכם הוא שקוף: להשתלט על מערכות אכיפת החוק, על מערכת המשפט, על מנגנוני הפיקוח. מנסים להפוך את מדינת ישראל ממדינה דמוקרטית למדינה שבה ראש הממשלה והקואליציה הם גם החוק, גם השופט, גם החוקר, גם המחליט. דפוס הפעולה הזה, להפוך הכול לפוליטי, כל החלטה שהיא מקצועית הופכת לפוליטית, הופכת לקונספירציה, זאת לא הדרך להפוך ולהרוס את האמון הציבורי? זאת השיטה. תסתכלו מימין ומשמאל, הכול נהרס תחת ידיכם, זו המשמרת שלכם. אבל תשימו לב שהיום אתם מגיעים לכאן ואומרים: אנחנו מגייסים היום את הקואליציה כדי להתנגד להחלטה הכי ברורה, להצעה הכי ברורה, הכי טבעית: התחייבות בסיסית לקיים את פסיקות בתי המשפט ובג"ץ, מה יותר ברור מזה? מושכלות יסוד בכל שיטה דמוקרטית. אז הפגיעה היא לא רק פה פנימית, ואיך זה משפיע על הכנסת ועל האזרח שמסתכל ומקשיב ואומר: אה, אם השרים, המכובדים וחברי הכנסת אומרים שהם לא מוכנים לציית לפסיקת בג"ץ, למה אנחנו, למה לא? אז זה פוגע ומחליש אותנו מבפנים, וזה פוגע ומחליש אותנו מבחוץ, ואת מעמד ישראל בעולם. איך היום מדינות העולם מסתכלות על ישראל? האם אנחנו עדיין הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון? עדיין וילה בג'ונגל, כשהכנסת אומרת: אני לא מוכנה להתחייב ולהישמע לפסיקות בתי המשפט? איך אנחנו נראים בעולם? זה כבר לא עיקרון דמוקרטי, זו אולי רק המלצה, זה רק אם זה מתאים לכם. שלטון החוק הפך אצלכם למכשול ולא לערך. ההצעה שעולה פה היום היא הדבר הבסיסי ביותר. הכנסת כמו כל אדם במדינת ישראל מחויב לכבד את פסיקות בג"ץ ובתי המשפט, מחויב לציית להם, ולא להקשיב לא לשר קרעי ולא לשרים אחרים שפשוט מנחים גם את עובדי הציבור וגם את הציבור לחיות באנרכיה. אתם יודעים מה קורה למדינות שהופכות להיות אנרכיות. כשאני שומעת על מירי רגב, מיקי זוהר, מאי גולן, שלמה קרעי להפר את פסיקות בג"ץ; כשהמנטרה הקבועה שחוזרת כאן שלבג"ץ אין סמכות, למרות שיש לו, לפי חוק השפיטה. הרי ברור לחלוטין שהדרך שלכם היא אחת: אתם רוצים לפרק, לפרק, לפרק. אז היום נגיד פה את הדבר המובן מאליו: אפשר יהיה להבחין – גם האורחים המכובדים שיושבים ביציע יראו לבד, ישמעו לבד – האם הכנסת מחויבת לכבד את פסיקות בג"ץ או לא. לא היינו אמורים להגיע לרגע הזה, אבל אין ספק שהגענו בחטא לרגעים האלה, שבהם הקואליציה, השרים וראש הממשלה, כולם, הביאו אותנו לפירוק העקרונות הדמוקרטיים של מדינת ישראל. תודה רבה.

היו"ר סימון דוידסון:

תודה רבה לחברת הכנסת רייטן. רשימת הדוברים סגורה ונעולה. אנחנו נעבור לדיון האישי. שלוש דקות לכל דובר. חבר הכנסת רון כץ, סליחה חבר הכנסת מאיר כהן. יעלה ויבוא חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה.

מאיר כהן (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת הנכבדים – בירכת אותם, את האורחים למעלה?

היו"ר סימון דוידסון:

מאיפה התלמידים? אני לא יודע מאיפה אתם, אבל אני מברך אתכם על הגעה לכנסת בשעה כה מאוחרת.

נאור שירי (יש עתיד):

מה מאוחרת? 20:00.

מאיר כהן (יש עתיד):

חמודים. שלום לכם. אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, אדוני השר יריב, תראו, אנחנו עסוקים בכל כך הרבה דברים ואנחנו עוזבים את עיקר העיקרים, והוא מוקדש גם לחבר'ה האלה שנמצאים שם למעלה. בימים האלה רקמו את חוק ההשתמטות, ואני מבקש מכל חבר וחברת כנסת שעולים לכאן שידברו על זה בפתח הדברים, בסוף הדברים. כי מתחת לאף שלנו בשבוע הבא ועדת החוץ והביטחון, שאני חבר בה, מתחילה לדון בחוק שאינו אלא אחיזת עיניים, טרלול אחד גדול; בחוק שאומר: אנחנו לא נגייס אף אחד ונשאיר רק את החבר'ה האלה שיתגייסו. הבנים והבנות שלנו יצאו, יילחמו, יתגייסו, יפלו, ייפצעו, יתנו את נשמתם בשביל המדינה הזאת, וציבור גדול מאוד – הולכים לשחרר אותו. אז אני פונה לכיסאות הריקים של אנשי הליכוד, המפלגה הציונית הטובה: הילדים שלכם, נושאים בנטל, הבנות שלכם נושאות בנטל. כשאתם עומדים כאן ומצביעים או כשאתם באים לוועדה ומצביעים בעד החוק הנורא הזה – חוק ההשתמטות, שסעיפיו אינם אלא יריקה בפרצוף הלוחמות והלוחמים, אינם אלא יריקה בפרצוף משפחות השכול; בערכים היסודיים שלנו, באהבת המולדת, בציונות – כשאתם עושים את זה חשבו גם על הילדים שלכם שמתגייסים ונושאים בנטל. צר לי מאוד שהכנסת לא נמצאת כל-כולה על הדבר הזה. הדבר הזה מסכן את עתידה של המדינה. אדוני היושב-ראש, אתה וכל חבריי באופוזיציה כמובן נעשה הכול כדי שזה לא יעבור. אבל גם אתם, אנשי הקואליציה, הליכוד המהולל, טלו קורה מבין עיניכם. תודה.

היו"ר סימון דוידסון:

תודה רבה לחבר הכנסת מאיר כהן. חבר הכנסת רון כץ; חברת הכנסת אורית פרקש הכהן; חבר הכנסת ולדימיר בליאק – מוותר. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, בבקשה.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כנציג של החברה הבדואית בנגב אני רוצה להפנות את דבריי לראש ממשלת ישראל לשעבר נפתלי בנט, שהגיע ליישוב עומר שלשום והצטרף ללהקה של בן גביר, לאלמוג כהן ולצבי סוכות הקיצונים. הוא הצטרף לאלמוג כהן וצבי סוכות ומסית נגד אוכלוסייה שלמה. מה הוא טוען? שהבדואים יהפכו למדינה פלסטינית; יתהפכו על הבאר-שבעים והדרומיים עם הנשקים שלהם. היית ראש ממשלה – מי מאמין לדברים שלך עכשיו? למה לא שאלת על דוח מבקר המדינה האחרון? 30% מהצעירים הבדואים – חסרי מעש. למה לא הקמת אוניברסיטה ברהט? שאלת את עצמך את השאלות האלה? למה לא שאלת על הקמת אזורי תעשייה בנגב? בין להבים לרהט, אבו קרינאת ודימונה וערערה, ערד וכסיפה ואל-פורעה. למה אתה מסית? היית ראש ממשלה; קיבלת דוחות מגורמי ביטחון. למה אתה מגיע לעומר ומשקר? למה לא טיפלת? למה אין לך תוכנית למיגור הפשיעה בחברה הערבית? איך אתה מרשה לעצמך לצאת מהממלכתיות ולהסית נגד חברה שלמה? האם קיבלת מינוי אצל בן גביר? האם הצטרפת לעוצמה יהודית? תגיד את זה מפורשות. מי שהכריח אותך לטפל בפשיעה בחברה הערבית זאת מפלגת רע"מ, (אומר בערבית: הרשימה הערבית המאוחדת.) יושב כאן סגן השר לשעבר יואב סגלוביץ', שעבד ועמל רבות למען החברה הערבית. אבל אתה לא מתבייש. אין לך שום מושג מה קורה בחברה הבדואית. לא הרמת טלפון לראש הפורום של הרשויות הבדואיות בנגב טלאל אל-קרינאווי ולא לאף ראש רשות בנגב. מספיק עם ההסתה. תתחיל לחשוב אחרת אם אתה מועמד רציני לראשות הממשלה. לא כהה מתייחסים לאוכלוסייה מוחלשת. כולנו רוצים ביטחון, כולנו רוצים משילות אבל לא בדרך הזאת. אתה לא יכול לשים את עצמך עם אלמוג כהן וצבי סוכות. היית ראש ממשלה של כלל אזרחי המדינה. תתבייש לך. אדוני היושב-ראש, (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם.)

היו"ר סימון דוידסון:

תודה.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

היו"ר סימון דוידסון:

תודה רבה. חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חברת הכנסת דבי ביטון; חבר הכנסת אבי מעוז; חבר הכנסת אלעזר שטרן; חברת הכנסת צגה מלקו; חברת הכנסת מירב כהן; חברת הכנסת קטי קטרין שטרית; חבר הכנסת ירון לוי; חברת הכנסת עדי עזוז; חבר הכנסת נאור שירי?

נאור שירי (יש עתיד):

מוותר.

היו"ר סימון דוידסון:

מוותר. חבר הכנסת חמד עמאר; חבר הכנסת עמית הלוי. להתראות חברים. חברת הכנסת מירב בן ארי; חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי; חבר הכנסת ווליד טאהא; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – היה, איך זה פעמיים? חבר הכנסת רם בן ברק; חברת הכנסת לימור סון הר מלך; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן; חבר הכנסת יאסר חוג'יראת; חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – מוותר; חבר הכנסת מנסור עבאס; חבר הכנסת אריאל קלנר; חבר הכנסת אכרם חסון; חברת הכנסת מרב מיכאלי. טלי גוטליב – חברת הכנסת טלי גוטליב תעלה ותבוא. לרשותך דקה. סתם, סתם.

טלי גוטליב (הליכוד):

חברים, אתם לא רוצים להתנצל בפניי?

נאור שירי (יש עתיד):

לא.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

לא.

טלי גוטליב (הליכוד):

מגיעה לי סליחה.

קריאה:

לא.

טלי גוטליב (הליכוד):

אני אגיד לכם למה מגיעה לי סליחה.

קריאה:

לא.

טלי גוטליב (הליכוד):

אני אגיד לכם.

קריאה:

לא.

טלי גוטליב (הליכוד):

תתביישו לכם, אגב, מי שלא מבקש סליחה. אני פה באוגוסט 2024 – בוא, מאיר, יו"ר קק"ל – אוגוסט 2024 בוועדת החוץ והביטחון, אני מגיעה לפצ"רית, אני אומרת לה: גברת פצ"רית, את או מי מטעמך הדלפתם את הסרטון. ואיך אני יודעת שאת הדלפת את הסרטון, את או מי מטעמך? כי התובע הצבאי הראשי התייצב בוועדת החוץ והביטחון ממש בסמוך, ובגלל שאני סנגורית אמרתי לו: ברגע הפרוץ, ברגע מעצרם של לוחמי כוח 100, כל הסרטונים היו אצלך? הוא אמר לי: כן – אני מזכירה לכם, נאמתי לכם את זה פה – כל הסרטונים אצלך, מכל המצלמות, כל החקירה הסמויה אצלך, כל החקירות של המחבלים אצלך, הכול אצלך? והוא אישר לי שאין תג בתיק הזה ואין פעולת חקירה בתיק הזה שנעשים בלי אישורה ומעורבותה של הפצ"רית. סיפרתי לכם, סיפרתי לכם את זה פה. הטחתי בה את זה. מה עשה יולי אדלשטיין, שומר הסף? מה עשה יולי אדלשטיין?

נאור שירי (יש עתיד):

מה הוא עשה?

טלי גוטליב (הליכוד):

העיף אותי החוצה, החוצה מהוועדה. שמר על הפצ"רית ולא על לוחמינו. כמה פעמים אני עומדת כאן ונואמת על היחסים השוחדיים - -

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

למה, הסתיימה החקירה?

טלי גוטליב (הליכוד):

- - על יחסי השוחד בין הפצ"רית ליועמ"שית? כמה פעמים אני מספרת על יחסי שוחד, של יד רוחצת יד, בין הפצ"רית ליועמ"שית? הפצ"רית לא חוקרת את הבן של היועמ"שית והיועמ"שית לא חוקרת את הפצ"רית.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

איזו הזיה. החקירה רק נפתחה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

בערך לפני חודשיים יוצאת הודעה: מדליפים מפרקליט המדינה והיועמ"שית שאין עוד פעולות חקירה לבצע. משקרים את עם ישראל. גם אז אני באה לפה ועומדת פה, אומרת לכם: עובדים עליכם בעיניים, כי לא הייתה חקירה, הייתה בדיקה. בדיקה זו מילה מכובסת. מה הכוונה מכובסת? כשאין חקירה, אין חדירה לחומר מחשב, הכוונה היא שאין חדירה לתוך הטלפונים, לפלאפון של הפצ"רית, לפלאפון של צוות מצ"ח שחקר. כלום. בדיקה, אנחנו בודקים. אנחנו רוחצים את ידה של הפצ"רית. ובכן, רבותיי, בעוד השקר הבוטה הזה יוצא, ישראל כץ, שר הביטחון, באומץ ובתבונה מפעיל חקירה סמויה על ידי משטרת ישראל. היום התפרסם שבמשטרת ישראל, לאחר חקירה סמויה, יש חשד אמיתי כנגד הפצ"רית וסביבתה לא רק בהדלפת הסרטון, גם בשיבוש הליכי משפט. את זה אני אומרת פה כבר שנה וחצי, וסופגת את הטינופת מפה ואת הרפש מכאן, ואת ההגחכות. ובכן, עם ישראל הנכבד, אל תמחאו לי כפיים, זה לא מעניין אותי. לוחמי כוח 100 האדירים והגיבורים ספגו תופת של דיבה בעולם, לדיראון עולם. נשמור עליכם ונצדיע לכם.

היו"ר סימון דוידסון:

תודה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

ולסיום סיומת, גיא פלג העיתונאי, מפנה אותך לנוהל אח"מ – גם אותך צריך לחקור וגם אותך מותר לחקור, ועל פי נוהל אח"מ זה עומד בכל הקריטריונים. ד"ש חמה. לא לעולם חוסן.

היו"ר סימון דוידסון:

תודה רבה לחברת הכנסת טלי גוטליב. חברת הכנסת נעמה לזימי, בבקשה.

משה טור פז (יש עתיד):

רגע, לפי זה גם ביבי צריך להשעות את עצמו? הבנתי שפתחו נגדו בחקירה.

היו"ר סימון דוידסון:

תעלה ותבוא חברת הכנסת נעמה לזימי. שלוש דקות.

נעמה לזימי (העבודה):

טלי גוטליב, הסיבה שיש חקירה זה כי יש יועמ"שית ויש פה שלטון חוק. זה בדיוק מה שעושים בשלטון חוק. חוקרים גם כשלא נעים, גם כשלא נוח. רק שאתם הממשלה האנרכיסטית הראשונה לישראל – לא רק הממשלה האנטי-ציונית הראשונה לישראל, אלא הממשלה האנרכיסטית הראשונה לישראל; ממשלה שרוצה לפרק את כל מוסדות השלטון והחוק, וגם על הדרך לא לציית לחוק; ממשלה שמעודדת השתמטות, אי-ציות לפסיקות בג"ץ, ששרים בה אומרים בעצמם שלא יקיימו פסיקה שתהיה או שהתקבלה. תסבירו לי איך הדבר הזה הגיוני. אבל אני אגיד גם משהו חשוב. יש פה גם את העבריינית הראשית מאי גולן. ממשלה של עבריינים, של אנשים מושחתים, היא ממשלה שלא מצייתת לחוק, שלא מקיימת פסיקות בג"ץ.

קריאות:

נעמה לזימי (העבודה):

ממשלה של מושחתים שלוקחים כסף לציבור לכיס. זה מה שאת, מאי גולן.

שר המשפטים יריב לוין:

נעמה לזימי (העבודה):

ואתם מחפים אחד על השני כי אתם כולכם מושחתים. יריב לוין, אתה האנרכיסט הראשי, יריב לוין. האנרכיסט הראשי שהחליט לפרק את מערכת המשפט.

קריאות:

נעמה לזימי (העבודה):

לך תגן על בת חסותך מאי גולן.

שר המשפטים יריב לוין:

נעמה לזימי (העבודה):

לך תגן על בת חסותך העבריינית מאי גולן, שלא מוכנה להתייצב במשטרה. בחייאת.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

גברת, את מוזמנת להמשיך להבעיר כבישים - - -

נעמה לזימי (העבודה):

אני לא רוצה איתה כלום. אין לי עניין איתך. את עבריינית. אין לי עניין איתך.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

איך אתה לא מוריד אותה? חרפה כזאת.

היו"ר סימון דוידסון:

רגע, רגע. חברת הכנסת לזימי - - -

נעמה לזימי (העבודה):

אין לי עניין איתך. את בן אדם - - -

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

את עבריינית שמבעירה כבישים.

היו"ר סימון דוידסון:

חברת הכנסת לזימי. השרה מאי גולן, אני מבקש לחזור למקום שלך. את לא יכולה לעמוד פה.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אה, וכשהיא מדברת ככה זה לגיטימי? זה לגיטימי - - -

היו"ר סימון דוידסון:

את לא יכולה לעמוד פה.

היו"ר סימון דוידסון:

אני אעיר לה, אבל את לא יכולה לעמוד פה.

נעמה לזימי (העבודה):

- - - ולא עושים קופה על כסף ציבורי.

היו"ר סימון דוידסון:

השרה מאי גולן, קריאה ראשונה.

קריאות:

נעמה לזימי (העבודה):

ולא עושים קופה על כסף ציבורי. הכסף הציבורי הוא לא קופה פרטית.

קריאות:

היו"ר סימון דוידסון:

השרה מאי גולן. אני מבקש להזיז את מאי גולן למקום שלה.

נעמה לזימי (העבודה):

אישה שרוצה לקחת מהשכבות הכי מוחלשות לכיסה הפרטי לא תטיף לי. לא תטיף לי.

קריאות:

היו"ר סימון דוידסון:

השרה מאי גולן.

נעמה לזימי (העבודה):

מי שלוקחת מהשכבות הכי מוחלשות כסף ציבורי לכיסה לא מטיפה לי.

היו"ר סימון דוידסון:

השרה מאי גולן, נא לגשת למקומך.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

עבריינית - - -

נעמה לזימי (העבודה):

את עבריינית. את מושחתת. את מושחתת, מאי גולן. מושחתת מהיסוד.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

נעמה לזימי (העבודה):

- - - בגלל זה מפרקים פה את הכול, כי אתם מושחתים.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

- - - אתה תתבייש שאתה לא מוריד אותה.

נעמה לזימי (העבודה):

אתם מושחתים. אתם מושחתים.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

תתבייש. תתבייש.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מאי, שבי. מספיק.

נעמה לזימי (העבודה):

אתם תבינו שיש חוק ומצייתים לפסיקת בג"ץ.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

עבריינים אתם, כולכם. אתם והמפלגה שלכם. לי אין את המימד החמישי. חצופה.

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

סימון, למה היא מדברת ככה? מה זה תרבות השפה הזאת?

נעמה לזימי (העבודה):

אני מדברת אליה ככה. יש פה שרים עבריינים.

היו"ר סימון דוידסון:

- - - לא לצעוק עליי.

קריאות:

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

לכי להבעיר כבישים.

היו"ר סימון דוידסון:

אני מבקש להחזיר את השרה מאי גולן למקום שלה. נעמה, תודה רבה.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אני הולכת. אני לא צריכה - - - ואתה תתבייש - - -

נעמה לזימי (העבודה):

- - - פסיקות בג"ץ.

היו"ר סימון דוידסון:

נעמה, תודה רבה. נעמה, תודה רבה.

מיקי לוי (יש עתיד):

היא עוד לא סיימה. היא לא סיימה. יש לה זמן.

מירב בן ארי (יש עתיד):

יש לה עוד זמן. למה הורדת אותה?

היו"ר סימון דוידסון:

חבר הכנסת גלעד קריב.

קריאות:

מירב בן ארי (יש עתיד):

- - - איומים. אנחנו חיים איתם יום-יום.

קריאה:

אח שלי.

קריאה:

- - - שמישהו יעשה סדר. עכשיו אתה בא?

קריאה:

מה קרה? היה מכות?

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אני רוצה לעלות. אני רוצה לתת הודעה אישית.

קריאה:

היא אמרה את השם שלה. היא אמרה.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

היא אמרה, אני רוצה לתת.

היו"ר סימון דוידסון:

אין בעיה - - -

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

בושה. אם זה היה מישהו הפוך מדבר ככה, לא היית משאיר אותו על הדוכן.

קריאות:

היו"ר סימון דוידסון:

רגע, רגע. לפני שאתה מתחיל. השרה מאי גולן, אני מבקש ממך, אני אתן לך זמן להגיב.

קריאות:

נאור שירי (יש עתיד):

מה את עושה לנו ככה?

מירב בן ארי (יש עתיד):

תעשי לי ככה, תגידי מה שאת רוצה. מבחינתי את אוויר. אוויר.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

חבורת תרנגולים.

קריאה:

שבי, שבי. מה את עושה לנו ככה?

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

חבורת תרנגולים - - -

היו"ר סימון דוידסון:

השרה מאי גולן, את בקריאה ראשונה. אני אתן לך להגיב. עכשיו אני מבקש לשבת. חברת הכנסת מירב בן ארי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה הבעיה? אני לא באה לריב איתה.

היו"ר סימון דוידסון:

אני מבקש. מירב, מספיק.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא אמרתי לה כלום.

היו"ר סימון דוידסון:

אז בסדר. זהו.

מירב בן ארי (יש עתיד):

היא עושה לי ככה. אתה יודע מה הסימן הזה אומר.

היו"ר סימון דוידסון:

אני מבין.

מירב בן ארי (יש עתיד):

ואני אמרתי שאני לא מתייחסת אליה. אז חלאס.

היו"ר סימון דוידסון:

אוקיי. תודה רבה. חבר הכנסת קריב, בבקשה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

איכשהו זה בסוף מתנקז כאן, כשאני אמרתי שאני לא באה לריב, יש לי מספיק עימותים.

גלעד קריב (העבודה):

להתחיל, אדוני? בסדר?

היו"ר סימון דוידסון:

רגע, שנייה. אני רק מודיע לכולם פה, מי שינבל את פיו, אני אוריד אותו מהדוכן. לא משנה אם זה מהאופוזיציה או מהקואליציה. אני מודיע לכם מראש. אני אשתמש ביכולת שלי, ואני אוריד אותו מהדוכן.

גלעד קריב (העבודה):

למה אתה מצביע לכיוון שלי?

היו"ר סימון דוידסון:

לא מצביע עליך. כל אחד שינבל את פיו, יורד מהדוכן מייד. אני מזהיר אתכם מראש.

קריאות:

היו"ר סימון דוידסון:

תודה רבה. שלוש דקות לרשותך.

גלעד קריב (העבודה):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אינני בטוח שיש כאן שר - - -

קריאה:

יש שר. יש שניים.

היו"ר סימון דוידסון:

אה, יש שרה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חברת הכנסת טלי גוטליב שאלה אם אנחנו נתנצל בפניה. אז התשובה היא לא. ממש לא נתנצל בפני טלי גוטליב. על מה יש להתנצל? אנחנו צריכים להתנצל על כך שאנחנו אמרנו לאורך כל הדרך שבסופו של דבר הגורמים המוסמכים יבדקו ויקבלו החלטה, כפי שאכן קרה ונפתחה חקירה? אנחנו צריכים להתנצל אחרי שבמשך חודשים אתם התעלמתם - - -

קריאות:

היו"ר סימון דוידסון:

תודה רבה. תודה רבה, חבר הכנסת סעדה.

גלעד קריב (העבודה):

אתם התעלמתם מהעובדה שפורעים פרצו לבסיס בבית ליד - -

קריאה:

לא נכון.

גלעד קריב (העבודה):

- - הכו חיילים וקצינים. התמונות שלהם מפורסמות ברשתות החברתיות - -

קריאות:

גלעד קריב (העבודה):

- - ועד הרגע הזה אף אחד לא נעצר ונחקר. פורעים פרצו לבסיס צה"ל.

קריאה:

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אתה פרצת לבסיס.

גלעד קריב (העבודה):

פורעים פרצו לבסיס צה"ל.

היו"ר סימון דוידסון:

חבר הכנסת ואטורי. חבר הכנסת ואטורי, קריאה ראשונה. תהיה לך גם קריאה שנייה.

ניסים ואטורי (הליכוד):

אין בעיה, לא פוחד. קריאה שנייה, ושלישית.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

פרצת לבסיס.

נאור שירי (יש עתיד):

ניסים ואטורי (הליכוד):

- - - אופוזיציה מתייפייפת.

היו"ר סימון דוידסון:

חבר הכנסת בליאק. חבר הכנסת שירי.

ניסים ואטורי (הליכוד):

עובדה שצדקנו.

היו"ר סימון דוידסון:

ואטורי, קריאה שנייה. חבר הכנסת ואטורי, אתה בקריאה שנייה.

ניסים ואטורי (הליכוד):

אנחנו צדקנו - - - הפצ"רית - - -

היו"ר סימון דוידסון:

חבר הכנסת ואטורי – קריאה שלישית. נא להוציא את חבר הכנסת ואטורי.

ניסים ואטורי (הליכוד):

אנחנו צדקנו, אנחנו צדקנו, אנחנו צדקנו.

מיקי לוי (יש עתיד):

החוצה, קריאה שלישית.

מירב בן ארי (יש עתיד):

פרצת לבסיס, מה אתה, ברגותי?

היו"ר סימון דוידסון:

חברת הכנסת בן ארי, קריאה ראשונה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

על מה?

היו"ר סימון דוידסון:

די, מספיק.

מיקי לוי (יש עתיד):

אמרה לו רק "ברגותי".

היו"ר סימון דוידסון:

די, מספיק, אל תנצלו את היתרון שלכם. בבקשה, חבר הכנסת קריב.

מיקי לוי (יש עתיד):

אמרה לו רק "ברגותי".

היו"ר סימון דוידסון:

מיקי. בבקשה.

גלעד קריב (העבודה):

אנחנו לרגע לא נתנצל על כך שטענו לאורך כל הדרך, שצריך לתת לגורמי האכיפה לבצע את הבדיקה והם יקבלו את ההחלטות. והצביעות שלכם – שלכם לא אכפת שפורעים הכו קצינים וחיילים בבסיס בבית ליד, בדיוק כמו שלא אכפת לכם שאנשים ששרפו מתקן של השב"כ לא נעצרו ונחקרו. ולא אכפת לכם שפוגרומיסטים, בליל יום הזיכרון, השליכו אבנים לעבר בית כנסת. אתם תאמרו לנו להתנצל? אתם מאמינים באכיפה בררנית.

קריאות:

היו"ר סימון דוידסון:

תודה רבה לחבר הכנסת קריב.

גלעד קריב (העבודה):

אתם לא רוצים לאפשר לרשויות אכיפת החוק לעבוד, ואתם עסוקים בדה-לגיטימציה בכל גורמי אכיפת החוק.

היו"ר סימון דוידסון:

תודה רבה.

גלעד קריב (העבודה):

אנחנו לא נתנצל בפניכם על הניסיון שלכם להרוס את מערכת אכיפת החוק בישראל.

היו"ר סימון דוידסון:

תודה רבה.

קריאות:

גלעד קריב (העבודה):

האחרונים שנתנצל בפניהם, זה הממשלה והקואליציה שלכם, שהביאו עלינו - - - את 7 באוקטובר. אתם צריכים להתנצל בפני העם בישראל.

היו"ר סימון דוידסון:

תודה רבה. חבר הכנסת קריב, זהו נגמר לך הזמן, תודה רבה.

קריאות:

היו"ר סימון דוידסון:

חברת הכנסת דיסטל, תודה רבה.

קריאות:

היו"ר סימון דוידסון:

מירב. גלית, תודה רבה. קריאה ראשונה, גלית דיסטל.

מיקי לוי (יש עתיד):

אתם ממשלת 7 באוקטובר.

גלעד קריב (העבודה):

מי שהרביצו לחיילים בבית ליד - - -

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

מיקי לוי (יש עתיד):

את בזה להם. את בזת להם.

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

היו"ר סימון דוידסון:

חברת הכנסת גלית דיסטל. חברת הכנסת דיסטל, את בקריאה ראשונה. מספיק, תודה רבה, הבעת את כל הרגשות שלך, וגם אתם. אני מבקש להירגע, קחו אוויר. איך תמיד הסערות נופלות עליי? איך תמיד זה קורה? אני מנסה להיות המרכז, ותמיד זה עליי, אתם מנצלים את זה. אתם מנצלים את זה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה האיש הנכון במקום הנכון.

היו"ר סימון דוידסון:

אני מזמין את חברת הכנסת רייטן, בבקשה, חמש דקות. השרה – אחרי ההצבעה. אני מקווה שקצת יירגעו, ואז השרה תעלה. היא רוצה תגובה.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

אשכרה עשיתם עכשיו גיוס? אשכרה היה גיוס של הקואליציה בשעה 20:00, בשביל להצביע נגד?

היו"ר סימון דוידסון:

הם באו לשמוע את חברת הכנסת רייטן.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

בשביל להצביע נגד. אשכרה.

היו"ר סימון דוידסון:

אדוני המזכיר? חמש דקות לרשותך, בבקשה.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

ההחלטה שאנחנו רוצים להציע ומציעים אותה בשם הסיעה והיא מובאת כאן להצבעה, היא בקשר להתחייבות של הממשלה. וכמו שאתם רואים, כולם הגיעו לכאן, הקואליציה באה לומר את דברה. ההחלטה היא בנוסח הזה: נוכח התנהלותה המסוכנת והאנטי-דמוקרטית של הקואליציה והממשלה - - -

היו"ר סימון דוידסון:

רגע, רגע.

אופיר כץ (הליכוד):

זה אחרי השרה.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

סבבה, אנחנו מבחינתנו, הדברים ברורים מאליהם. שמענו כאן עכשיו את השרות, בעיקר, באות ותוקפות את חברי האופוזיציה, שמשום מה הצליחו להדליק אתכם בשעה 20:00 כשאמרו לכם את האמת.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

למה את אומרת את זה? כל היום היינו פה.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

נמצאנו באירוע הזה שבו הדברים מדברים בשם אומרם. התגייסתם לכאן, ביסמוט, התגייסתם - -

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

למה את אומרת את זה? אנחנו כל היום פה.

היו"ר סימון דוידסון:

חברת הכנסת שטרית, תודה.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

מה זה השקר הזה? זאת הוצאת דיבה - - -

אפרת רייטן מרום (העבודה):

- - כדי לבוא ולומר קבל עם ועדה למדינת ישראל שהקואליציה הזאת לא מתכוונת לקיים את פסיקות בג"ץ. האם אני מבינה אתכם נכון? בשביל זה עכשיו קראו לכם לבוא לכאן – להצביע נגד התחייבות הממשלה והקואליציה, חברי הכנסת, לקיים את פסיקות בג"ץ. תראו, הטרלול שלכם הוא חצה כל גבולות. אתם נראים בדיוק כמו ההרס של המדינה. אני מבינה שאין לכם כבר יותר מה להגיד, רק לצעוק ורק לחרב. מבחינתנו, שלטון החוק תמיד יהיה השלטון במדינת ישראל, גם כשמדי פעם באות כל מיני קואליציות הזויות שבאות להרוס.

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

היו"ר סימון דוידסון:

אני מזכיר לך, חברת הכנסת דיסטל, שאת בקריאה ראשונה.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

אנחנו לא ניגרר לכל מיני פרובוקציות. לא ניגרר לכל מיני קואליציות באמת חשוכות. אתם הרי תיגמרו. יום אחד זה ייגמר, ויהיה לנו הרבה מאוד מה לתקן. כרגע אנחנו הולכים להצביע על זה, אנחנו בעד שלטון החוק, וככה אנחנו נישאר. תודה.

היו"ר סימון דוידסון:

תודה רבה לחברת הכנסת רייטן. אני מזמין את השרה סילמן, בשם הממשלה, בבקשה. לאחר מכן, חברת הכנסת רייטן, את תחזירי לפה להקריא ותהיה הצבעה. אחרי ההצבעה, השרה גולן, יהיו לך חמש דקות, בתקווה, ואת נמשיך הלאה. בבקשה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אני חייבת להגיד, כשמדברים על פרובוקציות, אני חושבת, חברת הכנסת רייטן, שאתם הפרובוקציה בעצמכם. הרי לא תיתכן מציאות כזאת של עלילת דם על חיילי צה"ל, חוסר בדיקה משוועת. אין לי ספק שאחרי כל מה שאנחנו רואים, מה לעשות, אור השמש הוא החיטוי הטוב ביותר לכל מה שקורה כאן בתקופה האחרונה. בטח עם היועמ"שית, בטח עם הפרקליטות, בטח עם משפט ראש הממשלה נתניהו, בטח עם מה שקורה בבג"ץ, בטח עם מה שקורה פה בשדה תימן. אין לי ספק שהחוקרים יצטרכו לחקור את החוקרים, את תופרי התיקים, את המתפרה העצומה שנוצרה כאן בכל התקופה האחרונה.

גלעד קריב (העבודה):

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

טוב, אתה מוביל האנרכיה. אתה הבן אדם שמוביל לאנרכיה. מי שמאמין - - -

גלעד קריב (העבודה):

היו"ר סימון דוידסון:

חבר הכנסת קריב, תודה רבה לך.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אתה בן אדם שמאמין למחבלים - - -

גלעד קריב (העבודה):

היו"ר סימון דוידסון:

חבר הכנסת קריב – קריאה ראשונה. חבר הכנסת קריב – קריאה ראשונה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

תוציא אותו. תוציא אותו.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מי שואל אותך?

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

גם קודם, כשקראו לשרה מאי גולן בשמות וכינויים, לא הערת - - -

היו"ר סימון דוידסון:

אל תחנכי אותי, אני בסדר גמור.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

לא הערת כשאמרו פה למאי גולן "עבריינית" וקראו לה בשמות גנאי. אתה לא הערת ולא הגנת על שמה.

היו"ר סימון דוידסון:

אני הערתי. אני הערתי ואני הורדתי את - - -

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

לא, לא, אתה נתת לזה להתנהל.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

את מושחתת. הסיבה היחידה שאת יושבת בממשלה הזאת – כי לקחת שוחד. מי את בכלל? מושחתת.

היו"ר סימון דוידסון:

יוראי, תודה רבה. יוראי – קריאה ראשונה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

תראה את הצעקות של כל האנשים שמריעים למחבלים ולא לחיילים. לחיילי צה"ל, שלא מגינים עליהם.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה לך ולחיילים בכלל - - -

היו"ר סימון דוידסון:

מירב, את בקריאה ראשונה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

היו כאן חיילים שנפגעו. אתם יודעים מה הבעיה? אתם יודעים מה הבעיה?

היו"ר סימון דוידסון:

מירב, את בקריאה הראשונה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

הבעיה היא שהם יונקים את הערכים שלהם מתפיסת עולם לא נכונה. מה לעשות? מאותם פרוגרסיביים, נאורים, שממציאים לעצמם בכל תקופה סל של ערכים חדש. מאיפה אנחנו יונקים את הערכים שלנו? מה לעשות, כל היסוד שלנו הוא מהתורה. כנראה לא אותה תורה שלך, אותו אחד, גלעד קריב, שמדבר על הגנה למחבלים ולא לחיילים. ליהודים יש רק מקור אחד, והוא היסוד, תורת ישראל, שמתחברת עם ארץ ישראל - -

קריאות:

היו"ר סימון דוידסון:

ולדימיר.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

- - שמתחברת לעם ישראל.

גלעד קריב (העבודה):

היו"ר סימון דוידסון:

קריב, עוד מילה, אני מוציא אותך. זהו. זהו.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

בזכות אותו משולש אדיר של עם, ארץ ותורה, הימין הולך וגדל.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה לך ולימין?

היו"ר סימון דוידסון:

חברת הכנסת בן ארי, את בקריאה וחצי, בקריאה ושלושת-רבעי.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

- - - עלילות על חיילי צה"ל, הגיבורים שלנו.

היו"ר סימון דוידסון:

את לפני קריאה שנייה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

על אלה שמכפישים את צבא ההגנה לישראל בעולם. כולם יצטרכו להישפט שם - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

היו"ר סימון דוידסון:

קריאה שנייה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

- - עד האחרון שבהם. גב' לזימי, את מדברת על אנרכיסטים? הלוא את מלבה את האנרכיסטיות הגדולה ביותר. את זו שמציתה מדורות על איילון. את זו שפוגעת בשוטרים. את זו שמעלילה עלילות. אותם מעלילי עלילות מדברים כאן על אנרכיסטים. מי שמציתה מדורות באיילון – אחר כך עוד את תטיפי לי על האקלים - -

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

היו"ר סימון דוידסון:

יוראי, אתה בקריאה ראשונה. אתה תהיה בקריאה וחצי.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

ותגני על האקלים העולמי, הרי. חברים, הבעיה היא שמישהו פה – זו לא בעיה. זה טוב, כי מישהו פה יצטרך לתת את הדין. והיום זה עוד קלף שנופל במגדל הקלפים השיפוטי הזה, המכפיש הזה.

נעמה לזימי (העבודה):

היו"ר סימון דוידסון:

נעמה, נעמה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

טוב, תקשיבי, גב' לזימי, את יכולה להגיד מה שאת רוצה, אבל את בעצמך הרי מציתה מדורות באיילון, מנרמלת סרבנות, מסתובבת עם סרבן, שהוא ראש המפלגה שלך, אנרכיסטים. על מה את מדברת בכלל? אתם מזמן כבר אין לכם – אף אחד לא מאמין לכם. אתם הקיצוניים שבקיצוניים. אתם אלה שלא מגינים על חיילי צה"ל.

קריאה:

די. אין הגבלת זמן?

היו"ר סימון דוידסון:

אין הגבלה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אתם אלה שמכפישים את חיילי צה"ל - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה לך וחיילי צה"ל בכלל?

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

- - אבל אלופים אחר כך, אלופים אחר כך לדבר על האחדות - -

היו"ר סימון דוידסון:

חברת הכנסת בן ארי.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

- - לדבר על שפה נעימה במליאה. אז איפה האחדות שלכם? איפה ישראל לפני הכול? איפה השפה הנעימה? למה להסית? למה להשניא סתם? למה לא לזרוע אחדות אמיתית בעם ישראל? למה כל היום צעקות וריבים שלכם ושימוש בביטויים והכפשות בשם? הגיע זמן אחדות בישראל, אני חושבת.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מי רוצה להתאחד איתך?

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

ברור. אתם לא רוצים להתאחד עם אף אחד. רק אל תדברו על אחדות ותספרו לעם ישראל שאתם מאמינים באחדות ובריפוי, וכל מיני מילים גבוהות ויפות שנתונות – מה לעשות – לנאורים.

קריאות:

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

זה שאתם נתפסים לתפיסות פרוגרסיביות – שמה לעשות, כבר מזמן אין להם מקום בעם ישראל. מה לעשות? זה שאתם מנסים להביא שפה אחרת, סל ערכים חדש, להגן על מחבלים ולא על חיילי צה"ל, מה לעשות? הינה, היום ראינו שגם הפצ"רית היא חלק מאותו מגדל קלפים שהולך ונופל. מה לעשות? תראו, ובסוף אנחנו נעשה תיקון. ומה לעשות? המתקנים הגדולים ביותר בעם ישראל – כאן יש לנו את כנסת ישראל, שהיא מלכות ישראל.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

היו"ר סימון דוידסון:

ולדימיר בליאק, קריאה ראשונה.

נאור שירי (יש עתיד):

היו"ר סימון דוידסון:

נאור שירי, קריאה ראשונה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אותה רות, אותם אנשים שידעו לחזור בהם, לחזור בתשובה ולתקן, מהם יצאה מלכות.

היו"ר סימון דוידסון:

מירב, את היית צריכה להיות ב-17 קריאות.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אגב, לא בושה לתקן ולא בושה להודות בטעות. והינה, אנחנו מתקנים. והממשלה מתקנת עם נציב קבילות על השופטים. הינה, יריב לוין הוביל ועדה ונבחר שם השופט אשר קולה, שעושה עבודה מצוינת. הינה, הצליחו למנות את אותו אחד שהם קראו לו "משיחי". ראש השב"כ דוד זיני מונה כדי לעשות תיקון, ברוך השם.

קריאות:

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

והממשלה הזאת תמשיך ותתקן. ואתם יודעים מה? מה לעשות, התיקון הזה גם יחטא את כל אלה שמנסים להפיל את הימין. הימין, אגב, הפסיק להניח ראש על הגיליוטינה. והינה, יהיה גם זמן לחקור את אותם חוקרים וכולם יצטרכו לתת את הדין. וכל יום אנחנו רואים עוד חלק מהתיקון הזה.

היו"ר סימון דוידסון:

תודה רבה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

ברוך השם, אשרינו שזכינו.

היו"ר סימון דוידסון:

תודה רבה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

להתראות. אוי, יאללה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

ביי, להתראות.

היו"ר סימון דוידסון:

אני מזמין את חברת הכנסת אפרת רייטן להקריא את ההצהרה. ההצהרה היא כתובה.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

ואסור לי לזוז ממנה.

היו"ר סימון דוידסון:

ואחר כך אנחנו נקיים את ההצבעה על ההצהרה שאפרת רייטן מקריאה כרגע.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

נוכח התנהלותה המסוכנת והאנטי-דמוקרטית של הקואליציה והממשלה, הביזוי השיטתי של העקרונות החוקתיים הדמוקרטיים שעליהן מושתתת מדינת ישראל, והפגיעה חסרת התקדים במוסדות המדינה, בזכויות אזרחיה, במערכת המשפט ובפרט בבית המשפט העליון בשבתו כבית הדין הגבוה לצדק וכן במעמדה הבין-לאומי של ישראל; ונוכח קריאות השרים וחברי קואליציה להפוך את הפרת החוק למרמס ושלטון החוק לאידיאולוגיה – סיעת העבודה מגישה בזאת את הצעת הסיכום להחלטת הכנסת. הכנסת מתחייבת בזאת לקיים ולכבד את עקרונות הדמוקרטיה הישראלית, לציית לפסיקות בג"ץ, בית המשפט העליון. לשמור על עקרון הפרדת הרשויות בין הרשות המחוקקת, הרשות המבצעת והרשות השופטת. ההחלטה שמובאת להצבעה מאשררת את מושכלות היסוד ואת התשתית הדמוקרטית של ישראל, שקובעים כי בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ מהווה סמכות שיפוטית עליונה לביקורת שיפוטית על פעולות הרשויות, לרבות הכנסת. כמו כן, ההחלטה שמובאת מאשררת כי הכנסת, כפי שעשתה מאז קום המדינה, תחת כל ממשלה שקמה ותחת כל ראש ממשלה שכיהנה – משמאל או מימין – תמשיך לכבד את פסיקותיו ותישמע אך ורק לדין. פסיקות בג"ץ הן חלק בלתי נפרד מהמשפט החוקתי בישראל, והן מחייבות את כלל הרשויות הציבוריות. כיבוד פסיקות בג"ץ מבטא מחויבות לעקרונות הצדק, השוויון, זכויות האדם ושלטון החוק, ומבטיח שמירה על זכויות המיעוט - -

היו"ר סימון דוידסון:

אולי תקשיבו? אתם אחרי זה מצביעים.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

- - הגנה על הפרט מול הרשויות, ומניעת כוח שלטוני בלתי מרוסן. לפיכך, וביתר שאת בימים מורכבים ומאתגרים אלה, יש חשיבות עליונה להעביר מסר ברור פנימה, לאזרחי ישראל, ומחוצה לה, לעולם: כנסת ישראל תקפיד להמשיך ולקיים את החובה היסודית כלפי שלטון החוק ופסיקות בג"ץ. חברי הכנסת מבינים את המשמעות העמוקה והיסודית של כיבוד שלטון החוק ואת ההשלכות של הפרת פסיקות בג"ץ בידי אחת הרשויות השלטוניות האחרות – הצבת הרשות המבצעת או המחוקקת מעל החוק. במשטר דמוקרטי החוק הוא השולט, ואף רשות שלטונית לא ניצבת מעליו. הכנסת מבינה את חשיבות הצהרה זו, שמטרתה לחזק את אמון הציבור במערכת המשפט.

אושר שקלים (הליכוד):

גם בג"ץ?

היו"ר סימון דוידסון:

אושר, תודה.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

לפיכך הכנסת מחליטה בזאת כי היא מאשררת את עקרונות היסוד של השיטה הדמוקרטית בישראל, מכירה בסמכותו של בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ, ומחויבת לפסיקות בתי המשפט.

היו"ר סימון דוידסון:

תודה רבה לחברת הכנסת רייטן. חברי וחברות הכנסת, אנחנו עכשיו נצביע על ההצהרה הכתובה.

קריאה:

היו"ר סימון דוידסון:

על הודעת הסיכום של סייעת העבודה. הצבעה. הצבעה מס' 11 בעד הצעת הסיכום שהביאה חברת הכנסת אפרת רייטן מרום – 28 נגד – 39 נמנעים – אין הצעת הסיכום שהביאה חברת הכנסת אפרת רייטן מרום לא נתקבלה.

היו"ר סימון דוידסון:

בעד – 28, נגד – 39. אני קובע כי ההודעה לא התקבלה.

היו"ר סימון דוידסון:

אני מזמין את השרה מאי גולן להודעה אישית. לאחר מכן יש הודעה אישית לחבר הכנסת קריב ולחברת הכנסת נעמה לזימי. חמש דקות?

רם בן ברק (יש עתיד):

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

יש לך את זה ביותר פתטי, רם בן ברק? יש לך את זה ביותר פתטי?

היו"ר סימון דוידסון:

אני רק רוצה להזכיר לכל חברי וחברות הכנסת, גם בישיבת הנשיאות שהייתה לנו עם יושב-ראש הכנסת: אנחנו לא נאפשר, לא נאפשר – ויש פה סגנים שהיו בישיבה – לא נאפשר ניבולי פה ולהסתה אישית נגד חברי כנסת בתוך המליאה. חבר כנסת או חברת כנסת שתתנהג ככה, או יתנהג ככה, יורד מיידית מהדוכן. תודה.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, אני קצת צרודה. לא ביקשתי את הרחמים שלכם, לא פניתי אליכם, חבל לצקצק. אני רק שואלת את אדוני היושב בראש, אחרי הפתיח הזה - - - הינה, אנחנו מתחלפים. היושב-ראש החדש, מי שהחליף אותך כרגע אמר שמי שידבר לא יפה לא יורד.

היו"ר יעקב מרגי:

יורד.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

יורד, סליחה. אל תדאג, אני לא אצעק, אני בלי קול. אבל עמדה פה מי שמטנפת ללא הפסקה, בוקר וערב, על ממשלת ישראל - - -

היו"ר יעקב מרגי:

אני מתנצל.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

למה אתה מתנצל?

היו"ר יעקב מרגי:

לא, תמיד נופל בחלקי.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

זכית.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

ברוך השם, ברוך השם.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

חבר הכנסת מאיר כהן, מזל טוב על המינוי, ברכה והצלחה כיו"ר קק"ל.

רון כץ (יש עתיד):

מגיע לו.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

עמדה פה חברת כנסת מטעם מפלגה הולכת ונעלמת – תודה רבה, תודה. ברוך אתה אדוני, אלוהינו מלך העולם, שהכול נהיה בדברו.

קריאות:

אמן.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אלוקים, אלוקים. בכל אופן, מי שמטנפת, מבעירה צמיגים, מבעירה כבישים, אומרת על הממשלה שהם עבריינים מושחתים - - -

קריאות:

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

יופי, אני שמחה, אני שמחה שאתם - - -

היו"ר יעקב מרגי:

לא להפריע. אני אומר לכם, אפס סובלנות בהודעה אישית. יש לי כללים שלי, מי שלא יהיה מבסוט מהם – יש את ועדת האתיקה, יש את הנשיאות. בהודעה אישית לא נוסיף חטא על פשע, להתאפק. בהודעה אישית להתאפק. בבקשה.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

מרביצה לשוטרים, לסוסים, מתעללת - - -

קריאה:

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

כן, כן. לא מפריע לך שמרביצים לסוסים? זה מצחיק אותך? לא מפריע לך כשסוס – לא כואב לך?

נאור שירי (יש עתיד):

איפה ראית אותה מרביצה לסוסים, תגידי, יא הזיה?

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

הזיה – מי שמדבר על הזיה. נאור שירי, החלטת מה אתה עושה אחרי הכנסת הזו? לאן אתה הולך? מה מעשיך?

מירב בן ארי (יש עתיד):

החלטת מה את עושה?

קריאות:

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אני רואה שהדלקתי את המחנה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

החלטת מה את עושה?

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

מה את עושה? זה יותר חשוב. חותמת בלשכה? ממשיכה לחתום בלשכה?

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה תעשי? מה תעשי אחרי הכנסת?

היו"ר יעקב מרגי:

תודה.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

חברת הכנסת בן ארי, חוזרת לחתום בלשכה?

היו"ר יעקב מרגי:

תודה.

נאור שירי (יש עתיד):

אנחנו יודעים מה את - - -

היו"ר יעקב מרגי:

תודה. נאור, קריאת ביניים אחת.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אני? אל תדאגי, יש לי מה לעשות.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אין בעיה.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

הרי זה מה שעצבן אותך מלכתחילה - -

היו"ר יעקב מרגי:

קריאת ביניים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

שום דבר לא מעצבן אותי.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

- - שאמרת לכולם שאת כועסת שאמרתי שאת חותמת בלשכה. אני חשבתי שזה בזבוז משווע של כספי הביטוח הלאומי שתחתמי בלשכה ותקבלי 40,000 שקלים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לפחות לא גנבתי כסף. לפחות לא גנבתי כסף כמו - - -

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אבל מה לעשות? העיקר שאת אומרת שזה - - -

נעמה לזימי (העבודה):

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

לזימי, לא סיימתי איתך.

נעמה לזימי (העבודה):

היא אמרה - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני אחתום עשר פעמים בלשכה – ולא אגנוב כספי ציבור.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

נחיה ונראה מי גנב.

מירב בן ארי (יש עתיד):

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

נחיה ונראה מי גנב, נחיה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

גנבת כסף - - - 20,000 דולרים.

היו"ר יעקב מרגי:

השרה מאי גולן.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

חבורה של מושחתים ועבריינים, נחיה ונראה מי גנב.

מירב בן ארי (יש עתיד):

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

עובדה שאנחנו בשלטון ואתם לא.

מירב בן ארי (יש עתיד):

ביקשת סליחה מהטייוואנים המסכנים האלה? ביקשת מהם סליחה? לקחת כסף לעמותה שלך.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

תקשיבי, חברת הכנסת מירב בן ארי, אני לא רציתי להתייחס אלייך.

מירב בן ארי (יש עתיד):

עשר שנים אני ניהלתי עמותה – שקל לא - - -

היו"ר יעקב מרגי:

חברת הכנסת מירב בן ארי. השרה מאי גולן, אם תפני - - -

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אבל היא לא מפסיקה.

היו"ר יעקב מרגי:

רגע, רגע. אם תפני - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

שלא תפנה. אם היא מזלזלת בזה שחתמתי - - -

היו"ר יעקב מרגי:

רגע, אתם לא נותנים לשמוע, אני לא שומע את עצמי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אז מה אם חתמתי בלשכה, יש בזה בושה?

היו"ר יעקב מרגי:

רגע, רגע, אני מדבר עכשיו. כרגע רשות הדיבור שלי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לפחות לא גנבתי כסף.

היו"ר יעקב מרגי:

ברגע שתהיה לך פנייה ישירה, השרה מאי גולן - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני כל החיים שלי עובדת.

היו"ר יעקב מרגי:

מירב.