ישיבת מליאה בתאריך 10/11/2025 בשעה 16:00

היו"ר אמיר אוחנה:

חברות וחברי הכנסת, שלום. שלום גם לשר ושלום גם לאורחינו ביציע. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום שני י"ט בחשוון התשפ"ו, 10 בנובמבר 2025. הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/6260/25 וכלה בהצעת חוק פ/6277/25: הצעת חוק הרשות לטיפול בנפגעי הלם קרב, התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת רון כץ; הצעת חוק צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים) (תיקון – הגברת הפיקוח על ניסויים), התשפ"ו–2025, מאת חברת הכנסת יסמין פרידמן; הצעת חוק יום לציון זכרו ופועלו של אלי כהן, התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת משה סולומון; הצעת חוק המינהל האזרחי (הכפפת קציני מטה למשרדי הממשלה), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון; הצעת חוק התחרות הכלכלית (תיקון – הגבלת העלאת מחירים במונופולין), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק הרשות לטיפול בנפגעי פוסט-טראומה והלומי קרב, התשפ"ו–2025, מאת חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר; הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (הצבת מערכת צילום ביומטרית לצורך מניעת אלימות במגרשי הספורט) (הוראת שעה), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת סימון דוידסון; הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – עיקול זמני), התשפ"ו–2025, מאת חברי הכנסת יעקב אשר ויעקב טסלר; הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – איסור שימוש בתרנגולות במנהג הכפרות), התשפ"ו–2025, מאת חברת הכנסת יסמין פרידמן; הצעת חוק איסור הפליית משרתים בשירות הביטחוני, הלאומי והאזרחי, התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת רון כץ; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (זיכוי בעד תרומת מזון), התשפ"ו–2025, מאת חברת הכנסת יסמין פרידמן; הצעת חוק איסור אלימות בספורט (תיקון – החמרת ענישה ואיסור הסתרת פנים), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת סימון דוידסון; הצעת חוק החלת ריבונות על ביתר עילית, התשפ"ו–2025, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אביגדור ליברמן, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – מימון המדינה לביטוח תאונות אישיות והגברת האכיפה והפיקוח על תשלומי הורים), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת יוסף טייב; הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – שמירת זכויות לחייל ששירת במילואים בתום שירות סדיר), התשפ"ו–2025, מאת חברי הכנסת שרון ניר, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק המועצה להנצחת מורשת יהדות איראן והמדינות הסמוכות, התשפ"ו–2025, מאת חברי הכנסת גלית דיסטל אטבריאן, אושר שקלים, לימור סון הר מלך, אבי מעוז וחוה אתי עטייה; הצעת חוק לצמצום השימוש במזומן (תיקון – הארכת הוראת השעה לעניין שימוש במזומן בעסקאות עם תושבי האזור או תושבי המועצה הפלסטינית), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת יצחק קרויזר; הצעת חוק תגמולים לחיילים ולבני משפחותיהם (חבלה שלא בעת מילוי תפקיד) (תיקון – חבלה שאירעה לחייל מילואים בתקופת שירות המילואים במלחמת חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ"ו–2025, מאת חברי הכנסת אלעזר שטרן, בועז ביסמוט, אופיר כץ, רם בן ברק, יואב סגלוביץ' ושלום דנינו. לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק מרשם בעלי שליטה בתאגידים, התשפ"ו–2025; והצעת חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות (תיקון מס' 7 – הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"ו–2025. הודעת שר האוצר על מסקנות ועדת הכספים בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת ינון אזולאי, יצחק קרויזר, מיכאל מרדכי ביטון וולדימיר בליאק בנושא: הכרה בפגיעות הדף ושיקום התשתיות בעוטף עזה. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה למזכיר הכנסת.

היו"ר אמיר אוחנה:

הנושא הראשון שעל סדר-היום: נאומים בני דקה. חברי הכנסת המבקשים להירשם מוזמנים להצביע בעד כעת. עד שאקבל לידיי את הרשימה – ראשון הדוברים, חבר הכנסת אלי דלל, בבקשה. מי שמבקש להירשם, נא להפנות את תשומת ליבו של המזכיר.

אלי דלל (הליכוד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חשוב לציין שמדי פעם אנחנו זוכים במקום הראשון בתחרויות ספורט, והפעם אני רוצה לציין את נבחרת ישראל בכדור מים, שזכתה במקום הראשון בטורניר שנערך בקפריסין, וניצחה את כל הקבוצות שהיו בטורניר. אז אני רוצה להודות לאותה נבחרת ולציין: כל הכבוד לנערים שלנו, לנבחרת ישראל בכדור מים. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה לחבר הכנסת דלל. חבר הכנסת עמית הלוי, בבקשה.

עמית הלוי (הליכוד):

תודה, אדוני היושב-ראש. אני מבקש להזמין אותך ואת חברי הכנסת, וגם את אזרחי ישראל שיכולים לצפות גם מרחוק, לדיון בוועדת חוץ וביטחון מחר בשעה 09:00; דיון חשוב מאוד בעיניי, דיון שבו נציג דוח של ועדת המשנה שעמדתי בראשה, הוועדה לתפיסת הביטחון ובניין הכוח. הדוח הזה עוסק בהכשרות המפקדים בצבא היבשה. אני אומר כאן בצער: אחרי עשרות שנים, גילינו ב-7 באוקטובר, כמו רבים, שבפיקוד הבכיר בצה"ל, כשאין בעצם מלחמה – צבא היבשה הידרדר מבחינות רבות. ואם יש משהו שאנחנו צריכים לקחת לתשומת ליבנו ולעסוק בו, מלקחי 7 באוקטובר, זה ללכת אחורה לשורשים ומשם להתחיל את התיקון. אחד השורשים הכי חשובים הוא ההכשרות של הקצונה הבכירה בצה"ל. בהכשרות עצמן לא היה אויב, לא הייתה מלחמה, לא היו דפוסי פעולה קלאסיים של צבא יבשה, לא היה מודיעין, לא הייתה למידה על האויב, לא למדו במודיעין אסלאם ומזרח תיכון, לא למדו איך להתריע מפני מלחמה – הדברים הבסיסיים בכל צבא. לכן את זה חקרנו במשך שישה דיונים מאוד רציניים. וסיור במכללות הצבאיות. כל אלו יעלו מחר על שולחן הוועדה. הממצאים הם ממצאים מאוד מהותיים ומאוד חשובים, ואני מאוד מקווה שגם הרמטכ"ל אייל זמיר, הצבא ושר הביטחון ייקחו מאוד ברצינות את ממצאי הדוח הזה ויפעלו לשינוי של ממש בהכשרות בצבא, כדי שנגיע ערוכים בפעם הבאה, ולצערי הרב תהיה פעם הבאה, ושנצליח להביא לניצחון אמיתי. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חבר הכנסת אכרם חסון, ואחריו – חברת הכנסת מירב כהן.

אכרם חסון (הימין הממלכתי):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לברך את גונדר חאתם עזאם, בן העדה הדרוזית, אשר קיבל את תפקיד סגן נציב שירות בתי הסוהר בהמלצת הנציב וגם באישור השר בן גביר. אנחנו כמובן מברכים אותו כי הוא קצין מעוטר, קצין שתרום רבות לשירות בתי הסוהר, ובוודאי בתפקיד החדש הוא יתרום עוד יותר. הנושא השני – כבוד היושב-ראש, כפי שאתה יודע, הבנקים, חמשת הבנקים במדינת ישראל, הרוויחו בשנה הקודמת 30 מיליארד שקל. ומה עשו הבנקים בשנה האחרונה? סגרו מאות סניפים, אם לא אלפי סניפים ברחבי הארץ. אנחנו כמעט שלא פוגשים היום עובדים בסניפי הבנקים. ומה קיבלנו בתמורה ליעילות הבנקים? יותר ריביות. שכל אחד יבדוק בחשבון שלו כמה ריביות אנחנו משלמים כל יום, כך שהבנקים, במקום שישקיעו חלק מהכסף בקליינטורה שלהם, כדי לעזור להורדת יוקר המחיה של מדינת ישראל ועם ישראל, גורמים ליותר הוצאות, ליותר כאבי ראש למשפחות. ולכן אנחנו כמחוקקים צריכים לתת את הדין, או לתת את הדעה, על נושא כל כך כאוב וחשוב, אחרי שרואים שרק חמישה בנקים מרוויחים 30 מיליארד שקל בשנה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. כעת חברת הכנסת מירב כהן. אחריה – חבר הכנסת חמד עמאר. אני מצטרף לברכות לגונדר חאתם עזאם, אכן, אחד הקצינים המוכשרים בשירות בתי הסוהר, מהיכרות אישית. בבקשה.

מירב כהן (יש עתיד):

כל ממשלה עם הגינות בסיסית, בתום מלחמה כל כך קשה, הייתה מקימה ועדה ממלכתית לחקר הטבח הזה, אבל הקואליציה הזו לא מוצאת לנכון לעשות את זה, כי אתם רוצים לטייח את האמת, לקבור את האמת. אבל חברה שקברה 1,989 חללים ונרצחים לא תיתן לכם להתחמק. כל זמן הוא זמן טוב לבירור האמת, גם ואולי במיוחד אם האמת היא כל כך כואבת ומכוערת. כל זמן הוא זמן טוב למנוע את האסון הבא. אנחנו לא נסכים להדחיק את כשלי המלחמה, את המחדלים הנוראים. ממשלת 7 באוקטובר מתגלגלת מאסון לאסון, אבל אנחנו, בדגש על הציבור המשרת, לא מוכנים להקריב את הילדים שלנו בשם הטיוח. לא נסכים שהעבר שלנו יהפוך להיות גם העתיד. ועדת חקירה ממלכתית קום תקום, והיא תחקור מי העביר מזוודות של דולרים, מי התעקש לעצום עיניים, מי שתק וישב בחיבוק ידיים, מי לחץ על הגז כשכולם התריעו בפניו שיש סכנה בפתח ומי מסמס עסקאות חטופים בשביל להרוויח עוד יום אחד בשלטון. אנחנו נדרוש ולא נרפה – ועדת חקירה ממלכתית.

טלי גוטליב (הליכוד):

אף אחד לא התריע, זו בדיוק הבעיה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה.

מירב כהן (יש עתיד):

איך אתם יכולים להתנגד לזה אפילו אחרי שהסתיימה המלחמה?

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אני פניתי לגנץ כשאתם הייתם בממשלה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. חבר הכנסת חמד עמאר, ואחריו – חבר הכנסת אריאל קלנר.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

כבוד היושב-ראש, אני רוצה לאחל בהצלחה לגונדר חאתם עזאם כסגן נציב שירות בתי הסוהר. את חאתם אני מכיר כלוחם, כקצין בצה"ל. הוא הגיע לדרגת סמ"פ בצה"ל, ואחרי זה השתחרר והתגייס לשירות בתי הסוהר כסוהר ביטחון. הוא התחיל מההתחלה, עבר שורה של תפקידים, עד שהשבוע מונה כסגן נציב שירות בתי הסוהר. חאתם איש מוכשר מאוד, ערכי. אני מאמין שהוא יצליח, ואני בטוח שהוא יצליח עם הכישרונות שיש לו, עם היכולות שיש לו. שירות בתי הסוהר הרוויח קצין מעולה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אכן כן. כאמור, אני מצטרף לדברים. חבר הכנסת אריאל קלנר. אחריו – חבר הכנסת ניסים ואטורי.

אריאל קלנר (הליכוד):

אדוני היושב-ראש וחבריי לכנסת, כולנו התרגשנו כשהדר גולדין, השם ייקום דמו, הושבו עצמותיו לקבר ישראל. בעצם אין אדם ציוני, יהודי, שלא מתרגש מהדבר הזה. ואז אנחנו – אני לפחות ראיתי פתאום פרסום שהרמטכ"ל מתאר את זה שלוחמים סיכנו את חייהם בשביל עצמותיו של גולדין, והיום גם דובר על כך שלא חיסלו מחבלי חמאס כי ידעו שהם יודעים איפה בדיוק זה נמצא. באמת, גם משפחתו של גולדין וגם בכלל משפחות החללים – ובעיקר בעיקר אנחנו כמדינת ישראל צריכים לשוב להיגיון נורמלי ובסיסי. וההיגיון הנורמלי והבסיסי אומר שאנחנו נשקיע את כל המשאבים כדי להביא לקבר ישראל – כן, אבל לא צריך בשביל זה להביא עוד אנשים לקבר ישראל. זה לא עובד ככה, זה לא צריך לעבוד ככה וזה לא יכול לעבוד ככה. הגיע הזמן שאנחנו נחזור לנורמות בסיסיות מוסריות. זה לא מוסרי, זה לא ציוני, זה לא יהודי, לסכן חיים בשביל חללים. צריך לעשות את כל המאמצים להשיב את החללים, כל מה שאנחנו יכולים. אבל חיים לא מסכנים בשביל חללים לעולם.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חבר הכנסת ניסים ואטורי. אחריו – חבר הכנסת יאסר חוג'יראת.

ניסים ואטורי (הליכוד):

אני רוצה להגיב לדברי – כן, לאחרונה האופוזיציה מתנהגת בטרלול, כאילו הם לא חיים במדינה. אתם יודעים, רוצים לדעת מי ומי ומי, מיהם הסרבנים? מי הדליף את הסרטון המבושל שפגע בחיילי צה"ל? מי כרגע בוחנים את המצב הזה של ניסיון ההפיכה? של הפצ"רית שפגעה בחיילי צה"ל? בושל סרטון והוציאו אותו החוצה. אנחנו רוצים יותר מכם לבדוק את הדברים האלה. אנחנו בעד גילוי האמת – קצה גלימתכם בוער. אתם חיים בסרט, כאילו לא קרה כלום, עדיין מדברים אותו דבר, לא משנה מה קורה במדינה. אתם מנותקים מהמציאות. אתם לא הבנתם. אנחנו נגלה את המציאות, אנשים ישבו בכלא, אנשים כמו יועמ"שית ופצ"רית, אלה שפגעו בחיילי צה"ל, כן. אל תשחקו לנו אותה, אל תעשו את עצמכם כאילו אתם דואגים לחיילי צה"ל. אתם לא דואגים לחיילי צה"ל, אתם פגעתם בחיילי צה"ל. מיהם הסרבנים אם לא הפעילים שלכם? מי אלה המפגינים שלא תומכים בחמאס? תסבירו לי.

גלעד קריב (העבודה):

רון כץ (יש עתיד):

השותפים שלך.

ניסים ואטורי (הליכוד):

מירב, את תלושה מהמציאות. איפה אתם חיים, תגידו לי? אתם רוצים לגלות את האמת על 7 באוקטובר. אנחנו רוצים יותר מכם לבדוק, אבל את האמת, לא המשחק הזה. אתם רואים את ההגנה אחד על השני. אחד גנב אפוד אז השנייה מגינה – היא מגינה עליה ועכשיו היא מנסה להגן על השנייה. ימצאו. הדברים יצאו החוצה בסופו של דבר. אנחנו נתקן את מערכת המשפט המקולקלת והחולה הזאת, כי, אתם רואים – מה זאת אומרת חולה? פצ"רית באה ומשקרת בפני ועדת החוץ והביטחון, פה בכנסת ישראל. ישבה מולנו בוועדה.

היו"ר אמיר אוחנה:

משפט לסיום.

ניסים ואטורי (הליכוד):

אני אסיים. היא ישבה בחוץ וביטחון ושיקרה לנו. מי שיושב בוועדה זוכר את היום הזה שהיא ישבה נחושה ואמרה: לא, מה פתאום. כל כך תמימה. נכון, טלי? וטלי צדקה כשהיא אמרה את הדברים. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת. אחריו – חבר הכנסת גלעד קריב.

יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כבוד יושב-ראש הכנסת, חבריי חברי הכנסת, בשבוע שעבר אני ביקרתי אצל משפחה משבט א-שקור (חוזר על המילים בערבית.) המתגוררים באזור של איבטין. המשפחה הזאת גרה בבית שנבנה אולי לפני 100 שנה, אפילו יותר, לפני קום – לפני רמ"י. הם קיבלו צווי הריסה לפני שנה, והיו הסכמות, שקיבלו תוקף של החלטת בית משפט, שהצדדים ייכנסו למשא ומתן בשביל לתת פתרונות. עברה שנה וחצי, המשפחה ועורך הדין שמייצג אותה מנסים הרבה ניסיונות לדבר ולשבת עם רמ"י בשביל להגיע להסכמות, ושום דבר לא התקדם. זה שוב מה שעושה רמ"י כשמדובר באזרחים ערבים במדינה. היא מזלזלת בהם ולא מוכנה להגיע להסכמות איתם בשביל לא להרוס את הבתים, או לפחות לתת להם חלופות, כי הבית שנבנה על אדמה לפני 100 שנה צמוד לאדמה פרטית שקנו גם אותה לפני גם 100 שנה. אז אני מבקש, ופונה גם לרמ"י ולמועצה הארצית של רמ"י, שיטפלו בנושאים האלה בצורה יותר רצינית. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חבר הכנסת גלעד קריב, ואחריו – חבר הכנסת שלום דנינו.

גלעד קריב (העבודה):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מבקש לברך את נציגי משפחות מועצת אוקטובר שנמצאים ונמצאות כאן ביציע. מועצת אוקטובר מאגדת מאות משפחות שכולות מכל קהליה של החברה הישראלית. קשת רחבה של השקפות פוליטיות, של אורחות חיים, שבאו ביחד בדרישה אחת: להקים ועדת חקירה בהתאם לקבוע בחוק. החוק הישראלי ברור – לא ממלכתית ולא לאומית. חוק ועדות חקירה. לא מחוקקים חוק מיוחד, אלא הולכים בנתיב שהבית הזה קבע, איך צריכה להיראות ועדת חקירה. יש רק סוג אחד של ועדות חקירה על פי הדין הישראלי. נתניהו לא הקים ועדת חקירה אחרי אסון הכרמל; נתניהו לא הקים ועדת חקירה אחרי אסון מירון; נתניהו בורח מאחריות, נתניהו בורח מהאמת, נתניהו בורח מהחקירה. ורוב, רוב ברור בציבור הישראלי דורש הקמת ועדת חקירה בהתאם להוראות החוק של הבית הזה. תודה רבה.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אנחנו לא מכירים במועצת אוקטובר.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת שטרית, את הדוברת הבאה.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אנחנו לא מכירים בהם.

גלעד קריב (העבודה):

אתם גם לא מכירים באחריות שלכם - - -

אפרת רייטן מרום (העבודה):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברות וחברי הכנסת, חבר הכנסת קריב, חברת הכנסת רייטן מרום. חבר הכנסת שלום דנינו, בבקשה. אחריו - - -

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

הם לא קיימים מבחינתנו. הם לא מייצגים את העם.

גלעד קריב (העבודה):

משפחות שכולות יושבות כאן, ואת לא מכירה בהן? תתביישי לך.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת קריב.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

הם לא מייצגים את העם.

היו"ר אמיר אוחנה:

אחריו – חברת הכנסת שטרית.

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

תקשיבו, אם אני אתחיל להוציא בקריאות אז אתם לא תהיו פה גם ב-40 חתימות. תודה. חבר הכנסת שלום דנינו, בבקשה.

שלום דנינו (הליכוד):

חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, היום התארחו אצלנו מערוץ הילדים לשיחה ממושכת, מעניינת, מרגשת. שאלו אותי שאלות מאוד מאוד חשובות ודנו בעניין מה עושה הכנסת ומה עושה הממשלה לטובת הנוער שלנו. בשיחה, מה שעלה, אמרתי שבאמת בדרך כלל פוליטיקאים רואים את הטווח הקצר ופחות את הטווח הארוך, אבל באמת באמת אנחנו עושים הכול לטובת העתיד, ואתם – הנוער הוא העתיד שלנו. ויכול להיות שחלקם יושבים פה ביציע. עצה אחת נתתי להם, ואמרתי להם, באמת, אל תתרשמו מהמריבות כמו שהיו עכשיו, ומהצעקות ההדדיות בין קואליציה לאופוזיציה. בסך הכול, בסך הכול, אנחנו מסכימים על 80%, 90% מהדברים. כולנו פטריוטים, רואים את טובת המדינה. ואנחנו סומכים עליהם שהם יהיו הדור הבא שנושא על גבו, בעצמם וביכולותיהם, את המדינה הזאת וגורלה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חברת הכנסת קטי קטרין שטרית, ואחריה – חבר הכנסת אביחי בוארון.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, באמת רציתי לדבר על נושא אחר לגמרי, אבל היות שחברי חבר הכנסת דנינו העלה את הנושא הזה של נוער, ילדים, אז כיושבת-ראש הוועדה לזכויות הילד של הכנסת אני באמת רואה בנושא הזה של הילדים את הדבר החשוב, הקריטי ביותר, היום במדינת ישראל. זה בעצם עמוד התווך שלנו, שאיתו אנחנו נצעד קדימה לחברה בריאה יותר, לחברה טובה יותר. לכן אני רוצה פשוט להזכיר קצת דברים שהם נורא מזעזעים. אני לא יודעת כמה מהחברים שנמצאים כאן יודעים, אבל חובה עבורי להביא את הנושא הזה של הפגיעוֹת בילדים. אז ככה, חודש אוקטובר, אדוני היושב-ראש, היה חודש קשה וכואב במיוחד בהיפגעוּת ילדים בתאונות. שימו לב לנתונים, בחודש הזה דווחו לא פחות מ-174 מקרי היפגעות של ילדים, מתוכם 11 ילדים מצאו את מותם. יש 11 ילדים בחודש אוקטובר שאינם איתנו. הם לא בחיים. יחד איתם יש 26 ילדים שנפגעו במצב קשה עד אנוש ועוד 67 שנפגעו במצב בינוני. אני עמלה בימים אלו על מנת להבטיח שמירה על הזכויות של הילדים שלנו, על הביטחון של הילדים שלנו, במרחב הבית ספרי ובמרחב האינטרנטי. אין לכם מושג מה קורה במרחב האינטרנטי. הילדים שלנו מנוצלים מינית במרחב האינטרנטי, הילדים שלנו לומדים בריונות במרחב האינטרנטי, הילדים שלנו לומדים איך לגנוב במרחב האינטרנטי: אני אגנוב לך את החיות מהחווה שלך, אתה תגנוב לי את החיות. כל הערכים, כל המוסר, כל מה שאנחנו גדלנו עליו כילדים – איננו. הילדים שלנו חשופים למצבים קשים ביותר של ניצול. היום יש אפליקציות מסוכנות ביותר. באפליקציות האלה הילדים נחשפים לניצול מיני, כן, עד למצב של זנות – עד למצב של זנות, שימו לב למה שאני אומרת. בוועדה שלי אני מזמינה את כולם לשמוע, לצפות ולראות כמה המצב הוא קריטי עבור הילדים שלנו. היום קיימנו דיון גם על התפתחות הילד - -

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. לסיום.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

- - איך אנחנו יכולים לסייע לילדים שלנו להתפתח, גם בריאותית, גם קוגניטיבית, בצורה טובה יותר. בואו נסתכל על עולם הילדים שלנו, שזקוקים לנו, המבוגרים, כדי שנביא לעולם טוב יותר. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון. אחריו – חבר הכנסת ואליד אלהואשלה. בבקשה.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ביום 15 בינואר 2025 נערכה ישיבה אצל היועצת המשפטית לממשלה ופרקליט המדינה. בישיבה הזאת השתתפו ענר הלמן, ראש מחלקת בג"צים, אלון אלטמן, משנה לפרקליט המדינה, שרון אפק, משנה ליועצת המשפטית לממשלה, גיל-עד נועם, משנה ליועצת המשפטית לממשלה ועוד רבים רבים. בישיבה הזאת הוחלט שהבדיקה שנערכת בפרקליטות הצבאית הראשית היא מקצועית, עניינית ונעשית על פי הנהלים שקבעה היועצת המשפטית לממשלה. לימים התברר שהבדיקה הזאת התגלתה כבדיקה פיקטיבית. האמת הייתה מונחת מתחת לפנס, אבל ראשי הפרקליטות העדיפו שלא להקשיב, לא לשמוע ובעיקר לא לשאול את מי שנכח באותה ישיבה, סגן הפצ"רית, עשהאל גל, אלוף משנה: איך אתה עורך את הבדיקה? האם אתה שואל את הקצינים בפרקליטות הצבאית הראשית מי הדליף? האם אתה חוקר אותם? האם שאלת את הדוברת של הפצ"רית אם היא קשורה להדלפה? לא נשאלה שום שאלה, והדבר הזה אומר דורשני. יש בזה, אדוני היושב-ראש, שתי בעיות: בעיה אחת – לא ירדו לחקר האמת, והגישו את המסקנה שכל הגוורדיה הצטרפה לעמוד מאחוריה – "עמדה אחידה", כך הם קראו לה – את זה הגישו לבית המשפט העליון - -

היו"ר אמיר אוחנה:

משפט לסיום.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

- - ועל העץ הזה הם טיפסו. הבעיה השנייה – כל ראשי הפרקליטות כאן בניגוד עניינים, בדבר הזה, כי כולם היו בהחלטה הזאת, החלטה שאשררה את הבדיקה הפיקטיבית. לכן, אנחנו מצפים שמחר בדיון בבית המשפט האמת תצא לאור. האמת לא רק צריכה להיעשות, היא גם צריכה להיראות. ומראית פני הצדק – לא כמו בדיון הקודם, שנתנו לחתול לשמור על החלב – מראית פני הצדק צריכה להיות כזו שהבדיקה הזאת תיחקר, תגלה את האמת, ושהציבור יוכל לבנות שוב את אמונו במערכת המשפט. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, בבקשה.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בשבועיים האחרונים אנחנו עדים למסע של חברי כנסת ושרים שמגיעים לנגב על מנת להסית נגד החברה הבדואית. אני רוצה להגיד לחבריי כולם, חברי הכנסת וגם השרים: כל מי שרוצה להגיע לנגב, מוזמן לנגב. שידבר איתנו, שיתאם מראש. אנחנו רוצים שחברי כנסת יבואו ויתמכו בחברה הבדואית, יתמכו בדו-קיום שבנגב. לא צריך לעשות פוליטיקה קטנה על חשבון האוכלוסייה המוחלשת בנגב. לכן, אני פונה לכולם שיגיעו לביר הדאג', שיגיעו לאבו תלול, שיגיעו לאום אל-בדון ואל-בקיעה. תתאמו איתנו את הביקורים שלכם, אנחנו נגיע ביחד גם לבדואים, גם לערבים בנגב וגם ליהודים בבאר שבע, נדבר ביחד. אנחנו מושיטים יד לכולם. די עם ההסתה. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה.

טלי גוטליב (הליכוד):

מכירים את השיר: "אלף – אוהל, בית – זה בית / גימל זה גמל גדול"? דל"ת, דל"ת, פותחת את הכול? ה"א זה הר – ולמה אני מזכירה פה? רציתי להנגיש למפכ"ל שיש הבדל בין אל"ף לה"א, יש הבדל. יש הבדל בין "אידיוט" ל"הדיוט", מאוד פשוט. ומה זה "הדיוט"? אני גם אנגיש לך. אדוני המפכ"ל, אדוני המפכ"ל - - -

מיקי לוי (יש עתיד):

טלי, את בושה. את בושה וחרפה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת לוי, חבר הכנסת לוי.

טלי גוטליב (הליכוד):

אתה בושה. אתה בושה.

מיקי לוי (יש עתיד):

תתביישי. תתביישי לך שאת מדברת על המפכ"ל. בושה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת לוי, קריאה ראשונה.

טלי גוטליב (הליכוד):

אדוני המפכ"ל, אדוני המפכ"ל, תפתח רגע גוגל, תעשה "הדיוט – פירוש". הדיוט זה מי שיש לו חוסר הבנה בנבכי תחום מסוים. ריבון כל העולמים, אתה מפכ"ל; אתה יוצא בהצהרה שבה אתה אומר שאתה מכבד את הצו שהוציא בג"ץ; אבל איזה קטע – לקרוא אתה יודע, נכון, אדוני? יש לך גם יועץ משפטי, נכון? יופי. קרא את הצו שהוציא בג"ץ. בג"ץ לא הוציא צו מניעה על מינויו של השופט אשר קולה במקומה של מיארה היועמ"שית לענייני חקירת הדלפת הסרטון. מה אתה אומר? מאוד פשוט, נכון? אז בוא נניח כך: או שלא ידעת לקרוא או שאתה באמת הדיוט בפן המשפטי. אבל יש לי עוד שאלה אליך. אולי אתה גם לא מבין בחקירות, מה אתה אומר? שלחתי לך סרטון הדרכה אתמול מה החשד הסביר נגד מיארה. נכון, חשד סביר – אני ואתה מבינים את המונחים האלה. גם מיקי לוי, שהיה מפקד תחנת ירושלים, יודע מה זה חשד סביר. קבל חשד סביר, ואני לא מגזימה: הפצ"רית והיועמ"שית נפגשו ערב מעצרם של לוחמינו, כוח 100? נפגשו. הנציגים של הפצ"רית בהליכי מעצר הימים דיברו על המעורבות של היועמ"שית? דיברו. היועמ"שית עצמה באה בבג"ץ – נציגיה באו, ואני הייתי באותו בג"ץ – אמרה שהיא מפקחת על החקירה, נכון? הייתה לכם ישיבה, לך, ליועמ"שית ולכל הצוות, שם דיברו על מה שעושים בבדיקה, נכון?

היו"ר אמיר אוחנה:

משפט לסיום.

טלי גוטליב (הליכוד):

כל זה כשהיועמ"שית רוחצת את ידה של הפצ"רית, לפחות לכאורה. זאת סגרה תיק לבן שלה, וזאת לא חוקרת את הדלפת הסרטון. קבל, אדוני המפכ"ל: אם לא מבינים בפן משפטי, אז יש לך כל מיני עוזרים. אז שמחתי לסייע, אבל מישהו מוכן להסביר לי למה עד עכשיו, למרות ההסברים שלי, גב' מיארה עוד לא נמצאת במעצר לצורך חקירה? מה אתם אומרים?

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה, תודה לגברתי.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, אנחנו עוברים לנושא הבא שעל סדר-היום: דיון בהשתתפות ראש הממשלה על פי בקשתם של 40 חברי כנסת. ראש הממשלה נמצא איתנו. שלום לראש הממשלה. שלום לראש האופוזיציה, שגם הוא נמצא איתנו. ראשון הדוברים יהיה חבר הכנסת רון כץ. אני מזמין אותו לפתוח את הדיון. בבקשה.

רון כץ (יש עתיד):

טלי, אם לא היית, היו צריכים להמציא אותך.

היו"ר אמיר אוחנה:

עד עשר דקות לרשותך, בבקשה.

רון כץ (יש עתיד):

תודה רבה. אדוני היו"ר, חבריי חברי הכנסת, האמת, לא האמנתי שאחרי שנתיים עדיין אעמוד פה ואגיד את אותן מילים שהיה אפשר להגיד חודשיים אחרי 7 באוקטובר. שנתיים אחרי האסון הגדול ביותר בתולדות העם היהודי מאז השואה, אנחנו עומדים כאן היום ועדיין אין הפקת לקחים, אין דין, אין דיין, אין ניצחון מוחלט, אין חשבון נפש, בעיקר אין לקיחת אחריות. יש ממשלה שמפחדת מהאמת, ואתה, אדוני ראש הממשלה, אתה מפחד ממה שיתגלה. אין שום סיבה אחרת לקרקס הזה אחרי שנתיים. ואם זה לא מספיק, היום פורסם שאתה מנהל משא ומתן על שחרור של 200 מחבלי חמאס. בזמן שאנחנו ישבנו פה, אתה קיבלת הנחיות מהגורמים למעלה, שאמרו לך: אתה צריך לשחרר אותם. אז אני רוצה לומר לך משהו, אדוני ראש הממשלה: למחבלים נותנים 24 שעות – או להיכנע או להיות מושמדים. אין אופציה אחרת. לא יכול להיות שאחרי שנתיים של לחימה אנחנו נהיה פה, וייתנו לנו הנחיות לשחרר מחבלים שרצחו, אנסו וטבחו, ורצחו גם את חיילינו. עכשיו אותם חיילים עומדים שם, ומחכים שנתניהו ייתן את הפקודה אם לשחרר אותם או אם לעשות את מה שכל צבא נורמלי היה עושה – לחסל אותם. אנחנו חיים במדינה שאפשר לאבד קיבוצים ומושבים שלמים, לאבד אמון של עם שלם, ועדיין לא לשמוע את המילים הפשוטות "אני אחראי". אבל אתה יודע מה הכי גרוע? הכי גרוע, נתניהו, זה שהארכיון זוכר מה ששמענו ממך – ממך – לאחר מלחמת הלבנון השנייה, בדיוק את אותן המילים שאנחנו צריכים לשמוע עכשיו, רק שאז, איזה נוח, היית בצד השני. אתה זוכר מה אמרת? אני אזכיר לך, אדוני. אמרת שהאחראים לכישלון הם ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל, ואם יש משמעות למושג אחריות, ראש הממשלה חייב גם הוא ללכת. אם אין משמעות למושג אחריות, אין טעם לדבר עליה בכלל, ובסירובו לפנות את מקומו, ראש הממשלה בורח מאחריות, ולא יעזרו כל התירוצים. אז אני רוצה לשאול: אצלנו נוהגים לומר שהכישלון הוא יתום. אבל לא אצלך, נתניהו. אצלך לכישלון אבות רבים, חוץ מאב אחד. אחריות – בוא לא נדבר עליה. אבל אני רוצה לומר לך, אדוני ראש הממשלה, אחריות – זה לקבל אותה וגם לשאת באחריות. להיות מוכן לשלם את המחיר על הדרך ועל האמונה. מר נתניהו, תגיד לי – אתה אמרת את זה, ואם התכוונת לזה, אז למה הם הלכו? למה הרמטכ"ל הרצי הלוי הלך? למה שר הביטחון גלנט הלך? למה ראש השב"כ בר הלך? אם האחריות היא לא שלך, אז מי אחראי? מי אחראי? למה אתה לא הולך? מה השתנה מאז שדרשת לקחת אחריות וללכת, עד היום, שאתה בורח ממנה כמו מאש? כבר שנתיים שאנחנו יושבים פה ודנים על אותו נושא, שואלים את עצמנו את אותה שאלה: איך יכול להיות שאחרי האסון הגדול ביותר שקרה למדינת ישראל מאז השואה, זה לא קונסנזוס, זה לא פה אחד שכולנו מסכימים שצריך להקים ועדת חקירה ממלכתית? לא יכול להיות. זה בלתי נתפס. ואז קראת לזה קלקול של מפקד. היום זה לא קלקול של מפקד, זאת מדיניות של ממשלה שלמה. אז אמרת שאחריות זה לא לדבר על אחריות, אבל היום אתה מדבר, אתה מסביר, אתה מתפתל. מה לא תעשה בשביל לברוח מאחריות? זה כפיים לנאום, אדוני ראש הממשלה, לא לך. הם רוצים ועדת חקירה ממלכתית.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

לא, יש גם מתנגדים. אתה מתעלם מהם. תתביישו לכם.

רון כץ (יש עתיד):

למרות כל הניסיונות שלכם להכניס להקת מעודדות לכנסת, זה לא עובד. העם רוצה לדעת מה קרה שם. העם רוצה לדעת את האמת, וזה לא יעזור לכם.

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

העם רוצה אנשים בכלא. גם מי שעודד סרבנות.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברות וחברי הכנסת.

רון כץ (יש עתיד):

ועכשיו ניתן חמש שניות ללהקת המעודדות להתחנף לראש הממשלה. סיימתם?

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

הם לא קיימים. להם אין תמיכה כספית.

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

גם מי שעודד סרבנות – לכלא. כן, מה חשבת, שהחונטה תדאג לשני?

רון כץ (יש עתיד):

קטי התחנפה. אלמוג התחנף.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברות וחברי הכנסת, אני עוצר את הזמן.

רון כץ (יש עתיד):

יופי.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

להם אין כסף, אין תמיכה כספית להביא אוטובוסים ושלטים. תתביישו לכם.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברות וחברי הכנסת, רשות הדיבור כרגע לחבר הכנסת רון כץ.

רון כץ (יש עתיד):

את אמרת שאת לא מכירה במשפחות שכולות.

היו"ר אמיר אוחנה:

לא, אל תפתח שיח, כי אז - - -

רון כץ (יש עתיד):

אתה צודק.

היו"ר אמיר אוחנה:

מאה אחוז.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אלה משפחות שכולות. הם מצביעים ש"ס.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברות וחברי הכנסת, תודה רבה. אני ממשיך את הזמן, בבקשה.

רון כץ (יש עתיד):

שנתיים עברו, נתניהו, שנתיים שלמות, ואתה עדיין לא עמדת מול הציבור ואמרת: טעיתי, נכשלתי, אני אחראי. במקום זה – שיתוק מלא של הממשלה והאשמות הדדיות, הפניית מבטים מאשימים לכולם, לכולם, אבל לא פנימה. אמרת שאפשר אחרת, שאפשר שתהיה פה ממשלה שתתקן, שתפיק לקחים ותראה את הציבור מול העיניים. תראה מה עשית לנו בארבע שנים – פחות, בשלוש שנים – תראה איזה נזק אדיר עשית. ואפשר אחרת. אפשר שיהיה פה טוב יותר. אפשר שתקום ממשלה שתעבוד עבור אזרחי מדינת ישראל ולא עבור עצמה; אפשר שתקום פה ממשלה – שלא כל יום נגלה פרשיית שחיתות חדשה; אפשר שתקום פה ממשלה שתדאג לאזרחים ולא לבני ביתה. ואני רוצה להזכיר לכם משהו: עד לא מזמן הייתה ממשלה כזאת, ממשלת השינוי של בנט ולפיד. אני שמח שזה מצחיק אתכם, אבל אזרחי מדינת ישראל יודעים את זה.

קריאה:

ממש מצחיק.

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

ומנסור עבאס.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת.

רון כץ (יש עתיד):

ובמקום לטפל בלב הבעיה, אתה מתעסק בכיסוי על הכישלון הבא. לאורך כל המלחמה הממשלה שלך חיה מפרשייה לפרשייה, והחמורה ביותר היא שוחד שהיועצים שלך קיבלו ממדינת אויב. ריבונו של עולם, עד היום לא גינית אותם.

טלי גוטליב (הליכוד):

אבל החבר של יאיר לפיד, ראש עיריית הרצליה, קיבל כסף 20 שנה מקטר.

רון כץ (יש עתיד):

עד היום לא קמת ואמרת: האנשים האלה לא ידרכו יותר בלשכת ראש הממשלה. אני מגנה אותם, זה לא יכול לקרות. זה לא הגיוני הדבר הזה. מדינה שלמה שנבוכה מול תמונות, מול הדלפות, מול שאלות בלי תשובות.

אושר שקלים (הליכוד):

שמענו את השוחד שלכם כסיקור אוהד.

רון כץ (יש עתיד):

לאן, ריבונו של עולם, נעלמה הממלכתיות? ממתי מתנהל פה הכול בדילים ולא כמו מדינה? ואתה לא מעז, לא מעז – הינה, דוגמה של היום – לא מעז לומר מילה בשביל שלא תיפגע המשמעת הקואליציונית. כשאתה חלש מול אויבים וכלוא בתוך עצמך ככה המדינה נראית. אתה יודע, אדוני ראש הממשלה, אני רוצה לומר לך משהו אישי: יש לי הרבה חברים שהצביעו לך. אנשים שהאמינו בדרך שלך, בערכים של הליכוד, בליכוד של פעם, שהאמינו שמנהיגות זה שליחות, לא מקצוע. שהאמינו בך פעם. ומה נהיה מאותו ליכוד, מהתנועה הלאומית שדיברה על אחריות, על ממלכתיות, על אהבת המדינה?

אושר שקלים (הליכוד):

מה נהיה מכם? אתם לא עוברים את אחוז החסימה. על מה אתה מדבר?

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת שקלים.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

כמה מנדטים יש לכם?

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת שקלים. חברת הכנסת שטרית, אני לא רוצה להגיע לקריאות. אני מבקש.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

לא, אבל כמה מנדטים יש להם?

רון כץ (יש עתיד):

אני רוצה לומר לך, נתניהו: מה נהיה מהליכוד? מה נהיה מהמפלגה של בגין, של שמיר, של ארנס, של דן מרידור, של בני בגין?

אושר שקלים (הליכוד):

אתה לא עובר את אחוז החסימה. על מה אתה מדבר?

היו"ר אמיר אוחנה:

אז אני אגיע לקריאות. חבר הכנסת שקלים, קריאה ראשונה.

רון כץ (יש עתיד):

זה מה שנהיה מהליכוד.

אושר שקלים (הליכוד):

זה מה שנהיה מכם.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת שקלים, קראתי אותך בקריאה ראשונה. די.

רון כץ (יש עתיד):

זה מה שנהיה מהליכוד. חבורה של לקקנים, חובבנים, שלא צריכים לנהל את המדינה. מה נהיה ממך? איך אתה מאפשר לדבר הזה לקרות? ואתה תשב שם כאילו זו גזרת גורל, למה שהפכת את המפלגה שפעם הייתה באמת תנועה לאומית אדירה. זה לא הליכוד של פעם, נתניהו. זה הליכוד של אדם אחד, שמפחד שייקחו לו את הכיסא.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

ממש.

רון כץ (יש עתיד):

ואתה יודע מה ההבדל בין מנהיג שמדבר על אחריות למנהיג שנושא באחריות? הראשון מדבר, השני גם הולך הביתה. נתניהו, תסתכל לי בעיניים: מוכר לך החלק הזה?

טלי גוטליב (הליכוד):

אל תקרא לו נתניהו, תקרא לו ראש הממשלה נתניהו. מה זה? מי חינך אתכם?

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת גוטליב.

רון כץ (יש עתיד):

שנינו יודעים למה אתה עושה הכול כדי להימנע מהאמת – כי היא לא תחשוף רק את המחדלים של המערכת, היא תחשוף את המחדלים שלך. נתניהו, ראש ממשלה זה לא ג'וב. זאת שליחות. אתה צריך לאהוב את המדינה הזאת יותר ממה שאתה אוהב את התפקיד שלך. פעם אחת תקבל אחריות, תעמוד מול העם, תפסיק לברוח, תלך בכבוד. מנהיג יכול לעשות טעויות, זה בסדר, אפשר לטעות, אבל חייבים לקבל את האחריות על הטעויות האלה. ואם תעשה את זה, אולי עוד יזכרו לך חסד, אבל אם תמשיך לברוח, אדוני ראש הממשלה, ההיסטוריה תכתוב את שמך בפרק – איך לא מנהלים מדינה. אני רוצה לנצל את 30 השניות האחרונות שנשארו לי בשביל לספר לך משהו אישי, אדוני ראש הממשלה. אתה יודע, כשאני הייתי קטן, כשהייתי נוסע עם אבא שלי ברכב – הוא מאוד אוהב פוליטיקה – הוא היה מגביר כל פעם שהיו חדשות. כל פעם שהיו שומעים אותך, למרות שהוא לא בצד שלך, הוא היה מגביר. הוא היה אומר לי: תשמע, אדם אינטליגנטי, אדם חכם מדבר.

טלי גוטליב (הליכוד):

באיזה רדיו?

רון כץ (יש עתיד):

היום, כשאני מסיע את הבן שלי, ינאי, באוטו, אתה יודע מה אני עושה כל שעה עגולה כשיש חדשות? מכבה מייד, מנמיך, שחס וחלילה הוא לא ישמע מה קורה למדינה. תחשוב מה זה עושה לנפש של ילד בן חמש לשמוע את הדבר הזה. מה עשית למדינה שלנו?

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

מפלגה ציונית יושבת עם התנועה האסלאמית.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת כהן, די. סליחה, סגן השר.

רון כץ (יש עתיד):

אבל אני רוצה להבטיח הבטחה אחת: יש עתיד, יהיה עתיד, והוא יהיה הרבה יותר מהר ממה שאתם חושבים.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה לחבר הכנסת רון כץ, וכעת חברת הכנסת מירב בן ארי.

טלי גוטליב (הליכוד):

נתראה בחלומות באספמיה.

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

רון - - - יושבת עם התנועה האסלאמית, שלא יכולה לגנות את חמאס.

היו"ר אמיר אוחנה:

סגן השר כהן.

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

הוא לא יכול לגנות את חמאס, היו"ר. מנסור עבאס היום ירד מריאיון, כי הוא לא יכול לגנות את חמאס. זה השותפים שלך.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. תודה. רשות הדיבור לחברת הכנסת מירב בן ארי ולה בלבד, בבקשה.

טלי גוטליב (הליכוד):

ברוך השם, קדנציה אחרונה שלכם. ברוך השם.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה, חברת הכנסת גוטליב. די.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, ראש הממשלה, כנסת נכבדה – אדוני ראש הממשלה, כשאתה מסתכל על השרים סביבך, אתה גאה בהם? אתה מרוצה ממה שאתה רואה? אגב, ראיתי שהם גם מבריזים לך מישיבות הממשלה – לא לעניין. הינה אני אומרת לך. כל כך הרבה שרים, ואפילו לישיבה ביום ראשון ב-11:00 הם לא מגיעים. עכשיו תראה, לא סתם אומרים עליך שאתה קוסם. צריך יכולת מאגית מופלאה לרכז כל כך הרבה חדלי אישים בממשלה אחת, ואני רוצה לדבר עליהם. בוא נתחיל עם מענה החטופים בשלט רחוק, מתנגד כמובן לוועדת חקירה ממשלתית, הלוא הוא השר והכישלון איתמר בן גביר. תגיד, כמה עוד אזרחים ישראלים – תשמע, קרעי, גם אליך אני אגיע, אל תדאג – כמה אזרחים ישראלים צריכים למות כדי שתפטר אותו?

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת גוטליב, קריאה ראשונה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

כמה? כמה אזרחים ערבים, יהודים – כמה נשים צריכות להירצח בבית שלהן עד שתפטר אותו? תגיד לי, כששמעת שהחטופים חוזרים מהשבי – אני מניחה שהתרגשת – איך הגבת כשהם אמרו שהם חטפו מכות רצח בגלל שר שאתה מינית לביטחון הפנים? איך זה מרגיש, מה זה עושה לך? אני לא יודעת, כשראיתי את החטוף חוזר מהשבי נקרע לי הלב. הוא חטף מכות רצח מהשובים שלו כל פעם שהבדיחה הזה הלך לבית הכלא ועשה סרטון בטיקטוק.

ניסים ואטורי (הליכוד):

מירב בן ארי (יש עתיד):

שקט, אני מדברת והוא מקשיב לי. תגיד, איך אתה מרגיש כשאתה רואה את שר התקשורת שלידך נלחם בתקשורת החופשית? אתה דמוקרט, ליברל. הבן אדם רואה שמכים צלמים של ערוץ 12, 11, 13, ולא מעז לגנות. אתה דמוקרט, ליברל – איך אתה מקבל את זה?

אושר שקלים (הליכוד):

מירב בן ארי (יש עתיד):

שקט. אני מדברת אליו.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת שקלים, אתה כבר בקריאה ראשונה. צריך שנייה?

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני מדברת, אתה לא תפריע לי. אני התכוננתי עליך די הרבה זמן, ויש לי רק שלוש דקות, אפילו לא, איך אני אספיק את כולם? את סילמן, שנלחמת בארגוני הסביבה; את השרה שישבה פה לא מזמן ונחקרת במשטרה, היא ואימא שלה. איך זה? אתה גאה בממשלה שלך? ותגיד, אבל אני חייבת להגיד, אתה יודע מה זה מחלה אוטואימונית? אתה יודע, נכון? אתה יודע מה זה? זו מחלה שמחסלת את הגוף שלה.

טלי גוטליב (הליכוד):

יש עתיד מחסלת את עצמה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה מינית ממשלה שמחסלת את מדינת ישראל. אתה מינית שרים שהולכים למשפחות שכולות ואומרים להן: לא תקום ועדת חקירה ממלכתית. למה? לא מגיע להם תשובות? לא מגיע לנרצחים, למשפחות השכולות, תשובות? ממה אתה מפחד? רצית להקים ועדת חקירה ממלכתית על רוגלות. רצית להקים ועדת חקירה ממלכתית, באמת, על כל כך הרבה דברים הכי קטנים.

אושר שקלים (הליכוד):

- - - ביציע.

מירב בן ארי (יש עתיד):

על האסון הכי גדול לעם היהודי. תסתכל להם בעיניים כשאתה מגיע לפה, תסביר להם איך יכול להיות שראש ממשלה ליברל, אדם שתומך בשוק חופשי, אדם שראה תמיד – זה מה שאתה אומר על עצמך – איך אתה מסוגל להסתכל להם בעיניים ולהגיד לקלנר ביום שישי בצוהריים: נקים איזה ועדה קקמייקה? לא יקרה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תקום ועדת – אני מסיימת.

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני לא מדברת איתך, אני מדברת רק אליו.

היו"ר אמיר אוחנה:

לא, חבר הכנסת כהן, חבר הכנסת כהן.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תקום ועדת חקירה ממלכתית על אפך ועל חמתך. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חבר הכנסת איתן גינזבורג, בבקשה.

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

לא נשכח שעודדתם את הסרבנות, והבאתם אותם אלינו לבתים. לא נשכח ולא נסלח. לא נסלח לכם.

קריאה:

מי שמנגח זה בן אדם שלא - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

כל הקואליציה הזאת לא - - - שירות צבאי.

קריאות:

מירב בן ארי (יש עתיד):

תהיה בשקט כבר. סגן השר - - -

רון כץ (יש עתיד):

מה אתה עושה בחיים?

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה אתה עושה - - -

קריאה:

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת כהן – סגן השר, סליחה. רבותיי, רשות הדיבור לחבר הכנסת איתן גינזבורג ולו בלבד. בבקשה, אדוני.

נאור שירי (יש עתיד):

גנבה ממעביד, אלמוג. מה שאתה עושה.

טלי גוטליב (הליכוד):

מפלגה שהיא מחלה אוטואימונית. עשרים - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת גינזבורג, בבקשה.

נאור שירי (יש עתיד):

אל"ף – אוהל, בי"ת – זה בלון שמתפוצץ.

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אדוני ראש הממשלה, בשבועות האחרונים התחלנו לשמוע אותך מדבר לא מעט על אחדות, על לכידות העם – את התנועה הזאת עשית – על הצורך לגשר על פערים. מילים באמת באמת יפות, אפילו גם מרגשות מדי פעם. אבל בוא נסתכל רגע על מה שקורה בפועל, מעבר למילים. אתה מדבר על אחדות, אבל באותו זמן מנסה לקדם חוק שיסדיר את מעמד בני הישיבות כדי להשתמט משירות צבאי. חוק לא שוויוני, חוק שפוגע ברוב הציבור המשרת, ובתוך כך גם מדיח את יושב-ראש ועדת חוץ וביטחון כי הוא העז לקדם חוק מאוזן יחסית, אחרי שמאות לוחמים נהרגו בקרבות שאתה, אדוני, אתה אדוני ראש הממשלה, שלחת אותם אליהם. ולמה? כדי לשמור על הכיסאות שלכם. אתה מדבר על ריפוי הפצעים, אבל מפחד להקים ועדת חקירה ממלכתית, כפי שקבוע בחוק, לאירועי 7 באוקטובר. המלחמה נגמרה, אדוני, וגם התירוצים נגמרו. אתה מתעקש להשאיר באפלה את אלפי המשפחות שנפגעו מאירוע קשה ומכונן, כשבכל מקום אחר היו כבר מזמן מקימים ועדה כזאת, שהיא כל כך מתבקשת וכל כך הגיונית. אתה מדבר על כמה חשוב שנהיה מאוחדים, אבל מאפשר למכונת ההסתה המשומנת שמשרתת אותך פוליטית, אדוני, משרתת אותך, והיא קורעת את העם. ערוץ טלוויזיה שבו אתה מקפיד להתראיין כבר כמה חודשים משסה ומסית בלי הפסקה. פרשנים הופכים חצי העם ומוסדות שלטון לאויב המדינה, מציפים את הרשתות ברעל. פרשנים שהופכים אותנו כאילו למצורעים. וזה קורה תחת המנהיגות שלך, אדוני, ברוח המפקד. ואף מילה אחת ממך, רק עידוד בקריצה. רק היום כינסה הקואליציה את ועדת חוקה, חוק ומשפט. למה, אדוני? על מה דנו שם? על חוק פיצול היועץ המשפטי לממשלה. ולא בשביל יעילות, חלילה, לא בשביל שיפור, אלא כדי להחליש את היכולת לעצור את הממשלה כשהיא פועלת בניגוד לחוק.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

זה היה בהסכם הקואליציוני שלכם.

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

בלי איזונים, בלי בלמים, בלי מחויבות לשלטון. וכל זה אחרי מה שעברנו, אחרי שלוש השנים האחרונות – להמשיך להוביל חוק שפילג את החברה הישראלית תחת הנהגתך, במשמרת שלך. במקום לקדם חוקים שמרפאים את החברה הישראלית, שנוגעים במה שכואב, שמשרתים את האזרח, חזרתם לעסוק בכל מה שמפלג וכואב, כאילו לא למדנו כלום. זו לא אחדות, אדוני ראש-הממשלה, זה בדיוק ההפך. והציבור כבר מאס. הוא עייף מלשמוע את ההזיות היום-יומיות שלכם. אדוני ראש הממשלה, אתה יודע, "אזרחים רבים מכל חלקי העם מבקשים מנהיגות אחרת. מבקשים מנהיגות ערכית - - - מנהיגות שתאמר לעם את האמת - - - שתקיים את הבטחותיה, שתוביל בבטחה. מנהיגות שאינה משנה את דרכה על פי צורכי ההישרדות שלה. שאיפה זו מאחדת היום אנשים רבים בעלי דעות שונות, מימין ומשמאל. הם מאסו בתרגילים ובתכסיסים בעולם שבו פוליטיקה היא חזות הכול - - - כי על השיח הציבורי בישראל השתלטה תרבות של טשטוש", אדוני, "תרבות של רמייה. שקר הוא אמת, רע הוא טוב, כישלון הוא הצלחה, ואיפה הערכים? איפה האידאות? איפה האידיאלים?" אם המילים האלו מצלצלות לך מוכרות, אדוני, זה כי אתה אמרת אותן בשנת 2018, אחרי מלחמת לבנון השנייה. אז, אגב, ביקרת את הממשלה - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

2008, אדוני מתכוון.

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

2008, נכון. סליחה, אדוני. אז ביקרת את הממשלה שלא הקימה ועדת חקירה ממלכתית. והיום המצאת משהו חדש – לאומית, שוויונית, מאוזנת. שוב נשנה את החוק רק כדי שזה יתאים לך. אדוני, יש חוק. צריך לפעול על פי החוק הקיים, ולא להמציא משהו חדש.

אושר שקלים (הליכוד):

איתן - - -

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

צריך להקים ועדת חקירה ממלכתית על פי חוק, הא ותו לא.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה.

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

לא כל כך מזמן – אני מסיים, אדוני – אתה שאלת: "זו המנהיגות שנציב בפני ילדינו - - - המניפולטיביות הזאת?" התשובה שלך אז הייתה ברורה. אז תגיד לנו אתה, אדוני, מה נשתנה? מה נשתנה?

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה.

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

פסקה אחרונה.

היו"ר אמיר אוחנה:

לא פסקה – משפט לסיום, בבקשה. אנחנו כבר הרבה אחרי.

אושר שקלים (הליכוד):

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

משפט אחרון. אחדות, אדוני, לא נבנית מקמפיינים וסיסמאות. הציבור כבר לא קונה פייק. מנהיגות נבנית ממעשים, מבניית אמון, ממנהיגות שמוכנה לשלם מחיר על העקרונות, כמו שאמרת. לכן, אדוני ראש הממשלה, עמוד על דבריך משנת 2008. תן לציבור להחליט בקלפי אם אתה עדיין עובד ופועל בשבילו, או בשביל האינטרסים האישיים שלך. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חבר הכנסת אביגדור ליברמן, בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך, אדוני.

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

אדוני ראש הממשלה, אדוני יושב-ראש הכנסת, אני שומע הרבה לאחרונה מסביבת ראש הממשלה על דיפ סטייט, ואני תוהה – היש לנו דיפ סטייט או שיש לנו דיפ פייק? ואני לוקח לדוגמה את התעשייה הכי חשובה במדינת ישראל, התעשייה הכי חשובה לביטחונה של ישראל – התעשייה האווירית. לפני שנה מחליט – כנראה נציג הדיפ-סטייט – השר דודי אמסלם, למנות נציג אחר של הדיפ סטייט, חבר כנסת מטעם הליכוד, שר מטעם הליכוד, שגריר שלנו באו"ם, את גלעד ארדן ליושב-ראש התעשייה האווירית. ומה קרה? מי טרפד – את גלעד ארדן כיושב-ראש התעשייה האווירית? הדיפ סטייט, כמובן. רק הדיפ סטייט. ולכן התעשייה הכי חשובה לביטחונה של ישראל חוטפת קנס מהרשות לניירות ערך. כל הזמן רעש, אי-שקט, כך אתם מתייחסים לביטחון. לפני כמעט חודש משחררים מחבל חמאס, אותו עציר משדה תימן. מי חתום על זה? מי חתום על העסקה לשחרור שלו? אתה והקבינט שלך. אתם אישרתם את העסקה הזאת, אתם הכנסתם אותו לתוך הרשימה. אדוני ראש הממשלה, אני לא מבין מה אתה עושה פה? את ענייני הביטחון מנהל קושנר, את המינויים מנהל הבן שלך, ואת כל הנושא של כוח אדם בצה"ל מנהלים החרדים. אז מה בדיוק אתה עושה כאן? אני אגיד לך מה אתה עושה כאן: אתה אחראי לטרפוד חוק הגיוס, אתה נושא באחריות העיקרית ל-7 באוקטובר, אתה התכתבת עם יחיא סנוואר, אתה העברת כסף קטרי לחמאס בניגוד לדעתי, אתה הובלת את כל מדיניות ההכלה. כל האחריות עליך.

טלי גוטליב (הליכוד):

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

ברחת מאחריות כל הזמן, אבל לא תוכל לברוח לעולם. ועדת חקירה ממלכתית על אירועי מירון, על אסון מירון, קבעה שאתה אחראי אישית, אבל הם לא הוציאו מסקנות אישיות, לא הוציאו מסקנות אופרטיביות. אני מבטיח לך, אנחנו נקים ועדת חקירה ממלכתית שבאמת תחקור את כולם. כולם, כל מי שהיה מעורב, כולם יישאו באחריות, גם אתה.

קריאה:

- - - הצוללות.

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

ואנחנו נחייב אותה גם להוציא מסקנות אישיות. ושום דבר לא יעזור לך. הפעם לא תצליח לברוח.

בועז ביסמוט (הליכוד):

מה הדלפנו הבוקר?

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה. אחריו – חבר הכנסת אחמד טיבי.

טלי גוטליב (הליכוד):

מה עם סוד המדינה שהדלפת?

בועז ביסמוט (הליכוד):

מה הדלפת הבוקר?

טלי גוטליב (הליכוד):

במהלך המלחמה חשפת סוד מדינה - -

קריאות:

טלי גוטליב (הליכוד):

- - שאנחנו מעבירים נשק לאל-קאעידה, למיליציה בעזה. חשפת סוד מדינה.

היו"ר אמיר אוחנה:

בבקשה, עד שלוש דקות לרשותך.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מכובדי ראש הממשלה, מכובדי היושב-ראש. אדוני ראש הממשלה, אני מברך על אישור התוכנית האסטרטגית לפיתוח מטרופולין באר שבע, שנחתמה אתמול בינך לבין ראש עיריית באר שבע רוביק דנילוביץ', צעד מבורך לכלל תושבי הנגב. אבל אני מצפה ממך להיות ראש ממשלה של כלל אזרחי המדינה, יהודים וערבים כאחד. אנחנו היום מרגישים מנותקים. המדינה לא נותנת פתרונות לאזרחים שלה בשתי סוגיות: הראשונה, עניין הפשיעה בחברה הערבית. אני לא רוצה להסתכל אחורה, אני רוצה להסתכל קדימה – איך אנחנו יכולים להיפטר מעניין הפשיעה. מינית את איתמר בן גביר לעמוד בראש המשרד, אבל שום צוות לא מטפל בפשיעה בחברה הערבית. יש מספרים, אי-אפשר להתווכח עם המספרים. מתחילת השנה ועד היום 226 נרצחים בחברה הערבית, ברחובות שלנו. דם נשפך ברחובות, אדוני ראש הממשלה. הסוגיה השנייה – סוגיית הבדואים בנגב. אתה עצמך ביקרת בערערה בנגב וביקרת בעוד יישובים בנגב. היום מבקרים אותנו בדחפורים. לפני שבועיים ביקרו שני חברי כנסת מהקואליציה שלך בביר הדאג', לא תיאמו עם ראש המועצה, ואני לא רוצה חיכוך בין הבדואים לבין המדינה. אנחנו אזרחי המדינה. אני אומר לך את זה מפורשות. מתחילת הקדנציה שלך, אדוני ראש הממשלה, נהרסו 6,000 בתים בנגב, השאירו משפחות ללא קורת גג. אתמול מתקשרת אליי זקנה מבקעת באר שבע, הדביקו לה צו הריסה שם. בן גביר הוא מושל צבאי בנגב. אני אומר לך: כל יחידות האכיפה אצלו. הוא עושה מה שבא לו בנגב. שלחתי לך מכתב השבוע. שלחתי את המכתב לכל היועצים שלך. אני מקווה שהם העבירו לך את המכתב הזה. אני מתריע. ומי הצטרף לחגיגה הזאת? נפתלי בנט הגיע. אדוני ראש הממשלה, הוא הגיע לעומר על מנת להסית נגד הבדואים. מה הוא אומר? שהבדואים יעשו מעשה של 7 באוקטובר. אני רוצה להגיד לכולם, ראש הממשלה, השרים, חברי הכנסת: אין דבר כזה. 95% מהאזרחים הבדואים עובדים במשותף בבאר שבע, בסורוקה, בפארק ההייטק, בעמק שרה, עובדים בדימונה באזור התעשייה עם כולם. היחסים הם טובים. הגיע הזמן לשים סוף להסתה. הגיע הזמן להכשיר את הבדואים בנגב. אתה יכול לעשות את זה, אדוני ראש הממשלה, אל תפחד מאף אחד. תקום ותגיד שאנחנו מפסיקים את ההריסות ומטפלים בפשיעה בחברה הערבית. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי. אחריו – חברת הכנסת נעמה לזימי. בבקשה, עד שלוש דקות, אדוני, לרשותך.

טלי גוטליב (הליכוד):

אחמד טיבי, לא באת לבג"ץ שהיה היום. רצית לפגוש את מרואן ברגותי המחבל. לא הגעת. שלחת את הארגון תומך הטרור שלך לבג"ץ. איפה היית? איזה סודות אתה רוצה לספר לברגותי?

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. עד שלוש דקות, חבר הכנסת טיבי.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

נאור, תקשיבו לשותף שלכם.

סימון דוידסון (יש עתיד):

בינתיים הוא השותף שלכם, לא שלנו.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש - - - -

נאור שירי (יש עתיד):

מה אתה עושה פה בכנסת?

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

שותף טבעי. שותף טבעי.

נאור שירי (יש עתיד):

בינתיים 4 מיליון אתה חייב לציבור. יושב ולא עושה כלום.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני אתחיל מההתחלה.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

תודה. כבוד היושב-ראש – לפרוטוקול כמובן – אנחנו תומכים בהקמת ועדת חקירה ממלכתית, תמכנו מזמן. ההתחמקות מוועדת חקירה ממלכתית היא התחמקות מאחריות והיא אמירת בוז לכל אזרחי מדינת ישראל. יש לנו בקשה להרחיב אחורה את המנדט של ועדת החקירה לאחריות שלך, ראש הממשלה, ושל ממשלתך, לכל מה שהתרחש בגדה המערבית וברצועת עזה על ידי הממשלה שלך: סגר, כיבוש וכדומה. המחדל שאתה אחראי לו, מחדל 7 באוקטובר, ראוי להקמת ועדת חקירה ממלכתית, אבל אני רוצה לפנות אליך, ראש הממשלה, ולדרוש ועדת חקירה ממלכתית אחרת – בנושא הפשיעה בחברה הערבית. 223 נרצחים בשנה הזאת יותר מאשר בשנה הקודמת. אתמול – אני לא יודע אם אתה יודע, היית במשרד – הפגנו יחד עם משפחות שכולות, עם ראשי הציבור הערבי, חברי כנסת, ראשי רשויות, ועדת המעקב, מולך, מול משרד ראש הממשלה, כדי להשמיע קול זעקה של המשפחות על הדם הנשפך שממלא את הרחובות בחברה הערבית. למה הסכמנו ונאלצנו להפגין אישית מולך? כי כאשר נפגשנו איתך הבטחת לנו, ולא קיימת, כרגיל. גם כשנפגשים איתך, אתה לא מקיים את ההבטחות. נאלצים להפגין נגדך כדי להשמיע קול זעקה. אני אגיד לך מה הבטחת לי ולנו בסיעה. אתה הבטחת, אמרת לי: כפי שמיגרנו את הפשיעה בנתניה, נמגר את הפשיעה בחברה הערבית. מה עשית, בנימין נתניהו, מאז? כלום. יש הסלמה, יש העצמה של ארגוני הפשיעה. מדינה בתוך מדינה, אוטונומיה של ארגוני הפשיעה. חלק מהיישובים הערביים נפלו בידי ארגוני הפשיעה. רק לפני כמה ימים, מהדי סלאמה, צעיר בן 22, בערערה, יצא באזור עם טרקטורון. משטרת ישראל ירתה בו. אמרה: קראנו לו לעצור ולא עצר. ואם היה יהודי על טרקטורון והמשטרה קראה לו, היא הייתה יורה בו? 11 אזרחים ערבים נהרגו על ידי המשטרה בשנים האחרונות. 11 אזרחים ערבים. אחת האימהות – ובזה אני אסיים, אדוני – אתמול בהפגנה אמרה לי: כשתפגוש את בנימין נתניהו תגיד לו (אומר בערבית ומתרגם:) שדם הבן שלי בצוואר שלו. כלומר, הדם של הבן שלי ושלנו על הידיים שלך. זו הדרגה הגבוהה ביותר של אחריות.

טלי גוטליב (הליכוד):

עבר הזמן.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

אתה אחראי, אתה הראשון. אתה אחראי. ועדת חקירה ממלכתית גם לפשיעה בחברה הערבית, בנימין נתניהו.

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

די, חלאס. לשים את כבוב.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חברת הכנסת נעמה לזימי. אחריה – חבר הכנסת אבי מעוז. עד שלוש דקות לרשותך.

נעמה לזימי (העבודה):

אני מאשימה אותך, בנימין נתניהו. מאשימה אותך בטבח 7 באוקטובר. האסון הגדול ביותר שידעה המדינה קרה במשמרתך. גם אם אתה ישן במצפון נקי, לא נשכח לך. נזעק את ההפקרה, תקום ועדת חקירה ממלכתית. אני מאשימה אותך, בנימין נתניהו, במימון חמאס, בבניית הטרור ועצימת העיניים מהאיום הקיומי עלינו, בהפקרת ביטחון המדינה כמדיניות. ביטחון הוא לא אינסטרומנט פוליטי, שמעת?

טלי גוטליב (הליכוד):

הבוחרים של יאיר גולן.

נעמה לזימי (העבודה):

ומעל הכול, אני מאשימה אותך, נתניהו – הפכת את הציבור העובד והמשרת לחמורו של משיח. יצרת את ברית ההשתמטות והסיפוח. גבורת הלוחמים נעלמה מעיניך, אבל לא מעינינו. היא האור שאיתו נבנה מחדש.

טלי גוטליב (הליכוד):

ראש הממשלה נתניהו.

נעמה לזימי (העבודה):

אני מאשימה אותך, נתניהו. השחיתות האישית שלך הפכה למכת מדינה. כל מושחת הופך שותף. ככל שיש לך תיק יותר גדול על מישהו, הוא יותר נוח לך. משפט של איש אחד לקח מדינה שלמה כבת ערובה. אני מאשימה אותך, נתניהו, כי שכחת מה זה להיות יהודי.

טלי גוטליב (הליכוד):

שלי נעלייך, בזויה שכמוך.

נעמה לזימי (העבודה):

טראמפ החזיר חטופים במקומך בזמן שאתה, בלי חשומה, התעסקת בלרתום אותו לחנינה. עשרת חטופים נרצחו ונהרגו בשבי כשאתה לא קיימת את מצוות פדיון שבויים. חסר מצפון ובלי אלוהים.

בועז ביסמוט (הליכוד):

סליחה, בדיוק ההפך.

ניסים ואטורי (הליכוד):

הוא החזיר את השבויים. למה מי החזיר אותם? שקרנית. את משקרת.

נעמה לזימי (העבודה):

אני מאשימה אותך, נתניהו. הגזענות תמיד שירתה אותך. קרעת אותנו מבפנים. הפכת חצי עם לאויב.

קריאות:

מי החזיר את החטופים, יאיר גולן?

נעמה לזימי (העבודה):

אז, נתניהו, אני המרוקאית, המסורתית ממגדל העמק, אומרת לך: אנחנו נשבור את החומות שבנית, אנחנו ננקה את הרעל ששפכת פה 30 שנה. אנחנו נחזור להיות חברה מאוחדת.

טלי גוטליב (הליכוד):

את והבוס שלך. ערלת לב, רעה שכמוך. שקרנית. לכי לבוס שלך שאומר שאנחנו שולחים לוחמים להרוג תינוקות.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת גוטליב, די. את בקריאה ראשונה.

נעמה לזימי (העבודה):

אני מאשימה אותך, נתניהו. רוצחים פה אזרחים כאילו הם אבק אדם. משילות עלק. כשהליכוד מתנהל כמו ארגון פשע, ארגוני הפשיעה מרימים ראש.

ניסים ואטורי (הליכוד):

את ויאיר גולן, מסיתה. לכי לשרוף צמיגים באיילון.

נעמה לזימי (העבודה):

אני מאשימה אותך, נתניהו – כן – בהקרבת החיים עצמם. אנשים גמורים, גמורים, תחת המציאות הכלכלית, לא יודעים איך להיכנס לסופר ולשלם חשבונות. הכול פה הפך יקר. רק החיים תחתיך הפכו לזולים עד כאב. אני מאשימה אותך, נתניהו. תקום ועדת חקירה ממלכתית, והיא תחקור גם את הטיוח. אתה לא תנצח את המשפחות השכולות. הן המצפן שלנו.

טלי גוטליב (הליכוד):

גם את הסרבנות ואת המרי, שאפשרו לאויבים שלנו לרצוח בנו נפש.

נעמה לזימי (העבודה):

לא תשכתב, לא תמחק, לא תעלים את 7 באוקטובר. האסון לנצח יישאר הכתם על המצח שלך, נתניהו. על המצח שלך ועל הממשלה שלך.

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

מי שהביא את הסרבנות הביא את האסון.

ניסים ואטורי (הליכוד):

תרדי. נגמר הזמן.

נעמה לזימי (העבודה):

ועדת חקירה ממלכתית תהיה הסמל לתחילת התקומה והבנייה, לתחילת הבנייה מחדש של ישראל, ישראל שחוזרת להיות של האזרחים והעם.

ניסים ואטורי (הליכוד):

איזה תקומה הבאתם? רק שנאה אתם מביאים. שרפת צמיגים באיילון.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. משפט לסיום.

נעמה לזימי (העבודה):

הניצחון המוחלט יהיה שגשוגה ואיתנותה של ישראל אחריך, נתניהו – של ישראל היהודית והדמוקרטית, השוויונית והליברלית, שוחרת השלום ואהבת האדם.

ניסים ואטורי (הליכוד):

רדי. נזק, בושה, בושה לכנסת. את בושה. תתביישי. רדי, נגמר הזמן.

נעמה לזימי (העבודה):

זו תהיה תקומתנו, זה יהיה ניצחוננו. נתניהו, התקווה תנצח.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת אבי מעוז, ואחריו – חברת הכנסת שלי טל מירון.

שלום דנינו (הליכוד):

העלבת את אמיל זולא באופן זול.

אושר שקלים (הליכוד):

נעמה, אני רק מזכיר שיו"ר מפלגת העבודה לשעבר אמר שהשמאל שכח מה זה להיות יהודים לפני ארבע שנים. יו"ר מפלגת העבודה אמר את זה.

טלי גוטליב (הליכוד):

לכי ליאיר גולן. התמונות שלו בכל העולם - - - שאנחנו שולחים חיילים לרצוח תינוקות. בושה וחרפה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לחברות וחברי הכנסת. רשות הדיבור לחבר הכנסת אבי מעוז. עד שלוש דקות לרשותך, בבקשה.

טלי גוטליב (הליכוד):

- - - האנשים שמצביעים לך.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת גוטליב, את כבר בקריאה ראשונה. אני באמת לא רוצה להוציא.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

אני רוצה להזכיר לכולם שמי שאני איאלץ להוציא אותו החוצה, לא יחזור עד להצבעה. חברת הכנסת גוטליב, זה נכון גם לגבייך. תודה רבה.

ניסים ואטורי (הליכוד):

אל תפני אליה בכלל. מי את בכלל, לזימי? עבריינית.

טלי גוטליב (הליכוד):

פושעת.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת ואטורי, די. אני אתחיל - - -

ניסים ואטורי (הליכוד):

אבל למה היא צועקת? לא הספיק לנו? שתסתום את הפה. מה היא צועקת על ראש הממשלה? מי היא בכלל?

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת לזימי. חבר הכנסת ואטורי, די.

ניסים ואטורי (הליכוד):

- - - אל תפנה אליו. מי את בכלל?

נעמה לזימי (העבודה):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת לזימי, אני קורא לך.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

היו"ר אמיר אוחנה:

השרה גולן, רשות הדיבור כרגע לחבר הכנסת אבי מעוז, ולו בלבד.

ניסים ואטורי (הליכוד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת ואטורי, קריאה ראשונה.

ניסים ואטורי (הליכוד):

תגיד, למה אתה לא קורא אותה? היא לא תדבר ככה לראש הממשלה - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת ואטורי, חבר הכנסת ואטורי.

נעמה לזימי (העבודה):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת לזימי, אני כבר ביקשתי, ואני לא אבקש שוב. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה.

אבי מעוז (נעם):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני ראש הממשלה, את דעתי על ועדת חקירה ממלכתית כבר הבעתי בעבר. לא יעלה על הדעת שנציגי המערכת המשפטית, שחותרת תחת יסודות הדמוקרטיה ושרואה את עצמה מעל החוק ומעל העם, יקבעו את הרכב הוועדה. אחרי שאמרתי זאת, אדוני ראש הממשלה, כמה שאלות: שאלה ראשונה, איך יכול להיות שממשלת הימין בראשותך עדיין לא ביטלה את השת"פ עם קרן וקסנר, שהיא כידוע אחת הפלטפורמות העיקריות של השמאל במלחמתו כגד שלטון הימין ורצון העם. אני קורא לכם להעביר החלטת ממשלה ביום ראשון הקרוב המבטלת את השת"פ עם קרן וקסנר. שאלה שנייה: איך יכול להיות שממשלת הימין בראשותך לא מקדמת את הצעת החוק להחלת ריבונות ביהודה ושומרון, לפחות לקריאה ראשונה? שהרי כידוע, לאחר שהתקבל החוק בקריאה ראשונה תוכל הכנסת הבאה להחיל עליו דין רציפות. החלת הריבונות היא הפתרון האמיתי משום שהיא גודעת את התקוות של המחבלים ותומכיהם להשמיד אותנו כדי לרשת במקומנו את ארץ ישראל. שאלה שלישית: הקבינט בראשותך קבע חמישה עקרונות לסיום המלחמה: פירוק חמאס מנשקו, השבת כלל החטופים, פירוז הרצועה, שליטה ביטחונית ישראלית ברצועה, ממשל אזרחי חלופי שאיננו חמאס או הרשות. ברוך השם, אנחנו קרובים מאוד – הרבה מאוד בזכות ניהול המלחמה על ידיך – להשגת היעד השני של השבת כלל החטופים. אבל, אדוני ראש הממשלה, האם ממשלת הימין בראשותך מוותרת על המטרה של פירוק חמאס והכרעתו? אתם באמת מאמינים שאפשר להכריע ארגון טרור על ידי הסכם הפסקת אש? אתם באמת מאמינים שטורקיה, מצרים וקטר יפרקו את חמאס מנשקו? שאלה רביעית: פורסם בשעות האחרונות על ידי דוברת משרדך, בתדרוך לתקשורת הזרה, שכל החלטה בנוגע ל-200 מחבלי חמאס הנצורים ברפיח תתקבל ביחד עם הממשל האמריקאי. אדוני ראש הממשלה, המחבלים הארורים לא שרפו ילדים של אחרים. הם שרפו את הילדים שלנו. הם לא שחטו הורים של מישהו אחר, אלא את ההורים שלנו. הם לא אנסו נשים מעם אחר. הם אנסו את האחיות שלנו. הם רוצים לכבוש ולהשמיד אותנו, ורק אותנו. האם אנחנו הכוכב ה-51 בדגל האמריקאי? אם לא, אדוני ראש הממשלה, אז ההחלטה על השמדת מחבלי חמאס צריכה להתקבל אך ורק על ידינו. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חברת הכנסת שלי טל מירון. אחריה – חבר הכנסת ולדימיר בליאק. עד שלוש דקות לרשותך, גברתי.

שלי טל מירון (יש עתיד):

אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני ראש הממשלה, אני מסתכלת על היציע ורואה שם את משפחות מועצת אוקטובר, משפחות השכול ומשפחות החטופים. אני רוצה להציע לך הצעה קצרה ופשוטה, שתיקח ממש כמה שניות. תאר לך שתעלה לפה בסוף הדיון הזה ותגיד להן: משפחות יקרות, אני לוקח אחריות על מחדל 7 באוקטובר. אני מתנצל מעומק ליבי. אני מבטיח לכן ועדת חקירה ממלכתית שתחקור עד תום מה קרה לנו, למה קרה לנו, ומי שצריך יישא במחיר. אדוני ראש הממשלה, נגמרו התירוצים, נגמרו הטריקים והשטיקים. אתה מסוגל לזה, אדוני ראש הממשלה? אתמול ראיתי את הפרסומים על הכעס הגדול שאחז בך בגלל חברי ממשלה, שהם, מה לעשות, פשוט לא סופרים אותך, לא סופרים את המדינה, ופשוט לא מגיעים לישיבות הממשלה. שמעתי בדיווחים שאתה, כן, ממש אתה, החלטת להטיל סנקציות על אותם שרים שיאחרו וייעדרו מהישיבות הבאות. אדוני, כמו שאומרים – אני רק שאלה: איפה היה הכעס הזה כשהשרים האלה הציעו, למשל, להטיל פצצת אטום על עזה? זה היה הפיגוע ההסברתי הגדול. איפה היו הסנקציות כשמה שהיה מונח על הכף היה פגיעה והתעללות בחטופים בשבי בגלל אמירות של שרים שלך, בגלל השר בן גביר? איפה היית כששני שרים בממשלתך התנפלו פה, בבית הזה, על שתי חברות כנסת מהאופוזיציה? השר אמסלם והשר בן גביר, שבוע אחרי שבוע, קללות, גידופים, כמעט אלימות פיזית. איפה הכעס והסנקציות כששרים וחברי כנסת שלך מדליפים בלי סוף מישיבות ממשלה וקבינט, מוועדות חסויות בכנסת? שם נדם קולך. אולי כי גם אתה, אדוני ראש הממשלה, מקורב לגורם המדיני הבכיר. למה, באמת, למה, אדוני ראש הממשלה, לא כעסת והטלת סנקציות על הקואליציה כשהתחיל הקמפיין המתוזמר נגד משפחות חטופים, נגד חטופים ששבו הביתה? למה שם שתקת, כשיש את הקמפיין המטונף והבלתי-נתפס כנגד עינב צנגאוקר? איך יכול להיות שראש ממשלה בעצמו עומד ומכנה את המשפחות האלה פלנגות? מדוע אינך נוקף אצבע כאשר חטופים שחזרו מהשבי צריכים לעשות גיוס המונים כדי להתקיים? ההחלטה בידיים שלך. קולך לא נשמע כלפי השחיתות של השותפים שלך לממשלה – מינוי מקורבים; חברי קואליציה ושרים שפורצים לבסיסי צה"ל, פוגעים בביטחון החיילים; שרה שמבריחה מתחנת המשטרה נחקרים; רשימה בלתי נגמרת של חשודים שלא מתייצבים לחקירה – אולי פשוט תעבירו את ישיבות הממשלה ללהב 433? איפה אתה, אדוני, כשהלומי והלומות הקרב צריכים סיוע, כשהם זועקים פה בבית הזה? איפה הסנקציות והכעס אז? איפה העזרה שלך בחקיקה – שאתם מפילים שבוע אחרי שבוע – של האופוזיציה למען הלומי הקרב?

היו"ר אמיר אוחנה:

משפט לסיום. משפט לסיום.

שלי טל מירון (יש עתיד):

איפה היית כשהיה פה דיל פוליטי מלוכלך בשבוע שעבר, שוחד למשתמטים תמורת רפורמת פייק של השר קרעי כדי לשלוט בתקשורת החופשית רגע לפני בחירות?

היו"ר אמיר אוחנה:

גברתי, גברתי.

שלי טל מירון (יש עתיד):

למה קולך נדם דווקא ברגעים האלה?

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת שלי טל מירון, משפט לסיום.

שלי טל מירון (יש עתיד):

משפט אחרון. הציבור כמֵהַּ להנהגה אחרת, שרואה אותו ומרגישה אותו ולוקחת אחריות. לא ממשלה שדואגת רק לעצמה ולמקורביה. אנחנו נתקן.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חבר הכנסת ולדימיר בליאק, אחריו – חבר הכנסת נאור שירי. בבקשה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אדוני ראש הממשלה, מצוין שאתה פה, כי בדיוק רציתי לשאול אותך שאלה. יוצא לך לפעמים להסתכל במראה ולהתבייש מהשקרים ומהצביעות של עצמך? אתה זוכר כיצד במהלך מערכת הבחירות, רק לפני שלוש שנים – אתה זוכר את זה – הסתובבת במרכזי קניות ובתחנות דלק, הבטחת להוריד מחירים? בפועל, בשלוש השנים האחרונות, אדוני, מחירי המוצרים, דלק, ארנונה, חשמל, מים, הכול התייקר באופן דרמטי, ויוקר המחיה שובר שיאים. אתה פשוט הרסת את מעמד הביניים הישראלי. אבל מה זה לעומת האמירה שלך ב-9 בדצמבר 2024, ערב פתיחת החקירה הנגדית במשפט שלך? אמרת שזה שמונה שנים, שמונה שנים, אתה מחכה להעיד ולהציג את האמת. אתה זוכר את זה? מאז מדי שבוע אתה ממציא תירוצים באמת מצחיקים, על מנת להתחמק ממתן עדות, ומנסה לגייס מנהיגים זרים שיפעלו לביטול המשפט, תוך פגיעה בריבונות מדינת ישראל. אבל כל זה באמת מתגמד מול הסירוב המביש שלך להקים ועדת חקירה ממלכתית לטבח 7 באוקטובר. אני זוכר כיצד בפברואר 2022 הודעת כי כל יום שעובר בלי ועדת חקירה ממלכתית מגדיל את הסיכוי לשיבוש חקירה, לתיאום עדויות ולהעלמת ראיות. אתה זוכר את זה? אתה זוכר על מה אמרת את זה? על פרשת פגסוס, על פרשת פגסוס. אבל מותם של 1,200 ישראלים ביום אחד זה לא מספיק מהותי עבורך? הבאת את מדינת ישראל למציאות עגומה, לקטסטרופה מתמשכת, לפילוג שמסכן את עתיד המדינה. החדשות הטובות, אדוני ראש הממשלה, הן שבעוד שנה אתה כבר לא תשב פה. אתה כבר לא תשב פה. לא יעזרו לך מכונת הרעל, סוכן השנאה במיאמי, מלחכי הפנכה סביבך, המיליארדרים המקורבים והאיפור המוגזם. את המציאות, אדוני ראש הממשלה, לא ניתן לשפץ ולעוות בעזרת פוטושופ. זה פשוט לא עובד. בעוד שנה מהיום, נתניהו, אתה כבר לא תשב פה, כי אזרחי מדינת ישראל לא מסכימים יותר לתרבות השקר והפילוג שאתה הפנים שלה. אזרחי ישראל יבחרו בעתיד, ביושרה, באחריות, במדינה מתקדמת ומאירת פנים – בכל מה שאתה לא וכבר לא תהיה לעולם. בעוד שנה מהיום אתה כבר לא תהיה פה. תהיה פה ממשלה חדשה וטובה, שתקים ועדת חקירה ממלכתית ותבנה את ישראל החדשה. ואתה, אתה לעולם תישאר ראש ממשלת 7 באוקטובר. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חבר הכנסת נאור שירי יהיה אחרון הדוברים לפני שנשמע את ראש הממשלה ואת ראש האופוזיציה. בבקשה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

לפחות אתם כבר מבינים שהממשלה תמלא את ימיה.

רון כץ (יש עתיד):

קרעי, תדע, הוא רשם לך את זה, אתה התחנפת גם. התחנפת.

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לשר קרעי, תודה לחברי הכנסת. חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה, שלוש דקות לרשותך.

נאור שירי (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני. אדוני ראש הממשלה, תשמע, קרעי, לא הייתי מדבר במקומך. אמרתי לך, הדבר היחידי שאתה צריך לדאוג לו הוא שתהיה אפשרות לייצר שיחה אחת רציפה בכביש 1 מתל אביב לירושלים בלי ניתוקים. עד אז, אל תעסוק בשום דבר.

שר התקשורת שלמה קרעי:

נאור שירי (יש עתיד):

אבל האמת צריכה להיאמר במליאה הזו. אתה הרי חושב, אתה וכל הסביבה שלך, אדוני ראש הממשלה, חושבים שכולנו באמת דגי זהב, כולנו כבשים, כולל מחלקת המושטים הקפואים פה. בכנות. הקואליציה שלך, היית צריך לשמוע אותם איך הם דיברו אחרי 7 באוקטובר 2023. הם כמובן לא יגידו שום מילה פה, אבל אנחנו שמענו אותם. שמענו את כולם, וידענו בדיוק איזו אחריות ומה הם חושבים עליך באמת. הם כמובן לא יעלו לפה ויגידו את זה, אבל כולנו, תכל'ס, כלים במשחק שלך. אפס, אפס - - -

שר התקשורת שלמה קרעי:

נאור שירי (יש עתיד):

תודה שאתה מדבר בדיוק כשאני מציין את הספרה אפס, קרעי. אפס ערכים, אפס אידיאולוגיה, אפס אכפתיות ובטח – אפס יהדות. אותך מעניינים שני דברים, בדיוק כמו שאמרה רעייתך: אתה והמדינה. בנימין נתניהו, אלו שני הדברים היחידים שמעניינים אותך, זה לא משנה בכלל מה אנחנו אומרים ומה אנחנו עושים. בדיוק ככה התייחסת אל משפחת גולדין, בדיוק ככה. לאה אמרה לך – איך הפכת אותם לאויבי העם, בדיוק ככה עשית לעינב, ובדיוק ככה אתה תעשה לרפי בן שטרית, שיושב פה. הייתי במקומך מסתכל ליציע ורואה איך משפחות שכולות משסות אחת בשנייה – תסתכל לאן הבאת את העם. תסתכל מה עשית על ועדת חקירה, שקפצתם כולכם ועשיתם הפגנה על פגסוס, כמו שאמרו פה. תסתכל מה עשית לעם שלך. תסתובב, אל תסתכל עליי, האמת, אני בכלל לא מעניין. בכלל לא מעניין.

שר התקשורת שלמה קרעי:

מה אתם עשיתם?

נאור שירי (יש עתיד):

הרי שום ועדת חקירה אתה לא תקים, לא על אסון מירון ולא על אסון הכרמל ולא על המנהרות ולא על ההטרדות ולא על השמפניות ולא על הסיגרים ולא על הארוחות. ואם אתה שואל אילו הטרדות, אדוני ראש הממשלה – שנעשו בלשכה שלך. אלו ההטרדות. אתה לא יודע כלום ולא שומע כלום. כל מה שאתה יודע זה להאשים. זה תמיד גלי ורונן וגלנט והרצי ויולי – אתה המלך. הרי אתה סוכן של מוטורולה עם הביפרים, ואתה הגית והורית ואמרת ואספת, ורח"ט המודיעין והטייס והנווט. ואני אומר לכם, חבריי חברי הכנסת וכל מי שיושב ביציע, הוא לא יקים שום ועדת חקירה בחיים. וגם אם שרה נתניהו, יאיר נתניהו וקאיה נתניהו, שהוצאתם אותה מהקבר בסוכות האחרון בתמונה, יעמדו בראש ועדת החקירה, גם הם ימצאו אותך אשם. גם הם ימצאו אותך אשם. אתה אחראי. זה אירוע מביך שאתה מנסה לצאת ממנו עם כל מיני "קלנרים" וכל מיני שרים מיותרים שמנסים לייצר פה איזו ועדת חקירה.

היו"ר אמיר אוחנה:

משפט לסיום.

נאור שירי (יש עתיד):

כל בן אדם במדינת ישראל עם שתי אונות במוח שנושם באופן עצמאי יודע שאתה הוא אבי אבות הקונספציה. אתה בנית את כולם, אתה יצרת את חמאס. אגב, אתה עדיין - -

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת שירי.

נאור שירי (יש עתיד):

- - משמר את אותה קונספציה. אתה עדיין משמן את חמאס. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. בבקשה. חברי הכנסת, אנחנו נעבור לשמוע כעת את ראש הממשלה וראש האופוזיציה. אני מבקש להזכיר לכל חברי הכנסת שאני אאפשר מחיאות כפיים במהלך הדברים. אני לא אאפשר הפרעות. מי שאני אוציא אותו בקריאה השלישית לא יחזור עד להצבעות – זה נכון לקואליציה, זה נכון לאופוזיציה, זה נכון לכל חברי הכנסת. ראש הממשלה, בבקשה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אדוני יושב-ראש הכנסת, השרות והשרים, חברות וחברי הכנסת, יושב-ראש האופוזיציה, אחיי ואחיותיי בני המשפחות השכולות, משפחות החטופים, אזרחי ישראל, ישנם ימים, כמו היום הזה, שבהם אני מסתכל אחורה על שורשי השליחות שמנחה אותי בחיי הציבוריים – להיאבק באויבנו שחותרים להשמדתנו - -

רון כץ (יש עתיד):

הם עכשיו מתחת לאדמה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת רון כץ, קריאה ראשונה.

קריאה:

היו"ר אמיר אוחנה:

לא לעזור לי.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

- - ולהבטיח את קיומנו בארצנו. היום 10 בנובמבר. אני זוכר היטב את 10 בנובמבר 1975, בדיוק לפני 50 שנה. בתאריך הדרמטי הזה, עצרת האו"ם קיבלה החלטה מקוממת מאין כמוה. אני מצטט: "ציונות היא צורה של גזענות ואפליה גזעית". היה ברור לי והיה ברור לכול שלא רק הציונות עברה השחרה; המתקפה הזאת כוונה בראש ובראשונה למדינה שלנו, שמבטאת את מימוש הציונות. ומה שמדהים הוא שההחלטה האנטישמית הזאת התקבלה באותו תאריך שבו 37 שנים קודם לכן אירע פוגרום ליל הבדולח. זה היה ב-10 בנובמבר 1938. אני בטוח שהוותיקים בינינו זוכרים את הנאום – באמת נאום נפלא – של שגריר ישראל באו"ם דאז, חיים הרצוג המנוח, לימים הנשיא השישי. איך הוא הגיב להכפשת הציונות בישראל. הוא קרע לגזרים את נוסח ההחלטה הבזויה הזאת מעל במת האו"ם, ובכך הוא ביטא משהו. הוא ביטא את הנחישות של העם היהודי לדבוק באמת, לדבוק באמת ולא להיכנע לשקר. כעבור שנים אחדות, מתוך הרצון להציג את האמת על ישראל בראש חוצות בקרב העמים, הצטרפתי אני למערך הדיפלומטי של ישראל. ולימים, ב-1991, כשהייתי סגן שר החוץ, הייתה לי הזכות לראות מקרוב את ביטול ההחלטה שהשוותה את הציונות לגזענות, 16 שנים לאחר שההחלטה הזאת התקבלה. אז מכובדיי, חברות וחברי הכנסת, דווקא ביום הזה, ב-10 בנובמבר, צריך להודות – האנטישמיות היא עובדה קיימת. לאורך ההיסטוריה, כפי שלימדני אבי, לאורך ההיסטוריה היא מופיעה בגלים.

מירב כהן (יש עתיד):

אדוני, מה זה קשור, למה אתה לא מקים ועדת חקיקה?

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת מירב כהן, קריאה ראשונה.

מירב כהן (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

לא לעזור לי. חברת הכנסת מירב כהן, קריאה שנייה.

מירב כהן (יש עתיד):

למה אתה לא - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת מירב כהן, קריאה שלישית. נא לצאת, תודה.

מירב כהן (יש עתיד):

יש פה משפחות - - -

קריאה:

היו"ר אמיר אוחנה:

אין צורך בעזרה, תודה.

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

בבקשה, ראש הממשלה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

קודם כול, אני מתכוון להשיב על שאלתה. קצת סבלנות. ושנית, אני ראיתי שהרבה מהטענות האלה באו מחברות וחברי יש עתיד, ואנחנו נראה אם ליש עתיד יש עתיד. את זה נראה.

דבי ביטון (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת דבי ביטון, קריאה ראשונה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

- - - בוא נראה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת בליאק, קריאה ראשונה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

ההחלטה המבישה על השוואת הציונות לגזענות אומנם בוטלה רשמית, אבל מה שלא בוטל אלה הניסיונות החוזרים ונשנים לבצע דה-לגיטימציה למדינת ישראל. באו"ם עדיין קיים רוב אוטומטי של בערך 150 מדינות נגד מדינת ישראל. ברוב המוסדות הבין-לאומיים מופנות האשמות הזויות כלפי מדינת ישראל; כמובן, בלי שום קשר לאמת ובלי שום פרופורציה לכל מדינה אחרת בעולם. בתקשורת העולמית קיימים זרמים אנטי-ישראליים מובהקים ויחסם לישראל מוטה מראש, לא חשוב מה נעשה. ראינו את זה עכשיו, אתמול ושלשום, בהתפטרות של ראשי ה-BBC. זה קורה גם במקומות אחרים רק שזה לא נחשף. אגב, אצלנו זה לא קורה. כן, לא נתייחס לזה כרגע. רבים מאבות הציונות - -

נעמה לזימי (העבודה):

אנשים מהלשכה שלו.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת לזימי, קריאה ראשונה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

- - לא השלו את עצמם שאם נקים מדינה, ההתקפות עלינו ייפסקו כליל. הם ידעו מצוין – צריך לקרוא אותם, את פינסקר, את נורדאו, זנגוויל, פשוט לקרוא אותם. הם ידעו היטב שהשנאה לעם היהודי עלולה להתגלות במלוא כיעורה גם כשנשיג שלטון ריבוני בארצנו. ואכן, הקמת המדינה לא ביטלה את ההתקפות עלינו. זה לא השתנה. אבל מה שכן השתנה הוא היכולת שלנו להשיב מאבק ולהתנגד למבקשי נפשנו. כשתוקפים אותנו, אנחנו תוקפים בחזרה, ואנחנו גובים מצוררינו מחיר כבד מאוד.

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת לזימי, קריאה שנייה. חבר הכנסת קריב, קריאה ראשונה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

זאת אומרת, המערכה להגנת ישראל בשדה הקרב ובשדה הדיפלומטי נמשכת כל הזמן. היא נמשכת ללא הרף. המלחמה הנוכחית, מלחמת התקומה, היא מלחמה צודקת מאין כמוה נגד מי שקמו עלינו בשבע חזיתות. במתקפת 7 באוקטובר אנחנו ספגנו מכה קשה מאוד. זו הייתה מכה נוראה, אבל מכה שקמנו ממנה מייד. מייד קמנו על רגלינו להכות באויבינו, אל מול רוחות הסערה. זקפנו את קומתנו, בזכות חיילינו ומפקדינו הגיבורים שהתייצבו לדגל בהמוניהם, בזכות כוח העמידה של העם, ובזכות ההחלטות הגורליות שקיבלנו: לא להיכנע לתכתיבי חמאס, לא להיכנע ללחצים הבלתי-פוסקים מבית ומחוץ. אנחנו מנענו תבוסה איומה, והובלנו את הדרך לניצחון. הרי אמרו לנו, גם בבית הזה: אל תיכנסו לרפיח, אל תתפסו את ציר פילדלפי, אל תתקפו בלבנון. ולאחרונה: אל תיכנסו לעיר עזה – עם כל מיני הסברים מנומקים מפרשנים ולא רק מפרשנים, וגם בתוך הבית, וגם בתוך פורומים אחרים שעליהם נדבר בעתיד. בזכות הדבקות במטרות המלחמה, בזכות העובדה שלא נכנענו ללחצים, הפכנו את הקערה על פיה. התוקף הפך למותקף, הרודף הפך לנרדף. ריסקנו את ציר הרשע בהובלת איראן, הרחקנו מעלינו את האיום הכפול שנשקף לנו מאיראן, האיום הגרעיני והאיום הבליסטי כאחד. יומיים לאחר תחילת המלחמה אמרתי שנשנה את פני המזרח התיכון, ואלו לא היו מילים בעלמא. ברצועת עזה, בלבנון, בסוריה, במחנות הפליטים ביהודה ושומרון, בעיראק, בתימן, כן, באיראן, הכינו באויבינו במלוא העוצמה. אנחנו נחושים לאכוף ביד ברזל את ההסכמים להפסקת אש עם מבקשי נפשנו, כמובן ככל שההסכמים הללו קיימים. ואתם יכולים לראות מה שקורה יום-יום בלבנון, ואני חושב שגם קרה הבוקר, כבר אי-אפשר לעקוב אחרי זה. מי שמבקש לפגוע בנו, אנחנו פוגעים בו. ולגבי עזה, הלחץ הצבאי שהפעלנו על חמאס ובראש ובראשונה מה שדובר עליו ומה שהתווכחו עליו ומה שבסוף הוחלט - -

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

- - - חטופים?

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, קריאה ראשונה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

- - בראש ובראשונה הכניסה למעוז של עזה - -

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

החטופים - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

קריאה שנייה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

- - הכניסה למעוז החמאס בעיר עזה, בתוספת הלחץ המדיני לבידוד החמאס, שהופעל על ידי ארצות הברית בתיאום מלא איתנו – הלחץ המשולב הזה אפשר להשיב הביתה את כל החטופים החיים ואת רוב-רובם של החטופים החללים - -

נאור שירי (יש עתיד):

אתה אמרת.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת נאור שירי, קריאה ראשונה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

- - והיו אלה, רבים פה, שאמרו: זה לא יהיה, צריך להיכנע, צריך לצאת מעזה, צריך לצאת מפילדלפי. הרי זה מה ששמענו: אל תיכנסו לרפיח, לגמור הכול, תיכנעו לחמאס, רק כך תוציאו את החטופים. וזה נאמר פעם אחר פעם אחר פעם, פה ולא רק פה – בחוצות, בכיכרות. אל תנסו לטשטש את המציאות.

גלעד קריב (העבודה):

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת גלעד קריב, קריאה ראשונה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

ואני האמנתי שרק בשילוב הלחץ הצבאי והלחץ המדיני נצליח, והאמנתי שנצליח, בניגוד, כמעט – טוב, אני לא רוצה להגיד שכולם באופוזיציה, לא דיברתי עם כולם, אבל הם דיברו איתי: תצא, תתקפל, תיכנע. צריך את החטופים, ואין דרך אחרת להציל את החטופים. נעשה חצאי עסקאות. ואני אמרתי לא, לא ולא.

רון כץ (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת רון כץ, קריאה שנייה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אנחנו נביא את כולם, אנחנו נשיב את כולם הביתה. והיו כאלה רבים, רבים, שאמרו: מילים בעלמא. כמו שאנחנו נשנה את פני המזרח התיכון – מילים בעלמא. לא מילים בעלמא. זו המשנה שלנו וכך עשינו.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

למה להתעלם - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת פרידמן, קריאה ראשונה.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

למה להתעלם - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת פרידמן, קריאה שנייה.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

- - - מחזיקים תמונות של - - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

קריאה שלישית. נא לצאת, תודה רבה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

חברי הכנסת, חברות הכנסת - - -

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

למה אתה מפחד?

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת להב הרצנו, קריאה שלישית. נא לצאת.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

ממה אתה מפחד, בנימין נתניהו? תקים ועדת חקירה ממלכתית.

היו"ר אמיר אוחנה:

נא להוציא את חבר הכנסת הרצנו. תודה רבה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

תפסיק לברוח, תסתכל למשפחות השכולות בעיניים. תקים ועדת חקירה ממלכתית.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

תכף תשמע.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

- - - לא יחזור שוב, אתה מפקיר את העם. האסון בפתח, הוא יקרה שוב, אם לא נלמד. אתה מכשיל את העם - - -

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

קיבלת סרטון, יוראי. קיבלת סרטון.

אושר שקלים (הליכוד):

בסוף יישארו לכם נציגים כמו שיש לכם - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

אבל למה אתם מדברים - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. ראש הממשלה, בבקשה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

חברי וחברות הכנסת, אתמול סגרנו עוד מעגל מרגש, השבנו ארצה את גיבור ישראל במבצע צוק איתן, קצין גבעתי הדר גולדין, זיכרונו לברכה. ואנחנו נחושים להחזיר את ארבעת החללים שנותרו בעזה – את דרור אור, את מני גודארד, את רן גואילי וחטוף נוסף, עובד זר מתאילנד. אנחנו פועלים ללא הרף להשיב את כולם - -

מיקי לוי (יש עתיד):

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

- - ובו בזמן צריך לומר, אחרי שכל כך השקעתם מאמצים להגיד: הוא לא רוצה, הוא לא פועל, זה בלתי אפשרי, תיכנע – באמת, נו, קצת, קצת יושר. הרי עשיתם קמפיין ענק ואמרתם: אין דרך, יש רק דרך אחת, דרך הכניעה, דרך הרכנת הראש, דרך היציאה המוחלטת מעזה, תעשו את זה, אחר כך נוכל לחזור. הרי זה מה שאמרתם, הרי זה מה שאמרתם, ושיקרתם כל הזמן בכל דרך. מספיק.

מיקי לוי (יש עתיד):

כמה נרצחו בדרך - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

אמרתי שאפשר. אמרתי שאפשר בתחילת הדיון.

מיקי לוי (יש עתיד):

כמה נרצחו, ספר להם. ספר להם כמה נרצחו ונהרגו מאז. ספר, תגיד.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אני יכול להגיד לך רק דבר אחד.

היו"ר אמיר אוחנה:

וחבר הכנסת לוי, אתה כבר בקריאה ראשונה ועכשיו בקריאה שנייה.

מיקי לוי (יש עתיד):

ספר להם.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

מיקי לוי, בדרך שלך הם לא היו חוזרים. אבל עוד יותר גרוע מזה, חמאס היה מארגן את החטיפות הבאות.

נאור שירי (יש עתיד):

בדרך שלך הם נחטפו.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת נאור שירי, קריאה שנייה.

נאור שירי (יש עתיד):

בדרך שלך הם נחטפו.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת נאור שירי, אתה בשנייה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

החמאס היה נוחל הצלחה כבירה, ניצחון אדיר, וזה לא רק החמאס, זה כל הציר הזה, שאתם מתעלמים ממנו. אנחנו טיפלנו בו. אתם לא האמנתם בזה - -

דבי ביטון (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת דבי ביטון.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

- - אתם רציתם שנעצור לפני שנצליח.

נאור שירי (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת נאור שירי, קריאה שלישית, נא לצאת. חברת הכנסת דבי ביטון, קריאה ראשונה.

נאור שירי (יש עתיד):

אתה מימנת את הציר הזה.

היו"ר אמיר אוחנה:

נא להוציא את חבר הכנסת נאור שירי. תודה רבה.

אושר שקלים (הליכוד):

- - - המפתחות בפנים.

מאיר כהן (יש עתיד):

מה קורה עם 200 החמאסניקים? אתה - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת כהן.

מאיר כהן (יש עתיד):

אמרתי באמת - - - הם יעברו?

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

חבריי וחברות הכנסת - -

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת כהן, קריאה ראשונה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

- - בו בזמן צריך לומר דבר נוסף.

מאיר כהן (יש עתיד):

זה לגיטימי.

היו"ר אמיר אוחנה:

לא, לא לגיטימי.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

המערכה לא תמה. שוחרי רעתנו מתחמשים מחדש. הם לא ויתרו על כוונתם להשמיד אותנו, את כולנו, עד האחרון שבנו. טוב, לפחות אני שומע אנחות: טוב, עוד פעם שומעים את זה? כמו שהיינו שומעים: עוד פעם הוא מעלה את האיום האיראני, עוד פעם הוא אומר שאנחנו נחסל את האיום הזה? עוד פעם, עוד גחמה? זה איום אמיתי, אבל הוא לא אותו איום שהיה

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת מיכל שיר, קריאה ראשונה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

- - הוא לא אותו איום שהיה משום שאנחנו פעלנו.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

קריאה שנייה, מיכל שיר.

ניסים ואטורי (הליכוד):

מיכל, לא - - - בישיבה?

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

קריאה:

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אמרתי "באזורנו". לצד המשך המאבק התקיף באויבינו, אנו שואפים להרחיב את מעגל השלום באזורנו. שלום מתוך עוצמה, כשחרב המגן בידינו, וזוהי חרב דוד, מקדמת דנא.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת שרון ניר, קריאה ראשונה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

שמעתי אתכם בקשב רב, שמעתי באריכות, שמעתי כל מילה. תקשיבו, תקבלו תשובה. אני יודע שיש מי שמנסים לצייר אותנו בעולם לא כדוד אלא כגוליית, ואין עיוות גדול מזה של האמת. כפי שקרה לפני 50 שנה עם ההחלטה הצבועה באו"ם, שמשווה את הציונות לגזענות, כך קורה היום ביוזמת השמאל הפרוגרסיבי, האסלאם הקיצוני, חלקים מהימין הרדיקלי וכלי תקשורת רבים בעולם. הם רוצים רק דבר אחד – לראות ולהראות את ישראל כתוקפן דורסני שצריך להביסו. לכן הם קוראים לנו גולית, ואת המרצחים השפלים שתקפו אותנו הם מזהים כדוד, איזה אבסורד. אנחנו דוד. אנחנו, עם חלוקי הנחל המשוכללים שלנו, פעלנו נגד גוליית רצחני, ציר הרשע האיראני, על כל שלוחותיו.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

עם כפכפים, עם כפכפים.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי, קריאה ראשונה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אנחנו הצודקים, אנחנו המנצחים, ואין לנו שום כוונה להתנצל על כך. הקרב על תדמיתה של ישראל לא התחיל היום, והוא לא יסתיים מחר. אבל אני אומר בצער רב, בעוד שאנו עומדים איתן מול השמצות פרועות בעולם, אנחנו גם נאלצים להתמודד – אנחנו נאלצים להתמודד עם עלילה נוראה מתוכנו בבית פנימה. עלילת שדה תימן נגד יחידת כוח 100 - -

רם בן ברק (יש עתיד):

די, נו, באמת.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

- - לפני שנה וחצי גרמה נזק בל יתואר למדינת ישראל ולצבא ההגנה לישראל.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

נכון מאוד.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

הסרטון הערוך, שמציג כביכול התעללות במחבל, הסרטון הזה, שבושל והודלף לערוץ 12, קיבל למעלה מ-100 מיליון צפיות ברחבי העולם.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

בושה. בושה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

בעקבות הסרטון תוארה ישראל כ"מחנה ריכוז", חיילי צה"ל הושוו לנאצים, והמדינה שלנו הואשמה בפשעי מלחמה.

טלי גוטליב (הליכוד):

מיארה אמרה שזה לא - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת גוטליב.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לך אומרים תודה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אני חייב לומר לכם, מתעוררות כאן שאלות קשות, שאלות קשות מאוד על אי-אמירת אמת, על זיוף, על טיוח, על מזימת ההסתרה.

דבי ביטון (יש עתיד):

לזה יש משפט.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

מי שהופקדו על בירור האמת עשו שימוש בכוחם לעוות את האמת. הם סיפקו תחמושת תעמולתית לגרועים שבאויבינו. עכשיו, אנחנו ביקרנו את זה, אבל אצלכם באופוזיציה כל ביקורת זו הסתה.

עדי עזוז (יש עתיד):

ומה עם - - -

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

כל הבעת דעה שלא מתיישבת עם הקו שלכם - -

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת עדי עזוז, קריאה ראשונה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

- - כל ביקורת כזו, זו השתלחות.

דבי ביטון (יש עתיד):

למה - - - לא הולכים להיחקר?

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת דבי ביטון, קריאה שנייה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אין לכם שום מודעות עצמית. אתם מדברים על הסתה? הרי הכול מתגמד בהשוואה לקריאות "מחריב" או "מחריבי ישראל", "בוגד", "בוגדים", "רוצחים", "אוכלי מוות". את זה אני שומע בהפגנות שלכם. לכך אתם לא מתייחסים. חברי האופוזיציה, זה לא יעזור לכם, העם רואה בדיוק את כל מה שקורה פה. האמת בפרשת שדה תימן חייבת להיחקר כראוי, היא חייבת להתגלות.

קארין אלהרר (יש עתיד):

מישהו אמר שלא? מי אמר שלא?

מיקי לוי (יש עתיד):

מי אמר שלא?

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

הצדק חייב להיעשות. והשאלה היא לא רק מה בודקים, ולא רק את מי בודקים, השאלה המכרעת היא: מי בודק את האמת?

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

נכון.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

זה נכון במקרה זה, וזה נכון לא פחות לעניין בדיקת האירוע הקשה ביותר בתולדותינו, האירוע של 7 באוקטובר. האופוזיציה, ושמענו אותה כאן, צועקת: ועדת חקירה ממלכתית.

קריאות:

סימון דוידסון (יש עתיד):

אתה הראש.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אבל באותה נשימה, אתם יודעים שחלק עצום של העם לא יקבל את הרכב הבודקים שאתם מציעים.

רם בן ברק (יש עתיד):

אתה עובד בזה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אנחנו רוצים, להבדיל מכם, להקים ועדת חקירה עם תמיכה ציבורית רחבה ככל האפשר. ככל האפשר.

קריאה:

היו"ר אמיר אוחנה:

אבל אפשרנו את זה.

מיקי לוי (יש עתיד):

זה לא יקרה. לא יקרה. לא יקרה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

לא ועדה שאינה מקובלת על חצי העם ויותר.

סימון דוידסון (יש עתיד):

תסתכל, תסתכל למעלה.

היו"ר אמיר אוחנה:

לא, לא, לא.

סימון דוידסון (יש עתיד):

תסתכל למה גרמת, תסתכל - - -

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

לא ועדה שחצי העם מאמין שהמסקנות שלה כתובות מראש.

היו"ר אמיר אוחנה:

לא, לא, לא. חבר הכנסת דוידסון.

מירב בן ארי (יש עתיד):

- - - אנשים, תראה כמה אנשים - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת בן ארי.

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת.

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

לא להפריע. לא להפריע. לא להפריע.

ניסים ואטורי (הליכוד):

- - - אין לכם בושה. תתביישו.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, נא לשמור על השקט. ראש הממשלה, בבקשה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

זו חייבת להיות ועדה מאוזנת, שתשמע את כולם - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה זה מאוזנת?

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

- - תחקור את כולם, ותזכה לאמון מרבי של הציבור. והדרך היחידה להבטיח את אמון הציבור בעבודת הוועדה - - -

עדי עזוז (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת עזוז, קריאה שנייה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

שנתיים עברו.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת שטרן, קריאה ראשונה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תסתכל על המשפחות.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

הדרך היחידה להבטיח את אמון הציבור - -

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת בן ארי, קריאה ראשונה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה אמרת? איזו קריאה? לא שמעתי.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

- - בעבודת הוועדה, היא הסכמה רחבה לגבי הרכב הוועדה. ולכן ועדת החקירה שנקדם תתבסס על הרכב שמייצג את כל חלקי העם, ולא רק חלק ממנו. לפחות את רוב-רובו של העם.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

כי תמיד יהיה, תמיד יהיה מיעוט צעקני שיחפש את המפריד ולא את המשותף.

קריאות:

דבי ביטון (יש עתיד):

אדוני ראש הממשלה, אני רק רוצה - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת דבי ביטון, קריאה שלישית, נא לצאת. תודה רבה.

דבי ביטון (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

אה, סליחה. סליחה, סליחה, חברת הכנסת דבי ביטון, סליחה, קריאה שנייה. סליחה, קריאה שנייה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

זה מרוב שאתה נותן לנו קריאות.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

ואם כבר הזכרתי מיעוט צעקני, אני מתכוון ברחובות - -

קריאה:

היו"ר אמיר אוחנה:

עכשיו קריאה שלישית, נא לצאת. תודה רבה.

דבי ביטון (יש עתיד):

לא אמרתי כלום.

היו"ר אמיר אוחנה:

אמרת.

דבי ביטון (יש עתיד):

חשבתי שאתה יותר ידידותי.

ניסים ואטורי (הליכוד):

תכף תישארו כמספר המנדטים שלכם.

דבי ביטון (יש עתיד):

ראש הממשלה, אתה כבר לא צעיר, צריך לצעוק שתשמע.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

ואם כבר הזכרתי מיעוט צעקני, כולנו רואים את ההפגנות עם שלטי הפייק שכל פעם מתחלפים. אותם אנשים, ופעם הם מפגינים על הוצאת הגז מהמים – תארו לכם את מדינת ישראל, איפה היא הייתה נמצאת אם לא היינו מוציאים את הגז; פעם הם צועקים על חיסוני הקורונה – הרי באמצעות חיסוני הקורונה הוצאנו את ישראל ראשונה בעולם מהמגפה הזאת; או צועקים לסיום המלחמה לפני השגת יעדיה. המפגינים הם תמיד אותם מפגינים, רק השלטים מתחלפים. ואני אומר לכם: תביאו לוח מחיק עם טוש, זה יחסוך את הכסף על הפוסטרים האלה – אם כי אתם לא משלמים את הכסף הזה. אבל תחליפו. די, די, מספיק, מבינים. הבנו את ההפגנות הפוליטיות שלכם. אנחנו מדברים תכלס. אנחנו מדברים על מהות, אנחנו לא מדברים על סיסמאות שמשתנות. משתנה הדבר הזה – עוברים לדבר הבא. הדבר הבא הלך – עוברים לדבר הבא אחריו.

קריאה:

בדיוק.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אני מדבר על המהות, והמהות כרגע - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

לעמוד כשמוחאים כפיים, לא לשבת.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת בן ארי.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

- - היא האם יש אפשרות להקים ועדת חקירה שתזכה להסכמה רחבה.

אושר שקלים (הליכוד):

היו"ר אמיר אוחנה:

ששש. חבר הכנסת שקלים.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

האם יש אפשרות, האם יש אפשרות - - -

מיקי לוי (יש עתיד):

תעשה סקר. תעשה סקר.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

עשיתי. תאמין לי, רואים שם בדיוק את מה שאני אומר.

מיקי לוי (יש עתיד):

אתה לא עשית. תביא אותו. תביא אותו.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אתה לא יודע כמה אני צודק.

מיקי לוי (יש עתיד):

תביא את הסקר.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת לוי, אני מזכיר לך שאתה בקריאה שנייה.

מיקי לוי (יש עתיד):

אבל הוא קרא - - -

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

האם יש אפשרות להקים ועדת חקירה שלא תהיה מקובלת, או דחויה, יותר נכון, על ידי יותר ממחצית העם, כשמבררים מי באמת מרכיב אותה? זה טס לשמיים בנגטיב שלו. טס.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

יש חוק.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אז האם יש אפשרות – מצד שני, עם ועדה שתוקם אקסקלוסיבית על ידי הממשלה, אתה תזכה לאותה – לא בדיוק אותה, אבל זה לא משנה, להתנגדות מסיבית. אז האם יש אפשרות להקים משהו בהסכמה לאומית רחבה? טוב, אז יש לנו דוגמה, דוגמה מוצלחת להקמת ועדת חקירה עם הסכמה רחבה אחרי אסון לאומי נורא. ואני מדבר - - -

משה טור פז (יש עתיד):

אסון מירון - - -

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

לא, אני מדבר על האסון הלאומי הקשה ביותר שפקד את הדמוקרטיה שקוראים לה ארצות הברית, וזה אסון 11 בנובמבר - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

בספטמבר.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

בספטמבר. האמריקנים, אחרי 11 בספטמבר, ביקשו לדעת איך קרה הדבר.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

בחרו בממדאני. בחרו בממדאני.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

תחת מי קרה הדבר.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת איימן עודה, קריאה ראשונה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

ולמי האחריות הזו. והם הקימו – ותקשיבו לי טוב, כי אתם לא רוצים להקשיב לאיך הם הגיעו להסכמה על הדבר הנורא ביותר. זה יותר מפרל הרבור, וזה לא היה בסיס ימי בהוואי, זה היה בניו יורק, בלב מדינת ניו יורק, ההתקפה הקשה ביותר שאי פעם קרתה על ארצות הברית, על שטחה, והם צריכים לדון בזה. אז הם דנו בזה, אבל הם דנו בזה אחרת. הם לא עשו את מה שאתם עושים, להפוך את זה לקרדום פוליטי.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

לא דנו בזה בכלל.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

הם עשו משהו אחר. הם הקימו ועדת חקירה פריטטית, הם הקימו ועדת חקירה לאומית, ועדה משותפת לרפובליקנים ולדמוקרטים כאחד. הם קראו לזהNational Committee of Investigation.

היו"ר אמיר אוחנה:

ששש.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

ועדת חקירה לאומית, ושני צידי המתרס הפוליטי שיתפו פעולה באופן מלא כדי להגיע למסקנות ולהפיק לקחים לטובת המדינה. אף אחד לא ניסה להשתמש בוועדת החקירה כמכשיר פוליטי, הרי זה כל כך ברור ושקוף, אבל הם עשו משהו אחר לגמרי.

מאיר כהן (יש עתיד):

זה היה - - - פוליטי, לא היה ממשלתי.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

מי היה ראש הממשלה - - -

מיקי לוי (יש עתיד):

שנתיים לא עשיתם - - -

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

כולם יצטרכו. חברי הכנסת, הרי אתם אומרים שזה נמשך שנים. אכן, בואו נבדוק את זה, בואו נבדוק מה קרה, בואו נבדוק מי עשה דבר כזה או אחר – גם במישור המדיני, גם במישור הביטחוני, גם במישור ההתראתי. כל הדברים האלה חייבים להיבדק, אבל הם חייבים להיבדק לא על ידי הרכב שחצי מהציבור ומעלה מאמין מראש שהמסקנות נכתבו.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אין חצי.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

תביאו את שני הצדדים, תביאו אותם בצורה מלאה, בצורה מאוזנת, בצורה אחראית, אפשר ללמוד משהו מהאמריקנים.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת רייטן מרום, קריאה ראשונה.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

- - - להגיד את זה - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת יבגני סובה, קריאה ראשונה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

חברי הכנסת - - -

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

בהסכמה. תתחיל.

קארין אלהרר (יש עתיד):

כמה דמגוגיה. אלליי.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

תודה לך. חברי הכנסת, אני רוצה לומר שעוד נכונו לנו ימי מבחן משותפים, ואני רוצה גם לומר שעמדנו באתגרים היסטוריים, ויכולנו להם. זה לא דבר שהוא מובן מאליו. זאת אומרת, ההנחה של האויבים שלנו הייתה שאין לנו שום יכולת עמידה כזאת. נסראללה אמר שאנחנו קורי עכביש, הם אמרו ישראל לא יכולה לעמוד יותר מאשר בחזית אחת, אולי שתיים, אבל בטח לא בשבע חזיתות, וישראל לא יכולה לעמוד במלחמה שנמשכת יותר משלושה שבועות, אבל עמדנו, כי עמדנו יחד. זה לא מבטל את המחלוקות בינינו. מחלוקות זה דבר טבעי – זה דבר טבעי בעמנו, זה גם דבר טבעי במדינתנו, זה אגב דבר טבעי בכל דמוקרטיה. אבל אני מאמין שברגעי מבחן אנחנו אכן נעמוד ביחד, כי בעם שלנו טמונים כוחות מופלאים, וכדי להבטיח את קיומנו לדורי-דורות אנחנו חייבים לעשות דבר אחד, שאותו הדגשתי שוב ושוב מאז תחילת המלחמה. בימי מבחן של מלחמה – ואני מוסיף, כי אני מאמין שאנחנו מתקרבים לזה – גם בימי מבחן של שלום, אנחנו חייבים לעמוד יחד. יחד נעמוד, יחד נעשה, ובעזרת השם, יחד נצליח.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לראש הממשלה. אני מתכבד להזמין כעת את ראש האופוזיציה חבר הכנסת יאיר לפיד, ולהזכיר לחברי הכנסת כולם שכפי שעמדתי על זכותו של ראש הממשלה לדבר ללא הפרעות, ככה אעמוד גם על זכותו של ראש האופוזיציה. בבקשה.

יאיר לפיד (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני ראש הממשלה, בשבועות האחרונים מסתמנת תופעה - - -

קריאות:

מירב בן ארי (יש עתיד):

תהיו בשקט. חלאס.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת בן ארי, אני על זה, הכול בסדר.

מירב בן ארי (יש עתיד):

הקשבנו. תהיו בשקט - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת בן ארי, לא הייתי צריך עזרה מהצד ההוא, אני גם לא צריך עזרה מהצד הזה. הכול בסדר.

מירב בן ארי (יש עתיד):

רוצים לשמוע.

היו"ר אמיר אוחנה:

הכול בסדר.

יאיר לפיד (יש עתיד):

בשבועות האחרונים מסתמנת תופעה ישראלית חדשה. אף אחד כבר לא מזועזע משום דבר שהממשלה עושה. וזה מעניין. בישראל הרי זעזוע מוסרי הוא סוג של ספורט לאומי, עד שזה מגיע אליכם. פורצת פרשיית השחיתות בהסתדרות, מתברר כמובן שמי שעומד מאחורי השחיתות הם חברי מרכז ליכוד, שרים, חברי כנסת – כולם משועממים בגלוי. אף אחד לא היה מזועזע.

צגה מלקו (הליכוד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת צגה מלקו, קריאה ראשונה.

יאיר לפיד (יש עתיד):

אף אחד לא אמר: זה לא יכול להיות. כולם אמרו: כן, טוב, ברור - -

אריאל קלנר (הליכוד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת קלנר, קריאה ראשונה.

יאיר לפיד (יש עתיד):

- - אם יש שחיתות, הליכוד מעורב. ככה זה, כי אתם מפא"י החדשה. אתם בדיוק כמו שהייתה מפא"י בסוף דרכה – מושחתת, מסואבת, אדישה למה שחושבים עליה.

צגה מלקו (הליכוד):

אבל אתם אמרתם - - -

יאיר לפיד (יש עתיד):

היה טיפה רעש לחצי יום, כשהתברר שמנסים למנות את יאיר נתניהו למנהל מחלקה שאף אחד לא צריך, עם משכורת ותנאים של שר - -

שר התקשורת שלמה קרעי:

את גיסתך.

צגה מלקו (הליכוד):

מה עם גיסתך?

יאיר לפיד (יש עתיד):

- - אבל זה לא שמישהו אמר: זו באמת טעות, לא הבנתם נכון – כי זו לא הייתה טעות, וכן הבנו נכון. היה אפילו רגע קומי, כשראש הממשלה אמר: לא ידעתי על זה; כי זה סביר לגמרי ששר בממשלה מנסה למנות את הבן של ראש הממשלה לראש מחלקה במשכורת של שר והוא רק שכח לספר על זה לראש הממשלה. אנחנו לא מזועזעים כשאריה דרעי מנסה למנות 4,200 משגיחי כשרות חדשים שאף אחד לא צריך, ואנחנו לא מזועזעים כשמאי גולן, שרה בממשלה, מבריחה את אימא שלה מתחנת משטרה באמצע חקירה, ואנחנו לא מזועזעים משום דבר שקרעי ואמסלם וגוטליב אומרים, כי הרי הממלכתיות מתה. זו הצפה. אנחנו מוצפים. עוד פרשה ועוד פרשה ועוד פרשה, וכל פרשה מטרתה להשכיח מאיתנו את הפרשה הקודמת, וכולן, כמובן, מטרתן לוודא שנשכח את 7 באוקטובר.

היו"ר אמיר אוחנה:

סדרנים, תעזרו לנו לעשות שקט במליאה, בבקשה. סדרנים, לעזור לנו לעשות שקט.

יאיר לפיד (יש עתיד):

זו שיטה. אם הכול נורא, אז שום דבר לא נורא. בסוף הכול הופך להיות אותו דבר, רעש אין-סופי, שסותם את התודעה בזמן שאתם מפרקים את המדינה. לשכת ראש הממשלה מדליפה לעיתון גרמני סודות מדינה – סיווג סודי ביותר של אמ"ן – כדי לפגוע במשפחות החטופים, כדי לפגוע בצה"ל, ואתם אומרים: כולם מדליפים, עוברים הלאה.

שר החינוך יואב קיש:

אתה מדבר על הפצ"רית?

יאיר לפיד (יש עתיד):

אפילו קטרגייט כבר לא מזעזע אף אחד. כל אבירי הימין על מלא שותקים על מלא. אין לכם מה להגיד על זה? בזמן מלחמה, מדינה מוסלמית תומכת טרור - -

עמית הלוי (הליכוד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת הלוי, קריאה ראשונה.

יאיר לפיד (יש עתיד):

- - החזיקה סוכנים בתשלום, סוכנים בתשלום - -

עמית הלוי (הליכוד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת הלוי, לא לעזור לי פה. חבר הכנסת הלוי, קריאה שנייה.

יאיר לפיד (יש עתיד):

- - בלשכה הפנימית של ראש הממשלה. אם זה היה קורה בתקופה שלי, הרי הייתם נועלים אותי בלשכה ושורפים את הלשכה כשאני בפנים, אבל במשמרת שלכם אף אחד לא לוקח אחריות, אף אחד לא אומר: אני מבקש סליחה, אני מתבייש. זה נורא. אני יודע שאם אני עומד בראש המערכת, אז האחריות עליי. לא עולה על דעתכם; מי שלא לקח אחריות על שבעה באוקטובר, על האסון הגדול ביותר בתולדותינו, אסון שקרה במשמרת שלו, מה פתאום שהוא ייקח אחריות על משהו אחר? שלא תטעו. לא שכחנו. לא נשכח לעולם, לא אנחנו ולא ילדינו ולא ילדי-ילדינו. כל מי שהיה בעמדת הנהגה ב-7 באוקטובר 2023 לא יכול ולא יוכל לעולם להסיר מעליו את האחריות והאשמה, והוא צריך ללכת.

אושר שקלים (הליכוד):

זה הציבור יגיד, יאיר. זה רק הציבור יגיד.

יאיר לפיד (יש עתיד):

כל ראשי המערכת כבר הלכו – גלנט הלך, חליוה הלך, הרצי הלוי הלך, רונן בר הלך, כל אחד מהם אמר - - -

אושר שקלים (הליכוד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת שקלים, קריאה שנייה.

יאיר לפיד (יש עתיד):

כל אחד מהם אמר בתורו: אני אחראי, אני אשם, אני הולך. כולם, מלבד אחד.

אריאל קלנר (הליכוד):

רונן בר - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת קלנר, קריאה שנייה.

יאיר לפיד (יש עתיד):

שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר:

אני אגיד לך מה עשית לפני סיום.

היו"ר אמיר אוחנה:

השר דיכטר.

שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר:

- - - שטח ריבוני ישראלי לחיזבאללה ולבנון. את זה עשית לפני סיום.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

למה אתה משקר?

יאיר לפיד (יש עתיד):

אילולא איבדתם את הבושה, לעולם לא הייתם מעיזים - - -

קריאות:

שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר:

את זה עשית לפני סיום.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

למה אתה משקר?

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, חברי הכנסת.

מיקי לוי (יש עתיד):

אתה יודע שזה שקר.

שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר:

את זה לא נשכח.

היו"ר אמיר אוחנה:

השר דיכטר.

מיקי לוי (יש עתיד):

זה שקר, אבי - - -

שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר:

10 קמ"ר.

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

השר דיכטר, אני מאוד לא רוצה לקרוא את השרים בקריאות.

מיקי לוי (יש עתיד):

פחדתם לפעול - - - חיזבאללה. חבורה של פחדנים.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, חברי הכנסת. חבר הכנסת לוי, אתה כבר בקריאה שנייה. אני באמת לא רוצה להוציא. בבקשה.

מאיר כהן (יש עתיד):

- - - אבל אתה?

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת כהן.

יאיר לפיד (יש עתיד):

הכול רקוב והבושה בוטלה. זה מה שאפשר לכם להניח על השולחן של ועדת החוץ והביטחון חוק השתמטות מחפיר. וידידינו מש"ס מוזמנים להפסיק להעמיד פנים שהם נגד החוק הזה, כי אנחנו יודעים את האמת. הרי אריאל אטיאס מש"ס הוא זה שכתב את החוק, והוא כתוב ככה שחרדי אחד לא יתגייס. הילדים שלנו ימשיכו למות, הילדים שלהם ימשיכו לשבת במזגן בישיבה. תימשך ההפליה בין דם לדם. זה יפה, אדוני ראש הממשלה, שדיברת פה על ההפגנות, ואמרת: ההפגנות שלכם. אני לא יודע מי זה שלכם. אני יודע מה ההפגנה שלכם – היו פה 200,000 או 300,000 חרדים בירושלים, שורפים את דגלי ישראל, ולא אמרת מילה. שמו שלטים שישראל היא מדינת אויב – לא אמרת מילה. צעקו: נמות ולא נתגייס – לא אמרת מילה. ההפגנה הזו היא ההפגנה שהייתה פה, והיא שלכם. פה, בחוצות ירושלים, שרפו דגלי ישראל - - -

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת ביטון, קריאה ראשונה.

יאיר לפיד (יש עתיד):

אתה מדבר על האנטישמיות. זה מה שעושים אנטישמים בכל העולם, מטהראן דרך אל פאסו ועד הנה – שורפים דגלי ישראל. אדוני היושב-ראש, לא מקובל שאפילו ראש ממשלה ישב עם טלפון במליאה ככה.

טלי גוטליב (הליכוד):

ראש הממשלה יכול - - -

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

הוא מנהל מדינה - - -

יאיר לפיד (יש עתיד):

לא, הוא לא. אנחנו עדיין דמוקרטיה, גב' גוטליב, והוא לא.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

סליחה, הוא מנהל מדינה.

קריאה:

צ'רצ'יל.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

כשתהיה ראש ממשלה, תוכל גם אתה לשבת עם טלפון.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

הוא מנהל מדינה.

יאיר לפיד (יש עתיד):

הייתי ראש ממשלה, ונהגתי יותר בכבוד בכנסת ישראל.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

בשבועיים שהיית? בשבועיים?

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, לא לעזור, בבקשה. תודה.

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, חבר הכנסת קלנר, חברת הכנסת שטרית.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

נתן פרס לחיזבאללה. הוא בכלל יכול לדבר?

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת שטרית, קריאה ראשונה.

אריאל קלנר (הליכוד):

- - - זה הכבוד לכנסת?

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת קלנר, קריאה שלישית. נא לצאת.

שלום דנינו (הליכוד):

שבועיים או שעתיים?

יאיר לפיד (יש עתיד):

הציבור הישראלי מבין שכל מה שקורה פה קורה על הגב שלו. הוא מרגיש את זה בבתי הקברות, הוא מרגיש את זה במחלקות השיקום בבתי החולים והוא מרגיש את זה בכיס, ביוקר המחיה. הוא מרגיש את זה בחשבון הבנק ההולך ומידלדל שלו. לפי החישובים הכי מינוריים, הכי צנועים, לא רק של בנק ישראל, גם של פורום קהלת, אהובכם – העובדה שהצעירים החרדים לא מתגייסים עולה למשק 60 מיליארד שקל בשנה. תוסיפו לזה את המיליארדים שאתם מוציאים בכספים קואליציוניים על עצמכם, שלא עלה בדעתכם בשנתיים של מלחמה להוריד אותם. המשכתם לפמפם בכסף. תוסיפו לזה את המיליארדים שעולים משרדי הממשלה המיותרים לגמרי שנמצאים פה סביב השולחן; כי כשיש 33 משרדי ממשלה, מי שמשלם את החשבון זה הבן אדם שעומד בקופה בסופר. בחישוב הכי מינימלי, הכי מצומצם וסגפני, כל זה עולה למדינת ישראל 80 מיליארד שקל בשנה. אתם יודעים מה זה 80 מיליארד שקל בשנה? זה ההבדל בין המחירים בסופר פה בישראל למחירים בסופר ביוון או בפורטוגל. כולם שואלים את עצמם האם יש פתרון ליוקר המחיה? זה הפתרון. 80 מיליארד שקל זה הפתרון. זה כסף גדול באמת, זה כסף שעושה הבדל. ב-80 מיליארד שקל כן אפשר להוריד את יוקר המחיה. ב-80 מיליארד שקל לשנה אפשר להוריד את המע"מ ל-14%. זה אומר שיהיה גל של ירידות מחירים אדירות בכל המשק, ויישאר מספיק כסף כדי לתת להורים צעירים מעונות יום בחינם וגני ילדים מסובסדים, ויישאר מספיק כסף למערכת תחבורה ציבורית משוכללת שתחסוך מאיתנו את הפקקים. ואחרי כל זה, ב-80 מיליארד שקל בשנה יישאר מספיק כסף בשביל להכפיל את משכורות המורים ולהקטין את הכיתות ל-19 תלמידים; יישאר מספיק כסף כך שאם תרצו, אפשר יהיה לבנות בין תל אביב לירושלים עיר חדשה לאנשי המילואים, עם רכבות כמו בטוקיו ותשתיות דיגיטליות כמו בפאלו אלטו. וגם לעדכן את קצבאות הזקנה שלא טרחתם לעדכן כבר שנים על גבי שנים. 80 מיליארד שקל זה כסף גדול, והוא מונח על הרצפה. כל מה שצריך זה ממשלה שלא פוחדת להגיד: החרדים - - -

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת מלינובסקי וחבר הכנסת בוסו, זה מפריע.

יאיר לפיד (יש עתיד):

החרדים ילמדו ליבה ויתגייסו, ויעבדו לפרנסתם, והממשלה תהיה קטנה, יעילה ולא מושחתת.

יעקב אשר (יהדות התורה):

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת אשר.

יאיר לפיד (יש עתיד):

והבשורה הטובה היא שזה מה שיקרה, זה מה שיהיה פה עוד מעט – ממשלה נורמלית, יעילה, מתפקדת ולא מושחתת, שתתעסק במה שחשוב באמת. לא להוריד את היועמ"שית – להוריד את יוקר המחיה. לא להילחם בנשיא בית המשפט העליון – להילחם במחירים של המוצרים בסופר, כי זה מה שבאמת מעסיק את אזרחי ישראל. ניקח את הכסף, 80 מיליארד שקל, ונוציא אותו על טובת אזרחי ישראל ורווחתם במקום על מושחתים ומשתמטים.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

גם הפשיעה - - -

יאיר לפיד (יש עתיד):

גם הפשיעה. נוציא אותו על אזרחים עובדים, שעושים מילואים, שמשלמים מיסים; אנשים שאומרים: אני מחזיק את המערכת הזו בחיים, והגיע הזמן שהיא תעבוד בשבילי. הבעיה בישראל היא הממשלה, לא המדינה. ישראל היא מדינה מדהימה, היסודות שלה חזקים. הישראלים הם האנשים הכי טובים בעולם. יש פה יזמות, יש פה שכל, יש פה נדיבות, יש פה ציונות. אנחנו לא לבנון ולא ונצואלה. אנחנו לא מדינה שהיסודות של רקובים, וייקח עשרות שנים לתקן אותה. הבעיה בישראל אינה המדינה. הבעיה היא שהממשלה רקובה ומושחתת. אבל ההבדל הוא שממשלה אפשר להחליף ביום אחד. כל עוד אנחנו דמוקרטיה, ממשלה מחליפים ביום אחד. זה אפילו לא לוקח יום שלם, זה לוקח רבע שעה. אתה הולך לבית הספר בפינה, נכנס לקלפי, מצביע, והתחלפה הממשלה. תהיה לנו ממשלה ראויה, הגונה וטובה, שלא רוצה לריב כל היום, שתעבוד בשביל אנשים עובדים שמשלמים מיסים ומשרתים במילואים. אדוני ראש הממשלה, שאלת פה אם יש עתיד ליש עתיד, ואני רוצה לשאול אותך, האם הליכוד מבין שהוא אבוד? מפני שאתם תפסידו, ואתה תלך הביתה וכולכם תלכו לחפש עבודה אמיתית, מה שאין לכם היום. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

לבקשתו של ראש הממשלה, אני אאפשר לו לומר מילות סיכום. לאחר מכן, כמובן לראש האופוזיציה.

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

חברות וחברי הכנסת. בבקשה, ראש הממשלה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

רון כץ (יש עתיד):

רוצה לדבר על 2,000 הרוגים?

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אנחנו נלחמנו בחיזבאללה, הכינו אותו שוק על ירך. אתה נכנעת להם בלא קרב, מסרת להם את הגז, את שדות הגז. בגלל טיל אחד - -

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

בניתם את חיזבאללה.

מיקי לוי (יש עתיד):

איזה שטויות. זה שקר. זה שקר - - -

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

- - בגלל טיל אחד שכוון לאסדה אחת נכנעת ללא קרב.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, מייד יעלה ראש האופוזיציה ויוכל להגיב.

נאור שירי (יש עתיד):

לא הייתם מסוגלים - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת נאור שירי, אתה אמור להיות בחוץ. למה הכנסתם את חבר הכנסת שירי?

נאור שירי (יש עתיד):

נכנסתי לבד.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

נאור שירי הוא חבר כנסת צעיר. היה פה עוד חבר כנסת צעיר, קראו לו, נדמה לי, חסון, והוא גם כן היה נוהג לעשות את ההשתלחויות הללו, את הגסויות הללו וחוסר דרך ארץ. אמרתי לו פעם אחת, הייתי כבר עם ניסיון, כי אני בכל זאת הרבה שנים כאן. אמרתי לו: אני רוצה לתת לך עצה – אני מקווה שהוא שומע את זה – אני נותן לך עצה. זה לא עובד, אתה לא קונה את עתידך, אתה קובר אותו. תהיה עם דרך ארץ, תלמד להקשיב ותנסה להגיב עניינית.

עדי עזוז (יש עתיד):

לאמסלם יש דרך ארץ.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

בכל אופן, אני יכול להגיד עניינית, עניינית, שאתה נתת לנסראללה את שדות הגז - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

אז תבטל, תבטל את ההסכם.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

- - אנחנו חיסלנו את נסראללה. זה ההבדל בינינו.

מיקי לוי (יש עתיד):

זה שקר - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת לוי, אתה בשנייה. מייד יעלה ראש האופוזיציה וישיב כפי שישיב.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אתה מלין, אתה מלין - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

שלוש שנים - - -

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אתה מלין על הרכב הממשלה, על הרכב הקואליציה. אתה מלין על הרכב הממשלה? אתה עשית ממשלה עם האחים המוסלמים - -

היו"ר אמיר אוחנה:

לא, לא, לא ביקשתי להכניס את חברת הכנסת – רגע, סליחה, סליחה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

- - אתה מלין על אובדן מיליארדים? אתה נתת עשרות מיליארדים, ללא שום בקרה, עם מכשירים עוקפי בקרה, לאותן עמותות של האחים המוסלמים. אל תדבר איתנו על הרכב הממשלה.

מיקי לוי (יש עתיד):

אותו כסף נתת - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה נתת כסף לחמאס, בנית מנהרות לחמאס.

גלעד קריב (העבודה):

אתה עובד אצל ממשלת חמאס.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אתה מדבר על מערכת החוק והמשפט? לא שמעתי אותך מזדעזע ממה שהתגלה פה ומה שנראה שעומד להתגלות פה בשערורייה הזאת של שדה תימן ומי שאמור לבדוק את זה. כלום, אף אחד. אוה, מבטלים, אוה. אוה? זה דבר מדהים. זה דבר מזעזע. אבל אנחנו יודעים - - -

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

2,000 הרוגים זה דבר מזעזע.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת בליאק, קריאה שנייה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אנחנו יודעים שרשויות האכיפה והבקרה, מה זאת אומרת, הן נקיות כפיים, אין כאן שאלה בכלל. אני לא אומר, יש בהן הרבה אנשים ישרים וטובים, אבל מה שהתגלה פה ורק פה, רק פה – איך תופרים תיקים, כן, איך סוחטים עדים, איך מעלימים ראיות. אבל, כן, כולם נקיי כפיים. אני אגיד לכם משהו, אתם במיוחד נקיי כפיים. ואיך העדות לכך? בשנה וחצי שהייתם בממשלה לא נפתח אף תיק עליכם.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

מעניין למה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

כולם נקיים. משום מה רשויות האכיפה לא פתחו. פה – עשרות תיקים. אחר כך לא יוצא מהם כלום, אבל פותחים אותם.

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת שלי טל מירון. חבר הכנסת שטרן.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אל תדבר איתי על יושר המידות. דבר איתי על מה שצריך להיות, לבדוק באמת שהמערכות האלה, שהן חיוניות לקיום שלנו, הן באמת נקיות כפיים, הן באמת טהורות. כי זה באמת נחוץ לדמוקרטיה. והדבר האחרון. דבר אחרון. אתם מדברים כל הזמן – אגב, אני לא רוצה להיכנס לענייני משפחות, גם לא שלך וגם לא שלי. בהזדמנות אחרת, לא עכשיו. אבל אני רוצה להגיד דבר אחר. אתם דיברתם כאן כל הזמן, כל הזמן דיברתם על דבר אחד. אתם אומרים: העם חפץ בדבר אחר. אוקיי. אני אומר: העם חפץ בהנהגה שמבטיחה את ביטחונו, את קיומו, את עתידה של מדינת ישראל. והוא לא חושב שזה אתם. אבל למה שנריב על כך? יגיע יום הבחירות, ואתם יודעים מה העיקרון שהוא מאוד קשה לכם, כי אתם חושבים שהסכנה הכי גדולה לדמוקרטיה זו הדמוקרטיה - -

מיקי לוי (יש עתיד):

זה אתה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

- - לכן אסור שהעם יחליט, צריך שהפקידים יחליטו. אז אני אומר לך, ביום מבחן, בעוד שנה, אולי קצת פחות – כי אנחנו לא יודעים אם זה יהיה בדיוק בעוד שנה – אבל בשנה הקרובה, בבחירות הקרובות, העם יחליט. ורק העם יחליט, לא הפקידות ולא אף אחד אחר.

מירב בן ארי (יש עתיד):

בוא נצא לבחירות מחר.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לראש הממשלה. וכעת – ראש האופוזיציה, חבר הכנסת יאיר לפיד. לאחר מכן אנחנו עוברים להצבעות. לאחר מכן נעבור להצבעות. עדיין לא להכניס את מי שיצאו – רק לקראת ההצבעה. בבקשה.

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת גוטליב, קריאה שנייה. חברת הכנסת גוטליב, קריאה שנייה.

יאיר לפיד (יש עתיד):

כמה חומר תיתן לי? מכל העולם באים הנה? שתי הורדות דירוג אשראי בפעם הראשונה בתולדות המדינה – אצלך בממשלה בשנתיים האחרונות; שלוש שנים צמיחה שלילית. באמת מכל העולם באים לראות את זה. אתה יודע מה עוד הם באים לראות? הם לא ראו אף ממשלה בכל ההיסטוריה האנושית עם כל כך הרבה כתבי אישום, עבריינים מורשעים ומושחתים שיושבים סביב אותו שולחן. אכן באים מכל העולם. אני אגיד לך מה עוד חסר לך. אם אתה כבר רוצה לשקר אתה חייב זיכרון יותר טוב. היה פה לפני חודש דיון 40 חתימות. אתם זוכרים, חברי הכנסת הערבים? זה היה על נושא החברה הערבית. אתה עמדת פה ואמרת: אנחנו, אנחנו – אמרת על עצמך –– נתנו יותר כסף לחברה הערבית מכל ממשלה ישראלית אחרת.

שר החינוך יואב קיש:

יאיר לפיד (יש עתיד):

אמר או לא אמר? אמר או לא אמר? עכשיו אתה עולה ואומר ההפך, כי מה? אתה חושב שאנחנו לא זוכרים? נו, באמת. רגע. אמרתי, נתן לי חומר, למה לא ליהנות? באמת? עומד פה ראש ממשלת ישראל ואומר: נתת להם אסדות גז. איפה אסדות הגז האלה? איפה? איפה? יש לך צילום של אסדת גז לבנונית של חיזבאללה? איפה? המצאת אסדות גז?

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

שדות גז. שדות גז.

יאיר לפיד (יש עתיד):

מאז שהמצאת שוטרים בריטים ליד הבית שלך לא המצאת כל כך הרבה. איזה אסדות גז? אני אגיד לכם מה כן יש שם.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת שטרית, די.

יאיר לפיד (יש עתיד):

כשעשינו את ההסכם עם ממשלת לבנון ועם האמריקאים – אנחנו, להבדיל מכם, לא חתמנו על שום הסכם עם חיזבאללה. עשינו הסכם עם ממשלת לבנון ועם האמריקאים. באו אליי - - -

אושר שקלים (הליכוד):

יאיר לפיד (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, אני מנסה להסביר להם דברים שהם לא יודעים. באו אליי האמריקאים, ביקשו שאני אסכים - - -

שר החינוך יואב קיש:

יאיר לפיד (יש עתיד):

אוה, חמודים. באו אליי האמריקאים, ביקשו שאני אסכים לחתום על דיון על תיקוני גבול בין לבנון לישראל - - -

שר החינוך יואב קיש:

הוא לא שמע. שדות גז, לא אסדות גז.

יאיר לפיד (יש עתיד):

באו אליי האמריקאים, ביקשו ממני לחתום על זה שבהסכם יהיה דיון על תיקוני גבול בין ישראל לבין לבנון. אמרתי: אז לא יהיה שום הסכם. אני לא חותם על שום הסכם עם תיקוני גבול. ואז אתם עשיתם עכשיו הסכם עם חיזבאללה. אני לוקח את הדף – חשכו עיניי. אתה הסכמת לדיון על תיקוני גבול בין ישראל ללבנון, דבר שאני, כשהביאו לי אותו, זרקתי אותם מכל המדרגות. אתה יודע למה? כי אנחנו ציונים ופטריוטים, ולא מעניינת אותנו רק הכותרת הבאה, אלא ביטחונה של מדינת ישראל. ומעבר לזה, אתה עומד פה ואומר שאנשים צריכים להצביע לכם בגלל ביטחון? סע לעוטף עזה, האסון הכי גדול בתולדות המדינה קרה אצלך במשמרת. אתם הבאתם ביטחון? הבאתם עלינו את האסון הכי גדול שהיה לעם היהודי מאז השואה. ואני מכיר, עוד שנייה תהיה פה ועדת חקירה, ואתה תבוא לשם ותגיד: לא העירו אותי. מה עשית כשהעירו אותך? מה עשית? אני פגשתי אותך ב-16:30 ב-7 באוקטובר. לא הזזת גדוד, לא אמרת פקודה אחת, לא הזזת חייל אחד. ב-16:30 עוד לא עשית דבר וחצי דבר. אז אתה אומר לנו עכשיו, לא העירו אותי? בגלל זה צריך ועדת חקירה ממלכתית, כי הם צריכים לדעת את האמת. והאמת היא שאתה הבאת למדינה הזאת רק אסון ושום ביטחון.

היו"ר אמיר אוחנה:

אוקיי. אנחנו עוברים להצבעה על עמדת ראש הממשלה. מי שמצביע בעד – מצביע בעד - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

רגע, צריך להכניס את מי שבחוץ.

היו"ר אמיר אוחנה:

מאה אחוז. להכניס את כולם, כמובן. נכניס את כולם.

מירב בן ארי (יש עתיד):

שם לא מוציאים אף אחד.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת בן ארי, אנחנו נכניס את כולם. לא לדאוג. מי שמצביע בעד – מצביע בעד קבלת עמדת ראש הממשלה. מי שמצביע נגד – נגד. חברי הכנסת, אנא שבו במקומותיכם. אנחנו עוברים להצבעה כעת. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד הודעת ראש הממשלה – 53 נגד – 47 נמנעים – אין הודעת ראש הממשלה נתקבלה.

היו"ר אמיר אוחנה:

53 בעד, 47 נגד. אני מבין שהעמדה של חבר הכנסת לפיד לא עובדת? נוסיף את קולו לנגד. 48 נגד. אני קובע כי הודעת ראש הממשלה התקבלה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני מאפשר כעת לשרה מאי גולן למסור הודעה אישית לאחר ששמה הוזכר כמה וכמה פעמים על ידי כמה וכמה חברי כנסת. בבקשה, השרה גולן. לאחר מכן נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום. עד חמש דקות, גברתי, לרשותך.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ראיתי שהיום היה מוטיב חוזר של דף המסרים של מפלגת אין עתיד והליצנים שלא עוברים את אחוז החסימה, ממה שפעם היה עבודה. באמת, נרטיב ככה שהכניסו להם בדף מסרים, אותם הממלכתיים מאוד. אז אני אגיד לכם כך, באמת עלו לפה כמה קרקרנים וקרקרניות שדיברו על זה – קודם כול, דיברו על החקירה נגדי, כמובן. ניסיון הסיכול נגדי, שאם היו לי קצת יותר מחמש דקות הייתי מרחיבה. אבל אני עוד ארחיב, אל תדאגו. ודיברו על אימא שלי, שהברחתי אותה מחקירה. אני לא אגיד את שמות המקרקרות והמקרקרים, כדי שלא נסבול עוד מהקרקורים שלהם וניתן להם זמן לעלות לדבר. אני כן אומר את הדבר הבא. תראו, להבריח אימא מחקירה – אני רוצה רק להסביר לכם את האירוע פעם אחת ולתמיד. כשאני מגיעה לתחנת משטרה ביחד עם אישה בת 80 שבקושי יכולה ללכת, ואני יושבת ומחכה לה בחצר ובינינו מפרידות באמת שלוש דלתות עם חדרים ועוד קירות ועוד קירות, לנסות להבריח אותה מחקירה במקום כזה עם מאות שוטרים ומצלמות וחוקרים, זה לא רק בדיחה – זה לעג לרש. אבל באמת, כמו שיש פה את הלפיד הלילי שכל יום חוזר על עצמו וחוזר על עצמו, אז ככה גם המסר שהוא העביר לשאר חברי הכנסת שלו.

היו"ר ניסים ואטורי:

חברי הכנסת, אני מבקש לשמור על שקט.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

דבר שפיזית וטכנית לא אפשרי – אבל פעם אחת ולתמיד אני אבהיר את זה. כשאני הבאתי את אימא שלי, שתיבדל לחיים ארוכים – ואני לא מאחלת לאף אחד מאנשי הרוע שיושבים בצד הזה, שלא בוחלים בשום אמצעי ובשום רמה נמוכה לרדת אליה ולדבר עליה, והם מדברים גם על אימא שלי – כשאני הבאתי אותה לשם והיא נכנסה לחקירה שעה ויצאה כולה בוכה ולא מבינה מה רוצים ממנה, ליוותה אותי החוקרת עד הרכב, כשאני אומרת לה: היא לא מרגישה טוב; אני לוקחת אותה להיבדק, ותיאמנו שהיא תבוא מחר. כשיצאתי מתחנת המשטרה, גם היה שם שער חשמלי שנפתח. כלומר שאם, חבורת עילגים ובורים שכמותכם, הייתי מנסה להבריח את אימא שלי בת ה-80 מתחנת משטרה – חבל שהם ברחו כמו אחרוני הארנבים – אז היו עוצרים אותה, עוצרים את השער, עוצרים את הכול. אבל אותם חוקרים שכל כך התביישו בזה שהם התעללו באישה בת 80 בחקירת משטרה, שלא היה אפילו מה לשאול אותה – כי זו השיטה שלהם – לא ידעו מה לעשות עם עצמם. ולאחר שעה הדליפו שאני הברחתי את אימא שלי. כמובן שהיא באה למוחרת לעוד חקירה של שלוש שעות. שום דבר לא יצא מזה. אבל זו השיטה של אותם בולשביקים, שונאי אדם. ככה הם עשו לאבא של ראש השב"כ דוד זיני. ככה הם עשו לאימא של דוד שרן. ככה הם עשו לאימא של עמיקם שורר. ככה הם עשו לאימא של איריס אלוביץ'. ככה הם עשו גם לאימא שלי. וככה הם ימשיכו לעשות, כי זאת השיטה של הרוע שלא בוחלת בשום אמצעי: לקחת אנשים קשישים, חולים, מבוגרים, שלא יכולים אפילו לדבר בזכות עצמם, ולא רוצים - - -

היו"ר ניסים ואטורי:

אופיר, זו הודעה אישית.

מיקי לוי (יש עתיד):

היא לא יכולה.

היו"ר ניסים ואטורי:

מה, מה? אל תתערבו, סליחה. מה קרה?

נאור שירי (יש עתיד):

מי דיבר איתך? תגיד, מה אתה רוצה? אל תתערב.

היו"ר ניסים ואטורי:

נאור שירי, אל תצעק, טוב?

נאור שירי (יש עתיד):

מה זה "אל תצעק"?

היו"ר ניסים ואטורי:

לא. אל תדבר איתי. סליחה, לא קשור.

נאור שירי (יש עתיד):

מה אתה רוצה? אסור לדבר? אסור לדבר?

היו"ר ניסים ואטורי:

קריאה ראשונה. קריאה ראשונה. אל תדבר אליי ככה. שב במקום.

נאור שירי (יש עתיד):

מי אתה?

היו"ר ניסים ואטורי:

קריאה שנייה.

נאור שירי (יש עתיד):

מה זה הדבר הזה?

היו"ר ניסים ואטורי:

אני מבקש להוציא אותו החוצה – קריאה שלישית. מה זה "מי אתה"? סליחה, הוא לא יגיד ליושב-ראש ישיבה: "מי אתה". תוציאו אותו החוצה עכשיו, ושלא יחזור עד שאני אאשר לו.

נאור שירי (יש עתיד):

וואו, איזה גבר, איזה מלך.

היו"ר ניסים ואטורי:

מה זה הדבר הזה? מה אתה צועק?

נאור שירי (יש עתיד):

מה אתה מתערב במי שאני מדבר – מי אתה בכלל? מי?

היו"ר ניסים ואטורי:

צא החוצה, צא החוצה. מי אני? אני יושב-ראש הישיבה.

נאור שירי (יש עתיד):

מי? מי אתה? יושב-ראש הישיבה. לדיראון עולם. יצור. יצור.

היו"ר ניסים ואטורי:

מי אתה? מי אתה? לך, צא החוצה. צא החוצה, בריון.

היו"ר ניסים ואטורי:

בבקשה, אני אוסיף לך את הזמן.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אלה היו שתי דקות. אני רק חושבת, אם אנחנו היינו מעיזים לדבר ככה לסגן יושב-ראש מהצד שלהם, מה היה קורה. אבל אני אסיים. רגע, אופיר, אופיר.

אופיר כץ (הליכוד):

אם אפשר עוד דקה לתת לה.

היו"ר ניסים ואטורי:

מה? יש לך. הוספתי לך שתי דקות.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

יש לי עוד שתי דקות? אוקיי. אני רק אסיים ואומר בצורה מאוד ברורה: לא יצליח לכם – לא לכם, הבולשביקים בשמאל; לא למסכלים ולכל תופרי התיקים למיניהם במתפרות. לא תצליחו לעשות סיכולים ממוקדים אחד אחרי השני. אני לא לימור לבנת או דן מרידור, שקצת משקשקים אותם, או שמים להם איזו כתבה באיזה מקום, והם ישר רועדים ומתיישרים לפי הקו שלכם. זה לא יקרה. אני אומרת לכם שאתם מנסים לפגוע במקורבים של ראש הממשלה, בשרים ימניים, גם פה בשרה ימנית חזקה שמעצבנת אתכם. דרך מה? דרך האהבה העצומה שיש לה לאימא שלה, אם חד-הורית, שהיא הבת היחידה שלה, כי הם יודעים שהן העולם אחת של השנייה. אבל זה לא יצליח לכם. הרוע השטני שלכם לעולם לא ינצח את כל הטוב שיש פה. ולו בשביל הכבוד של האימא היקרה והאהובה שלי – שתזכה, בעזרת השם, לבריאות ולחיים ארוכים – אני אומר לכם שאתם באמת באמת כנראה לא מכירים את הליכוד, לא מכירים את המחנה הלאומי, לא מכירים את אנשי הימין במדינת ישראל. ואתם בטח ובטח לא מכירים אותי, מאי גולן. מה אתם לא מכירים? את החומר שממנו אנחנו עשויים, כי אני, חברים יקרים, עשויה מחומר אחר, ואותי לעולם לא תקפלו, לעולם לא תנצחו ולעולם לא תשברו. תודה רבה.

היו"ר ניסים ואטורי:

חבר הכנסת אלמוג כהן כאן?

היו"ר ניסים ואטורי:

הודעה למזכירות הכנסת.

סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי:

ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת, הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 108) (פרסום פסיקה בענייני משפחה), התשפ"ו–2025, של חבר הכנסת שמחה רוטמן.

היו"ר ניסים ואטורי:

אופיר, מה סיכמתם?

אופיר כץ (הליכוד):

רגע, מי מציג את זה, שלמה? קלנר? אז, קלנר, אתה מסכם.

היו"ר ניסים ואטורי:

חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום: הצעת חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 4) (הפיכת הוראת השעה להוראת קבע והרחבת סמכויות), התשפ"ו–2025, של חבר הכנסת אריאל קלנר. אני מזמין את חבר הכנסת אריאל קלנר להציג את החוק. עשר דקות לרשותך, בבקשה.

אריאל קלנר (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אזרחי ישראל, את הצעת החוק הזו צריך להכניס תחת הקטגוריה "מלחמה ברעיון". אומרים לנו: אי-אפשר לנצח רעיון. לא רק שאפשר לנצח רעיון, חובה לנצח רעיון. ולנו יש מחויבות להילחם ברעיון כדי לנצח אותו. רעיונות מניעים מעשים, מעשים מונעים על ידי רעיונות. אנחנו במלחמה מול רעיון, רעיון אסלאמיסטי, ג'יהאדיסטי, שמאיים עלינו, כמובן, בראש ובראשונה, אבל מאיים על כל העולם כולו, על כל העולם החופשי כולו. המאבק הזה, הרעיון הזה – המלחמה הזאת נעשית על ידי זרועות, זרועות רבות. זרוע אחת היא הזרוע התקשורתית. את הזוועות של הטרור, את האונס, את הרצח, את זה ראינו כבר, אי-אפשר להסתיר. אבל גם התקשורת היא כלי מלחמה, היא כלי מלחמה לכל דבר ועניין. ערוצי תקשורת, ערוץ תקשורת כמו אל-ג'זירה, ערוצי תקשורת אחרים, אלה כלים שפועלים כחלק ממכונת הרצח האסלאמיסטית המאיימת. הזרוע הזאת פועלת בשני מובנים, בשני כוחות. בווקטור אחד, בכוח אחד, הם מנצלים את חופש העיתונות של מדינת ישראל, כדי להסתובב פה, לאסוף מודיעין, לרגל. אבל עם הרגל השנייה – זהו כלי לביצוע מלחמה פסיכולוגית והסתה לטרור, עם דיסאינפורמציה, עם פייק ניוז, עם עלילות דם, מפיצים רעל ושנאה וזורעים את רעיון הטרור בתוך הציבור, אם זה הערבי ברצועת עזה, כמו שראינו, ואם זה גם בתוככי ישראל – יש לנו מיעוט ערבי שחלקו צורך את ערוצי התקשורת האלה ומוסת על ידם ומקבל אינפורמציה על ידם. גם אם יש הפסקה פה ושם, המערכה לא הסתיימה. המערכה על הקיום שלנו לא הסתיימה. אנחנו רוצים לנצח, ויותר מכול אנחנו מחויבים לנצח, מחויבים להבטיח כאן את העתיד שלנו. על פי החוק שלפניכם, לאחר שמיעת חוות דעת ביטחוניות מפי הגורמים המוסמכים, אם זה שב"כ, צה"ל, המוסד, החוק הזה יאפשר לממשלת ישראל למנוע מגוף שידורים זר לפגוע בביטחון המדינה. חבריי, ביטחון המדינה זה דם, דם אזרחינו, דם חיילינו, דם ושכול. אני שמעתי, גם בוועדה, מגיעים כל מיני משפטנים ממגדל השן ומתנגדים. למה? אדוני היושב-ראש, תשמע. הם אומרים שזה חופש הביטוי, חופש העיתונות. איך, ריבונו של עולם, גוף שידורים זר קשור לחופש הביטוי? איך, ריבונו של עולם, לגוף שידורים זר של מדינה אחרת צריך להיות כאן חופש ביטוי? בשם מה? האם מישהו מטיל פה איזושהי מגבלה על אזרחי ישראל? על חופש הביטוי שלהם? לא ולא. מישהו מונע מאזרחי ישראל להתבטא? אבל כשלא מבינים מי האויב, כשלא מבינים מהם כלי המלחמה שלו, זו התוצאה. כאילו יש פה איזו זכות יסוד – להסית מתוך מדינת ישראל החוצה. ושוב, שר התקשורת העביר כאן – אדוני שר התקשורת, העברת כאן הוראת שעה. אבל למה?

מירב בן ארי (יש עתיד):

זה לא דומה בכלל להוראת השעה, אתה יודע.

אריאל קלנר (הליכוד):

לא, יש פה הרחבות.

מירב בן ארי (יש עתיד):

הוא גם אמר לי - - -

אריאל קלנר (הליכוד):

אני אומר לך, מירב. אני מסביר.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא, הוא יעלה.

אריאל קלנר (הליכוד):

אני מסביר שיש פה שני אלמנטים. אחד – מעבירים את הוראת השעה להוראת קבע; והשני – מסירים מגבלות נוספות שהיו בהוראת השעה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה זה מגבלות?

אריאל קלנר (הליכוד):

מגבלות – מירב, תגידי, חופש - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

איפה העמדות של משרדי הביטחון?

אריאל קלנר (הליכוד):

בוודאי שיהיו פה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

איפה?

אריאל קלנר (הליכוד):

איפה? בוודאי שיהיו פה. יהיו פה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

איפה? אבל למה לא חיכית להן?

אריאל קלנר (הליכוד):

כשישללו לאותו גוף שידורים זר שפוגע בביטחון המדינה – זה יהיה רק על פי ההמלצות של גופי הביטחון. זה יהיה רק על פי ההמלצות שלהם.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה תעלה ותסביר את זה?

אריאל קלנר (הליכוד):

זה יהיה רק על פי ההמלצות שלהם.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה קראת את החוק הזה?

אריאל קלנר (הליכוד):

ואני אומר לכם, אנחנו מדברים פה – מירב, אני מזכיר לך. אני מזכיר לך, חברת הכנסת מירב בן ארי, שצלם של אל-ג'זירה החזיק בבית שלו את נועה ארגמני שלנו.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אבל זה לא רק אל-ג'זירה.

אריאל קלנר (הליכוד):

עובדים של אל-ג'זירה השתתפו בטבח. נכון, יש שם יותר גרועים מהם. את צודקת, יש שם גם יותר גרועים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא, זה תקשורת זרה במדינת ישראל.

אריאל קלנר (הליכוד):

אבל אנחנו לא מגבילים תקשורת זרה במדינת ישראל. רק כזו שפוגעת בביטחון המדינה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אבל זה החוק. האם המילה אל-ג'זירה מוזכרת שם?

אריאל קלנר (הליכוד):

זה חוק שכולל כל מי שפוגע בביטחון המדינה, גוף שידורים זר שפוגע בביטחון המדינה. לא פוגע בביטחון המדינה – אין לנו בעיה איתו. לא הבנתי, מה, מישהו פה בא לאסור CNN?

שר התקשורת שלמה קרעי:

כתוב בחוק.

מירב בן ארי (יש עתיד):

איפה?

שר התקשורת שלמה קרעי:

חייב חוות דעת של גופי ביטחון, זה לא חוק ככה באוויר.

אריאל קלנר (הליכוד):

אנחנו במלחמת קיום, ריבון העולמים. כמה אנחנו יכולים עוד לקשור לעצמנו את הידיים ואת הרגליים? האויב שמולנו חסר כל מעצורים, ואנחנו קושרים לעצמנו את הידיים ואת הרגליים. הוא משתמש בכל הכלים להשמיד אותנו, את כולנו – אנשים, נשים וטף, ואנחנו קושרים לעצמנו את הידיים ואת הרגליים, ואומרים, זה לא בדיוק, זה כן בדיוק. גוף שידורים זר – אין לו שום פריבילגיה לחופש ביטוי, בטח לא חופש להסית, בטח לא חופש לפגוע בנו ולהסית לטרור. ואני מצפה מכולם כאן, מהקואליציה, מהאופוזיציה, לעמוד ביחד ולהצביע בעד החוק הכל-כך בסיסי הזה. רק מי שחי במגדל השן לא מסוגל להבין איפה אנחנו חיים. והחוק הזה, שעומד כאן לפניכם, אומר: לא צריך, נכון, לא הוראת שעה. אנחנו במלחמה – גם אחרי שהמלחמה נגמרת והיא בהפסקה, וגם אם תסתיים לגמרי המלחמה, ישראל לא תעבור לגור בסקנדינביה. אנחנו לא חיים פה בין שבדיה לנורבגיה, אנחנו חיים פה בין אויבים צמאי דם, תרבות אסלאמיסטית שמאיימת להחריב אותנו מכל הכיוונים, ואין שום סיבה בעולם, שום סיבה בעולם, שניתן להם את הפריבילגיה שגוף שידורים זר ועוין ישדר בתוככי מדינת ישראל באין מפריע. לכן החוק הזה חייב לעבור. והחוק הזה, בעזרת השם, יעבור בקריאה הראשונה, ובהמשך בקריאה השנייה והשלישית. אני קורא לכולם, קואליציה ואופוזיציה, לכל מי שציוני, לכל מי שהמדינה הזאת וביטחונה יקרים לו – ואני בטוח שזה יקר לרוב אם לא כל האנשים שנמצאים כאן כרגע באולם – תצביעו בעד. תודה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. חברת הכנסת מירב בן ארי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב בראש. כנסת נכבדה, חבר הכנסת קלנר, את החוק של אל-ג'זירה עשינו בוועדה לביטחון פנים. היינו מעורבים שם, גם אני, גם חבר הכנסת שירי, גם חבר הכנסת גלעד קריב. החוק הזה שאתה מביא כאן היום – ואני שמחה שהבנתי ששר התקשורת יעלה לפה להעביר אותו, שיו"ר הקואליציה יעביר אותו, כי החוק הזה, כמו שהוא כתוב, הוא פשוט קטסטרופה. אין לי מילה אחרת. והעובדה שאתה עולה לכאן ואומר מי שציוני – מי שציוני צריך להצביע נגד. בוודאי. כי הרי מה אתה עושה כאן? אתה מרסק את התקשורת הזרה. עכשיו, לי אתה אומר? אני ישבתי בוועדה לביטחון פנים על חוק אל-ג'זירה, אני יודעת מה המשמעויות. אבל כשאני מקבלת חוות דעת משפטית – הרי אתה יודע מה אמרו, החוק הזה הוא משבר חוקתי. וגם מה זה הסעיף הזה של ביטול הצורך באישור בית משפט? מה זה ביטול הצורך באישור בית משפט? תסביר לי אתה. מה אתה אומר, שבעצם אם מישהו רוצה לערער על זה לבית המשפט – אז מה אתה אומר? אתה מבטל.

אריאל קלנר (הליכוד):

לא, לא.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תקשיב, אתה יודע - - -

אריאל קלנר (הליכוד):

זה לא מה שאני אומר. לא.

מירב בן ארי (יש עתיד):

כן.

אריאל קלנר (הליכוד):

עתירה מינהלית קיימת ותישאר קיימת. על כל צו מינהלי אפשר לעתור לבג"ץ, גם פה אפשר לעתור לבג"ץ.

מירב בן ארי (יש עתיד):

שנייה. אתה מציע חוק - - -

אריאל קלנר (הליכוד):

- - - שלא צריך בחוק הזה, כדי לבצע אותו, אישור של בית משפט בכל פעם מחדש. כי ככה זה עובד. לאיזה חוק אנחנו מאשרים בית משפט בכל פעם שאנחנו מפעילים אותו?

מירב בן ארי (יש עתיד):

הקשבתי לך. אתה יודע שהחוק הזה, כפי שהוא כתוב, לא יעבור בוועדה. ברור לך. הינה, אבל ינון אזולאי, חבר הכנסת מהחרדים, שגם ככה נמצאים היום בהתלבטות גדולה – הינה, ינון, טוב שנכנסת. שאלתי אותו, את חבר הכנסת המציע – עזבו שיום שני זה יום של ממשלתיות; הלכתם ככה, הבאתם הצעת חוק פרטית. ינון, אתה ותיק בכנסת – אני רואה שאורי מקלב מסתכל. ממתי ביום שני יש רק פרטיות? מילא, הממשלה לא עובדת. שלמה קרעי, במקום להביא הצעת חוק ממשלתית, הבאת את הצעת החוק של קלנר, שאתה יודע שאנחנו מתנגדים לה. עכשיו שאלתי את קלנר שאלה אחת פשוטה – הינה הוא. תקשיב, ינון. שאלתי אותו – וזה גם רלוונטי אליך, אין בעיה: האם אתה מתחייב שהחוק כפי שהוא, ככתבו וכלשונו, אפרופו שיחתנו בשבוע שעבר - - -

היו"ר ניסים ואטורי:

תחבר לי סיב אופטי חכם לאלוני הבשן.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה?

היו"ר ניסים ואטורי:

לא. היה לי ויכוח אז עצרתי את - - -

אריאל קלנר (הליכוד):

מירב, אנחנו נכנסים לדיון - - - אני אשמע גם אותך. מירב, אם יש לך הצעות טובות - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא, אתה ענית. שנייה, תן לי לעדכן את שניהם. שניהם באו אליי. אבל דיברנו על ציונות. אני בחוק אל-ג'זירה – בקשה, משכתי את כל ההסתייגויות. זוכר?

אריאל קלנר (הליכוד):

אני לא זוכר, אבל - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

אז בוא נדבר על ציונות. אנחנו יודעים מיהו ציוני, זה בסדר.

אריאל קלנר (הליכוד):

מירב בן ארי (יש עתיד):

שנייה. עזוב, אנחנו משכנו את ההסתייגויות וניהלנו דיונים ענייניים בוועדה. אני שאלתי את חבר הכנסת קלנר שאלה אחת פשוטה: האם החוק ככתבו וכלשונו יעבור, והוא אמר לי כן. אבל אתה אמרת לי לא, ואתה אומר לי לא. אז מה אני אמורה לעשות?

אריאל קלנר (הליכוד):

מירב, את רוצה לשמוע, מירב? אם יש לך כחברת הוועדה לביטחון לאומי הצעות לשיפור ולדיוק - -

ינון אזולאי (ש"ס):

מירב בן ארי (יש עתיד):

שנייה. אי-אפשר את שניכם. מה זה הצעות לשיפור?

אריאל קלנר (הליכוד):

- - את מוזמנת לבוא, ונשמע אותך, ואני אתקן אם צריך. לא הבנתי.

שר התקשורת שלמה קרעי:

תרשום אותי אחריה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה תעלה לפה, כי חבר הכנסת המציע אמר לי משהו חמור מאוד, ואנחנו צריכים הבהרות ברורות. שלא יהיו טעויות.

ינון אזולאי (ש"ס):

הוא יודע, השר, אני אומר לך מה עמדתנו. אין חוק שנכנס לוועדה והוא יוצא כמו שהוא נכנס. יבואו ידברו ויהיה - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

נכון, אבל תראה מה הוא אמר. ועוד חוק כזה, כל כך בעייתי.

אריאל קלנר (הליכוד):

- - - לשמוע - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה עשית טעות, אני אגיד לך למה. כי אמר חבר הכנסת ינון אזולאי, וגם אתה יודע את זה, שכל חוק שנכנס לוועדה משתנה. בחוק הזה, שמלכתחילה הוא גרוע, היית צריך לבוא ולהגיד: הוא יעבור תיקונים. וזה מה ששאלתי אותך, ולא עשית את זה.

אריאל קלנר (הליכוד):

תציעי הצעות טובות, אני - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

ולזה כל חבר כנסת של האופוזיציה צריך להתנגד. כולם, כל חברי הכנסת של האופוזיציה יתנגדו. הייתה לך אפשרות לבוא לפה ולהגיד מאוד ברור שהחוק יעבור שינויים בהתאם לעמדת כוחות הביטחון. אפילו את כוחות הביטחון – לא הסכמת.

אריאל קלנר (הליכוד):

- - - אם יש לך הצעות טובות, אני אומר לך - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

חברי הכנסת של האופוזיציה בגיוס מלא יתגייסו נגד החוק הזה. תודה רבה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

ניסים, לא עכשיו. אני אסכם.

היו"ר ניסים ואטורי:

ברור. חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה.

ינון אזולאי (ש"ס):

הוא לא ניסים – ואטורי זה המותג.

היו"ר ניסים ואטורי:

ואטורי זה המותג, אבל אופיר כץ, תסמן לי אם אתה מאשר למישהו לדבר.

מאיר כהן (יש עתיד):

השר קרעי, ליושב-ראש תקרא "יושב-ראש" ולא "ניסים".

היו"ר ניסים ואטורי:

אנחנו חברים, בגלל זה. הוא מחבר לי סיב אופטי מהיר לאלוני הבשן.

שר התקשורת שלמה קרעי:

סליחה, היושב-ראש.

מאיר כהן (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, קלנר, כמו שאמרה יושבת-ראש האופוזיציה, סליחה, מרכזת האופוזיציה, שיהיה ברור, אנחנו מתנגדים לחוק הזה. אין חוק בעולם שבו מסמיכים שר בלי לשמוע עוד גופים אחרים שמייעצים. אין דבר כזה. ואם אתה מתכוון לשנות, תשנה ותביא את זה עוד פעם.

אריאל קלנר (הליכוד):

אני שומע את כולם.

מאיר כהן (יש עתיד):

זהו, אני סיימתי לך את הקטע הזה. אסור. עד עכשיו זה היה בסדר, וכשהייתם צריכים את האצבע שלנו בחוק אל-ג'זירה אנחנו עמדנו ותמכנו. אבל לא צריך להגזים. לא צריך להגזים. זאת מדינה מתוקנת, יש שר ביטחון, יש בתי משפט, צריכים לשמוע אותם ולא לתת לשר אחד – אני מחליט. אני רוצה לשאול אתכם משהו. שאלתי את ראש הממשלה, והוא לא ענה לי. מתחוללת קטסטרופה ברצועת עזה, החמאס מתחזק, החמאס גייס מעל ל-15,000 חיילים חדשים. ברצועה אנחנו רואים דגלים של טורקיה, שראש הממשלה שלה, הנשיא שלה הוציא צו מעצר נגד 50 ישראלים, ובתוכם ראש הממשלה, ומאשים אותם ברצח עם. אנחנו רואים דגלים של קטר. יתרה מכך – איך אני אוהב שהליכודניקים, אנשי הימין המלא על מלא, נכנסים לתוך הגומחות שלהם כששואלים אותם שאלות קשות – 200 אנשי חמאס נוח'בות הולכים להיות משוחררים. אני אומר לך, אדוני ראש הממשלה, העסקה שנחתמה הייתה שהם מחזירים את כולם, בלי תוספת של 200 אנשי החמאס שנצורים ברפיח, וזה עובר מתחת לרדאר כאילו זה לא שייך לכם, הימין מלא על מלא. אז אני רוצה לראות אתכם, כל חברי הליכוד, עולים לכאן ודורשים במפגיע מראש הממשלה ומשר הביטחון לעמוד על הזכות של מדינת ישראל לא לוותר ל-200 רוצחים. הם צריכים למות, הם צריכים להיכלא, הם צריכים להיחקר. אסור לתת להם לעבור לעזה בעד שום הון שבעולם. תודה רבה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. אני מצטרף לדברים, רק שמענו שזה פחות קצת, כן? בחוץ וביטחון.

מאיר כהן (יש עתיד):

אתה יודע מה, 150.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

אפילו אחד.

היו"ר ניסים ואטורי:

חבר הכנסת אלעזר שטרן. לא קשור, אין לנו ויכוח על זה, פשוט מבחינת הנתונים ששמענו. אני לא יודע אם מותר לנו להגיד, אבל זה קצת פחות.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

אז אולי לא.

היו"ר ניסים ואטורי:

שלוש דקות לרשותך, בבקשה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת קלנר עלה כאן ועשה לנו מבחן של מיהו ציוני – אם אתם ציוניים תתמכו בהצעה הזאת. תגיד, איבדתם גבולות? אם אתם ציונים אל תיתנו חוק השתמטות. תגנו את מי ששורף דגלי ישראל במרכז ירושלים, אם אתם ציונים. אם אתם ציונים, תגידו לראש הממשלה: אל תעבוד עלינו. אתה מביא לנו דוגמה מאסון התאומים? אתה יודע מה זה אסון התאומים במדינת ישראל? נלך איתך ההפך – זה כאילו בארצות הברית ב-7 באוקטובר נהרגו לא 1,200 איש; הם גדולים מאיתנו נגיד פי 30, עכשיו לך לאמריקה ותעשה את המתמטיקה. לא נהרגו 3,000 איש, נהרגו 40,000 איש באמריקה, נראה אותך משווה אותנו לאסון התאומים. אבל תגיד, מה אתה בא בטענות? אתה אומר לנו, מאשים אותנו, שאצלנו לא נחקר אף שר במשטרה? תגיד, ראש הממשלה, מה קרה לך? הכול אצלך הפוך? אנחנו גאים שאף אחד לא נחקר. אני אגלה לך משהו, את המפכ"ל בתקופתנו אתה מינית, גם את המפכ"ל בתקופתך אתה מינית, ויש אצלך – אני לא רוצה להגיד את הרשימה – חשודים באונס, בהפרת אמונים, בשוחד, ערמות של שרים. אז מה אתה מאשים אותנו שלא חקרו אצלנו? נכון, עכשיו גם המפכ"ל כבר לא טוב, אז הלכתם על רמטכ"ל, על ראש שב"כ, כל נושא משרה ציבורית, שופט בית המשפט העליון, מי שאתם רוצים. המפכ"ל – אתה יודע מי מינה אותו. היו כאלה ששמו סימן שאלה, אמרו שהוא של בן גביר, והוא עושה חקירות, ומה לעשות, הוא מוצא לא רק חברי מרכז, לא רק שרים בממשלה שלך, הוא מוצא אותם חשודים. אמרתי לך, אני אגיד עוד פעם: חלק גדול מכל שרי ממשלת 7 באוקטובר – דרך אגב, אדוני ראש הממשלה, תדע, יש לך אחריות, לא רק אתה. בהספדים, כשיגיע יומך תיקח אלי קבר ראש הממשלה של 7 באוקטובר. כך יהיה, כך הנכדים שלנו ידעו, הנינים שלנו ידעו. אבל גם כל שר שיושב בממשלה המנופחת הזאת - -

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

- - כשאותם יספידו, כשיגיע זמנם, יזכרו להם כולם, נזכור אנחנו, מה הם עשו ב-7 באוקטובר – סליחה, באיזו ממשלת חורבן הם היו חברים ב-6 באוקטובר. תודה.

היו"ר ניסים ואטורי:

חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – מוותר; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח. חברת הכנסת טלי גוטליב.

טלי גוטליב (הליכוד):

עם ישראל הנכבד, אני חייבת לספר לכם קטע. הלכתי היום לבג"ץ. למה הלכתי לבג"ץ? אחמד טיבי, גדול תומכי הטרור פה, זה שאומר – בזמן האחרון יש לו איזה נאום חדש, הוא מריץ את זה בערבית, אבל השגנו לזה תרגום. זה לא כזה משונה: יש משולש, הוא הצלע השלישית להקמת מדינה פלסטינית, ככה הוא אומר, עם ערביי ישראל על הראש של כולנו. ככה הוא אומר בערבית – פרסום ממומן, על חשבון קשר לבוחר. שימו בצד. הוא הגיש בג"ץ. הוא הגיש בג"ץ. מה הבג"ץ שאחמד טיבי הגיש? הוא נורא רוצה לפגוש את מרואן ברגותי. וזה לא פייר, כי לא מאפשרים לו. למה לא מאפשרים לו? כי יש החלטה שבזמן המלחמה – ובכלל, בגלל המאבק של מרואן ברגותי והחלק שהוא לוקח בשימור פעילות טרור, בין השאר ביהודה ושומרון – זה סיכון לביטחון מדינת ישראל. לא בגלל שקוראים לך אחמד טיבי – אל תתבלבל. אני אוהבת את הטיעון הגזעני המתבכיין שלך, טיבי. זה לא השיקול. פשוט מבחינת ביטחון מדינת ישראל, הבקשה שלך לפגוש את מרואן ברגותי – לא תקרה. בג"ץ מתכנס היום לדון – מה הבעיה, למה הוא לא רואה את מרואן ברגותי. ושימו לב למערכה האבסורדית הבאה, תנאי מעבדה בחסות בג"ץ: האסיר, אסיר, האסיר, איזה זכויות יש לו, איזה זכויות אין לו. האסיר, האסיר. טוב, תסמכו עליי שאני לא מוכנה לסבול את ההלבנה הזו. אז אני אמרתי ליצחק עמית משהו שהוא לא היה יכול לשאת, עד כדי כך שהוא הפעיל עליי שוב את המשמר. מה אמרתי לך, אדוני השופט יצחק עמית? מה אמרתי לך שלא יכולת לשאת, לא יכולת? אמרתי לך: אולי מספיק עם הלבנת המילים הללו? אולי מספיק לקרוא אסיר לארכי-מחבל, הארכי-מחבל מרואן ברגותי, ששפוט לחמישה מאסרי עולם ועוד שנות מאסר מצטברות, והוא אחראי לעשרות פיגועי טרור אכזריים שהיו במדינת ישראל? גברת גוטליב, אנחנו עכשיו קוראים למשמר. אמרתי: הינה, בוא תביא את המיליציה שלך ואת הרוטוויילרים שלך עליי, בוא תביא לכנסת, בוא. וכמובן, אחרי שפעמיים משכו אותי בכוח, אז אני פחות מחבבת את העובדה שמישהו נוגע לי בבית השחי ומושך אותי, אז יצאתי. אני רוצה להבהיר לכם פה את האבסורד הזה, את האבסורד שבו בג"ץ – בג"ץ – גורם לאויב ללעוג לנו, מלטף לו את מרואן ברגותי, קורא לו אסיר. מה אתה אומר, אדוני היו"ר, הוא אסיר? הוא אסיר כל כך מסכן, איך אנחנו בכלל חושבים שהוא לא יכול לפגוש את תומך הטרור אחמד טיבי, שכל השאיפה שלו להקים על הראש של כולנו מדינה. אז אני באמת מצטערת, באמת מצטערת שהפרעתי לך, אדון השופט יצחק עמית. הפרעתי לך לתנאי המעבדה ובית המרקחת שלך, שאתה מוציא חברת הכנסת. מה הפרעתי לך? צעקתי? שנינו יודעים שלא צעקתי. שנינו יודעים שהכותרות שיוצאות מבג"ץ, אין ביניהן ובין המציאות קשר. אני יושבת מולך בנחת, מעירה לך, בדרך כלל הערות בונות. לדוגמה, אתה לא יודע שאתה מוציא משפחה שכולה, אז אני מעירה לך: זאת משפחה שכולה. מה אתה אומר? אני עוזרת לך, אני יד ימין, לא פחות ולא יותר. אבל אתה רואה אותי, ואתה רואה את השר איתמר בן גביר, שנינו ישבנו היום מול הפנים. וואי, אנחנו סדין אדום, באמת. אוי אוי אוי, איך אנחנו מעיזים להגיע לדיונים. ובכן, רבותיי, זאת הייתה הצצה למה שקורה לחברת כנסת שמגיעה לבית משפט, לבג"ץ, לדיון, ומפריעה, מפריעה להלבין את מרואן ברגותי.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. חבר הכנסת חמד עמאר.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

טלי גוטליב (הליכוד):

מרואן ברגותי ארכי-מחבל. הוא לא אסיר.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

מיקי לוי (יש עתיד):

מחבל. אין ויכוח. מחבל. אין ויכוח.

טלי גוטליב (הליכוד):

ארכי-מחבל. ארכי-מחבל. לא נלבין אותו. יצחק עמית קרא לווליד דקה, ארכי-מחבל שרצח את משה תמם, השם ייקום דמו – קרא לו "המנוח". אני אומרת לו בדיון: המנוח? מנוחתו עדן? לא הבנתי.

היו"ר ניסים ואטורי:

חברים, תודה רבה, אנחנו רוצים להתקדם.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

טלי, אני לא אפריע לך.

טלי גוטליב (הליכוד):

אני לא מפריעה לך אף פעם. המפקד.

מיקי לוי (יש עתיד):

דם יהודים על הידיים, והוא מחבל.

היו"ר ניסים ואטורי:

שלוש דקות לרשותך. בבקשה.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

היושב-ראש, קודם כול, תודה רבה. תראו, לפעמים אתה רואה דברים ואתה לא מאמין. אתמול ראיתי סרטון שג'ולאני, הטרוריסט מסוריה, משחק כדורסל עם קצינים בכירים מארצות הברית. רק לפני שנה, אפילו פחות משנה, אותם קצינים ואותו צבא של ארצות הברית חיפשו את ג'ולאני, ואפילו שמו על הראש שלו 10 מיליון דולר למי שיביאו אותו או יהרוג אותו. העולם משתגע. נשיא ארצות הברית טראמפ מקבל אותו בבית הלבן, פורס לו שטיח אדום. אם טראמפ ואנשים שכחו, אנחנו לא נשכח לעולם שג'ולאני ואנשיו רצחו ואנסו וחטפו דרוזים בא-סווידא. לא נשכח להם את זה לעולם. אבל אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, אתה גר ברמת הגולן, והסכנה היום מדרום סוריה הם אותם אנשים, עם אותה תפיסת עולם, שונאי אחרים, ינקו את השנאה מגיל אפס. אם ב-7 באוקטובר היו אלפים – אם יהיה לנו את האסון הזה בצפון זה יהיו מאות אלפים, מאות אלפים שייכנסו, מאות אלפים שיעשו טבח ויאנסו ויהרגו. אני פונה כאן לראש הממשלה בנימין נתניהו. הגעת לביקור בג'וליס והבעת תמיכה אדירה בדרוזים בסוריה. אבל אני רוצה לעדכן אותך – עוד אין מעבר בטוח, עוד מורעבים שם, 38 יישובים כבושים על ידי הטרוריסטים של ג'ולאני, אין להם מים, אין להם חשמל, אין להם תרופות, אין להם דלקים.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

עושים להם טובה, ומעבירים להם חיטה בשביל שיהיה להם רק לחם. אז הבטחת – תקיים.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת. לא רק חיטה. ביום שהייתי שם העבירו משאית תרופות. הייתי במג'דל עם ראש המועצה, והעבירו תרופות. מעבירים הרבה דברים.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

איך משאית הגיעה לשם? מי אמר לך את זה?

היו"ר ניסים ואטורי:

העבירו, העבירו.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

אין משאיות שעוברות לשם. לא יכולות לעבור משאיות לשם.

היו"ר ניסים ואטורי:

עברו, עברו, עברו. עברו, אתה לא יודע הכול, אחי. גם אני לא יודע הכול.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

מה שעובר, עובר - - - אז אני אעדכן אותך. אני שם - - - אין מעבר - - -

היו"ר ניסים ואטורי:

יצא לשם, והכול בסדר.  מוציאים הרבה דברים. ישראל עוזרת המון לדרוזים בסוריה.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

שום משאית לא עוברת לשם. אין מעבר בטוח.

היו"ר ניסים ואטורי:

בבקשה. אתה קיבלת משאית? לא.

יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מטוס, קיבלתי מטוס.

היו"ר ניסים ואטורי:

שלוש דקות לרשותך. בבקשה.

יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת. לפני כמה דקות עלה לכאן ראש הממשלה בנאום 40 חתימות, והוא לא התייחס, ולו במשפט אחד, לחברה הערבית. עלו חברי הכנסת ודיברו על המצב הקשה, מצב הפשיעה בחברה הערבית, האלימות. מעל 224 נרצחים נכון להיום – כלום לא נעשה. עולה ראש ממשלה, לא מתייחס. מקצצים בתקציבים, בתקציבי החומש של החברה הערבית, 550. השרה מאי גולן עושה קומבינות עם השר בן גביר, בטענה שהם מעבירים תקציבים להילחם בפשיעה בחברה הערבית. אין צורך בהעברת תקציבים, יש תוכנית 549, שיש בה תקציב ייעודי ללחימה בפשיעה בחברה הערבית. אבל כנראה שרוצים להעביר את הכסף הזה למתנחלים, שכל יום פוגעים באנשים בשטחים, בתושבי הגדה (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:). הם הולכים רק לאדמות שלהם, פוגעים בהם תחת חסות הצבא. הם אפילו לא מנסים לעצור אותם ולא נעצר אף אחד. כמעט כל יום אנחנו קוראים, רואים סרטון על פגיעה של מתנחלים בקשישים, בתושבים, באזרחים שרק מגיעים לעבד את האדמות שלהם, וגם עכשיו, בתקופת המסיק. איפה השר לביטחון פנים? איפה ראש הממשלה? מה עושים כדי להילחם בכל הנושא הזה, לחימה בפשיעה והאלימות בחברה הערבית? הגיע הזמן – כל הזמן אנחנו אומרים שהגיע הזמן לטפל בצורה רצינית בכל מה שקורה בחברה הערבית, גם בפשיעה, גם בבנייה ובהרבה תחומים בחברה הערבית. תודה רבה.

היו"ר ניסים ואטורי:

חבר הכנסת יבגני סובה.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לפני מספר דקות היה כאן דיון של 40 חתימות. ראש ממשלת 7 באוקטובר עומד כאן על הדוכן ואומר – בתקווה שלציבור יש זיכרון קצר או שהציבור שמצביע לו בכלל לא יכול לעשות שתיים ועוד שתיים. אתה ראש הממשלה, ממשלה צריכה לקבל החלטה על הקמת ועדת חקירה ממלכתית. אתה יכול להתווכח על הזהות של מי שיעמוד בראשה, אתה יכול להתווכח על מי ירכיב את הוועדה ומי יהיה בתוך הוועדה, אבל אתה לא יכול להגיד שאתה מסכים – אבל; שאתה רוצה לחקור – אבל שיחקרו את כולם. אין בעיה, בואו נחקור את כולם החל משנת 2009, כשאתה, אדוני ראש ממשלת 7 באוקטובר, חזרת לתפקיד. אני יכול להזכיר לך שבבחירות ב-2009 עמדת בצומת ליד אשקלון ואמרת שאתה תמגר את שלטון החמאס. היום אנחנו בנובמבר 2025, ואני שואל את אדוני ראש ממשלת 7 באוקטובר: הצלחת למגר את החמאס? החמאס נשאר בעזה, החמאס יישאר בעזה, ואני לא יודע על סמך מה אתה מבטיח הבטחה שעזה תפורז מנשק. אני מנסה להבין, מאיפה הביטחון הזה להגיד שעזה תפורז, כאשר כל הסבבים שאתה עמדת בראשם הסתיימו ללא הכרעת חמאס? גם עכשיו, הסבב הזה הסתיים ללא הכרעת חמאס. נכון שצה"ל פגע קשות בחמאס, אבל החמאס נשאר אותו חמאס בעזה. אז עוד חודש, עוד חודשיים, עוד שנה, עוד שנתיים, יבואו מפקדים אחרים. חמאס כבר מגייס אנשים. יתחילו להזרים לשם כספים קטריים, טורקיים, כל כסף שאתה, אתה אישרת להכניס לעזה. ואז מה? תעמוד פה ותגיד: אנחנו נפרז את עזה? אני חושב שזה פשוט עבודה בעיניים, זה לזלזל לא רק בחברי הבית הזה – זה לזלזל בציבור שלך, בציבור שמצביע לך. זה שאתה לא מסוגל להקים ועדת חקירה ממלכתית, כבר הבנו; זה שאתה לא מסוגל גם לגייס עשרות אלפי אנשים שיכולים למלא את שורות הצבא, כי הצבא זקוק ל-12,000 חיילים לוחמים, את זה כבר הבנו; אבל לפחות אל תזלזל באינטליגנציה של הציבור, אל תבוא בדיון 40 חתימות, בדיון כל כך חשוב, ותגיד שאתה מוכן. לא, אתה לא מוכן, כי אתה יודע שהוועדה הזאת תחקור את כל הכשלים שלך החל משנת 2009, כשחזרת לתפקיד. אין דרך אחרת אלא להקים ועדת חקירה ממלכתית, להעביר חוק גיוס. אני מקווה מאוד שאנחנו לא נחכה לאוקטובר הבא, אלא נלך לבחירות כמה שיותר מהר, על מנת שהעם באמת יחליט, ואז בהחלטה הראשונה שאנחנו נקבל בממשלה הבאה בהחלט נקים ועדת חקירה ממלכתית.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. חברת הכנסת אפרת רייטן מרום. רשימת הדוברים סגורה.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אני רוצה לקרוא את הציוץ של הדובר לשעבר של השרה סילמן: "אישה עלובה שרכבה על הגב של המשפחה הזאת בדרך לכנסת". ככה הוא כתב לה על הציוץ שהיא כתבה אחרי שהחזירו את הדר גולדין, זיכרונו לברכה. "ביום שנבחרת שכחת מהם, אמרת לי ולשאר אנשי הלשכה להפסיק לענות להם לטלפון ולהתמקד בעיסוקים 'סקסיים' יותר. את ההוכחה הכי נוראית למה פוליטיקה היא המקצוע המגעיל בעולם, העיקר שהמשכורת נכנסת כל חודש. תתביישי". זה הדובר שלך, גברת סילמן, אמר וחשף את האמת. אבל האמת שנאמרה כאן היום הייתה כואבת מכול, והיא לא נאמרה מכאן. מכאן נאמרו השקרים. האמת נאמרה משם, מהיציע, כשהגיעו לכאן עשרות משפחות שכולות. ראש הממשלה עמד כאן, שיקר להן במצח נחושה. קודם כול פילג בין המשפחות, בין דם לדם, אלה שווים יותר ואלה שווים פחות. פשוט בושה. לקח שנתיים של כאבים, מסמס ומרח את הזמן עד שהגענו לכאן, והסתכל עליהן ואמר להן: אני אקים ועדת חקירה בהסכמה. כאילו ה"בהסכמה" הופך להיות המטרה של הוועדה. התבלבלת, ראש הממשלה. הוועדה הזאת לא אמורה להיות בהסכמה. ועדת חקירה אמורה לחקור את הכשלים, לחקור ללא מורא, לחקור ולהיות בלתי תלויה, לחקור כדי שלא יהיו פה מחדלים, שלא יהיו פה כשלים. לחקור את האמת. לא הסכמה, מה הסכמה? צדדים, אמרת, שתהיה מקובלת על הצדדים. איזה צדדים יש לאמת? לאמת יש צד אחד: האמת. אין לה צדדים. לא רפובליקנים ולא דמוקרטים, כמו שניסית לבוא ולספר לנו סיפורים. כולם רוצים לשמוע רק את האמת, שום דבר אחר. יש את זה בחוק, ואפשר להקים פה ועדה בלתי תלויה בראשות שופט. כך היה, כך צריך. זוהי מדינת ישראל, יש לה שלוש רשויות. יש כאן רשות שופטת, יש כאן שופטים, כמו שאמר מי שהיה ראש ממשלת ישראל שלכם ושל כולנו, מהליכוד, מנחם בגין: "יש שופטים בירושלים". רק אצלכם השופטים בירושלים הם על תנאי, תלוי מה תהיה הפסיקה שלהם. אם היא לטובתכם – אז יש; אם היא נגדכם, חס וחלילה – אז מייד לערוף את הראש. לא. יש אמת אחת, ויש לנו מדינה אחת ורשות שופטת אחת. גם שם אתם מנסים לפלג, כמו עם המשפחות השכולות, כמו עם הציבור, כמו בכל מקום אחר – הפרד ומשול. הדבר הזה הוא נורא ואיום. הפירוק שעושה ראש הממשלה לכל דבר בחברה הזאת הוא פשוט סכנה לקיומה, בדיוק המשך ישיר לכל מה שעשה עד היום במשמרת השישית והאחרונה שלו. תודה.

היו"ר ניסים ואטורי:

חבר הכנסת ווליד טאהא.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אדוני היושב-ראש, החוק הזה, בדומה לחוקים שיבואו אחריו, הוא במסגרת החבילה הכוללת של ריסוק הדמוקרטיה הישראלית וקיבוע מצב של דיקטטורה למעשה שמתנהלת במדינה. מדינת ישראל שולטת בשטחים הפלסטיניים הכבושים בכוח צבאי, והיא מונעת מזה יותר משנתיים מעשרות אלפי ומאות אלפי עובדים פלסטינים להיכנס לארץ ולעבוד בתוך ישראל. מצד שני, קבוצות של טרוריסטים קיצוניים, מחבלים, מתנחלים, מתנכלים לפלסטינים בפרנסה שלהם שם. נכנסים להם לשדות, משחיתים להם את הרכוש, מכים בהם, שורפים להם רכבים, בתים, תוקפים אותם פיזית ומשתוללים בלי שמישהו מרים דגל אדום, או דגל שחור, או לא יודע איזה צבע של דגל, על הנעשה שם. גם במצב של כיבוש המדינה עדיין נושאת באחריות המשפטית והאחרת על המתנהל שם, ולא מתקבלת על הדעת השתיקה הרועמת הזו. אנחנו לא רואים התנגדות למעשים האלה, שהם במסגרת המכלול הכולל של ריסוק הדמוקרטיה והפיכת מדינת ישראל לדיקטטורה, לא רק כמדינה כובשת, אלא מדינה שמיישמת אפרטהייד הלכה למעשה. אז גם החוק הזה, ולתשומת לב האופוזיציה, גם החוקים שיבואו אחריו, הם במסגרת ריסוק הדמוקרטיה ואתם צריכים להתנגד להם ולא לתת להם יד.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. חבר הכנסת מיקי לוי.

מיקי לוי (יש עתיד):

אדוני היושב בראש, מפכ"ל המשטרה רב ניצב דני לוי נהג באומץ ובשיקול דעת כאשר אמר כי אינו מוסר את חומרי החקירה לשופט אשר קולה עד לפסיקת בג"ץ. לעניות דעתי, אשר קולה, הממונה על תלונות השופטים, נושא בתפקיד ואינו יכול לשאת בתפקיד נוסף, ואני מקווה שבג"ץ יפסול את זה – אבל זהו? גמרתם לחרב את כל העולם? מפכ"ל המשטרה והשוטרים על הכוונת שלכם, של מכונת הרעל? חבר הכנסת אריאל קלנר: התנהלות המפכ"ל תמוהה ביותר ובניגוד לחוק – אביר איכות השלטון קלנר. מי הוא בכלל? כך אמר. מי אתה בכלל, חבר הכנסת קלנר? מה עשית בימי חייך? אינך מתקרב לשירותו ועשייתו של המפכ"ל דני לוי ותרומתו לשלטון החוק והחברה בישראל. חבר הכנסת רוטמן – עוד אחד, נביא בעירו – מכנה את המפכ"ל עבריין. תתבייש. חבר הכנסת רוטמן, אתה עבריין. אתה עבריין שמחריב את הדמוקרטיה, אדם שאינו יודע תרבות ונימוס. מה עשית בימי חייך? איזה הישגים? מה בדיוק עשית בצה"ל? 13 חודשי שירות כמש"ק דת? אתה לא מתבייש לכנות את מפכ"ל המשטרה עבריין? חתיכת עבריין בעצמך. חבר הכנסת סעדה, עוד נביא בעירו, שלח מכתב איום למפכ"ל בקשר לכך שהמפכ"ל מסרב להעביר את חומרי החקירה לשופט קולה. וכך כתב: התנהלותך מבישה ומאכזבת. חבר הכנסת סעדה איים להגיש תלונה נגד המפכ"ל. זהו חבר הכנסת סעדה, שבית המשפט בבאר שבע מתח ביקורת על התנהלותו בתפירת תיקים לשוטרים בפסק דין סבג. השופט עדן קבע כי עדותו של חבר הכנסת סעדה בהיותו סגן ראש מח"ש אינה מהימנה, דהיינו שקרית. אתם מנצלים את העובדה שהמפכ"ל דני לוי לא יכול להשיב – אני משיב בשמו, חבורה של צבועים. כאשר אתם פוגעים במפכ"ל, אתם פוגעים באלפי שוטרים. אתם כלום ושום דבר כאשר אני משווה אתכם למפכ"ל המשטרה דני לוי, שתרם רבות לחברה בישראל ולמערכת אכיפת החוק. חבורה של צבועים ואפסים, ואני אומר לכם משהו: מי שהוזמן לחקירה, אדוני היושב בראש, כולל אתה – אני מציע לכם ללכת לחקירה כחברי כנסת.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה.

מיקי לוי (יש עתיד):

ביום שכולנו לא נהיה חברי כנסת, ניידת תתייצב. עם אזיקים על הידיים.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה, אבל לא נקבל את ההמלצה. חברת הכנסת שרון ניר.

מיקי לוי (יש עתיד):

דבר איתי יום אחרי שלא תהיה חבר כנסת.

היו"ר ניסים ואטורי:

בסדר. העובדות מתבררות, בינתיים נראה שמישהו אחר הולך לחקירה על שדה תימן ולא אני.

מיקי לוי (יש עתיד):

לך לחקירה ותגיד מה יש לך. זה שאתה לא הולך לחקירה – אין לך חסינות. על עבירה פלילית ועבירות תנועה אין לך חסינות.

היו"ר ניסים ואטורי:

טוב, די, הסתיים. ביקשת שלוש דקות מלאות, קיבלת מלאות. מה, אתה רוצה ארבע דקות?

מיקי לוי (יש עתיד):

אבל דיברת איתי, אני משיב לך. אתה דיברת איתי.

היו"ר ניסים ואטורי:

אמרתי רק הערה קטנה, זה הכול. בבקשה, שלוש דקות לרשותך.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לאחר 11 שנים של מאבק וייסורים, הושב סגן הדר גולדין, זיכרונו לברכה, גיבור ישראל, לוחם סיירת גבעתי, לאדמת הארץ. סוף-סוף דרור לבן. אתמול בפעם הראשונה זכינו לראות הבעת רווחה על פניהם של הוריו, שמחה ולאה גולדין, שנאלצו להמתין 4,118 ימים למובן מאליו, להשבת הדר משדה הקרב בהתאם לערכים הבסיסיים ביותר של צה"ל שלא מותירים חיילים בשדה הקרב. קיים חוזה לא כתוב בין צה"ל ללוחמיו, ועיקרו שחיילים חוזרים הביתה בשוך הקרבות, בחיים או במוות. לאה גולדין הרבתה בצדק לומר שהמאבק שהיא מנהלת הוא למען הדורות הבאים, למען האימהות והלוחמים שאפילו לא נולדו, אלה שטרם התגייסו לצה"ל, למען כולנו. סט הערכים היהודי והמוסרי עומד בבסיס ההתחייבות של לוחם שמסתער ומחרף את נפשו למען כולנו. במשך 11 שנים החוזה הופר עד שובו של הדר. משפחת גולדין ניהלה מאבק לאומי, ולא מאבק אישי; מאבק על דמותנו כחברה, על החובה המוסרית של המדינה לחיילי צה"ל. אני רוצה לדבר על סט הערכים שלנו, כי מה שראינו היום במליאה הזאת, פה, על הקתדרה, זה מופע של צביעות; כי במדינה מתוקנת, במדינת ישראל כפי שאני מכירה, סט הערכים שלנו של לקיחת אחריות ומינוי ועדת חקירה ממלכתית לאסון הגדול ביותר שקרה לעם ישראל מאז השואה, טבח 7 באוקטובר – זה לא רק ערך. זו חובה, זה חוק. מן הראוי שתוקם ועדת חקירה ממלכתית, שתיתן תשובה לאותן משפחות שכולות שנציגיהן ישבו כאן היום, מועצת אוקטובר. לאותם 1,200 נרצחים ביום אחד ולאלה שלא חזרו, ולמשפחות החטופים ולמשפחות החיילים והחיילים שנלחמו, לכל אלה שחירפו את נפשם למעננו, למשפחות שלהם. כדי שיהיה לנו צה"ל יותר טוב ביום שאחרי, כדי שנעמוד ונפיק לקחים. אז עומד כאן היום ראש ממשלת ישראל וממציא המצאה חדשה: ועדת חקירה פריטטית, כמו בארצות הברית. אני באמת שואלת אותך, אדוני ראש הממשלה, האם אנחנו הכוכב ה-51 בדגל של ארצות הברית? האם לא ראוי שתיקח אחריות ושתיתן תשובות לאותן משפחות שאיבדו את היקר להן מכול?

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

האם לא כדאי שצה"ל ילמד ויפיק לקחים למען יהיה לנו צבא יותר טוב?

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

חייבת לקום ועדת חקירה ממלכתית, ואנחנו נקים אותה, אם עכשיו ואם כשנתמנה בהמשך.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. חבר הכנסת עמית הלוי – אינו נוכח. חבר הכנסת רון כץ.

רון כץ (יש עתיד):

אדוני היו"ר, חבריי חברי הכנסת, היום היינו עדים לרגע שקשה להסביר אותו. אתה יודע, אתה בא לפה, אתה אחרי זה צריך להסביר לאנשים מה היה היום במליאה. אני אחזור הביתה ולירון אשתי תגיד לי, טוב, אז מה היה? ואני לא יודע איך להסביר שעמד פה היום ראש ממשלה והשווה הדלפת סרטון ל-7 באוקטובר. איך מסבירים דבר כזה? איך מסבירים דבר כזה, שהוא עמד פה היום, נתניהו, ואמר, הדבר החמור ביותר שקרה הוא הדלפת הסרטון. עכשיו, הבן אדם אחראי אישית לרצח של אלפי ישראלים. ברגעים אלה ממש הוא מנהל משא ומתן איך משחררים 200 מחבלים, מצד אחד, ומשאירים את בן גביר בקואליציה, מצד שני. זה המצב. עכשיו, הוא עומד פה ומסביר שהוא רוצה להקים ועדת חקירה מיוחדת שהקימו פעם בארצות הברית, בהסכמה של כל הגופים, כי יש רוב בציבור שלא מאמין בוועדת חקירה ממלכתית. אני רוצה לאתגר את ראש הממשלה: תבחר אתה את הסוקר, תביא איזה מכון סקרים שאתה רוצה, אני אשלם על הסקר. בוא נראה מה הציבור הישראלי רוצה. ולמה אני כל כך בטוח בעצמי? כי בדקו את זה אין-ספור פעמים בכל כלי תקשורת לגיטימי במדינת ישראל, ולכן אני יודע מה תהיה התשובה. אז כאשר אני יודע מה תהיה התשובה הוא בטוח יודע מה תהיה התשובה. מה הסיבה שראש ממשלת ישראל עומד על הדוכן ומנסה שוב לברוח מוועדת חקירה ממלכתית? למה הוא עושה את זה? האם הוא לא רוצה שנדע מה קרה שם? האם הוא לא רוצה שנדע מה קרה ברגע שכן עדכנו אותו? האם הוא לא רוצה שנבין שכל מי שהיה מעורב באירוע כבר לא איתנו? הרמטכ"ל לקח אחריות והתפטר, ראש אמ"ן לקח אחריות והתפטר, ראש השב"כ לקח אחריות והתפטר, שר הביטחון לקח אחריות והתפטר. ולמי לא נשאר? לראש הממשלה, לראש הממשלה שלנו. הוא היחיד שנושא באחריות המלאה לאירוע, ולא רק שלא מתפטר, הוא גם מסביר לנו איך הוא היחיד שעושה עבודה טובה. אז אני רוצה לפנות אליכם, חבריי במחלקת הדגים הקפואים. באיזה שלב זה מתחיל להביך אתכם, כל האירוע הזה? מתי אתם אומרים לעצמכם, טוב, זה כבר באמת הזיה. כאילו, לא יכול להיות שזה המצב. ואני שואל את עצמי – אני חוזר לתחילת הנאום שלנו – איך אני מסביר את מה שהיה פה היום עם בנימין נתניהו, שהסביר שכולם אשמים חוץ ממנו.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה.

רון כץ (יש עתיד):

אדוני היו"ר, משפט לסיום. אני רוצה להגיד לך, באמת, אני לא יודע איך להסביר דבר כזה, שכולם אשמים חוץ מהאיש היחיד שאמור להיות אשם. תודה רבה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה. חברת הכנסת קטי שטרית – אינה נוכחת. חבר הכנסת משה טור פז.

משה טור פז (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מי שלא ראה את ראש הממשלה נתניהו מתפתל היום כדי להסביר למה הוא לא מקים ועדת חקירה לא ראה פיתולים מימיו. במקום בנימין נתניהו הייתי קורא לו נפתלי. אילו פיתולים, עמיחי אליהו, פשוט לא ייאמן. אבל אתה יודע מה, אליהו? בוא נגיד מה אומרת על זה התורה. בוא נעשה רגע חשבון נפש יהודי. אני יודע שנתניהו מתהדר ביהדותו – לא התרשמתי במיוחד – בוא נראה מה אמר ראש ישיבה על ועדת חקירה ממלכתית. הרב אהרון ליכטנשטיין זצ"ל עמד בראש ישיבת הר עציון עשרות שנים, גידל דורות של תלמידי חכמים. ועדת החקירה שקמה ללבנון הראשונה, לטבח סברה ושתילה, ועדת כַּהַן, אתה יודע מי התעקש עליה, עמיחי אליהו? המפד"ל, המפלגה הציונית הדתית בכנסת. הם אלה שהתעקשו, הם התעקשו.

שר המורשת עמיחי אליהו:

משה טור פז (יש עתיד):

כן, ברור, זה לא אותם שופטים, זה לא אותו בית משפט, ברור.

שר המורשת עמיחי אליהו:

- - - השלטונית של המשפטנים, לפני שזרקו פלאפון לים.

משה טור פז (יש עתיד):

אתה יכול להתחרות בביבי, איזה פיתולים יפים. אבל רגע, תשמע. איפה הציונות הדתית של היום ואיפה זו של אז. ועדת חקירה ממלכתית לא מפחידה, כי אור השמש לא מפחיד את מי שאין לו מה להסתיר. מי שאין לו מה להסתיר לא צריך להתפתל. אבל תקשיב, האירוע של 7 באוקטובר, עמיחי אליהו - - -

שר המורשת עמיחי אליהו:

אין לכם מה להסתיר, אז בואו נקים - - -

משה טור פז (יש עתיד):

אה, באמת? אז למה הוא מתפתל?

שר המורשת עמיחי אליהו:

- - - בגלל זה הפצ"רית מתחמקת ומביימת כל מיני שטויות והיועמ"שית רוצה שהמקורבים שלה הם שיחקרו את זה. זה בדיוק הסיפור.

משה טור פז (יש עתיד):

ברור. הפצ"רית, התקשורת, בג"ץ. תן לי עוד כמה דקות פה. תשמע, עמיחי - - -

היו"ר ניסים ואטורי:

מה זה עוד כמה דקות? חמש דקות מספיקות לך?

שר המורשת עמיחי אליהו:

אז אם אין לכם מה להסתיר, תביאו את הפלאפונים של הפצ"רית אם אין לכם מה להסתיר.

משה טור פז (יש עתיד):

אה, עכשיו הטלפון של הפצ"רית. סימון, יש לך מושג איפה הטלפון? לא יודע, עמיחי אליהו עכשיו נזכר בטלפון של הפצ"רית. פשוט נהדר.

שר המורשת עמיחי אליהו:

אני הלכתי יחד איתו לשדה תימן, לראות שהעבריינית הזאת תעמוד לדין. הלכתי איתו לשם לראות שאין עלילת דם על החיילים.

משה טור פז (יש עתיד):

אה, באמת, שדה תימן מזכיר לי, אתה גם פרצת לשם, או שזה רק ואטורי וסוכות? מי פרץ לשם? לא יודע.

היו"ר ניסים ואטורי:

אף אחד לא פרץ. לא פרצנו. היינו שם ביחד ודיברנו עם מפקד מרחב נגב – ביקש להוציא אנשים ובאנו להוציא אנשים. זה הכול.

משה טור פז (יש עתיד):

אף אחד לא פרץ, כולם נכנסו - - - אף אחד לא פרץ. אין בעיה. אומר הרב ליכטנשטיין – תקשיב, לא אני – "אין ספק שהסירוב – התמוה לכונן ועדת חקירה ממלכתית", הוא דיבר על טבח סברה ושתילה, לא על 7 באוקטובר. "הטיל צל כבד על כולנו" – עמיחי אליהו – "השפיל קרן ישראל, חילל שם שמיים מחוץ ועורר חששות ומחלוקות מבית". זה לא אני אומר – הרב אהרון ליכטנשטיין, הוא מביא פה דוגמה של עגלה ערופה, הוא מביא דוגמה של "ארבעים יכנו לא יֹסיף", הוא מביא פה אין-ספור דוגמאות מעולם ההלכה. הוא מדבר פה על הפעלת אלימות מיותרת, על כך שכשאדם מפעיל אלימות גם בשם מלכות והוא עובר את מה שהמלכות מרשה לו, אז הוא מסב נזק.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה.

משה טור פז (יש עתיד):

הוא מדבר, תקשיב טוב, לא על הפצצת אטום – על נזק מדיני שהסבה הפצצת מטוסים שלנו בלבנון, שמחייבת חשבון נפש. ופונה לראש הממשלה בגין ואומר לו, חיילינו אהובים, גיבורים. מגיע להם שיוכלו לבצע את המוטל עליהם - -

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה.

משה טור פז (יש עתיד):

- - במסירות ומסירות נפש עם הזדהות מלאה – ולכן הוא קורא לוועדת חקירה ממלכתית. אתה יודע מי מפרסם את זה? העיתון של המפד"ל, הצופה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תגיד לי, אתה מתכוון – סליחה רגע, סליחה. כמה שתרוץ כמו רכבת, במהירות, זה לא אומר שעכשיו אין זמנים.

משה טור פז (יש עתיד):

אמרת חמש דקות, אדוני היושב-ראש. עוד לא עברו.

היו"ר ניסים ואטורי:

לא, אני צחקתי. אמרת: תן לי עוד מספר דקות. אמרתי: חמש דקות נוספות זה בסדר?

משה טור פז (יש עתיד):

לא סיפרת לי שאתה צוחק. משפט אחרון.

היו"ר ניסים ואטורי:

משפט זה בסדר.

משה טור פז (יש עתיד):

עמיחי אליהו, שים לב, וגם אתה, ואטורי. מי שלא מפחד מוועדת חקירה ממלכתית לא יתנגד לה. אור השמש מחטא. אור השמש מחטא.

שר המורשת עמיחי אליהו:

- - - אני אדרוש ועדת חקירה, שתחקור את יצחק עמית.

משה טור פז (יש עתיד):

אתה רוצה לחקור רק את - - -

שר המורשת עמיחי אליהו:

חד וחלק.

משה טור פז (יש עתיד):

יש פה בן אדם אחד שישב בכיסא. אתה יודע מה? גם את האמירות שלך יחקרו, עמיחי אליהו. אתה יודע מה? גם את שלי.

שר המורשת עמיחי אליהו:

יופי, אני רוצה. אני לא מפחד. מה יצחק עמית מפחד? מה היועמ"שית מפחדת?

משה טור פז (יש עתיד):

אתה יודע כמה אנשים בעולם, אתה יודע כמה אנשים בעולם ציטטו לי את מה שאמרת על פצצת אטום?

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה.

שר המורשת עמיחי אליהו:

אוה - - -

היו"ר ניסים ואטורי:

סליחה, חבר הכנסת משה טור פז.

משה טור פז (יש עתיד):

אתה יודע כמה אומרים לי את זה?

שר המורשת עמיחי אליהו:

לא אמרתי שום דבר.

משה טור פז (יש עתיד):

כן? אז תדע לך, אדוני היושב-ראש – אבל זה מה שמצטטים, אותך, את בן גביר, את סמוטריץ'.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. הזמן הסתיים.

משה טור פז (יש עתיד):

את זה הם מצטטים. על זה יוצא חילול השם שלנו. כן, עמיחי אליהו, על זה.

היו"ר ניסים ואטורי:

איזו סערה. חברת הכנסת נעמה לזימי. לא, אני אמרתי שהוא לא חוזר.

נאור שירי (יש עתיד):

לעד?

היו"ר ניסים ואטורי:

לעולמים. כל עוד אני מנהל את המליאה אתה לא חוזר.

נעמה לזימי (העבודה):

אני רוצה לדבר על מחזה קשה שהיה כאן בזמן נאום 40 החתימות, והוא מחזה שהוא הסמל למה שקרה לנו. יושבות כאן משפחות שכולות, שעברו את הנורא מכול. תחת ההפקרה, האסון, הטבח, קונספציית מימון חמאס כנכס, נרצחו להם הילדים, יקיריהן. משפחות – חלקן חצויות לגבי ועדת חקירה ממלכתית, כן או לא. והיה כאן מחזה של כעס וזעם ביניהן. וזה – זה הקרע הפנימי שנתניהו הוביל את החברה הישראלית אליו. נכון, זה בא לידי ביטוי עכשיו, בעניין הזה של ועדת החקירה הממלכתית. יש לומר, מרבית המשפחות עושות הכול עבור ועדת חקירה לחקר האמת, ממלכתית, בלתי תלויה. אם משפחות אחרות חושבות אחרת זו זכותן. אבל הריב הזה שהיה כאן, ההתלהמות, הם תולדה של הקרע הזה, של דה-לגיטימציה, של ההסתה, של התרעלה. אנחנו לא היינו ככה. אלה לא פני החברה הישראלית לפני כן. ומשפחות שכולות הן טאבו בחברה הישראלית, אבל המקום הזה פירק את הטאבו הזה, עשה בהן שמות, השפיל, גידף, הכה לא פעם, כאן בבית העם, במקום הזה, ויש מי שנהנה. נתניהו – הוא ניזון מזה. זה הלחם שלו. לקרוע אותנו, לגמור אותנו, להרים חומות – אנחנו והם, להסית, למחוק חצי עם. זה הונו הפוליטי. משם הוא ניזון. 30 שנה של קריעה. ואני רוצה לומר: התקומה תהיה לא רק בהקמת ועדת חקירה ממלכתית בלתי תלויה, אלא כשאנחנו נבנה מחדש את הנורמות, את הערכים שלנו, את ישראל החומלת, הסולידרית, את זו שיש לה גם גבולות וכבוד, ויש דברים שלא חוצים ולא עושים; ישראל שזוכרת לכבד, ושאין דבר כזה במדינה אנחנו והם, על בסיס דעה פוליטית או פתק בקלפי, אלא יש ויכוח לגיטימי שממנו גם אפשר ליצור ולבנות ולהסכים. ואת זה הם מחקו לנו, ואת זה אנחנו חייבים לחדש.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, אתמול בבוקר השתתפתי בהפגנה שארגנה ועדת המעקב העליונה מול משרד ראש הממשלה במחאה על מקרי הרצח ועל התפשטות הפשיעה המאורגנת בתוך החברה הערבית. לצערי הרב, אף אחד מהאחראים במדינה הזו על המאבק העיקרי הזה בהשתוללות הפשיעה לא היה מוכן אפילו להתייחס – לא להפגנה ולא לעצם העובדה של קיום הפשיעה בתוך האוכלוסייה הערבית. עכשיו, היום, לפני כמה שעות, נרצח בחור בנצרת, והשני נפגע קשות. מתחילת החודש הזה – שמונה נרצחים, מתחילת החודש. כלומר, בממוצע כל יום יש מקרה רצח. 227 כבר נרצחו מתחילת השנה, עשרה מתוכם על ידי המשטרה נרצחו, נהרגו – אני כבר לא יודעת מה נוח לאוזניים של המשתתפים בדיון לשמוע, את המילה רצח או המילה הרג. בסופו של דבר, אלה אנשים שאיבדו את החיים שלהם. אבל אחד מתוך העשרה היה מהדי מוהנד סלאמה ארשיד, בחור צעיר, אדיב. כל הכפר אהב אותו בערערה. והוא עשה מעשה נפשע: רכב על טרקטורון בתוך הכפר שלו. המשטרה קראה לו לעצור. אני לא יודעת למה הוא לא עצר, אבל אני יודעת דבר אחד: אפילו אם הוא לא עצר לקריאת המשטרה, זה לא אומר שהוא הופך למטרה, שאפשר לירות בו בגבו ולהרוג אותו, רק בגלל שהוא לא שמע בקולם של השוטרים. אחד הדברים שקרעו לי את הלב, הדוד שלו באותו יום התראיין והוא אמר: הוא לא עצר, אז למה לא ירו לו בגלגלים של הטרקטורון? למה לא ירו על הרגליים שלו? למה זה היה חייב להיות בחזה? אחר כך יתווכחו איתנו על האחריות של המשטרה ולא האחריות של המשטרה. צעיר כזה, למה צריך למות? כי יש שר פשיסט, כי יש שר שלא אכפת לו מערבים? להפך, הוא נהנה, כנראה, כשהוא - - -

גלעד קריב (העבודה):

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

בטח. אני אמרתי את זה ואני חוזרת, הממשלה הזו - -

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

- - שמה את החסות שלה על ארגוני הפשיעה – שיפרקו את החברה הערבית מבפנים, והממשלה תיהנה מזה.

היו"ר ניסים ואטורי:

חבר הכנסת רם בן ברק.

רם בן ברק (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, חברת הכנסת עאידה, כל מה שאמרת – את צודקת. אנחנו נהפכנו למדינה גזענית, עם שר לביטחון לאומי שהוא פשיסט, והאצבע מאוד מאוד קלה כשמדובר על ערבים. וזה מאוד מאוד מצער, וזאת המציאות, ואי-אפשר לייפות אותה, וחבל שכך. לא רק שהיא לא עושה שום דבר בשביל לעצור את האלימות הנוראה ואת ההשתוללות של הפשיעה בחברה הערבית – גם היא עצמה לפעמים עושה את זה. היא לא רוצה לעשות את זה. עמד פה היום ראש הממשלה בנימין נתניהו ואמר – ואני הזדעזעתי לשמוע – העלילה, העלילה של שדה תימן. הוא בעצם הכניס את עצמו להיות כאחרון – לא יודע להגיד את זה – בודי הקונספירציות שרצות ברשת. כי הוא הרי יודע שהסרט של שדה תימן לא עובד ולא פוברק, והוא יודע שנעשו שם דברים חמורים, לפחות לכאורה, וצריך לחקור אותם, אבל לא משנה לו. הוא יעמוד כאן, ראש ממשלת ישראל, ויפתח את אותה קונספירציה שאנשים כאן מנסים לעשות, כאילו שמישהו המציא משהו, או כאילו שמישהו תופר תיקים, וידבר אל אותו בייס שניזון מהדברים האלה, וככה הוא מגדיל את הבייס שלו. זה ביזיון שאין שני לו. זה מתחיל בזה, ונגמר בזה שכולם רואים שם את ערוץ 14. הם חיים באיזושהי מציאות מדומה, הם לא מבינים מה נעשה ביהודה ושומרון לגבי פלסטינים. הם מתעלמים מהאלימות בחברה הערבית. מבחינתם הכול סבבה פה, אבל לצערנו הרב, הכול מתפרק פה, והממשלה הזאת מפרקת את מדינת ישראל לאט-לאט, שלב אחרי שלב. ולזכותה ייאמר שהיא עושה את זה ביסודיות, ואם לא נעצור אותה, היא בסוף גם תצליח. תודה רבה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה, חברת הכנסת עדי עזוז. עדי עֱזוז או עָזוז?

עדי עזוז (יש עתיד):

לא, אמרת מעולה. באת להגיד "קארין" ואז עברת לעדי. לא משנה. יאללה, אני מתחילה? הכול בסדר.

היו"ר ניסים ואטורי:

הגובה בסדר, עכשיו נשמע את הדברים. שלוש דקות.

עדי עזוז (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה. אתמול שב אלינו הדר גולדין, אחרי 11 שנים של מאבק מפרך ומתסכל שמשפחתו נאלצה לנהל עבור הדבר הבסיסי ביותר: עבור הזכות לקבור את הבן היקר שלהם, שיצא לקרב עבור כולנו. הפרסומים בתקשורת של ראש הממשלה והשרים אודות חזרתו, הם תמצית סיפור ממשלת 7 באוקטובר: אחד בפה ואחד בלב, וסליחה על הצרפתית שלי – זה כאילו כולם מטומטמים. הרי ראש ממשלת 7 באוקטובר, שהיה גם ראש הממשלה במבצע צוק איתן, מאז ועד היום לא פספס לפספס אף הזדמנות על מנת להשיב את הדר. הוא פרסם אתמול סרטון שהוא יודע את הייסורים שהמשפחה שלו עברה. אז בואו נדייק: ראש הממשלה לא יודע את הייסורים שהמשפחה עברה, אלא הוא מחולל הייסורים שמשפחת גולדין עברה, או כמו שלאה גולדין אמרה בעצמה בשנת 2017: "הפכת אותנו לאויב העם". גם היום אחר הצוהריים ראש הממשלה ביקש להגיע לביקור אצל משפחת גולדין, וסורב. בעברית פשוטה זה אומר דרשני. הוא לא רצוי. אבל מה משנה האמת לראש הממשלה? הוא הרי עמד פה ממש מקודם, על הפודיום הזה, ותקף את המציאות ברמה שמעלה חשש כבד לבוחן מציאות לקוי. ונמשיך עם פינתנו אחד בפה ואחד בלב. השרה סילמן העלתה ציוץ מרגש, וכתבה שליבה עם משפחת גולדין ברגע המטלטל. האומנם? התחרות קשה על המנצח בפינת האחד בפה אחד בלב, אבל וואו, השרה סילמן, לפי הדובר שלה לשעבר, הנחתה את לשכתה לא לענות יותר לטלפונים ממשפחת גולדין. תנו לזה רגע לשקוע. הממשלה הזאת יכולה להיכנס לספר השיאים של גינס עם פערים בין מה שהיא אומרת לבין מה שהיא מבצעת. תהום פעורה בין המילים לבין המעשים, ולאן עוד נגיע. בממשלה שבה שומרים על הכיסאות, ולא משנה אם הכיסאות האלה הם בכנסת, בממשלה, בהסתדרות או בחברות ביטוח, אנחנו מבינים דבר אחד: שהכול שחיתות וג'ובים, וככה זה כשעובדים עבור המלך ולא עבור הממלכה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. חבר הכנסת משה סעדה – אינו נוכח. חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, סגן הדר גולדין, זכרונו לברכה, נהרג ונחטף במבצע צוק איתן בשנת 2014. 4,118 ימים ארוכים שהוריו, לאה ושמחה גולדין, זעקו בכל במה אפשרית בארץ ובחו"ל, ונאבקו על הזכות להביא את הדר למנוחה נכונה בישראל. לפני יותר מ-11 שנים, משפחת גולדין הקימה מטה, מטה משפחה של חטוף; נחושים עבור משפחתם ועבור הערכים שלאורם חינכו את הדר. 4,118 ימים שממשלות ישראל הפרו את החובה להחזיר אותו, הפרו את החוזה בין המדינה להדר, שלא משאירים אף אחד מאחור, שעושים הכול כדי להחזיר. ונתניהו כאן היום, מעל הבימה, לא מצא לנכון להזכיר אותו; לא מצא לנכון לבקש סליחה. המאבק של משפחת גולדין האצילית לנצח ייחקק בדברי ימי המדינה. ממשלה שלא עשתה מספיק, לצד עם נחוש שלא ויתר, מפקדים ולוחמים שלא ויתרו. כבר באוגוסט 2014 זעקה לאה גולדין: אני דורשת ממדינת ישראל שלא תעזוב את עזה עד שהיא תחזיר את הילד שלי הביתה. וכעבור שלוש שנים אמרה לנתניהו את האמת הכואבת: "הפכת אותנו לאויבי העם, הפכת את הבעיה של השבת הבנים מהקרב לבעיה של משפחות". מזה שלוש שנים, אז היא אמרה, הנהגת ישראל, ובראשה ראש הממשלה ושר הביטחון, השניים שמוציאים ושיוציאו חיילים לקרב, מפקירים את חללי צה"ל שוב ושוב בידי האויב. מוכר, הא? ובמשך שנים הממשלה שיכלה לעשות אחרת בחרה שלא. ומשפחת גולדין למודת האכזבות נשארה ישרה לאמת שלה, וחזרה והזכירה לנו על מה היא נאבקה – אנחנו נאבקים על האתוס הלאומי. חיילים מהקרב מחזירים בכל מצב. אנחנו נלחמים על הדר, אנחנו נלחמים על ערכים, שמי שיפקיר חללים יפקיר את החיים. ואז הגיע 7 באוקטובר, ואנחנו נלחמים על הערכים האלה שהם אתם, שהם אנחנו. כך אמרו. וב-7 באוקטובר ההיסטוריה הכתה בנו שנית: 255 משפחות, לא שתיים, שמבקשות את יקיריהן, את מי שהממשלה הפקירה ונחטפו לרצועת עזה. אתמול הובא לקבורה סמל ראשון איתי חן, זכרונו לברכה, שהושב לישראל כעבור 760 ימים. וכך, כמו משפחת גולדין, גם רובי, אביו של איתי, אמר את מה שאנחנו יודעים על ממשלת 7 באוקטובר. כך אמר: חברי הממשלה שכחו מהם הערכים האמיתיים של היהדות. הם מחפשים אחר כבוד במקום ענווה - -

היו"ר ניסים ואטורי:

אני מבקש לסכם.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

- - כוח במקום עזרה לזולת, כסף וקומבינות מהקופה הציבורית במקום "ואהבת לרעך כמוך".

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה. חברת הכנסת מירב כהן.

מירב כהן (יש עתיד):

הוא מדבר בטלפון וזה מפריע לי, זה קרוב לדוכן. אם הוא יכול להפסיק או ללכת אחורנית, בסדר?

היו"ר ניסים ואטורי:

השר עמיחי.

מירב כהן (יש עתיד):

לא אכפת לי שהוא ילך - - -

היו"ר ניסים ואטורי:

לא אכפת לה שתדבר משם. זה מפריע לה לריכוז, יש לה - - -

מירב כהן (יש עתיד):

אני שומעת את השיחה שלך.

היו"ר ניסים ואטורי:

שלוש דקות לרשותך.

מירב כהן (יש עתיד):

למרות שהנאום אולי יעניין אותך, אבל נראה לי שפחות.

גלעד קריב (העבודה):

38 שרים – אולי שיביא מחליף בזמן שהוא בטלפון.

מירב כהן (יש עתיד):

כנסת נכבדה, מחבל עם ציצית הוא עדיין מחבל. הכיפה לא יכולה להסתיר את העוול שלכאורה נעשה פה בשם היהדות, ואי-אפשר יותר לקרוא להם "עשבים שוטים", כי זה כבר הגיע לממדים של יער נטוע. את מה שקורה כרגע בשטחים אי-אפשר יותר להחליק בכינויים מקטינים כמו "נוער הגבעות" או "סכסוכי רועים". זה טרור. זה טרור לכל דבר ועניין. מה שקורה ביהודה ושומרון, אם זה בעידוד של חלק מראשי ההתיישבות ושרי הממשלה, ואם זה פשוט לאור השתיקה הרמה של יותר מדי מתושבי השטחים, זה טרור לכל דבר ועניין. ומה שהכי עצוב וכואב הוא שזה טרור יהודי. זה כואב לי. זה כואב לי שיש דבר כזה בתוכנו. פעם זה היה בשוליים, אבל עכשיו זה כבר קיבל ממדים של מגפה, וזה כבר נכנס עמוק-עמוק לתוך המיינסטרים. אין מה להתפלא, הם רואים את בן גביר, הם רואים את צבי סוכות, ואומרים לעצמם: אין רסן, מותר לעשות הכול. אין ריבון, תתפרעו. זה בדיוק המסר שיוצא מכאן. הרוח הגבית שהם מקבלים מהממשלה מתבטאת היטב בשטח, בתדירות, בעוצמה של התקיפות – אבנים, מקלות, ירי של אקדחים, נשק צבאי שמשתמשים בו, סכינים, שוחטים כבשים, עיזים, מציתים מכוניות, בתים. כבר לא בשושו, לא מנסים להסתיר את זה, לא בחסות החשיכה. ככה, לאור יום, מהמקפצה. אגב, גם בשבת. יש אפילו ערוץ טלגרם ייעודי, ששם מתעדים את כל מעשי הטרור היהודי כאילו זה משהו להתגאות בו. זה עד כמה הם גאים במעשים שלהם. והם מבינים שההתיישבות הבוגרת, הממוסדת, לא תנקוף אצבע כדי לעצור אותם. זו שתיקה שהפירוש שלה הוא הסכמה. זאת לא יהדות, זו לא ציונות. הם לא מגינים במעשים שלהם על חיי יהודים, הם גם לא מונעים באופן הזה את הטבח הבא. הם לא יביאו לביאת המשיח, הם לא יביאו להקמת בית המקדש השלישי – הם רק שופכים דם ויוצרים עוד ועוד שנאה. היום זה בשטחים נגד ערבים - -

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה.

מירב כהן (יש עתיד):

- - וגם נגד חיילי צה"ל – גם בחיילי צה"ל הם לא מתביישים לפגוע – ומחר זה בכל הארץ וכלפי כל הישראלים. ורק לסיום, אני רוצה לפנות מכאן: איפה אתם, אחיי ואחיותיי בשטחים? למה אתם שותקים? למה אתם נותנים לזה לקרות, כשבשם שלכם פועלים מחבלים בזויים, שפלים וחסרי אלוהים?

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה.

מירב כהן (יש עתיד):

חסרי אלוהים.

היו"ר ניסים ואטורי:

חברת הכנסת מיכל שיר סגמן.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

אדוני היושב ראש, חבריי חברי הכנסת, בואו נדבר שנייה על משפטי נתניהו. את האמת להגיד לכם, זה באמת לא רק השמפניה, וזה גם לא הסיגרים. זה גם לא המתנות, זה גם לא השוחד, זה גם לא הפרת האמונים, זה גם לא הרס מערכת המשפט, זה לא רק הפגיעה ברשויות האכיפה. זה לא רק – זה הכול ביחד. זה חוט השני שמחבר את הממשלה הזאת ואת כל מי שסביבה, מהראש ועד לאחרון המעודדים. זאת הדרך, זאת השיטה, זאת התודעה, והיא תמיד נראית אותו הדבר. קודם שחיתות קטנה, אחר כך שחיתות גדולה, ובסוף שחיתות מוחלטת של הערכים עצמם. הבעיה היא לא רק השחיתות הגדולה, אלא השחיתות הקטנה – שחיתות של סיגר, של בקבוק שמפניה, של חליפה, של בובה ליאיר, של מתנה לשרה; שחיתות על שטויות, אבל שטויות שמובילות לריקבון ומפוררות בסוף מדינה. איך אפשר לסמוך על מנהיג שעסוק כל כך בעצמו עד שהוא פספס את כל מה שמתרחש סביבו? איך אפשר להאמין למי שחושב שבית המשפט הוא אויב המדינה רק כי הוא מזכיר לו את החובות שלו כלפי המדינה? ונתניהו? נתניהו חייב להבין ששום סיגר, שום בקבוק שמפניה, שום נאום מהדהד – לא שהיה לו אחד כזה היום – יכול למחוק את כל הדברים האלה. וזה בוודאי שלא שווה את העתיד שלנו. ואם הוא לא מבין, והוא כנראה לא מבין, אנחנו כאן כדי להזכיר לו. העם הזה עבר יותר מדי כדי להימכר בעבור סיגר או בעבור דימוי. הגיע הזמן להפסיק את חגיגת הציניות ולהפסיק את הפרסה שבה מלחמה משמשת כמסך עשן למשפט, והמשפט משמש כמסך עשן למחדל. אנחנו צריכים שיקום – שיקום של אמון, שיקום של אחריות, שיקום של מדינה שלמה שנשחקה תחת עומס של פוליטיקה פרטית ועסקנות קטנה. אז לא, זה לא רק הסיגרים וזאת לא רק השמפניה – זה עניין של מדינה שנמאס לה להתבייש במנהיגים שלה, ונמאס לה להתעורר בכל בוקר ולגלות שהטפל קובע את גורל העיקר. העם הזה ראוי למנהיגות שאפשר להאמין לה, ולא למנהיגות שמבקשת חנינה, אלא מנהיגות שמבקשת תיקון. לא פוליטיקה של הידבקות בכיסא, אלא פוליטיקה של דבקות באמת; כי מי שמוכן להרוס מדינה כדי להימלט ממשפט, לא יתקן אותה לעולם. תודה.

היו"ר ניסים ואטורי:

חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי.

סימון דוידסון (יש עתיד):

תכניסי "פרזיטים", את חייבת.

טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):

זה בערוץ 14. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום בוועדת החוץ והביטחון התקיים דיון סופר חשוב, אולי אחד החשובים שהתקיימו לאחרונה. דיברנו על הצורך בסיוע מערכתי דחוף להלומות קרב. שמענו עדויות מצמררות של נשים אמיצות. נשים שנלחמו בשדה הקרב, וכיום נאלצות להילחם שוב על הזכות שיכירו בהן כהלומות קרב ועל הזכות לטיפול. הן סיפרו על מאבק בדרך להכרה, על חוסר הבנה מצד רופאים. הן פשוט נשברות ברגע שהן רואות את ערמת הטפסים שעליהן למלא. אחת מהן נפצעה בנפשה כבר לפני 24 שנים, ב-2001, ומאז, כל השנים, היא נושאת את הפצע איתה, ונלחמת יום-יום ולא רק בנפשה, אלא גם נלחמת בביורוקרטיה. המערכת פגעה בה, פגעה בה קשות, יכול להיות שלא בכוונה, ועשתה לה עוול נורא. המדינה חייבת לתת מענה הולם, מדויק. אסור שיימשך המצב שנפגעי נפש, הלומי והלומות קרב, חווים קשיים בביורוקרטיה. הם צריכים לקבל מענה מיידי, לקבל ליווי, תמיכה. הם אינם מסוגלים לעשות את זה לבד. אפשר לעשות את זה. תקציב משרד הביטחון מספיק גדול. ופשוט צריך להכשיר אנשים מתאימים, לתמרץ אותם נכון, כדי שירצו להישאר ולעזור למי שהקריב את החיים שלו בשביל להגן עלינו. זה הכול סדר עדיפויות. הצעתי היום בדיון להכשיר צוותים מיוחדים, להקים מערך של עובדים סוציאליים, שמבינים הלם קרב מהו, שיטפלו במיצוי זכויות. בדיוק כמו שיודעים לטפל בקטועי גפיים. לטראומה נפשית יש המשך. היא יכולה להתפרץ גם שנים אחרי האירוע. כל דבר יכול ליצור טריגר. ולכן חייבים שמישהו יהיה שם בשבילם, שילווה, ושיקשיב, שיהיה זמין כל שעות היממה. ביקרתי ביחד עם חבריי בבתי הלוחמים. ראינו פצועים, נכי צה"ל, מגיעים עם המשפחות שלהם, ומקבלים יחס, מקבלים תמיכה, ליווי, הרצאות, בריחה – כל מה שהם צריכים. יש מישהו שמחכה להם. אבל בתי הלוחמים לא פתוחים 24/7, והטריגר של הלום קרב יכול להגיע באמצע הלילה, ולאן הוא ייסע? לאן הוא יפנה? מה הוא יעשה לבד? הוא לא יכול ולא מסוגל להתמודד עם זה לבד.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה.

טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):

אנחנו מסוגלים לדאוג להם. אנחנו מסוגלים לשנות את המציאות עכשיו. צריכים להקים מערך תמיכה אמיתי גם להלומי קרב וגם למשפחות שלהם.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה.

טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):

אני מסיימת, אדוני היושב-ראש.

היו"ר ניסים ואטורי:

משפט אחרון.

טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):

יש כסף במשרד האוצר. אם יש כסף למימון הסעות לעצרת חרדים, יש גם כסף להלומי קרב. הם נתנו את הכול בשביל המדינה, ועכשיו תור המדינה לתת להם בחזרה – כבוד, טיפול ראוי ותקווה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. חבר הכנסת עמית הלוי – אינו נוכח; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה – השר עמיחי אליהו, מה שלומך? אתה בשיחה או שאני יכול לדבר איתך?

שר המורשת עמיחי אליהו:

אני בשיחה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אתה בשיחה. אני לא יודע אם להפריע לך או לא, אבל אתה שר של עוצמה יהודית, נכון? אתמול שני חברי כנסת של עוצמה יהודית, סגנית היושבת-ראש לימור סון הר מלך וחבר הכנסת יצחק קרויזר, השתתפו באזכרה של מאיר כהנא, פעיל טרור שהקים את תנועת כך, שהוצאה מחוץ לחוק והוכרזה כארגון טרור. ראיתי את התמונות של שניהם נואמים על הבמה, כשמאחוריהם במקום סמל או תמונה של הרצל, תמונה שכתוב עליה "כהנא צדק". ואני רוצה להזכיר לכולם, מדובר באותו כהנא שקידם מעל הדוכן הזה חקיקה גזענית, מבחילה, מטונפת, חוקי גזע, שיש דמיון מפחיד לחוקים שכוונו נגד העם היהודי, כמו איסור יחסי אישות בין ערבים ליהודים, שלילה של אזרחות של ערביי ישראל, הטלת מגבלות תנועה חמורות וחריגות על אזרחי ישראל הערבים. אין לי דרך אחרת לומר: מי שהגיע לאזכרה של הרב מאיר כהנא הוא תומך טרור. מאיר כהנא היה פעיל טרור שהורשע בעצמו בפעולות טרור גם בישראל וגם בארצות הברית. חבר הכנסת ואטורי, אתה יושב על הדוכן הזה – ולחשוב שמי שישבה על הדוכן הזה לפניך, חברת הכנסת לימור סון הר מלך, שאמורה לייצג איזה הזדהות עם ערכיה הבסיסיים של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, תומכת פעם נוספת, בצורה הכי מפורשת וישירה שיש, בפעולות טרור, במחבלים. זה עיוות מוסרי, זה בלתי נתפס, זה בלתי נסבל וזה בלתי נסלח. ואני קורא מעל הדוכן הזה ליושב-ראש חצי הכנסת אמיר אוחנה להדיח את חברת הכנסת לימור סון הר מלך מתפקיד סגנית יושב-ראש הכנסת. זה בלתי אפשרי שהיא תמשיך - - -

היו"ר ניסים ואטורי:

אני חושב ששמעתם את היושב-ראש, והוא אמר: אם עוד פעם מישהו יקרא לו ככה – הוא דיבר על יושב-ראש המפלגה שלך, ולכן תחזור בך מהדברים. הוא לא יושב-ראש חצי כנסת, ואי-אפשר לקרוא לו ככה. אתה לא יכול לפגוע ביושב-ראש הכנסת.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

זה ביטוי פרלמנטרי ומותר לו להשתמש בו.

היו"ר ניסים ואטורי:

אסור לפגוע בחבר כנסת, סעיף 41(ד).

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

חבר הכנסת ואטורי, אני חושב שהשתתפות - - -

היו"ר ניסים ואטורי:

אתה לא יכול לדבר ככה. תחזור בך מזה. הוא יושב-ראש הכנסת.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אז אני אומר לך: אני חושב - - -

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

זה ביטוי פרלמנטרי, ומותר להשתמש בו.

היו"ר ניסים ואטורי:

סליחה, מיכל שיר, די. לא ביקשתי עזרה. אני מסתדר.

גלעד קריב (העבודה):

אדוני היושב-ראש, גם - - -

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה, גם אתה, יועץ בכיר לכל היושבי-ראש פה. אני מבקש לא להתערב.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אפשר לקרוא לך סגן יושב-ראש חצי הכנסת?

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

חבר הכנסת ואטורי, אני חושב שהשתתפות באזכרה של פעיל טרור, כמו מאיר כהנא, הרבה יותר חמורה מלכנות את יושב-ראש הכנסת "יושב-ראש חצי הכנסת", מאחר שזה מה שהוא בעיניי.

היו"ר ניסים ואטורי:

אתה לא יכול לקרוא לו ככה. תחזור בך מהדברים.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

הציבור ששלח אותי לבית הזה - - -

היו"ר ניסים ואטורי:

תסיים ותרד. רד למטה. רד, נגמר. תודה רבה, הסתיים הזמן. תודה רבה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

הציבור ששלח אותי - - -

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. הסתיים.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

תאפשר לי.

היו"ר ניסים ואטורי:

לא, נגמר הזמן. אתה דיברת, כמו שיושב-ראש הכנסת הגדיר פה, מעל הדוכן – אתה לא מדבר ככה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

יושב-ראש הכנסת לא מגדיר לי מה לומר מעל הדוכן הזה. אני לא מקבל תכתיבים והכתבות מאף אחד.

היו"ר ניסים ואטורי:

אוקיי, הסתיים הזמן, ואני מבקש שתרד. אני מבקש שתרד.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אני מבקש להשלים את דבריי. אני רק אומר משהו אחד.

היו"ר ניסים ואטורי:

לא. די, הסתיים הזמן – תרד. אני לא חייב לתת לך זמן עודף, כמו לכולם.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אתה - - - הפרעת לי בדבריי, ואמרת - - -

היו"ר ניסים ואטורי:

לא, אתה לא אומר ליושב-ראש: חצי יושב-ראש הכנסת.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אני אומר מה שאני רוצה, והציבור ששלח אותי לכאן רואה בחבר הכנסת אמיר אוחנה יושב-ראש חצי הכנסת. ואף אחד לא יכתיב לי מה לומר מעל הדוכן הזה.

היו"ר ניסים ואטורי:

די, תודה רבה. הסתיימו הדברים. אפשר להוריד אותו אם הוא לא יורד? רד למטה. תודה רבה.

קריאה:

היו"ר ניסים ואטורי:

חברת הכנסת מיכל שיר סגמן, קריאה ראשונה. חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

ואטורי, אף אחד לא יכתיב לי מה לומר מעל הדוכן. אתה רוצה? לא טוב לך? תגיש תלונה לוועדת האתיקה.

היו"ר ניסים ואטורי:

היושב-ראש אמר: אם עוד פעם תקרא לו ככה - - -

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

היושב-ראש אמר. היושב-ראש לא מכתיב לי טקסטים.

היו"ר ניסים ואטורי:

מסתבר שכן.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

לא, הוא לא. זה מדינה דמוקרטית. הוא נבחר ציבור. זה דוכן הכנסת.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

לא, בדמוקרטיה פרלמנטרית זה לא האירוע. ואם אתה צריך הבהרות - - -. אתה לא תגיד לי מה לומר.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

זה ביטוי פרלמנטרי, ומותר לו להגיד מה שהוא רוצה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. כשתשבי על הכיסא הזה, אז תחליטי. בינתיים בוא נראה שתשבי על כיסא רגיל - - -

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

אני יושבת על הכיסא הזה. זה מספיק.

גלעד קריב (העבודה):

הוא יכול לומר: יושב-ראש הכנסת שמתנהג כאילו הוא יושב-ראש של חצי כנסת.

היו"ר ניסים ואטורי:

קיבלתי. שלוש דקות לרשותך.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אני מוכן לקבל טקסטים שאתה מכתיב, גלעד – מאה אחוז.

גלעד קריב (העבודה):

הצעת פשרה טובה, לא?

היו"ר ניסים ואטורי:

כן. כשהיושב-ראש של המפלגה שלך אמר את זה, הוא קיבל את זה. אתה חייב להתווכח, אתה מבין? זו הבעיה. בוא לא נפריע לחברך גלעד קריב.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אני שמעתי את אמיר אוחנה. אני פשוט לא מקבל תכתיבים ממנו – זה הכול.

היו"ר ניסים ואטורי:

אוקיי, בסדר. תנסה אותי.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

וגם - - - עלה תאנה ומתגאה בזה. הוא עלה תאנה ויושב-ראש חצי הכנסת. זה מה שהציבור ששלח - - -. אני לא מתנצל על זה, צר לי.

היו"ר ניסים ואטורי:

אני מבקש לא להפריע. תגיד, מה קורה איתך? פרובוקטור. בבקשה, שלוש דקות.

גלעד קריב (העבודה):

אדוני היושב-ראש, מכיוון שאני ידוע כאיש של פשרות ומתינות, אז אני הצעתי הצעת פשרה: יושב-ראש הכנסת שמתנהג כאילו הוא יושב-ראש של חצי הכנסת, ובא לציון גואל.

קריאות:

כבוד הרב. קיבלתי.

גלעד קריב (העבודה):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לפני ימים אחדים ראש הממשלה, מר ליגה אחרת, אמר שפרסום הסרטון משדה תימן הוא הפיגוע ההסברתי הכי גדול בתולדות מדינת ישראל. ראש ממשלה שלא יכול לבקר ב-95% מבירות העולם החופשי, במדינות שמקיימות יחסים דיפלומטיים עם מדינת ישראל – הוא מדבר על פיגוע הסברתי. ראש ממשלה, שהוא בעצמו הפיגוע ההסברתי הכי גדול של מדינת ישראל, מעז עוד לדבר על הסברה. בוא אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, מה זה פיגוע הסברתי. פיגוע הסברתי הוא כשחצי משרי הממשלה הכושלת הזו קוראים פעם אחר פעם לביצוע פשעי מלחמה, לרבות השר המייצג של הכנסת בשעה הזו, השר עמיחי אליהו. פיגוע הסברתי, כפי שכבר הזכירו היום, זה כיושבי-ראש ועדות חשובות בבית הזה הולכים לטקסי אזכרה של אדם שהקים תנועות גזעניות שפלות תומכות טרור. אדוני, פיגוע הסברתי זה כשראש הממשלה מקשיב לעצות אחיתופל, ואחרי שבועות שבהן הממשלה הכושלת לא מכניסה אוכל לרצועת עזה מקימים ארבעה מרכזי חלוקת מזון מפוקפקים ל-2 מיליון איש. אתה יודע מה זה פיגוע הסברתי? פיגוע הסברתי זה כשנותנים למתנחלים קיצונים, חלקם לובשי מדי צה"ל, להטיל אימה על ילדים וקשישים פלסטינים, לעקור עיניים של גדיים, להתעלל בחיות, להצית מטעים, לעסוק בגירוש קהילות. אתה יודע מה זה פיגוע הסברתי? זה כשנער צעיר, בשם אלוהים, בשם תורת ישראל, מניף אלה מעל ראשה של אישה מבוגרת שעוסקת במסיק זיתים, בחלקה של משפחתה, ומרוצץ לה את הגולגולת. זה פיגוע הסברתי, אדוני היושב-ראש. אתה יודע מה זה פיגוע הסברתי? בוא, אני אומר לך. זה כשחבר של ראש הממשלה מהסיירת חוזר מיום של מסיק עם פנים מרוסקות ומדממות, וראש הממשלה הפחדן לא אומר מילה על אלימות המתנחלים, ובן גביר מגחך, והצבא עוצם עיניים. אדוני היושב-ראש, אתה רואה? זה פיגוע הסברתי.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. לרדת, לרדת. להוריד אותו. סדרנים, למה אתם לא פה? אני לא מבין.

גלעד קריב (העבודה):

זה פיגוע הסברתי. זה פיגוע הסברתי. זה הפיגוע ההסברתי.

היו"ר ניסים ואטורי:

אבקש לרדת. תודה רבה. באמת, פיגוע הסברתי זה הנאום שלך. כולו פיגוע הסברתי.

גלעד קריב (העבודה):

שמעתי אותך, שמעתי אותך.

היו"ר ניסים ואטורי:

אני מבקש להוציא אותו מהמליאה. החוצה, לצאת החוצה. להוציא אותו החוצה, בבקשה. תודה.

גלעד קריב (העבודה):

אני יוצא.

היו"ר ניסים ואטורי:

חבר הכנסת סימון דוידסון. סדרנים, תמיד כשיש פרובוקטור על הדוכן, זה יותר גרוע מהסוכריות של ביטן, תאמינו לי. תהיו דרוכים.

סימון דוידסון (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אין פה הרבה חברי כנסת. אני פונה אל הציבור שצופה. הוא יראה אחרי זה גם את הסרטון הזה.

צגה מלקו (הליכוד):

אני פה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אז אני פונה גם אלייך, חברת הכנסת צגה. בגלל שאני יודע שאת חברת כנסת חברתית, והציבור חשוב לך, אז אספר לך כמה דברים שאולי את לא יודעת. האם את יודעת, כחברת כנסת בקואליציה שמנווטת ונמצאת בקטר שאמור לנווט את מדינת ישראל, שאין במדינת ישראל שר בריאות? האם את יודעת שבמדינת ישראל בשנת 2025 אין שר רווחה? האם את יודעת שאין שר פנים? האם את יודעת שאין שר דתות? האם את יודעת שאין שר עבודה? כל השרים האלו לא קיימים במדינת ישראל 2025. כל אדם בחברה הישראלית צריך לדעת שנכון להיום אין שרים במשרדים האלו. מה זה אומר? זה אומר שלא דואגים לנושא התקציבי, לא מתכוננים לתקציב הבא, שאתם מדברים עליו. הרי התקציב לא קורה ברגע אחד. יש פה שרים שיודעים כמה הם עובדים על התקציב. זה לא קורה מהיום למחר. שר רווחה, שאמור לטפל באנשים הכי חלשים של החברה, אין במדינת ישראל. תוכניות נסגרות, עמותות שצריכות לעזור לנזקקים לא מקבלות כספים. האם אתם יודעים כמה פניות אנחנו מקבלים על עמותות שהכסף לא מגיע אליהן? תכף אדבר על אחת מהן. הכי גרוע בעיניי – ויושב פה יושב-ראש הקואליציה, והוא יודע שהיום דיברתי על זה בישיבת נשיאות – הוא שאין במדינת ישראל שתי ועדות שהן סופר קריטיות. לא ועדת חינוך, תרבות וספורט, שאמורה לדאוג לחינוך של הילדים שלנו. מה, החינוך כזה טוב? הכול מושלם? אתם יודעים כמה אנשי צוות חסרים במערכת החינוך, מטפלות, סייעות, מורים, מורות? אין ועדת חינוך, זה לא יאומן. ויותר מזה, אין ועדת בריאות. במדינת ישראל 2025 אין ועדה שאמורה לפקח על הממשלה, אמורה לפקח על עבודת הממשלה. אחרי כל מה שאני אמרתי, אספר לכם שיש עמותה אחת שמטפלת באנשים הכי חלשים. זה נקרא "תוכנית יזהר". תוכנית יזהר אמורה לטפל בנושא סמים, אלכוהול וזנות ברחבות. דואגים לאנשים הכי חלשים. חסר להם 660,000 שקל, שהמשרד לביטחון לאומי אמור להעביר. אבל כבר שנתיים הוא לא מעביר. בשבוע הבא התוכנית הזו נסגרת, וזה פשוט כי לשר לביטחון הלאומי לא אכפת מהאנשים הכי חלשים בחברה, ואין מי שידאג להם. אני שמח שהיום אישרנו בוועדת הנשיאות. יהיה פה, במליאה, ביום רביעי, דיון בנושא הזה של תוכנית יזהר, שאמורה לטפל בהכי חלשים. אני אומר לכל חברי הכנסת: אני מאוד מעריך אתכם. אולי תתעוררו? אולי מישהו מכם יגיד כמה זה חמור. אולי מישהו מכם ידאג לאנשים החלשים, לציבור שצריך את הוועדות ואת השרים האלה. למה כל הזמן יש שקט? למה הכול פופוליסטי? למה לא באמת לדאוג לאנשים ששמו אתכם בכיסאות האלה? באמת, אתם צריכים להתבייש.

היו"ר ניסים ואטורי:

חברת הכנסת שלי טל מירון.

שלי טל מירון (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב בראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, זה עתה ראיתי פושים חדשים בדבר הוועדה המיוחדת שכנראה תופרים כרגע איזשהו דיל להקים בנושא חוק השידורים של לא אחר מהצאר קרעי. והינה אנחנו פה בעוד חקיקה פרטית בנושא ערוצי תקשורת זרים. אבל בואו נגיד את האמת: הממשלה רוצה לא רק לסגור ערוצי תקשורת בין-לאומיים, היא רוצה לסגור את התקשורת המקומית. זה החלום הרטוב, משם הם רוצים בעצם להתחיל. ורק לפני שבוע - - -

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אין שר במליאה.

היו"ר ניסים ואטורי:

בסדר, הוא יכול להתפנות ולחזור. הוא יכול לצאת ולחזור.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

שיצא, אבל כל עוד אין שר במליאה, היא יכולה לדבר כמה שהיא רוצה.

היו"ר ניסים ואטורי:

הוא הלך להתפנות והוא חוזר. אפשר להמשיך בדיון? אפשר להמשיך. תודה. פתאום החוק מעניין אותך. בבקשה.

שלי טל מירון (יש עתיד):

אני חושבת שמאוד מעניין אותו.

היו"ר ניסים ואטורי:

כן, כן. אני לא, לא אמרתי.

קריאות:

שלי טל מירון (יש עתיד):

חברים, אבל הוצאתם אותי לגמרי מהריכוז.

היו"ר ניסים ואטורי:

הוצאנו אותה מהריכוז, אמשיך את הזמן בעוד עשר שניות, בסדר? תחזרי לריכוז.

שלי טל מירון (יש עתיד):

בואו נתחיל מחדש. בקיצור יש לנו פה חוק שבעצם מדבר על ערוצי תקשורת זרים, אבל החלום הרטוב של הממשלה הזאת ושל הצאר קרעי, איך לא, הוא לסגור את התקשורת המקומית – אבל כמובן, להשאיר את ערוץ הליטוף המקומי. בואו לא ניסחף, לא את כולם, את הרוב. אבל את ערוץ הבית כמובן אנחנו נשאיר. ורק לפני שבוע – סימון וולדי, אתם זוכרים? לפני שבוע היינו פה בדיל המלוכלך. זוכרים לפני שבוע? סימון, זה יעניין אותך. לפני שבוע היה הדיל בין החרדים לבין חוק השידורים של קרעי. הם עשו דיל, כאילו ראש הממשלה לא ידע ולא הסכים לזה מאחורי הקלעים, ויו"ר הקואליציה. אבל אתם יודעים מה מעניין שלא דיברנו עליו שבוע שעבר? מה שמעניין זה מה יקרה כשהחרדים יגלו שבתוך חוק השידורים יש תמיכה בשידורי ספורט במהלך השבת. מה יקרה אז? אולי הם גם יציעו לנו שרימפס וקלמרי במקום פיצוחים במשחקי הספורט? איך יכול להיות שהחרדים תמכו בדיל מלוכלך בחוק שתומך בחילול השבת? נשאלת השאלה. אבל אתם יודעים, הדיל המלוכלך הזה שהיה, שכמובן משחד את המשתמטים, זה לא הכול. אני רוצה להזכיר לכם את מס עבאס, שמפיצים פה לכל עבר, זוכרים את זה? אז אני חושבת שעם ישראל מת לדעת מה שילמתם לאיימן עודה כדי שיצא עם הסיעה שלו בזמן ההצבעה. זוכרים שהם לא הצביעו? מאוד מעניין מה נתפר שם מאחורי הקלעים. ואחרי הסרטון הדי-מגוחך, יש להגיד, של הצאר קרעי – ראיתם את הסרטון שהוא עשה בתגובה לדפנה ליאל על ערוץ 12? אז עכשיו אנחנו יודעים שהצאר קרעי כן צופה בערוץ 12. מסתבר שהוא מוסיף להם לרייטינג ואפילו מפיץ אותם אצלו בערוצי התקשורת שלו. איזה יופי. אבל השאלה היא האם ערוץ הליטוף הביתי, ערוץ 14, יאהבו לדעת במי צופה הארנק החביב עליהם, זה שמזרים להם חוקים ותקציבים. ובואו נדבר גם על מה החוק הזה יעשה ברמה הבין-לאומית, כי במקום שאנחנו נשלוט בנרטיב וניתן לכתבים לראות את הדברים כמו שהם, כי אין לנו מה להסתיר, ונוכיח שאנחנו צודקים, וסוף-סוף ניראה בעולם כמו שאנחנו צריכים, מה יקרה במקום? יופצו כל מיני עלילות למיניהן כי אין אפשרות לסקר את המציאות. תודה רבה לכם.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. חבר הכנסת עמית הלוי.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

- - - היועץ המשפטי - - -

היו"ר ניסים ואטורי:

כשאתם רוצים, אתם יודעים לפנות אליו. לכו תפנו אליו.

עמית הלוי (הליכוד):

אדוני היושב בראש, חברותיי וחבריי לכנסת, אזרחי ישראל, ציטוט: היענות חריגה, חקרתם פעם? היענות חריגה זה לא מושג שחקרתם אותו? כך נשאל השבוע בבית המשפט גיל חבקין, מי שריכז את החקירה, תיק 4000, תיק השוחד, שבגינו, אנחנו זוכרים, אץ-רץ לו היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט להגיש כתב אישום בעוד ראש הממשלה היה בוושינגטון. מה זה היענות חריגה? השיב לו חבקין. מה זאת אומרת, זאת האשמה בכתב האישום – הזדעק עו"ד חדד, כמו כל אזרח שהיה מזדעק – לא חקרתם את זה? לא, הוא אומר, לא יודע מה זה אומר. ממשיך הסנגור של ראש הממשלה, ואומר לו: כחוקר, כדי לבדוק משהו חריג, צריך סרגל השוואה – חריג ביחס למה? לפוליטיקאים אחרים? לכתבות? צריך איזושהי נורמה חריגה. אכן. אז לא חקרתם ולא ניסתם לבסס חריגות? למיטב ידיעתי לא. לא ביקשו מכם לחזור ולבדוק אם משהו חריג? לא. כתב אישום על שוחד – חבריי לאופוזיציה וכל אדם הגון – נגד ראש ממשלה, כמו כל כתב אישום, צריך להיות מבוסס על חומרי חקירה; הינה, יש פה עוד ניצב, יואב סגלוביץ', היה במשטרה. כתב האישום הוא על ההאשמה הזו, על ההאשמה הזו של היענות חריגה, והחוקר הבכיר לא מכיר את זה, אין חקירה. וזה ממשיך. בכתב האישום יש 315 מקרים שאותם הגדירו היועץ המשפטי לממשלה דאז, הפרקליטות, כל הפרקליטים, הצוות המורחב, האיפכא מסתברא, הצוות החיצוני, מי לא – הם הגדירו אותם כמתת. כי הרי בשוחד צריך לתת - -

היו"ר משה סולומון:

יש שר במליאה? השר פה?

עמית הלוי (הליכוד):

- - וצריך לקבל. אז מה נתנו לו? מה נתנו לו? אז הפרקליטים פירטו 315 מקרים. אז הינה, שוב מגיע מי שריכז את החקירה בבתי המשפט. שואל אותו הסנגור: אתה לא סיכמת בסיכום שלך 315 מקרים, גם לא 100 מקרים? אומר לו חבקין: נכון, 15–20 מקרים. אומר לו חדד: מעולם לא חקרתם, 315 אירועי סיקור? על זה כתב האישום – כן, זה הנספח. אומר לו: לא 315, 10, 15, 20. ואז מגיע הדבר הבא שאי-אפשר להמציא את זה, אי-אפשר לעמוד מולו. שואל עורך חדד את חבקין: לראש הממשלה 315 מקרים? וחבקין עונה: כי לא הכרתי 315 מקרים בזמן אמת, לא הכרתי. לא מכירים? תוהה חדד. זה מי שמרכז את תיק החקירה – פלא, שמלא, כל הדברים האלו במשטרה. לא הכרתם? אומר לו חבקין: לא נתקלתי, לא נתקלתי בזה. אזרחי ישראל, אי-אפשר להמציא דבר כזה. כלומר יש כתב אישום על שוחד, כתב אישום שמטרלל מדינה שלמה, שמעסיק מאות חוקרים, לפי העדויות, מאות מיליונים, הררי מילים – החוקרים לא יודעים על מה החקירה, לא מכירים את ההאשמה. כל המתת – עזוב את זה, לא היענות, לא חריגה, לא חריג – בכלל לא מכירים את זה. לא מכירים את המקרים. לא הציגו אותם לנחקרים. יש לפעמים חלונות, אדוני היושב-ראש - - -

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה, נא לסיים.

עמית הלוי (הליכוד):

משפט אחד: יש חלונות שבהם לפעמים אתה יכול להציץ מה קורה מאחורי הקלעים. ואנחנו מציצים מהחלונות האלו, כמו החלון שנקרא חלון הפצ"רית, וכמו החלון הזה של חבקין, ואנחנו מגלים, לצערי הרב, ממש בעצב, חונטה שתופסת פה את המערכת, תופסת את כולנו. אנשים שנתנו להם את הכוח לשלול חירויות, ומייצגים תרבות של שקר. אני מצאתי את עצמי משבח את נשיא המדינה דאז, הנשיא ריבלין, לא יודע, הייתה לו הבחנה, הוא קרא לזה בבוטות: כנופיית שלטון החוק. אף אחד מאיתנו לא רצה להאמין, לא רצה להסכים לביטוי הזה. ואנחנו מגלים יותר ויותר שאנחנו רואים את קצה הכנופיה הזו.

היו"ר משה סולומון:

חבר הכנסת ולדימר בליאק, בבקשה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

במקום שתדברו על יוקר המחיה, על זה שאין שרים, על זה שאין ועדות, על זה שאין – באמת, אני לא מבין אותך.

היו"ר משה סולומון:

אתה תוכל לעלות בזמנך ותוכל להציג את הדברים האלה. תודה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

- - - של חברי כנסת.

היו"ר משה סולומון:

חבר הכנסת סימון דוידסון, תודה רבה. בבקשה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, היו לי פה שלוש דקות ב-40 חתימות - - -

קריאות:

היו"ר משה סולומון:

חבר הכנסת דוידסון, קריאה ראשונה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

- - - אין לאנשים מה לאכול, אנשים - - -

היו"ר משה סולומון:

חבר הכנסת דוידסון, אתה בקריאה ראשונה. תודה. תודה רבה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, בדיון 40 חתימות היו לי שלוש דקות בלבד לדבר על השקרים של נתניהו. אבל מכיוון שיש עוד, אז אני אמשיך, כי אתמול בישיבת הממשלה הוא אמר את המשפט הבא, ואני מצטט: "דירוג האשראי של ישראל הועלה היום על ידי סוכנות S&P ויש לכך שתי סיבות". אז לפני שנדבר על הסיבות, בואו נדבר על העובדות, כי דירוג האשראי של ישראל לא עלה, פשוט לא עלה. מה שעלתה זאת התחזית. והתחזית אפילו לא עלתה לחיובית, היא עלתה משלילית ליציבה, כי המלחמה הסתיימה, או בערך הסתיימה - - -

היו"ר משה סולומון:

זה עדיין עלה, מהנקודה שהוא היה אתמול הוא עדיין עלה, לא?

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אבל למה אתה מפריע לי?

היו"ר משה סולומון:

לא, אני רק מעיר הערת ביניים.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

לא, לא, אתה לא צריך להעיר.

היו"ר משה סולומון:

בבקשה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

ראש הממשלה דיבר על דירוג האשראי, ודירוג האשראי, מה לעשות, לא עלה, לא עלה. עכשיו, בסופו של דבר גם העלאת התחזית זה אירוע שהוא לא שלילי, הוא אירוע סתמי. כי שוב, המלחמה הסתיימה והסיכונים ירדו. חלילה, זה לא קשור כמובן למדיניות הכלכלית של הממשלה, אבל עדיין ראש הממשלה היה יכול להגיד שהתחזית עלתה, לא הדירוג. אבל הוא בחר לשקר, כי איך פעם אמר עליו מישהו שכולנו מכירים? משקר כמו שהוא נושם. שקרן בן שקרן. אני לא יודע לגבי "בן", אבל משקר. וזאת הממשלה הזאת, כל הזמן משקרים, כל הזמן. מילה אחת של אמת – אתם עולים לדוכן ומשקרים כל הזמן. במדיניות הכלכלית של הממשלה הזאת אנחנו רואים הורדת דירוג האשראי, שלוש שנים ברציפות של צמיחה שלילית לנפש, שלוש שנים ברציפות של ירידה ברמת החיים, הרס מעמד הביניים הישראלי. לאן הבאתם אותנו? וזו לא מלחמה, זה האין-המדיניות שלכם. לכו הביתה, לכו הביתה, תנו למדינה הטובה הזאת סיכוי להשתקם, אנחנו נעשה את זה. תודה.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי, אינו. אה, הוא נמצא, בבקשה.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

למה אינו?

היו"ר משה סולומון:

לא, לא, הינו, הינו, התכוונתי להינו. אמרתי הינו, בה"א.

סימון דוידסון (יש עתיד):

סופריזה.

היו"ר משה סולומון:

בבקשה, לרשותך שלוש דקות.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, כנסת נכבדה, אני פה קצת לשפוך מים קרים על ההתלהבות של הרבה חברים מהימין מאירוע הפצ"רית, ואולי אירוע שיגיע ליועמ"שית, כי צריך להבין מה היה פה. מה שהיה פה זה שאותה חבורה שרקמה עלילת דם נגד חיילי צה"ל, שלחה את אחת מחברותיה למועמדות לשפיטה לבית הדין הצבאי. אתה מבין, חבר הכנסת הלוי? אותה אחת שמסרה לעיתונאים סרטון מגמתי ערוך, שמעליל עלילת דם על חיילים, החליטו שהיא מועמדת לשיפוט בבית הדין הצבאי.

עמית הלוי (הליכוד):

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

ובפוליגרף של שירות הביטחון הכללי, במקרה היא נפלה שם.

היו"ר משה סולומון:

חברים, נא לשמור על שקט במליאה, זה מפריע.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

ואז כל האירוע קרה. ומה שמדהים באמת זה שאנחנו לא מופתעים באמת. אנחנו ידענו שהפצ"רית הזו ידה במעל, אנחנו יודעים שהיועמ"שית מגבה וידה בתוך כל הסיפור הזה. אנחנו יודעים את כל הבוכהלטריה שהולכת שם, אבל אף אחד לא עשה כלום. אף אחד לא עשה כלום עד שהגברת הזו נכשלה בפוליגרף. ואם מישהו חושב שהאירוע מסתכם בגב' תומר ירושלמי או בגב' בהרב-מיארה, ואם הן יפנו את תפקידן, אז תבוא שמחה וגאולה למדינת ישראל – אז לא, מכיוון שצריך לעשות שינוי יסודי; שינוי יסודי בכפיפויות, שינוי יסודי בסמכויות, שינוי יסודי בכל המערך הזה של הפרקליטות הצבאית ופרקליטות המדינה, שנתנו יד לעלילת דם נגד לוחמי צה"ל. עזבו עכשיו את המשפטים של הפוליטיקאים. אנחנו הרי פוליטיקאים. עזבו את כל האירועים האחרים; לוחמי צה"ל – האנשים הללו שיתפו את ידם במזימה מרושעת להעליל עלילת דם על לוחמי צה"ל. זה שיש פה עדיין אנשים בבית הזה שמנסים או להגן עליהם או לעשות לנו ווטאבאוטיזם כזה – רגע, אבל מה עם אלה ומה ההוא אומר? שמענו קודם את גלעד קריב. לא אכפת להם, למה? כי החיילים האלה שרצו להקריב אותם, הם מהסוג שאפשר להקריב. אלה לוחמי כוח 100, הם לא מסוג אחר, שאולי אי-אפשר להקריב, זה מהסוג שאפשר להקריב. ולנו, חבריי בימין, יש המון המון המון עבודה, וזה ממש ממש לא ייגמר, לא בתומר ירושלמי ולא בבהרב-מיארה. תודה רבה.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. חבר הכנסת אושר שקלים, בבקשה.

אושר שקלים (הליכוד):

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אתמול בכנס של המכון הישראלי לדמוקרטיה אומר אהרן ברק באופן מרומז שהוא מציע ושצריך להגיע לעסקת טיעון במשפט נתניהו ושחלון ההזדמנויות הולך ואוזל, הזמן הולך ואוזל. אז מכאן, מכנסת ישראל, בית נבחרי העם, אני רוצה למסור למר אהרן ברק: אתה איש של ריב ומדון. אתה זה שחוללת כאן את המהפכה החוקתית, אתה זה שאחראי כאן להפיכה המשטרית שמתקיימת פה בפועל כבר עשרות בשנים. אתה זה שיצחק רבין, זיכרונו לברכה, סלד מהתנהלותך ורצה להצר את צעדיך, כי הוא הבין עד כמה אתה איש מסוכן, מר אהרן ברק. במקום שתיקח אחריות על כל מה שקורה פה, במערכת המשפט, ותיקח כמה צעדים אחורה, אתה עוד ברוב חוצפתך מעז לאיים על ראש הממשלה שיבוא ויאמץ איזושהי עסקת טיעון – על מה? כדי שלא נמשיך לחשוף את ערוות המערכת שאתה הובלת במשך כל כך הרבה שנים, שיש לה אחריות ישירה לפילוג שקורה פה, לקרע שיש פה בעם, כולל לאירועי 7 באוקטובר. אתה, אהרן ברק, זה שצריך להיות ראשון הנחקרים בוועדת החקירה שתקום כאן. אתה זה שאמרת למנדלבליט שלא יאכזב אותך. אז במקום לקחת אחריות על תיקי נתניהו, שמתפוררים, שקרעו פה את העם, שפגעו פה במרקם החברתי, שפגעו פה בביטחון המדינה וממשיכים לפגוע בביטחון המדינה, שגרמו פה אפילו באופן עקיף לאירועי 7 באוקטובר – במקום שתנסה לעשות איזשהו איחוד, אז זה מה שיש לך לומר בתקופה הזו, לאיים על ראש הממשלה? אתה מסוגל להגיד מילה אחת על היועצת המשפטית, שהיא בניגוד עניינים? על זה שאתה הובלת פה לסוג של משבר חוקתי, שעכשיו, בימים האלה, המשטרה לא יודעת למי להקשיב, לבג"ץ או לציית לממשלה? לא מספיק איימת פה במלחמת אזרחים? שום חשבון נפש, שום כלום, אדוני היושב-ראש. לכן אני אומר שוב – ראשון הנחקרים בוועדת חקירה שתקום, צריך להיות אהרון ברק. אנחנו מחויבים להביא למצב שמערכת המשפט תהיה מגוונת, אבל גם מאוזנת. שתכבד את רצון העם, שתשקף את רצון העם ותעבוד בשביל העם – לא בשביל לשמר את ההגמוניה שאהרן ברק וחבריו נלחמו עליה כל כך הרבה זמן, כי רק זה מה שבראש מעייניהם. מה שאהרן ברק וממשיכי דרכו נאבקים עליו זה שימור ההגמוניה הישנה ותו לא, מפני שהם הבינו טוב מאוד שבקלפי הצד השמאלי לא יכול היום לנצח, ולכן היום השמאל לא נאבק על צדקת דרכו, או לנסות לשכנע את העם, או לנסות לייצר איזושהי אלטרנטיבה שלטונית, אלטרנטיבה רעיונית, אלא אך ורק לשמר את כוחה של ההגמוניה.

היו"ר משה סולומון:

תודה.

אושר שקלים (הליכוד):

אז כעת אנחנו עדים לקריסת ההגמוניה הישנה, ונדאג, בעזרת השם, שרצון העם יקוים, כפי שנהוג בדמוקרטיה אמיתית.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. חבר הכנסת ירון לוי – אינו נוכח. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אני יוצא. אני הולך.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

לא מתאים לך.

היו"ר משה סולומון:

בבקשה, לרשותך שלוש דקות.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש, שוב חוק שבו שר התקשורת מדלג ומתעלם מהייעוץ המשפטי. גם היועצת המשפטית של הכנסת מתנגדת לחוק – מעשית, אומרת שהוא צריך להיות נדון בוועדת הכלכלה; גם התנגדות עקרונית. ועכשיו רוצים להקים ועדה מיוחדת בכנסת לחוק הזה, כדי להעביר אותו אוטוסטרדה. מילא, מילא, סגרו את אל-ג'זירה. החוק הזה זה לא רק אל-ג'זירה, זה יחול על כל אמצעי התקשורת, כאשר יש קיצורי דרך וביטול הצורך בפנייה לבית משפט, שיחליט לאחר החלטת השר. זה חוק נגד התקשורת, פגיעה בחופש הביטוי, פגיעה בעבודת עיתונאים ואמצעי תקשורת. הנושא השני, כבוד היושב-ראש, אני רוצה לנצל את העובדה שפה נמצא יושב-ראש ועדת המשנה לספורט ובמיוחד לאלימות בספורט. אני ראיתי את המשחק בין סח'נין למכבי חיפה. סח'נין לאחרונה נותנת פייט, משחקים מצוין, גם נותנת בראש מול קבוצות טובות. התוצאה הסתיימה בתיקו, ומייד לאחר המשחק קומץ של עשרות – האם עשרות זה קומץ? בהשוואה לאלפים זה קומץ – חלק מהאוהדים של מכבי חיפה התנפלו על מסעדה, מסעדת אמיגוס בסח'נין, שברו אותה, הרסו אותה. חוליגנים תקפו גם את הבחור שעבד שם, מוחמד אבו ריא. (אומר בערבית: תודה) פצעים בראש, חתכים, נאלץ לקבל טיפול בבית החולים בנהריה. אני רואה, מסתכל בתקשורת מייד אחר כך: קטטה בסח'נין. אין בושה? איזה מין עיתונות זאת? מה זה קטטה בסח'נין? עד שהמשטרה הוציאה הודעה: אוהדי חיפה התחילו ותקפו מסעדה בסח'נין. למה לתקוף מסעדה בסח'נין? למה לתקוף את מוחמד אבו ריא?

היו"ר משה סולומון:

המשטרה מתפקדת.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

לא, היא רק הוציאה הודעה. היא לא תפקדה, היא לא מנעה את - - -

סימון דוידסון (יש עתיד):

היא גם לא עצרה אף אחד.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

ולכן, איימן, אני ציפיתי שחבר הכנסת דוידסון, יושב-ראש ועדת המשנה לספורט, במיוחד לאלימות בספורט, יצייץ, יקיים דיון, יוציא הודעה.

היו"ר משה סולומון:

משפט סיכום.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

הרי אתה לפני חודש ביקשת לפרק את סח'נין בגלל עניין השוער.

היו"ר משה סולומון:

תודה.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

קולו נדם. סימון השתתק.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

עכשיו, סימון הוא לא הבעיה. הבעיה היא התקשורת, תקשורת הספורט.

היו"ר משה סולומון:

חבר הכנסת אחמד טיבי, תם זמן. תודה.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

אתה לא מבין בספורט, אמרת.

היו"ר משה סולומון:

נתתי לך יותר זמן.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

אבל אתה מבין בספורט?

היו"ר משה סולומון:

אני משתדל. באתלטיקה, באתלטיקה אני - - -

סימון דוידסון (יש עתיד):

סוף-סוף מדברים על ספורט. תן לו עוד כמה דקות.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

תקשיב משהו, אנחנו מדברים על ספורט.

היו"ר משה סולומון:

אבל תם הזמן. זה חשוב מאוד, אולי בפעם הבאה תוכל להשלים.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

יש זמן פציעות.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אבל זה ספורט. זה ספורט, יש זמן.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

התקשורת צריכה להתבייש בצורה שהיא מתייחסת לסח'נין – דעות קדומות, תמיד עליהום, וכשסח'נין מותקפת אין כלום.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. לא יהיה כלום. חברת הכנסת צגה מלקו, בבקשה – אינה נוכחת. חבר הכנסת יואב סגלוביץ', בבקשה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אחמד, תקשיב, אני מבטיח לך דבר אחד. אחרי הקריירה הפוליטית שלך, בעוד 50 שנה, תצא בהופעת סטנד-אפ - - -

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, תראו, אני אספר לכם סיפור שהוא מביך, הוא מטורף לחלוטין. היום הממונה מטעם הממשלה למאבק בפשיעה בחברה הערבית רועי כחלון מוציא מכתב ליועצת משפטית לממשלה, והוא אומר לה, תקשיבי, יש להכריז על מצב חירום אכיפתי. הוא צודק. מצב החירום האכיפתי התחיל כשהממשלה הזאת כוננה. ביום ששמו איש עבריין מורשע במשרד הזה התחיל מצב החירום. עכשיו, הממשלה הזאת זו ממשלה של בכיינים פתטיים. והבכיין הפתטי מספר אחת הוא ראש הממשלה. הוא ראש הממשלה. הוא הרי יודע מה הוא עשה, הנתונים מול עיניו. 219 נרצחים בחברה הערבית נכון להיום. האחרון – היום, בנצרת; לעומת 106 נרצחים בכל שנת 2022 – זו השנה היחידה שהוא לא היה ראש ממשלה. הממשלה הזאת היא מפקירה ומופקרת בכל תחום, בכל נושא. שמו עבריין, חבר'ה, חברים, נרמלנו את זה. יושב עבריין שלא מעניינת אותו הפשיעה בחברה הערבית, אבל ראש הממשלה מוציא באמצעות שלוחו מכתב ליועץ המשפטית לממשלה: דעי לך, את אחראית. אין ממשלה בישראל, אין שר, אין ראש ממשלה. אין כלום, יש יועצת משפטית לממשלה. יש לי חדשות בשבילכם. הייתה ממשלה אחרת והיו ממשלות אחרות שבהן ידעו שהאחריות היא בממשלה, שם היא נמצאת, שם ראשה נמצא. אבל כשראש הממשלה הזאת הוא פתטי שבורח מאחריות זאת תמונת המצב. 219 נרצחים בחברה הערבית נכון להיום, מול 106 בכל שנת 2022. אלה העובדות. לא סיפורי מעשיות ולא לרוץ ולעשות סרטונים בטיקטוק. זאת עבודה קשה, אין מה לעשות. ואתם חושבים שזה נגמר? בואו נלך, אתם רוצים לא לדבר על ערבים, קשה לכם בממשלה לדבר על ערבים? נדבר קצת על יהודים. גל פשיעה שוטף את הארץ. סעו לחדרה, ראש העיר חדרה עושה ישיבת מועצה ברחוב, ברחוב. למה? כי רימונים עפים שם ומכוניות מתפוצצות שם. האחרונה התפוצצה היום בלילה; תלכו לפתח תקווה, מול בית המשפט בפתח תקווה יורים באנשים. ניסו לחסל שניים, מול בית המשפט; תיסעו ללוד, תשאלו את רביבו, אח שלו חבר כנסת. הוא בוכה, על מה הוא בוכה? זאת הממשלה שלו, זאת המפלגה שלו, זה השר שלו. בן גביר הוא השר וזה ראש הממשלה. על מה אתם מתפלאים, שהפשיעה משתוללת? היא משתוללת כי לא אכפת לכם, כי אתם מפקירים את אזרחי המדינה, ובסוף כותבים מכתב ליועצת המשפטית לממשלה. היא אשמה. ואם לא, זה באמת מצב חירום אכיפתי. איך אומרים פה אצלכם בערוץ? אוי אוי אוי אוי אוי. זאת הבעיה הגדולה. ראש ממשלה אפס מאופס עם שר עבריין.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

יש מה לראות בערוץ 14.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. חברת הכנסת דבי ביטון – אינה נוכחת; חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח; חברת הכנסת יעל רון בן משה – אינה נוכחת; חבר הכנסת איתן גינזבורג – אינו נוכח. חברת הכנסת יסמין פרידמן, בבקשה.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

תודה, אדוני היושב בראש. קודם עלתה לכאן חברת הכנסת קטי שטרית – קטי, אני מדברת על מה שדיברת – והסכמתי עם כל מה - - -

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

באיזה נושא? אני מקווה שאת מדברת על הילדים.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

תכף אני אגיד. דיברת על הסכנה במרחב האינטרנטי לבני נוער.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אוה, אוה.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

והסכמתי עם כל מילה. רק אני חייבת לחדד משהו, אמרת שהם גם לומדים לגנוב במרחב האינטרנטי.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

כן, כן.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

אז בנוסף למרחב האינטרנטי, לצערי, הם גם לומדים לגנוב מבכירי המשק שלנו ומנבחרי ציבור, כי מה שקורה פה בזמן האחרון כבר חוצה גבולות. הפרשה האחרונה בהסתדרות ומה שקורה בקק"ל זה פשוט ביזיון שאי-אפשר לתאר אותו. ההסתדרות – אני קוראת על זה, על החשיפה הזאת של להב 433, ואני פשוט לא מאמינה, באמת. עובדים במשרות פיקטיביות. למעשה הקימו אגף שלם למשרות שאינן קיימות – כאילו אין גבול, אין בושה, אין תחתית, אין כלום – סידורי עבודה למקורבים, משפחה, חופשות מפנקות לבכירים, מסעדות, רשויות מקומיות מעורבות, מוסדות משק. לאן אתם רוצים להגיע? עכשיו, תוסיפו על זה את כל מה שקורה בקק"ל, מה שכבר נחשף בפנינו, שיושבים פה חברי כנסת ושרים שמסדרים סידורי עבודה לאחים שלהם, לילדים שלהם. ומה אתם מצפים? ממי ייקחו דוגמה? אם זאת הדוגמה פה בכנסת, אם זאת הדוגמה של המשק שלנו, ממי ייקחו דוגמה? עכשיו, בזמן האחרון זה נהיה כל כך פרוץ, שפשוט האזרחים – אני מרגישה את זה כבר בעצמות – האזרחים אומרים: יש פה כזאת פריצות, כולם תופסים את הקופה הציבורית ולוקחים מה שיש, למה אני אהיה הפראייר? למה אני אשלם מיסים, למה אני אעשה מילואים, למה אני לא אשתתף בביזה הזאת? זה פשוט כאילו נרמלנו את זה, נרמלנו שזה בסדר – שזה בסדר לגנוב, שזה בסדר לרמות, שזה בסדר למנות מקורבים, שזה בסדר לדאוג למשפחה, לחברים, הכול למען אינטרסים, הכול למען היאחזות בכיסא, הכול למען הכיס הפרטי. זה פשוט לא ייאמן. אני מתביישת, אני פשוט מתביישת. אפשר אחרת, מגיע לנו אחרת, מגיע לכל האזרחים אחרת. זה אפשרי. אני יודעת שאתם מיואשים, אני יודעת שזה כבר נראה לכם בלתי ניתן לתיאור שאפשר להקים פה משהו ישר והגון. ולדעתי ההתחלה צריכה להיות שחבר כנסת – לא נדבר על מאסר, ישב במאסר – שהורשע בפלילים, לא יכול לשבת בבית הזה, נקודה. תודה.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. חבר הכנסת מיכאל ביטון – אינו נוכח; חברת הכנסת מיכל וולדיגר?

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

מוותרת.

היו"ר משה סולומון:

חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה.

נאור שירי (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, השבוע מציינת מדינת ישראל את שבוע הזהירות בדרכים. זה משהו שפחות מדברים עליו, אבל ביום שישי – אני יודע שאתה לא ראית, אז אני ככה מעדכן אותך, אתה יודע, זכותך תגן עלינו וכו' – התראיינה שרת התחבורה, ומה לעשות, והזהירות בדרכים. התראיינה לאופירה – בלי ברקו ובלי חיים לוינסון, כך רצה הגורל – וציינה אופירה את מספר ההרוגים ועדכנה אותה במספר ההרוגים בתאונות הדרכים: החל משנת 2021 – 361 הרוגים; 2022 – 351 הרוגים; 2023, תחילת כהונתה של מירי רגב – 361; 2024 – 439; 2025 – 395 הרוגים, ואנחנו אפילו לא במבוא לסוף השנה, מה שנקרא. ואז אופירה שאלה אותה: תשמעי, זה תחת אחריותך. ואז הייתה תשובת פלא: לא, זה לא תחת אחריותה. אתה יודע, אני מחבב את שולחן הממשלה, אתה יודע את זה גם מוועדת הכספים. שרת התחבורה במדינת ישראל היא שרת התחבורה והזהירות בדרכים. יש הרוגים בדרכים, וזו לא גזרת גורל. שרת התחבורה, גם באופן דקלרטיבי, משיתה את כל אירוע התאונות בדרכים על שרים אחרים – אחד, השר לביטחון לאומי, והשני, שר המשפטים – והיא מחוץ לאירוע, היא שרה שעוסקת בתשתיות. אז אם היא שרת התשתיות, אז בואי נשנה קודם כול את השם. אני יודע שזה יעלה לנו בערך 3.7 מיליון שקלים, אבל עשינו את זה בעבר. אני רוצה לתת לכם קצת נתונים באמת על כהונתה של השרה, כשבמשך 20 השנים האחרונות שברנו את כל השיאים, אבל זו לא תוצאה של איזה משהו שהוא גזרת גורל אלא זו תוצאה של הפקרה. זו תוצאה של מדיניות, זו תוצאה של שרים שמעדיפים לטוס ולא לטפל במשרד שלהם, זו תוצאה של פופוליזם שבא לידי ביטוי בדגלים בתחנות, במלחמת חרבות ברזל, בעם כלביא וכל מיני רעיונות על פצ"רית – ואיך היא אמרה, פצמ"רית וכל מיני כאלה. רק לא עוסקים בתאונות הדרכים. אני אגיד לכם את הנתונים. אני רק רוצה עוד מילה, כי היית בוועדת הכספים וזכרת שדיברנו על הרלב"ד, שקוצצה לחלוטין גם בתקציבים. ואמר משרד האוצר: מה לעשות, זה גוף לא אפקטיבי. אז היו"ר היוצא – היום כבר אין יו"ר לרלב"ד, זה לא מעניין: נכשלתי בתפקידי, הקימו רשות, אך אין לה שום סמכות ושום תקציבים להזיז קדימה אפילו גלגל שיניים במערכת. דוח מבקר המדינה אמר לנו במפורש מה לעשות. עשיתי פגישה אחת עם השרה לעשר דקות – השרה לבטיחות בדרכים שאמונה לעשות את זה, אמורה לטפל בזה. משפט אחרון. מאז שובה של מירי רגב למשרד התחבורה והבטיחות בדרכים נהרגו 1,192 אנשים. 225 יהודים נהרגו – פלוס 3%, בתאונות עירוניות נהרגו 146 אנשים, זינוק של 10%; 110 הולכי רגל, זינוק של 11%; 88 רוכבי אופנועים וקטנועים, 6% עלייה; 13 נהגי אוטובוס, רכבים מסחריים, משאיות, זינוק של 30%; רוכבי קורקינט חשמלי, זינוק של 7%. חברים, זו תוצאה של מדיניות. תודה רבה.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. חבר הכנסת אלון שוסטר, בבקשה, לרשותך שלוש דקות.

אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

כבוד היושב-ראש, חבריי וחברותיי, אני רוצה לדבר על עלילת דם שלא קיימת. אנחנו שומעים פה לא מעט התקפות על הפרקליטות הצבאית, שכביכול מעלילה עלילת דם. ואני רוצה לקבוע שעצם האמירה ועצם ההתנפלות, מטרתן להטיל מורא על אנשי החוק, על אנשי צבא, על אנשים שתפקידם הוא לבצע את חקר האמת, להגיע אל חקר האמת. לוחמי צה"ל – חלקם גיבורים יותר, חלקם גיבורים פחות, לא זו הנקודה – חשודים בפלילים, בהתעללות בבני אדם שאינם מהווים סיכון. הפרקליטות הצבאית, תפקידה – חובתה – לחקור את האמת ולהגיע אל שורשיה. אל תתבלבלו. העבירות שיש לחקור הן שיבוש החקירות, השקר, הטיוח, ולא הלגיטימיות והחובה לחקור את התנהגות החיילים. ואני שומע כאן רק לפני כמה דקות את חבריי מהקואליציה, שבשצף קצף מבזים את הפרקליטות על עצם פועלה החיוני הזה. עשרות שנים שירתי כחייל וכמפקד לוחם, ואני קובע שאומץ, הקרבה ומקצועיות צבאית אינם עולים בקנה אחד עם התעללות באויב – גם אויב נורא ואכזר – שאינו מסכן אותנו. מילה – אם יש לי, ויש לי – על חוסר עקביות. אתם יודעים שאני אוהב לדבר יפה, אז אפשר היה לומר צביעות – בוא נדבר על חוסר עקביות. אותו ראש ממשלה, אותם שרים, שמתנגדים לוועדת חקירה ממלכתית שתיבחר באופן שלא מקובל על מחצית העם – זהו הטיעון המרכזי – הוא אותו ראש ממשלה, אותם שרים, אותם ח"כים, שמקדמים באופן מואץ, באופן אגרסיבי, כאן בבית הזה חקיקה שמוציאה מדעתם מחצית מהאזרחים. כך באשר לתקשורת, כך בעניין גיוס החרדים, כך באשר למערכת המשפטית. כיצד נוהגים בסיטואציה כזו? ראשית, בכל סוגיה שיש חוק, כמו בסוגיית ועדת החקירה הממלכתית, יש לעבוד על פי החוק הקיים. רוצים לשנות – לגיטימי לגמרי, יש לעשות את זה בקונסנזוס רחב ככל האפשר. והכלל הוא: ככל שהשינוי משמעותי יותר, רחב יותר – הוא צריך להיעשות בקונסנזוס רחב יותר. תודה רבה.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. חבר הכנסת מנסור עבאס, בבקשה. בדיוק נכנסת.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

טלי גוטליב (הליכוד):

אדוני היו"ר - - -

היו"ר משה סולומון:

חברת הכנסת טלי גוטליב, תני לו לסיים, בבקשה. תודה רבה.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

טלי גוטליב (הליכוד):

אתה אמרת - - -

היו"ר משה סולומון:

חברת הכנסת טלי גוטליב, קריאה ראשונה.

טלי גוטליב (הליכוד):

בערבית אמרת: על הראש שלנו.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אושר שקלים (הליכוד):

לא, לא. הוא אמר שהוא רוצה - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

היו"ר משה סולומון:

משפט סיכום.

טלי גוטליב (הליכוד):

- - - זה מה שאתה עושה מפה. תרד. עבר הזמן. תרד.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. נא לסיים.

טלי גוטליב (הליכוד):

עבר הזמן. עבר הזמן.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

היו"ר משה סולומון:

חבר הכנסת מנסור עבאס, תודה רבה.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

היו"ר משה סולומון:

טוב, נא להוריד אותו. נא להוריד אותו.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

היו"ר משה סולומון:

חבל שאתה לא מקשיב.

טלי גוטליב (הליכוד):

רד. רד.

היו"ר משה סולומון:

נתתי לך זמן. אתה לא מקשיב. מה, שאני אוציא אותך מהתחלה? תכבד את עצמך.

אושר שקלים (הליכוד):

אם אני הבנתי נכון, מנסור, אתה רוצה להעלות את אחוז ההצבעה במגזר הערבי. נכון?

היו"ר משה סולומון:

חברת הכנסת אורית פרקש הכהן, בבקשה.

טלי גוטליב (הליכוד):

- - - בתוך הרצועה, ומשתמשים בדמוקרטיה שלנו להקים מדינה. והוא יושב פה. חכה, חכה, בוועדת הבחירות, מנסור. חכה. חכה, חכה, בוועדת הבחירות. הפנקס פתוח והיד רושמת.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

היו"ר משה סולומון:

תודה. תודה על העזרה.

טלי גוטליב (הליכוד):

הפנקס פתוח והיד רושמת.

מיקי לוי (יש עתיד):

טלי, אם ראש הממשלה שלך מציע - - -

אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

די, די, די. הסיסמאות האלה לא מרשימות אותי.

היו"ר משה סולומון:

חברי הכנסת, תודה רבה. חברת הכנסת טלי גוטליב, תודה. שמענו את הדברים.

מיקי לוי (יש עתיד):

- - - רצה להקים עם מנסור קואליציה.

היו"ר משה סולומון:

חבר הכנסת מיקי לוי, תודה רבה. חברים. בבקשה, לרשותך שלוש דקות.

טלי גוטליב (הליכוד):

כמה אפשר?

אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, בממשלה הזאת יום רודף יום, חרפה רודפת חרפה, וזו המטרה – צונאמי - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר משה סולומון:

חברי הכנסת.

אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

מהתחלה. לא, אני לא יכולה.

היו"ר משה סולומון:

אני יודע.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

תתחילי מהתחלה.

היו"ר משה סולומון:

אנחנו נתחיל לך מהתחלה.

טלי גוטליב (הליכוד):

תתחילי מהתחלה. לא, הוא פשוט מתבכיין. ווליד טאהא מתבכיין - - -

היו"ר משה סולומון:

חברת הכנסת טלי גוטליב, תודה. מותר לו להעיר הערות. גם לו מותר. בסדר.

טלי גוטליב (הליכוד):

שיעיר, אבל הוא לא רוצה שתקרא לי קריאה? הוא לא רוצה?

היו"ר משה סולומון:

לא, לא. תודה, חברים.

טלי גוטליב (הליכוד):

היי, לא קראו לי קריאה. אתה לא רוצה?

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

- - - תגיד לה פעם אחת - - -

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. לא להגיד מה לומר. תודה רבה.

טלי גוטליב (הליכוד):

הינה. איזה יופי.

היו"ר משה סולומון:

תודה, תודה. אני לא רוצה להוציא אנשים. בואו, תודה.

טלי גוטליב (הליכוד):

מלשנים – תקרא לה קריאה, לא תקרא לה קריאה.

היו"ר משה סולומון:

בבקשה.

אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אדוני היושב ראש, חבריי חברי הכנסת, בממשלה הזו יום רודף יום, חרפה רודפת חרפה, וזו המטרה, צונמי, שנתבלבל, שלא נשים לב למה שקורה פה ממש מתחת לאפנו. אז אני רוצה להסב את תשומת ליבכם למה שמתרקם פה בימים האלה בסוגיה הכי רגישה חברתית וכלכלית מאז 7 באוקטובר – סוגיית השוויון בנטל. שימו לב, הבוקר פורסמה ידיעה בזו הלשון: אחרי הדרישה בישיבת הסיעה, גפני ואייכלר סיכמו עם יו"ר הקואליציה אופיר כץ כי העלאת חוק המעונות תידחה בשלושה שבועות על פי ההבנות. אם עד אז חוק הגיוס לא יופץ לחברי ועדת החוץ והביטחון, הקואליציה תעלה את חוק המעונות לאישור המליאה. הידיעה הזו, חברים, מספרת לנו סיפור. לא רק שהממשלה הזו כבר שנתיים ממסמסת עזרה לחיילינו בחוק גיוס ושירות הוגן ומכבד, ובמקום זה מפטרת שר ביטחון, יו"ר ועדה, עוד יו"ר ועדה – אלא שאפילו אם זה לא יסתייע, חוק הפטור וההשתמטות, הם בעצם כבר מתכננים לעשות מסלול עוקף מכספי המיסים שלנו, ולעקוף את חוק הגיוס בצורה פשוטה: להזרים כסף להשתמטות בסדרת חוקים ופעולות – בחוק המעונות, שעכשיו הקראתי, בהקמת רשות לגיל הרך ובתקציבים שמשוריינים לקצבאות אברכים. ואני רוצה להסביר. הממשלה הזו תיקח את כספי המיסים שלנו להשתמטות, בלי לקרוא לזה השתמטות, בלי חוק השתמטות, בחקיקה. עדיין ישתלם לא לשרת, והמשתמטים יקבלו עדיפות והטבות כלכליות במקום סנקציות, פשוט בדרך אחרת. כי מה זה חוק המעונות, אדוני היושב ראש? זה החוק לסבסוד מעונות אברכים. מה כתוב בסעיף 2 לאותו חוק? על אף האמור במבחני תמיכה ונוהל, לשם בחינת סדר קדימות לקבלה למעון יום, וכו', יובא בחשבון מצבה התעסוקתי או הלימודי של האם, בלבד. כלומר, מה קובעת הצעת החוק הזאת? על אף האמור בכל דבר, על אף האמור במדיניות של שר האוצר, שלוחמים ומילואימניקים יקבלו הנחות ועדיפות בהנחות למעונות – הכול משתנה, ומה שיקבע זה המצב התעסוקתי של האימא בלבד. למי זה יעזור? רק לחרדים, כי במקום שבמשפחה שני בני הזוג עובדים, גם לא ניקח בחשבון שנעדיף זוג שבו שני בני הזוג עובדים – מעל הלוחמים, מעל ימי המילואים, לא לאור כושר השתכרות, לא נתגמל זוגות עובדים. חוק שני, שמתקדם כבר בכנסת, הוא חוק הרשות לגיל הרך. מקימים מועצה עם רשות – סליחה, בראשה מועצה שתנוהל על ידי השר – אוה, תהיו מופתעים, שר הרווחה, שר מש"ס – גוף שישתלט על העדפה לחרדים. נמשיך, נקודה אחרונה. כחברת ועדת הכספים אני רוצה לספר לכם שבתקציב 2025 הממשלה הזו משריינת בצד מעל ל-700 מיליון שקלים לקצבאות אברכים - -

היו"ר משה סולומון:

תם הזמן. לסיים.

טלי גוטליב (הליכוד):

עבר הזמן.

אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

- - שתקועים בגלל חוות הדעת של היועצת המשפטית, כל עוד אין חוק גיוס. אז אם כך, למה מחכים? להעברת חוק פיצול תפקיד היועצת המשפטית, שקובע בתוכו שחוות דעתה לא תחייב יותר - - -

היו"ר משה סולומון:

אני לא רוצה להוריד. תם הזמן. אבל את ממשיכה. משפט סיכום זה בסדר.

אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

משפט סיכום. ולאחר שהחוק הזה יעבור, אפשר יהיה בעצם לשחרר גם את אותם 700 מיליון שקלים שתקועים – ככה לאברכים.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה.

אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אז, אדוני היושב-ראש, זה כל הסיפור.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. תודה.

אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אני אומרת לך שקו ישיר מחבר בין אי-הקמת ועדת חקירה ממלכתית לבין חוק ההשתמטות.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. זה לא מקובל שאת ממשיכה ולא מכבדת.

טלי גוטליב (הליכוד):

אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

ובכולם זה אותו הסיפור: טיוח, הסתרה ואי-לקיחת אחריות.

היו"ר משה סולומון:

חברת הכנסת אורית פרקש, זה לא מכובד. תודה רבה. נא להוריד אותה, נא להוריד אותה.

אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

תודה רבה.

טלי גוטליב (הליכוד):

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אל תתערבי בכלל. אל תתערבי.

טלי גוטליב (הליכוד):

- - - ולדימיר - - -

היו"ר משה סולומון:

חבל, אני נותן זמן, אני לא מפריע, אני מנסה לכבד, אבל זה לא לעניין.

טלי גוטליב (הליכוד):

ממש לא לעניין.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

ממש לא לעניין?

טלי גוטליב (הליכוד):

ממש לא לעניין.

היו"ר משה סולומון:

חברת הכנסת טלי גוטליב, תודה רבה. תודה רבה.

טלי גוטליב (הליכוד):

לא לעניין - - -

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

קצת ביקורת עצמית.

טלי גוטליב (הליכוד):

לא לעניין, מה לעשות.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

לא לעניין. הזיה.

היו"ר משה סולומון:

חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת סמיר בן סעיד – אינו נוכח.

סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל):

אני פה.

היו"ר משה סולומון:

אה, אתה פה. סליחה. לא ראיתי אותך, סליחה.

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר משה סולומון:

חברי הכנסת, תודה. אני רק מבקש, לפני שאתה מתחיל - - -

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

את אף פעם לא עמדת בזמן.

טלי גוטליב (הליכוד):

אני תמיד עומדת בזמן - - -

היו"ר משה סולומון:

חברי הכנסת, חברי הכנסת, תראו - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

פעם אחת לא עמדת בזמן. את מדברת?

היו"ר משה סולומון:

חבר הכנסת ולדימיר בליאק, תודה. תודה.

טלי גוטליב (הליכוד):

ולדימיר, אתה חייב - - -

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

ערב טוב, תודה רבה ושבת שלום.

היו"ר משה סולומון:

חברי הכנסת.

טלי גוטליב (הליכוד):

תודה רבה ושבת שלום, בכיף - - -

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

היושב-ראש - - -

היו"ר משה סולומון:

תכף אני אתן לך זמן. חכה, אני אתן לך זמן. חברי הכנסת, אני משתדל מאוד מאוד לאפשר לכולם לסיים משפט. זה בסדר שזה לוקח עוד כמה שניות. אבל אם לא מתייחסים להערות של היושב-ראש, זה לא מכובד. אני משתדל לא להפריע - - -

אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אדוני הפריע - - -

היו"ר משה סולומון:

לא. הפריע לך רק אחרי שסיימת.

אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

היו"ר משה סולומון:

נא, אני מבקש - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

אחרי שסיימת - - -

אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. אני מבקש לתת לי להעיר את ההערות שלי. תודה. אני אומר, אני רוצה לכבד את כולם, שיסיימו את דבריהם כמו שצריך. כשאני מבקש ואני אומר את המילה "תודה", אני עושה את זה לאט כדי לאפשר לכם לסיים – אבל אם בן אדם מושך ולוקח את זה, זה לא תקין, וזה מה שעשית. בבקשה, אדוני, לרשותך שלוש דקות.

סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל):

תודה לך, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, קודם כול אני רוצה להפנות את דבריי לראש הממשלה. אנחנו, הבדואים בנגב, למרות כל ההריסות אצלנו בנגב, אנחנו ממשיכים לבנות, אנחנו ממשיכים ללמוד, אנחנו ממשיכים להתקדם, אנחנו ממשיכים גם לחלום על הכול, על כל עתיד שהוא טוב. למרות כל ביקורי הגזענים בשבוע האחרון – כהן, סוכות, בנט וגם בן גביר – אנחנו ממשיכים לחיות חיים משותפים עם שכנינו בנגב ובבאר שבע. אנחנו רוצים את זה. אני שלחתי מכתב לראש הממשלה לפני שבועיים. אני רוצה שיתייחס לזה, שיענה, שיקבע פגישה. אנחנו חייבים לעצור את כל ההריסות בנגב. אני אומר מכאן, כל האבנים מהבתים שלנו שנהרסו, כל הצריפים שלנו, יהיו אבן הפינה להקמת רשימה משותפת חזקה מאוד, ואנחנו נסלק את כל הגזענים מפה, מהכנסת.

טלי גוטליב (הליכוד):

איזה גזענים? מה, יש לך בעיה איתנו?

סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל):

תכבדי, יש לי זמן.

היו"ר משה סולומון:

חברת הכנסת טלי גוטליב, חברת הכנסת טלי גוטליב.

סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל):

אני לא רוצה לענות לה. תעצור את הזמן.

טלי גוטליב (הליכוד):

תעצור את הזמן.

סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל):

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר משה סולומון:

חברת הכנסת גוטליב, זה מפריע.

סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל):

טלי גוטליב (הליכוד):

סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל):

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר משה סולומון:

חברת הכנסת גוטליב, זה מפריע מאוד. את בקריאה ראשונה. אני לא רוצה לקרוא קריאה שנייה ושלישית, אני מבקש להפסיק.

טלי גוטליב (הליכוד):

אני רוצה להבין מה הוא אומר.

היו"ר משה סולומון:

את לא צריכה להבין, אם התקנון מאפשר.

טלי גוטליב (הליכוד):

התקנון לא מאפשר.

סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל):

תלמדי ערבית.

היו"ר משה סולומון:

שנייה, שנייה. אני עוצר לך. אני עוצר לך, חכה.

טלי גוטליב (הליכוד):

סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל):

שנייה, שנייה. אם התקנון מאפשר לדבר בערבית אז - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

התקנון לא מאפשר לדבר בערבית - - -

היו"ר משה סולומון:

אנחנו שאלנו. סליחה, שאלנו את היושב-ראש, ויש עמדה שמאפשרת - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

התקנון לא מאפשר - - -

היו"ר משה סולומון:

היושב-ראש מאפשר, יושב-ראש הכנסת - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

אתם טועים, ואתם פוגעים בריבונות שלנו - - -

היו"ר משה סולומון:

אין בעיה לדבר בערבית, ולכן אני אוכף את מה שבתקנון. לא יכול להיות שכל פעם שמישהו מדבר בערבית את עוצרת אותו. לא יכול להיות.

טלי גוטליב (הליכוד):

אבל אתה הריבון, אדוני.

היו"ר משה סולומון:

אין בעיה, אבל זה לא פוגע בריבונות שלי. זה לא פוגע בריבונות שלי לדבר בערבית.

טלי גוטליב (הליכוד):

אתה צריך לראות איפה יש לך סמכות לתת לו אפשרות לדבר בערבית. אין לו.

היו"ר משה סולומון:

הבנתי. אני מאפשר לו לדבר בערבית, כי זה מה שנקבע כאן. תודה. חברת הכנסת גוטליב, תודה.

טלי גוטליב (הליכוד):

אין לו. בכוונה הם מדברים, שלא נבין - - -

סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל):

יש סיכוי שהיא לא מבינה בדואית. אני אדבר בערבית. דיברתי בבדואית, עכשיו אני אדבר בערבית.

היו"ר משה סולומון:

חברת הכנסת טלי גוטליב, את בקריאה שנייה. את בקריאה שנייה.

טלי גוטליב (הליכוד):

לא, למה? למה קריאה שנייה? למה?

סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל):

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר משה סולומון:

חברת הכנסת גוטליב, אני מבקש לא להפריע. תודה רבה.

טלי גוטליב (הליכוד):

למה קריאה שנייה כשאני שומרת על השפה פה - - -

היו"ר משה סולומון:

חברת הכנסת טלי גוטליב, את מפריעה. קריאה שלישית, נא לצאת.

טלי גוטליב (הליכוד):

תתבייש לך, אדוני. תתבייש לך.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה, תודה רבה לך.

סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל):

טלי גוטליב (הליכוד):

שהבוחרים יראו את מה שאתה עושה פה, פוגע בריבונות שלנו. זה מה שאתה עושה.

סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל):

היו"ר משה סולומון:

תודה, תודה רבה. חבר הכנסת איימן עודה, בבקשה – מוותר; חבר הכנסת ינון אזולאי – אינו נוכח. חבר הכנסת צבי ידידה סוכות, בבקשה.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. חבר הכנסת ווליד, אתה יכול לצאת החוצה, אין בעיה, אם זה מפריע לך. בבקשה, אחרון הדוברים.

צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, יופי, אני רואה שאיימן עודה יוצא, אז מצוין. אחמד, אולי תצא גם? איימן יוצא, תצא ביחד איתו. אני רואה שזה מתחיל להיות פה טוב. אבל אולי תשמע, אולי עדיף שתשמע.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

האמת שזה לא כבוד לשמוע אותך - - -

צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית):

לא, לא, זה שאיימן יוצא – זו התחלה טובה שאיימן עודה יוצא, אבל כדאי גם שאחמד. אני רואה שהוא מתכונן ליציאה, אז כדאי גם שתצא. באמת התחלה טובה. הינה, ווליד גם. יאללה, כולם, כל תומכי הטרור החוצה. זה הזמן. הינה, יופי, יופי, לצאת, מעולה. אחמד, זה הזמן לצאת, מצוין. זה הזמן לצאת, מצוין. אולי עדיף שתשמעו.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אתה טרוריסט. המנהיג שלכם הורשע בתמיכה בטרור. אתה עושה את זה כל יום לכפרים הפלסטיניים.

צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית):

תראו, אחד הדברים הכי חשובים במלחמה בטרור הוא המלחמה במסיתים. זה אחד הדברים הכי חשובים. והמסיתים, קודם כול, האמת שזה אתם. אתם הייתם צריכים לעוף מכאן מזמן.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אתה טרוריסט. אתה בושה למדינת ישראל. אתה בושה למדינת ישראל.

צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית):

אתם המסיתים הכי גדולים במדינת ישראל. אתם נמצאים כאן - - -

היו"ר משה סולומון:

חבר הכנסת ווליד, קריאה ראשונה.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אתה. בושה שאחד כמוך נואם מעל דוכן הפרלמנט.

היו"ר משה סולומון:

חבר הכנסת ווליד, קריאה שנייה.

צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית):

אתם נמצאים כאן - - -

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אתה צריך להיות בכלא.

צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית):

אתם נמצאים כאן, בתוך הבית הזה, ומסיתים כנגד מדינת ישראל - - -

היו"ר משה סולומון:

חבר הכנסת ווליד, אתה בקריאה שנייה. אתה בקריאה שנייה.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

טרוריסט.

היו"ר משה סולומון:

חבר הכנסת ווליד, קריאה שלישית. צא החוצה.

צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית):

אתם מסיתים נגד מדינת ישראל, תומכים בטרור בבית הזה, ואתכם היה צריך להעיף מזמן. אחד התיקונים - - -

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

האמת היא שווליד צודק.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

טרוריסט.

היו"ר משה סולומון:

חבר הכנסת ווליד, צא החוצה בבקשה.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אבל הוא טרוריסט, זו האמת.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה.

צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית):

יופי. יאללה, אחמד, גם אתה. אחד התיקונים הכי חשובים שאני חושב שהיו במלחמה בטרור הוא הסיפור הזה שהמלחמה עשתה – הינה, אחמד יוצא, כל הכבוד, מצוין. גם עאידה, מצוין. יאללה, החוצה, החוצה. בהתחלה החוצה מהאולם, אחרי זה החוצה בכלל מהמשכן, ואחרי זה החוצה מהמדינה. אחמד, אתה בינתיים פה, חבל. אחמד, עוד יצלמו שאתה מקשיב לי כאן, זה ייראה - - -

היו"ר משה סולומון:

ידידה סוכות, בבקשה תמשיך. בבקשה.

צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית):

אחד התיקונים הכי חשובים, בעיניי, למלחמה בטרור הוא המלחמה בהסתה - - -

סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל):

צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית):

תראה, בסוף עוד ייראה כאילו אתם הקשבתם לי בטעות, למרות שזה חשוב מאוד שתקשיבו.

היו"ר משה סולומון:

חבר הכנסת סמיר, תודה רבה. תודה.

צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית):

אחד הדברים הכי חשובים שהיו במלחמה בטרור זה המלחמה בהסתה - - -

סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל):

היו"ר משה סולומון:

חבר הכנסת סמיר, קריאה ראשונה.

צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית):

מפני שמי שמסית לטרור הוא ראש הנחש. בסוף המחבלים בקצה הם רק אלה שהרעילו להם את המוח ללכת ולפגוע ביהודים. ואני חייב לומר כאן – איפה שר התקשורת? הוא נמצא פה, השר קרעי? הוא כאן, שר התקשורת. אני חייב לשתף את הנוכחים כאן. קודם כול, רק ניפרד מאחמד. טוב מאוד שהוא יוצא. אחמד, החוצה. זה הזמן. מצוין. טוב מאוד.

נאור שירי (יש עתיד):

מה אתה - - -

צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית):

לא, מה לעשות? שיצא החוצה. יותר נעים לי לדבר שהוא בחוץ, מה לעשות? אבל בכל אופן, כשהתחלנו לחוקק את החוק הזה היה לנו פה ויכוח, ואני חייב לומר את האמת, שבסוף אני עמדתי כאן, גם פה וגם במקומות אחרים – התווכחנו, ואני לא האמנתי שהחוק הזה באמת יסגור את אל-ג'זירה. ואני רוצה פה באמת להתנצל בפני שר התקשורת, השר קרעי, וגם יו"ר הקואליציה. התווכחנו אז, אמרנו שיש יותר מדי חורים בחוק, ובסוף הדבר הזה לא ייסגר. ואני חייב לומר כאן היום שבמבחן התוצאה הדבר הזה קרה. אל-ג'זירה לא משדרים מישראל, ברוך השם, וגם ביהודה ושומרון זה קרה. ובעזרת השם, כמו שהבטחתם, החוק הזה, שהוא בא ומתקן גם את התיקונים שרצינו אז, היום קורה. הוא עדיין לא כל מה שרצינו, ויש עוד הרבה לאן להתקדם, אבל אני חושב שזה היה דבר נכון לתמוך בחוק הזה. זה חוק חשוב מאוד מאוד. זה חוק שנלחם במסיתים. והינה, הם כבר, כל תומכי הטרור, יצאו מכאן, מהבית.

מיקי לוי (יש עתיד):

מה הוא? מה הוא אומר? אתה לא יודע אפילו מה הוא אומר, לא קראת אותו. לא קראת את החוק.

צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית):

אני עוד הייתי מעורב בחקיקה שלו הרבה מאוד, מיקי. קראתי אותו מצוין.

היו"ר משה סולומון:

תם הזמן, תודה. משפט סיכום.

צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית):

אחרי שכל תומכי הטרור יצאו מכאן, אז באמת, אני חושב שהבשורה שהחוק הזה מביא, עם תיקונים הנוספים לחוק לסגירת אל-ג'זירה, זה דבר חשוב. אבל שוב, כמו שאמרנו, זו רק ההתחלה. בעזרת השם, לקראת קריאה שנייה ושלישית, כל הדברים ייכנסו, והדבר הזה יעבור. תודה רבה.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. אני מזמין את חבר הכנסת אריאל קלנר לסכם את הדיון. בבקשה. אני מבקש להכניס את כל אלה שהוצאו מהאולם להצבעה. בבקשה.

אריאל קלנר (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בעזרת השם נעביר עוד מעט בקריאה הראשונה את החוק למניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה, ואני אחזור כאן עכשיו על העקרונות הבסיסיים שלו. ראיתי כמה שלא הבינו, פספסו. ראשית, קודם כול, עקרון העל המסדר – מלחמה ברעיון, מלחמה בתודעת ההסתה והרצח של מפעל המוות האסלאמיסטי. התקשורת היא כלי מלחמה שלהם, כלי להפצת תעמולת הרצח והמוות שלהם. המחויבות שלנו היא לביטחונם של אזרחי ישראל. אני אסביר מה מחדש החוק שלפניכם. 1. הוראת קבע, לא רק שעת מלחמה. עד שיגור זאב עם כבש, עד שנהפוך לסקנדינביה, אנחנו עדיין במזרח התיכון, במערכה ובמלחמת קיום, ואסור לאפשר לגופי שיטור זרים, עוינים, לפגוע בביטחוננו. 2. החוק הזה לא יפעל רק נגד ספקי תוכן, כמו הוט ויס. אנחנו יודעים שרק 30% מערביי ישראל קולטים את אל-ג'זירה דרך ספקיות התוכן. החוק ייתן סמכות מפורשת לחייב גם גורמים וגופים שמפעילים תעמולה הפוגעת בביטחון המדינה לפעול נגד הפצת שידורים בישראל. 3. החוק יאפשר לפנות לשר הביטחון לבצע פעולות שימנעו קליטה ישירה בשטחי ישראל, לרבות בשטחי יהודה ושומרון. 4. כדי להפעיל את החוק לא יהיה צורך באישור נשיא בית המשפט המחוזי או סגנו. ואין צורך לומר שעתירות מינהליות תמיד אפשריות, למי שיצטרך.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אפשר שאלה?

אריאל קלנר (הליכוד):

אפשר כמה שאלות, כן.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

גם - - - שאנחנו רוצים להידמות לה, יש חוק מהסוג הזה - - -

אריאל קלנר (הליכוד):

אתה רוצה לתת לגופים לפגוע בך.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אני לא שואל - - -

אריאל קלנר (הליכוד):

אני שואל איזו מדינה מוקפת ב-300 מיליון זאבי טרף? איזו מדינה חיה בג'ונגל? איזו מדינה חיה מול כל האויבים, אויבים מכל הכיוונים מסביב?

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

תקשיב, שאלתי שאלה אינפורמטיבית.

אריאל קלנר (הליכוד):

אז אני שואל אותך שאלה אינפורמטיבית חזרה. אז גם אין לך דוגמה. יש לך עוד דוגמה – אני מחזיר לך בשאלה, יוראי. אני שואל אותך חזרה, יוראי. אתה רוצה לחיות? אתה רוצה לתת לגופים שמסיתים - - -

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אין באף מדינה דמוקרטית, אין באף מדינה דמוקרטית - - - במדינה יהודית בדמוקרטיה - - - השלטון לא יכול לעשות הכול.

אריאל קלנר (הליכוד):

יוראי, זכותך להצביע נגד. יוראי, זכותך להצביע נגד ולתמוך בכך שגוף שידורים שעוין את המדינה, שמסית לרצח אזרחיה, חייליה, כולם, ימשיך להיות פה ולחסות תחת חופש הביטוי, כביכול, של אני לא יודע מי. אני לא חושב שאני מחויב לחופש ביטוי של מדינה זרה ושל גוף שידורים זר. אני לא. אתה אולי כן – תציע חוק, תצביע נגד החוק הזה. ובסופו של דבר - - -

קריאה:

הוויכוח הוא סביב מי מחליט.

מאיר כהן (יש עתיד):

השאלה היא רק מי מחליט.

אריאל קלנר (הליכוד):

מי שמחליט זו הממשלה, רק אחרי שהיא מקבלת - - -

מאיר כהן (יש עתיד):

לא הממשלה.

אריאל קלנר (הליכוד):

שנייה, הממשלה - - -

מאיר כהן (יש עתיד):

לא נכון. תכתוב שזו הממשלה, תכתוב שזה שר הביטחון.

אריאל קלנר (הליכוד):

מאיר, בוודאי שזו הממשלה, לאחר - - - גורמי ביטחון. ריבונו של עולם, גורמי הביטחון קובעים.

היו"ר משה סולומון:

חברי הכנסת, אנחנו לא מקיימים כאן דיאלוג. אפשר להעיר הערת ביניים. בבקשה, חבר הכנסת קלנר.

אריאל קלנר (הליכוד):

מה זה? אנחנו לא – אלה גורמי הביטחון. יש לך פה שב"כ, יש לך מוסד, יש לך פה צה"ל. יש לך פה גורמי ביטחון. ככה, בכל מקרה, אנחנו נמצאים – מעל הכול, מעל הכול, החוק הזה, החוק הזה – יוראי, יוראי, בשבילך – הוא קודם כול הצבת עמדה ערכית בלתי מתפשרת. עמדה שאומרת שהמלחמה בקצה היא לא רק נגד זה שמחזיק את הרובה, שלוחץ על ההדק. המלחמה הזאת היא נגד אלה שמרעילים את הלבבות, את המוחות, את הנפשות. היא מלחמת מנע. אתה רוצה לתת? בבקשה, תצביע נגד. כמו שאמרתי, אם אתה חושב שזה מוסרי ונעלה לתת לגופים שמסיתים לרצח החיילים והאזרחים שלנו – בבקשה, זכותך. אני חושב אחרת. אני חושב אחרת. אנחנו במלחמת מנע. במלחמה הזאת אנחנו חייבים לנצח, אנחנו מחויבים לנצח ומחויבים להציב עמדה ערכית בלתי מתפשרת. אני רוצה להודות לך, שר התקשורת, על החוק הראשון שהעברת כהוראת שעה, ואני מודה גם על התמיכה בחוק הזה. ועכשיו, חבריי, נעביר בקריאה הראשונה, ובעזרת השם – בקריאה השנייה והשלישית. תודה רבה.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. בבקשה, שר התקשורת. בבקשה, אדוני השר.

שר התקשורת שלמה קרעי:

תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי השרים, כנסת נכבדה, אני רוצה, לפני שאני אגע בפרטים ובהודעה של הממשלה, שתומכת בחוק – על מה אנחנו מדברים כאן? על חוק שאחרי שיש חוות דעת של גורמי הביטחון במדינת ישראל – שב"כ, מוסד, משרד הביטחון – שתומכות בכך, לאחר מכן זה מגיע לקבינט או לממשלה, ורק לאחר מכן, באישור הזה, שר התקשורת מוציא צווים כדי למנוע שידורים של גוף שידורים זר שפוגעים פגיעה ממשית בביטחון המדינה. אז, חברת הכנסת בן ארי, כדאי שתדעי שהחוק הזה מדבר – אחרי חוות דעת של גורמי הביטחון. לא החלטה שרירותית של אף אחד, ולא פגיעה בחופש הביטוי, כי חופש הביטוי זה לא חופש הפגיעה במדינת ישראל. אני רוצה לומר ככה. על דעת שר התקשורת – שזה אני – ושר האוצר, אני מבקש להודיע לכנסת כי הממשלה מסכימה לעלוּת התקציבית של הצעת החוק, ומשכך – תומכת בה. ואני רוצה להוסיף על זה שמסוכם עם שר האוצר לומר בהצגת החוק את הדברים הבאים: החוק באישור הממשלה ובהסכמת שר האוצר. סעיף אחד, סעיף קטן (6) בחוק, יותאם בוועדה כך שלא תהיה עלות תקציבית להוראה בסעיף, אלא אם כן נגיע להסכמות אחרות עם שר האוצר. אז זה קודם כול, בנוגע לסוגיה של העלות התקציבית. עכשיו אני רוצה לומר עוד דבר. החוק הזה, בעיניי, הוא חוק טוב מאוד. כל הסנקציות, כל העיצומים שיש על אויבי ישראל בחוק הם עיצומים שלא מספיקים. אלה עיצומים על כאלו שרוצים לפגוע בביטחון המדינה. מי שיצביע נגד החוק הזה, מה יאמר ביום פקודה? מה יאמר ביום הבוחר לעם ישראל, שאומר: למה הצבעתם שוב פעם לטובת הטרור, לטובת המפגעים בביטחון המדינה? אז זו שאלה שישאלו אתכם כאן, חברי יש עתיד, שלפי השמועה אתם מתכוונים להצביע נגד החוק. עכשיו, יחד עם זאת, יחד עם כל מה שאמרתי, יש סיכום יחד עם נציגי הסיעות בקואליציה, שהחוק הזה יעבור בהסכמה לוועדה לביטחון לאומי. החוק הזה נכנס, למרות שלא כל חוק מגיע להצבעה בימים האלו, מכיוון שמצב החירום המיוחד בעורף פג, ואנחנו נמצאים בעצם בתקופת מעבר שבה אנחנו מחכים להוראות האלו כדי להמשיך ולמנוע את השידורים של אותם גופי שידור זרים שפוגעים בביטחון המדינה. לכן חשוב שהחוק הזה יעבור מהר, בהקדם האפשרי. כנראה נצטרך לעשות בו התאמות בוועדה לביטחון לאומי, כדי להעביר את זה מהר מאוד, ככל האפשר. ואם יישארו עוד ספיחים ועוד דרישות ועוד יכולות שנצטרך ושלא יהיו בחוק הזה המסוים שנקדם אותו מהר, נגיש הצעת חוק נוספת. אני סומך על חבר הכנסת קלנר ועל חבר הכנסת פוגל ועל חבר הכנסת סוכות ועל כל העוסקים במלאכת הקודש שנעביר את החוק הזה במהירות האפשרית, כדי שלא לאפשר, בתקופת הביניים הזאת, עד שהחוק יעבור, לאותם ערוצים שפוגעים בביטחון המדינה לחזור ולפגוע בביטחון המדינה. אז אני קורא לחבריי לקואליציה ולאופוזיציה להצביע בעד החוק החשוב הזה, הערכי הזה. גורמי הביטחון יכתבו חוות דעת ואנחנו נביא אותה לוועדה לביטחון לאומי, חוות דעת שתומכת בהפיכה מהוראת שעה להוראת קבע ובכך שמניעת שידורים של גוף שידורים זר שפוגע בביטחון המדינה לא תהיה תלויה במצב החירום המיוחד, כמו במקרה של עכשיו, שמצב החירום המיוחד כבר נפסק. הדבר הזה יגובה בהחלטות של גורמי הביטחון במדינת ישראל. אנחנו נביא את זה לוועדה לביטחון לאומי, בראשות חבר הכנסת פוגל, ונעביר את החוק בהקדם האפשרי ונגיע להסכמות על דעת כל חבריי בקואליציה ועל דעת כל מי שעוסק במלאכה. אז כמו שאמרתי, אני קורא לכם להצביע בעד החוק הזה. עכשיו, בינתיים, כשצריך למשוך כאן את הזמן עד שיגיעו כולם להצבעה, אני רוצה לדבר על מחזה האבסורד שהיה כאן קודם, כאשר חברי יש עתיד עלו כאן בזה אחר זה, כולל - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא, לא בזה אחר זה - - -

שר התקשורת שלמה קרעי:

לא, אני לא מדבר על החוק הזה, אני מדבר על 40 חתימות, כאשר חברי יש עתיד עלו כאן בזה אחר זה, ובלי להתבלבל ובלי למצמץ – מאשימים. קופת שרצים תלויה מאחוריכם, ואתם מבזים ופוגעים בראש ממשלת ישראל – חוסר הכרת הטוב. חוסר כבוד לראש הממשלה. בכלל, אתה, חבר הכנסת רון כץ, אני ממש התביישתי בך, כי אני מכיר את כור מחצבתך.

רון כץ (יש עתיד):

שאני אומר את האמת? שאני אומר את האמת? אני אגיד לך. קרעי, איך אתה - - -

שר התקשורת שלמה קרעי:

איך הגעת למצב כזה, שאתה עולה ומבזה את ראש הממשלה בשקרים, בהסתה? עומד כאן היושב-ראש שלכם, שכל כך מאמין בסקרים פתאום. בסקרים כולם רוצים ועדת חקירה ממלכתית, אבל בסקרים אתם בקושי עוברים את אחוז החסימה. מה עם הסקרים האלה? מה עם הסקרים האלה, שאתם לא עוברים בהם את אחוז החסימה? תשנו את דרככם, הציבור מאס בכם, נותן לכם ארבעה מנדטים, חמישה מנדטים.

רון כץ (יש עתיד):

- - - איזה סקרים - - - תראה, חוק שלם - - - ערוץ 14. אין סקר כזה. אין סקר כזה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

אם לפיד כל כך מאמין לסקרים – לפיד, כדאי שתקשיב, אתה יושב שם ביציע. אם אתה כל כך מאמין לסקרים, ואתה רוצה ועדת חקירה ממלכתית – וגם אנחנו רוצים, רק לא את זאת שאתה רוצה – אז כדאי שתשפר את מעשיך, לפיד. הסקרים, אותם הסקרים שאתה בונה עליהם, אומרים שאתה בקושי עובר את אחוז החסימה. שפרו מעשיכם. אומנם עברנו את הימים הנוראים שבין כסה לעשור ועברנו את הושענה רבה, אבל יום הבוחר זה הימים הנוראים שלכם. אתם במצב לא טוב, חברים. תתחילו לשפר את מעשיכם, כי באמת, אחרת – אני כבר שמעתי בקול של חברת הכנסת מירב בן ארי איך שהיא מתלבטת אם לבקש שריון בליכוד אולי, כי כבר אין מקום ביש עתיד. אין לנו מקום בשבילך, מירב. אין מקום בשבילך. ואני שומע את לפיד מדבר כאן על משפחתו של ראש הממשלה, חושב ששכחנו שהוא מינה את גיסתו לקק"ל. הוא מינה את גיסתו - - -

קריאה:

היא מתנדבת.

שר התקשורת שלמה קרעי:

איזו מתנדבת? דירקטוריון קק"ל. אני שמעתי גם - - -

מיקי לוי (יש עתיד):

אתה שקרן, אתה שקרן.

קריאות:

היו"ר משה סולומון:

חברי הכנסת, תודה רבה. חבר הכנסת מיקי לוי, תודה רבה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

גם אם הייתי מחוסרת עבודה, גם אם לא הייתה לי שום עבודה בעולם, לא הייתי הולכת לליכוד.

מיקי לוי (יש עתיד):

אתה שקרן.

היו"ר משה סולומון:

חברת הכנסת מירב בן ארי, תודה רבה. חברי הכנסת, תודה רבה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

ואני שמעתי גם שברגעים אלו, אני שמעתי שברגעים אלו קרובת משפחתו של לפיד מטיילת לה בניו יורק מטעם המוסדות הלאומיים. המוסדות הלאומיים שאתם כל כך פתאום מחרימים אותם.

קריאות:

שקרן, שקרן.

היו"ר משה סולומון:

חברי הכנסת, זה לא מכובד, לא מכובד.

שר התקשורת שלמה קרעי:

אותם מוסדות לאומיים שמשקיעים כאן בהתיישבות, שאפשר לשפר אותם מבפנים. קרובת משפחתו של לפיד, ככה שמעתי, מטיילת עכשיו, היום, עכשיו היא מטיילת בארצות הברית על חשבון המוסדות הלאומיים. אז אומנם הגיסה לא הצליחה להתמנות בקק"ל, אבל קרובת משפחה אחרת מטיילת במוסדות הלאומיים - - -

דבי ביטון (יש עתיד):

היו"ר משה סולומון:

חברת הכנסת דבי ביטון, קריאה ראשונה.

דבי ביטון (יש עתיד):

היו"ר משה סולומון:

חברת הכנסת דבי ביטון, קריאה שנייה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

אז, חבר'ה, טלו קורה מבין עיניכם, שפרו את מעשיכם. אתם כל כך מתחשבים בסקרים – כדאי שתראו מה הסקרים אומרים על ההתנהלות שלכם. כדאי – לפיד, לפיד, אתה כל כך מקשיב לסקרים - -

יסמין פרידמן (יש עתיד):

היו"ר משה סולומון:

חברת הכנסת יסמין, קריאה ראשונה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

- - תקשיב לסקרים, תראה מה הם אומרים.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

היו"ר משה סולומון:

חברת הכנסת יסמין, את בקריאה ראשונה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

ולגבי ועדת החקירה הממלכתית, אתם רוצים ועדת חקירה שתאתרג את כל החונטה, את כל הקליקה, את כל החבר'ה. שבג"ץ, שפגע בכוח ההרתעה של מדינת ישראל, הוא זה שימנה את ועדת החקירה שצריכה לחקור גם אותו. לא בבית ספרנו, חברים. בבית ספרנו תהיה ועדת חקירה אמיתית. אם תרצו להיות שותפים בה – כמו שהציע ראש הממשלה, ועדת חקירה משותפת – אהלן וסהלן. אם לא, אנחנו נקים את ועדת החקירה. ועדת חקירה טובה, ועדת חקירה שתבדוק באמת את כל המחדלים, את כל האשמים, את כל אלו שלא התריעו בזמן ושניסו להסתיר מידע ושעודדו סרבנות - -

אלעזר שטרן (יש עתיד):

שנתנו כסף קטרי, שנתנו כסף קטרי לחמאס. שנתנו כסף לחמאס.

שר התקשורת שלמה קרעי:

- - ושמכרו את שדות – איפה לפיד? לא אסדות הגז, שדות הגז. שמכרו את שדות הגז לחיזבאללה בלי קרב. לפיד נכנע - - -

אלעזר שטרן (יש עתיד):

תן גז, תן גז.

שר התקשורת שלמה קרעי:

אתה, אלעזר שטרן, אתה ישבת באולפן ואמרו לך - - -

מיקי לוי (יש עתיד):

אתה שקרן, אתה שקרן.

היו"ר משה סולומון:

חברי הכנסת. חבר הכנסת מיקי לוי, קריאה ראשונה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

שאלו אותך, מה, נסראללה שותף למשא ומתן?

מיקי לוי (יש עתיד):

אתה שקרן - - -

אלעזר שטרן (יש עתיד):

היו"ר משה סולומון:

חברי הכנסת, נא לשמור על שקט. תודה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

ואמרת, מה לעשות, הוא חלק מהעניין. אז נסראללה היה שותף למשא ומתן, נכנעתם לו בלי קרב, ואנחנו חיסלנו אותו. תודה רבה.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה, אדוני השר. חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 4) (הפיכת הוראת השעה להוראת קבע והרחבת סמכויות), התשפ"ו–2025, בקריאה הראשונה. אנא, תפסו מקומותיכם. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 50 נגד – 41 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 4) (הפיכת הוראת השעה להוראת קבע והרחבת סמכויות), התשפ"ו–2025, לוועדה לביטחון לאומי נתקבלה.

היו"ר משה סולומון:

50 בעד, 41 נגד. אני קובע כי הצעת חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 4) (הפיכת הוראת השעה להוראת קבע והרחבת סמכויות), התשפ"ו–2025, אושרה בקריאה הראשונה ותחזור לדיון בוועדה לביטחון לאומי לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית.

היו"ר משה סולומון:

אם כן, חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום, דיון משולב – לקריאה הראשונה על הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 159) (עונש מוות למחבלים), התשפ"ו–2025, של חברת הכנסת לימור סון הר מלך, שאליה הוצמדו הצעה דומה של חבר הכנסת ניסים ואטורי בדיון המוקדם והצעת חוק העונשין (תיקון מס' 160) (עונש מוות למחבלים), התשפ"ו–2025, של חבר הכנסת עודד פורר וקבוצת חברי הכנסת. אם כן, אני מזמין את חברת הכנסת לימור סון הר מלך להציג את הצעת החוק. בבקשה, לרשותך עשר דקות. נמתין עד שתתחילי. חברי הכנסת, נא לשמור על שקט במליאה.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

אני צריכה את כל עשר הדקות הללו. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, זכיתי להימנות על החבורה המופלאה והמסורה הזו שנקראת מפלגת עוצמה יהודית. אני מבקשת להודות לחברי יושב-ראש המפלגה השר איתמר בן גביר, על הזכות שניתנה לי על ידו להגיש את הצעת החוק החשובה הזו, ובעזרת השם גם להעבירה. חוק עונש מוות למחבלים עמד בליבת הבטחתנו לעם ישראל, וברוך השם אנו מצליחים לקדם אותו כנגד כל הסיכויים וכנגד כל כך הרבה מקטרגים. אני מבקשת להודות גם לחברי יושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי חבר הכנסת צביקה פוגל, שבאומץ לב נדיר ובנחישות פעל לקידום החוק בוועדה. אני מודה גם לחבריי לסיעה, לחברי הכנסת הרבים, למנהלת הוועדה, לאה גופר, ולעורך הדין גלעד נוה, יועמ"ש הוועדה, שהיו שותפים בהליך החקיקה המפרך. ובעיקר, ברצוני להודות לבורא עולם על החסד והזכות להוביל את התיקון המכונן הזה. בפתח דבריי אבקש לעשות פרפראזה על נאומו של התובע במשפט אייכמן, גדעון האוזר, ואומר את אשר על ליבי. במקום זה, בו אני עומדת לפניכם, חברי כנסת ישראל, ללמד קטגוריה על המחבלים הפלסטינאצים ולבקש עבורם עונש מוות, אין אני עומדת יחידית; עימדי ניצבים כאן בשעה זו אלפי נרצחים. אך הם לא יוכלו לקום על רגליהם, לשלוח אצבע מרשיעה כלפי רוצחיהם הנתעבים ולזעוק כלפי המחבלים הפלסטינאצים: אני מאשים. מפני שאפרם נערם בין גבעות השומרון ושדות קיבוצי עוטף עזה, וקבריהם פזורים על פני מדינת ישראל לאורכה ולרוחבה. דמם זועק, אך קולם לא יישמע. אהיה על כן אני להם לפה, ואגיש בשמם את חוק עונש מוות למחבלים, לרוצחים הנתעבים ששפכו את דמם. חבריי חברי הכנסת, אני ניצבת כאן היום בשם כל הנרצחים של הטרור הפלסטינאצי ודורשת צדק. אני ניצבת כאן בשם כל האימהות שאיבדו את ילדיהן ומאז הן נלחמות על הבחירה בחיים. אני ניצבת כאן בשם כל האבות שאיבדו את ילדיהם, שליבם זועק, שותת דם, אך קולם אינו נשמע. אני ניצבת כאן בשם כל האלמנות שאיבדו את השותף לדרך ואת אהבת ליבן. אני ניצבת כאן בשם כל היתומים, ילדים ומבוגרים כאחד, שאיבדו את המשענת של החיים שלהם, את המקור לאהבה ולביטחון. אני ניצבת כאן בשם כל היתומים, ילדים ומבוגרים כאחד, שאיבדו את המשענת של החיים שלהם, את המקור לאהבה ולביטחון. אני ניצבת כאן בשם היתומים האישיים שלי, אהוביה יאיר, שהתייתם בגיל שנה וחודשיים, ושרה בתי שנולדה שלוש שעות לאחר רצח אביה, בניתוח חירום, שאת אביהם הם זוכרים רק דרך הסיפורים. אני ניצבת כאן בשם כל האחים השכולים שחייהם השתנו לבלי הכר, שנותרו מאחור עמוסי געגועים. אני ניצבת כאן בשם עם שלם שרואה את רוצחי עמו משוחררים בעסקאות, מתקבלים כגיבורים ושבים לדרך הטרור. ואני ניצבת כאן גם כאלמנת טרור, אלמנתו של שולי הר מלך, השם ייקום דמו, כמי שחוותה את נוראות הטרור והאובדן על בשרה, כאשר מחבלים שפלים רצחו את בעלה ופצעו אותה. עם ישראל הוא עם של מאמינים בני מאמינים, ואנחנו יודעים היטב שאין מקרה בעולם והכול בהשגחה פרטית. ולכן אם הקדוש ברוך הוא שולח לנו ניסיונות ואתגרים, הניסיונות הללו מחייבים אותנו; הם דורשים מאיתנו לשאול את עצמנו מדוע, מה המטרה, לשם מה. לצד חשבון הנפש הפרטי של כל אחד מול אלוקיו, יש גם חשבון נפש לאומי. וכשחיברתי את חשבון הנפש הפרטי שלי עם חשבון הנפש הלאומי הבנתי כי חוק עונש מוות למחבלים הוא שליחות חיי, והתיקון הזה הוא חובתי כלפי עם ישראל. על מנת להסביר ולהמחיש טוב יותר את העניין הזה, אני אשתף בסיפורי האישי. אני זוכרת זאת לפרטי פרטים, כאילו הדברים קורים ממש עכשיו. את המחבלים הארורים שעומדים בקצה עיקול הכביש עם נשק ביד, מישירים מבט ובשאגות של אללה הוא אכבר יורים בשולי ובי בקור רוח. הם לא הכירו אותנו, לא היה להם אכפת מי אנחנו, מה הדעות שלנו. היינו משפחה יהודית, וזו הייתה סיבה מספיק טובה עבורם. התמונה הזו של המחבלים שעומדים ויורים בנו לאור יום, לא מסתתרים, עומדים על הכביש, לא עזבה אותי במשך זמן רב. בלילה שאחרי הפיגוע, כשאני שוכבת פצועה בבית החולים אחרי לידת חירום, המומה מהאלמנות והאימהות הטרייה שהגיעו אליי בו זמנית, זה כל מה שראיתי פעם אחר פעם, זו התמונה. כל פעם שניסיתי לעצום את העיניים אני רואה אותם, את המחבלים, שונאי ישראל האלה, עמוסים בשנאת ישראל, שמטרתם היא אחת: להרוג יהודים ללא הבחנה. שוב ושוב חזרו אליי הבזקים מאותם רגעים איומים, והמחשבה לא הניחה לי. כאישה מאמינה לא היה לי ספק שיש כאן איזה מסר אלוקי עבורי, ואז בתוך ים הכאב הגיע פתאום רגע של צלילות דעת. לפתע נחתה עליי ההבנה הברורה: זה לא הם, אלא אנחנו. הם בכלל לא הסיפור, הסיפור הוא אנחנו. מאז ומעולם הם ביקשו להרוג אותנו. דבר לא השתנה. שנאה ושפיכות דמים הן צו חייהם. אנחנו שכחנו מי האויב, בלבלנו בין מוסר ורחמים לאטימות וטיפשות, התאכזרנו על רחמנים וריחמנו על אכזרים. בלילה הנורא ההוא הבנתי שמה שקרה לי, ולצערי לעוד משפחות רבות, נובע בין השאר מההססנות שלנו, מאיזשהו ספק בצדקת דרכנו, מאובדן דרך לאומי. באותו רגע אני מבטיחה לעצמי שמרגע זה משימת חיי היא לעשות כל שבכוחי על מנת שלא יצטרפו למשפחת השכול שלנו עוד משפחות. שהעם האהוב שלי יזכור ולא ישכח את אשר עשה לו עמלק, יזכור את תפקידו ואת ייעודו. אם לא היה די בהבנה שהגעתי אליה בעצמי, הגיע רב המרצחים, המחבל שהוביל את חוליית המוות והרצח של אישי שולי, השם ייקום דמו, חוליה שנתפסה לאחר שרצחה עוד מספר יהודים. בבית המשפט הוא נשא נאום מלא רהב שבו הוא הצהיר כי אנחנו היהודים אומה חלשה ואילו הם החזקים. הוא הוסיף ואמר: לכל אחד מאיתנו יש בן שיחטוף חייל עד שהאחרון מבנינו ישוחרר, ואני יודע שאשתחרר בקרוב. ואתם יודעים מה? הוא צדק. כשנתיים לאחר מכן הוא באמת שוחרר בעסקת שליט, וכמה שנים לאחר מכן, למרבה הזוועה, הוא פיקד על פיגוע נוסף שבו נרצח הנער מלאכי רוזנפלד, השם ייקום דמו. לפני כשנה סגרתי מעגל כאשר רב המחבלים הזה חוסל כמפקד בכיר בגדוד חמאס ברפיח, לא לפני שהשתתף בטבח 7 באוקטובר. לצערי, מעגל אחר נפתח כאשר עוד שני מחבלים שעמדו על הכביש וירו בבעלי ובי שוחררו במסגרת העסקה האחרונה. ואני מתפללת שלוחמינו עזי הנפש יגיעו גם אליהם טרם יספיקו לשפוך את דמם של יהודים נוספים. ואתם יודעים מה? תארו לעצמכם מה היה קורה אילו החוליה הזו, שהייתה אחראית לרצח כל כך הרבה אזרחים וחיילים, הייתה מוצאת להורג. היום מלאכי רוזנפלד היה חי. מה עם ברוך מזרחי שרוצחו שוחרר בעסקת שליט? מה עם דני גונן ורצח שלושת הנערים שמומן על ידי משוחרר העסקה? וכן הלאה וכן הלאה. ומה עם יחיא סינוואר, יימח שמו וזכרו, בעצמו, ויתר החברים שלו להנהגת החמאס? רבים מהם משוחררי עסקאות. תארו לכם אם הם היו מוצאים להורג, כמה דם יהודי היה נחסך לנו, כמה תושבי עוטף עזה, כמה ממשתתפי הנובה, כמה יהודים שרצו לעזרת אחיהם שבדרום, היו היום כאן איתנו? אז כן, עונש מוות למחבלים הוא חובה אישית ולאומית שלנו. חבריי, אני ניצבת כאן לפניכם בשם אלפי הלוחמים והנרצחים ובני משפחותיהם שנושאים בעול הכבד של השכול והאובדן וזועקת: הגיע הזמן לשנות את התפיסה, הגיע הזמן להשתמש בכלים אחרים. לא עוד הססנות, לא עוד רחמים על אכזרים. עם אויב אכזר יש דרך אחת להתמודד, והיא למגר אותו, להכריע אותו, להרתיע אותו, כשהמסר הוא חד-משמעי, בלי חורים ובלי שיקול דעת. חוק עונש מוות למחבלים משנה תפיסה, משנה פרדיגמה. לא עוד בתי כלא, לא עוד עסקאות, אלא גזר דין מוות. כי זה מאוד פשוט: מחבל מת לא ישוב למעגל הטרור ולא ישוחרר חי. חוק עונש מוות למחבלים שעליו אנו מצביעים היום הוא תשובה. הוא תשובה של עם שידע שואה, שידע טרור, תשובה של עם חפץ בחיים. כששבים למקור של העם שלנו, אל התורה, אל שורש הצדק והאמונה, אנחנו יודעים שיש לנו את הציווי: מחה תמחה את זכר עמלק. הציווי הזה הוא מתוך אחריות. אחריות לשמור על החיים, עלינו, על ילדינו, על עתידנו כאן. החוק הזה הוא תשובה של אומה חפצת חיים, תשובה של עם שמסרב להשלים עם מציאות שבה מחבלים קמים לרצוח יהודים רק מפני שהם יהודים ואחר כך יושבים בכלא וממתינים לעסקה שתשחרר אותם, וחוזר חלילה. החוק הזה אומר: דם יהודי איננו הפקר. חוק עונש למוות למחבלים הוא תשובה מוסרית אמונית לאומית. הוא חוק של צדק, הוא ביטוי למדינה יהודית שאומרת: די, לא עוד רחמים, לא עוד הססנות, אנחנו בוחרים בחיים. ומי שבוחר במוות יישא באחריות למעשיו. אנו אומה חפצת חיים. חבריי, מבחינת אויבינו אנחנו עם אחד, וכולנו ראויים לגורל אחד. האויב אינו מבדיל בין ימני לשמאלני, בין דתי, לחרדי, למסורתי או לחילוני, בין דמוקרט לדמוקרט, בין טייס לחי"רניק, בין ילד לקשיש. מבחינתם אנו שייכים לישות אחת שיש למחות מעל פני האדמה, זה הכול. לסיום, עבורי בכל פעם שנופל לוחם בקרב או שאזרח נרצח בפיגוע אני מרגישה שאיבדתי אח או אחות, שקול דמי אחיי זועקים אליי מהאדמה. לא רק בגלל שאני שייכת למשפחת השכול, אלא כי אני חלק ממשפחת העם היהודי וכאבו הוא כאבי. ועל כן, כשאויב אומר: "לכו ונכחידם מגוי ולא יזכר שם ישראל עוד" – עלינו פשוט להאמין לו, להאמין לו שהוא מתכוון לכך. ולכן יש רק דרך אחת להתמודד עם האויב המר הזה – למגר אותו, והמיגור הזה הוא חוק עונש מוות למחבלים. תודה רבה.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. יישר כוח על הדברים. אנחנו מחזקים אותך, חברת הכנסת לימור סון הר מלך, שאת שליחה ועושה את הפעולה הכל-כך חשובה והיהודית הזאת. יישר כוח. מחזקים אותך.

היו"ר משה סולומון:

כאמור, להצעת החוק הוצמדה הצעת חוק העונשין (תיקון – עונש מוות למחבלים), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת ניסים ואטורי, לדיון המוקדם. אני מזמין את חבר הכנסת ניסים ואטורי להציג את הצעת החוק. בבקשה.

ניסים ואטורי (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, זה רגע מאוד מכונן. אני לא חושב שיש מישהו פה במליאה שיכול להבין את המעמד הזה, ואני שמח ונרגש להיות אחריה כאן כנואם. לימור סון הר מלך, אני מחזק אותך. אני חושב שהחוק הזה חשוב מאוד, חשוב מאוד לעם ישראל. אסור לנו להתבייש. אסור לנו להוריד את הראש. יהודים, תבחרו בחיים. אנחנו חייבים להעביר את החוק הזה. ואני אומר לכל אלה שנעלמו פה, כל הכיסאות הריקים: אתם של ישראל? אנחנו צריכים להבין – אחרי 7 באוקטובר נגמרו הספקות. אנחנו צריכים את החוק הזה כמו אוויר לנשימה, שלא יהיה יותר את מי להחליף. נסעתי יחד עם חוץ וביטחון לשדה תימן, יחד עם לימור וטלי. היו לנו שם קצת דיונים, אם להיכנס לראות את הנוח'בות או לא. אני רציתי לראות אותם. הסתכלתי בעיניים. תאמינו לי, הם לא שונים. אלו פני הרוע. אלה אנשים שהם שטן. אנחנו מחויבים לנרצחים, לילדים, לאחינו, לילדינו הקטנים, לבנותינו שנאנסו. אנחנו חייבים להם את זה, חייבים להם את החוק הזה. רק עונש מוות למחבלים. למה אנחנו צריכים לפחד? למה עד היום זה לא קרה פה בכנסת, אני לא יודע. אני מאוד נרגש, לימור, באמת. היה לי קשה לעלות לדבר, וזה לא קורה לי אף פעם. אני מחזק את ידייך. החוק הזה – הגשתי אותו בתחילת הכנסת, ואני שמח. תאמיני לי, גם אם הייתי לפנייך, את צריכה להגיש אותו ראשונה. ואני אחרייך ומחזק אותך, ביחד איתך. ואנחנו ביחד. אני אמרתי את זה בתחילת הקדנציה לאיתמר. אנחנו צריכים להיות חזקים ביחד. אנחנו של ישראל. כן, אנחנו של ישראל, ואנחנו נביא את החוק הזה, ויהיה פה עונש מוות למחבלים. זה לא רוע, חבר'ה, זה לא רוע. מי שמתנגד לחוק הזה הוא רע. זה הרוע, מה שעשו המחבלים האלה זה רוע. מי מסוגל לרצוח תינוק בן יומו? מי מסוגל לאנוס ילדה קטנה? רק השטן מסוגל לעשות כזה דבר. אסור לנו לבזבז עליהם שקל אחד. אסור לנו לתת לבג"ץ להחליט כמה צבעים של פירות הם יקבלו. אנחנו צריכים לבוא ולקחת את הדבר הזה בשתי ידיים עכשיו, להגן על עם ישראל. אנחנו מחויבים לעם ישראל, להגן עליו. אם לא עונש מוות, מה אנחנו עוד רוצים? לגדל אותם בבתי הכלא? מה אנחנו רוצים? שיבוא לפה עוד איזה נאור לבית משפט ויגיד: לתת להם ארבעה סוגי פירות, תנו להם קצת חלבונים? אנחנו לא רוצים את זה. מי שרצח ילדים בדם קר – דינו עונש מוות, נקודה. שום עונש אחר לא שווה את מה שקרה שם, את מה שהם עשו. הם צריכים לקבל עונש שיהיה אמת מידה נכונה. שום דבר לא יחזיר לנו את הילדים. שום דבר לא יחזיר לנו את הנרצחים. שום דבר לא יחזיר את כבוד בנותינו שנרצחו. עונש מוות ימנע את חילופי השבויים, הם קוראים לזה. חטופים. בואו נשחרר מחבלים עם דם על הידיים – לא. כשיבינו שיש עונש מוות, אין את מי לשחרר, לא יבקשו את זה יותר. אולי יפסיקו לחטוף אנשים. ואנחנו לא רוצים להשקיע עשר אגורות על מחבל כזה.

היו"ר משה סולומון:

תודה.

ניסים ואטורי (הליכוד):

רק עונש מוות למחבלים יחזיר את ההרתעה. אני שוב פעם מחזק את חברתי לימור סון הר מלך. הסימן הכי חזק, באמת, המשמעות הכי חזקה של החוק הזה – את באה פה ומציעה חוק, כשאת נפגעת ישירה של הנבלות האלה.

היו"ר משה סולומון:

תודה.

ניסים ואטורי (הליכוד):

אנחנו צריכים לדעת ולא לפחד. למען ילדינו. אנחנו נביא את הדין הזה ויהיה עונש מוות למחבלים. תודה רבה.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה.

היו"ר משה סולומון:

אני מזמין את חבר הכנסת עודד פורר להציג את הצעת החוק שלו. חברי הכנסת ומי שנמצא במליאה, נא לשמור על שקט כדי שנשמע אחד את השני. תודה רבה. בהחלט, הדברים שאמרה כאן חברת הכנסת לימור סון הר מלך מרגשים, כואבים מאוד מאוד, ואין עדות יותר כואבת וקשה כדי להצדיק את העברת החוק הזה. תודה רבה לך. בבקשה.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חברי הכנסת, אני רוצה לספר לכם על שניים. ראשית, אני רוצה לספר לכם על ראאד שייח'. הרעש שם בסיעות, זה - - -

היו"ר משה סולומון:

חברים, זה מפריע מאוד מאוד, הדיבורים כאן.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

זה בסיעות. זה לא אצלנו.

היו"ר משה סולומון:

חברים שנמצאים בסיעות, בפינות כאן, אני מבקש לא לדבר ביניכם, זה מפריע מאוד. אני מתחיל לך מחדש.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

תן לי גם עשר דקות, לא שלוש.

היו"ר משה סולומון:

צודק. אז אני מאפס לך. בבקשה.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

חברים, ראשית, אני רוצה לספר לכם על אחד בשם ראאד שייח'. ראאד שייח' שירת במשטרה הפלסטינית כנהג. ב-12 באוקטובר 2000 הוא שהה במשמרת בתחנה ברמאללה. סמוך לשעה 10:00, בבוקר, הבחינו השוטרים ברכב עם לוחיות זיהוי צהובות. כנראה טעה בדרך. ברכב היו שני חיילי מילואים, שבאמת טעו בדרך ונכנסו לתוך רמאללה. השוטרים עצרו אותם, הביאו אותם לתוך תחנת המשטרה, תוך איומים. באותה שעה עברה לוויה, מסע לוויה סמוך לתחנת המשטרה, והתחילה להיות התקהלות מסביב לתחנה. ראאד שייח' יצא החוצה יחד עם שוטרים נוספים כדי למנוע את כניסת ההמון לתחנה, והוא אומר להמון: אל תיכנסו לתחנה, אנחנו נוציא לכם אותם החוצה ותוכלו להרוג אותם בחוץ. בסופו של דבר ההמון פרץ לתוך תחנת המשטרה, וכעבור זמן החל לבצע לינץ' בשני חיילי המילואים האלה. ראאד שייח', כשוטר פלסטיני, הצטרף להמון, לקח צינור ברזל, הכה במוט הברזל את רב"ט ודים נורז'יץ בראשו מספר פעמים, עד שהוא החל לחרחר למוות. ידיו של ראאד שייח' נשארו מגואלות בדם. הוא שטף את הידיים וניסה להימלט, על מנת שלא ייקח אחריות על אותו הרצח. הוא נתפס, הועמד לדין, ושניים מתוך שלושת השופטים רצו וביקשו לגזור עליו עונש מוות. הם קבעו, ואני מצטט: "מצאנו שאחריות תפקידנו מחייבת לעמוד מנגד ולזעוק, כי דם יהודי אינו הפקר". את זה פסק בית המשפט ברוב של שני שופטים. ואולם, חברי הכנסת, שופטת אחת לא חשבה כמוהם, ולכן העונש הומר למאסר. אם תסתכלו ותחפשו בגוגל, אתם תראו ששמו של ראאד שייח' נמנה בין השמות שפורסמו כמשוחררי העסקה האחרונה, במסגרת עסקת שחרור החטופים. אותו אחד שכבר נידון למוות, הורד מחבל התלייה רק בשביל להיות משוחרר 20 שנה אחר כך. באותו אירוע השתתפו עוד אחרים, ובהם גם עבד אל-עזיז סאלחה, שהיה אחד ממבצעי הלינץ' גם הוא, שבו נרצח, נוסף לוודים נורז'יץ גם יוסי אברהמי. השם יקום דמם. אותו מחבל, עבד אל-עזיז סאלחה, זכור כמי שראינו את התמונה המפורסמת עם ידיו מגואלות בדם מהחלון. אותו אחד, אותו מחבל, שוחרר כעבור מספר שנים גם הוא, במסגרת עסקת שליט, וגורש לרצועת עזה. הוא חוסל בתקיפת חיל האוויר באוקטובר 2024 רק לאחרונה. אני מספר לכם את כל הסיפורים האלה כדי שתבינו שעונש מוות למחבלים הוא לא איזושהי סיסמה, הוא לא איזושהי גחמה – הוא אירוע שנוגע בביטחון ישראל. מטרתנו היא בסוף לייצר פה עונש אמיתי שמרתיע, ולא תהליך שבו אנחנו אומרים למחבלים: תרצחו, תיתפסו, ואחר כך תשוחררו בעסקה כזו או אחרת. הוא עונש שצריך להיות ברור לכל מי שנכנס לבית ורוצח ושוחט. הוא צריך להבין שהוא מהאירוע הזה כבר לא ייצא חי. לצערי, אני חייב לומר לחבריי לקואליציה: הצעת החוק הזו אושרה בקריאה הטרומית בתחילת שנת 2023. מאז היא לא קודמה בהוראתו של ראש הממשלה, כפי שהוא תקע את הצעת החוק שלי, שאושרה עוד בכנסת ה-20, וגם היא נתקעה בהוראת ראש הממשלה. לו הייתה הצעת החוק הזו מאושרת לפני אוקטובר 2023, יכול להיות שאולי מישהו היה חושב פעמיים אם הוא יוצא לבצע את מה שהוא ביצע. לצערי אני לא יכול להגיד לכם שאני בטוח שההצעה הזאת תקודם עד לקריאה השנייה והשלישית. ראיתי את ראש הממשלה כבר עוצר את החקיקה הזאת מספר פעמים. אבל אני מקווה, חברי הכנסת – אני אומר את זה כסיעה באופוזיציה. אני תומך בחקיקה הזאת, שכמובן הגשתי אותה, ואני מקווה שהיא תאושר היום, ואני מאמין שהיא תאושר היום בקריאה הראשונה, אבל לא די בלאשר אותה בקריאה ראשונה. צריך לצעוד במהירות לקריאה השנייה והשלישית ולהשלים את החקיקה, כדי שכל מי שלקח חלק בפיגועי טרור יבין שחלקו לא יהיה בין החיים. לצערי אנחנו עדים בכנסת הזאת לדיל נפשע בין המפלגות הערביות למפלגות החרדיות, בין טיבי לגפני. שוב פעם אותו הדיל, כדי לנסות ולמנוע מהחוק הזה לעבור, כדי שחס וחלילה לא יהיה פה איזשהו רוב גורף. דיל בין איימן עודה ליעקב אשר. אני אומר לכם, בקואליציה, הדילים המסריחים האלה לא יכולים להמשיך ולפגוע בביטחון מדינת ישראל והגיע הזמן לשים לדבר הזה סוף. היום נשים לו סוף כשנעביר אותו בקריאה הראשונה, אבל הסוף יהיה כשנעביר את זה בקריאה שנייה ושלישית. ברשותכם, אני רוצה לנצל את הדקות שנותרו לי כדי להתייחס למושג האחריות שעלה פה בכמה דיונים קודמים. אני רוצה לקרוא לכם משהו שנוגע במהי אחריות ומה המשמעות של לקחת אחריות, בטח אחריות על הטבח הגדול ביותר שאירע לעם היהודי מאז השואה, ומה המשמעות של אחריות מיניסטריאלית. חברי הכנסת, "מהי אחריות מיניסטריאלית במשטר פרלמנטרי? מובן מאליו שמיניסטר אינו יכול לדעת מלכתחילה מה יעשה פקיד או כל פקוד הכפוף למרותו. אבל זוהי מהותה של אחריות פרלמנטרית: היא כוללת, היא מוחלטת. תקלה כי תקרה במשרדו, אין מיניסטר יכול בשום פנים ואופן להצדיק את עצמו על ידי הטענה לא ידעתי'" – מזכיר לכם מישהו? לא ידעתי. "טענה כזאת אינה הצדקה, אלא האשמה עצמית, אחרת אין שום משמעות למושג 'אחריות מדינית פרלמנטרית'. תקלה רצינית כי תקרה במדינה חופשית, מופרדות מייד בעיות האשמה והאחריות. האשם הוא הפקיד-העושה; האחראי – המיניסטר הממונה. שר הטוען כי כל האשמה היא על המוציאים לפועל, ואילו עליו, מאחר שלא ידע, אינה מוטלת שום אחריות, ראוי למנוד ראש על חוסר אותה תכונה שהיא חשובה, בתנאים מסוימים, מאומץ לב צבאי. שמה: אומץ לב אזרחי. על התקלה הוא חייב לעיתים בהתפטרות; על ההתחמקות הוא חייב, תמיד, בפיטורין. אחריות פרלמנטרית אינה ניתנת לשום חלוקה. קבועה היא. ההודעה 'לא ידעתי', אין הודאה מאשימה ממנה. כי אם זו צריכה להיות ההצדקה העצמית, עולה מייד השאלה: ומה עוד אין הוא יודע? מה עוד עלול להתרחש תחתיו? זהו לעת עתה, חברי הכנסת, המצב בישראל. יש לנו ממשלה שסימנה שררה בלי אחריות, אך קרב היום בו תקום לנו ממשלה, שמהותה אחריות בלי שררה". עד כאן ציטוט של מי שהיה אז חבר הכנסת מנחם בגין. הדברים שהוא כתב כאילו נכתבו היום על ממשלתו של בנימין נתניהו. תודה, אדוני.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. נעבור לדיון האישי המשולב. ראשונת הדוברים, חברת הכנסת מירב בן ארי – אינה נוכחת; חבר הכנסת מאיר כהן – אינו נוכח; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח; חבר הכנסת חמד עמאר – מוותר; חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח; חברת הכנסת טלי גוטליב – מוותרת; חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת; חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חבר הכנסת מיקי לוי – אינו נוכח; חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת. חבר הכנסת עמית הלוי, בבקשה.

טלי גוטליב (הליכוד):

רק שאני לא מסוגלת לומר מילה אחרי דבורה הנביאה לימור סון הר מלך והנאום המכונן שלה - - -

היו"ר משה סולומון:

בהחלט, נאום מכונן וכואב מאוד. בבקשה, לרשותך שלוש דקות.

עמית הלוי (הליכוד):

תודה, אדוני היושב-ראש. רבותיי וחבריי לכנסת, אזרחי ישראל, אני מצטרף לדברים שאמרה כאן חברת הכנסת לימור סון הר מלך, והדברים שאני אומר נוגעים לשורשי ההגדרות שמחייבות גם את החוק הזה. אנחנו במלחמה, אבל לא מלחמה רגילה. מלחמת 7 באוקטובר אינה מלחמה רגילה, כיוון שהיא מלחמה עם אויב שאיננו מחויב לחוקי מלחמה, איננו מחויב לאף חוק אנושי אחר. למעשה הוא מחויב באופן פורמלי לחוקים אנטי-הומניים, לחוקים ניאו-נאציים. הם כתובים באמנה שלו, הם נלמדים בבתי הספר שלו. זוהי מלחמה עם השטן. ההגדרה הזאת שאנו במלחמה היא הקרחון שעלילת שדה תימן היא רק הקצה שלו, כיוון שהפשע הגדול של הפרקליטות הצבאית ושל הייעוץ המשפטי לאורך כל המלחמה ועד היום הוא שזו לא מלחמה מבחינתם. אמרתי, לימור, שזה נוגע גם לחוק הזה שלך. והינה עשרה פרקים, אזרחי ישראל, בסיפור הזה של האין-מלחמה, האירוע של תם עידן המלחמות, כמו שקראו לזה בצבא כבר עשרות שנים. לצערנו זו התזה המובילה במערכת הביטחון. עשרה פרקים: הראשון – 7 באוקטובר. המאמץ המשפטי ביום הראשון שזה לא יוגדר כמלחמה, אלא הגדרה אחרת בחוק-יסוד: הממשלה, באותו סעיף 40 – פעולות צבאיות משמעותיות. שאלנו בוועדת החוץ והביטחון למה, אמרו: לא. והתעקשו המשפטנים, גיל לימון ואחרים, כדי שכל ההתייחסות תהיה התייחסות כמו למבצע כרגיל, כמו לסבב, לא למלחמה, לא מבחינת הדין הבין-לאומי, לא ביחס לאויב, כמו בכל מצב שבו אין מלחמה. השני – ההתנהלות בשעות הראשונות. פריסת היועמ"שים – מה היה ב-7 באוקטובר? בכל יחידה – אגב, על פי הנוהל, על פי נוהלי צה"ל – פריסה מהירה; כמובן, כי חייבים לעצור את הסוסים, הם עלולים להתנהג כמו במלחמה. איך פורסם שנציג השב"כ אמר ביום הראשון? שלא יתארגנו קבוצות יהודים עם נשק. חס ושלום, מזל שהם התארגנו. אז הצמידו עורך דין לכל מ"פ, וכמובן שצריך לעצור, כי הרי זו לא מלחמה. שלישי – סיכול תוכניות מבצעיות. אני אומר את זה כמי שבשנתיים האחרונות נלחם לשנות את התוכניות הללו, אבל היועצת המשפטית של הצבא, הפצ"רית, התעקשה. פעם אחר פעם, התנגדות נחרצת למצור, כלי קלאסי בכל מלחמה בתולדות המלחמות, אבל כידוע זו לא מלחמה. התנגדו גם להנעת אוכלוסייה מדרום למורג. הרביעי – מניעת סיכול הכוח השלטוני, בניגוד להחלטת הממשלה – השמדת היכולות הצבאיות והשלטוניות של חמאס. כמה דרשנו – איפה ראשי הערים? איפה הוועדות? איפה המהנדסים – 500 – של חמאס? איפה כולם? לא לסכל. אסור לסכל, אסור לסכל, אסור לסכל. למה? לא מלחמה עם מדינת חמאס. יש פה כמה טרוריסטים, עשו פליליזציה לאירוע הזה, צריך לטפל בטרוריסטים, אבל אנחנו לא במלחמה.

היו"ר משה סולומון:

תודה.

עמית הלוי (הליכוד):

חמישי, אחרון מתוך עשרה – אני אשלים את זה בהזדמנות אחרת – ההגבלות בשימוש באמל"ח, כמו שהזכיר תת-אלוף וינר. אני לא אפרט פה איזה אמל"ח. התנגדה, אסור, כי חס ושלום, זו הרי לא מלחמה, צריך להתנהג כמו בפעולה. פעולה כירורגית, פעולה נקודתית. יש עוד חמישה דברים. אני אומר את זה, אדוני היושב-ראש, גם בהקשר שמה שדרוש לנו הוא לא פצ"ר חדש או משפטן חדש, אלא חשיבה משפטית אחרת. במלחמה כמו במלחמה. זה לא המצב בצה"ל, וזה חייב להשתנות.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח; חברת הכנסת קטי קטרין שטרית – מוותרת; חבר הכנסת משה טור פז – אינו נוכח; חבר הכנסת אריאל קלנר – אינו נוכח; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חברת הכנסת מיכל וולדיגר – מוותרת; חבר הכנסת נאור שירי – אינו נוכח. חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה. בבקשה, לרשותך שלוש דקות.

גלעד קריב (העבודה):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לא קל לשאת דברים בעניין הצעת החוק הזאת אחרי שמציעת החוק מספרת את סיפורה כמי שאיבדה את בן זוגה באירוע טרור מחריד. אבל עדיין התפקיד שלנו הוא גם לומר דברים בסיטואציות שהן לא פשוטות, כי זה התפקיד שלנו, וצר לי שלא מספיק חברי אופוזיציה ממלאים הערב הזה את חובתם. חבריי וחברותיי, החוק הזה איננו מתאים לבית המחוקקים של המדינה היהודית והדמוקרטית. הוא חוק שמתאים לבית המחוקקים בטהרן. אמירה קשה, אבל אני עומד מאחוריה. הצעת החוק הזו היא הצעת חוק שמחייבת בתי משפט לפסוק עונש מוות ולא מותירה להם שיקול דעת. הצעת החוק הזו היא הצעת חוק שמאפשרת עונש מוות מבלי הכרעה פה אחד של ההרכב השיפוטי – דרך אגב, אדוני היושב-ראש, בניגוד גמור להלכה היהודית ביחס לפסיקת עונש מוות, הלכה שאינה מאפשרת הטלת עונש מוות על חודו של קול. הצעת החוק הזו יוצרת הבחנה דרמטית בין ערכאה לערכאה, כאילו נטילת חייו של הפושע והטרוריסט יכולה להיות תלויה בשאלה אם עניינו נדון בבית דין צבאי או בבית דין אזרחי. הצעת החוק הזו היא הצעת חוק קיצונית. היא הצעת חוק שאינה מתאימה למדינה שמבקשת להיות חלק ממשפחת העמים המתוקנים. זו גם הצעת חוק שאינה מתכתבת עם מורשת ההלכה בכל מה שנוגע לעונש מוות. אין דנים דיני נפשות בבית דין של שלושה אלא בבית דין של 23, אבל אתם – היהדות היא מקור השראה רק שזה נוח לקדם עמדות קיצוניות. הצעת החוק הזו לא תביא להרתעה, היא תביא לאינפלציה בפיגועי מיקוח, היא תביא לאינפלציה בפיגועים. הצעת החוק הזו תביא ללחץ בין-לאומי דרמטי בעידן שבו מדינת ישראל גם כך נמצאת על הקצה. כל הדברים הנאמרים כאן על הרוצחים השפלים בדין נאמרים, אבל הצעת החוק הזו היא לא המענה של מדינה יהודית ודמוקרטית לאתגר הטרור הנוראי שאיתו אנחנו מתמודדים למעלה מ-120 שנה.

היו"ר משה סולומון:

תודה.

גלעד קריב (העבודה):

החוק הזה לא ראוי שיחוקק בבית הזה, ושוב, לצערי הרב - -

היו"ר משה סולומון:

תודה.

גלעד קריב (העבודה):

- - רוב חברי האופוזיציה בוחרים הערב הזה לנטוש את משמרתם, וחבל שכך.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. חבר הכנסת סימון דוידסון – אינו נוכח; חבר הכנסת יעקב אשר – אינו נוכח; חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי – אינו נוכח; חבר כנסת אושר שקלים – מוותר. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. בבקשה, לרשותך שלוש דקות.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש, באחד הדיונים הראשונים שהיו בכנסת על הצעת החוק הזאת, שאלתי את חבר הכנסת מלביצקי: האם זה חל על מחבלים יהודים? ואז הוא אמר: אין מחבלים יהודים. למרות שלאחרונה – מלא מחבלים יהודים.

טלי גוטליב (הליכוד):

אין מחבלים יהודים.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

מלא, מלא, מלא, מלא.

טלי גוטליב (הליכוד):

אין מחבלים יהודים.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

ויש תומכי מחבלים יהודים.

טלי גוטליב (הליכוד):

יש תומכי טרור כמוך.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

ויש תומכי טרור יהודים. יש מתנחבלים שתוקפים אישה, הורגים אנשים בתוך הבית שלהם. אין יישוב פלסטיני שלא - - -

היו"ר משה סולומון:

אתה מתנגד לחוק הזה?

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

האמת שכן. אבל אני חושש שאם הוא יעבור זה יחול על השר בן גביר.

היו"ר משה סולומון:

למה? אתה בוודאי לא רוצה שיהיו מחבלים, אתה רוצה אנשים שהם שוחרי שלום.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

זה יחול על השר בן גביר, כי הוא היחידי בכנסת הזאת שהוא מורשע - - -

היו"ר משה סולומון:

אני שאלתי אם אתה מתנגד למחבלים.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

תכף תראה.

היו"ר משה סולומון:

אוקיי.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

מה זה צריך להיות?

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

מה נראה לך, שאני לא אתנגד לחוק הזה? עקרונית, ללא קשר לחוק הזה, אני מתנגד באופן כללי לעונש מוות.

טלי גוטליב (הליכוד):

אתה בעד מחבלים, תומך טרור. ארכי תומך טרור. ארכי תומך טרור פה בכנסת.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

מתנגד.

טלי גוטליב (הליכוד):

ארכי תומך טרור. אין יותר תומך טרור מטיבי. אין.

היו"ר משה סולומון:

תודה.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

היו"ר משה סולומון:

אחמד, אני עוצר שנייה. אני מבקש, זה בסדר גמור שמדברים בערבית, גם שאלתי קודם לכן את היועץ המשפטי, אבל אם מדברים, אני מבקש לתרגם.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

בהחלט. אני עכשיו מתרגם את מה שאמרתי בהתחלה. אותו דבר.

היו"ר משה סולומון:

אוקיי, בבקשה.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

אם יש צורך, אפשר 20 שניות.

היו"ר משה סולומון:

עצרתי לך את הזמן, עכשיו אני ממשיך לך.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

תודה רבה. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: ) הוצאה להורג של 20 פלסטינים בוצעה באופן מעשי על ידי התעללות בעשרות אסירים פלסטינים בשנתיים האחרונות, גם בשדה תימן ומחוץ לשדה תימן. והשר האחראי מתגאה שהם מתו או הוכו או הורעבו. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: )

טלי גוטליב (הליכוד):

כמה אפשר?

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה, נגמר הזמן. נגמר הזמן, תודה רבה.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

טלי גוטליב (הליכוד):

נגמר הזמן. נגמר הזמן. עבר הזמן.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה. השרה מאי גולן. בבקשה, לרשותך שלוש דקות.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

גברתי, איזו זכות גדולה לומר "גברתי היושבת בראש". שנייה לפני שאני מתחילה, אני יכולה לומר משהו? שנייה. אפשר לעצור את הזמן לשנייה? רק לומר שבתור השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה, ומעבר לזה, בתור מי שמחשיבה אותך כחברה ואחות, מי שהיא דמות להשראה בשבילה, מי שהיא דמות להשראה לכל נשות ישראל ולכנסת ישראל: איזו זכות עצומה זו לשבת לידך, ליד אישה כמוך, שהיא שליחה אמיתית בעם ישראל, כסגנית יושבת בראש. שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה. זה הדדי ממש.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

גברתי היושבת בראש, כנסת נכבדה, התכנסנו כאן כדי לדבר על צדק, על אלף-בית של אנושיות, על מידה כנגד מידה, עין תחת עין, שן תחת שן, במבנה הפשוט של המילה. אני גאה שהגשתי את הצעת החוק החשובה הזו מייד עם כניסתי לכנסת ישראל לפני חמש שנים, שקובעת משוואה פשוטה: למחבלים סדיסטיים אין מקום מעל פני האדמה. אני עוד יותר – הכי גאה שיש לי זכות להצביע היום בעד הצעת החוק הזו שאת, חברת הכנסת לימור סון הר מלך היקרה כל כך, מגישה אותה. זו זכות היסטורית ותקדימית לעם ישראל. זכינו שאת שליחת ציבור בכנסת הזאת, תודה לך. מקומם של המחבלים האלו הוא מתחת לאדמה. ג'יהאדיסט ברברי שעורף ראשים ואונס נשים ורוצח תינוקות כמו משפחת ביבס, מקומו בקבר. זו האמת הפשוטה והברורה, שיש כאן באופוזיציה מי שמנסה לטשטש, והם ברחו כמו אחרוני השפנים שהם, כשהם בורחים תמיד בכל דבר מהותי וחשוב שמגיע לממשלה הזו ולכנסת הזו. כולנו שמענו שוב הבוקר, רק הבוקר, את מי שיושב כאן, חבר הכנסת מנסור עבאס – השותף הטבעי והציוני של יאיר גולן ונפתלי בנט, שני הכישלונות הפוליטיים הסדרתיים שהפכו להיות התקווה הלבנה של השמאל הפרוגרסיבי, ממש ענבי הגפן בענבי הגפן – כשהוא לא מצליח להוציא מפיו מילים פשוטות וברורות: החמאס צריך להיות מושמד. המראיין שואל אותו: חמאס צריך להיות מושמד? ומה עונה מנסור עבאס בדרכו המלטפת? הוא משיב לו: אתה מכניס אותי לשאלות – עזוב, על מה עליתי לדבר? עליתי לדבר על ההתנהגות של שרים כמו מאי גולן, שמפקירה את החברה הערבית. נו, אתם מבינים עם מי יש לנו עסק? הם חושבים שכולנו מטומטמים פה. הוא מעדיף לדבר נגדי מי שמסרבת להעביר את הכספים שסידרו לו בממשלת השינוי, שהוא כבר הספיק להבטיח לחבר'ה שלו במגזר; על זה הוא ישמח לדבר, לכאוב את כאבה של החברה הערבית. כי כשערבים רוצחים זה את זה, זה רע, אבל כשהם רוצחים, שוחטים, אונסים וחוטפים יהודים ויהודיות, זה כנראה פחות כואב לו. לא פחות מדהימה הייתה התשובה, לא פחות מדהימה - - -

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

- - - והממשלה שלך, הפקרתם את האזרחים - - -

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אתה הפקרת אותם, אתה הפקרת אותם.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

את אחראית, הממשלה שלך אחראית, אתם הפקרתם את האזרחים - - -

היו"ר לימור סון הר מלך:

סליחה, חבר הכנסת מנסור עבאס, קריאה ראשונה.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אתה, שמעביר כסף לארגוני פשיעה וארגוני טרור ולא נותן לחברה. אתה יודע, אתה יודע שאתה לא יכול לשבת בשקט כשהחברה שלך - - -

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

את אחראית, הממשלה שלך אחראית, אתם העברתם 30 מיליון דולר מזומן - - -

היו"ר לימור סון הר מלך:

קריאה שנייה.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

היו"ר לימור סון הר מלך:

סליחה, קריאה שלישית. סדרנים, בבקשה להוציא את חבר הכנסת עבאס מהמליאה.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אתה לא רק תומך טרור, מנסור עבאס, אתה תומך ברציחות במגזר שלך. אתה תומך במה שקורה. איפה כל הכסף? איפה המיליארדים, מנסור עבאס? בוא תספר לנו שברחוב שלך לא יכול להיות עסק אחד פתוח. אתה יורד עם דלי, כשאנשים רוצחים אחד את השני. בוא תספר לכולם איפה הכסף. ככה הם בורחים כשאין להם מה להגיד. הוא גמר לי את הזמן.

גלעד קריב (העבודה):

איך את מדברת?

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

איך אני מדברת? איך אני מדברת, חבר הכנסת קריב? אני אגיד לך איך אני מדברת. אם אכפת לך מהמגזר הערבי והחברה הערבית, כמו שאתה טוען, תשאל את אדון מנסור: איפה המיליארדים שהוא הבטיח לחברה הערבית בממשלת השינוי הביזיונית שלכם? איפה הכסף?

גלעד קריב (העבודה):

איפה הכסף? אצלך. איפה הכסף שאת מעבירה - - -

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אתה יודע איפה? בתנועות האסלאמיות. הכסף אצל אבו לטיף, הכסף אצל ארגוני הפשיעה, לא בחברה הערבית.

גלעד קריב (העבודה):

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אתם צבועים, אתם שקרנים, אתם מגבים תומכי טרור ותומכי ארגוני פשיעה, מנסור עבאס מתעלם מהרציחות במגזר שלהם ואתה צבוע ואתה תומך בזה, תתבייש לך. תתבייש לך.

גלעד קריב (העבודה):

איפה הכסף - - -

היו"ר לימור סון הר מלך:

מאי, תמשיכי. טוב, סליחה, חבר הכנסת קריב, בבקשה. אני נותנת לך עוד שתי דקות.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

לא פחות מדהימה הייתה התשובה של האח לנשק, הגאון מווילנה לפיד, זה שבכל מערכת בחירות מספר לכם על הקולות שהוא שומע בליכוד, כשהוא אומר: לא שמעתי, לא מתייחס, פתאום הוא לא שומע. גם מה שעבאס לא מספר לכם זה שבממשלת הפילוג והשיסוי העסקה הייתה פשוטה: אתם מביאים לי כסף, ואני מחזיק לכם את הממשלה מהביצים, מה שנקרא. אל תתערבו ואל תשאלו לאן הולך הכסף. אתם תשבו על הכיסא, תעשו קולות הצגה של ראש ממשלה, ואני אקבל את הכסף. רק הוא לא מספר לכם לאן זה הלך. אז, מנסור, הינה, הלכת, אל תבכה בדמעות של תנין, צבועות, אתה מימנת - - -

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

הוציאו אותו.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

הוציאו אותו, אז הוא שומע מבחוץ. אתה מימנת וריפדת את כיסיהם של ארגוני הפשיעה המתועבים האלו – שבזכותנו עכשיו, קריב, הם יפרפרו את פרפורי הגסיסה שלהם, לא בזכותך ולא בזכותם. הם יחוסלו, אתם יכולים להתעצבן, כמו שחמאס חוסל, וגם המחבלים, שדינם מוות.

גלעד קריב (העבודה):

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

חברי האופוזיציה בשמאל, שהלכו מכאן, כדאי להם להתעורר. מי שהולך למיטה עם כלב, שלא יתפלא שהוא קם עם פשפשים. מי שהולך לקואליציה עם תנועות אסלאמיות, שלא יתפלא שהוא קם עם רע"מ 48, מי שמספר לעצמו, כמו מירב כהן, שמנסור עבאס הוא ציוני, שלא יתפלא שהוא קם בבוקר עם מהלל שאהידים כמו עופר כסיף ומצביע נגד חוק ציוני אמיתי כמו גירוש משפחות מחבלים. אני מסיימת עוד חצי דקה. אתם, באופוזיציה המופקרת, אוהבים לדבר על הפוליטיקה של 6 באוקטובר. אז אני שואלת אתכם שאלה פשוטה: איך אחרי שאנסו את האחים והאחיות שלנו, אחרי ששחטו תינוקות, ערפו ראשים, כרתו איברים, איך אתם מעיזים לפנטז על ממשלה עם מי שקוראים לחיילי צה"ל "קלגסים" ו"רוצחים"? עם מנסור עבאס, שלא מוכן להגיד שחמאס צריך להיות מושמד? ועוד מנסים למכור לנו אותו בעטיפה ציונית. מה אתם חושבים, שאנחנו מטומטמים? מחבל מת הוא פחות מחבל בעסקה עתידית, פחות תמריץ לרצח וחטיפת יהודים. הוא עוד אימא מתועבת שמתבכיינת מול המצלמות, ושילמדו כולם מה יקרה לו ולחברים שלו. מחבל מת זה צדק אמיתי.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אני מסיימת. זה נכון שמאור הגולה, עוד פעם, הגאון מווילנה, יאיר לפיד, הסביר לנו שכל הבעיות שלנו נמצאות שם, בים, זה רחוק מאוד מכאן, אבל כאן זה קרוב. קרוב מאוד.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אנחנו נייבש את הביצה הזאת. היתושים ושאר הטפילים כמוכם יתנדפו, והחברה הישראלית כולה, יהודים וערבים, יוכלו לשגשג בנחת. אבל אנחנו נעשה את זה ביד חזקה ובזרוע נטויה. עברו הימים שרוצחים של יהודים מחייכים למצלמות, שיחייכו לתולעים מתחת לאדמה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה. חברת הכנסת צגה מלקו, בבקשה.

גלעד קריב (העבודה):

גברתי היושבת-ראש, קראו לחברי כנסת "טפילים".

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

תתמודד, תתמודד, קיבלנו עוד - - - טפילים כמו שאתם.

גלעד קריב (העבודה):

כרגע השרה מאי גולן קראה לחברי כנסת "טפילים שייעלמו". זו השפה? שאני אדע פשוט להתאים את השפה שלי.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

טפילים. תפנה לוועדת האתיקה, תפנה לוועדת האתיקה - - -

היו"ר לימור סון הר מלך:

בבקשה, להרגיע פה.

גלעד קריב (העבודה):

אבל היושבת-ראש, היא הסתכלה עליהם, גם עליי, ואמרה "טפילים".

היו"ר לימור סון הר מלך:

אתה רוצה להגיב לזה?

גלעד קריב (העבודה):

לא, אני רוצה לדעת מה הסטנדרט. אם עכשיו מישהו מפה יעלה ויקרא לשרי הממשלה "טפילים", זה מקובל? אם כן, אז שנדע.

היו"ר לימור סון הר מלך:

לרשותך שלוש דקות, בבקשה.

צגה מלקו (הליכוד):

גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני משתדלת לא לדבר על אנשים בשמם, אבל הפעם אני נאלצת. אני עומדת כאן כדי לשים סוף להכפשות של חברת הכנסת נעמה לזימי – חבל שהיא לא פה. אני ראיתי את זה ברשתות החברתיות, וגם היום בנאום שלה היא אומרת. מי שחסמה כבישים, שרפה צמיגים, פגעה באזרחי ישראל, מעיזה לעמוד כאן ולקרוא למפלגת הליכוד "ארגון פשיעה". תקשיבו לזה, המפלגה הכי גדולה במדינת ישראל, המפלגה הדמוקרטית, המפלגה שמייצגת יותר ממיליון אנשים, לקרוא לה "ארגון פשיעה"? זה נשמע לכם, חבריי מהאופוזיציה, נשמע לכם נורמלי? ארגון פשיעה?

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

כן.

צגה מלקו (הליכוד):

איך זה כן, חברת כנסת עאידה?

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

קראו לנו "תומכי טרור". לא ראיתי אותך מתרעמת על זה, לא ראיתי אותך נואמת על זה.

צגה מלקו (הליכוד):

בואי אני אגיד לך - - -

היו"ר לימור סון הר מלך:

טוב, זה לא דיאלוג. בבקשה, חברת הכנסת צגה מלקו.

צגה מלקו (הליכוד):

בדיוק, זה לא דיאלוג, אבל לקרוא למפלגה "ארגון פשיעה" – אני חושבת, עברנו קו אדום. לא יכול להיות. יותר ממיליון אזרחי מדינת ישראל הצביעו, נתנו את אמונם, 32 מנדטים. לקרוא "ארגון פשיעה"? אני חושבת – מי הפושע, מי העבריין, כולנו יודעים. אתם יודעים, אם אני הייתי סוגרת כביש, חוסמת כביש, הייתי מדליקה מדורה, אתם יודעים מה היה קורה? כולנו יודעים. לכן, חבריי חברי הכנסת, אנא היזהרו בדבריכם. לעם כבר נמאס לשמוע את הפילוג, הסכסוך, הקיטוב. אנחנו צריכים להיות דוגמה. לא יכול להיות שכל אחד יעמוד פה, ישפיל או ידבר דברי נאצה על אזרחי מדינת ישראל בהשתייכותם למפלגה מסוימת, מפלגה דמוקרטית, לא משנה איזו מפלגה, דרך אגב, לא יכול להיות שנקרא. לכן אני אומרת את זה. חבל שחברת הכנסת לזימי לא כאן, אני באמת התכוונתי שתשמע את דבריי. היא לא יכולה לקרוא למפלגת הליכוד "ארגון פשיעה". מפלגה גדולה, מפלגה שיש לה 32 מנדטים, כל מפלגה הייתה רוצה להגיע לכמות המנדטים של מפלגת הליכוד. חבריי חברי כנסת מהליכוד, אנחנו צריכים להיות גאים במה שאנחנו, במה שקיבלנו, אמון הציבור. אני מבטיחה לכם, גם בבחירות הבאות, הדבר לא ישתנה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה. חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח; חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח; חברת הכנסת יעל רון בן משה – אינה נוכחת. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, בבקשה, לרשותך שלוש דקות.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מכובדתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו רואים שמפלגת עוצמה יהודית רצה ואצה בחקיקה מטורפת. הרי יש עונש מוות משנות השישים, אבל כל פעם באים לכנסת כאן, והם מוסיפים עוד חקיקה מיותרת לחלוטין. במקום להתמקד ולשים את הפוקוס על הסוגיות הבוערות במדינה, פעם מביאים חוקים נגד הסטודנטים במכללות ובאוניברסיטאות, מביאים עוד ועוד הריסה לנגב, לא מטפלים בפשיעה בחברה הערבית.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

נכון מאוד. תגיד תודה - - -

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

השר מגיע לאולפנים ולא יודע את מספר הנרצחים בחברה הערבית.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

תגיד תודה שאני - - -

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

השר הממונה על ביטחון האזרחים – הוא מפריע לי – השר הממונה על ביטחון האזרחים לא מקים חמ"לים, לא בגליל, לא במשולש, במרכז, לא בנגב. הוא נכשל בתפקיד שלו. אני לא מבין איך הוא עולה כאן לפודיום ואומר שהוא מביא ביטחון לאזרחים. לא נמאס לך מהשקרים? לא נמאס לך לספר שטויות לאזרחים במדינה? לא הגיע הזמן לדאוג לאזרחים? לא הגיע הזמן שתפסיק את החקיקה הגזענית המטורפת, המיותרת, שלא מביאה שום תוצאה? האם אתה לא מתבייש כאשר אתה הורס בתים ומשאיר משפחות ללא קורת גג בנגב?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

לא, לא.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

סיפרתי מוקדם על זקנה שהתקשרה. הגעת לבית שלה והדבקת יחד עם הפקחים שלך צווי הריסה. לא מתביישים? מסתכלים על האזרחים של המדינה בצורה שונה. מדברים על משילות – איפה המשילות שלך בעניין הרציחות? איפה המשילות שלך בעניין תאונות הדרכים? אתה לא מתבייש? לא הגיע הזמן שתפנה את המקום שלך? ראית מה קרה בסח'נין, במשחק של מכבי חיפה וסח'נין. מה עשית עם אלה שתקפו את אוהדי סח'נין? מה עשית? נתת לאוהדי חיפה לתקוע בסח'נין. אתה מבסוט, שמח, לא עושה כלום; מעודד את המשטרה ליישם את המדיניות הגזענית שלך. השר הגזען, הגיע הזמן שתתפטר מהממשלה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה. מדיניות החוק, קוראים לזה. טוב, חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח; חבר הכנסת ירון לוי – אינו נוכח; חברת הכנסת אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת; חבר הכנסת אלון שוסטר – אינו נוכח; חברת הכנסת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת. חבר הכנסת יצחק קרויזר, בבקשה. לרשותך שלוש דקות, בבקשה.

יצחק קרויזר (עוצמה יהודית):

ברשות השרה, השר בן גביר, סגנית יושב-ראש הכנסת, היושבת בראש, חברת הכנסת לימור סון הר מלך, האמת היא שרציתי לדבר על החוק, חוק חשוב מאין כמותו, אבל ברשותך, אני רוצה לדבר אלייך. בשנתיים האחרונות עם ישראל חווה את אחת התקופות הקשות ביותר שלו, והתקופה הזאת התאפיינה בצורך של הציבור לראות הנהגה, הנהגה שמובילה אותו עם תקווה. לפני 22 שנה היית באחת הסיטואציות, אולי אחד הרגעים הקשים ביותר שיכולים להיות לאדם, וברגע הזה, כמו שאנחנו מכירים אותך, היית מלאה בתקווה ובאמונה, באמונה בצדקת הדרך ובהבנה העמוקה שאת חלק ממשהו הרבה יותר גדול מהאסון הכבד שהכניס אותך בשערי משפחת השכול. בשנתיים האחרונות מאות משפחות במדינת ישראל נכנסו בכאב גדול בשערי משפחת השכול, והם חיפשו כל הזמן תקווה, איזשהו סמל שיכול להיות יותר טוב. היום בנאום שלך אני לא חושב שהייתה כאן עין אחת שנשארה יבשה. אבל יותר מההתרגשות, הייתה כאן תקווה: לראות אותך עומדת כאן, 22 שנה אחרי האסון שפגש בך ובמשפחה שלך. אחרי מאות משפחות שחוו אסון, שאיבדו את היקר להן מכול, אחרי יום שחשבנו שאין צדק יותר, שאין יכולת לתקן, עמדת כאן והבאת צדק, הבאת תקווה. הסתכלת למאות משפחות, לאלפי משפחות שכולות, ואמרת להן בצורה ברורה: יש תקווה, יש אחרית, יש תכלית לכל מה שקורה. אפשר לתקן, אפשר להביא צדק, אפשר להוציא להורג את מי שהלך ופשע והרג את אזרחי מדינת ישראל, ודם יהודי הוא לא הפקר יותר במדינת ישראל. אחרי שנים של קונספציה, של תפיסת עולם של פחד, של פחד שאנחנו הבטחנו למגר – למגר את התופעה הזו, תופעה שפשתה בעם היהודי במשך אלפי שנים, של פחד מעצמנו – עמדת כאן בגאווה; הסתכלת למצלמה, הסתכלת לציבור, הסתכלת לאויב שלנו, ואמרת לו: תדע, כשאתה תרים את הראש ותחשוב לצאת לשפוך דם של אזרחי מדינת ישראל, גם הדם שלך יישפך. לא יהיו יותר עסקאות, כי לא יהיה את מי יותר לשחרר. לא יחזרו מחבלים לעסוק בטרור, כי מחבלים מתים לא חוזרים לעסוק בטרור. עמדת כאן, וכולנו התמלאנו גאווה – לא רק החברים לסיעה, אלא הכנסת כולה ועם ישראל כולו. אני מברך אותך, לימור, שתמשיכי להוביל אותנו בגאווה גדולה, בגאווה ובעוצמה יהודית גדולה, ותמשיכי להביא תיקון וצדק לעם ישראל. תודה רבה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה, תודה רבה. אתה יודע, חבר הכנסת קרויזר, אני קוראת לזה – יש כאלה שלא שמחים על החוק הזה, אז להם יש שיר, ואני לא שרה, כי זה "קול באישה" – ולפעמים החגיגה נגמרת. תודה רבה. חבר הכנסת צביקה פוגל, בבקשה. לרשותך, שלוש דקות, בבקשה.

צביקה פוגל (עוצמה יהודית):

גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, זה לא עוד חוק שעומד לאישור פה היום.

היו"ר לימור סון הר מלך:

שקט במליאה, בבקשה.

צביקה פוגל (עוצמה יהודית):

חבריי חברי הכנסת, זה לא עוד חוק שעומד פה היום לאישור. זו לא הצבעה רגילה. אנחנו הולכים היום לקבוע עוד לבנה בקיר שימנע מהקונספציה להכות בנו שוב. אישור חוק עונש מוות למחבלים הוא לא צעד של נקמה. הוא צעד אמיץ, ערכי ומוסרי, שמבטא רצון ונחישות לקיומו של עולם נקי מרוצחים נאציים, אסלאמיים קיצוניים מתועבים.

היו"ר לימור סון הר מלך:

שקט, בבקשה.

צביקה פוגל (עוצמה יהודית):

בניגוד להרבה דברים שנאמרו פה, ואחרי הרבה מאוד דיונים, חוק עונש מוות למחבלים ירתיע ויוריד מסדר-היום את המושג עסקת החלפת שבויים, כי מחבל רוצח הוא לא שבוי מלחמה, הוא שבוי בשנאה תהומית לקיומו של העם היהודי בכלל ובארץ ישראל בפרט. מחבל שחוזר לרצוח את הדס פוגל רק כי הוא שמע אותה בוכה; מחבל שטובח, ששורף, שאונס, שכורת איברים לילדים, למבוגרים, לנשים וגברים – מחבל כזה לא ראוי להיות חלק מהעולם שלנו. כל מי שיתמוך בהצעת החוק ימנע מהסנוואר הבא לקום ולרצוח בנו. ביחס ישיר להצעת החוק הזו, אני חייב לומר לכם שיש פה שני סוגים של חברי כנסת: מי ששומר על זכותם של אזרחים להגנה ולהרתעה, ומנגד, מי שמגן על מחבלים, שימשיכו לחיות על חשבוננו בבתי הסוהר. היום, חבריי חברי הכנסת, נגלה על כל אחד לאיזה צד הוא שייך. הצעת החוק העומדת להצבעה היום לא משאירה שיקול דעת לשופט. מרגע שהוכחה אשמתו של המחבל הרוצח, הוא נידון למוות. אני מוכן להשאיר לשופט את שיקול הדעת לקבוע באיזו שיטה תבוצע ההוצאה להורג, כי מחבל מת לא משתחרר. גברתי היושבת-ראש, חברתי לימור סון הר מלך, ואדוני השר לביטחון לאומי, חבר הכנסת איתמר בן גביר, תודה על הנחישות בהובלת הצעת החוק והפיכתה מתיאוריה למעשה. חברתי היקרה, בשבוע הבא אנחנו נתחיל לדון בחוק הזה, ובעזרת ה' במהרה הוא יירשם בספר החוקים של מדינת ישראל.

היו"ר לימור סון הר מלך:

אמן. תודה רבה, רבה, רבה. חבר הכנסת וליד טאהא. לרשותך שלוש דקות.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אני רוצה לטעון שדווקא קיים עונש מוות, אבל הוא מתקיים נגד ילדים פלסטינים, שיורים בהם והורגים אותם בלי שעשו כלום לאף אחד.

טלי גוטליב (הליכוד):

די כבר. די כבר. די כבר. אף אחד - - -

היו"ר לימור סון הר מלך:

מי הורגים פה?

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

עונש מוות מתקיים נגד פלסטינים במסיק הזיתים; עונש מוות - -

טלי גוטליב (הליכוד):

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

- - מתקיים יום-יום - -

היו"ר לימור סון הר מלך:

אתה לא יכול להאשים את הלוחמים שלנו.

טלי גוטליב (הליכוד):

- - - אתה לא תגיד - - -

היו"ר לימור סון הר מלך:

אתה לא תדבר - - -

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

- - בשטחים הפלסטיניים הכבושים.

טלי גוטליב (הליכוד):

אתה לא תדבר על זה.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

לא רק על ידי חיילים במדים, אלא על ידי מתנחלים טרוריסטים - -

טלי גוטליב (הליכוד):

אתה לא תגיד את זה.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

- - המגובים על ידי חיילים ופורעים בשטחים הכבושים בכל יום.

טלי גוטליב (הליכוד):

- - - אתה לא תגיד את זה - - -

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אז לבוא ולטעון שלא קיים עונש מוות, זה שקר.

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר לימור סון הר מלך:

אתה לא תעיר. אתה מעליל עלילות. אתה מעליל עלילות.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

- - - רחוק מהאמת. למה צריכים - - -

היו"ר לימור סון הר מלך:

אתה מעליל עלילות. אתה מעליל עלילות על הלוחמים שלנו.

טלי גוטליב (הליכוד):

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

עונש מוות גם מתקיים לעיתים על ידי שוטרים לגבי אזרחים ערבים ללא משפט.

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר לימור סון הר מלך:

אתה מעליל עלילות על הלוחמים שלנו ועל השוטרים שלנו.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

- - - והוא לא עצר אחרי שאמרו לו לעצור.

טלי גוטליב (הליכוד):

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אז נראה שהוא לא עצר אחרי שאמרו לו לעצור. למה צריך לירות בו? למה צריך להרוג אותו?

טלי גוטליב (הליכוד):

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

למה צריך להרוג אותו? אז עונש מוות הוא קיים.

טלי גוטליב (הליכוד):

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

עונש מוות קיים; הוא קיים נגד נשים פלסטיניות, קיים נגד ילדים פלסטיניים - -

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

- - - צא החוצה - - -

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

- - הוא קיים נגד אזרחים ערבים בתוך מדינת ישראל.

היו"ר לימור סון הר מלך:

לא. אתה לא תאמר שהלוחמים שלנו רוצחים. בבקשה החוצה.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

- - - בהם ללא משפט.

היו"ר לימור סון הר מלך:

הוא לא יאמר שהלוחמים שלנו רוצחים, לא במליאת הכנסת.

טלי גוטליב (הליכוד):

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

עובדת ההסתה שלה? עובדת עלייך ההסתה שלה? נפלתם על הראש? לא אמרתי שום דבר. עבדה עלייך ההסתה שלה?

קריאות:

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אי-אפשר ככה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

לשבת במקום, בבקשה.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כנופיה. אתם כנופיה. כנופיית פושעים. כנופיית פושעים. אתה מורשע בתמיכה בטרור. אתה מורשע בתמיכה בטרור.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אתה מחבל.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

טרוריסט. אתה מורשע בתמיכה בטרור - - - טרוריסט.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

כולכם צאו החוצה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

חבר הכנסת איימן עודה.

טלי גוטליב (הליכוד):

למי הוא קורא מחבל? למי אתה קורא מחבל טרוריסט על מלא כמוך - - -

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

- - - עוד כמה ימים החוצה - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר לימור סון הר מלך:

אף אחד לא יאמר במליאה שהלוחמים שלנו רוצחים. לא כשאני יושבת פה.

טלי גוטליב (הליכוד):

נגמרו הימים האלה פה שאתם יכולים לטנף את הפה שלכם על חיילים. אין יותר. זה נגמר. אין יותר לעמוד פה - - -

היו"ר לימור סון הר מלך:

עלילות דם – לא פה. לרשותך שלוש דקות. בבקשה.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

היו"ר לימור סון הר מלך:

לרשותך שלוש דקות.

טלי גוטליב (הליכוד):

אין יותר.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

תני לי את האפשרות לדבר קודם.

טלי גוטליב (הליכוד):

אין יותר. הם לא חיים - - -

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

מה עם קריאה ראשונה, שנייה, שלישית?

היו"ר לימור סון הר מלך:

טלי. טלי. לרשותך, שלוש דקות, בבקשה. שקט במליאה, בבקשה.

טלי גוטליב (הליכוד):

גדול תומכי הטרור עומד - - -

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושבת-ראש, חברי הכנסת. מזה שעתיים אני מתבונן בכנסת הזאת, ורואה אנשים – האמת שאני חייב לומר: אנשים באמת חלשים, באמת חלשים. מאוד. פעם במדינת ישראל הוקמה ועדת חקירה ממלכתית לעניין הטיית משחקי כדורגל; גניבת נפט מסיני; על מי רצח את ארלוזורוב למשל – אבל על ה-7 באוקטובר, על לפני, על אחרי, לא? זו ממלכתיות? זה חוזק? אלה אנשים בטוחים בעצמם? וראית אחרי זה שהביאו הצעת חוק למניעת ערוצים זרים. באמת אנשים בטוחים בעצמם מונעים ערוצים זרים?

טלי גוטליב (הליכוד):

של מחבלים.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

ערוצים של מחבלים.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

למה לא? הם לא בטוחים בעצמם?

טלי גוטליב (הליכוד):

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

ועכשיו יש עוד חוק. עוד חוק: עונש מוות. מה החוק הזה? החוק הזה הוא שירת הברבור של הכיבוש.

טלי גוטליב (הליכוד):

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

מתי מתחילים להביא חוקים כאלה? כשנכשלים במלחמה, מביאים חוקים כאלה - -

אושר שקלים (הליכוד):

על הראש שלך. על הראש שלך.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

- - כשיש להם את ה-7 באוקטובר, ממשלת ימין על מלא, 90% מהיהודים תמכו במלחמה, טראמפ נתן גושפנקה לטרנספר, המלחמה הארוכה ביותר, ולא ניצחתם את הסוגיה הפלסטינית.

אושר שקלים (הליכוד):

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

פשוט מאוד.

טלי גוטליב (הליכוד):

ד"ש חם - - -

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

הסוגיה הפלסטינית נהייתה סמל החירות בכל העולם. אחרי המלחמה הזו נשארו בין הים לנהר 7.5 מיליון פלסטינים. כל מה שרציתם לשנות את המשוואה ולעשות את הטרנספר – נכשלתם. לכן אתם במשבר אידיאולוגי. במשבר אידיאולוגי משתגעים כמו שאתם משתגעים עכשיו. אז, חבורה של חלשלושים, חבורה של חלשלושים, חבורה של חלשלושים, זה אתם. אתם תעופו, ויישאר העם הפלסטיני, ויסתיים הכיבוש הארור, ותקום מדינת פלסטין על אפכם ועל חמתכם.

טלי גוטליב (הליכוד):

- - - הוא לא יכול להגיד את זה. הוא לא יכול להגיד את זה.

ניסים ואטורי (הליכוד):

היו"ר לימור סון הר מלך:

היה לא תהיה. טוב, חברת הכנסת עאידה תומה סלימאן.

ניסים ואטורי (הליכוד):

היו"ר לימור סון הר מלך:

שימשיכו לחלום. לרשותך שלוש דקות, בבקשה. שקט בבקשה במליאה.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

טרוריסטים - - -

קריאות:

היו"ר לימור סון הר מלך:

שקט. שקט בבקשה במליאה.

טלי גוטליב (הליכוד):

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

היא משתוללת והכול בסדר? מה זה צריך להיות? מה זה?

היו"ר לימור סון הר מלך:

בריונות. בבקשה.

גלעד קריב (העבודה):

צורחים עליו, ואת מוציאה אותו?

היו"ר לימור סון הר מלך:

הוא כמעט הרביץ לה. מה זאת ההתנהלות הזאת?

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

הרביץ למי? למה היא בכלל נמצאת פה?

היו"ר לימור סון הר מלך:

זה בסדר מבחינתך, חבר הכנסת - - -

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

למה היא צועקת כל הזמן?

קריאות:

היו"ר לימור סון הר מלך:

בבקשה, אני מבקשת. חברי הכנסת.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

למה היא כל הזמן צועקת?

היו"ר לימור סון הר מלך:

לחזור למקומותיכם. בבקשה, סדרנים. בבקשה. חברי הכנסת.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר לימור סון הר מלך:

רגע, אני אפסיק את הזמן.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

נגמרו הימים.

היו"ר לימור סון הר מלך:

בבקשה.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

כל כלב ביג'י יומו. אתה כלב. כל כלב ביג'י יומו.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

היו"ר לימור סון הר מלך:

חבר הכנסת אחמד טיבי, החוצה, בבקשה. סדרנים, את חבר הכנסת טיבי החוצה. החוצה את חבר הכנסת טיבי. סדרנים, בבקשה, החוצה. קריאה ראשונה, אחמד טיבי, קריאה שנייה, חבר הכנסת אחמד טיבי, קריאה שלישית – החוצה.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

כל כלב ביג'י יומו.

קריאות:

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

רוח'. רוח' - - -

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

יאללה, ברה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

אתה שמעת מה הוא אמר? אתה כלב.

קריאות:

היו"ר לימור סון הר מלך:

בבקשה. מאי, חברת הכנסת מאי גולן, השרה מאי גולן, שבו עכשיו, בבקשה. שבו, בבקשה. חברי הכנסת, לשבת במקומותיכם.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

למה את לא מרחיקה את בן גביר? תרחיקי אותו מהמליאה. איך הוא נשאר כאן במליאה?

היו"ר לימור סון הר מלך:

חברת הכנסת עאידה תומא סולימן, לרשותך – בבקשה, שקט במליאה.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

אני שומרת על זכותי לדבר כשיש סדר באולם. אני לא מוכנה להיות ככה. מה זה צריך להיות?

היו"ר לימור סון הר מלך:

בסדר, יהיה פה סדר.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

תוציאו אותו מהמליאה - - -

היו"ר לימור סון הר מלך:

אתה בינתיים צועק לא פחות. בבקשה לשבת. תודה רבה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

החוצה, החוצה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, שלוש דקות לרשותך. בבקשה.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

המחזה שהתרחש עכשיו במליאה מעיד בדיוק לאן החברה הישראלית מדרדרת. אתם מדרדרים אותה לתהום עמוקה. כאשר יש שר שמתנהל כמו בריון, שר שהורשע בתמיכה בטרור מתנהל כמו בריון, חברת הכנסת שלא מפסיקה לצעוק כל היום, חבורה של אנשים שחושבים את עצמם חזקים.

ניסים ואטורי (הליכוד):

- - - הביתה.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

אנחנו מוסריים יותר. אנחנו נגד אלימות. אנחנו לא מוכנים להידרדר לשפל שאתה נמצא בו.

היו"ר לימור סון הר מלך:

חברי הכנסת, אני איאלץ להאריך את זמן הדיבור שלה. בבקשה, תנו לה לדבר.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

אתם מלאים שנאה וגזענות ועליונות, ואתם חושבים שזה מה שייתן לכם את הזכות להתנהל בצורה כזו. כל חברה נבחנת בזמנים הקשים שלה; כל חברה נבחנת במידת הכאב שלה, אבל יותר – איך היא מגיבה לכאב הזה; וכאשר אתם משתוללים ככה, אתם מבטאים בדיוק את חוסר המוסריות.

טלי גוטליב (הליכוד):

- - - מחבל.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

הצעת החוק הזו מבוצעת בבתי סוהר. 75 עצירים מתו בתוך בית הסוהר. אתם – היום הממשלה הזו מופיעה בפני מוסדות בין-לאומיים ומדברת על זה שהיא נגד עינויים. אז הינה, בבקשה, תדברו גם על עונש מוות. עונש מוות שהוא בלתי הפיך. המערכת המשפטית לא חסינה מטעויות - - -

ניסים ואטורי (הליכוד):

אנחנו נעשה עונש מוות למחבלים. החברים שלך - - -

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

בינתיים תשתוק. זו זכות הדיבור שלי. אתה תשתוק, אתה תשתוק. זכות הדיבור היא שלי.

היו"ר לימור סון הר מלך:

חבר הכנסת ואטורי, חבר הכנסת ניסים ואטורי.

ניסים ואטורי (הליכוד):

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

זכות הדיבור היא שלי, ואתה לא תפריע. אין לך משהו חשוב להגיד. שום דבר חכם לא יוצא ממך. עדיף שתחסוך מאיתנו את הפנינים הגזעניים שלך. תפסיק עם המופיע הזה. אולי זה יעזור לך בפריימריז, כמוה, אבל בסולם המוסר והאנושיות אתם אפס.

קריאות:

היו"ר לימור סון הר מלך:

בבקשה, אתם תאריכו את - - -

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

אפס אתה מקבל, אתה ואחרים.

ניסים ואטורי (הליכוד):

- - - תומכת טרור, תומכת טרור - - -

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

תקשיב טוב. אני אומרת לך, בסולם המוסריות אתה תקבל אפס.

היו"ר לימור סון הר מלך:

חבר הכנסת ואטורי, בבקשה.

ניסים ואטורי (הליכוד):

היו"ר לימור סון הר מלך:

לא. אתה צודק. נכון, זה לא - - - וגם הזמן שלה הסתיים.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

אני אמרתי, ואני חוזרת שוב - -

היו"ר לימור סון הר מלך:

הזמן שלך הסתיים.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

- - בסולם המוסריות אפס. כולכם מקבלים אפס כי בסופו של דבר אתם בונים על זה שניעלם.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תם זמנך. תודה רבה. תודה רבה. חבר הכנסת - - -

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

לא ניעלם. נישאר על אפכם וחמתכם.

היו"ר לימור סון הר מלך:

להוריד אותה, בבקשה. תודה רבה.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

- - - נתת - - - דקות. עשרים דקות נתנה למאי גולן.

היו"ר לימור סון הר מלך:

חבר הכנסת ינון אזולאי – אינו נוכח. חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון, בבקשה.

טלי גוטליב (הליכוד):

שנאת היהודים שלך והגזענות שלך ידועות למרחקים. אנחנו אוספים עלייך כל מילה. לא שכחתי לך את הריח - - - לא שכחתי לך את ה - - -

היו"ר לימור סון הר מלך:

טלי.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

תמשיכי לצעוק. לא יעזור לך בכלום. את כבר הבדיחה של המדינה.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

למה בן גביר לא מורחק?

היו"ר לימור סון הר מלך:

חבר הכנסת בוארון, לרשותך שלוש דקות. שקט במליאה, בבקשה.

טלי גוטליב (הליכוד):

ניפגש, ניפגש - - - חכי.

היו"ר לימור סון הר מלך:

טלי.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

גברתי יושבת-הראש, חבריי חברי הכנסת, בראש ובראשונה, אני רוצה לחזק את מציעי החוק: גברתי היושבת בראש, חברת הכנסת לימור סון הר מלך, וחברי ניסים ואטורי, על ההצעה החשובה הזו, חברי חבר הכנסת צביקה פוגל. מחבלי הנוח'בה צריכים למות. מחבלים, בכלל, שמרימים יד והורגים ורוצחים יהודים באשר הם, שכל מטרתם רצח יהודים, שכל מטרתם זו אותה קריאה שמהדהדת כבר 150 שנה: אטבח אל-יהוד; האנשים האלה, חלאות האדם האלה, תתי-האדם האלה, צריכים למות. הגיע הזמן שמדינת ישראל תתעשת, וכשם שהיא מגינה על עם ישראל כאן, בארץ ישראל, כחלק מההגנה הרחבה הזו, צריכה להטיל עונש מוות על מחבלים שרצחו, פגעו, אנסו, טבחו ביהודים. בשנת 2025 טבח יהודים לא יהיה דבר שמובן מאליו – זה בראש ובראשונה. אני רוצה לנצל את הדקה וחצי שנשארו לי ולדבר על האירוע שהולך להיערך מחר בבית המשפט העליון, בעתירה שהגשתי, עם חבריי מארגון לביא, כנגד היועצת המשפטית לממשלה. היועצת המשפטית לממשלה, במצוות בית המשפט, קיימה דיון ב-15 בינואר 2025 בהשתתפות פרקליט המדינה עו"ד עמית איסמן; מנהל מערך ייעוץ החקיקה; עו"ד שרון אפק; המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, ד"ר גיל-עד נועם; המשנה לפרקליט המדינה, עו"ד אלון אלטמן; מנהל מחלקת בג"צים עו"ד ענר הלמן; סגן הפרקליטה הצבאית הראשית עו"ד עשהאל גל. וכל החברים האלה התכנסו והחליטו, חבריי חברי הכנסת, את ההחלטה הבאה. אני רוצה להקריא לכם: בדיון הייתה עמדה אחידה של גורמי פרקליטות המדינה והייעוץ המשפטי לממשלה אשר מקובלת על היועצת המשפטית לממשלה ופרקליט המדינה. להלן עיקריה: מדובר במערכת צבאית. הפרקליטות הצבאית מקצועית, עצמאית ונטולת פניות. נוסף לכך קובעת היועצת המשפטית לממשלה: תיאור גורמי צה"ל את פעולות החקירה שבוצעו על ידי הפרקליטות הצבאית – בהובלת עשהאל גל בתוך הפרקליטות הצבאית – הפעולות האלה היו על פי אמות המידה המפורטות בהנחיית היועצת. הבדיקה הייתה עצמאית ומקצועית. אנחנו מדברים על בדיקה פיקטיבית, שהתבררה כבדיקה פיקטיבית, כשהאמת הייתה - -

קריאה:

ישראבלוף.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

ישראבלוף.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

כשהאמת הייתה מתחת לפנס. למה באותה חקירה, באותה ישיבה, לא שאלו את עשהאל גל: האם אתה בודק את הדוברת של הפרקליטה הצבאית הראשית? למה לא שאלו את עשהאל גל אם הוא חקר את שמונת הפרקליטים, ואם הוא גבה עדות מהתובע הצבאי הראשי?

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

גברתי, עוד מילה אחת.

היו"ר לימור סון הר מלך:

אז מילה.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

השאלות האלה לא נשאלו כיוון שהחץ נתקעה, ולאחר מכן סומן העיגול. והעיגול הוא לקיים בדיקה פיקטיבית ולהיות שותפים באותו טיוח, שהוצג לאחר מכן לבית המשפט העליון כעדות שהתבררה כעדות כזב.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

מחר לא נסתפק בפחות מהוצאת החקירה של אותה בדיקה ושל כל השותפים בטיוח אל מחוץ לכותלי הפרקליטות והייעוץ המשפטי.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

לא נסתפק בפחות מחקירה על ידי השופט קולה. חברי חבר הכנסת פורר - -

היו"ר לימור סון הר מלך:

חבר הכנסת בוארון, תם הזמן. תודה רבה.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

- - אל תטיח ביקורת בדבריי. תודה רבה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה. חברת הכנסת מרב מיכאלי. לרשותך שלוש דקות. בבקשה.

מרב מיכאלי (העבודה):

תודה רבה. זה כל כך פשוט, שזה באמת, זה שקוף, זה מדהים. ממשלה שהבטיחה ביטחון, שהבטיחה להיות בעלת הבית, שהבטיחה להילחם בפשע; שהבטיחה ששום דבר לא יעמוד בדרכה כי "ימין מלא מלא"; הממשלה שהביאה את הטבח הנורא ביותר על עם ישראל מאז השואה, מספר עצום של נרצחות ונרצחים מטרור, אובדן נורא של חיי אדם במלחמה, המלחמה הארוכה ביותר בתולדות מדינת ישראל, שבסופה חמאס עומד על הרגליים בעזה, ועכשיו באדיבות, חסות מחודשת של טורקיה וקטר, ימשיך להתחזק אחרי כל הזוועות שעברנו בשנתיים האלה. ממשלה שתחתיה הדם זורם פה ברחובות – מספר שיא מטורף של נרצחים, מספר שיא של נרצחות, מספר שיא של יותר מ-20 שנה בהרוגות והרוגים בתאונות דרכים; כישלון מהדהד, אפס ביטחון, אובדן מוחלט של משילות. אז מה עושים? מביאים עונש מוות למחבלים. יש חוק עונש מוות במדינת ישראל.

היו"ר לימור סון הר מלך:

זה לא החוק הזה.

מרב מיכאלי (העבודה):

במקרים שמחליטים שצריך, אפשר להפעיל עונש מוות במדינת ישראל. אבל זה לא הסיפור כאן; הסיפור כאן הוא קמפיין. הסיפור להגיד לכם: תראו, תראו, עונש מוות למחבלים. "מוות למחבלים, מוות למחבלים" – שלא תשימו לב לנהרות הדם; שתשכחו את 7 באוקטובר; שתשכחו את החטופות והחטופים שנרצחו בעזה כשהפקירו אותם שם; שתשכחו את 920 ויותר החיילים שאיבדנו; שתשכחו את הלומות והלומי הקרב, שמסתובבות ומסתובבים בינינו באלפים וחייהם אינם חיים, וחיי הילדות והילדים שלהם והנשים שלהם אינם חיים; שתשכחו את הכסף האין-סופי שלא תקבלו, לא בחינוך, לא בבריאות, לא ברווחה, לא בתשתיות – משום שהוא הלך על המלחמה הארורה הזאת. אז אומרים לכם: עונש מוות למחבלים. תתנו להם? תתנו להם למכור לכם את הדבר הזה? תאכלו את הקש והגבבה הזאת שהם מנסים להאכיל אתכן ואתכם? לא נראה לי.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה. חבר הכנסת אופיר כץ. בבקשה. לרשותך שלוש דקות. בבקשה.

אופיר כץ (הליכוד):

תודה רבה. גברתי היושבת בראש, אין יותר מתאים מלהעביר את החוק הזה כשאת יושבת על הכיסא הזה. ובאמת עליתי לפה להודות לכל מי שיש לו חלק בחוק החשוב וההיסטורי הזה – להודות לשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, יישר כוח על הנחישות, העיקשות. התעקשת – קיבלת. אבל זה לא – זה היה דבר קל. זה היה דבר קל. הלוואי וכל הדברים שתתעקש יהיו מהסוג הזה, אז אנחנו נסתדר כל הזמן. לראש הממשלה, שנתן לנו את ברכת הדרך ואת האור הירוק להתקדם עם החוק; לחבר הכנסת עודד פורר, לחבר הכנסת ניסים ואטורי; ליושב-ראש הוועדה, מכונת החוקים – צביקה פוגל. אני חוזר למי שפתחתי איתה – לימור היקרה – אני חושב שכל מי שהקשיב לנאום שלך – באמת ריגשת אותנו. אין נאום יותר אמיתי וכואב ומרגש ממה שאת נאמת פה היום, ואני שמח שיש לך חלק פעיל מאוד וחשוב כיוזמת הצעת החוק ובכל הדיונים. באמת עשינו 50% מהדרך, ויש עוד דרך לעשות. אני רוצה לבקש מכם, תירגעו עם תומכי הטרור, עם הח"כים הערבים. באמת, תבינו אותם, הם באו לעבודה, הרי מה מהות העבודה שלהם? נגד חיילי צה"ל – בעד מחבלים. עכשיו, הם הגיעו היום ליום העבודה, הגיעו, ישבו ב-16:00 להצבעות, ורואים את סדר-היום של המליאה. אז החוק הראשון שהיה לנו היום הוא להוציא את אל-ג'זירה מחוץ לחוק ועוד ערוצים של חיזבאללה וחמאס, הערוצים שהם הכי דואגים, שהם הכי רוצים שיראו אותם ויצפו בהם – וקיבלו חוק שאנחנו בעצם ממשיכים את הוראת השעה שאל-ג'זירה לא יוכלו לשדר פה. ממשיכים לחוק השני: עונש מוות למחבלים – גם פה, ממתי אתם רואים אותם, את חברי הכנסת הערבים, נשארים פה עד שעה כזאת? ראיתם אותם פעם נשארים עד שעה כזאת בשביל לדאוג לביוב של הערבים? לדאוג לביטחון הלאומי של היישובים הערביים? בחיים לא תראו אותם במליאה בשעה כזאת. אבל עונש מוות למחבלים? הם ישבו פה עד מאוחר בלילה כדי לבוא ולהתנגד. אני ממשיך בסדר-יום – מה החוק הבא של הסדר-יום שהם צריכים לראות ביום העבודה שלהם? חוק נגד הסתה לטרור ברשתות. זאת אומרת כל היום שלהם הזה הוא שחור, כי המהות של חברי הכנסת האלה היא כמו שאמרתי: הם תמיד יהיו בעד המחבלים, הם תמיד יהיו נגד חיילי צה"ל, והם תמיד ישימו פס על ערביי ישראל. מעולם הם לא העבירו פה משהו שדאג לערביי ישראל. כל מה שמעניין אותם זה להגיד שחיילי צה"ל רוצחים ילדים, והם עמדו ואמרו פה, תומכי הטרור, אחד אחרי השני. ההוא כמעט קיבל התקף לב, המיני-נסראללה הזה, איימן עודה, בגלל החוק הזה שאנחנו מעבירים, כי ניסו הרבה פעמים להעביר את החוק הזה ולא הצליחו. והינה באה הממשלה, ממשלת הימין-מלא – שכן מעבירה את החוק הזה. החוק הזה חשוב, אנחנו מתמודדים עם עַם שכשהילד עושה פיגוע, או שהוא מחוסל או שהוא הולך לכלא, אז האימא אומרת: הלוואי וכל הילדים שלי ילכו בדרך הזאת. ועם עם כזה אתה לא יכול להתנהל בדרך של: בוא תיכנס לכלא לחמש שנים, בוא לכלא לשבע שנים; העם הזה, הרוצחים האלו, הם מקדשים את המוות. ומי שמקדש את המוות, אתה לא יכול להתנהג איתו כמו מדינה באירופה. מחבל שרוצח, הוא לא צריך לראות כלא, והוא לא צריך לקבל שם ארוחות, למרות שמאז שקובי יעקובי נכנס, הם, בוא נגיד, לא נהנים בבתי הכלא. אבל עדיין, אלה שרוצחים יהודים - - -

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

מה זה נכנס? מישהו מינה אותו.

אופיר כץ (הליכוד):

אני לא רוצה להגיד – טוב.

היו"ר לימור סון הר מלך:

אופיר.

אופיר כץ (הליכוד):

אני מסיים. לסיום, האנשים האלה באמת צריכים חוק עונש מוות. אין מה לעשות, זאת המציאות שלנו, מוקפים במחבלים. אני מברך את כל מי שלקח חלק בחוק החשוב הזה. ואני שואל: איפה האופוזיציה שתבוא ותצביע בעד החוק החשוב הזה? תסתכלו, הכיסאות ריקים.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

שפנים. שפנים.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה.

אופיר כץ (הליכוד):

הכיסאות ריקים. מדברים כל היום על מחבלים, אבל כשמגיע עונש מוות למחבלים – תראו את הכיסאות פה, הכול ריק. תתביישו.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה. חבר הכנסת צבי ידידה סוכות – אינו נוכח.

קריאה:

נוכח, נוכח.

היו"ר לימור סון הר מלך:

נוכח? אה. עכשיו נכנסת? טוב. בבקשה. לרשותך שלוש דקות. בבקשה.

צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית):

תודה רבה. גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רואה כאן שכל הצד הימני של האולם ריק, ואני שואל את עצמי: איפה הם נמצאים? שאל את זה מקודם יו"ר הקואליציה; איך הם לא מתביישים? אנחנו נמצאים בסיטואציה שבה לכולנו ברור שהם ינסו לחטוף לנו עוד יהודים. לכולנו זה ברור, העסקה המופקרת הזאת שהייתה, היא תוביל בהכרח לזה שינסו לחטוף עוד יהודים.

היו"ר לימור סון הר מלך:

חבר הכנסת משה סעדה, סליחה, לשבת.

צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית):

לכולנו ברור שממש בדקות האלה יושבים בחמאס ובכל ארגוני הטרור וחושבים: איך אנחנו חוטפים עוד יהודים כדי לרוקן את בתי הכלא. לכולנו ברור שזה מה שהם עושים עכשיו, ולצערנו זה יכול לקרות. לכולנו ברור שהדבר היחיד שיכול למנוע את זה – אחרי העסקה הנוראית שהייתה ואחרי מציאות שבה כל מחבל שיוצא חלילה לרצוח יהודים, יודע שבמוקדם או במאוחר הוא ישב בכלא פחות מגנב רכב, כי החברים שלו ידאגו כבר לחטוף מישהו – הדבר היחיד שיכול לשנות את זה, זה שאם בסוף אנחנו נהרוג אותם. אם הם ידעו שמי שיוצא לרצוח, מי שיוצא אפילו לנסות לרצוח, מוצא את מותו. אפשר להתחיל כבר במחבלי הנוח'בה, במחבלים שפלשו לכאן ונמצאים אצלנו עדיין במעצר; לתלות אותם אחד אחד, לעשות משפטי ראווה. האנשים האלה צריכים למות, כי ככה קודם כול אנחנו נקנה את ההרתעה בחזרה – ההרתעה שאבדה לנו. צריך להבין את המציאות הזאת. אני פוגש משפחות שכולות כל הזמן, אנשים שהיקירים שלהם נרצחו והרוצחים חזרו להסתובב בשטח. הכאב הוא בלתי נתפס. המקום היחיד בעולם שבו אנשים שרוצחים יהודים יושבים בכלא פחות מגנבי רכב, הוא דווקא במדינת היהודים. את המציאות הזאת אנחנו צריכים לעצור, והדרך היחידה לעצור את זה היום, לצערי, אחרי העסקאות האלה, זה רק עם עונש מוות; רק כשאנחנו נהרוג אותם אחד אחרי השני. אנחנו נצטרך לעשות את הדבר הזה במשפטי ראווה; לתלות אותם, פשוט לתלות אותם אחד אחרי השני. הדבר הזה יכול לקרות כבר היום ובטח שהוא יקרה מול אזרחי ישראל. ההצבעה היום היא הצבעה כל כך חשובה. אני באמת תוהה לעצמי איפה הם נמצאים כל אותם האנשים שצעקו לנו לאורך השנים: בכל מחיר. עמד לפיד, ועמדו כל החבר'ה מכאן, וצעקו: שחררו מחבלים בכל מחיר. שחררו, צריך לעשות הכול, תרוקנו את בתי הכלא, העיקר להחזיר את החטופים. הטיפו לנו פה במשך שנתיים וצעקו ועכשיו הם נעלמים. עכשיו כשצריך לבוא ולמצוא את הפתרון, מה נעשה כדי שלא נשלם את המחיר בדם; כדי שאנשים לא יבואו אחר כך כדי לחטוף עוד יהודים ולרצוח יהודים בלי מחיר, עכשיו הם נעלמים. הדבר הזה הוא בושה וחרפה, ואני מקווה שהמצביעים שלהם יראו את זה. תודה רבה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה. אני מזמינה את חבר הכנסת עודד פורר לסכם את הדיון, בבקשה. מייד אחריו –השר איתמר בן גביר.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אין צורך, אפשר לעבור להצבעה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

רגע, אני מזמינה את השר לביטחון לאומי, השר איתמר בן גביר, לסכם את הדיון, בבקשה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

חבריי חברי הכנסת, סגנית יושב-ראש הכנסת, היושבת-בראש המליאה – איזה כיף להגיד את זה – חברת הכנסת לימור סון הר מלך.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

איתמר, היא הרחיקה אותך.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

יש לי את הזכות. יש לנו הזכות.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

איתמר, תעשה את זה קצר.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

זה יהיה קצר, כן, אבל בכל זאת אני חייב להגיד תודות. יש לנו את הזכות להיות במפלגה, לימור, שאת נמצאת בה. עמדנו כאן כולנו, כל חברי עוצמה יהודית, אני חושב שכל חברי הכנסת מהצד הזה, ואני לא אתפלא אם גם מהצד השני, כל הסדרנים, והזלנו דמעות.

היו"ר לימור סון הר מלך:

דרך אגב, אפשר להכניס את כל חברי הכנסת שהוצאו החוצה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

ריגשת את כולנו בסיפור שלך, בדרך שלך ובעיקר בנחישות, במסירות, באמונה, בעוצמה, באהבה, בחמלה לעם ישראל. תודה, תודה, תודה. לימדת היום את כל הכנסת, העברת את כולנו שיעור ענק. תודה לך, חבר הכנסת, יושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי, צביקה פוגל. מכונת חוקים – כבר נאמר עליך – איש מוכשר, מנהיג, מצביא, מוביל, אבל גם על הלב שלך עוד יסופר וידובר, כי הרבה רואים את העשייה ולא יודעים שכל מה שאתה עושה נובע מהלב, מהאמונה ומההקרבה. תודה לכם, חבריי חברי עוצמה יהודית. וסרלאוף, שמע. תודה לשרים, תודה לחבר הכנסת קרויזר. באמת אחד אחד. תודה לראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, שנתן את אישורו לרגע הזה, ואני מקווה שגם ייתן את אישור לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. תודה לך, יושב-ראש הקואליציה היקר.

גלעד קריב (העבודה):

על מימון החמאס אתה לא אומר לו תודה? על מימון החמאס.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

חבר הכנסת אופיר כץ, נאחל לך באותה ההזדמנות גם רפואה שלמה. גם אתה, עם הנחישות והרצון. תודה לכם, חבר הכנסת ואטורי, חבר הכנסת פורר. יש גם אופוזיציה אחראית, שיודעת להיות שותפה לחוקים חשובים וטובים.

גלעד קריב (העבודה):

מחמאות מבן גביר, עודד.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

מגיע לו. מה שמגיע מגיע. לא תמיד הוא מקבל, אבל כשמגיע מגיע. תודה לכל החברים כאן.

גלעד קריב (העבודה):

תודה למיקי זוהר.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

תודה לריבונו של עולם, שהביא אותנו לרגע הזה. לא סתם נלחמנו ואנחנו נמשיך להיאבק כדי להגיע לקריאה השנייה והשלישית - -

גלעד קריב (העבודה):

השר וסרלאוף.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

- - כי כולם יודעים דבר אחד, שהחוק הזה, שאולי, אם הוא יעבור, הוא יהיה החוק הכי חשוב בהיסטוריה של מדינת ישראל. ידע כל מחבל ויודעים גם תומכי הטרור שהיו כאן, שהחוק הזה הוא החוק שירתיע, הוא החוק שיפחיד - -

גלעד קריב (העבודה):

בינתיים לא הצלחתם - - - בממשלה שלך - - -

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

- - הוא החוק שיוביל, הוא החוק שיגרום להם לחשוב אלף פעם לפני שהם עושים עוד 7 באוקטובר.

גלעד קריב (העבודה):

הכי הרבה נרצחי טרור נרצחו בממשלה שלך. בן גביר מאז שנכנסת - - - הכי הרבה נרצחים מטרור.

בועז ביסמוט (הליכוד):

תגיד לו שאתה פי אלף יותר פופולרי ממנו.

היו"ר לימור סון הר מלך:

חבר הכנסת קריב. בבקשה.

גלעד קריב (העבודה):

סליחה. רציתי לשבח את השר, אבל אז נזכרתי שבממשלה שלכם יש הכי הרבה נרצחים.

היו"ר לימור סון הר מלך:

חבר הכנסת קריב, עכשיו נכנסת, אתה לא יכול להפריע.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

חבר הכנסת קריב, הסיוט שלך זה החלומות שלנו. הסיוט שלך זה החלומות שלנו.

גלעד קריב (העבודה):

לא, הסיוט של כולנו זה מה שקרה ב-7 באוקטובר. בגללכם.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אנחנו ביום הזה נודה לריבונו של עולם - -

היו"ר לימור סון הר מלך:

חבר הכנסת קריב.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

- - נודה לריבונו של עולם - -

גלעד קריב (העבודה):

על מה אתה מודה? על 7 באוקטובר?

טלי גוטליב (הליכוד):

די.

היו"ר לימור סון הר מלך:

חבר הכנסת קריב.

טלי גוטליב (הליכוד):

"מחה תמחה את זכר עמלק".

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

- - ונגיד בצורה ברורה ומלאה, בעזרת ה', בקריאה השנייה והשלישית תהיה פה היסטוריה. תהיה כאן אמת, תהיה כאן אמונה ויהיה כאן צעד ענק למדינת ישראל ולעם היהודי.

גלעד קריב (העבודה):

- - - הקדוש ברוך הוא.

טלי גוטליב (הליכוד):

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

כולנו מגדלים כאן ילדים. אנחנו רוצים שהילדים האלה יחיו במדינה שבה המחבלים מפחדים; במדינה שהמחבלים מורתעים; במדינה שהמחבלים מחוסלים.

גלעד קריב (העבודה):

במדינה שראש הממשלה לא נותן להם מיליארדים.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

גברתי היושבת בראש, לא סתם הם השתוללו כאן, תומכי הטרור, כמו שאמר יושב-ראש הקואליציה. הם לא סתם זעקו וצעקו, ואיימו, וגידפו, וקיללו – אבל זה לא יעזור להם; זה לא יעזור להם, אנחנו בעזרת ה', נמשיך להוביל ונחוקק אתה החוק הזה, שיביא בשורה ענקית לעם ישראל. וכן, כן, החוק הזה יש בו גם כדי לומר לכל האחים שלנו – הדם של האחים שלנו שזועק מן האדמה: אנחנו לא נשתוק, אנחנו לא נשכח, אנחנו לא נסלח, אנחנו נעשה את מה שכל מדינה נורמלית עושה, שכל בן אנוש נורמלי עושה. נשיב למחבלים כגמולם ונביא ביטחון לעם ישראל. עם ישראל חי. תודה לך, לימור היקרה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה, תודה רבה. עם ישראל חי.

גלעד קריב (העבודה):

השנייה והשלישית זה לפני שמשחררים את ה-150 מחבלי החמאס מהמנהרה או אחרי?

היו"ר לימור סון הר מלך:

אני מבקשת מחברי הכנסת שיצאו להיכנס פנימה. חברי הכנסת, נא להתיישב, להתמקם במקומותיכם.

ניסים ואטורי (הליכוד):

לפני שמשחררים את - - -

גלעד קריב (העבודה):

ואטורי - - - במנהרה - - -

היו"ר לימור סון הר מלך:

חברי חבריי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 159) (עונש מוות למחבלים), התשפ"ו–2025, של חברת הכנסת לימור סון הר מלך בקריאה הראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 39 נגד – 16 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 159) (עונש מוות למחבלים), התשפ"ו–2025, לוועדה לביטחון לאומי נתקבלה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

בעד – 39, נגד – 16, אין נמנעים. אני קובעת כי הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 159) (עונש מוות למחבלים), התשפ"ו–2025, של חברת הכנסת לימור סון הר מלך, אושרה בקריאה הראשונה ותחזור לדיון בוועדת לביטחון לאומי לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק העונשין (תיקון – עונש מוות למחבלים), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת ניסים ואטורי, בדיון המוקדם. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 36 נגד – 15 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק העונשין (תיקון – עונש מוות למחבלים), התשפ"ג–2023, לוועדה לביטחון לאומי נתקבלה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

בעד – 36, נגד – 15, אין נמנעים. אני קובעת כי הצעת חוק העונשין (תיקון – עונש מוות למחבלים), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת ניסים ואטורי, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדה לביטחון לאומי לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. חברי הכנסת, נעבור להצבעה הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 160) (עונש מוות למחבלים), התשפ"ו–2025, של חבר הכנסת עודד פורר וקבוצת חברי הכנסת, בקריאה הראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 37 נגד – 14 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 160) (עונש מוות למחבלים), התשפ"ו–2025, לוועדה לביטחון לאומי נתקבלה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

בעד – 37, נגד – 14, אין נמנעים. אני קובעת כי הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 160) (עונש מוות למחבלים), התשפ"ו–2025, של חבר הכנסת עודד פורר וקבוצת חברי כנסת, אושרה בקריאה הראשונה ותחזור לדיון בוועדה לביטחון לאומי לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית.

היו"ר לימור סון הר מלך:

חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון מס' 9 והוראת שעה) (תיקון), התשפ"ו–2025, לקריאה הראשונה. אני מזמינה את השרה אורית סטרוק להציג את הצעת החוק. בבקשה, לרשותך עשר דקות.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

גברתי היושבת בראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבדת להקריא את הנאום במקום השר. בהצעת החוק שבנדון מוצע להאריך את הוראת השעה, שקובעת עבירה של צריכת פרסומי טרור בסעיף 24(ג1) לחוק המאבק בטרור בשנתיים נוספות, נוכח הצורך הביטחוני בשימורה לתקופה נוספת, ועל מנת להמשיך ולבחון את השפעותיה. נזכיר שהוראת השעה נכנסה לתוקף ביום 12 בנובמבר 2023 – מן הראוי היה לציין תאריך עברי, חבל שלא עשו כך – ובמסגרתה נקבעה עבירה חדשה, שעניינה צריכה שיטתית ומתמשכת של פרסומים מסיתים של ארגוני טרור מסוימים, שהעונש בצידה הוא שנת מאסר. העבירה נועדה למנוע תהליכים של אינדוקטרינציה לביצוע מעשי טרור, שנעשים גם בד' אמותיו של אדם, ככלי נוסף במאבק בפיגועי יחידים, המתאפיינים בכך שמבצעיהם הושפעו מצריכה אינטנסיבית של תכנים אלה, אף מבלי שהשתייכו בהכרח לארגון טרור. נוכח החריגות והרגישות המיוחדים שבקביעת איסור פלילי ביחס להפללת התנהגות שהאדם מבצע בד' אמותיו, העבירה כוללת כמה מגבלות: היא חלה ביחס לפרסומים של ארגוני טרור ספציפיים שנקבעו בתוספות לחוק – בשלב זה ארגוני הטרור דאעש וחמאס, שמתאפיינים בגיוס פעילים באופן זה; היא חלה ביחס לפרסומים של ארגון, כאמור, שכוללים תוכן שמעודד או משדל לביצוע מעשי טרור; היא חלה על צריכה שנעשית בנסיבות שמעידות על הזדהות עם ארגוני הטרור; היא לא חלה על צריכה שנעשתה באקראי או בתום לב או למטרה כשרה. כמו כן, נוכח החריגות של עבירה זו, היא נקבעה כאמור במסגרת הוראת שעה לשנתיים, על מנת שהצורך בה ייבחן שוב בחלוף תקופה זו. בנוסף, נקבע סעיף דיווח המחייב דיווח של שר המשפטים לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת פעמיים בשנה על אופן יישום העבירה החדשה. הניסיון שהצטבר מאז שנחקקה הוראת השעה מלמד כי העבירה מסייעת במקרים מסוימים בסיכול של תהליכי אינדוקטרינציה לביצוע מעשי טרור, ולעיתים בחשיפה של עבירות טרור אחרות. כמות התיקים הפליליים שנפתחו בגין עבירה זו אינה גדולה עד כה, אך מכיוון שמדובר בעבירה שמתבצעת על פני זמן באופן שיטתי ומתמשך, ניתן היה ליישם את העבירה רק תקופה מסוימת אחרי כניסתה לתוקף. וכן, הגיבוש של תשתית ראייתית ביחס לתיקים הראשונים בעבירה מורכבת כזו וגיבוש מדיניות אכיפה סדורה אורכים זמן רב יותר. כמו כן, לעבירה יש ערך סיכולי וחקירתי שלא בהכרח מתבצע בנתוני האכיפה של העבירה עצמה. הצורך בעבירה עדיין עומד בעינו, נוכח המצב הביטחוני הקיים והמוטיבציה הגבוהה של הארגונים המנויים בתוספת לאינדוקטרינציה וגיוס מבצעי מעשה טרור ונוכח התמשכות מצב המלחמה. נוכח כל האמור מוצע להאריך את הוראת השעה בשנתיים נוספות, על מנת לאפשר פרק זמן נוסף לבחינת ההשפעות של העבירה הזו, הן מבחינת נתוני האכיפה, והן מבחינה סיכולית וחקירתית. נוכח האמור לעיל, הממשלה תומכת בהצעת החוק שהובאה בפנינו. עד כאן הטקסט שהתבקשתי לקרוא. עכשיו אני רוצה – מכיוון שאנחנו עוסקים בסוגיה של מאבק בטרור, להביע בקצרה את דעתי ביחס ללחץ שמופעל על ראש הממשלה שלנו, לאפשר למחבלים הכלואים בכיסי הטרור ברפיח ובח'אן יונס, ללכת לדרכם ללא פגע, להניח את נשקם, להניח את נשקם, כדי לאסוף אותו מן הצד השני של הקו הצהוב. אני רוצה לומר מכאן גם דברים שאמרתי לראש הממשלה בישיבת הקבינט. אני חושבת שהלחץ הזה הוא מסוכן; אני חושבת שהתקפלות בפני הלחץ הזה היא מסוכנת שבעתיים. אני באמת חושבת – ואני בטוחה שכולכם תסכימו איתי – שאם אנחנו כך מתחילים את התהליך של תוכנית טראמפ בעזה, אם אנחנו מתחילים אותו בהתקפלות ישראלית אפילו ממה שכתוב בתוכנית עצמה – כי בתוכנית עצמה, שהיא מציעה חנינה למחבלים אם הם יניחו את נשקם, שזה כמובן דבר שאנחנו שוללים מכל וכול, ולכן גם הצבענו נגדה – אבל אפילו בתוכנית הזו כתוב שזה יתבצע רק אחרי שכל החטופים חוזרים. והרי לא חזרו כל החטופים. אז אם אנחנו מתחילים כבר עכשיו להיכנע ללחץ לעגל פינות, אפילו ביחס למה שכתוב שם, וכבר עכשיו אנחנו משחקים בנדמה לי, וכבר עכשיו אנחנו מוכנים ל"בערך" ול"כאילו" ולעבוד על עצמנו בעיניים, לאן נגיע בהמשך? אמרתי לראש הממשלה, בישיבת הקבינט – את מה שאני אמרתי מותר לי להגיד, כן – על ההישג הכביר הזה – והוא באמת הישג, אני לא מבטלת את זה – שגם באופן בין-לאומי מכירים בחשיבות של פירוז עזה, אמרתי לו: יש כל כך הרבה ניירות - - -

עמית הלוי (הליכוד):

איזה הישג?

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

עמית.

עמית הלוי (הליכוד):

זה הישג זה?

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

הישג. העולם מכיר בחשיבות של פירוז עזה. נניח, בסדר?

עמית הלוי (הליכוד):

- - - ברצינות.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

ברצינות, ברצינות. אנחנו מכירים כל כך הרבה ניירות שבהם כתוב שצריך לאסוף נשק, כל כך הרבה ניירות. זה קרה אי פעם? באמת אספו את הנשק? הרי זה לא קרה, אבל מדינת ישראל כבר שילמה את חלקה וכבר ויתרה על חבלי ארץ וכבר ויתרה על ביטחונה, ואנחנו מכירים את זה. ולכן, לבוא - - -

עמית הלוי (הליכוד):

יש לי הצעה.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

רק שנייה, עמית, שנייה.

עמית הלוי (הליכוד):

תציעי לה - - - עכשיו כשג'ארד אמר שזה בסדר - - -

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

עמית, אבל עוד שנייה אתה תוכל לעלות וישמעו אותך, כי ככה לא שומעים. עמית, לא שומעים אותך.

עמית הלוי (הליכוד):

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

חבר הכנסת עמית הלוי, ידידי, שאני מאוד מעריכה, לא שומעים אותך ככה. תבוא לכאן, תדבר, תגיד את דברך.

היו"ר לימור סון הר מלך:

שאומר דברי טעם.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

אני באמת חושבת שאנחנו צריכים כולנו להגיד את דברינו. אם אנחנו מאפשרים למחבלים האלה לצאת בלא פגע אחרי שפעם אחר פעם הם ניסו – בחלק מהפעמים גם הצליחו – אבל פעמים רבות ניסו לפגוע בחיילים שלנו, ואחרי שאפילו בתוכנית של טראמפ כתוב שבתנאים כאלה הם לא יוצאים – אז אנה אנחנו באים אחר כך. ולכן, גם מעל הבמה הזו, כפי שגם הצעתי בחדרים סגורים יותר, אני מציעה לראש הממשלה לא להיכנע בשום אופן, לא להתקפל בשום אופן, בשום אופן לא לקבל נורמות של בערך ושל עבודה בעיניים על עצמנו – כי זה הביטחון שלנו, שאנחנו התחייבנו עליו, שבשמו שלחנו חיילים להילחם. מטרות מלחמה שקודשו בדם חיילינו, ואסור להתקפל מהן. תודה רבה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה. נעבור לדיון האישי. ראשון הדוברים, חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח; חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת; חבר הכנסת ירון לוי – אינו נוכח; חבר הכנסת אלון שוסטר – אינו נוכח; חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח; חברת הכנסת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת סמיר בן סעיד – אינו נוכח; חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון – אינו נוכח. יש עוד דוברים?

קריאה:

את יכולה לשאול אם יש מישהו שנרשם - - - להגיד משהו.

יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

- - - רשימה אחרת ממה שיש לך.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

יש רשימה אחרת על המסך, זאת לא הרשימה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

זו הרשימה שמונחת לפניי.

שר התקשורת שלמה קרעי:

תדברו כל אחד מהמקום - - -

יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כנראה התבלבלת ברשימה.

ניסים ואטורי (הליכוד):

יאסר חוג'יראת, תפסיק להפריע.

היו"ר לימור סון הר מלך:

חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת; חברת הכנסת מירב בן ארי – אינה נוכחת. חבר הכנסת ווליד טאהא.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

זו הרשימה, מה שהקראת קודם לא קיים.

היו"ר לימור סון הר מלך:

לרשותך שלוש דקות.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אגב, בדיון הקודם התחלתי לדבר על כך שלעיתים במשטרה יורים על אזרחים ערבים והורגים אותם.

טלי גוטליב (הליכוד):

גברתי היושבת-ראש - - -

אושר שקלים (הליכוד):

גברתי היושבת-ראש - - -

קריאות:

גברתי היושבת-ראש - - -

היו"ר לימור סון הר מלך:

טוב, אז להוריד אותו, בבקשה.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

רק לפני - - -

היו"ר לימור סון הר מלך:

אדוני היקר, בבקשה. להוריד אותו בבקשה.

קריאה:

מה הוא אמר?

היו"ר לימור סון הר מלך:

הוא לא אמר גברתי היושבת בראש.

קריאות:

טלי גוטליב (הליכוד):

גברתי היושבת-ראש - - -

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מה זה, מתחיל להיות שוק פה?

היו"ר לימור סון הר מלך:

או שאתה אומר "גברתי היושבת בראש", או שאתה יורד. או שאתה אומר "גברתי היושבת בראש", או שאתה יורד.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אני רוצה שנייה לנהל את השיח.

היו"ר לימור סון הר מלך:

רגע. או שאתה אומר "גברתי היושבת בראש" - - -

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מי שהעירה לך את ההערה עולה לדוכן, אף פעם לא פנתה ליושב-ראש בשמו, כל הזמן דיברה – ואף אחד לא ביקש ממנה לרדת - -

היו"ר לימור סון הר מלך:

בסדר. אתה, או שתאמר "גברתי היושבת בראש" - - -

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

- - אז בבקשה ממך, לא לנהוג איפה ואיפה. או שאתם עושים את הכלל הזה על כולם, או שלא תעשו את זה על אף אחד, עם כל הכבוד. עם כל הכבוד, היא אף פעם לא עלתה לדוכן ואמרה: גברתי או אדוני היושב-ראש - -

קריאות:

היו"ר לימור סון הר מלך:

אני מסתדרת. אני מסתדרת. חבל על הזמן שלך.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

- - כולל לך, כולל לכל המנהלים של המליאה – וזה היה בסדר. למה עכשיו כולכם עטים עליי, למה?

קריאות:

- - - לא בשמה. תסתכל עליי - - -

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

היא לא פונה לאף אחד בתפקיד. היא לא אומרת את זה. לא, באמת, אי-אפשר לנהוג ככה. אם הייעוץ המשפטי אומר שאני צריך לרדת, אני ארד.

טלי גוטליב (הליכוד):

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

היא כבר הורידה אותי לפני כמה דקות, שלא בצדק. היא כבר הורידה אותי לפני כמה דקות, שלא בצדק.

היו"ר לימור סון הר מלך:

טוב, אנחנו ניתן לו את הזמן שלו, בבקשה. חברי הכנסת, אני מסתדרת. בבקשה. תודה רבה.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אז לפני דקות אחדות כבר יש ידיעות על כך שבמהלך מרדף ביישוב מג'ד אל-כרום בין המשטרה לבין אופנוע, הבן אדם נורה, ומצבו קשה – ראיה למה שאמרתי, שמתנהל עונש דין מוות ללא משפט גם ברחובות של היישובים הערביים. אנחנו לא יודעים פרטים, אבל זה קרה. הדבר השני: אם בהצעת חוק מאבק בטרור עסקינן, אז אני רוצה לרענן את הזיכרון של אזרחי ישראל – בבניין הזה, במשכן הזה, מבין 120 חברי כנסת, היחיד שהורשע על ידי בית משפט בישראל בתמיכה בארגון טרור הוא השר לביזיון לאומי – ואף אחד אחר לא. אז אם במאבק בטרור עסקינן, אז ידעו מיהו תומך טרור, ומי הורשע בבתי המשפט בתמיכה בארגון טרור. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:)

אושר שקלים (הליכוד):

עבר הזמן.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה. תודה רבה. נגמר הזמן, בבקשה להוריד אותו. תודה רבה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

- - - מה זה הדבר הזה?

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אתה נותן לה הוראות? אתה נותן לה הוראות - - - אתה לא מתבייש?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

- - - מורשע - - - אתה לא יכול לפתוח את הפה - - -

היו"ר לימור סון הר מלך:

חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

- - - אתה מחבל - - -

קריאות:

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה. חבר הכנסת, חבר הכנסת. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה – אינו נוכח.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

- - - אתה הורשעת לפני בית משפט - - - בושה וחרפה - - -

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

היו"ר לימור סון הר מלך:

חבר הכנסת ווליד טאהא, קריאה ראשונה.

קריאות:

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

- - - כמוך - - - בושה וחרפה - - -

היו"ר לימור סון הר מלך:

קריאה שנייה. חבר הכנסת ווליד טאהא, קריאה שנייה.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

למה את לא קוראת אותו לסדר? למה? לו מותר לעשות את זה?

טלי גוטליב (הליכוד):

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מותר לו להתפרע? להגיע עד הדוכן? מה זה, הפכתם את הכנסת לשוק - - -

קריאות:

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

מה זה הדבר הזה?

קריאות:

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

הוא התרגל להתפרע. אתה ממשיך להתפרע.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אתה לא תדבר אליי ככה - - -

היו"ר לימור סון הר מלך:

חבר הכנסת ווליד טאהא, קריאה שלישית. סדרנים, בבקשה, החוצה. תודה רבה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

חבר הכנסת מיקי לוי – אינו נוכח; חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח; חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת; חבר הכנסת עמית הלוי – מוותר; חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה.

טלי גוטליב (הליכוד):

בבקשה. הינה המחזור התורן - - -

היו"ר לימור סון הר מלך:

לרשותך שלוש דקות, בבקשה.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מכובדתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:)

טלי גוטליב (הליכוד):

אתה לא תדבר בערבית - - -

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

טלי גוטליב (הליכוד):

- - - זה מטורף. זה לא - - -

היו"ר לימור סון הר מלך:

טלי, טלי.

טלי גוטליב (הליכוד):

זה לא לפי התקנון - - -

היו"ר לימור סון הר מלך:

טלי, בבקשה. חברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

טלי גוטליב (הליכוד):

- - - זה לא בתקנון - - -

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

קריאה:

מה הוא אמר? מה הוא אומר - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

הוא אומר שאנחנו - - -

היו"ר לימור סון הר מלך:

חברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

טלי גוטליב (הליכוד):

זה מה שהוא אומר פה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

חברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר לימור סון הר מלך:

מה הוא אומר?

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר לימור סון הר מלך:

טלי, עוד קצת, יהיה פה תרגום לדברים שלו.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

טלי גוטליב (הליכוד):

- - - מה זה?

היו"ר לימור סון הר מלך:

חברת הכנסת טלי גוטליב, אני מבקשת.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר לימור סון הר מלך:

חברת הכנסת.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

טלי גוטליב (הליכוד):