ישיבת מליאה בתאריך 08/12/2025 בשעה 16:00

היו"ר יעקב מרגי:

חברות וחברי הכנסת, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום שני י"ח בכסלו תשפ"ו, 8 בדצמבר 2025. הודעה למזכיר הכנסת.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/6336/25 וכלה בהצעת חוק פ/6353/25: הצעת חוק המרכז למורשת ארגון אליאנס: כל ישראל חברים, התשפ"ו–2025, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק החברות (תיקון – פרסום דוחות כספיים של מונופול), התשפ"ו–2025, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק האגודות העות'מאניות (רישום ופיקוח), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות; הצעת חוק הקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר, התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת מאיר כהן; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – מורשה להיתר), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת ינון אזולאי; הצעת חוק הנצחת זכרם של קורבנות הטבח בכפר קאסם, התשפ"ו–2025, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף ואיימן עודה; הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) (תיקון – איסור שהייה וישיבה של פעילי טרור וקרוביהם), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת עמית הלוי; הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – סיוע טיפולי לבוגרי השירות הצבאי), התשפ"ו–2025, מאת חברי הכנסת משה טור פז ויאיר לפיד; הצעת חוק החלת הריבונות הישראלית על מתחם מערת המכפלה, התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות; הצעת חוק מענק לחטוף ששב מן השבי או למשפחתו של חטוף שנרצח בשבי וגופתו הושבה בעקבות מתקפת 7 באוקטובר, התשפ"ו–2025, מאת חברת הכנסת פנינה תמנו; הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם) (תיקון – סגני ראש הרשות), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת עפיף עבד; הצעת חוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות (תיקון – חובת מחזור פסולת סוללות לרכב חשמלי ורכב היברידי), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – עבודה מועדפת ביישובי קו העימות בצפון ובדרום), התשפ"ו–2025, מאת חברת הכנסת יעל רון בן משה; הצעת חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון – קבלת תמונת טביעת אצבע של נפטר על ידי יורשו), התשפ"ו–2025, מאת חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הגבלות על כהונת שר ביותר ממשרד אחד), מאת חברי הכנסת ולדימיר בליאק וקארין אלהרר; הצעת חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק קידום הביטחון התזונתי בישראל, התשפ"ו–2025, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק מינוי תובע מיוחד, התשפ"ו–2025, מאת חברי הכנסת לימור סון הר מלך, צביקה פוגל ויצחק קרויזר. עוד הונחו מסקנות ועדת הכלכלה בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת סימון דוידסון, יאסר חוג'יראת, אחמד טיבי, גלעד קריב, פנינה תמנו ויבגני סובה בנושא: מניעת העלאה נוספת של מחירי התחבורה הציבורית. כמו כן, הונחה על שולחן הכנסת הודעת שר החינוך על מסקנות ועדת החינוך, התרבות והספורט בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת יוראי להב הרצנו, איתן גינזבורג, שרון ניר, נעמה לזימי ומישל בוסקילה בנושא: חסימת תקנת החינוך לסובלנות בבתי הספר הממלכתיים. תודה.

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת, הנושא הראשון על סדר-היום – נאומים בני דקה. חברי הכנסת המבקשים להירשם מוזמנים להצביע בעד. אני מפעיל את ההצבעה. נרשמו שמונה חברי כנסת. עד שאקבל את הרשימה, ראשונת הדוברים תהיה חברת הכנסת דבי ביטון. עד דקה לרשותכם. להזכירכם, נאומים בני דקה.

דבי ביטון (יש עתיד):

כבוד היושב-ראש, כבוד הכנסת – אדוני היושב-ראש, אמש הונחה על שולחן ועדת השרים הצעת חוק בנוגע למניעת חרמות במערכת החינוך, אולם הוועדה לא מצאה לנכון לטפל בדחיפות – כשילדים ונערים ונערות שלנו מתאבדים, כשיש דיווחים רבים על חרמות בבתי הספר – וביקשה לדחות את זה בעוד חודש. אני אומר לאדוני השר: אני מקבלת המון פניות מהורים ומילדים על המצב העגום בנושא החרמות. בסך הכול, הצעת החוק הזו ביקשה להסדיר את הבעיה החמורה שמשפיעה נפשית וחברתית על התלמידים – שתהיה מטרה לעצור, וליצור מסגרת מחייבת להתמודדות במערכת החינוך; צמצום וקביעת כללים ברורים, תקנות מסודרות והכשרות צוותי החינוך. לא מדובר בהצעה תקציבית מזעזעת. מדובר בהצעה מצילת חיים. ולבושתה של הוועדה הזו שהיא מחליטה לדחות בחודש, כאילו אף אחד מאיתנו לא רואה מה קורה במדינה שלנו.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה.

דבי ביטון (יש עתיד):

ולכן בהזדמנות זו, אני רוצה לקרוא לכולם: בבקשה, תדאגו שהיא תעבור ביום רביעי. תודה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה לחברת הכנסת דבי ביטון. אחריה תעלה קטי שטרית, חברת הכנסת קטי שטרית.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

תראה, אדוני היושב-ראש, שמעתי את דבריה של חברת הכנסת דבי ביטון. אז קודם כול, יש חוק כזה, חוק שלי, שעבר בקריאה טרומית, ונתבקשתי על ידי השר לבדוק את הנושא הזה וליישם את החוק בלי שזה יהיה חוק. כי תאר לעצמך שאם אנחנו מכניסים כל דבר במערכת החינוך לחוקים– אז אנחנו לא נגיע רחוק, כי באמת צריך לטפל בנושא הזה לא דווקא באופן של חוק, אלא ברצון עז. אז אתה יודע, לפני כשבוע יצאה קריאה מאוד גדולה של האופוזיציה על ועדת חינוך חלופית. על מה? על נושא החרמות. אמרתי להם: חברים, במקום שתעשו ועדת חינוך חלופית, תבואו לוועדה שלי שהתקיימה בשבוע שעבר בנושא של החרמות. אז באמת הגיעו כמה אנשים. אבל דווקא מי שהגיש את הבקשה ואת השאילתה, אותם שני חברי כנסת, לא היו בוועדה, כמובן. אז די עם הפופוליזם. בילדים לא משחקים. לילדים מתייחסים באופן הכי הכי חשוב.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

וזה אומר שאנחנו צריכים לטפל בהם באופן מקצועי ויעיל. לא משחקים ברגשות של ילדים. נושא החרמות במדינת ישראל הוא נושא מאוד כאוב. הוא נושא לא פשוט.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אני רק אסיים, אדוני, את דבריי.

היו"ר יעקב מרגי:

בבקשה.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אני ביקרתי אתמול בשלוש ערים. הייתי בנוף הגליל, הייתי ברכסים, הייתי בעוד עיר – ברח לי עכשיו.

קריאה:

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

כן, הייתי בטירת הכרמל, ונכנסתי ודיברתי עם אנשים שקשורים למערכת החינוך.

היו"ר יעקב מרגי:

נאומים בני דקה.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

כן, אני יודעת. אבל כולם, בלי יוצא מן הכלל, רוצים טיפול יסודי בבעיה – לא פלסטר, לא סיסמאות, אלא באמת טיפול יסודי.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

ואיך אנחנו עושים את זה? אנחנו עושים את זה בשיתוף פעולה גם עם ההורים. הורים של ילדים – ואני קוראת להם ילדים בריונים – שיוצרים את החרם, צריכים גם הם עצמם להבין שיכול להיות שיחול עליהם עונש.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה, קטי. יש לנו יום ארוך היום.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אתה צודק בהחלט. הנושא הוא נורא כאוב, הנושא הוא נורא דחוף, ואנחנו צריכים להבין, כולנו, שלא מכניסים ילדים לפוליטיקה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, בבקשה, אדוני. דקה לרשותך.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מכבודי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להתייחס לסגירות, לבטונדות שהמשטרה הציבה בכניסה ליישוב תל שבע וליישוב לקיה. אנחנו מדווחים, אדוני היושב-ראש, על עומסים, במיוחד בשעות הבוקר, בשעות אחרי הצוהריים, כאשר העובדים, המורים והמנהלים יוצאים למקומות העבודה שלהם. עומסים רבים, מחסומים מוצבים בכניסה ליישובים. אנחנו אמרנו שאנחנו בעד סדר, ובעד שהמשטרה כן תיכנס ותשליט סדר ביישובים, ואנחנו נגד כל ירי שמוצא מהיישוב. אבל לא יכול להיות שתהיה ענישה קולקטיבית כלפי שני היישובים. ההשלכות של זה הן גם מבחינה כלכלית וגם מבחינה חברתית. לכן הדרישה שלנו מהגורמים האחראים כן להתחשב, להוציא את הבטונדות ושהמשטרה תישאר שם.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אבל אנחנו רוצים שצירי התנועה יהיו פתוחים לאוכלוסייה. תודה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה רבה, חבר הכנסת ואליד. חבר הכנסת אלי דלל, בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת שלום דנינו.

אלי דלל (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הלומי הקרב והלומות הקרב יצאו למלחמה שנכפתה עליהם. אבל כמו כל מלחמה, גם כשהיא נגמרת, היא ממשיכה. היא ממשיכה בלילות, בבדידות בתוך הבית, בתוך הנפש. המשך המלחמה בחזית היא המלחמה בעורף על הלוחמים שלנו, על הנשים, על הילדים, על החברה הישראלית כולה. אתמול פורסם ששליש מנשות המילואים שוקלות גירושין. מאות אלפי משפחות מתפרקות בשקט. ומה עם הילדים שלהם? מה עם ההורים ומה עם האחים? זו לא הבעיה של בודדים. זו בעיה של כולנו, וצריך לומר את זה בבירור. יש הבדל בין פוסט-טראומה לבין תגובת קרב. פוסט-טראומה היא תגובה לאירוע שנכפה על האדם. אבל תגובת קרב נוצרת אצל מי שנכנס לשדה הקרב מתוך שליחות, בחירה ואחריות לעם שלנו. זו לא מחלה. זו פציעה נפשית, קרבית. ומי שנלחם בשבילנו לא יכול להישאר לבד אחרי שחזר. המדינה חייבת לראות ולהתייחס, והגיע הזמן לראות, להכיר ולתת התייחסות אמיתית לגיבורים שלנו. תודה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה רבה, חבר הכנסת אלי דלל. חבר הכנסת שלום דנינו, ולאחריו – חבר הכנסת אכרם חסון.

שלום דנינו (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, השבוע ביקרתי באנדרטה ללוחם הבדואי בצפון, אתר שהוא אחד משבעה אתרים ממלכתיים להנצחה של הנופלים. מהעדה הבדואית בצפון ובדרום נפלו 238 חללים; רק בחרבות ברזל עוד 15 חללים מהם. המתחם די הפתיע אותי. זו פעם ראשונה שאני מבקר בו. הוא רחב ידיים, מעניין מאוד בתפיסה שלו, באלמנטים האדריכליים של אבל, חיים והנצחה. הכתובות והפסוקים בערבית, ויחד עם זה בעברית - -

היו"ר יעקב מרגי:

תודה.

שלום דנינו (הליכוד):

זה לא דקה סטנדרטית כמו של קטי שטרית?

היו"ר יעקב מרגי:

אני אומר תודה. קטי שטרית היא גזרה שהציבור לא יכול לעמוד בה.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

היו"ר יעקב מרגי:

בדיבור, רק בדיבור. פרגנתי לך, מה את רוצה?

שלום דנינו (הליכוד):

אז אני אדבר מהר, בכמה שניות, אדוני היושב-ראש. יש שם פינת תבלינים, והם מבצעים פעילויות מיוחדות, ואוהל שהוא משיער של גמלים ושאר הדברים. אני ממליץ לכל אחד לבקר, מתוך הוקרה לחברה - -

היו"ר יעקב מרגי:

תודה. תודה.

שלום דנינו (הליכוד):

- - על מה שהם תרמו למדינה. זה מעניין ומכבד. תודה רבה.

היו"ר יעקב מרגי:

לידיעת חברי הכנסת, יש ארבעה דיונים ארוכים היום בסדר-היום, אז להביא בחשבון. חבר הכנסת אכרם חסון, ואחריו – חבר הכנסת אבי מעוז.

אכרם חסון (הימין הממלכתי):

אדוני היושב-ראש, דאלית אל-כרמל ועוספיא הן כ-25% מהאוכלוסייה הדרוזית בישראל, כמעט 33,000. אנחנו מקבלים את כל השירותים שלנו – ביטוח לאומי, מס הכנסה, מע"מ, מס רכוש, גם משרד הפנים, לדרכונים, לתעודות זהות – הכול בחיפה. בשנת 1989 הובטח לשני היישובים להקים תחנת משטרה. הקימו רק נקודת משטרה, ולצערי הרב, לפני כמה שנים אמרו שמקימים תחנת משטרה בנשר, ומי שמקבל את השירותים זה דאלית אל-כרמל ועוספיא, כך שאנחנו צריכים לנסוע לכל כיוון חצי שעה בכביש נשר, שהוא כביש מסוכן ללא תאורה. ולכן אני שואל: נשר רחוקה מתחנת המשטרה של זבולון חמש דקות ומתחנת מרחב חיפה חמש דקות. למה אנחנו צריכים לנסוע? למה לא מעבירים את התחנה מנשר לדאלית אל-כרמל ועוספיא? בעוד עשר דקות אני אשב עם השר לביטחון הלאומי, ואני מקווה שלפחות בשירות הראשון הזה אנחנו נקבל צדק ויעבירו את התחנה לדאלית אל-כרמל ועוספיא. תודה רבה.

היו"ר יעקב מרגי:

אינשאללה. חבר הכנסת אבי מעוז. אחריו – חבר הכנסת דן אילוז.

אבי מעוז (נעם):

תודה, אדוני היושב-ראש. פנייה נוספת שהגיעה למוקד השקיפות שהקמתי עוסקת בלימוד התנ"ך. המצב העגום של לימודי התנ"ך במערכת החינוך – אם וכאשר שיעורי התנ"ך בכלל מתקיימים – הוא נושא בפני עצמו, אבל הפנייה שעליה אני מדבר היום היא על מורה ערבייה לתנ"ך בבית ספר יהודי. נראה שבמשרד החינוך מתייחסים לתנ"ך כאילו מדובר בטקסט ספרותי או בפולקלור יהודי עממי. אבל מכיוון שמדובר במסמך שהוא ליבת הליבה של עם ישראל, מכיוון שמדובר בערכי הנצח שהנחלנו לעולם, ומכיוון שמדובר בדבר ה' אלינו ודרכנו לאנושות כולה, אז ההחלטה לשבץ לילדי ישראל מורה לתנ"ך שאיננה יהודייה היא פשוט הזיה ועדות לנתק החמור של משרד החינוך מהזהות הלאומית והיהודית שלנו. אני ממליץ לציבור ההורים לדרוש שילדיהם ילמדו את התנ"ך באופן משמעותי ועל פי היחס הנכון והראוי לספר קדוש שכזה. תודה רבה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה רבה לחבר הכנסת אבי מעוז. חבר הכנסת דן אילוז. אחריו – חבר הכנסת עמית הלוי.

דן אילוז (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, אני רוצה לדבר רגע על מה שקרה עם חוק החניה לפי דקה – חוק שהוצג לציבור כחוק חברתי, אבל בפועל הוא שיעור כואב ופופוליזם כלכלי שמזיק לאזרחים. החוק של נעמה לזימי וחבריה – צריך להגיד מהקואליציה ומהאופוזיציה – ניסה לכפות על שוק החניה מודל תמחור נכון יותר, כי תמיד יש מי שחושב שהוא חכם יותר מהשוק. ומה התוצאה? בדיוק מה שאמרנו שיקרה: מחירי החנייה בישראל זינקו. לא ירדו, זינקו. זה לא כשל ביישום, זו לא תקלה; זה היגיון פנימי של כל התפיסה הסוציאליסטית הזאת. ברגע שהמדינה מנסה להנדס מחירים מלמעלה, האזרח משלם יותר מלמטה. זה קורה במזון, זה קורה בפארם, ועכשיו זה קורה בחניה. זה לא מקרי, זו תוצאה ישירה של פטרנליזם שמזלזל ביכולת של השוק לייצר תחרות והוזלה אמיתית. אני לא הצבעתי נגד החוק בזמן אמת, זה נכון, בגלל משמעת קואליציונית; נעדרתי, כי לא שוברים את הכלים על כל חוק. אבל בואו נגיד את האמת: אי-אפשר להמשיך לזרום עם פופוליזם קומוניסטי בתחפושת חברתית. הליכוד היא תנועה לאומית ליברלית. אנחנו לא באנו לנהל עסקים של אנשים, אנחנו באנו לפתוח תחרות, להוריד חסמים ולהפוך את השוק לחופשי - -

היו"ר יעקב מרגי:

תודה.

דן אילוז (הליכוד):

- - כי זה מה שמוריד מחירים באמת. אני רק אגיד שאני הצעתי הצעת חוק לביטול החוק הגרוע הזה, ואני מקווה שכולם פה יתמכו.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה רבה לחבר הכנסת דן אילוז. חבר הכנסת עמית הלוי. אחריו – חבר הכנסת ניסים ואטורי.

עמית הלוי (הליכוד):

תודה, אדוני היושב בראש. חברותיי וחבריי לכנסת, מכובדיי השרים, קציני צה"ל שאני רואה שצופים בנו מהיציע, אני רוצה מהבמה המכובדת הזאת לחזור על השאלה ששאלתי היום, הבוקר, בוועדת החוץ והביטחון, על האישור של מתפ"ש – ואולי גם אתם, הקצינים, תוכלו להעביר את זה הלאה – על האישור של מתפ"ש, מתאם פעולות הממשלה בשטחים, להכניס לרצועת עזה - -

נאור שירי (יש עתיד):

מה אתה רוצה מהם?

עמית הלוי (הליכוד):

- - שנשלטת היום בידי חמאס באופן מלא – המרחב הידוע – להכניס חומרים דו-שימושיים.

נאור שירי (יש עתיד):

מי מתנדב לענות לו?

עמית הלוי (הליכוד):

תניחו לאמירות, תניחו לזוטות, תאמינו לי. אני פה כבר שלוש שנים. מנוסה. תניחו לזוטות. העיקר הוא זה – העיקר הוא שאנחנו יודעים כמה דם נשפך מהגנרטורים הקטנים האלה שנכנסו וחמאס השתמש בהם במנהרות. אנחנו יודעים כמה דם נשפך – דם שלנו, דם של חיילים – נשפך מהמצלמות. אנחנו יודעים כמה דם נשפך ממכשור אחר שנכנס לרצועת עזה; כמה דם נשפך מהברזלים שנכנסו; איך את כל זה הפכו לכלי ג'יהאד.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה.

עמית הלוי (הליכוד):

ולכן זה בכלל לא עניין של קואליציה ואופוזיציה. לא יעלה על הדעת שבראש ובראשונה, עודד - -

היו"ר יעקב מרגי:

תודה.

עמית הלוי (הליכוד):

- - אלו שנמצאים על השער, על השיבר – ואתה צודק, שזה כולל את כל - - -

עודד פורר (ישראל ביתנו):

עמית הלוי (הליכוד):

אתה צודק.

היו"ר יעקב מרגי:

עודד, זאת לא הצעה לסדר-היום. אלה נאומים בני דקה.

עמית הלוי (הליכוד):

אני שואל אותה גם כאן. קודם כול, מתאם פעולות בממשלה בשטחים אישר, קצין בכיר בצה"ל. הרי זה לא יעלה על הדעת שקצין בכיר מאשר דבר כזה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה.

עמית הלוי (הליכוד):

אני מקווה שנקבל תשובה, ככנסת, לשאלות האלה, שנכתבו בדם, לא בדיו. תודה.

היו"ר יעקב מרגי:

הקצינים ביציע הם לא אלמונים. אנחנו מקדמים בברכה את הקצינים מהמכללה לפיקוד טקטי של צה"ל. ברוכים הבאים למעוז הדמוקרטיה הישראלית.

היו"ר יעקב מרגי:

מותר, מותר – וכמובן, לשאר האורחים שנמצאים ביציע, ברוכים הבאים. חבר הכנסת ניסים ואטורי, ואחריו – חברת הכנסת טלי גוטליב. בבקשה, אדוני.

ניסים ואטורי (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אתם יודעים, שואלים כל פעם: כן חנינה, לא חנינה? אנחנו רואים את הדיונים. רואים שהכול פה נעשה בצורה פושעת. הדברים מתגלים, ואנחנו מסתכלים. אני שואל: איפה הדיונים לגבי רות דוד? רונאל פישר? עשר שנים, עשר שנים זה נגרר, ובית המשפט עושה דיון פעם בחודש במקרה הטוב. ארבע פעמים נדחו העדויות של עד המדינה. לא מתקבל על הדעת כזה דבר. אנחנו רואים איפה ואיפה במשפט. אני חושב שההגנה מן הצדק לראש הממשלה ראויה ונחוצה עכשיו. אם זה לא יהיה, אז כן, אנחנו נדרוש חנינה. לא מתביישים להגיד את זה. ולכן, אם אנחנו רואים את גרירת הרגליים בתיק רות דוד, לא ניתן לזה לקרות – שקוראים לראש הממשלה ארבע פעמים בשבוע. מה קרה? מה זה אם לא רדיפה? רדיפה פוליטית, פשוט רדיפה פוליטית נגד ראש הממשלה. תודה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה. חברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה, גברתי. אחרונת הדוברים, אני מציין.

טלי גוטליב (הליכוד):

אחרונה חביבה, אדוני היו"ר.

היו"ר יעקב מרגי:

תמיד, תמיד.

טלי גוטליב (הליכוד):

והנשיא. כרגע הוא גם נשיא, כי הנשיא בחו"ל.

היו"ר יעקב מרגי:

אל תפרסמי.

טלי גוטליב (הליכוד):

לנאום? מה אתה אומר?

היו"ר יעקב מרגי:

כן, כן, בבקשה.

טלי גוטליב (הליכוד):

לא, אני פשוט מנסה לגרור זמן. אז רציתי לשחק משחק.

היו"ר יעקב מרגי:

לא.

טלי גוטליב (הליכוד):

אפשר משחק מחבואים? אפשר משחק מחבואים? אוסקר, השמע קול. אייכה? יש אדם שנקרא אוסקר. הינה, אדוני ראש הממשלה, במיוחד בשבילך. אוסקר מהשב"כ מסרב להתייצב אצל מבקר המדינה. שולח עורך דין ואומר: אני לא חייב. אז רציתי לומר לו, לאוסקר: יש דבר כזה שנקרא "על ראש הגנב בוער הכובע". מה קרה, אתה לא רוצה להגיע למבקר המדינה? עורך הדין שלך אומר שיש איזה בג"ץ. אז רציתי להגיד לך, אדון אוסקר: אתה חייב להתייצב בפני המבקר ולמבקר יש סמכויות לכפות עליך התייצבות. אתה יודע למה? כי בחוק מבקר המדינה כתוב שהמבקר יכול לחקור כל גוף, כל משרד ממשלתי, בדיוק כמו שירות הביטחון הכללי. אז לא, הוא לא מביא את המשרד אליו – הוא מביא את האנשים אליו, והוא יביא גם אותך אליו. אז אוסקר, אומנם אמרת שאתה כבר לא עובד שב"כ; לא נורא, כי כתוב בחוק שאתה עדיין נתון לביקורת שלוש שנים מהיום שעזבת את שירות הביטחון הכללי. שמחתי להזכיר לו. מה אתה אומר, אדוני ראש הממשלה, לתת עוד פרטים, או שאני יכולה לשבת?

היו"ר יעקב מרגי:

תודה. את יכולה לשבת.

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת, הנושא הבא על סדר-היום – דיון בהשתתפות ראש הממשלה על פי בקשתם של 40 חברי כנסת. חברי הכנסת, בטרם אזמין את הדובר הראשון לנמק את הבקשה – כפי שאתם יודעים, אני רק ממלא מקום – אני מבקש את חסדיכם לאפשר לי לנהל את הדיון הזה במכובדות. אפשר דברים נוקבים, אבל עם כבוד הדדי ומכובדות לבית הזה. צופים בנו. חכמים, היזהרו בדבריכם. הנחמדות שלי גם יכולה להתחלף בנוקשות ועיקשות. לכן, אני מבקש – אני אעמוד על הכללים. אני יודע שלאחרונה אפשרו מחיאות כפיים בדיון 40 חתימות. הייתי מוכן להימנע מכך. הלוואי שזו גזרה שהציבור יוכל לעמוד בה, ואם לא – נדע להכיל זאת, אבל במידה ובמשורה ובמכובדות. אני מזמין את חבר הכנסת גלעד קריב לפתוח את הדיון. בבקשה, אדוני.

מיקי לוי (יש עתיד):

קורס מ"פיים ביציע.

היו"ר יעקב מרגי:

כבר בירכתי אותם.

מיקי לוי (יש עתיד):

סליחה, איחרתי.

היו"ר יעקב מרגי:

עד עשר דקות לרשותך, בבקשה.

גלעד קריב (העבודה):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ראש הממשלה, ליבנו עם משפחתו של גיבור ישראל השוטר רן גואילי, ואנו מחויבים לעשות הכול כדי להשיבו הביתה. "על דעת המקום ועל דעת הקהל בישיבה של מעלה ובישיבה של מטה, אנו מתירין להתפלל עם העבריינים". מתירין להתפלל עם העבריינים – לא מתירין לפטור אותם, את העבריינים, מנטילת אחריות ומהודאה באשמה. מסכת יומא מלמדת אותנו: "האומר אחטא ואשוב, אחטא ואשוב, אין מספיקין בידו לעשות תשובה". ואתה, מר נתניהו, הדוגמה המהלכת למי שאומר "אחטא ואשוב", ואשר על כן שערי התשובה נעולים בפניך. פעם מושחת, תמיד מושחת; פעם בורח מאחריות, תמיד בורח מאחריות; פעם משקר, תמיד משקר. אחרי אסון הכרמל סירבת להקים ועדת חקירה; מבקר המדינה מצא אותך אשם. אחרי אסון מירון סירבת להקים ועדת חקירה, וזו שקמה בסופו של דבר מצאה אותך אשם. וגם עכשיו, אחרי האסון הנורא בתולדות ישראל, אתה מסרב להקים ועדת חקירה בלתי תלויה, וגם כאן אתה אשם. מה הפלא שאתה בורח משאלות נוקבות? מה הפלא שאתה מסית נגד כל מי שדורשים ממך מענה? שהרי אין לך תשובות טובות, אין לך תשובות בכלל – לא בחקירה הנגדית שלך, שבה אתה קרסת, לא האישומים נגדך; לא בעניין הכספים ומקורות ההון של המשפחה שלך – וכן, מר נתניהו, מי שאין לו מה להסתיר מפרסם הצהרת הון מקיפה; לא בעניין מערכת היחסים הענפה שלך עם השלטון הקטרי, מזוודות הכסף שהעברתם יחד לחמאס והדרך שבה אפשרת לשלטון הזה להתערב בבחירות האחרונות ובענייניה הפנימיים של ישראל. אתה, נתניהו, אף פעם לא חוזר בתשובה. אתה בעצם יוצא בשאלה. כל פעם ששואלים אותך שאלות קשות, אתה יוצא, בורח, נעלם, מתפוגג, ואין לך אף תשובה – אף תשובה למשפחות השכולות; אף תשובה לקהילות שנלחמו על חייהן בשעה שאתה מלמלת, מבולבל, בשעת בוקר: אבל למה הם יורים? אף תשובה לחיילי המילואים הכורעים תחת הנטל בעודך מקדם חוק השתמטות בזוי ומסוכן; אף תשובה לישראלים שלא גומרים את החודש בעודך מאשר רק לפני שלושה ימים תקציב עם 5 מיליארד שקלים כספים קואליציוניים; אף תשובה ל-2 מיליון אזרחים ערבים שפוחדים לשלוח את הילדים לגן השעשועים בשעה שאתה ממשיך לאפשר לבריון מוקיוני לנהל את ענייני המשטרה; אף תשובה לרבבות האזרחים הוותיקים – בני גילך, מר נתניהו – שנאלצים לבחור בין חימום הבית לקניית תרופות בשעה שאתה, רעייתך וכל שריך מטיילים בעולם בנסיעות מושחתות ומנקרות עיניים. ואתה, אתה עוד רוצה חנינה? איך תקבל חנינה אם אין בך רסיס של חרטה, של חשבון נפש, של לקיחת אחריות? דוד המלך צם יום ולילה אחרי שנתן הנביא הוכיח אותו. אפילו אחאב הרשע הכיר בחטאו, אחרי שבעצת אשתו חסרת הגבולות וחסרת הבושה שפך את דמו של נבות היזרעאלי. ואתה? לא תלמידו של דוד המלך, ואפילו לא תלמידו של אחאב הרשע. אתה, מר נתניהו, ממשיך את דרכם של אלו שזרקו את ירמיהו הנביא אל הבור. גם הם דיברו על מלחמת תקומה, גם הם הפעילו מכונת רעל. מה הפלא שאתה מקיף את עצמך בעדת חנפנים ונביאי שקר כדוגמת אלו שהובילו לחורבן הבית הראשון. מה הפלא שכרתת ברית מגואלת בדם עם יורשי הקנאים ושורפי האסמים שהביאו אותנו לחורבן השני – אלה שמסתובבים היום, היום, בבניין הזה, עם סיכה בצורת חבל תלייה, במקום שבו אנחנו נושאים כולנו את סיכת החטופים; אלה שצירפו את עצמם לשורה הארוכה של שונאי ישראל לדורותיהם, שנשאו על בגדיהם ומדיהם סמלי מוות. אלה שותפיך, נתניהו. מר נתניהו, ביום חמישי האחרון העלית סרטון לרשתות, באנגלית, כמובן, חמוש באופן פתטי ומגוחך בבובת באגס באני. פנית לאזרחי העולם והוצאת את דיבתה של מדינת ישראל משל אתה אלפרד דרייפוס, לא פחות. את מדינת ישראל, את כולנו, הצגת כמדינת עולם שלישי. הפיגוע ההסברתי הגדול בתולדות המדינה, כך זעקת בסרטון אחר על ענייני שדה תימן. אבל ראש ממשלה שמוציא את דיבת מדינתו בשפה האנגלית כדי לקושש לעצמו איזו חנינה, זה מבחינתך לא פיגוע הסברתי. זו הרי המומחיות שלך, נתניהו, מר נתניהו, להכפיש את המתנגדים שלך בגין המעשים שהם שגרת יומך.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

ראש הממשלה בשבילך.

היו"ר יעקב מרגי:

קטי, תודה.

גלעד קריב (העבודה):

ניהלת משא ומתן אינטנסיבי עם מפלגת רע"מ - - -

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

מה זה הזלזול הזה? מה זה הזלזול הזה? מיהו בכלל?

היו"ר יעקב מרגי:

קטי, תודה. קריאת ביניים.

גלעד קריב (העבודה):

ניהלת משא ומתן אינטנסיבי עם מפלגת רע"מ, והיום אתה מסית נגד חבר הכנסת מנסור עבאס והציבור הערבי כולו. בשעה שאתה ושותפיך מוציאים את דיבתם של האחים והאחיות לנשק שנאבקו ברחובות לבלימת ההפיכה המשטרית והיו אחרי 7 באוקטובר בכל המקומות שאתה לא טרחת ללכת אליהם, אתה, אתה מקדם חוק סרבנות והשתמטות - -

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

היו"ר יעקב מרגי:

תודה.

גלעד קריב (העבודה):

- - לספסר בדם החיילים בתמורה להישרדות פוליטית.

קריאות:

גלעד קריב (העבודה):

הדוגמה האקטואלית ביותר – בשעה שאתה כותב לנשיא המדינה על רצונך לעסוק באיחוי הקרעים בעם, אתה, ממשלת הזדון שלך וקואליציית הקנאים שלך מחדשים את המהפכה המשפטית על סטרואידים, דוהרים עם 9D על יסודות הדמוקרטיה, מזרבבים לחצי מהעם את הצורה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

היו"ר יעקב מרגי:

סלח לי, כבוד השר, לשבת.

גלעד קריב (העבודה):

ואתה, אתה עוד רוצה חנינה? מר נתניהו, לא בובת באגס באני צריכה להיות בארגז התחפושות - -

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר יעקב מרגי:

חברת הכנסת טלי. לשבת, טלי. לא קוראים קריאות ביניים בעמידה.

גלעד קריב (העבודה):

- - והאביזרים של טופז לוק, אלא בובה מאחד מחדרי הילדים המפוחמים של בארי וניר עוז. תאמר לנו, מר נתניהו, אתה זוכר את הכרזות שתלית באחד מהקמפיינים שלך, "ליגה אחרת"? לפחות בעניין הזה, בניגוד לכל היתר, הבטחת וגם קיימת. אתה באמת ליגה אחרת. לראשונה מאז קום המדינה, יש לנו ראש ממשלה שלא יכול לדרוך על אדמת אירופה מחשש למעצר – ליגה אחרת; לראשונה יש לנו ראש ממשלה שהוביל את ישראל מתמיכה בין-לאומית חסרת תקדים לבידוד בין-לאומי ולהפניית עורף של ידידות ותיקות; לראשונה יש לנו ראש ממשלה שהצליח להביא לקריסת מעמדה של מדינת ישראל גם בקרב מצביעי המפלגה הדמוקרטית וגם בקרב מצביעי המפלגה הרפובליקנית בארצות הברית.

קריאה:

המפלגה הרפובליקנית זאת - - -

גלעד קריב (העבודה):

ראש ממשלה שבמקום לעצב את עתידה הביטחוני והמדיני של מדינת ישראל, מפקיד את המשימה בידי ממשלות זרות, ובתוכן גם השלטון הקטרי והשלטון הטורקי, חובבי ציון ידועים. וכמובן, איך אפשר לשכוח, מר ליגה אחרת? לראשונה יש לנו ראש ממשלה שנאלץ להתנצל בשידור ישיר, באופן מביך ומשפיל, בפני מנהיג זר על פגיעה בראשי ארגון המרצחים. עוד שנייה ויכריחו אותך להתנצל גם בפני ארדואן על משט המרמרה – אה, נזכרתי, כבר עשית את זה לפני 12 שנים. בקיצור, טעיתי בך, אדוני ראש הממשלה. ולסיום. אתה כן יודע לבקש סליחה ומחילה – אתה רק עושה את זה בפני שונאי ישראל ולא בפני המשפחות של הנרצחים והנופלים.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה. נא לסיים.

גלעד קריב (העבודה):

אז לך, מר נתניהו, חפש לך חנינה בדוחא ובאנקרה, לא בירושלים.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה. חברי הכנסת.

טלי גוטליב (הליכוד):

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

די, די, רד כבר. רד.

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת, תודה. אדוני, תם זמנך.

גלעד קריב (העבודה):

זמנך עבר, מר נתניהו.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

רד כבר, רד.

נאור שירי (יש עתיד):

כבר 30 שנה אנחנו אומרים את זה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה. חברי הכנסת, אמרנו דיון נוקב, נכון? בואו נעשה את זה מכובד. חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה, אדוני. אחריו – חברת הכנסת פנינה תמנו. עד שלוש דקות לרשותך, אדוני.

מאיר כהן (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, אדוני ראש הממשלה, יש רגעים בהיסטוריה, אדוני, שהאמת באמת אינה בגדר בחירה – היא חובה, חובה מוסרית וחובה לאומית; חובה כלפי האנשים שהקריבו את היקר להם מכול; חובה כלפי מדינה שמדרדרים אותה אל פי התהום בעיניים פקוחות. ישראל מצויה היום בתוך תהליך עמוק, מסוכן, הרה-גורל, של הרעלה, תהליך שנמשך כבר שנים רבות – תהליך שאתה, אדוני ראש הממשלה, מוביל בעיקשות מפחידה תמורת הישרדות פוליטית. ישראל אינה מדינה שנפלה קורבן לנסיבות הללו. היא מדינה שנפלה קורבן להנהגה בראשותך, שלא יודעת להגיד די; מדינה שבמשמרת שלך התרגלה לראות בפירוקם של מוסדותיה – בתי המשפט, מערכת החינוך, הכלכלה, מערכת הבריאות, התחבורה, המשילות, הייעוץ המשפטי, מה לא? הנהגה שגוררת את ישראל לתהום של מדינה מבודדת. פעם דיברו על ישראל כמעצמה אזורית, על חדשנות ועל מוסר. היום מדברים על ישראל כמדינה שהולכת ומאבדת את עמוד השדרה שלה, מדינה שחלק משריה – ולא משנה מה אנחנו חושבים – חלק משריה עונדים על דש בגדם חבל תלייה. מה, השתגענו?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

למחבלים, למחבלים.

מאיר כהן (יש עתיד):

השתגענו? כך אנחנו צריכים להראות?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

למחבלים.

מאיר כהן (יש עתיד):

שרים? את זה לא יודעים בצרפת. את זה לא יודעים באנגליה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

המחבלים, כן.

מאיר כהן (יש עתיד):

אסור לנו לעשות את זה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

חובה עלינו. חובה.

מאיר כהן (יש עתיד):

אנחנו חייבים לקבל, אדוני, החלטות נקיות מפוליטיקה צינית ומגעילה. נחשוב כולנו אם באמת העם הזה ראוי להנהגה המבולבלת הזאת, שמשסה את האחד בשני. חשבו לרגע, העם ששילם ומשלם מחיר כבד – זה שכרו? זאת מנהיגותו? אי-אפשר לעמוד כאן במליאה ולהתעלם מהקורבן של הבנים והבנות שלנו – מעל ל-17,500 לוחמים ולוחמות פצועים; 920 חיילים וחיילות שנהרגו, כאב שאין לו מרפא, כאב השכול. מילים אינן מסוגלות להכיל את הכאב הזה, אך יש דבר אחד שהן כן מסוגלות לעשות – לשאול: איך ייתכן שכל זה קורה בזמן שהממשלה מתעסקת בלהכשיר השתמטות מצה"ל? איך אתה עושה את זה, אדוני? בעשר השניות אני פונה אל חבריי. חבריי, חברי הליכוד, אני פונה אליכם: בנינו ובניכם, בנותינו ובנותיכם הוקרבו. כולנו קברנו את מתינו. אל תיתנו יד לחוק ההשתמטות.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה.

מאיר כהן (יש עתיד):

ואתה, אדוני ראש הממשלה, חזור בך מהחוק הזה, לכבוד כל מאות המ"פים שנמצאים כאן למעלה. תודה רבה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה. חברת הכנסת פנינה תמנו שטה, ואחריה – חבר הכנסת אביגדור ליברמן. בבקשה, גברתי, ארבע דקות עומדות לרשותך.

פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

תודה, אדוני היושב-ראש. ראש הממשלה, כנסת נכבדה, רבים מחבריי דיברו על המצב הבין-לאומי ועל הקריסה של המעמד הבין-לאומי של ישראל. אני רוצה להביא היבט אחר. לאחרונה מתקשרים אליי מתקשורת בין-לאומית רחבה. כפי שלימדה אותי אימי, את הכביסה עושים בבית; כותרות שפוגעות במדינת ישראל – אין מקום לשתף איתן פעולה בחוץ לארץ. אבל אדוני ראש הממשלה, יש דברים שאי-אפשר להתעלם מהם. מבחינתי, כשאתה יושב כאן חשוב להביא בפניך ולידיעתך, אם לא הובא. אני רוצה להביא את סיפורו של בחור צעיר מתמודד נפש, אדם צעיר עם מוגבלות נפשית שהוכה באופן חריף על ידי שוטרים. בסרטון שהופץ רואים חמישה, שישה שוטרים מכים אותו באגרופים, אחר כך בטייזר ואחר כך בבעיטות. אדוני ראש הממשלה, אלימות כלפי יוצאי אתיופיה לא רק קיימת – אני רוצה לספר לך שמאז שנת 2019 למעלה מ-30,000 תיקים נפתחו ליהודי אתיופיה. אתה מכיר את הנתונים. אנחנו קהילה של 170,000 איש. אם אנחנו מורידים קשישים, אם אנחנו מורידים קטינים, אם אנחנו מורידים את הנשים, אנחנו מדברים על 70,000. לצערי, שר המשטרה בחר לקלל אותי כשבאתי אליו עם אירוע של בני הקהילה, של קטינים שנעצרים בירושלים חדשות לבקרים. גם בשבוע שעבר ניגשה אלי אימא שהבן שלה, בן 11 וחצי, נעצר. אסור לו להיעצר מתחת לגיל 12. נעצר.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אתה יכול להמשיך לעשות כזה דבר. צר לי, אני אשמח שתגיב, אבל הייתי רוצה יותר.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אני אומר שאת שקרנית, ואת רוצה לריב.

היו"ר יעקב מרגי:

שרים לא יכולים להתערב בדיון 40 חתימות.

פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אני הייתי רוצה שבמקום שתנסה עוד פעם להפוך את זה למהלומות קרב ולמהלומה מילולית – ל-70,000 בשש שנים. זה לרסק קהילה. על זה מתקשרים אליי בתקשורת הבין-לאומית. עכשיו, שר המשטרה בן גביר לא רוצה לטפל בזה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

בזמן שלך. בזמן שלי עוד לא – בזמן שלך זה קרה.

פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אתה אטום, כי אתה עושה פוליטיקה. אתמול יצאנו להפגין באשדוד. אני מתריעה כאן מעל הדוכן הזה: משטרת ישראל לא יכולה לפתוח לכל צעיר שני תיק פלילי. הבנים שלנו הם לא החשודים המיידיים. אנחנו הגענו עם אפס אחוז פשיעה. איפה אתם? למה אני צריכה לספוג את כל הכאב של הקהילה כשיש אטימות? משטרת ישראל מקבלת 20 מיליון שקלים על הורדת האלימות המשטרתית בקרב הקהילה. אתה יודע מה הם עושים עם זה? מגייסים שוטרים, אבל בכל מקרה תמיד צריכים שוטרים. יתרה מכך, הם עשו ועדה עוקפת נבחרי ציבור. הם עושים ראיונות לנציגי ציבור, ראיונות, לחבר'ה שבכלל אף אחד לא בחר אותם. לא מוכנים לשבת איתנו. אני אישית פניתי לשר, ביקשתי ממנו – בהתחלה באמת בצורה הכי יפה – כמה פעמים לשבת על זה. כמו שהצלחת להוריד 70% – ראיתי פרסום – בתיקים של נוער הגבעות, אז ליהודי אתיופיה אתה לא יכול להוריד? אני לא אוותר על הדבר הזה, אדוני ראש הממשלה. זה חייב לשבת על סדר-יומך. הקהילה הזאת לא יכולה להיות חנוקה ונרמסת על ידי שוטרים – שכל בוקר אימהות שולחות לי – עוצרים ילדים בני 11, 12. אין דין ואין דיין. נכנסים, מרביצים להם, מקללים אותם, משפילים אותם – מתמודדי נפש. ואיפה הבחור? הבחור מתמודד נפש – יש חוקים במדינת ישראל, הוא עדיין עצור. הוא עדיין עצור. אם רוצים לשמור על תדמית ישראל בעולם, אז קודם כול להפסיק להיות גזענים.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה. תודה. חבר הכנסת אביגדור ליברמן, בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת מנסור עבאס. עד שלוש דקות לרשותך, אדוני.

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מ-7 באוקטובר, כששואלים אותי: מה שלומך? אני תמיד עונה: שום דבר טוב לא מאיים עלינו. בימים האחרונים אני מתחיל להגיד: חבר'ה, סוף-סוף באופק רואים משהו טוב. הטוב הזה הוא שבסוף 2026 בנימין נתניהו לא יהיה ראש ממשלה. היום כבר כולם מבינים שאתה מוכן להקריב את הכול, למכור את כולם, על מנת לשרוד פוליטית, על מנת להימלט מהמשפט. אתה מוכר את כולם ואת הכול. אתה מוכר את חיילי צה"ל. רק היום הוצאת מאות צווי 8, ואתה פה הולך על חוק ההשתמטות. המשבר בצה"ל הוא הכי חמור מאז שנות השמונים: חסרים 12,000 חיילים, 1,600 קצינים. אני לא רוצה לדבר על סטטיסטיקה של אובדנות ופוסט-טראומה, אבל תסתכל רק על מה שקורה בימים האחרונים. במקום לכנס דיון על כל מה שקורה עם חיילינו, מה שקורה עם אובדנות, מה שקורה עם פוסט-טראומה, אתה עוסק בפוליטיקה קטנה – איך אתה מונע מחבר ליכוד אחר להתמנות ליושב-ראש התעשייה האווירית. כל החזית שפתח שר הביטחון מול הרמטכ"ל – כל מה שאתם רוצים זה רק פוליטיקה, רק לשרוד. אדוני ראש ממשלה, גם רוב מצביעי הליכוד תומכים בחוק הגיוס, לא בחוק ההשתמטות. אתה מדבר שטויות על ועדת החקירה הממלכתית. רוב הציבור, מעל 74%, תומכים בוועדת חקירה ממלכתית. 40% ממצביעי הליכוד תומכים בוועדת חקירה ממלכתית. אתה יודע את האמת. כל הישיבות, כל ישיבות הקבינט, כל הישיבות של הצמרת הביטחונית – הכול מוקלט, ישבה הקצרנית, יש סטנוגרמות, יודעים בדיוק. כל אחד שיקרא, לאף אחד לא יהיה ספק מי טיפח את חמאס ומי נושא באחריות על 7 באוקטובר. אתה נושא באחריות על 7 באוקטובר לפני כולם. הוועדה כבר קבעה שאתה נושא באחריות על אסון אחר, אסון מירון, אבל אתה בורח מאחריות. לא יעזור לך כלום, גם אם תביא את טראמפ לפני הבחירות זה לא יעזור. אתה תפסיד. זה לא יעזור. אני אומר לך, כרגע קח את העסקה, קח את החנינה, תפרוש מהחיים הפוליטיים, אחרת תרד מהבמה הזאת בבושת פנים.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה רבה. חבר הכנסת מנסור עבאס, ואחריו – איימן עודה.

טלי גוטליב (הליכוד):

מה חשבת, מנסור, שאם תגיד לנו שאתה עוזב את מועצת השורא נאמין לך? מה אתה אומר? יש לי נאומים שלך בערבית. אני שומרת ליום פקודה.

היו"ר יעקב מרגי:

שלוש דקות לרשותך, אדוני. בבקשה.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אדוני ראש הממשלה.

היו"ר יעקב מרגי:

טלי, תני לו צ'אנס לדבר.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אדוני ראש הממשלה, אני לא צריך להכין נאום, הנתונים כבר ברורים, מוכנים. אנחנו בתחילת החודש האחרון ב-2025 וכבר יש לנו שיא חדש במספר הנרצחים בחברה הערבית. אתה יודע את המספר? אתה לא יודע את המספר, אדוני? מעל 250. אני אומר מעל 250 כי אני לא רוצה לנקוב במספר, כי כמה פעמים על הדוכן הזה אני נוקב במספר, ואז אנחנו מקבלים הודעה שיש עוד נרצח ועוד נרצח בחברה הערבית. מה זאת אומרת שיא חדש? ב-2025 מעל 250; ב-2024 – 240; ב-2023 – אותו דבר, 247, נראה לי. ב-2022, אדוני ראש הממשלה, היינו ב-106 נרצחים – עלייה של 130%–140%. עכשיו, לפני רגע קראתי בחוק-יסוד: הממשלה, שהממשלה אחראית בפני הכנסת אחריות משותפת, אבל כתוב שם: שר אחראי בפני ראש הממשלה לתפקידים שהוא ממונה עליהם. לכן אני לא צריך לפנות לשר בן גביר, אני צריך לפנות אליך, כי האחריות היא שלך. אתה אמור להזמין אותו ולשאול אותו את השאלות הנכונות. הוא נמצא במשרד הזה לא רק כדי להשלים את מניין הקואליציה, אלא כדי לקיים את חובתו לשמור על ביטחונם האישי של אזרחי מדינת ישראל. אני זוכר שבשנה הראשונה היו חברים בליכוד שאמרו לי: חכה, הוא יעשה סדר – נתנו בו אמון – תן הזדמנות. עברו שלוש שנים ובכל שנה יש לנו שיא חדש. לכן פעם עמדתי ודרשתי ממך לפטר אותו, בצדק, כדי להביא שר מקצועי שיטפל בנושא הזה. אני לא רוצה לבקש את הבקשה הזאת, אבל אני מבקש ממך: ראש הממשלה, אזרחי מדינת ישראל כולם, כולל הערבים, הם באחריותך. אתה אחראי להם. אתה אמור לספק להם פתרונות לבעיות שלהם. ולכן אנחנו מבקשים ממך, דורשים ממך, ואתה לא יודע לעשות את זה. אתה, אדוני ראש הממשלה, אתה אישרת את תוכנית מיגור הפשיעה והאלימות, גם בוועדה שנכחת בה, אבל בהמשך קיבלת החלטה בממשלה, מס' 852, אימצת בצורה רשמית את תוכנית מיגור הפשיעה והאלימות, והיא לא עובדת, כי יש שר שלא מצליח. יכול להיות שהוא לא רוצה ליישם אותה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה. נא לסיים.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

משפט אחרון, אדוני.

היו"ר יעקב מרגי:

בבקשה, אדוני.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אדוני ראש הממשלה, מחר יש לך דיון על מימוש יתרת התקציבים של 2025. זה בערך 200 מיליון שקל – ספורט, חינוך, תרבות ונגב וגליל וכו'.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אדוני, גם לזה יש השלכות על הצעירים ועל רמת הפשיעה והאלימות בקרב צעירים.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

לכן אנחנו, אדוני ראש הממשלה, מבקשים ממך מחר לאשר את העברת יתרות התקציב של 2025 למשרדים הרלוונטיים. תודה רבה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה. חבר הכנסת איימן עודה. אחריו – חברת הכנסת אפרת רייטן מרום. עד שלוש דקות לרשותך, בבקשה.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת וחברות הכנסת, ראש הממשלה בנימין נתניהו, בסכסוך הישראלי– פלסטיני יש אירועים מכוננים – 48', 67', 7 באוקטובר והמלחמה. אפשר להגיד שב-48' וב-67' היה עם שמח ועם עצוב. האם אפשר להגיד כך לגבי המלחמה האחרונה, או שזה היה ניצחון פירוס? עוד ניצחון כזה ואבדנו. אני חושב שכל בן אדם חפץ חיים צריך להגיד: זה ניצחון פירוס.

טלי גוטליב (הליכוד):

אתה אמרת - - - אותנו.

אושר שקלים (הליכוד):

עזה הפסידה ועזה תפסיד.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

אני שומע גם פלסטינים שאומרים: ניצחנו במלחמה הזו.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה. קריאת ביניים. קריאת ביניים. תודה.

אושר שקלים (הליכוד):

עזה הפסידה ועזה תפסיד. היא תמשיך להפסיד.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

אני שומע גם פלסטינים שאומרים: ניצחנו.

היו"ר יעקב מרגי:

חבר הכנסת שקלים, תודה. שמעו אותך. שמעו אותך.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

אני אומר, עם 70,000 הרוגים בעזה, כל בן אדם זה עולם ומלואו, ואם מצב מדינת ישראל אחרי המלחמה - -

טלי גוטליב (הליכוד):

כל מחבל דינו מוות.

אושר שקלים (הליכוד):

כל מחבל נחסל.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

- - ואם הבידוד של ממשלת ישראל ושל ראש הממשלה נתניהו - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

כל מחבל דינו מוות. רד משם.

אושר שקלים (הליכוד):

נחסל את כל המחבלים.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

אני חושב שיכולים להגיד - - -

היו"ר יעקב מרגי:

שקלים, אם לא תקשיב לי אני לא אקשיב לך. אני לא רוצה לקרוא אותך לסדר.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

אתה לא נותן לי, סליחה. תן לי זמן, בבקשה. תן לי זמן, בבקשה.

טלי גוטליב (הליכוד):

קיבלת זמן, דבר כבר.

היו"ר יעקב מרגי:

תמשיך לדבר, אני לא נותן זמן. תמשיך לדבר, אל תפסיק. לא אמרתי לך להפסיק.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

ממשלת ישראל נכנסה למלחמה הזו עם חמישה תנאים חסרי תקדים: ממשלת ימין על מלא ב-7 באוקטובר; נשיא ארצות הברית נתן גושפנקה לטרנספר; 90% מהיהודים הישראלים תמכו במלחמה במשך שנה שלמה, וזו המלחמה הארוכה והאינטנסיבית ביותר.

היו"ר יעקב מרגי:

נא לשבת. לא קוראים קריאות ביניים בעמידה.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

מה קרה אחרי כל זה? זה נתניהו שביקש כל הזמן להרחיק את הסוגיה הפלסטינית – נהייתה הסוגיה החשובה ביותר בעולם: צרפת מכירה, אנגליה מכירה. נכשלת.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

ממש לא.

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

תומך טרור.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה, סגן השר אלמוג כהן.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

נתניהו ניסה לשנות את הפרדיגמה שלפיה הסוגיה הפלסטינית היא לא הסוגיה המרכזית במזרח התיכון, והיא הפכה להיות מרכזית בעולם. נכשלת. ניסית לנהל את הסכסוך – נכשלת.

טלי גוטליב (הליכוד):

- - - רד, רד.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

אם אוסלו הוא האירוע המכונן בעבור השמאל הציוני ב-30 השנים האחרונות, 7 באוקטובר והמלחמה הזאת, האירוע המכונן ביותר בעבור הימין מאז 1978 - - -

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

היו"ר יעקב מרגי:

אלמוג כהן, לא נהוג לקרוא קריאה לסדר לסגני שרים ושרים, אבל תכבד את עצמך. אני אקרא אותך לסדר, אני אקרא אותך לסדר. יהיו דברים – הינה, אני אומר לכם, מי שלא רגיל ולא מסוגל לשמוע, יהיו דברים נוקבים וקשים בדיון הזה, אז בבקשה לכבד את הדיון.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

תן לי זמן.

היו"ר יעקב מרגי:

סיים את הדברים שלך.

טלי גוטליב (הליכוד):

אין לו מה להגיד. לא חייב. רד. לא חייב.

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

הוא תומך טרור, זו הבעיה.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

אם הימין תקף את השמאל על כך שאוסלו לא הביא ביטחון, צריך לתקוף אתכם שאין פתרון צבאי. יש לך תיק 1000, 2000, 3000, אבל התיק העיקרי הוא תיק 70,000.

קריאות:

היו"ר יעקב מרגי:

אלמוג כהן, אני אקרא אותך לסדר.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

תיק 70,000 - -

היו"ר יעקב מרגי:

איימן עודה, נא לרדת מהדוכן.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

- - ובהם 22,000 ילדים. 22,000 ילדים. פה אין פרישה, אין חנינה, אין הרצוג, אין טרמאפ. יש את ההיסטוריה שתשפוט אותך.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה. אני מודיע לחברי הכנסת: ראו הוזהרתם, חבר כנסת שישהה בדוכן ויחרוג במידה חריגה – אני אקח את הדקות האלה מהדובר הבא של הסיעה שלו. יש?

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

תגנה את חמאס - - -

היו"ר יעקב מרגי:

אלמוג כהן, אני מצטער לומר לך, אני קורא אותך לסדר בפעם הראשונה. חברת הכנסת אפרת רייטן מרום, בבקשה. חבר הכנסת שרוצה את הסעד של היושב-ראש, שיקשיב ליושב-ראש. מי שלא יקשיב ליושב-ראש, לא יקבל את הסעד מהיושב-ראש.

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

אדוני היושב-ראש, עצם זה שהוא לא יכול לגנות את חמאס – הוא גם לא יכול לדבר.

היו"ר יעקב מרגי:

אלמוג, לך – תודה. אלמוג, אתה יכול לכתוב את זה בטוויטר, לא בדיון, ככה, בקריאות ביניים. מבקשים ממך. נתנו לך קריאת ביניים, נתתי לך אחת, שתיים. די, די. בבקשה, גברתי, עד שלוש דקות לרשותך.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

כנסת נכבדה, תשומת ליבך, ראש הממשלה. Maybe I will speak in English. Can I have your attention, Prime minister? בוא נתחיל. תודה.

צגה מלקו (הליכוד):

- - - עם כל הכבוד - - -

אושר שקלים (הליכוד):

מירב בן ארי (יש עתיד):

מספיק. שבו כבר.

היו"ר יעקב מרגי:

את יודעת שעל דוכן הכנסת יש - - -

אפרת רייטן מרום (העבודה):

מה לגבי – בוא נתחיל, אדוני ראש הממשלה – אולי נתחיל עם תחושת הרדיפה שלך, אדוני? אני מבינה שבובת באגס באני רודפת אותך ולא נותנת לך מנוחה, עד כדי כך שהוצאת סרטון לעולם באנגלית שידע כמה המדינה שלך looney, כלומר מטורללת. סרטון Looney Tunes שלך מספר סיפור באמת על מדינה משוגעת – לא חלילה על איזו וילה בג'ונגל, על סטרטאפ ניישן, על הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, על הנס, אלא על מדינה שבה ראש הממשלה מוציא את דיבת הארץ לכל העולם, נגד המשרתים, נגד בתי המשפט, נגד הפרקליטות, נגד המשטרה. טוב שעברת לאנגלית, אדוני, כי באמת, מה רוצים מבאגס באני התמים והמסכן? בסך הכול הוא קיבל מתנות מהחברים המולטי-מיליונרים שלו בשווי של כ-700,000 שקלים כשהעם שלו חי מהיד לפה. בסך הכול, מה הוא רוצה – שמפניות ורודות, תכשיטים לאשתו, בתי תענוגות? אז מה אם החברים שלו ביקשו בחזרה שהוא יעזור להם קצת בוויזות, קצת במכרזים? אתם יודעים, מין שחיתות קלילה שכזאת. לזה אתם קוראים שוחד? מרמה? הפרת אמונים? זה לא שיש פה לכאורה איזושהי מערכת של תן וקח, ניגודי עניינים, שימוש בכוח שלטוני, חלילה. מדובר פה בשחיתות אלגנט, כזאת שרק מנציחה אותו בשלטון ופוגעת ביסודות הדמוקרטיה. דמוקרטיה – נשמע לי מוכר. באגס באני הקטן, החף מפשע, בסך הכול הוא רוצה לאחות את הקרע. זה רק הקרע שמעסיק אותו, האיחוי והריפוי, הקרע הנורא הזה של העם שלא נותן לו מנוח. זה לא שהוא חס וחלילה יצר את הקרע הזה. חס וחלילה. זה לא הוא שאמר: השמאל שכח מה זה להיות יהודי; זה לא הוא שאמר: פרס יחלק את ירושלים; זה לא הוא שקורא למפגינים נגדו "מיליציות פשיסטיות". לא לא לא, זה לא הוא שבמשמרת שלו נרצחו הכי הרבה ישראלים מאז השואה. זה לא הוא. הוא, הקטן, בסך הכול מבקש לתקן את הקרע שיצרו הנמסיס שלו, האויבים: מנדלבליט, בהרב מיארה, אלשייך, קפלן, אחים לנשק, רבין, דאפי דק. אמרתי לך, אדוני, הכול זה Looney Tunes. אז אני מבינה, אדוני ראש הממשלה, שאתה חובב בובות: בובות גרב, בובות יד, בובות על חוט, דמויות חסרות חוליות, Looney Tunes. הפכת את הממשלה שלך כולה לבובות על חוט. הפכת את מדינת ישראל למשוגעת. סרט רע. אבל סרטים, אדוני ראש הממשלה, בסוף הם רק סרטים, הם לא המציאות. לשמחתנו הם נגמרים, וגם הסרט הזה ייגמר, ואנחנו נדאג שיהיה לו סוף טוב.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה. חבר הכנסת אבי מעוז, ואחריו – חברת הכנסת מירב כהן. שלוש דקות לרשותך, אדוני.

אבי מעוז (נעם):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני ראש הממשלה, עכשיו כבר ליל י"ט בכסלו, ועשרות אלפי יהודי חב"ד חוגגים את שחרור האדמו"ר הזקן ממאסר. לכבוד תנועת חב"ד ולכבוד הרבי, שנאבק על שלמות הארץ ושלמות העם, אני מבקש לומר שלוש נקודות. נקודה ראשונה – אדוני ראש הממשלה, אתה צודק, ישראל עצמאית וריבונית ואיננה מדינת חסות. אם אנחנו לא מדינת חסות, אז מדוע מעוכב החוק שלי להחלת הריבונות ביו"ש בוועדת חוץ וביטחון? מאז שבן-גוריון הכריז על הקמת המדינה, אנחנו לא זקוקים לאישור על הריבונות ועל העצמאות שלנו, אפילו לא מהנשיא טראמפ, עם כל הכבוד וההערכה על עזרתו ועל תמיכתו. טוב ענית אתמול לקנצלר הגרמני כשהעלה את רעיון האיוולת של פתרון שתי המדינות. הדרך היחידה לשמור על שלמות הארץ ולהסיר את הרעיון של שתי מדינות וחלוקת הארץ מעל סדר-היום של אויבינו היא לקדם את החלת הריבונות באופן מיידי, ובזה לגדוע את תקוות השווא של אויבינו. נקודה שנייה, אדוני ראש הממשלה – חוסר האונים של הממשלה בטיפול כנגד הדיפ-סטייט הוא אחד מסימני חוסר המשילות המובהקים ביותר. האם הממשלה ביטלה איזשהו שיתוף פעולה עם הקרנות הפרוגרסיביות שמכשירות את עובדי המדינה? האם היא ביטלה כבר את שיתוף הפעולה עם קרן וקסנר? כתוצאה מפניית הנשיא טראמפ לנשיא הרצוג בקשר לחנינה איימו שרים שונים על ראשי הדיפ-סטייט אצלנו בסנקציות אמריקאיות. את הטיפול בדיפ-סטייט הממשלה צריכה לבצע בעצמה ולא להסתמך על הנשיא טראמפ. מה יהיה השלב הבא? הנשיא טראמפ יבצע ישירות את פיטורי היועמ"שית? הנשיא טראמפ ימנה את המשפטן שילווה את חקירת הפצ"רית? הנשיא טראמפ ימנה נשיא לעליון? נקודה שלישית ואחרונה, אדוני ראש הממשלה – השבוע אני מעלה הצעת חוק להגדרת מיהו יהודי בחוק מרשם האוכלוסין. זהו חוק שיאפשר את החזרת סעיף הלאום לתעודת זהות. החוק איננו נגד היהודים הרפורמים והקונסרבטיבים. אם הם רוצים להשפיע, הם מוזמנים לעלות לארץ. אשר לגיורים של התנועות שלהם – גיורים במירכאות, כמובן – הם אינם על פי ההלכה, ולכן חשוב מאוד לתקן את החוק החשוב כל כך הזה מבחינה הצהרתית ומעשית, ובוודאי שזה יחזק את הזהות היהודית של המדינה ושלמות העם בעתיד. לסיום, אדוני ראש הממשלה, לכבוד הרבי מחב"ד ולמען שלמות העם והארץ: 1. אפשר את קידום חוק החלת הריבונות לקריאה ראשונה בוועדת חוץ וביטחון; 2. תורה לבטל את שיתוף הפעולה עם קרן וקסנר ויתר הקרנות הפרוגרסיביות שמכשירות את עובדי המדינה והקצונה הבכירה; 3. אפשר חופש הצבעה בקואליציה לתיקון חוק מרשם האוכלוסין, תיקון מיהו יהודי, שאני מעלה להצבעה, בעזרת השם, ביום רביעי. תודה רבה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה רבה. חברת הכנסת מירב כהן, בבקשה.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

מי שאימא שלו יהודייה הוא יהודי. ככה זה, מה לעשות.

גלעד קריב (העבודה):

מאיר כהן (יש עתיד):

איזה מזל שהממשלה מתנגדת לחוק הזה, אבי.

קריאה:

רפורמים הם הבעיה, אה?

היו"ר יעקב מרגי:

שלוש דקות לרשותך.

מירב כהן (יש עתיד):

ראש הממשלה, אתה יודע בדיוק למה אתה מתנגד לוועדת חקירה ממלכתית לטבח 7 באוקטובר – כי היא תחשוף את האמת שאתה מנסה לקבור, בדגש על ההיסטוריה הארוכה והמאוד- חמה שלך עם הנהגת קטר. בוא נתחיל בעובדות: שנת 2012 – אז הכניסה לעזה חסומה כי חמאס השתלט על הרצועה, ואתה, כראש ממשלה, משום מה אפשרת לאמיר קטר להיכנס לעזה ולהעביר לחמאס 0.25 מיליארד דולר במזומן. אתה אישרת מימון ישיר לרוצחים. כבר אז ידעת שהתעשייה המרכזית בקטר היא לא גז טבעי אלא מימון של טרור. גם אחרי צוק איתן, עם כל המחירים, כשכבר היה ברור שחמאס זה קטר וקטר זה חמאס, שוב אפשרת לכסף הקטרי לזרום לרצועה. הלאה, שנת 2017 – סעודיה, מצרים, האמירויות ובחריין ניתקו את הקשר עם קטר בגלל שהיא מממנת את הטרור. במקום שתנצל את זה ותגמור את קטר, הפכת ללוביסט של קטר בוושינגטון. במקום להילחם בקטר, ניקית להם את הידיים, הפכת למלבין הרשמי של מדינה שמממנת את האייכמנים והגבלסים של המאה ה-21. במקביל, סגרת את יחידת צלצל במוסד, זו שחקרה את נתיב הכסף הקטרי. מעניין מאוד מדוע. אני עוברת הלאה. שנת 2018 – אז הרשות הפלסטינית מנסה לחנוק את חמאס, לעצור להם את הכספים. אתה, במקום לגמור את חמאס, שוב דאגת שהדולרים מקטר ייכנסו לעזה במזומן כל חודש. למה? למה להציל את חמאס שוב? שנת 2019, שנת 2020 – קיבלת התראות מפורשות שהמזומן הקטרי מגיע ישר להתעצמות של הזרוע הצבאית של חמאס. עדיין התעלמת. אתה יודע ממה עוד התעלמת, כבוד ראש הממשלה? גם כשהכסף הקטרי המטונף הגיע ליועצים שלך לפני המלחמה, תוך כדי המלחמה הנוכחית – מתעלם לחלוטין. גם עכשיו. הכול מתועד - - -

גלעד קריב (העבודה):

לא רק ליועצים.

מירב כהן (יש עתיד):

הכול מתועד שחור על גבי לבן, ולצערנו גם באדום, בדם של 2,000 אנשים שנטבחו, שנרצחו, חללי הטבח והמלחמה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה. נא לסיים.

מירב כהן (יש עתיד):

אתה ראש הממשלה הכי טוב שקטר וחמאס יכלו לאחל לעצמם. בגלל זה אתה לא רוצה ועדת חקירה ממלכתית - -

היו"ר יעקב מרגי:

נא לסיים. תודה.

מירב כהן (יש עתיד):

- - אתה לא רוצה לחשוף את האמת. אתה רוצה לקבור אותה.

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

אוי ואבוי - - -

היו"ר יעקב מרגי:

תודה. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו.

קריאות:

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת. גלעד קריב, לא הספיקו לך עשר דקות?

קריאות:

היו"ר יעקב מרגי:

אז אני אקרא אותך לסדר. בואו, אני אגיד לכם, אולי התבלבלתם. רגע, רגע, רגע, חברי הכנסת, תנו לי חצי דקה להסביר לכם מה מהות הדיון הזה. נתנו לאופוזיציה אפשרות לעשות דיון ב-40 חתימות, ואתם מקבלים את הבמה. זה כואב לקואליציה, אבל אל תנצלו. קיבלת את הזמן שלך. שלוש דקות לרשותך.

קריאה:

היו"ר יעקב מרגי:

לא ביקשתי תשובה.

גלעד קריב (העבודה):

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אדוני ראש הממשלה, שלושה חיילי מילואים התאבדו השבוע. ועדת החוץ והביטחון לא תקדיש להם דיון אחד, לא דקה, לא מילה. אתה יודע במה כן הוועדה הולכת להתעסק? בריצת האמוק לעבר חוק השתמטות שיסדיר פטור גורף לתלמידי הישיבות, חוק שיוודא שהעומס המטורף על חיילי המילואים שלנו רק ילך ויגבר. אדוני ראש הממשלה, ליושב-ראש הוועדה בועז ביסמוט נפלטה האמת בסוף השבוע. שמעת מה הוא אמר לעיתון משפחה? אדוני ראש הממשלה, שמעת מה הוא אמר? אתה לא יכול להכריח אנשים להתגייס לצבא. נתניהו, באמת? אי-אפשר להכריח אנשים להתגייס לצבא? אני מציע שתשלח את ביסמוט, האדמו"ר מעלי אקספרס שמינית לראש ועדת המשתמטים, ללכת לבתי העלמין הצבאיים, נתניהו, שם הוא יראה עשרות אלפי מצבות של נופלים ונופלות שאותם כן הכריחו להתגייס לצבא, בצו, לפי חוק שירות ביטחון. הם התייצבו, הם נשאו בנטל, כי כשהמדינה קוראת לך, נתניהו, אתה מתייצב, כי בלי זה אין לנו מדינה. אני אומר לך את זה בתור מתנדב לצה"ל. אני קיבלתי פטור משירות לצה"ל, קיבלתי פטור, אבל לשנייה לא עברה בראשי המחשבה להשתמט, כי אין זכות גדולה יותר מלשרת את המדינה, להגן על המשפחה שלי, על האחים והאחיות שלי, להגן על המדינה היחידה שיש לנו בעולם. אדוני ראש הממשלה, אני רוצה שניישר קו: יש כאלה שאפשר להכריח אותם להתגייס לצבא ויש כאלה שלא? לפי מה, לפי סוג הדם? לפי המפלגה שאתה מצביע לה? חוק ההשתמטות, אדוני ראש הממשלה – אדוני ראש הממשלה, היי, אני מדבר אליך, אני רוצה את הקשב שלך, בבקשה – חוק ההשתמטות פורסם לפני 12 ימים, כמעט שבועיים. למה אתה שותק? למה אתה שותק? למה שר הביטחון שלך שותק, נתניהו? יכול להיות שכי גם אתה מבין שמדובר בבלוף אנטי-ציוני שלא יגייס חייל חרדי אחד לצבא? שזאת בגידה בחיילי צה"ל? לפי החוק, אם הוא יעבור – והוא לא יעבור, אבל לפי החוק, כל משתמט יקבל 31,000 שקלים מהמדינה בכל שנה, והלוחמים שלנו יקבלו יריקה בפרצוף מראש הממשלה שלהם. ראש הממשלה, איך זה מרגיש להיות ראש ממשלת "נמות ולא נתגייס"? איך זה מרגיש שאתה מוקף בשרים שהם משתמטים מוצהרים, שמבחינתם טוב שאחרים ימותו בעד ארצנו? אתה גאה בזה? אתה גאה בזה? אז למה אתה שותק כשדור שלם של מילואימניקים קורס תחת המשמרת שלך? תגיד לי אתה, מי יעסיק לוחם מילואים שעושה 150 ימי מילואים בכל שנה?

היו"ר יעקב מרגי:

תודה. נא לסיים.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אתה מודע לזה ש-41% מהמילואימניקים פוטרו או התפטרו מהעבודה שלהם?

היו"ר יעקב מרגי:

תודה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

עוד משפט, אדוני, בבקשה ממך.

היו"ר יעקב מרגי:

יכולת לדחוס את זה בשלוש הדקות הקודמות.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אדוני ראש הממשלה, הייתי בן שמונה כשעלית לראשונה לשלטון. מיתגת את עצמך אז כמר ביטחון.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה. מי שרוצה השתלמות איך כותבים נאום שנגמר בדקה, בשלוש דקות, אני מוכן להעביר לו.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

לא, לא, אתה מר סכנה לביטחון המדינה, כי מי שמקדם חוק השתמטות מסכן את ביטחון המדינה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה. חברת הכנסת יסמין פרידמן, בבקשה, גברתי, אחרונת הדוברים – כמובן, לפני שנשמע את ראש הממשלה ואת ראש האופוזיציה. בבקשה, גברתי, שלוש דקות לרשותך.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

תודה, אדוני היושב בראש. אדוני ראש הממשלה, אני לא יודעת אם אתה יודע את זה, אבל אני מתגוררת כל חיי בבאר שבע. אני מרגישה צורך לספר לך את זה, אדוני, כי מעולם לא דיברנו. מעולם לא עליתי לכאן לדבר בדיון 40 חתימות, והאמת היא שאף פעם לא הרגשתי צורך. ברור לי שאתה לא מקשיב, שאני ואנשי העיר שלי, שרובם הצביעו לך, לא באמת מעניינים אותך. אני יודעת שכל מה שלא משרת את האינטרס האישי שלך הוא פשוט לא רלוונטי. אבל אחרי שציינת במכתב ששלחת לנשיא כמה האחדות בעם חשובה לך, בצורה כזאת צינית, הייתי חייבת לומר כמה דברים. אדוני, אתה אומנם מואשם בשלל עבירות, אבל על הדבר הכי חמור בעיניי עוד לא הוגש נגדך כתב אישום, וזה הקרע בעם.

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

יסמין - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

אל תפריע.

היו"ר יעקב מרגי:

אל תפריע לה, אלמוג. תודה על העזרה, מירב. תודה.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

ההסתה והשיסוי של קבוצות אוכלוסייה אחת בשנייה הם לא גזרת גורל וגם לא תוצר לוואי – הם מעשה ידי אדם, ידי האדם שלך. הקרע הזה לא קורה סתם. הוא משרת אותך. הפכת אותו לכלי פוליטי. יצרת מחנות שנועדו להילחם אחד בשני. ידעת שהדרך היחידה שלך להיבחר מחדש אחרי כל המחדלים שלך היא לאחד את הבוחרים שלך סביב אויב משותף, אבל לא כזה שנמצא מחוץ לגבולות המדינה, אלא כזה מהבית. בנית מכונת רעל שלמה, מכונה שמייצרת חשד, פחד, כעס; מכונה שמסמנת אויבים מבפנים, וכל יום שעובר הרשימה השחורה רק הולכת וגדלה; מכונה שמפרקת את החברה הישראלית מבפנים, מחלישה את החוסן שלנו בכל תחום אפשרי. לקחת אנשים מסיתים ומשסים והפכת אותם לכוכבים, כאלה שמתקבלים פה במחיאות כפיים, נשיקות על גב היד, בזמן שבוועדות הכנסת נזרקים לוחמים שעשו למעלה מ-400 ימי מילואים. ואדוני ראש הממשלה, זה הדבר היחיד שאני לעולם לא אוכל לסלוח לך עליו – על משפחות שפירקת, על חברויות של שנים שהרסת, על כך שהפכת משפחות חטופים ונרצחים לאויבי העם. על כל אלה אין שום גוף בעולם שיוכל לחון אותך. אתה מביט על כל זה מלמעלה - -

ניסים ואטורי (הליכוד):

היו"ר יעקב מרגי:

תודה, סגן היושב-ראש.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

- - בזחיחות בדיוק כמו אז על המרפסת בכיכר ציון. אבל יש לי תקווה, והיא הסיבה שבגללה אני עומדת כאן: אדוני ראש הממשלה, אנחנו נתקן את מה שהרסת בשיטתיות. אנחנו נאחה את הקרעים, נגרום לאנשים לחזור ולראות את הטוב אחד בשני.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

ולסיום – כי כל רגע הפריעו לי, באמת חשוב לי – משפט.

היו"ר יעקב מרגי:

לא ראיתי שהפסקת. לא, היא לא הפסיקה. לא משנה, תמשיכי. נא לסיים.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

משפט לסיום. אני יודעת מה יקרה – אתה תעלה לכאן, תנסה להקטין אותי ואותנו. אבל אדוני, אני גם יודעת את מקומי - -

היו"ר יעקב מרגי:

נא לסיים, בבקשה.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

- - יודעת שאתה מנהיג המדינה ואני חברת כנסת מהאופוזיציה.

היו"ר יעקב מרגי:

יסמין, תודה.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

אבל בכל מה שקשור ללקיחת אחריות, אני גדולה ממך בהרבה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה. חברי הכנסת, אני מתכבד להזמין את ראש הממשלה חבר הכנסת בנימין נתניהו להציג את עמדתו. בבקשה, אדוני ראש הממשלה.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אדוני ראש הממשלה, תראה איך מוחאים לך כפיים מהיציע.

קריאות:

היו"ר יעקב מרגי:

תודה. חברי הכנסת, נא לאפשר לראש הממשלה. תודה.

דבי ביטון (יש עתיד):

היו"ר יעקב מרגי:

דבי ביטון, תודה.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

היו"ר יעקב מרגי:

קטי, קטי. אבל המיקרופון שלי לא גובר עליך. תודה. נאפשר לראש הממשלה, הוא כבר עומד. תודה, קטי שטרית, תודה. אני אעבור לקריאות לסדר? אני עובר לקריאות לסדר. בבקשה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

מכובדי היושב-ראש, השרות והשרים, חברות וחברי הכנסת, אחיי ואחיותיי למשפחת השכול, קרובי הנופלים במלחמה, קציני פיקוד ומטה, שלום לכם, ושלום לכם, אזרחי ישראל. אני אתייחס לדברים שאתם העליתם כאן בדיון בסוף דבריי, אבל הנושא של הדיון המתנהל והמתלהם שלכם, חברי האופוזיציה, הוא על מה שאתם מכנים "קריסת מעמדה הבין-לאומי של ישראל", כביכול.

עדי עזוז (יש עתיד):

קריאות:

שקט.

היו"ר יעקב מרגי:

אל תעזרו לי, אל תעזרו לי. אתם מקשים. אני פשוט לא אטפל בבעיה. בבקשה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

"קריסת מעמדה הבין-לאומי של ישראל", כביכול. איזה ניתוק מהמציאות. איזה מחזור של סיסמאות חלולות שהן ההפך הגמור מכל מה שקורה בפועל. מדינת ישראל היום חזקה מאי פעם. היא המעצמה החזקה ביותר במזרח התיכון, ובתחומים מסוימים היא מעצמה עולמית. זוהי תוצאה ישירה של הדרך שבה הובלנו את מלחמת התקומה. את ההישגים הכבירים במלחמה השגנו בזכות גבורת לוחמינו, בזכות כוח העמידה של עמנו ובזכות ההחלטות המושכלות והאמיצות שקיבלה הממשלה בראשותי, יחד עם חבריי שנמצאים כאן. זוהי גם תוצאה של ניהול נכון של כלכלת ישראל, כלכלה ששוברת שיאים. השקל מול הדולר במצב הטוב ביותר בכל הזמנים - - -

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

בסופר.

היו"ר יעקב מרגי:

יוראי, אתה דיברת והוא מגיב לך. לא - - - על כל מילה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

האבטלה ברמה הנמוכה ביותר בכל הזמנים. השקעות חוץ זורמות כאן בהיקף אדיר - -

צגה מלקו (הליכוד):

מה זה?

היו"ר יעקב מרגי:

להירגע.

צגה מלקו (הליכוד):

היו"ר יעקב מרגי:

חברת הכנסת מלקו - -

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

- - בדיפ-טק אנחנו מקום שני בעולם.

היו"ר יעקב מרגי:

- - את מפריעה לראש הממשלה, לא עוזרת.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

מקום שני בעולם. אני לא מתכוון ביחס למספר באוכלוסייה; באופן אבסולוטי. ארצות הברית ראשונה; שנייה – מדינת ישראל. חוב–תוצר יותר נמוך מברוב מדינות אירופה, יותר מארצות הברית כמובן, יותר נמוך, וזה אחרי שנתיים של מלחמה. כתוצאה מכך, התוצאה המעניינת ביותר – אני חווה אותה כל יום, כולל עכשיו, לפני שבאתי הנה, שמדינות רבות בעולם ומנהיגים רבים מאוד בעולם משחרים לפתחנו. זה לא אומר שכבר אין אתגרים. גלי אנטישמיות שוטפים את המערב כתוצאה משילוב של שני דברים: המיעוטים המוסלמיים הרדיקליים, שנכנסו כמעט לכל מדינה, קודם כול באירופה, ולכך מצטרפת ההסתה האנטישמית ברשתות החברתיות, הסתה שמוזנת על ידי ממשלות וארגונים אנטי-ציוניים, ואני אומר לכם, לצערי, מצטטים רבים בבית הזה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

היו"ר יעקב מרגי:

לא שתקת מתחילת דבריו. אני אקרא אותך לסדר. אזהרה האחרונה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

הם מצטטים רבים מהדברים שנאמרים בבית הזה, שאת חלקם שמענו עכשיו. אתם אומרים שזו הייתה מלחמה פוליטית, שאני לא רציתי להחזיר את החטופים, שרציתי לראות אותם מתים, שחיילי צה"ל רוצחים תינוקות כתחביב. אנחנו נלחמים באנטישמיות הזאת בכל העולם. העברנו עכשיו, רק עכשיו, למעלה מ-2 מיליארד שקל למשרד החוץ כדי להילחם בתעמולה הזאת. אני מאמין שצריך להילחם בה בשיטות חדשות, אבל לצד כל האתגרים - -

קריאות:

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

- - תראו את ההישגים הכבירים שלנו. רק אתמול בא הנה קנצלר גרמניה פרידריך מרץ. הוא בא הנה. הוא ביקש לבוא הנה - - -

סימון דוידסון (יש עתיד):

אתה לא יכול לבוא אליו.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

הוא ביקש לבוא הנה כדי להעמיק את הקשרים הביטחוניים.

קריאות:

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת, תודה.

מירב כהן (יש עתיד):

היו"ר יעקב מרגי:

מירב כהן, תודה. מירב בן ארי, תודה. אחרי התודות מגיעות הקריאות לסדר.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

איך אתם ששים לחזור על הדבר המגונה הזה של חוקר, של תובע מושחת שהואשם בפעולות מיניות נגד אחת מהעובדות שלו – דרך אגב, שונאת ישראל, האשימה אותו ב-sexual harassment, וכדי לברוח מזה הוא מאשים אותי, את שר הביטחון לשעבר - -

אופיר כץ (הליכוד):

היו"ר יעקב מרגי:

אופיר כץ.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

- - ובקרוב גם את חיילי צה"ל בפשעי מלחמה, ועל זה אתם אומרים: וואו, אתה לא יכול לנסוע למדינות שונות.

קריאות:

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

זה עליכם, זה על כל אחד מאיתנו, ובזה אתם מתגאים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

זה אומר הכול.

עדי עזוז (יש עתיד):

היו"ר יעקב מרגי:

עדי.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

זה עלינו, זה על כל אחד מכם, ואתם גם לא יודעים מה מתוכנן שם, על ידי גוף מושחת. את בית הדין הבין-לאומי אתם מצטטים?

היו"ר יעקב מרגי:

אל תפריעו לראש הממשלה שלכם.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

תתביישו לכם.

אופיר כץ (הליכוד):

כל מה שנגדו.

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת, תודה.

קריאות:

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הקואליציה, אתם לא מאפשרים לראש הממשלה להמשיך.

קריאות:

היו"ר יעקב מרגי:

תודה. נא לאפשר לראש הממשלה להמשיך. לא.

אופיר כץ (הליכוד):

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

BDS.

היו"ר יעקב מרגי:

קטי, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה.

אופיר כץ (הליכוד):

לצטט מהאג? לאן הגעתם? אתם לא נורמליים. אתם איבדתם את זה לגמרי.

היו"ר יעקב מרגי:

אופיר כץ, תודה. תאפשרו לי לנהל את הדיון. בבקשה, אדוני ראש הממשלה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

לצד כל האתגרים, תראו את ההישגים הכבירים. רק אתמול בא לכאן קנצלר גרמניה פרידריך מרץ כדי להעמיק את הקשרים הביטחוניים, הכלכליים והטכנולוגיים עם ישראל. בשבוע שעבר מימשנו עסקת ענק של מכירת מערכת חץ 3 ליירוט של טילים בליסטיים לגרמניה. אני מקווה שכולנו קולטים, אני מקווה שאתם קולטים, את גודל המהפך ההיסטורי שמתרחש כאן. לפני 80 שנה היינו עם מוכה ונרדף שהובל למשרפות בידי הקלגסים הנאצים, ואילו היום ישראל החזקה, שקמה מן האפר, מוכרת מערכות נשק מתקדמות לצבא של גרמניה הדמוקרטית - -

מירב כהן (יש עתיד):

- - - כמו השואה.

היו"ר יעקב מרגי:

מירב כהן, קריאה ראשונה.

מירב כהן (יש עתיד):

היו"ר יעקב מרגי:

את בקריאה ראשונה, מירב כהן.

קריאות:

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

- - מערכות שאמורות להגן על שמי אירופה כולה.

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת, מי שיוצא מהדיון לא יחזור עד אחרי ההצבעה – עד ההצבעה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

גם כשיש לנו חילוקי דעות עם גרמניה אנחנו לא מרכינים ראש. אנחנו עומדים בתוקף על האינטרסים החיוניים שלנו. זה לא רק עם גרמניה – עם כולם, כולם בלי יוצא מן הכלל. ויש עוד מעצמות עולמיות שמשחרות לפתחנו. אני משוחח בתדירות גבוהה עם ידידי הוותיק ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי. קבענו להיפגש בקרוב. אני חייב להגיד לכם, גם הודו – מדינת ענק עם מיליארד וחצי בני אדם - -

קריאות:

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

- - גם הודו רוצה להדק את הקשרים איתנו.

היו"ר יעקב מרגי:

מיכל שיר, תודה.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

היו"ר יעקב מרגי:

את בקריאה ראשונה.

קריאה:

שנייה.

דבי ביטון (יש עתיד):

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

ובכן, גרמניה, הודו - - -

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

למה אתה לא מדבר על חוק ההשתמטות?

בועז ביסמוט (הליכוד):

- - - מה יש לאדוני להפריע?

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

למה אתה שותק?

היו"ר יעקב מרגי:

יוראי להב.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

תשמע, זה יהיה עוד הפרכה של הקריסה המדינית המדומיינת שלכם. בסוף החודש אצא לארצות הברית לפגישה נוספת עם ידידי הנשיא טראמפ. זו תהיה הפגישה השישית שלי - - -

גלעד קריב (העבודה):

אתה עוצר בדרך באירופה?

היו"ר יעקב מרגי:

גלעד קריב, פעם ראשונה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

זאת תהיה הפגישה השישית שלי עם נשיא ארצות הברית מאז תחילת כהונתו בחודש ינואר השנה – יותר מכל מנהיג אחר בעולם. עכשיו, לפני כל פגישה יש ריטואל קבוע: אתם באים ומזהירים ומתבכיינים שצפויה התנגשות מדינית, כיפופי ידיים, כניעה ישראלית, ואחרי כל פגישה אתם מתאכזבים, כי התוצאות החיוביות מפתיעות אתכם שוב ושוב. ושוב, כמובן גם עם ארצות הברית לא חייבים להסכים על כל דבר. במקרים שנחוץ, אני עומד על האינטרסים החיוניים שלנו. לא תמיד זה נחוץ, אבל כשצריך - - -

עדי עזוז (יש עתיד):

העיקר החנינה.

היו"ר יעקב מרגי:

עדי.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

ארצות הברית הן וישראל הן שתי מדינות עצמאיות.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

מעצמות.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

יש לנו יחסי גומלין שמבוססים על ערכים משותפים וגם על אינטרסים משותפים שרק התחדדו. לישראל אין בעלת ברית טובה יותר מארצות הברית, ולארצות הברית אין בעלת ברית טובה יותר מישראל. אני רוצה להזכיר לכם את מה שאמר בימים האחרונים שר המלחמה האמריקני פיט הגסת'. הוא אמר כך: הנשיא טראמפ אוהב לעזור רק למדינות חזקות שעוזרות לעצמן, כמו ישראל.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

וטורקיה.

היו"ר יעקב מרגי:

מטי הרכבי, את לפני קריאה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אני מוסיף שיש לנו מגעים רצופים עם מעצמה עולמית נוספת, רוסיה. אני משוחח עם הנשיא פוטין על בסיס קבוע, והקשר האישי הזה בין עשרות השנים משרת אינטרסים חיוניים שלנו, כולל עכשיו, כולל ניסיונות למנוע מאיתנו להגן על גבולנו הצפוני. הדבר הזה כמובן לא יקרה. ובכן, ארצות הברית, הודו, גרמניה, רוסיה, הן ארבע מעצמות שהקשרים איתן התחזקו מאוד בשנתיים האחרונות. ולא רק המעצמות הגדולות באות אלינו. מדינות נוספות רבות רוצות בקרבתנו, גם במזרח התיכון, גם במזרח הרחוק, גם באמריקה הלטינית – מתחולל שם שינוי גדול מאוד – גם באפריקה. חברות וחברי הכנסת, אנחנו מתקרבים לסוף שנת 2025, זאת אומרת, אנחנו מתקרבים לסוף הרבע הראשון של המאה ה-21.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

עם 250 - - -

היו"ר יעקב מרגי:

תודה רבה.

קריאות:

היו"ר יעקב מרגי:

תודה. זהו. קריאת ביניים. קריאת ביניים.

קריאות:

היו"ר יעקב מרגי:

אני אקרא אותך לסדר. בבקשה, חברי הכנסת. אתה רוצה - - -

קריאות:

היו"ר יעקב מרגי:

חבר הכנסת שקלים, פעם ראשונה.

אושר שקלים (הליכוד):

זה מה שאתה רוצה?

היו"ר יעקב מרגי:

חבר הכנסת שקלים.

נאור שירי (יש עתיד):

אושר, אותך ל-Looney Tunes.

אושר שקלים (הליכוד):

שב בשקט - - -

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

רבע המאה הזה - -

אושר שקלים (הליכוד):

היו"ר יעקב מרגי:

נאור, אתה לפני.

נאור שירי (יש עתיד):

הכנה לפני.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

- - עמד במידה רבה בצל האיום שנשקף לעולם החופשי מן האסלאם הרדיקלי. בתחילת המאה 21, ב-11 בספטמבר 2001, ביצעו מחבלי אל-קאעידה את פיגועי הטרור המחרידים בארצות הברית. המערב חווה על בשרו בעוצמה, הייתי אומר בעוצמה חסרת תקדים, את סכנת הקנאות האסלאמית. בחלוף רבע מאה, הסכנה הזו עדיין איתנו, אבל יש קרן אור אחת ברורה של תקווה. התקווה היא מדינת ישראל, מדינת ישראל, שעמדה במלחמה קשה וממושכת בשבע חזיתות מול האסלאם הרדיקלי, מול איראן ושלוחות הטרור שלה. פעם אחר פעם הדגשתי במלחמה, ביום השני: אנחנו נשנה את פני המזרח התיכון. אמרתי – לא משום שנלחמנו בחמאס, הרי כיוונו את כל האש לשם בהתחלה, אבל היה ברור לי שאנחנו נלחמים בציר האיראני, ובתנועת שעון, ממש בשעון, משעה 07:00 התחלנו להסתובב - - -

נאור שירי (יש עתיד):

07:00?

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

07:00 לפי השעון, אם תראה את הגיאוגרפיה.

נאור שירי (יש עתיד):

חשבתי 06:29.

היו"ר יעקב מרגי:

נאור שירי, פעם ראשונה.

נאור שירי (יש עתיד):

לא הבנתי.

היו"ר יעקב מרגי:

נאור שירי, פעם ראשונה.

קריאות:

היו"ר יעקב מרגי:

אופיר, אופיר.

אופיר כץ (הליכוד):

יאללה, יאללה, תעופי - - -

היו"ר יעקב מרגי:

אופיר, פעם ראשונה.

קריאות:

היו"ר יעקב מרגי:

אופיר, אתה לא מקשיב לי.

אופיר כץ (הליכוד):

- - - שנפלו בעזה, הילדים שלהם - - -

היו"ר יעקב מרגי:

אופיר כץ.

קריאות:

היו"ר יעקב מרגי:

תודה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה זה?

היו"ר יעקב מרגי:

מירב.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני ממש לא מפריעה.

רון כץ (יש עתיד):

היו"ר יעקב מרגי:

רון כץ, תודה. בבקשה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

מתחילת המלחמה, שבה החלטנו להתרכז בחמאס - - -

קריאות:

היו"ר יעקב מרגי:

נא לא להפריע. חברי הכנסת, לא להפריע.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתם כל הזמן מפריעים.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

מתחילת המלחמה, שהתחלנו עם חמאס ועברנו לחיזבאללה ואחר כך עברנו לסוריה והשמדנו את הצבא הסורי - -

נאור שירי (יש עתיד):

הם התחילו. אתה משכתב את ההיסטוריה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

- - ואחר כך לאיראן - -

היו"ר יעקב מרגי:

אתה רוצה לצאת? רק תקרוץ לי.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

- - ובדרך המליציות בעיראק, וגם ביהודה ושומרון, החזית שאיראן ניסתה לכפות עלינו בהזרמת נשק – בכל החזיתות הללו פעלנו, והייתה לנו מטרה אחת עליונה: לפרום את עניבת החנק של איראן; להרחיק מעלינו שני איומים קיומיים: האיום הגרעיני ואיום הטילים הבליסטיים.

מירב כהן (יש עתיד):

אבל איראן משתקמת, חמאס משתקם. עכשיו.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

כשאמרתי שאנחנו נשנה את פני המזרח התיכון, רבים – וגם כאן. הרי אתם כל הזמן מזלזלים וצועקים ומקניטים.

מירב כהן (יש עתיד):

רואים את חמאס משתקם.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אתם ממש תדאגו לחמאס. כן, אתם ממש תילחמו. אתם.

נאור שירי (יש עתיד):

אתה תילחם?

קריאות:

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

רבים זלזלו בך.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה תילחם בחמאס?

היו"ר יעקב מרגי:

מה קרה? מה קרה?

נאור שירי (יש עתיד):

אתה תדאג לחמאס.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אתה תדאג לחמאס.

היו"ר יעקב מרגי:

חברים, מה קרה?

קריאות:

היו"ר יעקב מרגי:

שעה ורבע הטחתם פה דברים קשים - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

אנחנו נדאג לחמאס?

היו"ר יעקב מרגי:

- - הוא נגע בכם קצת, קליל, מה קרה?

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה 20 שנים ראש ממשלה. אתה שילמת מזומן לחמאס.

היו"ר יעקב מרגי:

מירב בן ארי.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

היו"ר יעקב מרגי:

בליאק.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה שילמת מזומן לחמאס.

היו"ר יעקב מרגי:

מירב בן ארי, את לפני קריאה.

היו"ר יעקב מרגי:

אתם תצעקו - - -

נעמה לזימי (העבודה):

היו"ר יעקב מרגי:

לשבת. נעמה לזימי, בעמידה, קריאה ראשונה. נעמה לזימי, את בקריאה ראשונה.

קריאות:

היו"ר יעקב מרגי:

ועכשיו את בקריאה שנייה.

קריאות:

היו"ר יעקב מרגי:

ואת בקריאה שלישית. נא להוציא את נעמה לזימי, בבקשה.

נעמה לזימי (העבודה):

- - - הכתם על הידיים שלך - - -

קריאות:

היו"ר יעקב מרגי:

נא להוציא את נעמה לזימי, בבקשה. חברי הכנסת, אני לא אאפשר קריאות ביניים בעמידה. (חברת הכנסת נעמה לזימי יוצאת מהאולם).

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

- - - עם חמאס.

היו"ר יעקב מרגי:

ומי שלא יקשיב ליושב-ראש - - -

גלעד קריב (העבודה):

אתה וסנוואר.

היו"ר יעקב מרגי:

בבקשה. תודה. גלעד קריב, אתה רוצה פעם שנייה, אני אתן לך - - -

גלעד קריב (העבודה):

היו"ר יעקב מרגי:

תאמין לי, בנדיבות. עשר דקות ויותר אמרת דברים קשים ונוקבים ובזלזול. בבקשה, אדוני.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

כמה הוא יכול לדבר? לא מספיק - - -

קריאות:

היו"ר יעקב מרגי:

בבקשה, אדוני.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

הצעקות שלכם לא יסתירו את העובדה שאתם קראתם להפסיק את המלחמה בכל מחיר. אתם אמרתם לעצור לפני רפיח.

קריאות:

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה שילמת מזומן.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

על כל הצעדים אמרתם לא.

קריאות:

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת, נא לאפשר לראש הממשלה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

בנית את חמאס.

היו"ר יעקב מרגי:

בליאק, פעם ראשונה.

דבי ביטון (יש עתיד):

היו"ר יעקב מרגי:

חברת הכנסת דבי ביטון, פעם ראשונה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

- - - היא מדברת מדם ליבה.

היו"ר יעקב מרגי:

אני יודע. גם הקריאה הראשונה יצאה מדם ליבי.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

לכל הצעדים שאני וחבריי החלטנו במהלך המלחמה ושינו את פני המלחמה, שינו את מעמדה של ישראל, החזירו אותנו לצמרת העולמית – לכל הצעדים הללו אתם אמרתם לא.

מירב כהן (יש עתיד):

היו"ר יעקב מרגי:

מירב כהן, את בקריאה ראשונה. מירב כהן, את בקריאה ראשונה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

לא לכניסה לרפיח, לא לתפיסת ציר פילדלפי, לא לתקיפת חיזבאללה בלבנון - -

מיקי לוי (יש עתיד):

אוהל של החיזבאללה אתה פחדת לפנות.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

- - לא לכניסה למעוז האחרון של החמאס בעזה ולא להחלטה שלי ללכת רק על עסקת שחרור חטופים מלאה.

מיקי לוי (יש עתיד):

לא נכון. אתה משקר.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

לא חצי, הכול. על הכול אתם אמרתם לא, לא לעשות. רק להיכנע, להיכנע לתכתיבי החמאס.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

ואז סנוואר היה חי, דף היה חי, נסראללה היה חי, אסד היה בסוריה ואיראן הייתה עם כל המאגר הגרעיני שלהם, עם כל הטילים, עם כל השאר.

מיקי לוי (יש עתיד):

אתה דיברת על - - -

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

ומה אתם אמרתם על שחרור החטופים?

היו"ר יעקב מרגי:

מיקי.

מירב כהן (יש עתיד):

מי המציא את הפעימות? רק אתה.

מיקי לוי (יש עתיד):

אתה דיברת על הפעימות.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

מה אתם אמרתם? לא תוכלו להסתיר את זה בצעקות שלכם.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה אמרנו? מה?

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

לא תוכלו.

דבי ביטון (יש עתיד):

שראש הממשלה - - - חטופים.

היו"ר יעקב מרגי:

דבי ביטון.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אמרתם: אין סיכוי בעולם, אין סיכוי בעולם שגם נילחם וגם נצליח להחזיר את כל החטופים - - -

קריאות:

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

זה יגזור דין מוות על החטופים ויקלע אותנו לבידוד מדיני, כך אמרתם.

מירב כהן (יש עתיד):

- - - פוליטית. לא היית מוכן - - -

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

וכשאמרתי: לא, לא, אנחנו נחזיר את כולם, אמרתם: גם את העשרה האחרונים? הם נידונים לכליה שם. לעולם לא נוציא אותם.

מיקי לוי (יש עתיד):

- - - נרצחו בעזה.

מירב כהן (יש עתיד):

לא היית מוכן - - -

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

ואמרתי: אני אוציא אותם. אני אוציא אותם. אתם לא האמנתם.

קריאות:

מי המציא את הפעימות - - -

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

וגם הפעם לא הקשבתי לכם, וטוב שכך.

היו"ר יעקב מרגי:

מירב, אני רואה שאת רוצה לצאת.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

סירבתי להיכנע לתבוסה ולחולשה התהומית הזאת שלכם. כשבאים למבחן, אחר כך אתם משכתבים את ההיסטוריה.

מיקי לוי (יש עתיד):

מאוהל של החיזבאללה פחדת.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אתם באים ואומרים מי נלחם בחמאס.

היו"ר יעקב מרגי:

מיקי לוי, אי-אפשר ככה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אתם באתם - - - החמאס.

היו"ר יעקב מרגי:

אחר כך תתלוננו שלא נותנים לכם.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אתה בנית את החמאס.

היו"ר יעקב מרגי:

בליאק.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

על מי אתם מטיפים? על מה אתם מטיפים?

מירב כהן (יש עתיד):

אתה העברת מיליונים - - -

היו"ר יעקב מרגי:

מירב כהן, לא הותרת לי ברירה – פעם שנייה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אני סירבתי להיכנע לתכתיב שלכם שאיכנע לתכתיבי החמאס - - -

מירב כהן (יש עתיד):

גם עכשיו אתה מעביר להם כסף.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

והלחץ הצבאי שהפעלנו על מחבלי החמאס על ידי כניסה של לוחמינו הגיבורים – שייתכן שחלקם יושבים כאן. תודה רבה לכם. מצדיע לכם, בשתי הידיים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

- - - חוק ההשתמטות.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

חוק ההשתמטות. על מה אתה מדבר?

נאור שירי (יש עתיד):

חוק ההשתמטות והסרבנות אתם - - -

היו"ר יעקב מרגי:

תודה, נאור שירי.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

הלחץ הצבאי שאנחנו הפעלנו על החמאס בעיר עזה - -

נאור שירי (יש עתיד):

אתם מוחאים כפיים. תתביישו. הם צריכים לזרוק עליך - - -

היו"ר יעקב מרגי:

נאור שירי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

- - והלחץ המדיני - - -

היו"ר יעקב מרגי:

פעם שנייה, נאור שירי, אתה לא מתייחס אליי. אני רגיל לזה שמישהו לא מתייחס אליי.

נאור שירי (יש עתיד):

סרבנים.

היו"ר יעקב מרגי:

אלמוג, תודה. אלמוג, תודה. אל תעזרו לי. הם עומדים בקצב טוב. תודה.

קריאות:

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

הלחץ הצבאי - - -

היו"ר יעקב מרגי:

נראה לי שיש לך שמיעה סלקטיבית. בואי שבי פה, תשמעי טוב מה קורה פה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני שומעת רק אותם.

היו"ר יעקב מרגי:

אני שומע אותך בינתיים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני לא דיברתי מילה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה. נא לא להפריע לי. בבקשה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

הלחץ הצבאי שאנחנו הפעלנו - - -

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת, בבקשה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אדוני היושב-ראש, אני מודה לך.

נאור שירי (יש עתיד):

אגף הסרבנים - - -

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

חוק הסרבנות - - -

היו"ר יעקב מרגי:

נאור שירי, פעם שלישית. לא הותרת לי ברירה. החוצה. נא להוציא את נאור שירי החוצה.

נאור שירי (יש עתיד):

על מה בכלל מדבר - - -

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

ברא, ברא.

קריאה:

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת של הקואליציה, תודה.

דבי ביטון (יש עתיד):

איפה הכסף? איפה?

היו"ר יעקב מרגי:

דבי, פעם שלישית. תודה. דבי.

דבי ביטון (יש עתיד):

שרה במדינת ישראל, ברא, ברא – אתה רואה את זה?

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה לא מסתכל.

היו"ר יעקב מרגי:

דבי ביטון. לא, סליחה, פעם שנייה. לא, להשאיר אותה, זו פעם שנייה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה לא מסתכל בכלל.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אדוני היושב-ראש.

היו"ר יעקב מרגי:

דבי ביטון, פעם שנייה. תשאיר אותה, להשאיר אותה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אדוני היושב-ראש, אני מבקש ממך - -

דבי ביטון (יש עתיד):

פעם שנייה, שמעתם? זה לא צורה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

- - תתחשב בלחץ הנפשי של חברי הקואליציה - -

היו"ר יעקב מרגי:

אני דואג לבריאות שלהם.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אין צורך.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

- - כי רבים מהם יודעים שהם לא יהיו כאן אחרי הבחירות הבאות. תן להם הזדמנות להתבטא. לא יקרה שום דבר.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אמרת "חברי הקואליציה". אנחנו אופוזיציה.

מיקי לוי (יש עתיד):

אתה לא תהיה כאן. אנחנו ננצח אותך.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אז בוא נלך לבחירות עכשיו.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה לא - - - הקואליציה זה שם.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה, חברי הכנסת. מה קרה?

מיקי לוי (יש עתיד):

אנחנו ננצח אותך, ואתה יודע את זה. אתה יודע את זה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

קואליציה זה שם.

היו"ר יעקב מרגי:

אני ראיתי שגיליתם איפוק בחצי הראשון של הדיון, הייתם ילדים טובים, מה קרה?

קריאה:

אבל סליחה, תראה מה קורה.

היו"ר יעקב מרגי:

לא יכולים לשמוע?

מירב בן ארי (יש עתיד):

כי אתה לא מתייחס - - -

מיקי לוי (יש עתיד):

אנחנו ננצח אותו. הוא לא יהיה פה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה, תודה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אנחנו כאן. זה האופוזיציה, ושם זה הקואליציה.

היו"ר יעקב מרגי:

בבקשה, חברי הכנסת, בבקשה.

עדי עזוז (יש עתיד):

אתה מדבר על - - -

קריאות:

יש שני צדדים לאולם.

עדי עזוז (יש עתיד):

ילדים הולכים לישון כל היום - - -

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אתה יודע, התחרות על מקום בארבעה מנדטים היא תחרות כל כך עזה.

היו"ר יעקב מרגי:

עדי, פעם ראשונה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

הם על ארבעה מנדטים.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

- - - 14.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אתה יודע כמה מאמץ הם עושים כדי להישאר בזה?

מירב בן ארי (יש עתיד):

אז בוא נלך לבחירות.

היו"ר יעקב מרגי:

מירב.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

צריך להעלות את הטונים עוד, עוד.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אם אתה כל כך בטוח בעצמך.

היו"ר יעקב מרגי:

מירב, אני אקרא אותך לסדר.

קריאות:

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אני לא יודע, אם אני אשמע אותך, אולי זה יגדיל את הסיכויים שלך.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

בוא נלך לבחירות. אם אתה כל כך בטוח בעצמך – נלך לבחירות.

היו"ר יעקב מרגי:

יוראי להב הרצנו, פעם ראשונה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

בוא נלך לבחירות. יש לך 800 מנדטים.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אם יהיו ארבעה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אז יאללה, למה אתה מחכה - - -

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אולי יהיה לך כיף. יש לנו רק ארבעה מנדטים, לך יש 50.

היו"ר יעקב מרגי:

אושר שקלים, נראה לי שאתה רוצה לצאת. אושר שקלים, אתה בדרך.

מיקי לוי (יש עתיד):

בבקשה, בחירות.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

בוא נלך לבחירות.

מירב בן ארי (יש עתיד):

ממה אתה מפחד?

מיקי לוי (יש עתיד):

מה קרה - - -

היו"ר יעקב מרגי:

הם לא עומדים, זה לא.

קריאה:

ארבעה מקומות, 26, השתגעו לגמרי.

היו"ר יעקב מרגי:

קטי, תחזיקי אותו.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אם ראש ממשלת 7 באוקטובר כל כך בטוח בעצמו - - -

היו"ר יעקב מרגי:

יוראי להב הרצנו.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

רוב הצעקות באות מיש עתיד.

מירב בן ארי (יש עתיד):

בוא נלך לבחירות, יא פחדנים.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

ואנחנו צריכים לענות על השאלה: האם ליש עתיד יש עתיד?

דבי ביטון (יש עתיד):

פסיכולוגית.

היו"ר יעקב מרגי:

דבי ביטון, החוצה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

כנראה שהם לא מאמינים בזה.

היו"ר יעקב מרגי:

פעם שלישית, דבי ביטון - - -

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

כי הם נלחמים בציפורניים להיכנס לארבעה מנדטים. בסדר.

דבי ביטון (יש עתיד):

אני מזכירה לאדוני ראש הממשלה שהוא מדבר על צעקות – יש לו פסיכולוגית בבית. צעקות - - - בבית.

היו"ר יעקב מרגי:

דבי, לא בעמידה. נא לצאת.

קריאה:

פספוס. אתם משתמטים - - -

היו"ר יעקב מרגי:

אתם תפסידו את הדברים של ראש האופוזיציה בסוף.

קריאה:

לא, אנחנו לא מעוניינים.

היו"ר יעקב מרגי:

אם נוציא אתכם לא תשמעו, חבל.

אושר שקלים (הליכוד):

זה עוד לפני נעם תיבון.

היו"ר יעקב מרגי:

בבקשה, נא לא להפריע לי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אושר, תסתכל טוב על הכנסת. תסתכל. יצא - - -

היו"ר יעקב מרגי:

תודה, מירב. מירב, את פעילה היום.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אין לי ברירה.

היו"ר יעקב מרגי:

לא, יש ברירה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הלחץ הצבאי שהפעלנו על מחבלי החמאס בעיר עזה - -

קריאות:

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

- - והלחץ המדיני שהפעיל הנשיא טראמפ השלימו זה את זה והביאו לשחרור כל החטופים.

קריאה:

טראמפ הביא לשחרור כל החטופים.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

20 חטופים חיים. אתם לא האמנתם שנצליח לעשות זאת, אבל אני האמנתי וחבריי האמינו, ועשינו זאת.

גלעד קריב (העבודה):

את כרמל גת אתה זוכר?

היו"ר יעקב מרגי:

גלעד.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

וגם ברגעים אלה, גם ברגעים הללו - -

היו"ר יעקב מרגי:

הם ספרו לי כבר עשר קריאות עליך.

גלעד קריב (העבודה):

היו"ר יעקב מרגי:

כן, אתה בראשונה. בבקשה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

- - אנחנו משקיעים מאמצים להחזיר הביתה את גיבור ישראל, לוחם היס"מ רני גואילי, שמוחזק כחטוף חלל ברצועת עזה. אני אומר כאן למשפחת גואילי האצילה, לאיציק, טליק, עומרי ושירה: אנחנו לא נרפה מן המשימה הזאת, המשימה הקדושה הזאת, להחזיר את רני הביתה. אנחנו על סף סיום השלב הראשון של תוכנית 20 הנקודות של הנשיא טראמפ, ועכשיו אנחנו מתמקדים במשימה הבאה - -

קריאות:

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

- - שהיא פירוק החמאס מנשקו ופירוז רצועת עזה. ואני לא מחדש לכם, אני חושב, כשאני אומר שהחמאס כל הזמן מפר, בצורה מתמדת - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

יש על מי לסמוך.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

- - את הסכם הפסקת האש. איך אמר ח'אלד משעל אתמול? נמשיך בדרכנו ולא נתפרק מנשקנו. אבל אנחנו – על זה אני מתחייב לכם – לא נאפשר למרצחי החמאס להתחמש צבאית ולאיים עלינו מחדש. אנחנו פועלים מדי יום למנוע זאת, והמשימה הזאת תושלם. היא תושלם, כפי שאני אמרתי וכפי שאמר הנשיא טראמפ, או בדרך הקלה או בדרך הקשה. חברי הכנסת, על סף סיומו של הרבע הראשון של המאה ה-21 ביססנו את מעמדנו כמעצמה בתחומים רבים. בתהליך עקבי שהובלתי עם חבריי לממשלות ישראל, טיפחנו את עוצמתנו, הנהגנו כלכלה חופשית, עודדנו חדשנות טכנולוגית, ניהלנו מאבק נחוש בתוכנית הגרעין של איראן - -

גלעד קריב (העבודה):

רק לא הכנת את צה"ל.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

- - ריסקנו את ציר הרשע האיראני - -

היו"ר יעקב מרגי:

גלעד קריב, פעם שנייה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

- - ויצרנו מארג של קשרי חוץ ענפים. כל מה שתיארתי כאן - - -

קריאות:

היו"ר יעקב מרגי:

סבלנות.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

כל מה שתיארתי כאן הוא היפוך היוצרות בהיסטוריה של העם היהודי. במשך אלפיים שנה סבלנו מגלי אנטישמיות חוזרים ונשנים, מהגליות, מפוגרומים, ממעשי רצח המוניים. ההבדל הוא שבעבר היינו חסרי ישע ולא יכולנו לעשות כלום.

עדי עזוז (יש עתיד):

עכשיו - - -

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אבל היום אנחנו מכים באלה שקמים עלינו לכלותינו. הטיפוח השיטתי של עוצמתנו הוא הפתרון להבטחת קיומנו ועתידנו.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

- - - לסכן את ביטחון ישראל.

היו"ר יעקב מרגי:

יוראי להב הרצנו, פעם שנייה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

חוק ההשתמטות מסכן את ביטחון ישראל.

היו"ר יעקב מרגי:

יוראי להב הרצנו, פעם שנייה. יוראי, פעם שנייה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

מול אלה שמבקרים אותנו איננו חשים פיק ברכיים.

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר יעקב מרגי:

טלי.

מיקי לוי (יש עתיד):

מה עם - - - ועדת חקירה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

איננו רועדים – תמתין.

היו"ר יעקב מרגי:

זכית, ענה לך.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

איננו רועדים כעלה נידף ברוח. אולי כך אתם נוהגים מול ביקורת בין-לאומית שחלקה מצטטת אתכם, אבל אנחנו לא נוהגים כך. אנחנו עומדים איתן, קולנו נשמע ברמה. אנחנו עומדים איתן מול מבקשי נפשנו, ואנחנו מכים בדורשי רעתנו. ואנחנו עושים עוד משהו, חברי הכנסת וחברות הכנסת, כמדינה חזקה ויציבה אנחנו פועלים כל הזמן, בשקט-בשקט, להרחיב את מעגל השלום עם שכנינו. אני מאמין שכך יקרה, אבל כדי שכך יקרה, אני לא מרחיב על כך מעבר למה שאני עושה היום. אני מזכיר לכם שהסכמי אברהם - - -

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

היו"ר יעקב מרגי:

יבגני, תודה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

הסכמי אברהם הושגו לאחר שלוש - - -

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

היו"ר יעקב מרגי:

יבגני, פעם ראשונה. אני מבין שאתה רוצה את זה. פעם ראשונה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

כשרק שלושה אנשים ידעו עליהם.

היו"ר יעקב מרגי:

אל תתקדם.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אחד מהם יושב כאן, בצד שלנו, יריב. אנחנו פועלים ונמשיך לפעול להרחבת מעגל השלום. בעוד כמה ימים, חברי וחברות הכנסת, אנחנו נחגוג את חנוכה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

חוק ההשתמטות.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

מאז פרוץ המלחמה הדגשנו שמדובר במאבק של טוב מול רע, של אור מול חושך. מדינת ישראל היא אור גדול. החיילים והחיילות שלנו, המפקדים והמפקדות שלנו בצה"ל ובכוחות הביטחון - -

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

בחורי הישיבות.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

- - הם בנות ובני האור. כולם מגשימים את חזונו של הרצל על דור המכבים שיקום, כך הוא אמר, ושב לתחייה.

עדי עזוז (יש עתיד):

בוא תשמע אותם בוועדות.

היו"ר יעקב מרגי:

עדי, פעם שנייה. עדי עזוז, פעם שנייה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

הלוחמים, הפצועים והנופלים - -

טלי גוטליב (הליכוד):

די כבר.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

- - שבלעדיהם לא היינו כאן - -

היו"ר יעקב מרגי:

טלי.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

- - משתייכים לדור הניצחון המופלא.

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר יעקב מרגי:

טלי, את לא מסייעת לו.

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר יעקב מרגי:

אבל קראתי אותה לסדר, לא צריך - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר יעקב מרגי:

תודה. תשמרו כוחות, יש לכם עוד מעט לשמוע נאום. נא לא להפריע.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

דור הניצחון ממשיך את גבורת עמנו. מולכם בבית הזה, שמדברים על קריסה, אני מדבר על תקומה - -

שרון ניר (ישראל ביתנו):

- - - השתמטות - - -

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

- - על גאווה לאומית, על זקיפות קומה.

טלי גוטליב (הליכוד):

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אני עדיין מקווה שנצליח להדביק אתכם ברוח הזאת.

טלי גוטליב (הליכוד):

הלוואי.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

נמשיך לעשות, ובעזרת השם נמשיך להצליח.

מירב בן ארי (יש עתיד):

בלי לנסוע לאירופה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אבל, חברות וחברי הכנסת, הבטחתי להתייחס לדברים שאמרתם. אז קודם כול, לגבי חוק הגיוס - - -

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

השתמטות.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אני שומע – כן, כן, שמעתי אתכם, אז תשמעו אותי עכשיו. בשבוע האחרון אנחנו הנחנו על שולחן הכנסת בוועדת החוץ והביטחון את חוק הגיוס.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

השתמטות.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

חוק הגיוס הוא תחילתו של תהליך היסטורי לשילוב הציבור החרדי בשירות בצה"ל ומערכות הביטחון.

מיקי לוי (יש עתיד):

מבדיל בין דם לדם.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

החוק משלב בין יעדי גיוס משמעותיים פי שלושה או פי ארבעה מהחוק - - -

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אפס, אפס.

היו"ר יעקב מרגי:

יוראי, פעם שלישית ואחרונה – להוציא את יוראי להב.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

- - - בביטחון ישראל - - - זה לא יביא לגיוס של חרדי אחד, ואתה יודע את זה.

היו"ר יעקב מרגי:

פשוט לא תישארו לשמוע את היושב-ראש שלכם. תודה, נא להוציא אותו.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אתה מסכן את ביטחון ישראל.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה, תודה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה זה השוק הזה?

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר יעקב מרגי:

טלי, תודה. הוצאנו אותו.

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר יעקב מרגי:

הוצאתי אותו. את כועסת? אחזיר אותו.

טלי גוטליב (הליכוד):

אני כועסת שכל פעם הוא אומר אותו דבר.

היו"ר יעקב מרגי:

את מפריעה לראש הממשלה.

טלי גוטליב (הליכוד):

- - - היוראי הזה.

היו"ר יעקב מרגי:

את מפריעה לראש הממשלה.

טלי גוטליב (הליכוד):

סליחה, אדוני ראש הממשלה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

החוק משלב בין יעדי גיוס משמעותיים, פי ארבעה – לדייק – פי ארבעה ממה שהחוק - -

מאיר כהן (יש עתיד):

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

- - של ממשלת הדף הלבן, ותחתמו פה, הביאה לציבור החרדי, לחברי הכנסת.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

ממשלת הדף הלבן - - -

היו"ר יעקב מרגי:

יסמין, יסמין.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

כל גדוד סדיר שנוסף, שמגיע מהציבור החרדי, ישחרר עשרה גדודי מילואים, ובהיקף גדול ומלא – מאות גדודי מילואים. זו פשוט מתמטיקה. והחוק גם מסדיר את מעמדם - -

יסמין פרידמן (יש עתיד):

- - - 280,000?

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

- - של לומדי התורה שתורתם אומנותם.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

רק זה מה שהוא עושה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

עולם התורה שמר עלינו במשך אלפי שנים והוא ימשיך לשמור עלינו - -

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

- - אבל כמובן, בשילוב גיוס של הציבור החרדי לשירות צה"ל.

היו"ר יעקב מרגי:

מיכל שיר, פעם שנייה. יש הבדל בין קריאת ביניים להפגנה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

חוק השתמטות על מלא.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

בניגוד לחוק שלכם.

היו"ר יעקב מרגי:

את בפעם שנייה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

היו"ר יעקב מרגי:

בליאק, אתה לוחץ אותי.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

- - - שאסור לתת ליאיר לפיד לענות.

היו"ר יעקב מרגי:

קטי, תודה, תודה, תודה.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

היו"ר יעקב מרגי:

קטי - - -

בועז טופורובסקי (יש עתיד):

- - - לתת לו לדבר.

היו"ר יעקב מרגי:

- - - שמעתי בשתיקה.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

יאיר לפיד צריך - - -

היו"ר יעקב מרגי:

תודה, תודה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

מכובדי, אתה רוצה לדעת מה זה חוק השתמטות? חוק השתמטות זה החוק שאתם הבאתם. אפשר לשרת פחות משנה – אצלנו שירות מלא. אפשר לשרת בבית חולים, זה חשוב, זה נחשב לחוק גיוס – אצלנו רק שירות בצה"ל - -

מיקי לוי (יש עתיד):

לא היה 7 באוקטובר.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

- - במוסד, בשב"כ, במג"ב, במשטרת ישראל. שלכם זה חוק ההשתמטות – שלנו זה חוק הגיוס האמיתי. אז אל תטיפו לנו מוסר. תודה.

מיקי לוי (יש עתיד):

זה שקר, פשוט שקר.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

זה מסע שצריך להתחיל בו - - -

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

זו התחלה חשובה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

משתמטים.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אנחנו נמשיך בה ונשנה - -

מירב כהן (יש עתיד):

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

- - את ההיסטוריה. אתם לא רוצים גיוס – אתם רוצים שהמציאות - -

יסמין פרידמן (יש עתיד):

אתה לא מאמין לעצמך - - -

היו"ר יעקב מרגי:

יסמין, פעם שנייה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

- - הזאת של אי-גיוס תימשך.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

היו"ר יעקב מרגי:

יסמין, פעם ראשונה, סליחה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

הרי אתם מעוניינים רק בפוליטיקה, לא בשום דבר אחר.

היו"ר יעקב מרגי:

לא בעמידה.

מירב כהן (יש עתיד):

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

עכשיו לגבי ועדת החקירה. אני שמעתי את הטענה שלכם, שכל העם רוצה – 74% רוצים ועדת חקירה ממלכתית.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

כן.

מאיר כהן (יש עתיד):

כן.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אבל כשאתה מוסיף להם, מי לא ירצה?

מיקי לוי (יש עתיד):

כן, כן.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

ממלכתי – גם אנחנו מביאים חוק ממלכתי. אבל כשאתה שואל אותם - -

מירב כהן (יש עתיד):

- - - לא רצית. ברוגלות לא רצית.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

- - ותשאלו אותם. הרי עדיין יש לכם תקציבים ביש עתיד. עדיין יש לכם כמה תקציבים. תשאלו אותם, אתם מסכימים שוועדת חקירה ממלכתית - -

סימון דוידסון (יש עתיד):

לך יש - - -

היו"ר יעקב מרגי:

דוידסון, תודה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

- - תמונה על ידי נשיא בית המשפט העליון - - -

סימון דוידסון (יש עתיד):

היו"ר יעקב מרגי:

דוידסון, דוידסון?

מיקי לוי (יש עתיד):

כן, כן.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

המספרים צונחים מייד, משום שאנחנו רוצים - -

מירב כהן (יש עתיד):

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

- - אנחנו רוצים חוק שיביא - -

מירב כהן (יש עתיד):

היו"ר יעקב מרגי:

מירב.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

- - להסכמה רחבה בציבור.

מירב כהן (יש עתיד):

אוי, נו, באמת.

היו"ר יעקב מרגי:

מירב, מירב, את רוצה לצאת?

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אנחנו חשבנו מהי הדרך הטובה ביותר - -

היו"ר יעקב מרגי:

רק תגידי לי.

מיקי לוי (יש עתיד):

הוא אמר שהוא יכיר - - -

היו"ר יעקב מרגי:

מיקי, תודה. מיקי. מיקי, ישבת פה כמה שעות, בכיסא הזה, נכון? תודה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

- - להגיע להסכמה לאומית אחרי אסון גדול.

מירב כהן (יש עתיד):

רק - - -

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

הסתכלנו – לא. הסתכלנו בעולם. היה אסון גדול, גדול מאוד – כמעט 4,000 נטבחים. קוראים לזה 11 בספטמבר בארצות הברית, וארצות הברית עמדה בפני השאלה - -

מירב כהן (יש עתיד):

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

- - איך נחקור את זה?

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

היו"ר יעקב מרגי:

מיכל שיר, תודה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

עם ועדה של צד אחד או צד אחר? לא. הם הסכימו להקים ועדה שוויונית – חצי רפובליקנים, חצי דמוקרטים.

מירב כהן (יש עתיד):

היו"ר יעקב מרגי:

מירב.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

משום שהם רצו למנוע את השימוש - - -

מירב כהן (יש עתיד):

היו"ר יעקב מרגי:

מירב, פעם שנייה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

הם רצו למנוע את השימוש בוועדה כקרדום פוליטי. אנחנו מקדמים ועדת חקירה דומה, ועדת חקירה לאומית - -

מיקי לוי (יש עתיד):

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

- - לחקירת אירועי 7 באוקטובר ומה שהוביל אליהם. הקמת ועדת החקירה - - -

מירב כהן (יש עתיד):

היו"ר יעקב מרגי:

מירב כהן, את רוצה לצאת? זה יהיה בקרוב.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

הקמת ועדת החקירה והרכבה ייעשו בצורה שוויונית בין הקואליציה לאופוזיציה. מי יכול להתנגד לזה?

קריאות:

אנחנו.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

רק מי שלא רוצה לחשוף את חקר האמת. רק מי שרוצה להשתמש בטריק מילולי - - -

יסמין פרידמן (יש עתיד):

היו"ר יעקב מרגי:

יסמין.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

כדי להביא לוועדת חקירה שתוצאותיה ידועות מראש. אנחנו לא שם.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

היו"ר יעקב מרגי:

יסמין, פעם שנייה.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

הוא שאל, אני עונה.

היו"ר יעקב מרגי:

מי שלא מסוגל לשמוע אמת כואבת, שלא יבקש דיון 40 חתימות.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

- - - אמת - - - אמת.

היו"ר יעקב מרגי:

שלא יבקש דיון ב-40 חתימות. ביקשתם שראש הממשלה יבוא ויענה לכם, הוא עונה לכם, וזה מכאיב לכם. תנו לו לדבר. בבקשה, אדוני ראש הממשלה.

מירב כהן (יש עתיד):

- - - ועדת חקירה.

אושר שקלים (הליכוד):

מאיר, מה זה הביזיון הזה? קצת - - -

היו"ר יעקב מרגי:

מירב, תראי איזה קריאות ביניים את מקבלת מהם, ועוד מעט גם ממני.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

זאת תהיה חקירה בלתי תלויה - -

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

היו"ר יעקב מרגי:

תודה רבה - - -

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

- - שתזכה לאמון ציבורי, כפי שהיה ב-11 בספטמבר. אני יכול להגיד לכם, זו לא תהיה ועדת אִתרוג – זו תהיה ועדת אתגור.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

ועדת טיוח.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

כי כל אחד יוכל להביא שם את הטענות. ויהיו גם משקיפים של משפחות שכולות, וישאלו את כל השאלות, ויאתגרו – לא יאתרגו – יאתגרו את כולם. הדרג המדיני, את הדרג הצבאי, את הדרג המשפטי – כולם יאותגרו, כולם.

קריאה:

מה איתך?

היו"ר יעקב מרגי:

הוא אמר, הוא אמר הדרג המדיני. מה, אתם לא מבינים עברית?

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

וכולם יצטרכו לתת תשובות. כולם. על כל השאלות.

מירב כהן (יש עתיד):

איך אתם לא - - -

היו"ר יעקב מרגי:

מירב, פעם שלישית. מירב כהן, רצית את זה, ביקשת את זה.

קריאות:

מיקי לוי (יש עתיד):

הטבח הגדול ביותר. תתביישו. חבורה של אפסים. הטבח הגדול ביותר בתולדות המדינה.

היו"ר יעקב מרגי:

מיקי. חבר הכנסת מיקי לוי. תודה.

מירב כהן (יש עתיד):

כולכם אמרתם שתהיה ועדת חקירה ממלכתית. מה אתם מוחאים כפיים? עמדת פה ודרשת ועדת חקירה. בושה. אין-ספור פעמים ביקשת - - -

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

לנו אין חשש שיבואו המחצית - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

ככה - - -

היו"ר יעקב מרגי:

טלי, אני שומר לך את הקריאות לסדר לנאום של האופוזיציה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

לנו אין חשש שיבואו חברי האופוזיציה ויעלו כל נושא ונושא, ויזמינו מי שהם רוצים ויתחקרו עד הסוף. אבל להם יש חשש ששני הצדדים יעשו זאת, כי אתם לא מעוניינים באמת, אתם לא רוצים בוועדת חקירה אובייקטיבית, אתם רוצים ועדה קנויה מראש. זה לא יקרה. מה שהיה טוב לאמריקנים אחרי האסון הגדול ביותר בתולדותיהם, יהיה טוב גם למדינת ישראל.

מיקי לוי (יש עתיד):

לאמריקנים לא הייתה ועדת חקירה בחוק.

היו"ר יעקב מרגי:

מיק לוי, פעם ראשונה. ביקשת בכל לשון של בקשה, קיבלת. בבקשה, אדוני ראש הממשלה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

עכשיו, שמעתי פה חזרה על כל מיני שקרים שכבר קרסו במהלך המשפט. אני אגיד לך ולמה הם לא יודעים על זה: כי ערוצי התקשורת שמשרתים אותם לא מכסים את המשפט. כבר שנים שהם לא מכסים את המשפט, כי שם מתגלים דברים מדהימים.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

בגלל זה אתה זקוק לחנינה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

לכן אתה מתחנן לחנינה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

ככל שמתקדם המשפט הזה מתגלים כל האבסורדים, העבירות והתפירה הגסה של התיקים. המשפט הזה כבר קרס. לא רק אני אומר זאת.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

רק אתה אומר.

היו"ר יעקב מרגי:

בליאק, פעם שנייה. כן, כן. כן כן, פעם שנייה.

מיקי לוי (יש עתיד):

תלך עד הסוף, אם המשפט קורס.

היו"ר יעקב מרגי:

מיקי לוי, פעם שנייה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

לא רק אני אומר זאת. לפני שנתיים קוראים השופטים לתביעה ואומרים להם – והם עוד לא שמעו, הם עוד לא שמעו את כל עדי התביעה, ולא שמעו עד אחד מההגנה – והם אומרים: אין פה תיק שוחד. הרי זו העבירה העיקרית, על זה הביאו את כל השאר. אין פה תיק שוחד, הם אומרים, בהאי לישנא. לטובת המדינה תגמרו את זה, תיכנסו כבר לבירור ותגמרו את העניין הזה. זה לפני שנתיים. זה השופטים, שכמובן מאז סופגים קיתונות בעיתונות ובערוצי התבהלה, כן. אז הם אומרים את זה. עכשיו, מי עוד אומר את זה? לא רק אני ולא רק השופטים ולא רק התומכים שלי, אומרים זאת גם חוקרי להב. הם אומרים שהיו עבירות חמורות; הם אומרים: זעקנו בזמן אמת למפקדים שלנו, הלכנו למח"ש.

משה סעדה (הליכוד):

ב-2018.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

הלכנו למח"ש, והוא אמר: אין פה עבירה. אנחנו בכלל לא יודעים מה זה סיקור אוהד, ואין פה סיקור אוהד. זו המצאה מוחלטת של הפרקליטות.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אז למה ביקשת חנינה?

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

חנינה לפרקליטות.

היו"ר יעקב מרגי:

מירב בן ארי. קטי שטרית.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני אסדר לך: מירב, קריאה; קטי, תודה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

כבר לפני שנתיים קראו השופטים לפרקליטות: אין פה שוחד. וכל יום שעובר מצעד החוקרים של 433, שמתוודים על העוולות, על עיוות הדין ועל עינוי הדין – זה רק החל. עוד יהיה מצעד גדול, ייתכן שיהיה. אז אני התלבטתי. זה לא קל. משום שאנחנו עומדים גם לפני עוד שנתיים-שלוש של המשפט ההזוי הזה, משפט הבאגס באני. שאלה ראשונה – לא הראשונה, אחת הראשונות ששואלים אותי במשפט ההזוי הזה: לפני 29 שנים הבן שלך קיבל בובת באגס באני. את זה שואלים את ראש הממשלה; לוקחים שעות על הדבר הזה ועל דברים אבסורדיים אחרים. שואלים אותי על זה. גם את זה לא אני המצאתי.

היו"ר יעקב מרגי:

שלום, לא אתה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

ובכן, יש כאן - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

למה ביקשת חנינה?

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אני אשיב לך, אם תפסיקי לצעוק ותקשיבי לי. אם תקשיבי לי קצת יותר ולעצמך קצת פחות, אולי תלמדי משהו.

היו"ר יעקב מרגי:

מירב.

אושר שקלים (הליכוד):

היו"ר יעקב מרגי:

אורן שקלים.

קריאה:

היו"ר יעקב מרגי:

אורן אמרתי? אושר.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אדוני היושב-ראש, יש כאן דילמה אמיתית בין הרצון להמשיך ולחשוף את עיוות הדין, את עינוי הדין, את הרדיפה, אל מול הצרכים הלאומיים – שרק על חלקם אתם יודעים. גם אתגרים ביטחוניים וגם הזדמנויות גדולות שאני עובד עליהם, יחד עם חלק מחבריי כאן, וגם עם הנשיא טראמפ. איך אמרו השופטים לפני שנתיים? – שוב, לא מילים שלי – טובת המדינה מחייבת להפסיק את הדבר הזה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

נכון, ושתפרוש.

אופיר כץ (הליכוד):

היית רוצה. לא ניתן לו. לא ניתן לו.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אז אני אומר לכם: טובת המדינה מחייבת, ואם זה יבוא – יבוא; ואם לא יבוא – לא יבוא. יימשך מצעד האיוולת הזו.

היו"ר יעקב מרגי:

מירב בן ארי, לו אני אומר תודה, ואותך אני לא קורא בכלל קריאות לסדר. לא קראתי אותך לסדר.

מירב בן ארי (יש עתיד):

למה הוא עומד? אני יושבת.

היו"ר יעקב מרגי:

אבל את מפריעה. ראש הממשלה בסבלנות ובסובלנות, לאור הדברים, משיב לכם, תקשיבו.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

עכשיו, אחרי שדיברתי את רוב דבריי אל האופוזיציה, אני רוצה להגיד כמה דברים לחבריי כאן בקואליציה: הם לא רוצים להפיל אותי, הם רוצים להפיל את כולנו. אני רק עומד להם בדרך, ואני אמשיך לעמוד להם בדרך; בדרך שלנו, בדרך של הימין, בדרך של האמונה, בדרך של הליכוד, בדרך של הניצחון שהשגנו בשדה הקרב, ונשיג אותו, בעזרת ה', גם בבחירות שיתקיימו במועדן.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה עם תשובה על החנינה? למה לא ענית לי על החנינה? אמרת שתענה לי.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

עניתי לך.

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת, אני מזמין את ראש האופוזיציה חבר הכנסת יאיר לפיד. בבקשה, אדוני. תראו עכשיו, חברי הכנסת, מה קורה שם? נא להוציא אותו.

טלי גוטליב (הליכוד):

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה זה? מה הוא עשה? שקט.

גלעד קריב (העבודה):

נגד חבר כנסת. אפשר לחשוב מה הוא עשה.

היו"ר יעקב מרגי:

עכשיו תראו איך שגלגל מסתובב לו.

מירב בן ארי (יש עתיד):

- - - תקרא להם.

היו"ר יעקב מרגי:

עכשיו תראו איך שגלגל מסתובב לו.

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר יעקב מרגי:

טלי. חברי הכנסת, נא לשבת.

מירב בן ארי (יש עתיד):

שקט.

היו"ר יעקב מרגי:

מירב, את מפריעה ליושב-ראש.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תעשי לי עם האצבע.

טלי גוטליב (הליכוד):

לכי - - -

היו"ר יעקב מרגי:

טלי, קריאה ראשונה.

טלי גוטליב (הליכוד):

למה?

היו"ר יעקב מרגי:

כי אני רוצה שהוא יתחיל לדבר. תראי את הזמן.

טלי גוטליב (הליכוד):

למה? זה לא בסדר.

היו"ר יעקב מרגי:

אוקיי, לא בסדר. עכשיו אני עם תשומת הלב לצד הזה. בבקשה, אדוני.

טלי גוטליב (הליכוד):

אתה יודע שחברת הכנסת - - - מתלוננת על כל דבר שזז.

היו"ר יעקב מרגי:

טלי, הבטחת לי.

טלי גוטליב (הליכוד):

חוץ - - - עצמה. צועקת, מקללת - - -

היו"ר יעקב מרגי:

טלי, קראתי אותך לסדר – אמרת: למה? אני אקרא פעם שנייה. אני אקרא פעם שנייה. תודה.

טלי גוטליב (הליכוד):

מתלוננת סדרתית. אוי אוי אוי.

יאיר לפיד (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש - - -

היו"ר יעקב מרגי:

טלי, אם לא תעמדי בזה, אני אעזור לך.

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר יעקב מרגי:

אם לא תעמדי בזה, אני אסייע בידך. פעם שנייה?

טלי גוטליב (הליכוד):

לא.

היו"ר יעקב מרגי:

אז יאללה, מספיק. בבקשה, אדוני.

יאיר לפיד (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה – אדוני ראש הממשלה, יש לי שאלה אליך לגבי חוק ההשתמטות: מה תגיד לפצועים?

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת, נא לשבת.

יאיר לפיד (יש עתיד):

מה תגיד להם אם תעביר את חוק ההשתמטות? אתה עומד ליד המיטה של איש צעיר - - -

היו"ר יעקב מרגי:

כבוד השרים, זה מפריע לדובר ומפריע לי, השרה סטרוק והשר אלקין.

מירב בן ארי (יש עתיד):

שיחות בחוץ.

יאיר לפיד (יש עתיד):

אתה עומד ליד המיטה של איש צעיר שאיבד את ידיו, שאיבד את רגליו.

אושר שקלים (הליכוד):

יאיר, אני רק מזכיר לך שהוא בעצמו - - -

היו"ר יעקב מרגי:

אושר שקלים, אתה על הכוונת. הינה, אני אומר לך.

יאיר לפיד (יש עתיד):

שיחיה עכשיו חיים שלמים בלי ידיים ובלי רגליים. מה תגיד לו?

ניסים ואטורי (הליכוד):

- - - פציעה במחנה.

יאיר לפיד (יש עתיד):

איך תסביר לו שאותה יד שחתמה על צו הגיוס שלו, שלחה אותו למלחמה, שלחה אותו להיפצע, היא גם היד שחותמת על השחרור של עשרות אלפי צעירים בריאים במסגרת קומבינה פוליטית מהסוג הנמוך והמכוער ביותר? מה תגיד לו? דרעי לוחץ עליי? יש לי בעיות בקואליציה? אני רוצה להרוויח עוד כמה חודשים על הכיסא? זה יהיה ההסבר שלך לילדים האלה, שנתנו הכול למדינה? שקראו להם והם הלכו, כי הם האמינו שזו חובתם? אין לכם שום דרך להסביר את זה. אין לכם שום דרך להגן על זה. כל השבוע היו דיונים בוועדת החוץ והביטחון, כמו שנאמר פה. אתם יודעים מה ראה כל מי שהיה שם: הוא ראה שלא הייתם. ראש הממשלה נתניהו לא היה; שר הביטחון כץ לא היה; יושב-ראש הקואליציה אופיר כץ לא היה; דרעי כמובן לא היה. השארתם את ביסמוט לבד, הרחקתם את עצמכם מהאירוע; וידאתם שאין אף פריים שקושר אתכם איכשהו לחוק ההשתמטות. וההסברים – היום לפני שבוע מדינה שלמה ניסתה להבין לאיפה נעלמת; הודעת שתיתן הצהרה לתקשורת, שתסביר את חוק ההשתמטות. ואז נעלמת כלא היית.

קריאות:

היו"ר יעקב מרגי:

טלי, לא להפריע. קריאת ביניים – כן, לא הפגנה.

יאיר לפיד (יש עתיד):

הודעת שיש לך - - -

ניסים ואטורי (הליכוד):

בסוף נפלת עם ההצהרה שלך.

יאיר לפיד (יש עתיד):

הודעת שיש לך בעיית לו"ז.

טלי גוטליב (הליכוד):

רון כץ (יש עתיד):

אל תהיו בלחץ. אל תהיו בלחץ.

יאיר לפיד (יש עתיד):

הסיבה היחידה שברחת היא שאין דרך להסביר את החוק הזה, אין דרך להגן עליו, לא אחרי 1,200 נרצחים - -

בועז ביסמוט (הליכוד):

יש ועוד איך.

היו"ר יעקב מרגי:

לא קוראים בעמידה.

יאיר לפיד (יש עתיד):

- - לא אחרי 920 חיילים שנהרגו במלחמה, לא אחרי הטבח הנורא בתולדותינו, שהפך להיות המלחמה הארוכה בתולדותינו.

ניסים ואטורי (הליכוד):

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה יהיה? מה יהיה?

היו"ר יעקב מרגי:

ואטורי.

ניסים ואטורי (הליכוד):

לא, למה שניתן לו לדבר - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

אי-אפשר להקשיב.

היו"ר יעקב מרגי:

מירב בן ארי, קריאה ראשונה. תודה. התאפקתי.

יאיר לפיד (יש עתיד):

לא כשצה"ל אומר אין לנו מספיק לוחמים. הסיבה השנייה שברחת היא שזה לא יעבור.

ניסים ואטורי (הליכוד):

בגלל השותף של אהוד ברק.

היו"ר יעקב מרגי:

ואטורי, פעם ראשונה.

ניסים ואטורי (הליכוד):

אהוד ברק - - -

היו"ר יעקב מרגי:

ואטורי, פעם ראשונה.

יאיר לפיד (יש עתיד):

אני אומר לכם שזה לא יעבור. אנחנו נעצור את זה. אם לא נעצור את זה בוועדה, נעצור את זה במליאה; אם לא, נעצור את זה בבית המשפט; אם לאף נעצור את זה ברחובות. אבל החוק הזה הרי לא יעבור, אתם יודעים שהוא לא יעבור.

אושר שקלים (הליכוד):

- - - לזה.

היו"ר יעקב מרגי:

אלמוג כהן, נא לשבת.

יאיר לפיד (יש עתיד):

אני רוצה להגיד מפה למשפחות השכולות - -

טלי גוטליב (הליכוד):

24 פחות - - -

יאיר לפיד (יש עתיד):

- - ללוחמים, לחיילי המילואים, לאנשים שהבית שלהם התפרק והעסק שלהם קרס, לרובי חן, שישב אצלי בבית ובכינו ביחד, לרב צבי זוסמן, שהייתי אצלו בבית – גם הוא אב שכול – וחשבנו יחד איך לתקן, אני רוצה להגיד להם מפה: אנחנו לא נוותר. אנחנו נמשיך להיאבק עד שיהיה שוויון בנטל, עד שתיפסק האפליה בין דם לדם. אתה רוצה להבין כמה אנחנו נחושים? בוא לוועדה. בוא תשמע את המשפחות; בוא תשמע את הלומי הקרב; בוא תשמע את האנשים שלא סיננו אותם לפני שהם פוגשים אותך, לא וידאו מראש שהם לא יגידו לך את האמת שכולם יודעים, שהם נפצעו או שהם איבדו את היקרים להם מכול במלחמה שנגרמה מזה שאתה כשלת. כל הניסיונות שלך לחמוק מזה לא יעזרו. כל הניסיונות להסיר אחריות לא יעברו. אני מסתכל על הפארסה המבישה, המביכה, של ועדת הטיוח הזאת שאתם מקימים במקום ועדת חקירה ממלכתית. המצאתם רעיון חדש – שהנחקרים יחקרו את עצמם. וראיתי שהודעת שאתה אישית תוביל את הישיבה הראשונה; לא אתה תוביל, כי אם זה יהיה, אני מציע שתתחיל את הישיבה בזה שתקים צוות משימה מיוחד. קח את טובי החוקרים, קח את טובי המשפטנים, ותטיל עליהם משימה מאתגרת – תגיד להם: לכו, תחפרו במסמכים, תבדקו את העדויות, תבררו את התעלומה המסתורית שמעסיקה את כל אזרחי ישראל: מי היה ראש הממשלה ב-7 באוקטובר 2023.

אושר שקלים (הליכוד):

איזה מזל שהוא היה.

יאיר לפיד (יש עתיד):

מי האיש הזה שהתעלם מכל האזהרות? הרבה מאוד אנשים שאלו אותך בשנתיים האחרונות: איך אתה ישן בלילה?

אושר שקלים (הליכוד):

מזל שהוא היה ראש הממשלה. מזל שהוא היה ראש הממשלה.

רון כץ (יש עתיד):

שמענו אותך. די.

יאיר לפיד (יש עתיד):

אנחנו יודעים את התשובה - - -

היו"ר יעקב מרגי:

פעם שנייה, אושר שקלים. ביקשת את תשומת הלב שלי – קיבלת, מה אתה רוצה?

טלי גוטליב (הליכוד):

לא, רצינו לומר.

יאיר לפיד (יש עתיד):

אנחנו יודעים את התשובה: אתה ישן ממש ממש עמוק.

היו"ר יעקב מרגי:

טלי, גם את רוצה תשומת לב?

קריאות:

היו"ר יעקב מרגי:

נא לא להפריע. נא לא להפריע, ואטורי.

ניסים ואטורי (הליכוד):

היו"ר יעקב מרגי:

ואטורי, פעם שנייה.

ניסים ואטורי (הליכוד):

סליחה, למה לנו אסור לקרוא קריאות ביניים? הם הפריעו לראש הממשלה, עכשיו נפריע לו.

היו"ר יעקב מרגי:

לא, מותר לך. פעם שנייה.

ניסים ואטורי (הליכוד):

ארבעה מנדטים, זה מה שיש לו.

שר התקשורת שלמה קרעי:

חיזבאללה, חתמת על הסכם כניעה עם לבנון.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה. תודה, השר קרעי.

אושר שקלים (הליכוד):

ארבע לפני נועם - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

- - - של הכנסת.

יאיר לפיד (יש עתיד):

אנחנו יודעים את התשובה איך אתה ישן בלילה – אתה ישן ממש ממש עמוק.

אושר שקלים (הליכוד):

מירב בן ארי (יש עתיד):

אושר, אושר, אושר.

יאיר לפיד (יש עתיד):

שום דבר לא מעיר אותך.

אושר שקלים (הליכוד):

די, די.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אושר.

יאיר לפיד (יש עתיד):

אתה איש שאף פעם לא מתעורר. הרמטכ"ל הזהיר אותך במשך שבועות – לא התעוררת. כל גופי המודיעין הזהירו אותך – לא התעוררת. אני הזהרתי אותך ב-20 בספטמבר במסיבת עיתונאים, אמרתי לך שאסון מתקרב – לא התעוררת. ישנת.

ניסים ואטורי (הליכוד):

היו"ר יעקב מרגי:

ואטורי, אתה רוצה לצאת? אני אקרא לך בפעם השלישית.

ניסים ואטורי (הליכוד):

לא, לא.

היו"ר יעקב מרגי:

אז תשתוק.

יאיר לפיד (יש עתיד):

ואז הגיע 7 באוקטובר, ושוב לא התעוררת, וגם כשהתעוררת לא עשית שום דבר. אם ועדת הטיוח שלכם כבר עובדת - -

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

- - - על מה אתה מדבר?

היו"ר יעקב מרגי:

קטי, פעם שנייה.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

הוא התבלבל בין חליוה לבין נתניהו.

היו"ר יעקב מרגי:

קטי, או שתורידי דציבלים או שאת בקריאה שנייה.

רון כץ (יש עתיד):

זה לא נורמלי, מה שקורה פה, מה זה?

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

מי שישן זה חליוה, לא - - -

היו"ר יעקב מרגי:

קטי, פעם שנייה, ואת בדרך לשלישית.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אבל זה - - -

ניסים ואטורי (הליכוד):

אבל הוא משקר.

היו"ר יעקב מרגי:

את בדרך לשלישית.

מירב בן ארי (יש עתיד):

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

לא, אין לי אפילו שנייה.

ניסים ואטורי (הליכוד):

אף אחד לא הזהיר את ראש הממשלה. זה שקר.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

סליחה, אין לי שנייה. אין לי שנייה.

יאיר לפיד (יש עתיד):

ואם ועדת הטיוח כבר עובדת גם להוכח מה שאמרת פה, אולי כדאי שהיא תבדוק מי האדם שהחליט, כמדיניות, לחזק את החמאס במשך שנים, שהעביר לו דולרים במזוודות, שאמר בקולו כבר ב-2019: צריך לתמוך בחיזוק החמאס ובהעברת הכסף לחמאס. אתה מוקלט. אל תעשה לי לא עם הראש, אתה מוקלט.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

גם אתה.

יאיר לפיד (יש עתיד):

מי האדם שידע? אלוף גרשון הכהן, חבר בתנועת הימין הביטחוניסטים, אמר את המילים: הוא אמר הוא – אתה – הפך את חמאס לשותף הכי קרוב שלו. בממד הגלוי חמאס הוא אויב, בממד הסמוי חמאס הוא בן ברית. אתה אמרת את זה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

ומה אתה עשית? מה אתה עשית?

יאיר לפיד (יש עתיד):

בדיוק בגלל זה אתה פוחד מוועדת חקירה ממלכתית. אבל זה לא יעזור לך, אנחנו נקים אותה בחודש הראשון של הממשלה שלנו – ועדת חקירה אמיתית, לא ההונאה שאתם מובילים עכשיו. כל מי שהיה בתפקיד ב-7 באוקטובר יצטרך להתייצב מולה. ואני יודע שהחלטת שהכול מותר לך – זה הרי הלקח שלכם מ-7 באוקטובר. הוא לא לימד אתכם צניעות. הוא לא לימד אתכם איך מכירים בכאבו של האחר.

ניסים ואטורי (הליכוד):

היית ראש ממשלה, מה עשית?

יאיר לפיד (יש עתיד):

הוא לימד אתכם רק דבר אחד, רק לקח אחד הפקתם מהיום הנורא בתולדות המדינה הזו – שאסור לקחת אחריות על שום דבר. זה השיעור שלימדת אותם. לא לוקחים אחריות - -

ניסים ואטורי (הליכוד):

איזו אחריות לקחת?

היו"ר יעקב מרגי:

ואטורי, הבטחת שאתה לא קורא.

יאיר לפיד (יש עתיד):

- - לא מבקשים סליחה, לא מודים לעולם בכישלון, בטח שלא מתביישים, אין דבר כזה בושה. נותנים לזמן לעבור, מציפים את המדינה בסיפורים ובקונספציות עד שאף אחד כבר לא יודע מה אמת ומה שקר. רק השבוע עשיתם את הלא-ייאמן, ואז עשית את זה עוד פעם עכשיו על הדוכן. שנים אתה מספר לכולנו שהתיקים קורסים, ואז מתברר שאתה קרסת ורצת לבקש חנינה, גם מהנשיא טראמפ וגם מהנשיא הרצוג.

משה סעדה (הליכוד):

לפיד - - -

היו"ר יעקב מרגי:

משה סעדה, בישיבה. לא קוראים קריאות ביניים בעמידה. נא לשבת.

טלי גוטליב (הליכוד):

- - - לא אכפת לך? לא אכפת לך?

משה סעדה (הליכוד):

- - - זה במקום שהצדק יעניין אותך.

טלי גוטליב (הליכוד):

לא אכפת לכם?

היו"ר יעקב מרגי:

סעדה. מה לא? אפשר לומר הכול.

טלי גוטליב (הליכוד):

לא אכפת לכם שיש - - -

היו"ר יעקב מרגי:

מי שלא יודע, בלשון אין עצם.

טלי גוטליב (הליכוד):

בגלל זה לא רוצים אתכם פה. העם לא רוצה אתכם.

מיקי לוי (יש עתיד):

היו"ר יעקב מרגי:

בבקשה. מיקי, אתה מפריע לו, לא לי. אתה מפריע ליושב-ראש.

יאיר לפיד (יש עתיד):

אתה רוצה חנינה - -

טלי גוטליב (הליכוד):

העם לא רוצה אתכם.

היו"ר יעקב מרגי:

טלי.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

- - - לדבר - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

העם לא רוצה אתכם.

יאיר לפיד (יש עתיד):

- - תגיש בקשה כמו שצריך. תודה באשמה, קבל עליך קלון, כי כל אפשרות אחרת תקרע את המדינה הזו לגזרים. תשאיר מיליוני אנשים בלי טיפת אמון במערכת. בלי הודאה ובלי קלון זו לא חנינה, זה פרס.

משה סעדה (הליכוד):

היו"ר יעקב מרגי:

משה סעדה.

משה סעדה (הליכוד):

לא - - -

היו"ר יעקב מרגי:

משה סעדה, קריאת ביניים זה לא נאום.

יאיר לפיד (יש עתיד):

זה אומר שמי שיש לו כוח, החוקים לא חלים עליו.

משה סעדה (הליכוד):

יאיר לפיד (יש עתיד):

זה אומר שמי שמאיים על המערכת, מקפל את המערכת. אסור שזה יקרה.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

היו"ר יעקב מרגי:

קטי, קטי, אין לי אפשרות.

יאיר לפיד (יש עתיד):

אתה רוצה חנינה – תתכבד, תלך הביתה. יהיו לך חיים טובים יותר, יהיו לנו חיים טובים יותר, ואולי הכי חשוב – המדינה תנוהל טוב יותר. כל הטיעון הזה שלך שאתה צריך חנינה כי יש עניינים ביטחוניים ומדיניים חשובים שאתה מוכרח לנהל, הוא פשוט לא מחזיק מים. אתה יודע למה הוא לא מחזיק מים? כי המדינה לא מנוהלת טוב. כל האגדות האלה של האנשים שיושבים בערוץ 14 ואומרים אחד לשני: אבל מי יחליף אותו? מי יחליף אותו? אתם כל כך מרוצים ממה שקורה פה? מי יחליף את ראש ממשלת אסון 7 באוקטובר? מי יחליף את ראש ממשלת יוקר המחיה הכי גבוה בתולדות המדינה? מי יחליף את ראש ממשלת השחיתות? מי יחליף את ראש ממשלת ההשתמטות? מי יחליף את ראש ממשלת הקריסה המדינית? מי יחליף את ראש ממשלת הקרע החברתי הכי נורא שידענו אי פעם? האמן לי, יש מי שיחליף אותך. יש לנו אנשים שיודעים לנהל ביטחון הרבה יותר טוב ממך. יש לנו אנשים שיודעים להילחם באיראן. יש לנו אנשים שיודעים לעשות הסכמים מדיניים עם סעודיה, והיו עושים אותם כבר מזמן.

ניסים ואטורי (הליכוד):

היו"ר יעקב מרגי:

ואטורי, אתה בעמידה.

יאיר לפיד (יש עתיד):

יש לנו אנשים שיודעים להוריד את יוקר המחיה - -

היו"ר יעקב מרגי:

ואטורי, העמידה - - -

יאיר לפיד (יש עתיד):

- - ולנהל את הכלכלה לטובת מעמד הביניים.

קריאות:

- - - מה זה? מה זה? תגיד לי, מה זה?

היו"ר יעקב מרגי:

נא לשבת, חברים.

אושר שקלים (הליכוד):

מדיניות אפס הפתעות.

מירב בן ארי (יש עתיד):

שב כבר, שב.

אושר שקלים (הליכוד):

שקט.

טלי גוטליב (הליכוד):

שבי בשקט.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מי שואל אותך בכלל?

היו"ר יעקב מרגי:

מי שיעמוד – אין סבלנות, אפס סובלנות. אושר שקלים, פעם שנייה. ביקשת את זה.

קריאה:

פעם עשירית.

היו"ר יעקב מרגי:

פעם שנייה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

כבר פעם עשירית.

היו"ר יעקב מרגי:

מירב, קראתי לך 30 פעם, אבל לא לסדר. קראתי לא לסדר. קראתי לך 30 פעם לא לסדר. בבקשה, אדוני.

ניסים ואטורי (הליכוד):

אדוני היושב-ראש - - -

היו"ר יעקב מרגי:

לא, אין. לא, לא. בבקשה.

יאיר לפיד (יש עתיד):

הזכרת סקרים. אני רוצה לדבר איתך על סקרים, כי אני מבין שאתם רואים רק ערוץ 14 ואת פילבר, וזה מבלבל אתכם. שלוש שנים - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

שני מנדטים.

יאיר לפיד (יש עתיד):

שלוש שנים אין סקר אחד, אחד - -

טלי גוטליב (הליכוד):

שני מנדטים.

היו"ר יעקב מרגי:

טלי, אני אקרא אותך לסדר. מספיק.

יאיר לפיד (יש עתיד):

- - שבו אתם לא מפסידים בבחירות. שלוש שנים אין סקר אחד שבו אתם לא מפסידים בבחירות, ובגלל זה אנחנו מובילים, ואנחנו ננצח, ואנחנו נקים את הממשלה הבאה, והממשלה הזאת תרפא את הפצעים של עם ישראל ותעביר חוק גיוס אמיתי. שלוש שנים לא הובלתם בסקר אחד.

קריאות:

היו"ר יעקב מרגי:

תודה, עפיף עבד.

יאיר לפיד (יש עתיד):

על מה אתם מדברים? כולכם הולכים הביתה.

קריאות:

- - - תודה רבה.

יאיר לפיד (יש עתיד):

ואנחנו נקים פה ממשלה. והממשלה הזאת תעשה עוד דבר.

טלי גוטליב (הליכוד):

אתה יכול להקים - - -

היו"ר יעקב מרגי:

טלי.

יאיר לפיד (יש עתיד):

הממשלה הזאת תעשה עוד דבר – היא תחזיר לאזרחי ישראל 60 מיליארד שקל - -

היו"ר יעקב מרגי:

לשבת, לשבת, לשבת.

יאיר לפיד (יש עתיד):

- - שגנבתם להם.

היו"ר יעקב מרגי:

אלמוג, לשבת. אלמוג, לשבת. אקרא אותך לסדר פעם שנייה.

טלי גוטליב (הליכוד):

- - - ארבעה מנדטים. ארבעה מנדטים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

שקט כבר. לא שומעים.

יאיר לפיד (יש עתיד):

60 – הגב' גוטליב לא נותנת לי לדבר.

היו"ר יעקב מרגי:

טלי, את רוצה לדעת באיזה קריאה את? היית בקריאה ראשונה, ועכשיו את בקריאה שנייה.

טלי גוטליב (הליכוד):

ארבעה מנדטים - - -

היו"ר יעקב מרגי:

ואת בדרך לשלישית. את בדרך לשלישית. תודה. צגה מלקו, לא להפריע.

יאיר לפיד (יש עתיד):

60 מיליארד שקל בחישוב הכי צנוע, הכי מינימליסטי – זו עלות ההשתמטות. זה הסכום שהיום הציבור היצרני והעובד, מעמד הביניים הישראלי, משלם למשתמטים. אז ניקח את ה-60 מיליארד שקל האלה, ונתחיל איתם תהליך. ב-60 מיליארד שקל אפשר להוריד את המע"מ ב-14% - -

טלי גוטליב (הליכוד):

ארבעה מנדטים.

היו"ר יעקב מרגי:

טלי, אני אקרא לך – מספיק.

יאיר לפיד (יש עתיד):

- - מה שיוביל לסדרה שלמה של ירידות מחירים במשק.

היו"ר יעקב מרגי:

השר ביטון, נא לא להפריע.

יאיר לפיד (יש עתיד):

סוף-סוף תהיה פה ממשלה שבאמת מורידה את יוקר המחיה. ואחרי זה יישאר מספיק כסף כדי להרים מהרצפה את מערכת החינוך הממלכתית שפירקתם. נגדיל את משכורות המורים, נקטין את הכיתות ל-19 תלמידים, נבנה פה את הדור הבא של מדענים וסטרט-אפיסטים ורופאים ומומחי AI, ופיזיקאים שמבינים ב-SMR – אנשים שישימו אותנו בשפיץ של הטכנולוגיה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

שקט כבר, לא שומעים.

יאיר לפיד (יש עתיד):

נסגור משרדי ממשלה מיותרים – יהיה עוד כסף לתת לציבור. נסגור. נפסיק את הכספים הקואליציוניים המושחתים – יהיה עוד כסף לתת לציבור. נשקיע את כל הכסף הזה בעסקים קטנים.

ניסים ואטורי (הליכוד):

ארבעה מנדטים. ארבעה מנדטים.

טלי גוטליב (הליכוד):

ארבעה, ארבעה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

די כבר. די.

היו"ר יעקב מרגי:

טלי. אופיר כץ, אופיר כץ, זה מפריע. חברי הכנסת, נא לשבת.

סימון דוידסון (יש עתיד):

למה אתה לא מוציא אותה?

היו"ר יעקב מרגי:

כשאתה תהיה פה תוציא אותה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

די כבר.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה.

יאיר לפיד (יש עתיד):

נשקיע את כל הכסף הזה - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

די כבר. די. אי-אפשר לשמוע. די.

יאיר לפיד (יש עתיד):

לא, תנו להם. האמת כואבת.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה.

יאיר לפיד (יש עתיד):

תכאבו, זה בסדר. תיפרדו מהצד הזה. אנחנו נכיר לכם את הצד הזה.

ניסים ואטורי (הליכוד):

ארבעה מנדטים.

היו"ר יעקב מרגי:

ואטורי, אתה על סף יציאה.

יאיר לפיד (יש עתיד):

אתם יכולים להמציא את השטות הזאת של ארבעה מנדטים. אתם לא מבינים שלשבת ולראות ערוץ 14 כל היום גורם למוח להישרף מחומצה. נו, באמת.

טלי גוטליב (הליכוד):

ארבעה, ארבעה.

היו"ר יעקב מרגי:

טלי, טלי, מספיק. לא. מספיק. מספיק. את לא שומעת את עצמך. מספיק, זה מפריע. את מפריעה.

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר יעקב מרגי:

תעשי פנטומימה, אבל לא עם הקול.

טלי גוטליב (הליכוד):

אליאס, אליאס.

סימון דוידסון (יש עתיד):

טלי, קצת כבוד. באמת. את כמו ילדה בגן.

היו"ר יעקב מרגי:

טלי, פעם שלישית, נא לצאת. בבקשה.

טלי גוטליב (הליכוד):

עוד תראה, עוד תראה, כמה טוב יהיה.

היו"ר יעקב מרגי:

טלי גוטליב, נא לצאת. נא להוציא אותה. תודה. בבקשה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

קדימה. ברא.

יאיר לפיד (יש עתיד):

יודעים שזה מה שיהרוג אותם. זה, מה שאתם רואים פה, זה מה שיהרוג אותם. בגלל זה הם יפסידו בבחירות. הם יפסידו בבחירות כי אנשים לא רוצים ממשלה רקובה ומושחתת וצעקנית ומקולקלת, שאתה מתבייש בה כל היום. זה יהרוג אותם. מה שראיתם פה עכשיו זה מה שיגמור אותם. בגלל זה אנחנו ננצח בבחירות. בגלל מה שראיתם. בגלל הבוז והלעג וההשחתה הנוראה של המרחב הציבורי.

ניסים ואטורי (הליכוד):

ארבעה מנדטים.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה. רביבו, ברוך הבא.

יאיר לפיד (יש עתיד):

בגלל שאנשים מתביישים בהם ומתביישים שהם הצביעו להם.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

חנה בבלי - - - מה זה הדבר הזה. איך אתה מדבר אלינו? איך אתה מדבר?

יאיר לפיד (יש עתיד):

מפני שאני עומד פה ומדבר על בתי חולים ועל עסקים - -

היו"ר יעקב מרגי:

ביסמוט, נא לשבת. חבר הכנסת ביסמוט, נא לשבת.

יאיר לפיד (יש עתיד):

- - קטנים ועל קריסת מעמד הביניים, ואתם עומדים ומדברים על השטויות שאתם שומעים בערוץ 14.

קריאות:

יאיר לפיד (יש עתיד):

נקים ממשלה ציונית, פטריוטית - -

קריאה:

עם מנסור עבאס - - -

יאיר לפיד (יש עתיד):

- - שמאמינה שיהדות ודמוקרטיה יכולים לחיות ביחד, שלא מתעסקת בחנינה ולא מתעסקת בהשתמטות, אלא עושה את העבודה שלה לטובת אזרחי ישראל. מורידה גם את הלהבות בחברה הישראלית, שאין את זה, שאין את זה. מזכירה לנו מה זה טוב משותף, מה זה חיים משותפים. שלוש שנים - - -

ניסים ואטורי (הליכוד):

להקים ממשלה עם ארבעה מנדטים - - -

היו"ר יעקב מרגי:

ואטורי, תודה רבה, הגיע הזמן – פעם שלישית. פעם שלישית פעם שלישית. נא לא להפריע. נא להוציא את חבר הכנסת ואטורי. בבקשה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

au revoir.

יאיר לפיד (יש עתיד):

שלוש שנים נעקרו מחיי המדינה הזו – קודם המהפכה המשטרית, אחר כך המלחמה. הצעירים שמגיעים היום לבקו"ם הם צעירים שילדותם נשדדה מהם. עשו סקר עכשיו מה הדבר שמעסיק צעירים במדינת ישראל מכל נושא אחר, והתשובה הייתה בריאות הנפש. השנים האלה פירקו אותם. אבל עכשיו המלחמה הזו נגמרה, סוף-סוף, ויש לנו הזדמנות להתניע מחדש. אז זה מה שאנחנו צריכים לעשות – להתחיל מחדש עם ראש ממשלה אחר, ועם ממשלה אחרת, ועם קואליציה אחרת, ועם חיבורים חדשים בחברה הישראלית. ועם תקווה, וחזון, והתלהבות ואמונה בכוחו של העם המופלא הזה.

היו"ר יעקב מרגי:

רוטמן, ששון גואטה, זה מפריע.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תדבר בחוץ, מה הבעיה?

היו"ר יעקב מרגי:

תדברו בחוץ, היא צודקת.

מירב בן ארי (יש עתיד):

למה, ביסמוט דיבר פה בטלפון כשביבי דיבר?

היו"ר יעקב מרגי:

תודה.

רון כץ (יש עתיד):

איזה שכונה.

היו"ר יעקב מרגי:

בבקשה, אדוני.

יאיר לפיד (יש עתיד):

לא, תראה, זה לא היה מפריע - - -

היו"ר יעקב מרגי:

מירב, יש לי הקלטה - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

של מישהו מדבר פה בטלפון?

היו"ר יעקב מרגי:

- - של כל הצעקות שלך.

מירב בן ארי (יש עתיד):

צעקות, כן. לא דיברנו בטלפון.

היו"ר יעקב מרגי:

בבקשה.

יאיר לפיד (יש עתיד):

אדוני יושב-ראש הישיבה, אני רק רוצה להגיד שבאופן מאוד אופייני היית צריך לעצור את כל ההפרעות בדיוק כשדיברתי – זה היה משפט הסיום שלי – על זה שיש לנו עם נפלא ומדינה נהדרת, והגיע הזמן לחזור לטוב משותף. והם חשבו, כאילו זה עם - - -

היו"ר יעקב מרגי:

ששש. כשאומרים דברים טובים נא לא להפריע.

יאיר לפיד (יש עתיד):

אין להם יכולת. אולי הם יכלו פעם. כבר אין להם יכולת.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

למה? למה אתה אומר את זה? למה?

יאיר לפיד (יש עתיד):

הם לא מסוגלים. ועל זה אתם תלכו הביתה. תודה רבה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה רבה. ראש הממשלה מבקש להגיב על דברי ראש האופוזיציה. בבקשה, אדוני. אתה יכול לצפות לקריאה השלישית לפני שאתה יוצא. רק קח בחשבון שלעאידה לא יהיה שכן.

גלעד קריב (העבודה):

טוב שכן קרוב מאח רחוק.

היו"ר יעקב מרגי:

בדרך כלל – חמש דקות לרשותך, אדוני.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה עם החנינה? אמרת שתיתן לי תשובה על החנינה ולא ענית לי. תן לו חנינה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, יש לי חידון קטן לך, ראש האופוזיציה. ביחס לנסראללה, יש אחד שנתן לו את הים ויש אחד שהעלה אותו השמיימה – מי זה מי?

מיקי לוי (יש עתיד):

איזה שקר.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה. עומדת הזכות לראש האופוזיציה להשיב ולהגיב. בבקשה, אדוני.

מירב בן ארי (יש עתיד):

למה לא ביטלת את ההסכם? למה לא ביטלת את ההסכם עד היום?

היו"ר יעקב מרגי:

מירב, תודה. מיקי לוי, תודה.

בועז ביסמוט (הליכוד):

בושה.

היו"ר יעקב מרגי:

בליאק, תודה. אחר כך תאמרו שאתם לא אוהבים לשמוע תודה. מירב, תודה. שבע פעמים אמרתי לך. נא לא להפריע. בבקשה, אדוני, עד חמש דקות לרשותך.

יאיר לפיד (יש עתיד):

אתה רוצה לדבר על העבר? לי אין בבית תמונה עם ערפאת. לי אין תמונה שאני מחזיר את את חברון. מי שעשה הסכם ומנהל כרגע משא ומתן בנאקורה על תיקוני גבול, שאני סירבתי להם, זה אתה. ויש לי עוד שאלה אליך. אני מבין ששני הקילומטרים האלה בים נורא מטרידים אותך; שלוש שנים – למה לא ביטלת את זה? למה לא ביטלת את זה? הרי אתה לא באמת מחליט. ואני אגיד לך יותר מזה. אני אגיד לך יותר מזה.

היו"ר יעקב מרגי:

טלי, איך חזרת? מה פתאום. טלי, נא לצאת.

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר יעקב מרגי:

בסדר, הינה, תיקנתי. לא הבנת. צאי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא להיכנס.

היו"ר יעקב מרגי:

אין הצבעה. כשתהיה הצבעה אני אקרא לך. אין הצבעה. אני אקרא לך בהצבעה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

החוצה.

היו"ר יעקב מרגי:

הלו, גם כשאני עושה את עבודתי? מירב, בעמידה. פעם שנייה?

מירב בן ארי (יש עתיד):

יו"ר הקואליציה כל הזמן עומד. אני - - -

היו"ר יעקב מרגי:

הוא לא קורא כשהוא עומד. הוא לא קורא. בבקשה, אדוני.

קריאות:

- - - החוצה - - -

יאיר לפיד (יש עתיד):

אני אומר, אני לא תכננתי לפתוח פה את הדיון על העבר. לא אני שחררתי את סנוואר, האיש שהביא עלינו את הטבח הכי גדול; לא אני רשום בתור גדול משחררי המחבלים בתולדות המדינה. שניים לימינך יושב השר בן גביר, האיש שרוקן את בתי הכלא הישראלים ממחבלים במקום לעצור אותם. אתה מדבר איתי על העבר? אתה קראת לערפאת – ידידך החדש והטוב.

שר התקשורת שלמה קרעי:

היו"ר יעקב מרגי:

השר קרעי, תודה.

יאיר לפיד (יש עתיד):

על זה אתה אומר, מול שני קילומטר במים?

היו"ר יעקב מרגי:

ששון גואטה, פעם ראשונה.

יאיר לפיד (יש עתיד):

מי שהביא על העם היהודי את האסון הכי גדול מאז השואה, שלא ידבר על העבר, כי זה אזור מסוכן שאתה באמת לא רוצה להיות בו. תודה.

היו"ר יעקב מרגי:

אלמוג, סגן השר. תודה. חברים.

קריאות:

היו"ר יעקב מרגי:

אפשר לקרוא לכל מי שהוצא מהדיון להצבעה. אנחנו ניגשים להצבעה.

טלי גוטליב (הליכוד):

רגע, לוקח לי זמן ללכת - - -

קריאות:

שקט, שקט כבר - - -

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעה על העמדה שהציג ראש הממשלה.

קריאות:

היו"ר יעקב מרגי:

אני הכרזתי הצבעה?

סימון דוידסון (יש עתיד):

קשה לכם עם האמת.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא. אמרת.

היו"ר יעקב מרגי:

אני מודיע.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אוקיי. מה הקפיציות הזאת?

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא, אין בעיה, שכולם ישבו - - -

היו"ר יעקב מרגי:

אני חוזר. מאחר שאמרתי למירב תודה על ההפרעה, וחברי הכנסת לא שמעו, אני אחזור. חברי הכנסת, נעבור להצבעה על העמדה שהציג ראש הממשלה. ההצבעה תהיה אלקטרונית. נא לשבת. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד הודעת ראש הממשלה – 56 נגד – 45 נמנעים – אין הודעת ראש הממשלה נתקבלה.

היו"ר יעקב מרגי:

בעד – 56 חברי כנסת, נגד – 45, אחד נוכח. אי לכך, אני קובע שעמדת ראש הממשלה התקבלה. הודעת הממשלה על העברת סמכויות משר הפנים לראש הממשלה

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הודעת הממשלה בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה להעביר לראש הממשלה את הסמכות הנתונה לשר הפנים לפי סעיף 23א לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט–1959, לעניין הטלת תפקיד ראש רשות האוכלוסין וההגירה ולעניין הטלת תפקיד יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה במחוז תל אביב. אני מזמין את השר קרעי, שר התקשורת, למסור את ההודעה מטעם הממשלה. בבקשה, אדוני, עשר דקות לרשותך.

שר התקשורת שלמה קרעי:

תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, רק לפני ההודעה, משפט אחד על הדיון הקודם – ראש האופוזיציה עמד כאן ודיבר על 7 באוקטובר, ואני, מייד עלתה לי שאלה: מה יעשה אחד שחתם על הסכם כניעה, על הסכם גז עם חיזבאללה, בלי קרב? מה הוא היה עושה עם חמאס אם היו יורים כמה יריות נגדו? היה מוכר את כולנו.

גלעד קריב (העבודה):

מה שהוא עשה עם - - -

שר התקשורת שלמה קרעי:

וחיזבאללה – הוא מכר אותנו בלי קרב.

מיקי לוי (יש עתיד):

שר התקשורת שלמה קרעי:

מה יעשה אדם שמכר שטחים ריבוניים של מדינת ישראל בלי קרב? מה הוא היה עושה בקרב? מה הוא היה עושה? יורה עם העיפרון של במחנה? הוא היה חותם על הסכם כניעה - -

יסמין פרידמן (יש עתיד):

לא, אתה - - -

שר התקשורת שלמה קרעי:

- - לא נותן לכוחות הביטחון להיכנס לא לרפיח, ולא לפילדלפי, ולא לפעול בלבנון, ולא נגד חיזבאללה. הרי הניסיון שלנו מראה שהוא חותם על הסכמי כניעה עם אויבי ישראל בלי שיורים עליו אפילו כדור אחד.

מיקי לוי (יש עתיד):

- - - חיזבאללה - - -

שר התקשורת שלמה קרעי:

ההבדל בינינו - - -

יסמין פרידמן (יש עתיד):

ההבדל הוא שאתם מסרתם את חברון, אתם פיניתם את גוש קטיף – זה ההבדל.

היו"ר משה סולומון:

חברי הכנסת, תודה רבה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

יסמין, לפיד כבר לא פה, לא יעזור לצעוק. תעשי את זה כשהוא פה. להיכנס לרביעייה – אולי תיכנסי לרביעייה.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

מה אתה אומר - - -

היו"ר משה סולומון:

חברת הכנסת יסמין, תודה רבה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

ההבדל בינינו לביניכם, לבין לפיד, הוא שאנחנו בונים כאן מדינה חזקה ולפיד בונה על עוד סרטון טיקטוק שיציל אותו בבחירות. זה ההבדל בינינו.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא, זה בן גביר. התבלבלת.

שר התקשורת שלמה קרעי:

זה ההבדל בינינו.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לפיד לא קשור - - -

שר התקשורת שלמה קרעי:

אנחנו בונים מדינה חזקה, ואתם בונים על סרטונים ברשתות החברתיות. חברת הכנסת בן ארי, את יודעת, זה כבר לא עוזר לכם - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

שר התקשורת שלמה קרעי:

עם ישראל יודע את ההבדל בינינו. הוא מכיר את ההבדל. יש מנהיגות ויש לפיד.

מירב בן ארי (יש עתיד):

זה לא מנהיגות.

שר התקשורת שלמה קרעי:

יש מנהיגות ויש לפיד. יש מנהיגות ויש עתיד.

מירב בן ארי (יש עתיד):

- - - טיקטוק, עם חבל תלייה על הדש. איזה בושה.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה.

מיקי לוי (יש עתיד):

- - - אין בעיה, יש שקרן ויש - - -

שלי טל מירון (יש עתיד):

ממשלת ההשתמטות לנצח - - -

מיקי לוי (יש עתיד):

אתם ממשלת הטבח וההשתמטות.

היו"ר משה סולומון:

חבר הכנסת מיקי לוי, תודה רבה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא משנה לאן תלך, אתה היית שר של ממשלת 7 באוקטובר. לא משנה לאן תלך.

היו"ר משה סולומון:

חברת הכנסת מירב בן ארי, תודה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא משנה - - -

היו"ר משה סולומון:

אפשר הערת ביניים, אבל לא שיח. אפשר הערת ביניים. תודה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

ואני רוצה, ככה, ברגעים האלה של ליל י"ט בכסלו, חג הגאולה, גם לומר עוד משהו לפני ההודעה שעל סדר-היום. אתה יודע, חבר הכנסת קריב, אתה אומנם אפיקורס, אבל אתה מכיר קצת פסוקים. קראנו בפרשת השבוע: "וישלח יעקב מלאכים". יעקב שלח מלאכים. מה זה מלאכים? שליחים. מה אומר רש"י על "וישלח יעקב מלאכים"? רש"י אומר, מלאכים ממש. רש"י מביא – מעניין, בדרך כלל הוא נותן את הפשט, וכאן הוא נותן את המדרש. וישלח יעקב מלאכים, מלאכים ממש. חייבים לומר שמלאכים ממש מקיפים את הפעולות של מדינת ישראל, של ממשלת ישראל, בשנתיים האחרונות. ניצחונות כבירים, הישגים יוצאי דופן - -

גלעד קריב (העבודה):

איפה הם היו ב-7 באוקטובר בבארי?

שר התקשורת שלמה קרעי:

- - מלאכים ממש שיוצאים יחד עם הכוחות שלנו - - -

גלעד קריב (העבודה):

איפה המלאכים היו בבארי - - - הקב"ה - - -

שר התקשורת שלמה קרעי:

מלאכים שיוצאים יחד עם הכוחות שלנו לשדה הקרב ולחזית - -

גלעד קריב (העבודה):

איפה - - -

שר התקשורת שלמה קרעי:

- - ומביאים לנו ניצחונות.

גלעד קריב (העבודה):

איפה המלאכים היו בשדרות - - -

היו"ר משה סולומון:

תודה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

שאלות, תשאל. אין לי תשובה על השאלה. אבל ברור שאת ההישגים האלה, את הניסים האלה שהלוחמים שלנו רואים בשדה הקרב, הלוחמים הגיבורים שלנו - - -

גלעד קריב (העבודה):

היו"ר משה סולומון:

חבר הכנסת קריב, תודה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

אין ספק שזה מלאכים ממש שמסייעים כאן למדינת ישראל. ואני אתן לך הוכחה בגימטריה.

גלעד קריב (העבודה):

הו.

שר התקשורת שלמה קרעי:

מה זה מלאכים ממש? כמה זה שווה?

גלעד קריב (העבודה):

תעשה את החישוב.

שר התקשורת שלמה קרעי:

521. מי בגימטרייה 521?

גלעד קריב (העבודה):

ביבי נתניהו.

שר התקשורת שלמה קרעי:

נתניהו. יפה מאוד. תודה רבה.

גלעד קריב (העבודה):

רק שנתניהו מלאך חבלה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

מלאכים ממש.

גלעד קריב (העבודה):

מלאך ממש יכול להיות גם מלאך חבלה - - -

היו"ר משה סולומון:

חבר הכנסת קריב, לא, לא. חבר הכנסת קריב, לא ראוי לומר כך. לא ראוי. אפשר לבקר, אבל לא ראוי לומר כך.

שר התקשורת שלמה קרעי:

כמו שאמר בזמנו הרבי מלובביץ' לראש הממשלה נתניהו: אתה, תהיה לך שמירה. אתה תוכל לעמוד מול 119. והיום, שזה חג הגאולה, זה בדיוק הזמן לומר את הדברים האלה. אז חג גאולה שמח לבית ישראל ולחסידות חב"ד באשר היא בעולם. אדוני היושב-ראש, אני מתכבד להודיע כי הממשלה החליטה נוכח היעדר שר פנים ועל מנת להבטיח מענה לצרכים דחופים וחיוניים בתחומי משרד הפנים, ובהתאם לסעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה, להעביר לראש הממשלה את הסמכות לפי סעיף 23א לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט–1959, לעניין הטלת תפקיד מנהל רשות האוכלוסין וההגירה ולעניין הטלת תפקיד יושב-ראש הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מחוז תל אביב, זאת עד למינוי שר פנים. מובהר שהסמכות תוחזר באופן אוטומטי לשר הפנים מייד כשימונה, ללא צורך בהעברה נוספת. בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה, מבקשת הממשלה את אישורה של הכנסת להחלטה. תודה רבה.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה, אדוני השר. אם כן, נעבור לדיון האישי בנושא הודעת הממשלה. ראשון הדוברים יהיה חבר הכנסת ווליד טאהא. בבקשה, לרשותך שלוש דקות.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

תודה רבה, מכובדי היושב-ראש. לפני דקות אחדות עלה ראש הממשלה לפודיום, וכמעט שעה שלמה דיבר על כל הנושאים שאפשר להעלות על הדעת - - -

היו"ר משה סולומון:

חברי הכנסת, זה מפריע. חברת הכנסת אפרת. חברת הכנסת אפרת רייטן, זה מפריע. חבר הכנסת עודד, זה מפריע.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

לפני דקות אחדות עלה ראש הממשלה לדוכן, לפודיום, ודיבר בערך במשך שעה. הוא דיבר על כל הנושאים שאפשר להעלות על הדעת, ורק לכמה נושאים שבאמת חשובים ושהוא היה צריך לתת עליהם את הדעת הוא לא התייחס. הוא לא אמר אף מילה. הוא לא דיבר על הפשיעה הגואה בחברה הערבית, למרות השיאים שנרשמו במספר הנרצחים כתוצאה מהפשיעה הגואה בחברה הערבית; הוא לא דיבר על הנשק הרב מאוד שמתגלגל בידיים של צעירים ערבים, במשמרת שלו כראש ממשלה; במשמרת שלו, כאחראי על השר לביזיון לאומי שמופקד על נושא זה. ראש הממשלה לא התייחס גם לניסיונות הגניבה של שרים בממשלה שלו, של תקציבים מתוכניות תקאדום, תוכנית תקאדום 550. בהתחלה היו בממדים של מיליארדים, ואחרי שזה לא עבר, עכשיו מדברים על גניבות בממדים של מאות מיליונים – הוא לא התייחס לזה בכלל. בקיצור, ראש הממשלה, חמישית מאוכלוסיית המדינה לא מעניינת אותו כלל ועיקר, לא בהיבט של הפשיעה, לא בהיבט של מצב קשה ביותר של רשויות ועיריות, בגלל הגזלות שמיושמות על התקציבים של החברה הערבית, ולא בשום היבט שיכול לעניין את האזרחים הערבים. אנחנו רוצים לאחל שבבחירות הקרבות אנחנו נפיק את הלקח ונשלח את הממשלה הרעה מאוד הזאת הביתה.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כל הזמן הפרעת לי. גם אני אפריע לך.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא הפרעתי. זה הכול אופיר כץ - - -

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כל הזמן הפרעת לי, את ורייטן. ואופיר כץ, ברור שיפריע לי.

היו"ר משה סולומון:

בבקשה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, קודם כול, אני שמחה לראות אותך ולראות שאין לך את סיכת התליין – כי אתה בכלל במפלגה אחרת – אבל נראה לי שגם אם היית במפלגה הזו לא היית שם את סיכת חבל התלייה המזעזעת, שבאמת גרמה לי גם זעזוע עמוק וגם לתחושת שפל נוספת של הכנסת. לראות כאן את השר, הגזען הזה, יושב ליד ראש הממשלה – אני תוהה לעצמי מה היה קורה אם ראש הממשלה היה פוגש שרים או אפילו את הנשיא הגרמני, האם הוא היה מעז בנפשו או חושב להביא את השר לביטחון פנים עם סיכת חבל התלייה? יש לי תחושה שלא רק שהוא לא היה פוגש בו, הוא גם היה מתבייש בו. אבל אל תענה לי, אני אענה ואני אגיד לך שהיום זה היה שפל נוסף. נכון שהוא בקמפיין, נכון שעונש מוות זה הקמפיין שלו, אבל יש גם גבולות בבית הזה. עכשיו אני רוצה לומר משהו לגבי המופע שהיה כאן, של ראש הממשלה. עזבו שאני יושבת למטה ואני שומעת את כל הטעויות שלו, עזבו שהוא קורא לי קואליציה, ואני אומרת לו: אני בכלל אופוזיציה. ארבע פעמים שאלתי אותו: אם התיקים קורסים, אז למה אתה ביקשת חנינה? הוא אמר לי: שקט, שקט, אני אענה לך; שקט, שקט, אני אענה לך. אבל לא ענה, לא ענה. זה מאוד מוזר שאדם שחושב שהתיקים שלו קורסים, מבקש חנינה. כי מי מבקש חנינה? אל תענה לי, אני אגיד לך: זה שחושש מהתיקים שלו. אז איך אתה עולה לפה, צועק לי לפחות ארבע פעמים: שקט, שקט, אני אענה לך, אני אענה לך, ובעצם בסוף מתחמק מתשובה. אדם שהתיקים שלו קורסים לא מבקש חנינה; לא שולח את עורך הדין שלו לבקש חנינה, אלא מתמודד עם המשפט שהוא חיכה לו שמונה שנים. מילה אחת על הקריסה הבין-לאומית שלו: עלה כאן ראש ממשלת ישראל, ואמר שהוא בקשר טוב עם ארצות הברית – כמובן, זה לא חדש – ושהוא בקשר טוב עם רוסיה. עכשיו צריך להבין, פוטין הוא גם בקשר טוב עם איראן. מה זה אומר על ראש הממשלה? מה זה אומר על ראש ממשלת ישראל, שלא יכול לטוס לאף מדינה באירופה? לבוא אלינו ולהאשים אותנו שבגלל שאנחנו לוקחים את הצד של האג – מי לקח את הצד של האג? מה הדברים האלה? מה? אני לא ראיתי דבר כזה. או שהוא לא בפוקוס, או שהוא לא מבין על מה הוא מדבר. הוא מבוקש באירופה, בגלל שיש לו יכולת מאגית לקחת את המלחמה המוצדקת ביותר מקום המדינה, מלחמת 7 באוקטובר, ולהפוך אותה עלינו, שכל העולם ישנא אותנו. שיהיה ברור: הסיבה שהוא מבוקש בעולם - -

היו"ר משה סולומון:

נא לסיים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני מסיימת. - - זה לא קשור לאופוזיציה, ממש לא. גם מעולם לא תמכנו בהחלטות של בית הדין הבין-לאומי בהאג, כי הוא גם יצא נגדנו; אגב, הוא גם יצא נגדי אישית. מה שאמרנו, ואני מסיימת, שאדם שלקח את 7 באוקטובר וגרם לכל העולם לשנוא אותנו, כנראה שזו יכולת מאגית שלו. לא סתם קוראים לו קוסם. תודה.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. חבר הכנסת רן כץ, בבקשה, לרשותך שלוש דקות מלאות.

רון כץ (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, אתם יודעים, ישבתי היום מהצד וניסיתי לחשוב איך עכשיו מישהו בבית מסתכל על המקום הזה? כמו שוק, אלה צועקים, אלה עומדים, אף אחד לא מצליח להוציא פה מילה מהפה, וזו מדינת ישראל סטייל נתניהו. ככה זה נראה. ככה זה נראה. עומדים, מתקוטטים, ועל מה? על מה? עכשיו, עמד פה ראש ממשלת ישראל, פינה מזמנו, ואיזו בשורה הוא נתן לציבור? בשורה אחת? דבר אחד טוב שהוא נתן לציבור? חוץ מלדבר על היסטוריה רחוקה שלא מעניינת אף אחד, מה הוא נתן לציבור? ואם כבר מדברים על היסטוריה – זה אותו ראש ממשלה שבנה וגידל את מזוודות הכסף; זה אותו ראש ממשלה שהתעלם מאוהל שהחיזבאללה הקים בשטח הריבוני של מדינת ישראל; זה אותו ראש ממשלה שפינה את חברון; זה אותו ראש ממשלה שלחץ את ידו של ערפאת; זה אותו ראש ממשלה ששיתף פעולה עם סנוואר; זה אותו ראש ממשלה. הוא מדבר איתנו על העבר, והוא גם מדבר איתנו על מעמדו הבין-לאומי בעולם, ואומר שהאופוזיציה מצטטת גורמים באו"ם. אני רוצה לומר לך, אדוני ראש הממשלה, היחידים שמדברים על ישראל בעולם זה כל המנהיגים שרואים היום שר פופוליסט עם סיכה של תליין, של חבל תלייה. אין עוד פרלמנט בעולם שזה יכול לקרות בו; באוגנדה לא היה יכול לקרות דבר כזה. זאת בושה למדינת ישראל, זו בושה ליהודים, זו בושה לכנסת הזאת. לא סתם החבר'ה הנורמליים בתוך המפלגה שלו לא ענדו את הסיכה המטופשת הזאת, כי זה טריק שיווקי מטומטם, שמצוטט עכשיו בכל כלי תקשורת בעולם. עכשיו הם שמים אותנו באותו סטטוס, כאילו כל מה שיהודים מחפשים עכשיו זה להרוג אנשים אחרים. זה לא מה שאנחנו רוצים. יש כבר חוק עונש מוות במדינת ישראל. הוא קיים. הוא קיים גם היום. אתם רוצים להפעיל אותו? תפעילו אותו. אתם לא יודעים איך מפעילים אותו? תתייעצו, תלמדו איך עושים את זה. אתם לא יכולים להיות כאלה רשלנים; אתם לא יכולים להיות כאלה חובבנים; אתם לא יכולים בעיקר להרוס את תדמיתה של ישראל עוד יותר בעולם. תראו מה עשיתם פה בשלוש שנים. תראו מה קיבלתם מאיתנו: קיבלתם ממשלה עם 40 מיליארד שקל בחשבון, קיבלתם את בירת האימא של ההייטק של העולם. מיכאל ביטון נמצא מולי, יושב-ראש ועדת הכלכלה הקודמת, מה שהוא עשה והרפורמות שהוא הביא בוועדת כלכלה, אפשר רק לחלום לעשות היום. קיבלתם את מעמדה הבין-לאומי של ישראל ברמה הכי גבוהה שיש. לפיד בתור שר חוץ מביא לפה את כל שרי החוץ - -

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. תם הזמן.

רון כץ (יש עתיד):

- - לבירת הנגב – משפט אחרון, אדוני – ועושה פה הסכמי שלום שלא חלמתם עליהם. אז איך אתם עומדים פה אחרי שלוש שנים ומעיזים לדבר על משהו מלבד להגיד לאזרחי מדינת ישראל: חטאנו, פשענו, הולכים הביתה.

היו"ר משה סולומון:

תודה. תודה רבה. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, בבקשה. אני מצטרף לקומפלימנטים לחבר הכנסת מיכאל ביטון, ואין זה קשור לדברים האחרים שאמרת. מיכאל, אמרתי, אני מצטרף לקומפלימנטים, אין קשר בין הדברים האלה - - -

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אני רוצה להגיד - - - לא, משהו מכובד.

היו"ר משה סולומון:

שנייה, אני אתן לך.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אנחנו יושבים - - - אנחנו יושבים עם נשיא המדינה כרגע, הנשיא איתנו - - -

היו"ר משה סולומון:

אדוני הנשיא. בבקשה, לרשותך שלוש דקות.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, עלה לכאן לפני זמן קצר ראש הממשלה ונאם לקואליציה, לאופוזיציה. העלינו בפניו את הסוגיה של הפשיעה בחברה הערבית – אבל לא התייחס. והוא דיבר על ועדת חקירה ממשלתית, אוקיי? ועדת חקירה ממשלתית, ועדת חקירה לאומית – אבל מה עם הפשיעה בחברה הערבית? מה קורה? מתחילת כהונת הממשלה אנחנו דרשנו ועדת חקירה פרלמנטרית לעניין הפשיעה בחברה הערבית – ושום דבר. לא התקדם שום דבר בנושא הזה. אבל ועדה מיוחדת לתקשורת, לקידום החוק של קרעי, הוא מקדם במיידי. הם עוקפים את ועדת הכלכלה ומקדמים. הכול מותר. אבל כאשר זה מגיע לחברה הערבית – עוצרים. לא מתקדמים בשום דבר. הוא נותן לגיטימציה לבן גביר לפעול בחברה הערבית – מה שהוא רוצה הוא עושה. 242 נרצחים בחברה הערבית מתחילת השנה, ושום דבר לא מתקדם, שום צוות לא מטפל, והשר מתעסק רק בפרסום. אדוני היושב-ראש, ההסתה במדינה מרימה ראש, וראש הממשלה עולה לכאן ולא מתערב. הידעת, ראש הממשלה, שאחמד אבו חמד מג'לג'וליה הותקף לפני שבוע בתל אביב בגלל היותו ערבי? איפה אתם? למה אתם לא מתערבים? למה אתם לא מנחים את המשטרה? למה אתם לא מנחים את גורמי הביטחון? הגיע הזמן לחשב מסלול מחדש, הגיע הזמן להתערב. מספיק עם ההסתה. גם בנגב מסיתים נגד ראשי רשויות. אתמול פרסמה עריית רהט גינוי לכל התוקפנות, לכל ההסתה נגד ראשי רשויות בדואיות. וראש הממשלה והצוות שלו לא מתערבים בזה. מכובדי היושב-ראש, (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:)

היו"ר משה סולומון:

תודה. תודה רבה.

טלי גוטליב (הליכוד):

עבר הזמן. שלום. עבר הזמן.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי, בבקשה. אדוני הנשיא, נא לא להפריע. בבקשה, לרשותך שלוש דקות.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אחרי מופע האימים הקודם, אני רוצה לשאול את נשיא המדינה הנשיא הרצוג – הוא בטח מכיר מה כתוב בחוק-יסוד: נשיא המדינה – אני מצטטת: לנשיא המדינה נתונה הסמכות לחון עבריינים ולהקל בעונשם – על ידי הפחתתם או המרתם. הסמכות לחון היא על עבריינים, עבריינים, כאלה שהורשעו או כאלה שהודו בעבירה, אחרת אין חנינה. אין לנשיא סמכות לבטל משפט ללא הודאה מפורשת.

טלי גוטליב (הליכוד):

- - - זה לא כתוב - - -

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

הסמכות היא להקל בעונש, למשל להמיר עונש מאסר בפרישה מהחיים הפוליטיים. הבקשה של נתניהו היא לא בקשה לחנינה, אלא פנייה מתנשאת, פנייה יהירה, משפילה. השליט העליון, הרחום והחנון נתניהו, הפטרון עושה טובה לנתיניו "מתוך תחושת אחריות לאומית". האיש ששנים מסרב לקחת אחריות, כותב במכתבו: "כל אלה הביאו את ראש הממשלה למסקנה כי טובתם של מדינת ישראל ואזרחיה מחייבת את סיום ההליכים הפליליים המתנהלים בעניינו." זה שהכריז אך אתמול, ולשם שינוי הפעם בעברית, שאין בכוונתו לפרוש, רוצה לבטל את משפטו כדי לאחות את הקרע בעם. נו, באמת. פשוט זלזול באינטליגנציה שלנו, האזרחים. אז בלי טובות, אדוני ראש הממשלה, הספיק לנו הנזק שגרמת בשלוש השנים האחרונות ובעצם בכל שנות כהונתך. ועוד ציטוט: "ההליכים הפליליים בעניינו של ראש הממשלה פוגעים באינטרסים של מדינת ישראל, מלבים את המחלוקות בין חלקי העם". אינטרסים? מבחינתו, רק שלא נעסוק, לא במחדלים ולא בהפיכה המשטרית, בחיסול הרשות השופטת, בחיסול הרשות המחוקקת, בהשמדת התקשורת החופשית, חוק ההשתמטות; הפקרת המילואימניקים, המשפחות השכולות, הפצועים בגוף ובנפש; הביזה התקציבית, הגירעון, הכספים הקואליציוניים, יוקר המחיה, חוסר תפקוד של משרדים, משרדים מיותרים, היעדר שרים, היעדר משילות סביבתית, התכחשות למשבר האקלים, הפרטת מערכת החינוך הממלכתית, הרס המשטרה, הפשיעה המשתוללת, הקטל בכבישים, חיסול תפקיד היועמ"שית, הפיכתנו למדינת חסות, האנטישמיות הגואה, הבידוד הבין-לאומי ועוד ועוד ועוד. כבוד הנשיא הרצוג, נתניהו לא מעל החוק. חנינה – רק עם הודאה באשמה, הטלת קלון, הבעת חרטה, ובאמת, לעשות לנו טובה, ושיפרוש מהחיים הפוליטיים. כל החלטה אחרת תירשם בהיסטוריה על שמך ועל מורשת משפחת הרצוג לדורותיה לדיראון עולם – איך נאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים מילט עצמו ממשפט בספינים וגימיקים. נתניהו צריך וחייב ללכת, גם כי הוא ראש הממשלה שאחראי לטבח 7 באוקטובר, שעושה הכול להרוס את הדמוקרטיה, הכלכלה והחברה בישראל.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. חברת הכנסת דבי ביטון, בבקשה. בבקשה, לרשותך, שלוש דקות.

דבי ביטון (יש עתיד):

כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה. אדוני היושב-ראש, אנחנו בעיצומם של דיונים על חוק הפטור. אדוני המכובד גם קצין בצה"ל.

היו"ר משה סולומון:

הוא מופיע כחוק הגיוס. אני רק אומר לך.

דבי ביטון (יש עתיד):

כן, חוק הפטור מחוק הגיוס.

היו"ר משה סולומון:

לא, חוק הגיוס.

דבי ביטון (יש עתיד):

לא, זה פטור.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

זה פטור משכול, אדוני.

דבי ביטון (יש עתיד):

אני נשאלת בזמן האחרון - - -

היו"ר משה סולומון:

אנחנו, ברשותך, דנים בטיוטה שהוגשה. מדובר על חוק גיוס. יכול להיות שהוא לא מצא חן בעיני כולם. בסוף אנחנו צריכים להוציא חוק שיגייס אנשים.

דבי ביטון (יש עתיד):

ירשה לי כבודו, ואני אשתמש בתחושות ובמה שאני רואה - - -

מיקי לוי (יש עתיד):

- - - זה חוק השתמטות.

היו"ר משה סולומון:

הוא אשר אמרתי, אני עוצר את - - -

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

- - - עכשיו יש פה רוב לביטון במליאה - - -

היו"ר משה סולומון:

אם ככה, אני עוצר. חבר הכנסת מיקי, אני אומר, למרות ובזכות זה שאני בתפקיד הזה, אני אומר שבסוף החוק הזה הוא חוק גיוס. נכון שיש בו הרבה דיוקים שצריך לדייק אותם. אנחנו שם – אתה ואנוכי שם כדי לדייק ולהביא את זה לשם. אבל צריך להבין שבסוף אנחנו צריכים כוחות לצה"ל, בסוף אנחנו צריכים לגייס את החברה הישראלית, וצריך לעשות את זה בצורה כזאת שבאמת יתגייסו וישרתו במקומות הכי חשובים וטובים בצה"ל.

דבי ביטון (יש עתיד):

אבל מה שעצוב, שיש סלקציה מי יתגייס.

היו"ר משה סולומון:

בבקשה, אני אמשיך. יש לך עוד זמן.

דבי ביטון (יש עתיד):

יש סלקציה מי יתגייס, לא יתגייס. את ילדינו, את הילדים שלכם, אפילו לא שאלו. אני רוצה לראות אם היו עושים להם איזה חוק. אבל אני נשאלת לאחרונה – באמת, לא מעט כתבים – את השאלה הזו: תגידי, כבר עברו כמעט שנתיים, ראש האופוזיציה שלך, יאיר לפיד, לא הצליח אפילו לגרור מורדים שיעברו מהמחנה הזה למחנה הזה. איך הוא לא הבטיח להם שריונים? איך הוא לא הבטיח להם להיות שרים? איך לא הצלחתם לפרק את הקואליציה? ואני אומר לאדוני, אדוני יודע שהרקע הקודם שלי הוא משפטים. כשאני שומעת שאלה כזו – איך לא שריינתם אותם, איך לא הבטחתם – אני אומרת לעצמי: ריבונו של עולם, כמה שחיתות. יש פה מפלגה ציונית, דמוקרטית. כך היא הייתה. אני גדלתי במפלגה הזו, האבא שלי. אני יודעת. אני באתי מהבית הזה. צריך לשריין להם כדי שהם ידאגו שהילדים האחרים יתגייסו כמו הילדים שלהם? ואתה יודע מה עצוב? שיש כאן מי שמתנגד, מתנגד לחוק הפטור הזה ואומר: אנחנו לא נצביע. אבל אנחנו יודעים, כמו טטלה הם ירימו את האצבע. אבל מה שמטריד אותי – ואני רוצה שזה יהיה על המצפון שלהם ועל הלב שלהם – הוא שכשהם יצטרכו להצביע, אדוני היושב-ראש, אני רוצה שהם יסתכלו על הכיסא הזה שהם יושבים בו, מצידי – על תלוש המשכורת, שהוא בדיחה, ואז יסתכלו ימינה ושמאלה, על הילדים שלהם, על הנכדים, על הילדים של השכן, על המשפחה השכולה, ויגידו: מה אני עושה? בשביל זה נבחרתי? לא. נבחרת כדי לייצג את ההמון. וההמון שלך והבוחרים שלך הולכים לצבא. הבוחרים שלך מתגייסים. אתה התגייסת. ולא ייתכן שתהיה במדינה שלנו איפה ואיפה. חברים, 7 באוקטובר זה בדיוק המחדל שהיה, שלא היו אנשים שהיו צריכים להניע גדודים, ואנחנו הופקרנו בדרום. ויבואו ויגידו כאלה: לא, זה לא היה. זה היה. אנחנו יודעים שזה היה. אנחנו רק מייחלים לוועדת חקירה ממלכתית, להבין מה קרה. כי אני אומרת לאדוני, אני לא ישנה. השבוע העיתונאי בוקר – נו? ברח לי מהראש.

טלי גוטליב (הליכוד):

אלמוג.

היו"ר משה סולומון:

אלמוג בוקר.

דבי ביטון (יש עתיד):

אלמוג בוקר עמד בשער שנפרץ - -

היו"ר משה סולומון:

משפט סיכום.

דבי ביטון (יש עתיד):

- - ועבר לעזה, נכנס לישראל – בשער אחד. איך אתה רוצה שנישן? הבת שלי צריכה לחזור לכפר עזה. כל היישובים חוזרים לשם.

היו"ר משה סולומון:

נכון.

דבי ביטון (יש עתיד):

תגידו, השתגענו? אנחנו כבר שנתיים אחרי.

היו"ר משה סולומון:

תודה.

דבי ביטון (יש עתיד):

אז הגיע הזמן. ואני קוראת לכם: אל תיתנו יד להשתמטות הזו.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. תראי, לשנות שם של חוק כפי שהוא מופיע כדי לייצר איזשהו מצג אחר, זה לא נכון. אני לא אומר שאין מחלוקת על תוכן החוק.

דבי ביטון (יש עתיד):

היו"ר משה סולומון:

אני רק אומר לכם, אין סיבה ואין טעם. אני רק אומר לכם, אין סיבה ואין טעם לשנות את שם החוק כדי לייצר איזושהי עמדה אחרת. אפשר להגיד עמדה אחרת בלי לשנות את שם החוק.

דבי ביטון (יש עתיד):

בסדר להגיד שזה חוק גרוע, ואני בטוחה שאתה חושב כך.

היו"ר משה סולומון:

בסדר גמור. את זה אני מבין לגמרי. והינה, אדוני יכול להשיב גם על זה.

מיקי לוי (יש עתיד):

תודה רבה. לא. האמת היא שלא רציתי לדבר על מה שראש הממשלה נתניהו עמד כאן מעל הדוכן ואמר. אבל עומד ראש ממשלה על הדוכן הזה, ובעזות מצח – ראש הממשלה של הטבח הנורא ביותר שאירע לנו מאז קום המדינה – ובעזות מצח הוא מדבר על מסירת שטח ללבנון, חיזבאללה? איזו חוצפה. ראש הממשלה יודע שלא היה גז בבאר, ולמים כלכליים אין עיגון בחוק הבין-לאומי. ראש ממשלת טבח 7 באוקטובר שכח שדיבר עם ערפאת, קרא לו "אדוני היושב-ראש", בהסכמי וואי, פגש את ערפאת כמה פעמים במחסום ארז ולחץ את ידו. ושניהם החליפו מתנות. ועל פי מיטב המסורת של ראש הממשלה, כנראה – אני נזהר בדבריי – שהמתנות לא נמסרו למשרד ראש הממשלה או לכנסת, למחסן הכנסת. זה ראש הממשלה שמסר את חברון, עיר האבות. אתה, נתניהו, מסרת את חברון. על זה, אני מניח, אין ויכוח. אתה מדבר על איזו באר שהעבירו במים הכלכליים, שאין להם עיגון בחוק, ועולה לכאן עם חיוך מאוזן לאוזן. תסתכל על העבר שלך, מה עשית. זה נתניהו, ראש הממשלה שמימן את חמאס במשך 17 שנים, בין 30 ל-50 מיליון דולר כל חודש. ראש הממשלה הזה בנה את כוחו הצבאי של חמאס; ראש הממשלה הזה בנה את תשתית המנהרות של עזה; זה ראש הממשלה שהתרפס וביקש סליחה מארדואן; זה ראש הממשלה שהתרפס וביקש סליחה מראש הממשלה של קטר. פחדן. זה נתניהו שפחד להעיף אוהל של שני חיזבאללטורים בגבול ישראל–לבנון במשך כמה חודשים. אוהל. ארבעה, חמישה חבר'ה מסיירת מטכ"ל או מהימ"מ היו מעיפים אותם ומביאים אותם לארץ. פחדן, איזו עליבות. זה האיש ששחרר את סנוואר; זה ראש הממשלה ששחרר מהכלא את שייח אחמד יאסין, מקים חמאס. תודה.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה. בבקשה, לרשותך שלוש דקות.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לפעמים צריך להגיד את האמת ולדבר על ההישגים של הממשלה, ממשלת 7 באוקטובר. הביאו אותנו להישגים חסרי תקדים, היושב-ראש. אתה יודע שאנחנו מקום ראשון ב-OECD ביוקר המחיה? אנחנו מדינה מאוד יקרה, הכי יקרה במדינות ה-OECD. היום למלא את המקרר זו כבר משימה. לא כל משפחה יכולה למלא את המקרר שלה. לא כל משפחה יכולה להרשות לעצמה לקנות את המצרכים הבסיסיים: פירות, ירקות, בשר. אנחנו גם במקום הראשון בעוני של ילדים במדינות המערב. הכי הרבה ילדים עניים במדינות המערב זה מדינת ישראל. אנחנו מקום ראשון. אנחנו לא יכולים לקחת את זה מהממשלה, את ההישגים האלה של הממשלה. אני אגיד לך גם שאנחנו מקום ראשון בפרוטקשן, בדמי חסות, שעבריינים וארגוני פשע שולטים במדינה הזאת. אנחנו מקום ראשון. אין עסק במדינת ישראל שלא משלם פרוטקשן. לא קל להגיע למקום ראשון. אנחנו מקום ראשון באיבוד משילות. אין משילות במדינת ישראל. כשעבריין יכול לצאת מהבית, לקחת כלי ירי, לירות על מישהו, להרוג אותו; להיכנס לעסק לקחת פרוטקשן; לשרוף מכונית, לסגור כביש, ולרוקן מחסנית שלמה על עסק ולחזור הביתה, ואף אחד לא שואל אותו – אין משילות. אפס משילות במדינה הזאת. ואני רוצה להגיד לכם עוד דבר שבו אנחנו מקום ראשון. אנחנו מקום ראשון במספר השרים המיותרים שיש בממשלה יחסית לאוכלוסייה. אם אני אשאל עכשיו כל אחד – קואליציה, אופוזיציה – כמה שרים מיותרים יש בממשלה הזאת, אף אחד לא יודע.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

15.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

15? אני אומר לך, כל הממשלה הזאת מיותרת.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

15 לפחות.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

כל הממשלה הזאת מיותרת, כי היא לא עושה כלום למען האזרח, ולא מקדמת כלום למען מדינת ישראל. ואתם יודעים מי מקום ראשון בכספים קואליציוניים? אני לא יודע באיזו ממשלה בעולם יש כספים קואליציוניים כמו שיש במדינת ישראל. אתם יודעים כמה חולק ויחולק עוד בתקציב של 2026 – שאני מקווה שלא יעבור, התקציב הזה, ואנחנו נעשה את הכול שלא יעבור – יותר מ-20 מיליארד חולקו, כספים קואליציוניים. אז אנחנו גם כאן מקום ראשון. אנחנו מקום ראשון, והממשלה הזאת תביא אותנו לעוד יותר הישגים במקום ראשון בעוד כמה וכמה דברים.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה. בבקשה, לרשותך שלוש דקות.

אבי מעוז (נעם):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה. אומנם הפוקוס הוא על הציבור החרדי שאותו רוצים לגייס, אבל אני רוצה לדבר דווקא על ציבור גדול שמשרת בצה"ל ונוהגים לכנות אותו הציבור החרד"לי, ראשי תיבות חרדי לאומי. מקרה ראשון: לוחם חי"ר פנה לינון מגל וסיפר לו שאחרי שמונה חודשים מתישים, מזיעים ומלאי מתח בעזה, צ'יפרו אותם בשלושה ימי אירוח במלון. אירוח חובה, בלי בחירה. במלון גם בריכה לשחייה חופשית. וכמה שעות ניתנו לשחייה בהפרדה לטובת החיילים הדתיים שנוהגים לשחות בהפרדה? אפס. ממש כבוד ללוחמים, שמכוח אמונתם לחמו בעזה, וכשהם יוצאים, רומסים להם את אותה אמונה. מקרה שני: בעצרת בשבוע שעבר לציון 50 שנה להקמת חטיבת הצנחנים שועלי מרום השתתפו מאות לוחמים, מפקדים ובני משפחותיהם. הפקה מרשימה. אבל בעצרת הופיעה גם להקה צבאית עם זמרים וזמרות. והדתיים שמקפידים על ההלכה, ולא מעוניינים לשמוע? בעיה שלהם. איך אמרה אחת מנשות הלוחמים? ציטוט: כשנלחמים כתף אל כתף, אנחנו שוות. אבל בעצרת חטיבתית דוחקים אותנו החוצה. תודה חטיבה 646 על ההשפלה, לא מדובשכם ולא מעוקצכם. סוף ציטוט.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

אבי מעוז (נעם):

תכבדי אותה, היא אשת מילואימניק. מקרה שלישי: אגף כוח אדם של צה"ל הזמין אלפי חיילים למופע סליחות בבריכת הסולטן, עם פירוט של רשימת הזמרים שיופיעו שם. בפועל, מול כל אותם האלפים, הדתיים והמסורתיים, עלתה להקה של חיילות והחלה לשיר.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

אוי ואבוי, נשים.

אבי מעוז (נעם):

זהו רק מקבץ קטן של מקרים מתוך עשרות מקרים, ואף הרבה יותר. הצבא חייב להחזיר לציבור המשרת את האמון שבאמת אפשר לשרת מבלי לפגוע באמונתו ובהשקפת עולמו.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

אפרת רייטן מרום (העבודה):

- - - מי הטיסו מטוסים - - -

היו"ר משה סולומון:

חברות הכנסת. תודה.

אבי מעוז (נעם):

מי שבאמת רוצה לגייס חרדים, לא רומס את - - -

שרון ניר (ישראל ביתנו):

אפרת רייטן מרום (העבודה):

איזה ביזיון - - -

היו"ר משה סולומון:

תנו לו לסיים. תוכלו לענות.

אבי מעוז (נעם):

עצור את השעון.

היו"ר משה סולומון:

אני רק אומר, הוא מציג כאן עמדה שאומרת שאם אנחנו חפצים לגייס חרדים הצבא צריך להיערך, לקלוט. זה מה שהוא מציג כאן. מותר. זכותו. זה בסדר גמור. הכול בסדר.

קריאות:

היו"ר משה סולומון:

זו עמדתך, זה בסדר. חברת הכנסת אפרת רייטן, זה בסדר גמור.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

היו"ר משה סולומון:

זה בסדר גמור שאת חושבת כך, אבל תנו לו בבקשה להציג את עמדתו. זה בסדר גמור.

אבי מעוז (נעם):

מי דיבר על הלוחמות? דיברתי על נשות מילואימניקים. אני דיברתי על נשות מילואימניקים.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

אבי מעוז (נעם):

תכבדו את מי שמשרת ואמונתו שונה משלכם. הוא משרת. הוא משרת.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

- - - מכבדים אותו מאוד.

אבי מעוז (נעם):

אז הוא רוצה שלא יחייבו אותו לשחות בבריכה מעורבת, שיתנו לו שעה ביום לשחות בבריכה נפרדת. מה יש? מי שבאמת רוצה לגייס חרדים לא רומס את האמונה ואת שמירת המצוות של חייליו ומפקדיו. מי שבאמת רוצה לגייס חרדים לא מפר פעם אחר פעם את התנאים שעליהם הוא התחייב למתגייסים החרדים, במסגרות השונות שהוקמו בעבר. מי שבאמת רוצה לגייס חרדים מעגן בפקודות מטכ"ל את התנאים שיבטיחו שחרדי שמתגייס יוכל גם להשתחרר חרדי. לצערי, המסקנה שלי מאי-עיגון תנאי השירות של החרדים בפקודות מטכ"ל היא שהצבא עדיין בראש של להעביר את החרדים בכור ההיתוך הצה"לי ולחנך אותם מחדש. תודה.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. חברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

היו"ר משה סולומון:

חברת הכנסת שרון ניר, אבל הוא לא קובל על זה. הוא לא קובל על זה. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. חכי, חכי. חברי הכנסת, נא לשמור על שקט במליאה. בבקשה.

טלי גוטליב (הליכוד):

יצחק עמית, שופט בית המשפט העליון, התחיל במרד. מרד כנגד הרשות המבצעת והרשות המחוקקת. זה כבר גלוי לכול. אתם צריכים להבין, יצחק עמית, ראשית לכל, תסלחו לי, שיקר את עם ישראל בדברים הבאים: בדיון בשבוע שעבר, שאני נכחתי בו – ישבתי בו – נכנסים השופטים – היה דיון בעתירות שהוגשו נגד החלטת הממשלה על פיטורי מיארה. הממשלה, אגב, אחר טעות, לא הביאה מייצג. זה לא הדיון. נכנס יצחק עמית: נציג שר המשפטים, פעם ראשונה, נציג שר המשפטים, פעם שנייה. טוב, נציג הממשלה, פעם ראשונה. אין נציגים. טוב, אני אפתיע אתכם, רבותיי, אני אתן פסק דין, אנחנו ניתן פסק דין על יסוד מה שאומרים הצדדים. האולם בשקט דממה. יצחק עמית והשופטים יוצאים. בזמן שהם יוצאים מהאולם, הקהל, שלא מבין את מה שאני הבנתי שמתרחש שם – כי ברור לי שאם אין מייצגים לא מקיימים דיון אם הצדדים מסכימים על הטיעונים – אז הקהל צועק: מה קורה פה? מה זה? למה אתם יוצאים? ליצחק עמית אין יכולת אפילו מינימלית להסתכל, להישיר מבט לקהל ולדבר אליו בכבוד: רבותיי, אני רוצה להסביר לכם, באתם, זה מעניין אתכם, אבל דעו לכם, ככה וככה. מוציא החלטה תוך שנייה ורבע – החלטה מנומקת – שבה הוא אומר שאנחנו מפריעים לדיונים, ושזה מתוזמר, ושדיונים נפיצים יהיו בלי קהל. אין לו סמכות לעשות את זה. אבל מילא אין לו סמכות. למה אתה משקר, אדוני? למה, אדוני, יצחק עמית, שופט בישראל? ישבתי שם. זה שודר. בזמן הדיון אף אחד לא הפריע במילה אחת. והוא אומר את זה. ואז יש כנס בחיפה, יצחק עמית ואהרון ברק ממרידים כנגד הממשלה וכנגד שר המשפטים. זאת פשוט הזיה. אני רוצה לומר לכם פה, ליצחק עמית יש מטרה מאוד ברורה. יצחק עמית רצה ליצור את מה שאי-אפשר לבטל, וזה פסקי דין. פסק דין אחר פסק דין, שיוצר דרך ומשמר נרטיב שעומד בניגוד גמור לעמדת העם. יצחק עמית אמר שהוא הפוסק האחרון. צריך להיות מגלומן קצה, לדבר על עצמך במילים: אני פוסק אחרון. אבל אנחנו עוקבים ורואים. ולכן אני אומרת פה ליצחק עמית: אני שמעתי מה אמרת שם. אתה אמרת מה? שאנחנו מפריעים? שזה מתוזמן שבאים ומפריעים לך בדיונים. אני ישבתי אצלך בדיונים. אתה פשוט לא יכול לסבול משפחות שכולות. אתה הוצאת. הורית למשמר להוציא את הוריה של שיר חג'אג' ה' יקום דמה, הרצל ומרב, משכו אותם בכוח. הוראה שלך. לא התביישת. לא התביישת גם לשאול את אימא של החטוף גואילי ה' יקום דמו: מי את בכלל? ככה הוא שואל אותה. אין לו מושג. נמצא לו שם בכס השיפוט ובז לאנשי ימין, בז לרשות המבצעת ובז לרשות המחוקקת. אני רוצה להבהיר לכם, בכל עניין הפצ"רית-יועמ"שית, מה שאתה עושה – אדון יצחק עמית, אני רוצה להסביר לך מה אתה עושה: אתה מגבה את מיארה בעיוור. אבל אתה לא סתם עושה את זה. זה הרבה יותר מתוחכם מזה. הרי שלושה שופטים בישראל קבעו, קבעו שהיא הייתה נגועה בתוך החקירה - -

היו"ר משה סולומון:

תודה. משפט סיכום.

טלי גוטליב (הליכוד):

- - ויש ניגוד עניינים גמור. מה עשית? אתה קבעת דיון נוסף, שייקבע בעוד זמן ארוך. בינתיים מיארה מאותרגת בצורה שמשבשת הליכי משפט ומרחיקה מעם ישראל את האמת.

היו"ר משה סולומון:

תודה.

טלי גוטליב (הליכוד):

זה המרד שאנחנו רואים שעושה פה גם יצחק עמית, וגם אהרן ברק. בכל נאום שלי אביא לכם כל פעם הצצה לעוד חרפה ועוד חרפה.

היו"ר משה סולומון:

תודה. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת. חברת הכנסת אפרת רייטן מרום, בבקשה. בזאת אני נועל את הרשימה.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

תודה רבה, אדוני היו"ר. איך מעז ראש הממשלה לעמוד כאן מקודם ולהגיד: אני הולך להקים ועדת חקירה שוויונית? הוא יודע בכלל מה זה שוויון? הוא יודע מה זה שוויון ברגע שהוא שם את עצמו מעל החוק? הוא יודע מה זה שוויון? כשהוא מעביר כאן חוק – זה אפילו לא חוק פטור לגיוס. בוא נקרא לילד בשמו. ישבתי בוועדה, ישבתי בוועדות, פעם אחר פעם, חזרנו לדון בסעיף המטרה של החוק. היה לי דה ז'ה וו, כבר דנו בסעיף המטרה הזה לפני שנה וחצי. וגם עכשיו דנו בו מהתחלה. ובסעיף המטרה החדש, בחוק של ביסמוט, אחת התכליות היא הסדרת מעמד לומדי התורה – זה מה שעושים בוועדת החוץ והביטחון, כשצה"ל צריך פה 12,000 חיילים, ומהם כ-7,000 לוחמים. מה שעושה ועדת החוץ והביטחון ומה שעושה יו"ר הוועדה זה לקדם את הסדרת מעמד לומדי התורה, ובאמצעות החוק הזה מאפשרים להפלות ולתת כאן הרבה מאוד פתחים. הרבה מאוד חורים יש בחוק הזה כדי לאפשר לאנשי שלא רק ילמדו – סבבה, שילמדו, טוב לכולנו, מדינת ישראל, תורה, חשוב לכולנו, לא מזלזלים אף פעם, להפך, אבל יש כל כך הרבה חורים בחוק הזה, שנותנים גם לאנשים אחרים שלא לומדים לא להתגייס. יותר מזה, הצעת החוק החדשה, הצעת החוק של ביסמוט, הורידה מסעיף המטרה את אותו סעיף שהיה התכלית שהיה לפני מלחמת 7 באוקטובר, שבו רוצים לשלב את לומדי התורה בשוק העבודה הישראלי. מה יכולה להיות תכלית טובה יותר מזו? תכלית שמשרתת את האינטרסים של מדינת ישראל: גם ישתלבו בשוק העבודה, גם יתגייסו לצבא. שתי תכליות, ואללה, שנשמעות לי אחלה מין אחלה, לבוא ולשרת את האינטרסים של מדינת ישראל. אבל הדברים האלה נעלמו במטרה החדשה, במטרה של – איך אמרת? זה חוק הגיוס. לא, זה לא חוק הגיוס, זה חוק הסדרת מעמד לומדי התורה, זה מה שזה. אז יש לנו ראש ממשלה ששם את עצמו מעל החוק והוא שווה יותר ורוצה שיבטלו לו את המשפט, ושבה עכשיו את כל הכנסת. כל הכנסת היום עובדת בשביל נתניהו, שכולם יתעסקו בכל הוועדות כל הזמן, כל יום, 24/7, בבליץ מטורף של כל הוועדות, רק כדי שלא יחשבו על הביזיונות ועל האסונות שהממשלה הזאת עשתה, וכדי להלחיץ את הציבור, את התקשורת, את הפרלמנטרים, את כולם, ובעיקר את הנשיא, שייתן לו חנינה. בואו נעסיק את הכנסת, בואו נעשה כאן בליץ רוחבי לכל הוועדות, בואו נחזיק את הכנסת בגרון, נחזיק את התקשורת בגרון, נחזיק את היועצים המשפטיים בגרון, את כולם, העיקר – תנו לו כבר חנינה, תנו לנתניהו. אז החנינה היחידה שראש ממשלה יכול לקבל היא אך ורק אם באמת נלך לפי החוק, וחוק-יסוד: נשיא המדינה אומר שלנשיא המדינה הסמכות לחון ע-בר-יין.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה. בבקשה, לרשותך שלוש דקות.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, האמת שאני נמצא בדיוק בשיחת ווטסאפ עם תומכי יש עתיד מכל רחבי הארץ ואני עונה על שאלות. אם אני כבר כאן, אני רוצה לנצל את ההזדמנות לענות על כמה שאלות. שאלה של שרה מזיכרון יעקב: שלום, שרה, בתקציב 2026, מה החזר ההלוואות ומה החזר הריבית על החובות שלנו כמדינה? בתקציב 2026 רק על החזר החוב עצמו אנחנו נשלם, שימו לב, 155 מיליארד שקל, ועל הריבית – 64.5 מיליארד שקל. סכום עצום, ביחד כמעט 220 מיליארד שקל. על חשבון הריבית נשלם, שימו לב, כמעט 22 מיליארד שקל יותר ממה ששילמנו רק לפני שלוש שנים, כלומר 22 מיליארד שקל – למשל, בסכום הזה אפשר להוריד את המע"מ ב-3%. זה מביא אותי לשאלה הבאה, לשאלה של כרמית מפתח תקווה: מה הצעדים הראשונים למאבק ביוקר המחיה שאנחנו ננקוט בממשלה הבאה אחרי הבחירות? אז ככה. קודם כול אנחנו נהפוך את משרד הכלכלה למשרד ייחודי למאבק ביוקר המחיה, כי זה מה שמתבקש. אמרנו שהשתמטות החרדים עולה היום למשק כ-60 מיליארד שקלים, אז אנחנו נפעל להוציא את הגברים החרדים לשוק העבודה ונפעל לגייס את החרדים ולהחליף את המילואימניקים שכרגע הם כורעים תחת הנטל. כאמור, זה 60 מיליארד שקלים. אפשר גם, שימו לב, להוריד את המע"מ מ-18% ל-14%, מ-18% ל-14%, עם השפעה ענקית על יוקר המחיה, וזה יעלה רק 28 מיליארד שקלים, כלומר יישאר לנו עוד כסף לצעדים נוספים. לפני שעה קלה, אדוני היושב-ראש, עמד כאן ראש ממשלה ואמר שצריך להתחשב בלחץ הנפשי של חברי הקואליציה. הרי לא באמת מעניין אתכם המדינה, הכלכלה, הביטחון, החברה, המשרתים. כאן, לשם שינוי, אני מסכים לגמרי עם המנהיג הכושל שלכם. כל מה שמעניין אתכם זו שאלה אחת: אם אתם תהיו כאן או לא תהיו כאן בכנסת הבאה. חברי הקואליציה, שימו לב, תיראו ותירגעו. יש שתי אופציות: או שאתם תהיו כאן, בחלק של האופוזיציה, או שלא תהיו בכלל. לא תהיו בכלל, ולכן אפשר להיות רגועים, אדוני היושב-ראש. השינוי בדרך. תודה.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. אתה יודע מה אומרים על זה? "המתפלל על חברו נענה תחילה". חבר הכנסת סמיר בן סעיד – נוכח. בבקשה, לרשותך שלוש דקות.

סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל):

תודה לך. אדוני היושב-ראש, ברצוני לפתוח בהבעת תנחומים כנים למשפחת מסאלחה מהיישוב שגב שלום על מות בנם איוב, הקורבן ה-239 בחברה הערבית. מתי בן גביר, שר הכישלון הלאומי, יטפל במשברים העומדים בפני הקהילה הערבית? מתי השנאה תסתיים? מתי תיפסק שפיכות הדמים? מתי ייפסקו מסעות ההסתה? מתי ייפסקו ההריסות? אני אומר לבני החברה הערבית שכל הסבל הזה וההתנהלות של הקרקס הגזעני, הפשיסטי, יסתיימו בקרוב מאוד רק כאשר כולנו נקום – צעירים ומבוגרים, עד הקול האחרון – ונפיל את הקיצוני הזה ואת חבריו נפילה חופשית מוחלטת. אני אומר את זה תמיד ואמשיך לחזור על זה: רשימה משותפת של ארבע מפלגות ערביות מאחדת אותנו. כמה דברים בערבית. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:) תודה לך, אדוני.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. חבר הכנסת איימן עודה, בבקשה. בבקשה, לרשותך שלוש דקות.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת וחברות הכנסת, פונים אליי הורים של רופאים חדשים שעברו סטאז' אבל מחפשים התמחות. דיברתי עם שר הבריאות והוא אמר לי: אכן נחוצים רופאים. אנחנו רוצים רופאים. אני שומע את ראש הממשלה אומר שצריך להביא רופאים מהודו. אז אם זה המצב, למה יש יותר מ-5,000 רופאים חדשים שמחפשים התמחות ואין להם מקום להתמחות? פעם הייתה בעיה של המורים הערבים; עכשיו הפכה להיות בעיה של הרופאים הערבים. למה? אולי בגלל ש-34% מהצוותים הרפואיים הם ערבים? מה לא עשו הרופאים הערבים בתקופת הקורונה? מה לא עשו בתקופת המלחמה האחרונה? לא טיפלו באנשים במקצועיות ובאכפתיות? למה לפגוע בהם – בגלל אחוזם הגדול? בשנת 1976 התפרסם דוח שנקרא דוח קניג, על שם ישראל קניג, ממונה מחוז הצפון. שם נכתב – בתחום החינוך בסעיף 3 במסמך קניג – שצריך להקל יציאת צעירים ערבים ללימודים בחו"ל ולהקשות את חזרת הבוגרים וקליטתם בעבודה, ובכך לעודד הגירה. האם זו הכוונה? אני קורא לצוותים הרפואיים, לערבים וליהודים בבתי החולים, לרופאים: אתם, הרופאים היהודים והערבים, אתם צריכים לנהל מאבק אל מול משרד הבריאות, להיאבק על קליטת הצעירים הללו. תודה רבה.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. חברת הכנסת מירב כהן, בבקשה, לרשותך שלוש דקות.

מירב כהן (יש עתיד):

כנסת נכבדה, גולדה מאיר ובנימין נתניהו – שני ראשי ממשלה של ישראל שבהפרש של 50 שנה בדיוק עמדו בשעה הקשה ביותר של ביטחון המדינה. שניהם נשאו על הכתפיים שלהם מחדל שהוביל למלחמה קשה ולאובדן חיים, אבל כאן בערך מסתיים הדמיון ביניהם. שימו לב, 44 ימים אחרי פרוץ המלחמה גולדה כבר הקימה ועדת חקירה ממלכתית, והמדינה ידעה שהיא יוצאת לבדוק את עצמה, לעשות בדק בית. נתניהו כבר 800 ימים, כמעט 800 ימים אחרי 7 באוקטובר ו-55 ימים מאז שהסתיימה המלחמה העצימה ברצועה – לצערנו, יש לנו שם עוד חיילים, והוא עדיין עושה פה הכול כדי למנוע הקמה של ועדת חקירה ממלכתית; לא ללמוד, לא לתקן, רק לברוח ולטייח. שמעתי מה היה לו לומר היום פה על הפודיום. גולדה מאיר קיבלה אחריות על החלק שלה במחדל. נתניהו – אחריות? מה? מה פתאום. זה מה שיש לו להגיד. ויש עוד נקודה, לכאורה סימטרית, שבה בדיוק נמצא כל ההבדל בין מנהיגה אמיתית לאדם פחדן ואנוכי. גם גולדה וגם נתניהו פנו לנשיא. גולדה הלכה לנשיא כדי למסור את המפתחות ולקרוא לבחירות. היא דרשה בחירות, היא הלכה, כי זה מה שטובת העם חייבה – להחזיר את אמון הציבור, לתת לישראל אוויר, אוויר לנשימה ותקומה. ונתניהו גם הוא הלך לנשיא, אבל בשביל לבקש חנינה. הוא לא הלך לנשיא בשביל המדינה, הוא הלך בשביל עצמו בלבד, כי הוא רואה רק את עצמו. גולדה, שבמשמרת שלה כמעט נחרב הבית השלישי, זזה הצידה כדי לאפשר למדינה להתאושש ולשקם את האמון שנפגע. נתניהו, שבמשמרת שלו הידרדרה ישראל באמת לתהום, נדבק לכיסא וחותר כל הזמן לריסוק המדינה כולה. ועדת חקירה ממלכתית היא לא עניין פוליטי, היא חובתנו כלפי מי שנפלו, נפצעו, נחטפו ונאנסו. זו החובה שלנו כלפי כל אזרחי המדינה וגם כלפי הדורות הבאים. מי שלא בודק את עצמו ואת הנהגתו יחזור על מחדליו באינטרוולים הרבה הרבה יותר קצרים מ-50 שנים. ומי שמתנגד לוועדת חקירה ממלכתית יביא עלינו את המחדל הבא.

היו"ר משה סולומון: << יור >

תודה רבה. חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח. חברת הכנסת אורית פרקש הכהן, בבקשה. חברת הכנסת מירב כהן, אני רק רוצה לשאול אותך, כמה זמן נמשכה מלחמת יום כיפור?

מירב כהן (יש עתיד):

20 - - -

היו"ר משה סולומון:

20 ימים, יפה.

מירב כהן (יש עתיד):

אז מה, אתה רוצה לתת פרס על זה שהוא מרח את המלחמה?

היו"ר משה סולומון:

יפה. אני רק אומר, יש סיום מלחמה, 44 ימים שלקח לה כדי להקים ועדת חקירה – תמה המלחמה. ופה לא תמה המלחמה – לגבי האנלוגיה שנתת בעניין הימשכות המלחמה.

מירב כהן (יש עתיד):

אז לעולם לא? אז נייצר לו תמריץ למרוח, למרוח, למרוח. תקשיב, את המלחמה הזו הוא היה יכול לסיים הרבה יותר מהר ממה שהוא סיים. וגם עכשיו עבר הרבה יותר זמן ממה שהיה ביום כיפור.

היו"ר משה סולומון:

עוד עניין לגבי האנלוגיה של הדברים - - -

מירב כהן (יש עתיד):

מי שרוצה לברוח ולטייח תמיד יוכל למצוא את הדרך.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. בבקשה, לרשותך שלוש דקות.

אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, כולנו מכירים את הביטוי המפורסם של וולטר: אינני מסכים לאף מילה שלך אבל אני מוכן למות על זכותך לומר אותה. זהו הבסיס לכל דמוקרטיה – חופש הביטוי הוא חופש הביקורת, וזהו הבסיס. אבל בממשלה הזו, בימים האלה, אנחנו כבר, לצערי, אדוני היושב-ראש, לא בעולמות האלה. הבוקר התחלנו דיון על הרפורמה בחוק התקשורת. אבל הדיון הזה לא עומד בחלל ריק אלא הוא בא אחרי רצף של אירועים שקורים במקביל, ואנחנו, לצערי, חווים אותם. אני רוצה לפרט שורה של אירועים. 1. לפני כשבועיים נעצר ונחקר משה רדמן, ממובילי המחאה וההפגנות נגד הממשלה. במעצר השוטרים אמרו לו: איך ייתכן שאתה מפגין? מה, אתה שונא את המדינה? 2. במוצאי שבת האחרונה, חבר'ה צעירים אוהדי קבוצת הכדורגל הפועל תל אביב הוצאו באמצע משחק כדורגל מהמגרש והובאו למעצר. הסיבה הייתה, אדוני היושב-ראש, שהם לבשו חולצות מחאה עם סמלים של התנגדות, של חסימה, למשטרה, לגזענות ולשר המשטרה; 3. בסוף השבוע האחרון שר הביטחון חסם מינוי שביקש הרמטכ"ל לבצע, של אלוף משנה גרמן גילטמן, בטיעון שאלוף המשנה העז למחות נגד הממשלה במסגרת הפעילות של התנועה האזרחית אחים לנשק; 4. אתמול נערכה מסיבת עיתונאים משותפת של ראש הממשלה בנימין נתניהו והקנצלר של גרמניה. מסיבת העיתונאים לא התנהלה בצורה חופשית, אלא מלשכת ראש הממשלה נקבעו כללים: מי ישאל, מתי ישאל ובאיזו שפה. זה רק נשמע לנו כמו צבר של מקרים אבל בין כולם מחבר קו אחד ישיר – קו של פגיעה נוכחת – שכבר הפכה למציאות בממשלה הזו – בציפור הנפש של הדמוקרטיה: בזכות להפגין, בחופש הביטוי ובחופש התקשורת, שקשורים זה לזה. 5. הצעת החוק שהתחילה היום מצטרפת אל רצף הצעות חוק שכבר רצות בבית הזה: הצעת חוק שפוגעת בתאגיד השידור כאן; הצעת חוק העמותות, שפוגעת בעמותות שמקדמות שיח ומחאות אזרחיות בכל מיני נושאים כדי להשפיע על העשייה הפוליטית; סגירת גלי צה"ל ועוד. 6. הינה הגענו להצעת החוק על הרפורמה בתקשורת. היום התחלנו את הדיונים בוועדה המיוחדת, אבל רק בשבוע שעבר התכנסה ועדת הכנסת כדי להלאים – לעקוף את ועדת הכלכלה, שאמונה על הנושא הזה. למה? כי משטרת הדעות הגיעה גם לכנסת. היו"ר ביטן סירב לאשר את הצעת החוק כפי שהיא, אז פשוט בנו ועדה חדשה. לכן אני אומרת לך, אדוני היושב-ראש, שמענו היום את דיסטל הולכת ואומרת שהתקשורת עוינת לימין - -

היו"ר משה סולומון:

את בסיכום?

אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

כן. - - עוינת לימין, עוינת לי, עוינת לביבי. אבל זה בדיוק העניין, אדוני היושב-ראש. תקשורת היא בדרך כלל עוינת, היא מבקרת את הממשלה, היא באה לשפר את הממשלה באמצעות זה, היא לא תמיד נוחה לשלטון. זוהי בדיוק הסיבה לשמור עליה ולא לרסק אותה.

היו"ר משה סולומון:

תודה. תודה רבה. חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה. תקשורת תפקידה לפקח ולבקר, לא להיות עוינת, אבל בסדר.

אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

תפקידה – היא יכולה להיות מה שהיא רוצה.

היו"ר משה סולומון:

אני אומר שאין צורך להיות עוין כשאתה רוצה לפקח, לבקר, להנכיח. רק לגבי המונח "עוינת".

מאיר כהן (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, אני רוצה להבהיר שהקמת ועדת חקירה ממלכתית היא לא אופציה, היא לא צעד פוליטי, היא לא גחמה של האופוזיציה; היא הפתרון היחיד לחקר האמת, ואם הכנסת הזאת לא תוכל לעשות את זה, הציבור יגיד את שלו. ועדת חקירה, צריך להיות ברור לכולנו, איננה ענישה; היא תיקון. היא הדרך היחידה להבין איך מדינה שנחשבה לחזקה במזרח התיכון הופתעה בצורה כזאת; איך דרג פוליטי ודרג צבאי קרסו יחד; איך אזורים שלמים הפכו לשדות קרב ושילמנו בבנינו ובבנותינו. אין בישראל אדם אחד שלא נשא את השאלה ונושא את השאלה בתוך ליבו, ואני רוצה להגיד לך, אדוני ראש הממשלה – אני סבור שגם אתה שאלת באותה שבת את אותה שאלה בדיוק: מה קרה לנו? איך קרסנו? אבל כהרגלך אתה בוחר לברוח, להתעלם, לגלגל אחריות. התעלמות מוועדת חקירה ממלכתית אינה מנהיגות, זאת בריחה. במקום לעמוד מול האמת, בחרת לסגור עליה את הדלת, אדוני ראש הממשלה. במקום להתמודד עם האחריות, בחרת להפוך את האחריות למין צל שאתה בורח ממנו. התעלמות איננה מנהיגות. אני מבקש מכם, חבריי לקואליציה, לזכור איך בחודשים הראשונים, בעודנו מבכים את מתינו, הבטנו אחד לשני בעיניים והבטחנו קואליציה ואופוזיציה: תהיה גם תהיה ועדת חקירה ממלכתית. מנהיג אמיתי – ואני צריך להגיד לכולם, שזה יהיה ברור – נבחן ברגע שבו הוא מפנה את פניו אל הסערה ומתמודד איתה ולא מפנה את גבו אליה. כך אתה, אדוני ראש הממשלה, מהלך במסדרונות השלטון כמו צל שחומק מפנס. לא עומד, לא נושא, לא מתייצב, לא לוקח אחריות – רק בורח מאחריות. ככל שאתה בורח יותר, אדוני ראש הממשלה, האחריות הזאת רודפת אחרי כולנו בנחישות, כמו שחייבת האחריות הזאת לרדוף כל מנהיג. אני רוצה להגיד לך, אדוני היושב-ראש, קום תקום ועדת חקירה ממלכתית. אני שומע את האמירות שרוב העם לא רוצה ועדת חקירה. אני לא יודע מאיפה אנחנו לומדים שרוב העם, ככל שאנחנו מעמיקים בסקרים – גם בסקרים שנעשים בצורה הכי אובייקטיבית, ברור לכולנו שרוב העם רוצה ועדת חקירה ממלכתית. אנחנו חייבים את זה לעצמנו, למתינו, למדינה הזו. אסור שאירוע כזה יקרה עוד פעם. אסור בתכלית האיסור.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. חברת הכנסת צגה מלקו – אינה נוכחת. חברת הכנסת שרון ניר, בבקשה. בבקשה, לרשותך שלוש דקות.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בזמן שממשלת 7 באוקטובר עסוקה בעצמה ובהישרדות פוליטית, האויבים שלנו לא עוצרים. חמאס מתחזק, חיזבאללה מתחמש והאתגרים הביטחוניים שמונחים לפתחו של צה"ל רק הולכים וגדלים. אבל מה עושה שר ביטחון? שר ביטחון, במקום לחזק את צה"ל, הוא עסוק בלפרק את צה"ל. אחרי שעת הזמיר הגיעה ושהתקרה של הרצי הפכה להיות הרצפה של זמיר, שר הביטחון רק חובט בצבא שוב ושוב, לא מאפשר לרמטכ"ל לשקם את הצבא ולייצר מינויים בצבא, שזה הדבר הכי בסיסי לשיקום הצבא. לגבי רצועת עזה אני רוצה לומר: אסור בשום אופן לוותר על האותיות הקטנות שבעסקת טראמפ. האותיות הקטנות הן עולם ומלואו. בראש ובראשונה צריך להשיב את החטוף האחרון, רס"ל רן גואילי. הוא גיבור ישראל. רן גואילי לא מצמץ כשיצא מביתו ב-7 באוקטובר בעודו פצוע. הוא יצא להילחם ולהגן על קיבוץ עלומים, והוא המשיך בחירוף נפש עד הכדור האחרון. לנו יש חובה מוסרית לרן גואילי ולמשפחתו. אנחנו חייבים להשיב אותו הביתה. דבר נוסף – מטרת-העל של פירוק החמאס מנשקו ופירוז הרצועה מנשק היא צורך קיומי. מנוף הלחץ היחיד שיש לנו היום מול ארצות הברית והמערכה הבין-לאומית זה שיקום הרצועה. חייבים להתנות את שיקום הרצועה בפירוק החמאס מנשקו. כל התפשרות אחרת היא מסוכנת וחסרת אחריות. אני מפצירה בראש הממשלה לעמוד על עקרונות-העל בשיח עם האמריקאים. מדובר בביטחון מדינת ישראל. מדובר בביטחון של אזרחי ישראל. חייבים לוודא שכוח הייצוב הביטחוני, ה-ISF שעתיד לקום ברצועת עזה, יהיה נטול מדינות פרו-חמאסיות. אסור לאפשר נוכחות טורקית או קטרית ברצועת עזה. אסור לתת חמצן לאויב. בזמן שהעולם לוחץ על מדינת ישראל לקדם את מהלך שיקום הרצועה, בנינו הם שמגינים בחירוף נפש על אזרחי מדינת ישראל, והם ימשיכו לעשות זאת שוב ושוב עשורים קדימה אם אנחנו נתפשר על היעד של פירוק החמאס מנשקו ופירוז הרצועה. תודה רבה.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. חבר הכנסת ניסים ואטורי – אינו נוכח; חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח. חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה. אתה יכול לוותר אם אתה רוצה, זה בסדר. בבקשה, לרשותך שלוש דקות.

נאור שירי (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. רק רציתי לתת למיכל, אם היא רצתה לפניי, את יודעת, שי"ן לשי"ן אחים.

היו"ר משה סולומון:

מיכל מייד אחר כך.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

שירי לשירי.

היו"ר משה סולומון:

מייד אחר כך.

נאור שירי (יש עתיד):

אנשים שאין להם שם משפחה בשי"ן לא יבינו מה זה אומר להיות תמיד אחרון בהקראת שמות בכיתה, בטיול השנתי באוטובוס, בבחירה בכל דבר אחר.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

שמיות בכנסת.

נאור שירי (יש עתיד):

שמיות בכנסת, בדיוק. הם לא יבינו, כל הסמ"כים והכהנים וכל מה שקורה פה.

היו"ר משה סולומון:

למה? אחרון אחרון חביב.

נאור שירי (יש עתיד):

האחרון פה מזמן לא חביב. אני לא יודע איפה אתה נמצא בשלוש שנים האחרונות, אבל בסדר. אני רוצה לדבר, אדוני היושב-ראש, קודם כול על האירוע המאוד-מוזר ששבוע אחר שבוע אנחנו מגיעים לפה ומעבירים סמכויות. זה פשוט אירוע מוזר. עכשיו, מאיר כהן, כל דבר שרשות מקומית תרצה, אנחנו נגיע לפה ונצטרך להעביר עוד סמכות שמגיעה לראש הממשלה בגין איזו ועדת תכנון ובנייה כזאת או אחרת, אבל מה שנקרא מזל, כי המדינה הזו מודבקת ברוק. שום דבר כמעט לא מתפקד פה חוץ מהמשפט של באגס באני וקהילת ה-Looney Tunes. אני לא יודע, אדוני היושב-ראש, לא ראיתי אותך היום בוועדת הכספים. אני מניח שהיית שם. אני לא יודע אם שמת לב לסיכות המהממות שיצרתם. באמת כל הכבוד לכם, א. על היצירתיות; ב. על הנכונות; ג. על הציונות האמיתית בחבל התלייה ששמתם על דש מעילכם. כל הכבוד לכם, באמת. אני תוהה אם דוד המלך, יהושע בן נון וכלב בן יפונה גאים בתוצר שיצא מכם. באמת. אני אומר, בוא נדבר עכשיו על הרימון שזרקו בחדרה. הרי זה כבר לא מעניין, אף אחד לא מעניין אותו. מה שמעניין אתכם - - -

אופיר כץ (הליכוד):

מה? תספר.

נאור שירי (יש עתיד):

עכשיו. בסדר, היו מעצרים. אתה יודע איפה לא היו מעצרים? עכשיו תקפו נהג אגד, רואים את הווידיאו, ממליץ לכם. נהג אגד או דן – סליחה אם אני עכשיו עושה פה איזה name dropping לא נכון – זורקים עליו אופניים, תוקפים אותו, בועטים בו, המשטרה מסביבו – כלום, לא נעצרים; מעלים אותו אחר כבוד לאוטובוס. כשמישהו צועק לאיתמר בן גביר בטקס באוניברסיטה העברית, דואגים לעצור אותו, להפשיט אותו בחיפוש בתחנת המשטרה, אבל מישהו היום שם אופניים על הראש של נהג דן – הכול בסדר. חולצות שבחרו הפועל תל אביב לשים על עצמם – סעדה, תגיד לי אתה אם במסגרת הדמוקרטיה החדשה, הליברלית, שאתם רוצים לייצר פה, האם חולצת המחאה ששמו נגד מכבי, נגד הפועל, נגד whatever ונגד המשטרה – מי אתם בכלל שאתם לא נותנים להם להיכנס? מה זה השטויות האלה? איפה אתם חיים, בצפון קוריאה בואכה טורקיה?

היו"ר משה סולומון:

תודה.

נאור שירי (יש עתיד):

אחרי זה אתם מתבכיינים שאנחנו אומרים שאתם הופכים להיות טורקיה, כי אתם שמים חבל תלייה ולא נותנים לאוהדים להיכנס, בגלל שהם שמו חולצה והוא יושב פה, אנחנו סופרים - - -

היו"ר משה סולומון:

שים נקודה. תודה, תודה.

נאור שירי (יש עתיד):

שם נקודה – משפט אחרון. אנחנו סופרים גופות והוא סופר לייקים.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח. חברת הכנסת מיכל שיר סגמן, בבקשה. אחוות השי"נים. בבקשה, לרשותך שלוש דקות.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, נכחתי פה באולם בזמן נאום ראש הממשלה וראש האופוזיציה יאיר לפיד והסתכלתי על חברי הקואליציה. אני רואה את ראש הממשלה ואת חברי הקואליציה, כולם זחוחים – איך לפיד אמר את זה? עם חיוך של בוז ולעג. אני רק רוצה לשאול אתכם, בוז ולעג למי בדיוק, להלומי הקרב? בוז ולעג על מי, על הלוחמים שלנו שמחפשים ומשוועים לעזרה? למי אתם לועגים, חברי הקואליציה, לאחים ולאחיות השכולים? יושבים פה, מריעים לראש הממשלה, מריעים לו, מוחאים לו כפיים – על מה? אתם חושבים שחוק ההשתמטות זה ויכוח פוליטי קטן? אתם חושבים באמת שזה איזשהו ויכוחונצ'יק? אתם הסתכלתם בעיניים של הלוחמים שלנו, חברי הקואליציה? או שמה התעלמתם מהם, כמו שהתעלמתם ממשפחות החטופים? כי זה לא נעים; כי זה לא כיף להסתכל בכאב של אנשים שעומדים לקרוס. אתם פגשתם את הלומי הקרב? המאהל שלהם נמצא פה, מחוץ לכנסת. ראיתם את הכאב שלהם, של הכספים וחוסר ההכרה של הקואליציה הזאת? אתם חושבים שאתם נמצאים בוויכוח פוליטי, חברי הקואליציה. על מי ועל מה אתם לועגים בדיוק? לאזרחי מדינת ישראל אתם לועגים? שלוקחים עוד הלוואה ועוד הלוואה ועוד הלוואה ולא נושמים פה בזמן שאתם מממנים אנשים שעבודה ופרנסה, או גיוס לצבא, היא מילה גסה בעבורם. זה ויכוח פוליטי בעבורכם, חברי הקואליציה? קריסה של אנשים? קריסה של ציבור שלם? למי אתם לועגים? לחברי האופוזיציה שנלחמים כדי שהכסף שאתם רוצים להעביר לגולדקנופ, להשתמטות המונית, שיעבור אליו ולא למשפחות של מילואימניקים, לפיות של ילדים שלא ראו את האבות שלהם, את האימהות שלהם במשך שנתיים, כי הם הלכו להילחם למען העם והמדינה?

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. תם הזמן.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

אני רק אסיים בזה: אתם ממשיכים להתנהג כאילו כל הכאב, השחיקה, מימון ההשתמטות והפרזיטיות שמקרבת אותנו לקריסה לאומית - -

היו"ר משה סולומון:

תודה. תם הזמן. משפט סיכום.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

- - היא ויכוח פוליטי קטן. זה לא ויכוח פוליטי קטן, ואתם לא תלעגו לאזרחי מדינת ישראל, כי אנחנו בקרוב מאוד נחליף אתכם.

היו"ר משה סולומון:

תודה. חברת הכנסת שלי טל מירון, בבקשה, לרשותך שלוש דקות.

שלי טל מירון (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב בראש. מי השר? איפה?

היו"ר משה סולומון:

וסרלאוף, הינה, הוא כאן, הוא עבר לאופוזיציה.

שלי טל מירון (יש עתיד):

עבר לאופוזיציה. תודה רבה, אדוני היושב בראש. חבריי חברי הכנסת, אני רוצה רגע רק להגיד דבר קטן, אני הרגע סיימתי באמת שעה מאוד מעניינת עם משלחת של נבחרי ציבור מאיפא"ק, מארצות הברית, ממפלגת הדמוקרטים, הייתה לנו שיחה מאוד מעניינת. היה מעניין בעיניי – אני פוגשת הרבה מאוד משלחות כאלה, זה חלק מהדברים שאני עוסקת בהם – היה מדהים לשמוע מהם עד כמה המצב בתוך ארצות הברית, המצב הפנימי ביחס למדינת ישראל, הוא קשה. הם הסבירו שיש סחף מאוד גדול, של הצעירים בעיקר, כנגד מדינת ישראל. חשבתי על דיון ה-40 חתימות, שבו עמד פה ראש הממשלה ורק דיבר על ההצלחות וההצלחות וההצלחות, אבל אני שומעת מנבחרי הציבור בארצות הברית שהמצב שלנו עגום. אבל זה לא נושא הנאום שבגינו עליתי לכאן. אני רוצה לדבר כמובן על הוועדה המיוחדת שהיום פתחה את שעריה בפני חברי הכנסת בפעם הראשונה, בראשותה של חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן, בנוכחות שר התקשורת קרעי – אני נוהגת לקרוא לו הצאר קרעי, שזה מאוד הולם. אני עוד אדבר רבות על מה שהיה בוועדה ומה שיהיה בוועדה והחקיקה הנוראית הזאת שמתיימרת לעשות איזושהי רפורמה בתקשורת, אבל המהות האמיתית שלה היא הפיכה תקשורתית והשתלטות על השוק החופשי בתקשורת, על מנת להצר את צעדיה ולהפוך אותה לשופר של התקשורת. כל זה ברור וכבר אמרתי את זה פעמים רבות. אבל אני חייבת לציין משהו קטן שהיה היום בוועדה, שהייתי המומה ממנו. עלה הנושא של אלימות כנגד עיתונאים, וכשהשר קרעי דיבר על אלימות כנגד עיתונאים, שאלתי אותו מייד, אמרתי לו: אדוני השר, האם אתה לא חושב שזה מתפקידך לגנות כשיש אלימות נגד עיתונאים? אפילו לא אמרתי איזה עיתונאים, כן? רק אמרתי, האם אתה לא חושב שזה מתפקידך לגנות אלימות כשיש אלימות נגד עיתונאים? התשובה המיידית שלו הייתה, ללא היסוס, לא, ממש לא, אני לא השר לביטחון הפנים. בואו נעשה רגע סדר באמירה הזאת. קודם כול, אתה שר התקשורת, אתה אחראי על כלי התקשורת בישראל, בוודאי באחריות המרחיבה שלך, בתפיסת האחריות שלך, המוגנות וה-well beeing של עיתונאים במדינת ישראל, בוודאי שזה חלק מתחום העיסוק שלך וצריך לעניין אותך. אתה יודע מה? אפילו אם אתה חושב שזה לא בתחום העניין שלך, האם טרחת להרים טלפון לשר לביטחון הפנים ולהגיד לו: אדוני, יש מקרים רבים של אלימות כנגד עיתונאים, מה המשטרה עושה? אילו צעדים אתה נוקט כדי לעצור את התופעה? אגב, אני אפילו לא אומרת אילו עיתונאים, כי זה לא משנה איזה עיתונאי אתה, מאיזה ערוץ אתה או מאיזה צד פוליטי אתה. לא צריכה להיות אלימות כנגד עיתונאים בדמוקרטיה. בוודאי שזה תפקידו של שר התקשורת להגן על עיתונאים.

היו"ר משה סולומון:

תודה.

שלי טל מירון (יש עתיד):

אז מכאן אני קוראת לשר קרעי – שהגשתי לו שאילתות פעמיים, גם לשר לביטחון לאומי – להגן על עיתונאים במדינת ישראל, כי רצח פוליטי יכול לקרות גם לנבחרי ציבור, אבל גם לעיתונאים - -

היו"ר משה סולומון:

תודה.

שלי טל מירון (יש עתיד):

- - והאחריות תהיה עליכם.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת. חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, בבקשה. בבקשה, לרשותך שלוש דקות.

טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):

שלום, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, מאז שהתחלתי לכהן כחברת כנסת, לפני ארבע וחצי שנים, אני פועלת למען קידום הבריאות, פועלת ועוסקת בתחום הבריאות ללא הפסקה. המצב שבו אנחנו נמצאים עכשיו – שאין שר בריאות קבוע ושוועדת הבריאות לא מתכנסת – זה מצב חסר תקדים. היום, בעקבות ההצעה לסדר-היום שאני הגשתי – הצעה דחופה – התקיים דיון בוועדת המדע והטכנולוגיות. כל הנושאים שדיברנו עליהם קשורים לתחום הבריאות, כי ועדת הבריאות לא מתכנסת ויש הרבה בעיות במדינה. אתם יודעים שבזמן שהתפרצה מגפה החצבת, ועכשיו השפעת כובשת את החברה הישראלית, אין במשרד הבריאות מנהל אגף אפידמיולוגיה; אין מנהל אגף שאמור לשמור על בריאות הציבור. אבל בכנסת לא דנים על זה. הקימו ועדת תקשורת, בכל יום דנים על חוק ההשתמטות וההשתמטות הזאת עולה למדינה 60 מיליארד שקל, ואין שר בריאות, אין ועדת הבריאות. אני רוצה לצטט את דוקטור רותם סיוון מפורום ישראל בריאה, ממובילות "אימא ערה". אני מצטטת: קו ברור מאוד מחבר בין הפקרת אזרחים ב-7 באוקטובר, הפקרת החטופים, הלוחמים, הפצועים והאזרחים בשנתיים לאחר מכן והיעדר שר בריאות. במדינה שבה הממשלה מסרבת לקחת אחריות על האירוע הנורא בתולדותיה, ששריה לא הגיעו אל אזורי הלחימה והטבח חודשים לאחר מכן, לא פגשו את האזרחים ולא סיפקו כל סיוע באף משרד ממשלתי, לא עזרו לאזרחים, מפקירים את בריאות האזרחים היום. מה שאנחנו שומעים מהאימהות על הבנים שחזרו הביתה בגופם, אך בנפשם נשארו בעזה, לא שונה ממה ששומעים ממובילי הקהילות והקיבוצים, על הצעירים שלא מצליחים לחזור לחיים שגרתיים; שומעים על התמכרויות, יושבים ערב אחרי ערב, מעשנים ושותים ולא משתלבים בעבודה, לא יוצאים ללמוד, ומשם הדרך למגפת ההתאבדות ברורה. אכן, הארגונים האזרחיים והעמותות ממלאות את הוואקום. שני בני נוער מירושלים, מאור ובני, הקימו את העמותה "שרק תחייך", ומימנו במהלך השנה האחרונה מעל 200 טיפולים נפשיים לאזרחים, כי ההמתנה לטיפולים נפשיים במערכת הציבורית היא מעל ארבעה חודשים. אם הממשלה ושר הבריאות ברבע משרה לא עושים את עבודתם, ומעדיפים פוליטיקה זולה על חשבון בריאות הציבור, אני אעשה את זה במקומם. נכנס שוב את ועדת הבריאות האלטרנטיבית, ונמשיך לעבוד בשביל הציבור, ליזום דיונים, להתריע על הסכנה, לבקר את הממשלה. אני לא מתכוונת להפסיק להילחם למען מערכת הבריאות.

היו"ר משה סולומון:

תודה. תם זמן. תודה רבה. חבר הכנסת גלעד קריב. בדיוק נכנס, בבקשה. לרשותך שלוש דקות.

גלעד קריב (העבודה):

אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי וחברות הכנסת, מעשה נבלה נעשה היום בבית הזה, וטוב שהשר התורן משתייך לסיעת עוצמה יהודית. מעשה נבלה של ממש. יריקה בפרצופם של אנשים יקרים, והכוונה כמובן למעשה הפופוליסטי והבזוי של אנשי סיעת עוצמה יהודית, שענדו היום על דש החליפות ועל דש הבגדים סיכה בדמות חבל תלייה. השר העבריין והכושל, עמיתיו לשולחן הממשלה, יושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי, תת-אלוף במילואים, מסתובבים כאן, בבית הזה, עם סיכה בדש החליפה בדמות חבל תלייה. למה אני אומר שמדובר במעשה נבלה? קודם כול, מכיוון שהשונאים והצוררים הגדולים ביותר של העם היהודי שמו על דש בגדיהם, על המדים שלהם, סמלי מוות. הצוררים הגדולים ביותר של העם היהודי התהלכו עם סמלים דומים. איזו יריקה בפרצופם של שורדי השואה; איזו יריקה בפרצופם של בני הדור השני והשלישי, אבל לא בכך מסתיימת היריקה בפרצוף: חבר הכנסת צביקה פוגל, איש הגרדום והתלייה, הוא זה שהניח על שולחן הוועדה רשימה של עקרונות לחקיקה. ובתוך העקרונות המלצה – דוקטור לענייני הוצאה להורג – שההוצאה להורג תהיה בזריקת רעל. אז למה בחרתם בחבל תלייה בצבע צהוב? כי רציתם לנקר את עיני משפחות החטופים, שבמקום שבו אנחנו כולנו שמנו את סמל החטופים הצהוב של הלולאה, אתם תשימו סמל של לולאה אחרת – לולאת מוות. הסיעה שהצביעה נגד כל עסקאות החטופים, מעזה לייצר קונוטציה לסמל החטופים. תתביישו לכם. אתם באמת ראויים לכינוי אוכלי מוות, אחרי מה שעשיתם היום בבית הזה. חבורה מופקרת, בזויה, של סיעת עוצמה יהודית, והאכזבה הכי גדולה – צביקה פוגל, שעוד נדבר עליו רבות.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. תם הזמן. חברת הכנסת קטי שטרית, בבקשה.

ינון אזולאי (ש"ס):

קטי, אל תאכזבי.

היו"ר משה סולומון:

בבקשה. היא לעולם לא מאכזבת. בבקשה, לרשותך שלוש דקות.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, שבוע תמים חלף מאז בקשת החנינה שהגיש ראש הממשלה לנשיא המדינה, ומכונת הרעל לא מוצאת מנוח. הרי הם גם עלו קודם, אחד אחר השני, ודיברו על החנינה. אתם הרי לא תפספסו שום הזדמנות למניעת איחוי הקרעים בעם, להרגעת הרוחות והאחדות. השיסוי, הפילוג, השנאה והטלת הרפש כבר מזמן הפכו לחם החוק שלכם. בעוד שבעיתון דיבת הארץ מיהרו לספק כותרת, שלפיה חנינה לנתניהו תהיה פרס לטרור – לא פחות – ברחובות מצאנו גל של אנרכיסטים, בעידוד התנועה לאיכות השלטון שאיימו באיומים חסרי תקדים, הזהירו את הנשיא. איך הם אמרו לנשיא? דיר באלכ. איך הם אמרו לו? אתה תהיה במשפטי ניר עוז. אלה הדמוקרטיים המהוללים. אבל למעלה מהכול, חלקים רבים, גם בבית הזה, הבהירו לכל מי שעוד היה לו ספק מה עומד בראש מעייניהם: לא טובת המדינה, חלילה; לא שלמות העם, בוודאי לא שלמותה של הממלכה. אנשי 6 באוקטובר הוכיחו שוב כי רדיפה אישית ופוליטיקה קטנה הן עדיין שם המשחק בעבורם. איך אתה יודע שנושא החנינה העיר את כולם? לא היה אחד מאנשי האופוזיציה שלא אמר: כן, כן, כן, חנינה, אבל בבקשה רק שיזוז. אתה מבין, זו הייתה התאוריה האדירה שלהם, שברגע שתהיה חנינה הוא יזוז. הרי לא הצליחו בשום דרך דמוקרטית, לא בחירות – אני טוענת תמיד שהחנינה הטובה ביותר היא הציבור עצמו, שפעם אחר פעם אחר פעם תומך בו ומצביע לו. פעם אחר פעם. לא קרה דבר כזה, שימו לב, בכל הפעמים שאתם ניסיתם לגרום לבחירות, בחרו בו בחזרה. הכמיהה העזה שלהם לפרישתו של ראש הממשלה המכהן – שנבחר כמובן באופן דמוקרטי – מהחיים הפוליטיים, מוכיחה בפעם המי-יודע-מה כמה אין בכם בדל של דמוקרטיה בגוף. זה אף פעם לא היה קשור לחוק; זו אף פעם לא הייתה טובת המדינה, זו אף פעם לא הייתה האידיאולוגיה. זו הייתה רק כיסאולוגיה; רדיפה אחרי הכיסא העבירה אתכם על דעתכם. חבריי חברי הכנסת, אל תתבלבלו ולו לרגע, החנינה היחידה שתתקבל ותקבל את המתווה הזה לסיום המשפט זו חנינה לאנשי הפרקליטות. יש לנו עוד זמן?

היו"ר משה סולומון:

כן, יש לך זמן.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

כן. כן. הרי, איך אמר לנו אלשיך? הוא הודה בזה. הוא אמר: אף פעם. אף פעם לא חשבנו. אף אחד לא יכול היה לנחש שראש הממשלה לא יתפטר; מישהו מכם עצר פעם לתהות מה המשמעות המודיעינית, שבכל פעם שראש הממשלה מבקש לבטל את הדיונים זה עקב דיונים ביטחוניים? עקב דברים ביטחוניים? מישהו מכם מבין את עומק האטימות בדרישה שראש ממשלה מכהן, שלושה ימים בשבוע – הרי זה נשגב מבינתם, איך הם יכולים להבין דבר כזה? הם לא יכולים להבין – ואלה הדמוקרטים.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. חברת הכנסת יעל רון בן משה, בבקשה. לרשותך שלוש דקות מרגע שיעלה הפודיום.

יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אז אני במסגרת פינתי הקבועה בימי שני – אני יצאתי בחמש – אספר לכם היום על תלאות הדרך. והיום דווקא מחמאות, והפעם לרכבת ישראל. אז הבוקר יצאתי בחמש בבוקר מהבית, בגעתון, ושמתי פעמיי לתחנת הרכבת בנהריה. עליתי על הרכבת של 5:48. כעבור בערך שעתיים ירדתי באחת מהתחנות בתל אביב. המתנתי קצת, עליתי על הרכבת לירושלים, הגעתי לתחנת נבון בירושלים, חיכיתי לקו 14 שהביא אותי ממש פה בסמוך לכנסת. קצת לפני 09:00 – ב-08:40 – כבר הייתי במשכן. האמת שהייתה חוויה ממש טובה ברכבת ישראל. אבל מה, אם אתה לא גר במרכז העיר נהרייה או סמוך לתחנת רכבת, איך תגיע לרכבת? מהמקום שבו אני גרה, ואני חושבת שעוד חברי כנסת רבים אחרים, אין תחבורה ציבורית ב-05:00 או ב-06:00 לתחנת הרכבת הקרובה. אם רק היינו מצליחים לפתור את הקילומטר הראשון הזה, הקילומטר האחרון – היינו מוצאים שהרבה יותר אנשים היו פונים לתחבורה הציבורית ולא לרכב הפרטי. אז קודם כול, מילה טובה לאנשי הרכבת. גם בתחנת הרכבת בנהריה, מהמאבטחים בכניסה, דרך המנקים והמנקות, הסדרנים, ובאמת עד הרכבת, שהייתה מצוחצחת ונקייה ונעימה בבוקר, ודרך כל אנשי הרכבת שפגשתי בדרך, בתחנת האוניברסיטה בתל אביב ובתחנת נבון בירושלים, באמת שירות מצוין. אני יודעת שהרבה פעמים משמיצים את הרכבת על איחורים ותקלות. את מה שצריך לתקן – צריך וחובה לתקן. אני יודעת מה זה אומר בימי שישי, כשאין רכבות לנהרייה, איך הבת שלי חוזרת מהצבא. זה באמת סיוט גדול לחיילים, לסטודנטים, לבני המשפחות שלהם, אבל הבוקר באמת הייתה לי חוויה טובה. וכדי להוסיף על זה אגיד, ששתי יועצות שלי שעובדות איתי פה בכנסת, יצאו באותו זמן מקיבוץ כברי – גם הוא בגליל המערבי סמוך לנהריה. כמה זמן אחריי הן הגיעו למשכן בנסיעה בכביש 6? בדיוק שעה אחריי. בדיוק שעה אחריי. זאת אומרת, ברכבת, רכב, שתי רכבות, אוטובוס, לקח לי בערך 3.5 שעות, וברכב לקח 4.5 שעות, ללא עצירות לקפה, כמובן, הכול בגלל הפקקים. אז יש לנו עוד דיון נפרד לעשות על כביש 6 ועל תשתיות הכבישים. בסוף אוטובוסים צריכים לנסוע על כבישים. כשאומרים שלא יהיו תשתיות כבישים בצפון או במקומות אחרים, אז צריך לזכור שגם לא יהיו תשתיות לתחבורה ציבורית. אבל היום דווקא מילה טובה לרכבת ישראל; לעודד את הציבור לנסוע בתחבורה ציבורית, וכן לנו לפתור את נושא הקילומטר הראשון או האחרון, כי אנשים שנכנסים כבר לרכב הפרטי, הרבה פעמים בוחרים לנסוע בו ולא בתחבורה הציבורית. לכן הם צריכים תחבורה ציבורית מהבית עד הרכבת או עד האוטובוס הבין-עירוני הקרוב. תודה רבה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה. חבר הכנסת רם בן ברק – אינו נוכח. חבר הכנסת חילי טרופר, בבקשה. לרשותך שלוש דקות.

חילי טרופר (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

שלום, גברתי היושבת בראש, כנסת נכבדה, כשבאתי לבקר בפעם הראשונה במחלקת טיפול נמרץ את רב-סרן נורית, שגם הגיעה היום לכנסת, ראיתי על דלת הכניסה שלה שלט שהיא ומשפחתה תלו: אנחנו כאן בשביל ללכת, תרתי משמע. למרות הפציעה הקשה וקטיעת הרגל, ולמרות שבאותו זמן נורית עדיין הייתה מחוברת למכשירים ובין שורת ניתוחים, היא כמו הבהירה שלא יהיה ספק: היא עוד תלך. אנחנו כאן ללכת במשמעות של ללכת על הרגליים ובמשמעות של אנחנו כאן, אבל עוד נצא מבית החולים. חשבתי שבשלט המתוק הזה, בכניסה לחדר של הגיבורה הזו – שאגב, נפצעה פעמיים במלחמה – היה משום לסמל את הרוח של הפצועים והמשפחות. לא מוותרים, נאבקים, ניפול ונקום, עוד ניתוח ועוד ניתוח, עוד טיפול לגוף ועוד אחד לנפש, אבל אנחנו נלך ונקום. עם כל הכוחות שידענו שיש בתוך הנפש האנושית, ועם הכוחות שלא ידענו, אבל התגלו ברגעים הקשים ביותר. גם אם איבדנו רגל או יד, או מראה עיניים או שמיעה באוזניים, או שהנפש הצטלקה לנצח, אנחנו לא מתכוונים לוותר. קשה, כואב, אבל ממשיכים בתנועה קדימה. ממשיכים ביחד. במחלקות הפצועים, הביחד כל-כך פשוט, נקי ובהיר. אין שם ציניות רק אחווה אמיתית. הבניין הזה, שמלא בקטטות, חייב לשאוב מהפצועים ומשפחותיהם מעט מהביחד הזה. לא להירתע מלהזיז את הציניות הצידה ולפנות מקום לציונות, לשותפות הישראלית, לאנשים שכאשר הם אומרים אחי או אחותי, הם מתכוונים לזה באופן הכי מילולי שיש, גם אם לא נולדו מאותה אימא, או אולי בעצם מאותה אימא – אימא האדמה. היום הוא יום ההוקרה לפצועי צה"ל ולנפגעי פעולות האיבה, וזו הזדמנות של החברה הישראלית וכנסת ישראל, להכיר להם תודה על עצם הבחירה של הלוחמים והלוחמות לשרת ולהילחם, ובכלל, לכל הפצועים, על הבחירה שלהם להילחם במלחמה שאחרי המלחמה. בארץ אומנם מדברים על המלחמה שנגמרה, אבל במחלקות הפצועים, בשיקום יום ובהרבה מאוד בתים בארץ, לא שמעו על זה. שם המלחמה נמשכת במלוא עוזה. יש פצועים שטרם השתחררו גם כעבור שנה וחצי; יש פצועים שהשתחררו וחזרו ושוב השתחררו ושוב אושפזו; יש פצועים שעוד לא חזרו לעבוד, שעוד לא יכולים להרים את הילד הקטן, שעוד לא מצליחים לישון בלילה. נדמה לי, שמעבר להכרת התודה לגיבורים, יש לנו חובה לזכור שהם עדיין נלחמים בכל יום מחדש. לזכור ולהזכיר את ההקרבה, המסירות וגם את הכאב והמחיר הגבוה שהם שילמו ומשלמים על חיינו כאן. ראוי שלא נסתנוור רק מהסיפורים שמסתיימים כמו בסרט טוב, גם משום שהם מורכבים, ולפרקים הרבה פחות שלמים. לא כל השברים מתאחים. וגם מפני שיש סיפורים אחרים. יש עשרות אלפי פצועים עם סיפורים שונים, וכולם ראויים לקבל את חלקם בסיפור הישראלי. כולם קנו את זכותם בדמים ממש. כולם ראויים שנפתח בעבורם את כל הדלתות, נסיר מדרכם את כל המכשולים והבירוקרטיות, וכולם הם הרוח במפרשים של החברה הישראלית. בזכותם אנחנו ממשיכים כמדינה להפליג גם בתקופות הקשות ביותר שעוברות עלינו. תודה רבה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה. חבר הכנסת אושר שקלים, בבקשה. לרשותך שלוש דקות.

אושר שקלים (הליכוד):

תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. אפתח בחידה קצרה: מה המשותף בין עונות השנה, הקושיות של פסח, מינים ומספר המנדטים בסקרים של יש עתיד, שאין להם עתיד?

שלי טל מירון (יש עתיד):

אין לך משהו יותר - - -

אושר שקלים (הליכוד):

המספר ארבע, המספר ארבע.

שלי טל מירון (יש עתיד):

יוהרה זה החטא החמור ביותר.

אושר שקלים (הליכוד):

חכי, אני אגיע לפואנטה.

שלי טל מירון (יש עתיד):

יוהרה זה החטא הכי גדול. יוהרה זה החטא הכי גדול.

אושר שקלים (הליכוד):

אני אגיע לפואנטה. אני אגיע לפואנטה. סבלנות.

היו"ר לימור סון הר מלך:

חברת הכנסת טל מירון, בבקשה.

אושר שקלים (הליכוד):

עמד כאן לפני כן יו"ר האופוזיציה לפיד, ובנאום משתלח וחסר אחריות המשיך לפלג ולהסית. ואני שואל את יאיר, באמת - -

קריאה:

יו"ר האופוזיציה.

אושר שקלים (הליכוד):

יאיר, ראש האופוזיציה, נכון. - - מהי תרומתך למאמץ המלחמתי של עם ישראל במשך השנתיים האחרונות? כיצד סייעה מנהיגותך המרשימה לחיילינו שבחזית, למאמץ הדיפלומטי, לעם שנמצא בעורף? כל הזמן שידרת כניעה, שצריך לסיים את המלחמה, מתוך שיקול פוליטי צר. גם אתם, חברי יש עתיד, שאין להם עתיד, עם כל הכבוד האישי, אתם בסך הכול פיונים, חסרי יכולת להביע את עמדתכם האמיתית בפומבי, שכן אתם לא נבחרי ציבור אמיתיים, אלא אתם חייבים את הקריירה האמיתית שלכם, הפוליטית שלכם, ללפיד, שמינה אתכם. לכן אתם השאווישים שלו. ככה זה במפלגה דיקטטורית, כשאין בחירות אמיתיות לרשימה. אתם מינוי לפי תגית וזהות תדמיתית, זה הכול. וככל שאתם יורדים בסקרים, כך אתם עולים ברמת קולכם ובצעקותיכם במליאה. עוד לא הזכרתי את נועם תיבון, שתופס לכם מקום. עמד כאן לפני כן ראש ממשלת ישראל, ואתם קוטעים אותו ומנסים לבזות אותו, מדברים אליו בבוטות. קצת כבוד ודרך ארץ לא יזיקו. אתם רק מציעים פילוג ומשדרים אנטי. לא מנסים בכלל לחבר את העם. הצעתם פעם איזושהי אלטרנטיבה רעיונית? איזושהי בשורה אידיאולוגית? איזשהו קו מחשבתי אחר? אתם רק צועקים ומטנפים. לא פלא שהעם הוריד אתכם לארבעה מנדטים מתוך 24 שקיבלתם לפני שלוש שנים. לפיד דיבר על כך שישראל נחלשת בזירה הבין-לאומית ושהפכנו למדינת חסות אמריקאית, אז אני שואל: מי הציע את מדיניות אפס ההפתעות מול האמריקאים? אנחנו? מי נכנע לחיזבאללה לאחר שני כטב"מים? אנחנו? מי הציע לוותר על הישגי המלחמה ולהיכנע? אנחנו? אתם רק עושים פוליטיקה על גבי הצער והמחלוקות שיש בעם, וזה אותו דבר בדיוק לגבי חוק הגיוס שאתם בכלל לא רוצים ולא יכולים לקיים. אתם לא תגייסו אפילו חרדי אחד. אנחנו, בעזרת השם, מחויבים לגייס את אחינו החרדים. אנחנו נעשה זאת באהבה ובתהליך, תוך כדי התחשבות בצורכי הצבא וצורכי השעה. אתם תמשיכו לצעוק ולהידרדר בסקרים, ואנחנו נמשיך להוביל, לחבר ולנצח. תודה רבה, גברתי.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה. חבר הכנסת אביגדור ליברמן – אינו נוכח; חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת. חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה. לרשותך שלוש דקות.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

גברתי היושבת בראש, אדוני השר, חבר הכנסת שקלים, אני שומע אותך מדבר ואני אומר לעצמי: ריבונו של עולם, למה אין לכם כזאת אהבה לחיילי צה"ל כמו שיש לכם אהבה לאחינו החרדים?

אושר שקלים (הליכוד):

למה לא?

עודד פורר (ישראל ביתנו):

את אחינו החרדים אתם תגייסו באהבה, בליטופים. במלחמה הזאת של שנתיים – אנחנו שנתיים במלחמה – חיילי המילואים שלנו כורעים תחת הנטל של מאות ימי מילואים, המשפחות שלהם מתפרקות, העסקים שלהם קורסים.

אושר שקלים (הליכוד):

מה האלטרנטיבה? פורר, מה האלטרנטיבה?

עודד פורר (ישראל ביתנו):

תכף אני אגיד לך מה האלטרנטיבה. חיילי הסדיר שלנו כבר פרוסים על הגבולות בהיקפים, שאומרים להם: נאריך לכם את שירות הסדיר.

אושר שקלים (הליכוד):

עודד פורר (ישראל ביתנו):

נפצעו לנו אלפים שיצאו מכשירות. חסרים לצה"ל 1,600 קצינים. ואומר הצבא – לא עודד פורר מישראל ביתנו – אומר הצבא: אני זקוק ל-12,000 לוחמים ותומכי לחימה.

אושר שקלים (הליכוד):

אני איתך. אין בעיה.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

האהבה הזאת שאתם מרעיפים על אחינו החרדים שמשתמטים היא פשוט בלתי נתפסת, והיא לא עומדת בהלימה עם האהבה שאמורה להיות לכם לחיילים שמשרתים. במקום להגיד: חברים יקרים, מי שלא מתגייס לצה"ל, בכל עת, קל וחומר במלחמה, מי שלא מתגייס לצה"ל, לא יקבל ממדינת ישראל כלום.

אושר שקלים (הליכוד):

גם לאוכלוסייה הערבית?

עודד פורר (ישראל ביתנו):

גם לאוכלוסייה הערבית. זה לא מעניין אותי אם אתה יהודי, או מוסלמי, או צ'רקסי, או דרוזי, או בדואי; זה לא מעניין אותי אם אתה חרדי או חילוני, אם אתה אשכנזי או ספרדי. אתה אזרח מדינת ישראל, יש לך תעודת זהות כחולה; אתה נהנה מההגנה של מדינת ישראל, אתה נהנה מההטבות של מדינת ישראל, מכל הטוב שהמדינה הנפלאה הזאת יודעת להעניק לך – אתה חייב לתת בחזרה. מי שמתאים לשירות צבאי יגיע לבקו"ם, הצבא יגייס אותו. לא כל אחד מתאים לשירות צבאי, לא בהכרח כל אחד. אני לא חושב שבהכרח את ההוא מאום אל-פחם אני רוצה מטיס את ה-F-35, אבל הוא יכול להיות בכיבוי אש, הוא יכול להיות במגן דוד אדום, הוא יכול לשרת את השירות הלאומי שלו במערכת הבריאות – יכול. ולכן הקביעה היא מאוד פשוטה: בגיל 18 כולם, כל אזרחי ישראל, החילונים והחרדים, האשכנזים והספרדים, הערבים והיהודים, כולם מגיעים לבקו"ם. הצבא בוחר את מי שטוב לו. מי שלא טוב לו – מי שלא מתאים לצבא יעשה שירות לאומי - -

אושר שקלים (הליכוד):

אבל זה - - - קואליציוני - - -

עודד פורר (ישראל ביתנו):

- - בכיבוי אש, במשטרת ישראל, במערכת הבריאות. ומי שיבחר להשתמט ויגיד: לא בא לי, אני לא בא לצבא, לא יצביע. מאוד פשוט. לא יצביע, לא יוכל לקבל הטבות מהמדינה, לא יקבל קרקע מהמדינה, לא יעבוד בשירות המדינה, לא יקבל קצבאות מהמדינה. ואז אתה תראה את כולם רצים, שמאל-ימין, לבקו"ם.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה. חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח; חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, בבקשה.

אושר שקלים (הליכוד):

עודד פורר (ישראל ביתנו):

- - - ציוני. יחד איתך.

אושר שקלים (הליכוד):

אבל אתם החרמתם אותנו. עם מי הקמתם קואליציה?

היו"ר לימור סון הר מלך:

לרשותך שלוש דקות.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

תודה רבה. גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, אדוני השר - - -

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

מטפלים בפניות, מה לעשות.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אני מתאר לעצמי. ביום רביעי הקרוב צפויה להגיע למחוזותינו סופת ביירון, סופה שמקורה ביוון ובקפריסין, שהכניסה 12 מתוך 13 מחוזות ביוון למצב שיא של כוננות – הולכת להגיע לישראל ביום רביעי. לפי השירות המטאורולוגי – ששם אני ביקרתי אתמול, הגעתי למרכז החיזוי הלאומי –הסופה צפויה לפגוע, ראשית כול, מן הסתם, כי היא מגיעה מיוון, ברצועת החוף של ישראל; להביא בזמן מאוד מאוד קצר – להטיל כמות אדירה של מים, מדברים על מעל 100 מילימטר של מים בפרק זמן קצר. יש חשש לשיטפונות והצפות בכל ערי החוף. וכמובן, היא אמורה להמשיך מזרחה לשפלה וגם להגיע לירושלים. יש לי חדשות טובות וחדשות רעות, אדוני השר. החדשות הטובות הן שיש לנו שירות מטאורולוגי - - -

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

סוף-סוף יגיעו מים.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

יגיעו מים, אבל יגיעו מים - - -

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

שלא יגיעו מים עד נפש, אתה אומר.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

בניגוד לשנים קודמות, שבהן החורף התאפיין בהרבה מאוד ימים של הרבה מאוד – המים התפרסו על פני כמות יפה של ימים. התערערות האקלים מביאה לכך שיש מעט מאוד ימים של משקעים, והם מגיעים בכמות אדירה בתוך כמה שעות. אנחנו חווינו את זה ביום שבת באזור הנגב ואילת, וזה מגיע ביום רביעי. החדשות הטובות הן שיש לנו מרכז מטאורולוגי יוצא מן הכלל, אחד מהטובים בעולם. הייתי שם אתמול בסיור מקצועי. הם יושבים ליד נתב"ג מסיבות היסטוריות, כי התפקיד שלהם היה לנטר, בין היתר, ציפורים. ובאמת, הם עובדים בתת-תקצוב, בתת-איוש. אבל עובדים שם עשרות חוקרים שעושים עבודה בלתי רגילה. אז אנחנו יודעים מה מצפה לנו. החדשות הרעות הן שישראל לא ערוכה לשיטפונות, לא ערוכה להתערערות האקלים. בישיבה שניהל חברך - - -

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

זו בדיוק הנקודה. אין היום מישהו, גורם בממשלה, שמתכלל את ההיערכות לשיטפונות. אין מספיק תקציב, אין תוכניות אב לניקוז. לרוב מוחלט של הרשויות בישראל אין תוכנית היערכות להתערערות האקלים, ובתוכה תוכנית היערכות לשיטפונות. ולכן לא כל כך ברור מה אנחנו יכולים לעשות חוץ מלא לצאת מהבית.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

אתה זוכר את השלג ב-2014?

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

בוודאי. אני זוכר. זו הייתה קטסטרופה. אני זוכר גם את סופת החום.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

לא הפיקו לקחים?

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

לא. לא הפיקו לקחים. אתה יודע, השרה עידית סילמן, השרה להגנת הסביבה הגיעה לוועדת הפנים כדי לדווח. הצבתי בפניה את הדבר הזה, ולא זכיתי לתשובה. ואני אומר לך שאנחנו צריכים להיערך להתערערות האקלים, כדי שנוכל לקיים פה איזה סוג של חיים; גם לשיטפונות, גם לשרפות, גם לרעידות אדמה. לא יכול להיות שישראל - - -

היו"ר לימור סון הר מלך:

נגמר.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אני רק אסיים.

היו"ר לימור סון הר מלך:

אין בעיה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

מאה אחוז, לא שמתי לב לשעון.

היו"ר לימור סון הר מלך:

ראיתי. בגלל זה אמרתי.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אני אסיים בזה, אדוני השר. לא יכול להיות שמדינת ישראל שהיא הסטארט-אפ ניישן תופתע שכאשר מגיע הקיץ יש שרפות, כי יש בצורת, וכשמגיע החורף אנחנו נופתע שיש שיטפונות. זאת מציאות החיים. וכמדינה שדואגת לאזרחים שלה, אנחנו צריכים להיערך לזה כמו שצריך. תודה רבה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה. חבר הכנסת עמית הלוי – אינו נוכח. חבר הכנסת ירון לוי, בבקשה. לרשותך שלוש דקות, בבקשה.

ירון לוי (יש עתיד):

כבוד היושבת בראש, כבוד השר, חברי וחברות הכנסת, אני תכננתי לדבר על הרפורמה להתפתחות הילד. אני מקווה שיישאר לי זמן ואני אעשה את זה, אבל אני רוצה לדבר. את ישבת כאן בנאום ראש הממשלה ויו"ר האופוזיציה?

היו"ר לימור סון הר מלך:

לא בכול. בסוף. לקראת הסוף.

ירון לוי (יש עתיד):

רום, היועץ החדש שעובד איתי, שלח לי תמונה, צילום מסך, ורשם לי: למה אתה צוחק? כולם צעקו ואני צחקתי. אני צחקתי כי יש רגעים במקום הזה שזה מאוד מביך להיות בסיטואציה. ואנחנו צורחים אחד על השני כאן בצורה מטורפת. ואנחנו מדברים על מי אמר לעצור את המלחמה, מי ימוטט את חמאס, מי נכנע לחמאס – בזמן שיש עדיין פצועים בשיקום, בזמן שיש הלומי קרב שלא מקבלים את הזכויות שלהם, בזמן שלצערנו גם ילדים שולחים ידם בנפשם. ואנחנו מתעסקים כאן בצעקות מי יותר אשם, את מי העירו בבוקר, מי מימן את חמאס, מי אמר שחמאס הוא נכס. אנחנו הגענו למצב הזה בגלל הרגע שחווינו לפני מספר דקות. ויש כל כך הרבה נושאים חשובים לדבר עליהם כאן כשראש הממשלה עומד כאן. ואני לא צעקתי, כי אני התביישתי. כל כך הרבה נושאים חשובים יש לנו לדבר עליהם כאן במליאה כשכולם נמצאים. רוב הזמן הכיסאות כאן ריקים – גם בשעות האלה אנחנו מדברים לעצמנו – ועד שיש כאן פורום כזה גדול ואנחנו יכולים לדבר על זה שחסרים פסיכולוגים בשירות הציבורי ובשפ"ח, ואנחנו מדברים על זה שאם ילד או ילדה חלילה שולחים ידם בנפשם אנחנו נקיים על זה דיונים בוועדות וכל אחד יעלה איזה טייק יפה – אבל למוחרת אנחנו נמשיך בסדר-היום. אנחנו צריכים לדבר על זה שילד או ילדה שמגיעים לקצה – הם הגיעו להר, ומההר הזה קופצים. וכדי שהם לא יגיעו לנקודה הגבוהה הזאת אנחנו צריכים קרקע יציבה, וקרקע יציבה מתחילה עם שירות פסיכולוגי חינוכי טוב ועם תוספת של תקנים ועם שיח ועם ילדים שיראו אחד את השני. ואם ילד או ילדה מזהים שקשה להם, שיתקרבו, שידברו. אנחנו כל הזמן עושים שימוש ציני, לצערי, כשיש לנו טרגדיה, אבל בואו נטפל ונתעסק בדברים שחשובים לא רק כשיש מקרה קיצון. ממש מבאס, מביך, שאני צריך לצחוק כמו ילד קטן בפינה בזמן שכולם רבים. ואני אומר, מה אני עושה באירוע הזה? אוי, אלוהים, תעזור לנו. תודה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה. חברת הכנסת עדי עזוז, בבקשה.

עדי עזוז (יש עתיד):

בדרך כלל אני כותבת היו"ר, פעם ראשונה מחקתי – גברתי, תמיד זה אדוני.

היו"ר לימור סון הר מלך:

נכון, גברתי. כרגע זה "גברתי" היחידה. לרשותך שלוש דקות, בבקשה.

עדי עזוז (יש עתיד):

גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, כל שבוע אנחנו נלחמים בגזרות שהממשלה הכושלת הזאת מנסה להנחית עלינו. פעם זה נשים שנרצחות פה בסיטונאות בגלל חלוקת נשקים מופקרת בשילוב קריטריונים קשים והזויים לאזיק האלקטרוני; פעם זה מיליון ילדים שהולכים לישון רעבים בזמן שיוקר המחיה ממשיך רק לטפס ולטפס; פעם זה על קטינות וקטינים בזנות שהולכים לישון בקור בגינות ציבוריות, חשופים לפגיעות, ומי יודע איך הם יעברו את הסופה ביירון; והפעם הגיע תורם של ילדים ובוגרים עם מוגבלויות פיזיות על כיסא גלגלים, שקצבת הניידות שלהם עומדת להיפגע. תוכנית האוצר שפורסמה ביום שישי לוקחת את העוגה התקציבית הקיימת, ומבלי להעלות את התקציב היא פורסת את העוגה לעוד ועוד חתיכות. ושיהיה ברור: חשוב ונכון להגדיל את העוגה עבור אוכלוסיות נוספות עם מוגבלויות. יש שלל מוגבלויות שגם זכאיות לקצבה הזו ולא מקבלות אותה היום – אבל לא מוציאים מפה של ילד אחד ונותנים לילד אחר. לא עושים את זה. לא גורמים למוגבלות אחת לנסות לריב עם מוגבלות אחרת. מה, הבושה מתה לגמרי? הרי הממשלה הזאת מחלקת כל יום כספים על כלום בפיתה, אז למצוא כמה גרושים בשביל לתת לילדים ובוגרים לגמלת ניידות, כדי שהם יוכלו ללכת לבקר את החברים ואת המשפחה, לזה אין כסף? התוכנית המבזה הזאת של האוצר תוציא ממעגל הזכאות הרבה מאוד זכאים היום. היא תוציא את מי שמגיע לגיל הפרישה, היא תחייב בתשלומי הורים, היא תבטל קצבאות זמניות למי שחלילה נפצע עכשיו וצריך גמלת ניידות – הוא לא יוכל לצאת מהבית, כי הוא על כיסא גלגלים. האנשים היקרים האלה הגיעו היום עד לכאן, לירושלים, ולא היה להם קל להגיע לפה, אבל הם הגיעו בעצמם וביקשו להיכנס לסיעת הציונות הדתית ולדבר עם שר האוצר ולקבל תשובות. אחד מהחבר'ה שהגיעו, בחור על כיסא גלגלים, סיפר לי שהוא הגיע כל הדרך מקריית שמונה עד לכנסת בשביל לדבר עם סמוטריץ'.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

עדי עזוז (יש עתיד):

הם המתינו – נו, ומה עשיתם עם זה, אדוני?

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

אני מתמודד עם זה כמעט בכל יום עם שר האוצר.

עדי עזוז (יש עתיד):

אז כרגע זה נמצא בחוק ההסדרים, והולכים לקצץ להם בזכאויות שלהם. מה תלכו לעשות עם זה בעצם?

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

אנחנו מכירים את זה ומקיימים על זה דיון אצלנו בסיעה, בסדר? אנחנו מכירים את זה היטב, וגם נפגשתי איתם היום.

עדי עזוז (יש עתיד):

נפגשת איתם? כי הם היו מחוץ לחדר. הייתי איתם, אף אחד לא ניגש אליהם, רק המאבטחים וצוות הסיעה.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

אני ניגשתי אליהם - - -

עדי עזוז (יש עתיד):

אני לא ראיתי אותך יוצא אליהם, אדוני.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

בסדר, אבל אני לא יודע אם ליווית אותם כל היום כשהם היו בכנסת.

עדי עזוז (יש עתיד):

כשהייתם בזמן ישיבת הסיעה אף אחד מהח"כים לא יצא.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

לא בזמן ישיבת הסיעה, לפני ישיבת הסיעה.

עדי עזוז (יש עתיד):

אוקיי. אני רציתי גם – זה היה כל כך קשה, האמת, דווקא מחוץ לחדר הסיעה, לראות אותם מתקבצים. אני רק ארבעה חודשים כאן, ואני חייבת להגיד שכל יום הבטן שלי מתכווצת מהאטימות בתוך הבית הזה, אטימות לאוכלוסיות מוחלשות שלפעמים היא כבר ממש על גבול הרוע. ולסמל האטימות – ראש ממשלת ישראל עמד פה על הפודיום ודיבר על מלחמה, מלחמה, טראמפ הזמין אותי, איזה מלך אני, איזה מעולה אני.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה. גברתי, הזמן הסתיים.

עדי עזוז (יש עתיד):

אבל השר לקח לי קצת זמן, אז אני אקח עוד חצי דקה, בסדר?

היו"ר לימור סון הר מלך:

לא חצי דקה, זה לא.

עדי עזוז (יש עתיד):

אז 20 שניות.

היו"ר לימור סון הר מלך:

עשר שניות, בבקשה.

עדי עזוז (יש עתיד):

אוקיי. מילה אחת ראש הממשלה לא אמר על ההשתמטות הבזויה; מילה אחת הוא לא אמר על מיליון ילדים שהולכים לישון גם הלילה רעבים; מילה אחת הוא לא אמר על קריסת החינוך המיוחד, על קריסת תלמידי החינוך הרגיל לתוך עצמם עם חרמות שיא. שלושה ילדים התאבדו בחודש האחרון. שופכים גלוני שמן על ילדים, מוציאים להם מודעות אבל.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה. אני מצטערת.

עדי עזוז (יש עתיד):

אחרים נועלים ילדים בשירותים – רק שנייה, גברתי. במדינה הזאת יש אנשים, יש חיים לנהל, יש אתגרים לפתור, וראש ממשלה שמגיע לכנסת פעם ב-21 יום כי מכריחים אותו להגיע וכל מה שיש לו להגיד זה אני, אני ואני, הוא ראש ממשלה שחייב ללכת היום הביתה, ובמקרה שלו – עם חתיכת אות קלון. תודה, גברתי.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה. חבר הכנסת יואב סגלוביץ', בבקשה.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

גברתי היושבת בראש, חבריי חברי הכנסת, היום יש איזה לוגו חדש בכנסת לחברי עוצמה יהודית – מסתובבים עם חבל של תלוי על הדש. ונזכרתי בביטוי שלא מזכירים חבל בביתו של התלוי. אמרתי – אם לזה הם התכוונו. כי בממלכת הגימיקים אין תחרות לבן גביר. הוא רץ ומסתובב – אני הייתי אתמול בלוד, פגשתי את ראש העיר, דיברתי עם אנשים בעיר. מסתבר שאחד הדברים שבן גביר עושה, ולא רק שם, גם בדרום – הוא נכנס לקבוצות הווטסאפ ומספר סיפורים מה הוא יעשה. אבל מה לעשות - -

משה טור פז (יש עתיד):

אבל ראש העיר עשה סרטון לך, לא לבן גביר.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

- - בלוד יש 20 נרצחים השנה, שחלק הארי שלהם הוא אנשים שלא מעורבים בפשיעה. זה לא יעזור שיסתובבו פה עם גימיקים שיסיטו את תשומת הלב. האיש הזה, בן גביר, אחראי לביטחון האישי של כולנו. זה נשמע מטורף, זה נשמע הזוי, אבל כן, זה המצב, הוא אחראי. ומאחר שהוא אחראי וראש הממשלה אחראי, בואו נראה מה הביצועים. הביצועים הם אפס. אתה מדבר איתו על הפשיעה – הוא אומר: הקמתי כיתות כוננות; אתה מדבר על מה קורה בתאונות דרכים – הקמתי כיתות כוננות; אתה מדבר על הפשיעה החמורה המאורגנת, סחיטת דמי חסות – הקמתי כיתות כוננות.

מיקי לוי (יש עתיד):

המשמר הלאומי.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

בסדר, הבנו, הקמת כיתות כוננות. אבל הרסת את המדינה, הרסת, כי בסוף יש נתונים, מה אפשר לעשות. ב-2022, בזמן ממשלת השינוי שאתם אוהבים לנאץ אותה, אני הייתי אחראי, מה לעשות. יש תמונה אחת – בן גביר, הפרצוף מן הצד השני זה אני. הבנתי, אתם בחרתם בן גביר. הוא הולך עם חבל התלוי עליו. מספר הקורבנות שדמם על ידיכם ועל ידי עוצמה יהודית הוא רב. מעולם לא היה כל כך גרוע בפיגועים, בפשיעה, בכל תחום שאתם נוגעים בו, אבל ללכת עם חבל תלוי פה על הדש – זה לוגו חדש. אז הוא נוסע לדרום, נכנס לקבוצות הווטסאפ של אנשים בדרום, אומרים לו שהמצב הוא בלגן – מה הוא עושה? לא מטפל בפשיעה בדרום. לא מטפל. רץ עם צווי הריסה, אומר: אני הרסתי. אוקיי, בסדר, הרסת, הבנו. מה עם הפשיעה? הקמתי כיתות כוננות. חברים, מדובר פה – אם זה היה ליצן זה היה מצחיק. זה החיים שלנו. ללכת פה עם חבל תלייה, שר בממשלת ישראל – אתם יודעים איך זה נראה בכל מקום אחר. נורמלי? ויש כאלה מקומות נורמליים, מחוץ לבית הזה, לטירוף הכולל שיש פה. אני רוצה לעדכן את חברי עוצמה יהודית: יש משהו מחוץ לבית הזה. יש פה אזרחים, יש פה אנשים שרוצים ביטחון מהממשלה הזאת שאתם לא מסוגלים לתת להם. אתם מסוגלים להיכנס לקבוצות ווטסאפ, לספר סיפורי מעשיות, סרטונים בטיקטוק; עבודה אמיתית אין פה. פשיעה מטורפת יש פה בכל הארץ – ערבים, יהודים, דרוזים, מוסלמים, ללא הבדל דת, גזע ומין. חבל תלייה יש פה – פעילות אין פה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה. חברת הכנסת קארין אלהרר – אינה נוכחת; חבר הכנסת אריאל קלנר – אינו נוכח. חבר הכנסת משה טור פז, בבקשה, לרשותך שלוש דקות.

משה טור פז (יש עתיד):

גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת – יואב סגלוביץ', אתה יודע, אני היום הרחתי משהו בכנסת. אתה יודע מה זה? אני היום הרחתי פחד, אין לי הסבר אחר. הם מפחדים. באמת, הסתכלתי היום על נתניהו, ואני לא מצליח להבין: ממה אתה מפחד? הרי זו לא התנהגות של מנהיג גאה. מנהיג גאה לא מתנהג כמו שאתה מתנהג. ככה מתנהג רק מי שיש לו מה להסתיר. אתה מתנהג כמו ראש מאפיה. אין דרך אחרת להגיד את זה. ראש מאפיה, כשהוא עומד למשפט, מה הוא עושה? מנסה לבטל את המשפט שלו, כי אם אין לו מה להסתיר, למה לבקש חנינה? ראש מאפיה, כשמפרסמים עליו משהו בתקשורת, הוא מנסה לסגור את התקשורת, כי לא נעים לשמוע מה היא אומרת – נכון, יואב? ראש מאפיה מנסה להשכיח מכולם את ההחלטות שהוא קיבל, כי לא נעים להזכיר לו שחמאס הוא נכס, לפי שיטתו, ושהוא החליט לשלם ב-2018 30 מיליון דולר כל חודש. לא נעים. ראש מאפיה מזהה שהציבור כבר לא איתו, אז מה הוא עושה? הוא מנסה להדביק למפלגה מהאופוזיציה תמיכה בחמאס ואז לפסול אותה, וכמובן, להשכיח שהוא שלח את ראש אותה מפלגה לבית של המנהיג התורני של המפלגה בת הברית שלו – לרב דרוקמן. והוא ניסה, לשתי פגישות – לא אחת, כי אחת לא הספיקה – הוא ניסה לשכנע אותו להקים איתו קואליציה. כן, הציונות הדתית, הרב דרוקמן, פעמיים, ועמית הלוי הוא המתווך. ראש מאפיה, כשהוא רואה שאין לו סיכוי במערכת המשפט, מה הוא עושה? פונה לנשיא של המדינה החזקה בעולם כדי לשכנע את הנשיא שלו שיקבע לו חנינה. זה לא מעיד על אומץ, זה לא מעיד על גבורה – זה מעיד על פחד, אני מריח פחד. ראש מאפיה לא בורח מבחירות. ראש מאפיה דוחה את הבחירות כמה שיותר כי הוא רואה את הסקרים. הוא כבר שלוש שנים רואה שאין לו רוב, ולא משנה כמה ספינים הוא עושה. אז הוא ישלם כל מחיר. ראש מאפיה נותן לכולם את מה שהם רוצים. הוא נותן לחרדים את חוק ההשתמטות, הוא נותן לבן גביר כאילו את חוק עונש מוות, הוא נותן לסמוטריץ' צ'ק פתוח, הוא נותן לקרעי ועדת תקשורת. הוא נותן לכולם מה שהם רוצים כדי להרוויח עוד כמה חודשים בשלטון. אבל נתניהו, אתה לא נראה אמיץ. אנחנו רואים לך. זו לא מנהיגות. ככה נראה פחד, ככה נראה מי שמפחד שימי שלטונו מגיעים לסיום. כי הם – זו האמת – הם מפחדים.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה. חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת; חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון – אינו נוכח. חבר הכנסת אלון שוסטר, בבקשה.

אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

גברתי היושבת-ראש, חבריי וחברותיי, אדוני השר, היום התקיימו כמה אירועים בנוגע למילואים, בנוגע למשרתי המילואים. אנחנו בתקופה מאוד מיוחדת, מאוד דרמטית. אנחנו אחרי שנתיים - - -

היו"ר לימור סון הר מלך:

משרתי הקבע. היה היום גם מילואים - - -

אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

היה גם משרתי הקבע, זה נכון, נכון, אבל היו גם מילואים, אצלי בוועדה, ואחרים, פצועים, נכים. אבל אני רוצה למקד רגע – מילה לגבי המילואים. מדובר בסיטואציה שבה, אם לפני המלחמה היו פרומילים, ממש פרומילים, של חבר'ה שעשו, עמסו על עצמם את הקושי הגדול, גם מבחינת הסיכון וגם מבחינת ימי המילואים, אז בשנתיים האחרונות זה גדל לכמה אחוזים – מתוך קהל המשרתים, 10%, 15%, תלוי מה סופרים. ובכל זאת, צריך לשים לב, גם כאשר המתיחות יורדת באופן יחסי – ואנחנו אף פעם לא יודעים מה צופה לנו יום – אנחנו מוכרחים לשים לב שציבור לא גדול ימשיך לשרת, ימשיך לשאת בנטל. והמשימה שלנו היא לא להרפות, זה לא לייצר מצב שבו אנחנו עיוורים למחירים שהמשפחות, בנות הזוג, הילדים, העסקים, המעסיקים וכמובן המשרתים והמשרתות, משלמים. התשלומים הם בהקשרים שונים, כולל מחירי נפש; על גוף אין מה לדבר; מחירים כלכליים. ואני מבקש שהבית הזה יהווה את קיר המגן, את רשת הביטחון, של אותם צעירות וצעירים, מבוגרים ומבוגרות, שמסייעים לנו. אני רוצה לומר מילה נוספת לגבי היחד שבתוך המאבק, או מאבק בין קבוצות באוכלוסייה. תראו, אני בא מהנוער העובד והלומד, אז הסלוגן היה "לעבודה, להגנה ולשלום". תראו, אם אני לוקח את אחים לנשק, ונגיד, את פורום גבורה, אז לפחות בהגנה ועבודה אנחנו ביחד, אנחנו משתפים פעולה. אנחנו חיים ביחד, אנחנו לומדים ביחד, ואתם יודעים מה – מתחתנים ביחד. אנחנו משרתים ביחד, מסתכנים ביחד. אז בנוגע לשלום – איך להגיע אליו – אין מי שלא רוצה. בנוגע לביטחון, אין מי שלא רוצה להגיע. יש לנו ויכוח. אנחנו מוכרחים לייצר מציאות שבה אנחנו נצליח לחיות ביחד למרות חילוקי דעות גדולים מאוד בינינו בתחומים מסוימים, בלי להפחית מכבודו של איש. כולנו נמצאים, או רובנו נמצאים, בסירה אחת. תודה רבה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה. חברת הכנסת פנינה תמנו, בבקשה.

פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, היום היה יום ההוקרה לפצועי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה. אני רוצה לומר לכם – להזכיר את פורום נשות הפצועים, את אימא לביאה, כמובן את עמותת אדוות, ועוד רבים שפועלים למען הסיוע למשפחות הפצועים. הרבה מאוד מהפצועים שאני שוחחתי איתם לרוב הביעו את משאלת ליבם שהמעטפת לנשים שלהם, המעטפת להורים, וכמובן לילדים שלהם, תהיה רחבה יותר, נכונה יותר, מדויקת יותר, וכמה שהם צודקים. הרי פצוע – לאלה שכן, ברוך השם, לא נפגעו בראשם, להם, הדאגה הראשונית – בזמן שהם מתמודדים עם הפציעות, הם מבקשים דבר אחד, שהבית שלהם לא יתפרק לחלוטין. אז אני רוצה להצדיע לכל הפצועים והפצועות. אני רוצה להצדיע למשפחות, לנשים, לאימהות ולאבות. אני רוצה לחבק את הילדים שלהם, החמודים והמתוקים. גברתי היושבת-ראש בוועדה לקידום מעמד האישה גם את היית, והובלנו למעלה משבעה או שמונה דיונים, ושם הצלחנו גם להגיע להישגים. אחד ההישגים הוא שמשרד החינוך עשה תוכנית ייחודית בפעם הראשונה לילדי הפצועים. הם לא חשבו שדווקא עליהם צריך לשים זרקור. הם התעסקו הרבה עם ילדים לא פחות חשובים, ילדי המילואימניקים וילדים של אנשי הקבע. אבל משרד החינוך לקח ברצינות את ההערות שנתנו בוועדה כשאני הייתי היושבת-ראש, והלכו לתוכנית ייחודית – מתן סיוע ומעטפת רחבה, כולל חונך ייחודי, כולל שיחות. זה דבר שאין להקל בו ראש, אלא באמת לומר שזה דבר מבורך, למען האנשים שהכי הקריבו ומתמודדים יום-יום ונמצאים בהישרדות יום-יום. כמו כן אני רוצה להזכיר שהיום היה יום הצדעה לאנשי הקבע, וכמובן לנשים שלהם ולמשפחות שלהם. וואי, וואי, אני אומרת: אני לא יודעת אם היית יכולה להיות אשת איש קבע. זה כל כך קשה. והגיעו פורום נשות אנשי הקבע, הדס ויעל ומורן – מדהימות, עשו עבודה מדהימה. והצלחנו גם להשיג בשנתיים האחרונות, תוך כדי עבודה מאומצת, הקמת קרן תקדימית למשפחות ולנשות אנשי הקבע, כי מה שהיה זה שכל פעם קרן המילואיניקים לא רצו לסייע להן – אמרו: זה לא קרן שלהן – וככה הנשים באמת נפלו בין הכיסאות. והילדים האלה, הם לא ראו את ההורים, את האבות שלהם ואת האימהות שלהם. אז אני שמחה לעמוד לצד הנשים האלה ולהיות איתן בשותפות, כולנו, לעזור למשפחות ולנשים הכל-כך יקרות, וכמובן גם לילדים. תודה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה. תודה רבה לך על זה, ממש, על כל העשייה המדהימה הזאת, ובאמת ההישגים המפעמים והחשובים. יישר כוח. חבר הכנסת בועז טופורובסקי – אינו נוכח. חברת הכנסת יסמין פרידמן, לרשותך שלוש דקות.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

תודה, גברתי היושבת-ראש. שני דברים שאני רוצה לדבר עליהם: אחד – אני הזכרתי פה לא פעם את היועצת שלי אופיר, קצינה שהייתה מעל 430 יום במילואים. היא הייתה בעזה רוב השירות שלה, וסוף-סוף חזרה אליי, ועד שהיא הסתגלה – חזרה. זה תהליך לא פשוט, להסתגל, לחזור אחרי כל כך הרבה זמן מילואים. אז היום היא קיבלה צו, היום היא קיבלה צו שבחודש יולי, אוגוסט וספטמבר היא שוב במילואים. ואני מנסה להבין: איפה ההיגיון? איפה ההיגיון? איך יכול להיות שכל העומס נמצא על מספר מסוים של אנשים, ויש אנשים שלא צריכים, אין עליהם את העומס הזה, הם לא מפסידים ימי עבודה? נכון, משלמים לה על ימי עבודה, והיא מקבלת, אבל מה עם קידום? מה עם הקידום שנבלם? מה עם החיים הפרטיים שלה שנעצרים? שלה ושל כל המילואימניקים. ואני לא מצליחה לתפוס את זה שמחר בבוקר אני אגיע לכאן, והדבר הראשון שאני אעשה – אני אצטרך להיכנס לדיון בוועדה על חוק ההשתמטות. זה פשוט לא נתפס לי. אני לא מצליחה לעכל את זה שעמד כאן לפני פחות משעה ראש הממשלה ואמר: זה חוק גיוס היסטרי. נכון, זה חוק גיוס של חרדים לכוללים. זה הדבר היחיד שהם מעודדים. זה הדבר היחיד שהחוק הזה מעודד. עכשיו, אני באמת לא מצליחה להבין מה כל כך קשה. למה יש כזאת התנגדות למשהו שהוא – אני אפילו לא מתייחסת אליו כחובה; הוא זכות במדינת ישראל. הוא זכות, הוא לא חובה. אני ראיתי בזה זכות; הבן שלי ראה בזה זכות; החבר הכי טוב של הבן שלי, שנפצע ברפיח בשבוע שעבר ועדיין מאושפז, ראה בזה זכות. מגיל 16 הוא רץ עם תרמיל על הגב, מתאמן, עם אבנים בתרמיל, הילד הזה, והוא עכשיו מאושפז. אני לא מצליחה לתפוס את זה. אני לא חושבת שיש איזושהי יכולת להציג את החקיקה הזאת כמשהו אחר חוץ מדבר שגורם לשסע נוראי בעם שלנו, לוויכוחים בלתי פוסקים. מי שרוצה ללמוד – יש עילויים; יש עילויים בספורט, יש עילויים באומנות, יש עילויים גם בלימודי תורה. זה מצוין, ואנחנו נעודד את זה. בכל מחזור יש עילויים. שישבו, שילמדו, שיעשו את הדבר שהכי חשוב להם ועושה להם טוב. אבל כל השאר – בעצם מה החוק הזה אומר? אתה לא מתגייס – תתגייס ללימודים בכולל. בעצם, אם לא התגייסת ולא למדת, עכשיו תתגייס, כדי שיהיה לך פטור. אני לא מצליחה לתפוס את זה, באמת. זה כל כך מכעיס, זה כל כך קשה, זה כל כך מפלג את כל העם הזה ופוגע בביטחון. 12,000 חיילים חסרים, ואנחנו מחוקקים חוק השתמטות. תודה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה. חבר הכנסת סימון דוידסון.

סימון דוידסון (יש עתיד):

גברתי היושבת בראש, חבריי חברי הכנסת, בגלל שגלעד קריב פה, אני אדבר על ספורט, כי גלעד – גילית את עולם הספורט, נכון?

גלעד קריב (העבודה):

נכון. בזכותך ובזכות משטרת ישראל, שמתעמרת - - -

סימון דוידסון (יש עתיד):

תודה רבה. בזכותי. יפה. אז אני רוצה לדבר על שני דברים. אני אתחיל ממשהו חדש במדינת ישראל: אסור לכם ללבוש חולצות – אסור – שיש עליהן כתוביות. למה? כי השר בן גביר לא מרשה. אם אתם תלכו עם חולצה – ולא חשוב עכשיו הפועל תל אביב, מכבי תל אביב, ביתר ירושלים – ועל החולצה הזאת יהיה סימן כלשהו שהוא נגד השר בן גביר, לא ייתנו לכם להיכנס למשחק. אתם יודעים שבשנת 2025, בדצמבר 2025, קרתה היסטוריה במדינת ישראל: במשחק של הפועל תל אביב לא הורשו להיכנס אוהדים עם חולצה שהיה עליה קו על היד של כהנא.

סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל):

הגזענות לא רק נגד ערבים.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אתה יודע, אני ראיתי את זה בהתחלה – אמרתי: אה, לא יכול להיות, והתחילו לשלוח לי אוהדים של הפועל תל אביב. אני אומר לך, אם אני הייתי רואה את זה בזמן, הייתי רץ, שם את החולצה ונכנס. אף אחד לא היה עוצר אותי, כי אני חבר כנסת. זה אבסורד שאי-אפשר לתאר אותו, שבמדינת ישראל עוצרים אנשים מלהיכנס לאירוע, וזה לא משנה אם זה ספורט או אם זה אירוע אחר, בגלל שיש סמן כלשהו על החולצה שלא מתאים לשר בן גביר.

היו"ר לימור סון הר מלך:

אתה באמת חושב שזה נכון?

גלעד קריב (העבודה):

חד-משמעית.

סימון דוידסון (יש עתיד):

זה היה. מה זה לא נכון?

היו"ר לימור סון הר מלך:

נכון, השר. זה לא מתאים לשר.

סימון דוידסון (יש עתיד):

ברור. כל מה שקורה במשטרת ישראל זה השר. כל מה שקורה – האלימות, המעצרים – הכול זה השר. מה את חושבת, שזה לא ככה? השר. מהנושא הזה אני אעבור לנושא יפה בספורט. מחר ב-10:00 מתקיימת שדולה בהובלתי לעמותות הספורט שפעלו למען החוסן החברתי במדינת ישראל מ-7 באוקטובר. מגיעות לפה 37 עמותות שמ-7 באוקטובר פעלו למען משפחות המפונים, משפחות החטופים, הילדים בפריפריה, כלל הציבור הישראלי, אנשים שנפשם נפצעה ודרך הספורט עוזרים להם. עכשיו קיבלתי טלפון, נשבע לך, מליאת סמדג'ה, אשתו של אורן. היא מתעסקת עם פגועי נפש. היא התקשרה אליי ואמרה לי: סימון, יש לי פגוע נפש שלא מוכן לצאת מהבית, והיום הוא אמר שהוא מוכן ללכת לבריכה לשחות. סידרתי לה בריכה שאין אנשים בזמן הזה, הבריכה סגורה. הוא יגיע לבריכה כדי להיכנס למים וליהנות מהמים, כי זה עושה לו טוב. אז אני מזמין את כל חברי הכנסת מחר ב-10:00, באולם ירושלים, לבוא לפגוש את העמותות היקרות האלה, שעושות כל כך הרבה לציבור הישראלי. מר טיבי, חלק מהעמותות זה עמותות שדוגלות בחיבור בין ערבים ליהודים דרך הספורט – "שער שוויון", "בועטות", "הגן שלי". אלה עמותות שעושות פעילות מיוחדת בין ערבים ליהודים. ואני תמיד אמרתי, ותסכימו איתי: אם יש משהו שיודע לחבר את החברה הישראלית זה ספורט. כשאנחנו נכנסים למגרש ורואים ערבים ויהודים, זה דרך הספורט.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אז קטי, אני מחכה לך מחר ב-10:00. לא הקשבת לי אפילו. לא הקשבת לי.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

מחר אני הולכת לראות מכונה מיוחדת שהדסה הביאה, שמטפלת בסרטן אלים מאוד לילדים. מחר הם חונכים את זה בשעה 10:00.

היו"ר לימור סון הר מלך:

מדהים.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

כן. משהו עם פרוטונים, משהו משוכלל מאוד שהביאו. ותביני שמשרד הבריאות מקשה עליהם, כרגיל. זה התפקיד של משרד הבריאות.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אם הייתה ועדת בריאות היה אפשר לטפל בזה, אבל אין ועדת בריאות. ותנחשי מה עוד אין? ועדת חינוך.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אבל למה פוליטיקה בדבר כל כך טהור? למה, דוידסון?

סימון דוידסון (יש עתיד):

זה - - - זה לא פוליטיקה.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

זה לא קשור לוועדה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

חבר הכנסת אחמד טיבי, אתה עולה? אני קראתי לך.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

כמה דיברנו על החרם. בסוף מי הגיע? רק אנחנו, הבנות.

סימון דוידסון (יש עתיד):

כי יש אותך. מזל.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

למה לא באתם? לא בליאק, לא נאור, לא רון כץ.

היו"ר לימור סון הר מלך:

לרשותך שלוש דקות.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושבת-ראש. תודה, קטי. תודה, זה היה מעניין. תודה.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

תבוא גם אתה, אחמד.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושבת-ראש, חבר הכנסת דוידסון, אני רוצה להתייחס לעניין הזה של למנוע מאוהדי כדורגל – במקרה הזה אוהדי הפועל תל אביב – להיכנס בגלל חולצה שיש עליה בעיקר את הסמל של כהנא חי. זה סמל אסור על פי חוק, כלומר להתנגד לו זה חוקי, להפיץ אותו זה לא חוקי. יש רושם שמשטרת ישראל, משטרת תל אביב, מתנכלת להפועל תל אביב, ספציפית להפועל תל אביב.

סימון דוידסון (יש עתיד):

זה לא רושם, זה קורה.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

לא צריך ללכת למחוזות רחוקים – זה השר בן גביר. הוא לא מסתיר את זה. לדעתי הוא מתגאה בזה מול אוהדי בית"ר. הוא מתגאה בזה. לא אתפלא אם תהיה התערבות בעתיד כדי לשנות תוצאות או משחקים רגישים. אפרופו משטרה, בבני סח'נין, למשל, המשטרה כבר שישה משחקים מונעת מהם להכניס תופים, חצוצרות, דגלים, שישה משחקים, לאולטראס של סח'נין. למה שישה משחקים? בקבוצות אחרות מנעו משחק, שניים; בסח'נין, היכן שההתנהגות של הקהל היא למופת, גם לפי דעת השופטים – גם כאן יש לדעתי התנכלות. יש לאפשר לאוהדי כדורגל לעודד. הנקודה השנייה, הנושא השני, זה תופעה, גלעד. יש תופעה של כנסים בלי דוברים ערבים. תן לי לקרוא לך: ועידת הבריאות של ידיעות אחרונות, מתוך 25 דוברים, ערבי אחד.

גלעד קריב (העבודה):

כי צריך שכל הרופאים הערבים יהיו בבתי החולים - - - לא יהיו רופאים.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

בבתי החולים. כנס התעשייה וההייטק של התאחדות התעשיינים, כנס גלובס חוסן מול אתגרים – אין ערבים, אין דוברים או דוברות ערבים. לאחרונה, עכשיו, אני פרסמתי על כנס מרכז הבנייה הישראלי. בנייה בלי ערבים. ממש. בנייה בלי ערבים.

גלעד קריב (העבודה):

ערבים לא מבינים בבנייה, זה לא הסקטור שלכם.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

הרי מי שבונה את כל הארץ הזאת אלה ערבים. אתם, אפילו לסייד לא יודעים.

גלעד קריב (העבודה):

לפועלים הפלסטינים לא נותנים להיכנס לישראל, אבל מי בונה את הבניינים בהתנחלויות? הפועלים הפלסטינים.

היו"ר לימור סון הר מלך:

לא נכון, לא מדויק. לא נכון, לא בונים. כבר לא בונים.

גלעד קריב (העבודה):

נכון, כן נכון. עלינו לא תעבדו.

מיקי לוי (יש עתיד):

הייתי בכפר עציון - - -

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

זה טרנד גזעני של מארגני הכנסים האלה - -

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

- - במיוחד לאחר 7 באוקטובר. בושה להם.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה. חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת. אני מזמינה את השר יצחק וסרלאוף לסכם את הדיון, בבקשה.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

חברתי היושבת בראש, חבריי חברי הכנסת, הייתי לפני שבוע בקריית שמונה, פחות משבוע.

גלעד קריב (העבודה):

לקחת את ראש הממשלה?

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

תקשיב, גלעד.

גלעד קריב (העבודה):

הוא ושרה לא אוהבים את ראש העירייה.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

גלעד, עוד לא התחלתי לדבר, ואתה כבר.

גלעד קריב (העבודה):

אני עוזר לך.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

אני לא ביקשתי עזרה.

גלעד קריב (העבודה):

תיזהר, שרה נתניהו תכעס עליך.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

כשאני אבקש ממך עזרה למשוך זמן, אז אגיד לך. משרד נגב גליל לקח על עצמו את האחריות לתהליך השיקום המיידי של העיר קריית שמונה, עיר שמונה 25,000 תושבים ופונתה כולה במלחמה. ביחד עם השר זאב אלקין, שהוא אחראי למינהלות שיקום הצפון והדרום, ניהלנו אירוע מאוד מאוד מורכב, אירוע של רשות בבחירות. היינו צריכים לבצע הרבה מאוד תקציבים ומשאבים שהוזרמו לעיר. אני מדבר על בערך 200 מיליון שקלים דרך משרד נגב גליל. השלב הראשון של השיקום בתיעדוף שלנו היה מבני ציבור, מבני חינוך ומוסדות חיוניים, מעל 100 מבני ציבור וחינוך שעסקנו בשיקום שלהם כדי להביא אותם קצת לאקסטרה, ליותר ממה שהם היו ערב המלחמה. עכשיו אנחנו עוסקים בשיקום תשתיות, כבישים, רחובות מרכזיים ועוד. נפגשתי עם התושבים בשבוע שעבר בכנס פתוח, שיח תושבים בגובה העיניים, ובאמת יש שם מצוקה קשה. החזרה הביתה היא ודאי מאתגרת, כי הבעיות היו הרבה קודם המלחמה, ואנחנו צריכים לגבש תוכנית כדי לתת להם תקווה ואופק לעתיד, לשנים הקרובות, בתעסוקה, בחינוך, כמובן בדיור בר-השגה ועוד דברים שאנחנו עמלים עליהם ממש בימים אלו. גם היום הייתה לי ישיבה עם השר אלקין, כדי להתניע החלטת ממשלה גדולה של צמיחה דמוגרפית, שתיתן גם מענים לחיזוק החוסן הקהילתי, לייצר אוכלוסייה חזקה. זה אירוע מורכב שלא פותרים אותו ביום אחד, אבל אנחנו צריכים להבין כולנו שקריית שמונה היא לא אירוע נקודתי; זה אירוע לאומי, זו משימה לאומית ממדרגה ראשונה. אנחנו מחויבים לסייע לתושבים ולא לברוח מהאחריות שיש לנו כלפי העיר הזאת. זה כולל גם להגיע לעיר הזאת ולהסתכל על התושבים בעיניים, לכאוב איתם את הכאב, להרגיש אותם – ויש הרבה כאב. ואנחנו צריכים לעלות לשם תדיר ולפגוש אותם ולתת את הפתרונות, אם זה בחקיקה פרלמנטרית ואם זה בהחלטות ממשלה ובהקצאת מרב המשאבים. היו 300 אנשים שהגיעו לכנס. עשיתי אותו יחד עם ראש העיר, ובאמת – הרבה מאוד שיח מכבד והרבה מאוד אתגרים ובעיות שהציפו מולנו. אני מקווה שאנחנו נביא בשורות טובות לעיר הזאת ואני מקווה שזה יקרה ממש בתקופה הקרובה, כי העיר זקוקה לחמצן, זקוקה למשאבים. יש שם ראש עירייה נפלא, חברי אביחי שטרן, שבאמת אנחנו עובדים כצוות בשיתוף פעולה מלא ובהדדיות מוחלטת, ויש לו צוות נפלא בעירייה, וכולם מגובשים ורתומים לעניין הזה. כמו שאמרתי, זה ייקח זמן, אבל בעזרת השם אנחנו נעלה על דרך המלך, כי אין לנו אופציה אחרת.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

וסרלאוף, למה לא ממנים שר פנים?

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

לא יודע.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

זה הנושא. מעבירים סמכויות לראש הממשלה. למה לא ממנים שר פנים כבר חמישה חודשים? זה לטובת המדינה, באמת.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

תראי, מטי, את צודקת שזה הנושא. אבל אני שר תורן מהשעה 19:00, ועלו עשרות ח"כים מהאופוזיציה ודיברו על הכול חוץ מזה, אז אני רוצה להתייחס.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

אתה שר, מייצג את עמדת הממשלה. למה לא ממנים שר הפנים? למה לא ממנים שר בריאות? למה לא ממנים שר רווחה?

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

אני לא ראש הממשלה, זה לא בסמכותי - -

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

- - - ראש הממשלה.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

- - וכנציג הממשלה, אני הייתי שמח שיהיה שר פנים. האמיני לי, יש הרבה דברים שאני צריך לתת עליהם מענה לאזרחים ואני גם צריך כתובת בתוך הממשלה, וזו הסיטואציה שאני נמצא בה. בחלקת האלוהים הקטנה שלי אני מנסה לעשות מה שאפשר, ואני מקווה שהאירוע הזה ייפתר. כרגע יש העברת סמכויות לראש הממשלה במסגרת זמנית, שתיתן מענה, לא מושלם ולא מלא, אבל זה חלקי, ואני מקווה שאחר כך או קודם לכן כבר יהיה לנו שר פנים. אני רוצה להתייחס לסוגיה שעלתה כאן, ואני מנצל את הבמה כשחברתי יושבת בראש, חברת הכנסת לימור סון הר מלך, כדי לדבר על חוק עונש מוות למחבלים. ואתם יודעים מה? אני חשבתי שזה לא אירוע - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

איפה הסיכה שלך?

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

- - של קואליציה ואופוזיציה, וכולנו צריכים להיות מגובשים בעניין הזה, כי זה השכל הישר, כי זה הדבר שאנחנו צריכים לעשות לטובת מדינת ישראל, לטובת ביטחון אזרחי מדינת ישראל. ואני אגיד לכם אנקדוטה קטנה שהשר בן גביר הזכיר כמה פעמים, וצריך להגיד את זה, להזכיר לנו.

רון כץ (יש עתיד):

מה להזכיר?

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

רצח בני משפחת פוגל באיתמר, ו' באדר ב' תשע"א, 11 במרץ 2011.

מירב בן ארי (יש עתיד):

- - - על חוק כזה חשוב, הפך אותו לחוק קטסטרופה.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

מירב, אני מבקש שתקשיבי. אני מזכיר לכולנו בבית הזה - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

אין מה לעשות, אי-אפשר לעשות עם ראש המפלגה שלך כלום.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

- - את הפיגוע הנורא. ואני מקריא: כשבוע לפני הפיגוע תצפת חכים עוואד על היישוב איתמר במטרה ללמוד את סידורי האבטחה במקום. לאחר מכן פנה עם אמג'ד עוואד לקרוב משפחה במטרה להשיג כלי נשק לביצוע הפיגוע. הם הצטיידו, המחבלים הללו, בארבעה סכינים, שניים מהם באורך 40 סנטימטר. המחבלים הגיעו לאיתמר בשעה 20:30 ודילגו מעל גדר היישוב. בדומה ליישובים רבים ביהודה ושומרון, האחריות לאבטחת היישוב איתמר בעת שגרה מוטלת על חברת אבטחה פרטית במימון משרד הביטחון. על פי התחקיר הראשוני שערך צה"ל, הגדר המקיפה את היישוב פעלה באופן תקין, וחדירת המחבלים אכן הפעילה את ההתרעה. הסייר שהיה במקום לא זיהה את העניין הזה, והוא חשב שמדובר בהתרעת שווא. במשך כשעה וחצי הסתובבו המחבלים ביישוב כדי לאתר יעדים לתקיפה. הם פרצו תחילה לבית אחת המשפחות ביישוב, אך משנכחו שהבית ריק מתושבים, לקחו רובה סער מסוג M16 מקוצר, קליעים ואפוד שמצאו בבית. הם יצאו והמתינו ליד בית משפחת פוגל, שבו התנהלה מסיבת עונג שבת מרובת משתתפים. לאחר שהמסיבה הסתיימה והם שיערו שבני המשפחה ישנים, מה שהיה נכון, נכנסו המחבלים לבית דרך הדלת, שלא הייתה נעולה. אמג'ד רצח בדקירות סכין את יואב בן העשר, ושניהם יחד, שני המחבלים המתועבים הללו, רצחו את אלעד בן הארבע בדקירות ובחניקה. לאחר מכן פנו לחדר ההורים, ובו נאבק אמג'ד באב אהוד וגבר עליו באמצעות דקירות בצווארו ובעורפו. גם האם רות ניסתה להיאבק, אך היא נרצחה. לאחר שיצאו הרוצחים, חזר אמג'ד לבית כדי לחפש נשק, וכששמע שם את בכייה של התינוקת הדס, בת שלושה חודשים, רצח גם אותה בדקירות בראשה. המחבלים לא הבחינו בשני ילדים נוספים, ישי בן השנתיים, שישן בחדר אחר, ואחיו רועי בן השמונה, שישן בסלון, ולא פגעו בהם. לאחר מכן נעלו המחבלים את דלת הבית מבפנים, יצאו דרך החלון, ונמלטו מהמקום דרך אותה נקודה בגדר. לאחר חצות חזרה הביתה תמר בת ה-12, הבת הבכורה, שהייתה בזמן הפיגוע בפעילות של בני עקיבא, ומצאה את דלת הבית נעולה. היא שמעה מתוך הבית את בכיו של ישי בן השנתיים, ודפיקותיה על הדלת לא נענו. הבת העירה את אחד השכנים. יחד הם העירו את רועי בן השמונה, שישן בסלון, וביקשו ממנו לפתוח את דלת הבית. יחד הם נכנסו אל הבית ושם מצאו את הוריה ושלושת אחיה מתבוססים בדמם. היא והשכן הוציאו מהבית את שני האחים ששרדו. ישי בן השנתיים ככל הנראה התעורר לאחר הפיגוע וניגש לחדר הוריו בניסיון להעיר אותם. השכן הזעיק את כיתת הכוננות של היישוב, ואלו הזעיקו את כוחות צה"ל, משטרת ישראל ומד"א לזירה. הניסיונות לביצוע החייאה בבני המשפחה עלו בתוהו, ומותם נקבע במקום. בסוף איתרו את המחבלים, איתרו את שני המחבלים הללו, בני 18 ו-19, חכים ואמג'ד עוואד. הם הודו שהם עשו את זה והם שחזרו את המעשה. תקשיבו טוב עכשיו להזיה. במהלך חקירת הרצח, חוקרת בדרגת רב-סמל בכיר סטרה לעוואד במהלך החקירות. מייד לאחר מכן, החוקרת הוכנסה לחדר החקירות והתנצלה בפני הרוצח המתועב הזה, על פי דרישתו. היא נדרשה להתנצל בפני הרוצח, המחבל המתועב הזה. בסוף היא גם הועמדה לדין משמעתי ובו הורשעה וננזפה. אלה היו החיים שלנו. והרוצחים הללו מגיעים למשפט כשהם עושים וי ומחייכים אלינו אחרי שהם רצחו את התינוקות, את הדס בת שלושה חודשים. הם שמעו בכי של תינוקת, חזרו ודקרו אותה בראשה, והם עומדים במשפט וצוחקים על כולנו. מתוך הבית הזה צריכה לצאת קריאה של עונש מוות למחבלים הללו, למחבלים שרצחו את התינוקות שלנו, שאנסו את הנשים שלנו, שבזזו את בתינו. וכולם פה צריכים למחות על העניין, וצריכים כולם לעמוד בגאווה ולהגיד: עונש מוות למחבלים, כי זה מה שמגיע לבני המוות הללו, בשמם של כל הנרצחים בכל השנים הללו שהדם שלהם נשפך. וגם את, לימור, ששכלת את בעלך, את שולי, בפיגוע נורא, והמחבלים הללו השתחררו – אנחנו לא רוצים יותר שמחבלים ישתחררו. הם לא צריכים להיות בכלא. המחבלים הללו צריכים להיות בקבר, הם צריכים למות. הם לא צריכים לחיות בחיים שלנו, לטובת הילדים שלנו, לטובת העם הזה, לטובת החיים שלנו. אנחנו לא רוצים לא עוד קדיש, לא עוד יזכור, לא עוד לוויה ולא עוד אנדרטה. אנחנו רוצים חיים. תודה רבה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה.

מיקי לוי (יש עתיד):

אבל יש בחוק עונש מוות. בשביל מה כל זה? יש עונש מוות בחוק. אתם עושים רעש וצלצולים.

היו"ר לימור סון הר מלך:

חברי הכנסת, תפסו את מקומותיכם. נעבור להצבעה על הודעת הממשלה הודעת הממשלה בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה להעביר לראש הממשלה את הסמכות הנתונה לשר הפנים לפי סעיף 23א לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט–1959, לעניין הטלת תפקיד ראש רשות האוכלוסין וההגירה ולעניין הטלת תפקיד יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מחוז תל אביב. אנחנו עוברים להצבעה. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד הודעת הממשלה – 47 נגד – 38 נמנעים – 1 הודעת הממשלה על העברת סמכויות משר הפנים לראש הממשלה נתקבלה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

בעד – 47, נגד – 38, נמנע אחד, נוכח אחד. אני קובעת כי הודעת הממשלה אושרה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הסמכת צבא הגנה לישראל ושירות הביטחון הכללי לביצוע חדירה לחומר מחשב המשמש להפעלת מצלמה נייחת ופעולה בו (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 5), התשפ"ו–2025, לקריאה הראשונה. אני מזמינה את השר יצחק וסרלאוף להציג את הצעת החוק. בבקשה, לרשותך עשר דקות.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

גברתי היושבת בראש, חבריי חברי הכנסת, הצעת חוק ממשלתית – הסמכת צבא הגנה לישראל ושירות הביטחון הכללי לביצוע חדירה לחומר מחשב המשמש להפעלת מצלמה נייחת ופעולה בו (תיקון מס' 5). גברתי היושבת-ראש, מוצע להאריך בשנה, עד ליום 31 בדצמבר 2026, את תוקפה של הוראת השעה המקנה לגורמים המוסמכים בצה"ל ובשב"כ סמכויות לבצע חדירה ופעולה בחומר מחשב המשמש להפעלת מצלמה נייחת בתנאים הקבועים בחוק. מוצע להאריך את הוראת השעה תוך ניתוק הזיקה לפעולות צבאיות משמעותיות, כך שהפעלת הסמכויות מכוח הוראת השעה לא תהיה תלויה במצב לחימה. נוכח הערכות מקצועיות של צה"ל ושב"כ ביחס לחומרת איומי הסייבר העדכניים והסיכונים המשמעותיים הנשקפים מהם, ולנוכח מאפייניו הייחודיים של מרחב הסייבר הישראלי, הצורך בסמכויות לצורך התמודדות ראויה מפני גישה של גורמי אויב למידע חזותי המופק ממצלמות עומד בעינו, וזאת אף ככל שתיפסק הלחימה. בנוסף, בהתאם לניסיון שנצבר במסגרת הוראת השעה, מוצע לצמצם את עילות הפעלתה, כך שביחס לצה"ל הסמכות תוקנה רק ביחס לעילה הנוגעת לשמירת רציפות התפקוד המבצעי של צה"ל. ביחס לשב"כ תינתן הסמכות ביחס לחלק מתפקידיו בלבד, כמפורט בהצעה. לאור האמור, הממשלה החליטה לקדם את הצעת החוק, ולפיכך אני מציע כי מליאת הכנסת תתמוך בהצעת החוק. תודה רבה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה. נעבור לדיון האישי. ראשון הדוברים – חבר הכנסת רון כץ. לרשותך שלוש דקות.

רון כץ (יש עתיד):

תודה רבה, גברתי היושבת בראש. חבריי חברי הכנסת, היום הכנסת עסקה בוועדת סתימת הפיות לתקשורת הידועה בשם "ועדת התקשורת האלטרנטיבית". דנו בה על כמה גופי התקשורת לא מפרגנים לקואליציה, ואיך אפשר לקבל סיקור חיובי טוב יותר, איך אפשר לקבל סיקור אחר, סיקור אוהד. אני רוצה באמת לשאול מפה את הגאונים שחשבו על הקמת הוועדה המדהימה הזאת: למה יש ועדת תקשורת חלופית בעצם? הרי ועדת הכלכלה היא הוועדה שאמורה לדון בנושא. היועץ המשפטי של ועדת הכלכלה הוא הגוף המוסמך, עם הכי הרבה ניסיון בבית הזה בחוקים של תקשורת; מנהלת ועדת הכלכלה היא הגורם המוסמך והמקצועי ביותר בכנסת בנושא של חוקי התקשורת; חברי ועדת הכלכלה, כולם ותיקים מאוד, עשו רפורמות גדולות ומכירים ויודעים את חוקי התקשורת. אז בעצם יש רק סיבה אחת מדוע המציאו ועדה חלופית. שאלתי את זה היום גם את יושבת-ראש הוועדה, והמסקנה היא לא פחות ממדהימה: העבירו את הוועדה לוועדה מיוחדת בנושא התקשורת מסיבה אחת פשוטה – זה המקום שההחלטה ידועה מראש. אין עוד ועדות כאלה בכנסת, שבהם עוד לפני שמתכנסת הוועדה יודעים מה יקרה. לא משנה מה האופוזיציה תגיד, לא משנה מה התקשורת תגיד, לא משנה מה המומחים יגידו – ההחלטה התקבלה. הם רוצים לשלוט בתקשורת.

צגה מלקו (הליכוד):

אני אגיד לך.

רון כץ (יש עתיד):

לכבוד זה הקימו ועדה חדשה, עם קוורום מכובד מאוד, הכול למראית עין נראה טוב, חוץ מדבר אחד בעייתי: לתקשורת יש זמן שאול. כשיחליטו להעביר את החקיקה בוועדה הזו, לא יהיה יותר מה לעשות. אני מאוד מקווה שהתקשורת ערנית ועוקבת אחרי הדיונים. ראיתי שהיום הייתה נציגות - -

צגה מלקו (הליכוד):

אני חייבת להסביר לך.

רון כץ (יש עתיד):

- - אז אני מאוד מקווה שמישהו ייתן על זה את הדעת, על העובדה הפשוטה - -

צגה מלקו (הליכוד):

אני אסביר לך.

רון כץ (יש עתיד):

- - שהקימו ועדה שלמה. הביאו את שר התקשורת, הביאו חברת כנסת שהיא עכשיו יושבת-ראש הוועדה, הביאו את כולם, באיזה תיאטרון בובות ביזארי, בשביל דבר אחד בלבד: לסגור את התקשורת הישראלית. בינתיים, כשכולנו פה בבית הזה מבזבזים עוד יום עבודה לטובת כלום ושום דבר, במקום לדאוג לאזרחי מדינת ישראל, במקום לדבר על יוקר המחיה, במקום לדבר על המצב הביטחוני, במקום לדבר על מעמדה של ישראל בעולם, במקום לעסוק בכל דבר חשוב, נעסוק בלסגור את התקשורת הישראלית. תודה על הסבלנות. ראיתי. תודה רבה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה. חברת הכנסת מירב בן ארי, לרשותך שלוש דקות.

צגה מלקו (הליכוד):

אף אחד לא אמר לסגור - - - אף אחד לא אמר לסגור - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

תודה רבה, גברתי היושבת בראש. כנסת נכבדה, אני הלכתי ללשכתי אחרי החוק הקודם, ישבתי וצפיתי בערוץ, וראיתי את חבר הכנסת שקלים – שקלים, שקלים, כפי שכתוב בשיר: "שקלים שקלים עלינו נופלים", לא יודעת אם אתה מכיר את השיר הגדול הזה – קורא לחברי - - -

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

מירב, מירב.

מירב בן ארי (יש עתיד):

סליחה, אני לא רואה.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

אני מבקש לא לגחך על חבר הכנסת.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא מה?

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

לא לגחך, לא להגחיך חברי הכנסת.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אוקיי. ממש לא. שים לב, אני מצטטת לך את אושר שקלים מדבר על חברי יש עתיד, אני מצטטת, כי שאלת: שאווישים, פיונים, חסרי יכולות, חברי יש עתיד שאין להם עתיד. ואני רוצה להפתיע אותך, ואני לא מתכוונת להשתלח ולא לקרוא לו שאוויש ולא משרת. אני רוצה לספר על אושר שקלים.

מיקי לוי (יש עתיד):

עובדות.

מירב בן ארי (יש עתיד):

עובדות בלבד. ובכן, כמובן מקום 38 בליכוד, כמובן שהוא חבר כנסת נורבגי וכמובן שאושר שקלים התמודד במחוז תל אביב. לשמחתו של אושר שקלים, המועמד המוביל נפסל. האם אתם יודעים מי היה המועמד המוביל?

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

מי?

מירב בן ארי (יש עתיד):

אל תגידו לי, אני אגיד לכם: עבריין מורשע בשם דודו לניאדו.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

למה אני לא מופתעת? אז דודו לניאדו, העבריין המורשע, שהואשם גם בתקיפה של אישה וגם בתקיפה של שוטר, נפסל על ידי בית הדין של הליכוד, מה שאפשר לאושר שקלים להתמודד. האם אתם יודעים כמה קולות קיבל אושר שקלים?

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

כמה?

מירב בן ארי (יש עתיד):

1,635 קולות – 350 יותר מהמועמד של יואב קיש. עכשיו, למה אני מספרת לכם את זה? כי אושר שקלים הוא כמעט שלוש שנים חבר הכנסת. האם אתם יודעים איזו חקיקה הוא העביר בכמעט שלוש שנים? אתם לא יודעים, אני אגיד לכם. הוא עשה את החוק שעל הסיגריות תהיה תמונה. האם מי שמעשן פה, יש לו תמונה על קופסת הסיגריות? לא.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

לא.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתם יודעים למה? כי החוק אומנם עבר, אבל היה צריך תקנות.

היו"ר לימור סון הר מלך:

זה חוק חשוב.

מירב בן ארי (יש עתיד):

חשוב מאוד, אגב.

היו"ר לימור סון הר מלך:

אוקיי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אבל אין תקנות – לימור, סליחה, לא התייחסתי אלייך. הוא העביר עוד חוק אחד של הטבות ממס. נהדר. שלוש שנים, שני חוקים, נהדר. עכשיו, אני רוצה להגיד לך משהו, ובכוונה הקפדתי לא לומר שום דבר לגופו של אדם ברמה כמו שהוא דיבר על שאוויש ופיונים. אני סיימתי עם זה. אני רוצה להגיד משהו אחד.

טלי גוטליב (הליכוד):

- - - בפוסט שלך.

מירב בן ארי (יש עתיד):

את יכולה לבדוק אותי. לך אני לא קוראת ככה.

טלי גוטליב (הליכוד):

הגשתי עלייך תלונה - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

לך אני לא קוראת ככה.

טלי גוטליב (הליכוד):

אספתי חומרים - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

אם את מפריעה לי, את לא תיתני לי לסיים את הפואנטה על אושר שקלים.

טלי גוטליב (הליכוד):

תגידי מה שאת רוצה. תכף אני אקריא לך - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

אוקיי, אני אעצור.

היו"ר לימור סון הר מלך:

מירב, אבל הזמן - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

אוקיי, אז אני אסיים.

היו"ר לימור סון הר מלך:

אז יש לך עוד כמה שניות.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תודה רבה. אני רוצה להגיד משהו אחד – וזה, שיהיה לכם ברור: חברי הכנסת של יש עתיד הם חברי כנסת חרוצים ועובדים יום-יום למען הציבור הישראלי, ויש להם עתיד, ויש לי תחושה קלה שמקום 38 בליכוד – את הכנסת הבאה, נראה לי שהוא יראה מהבית. תודה רבה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה. חבר הכנסת אלעזר שטרן, לרשותך שלוש דקות.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

שכחת את גולת הכותרת.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אה, הוא גם קרא להתיישב בעזה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

דיון על סרבנות - - -

אלעזר שטרן (יש עתיד):

גברתי היושבת בראש, עמיתיי חברי הכנסת, ליבי-ליבי על חברי הקואליציה, לא משנה, על שרי הממשלה שיושבים ליד שולחן הממשלה או מאחור. עומד פה ראש ממשלה, ואני מאמין שאנשים מדברים וחושבים באותו דנ"א, שאנחנו לא מאמינים לו. הוא יודע, אבל הוא חושב שאתם מאמינים לו, אז הוא מספר לנו סיפור על ועדת חקירה שיהיה עליה קונסנזוס. הוא מינה איזו ערימה של שרים שינסחו את גבולות החקירה שלה, והוא חושב שאתם מאמינים לו. הוא יודע שהוא יכול למכור לכם שזה ייצור הסכמה לאומית – כמו שכבר אנחנו רואים שמוחאים כפיים להחלטת הממשלה להקים ועדת חקירה ממשלתית. דוגרי, אני לא מקנא בכם, באף אחת ובאף אחד מכם, למה אתם צריכים להאמין. אבל אני אגיד עוד דבר. הוא גם מספר לכם שחוק הגיוס יביא אלפי חרדים לצבא, שיעזרו לילדים שלנו. האמת היא, גברתי היושבת בראש, הם יעזרו אולי לנכדים שלנו, שלוקחים להם את האבות עוד פעם לסבב חמישי או שישי. הוא חושב שאתם תאמינו לו שבאמת זה יביא חרדים, כמו שבאים המון חרדים, בלי סנקציות – רק תיתנו להם כסף והם יבואו כמו שהם באו ב-7 באוקטובר וגם מאז. שאנחנו לא מאמינים לו הוא יודע, אבל אתם – שרים, חברי הכנסת – למה הוא מעליב אתכם? למה הוא לא סופר אתכם? ואני אומר את האמת, אני מסתכל, את חלק אני מכיר, חלק אני מעריך, חלק פחות – יותר נכון, די הרבה פחות. אבל למה כשראש המפלגה שלכם מתייחס אליכם ככה, כאילו כל מה שהוא יגיד, גם כשהוא ימכור לכם סיפורים, גם כשהוא ישקר את עם ישראל, אתם תמחאו כפיים ותגידו אמן? המלך נתניהו אמר שהחרדים מחר בבוקר מתגייסים בעשרות אלפים, אז הינה, מתגייסים, בגלל שנתניהו אמר. יש ועדת חקירה ממשלתית של ראש ממשלה הכי מסית שקם לעם היהודי מאז ומעולם. לא היה מסית כזה מעולם. יש רפרטואר כזה מלא, והוא יודע שאנחנו לא נאמין שזה מביא אחדות. הוא רוצה שאתם תאמינו שזה מביא אחדות ותגידו את זה למשפחות השכולות, לנכים. היום יום הנכים והפצועים, ולכו תספרו להם שוועדת חקירה ממשלתית תביא לנו אחדות ולהם מזור. תתביישו.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה. לרשותך שלוש דקות. הרשימה נעולה.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מכובדתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, בשבוע שעבר נכנס כוח משטרתי ליישוב חורה, נכנסו לבית קפה בזמן שצעירים יושבים וצופים במשחק כדורגל, קשרו אותם, אזקו אותם, הטיחו אותם לרצפה, וכל זה על מנת לרצות את השר המסית והגזען בן גביר. ראש הממשלה לא מתערב, לא נכנס בעובי הקורה ולא מבקש הסברים. המשטרה, גם המחוז, לא התקשרו לראש הרשות חאבס אלעטאונה ושאלו אותו מה קרה או זימנו אותו לשיחה על מנת לבדוק את האירוע שקרה בחורה. הפקרות מוחלטת. אנחנו יכולים היום להגיד ולרשום ולקרוא לממשלת נתניהו ממשלת ההריסות, ממשלת ההפקרות, ממשלת הבטונדות, ממשלת השיסוי, ממשלת הפילוג, כי שום דבר טוב לא קורה. אף אחד לא מתייחס ל-20% מכלל אזרחי המדינה. מפקירים אותם, מפקירים את החברה הערבית, מפקירים את הרשויות הערביות, מקצצים בתקציבים שלהם. לילה שלם מעבירים תקציבים מהחברה הערבית להתנחלויות. בחוק הזה, כשגורמי הביטחון והצבא מבקשים לחדור לאמצעי המחשוב, לאזרחים – לאמצעי המחשוב של האזרחים – ראינו מאז 7 באוקטובר כמה אזרחים נעצרו, 96% מהם מבני החברה הערבית. אבל כמה נעצרו מההתנחלויות? אנשים שתוקפים את האזרחים שעוסקים במסיק הזיתים – עושים איפה ואיפה ולא מתחשבים באזרחים הערבים. לכן, זו ממשלת דיכוי, זו ממשלת עושק, זו ממשלת נתניהו שרומסת את הזכויות של בני החברה הערבית.

היו"ר לימור סון הר מלך:

חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי, לרשותך שלוש דקות, בבקשה.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני עומדת כאן ואני רואה את התמונה של רן גואילי. 794 ימים שאנחנו מחכים שישוב למנוחה ולקבורה נכונה בארץ הקודש. גיבור ישראל, מחכים לך. לפני כמה ימים נתניהו שחרר עוד איזה רימון עשן בדמות מינוי ראש מוסד חדש. מינוי של ראש מוסד היא החלטה בעלת חשיבות לאומית קריטית מאוד לביטחון ישראל, תפקיד חשוב ורגיש עם אחריות כבדה, שיקול דעת, ובוודאי, בראש ובראשונה, נדרשת נאמנות מוחלטת למדינה, לחוקיה ולערכי הדמוקרטיה. לכן אי-אפשר להתעלם מהתהיות שמרחפות מעל ההחלטה של נתניהו למנות את האלוף במילואים רומן גופמן. גופמן ללא ספק אדם ראוי, לוחם אמיץ, גיבור מלחמה, אבל לצערנו, המינוי שלו לא חף מקונטקסט רחב יותר. מדינת ישראל נמצאת תחת עננה ציבורית מוסרית ופוליטית הנוגעת ליכולת האמיתית של ראש הממשלה לקבל החלטות. מראש הממשלה מצופה, ובצדק, לקבל החלטות משיקולים מקצועיים, החלטות נעדרות מניעים אישיים, החלטות שמתקבלות בשקיפות, בהתייעצות עם גורמים רלוונטיים ומתוך אמונה כי באמת רק ביטחון המדינה וטובת המדינה עומדים לנגד עיניו. אז למה, למה ראש הממשלה לא ממנה ראש מוסד מתוך הארגון? כנראה בגלל שבעבורו הנאמנות האישית חשובה יותר מההתאמה והכישורים שנדרשים לתפקיד. הוא מפחד. אז אדוני ראש הממשלה, תפקיד ראש המוסד איננו פרס לנאמנות. אין איש חולק על אומץ ליבו של האלוף במילואים גופמן ועל תרומתו לביטחון המדינה, אבל תפקיד ראש מוסד מצריך ניסיון בהובלת מערכות מודיעין, בקבלת החלטות במבצעים מודיעיניים, הבנת ביון בין-לאומי, שיקול דעת בניהול סיכונים ובהפעלת סוכנים; וכן, גם ידיעת השפה האנגלית שאתה כל כך מקדש. אז אדוני ראש הממשלה, הציבור הישראלי איבד את האמון בך וכבר לא סומך עליך. מאז אותו יום נורא של 7 באוקטובר ראש ממשלת ישראל לא לוקח אחריות, לא מקים ועדת חקירה ממלכתית, ועושה הכול לטשטש ולהעלים את האחריות שלו לטבח ולמחדל כראש הממשלה. לראש ממשלה ששקוע עד צוואר בחקירות, שעסוק רק בלמלט עצמו מאימת הדין, אין מנדט מוסרי לקבל החלטות כה גורליות. אדוני ראש הממשלה, עדיין לא מאוחר. תמנה ראש מוסד עם רקע רלוונטי בתהליך מקצועי, שקוף ונטול שיקולים זרים.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה. חברת הכנסת דבי ביטון, בבקשה, לרשותך שלוש דקות.

דבי ביטון (יש עתיד):

כבוד היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, גברתי, לאחרונה עולה על הפרק שחלק מהסיכום או ההחלטות של התקציב כנראה גם יפגעו במרכזי החוסן, ומדברים אפילו על 50% ממרכזי חוסן שעלולים להיסגר. זה המקום לומר שיש רגעים שבהם בכנסת ישראל נדרש להפסיק לדבר על מספרים ותקנות ולהתחיל לדבר על בני אדם. בחודשים האחרונים אני, כתושבת שדרות ובכלל, מסתובבת ביישובי העוטף בקרב המשפחות, בקרב הילדים. בכל ביקור יש דלת אחת שנפתחת מחדש, ושוב נזכרת מהו לב המאבק שלנו: מרכזי החוסן, המקומות הקטנים-גדולים האלה, שהפכו מאז 7 באוקטובר לעמוד השדרה הרגשי של עשרות אלפי תושבים. שמעתי סיפורים שקשה לעכל, חוויתי סיפורים שקשה – אימא שעדיין מסרבת ולא מצליחה לישון לילה רצוף; ילד בן תשע שנצמד למטפלת שלו כי רק שם הוא מרגיש בטוח, מטפל צעיר שמספר לי שהוא עובד סביב השעון – כי אם אני לא אהיה שם, הם לא יעמדו בזה. אלו לא סיפורים תיאורטיים, גברתי. אלה אנשים אמיתיים, עם שמות, עם חיים, עם פצע שעדיין פתוח. גברתי יודעת על מה אני מדברת, ואני לא צריכה לספר לגברתי מה זה נפש וכמה קשה טראומה ואסון שקורה. לכן, כל ניסיון לפגוע במרכזי החוסן, כל מחשבה על צמצום, על קיצוץ, על ביורוקרטיה, הוא לא ויכוח תקציבי – הוא ויכוח על הזכות הבסיסית של האדם להירפא; הוא ויכוח על הנשימה הראשונה שאדם לוקח אחרי טראומה; הוא ויכוח על היכולת של קהילה שלמה לעמוד על הרגליים. מרכזי החוסן הם לא מותרות, גברתי, הם לא בונוס; הם קו הגנה ראשון של החברה הישראלית מול הטראומה האזרחית הגדולה בתולדותינו. מי שראה מקרוב אנשים שיוצאים מהטיפול חרדים, ומי שראה אותם, את אותם אנשים, אחרי חודשים של תמיכה, מבין מייד: זה לא פינוק – זו הצלה, זו מניעה, זו אחריות לאומית. אנחנו כחברי הכנסת, גברתי, לא יכולים להרשות לעצמנו להתנהל כאילו הכול בסדר בזמן שהאדמה רועדת מתחת לרגלי התושבים שלנו. אי-אפשר לדבר על שיקום העוטף מצד אחד ולהחליש כלים שהופכים את השיקום – אני רוצה להזכיר לכולם: השיקום אינו רק בנייה של כבישים, בתים, תשתיות. השיקום האמיתי מתחיל בנפש, מתחיל בחיבוק הנכון, במילה הנכונה, במטפל הנכון. לכן אנחנו כאן כדי לומר בקול ברור, גברתי, כי במדינת ישראל יש ילדים שנחשפו לאלימות שלא תיאמן, שבה משפחות שלמות אפילו בפוסט-טראומה, שבה מתמודדים נלחמים כל יום מחדש על תקווה. אני קוראת מכאן לממשלה, לשר האוצר: תסתכלו בעיניים של האנשים שמגיעים למרכזי החוסן, תראו אותם, תראו את המסע שהם עוברים, תראו את הטלטלה. זו לא הוצאה, זו השקעה בחיים של כולנו. המטפלים, העובדים הסוציאליים, המדריכים, המנהלים, אתם הגב שלנו. אתם אלה שמרימים את מי שקורס. אלה שמחזיקים את הקהילות בחיים. בשם כולנו, תודה. אנחנו נמשיך להיאבק על מרכזי החוסן. זו לא תהיה שורה בתקציב אלא התחייבות מוסרית של מדינת ישראל. כי כל מי שלא מטפל בטראומה היום, ישלם עליה פי עשרה בעתיד, ואנחנו כאן לוודא. בהזדמנות זו, גברתי – סליחה על החריגה – אני רוצה להודות באמת לראש העירייה, ראש עיריית שדרות וכל ראשי מועצות העוטף על המלחמה ההוגנת כלפי האזרחים, ובמיוחד לגב' הילה גונן, מנהלת מרכז החוסן בשדרות, שעושה עבודת קודש - -

היו"ר לימור סון הר מלך:

לחלוטין.

דבי ביטון (יש עתיד):

- - והנושא הזה מדיר שינה מעיניה. מי ייתן ולא נצטרך לאותה - - -

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה. אמן ואמן.

דבי ביטון (יש עתיד):

תודה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה.

מיקי לוי (יש עתיד):

תודה רבה, גברתי היושבת בראש. אילולא עמד כאן ראש הממשלה לפני כשעתיים וזיהם את האולם בדברים נוראיים ובשקרים, לא הייתי נושא את הדברים שאני אמור לשאת עכשיו. "בשנים האחרונות התגברו המתחים", כך כותב ראש הממשלה לנשיא המדינה במכתבו לבקשת חנינה. במכתב הזה אין שום חרטה, שום קבלת אחריות, שום ראייה לעתיד, שום וכלום ושום דבר, כאילו אנחנו, אזרחי מדינת ישראל – הוא עושה לנו טובה שהוא ממשיך להיות ראש ממשלה ומבקש חנינה. "בשנים האחרונות התגברו המתחים", כך כותב במכתבו נתניהו. אדוני ראש הממשלה, אתה לא מודע לשום דבר. לא ההליך המשפטי, כפי שאתה כותב במכתבך, הוא הגורם להתנצחות ומחלוקות בעם, אלא אתה, נתניהו, באופן ישיר. אתה ריסקת את החברה הישראלית. אתה הוא זה שרכנת לעבר אוזנו של הרב כדורי ולחשת: "הם שכחו מה זה להיות יהודים", כאילו יש לך בעלות על יהדות. "הערבים נוהרים לקלפיות", כך אמרת; שמאלנים בוגדים, כך אמרת. מדי שבוע עומדים כאן השר אמסלם, השר קרעי ועוד כמה חברי כנסת ומטנפים את האולם הזה בדברים נוראיים. אין מילה אחת של לקיחת אחריות. מכונת הרעל שלא מפסיקה לקלל חצי עם. מכונת רעל משמידת ערך, משמידה את ערך החברה הישראלית. במכתבך כתבת: "אני מחויב לעשות ככל שביכולתי לאחות את הקרעים, להשגת אחדות בעם, ולהשבת האמון במערכות המדינה". הצחקת אותי. אתה, אתה שמוביל את ריסוק החברה והקרע בעם. אתה, שבמשך ארבע שנים לא אמרת לשר המשפטים שהביא לקרע בעם במהפכה המשפטית: עצור; אתה, שעודדת בעצם שתיקתך; אתה, שלא לקחת אחריות לאחר האסון הנורא של 7 באוקטובר; אתה, שאינך תומך בהקמת ועדת חקירה ממלכתית; אתה, שרק לפני שעתיים עמדת על הדוכן הזה ולכלכת על חצי מהעם. אתה באמת חושב שנאמין לך? אתה? איך אמר שר האוצר בממשלתך? שקרן בן – ואני אעצור כאן מפאת כבודו של אביך, זכרו לברכה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה. סגן יושב-ראש הכנסת, חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה.

מאיר כהן (יש עתיד):

גברתי היושבת-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, אני רוצה לדבר על פניות ציבור שאנחנו מקבלים, שאני מקבל, ממורים ברחבי הארץ, ממנהלים ברחבי הארץ, פניות שלעיתים הן אנונימיות ולעיתים הם כותבים לי ומציינים באיזה בית ספר. מספר לי מורה שהוא עשה דיון בכיתה שלו על הלחימה או הפסקת הלחימה. מספר לי המורה הזה, גברתי היושבת-ראש, שהוא זומן לבירור, ונאמר לו שהיות ששמעו שהוא עשה דיון שכזה, אז צריך לברר למה הוא עשה. אומר המורה: כל ענייני – הרב קריב – כל ענייני, אומר המורה, הוא באמת בחינוך ביקורתי, בחינוך לפלורליזם. אומר לי אותו מורה: בשיעור לפני דיברנו על תנורו של עכנאי, לא בשמיים היא, ואני בשיעורים, במקום לדבר על וילונות ולדבר על כסף לקופת כיתה, אז אני מדבר על "חביב האדם שנברא בצלם", ואני מדבר על "מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה". ואומר לי אותו מורה: זה הפך להיות לצנינים בעיני אנשים. מה פתאום אנחנו מדברים על ליברליות? אז אני רוצה להגיד לך, אדוני שר החינוך, שבתקופתך זה קורה. היה זהיר. מערכת החינוך טובה היא כשהיא מבוססת על אדנים של ליברליות, של חשיבה ביקורתית. המנהלים יודעים את עבודתם. אני צריך לספר לך, גברתי היושבת-ראש, שבשנות השמונים אני עבדתי בבית ספר ממלכתי, לא ממלכתי-דתי. בבית הספר שלנו, בזכותו של בחור בשם דוד אוחיון, ייבדל לחיים ארוכים, פתחנו בית כנסת. באו להגיד: היי, אתם בית ספר חילוני, למה פתחתם בית כנסת? אמרנו: כי זאת הדרישה של התלמידים; כי יש לנו בתוך בית הספר תלמידים עם כיפה על הראש והלימודים הם מהבוקר עד הערב, ובאו התלמידים ואמרו: אנחנו רוצים פינה להתפלל. קיבלו את זה בהבנה מלאה, וכשמישהו ניסה לערער על זה, התייצבתי כחומה בצורה ואמרתי: אף אחד לא יתערב במה שקורה כאן. זאת האוכלוסייה, זה רצון התלמידים – אני מכבד. וכשעשינו בחירות למועצת תלמידים, תמיד הגיעו אנשי שמאל ואנשי ימין, ויום הבחירות היה חגיגה לתלמידים. והיום, רחמנא לצלן, אוי ואבוי אם ייכנס מישהו שיגיד – שיביע דעות שהן לא דעתה של מלכות. לכן אני אומר, אדוני שר החינוך שלא נמצא כאן, בוא תטפל, קטי, במה שאני ואת יודעים טוב, כי היינו מורים. בוא תטפל באטמוספירה בחצרות בית הספר. את יודעת, אני פוגש מורים, קטי, ואומרים: התקופה שלנו, כשאנחנו לימדנו, זו הייתה תקופה אחרת. הם אומרים לי: אתה לא יודע מה קורה היום, איזו אלימות, אילו חרמות, איזה פחד. המורים זועקים, המורים זועקים, אומרים לי: אנחנו כל הזמן עסוקים רק בנושא של האטמוספירה של האלימות. הילדים כבר לא מרגישים שהם נמצאים בתוך מרחב בטוח. אז בואו כולנו – וחבל שאין ועדת חינוך, כי אנחנו צריכים להעלות את זה עכשיו, להזמין את - -

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

הוועדה לזכויות הילד, הוועדה לזכויות הילד מטפלת בזה - - -

מאיר כהן (יש עתיד):

- - המזכירות הפדגוגית ואת השר ולהגיד לו אך ורק: תנו לנו סקירה מה נעשה היום מבחינת האלימות בבתי הספר.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה.

מאיר כהן (יש עתיד):

סליחה, גברתי.

היו"ר לימור סון הר מלך:

סליחה. תודה רבה. חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה. את מאיר זה קשה.

מאיר כהן (יש עתיד):

מה?

היו"ר לימור סון הר מלך:

כן, קשה להפסיק אותך. אתה אומר דברים - - -

מאיר כהן (יש עתיד):

לא, אז סליחה.

ינון אזולאי (ש"ס):

סליחה אומרים לפני, לא אחרי.

מאיר כהן (יש עתיד):

ינון, תוריד לי דקה מהפעם הבאה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

לרשותך שלוש דקות.

נאור שירי (יש עתיד):

גם אותי קשה להפסיק.

ינון אזולאי (ש"ס):

לא, אתה זה סגנון אחר.

נאור שירי (יש עתיד):

שלומית, מה שלומך? מה, את בתורנות? לא ידעתי. מה זה, איזה סבב? לא ידעתי. לא, אני לא רגיל, את יודעת, בא לי להתחיל לשאול אותך שאלות.

ינון אזולאי (ש"ס):

- - - אישור, או - - -

נאור שירי (יש עתיד):

יפה. תודה רבה, גברתי היושבת-ראש – גם לא יודע זו תשובה. חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לדבר על המופע באמת, כאילו, לציין ציון, מה שנקרא – מה שראש הממשלה עמד פה ונאם. היו פה חיילים, לדעתי מפו"ם. הוא בירך אותם, חבר הכנסת בליאק, הוא בירך אותם ואמר להם: בזכותכם, ועוד שנייה כולם קמו ומחאו כפיים. באמת מופע – כמעט הזלתי דמעה, אבל אז העיפו אותי מהמליאה, ולא הזלתי דמעה. ואני רוצה לצטט ציטוט, לעשות חידון קטן, באמת רק כדי להדגים משהו מדהים. אמר מי שאמר, חבר הכנסת ולדי – אתם יכולים גם להשתתף, חבריי חברי הכנסת המעולים שמשתתפים פה: מה אני אגיד לבן שלי? איפה האחדות שלנו כעם? אנחנו כמדינה הולכים ומתפרקים. אנחנו נפסיק לשרת פה במילואים, וגם נפסיק לשרת בסדיר.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אני יודע.

נאור שירי (יש עתיד):

בבקשה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

יואב קיש.

נאור שירי (יש עתיד):

יואב קיש, 2014. מתלונן יואב קיש – שהזמן עשה לו טוב, אני חייב להגיד, ויזואלית, אבל מה? במצפון, על הפנים. מתלונן על ועדת שקד, איך היא מעיזה לקבוע יעדים. מי אמר: מצילים את הצבא, מצילים את צה"ל, לא מתגייסים, מסרבים? מי אמר?

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

בצלאל.

נאור שירי (יש עתיד):

בצלאל סמוטריץ', מש"ק דת שמונה חודשים קשים מנשוא. עשה מסע 80-80-80 – 80 סנטים הלך, 80 מילימטר מים סחב, ו-80 שנה מבלבל לנו את המוח על זה. איזה יופי. מוחא להם כפיים, לחיילים, למפקדים, בעוד שהוא מעודד סרבנות. מופע היסטורי. מופע היסטורי. משק כנפי ההיסטוריה – שני רק להרצל. איך יש לו היכולת באמת לעשות הכול הצגה, הכול הצגה. יושב פה ומפרק את הצבא, מפרק את הרמטכ"ל, מפרק גם את הרמטכ"ל הנוכחי. כולם אשמים, מהש"ג עד המ"מ, עד הרס"פ, המג"ד, המאו"ג, המח"ט, האלוף. כולם אשמים. בכולם הוא איבד אמון, ומכיוון שאין אמון, יחסי אמון בינו לבין הרמטכ"ל, הרמטכ"ל צריך ללכת. כולם אשמים, כולם תמיד אשמים - -

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה.

נאור שירי (יש עתיד):

- - חוץ מאחד, יחיד ומיוחד; סליחה, שניים – משפט אחרון – בנימין נתניהו ושרה נתניהו.

היו"ר לימור סון הר מלך:

נו, נאור. תודה רבה.

נאור שירי (יש עתיד):

הם תמיד לא ידעו ותמיד לא העירו אותם.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה.

נאור שירי (יש עתיד):

מי ישמע, היו מעירים אותם – הוא היה יורד עם הנגב לגדר ומרסס שם את כולם.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה, נאור.

נאור שירי (יש עתיד):

כן.

היו"ר לימור סון הר מלך:

נשמה, כבר עבר הזמן.

נאור שירי (יש עתיד):

לא, רק אמרו לי שלא מורידים אותי היום. אה, מורידים?

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה. חברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה.

נאור שירי (יש עתיד):

טלי, בלי להזכיר אף אחד מהייעוץ המשפטי. נראה. קחי, מה שנקרא - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

גברתי הנשיאה – עכשיו היא גם נשיאה. אתם יודעים, הנשיא בחו"ל, אז היו"רית היא גם נשיאת המדינה, ברגעים אלה ממש, גברתי. אני מקדישה את הנאום לגברת אופוזיציוס – ככה היא אומרת, קואליציוס, אופוזיציוס, איך אומרים את זה?

נאור שירי (יש עתיד):

כל עוד זה לא גלי בהרב מיארה.

טלי גוטליב (הליכוד):

אני מקדישה את זה לחברת כנסת מתלוננת, מתלוננת סדרתית מהאופוזיציה, כזאת שעומדת כאן והיא לא משתלחת, היא מאוד מנומסת, והיא לא מעליבה אף אחד, אבל אם מישהו אומר עליה משהו, חלילה, היא רצה לוועדת האתיקה להתלונן. אז רציתי לחוד לכם חידות. מי אמרה את הדברים הבאים? באמת ככה: איך? איך נפל עלינו העילג הזה? אומרת הגברת הזו על שר בישראל. לא מספיק. ככה: יקי אדמקר, שופר בכיר לממשלה, מצייץ עליי כמעט כל שבוע. הוא צייץ עליה שבאמת היא בזה למעצר של עריק חרדי בזמן השבעה על אבא שלו. לא נורא. כמו שאותה חברת כנסת זלזלה במעצרם של כוח 100. לא סיימנו. בבקשה, עוד מבית היוצר של חברת הכנסת, שחושבת שהיא אף פעם לא משתלחת והיא מאוד מאוד מנומסת: גברת קואליציוש, מה לך ולאמת? את השקרנית הכי גדולה בכנסת מיום היווסדה. גם אם תקפוץ עלייך האמת ותנסה להתלבש עלייך, את תעיפי אותה כמו שמעיפים יתוש. ככה. ממשיכים, לא נגמר. ככה אומרת פה חברת כנסת שעומדת פה, שהיא לא משתלחת. ממש. אני עושה לכם חידון. ממש. הסיפור הוא לא – היא אומרת שם של שרה – הכושלת, החשודה בפלילים; היא כלום, בדיוק כמו כל שאר השאווישים חסרי החוליות בממשלה. הסיפור הוא רק נתניהו, שלקח לממשלה שלו אנשים עלובים, חסרי עשייה. רגע, לא סיימתי, לא סיימתי. בבקשה, תקשיבו טוב. היא גם אומרת לעוד שרה בישראל: את כל כך ברורה שאת לא יודעת שכיכר החטופים זה בשדרות שאול המלך – אלו המילים שבהן היא משתמשת. ככה. ממשיכה, לא סיימנו, אני חייבת לומר לכם. היא עומדת כאן על הדוכן ואומרת על שר בישראל שהוא שקרן, נוכל, והוא משרת מזרחי של ראש הממשלה. ולמה את כל זה אני מזכירה פה ככה על קצה המזלג? כי יש לה שיטה, לגברת הזו, לגברת חברת הכנסת. בעודי נמצאת בבג"ץ בשבוע שעבר, יאיר לפיד כותב עליי שבג"ץ הוציא אותי. אני כותבת ליאיר לפיד ד"ש עם שיר בפוסט ואני אומרת לו: יאיר, תסתכל על המצלמות – אני מנופפת לך. אני לגמרי כאן, אף אחד לא הוציא אותי. הגברת הזו כותבת עליי פוסט שאני אחראית לצרחות, לבלגן, וחבל שלא מוצאים אותי מבית משפט ומהכנסת; שכולם מפחדים ממני. כתבתי לה פוסט תשובה באמת בוטה על כל מה שאני חושבת על הגברת הזו, שמשתלחת ומבזה את חברי הכנסת ואת הכנסת לא פעם, לא פעמיים, לא שלוש פעמים, ובעיקר, בעיקר את נשות הקואליציה. אנחנו, באמת סליחה שאנחנו לא חלשות ולא קורבנות. ואותה גברת, יש לה שיטה – הולכת ומתלוננת בוועדת האתיקה של הכנסת, מוזילה את המוסד הזה כשהיא מגישה תלונה על פוסט שרשמתי עליה שהוא תגובה על מה שהיא רשמה עליי. היא לא מספרת את כל מה שהיא רשמה עליי, לא לא. היא אומרת שאני משתמשת בביטוי "ערלת לב". לא הקראתי לכם עכשיו את הביטוי "ערל לב" שהיא קוראת לשר בישראל? היא אומרת שאני עושה שימוש בכל מיני מילים בוטות, נכון? שקרנית. הקראתי לכם שהיא מייחסת שקרים לשרים בישראל. לה מותר הכול – לה מותר לבזות; לה מותר להשפיל. ובכן, הזהרתי לא פעם ולא פעמיים. אני אינני נכנסת לקרבות אישיים פה עם אף אחד, עד שמתחילים איתי. כל אחד פה יודע: כשמתחילים איתי, אני מביאה את העובדות ואת האמת.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה, טלי.

טלי גוטליב (הליכוד):

חקרתי ובדקתי והקראתי לכם רק את תמצית התמצית של התמצית מבית היוצר של מי שבזה למעצרם של כוח 100 - -

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה.

טלי גוטליב (הליכוד):

- - ולמי שבזה לכל מה שאמרנו על הפצ"רית בזמן אמת, ולמי שיש לה שיטה להעיר הערות ביניים כשאנחנו אומרות איזה משהו שלא מתיישב איתה או חלילה על איזה כנס שערכת, גברתי הנשיאה – דהיום – על איזה כנס שעשית שלא מתיישב עם האג'נדה שלה. ובכן, רבותיי, זאת כנסת ישראל. זאת כנסת ישראל. אם יש משהו שגם אתם צריכים להוקיע – כשיש פה ירידה וביזוי של חברת הכנסת שיושבת איתכם, גם אתם צריכים לבוא על זה בטענות, לא רק אני.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה. חברת הכנסת מיכל שיר סגמן, בבקשה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אנחנו מתים עליה.

טלי גוטליב (הליכוד):

אמור לי מי חברך ואומר לך מי אתה. אמור לי מי חברך ואומר לך מי אתה. חינוך מחדש צריכים לעשות - - - חינוך מחדש. בושה.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת וטלי גוטליב – רגע, תמתיני שנייה, אל תפעילי.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

חינוך מחדש אנחנו מכירים ממדינות אחרות.

טלי גוטליב (הליכוד):

אני הייתי מתביישת - - - מתביישת.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

רגע, אבל חינוך מחדש זה במדינות אחרות.

טלי גוטליב (הליכוד):

מתביישת.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

את מכירה?

טלי גוטליב (הליכוד):

אני אגיד לך משהו, ולדי. עשיתי תיקון מידות בחיים שלי. עשיתי תיקון מידות. עשיתי.

היו"ר לימור סון הר מלך:

טלי, אנחנו רוצים להמשיך.

טלי גוטליב (הליכוד):

זה היה לי קשה, אבל עשיתי. זה לא בלתי אפשרי.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, כולנו יודעים שאי-אפשר להחזיק מדינה מודרנית בלי אוכלוסייה שמתפרנסת ועובדת, לומדת מקצוע ומסוגלת לשאת בנטל. כולנו מבינים שאי-אפשר להעמיד פנים שמגזר שלם יכול להתנתק מהכלכלה ומהביטחון בזמן שהשאר מתמוטטים תחת הנטל ומממנים אותו. המעמד המשרת, העובד, מתמוטט וחנוק מההלוואות, מתמוטט פיזית וכלכלית. כולנו רואים שצה"ל מתחנן לעוד כוח אדם. כולנו מבינים שאם החברה החרדית הלא-ציונית שמתגוררת בישראל ומתנהגת כזרה למדינה – אם היא לא תשתנה, המדינה שלנו עלולה לא לשרוד. ובזמן הזה ממשלת ישראל ממשיכה לממן ולהוביל את השקר העצמי; ממשיכה לממן את הזרות למדינה, כאילו מדובר על עוד ויכוח פוליטי קטן. נתניהו משחק פה משחק אגואיסטי ומסוכן, בזמן שהוא יודע היטב את סופו. עוד חודש של שקט פוליטי, של השתמטות והפקרות של ההנהגה החרדית פשוט מקרב אותנו בעוד שנה לקריסה. חברי קואליציה מעדיפים לשרוד בפריימריז מאשר להציל את המדינה. ואתם יודעים מה מזעזע באמת בכל האירוע הזה? זאת לא ההתנהגות של ההנהגה החרדית – היא לפחות עקבית, אגב. מה שמזעזע זה אלה שקוראים לעצמם המחנה הלאומי, הציוני, הפטריוטי, אלה שמדברים על אחריות, על ביטחון ישראל ועל ציונות. הם החליטו לוותר – לוותר על הערכים, לוותר על העתיד, לוותר עלינו, הישראלים. העיקר הוא לא להרגיז את מי שמחזיק את נתניהו בכיס ובכיסא. ומי משלם את המחיר? הצעירים שמשרתים, ומתים; הישראלים הציונים שמשלמים את החשבון במיסים שלהם; המשק שמתפורר; המדינה שמתרסקת לאט-לאט לתוך מציאות של מדינת עולם שלישי. אני רק מודה לאלוהים, וברוך השם, שהבחירות קרובות, וגם אתם יודעים את זה. בקרוב מאוד אנחנו נוכל להחליף אתכם ולהחזיר את החיוך לאזרחי מדינת ישראל. תודה רבה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח. חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה. לרשותך שלוש דקות.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, אני חושב שאם למישהו עוד היה איזשהו ספק מהי הכוונה האמיתית שעומדת מאחורי חוק השידורים של השר קרעי, אז באה יושבת-ראש הוועדה הקצת-משונה שהוקמה כאן והודתה כי בליכוד, מפלגה לאומית ליברלית לשעבר, מעוניינים לסתום את הפה לתקשורת החופשית, לקול הליברלי, לכל מי שחושב אחרת מהחבורה שהשתלטה על השלטון במדינת ישראל. כאחד שנולד, גדל והתחנך במדינה לא דמוקרטית, במציאות שרוב הישראלים, מה לעשות, לא מכירים, אני אומר לכם, חבריי חברי הכנסת, וגם לכם, אזרחי ישראל: תקשורת חופשית היא לא מותרות, היא לא גחמה והיא לא מכשול.

היו"ר לימור סון הר מלך:

שקט שם, בבקשה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

היא נשמת אפה ואחד ממוסדות היסוד החשובים של הדמוקרטיה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

שקט שם, בבקשה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

תקשורת חופשית היא שמאפשרת ביקורת על השלטון, חשיפת השחיתות, הגנה על אזרחים מוחלשים ומתן במה לריבוי דעות. בלי תקשורת חופשית אין דמוקרטיה; יש שלטון ללא פיקוח, ללא איזונים ובלמים. לזכותה של חברת הכנסת דיסטל ייאמר כי היא לא מסתירה דבר, אומרת הכול בגלוי. החוק שנידון כעת בוועדה שלה נועד לרכז כוח בלתי מרוסן, כוח תקדימי, בידיים פוליטיות, לאפשר התערבות ישירה בתכנים, במינויים, בתקציבים. המטרה היא להפוך את גופי התקשורת לצייתנים, לכאלה שמפחדים לבקר את השלטון. במקום עיתונות, אנחנו נקבל דוברות; במקום שאלות קשות – צינור להעברת מסרים; במקום פלורליזם – תעמולה. במילים אחרות, ערוץ שהוא יקיר השלטון, ערוץ 14. חובתו של כל פטריוט ישראלי היא לעצור את המהלך המסוכן הזה. אנחנו נשמור יחד על מה שיקר לנו באמת – מדינה שהיא טובה, מדינה מתקדמת, שחופש הביטוי בה אינו תלוי ברצונה של הממשלה; תקשורת שמדברת בשם האינטרס הציבורי ולא בשם השלטון. תודה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה. חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח. חברת הכנסת מירב כהן, בבקשה. לרשותך שלוש דקות, בבקשה.

מירב כהן (יש עתיד):

אני לא רוצה להתחרות בצ'ייסר, או בהילה קורח, או באף אחד אחר ממשתתפי או מנחי תוכניות הטריוויה השונות, אבל יש לי חידון למי שנשאר בשעה מאוחרת זו במליאה, יש לי חידון קצר לחבריי במשכן פה. סימון, אתה שומע? אתה היחידי שנותר פה. מי מכם שמע על תמר אברהם? מי מכיר את עליזה אוזן, או את אבישג אילוז, או את סופיה אלחדד, או אורה ביטון? אתה מכיר? מישהו פה מכיר? השמות מצלצלים? מוכרים? כלום.

סימון דוידסון (יש עתיד):

יש לי שכנה בשם אורה ביטון.

מירב כהן (יש עתיד):

אז אני אגיד לך מה הפתרון. כל הנשים האלו שהזכרתי את שמותיהן הן בעלות הנס, כי מדובר, שים לב, בנציגות של מפלגת ש"ס, כן כן, נשים שהן נציגות של מפלגת ש"ס לקונגרס הציוני. ולכן אני קוראת להן "הנס של הקונגרס". בקונגרס הציוני, מסתבר, יש חובת ייצוג לנשים בכל מפלגה. זה היה 30% ועלה ל-40%. בלי ייצוג נשים אין ג'ובים, אין כספים, אין, פשוט אין. אי-אפשר להיות חלק מהקונגרס, ובלי להיות חלק מהקונגרס, אי-אפשר לקבל תקציבים, מינויים, ג'ובים, ג'ובים, ג'ובים. כלום. אז מה הנס? שפתאום, אברקדברה, אפשר לתת גם לנשים חרדיות – שימו לב – להיות נבחרות ציבור. חרדיות. מדהים. הרי לאורך השנים הסבירו לנו תמיד המפלגות החרדיות שכל כבודה בת מלך פנימה, שנשים לא צריכות להוביל, שהן לא אמורות לשבת סביב שולחן מקבלי ההחלטות. ואז, ברגע שאומרים להם: תקשיבו, בלי זה אין בוננזה – הופה, יש ייצוג לנשים. פתאום נעלמות הבעיות. נשים חרדיות, נשים אדוקות, נשים צנועות, מייצגות את הציבור, והשמיים לא נופלים, אולי אפילו להפך – ייתכן שהן עושות שם עבודה טובה. אבל הנס של הקונגרס, לצערי, לא משכפל את עצמו כאן, בכנסת ישראל. לא. בכנסת, לנשים חרדיות עדיין אסור לרוץ במסגרת של מפלגות חרדיות. במפלגות החרדיות מוכנים שאת הכיסאות שלהן בכנסת יאיישו אנשים שכבר הוכח שגנבו או לקחו שוחד, רק לא נשים. הם אולי שוביניסטים ושונאי נשים, אבל אנחנו, אנחנו המטומטמים שלא מתעקשים שגם כאן בכנסת ישראל יישמו את הנס של הקונגרס.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה. חבר הכנסת יואב סגלוביץ', בבקשה. לרשותך שלוש דקות.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

תודה. גברתי היושבת בראש, חבריי חברי הכנסת, האמת היא – לא בא לי לדבר פה, לא בא לי לדבר בכנסת. אתה בא לוועדה, לכל ועדה, קורא חומר, טיעונים ענייניים – שום דבר לא מתקבל, שום טיעון ענייני. אני בכלל לא מדבר כרגע על אירועים פוליטיים – על דיונים אמיתיים בחוקים אמיתיים, בדיוני פיקוח על פעילות הממשלה, לא בא לי לדבר. לא בא לי לדבר – זה הרי מנהג או דיבור קצת ילדותי. אבל באמת, לא בא לי לדבר כי אף אחד לא באמת מקשיב, כי לאף אחד לא באמת אכפת. כי אם אתה רוצה לדבר בוועדה על תאונות הדרכים – כי מה לעשות, יש עלייה מטורפת בתאונות דרכים קטלניות בשלוש השנים האחרונות – יושבים אנשי משרד התחבורה, והם לא אחראים. המשרד לביטחון פנים לא שולח נציגים. אתה בא לוועדה למעמד האישה לדבר על נתונים של אלימות כנגד נשים, לדבר על מה הקיצוץ המתוכנן בתוכניות כאלה ואחרות בתוכנית הקיצוצים – לא מגיעים נציגים מהמשרד לשוויון חברתי. פשוט לא מגיעים. לא מגיעים, אז אני מגיש שאילתה. לא עונים על שאילתות. שרים לא עונים על שאילתות. יש רשימה כזאת של כנסת לא מתפקדת. לא בא לי לדבר, אבל אם אני לא אדבר, זה גם לא יפריע לאף אחד, כי אז גם לא ישמעו שאף אחד לא עונה. אתה מגיע לוועדת החוקה, חוק ומשפט ואומר לאנשים שאולי חושבים הפוך ממני בהרבה דברים – אומר להם: תראו, אתם עושים טעות, ובסוף יתהפך העניין, כי בסוף יש גלגל, ומסתכלים, ומגיבים ואומרים לך: שמענו אותך. בסוף גם אומרים לך: תחתור לסיום. זה אחד המשפטים שאומרים בוועדת החוקה": תחתור לסיום. מה זה "תחתור לסיום"? מה, יש לי קיאק? אני מעלה פה נושאים אמיתיים לדיון שלא מעניינים אף אחד: פשיעה – בשבוע שעבר, אני אומר לכם, אני ראיתי את זה כי כבר נסעתי הביתה. אני שומע בדרך את השרה מאי גולן מדברת, באמת השתלחויות. אתה אומר: לא יכול להיות ששר במדינת ישראל מדבר ככה. לא יכול להיות. אבל יכול להיות. זה קורה פה, פה, פה, בתוך הכנסת. לא בא לי לדבר. לא בא לי לדבר לאנשים שלא מקשיבים. לא בא לי לדבר לאנשים שלא משתכנעים. לא בא לי לדבר על אנשים שמניע אותם רק דבר אחד: כוח, ועוד כוח, ועוד כוח. לא בא לי לדבר על כנסת שהיא לא באמת הפרלמנט אלא זרוע ארוכה של הממשלה, וראינו דוגמה טובה מהמופע שהיה קודם: הוא לא אחראי – אתם אחראים, האופוזיציה. לא בא לי לדבר, ובכל זאת חובתי לדבר. תודה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה. חברת הכנסת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חברת הכנסת צגה מלקו – מוותרת; חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת; חבר הכנסת ניסים ואטורי; חבר הכנסת יבגני סובה; חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח; חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח; חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח. חבר הכנסת סימון דוידסון.

סימון דוידסון (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה – השר וסרלאוף, ערב טוב, מה שלומך?

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

ברוך השם. מה שלומך?

סימון דוידסון (יש עתיד):

יש לי כמה דברים אליך. בגלל שאני יודע שיש לך קשר ישיר לשר לביטחון לאומי - - -

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

בוא'נה, אני אומר לך, יכולתי לנחש שתדבר על השר לביטחון לאומי.

סימון דוידסון (יש עתיד):

יפה. אני אגיד לך למה. אני אגיד לך, השר וסרלאוף, אני לא מצליח לקבל תשובות מהמשרד לביטחון לאומי. שולח מכתבים - - -

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

שלחת לי בווטסאפ?

סימון דוידסון (יש עתיד):

לא, לשר בן גביר. שולח מכתבים, מנסה לקבל תשובות – לא מצליח. כנראה, אני לא יודע, כנראה שהם לא רוצים לענות לי. אני אגיד לך על מה - - -

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

אני רוצה להגיד לך משהו. אני הייתי מנכ"ל עוצמה יהודית. הטלפון של איתמר היה בידיים שלי כשהוא היה בפגישות. אני אומר לך, הוא מקבל מאות הודעות. והוא אומר לי: תקשיב, אני בפגישות - - - חבל על הזמן, שישיבו לי על כל הודעה שאני מקבל - - -

סימון דוידסון (יש עתיד):

טוב. אז כנראה שהוא רואה סימון דוידסון – הוא לא עונה. יכול להיות.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

לא, אל תשלח ווטסאפ למשרד, תשלח לו ווטסאפ.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אה, לא לשלוח למשרד? אז בשביל מה יש לו משרד?

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

תשלח למשרד, אבל תשלח גם לו בווטסאפ. הכול בסדר. הוא יבין.

סימון דוידסון (יש עתיד):

הבנתי. עכשיו בוא אני אסביר לך על מה אני רוצה לדבר איתך. תראה, אתה יודע איפה אני גר?

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

כן.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אני גר בנתניה, עיר של 280,000 תושבים, בירת השרון, עיר יפהפייה. אני גדלתי בנתניה בשנות השמונים והתשעים, כשבנתניה הייתה משפחת פשע. קראו לה משפחת אבוטבול. בזמנו, מי שהקים את המשפחה, קראו לו בייזה, בייזה אבוטבול. הם הגיעו מתוניס. בייזה זה קצב. הוא הגיע לנתניה, הקים משפחת פשע והשתלט על כל הנושא של העסקים בנתניה. היה פרוטקשן, גם אני חוויתי. היה פרוטקשן, הייתה אלימות בלתי פוסקת, אנשים היו נרצחים, פיצוצים. זה היה כל שנות השמונים והתשעים. לקראת אמצע שנות התשעים זה התחיל לרדת. לשמחתי הרבה, הבן שלו צ'רלי – בייזה בעצמו נרצח בפראג – הבן שלו כנ"ל. הבן הנוסף, אסי, בכלא, והמשפחה נעלמה. הפשע די נעלם מהעיר נתניה. מה קרה בתקופה האחרונה? בתקופה האחרונה, כולל אתמול בלילה – מטען ברחוב סוקולוב בצפון העיר, לתוך חדר מדרגות של בניין, לא אחד, שניים. בחודש האחרון היו לפחות שישה או שבעה מטענים ופיצוצים בעיר. העיר הולכת – לצערי הרב, אני מקווה מאוד שלא – לאירועים שהיו בשנות השמונים והתשעים. ובסוף מי שצריך לטפל באירוע הזה, באירועים האלה, זו המשטרה. הם יודעים טוב מאוד מי משפחות הפשע שעכשיו גדלות, מי הם אותם עבריינים.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

אני רק רוצה להגיד לך משהו, סימון. אתה מזכיר את נתניה, תזכיר גם את מרים פיירברג.

סימון דוידסון (יש עתיד):

חכה. אני הזכרתי את מרים המון. עכשיו - - -

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

נגמר הזמן, זהו.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אוי.

טלי גוטליב (הליכוד):

אוי, איך עובר מהר הזמן כשנהנים.

היו"ר ניסים ואטורי:

עובר מהר כשנהנים.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אתה עבדת עליי, ששון.

היו"ר ניסים ואטורי:

תחתור לסיכום.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אז מה שאני רוצה לומר לך, בסופו של האירוע, דבר עם איתמר'קה, המכונה בן גביר, ותגיד לו שאנחנו חיים בחוסר ביטחון במדינת ישראל. לא רק בפריפריה. במקומות מסוימים – במרכז הארץ, בירת השרון, אנשים לא מרגישים בטוח. אז שיתעורר על עצמו. אתה רוצה שאשלח לו ווטסאפ? אני אשלח לו ווטסאפ.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. חברת הכנסת נעמה לזימי.

קריאה:

היו"ר ניסים ואטורי:

לא נכון, נתתי לו רק שתי דקות במקום שלוש. אני יודע מה אני עושה והכול בשליטה. רק אל תגלי לו. תשאלי את המזכיר. שלוש דקות, בבקשה.

נעמה לזימי (העבודה):

היום היה פה מופע מטורלל נוסף של ראש ארגון הפשע שנקרא בנימין נתניהו. מה הוא אומר לנו, המאפיונר הזה, שסוחט מדינה שלמה?

טלי גוטליב (הליכוד):

את לא תקראי לראש הממשלה מאפיונר. את לא תקראי לראש הממשלה מאפיונר. אדוני היו"ר, היא לא יכולה לקרוא לראש ממשלה מאפיונר.

נעמה לזימי (העבודה):

הבן אדם הזה נתן מזוודות של דולרים לארגון החמאס.

טלי גוטליב (הליכוד):

לרדת, לרדת.

נעמה לזימי (העבודה):

הוא בנה אותם, פיצה אותם, ראה בהם נכס, נמנע מלחסל את מנהיגי החמאס.

טלי גוטליב (הליכוד):

לרדת. היא קראה לראש הממשלה מאפיונר.

היו"ר ניסים ואטורי:

להוריד אותה.

נעמה לזימי (העבודה):

לא יורדת.

היו"ר ניסים ואטורי:

יורדת, יורדת.

טלי גוטליב (הליכוד):

יורדת. לא תקראי לראש הממשלה מאפיונר.

נעמה לזימי (העבודה):

סליחה, סליחה - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

לא, תרדי. לא תקראי לראש ממשלה מאפיונר.

היו"ר ניסים ואטורי:

אני מבקש להוציא אותה החוצה.

טלי גוטליב (הליכוד):

את קראת לו מאפיונר. לא קוראים לראש ממשלה – היא קראה לראש הממשלה מאפיונר. מאפיונר. ככה היא אמרה – "המאפיונר הזה".

היו"ר ניסים ואטורי:

להוריד אותה. להוריד אותה. החוצה, מחוץ לאולם. מחוץ לאולם להוציא אותה.

נעמה לזימי (העבודה):

היו"ר ניסים ואטורי:

היא גם לא תדבר אליי ככה. עכשיו היא בכלל הגזימה. חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי.

טלי גוטליב (הליכוד):

די כבר, די.

נעמה לזימי (העבודה):

מה אמרתי - - - שהוא ארגון פשע. אתם חברים בארגון פשע.

היו"ר ניסים ואטורי:

החוצה, החוצה. לא מעניין אותי, להוציא אותה החוצה. קדימה, תודה.

טלי גוטליב (הליכוד):

איזה רפש יוצא לה מהפה. די, מספיק כבר. מאפיונר על ראש הממשלה? אין להם בושה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תרצה לענות?

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

אם זה מתקזז עם הזמן - - - זה מתקזז לך עם הזמן של הקודם, של סימון.

היו"ר ניסים ואטורי:

סימון היה בסדר. הייתה לי תקלה בהפעלת הזמן.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אנחנו מתגעגעים לאורן חזן.

היו"ר ניסים ואטורי:

שלוש דקות לרשותך, בבקשה.

טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אמש הגעתי לסיור בעיר נהריה יחד עם יושב-ראש הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל, יחד עם חבר הכנסת עודד פורר. את הסיור הוביל ראש עיריית נהריה רונן מרלי – איש מדהים, ראש עיר שפועל ללא הפסקה למען התושבים – ובכל נקודה שבה עמדנו שמעתי ממנו דבר אחד: הוא מתחנן שהממשלה תתעורר. עיר מדהימה, נהריה. מה חסר? יש ים, יש אנשים טובים, נופים, יש הכול, אבל מה? המציאות, לצערנו, היא שהאזור הזה פשוט מנותק מהמדינה. הצפון מנותק מהמרכז – נהריה מנותקת, הגליל מנותק, גם כרמיאל מנותקת. במהלך הסיור עלו שוב ושוב שתי בעיות עיקריות, בעיות מורכבות, שמשאירות את הצפון תקוע כבר שנים: תעסוקה ותשתיות. הרשויות המקומיות עושות את המקסימום, אך בסופו של דבר לרשות מקומית אין יכולת להתמודד לבד עם אתגרים בסדר גודל לאומי. וזה לא יכול להימשך, המצב הזה. לא ייתכן שמשרד התחבורה לא מבין את ייעודו. לא ייתכן שמדברים על רעיונות כמו בניית רכבת לדובאי – לדובאי – אבל מה עם הצפון, הצפון שלנו? אם הגליל והצפון יהיו חזקים, מדינת ישראל תהיה חזקה, ואם הם חלשים, המדינה כולה תהיה חלשה. מה עם חיבור אמיתי בין הצפון לתל אביב? מה עם קווי תחבורה שמגיעים בתדירות גבוהה? היום רכבת מכרמיאל יוצאת לכיוון תל אביב פעם אחת בשעה ומשך הנסיעה – מעל שעתיים, עם החלפה באמצע. מה עם תושבים שרוצים להגיע לעבודה בלי להרגיש שהם עוברים מסע? כדי שחברות ההייטק והתעשייה יגיעו לצפון כדאי שיוקמו מרכזי תעסוקה באזור קו העימות, והמדינה חייבת להיכנס לתמונה והיא חייבת לתמרץ, לכוון, להשקיע באומץ. כיושבת-ראש השדולה לפיתוח וחיזוק הגליל אני אומרת בביטחון מלא: בצפון יש אנשים טובים, יש קהילה חזקה ופוטנציאל עצום, אבל כל זה לא יספיק בלי שהממשלה תעמוד לצידם ותיקח אחריות אמיתית. בממשלה הבאה נשנה את זה. הצפון לא יישאר מנותק, לא יישאר מאחור ולא יצטרך להתחנן.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה.

טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):

מדינת ישראל תעמוד לצד הגליל והצפון, כי עתיד המדינה כולה תלוי בזה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. חבר הכנסת גלעד קריב, שלוש דקות, בבקשה.

גלעד קריב (העבודה):

אדוני היושב-ראש, בפתח הדברים אני מבקש להביע את המחאה שלי על הורדת חברתי חברת הכנסת נעמה לזימי מן הדוכן. הדבר הזה הופך להיות דבר שבשגרה.

טלי גוטליב (הליכוד):

- - - להגיד שראש הממשלה מאפיונר?

גלעד קריב (העבודה):

אירוע שבעבר היה שמור למקרים מאוד נדירים הפך להיות דבר שבשגרה בכל מה שנוגע לחברי וחברות האופוזיציה.

טלי גוטליב (הליכוד):

אותך לא הורידו.

היו"ר ניסים ואטורי:

טלי, טלי, תודה.

גלעד קריב (העבודה):

אני אינני מכיר, אדוני היושב-ראש, החלטה של ועדת האתיקה בנושא הספציפי הזה.

טלי גוטליב (הליכוד):

אף אחד לא הוריד אותך. לקרוא לראש הממשלה מאפיונר?

גלעד קריב (העבודה):

לכן, מן הראוי שלפני שיושב-ראש הישיבה מורה להוריד חברת כנסת מן הדוכן ולמנוע ממנה לדבר, ועדת האתיקה תדון בעניין. הוראות התקנון לא מאפשרות ליושב-ראש הישיבה להיות צנזור על דברי חברי הכנסת, צר לי, אלא באותם מקומות שוועדת האתיקה נדרשה לעניין וקבעה שהתבטאות מסוימת היא בגדר הפרת חובה תקנונית של חבר הכנסת שמגיעה כדי הפרעה לסדר הדיון שמצדיקה את ההורדה. תרבות סתימת הפיות של חברי וחברות האופוזיציה הפכה להיות דבר בלתי נסבל בבית הזה, אדוני היושב-ראש.

היו"ר ניסים ואטורי:

אני לא ראיתי שבממשלה הקודמת זה כל כך כאב לכם שמיקי לוי העיף אנשים מהמליאה בכלל בלי קריאות ובלי כלום.

גלעד קריב (העבודה):

אדוני, אתה טועה.

היו"ר ניסים ואטורי:

היה גם היה.

טלי גוטליב (הליכוד):

אבל גלעד, אף פעם לא הורידו אותך.

גלעד קריב (העבודה):

אדוני, אתה טועה. הורדת חברי הכנסת מהדוכן הפכה בכהונה הזאת - -

טלי גוטליב (הליכוד):

סליחה, זה לא נכון.

גלעד קריב (העבודה):

- - להיות דבר שבשגרה, בניגוד למה שהיה בכנסות קודמות, כולל בכנסת שאתה מתייחס אליה.

טלי גוטליב (הליכוד):

אני לא מסכימה איתך, קריב.

גלעד קריב (העבודה):

ואני מציע שנשיאות הכנסת, שוועדת האתיקה, שמזכיר הכנסת, יבדקו את העניין.

היו"ר ניסים ואטורי:

אתם יכולים לפנות. תשמע, הפכתם אותי לנוכח קבוע בוועדות האתיקה, אז אתם מוזמנים.

טלי גוטליב (הליכוד):

חבר הכנסת קריב, אתה מהנואמים הכי - - -

גלעד קריב (העבודה):

לא, לא, טלי, חבל לך על הדיון, נשארה לי דקה.

טלי גוטליב (הליכוד):

רגע, תן לי.

היו"ר ניסים ואטורי:

טלי. אני עוצר את הזמן.

טלי גוטליב (הליכוד):

אתה מהנוקבים ביותר בנאומים בכנסת, באמת, אין נוקב כזה, אבל לא הורידו אותך. אתה לא תקרא לראש ממשלה מאפיונר.

גלעד קריב (העבודה):

טלי, השאלה היא לא - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

נוקב ובוטה ככל שאתה, יש גבול. זאת הכנסת.

גלעד קריב (העבודה):

חברת הכנסת גוטליב, השאלה היא לא מה סגנון הדיבור שלי מול אחרים.

היו"ר ניסים ואטורי:

אני מפעיל את הזמן.

טלי גוטליב (הליכוד):

מאפיונר לא אומרים על ראש ממשלה. לא לא לא.

גלעד קריב (העבודה):

אם תקבע ועדת האתיקה של הבית הזה שהכינוי שהשתמשו בו פה ביחס לראש הממשלה הוא כינוי שמצדיק הורדה מהדוכן – בבקשה. אם תהיה קביעה של נשיאות הכנסת – בבקשה. עד אז, הורדת חברי וחברות כנסת מן הדוכן על אמירה נוקבת היא דבר שמנוגד להוראות התקנון. אגב, מעל הבמה הזו, חברי קואליציה, השר המקשר בין הממשלה לכנסת, שרים אחרים, מטיחים בראש האופוזיציה ובחברי האופוזיציה אמירות הרבה יותר נוקבות, הרבה יותר נוקבות והרבה יותר קשות, ואף פעם לא מורידים אותם, גם כשסגן יושב-ראש מטעם האופוזיציה יושב כאן. חברי אופוזיציה מכונים כאן על דרך קבע בכינויים בלתי נסבלים, שדרך אגב, לגבי חלקם יש החלטה של ועדת האתיקה שאפשר להוציא חברי כנסת מן הוועדות, אבל הורדת חבר כנסת מדוכן המליאה זה צעד שצריך להיות שמור למקרים קיצוניים שבקיצוניים. פה זה הפך לשגרה. ואדוני היושב-ראש, אדוני המזכיר, אנחנו נפנה. זה לא עניין של פנייה על אדוני היושב-ראש לוועדת האתיקה. זה לא הסיפור. הסיפור הוא מה המדיניות של נשיאות הבית הזה, של יושב-ראש הכנסת, של ועדת האתיקה. חשוב לי לומר שאנחנו, חברי האופוזיציה, לא מוכנים לסבול יותר את הפגיעה המתמשכת בזכויות שלנו בוועדות, ובמיוחד כאן, במליאה. קחו זאת לתשומת ליבכם.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. בסדר. ליושב-ראש הישיבה בטח לא אומרים "חייל במשפחת פשע". חברת הכנסת קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת.

גלעד קריב (העבודה):

דרך אגב, סליחה, אדוני, אני רק רוצה לומר שעל פי התקנון יש לחברי הכנסת הנואמים חובה מוגברת של כבוד כלפי היושב-ראש, ויכול להיות שסגנון מסוים של פנייה ליושב-ראש באמת מצדיק קריאה לסדר במקרים חמורים. אבל אסור לגזור מחובת הכבוד שיש להפגין ליושב-ראש הישיבה מה מותר ומה אסור לומר על ראש הממשלה או על חבר אחר בבית.

היו"ר ניסים ואטורי:

יש סעיף, 34(ד), לדעתי, שאומר שאתה צריך לדבר בכבוד לכל חברי הכנסת. אני לא ישבתי פה תמיד כשדיברו כל מי שאמרת.

גלעד קריב (העבודה):

אדוני, על פי הכלל הזה השר המקשר בין הממשלה לכנסת צריך לרדת כמו פורפרה, כמו יו-יו.

היו"ר ניסים ואטורי:

אנחנו רוצים להמשיך את הדיון, אדוני. הינה, קיבלת שש דקות. אני יושב פה על הכיסא ונתתי לך לדבר. חברת הכנסת יעל רון בן משה – אינה נוכחת; חברת הכנסת פנינה תמנו – אינה נוכחת; חבר הכנסת חילי טרופר – אינו נוכח; חבר הכנסת אושר שקלים – אינו נוכח; חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו – נוכח. רציתי להגיד הינו נוכח, בה"א, אבל אני יודע שזה היה קצת מלחיץ אותך.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני לא יודע אם אתם מודעים, אבל בחוק ההסדרים מסתתר סעיף קצר – דורון, תקשיב – סעיף קצר אך הרסני. הוא מסתתר בעמוד 92 לקובץ של חוק ההסדרים. למעשה, אותו סעיף יאפשר לבנות מיזמים לאומיים על שמורות טבע, על פארקים לאומיים, להחריב את הטבע שאנחנו הגדרנו שהוא הכי חשוב, שראוי לשמור עליו, לא רק כדי שאנחנו נוכל לטייל בו וליהנות ממנו – שגם הדורות הבאים יוכלו לעשות בו שימוש. בתחילה, החוק, או הנוסח הראשוני, היה דרקוני אף יותר מהנוסח הקיים, כלומר, הם שללו מרשות הטבע והגנים את הזכות הקנויה לה, את זכות הווטו הקנויה, כך שהם יוכלו להטיל וטו על פגיעה בשמורות טבע ופארקים לאומיים שהם מנהלים. עכשיו הם החליטו לרכך במעט את הנוסח, והם הולכים להקים ועדה שבה יהיה רוב לגורמים שמבקשים לקדם את אותן תוכניות לאומיות מזהמות, ולמעשה הולכים לבנות, לאשר בנייה על שמורות טבע, על פארקים לאומיים. זאת הממשלה שלכם שמעבירה את חוק ההסדרים הזה. עכשיו, אני, לתומי, רציתי לדעת כמה פעמים ביקשה המועצה הארצית לתכנון לבנייה לקדם בנייה של תשתיות לאומיות על גנים לאומיים, על פארקים לאומיים, על שמורות טבע. כמה? אפס, לפחות בשנים האחרונות. אז למה אתם אצים-רצים לתקן את החוק באופן שיאפשר לפרוץ את ההגנה המאוד הרמטית על השטחים המוגנים האלה, שטחי הטבע הנפלאים שיש לנו? אני לא יודע מה אתם מתכננים, אבל אני כן יודע לומר לכם שזה לא יעבור. זה לא יעבור. ישראל צפויה להכפיל את האוכלוסייה שלה ב-20 שנה הקרובות. אם עכשיו גרים בישראל 10 מיליון ישראלים, ב-2050 יגורו פה 20 מיליון אזרחים. אם אנחנו רוצים שגם הילדים שלנו וגם הנכדים שלנו יזכו ליהנות מהטבע הארץ ישראלי, שאין כמותו בשום מקום אחר בעולם – אנחנו באמת זכינו לארץ זבת חלב ודבש משופעת בהרבה מאוד טבע, סוגים של טבע, באמת מגוון בלתי נדלה של בעלי חיים. אם לא נדע בשׂום שכל לשמור על אותם שטחים, אם נרשה לבנות עליהם מיזמים לאומיים, כבישים, עורקי תנועה – באמת, שורה ארוכה של מיזמים לאומיים – אנחנו פשוט נאבד את המשאבים שיש לנו.

קריאה:

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

זה לא חדש שאני משעמם את השר עמיחי אליהו. תודה רבה. שיהיה לכם יום טוב.

היו"ר ניסים ואטורי:

חבר הכנסת עמית הלוי – אינו נוכח. חברת הכנסת עדי עזוז.

ירון לוי (יש עתיד):

מה איתי?

עדי עזוז (יש עתיד):

הוא נוכח. למה תמיד לדפוק את השמאל?

היו"ר ניסים ואטורי:

אה, נכון, נכון, בסדר. אני בדקתי את הערנות שלו. חבר הכנסת ירון לוי, בבקשה. היא לא אמרה איזה יופי שקראתי לה ראשונה, אתה מבין? ישר שלילית. שלוש דקות, בבקשה.

ירון לוי (יש עתיד):

כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה לדבר על מתווה הגיוס של ביסמוט. אתה קיבלת את החוברת? החוברת שביסמוט העביר לכל מי שהשתתף בוועדה על מתווה הגיוס. עכשיו, ככל שנכנסים יותר לפרטים – אני, דרך אגב, מסכים עם כל מילה של חבר הכנסת ביסמוט בפתיח, ואני רוצה להקריא את זה: "אחרי שנים ארוכות של ואקום, חוסר ודאות, דחיות והבטחות שלא התממשו, לראשונה מונחת על שולחן הכנסת הצעת חוק שמציעה פתרון אמיתי לגיוס".

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

אלה דברים שאמרת בשבוע שעבר, לא?

ירון לוי (יש עתיד):

בדיוק בשבוע שעבר. אתה יודע מה? חברים שלי - - -

היו"ר ניסים ואטורי:

אתה רואה, הוא מקשיב לך. חשבת שהוא לא מקשיב.

ירון לוי (יש עתיד):

קודם כול, כל הכבוד על הקשב הרב. אני גם שאלתי אותך אם זה עלון או חוברת ואתה נתת את הפתרון - -

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

ירון לוי (יש עתיד):

- - והלוואי ונמצא פתרון גם לחוק הגיוס – סידור. עכשיו, אני אמרתי את זה בשבוע שעבר והחברים שלי ביקשו – מאחר שהם נחשפו גם למתווה ההיסטורי של חבר הכנסת ביסמוט, שאני חייב לציין שאני עדיין מעריך אותו, כי אני מאמין שהחוק הזה זה חוק משיכה וזה לא חוק באמת שיעבור, כי זה חוק גיוס בהסוואה. אושר שקלים, יש לך משהו דחוף? כן? ניסים, אני אחכה, לאושר יש משהו חשוב.

היו"ר ניסים ואטורי:

הזמן שלך רץ, אתה יודע.

ירון לוי (יש עתיד):

אין לי בעיה, אני מפרגן. אנחנו נמצאים בימים מורכבים. כבוד השר, אני אחזור גם על מה שאמרתי קודם. ההתנהגות כלפי ראש הממשלה וראש האופוזיציה, של כל צדדי הבית, הייתה מביכה. אתה יודע איך זה נראה בטלוויזיה? הילדים שלי סיפרו לי. אני אחזור לחוק, כי אני רואה שאתה מקשיב לי - -

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

כמו שאתה מקשיב.

ירון לוי (יש עתיד):

- - וזה צריך להיאמר בצורה מאוד ברורה: כל צעיר חרדי וכל צעיר בריא במדינת ישראל שיכול להתגייס, צריך להתגייס לצבא, בלי אותיות קטנות, בלי מילים כמו מכסות, כמויות, התניות. מי שלא מתגייס, לא יקבל שקל ממדינת ישראל. אנחנו צריכים לשמור על עולם התורה, אבל אנחנו גם צריכים לשמור על גבולות המדינה. זה לא צריך להיות דבר תלוי בדבר, זה צריך להיות דבר לצד דבר. תודה רבה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. חברת הכנסת עדי עזוז, שלוש דקות לרשותך.

עדי עזוז (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום בוועדה המיוחדת והעוקפת לוועדת הכלכלה על חוק השידורים היה מחזה מאוד מוזר. חברת הכנסת, היושבת-ראש של הוועדה גלית דיסטל, לא הפסיקה לדבר על פגיעה בזכויות נשים, על הקטנה, על פמיניזם. אני רוצה להגיד מפה: פמיניזם זה לא איזה משפט על פוסטר, פמיניזם זו דרך חיים. מה הועילו לנו חברות כנסת פמיניסטיות אם את הדבר הבסיסי ביותר, שזה לקדם זכויות נשים, הן לא עושות? ועדה שלמה – היושבת-ראש מדברת על עצמה. אני באיזשהו שלב פניתי לחברתי חברת הכנסת שלי טל מירון ושאלתי אותה: תגידי, הוועדה היא על היושבת-ראש, על חוק התקשורת או על חוק השידורים? לא היה ברור. אבא שלי והמזרחים וזה, אני מבינה, אחלה. גם אני מזרחית, הכול בסדר. מה זה קשור לדיון? בל הוקס, שהיא הוגה פמיניסטית אמריקאית מהגל השני בארצות הברית בשנות השבעים, כתבה ספר, "פמיניזם זה לכולם", כתבה ספרון. אני ממליצה עליו לכל חברי הבית, מכל הצדדים, לקרוא אותו. היא מדברת שם על העלאת המודעות. זה לא משנה אם אתה גבר או אם את אישה, אם אין לך מודעות פמיניסטית. מודעות פמיניסטית זו עמדה פוליטית שרוכשות אותה עם הזמן ועם ידע ועם קריאה ועם חוויות חיים. את לא הופכת לפמיניסטית רק כי נולדת אישה. לא. ישבה פה השרה מאי גולן, השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה. לפני שבוע היא ישבה פה ואני לא האמנתי למראה עיניי: הייתה הצעת חוק לייצוג הולם של נשים בכל המפלגות – גם במפלגות החרדיות – היא ישבה פה ולא לחצה על הכפתור בעד, ועוד שמונה חברות כנסת שישבו פה מהקואליציה הצביעו נגד. להגיד אחרי זה: זה לא פמיניסטי, הפמיניסטי זה השמאל, אתם לא זה, אתם לא כן – על מה אתן מדברות? פמיניזם זה להצביע בעד זכויות נשים. פמיניזם זה להגיד שבממשלה שלי, שאני מכהנת בה, נרצחו 41 נשים, וזה חסר תקדים ולא בסדר. זה ללכת לשר שלכם ולהגיד לו: תשנה את הקריטריונים לחלוקת נשק לכל דכפין; תוריד את הקריטריונים ההזויים על האזיק האלקטרוני; לא ייתכן ש-15 קילומטר זה התנאי לתת אזיק אלקטרוני. מיכל סלע דיממה 17 שעות על הרצפה בבית שלה בגלל הקריטריונים ההזויים האלה. אז עם כל הכבוד, להגיד אני פמיניסטית – פמיניזם, כאמור, זה לא משפט על פוסטר. אתן רוצות להיות פמיניסטיות? רוצות שתתייחסו אליכם כפמיניסטיות? אז תהיו פמיניסטיות.

היו"ר ניסים ואטורי:

חבר הכנסת מיכאל ביטון – אינו נוכח; חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי – אינו נוכח; חבר הכנסת אלון שוסטר – אינו נוכח; חבר הכנסת אריאל קלנר – אינו נוכח. חבר הכנסת משה טור פז, בבקשה. אושר, סגרו את הרשימה לפניי, אני לא ידעתי את זה. הרשימה סגורה. עוד לפניי סגרו אותה, אז תשים פתק אצל המזכיר ונבדוק מה קרה, כי אנחנו לא היינו פה, לא אני ולא המזכיר.

משה טור פז (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ברשותכם, קצת דברים אישיים לשעת לילה מאוחרת. "ה' ישמר צאתך ובואך מעתה ועד עולם". היום גייסנו, אדוני היושב-ראש, את ילדנו השלישי לצה"ל. לא יודע מה מאחלים כשילד מתגייס לצה"ל, אבל 20 שנה אתה מגדל ילד – גן, בית ספר יסודי, תנועת נוער, בית ספר תיכון, מכינה, ישיבה, שביל ישראל - - -

היו"ר ניסים ואטורי:

זה הילד שלך? סליחה. השלישי?

משה טור פז (יש עתיד):

כן. בסוף הוא מתגייס לך, ואתה לא מאמין איך הזמן עבר מהר.

היו"ר ניסים ואטורי:

גם אני גייסתי ילד לפני שלושה ימים.

משה טור פז (יש עתיד):

אז לקחתי אותו היום לתל השומר, אדוני היושב-ראש, והסתכלתי עליו לרגע לפני שהוא נבלע בבסיס הקליטה והמיון. ילד גדול, אפילו גדול מאוד. כשאני מברך אותו בברכת כוהנים, הוא צריך להתכופף אליי. יש לו ראש של מתכנת, זרועות של חוטב עצים, נפש של אומן ושאיפה להיות חקלאי. ובסוף הוא הולך להיות לוחם. כן, עמיחי, הולך להיות לוחם ביחידה מובחרת, כי ככה זה בארץ שלנו. כל "בחור וטוב" הולך למקום שבו הכי צריכים אותו. טוב, לא כל בחור, ולא כל טוב, אבל בחברה שבה הילדים שלנו גדלים, זה כן מובן מאליו, ברוך השם. זו התורה שעליה אנחנו מגדלים אותם. תורה ועבודה, תורה עם דרך ארץ, תורה שיש עימה מעשה, תורה שמוציאה למלחמת מצווה גם חתן מחדרו וגם כלה מחופתה. בשבת, אחרי התפילה וארוחת ערב שבת, באו לאסוף אותו החברים. הגיע זה שבדיוק סיים מסלול בסיירת נח"ל, הגיע השני שמפקד בהכשרת שריון, הגיעה זו שמשרתת במודיעין והגיעה ההיא שהיא מש"קית נפגעים. היו גם שלושה חברים מדובדבן וסיירת צנחנים שלא יצאו השבת, ואני התפללתי בליבי: "ישימכם ה' כאפרים וכמנשה, כשרה, רבקה, רחל ולאה. יברככם השם וישמרכם. יאר השם פניו אליכם ויחונכם. יישא השם פניו אליכם וישם לכם שלום". שלום לך, ילד יקר שלי. צא בשלום, תחזור בשלום, שלם בגופך, שלם בנפשך, שלם במעשיך.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת. חבר הכנסת אביחי בוארון.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת טור פז יצא? יצא. אז אני אגיד לכם, הייתי מצפה מחבר הכנסת טור פז, קינלי, שבאותה נשימה שבה הוא מדבר בשבח הגיוס והבחורים המתגייסים, ובצדק – באותה נשימה הייתי מצפה ממנו לדבר בגנות ארגון אחים לנשק. הייתי מצפה שבאותה נשימה שבה אנחנו תומכים במתגייסים ומשבחים ומעלים על נס את בחורינו שהולכים אלי קרב, אל המערכה, מוסרים את נפשם – באותה נשימה היינו מציינים לגנות את ארגון אחים לנשק, שעודד את הסרבנות, ושאנשיו סירבו ולא התגייסו, וכיבסו את זה במילים של אי-התנדבות. אבל אי-התנדבות כמוה כסרבנות. אין דבר כזה התנדבות. היום החליט שר החינוך יואב קיש, ואני מחזק את ידיו, למנוע את כניסת אנשי ארגון אחים לנשק לבתי הספר בישראל. בכתבה שהתפרסמה בערוץ 12 דובר על כך שלא היו דברים מעולם – אנשי אחים לנשק הצטרפו, התגייסו והתנדבו. אבל לא כך. זכור לא לטוב, לרע, אותו סרטון של אחד ממנהיגי אחים לנשק שבו הוא אומר: גולני לא יתנדבו, לא יתגייסו, וצנחנים לא יתגייסו, וסיירת מטכ"ל לא יתגייסו, וחיל הים לא יתגייסו, ולא יהיו ספינות, ולא יהיו טנקים, ולא יהיו מטוסים, והדברים נאמרו ערב 7 באוקטובר. אין לי ספק שאויבינו שמעו, והסכיתו, והפנימו, וששו אלי קרב מכוח החולשה והרפיון שהפגינו פה והכניסו פה בלבבות אנשי אחים לנשק. ולכן אני מחזק - - -

גלעד קריב (העבודה):

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

ולכן אני מחזק - - -

גלעד קריב (העבודה):

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

ולכן, חבר כנסת קריב, חבל שאתה מתווכח איתי על הדבר הכל-כך בסיסי הזה, הכל-כך מובן מאליו הזה, שכל החברה בישראל תומכת בו.

שלי טל מירון (יש עתיד):

ממש לא.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

לכן אני מחזק את ידי שר החינוך יואב קיש, שהחליט היום - -

גלעד קריב (העבודה):

שקרא לסירוב פקודה ב-2014.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

- - למנוע מהארגון הנאלח הזה, מהארגון הנלוז הזה, מהארגון שפגע בנו, מהארגון שתקע חרב בחזם ובגבם של לוחמי צה"ל, להיכנס לבתי הספר בישראל. כל שרי הממשלה, כל יושבי-הראש של הוועדות צריכים ללכת בדרך הזאת ולמנוע מאנשי אחים לנשק – להוקיע אותם, להקצות אותם מחמת מיאוס.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

להוקיע אותם - - -

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

לא להביא אותם בקהל. אסור להם לבוא בקהל.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

איפה היו החברים שלך שיושבים לידך? איפה הם היו?

היו"ר ניסים ואטורי:

חברת הכנסת יסמין פרידמן.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

לא קשור זה לזה, יסמין. לא קשור זה לזה.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

איפה הם היו? בחורים שלהם - - -

היו"ר ניסים ואטורי:

חברת הכנסת יסמין פרידמן, קריאה ראשונה.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

יסמין פרידמן, יש כאלה שלא מתגייסים ויש כאלה שמעודדים סרבנות.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

למה אתה צריך להשמיץ אותם - - -

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. תודה רבה.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

יש כאלה שלא מתגייסים ויש כאלה שמעודדים סרבנות.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

הם היו בזמן שהשרים שלך היו בבתים - - -

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

ואת אלה שמעודדים סרבנות, צריך להוקיע אותם - -

היו"ר ניסים ואטורי:

חברת הכנסת יסמין פרידמן.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

- - ולהקצות אותם מחמת מיאוס.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

אתה לא מתבייש? להוקיע אותם על מה? על מה?

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

ולומר להם: אתם לא תבואו - - -

יסמין פרידמן (יש עתיד):

אתה בקואליציה שלא מגייסים בה - - -

היו"ר ניסים ואטורי:

חברת הכנסת יסמין פרידמן, את בקריאה שנייה.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

זאת המציאות.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

אתה מחוקק חוק השתמטות - - -

היו"ר ניסים ואטורי:

יסמין פרידמן, קריאה שלישית. נא לצאת החוצה. תודה רבה.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

את מי אתה רוצה להוקיע, את מי - - -

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

- - - על זה שנתנו רוח גבית לטרור.

היו"ר ניסים ואטורי:

חבר הכנסת בוארון, תודה רבה.

היו"ר ניסים ואטורי:

חברת הכנסת שלי טל מירון.

גלעד קריב (העבודה):

אביחי, אנחנו לא קובעים מי ייכנס לבתי הספר של הילדים שלך, ואני מודיע לך שאתה לא תקבע – לא אתה, לא קיש, שר החינוך הכושל. לא תקבע.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

אנחנו נקבע.

נאור שירי (יש עתיד):

לא תקבע, ותתקדם. חבורה של משתמטים וסרבנים - - -

היו"ר ניסים ואטורי:

נאור שירי.