האתר משתמש בכלי אנליטיקה (Microsoft Clarity) כדי להבין איך גולשים משתמשים בו — מפות חום וניתוח דפוסי גלישה, בלי מידע מזהה. הכלי נטען רק אם תאשרו. פרטים נוספים
רשומה רשמית מהמאגר. נוסח הקבצים מחולץ מהמסמך הרשמי. זה לא תקציר ולא פרשנות — המקור המחייב הוא הקובץ.
מחלץ את נוסח הישיבה מהקובץ הרשמי
היו"ר סימון דוידסון:
הנושא הראשון על סדר-היום – נאומים בני דקה. חברי הכנסת המעוניינים, נא להתכונן. בבקשה להצביע. יש לציין שאחמד טיבי הצביע בעד. בעד מה?
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
בעד - - -
היו"ר סימון דוידסון:
ראשון הדוברים יהיה חבר הכנסת אחמד טיבי. בבקשה.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
כבוד היושב-ראש, היום עשרות רכבי משטרה פרצו לכפר טובא-זנגרייה בצפון. אנשים חשבו, גם מי שראה את התמונות, שפרצה מלחמה. עשרות רכבים. לא רכב אחד או שניים או שלושה – עשרות רכבים. אפשר היה לחשוב שהם באים לתפוס איזה ארגון פשע גדול, ולא היא, כי המשטרה בקושי מטפלת בארגוני הפשיעה; היא באה להרוס בית של אזרח שעמל קשה כדי לבנות את ביתו ולהתפרנס, פאדי הייב שמו.
במקום להתנכל לתושבים ולדבר איתם בשפה הזו של כוח, צריך לדבר בשפה של תכנון, לאפשר לאנשים לבנות, במיוחד כשזה נמצא במסגרת הכפר, והרשות המקומית עושה כדי להרחיב את התכנון ולהכיל את כל המבנים האלה. לטובא-זנגרייה מגיע יותר.
הוא, השר הזה, המוקיון, פרץ לכפר גם לפני כמה חודשים ואיים על התושבים בשפה של דחפורים והרס, ונהרסו עוד שני בתים בטובא. תראה, ההרס המתמשך בכפרים הערביים בנגב – שר שמגיע ב-24:00 לכפר לקיה – אנשים במקום אמרו לי: חשבנו שהוא בא לגנוב כבשים בלילה, שהוא (אומר בערבית:) חראמי ע'נם.
אתמול עשרות אנשי אכיפה "תקפו" את העיר כפר קרע, אחת הערים המוצלחות בחברה הערבית, והדביקו צווי אכיפה והריסה לכמה דברים באזור שהעירייה יחד עם אגף תכנון הגישו לוותמ"ל. במקום לדבר עם התושבים בשפה של דחפורים, צריך לדבר בשפה של אזרחים, להרחיב את התכנון. ולכל אלה שחושבים שאפשר לדבר עם ערבים רק בכוח ובבולדוזרים, אני אומר: כל כלב ביג'י יומו. יום הבחירות קרוב.
היו"ר סימון דוידסון:
תודה רבה, חבר הכנסת טיבי. יעלה חבר הכנסת משה אבוטבול. בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת מרגי, ואחר כך – חבר הכנסת אושר שקלים.
משה אבוטבול (ש"ס):
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום מציינים בכנסת ישראל את יום זכויות הילד, וכן את יום המודעות הבין-לאומי לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות. ברצוני להודות ולשבח את ארגון עזרת אחים ואת יושב-ראש הארגון בעירנו בית שמש, הרב אבריימי קופ היקר – האיש שהטביע את הסלוגן לעירנו, "בית שמש בירת החסד" – ואיתו על המלאכה גם הרב ברוך הופמן היקר. הארגון פועל גם למען זכויות הילד בפעילות נפלאה וייחודית למען ילדי העיר בית שמש במועדוניות ובעוד פעילויות, ומאידך גיסא – בסיוע מקיף לאנשים עם מוגבלויות בשבתות, בנופשונים ובקייטנות שמארגנים עבור ילדים אלו, כמו גם בהשאלת ציוד רפואי עבורם, ובעיקר בבתי התבשיל שבהם הם מחלקים לאלפי משפחות מזון ואוכל. נעזרנו בהם בתקופת הקורונה, בתקופת המלחמה ובמשך כל השנים כולן.
אני שמח שגם רעייתי, הגב' אתי, היא אחת מהמתנדבות בארגון, וכן זכיתי כראש העיר להעניק לארגון שטח רחב ידיים לבניית בניין ענק שיתכלל את כל הפעילויות הברוכות של הארגון. תודה לך, הרב קופ. בשמי ובשם כל העיר תודה לעזרת אחים. אתם באמת עזר לאחים בעיר. תודה רבה.
היו"ר סימון דוידסון:
תודה רבה. חבר הכנסת מרגי, בבקשה.
יעקב מרגי (ש"ס):
תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אין מי שיוצא לקניות ולא שם לב למחסור או לתעתוע שעושים לנו הקמעונאים, הסיטונאים, בעלי הרפתות, משרד האוצר, בתחום החלב. מייצרים מחסור מדומה בחלב במדפים כדי שתקנה את המוצר הלא-מפוקח בסכומי עתק.
אני מבין את מאבק הרפתנים, ובצדק. אני רוצה להאיר את זה מהכיוון השני. אני חושב שמדינת ישראל, בעשור השמיני שלה, חייבת להסתכל על כל נושא החקלאות בצורה אחרת. זה חלק מהמפעל הציוני. לא ייתכן לבחון את ענפי החקלאות בצורה כלכלית של "רווחי" או "לא רווחי". יש ערכים נוספים לחקלאות במדינת ישראל, והגיע הזמן שהאוצר, במקום לעשות לנו רפורמות יבוא, שבסוף בסוף לא מוזילות את המוצרים – ראינו את זה בתחומים אחרים, זה לא מוזיל; הפוך – זה מחסל ענפים ומשקים רבים בתחום החקלאות. אני אגיש בקשה לדיון מהיר כדי לדון במשבר בענף החלב והרפורמה שמשרד האוצר רוצה להשית עלינו. אני קורא לכל חברי הכנסת, לחברי כנסת רבים, אם לא לכולם, להצטרף לקריאה עד מחר לקיים דיון מהיר, כדי שיהיה דיון מהיר בוועדת הכלכלה. הגיע הזמן שמשרד האוצר יסתכל על המפעל הציוני שנקרא החקלאות.
היו"ר סימון דוידסון:
כל מילה. אדוני, רק אציין שאתמול דיברתי עם רם בן ברק, אתה יודע, חקלאי – מילה במילה מה שאמרת. מילה במילה.
חבר הכנסת אושר שקלים, בבקשה.
אושר שקלים (הליכוד):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. רציתי לדבר איתכם על נושא ועדת חקירה ממלכתית. ישנו היום קמפיין של השמאל שמדבר על הקמת ועדת חקירה ממלכתית שהוא כל-כולו פוליטי. מה שהשמאל לא הצליח לעשות דרך הקלפי, מה שהם לא הצליחו לעשות דרך משפטי נתניהו התפורים, מה שלא הצליחו לעשות דרך תוצאות אירועי 7 באוקטובר, מנסים כעת לעשות על ידי הקמת ועדת חקירה ממלכתית, כביכול, שתוצאותיה ומסקנותיה מבחינתם כבר ברורות: המטרה היא להוציא את ראש הממשלה נתניהו מהמשחק הפליטי ובכך להפיל את ממשלת הימין. זו המסקנה. ולכן, אנחנו לא ניתן לזה יד. בעזרת השם, אנחנו מחויבים להקים ועדת חקירה שתגיע לחקר האמת, תחקור את כל התהליכים שהשתרשו פה במשך עשרות שנים. תגיע לחקר האמת. זה מה שמגיע לחיילים שלנו, למשפחות השכולות, לפצועים ולכל הנפגעים ולכל עם ישראל. אנחנו נגיע לתוצאה אמיתית כמו שצריך, זו המחויבות שלנו, ותוך כדי זה שנשתדל להגיע למצב של קונסנזוס לאומי.
בוקר טוב, אדון שירי.
היו"ר סימון דוידסון:
תודה רבה.
אושר שקלים (הליכוד):
בוקר טוב, אדון שירי.
היו"ר סימון דוידסון:
תודה רבה, אושר שקלים.
נאור שירי (יש עתיד):
חוש-חש הבלש.
היו"ר סימון דוידסון:
אתה יודע, אני חייב להיות ניטרלי פה, אתה יודע, לא פה ולא פה. אחר כך אני אדבר איתך.
אושר שקלים (הליכוד):
גם אם אתה לא, זה בסדר.
יום זכויות הילד
היו"ר סימון דוידסון:
חברים וחברות, הנושא הבא על סדר-היום – ציון יום זכויות הילד. אני מזמין את חברת הכנסת קטי קטרין שטרית, יושבת-ראש הוועדה המיוחדת לזכויות הילד, לפתוח את הדיון. היום הייתי בדיון אצל חברת הכנסת שטרית – מרגש. היו שם ילדים של מילואימניקים שדיברו מדם ליבם. זה היה כל כך כל כך מרגש. כל הכבוד.
אושר שקלים (הליכוד):
יש לציין שקטי עושה עבודה מהלב.
היו"ר סימון דוידסון:
קטי עושה עבודה מצוינת. היא זן נדיר בליכוד.
אושר שקלים (הליכוד):
זה המקצוע שלה. זה המקצוע שלה. עשרות שנים היא אשת חינוך.
היו"ר סימון דוידסון:
אני רוצה לברך את כל האורחים שלנו בכנסת ישראל. שלום לכם.
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
ברוכים הבאים לכנסת ישראל.
היו"ר סימון דוידסון:
בבקשה, קטי.
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, קודם כול תודה רבה שהגעת לדיון החשוב, והאמת, אני בטוחה שחשובים לך מאוד מאוד הילדים במדינת ישראל. אתה מביע את זה לא רק בוועדה הזו, אלא בכל הדיונים שאתה מגיע אליהם. הבאת גם סוג של פן חדש לכנסת הזו – ספורט. אתה הבאת את זה כפתרון לילדים ולכל הבעיות הקיימות. יישר כוח גדול. אתה מוכיח שאפשר לעשות וצריך לעשות גם אם נמצאים באופוזיציה. שינית הרבה דברים.
היו"ר סימון דוידסון:
אנחנו יוצאים במפלגה חדשה: קטי את סימון.
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
לא, אי-אפשר, אני לא עוזבת את הליכוד, זה לא יקרה.
היו"ר סימון דוידסון:
קטי את סימון ויוסי.
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
לא יקרה, לא יקרה.
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, גברתי השרה, אני באמת נרגשת לייצג את הכנסת ביום כל כך חשוב, יום זכויות הילד הבין-לאומי, כמי שמכהנת כיושבת-ראש הוועדה לזכויות הילד.
רק קצת היסטוריה: היום החשוב הזה הוא היום ה-66 במספר שיצוין ברחבי העולם בעוד יומיים, ב-20 בנובמבר, בעת שהכריזו באו"ם על הצהרת זכויות הילד – זה היה כמדומני בשנת 1959 – שבה הונחו עשרה עקרונות חלוציים אשר הגדירו לראשונה בהיסטוריה את ההבטחה לשמירה על רווחתם ובריאותם, ואף אושרו באמנה על ידי 200 מדינות, ביניהן גם ישראל.
באוגוסט האחרון, עת קיבלתי את המינוי לכהן כיושבת-ראש הוועדה לזכויות הילד, היה לי ברור באותו רגע שנפלה בחלקי הזכות לעמוד בראש הוועדה החברתית החשובה בכנסת, לטפל באוכלוסייה היקרה מכול – הילדים, דור העתיד של מדינת ישראל. הוועדה לזכויות הילד בראשותי מבקשת להבטיח עבור ילדי וילדות ישראל ביטחון ורווחה בכל תחומי החיים, לרבות חינוך ותרבות; התפתחות, גדילה, רווחה חומרית, רווחה פיזית והכלה חברתית. בחודשיים האחרונים זכיתי לקיים עשרות דיונים פורצי דרך, אשר חלקם למרבה הפתעתי התקיימו תחת משכן הכנסת בפעם הראשונה. כך למשל הוועדה בראשותי קיימה דיונים סביב המענים הרגשיים, הנפשיים, לילדים ובני נוער על רקע מלחמת חרבות ברזל; המחסור המדאיג במטפלים במקצועות הפארה-רפואיים במסגרות החינוך המיוחד; מוגנות הילדים ברשתות החברתיות – היום זה הנושא החם ביותר שצריך לדבר עליו, ולדבר עליו בקול רם; זנות בקרב קטינים – דבר שנשמע לכם הזוי, אבל הוא קיים; תופעת האלימות בבתי הספר; תופעת הניכור ההורי; הרחבת סל הטיפולים בתחום התפתחות הילד – ועוד היד נטויה.
כאשת חינוך עסקתי רבות במסגרות פדגוגיות, הן בתחום ההוראה, הן כמתווה מדיניות בפועל. היה לי ברור, ברור מן הרגע הראשון, שהילדים יהיו שותפים שווים בכל הדיונים על מנת להבטיח שהשיח הנוגע לילדי ישראל יהיה איתם ולא רק עליהם, או חלילה מעליהם. בחודשיים האחרונים ובחודשים האחרונים שמעתי ממקור ראשון עדויות רבות של ילדים; דאגתי להציף את המצוקות ואת הצרכים השונים שלהם בפני משרדי הממשלה. הבוקר, אדוני היושב-ראש, קיימנו דיון חגיגי לציון יום הילד הבין-לאומי לזכויות הילד, ומה שחשבנו ביחד – בוא נכוון את זה להצדיע לילדי משרתי המילואים ואנשי הקבע. בשנתיים האחרונות עולמם של הילדים הללו התערער בזמן שאימא או אבא או שניהם משרתים את המדינה; ילדים שנאלצים להתמודד עם געגוע, עם חוסר ודאות, עם עומס רגשי, ונדרשים לגלות חוסן ואחריות בלתי רגילים.
יושב איתנו בקהל פה אורן להב, כוכב רשת שעוזר רבות רבות בנושא של החוסן הנפשי ועושה רבות למען הילדים. מעל הבימה הזו, ובשם מדינת ישראל, אני מבקשת להגיד תודה לכל מי שנכח היום. שמחתי לפגוש את חלקכם הבוקר ולדון איתכם יחד, לצד משרדי הממשלה, בתחום המענים הרווחתיים המגיעים לכם. לא אנוח עד שאוודא ואדע שכלל צורכיהם של הילדים יקבלו מענה.
חבריי חברי הכנסת, אסיים בציטוט של הרב קוק זצ"ל, שאמר: "אשרי מי שיונק מלשד הילדות גם בהיותו איש וגם בזקנותו. אשרי מי שנעשה כבן שנה בלא חטא, בהיותו כבר עמוס במשא של שנים רבות מימי חיי הבלו". מי ייתן וגם אנחנו המבוגרים נממש את צווי הרב קוק ונצליח בתוך שגרת היום הטרופה שלנו לשמור על יצר הסקרנות הילדי, החדווה ובעיקר האמונה שניתן לייצר עתיד טוב יותר.
ומסר אחרון שאני מבקשת לומר – אני אומרת אותו בוועדות, אני אגיד אותו גם כאן: אני מבקשת לקרוא מכאן לכל המשפחות במדינת ישראל, בלי הבדל גזע, מין, מגזר, לא משנה, אשר מי מקרב ילדיו חווה קושי חברתי, רווחתי, אם בבית הספר, אם במרחב האישי: אני הכתובת עבורכם. אני מתחייבת לעשות הכול על מנת להבטיח עבור ילדיכם את הראוי ביותר, את מה שראוי לכם. אין דבר חשוב יותר מילדי ישראל. זו משימת חיי. תודה רבה.
היו"ר סימון דוידסון:
יישר כוח. תודה רבה, חברת הכנסת קטי שטרית. יעלה ויבוא חבר הכנסת נאור שירי.
דבי, בזמן שהוא עולה, בגלל שזה יום לאנשים עם מוגבלויות, דבי, אני רוצה לציין שביום שישי נאור התנדב בעמותת "בית על הים" לגלישה לאנשים עם מוגבלויות – עמותה מדהימה. אמרו לי שהוא לא היה משהו, אבל כל הכבוד על ההתנדבות.
דבי ביטון (יש עתיד):
היה, היה משהו.
היו"ר סימון דוידסון:
חמש דקות.
נאור שירי (יש עתיד):
החלק הראשון נכון, החלק השני לא משנה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, תודה רבה לכל מי שעוסק בדבר, גם ליושבת-ראש הוועדה חברת הכנסת קטי שטרית. אני רוצה לפתוח במילים שכתבה רויה מנצורי, שנרצחה בפסטיבל הנובה. היא כתבה את זה בהיותה ילדה בת 12, 13, בכיתה ז': "עולם נפלא, מדינה נפלאה, אנשים נפלאים, רק חסרים לי כמה דברים, חלקם יכולים להתגשם וחלקם לא יכולים. אני רוצה שיהיה שלום, לא רק בין מדינות אלא גם בין האנשים. שלא יהיו קטטות ושלא יהיו קללות. שלא יתחצפו ולא יתרגזו, שלא יהיו מעשי פשע ולא ירצחו. שהילד הקטן לא יפחד, שאנשים ירחמו ולא ייתנו לחיה הזו להיכחד. שכולם ימשיכו להיות שונים אבל נחמדים בדרך אחת, אז מה שאני רוצה – שהאלימות הפיזית והמילולית תפחת, שיהיה שלום בין כולם, ולא רק שלום עולמי, גם שלום אנושי".
אני יודע, חבריי חברי הכנסת, שאנחנו מציינים את יום זכויות הילד, אבל יום זכויות הילד הוא קודם כול, בעיניי, יום החובות שלנו. זה לא יום זכויות הילד הבין-לאומי, אלא חובה שלנו לדאוג לילדים, כי בסופו של דבר אם אנחנו רוצים להגן על זכויות הילדים, חלק ניכר מזה זה החובות שלנו, גם בתור נבחרי ציבור, אבל בטח ובטח גם בתור מבוגרים. החובה שלנו היא לדאוג שלא יהיו ילדים רעבים במדינת ישראל, ולשנות את המצב שאני יודע שכולכם קראתם – לשנות את המצב שבו יש יותר ממיליון ילדים רעבים במדינה. החובה שלנו היא לדאוג לשוויון הזדמנויות בחינוך, בחוגים ובטח בחינוך בלתי פורמלי, ולהשכלה גבוהה לכל הילדים והילדות במדינת ישראל; החובה שלנו היא לדאוג לשוויון הזדמנויות בחינוך, בחוגים, בטח בחינוך בלתי פורמלי, ולהשכלה גבוהה לכל הילדים והילדות במדינת ישראל. החובה שלנו, בטח כלפי הילדות, זה שהן יוכלו להסתכל על הכנסת והממשלה ולראות דמויות ראויות ומודל לחיקוי. החובה שלנו זה לדאוג שנשים יהיו במוקדי קבלת ההחלטות. החובה שלנו זה לדאוג שילדים לא יותקפו, בטח לא פיזית וגם בטח לא מילולית. החובה שלנו זה לדאוג לייצר מרחב אישי מוגן, מקבל, ללא הבדלים של דת, גזע, מין ומגדר. החובה שלנו זה לדאוג שהכישלון – סליחה, החובה שלנו זה להבטיח שהשירות במדינת ישראל, השירות הצבאי, לא יהיה חובה אלא יהיה זכות, שהילדים יוכלו לגדול בחברה שוויונית. החובה שלנו זה לדאוג שלא 3% ממדינת ישראל ישרתו במילואים. החובה שלנו זה לדאוג שבמדינת ישראל יגדלו ילדים וילדות במדינה שעובדת בשבילם; שיהיו להם זכויות, אבל יהיו להם גם חובות, וחובה מוסרית, בטח ובטח לגדול במדינה דמוקרטית ויהודית. החובה שלנו זה להבטיח שתהיה מנהיגות, שהמילה אחריות לא תהיה מילה גסה, שלמילה הזו תהיה משמעות. החובה שלנו זה לוודא שהמדינה ואנחנו נדע לקבל החלטות קשות שידאגו לדורות הבאים, גם אם זה אומר החלטות שישפיעו על העתיד של כולנו, גם במובן האישי וגם במובן הפוליטי.
והחובה שלנו, שהיא חובה חשובה מאוד במדינת ישראל, זה לוודא ש-7 באוקטובר לא יחזור לעולם. החובה שלנו בעיקר זה לדאוג שהמילים שרויה כתבה בהיותה בכיתה ז' יילמדו בכל בתי הספר, שאנחנו נדע לייצר שלום בינינו, לייצר שיח בינינו, לוודא שהדורות הבאים שיגדלו במדינה יגדלו במדינה טובה יותר, שידעו לכבד ולהסתכל אחד לשני בעיניים על אף חילוקי הדעות; שנבוא תמיד לתקן ולא לדרוס, שזה קטע מאוד חזק פה בכנסת, ואני חושב שהתיקון צריך לבוא בטח ובטח מהבית הזה, אבל גם בכל רחבי החברה הישראלית.
אז אני שוב רוצה להודות לכם, וחבל שאין פה יותר ילדים, אבל הבנתי שהיו דיונים עם המון המון ילדים. אני מרגיש לפעמים, כשאני מדבר על ילדים, שאני חצי בגיל שלהם. עכשיו, זה קטע של מבוגרים, לחשוב שהם צעירים. אז לצערי, אנחנו לא ילדים, אבל בהחלט יש לנו את הכוח והיכולת והזכות בעיניי לשנות את העולם שבו הם יגדלו, להפוך אותו למקום טוב יותר, בשביל הילדים שלי, הנכדים של כולנו והילדים של כולנו. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.
היו"ר סימון דוידסון:
תודה רבה לחבר הכנסת נאור שירי. יעלה ויבוא חבר הכנסת יוסף טייב. אני מרגיש שאני צריך לעשות קטעי מעבר עד שמישהו מגיע.
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
תעשה, תעשה.
אושר שקלים (הליכוד):
האמת היא שכשאתה מדבר זה מאוד נעים וזה סבבה.
היו"ר סימון דוידסון:
אושר, אתה רוצה שנדבר על הדקה שלך?
אושר שקלים (הליכוד):
בשמחה. יאללה, בוא נפתח את זה.
היו"ר סימון דוידסון:
טוב, הוא כבר הגיע. במעברון הבא. חמש דקות.
אושר שקלים (הליכוד):
סימון הוא ליכודניק בהסוואה.
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
גמר אותך עכשיו.
אושר שקלים (הליכוד):
עכשיו הדלקתי אותו.
יוסף טייב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, יש ימים בכנסת שאנו מציינים, ויש ימים שהכנסת חייבת, לדעתי, לעצור בהם, להרים את הראש מהיום-יום, מהדיונים, מהמתחים, מהשוטף, ולהסתכל לדור העתיד שלנו בעיניים. לדעתי, יום זכויות הילד הוא בדיוק היום הזה – יום שמזכיר לנו את האחריות שלנו לא רק כמחוקקים אלא כבני אדם, כהורים, כמורים, כמי שמתעסקים עם ילדים, כמנהיגים.
ילדים לא בחרו היכן הם ייוולדו, באיזו שכונה, באיזה מערכת חינוך, באיזה משפחה ובאיזה מציאות ביטחונית. הם נולדים לעולם שאנחנו קובעים את גבולותיו, קובעים אותו לפעמים כאן, בבית הזה בתקציב, בחקיקה, בהחלטות שאנחנו מקדמים ואנחנו מקבלים פה בבית הזה מדי יום. החובה שלנו היא לוודא שבעולם הזה שהילד ייוולד בו, כל ילד וילדה בישראל ירגישו שיש מי שמגן עליהם, יש מי שמקשיב להם, יש מי שלוקח אותם ברצינות.
העולם שלנו השתנה. נכון, פעם ילדים היו חשופים לגירויים, לאיומים ולתופעות, אבל היום הם חשופים לדברים שלא היו בעבר. אם פעם ילד היה חוזר מבית הספר, סוגר את הדלת, מתנתק מהמרחב הציבורי, היום המרחב הציבורי מגיע אליו הביתה, נכנס איתו לבית דרך הטלפון: בריונות ברשת, חרמות, סרטונים פוגעניים, הפצת תמונות. הכול קורה במהירות בלתי נשלטת, בלי הגנה ובלי גבולות.
אדוני, חובתנו היא להבטיח שכל ילד וילדה בישראל יגדלו בסביבה מוגנת ומקצועית. חובה זו היא שליחות ואחריות שמונחת בראש ובראשונה עלינו, שליחי הציבור. השקעה בילדים זו השקעה בדור העתיד שלנו. כאשר אנחנו נותנים לילד או לילדה את הכלים המקצועיים ביותר לגדול, ללמוד ולהתפתח, אנחנו מבטיחים להם את העתיד הטוב ביותר.
בתפקידי כיו"ר ועדת החינוך היוצא קיימתי דיונים רבים שעסקו גם בזכויות הילד, גם דיונים משותפים עם הוועדה לזכויות הילד, קטי היקרה, בהגנה מפני אלימות, התמודדות עם מצוקות רגשיות ועוד נושאים רבים וחשובים. זכיתי להעביר כמה חקיקות, ובהן החקיקה של יושב-ראש הקואליציה אופיר כץ, חוק המצלמות, שבא להגן על פעוטות במעונות היום. ילדים צריכים בסוף מערכת שמאמינה בהם, שמקשיבה להם, שמגינה עליהם, מערכת שזוכרת שזכויות הילד הן לא רק כדי למנוע פגיעה אלא כדי ליצור תנאים לצמיחה אמיתית.
אי-אפשר לדבר על ילדים בלי להזכיר את אלה שמלווים אותם יום-יום במסירות ובהשקעה אין-סופית: עשרות אלפי מחנכים במדינת ישראל, מטפלים, מטפלות, מסורים, מקצועיים, שמשקיעים את כל חייהם בחינוך ילדינו כדי שיהיה להם עתיד טוב יותר. החובה שלנו היא לדאוג להם ולתמוך בהם; להראות להם את ההערכה הרבה שיש לנו כלפיהם, גם אם לפעמים אנחנו מביעים ביקורת.
כמי שמלווה את נושא החינוך מקרוב, נחשפתי למחסור החמור ביותר בכוח האדם ובחוסר ההכשרות המקצועיות. אנחנו מוכרחים להבין: כאשר אנחנו משקיעים במחנכים, אנחנו משקיעים בילדים ובגידול דור העתיד. ככל שנחזק את המורים והצוותים החינוכיים, הילדים שלנו יהיו מוגנים יותר ויקבלו חינוך טוב יותר. עלינו להבטיח שהמסגרות החינוכיות יהיו בטוחות. די לאלימות ולחרמות בבית הספר ומחוצה לו. אותן תוכניות צריכות להיות מתוקצבות ומלאות באנשי חינוך מקצועיים, יועצים; להוסיף הכשרות ולחזק את הצוותים החינוכיים.
עלינו לחזק את מעמד המורה במדינת ישראל. כאשר מחנך יודע שיש לו גב מאיתנו, מרגיש בטוח, זה משפיע על הילדים ומשרה עליהם רוגע ושלווה. אנו מאמינים כי אנחנו מסוגלים ליצור כאן מערכת חינוך שתמשיך להיות מעולה ושתקים כאן דור עתיד מתקדם, מפותח ומכבד. כל זה יקרה רק כאשר נבין שלכל ילד קטן יש חלומות גדולים מאוד. תפקידנו הוא לעזור לו להגשים אותם, לתת לו את הדרך הבטוחה והטובה ביותר להגשים את חלומותיו. ככל שאנחנו נאמין בילד, כך הוא יותר ויותר יאמין בעצמו, יגדל ויתפתח.
בעזרת השם, נמשיך לפעול ולדאוג למען ילדי ישראל, שיקבלו את החינוך הטוב ביותר, כי כך נוכל לבנות לעצמנו עתיד טוב יותר, מדינה טובה יותר ועם חזק יותר. תודה רבה.
היו"ר סימון דוידסון:
תודה רבה לחבר הכנסת טייב. יעלה ויבוא חבר הכנסת מאיר פורש.
המעברון יהיה לגבי יוסי טייב. יש פה חברי כנסת שלא מבינים כל כך את העשייה שלך בוועדת החינוך. אז אני לא אדבר על זה שכבר חודש אין ועדה, זה לא בידיים שלך, אבל היתרון שלך, החוזק שלך, זה לדעת לחבר בין כל העולמות. לא הסתכלת ואתה לא מסתכל אף פעם על צד מסוים. זה חוזק אדיר, וזה בסוף נוגע לכל ילדי מדינת ישראל. יישר כוח ליוסי טייב.
חמש דקות, אדוני, בבקשה.
מאיר פרוש (יהדות התורה):
מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בטרם אתייחס לנושא שלשמו התכנסנו, אני מבקש להביע את כאבי על הפיגוע הקשה שאירע בגוש עציון. לצערנו, עם ישראל מתמודד עם אויב רצחני שפוגע בנו בכל הזדמנות. אנו תפילה שיבוא משיח צדקנו ויגאל אותנו בקרוב.
התכנסנו כאן היום לציון יום זכויות הילד. נשאלת השאלה: למה צריך יום מיוחד לציין את זכויות הילד? לדעתי אין דבר בעולם, אין בעולם דבר שהוא יותר בקונסנזוס מזכויות הילד. מי לא אוהב ילדים? כאבא ל-12 ילדים, בלי עין הרע, אני באמת מתפלא למה צריך יום כזה. נראה לי שזכויות הילד הן דבר מובן מאליו. ילד בבית מביא אור לבית. אבל מסתבר שלפעמים גם דברים מובנים מאליהם לא מובנים לכולם, ולפעמים צריך להיאבק גם על דברים שבמדינה מתוקנת אמורים להיות מובנים מאליהם.
במה דברים אמורים, אדוני היושב-ראש? עם חזרתי לכהן כחבר כנסת לפני ארבעה חודשים, הגשתי הצעת חוק לחינוך חינם מגיל אפס. זו בעצם הייתה הבטחת בחירות, ולא רק בבחירות האחרונות, של הרבה פוליטיקאים מהרבה מפלגות. ולמרות שזה דבר כל כך מתבקש וכל כך בקונסנזוס, לצערי זה לא קיים היום, ואנו נדרשים להיאבק גם על זה. זה הרי דבר כל כך בסיסי, לא להפקיר את הילדים מגיל אפס עד גיל שלוש למעונות לא מפוקחים או משפחתונים ללא שום הסדרה ובטיחות. זה לא יעלה על הדעת שדווקא הילדים הכי קטנים שלנו לא מקבלים מענה ראוי. אני מאוד מקווה שכאשר החוק הזה יעלה לפה למליאה הוא יזכה לתמיכה מקיר לקיר, כי זה צריך להיות מובן מאליו.
ימים מיוחדים בהגדרתם הם בדרך כלל ממלכתיים, אבל לא הפעם, אדוני היושב-ראש, לצערי. איך אפשר להיות ממלכתי כאשר דווקא בשנה החולפת זכויות הילדים נרמסו, והם הפכו לכלי משחק בידי כאלה שאמורים להיות משפטנים ומשמשים בפועל כפוליטיקאים במלחמה שלהם נגד עולם התורה?
עו"ד מיארה, שמכונה היועצת המשפטית לממשלה, הכריזה מטעמה מלחמה על עולם התורה, על בני הישיבות ועל אברכי הכוללים – מאבק שהוא פסול ולא לגיטימי בעיניי עבור מדינה שהיא בשלטון של יהודים. אבל במסגרת המאבק הפסול הזה נחצה גם קו אדום, כאשר החליטו להשתמש בילדים, בתינוקות, ככלי משחק אכזרי ומרושע במסכת הרדיפה נגד אברכים צעירים שמבקשים ללמוד תורה ושנשותיהם מבקשות לפרנס את המשפחה בכבוד.
כאשר יאיר גולן אמר כי "מדינה שפויה לא הורגת תינוקות כתחביב" – אמירה שכמובן אני לא מזדהה איתה כלל וכלל – הרשיתי לעצמי – ואני מקווה שהוא לא יתבע אותי על זכויות יוצרים – לשאול את האמירה הזו ולומר: יועמ"שית שפויה לא מרעיבה ילדים חרדים כתחביב. אבל בינתיים, לדאבוננו, זה המצב. מרעיבים ילדים קטנים ממשפחות שההורים לומדים תורה, מכיוון שיש מאבק שלה כיועמ"שית, מאבק בלומדי התורה. ועל זה אני שואל: השתגענו? לזה אנחנו צריכים להגיע כאן?
ידידי חבר הכנסת הרב ישראל אייכלר יעלה בקרוב להצבעה הצעת חוק אשר מבקשת לשים סוף להתנהלות האכזרית הזאת, שמביאה משפחות לפת לחם. אני קורא מכאן, ביום המיוחד לציון זכויות הילד, לכל חברי הכנסת, לתמוך בהצעת החוק הזו. זו לא הצעת חוק פוליטית, זו לא הצעת חוק חרדית; זו הצעת חוק שאומרת את הדבר המתבקש והברור מאליו: ילד הוא ילד. ילד בבית הוא אור נוסף לבית. תודה רבה.
היו"ר סימון דוידסון:
תודה רבה, אדוני. תעלה ותבוא מיכל מרים וולדיגר. חמש דקות לרשותך.
מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):
כבוד יושב-הראש, כבוד השר – או השרה – חברי כנסת נכבדים, אורחים, עם ישראל, אני רוצה קודם כול להודות לחברתי דבי, דבי ביטון, שיזמה את היום הזה, יום מיוחד, חשוב, הכרחי - - -
היו"ר סימון דוידסון:
זה יום זכויות הילד, ואחרי זה יום - - -
מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):
אה, יום זכויות הילד. סליחה, סליחה. זה יוזמה – אה, זה בחוק.
דבי ביטון (יש עתיד):
יש שני ימים היום.
היו"ר סימון דוידסון:
כן, בחוק.
מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):
ולקטי, שהיא יושבת-ראש הוועדה החשובה.
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
זה יום הילד הבין-לאומי.
מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):
אוקיי, תודה על התיקון.
היו"ר סימון דוידסון:
אחרי זה יהיה - - -
מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):
אחרי זה יש לנו עוד ימים. גם שם יש לי נאום, אבל בנאום לא התבלבלתי, רק בשיח. נתתי לך תודה, הינה.
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
- - -
ינון אזולאי (ש"ס):
אם אפשר להודות מחדש לקטי.
מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):
בשמי ובשם כל חברי הכנסת, ובמיוחד ינון אזולאי, אני מודה לך, קטי שטרית, יושבת-ראש הוועדה החשובה לזכויות הילד. יישר כוח. באמנה לזכויות הילד של האו"ם, שגם ישראל חתומה עליה, ישנם 54 סעיפים, ובהם הזכות לחינוך, הזכות לטיפול רפואי, הזכות לילד שלא יופרד מהוריו בניגוד לרצונם ועוד. סעיף אחד מתוכם – הגנה מפני פעולות מזיקות, כגון עינויים, ניצול מיני, הזנחה, התעללות וסחר בילדים. המשמעות של האמנה הבין-לאומית היא הגנה גורפת, תמיכה גם מעבר לגבולות המדינה.
ב-7 באוקטובר נרצחו 37 ילדים ונערים, התייתמו מהוריהם 116 ילדים, ומתוכם 20 נשארו ללא הורים בכלל. בנוסף, נחטפו 39 ילדים ונערים מגיל עשרה חודשים ועד גיל 18, 39 ילדים נחטפו לעזה על ידי מפלצות החמאס; שניים מהם, אריאל וכפיר ביבס, השם ייקום דמם, חזרו אלינו בארונות.
הילדים שלנו שהוריהם נרצחו, או שחוו את השבי על בשרם וחזרו הביתה, חוו את הדבר הכי גרוע שילד יכול לחוות – ערעור הביטחון האישי, ופגיעות פיזיות ונפשיות שילוו אותם לכל מקום שילכו. אין הפרה בוטה יותר של האמנה לזכויות הילד כמו האירוע הזה.
יום זכויות הילד, גם שנתיים לאחר האירוע המטלטל הזה, הוא יום לדרוש צדק עבור הילדים שלנו. היום הוא יום שבו אנחנו צריכים ומחויבים עבור עתיד המדינה לדרוש מכל המדינות האו"ם – שכולן, אגב, חתומות על האמנה הבין-לאומית הכל-כך בסיסית הזו – את הצדק הזה.
לא ייתכן שהלילה אושרה באו"ם תוכנית טראמפ, שבתוכה סעיף המדבר על מתווה עתידי למדינה פלסטינית. בוא נזכיר שהמדינה הפלסטינית שמצפים לה תושבי עזה היא מאותה משפחה של ארגוני הטרור הרצחני. בקרב ערביי יו"ש נרשמה תמיכה של 80% במעשים שעל פי האמנה הזו הם בלתי חוקיים ובלתי מתקבלים על הדעת. להם אנחנו רוצים לתת מדינה? לא יעלה על הדעת. פשוט לא יעלה על הדעת.
יום זכויות הילד הוא יום שבו אנחנו מסתכלים על הדור הבא במטרה לתת להם עתיד טוב יותר. היום הזה מחייב אותנו להסתכל קודם כול על הביטחון הפיזי שלנו ושל ילדינו, כמו שאנחנו מלמדים אותם כשהם יוצאים לחיים לחשוב טוב טוב לפני שהם לוקחים סוכרייה מאנשים מבוגרים. אנחנו מחויבים לתת להם את הדבר הזה, ואחר כך לתת להם את החוסן הרגשי והנפשי, את המטען הזה שאיתו הם יצטרכו להתמודד, לדעת לנצח, לדעת להתקדם, לדעת לצמוח. חייבים להתחיל את זה מהגיל הרך, ובכל שנה ושנה לתת את הכלים הכל-כך כל כך נצרכים הללו, שאני קוראת להם בשפה שלי "היגיינה נפשית". לתת לילדים שלנו, כמו שאנחנו מלמדים אותם את היגיינת הפה – איך לצחצח שיניים, איך להשתמש בחוט דנטלי, איך לטפל בשיניים שלנו כדי שנוכל לדבר יפה, בלי שי"ן שורקת וכדומה, שנדע לחייך לאחרים, שנדע לצמוח – אותו דבר היגיינה נפשית, איך הם אמורים לצחצח את כאבי – לסלק את הבקטריות בתוך הנפש שלהם ולדעת לצמוח קדימה ולהתגבר על כל מכשול, לנצח ולהגיע הכי רחוק שאפשר. זה היום הזה בעיקר, כמו כל יום. ושוב תודה לך, קטי היקרה. תודה לכל מי שפועל. נמשיך ונפעל ביחד למען ילדי ישראל. תודה.
היו"ר סימון דוידסון:
תודה רבה לחברת הכנסת וולדיגר.
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
רגע, אדוני היושב-ראש, שנייה אחת, יש עוד איזה חצי דקה. אני רוצה להודות מכאן לתמי ברנע, המנהלת האגדית של הוועדה לזכויות הילד - -
היו"ר סימון דוידסון:
תמי ברנע.
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
- - ולכל הצוות, שמגיעות להם מחיאות כפיים, והם עושים עבודה מצוינת בוועדה. אנשים מקצועיים, ענייניים, מאוד נאמנים לנושא הזה של זכויות הילד. אני חושבת שמגיע להם לא רק יום בין-לאומי אחד. כל השנה יש להם. מבחינתי, מגיע להם יום זכויות הילד - - -
היו"ר סימון דוידסון:
אני ממש מסכים איתך.
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
חד-משמעית.
היו"ר סימון דוידסון:
הייתי בהרבה דיונים בוועדת זכויות הילד. תמי, את מקסימה.
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
אני למדה ממנה הרבה מאוד דברים, וגם חבריי חברי הכנסת.
היו"ר סימון דוידסון:
חד-משמעית. חברת הכנסת לימור סון הר מלך – איננה. אני רוצה להזמין בבקשה את השר – שרה? מי? השרה סילמן.
השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:
זה שר ללא משרד. זה שר בשם המשרד.
היו"ר סימון דוידסון:
אין שר רווחה במדינת ישראל?
השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:
אני משיבה בשם המשרד.
היו"ר סימון דוידסון:
וואו, לא ידענו. שר הבריאות יש? שר העבודה יש? שר הפנים יש?
השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:
איזה שר אתה רוצה להיות?
היו"ר סימון דוידסון:
אני? שר הספורט.
השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:
האמת שמתאים לך, אני חייבת להגיד. אתה אוהב ספורט. מאיזה ענף באת?
היו"ר סימון דוידסון:
שחייה.
השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:
נכון, זכרתי. בווינגייט.
היו"ר סימון דוידסון:
לא כמוך, התעמלות.
השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:
נכון, יפה, שולט.
אני משיבה בשם משרד הרווחה והביטחון החברתי לסיכום יום זכויות הילד הבין-לאומי במליאת הכנסת. קודם כול, חברתי קטי שטרית, יישר כוח, גם על היום שעשית היום, גם על הדיונים. אומנם לא הייתי כאן, אבל ראיתי אותם מרחוק באון-ליין, כי זה עלה ברשתות. אני חייבת להגיד שהמחויבות שלך בכלל לעולמות הרווחה ולעולמות של זכויות הילד – כי את גם בוועדה עכשיו – היא מחויבות שאני זוכרת אותה מאז יומי הראשון בכנסת. אני שמחה שאת דבקה בזה, עובדת בזה, לא מפספסת אף פעם, ובאמת עם הלב במקום הנכון. אני גאה בך מאוד, ואני גאה שאנחנו ביחד במפלגה ושיש לי זכות גם להיות חברה שלך – צריך לומר, עוד מלפני שהיינו יחד במפלגה. אני שמחה שאת בכנסת ושאת עושה עבודה כזאת מדהימה. יישר כוח.
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, היחס של חברה לילדיה הוא מדד המוסר העמוק ביותר שלה. היכולת להבטיח לכל ילד וילדה חיים בטוחים, סביבה מוגנת והזדמנות להתפתח היא יסוד של חברה חזקה וצודקת. הדאגה לילדים אינה רק חובה מוסרית – היא אחריות ממלכתית, אחריות של כולנו ושל המדינה בראש ובראשונה. משרד הרווחה והביטחון החברתי הוא המקום שבו האחריות הציבורית פוגשת את חיי היום-יום, את הילד, את המשפחה הסובבת אותו ואת הצוותים שפועלים למענם.
מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל לפני יותר משנתיים, מדינת ישראל מתמודדת עם מציאות מתמשכת של אובדן, חרדה, פינוי ושיקום. המציאות הזו מלווה אלפי ילדים – יתומים, ילדים שנחטפו וחזרו מהשבי, ילדים שחיים במרחב של חוסר ודאות – אך לצד הכאב היא גם הדגישה את כוחה של הקהילה, של המשפחות ושל מערכת הרווחה הישראלית, שלא חדלה לרגע ממלאכתה.
מינהל של"מ – שיקום, ליווי ומניעה – אני אפתח בפעילות השוטפת של המינהל הזה, האמון על שיקום, ליווי ומניעה עבור אוכלוסיות במצבי סיכון, ובתוכן ילדים ובני נוער הזקוקים לתמיכה ולהכוונה. מטרת המינהל היא להבטיח שכל נער ונערה שנמצאים במצב של קושי יזכו להזדמנות אמיתית לשוב למסלול חיים תקין, למצוא שייכות ולהיות חלק מקהילה תומכת. במסגרת השירות לנוער ולצעירים פועלים מאות עובדים סוציאליים ברשויות המקומיות שמלווים את בני הנוער על רצף הסיכון, הסכנה והניתוק. הם מעניקים טיפול פרטני, ייעוץ וליווי, ופועלים בשיתוף מערכת החינוך, גורמי בריאות וקהילה.
במקביל פועלות ברחבי הארץ מאות מסגרות טיפוליות וחינוכיות, ובהן מיתרים, מפת"נים ובתים חמים, שמספקות מענה משולב של חינוך, טיפול ותעסוקה, מתוך מטרה לאפשר לכל נער ונערה יציבות ומשמעות. מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל הותאמה פעילות המינהל למציאות החדשה: נפתחו סלונים נודדים ומרחבי איתור לנוער שחזר מאזורים מפונים או שחווה ניתוק, הושם דגש על חיזוק החוסן הרגשי ועל מניעת הידרדרות להתנהגויות סיכוניות. בנוסף, הופעלו סדנאות חווייתיות מודעות טראומה בשיתוף החברה למתנ"סים, שנועדו לאפשר התמודדות רגשית דרך פעילות חווייתית ולא רק באמצעות טיפול ישיר. במקביל המשרד מפתח מענים חדשניים לעידן הדיגיטלי, תוכניות לאיתור וטיפול בנוער בסיכון במרחב המקוון, ושיתופי פעולה עם הורים ובני הנוער עצמם בתכנון השירותים. מטרת הגישה הזו היא לאתר בזמן, להגיב במהירות ולבנות מערכת שמדברת בשפה של בני הנוער עצמם.
מינהל שח"א – אחד התפקידים המרכזיים של משרד הרווחה והביטחון החברתי מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל הוא מתן מענה לילדים ולמשפחות שנפגעו ישירות ממנה. מאז תחילת המלחמה מלווה המשרד 22 ילדים שהתייתמו משני הוריהם. כל ילד שובץ בבית קרובים, וכל משפחה כזאת מלווה באופן רציף על ידי עובדת סוציאלית ומנחת אומנה, המסייעות בהיבטים הרגשיים, הכלכליים והמשפטיים. מעבר לליווי הפרטני נפתחו קבוצות תמיכה להורים המגדלים, בשיתוף הביטוח הלאומי, וכן קבוצת ווטסאפ ייעודית למשפחות המגדלות, שבה מועברים עדכונים רלוונטיים שוטפים מכלל משרדי הממשלה.
במקביל הוקם צוות משימה בין-משרדי בהובלת משרד הרווחה ובשיתוף משרדי המשפטים, החינוך, הבריאות, הביטוח הלאומי ומשרד ראש הממשלה, כדי להבטיח רצף טיפול, מיפוי זכויות ומניעת כפילויות בין המענים. המשרד מלווה גם את ילדי משפחות החטופים, השבים והנפגעים. לכל משפחה הוצמדה עובדת סוציאלית מהרשות המקומית המשמשת כתובת קבועה וזמינה ומתאמת בין כלל המשרדים והגורמים. עבור אותם ילדים שחזרו מהשבי נבנתה מעטפת מותאמת הכוללת ליווי אישי, תמיכה רגשית ומעקב מקצועי. בנוסף, מתקיים מחקר מלווה שמסייע להבין את הצרכים המשתנים של הילדים כדי לדייק את המענים לאורך זמן. בשיתוף עם עמותת "להושיט יד" מוקמת כיום רשת קהילתית תומכת המשלבת אנשי מקצוע, מתנדבים ובני משפחה, שמטרתה ללוות את הילדים השבים ואת משפחותיהם גם בטווח הארוך.
התוכנית הלאומית 360 היא תוכנית לאומית לילדים ולנוער בסיכון. זה מהלך נוסף ומשמעותי. זאת אחת התוכניות המרכזיות שבאמצעותה המדינה מממשת את אחריותה לילדים ולמשפחות. מדובר בתוכנית בין-משרדית בהובלת משרד הרווחה והביטחון החברתי הפועלת בשיתוף משרד החינוך, משרד הבריאות, המשרד לביטחון לאומי, משרד העלייה והקליטה, יחד עם הרשויות המקומיות, ג'וינט-אשלים ומכון ברוקדייל. מטרת התוכנית היא לצמצם מצבי סיכון בקרב ילדים ובני נוער בקהילה וליצור רצף טיפולי ושירותי תמיכה בכל שכבת גיל, מהגיל הרך ועד גיל ההתבגרות.
נכון להיום פועלת התוכנית ב-183 רשויות מקומיות ברחבי הארץ ומעניקה לכ-70,000 ילדים מענה מדי שנה. מדובר אם כן בפריסה רחבה, שכוללת רשויות מהאשכולות החברתיים-כלכליים הנמוכים וכן שכונות מוחלשות בערים גדולות, במטרה להבטיח שכל ילד יזכה למענה ולהזדמנות אמיתית. מאז פרוץ המלחמה צוותי התוכנית פועלים בתנאי חירום – התאימו את פעילותם לעבודה מרחוק, קיימו ביקורי בית במרכזי הפינוי, הבטיחו רציפות של קשר, תמיכה וטיפול. צוותי התוכנית השתלבו גם במערכי החירום היישוביים ועבדו לצד אנשי החינוך, הבריאות והרווחה כדי לזהות צרכים חדשים ולספק מענה מהיר בשטח.
מינהל מוגבלויות – לצד כל אלה, פועלת בעקביות עבודתו של מינהל המוגבלויות, האמון על מתן שירותים, טיפול ותמיכה לילדים ובני נוער עם מוגבלויות ולבני משפחותיהם. בימי שגרה ובזמני חירום כאחד, המינהל פועל להבטיח שכל ילד יקבל את הסיוע הדרוש לו, את האפשרות לשמור על שגרה, ביטחון והתפתחות אישית. המינהל מעניק שירות לכ-32,000 פעוטות, ילדים ובני נוער מגיל לידה ועד גיל 21. הוא מפעיל מערך רחב של 181 מעונות יום שיקומיים שבהם מושמים כ-5,700 פעוטות, לצד מועדוניות, נופשונים ומרכזי הפוגה לילדים ובני נוער עם מוגבלויות.
גם בתקופות המלחמה והפינוי המעונות והמסגרות המשיכו לפעול כמעט במלואם, תוך שיבוץ מחדש של ילדים שפונו ומתן סייעות אישיות לילדים במקומות שבהם לא ניתן היה לקיים מסגרת מלאה. במהלך המלחמה הוקמו מרכזים ייעודיים להפוגה ולפנאי לילדים עם מוגבלויות סמוך למתקני הפינוי ברחבי הארץ, בשיתוף משרד החינוך, הביטוח הלאומי, השלטון המקומי וארגוני החברה האזרחית.
שירותים נוספים כללו טיפולים רגשיים ופסיכולוגיים מותאמים, מידע נגיש לילדים עם מוגבלויות קוגניטיביות ותקשורתיות, הנגשת מקלטים ומרחבים מוגנים עם מוגבלות פיזית. המענה כלל גם תמיכה ישירה במשפחות: הדרכה, ייעוץ וליווי שוטף של עובדים סוציאליים, מתוך הבנה כי חוסנה של המשפחה הוא הבסיס לחוסנו של הילד. העבודה המשותפת עם רשויות מקומיות, עמותות וקרנות פילנתרופיות מאפשרת למינהל לפעול במהירות ובגמישות ולהגיע לכל משפחה שזקוקה לכך.
לסיום, חברות וחברי הכנסת, אין יום אחד בשנה שבו האחריות לילדים נעלמת מהשולחן הציבורי. זו אחריות קבועה של המדינה, של החברה ושל כל אחת ואחד מאיתנו. משרד הרווחה והביטחון החברתי ימשיך לעמוד בחזית האחריות הזו, לא במילים אלא במעשים, בשטח, בקהילה, בבתי המשפחות ובבתי הילדים. זהו מאמץ שנבנה לאורך זמן, עם שותפים רבים ועם אמונה פשוטה שלכל ילד וילדה מגיעה הזדמנות אמיתית לגדול בביטחון - -
היו"ר סימון דוידסון:
חיים שכאלה.
השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:
- - גם כשהמציאות סביבם איננה פשוטה. ביום זכויות הילד הבין-לאומי אנחנו לא רק מציינים את מה שנעשה, אנחנו מחדדים את מה שראוי להיעשות. נמשיך לראות את הילדים, להקשיב להם, לפעול למענם, לא רק בזמנים של משבר, אלא בכל יום מחדש. תודה רבה.
היו"ר סימון דוידסון:
תודה רבה לשרה סילמן.
יום המודעות הבין-לאומי לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות
היו"ר סימון דוידסון:
הנושא הבא שעל סדר-היום – ציון יום המודעות הבין-לאומי לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות. אני מזמין את חברת הכנסת דבי ביטון לפתוח את הדיון. איפה אורן להב, הוא לא פה? אורן, תפעיל את המצלמה שלך, תעשה וידיאו. לפני שחברת הכנסת ביטון מתחילה לדבר, אני רוצה להגיד לך, אורן להב, ריגשת אותי מאוד היום בוועדה. מדובר במשפיען רשת שמתנדב ועושה למען אנשים עם מוגבלויות. כל הכבוד. יישר כוח לך ולכל החברים בעמותה. תמשיכו לפעול למען המלאכים האלה שיושבים פה. אין דבר יותר צודק וחשוב. כל הכבוד.
חברת הכנסת ביטון היקרה, בבקשה.
דבי ביטון (יש עתיד):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כבוד השרה, כנסת נכבדה, אנחנו נתחיל, כהרגלנו – 774 ימים; שלושה חטופים שאנחנו מצפים שישובו אלינו.
אדוני היושב-ראש, היום הכנסת מתעטפת ברגע חשוב – יום המודעות הבין-לאומי לזכויות אנשים עם מוגבלויות. זהו יום שמסמן לנו, לכל אחד ואחת, את גבולות האחריות והערכים שעליהם נמדדת החברה. אני עומדת כאן היום לא רק כחברת כנסת – כאימא מיוחדת, כאחות שטיפלה בחולים וכעורכת דין שליוותה לא אחת לאורך השנים אנשים עם מוגבלויות, משפחות וילדים שזכויותיהם נשללו לפעמים באופן בסיסי ביותר.
מהי מערכת שאינה מותאמת לאדם? אני יודעת שהמאבק הזה הוא לא תיאורטי; הוא לא מתקיים במסדרונות הדיונים. הוא מתקיים בחיים עצמם. הוא מתקיים באימא שמבקשת שקט לבנה במערכת החינוך שלא תמיד מבינה את הצרכים שלו; הוא מתקיים בקשיש שמתקשה להגיע לבדיקות כי אין מעלית, כי אין הסעה, כי אין מי שיקשיב; הוא מתקיים במתבגר שיושב בבית כי בתחבורה הציבורית אין לו יכולת ואין לו נגישות; הוא מתקיים בכל אדם שמוותר על שירות ציבורי לא משום שלא מגיע לו, אלא משום שהדרך לקבל אותה מסובכת מדי, מתסכלת ומשפילה.
זה לא מובן מאליו שאנחנו מציינים בכנסת ישראל יום מיוחד שמוקדש כולו למאבק הזה. בהזדמנות זו אני רוצה להודות ליושב-ראש הכנסת חבר הכנסת אמיר אוחנה על האפשרות לקיים את היום המיוחד הזה. לא ברור. זהו יום שיש בו אמירה מוסרית: אנשים עם מוגבלויות אינם שוליים, הם חלק ממרכז החברה הישראלית. השנה הכנסת עשתה צעד משמעותי: היום הזה אינו סמל בלבד, הוא יום שבו הכנסת מתגייסת לשמוע, ללמוד ולתקן.
אני גאה ומודה לוועדות הרבות שנרתמו היום לצורך ציון היום הזה: ועדת הכלכלה, הוועדה לקידום מעמד האישה, הוועדה לביקורת המדינה והוועדה לצעירים. בכל אחת מהוועדות האלה נשמעו קולות; חלקם היו קולות של כאב, גם כאב עמוק – הורים לילדים עם מוגבלויות שתיארו את ההישרדות היום-יומית שלהם; צעירים שסיפרו איך דלתות נסגרות, אנשי מקצוע שמבקשים משאבים, הכשרות ומתן פתרונות. הכנסת, לפחות בחלקה, פתחה את האוזניים.
אבל אסור לנו לטעות – הדרך עוד ארוכה. אנחנו רחוקים משוויון אמיתי, רחוקים מנגישות מלאה ורחוקים ממדינה שבה אדם עם מוגבלות יכול להתנהל בלי חשש, בלי להסביר את עצמו ובלי להרגיש שהוא מבקש טובה. במהלך השנה האחרונה ראינו מצבים קשים מדי, החל בניסיונות לפגוע בזכויות כמו פטור מהמתנה בבית מרקחת – שהיא לא פריבילגיה, היא צורך בריאותי ובסיסי – ועד פערים רבים בתעסוקה, בנגישות, בדיור ובהעסקה. אני רוצה לומר באופן ברור: אנשים עם מוגבלות אינם נטל, הם לא בעיה – הם בני אדם, אזרחים, הורים, תלמידים, עובדים, שכל מה שהם מבקשים הוא הזכות לחיות את חייהם בכבוד. הם זכאים לזה לא כי אנחנו רחמנים, אלא כי זאת חובתנו כאזרחים וכמדינה, כי חברה נמדדת לא בכוח שלה אלא ברגישות שלה; לא בעוצמה שלה אלא ביכולת שלה לראות את החלש.
אני רוצה לדבר דקה על המהות של היום הזה, כי היום הזה הוא לא רק יום של קמפיין או סיסמאות – זה יום של מחויבות מקורית, עמוקה ואנושית.
אני אעביר את הדפים. חשבתי שיש לי הרבה.
היו"ר סימון דוידסון:
יש לך כמה זמן שאת רוצה.
דבי ביטון (יש עתיד):
חשבתי שזה עשר דקות.
היו"ר סימון דוידסון:
תקבלי עשר דקות.
דבי ביטון (יש עתיד):
המאבק הזה הוא לא פוליטי, הוא לא מפלגתי. זה מאבק על הלב של החברה הישראלית, על דמותה, על האופן שבו אנחנו מסתכלים זה על זה. כאחות, כלוחמת חברתית וכמי שמגיעה מעיר כמו שדרות, ראיתי אנשים שנאבקים על כל שלב קטן, על כל שירות קטן, על כל זכות שאנשים מקבלים כמובן מאליו. את העוול הזה אנחנו צריכים לתקן.
חברות וחברים, חבריי חברי הכנסת, אורחים, אורן המדהים – סימון לקח לי את כל המילים – בשם הקהילה של אנשים עם מוגבלויות, אלה שגם אינם, בואו נחוקק אחרת; בואו ניצור מדיניות שלוקחת בחשבון לא את המערכת אלא את האדם. נגישות אינה פרויקט, היא דרך חיים; זכויות אינן המלצה, הן חוק. האחריות שלנו היא לוודא שהחוק הזה מתקיים בכל מקום: בבית חולים, בבית הספר, בקופת החולים, במועדונים, כפי שנאמר, ובעיקר בלב.
אני מודה לשותפים ליום הזה, לארגון "לינק 20" מבית שותפויות רוטשילד ולכל הארגונים, לשולחנות העגולים, למשפחות שהגיעו, לילדים שהגיעו, לכל מי שפתח את ליבו והביא את סיפור חייו. אתם השותפים האמיתיים. בזכותכם הכנסת רואה, בזכותכם הכנסת מבינה ובזכותכם הכנסת פועלת. אני מבטיחה להמשיך להוביל, להשמיע, לדחוף ולחוקק ולא להרפות. חברה שלא מאפשרת לכל אחד ואחת לפרוח מפסידה חלק מעצמה.
אני רוצה להודות לכם על היום הנפלא. אני התרגשתי מאוד היום. שמחתי על ההיענות. כבוד היושב-ראש, היית חלק בלתי נפרד בעשייה המופלאה שלך. הלוואי ומי ייתן שנצא מפה בבשורה עם כל מה ששמענו, הקשבנו ולמדנו, שנטמיע ונביא את זה לשינוי חקיקה. בהצלחה. תודה רבה.
היו"ר סימון דוידסון:
תודה רבה לחברת הכנסת ביטון. באמת היה יום מרגש וחשוב כל כך. התודות הן לך, דבי, שאת מעלה את הנושא דקה אחרי דקה, יום אחרי יום. באמת כל הכבוד.
יעלה ויבוא חבר הכנסת משה אבוטבול. חמש דקות.
משה אבוטבול (ש"ס):
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום מצוין בכנסת יום המודעות הבין-לאומי לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות. בראשית דבריי אני רוצה להודות לשר הרווחה היוצא – והנכנס, בעזרת השם – חבר הכנסת הרב יעקב מרגי – שאגב, היום גם חל יום ההולדת שלו; נאחל לו מזל טוב – כי בכל תפקידיו כשר הוא נתן את הדעת ואת התקציבים לפקח ולטפח את המסגרות שנותנות מענים לאנשים עם מוגבלויות. כה לחי ויישר כוח לרב יעקב מרגי.
אני חושב שמדינתנו זכתה שפועלים בקרבה מאות ארגונים, ארגוני חסד, מוסדות רווחה וחינוך המונגשים ומותאמים לאנשים עם מוגבלויות. דומני שזה גם מזלה הטוב של המדינה שאנשים טובים מכל העולם תורמים לארגונים האלה ודואגים לקיומם ולפעילותם השוטפת מתרומות נכבדות, שמניעות את הפעילות השוטפת של המוסדות, כמו גם את המבנים והבניינים היפים שהם בנו לצורך הפעילות. ולכך אני דווקא קורא לכלל משרדי הממשלה לפעול למענם על ידי תקצוב גדול, מוגדל ונכבד לקיום המוסדות הללו, כי עבודתם היא עבודת קודש. כמו כן אני קורא מכאן לכל אזרחי המדינה וליהודים היקרים בארץ ובגולה לתרום ולחזק את הארגונים הללו ואת העמותות שמוסרות נפש למען אותם אנשים עם מוגבלויות. תרומה עבורם הינה תרומה עבור האנושות כולה.
בהיותי ראש העיר בעיר בית שמש כעשר שנים, כבר בתחילת כהונתי פעלתי להבאת והקמת מוסדות לתלמידים בעלי מוגבלויות אל תוך העיר פנימה, בעיר בית שמש, אחרי שבמשך שנים רבות שלחו את התלמידים הללו ללמוד מחוץ לעיר ובכך נגרם סבל רב לתלמיד עם טלטולי דרכים, היה מגיע לכיתה אחרי נסיעה של כשעתיים, סחוט ועייף, וכך גם בחזרתו מירושלים לביתו בעירנו בית שמש. הקמתי בסייעתא דשמיא מוסדות רבים לחינוך המיוחד, ובכך הקלנו על אותם אלפי תלמידים יקרים, שמקבלים בתוך העיר מוסדות חינוך מיוחד לתפארת, שיסבלו פחות מאותן נסיעות והסעות שעברו באותם ימים. גם כך קשה להם. נאחל לאותם ילדים הרבה בריאות ונחת.
אני רוצה לעצום עיניים ולחשוב, אילולא המוסדות היקרים שהוקמו ושבמרביתם היינו גם בסיורי עבודה ובאירועים שנערכו לתלמידים, איך אנו כחברה היינו נראים, חלילה. לכן, אני מכאן מודה לכולם, לאלה שאני קורא את שמם ולאלה שייתכן שלא אספיק לומר את שמם אבל פועלם הרב ניכר, ומראש אני מתנצל על כך, כי רבים הם, וגם להם מגיעה התודה והברכה. והכי חשוב, שכלל האזרחים במדינה ידעו להכיר ולהוקיר את אותם מוסדות, להירתם ולתרום להצלחתם ולקיומם על ידי תרומות של ממש, ובכך נסייע גם למדינת ישראל בתחום חשוב זה.
כמה טוב, ברוך השם, שיש לנו את מוסדות "אוהל אשר" של הרב שמעון רווח; מוסדות "שתילים" של הרב ישראל רייסנר; את ארגון "יד שרה" של הרב אורי לופוליאנסקי; את בית החולים השיקומי אלי"ן של ד"ר מורית בארי; את מוסדות "עלה" של הרב יהודה מרמורשטיין; את מוסדות "שיח סוד" של הרב שמעון לוי, הממשיך את דרכו של אביו, הרב דב לוי זצ"ל; בית חינוך עיוורים של רבי שבתאי דויטש; את עמותת "מסוגלים" של הרב אבי מימרן; את מוסדות "שלוה" בירושלים, שמייסד ונשיא הארגון הוא מר קלמן סמואלס; את מוסדות "שמע קולנו" של המנהלת הגב' מירה אירנשטיין; את מוסדות "אוהל – עולם של חינוך מקדם" של הרב יהודה לוי; את מוסדות "מגן הלב" של הרב ישראל קורניק והרב משה זייברט; את מוסדות "סולם" של הרבנית אסתר ארנסטר; את מוסדות "פתחיה" של הרב יהודה אריה גולדקנופף; את מוסדות "שמעיה", שזה לאחרונה נפרדנו מהמנכ"ל המסור, הרב שמעון יוסף לוי זצ"ל; את מוסדות "אוהל שרה" של הגב' מלכה וינברג; את מוסדות "עלי שיח" של הרב חיים פרקל; את מוסדות "משי" של הרב אשר זורייבין; את מוסדות "פרח" של הרב משה שטיין; את מוסדות "לב מנחם" בקרית גת של הרב ישראל גובנר.
ישנם עוד עשרות ואולי גם מאות מוסדות ולא אספיק לומר את כולם, אבל אם שכחתי מישהו, אני מתנצל, כי הזמן קצר. אבל דבר אחד חשוב: מגיע להם, לכולם, תודה אמיתית. ולנו, לאזרחים: רוצו, תרמו למוסדות חשובים אלו, כדי שימשיכו לפעול ולעזור לכל אותם בעלי צרכים, בעלי מוגבלויות. תודה רבה לכולם.
היו"ר לימור סון הר מלך:
תודה. חבר הכנסת אלון שוסטר.
אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי):
תודה, גברתי היושבת-ראש.
היו"ר לימור סון הר מלך:
לרשותך חמש דקות.
אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי):
חבריי וחברותיי, הרשימה ששמענו זה עתה של אנשים, של מוסדות, שמקדישים את חייהם למען רווחתם של אחרים, של הזולת, בחברה החרדית, מרשימה ביותר. אני רוצה לציין שלפני 105 שנה, דומני, נוסדה ההסתדרות הכללית. נסו לשכוח את הדיווחים האחרונים בחדשות. מדובר ברעיון גדול, רעיון יהודי גדול, של אחריות, של עזרה הדדית, של הקמת חברה וכלכלה סולידרית בכל נקודת יישוב, כל קיבוץ, כל מושב. בעצם זה ארגון של עזרה הדדית ששורשיו במסורת היהודית העמוקה.
אני רוצה להודות לחברתי דבי ביטון, שיזמה את היום החשוב הזה גם בוועדה שלי. עסקנו היום בדוח מבקר מדינה שעוסק בטיפול רשויות מקומיות שלא פונו באוכלוסיות מיוחדות במצבי חירום. הייתי רוצה שתשוו לעצמכם שני מצבים, אתם המאזינים, הצופים: האם אנחנו היינו רוצים לחיות, כל אחד על פי השקפת עולמו, במדינה שבה הכיוון האידיאולוגי הפוליטי שלה מגיע לידי מיצוי אבל החברה שלנו היא חברה של איש את אחיו חיים בלעהו, או בחברה שבה, כמו שאנחנו מכירים, הפוליטיקה משסה אותנו אחד בשני וההחלטות מחרפנות אותנו, אבל החברה היא חברת צדק וסולידריות? באיזו חברה היינו רוצים לחיות?
זו שאלה תיאורטית. במציאות אנחנו מקפידים לריב כמו שצריך, להתווכח כמו שצריך, אבל יש לנו את היכולת – והיום הזה, גברתי היושבת-ראש, הוא הדוגמה, ומה שהבית הזה מסוגל לבצע הוא דוגמה לכך שאנחנו יכולים – לצד ויכוחים גדולים ואי-הסכמות גדולות, לשתף פעולה ללא הפסקה למען היומרה להפיכתנו לאור לגויים. בזמן חירום מתגלית אותה יומרה שלנו לחיות בחברה צודקת שפניה לאותן חוליות חלשות שזקוקות לעזרה, ומי מאיתנו לא נמצא במסכת חייו, מלידה ועד כלות, במקום שהוא צריך לעיתים עזרה. אני מאוד מודה על כך שהבית מתאחד ויודע לשתף פעולה.
אני רוצה להוקיר את הפעולה של החברה האזרחית בשגרה ובחירום. ציינו את הארגונים הרבים בחברות השונות, ובזמן החירום שמענו וידענו ועדיין מכירים ומוקירים טובה לחברה האזרחית שמסייעת כל כך.
ולגופו של עניין ולגופו של דוח המבקר – פעולה גם של הממ"מ – אנחנו מוכרחים להמשיך בעיקרון שעלה, שצריך, לטובת האוכלוסיות המיוחדות בזמן חירום, תומך קהילתי. תומך קהילתי זה האינטגרטור, הפרויקטור שמרכז את המידע ואת הטיפול באוכלוסיות המיוחדות. ייתכן שכמו שצוותי החירום השכונתיים והיישוביים צריכים בזמן חירום להיות מגויסים במין צו 8 קהילתי וחברתי, כך גם התומכים הקהילתיים. זה מונח לפתחו של משרד הרווחה, שעוסק בעניין יחד עם פיקוד העורף.
יש סוגיה של ריכוז מידע –מיהם אותם אזרחים שזקוקים לסיוע מיוחד? לביטוח לאומי יש כספת – כך זה נקרא – יש ריכוז מידע. אבל לא כל מי שמקבל קצבה; אני מקבל כאזרח ותיק קצבה, ולא צריך שהמדינה או מי מממלאי התפקיד ישקיעו זמן בזמן חירום בי או בשכמותי. יש אנשים שאינם מקבלים קצבאות ומוכרים לרשויות השונות – רשויות מקומיות, יישובים, קהילות – כמי שזקוקים לסיוע, וצריך לרכז, וזו פעולה שנעשית, כך הבנו במשרד הרווחה, יחד עם הרשויות.
עוד עניין שמונח לפתחו של הבית הזה, ועדת הרווחה והעבודה – תקנות לשעת חירום. יחד עם משרד הרווחה, משרד המשפטים, צריכים לעגן באופן סטטוטורי את החובה של המדינה לדאוג לאוכלוסיות שונות. ורק לתת דוגמה שעלתה בוועדה - -
היו"ר לימור סון הר מלך:
הזמן הסתיים.
אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי):
כן, אני יודע. דקה אני מסיים. - - אוכלוסיות, למשל, עם בעיות של ויסות חושי. יש להם מקלט, אבל לא מתאים להם להיות יחד עם רבים. צריך לחשוב על כל האוכלוסיות. יש סוגיות נוספות, של הגדלת ההתראות ועידוד המיגון העצמי. אין לנו זמן. אני מסיים רק בברכות ובהוקרה של שיתוף הפעולה בין משרד הרווחה ובין הרשויות, ומילה טובה לרשויות מבוקרות, חלק מאותן רשויות מבוקרות שבאו לביטוי, עיריית נהריה ובאר שבע והמועצה המקומית חצור, שגם בוקרו, גם הודו על הביקורת וגם שיפרו את התנהלותן. תודה רבה.
היו"ר לימור סון הר מלך:
תודה רבה. חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר, בבקשה. לרשותך חמש דקות.
מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):
תודה, כבוד היושבת-ראש. כבוד השר או השרה, חבריי חברי הכנסת, עם ישראל, כיו"ר ועדת עבודה ורווחה, אני רוצה לומר לכולם את מה שברור מאליו: אנחנו עוסקים בנושא הזה של אנשים עם מוגבלות לאורך כל השנה. זה הזמן לומר תודה, תודה ענקית לצוות מעולה, צוות הלשכה, שעושה לילות כימים למען האוכלוסייה הזו. אני לא אפרט את כל השמות, כי אני עלולה לפספס אי אלו נשים ואנשים שעושים ופועלים כל הזמן. באמת תודה ענקית לכם.
היום אנחנו מציינים את יום השוויון לאנשים עם מוגבלות, יום שהוא הרבה מעבר לסמל. זהו יום שמזכיר לנו את החובה החברתית שלנו, ולא את החסד. יש בו, ביום הזה, צורך בהכרה עמוקה בכך שהשוויון לאנשים עם מוגבלות לא יהיה רק סיסמה, אלא מציאות שחייבת להיות נגישה לכולנו. בישראל חיים היום למעלה ממיליון אנשים עם מוגבלות – ילדים, בוגרים, קשישים – שכל אחד מהם נושא סיפור חיים, חלומות ויכולות. יש כאלה שהמוגבלות שלהם בולטת לעין כול, ויש כאלה שממש לא. לפעמים היא מוגבלות נפשית, שקופה, וגם היא מאתגרת לא פחות. עדיין, בשנת 2025, יש מי שדלתות נסגרות בפניהם – דלתות תעסוקתיות, דלתות בהשכלה גבוהה, דלתות שירותים חיוניים, ולעיתים אפילו דלתות פיזיות צרות מכדי לעבור בהן.
במשך השנים שאני כאן בכנסת אני פועלת לטובת קידום נושאים שונים עבור אנשים עם מוגבלות. אני פועלת בחקיקה, בתקנות, בתקציבים, בתהליכי מודעות והסברה. אבל לצד זה ברור לנו שלא די בכך. אנשים עם מוגבלות עדיין מתמודדים עם שיעורי אבטלה גבוהים, עם ביורוקרטיה מורכבת שמכבידה על קבלת זכויות, עם עיכובים בתוכניות דיור ותמיכה ועם סטיגמות שנשארות מאחור במקום שבו החברה כבר הייתה צריכה להתקדם קדימה, והרבה – הרבה ובקצב מהיר הרבה יותר.
ביום הזה אני קוראת לכל חבריי, לכל חברי הכנסת מכל סיעות הבית: בואו נשים בצד את המחלוקות. בואו נתאחד סביב יעד אחד: יצירת ישראל נגישה, מתקדמת ומכילה יותר. זה אומר להבטיח הנגשה של מוסדות המדינה; זה אומר ליצור מסלולי תעסוקה משמעותיים ולא רק סימולציה של הזדמנויות; זה אומר לתמוך במשפחות שנושאות על כתפיהן עול יום-יומי עצום; זה אומר לשים את האדם במרכז ולא את התקציב במרכז. הכי חשוב, זה אומר לראות – לראות כל אדם, לראות את היכולות שלו, לראות את הרצונות שלו, לראות את הכאבים שלו ואת השאיפות שלו, לראות את זכותו לחיות בכבוד; לראות ולהבין שאדם עם מוגבלות איננו אחר – הוא אנחנו, הוא חלק מאיתנו, הוא החברה שלנו.
חברים וחברות, אני רוצה להגיד לכולכם, וזה נראה לי ברור, שכשנבטיח זאת ונצליח לעשות את זה, נרוויח חברה צודקת יותר, אנושית יותר וחזקה יותר. כי חברה, כאמור, לא נמדדת רק בחוזק הכלכלי והביטחוני שלה אלא ביכולת שלה להושיט יד לחלש, לשלב את השונה ולאפשר לכל אדם לפרוח. ברור לי שהדברים האלה יובילו אותנו גם לחברה עם חוזק כלכלי וביטחוני הרבה יותר גדול וחזק.
אני אמשיך לפעול – ואני בטוחה שגם את, היושבת-ראש – בחקיקה, בפיקוח, בשיתוף פעולה עם הארגונים, המשפחות והקהילות, כדי שהיום הזה לא יהיה רק תזכורת אלא שינוי חברתי אמיתי. אז תודה רבה לכולכם ותודה רבה כמובן לחברת הכנסת דבי ביטון, שהפעם באמת מגיע לה, כי אנחנו מדברים על היום שהיא יזמה. תודה רבה.
היו"ר לימור סון הר מלך:
ותודה רבה לך, חברת הכנסת וולדיגר, שבאמת באמת אני חושבת שהנושאים האלה הם נושאים שקשורים בקשר הדוק אל הלב שלך, וזה ניכר שהפעולות שלך הן באמת עבור אותם מתמודדים, אותם בעלי מוגבלויות אבל מתמודדי נפש, ובאמת העבודה שלך חסרת תקדים בעיניי.
אני מזמינה את השרה עידית סילמן. בבקשה.
השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:
בשם משרד העבודה, ביום המודעות לזכויות אנשים עם מוגבלות.
אז היושבת-ראש, חברי הכנסת, כשמדברים על זכויות לאנשים עם מוגבלויות, אנחנו צריכים קודם כול לבדוק מי אלה האנשים הללו ומהיכן הם מגיעים. על זכויות של מי בדיוק אנחנו מדברים? אחרי שנדע על מי אנחנו מדברים, יהיה לנו הרבה יותר קל לדאוג לאנשים עם מוגבלויות. אז מי כל האנשים האלה? אנחנו, כולנו, כל איש ואישה, כל אדם באשר הוא, בכל גיל, בכל מין, בכל קבוצה, בני כל העדות והדתות, בפוטנציאל להיות איש עם מוגבלות.
הרשימה של האירועים שעלולים, חלילה, להפוך כל אדם למוגבל היא רשימה כמעט אין-סופית, ולצערנו עלולה להתרחש בכל רגע נתון: מחלה, תאונה, פעילות צבאית כושלת, פיגוע חבלני או אפילו תהליך הזדקנות טבעי. אחרי שאנחנו מבינים את העובדה הפשוטה הזו, שבעצם אנחנו המאגר האנושי שמקרבו מגיעים אנשים עם מוגבלויות, אנחנו צריכים לשאול את עצמנו: כיצד היינו רוצים שיתייחסו אלינו אילו חלילה היינו מוגבלים? האם אנחנו כאן, יושבי הבית הזה, עושים די כדי לדאוג לאותם אנשים בעלי מוגבלויות, כדי שיוכלו לחיות בכבוד כפי שאנחנו היינו רוצים לחיות אילו חלילה היינו במקומם?
כשהמשרד מדבר על דאגה לאנשים בעלי מוגבלויות, לא מתכוונים שם רק לקצבות נכות ולסיוע בעזרים רפואיים; זה דבר חשוב, זה הכרחי, אבל זה לא מספיק. אנחנו כחברה חייבים לדאוג לשילוב של אנשים עם מוגבלויות בחברה. גם בעלי מוגבלויות צריכים להשתלב בחברה ולחיות בכבוד, להרגיש ולהאמין שהם נחוצים, מועילים ותורמים לחברה.
פתגם של אלברט איינשטיין אומר: "כל אדם הוא גאון, אבל אם תשפוט דג לפי היכולת שלו לטפס על עץ, הוא יעביר את כל חייו בהרגשה שהוא טיפש". אנחנו צריכים לדעת שגם לאדם עם מוגבלות יש יכולות, ולעיתים יכולות שעולות על אלו של אדם ללא מוגבלות. אנחנו צריכים לאתר את היכולת הזו, להעצים אותה, לפתח אותה, ובכך לאפשר לבעל המוגבלות להביא את עצמו לידי ביטוי, לתחושה של סיפוק ומיצוי עצמי.
מה שמשתדלים לעשות כיום במשרד העבודה, בין היתר במסגרת תוכנית שנקראת "תעסוקה שווה" – זה אחד הדברים, אחד הפתרונות שנותנים באמת לעולם הזה של אותם אנשים בעלי מוגבלות, לזכויות שלהם – יש מטה ייעודי לשילוב אנשים עם מוגבלויות שתפקידו לאגד את הידע והשירותים הנדרשים לאדם עם מוגבלות כדי להשתלב בעבודה שתהלום את כישוריו ויכולותיו. במסגרת המרכז שמפעילים יכול המשתתף לקבל השמה וליווי בעבודה, סדנות הכנה והכשרה, מאגר של משרות במגוון עשיר, ייעוץ והכוונה לקריירה, אבחון והכשרה מקצועית, אפשרות לקבלת מענק התמדה, והמשרד מעניק שוברים מיוחדים שמיועדים לאנשים עם מוגבלות כדי לרכוש מקצוע ולהיקלט בעבודה בהתאם ליכולותיהם.
המשרד מעניק תוכנית הכשרה למעסיקים לטובת הכשרת עובדים מוגבלים, סיוע באיתור, מיון וגיוס כוח אדם, הדרכות למעסיקים ומנטורינג. השירות בין היתר מאפשר למעסיקים של עובדים עם מוגבלות להגיש בקשה להשתתפות המדינה במימון עלויות של התאמה שתבוצע עבור אותם עובדים בשל הצרכים שנובעים מאותה מוגבלות. בנוסף, כדי לעודד העסקה של עובדים בעלי מוגבלויות עם יכולת תפוקה קטנה מהרגיל, קבוע בחוק ששכר מינימום יהיה מותאם. במשרד העבודה יש מנגנון מיוחד שמאפשר אבחון במקום העבודה לאנשים עם מוגבלות לקביעת יכולת תפקודית בתפקיד שהם מבצעים או מיועדים לבצע במקום העבודה לשם קביעת שכר שמותאם ליכולת עבודתם בפועל. המטרה היא שגם אלה שלא מסוגלים לתת תפוקה סבירה יהיו יכולים להשתלב בשוק העבודה. גם לאחר כל מה שנאמר, משרד העבודה קשוב לכל רעיון שיוביל לשילוב אנשים בעלי מוגבלויות בתעסוקה. זו החובה של המשרד, זה התפקיד שלו והשליחות שלו.
אין ספק שהיום הוא יום חשוב. חשוב להעלות את הנושא לתודעה הציבורית. לאף אחד מאיתנו אין חסינות, גם לא חסינות פרלמנטרית, מפני מוגבלות כזאת או אחרת. אנחנו צריכים לזכור ולקחת איתנו את היום הזה לכלל הפעילות של כלל משרדי הממשלה וכלל רשויות המדינה, ושתמיד יהיו לנגד עינינו אותם בעלי מוגבלויות, אותם אנשים שלא שפר עליהם גורלם, לבחון ולראות כיצד אנחנו יכולים לסייע להם לחיות בכבוד.
נסיים בפתגם של האנתרופולוגית מרגרט מיד: כדי לבנות תרבות עשירה אנחנו מוכרחים לארוג מרקם תרבותי שבו כל המתנות האנושיות הייחודיות מוצאות את מקומן הנכון. תודה רבה.
היו"ר לימור סון הר מלך:
תודה רבה.
הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 43 והוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ה–2025
[מס' מ/1867; דברי הכנסת, מושב שלישי, חוב' כ"ז, ישיבה 290; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר לימור סון הר מלך:
חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 43 והוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ה–2025, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמינה את חבר הכנסת יצחק קרויזר, יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, להציג את הצעת החוק.
יצחק קרויזר (ועדת הפנים והגנת הסביבה):
גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, השרה היקרה, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 43 והוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ה–2025, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית.
סעיף 3א(ב1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952, מסמיך את שר הפנים להאריך את שהותם בישראל של עובדי סיעוד זרים מעבר לתקופות המרביות הקבועות בחוק מטעמים הומניטריים מיוחדים וחריגים המתקיימים במטופל הסיעודי. בקשות הארכה אלה עשויות להידחות בין השאר בשל אי-עמידה בתנאי הסף שבסעיף או בשל טעמים מהותיים שנמצאו לאחר שקוים דיון בבקשה בוועדה המייעצת שהוקמה לפי סעיף זה.
בעקבות מתקפת הטרור שהחלה ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, ומלחמת חרבות ברזל, ובהיעדר טיסות סדירות למדינת ישראל וממנה במשך חודשים ארוכים, נוצרו נסיבות אשר הקשו הן על יציאתם מישראל של עובדים זרים בענף הסיעוד אשר סיימו תקופות עבודה מרביות המותרות במדינה, והן על כניסתם לישראל של עובדי סיעוד זרים חדשים. בשל נסיבות אלה נוצר צורך חריג ובלתי צפוי לתת פתרונות טיפוליים זמניים לאוכלוסיית המטופלים הסיעודיים בישראל המחזיקים בהיתרים להעסקת עובדי סיעוד זרים לפי חוק עובדים זרים, התשנ"א–1991.
לנוכח האמור, החל מיום כ"ט בטבת התשפ"ד, 10 בינואר 2024, פרסמה רשות האוכלוסין וההגירה שורה של הודעות על כך שבתקופה המצוינת בהודעה לא תיאכף הדרישה ליציאתם מישראל של עובדי סיעוד זרים שבקשות ההארכה בעניינם נדחו בתקופה שמיום 7 באוקטובר 2023, ובלבד שבמועד הגשת בקשת ההארכה לא עברו 13 שנים מיום כניסתם לראשונה לישראל לצורך עבודה בענף הסיעוד, ולא נמצא כי התקיימו לגביהם נסיבות חריגות כגון ביצוע עבירות או ניסיון השתקעות.
בשל הימשכות המלחמה פרסמה הרשות מזמן לזמן הודעות המאריכות את תקופת האי- אכיפה ביחס לעובדי סיעוד זרים שבקשות ההארכה שהוגשו בעניינם נדחו כאמור.
בעקבות חידוש הטיסות הנכנסות למדינה, המאפשר כניסה של עובדי סיעוד חדשים לישראל, וכן מאפשר את יציאתם של עובדי סיעוד זרים שבקשות הומניטריות בעניינם נדחו, החליטה הרשות כי עובדי הסיעוד הזרים שמדיניות האי-אכיפה חלה לגביהם יידרשו לצאת מישראל. בעקבות זאת התקבלו ברשות פניות רבות ממטופלים סיעודיים ומבני משפחותיהם שלפיהן נוצר קשר טיפולי משמעותי בין עובדי סיעוד זרים שלגביהם ניתנה ההודעה על תקופת האי-אכיפה – שהתארכה, כאמור – לבין המטופלים הסיעודיים שבהם הם טיפלו בתקופה זו, קשר שהתחזק במיוחד לנוכח התארכות התקופה האמורה בשל התמשכות המלחמה.
לאור האמור, מוצע בהצעת חוק זו שיזמה הממשלה לקבוע כהוראת שעה למשך ארבעה חודשים מיום פרסומו של החוק הסדר שיאפשר בחינה מחדש ואישור של בקשות הארכה של מטופלים שנקלטו במערכת הממוחשבת של הרשות בתקופה הקובעת או שנדחו באותה תקופה, וזאת באופן חריג, במקרים שבהם הקשר הטיפולי בין המטופל המבקש לעובד הזר נמשך מעל שלושה חודשים בהסתמך על תקופת האי-אכיפה, ובלבד שהבקשה עומדת בתנאים המוצעים בהצעת החוק, ובכלל זה שבמועד הגשת בקשת ההארכה העובד לא שהה בישראל מעל התקופה המרבית המוצעת, לא הגיש בקשה למעמד בישראל ולא התקבלה לגביו החלטה שלא לחדש את הרישיון או לבטלו. יש לציין כי כמה הוראות שעה דומות נחקקו גם בתקופת הקורונה, שבה נוצרה בעיה דומה.
הצעת חוק זו מוגשת בצירוף הסתייגויות, אך אבקש כי הכנסת תדחה את ההסתייגויות האלה ותתמוך בהצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית בנוסח המוצע על ידי הוועדה.
זאת הצעת חוק חשובה מאוד. אני אישית, עוד לפני שקיבלתי את ועדת הפנים, קיבלתי לא מעט פניות על מצוקה קשה ולא פשוטה שנוצרה בעקבות התארכות המלחמה. אז אני באמת זוכה לעמוד כאן ולבקש את חבריי לכנסת, מי שנמצא, להצביע. אבל באמת, היושב-ראש הקודם חבר הכנסת יעקב אשר הוביל את הדיונים האלה בצורה מקצועית, עניינית ורצינית, אז כל התודות וההערכה מגיעות לו, ללאה ולצוות הוועדה, לתומר ולצוות הייעוץ המשפטי, ולצוות לשכתי. תודה רבה.
היו"ר לימור סון הר מלך:
תודה רבה. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות של קבוצת יש עתיד. קבוצת יש עתיד אינם נוכחים במליאה, ועל כן ההסתייגויות מוסרות. כמו כן, הוגשו בקשות רשות דיבור של סיעות ישראל ביתנו ורע"מ. גם הם אינם נוכחים, על כן אנחנו נסיר את רשות הדיבור.
חברי הכנסת, נעבור להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 43 והוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ה–2025. הצבעה.
הצבעה מס' 2
בעד סעיפים 1–2 – 9
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–2 נתקבלו.
היו"ר לימור סון הר מלך:
בעד – תשעה, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת כי הצעת החוק אושרה בקריאה השנייה.
חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 43 והוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ה–2025. הצבעה.
הצבעה מס' 3
בעד החוק – 9
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 43 והוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ה–2025, נתקבל.
היו"ר לימור סון הר מלך:
בעד – תשעה, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת כי הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 43 והוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ה–2025, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית ותיכנס לספר החוקים.
חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום רביעי כ"ח בחשוון תשפ"ו, 19 בנובמבר 2025, בשעה 11:00. ישיבה זו נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 17:27.
הקו המקווקו מציג את הגיל החציוני של המשרתים.
23 ההתפלגות כוללת את כל משרתי המילואים בני21-70.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 34
ההסדרים לתשלום תגמול המילואים ולהגנה על הזכויות בעבודה של משרתי המילואים חשוון התשפ"ו ▪ נובמבר2025
תרשים 5: התפלגות משרתי המילואים בחודשים אוקטובר 2023 עד יולי 2024 לפי המצב המשפחתי
על פי נתוני בט"ל, בעיבוד משרד מבקרהמדינה.
תרשים 6: התפלגות משרתי המילואים בחודשים אוקטובר 2023 עד יולי 2024 לפי מספר הילדים עד גיל
18
על פי נתוני בט"ל, בעיבוד משרד מבקר המדינה.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 35
ההסדרים לתשלום תגמול המילואים ולהגנה על הזכויות בעבודה של משרתי המילואים חשוון התשפ"ו ▪ נובמבר2025
התרשימים לעיל מלמדים על הפרופיל הדמוגרפי של משרתי המילואים ששירתו בחודשים אוקטובר
2023 עד יולי 2024: יותר ממחציתם - כ-55% - היו רווקים, גילם החציוני 30 ורובם - כ-63% - ללא
ילדים. עם זאת, מספר הילדים הכולל, בני 18 ומטה, של משרתי המילואים היה כ-290,000 (ממוצע של
2.4ילדים לכל משרת שהוא הורה) ולכ-30,000משרתי מילואים ילדים שגילם אינו עולה על14.עוד נמצא
כי כ-21,000 משרתי מילואים בתקופה האמורה היו בני 50 ומעלה.
מאפיינים גיאוגרפיים
התרשים להלן מציג את שיעור משרתי המילואים מקרב בני 23 - 47 מקרב כלל התושבים בקבוצת גיל זו
שאינם שייכים לחברה הערבית בכל נפה גיאוגרפית ואת משך השירות הממוצע (בימים) בכל נפה24:
תרשים 7: שיעור משרתי המילואים מקרב בני 23 - 47 מקרב התושבים בקבוצת גיל זו שאינם שייכים
לחברה הערבית בכל נפה גיאוגרפית ומשך השירות הממוצע (בימים) בכל נפה25
על פי נתוני בט"ל והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בעיבוד משרד מבקר המדינה.
1.4=7); ובגין
תקופת שירות של ארבעה ימים או25 ימים (שלושה שבועות וארבעה ימים) יינתן תגמול בעד תקופה נוספת
של 1.6 יום (1.4
לאחר סיום הביקורת, בפברואר 2025, פורסם ברשומות צו ההרחבה להסכם הקיבוצי מינואר 2025 שהאריך את האיסור על
מעסיקים לפטר כאמור ובנוסף, אסר על מעסיק להוציא עובדים שנעדרו בשל מילואים לחופשה ללא תשלום בתקופה של 30
הימים העוקבים ל-30הימים שלאחר תום שירות המילואים. תוקפו שלהצועד סוף שנת2025.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 60
ההסדרים לתשלום תגמול המילואים ולהגנה על הזכויות בעבודה של משרתי המילואים חשוון התשפ"ו ▪ נובמבר2025
לאחר סיום הביקורת, בפברואר 2025, פורסם ברשומות צו הרחבה להסכם הקיבוצי מינואר 2025, והתוקף הוארך עד סוף
שנת2025.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 62
ההסדרים לתשלום תגמול המילואים ולהגנה על הזכויות בעבודה של משרתי המילואים חשוון התשפ"ו ▪ נובמבר2025
מבקר המדינה | דוח מיוחד 63
ההסדרים לתשלום תגמול המילואים ולהגנה על הזכויות בעבודה של משרתי המילואים חשוון התשפ"ו ▪ נובמבר2025
לאחר סיום הביקורת, בפברואר2025, פורסם ברשומות צו הרחבה להסכם הקיבוצי מינואר2025,והתוקף הוארךעד סוף
שנת2025.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 66
ההסדרים לתשלום תגמול המילואים ולהגנה על הזכויות בעבודה של משרתי המילואים חשוון התשפ"ו ▪ נובמבר2025
לאחר סיום הביקורת, בפברואר2025, פורסם ברשומות צו הרחבה להסכם הקיבוצי מינואר2025,והתוקףהוארךעד סוף
שנת2025.
✰
מהאמור לעיל עולה כי נכון לאוגוסט 2024 הרחיבה המדינה את היקף ההגנה על הזכויות בעבודה של
משרתי המילואים, בני זוגם וההורים האחרים של ילדיהם ואת ההקלות בעבודה שניתנו להם ביחס למצב
שהיה לפני מלחמת חרבות ברזל. הדבר נעשה בשורה של מהלכים לאורך התקופה (בנובמבר 2023, במרץ
2024 ובמאי 2024) - חלקם בחקיקה ללא מגבלת זמן, חלקם בחקיקה שתוקפה לזמן מוגבל (למשל,
האיסור לפטר את בן הזוג של משרת מילואים או הורהו האחר של ילדו שלא עקב שירות המילואים
בתקופה של14ימים לאחר תום שירות המילואים), וחלקם במסגרת צו הרחבה של שר העבודה על בסיס
הסכם קיבוצי שתוקפו אף הוא מוגבל בזמן, ולצורך הארכת תוקפו של הצו תידרש הסכמת ארגוני
המעסיקים והעובדים להאריך את תוקף ההסכם. כמו כן התנאים לתחולת ההגנות וההקלות בעבודה
שונים ממקרה למקרה. נוסף על כך, לגבימי שנפצעבמהלך שירות המילואיםהחליטה הממשלה בדצמבר
2024 (לאחר תום תקופת הביקורת) לרשום את הודעת שר הביטחון בדבר כוונתו לבחון את הצורך במתן
מענים נוספים לחיילי מילואים שנפצעו במלחמת חרבות ברזל, בלי שצוינה בהחלטה במפורש ההגנה על
הזכויות בעבודה95. מהאמור לעיל עולה כי נפגעה רמת הוודאות של משרתי המילואים, בני זוגם וההורים
האחרים ושל המעסיקים לגבי המשך תחולת חלק מהזכויות של הראשונים בעבודה והחובות של
95 החלטת הממשלה2540(9.12.24.)
מבקר המדינה | דוח מיוחד 68
ההסדרים לתשלום תגמול המילואים ולהגנה על הזכויות בעבודה של משרתי המילואים חשוון התשפ"ו ▪ נובמבר2025
האחרונים בנושא. הפגיעה ברמת הוודאות עלולה להוות תמריץ שלילי למעסיקים לקבל לעבודה משרתי
מילואים, בני זוגם וההורים האחרים של ילדיהם ולפגוע בתעסוקה שלהם.
נשיאות המגזר העסקי בישראל מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה מיוני 2025 כי זכויות משרתי
המילואים במועד מתן התשובה מאזנים היטב את צרכי משק העבודה אל מול צרכי ההגנה על משרת
המילואים וכי כל פגיעה באיזון זה עלולה לפגוע דווקא במשרת המילואים. עוד מסרה כי יש להיזהר
משימוש יתר בהיקפי הגנה מופרזים שתביא לפגיעה במשרתים ובני זוגם בשל העדפת אוכלוסיות מוגנות
אחרות במשק שלא נעדרות מהעבודה וכי היא מתנגדת להתערבות המדינה באיזונים הנדרשים במארג
יחסי העבודה בשגרה ובחירום, שכן המאפיין של איזונים אלו - שעלותם מושתת על העובדים והמעסיקים
ולא על המדינה וכי לגבי בני ובנות זוג וההורים האחרים אין להתערב ביחסי העבודה ויש להשאיר את
המצב כמות שהוא, נכון למועד התשובה.
הסתדרות העובדים הכללית החדשה מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה מיוני 2025 כי היא תומכת
ומקדמת את הפיכת כלל הזכויות לקבועות או לכל הפחות כאלה שאינן תלויות בהגדרה של מצב חירום
שכן ה"שגרה"הצפויה בשנים הקרובות היא של נטל מילואים כבד משמעותית ביחס לזה שהוטל בעשורים
האחרונים.
מומלץ כי משרד העבודה יבחן בראייה כוללת-בשיתוף משרד המשפטים, משרד האוצר, משרד הכלכלה
והתעשייה, משרד הביטחון, צה"ל וארגוני המעסיקים והעובדים הרלוונטיים וגורמים נוספים ככל
הנדרש-את היקף הזכויות וההגנה בעבודה שיש להעניק למשרתי המילואים, בני זוגם וההורים האחרים
של ילדיהםוכן למישנפצע במהלך שירות המילואים, וימליץ בעניין לשר העבודהכדי לקדם את הסדרתן,
אם יש צורך בכך; זאת נוכח הצרכים שעלו במהלך מלחמת חרבות ברזל והעלייה הצפויה במספר משרתי
מילואים ובמספר הימים שישרתו בשנים 2025 - 2026 ובשנים שלאחריהן.
פעילות הגופים האמונים על ההגנה על הזכויות בעבודה של משרתי המילואים
הסמכויות לענייןההגנה על הזכויות בעבודה של משרתי המילואים נתונות, לפי העניין, לכמה גופים-משרד
הביטחון, משרד העבודה ונציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, שבסמכותם לטפל בפנייה של משרת מילואים,
בן הזוג או ההורה האחר בגין פגיעה בזכויותיהם בעבודה בגין מילואים כמפורט לעיל. עובד שלדידו נפגעו
זכויותיו בעבודה המוגנות על פי חוק נדרש לפנות לאחד משלושת הגופים כדי שפנייתו תטופל, בהתאם
לסמכותו של אותו הגוף על פי חוק. משרד מבקר המדינה בדק את היקף הטיפול של אותם גופים בפניות
הנוגעות לפגיעה בזכויות משרתי המילואים בעבודה. הבדיקה כוללת נתונים עד 31.5.24, ומכאן שאינה
כוללת נתונים לגבי פניות מכוח תיקוני החקיקה ממאי 2024 כאמור שהרחיבו את ההגנה על משרתי
המילואים, בני זוגם וההורים האחרים לעניין מניעת פיטורי בניהזוג וההורים האחרים והרחבת ההגנה על
תנאי העבודה. כמו כן יודגש כי היקף הפניות לאותם גופים אינו ממצה את כלל המקרים שבהם היו הפרות
של זכויות של עובדים בגלל שירות המילואים, וכי ייתכן שזכויות משרתי מילואים נפגעו אולם בחרו שלא
לפנות לגופים המוסמכים משיקוליהם, כמו החשש לנהל הליך משפטי נגד מעסיק באופן שעלול לפגוע
לדעתם בסיכוייהם למצוא עבודה בעתיד. לשון אחר, הנתונים המוצגים להלן ייתכן ומהווים תמונת מצב
חלקית בלבד של הפרות לכאורה של זכויות עובדים בגין שירות מילואים. עם זאת, בתקופת המלחמה
מבקר המדינה | דוח מיוחד 69
ההסדרים לתשלום תגמול המילואים ולהגנה על הזכויות בעבודה של משרתי המילואים חשוון התשפ"ו ▪ נובמבר2025
שנבדקה שרתו יותר עובדים במילואים ולמשך זמן ארוך יותר מאשר בתקופות קודמות שנבדקו, כך שלא
ניתן לומר בהכרח שעלייה במספר המקרים מעיד על שיעור גבוה יותר של מקרים ביחס למספר המשרתים
ומשך השירות.
להלן פירוט לגבי הגופים השונים והנתונים שמהם ניתן ללמוד על היקף המקרים שבגינם עלה חשש לפגיעה
בזכויות משרתי המילואים:
1. ו ע ד ת ה ת ע ס ו ק ה ב מ ש ר ד ה ב י ט ח ו ן
כאמור, לפי חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה) התש"ט-1949, (להלן - חוק החיילים
המשוחררים), אין לפטר עובד במהלך שירות המילואים שלו וב-30 הימים שלאחר תום השירות96, אלא
אם כן ניתן למעסיק היתר לפטר את העובד מוועדת התעסוקה במשרד הביטחון (להלן - היתר
פיטורים)97. משרד מבקר המדינה בדק את מספר הבקשות לקבלת היתר פיטורים שהגישו המעסיקים
לוועדת התעסוקה ואת ההחלטות לגביהן בשנים 2021 - 2023 (עד סוף ספטמבר) וכן בתקופה שנבדקה,
בהתאם לנתונים שמסר משרד הביטחון ביולי 2024, כמפורט בתרשים 12 להלן:
96 ההגנה ב-30 הימים לאחר תום השירות נתונה לעובד ששירת יותר מיומיים רצופים. כאמור, ההגנה הורחבה בתנאים
מסוימים לתקופה של30הימים שלאחר30הימים הראשונים שלאחר תוםשירות המילואים והסמכות להכריע בנושא
פיטורי עובד משרת מילואים בתקופה זו היא בידי ועדת הפיקוח שבמשרד העבודה שהוקמה מכוח סעיף 33א לחוק
הסכמים קיבוציים,התשי"ז-1957.
97 הוועדה לא תיתן היתר אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו, ורק אם הוכיח המעסיק כי הפיטורים אינם בשל שירות
המילואים. ראו סעיפים20(ג) ו-41א לחוק החיילים המשוחררים.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 70
ההסדרים לתשלום תגמול המילואים ולהגנה על הזכויות בעבודה של משרתי המילואים חשוון התשפ"ו ▪ נובמבר2025
תרשים 12: מספר הבקשות להיתר שהוגשו לוועדת התעסוקה בשנים 2021 עד 2024 (מאי) וההחלטות
לגביהן, יולי 2024
עלפינתונימשרדהביטחון,בעיבודמשרדמבקרהמדינה.
מהתרשים עולה כי בשמונת חודשי המלחמה שנבדקו עלו מספר הבקשות להיתר ומספר ההיתרים
שניתנו במידה רבה ביחס לתקופות הקודמות - 542 בקשות ו-244 היתרים לעומת 79 בקשות ו-41
היתרים בינואר-ספטמבר 2023 ומספר דומה בשנת 2022 - כמעט פי שבעה בקשות ופי כשישה
ההיתרים שניתנו. בתקופה שנבדקה ניתנו היתרים לפיטורים בין היתר בגלל הימצאות החברה
המעסיקה בהליכי פירוק; קשיים משפטים ופיננסיים שבגינם פוטרו 95% מעובדי החברה; וסגירת
המפעל שבו עבד משרת המילואים ופיטורי כל העובדים. כאמור, בתקופה שנבדקה שירתו יותר
עובדים במילואים ולזמן ארוך יותר מאשר בתקופות קודמות שנבדקו, וכן חלה עלייה גדולה במספר
מבקר המדינה | דוח מיוחד 71
ההסדרים לתשלום תגמול המילואים ולהגנה על הזכויות בעבודה של משרתי המילואים חשוון התשפ"ו ▪ נובמבר2025
דורשי העבודה במשק בכללותו98, כך שלא ניתן לומר שמספר ההיתרים שניתן גבוה ביחס למספר
המשרתים ומשך השירות.
נוסף על האמור, עובד רשאי לפנות לוועדת תעסוקה אם המעסיק לא קיים את החובה המוטלת עליו
כאמור (להלן - תביעה של משרת המילואים), ובסמכות הוועדה להורות על חזרתו של העובד לעבודה
או לפסוק כי על המעסיק לשלם לו פיצויים99 (ראו להלן).
2. מינהל ההסדרה והאכיפה במשרד העבודה
מינהל ההסדרה והאכיפה במשרד העבודה הוא הגוף האמון בין היתר על אכיפתם של 22 חוקי עבודה
במטרה לשמור על זכויות עובדים ולצמצם את הפגיעה באוכלוסיות המוחלשות100. המינהל מטפל
בתלונות של עובדים101 על מעסיקים במקרה של חשד להפרה של חוקי עבודה, ובסמכותו להטיל קנס
מינהלי או להגיש תביעה פלילית נגד מעסיק102.
בתקופה שנבדקה טיפל מינהל ההסדרה והאכיפה בתלונות נגד מעסיקים הנוגעות למשרתי מילואים
שבהן עלה חשד להפרת החוקים שלהלן: (א) חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988 (להלן -
חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה), האוסר להפלות עובד או מועמד לעבודה בגלל שירות המילואים103;
(2) חוק החיילים המשוחררים, האוסר לפטר עובד בשל שירותו במילואים, קריאתו לשירות או שירותו
הצפוי וכן אוסר לפטר עובד ששירת לפחות יומיים רצופים104 עד 30 יום מסיום שירותו ללא היתר
מוועדת התעסוקה105( ;3) חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 (להלן - חוק הגנת השכר), לעניין תשלום
שכר מלא ותנאים סוציאליים בגין תגמולי המילואים106.
להלן נתונים עלמספר התלונות על הפרות בגין שירות מילואים שהוגשו למינהל הסדרה ואכיפה בשנים
2021- 2023 (עד סוף ספטמבר) וכן בתקופה שנבדקה, ואשר בדיקה ראשונית שלהן העלתה כי יש בסיס
98 לפי נתוני שירות התעסוקה הישראלי,באוקטובר2023החלה עלייהחדהבמספר דורשי העבודה(מנוכה עונתית)מכ-
163,500 באוגוסט ובספטמבר 2023 לכ-339,000 בנובמבר 2023 - עלייה של כ-175,500 במספר דורשי העבודה,
ובדצמבר 2023 היה מספר דורשי העבודה כ-303,000. לשם השוואה, בנובמבר 2022 היה מספר דורשי העבודה כ-
138,600. ראו שירות התעסוקה הישראלי,דוח סיכום שנת2023(מאי2024), עמ'82-83.
99 סעיף21לחוק החיילים המשוחררים.
100 מינהל הסדרה ואכיפה, סיכום פעילות לשנת2320: "מינהל הסדרה ואכיפה הוא הגוף האמון על אכיפתם של עשרים
ושניים חוקי עבודה צו ההרחבה לפנסיה והסדרתם של חמישה חוקי עבודה, במטרה לשמור על זכויות עובדים, צמצום
פגיעה באוכלוסיות המוחלשות והסדרת שוק העבודה בישראל ע"י מתן רישיונות והיתרים בחוקים שבסמכות
המינהל".
101 התלונה היא תחילת הליך עונשי-פלילי או מינהלי-שמטרתו להרתיע באמצעות ענישה פלילית או מנהלית מעסיקים
שעברו על הוראות חוקי העבודה השונים.
102 שירות הגשת תלונה על מעסיקים בשל הפרת חוקי עבודה, אתר מינהל הסדרה ואכיפה (קישור לאתר מינהל הסדרה
ואכיפת חוקי עבודה.)
103 סעיף2(א) לחוק שוויוןההזדמנויות בעבודה.
104 סעיפים41א(א1) ו-41א(ב) לחוק החיילים המשוחררים.
105 סעיף41אלחוק החיילים המשוחררים.
106 סעיפים5ו-25ב(ב1()1)לחוקהגנת השכר.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 72
ההסדרים לתשלום תגמול המילואים ולהגנה על הזכויות בעבודה של משרתי המילואים חשוון התשפ"ו ▪ נובמבר2025
לתלונה, ולכן הוחלט לפתוח בעניינן הליך של אכיפה שתחילתו בביצוע חקירה, או שהוחלט לפנות
למעסיק בעניין אף ללא חקירה. המידע - על פי נתונים שמסר מינהל ההסדרה והאכיפה ביולי 2024.
תרשים 13: מספר התלונות מהשנים 2021 עד 2024 (מאי) על הפרות בגין שירות מילואים שבדיקתן
הראשונית העלתה שיש להן בסיס, יולי 2024
על פי נתוני מינהלהסדרה ואכיפה, בעיבוד משרד מבקר המדינה.
מהתרשיםעולה כי בתקופה שנבדקה (שמונה חודשים)הייתה עלייה גדולה במספר התלונות שנותבו
לאכיפה ותלונות שתוקנו בעקבות התערבות מינהל אכיפה והסדרה (סה"כ 78 תלונות) מ-31 תלונות
ב-33 החודשים שמשנת 2021 עד ספטמבר 2023 ל-78 תלונות בשמונת החודשים שמאוקטובר 2023
עד מאי 2024.
נמצא כי כ-83%מהתלונות בתקופת המלחמה שנבדקה (65מתוך78תלונות) היו בגין הפרות חוק הגנת
השכר לעניין תשלום מלא של תגמולי מילואים, אולם 12 מהן נסגרו, 45 היו עדיין בחקירה ורק בעניין
8 תלונות עלו ממצאים ונשלחו התראות למעסיק. 15% מהתלונות (12) היו בגין הפרת חוק החיילים
המשוחררים, ותלונה אחת בגין הפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 73
ההסדרים לתשלום תגמול המילואים ולהגנה על הזכויות בעבודה של משרתי המילואים חשוון התשפ"ו ▪ נובמבר2025
3. נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד הכלכלה והתעשייה
נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה הוקמה מכוח חוק במשרד הכלכלה והתעשייה107. תפקידה של
הנציבות הוא לקדם את ההכרה בזכויות לפי חקיקת השוויון בעבודה108 ואת מימושן, וזאת בין היתר
באמצעות טיפול בתלונות שכל אדם רשאי להגיש לה על הפרת הוראה לפי חקיקת השוויון בעבודה,
ובכלל זה לגבי הפרה של חוקי השוויון בעבודה עקב שירות מילואים; הפליה עקב שירות מילואים
בניגוד לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה; ופיטורים שלא כדין בניגוד לחוק החיילים המשוחררים109.
בסמכות הנציבות בין היתר לקיים בירור של תלונה כדי לקבוע אם יש מקום להגשת תביעה אזרחית
ולהגיש תביעה לשם אכיפת הזכות שבה עוסקת התלונה110.
להלן נתונים על מספר הפניות של עובדים בעניין הפרות חוק בגין שירות מילואים שהנציבות פתחה
בהליך בירור בעניינן וכן על אופן הטיפול בהן בשנים 2021, 2022 ו-2023 (ינואר - ספטמבר) ובתקופה
שנבדקה (אוקטובר 2023 - מאי 2024), בהתאם לנתונים שמסרה הנציבות באוגוסט 2024.
107 סעיף18א לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה והחלטת הממשלה682(22.11.21).
108 החוק והחיקוקים המנויים בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה.
109 סעיפים18א,18יב-18יד והתוספת לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה. באוקטובר2024, לאחר סיום הביקורת, נוספה
לנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה הסמכות לאכיפת הזכויות שנקבעו בצווי ההרחבה במישור האזרחי.
110 סעיפים18יגו-18דלחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 74
ההסדרים לתשלום תגמול המילואים ולהגנה על הזכויות בעבודה של משרתי המילואים חשוון התשפ"ו ▪ נובמבר2025
תרשים 14: מספר הפניות של עובדים לנציבות שוויון הזדמנויות בשנים 2021 עד 2024 (מאי) על הפרות
בגין שירות מילואים והנציבות פתחה בבירור בעניינן ואופן הטיפול בהן, אוגוסט 2024
עלפי נתוני נציבות שוויון הזדמנויות, בעיבוד משרד מבקר המדינה.
מהתרשים עולה שהייתה עלייה במספר התלונות לנציבות שוויון הזדמנויות שהיא פתחה בבירור
בעניינן מ-5 פניות ב-33 החודשים שמשנת 2021 עד ספטמבר 2023 ל-17 פניות בשמונת החודשים
שמאוקטובר 2023 עד מאי 2024. בתקופת המלחמה שנבדקה, מתוך שבע הפניות שהליך הבירור
בעניינן הסתיים, בעניין שתיים החליטה הנציבות לפתוח בהליך משפטי, לגבי שתיים תוקנה ההפרה
עקב התערבות הנציבות ושלוש פניות נסגרו.
יצוין כי כל17 הפניות שהנציבות פתחה בבירור בעניינן בתקופת המלחמה שנבדקה העלו חשדלהפרה
של סעיף 2 בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, שלפיו אין להפלות עובד או דורש עבודה מחמת שירות
מילואים. למשל, פנייה של עובד שטען כי לאחר שחזר משירות מילואים נעשה ניסיון להעביר אותו
לתפקידאחר ולפגועבשכרו; פנייה של מי שהתקבל לעבודה,אולם לטענתו המעסיק חזר בו כשהפונה
הודיעלוכי הואצפוי לשרת במילואיםבקרוב; ופנייהשל עובד שטען כיבעקבות שירות מילואים קיצץ
המעסיק במשמרות העבודה שהקצה לו.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 75
ההסדרים לתשלום תגמול המילואים ולהגנה על הזכויות בעבודה של משרתי המילואים חשוון התשפ"ו ▪ נובמבר2025
כמו כן יצוין כי נוסף על 17 הפניות שהנציבות החלה בבירורן בתקופה שנבדקה, באוגוסט 2024 היו
בטיפול הנציבות 11 פניות שטרם הוחלט אם לקיים הליך בירור בעניינן.
בביקורת עלה כי במערכת הממוחשבת שבאמצעותה מנהלת נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה את
תהליך הטיפול בפניות אין נתונים המאפשרים לבצע פילוח של הפניות בהתאם לסוגיה שבה עוסקת
הפנייה ולהליך שננקט בעניינה, וכדי לקבל תמונת מצב בעניין זה נדרשת הנציבות לבדוק כל מקרה
ומקרה בנפרד בהסתמך על שיקול דעת הפקיד שבדק את הפניות ולקבץ את הנתונים ידנית.
מומלץ שנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה תפעל לאפיון הנתונים הנדרשים לה לצורך קבלת תמונת
מצב לגבי הפניות שקיבלה ותטמיע במערכת הממוחשבת שבשימושה את האפשרות לשלוף נתונים
אלה. הדבר נדרש לצורך ניהול מושכל של המשאביםוהצגת תמונת מצב בעניין זה למקבלי ההחלטות.
משרד הכלכלה והתעשייה מסר בתשובתו למשרד מבקר המדינה מיוני 2025 (להלן - תשובת משרד
הכלכלה והתעשייה) כי בנובמבר 2024 - לאחר תום הביקורת - החל צוות בנציבות שוויון הזדמנויות
לעבוד עם מערכת ניהול פניות ממוחשבת חדשה שבאמצעותה ניתן להפיק נתונים ולבצע פילוחים, אשר
יכולים לתת אינדיקציה על אופן הטיפול בפניות ועל יעילותו.
יודגש כי במקרים מסוימים הסמכות לטיפול בהפרה נתונה ליותר מגוף אחד. למשל, במקרה של פיטורים
בניגוד לאמור בחוק החיילים המשוחררים, יכול העובד לפעול בכמה דרכים בו-זמנית: להגיש תביעה נגד
המעסיק לוועדת התעסוקה; לפנות למינהל ההסדרה והאכיפה, שבסמכותו לאכוף את החוק בהיבט
הפלילי; ולפנות לנציבות שוויון הזדמנויות, שבסמכותה לפתוח בהליך אזרחי נגד המעסיק.
להלן נתונים מסכמים על מספר התביעות שהגישו משרתי המילואים לוועדת התעסוקה נגד מעסיקיהם;
את מספר התלונות של עובדים על הפרות בגין שירות מילואים למינהל הסדרה ואכיפה שבדיקתן
הראשונית העלתה כי יש בסיס לתלונה ולכן הוחלט להעבירן להליך של אכיפה שתחילתו בביצוע חקירה
או שהוחלט לפנות למעסיק בעניין אף ללא חקירה; ואת מספר הפניות של עובדים לנציבות בעניין הפרות
חוק בגין שירות מילואים ושהנציבות פתחה בבירורן (להלן יכונו שלוש הקבוצות ביחד - המקרים
שבטיפול). הנתונים נוגעים לשנים 2021, 2022, ינואר - ספטמבר 2023 והתקופה שנבדקה (אוקטובר 2023
- מאי 2024) ומבוססים על הנתונים שמסרו משרד הביטחון, מינהל הסדרה ואכיפה והנציבות ביולי
ובאוגוסט 2024. להלן פירוט בתרשים 15:
מבקר המדינה | דוח מיוחד 76
ההסדרים לתשלום תגמול המילואים ולהגנה על הזכויות בעבודה של משרתי המילואים חשוון התשפ"ו ▪ נובמבר2025
תרשים 15: מספר המקרים שבטיפול הגופים המבוקרים בעניין הפרות בגין שירות מילואים בשנים
2021 עד 2024 (מאי), יולי-אוגוסט 2024
נתונימשרד הביטחון,מינהלהסדרה ואכיפה ונציבות שוויון הזדמנויות, בעיבוד משרד מבקר המדינה.
מהתרשים עולה כי בתקופה שנבדקה (שמונה חודשים) הייתה עלייה גדולה במספר המקרים שטופלו -
פי כארבעה בממוצע (כ-144 מקרים) - ביחס למספר המקרים שטופלו בכל אחת מהתקופות האחרות -
שנת 2021, שנת 2022 וינואר-ספטמבר 2023 (כ-37 מקרים בממוצע). עם זאת, לנוכח מספר משרתי
המילואים השכירים ומשך שירותם (מאוקטובר 2023 עד יולי 2024 שירתו במילואים כ-217,000
שכירים111), ספק אם ניתן להצביע, בהסתמך עלנתוניםאלה, על תופעה רחבה של פגיעה בזכויות משרתי
המילואים בעבודה. ניתן גם להניח כי זכויותיהם בעבודה של משרתי מילואים נוספים נפגעו, אולם הם
לא פנו לרשויות המוסמכות למיצוי זכויותיהם, בין היתר בגלל החשש להיפגע בהיבט התעסוקתי עקב
הגשת תלונה כלפי מעסיק נוכחי או קודם.
המקרים שבהם טיפלו שלושת הגופים כאמור בתקופת המלחמה שנבדקה כללו חשד להפרה של סעיף 2
לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, שלפיו אין להפלות עובד או דורש עבודה מחמת שירות מילואים. למשל,
תלונה של עובד שטען כי לאחר שחזר משירות מילואים נעשה ניסיון להעבירו לתפקיד אחר ולפגוע בשכרו;
תלונה של פונה שהתקבל לעבודה,אולם לטענתו המעסיק חזר בו כשהודיעלוכי הוא צפוילשרת במילואים
בקרוב; ותלונה של עובד שטען כי בעקבות שירות מילואים קיצץ המעסיק במשמרות העבודה שהקצה לו.
111 לפי נתוני בט"ל, הנתון לגבי "שכירים" מתייחס למשרתי המילואים המוגדרים "שכיר" ו"שכיר ועצמאי".
מבקר המדינה | דוח מיוחד 77
ההסדרים לתשלום תגמול המילואים ולהגנה על הזכויות בעבודה של משרתי המילואים חשוון התשפ"ו ▪ נובמבר2025
כמו כן, עובדים הלינו על שלא קיבלו מהמעסיק את תגמולי המילואים או את חלקם - הפרה של חוק הגנת
השכר, התשי"ח-1958112.
לעניין הפרת חוק הגנת השכר כאמור, בנובמבר 2024 מסר מינהל הסדרה ואכיפה כי יבצע בתחילת 2025
תוכנית ניסיונית (פיילוט) לאכיפת חובת תשלום תגמול המילואים לעובדים הזכאים, וזאת במסגרת
האכיפה היזומה שהוא מבצע בקרב מעסיקים כחלק מתוכנית העבודה לשנה זו. עוד מסר המינהל כי אם
תוצאות התוכנית הניסיונית יצביעו על יעילות האכיפה, ישקול המינהל להכניסה לתוכנית העבודה.
✰
מהנתונים עולה כי מפרוץ מלחמת חרבות ברזל, מאוקטובר2023 ועד מאי2024, גדל לעומת שנים קודמות
מספר המקרים שבהם עלה חשש לפגיעה בזכויות בעבודה של משרתי מילואים ושטופלו על ידי משרד
הביטחון, מינהל הסדרה ואכיפה במשרד העבודה ונציבות שוויון הזדמנויות. אולם לנוכח מספר המקרים
שטופלו בהם (144מקרים) ובהתחשבבמספר משרתי המילואים השכירים(כ-217,000משרתי מילואים)
בתקופה שנבדקה (שמונה חודשים), לא ניתן להצביע על סמך נתונים אלה על תופעה רחבה של פגיעה
בזכויות בעבודה של משרתי המילואים. כאמור, היקף הפניות לאותם גופים אינו ממצה את כלל המקרים
שבהם היו הפרות של זכויות של עובדים בגלל שירות המילואים והנתונים בנושא ייתכן ומהווים תמונת
מצב חלקית בלבד של הפרות לכאורה של זכויות עובדים בגין שירות מילואים.
משרד העבודה מסר בתשובתו למשרד מבקר המדינה מיולי 2025 כי עמדתו היא שבעניין האמור היה כדאי
לערוך סקרים בקרב משרתי המילואים, ולשם כך נדרש להעמיד תקציבים, וכן שיש לפעול מול בט"ל
להעברת מידע על אודות משרתי המילואים, בכפוף להוראות הדין בנושא.
נוכח הצפי להרחבת שירות המילואים בשנים הקרובות והכבדת העומס על משרתי המילואים עלולים
לעלות מקרים רבים יותר ביחס לשנים קודמות של חשש לפגיעה בזכויותיהם של משרתי המילואים
בעבודה. על כן מומלץ כי משרד הביטחון, משרד העבודה ונציבות שוויון הזדמנויות ימשיכו לעקוב אחר
הנושא ויקבעו דרכים למניעת הפרות ולהגברת מימוש סמכויותיהם על פי חוק להגנה על משרתי
המילואים, ובכלל זה פעולה יזומה הן מול מעסיקים והן מול משרתי המילואים, לרבות פעולות יישוג113
(שיחור- out-(reaching וסקרים מול משרתי המילואים כדי לעמוד על הפערים מצדם והמענים הנדרשים
להם.
משרד הכלכלה והתעשייה מסר בתשובתו כי נושא קידום הזכויות בעבודה של משרתי המילואים נמצא
בראש סדר העדיפויות של נציבות שוויון ההזדמנויות הן במישור המשפטי והן במישור ההסברתי, וכי
הנציבות שמה לה ליעד בתוכנית העבודה לשנת 2025 להרחיב במידה רבה את הפעילות במישור המשפטי,
ובכלל זה הגדלת מספר ההליכים המשפטיים בבתי הדין, ובמישור ההסברתי, ובכלל זה העלאת מסע
פרסום להגברת המודעות לזכויות משרתי המילואים ודרכי הסיוע של הנציבות.
112 סעיף25ב(ב1()1) לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958.
113 out-reaching (שיחור) - גישה שלפיה המוסד המטפל יוצא לקראת הצרכן או המטופל, מביא את המידע לפתחו,
מאתר אנשיםרלוונטייםוכדומה.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 78
ההסדרים לתשלום תגמול המילואים ולהגנה על הזכויות בעבודה של משרתי המילואים חשוון התשפ"ו ▪ נובמבר2025
הנגשת המידע ומיצוי הזכויות לגבי משרתי המילואים, בני זוגם וההורים האחרים
סמכויות הטיפול במקרים של פגיעה בזכויות בעבודה נתונות כאמור לכמה גופים, ויכולים להיות מקרים
שסמכויות הגופים השונים מתקיימות במקביל ביחס לאותם מקרים, כמו למשל במקרה של פיטורים עקב
שירות המילואים. מורכבותן של כמה מן הזכויות של משרתי המילואים ובני זוגם והסמכויות של הגופים
השונים בנושא עלולים להקשות על האזרח מן השורה להכיר את כל זכויותיו ואת התנאים לקבלתן. מיצוי
זכויות משמעו הסרת החסמים, כגון אי-הכרה של הזכויות ובירוקרטיה, שעלולה לגרום לזכאי להתייאש
מההליך למיצוי הזכויות. לכן מן הראוי שהגופים הרלוונטיים יפעלו בשיטתיות להנגשת המידע על
זכויותיהם של משרתי המילואים ובני זוגם114.
מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל ועד מועד סיום הביקורת באוגוסט 2024 פעלו משרד העבודה והנציבות -
כל גוף בנפרד-להנגשת מידע ולמיצוי הזכויות של משרתי המילואים להגנה על זכויותיהם בעבודה באופנים
שונים כמו פתיחת מוקדים טלפוניים למענה בנושא זכויות עובדים בחירום115; עריכת סמינרים מתוקשבים
(וֶבִּינרָים) למעסיקים בנושא זכויות עובדים ויחסי עבודה בשעת חירום116; פרסום מידע ותשובות לשאלות
באתרי מרשתת117 וסרטונים ברשתות החברתיות118; השקת צ'אטבוט חכם119 ושאלון לניתוב משרתי
מילואים ובנות זוגן לגורם המוסמך אשר פורסם באתר המרשתת של הנציבות120. נוסף על כך, לאחר קיום
פורום משותף של הגופים האמונים על הנושא פרסמה הנציבות באתר המרשתת שלה ביולי 2024 מדריך
דיגיטלי למיצוי זכויות משרתי מילואים ובני הזוג המפרט את חלוקת הסמכויות בנושא בין הגופים השונים
וכן את אופן יצירת הקשר איתם121.
114 מבקר המדינה,דוח שנתי72א-חלק ראשון(2021" ,)אי-מיצוי של זכויות חברתיות-ביקורת מעקב", עמ'878.
115 מוקד טלפוני לפניות הציבור באתר האינטרנט של משרד העבודה (קישור לפניות הציבור). מוקד פניות (מייל וטלפונים)
באתר הנציבות לשוויון ההזדמנויות (קישור לצורקשר). משרד הביטחון- דף הבית (קישור לדרכי התקשרות במייל,
טלפון, ווטסאפ, רשתות חברתיות).
116 ובינרים בנושא "זכויות עובדים ויחסי עבודה בשעת חירום" שנערכו ב-23.9.10וב-18.10.23אתר אינטרנט של משרד
העבודה (קישור לוובינרים באתר משרד העבודה). ובינר בנושא "מהן זכויותינו כעובדים בשעת מלחמה?" שנערך ב-
5.12.23(קישור לוובינר באתר משרד העבודה.)
ובינריםבנושא "זכויות עובדים ויחסי עבודה בשעת חירום" שנערכו ב-9.10.23וב-18.10.23,(קישור לוובינרים באתר
האינטרנט של משרד העבודה.)
117"'חרבות ברזל': שאלות ותשובות בנושא זכויות עובדים ויחסי עבודה בשעת חירום", אתר המרשתת של משרד
העבודה, תאריך עדכון הדף12.12.23קישור לשאלות ותשובות באתר משרד העבודה). דוגמאות למידע כתוב שפורסם
באתר משרד העבודה: חוק שירות עבודה בשעת חירום - שאלות ותשובות", עדכון פרסום 30.11.23(קישור לשאלות
תשובות בשעת חירום" .)הכנסת אישרה תיקון לחוק הגנה על עובדים בשעת חירום", פרסום ב-5.12.23 (קישור
לפרסום ההודעה" .)הבהרה בעקבות התיקון לחוק הגנה על עובדים בשעת חירום", פרסום ב-25.12.23(קישורלפרסום
ההודעה" .)נחתם הסכם למען משרתי מילואים ומשפחותיהם", פרסום ב-5.2.24 (קישור לפרסום ההודעה). חוברת
זכויות דיגיטלית, לרבות למשרתי המילואים (קישורלמדריך הדיגיטלי.)
118 למשל סרטון בטיקטוק על מוקד זכויות העובדים בשעת חירום של משרד העבודה, פורסם ב-30.11.23(קישורלסרטון
בטיקטוק). רשומה (פוסט) בפייסבוק לבני זוג בנוגע למידע על זכויות בעבודה ותהליך הגשת בקשה לוועדת תעסוקה
(קישורלפוסט בפייסבוק.)
119 "צ'אט בוט חכם- יחסי עבודה וזכויות עובדים", אתר המרשתת של משרד העבודה (קישורלצ'אטבוט חכם.)
120 פנייה למשרדי ממשלה לגבי זכויות בעבודה של משרתי מילואים ושל בני או בנות זוגם (קישור לשאלון באתר
הנציבות.)
121 המדריך הדיגיטלי למיצוי זכויות משרתי מילואים,6.7.24(קישורלמדריך הדיגיטלי.)
מבקר המדינה | דוח מיוחד 79
ההסדרים לתשלום תגמול המילואים ולהגנה על הזכויות בעבודה של משרתי המילואים חשוון התשפ"ו ▪ נובמבר2025
צ ה " ל : לפי חוק שירות המילואים, כללים לעניין שירות המילואים לפי החוק האמור וכן הזכויות
והחובות של חייל המילואים בשירות מילואים ייקבעו בפקודות הצבא. עוד נקבע בחוק כי מידע בדבר
הכללים והזכויות והחובות האמורים יובא לידיעת חייל המילואים בדרך שיקבע שר הביטחון בתקנות122
ויפורסם באתר המרשתת של הצבא123. במאי 2024 נקבע כי במידע האמור ייכלל גם מידע על איסור
הפיטורין של בני זוג של משרתי המילואים או להורהו האחר של ילדם לפי חוק החיילים המשוחררים
כאמור124.
מבדיקת משרד מבקר המדינה ביולי 2024 עלה כי צה"ל פרסם באתר המרשתת הייעודי למשרתי
המילואים125 מידע בדבר מיצוי הזכויות של משרתי המילואים בעבודה וכן מידע לגבי איסור הפיטורים
של בת הזוג של משרת המילואים, אולם נמצא כי לא היה פרסום בנושא לגבי הזכויות של הורהו האחר
של ילדו של משרת המילואים.
צה"ל מסר בתשובתו כי נכון ליולי 2025 הופיעה באתר המרשתת הייעודי למשרתי המילואים התייחסות
לבת זוג, ידועים בציבור, גרושה והורה לילד משותף של משרת המילואים.
משרד מבקר המדינה מציין כי ביולי 2025 היה מידע חלקי באתר המרשתת הייעודי למשרתי המילואים
לגבי הזכויות של הורהו האחר של ילדו של משרת המילואים, למשל לעניין ההגנה מפני פיטורים.
כמו כן, באפריל 2024 הקים צה"ל "מרכז מטכ"לי-לאומי לסיוע וטיפול במשרתי המילואים ובני
משפחותיהם"(להלן-המרכז המטכ"לי). באתר המרשתת של המרכז המטכ"לי126מופיע מידע בדבר ההגנה
על הזכויות בעבודה של משרתי המילואים, ובאמצעות האתר ניתן לפנות למרכז המטכ"לי בנושא. נכון
ליולי 2024 עורכת דין מטעם המרכז המטכ"לי ניתבה את הפניות שהגיעו למרכז אל הגופים הרלוונטיים,
כמו מינהל האכיפה והנציבות, ומקיימת עם הגופים השונים מעקב אחר טיפולם בפניות.
נוכח העובדה שהסמכויות לטיפול במקרים של הפרת הזכויות בעבודה של משרתי המילואים, בני הזוג
וההורים האחרים של ילדיהם של משרתי המילואים נתונות לכמה גופים וכדי למצות את ההגנה על
זכויותיהם, מומלץ שצה"ל, בשיתוף משרד העבודה, משרד הביטחון והנציבות, ימשיך להפעיל את המרכז
המטכ"לי לצורך הנגשת המידע וריכוז הפניות וניתובן לגופים המוסמכים לטפל בהן. כמו כן מומלץ
שגופים אלה ישתפו פעולה לצורך הבטחת הנגשת המידע בנושא ההגנה על זכויות בעבודה באופן שוטף
ושיטתי לאוכלוסייה זו.
צה"ל מסר בתשובתו כי נכון ליולי 2025 המרכז המטכ"לי המשיך לפעול וכי צה"ל קיים עבודת מטה לעיגון
חלקים מהמרכז בגופים השונים באגף כוח האדם בצה"ל באופן קבוע. עוד מסר צה"ל בתשובתו הנוספת
מספטמבר 2025 כי הושלם המידע ביחס להורהו האחר של ילדו של משרת המילואים באתר המרשתת
הייעודי למשרתי המילואים.
122 סעיף11(א) ו-(ב) לחוק שירות המילואים,התשס"ח-2008.
123 סעיף30לחוק שירות המילואים, התשס"ח-2008.
124 סעיף41א2(ג) לחוק החיילים המשוחררים.
125 אתר האינטרנט של צה"ל לעניין זכויות משרתי המילואים (קישור.)
126 "מילואים", אתר האינטרנט למשרתי המילואים (קישורלאתר מילואים למשרתי המילואים.)
מבקר המדינה | דוח מיוחד 80
ההסדרים לתשלום תגמול המילואים ולהגנה על הזכויות בעבודה של משרתי המילואים חשוון התשפ"ו ▪ נובמבר2025
סיכום
מערך המילואים הוא מרכיב מרכזי בעוצמתו של צה"ל ובחוסנה של מדינת ישראל. החל מפרוץ מלחמת
חרבות ברזל באוקטובר 2023 ועד יולי 2024 - במהלך עשרת החודשים הראשונים של המלחמה - נקראו
כ-318,000 אזרחים לשירות מילואים - רק כ-11% מקרב תושבי ישראל בני 23 - 47 שאינם משתייכים
לחברה הערבית-לתקופות ארוכות שלא היוכמותןשנים רבות.שיעור נמוך זה מחדד את הצורך בהרחבת
מעגל המשרתים בצה"ל.רוב משרתי המילואים שירתו חודשים ארוכים במהלך תקופה זו.אזרח המשרת
במילואים מתנתק פעמים רבות משגרת חייו, מקדיש את עצמו לשירות הצבאי ולעיתים אף מסכן את
חייו. לשירות מילואים ממושך עשויה להיות השפעה שלילית, בין היתר, על יכולת הפרנסה והתעסוקה
של משרת המילואים ובני משפחתו.
החל מפרוץ מלחמת חרבות ברזל פעל בט"ל, בשיתוף צה"ל ומשרד האוצר, לתשלום תגמולהמילואים עוד
במהלך שירות המילואים; ולשיפור ההסברה, ההנגשה ומיצוי הזכותלתגמול, ובכלל זהלצמצום ולפישוט
של ההליך הביורוקרטי לקבלתו. עם זאת בביקורת עלה כי קיימים פערים בהסדר הנורמטיבי לתשלום
תגמול המילואים, שיש להם משמעות גדולה יותר בשירות לתקופות ממושכות, בין היתר בנוגע לסכום
התגמול המזערי; לשיפוי מעסיקיםעל ההוצאות הסוציאליות ששילמו בגין עובדיהם; ולתשלום התגמול
לעצמאים אשר הכנסתם נפגעה בתקופת השירות. לגבי חלק מהפערים בוצעו שינוי חקיקה במהלך
המלחמה, אולם לפרק זמן מוגבל, ולגבי חלקם נותר ההסדר שהיה לפני המלחמה.
כמו כן, עוד קודם למלחמה הכירה המדינה בכך שהזכויות של משרת המילואים בעבודה עלולות להיפגע
עקב שירות המילואים וההיעדרות מהעבודה, ולכן קבעה בחוק שורה של הגנות על זכויות משרתי
המילואים, שהעיקריות שבהן אוסרות על פיטוריו עקב השירות ועל הפלייתו בעבודה. במהלך המלחמה
הרחיבה המדינה את היקף ההגנה על הזכויות בעבודה של משרתי המילואים, בני זוגם וההורים האחרים
של ילדיהם ואת ההקלות בעבודה שניתנו להם. הדבר נעשה בשורה של מהלכים לאורך התקופה, חלקם
בחקיקה ללא מגבלת זמן, חלקם בחקיקה שתוקפה לזמן מוגבל וחלקם במסגרת צו הרחבה שתוקפו אף
הוא מוגבל בזמן. בכך נפגעה רמת הוודאות של משרתי המילואים, בני זוגם וההורים האחרים ושל
המעסיקים לגבי המשך תחולת חלק מהזכויות של הראשונים בעבודה והחובות של האחרונים בנושא.
הפגיעה ברמת הוודאות עלולה להוות תמריץ שלילי למעסיקים לקבל לעבודה משרתי מילואים, בני זוגם
וההורים האחרים של ילדיהם ולפגוע בתעסוקתם.
נוכח הצפי להרחבת שירות המילואים בשנים הקרובות והכבדת העומס על משרתי המילואים וכדי לתת
מענה להם ולבני משפחותיהם,מומלץ כי משרד הביטחון ומשרד האוצר בשיתוף בט"לוצה"ל,ייבחנואת
ההסדרים לתשלום תגמול המילואים והמענקים הנוגעים למשרתי המילואים ואת המענים שהם נותנים
למשרתי המילואים ולמעסיקיהם, בין היתר בהתחשב בתפקיד בשירות המילואים - תוך עיגון בחקיקה
של ההבחנה בין משרתי מילואים במערך הלוחם לבין מי שאינם במערך הלוחם כפי שבאה לידי ביטוי
בהחלטות הממשלה לעניין המענקים.עוד מומלץ כיבהתאםלצורך יקדמומשרד הביטחון ומשרד האוצר,
בשיתוף בט"ל וצה"ל, שינוי חקיקה והתאמה של אופן החישוב של התגמול למצב שבו היקף שירות
המילואים גדל. נוסף על כך, מומלץ שבט"ל וצה"ל, בשיתוף אגף החשכ"ל, ימסדו ממשקי בקרה
משותפים על תשלום תגמול המילואים, תוך שימוש בנתונים של צה"ל על תקופות השירות ובנתוני בט"ל
מבקר המדינה | דוח מיוחד 81
ההסדרים לתשלום תגמול המילואים ולהגנה על הזכויות בעבודה של משרתי המילואים חשוון התשפ"ו ▪ נובמבר2025
על הכנסות המשרתים. זאת נוכח תקופות שירות המילואים הממושכות וההוצאה הציבורית הגבוהה על
תגמולי המילואים (כ-20 מיליארד ש"ח באוקטובר 2023 - יולי 4202) המחדדים את הצורך בהידוק
הבקרה על הוצאה זו תוך שיתוף פעולה בין בט"ל לצה"ל.
כן מומלץ כי משרד העבודה יבחן בראייה כוללת - בשיתוף משרד המשפטים, משרד האוצר, משרד
הכלכלה והתעשייה, משרד הביטחון, צה"ל וארגוני המעסיקים והעובדים הרלוונטיים וגורמים נוספים
ככל הנדרש - את היקף הזכויות וההגנה בעבודה שיש להעניק למשרתי המילואים, בני זוגם וההורים
האחרים של ילדיהם וכן למי שנפצע במהלך שירות המילואים, שוחרר עקב כך מהשירות לקבלת טיפול
רפואי או שיקומי ובגלל הפציעה אינו יכול לשוב לעבודתו בתקופה זו, וימליץ בעניין לשר העבודה כדי
לקדם את הסדרתן, אם יש צורך בכך; וזאת נוכח הצרכים שעלו בנושא במהלך מלחמת חרבות ברזל
והעלייה הצפויה במספר משרתי מילואים ובמספר הימים שישרתו בשנים 2025 - 2026 ובשנים
שלאחריהן. עוד מומלץ כי צה"ל, בשיתוף משרד העבודה, משרד הביטחון והנציבות, ימשיך להפעיל את
המרכז המטכ"לי לצורך הנגשת המידע ולצורך ריכוז הפניות של משרתי המילואים ובני משפחותיהם
וניתובן לגופים המוסמכים לטפל בהן.
מתן תגמול הוגן על שירות המילואים, בפרט כשמדובר בפיצוי על אובדן שכר או הכנסה מעסק או כאשר
מדובר במשרתי מילואים ששכרם נמוך יחסית, ושמירה על זכויותיהם בעבודה של משרתי המילואים,
בני זוגם וההורים האחרים של ילדיהם הם גם חובה ערכית של המדינה כלפי קבוצת אוכלוסייה
מצומצמת זו הנושאת את ביטחון המדינה על כתפיה; הם נדרשים לצורך הבטחת המשך קיומוהתקיןשל
מודל שירות המילואים, בפרט נוכח העלייה הצפויה במשך השירות הממוצע בשנים הבאות; ויש להם
תועלות ברמה המשקית בכך שיאפשרו את מיצוי פוטנציאל ההשתכרות של מי שמשרת במילואים.
מ ב ק ר ה מ ד י נ ה
מענה מערכת ההשכלה
הגבוהה לסטודנטים במילואים
במלחמת חרבות ברזל
▪ חשוון התשפ"ו ▪ נובמבר 2025 ▪
7 5 ג
מבקר המדינה | דוח מיוחד 85
מענה מערכת ההשכלה הגבוהה לסטודנטים במילואים במלחמת חרבות ברזל חשווןהתשפ"ו ▪ נובמבר2025
מענה מערכת ההשכלה הגבוהה לסטודנטים
במילואים במלחמת חרבות ברזל
תקציר
ביום שמחת תורה, שבעה באוקטובר 2023, תקף ארגון הטרור חמאס את מדינת ישראל באמצעות ירי של
אלפי טילים וחדירה של אלפי מחבלים לבסיסי צה"ל, לערים וליישובים בנגב המערבי (יישובי עוטף עזה).
המחבלים ביצעו מעשים נוראיים וקיצוניים באכזריותם. 415 חיילים ואנשי כוחות הביטחון נפלו בקרבות, ו-905
אזרחים ישראלים וזרים נרצחו. המחבלים גם ביצעו פשעים מחרידים בנשים, בגברים, בקשישים, בילדים,
בחיילות ובחיילים וגם באזרחים זרים. נוסף על כך, הם פצעו אלפי בני אדם, ביצעו בקורבנות פגיעות מיניות
קשות וחטפו לרצועת עזה 251 נפש - פעוטות, ילדים וילדות, נערים ונערות, נשים, גברים, קשישים, חיילים
וחיילות וגם אזרחים זרים. הם פגעו גם ברכוש - הרסו, שרפו והשמידו בתים ומפעלים ופגעו בציוד.
מערך המילואים משמש מאז קום המדינה מרכיב מרכזי בעוצמתו של צה"ל ובחוסנה של מדינת ישראל. מפרוץ
מלחמת חרבות ברזל באוקטובר 2023 נקראו מאות אלפי אזרחים לשירות מילואים, ובהם סטודנטים רבים אשר
שירתו תקופות ממושכות, תוך תשלום מחיר כבד הן בהיבט המשפחתי והן בהיבט הכלכלי. היקף הגיוס של
משרתי המילואים היה גדול ומשך השירות היה ארוך באופן שלא נראה כמותו בישראל שנים רבות, וזאת עוד
לפני התעצמות הלחימה בלבנון בספטמבר 2024 והתמשכות המלחמה בשנת 2025.
חוק זכויות הסטודנט, התשס"ז-2007, קובע שמוסד להשכלה גבוהה יקבע הוראות בדבר התאמות שיינתנו
לסטודנטים המשרתים שירות מילואים וכן לסטודנטים הורים לילדים עד גיל 13 שבני זוגם משרתים במילואים,
לאחר התייעצות עם נציגי אגודת הסטודנטים של המוסד ולפי כללים שקבעה המועצה להשכלה גבוהה
(מל"ג). מכוח החוק האמור קבעה המל"ג את כללי זכויות הסטודנט (התאמות לסטודנטים המשרתים בשירות
מילואים), התשע"ב-2012 (כללי זכויות הסטודנט), ועדכנה אותם במשך השנים. בכללים אלה מפורטות
חובותיהם של המוסדות להשכלה גבוהה הנוגעות לביצוע התאמות לסטודנטים אלו.
יש חשיבות כי הסיוע הניתן מהמוסדות להשכלה גבוהה לסטודנטים משרתי מילואים, ובייחוד סטודנטים אשר
גויסו לשירות מילואים במהלך מלחמת חרבות ברזל, יהיה הוגן ומיטבי. סטודנטים אלה נדרשו להתגייס
לתקופות ממושכות למען ביטחון המדינה ואזרחיה. על כן, על המל"ג ועל המוסדות להשכלה גבוהה לוודא כי
כלל הזכויות שהם זכאים להן והמשאבים הנדרשים יובטחו במלואם, כדי למנוע ככל הניתן כל פגיעה
בהתקדמותם האקדמית, המקצועית והתעסוקתית של סטודנטים אלה. נוסף על כך, יש לוודא כי מנגנוני
התמיכה יאפשרו לסטודנטים משרתי מילואים להתמסר באופן מלא לביצוע משימותיהם הביטחוניות, תוך מתן
ודאות כי המענים שיעמדו לרשותם יאפשרו להם להשלים את לימודיהם האקדמיים עם שובם לספסל
הלימודים.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 86
מענה מערכת ההשכלה הגבוהה לסטודנטים במילואים במלחמת חרבות ברזל חשווןהתשפ"ו ▪ נובמבר2025
כ-60,000
58 סטודנטים כ-18% כ-10,000
מוסדות להשכלה שירתו במילואים שיעורם של סטודנטים סטודנטים שירתו
גבוהה פעלו בישראל מתחילת המלחמה ועד משרתי המילואים מקרב בחודשים ינואר - יוני
בשנת הלימודים יולי 2024 הסטודנטים 2024 בין 91 ל-182
התשפ"ד (אוקטובר יום (יותר מחצי
2023 - ספטמבר מהתקופה)
2024,) מהם 33
מוסדות המתוקצבים
על ידי המל"ג
נשירה של 195 מיליון
1,423%73%12 ש"ח
סטודנטים משרתי מהסטודנטים ששירתו ממוסדות הלימוד שענו תקציב התמיכה
מילואים שלמדו לתואר במילואים והשתתפו על שאלון משרד מבקר במוסדות להשכלה
ראשון ושני בשנת בסקר שערך מבקר המדינה ציינו כי לא נתנו גבוהה למתן מענה
הלימודים התשפ"ד1 המדינה ציינו שבשל החזר מלא של שכר רחב למניעת נשירה
(לפי דיווח המוסדות אופן שירות המילואים הלימוד לסטודנטים וגרירת התואר
למל"ג באוקטובר כמעט לא התאפשר משרתי מילואים ותוכנית 100 פלוס
2024. לפי המל"ג, להם ללמוד במהלך שהפסיקו את לימודיהם. לסטודנטים
מדובר בנתונים לא שירות המילואים%32 ממוסדות הלימוד המשרתים במילואים.
סופיים) שענו על שאלון זה מתוכו נוצלו 124
השיבו כי לא נתנו החזר מיליון ש"ח בלבד
מלא של דמי הרשמה
1 הנתון אינו כולל את מספר הסטודנטים מאוניברסיטת בר-אילן ומהאוניברסיטה הפתוחה.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 87
מענה מערכת ההשכלה הגבוהה לסטודנטים במילואים במלחמת חרבות ברזל חשווןהתשפ"ו ▪ נובמבר2025
בחודשים דצמבר 2023 עד מרץ 2025 בדק משרד מבקר המדינה את המענים שנתנה מערכת
ההשכלה הגבוהה לסטודנטים משרתי מילואים במלחמת חרבות ברזל. במסגרת הביקורת נבדקו
פעולות המל"ג לסיוע לסטודנטים וכן הסיוע של המוסדות להשכלה גבוהה שניתן לסטודנטים
משרתי מילואים. הביקורת נעשתה במל"ג. בדיקות השלמה נעשו במוסדות להשכלה גבוהה,
במשרד האוצר, בצה"ל (קצין מילואים ראשי - קמל"ר) ובמסגרת פגישות של צוות הביקורת עם
גורמים שאינם מבוקרים כמו התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית (התאחדות הסטודנטים),
אגודות סטודנטים במוסדות השונים ועמותות למען סטודנטים משרתי מילואים.
ביולי 2024 הפיץ משרד מבקר המדינה שאלון ל-25 מוסדות להשכלה גבוהה המתוקצבים על ידי
הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת). השאלון נגע לתקופת סמסטר א' בשנת הלימודים התשפ"ד (שאלון
המוסדות).
נוסף על כך, משרד מבקר המדינה ביצע ביוני 2024 סקר בקרב סטודנטים משרתי מילואים
באמצעות חברת ייעוץ חיצונית; הסקר הופץ באמצעות התאחדות הסטודנטים. שיטת הדגימה שבה
בוצע הסקר אינה הסתברותית מלאה. על הסקר השיבו כ-2,650 סטודנטים משרתי מילואים, שהם
%4.4 מכלל הסטודנטים ששירתו במילואים בשנת הלימודים התשפ"ד, שיעור זה דומה לשיעורי
השבה מקובלים בסקרים אינטרנטיים רחבי היקף. מכיוון שהתפלגות המשיבים בסקר דומה
להתפלגות האוכלוסייה לפי סוג מוסד אקדמי (אוניברסיטאות מחקר, מכללות, מכללות חינוך),
ומאחר שניתוח הסקר בוצע ברמת המקרו ומרווח הטעות הוא כ-2%, ניתן להסיק מהסקר מסקנות
כלליות על כלל מערכת ההשכלה הגבוהה.
שביעות הרצון של סטודנטים משרתי מילואים מסיוע המוסדות להשכלה גבוהה - בסקר שעשה
משרד מבקר המדינה בקרב סטודנטים משרתי מילואים עלה כדלהלן:
•%41 מהמשיבים ציינו כי הם אינם שבעי רצון מהסיוע שהמוסדות הציעו להם בשל היעדרותם עקב
שירות המילואים; 45% מהמשיבים ציינו שהמענים שהמוסדות הציעו להם בשנת הלימודים התשפ"ד
לא הצליחו לספק להם ודאות בנוגע להשלמת הלימודים.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 88
מענה מערכת ההשכלה הגבוהה לסטודנטים במילואים במלחמת חרבות ברזל חשווןהתשפ"ו ▪ נובמבר2025
• אין התאמה בין מרבית דרכי הסיוע האקדמי שהסטודנטים שענו על הסקר ציינו כמועילות ביותר
(תגבורים ותרגולים, סיכומים כתובים של שיעורים, קורסים מרוכזים ושבוע השלמה), לבין השירותים
שהסטודנטים ציינו כי המוסדות הציעו בפועל. למשל, סטודנטים ציינו כי המוסדות מיעטו להציע
תגבורים ותרגולים וסיכומים כתובים של שיעורים (31% ו-8%, בהתאמה), אף שהם היו מעוניינים בהם
במידה רבה (60% ו-53%, בהתאמה).
•%45 -%72 מהסטודנטים ציינו כי מידת שביעות רצונם מהמענים שנתפסו בעיניהם כמועילים ביותר
(סיכומים כתובים, הקלטות של השיעורים, תרגולים ותגבורים והתאמה אישית של תכנית הלימודים)
הייתה בינונית עד מועטה או כלל לא קיימת. עוד עולה כי 59% מהסטודנטים ציינו כי שביעות רצונם
מהקשר השוטף עם המוסדות היא בינונית עד מועטה או כלל לא קיימת.
• בדומה לכך, סקר התאחדות הסטודנטים משנת 2024 העלה בין היתר כי 40% מהסטודנטים ששירתו
במילואים לא היו מרוצים מהמתווה למשרתי מילואים שפורסם על ידי מוסדות הלימוד, וסקר
התאחדות הסטודנטים משנת 2025 העלה ש-22% מהסטודנטים ששירתו במילואים לא הצליחו לסיים
את הסמסטר כמתוכנן, ו-30% ציינו בו כי לא קיבלו תמיכה מספיקה מהמוסדות האקדמיים.
הערכת המוסדות להשכלה גבוהה את שביעות רצון הסטודנטים מהמענה שניתן להם על ידי
המוסדות - משאלון המוסדות עלה כי המוסדות סבורים כי באופן כללי הסטודנטים היו שבעי רצון
מהמענה האקדמי שניתן להם, ו-%27 מהמוסדות (81 מ-52 מוסדות) העריכו כי הסטודנטים היו שבעי רצון
במידה רבה או רבה מאוד. עם זאת, תמונה שונה עולה מתשובות הסטודנטים על סקר של משרד מבקר
המדינה מיוני 2024, ולפיהן 41% מהסטודנטים לא היו שבעי רצון מהסיוע שהמוסד הציע להם, ו-28% היו
שבעי רצון במידה בינונית בלבד. מסקר של התאחדות הסטודנטים מפברואר 2024 עלה כי 40%
מהסטודנטים לא היו מרוצים מהמתווה למשרתי מילואים, ו-77% סברו ששירות מילואים נוסף יקשה
עליהם לסיים את לימודיהם.
ביצוע סקרי שביעות רצון של סטודנטים משרתי מילואים על ידי המוסדות להשכלה גבוהה -
משאלון המוסדות שהפיץ משרד מבקר המדינה עלה כי רק 9 מ-25 מוסדות ביצעו סקר שביעות רצון
בקרב סטודנטים משרתי מילואים. מוסד אחד לא ציין כיצד בחן את שביעות הרצון של הסטודנטים משרתי
המילואים, ושאר המוסדות ציינו כי בדקו את שביעות הרצון של משרתי המילואים באופן אחר.
החזר כספי לסטודנטים שביטלו את לימודיהם בשל שירות המילואים - בעקבות המלחמה מאות
סטודנטים משרתי מילואים שנקראו להגן על המדינה נאלצו לבטל את הרשמתם ללימודים או להפסיק
את לימודיהם לאחר שהחלו אותם.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 89
מענה מערכת ההשכלה הגבוהה לסטודנטים במילואים במלחמת חרבות ברזל חשווןהתשפ"ו ▪ נובמבר2025
משאלון המוסדות עולה כי%12 ממוסדות הלימוד (3 מ-52 מוסדות) לא נתנו החזר מלא של שכר הלימוד2
ו-%32 ממוסדות הלימוד לא החזירו דמי הרשמה לסטודנטים שביטלו את הרשמתם עקב שירות
המילואים3. ההנחיות הנוכחיות לגבי החזר כספי בגין ביטול הרשמה או הפסקת לימודים נקבעו בדוח
ועדת מלץ משנת 1996 ואומצו בהחלטת ממשלה4, והן נותנות מענה למצב של ביטול הרשמה והפסקת
לימודים בשגרה. עוד נמצא בביקורת כי המל"ג לא קבעה הנחיות למצב הייחודי שנוצר בעקבות מלחמת
חרבות ברזל, אף שקיים שוני מהותי בין סטודנט המבקש לבטל או להפסיק את לימודיו במצב רגיל לבין
סטודנט משרת מילואים הנאלץ לעשות כן עקב שירות המילואים שהוא מבצע.
הפיקוח והבקרה של המל"ג על יישום כללי זכויות הסטודנט לפני פרוץ מלחמת חרבות ברזל -
הביקורת העלתה כי במשך יותר מעשור, עד אוקטובר 2023, לא בחנה המל"ג באופן רוחבי אם המוסדות
להשכלה גבוהה עומדים בכללי זכויות הסטודנט ולא אספה מידע על יישומם של הכללים. למשל, המל"ג
לא ידעה אם המוסדות מינו רכז מילואים, אם נקבעו נהלים להגשת בקשה להתאמות מצד סטודנטים
משרתי מילואים, ואם המוסדות מפרסמים מדי שנה, בין השאר באתר שלהם במרשתת, את הדרכים
לקבלת השירותים המיועדים למשרתי מילואים.
הפיקוח והבקרה של המל"ג על המענים שהציעו המוסדות לסטודנטים מפרוץ מלחמת חרבות
ברזל- בביקורת עלה כי הפיקוח והבקרהשלהמל"ג לקראת סוף סמסטר ב' של שנת הלימודיםהתשפ"ד
(בחודשים יוני-אוגוסט2024) על המענה בפועל לסטודנטים בהתשפ"ד, בוצעו באופןאקראי ולא במסגרת
תוכנית סדורה, ובלי שהוקצו לכך משאבים ייעודיים. עוד עלה כי המל"ג לא דנה בגיבוש תוכנית פיקוח
מוסדרת מגובה במשאבים וכוללת לוחות זמנים מתאימים נדרשים, לצורך פיקוח ובקרה על יישום המתווים
וכללי זכויות הסטודנט בשנת הלימודים התשפ"ה (אוקטובר 2024 - ספטמבר 2025). המל"ג גם לא בחנה
אפשרויות שונות בנושא, לרבות האפשרות שהפיקוח והבקרה ייעשו באמצעות מיקור-חוץ או באמצעות
מנגנוני אכיפה פנימיים בתוך המוסדות עצמם, לשם בדיקת יישום המענים הניתנים למשרתי מילואים
ואיכותם של המענים. עוד עלה כי המל"ג לא הנחתה את המוסדות להשכלה גבוהה לבצע סקרי שביעות
רצון בקרב סטודנטים משרתי מילואים ולבצע מעקב אחר צורכיהם השונים, לצורך טיוב המענים שהם
מציעים להם, בדומה לסקרים השנתיים להערכת הוראה שהמל"ג הנחתה את המוסדות להשכלה גבוהה
לבצע.
הפסקת התכנסותו של פורום החירום שהוקם על ידי המל"ג - נמצא כי פורום החירום שהוקם על
ידי המל"ג לצורך דיון והמלצה למועצה בנושאים דחופים הקשורים להשכלה הגבוהה בעת המלחמה
ובנוגע לצרכים דחופים העולים בשל מצב זה לא התכנס לאחר דצמבר 2023, למעט התכנסות אחת
2 להלן המוסדות שדיווחו כי החזירו שכר לימוד חלקי לסטודנטים משרתי מילואים שהפסיקו את לימודיהם עקב שירות
המילואים: אוניברסיטת תל אביב, שנקר - הנדסה. עיצוב. אמנות והמרכז האקדמי רופין.
3 להלן המוסדות שדיווחו כי לא החזירו דמיהרשמהלמשרתי מילואים: אוניברסיטת אריאל בשומרון, אוניברסיטת תל אביב,
אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, האוניברסיטה העברית בירושלים, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל, המכללה האקדמית
אשקלון, עזריאלי - מכללה אקדמית להנדסה ירושלים והמרכז האקדמי רופין.
4 החלטת הממשלה 7228 (28.1.01.)
מבקר המדינה | דוח מיוחד 90
מענה מערכת ההשכלה הגבוהה לסטודנטים במילואים במלחמת חרבות ברזל חשווןהתשפ"ו ▪ נובמבר2025
נוספת בספטמבר 2024. מכאן עולה כי בכל שנת הלימודים התשפ"ד לא התקיימו ישיבות של פורום
החירום, ולא נדונו בו ההשפעות של ההתפתחות וההתמשכות של המלחמה על שנת הלימודים ועל
הסטודנטים משרתי המילואים.
מימוש תקציבי התמיכה במוסדות במלחמת חרבות ברזל - נמצא כי מוסדות הלימוד ניצלו פחות
משני שלישים מהתקציב שיועד להם לצורך מתן עזרה לסטודנטים אשר שירתו במילואים (124 מיליון
ש"ח בלבד מתקציב של 195 מיליון ש"ח). עוד עלה כי בין המוסדות השונים יש שונות רבה בהשקעה
הממוצעת לסטודנט משרת מילואים - באוניברסיטאות ההבדלים מגיעים ליותר מפי שניים (כ-3,800
השקעה בסטודנט משרת מילואים באוניברסיטה אחת לעומת כ-1,700 ש"ח השקעה בסטודנט משרת
מילואים באוניברסיטה אחרת), ובמכללות ההבדלים מגיעים עד כמעט פי ארבעה (כ-4,300 ש"ח השקעה
בסטודנט משרת מילואים במכללה אחת לעומת כ-1,100 ש"ח השקעה בסטודנט משרת מילואים
במכללה אחרת.) עוד נמצא כי המל"ג והוות"ת לא בחנו ולא ניתחו את דיווחי המוסדות כדי ללמוד מהם
על צורכי המוסדות ואם ההבדלים בניצול תקציבי התמיכה נובעים מסיבות כגון גודל המוסד, מספר
הסטודנטים משרתי מילואים הלומדים בו ותחומי הלימוד בו או מפערים באיכות ובהיקף של המענה
שהוצע לסטודנטים.
נשירת סטודנטים משרתי מילואים - מנתוניהמל"ג מאוקטובר2024 עולה כי בשנת הלימודים התשפ"ד
נשרו 1,423 סטודנטים (לתואר ראשון ושני) משרתי מילואים, שהם 2.6% מהסטודנטים משרתי המילואים.
הנתונים שניתחה המל"ג אינם כוללים את האוניברסיטה הפתוחה בגלל מאפייניה השונים ואת
אוניברסיטת בר-אילן, שלא היה לה נתונים סופיים. המל"ג ציינה כי מדובר בשיעור נשירה נמוך משיעור
הנשירה בקרב כלל הסטודנטים באותה השנה (5.2%), אולם לפי המל"ג יש קושי לבצע השוואה בין שתי
קבוצות אלו מאחר שהן אינן שוות במאפייניהן. פרט לאיסוף נתונים אלו ופנייה ללשכה המרכזית
לסטטיסטיקה (למ"ס) לבדיקת נתוני הנשירה של סטודנטים המשרתים במילואים, המל"ג לא אספה
נתונים על סטודנטים שהקפיאו את לימודיהם או הפחיתו את מספר הקורסים שאליהם נרשמו. עוד עלה
כי אף שהמל"ג ידעה כי יש שונות באופן שבו המוסדות השונים מגדירים את המונח "נשירה" ובסיווג
הנתונים שהם מבצעים בהתאם להגדרה זו, היא לא פעלה לקביעת תבחינים אחידים כדי שניתן יהיה
לגבש מסד עובדתי מהימן ומדויק לגבי נתוני הנשירה במוסדות השונים בדיווח שנשלח אליה, וגם לא
ביקשה מהמוסדות לבחון את מחוללי הנשירה. בהיעדר התייחסות לסיבות הנשירה, אין אפשרות לפלח
את הנתונים ולהצביע על מגמות נשירה לפי מאפיינים שונים.
תוכנית ארוכת טווח לסיוע לסטודנטים המשרתים במילואים ובכוחות הביטחון - למרות שניתן
לצפות שסטודנטים רבים ימשיכו להיקרא לשירות מילואים ממושך בשנים הבאות והצורך בגיבוש תוכנית
ארוכת טווח שתתאים את המענים שיינתנו למשרתי המילואים למציאות החדשה שנוצרה, נמצא כי המל"ג
לא דנה בהקמת צוות לבחינת תיקון רוחבי וארוך טווח של כללי זכויות הסטודנט, וזאת על אף המלצת
פורום החירום לעשות כן.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 91
מענה מערכת ההשכלה הגבוהה לסטודנטים במילואים במלחמת חרבות ברזל חשווןהתשפ"ו ▪ נובמבר2025
משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את מחויבותה של מערכת ההשכלה הגבוהה לסייע למשרתי המילואים
להשלים את הלימודים שהחסירו בעקבות מלחמת חרבות ברזל.
על המל"ג לקבוע מנגנוני בקרה ואיסוף נתונים כדי לוודא שהמענים הניתנים לסטודנטים המשרתים
במילואים אכן מיושמים בפועל ועונים על צורכיהם. מומלץ למל"ג, לצה"ל וללמ"ס לבצע בדיקה
עיתית ורוחבית של נשירת סטודנטים משרתי מילואים לגבי כל שנת לימודים בנפרד, תוך השוואה
בין המוסדות, ולפרסם את הנתונים לציבור. כמו כן, מכיוון שלמוסדות יש מידע מהקמל"ר מי משרת
במילואים, על המל"ג לאסוף נתונים מכלל המוסדות כדי לגבש תמונת מצב רחבה בנושא, ליצור
מסד נתונים מהימן ובמידת הצורך לקבוע הגדרות מתאימות כדי לוודא שמסד הנתונים שיש בידה
הוא מדויק. עליה לנתח את נתוני הנשירה מהמוסדות השונים, בדגש על מאפיינים הנוגעים לאופי
שירותם של הנושרים במילואים, לתחומי הלימוד שלהם ולמוסדות הלימוד שהם למדו בהם, לזהות
פערים ונתונים חריגים, ואם יש פערים - לבחון מה הן הסיבות להם. אם יתברר שיש נתוני נשירה
חריגים בקרב משרתי המילואים, על המל"ג להוביל עם הקמל"ר בדיקה מעמיקה באמצעות סקר
ייעודי כדי לזהות את מחוללי הנשירה. כמו כן, על המוסדות להשכלה גבוהה לעשות כל שביכולתם
כדי לצמצם נשירה של סטודנטים משרתי מילואים. לצורך כך עליהם לאסוף נתונים, לנתח את
הסיבות לנשירה ולנקוט פעולות שעשויות למנוע נשירה עתידית של סטודנטים משרתי מילואים.
על המל"ג והוות"ת למפות את הסיבות לפערים שבין התקציב שיועד למוסדות לצורך מתן מענים
לסטודנטים משרתי מילואים לבין מימושו בפועל. מומלץ כי המל"ג והוות"תידונובביצועים התקציביים
של המוסדות, כדי להפיק לקחים ותובנות וכדי שדוחות הביצוע ישמשו להן כלי לקביעת דרכי
הפעולה לשנים הבאות. כמו כן, מומלץ למוסדות להשכלה גבוהה לפעול כדי לתת למשרתי
המילואים את המענה המיטבי במסגרת התקציב שיועד לכך.
מומלץ כי המל"ג תבחן את האפשרות לקבוע הנחיות שיחייבו את מוסדות הלימוד להחזיר דמי
הרשמה ושכר לימוד לסטודנטים אשר נקראו לשירות מילואים בעקבות מלחמת חרבות ברזל. עד
גיבוש ההנחיות מוצע שהמל"ג, המוסדות וצה"ל ינגישו את המידע על האפשרות להחזרים בגין ביטול
לימודים על ידי קרן הסיוע למשרתי מילואים.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 92
מענה מערכת ההשכלה הגבוהה לסטודנטים במילואים במלחמת חרבות ברזל חשווןהתשפ"ו ▪ נובמבר2025
מומלץ שהמל"ג תנחה את המוסדות לבצע סקרי שביעות רצון תקופתיים בקרב סטודנטים משרתי
מילואים, בדומה להנחיית המל"ג לבצע סקרי הוראה, ותשים דגש בפעולותיה על שיפור המענים
הניתנים לסטודנטים במוסדות שבסקר יעלה כי שביעות רצון משרתי המילואים הלומדים בהם היא
נמוכה. מומלץ למוסדות להשכלה גבוהה לבצע סקרי שביעות רצון תקופתיים בקרב סטודנטים
משרתי מילואים, כדי לבדוק את מידת שביעות רצונם מהמענים שהמוסדות מציעים להם ולטייב את
המענים בהתאם לצרכים שעולים מהסקר.
על המל"ג ועל שר החינוך העומד בראשה לבצע בחינה מעמיקה של הצרכים העתידיים הן של
המוסדות והן של הסטודנטים, כדי לגבש תוכנית ארוכת טווח הנוגעת למענים שיינתנו לסטודנטים
משרתי מילואים. מוצע כי התוכנית תגובש בשיתוף כלל הגורמים הרלוונטיים, ובכללם הקמל"ר,
מוסדות הלימוד ונציגי הסטודנטים, ובמסגרתה ייקבעו תוכניות ייעודיות בפקולטות שיש בהן שיעור
גבוה של משרתי מילואים, שיתופי פעולה בין המוסדות, מתן תמריצים ומענקים כלכליים, סיוע
במעונות ותנאי קבלה, ותיבחן ההשפעה התקציבית של התוכנית על מוסדות הלימוד.
מספר ימי המילואים של סטודנטים, ינואר-יוני 2024
מבקר המדינה | דוח מיוחד 93
מענה מערכת ההשכלה הגבוהה לסטודנטים במילואים במלחמת חרבות ברזל חשווןהתשפ"ו ▪ נובמבר2025
שביעות הרצון של סטודנטים משרתי מילואים מהסיוע שניתן להם, לפי סקר
הסטודנטים שביצע משרד מבקר המדינה
מבקר המדינה | דוח מיוחד 94
מענה מערכת ההשכלה הגבוהה לסטודנטים במילואים במלחמת חרבות ברזל חשווןהתשפ"ו ▪ נובמבר2025
אירועי שבעה באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל שפרצה בעקבותיהם יצרו מצב שבו מאות אלפי אזרחים נקראו
לשירות מילואים, כ-18% (כ-60,000) מהם סטודנטים. היקף הגיוס של משרתי המילואים היה גדול ומשך השירות
היה ארוך באופן שלא נראה כמותו בישראל שנים רבות. בביקורת נמצא כי המל"ג והמוסדות להשכלה גבוהה אומנם
ביצעו פעולות רבות במטרה לסייע לסטודנטים משרתי מילואים, אולם בפועל שביעות רצונם של הסטודנטים
מהמענים שהציעו להם המוסדות הייתה נמוכה עד בינונית, דבר שצריך להדליק נורת אזהרה בקרב המל"ג ומוסדות
הלימוד השונים. עוד הועלה כי המל"ג לא קבעה הנחיות לגבי החזר שכר לימוד לסטודנטים שנקראו לשירות מילואים
ונאלצו לבטל את לימודיהם, כי נמצאו פערים בנוגע לפיקוח והבקרה של המל"ג על יישום המענים במוסדות הלימוד
השונים, וכי נכון למועד סיום הביקורת המל"ג לא דנה בגיבוש מענה ארוך טווח לסטודנטים משרתי מילואים.
נמצא כי המוסדות להשכלה גבוהה לא ניצלו את כל התקציבים שהוקצו להם לסיוע בהעמדת מערך הוראה
להשלמות עבור סטודנטים המשרתים במילואים, וכי בין המוסדות השונים יש שונות רבה בהשקעה הממוצעת עבור
סטודנטים משרתי מילואים. עוד נמצא כי 12% ממוסדות הלימוד (3 מ-25 מוסדות) לא נתנו החזר מלא של שכר
הלימוד, ו-32% ממוסדות הלימוד לא נתנו החזר מלא של דמי הרשמה לסטודנטים משרתי מילואים שביטלו את
הרשמתם ללימודים או הודיעו על הפסקת לימודיהם.
על המוסדות להשכלה גבוהה לבדוק מדוע קיים פער בין התקציב שיועד להם לצורך מתן מענים למשרתי המילואים
לבין מימושו בפועל. על המוסדות לאסוף נתוני נשירה של סטודנטים משרתי מילואים, לנתח את הסיבות לנשירה
ולעשות כל שביכולתם כדי לצמצם נשירה זו של סטודנטים משרתי מילואים.
כעבור כמעט שנתיים של לימודים אקדמיים בצל מלחמת חרבות ברזל - על המל"ג ועל שר החינוך העומד בראשה
לבצע בחינה מעמיקה של הצרכים העתידיים הן של המוסדות והן של הסטודנטים, תוך ניתוח נתוני הביצוע בפועל
של התקציב שהועבר למוסדות. זאת כדי לגבש תוכנית ארוכת טווח הנוגעת למענים שיינתנו לסטודנטים משרתי
מילואים ולוודא שהמענים הניתנים להם מאפשרים את השלמת לימודיהם באופן מיטבי. לצורך כך על המל"ג בין
השאר להנחות את מוסדות הלימוד לבצע מפעם לפעם סקרי שביעות הרצון בקרב סטודנטים משרתי מילואים
ולקבוע מנגנוני בקרה סדורים על יישום הכללים ומתן המענים במוסדות השונים. כמו כן, על המל"ג לעקוב אחר
ניצול התקציבים המועברים למוסדות לטובת מתן המענים לסטודנטים משרתי המילואים, לפעול לצמצום תופעת
הנשירה של סטודנטים אלו ולבחון את האפשרות לקבוע הנחיות שיחייבו את מוסדות הלימוד להחזיר דמי הרשמה
ושכר לימוד לסטודנטים אשר נקראו לשירות מילואים וביטלו את הרשמתם או הפסיקו את לימודיהם. על המוסדות
להשכלה גבוהה לוודא כי הזכויות של הסטודנטים משרתי המילואים יובטחו במלואן, וכי יוקצו לכך המשאבים
הנדרשים. צעדים אלו ישקפו את מחויבות המדינה למשרתי המילואים אשר הקריבו ומקריבים רבות עבור מדינת
ישראל ותושביה.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 95
מענה מערכת ההשכלה הגבוהה לסטודנטים במילואים במלחמת חרבות ברזל חשוון התשפ"ו ▪ נובמבר2025
מענה מערכת ההשכלה הגבוהה לסטודנטים במילואים במלחמת
חרבות ברזל
ביום שמחת תורה, שבעה באוקטובר 2023, תקף ארגון הטרור חמאס את מדינת ישראל באמצעות ירי של
אלפי טילים, וחדירה של אלפי מחבלים לבסיסי צה"ל, לערים וליישובים בנגב המערבי (יישובי עוטף עזה).
המחבלים ביצעו מעשים נוראיים וקיצוניים באכזריותם. 415 חיילים ואנשי כוחות הביטחון נפלו בקרבות,
ו-905 אזרחים ישראלים וזרים נרצחו. המחבלים גם ביצעו פשעים מחרידים בנשים, בגברים, בקשישים,
בילדים, בחיילות ובחיילים וגם באזרחים זרים. נוסף על כך הם פצעו אלפי בני אדם, ביצעו בקורבנות
פגיעות מיניות קשות וחטפו לתוך רצועת עזה251נפש-פעוטות, ילדים וילדות, נערים ונערות, נשים, גברים,
קשישים, חיילים וחיילות ובהם גם אזרחים זרים. הם פגעו גם ברכוש - הרסו, שרפו והשמידו בתים
ומפעלים ופגעו בציוד. במהלך הלחימה ביישובים נאלצו תושבים רבים להסתתר שעות רבות במרחבים
המוגנים ובמקומות מסתור אחרים, תוך חשש כבד לחייהם ותוך שהם מתוודעים לזוועות הקורות לבני
משפחה, לקרובים, לשכנים ולחברים, ואף רואיםבמו עיניהם את הדברים מתרחשים (להלן-אירועי שבעה
באוקטובר); רבים אחרים ראו את האירועים המחרידים בשידור חי באמצעי התקשורת וברשתות
החברתיות. מלחמת חרבות ברזל שפרצה בעקבות אירועים אלה, התאפיינה בירי של אלפי רקטות לעבר
יישובי ישראל, ובעימות רב-זירתי ארוך לעומת מלחמות ישראל האחרונות (להלן גם - המלחמה).
מערך המילואים משמש מאז קום המדינה מרכיב מרכזי בעוצמתו של צה"ל ובחוסנה של מדינת ישראל1.
מפרוץ מלחמת חרבות ברזל באוקטובר 2023 ועד מועד סיום הביקורת במרץ 2025 (להלן - מועד סיום
הביקורת) נקראו מאות אלפי אזרחים לשירות מילואים.
לפי הלמ"ס למדו כ-330,000 סטודנטים2 בהתשפ"ד (אוקטובר 2023 - ספטמבר 2024). נכון ליוני 2024,
לקראת סוף שנת הלימודים האקדמית התשפ"ד שירתו במילואים מתחילת המלחמה כ-60,000
סטודנטים3, שהםכ-18% מכלל הסטודנטים בישראל.
רבים מסטודנטים אלו שירתו תקופות ממושכות, תוך תשלום מחיר כבד הן בהיבט המשפחתי והן בהיבט
הכלכלי בגלל שירות המילואים. היקף הגיוס של משרתי המילואים היה גדול ומשך השירות היה ארוך,
באופן שלא נראה כמותו בישראל שנים רבות, וזאת עוד קודם התעצמות הלחימה בלבנון בספטמבר 2024
והתמשכות המלחמה בשנת2025. על הטיפול במערך המילואים, ובכלל זה טיפול בבעיות אזרחיות, אחראי
קצין המילואים הראשי בצה"ל (להלן - הקמל"ר4.)
1 דברי הסבר להצעת חוק שירות המילואים, התשס"ז-2007ה"ח הממשלה295.
2 בדו"ח זה סטודנטים לרבות סטודנטיות.
3 7 5 גלפי נתוני המוסד לביטוח לאומי שנמסרו למשרד מבקר המדינה ביולי 2024. ראו גם דוח מבקר המדינה בנושא
"ההסדרים לתשלום תגמול המילואים ולהגנה על זכויות בעבודה של משרתי המילואים", שפורסם במסגרת פרסום
זו.
4 קצין מילואים ראשי הוא קצין בדרגת תת-אלוף שממונה על מערך המילואים בצה"ל ותפקידו לספק מענה מקצועי
בכלל ההיבטים הצבאיים והאזרחיים של שירות המילואים.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 96
מענה מערכת ההשכלה הגבוהה לסטודנטים במילואים במלחמת חרבות ברזל חשוון התשפ"ו ▪ נובמבר2025
המועצה להשכלה גבוהה (להלן - מל"ג) היא הגוף הרגולטורי האחראי למוסדות להשכלה גבוהה. המל"ג
היא תאגיד חקוק (סטטוטורי) שהוקם מכוח חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958 (להלן - חוק
המל"ג). לפי חוק המל"ג, המל"גהיא המוסד הממלכתי לענייני השכלה גבוהה במדינה. לפי החלטת המל"ג,
תפקידה העיקרי הוא"להסדיר את פעילות המוסדות להשכלה גבוהה בישראל ולפקח עליהם, לשם קידום
האינטרס הציבורי, ובכלל זאת, לשם שמירה על רמה אקדמית נאותה במוסדות אלו, כמו גם לשם שמירה
על האינטרסים של ציבור הסטודנטים"5. לצד זאת, חוק המל"ג קובע כי מוסד אקדמי הוא בן חורין לכלכל
את ענייניו האקדמיים והמינהליים במסגרת תקציבו6. לפי החוק האמור, יו"ר המל"ג הוא שר החינוך
ובמהלך תקופת הביקורת הוא היה חה"כ יואב קיש.
המל"ג פועלת באמצעות תשעה אגפים מקצועיים, ובהם האגף האקדמי שאמון בין היתר על אכיפה, בקרה
ורישוי של המוסדות האקדמיים (להלן - האגף האקדמי); אגף התקצוב שאמון על תכנון התקציב והצעת
מסגרת התקציב למערכת ההשכלה הגבוהה; הלשכה המשפטית; אגף דוברות והסברה. הוועדה לתכנון
ולתקצוב (להלן - ות"ת) היא ועדת משנה של המל"ג, והיא אחראית על נושאי התקצוב והתכנון של מערכת
ההשכלה הגבוהה7.
בשנת הלימודים התשפ"ד פעלו בישראל 58 מוסדות להשכלה גבוהה8: אוניברסיטאות המתוקצבות על ידי
ות"ת, מכללות מתוקצבות, מוסדותלהשכלה גבוהה פרטיים שאינם מתוקצבים ומכללות אקדמיות לחינוך
שחלקן מתוקצבות על ידי ות"ת וחלקן מתוקצבות על ידי משרד החינוך9 (להלן - המוסדות או המוסדות
להשכלה גבוהה) -מהם 33 מוסדות המתוקצבים על ידי הוות"ת. לצד המוסדות להשכלה גבוהה פועלים
פורומים של ראשי המוסדות השונים, אשר מקדמים את הטיפול בנושאים הקשורים למוסדות שהם
מייצגים, מגבשים ומתאמים מדיניות ועקרונות משותפים למוסדות אלו ומציגים את עניינם המשותף לפני
מקבלי ההחלטות השונים, בין היתר ועד ראשי האוניברסיטאות (להלן - ור"ה)10, ועד ראשי המכללות
האקדמיות הציבוריות (להלן - ור"מ)11, פורום הנשיאים והנשיאות של המכללות האקדמיות לחינוך
בישראל (להלן - רמ"א) וועד ראשי המוסדות הלא מתוקצבים12.
5 החלטה רוחבית של המל"ג, "נוהל פנימי לטיפול בחריגות של מוסדותלהשכלה גבוהה מהוראות החוק, כללי המועצה
להשכלה גבוהה, החלטות המל"ג והוות"ת, הנחיותיהן ונהליהן" (13.3.18.)
6 סעיף15לחוק המל"ג.
7 הוות"ת ותפקידיהנקבעועל פי החלטת הממשלה666(6.6.77.)
8 לא כולל מוסדות להכשרת טכנאים והנדסאים (מה"ט). במרץ 2024 התאחד המרכז האקדמי ויצו חיפה עם
אוניברסיטת חיפה.
9 בשנת הלימודים התשפ"ד תוקצבו ארבע מכללות אקדמיות לחינוך על ידי ות"ת ו-15על ידי משרד החינוך.
10 ועד ראשי האוניברסיטאות הוא גוף התנדבותי (וולונטרי) שהקימו ראשי אוניברסיטאות המחקר בישראל. חברים בו
הנשיאים, הרקטורים והמנכ"לים של האוניברסיטאות ומטרתו היא לקדם ולייעל את הטיפול המשותף בנושאים
הנוגעים לכל האוניברסיטאות, ולהציג את עניינן המשותף באופן היעיל ביותר בפני מקבלי ההחלטות השונים הנוגעים
למערכת ההשכלה הגבוהה בישראל. אתר ועד ראשי האוניברסיטאות.
11 ועד ראשי המכללות הציבוריות, הוא ארגון הגג של המכללות האקדמיות הציבוריות בישראל, ובמסגרתו המכללות
החברות בו עוסקות בגיבוש ותיאום של מדיניות ועקרונות משותפים. במסגרת זו מתקיימים דיונים מקצועיים,
כלכליים ואקדמיים לקידום המוסדות האקדמיים החברים בוועד.
12 ועד ראשי המוסדות הלא מתוקצבים הוא ארגון של המכללות שאינן מקבלות תקציב מהוות"ת, אבל מהבחינה
האקדמית הם כפופים למל"ג.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 97
מענה מערכת ההשכלה הגבוהה לסטודנטים במילואים במלחמת חרבות ברזל חשוון התשפ"ו ▪ נובמבר2025
חוק זכויות הסטודנט, התשס"ז-2007 (להלן - חוק זכויות הסטודנט), קובע שמוסד להשכלה גבוהה יקבע
הוראות בדבר התאמות שיינתנו לסטודנטים המשרתים שירות מילואים וכן לסטודנטים הורים לילדים עד
גיל 13 שבני זוגם משרתים בשירות מילואים, לאחר התייעצות עם נציגי אגודת הסטודנטים של המוסד,
ולפי כללים שקבעה המל"ג13. מכוח החוק האמור קבעה המל"ג את כללי זכויות הסטודנט (התאמות
לסטודנטים המשרתים בשירות מילואים), התשע"ב-2012 (להלן - כללי זכויות הסטודנט או הכללים),
ועדכנה אותם במשך השנים (עדכון אחרון נעשה בספטמבר 2023, כחודש לפני פרוץ המלחמה, בהמשך
להחלטת הממשלה 62014), ובהם מפורטות חובותיהם של המוסדות להשכלה גבוהה הנוגעות לביצוע
התאמות לסטודנטים אלו. בין השאר, הכללים קובעים כי סטודנטזכאי להיעדר משיעורים בתקופת שירות
המילואים ללא הגבלה, וכי זכויותיו לא ייפגעו בשל כך, לרבות דרישות נוכחות לצורך זכאות לגשת
לבחינות, אפשרות לדחיית קורסים או חזרה עליהם ללא תשלום נוסף לפי היקף ימי המילואים ששירת וכן
זכאות להיבחן במועד נוסף בשל היעדרות עקב שירות מילואים. נוסף על כך, חוק עידוד מעורבות סטודנטים
בפעילות חברתית וקהילתית, התשע"ח-2018 (להלן - חוק עידוד מעורבות סטודנטים), קובע כי סטודנטים
שלומדים לתואר ראשון במוסדות שהוכרו על ידי המל"ג או קיבלו היתר ממנה, זכאים לשתי נקודות זכות
עבור שירות מילואים של עשרה ימים לפחות בשנת הלימודים15.
בשל התמשכותה של המלחמה ובעקבות החלטת המל"ג שאיפשרה למוסדות להשכלה גבוהה לדחות את
פתיחת שנת הלימודים, נדחתה פתיחת שנת הלימודים התשפ"ד במוסדות, שתוכננה לאוקטובר 2023.
בחלק מן המוסדות נפתחה שנת הלימודים התשפ"ד עד דצמבר 2023, ובאחרים עד אמצע ינואר 4202. שנת
הלימודים הסתיימה במרבית המוסדות ביולי-אוגוסט 2024, מועד המאוחר מהמתוכנן.
להלן בתרשים נתונים על מספר ימי מילואים ששירתו סטודנטים, לפי משך תקופת המילואים, בחודשים
ינואר-יוני 2024:
13 סעיף19א(א) לחוק.
14 החלטת הממשלה620-"חיזוק והוקרת משרתי מערך המילואים" (11.6.23.)
15 פעם אחת במהלך התואר, וזאת לפיחוק עידוד מעורבות סטודנטים.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 98
מענה מערכת ההשכלה הגבוהה לסטודנטים במילואים במלחמת חרבות ברזל חשוון התשפ"ו ▪ נובמבר2025
תרשים 1: מספר ימי המילואים המצטברים ששירתו סטודנטים, ינואר-יוני 2024
על פי נתוני המוסד לביטוח לאומי, בעיבוד משרד מבקר המדינה.
מהתרשים עולה שבחודשים ינואר-יוני 2024, אשר היו חלק עיקרי משנת הלימודים התשפ"ד (שישה
מתוך כשמונה חודשי לימוד), בתקופה של כ-180 ימי לימודים, כ-18,000 סטודנטים שירתו במילואים
יותר משליש מהתקופה (חודשייםומעלה); כ-10,000 סטודנטים שירתו במילואים יותר מחצי מהתקופה
(שלושה חודשים ומעלה;) 3,600 סטודנטים היו בשירות מילואים כמעט כל התקופה האמורה.
להשכלה הגבוהה חשיבות רבה הן לחברה והן לפרט. מבחינת החברה, השכלה גבוהה היא בסיס למחקר
והיא מבטיחה קדמה. כמו כן, יש לה תפקיד מרכזי בשימור היתרון היחסי של מדינת ישראל לעומת מדינות
העולם. ההשכלה הגבוהה משמשת כלי לצמצום פערים חברתיים ולהכשרת כוח אדם מיומן לשוק העבודה,
ובכך היא תורמת לתהליכי פיתוח וצמיחה במשק. מבחינת הפרט, השכלה גבוהה היא מפתח להשתלבות
בשוק העבודה ולרכישת מעמד והשפעה בתחום החברתי והכלכלי16.
יש חשיבות כי הסיוע הניתן מהמוסדות להשכלה גבוהה לסטודנטים משרתי מילואים, ובייחוד
סטודנטים אשר גויסו לשירות מילואים במהלך מלחמת חרבות ברזל, יהיה הוגן ומיטבי. סטודנטים אלה
נדרשו להתגייס לתקופות ממושכות למען ביטחון המדינה ואזרחיה; על כן, על המל"ג ועל המוסדות
16 מבקר המדינה, דוח שנתי 59ג (2009), "מערכת ההשכלה הגבוהה - מבוא", עמ'3; מבקר המדינה, דוח שנתי 72ג
(2022), "היבטים כספיים בפעילות המוסדות להשכלה גבוהה",עמ'9331.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 99
מענה מערכת ההשכלה הגבוהה לסטודנטים במילואים במלחמת חרבות ברזל חשוון התשפ"ו ▪ נובמבר2025
להשכלה גבוההלוודא כי כלל הזכויות שהם זכאים להן והמשאבים הנדרשים יובטחו במלואם כדי למנוע
ככל הניתן כל פגיעה בהתקדמותם האקדמית, המקצועית והתעסוקתית. נוסף על כך, יש לוודא כי מנגנוני
התמיכה יאפשרו לסטודנטים משרתי מילואים להתמסר באופן מלא לביצוע משימותיהם הביטחוניות,
תוך מתן ודאות כי המענים שיעמדו לרשותם יאפשרו להם להשלים את לימודיהם האקדמיים עם שובם
לספסל הלימודים.
ממצאי הדוח רלוונטיים ביותר גם לעת הזו שבה נוכח המצב הביטחוני ניתן לצפות שסטודנטים רבים
ימשיכו להיקרא לשירות מילואים ממושך גם בשנים הקרובות.
פעולות הביקורת
בחודשים דצמבר 2023 עד מרץ 2025 בדק משרד מבקר המדינה את המענים שניתנו לסטודנטים משרתי
מילואים במלחמת חרבות ברזל. במסגרת הביקורת נבדקו פעולות המל"ג לסיוע לסטודנטים וכן הסיוע של
המוסדות להשכלה גבוהה שניתן לסטודנטים משרתי מילואים. הביקורת נעשתה במל"ג. בדיקות השלמה
נעשו במוסדות להשכלה גבוהה, במשרד האוצר, בצה"ל (קמל"ר) ובמסגרת פגישות של צוות הביקורת עם
גורמים שאינם מבוקרים כמו התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית (להלן - התאחדות
הסטודנטים), אגודות סטודנטים במוסדות השונים ועמותות למען סטודנטים משרתי מילואים. ביולי2024
הפיץ משרד מבקר המדינה שאלוןל-25 מוסדות להשכלה גבוהה המתוקצבים על ידי ות"ת17(להלן- שאלון
המוסדות). השאלון נגע לתקופת סמסטר א' בשנת הלימודים התשפ"ד18.
במסגרת ביקורת זו נערך סקר בקרב סטודנטים משרתי מילואים כדי ללמוד על נקודות המבט שלהם
במהלך שנת הלימודים התשפ"ד בתקופת מלחמת חרבות ברזל(להלן-סקר הסטודנטים). את הסקר הכינה
וניתחה חברת ייעוץ חיצונית, והוא הופץ ביוני2024באמצעותהתאחדות הסטודנטים הארצית לכלל ציבור
הסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה (בסמסטר ב' של שנת הלימודים התשפ"ד), על ידי שליחת קישור
במסרון (SMS). שיטת הדגימה שבה בוצע הסקר אינה הסתברותית מלאה19. על הסקר השיבו כ-2,650
סטודנטים משרתי מילואים, שהם 4.4% מכלל הסטודנטים ששירתו במילואים בשנת הלימודים התשפ"ד.
שיעור זה דומה לשיעורי השבה מקובלים בסקרים אינטרנטיים רחבי היקף. מכיוון שהתפלגות המשיבים
בסקר דומה להתפלגות האוכלוסייה לפי סוג מוסד אקדמי (אוניברסיטאות מחקר, מכללות, מכללות
חינוך),ומאחר שניתוח הסקר בוצע ברמת המקרו ומרווח הטעות הוא כ-2%, ניתן להסיקמהסקר מסקנות
כלליות על כלל מערכת ההשכלה הגבוהה.
להלן בתרשים מאפייני המשיבים על סקר הסטודנטים:
17 רשימת המוסדות כללה אוניברסיטאות ומכללות מאזורים שונים בארץ - צפון, מרכז, ירושלים ודרום - ובהן ניתן
ללמוד לתואר ראשון.
18 תקופה זו משתנה מעט בין המוסדות משום שלכל מוסד נתון החופש לפתוח את שנת הלימודים בתאריך שבו יבחר.
19 סקר הופץ באופן אקראי בקרב כלל הסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה. עם זאת, לא מדובר בדגימה הסתברותית
מלאה שבה לכל נבדק באוכלוסייה יש הסתברות ידועה מראש להיכלל במדגם.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 100
מענה מערכת ההשכלה הגבוהה לסטודנטים במילואים במלחמת חרבות ברזל חשוון התשפ"ו ▪ נובמבר2025
תרשים 2: המשיבים על סקר הסטודנטים, לפי קטגוריות שונות
על פי נתוני סקר הסטודנטים, בעיבוד משרד מבקר המדינה.
מהתרשים עולה כימרבית המשיבים (73%)ציינושבשל אופן שירות המילואיםכמעט לא התאפשר להם
ללמוד במהלך שירות המילואים.%17מהמשיבים היו גברים;%88היו סטודנטים לתואר ראשון, ו-%62
למדו באוניברסיטאות.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 101
מענה מערכת ההשכלה הגבוהה לסטודנטים במילואים במלחמת חרבות ברזל חשוון התשפ"ו ▪ נובמבר2025
סיוע המוסדות לסטודנטים משרתי מילואים במהלך מלחמת חרבות ברזל
מלחמת חרבות ברזל פרצה בשבעה באוקטובר, זמן קצר לפני המועד שבו תוכננה להיפתח שנת הלימודים
באקדמיה. המציאות החדשה שנוצרה הצריכה התארגנות מחודשת של המוסדות להשכלה גבוהה
והיערכות למצב שבו מספר רב של סטודנטים ייקראו לשירות מילואים ויימנע מהם ללמוד באופן סדיר.
כללי זכויות הסטודנט קובעים כאמור את המענים העיקריים לסטודנטים משרתי מילואים, והם המענה
המינימלי שכל מוסד חייב לפעול לפיו. כללי זכויות הסטודנט מותאמים בעיקר למשרתי מילואים בימי
שגרה, והם אינם נותנים מענה מלא לפערים הנובעים משירות מילואים ממושך של מספר סטודנטים רב.
בלוח שלהלן מוצגים המענים העיקריים שנקבעו בכללי זכויות הסטודנט, נכון למועד פרוץ מלחמת חרבות
וברזל:
לוח 1: מענים עיקריים לסטודנט שנעדר בשל שירות מילואים, לפי כללי זכויות הסטודנט שקבעה
המל"ג
מספר הנושא התוכן
הסעיף
2 רכז מילואים המוסד ימנה רכז מילואים שיהיה אחראי לקביעת התאמות המוסד,
למעקב אחר ביצוען ולטיפול ולתיאום בין המוסד לצה"ל. המוסד יפרסם
את שם רכז המילואים ואת פרטי ההתקשרות עימו לשם פנייה אליו.
4 היעדרות א. סטודנט זכאי להיעדר משיעורים בתקופת המילואים, ללא הגבלה
משיעורים וללא פגיעה בזכויותיו.
ודחיית לימודים ב. המוסד יאפשר לסטודנט ששירת מעל עשרה ימים במצטבר בסמסטר
לדחות קורס ולחזור עליו, ללא תשלום נוסף ובתנאי שעדיין לא נבחן.
5 מטלות א. אם סטודנט נעדר, יידחה מועד הגשת מטלה לפחות במספר הימים
שבהם שירת במילואים.
ב. המוסד יקבע כללים להסדרת זכויותיו של סטודנט שהחמיץ עקב
שירות מילואים של 14 ימים ומעלה את מועד הגשתן של יותר
משמונה עבודות.
6 הכשרה מעשית המוסד יאפשר לסטודנט שנעדר מקורסים מעשיים להשלים את שהחסיר
או יפטור אותו מהם, או יאפשר את השתתפותו בהם במועד מאוחר יותר
ללא תשלום נוסף.
7 בחינה היעדרות מבחינה בשל שירות מילואים מזכה במועד נוסף.
8 בחינה או עבודה סטודנט שנעדר מבחינה של קורס שהוא דרישה מוקדמת או לא הגיש
כדרישה מטלה בקורס, זכאי ללמוד "על תנאי" בקורס או בשנה המתקדמת עד
מוקדמת השלמת הבחינה או המטלה.
9 השלמת א. המוסד יסייע לסטודנט בהשלמת חומר הלימוד באמצעות הדרכה,
לימודים, רישום חונכות, שיעורי עזר וחומרי עזר, או בכל דרך שיקבע המוסד.
לקורסים
ונוכחות
מבקר המדינה | דוח מיוחד 102
מענה מערכת ההשכלה הגבוהה לסטודנטים במילואים במלחמת חרבות ברזל חשוון התשפ"ו ▪ נובמבר2025
מספר הנושא התוכן
הסעיף
ב. סטודנט זכאי20 לקבלת אפשרות לאחד מאלה, לפי בחירת המוסד,
למעט עבור שיעורי הכשרה מעשית, מעבדה, התנסות או תרגול:
1. האזנה לשיעורים או צפייה בשיעורים שנעדר מהם או קבלת
סיכומים כתובים מהמוסד.
2. שעות תגבור פרטניות לשיעורים שנעדר מהם ולא כחלק משעות
הקבלה של המרצה.
ג. סטודנט שנעדר וצפוי להיעדר בשל מילואים בעת הרשמה לקורסים
זכאי לרישום מוקדם.
10 הארכת לימודים סטודנט ששירת במצטבר 150 ימים לפחות יהיה זכאי להאריך את
לימודיו בשני סמסטרים, בלי שיחויב בשכר לימוד או בכל תשלום נוסף
בשל הארכה זו.
על פי כללי זכויות הסטודנט, בעיבוד משרדמבקר המדינה.
עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל גויסו סטודנטים לתקופות ארוכות, פעמים רבות אף בלי שצוין תאריך סיום
שירות המילואים, ועל כן עלה הצורך לייצר מענים נוספים על אלה שהמוסדות נדרשים לתת למשרתי
מילואים לפי כללי זכויות הסטודנט. לאחר השבעה באוקטובר נקטה המל"ג מספר צעדים במטרה לסייע
לסטודנטים משרתי מילואים. להלן פירוט הצעדים:
פעולות המל"ג לצורך סיוע לסטודנטים במהלך החודשיים שלאחר פרוץ מלחמת חרבות
ברזל
1. ד ח י י ת ש נ ת ה ל י מ ו ד י ם ו ק י צ ו ר ה ס מ ס ט ר : בנובמבר 2023 קבעה המל"ג כי נוכח מצב
החירום בארץ עקב המלחמה, דרישתה לסמסטר באורך של לפחות 13 שבועות21 תבוטל ולא יהיה רף
מינימלי לאורך סמסטר, זאת לצד קביעה לפיה על המוסדות להבטיח כי לא תהיה פגיעה ברמה
האקדמית הנאותה של הלימודים. עוד קבעה המל"ג כי למוסדות נתון החופש להחליט על מועד פתיחת
שנת הלימודים ולעדכן בכך את הסטודנטים לפחות שבועיים מראש22. צעד זה נועד לאפשר לכלל
אוכלוסיית הסטודנטים להסתגל למציאות החדשה שנוצרה ולהימנע מפתיחת שנת הלימודים בד בבד
עם פרוץ המלחמה.
2. פ נ י י ה ל מ ו ס ד ו ת ל ה ש כ ל ה ג ב ו ה ה ל צ ו ר ך ג י ב ו ש מ ת ו ו י ח ז ר ה ל ל י מ ו ד י ם
ו ת מ י כ ה ב ס ט ו ד נ ט י ם מ ש ר ת י מ י ל ו א י ם : במקביל להחלטה לאפשר את דחיית מועד
פתיחת שנת הלימודים דרשה המל"ג מהמוסדות להשכלה גבוהה להעביר לה עדכון ראשוני על
ההשלמות וההתאמות המתוכננות לגבי כלל הסטודנטים, וכן על המענים שיוצעו לסטודנטים
המשרתים במילואים. בנובמבר 2023, שבוע לאחר ההחלטה בדבר דחיית פתיחת שנת הלימודים
20 תוספת לכללי זכויות הסטודנט משנת2023.
21 דרישה הקבועה בהחלטת מל"ג מ-19.3.19.
22 החלטת המל"ג2/14555.11.23.
מבקר המדינה | דוח מיוחד 103
מענה מערכת ההשכלה הגבוהה לסטודנטים במילואים במלחמת חרבות ברזל חשוון התשפ"ו ▪ נובמבר2025
התשפ"ד התכנסה המל"ג לדון במתווי חזרה ללימודים ובתמיכה בסטודנטים המשרתים במילואים.
בהחלטה שקיבלה באותו מעמד ציינה המל"ג את החשיבות שהיא רואה בהבטחת זכותם של
הסטודנטים משרתי מילואים להשלים את לימודיהם האקדמיים. היא דרשה שוב כי המוסדות
להשכלה גבוהה יעבירו באופן מיידי את התייחסותם בדבר ההשלמות וההתאמות המתוכננות על ידם
לכלל הסטודנטים, ובפרט המענים שיוצעו לסטודנטים המשרתים במילואים ובני/בנות זוגם, כך
שיובטח כי תינתן להם האפשרות לסיים את הלימודים ביחד עם שאר הסטודנטים במוסד. עוד ציינה
המל"ג כי בשנת הלימודים התשפ"ד היא תאפשר למוסדות גמישות מְרַבִּית לביצוע ההתאמות בתוכנית
הלימודים. היא הבהירה כי חוק עידוד מעורבות סטודנטים קובע חובה להעניק שתי נקודות זכות, אבל
המוסד רשאי, בפרט בתקופה זו, להעניק יותר מכך ובכפוף להבטחת רמה אקדמית נאותה. המל"ג
ציינה כי היא מצפה מהמוסדות לעדכן וליידע את הסטודנטים משרתי מילואים בנוגע להתאמות
והמענים שיוענקו להם לשם שמירה על זכויותיהם23.
בהמשך לדרישת המל"ג לגיבוש מתווים הציעו המוסדות התאמות שונות ודרכי סיוע לסטודנטים
משרתי מילואים, מעבר למענים שהם מחויבים לתת לפי כללי זכויות הסטודנט. להלן בתרשים
דוגמאות למענים שהעניקו המוסדות לסטודנטים משרתי מילואים נוסף על המענים הקבועים
בכללים:
תרשים 3: דוגמאות למענים נוספים שהעניקו המוסדות לסטודנטים משרתי מילואים ושאינם קבועים
בכללי זכויות הסטודנט
מתוךפגישות שערך צוות הביקורת עם המוסדות.