האתר משתמש בכלי אנליטיקה (Microsoft Clarity) כדי להבין איך גולשים משתמשים בו — מפות חום וניתוח דפוסי גלישה, בלי מידע מזהה. הכלי נטען רק אם תאשרו. פרטים נוספים
רשומה רשמית מהמאגר. נוסח הקבצים מחולץ מהמסמך הרשמי. זה לא תקציר ולא פרשנות — המקור המחייב הוא הקובץ.
מחלץ את נוסח הישיבה מהקובץ הרשמי
היו"ר סימון דוידסון:
תודה רבה.
נאומים בני דקה
היו"ר סימון דוידסון:
הנושא הראשון על סדר-היום – נאומים בני דקה. חברי הכנסת המבקשים להירשם מוזמנים להצביע כעת, בבקשה. עד שנקבל את הרשימה, ראשונת הדוברים תהיה יעל רון בן משה.
יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי):
אני צריכה עוד זמן.
היו"ר סימון דוידסון:
יעלה ויבוא חבר הכנסת איתן גינזבורג, בבקשה.
גלעד קריב (העבודה):
שר העלייה והקליטה לא פה?
איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):
תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, חודש לפני שנרצח, לפנות בוקר בכנסת, אמר יצחק רבין, זכרו לברכה, את המילים האלה ממש כאן, מהמיקרופון בצד המליאה – הוא לא עלה על הדוכן: התופעה של הלהטת היצרים תחת הכותרת "מניעת קרע בעם" איננה חדשה, ומלווה אותנו שנה לפחות. "היום היא לובשת צורה תחת השם 'אחדות העם'. תחת השם 'אחדות העם' משתמשים בביטויים שרק מביאים לקרע, ואני ממליץ להפסיק עם הצביעות". הדברים באו במענה לראש האופוזיציה אז נתניהו, שדיבר על אחדות העם. רבין הבין מה קורה באמת, הוא ראה את הצביעות, ואלה היו מילותיו האחרונות בכנסת.
30 שנה אחרי כן, אותו נתניהו מדבר על אחדות, ובפועל אנחנו עדים להסתה, פילוג ושיסוי של חלקים נרחבים בציבור. אנחנו בדיוק באותו מקום, ואולי גם עם אותה צביעות, רק שהיום אנחנו יודעים איך זה יכול להיגמר. אז מה, אם זה לא ייגמר בדם שוב לא נתעורר? חבריי חברי הכנסת, את הגלגל אי-אפשר להחזיר אחורה, אבל אפשר ללמוד. היינו שם ב-4 בנובמבר 1995, היינו שם ב-7 באוקטובר 2023, ולכן חייבים להפסיק לתת לגיטימציה לשפה האלימה והקיצונית שהשתלטה עלינו, להפסיק לתת לשנאה לשלוט בשיח. צריך לדעת לכבד גם כשלא מסכימים. לזכור את יצחק רבין באמת זה לעשות משהו אחרת הפעם, לפני שיהיה מאוחר מדי. תודה רבה.
היו"ר סימון דוידסון:
תודה רבה לחבר הכנסת גינזבורג. חבר הכנסת אכרם חסון, ולאחר מכן – חבר הכנסת גלעד קריב.
אכרם חסון (הימין הממלכתי):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מבקש היום לברך את אחי תת-אלוף במילואים חסון חסון, שהיה המזכיר הצבאי של שמעון פרס, זיכרונו לברכה, ורובי ריבלין, שיזכה לחיים ארוכים. בפעם הראשונה בן העדה הדרוזית או בן מיעוטים נבחר לוועד המנהל של מרכז פרס לשלום ולחדשנות.
גלעד קריב (העבודה):
יישר כוח.
אכרם חסון (הימין הממלכתי):
כמובן, זה צעד מבורך, כי מרכז פרס זכה קודם כול בקצין עטור תעודות, מבצעים, אדם שעשה רבות למען ביטחון המדינה, ומצד שני גם עשה הרבה למען האזור, מאמין בברית החיים, בברית הדמים ובשיתוף האזורי בין כולם. אנחנו תמיד גאים לראות צעירים דרוזים שכאשר נותנים להם נקודת זינוק שווה והזדמנות שווה, הם מוכיחים שהם אכן יכולים למלא כל תפקיד בצורה מכובדת, אחראית ועניינית. תקוותי, אדוני היושב-ראש, לראות הרבה דרוזים בכל מוסדות המדינה.
אני חייב להגיד לך, היום בוועדת הכספים היה לנו דיון, ושאלנו על רשות המים, שיש בה כמעט 200 עובדים, כמה דרוזים, והתביישתי לשמוע שעד עצם היום הזה ההחלטה שהייתה לפני עשר שנים לתת הזדמנות שווה לבני העדה הדרוזית עדיין לא מתקיימת. אני אעשה הכול כדי לשלב את בני העדה וגם את כל בני המיעוטים אשר אוהבים את מדינת ישראל ומאמינים בה. יישר כוח, חסון, ובהצלחה.
היו"ר סימון דוידסון:
תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה.
חבר הכנסת חסון, אני הייתי עד בדיון, וחבר הכנסת גפני אמר שיטפלו בנושא הזה במהרה. אין לי ספק שזה ייפתר, כי זה חייב להיפתר.
גלעד קריב (העבודה):
אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת, בעוד רגע אעלה על הדוכן כדי לפתוח את דיוני יום העלייה, אבל בהמשך לדבריו החשובים של חבר הכנסת איתן גינזבורג על ציון 30 שנים לרצח רבין – היום קיימנו כאן כנס עם מאות משתתפים, בעיקר חניכי וחניכות תנועות נוער שונות ומגוונות, לזכרו של רבין. אבל מן הראוי לזכור גם מה קרה כאן בימים האחרונים: במוצאי שבת, אחרי עצרת ההמונים לזכרו של רבין בתל אביב, פורעים, חוליגנים, פעילים פוליטיים מוסתים, עצרו אוטובוס שנסע בדרכו חזרה צפונה מאותה הפגנה. במשך 40 דקות – 40 דקות – אותה קבוצה של פורעים פוליטיים הפעילה אלימות קשה כלפי האוטובוס ויושביו, ורק אחרי 40 דקות חולצו משתתפי ההפגנה, שעשו את דרכם צפונה.
נחש אתה, אדוני היושב-ראש, אם אחד מהם נעצר, אם אחד מאותם חוליגנים נעצר. בדיוק כמו בשדה תימן, בדיוק כמו בבית ליד, בדיוק כמו בפוגרום בבית הכנסת הרפורמי ברעננה – והחבורה הכושלת הזאת עוד מעיזה לדבר על אכיפה בררנית. 30 שנה לרצח רבין, והמחנה שהפגין אלימות פוליטית בלתי נסבלת אז ממשיך באותה התנהגות היום. וכפי שאמר חברי איתן גינזבורג, אנחנו לא מוכנים לחכות יותר; אנחנו לא מוכנים לחכות לעוד שלוש יריות. אנחנו דורשים ממשטרת ישראל לשים סוף לחוליגניות הפוליטית – שלא מגיעה משני המחנות, בניגוד למה שחלק מחברי הכנסת ניסו לומר אתמול על הבמה כשהם דיברו על הסכמות רחבות. אין שני צדדים אלימים; יש פה קבוצות של חוליגנים פוליטיים שמבצעות פוגרומים בתוך בסיסי צה"ל, מול בתי כנסת וגם מול קבוצות של מפגינים. משטרת ישראל, אם לא תשימו לזה סוף, אנחנו עוד נשמע שלוש יריות.
היו"ר סימון דוידסון:
תודה רבה, חבר הכנסת קריב. רק אני מתקן אותך, זאת לא הייתה הפגנה בכיכר רבין, זאת הייתה עצרת זיכרון שהיא באמת לא פוליטית. צריכים לזכור את ראש הממשלה.
גלעד קריב (העבודה):
היא פוליטית, היא לא מפלגתית. ואם זו הייתה הפגנה, אז אפשר 40 דקות לאיים באלימות על מפגינים שנוסעים בדרכם חזרה הביתה – – –
היו"ר סימון דוידסון:
חברת הכנסת יעל רון בן משה, בבקשה. אני רק מזכיר לכם שזה נאום בן דקה ולא נאום בן עשר דקות.
יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי):
תודה רבה.
גלעד קריב (העבודה):
כדי שיהיה שוויון מגדרי אז זה בן דקה ובת דקה, ויחד זה שתי דקות.
היו"ר סימון דוידסון:
בבקשה, גברתי.
יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי):
בדקה שלך נגיד "בת דקה". אני מודה ליושב-ראש על האפשרות לנאום דקה.
מגבירים את האור ולא את החושך. היום הובא לקבורה אלוף משנה אסף חממי, זיכרונו לברכה, מפקד החטיבה הדרומית של עזה, שנפל בקרב ביום הנורא, ב-7 באוקטובר לפני שנתיים, יחד עם אנשי החפ"ק שלו, סמל ראשון תומר יעקב אחימס וסמל קיריל ברודסקי, זיכרונם לברכה. אסף, בנם של קלרה ואילן, האיש של ספיר ואבא של אלה, אלון וארבל, היה מפקד ולוחם מהשורה הראשונה, מקצוען, אמיץ, צנוע ואיש של אנשים.
אני רוצה להקריא לכם חלק קטן מההספד היום של חברו, האלוף יקי דולף: "הכול בסדר, מלחמה, קדימה", אמרת בקשר. ארבע מילים שהן אתה. "הכול בסדר" – כי יש לך תוכנית וצריך לשדר אחורה הוראות פרקטיות; "מלחמה" – כי אתה קולט הכול בשנייה. אין אצלך משחקים, אין מילים יפות או פתוס; ו"קדימה" – כי שם תמיד היית, קדימה עם הלוחמים. אני מניח שאיפה שאתה לא נמצא אתה בטוח לא נח על משכבך אלא כבר במשימה הבאה, ואתה איתנו בכל המשימות תמיד.
יחד עם אסף הושבו לקבורה גם סרן עומר נאוטרה וסמל ראשון עוז דניאל, זיכרונם לברכה, שנפלו גם הם בקרבות באותה שבת ארורה. משפחתו של אסף הקימה את עמותת "אוהבי אסף" – תוכנית ליווי ותמיכה במשרתי המילואים, שממשיכה את דרכו וערכיו, שמבוססים כל כך על אהבת הארץ, ענווה והאמונה באדם, והמשפט שמסמל את המורשת: "להיות טובים, להיות חממי".
אסף, גם אחרי לכתך אתה מלמד אותנו מהי מנהיגות אמיתית. נשתדל כולנו, גם בבית הזה, להמשיך את המורשת שלך, להיות טובים ולהגביר את האור. יהי זכר הנופלים הגיבורים ברוך לעד.
היו"ר סימון דוידסון:
תודה רבה. חבר הכנסת אושר שקלים, בבקשה. לאחר מכן – חבר הכנסת נאור שירי.
אני רק רוצה לברך את כל המגיעים לכנסת ישראל, לבית שלכם, של העם, ברוכים הבאים לכנסת.
אושר שקלים (הליכוד):
תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לדבר איתכם על רצח יצחק רבין. עבורי הרצח היה אירוע טראומטי, הן ברמה האישית והן ברמה הלאומית. אני לקחתי את הרצח באופן קשה ביותר. תקופה מסוימת הסתגרתי בביתי, התאבלתי עליו ממש, אפילו גידלתי זקן במשך השבעה. מעבר לרבין האיש, בכיתי בעיקר עלינו, על עם ישראל, כיצד הגענו למצב כזה של עוולות כה נוראה.
רבין קודם כול היה המנהיג הנבחר של עם ישראל, בין שהסכמתי עם דרכו ובין שלאו. במדינה דמוקרטית יש לכבד את רצון העם, גם אם גרסתי – ואני גורס עד היום – שדרכו הייתה טעות אחת גדולה. תקופת כהונתו של רבין הייתה מהגרועות בתולדות ישראל, ואנו משלמים עליה עד היום בדמות הסכמי אוסלו הארורים.
גלעד קריב (העבודה):
– – – לפני 30 שנה?
אושר שקלים (הליכוד):
אל תקטע אותי. בדמות הסכמי אוסלו הארורים. מעבר לנושאים הביטחוניים והמדיניים השנויים במחלוקת, ההסכם הזה שאותו הוביל רבין גרם לקרע אדיר בעם ישראל ולמחלוקות גדולות שעד היום לא הוכרעו.
צר לי כי רבים במחנה השמאל – וראינו את זה גם בנאומים של גלעד קריב וגינזבורג – עד היום מנצלים את היום הזה ככלי לניגוח פוליטי, במקום שיהיה יום לחשבון נפש, לפיוס ולקריאה לאחדות. אני – – –
גלעד קריב (העבודה):
חצוף – – –
אושר שקלים (הליכוד):
שמענו גם את התוכן וגם את הטון שלכם.
גלעד קריב (העבודה):
נכון.
אושר שקלים (הליכוד):
אני מקווה מאוד שבכל זאת הדברים ישתפרו, ואנחנו כאן בבית הזה נוביל לשיח מכבד, בעיקר בתקופה הזו, כשאנחנו גם נכנסים – נכנסנו – לשנת בחירות.
היו"ר סימון דוידסון:
תודה רבה.
גלעד קריב (העבודה):
למה לא ביטלתם את הסכמי אוסלו? נתניהו לחץ יד לערפאת, הזמין את אבו מאזן, שם דגל פלסטין אצלו בבית, למה לא ביטלתם? עשיתם עוד הסכם, את ואי, נתתם את חברון. די כבר לשקרים שלכם.
אושר שקלים (הליכוד):
אנחנו משלמים על ההסכם הזה עד היום, ובמקום שנעשה חשבון נפש ונוביל לפיוס וללכידות, אז אתה מוסיף לשנוא ולהשניא – – –
גלעד קריב (העבודה):
למה אתה משקר? אם הסכמי אוסלו כל כך גרועים, למה לא ביטלתם אותם? למה לא ביטלתם את הסכמי אוסלו?
היו"ר סימון דוידסון:
חבר הכנסת קריב, נתתי לך אפשרות, לא עצרתי אותך, אבל אל תמשכו את זה יותר מדי. אל תגזימו, אל תעשו נאום. יש לכם אפשרות – – –
אושר שקלים (הליכוד):
– – –
היו"ר סימון דוידסון:
חבר הכנסת שקלים, יש לכם פה את הדוכן שאפשר לנאום ממנו, יש לכם אפשרות. אל תעשו סתם דו-שיח משני הקצוות של המליאה, זה לא מכובד.
חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה.
נאור שירי (יש עתיד):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. מי אמרI found a friend in the white house? זה היה זה?
גלעד קריב (העבודה):
האמיר הקטרי.
נאור שירי (יש עתיד):
לא משנה. אדוני היושב-ראש, שני דברים אני רוצה לציין באותו נושא. אתמול דיברנו הרבה על שאילתות. גם אתה דיברת על שאילתות אל מול השר לביטחון לאומי, אם אתה זוכר, בכל הנוגע לחוסר המענה. ואז הוא עלה ואמר – הוא, יש לו איזו שאילתה שבטעות, במקום קובי יעקובי, רשמתי – "רשמתי", לא משנה – יעקב פרי, בנוגע לראש השב"ס. ואז הוא תמיד עולה ועונה על זה, כאילו להגחיך את האירוע.
תקשיבו, לפני שמונה חודשים שלחתי שאילתה בנוגע למערכת מסוימת שמופעלת בהפגנות – בטח גלעד מכיר את זה, אתה מכיר את ה"צעקה", האקוסטיקה – לראות מה קורה, אם יש תחקירים, אם זה פוגע בבריאות, מה עושים עם השימוש, ידה-ידה-ידה. שואל שאלה רצינית, נכון? מקבל תשובה שמונה חודשים אחרי, כשהוא אמור לענות אחרי 21 ימים. שמונה חודשים אחרי. תראו את התשובה: התשובה לשאלתך – אין. זה השר לביטחון לאומי, שאמור איפשהו לענות לחברי כנסת. תסתכלו. אני מכין קובץ עם מאות השאילתות שלא עונים לי עליהן, והצורה שבה הוא עונה: אין. זה לבושתנו, של הבית הזה. זה – פעם אחת.
במקרה לגמרי רצה הגורל, אדוני היושב-ראש – ממש בכמה מילים אחרונות – שהיום התפרסם, בטעות, כנראה, באפליקציה של ניהול המשימות של השר לביטחון הלאומי – התפרסם הלו"ז שלו, מה הבן אדם הזה עושה. עכשיו, אני יכול לעבור באמת על הרבה מאוד דברים: נפגש עם אלקין, וכץ, ודוברות, ואסטרטגיה, וצוות תקשורת, ועורך מעריב, ומני אסייג, ונועם פתחי, ומנכ"ל 14, והוא מחפש דובר, ויש אנשי תקשורת, ורבנים, ומחזק את הקשר, וידה-ידה-ידה. מה אין שם, חבריי חבר הכנסת? פגישה אחת על הרצח בחברה הישראלית. אם אנחנו מתפלאים למה יש נרצחים – כי השר כל היום עסוק או בלחפש דוברים או לחפש לייקים ולהיפגש עם אנשי תקשורת. זה מה שהבן אדם עושה. הינה הסיבה והינה התוצאה. תודה רבה.
היו"ר סימון דוידסון:
תודה רבה לחבר הכנסת שירי. חברת הכנסת לימור סון הר מלך. לאחר מכן – חבר הכנסת ניסים ואטורי. בבקשה.
לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, נאום קול המושתקים. בכל שבוע אני ניצבת כאן ומספרת על אירועי טרור שהתרחשו ברחבי ישראל, בתוך הקו הירוק ומחוצה לו, אירועים שבאופן מגמתי לא קיבלו תהודה תקשורתית. השבוע אני מבקשת לדבר על תופעה מוכרת היטב לתושבי יהודה ושומרון – מתפרעי המסיק.
הם מגיעים אל שטחי היישובים, חמושים במצלמות, עם דגלים, ומתחזים למוסקי זיתים. אבל המסיק הוא רק תירוץ; מאחורי המצלמות מסתתרים פורעים מאורגנים על ידי הרשות הפלסטינית וארגוני שמאל קיצוני, שמגיעים לפה כדי להתעמת, כדי לבצע פיגועי טרור, כדי לזרוע הרס, כדי לאסוף מידע. במקום למסוק זיתים הם שוברים גדרות, מציתים שדות, תוקפים חיילים ומתיישבים, וכל זה מתועד על ידי ארגוני שמאל קיצוני שמציגים את עצמם כארגוני סיוע בזמן שהם למעשה חלק ממערכה טרוריסטית מתוכננת היטב נגד ההתיישבות.
אני רוצה לומר לך, אדוני היושב-ראש, לפני שבועיים בערך הבן שלי מתקשר, יום שישי, והוא אומר לי: אימא, אנחנו פה – אני לא אגיד איפה; הוא אומר ביישוב – ויש פה מאה אנשים שעולים לכיוון היישוב שלנו. אימא, תעשו משהו. אמרתי לו: תתקשר לקצין הביטחון שלכם. הוא אמר לי: אין לנו איך להגן על עצמנו. הם עולים והם הורסים כל מה שבדרכם, מאוד מכוונים, ועד שלא מגיע הצבא, שמייצר את ההפרדה, הם במגמה – אני אומרת, זה פשוט הזיה.
המתיישבים כבר יודעים שאחרי חגי תשרי, תכף עם פתיחת עונת המסיק, זו תקופה שהופכת לפורענות. המדינה אינה יכולה לעמוד מנגד. אני קוראת למערכת הביטחון להפסיק להעניק חסינות למתפרעים המתחפשים למוסקים ולוודא שמי שמתפרע ייעצר, מי שמבצע טרור יחוסל, ואזרחים זרים שמגיעים להתפרע, אותם אנרכיסטים, יגורשו ויורחקו מהארץ. תודה רבה.
היו"ר סימון דוידסון:
תודה רבה. חבר הכנסת ניסים ואטורי, בבקשה.
גלעד קריב (העבודה):
למה לא סיפרת על כיתת ההגמ"ר שיצאה היום לעבר מוסקים? הרחפן שהופעל עליהם ופצע אזרחים ישראלים – – –
לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):
זה לא הסיפור שלהם, גלעד. להביא חלקי סיפור, זה – – –
ניסים ואטורי (הליכוד):
גלעד, נראה לי שהוא אמר "ניסים ואטורי". נראה לי.
גלעד קריב (העבודה):
בבקשה, אדוני – – –
היו"ר סימון דוידסון:
בבקשה, אדוני.
ניסים ואטורי (הליכוד):
לא הפרעתי לך, תאמין לי, אפילו שלא הסכמתי לשום מילה.
אני רוצה לדבר על רס"ר במיל' אפי, יונה אפרים פלדבאום, שנפל בו' מרחשוון התשפ"ה, 28 באוקטובר 2025. רס"ר אפי פלדבאום מזית רענן, לוחם צמ"ה באוגדת עזה, נפל בקרב בדרום רצועת עזה. בן 37 בנופלו. אני רוצה להגיד לכם עליו קודם כול שהוא היה כל כך שלם עם המשימה שהוא עושה למען עם ישראל, ארץ ישראל. הוא הפעיל את כל מה שיש לו. הוא עזב את החברה שלו לעבודות עפר והתגייס לעבודה על שופל, והוא עשה עבודה מטורפת שם. בזמן שהוא נפל, פגע בו הכדור והוא הודיע: "נפצעתי, נפצעתי". ברגע שהוא נופל, אדוני היושב-ראש, הוא נופל על הקרקע, מטפלים בו, ושניות לפני מותו הוא זמזם, שמעו אותו מזמזם מזמור מסוים – – –
לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):
"שלום עליכם מלאכי השלום" – – –
ניסים ואטורי (הליכוד):
משהו כזה, תכף אני אגיד לך. לא, לא, פיענחנו את זה, שמענו את השיר בהקלטה, הייתי אצל המשפחה. אחיו גר באלוני הבשן, שכן שלי ממול, חבר מאוד טוב, וניסינו לפענח את המזמור. בסוף זה היה איזה מזמור של חתונה, משהו, תכף אני אדבר איתך על זה. אבל בכל מקרה, הבן אדם היה כל כך שלם עם מה שהוא עשה בעולם הזה, ועל זה שהוא נפל במקום הזה – – –
לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):
– – – היא אמרה לי: כל אחד ששומע את מה שהוא זמזם, כל אחד שומע משהו אחר. כל אחד שומע את מה שהוא צריך, את הניגון שהוא צריך לשמוע.
ניסים ואטורי (הליכוד):
כנראה. אז אולי זה ששמע את זה כנראה צריך להתחתן. בקיצור, תשמעו, זה מאוד מרגש, שמעתי את זה ממש לפני יומיים. ישבתי עם אחיו, הגעתי לנחם את המשפחה, ותשמעו, זה מטורף, הבן אדם היה שלם עם מה שהוא עשה למען עם ישראל בנקודה הזאת.
עכשיו מדברים על כ-100 מחבלים שכלואים שם באזור, קו צהוב, לא קו צהוב. החברים שלו אומרים דבר אחד: אנחנו לא מתפנים מפה עד שאנחנו לא מחסלים את המחבלים האלה שפגעו בשני החברים שלנו. הם הרגו לנו שני חיילים, אסור לשחרר אותם. אני קורא לראש הממשלה ולכל מי ששומע אותי עכשיו לא לשחרר את המחבלים האלה. המשפחה ביקשה דבר אחד, לא אומרים שום דבר: מי שחיסל את הילד שלנו לא יוצא מפה עכשיו לרצועת עזה לחופשי, ולא משנה אם יניח את הנשק או לא יניח את הנשק. ואני אומר לכם שאנחנו נילחם על הדבר הזה. גם בחוץ וביטחון אמרנו את זה היום. לא לשחרר מחבלים – לחסל אותם. מחבלים, דמם בראשם, צריך להרוג אותם. תודה רבה.
היו"ר סימון דוידסון:
תודה רבה. חבר הכנסת מאיר כהן. לאחר מכן – אבי מעוז.
מאיר כהן (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, אני רוצה לפנות – חבל, החבר'ה מהליכוד הלכו. ישבנו בוועדת חוץ וביטחון בדיון פתוח, וישב האח של הדר גולדין, זיכרונו לברכה. יושב אח שאנחנו פוגשים אותו בכנסת, עצוב כהרגלו, ודורש ומבקש מהוועדה או ממי שהיה שם להאיץ ולהיות הרבה יותר נחושים בחיפוש ובהבאה של אחיו לקבורה בארץ.
ומסתבר – ואני פונה לאנשי הליכוד, אנשי הימין, שכל הזמן – גם אתה, אבי מעוז, כל אלה שכל הזמן מדברים על השמאלנים, ואתם עשיתם, ואתם עשיתם. אני אומר לכם, טלו קורה מבין עיניכם. יש 200 אנשי חמאס ברפיח, אני לא שומע אתכם מצפצפים. הוא אומר: אל תאפשרו לאף אחד לעבור לעזה. זה מה שכנראה ראש הממשלה שלך ושלי, איש הימין, זה כנראה מה שהוא מתכוון לעשות.
אבי מעוז (נעם):
– – – אם – – –
מאיר כהן (יש עתיד):
אל תגיד לי "אם", "אם", "אם". אני לא סומך על ה"אם" שלכם, שום דבר. כלאם פאדי, אתם אנשי ימין כמו – אתם לא ימין, אני אומר לך. אני צריך ללמד אתכם מה זה ימין. ימין זה נחישות. אתם מדברים וכלום לא עושים. 200 אנשי חמאס היום נצורים, ביקשו מביבי לאשר להעביר אותם לצפון הרצועה – אדוני, הולכים לעשות את זה. הולכים לעשות את זה. ואתה תעמוד כאן ותתבייש ותרכין את ראשך ותגיד: הסכמי אוסלו, נכון, קריב?
גלעד קריב (העבודה):
הוא יאשים את – – – רבין אשם.
מאיר כהן (יש עתיד):
הם יגידו, קריב, שרבין אשם, הסכמי אוסלו אשמים. בואו נראה אתכם, כי אם אני הייתי, אם אנחנו היינו, זה לא היה קורה, כי זה בושה וחרפה שאנחנו הולכים להעביר 200 אנשי חמאס, נוח'בות, נבלות, שמקומם אחד: מתחת לאדמה. ולוועדת חוץ וביטחון מגיע ילד יקר כזה, כבר עשר שנים הוא ומשפחתו מתחננים על נפשם, והמדינה עסוקה בכל מיני עסקאות, רק לא בדבר הנכון לעשות. תודה, אדוני.
היו"ר סימון דוידסון:
תודה רבה, חבר הכנסת מאיר כהן. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה.
מאיר כהן (יש עתיד):
אוסלו.
אבי מעוז (נעם):
תודה, אדוני היושב-ראש. מאיר, אני מסכים איתך לגמרי. אם ישחררו אותם – בושה וחרפה. בושה וחרפה.
מאיר כהן (יש עתיד):
מה תעשה? מה תעשה?
אבי מעוז (נעם):
מה אני אעשה? אני אעשה מה שאני יכול לעשות.
אדוני היושב-ראש, בהמשך לדברים של חבר הכנסת מאיר כהן, התבשרנו על מינוי פצ"ר חדש, איתי אופיר, עורך דין. אני לא מכיר אותו. הוא בוגר קרן וקסנר, בוגר קרן וקסנר, אדוני היושב-ראש. אני רוצה לספר לכם שההבטחה הראשונה שקיבלתי, ההבטחה הראשונה שקיבלתי מראש הממשלה כשנכנסתי לקואליציה שלו לפני שלוש שנים הייתה: תביא החלטת ממשלה לבטל את שיתוף הפעולה עם קרן וקסנר. כמובן שלא עמדו בזה, הממשלה לא עמדה בזה. זו אחת הסיבות, דרך אגב, מאיר, שאני פרשתי מהממשלה.
ולכן אני אומר, בושה לממשלת ימין על מלא שעדיין ממנה בוגרי קרן וקסנר. ואחרי שאמרתי את זה, אני מאחל לו הצלחה רבה בתפקידו. תודה רבה.
גלעד קריב (העבודה):
ברכה אותנטית.
היו"ר סימון דוידסון:
תודה רבה, חבר הכנסת אבי מעוז. בזה אנחנו סיימנו את הנאומים בני הדקה.
מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):
היושב-ראש, למה יש פה – – –
היו"ר סימון דוידסון:
מבורך, מבורך.
יום העלייה
היו"ר סימון דוידסון:
חברות וחברי הכנסת, הנושא הבא על סדר-היום: ציון יום העלייה.
חבר הכנסת מאיר כהן, חבר הכנסת אבי מעוז, אני מזמין אתכם לקפה בפרסה. קפה עליי.
אבי מעוז (נעם):
אי-אפשר קפה פה?
היו"ר סימון דוידסון:
לא. פה אסור.
הנושא הבא על סדר-היום – ציון יום העלייה. אני מזמין את חבר הכנסת גלעד קריב, יושב-ראש ועדת העלייה והקליטה, לפתוח את הדיון. חמש דקות לרשותך. גלעד, לפני שאתה עולה ומתחיל, אני רוצה לציין, גלעד – – –
גלעד קריב (העבודה):
זה חמש? לי זה עולה יותר.
היו"ר סימון דוידסון:
בגלל שזה יום העלייה והקליטה ואתה עולה למעלה, אני רוצה לציין את שלומית אבינח, שלומית – –
גלעד קריב (העבודה):
לקחת לי.
היו"ר סימון דוידסון:
– – לציין את מנהלת הוועדה. זכיתי להיות בכמה דיונים אצלכם, ובאמת את עושה עבודה מיוחדת, חריגה בנוף של הכנסת. יישר כוח. זה כבוד לנו שאת נמצאת פה.
קריאה:
איפה היא?
גלעד קריב (העבודה):
פה. שלומית, תעשי שלום.
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, גברתי השרה, האמת שחשבתי ששר העלייה והקליטה ילווה אותנו בדיון הזה, אבל כמובן כולם ברוכים וברוכות. הינה, אדוני היושב-ראש, כבר חסכת לי פסקה מתוך הנאום. חשבתי שיש לי עשר דקות ויש לי רק חמש, חסכת לי פסקה כאשר שרת את שבחיה של מנהלת ועדת העלייה והקליטה, אחת מבנות הבית הזה, מבנות הבית הזה הוותיקות, שסייעה במו ידיה לאלפים אם לא לרבבות של עולים במסגרת פעולתה, לעיתים בטיפול פרטני ולעיתים בהתעקשות מול רשויות השלטון והממשלה על פתרון עוולות. הלוואי שתמיד נתברך בעובדי ועובדות ציבור שהם לא רק מסורים, אלא גם יודעים את נתיבותיהם בתוך מסדרון השלטון הישראלי. אז שלומית – – –
משה סולומון (הציונות הדתית):
כל הכבוד, שלומית.
היו"ר סימון דוידסון:
אמת, אמת ואמת. אפשר למחוא כפיים. אני מאשר.
(מחיאות כפיים)
קריאה:
מצדיעים לך.
גלעד קריב (העבודה):
אדוני היושב-ראש, היום הזה, כפי שציינת, אנחנו מציינים את יום העלייה ואת תרומתה הגדולה של העלייה או של העליות לאורך כל הדורות, ותרומתם הייחודית וחסרת התחליף של העולים והעולות למעשה בניינה של מדינת ישראל, לקימומה ולהתחזקותה.
זו ההזדמנות שלנו להוקיר את הדרך שבה העלייה לארץ ישראל לאורך כל השנים, מלפני הקמת המדינה ועד לימינו, הייתה לבסיס קיומה של מדינת ישראל כמדינה חזקה, צומחת, מתקדמת, ליברלית, יהודית ודמוקרטית, שבה מתקבצים בני הגלויות כולם. אני גאה לעמוד כאן היום בתור יושב-ראש ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בכנסת העשרים-וחמש. אציין את קודמי בתפקיד, גם בכנסת הזו, חבר הכנסת עודד פורר.
אני בן הדור השלישי לעולים לארץ, ולכן לא חוויתי את החוויה האישית של העלייה והקליטה. אבל כמעט כל יושבי הבית הזה הם או עולים של דור ראשון או בני עולים או נכדי עולים, ודומני שאם ישנה חוויה אחת שמגשרת על פני כל קצותיו של הבית הזה, היא ההכרה בחשיבותה של העלייה.
היום הזה, כאמור, מצוין מכוח חוק שנקבע ב-2016. החוק הזה מבטא את הכרת כל הצדדים בבית הזה לא רק בחשיבות העלאת העלייה על ראש שמחתנו, אלא גם כתזכורת לחובה הגדולה שלנו לפעול כל הזמן על מנת להגביר את העלייה לישראל ועל מנת לטייב בצורה משמעותית את קליטתם של העולים.
כפי שאדוני היושב-ראש יודע, וגם יתר החברים, אני משתייך לספסלי האופוזיציה, ואני עומד בראש אחת מן הוועדות הבודדות בבית הזה שמופקדות בידי האופוזיציה. דווקא משום כך חשוב לי לנצל את המעמד הזה, למרות שהשר אופיר סופר לא איתנו עדיין, ולהודות לו מכאן על העשייה המסורה שלו כשר העלייה והקליטה, של צוותו, וכמובן של כל הצוות המפואר של משרד העלייה והקליטה. יש ביני לבין השר סופר לא מעט מחלוקות אידיאולוגיות, יש לנו גם ויכוחים שנוגעים למשימת קליטה העלייה, אבל אני כאן, כחבר אופוזיציה, מבקש להעיד על העשייה המקצועית והאיכותית של השר ושל אנשי משרדו, גם לפני 7 באוקטובר ובמיוחד במרוצת השנתיים האחרונות, ואני עומד מאחורי השבחים והעדות על שיתוף הפעולה.
מכיוון שנותרה לי פחות מדקה, כן אבקש לציין כמה אתגרים שאנחנו חייבים לשים לנגד עינינו. הראשון – ההפסקה המוחלטת של העלייה מאתיופיה. ההפסקה המוחלטת של העלייה מאתיופיה בשנים האחרונות – דבר בלתי מתקבל על הדעת ובלתי נסבל. העניין השני – העובדה שבשנים האחרונות ניכרת מגמה של קיצוץ ההשקעה בעלייה מחבר המדינות, למרות שגם עכשיו העלייה מחבר המדינות היא העלייה הגדולה ביותר והמשפיעה ביותר מבחינת מספריה. רוצים לעודד עלייה מצרפת ומבריטניה? אנחנו הראשונים שנברך על כך; לא על חשבון הקיצוץ והפגיעה במאמצי קליטת העלייה והבאת העולים מחבר המדינות.
הרשה לי, אדוני, למרות החריגה, רק להוסיף עוד כמה אתגרים. כ-99 מנופלי מערכת חרבות ברזל הם חיילים עולים. 99 מן הנופלים. מאות רבות של פצועים בגוף ובנפש מגיעים מקרב העלייה החשובה והברוכה. אנחנו חייבים להכיר בכך שבצד ההתגייסות של כולנו לסייע לחיילים בסדיר ובמילואים וליוצאי שירות הסדיר והמילואים, כשמדובר בחיילים עולים ובחיילים בודדים בלי עורף משפחתי, תשומת הלב צריכה להיות כפולה ומכופלת, וגם זה אתגר שאנחנו צריכים לשים לנגד עינינו.
ועוד שתי נקודות, ובכך אסיים – ואקצר, אדוני. מספרי היורדים ממדינת ישראל הם חסרי תקדים. אוי ואבוי אם נהפוך את העניין הזה לסוגיה פוליטית ומפלגתית. עשרות אלפי יורדים מדי שנה. אסור לנו לדבר על עלייה בלי להישיר את מבטנו אל מה שקורה בשנתיים-שלוש האחרונות בגל דרמטי של עזיבת הארץ.
ולבסוף, מעל במה זו הריני להודיע שכשם שלא אפשרנו מאז שנת 1977 לצמצם את הגדרותיו של חוק השבות, לבטל את סעיף הנכד, לחוקק את חוק מיהו יהודי, כך גם לא נאפשר להרים את הגרזן המתועב הזה ולכרות את הענף שעליו כולנו יושבים כבנים ובנות לתנועה הציונית. לא יקום ולא יהיה.
היו"ר סימון דוידסון:
תודה רבה ליושב-ראש ועדת העלייה והקליטה גלעד קריב. תעלה ותבוא חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי.
ועד שאת תעלי, חשוב לי לכבד את האורחים שלנו במליאה, ואני מבקש מהצלם שיצלם את הילדים המקסימים שנמצאים שם, שהגיעו לכבוד יום הגמגום הבין-לאומי, שיצוין מייד אחרי יום הקליטה והעלייה, בראשות ולדימיר בליאק. אני רוצה לומר לכם – אמרתי לכם את זה כבר בחדר הסיעה, אבל אני אגיד לכם שאתם גיבורים. כל הכבוד שאתם פה. תחלמו ותגיעו רחוק, בדיוק כמו ולדימיר. אני רק אציין את הילדים, חשוב לי: נועם כהן, אביגיל מויבר, איתי צציק, אלירן רצאבי, אלכס הוכברגר, גיא צציק, גלעד הלר, לביא ישורון, נהוראי אסולין, נועם אסולין, תמיר לביא, מעין אמיד, ינאי ניב ונועם ניב. חמודים אתם, וכל הכבוד להורים. ברוכים הבאים.
גלעד קריב (העבודה):
אדוני היושב-ראש, רק נציין שיש פה גם מתנועת הנוער של היהדות הרפורמית בישראל. אני אפילו מכיר באופן אישי ומשפחתי כמה מהיושבים שם.
היו"ר סימון דוידסון:
מי זה, הבן של גלעד קריב?
גלעד קריב (העבודה):
הבן והבת.
היו"ר סימון דוידסון:
הבן והבת. בבית הוא גם ככה צועק? לא? ברוכים הבאים.
מאיר כהן (יש עתיד):
גם הנכד שלי.
היו"ר סימון דוידסון:
הנכד שלך? איפה? מי זה הנכד של מאיר כהן? אהלן. מה שלומך? זה הנכד שלך? ברוך הבא. אה, הוא היה עם ולדימיר קודם. איזה חמוד.
ינון אזולאי (ש"ס):
כולם חמודים.
היו"ר סימון דוידסון:
כולם, אמרתי. לא היית פה? ציינתי את השמות שלהם.
ינון אזולאי (ש"ס):
לא הבנתי למה היום מאיר תרבותי.
היו"ר סימון דוידסון:
מאיר תמיד תרבותי. תמיד.
טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):
נכון. הוא עושה אווירה טובה בכנסת.
היו"ר סימון דוידסון:
סיימנו? אוקיי. אנחנו עוברים לחברת הכנסת טטיאנה מזרסקי. חמש דקות לרשותך, בבקשה.
טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, יושב-ראש ועדת העלייה והקליטה, שלומית מנהלת הוועדה, אני באמת מודה על הזכות לנאום ביום העלייה.
מדינת ישראל נוסדה ונבנתה על ידי העולים ובשביל העולים. ערך העלייה הוא הבסיס והרוח של מדינתנו. הרצל, אבי הציונות המדינית, קידם את רעיון הקמת מדינה ליהודים, לעבריים שהיו מפוזרים ברחבי העולם. הוא הבין שאין אפשרות לעצור את השנאה, את הפוגרומים, את האנטישמיות באירופה ובמדינות אחרות, כי שם אנחנו זרים. קיבלנו את האפשרות לבוא לישראל כדי שלא להתבייש בלאום שלנו ולא להסתיר את זהותנו הלאומית.
במשך אלפיים שנים היינו בתפוצות. עם ישראל חי באזורים גיאוגרפיים שונים ובין אומות שונות, והמראה החיצוני של בני ישראל לאורך דורות – המראה הלך ונהיה יותר ויותר דומה לזה של העמים שהיה חי ביניהם. גם השפה והמבטא היו קרובים יותר לשפה של אותה מדינה שהתגוררו בה. צאצאים של אברהם, יצחק ויעקב התגוררו גם במדינות אסלאמיות, גם במדינות נוצריות ואף במדינות קומוניסטיות. אני נולדתי בברית המועצות הקומוניסטית. נולדתי במשפחה של יהודים, עבריים. ידענו את המילה עברי; לא ידענו אז מה זה יהדות, יהודים. במדינה שגדלתי בה לא הייתה דת. עד שנות התשעים לא היה מקובל בכלל לדבר על אלוהים, על פולחן, על מנהגים, על מועדים, רק על מועדים שהיו קשורים לחיים האזרחיים בברית המועצות.
חיצונית לא הייתי שונה מהחברות שלי בכיתה, מהשכנות שלי, אבל כשהייתי בגיל 12, בני כיתתי גילו שאני העברייה היחידה בכיתה, והחרימו אותי. לא הבנתי מה ההבדל בין עבריים, יהודים, לבין לא-יהודים. מה בכלל ההבדל בין אומות שונות? ידעתי דבר אחד – שעברים היו שנואים במקום שגדלתי. ותאמינו לי, להתבייש בלאום זה מאוד מאוד קשה וטראומטי. נתנו לי כל הזמן להרגיש שאני זרה במקום, בעיר, במדינה שנולדתי בה, לאורך כל שנות חיי, עד שעליתי לישראל בגיל 17. סיימתי את התיכון, קיבלתי תעודת בגרות ומייד עליתי לישראל במסגרת אחת התוכניות של הסוכנות היהודית, בשנת 1993. רציתי לבוא למדינה שלא ארגיש בה זרה. איזו שמחה. ואני אקריא את הפסוק מתהילים קכ"ו, פסוק א': "בשוב ה' שיבת ציון היינו כחלמים". הפסוק הזה מתאר שמחה והתרגשות בעת השיבה, העלייה לארץ ישראל. חמש שנים אחרי כן גם ההורים שלי עלו ארצה.
בשנה הראשונה שלי גרתי בפנימיית עולים בקריית טבעון. למדתי, התאהבתי באזור הצפון, ועד עכשיו אני גרה בגליל, בכרמיאל. למדתי ועבדתי. הייתי צריכה לפרנס את עצמי לבד לגמרי. עבדתי במשק בית ובניקיון, נתתי שיעורים פרטיים, הייתי מטפלת, מה לא עשיתי? אבל למדתי דבר אחד – שצריך לכבד כל בעל מקצוע וכל עבודה.
יותר מכל דבר במדינה רציתי להשתלב כאן, בחברה הישראלית, אבל החברה שוב נתנה לי הרגשה שאני זרה. התחושה הזאת כאן בארץ הייתה עוד יותר כואבת לי, הרבה יותר מאשר בתפוצות לפני העלייה, כי כאן אני אפילו לא ידעתי את השפה. תקשיבו, כשעליתי ארצה ידעתי רק שתי מילים – מראש, לפני העלייה שלי: פסנתר ושלום. עם זה התחלתי את החיים שלי במדינת ישראל. לא היה קל להיות עולה, אבל כל האתגרים והקשיים שעברתי חיזקו אותי, והינה, היום אני כאן, חברת כנסת. באתי לשרת את המדינה, לייצג ולעמוד למען כל האזרחים במדינת ישראל ולמען העולים בפרט.
המדינה שלנו צמחה, התפתחה והתחזקה בזכות העולים, בזכות העלייה, אבל לצערי, בשלוש השנים האחרונות – וגם יושב-ראש הוועדה ציין את זה – הממשלה הנוכחית נותנת רוח גבית למנהיגים דתיים קיצוניים שמעבירים יותר ויותר סמכויות לבתי דין רבניים, והם מנסים להקשות את חיי העולים, מנסים לבזות ולהשפיל אותם בניסיונות לבצע בירור מי יותר יהודי ומי פחות.
זה לא יכול להיות כאן, במדינת ישראל, הבית היהודי שלנו, שהממשלה מעצימה את כוחה של הדת על חשבון ערכי הציונות והלאומיות, דורסת את הערכים שעליהם נבנתה המדינה ופוגעת בפלחים שלמים של עם ישראל. בדרך הזאת לא נגיע לאחדות. כולכם מדברים על אחדות, אבל הדרך הזאת מפלגת, ואנחנו בעיקר זקוקים לאחדות וריפוי של החברה שלנו.
יונתן מישרקי (ש"ס):
– – –
טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):
יום העלייה שמח.
היו"ר סימון דוידסון:
תודה רבה לחברת כנסת מזרסקי. יעלה ויבוא חבר הכנסת טייב.
חבר הכנסת מישרקי, אתה יודע שגם אני מאותה עלייה. אני עליתי מליטא בשנת 1972. אני נראה תימני, אבל לא. אתה יודע, אני מתחיל לגלות יותר ויותר – מה הדברים שהביאו הכי הרבה מברית המועצות דאז? פסנתרים.
קריאה:
– – –
היו"ר סימון דוידסון:
אני מהתימנים הבלטיים, כן. אני הגעתי עם פסנתר, היא הגיעה עם פסנתר.
ועכשיו נדבר על יהדות צרפת. חבר הכנסת יוסף טייב, בבקשה.
יוסף טייב (ש"ס):
תודה, אדוני היושב-ראש. גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, היום אנחנו מציינים כאן בכנסת את יום העלייה. אני עומד כאן לפניכם לא רק כחבר כנסת אלא כהרבה מכם כעולה בעצמי. אני זוכר היטב את היום שבו הגעתי לישראל בפעם הראשונה על מנת להשתקע בארץ אבותינו – בחור צעיר בגיל 16 עם חלום גדול. לא הכרתי את השפה, את אורח החיים והתרבות. למרות כל הקשיים, הייתה בי אמונה, כפי שיש לכל עולה ועולה שמגיע למדינת ישראל, אמונה אחת חזקה – בתורת ישראל, בעם ישראל ובארץ ישראל, ואי-אפשר להפריד בין שלושת הדברים הללו. הבית של העם היהודי ועם ישראל הוא ארץ ישראל בלבד.
כנציג עולי צרפת בכנסת למדתי במהלך השנים שאותם קשיים שחוויתי אינם הקשיים האישיים בלבד אלא קשיים של כל עולה ועולה, ולא משנה מאיזו מדינה. העולה החדש חווה כאן קשיים בשפה, בדיור, בהכרה במקצועות, בתעסוקה, בתחושת שייכות, בכניסה לאקדמיה ועוד.
לפני כמה חודשים זכיתי, עם חבר הכנסת מישרקי, להעביר את חוק הפודולוגים, שמסדיר את ההכרה במקצוע זה לאלו שלמדו אותו בחו"ל. זוהי בשורה משמעותית לעולים רבים אשר מתעסקים בתחום הזה.
יונתן מישרקי (ש"ס):
זו רק ההתחלה.
יוסף טייב (ש"ס):
זה רק ההתחלה, אני מקווה.
אבל לצערי, זה לא מספיק. מוטלת עלינו החובה אבל גם הזכות להמשיך ולעזור לעולים, בפרט בהכרה במקצועות שלהם. המצב כיום, שבו עולה מגיע למדינת ישראל והוא מאבד את פרנסתו בגלל אי-הכרה במקצוע שהוא למד, הוא אבסורדי וחייב להשתנות, ויפה שעה אחת קודם. מדובר בבעלי מקצוע שיכולים לתרום רבות למדינת ישראל. מדינת ישראל לא השקיעה בהם ולו שקל אחד; אנשים איכותיים אשר יכולים לתרום לשוק התעסוקה בישראל ברפואה, בחינוך, בכלכלה, במשפטים. בתפקידי כיושב-ראש ועדת החינוך שמתי בראש סדר העדיפויות של הוועדה את הסדרתן של שעות העולים בבתי הספר, הסדרה בהתאמת בחינות הבגרות, אתגרים בקליטתם בפורמלי ובבלתי פורמלי ובכניסתם לאקדמיה.
כל עולה חדש שמגיע לישראל נושא איתו סיפור של אומץ, של גבורה, של אמונה, של אהבה עזה לעם הזה ולארץ הזאת. אותם עולים עוזבים את חייהם, את החברים, את משפחתם ואת העבודה מאחור במטרה אחת בלבד: להיות מחוברים לעם אחד באחדות מלאה בארץ ישראל.
טטיאנה, אני שמעתי את מה שאמרת קודם, ואני רוצה להזכיר כאן את מה שאמר הרב הראשי לצרפת, הרב יוסף סיטרוק זצ"ל. הוא אומר: העלייה, העלייה תרתי משמע, חייבת להיות עלייה בגשם, נכון, אנחנו צריכים בפועל לעלות לארץ ישראל, אבל היא צריכה להיות גם עלייה ברוח – להתחזק ביהדות ולהתקדם ולהיות שייך לעם הזה ולארץ הזאת ולתורה הזאת. אנחנו כנציגי ציבור, חובתנו להפוך את מדינת ישראל למקום שבו כל עולה יוכל להרגיש שהוא לא רק הגיע לארץ, אלא לתת לו את התחושה האמיתית שהוא הגיע הביתה.
אני חייב לומר שנעשים דברים רבים, ואני מודה על כך לידידי השר אופיר סופר, ליושב-ראש ועדת העלייה והקליטה גלעד קריב, לצוות של ועדת העלייה והקליטה. אבל כל הדברים שנעשים וכל העבודות אינן מספיקות. ממשלת ישראל חייבת לשים את נושא העלייה והקליטה בראש סדר העדיפויות שלה, לתקצב ולפעול כדי שכל יהודי התפוצות יוכלו וירצו להגיע לכאן בהמוניהם ולהיקלט כאן בצורה הטובה ביותר.
מדינת ישראל היא מדינת העם היהודי, והמשמעות הפשוטה של זה היא שכל יהודי שרוצה לגור כאן צריך לדעת שמחכים לו כאן התנאים לקליטה הטובה ביותר. בעולם שבו האנטישמיות מתפשטת בעוצמה רבה, אנו אומרים לאחינו שבתפוצות באופן ברור: בואו ותחזרו הביתה. אנחנו מחכים לכם, וחובתנו כאן, בבית הזה, לדאוג לקליטתכם. עלינו ליצור מנועי משיכה מול מנועי הדחיפה הקיימים, לצערנו, במדינות בתפוצות, כדי לגרום לאחינו שבתפוצות לעלות ארצה. זוהי חובתנו, וכך אנחנו נמשיך לפעול.
אדוני היושב-ראש, אני רוצה לציין שנפלה בידי גם הזכות לקדם את חוק לציון עליית יהודי תימן, שקידם חבר הכנסת מישרקי, ואנחנו מקווים שבעוד חודש, בט"ו בכסלו, הכנסת תציין את היום הזה לראשונה, שוב, הודות לחבר הכנסת מישרקי.
גלעד קריב (העבודה):
מה – – –
יוסף טייב (ש"ס):
תכף, גלעד, אני רק רוצה לסיים. ברשותך, אני רוצה לרדת מהפודיום. בתקופה האחרונה אנחנו עדים להשתלחויות של חברי כנסת, של שרים, אחד כלפי השני ובפרט כלפי עולים. אנחנו צריכים לשים לזה סוף. בסוף כולנו עולים, בני עולים ובני עולים, "כי גרים הייתם בארץ מצרים". לא משנה מאיזו מדינה הגענו לפה, בסוף כולנו עם אחד במדינה אחת, סביב תורה אחת, ואנחנו צריכים להיות מאוחדים ולכבד כל עולה באשר הוא שמגיע לכאן. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.
היו"ר סימון דוידסון:
יישר כוח. תודה רבה לחבר הכנסת טייב. קודם כול, הבא בתור יהיה חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון, בבקשה.
אבל בצעדים של חבר הכנסת ביטון שמגיע לפה, חבר הכנסת טייב, אני רק רוצה לומר, אתה יודע שהייתי בביקור בצרפת.
יוסף טייב (ש"ס):
לא זכיתי להיות איתך.
היו"ר סימון דוידסון:
אני לא האמנתי לטירוף שיש בצרפת לעלייה לארץ. יותר נכון, אתה יודע, זו עלייה ובריחה מצרפת, אבל עלייה אדירה למדינת ישראל, ויש צורך להיערך באמת לטירוף הזה שמגיע מצרפת.
חבר הכנסת מרדכי ביטון.
מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):
זה טוב, זה טוב.
היו"ר סימון דוידסון:
אתה יודע, אני מסתכל ואני רואה ככה: יש לנו חברת כנסת מברית המועצות, מצרפת, ממרוקו, מאתיופיה. לימור, מתל אביב?
לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):
כן.
היו"ר סימון דוידסון:
מתל אביב.
מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):
תכף אני מוסיף לך את סבתא ג'ודי מאמריקה.
היו"ר סימון דוידסון:
מאוקראינה – יבגני; אבי מעוז – שטח C.
קריאה:
– – –
היו"ר סימון דוידסון:
שטח A. בבקשה, אדוני.
מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):
בפיוט של רבי דוד חסין, אחד מגדולי פייטני מרוקו, שמתחיל: "אוחיל יום יום אשתאה, / עיני תמיד צופייה, / אעברה נא ואראה, / אדמת קודש טיבריה", בפיוט הזה מופיע משפט: "אוחיל יום יום אשתאה – כולם בני עלייה". אחד הבתים מסתיים: "כולם בני עלייה".
כולנו בני עלייה. אני בן עלייה. חמישה מאחיי נולדו במרוקו, ארבעה נולדנו כאן. רעייתי נולדה בארצות הברית. יצא הגורל שז' בחשוון הוא יום פטירתה של סבתא ג'ודי, יהודית סגל, שהשנה – שנה ללכתה. זה תאריך הפטירה שלה, ז' בחשוון, יום העלייה.
אני רוצה לחבר בין הסבים והסבתות הקדומים שלי ממרוקו ושל רעייתי מאמריקה. פעם הילדים שלי, כשהיו קטנים, לא ידעו אם הם מרוקאים או א-מרוקאים.
ינון אזולאי (ש"ס):
בסוף הם יהיו – – –
מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):
אני מבקש ממך להיות רציני ביום הזה, חבר הכנסת אזולאי.
ינון אזולאי (ש"ס):
– – –
יוסף טייב (ש"ס):
יום חג, מיכאל.
מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):
נכון. סבא וסבתא שלי – אני קרוי על שמו, מרדכי דדא אוכא; סבתא איזה לבית משפחת ועקנין, איזה דיאייט אונין. הסבא השני שלי, רבי יעקב בבא עקו, ורעייתו איזה, איזה ביטון, איזה דיאיית ביהי – כולם מכפר בערי האטלס, ורזאזאת. לצערי סבתא איזה נפטרה לפני שהם זכו לעלות, וסבא נפטר מייד במלחמת ששת הימים. הם עלו ב-1963. אחד הפסוקים שאחי מספר עליהם בהרצאות שלו על חכמי מרוקו – תקשיב לזה, אזולאי.
ינון אזולאי (ש"ס):
לא. שתהיה בריא, אתה – – –
מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):
הנביא עובדיה אומר: "וגלֻת ירושלים אשר בספרד ירשו את ערי הנגב". נבואה. מיהי אותה גלות ספרד? הם הלכו למרוקו. מאות אלפים גורשו מספרד למרוקו דרך מצרי גיברלטר – 500 שנה לגירוש ספרד. משם הם באו לערי הנגב, לדימונה, לירוחם, למצפה רמון, לשדרות, לאופקים. אז זכינו שצד אחד שלנו הגיע כאפיקים בנגב – שיטפונות. הנבואה הזאת, שהעלייה תהיה שיטפון – שיטפון זה דבר קשה, כי הוא גם רומס בדרך, אבל הוא גם מחזה נדיר, אתה לא מאמין שיש מים. אחרי אלפיים שנה פתאום גלי עלייה כאלה גדולים. זכות האבות הזאת של העולים ממרוקו; מאהבת ישראל, מאהבת הארץ, מאהבת ציון, הם ארזו כפרים שלמים – יש על זה סרטונים מדהימים – ועלו לארץ ישראל.
לצידם עולים מארצות הברית שהגיעו לכאן בשנות השבעים במטוס הראשון. ההורים של אשתי היו צריכים לעלות במלחמת יום כיפור. הם חיכו, המטוסים הראשונים לקחו לוחמים. עם גמר המלחמה הם עלו לארץ. סבתא ג'ודי, יהודית סגל, עליה השלום, היא בתם של דוד וחנה מולדבי, והם היו – מרוסיה לארץ ישראל. דוד מולדבי היה בתל אביב הקטנה, תלמיד של ביאליק ואחד העם. הוא התאהב באמריקאית. היא אמרה לו: בוא שנייה נקפוץ לארצות הברית – והוא נשאר שם. בתו, ג'ודי סגל, הלכה לתנועת נוער, למחנות רמה עם סבא בנג'י שאיתנו, שיחיה ויהיה בריא, דרך מחנות רמה, דרך חינוך יהודי ציוני – עלו ב-1973. סבתא ג'ודי נפטרה לפני שנה. כל חייה היא הלכה לריקודי עם פעמיים בשבוע. ומה היא הכי אהבה? שירי ארץ ישראל. ומה הבילוי הכי גדול של משפחת סגל בארץ? יום העצמאות, פיקניק, גיטרה ואקורדיון, שירי ארץ ישראל. אין יותר אהבת ארץ נקייה וטהורה מהאנשים האלה. הנכדים של סבתא ג'ודי וסבא בנג'י הם היום לוחמים ומפקדים וקצינים בצה"ל, והבנות לוחמות וקצינות ומפקדות בצה"ל. סבא דוד, שהיה אצל ביאליק ואחד העם, זכה לראות את נכדיו בארץ ישראל. הסבים והסבתות שלי זכו לראות את הנכדים, ואבא שלי זכה לראות אותי קצין בבה"ד 1.
אנחנו בני עלייה, אבל כשם שאנחנו בני עלייה, יש לנו חובה כלפי העולים. האם עשינו כל מה שאנחנו יכולים למען העולים? לא. עדיין אנחנו מפנים עלייה לנגב ולגליל; עדיין לא מעמידים להם דיור ציבורי; עדיין לא הבאנו הייטק לאותן ערי עלייה גדולות. בקריית שמונה רוב התושבים עולים, ובשדרות. לא הבאנו את ההייטק, לא הבאנו בריאות שוויונית, לא הבאנו נגישות למודיעין לאותם ילדי עולים. יש לנו כל כך הרבה תיקונים.
אנחנו רוצים להתייחס ליהדות אתיופיה. אחד הכאבים הכי גדולים שלי בעולם זה שאנחנו עדיין לא מתייחסים כראוי לקליטת העולים מיהדות אתיופיה. הגילויים של גזענות, הדרה ופוגענות כלפי יהדות אתיופיה הם חמורים. אי-אפשר לחיות עם זה. דיברתי פעם עם משה סולומון; אתה רואה מצד אחד צעירים אתיופים מדהימים, קצינים, קצינות, מפקדים, ומצד שני – בית הכלא הצבאי עם נוער אתיופי בשכיחות של מאות אחוזים מעל מה שהוא צריך להיות ברגיל שלו. יש לנו כל כך הרבה מה לתקן.
רק לסיים, סבתא ג'ודי כל חייה עשתה למען עלייה: בכפר הנוער פה, חוות הנוער הציוני; היא אימצה חיילים בודדים בבית שלה; גייסה כסף לנוער העולה הבודד. הכרזנו על בית לחיילים בודדים בחוות הנוער שייקרא "בית ג'ודי". היא עשתה למען עולים. שאנחנו נזכה לעשות למען התיקון של קליטת העלייה בישראל. תודה.
היו"ר סימון דוידסון:
תודה רבה לחבר הכנסת ביטון. יעלה ויבוא חבר הכנסת משה סולומון.
משה סולומון (הציונות הדתית):
האמת היא, אני שמח על החגיגה הזאת של יום העלייה. באמת זו חגיגה משמעותית וחשובה, וטוב שמנכיחים את זה גם היום, ובכלל בכל השבוע האחרון.
ברשותך, אדוני היושב-ראש, ברשות השרה מאי גולן, ברשות יושב-ראש ועדת העלייה והקליטה גלעד קריב, חבריי חברי הכנסת, ומעל כולם העולים והעולות לארץ הקודש, "ויאמר השם אל אברהם, לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך". קראנו בשבת האחרונה את התחלת עשרת הניסיונות שהתנסה בהם אברהם אבינו. המוכר שבהם הוא עקידת יצחק, והפותח שבהם הוא הציווי "לך לך". אברהם אבינו היה העולה הראשון. הוא זכה להיות היהודי הראשון שמגיע לארץ כנען ולהיות היהודי הראשון שמתיישב בה. פרשנים רבים מתייחסים לניסיון "לך לך" ומסבירים את הקושי בגודל המשימה שהוא קיבל: מארצך – המקום שאתה מכיר; ממולדתך – מהמקום שאיתו אתה מזוהה ממש; מבית אביך – לעזוב את המשפחה. קושי על גבי קושי על גבי קושי, ולכן זה היה ניסיון גדול של אברהם אבינו.
למדינת ישראל מאז הקמתה עלו 3.49 מיליון עולים, כך לפי נתוני הלמ"ס. גם כאן בכנסת ישראל ישנם חברים וחברות שעלו בעצמם לארץ, ואני כמובן ביניהם, חבר הכנסת נאור שירי. זה הקשר שלי. העולים מבינים – לא כל יוצאי אתיופיה הם עולים, אבל אני כן עולה – העולים מבינים טוב מכולם את הניסיון הזה, את הקושי, את המשימה הקשה לעלות ולעזוב מקום שבו גדלת. הבחירה לעקור את חייך ולצאת למסע לארץ ישראל היא בחירה קשה ועוצמתית – היא בחירה בעזיבת המוכר, המשפחתי, ובחירה לצאת למסע אישי ולאומי. מי שלא חווה את מסע העלייה וההשתלבות בחברה הישראלית בעצמו, לא תמיד יוכל להבין זאת.
מדינת ישראל, מוקד קיבוץ הגליות של עם ישראל, לא הייתה היכן שהיא היום בלעדיכם, בלעדינו, העולים. זהותה של המדינה נבנתה בזכות העולים, ואנו גאים להרים ראש ולהגיד בגאון: אני עולה. בחרתי להיות כאן וזה הבית שלי. המסר בעלייה לישראל, שנמשכת גם בימי המלחמה ונגד כל היגיון אנושי, מחזק את הרוח במדינה ומראה לעולם כולו כי גם לאחר 7 באוקטובר לא נישבר. רוחנו איתנה, ואנחנו חזקים יחד.
קיימתי היום, אדוני היושב-ראש, אירוע הוקרה לעולים משרתי מילואים, אירוע שכיבדו בנוכחותם יושב-ראש הכנסת אמיר אוחנה ושר העלייה והקליטה אופיר סופר, ועוד רבים מחברי הכנסת כאן באו לכבד את אותם מילואימניקים שעלו ארצה והגנו על מדינת ישראל. במהלך האירוע אמרתי כמה דברים למשרתי המילואים שהשתתפו באירוע. אשתף אתכם בדברים משם: כבן הקהילה וכחבר כנסת, בחרתי בשנתיים האחרונות להקריא מעל דוכן המליאה את סיפוריהם של הנופלים בני הקהילה, ובהם חמישה משרתי מילואים שעלו בעצמם לישראל ונפלו במהלך המלחמה הזו.
אני רוצה לספר סיפורו של רב סמל מתקדם דניאל קאסאו זגייה, השם ייקום דמו. קאסאו נולד בכפר קטן בין העיר גונדר לאגם טאנה שבאתיופיה. להוריו הייתה חלקת שדה, ובה גידל אביו גידולי שדה שונים, והיו להם פרות ועיזים. בהיותו בן שלוש מצב בריאותו של אביו החמיר, והוא נאלץ להפסיק את עבודתו בחקלאות ואת הטיפול בבקר ובצאן. אמו ניסתה להחזיק את כלכלת הבית ולטפל בשלושה ילדים קטנים, אך אביו של דניאל ביקש מהאם שתיפרד ממנו ותלך להוריה, שגרו בכפר סמוך, כדי שתוכל להינשא שנית ולהציל את שלושת ילדיהם מרעב.
בלב כבד וכואב היא נפרדה ממנו בדמעות, וביקשה להשאיר אצלו את בנם הבכור ואחיו של דניאל, מקוייט, כדי שיעזור לו בחיי היום-יום. אימו של דניאל הגיעה עם ילדיה אל בית הוריה. אחרי כמה חודשים חוותה המשפחה טרגדיה נוספת: אביה, שהיה עובד בשירות המדינה, נרצח בידי מתנגדי המשטר. לאחר מות סבו של דניאל, אימו נישאה שנית, וכשדניאל היה כבן ארבע, הם עברו לבירה אדיס אבבה במטרה לעלות לארץ ישראל.
דניאל התחנך עד גיל עשר בבית הספר של הסוכנות היהודית באדיס אבבה. בזכות כתב ידו המיוחד נבחר בבית הספר לרשום על בדים שהמבוגרים עשו בהם רקמות בעבודת יד כדי להכין את עצמם לעלות לארץ. המשפחה עלתה לישראל בשנת 1995. תחילה גרו באתר הקרוואנים נווה כרמל ליד חיפה, ולאחר כמה חודשים עברו למגורי קבע בעיר יקנעם עילית. דניאל גדל ביקנעם עילית, ובה למד בכיתה ה' וו' בבית הספר היסודי תדהר. אחיו הבכור של דניאל עלה לארץ רק בשנת 1997, שנתיים אחריהם. בגיל 16 הוא סיפר: כשהגעתי לארץ, קאסאו – דניאל – כבר ידע עברית. הוא אמר לי שאני הפרויקט שלו, ולימד אותי את האותיות והמילים בעברית. הוא השקיע בי את רוב זמנו, ובזכותו למדתי את השפה העברית כמה שיותר מהר.
לאחר סיום בית הספר היסודי עבר דניאל ללמוד בכפר הנוער הדתי כפר חסידים שבמושב כפר חסידים ליד קריית אתא. הוא למד בכפר שש שנים ונהנה מאוד מהלימודים, מחיי החברה ומהעבודה במשק. דניאל, שכונה בפני חבריו דני, בלט בטוב ליבו, בצניעותו ובחיוכו הכובש. הוא ניחן בשקט פנימי והסביר פנים לכל אחד. הוא נהג לומר: תגידו שלום לאנשים ותחייכו. זה לא מצריך המון. ואכן, בכל מקום שאליו הגיע הפיץ אור והציע לגעת בכל אדם ואדם. הוא היה אהוב ואהוד, וחבריו הרבו לבקש את קרבתו. ערך החברות והנתינה היה קדוש בעיניו. הוא שם תמיד את טובת האח לפני טובתו שלו, והיה הראשון שנרתם לעזור. הוא בלט כמנהיג מלידה, ועבור רבים, ובמיוחד עבור אחיו, נחשב מודל לחיקוי.
דניאל היה ציוני בנשמתו ואהב מאוד את המדינה. הוא רצה לתרום למדינה ככל יכולתו, ועם סיום לימודיו התיכוניים התגייס לצה"ל ושירת כלוחם בגבעתי. כשהיה בסדיר, בשנת 2004, הצליח אביו לעלות לישראל, ודניאל פגש את אביו לראשונה מאז נפרד ממנו בגיל שלוש. לאחר שסיים את השירות הסדיר עזב את בית הוריו, וכדי לכלכל את עצמו עבד בכמה משרות זמניות. בהמשך החל בלימודי תואר ראשון בהנדסת חשמל בטכניון. הוא היה פרפקציוניסט, התייחס לכל משימה בכובד ראש וביצע אותה בצורה הטובה ביותר, ואת לימודיו סיים בהצטיינות, ובכך הסב גאווה רבה להוריו.
מלבד הלימודים – אני יודע שאני מאריך מעט, אבל מחילה – – –
היו"ר סימון דוידסון:
לא מעט. אתה מאריך כבר בארבע דקות.
משה סולומון (הציונות הדתית):
כן, אז מחילה, אז אני אסיים תכף, בסדר? מלבד הלימודים עסק בספורט, וכן הלאה. בשנת 2021 עברה משפחה מיקנעם לירושלים. דניאל החל לעבוד בחברת הייטק בעיר, וזכה להערכה רבה מכל סביבתו.
בשבת – ובזה אני אסיים – בשבת בבוקר כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, דניאל היה עם המשפחה בביתו, ועוד באותו היום גויס בצו 8 כלוחם בחטיבה 261. תחילה השתתף עם הגדוד במשימה של טיהור העוטף, ועם תחילת התמרון הקרקעי ברצועת עזה נכנס לשטח הרצועה ולקח חלק בלחימה.
ביום שני 22 בינואר 2024 דניאל השתתף עם הגדוד ועם צוותים של חיל ההנדסה במשימת פיצוץ מבנים בפאתי מחנה אל-מוע'זי שבמרכז רצועת עזה. במהלך הפעילות ירו מחבלים לעבר הכוח. נהרגו 21 לוחמים, ובהם דניאל.
הסיפור של דניאל הוא אחד מיני רבים, רבים מדי; אנשים שבחרו לצאת למסע העלייה, לשרת בצבא, להתגייס למילואים, ולא שבו הביתה. היום הזה הוא לזכרם ולכבודם.
אני רוצה רק להגיד בזה את מילות הסיום. אני לא יכול לנתק את הרגע הזה של דיבור על לוחמים, על עולים שמתגייסים, למרות הקושי שדיברתי עליו קודם לכן, מהדיונים המתקיימים בימים אלו בסוגיית חוק הגיוס. אמרתי בעבר, ואני אומר גם עכשיו, אדוני היושב-ראש: יהיה חוק גיוס אמיתי, חוק גיוס אפקטיבי, או שלא יהיה חוק גיוס בכלל. מי שיעז להוציא את עצמו מהגנת המדינה, נראה לו את הקלטות האירוע הזה שקיימתי הבוקר, אספר לו את סיפוריכם. זו מדינת ישראל בתפארתה.
היו"ר סימון דוידסון:
תודה.
משה סולומון (הציונות הדתית):
אז אני רוצה להודות לכל העולים במדינת ישראל ולקרוא לכל היהודים ברחבי העולם: אנחנו מחכים לכם, מדינת ישראל מחכה לכם, ויחד נוכל לנצח כל אתגר שיתרגש עלינו. תודה רבה.
היו"ר סימון דוידסון:
תודה רבה. קודם כול, זה מאוד מרגש, אבל אני רוצה להגיד משהו. אני לא יכול להפסיק אתכם באמצע דברים אישיים כשאתם מדברים על חיילים, על מילואימניקים, על גיבורים, אבל תחשבו, כל אחד מוסיף לעצמו חמש דקות.
משה סולומון (הציונות הדתית):
צודק.
היו"ר סימון דוידסון:
אנחנו כבר בחצי שעה.
משה סולומון (הציונות הדתית):
אני מכיר את זה, אני יושב במקום שלך, אבל היה חשוב לי להגיד. סליחה. תודה.
היו"ר סימון דוידסון:
אני לא יכול להפסיק אתכם באמצע כשמדברים דברים כאלה. זה היה מרגש, אבל תחשבו גם על הכלל.
לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):
– – –
היו"ר סימון דוידסון:
לא, ממש ממש לא. אני אפילו עדיין לא קראתי בשמך. תעלה ותבוא חברת הכנסת לימור סון הר מלך. ממש לא הייתה כוונה אלייך, ממש ממש לא. אני הסתכלתי על מישרקי, כי אני יודע שהוא הולך לדבר, ואני יודע כבר שזה יהיה נאום – – –
לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):
אני אומרת את זה כי היה עוד אירוע כזה בשבוע שעבר או השבוע.
היו"ר סימון דוידסון:
איתי?
לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):
אני אגיד לך אחר כך. אני, בניגוד לאחרים, לא עושה דברים בפרהסיה.
היו"ר סימון דוידסון:
סליחה. סליחה. אם היה – מחילה. בבקשה.
לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):
אדוני היושב-ראש, ברשותך, ברשות חבריי חברי הכנסת, ברשות השרה מאי גולן, חברתי, בראשית דבריי אני מבקשת להודות לחברי הכנסת שיזמו את היום המיוחד הזה, יום העלייה, יום שמוקדש לעליית יהדות התפוצות ולחיבור שבין עם ישראל שבארצו לבין עם ישראל הפזור בעולם.
לא במקרה היום הזה נפל דווקא ביום שבו מתקיימות הבחירות בעיר ניו יורק, העיר שבה מתגוררת הקהילה היהודית הגדולה בעולם. ודווקא היום, כשאנחנו יושבים כאן, יש מי שמביטים לשם בדאגה גדולה. מי שצפוי להיבחר שם הוא אדם שעמדותיו כלפי מדינת ישראל וכלפי היהודים ברורות: אנטישמי מוצהר, אויב של העם שלנו ושל ארץ ישראל. קהילות יהודיות רבות באמריקה חיות היום בפחד, חוששות לגורלן וליכולתן להמשיך לחיות כיהודים בגאון.
בשנים האחרונות, וביתר שאת מאז תחילת המלחמה, אנו עדים לגל אנטישמיות חסר תקדים ברחבי העולם. יהודים שוב מותקפים ברחובות רק משום שהם יהודים, בתי כנסת מושחתים, ובאירופה היהודים נרדפים. יש מקומות שבהם ישראלים אינם מורשים להיכנס לחנויות – שלטים שתלויים על הדלתות ומבהירים שהם לא רצויים. שנאת ישראלים הפכה להיות שם קוד לשנאת יהודים. אלו הם פני אירופה בשנת 2025, והתשובה שלנו לזה היא בדיוק מה שקראנו השבוע בפרשת לך לך – הקדוש ברוך הוא מצווה את אברהם: "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך", וההבטחה היא: "ואעשך לגוי גדול".
והינה, אלפי שנים אחרי, אנו חוזים בקיום ההבטחה הזו אל מול עינינו. ברוך השם, עם ישראל חוזר, גם גדול. אנחנו כאן, בארץ ישראל, ואנחנו יודעים שהמקום הטבעי והנכון של כל יהודי בעולם הוא כאן, בבית, בארץ ישראל, ורק צריך להטות אוזן לחברי הכנסת העולים ובני העלייה מחוצה לארץ ישראל כדי לחוש זאת, את עומק האהבה והכיסופים שלנו לארץ ישראל.
אבל לצד האמונה הזו באה גם האחריות. מדינת ישראל חייבת להיות ערוכה; לא רק לקרוא ליהודים לעלות, אלא גם להכין להם את הקרקע לעלייה במגורים, בתעסוקה, בחינוך, בקליטה קהילתית. עלייה אינה מעבר טכני; היא ניתוק ממולדת, מעבודה, ממשפחה, ממעגל חברתי. אלה אנשים שנעקרים מהמוכר להם, ואנחנו צריכים להעניק להם בית אמיתי, חום, ליווי, תחושת שייכות.
וכאן אני רוצה להזכיר דמות אחת מיוחדת – בתיה סלע, אשתו של הדובר שלי. בתיה היא מדריכת תיירים, ובכל שנה היא מדריכה קבוצות של צעירים מהתוכנית של תגלית. בכל שנה ישנם חניכים שמחליטים בעקבות הביקור בארץ לעשות עלייה, ובתיה, באהבה ובמסירות אין-קץ, דואגת להם. היא פותחת להם את הבית, את הלב, משמשת להם אוזן קשבת, היא עוטפת אותם כאילו היו ילדיה, ואם אפשר להגדיר זאת במשפט אחד – היא מהווה עבורם משפחה.
וכמו בתיה, יש בישראל עוד אנשים טובים כאלה שעוזרים, שמקשיבים, שמלווים את העולים החדשים ברגעים הראשונים של חייהם כאן. אני קוראת מכאן לכל אחד ואחת: אם אתם באינטראקציה עם עולים חדשים, תעזרו להם, תקשיבו להם, תעודדו אותם, תתמכו בהם, תנסו לסייע להם כמה שיותר. זה לא רק מעשה חסד, זו שליחות ציונית, זו אהבת ישראל במובנה העמוק ביותר. כי בסוף, זו לא רק מצוות "לך לך", זו מצוות "ונתברכו בך כל משפחֹת האדמה". עם ישראל בארץ ישראל הוא לא רק הגשמת חלום בן אלפי שנים, הוא עוגן לכל יהודי באשר הוא. והיום הזה, יום העלייה, מזכיר לנו את חובתנו לשמור על העוגן הזה חזק, יציב ופתוח לעם שלנו, לכל יהודי בכל מקום שבו הוא נמצא ובכל עת. עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה. תודה רבה.
היו"ר סימון דוידסון:
ואו. יש לך עוד 20 שניות, לימור. חברים, דוגמה ומופת. כל הכבוד. יעלה ויבוא חבר הכנסת יבגני סובה.
תדע לך, עודד, שיבחו אותך פה גם גלעד קריב, דיברו עליך, ציינו אותך, על העבודה שלך בוועדה. גם אני אומר מילה טובה. יישר כוח.
לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):
גם אני רוצה לשבח.
יוסף טייב (ש"ס):
גם מנכ"ל משרד הקליטה היה פעם.
היו"ר סימון דוידסון:
נכון. בבקשה, אדוני.
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, אנחנו כאן ביום החשוב הזה, ביום העלייה, זורקים פה בדיחות, דאחקות, אבל אני ממש ממש לא שמח, ותכף אני אשתף אתכם גם בחששות ובכאב שלי. אבל לפני זה אני רוצה להגיד שתי הערות לחברת הכנסת לימור סון הר מלך. זו לא יוזמה, למרות שיש לברך את הח"כים. זו לא יוזמה, זה חוק. ב-2016 הכנסת חוקקה את חוק יום העלייה, ולכן – – –
לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):
– – – זו יוזמה.
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
לפי החוק הזה – שדרך אגב, ישראל ביתנו הייתה היוזמת העיקרית של החוק – הכנסת חייבת לציין את יום העלייה. אני אמרתי כמה פעמים ליושב-ראש הכנסת, גם בשנים הקודמות, שאני מציע להעביר את היום הזה מיום שלישי, כשהכנסת ריקה והמליאה ללא נוכחות של השרים, ליום נורמלי. זה לא סתם.
נאור שירי (יש עתיד):
איזה יום נורמלי יש במקום הזה?
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
גם אתה צודק. מסכים גם איתך. זו תמונה שלמעשה מסמלת את היחס של הממשלה הזאת כלפי העולים. אנחנו, אדוני היושב-ראש, בשלוש השנים האלה עדים לתופעה מדאיגה מאוד. כבר שנתיים רצוף הנתונים המספריים של הירידה עולים על המספרים של העלייה. אנשים שעולים למדינת ישראל לפי חוק השבות הם לא עבריינים, הם לא חודרים למדינה, הם לא באים לקבל דרכון; הם באים למדינה על פי חוק השבות.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
ציונים.
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
ציונים, פטריוטים, משרתים בצבא, תורמים לכלכלה. ויש, לצערי – לא כולם, אבל יש שרים בממשלה שקוראים בשמות גנאי כלפי העולים. אני חייב לשתף אתכם. באחד הדיונים של ועדת החוץ והביטחון – אלו דיונים חסויים, אבל אני אשתף – בהשתתפות ראש הממשלה, אמרתי לראש הממשלה בנימין נתניהו באופן אישי: אתה לא יכול לרסן חלק מהשרים שלך שמדברים ככה בזמן המלחמה כלפי העולים? הוא אמר: אני לא יודע על מה אתה מדבר. אמרתי: איך אתה לא יודע? זה שחיילים עולים משרתים, נופלים, נהרגים, את זה אתה יודע? אתה לא שמעת. אני לא רוצה ביום החגיגי הזה לקרוא לשרים, למרות שכולנו יודעים מי השרים. אז הוא אמר: טוב, אני אבדוק. עד היום הוא בודק. אתה ראש הממשלה. אתה צריך לקרוא לשרים שלך שיוצאים נגד העולים, ולא משנה אם זה עולים מרוסיה, מאוקראינה, מאתיופיה. לא משנה. אתה צריך להגיד: בממשלה בראשותי לא יהיה מצב ששר קורא לעולה חדש עבריין שמנסה לחדור למדינה, לקחת דרכון ולעזוב, כי אחרת אתה אשם. אתה אחראי לשרים שלך בממשלה.
אני מאוד מודאג מהנתונים של השנתיים, כמעט שלוש שנים. 82,000 איש עזבו את המדינה, ומתוכם לא מעט עולים שלא מצאו את מקומם מסיבות שונות, בין היתר מסיבות שנובעות מחוסר היכולת של משרד העלייה לארגן במהירות אולפנים ללימודי עברית, סיוע בתעסוקה, הכרה בתעודות. אני מזכיר לחבריי שלקח לנו כמעט שנה וחצי בוועדת העלייה והקליטה לקדם את הנושא של הכרה בתעודות של העולים שמגיעים עם מקצועות. זה לא הגיוני שבמשך שנתיים מאז העלייה הגדולה של פברואר 2022, כשהתחילה המלחמה, אנשים חיכו במשך שנה וחצי להכיר בתואר הראשון או בתואר השני שלהם על מנת להשתלב בשוק התעסוקה. עזבו רגע יהדות, ציונות, מידת היהדות שם. עזבו. בן אדם בא עם מקצוע. אני כמדינה רוצה לשלב אותו כדי שהמקצוע הזה יתרום כסף לכלכלה. ואז הוא נתקל בביורוקרטיה מטורפת ששנה וחצי הוא מחכה להכרה בתואר.
תגידו לי, זו לא מדיניות? שאלתי אלף פעם את שר החינוך: למה אתה עושה את זה? למה אתה לא מוסיף תקנים? רק אחרי דיונים קשים של שנה וחצי נוספו כמה אנשים, וחלק מההכרה הזאת הועברה למשרד העלייה והקליטה, והעניין איכשהו התחיל לזוז, כי גם נתוני העלייה ירדו בשנה האחרונה, והם לא כמו הנתונים שהיו מאז המלחמה שהתחילה באוקראינה.
ברשותך, עוד דקה. אני רוצה לספר סיפור, ובכל זאת לסיים בנימה אישית. אמרת שאתה לא קוטע סיפורים אישיים, נכון? אז סיפור אישי של מרץ 2022.
היו"ר סימון דוידסון:
גאון, גאון.
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
שני סיפורים קטנים.
היו"ר סימון דוידסון:
שניים עכשיו. אתה מבין?
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
בגלל הילדים והנוער שיושבים פה. נראה לי שהם כבר לא נוער, כי הם עזבו.
היו"ר סימון דוידסון:
אוי, אוי.
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
סיפור קצר. מרץ 2022, שלושה שבועות מאז תחילת המלחמה באוקראינה. אנחנו כאן בכנסת מנהלים ויכוח קשה. חלק מהאופוזיציה דאז, היום הקואליציה, דורשים לשנות את חוק השבות. אגב, חבר הכנסת אבי מעוז הוא מיוזמי השינוי הגדול, ואני אמרתי לך באופן אישי שאני מתנגד להצעות שלך. ואז פורצת מלחמה באירופה. יושב-ראש הכנסת דאז מיקי לוי מכנס כמה חברי כנסת – אגב, קואליציה–אופוזיציה – ואומר לנו: אני רוצה שאתם תיסעו לבודפשט, לבירת הונגריה, שם למעשה בנו את המרכז לכל העולים והפליטים מאוקראינה.
אנחנו נוסעים. אני לא אשכח את הדמעות של חבר הכנסת יצחק פינדרוס, שישב בחדר – אני תרגמתי את השיחות האלה – והוא שומע את סיפורי העולים, שבמשך חמישה ימים באוטובוס עברו 500 ק"מ ממזרח אוקראינה לגבול עם הונגריה, חצו את הגבול, התקבלו על ידי עובדי משרד החוץ, נתיב, הסוכנות וג'וינט – כל הארגונים שהיו שם – והוא אומר לי שם דבר מדהים. הוא אומר: זה לא משנה אם לפי חוק השבות מגיע, זה לא משנה יהודי או לא יהודי, כולנו צריכים להציל אותם. ואז אמרתי לו: חבר הכנסת פינדרוס, יצחק, זה מדהים, כי אתה פוגש את האנשים האלה במצוקה הכי נוראית, וככה צריך לנהוג כל בן אדם בשביל להציל את היהודים. והם עולים. ואגב, לא כל האוטובוס היה מלא בעולים, היו כאלה שניסו להסתנן ובסוף נשארו בהונגריה. ואז ראיתי באמת אחדות אמיתית, באותו רגע שראינו את הרגעים הקשים של העלייה.
רוב האנשים נשארו בארץ. אני מכיר ופוגש אותם. נשארו, ולמרות הקשיים – קשיים קשים – תורמים למדינה. אני רק אציין, אדוני היושב-ראש, ש-96 חיילים עולים נפלו מאז 7 באוקטובר. 96 חיילים עולים. ישנם גם בנים של עולים, אלה שההורים שלהם עולים. ולמעלה מ-400 חיילים עולים נפצעו מאז 7 באוקטובר במלחמה הזו.
לכן, כשאנחנו מציינים את יום העלייה, אנחנו צריכים לזכור שכולנו אחים. יש קהילות שונות בעולם, ורק כאן, בארץ ישראל, במדינת ישראל, אנחנו נוכל לקרב אותם גם ליהדות וגם לישראליות. בשום פנים ואופן אסור לשנות את חוק השבות, וצריך לפעול על מנת שכולם יבואו למדינת ישראל. תודה רבה ויום טוב.
היו"ר סימון דוידסון:
תודה רבה לחבר הכנסת סובה. יעלה ויבוא חבר הכנסת אבי מעוז. חמש דקות. לאחר מכן – השרה מאי גולן. השרה מאי גולן, את אחרי אבי מעוז. גם לך יש סיפור אישי?
אבי מעוז (נעם):
לא. אני היחידי פה שלא עלה לארץ. נולדתי בארץ.
לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):
גם אני.
אבי מעוז (נעם):
אה, סליחה.
היו"ר סימון דוידסון:
וגם נאור.
אבי מעוז (נעם):
כנראה שגם להיוולד בארץ זה בן עלייה. כנראה.
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה – אתה לא צריך להפעיל שעון, כי אני בדרך כלל מסיים בזמן – הרמב"ם כותב בהלכות מלכים ומלחמותיהם: "מי שאינו מאמין" – בביאת המשיח – "או מי שאינו מחכה לביאתו, לא בשאר נביאים בלבד הוא כופר, אלא בתורה ובמשה רבנו, שהרי התורה העידה עליו, שנאמר: 'ושב ה' אלהיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך מכל העמים. אם יהיה נדחך בקצה השמים, משם יקבצך ה' אלהיך ומשם יקחך'". כלומר, העלייה לארץ – ובשמה האחר, קיבוץ גלויות – זו הופעה ושלב בביאת המשיח. עלייה – כי כמו שאמרו חז"ל: ארץ ישראל גבוהה מכל הארץ, במובן הרוחני, כמובן. קיבוץ גלויות – כי כאשר עם ישראל כולו או כל אחד ואחד ממנו נמצא מחוץ לארץ ישראל, זוהי מציאות לא נורמלית, זוהי מציאות מנוגדת לטבע הלאומי שלנו, ולכן היא נקראת גלות. כאשר אנחנו שבים לארצנו, אנחנו מתקבצים חזרה למקומנו הטבעי והבריא, חוזרים למציאותנו הנורמלית.
הנביא ישעיה התנבא: "והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האבדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים והשתחוו לה' בהר הקדש בירושלם". הסביר מרן הרב קוק זצ"ל, לפני 92 שנה, בראש השנה תרצ"ד, בבית כנסת החורבה בירושלים העתיקה, שבביטוי "שופר של גאולה" או "שופרו של משיח" הכוונה היא להתעוררות ולדחיפה הגורמת לתחייתו ולגאולתו של עם ישראל. ההתעוררות הזו היא התקיעה המקבצת את האובדים והנידחים, והיא זו שמביאה אותם להר הקודש בירושלים.
ועוד הסביר אז מרן הרב קוק זצ"ל שישנם שלושה סוגי שופרות של גאולה, שופר גדול, שופר בינוני ושופר קטן. אדוני היושב-ראש, השופר הגדול הוא ההתעוררות והרצון, שמקורם בקדושה, באמונה החזקה בה' ובתורתו, בקדושת ישראל וייעודו וברצון לקיים את רצון ה', שהוא גאולת ישראל השלמה. השופר הבינוני הוא ההתעוררות שבאה מהטבע האנושי הבריא, שגם הוא מקורו בקדושה, טבע אנושי בריא שמחולל רצון טבעי פשוט באומה לחזור ולחיות חיי חירות של אומה בארצה, עם מדינה משלה; רצון טבעי שנובע מהרגשה לאומית טבעית. כאשר אין התלהבות הקודש ורצון הגאולה הנעלה הנובע ממנה, ואין גם את ההרגשה האנושית הלאומית והטבעית של רצון לחיות כאומה, באים, לא עלינו, אויבי ישראל ותוקעים באוזנינו. הם מכריחים אותנו לשמוע קול שופר. הם מתריעים ומרעישים באוזנינו ואינם נותנים לנו מנוח בגולה. הדברים הללו של מרן הרב קוק זצ"ל נאמרו פחות משנה לאחר עליית הצורר הנאצי לשלטון, שש שנים לפני פרוץ השואה הנוראה, שהביאה את הקץ האיום על גלות יהדות אירופה.
ואני רוצה לפנות מכאן לאחינו שמפוזרים עדיין בגלויות השונות: אל תחכו לשופר הקטן, זה ששונאי ישראל תוקעים בו באוזנינו ומאלצים אותנו לצאת בעל כורחנו מהגלות. אל תחכו לגילויי האנטישמיות, שכבר מתגברים והולכים. בואו לפה מתוך התעוררות חיובית. בואו מתוך רצון טבעי ופשוט להיות חלק מהתחייה הלאומית שלנו, חלק ממה שהולך ונבנה בארצנו כבר 200 שנה ויותר. בואו מתוך הכרה אידיאלית בערך הרוחני של הגאולה ושל קיבוץ הגלויות. בואו לממש את נבואת משה בתורה ונבואות שאר הנביאים על דבר הגאולה של עם ישראל, זו שתביא את הגאולה לאנושות כולה.
על כל הגורמים שקשורים לעלייה בארץ – משרד העלייה, הסוכנות היהודית, ארגון נתיב ועוד – לפעול בכל הכוח להביא כמה שיותר יהודים מרחבי תבל ולדאוג לכך שהקליטה שלהם תהיה טובה ומוצלחת, עם כמה שפחות חסמים, מכשולים וביורוקרטיות.
בעזרת השם, נזכה כולנו יחד במהרה למימוש מלא של התפילה "תקע בשופר גדול לחירותנו ושא נס לקבץ גלויותינו, וקבצנו יחד מהרה מארבע כנפות הארץ לארצנו". תודה רבה.
היו"ר סימון דוידסון:
תודה רבה. אני מזמין את השרה מאי גולן.
השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אזרחי ישראל ועולים יקרים, אני קוראת את התשובה הזאת בשם ממשלת ישראל. אנו מציינים השבוע את שבוע העלייה. זהו שבוע שבו אנו מצדיעים, ומברכים את העולים שבחרו לבנות את חייהם בישראל, לבטא סולידריות עם מדינת ישראל ואזרחיה. אלו הם הגיבורים שוויתרו על חיים נוחים והחליטו לקחת חלק בבניין הארץ ולהגן עליה.
בשבת האחרונה קראנו את פרשת לך לך, שבה מצווה הקב"ה על אברהם אבינו: "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך". הקדוש ברוך הוא שולח את אברהם לארץ כנען, היא ארץ ישראל, וכורת עימו את ברית בין הבתרים, ובה הוא מבטיח לאברהם את ארץ ישראל ושזרעו יהיה ככוכבי השמיים וכחול אשר על שפת הים. אברהם מכונה "אברהם העברי", שכן כל העולם בעבר אחד והוא בעבר השני, קורא בשם השם. אנו, העם העברי, ממשיכים את דרכו של אברהם אבינו. עזבנו את ארצנו, מולדתנו ובית אבינו על מנת לעלות לארץ ישראל, הארץ "אשר אראך".
מאז תחילת המלחמה עלו למדינת ישראל למעלה מ-50,000 עולים חדשים. הם לא ברחו מביתם, אלא בחרו לעשות עלייה ולקחת חלק בבניין הארץ דווקא בזמן מלחמה. המספרים הללו מראים את העוצמה, החוסן והסולידריות של העלייה גם בזמנים מאתגרים וקשים. זאת, נוסף להירתמות האדירה של קהילות יהודיות ברחבי העולם למען מדינת ישראל, בהסברה, ברפואה, במדע ובכלכלה. כמו כן, המחויבות הגדולה ניכרת במיוחד בקרב צעירי העולים: בצה"ל שירתו ומשרתים קרוב ל-7,000 עולים חדשים בסדיר ובמילואים; כ-3,700 חיילים עולים בודדים חיזקו את צה"ל ואת המערך הלוחם. המסירות של חיילים אלו, כמו גם תרומתם של מאות חניכים חדשים מגרעין צבר ומח"ל שהגיעו מאז תחילת המלחמה – ובמספרים גדולים מהרגיל, יש לציין – מעוררת השראה ומדגישה את הקשר החזק של העולים למדינה ולביטחונה.
וזוהי ההזדמנות להביע את תנחומיי למשפחות חללי החיילים העולים. השבוע הושבה גופתו של סרן עומר נאוטרה, זיכרונו לברכה, שגדל בלונג איילנד ובחר לשרת שירות משמעותי בצה"ל. עומר נלחם בקרבות הגבורה ב-7 באוקטובר. וכאן, אני אישית, כשקראתי את הנאום הזה, כשהתכוונתי להקריא, החלטתי שמן הראוי שנגיד מעט על סיפורו ונזכיר אותו כאן, אז הוספתי כמה מילים בשם עצמי: עומר נולד וגדל בלונג איילנד שבארצות הברית. הוא הצטיין בלימודיו ובספורט והיה אהוב על כולם. בגיל 18 החליט על דעת עצמו לעלות לארץ ישראל, ולאחר מכן התנדב לצה"ל. הוא סיים קורס קציני שריון והגיע לתפקיד מפקד מחלקה בגדוד 77. עומר היה ציוני בכל רמ"ח איבריו ושס"ה גידיו, ממש בנשמה, והחדיר את הערכים שהובילו אותו ואת אהבתו למולדת גם לחייליו ופקודיו. חיוכו וסיפורו עוררו השראה ביהודים רבים ברחבי העולם והפכו לסמל של ציונות, גבורה ואהבת העם והארץ.
השבוע, אחרי שנתיים ארוכות מנשוא, הושב עומר הביתה, לישראל, המדינה שעבורה הוא נלחם ושמסר את גופו ונפשו למענה בגבורה אין-קץ. שנזכה בעזרת השם להיות ראויים לו ולכל גיבורינו הקדושים שנפלו ומסרו את נפשם במלחמת הקיום הזו. השם ייקום דמו הקדוש והטהור. אמן.
משרד העלייה והקליטה בהובלת השר סופר עובר בשנים האחרונות מהפכה של ממש: אושרה בממשלה רפורמה בתחום מקצועות הרישוי וההכרה בתעודות ובתארים; נפתחו למעלה מ-40 תוכניות לסטודנטים עולים באוניברסיטאות ובמכללות ברחבי המדינה; שודרג הסיוע בשכר דירה באופן משמעותי לעולים הבוחרים להתגורר מדרום לבית שמש, מצפון לחיפה ובאזורי יהודה ושומרון; מינהלת הרופאים, שהביאה לשילובם של כ-650 רופאים עולים במערכת הבריאות, הוגדלה והורחבה; התקיימו ירידי עלייה רחבי היקף במדינות כמו צרפת, ארצות הברית, קנדה ואוסטרליה, שבהן לא התקיימו ירידי עלייה וביקורים מדיניים כמעט עשור. העולים מביאים עימם כישורים וידע מקצועי המחזקים את החברה והכלכלה הישראלית ומהווים חלק חשוב ממנוע הצמיחה של המשק.
נסיים בכך שנאמר ברוכים הבאים לכל העולים הגיבורים. אנחנו גאים בכם וגאים להיות חלק מהסיפור שלכם. תודה רבה.
היו"ר סימון דוידסון:
תודה רבה לשרה גולן.
יום מיוחד לציון היום הבין-לאומי לגמגום
היו"ר סימון דוידסון:
אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – יום מיוחד לציון היום הבין-לאומי לגמגום. מי שיזם את היום הזה – חברי חבר הכנסת ולדימיר בליאק. אני מזמין את חבר הכנסת ולדימיר בליאק להגיע. בזמן שהוא עולה, אני רוצה לומר שאתה דוגמה להגשמת חלומות, אתה דוגמה ל"לא לוותר", אתה דוגמה לכל ילד שצופה בך ומגמגם, להבין שאפשר להגיע הכי רחוק שאפשר, ואתה גאווה גדולה לכנסת ישראל.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
תודה רבה, חברי חבר הכנסת סימון דוידסון, סגן יושב-ראש הכנסת. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, גברתי השרה, למען האמת, גם היום, כמעט חמש שנים לאחר נאום הבכורה שלי כאן במליאת הכנסת – שאגב, היה הנאום הראשון שלי בחיים – אני קצת מתרגש. אתם יודעים מה? אני לא קצת, אני הרבה מתרגש, ולא רק בגלל המעמד, כי בכל זאת, בפעם הראשונה בהיסטוריה של כנסת ישראל אנחנו מציינים את יום הגמגום הבין-לאומי. יום הגמגום הבין-לאומי מעכשיו יצוין כל שנה, כל שנה במליאת הכנסת.
לא במקרה כל מילה שאני אומר היא אולי יוצאת טיפה לאט יותר. אולי היא גם עלולה להיתקע, אולי היא תגרום לכם לחכות עוד קצת, עוד שבריר של שנייה. אבל זה בסדר, כי ככה אני מדבר. אז קוראים לי ולדימיר בליאק, אני חבר כנסת ואני מגמגם, מגמגם מגיל צעיר. לא תמיד, לא בכל מצב, אבל מספיק כדי להכיר היטב את הקושי שבמצב שאתה לא יודע אם רצף הדיבור שלך יימשך או אולי לפתע, לפתע ייעצר. אני זוכר את עצמי כילד, כתלמיד מצטיין, מרים יד בכיתה על מנת לשאול שאלה, ואז ברגע שהמילים לא יוצאות, אני שומע פעם אחר פעם צחוק, צחוק קטן מאחור או מבט של רחמים; שנים, יום אחרי יום. והיום אני עומד כאן, כאן, במליאת הכנסת, מדבר בפני כל עם ישראל, ואני יודע, כן, אני יודע שכל ילד שמגמגם, גם כאן ביציע וגם בבית, אולי מחייך ואומר לעצמו: גם אני יכול.
היום אני יודע: לגמגם זה לא כישלון, לגמגם זה לא חולשה; לגמגם זה לדבר באומץ. כ-100,000 מגמגמים חיים היום בישראל. ויום הגמגום הבין-לאומי הוא לא רק יום של מודעות, זהו יום של קבלה, סובלנות והקשבה. כי גמגום הוא לא בעיה של מילים – הוא בעיקר מבחן של הקשבה לכולנו. אנחנו כחברה חייבים לזכור: מאחורי כל גמגום יש אדם, אדם שמנסה לתקשר ולא לשתוק. התפקיד שלנו הוא לתת לו את הזמן, את המקום ואת הביטחון לדבר בדרכו המיוחדת. כן, גם באולפני הטלוויזיה, שבהם כמעט ולא רואים היום אנשים מגמגמים – או אנשים שמגמגמים, כי תיקנו אותי היום. אנשים שמגמגמים, כי הם לא רק מגמגמים.
אני פונה מכאן לעיתונים, לעיתונאים ולעורכים: זו לא בושה להזמין איש או אישה שמגמגמים, זה לגמרי בסדר. אני קורא למשרד החינוך להרחיב את ההכשרה למורים וליועצים; למשרד הבריאות ולמשרד הרווחה – להרחיב את הגדרת הגמגום, להשקיע בטיפולים נגישים; לכולנו – פשוט, פשוט להקשיב, בלי למהר ובלי לשפוט. כי חברה מקשיבה היא חברה שנותנת מקום לכל קול, גם אם הוא בא בגלים; כי חברה מקשיבה היא חברה מתקדמת.
אני רוצה להודות מכאן לעמותת אמב"י, לאנשים שעושים עבודת קודש למען אנשים שמגמגמים בישראל. אני מוקיר ומעריך את שיתוף הפעולה בינינו.
ולסיום, אני רוצה לומר לכל מי שמגמגם ושומע אותי עכשיו: אל תפחדו. העולם צריך לשמוע את הקול שלכם בדיוק כפי שהוא. בדיוק כפי שהוא. אני מודה לך מאוד. תודה.
היו"ר סימון דוידסון:
חבר הכנסת מישרקי, בבקשה. כן, כל ילד צריך לשמוע את חמש הדקות האלה. כל ילד. ולהבין.
יונתן מישרקי (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, גברתי השרה, ידידי וחברי ולדימיר בליאק, היום הזה מוקדש לאותם אנשים כאן בישראל וברחבי העולם שמתמודדים עם גמגום, אנשים שבכל יום שוברים סטיגמות, פורצים דרך ומראים לכולנו מהי נחישות אמיתית.
בישראל חיים היום למעלה מ-90,000 אזרחים שמתמודדים עם הגמגום, ובהם גם ילדים שיושבים בכיתה, כפי שתיאר כאן קודם ולדימיר, מנסים להשתתף בשיעור, לשאול שאלה, בני נוער שמתלבטים אם להרים את היד, מבוגרים בעבודה, הורים, מורים – אנשים שחיים בינינו ולפעמים רק רוצים שיקשיבו להם עד הסוף.
ידידי חבר הכנסת בליאק – שאני באמת רוצה להודות לו על היוזמה של היום הזה, וגם על כך שהיום הוא הזמין אותי לדבר בפני קבוצת הילדים שהייתה כאן היום, ואני מוכרח לומר שאם יש רגעים בכנסת הזו שמביאים לך גם כוח ועוצמה ורצון להמשיך זה הרגעים הללו, מול הילדים המתוקים האלה – – –
היו"ר סימון דוידסון:
ממש.
יונתן מישרקי (ש"ס):
אז הוא פנה אליי לפני כמה שבועות וביקש שאנחנו נציין את היום הזה בוועדת הבריאות של הכנסת. לצערי הרב, בגלל התפטרותי מראשות הוועדה, לא קיימנו את זה, הדיון הזה ספציפית לא יצא לפועל, אבל אני בכל זאת שמח על ההזדמנות לעמוד כאן היום במליאה ולדבר.
היו"ר סימון דוידסון:
חשוב מאוד שגם יוסי טייב שומע את הדברים של בליאק, כי זה קשור גם למערכת החינוך.
יונתן מישרקי (ש"ס):
גם למערכת החינוך, נכון.
היו"ר סימון דוידסון:
צריך לעשות את זה ביחד. סליחה.
יונתן מישרקי (ש"ס):
עבור אנשים שחיים עם גמגום, כל שיחה פשוטה, הצגה בכיתה או ריאיון עבודה יכולים להפוך לרגע מאתגר, אבל בעיקר אולי גם לרגע של ביטוי ושל אומץ. כשאנחנו כחברה בוחרים להקשיב, להמתין בסבלנות בשנייה, בשניות הללו, לראות את האדם שמאחורי הדיבור, אז נוצר מפגש אמיתי, מפגש של כבוד, של לב פתוח ושל הבנה.
היום הזה נועד למעשה להזכיר לכולנו שגמגום הוא לא מכשול, הוא חלק טבעי מהאנושות, מהזהות של אנשים רבים. התפקיד שלנו הוא פשוט מאוד ללמוד, להבין, לדבר על זה בפתיחות גדולה. ככל שנכיר יותר, נבין יותר ונדבר על זה בלי מבוכה, נוכל לשנות תפיסות, ללמד את ילדינו וליצור סביבה שמכבדת, שמכילה ובעיקר שמקשיבה. הקשבה אמיתית, כזאת שמגיעה מהלב, היא הצעד הראשון בדרך לשינוי אמיתי.
אני רוצה רגע לומר לבני הנוער שנמצאים כאן – היו כאן – אלו שצופים בנו בעיקר: משה רבנו, המנהיג הגדול של עם ישראל, הכי גדול של עם ישראל, כשהקדוש ברוך הוא מצווה אותו להוציא את בני ישראל מארץ מצרים, הוא בא לקדוש ברוך הוא ואומר לו: ריבונו של עולם, "כי כבד פה וכבד לשון אנֹכי" – איך אתה שולח אותי לדבר בפני פרעה, שהיה באמת מלך של רוב העולם? ואז הקדוש ברוך הוא אומר לו בפסוק: "מי שם פה לאדם" וכו' וכו', "הלא אנֹכי ה'. ועתה", אומר לו הקדוש ברוך הוא, "לך ואנֹכי אהיה עם פיך". כך אומר לו הקדוש ברוך הוא. למעשה, הקדוש ברוך הוא אומר לו: אל תחשוש מהחולשה הרגעית הזאת. אני אתן לפה שלך את הכוח. ובאמת, משה רבנו הלך עם אותם ברכה וכוח מהקדוש ברוך הוא, והיה למעשה דובר של עם ישראל לאורך ההיסטוריה, הדובר הכי גדול שדיבר עם הקדוש ברוך הוא פנים אל פנים וכו' וכו' – מי שמכיר, כמובן כל ספר דברים וכו', הדובר הגדול של עם ישראל, אותו כבד פה וכבד לשון שאנחנו מכירים ומזכירים עכשיו. לכן אני מוכרח לומר לילדים הללו, לנערים שצופים בנו, בכלל לכולם, לכל מי שמתמודד עם הקושי הזה: תראו את המנהיגים הגדולים שהיו לעם ישראל במשך כל התקופות, ומשה רבנו שהצליח להנהיג את עם ישראל.
אי-אפשר לדבר על הנושא הזה בלי לגעת באחת הבעיות הכואבות, שמוכרות להרבה משפחות, וכאן אני מדבר בעיקר להורים שמתמודדים עם ילדים כאלה, ואנחנו מדברים על זמני ההמתנה הארוכים לקלינאיות תקשורת, לטיפולים בתחום התפתחות הילד. כפי שאנחנו יודעים, טיפולים בגיל צעיר יכולים למנוע הרבה מאוד קושי בהמשך. אנחנו יודעים שישנם תורים ארוכים מאוד, של חודשים רבים, אפילו יותר מזה. זה נושא שאנחנו שומעים עליו שוב ושוב בפניות של הורים, בגנים, בבתי הספר – ילדים שמתקשים לדבר, שמרגישים שקולם נתקע, ומחכים חודשים ארוכים, לפעמים למעלה משנה, כדי להתחיל טיפול. בינתיים, בזמן הזה שעובר, הקושי גדל. הדבר שהכי כואב זה שמצבים רבים ניתן היה למנוע אם רק הייתה נגישות לטיפול בזמן. כל מי שהוא הורה יודע כמה זה קשה לראות ילד שמנסה לדבר ולא מצליח להביע את עצמו, וכמה חשובה אותה דמות מקצועית שמקשיבה ומלווה ושמאמינה בו.
לפני חודש וחצי קיימנו בוועדת הבריאות דיון על הרפורמה בתחום התפתחות הילד, ושם אנחנו דיברנו בצורה הכי ברורה שיש על כך שהגיע הזמן לשים סוף לתופעה הזו. ילדים לא צריכים לחכות הרבה זמן; ילדים צריכים את המענה המיידי – ילדים שמתקשים לדבר – לקבל את המענה המיידי, בלי לחכות זמני המתנה ארוכים. בכל זאת, אנחנו נמשיך לטפל בעניין הזה.
וכאן אני רוצה רק לומר בקריאה לקראת סיום: הקשבה אמיתית זו הקשבה שמגיעה מהלב. היא הצעד הראשון בדרך לשינוי אמיתי. בסוף הכול חוזר לשם, לנושא של ההקשבה. כשאנחנו בוחרים להקשיב באמת, בלי לשפוט ובלי למהר להשלים משפט, בלי להסתכל רק על איך זה נשמע אלא על מה שנשמע, אנחנו ניתן מקום לאותם ילדים, לאותם אנשים.
ואני רוצה לומר עוד דבר אחד. למעשה, כשמגיעים לוועדה אנשים עם גמגום, אני מוכרח לומר שאחרי שעתיים של דיון, בסוף את אותן דקות ספורות שמדבר אותו בן אדם, אתה מבין שהמסר שיוצא לו מהלב הוא המסר האמיתי, והוא מה שנשמע. אל תתביישו, תגידו את הדברים שלכם, והחובה שלנו כאזרחים להקשיב לכם, ונעשה את זה. תודה רבה.
היו"ר סימון דוידסון:
תודה רבה לחבר הכנסת מישרקי. השרה מאי גולן, בבקשה.
אתה יודע, המשפט האחרון שלך, חבר הכנסת, מתאים גם לבית הזה, כי כשאתה אומר "הקשבה", אני חושב שאם אנחנו פה – פה, פה, פה – היינו מקשיבים, נותנים לאדם לסיים, למרות שהוא חושב אחרת, יכול להיות שהדברים היו נראים אחרת. להקשיב לאדם. להקשיב.
נאור נשאר לשמוע אותך.
השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:
אני מעדיפה להישאר לבד.
היו"ר סימון דוידסון:
טוב. בבקשה.
השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:
תודה. אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, אני קוראת את ההתייחסות מטעם משרד הבריאות והממשלה לציון היום המיוחד בכנסת לנושא הגמגום.
היום אנו מציינים נושא שאינו תמיד זוכה לתשומת הלב הציבורית הראויה, הגמגום. זוהי תופעה שנראית לעיתים כבעיה טכנית של דיבור, אך למעשה היא נוגעת לעומקם של חיים אנושיים, לחוויה, לזהות, לתחושת השייכות.
הגמגום איננו ביטוי לחוסר ביטחון או חולשה של האדם; הוא תופעה נוירולוגית מורכבת, הנגרמת משיבוש בתיאום בין מרכזי המוח השולטים על הדיבור, הקול והנשימה. הוא מתבטא בהפרעות בשטף ובקצב הדיבור, חזרות לא רצוניות, הארכות של צלילים, הפסקות בלתי צפויות, ולעיתים גם במתח פיזי, מצמוצים, הטיות ראש או תנועות ידיים מלוות. העוצמה של הגמגום משתנה בין מצבים, והיא מושפעת רבות מההקשר החברתי ומהתחושות הנלוות של חרדה ולחץ. בעבור רבים הדיבור עצמו הופך למעמד מאתגר – מפגש חברתי, ריאיון עבודה, שיחת טלפון פשוטה. לא פעם המגמגם בוחר לשתוק, לא משום שאין לו מה לומר, אלא משום שהוא חושש שלא יאפשרו לו להשמיע את קולו.
נהוג להבחין בין שלושה סוגים עיקריים של גמגום: גמגום התפתחותי, שמופיע לרוב בגיל הרך, בזמן רכישת השפה; גמגום נוירולוגי, שמופיע בעקבות פגיעה מוחית, תאונה או אירוע טראומטי; גמגום פסיכוגני, הנובע מקושי רגשי עמוק או טראומה נפשית. הגמגום ההתפתחותי הוא הנפוץ ביותר. מדובר בקושי מורכב ורב-גורמי הכולל השפעות גנטיות, נוירולוגיות והתנהגותיות. הוא עלול להשפיע על הביטחון העצמי, על היכולת החברתית, על ההישגים הלימודיים ולעיתים גם על התעסוקה ועל הקריירה בעתיד.
הנתונים מעידים כי כ-20% מהילדים חווים תקופה של חוסר שטף בדיבור. רובם מחלימים באופן טבעי, אך כ-5% ממשיכים לגמגם מעבר לשישה חודשים, ובכ-1% מהאוכלוסייה הגמגום נותר כרוני גם בבגרות. השכיחות דומה בכל תרבות וחברה, אך גבוהה יותר בקרב בנים. לבנות, כך מצביעים המחקרים, יש סיכוי גבוה יותר להחלמה ספונטנית. מחקרים רבים מראים כי אבחון מוקדם וטיפול מותאם משפרים משמעותית את איכות חייהם של ילדים שמגמגמים. טיפול בגיל צעיר מאפשר חיזוק הביטחון העצמי, פיתוח מיומנויות תקשורתיות והפחתת תחושת החרדה החברתית.
כבר בשנת 2010 הוציא משרד הבריאות חוזר המסדיר את מתן השירותים לילדים עם חוסר שטף בדיבור. לפי החוזר, האחריות להפניה היא של רופא הילדים או המשפחה בקהילה, והאבחון והטיפול ניתנים על ידי קלינאית תקשורת במסגרת סל הבריאות ותחת אחריות קופות החולים. ברוב המקרים הטיפול בגיל הרך הוא קצר מועד ובעל תוצאות טובות. הטיפול בגמגום נכלל בסל הבריאות ואינו מוגבל לגיל. ילדים עד גיל שש זכאים לטיפול במסגרת סל השירותים ההתפתחותיים, ומעל גיל שש קופות החולים משתתפות במימון טיפולים נוספים.
בשנת 2023 משרד הבריאות הגדיל את המימון במסגרת הסל מתוך הבנה שאנשים רבים שעברו טיפול בעבר עדיין יצטרכו או יבקשו לעבור טיפול בהמשך הדרך. ואכן, כיום גם מתבגרים או מבוגרים שחווים חזרה או החמרה של גמגום לאחר טיפול קודם זכאים לשתי סדרות טיפולים נוספות. היחידה הארצית לקלינאות תקשורת במשרד הבריאות מפקחת באופן שוטף על איכות ועל זמינות השירותים, ודואגת להבטיח שכל אזרח בכל מקום בארץ, במרכז ובפריפריה, יוכל לקבל טיפול מקצועי, נגיש ואנושי. עם זאת, אנו מבינים שיש עוד דרך לפנינו. לכן משרד הבריאות ממשיך לקדם צעדים משמעותיים לעתיד. הראשון הוא העמקת ההכשרה וההתמחות של קלינאי התקשורת בתחום הגמגום, כולל פיתוח מסלולי מומחיות ייעודיים; השני – הנגשת מידע לציבור כדי לשבור תפיסות שגויות, להפחית סטיגמות ולעודד פנייה מוקדמת לטיפול; השלישי – שיפור רצף וזמינות הטיפולים כדי להבטיח שכל אדם מילדות ועד בגרות יקבל מענה רציף ותומך.
מכובדיי, מאחורי כל מונח רפואי מסתתר סיפור אנושי, סיפור של ילד שמפחד לקרוא בקול בכיתה, של נער שמוותר על דיבור בטקס בית הספר או של בוגר שלא ניגש לריאיון העבודה. אלו רגעים קטנים של שתיקה שנכפית שלא מרצון, אלא מחשש ללעג או לאי-סבלנות. עלינו מוטלת החובה לעורר אמפתיה, סבלנות והבנה כלפי אנשים מגמגמים.
המסר שלנו פשוט: אל תתקנו ואל תשימו מילים בפיהם. רק תקשיבו. ההקשבה היא ריפוי; היא מאפשרת לכל אדם לדבר בקולו ובקצב שלו ולדעת שהחברה רואה אותו, שומעת אותו ומכבדת אותו. הגמגום מזמין אותנו כחברה להיות סבלניים יותר, להאט מעט ולתת מקום לשונות האנושית.
במשרד הבריאות מחויבים להמשיך לפעול בכל הדרכים בהסדרה, במחקר, בהכשרה ובהסברה כדי לוודא שאף ילד, נער או מבוגר לא ירגיש לבד בהתמודדות הזאת, כי הזכות לדבר היא זכות בסיסית, אנושית ושוויונית, והחובה שלנו היא להקשיב. תודה רבה.
היו"ר סימון דוידסון:
תודה רבה לשרה גולן.
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר סימון דוידסון:
הודעה למזכירות הכנסת, בבקשה.
סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי:
תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת –
לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (מס' 9), התשפ"ו–2025, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט; הצעת חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם (תיקון מס' 13), התשפ"ו–2025, שהחזירה ועדת העבודה והרווחה. תודה.
היו"ר סימון דוידסון:
תודה רבה.
חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום רביעי י"ד בחשוון התשפ"ו, 5 בנובמבר 2025, בשעה 11:00. ישיבה זו נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 17:55.
ב4.6.23- הקימה הממשלה ה37- ועדת שרים למאבק ביוקר המחיה.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 26
הקבינטהחברתי-כלכליבמהלךמלחמתחרבותברזלובתקופהשקדמהלה חשווןהתשפ"ו נובמבר2025
תפקוד הקבינט החברתי-כלכלי בתקופת המלחמה
פעילותו המצומצמת של הקבינט בתקופת המלחמה
• התכנסויות הקבינט היו מעטות באופן חריג ביותר, והוא חדל מלהתכנס בדצמבר - 2023 בביקורת
נמצא כי מפרוץ המלחמה ועד ה10.12.23- התכנס הקבינט חמש פעמים בלבד, ובמשך יותר משנה, עד
סוף דצמבר 2024, לא התכנס כלל. זאת על אף החשיבות הרבה שנודעת לקיומם של דיונים סדירים
בקבינט, שכן בלעדיהם הקבינט אינו יכול לממש את תפקידו כדרג המדיני האחראי על הטיפול בכל
ההיבטים האזרחיים הנוגעים לניהול מערך המלחמה, כפי שהבהירו ראש הממשלה ויו"ר הקבינט
בפועל במהלך המלחמה - שר האוצר.
• במישור המהותי הייתה פעולת הקבינט דלה ומצומצמת - הקבינט קיבל ארבע החלטות בלבד במסגרת
תפקידו וסמכותו לטפל בהיבטים האזרחיים הנוגעים לניהול מערך המלחמה - החלטה רוחבית אחת
בעניין הקמת מינהלת תקומה, ושלוש החלטות נקודתיות בנושאים האלה: הנחה מארנונה לתושבי
יישובים מפונים ולמי שהוכר כחטוף או נעדר; כניסת פועלים ערבים מיהודה ושומרון
- גיבוש המלצה כלכלית לקבינט המדיני-ביטחוני; והשוואת קריטריונים להכנסת פועלים ערבים תושבי
יו"ש ובחינת הטמעת שיטות בנייה מתקדמות בישראל. ארבע ההחלטות האלה התקבלו לאחר דיון
בקבינט. ארבע החלטות נוספות של הקבינט התקבלו ללא דיון ועסקו בנושאים נקודתיים שאינם
קשורים למלחמה)כגון מתן אישור לחברה ממשלתית מסוימת להקים חברת בת בגרמניה ואישור
עקרונות הסכם מסגרת בין משרד החינוך והחברה למתנ"סים להפעלת"סל תרבות.("בנוגע לשלושה
תחומים שהקבינט הוסמך לטפל בהם בתקופת המלחמה, הוא לא קיבל החלטות כלל: מתן מענה
כלכלי לעסקים ולעובדים; תיאום כלל היוזמות האזרחיות והקשר ביניהן לבין הממשלה; והסברה ותיווך
של פעולות הממשלה האזרחיות לאוכלוסייה. כמו כן, הקבינט לא הקים קבינט חברתי-כלכלי מצומצם
כפי שנקבע בהחלטת הממשלה.
• לפעולתו הדלה והמצומצמת של הקבינט החברתי כלכלי היו השפעות שונות על המענה שסיפקה
הממשלה למכלול הצרכים האזרחיים הנרחבים שהלכו והתגברו ככל שהמלחמה התמשכה. לעניין זה
ניתן להצביע על שתי השפעות עיקריות: לא התקיימו תהליכי קבלת החלטות שנדרש היה לקבלן
בסמוך להתפתחות הצרכים; עיקר ההתמודדות עם הצרכים התקיימה בעבודה מבוזרת של משרדי
הממשלה ללא הובלה של הקבינט וללא מעקב ובקרה מצידו בנוגע למענה לצרכים השונים.
הקמת זרוע ביצוע לקבינט החברתי-כלכלי וסיום פעילותה
• נמצא כי המנגנון שקבעה הממשלה ב15.10.23- לעבודת הקבינט החברתי-כלכלי במלחמה, ולפיו
עבודת הקבינט תרוכז בידי מנכ"ל משרד רה"ם בתיאום עם מנכ"ל משרד האוצר, ופורום המנכ"לים של
משרדי הממשלה ישמש זרוע ביצוע - לא יצא לבסוף אל הפועל, וממילא לא אומץ מודל העבודה
שגיבש מנכ"ל משרד רה"ם, המסדיר את אופן יישום החלטת הממשלה.
• עוד העלתה הביקורת כי הניסיון של הממשלה לאחר פרוץ המלחמה להקים משל"ט אזרחי בראשות
פרויקטור לצורך ריכוז עבודת הקבינט, הבטחת הרציפות התפקודית ומתן מענה לצורכי העורף בזמן
המלחמה - נכשל. שר האוצר שהוסמך לעמוד בראש הקבינט, לקבוע את סדר יומו ולנהל את דיוניו
לצורך קבלת החלטות, לרבות הקמת משל"ט אזרחי אשר לא צלח, לא מימש את סמכויותיו אלה. שר
מבקר המדינה | דוח מיוחד 27
הקבינטהחברתי-כלכליבמהלךמלחמתחרבותברזלובתקופהשקדמהלה חשווןהתשפ"ו נובמבר2025
האוצר התייחס לממצאי הביקורת במסגרת תשובתו לדוח אחר3 ומסר כי כישלון הקמת המשל"ט
והפעילות הדלה של הקבינט החברתי-כלכלי בתקופת המלחמה קשורים בפעולותיהם של גורמי
המקצוע במשרד האוצר, במשרד המשפטים ובנציבות שירות המדינה, אשר לדברי השר הערימו קשיים
משמעותיים בפני הקמת המשל"ט וביסוס פעילותו. שר האוצר אף מסר כי לא היה די בסמכויות
הנתונות לו לצורך הקמת המשל"ט. מנגד מסרו גורמי מקצוע במשרד האוצר ובנציבות שירות המדינה
למשרד מבקר המדינה כי הם סייעו להקמת המשל"ט ולביצוע תפקידיו.
• במהלך תקופת פעילותו של המשל"ט האזרחי, בייחוד במהלך החודש הראשון לפעילותו, ראש
המשל"ט העלה לפני שר האוצר את האתגרים המרכזיים בעבודת המשל"ט בנושא סמכויות המשל"ט
וממשקי העבודה שלו במשרד האוצר, עם מנכ"ל משרד רה"ם ועם גופים אחרים, וכן העלה קשיים
בנושאי מינהל במשרד האוצר. קשיים אלה לא נפתרו במלואם, ועל רקע אלה נסגר המשל"ט האזרחי
לאחר שפעל במשך חודשיים וחצי בלבד, מנובמבר 2023 ועד סוף ינואר 2024.
• ממסמכי המשל"ט עולה כי מודל העבודה שגיבש ראש המשל"ט לא יושם בפועל, על רקע הקשיים
שליוו את הקמת המשל"ט כזרוע ביצוע של הקבינט החברתי-כלכלי ותקופת פעילותו הקצרה - פחות
משלושה חודשים. המשל"ט לא קיים תהליך סדור ושוטף הכולל גיבוש תמונת מצב יומית ובחינת כלל
הצרכים בתחום האזרחי לצורך איתור נושאי ליבה הדורשים דיון בקבינט, לא ביצע מעקב ובקרה
סדורים בנוגע ליישום ההחלטות שהתקבלו בדיוני הקבינט ולא הציג לקבינט סקירה עיתית של סטטוס
יישום ההחלטות. במצב שבו נסגר המשל"ט ולא הוקם גוף חלופי כזרוע ביצוע עבור הקבינט, נותר חסר
יסודי מהותי בתחומי אחריותו של הקבינט, ובכלל זאת טיוב ממשקי העבודה בין משרדי
הממשלה; ריכוז צרכים שמעלים משרדי הממשלה וגופי השלטון המקומי; וריכוז מנגנון קבלת
ההחלטות והדיווח לכל הנושאים האזרחיים של קיום שגרת חיים בעת מלחמה. עקב כך נותרו נושאים
בין-משרדיים רוחביים ללא טיפול הולם ]ראו למשל את דוח מבקר המדינה"דוח מיוחד: טיפול
הממשלה ביישובי הצפון במהלך מלחמת חרבות ברזל - המישור האזרחי-כלכלי) "יוני.[(2025
3 ממצאי הביקורת בדבר הקמת המשל"ט, פעילותו וסגירתו בתוך חודשיים וחצי, מפורטים בדוח מבקר המדינה, דוחמבקר
המדינה,דוחביקורתמיוחד,מלחמתחרבותברזל " ,(2025)הניהול הממשלתי של התחום האזרחי במהלך מלחמת
חרבות ברזל."
מבקר המדינה | דוח מיוחד 28
הקבינטהחברתי-כלכליבמהלךמלחמתחרבותברזלובתקופהשקדמהלה חשווןהתשפ"ו נובמבר2025
הימנעות הקבינט החברתי-כלכלי מעיסוק במענה הממשלתי-אזרחי ליישובי הצפון -
אף שב15.10.23- הוסמך הקבינט החברתי-כלכלי על ידי הממשלה לטפל בכלל ההיבטים האזרחיים
הנוגעים לניהול מערך המלחמה, והגם שבמהלך המלחמה התהווה והעמיק משבר אזרחי בחבל הצפון,
הקבינט לא עסק באופן כולל במשבר בצפון למעט העלאת סוגיות והתייחסויות ספציפיות הנוגעות
לכמה צרכים של יישובי הצפון ואוכלוסייתם וקבלת החלטה אחת הנוגעת ליישובי הצפון על הנחה
בתשלומי ארנונה ביישובים המצויים במרחק של 5 - 0 ק"מ מהגבול. עולה אפוא כי בתקופה שבה
התהווה והעמיק המשבר בצפון, הקבינט לא עסק במענה מערכתי לכלל ההיבטים האזרחיים הנוגעים
לחבל ארץ זה ולאוכלוסייתו ולא קיבל החלטות בהלימה למציאות באזור. הממשלה קיבלה החלטה
ראשונה כוללת בדבר"תוכנית למענים בטווח המידי והקרוב וקידום מתווה רב שנתי לשיקום ופיתוח
הצפון"בסוף מאי 2024, יותר משבעה חודשים לאחר פרוץ המלחמה. נכון ליוני 2025, יותר משנה וחצי
לאחר פרוץ המלחמה, טרם גובשה תוכנית רב-שנתית לשיקום הצפון.
גיבוש מתווה סיוע לעסקים ללא קיום הליך בחינה והחלטה בקבינט - אף שנושא הסיוע
הכלכלי לעסקים נקבע על ידי הממשלה כאחת מסמכויות הקבינט במלחמה; חרף אמירת שר האוצר כי
תוכנית
הסיוע לעסקים תובא לדיון בקבינט ולאישורו; ולמרות פניות חוזרות ונשנות של שר הכלכלה והתעשייה בבקשות
לכנס את הקבינט לצורך דיון במחלוקת בין משרד האוצר ומשרד הכלכלה בנוגע למתווה הסיוע לעסקים -
בפועל, הקבינט לא דן בתוכנית הסיוע לעסקים, וממילא תוכנית זו לא אושרה על ידיו. כמו כן שר האוצר מנע
דיון בקבינט בחלופה שהוצעה על ידי משרד הכלכלה. הימנעות הקבינט מעיסוק בנושא העובדים
הזרים - המחסור בעובדים במשק בעקבות המלחמה הוא מרכיב בעל השפעה רבה על הרציפות התפקודית
שנקבעה על ידי הממשלה כאחת מסמכויות
הקבינט החברתי-כלכלי במלחמת חרבות ברזל: לפני המלחמה הועסקו בישראל כ310,000- עובדים לא
ישראלים)כמחציתם פלסטינים וכמחציתם נתיני מדינות אחרות.(עם פרוץ המלחמה נפגעה קשות
הפעילות במשק, בייחוד בענפי הבנייה והחקלאות. צמצום הפעילות בשל היעדרם של עובדים לא
ישראלים בענף הבנייה בלבד ברבעון האחרון של שנת 2023 צפוי היה לגרוע כ0.5- נקודות אחוז מצמיחת
התוצר בשנה זו ולגרום להפסד של קרוב ל10- מיליארד ש"ח.
נמצא כי אף שבסוף דצמבר 2023 החליט שר האוצר לקיים דיון קבינט בנושא המחסור בעובדים זרים -
בפועל הוא לא כינס את הקבינט לאחר ה,10.12.23- וממילא לא נדון בו נושא המחסור בעובדים זרים.
במאי 2024 קיבלה הממשלה החלטה על צעדים לקידום הטיפול במחסור בעובדים זרים, ואולם נושא
המחסור בכוח אדם במשק לא בא על פתרונו גם בחלוף שנה מפרוץ המלחמה. משכך באוקטובר 2024
רוב מכסות העובדים הזרים נותרו לא מאוישות.(175,000 ,66%) אף על פי כן, לא כינס שר האוצר את
הקבינט לדיון ולקבלת החלטות בנושא זה. זאת אף שמדובר בנזקים כלכליים משמעותיים לענפי המשק
הרלוונטיים, ובפרט לענפי החקלאות, הבינוי והתעשייה.
הליך קבלת ההחלטה בעניין כניסת פועלים פלסטינים לישראל
מבקר המדינה | דוח מיוחד 29
הקבינטהחברתי-כלכליבמהלךמלחמתחרבותברזלובתקופהשקדמהלה חשווןהתשפ"ו נובמבר2025
בתאריכים 8.11.23 ו10.12.23- דן הקבינט החברתי-כלכלי, לבקשת הקבינט המדיני-ביטחוני, בנושא
גיבוש המלצה כלכלית לקבינט המדיני-ביטחוני בנוגע לכניסת פועלים פלסטינים מאיו"ש לישראל.
• הצגת מידע רלוונטי לקבינט - המידע שהציגו גורמי המקצוע (ראש המשל"ט, נציג הכלכלן הראשי
במשרד האוצר ונציג המטה לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה ]המל"ל)[ לפני הקבינט לצורך
קבלת החלטה במישור הכלכלי, היה חסר נתונים כלכליים וביטחוניים רלוונטיים לקבלת ההחלטה.
להלן דוגמאות למידע החסר: (א) תחזית פרק הזמן הנדרש לצורך החלפת עובדים פלסטינים
בעובדים זרים בכל אחד מהענפים המרכזיים הרלוונטיים לצורך הבנה אם מדובר בפתרון ישים גם
בטווח הקצר והבינוני( ;ב) נתונים רלוונטיים לקבלת ההחלטה, כגון העלות הצפויה של המתווה
הביטחוני שהוצע להעסקת פועלים פלסטינים וכן העלות של כלל ההשפעות הביטחוניות( ;ג) מידע
בעניין פערי הפריון האפשריים בין פועלים פלסטינים ובין עובדים זרים( ;ד) השלכות הגידול במספר
העובדים הזרים, לרבות ההבדלים בהסדרי המגורים והלינה( ;ה) וההשלכות הכלכליות שיהיו לכך
לטווח הארוך. הקבינט קיבל אפוא החלטה בעלת משקל בהיבט הכלכלי, על סמך תשתית מידע
חסרה.
• שמיעת עמדתו של בנק ישראל, היועץ הכלכלי לממשלה - במסגרת שני הדיונים שקיים הקבינט
החברתי-כלכלי לצורך גיבוש המלצה כלכלית בנוגע לכניסת פועלים ערבים לישראל, נשמעו סקירות
ועמדות של גורמי המקצוע השונים (ראש המשל"ט, נציג הכלכלן הראשי במשרד האוצר ונציג
המל"ל,) אך לא ניתנה האפשרות לנציג בנק ישראל להציג את עמדתו המקצועית, לרבות נתונים
שגיבש הבנק ואשר חסרו במידע שהוצג לפני הקבינט על משך הזמן הצפוי להחלפת עובדים
פלסטינים בעובדים זרים (בהסתמך על ניסיון קודם) ונתונים על השלכת הצמצום בעובדים בענף
הבנייה על מחירי הדיור.
הטיפול בבקשות לקיים דיון בקבינט במהלך המלחמה
נמצא כי שורה של בקשות שהופנו לקבינט לקיום דיונים בנושאים משמעותיים המגלמים צרכים דחופים
לא טופלו ונענו:
• בקשת מנכ"ל משרד האוצר - במהלך אוקטובר 2023 ביקש מנכ"ל משרד האוצר משר האוצר, המכהן
כממלא מקום יו"ר הקבינט החברתי-כלכלי, וממנכ"ל משרד רה"ם, שהיה מופקד באותה עת על ריכוז
עבודת הקבינט, לקיים דיון בקבינט לשם מתן מענה לצרכים שהעלו בפניו מנכ"לי משרדי ממשלה
ואשר דרשו לדעתו טיפול מיידי, ובהם בין היתר: מלאי החירום לרבות מזון לתינוקות ומערכת
הבריאות. שר האוצר ומנכ"ל משרד רה"ם השיבו כי ייקבע דיון בהמשך, אולם בפועל לא דן בהם
הקבינט ולא קיבל לגביהם החלטות לצד האמור, הממשלה קיבלה החלטות מסוימות הנוגעות למשק
החשמל והאנרגייה - נושא שהעלה מנכ"ל משרד האוצר ולא נדון בקבינט.
• המלצות ראש המשל"ט - בתאריכים 29.11.23 ,22.11.23 ו7.1.24- המליץ ראש המשל"ט, כמרכז
עבודת הקבינט וכראש הזרוע הביצועית שלו, לשר האוצר לקיים דיון בקבינט בנושאים האלה: כניסת
עובדים פלסטינים לישראל, תחום החינוך, התוכנית לטיפול ביישובי הצפון והמחסור בעובדים זרים.
לאחר ההמלצות האמורות כונס הקבינט רק ב,10.12.23- וזאת על פי בקשת הקבינט המדיני-ביטחוני,
לדיון בכניסת עובדים פלסטינים. לאחר מכן הקבינט לא כונס, לא דן ולא קיבל החלטות בנוגע ליתר
הנושאים.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 30
הקבינטהחברתי-כלכליבמהלךמלחמתחרבותברזלובתקופהשקדמהלה חשווןהתשפ"ו נובמבר2025
• בקשות שר הכלכלה והתעשייה - בחודשים אוקטובר 2023 עד ינואר 2024 פנה שר הכלכלה
והתעשייה בבקשות חוזרות ונשנות לכנס את הקבינט לצורך קידום הטיפול הממשלתי בצרכים
כלכליים חיוניים במהלך המלחמה. הפניות נשלחו בין היתר למנכ"ל משרד רה"ם)באוקטובר,(לראש
הממשלה ולשר האוצר, והעתקי הפניות - לחברי הקבינט. לדברי שר הכלכלה והתעשייה לא התקבל
מענה לפניותיו. בפועל, הקבינט לא דן ולא קיבל החלטות בנושאים שהעלה השר, ובהם תוכנית סיוע
ממשלתית לעסקים; מטה חירום לאומי לתעסוקה; הבאת עובדים זרים; העדפת תוצרת הארץ; וסיוע
למשפחות החטופים ולמשרתי המילואים.
החלטות שקיבלה הממשלה במהלך המלחמה בנושאים שבסמכות הקבינט
אף שבהחלטת הממשלה מ15.10.23- הוסמך הקבינט החברתי-כלכלי לטפל בכלל ההיבטים האזרחיים
הנוגעים למלחמה, בפועל חלק מהנושאים טופלו בידי הממשלה, ללא מעורבות הקבינט. כך במשך
כשישה חודשים, מפרוץ מלחמת חרבות ברזל עד סוף מרץ 2024, קיבלה הממשלה 24 החלטות בנושאים
שלגביהם היא הסמיכה לאחר פרוץ המלחמה את הקבינט החברתי-כלכלי. ואולם החלטותיה של
הממשלה בנושאים שבהם נדרש הקבינט לטפל ותוספות תקציב שהוקצו למשרדי הממשלה בסוף
דצמבר 2023 למימון צרכים אזרחיים מסוימים בגין המלחמה 11.8) מיליארד ש"ח - ההוצאות האזרחיות
לצורכי המלחמה; מסכום זה, הוקצו כ8.9- מיליארד ש"ח למימון צרכים שהממשלה הסמיכה לגביהם את
הקבינט החברתי-כלכלי- (לא ענו על החסר בעבודת הקבינט, שכן נושאים מהותיים שהקבינט הוסמך
בידי הממשלה לטפל בהם נותרו ללא מענה ממשלתי-אזרחי כולל במשך זמן רב. דוגמאות מרכזיות לכך
הן נושא הטיפול הממשלתי בהיבטים האזרחיים הנוגעים ליישובי הצפון ואוכלוסייתם והטיפול הכולל
במחסור בעובדים במשק בעקבות המלחמה, אשר לא בא על פתרונו גם לאחר הגדלת המכסות
להעסקת עובדים זרים.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 31
הקבינטהחברתי-כלכליבמהלךמלחמתחרבותברזלובתקופהשקדמהלה חשווןהתשפ"ו נובמבר2025
דיונים והחלטות בקבינט החברתי-כלכלי בתקופת המלחמה, אוקטובר 2023 עד
אוקטובר 2024
על פי פרוטוקולים של דיוני הקבינט החברתי-כלכלי, בעיבוד משרד מבקר המדינה.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 32
הקבינטהחברתי-כלכליבמהלךמלחמתחרבותברזלובתקופהשקדמהלה חשווןהתשפ"ו נובמבר2025
מומלץ כי ראש הממשלה כיו"ר הקבינט החברתי-כלכלי ושר האוצר המשמש כממלא מקומו יקפידו
על פעילות סדירה של הקבינט בימי שגרה, הכוללת התכנסות, קיום דיון מעמיק בנושאים עקרוניים ומהותיים
שבסמכות הקבינט וקבלת החלטות לקידומם, ובהם נושאי ליבה - פריון העבודה,
היערכות להזדקנות האוכלוסייה, דירוג האשראי, יוקר המחיה והיערכות כלכלית לשעת חירום.
על כלל השרים חברי הקבינט, על ראש הממשלה המכהן כיו"ר הקבינט ועל שר האוצר המכהן
כממלא מקום יו"ר הקבינט להקפיד על נוכחות סדירה בדיונים. הצורך בהקפדה בעניין זה מקבלת
משנה תוקף בעת מלחמה שבמהלכה נקלעו החברה והכלכלה למשברים אשר נדרשים לטיפול
ולסיוע ממשלתיים.
מומלץ ליו"ר הקבינט החברתי כלכלי - ראש הממשלה, וממלא מקומו שר האוצר, לפעול במטרה
ליצור תשתית לטיפול מדיני אפקטיבי בנושאים כבדי משקל בתחום החברתי-כלכלי המחייבים
שילוב של זרועות הממשלה: למפות ולהגדיר את הנושאים האסטרטגיים והמהותיים בתחום זה
שהממשלה במליאתה אינה עוסקת בהם; לקבוע את חלוקת האחריות לטיפול בנושאים האלה בין
מליאת הממשלה וועדות השרים שהיא הקימה, בשים לב למרכזיותו של הקבינט החברתי-כלכלי
בתחום האמור והבחירה של ממשלות ישראל שכיהנו במשך שנים רבות להקים קבינט כזה; לגבש
מדיניות ממשלתית רוחבית בנושאים אלה על בסיס דיוני עומק ומידע מקיף ורלוונטי בנושא הנדון;
לקבוע סדרי עדיפויות לטיפול בנושאים אלה; לקבל החלטות המובילות למימוש המדיניות בתחום
החברתי והכלכלי; ולבצע מעקב ובקרה בנוגע ליישום ההחלטות. לצורך כל אלה, ובמסגרת חובתו
לקיים הליך סדור של קבלת החלטות, מומלץ כי הקבינט ייוועץ בגורמי המקצוע העומדים לרשותו
- בנק ישראל והמועצה הלאומית לכלכלה.
לנוכח המורכבות המקצועית של נושאי הליבה בתחום החברתי-כלכלי ולנוכח הצורך בביסוס
תשתית מקצועית לעבודת הממשלה ולעבודתן של ועדות שרים הפועלות כזרוע של הממשלה
בתחום החברתי-כלכלי ובמרכזן הקבינט, מומלץ לראש הממשלה להטיל את האחריות לעבודת
המטה הכרוכה בהקמת התשתית הזו על גוף מגופי הממשלה. גוף זה יופקד על ריכוז עבודת
הממשלה וועדותיה בנושאים חברתיים-כלכליים, בראייה רחבה וכוללת, ובכלל זאת מיפוי הנושאים
שהממשלה במליאתה אינה עוסקת בהם והצעה בדבר חלוקת האחריות לטיפול בהם. זאת, בדומה
לעקרונות שעומדים בבסיס קיומו של המל"ל ולתפקידיו הנוגעים לעבודת הממשלה וועדות השרים
בענייני החוץ והביטחון. תשתית כאמור תאפשר מיצוי ייעודו של הקבינט החברתי-כלכלי כפורום
המרכזי של הממשלה לעיסוק מעמיק ומקיף בתחום זה.
על ראש הממשלה המכהן כיו"ר הקבינט החברתי-כלכלי ועל שר האוצר המכהן כממלא מקום יו"ר
הקבינט במהלך מלחמת חרבות ברזל לוודא כי הקבינט פועל כמתחייב מתפקידו - לטפל בכל ההיבטים
האזרחיים הנוגעים לניהול מערך המלחמה ולתת מענה לצורכי הציבור המשתנים, בייחוד
מבקר המדינה | דוח מיוחד 33
הקבינטהחברתי-כלכליבמהלךמלחמתחרבותברזלובתקופהשקדמהלה חשווןהתשפ"ו נובמבר2025
לנוכח השפעות המלחמה. מומלץ ליו"ר הקבינט לכנס את הקבינט באופן סדיר, לקיים עדכון שוטף
של הקבינט בנושאים המצויים בתחום סמכותו ודורשים טיפול רוחבי בין-משרדי ולהוביל תהליך
לקבלת החלטות בקבינט לקידום המענה לצורכי הציבור בנושאים אלה.
על שר האוצר כממלא מקום יו"ר הקבינט לוודא כי הקבינט מתכנס לצורך דיון וקבלת החלטות
בנושאים המצויים בתחום סמכותו, גם במענה לבקשת מי מחברי הקבינט שנושא ההחלטה נוגע
לתחום הסמכות של משרדו, וכן לוודא כי בקבינט מתקיים הליך תקין של קבלת החלטות, לרבות
בחינת חלופות והשלכותיהן; הצגת עמדותיהם של כל הגורמים הרלוונטיים; ומעקב אחר יישום
ההחלטות ותוצאותיהן. עוד מומלץ כי הגורם המרכז את עבודת הקבינט וגורמי המקצוע המציגים
את עמדתם לחברי הקבינט יקפידו על הצגת כלל המשמעויות הכלכליות וההיבטים הרלוונטיים.
לנוכח כישלון הממשלה בהקמת המשל"ט וקשייו במימוש תפקידו כזרוע הביצוע של הקבינט, על
הממשלה ועל ראש הממשלה העומד בראשה להיערך מראש בזמן שגרה לריכוז הטיפול הממשלתי
בתחום האזרחי בשעת חירום, ובכלל זאת למנות גוף בעל סמכות ואחריות כוללות לניהול ההיבטים
האזרחיים ולקבוע את דרכי פעולתו. היערכות מראש עשויה למנוע את הצורך לבצע בשעת חירום,
בתנאי לחץ, את הפעולות הנדרשות כדי להקים גוף מנהל - להחליט על הקמתו, להקימו, לקבוע מה
יהיו משאביו ולמנות את עובדיו ומנהליו, וכן לשלבו בין הגופים הממשלתיים הרלוונטיים. כמו כן, יש
לתרגל את פעולתו של המנגנון לניהול ההיבטים האזרחיים בעת שגרה כדי שיפעל היטב בעיתות
חירום. על הממשלה לקיים הליך סדור של בקרה ומעקב בעניין ביצוע החלטותיה בנושא זה. על ראש
הממשלה להידרש לעניין באופן מיידי, נוכח מצב המלחמה המתמשך במדינת ישראל
והשלכותיו על הציבור, באופן שייתן מענה לצורכי התושבים.
ממשלת ישראל נדרשת להתמודד עם אתגרים יסודיים וארוכי טווח בתחומי החברה והכלכלה, ובהם סביבה
גיאופוליטית מורכבת, מאפיינים דמוגרפיים ייחודיים ואי-שוויון כלכלי. לנוכח אתגרים אלה משמש הקבינט
החברתי-כלכלי זרועה הארוכה של הממשלה לטיפול, העמקה וקבלת החלטות בנושאים חברתיים-כלכליים.
סמוך לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל הרחיבה הממשלה את סמכויות הקבינט החברתי-כלכלי במידה ניכרת
משהטילה עליו לטפל בכל ההיבטים האזרחיים הנוגעים לניהול מהלך המלחמה. בכך העמידה הממשלה את
הקבינט כפורום הממשלתי המוביל לקבלת ההחלטות והתוויית המענה לצורכי העורף במהלך התקופה
המורכבת והייחודית שלאחר 7 באוקטובר.
1. ממצאי הדוח מצביעים על כך שבתהליך מתמשך ארוך שנים קודם המלחמה רודדה פעילות הקבינט במידה
ניכרת - ירידה של 90% במספר ההחלטות; גידול בשיעור ההחלטות שהתקבלו ללא דיון)מ8%- בממשלה
ה30- ל100%- בממשלה ה35- ול50%- בממשלה ה;(36- נוכחות חלקית של שרים בדיונים; והימנעות
הקבינט מעיסוק וקבלת החלטות בנושאי ליבה אסטרטגיים שבתחום סמכותו, דוגמת פריון העבודה
בישראל, היערכות להזדקנות האוכלוסייה, דירוג האשראי של ישראל, סוגיית יוקר המחיה והיערכות
כלכלית לשעת חירום.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 34
הקבינטהחברתי-כלכליבמהלךמלחמתחרבותברזלובתקופהשקדמהלה חשווןהתשפ"ו נובמבר2025
2. במסגרת בחינת פעולתו של הקבינט טרם המלחמה העלתה הביקורת שיושבי ראש הקבינט החברתי-
כלכלי - שר האוצר בממשלה ה36- אביגדור ליברמן וראש הממשלה ה37- בנימין נתניהו, לא עסקו בנושא
היערכות הקבינט לשעת חירום על אף המלצות מבקר המדינה וגורמי המקצוע לעשות כן.
3. בתקופת המלחמה עמד בראש הקבינט אשר הוסמך על ידי הממשלה להוביל את הטיפול לטפל בכל
ההיבטים האזרחיים הנוגעים לניהול מערך המלחמה, שר האוצר, בצלאל סמוטריץ.'בתקופה זו התאפיין
הקבינט בפעילות דלה, הוא חדל לחלוטין מלהתכנס באמצע דצמבר 2023, וכפועל יוצא מכך לא מילא את
התפקידים שהוטלו עליו על ידי הממשלה. הממשלה כשלה בהקמת המשל"ט, שהוקם במשרד האוצר
כזרוע הביצוע של הקבינט במהלך המלחמה, נתקל בקשיים ניכרים במהלך התקופה הקצרה שבה פעל -
פחות משלושה חודשים, ולא הצליח לממש את ייעודו. מיעוט דיוני הקבינט יצר קושי לצקת תוכן לעבודת
המשל"ט, ובכך לבסס את פעילותו, וראש המשל"ט העלה שורה של קשיים בעבודת המשל"ט לפני שר
האוצר.
שר האוצר מסר כי כישלון הקמת המשל"ט והפעילות הדלה של הקבינט החברתי-כלכלי בתקופת המלחמה
קשורים בפעולותיהם של גורמי המקצוע במשרד האוצר, במשרד המשפטים ובנציבות שירות המדינה, אשר
לדברי השר הערימו קשיים משמעותיים בפני הקמת המשל"ט וביסוס פעילותו. מנגד, מסרו גורמי מקצוע
במשרד האוצר ובנציבות שרות המדינה למשרד מבקר המדינה כי הם סייעו להקמת המשל"ט ולביצוע
תפקידיו.
אוזלת ידו של הקבינט במילוי תפקידיו במהלך המלחמה באה לידי ביטוי בין היתר בהימנעותו ממתן מענה
מערכתי ליישובי קו העימות בצפון ותושביהם, אשר בשל התמשכות האיום הביטחוני נקלעו למשבר כלכלי
וחברתי, וכן משבר אישי של רבים מתושביהם, הדורש טיפול ממשלתי רוחבי - מענה אפקטיבי בטווח המיידי
ושיקום מיטבי בטווח הבינוני והארוך. בהיעדר מענה מטעמו של הקבינט, הטיפול בנושא הצפון עבר בין גורמים
ממשלתיים שונים. החלטת הממשלה ליישום תוכנית כוללת שאמורה לספק את המענה הרחב ליישובי הצפון
התקבלה רק בסוף מאי 2024, יותר מחצי שנה לאחר פרוץ המלחמה. נכון ליוני 2025, יותר משנה וחצי לאחר
פרוץ המלחמה, טרם גובשה תוכנית רב-שנתית לשיקום הצפון.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ'שהוסמך לעמוד בראש הקבינט, לקבוע את סדר יומו ולנהל את דיוניו לצורך קבלת
החלטות, לא מימש את סמכויותיו אלה, ולפיכך הקבינט לא מילא את התפקידים שהטילה עליו הממשלה
בתחילת המלחמה. לנוכח הפסקת כינוסי הקבינט כבר בדצמבר 2023, וכיוון שלא פעל לאורך חודשי המלחמה
הרבים, היה על ראש הממשלה בנימין נתניהו להידרש לנושא כדי לוודא שהטיפול בתחום האזרחי במהלך
המלחמה מלא וממצה, אך זאת לא נעשה.
יותר משנה לאחר פרוץ המלחמה נדרש טיפול ממשלתי בשורה של היבטים אזרחיים הנוגעים למלחמה. על יו"ר
הקבינט - ראש הממשלה או ממלא מקומו - שר האוצר, לפעול למימוש סמכויות הקבינט ולהבטיח כי הקבינט
יפעל כפורום ממשלתי מוביל שפעולתו נשענת על עבודת מטה ממשלתית רצופה לצורך קבלת מידע עדכני
שוטף, קיום הערכות מצב וקבלת החלטות למול כלל הצרכים המתפתחים.
נוסף על כך, ולצורך תפקוד מלא ואפקטיבי של הקבינט החברתי כלכלי בעת שגרה ובשעת חירום, על ראש
הממשלה ושר האוצר לפעול במטרה לצקת תוכן לפעילות הקבינט ולעיסוקו בנושאי ליבה חברתיים וכלכליים.
לנוכח הצורך בביסוס תשתית מקצועית לעבודת הממשלה, הקבינט וועדות שרים נוספות בתחום החברתי-
כלכלי, מומלץ כי ראש הממשלה יטיל את האחריות לעבודת המטה הכרוכה בהקמת התשתית הזו על גוף מגופי
הממשלה, אשר יופקד על ריכוז עבודת הממשלה וועדותיה בנושאים אלה, בראייה רחבה וכוללת. זאת, בדומה
מבקר המדינה | דוח מיוחד 35
הקבינטהחברתי-כלכליבמהלךמלחמתחרבותברזלובתקופהשקדמהלה חשווןהתשפ"ו נובמבר2025
לעקרונות שעומדים בבסיס קיומו של המל"ל ולתפקידיו הנוגעים לעבודת הממשלה וועדות השרים בענייני החוץ
והביטחון. תשתית כאמור תאפשר מיצוי ייעודו של הקבינט החברתי-כלכלי כפורום המרכזי של הממשלה
לעיסוק מעמיק ומקיף בתחום זה.
מ ב ק ר ה מ ד י נ ה
ההיערכות הכלכלית לאירוע
מלחמה וניהול תקציבי מלחמת
חרבות ברזל בשנים
2024 - 2023
7 5 ג
▪ חשוון התשפ"ו נובמבר 2025
מבקר המדינה | דוח מיוחד 39
ההיערכותהכלכליתלאירועמלחמהוניהולתקציבימלחמתחרבותברזלבשנים2024 - 2023 חשווןהתשפ"ו נובמבר2025
ההיערכות הכלכלית לאירוע מלחמה וניהול תקציבי
מלחמת חרבות ברזל בשנים 2024 - 2023
תקציר
ביום שמחת תורה התשפ"ד, שבעה באוקטובר 2023, תקף ארגון הטרור חמאס את מדינת ישראל באמצעות ירי
של אלפי טילים וחדירה של אלפי מחבלים לבסיסי צה"ל, לערים וליישובים בנגב המערבי)יישובי עוטף עזה.(
בעקבות זאת, יישובים רבים פונו מביתם, מלחמת חרבות ברזל פרצה וצה"ל גייס יותר מ300,000- חיילי מילואים
כדי להתמודד עם האיומים מצפון ומדרום ועם ירי הרקטות של חמאס מדרום ושל החיזבאללה מצפון, הנמשכים
תקופה ארוכה. לכל אלה יש השפעות משמעותיות על תפקוד הכלכלה והמשק הישראליים בטווח הקצר ובטווח
הארוך.
מדינת ישראל למודת אירועים ביטחוניים ומערכות קצרות וארוכות. מלחמה היא אחד הסיכונים העיקריים
שאליהם חשופה המדינה, לצד רעידת אדמה, מגפות ועוד. לכן, מדינת ישראל נדרשת להיערך לאירועי חירום,
משברים ואסונות אשר עלולים לסכן חיי אדם ולפגוע במידה ניכרת באורחות החיים, בתשתיות הלאומיות, ביכולת
הביטחונית ובחוסן הלאומי. אשר להיערכות כלכלית למצב חירום, היא עשויה לשמור על יציבות הכלכלה ולסייע
לעמידתה באתגרים פיסקליים ומוניטריים, לאפשר התמודדות עם משברים ומצבי חירום כלכליים, לשמור על
גישה לשירותים ומשאבים בזמן חירום ועוד.
הפגיעה הכלכלית המתמשכת במשק מאז פרוץ המלחמה ולתוך שנת 2024 ומימון הוצאות המלחמה והשלכותיה
גרמו לפגיעה במצבה הפיסקלי של ישראל והגדילו את חובות המדינה והציבור במידה ניכרת באופן שישפיע על
הדורות הנוכחיים והבאים. על פי נתוני אגף החשב הכללי במשרד האוצר, נכון לנובמבר 2024, אומדן הוצאות
המלחמה מפרוץ המלחמה ועד נובמבר 2024 עמד על כ112.8- מיליארד ש"ח והתחזית של בנק ישראל
מספטמבר 2024 היא כי בשנים 2025 - 2023 יעמוד היקף הוצאות המלחמה על כ250- מיליארד ש"ח. נוסף על
כך, בתקופה שבין פרוץ המלחמה ועד נובמבר 2024 שולמו כ17.7- מיליארד ש"ח מקרן הפיצויים. ביצוע תקציב
מערכת הביטחון בגין מלחמת חרבות ברזל בשנים 2024-2023 עמד על כ95- מיליארד ש"ח. כ37- מיליארד ש"ח
שולמו בשנת 2024 בגין תגמולי מילואים והטבות מילואים)כ22%- מהוצאות מערכת הביטחון.(
להלן רשימת בעלי התפקידים שכיהנו בתפקידם בתקופת הביקורת: שר האוצר: מר בצלאל סמוטריץ;'מנכ"ל
משרד האוצר: מר שלומי הייזלר; הממונה על התקציבים: מר יוגב גרדוס; החשב הכללי: מר יהלי רוטנברג;
הכלכלן הראשי: מר שמואל אברמזון; והיועץ המשפטי של משרד האוצר: מר אסי מסינג.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 40
ההיערכותהכלכליתלאירועמלחמהוניהולתקציבימלחמתחרבותברזלבשנים2024 - 2023 חשווןהתשפ"ו נובמבר2025
תהליך גיבוש תקציב המדינה הנוסף לשנת 2023 ותקציב המדינה הנוסף לשנת 2024
ואישורם במליאת הכנסת
בלוח שלהלן מוצגים נתונים מרכזיים של מדדים מקרו כלכליים מרכזיים במשק לשנים 2024 - 2023 וכן תחזית
לשנת 2025.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 41
ההיערכותהכלכליתלאירועמלחמהוניהולתקציבימלחמתחרבותברזלבשנים2024 - 2023 חשווןהתשפ"ו נובמבר2025
נתונים מרכזיים של מדדים מקרו כלכליים מרכזיים במשק לשנים 2024 - 2023 וכן תחזית
לשנת) 2025שיעור השינוי באחוזים(
) 2023בפועל() 2024בפועל(התחזית ל2025-
התוצר המקומי הגולמי 2.0 0.9 3.8
הצריכה הפרטית -0.9 2.6 7.0
גירעון הממשלה)אחוזי 4.0 6.8 4.9
תוצר(
יחס החוב לתוצר 61.4 69 69
האינפלציה 3.3 3.2 2.8
המקור: נתוני בנק ישראל והלמ"ס. התחזית על פי בנק ישראל, התחזית המקרו-כלכלית של חטיבת המחקר, אוקטובר 2024.
250 69% לעומת 0.9% לעומת
61.5% 3.1%
מיליארד ש"ח 6.8%
אומדן בנק ישראל שיעור הגירעון בפועל יחס חוב תוצר בשנת הצמיחה בפועל בשנת
לעלות הצבאית בתקציב המדינה 2024, זאת לעומת יחס 2024 לעומת תחזית
והאזרחית הכוללת לשנת 2024, לעומת של של 60.3% בשנת 2022 ו- צמיחה לשנה זו של
המלחמה לשנים יעד גירעון מתוכנן - 2023 61.5% בשנת 2023,3.1% לפני פרוץ
2025 נכון בשיעור של 6.6% לספטמבר)כולל חודשי המלחמה(המלחמה
2024 בתקציב הנוסף ממרץ
2024. זאת לעומת
גירעון תקציבי של
4.1% בשנת 2023
ועודף תקציבי של
0.6% בשנת 2022
( 2024נטו) בין התקציב המקורי שאושר במאי 2023 מיליארד ש"ח
(כ64.5- מיליארד ש"ח) לבין התקציב הנוסף שאושר
בדצמבר ( 2024כ149.5- מיליארד ש"ח))נטו(
הגידול שחל בתקציב 85
משרד הביטחון לשנת
מבקר המדינה | דוח מיוחד
42
ההיערכות הכלכלית לאירוע מלחמה וניהול תקציבי מלחמת חרבות ברזל בשנים 2024 - 2023 חשוון התשפ"ו נובמבר
2025
27.1
מיליארד ש"ח
כ-26 כ-107 הגידול הצפוי בתשלומי
הריבית ובהחזרי קרן
5 מיליארד ש"ח מיליארד ש"ח לביטוח לאומי בשנים
חמישה מקרים התוספת בתקציב סך התוספת התקציבית
2027 - 2025 לאחר עדכון
שבהם שלוש חברות המדינה לשנת 2023 שנוספה בתקציבי
הנומרטור ביוני
דירוג האשראי הבין- בעקבות המלחמה, המדינה שאושרו בשנת
2024
לאומיות הורידו את מהם כ17- מיליארד 2024 בעקבות המלחמה
הדירוג למדינת ש"ח לצרכים צבאיים לעומת התקציב המקורי
ישראל החל וכ8.8- מיליארד ש"ח שאושר במאי) 2023כ-
מתחילת המלחמה לצרכים אזרחיים ועד 70.4 מיליארד ש"ח
אוקטובר 2024 בחודש מרץ, כ3.4-
(לרבות הורדה מיליארד ש"ח בחודש
כפולה בספטמבר ספטמבר, וכ33.1-
2024 של חברת מיליארד ש"ח בחודש
( Moody's דצמבר(
8.2
90 מיליארד ש"ח
מיליארד ש"ח 3.6% ההיקף הכספי של 50
פניות שאישרה ועדת
הפגיעה הכוללת שיעור הפגיעה הפטור המרכזית לחירום
בתוצר בשנים -2023 המצטברת בפועל 2024: של אגף החשב הכללי
25 מיליארד בתוצר בשל המלחמה, ש"ח בשלושת החודשים
בשנת 2023 לשנים) 2024 - 2023כ1.4%- הראשונים לאחר פרוץ
תוצר,(המלחמה
וכ65- מיליארד ש"ח
בשנת 2024, על פי
הערכת בנק ישראל
מיולי 2025
מבקר המדינה | דוח מיוחד 43
ההיערכותהכלכליתלאירועמלחמהוניהולתקציבימלחמתחרבותברזלבשנים2024 - 2023 חשווןהתשפ"ו נובמבר2025
אומדן בנק ישראל לעלות הכוללת של המלחמה לשנים 2025 - 2023 במיליארדי ש"ח
נכון לספטמבר 2024
על פי נתוני בנק ישראל, ספטמבר 2024, בעיבוד משרד מבקר המדינה.
בחודשים ינואר-נובמבר 2024 בדק משרד מבקר המדינה את ההיערכות הכלכלית לאירוע
מלחמה וניהול תקציב מלחמת חרבות ברזל בשנים.2024 -2023 בין היתר נבדקו ההיערכות
הכלכלית לשעת חירום לפני המלחמה, הכנת תקציבי המלחמה לשנים 2023 ו2024- במשרד
האוצר; וביצוע תקציב המלחמה ב90- הימים הראשונים של המלחמה. הבדיקה נעשתה בעיקר
במשרד האוצר: בלשכת שר האוצר, בלשכת המנכ"ל, באגף התקציבים, באגף החשב הכללי,
מבקר המדינה | דוח מיוחד 44
ההיערכותהכלכליתלאירועמלחמהוניהולתקציבימלחמתחרבותברזלבשנים2024 - 2023 חשווןהתשפ"ו נובמבר2025
באגף הכלכלן הראשי, באגף השכר והסכמי עבודה וכן בבנק ישראל ובמועצה הלאומית
לכלכלה. בדיקות השלמה נעשו במשרד המשפטים, ברשות המסים, במשרד הכלכלה, במשרד
התיירות, במשרד הבריאות, במשרד החינוך, במשרד הפנים, במשרד התחבורה והבטיחות
בדרכים, במשרד האנרגיה והתשתיות הלאומיות ובמשרד הדתות. במהלך הביקורת שלח משרד
מבקר המדינה שאלונים ל37- משרדי ממשלה שקיבלו תקציב מלחמה. עד מועד
סיום הביקורת השיבו על השאלון 30 מהמשרדים.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 45
ההיערכותהכלכליתלאירועמלחמהוניהולתקציבימלחמתחרבותברזלבשנים2024 - 2023 חשווןהתשפ"ו נובמבר2025
שער ראשון - ההיערכות הכלכלית לשעת חירום
לפני מלחמת חרבות ברזל
חודש ימים 23.5 מיליארד ש"ח 8.5
בלבד למול90 מיליארד ש"ח שנת 2016 מיליארד דולר
תרחיש הייחוס המצרפי אומדן הפגיעה בתוצר השנה האחרונה היקף מכירת המט"ח
של רח"ל למתאר למלחמה של כחודש ימים, על שבה התקיים פי על ידי בנק ישראל
מלחמה לשנים -2025 תרחיש הייחוס הענפי תרגיל היערכות בחודשים אוקטובר -
2021 התייחס לתקופת למלחמה של משרד האוצר, פנימי למלחמה נובמבר 2023, מהיקף
לחימה רב-זירתית של למול הפגיעה בתוצר בשנים במשרד האוצר תוכנית כוללת של 30
כחודש ימים, לעומת 2024 - 2023 לפי הערכת בנק מיליארד דולר
התמשכותה של ישראל מיולי 2025
מלחמת חרבות ברזל
קרוב לשנתיים וטרם
הסתיימה
מבקר המדינה | דוח מיוחד 46
ההיערכותהכלכליתלאירועמלחמהוניהולתקציבימלחמתחרבותברזלבשנים2024 - 2023 חשווןהתשפ"ו נובמבר2025
מוכנות משרד האוצר לשעת חירום
תוכנית המענה של משרד האוצר לשעת חירום - נמצא כי תוכנית המענה המשרדית למלחמה
שעודכנה על ידי הרשות הייעודית במשרד האוצר (הגורם מטעם מנכ"ל משרד האוצר המרכז את
הפעילות בתחום ההיערכות לשעת חירום במשרד) ביולי 2023, מבוססת על תרחיש ייחוס ענפי בהתאם
לתרחיש הייחוס המצרפי של רח"ל ממרץ 2022, אשר כולל מתאר יחיד בלבד של אפשרות למלחמה רב-
זירתית שתימשך כחודש ימים בלבד. אומדן המשמעות הכלכלית מתרחיש הייחוס עמד על אובדן תוצר
של כ23.5- מיליארד ש"ח.
בפועל, מלחמת חרבות ברזל נמשכת קרוב לשנתיים וטרם הסתיימה, ואובדן התוצר בגינה, ברבעון
האחרון של שנת 2023 בלבד עמד על כ25- מיליארד ש"ח. יצוין כי תחזית הצמיחה לשנת 2024 עמדה
לפני המלחמה על 3.1% לעומת 0.9% בפועל, נכון למועד הביקורת, פער של 2.2 נקודות האחוז המהווים
פער של כ65- מיליארד ש"ח, וזאת לאור פרוץ מלחמת חרבות ברזל והתרחבותה לכמה זירות. כמו כן,
יצוין כי על פי הערכת בנק ישראל הפגיעה החזויה בתוצר לשנת 2025 נאמדת בכ75 - 65- מיליארד ש"ח
)במחירי.(2024הדבר משקף את חוסר הרלוונטיות של תוכנית המענה של משרד האוצר, שנגזרה
מתרחיש הייחוס של רח"ל, למלחמת חרבות ברזל ולהשלכותיה הכלכליות על המשק הישראלי.
היעדר רזרבה ומקורות תקציביים ייעודיים לחירום - בהוראות חוק יסוד משק המדינה נקבע כי
תקציב המדינה יכלול את הוצאות הממשלה הצפויות והמתוכננות. בשנים האחרונות אירעו מספר אירועי
חירום שהיו כרוכים בהוצאות משמעותיות שלא היה להם מענה במסגרת התקציבית הקיימת לאותה שנת
התקציב. מדינת ישראל לאורך שנותיה למודת מצבי חירום ביטחוניים ואזרחיים, אולם בביקורת עלה כי
למשרד האוצר לא היה מנגנון תקציבי ייעודי לצורך מתן מענה מהיר לצרכים תקציביים בלתי צפויים ולא
מתוכננים בעת התרחשות אירוע חירום בהיקפים משמעותיים; עוד נמצא כי משרד האוצר לא תקצב
בתקציב המדינה סעיף רזרבה ייעודי לחירום אותו ניתן לממש באופן מיידי בקרות אירוע חירום ללא צורך
בעדכון התקציב. יצוין כי במסגרת אישור חוק התקציב 2025 הוסדר לראשונה מנגנון חוקי המסדיר מתן
מענה לחירום. כך, נקבע לראשונה מנגנון שלפיו תוקצב סכום של כ4- מיליארד ש"ח בסעיף התקציב
"רזרבה כללית"שנועד למימון הוצאות המלחמה באותה שנה, בהתקיים שורה של תנאים. כמו כן, נמצא
כי בעת גיבוש התקציב השנתי, אגף התקציבים אינו ממפה מראש רשימה של מקורות תקציביים
אפשריים מתוך מסגרת תקציב המדינה המוצעת)כפי שתיקבע בחוק(אשר על פי סדרי עדיפות
מקצועיים ניתן יהיה להקצות ממנה מקורות בתקציב הקיים לטובת מימון הצרכים הראשוניים
שעשויים להידרש בקרות אירוע חירום. עוד נמצא כי הנהלת משרד האוצר לא קבעה מנגנון להוצאת
כספים מהירה ומנגנון סיוע לרשויות המקומיות, בהתאם לנדרש לפי תוכנית המענה המשרדית למלחמה.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 47
ההיערכותהכלכליתלאירועמלחמהוניהולתקציבימלחמתחרבותברזלבשנים2024 - 2023 חשווןהתשפ"ו נובמבר2025
תרגילים להתמודדות עם מצבי חירום - בביקורת נמצא כי התרגיל הפנימי האחרון למלחמה
כוללת שנערך במשרד האוצר היה בשנת 2011 וכלל תרחיש"מתקפת פתע"מלבנון ומעזה וכן תרחיש
"מלחמה
כוללת."נמצא כי תרגיל המלחמה הפנימי האחרון שנערך במשרד האוצר, אך לא התייחס למלחמה
כוללת, היה בשנת 2016 וכלל תרגיל שולחני משותף להנהלות משרד האוצר ומשרד התשתיות
הלאומיות, האנרגייה והמים רק בנושא פגיעה בתשתיות האנרגייה ואסדת הגז. עוד עולה כי משנת 2019
אף לא התקיימו כלל תרגילי חירום פנימיים במשרד האוצר.
משרד מבקר המדינה מעיר למנכ"לי משרד האוצר ולרשות הייעודית במשרד האוצר על אי-קיום תרגיל
פנימי העוסק בתרחיש מלחמה למעלה משמונה שנים, ואי קיום תרגיל פנימי העוסק במלחמה כוללת
למעלה מ13- שנים. לפיכך, המשרד לא פעל בהתאם לנוהל בנושא אימונים ותרגילי חירום מיולי 2023
הקובע כי יש לבצע תרגילי חירום אחת לשנה. היעדר התרגול פגע במוכנות וביכולת מתן מענה מבעוד
מועד.
ריתוק אנשי מקצוע הכרחיים לפעילות משרד האוצר בשעת חירום - בביקורת נמצא כי עד
המלחמה הוגדרו במשרד האוצר רק 137 עובדים חיוניים)מסך של כ800- עובדים,(וכי 100% מהעובדים
החיוניים הוגדרו מול משרד העבודה"מרותקים משקית."בפועל, נמצא כי במלחמת חרבות ברזל, גויסו
למילואים 204 עובדים ממשרד האוצר)חיוניים ושאינם חיוניים,(וכי מתוכם גויסו למילואים שישה עובדים
אשר הוגדרו מרותקים משקית. כך למשל, גויסו בתחילת המלחמה הממונה על השכר והסכמי העבודה
ורפרנט החירום של אגף תקציבים. גיוס המילואים הנרחב הקשה על תהליך גיבוש התוכניות במשרד
האוצר לאחר פרוץ המלחמה. כך למשל, גויסו רפרנטים מצוות מקרו של אגף תקציבים, והעומס על
הצוות גדל, מאחר שהוא נדרש להעביר שני חוקי תקציב חדשים בלוח זמנים קצר. משרד האוצר מסר כי
היו לכך השפעות על היכולת לקדם במהירות את הטיפול בתקציבים הנדרשים ללחימה.
הכרזת מצב חירום במשרד האוצר ופתיחת חדר מצב משותף של אגפי משרד האוצר - נמצא
כי משרד האוצר לא פתח חדר מצב לחירום בהתאם לנדרש בנוהל תוכנית המענה המשרדית מיולי
2023. חדר המצב שנפתח אויש רק על ידי תחום החירום של מערך סייבר חירום וביטחון, בלא נציגים של
אגפי משרד האוצר השונים כדוגמת אגף תקציבים, אגף החשב הכללי, אגף הכלכלן הראשי ואגף השכר
והסכמי העבודה. עולה החשש כי פתיחתו של חדר מצב ללא נציגי האגפים השונים במשרד האוצר כפי
שקובע נוהל תוכנית המכנה המשרדית מיולי 2023, כאמור, הקשתה על מתן מענה מיידי לצרכים
הכלכליים השונים העולים מהשטח בעת מצב החירום. עוד נמצא כי מרכז המידע לחירום של הנהלת
משרד האוצר המשיך להתנהל במלחמה כמו בשגרה ללא מעבר למתכונת חירום, ללא כל מידע סדור
אודות תוכניות הסיוע לאזרחים וללא קו חם לרשויות ולאזרחים.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 48
ההיערכותהכלכליתלאירועמלחמהוניהולתקציבימלחמתחרבותברזלבשנים2024 - 2023 חשווןהתשפ"ו נובמבר2025
היערכות הדרג המדיני לשעת חירום - ראש הממשלה ושר האוצר
הקבינט החברתי-כלכלי - היעדר עיסוק בהיערכות כלכלית לחירום - נמצא כי בתקופת
הכהונה של הממשלה ה36- ושל הממשלה ה37- בשנים) 2023 - 2021עד לפרוץ המלחמה,(הקבינט
החברתי-
כלכלי)בו חברים ראש הממשלה, שר האוצר ושרים נוספים כשר הפנים, שר הבינוי והשיכון ושר
הכלכלה והתעשייה,(לא עסק בהיערכות כלכלית לשעת חירום, וזאת חרף המלצות מבקר המדינה, על
רקע לקחי משבר הקורונה, לעסוק ולקיים תהליכי הפקת לקחים בנושאים בעלי חשיבות כלכלית
מהותית למשק בשעת חירום: התוכנית לחלוקת מענקים לאוכלוסייה - הקבינט החברתי כלכלי לא עסק
בתכניות לחלוקת מענקים בעת משבר, לא ניתח את הלקחים מהתכניות שהופעלו בעבר ולא גיבש
כללים ליישום תכניות מענקים בעת משבר; בחינת מודל החל"ת של עובדים בעת חירום - הקבינט
החברתי-כלכלי לא קיבל החלטות בנוגע למודל החופשה ללא תשלום בעת משבר ולא עסק
באפשרויות אחרות לניהול משברים בשוק העבודה; ומתווה הסיוע לעסקים - הקבינט החברתי-כלכלי לא
עסק בגיבוש מדיניות הסיוע לעסקים בעת חירום.
משרד מבקר המדינה מעיר לראש הממשלה המכהן - ח"כ בנימין נתניהו, לראשי הממשלה שכיהנו - מר
נפתלי בנט וח"כ יאיר לפיד)לתקופה קצובה,(לשר האוצר המכהן - מר בצלאל סמוטריץ,'ולשר האוצר
שכיהן - ח"כ אביגדור ליברמן, כי נוכח החשיבות הלאומית בהיערכות כלכלית לשעת חירום, ראוי היה כי
ממשלות ישראל היו פועלות לקיים תהליך של הפקת לקחים ולקיים דיונים בנושא, בין אם באמצעות
הקבינט החברתי-כלכלי או בפורום ממשלתי אחר.
אי-הקמת ועדת שרים לאסטרטגיה כלכלית חברתית - נמצא כי שש ממשלות ישראל שכיהנו
משנת 2012 ואילך, לא הקימו את ועדת השרים לאסטרטגיה כלכלית חברתית ובכך לא יישמו את
החלטת הממשלה משנת 2012. ועדה זו שהוסמכה לקיים דיונים על הערכת מצב אסטרטגית ועל קידומן
של תוכניות מתאר אסטרטגיות ולהביא תוכניות אלה לאישור הממשלה, לא הוקמה על ידי ממשלות
ישראל, וממילא לא קיימה דיונים בנושא היערכות למלחמה.
היערכות מנכ"ל משרד האוצר לשעת חירום
הכנה ועדכון של תוכנית המענה של מנכ"ל משרד האוצר לחירום - על אף שמנכ"ל משרד
האוצר נדרש להכין את תוכנית המענה לשעת חירום של לשכתו על פי נוהל תוכנית המענה המשרדית
למלחמה של משרד האוצר, וכן לוודא כי היא מתעדכנת מדי שנה, נמצא כי מנכ"ל משרד האוצר עדכן
את תוכנית המענה של לשכתו רק במרץ 2024, כ6- חודשים לאחר תחילת המלחמה וכשנתיים וחצי
בלבד לאחר שתוכנית המענה גובשה בתקופת המנכ"ל הקודם בדצמבר 2021. כן נמצא כי תוכנית
המענה שעודכנה אינה מפורטת לאופן מימוש יעדי השירות כמו קיום תהליך הערכת מצב וגיבוש המסר
הכלכלי הלאומי. הכנה של תוכנית מענה מפורטת המגדירה את הכלים באמצעותם הנהלת משרד
האוצר תממש את יעדי השירות שלה, וכן בחינה ועדכון של התוכנית מראש, בהתאם לנוהל תוכנית
המענה המשרדית, ולא במהלך המלחמה, עשויים היו לסייע במתן המענה המשרדי בשעת חירום.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 49
ההיערכותהכלכליתלאירועמלחמהוניהולתקציבימלחמתחרבותברזלבשנים2024 - 2023 חשווןהתשפ"ו נובמבר2025
משרד מבקר המדינה מעיר כי נדרש היה שמנכ"ל משרד האוצר יפעל בעוד מועד להכין תוכניות
מפורטות שיגדירו את הכלים והפעולות למימוש יעדי השירות, וכן יפעל להכין פתרונות לטיפול בפערים
בין יעדי השירות ורמות השירות שנקבעו לשעת חירום לבין היכולת לממש אותם נוכח תרחישי הייחוס.
נוסף על כך, על מנכ"ל המשרד היה לבצע מעקב ובקרה על יעדי השירות, רמות השירות ותוכנית
המענה ולהתאים אותם לשינויים החלים בתרחישי הייחוס הלאומיים לשעת חירום, ליעדי השירות
הלאומיים, למשימות המשרדיות המשתנות מעת לעת ולמדיניות השר.
היערכות אגף הכלכלן הראשי לשעת חירום
גיבוש תוכנית המענה של אגף הכלכלן הראשי לתרחיש מלחמה - מאז הקמתו של אגף
הכלכלן הראשי בשנת 2012, הוא לא עדכן את נוהלי החירום של יחידותיו (יחידת מחקר ותחזיות ויחידת
קשרים
בין-לאומיים,) אף כי עברו כ12- שנים מאז גובשו, ואף שנקבע בהם כי הם יעודכנו אחת לשנה. כמו כן,
נמצא כי עד פברואר 2024 נוהלי אגף הכלכלן הראשי לא כללו נוהל של יחידת מינהל הכנסות המדינה
למצב חירום, אף שיש חשיבות למעקב אחר הכנסות המדינה בעת מצב חירום.
משרד מבקר המדינה מעיר לכלכלן הראשי על כך שבמשך תקופה של כ12- שנים, משנת 2012 ועד
לפברואר 2024, לאחר תחילת הביקורת, אגף הכלכלן הראשי לא ביצע עדכון שנתי של תיק נוהלי
החירום האגפי למצבי חירום, ובפרט לתרחיש מלחמה. זאת על אף השינוי הארגוני של אגף הכלכלן
הראשי, ואף שישראל חוותה בשנים אלו כמה מצבי חירום - סבבי לחימה, מבצעים צבאיים ומגפה - אשר
מדגישים את החשיבות הגוברת והצורך המהותי במעקב ועדכון של נוהלי החירום באגף.
הפגיעה בתוצר בפועל לשנת 2023 והפגיעה הצפויה בתוצר לשנת 2024 אל מול אומדן
הפגיעה בתוצר שגיבש אגף הכלכלן הראשי לפני המלחמה - נמצא כי למול האומדן לפגיעה
בתוצר, שגיבש הכלכלן הראשי בחודש מרץ 2022 לתרחיש מלחמה מצרפי, שעמד על 23.5 מיליארד
ש"ח לחודש, בפועל, הפגיעה בתוצר לחודשים אוקטובר-דצמבר 2023 עמדה על כ25- מיליארד ש"ח
(לשלושה חודשים) המהווה פגיעה בתוצר של כ.1.5%- פערים אלו בין האומדנים לבין המצב בפועל,
נובעים מהפער שבין התרחישים השונים לבין היקף האירוע בפועל. עוד נמצא כי תרחישי המלחמה
לפיהם חישב אגף הכלכלן הראשי את אומדני הפגיעה בתוצר היו למלחמה של כחודש ימים, בהתאם
לתרחיש הייחוס של רח"ל שגובש במרץ 2022. בפועל, תרחישים אלו לא התקיימו כיוון שמשך הזמן של
מלחמת חרבות הברזל, נכון למועד סיום הביקורת, עומד על קרוב לשנתיים וטרם הסתיים. כמו כן,
בעקבות המלחמה הפגיעה בתוצר לשנת 2024, לפי הערכת בנק ישראל, היא כ65- מיליארד ש"ח
נוספים, כך שהפגיעה המצטברת בתוצר היא כ90- מיליארד ש"ח לשנים.2024 - 2023 עוד יצוין כי על פי
הערכת בנק ישראל הפגיעה החזויה בתוצר לשנת 2025 נאמדת בכ75 - 65- מיליארד ש"ח (במחירי
.)2024 אומדני הכלכלן הראשי על הפגיעה בתוצר בהיקף כספי העומד על עשרות מיליארדי ש"ח
מחדדים את הצורך בהיערכות כלכלית לשעת חירום של משרד האוצר עם תוכניות מגירה כלכליות
רלוונטיות לשעת חירום, ובפרט שבפועל פרק הזמן של המלחמה התארך מעבר לפרק הזמן עליו
התבסס האומדן.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 50
ההיערכותהכלכליתלאירועמלחמהוניהולתקציבימלחמתחרבותברזלבשנים2024 - 2023 חשווןהתשפ"ו נובמבר2025
היערכות אגף תקציבים לשעת חירום
גיבוש תוכנית המענה של אגף התקציבים לתרחיש מלחמה - נמצא כי עד תחילת שנת 2024,
לאגף תקציבים לא היה תיק חירום אגפי. רק לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל ותחילת הביקורת, גיבש
האגף תיק חירום אגפי ובו ריכוז של סדר הפעולות הנדרש למימוש משימות שבאחריות האגף. משרד
מבקר המדינה מעיר לממונה על התקציבים על כך שרק לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל
ותחילת הביקורת, בתחילת שנת 2024, גיבש האגף תיק חירום אגפי ובו ריכוז של סדר הפעולות הנדרש למימוש
משימות שבאחריות האגף. זאת על מנת שהאגף יהיה מוכן למענה לתרחישי חירום שונים העלולים להתממש
בישראל, ולהבטיח עבודה תקינה ושוטפת של האגף. תוכנית מגירה למענה לצרכים השונים לשעת
חירום - בדוח מבקר המדינה משנת 2021 בנושא ההתנהלות התקציבית במשבר הקורונה המליץ משרד מבקר
המדינה למשרד האוצר ולעוד משרדי
ממשלה רלוונטיים לגבש תוכנית כלכלית שתשמש"תוכנית מגירה"להיערכות להשפעות הכלכליות
הנובעות מהתפרצות מגפה, בין היתר בהתבסס על הפקת לקחים שתיעשה מניסיון המשרדים בתקופת
הקורונה.
משרד מבקר המדינה מעיר לממונה על התקציבים על כך שלפני מלחמת חרבות ברזל לא הייתה לאגף
תוכנית מגירה סדורה וכתובה, בשיתוף המשרדים הרלוונטיים, הנותנת מנגנונים אפשריים למענה
לתרחישי חירום שונים ולאירועים בתחומים שונים, כמו יצירת ביטחון תעסוקתי לעובדים, מתן מענקים
ישירים לאוכלוסיות שונות)למשל מענק התארגנות,(מסלולי סיוע לעסקים ועלויות פינוי אוכלוסייה; וכי
התנהלות האגף נשענת ברובה על זיכרון ארגוני שאינו מעוגן במסמכים כתובים ומפורטים ומשכך נדרש
האגף, במידת הצורך, לפנות אל בעלי תפקידים בעבר.
היעדר מנגנון תקציבי לשעת חירום - כאמור, נמצא כי למשרד האוצר לא היה מנגנון תקציבי
ייעודי לצורך מתן מענה מהיר לצרכים תקציביים בלתי צפויים ולא מתוכננים בעת התרחשות אירוע חירום
בהיקפים משמעותיים; עוד נמצא כי משרד האוצר לא תקצב בתקציב המדינה סעיף רזרבה ייעודי לחירום
אותו ניתן לממש באופן מיידי בקרות אירוע חירום ללא צורך בעדכון התקציב. יצוין כי במסגרת אישור
חוק התקציב 2025 הוסדר לראשונה מנגנון חוקי המסדיר מתן מענה לחירום. כך, נקבע לראשונה מנגנון
שלפיו תוקצב סכום של כ4- מיליארד ש"ח בסעיף התקציב"רזרבה כללית"שנועד למימון הוצאות
המלחמה באותה שנה, בהתקיים שורה של תנאים. כמו כן, כאמור, נמצא כי בעת גיבוש התקציב השנתי,
אגף התקציבים אינו ממפה מראש רשימה של מקורות תקציביים אפשריים מתוך מסגרת תקציב המדינה
המוצעת)כפי שתיקבע בחוק(אשר עפ"י סדרי עדיפות מקצועיים ניתן יהיה להקצות ממנה מקורות
בתקציב הקיים לטובת מימון הצרכים הראשוניים שעשויים להידרש בקרות אירוע חירום.
כך למשל, נמצא כי לאחר פרוץ המלחמה ולבקשת שר האוצר, ערך אגף החשב הכללי בנובמבר 2023
מיפוי של כלל תקנות הרזרבה בתקציב 2023 ממנו עלה לכאורה כי יתרת תקציבי הרזרבה בתקציב
המדינה, נכון לאותו מועד, הייתה כ30- מיליארד ש"ח. ואולם אגף תקציבים מסר לצוות הביקורת כי אף
שהיו קיימות יתרות כספיות בתקנות הרזרבה ערב המלחמה, יתרות אלה היו מיועדות למטרות שונות
מבקר המדינה | דוח מיוחד 51
ההיערכותהכלכליתלאירועמלחמהוניהולתקציבימלחמתחרבותברזלבשנים2024 - 2023 חשווןהתשפ"ו נובמבר2025
שהיקפן הסופי היה אמור להתברר רק בשלהי שנת הכספים. לפיכך, הרזרבה האפקטיבית בתקציב
המדינה הייתה אפס. כלומר בפועל לא עמדו רזרבות כלשהן בתקציב המדינה שניתן היה לעשות בהן
שימוש מיידי עם פרוץ המלחמה, דבר שהצריך איתור של מקורות תקציביים.
היערכות אגף החשב הכללי לשעת חירום
פיקוח אגף החשב הכללי על מוכנות לחירום של חשבויות משרדי הממשלה - נמצא כי מנהל
מערך החירום באגף החשכ"ל מוודא את עצם הכנת נוהלי החירום על ידי החשבים של משרדי
הממשלה, אך אינו מוודא כי הנהלים שנכתבו עומדים בהוראת התכ"ם בנושא היערכות החשבות לשעת חירום.
כמו כן, מנהל מערך החירום אינו מוודא כי החשבויות במשרדי הממשלה עשו פעולות לצורך היערכות למצב
חירום, למשל זיהוי תהליכים קריטיים עבור המשרד. איגום צורכי הרכש הצפויים של משרדי ממשלה
לשעת חירום בידי מינהל הרכש הממשלתי - נמצא כי בעיתות שגרה מינהל הרכש אינו מבצע איגום כולל
של צורכי הרכש הצפויים של משרדי
הממשלה בשעת חירום; אינו יודע להיערך מראש לצרכים רוחביים של משרדי הממשלה בשעת חירום;
לא עורך מראש הסכמים רוחביים או התקשרויות רוחביות מראש הנדרשות לצורך מתן מענה בשעת
חירום; ומגלה את אותם צרכים רק בעקבות פניות מהשטח של אנשי הרכש של המשרדים בעת
התרחשות אירוע החירום עצמו, לדוגמה: לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל, משרדי ממשלה שונים ביקשו
לבצע רכש של מיגוניות לצרכיהם. לאחר שמינהל הרכש הממשלתי זיהה כי ישנה דרישה רחבה לרכש
כאמור, וכדי לייעל את התהליך, החל בתהליך של רכש מרכזי של מיגוניות. כלומר, לא מן הנמנע כי
המענה לצורכי הרכש הרוחביים יכול היה להתבצע באופן מהיר יותר ובעלות נמוכה יותר.
תקנות חובת המכרזים - נמצא כי רק כעבור למעלה מחודשיים מפרוץ המלחמה שר האוצר התקין
את התיקון לתקנות חובת המכרזים אשר הרחיבו את סמכויותיהם של משרדי הממשלה להתקשר עם
ספקים באמצעות פטור ממכרז. ריכוז הבקשות להתקשרויות משרדי הממשלה בשעת חירום -
נמצא כי אין גורם באגף החשכ"ל שמאגם את כלל המידע המצוי במשרדי הממשלה, ובין היתר בוועדות
המכרזים והפטור המשרדיות,
לגבי בקשות להתקשרות בעת אירועי חירום, כדי לבחון אם היו עיכובים או חסמים בתהליך הרכש
המשרדי בעת מצב החירום.
תיק החירום של חטיבת מימון ואשראי - נמצא כי תיק החירום של חטיבת מימון ואשראי עוסק
במענה התפעולי לאירוע החירום, אך אינו מתייחס כלל לניהול החוב עצמו.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 52
ההיערכותהכלכליתלאירועמלחמהוניהולתקציבימלחמתחרבותברזלבשנים2024 - 2023 חשווןהתשפ"ו נובמבר2025
הפקת הלקחים של משרד האוצר מאירועי חירום קודמים
הפקת לקחים של הנהלת משרד האוצר ממשבר הקורונה - נמצא שהנהלת משרד האוצר,
כמשרד המטה שריכז את הטיפול הכלכלי בקורונה, החלה בתהליך של הפקת לקחים מאירוע הקורונה,
אך לא
השלימה בנייה של תוכניות מגירה כמענה להשפעות כלכליות של אירועי חירום.
משרד מבקר המדינה מעיר לשר האוצר, למנכ"ל משרד האוצר ולראשי אגפי המשרד השונים - אגף
תקציבים, אגף החשכ"ל ואגף הכלכלן הראשי - כי כפי שעלה בדוח הקורונה משנת 2021 היה עליהם
להשלים את הכנת תוכניות המגירה הכלכליות לאירועי חירום ואת עבודות המטה השונות לצורך
היערכות לאירועים כאלה.
כך, שר האוצר ומנכ"ל המשרד לא השלימו הכנת תוכנית מענה של משרד האוצר לחירום; הממונה על
התקציבים לא גיבש תכניות תקציביות לחירום; והחשב הכללי לא ערך מראש התקשרויות רוחביות
הנדרשות לצורך מתן מענה בשעת חירום.
הפקת לקחים של אגף התקציבים ממשבר הקורונה - נמצא כי עד פרוץ מלחמת חרבות ברזל
אגף תקציבים לא ביצע תהליך הפקת לקחים מסודר הכולל גיבוש מסמך כתוב שבו מפורטים הלקחים
והתובנות מאירועי חירום קודמים, ולא גיבש בשיתוף משרדי הממשלה השונים תוכניות מגירה לקראת
אירועי חירום עתידיים בעלי השפעות תקציביות. הפקות הלקחים והתובנות נעשו בעל פה ונשמרו
בזיכרונם של הרכזים והרפרנטים השונים, ולכן במקרה של חילופי תפקידים עשויים הליקויים לחזור על
עצמם. רק ביוני 2024, בעת ביצוע הביקורת, גיבש אגף תקציבים מסמך היערכות לתרחיש צפוני,
ובמסגרת זו העלה תובנות מרכזיות ממשברי העבר, ובהם מגפת הקורונה ומלחמת חרבות ברזל, כבסיס
לגיבוש המלצות קונקרטיות להתנהלות תקציבית בתרחיש צפוני.
דיווח משרד האוצר על תיקון ליקויים מדוחות מבקר מדינה קודמים
שיעור דיווח נמוך של משרד האוצר על תיקון ליקויים מדוחות מבקר המדינה שפורסמו
בשנים 2023 - 2019 - נמצא כי משרד האוצר מדווח על תיקון הליקויים מדוחות מבקר המדינה
בשיעורים
נמוכים מאוד)בין 4% ל,(18%- וזאת בניגוד לנקבע בחוק מבקר המדינה כי על הגופים המבוקרים לדווח
למשרד מבקר המדינה בתוך 105 ימים על תיקון הליקויים. אי-דיווח על תיקון הליקויים בלא הצדקה
סבירה הוא עבירת משמעת לפי הדין המשמעתי החל באותו גוף מבוקר. כך למשל, לא התקבל במשרד
מבקר המדינה דיווח של משרד האוצר בעניין המלצת דוח מבקר המדינה משנת 2021 בנושא ההתנהלות
התקציבית במשבר הקורונה על הצורך בגיבוש תוכנית כלכלית שתשמש"תוכנית מגירה"להיערכות
להשפעות הכלכליות הנובעות מהתפרצות מגפה, בין היתר בהתבסס על הפקת לקחים שתיעשה
מניסיון המשרדים בתקופת הקורונה.
משרד מבקר המדינה מעיר בחומרה לשרי האוצר, מנכ"לי משרד האוצר ולראשי האגפים בשנים 2019
מבקר המדינה | דוח מיוחד 53
ההיערכותהכלכליתלאירועמלחמהוניהולתקציבימלחמתחרבותברזלבשנים2024 - 2023 חשווןהתשפ"ו נובמבר2025
2023 - על כך שמשרד האוצר, על אגפיו השונים, אינו מדווח על מלוא החלטותיו בנוגע לתיקון הליקויים,
זאת שלא בהתאם להוראות חוק מבקר המדינה.
היערכות בנק ישראל לשעת חירום
תוכנית למצב חירום מוניטרי - נמצא כי ברשות בנק ישראל מגוון כלים להתמודדות עם מצב
חירום מוניטרי. עם זאת, עד מאי 2024, בנק ישראל לא השלים את בניית התוכנית למצב חירום מוניטרי,
שתכלול פירוט לגבי התבחינים השונים של אירועי חירום מוניטריים כדוגמת תבחינים לשלב בו בנק עובר
מבעיית נזילות לבעיית סולבנטיות; סט הכלים העומד לרשות הבנק בהינתן כל אחד מאירועי החירום
המוניטריים, והיתרונות והחסרונות של כל כלי; המגבלות המשפטיות, התפעוליות והטכנולוגיות להפעלתו של
כל כלי; סט הכלים המצוי באחריותם של גורמים אחרים, בדגש על משרד האוצר; ואופן שיתוף הפעולה עם
משרד האוצר בהינתן כל אחד מאירועי החירום המוניטריים. מתווים להתמודדות עם מצוקת אשראי
במצבי חירום - ב15.10.23- פרסם הפיקוח על הבנקים מתווה לדחיית פירעון הלוואות למשקי בית שאומץ על
ידי הבנקים המסחריים. המתווה נועד להקל את נטל האשראי והעמלות על מספר קבוצות שהושפעו ממלחמת
חרבות ברזל4. המתווה, שהוארך מספר פעמים והוכללו בו קבוצות אוכלוסייה נוספות, נוגע לדחיית תשלומי
הלוואות, ללא חיוב בריבית וללא חיוב בעמלות, בשלושה מגזרי פעילות)משכנתאות, אשראי צרכני ואשראי
עסקי,(ליתרת חובה בחשבון עובר ושב ולעמלות. נמצא כי אף שבבנק ישראל קיימת תשתית עבור מתווים
להתמודדות עם מצוקת אשראי של לקוחות בעקבות אירועי חירום, ערב המלחמה לא גובשו בבנק ישראל
תוכניות פעולה בתחומי האשראי לאירועי חירום מסוגים שונים, ובכלל זה"הטריגרים"להפעלתן.
כן נמצא כי סכום התשלומים שנדחו בעקבות המתווה היה בסוף אוקטובר 2023 כ2.6- מיליארד ש"ח,
בסוף דצמבר - 2023 כ5.6- מיליארד ש"ח (גידול של כ115%- לעומת אוקטובר,)2023 בסוף פברואר
- 2024 כ4.2- מיליארד ש"ח (קיטון של כ25%- לעומת דצמבר)2023 ובסוף אפריל - 2024 כ3.5- מיליארד
ש"ח (קיטון של כ17%- לעומת פברואר.)2024 באוקטובר - 2023 ינואר 2024 בכל סוגי האשראי, מלבד
הלוואות לדיור, שיעור הדחייה של עד שלושה חודשים היה כ80%- עד כ;100%- אשר להלוואות לדיור,
שיעור הדחייה היה כ55%- עד כ.65%- לגבי פברואר - 2024 בכל סוגי האשראי, מלבד הלוואות לדיור,
שיעור הדחייה היה כ50%- עד כ;83%- אשר להלוואות לדיור, שיעור הדחייה היה כ.28%- לגבי אפריל
- 2024 בכל סוגי האשראי, מלבד הלוואות לדיור, שיעור הדחייה היה כ27%- עד כ;59%- אשר להלוואות
לדיור, שיעור הדחייה היה כ.16.5%- בסך הכול עולה מגמה של קיטון בשיעור הדחייה של עד שלושה
חודשים והארכת משך הדחייה, ומכך עולה חשש בדבר היכולת של הלווים לפרוע את ההלוואות.
משך התוכניות של בנק ישראל לעידוד הלוואות לעסקים קטנים ובקרת הבנק על תמסורת
תנאי האשראי מהבנקים המסחריים אל בעלי העסקים - נמצא כי הלוואות בנק ישראל לבנקים
המסחריים במסגרת התוכנית לעסקים קטנים וזעירים הסתכמו בכ2.1- מיליארד ש"ח בכל אחד
מהחודשים דצמבר - 2023 פברואר 2024, ובסך הכול בכ6.4- מיליארד ש"ח. עוד עולה כי התוכנית
הסתיימה בסוף פברואר 2024 ולא הופעלה החל ממרץ 2024, ללא התייחסות לעסקים קטנים וזעירים
שנפגעו מהמלחמה החל מתאריך זה. עוד נמצא כי בנק ישראל ביצע בקרה על תמסורת תנאי האשראי
4 הקבוצות הן: משקי הבית ועסקים השוכנים ופועלים בטווח של 30 ק"מ מרצועת עזה; אזרחים שפונו מביתם או גויסו
למילואים בצו 8 או שיש להם קרבה ראשונה להרוגי המלחמה או לחטופים או לנעדרים.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 54
ההיערכותהכלכליתלאירועמלחמהוניהולתקציבימלחמתחרבותברזלבשנים2024 - 2023 חשווןהתשפ"ו נובמבר2025
מהבנקים המסחריים אל בעלי העסקים הנזקקים באמצעות דרישת דיווח ייעודית, והעמדת ההלוואות
מצד בנק ישראל רק לאחר השלמת הבקרות באופן תקין.
מנתוני ביצועי האשראי לעסקים קטנים וזעירים במסגרת התוכנית המוניטרית עלה כי התפלגות
הדירוגים הפנימיים של העסקים הקטנים והזעירים להם ניתן אשראי במסגרת התוכנית הייתה דומה
להתפלגות האשראי הכללי שניתן באותה תקופה מחוץ לתוכנית. עם זאת, בשולי הדברים, נמצא כי
באופן יחסי ניתנו יותר הלוואות לעסקים קטנים וזעירים בדירוגים עם סיכוי נמוך לכשל, ופחות הלוואות
ניתנו לעסקים קטנים וזעירים בדירוגים עם סיכוי גבוה לכשל ובכך עולה החשש כי ישנם עסקים קטנים
וזעירים אשר לא קיבלו הלוואות בהתאם לתנאי האשראי של התוכנית.
היערכות המועצה הלאומית לכלכלה לשעת חירום
עיסוק המועצה הלאומית לכלכלה בסוגיית היערכות למלחמה - נמצא כי על אף החשיבות
שבבחינת הסיכונים הכלכליים הנובעים מהתממשות אירוע ביטחוני משמעותי, הערכות המצב שגיבשו
האגף האסטרטגי והפורום המקצועי במועצה הלאומית לכלכלה בעשור האחרון, כולל הערכת המצב
משנת 2022, לא עסקו כלל בסוגיה של התפרצות מלחמה ובסיכונים הנובעים ממנה לחוסן וליציבות
הכלכלית של המשק לאורך זמן. כמו כן, נמצא כי אף שבדיונים שהתקיימו בפורום המקצועי במסגרת
הערכת המצב משנת 2022 הוצגה החשיבות שבהיערכות למשברים, הדיונים לא עסקו בנושא זה, וכן לא
נדונו בהם הסיכונים וההשפעות של משברים ביטחוניים שונים.
פעולות בנק ישראל לשם ייצוב השווקים בעת פרוץ מלחמת חרבות ברזל - ב9.10.23- הכריז בנק
ישראל על תוכנית למכירה של מטבע חוץ בהיקף של עד 30 מיליארד דולר, וכן הודיע על הפעלת
מנגנוני עסקות החלף)סוואפ(בשוק המט"ח בסכום של עד 15 מיליארד דולר, וכן על תוכנית של עסקות
ריפו5 כנגד אג"ח ממשלתיות וקונצרניות. תוכניות אלו נועדו כדי למתן את התנודות בשער השקל ולספק
נזילות לפעילות הסדירה של השווקים הפיננסיים. משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את הפעולות
המהירות של בנק ישראל לשם ייצוב השווקים בעת פרוץ מלחמת חרבות ברזל. יצוין כי בפועל מומשו 8.5
מיליארד דולר מתוך התוכנית למכירה של מטבע חוץ.
5 הסכם מכירה ורכישה חוזרת. עסקת ריפו היא מעין גיוס לטווח קצר לצורכי נזילות, כנגד ביטחונות איכותיים)בעיקר
ניירות ערך ממשלתיים.(הסוחר מוכר את ניירות הערך למשקיעים וקונה אותם בחזרה זמן קצר לאחר מכן, בדרך כלל
למוחרת, במחיר מעט גבוה יותר המשקף את הריבית בגין העסקה.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 55
ההיערכותהכלכליתלאירועמלחמהוניהולתקציבימלחמתחרבותברזלבשנים2024 - 2023 חשווןהתשפ"ו נובמבר2025
ההיקף הכספי המצטבר של הפניות של משרדי הממשלה וגופי ממשלה אל ועדת
הפטור המרכזית לחירום וכמות הפניות של כל משרד, אוקטובר-דצמבר 2023
)במיליוני ש"ח(
על פי נתוני ועדת הפטור המרכזית לחירום באגף החשכ"ל, בעיבוד משרד מבקר המדינה.
מהתרשים עולה כי בשלושת החודשים הראשונים לאחר פרוץ המלחמה הגישו המשרדים 50 פניות אל ועדת
הפטור המרכזית לחירום, וכולן אושרו. עוד עולה כי מספר הפניות הגדול ביותר היה של משטרת ישראל
והמשרד לביטחון לאומי 12(ו10- בהתאמה.) ההיקף הכספי של הפניות הסתכם בכ8.2-
מיליארד ש"ח, מרביתם 5.9(מיליארד ש"ח- ) היקף הפניות של משרד התיירות. יצוין כי ועדת הפטור
המרכזית פעלה בזמינות גבוהה. עם זאת, היקף פעילותה בתחילת המלחמה מעיד על פערים משמעותיים
בהיערכותם מראש של משרדי הממשלה עם התקשרויות נצורות הנדרשות לשעת חירום בכלל ובפרט
למצב החירום ששרר לאחר אירועי 7.10.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 56
ההיערכותהכלכליתלאירועמלחמהוניהולתקציבימלחמתחרבותברזלבשנים2024 - 2023 חשווןהתשפ"ו נובמבר2025
שער שני - הכנת תקציבי המלחמה בשנים
2024 - 2023 במשרד האוצר
11.8 3 מיליארד ש"ח 17
מיליארד ש"ח בלבד מיליארד ש"ח 3.7%
תקציב המלחמה היקף התקציב שיועד תקציב המלחמה תקרת הגירעון המתוכנן
לשימושים האזרחיים להוצאות אזרחיות לשימושים החדש בתקציב הנוסף
שתוקצב בתקציב בשנת 2023 שמומנו הביטחוניים שתוקצב לשנת ( 2023במקום
הנוסף לשנת 2023. כ- באמצעות שינוי סדרי בתקציב הנוסף 2.75% בתקציב המקורי
8.8 מיליארד ש"ח עדיפויות)הסטת לשנת 2023, ובוצע לשנת 2023 שאושר במלואו
מסכום זה תוקצבו מקורות לשימושים במאי 2023, ולעומת
כסכום תוספתי הללו(גירעון בפועל בשיעור
של 4% באותה שנה
36.5 30 מיליארד ש"ח
68 יום 81 מיליארד ש"ח
מיליארד ש"ח מול 0 ש"ח
משך הזמן שחלף מ- סך החוב שגויס בשנת
7.10.23 ועד לאישור 2023 מאז פרוץ הגידול הנוסף הפער לגבי הרזרבות שבוצע
התקציב הנוסף לשנת המלחמה, מתוך גיוס חוב בתקציב בתקציב המדינה כפי המדינה לשנת
2023 ב14.12.23- מבלי כולל של 160 מיליארד 2024 שהוצג לשר האוצר באמצעות שתי
שהיה מנגנון תקציבי ש"ח לשנה זו)כ.(50%- במועד פתיחת"קופסאות המלחמה:
שאפשר העברת אגף החשכ"ל תקציביות"הציג שקיימות
תקציב סדורה רזרבות תוספתיות לחוק בהיקף של 30
מיליארד התקציב הנוסף בתקציב המדינה,
ואילו שאושר בכנסת לעמדת אגף
התקציבים במרץ ( 2024כ3.4- יתרות אלו לא היו
פנויות מיליארד ש"ח ולפיכך הרזרבה
בספטמבר 2024, וכ- האפקטיבית הייתה אפס
33.1 מיליארד ש"ח
בדצמבר)2024
מבקר המדינה | דוח מיוחד 57
ההיערכותהכלכליתלאירועמלחמהוניהולתקציבימלחמתחרבותברזלבשנים2024 - 2023 חשווןהתשפ"ו נובמבר2025
רקע
• סעיף 3 לחוק יסוד משק המדינה קובע כי תקציב המדינה ייקבע בחוק וכי התקציב יהיה לשנה אחת ויביא
את הוצאות הממשלה הצפויות והמתוכננות. יחד עם זאת, סעיף (3ג) לחוק יסוד: משק המדינה קובע כי
במקרה הצורך רשאית הממשלה להגיש בתוך שנת הכספים הצעת חוק תקציב נוסף. הוראה זו נועדה
לאפשר מתן מענה לשינוי בצרכים ולצרכים בלתי צפויים שאינם בשליטת הממשלה.
• מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 נדרשה הממשלה להוציא סכומים ניכרים הן למימון ההוצאות הצבאיות
והן למימון הוצאות אזרחיות הנובעות ממנה, אשר לא נצפו בעת הגיבוש והאישור של תקציבי השנים 2023
ו2024- במאי 2023. לכן, בטווח הקצר היה צורך בהשהיית השגתם של היעדים הפיסקליים שנקבעו לפי
מדיניות הממשלה בעת אישור התקציב המקורי לשנת 2023 והצבת יעדים זמניים מרחיבים יותר. בהתאם,
לצורך מימון ההוצאות הצבאיות והאזרחיות של המלחמה נדרש היה לבצע שינוי מקיף של סדרי העדיפויות
שעוגנו בחוקי התקציב לשנות הכספים 2023 ו2024- וכן להגדיל את סכומי ההוצאה הממשלתית המותרת
בחוק המסגרות - באותן שנים.
• בפגישות שקיים צוות הביקורת עם שר האוצר ציין השר כי בשלב ראשון נפגש עם מספר שרי אוצר
קודמים וכולם פרט לאחד ציינו כי לדעתם נדרש שימוש במנגנון של"קופסה"תקציבית לצורך הגדלת
סכומי ההוצאה הממשלתית למימון ההוצאות האזרחיות של המלחמה בשנת 2023. לאור זאת סבר שר
האוצר כי נכון היה לבצע"קופסה"תקציבית ולדבריו הוא הנחה כאמור את אגף התקציבים, וזאת כיוון
שרצה לתת מענה מהיר לצרכים השונים שהעלו משרדי הממשלה.
• בחוות דעת משפטית של היועץ המשפטי של משרד האוצר כתב היועץ המשפטי כי לטעמו אין חולק כי
תכלית הוראות סעיף (3ג) לחוק יסוד משק המדינה נועדה, לכל הפחות, להתמודד עם מצב שבו התעוררו
צרכים חדשים ובלתי צפויים שמחייבים הוצאה תקציבית נוספת. עוד כתב כי חוק יסודות התקציב מאפשר
לערוך שינויים בתוך התקציב תוך כדי שנת התקציב למקרים שבהם מתעוררים צרכים תקציביים שלא היו
צפויים ומתוכננים בעת גיבוש ואישור חוק התקציב לאותה שנה, אולם מנגנונים אלה אינם מתאימים שכן,
לצד השינוי הנרחב בסדרי העדיפויות, יש להגדיל את מסגרת התקציב מעבר למסגרת שאושרה, וזאת על
מנת לתת מענה לצרכים השונים. לאור זאת, חוות דעתו של היועץ המשפטי של משרד האוצר הייתה כי יש
להגיש הצעת חוק תקציב חדש. משיחות של צוות הביקורת עם אגף התקציבים עולה כי מאחר וחלו
שינויים בסעיפי תקציב רבים מאז פרוץ הלחימה שכללו הוצאות הקשורות ללחימה חוק התקציב הנוסף
לשנת 2023 היה מורכב יותר מאחר ונדרש להחיל שינויים בסעיפים מרובים לעומת חוק תקציב נוסף אשר
מכיל שינויים מועטים.
• בסופו של דבר, לאור השילוב של הצורך בתוספת לתקציב המאושר ושל השינוי המשמעותי בסדרי
העדיפויות שבתקציב המאושר לנוכח השינוי בצרכים הביטחוניים והאזרחיים עקב המלחמה, נדרשה
הנהלת משרד האוצר, בהתאם לחוות דעתו של היועץ המשפטי של המשרד, להגיש הצעת חוק תקציב
נוסף לשנת 2023 הבנויה על פי סדרי העדיפויות העדכניים.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 58
ההיערכותהכלכליתלאירועמלחמהוניהולתקציבימלחמתחרבותברזלבשנים2024 - 2023 חשווןהתשפ"ו נובמבר2025
תהליך קבלת ההחלטות על הכנת תקציב המלחמה לשנת 2023
התמשכות תהליך הגדלת התקציב - הגדלת תקציב המדינה לשנת 2023 בהיקף כספי של כ26-
מיליארד ש"ח לצורכי מלחמת חרבות ברזל באמצעות הצעת חוק תקציב נוסף (כ17- מיליארד ש"ח
למימון ההוצאות הצבאיות ועוד כ8.8- מיליארד ש"ח למימון ההוצאות האזרחיות) אושרה על ידי הכנסת
ב14.12.23- בחלוף 68 ימים מאירועי השבעה באוקטובר. כמו כן, חלפו 18 ימים ממועד החלטת הממשלה
על הגדלת התקציב באמצעות חוק תקציב נוסף בתאריך 27.11.23 ועד לאישור התקציב הנוסף בכנסת
ב.14.12.23- במהלך תקופה זו, לא היה קיים מנגנון תקציבי שאפשר העברת תקציב סדורה ומבוקרת
לגורמים הנדרשים - הן בפן הצבאי והן בפן האזרחי.
הבסיס להחלטה על דרך הגדלת התקציב - בביקורת עלה כי החלטת שר האוצר על הגדלת
התקציב באמצעות החלפת כל חוק התקציב בהצעת חוק חדשה, לרבות שינוי סדרי עדיפויות בתקציב
הקיים שאושר לפני המלחמה ועדכון מסגרת התקציב התבססה בין היתר, על חוות הדעת של היועץ
המשפטי של משרד האוצר וזאת מבלי ששותפו בתהליך קבלת ההחלטה הגורמים הכלכליים הבכירים:
הקבינט החברתי-כלכלי, נגיד בנק ישראל וראש המועצה הלאומית לכלכלה. כך למעשה הגדלת
התקציב באמצעות הצעת חוק תקציב חדש נעשתה בבסיסה משיקולים משפטיים וללא בחינה מעמיקה
של השפעות מאקרו-כלכליות המשליכות על כלכלת ישראל בטווח הקצר ובטווח הארוך וללא דיון
בקבינט החברתי-כלכלי.
סקירה בין לאומית - הסדרת מנגנון לשעת חירום בהיבט הכלכלי - מסקירה שביצע מבקר
המדינה עולה כי למקורות התקציביים המיועדים לשעת חירום שנסקרו בארה"ב, בריטניה, אוסטרליה
והודו קיימים מאפיינים דומים ובהם:
• ייעוד המוגבל לשימוש רק באירועי חירום לאומיים;
• נזילות מיידית למימוש בקרות אירועי החירום;
• מנגנוני מימוש בהם הרגולציה מותאמת להפעלה בשעת חירום, זאת למול הרגולציה הנהוגה
במימוש התקציב השוטף בעתות שגרה;
• חובת דיווח לפרלמנט והחזרת הכספים שמומשו למקור התקציבי/לקרן הייעודית.
מתוך הסקירה הבין-לאומית עולה כי מדינות מתקדמות שונות בעולם ובהן: ארה"ב, בריטניה
ואוסטרליה, הסדירו את המסגרת החקיקתית למצבי חירום ובתוכה את אופן היערכותן הכלכלית לשעת
חירום ואת המנגנונים הכלכליים הנדרשים למימוש מיידי.
כך לדוגמה, בארה"ב, הנשיא מוסמך להכריז על מצב חירום או"אסון מסיבי"ולהורות לכל רשות
פדרלית להשתמש במשאביה שמקורם בחקיקה פדרלית על מנת לסייע למדינה מסוימת במצב חירום
תוך שימוש מידי בקרן ייעודית לנושא. יצוין כי היקף ההתחייבויות השנתי של הקרן הסיוע לאסון
בארה"ב עמד על כ40-50- מיליארד דולר לשנה בממוצע (בתקופה שבין אוגוסט 2017 ועד ספטמבר
,)2024 ויועד בעיקר לסיוע ציבורי,)Public Assistance(לסיוע לפרט,)Individual Assistance(לסיוע
לתגובה למצב חירום)Operation(ולסיוע להתאוששות ממצב חירום.)Mitigation(עוד יצוין, כי בתחילת
מבקר המדינה | דוח מיוחד 59
ההיערכותהכלכליתלאירועמלחמהוניהולתקציבימלחמתחרבותברזלבשנים2024 - 2023 חשווןהתשפ"ו נובמבר2025
תקופת הקורונה (בשנים)2022-2020 הועמד היקף תוכנית"הסיוע לפרט"על כ40- מיליארד דולר
במצטבר בתקופה זו והוגדל בהיקפו לעומת שנים אחרות.
נוסף על כך, ממחקר3 הOECD- משנת 2019 עולה כי רוב גדול של מדינות ה31( OECD- מדינות) קובעות
מקורות תקציביים למקרי חירום ולהוצאות עתידיות. ובפרט, ל23- מדינות יש עתודות למקרי חירום
(Contingency Reserves(בתצורות שונות. ככלל, מטרת העתודות למקרי החירום היא לצורך מימון
אירועים בלתי צפויים."Unanticipated Events" -
הדבר ממחיש את החשיבות הרבה והצורך של היערכות מקדימה במדינת ישראל למודת אירועי חירום
לאומיים. היערכות מקדימה זו ראוי כי תתבסס על עבודת מטה סדורה ובכלל זאת תבחן את הצורך
בהסדרת המסגרת החקיקתית למצבי חירום, שתאפשר הקצאת תקציבים מידית בעת חירום באמצעות
מנגנונים כלכליים מוכנים מראש, תוך עמידה בכללי בקרה שיוגדרו מראש. בכך ייחסך זמן יקר בקרות
אירוע החירום ויינתן מענה כלכלי אפקטיבי הכולל מנגנוני בקרה.
תהליך בניית תקציבי המלחמה לשנת 2024 - 2023 במשרד האוצר
ההתנהלות התקציבית במשרדי הממשלה האזרחיים בתחילת חרבות ברזל - כשבוע לאחר
תחילת הלחימה, ב,15.10.23- הוציאו מנכ"ל משרד האוצר, הממונה על התקציבים והחשב הכללי מכתב
למנכ"לי משרדי הממשלה (מכתב ההקפאה) בנושא עדכון בדבר ההתנהלות התקציבית בימי הלחימה,
שכלל הנחיה להקפיא תקציבים שהוקצו למשרדים וטרם חויבו לפעילויות חדשות שאינן דחופות בעת הזו
(תקציבים שטרם הוקצו ומומשו בשנים 2023 ו2024- ואשר אינם קשורים לתמיכה בלחימה,
באוכלוסייה האזרחית שנפגעה או במתן שירותים חיוניים של המשק.) ההנחיה במכתבם של מנכ"ל
משרד האוצר, הממונה על התקציבים והחשב הכללי למנכ"לי משרדי הממשלה מיום 15.10.23, לא
לוותה בהחלטה מתאימה וייעודית המסדירה את הקפאת התקציבים שמהווה צעד המשך להנחיה בעניין
כוונת משרד האוצר להקפיא תקציבים שטרם הוקצו או מומשו ושאינם קשורים לצורכי הלחימה, ולפיכך
היא התפרשה במשרדי הממשלה השונים בדרכים שונות, בהתאם להבנתם. יצוין כי בשאלון שנשלח
למשרדי ממשלה מטעם משרד מבקר המדינה חלק מהמשרדים ציינו כי המכתב גרם לעצירה בדרגה כזו
או אחרת של פעילותם ולקושי בהתנהלותם מול משרד האוצר.
3 Budgeting and Public Expenditures in OECD Countries 2019, OECD
כך לדוגמה, משרד הכלכלה והתעשייה ציין כי"ב15- לאוקטובר 2023 קיבלנו מכתב על הקפאת כל
התקציבים של המשרד בלי אבחנה, דרמטית שלא אפשרה לבצע פעולות,"ומשרד החקלאות ציין כי
"עם פרוץ המלחמה אגף התקציבים באוצר הקפיא העברת תקציבים שהיו מיועדים למשרד החקלאות על
פי ההסכם התקציבי. בהמשך, ורק לאחר שהמשרד השקיע זמן רב בשכנוע, האוצר העביר חלק
מהתקציבים הללו למשרד לצרכי המלחמה. היה ניתן לחסוך זמן, לו התקציבים היו מועברים למשרד כפי
שתוכנן והמשרד היה מקבל החלטות בעצמו על הסטתם לצרכי המלחמה."
מבקר המדינה | דוח מיוחד 60
ההיערכותהכלכליתלאירועמלחמהוניהולתקציבימלחמתחרבותברזלבשנים2024 - 2023 חשווןהתשפ"ו נובמבר2025
הכרעה במחלוקות ותיאום בין-אגפי - ב31.10.23- הנחה שר האוצר את הנהלת משרד האוצר
להקים צוות משימה מיוחד לניהול תקציב המלחמה בראשות מנכ"ל המשרד ובו שותפים הממונה על
התקציבים והחשב הכללי)צוות המשימה המיוחד,(כדי לתת מענה לצרכים האזרחיים הנובעים ממצב
המלחמה. מפגישות שקיים צוות הביקורת עם מנכ"ל משרד האוצר עולה כי מטרת הקמת צוות המשימה
המיוחד הייתה לזרז את גיבוש מסגרת התקציב האזרחי למלחמה ולקבל החלטות בצורה מהירה. שר
האוצר ומנכ"ל משרד האוצר מסרו בין היתר, כי הדבר נעשה בשל חילוקי דעות בין אגף החשב הכללי
לאגף התקציבים לגבי נתוני המימוש של התקציבים השונים, ובפרט לגבי סכומי הרזרבות התקציביות
הפנויות במערכת.
הקשיים בפעילותו של משרד האוצר שקיימים בשגרה ולהם לא ניתן מענה לאורך השנים, אשר נוגעים
לתיאום בין-אגפי, לתהליכי קבלת החלטות ולהכרעה במחלוקות, המשיכו להתקיים גם תוך כדי פתיחת
מלחמת חרבות ברזל והובילו לדברי שר האוצר להקמת צוות מיוחד כאמור. עם זאת, בהתבסס על חוות
דעתו של היועץ המשפטי של משרד האוצר, שלפיה הקמת הצוות מהווה שינוי מבני ומהותי של משרד
האוצר, אשר משליך על כלל עבודת הממשלה ולכן אי אפשר לבצע שינוי זה מכוח ההנחיה האמורה גם
אם הוא זמני ודחוף לצורכי המלחמה, וזאת לנוכח מכלול קשיים משפטיים מהותיים, ולכן לא ניתן לקיים
את ההנחיה - הצוות הוקם ללא מתן סמכות הכרעה במחלוקות למנכ"ל משרד האוצר.
תהליך גיבוש השימושים והמקורות לצורכי המלחמה בתקציב הנוסף לשנת 2023 במשרד
האוצר - לצורך גיבוש המקורות והשימושים של תקציב המלחמה הוכנו במשרד האוצר שתי תוכניות
במקביל: האחת של אגף התקציבים והשנייה של המשנה למנכ"ל משרד האוצר אשר על בסיסה קיבל
שר האוצר את החלטתו. זאת בשונה מהכנת תקציב בתהליך המקובל בו אמור אגף התקציבים לגבש את
הצעתו לתקציב המדינה ולאשר אותו בפני שר האוצר.
בלוח שלהלן מוצגים המקורות והשימושים למימון ההוצאות האזרחיות בשנת 2023 על פי הצעת אגף
תקציבים והחלטת שר האוצר שגובשה על בסיס תוכנית המשנה למנכ"ל משרד האוצר)במיליארדי
ש"ח:(
מבקר המדינה | דוח מיוחד 61
ההיערכותהכלכליתלאירועמלחמהוניהולתקציבימלחמתחרבותברזלבשנים2024 - 2023 חשווןהתשפ"ו נובמבר2025
המקורות והשימושים למימון ההוצאות האזרחיות בשנת 2023 על פי הצעת אגף
תקציבים והחלטת שר האוצר שגובשה על בסיס תוכנית המשנה למנכ"ל משרד
האוצר)במיליארדי ש"ח(
הצעת אגף התקציבים החלטת שר האוצר שהתבססה
על תוכנית המשנה למנכ"ל
משרד האוצר
המקורות 16 4.47
השימושים 10.9 13.3
על פי מכתב הממונה על התקציבים לשר האוצר מ6.11.23- ומכתב שר האוצר מ,9.11.23- בעיבוד משרד מבקר המדינה.
• מהלוח עולה כי המקורות והשימושים על פי הצעת אגף התקציבים היו 16 מיליארד ש"ח ו10.9- מיליארד
ש"ח בהתאמה, וכי התוכנית שנערה בידי המשנה למנכ"ל משרד האוצר ואשר על בסיסה התקבלה
החלטת שר האוצר כללה מקורות ושימושים בסך של 4.47 מיליארד ש"ח ו13.3- מיליארד ש"ח
בהתאמה.
• מחד, אגף התקציבים הציג מקורות בסך של כ10.2- מיליארד ש"ח שמקורם בתקציב המדינה לשנת
) 2024מהם כספים קואליציוניים בשיעור של כ5.4- מיליארד ש"ח שטרם הוקצו,(וזאת בלי לבחון את
ההשלכה של הסטות אלו על תקציב 2024 בתרחיש של התמשכות המלחמה אל תוך שנת 2024 כפי
שאכן התממש בפועל. ומאידך, המקורות שהציג המשנה למנכ"ל משרד האוצר במסגרת התוכנית
שאימץ שר האוצר התבססו בין היתר על מקורות תקציביים שלא הייתה ודאות בדבר קיומם, ובין היתר
על מקור תקציבי בסך של כ0.5- מיליארד ש"ח מקק"ל, שלא התקבל בפועל, וסך של 0.6 מיליארד ש"ח
שלא הושלמה הבדיקה בדבר זמינותם נכון למועד גיבוש התוכנית. זאת לצד הגדלת הגירעון בתקציב
2023 כדי לכסות את היקף השימושים.
• מצב זה של הכנת שתי תוכניות תקציביות מקבילות, שאחת מהן מגובשת על ידי המשנה למנכ"ל משרד
האוצר, שאינו הגורם המקצועי האמון על הכנת תקציב המדינה, ומאומצת בהחלטת שר האוצר ביום
9.11.23, נוצר בשל יחסי עבודה לא מיטביים בין אגפי משרד האוצר, ובפרט בין אגף התקציבים ללשכות
השר והמנכ"ל, שהובילו לחילוקי דעות בנוגע לנתונים והוביל להתארכות התהליך, וגם בשל כך התקציב
אושר בכנסת רק ב,14.12.23- למעלה מחודשיים מפרוץ המלחמה.
עוד יוער כי שלושה ימים קודם קבלת החלטת שר האוצר, היועץ המשפטי של משרד האוצר העלה
במכתבו לשר האוצר מיום 6.11.23 כי לעמדתו, המשנה למנכ"ל לא רשאי להנחות את אגף התקציבים
ואת אגף החשכ"ל בתחומי אחריותם, וכי הוא אינו רשאי לעסוק בתחומים אלו במקומם. אגף תקציבים
העלה אף הוא בתגובתו כי לא היה מקום לכך שהמשנה למנכ"ל, שאינו הגורם המקצועי המוסמך, יעסוק
בנושא.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 62
ההיערכותהכלכליתלאירועמלחמהוניהולתקציבימלחמתחרבותברזלבשנים2024 - 2023 חשווןהתשפ"ו נובמבר2025
היעדר רזרבות ישימות בתקציב המדינה לשנת 2023 שגובש לפני המלחמה - לבקשת שר
האוצר, ערך אגף החשב הכללי בנובמבר 2023 מיפוי של כלל תקנות הרזרבה בתקציב 2023. המיפוי
של אגף החשב הכללי לשר האוצר העלה כי, יתרת הרזרבה בחודשים ספטמבר-אוקטובר 2023 היא כ-
30 מיליארד ש"ח בעוד שאגף התקציבים מסר לצוות הביקורת כי אף שקיימות יתרות כספיות בתקנות
הרזרבה ערב המלחמה, יתרות אלה היו מיועדות למטרות שונות שהיקפן הסופי היה אמור להתברר רק
בשלהי שנת הכספים וכי הרזרבה האפקטיבית בתקציב המדינה היא אפס.
חוסר השקיפות בדרך הניצול והייעוד של תקנות הרזרבה בתקציב המדינה, כמו גם הסיכומים
התקציביים הממומשים בדרך של העברות תקציביות תוך כדי השנה השוטפת מקשים על המעקב אחר
ניצולן וייעודן של סעיפי הרזרבות ועל בחינת אפשרות השימוש ברזרבות הפנויות לצרכים בלתי צפויים.
קושי זה עלה ביתר שאת במהלך איתור המקורות הפנויים לצורכי המלחמה בשנת 2023. התקציבים
בתקנות הרזרבה יועדו לצרכים שונים כך שבפועל עם פרוץ המלחמה, הרזרבה האפקטיבית בתקציב
המדינה כלל לא הייתה קיימת, דבר שהצריך איתור מקורות תקציביים.
יצוין כי כבר בדוח קודם של מבקר המדינה משנת 2018 בנושא"רזרבות והוצאות שונות בתקציב המדינה
- תקצוב, ניצול ושקיפות,"הצביע המבקר על ליקויים וכשלים בדרך שבה אגף תקציבים מתקצב, מנצל
ומשקף את הרזרבות בתקציב ובכלל זה בעיות ברמת השקיפות בתקציבי הרזרבות, הפוגעים ביכולתם
של מקבלי ההחלטות ללמוד על השימושים והמטרות שלשמם הוקצו סכומי הרזרבה וסעיפי התקציב
שבניהולו של אגף התקציבים, ועל יכולתם של מקבלי ההחלטות לבקר את התקצוב וביצועו.
הממשק של אגף התקציבים עם משרדי הממשלה בגיבוש תקציב המלחמה - מרבית הגופים
שנבדקו בביקורת ובהם: משרד העבודה, משרד הבינוי והשיכון, משרד הרווחה והביטחון החברתי,
משרד הביטחון, משרד התרבות והספורט והמשרד לביטחון לאומי - ציינו לחיוב את הממשק עם אגף
התקציבים בגיבוש תקציב המלחמה לשנת 2023 בכך שהיו שותפים לתהליך בניית התקציב. כך לדוגמה,
משרד הביטחון ציין כי הוא היה שותף פעיל בתהליך בחינת התקציב לצורכי המלחמה על ידי משרד
האוצר, המשרד לביטחון לאומי ציין כי נציגי המשרד היו שותפים מפרוץ המלחמה בדיונים עם נציגי
משרד האוצר בנוגע לתוספות תקציב הנדרשות בשל המלחמה; יחד עם זאת משרד הכלכלה והתעשייה
העלה טענות בדבר אי-שיתופו בתהליך ונטען על ידו כי לא הייתה מעורבות של המשרד בקביעת
התקציב הנדרש וכי המשרד לא נשאל לצרכיו פרט לדיון אחד אצל מנכ"ל משרד האוצר בו הוצגו צורכי
המשרד לשעת חירום, דיון שלא הוליד דבר, ומשרד התיירות ומשרד החינוך העלו חסמים בממשק של
אגף התקציבים עימם שקיבלו ביטוי בקיצוץ בתקציב המשרד בצעד חד-צדדי שהופחת רק לאחר משא
ומתן עם אגף התקציבים במקרה של משרד התיירות או במשך הזמן שנדרש לאישור מסגרת התקציב
במקרה של משרד החינוך מה שמנע מהמשרד לתת מענה רחב.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 63
ההיערכותהכלכליתלאירועמלחמהוניהולתקציבימלחמתחרבותברזלבשנים2024 - 2023 חשווןהתשפ"ו נובמבר2025
השימוש בכספים קואליציוניים בבניית תקציב המלחמה לשנת 2023
• בביקורת עלה כי על אף החלטתו של שר האוצר ביום 9.11.23 להסב 1.6 מיליארד ש"ח לצורכי
המלחמה מתוך הכספים הקואליציוניים (המהווים נתח של כ35%- מתוך סך המקורות בתוכניתו
להגדלת תקציב המלחמה,) בפועל ביום 27.11.23 הוסבו רק כ860- מיליון ש"ח לצורכי המלחמה
ובכך קטנו היקף המקורות בתוכניות שר האוצר בכ740- מיליון ש"ח ללא הגדרת מקורות חלופיים
אחרים לסכום שלא הוסב בסופו של דבר.
• כמו כן, עלה כי על אף הצהרתו של שר האוצר כי תקציבים שאינם נוגעים לפעילות הליבה של
המשרדים ושמטרתם אינה חיונית למאמצי המלחמה או לחוסן הלאומי של העורף יוסטו לטובת
צורכי המלחמה, כספים קואליציוניים רבים לא קוצצו או קוצצו בהיקף נמוך, וחלק מהם אף הוגדלו
לאחר פרוץ המלחמה. כך נמצא כי בהחלטות הממשלה מס1172 'מ,24.12.23- ו1096- מ27.11.23-
אושר כי ייעוד של כספים קואליציוניים יהיה לתוכניות שאינן קשורות ישירות לתמיכה במאמצי
המלחמה, באוכלוסייה האזרחית שנפגעה או במתן שירותים חיוניים של המשק. כך למשל, מתוך
מספר תכניות שונות של כספים קואליציוניים, שנבדקו על ידי צוות הביקורת, בהיקף של 1.375
מיליארד ש"ח, שאושרו בהחלטת הממשלה ממאי 2023, נמצאו יתרות כספים בהיקף של כ300-
מיליון ש"ח שטרם הוקצו עד פרוץ המלחמה, ולמרות זאת לא נעשה בהם שימוש לצורכי המלחמה.
יתרה מזו - בהחלטות ממשלה שהתקבלו אחרי פרוץ המלחמה 1096(מ,27.11.23- ו1172- מ-
,)24.12.23 גדל הסכום לתוכניות אלו לסך של 1.421 מיליארד ש"ח.
• לצד האמור, יוער כי בכספים הקואליציוניים נכללות גם תכניות אשר דומות לתוכניות הנכללות
בבסיס התקציב מבחינת מהות ההוצאה המתוקצבת, לדוגמה בתחומי התרבות, החינוך ועוד.
משמעות הדבר היא כי הנהלת משרד האוצר התמקדה באיתור מקורות זמינים, כגון הכספים
הקואליציוניים6, ולא ביצירת סדרי עדיפות לאורך תקציב המדינה כולו באופן שייתן מענה לאיזון
התקציבי בראי מלחמה מתמשכת ובראייה צופה פני עתיד, למול צורכי הביטחון. מיקוד זה של
הנהלת האוצר נבע, בין היתר, מכך שעדכון התקציב בוצע בסוף שנת תקציב 2023, לאחר
שתוכניות רבות שנכללו בבסיס התקציב כבר חויבו או בוצעו, ולא ניתן היה להסיטן לטובת תקציב
המלחמה.
• דיונים לגבי אישור התקציב הנוסף לשנת 2023 אצל ראש הממשלה - על אף החשיבות
הרבה של שיתופו של נגיד בנק ישראל בדיוני התקציב אצל ראש הממשלה ושל חוות דעתו בעניין
זה, ובפרט במועד הכנת תקציב המלחמה - בניגוד לנהוג זה שנים, משרד ראש הממשלה לא הזמין
את הנגיד לישיבת התקציב אצל ראש הממשלה ביום 14.11.23 וחוות דעתו של הנגיד לא הוגשה
בכתב.
6 ועם זאת, יצוין כי בפרט בהצעת אגף התקציבים למקורות למימון הוצאות המלחמה האזרחיות מ,6.11.23- נכללו גם
מקורות תקציב שמקורם אינו רק בכספים קואליציוניים.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 64
ההיערכותהכלכליתלאירועמלחמהוניהולתקציבימלחמתחרבותברזלבשנים2024 - 2023 חשווןהתשפ"ו נובמבר2025
התמשכות אישור התקציב הנוסף לשנת 2023 - נמצא כי חלפו כשבעה שבועות מפרוץ המלחמה
עד למועד שבו אושרה הצעת התקציב הנוסף לשנת 2023 בממשלה, וכי רק למעלה מחודשיים מפרוץ
המלחמה אושר התקציב הנוסף בכנסת. נמצא כי הדבר הושפע בין היתר עקב חוסר שיתוף פעולה ואי-
הסכמות שהתגלעו במהלך הכנת התקציב הנוסף לשנת 2023 במשרד האוצר - בפרט בין הגורמים
המקצועיים באגף התקציבים לבין גורמים שפעלו מטעמו של שר האוצר וכן בשל חוסר בכוח אדם
כתוצאה מגיוס חלק מעובדי אגף התקציבים ולשכת השר למילואים. כמו כן, ב4.12.23- הניח משרד
האוצר מטעם הממשלה את הצעת חוק התקציב הנוסף לשנת 2023 על שולחן הכנסת לקריאה ראשונה.
ואולם הוא לא צרף להצעת החוק כל אומדן של המקורות למימון התקציב, כנדרש בחוק היסוד.
הגשת חוק התקציב הנוסף לשנת 2024 במועדו - נמצא כי הצעת חוק התקציב הנוסף לשנת
2024 הונחה על שולחן הכנסת לקריאה ראשונה רק ב- 5.2.24- איחור של יותר משבועיים לעומת המועד
שנקבע בחוק, ואושרה בקריאה שלישית בכנסת ב- 13.3.24- איחור של יותר משלושה שבועות לעומת המועד
שנקבע בחוק. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד האוצר ולעומד בראשו שר האוצר, כי עליו להקפיד ולעמוד
במועדים שנקבעו בהוראות החוק השונות, ובפרט בחוק יסוד: משק המדינה; משמעותה של אי-עמידה כזו,
מלבד הפרת הוראות חוק היסוד, היא פגיעה בפועל בפעילות השוטפת של משרדי הממשלה.
התמשכות אישור תקציב המדינה הנוסף לשנת - 2024 במסגרת חוק התקציב הנוסף ממרץ 2024 הוגדלה
תקרת הגירעון התקציבי המתוכנן ל6.6%- מהתוצר)במקום 2.25% בתקציב המקורי;(והוגדלה
ההוצאה המותרת בסכום של 55 מיליארד ש"ח לצורך המשך מימון הצרכים הצבאיים, ובסכום של כ15.3-
מיליארד ש"ח לצורך המשך מימון הצרכים האזרחיים הנובעים במישרין מהלחימה.
נמצא כי הצעת חוק התקציב הנוסף לשנת 2024 הונחה על שולחן הכנסת לקריאה ראשונה רק ב- 5.2.24-
איחור של יותר משבועיים לעומת המועד שנקבע בחוק, ואושרה בקריאה שלישית בכנסת ב- 13.3.24-
איחור של יותר משלושה שבועות לעומת המועד שנקבע בחוק. בשל האיחור באישור חוק התקציב הנוסף
לשנת 2024 בוצע קיצוץ רוחבי בתקציבי משרדי הממשלה החל מיום 20.2.24 ועד לאישור החוק ביום
13.3.24.
היעדר דיון בממשלה או בקבינט החברתי-כלכלי לגבי ההשלכות של הורדת דירוג האשראי
של מדינת ישראל - על רקע המלחמה ולנוכח ציפיות חברות הדירוג להרעה בנתונים הפיסקליים של
המדינה בעתיד הקרוב ועלייה בהוצאות הביטחון, חברות הדירוג הבין-לאומיות S&P ,Moody's וFitch-
ביצעו מספר הורדות דירוג למדינת ישראל החל מתחילת המלחמה ועד אוקטובר 2024, כאשר הורדת
הדירוג של חברת Moody's בספטמבר 2024 הייתה באופן חריג בשתי דרגות; וכן שינו את תחזית הדירוג
למדינת ישראל ל"שלילית."נמצא כי לא התקיים כל דיון בממשלה או בקבינט החברתי-כלכלי בדבר
ההשפעות של הורדת דירוג האשראי של המדינה ותחזיות הדירוג השליליות.
השימוש ב"קופסאות"תקציב לצורך הגדלת ההוצאה הממשלתית בשנת 2024 - נמצא כי
בהמשך לאישור התקציב הנוסף הראשון לשנת 2024 שאושר בכנסת במרץ 2024, בחודשים ספטמבר
ודצמבר 2024 הוגדלה ההוצאה הממשלתית בהיקף כולל של כ36.5- מיליארד ש"ח באמצעות אישור
חוקי תקציב נוספים (ובהתאם תוקן פעמיים חוק המסגרות.) יצוין כי ההתאמות שנעשו בחוק המסגרות
מבקר המדינה | דוח מיוחד 65
ההיערכותהכלכליתלאירועמלחמהוניהולתקציבימלחמתחרבותברזלבשנים2024 - 2023 חשווןהתשפ"ו נובמבר2025
במהלך 2024 לחוקי התקציב הנוספים נעשו באמצעות"קופסאות"תקציביות חד-פעמיות, במובן זה
שתוספות התקציב הללו לא יובאו בחשבון לצורך חישוב סכום ההוצאה הממשלתית המותרת בשנים
הבאות. בסופו של דבר אושרו בתקציבים הנוספים במהלך ( 2024לעומת התקציב המקורי לשנה זו ממאי
)2023 תוספות תקציביות והתאמת מסגרות הוצאה בהיקף כולל של כ107- מיליארד ש"ח, ותקרת
הגירעון המתוכנן הועלתה בחוק בהתאם - משיעור של 2.25 אחוזי תוצר לשיעור של 7.7 אחוזי תוצר.
תוכנית התקציב הרב-שנתית לשנים 2025 עד 2027 - צעדים מרכזיים שמסתכמים בכ3-
מיליארד ש"ח (בין היתר, מס נסועה והעלאת אגרות על רכבים חשמליים, מיסוי פליטות מזהמות, מיסוי
סיגריות,
מס רכישה למשקיעים, מיסוי שכר דירה ורפורמת הדלקנים) שנכללו בתוכנית התלת שנתית שהוגשה
יחד עם התקציב הנוסף לשנת 2024 ממרץ 2024 פוצלו במהלך דיוני התקציב ולא אושרו עם הצעת חוק
התקציב. בשל כך נוצרה בתקציב המדינה חשיפה תקציבית בהיקף של מיליארדי ש"ח, שתבוא לידי
ביטוי החל בשנת 2024 ובעיקר בשנים 2025 ואילך, ותשפיע במישרין על יכולתה של הממשלה לעמוד
ביעדי הגירעון המתוכננים.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 66
ההיערכותהכלכליתלאירועמלחמהוניהולתקציבימלחמתחרבותברזלבשנים2024 - 2023 חשווןהתשפ"ו נובמבר2025
דירוג האשראי של מדינת ישראל מתחילת המלחמה ועד אוקטובר 2024
על פי הודעות חברות הדירוג הבין-לאומיות, בעיבוד משרד מבקר המדינה.
שער שלישי - ביצוע תקציב המלחמה בתחילת
מלחמת חרבות ברזל
מבקר המדינה | דוח מיוחד 67
ההיערכותהכלכליתלאירועמלחמהוניהולתקציבימלחמתחרבותברזלבשנים2024 - 2023 חשווןהתשפ"ו נובמבר2025
24.9 95 17.2
מיליארד ש"ח מיליארד ש"ח 9 ימים מיליארד ש"ח
הוצאות המלחמה)צבאיות הוצאות המלחמה
ואזרחיות,(נטו - שהן ההוצאות הצבאיות משך זמן לתחילת הצבאיות והאזרחיות
הוצאות המלחמה בניכוי הישירות בגין התשלום של מענקי אשר שולמו בחודש
התשלומים מקרן הפיצויים, מלחמת חרבות ברזל ההתארגנות הראשונים דצמבר 2023
בשנת 2023 בשניםמיליארד ש"ח2024-2023 הראשונה"למפונים "(בסך 1,000הפעימה (17)בשנת
2023, ו78- ש"ח לנפש(מתחילת מיליארד
ש"ח בשנת המלחמה
2024(
1.9
כ-67% 37
3.6 מיליארד ש"ח מיליארד ש"ח
מיליארד ש"ח
30% מתקציב המלחמה
האזרחי שיועד לתקצוב שיעור הביצוע במזומן סך ההוצאה בשנת 2024 תשלומים ששולמו לבתי
הוצאות המלחמה של תקציב המלחמה בגין תשלום תגמולי האזרחי המלון בגין פינוי אזרחים
האזרחיות, תוקצבו מהתקציב מילואים והטבות במלחמה בחודשים
בתקנות תקציב קיימות הנוסף לשנת 2023. מילואים - למעלה מ3- אוקטובר - דצמבר
במשרדים השונים ולא שיעור הביצוע כולל מיליארד ש"ח לחודש 2023. מהם כ1-
בתקנות תקציב נפרדות התחייבויות עמד על (כ22%- מהוצאות מיליארד ש"ח שולמו
המיועדות להוצאות כ88%- מערכת הביטחון ב- באישור אגף החשב
מלחמת חרבות ברזל.)2024 זאת לעומת הכללי עוד קודם
הוצאה של כ8.7- מיליארד לאישור תקציב המדינה
ש"ח בשנת 2023, וכ2- הנוסף לשנת
מיליארד ש"ח בשנת 2023
2022. לא נמצא כי
מתקיים פיקוח
מתאים של החשכ"ל על
הוצאה זו
ההקצאה, הרישום והניהול של תקציבי המלחמה שהוקצו למטרות אזרחיות
מועד תשלומי ההוצאות מתוך תקציב המלחמה לשנת 2023 - מרבית הוצאות המלחמה
הצבאיות והאזרחיות - כ17.2- מיליארד ש"ח מתוך 29.6 מיליארד ש"ח)כולל קרן הפיצויים(שולמו
בדצמבר 2023.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 68
ההיערכותהכלכליתלאירועמלחמהוניהולתקציבימלחמתחרבותברזלבשנים2024 - 2023 חשווןהתשפ"ו נובמבר2025
יצוין כי תקציב המדינה הנוסף לשנת 2023 אושר בתאריך 14.12.2023, ולא מן הנמנע כי הדבר השפיע על ריכוז
תשלום מרבית ההוצאות בחודש דצמבר 2023. היעדר תקצוב נפרד לתוספת תקציב הוצאות
המלחמה בתקציב - 2023 אגף התקציבים פתח תקנות תקציב נפרדות וייחודיות להוצאות המלחמה האזרחיות
בסך 8.12 מיליארד ש"ח, ואילו תקציבים
בסך 3.6 מיליארד ש"ח (שהם 30% מתקציב המלחמה האזרחי) לא תוקצבו בתקנות תקציב נפרדות אלא
בתקנות תקציב קיימות. כך, למעשה, לא ניתן לבצע פיקוח ומעקב בעניינם של תקציבים אלו, ובעניין
המידה שבה הם שימשו למימון צורכי מלחמת חרבות ברזל. בחודש דצמבר 2023 הקצה אגף התקציבים
במשרד האוצר כ28.8- מיליארד ש"ח לטובת צורכי המלחמה, מהם 11.8 מיליארדי ש"ח לטובת צרכים
אזרחיים (כ)41%- ו17- מיליארדי ש"ח לטובת צרכים ביטחוניים. בבדיקה שביצע אגף החשב הכללי עלה
כי מתוך סך התקציב שהוקצה לטובת הצרכים האזרחיים של המלחמה לא ניתן לדעת האם סכום של כ-
1.5 מיליארד ש"ח אכן שימשו לטובת צורכי המלחמה כפי שהוגדרו מלכתחילה, או שימשו לצרכים
אחרים.
מעקב ובקרה אחר ביצוע תקציב המדינה הנוסף בשנת 2023
פערים בין נתוני הביצוע של ההוצאות של חרבות ברזל בתקנות שפתח אגף תקציבים ובין
נתוני הביצוע במערכת מרכב"ה - סך ביצוע התקציב כפי שעולה מתקנות7 חרבות ברזל בחודשים
אוקטובר עד דצמבר 2023: עמד על כ5.7- מיליארדי ש"ח, ואילו סך ביצוע התקציב ששויך למשימות
העל8"חרבות ברזל:"כ4.8- מיליארדי ש"ח. מהפער שבין הנתונים עולה כי בפועל לא כל המשרדים
פעלו בהתאם להנחיית החשב הכללי לפיה יש לרשום את הוצאות המלחמה במערכת מרכב"ה במסגרת
משימת העל " -חרבות ברזל."
אמינות נתוני המערכות הכספיות השונות בנוגע לתקציב המלחמה האזרחי לשנת 2023 -
הפערים המשמעותיים בין נתוני ביצוע התקציב הכולל לפי המקורות השונים בחודשים אוקטובר עד
דצמבר - 2023 סכום של 7.4 מיליארד ש"ח על פי נתוני החשבים לחשב הכללי, סכום של 5.7 מיליארד
ש"ח על פי תקנות חרבות ברזל במערכת מרכב"ה, וסכום של 4.8 מיליארד ש"ח ששויך למשימת העל
חרבות ברזל במערכת מרכב"ה. פער של 2.6 מיליארד ש"ח בין נתוני משימת העל לנתוני החשב הכללי
ופער של 1.7 מיליארדי ש"ח בין נתוני תקנות חרבות ברזל לנתוני החשב הכללי, מעידים על בעיה
באמינות נתוני המערכות השונות, שבגינה אי אפשר לבצע פיקוח ובקרה נאותים ומלאים בעניין ביצוע
הוצאות תקציב המלחמה האזרחי.
אופן בקרת ביצוע הוצאות המלחמה בשנת 2023 - החשב הכללי ביצע את הבקרה על ביצוע
הוצאות המלחמה בשנת 2023 באמצעות הנתונים של קובצי אקסל שהעבירו אליו חשבויות משרדי
7 התקציב שהתקבל מאגף התקציבים מנוהל במערכת מרכב"ה, שבה מנוהלים כלל התקציבים. שיוך תקציבים המיועדים
למצבים מיוחדים)כגון מצבי מלחמה(באמצעות פתיחת תקנות נפרדות יכולה לאפשר מעקב אחר קצב ביצוע ההוצאות
ברמה החודשית בהתאם לסיווגים שקבע החשב הכללי.
8 מדובר בכלי התקציבי שנועד לסיווג הוצאות בגין מלחמת חרבות ברזל בכל משרדי הממשלה.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 69
ההיערכותהכלכליתלאירועמלחמהוניהולתקציבימלחמתחרבותברזלבשנים2024 - 2023 חשווןהתשפ"ו נובמבר2025
הממשלה. נתונים אלו פורסמו על ידי החשב הכללי בדוח ביצוע התקציב שפורסם באפריל 2024.
לפיכך, הנתונים שהוזנו במשימת על במערכת מרכב"ה היו נתונים חלקיים בלבד ולא איפשרו פיקוח
ובקרה בזמן אמת. היעדר נתונים מהימנים פוגע ביכולת משרד האוצר לבחון את הסיבה לביצוע גבוה
או נמוך בקטגוריות השונות, אינו מאפשר לבחון את החסמים, אם יש כאלה, העשויים למנוע את הביצוע של
תקציב המלחמה ואף אינו מאפשר לפעול למימוש תקצוב המלחמה. נתונים חסרים בדוחות של
החשב הכללי על ביצוע התקציב לשנת 2023 - הדוחות לא כללו נתונים על שיעור הביצוע של תקציב
מלחמת חרבות ברזל אלא רק נתונים על סך ביצוע תקציב המדינה
וכן פירוט של תקציב המלחמה, זאת נוכח חוסר המהימנות של נתוני ביצוע תקציב המלחמה ואי-הפרדת
כל תקציבי המלחמה הנוספים לתקנות ייעודיות. על אף שהחשב הכללי ציין במסגרת דוחות ביצוע
תקציב המלחמה לשנת 2023 כי נתוני הביצוע ויתרת ההתחייבויות מבוססים על דיווחי המשרדים, הוא לא
ציין שהיו קיימים פערים בין נתוני מערכת מרכב"ה לבין נתוני חשבויות המשרדים.
חסמים בתהליך ביצוע תקציבים לצורכי המלחמה - מקרי בוחן
תקצוב משרד התיירות - לנוכח המצב החריג שנוצר - צורך בתשלום למלונות על אירוח המפונים
בהיעדר מקור תקציבי לכך בתקנות משרד התיירות בשל העובדה שהפנייה התקציבית לא אושרה על
ידי ועדת הכספים, אישר אגף החשב הכללי למשרד התיירות להעביר את התשלומים, בהיקף של כ1-
מיליארד ש"ח, ללא מקור תקציבי, וזאת כדי לעמוד בהתחייבויות המדינה כלפי התאחדות המלונות. כך,
למעשה, עד 14.12.23, נאלץ משרד התיירות לשלם למלונות בגין אירוח המפונים ללא מקור תקציבי זמין
בתקנה, תוך חריגה מרמת תוכנית התקציב, ובניגוד להוראות התכ"ם - בהיעדר מנגנון לתקצוב בשעת
חירום.
תקצוב מינהלת"תקומה"- נוכח דחיפות ביצוע ההתקשרויות של מינהלת תקומה לשם שיקום
יישובי העוטף, ולנוכח העיכוב באישור הפניות התקציביות שהגיש אגף התקציבים, נאלצה המינהלת
להסתייע
במשרדי ממשלה אחרים לביצוע התקשרויות עם ספקים לצורך סיוע לתושבי העוטף. עיתוי
התשלום של מענק התארגנות לתושבים מפונים מאזורי לחימה - התשלומים הראשונים למפונים שהגישו
בקשות לקבלת מענק ההתארגנות בסכום של 1,000 ש"ח לנפש שולמו על ידי משרד
האוצר ורשות המיסים רק החל ב- 16.10.23- כלומר 9 ימים מפרוץ המלחמה. במועד זה שולמו 6.14
מיליון ש"ח, ומרבית המענקים שולמו רק ב11 - 18.10.23- ימים לאחר פרוץ המלחמה 19.06(מיליון ש"ח)
וב12 - 19.10.23- ימים לאחר פרוץ המלחמה 15.32(מיליון ש"ח.) פרק הזמן שחלף מפרוץ המלחמה ופינוי
התושבים מאזורי לחימה ועד למתן הסיוע הכלכלי, הותיר אזרחים רבים ללא מענה כלכלי בשבוע
הראשון למלחמה, נתונים לחסדי עזרה ותרומות של ארגונים ואזרחים. הדבר ממחיש את היעדרה של
תוכנית מגירה כלכלית ממשלתית לשעת חירום והעצים את תחושותיהם הקשות של מפונים שחוו את
אירועי 7.10.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 70
ההיערכותהכלכליתלאירועמלחמהוניהולתקציבימלחמתחרבותברזלבשנים2024 - 2023 חשווןהתשפ"ו נובמבר2025
לצד האמור, יצוין כי הזמן הממוצע מעת הגשת הבקשה למענק מטעם המפונה ועד לקבלת סכום
המענק עמד על 2.82 ימים וכי החציון עמד על יומיים בלבד.
ממשקי העבודה בין משרדי הממשלה לאגף התקציבים
כ42%- מהמשרדים אשר השיבו לשאלה בשאלון משרד מבקר המדינה בדבר האפשרות
לשיפור תהליך קבלת תקציב המלחמה ציינו כי לדעתם ניתן היה לשפר את תהליך קבלת תקציב
המלחמה,
ו11) 55%- משרדים מתוך (20 ציינו כי הם נזקקו לתוספות תקציביות ודרשו לקבלן, אולם דרישתם לא נענתה
מסיבות שונות. בקרב המשיבים על שאלון משרד מבקר המדינה שנשלח למשרדים השונים, הועלו
דעות שונות בדבר היעילות והזמינות של תקצוב צורכי המלחמה. לצד משרדים שציינו כי אגף תקציבים נתן
מענה ראשוני
מהיר בהליכי העברת התקציב, משרדים אחרים ציינו כי לא נקבע הליך מזורז כדי לקצר את התהליך
עקב היקף אירוע החירום, ולכן חל עיכוב ניכר בקבלת התקציב בפועל, בין היתר בשל עיכובים בפעילות
ועדת הכספים בכנסת. כן ציינו חלק מהמשרדים בשאלון כי מכתב ההקפאה תרם לעצירה ברמה כזו או
אחרת של פעילותם ולקושי בהתנהלותם מול משרד האוצר, בהתאם לאופן פרשנותם את המכתב.
להלן יוצגו כמה דוגמאות שעלו מהמענה של המשרדים לשאלון משרד מבקר המדינה בנושא תהליך
התקצוב מול משרד האוצר:
מבקר המדינה | דוח מיוחד 71
ההיערכותהכלכליתלאירועמלחמהוניהולתקציבימלחמתחרבותברזלבשנים2024 - 2023 חשווןהתשפ"ו נובמבר2025
על פי תשובות המשרדים על השאלון, בעיבוד משרד מבקר המדינה.
ממשקי העבודה בין משרדי הממשלה לאגף החשב הכללי
כ37%- מהמשרדים שענו על השאלה בדבר הסיוע שנתן אגף החשב הכללי לביצוע רכש התקשרות
מהיר במסגרת שאלון משרד מבקר המדינה (6) משרדים מתוך (16 ציינו כי היה ניתן לשפר את תהליך
ביצוע רכש התקשרות מהיר בחודשים הראשונים של המלחמה וכי הם לא קיבלו את מלוא הסיוע
והתמיכה לשם כך. כ58%- מהמשרדים ציינו כי היו להם חסמים במימוש התקציב. כמה משרדים ציינו כי
חוו קושי מול החשב הכללי מבחינת מתן מענה על רכש מהיר ומיידי וכן מבחינת שינוי סדרי העבודה
וההנחיות לשעת חירום. המשרדים האמורים טענו כי תהליכי הרכש לא השתנו באופן מהותי, כי לא ניתנו
להם הקלות יצירתיות לרכש מהיר, והדבר גרם לעיכובים מול הספקים. חלק מהמשרדים הציעו לבחון
את האפשרות לתהליכי רכש מהירים לצורך מתן מענה מיידי במצבי חירום באמצעות הרחבת מכרזי
החשב הכללי לנושאי חירום.
נמצא כי רק ב,27.12.23- כעבור למעלה מחודשיים מפרוץ המלחמה, הותקנו תקנות חובת המכרזים אשר
הרחיבו את סמכויותיהם של משרדי הממשלה להתקשר עם ספקים באמצעות פטור ממכרז. כתוצאה
מכך מספר משרדים טענו כי עד להתקנת התקנות הם לא הצליחו להקים התחייבויות מול ספקים.
להלן יוצגו כמה דוגמאות למענים של המשרדים במענה לשאלון משרד מבקר המדינה בנושא
הממשקים בינם ובין החשב הכללי:
מבקר המדינה | דוח מיוחד 72
ההיערכותהכלכליתלאירועמלחמהוניהולתקציבימלחמתחרבותברזלבשנים2024 - 2023 חשווןהתשפ"ו נובמבר2025
על פי תשובות המשרדים על השאלון, בעיבוד משרד מבקר המדינה.
סוגיות בתקציב הביטחון
הבקרה והפיקוח של משרד האוצר על התקציבים שהוקצו למשרד הביטחון - תוספת התקציב
שקיבל משרד הביטחון בשנים 2024 - 2023 למימון הוצאות מלחמת חרבות ברזל מסתכמת בכ115-
מיליארד ש"ח)ברוטו17 :(מיליארד ש"ח בתקציב הנוסף לשנת 2023, כ66- מיליארד ש"ח בתקציב
הנוסף הראשון שאושר במרץ 2024, וכ32- מיליארד ש"ח נוספים שאושרו במסגרת התקציב הנוסף
השלישי מדצמבר 2024.
עם פרוץ המלחמה איפשר החשב הכללי למשרד הביטחון להוציא הוצאות וליצור התקשרויות
והתחייבויות ללא הגבלה, כדי שלא לפגוע בפעולות המלחמה ובצרכים הצבאיים הכרוכים בה. הגם
שהתנהלות זו נועדה לצורך קידום פעולות המלחמה והצרכים הצבאיים, הדבר נעשה ללא מנגנוני בקרה
ופיקוח מספקים המאפשרים ניהול סדור וסיווג של התקציב שהוקצה לטובת תקציב הביטחון. ככל
ותקציב המלחמה לשנת 2023 היה מאושר בשלב מוקדם יותר, לאחר פרוץ המלחמה, היה בכך לייצר
מסגרת תקציבית ברורה להוצאות הביטחון, דבר שהיה מקל על מנגנוני הפיקוח והבקרה התקציבית של
משרד האוצר אחר קצב ביצוע ההוצאות הביטחוניות.
הקמתה של הוועדה הציבורית לבחינת צורכי הביטחון - מפרוץ המלחמה גדלו באופן משמעותי
תקציבי משרד הביטחון - התקציב השוטף ותקציב ההתעצמות. שינוי תפיסת ההתמודדות עם האיומים
הביטחוניים בעקבות המלחמה ועם צורכי מערכת הביטחון העלה את הצורך בהקמתה של ועדה ציבורית
כדי לגבש את ההיקף הרצוי של צורכי מערכת הביטחון, תוך שמירה על איזון בין הצרכים הביטחוניים
לאזרחיים. בשל מחלוקות שהתפתחו בין משרד האוצר למשרד הביטחון בדבר זהות חברי הוועדה,
הנושאים שבהם תדון והתקציב שיינתן למערכת הביטחון עד תום דיוניה)בעיקר לצורכי התעצמות,(
הוועדה החלה לפעול רק במהלך חודש אוגוסט 2024 במקום בחודש ינואר 2024 כפי שתוכנן. נוכח זאת,
התעורר חשש, שעבודת הוועדה לא הייתה רלוונטית להכנת תקציב 2025. משרד מבקר המדינה מעיר
למשרד הביטחון על אי הסדרת הנושאים שבמחלוקת למול משרד האוצר, במשך תקופה ארוכה, דבר
שהוביל לדחיית הקמת הוועדה לבחינת תקציב הביטחון בכ7- חודשים.
בקרה על אופן השימוש בימי מילואים במהלך המלחמה - בשנות המלחמה 2024 - 2023 חל
גידול משמעותי בהוצאות בגין תגמולי מילואים: מביצוע שנתי של פחות מ2- מיליארד ש"ח בשנת 2022,
מבקר המדינה | דוח מיוחד 73
ההיערכותהכלכליתלאירועמלחמהוניהולתקציבימלחמתחרבותברזלבשנים2024 - 2023 חשווןהתשפ"ו נובמבר2025
לביצוע של כ8- מיליארד ש"ח בשנת 2023, וכ32- מיליארד ש"ח בשנת 2024. בנוסף, הטבות המילואים
גדלו אף הן באופן משמעותי: מביצוע של כ0.5- מיליארד ש"ח בשנים 2023 - 2022 לביצוע של כ5-
מיליארד ש"ח בשנת 2024. לפיכך, סך ההוצאה השנתית בשנת 2024 בגין המילואים עמדה על כ37-
מיליארד ש"ח - למעלה מ3- מיליארד ש"ח לחודש)כ22%- מהוצאות מערכת הביטחון באותה שנה.(
נוכח טענות החשב הכללי מתעורר החשש כי צה"ל לא מקיים בקרה ופיקוח מספקים ואפקטיביים על
אופן השימוש בימי המילואים במהלך המלחמה, ומנגד עלה כי לא מתקיים פיקוח מתאים של החשכ"ל
על הוצאה זו, בהיעדר כלים מתאימים לכך, לדבריו.
ביצוע ובקרה של תשלומי הפרט בצה"ל - במסגרת התוכנית הרב שנתית מיוני 2023 הוחלט
להקים מינהלת גמלאות ושכר משותפת לחשב הכללי ולצה"ל, שתחל לפעול ביום 1.10.23, ותכליתה
ביצוע
ובקרה של תשלומי הפרט בצה"ל. נמצא כי עד מועד סיום הביקורת, נובמבר 2024, לא הוקמה המינהלת
המשותפת. אי-הקמת המינהלת אינה מאפשרת את השגת תכלית הקמתה - פיקוח ובקרה של החשב
הכללי על תשלומי הפרט בצה"ל. יצוין כי ביום 22.11.24 מונה ראש מנהלת שכר וגמלאות בצה"ל מטעם
החשב הכללי.
שיתוף משרדי הממשלה בהליך בחינת תקציב המלחמה - מרבית המשרדים שענו על השאלה האם
היו שותפים לבחינת התקציב הנוסף לשנת 89%) 2023 מהם 17 - מתוך 19 משרדים(ציינו כי היו שותפים
מול אגף התקציבים בתהליך בחינת תקציב המלחמה בשנת 2023.
קידום הליכי רכש בתקופת המלחמה - כ63%- מהמשרדים שענו על השאלה בדבר הסיוע של אגף
החשב הכללי לביצוע רכש התקשרות מהיר במסגרת שאלון משרד מבקר המדינה טענו כי החשב
הכללי סייע בביצוע רכש התקשרות מהיר. משרדים רבים ציינו את החשב הכללי לחיוב מבחינת הזמינות,
הירידה לשטח והנכונות למצוא פתרונות ולכנס במהירות ועדות פטור מרכזיות לחירום. רוב המשרדים
ציינו כי לעיתים נציגי החשב הכללי אישרו להחריג התקשרויות עוד קודם לקבלת תקציב, בשל הדחיפות
בביצוע ההתקשרות.
פילוח הוצאות מלחמת חרבות ברזל ברוטו,
ב4.6.23- הקימה הממשלה ה37- ועדת שרים למאבק ביוקר המחיה.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 26
הקבינטהחברתי-כלכליבמהלךמלחמתחרבותברזלובתקופהשקדמהלה חשווןהתשפ"ו נובמבר2025
תפקוד הקבינט החברתי-כלכלי בתקופת המלחמה
פעילותו המצומצמת של הקבינט בתקופת המלחמה
• התכנסויות הקבינט היו מעטות באופן חריג ביותר, והוא חדל מלהתכנס בדצמבר - 2023 בביקורת
נמצא כי מפרוץ המלחמה ועד ה10.12.23- התכנס הקבינט חמש פעמים בלבד, ובמשך יותר משנה, עד
סוף דצמבר 2024, לא התכנס כלל. זאת על אף החשיבות הרבה שנודעת לקיומם של דיונים סדירים
בקבינט, שכן בלעדיהם הקבינט אינו יכול לממש את תפקידו כדרג המדיני האחראי על הטיפול בכל
ההיבטים האזרחיים הנוגעים לניהול מערך המלחמה, כפי שהבהירו ראש הממשלה ויו"ר הקבינט
בפועל במהלך המלחמה - שר האוצר.
• במישור המהותי הייתה פעולת הקבינט דלה ומצומצמת - הקבינט קיבל ארבע החלטות בלבד במסגרת
תפקידו וסמכותו לטפל בהיבטים האזרחיים הנוגעים לניהול מערך המלחמה - החלטה רוחבית אחת
בעניין הקמת מינהלת תקומה, ושלוש החלטות נקודתיות בנושאים האלה: הנחה מארנונה לתושבי
יישובים מפונים ולמי שהוכר כחטוף או נעדר; כניסת פועלים ערבים מיהודה ושומרון
- גיבוש המלצה כלכלית לקבינט המדיני-ביטחוני; והשוואת קריטריונים להכנסת פועלים ערבים תושבי
יו"ש ובחינת הטמעת שיטות בנייה מתקדמות בישראל. ארבע ההחלטות האלה התקבלו לאחר דיון
בקבינט. ארבע החלטות נוספות של הקבינט התקבלו ללא דיון ועסקו בנושאים נקודתיים שאינם
קשורים למלחמה)כגון מתן אישור לחברה ממשלתית מסוימת להקים חברת בת בגרמניה ואישור
עקרונות הסכם מסגרת בין משרד החינוך והחברה למתנ"סים להפעלת"סל תרבות.("בנוגע לשלושה
תחומים שהקבינט הוסמך לטפל בהם בתקופת המלחמה, הוא לא קיבל החלטות כלל: מתן מענה
כלכלי לעסקים ולעובדים; תיאום כלל היוזמות האזרחיות והקשר ביניהן לבין הממשלה; והסברה ותיווך
של פעולות הממשלה האזרחיות לאוכלוסייה. כמו כן, הקבינט לא הקים קבינט חברתי-כלכלי מצומצם
כפי שנקבע בהחלטת הממשלה.
• לפעולתו הדלה והמצומצמת של הקבינט החברתי כלכלי היו השפעות שונות על המענה שסיפקה
הממשלה למכלול הצרכים האזרחיים הנרחבים שהלכו והתגברו ככל שהמלחמה התמשכה. לעניין זה
ניתן להצביע על שתי השפעות עיקריות: לא התקיימו תהליכי קבלת החלטות שנדרש היה לקבלן
בסמוך להתפתחות הצרכים; עיקר ההתמודדות עם הצרכים התקיימה בעבודה מבוזרת של משרדי
הממשלה ללא הובלה של הקבינט וללא מעקב ובקרה מצידו בנוגע למענה לצרכים השונים.
הקמת זרוע ביצוע לקבינט החברתי-כלכלי וסיום פעילותה
• נמצא כי המנגנון שקבעה הממשלה ב15.10.23- לעבודת הקבינט החברתי-כלכלי במלחמה, ולפיו
עבודת הקבינט תרוכז בידי מנכ"ל משרד רה"ם בתיאום עם מנכ"ל משרד האוצר, ופורום המנכ"לים של
משרדי הממשלה ישמש זרוע ביצוע - לא יצא לבסוף אל הפועל, וממילא לא אומץ מודל העבודה
שגיבש מנכ"ל משרד רה"ם, המסדיר את אופן יישום החלטת הממשלה.
• עוד העלתה הביקורת כי הניסיון של הממשלה לאחר פרוץ המלחמה להקים משל"ט אזרחי בראשות
פרויקטור לצורך ריכוז עבודת הקבינט, הבטחת הרציפות התפקודית ומתן מענה לצורכי העורף בזמן
המלחמה - נכשל. שר האוצר שהוסמך לעמוד בראש הקבינט, לקבוע את סדר יומו ולנהל את דיוניו
לצורך קבלת החלטות, לרבות הקמת משל"ט אזרחי אשר לא צלח, לא מימש את סמכויותיו אלה. שר
מבקר המדינה | דוח מיוחד 27
הקבינטהחברתי-כלכליבמהלךמלחמתחרבותברזלובתקופהשקדמהלה חשווןהתשפ"ו נובמבר2025
האוצר התייחס לממצאי הביקורת במסגרת תשובתו לדוח אחר3 ומסר כי כישלון הקמת המשל"ט
והפעילות הדלה של הקבינט החברתי-כלכלי בתקופת המלחמה קשורים בפעולותיהם של גורמי
המקצוע במשרד האוצר, במשרד המשפטים ובנציבות שירות המדינה, אשר לדברי השר הערימו קשיים
משמעותיים בפני הקמת המשל"ט וביסוס פעילותו. שר האוצר אף מסר כי לא היה די בסמכויות
הנתונות לו לצורך הקמת המשל"ט. מנגד מסרו גורמי מקצוע במשרד האוצר ובנציבות שירות המדינה
למשרד מבקר המדינה כי הם סייעו להקמת המשל"ט ולביצוע תפקידיו.
• במהלך תקופת פעילותו של המשל"ט האזרחי, בייחוד במהלך החודש הראשון לפעילותו, ראש
המשל"ט העלה לפני שר האוצר את האתגרים המרכזיים בעבודת המשל"ט בנושא סמכויות המשל"ט
וממשקי העבודה שלו במשרד האוצר, עם מנכ"ל משרד רה"ם ועם גופים אחרים, וכן העלה קשיים
בנושאי מינהל במשרד האוצר. קשיים אלה לא נפתרו במלואם, ועל רקע אלה נסגר המשל"ט האזרחי
לאחר שפעל במשך חודשיים וחצי בלבד, מנובמבר 2023 ועד סוף ינואר 2024.
• ממסמכי המשל"ט עולה כי מודל העבודה שגיבש ראש המשל"ט לא יושם בפועל, על רקע הקשיים
שליוו את הקמת המשל"ט כזרוע ביצוע של הקבינט החברתי-כלכלי ותקופת פעילותו הקצרה - פחות
משלושה חודשים. המשל"ט לא קיים תהליך סדור ושוטף הכולל גיבוש תמונת מצב יומית ובחינת כלל
הצרכים בתחום האזרחי לצורך איתור נושאי ליבה הדורשים דיון בקבינט, לא ביצע מעקב ובקרה
סדורים בנוגע ליישום ההחלטות שהתקבלו בדיוני הקבינט ולא הציג לקבינט סקירה עיתית של סטטוס
יישום ההחלטות. במצב שבו נסגר המשל"ט ולא הוקם גוף חלופי כזרוע ביצוע עבור הקבינט, נותר חסר
יסודי מהותי בתחומי אחריותו של הקבינט, ובכלל זאת טיוב ממשקי העבודה בין משרדי
הממשלה; ריכוז צרכים שמעלים משרדי הממשלה וגופי השלטון המקומי; וריכוז מנגנון קבלת
ההחלטות והדיווח לכל הנושאים האזרחיים של קיום שגרת חיים בעת מלחמה. עקב כך נותרו נושאים
בין-משרדיים רוחביים ללא טיפול הולם ]ראו למשל את דוח מבקר המדינה"דוח מיוחד: טיפול
הממשלה ביישובי הצפון במהלך מלחמת חרבות ברזל - המישור האזרחי-כלכלי) "יוני.[(2025
3 ממצאי הביקורת בדבר הקמת המשל"ט, פעילותו וסגירתו בתוך חודשיים וחצי, מפורטים בדוח מבקר המדינה, דוחמבקר
המדינה,דוחביקורתמיוחד,מלחמתחרבותברזל " ,(2025)הניהול הממשלתי של התחום האזרחי במהלך מלחמת
חרבות ברזל."
מבקר המדינה | דוח מיוחד 28
הקבינטהחברתי-כלכליבמהלךמלחמתחרבותברזלובתקופהשקדמהלה חשווןהתשפ"ו נובמבר2025
הימנעות הקבינט החברתי-כלכלי מעיסוק במענה הממשלתי-אזרחי ליישובי הצפון -
אף שב15.10.23- הוסמך הקבינט החברתי-כלכלי על ידי הממשלה לטפל בכלל ההיבטים האזרחיים
הנוגעים לניהול מערך המלחמה, והגם שבמהלך המלחמה התהווה והעמיק משבר אזרחי בחבל הצפון,
הקבינט לא עסק באופן כולל במשבר בצפון למעט העלאת סוגיות והתייחסויות ספציפיות הנוגעות
לכמה צרכים של יישובי הצפון ואוכלוסייתם וקבלת החלטה אחת הנוגעת ליישובי הצפון על הנחה
בתשלומי ארנונה ביישובים המצויים במרחק של 5 - 0 ק"מ מהגבול. עולה אפוא כי בתקופה שבה
התהווה והעמיק המשבר בצפון, הקבינט לא עסק במענה מערכתי לכלל ההיבטים האזרחיים הנוגעים
לחבל ארץ זה ולאוכלוסייתו ולא קיבל החלטות בהלימה למציאות באזור. הממשלה קיבלה החלטה
ראשונה כוללת בדבר"תוכנית למענים בטווח המידי והקרוב וקידום מתווה רב שנתי לשיקום ופיתוח
הצפון"בסוף מאי 2024, יותר משבעה חודשים לאחר פרוץ המלחמה. נכון ליוני 2025, יותר משנה וחצי
לאחר פרוץ המלחמה, טרם גובשה תוכנית רב-שנתית לשיקום הצפון.
גיבוש מתווה סיוע לעסקים ללא קיום הליך בחינה והחלטה בקבינט - אף שנושא הסיוע
הכלכלי לעסקים נקבע על ידי הממשלה כאחת מסמכויות הקבינט במלחמה; חרף אמירת שר האוצר כי
תוכנית
הסיוע לעסקים תובא לדיון בקבינט ולאישורו; ולמרות פניות חוזרות ונשנות של שר הכלכלה והתעשייה בבקשות
לכנס את הקבינט לצורך דיון במחלוקת בין משרד האוצר ומשרד הכלכלה בנוגע למתווה הסיוע לעסקים -
בפועל, הקבינט לא דן בתוכנית הסיוע לעסקים, וממילא תוכנית זו לא אושרה על ידיו. כמו כן שר האוצר מנע
דיון בקבינט בחלופה שהוצעה על ידי משרד הכלכלה. הימנעות הקבינט מעיסוק בנושא העובדים
הזרים - המחסור בעובדים במשק בעקבות המלחמה הוא מרכיב בעל השפעה רבה על הרציפות התפקודית
שנקבעה על ידי הממשלה כאחת מסמכויות
הקבינט החברתי-כלכלי במלחמת חרבות ברזל: לפני המלחמה הועסקו בישראל כ310,000- עובדים לא
ישראלים)כמחציתם פלסטינים וכמחציתם נתיני מדינות אחרות.(עם פרוץ המלחמה נפגעה קשות
הפעילות במשק, בייחוד בענפי הבנייה והחקלאות. צמצום הפעילות בשל היעדרם של עובדים לא
ישראלים בענף הבנייה בלבד ברבעון האחרון של שנת 2023 צפוי היה לגרוע כ0.5- נקודות אחוז מצמיחת
התוצר בשנה זו ולגרום להפסד של קרוב ל10- מיליארד ש"ח.
נמצא כי אף שבסוף דצמבר 2023 החליט שר האוצר לקיים דיון קבינט בנושא המחסור בעובדים זרים -
בפועל הוא לא כינס את הקבינט לאחר ה,10.12.23- וממילא לא נדון בו נושא המחסור בעובדים זרים.
במאי 2024 קיבלה הממשלה החלטה על צעדים לקידום הטיפול במחסור בעובדים זרים, ואולם נושא
המחסור בכוח אדם במשק לא בא על פתרונו גם בחלוף שנה מפרוץ המלחמה. משכך באוקטובר 2024
רוב מכסות העובדים הזרים נותרו לא מאוישות.(175,000 ,66%) אף על פי כן, לא כינס שר האוצר את
הקבינט לדיון ולקבלת החלטות בנושא זה. זאת אף שמדובר בנזקים כלכליים משמעותיים לענפי המשק
הרלוונטיים, ובפרט לענפי החקלאות, הבינוי והתעשייה.
הליך קבלת ההחלטה בעניין כניסת פועלים פלסטינים לישראל
מבקר המדינה | דוח מיוחד 29
הקבינטהחברתי-כלכליבמהלךמלחמתחרבותברזלובתקופהשקדמהלה חשווןהתשפ"ו נובמבר2025
בתאריכים 8.11.23 ו10.12.23- דן הקבינט החברתי-כלכלי, לבקשת הקבינט המדיני-ביטחוני, בנושא
גיבוש המלצה כלכלית לקבינט המדיני-ביטחוני בנוגע לכניסת פועלים פלסטינים מאיו"ש לישראל.
• הצגת מידע רלוונטי לקבינט - המידע שהציגו גורמי המקצוע (ראש המשל"ט, נציג הכלכלן הראשי
במשרד האוצר ונציג המטה לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה ]המל"ל)[ לפני הקבינט לצורך
קבלת החלטה במישור הכלכלי, היה חסר נתונים כלכליים וביטחוניים רלוונטיים לקבלת ההחלטה.
להלן דוגמאות למידע החסר: (א) תחזית פרק הזמן הנדרש לצורך החלפת עובדים פלסטינים
בעובדים זרים בכל אחד מהענפים המרכזיים הרלוונטיים לצורך הבנה אם מדובר בפתרון ישים גם
בטווח הקצר והבינוני( ;ב) נתונים רלוונטיים לקבלת ההחלטה, כגון העלות הצפויה של המתווה
הביטחוני שהוצע להעסקת פועלים פלסטינים וכן העלות של כלל ההשפעות הביטחוניות( ;ג) מידע
בעניין פערי הפריון האפשריים בין פועלים פלסטינים ובין עובדים זרים( ;ד) השלכות הגידול במספר
העובדים הזרים, לרבות ההבדלים בהסדרי המגורים והלינה( ;ה) וההשלכות הכלכליות שיהיו לכך
לטווח הארוך. הקבינט קיבל אפוא החלטה בעלת משקל בהיבט הכלכלי, על סמך תשתית מידע
חסרה.
• שמיעת עמדתו של בנק ישראל, היועץ הכלכלי לממשלה - במסגרת שני הדיונים שקיים הקבינט
החברתי-כלכלי לצורך גיבוש המלצה כלכלית בנוגע לכניסת פועלים ערבים לישראל, נשמעו סקירות
ועמדות של גורמי המקצוע השונים (ראש המשל"ט, נציג הכלכלן הראשי במשרד האוצר ונציג
המל"ל,) אך לא ניתנה האפשרות לנציג בנק ישראל להציג את עמדתו המקצועית, לרבות נתונים
שגיבש הבנק ואשר חסרו במידע שהוצג לפני הקבינט על משך הזמן הצפוי להחלפת עובדים
פלסטינים בעובדים זרים (בהסתמך על ניסיון קודם) ונתונים על השלכת הצמצום בעובדים בענף
הבנייה על מחירי הדיור.
הטיפול בבקשות לקיים דיון בקבינט במהלך המלחמה
נמצא כי שורה של בקשות שהופנו לקבינט לקיום דיונים בנושאים משמעותיים המגלמים צרכים דחופים
לא טופלו ונענו:
• בקשת מנכ"ל משרד האוצר - במהלך אוקטובר 2023 ביקש מנכ"ל משרד האוצר משר האוצר, המכהן
כממלא מקום יו"ר הקבינט החברתי-כלכלי, וממנכ"ל משרד רה"ם, שהיה מופקד באותה עת על ריכוז
עבודת הקבינט, לקיים דיון בקבינט לשם מתן מענה לצרכים שהעלו בפניו מנכ"לי משרדי ממשלה
ואשר דרשו לדעתו טיפול מיידי, ובהם בין היתר: מלאי החירום לרבות מזון לתינוקות ומערכת
הבריאות. שר האוצר ומנכ"ל משרד רה"ם השיבו כי ייקבע דיון בהמשך, אולם בפועל לא דן בהם
הקבינט ולא קיבל לגביהם החלטות לצד האמור, הממשלה קיבלה החלטות מסוימות הנוגעות למשק
החשמל והאנרגייה - נושא שהעלה מנכ"ל משרד האוצר ולא נדון בקבינט.
• המלצות ראש המשל"ט - בתאריכים 29.11.23 ,22.11.23 ו7.1.24- המליץ ראש המשל"ט, כמרכז
עבודת הקבינט וכראש הזרוע הביצועית שלו, לשר האוצר לקיים דיון בקבינט בנושאים האלה: כניסת
עובדים פלסטינים לישראל, תחום החינוך, התוכנית לטיפול ביישובי הצפון והמחסור בעובדים זרים.
לאחר ההמלצות האמורות כונס הקבינט רק ב,10.12.23- וזאת על פי בקשת הקבינט המדיני-ביטחוני,
לדיון בכניסת עובדים פלסטינים. לאחר מכן הקבינט לא כונס, לא דן ולא קיבל החלטות בנוגע ליתר
הנושאים.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 30
הקבינטהחברתי-כלכליבמהלךמלחמתחרבותברזלובתקופהשקדמהלה חשווןהתשפ"ו נובמבר2025
• בקשות שר הכלכלה והתעשייה - בחודשים אוקטובר 2023 עד ינואר 2024 פנה שר הכלכלה
והתעשייה בבקשות חוזרות ונשנות לכנס את הקבינט לצורך קידום הטיפול הממשלתי בצרכים
כלכליים חיוניים במהלך המלחמה. הפניות נשלחו בין היתר למנכ"ל משרד רה"ם)באוקטובר,(לראש
הממשלה ולשר האוצר, והעתקי הפניות - לחברי הקבינט. לדברי שר הכלכלה והתעשייה לא התקבל
מענה לפניותיו. בפועל, הקבינט לא דן ולא קיבל החלטות בנושאים שהעלה השר, ובהם תוכנית סיוע
ממשלתית לעסקים; מטה חירום לאומי לתעסוקה; הבאת עובדים זרים; העדפת תוצרת הארץ; וסיוע
למשפחות החטופים ולמשרתי המילואים.
החלטות שקיבלה הממשלה במהלך המלחמה בנושאים שבסמכות הקבינט
אף שבהחלטת הממשלה מ15.10.23- הוסמך הקבינט החברתי-כלכלי לטפל בכלל ההיבטים האזרחיים
הנוגעים למלחמה, בפועל חלק מהנושאים טופלו בידי הממשלה, ללא מעורבות הקבינט. כך במשך
כשישה חודשים, מפרוץ מלחמת חרבות ברזל עד סוף מרץ 2024, קיבלה הממשלה 24 החלטות בנושאים
שלגביהם היא הסמיכה לאחר פרוץ המלחמה את הקבינט החברתי-כלכלי. ואולם החלטותיה של
הממשלה בנושאים שבהם נדרש הקבינט לטפל ותוספות תקציב שהוקצו למשרדי הממשלה בסוף
דצמבר 2023 למימון צרכים אזרחיים מסוימים בגין המלחמה 11.8) מיליארד ש"ח - ההוצאות האזרחיות
לצורכי המלחמה; מסכום זה, הוקצו כ8.9- מיליארד ש"ח למימון צרכים שהממשלה הסמיכה לגביהם את
הקבינט החברתי-כלכלי- (לא ענו על החסר בעבודת הקבינט, שכן נושאים מהותיים שהקבינט הוסמך
בידי הממשלה לטפל בהם נותרו ללא מענה ממשלתי-אזרחי כולל במשך זמן רב. דוגמאות מרכזיות לכך
הן נושא הטיפול הממשלתי בהיבטים האזרחיים הנוגעים ליישובי הצפון ואוכלוסייתם והטיפול הכולל
במחסור בעובדים במשק בעקבות המלחמה, אשר לא בא על פתרונו גם לאחר הגדלת המכסות
להעסקת עובדים זרים.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 31
הקבינטהחברתי-כלכליבמהלךמלחמתחרבותברזלובתקופהשקדמהלה חשווןהתשפ"ו נובמבר2025
דיונים והחלטות בקבינט החברתי-כלכלי בתקופת המלחמה, אוקטובר 2023 עד
אוקטובר 2024
על פי פרוטוקולים של דיוני הקבינט החברתי-כלכלי, בעיבוד משרד מבקר המדינה.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 32
הקבינטהחברתי-כלכליבמהלךמלחמתחרבותברזלובתקופהשקדמהלה חשווןהתשפ"ו נובמבר2025
מומלץ כי ראש הממשלה כיו"ר הקבינט החברתי-כלכלי ושר האוצר המשמש כממלא מקומו יקפידו
על פעילות סדירה של הקבינט בימי שגרה, הכוללת התכנסות, קיום דיון מעמיק בנושאים עקרוניים ומהותיים
שבסמכות הקבינט וקבלת החלטות לקידומם, ובהם נושאי ליבה - פריון העבודה,
היערכות להזדקנות האוכלוסייה, דירוג האשראי, יוקר המחיה והיערכות כלכלית לשעת חירום.
על כלל השרים חברי הקבינט, על ראש הממשלה המכהן כיו"ר הקבינט ועל שר האוצר המכהן
כממלא מקום יו"ר הקבינט להקפיד על נוכחות סדירה בדיונים. הצורך בהקפדה בעניין זה מקבלת
משנה תוקף בעת מלחמה שבמהלכה נקלעו החברה והכלכלה למשברים אשר נדרשים לטיפול
ולסיוע ממשלתיים.
מומלץ ליו"ר הקבינט החברתי כלכלי - ראש הממשלה, וממלא מקומו שר האוצר, לפעול במטרה
ליצור תשתית לטיפול מדיני אפקטיבי בנושאים כבדי משקל בתחום החברתי-כלכלי המחייבים
שילוב של זרועות הממשלה: למפות ולהגדיר את הנושאים האסטרטגיים והמהותיים בתחום זה
שהממשלה במליאתה אינה עוסקת בהם; לקבוע את חלוקת האחריות לטיפול בנושאים האלה בין
מליאת הממשלה וועדות השרים שהיא הקימה, בשים לב למרכזיותו של הקבינט החברתי-כלכלי
בתחום האמור והבחירה של ממשלות ישראל שכיהנו במשך שנים רבות להקים קבינט כזה; לגבש
מדיניות ממשלתית רוחבית בנושאים אלה על בסיס דיוני עומק ומידע מקיף ורלוונטי בנושא הנדון;
לקבוע סדרי עדיפויות לטיפול בנושאים אלה; לקבל החלטות המובילות למימוש המדיניות בתחום
החברתי והכלכלי; ולבצע מעקב ובקרה בנוגע ליישום ההחלטות. לצורך כל אלה, ובמסגרת חובתו
לקיים הליך סדור של קבלת החלטות, מומלץ כי הקבינט ייוועץ בגורמי המקצוע העומדים לרשותו
- בנק ישראל והמועצה הלאומית לכלכלה.
לנוכח המורכבות המקצועית של נושאי הליבה בתחום החברתי-כלכלי ולנוכח הצורך בביסוס
תשתית מקצועית לעבודת הממשלה ולעבודתן של ועדות שרים הפועלות כזרוע של הממשלה
בתחום החברתי-כלכלי ובמרכזן הקבינט, מומלץ לראש הממשלה להטיל את האחריות לעבודת
המטה הכרוכה בהקמת התשתית הזו על גוף מגופי הממשלה. גוף זה יופקד על ריכוז עבודת
הממשלה וועדותיה בנושאים חברתיים-כלכליים, בראייה רחבה וכוללת, ובכלל זאת מיפוי הנושאים
שהממשלה במליאתה אינה עוסקת בהם והצעה בדבר חלוקת האחריות לטיפול בהם. זאת, בדומה
לעקרונות שעומדים בבסיס קיומו של המל"ל ולתפקידיו הנוגעים לעבודת הממשלה וועדות השרים
בענייני החוץ והביטחון. תשתית כאמור תאפשר מיצוי ייעודו של הקבינט החברתי-כלכלי כפורום
המרכזי של הממשלה לעיסוק מעמיק ומקיף בתחום זה.
על ראש הממשלה המכהן כיו"ר הקבינט החברתי-כלכלי ועל שר האוצר המכהן כממלא מקום יו"ר
הקבינט במהלך מלחמת חרבות ברזל לוודא כי הקבינט פועל כמתחייב מתפקידו - לטפל בכל ההיבטים
האזרחיים הנוגעים לניהול מערך המלחמה ולתת מענה לצורכי הציבור המשתנים, בייחוד
מבקר המדינה | דוח מיוחד 33
הקבינטהחברתי-כלכליבמהלךמלחמתחרבותברזלובתקופהשקדמהלה חשווןהתשפ"ו נובמבר2025
לנוכח השפעות המלחמה. מומלץ ליו"ר הקבינט לכנס את הקבינט באופן סדיר, לקיים עדכון שוטף
של הקבינט בנושאים המצויים בתחום סמכותו ודורשים טיפול רוחבי בין-משרדי ולהוביל תהליך
לקבלת החלטות בקבינט לקידום המענה לצורכי הציבור בנושאים אלה.
על שר האוצר כממלא מקום יו"ר הקבינט לוודא כי הקבינט מתכנס לצורך דיון וקבלת החלטות
בנושאים המצויים בתחום סמכותו, גם במענה לבקשת מי מחברי הקבינט שנושא ההחלטה נוגע
לתחום הסמכות של משרדו, וכן לוודא כי בקבינט מתקיים הליך תקין של קבלת החלטות, לרבות
בחינת חלופות והשלכותיהן; הצגת עמדותיהם של כל הגורמים הרלוונטיים; ומעקב אחר יישום
ההחלטות ותוצאותיהן. עוד מומלץ כי הגורם המרכז את עבודת הקבינט וגורמי המקצוע המציגים
את עמדתם לחברי הקבינט יקפידו על הצגת כלל המשמעויות הכלכליות וההיבטים הרלוונטיים.
לנוכח כישלון הממשלה בהקמת המשל"ט וקשייו במימוש תפקידו כזרוע הביצוע של הקבינט, על
הממשלה ועל ראש הממשלה העומד בראשה להיערך מראש בזמן שגרה לריכוז הטיפול הממשלתי
בתחום האזרחי בשעת חירום, ובכלל זאת למנות גוף בעל סמכות ואחריות כוללות לניהול ההיבטים
האזרחיים ולקבוע את דרכי פעולתו. היערכות מראש עשויה למנוע את הצורך לבצע בשעת חירום,
בתנאי לחץ, את הפעולות הנדרשות כדי להקים גוף מנהל - להחליט על הקמתו, להקימו, לקבוע מה
יהיו משאביו ולמנות את עובדיו ומנהליו, וכן לשלבו בין הגופים הממשלתיים הרלוונטיים. כמו כן, יש
לתרגל את פעולתו של המנגנון לניהול ההיבטים האזרחיים בעת שגרה כדי שיפעל היטב בעיתות
חירום. על הממשלה לקיים הליך סדור של בקרה ומעקב בעניין ביצוע החלטותיה בנושא זה. על ראש
הממשלה להידרש לעניין באופן מיידי, נוכח מצב המלחמה המתמשך במדינת ישראל
והשלכותיו על הציבור, באופן שייתן מענה לצורכי התושבים.
ממשלת ישראל נדרשת להתמודד עם אתגרים יסודיים וארוכי טווח בתחומי החברה והכלכלה, ובהם סביבה
גיאופוליטית מורכבת, מאפיינים דמוגרפיים ייחודיים ואי-שוויון כלכלי. לנוכח אתגרים אלה משמש הקבינט
החברתי-כלכלי זרועה הארוכה של הממשלה לטיפול, העמקה וקבלת החלטות בנושאים חברתיים-כלכליים.
סמוך לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל הרחיבה הממשלה את סמכויות הקבינט החברתי-כלכלי במידה ניכרת
משהטילה עליו לטפל בכל ההיבטים האזרחיים הנוגעים לניהול מהלך המלחמה. בכך העמידה הממשלה את
הקבינט כפורום הממשלתי המוביל לקבלת ההחלטות והתוויית המענה לצורכי העורף במהלך התקופה
המורכבת והייחודית שלאחר 7 באוקטובר.
1. ממצאי הדוח מצביעים על כך שבתהליך מתמשך ארוך שנים קודם המלחמה רודדה פעילות הקבינט במידה
ניכרת - ירידה של 90% במספר ההחלטות; גידול בשיעור ההחלטות שהתקבלו ללא דיון)מ8%- בממשלה
ה30- ל100%- בממשלה ה35- ול50%- בממשלה ה;(36- נוכחות חלקית של שרים בדיונים; והימנעות
הקבינט מעיסוק וקבלת החלטות בנושאי ליבה אסטרטגיים שבתחום סמכותו, דוגמת פריון העבודה
בישראל, היערכות להזדקנות האוכלוסייה, דירוג האשראי של ישראל, סוגיית יוקר המחיה והיערכות
כלכלית לשעת חירום.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 34
הקבינטהחברתי-כלכליבמהלךמלחמתחרבותברזלובתקופהשקדמהלה חשווןהתשפ"ו נובמבר2025
2. במסגרת בחינת פעולתו של הקבינט טרם המלחמה העלתה הביקורת שיושבי ראש הקבינט החברתי-
כלכלי - שר האוצר בממשלה ה36- אביגדור ליברמן וראש הממשלה ה37- בנימין נתניהו, לא עסקו בנושא
היערכות הקבינט לשעת חירום על אף המלצות מבקר המדינה וגורמי המקצוע לעשות כן.
3. בתקופת המלחמה עמד בראש הקבינט אשר הוסמך על ידי הממשלה להוביל את הטיפול לטפל בכל
ההיבטים האזרחיים הנוגעים לניהול מערך המלחמה, שר האוצר, בצלאל סמוטריץ.'בתקופה זו התאפיין
הקבינט בפעילות דלה, הוא חדל לחלוטין מלהתכנס באמצע דצמבר 2023, וכפועל יוצא מכך לא מילא את
התפקידים שהוטלו עליו על ידי הממשלה. הממשלה כשלה בהקמת המשל"ט, שהוקם במשרד האוצר
כזרוע הביצוע של הקבינט במהלך המלחמה, נתקל בקשיים ניכרים במהלך התקופה הקצרה שבה פעל -
פחות משלושה חודשים, ולא הצליח לממש את ייעודו. מיעוט דיוני הקבינט יצר קושי לצקת תוכן לעבודת
המשל"ט, ובכך לבסס את פעילותו, וראש המשל"ט העלה שורה של קשיים בעבודת המשל"ט לפני שר
האוצר.
שר האוצר מסר כי כישלון הקמת המשל"ט והפעילות הדלה של הקבינט החברתי-כלכלי בתקופת המלחמה
קשורים בפעולותיהם של גורמי המקצוע במשרד האוצר, במשרד המשפטים ובנציבות שירות המדינה, אשר
לדברי השר הערימו קשיים משמעותיים בפני הקמת המשל"ט וביסוס פעילותו. מנגד, מסרו גורמי מקצוע
במשרד האוצר ובנציבות שרות המדינה למשרד מבקר המדינה כי הם סייעו להקמת המשל"ט ולביצוע
תפקידיו.
אוזלת ידו של הקבינט במילוי תפקידיו במהלך המלחמה באה לידי ביטוי בין היתר בהימנעותו ממתן מענה
מערכתי ליישובי קו העימות בצפון ותושביהם, אשר בשל התמשכות האיום הביטחוני נקלעו למשבר כלכלי
וחברתי, וכן משבר אישי של רבים מתושביהם, הדורש טיפול ממשלתי רוחבי - מענה אפקטיבי בטווח המיידי
ושיקום מיטבי בטווח הבינוני והארוך. בהיעדר מענה מטעמו של הקבינט, הטיפול בנושא הצפון עבר בין גורמים
ממשלתיים שונים. החלטת הממשלה ליישום תוכנית כוללת שאמורה לספק את המענה הרחב ליישובי הצפון
התקבלה רק בסוף מאי 2024, יותר מחצי שנה לאחר פרוץ המלחמה. נכון ליוני 2025, יותר משנה וחצי לאחר
פרוץ המלחמה, טרם גובשה תוכנית רב-שנתית לשיקום הצפון.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ'שהוסמך לעמוד בראש הקבינט, לקבוע את סדר יומו ולנהל את דיוניו לצורך קבלת
החלטות, לא מימש את סמכויותיו אלה, ולפיכך הקבינט לא מילא את התפקידים שהטילה עליו הממשלה
בתחילת המלחמה. לנוכח הפסקת כינוסי הקבינט כבר בדצמבר 2023, וכיוון שלא פעל לאורך חודשי המלחמה
הרבים, היה על ראש הממשלה בנימין נתניהו להידרש לנושא כדי לוודא שהטיפול בתחום האזרחי במהלך
המלחמה מלא וממצה, אך זאת לא נעשה.
יותר משנה לאחר פרוץ המלחמה נדרש טיפול ממשלתי בשורה של היבטים אזרחיים הנוגעים למלחמה. על יו"ר
הקבינט - ראש הממשלה או ממלא מקומו - שר האוצר, לפעול למימוש סמכויות הקבינט ולהבטיח כי הקבינט
יפעל כפורום ממשלתי מוביל שפעולתו נשענת על עבודת מטה ממשלתית רצופה לצורך קבלת מידע עדכני
שוטף, קיום הערכות מצב וקבלת החלטות למול כלל הצרכים המתפתחים.
נוסף על כך, ולצורך תפקוד מלא ואפקטיבי של הקבינט החברתי כלכלי בעת שגרה ובשעת חירום, על ראש
הממשלה ושר האוצר לפעול במטרה לצקת תוכן לפעילות הקבינט ולעיסוקו בנושאי ליבה חברתיים וכלכליים.
לנוכח הצורך בביסוס תשתית מקצועית לעבודת הממשלה, הקבינט וועדות שרים נוספות בתחום החברתי-
כלכלי, מומלץ כי ראש הממשלה יטיל את האחריות לעבודת המטה הכרוכה בהקמת התשתית הזו על גוף מגופי
הממשלה, אשר יופקד על ריכוז עבודת הממשלה וועדותיה בנושאים אלה, בראייה רחבה וכוללת. זאת, בדומה
מבקר המדינה | דוח מיוחד 35
הקבינטהחברתי-כלכליבמהלךמלחמתחרבותברזלובתקופהשקדמהלה חשווןהתשפ"ו נובמבר2025
לעקרונות שעומדים בבסיס קיומו של המל"ל ולתפקידיו הנוגעים לעבודת הממשלה וועדות השרים בענייני החוץ
והביטחון. תשתית כאמור תאפשר מיצוי ייעודו של הקבינט החברתי-כלכלי כפורום המרכזי של הממשלה
לעיסוק מעמיק ומקיף בתחום זה.
מ ב ק ר ה מ ד י נ ה
ההיערכות הכלכלית לאירוע
מלחמה וניהול תקציבי מלחמת
חרבות ברזל בשנים
2024 - 2023
7 5 ג
▪ חשוון התשפ"ו נובמבר 2025
מבקר המדינה | דוח מיוחד 39
ההיערכותהכלכליתלאירועמלחמהוניהולתקציבימלחמתחרבותברזלבשנים2024 - 2023 חשווןהתשפ"ו נובמבר2025
ההיערכות הכלכלית לאירוע מלחמה וניהול תקציבי
מלחמת חרבות ברזל בשנים 2024 - 2023
תקציר
ביום שמחת תורה התשפ"ד, שבעה באוקטובר 2023, תקף ארגון הטרור חמאס את מדינת ישראל באמצעות ירי
של אלפי טילים וחדירה של אלפי מחבלים לבסיסי צה"ל, לערים וליישובים בנגב המערבי)יישובי עוטף עזה.(
בעקבות זאת, יישובים רבים פונו מביתם, מלחמת חרבות ברזל פרצה וצה"ל גייס יותר מ300,000- חיילי מילואים
כדי להתמודד עם האיומים מצפון ומדרום ועם ירי הרקטות של חמאס מדרום ושל החיזבאללה מצפון, הנמשכים
תקופה ארוכה. לכל אלה יש השפעות משמעותיות על תפקוד הכלכלה והמשק הישראליים בטווח הקצר ובטווח
הארוך.
מדינת ישראל למודת אירועים ביטחוניים ומערכות קצרות וארוכות. מלחמה היא אחד הסיכונים העיקריים
שאליהם חשופה המדינה, לצד רעידת אדמה, מגפות ועוד. לכן, מדינת ישראל נדרשת להיערך לאירועי חירום,
משברים ואסונות אשר עלולים לסכן חיי אדם ולפגוע במידה ניכרת באורחות החיים, בתשתיות הלאומיות, ביכולת
הביטחונית ובחוסן הלאומי. אשר להיערכות כלכלית למצב חירום, היא עשויה לשמור על יציבות הכלכלה ולסייע
לעמידתה באתגרים פיסקליים ומוניטריים, לאפשר התמודדות עם משברים ומצבי חירום כלכליים, לשמור על
גישה לשירותים ומשאבים בזמן חירום ועוד.
הפגיעה הכלכלית המתמשכת במשק מאז פרוץ המלחמה ולתוך שנת 2024 ומימון הוצאות המלחמה והשלכותיה
גרמו לפגיעה במצבה הפיסקלי של ישראל והגדילו את חובות המדינה והציבור במידה ניכרת באופן שישפיע על
הדורות הנוכחיים והבאים. על פי נתוני אגף החשב הכללי במשרד האוצר, נכון לנובמבר 2024, אומדן הוצאות
המלחמה מפרוץ המלחמה ועד נובמבר 2024 עמד על כ112.8- מיליארד ש"ח והתחזית של בנק ישראל
מספטמבר 2024 היא כי בשנים 2025 - 2023 יעמוד היקף הוצאות המלחמה על כ250- מיליארד ש"ח. נוסף על
כך, בתקופה שבין פרוץ המלחמה ועד נובמבר 2024 שולמו כ17.7- מיליארד ש"ח מקרן הפיצויים. ביצוע תקציב
מערכת הביטחון בגין מלחמת חרבות ברזל בשנים 2024-2023 עמד על כ95- מיליארד ש"ח. כ37- מיליארד ש"ח
שולמו בשנת 2024 בגין תגמולי מילואים והטבות מילואים)כ22%- מהוצאות מערכת הביטחון.(
להלן רשימת בעלי התפקידים שכיהנו בתפקידם בתקופת הביקורת: שר האוצר: מר בצלאל סמוטריץ;'מנכ"ל
משרד האוצר: מר שלומי הייזלר; הממונה על התקציבים: מר יוגב גרדוס; החשב הכללי: מר יהלי רוטנברג;
הכלכלן הראשי: מר שמואל אברמזון; והיועץ המשפטי של משרד האוצר: מר אסי מסינג.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 40
ההיערכותהכלכליתלאירועמלחמהוניהולתקציבימלחמתחרבותברזלבשנים2024 - 2023 חשווןהתשפ"ו נובמבר2025
תהליך גיבוש תקציב המדינה הנוסף לשנת 2023 ותקציב המדינה הנוסף לשנת 2024
ואישורם במליאת הכנסת
בלוח שלהלן מוצגים נתונים מרכזיים של מדדים מקרו כלכליים מרכזיים במשק לשנים 2024 - 2023 וכן תחזית
לשנת 2025.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 41
ההיערכותהכלכליתלאירועמלחמהוניהולתקציבימלחמתחרבותברזלבשנים2024 - 2023 חשווןהתשפ"ו נובמבר2025
נתונים מרכזיים של מדדים מקרו כלכליים מרכזיים במשק לשנים 2024 - 2023 וכן תחזית
לשנת) 2025שיעור השינוי באחוזים(
) 2023בפועל() 2024בפועל(התחזית ל2025-
התוצר המקומי הגולמי 2.0 0.9 3.8
הצריכה הפרטית -0.9 2.6 7.0
גירעון הממשלה)אחוזי 4.0 6.8 4.9
תוצר(
יחס החוב לתוצר 61.4 69 69
האינפלציה 3.3 3.2 2.8
המקור: נתוני בנק ישראל והלמ"ס. התחזית על פי בנק ישראל, התחזית המקרו-כלכלית של חטיבת המחקר, אוקטובר 2024.
250 69% לעומת 0.9% לעומת
61.5% 3.1%
מיליארד ש"ח 6.8%
אומדן בנק ישראל שיעור הגירעון בפועל יחס חוב תוצר בשנת הצמיחה בפועל בשנת
לעלות הצבאית בתקציב המדינה 2024, זאת לעומת יחס 2024 לעומת תחזית
והאזרחית הכוללת לשנת 2024, לעומת של של 60.3% בשנת 2022 ו- צמיחה לשנה זו של
המלחמה לשנים יעד גירעון מתוכנן - 2023 61.5% בשנת 2023,3.1% לפני פרוץ
2025 נכון בשיעור של 6.6% לספטמבר)כולל חודשי המלחמה(המלחמה
2024 בתקציב הנוסף ממרץ
2024. זאת לעומת
גירעון תקציבי של
4.1% בשנת 2023
ועודף תקציבי של
0.6% בשנת 2022
( 2024נטו) בין התקציב המקורי שאושר במאי 2023 מיליארד ש"ח
(כ64.5- מיליארד ש"ח) לבין התקציב הנוסף שאושר
בדצמבר ( 2024כ149.5- מיליארד ש"ח))נטו(
הגידול שחל בתקציב 85
משרד הביטחון לשנת
מבקר המדינה | דוח מיוחד
42
ההיערכות הכלכלית לאירוע מלחמה וניהול תקציבי מלחמת חרבות ברזל בשנים 2024 - 2023 חשוון התשפ"ו נובמבר
2025
27.1
מיליארד ש"ח
כ-26 כ-107 הגידול הצפוי בתשלומי
הריבית ובהחזרי קרן
5 מיליארד ש"ח מיליארד ש"ח לביטוח לאומי בשנים
חמישה מקרים התוספת בתקציב סך התוספת התקציבית
2027 - 2025 לאחר עדכון
שבהם שלוש חברות המדינה לשנת 2023 שנוספה בתקציבי
הנומרטור ביוני
דירוג האשראי הבין- בעקבות המלחמה, המדינה שאושרו בשנת
2024
לאומיות הורידו את מהם כ17- מיליארד 2024 בעקבות המלחמה
הדירוג למדינת ש"ח לצרכים צבאיים לעומת התקציב המקורי
ישראל החל וכ8.8- מיליארד ש"ח שאושר במאי) 2023כ-
מתחילת המלחמה לצרכים אזרחיים ועד 70.4 מיליארד ש"ח
אוקטובר 2024 בחודש מרץ, כ3.4-
(לרבות הורדה מיליארד ש"ח בחודש
כפולה בספטמבר ספטמבר, וכ33.1-
2024 של חברת מיליארד ש"ח בחודש
( Moody's דצמבר(
8.2
90 מיליארד ש"ח
מיליארד ש"ח 3.6% ההיקף הכספי של 50
פניות שאישרה ועדת
הפגיעה הכוללת שיעור הפגיעה הפטור המרכזית לחירום
בתוצר בשנים -2023 המצטברת בפועל 2024: של אגף החשב הכללי
25 מיליארד בתוצר בשל המלחמה, ש"ח בשלושת החודשים
בשנת 2023 לשנים) 2024 - 2023כ1.4%- הראשונים לאחר פרוץ
תוצר,(המלחמה
וכ65- מיליארד ש"ח
בשנת 2024, על פי
הערכת בנק ישראל
מיולי 2025
מבקר המדינה | דוח מיוחד 43
ההיערכותהכלכליתלאירועמלחמהוניהולתקציבימלחמתחרבותברזלבשנים2024 - 2023 חשווןהתשפ"ו נובמבר2025
אומדן בנק ישראל לעלות הכוללת של המלחמה לשנים 2025 - 2023 במיליארדי ש"ח
נכון לספטמבר 2024
על פי נתוני בנק ישראל, ספטמבר 2024, בעיבוד משרד מבקר המדינה.
בחודשים ינואר-נובמבר 2024 בדק משרד מבקר המדינה את ההיערכות הכלכלית לאירוע
מלחמה וניהול תקציב מלחמת חרבות ברזל בשנים.2024 -2023 בין היתר נבדקו ההיערכות
הכלכלית לשעת חירום לפני המלחמה, הכנת תקציבי המלחמה לשנים 2023 ו2024- במשרד
האוצר; וביצוע תקציב המלחמה ב90- הימים הראשונים של המלחמה. הבדיקה נעשתה בעיקר
במשרד האוצר: בלשכת שר האוצר, בלשכת המנכ"ל, באגף התקציבים, באגף החשב הכללי,
מבקר המדינה | דוח מיוחד 44
ההיערכותהכלכליתלאירועמלחמהוניהולתקציבימלחמתחרבותברזלבשנים2024 - 2023 חשווןהתשפ"ו נובמבר2025
באגף הכלכלן הראשי, באגף השכר והסכמי עבודה וכן בבנק ישראל ובמועצה הלאומית
לכלכלה. בדיקות השלמה נעשו במשרד המשפטים, ברשות המסים, במשרד הכלכלה, במשרד
התיירות, במשרד הבריאות, במשרד החינוך, במשרד הפנים, במשרד התחבורה והבטיחות
בדרכים, במשרד האנרגיה והתשתיות הלאומיות ובמשרד הדתות. במהלך הביקורת שלח משרד
מבקר המדינה שאלונים ל37- משרדי ממשלה שקיבלו תקציב מלחמה. עד מועד
סיום הביקורת השיבו על השאלון 30 מהמשרדים.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 45
ההיערכותהכלכליתלאירועמלחמהוניהולתקציבימלחמתחרבותברזלבשנים2024 - 2023 חשווןהתשפ"ו נובמבר2025
שער ראשון - ההיערכות הכלכלית לשעת חירום
לפני מלחמת חרבות ברזל
חודש ימים 23.5 מיליארד ש"ח 8.5
בלבד למול90 מיליארד ש"ח שנת 2016 מיליארד דולר
תרחיש הייחוס המצרפי אומדן הפגיעה בתוצר השנה האחרונה היקף מכירת המט"ח
של רח"ל למתאר למלחמה של כחודש ימים, על שבה התקיים פי על ידי בנק ישראל
מלחמה לשנים -2025 תרחיש הייחוס הענפי תרגיל היערכות בחודשים אוקטובר -
2021 התייחס לתקופת למלחמה של משרד האוצר, פנימי למלחמה נובמבר 2023, מהיקף
לחימה רב-זירתית של למול הפגיעה בתוצר בשנים במשרד האוצר תוכנית כוללת של 30
כחודש ימים, לעומת 2024 - 2023 לפי הערכת בנק מיליארד דולר
התמשכותה של ישראל מיולי 2025
מלחמת חרבות ברזל
קרוב לשנתיים וטרם
הסתיימה
מבקר המדינה | דוח מיוחד 46
ההיערכותהכלכליתלאירועמלחמהוניהולתקציבימלחמתחרבותברזלבשנים2024 - 2023 חשווןהתשפ"ו נובמבר2025
מוכנות משרד האוצר לשעת חירום
תוכנית המענה של משרד האוצר לשעת חירום - נמצא כי תוכנית המענה המשרדית למלחמה
שעודכנה על ידי הרשות הייעודית במשרד האוצר (הגורם מטעם מנכ"ל משרד האוצר המרכז את
הפעילות בתחום ההיערכות לשעת חירום במשרד) ביולי 2023, מבוססת על תרחיש ייחוס ענפי בהתאם
לתרחיש הייחוס המצרפי של רח"ל ממרץ 2022, אשר כולל מתאר יחיד בלבד של אפשרות למלחמה רב-
זירתית שתימשך כחודש ימים בלבד. אומדן המשמעות הכלכלית מתרחיש הייחוס עמד על אובדן תוצר
של כ23.5- מיליארד ש"ח.
בפועל, מלחמת חרבות ברזל נמשכת קרוב לשנתיים וטרם הסתיימה, ואובדן התוצר בגינה, ברבעון
האחרון של שנת 2023 בלבד עמד על כ25- מיליארד ש"ח. יצוין כי תחזית הצמיחה לשנת 2024 עמדה
לפני המלחמה על 3.1% לעומת 0.9% בפועל, נכון למועד הביקורת, פער של 2.2 נקודות האחוז המהווים
פער של כ65- מיליארד ש"ח, וזאת לאור פרוץ מלחמת חרבות ברזל והתרחבותה לכמה זירות. כמו כן,
יצוין כי על פי הערכת בנק ישראל הפגיעה החזויה בתוצר לשנת 2025 נאמדת בכ75 - 65- מיליארד ש"ח
)במחירי.(2024הדבר משקף את חוסר הרלוונטיות של תוכנית המענה של משרד האוצר, שנגזרה
מתרחיש הייחוס של רח"ל, למלחמת חרבות ברזל ולהשלכותיה הכלכליות על המשק הישראלי.
היעדר רזרבה ומקורות תקציביים ייעודיים לחירום - בהוראות חוק יסוד משק המדינה נקבע כי
תקציב המדינה יכלול את הוצאות הממשלה הצפויות והמתוכננות. בשנים האחרונות אירעו מספר אירועי
חירום שהיו כרוכים בהוצאות משמעותיות שלא היה להם מענה במסגרת התקציבית הקיימת לאותה שנת
התקציב. מדינת ישראל לאורך שנותיה למודת מצבי חירום ביטחוניים ואזרחיים, אולם בביקורת עלה כי
למשרד האוצר לא היה מנגנון תקציבי ייעודי לצורך מתן מענה מהיר לצרכים תקציביים בלתי צפויים ולא
מתוכננים בעת התרחשות אירוע חירום בהיקפים משמעותיים; עוד נמצא כי משרד האוצר לא תקצב
בתקציב המדינה סעיף רזרבה ייעודי לחירום אותו ניתן לממש באופן מיידי בקרות אירוע חירום ללא צורך
בעדכון התקציב. יצוין כי במסגרת אישור חוק התקציב 2025 הוסדר לראשונה מנגנון חוקי המסדיר מתן
מענה לחירום. כך, נקבע לראשונה מנגנון שלפיו תוקצב סכום של כ4- מיליארד ש"ח בסעיף התקציב
"רזרבה כללית"שנועד למימון הוצאות המלחמה באותה שנה, בהתקיים שורה של תנאים. כמו כן, נמצא
כי בעת גיבוש התקציב השנתי, אגף התקציבים אינו ממפה מראש רשימה של מקורות תקציביים
אפשריים מתוך מסגרת תקציב המדינה המוצעת)כפי שתיקבע בחוק(אשר על פי סדרי עדיפות
מקצועיים ניתן יהיה להקצות ממנה מקורות בתקציב הקיים לטובת מימון הצרכים הראשוניים
שעשויים להידרש בקרות אירוע חירום. עוד נמצא כי הנהלת משרד האוצר לא קבעה מנגנון להוצאת
כספים מהירה ומנגנון סיוע לרשויות המקומיות, בהתאם לנדרש לפי תוכנית המענה המשרדית למלחמה.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 47
ההיערכותהכלכליתלאירועמלחמהוניהולתקציבימלחמתחרבותברזלבשנים2024 - 2023 חשווןהתשפ"ו נובמבר2025
תרגילים להתמודדות עם מצבי חירום - בביקורת נמצא כי התרגיל הפנימי האחרון למלחמה
כוללת שנערך במשרד האוצר היה בשנת 2011 וכלל תרחיש"מתקפת פתע"מלבנון ומעזה וכן תרחיש
"מלחמה
כוללת."נמצא כי תרגיל המלחמה הפנימי האחרון שנערך במשרד האוצר, אך לא התייחס למלחמה
כוללת, היה בשנת 2016 וכלל תרגיל שולחני משותף להנהלות משרד האוצר ומשרד התשתיות
הלאומיות, האנרגייה והמים רק בנושא פגיעה בתשתיות האנרגייה ואסדת הגז. עוד עולה כי משנת 2019
אף לא התקיימו כלל תרגילי חירום פנימיים במשרד האוצר.
משרד מבקר המדינה מעיר למנכ"לי משרד האוצר ולרשות הייעודית במשרד האוצר על אי-קיום תרגיל
פנימי העוסק בתרחיש מלחמה למעלה משמונה שנים, ואי קיום תרגיל פנימי העוסק במלחמה כוללת
למעלה מ13- שנים. לפיכך, המשרד לא פעל בהתאם לנוהל בנושא אימונים ותרגילי חירום מיולי 2023
הקובע כי יש לבצע תרגילי חירום אחת לשנה. היעדר התרגול פגע במוכנות וביכולת מתן מענה מבעוד
מועד.
ריתוק אנשי מקצוע הכרחיים לפעילות משרד האוצר בשעת חירום - בביקורת נמצא כי עד
המלחמה הוגדרו במשרד האוצר רק 137 עובדים חיוניים)מסך של כ800- עובדים,(וכי 100% מהעובדים
החיוניים הוגדרו מול משרד העבודה"מרותקים משקית."בפועל, נמצא כי במלחמת חרבות ברזל, גויסו
למילואים 204 עובדים ממשרד האוצר)חיוניים ושאינם חיוניים,(וכי מתוכם גויסו למילואים שישה עובדים
אשר הוגדרו מרותקים משקית. כך למשל, גויסו בתחילת המלחמה הממונה על השכר והסכמי העבודה
ורפרנט החירום של אגף תקציבים. גיוס המילואים הנרחב הקשה על תהליך גיבוש התוכניות במשרד
האוצר לאחר פרוץ המלחמה. כך למשל, גויסו רפרנטים מצוות מקרו של אגף תקציבים, והעומס על
הצוות גדל, מאחר שהוא נדרש להעביר שני חוקי תקציב חדשים בלוח זמנים קצר. משרד האוצר מסר כי
היו לכך השפעות על היכולת לקדם במהירות את הטיפול בתקציבים הנדרשים ללחימה.
הכרזת מצב חירום במשרד האוצר ופתיחת חדר מצב משותף של אגפי משרד האוצר - נמצא
כי משרד האוצר לא פתח חדר מצב לחירום בהתאם לנדרש בנוהל תוכנית המענה המשרדית מיולי
2023. חדר המצב שנפתח אויש רק על ידי תחום החירום של מערך סייבר חירום וביטחון, בלא נציגים של
אגפי משרד האוצר השונים כדוגמת אגף תקציבים, אגף החשב הכללי, אגף הכלכלן הראשי ואגף השכר
והסכמי העבודה. עולה החשש כי פתיחתו של חדר מצב ללא נציגי האגפים השונים במשרד האוצר כפי
שקובע נוהל תוכנית המכנה המשרדית מיולי 2023, כאמור, הקשתה על מתן מענה מיידי לצרכים
הכלכליים השונים העולים מהשטח בעת מצב החירום. עוד נמצא כי מרכז המידע לחירום של הנהלת
משרד האוצר המשיך להתנהל במלחמה כמו בשגרה ללא מעבר למתכונת חירום, ללא כל מידע סדור
אודות תוכניות הסיוע לאזרחים וללא קו חם לרשויות ולאזרחים.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 48
ההיערכותהכלכליתלאירועמלחמהוניהולתקציבימלחמתחרבותברזלבשנים2024 - 2023 חשווןהתשפ"ו נובמבר2025
היערכות הדרג המדיני לשעת חירום - ראש הממשלה ושר האוצר
הקבינט החברתי-כלכלי - היעדר עיסוק בהיערכות כלכלית לחירום - נמצא כי בתקופת
הכהונה של הממשלה ה36- ושל הממשלה ה37- בשנים) 2023 - 2021עד לפרוץ המלחמה,(הקבינט
החברתי-
כלכלי)בו חברים ראש הממשלה, שר האוצר ושרים נוספים כשר הפנים, שר הבינוי והשיכון ושר
הכלכלה והתעשייה,(לא עסק בהיערכות כלכלית לשעת חירום, וזאת חרף המלצות מבקר המדינה, על
רקע לקחי משבר הקורונה, לעסוק ולקיים תהליכי הפקת לקחים בנושאים בעלי חשיבות כלכלית
מהותית למשק בשעת חירום: התוכנית לחלוקת מענקים לאוכלוסייה - הקבינט החברתי כלכלי לא עסק
בתכניות לחלוקת מענקים בעת משבר, לא ניתח את הלקחים מהתכניות שהופעלו בעבר ולא גיבש
כללים ליישום תכניות מענקים בעת משבר; בחינת מודל החל"ת של עובדים בעת חירום - הקבינט
החברתי-כלכלי לא קיבל החלטות בנוגע למודל החופשה ללא תשלום בעת משבר ולא עסק
באפשרויות אחרות לניהול משברים בשוק העבודה; ומתווה הסיוע לעסקים - הקבינט החברתי-כלכלי לא
עסק בגיבוש מדיניות הסיוע לעסקים בעת חירום.
משרד מבקר המדינה מעיר לראש הממשלה המכהן - ח"כ בנימין נתניהו, לראשי הממשלה שכיהנו - מר
נפתלי בנט וח"כ יאיר לפיד)לתקופה קצובה,(לשר האוצר המכהן - מר בצלאל סמוטריץ,'ולשר האוצר
שכיהן - ח"כ אביגדור ליברמן, כי נוכח החשיבות הלאומית בהיערכות כלכלית לשעת חירום, ראוי היה כי
ממשלות ישראל היו פועלות לקיים תהליך של הפקת לקחים ולקיים דיונים בנושא, בין אם באמצעות
הקבינט החברתי-כלכלי או בפורום ממשלתי אחר.
אי-הקמת ועדת שרים לאסטרטגיה כלכלית חברתית - נמצא כי שש ממשלות ישראל שכיהנו
משנת 2012 ואילך, לא הקימו את ועדת השרים לאסטרטגיה כלכלית חברתית ובכך לא יישמו את
החלטת הממשלה משנת 2012. ועדה זו שהוסמכה לקיים דיונים על הערכת מצב אסטרטגית ועל קידומן
של תוכניות מתאר אסטרטגיות ולהביא תוכניות אלה לאישור הממשלה, לא הוקמה על ידי ממשלות
ישראל, וממילא לא קיימה דיונים בנושא היערכות למלחמה.
היערכות מנכ"ל משרד האוצר לשעת חירום
הכנה ועדכון של תוכנית המענה של מנכ"ל משרד האוצר לחירום - על אף שמנכ"ל משרד
האוצר נדרש להכין את תוכנית המענה לשעת חירום של לשכתו על פי נוהל תוכנית המענה המשרדית
למלחמה של משרד האוצר, וכן לוודא כי היא מתעדכנת מדי שנה, נמצא כי מנכ"ל משרד האוצר עדכן
את תוכנית המענה של לשכתו רק במרץ 2024, כ6- חודשים לאחר תחילת המלחמה וכשנתיים וחצי
בלבד לאחר שתוכנית המענה גובשה בתקופת המנכ"ל הקודם בדצמבר 2021. כן נמצא כי תוכנית
המענה שעודכנה אינה מפורטת לאופן מימוש יעדי השירות כמו קיום תהליך הערכת מצב וגיבוש המסר
הכלכלי הלאומי. הכנה של תוכנית מענה מפורטת המגדירה את הכלים באמצעותם הנהלת משרד
האוצר תממש את יעדי השירות שלה, וכן בחינה ועדכון של התוכנית מראש, בהתאם לנוהל תוכנית
המענה המשרדית, ולא במהלך המלחמה, עשויים היו לסייע במתן המענה המשרדי בשעת חירום.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 49
ההיערכותהכלכליתלאירועמלחמהוניהולתקציבימלחמתחרבותברזלבשנים2024 - 2023 חשווןהתשפ"ו נובמבר2025
משרד מבקר המדינה מעיר כי נדרש היה שמנכ"ל משרד האוצר יפעל בעוד מועד להכין תוכניות
מפורטות שיגדירו את הכלים והפעולות למימוש יעדי השירות, וכן יפעל להכין פתרונות לטיפול בפערים
בין יעדי השירות ורמות השירות שנקבעו לשעת חירום לבין היכולת לממש אותם נוכח תרחישי הייחוס.
נוסף על כך, על מנכ"ל המשרד היה לבצע מעקב ובקרה על יעדי השירות, רמות השירות ותוכנית
המענה ולהתאים אותם לשינויים החלים בתרחישי הייחוס הלאומיים לשעת חירום, ליעדי השירות
הלאומיים, למשימות המשרדיות המשתנות מעת לעת ולמדיניות השר.
היערכות אגף הכלכלן הראשי לשעת חירום
גיבוש תוכנית המענה של אגף הכלכלן הראשי לתרחיש מלחמה - מאז הקמתו של אגף
הכלכלן הראשי בשנת 2012, הוא לא עדכן את נוהלי החירום של יחידותיו (יחידת מחקר ותחזיות ויחידת
קשרים
בין-לאומיים,) אף כי עברו כ12- שנים מאז גובשו, ואף שנקבע בהם כי הם יעודכנו אחת לשנה. כמו כן,
נמצא כי עד פברואר 2024 נוהלי אגף הכלכלן הראשי לא כללו נוהל של יחידת מינהל הכנסות המדינה
למצב חירום, אף שיש חשיבות למעקב אחר הכנסות המדינה בעת מצב חירום.
משרד מבקר המדינה מעיר לכלכלן הראשי על כך שבמשך תקופה של כ12- שנים, משנת 2012 ועד
לפברואר 2024, לאחר תחילת הביקורת, אגף הכלכלן הראשי לא ביצע עדכון שנתי של תיק נוהלי
החירום האגפי למצבי חירום, ובפרט לתרחיש מלחמה. זאת על אף השינוי הארגוני של אגף הכלכלן
הראשי, ואף שישראל חוותה בשנים אלו כמה מצבי חירום - סבבי לחימה, מבצעים צבאיים ומגפה - אשר
מדגישים את החשיבות הגוברת והצורך המהותי במעקב ועדכון של נוהלי החירום באגף.
הפגיעה בתוצר בפועל לשנת 2023 והפגיעה הצפויה בתוצר לשנת 2024 אל מול אומדן
הפגיעה בתוצר שגיבש אגף הכלכלן הראשי לפני המלחמה - נמצא כי למול האומדן לפגיעה
בתוצר, שגיבש הכלכלן הראשי בחודש מרץ 2022 לתרחיש מלחמה מצרפי, שעמד על 23.5 מיליארד
ש"ח לחודש, בפועל, הפגיעה בתוצר לחודשים אוקטובר-דצמבר 2023 עמדה על כ25- מיליארד ש"ח
(לשלושה חודשים) המהווה פגיעה בתוצר של כ.1.5%- פערים אלו בין האומדנים לבין המצב בפועל,
נובעים מהפער שבין התרחישים השונים לבין היקף האירוע בפועל. עוד נמצא כי תרחישי המלחמה
לפיהם חישב אגף הכלכלן הראשי את אומדני הפגיעה בתוצר היו למלחמה של כחודש ימים, בהתאם
לתרחיש הייחוס של רח"ל שגובש במרץ 2022. בפועל, תרחישים אלו לא התקיימו כיוון שמשך הזמן של
מלחמת חרבות הברזל, נכון למועד סיום הביקורת, עומד על קרוב לשנתיים וטרם הסתיים. כמו כן,
בעקבות המלחמה הפגיעה בתוצר לשנת 2024, לפי הערכת בנק ישראל, היא כ65- מיליארד ש"ח
נוספים, כך שהפגיעה המצטברת בתוצר היא כ90- מיליארד ש"ח לשנים.2024 - 2023 עוד יצוין כי על פי
הערכת בנק ישראל הפגיעה החזויה בתוצר לשנת 2025 נאמדת בכ75 - 65- מיליארד ש"ח (במחירי
.)2024 אומדני הכלכלן הראשי על הפגיעה בתוצר בהיקף כספי העומד על עשרות מיליארדי ש"ח
מחדדים את הצורך בהיערכות כלכלית לשעת חירום של משרד האוצר עם תוכניות מגירה כלכליות
רלוונטיות לשעת חירום, ובפרט שבפועל פרק הזמן של המלחמה התארך מעבר לפרק הזמן עליו
התבסס האומדן.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 50
ההיערכותהכלכליתלאירועמלחמהוניהולתקציבימלחמתחרבותברזלבשנים2024 - 2023 חשווןהתשפ"ו נובמבר2025
היערכות אגף תקציבים לשעת חירום
גיבוש תוכנית המענה של אגף התקציבים לתרחיש מלחמה - נמצא כי עד תחילת שנת 2024,
לאגף תקציבים לא היה תיק חירום אגפי. רק לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל ותחילת הביקורת, גיבש
האגף תיק חירום אגפי ובו ריכוז של סדר הפעולות הנדרש למימוש משימות שבאחריות האגף. משרד
מבקר המדינה מעיר לממונה על התקציבים על כך שרק לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל
ותחילת הביקורת, בתחילת שנת 2024, גיבש האגף תיק חירום אגפי ובו ריכוז של סדר הפעולות הנדרש למימוש
משימות שבאחריות האגף. זאת על מנת שהאגף יהיה מוכן למענה לתרחישי חירום שונים העלולים להתממש
בישראל, ולהבטיח עבודה תקינה ושוטפת של האגף. תוכנית מגירה למענה לצרכים השונים לשעת
חירום - בדוח מבקר המדינה משנת 2021 בנושא ההתנהלות התקציבית במשבר הקורונה המליץ משרד מבקר
המדינה למשרד האוצר ולעוד משרדי
ממשלה רלוונטיים לגבש תוכנית כלכלית שתשמש"תוכנית מגירה"להיערכות להשפעות הכלכליות
הנובעות מהתפרצות מגפה, בין היתר בהתבסס על הפקת לקחים שתיעשה מניסיון המשרדים בתקופת
הקורונה.
משרד מבקר המדינה מעיר לממונה על התקציבים על כך שלפני מלחמת חרבות ברזל לא הייתה לאגף
תוכנית מגירה סדורה וכתובה, בשיתוף המשרדים הרלוונטיים, הנותנת מנגנונים אפשריים למענה
לתרחישי חירום שונים ולאירועים בתחומים שונים, כמו יצירת ביטחון תעסוקתי לעובדים, מתן מענקים
ישירים לאוכלוסיות שונות)למשל מענק התארגנות,(מסלולי סיוע לעסקים ועלויות פינוי אוכלוסייה; וכי
התנהלות האגף נשענת ברובה על זיכרון ארגוני שאינו מעוגן במסמכים כתובים ומפורטים ומשכך נדרש
האגף, במידת הצורך, לפנות אל בעלי תפקידים בעבר.
היעדר מנגנון תקציבי לשעת חירום - כאמור, נמצא כי למשרד האוצר לא היה מנגנון תקציבי
ייעודי לצורך מתן מענה מהיר לצרכים תקציביים בלתי צפויים ולא מתוכננים בעת התרחשות אירוע חירום
בהיקפים משמעותיים; עוד נמצא כי משרד האוצר לא תקצב בתקציב המדינה סעיף רזרבה ייעודי לחירום
אותו ניתן לממש באופן מיידי בקרות אירוע חירום ללא צורך בעדכון התקציב. יצוין כי במסגרת אישור
חוק התקציב 2025 הוסדר לראשונה מנגנון חוקי המסדיר מתן מענה לחירום. כך, נקבע לראשונה מנגנון
שלפיו תוקצב סכום של כ4- מיליארד ש"ח בסעיף התקציב"רזרבה כללית"שנועד למימון הוצאות
המלחמה באותה שנה, בהתקיים שורה של תנאים. כמו כן, כאמור, נמצא כי בעת גיבוש התקציב השנתי,
אגף התקציבים אינו ממפה מראש רשימה של מקורות תקציביים אפשריים מתוך מסגרת תקציב המדינה
המוצעת)כפי שתיקבע בחוק(אשר עפ"י סדרי עדיפות מקצועיים ניתן יהיה להקצות ממנה מקורות
בתקציב הקיים לטובת מימון הצרכים הראשוניים שעשויים להידרש בקרות אירוע חירום.
כך למשל, נמצא כי לאחר פרוץ המלחמה ולבקשת שר האוצר, ערך אגף החשב הכללי בנובמבר 2023
מיפוי של כלל תקנות הרזרבה בתקציב 2023 ממנו עלה לכאורה כי יתרת תקציבי הרזרבה בתקציב
המדינה, נכון לאותו מועד, הייתה כ30- מיליארד ש"ח. ואולם אגף תקציבים מסר לצוות הביקורת כי אף
שהיו קיימות יתרות כספיות בתקנות הרזרבה ערב המלחמה, יתרות אלה היו מיועדות למטרות שונות
מבקר המדינה | דוח מיוחד 51
ההיערכותהכלכליתלאירועמלחמהוניהולתקציבימלחמתחרבותברזלבשנים2024 - 2023 חשווןהתשפ"ו נובמבר2025
שהיקפן הסופי היה אמור להתברר רק בשלהי שנת הכספים. לפיכך, הרזרבה האפקטיבית בתקציב
המדינה הייתה אפס. כלומר בפועל לא עמדו רזרבות כלשהן בתקציב המדינה שניתן היה לעשות בהן
שימוש מיידי עם פרוץ המלחמה, דבר שהצריך איתור של מקורות תקציביים.
היערכות אגף החשב הכללי לשעת חירום
פיקוח אגף החשב הכללי על מוכנות לחירום של חשבויות משרדי הממשלה - נמצא כי מנהל
מערך החירום באגף החשכ"ל מוודא את עצם הכנת נוהלי החירום על ידי החשבים של משרדי
הממשלה, אך אינו מוודא כי הנהלים שנכתבו עומדים בהוראת התכ"ם בנושא היערכות החשבות לשעת חירום.
כמו כן, מנהל מערך החירום אינו מוודא כי החשבויות במשרדי הממשלה עשו פעולות לצורך היערכות למצב
חירום, למשל זיהוי תהליכים קריטיים עבור המשרד. איגום צורכי הרכש הצפויים של משרדי ממשלה
לשעת חירום בידי מינהל הרכש הממשלתי - נמצא כי בעיתות שגרה מינהל הרכש אינו מבצע איגום כולל
של צורכי הרכש הצפויים של משרדי
הממשלה בשעת חירום; אינו יודע להיערך מראש לצרכים רוחביים של משרדי הממשלה בשעת חירום;
לא עורך מראש הסכמים רוחביים או התקשרויות רוחביות מראש הנדרשות לצורך מתן מענה בשעת
חירום; ומגלה את אותם צרכים רק בעקבות פניות מהשטח של אנשי הרכש של המשרדים בעת
התרחשות אירוע החירום עצמו, לדוגמה: לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל, משרדי ממשלה שונים ביקשו
לבצע רכש של מיגוניות לצרכיהם. לאחר שמינהל הרכש הממשלתי זיהה כי ישנה דרישה רחבה לרכש
כאמור, וכדי לייעל את התהליך, החל בתהליך של רכש מרכזי של מיגוניות. כלומר, לא מן הנמנע כי
המענה לצורכי הרכש הרוחביים יכול היה להתבצע באופן מהיר יותר ובעלות נמוכה יותר.
תקנות חובת המכרזים - נמצא כי רק כעבור למעלה מחודשיים מפרוץ המלחמה שר האוצר התקין
את התיקון לתקנות חובת המכרזים אשר הרחיבו את סמכויותיהם של משרדי הממשלה להתקשר עם
ספקים באמצעות פטור ממכרז. ריכוז הבקשות להתקשרויות משרדי הממשלה בשעת חירום -
נמצא כי אין גורם באגף החשכ"ל שמאגם את כלל המידע המצוי במשרדי הממשלה, ובין היתר בוועדות
המכרזים והפטור המשרדיות,
לגבי בקשות להתקשרות בעת אירועי חירום, כדי לבחון אם היו עיכובים או חסמים בתהליך הרכש
המשרדי בעת מצב החירום.
תיק החירום של חטיבת מימון ואשראי - נמצא כי תיק החירום של חטיבת מימון ואשראי עוסק
במענה התפעולי לאירוע החירום, אך אינו מתייחס כלל לניהול החוב עצמו.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 52
ההיערכותהכלכליתלאירועמלחמהוניהולתקציבימלחמתחרבותברזלבשנים2024 - 2023 חשווןהתשפ"ו נובמבר2025
הפקת הלקחים של משרד האוצר מאירועי חירום קודמים
הפקת לקחים של הנהלת משרד האוצר ממשבר הקורונה - נמצא שהנהלת משרד האוצר,
כמשרד המטה שריכז את הטיפול הכלכלי בקורונה, החלה בתהליך של הפקת לקחים מאירוע הקורונה,
אך לא
השלימה בנייה של תוכניות מגירה כמענה להשפעות כלכליות של אירועי חירום.
משרד מבקר המדינה מעיר לשר האוצר, למנכ"ל משרד האוצר ולראשי אגפי המשרד השונים - אגף
תקציבים, אגף החשכ"ל ואגף הכלכלן הראשי - כי כפי שעלה בדוח הקורונה משנת 2021 היה עליהם
להשלים את הכנת תוכניות המגירה הכלכליות לאירועי חירום ואת עבודות המטה השונות לצורך
היערכות לאירועים כאלה.
כך, שר האוצר ומנכ"ל המשרד לא השלימו הכנת תוכנית מענה של משרד האוצר לחירום; הממונה על
התקציבים לא גיבש תכניות תקציביות לחירום; והחשב הכללי לא ערך מראש התקשרויות רוחביות
הנדרשות לצורך מתן מענה בשעת חירום.
הפקת לקחים של אגף התקציבים ממשבר הקורונה - נמצא כי עד פרוץ מלחמת חרבות ברזל
אגף תקציבים לא ביצע תהליך הפקת לקחים מסודר הכולל גיבוש מסמך כתוב שבו מפורטים הלקחים
והתובנות מאירועי חירום קודמים, ולא גיבש בשיתוף משרדי הממשלה השונים תוכניות מגירה לקראת
אירועי חירום עתידיים בעלי השפעות תקציביות. הפקות הלקחים והתובנות נעשו בעל פה ונשמרו
בזיכרונם של הרכזים והרפרנטים השונים, ולכן במקרה של חילופי תפקידים עשויים הליקויים לחזור על
עצמם. רק ביוני 2024, בעת ביצוע הביקורת, גיבש אגף תקציבים מסמך היערכות לתרחיש צפוני,
ובמסגרת זו העלה תובנות מרכזיות ממשברי העבר, ובהם מגפת הקורונה ומלחמת חרבות ברזל, כבסיס
לגיבוש המלצות קונקרטיות להתנהלות תקציבית בתרחיש צפוני.
דיווח משרד האוצר על תיקון ליקויים מדוחות מבקר מדינה קודמים
שיעור דיווח נמוך של משרד האוצר על תיקון ליקויים מדוחות מבקר המדינה שפורסמו
בשנים 2023 - 2019 - נמצא כי משרד האוצר מדווח על תיקון הליקויים מדוחות מבקר המדינה
בשיעורים
נמוכים מאוד)בין 4% ל,(18%- וזאת בניגוד לנקבע בחוק מבקר המדינה כי על הגופים המבוקרים לדווח
למשרד מבקר המדינה בתוך 105 ימים על תיקון הליקויים. אי-דיווח על תיקון הליקויים בלא הצדקה
סבירה הוא עבירת משמעת לפי הדין המשמעתי החל באותו גוף מבוקר. כך למשל, לא התקבל במשרד
מבקר המדינה דיווח של משרד האוצר בעניין המלצת דוח מבקר המדינה משנת 2021 בנושא ההתנהלות
התקציבית במשבר הקורונה על הצורך בגיבוש תוכנית כלכלית שתשמש"תוכנית מגירה"להיערכות
להשפעות הכלכליות הנובעות מהתפרצות מגפה, בין היתר בהתבסס על הפקת לקחים שתיעשה
מניסיון המשרדים בתקופת הקורונה.
משרד מבקר המדינה מעיר בחומרה לשרי האוצר, מנכ"לי משרד האוצר ולראשי האגפים בשנים 2019
מבקר המדינה | דוח מיוחד 53
ההיערכותהכלכליתלאירועמלחמהוניהולתקציבימלחמתחרבותברזלבשנים2024 - 2023 חשווןהתשפ"ו נובמבר2025
2023 - על כך שמשרד האוצר, על אגפיו השונים, אינו מדווח על מלוא החלטותיו בנוגע לתיקון הליקויים,
זאת שלא בהתאם להוראות חוק מבקר המדינה.
היערכות בנק ישראל לשעת חירום
תוכנית למצב חירום מוניטרי - נמצא כי ברשות בנק ישראל מגוון כלים להתמודדות עם מצב
חירום מוניטרי. עם זאת, עד מאי 2024, בנק ישראל לא השלים את בניית התוכנית למצב חירום מוניטרי,
שתכלול פירוט לגבי התבחינים השונים של אירועי חירום מוניטריים כדוגמת תבחינים לשלב בו בנק עובר
מבעיית נזילות לבעיית סולבנטיות; סט הכלים העומד לרשות הבנק בהינתן כל אחד מאירועי החירום
המוניטריים, והיתרונות והחסרונות של כל כלי; המגבלות המשפטיות, התפעוליות והטכנולוגיות להפעלתו של
כל כלי; סט הכלים המצוי באחריותם של גורמים אחרים, בדגש על משרד האוצר; ואופן שיתוף הפעולה עם
משרד האוצר בהינתן כל אחד מאירועי החירום המוניטריים. מתווים להתמודדות עם מצוקת אשראי
במצבי חירום - ב15.10.23- פרסם הפיקוח על הבנקים מתווה לדחיית פירעון הלוואות למשקי בית שאומץ על
ידי הבנקים המסחריים. המתווה נועד להקל את נטל האשראי והעמלות על מספר קבוצות שהושפעו ממלחמת
חרבות ברזל4. המתווה, שהוארך מספר פעמים והוכללו בו קבוצות אוכלוסייה נוספות, נוגע לדחיית תשלומי
הלוואות, ללא חיוב בריבית וללא חיוב בעמלות, בשלושה מגזרי פעילות)משכנתאות, אשראי צרכני ואשראי
עסקי,(ליתרת חובה בחשבון עובר ושב ולעמלות. נמצא כי אף שבבנק ישראל קיימת תשתית עבור מתווים
להתמודדות עם מצוקת אשראי של לקוחות בעקבות אירועי חירום, ערב המלחמה לא גובשו בבנק ישראל
תוכניות פעולה בתחומי האשראי לאירועי חירום מסוגים שונים, ובכלל זה"הטריגרים"להפעלתן.
כן נמצא כי סכום התשלומים שנדחו בעקבות המתווה היה בסוף אוקטובר 2023 כ2.6- מיליארד ש"ח,
בסוף דצמבר - 2023 כ5.6- מיליארד ש"ח (גידול של כ115%- לעומת אוקטובר,)2023 בסוף פברואר
- 2024 כ4.2- מיליארד ש"ח (קיטון של כ25%- לעומת דצמבר)2023 ובסוף אפריל - 2024 כ3.5- מיליארד
ש"ח (קיטון של כ17%- לעומת פברואר.)2024 באוקטובר - 2023 ינואר 2024 בכל סוגי האשראי, מלבד
הלוואות לדיור, שיעור הדחייה של עד שלושה חודשים היה כ80%- עד כ;100%- אשר להלוואות לדיור,
שיעור הדחייה היה כ55%- עד כ.65%- לגבי פברואר - 2024 בכל סוגי האשראי, מלבד הלוואות לדיור,
שיעור הדחייה היה כ50%- עד כ;83%- אשר להלוואות לדיור, שיעור הדחייה היה כ.28%- לגבי אפריל
- 2024 בכל סוגי האשראי, מלבד הלוואות לדיור, שיעור הדחייה היה כ27%- עד כ;59%- אשר להלוואות
לדיור, שיעור הדחייה היה כ.16.5%- בסך הכול עולה מגמה של קיטון בשיעור הדחייה של עד שלושה
חודשים והארכת משך הדחייה, ומכך עולה חשש בדבר היכולת של הלווים לפרוע את ההלוואות.
משך התוכניות של בנק ישראל לעידוד הלוואות לעסקים קטנים ובקרת הבנק על תמסורת
תנאי האשראי מהבנקים המסחריים אל בעלי העסקים - נמצא כי הלוואות בנק ישראל לבנקים
המסחריים במסגרת התוכנית לעסקים קטנים וזעירים הסתכמו בכ2.1- מיליארד ש"ח בכל אחד
מהחודשים דצמבר - 2023 פברואר 2024, ובסך הכול בכ6.4- מיליארד ש"ח. עוד עולה כי התוכנית
הסתיימה בסוף פברואר 2024 ולא הופעלה החל ממרץ 2024, ללא התייחסות לעסקים קטנים וזעירים
שנפגעו מהמלחמה החל מתאריך זה. עוד נמצא כי בנק ישראל ביצע בקרה על תמסורת תנאי האשראי
4 הקבוצות הן: משקי הבית ועסקים השוכנים ופועלים בטווח של 30 ק"מ מרצועת עזה; אזרחים שפונו מביתם או גויסו
למילואים בצו 8 או שיש להם קרבה ראשונה להרוגי המלחמה או לחטופים או לנעדרים.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 54
ההיערכותהכלכליתלאירועמלחמהוניהולתקציבימלחמתחרבותברזלבשנים2024 - 2023 חשווןהתשפ"ו נובמבר2025
מהבנקים המסחריים אל בעלי העסקים הנזקקים באמצעות דרישת דיווח ייעודית, והעמדת ההלוואות
מצד בנק ישראל רק לאחר השלמת הבקרות באופן תקין.
מנתוני ביצועי האשראי לעסקים קטנים וזעירים במסגרת התוכנית המוניטרית עלה כי התפלגות
הדירוגים הפנימיים של העסקים הקטנים והזעירים להם ניתן אשראי במסגרת התוכנית הייתה דומה
להתפלגות האשראי הכללי שניתן באותה תקופה מחוץ לתוכנית. עם זאת, בשולי הדברים, נמצא כי
באופן יחסי ניתנו יותר הלוואות לעסקים קטנים וזעירים בדירוגים עם סיכוי נמוך לכשל, ופחות הלוואות
ניתנו לעסקים קטנים וזעירים בדירוגים עם סיכוי גבוה לכשל ובכך עולה החשש כי ישנם עסקים קטנים
וזעירים אשר לא קיבלו הלוואות בהתאם לתנאי האשראי של התוכנית.
היערכות המועצה הלאומית לכלכלה לשעת חירום
עיסוק המועצה הלאומית לכלכלה בסוגיית היערכות למלחמה - נמצא כי על אף החשיבות
שבבחינת הסיכונים הכלכליים הנובעים מהתממשות אירוע ביטחוני משמעותי, הערכות המצב שגיבשו
האגף האסטרטגי והפורום המקצועי במועצה הלאומית לכלכלה בעשור האחרון, כולל הערכת המצב
משנת 2022, לא עסקו כלל בסוגיה של התפרצות מלחמה ובסיכונים הנובעים ממנה לחוסן וליציבות
הכלכלית של המשק לאורך זמן. כמו כן, נמצא כי אף שבדיונים שהתקיימו בפורום המקצועי במסגרת
הערכת המצב משנת 2022 הוצגה החשיבות שבהיערכות למשברים, הדיונים לא עסקו בנושא זה, וכן לא
נדונו בהם הסיכונים וההשפעות של משברים ביטחוניים שונים.
פעולות בנק ישראל לשם ייצוב השווקים בעת פרוץ מלחמת חרבות ברזל - ב9.10.23- הכריז בנק
ישראל על תוכנית למכירה של מטבע חוץ בהיקף של עד 30 מיליארד דולר, וכן הודיע על הפעלת
מנגנוני עסקות החלף)סוואפ(בשוק המט"ח בסכום של עד 15 מיליארד דולר, וכן על תוכנית של עסקות
ריפו5 כנגד אג"ח ממשלתיות וקונצרניות. תוכניות אלו נועדו כדי למתן את התנודות בשער השקל ולספק
נזילות לפעילות הסדירה של השווקים הפיננסיים. משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את הפעולות
המהירות של בנק ישראל לשם ייצוב השווקים בעת פרוץ מלחמת חרבות ברזל. יצוין כי בפועל מומשו 8.5
מיליארד דולר מתוך התוכנית למכירה של מטבע חוץ.
5 הסכם מכירה ורכישה חוזרת. עסקת ריפו היא מעין גיוס לטווח קצר לצורכי נזילות, כנגד ביטחונות איכותיים)בעיקר
ניירות ערך ממשלתיים.(הסוחר מוכר את ניירות הערך למשקיעים וקונה אותם בחזרה זמן קצר לאחר מכן, בדרך כלל
למוחרת, במחיר מעט גבוה יותר המשקף את הריבית בגין העסקה.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 55
ההיערכותהכלכליתלאירועמלחמהוניהולתקציבימלחמתחרבותברזלבשנים2024 - 2023 חשווןהתשפ"ו נובמבר2025
ההיקף הכספי המצטבר של הפניות של משרדי הממשלה וגופי ממשלה אל ועדת
הפטור המרכזית לחירום וכמות הפניות של כל משרד, אוקטובר-דצמבר 2023
)במיליוני ש"ח(
על פי נתוני ועדת הפטור המרכזית לחירום באגף החשכ"ל, בעיבוד משרד מבקר המדינה.
מהתרשים עולה כי בשלושת החודשים הראשונים לאחר פרוץ המלחמה הגישו המשרדים 50 פניות אל ועדת
הפטור המרכזית לחירום, וכולן אושרו. עוד עולה כי מספר הפניות הגדול ביותר היה של משטרת ישראל
והמשרד לביטחון לאומי 12(ו10- בהתאמה.) ההיקף הכספי של הפניות הסתכם בכ8.2-
מיליארד ש"ח, מרביתם 5.9(מיליארד ש"ח- ) היקף הפניות של משרד התיירות. יצוין כי ועדת הפטור
המרכזית פעלה בזמינות גבוהה. עם זאת, היקף פעילותה בתחילת המלחמה מעיד על פערים משמעותיים
בהיערכותם מראש של משרדי הממשלה עם התקשרויות נצורות הנדרשות לשעת חירום בכלל ובפרט
למצב החירום ששרר לאחר אירועי 7.10.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 56
ההיערכותהכלכליתלאירועמלחמהוניהולתקציבימלחמתחרבותברזלבשנים2024 - 2023 חשווןהתשפ"ו נובמבר2025
שער שני - הכנת תקציבי המלחמה בשנים
2024 - 2023 במשרד האוצר
11.8 3 מיליארד ש"ח 17
מיליארד ש"ח בלבד מיליארד ש"ח 3.7%
תקציב המלחמה היקף התקציב שיועד תקציב המלחמה תקרת הגירעון המתוכנן
לשימושים האזרחיים להוצאות אזרחיות לשימושים החדש בתקציב הנוסף
שתוקצב בתקציב בשנת 2023 שמומנו הביטחוניים שתוקצב לשנת ( 2023במקום
הנוסף לשנת 2023. כ- באמצעות שינוי סדרי בתקציב הנוסף 2.75% בתקציב המקורי
8.8 מיליארד ש"ח עדיפויות)הסטת לשנת 2023, ובוצע לשנת 2023 שאושר במלואו
מסכום זה תוקצבו מקורות לשימושים במאי 2023, ולעומת
כסכום תוספתי הללו(גירעון בפועל בשיעור
של 4% באותה שנה
36.5 30 מיליארד ש"ח
68 יום 81 מיליארד ש"ח
מיליארד ש"ח מול 0 ש"ח
משך הזמן שחלף מ- סך החוב שגויס בשנת
7.10.23 ועד לאישור 2023 מאז פרוץ הגידול הנוסף הפער לגבי הרזרבות שבוצע
התקציב הנוסף לשנת המלחמה, מתוך גיוס חוב בתקציב בתקציב המדינה כפי המדינה לשנת
2023 ב14.12.23- מבלי כולל של 160 מיליארד 2024 שהוצג לשר האוצר באמצעות שתי
שהיה מנגנון תקציבי ש"ח לשנה זו)כ.(50%- במועד פתיחת"קופסאות המלחמה:
שאפשר העברת אגף החשכ"ל תקציביות"הציג שקיימות
תקציב סדורה רזרבות תוספתיות לחוק בהיקף של 30
מיליארד התקציב הנוסף בתקציב המדינה,
ואילו שאושר בכנסת לעמדת אגף
התקציבים במרץ ( 2024כ3.4- יתרות אלו לא היו
פנויות מיליארד ש"ח ולפיכך הרזרבה
בספטמבר 2024, וכ- האפקטיבית הייתה אפס
33.1 מיליארד ש"ח
בדצמבר)2024
מבקר המדינה | דוח מיוחד 57
ההיערכותהכלכליתלאירועמלחמהוניהולתקציבימלחמתחרבותברזלבשנים2024 - 2023 חשווןהתשפ"ו נובמבר2025
רקע
• סעיף 3 לחוק יסוד משק המדינה קובע כי תקציב המדינה ייקבע בחוק וכי התקציב יהיה לשנה אחת ויביא
את הוצאות הממשלה הצפויות והמתוכננות. יחד עם זאת, סעיף (3ג) לחוק יסוד: משק המדינה קובע כי
במקרה הצורך רשאית הממשלה להגיש בתוך שנת הכספים הצעת חוק תקציב נוסף. הוראה זו נועדה
לאפשר מתן מענה לשינוי בצרכים ולצרכים בלתי צפויים שאינם בשליטת הממשלה.
• מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 נדרשה הממשלה להוציא סכומים ניכרים הן למימון ההוצאות הצבאיות
והן למימון הוצאות אזרחיות הנובעות ממנה, אשר לא נצפו בעת הגיבוש והאישור של תקציבי השנים 2023
ו2024- במאי 2023. לכן, בטווח הקצר היה צורך בהשהיית השגתם של היעדים הפיסקליים שנקבעו לפי
מדיניות הממשלה בעת אישור התקציב המקורי לשנת 2023 והצבת יעדים זמניים מרחיבים יותר. בהתאם,
לצורך מימון ההוצאות הצבאיות והאזרחיות של המלחמה נדרש היה לבצע שינוי מקיף של סדרי העדיפויות
שעוגנו בחוקי התקציב לשנות הכספים 2023 ו2024- וכן להגדיל את סכומי ההוצאה הממשלתית המותרת
בחוק המסגרות - באותן שנים.
• בפגישות שקיים צוות הביקורת עם שר האוצר ציין השר כי בשלב ראשון נפגש עם מספר שרי אוצר
קודמים וכולם פרט לאחד ציינו כי לדעתם נדרש שימוש במנגנון של"קופסה"תקציבית לצורך הגדלת
סכומי ההוצאה הממשלתית למימון ההוצאות האזרחיות של המלחמה בשנת 2023. לאור זאת סבר שר
האוצר כי נכון היה לבצע"קופסה"תקציבית ולדבריו הוא הנחה כאמור את אגף התקציבים, וזאת כיוון
שרצה לתת מענה מהיר לצרכים השונים שהעלו משרדי הממשלה.
• בחוות דעת משפטית של היועץ המשפטי של משרד האוצר כתב היועץ המשפטי כי לטעמו אין חולק כי
תכלית הוראות סעיף (3ג) לחוק יסוד משק המדינה נועדה, לכל הפחות, להתמודד עם מצב שבו התעוררו
צרכים חדשים ובלתי צפויים שמחייבים הוצאה תקציבית נוספת. עוד כתב כי חוק יסודות התקציב מאפשר
לערוך שינויים בתוך התקציב תוך כדי שנת התקציב למקרים שבהם מתעוררים צרכים תקציביים שלא היו
צפויים ומתוכננים בעת גיבוש ואישור חוק התקציב לאותה שנה, אולם מנגנונים אלה אינם מתאימים שכן,
לצד השינוי הנרחב בסדרי העדיפויות, יש להגדיל את מסגרת התקציב מעבר למסגרת שאושרה, וזאת על
מנת לתת מענה לצרכים השונים. לאור זאת, חוות דעתו של היועץ המשפטי של משרד האוצר הייתה כי יש
להגיש הצעת חוק תקציב חדש. משיחות של צוות הביקורת עם אגף התקציבים עולה כי מאחר וחלו
שינויים בסעיפי תקציב רבים מאז פרוץ הלחימה שכללו הוצאות הקשורות ללחימה חוק התקציב הנוסף
לשנת 2023 היה מורכב יותר מאחר ונדרש להחיל שינויים בסעיפים מרובים לעומת חוק תקציב נוסף אשר
מכיל שינויים מועטים.
• בסופו של דבר, לאור השילוב של הצורך בתוספת לתקציב המאושר ושל השינוי המשמעותי בסדרי
העדיפויות שבתקציב המאושר לנוכח השינוי בצרכים הביטחוניים והאזרחיים עקב המלחמה, נדרשה
הנהלת משרד האוצר, בהתאם לחוות דעתו של היועץ המשפטי של המשרד, להגיש הצעת חוק תקציב
נוסף לשנת 2023 הבנויה על פי סדרי העדיפויות העדכניים.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 58
ההיערכותהכלכליתלאירועמלחמהוניהולתקציבימלחמתחרבותברזלבשנים2024 - 2023 חשווןהתשפ"ו נובמבר2025
תהליך קבלת ההחלטות על הכנת תקציב המלחמה לשנת 2023
התמשכות תהליך הגדלת התקציב - הגדלת תקציב המדינה לשנת 2023 בהיקף כספי של כ26-
מיליארד ש"ח לצורכי מלחמת חרבות ברזל באמצעות הצעת חוק תקציב נוסף (כ17- מיליארד ש"ח
למימון ההוצאות הצבאיות ועוד כ8.8- מיליארד ש"ח למימון ההוצאות האזרחיות) אושרה על ידי הכנסת
ב14.12.23- בחלוף 68 ימים מאירועי השבעה באוקטובר. כמו כן, חלפו 18 ימים ממועד החלטת הממשלה
על הגדלת התקציב באמצעות חוק תקציב נוסף בתאריך 27.11.23 ועד לאישור התקציב הנוסף בכנסת
ב.14.12.23- במהלך תקופה זו, לא היה קיים מנגנון תקציבי שאפשר העברת תקציב סדורה ומבוקרת
לגורמים הנדרשים - הן בפן הצבאי והן בפן האזרחי.
הבסיס להחלטה על דרך הגדלת התקציב - בביקורת עלה כי החלטת שר האוצר על הגדלת
התקציב באמצעות החלפת כל חוק התקציב בהצעת חוק חדשה, לרבות שינוי סדרי עדיפויות בתקציב
הקיים שאושר לפני המלחמה ועדכון מסגרת התקציב התבססה בין היתר, על חוות הדעת של היועץ
המשפטי של משרד האוצר וזאת מבלי ששותפו בתהליך קבלת ההחלטה הגורמים הכלכליים הבכירים:
הקבינט החברתי-כלכלי, נגיד בנק ישראל וראש המועצה הלאומית לכלכלה. כך למעשה הגדלת
התקציב באמצעות הצעת חוק תקציב חדש נעשתה בבסיסה משיקולים משפטיים וללא בחינה מעמיקה
של השפעות מאקרו-כלכליות המשליכות על כלכלת ישראל בטווח הקצר ובטווח הארוך וללא דיון
בקבינט החברתי-כלכלי.
סקירה בין לאומית - הסדרת מנגנון לשעת חירום בהיבט הכלכלי - מסקירה שביצע מבקר
המדינה עולה כי למקורות התקציביים המיועדים לשעת חירום שנסקרו בארה"ב, בריטניה, אוסטרליה
והודו קיימים מאפיינים דומים ובהם:
• ייעוד המוגבל לשימוש רק באירועי חירום לאומיים;
• נזילות מיידית למימוש בקרות אירועי החירום;
• מנגנוני מימוש בהם הרגולציה מותאמת להפעלה בשעת חירום, זאת למול הרגולציה הנהוגה
במימוש התקציב השוטף בעתות שגרה;
• חובת דיווח לפרלמנט והחזרת הכספים שמומשו למקור התקציבי/לקרן הייעודית.
מתוך הסקירה הבין-לאומית עולה כי מדינות מתקדמות שונות בעולם ובהן: ארה"ב, בריטניה
ואוסטרליה, הסדירו את המסגרת החקיקתית למצבי חירום ובתוכה את אופן היערכותן הכלכלית לשעת
חירום ואת המנגנונים הכלכליים הנדרשים למימוש מיידי.
כך לדוגמה, בארה"ב, הנשיא מוסמך להכריז על מצב חירום או"אסון מסיבי"ולהורות לכל רשות
פדרלית להשתמש במשאביה שמקורם בחקיקה פדרלית על מנת לסייע למדינה מסוימת במצב חירום
תוך שימוש מידי בקרן ייעודית לנושא. יצוין כי היקף ההתחייבויות השנתי של הקרן הסיוע לאסון
בארה"ב עמד על כ40-50- מיליארד דולר לשנה בממוצע (בתקופה שבין אוגוסט 2017 ועד ספטמבר
,)2024 ויועד בעיקר לסיוע ציבורי,)Public Assistance(לסיוע לפרט,)Individual Assistance(לסיוע
לתגובה למצב חירום)Operation(ולסיוע להתאוששות ממצב חירום.)Mitigation(עוד יצוין, כי בתחילת
מבקר המדינה | דוח מיוחד 59
ההיערכותהכלכליתלאירועמלחמהוניהולתקציבימלחמתחרבותברזלבשנים2024 - 2023 חשווןהתשפ"ו נובמבר2025
תקופת הקורונה (בשנים)2022-2020 הועמד היקף תוכנית"הסיוע לפרט"על כ40- מיליארד דולר
במצטבר בתקופה זו והוגדל בהיקפו לעומת שנים אחרות.
נוסף על כך, ממחקר3 הOECD- משנת 2019 עולה כי רוב גדול של מדינות ה31( OECD- מדינות) קובעות
מקורות תקציביים למקרי חירום ולהוצאות עתידיות. ובפרט, ל23- מדינות יש עתודות למקרי חירום
(Contingency Reserves(בתצורות שונות. ככלל, מטרת העתודות למקרי החירום היא לצורך מימון
אירועים בלתי צפויים."Unanticipated Events" -
הדבר ממחיש את החשיבות הרבה והצורך של היערכות מקדימה במדינת ישראל למודת אירועי חירום
לאומיים. היערכות מקדימה זו ראוי כי תתבסס על עבודת מטה סדורה ובכלל זאת תבחן את הצורך
בהסדרת המסגרת החקיקתית למצבי חירום, שתאפשר הקצאת תקציבים מידית בעת חירום באמצעות
מנגנונים כלכליים מוכנים מראש, תוך עמידה בכללי בקרה שיוגדרו מראש. בכך ייחסך זמן יקר בקרות
אירוע החירום ויינתן מענה כלכלי אפקטיבי הכולל מנגנוני בקרה.
תהליך בניית תקציבי המלחמה לשנת 2024 - 2023 במשרד האוצר
ההתנהלות התקציבית במשרדי הממשלה האזרחיים בתחילת חרבות ברזל - כשבוע לאחר
תחילת הלחימה, ב,15.10.23- הוציאו מנכ"ל משרד האוצר, הממונה על התקציבים והחשב הכללי מכתב
למנכ"לי משרדי הממשלה (מכתב ההקפאה) בנושא עדכון בדבר ההתנהלות התקציבית בימי הלחימה,
שכלל הנחיה להקפיא תקציבים שהוקצו למשרדים וטרם חויבו לפעילויות חדשות שאינן דחופות בעת הזו
(תקציבים שטרם הוקצו ומומשו בשנים 2023 ו2024- ואשר אינם קשורים לתמיכה בלחימה,
באוכלוסייה האזרחית שנפגעה או במתן שירותים חיוניים של המשק.) ההנחיה במכתבם של מנכ"ל
משרד האוצר, הממונה על התקציבים והחשב הכללי למנכ"לי משרדי הממשלה מיום 15.10.23, לא
לוותה בהחלטה מתאימה וייעודית המסדירה את הקפאת התקציבים שמהווה צעד המשך להנחיה בעניין
כוונת משרד האוצר להקפיא תקציבים שטרם הוקצו או מומשו ושאינם קשורים לצורכי הלחימה, ולפיכך
היא התפרשה במשרדי הממשלה השונים בדרכים שונות, בהתאם להבנתם. יצוין כי בשאלון שנשלח
למשרדי ממשלה מטעם משרד מבקר המדינה חלק מהמשרדים ציינו כי המכתב גרם לעצירה בדרגה כזו
או אחרת של פעילותם ולקושי בהתנהלותם מול משרד האוצר.
3 Budgeting and Public Expenditures in OECD Countries 2019, OECD
כך לדוגמה, משרד הכלכלה והתעשייה ציין כי"ב15- לאוקטובר 2023 קיבלנו מכתב על הקפאת כל
התקציבים של המשרד בלי אבחנה, דרמטית שלא אפשרה לבצע פעולות,"ומשרד החקלאות ציין כי
"עם פרוץ המלחמה אגף התקציבים באוצר הקפיא העברת תקציבים שהיו מיועדים למשרד החקלאות על
פי ההסכם התקציבי. בהמשך, ורק לאחר שהמשרד השקיע זמן רב בשכנוע, האוצר העביר חלק
מהתקציבים הללו למשרד לצרכי המלחמה. היה ניתן לחסוך זמן, לו התקציבים היו מועברים למשרד כפי
שתוכנן והמשרד היה מקבל החלטות בעצמו על הסטתם לצרכי המלחמה."
מבקר המדינה | דוח מיוחד 60
ההיערכותהכלכליתלאירועמלחמהוניהולתקציבימלחמתחרבותברזלבשנים2024 - 2023 חשווןהתשפ"ו נובמבר2025
הכרעה במחלוקות ותיאום בין-אגפי - ב31.10.23- הנחה שר האוצר את הנהלת משרד האוצר
להקים צוות משימה מיוחד לניהול תקציב המלחמה בראשות מנכ"ל המשרד ובו שותפים הממונה על
התקציבים והחשב הכללי)צוות המשימה המיוחד,(כדי לתת מענה לצרכים האזרחיים הנובעים ממצב
המלחמה. מפגישות שקיים צוות הביקורת עם מנכ"ל משרד האוצר עולה כי מטרת הקמת צוות המשימה
המיוחד הייתה לזרז את גיבוש מסגרת התקציב האזרחי למלחמה ולקבל החלטות בצורה מהירה. שר
האוצר ומנכ"ל משרד האוצר מסרו בין היתר, כי הדבר נעשה בשל חילוקי דעות בין אגף החשב הכללי
לאגף התקציבים לגבי נתוני המימוש של התקציבים השונים, ובפרט לגבי סכומי הרזרבות התקציביות
הפנויות במערכת.
הקשיים בפעילותו של משרד האוצר שקיימים בשגרה ולהם לא ניתן מענה לאורך השנים, אשר נוגעים
לתיאום בין-אגפי, לתהליכי קבלת החלטות ולהכרעה במחלוקות, המשיכו להתקיים גם תוך כדי פתיחת
מלחמת חרבות ברזל והובילו לדברי שר האוצר להקמת צוות מיוחד כאמור. עם זאת, בהתבסס על חוות
דעתו של היועץ המשפטי של משרד האוצר, שלפיה הקמת הצוות מהווה שינוי מבני ומהותי של משרד
האוצר, אשר משליך על כלל עבודת הממשלה ולכן אי אפשר לבצע שינוי זה מכוח ההנחיה האמורה גם
אם הוא זמני ודחוף לצורכי המלחמה, וזאת לנוכח מכלול קשיים משפטיים מהותיים, ולכן לא ניתן לקיים
את ההנחיה - הצוות הוקם ללא מתן סמכות הכרעה במחלוקות למנכ"ל משרד האוצר.
תהליך גיבוש השימושים והמקורות לצורכי המלחמה בתקציב הנוסף לשנת 2023 במשרד
האוצר - לצורך גיבוש המקורות והשימושים של תקציב המלחמה הוכנו במשרד האוצר שתי תוכניות
במקביל: האחת של אגף התקציבים והשנייה של המשנה למנכ"ל משרד האוצר אשר על בסיסה קיבל
שר האוצר את החלטתו. זאת בשונה מהכנת תקציב בתהליך המקובל בו אמור אגף התקציבים לגבש את
הצעתו לתקציב המדינה ולאשר אותו בפני שר האוצר.
בלוח שלהלן מוצגים המקורות והשימושים למימון ההוצאות האזרחיות בשנת 2023 על פי הצעת אגף
תקציבים והחלטת שר האוצר שגובשה על בסיס תוכנית המשנה למנכ"ל משרד האוצר)במיליארדי
ש"ח:(
מבקר המדינה | דוח מיוחד 61
ההיערכותהכלכליתלאירועמלחמהוניהולתקציבימלחמתחרבותברזלבשנים2024 - 2023 חשווןהתשפ"ו נובמבר2025
המקורות והשימושים למימון ההוצאות האזרחיות בשנת 2023 על פי הצעת אגף
תקציבים והחלטת שר האוצר שגובשה על בסיס תוכנית המשנה למנכ"ל משרד
האוצר)במיליארדי ש"ח(
הצעת אגף התקציבים החלטת שר האוצר שהתבססה
על תוכנית המשנה למנכ"ל
משרד האוצר
המקורות 16 4.47
השימושים 10.9 13.3
על פי מכתב הממונה על התקציבים לשר האוצר מ6.11.23- ומכתב שר האוצר מ,9.11.23- בעיבוד משרד מבקר המדינה.
• מהלוח עולה כי המקורות והשימושים על פי הצעת אגף התקציבים היו 16 מיליארד ש"ח ו10.9- מיליארד
ש"ח בהתאמה, וכי התוכנית שנערה בידי המשנה למנכ"ל משרד האוצר ואשר על בסיסה התקבלה
החלטת שר האוצר כללה מקורות ושימושים בסך של 4.47 מיליארד ש"ח ו13.3- מיליארד ש"ח
בהתאמה.
• מחד, אגף התקציבים הציג מקורות בסך של כ10.2- מיליארד ש"ח שמקורם בתקציב המדינה לשנת
) 2024מהם כספים קואליציוניים בשיעור של כ5.4- מיליארד ש"ח שטרם הוקצו,(וזאת בלי לבחון את
ההשלכה של הסטות אלו על תקציב 2024 בתרחיש של התמשכות המלחמה אל תוך שנת 2024 כפי
שאכן התממש בפועל. ומאידך, המקורות שהציג המשנה למנכ"ל משרד האוצר במסגרת התוכנית
שאימץ שר האוצר התבססו בין היתר על מקורות תקציביים שלא הייתה ודאות בדבר קיומם, ובין היתר
על מקור תקציבי בסך של כ0.5- מיליארד ש"ח מקק"ל, שלא התקבל בפועל, וסך של 0.6 מיליארד ש"ח
שלא הושלמה הבדיקה בדבר זמינותם נכון למועד גיבוש התוכנית. זאת לצד הגדלת הגירעון בתקציב
2023 כדי לכסות את היקף השימושים.
• מצב זה של הכנת שתי תוכניות תקציביות מקבילות, שאחת מהן מגובשת על ידי המשנה למנכ"ל משרד
האוצר, שאינו הגורם המקצועי האמון על הכנת תקציב המדינה, ומאומצת בהחלטת שר האוצר ביום
9.11.23, נוצר בשל יחסי עבודה לא מיטביים בין אגפי משרד האוצר, ובפרט בין אגף התקציבים ללשכות
השר והמנכ"ל, שהובילו לחילוקי דעות בנוגע לנתונים והוביל להתארכות התהליך, וגם בשל כך התקציב
אושר בכנסת רק ב,14.12.23- למעלה מחודשיים מפרוץ המלחמה.
עוד יוער כי שלושה ימים קודם קבלת החלטת שר האוצר, היועץ המשפטי של משרד האוצר העלה
במכתבו לשר האוצר מיום 6.11.23 כי לעמדתו, המשנה למנכ"ל לא רשאי להנחות את אגף התקציבים
ואת אגף החשכ"ל בתחומי אחריותם, וכי הוא אינו רשאי לעסוק בתחומים אלו במקומם. אגף תקציבים
העלה אף הוא בתגובתו כי לא היה מקום לכך שהמשנה למנכ"ל, שאינו הגורם המקצועי המוסמך, יעסוק
בנושא.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 62
ההיערכותהכלכליתלאירועמלחמהוניהולתקציבימלחמתחרבותברזלבשנים2024 - 2023 חשווןהתשפ"ו נובמבר2025
היעדר רזרבות ישימות בתקציב המדינה לשנת 2023 שגובש לפני המלחמה - לבקשת שר
האוצר, ערך אגף החשב הכללי בנובמבר 2023 מיפוי של כלל תקנות הרזרבה בתקציב 2023. המיפוי
של אגף החשב הכללי לשר האוצר העלה כי, יתרת הרזרבה בחודשים ספטמבר-אוקטובר 2023 היא כ-
30 מיליארד ש"ח בעוד שאגף התקציבים מסר לצוות הביקורת כי אף שקיימות יתרות כספיות בתקנות
הרזרבה ערב המלחמה, יתרות אלה היו מיועדות למטרות שונות שהיקפן הסופי היה אמור להתברר רק
בשלהי שנת הכספים וכי הרזרבה האפקטיבית בתקציב המדינה היא אפס.
חוסר השקיפות בדרך הניצול והייעוד של תקנות הרזרבה בתקציב המדינה, כמו גם הסיכומים
התקציביים הממומשים בדרך של העברות תקציביות תוך כדי השנה השוטפת מקשים על המעקב אחר
ניצולן וייעודן של סעיפי הרזרבות ועל בחינת אפשרות השימוש ברזרבות הפנויות לצרכים בלתי צפויים.
קושי זה עלה ביתר שאת במהלך איתור המקורות הפנויים לצורכי המלחמה בשנת 2023. התקציבים
בתקנות הרזרבה יועדו לצרכים שונים כך שבפועל עם פרוץ המלחמה, הרזרבה האפקטיבית בתקציב
המדינה כלל לא הייתה קיימת, דבר שהצריך איתור מקורות תקציביים.
יצוין כי כבר בדוח קודם של מבקר המדינה משנת 2018 בנושא"רזרבות והוצאות שונות בתקציב המדינה
- תקצוב, ניצול ושקיפות,"הצביע המבקר על ליקויים וכשלים בדרך שבה אגף תקציבים מתקצב, מנצל
ומשקף את הרזרבות בתקציב ובכלל זה בעיות ברמת השקיפות בתקציבי הרזרבות, הפוגעים ביכולתם
של מקבלי ההחלטות ללמוד על השימושים והמטרות שלשמם הוקצו סכומי הרזרבה וסעיפי התקציב
שבניהולו של אגף התקציבים, ועל יכולתם של מקבלי ההחלטות לבקר את התקצוב וביצועו.
הממשק של אגף התקציבים עם משרדי הממשלה בגיבוש תקציב המלחמה - מרבית הגופים
שנבדקו בביקורת ובהם: משרד העבודה, משרד הבינוי והשיכון, משרד הרווחה והביטחון החברתי,
משרד הביטחון, משרד התרבות והספורט והמשרד לביטחון לאומי - ציינו לחיוב את הממשק עם אגף
התקציבים בגיבוש תקציב המלחמה לשנת 2023 בכך שהיו שותפים לתהליך בניית התקציב. כך לדוגמה,
משרד הביטחון ציין כי הוא היה שותף פעיל בתהליך בחינת התקציב לצורכי המלחמה על ידי משרד
האוצר, המשרד לביטחון לאומי ציין כי נציגי המשרד היו שותפים מפרוץ המלחמה בדיונים עם נציגי
משרד האוצר בנוגע לתוספות תקציב הנדרשות בשל המלחמה; יחד עם זאת משרד הכלכלה והתעשייה
העלה טענות בדבר אי-שיתופו בתהליך ונטען על ידו כי לא הייתה מעורבות של המשרד בקביעת
התקציב הנדרש וכי המשרד לא נשאל לצרכיו פרט לדיון אחד אצל מנכ"ל משרד האוצר בו הוצגו צורכי
המשרד לשעת חירום, דיון שלא הוליד דבר, ומשרד התיירות ומשרד החינוך העלו חסמים בממשק של
אגף התקציבים עימם שקיבלו ביטוי בקיצוץ בתקציב המשרד בצעד חד-צדדי שהופחת רק לאחר משא
ומתן עם אגף התקציבים במקרה של משרד התיירות או במשך הזמן שנדרש לאישור מסגרת התקציב
במקרה של משרד החינוך מה שמנע מהמשרד לתת מענה רחב.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 63
ההיערכותהכלכליתלאירועמלחמהוניהולתקציבימלחמתחרבותברזלבשנים2024 - 2023 חשווןהתשפ"ו נובמבר2025
השימוש בכספים קואליציוניים בבניית תקציב המלחמה לשנת 2023
• בביקורת עלה כי על אף החלטתו של שר האוצר ביום 9.11.23 להסב 1.6 מיליארד ש"ח לצורכי
המלחמה מתוך הכספים הקואליציוניים (המהווים נתח של כ35%- מתוך סך המקורות בתוכניתו
להגדלת תקציב המלחמה,) בפועל ביום 27.11.23 הוסבו רק כ860- מיליון ש"ח לצורכי המלחמה
ובכך קטנו היקף המקורות בתוכניות שר האוצר בכ740- מיליון ש"ח ללא הגדרת מקורות חלופיים
אחרים לסכום שלא הוסב בסופו של דבר.
• כמו כן, עלה כי על אף הצהרתו של שר האוצר כי תקציבים שאינם נוגעים לפעילות הליבה של
המשרדים ושמטרתם אינה חיונית למאמצי המלחמה או לחוסן הלאומי של העורף יוסטו לטובת
צורכי המלחמה, כספים קואליציוניים רבים לא קוצצו או קוצצו בהיקף נמוך, וחלק מהם אף הוגדלו
לאחר פרוץ המלחמה. כך נמצא כי בהחלטות הממשלה מס1172 'מ,24.12.23- ו1096- מ27.11.23-
אושר כי ייעוד של כספים קואליציוניים יהיה לתוכניות שאינן קשורות ישירות לתמיכה במאמצי
המלחמה, באוכלוסייה האזרחית שנפגעה או במתן שירותים חיוניים של המשק. כך למשל, מתוך
מספר תכניות שונות של כספים קואליציוניים, שנבדקו על ידי צוות הביקורת, בהיקף של 1.375
מיליארד ש"ח, שאושרו בהחלטת הממשלה ממאי 2023, נמצאו יתרות כספים בהיקף של כ300-
מיליון ש"ח שטרם הוקצו עד פרוץ המלחמה, ולמרות זאת לא נעשה בהם שימוש לצורכי המלחמה.
יתרה מזו - בהחלטות ממשלה שהתקבלו אחרי פרוץ המלחמה 1096(מ,27.11.23- ו1172- מ-
,)24.12.23 גדל הסכום לתוכניות אלו לסך של 1.421 מיליארד ש"ח.
• לצד האמור, יוער כי בכספים הקואליציוניים נכללות גם תכניות אשר דומות לתוכניות הנכללות
בבסיס התקציב מבחינת מהות ההוצאה המתוקצבת, לדוגמה בתחומי התרבות, החינוך ועוד.
משמעות הדבר היא כי הנהלת משרד האוצר התמקדה באיתור מקורות זמינים, כגון הכספים
הקואליציוניים6, ולא ביצירת סדרי עדיפות לאורך תקציב המדינה כולו באופן שייתן מענה לאיזון
התקציבי בראי מלחמה מתמשכת ובראייה צופה פני עתיד, למול צורכי הביטחון. מיקוד זה של
הנהלת האוצר נבע, בין היתר, מכך שעדכון התקציב בוצע בסוף שנת תקציב 2023, לאחר
שתוכניות רבות שנכללו בבסיס התקציב כבר חויבו או בוצעו, ולא ניתן היה להסיטן לטובת תקציב
המלחמה.
• דיונים לגבי אישור התקציב הנוסף לשנת 2023 אצל ראש הממשלה - על אף החשיבות
הרבה של שיתופו של נגיד בנק ישראל בדיוני התקציב אצל ראש הממשלה ושל חוות דעתו בעניין
זה, ובפרט במועד הכנת תקציב המלחמה - בניגוד לנהוג זה שנים, משרד ראש הממשלה לא הזמין
את הנגיד לישיבת התקציב אצל ראש הממשלה ביום 14.11.23 וחוות דעתו של הנגיד לא הוגשה
בכתב.
6 ועם זאת, יצוין כי בפרט בהצעת אגף התקציבים למקורות למימון הוצאות המלחמה האזרחיות מ,6.11.23- נכללו גם
מקורות תקציב שמקורם אינו רק בכספים קואליציוניים.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 64
ההיערכותהכלכליתלאירועמלחמהוניהולתקציבימלחמתחרבותברזלבשנים2024 - 2023 חשווןהתשפ"ו נובמבר2025
התמשכות אישור התקציב הנוסף לשנת 2023 - נמצא כי חלפו כשבעה שבועות מפרוץ המלחמה
עד למועד שבו אושרה הצעת התקציב הנוסף לשנת 2023 בממשלה, וכי רק למעלה מחודשיים מפרוץ
המלחמה אושר התקציב הנוסף בכנסת. נמצא כי הדבר הושפע בין היתר עקב חוסר שיתוף פעולה ואי-
הסכמות שהתגלעו במהלך הכנת התקציב הנוסף לשנת 2023 במשרד האוצר - בפרט בין הגורמים
המקצועיים באגף התקציבים לבין גורמים שפעלו מטעמו של שר האוצר וכן בשל חוסר בכוח אדם
כתוצאה מגיוס חלק מעובדי אגף התקציבים ולשכת השר למילואים. כמו כן, ב4.12.23- הניח משרד
האוצר מטעם הממשלה את הצעת חוק התקציב הנוסף לשנת 2023 על שולחן הכנסת לקריאה ראשונה.
ואולם הוא לא צרף להצעת החוק כל אומדן של המקורות למימון התקציב, כנדרש בחוק היסוד.
הגשת חוק התקציב הנוסף לשנת 2024 במועדו - נמצא כי הצעת חוק התקציב הנוסף לשנת
2024 הונחה על שולחן הכנסת לקריאה ראשונה רק ב- 5.2.24- איחור של יותר משבועיים לעומת המועד
שנקבע בחוק, ואושרה בקריאה שלישית בכנסת ב- 13.3.24- איחור של יותר משלושה שבועות לעומת המועד
שנקבע בחוק. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד האוצר ולעומד בראשו שר האוצר, כי עליו להקפיד ולעמוד
במועדים שנקבעו בהוראות החוק השונות, ובפרט בחוק יסוד: משק המדינה; משמעותה של אי-עמידה כזו,
מלבד הפרת הוראות חוק היסוד, היא פגיעה בפועל בפעילות השוטפת של משרדי הממשלה.
התמשכות אישור תקציב המדינה הנוסף לשנת - 2024 במסגרת חוק התקציב הנוסף ממרץ 2024 הוגדלה
תקרת הגירעון התקציבי המתוכנן ל6.6%- מהתוצר)במקום 2.25% בתקציב המקורי;(והוגדלה
ההוצאה המותרת בסכום של 55 מיליארד ש"ח לצורך המשך מימון הצרכים הצבאיים, ובסכום של כ15.3-
מיליארד ש"ח לצורך המשך מימון הצרכים האזרחיים הנובעים במישרין מהלחימה.
נמצא כי הצעת חוק התקציב הנוסף לשנת 2024 הונחה על שולחן הכנסת לקריאה ראשונה רק ב- 5.2.24-
איחור של יותר משבועיים לעומת המועד שנקבע בחוק, ואושרה בקריאה שלישית בכנסת ב- 13.3.24-
איחור של יותר משלושה שבועות לעומת המועד שנקבע בחוק. בשל האיחור באישור חוק התקציב הנוסף
לשנת 2024 בוצע קיצוץ רוחבי בתקציבי משרדי הממשלה החל מיום 20.2.24 ועד לאישור החוק ביום
13.3.24.
היעדר דיון בממשלה או בקבינט החברתי-כלכלי לגבי ההשלכות של הורדת דירוג האשראי
של מדינת ישראל - על רקע המלחמה ולנוכח ציפיות חברות הדירוג להרעה בנתונים הפיסקליים של
המדינה בעתיד הקרוב ועלייה בהוצאות הביטחון, חברות הדירוג הבין-לאומיות S&P ,Moody's וFitch-
ביצעו מספר הורדות דירוג למדינת ישראל החל מתחילת המלחמה ועד אוקטובר 2024, כאשר הורדת
הדירוג של חברת Moody's בספטמבר 2024 הייתה באופן חריג בשתי דרגות; וכן שינו את תחזית הדירוג
למדינת ישראל ל"שלילית."נמצא כי לא התקיים כל דיון בממשלה או בקבינט החברתי-כלכלי בדבר
ההשפעות של הורדת דירוג האשראי של המדינה ותחזיות הדירוג השליליות.
השימוש ב"קופסאות"תקציב לצורך הגדלת ההוצאה הממשלתית בשנת 2024 - נמצא כי
בהמשך לאישור התקציב הנוסף הראשון לשנת 2024 שאושר בכנסת במרץ 2024, בחודשים ספטמבר
ודצמבר 2024 הוגדלה ההוצאה הממשלתית בהיקף כולל של כ36.5- מיליארד ש"ח באמצעות אישור
חוקי תקציב נוספים (ובהתאם תוקן פעמיים חוק המסגרות.) יצוין כי ההתאמות שנעשו בחוק המסגרות
מבקר המדינה | דוח מיוחד 65
ההיערכותהכלכליתלאירועמלחמהוניהולתקציבימלחמתחרבותברזלבשנים2024 - 2023 חשווןהתשפ"ו נובמבר2025
במהלך 2024 לחוקי התקציב הנוספים נעשו באמצעות"קופסאות"תקציביות חד-פעמיות, במובן זה
שתוספות התקציב הללו לא יובאו בחשבון לצורך חישוב סכום ההוצאה הממשלתית המותרת בשנים
הבאות. בסופו של דבר אושרו בתקציבים הנוספים במהלך ( 2024לעומת התקציב המקורי לשנה זו ממאי
)2023 תוספות תקציביות והתאמת מסגרות הוצאה בהיקף כולל של כ107- מיליארד ש"ח, ותקרת
הגירעון המתוכנן הועלתה בחוק בהתאם - משיעור של 2.25 אחוזי תוצר לשיעור של 7.7 אחוזי תוצר.
תוכנית התקציב הרב-שנתית לשנים 2025 עד 2027 - צעדים מרכזיים שמסתכמים בכ3-
מיליארד ש"ח (בין היתר, מס נסועה והעלאת אגרות על רכבים חשמליים, מיסוי פליטות מזהמות, מיסוי
סיגריות,
מס רכישה למשקיעים, מיסוי שכר דירה ורפורמת הדלקנים) שנכללו בתוכנית התלת שנתית שהוגשה
יחד עם התקציב הנוסף לשנת 2024 ממרץ 2024 פוצלו במהלך דיוני התקציב ולא אושרו עם הצעת חוק
התקציב. בשל כך נוצרה בתקציב המדינה חשיפה תקציבית בהיקף של מיליארדי ש"ח, שתבוא לידי
ביטוי החל בשנת 2024 ובעיקר בשנים 2025 ואילך, ותשפיע במישרין על יכולתה של הממשלה לעמוד
ביעדי הגירעון המתוכננים.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 66
ההיערכותהכלכליתלאירועמלחמהוניהולתקציבימלחמתחרבותברזלבשנים2024 - 2023 חשווןהתשפ"ו נובמבר2025
דירוג האשראי של מדינת ישראל מתחילת המלחמה ועד אוקטובר 2024
על פי הודעות חברות הדירוג הבין-לאומיות, בעיבוד משרד מבקר המדינה.
שער שלישי - ביצוע תקציב המלחמה בתחילת
מלחמת חרבות ברזל
מבקר המדינה | דוח מיוחד 67
ההיערכותהכלכליתלאירועמלחמהוניהולתקציבימלחמתחרבותברזלבשנים2024 - 2023 חשווןהתשפ"ו נובמבר2025
24.9 95 17.2
מיליארד ש"ח מיליארד ש"ח 9 ימים מיליארד ש"ח
הוצאות המלחמה)צבאיות הוצאות המלחמה
ואזרחיות,(נטו - שהן ההוצאות הצבאיות משך זמן לתחילת הצבאיות והאזרחיות
הוצאות המלחמה בניכוי הישירות בגין התשלום של מענקי אשר שולמו בחודש
התשלומים מקרן הפיצויים, מלחמת חרבות ברזל ההתארגנות הראשונים דצמבר 2023
בשנת 2023 בשניםמיליארד ש"ח2024-2023 הראשונה"למפונים "(בסך 1,000הפעימה (17)בשנת
2023, ו78- ש"ח לנפש(מתחילת מיליארד
ש"ח בשנת המלחמה
2024(
1.9
כ-67% 37
3.6 מיליארד ש"ח מיליארד ש"ח
מיליארד ש"ח
30% מתקציב המלחמה
האזרחי שיועד לתקצוב שיעור הביצוע במזומן סך ההוצאה בשנת 2024 תשלומים ששולמו לבתי
הוצאות המלחמה של תקציב המלחמה בגין תשלום תגמולי האזרחי המלון בגין פינוי אזרחים
האזרחיות, תוקצבו מהתקציב מילואים והטבות במלחמה בחודשים
בתקנות תקציב קיימות הנוסף לשנת 2023. מילואים - למעלה מ3- אוקטובר - דצמבר
במשרדים השונים ולא שיעור הביצוע כולל מיליארד ש"ח לחודש 2023. מהם כ1-
בתקנות תקציב נפרדות התחייבויות עמד על (כ22%- מהוצאות מיליארד ש"ח שולמו
המיועדות להוצאות כ88%- מערכת הביטחון ב- באישור אגף החשב
מלחמת חרבות ברזל.)2024 זאת לעומת הכללי עוד קודם
הוצאה של כ8.7- מיליארד לאישור תקציב המדינה
ש"ח בשנת 2023, וכ2- הנוסף לשנת
מיליארד ש"ח בשנת 2023
2022. לא נמצא כי
מתקיים פיקוח
מתאים של החשכ"ל על
הוצאה זו
ההקצאה, הרישום והניהול של תקציבי המלחמה שהוקצו למטרות אזרחיות
מועד תשלומי ההוצאות מתוך תקציב המלחמה לשנת 2023 - מרבית הוצאות המלחמה
הצבאיות והאזרחיות - כ17.2- מיליארד ש"ח מתוך 29.6 מיליארד ש"ח)כולל קרן הפיצויים(שולמו
בדצמבר 2023.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 68
ההיערכותהכלכליתלאירועמלחמהוניהולתקציבימלחמתחרבותברזלבשנים2024 - 2023 חשווןהתשפ"ו נובמבר2025
יצוין כי תקציב המדינה הנוסף לשנת 2023 אושר בתאריך 14.12.2023, ולא מן הנמנע כי הדבר השפיע על ריכוז
תשלום מרבית ההוצאות בחודש דצמבר 2023. היעדר תקצוב נפרד לתוספת תקציב הוצאות
המלחמה בתקציב - 2023 אגף התקציבים פתח תקנות תקציב נפרדות וייחודיות להוצאות המלחמה האזרחיות
בסך 8.12 מיליארד ש"ח, ואילו תקציבים
בסך 3.6 מיליארד ש"ח (שהם 30% מתקציב המלחמה האזרחי) לא תוקצבו בתקנות תקציב נפרדות אלא
בתקנות תקציב קיימות. כך, למעשה, לא ניתן לבצע פיקוח ומעקב בעניינם של תקציבים אלו, ובעניין
המידה שבה הם שימשו למימון צורכי מלחמת חרבות ברזל. בחודש דצמבר 2023 הקצה אגף התקציבים
במשרד האוצר כ28.8- מיליארד ש"ח לטובת צורכי המלחמה, מהם 11.8 מיליארדי ש"ח לטובת צרכים
אזרחיים (כ)41%- ו17- מיליארדי ש"ח לטובת צרכים ביטחוניים. בבדיקה שביצע אגף החשב הכללי עלה
כי מתוך סך התקציב שהוקצה לטובת הצרכים האזרחיים של המלחמה לא ניתן לדעת האם סכום של כ-
1.5 מיליארד ש"ח אכן שימשו לטובת צורכי המלחמה כפי שהוגדרו מלכתחילה, או שימשו לצרכים
אחרים.
מעקב ובקרה אחר ביצוע תקציב המדינה הנוסף בשנת 2023
פערים בין נתוני הביצוע של ההוצאות של חרבות ברזל בתקנות שפתח אגף תקציבים ובין
נתוני הביצוע במערכת מרכב"ה - סך ביצוע התקציב כפי שעולה מתקנות7 חרבות ברזל בחודשים
אוקטובר עד דצמבר 2023: עמד על כ5.7- מיליארדי ש"ח, ואילו סך ביצוע התקציב ששויך למשימות
העל8"חרבות ברזל:"כ4.8- מיליארדי ש"ח. מהפער שבין הנתונים עולה כי בפועל לא כל המשרדים
פעלו בהתאם להנחיית החשב הכללי לפיה יש לרשום את הוצאות המלחמה במערכת מרכב"ה במסגרת
משימת העל " -חרבות ברזל."
אמינות נתוני המערכות הכספיות השונות בנוגע לתקציב המלחמה האזרחי לשנת 2023 -
הפערים המשמעותיים בין נתוני ביצוע התקציב הכולל לפי המקורות השונים בחודשים אוקטובר עד
דצמבר - 2023 סכום של 7.4 מיליארד ש"ח על פי נתוני החשבים לחשב הכללי, סכום של 5.7 מיליארד
ש"ח על פי תקנות חרבות ברזל במערכת מרכב"ה, וסכום של 4.8 מיליארד ש"ח ששויך למשימת העל
חרבות ברזל במערכת מרכב"ה. פער של 2.6 מיליארד ש"ח בין נתוני משימת העל לנתוני החשב הכללי
ופער של 1.7 מיליארדי ש"ח בין נתוני תקנות חרבות ברזל לנתוני החשב הכללי, מעידים על בעיה
באמינות נתוני המערכות השונות, שבגינה אי אפשר לבצע פיקוח ובקרה נאותים ומלאים בעניין ביצוע
הוצאות תקציב המלחמה האזרחי.
אופן בקרת ביצוע הוצאות המלחמה בשנת 2023 - החשב הכללי ביצע את הבקרה על ביצוע
הוצאות המלחמה בשנת 2023 באמצעות הנתונים של קובצי אקסל שהעבירו אליו חשבויות משרדי
7 התקציב שהתקבל מאגף התקציבים מנוהל במערכת מרכב"ה, שבה מנוהלים כלל התקציבים. שיוך תקציבים המיועדים
למצבים מיוחדים)כגון מצבי מלחמה(באמצעות פתיחת תקנות נפרדות יכולה לאפשר מעקב אחר קצב ביצוע ההוצאות
ברמה החודשית בהתאם לסיווגים שקבע החשב הכללי.
8 מדובר בכלי התקציבי שנועד לסיווג הוצאות בגין מלחמת חרבות ברזל בכל משרדי הממשלה.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 69
ההיערכותהכלכליתלאירועמלחמהוניהולתקציבימלחמתחרבותברזלבשנים2024 - 2023 חשווןהתשפ"ו נובמבר2025
הממשלה. נתונים אלו פורסמו על ידי החשב הכללי בדוח ביצוע התקציב שפורסם באפריל 2024.
לפיכך, הנתונים שהוזנו במשימת על במערכת מרכב"ה היו נתונים חלקיים בלבד ולא איפשרו פיקוח
ובקרה בזמן אמת. היעדר נתונים מהימנים פוגע ביכולת משרד האוצר לבחון את הסיבה לביצוע גבוה
או נמוך בקטגוריות השונות, אינו מאפשר לבחון את החסמים, אם יש כאלה, העשויים למנוע את הביצוע של
תקציב המלחמה ואף אינו מאפשר לפעול למימוש תקצוב המלחמה. נתונים חסרים בדוחות של
החשב הכללי על ביצוע התקציב לשנת 2023 - הדוחות לא כללו נתונים על שיעור הביצוע של תקציב
מלחמת חרבות ברזל אלא רק נתונים על סך ביצוע תקציב המדינה
וכן פירוט של תקציב המלחמה, זאת נוכח חוסר המהימנות של נתוני ביצוע תקציב המלחמה ואי-הפרדת
כל תקציבי המלחמה הנוספים לתקנות ייעודיות. על אף שהחשב הכללי ציין במסגרת דוחות ביצוע
תקציב המלחמה לשנת 2023 כי נתוני הביצוע ויתרת ההתחייבויות מבוססים על דיווחי המשרדים, הוא לא
ציין שהיו קיימים פערים בין נתוני מערכת מרכב"ה לבין נתוני חשבויות המשרדים.
חסמים בתהליך ביצוע תקציבים לצורכי המלחמה - מקרי בוחן
תקצוב משרד התיירות - לנוכח המצב החריג שנוצר - צורך בתשלום למלונות על אירוח המפונים
בהיעדר מקור תקציבי לכך בתקנות משרד התיירות בשל העובדה שהפנייה התקציבית לא אושרה על
ידי ועדת הכספים, אישר אגף החשב הכללי למשרד התיירות להעביר את התשלומים, בהיקף של כ1-
מיליארד ש"ח, ללא מקור תקציבי, וזאת כדי לעמוד בהתחייבויות המדינה כלפי התאחדות המלונות. כך,
למעשה, עד 14.12.23, נאלץ משרד התיירות לשלם למלונות בגין אירוח המפונים ללא מקור תקציבי זמין
בתקנה, תוך חריגה מרמת תוכנית התקציב, ובניגוד להוראות התכ"ם - בהיעדר מנגנון לתקצוב בשעת
חירום.
תקצוב מינהלת"תקומה"- נוכח דחיפות ביצוע ההתקשרויות של מינהלת תקומה לשם שיקום
יישובי העוטף, ולנוכח העיכוב באישור הפניות התקציביות שהגיש אגף התקציבים, נאלצה המינהלת
להסתייע
במשרדי ממשלה אחרים לביצוע התקשרויות עם ספקים לצורך סיוע לתושבי העוטף. עיתוי
התשלום של מענק התארגנות לתושבים מפונים מאזורי לחימה - התשלומים הראשונים למפונים שהגישו
בקשות לקבלת מענק ההתארגנות בסכום של 1,000 ש"ח לנפש שולמו על ידי משרד
האוצר ורשות המיסים רק החל ב- 16.10.23- כלומר 9 ימים מפרוץ המלחמה. במועד זה שולמו 6.14
מיליון ש"ח, ומרבית המענקים שולמו רק ב11 - 18.10.23- ימים לאחר פרוץ המלחמה 19.06(מיליון ש"ח)
וב12 - 19.10.23- ימים לאחר פרוץ המלחמה 15.32(מיליון ש"ח.) פרק הזמן שחלף מפרוץ המלחמה ופינוי
התושבים מאזורי לחימה ועד למתן הסיוע הכלכלי, הותיר אזרחים רבים ללא מענה כלכלי בשבוע
הראשון למלחמה, נתונים לחסדי עזרה ותרומות של ארגונים ואזרחים. הדבר ממחיש את היעדרה של
תוכנית מגירה כלכלית ממשלתית לשעת חירום והעצים את תחושותיהם הקשות של מפונים שחוו את
אירועי 7.10.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 70
ההיערכותהכלכליתלאירועמלחמהוניהולתקציבימלחמתחרבותברזלבשנים2024 - 2023 חשווןהתשפ"ו נובמבר2025
לצד האמור, יצוין כי הזמן הממוצע מעת הגשת הבקשה למענק מטעם המפונה ועד לקבלת סכום
המענק עמד על 2.82 ימים וכי החציון עמד על יומיים בלבד.
ממשקי העבודה בין משרדי הממשלה לאגף התקציבים
כ42%- מהמשרדים אשר השיבו לשאלה בשאלון משרד מבקר המדינה בדבר האפשרות
לשיפור תהליך קבלת תקציב המלחמה ציינו כי לדעתם ניתן היה לשפר את תהליך קבלת תקציב
המלחמה,
ו11) 55%- משרדים מתוך (20 ציינו כי הם נזקקו לתוספות תקציביות ודרשו לקבלן, אולם דרישתם לא נענתה
מסיבות שונות. בקרב המשיבים על שאלון משרד מבקר המדינה שנשלח למשרדים השונים, הועלו
דעות שונות בדבר היעילות והזמינות של תקצוב צורכי המלחמה. לצד משרדים שציינו כי אגף תקציבים נתן
מענה ראשוני
מהיר בהליכי העברת התקציב, משרדים אחרים ציינו כי לא נקבע הליך מזורז כדי לקצר את התהליך
עקב היקף אירוע החירום, ולכן חל עיכוב ניכר בקבלת התקציב בפועל, בין היתר בשל עיכובים בפעילות
ועדת הכספים בכנסת. כן ציינו חלק מהמשרדים בשאלון כי מכתב ההקפאה תרם לעצירה ברמה כזו או
אחרת של פעילותם ולקושי בהתנהלותם מול משרד האוצר, בהתאם לאופן פרשנותם את המכתב.
להלן יוצגו כמה דוגמאות שעלו מהמענה של המשרדים לשאלון משרד מבקר המדינה בנושא תהליך
התקצוב מול משרד האוצר:
מבקר המדינה | דוח מיוחד 71
ההיערכותהכלכליתלאירועמלחמהוניהולתקציבימלחמתחרבותברזלבשנים2024 - 2023 חשווןהתשפ"ו נובמבר2025
על פי תשובות המשרדים על השאלון, בעיבוד משרד מבקר המדינה.
ממשקי העבודה בין משרדי הממשלה לאגף החשב הכללי
כ37%- מהמשרדים שענו על השאלה בדבר הסיוע שנתן אגף החשב הכללי לביצוע רכש התקשרות
מהיר במסגרת שאלון משרד מבקר המדינה (6) משרדים מתוך (16 ציינו כי היה ניתן לשפר את תהליך
ביצוע רכש התקשרות מהיר בחודשים הראשונים של המלחמה וכי הם לא קיבלו את מלוא הסיוע
והתמיכה לשם כך. כ58%- מהמשרדים ציינו כי היו להם חסמים במימוש התקציב. כמה משרדים ציינו כי
חוו קושי מול החשב הכללי מבחינת מתן מענה על רכש מהיר ומיידי וכן מבחינת שינוי סדרי העבודה
וההנחיות לשעת חירום. המשרדים האמורים טענו כי תהליכי הרכש לא השתנו באופן מהותי, כי לא ניתנו
להם הקלות יצירתיות לרכש מהיר, והדבר גרם לעיכובים מול הספקים. חלק מהמשרדים הציעו לבחון
את האפשרות לתהליכי רכש מהירים לצורך מתן מענה מיידי במצבי חירום באמצעות הרחבת מכרזי
החשב הכללי לנושאי חירום.
נמצא כי רק ב,27.12.23- כעבור למעלה מחודשיים מפרוץ המלחמה, הותקנו תקנות חובת המכרזים אשר
הרחיבו את סמכויותיהם של משרדי הממשלה להתקשר עם ספקים באמצעות פטור ממכרז. כתוצאה
מכך מספר משרדים טענו כי עד להתקנת התקנות הם לא הצליחו להקים התחייבויות מול ספקים.
להלן יוצגו כמה דוגמאות למענים של המשרדים במענה לשאלון משרד מבקר המדינה בנושא
הממשקים בינם ובין החשב הכללי:
מבקר המדינה | דוח מיוחד 72
ההיערכותהכלכליתלאירועמלחמהוניהולתקציבימלחמתחרבותברזלבשנים2024 - 2023 חשווןהתשפ"ו נובמבר2025
על פי תשובות המשרדים על השאלון, בעיבוד משרד מבקר המדינה.
סוגיות בתקציב הביטחון
הבקרה והפיקוח של משרד האוצר על התקציבים שהוקצו למשרד הביטחון - תוספת התקציב
שקיבל משרד הביטחון בשנים 2024 - 2023 למימון הוצאות מלחמת חרבות ברזל מסתכמת בכ115-
מיליארד ש"ח)ברוטו17 :(מיליארד ש"ח בתקציב הנוסף לשנת 2023, כ66- מיליארד ש"ח בתקציב
הנוסף הראשון שאושר במרץ 2024, וכ32- מיליארד ש"ח נוספים שאושרו במסגרת התקציב הנוסף
השלישי מדצמבר 2024.
עם פרוץ המלחמה איפשר החשב הכללי למשרד הביטחון להוציא הוצאות וליצור התקשרויות
והתחייבויות ללא הגבלה, כדי שלא לפגוע בפעולות המלחמה ובצרכים הצבאיים הכרוכים בה. הגם
שהתנהלות זו נועדה לצורך קידום פעולות המלחמה והצרכים הצבאיים, הדבר נעשה ללא מנגנוני בקרה
ופיקוח מספקים המאפשרים ניהול סדור וסיווג של התקציב שהוקצה לטובת תקציב הביטחון. ככל
ותקציב המלחמה לשנת 2023 היה מאושר בשלב מוקדם יותר, לאחר פרוץ המלחמה, היה בכך לייצר
מסגרת תקציבית ברורה להוצאות הביטחון, דבר שהיה מקל על מנגנוני הפיקוח והבקרה התקציבית של
משרד האוצר אחר קצב ביצוע ההוצאות הביטחוניות.
הקמתה של הוועדה הציבורית לבחינת צורכי הביטחון - מפרוץ המלחמה גדלו באופן משמעותי
תקציבי משרד הביטחון - התקציב השוטף ותקציב ההתעצמות. שינוי תפיסת ההתמודדות עם האיומים
הביטחוניים בעקבות המלחמה ועם צורכי מערכת הביטחון העלה את הצורך בהקמתה של ועדה ציבורית
כדי לגבש את ההיקף הרצוי של צורכי מערכת הביטחון, תוך שמירה על איזון בין הצרכים הביטחוניים
לאזרחיים. בשל מחלוקות שהתפתחו בין משרד האוצר למשרד הביטחון בדבר זהות חברי הוועדה,
הנושאים שבהם תדון והתקציב שיינתן למערכת הביטחון עד תום דיוניה)בעיקר לצורכי התעצמות,(
הוועדה החלה לפעול רק במהלך חודש אוגוסט 2024 במקום בחודש ינואר 2024 כפי שתוכנן. נוכח זאת,
התעורר חשש, שעבודת הוועדה לא הייתה רלוונטית להכנת תקציב 2025. משרד מבקר המדינה מעיר
למשרד הביטחון על אי הסדרת הנושאים שבמחלוקת למול משרד האוצר, במשך תקופה ארוכה, דבר
שהוביל לדחיית הקמת הוועדה לבחינת תקציב הביטחון בכ7- חודשים.
בקרה על אופן השימוש בימי מילואים במהלך המלחמה - בשנות המלחמה 2024 - 2023 חל
גידול משמעותי בהוצאות בגין תגמולי מילואים: מביצוע שנתי של פחות מ2- מיליארד ש"ח בשנת 2022,
מבקר המדינה | דוח מיוחד 73
ההיערכותהכלכליתלאירועמלחמהוניהולתקציבימלחמתחרבותברזלבשנים2024 - 2023 חשווןהתשפ"ו נובמבר2025
לביצוע של כ8- מיליארד ש"ח בשנת 2023, וכ32- מיליארד ש"ח בשנת 2024. בנוסף, הטבות המילואים
גדלו אף הן באופן משמעותי: מביצוע של כ0.5- מיליארד ש"ח בשנים 2023 - 2022 לביצוע של כ5-
מיליארד ש"ח בשנת 2024. לפיכך, סך ההוצאה השנתית בשנת 2024 בגין המילואים עמדה על כ37-
מיליארד ש"ח - למעלה מ3- מיליארד ש"ח לחודש)כ22%- מהוצאות מערכת הביטחון באותה שנה.(
נוכח טענות החשב הכללי מתעורר החשש כי צה"ל לא מקיים בקרה ופיקוח מספקים ואפקטיביים על
אופן השימוש בימי המילואים במהלך המלחמה, ומנגד עלה כי לא מתקיים פיקוח מתאים של החשכ"ל
על הוצאה זו, בהיעדר כלים מתאימים לכך, לדבריו.
ביצוע ובקרה של תשלומי הפרט בצה"ל - במסגרת התוכנית הרב שנתית מיוני 2023 הוחלט
להקים מינהלת גמלאות ושכר משותפת לחשב הכללי ולצה"ל, שתחל לפעול ביום 1.10.23, ותכליתה
ביצוע
ובקרה של תשלומי הפרט בצה"ל. נמצא כי עד מועד סיום הביקורת, נובמבר 2024, לא הוקמה המינהלת
המשותפת. אי-הקמת המינהלת אינה מאפשרת את השגת תכלית הקמתה - פיקוח ובקרה של החשב
הכללי על תשלומי הפרט בצה"ל. יצוין כי ביום 22.11.24 מונה ראש מנהלת שכר וגמלאות בצה"ל מטעם
החשב הכללי.
שיתוף משרדי הממשלה בהליך בחינת תקציב המלחמה - מרבית המשרדים שענו על השאלה האם
היו שותפים לבחינת התקציב הנוסף לשנת 89%) 2023 מהם 17 - מתוך 19 משרדים(ציינו כי היו שותפים
מול אגף התקציבים בתהליך בחינת תקציב המלחמה בשנת 2023.
קידום הליכי רכש בתקופת המלחמה - כ63%- מהמשרדים שענו על השאלה בדבר הסיוע של אגף
החשב הכללי לביצוע רכש התקשרות מהיר במסגרת שאלון משרד מבקר המדינה טענו כי החשב
הכללי סייע בביצוע רכש התקשרות מהיר. משרדים רבים ציינו את החשב הכללי לחיוב מבחינת הזמינות,
הירידה לשטח והנכונות למצוא פתרונות ולכנס במהירות ועדות פטור מרכזיות לחירום. רוב המשרדים
ציינו כי לעיתים נציגי החשב הכללי אישרו להחריג התקשרויות עוד קודם לקבלת תקציב, בשל הדחיפות
בביצוע ההתקשרות.
פילוח הוצאות מלחמת חרבות ברזל ברוטו,