ישיבת מליאה בתאריך 17/12/2025 בשעה 09:00

היו"ר אמיר אוחנה:

חברות וחברי הכנסת, שלום. שלום גם לשר. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום רביעי כ"ז בכסלו התשפ"ו, 17 בדצמבר 2025. הנושא הראשון שעל סדר-היום – שאילתות דחופות ורגילות. אני מתכבד להזמין את השר חיים כץ – השרים חיים כץ, כפי שאנחנו קוראים לו – אל הדוכן. בבקשה.

צגה מלקו (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, כבוד השר, כנסת נכבדה, בישראל מיוצרות אלפי נעליים רפואיות. בתאריך 1 באפריל נכנסה לתוקף רפורמה ממשלתית, החלטה 1885, שנועדה לאפשר התקשרות ישירה בין קופות החולים ליצרנים. לשם כך הועמד לרשות הקופות תקציב של 20 מיליון ש"ח, אך הרפורמה אינה מיושמת. ברצוני לשאול: 1. מדוע הקופות מפירות את ההחלטה ומסרבות למשא ומתן ישיר עם הספקים? 2. מה עלה בגורלו של תקציב ההיערכות בסך 20 מיליון ש"ח? 3. כיצד גוף פרטי חוזר לפעילות דרך הדלת האחורית?

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. בבקשה, כבוד השר.

שר הבריאות חיים כץ:

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הרפורמה במתן אביזרי שיקום וניידות העבירה את האחריות הביטוחית למתן שירותי הבריאות לקופות החולים. במסגרת הפעימה השנייה של הרפורמה, שהתבצעה באפריל 2025, הועברה לקופות גם האחריות לאספקת הנעליים הרפואיות בהתאמה אישית לזכאים. אופן מתן השירות על ידי הקופות, אם באופן ישיר ואם בסיוע גורם נוסף, אינו רלוונטי להעברת האחריות הביטוחית, והקופות רשאיות לבחור כיצד לעשות זאת. יתר על כן, משרד הבריאות אינו מתערב בהליכי הרכש של הקופות, אלא מפקח על השירות שאותו מקבלים הזכאים. הרפורמה מיושמת ופועלת ומכשירי השיקום והניידות מסופקים באופן שוטף ואף עם כמות פניות ותקלות נמוכה מהצפוי. תכף נגיע לנעליים. מכון לואיס הוא גוף שאינו למטרות רווח ומוגדר כחברה לתועלת הציבור. טרם העברת האחריות, מכון לואיס ניהל את מתן השירות בעבור משרד הבריאות לאחר שזכה במכרז לצורך זה. לאחר המעבר בחרו קופות החולים להתקשר גם הן עם המכון לצורך הניהול המקצועי של מתן הנעליים והסדים, בהתאם לאמות המידה המקצועיות שנקבעו על ידי משרד הבריאות, ובדומה לאופן שבו ניתן השירות עד להעברת האחריות. לדברי קופות החולים, עלות אספקת מכשירי שיקום וניידות גבוהה מהתקציב שניתן לטובת הרפורמה, הן עקב ביקושים גבוהים והן עקב פתיחת מכרזים חדשים והעלאת תעריפים, כולל ההחלטה להעלות את תעריפי הסדים ב-30% ללא תקצוב נוסף לקופות. מי שמפר את ההחלטה אלה בתי המלאכה, אשר מסרבים לעבוד תחת הפיקוח המקצועי של הגוף שבו בחרו הקופות ופתחו בעיצומים אשר פוגעים באותם מבוטחים הזקוקים לשירותי התאמת הנעליים. משרד הבריאות, יחד עם קופות החולים, בוחן כעת צעדים על מנת להביא לפתרון המשבר במהרה. מה שאני מבין מפה, בעקבות השאילתה שלך, הוא שהרפורמה הזאת לא הצליחה. בשורה התחתונה אין תוצאות, הן מבחינת תקציב והן מבחינת יעילות. נכון, זאת התשובה שקיבלתי מהמשרד: ניכנס לעניין. זה לא בסדר מה שקורה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אם יש שאלת המשך, בבקשה. לאחר מכן – שאלות נוספות לחברי הכנסת שוסטר וקריב.

צגה מלקו (הליכוד):

כן. אדוני השר, שאלת ההמשך שלי: בינתיים, בגלל שהרפורמה נכשלה, מאות אזרחי מדינת ישראל סובלים ומתקשים, וזה אפילו פוגע בבריאותם. קיבלתי מפניות מכמה אזרחים, בלי הנעל הזאת הם לא יכולים לצאת החוצה.

היו"ר אמיר אוחנה:

עוד שנייה, כבוד השר. נשמע את השאלות הנוספות, והשר ישיב במרוכז. בבקשה.

אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

תודה, היושב-ראש. כבוד השר, בעניין מרכזי החוסן בשדרות ובעוטף עזה, שני דברים: 1. לא נפתר - - -

שר הבריאות חיים כץ:

שאילתות הן לא לגופו של עניין?

אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

קצר, קצר. חשוב.

שר הבריאות חיים כץ:

לא, אבל זה יכול להיות גם ארוך.

היו"ר אמיר אוחנה:

שאלה נוספת יכולה להיות גם מתחומים אחרים, אבל אם התשובות לא מונחות בפני השר, הוא יכול להשיב מאוחר יותר.

שר הבריאות חיים כץ:

בסדר.

אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אני רק מביא לידיעתך. מרכזי החוסן בשדרות ובעוטף – עדיין יש קיצוץ של כ-50% בתקציב. זה לא הגיוני. המשרד אמר שהוא יטפל בזה; שמעתי שרק בדרום, אבל אם זה כולל, אז כמובן. דבר שני – יש הנחיות חדשות, גורפות, כוללות. אני מכיר את הבעייתיות של ביטוח לאומי, בשדרות במיוחד, שעוצר, מסיבות ברורות של טיפול רק במה שאקוטי, מאות מטופלים מהמשך טיפול בתוך זמן קצר ומשאיר אותם למעשה ללא פתרון. צריך להגיע להבנות בין מרכזי החוסן לבין ביטוח לאומי ומשרד הבריאות, כמובן, בהובלה שלכם.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. חבר הכנסת קריב, אני מבין שהשאלה שלך היא באותו נושא, אז אאפשר, אם כך, לחבר הכנסת גינזבורג, שגם הוא ביקש.

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

תודה, אדוני היושב-ראש. כבוד השר, אני מתקיל אותך בשאלה. אין לי ציפייה שתהיה לך תשובה עכשיו, אבל זו הזדמנות שלי להעלות בפניך נושא שלצערי, לא מטופל הרבה מאוד זמן במשרד הבריאות, נושא בנק הזרע. בנק הזרע הוא שוק פרוץ בישראל. יש כמה הנחיות וכל מיני בנקי זרע, אבל זה לא מעוגן בחקיקה. בכל שנה נולדים מאות ילדים, תינוקות, מתרומות זרע של גברים לנשים, אבל אין מידע אם אדם תרם בכמה בנקים; אין מידע על רישום; אין מידע אם יש אחים שמכירים אחר כך אנשים. זה שוק פרוץ וחייבת להיות הסדרה. משרד הבריאות פרסם תזכיר של הצעת חוק בנושא בשנת 2016, ומאז לא קידם אותה. רציתי לדעת, אדוני, אם תיאות לבדוק את הדבר הזה ולראות איך אפשר לקדם את הצעת החוק הזאת, כדי להסדיר את השוק הזה – שהוא שוק הולך ומתקדם בעולם, וישראל היא אחת המדינות הבודדות שלא הסדירה אותו בחקיקה. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

בבקשה, כבוד השר.

שר הבריאות חיים כץ:

אתחיל עם איתן. איתן, אין לי מושג על מה אתה מדבר. אני אבדוק. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

לא, אבל אמר בהגינותו חבר הכנסת גינזבורג שהוא מתקיל את השר בנושא שהוא לא הכין אותו מראש.

שר הבריאות חיים כץ:

אני אבדוק, אקבל תשובות, זה יהיה יותר מהר ממה שאתה חושב, היום. אפנה לברסי, מנכ"ל המשרד. תעביר לי בווטסאפ או בפתק, ואז אדע לשאול שאלה מדויקת ואתן לך תשובות, בסדר? אעבור למרכזי החוסן. אני לא נכנס לשדרות, אני לא מכיר את עניין הביטוח הלאומי, אני יכול לבדוק. במרכזי החוסן בעוטף, מעבר לאזור של 7 באוקטובר – אני מדבר על אופקים, נתיבות, שדות נגב, מרחבים – הם קיבלו תקציב נוסף ומחלקים אותו. אני חושב שהחלוקה הראשונית לא הייתה מספיק נכונה, כי הביאו בחשבון נפגעי פעולות איבה, שמקבלים טיפול אחר דרך הביטוח הלאומי, וצריך ללכת רק למרכזי החוסן. לדעתי, זה ייגמר היום או מחר. באמצע השבוע הבא הכסף יחולק, כי יש כסף. יעשו התאמות בחלוקה. אני מקווה שמי שאכן צריך, יקבל את החלק היחסי המתאים, למרות שאתה יודע, זה לא מספיק. יש כל מיני דרישות לפי הרוגים – שזה לא בא היום למרכזי חוסן – לפי גודל היישוב או לפי מספר המטופלים. אתמול דיברתי עם אחד מראשי המועצות, והוא אמר לי: שמע, אני מקבל אנשים מנתיבות. אני לא יכול לדחות שם ילדים, כי זה הכי גדול שם. אני לא הסתכלתי על האירוע כמו שאולי הייתי צריך להסתכל, אבל אחרי שיחה עם משרד הבריאות, עם המנכ"ל, הבנתי איך הם מסתכלים על העניין, וזה יטופל. הרפורמה – צריך לעשות שידוד מערכות. כנראה זה לא הצליח. זה כמו בבריאות הנפש – רצו להעביר את זה לקהילה בפחות מדי כסף, והעסק לא היה יכול לעבוד. גם בזה, אני מודה לך על השאלה. צריך לראות מחדש, או שמעלים את התקציב או שמשנים את הנוהל. בנוהל צריך לקבוע גם זמני אספקה. זה לא יכול להיות שאדם מבקש והוא יקבל אחרי שלושה חודשים. צריך לעמוד בשבוע, בעשרה ימים. אני אכנס לגזרה.

צגה מלקו (הליכוד):

תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. אני מזמין את השר להישאר על הדוכן. השאילתה הבאה היא שאילתה דחופה של חברת הכנסת מירב כהן לשר הרווחה והביטחון החברתי בנושא: קריטריונים מוטים ולא מקצועיים לחלוקת כרטיסי מזון על ידי משרד הרווחה. חברת הכנסת כהן, בבקשה.

מירב כהן (יש עתיד):

שלום. אני אקריא: לאחרונה פורסם שחלוקת כרטיסי מזון על ידי המשרד מבוססת, בין היתר, על קריטריונים שנועדו להתאמה לזכאות של האוכלוסייה החרדית בלבד. אז לא היית שר הרווחה. אם אתה צריך הסבר על הדיון שהיה בבג"ץ ועל הדיונים שהיו פה בוועדות, אשמח להרחיב, אם תרצה שאני אתן את הרקע. ברצוני לשאול: 1. האם כלל הקריטריונים לחלוקת הכרטיסים נתמכים על ידי גורמי המקצוע במשרד הרווחה? כי בזמנו בדיונים בכנסת זה לא נתמך. 2. מה עמדת השר על מימון כרטיסי המזון בבסיס התקציב ולא בכספים הקואליציוניים כפי שזה כרגע?

היו"ר אמיר אוחנה:

בבקשה.

שר התיירות חיים כץ:

מי שאשם בהכנסת תלושי מזון זה אני, ב-2016. הייתי שר הרווחה, ואמרתי שזה יותר מכובד שאנשים יקבלו תלושי מזון, כש-150 שקלים – בואי, אענה לך את התשובה הרשמית, ואחר כך, אם את רוצה, אנחנו - - -

מירב כהן (יש עתיד):

מה שתבחר. תראה, מה שעשית היה מצוין.

שר התיירות חיים כץ:

רגע, שנייה, שנייה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת כהן, אני אאפשר שאלת המשך, אבל בואי נשמע את השר. בואי.

שר התיירות חיים כץ:

המיזם לביטחון תזונתי הוקם ב-2016 והחל לפעול כפיילוט ארצי ב-2016, עד 2022, ב-48 רשויות - - -

מירב כהן (יש עתיד):

מה אמרת, המיזם לביטחון תזונתי?

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת כהן, אני מבקש לא להיכנס עכשיו.

מירב כהן (יש עתיד):

רק רציתי להבין מה הוא אמר.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני אאפשר שאלת המשך, אם הדברים לא ברורים.

שר התיירות חיים כץ:

המיזם לביטחון תזונתי הוקם ב-2016, והחל לפעול כפיילוט ארצי בשמת 2016, עד 2022, ב-48 רשויות מקומיות. במסגרתו סופק סיוע ל-10,830 משפחות בהיקף תקציבי שנתי כולל של 46 מיליון שקלים. בעקבות מחקר שהצביע על שיפור משמעותי במצב הביטחון התזונתי של המשפחות, אושר בשנת 2022 מעבר למיזם לאומי – אני חושב שזה היה לפני כן, כי ב-2022 אני כבר לא הייתי שר, ואני חושב שזה היה לפני כן – בכל הרשויות המקומיות. החל ב-1 ביולי 2022 המיזם העניק סיוע ל-25,665 משפחות, בעלות שנתית כוללת של 151 מיליון שקלים, במימון משולב של משרד הרווחה והביטחון, הרשויות המקומיות והספק שזכה במכרז, אשל חב"ד. בשנת 2025, בהתאם להחלטות שניתנו על העברת תקציבים קואליציוניים לטובת ביטחון תזונתי ממשרד הפנים למשרד הרווחה, הורחב היקף המיזם ל-50,657 משפחות, והתקציב השנתי הכולל עומד כיום על כ-290.2 מיליון ש"ח. מתווה המיזם כולל חבילת סיוע משולבת, ובה כרטיסי מזון חופשי נטען בסך 350 מיליון שקלים. 150 ש"ח אחת לחודש זה במוצרים קשיחים – קופסאות, פירות וירקות. אני זוכר את עצמי הולך לשוק רמלה לראות אם לא עובדים עלינו ב-150 שקלים, אם המחירים מתאימים. ביום שישי הלכתי לראות את המחירים גם אחרי שהשוק נסגר. המועמדים לזכאות במיזם מקבלים שירות מהמחלקה לשירותים חברתיים אם קיימת אחת מהנזקקויות הללו: עוני רב-ממדי מתמשך, מצוקה כלכלית זמנית, קושי בניהול משק הבית והתקציב, קשיים בדיור, מחסור בציוד בסיסי, אי-ביטחון תזונתי, הדרה חברתית או היעדר תמיכה, בדידות, ליקוי בתפקוד הורי, קושי בצריכת שירותים או מיצוי זכויות, חוסר יציבות בהרכב משק הבית, קשיים במענים פיזיים או התפתחותיים, העבדת הסוציאלי המטפל במשפחה ציין כי למשפחה יש צורך בתחום הביטחון התזונתי, טופס הפניה חתום על ידי המועמד ומבחן הכנסה בהתאם לתקנון העבודה הסוציאלית. הקריטריונים שנצבעו במסגרת המיזם לביטחון תזונתי, הן הקריטריונים לאיתור משפחות הזכאיות לסיוע והן הקריטריונים שנקבעו להקצאות לרשויות המקומיות, נכתבו ואושרו על ידי גורמי המקצוע הרלוונטיים במשרד הרווחה והביטחון החברתי. הקריטריונים גובשו על בסיס שיקולים מקצועיים, ידע מצטבר וניסיון עבודה, במטרה להבטיח את מיקוד הסיוע במשפחות הזקוקות לכך ויישום מקצועי אחיד של החלוקה. עמדת המשרד היא כי נכון לעגן את המיזם לביטחון תזונתי כולל כולו בבסיס התקציב. בנוגע לכספים הקואליציוניים שטרם נקבע עבורם מתווה החלוקה, המשרד הציע כי הקריטריונים הקיימים במיזם הם אלה שישמשו בעבור התקציבים הקואליציוניים הנוספים. גם בעבור האוכלוסייה שאינה מקבלת כיום שירות מהמחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות, מתקיים שיח בנושא מול משרד האוצר, משרד המשפטים והסיעה הרלוונטית.

היו"ר אמיר אוחנה:

שאלת המשך, בבקשה.

מירב כהן (יש עתיד):

קודם כול, חשוב לי לומר לך שאני חושבת שהמיזם לביטחון תזונתי שאתה ייסדת היה חשוב מאוד. הקריטריונים היו באמת מקצועיים והגיעו לאנשים רעבים, לא משנה מה היה הרקע שלהם. זה נעשה בדרך המלך, ויישר כוח על כך. בשנים האחרונות, מה שקרה זה שאת הכספים רצו להעביר לא דרך משרד הרווחה אלא דרך משרד הפנים באמצעות מבחני הנחה בארנונה, קריטריונים של הנחה בארנונה, ושם זה פרמטר רק של הכנסה לנפש בכל משק בית. זה יצר מצב שרק האוכלוסייה החרדית באמת נהנתה מהכספים האלה, והרעבים האחרים לא. אנחנו כמובן גם בעד לעזור לאוכלוסייה החרדית, אבל לא רק להם. אם האדם הוא חרדי או לא חרדי זה לא רלוונטי לסוגיית הרעב. אנחנו צריכים לעזור למי שרעב. לכן הייתי רוצה לשמוע את עמדתך אם נכון שהכספים יהיו מחולקים על פי הקריטריונים שנקבעו אז, במיזם לביטחון תזונתי, ולא לפי הקריטריונים שמפלגת ש"ס הביאה, שהם לפי מבחן הכנסה פר-נפש ומבחן הארנונה, שאינם רלוונטיים לסוגיית הרעב והביטחון התזונתי.

היו"ר אמיר אוחנה:

בבקשה, השר.

שר התיירות חיים כץ:

לפני כשבועיים או שלושה קיבלתי את המינוי לשר הרווחה. זה היה ערב התקציב, ודנו על האירוע, כשאמרנו, כפי שאת אומרת: הקריטריונים ידועים וברורים. לצערי, יש במדינה מספיק משפחות שיכולות ליהנות מהתלושים האלה. האירוע לא נגמר. אני חושב שצריך להכניס אותו לבסיס התקציב וצריך לקבוע קריטריונים אחידים, לא על רקע בסיס מפלגתי. זה מה שאני חושב. אני כשר אעשה כמיטב יכולתי, כמיטב יכולתי, שאכן זה יהיה.

מירב כהן (יש עתיד):

תודה רבה. יישר כוח.

קריאה:

תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה לשר. אנחנו נעבור לשאילתה הרגילה הבאה, שאילתה רגילה של חברת הכנסת נעמה לזימי בנושא השפעת קיצוץ 3.35% לשנת הכספים 2026. בבקשה.

נעמה לזימי (העבודה):

תודה רבה. כבר ידוע מזמן שמשרד הרווחה עובד במשאבים מוגבלים. אומנם הוא עושה באמת עבודה מאוד חשובה – אני ערה לעבודה החשובה של המשרד הזה, בכל התקופה הזאת בפרט, של המלחמה והאסון, ובכלל, עם נוער קצה, אנשים עם מוגבלות, עם אוכלוסיות שצריכות - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

שנייה, גברתי. אנחנו דבקים בנוסח של השאילתה. אני אאפשר לאחר מכן שאלת המשך, אם תרצי להרחיב. בבקשה.

נעמה לזימי (העבודה):

בסדר גמור, אין בעיה. משרד הרווחה פועל כבר כיום תחת מגבלות תקציביות, וממשיך לספק שירותים חברתיים למרות הקושי. קיצוץ רוחבי של 3.35% יחייב צמצומים. אני רוצה לשאול אילו שירותים, התקשרויות ותמיכות צפויים להצטמצם או להתבטל נוכח הקיצוץ.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה.

שר התיירות חיים כץ:

משרד הרווחה והביטחון החברתי עוסק מדי יום בצרכים של האוכלוסיות השבריריות ביותר: ילדים ונוער בסיכון, אנשים עם מוגבלויות, קשישים עריריים, משפחות מצוקה, נפגעי אלימות והתמכרות – כל מי שנמצא במצבי רוח מורכבים וזקוק לתמיכה, לליווי ולהגנה מצד המדינה. האתגר התקציבי שעומד בפני כלל משרדי הממשלה, ובכללם משרד הרווחה, איננו פשוט. אין ספק כי כל הפחתה בתקציב משרד הרווחה נוגעת בנימי נפשה של החברה הישראלית. המשרד פועל כדי למזער את הפגיעה בשירותים החיוניים לאזרחים, ובפרט באוכלוסיות הפגיעות ביותר. המדיניות היא לשמור על שלמות השירותים הבסיסיים בטיפול בילדים, נוער בסיכון, שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות, מסגרות שיקום לנפגעי התמכרות ותמיכות לקשישים. כל קיצוץ ייבחן במבט רחב, תוך שמירה על עקרונות השוויון, ההכלה והזכות לכבוד.

היו"ר אמיר אוחנה:

שאלה – סליחה, ראיתי הפסקה.

שר התיירות חיים כץ:

רגע, לא גמרתי. עוד דקה. אני מבקש להדגיש כי גם בתקופת האילוצים התקציביים, המשרד רואה חשיבות עליונה בהמשך חיזוק המערכות החברתיות, בעבודה עם הרשויות המקומיות, בהעמקת ההכשרות לאנשי המקצוע ובקידום תוכניות חדשניות שמביאות לתוצאות חברתיות אמיתיות בשטח. אנו ממשיכים לחפש פתרונות יצירתיים ויתופי פעולה עם המגזר השלישי ועם יזמים חברתיים כדי לוודא שהציבור לא ירגיש את הצמצום בשירותים החיוניים. נמשיך לפעול בנחישות וכן הלאה. אני ישבתי אישית על תקציב משרד הרווחה.

נעמה לזימי (העבודה):

כי הוא עדיין לא פורסם.

שר התיירות חיים כץ:

בסדר, לא פורסם – זה לא אני, אבל אני ישבתי עם התקציב. אני חושב שכשהייתי שר הרווחה אני עשיתי אותו לבד. עכשיו הבאתי את חנן פריצקי ויצרתי משבר, והבאתי את האוצר אליי למשרד בערב. אמרתי: תשמעו – אולי השתמשתי בפופוליזם הכי קל בשביל לנסות להביא כסף, ואמרתי: תראו, הנתונים ידועים, מספר הילדות במצוקה ידוע, הימים בשנה ידועים - -

נעמה לזימי (העבודה):

האי-ביטחון תזונתי גדל, העוני.

שר התיירות חיים כץ:

שנייה, תני לגמור משפט, אחר כך תגידי מה שאת רוצה.

היו"ר אמיר אוחנה:

גברתי, אני אאפשר לך שאלת המשך, אבל לא להתערב, בבקשה.

שר התיירות חיים כץ:

- - והתקציב שאתם נותנים ידוע. אז נשאלת השאלה אם בשביל 20 שקלים ליום תורידו ילדה לזנות, ואמרתי את זה בשביל שהם לא יוכלו להתמודד. והתקציב, בזמני, כשהייתי, העליתי אותו מ-3 ל-4 מיליארד, והתקציב עכשיו גדל גם ב-930 מיליון בבסיס, כשבשאר המשרדים הוא לא גדל בבסיס. גורמי המקצוע אמרו לי: חיים, אנחנו חושבים שהתקציב שמביאים לנו פה היום יהיה מתאים לנו. אף פעם זה לא יספק. תקציב רווחה, לצערי, אף פעם לא יספק. ואז נלחמנו על הפלאטים – אמרנו: אנחנו רוצים שתפטרו אותנו בפלאטים. אז הם לא פטרו אותנו בפלאטים, אבל נתנו לנו הרשאות להתחייב. אני חושב – אני לא יודע אם אני יכול להגיד שאני מרוצה. אתה אף פעם לא מרוצה מתקציב הרווחה. תמיד אתה יודע להביא יותר או משתדל להביא יותר. אבל גורמי המקצוע של המשרד – לא האוצר – אמרו לי: חיים, מהתקציב הזה אנחנו מרוצים – לא מרוצים, מרוצים זו מילה לא טובה – עם התקציב הזה נדע לחיות. בשביל זה אישרתי אותו.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. שאלת המשך.

נעמה לזימי (העבודה):

כן. תראה, אני קודם כול מודה על המאבק בכלל על התקציב, כי זה משרד שהוא בחסר. אתה ממלא מקום ואין היום שר.

שר התיירות חיים כץ:

לא, אני קבוע.

נעמה לזימי (העבודה):

בסדר, אז קבוע, אבל עם עוד משרדים. זה לא דבר תקין, לא דבר נורמטיבי.

שר התיירות חיים כץ:

נכון. אני מסכים.

נעמה לזימי (העבודה):

היות שאתה שר רווחה לשעבר, אז אתה לפחות מבין את המטריה לעומק, ובהקשר הזה אני לפחות מברכת על זה, אבל המציאות היא לא נורמטיבית. אני רוצה לומר, הכספים הקואליציוניים לא צומצמו אלא הורחבו, המשרדים המיותרים קיבלו הגנה, והמשרד שדווקא בתקופה הזאת צריך להיות מוגן מכול – לא רק מפלאטים, מעצם קיצוץ בתקציב; הרי גם הטיפול בשורדי המסיבות ובאנשים שנפגעו מהאסון – לא רק אנשים שבשגרה המשרד הזה מציל את חייהם אלא אנשים שנפגעו באסון צריכים לקבל הרחבה תקציבית. ואני לא אומרת את זה כאיזו, אתה יודע, שאיפה כאופוזיציה אלא מתוך תפיסה לאומית. לא נשמע לי נכון שהמשרד הזה – שעושה עבודת קודש, כי אני עובדת איתם יום-יום – צריך כל הזמן לעשות מניפולציות ולסדר את הפאזל הלא-מתחבר הזה פעם אחר פעם בעוד משרדים מיותרים עם כספים מיותרים מקבלים הרחבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

בבקשה, כבוד השר.

שר התיירות חיים כץ:

אני לא יודע מאיפה את לוקחת נתונים, ואני לא מדבר לתקשורת, אני מדבר אלייך.

נעמה לזימי (העבודה):

אם לא פרסמתם תקציב, אני לוקחת מהתקשורת נתונים.

היו"ר אמיר אוחנה:

גברתי.

שר התיירות חיים כץ:

מאה אחוז. המשרדים הפחות-חשובים - -

נעמה לזימי (העבודה):

נכון.

שר התיירות חיים כץ:

- - חברתית לא קיבלו לבסיס התקציב שקל. משרד הרווחה קיבל תוספת תקציבית של 930 מיליון, שזה סדר גודל של 8% על התקציב הקודם, על הבסיס הקודם, והגיע לתקציב של כמעט 13 מיליארד. זה לא מספיק, צריך להביא עוד, אבל אם גורמי המקצוע – משרד הרווחה קיבל הגדלה לתקציב של 930 מיליון על ה-12 מיליארד שיש לו בתקציב. הוא קיבל הגדלה, כשרוב המשרדים שלי – גם הבריאות קיבל הגדלה, אבל לא השיכון ולא התיירות לא קיבלו הגדלה לתקציב, ואם הם קיבלו, אז זה 10 מיליון, 15 מיליון, בשביל להראות, זאת אומרת, לא היה שום דבר משמעותי. מאחר שאני מכיר את משרד הרווחה ואני מכיר את חשיבותו – ואני נלחמתי בשביל להיות במשרד הרווחה, כי הציעו לי הרבה, אז ראיתי את החשיבות – משרד הרווחה קיבל תוספת תקציבית של בין 7% ל-8% לבסיס התקציב. הסכום היה 930 מיליון שקל. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה לשר. תודה רבה לחברי הכנסת השואלים.

היו"ר אמיר אוחנה:

אנחנו נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום – היום המיוחד לחיזוק הקשר עם יהדות התפוצות. כידוע לכם, חברות וחברי הכנסת, בשל חג החנוכה, שינינו את מועדי ישיבות המליאה, כך שביום שלישי, שבו אנחנו מקיימים את הימים המיוחדים, בוטלה ישיבת המליאה, וכך לא היינו אמורים לקיים השבוע את הימים המיוחדים. עם זאת, בשל הפיגוע הקשה בסידני, שבו נרצחו 15 מאחינו ואחיותינו בני יהדות אוסטרליה ונפצעו רבים נוספים, החלטנו לקיים את היום המיוחד הזה בכל זאת, נוסף לשליחת התנחומים, מייד לאחר הידיעה על הפיגוע והארת משכן הכנסת בצבעי דגל אוסטרליה כאות הזדהות עם הקהילה היהודית שם. התמונות מסידני מוכרות לנו מדי כישראלים וכיהודים. הן פוצעות את נפש כולנו וגם הן ייצרבו בתודעה הלאומית שלנו. מה שקרה על חוף בונדיי בסידני ומה שקרה במסיבת הנובה ב-7 באוקטובר אינם אירועים מנותקים: זו אותה שנאה, אותה אידיאולוגיה רצחנית ואותה אשליה מסוכנת שממשיכה לשלוט אצל מנהיגים רבים מדי בעולם בנוגע לאנטישמיות – שאפשר להעלים ממנה עין, להכיל אותה, או להמשיך הלאה מבלי לבצע שינויי שורש. האנטישמיות של ימינו לא צמחה בחלל ריק – היא הוזנה שנים רבות בכסף גדול, בשתיקה, בהססנות ובניסיונות של שלטונות שונים ברחבי העולם לטייח, לגמד ולהשתמש בשמות מכובסים כלפי האנטישמיות. וכך, דווקא לאחר היום הנורא ביותר שהיה לעם היהודי מאז השואה, 7 באוקטובר, היא התפוצצה ברחבי העולם. מי שלא מגנה את הקריאות של "גלובליזציה של האינתיפאדה" או קריאות להשמדת ישראל ולא פועל נגדן ונגד מי שמשמיע ומקדם אותן, לא באמת מגן על יהודים. משום שפעם נוספת העולם ראה מה המשמעות של הקריאות הללו: דם של יהודים נשפך ביום חגם. אמרתי זאת לא אחת – הכנסת היא לא רק הפרלמנט של הישראלים, היא גם הפרלמנט של היהודים. והבית של העם היהודי במדינתו הריבונית חייב לעמוד לימינם של היהודים בכל מקום שבו יהיו. הכדורים שנורו בסידני לא כוונו רק ליהודים שהתכנסו שם כדי להדליק את הנר הראשון של חנוכה, הם כוונו לכל אחת ואחד מאיתנו; הם כוונו נגד הרעיון שיהודי יכול לממש את אמונתו בחופשיות ובביטחון. הקשר שבין מדינת ישראל לבין יהדות התפוצות איננו קשר תרבותי בלבד ואיננו קשר רגשי בלבד. זהו קשר של גורל משותף, של הבנה עמוקה שמה שמתחיל כהסתה נגד יהודים מעבר לים, סופו דם ורצח, גם בתפוצות וגם כאן בבית. מדינת ישראל, שאליה שב העם היהודי לאחר גלות בת שנות אלפיים, לא נוסדה רק כדי להיות מקלט פיזי ליהודים, אלא גם להיות עוגן מוסרי, לאומי וביטחוני עבורם. וכאשר יהודים מותקפים בעולם זו אינה בעיה מקומית של מדינה אחת, אלא זה עניין יהודי עולמי. המאבק בטרור ובאנטישמיות הוא מאבק שצריך לחצות מחנות, דתות ולאומים, משום שבבסיסו הוא מאבק על החירות. הכנסת, כביתו של העם היהודי וביתם של יהודי ישראל והעולם, אומרת היום: לעד נעמוד לצידם של אחיותינו ואחינו בתפוצות. הכאב שלכם הוא הכאב שלנו. המאבק שלכם הוא גם המאבק שלנו. לא נשתוק מול הטרור שאתם חווים. הכנסת מחויבת כולה לעיקרון הזה. מניו יורק, עבור בלונדון ועד סידני – בכל יבשת שבה תהיו, אתם לא לבד. הכנסת מבקשת היום, דווקא מתוך הכאב, לחזק את הברית שבין מדינת ישראל לבין העם היהודי כולו. כמילותיו של מורי ורבי מנחם בגין, "לאחר כל מה שאירע את עם ישראל בכל הדורות ובייחוד בדור האחרון, אנחנו היום הזה אומרים באוזני כל העמים: אם אדם יקום ויאמר 'יהודי אנוכי' ומשום כך הוא יירדף או יושפל או יאוים או ייחטף או יעמוד בפני סכנה – כל כוחנו יעמוד מאחוריו". יהי זכרם של הנרצחים ברוך ונצור בלב האומה היהודית לעולמי עד. תודה רבה. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת גלעד קריב לפתוח את היום המיוחד. בבקשה.

גלעד קריב (העבודה):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חג אורים שמח. ישיבת המליאה לציון יום התפוצות מתקיימת יומיים לאחר פיגוע הדמים הנורא בסידני, כפי שהזכיר היושב-ראש בדברי הפתיחה. אנו מרכינים ראש לזכר 15 קורבנות הפיגוע הברברי, ונושאים תפילה להחלמת הפצועים. אלה שמות הנרצחים שהותרו עד כה לפרסום: הרב אלי שלנגר, דן אלקיים, אלכס קלייטמן, הילדה מטילדה בת העשר, ראובן מוריסון, פיטר מיגר, טיבור וייצן, מריקה פוגני, הרב יעקב לויטן, בוריס וסופיה גורמן ואדית ברוטמן, השם ייקום דמם. האירוע הנורא לא התרחש בחלל ריק. יהדות התפוצות מתמודדת עם גל חסר תקדים של אירועי שנאה. ארבעה פיגועים אנטישמיים רצחניים בוושינגטון ובקולורדו, במנצ'סטר ובסידני, גדעו רק בשנה המסתיימת את חייהם של 18 מבני עמנו והביאו לפציעתם של עשרות רבות. בשורות הימין הקיצוני והשמאל הקיצוני תיאוריות קונספירציה אנטישמיות מרימות את ראשן, והאמירות והעמדות שנחשבו בעשרות השנים האחרונות כלא לגיטימיות לחלוטין מושמעות ומופצות על בסיס יום-יומי. שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי וקריאות לאינתיפאדה גלובלית הפכו לכסות חדשה לאנטישמיות ישנה. על מדינת ישראל מוטלת החובה המוסרית וגם החוקתית להתייצב לצד הקהילות היהודיות בעולם במאבקן נגד האנטישמיות. עלינו לעשות זאת בנחישות, אך לא פחות חשוב מכך, גם מתוך דיאלוג מתמיד ושיתוף פעולה מכבד עם הקהילות והארגונים היהודיים בארצות השונות, ומתוך חתירה מתמדת לשיתופי פעולה אפקטיביים עם הממשלות ורשויות השלטון באותן הארצות, שאת חלקן אכן יש להעיר מרבצן ומאדישותן. רבות נעשה בעניין הזה בשנים האחרונות, אך עדיין ישנם פערים משמעותיים, ואני קורא מכאן לממשלה לגבש בשבועות הקרובים תוכנית חומש בנושא, על בסיס עבודת המטה שנערכה לאחרונה בהובלת המל"ל, ולהעמיד לה את התקציבים הנדרשים כבר בשנת 2026. חבריי וחברותיי, בצד העיסוק הנדרש בגל האנטישמיות, עלינו להיזהר מלצבוע את כל עיסוקנו ביהדות התפוצות בצבעי המאבק בשנאת ישראל. יהדות התפוצות היא יהדות מגוונת, תוססת, יוצרת ופורחת. אלפי קהילות ובתי כנסת, אלפי מוסדות חינוך ומוסדות תורניים, ארגוני חסד ותמיכה קהילתית, תנועות וארגוני נוער, עיתונים וערוצי תקשורת, מוסדות אקדמיים ומוסדות תורניים, מוזיאונים ומרכזי תרבות, מהווים כולם תשתית ליצירה תרבותית, דתית, רוחנית, אומנותית ופוליטית רבת כוח והשראה. יהדות התפוצות חיה ותוססת, מגוונת ופורייה. היא מקור של עוצמה וחיות, גאווה ותקווה לעתיד העם היהודי. מדינת ישראל היא ליבו הפועם של העם היהודי, ואנו מחויבים מאוד למשימת קיבוץ הגלויות והעלייה, אך באותה נשימה אנחנו מחויבים גם לקשרים של כבוד הדדי, הפריה הדדית ופעולה משותפת עם יהדות התפוצות, על כל גווניה, זרמיה וחוגיה. מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי. הגדרה יסודית זו מחייבת אותנו לראות ביהדות התפוצות שותפה ולא בת חסות. בהקשר זה, יש לומר באופן ברור: הדאגה ליהדות התפוצות וההכרה בחשיבותה אינן מתיישבות עם מהלכי חקיקה ועם מדיניות ממשלתית שמפלים לרעה חלקים גדולים בעם היהודי. אם מדינת ישראל חפצה להיות הבית הלאומי של העם היהודי כולו, עליה להוקיר ולכבד את כלל הזרמים הדתיים ואת כלל החוגים והקהילות בעולם היהודי. אני קורא מכאן לראש הממשלה להבהיר, באופן שאינו משתמע לשתי פנים, שהמחלוקות שקרעו את העם היהודי בעשורים האחרונים, ובראשן סוגיית "מי הוא יהודי", לא תחודשנה, וכי הממשלה תתנגד נחרצות למהלכי חקיקה בתחום הזה. אדוני היושב-ראש, את דבריי אבקש לסיים במילים הלקוחות מתוך ספר מקבים ב', המביא בראשו איגרת שנשלחה מיהודי ארץ ישראל ליהודי מצרים בעניינו של חג החנוכה: אחינו ואחיותינו בתפוצות, שלום וישע רב. ה' אלוהינו יברך אתכם, ויזכור לכם את בריתם של אברהם ושרה, יצחק ורבקה, יעקב, לאה ורחל, וייתן לכם לב שלם ליראה אותו ולעובדו בכל לבבכם ובכל נפשכם. יפתח ה' לבבכם להגות בתורתו ולשמור מצוותיו, וייתן לכם ברכה ושלום. ישמע ה' את תפילתכם וירחם עליכם, ומכל צרה יפלט נפשכם. זאת תפילתנו בעדכם כל הימים. ונאמר אמן. תודה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה. יעלה ויבוא חבר הכנסת יוסף טייב. סליחה, סליחה, יוסף טייב, המסך לא היה – טטיאנה מזרסקי, בבקשה, גברתי, חמש דקות לרשותך.

טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, יש לי פשוט זכות לנאום היום ביום המיוחד כשאנחנו מדברים על חיזוק הקשרים שלנו, של מדינת ישראל, עם יהדות התפוצות. עם ישראל פעם היה שלם, פעם היה מאוחד, ופעם היה לנו מקום שגרנו כולנו ביחד. ביחד יצאנו ממצרים, ביחד עברנו את ים סוף, ביחד במשך 40 שנה הסתובבנו במדבר עד שהגענו לארץ אבותינו, לארץ המובטחת. לפני אלפיים שנים גורשנו מכאן, אבל בתפילותינו, במדרשים, בהגדה של פסח, שמרנו את הזיכרון והגעגועים לארץ אבותינו. עבריים, יהודים, אלה שמאמינים ואלה שלא מכירים את המסורת בכלל, כמעט כל אחת ואחד שלא נולדו בארץ ישראל הרגישו את התחושה הנוראית הזאת שאנחנו זרים. באיזשהו שלב בחיים הסביבה האנטישמית תזהה תמיד את הניצוץ היהודי שיש בנפשנו ותיתן לנו להרגיש שאנחנו לא שייכים לשם, שאנחנו נחותים, שאנחנו לא רצויים שם, באלימות כלפי יהודים. האלימות הזאת והאנטישמיות באיזשהו שלב תמיד התפרצו בתקופות שונות בהיסטוריה, וברוב המקרים הסיבה להסלמה הייתה שאיפה לגבש איזושהי תנועה פוליטית או חברתית, להתחזק מול איזה אויב, ואנחנו היינו מין טרף קל, שהיה קל לפגוע בו – מחוסרי מדינה, מחוסרי קרקע משלנו. בתחילת המאה ה-20 באירופה היו פוגרומים נוראיים, אבל מזה נולדה הציונות וחלה עלייה וחזרה לארץ אבותינו; באמצע המאה ה-20 עברנו שואה, לאומנים נאצים בנו תוכנית להשמדת העם שלנו, אבל בעקבותיה נוסדה מדינה ליהודים, הוקמה מדינת ישראל. לא קל להיות יהודי בתפוצות, לא קל להיות יהודי בכלל. אבל כעת אנחנו רואים שוב בכל מקום בעולם שהאנטישמיות גואה. רק לפני יומיים קרה פיגוע אכזרי בסידני, ואני שולחת תנחומים מעומק ליבי למשפחות הנרצחים, ומאחלת החלמה מהירה לפצועים, ומחזקת את הקהילה היהודית בסידני ובאוסטרליה כולה. זה זעזוע חזק לקהילה. מדינת ישראל חייבת לאפשר לכל עברי, יהודי, לעלות לישראל, גם לילדים ולנכדים של נישואי תערובת, כי האנטישמיות – אנטישמים לא יתחילו לבדוק את תעודות הלידה ולברר מי הסבתא ששמרה מצוות. הסבתא הייתה יהודייה או הסבא היה יהודי? הם פשוט ישנאו בגלל שאנחנו יהודים. אני נולדתי בתפוצות, אני יודעת מה זה. אף אחד לא בירר מי אצלי יהודי, לפי ההלכה או לא לפי ההלכה. אבל לצערנו, עכשיו במדינת ישראל מגישים הצעות חוק שרוצות להגביל את העלייה של יהודים לארץ ולאפשר עלייה רק לאלה שהם יהודים לפי ההלכה. זה יחליש את המדינה, זה יחליש את הקשר שלנו עם התפוצות וזה יפגע בעם שלנו ויגדיל את השסע. ירחיב את השסע גם בחברה הישראלית, כי כל מה שקורה בעם ישראל משתקף בתפוצות, כל מה שקורה בתפוצות ישפיע עלינו, על היהודים. ובחג החנוכה, ביום המיוחד לחיזוק הקשר עם יהדות התפוצות, אני רוצה להגיד כאן בבירור: האור שלנו חזק מהחושך – חזק מהחושך של בורות, חזק מהחושך של שנאה ואנטישמיות. והאור שלנו ימשיך לדלוק, וכל מי שינסה לכבות אותו, ייכשל.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה רבה לחברת הכנסת טטיאנה מזרסקי. יעלה ויבוא חבר הכנסת יוסי טייב. בבקשה, עד חמש דקות לרשותך.

יוסף טייב (ש"ס):

אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, אנחנו מציינים כאן היום יום מיוחד לחיזוק הקשר עם יהדות התפוצות. זהו יום שהוא לא רק יום טכני ולא סמלי בלבד, אלא יום שמבקש להזכיר לנו את האמת היסודית – מדינת ישראל איננה רק מדינה ריבונית עם גבולות, צבא, מוסדות שלטון, אלא היא הבית הלאומי של העם היהודי כולו. הקשר בין מדינת ישראל לבין יהדות התפוצות אינו רק קשר של דיפלומטיה או אינטרסים חולפים. מדובר בקשר עמוק של גורל משותף, של זהות משותפת, של אחריות הדדית, קשר רוחני וגשמי שנבנה לאורך דורות דרך ההיסטוריה – היסטוריה רצופה באתגרים, רדיפות – תורה אחת, אמונה אחת ותקווה. אני אומר זאת גם ממקום אישי. גדלתי בצרפת, משפחתי עדיין חיה שם, ואני מכיר מקרוב את חיי הקהילות בתפוצות, את החינוך, את תחושת השייכות ואת הקהילתיות, אך גם את הדאגה, לצערנו, ההולכת וגוברת, את הצורך לחיות בזהירות, את השאלה שמרחפת מעל כל משפחה ומשפחה בתפוצות: עד מתי נוכל להישאר כאן. יהדות התפוצות הייתה ונשארה חלק בלתי נפרד מהסיפור היהודי. יהדות התפוצות איננה רק תחת חסותה של מדינת ישראל, אלא היא שותפה אינטגרלית; קהילות שבנו מוסדות חינוך, מוסדות תורניים, תרבות, קהילות שטיפחו ערבות הדדית וחיי קהילה, קהילות ששמרו על הזהות היהודית גם בתקופות של חושך ולחץ כבד. גם לאחר הקמת מדינת ישראל יהדות התפוצות לא עמדה מן הצד. היא ליוותה, תמכה, תרמה, האמינה, והייתה שותפה אמיתית למדינה וביסוסה. מתוך כך אי-אפשר שלא להזכיר את תרומתה הייחודית והעצומה של חסידות חב"ד. שליחי חב"ד פרוסים בכל רחבי העולם, בשגרה ובחירום, ונותנים מענה לכל יהודי באשר הוא, בלי לשאול מי הוא, מה דרכו ומה השקפתו. הם מהווים עוגן של זהות, חוסן ותקווה, ולעיתים הם הכתובת היחידה והראשונה עבור קהילות שלמות ויהודי באשר הוא. דווקא בימים אלו, על רקע מציאות עולמית מורכבת ועלייה מדאיגה באירועי אנטישמיות, אלימות והסתה כלפי יהודים, החיבור בין ישראל לתפוצות מקבל משנה תוקף. המאבק באנטישמיות איננו עניין היסטורי בלבד השייך לעבר. הוא אתגר עכשווי, מוחשי וכואב. השבוע, בחג החנוכה, חג האור והזהות היהודית, המלחמה של האור מול החושך, התרחש פיגוע אנטישמי קשה בסידני. יהודים הותקפו לא בגלל מעשיהם, אלא בגלל זהותם, בגלל היותם יהודים – לא יהודים חרדים, לא יהודים כאלה ואחרים, אלא יהודים בלבד. 18 נרצחים, עשרות פצועים. כאן המקום לשלוח את תנחומינו, ואיחולי החלמה לפצועים. בגלל מזוזה שעל הדלת, בגלל חנוכייה בחלון, בגלל שהם יהודים, הם נרצחו. זו איננה תופעה נקודתית, לצערנו. פיגועים ואירועים אלימים התרחשו גם בצרפת, בארצות הברית, במדינות אחרות. השנאה והטרור אינם מכירים גבולות. המסר חייב להיות ברור: כשיהודי נפגע בסידני, בפריז, בניו יורק, זה נוגע גם לירושלים. פגיעה ביהודים בתפוצות היא פגיעה בעם היהודי כולו. מתוך המציאות המורכבת הזו יש גם אור גדול. השבוע הגיעו לישראל כ-1,000 תלמידים מכיתות י"ב מהתפוצות במסגרת פרויקט "כחול לבן", פרויקט מרגש וחשוב, בשיתוף פעולה עם משרד התפוצות. אלו נערים ונערות שמגיעים לכאן לא מתוך פחד או בריחה, אלא מתוך סקרנות וחיבור לזהותם היהודית. הם פוגשים את החברה הישראלית, את ההיסטוריה, את המורכבות ובעיקר את תחושת השייכות לעם היהודי למדינת ישראל. זהו מסר קריטי: עלייה לישראל לא צריכה להיות עלייה מתוך בריחה ומתוך פחד, אלא עלייה מתוך אידיאולוגיה, מתוך חיבור לתורת ישראל, לעם ישראל, לארץ ישראל, חיבור עמוק לעם היהודי. כאן מונחת גם האחריות שלנו כמדינה, אדוני היושב-ראש. מדינת ישראל חייבת לעבור ממנגנוני דחיפה שנוצרים כתוצאה מאנטישמיות ומשברים למנגנוני משיכה, מנגנונים שמזמינים, מחזקים זהות, מייצרים חיבור ארוך-טווח לקהילות התפוצות. בחג החנוכה אנו לומדים שנר אחד קטן יכול להאיר חושך גדול. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה רבה לחבר הכנסת טייב. יעלה ויבוא חבר הכנסת הרב מאיר פרוש. עד חמש דקות לרשותך. בבקשה, אדוני.

מאיר פרוש (יהדות התורה):

מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כיהודים מאמינים אנחנו יודעים שאין מקרה בעולם, והכול מאת השם. ואין זה מקרה כלל שדווקא בשבוע הקשה הזה אנו מתכנסים כאן לציין את יום חיזוק הקשר עם יהדות התפוצות. השבוע הזה הוא אולי אחד השבועות הקשים של יהדות התפוצות, עם אחת התקריות הקשות ביותר בעשרות השנים האחרונות כלפי יהודים בעולם. הלב של כולנו רעד ביום ראשון בבוקר עם קבלת הדיווחים הראשוניים על הירי במסיבת החנוכה ששלוחי הרבי מלובביץ' ארגנו באמצעות בית חב"ד בסידני. אחת התמונות שלא נותנות לי מנוח היא התמונה של הציצית הספוגה בדם; תמונה מטלטלת שמזכירה לנו תקופות אפלות ביותר בהיסטוריה של העם היהודי. לכולם ידוע כי ציצית, טלית קטן, היא סמל יהודי מובהק של שומר תורה ומצוות, שמלווה אותנו דורות רבים. מעל במה זו אני רוצה לשגר חיזוק והוקרה לשלוחי חב"ד בכל תפוצות ישראל, אשר פועלים במסירות, במסירות נפש ממש, ואף השבוע שילמו בדם כדי לחזק את הקשר של תפוצות ישראל ליהדות ומסורת ישראל. מכאן אנו שולחים תנחומים לאבלים ואיחולי החלמה לפצועים. במעבר חד אני רוצה להתייחס לקשר עם יהדות התפוצות מסוג אחר. כמו באוסטרליה ובאירופה, יהדות התפוצות יש גם למשל באמריקה – בניו יורק, למען הדיוק. הקהילה היהודית הגדולה ביותר בעולם מחוץ לישראל היא בניו יורק ובניו ג'רזי. לצערי, נראה שיש יהדות תפוצות שלגורמים שונים במדינה כאן לא חשוב לחזק איתם את הקשר אלא להפך, אדוני – יש רצון ודחיפה להחליש אותם, וחלילה אף לנתק איתם את הקשר, אולי בגלל זהותם החרדית. הקהילה היהודית ששולחת הכי הרבה צעירים יהודים ללמוד כאן בארץ ישראל היא הקהילה היהודית בניו יורק. הקהילה היהודית ששולחת הכי הרבה זוגות לעשות עלייה לארץ ישראל ולירושלים היא הקהילה בניו יורק. תיכנסו לישיבות מיר, בעלז או בריסק בירושלים, ותראו כמה בחורים ואברכים בלי עין הרע עזבו את התנאים הנוחים בניו יורק ועלו ללמוד בארץ ישראל. המדינה משקיעה מאות מיליוני שקלים ואולי אף יותר מזה ביהדות התפוצות, אם זה דרך משרד העלייה במטרה להביא אותם לארץ ואם זה דרך משרד התפוצות במטרה לחזק אותם בחוץ לארץ, ודרך עוד אפיקים רבים. אני בספק אם פרומיל קטן מזה מושקע בקהילה היהודית בניו יורק. בשבוע שעבר פורסם מכתב של חבר הקונגרס האמריקאי מייק לולר, מידידי ישראל הגדולים בקונגרס, אשר מייצג במחוזו חלק משמעותי מאותה קהילה יהודית בניו יורק. הוא פונה לראש הממשלה וזועק על האבסורד: איך יכולה קבוצת משפטנים בלתי נבחרים כאן בארץ לפגוע בצורה כל כך חמורה בזכויות של האזרחים האמריקאים שאותם הוא מייצג רק כי הם עשו את הלא-מובן מאליו ועלו לישראל ללמוד תורה? הרדיפה המתמשכת של מערכת המשפט נגד לומדי תורה יוצרת נתק חמור ואולי אף בלתי ניתן לאיחוי בינינו לבין הקהילה היהודית בתפוצה הגדולה בעולם. כשמתכנסים פה לדבר על חיזוק הקשר עם יהדות התפוצות אולי כדאי שקודם כול לא נחליש את הקשר עם יהדות התפוצות. אולי כדאי שהייעוץ המשפטי לממשלה לא יהיה עסוק מבוקר עד ערב בלבנות תילי-תילים של פרשניות, איך וכיצד ולמה לא לתקצב ישיבות שמביאות לישראל תלמידי חוץ לארץ, שאין להם שום קשר לעניין הגיוס, רק כי אולי, אדוני היושב-ראש, הם יקנו עם זה חלב בפינת הקפה שגם תלמיד הישיבה מישראל שותה שם תה. היטיב לציין מזכיר הממשלה בהתייחסו לעניין הזה לפי הפרשנות הזו – גם יבואו בקרוב ויבקשו להפסיק את כל תקציבי הרווחה והבריאות לכל המגזר החרדי. אולי מישהו שלומד תורה יקבל אקמול ממישהו שלא לומד תורה. אני קורא למשפטנים ולאלה שעוזרים להם: תתעשתו. תפסיקו עם הרדיפה נגד עולם התורה, שפוגעת גם ביהדות התפוצות. תודה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה רבה לחבר הכנסת הרב פרוש. יעלה ויבוא חבר הכנסת אוהד טל. עד שיגיע חבר הכנסת אוהד טל, אני מברך את האורחים ביציע, במיוחד את המשלחת המכובדת מהעיר בת ים. ברוכים הבאים יחד איתם, כל האורחים, בעיצומו של חג החנוכה. חנוכה שמח. עד חמש דקות לרשותך, אדוני.

אוהד טל (הציונות הדתית):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – מטילדה פולטבצ'נקו, בת עשר; הרב אלי שלנגר, בן 41; דן אלקיים, בן 27; אלכס קלייטמן, בן 87; ראובן מוריסון; הרב יעקב לויטן; פיטר מיגר; טיבור וייצן; מריקה פוגאני; בוריס וסופיה גורמן; אדית בורטמן; ועוד שלושה, ששמותיהם טרם פורסמו. 15 יהודים, אדוני היושב-ראש – ילדים, זקנים, הורים, רבנים, משפחות; אנשים רגילים וטובים, שכל חטאם היה שבאו לחגוג חג חנוכה, ונרצחו בדם קר על ידי מחבלים אסלאמיסטיים שפלים. הם נרצחו בגלל היותם יהודים, זה כל חטאם. הטרור הזה שראינו בסידני הוא אותו טרור שהיכה במנצ'סטר ביום כיפור, אותו טרור שראינו בוושינגטון הבירה, שגבה את חייהם של ירון ושרה, אותו טרור שרצח רק לאחרונה בצומת הגוש את אהרון כהן בן ה-71. זה אותו טרור בדיוק בעזה, בלבנון, ביהודה ושומרון, אותה שנאה אנטישמית כלפי העם היהודי בכל מקום שהוא, כוחות של חושך ורשע שנלחמים כנגד הטוב, שחפצים לכבות את האור. אך עם ישראל צועד קדימה, ממשיך להאיר ולהביא גאולה לעולם למרות ומתוך הקשיים. כמו שאנחנו שרים כולנו בימים אלו: "נקום נקמת עבדיך מאומה הרשעה, כי ארכה השעה ואין קץ לימי הרעה". And I’d like to give a message in English to our brothers and sisters in Australia: We stand with you. We stand with you. We feel your pain as you have felt our pain during difficult times, and especially in the past two years. From here in the Knesset, I assure you: the State of Israel is the Jewish people’s homeland and will continue to support every Jewish community around the world. We strongly oppose the policies of the Australian government that have allowed for antisemitism, disguised as anti-Zionism, to grow unchecked on the streets of Australia. For months, for too many months, the authorities have legitimized public demonstration of hatred against Jews; violent rallies against Israel; attacks on synagogues and Jewish schools; anti-Semitic messaging online and so much more. Only recently, the Australian Prime Minister proudly declared that his country recognizes a so-called State of Palestine. What message does this send to radical Islamist forces, when after October 7th you recognize a Palestinian state? When you support terror, do not be surprised when you get terror in your backyard. When you justify Hamas terror in Israel’s south, you incentivize terror against Jews in Sydney, Melbourne, and Perth. Prime Minister Albanese – shame on you. We call on the Australian government to change its path. It is too late for the victims of Bondi Beach, but your actions can prevent further attacks in the future. During these days of Chanukah, when it is dark outside, and the days are short, we light up our homes, and also project that light to everyone outside. This is Jewish tradition; this is our ethos, our responsibility and our commitment. We emerge from the darkness, and we continue to light the flame of truth, of morality, and of redemption for the entire world. תודה רבה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה רבה, חבר הכנסת אוהד טל. יעלה ויבוא חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון. בבקשה אדוני, עד חמש דקות לרשותך.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אדוני היושב-ראש, ביום המיוחד שבו הכנסת מבטאת את הקשר שלה ליהדות התפוצות, אני רוצה להקדיש את הדברים שלי ליהדות אוסטרליה. לפני כחודש הייתי שם עם שר העלייה והקליטה, במקום שבו התרחש הפיגוע האיום ונורא שפקד אותנו. I would like to deliver the message behalf of the Knesset members here to the Jewish community of Australia in this challenging moment, in this terrible terror attacked, the suffered and the loss of 15 citizens, Jewish citizens and heroes, and many many others wounded. We deliver to all of them נחמה. We deliver the Jewish phrase מן השמיים תנוחמו, and we pray for the recovery of all the wounded people in this attack. The Jewish community of Australia consists of 120,000 Jews. It is an amazing community, I just visited there. They are unique in many ways – 70% of the Jews in Australia visited Israel; 50% of the Jews in Australia are studying in a Jewish elementary school – It costs them a lot.

היו"ר יעקב מרגי:

אנחנו נפזר את ההפגנה שם. מיכאל ביטון, אתה מעורר עניין, והם מפריעים לנו. אני מבקש. תודה, תודה. בבקשה, אדוני.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

70% of the Jews in Australia came and visited Israel. Although it takes two, three days to come and visit here, they did it. They are committed to Israel. They established more than seven youth movements, all of them Zionist youth movements. We were there, and we saw in every synagogue a flag of Israel, a blessing, blessing the state of Israel, a message to the soldiers of Israel. In every synagogue. We were in their houses – in the Shahna family house, in Judkowitz family house, and Simon Morris house, and many others who hosted us, and they told us: The days in Australia are not easy any longer. We are suffering from Molotov bottles in synagogues. We are suffering from attacked in a restaurant, in a kosher restaurant. Our kids cannot go easily to study in a university. They said that Australia is not safe for Jews as it use to be, and the Government was not acting hard enough to protect them. But at the same time, those people support us. If I calculate how many millions of dollars has been transferred from Australia to Israel through UJA, through The Jewish Agency, through Kakal and many others –the Jewish community of Australia probably sent billions of dollars to Israel to support us over the past 70 years, and even before establishing the state of Israel – through Kakal. They are sending thousands of people to visit here in delegations. Thousands kids of the Australia Jewish community served in the army. Dozens of them came to do reserve service during the war and spent time here during this war. So the way they support us – It's clear, we take it for granted. It's not obvious. We need to go and support them back. There are only 120,000 isolated Jews. The only formal representative of the state of Israel visited there in 2017, and only lately the Minister of Aliyah visited there. The Chairman Benny Gantz said: Michael, you should go. Usually we don't do that on the time of "melia", but he said: Australia is important, so a month ago we went there. I would like to call the Government of Israel: It is not enough to say "Thank you" to the Australian people. It is not enough to condole them. We need to see a few million dollars investment, announcement of the Government of Israel, for education, for the community, for security, for trading, for hosting, for expending the bridges between Israel and the Jewish community of Australia. We would like to see a Government design, not only speeches from the Government. Government design, with budget, with action, how to support the Jewish community of Australia. We have issues. Chairman, last message.

היו"ר יעקב מרגי:

בבקשה.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

You know, there is a project in Australia called Mahal.

אוהד טל (הציונות הדתית):

היו"ר יעקב מרגי:

אוהד, הוא בזמן פציעות. הוא עוד יבקש לחזור על הכול בעברית. אין לנו הרבה זמן היום. בבקשה, אדוני.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

There is a project called Mahal were kids are coming and spending time in the army. We have Tsabar – they do Aliyah – Mahal, the come on a tourist voucher. They go back, and when they visit Israel, they cannot stay here forever. They are not allowed. We need to change the law so anyone who served the army can stay here forever, whenever he wants, and no one can limit him stay. To support those families, The Minister of Security, we allocated three years ago a budget to work with those kids, to do networking. This money is ending at the end of 2025, and you need a new budget for next year. I will act on it. Thank you very much.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה רבה לחבר הכנסת מיכאל ביטון. יעלה ויבוא חבר הכנסת יצחק קרויזר. כמה שאנחנו אוהבים את השפה האנגלית, אנחנו אוהבים עוד יותר את השפה העברית. בבקשה, אדוני, עד חמש דקות לרשותך.

יצחק קרויזר (עוצמה יהודית):

תודה רבה, אדוני היושב בראש. גברתי השרה, ראשית כול נשלח איחולי החלמה מהירה לפצועים והשתתפות עמוקה בצערן של משפחות הנרצחים, של הקהילה היהודית באוסטרליה. אנצל גם את המעמד המכובד, אדוני היושב-ראש - - -

היו"ר יעקב מרגי:

ברשותך, חג החנוכה, ומרכז המבקרים של הכנסת מאפשר לבני משפחה לבוא ולבקר במעוז הדמוקרטיה הישראלית. ברוכים הבאים לבני המשפחות השונים.

יצחק קרויזר (עוצמה יהודית):

ברוכים הבאים. חג שמח.

היו"ר יעקב מרגי:

חנוכה שמח. בבקשה, אדוני, אני מאפס לך את הזמן. לרשותך חמש דקות.

יצחק קרויזר (עוצמה יהודית):

תודה, תודה רבה. אנצל את הבמה המכובדת הזו להודות בשם מדינת ישראל לאותם הגיבורים שזינקו לעבר הרוצחים המתועבים בידיים חשופות כדי לנסות להכריע את אותם מרושעים שהגיעו כדי לרצוח, לרצוח יהודים באוסטרליה באמצע מסיבת חנוכה – יהודים ושאינם יהודים שזינקו בידיים חשופות, ואף שילמו בחייהם. הפיגוע הקשה שאירע באוסטרליה מוכיח את החיבור העמוק של מדינת ישראל אל יהדות התפוצות לא רק באמירות או בימים מיוחדים, אלא קשר אמיתי של ממש. ראינו זאת רק בפיגוע הקשה שהיה – את יושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי חבר הכנסת צביקה פוגל, שבנו ונכדיו מתגוררים באוסטרליה והיו נוכחים בפיגוע הנוראי הזה, וניצלו הודות לתושייה גדולה ונס גדול של בנו ובתו, שהצילו את חייהם של נכדיו היקרים. האירוע הזה מזכיר לנו אמת בסיסית: יהדות התפוצות ויהדות ארץ ישראל הם גוף אחד. הקשר של מדינת ישראל לבניה היהודים ברחבי העולם הוא חיבור עמוק של ערבות הדדית, של זהות משותפת ושל כוח משותף, חיבור שקידם את העם היהודי כולו ברגעים של צמיחה, אבל גם ברגעי משבר. בשנים האחרונות ובטח מאז אירועי 7 באוקטובר, אנו עדים לעלייה מדאיגה באירועי אנטישמיות ברחבי העולם, ובעצימת עיניים נוראית של ממשלות מסוימות כלפי אותם שמנסים לייצר ניתוק בין אנטישמיות לשנאת יהודים ושנאת מדינת ישראל. יהודי העולם מסתובבים ובעצם מהווים שגרירים של מדינת ישראל, ומובילים את חזונה של מדינת ישראל – כפי שגם נאמר – בימים טובים, עם העוצמות שיוצאות מכאן. אני חושב שאירועים כאלה גם מוכיחים שמדינת ישראל לעולם לא תזנח את המרדף אחרי אלו שפוגעים בבני עמה. ראינו את זה מאז 7 באוקטובר, שהזרוע של מערכת הביטחון מגיעה וגובה מחיר מאותם שפוגעים באזרחי מדינת ישראל בעולם ובתפוצות, ובכל מקום שהם יהיו. המסר שיוצא מכאן, מכנסת ישראל, אל הקהילות היהודיות ברחבי העולם הוא מסר של חיבור, קשר של אחדות, קשר שאנחנו אחד. כאשר מדינת ישראל היא חזקה, כך גם אתם יכולים להיות חזקים. ככל שאתם חזקים, אנחנו שואבים את הכוח מכם, וממשיכים לקדם את מדינת ישראל בחינוך, ברפואה, בטכנולוגיה, בהייטק ובמסרים כאלה ואחרים. לכן המסר הוא שמי שמרים יד על יהודים ברחבי העולם, כאילו פגע במדינת ישראל עצמה, וידה הארוכה של מדינת ישראל גם תגיע אליו. מתוך העוצמה הזו נזכור את יסוד הקיום שלנו: הבית של העם היהודי הוא מדינת ישראל. קיומה של מדינה יהודית חזקה, ריבונית ובטוחה, איננו רק מימוש של חזון לאומי, אלא תנאי מרכזי לביטחונם של יהודים ברחבי העולם. כאשר יש בית לעם היהודי, הביטחון הכללי גובר, והיכולת שלנו לעמוד מול שנאה וטרור רק מתחזקת. בימי החנוכה האלה אנו נזכרים שגם אז היינו מיעוט קטן שעמד מול חושך גדול; מעטים מול רבים; אור מול אפלה ובכל זאת האור ניצח, וכך גם היום. גם אם היהודים בעולם הם מיעוט, הם ממשיכים להביא אור גדול במדע, ברפואה, בתרבות, בערכים ובאנושיות – ובכוח של האור הזה, החושך בסופו של דבר ינוצח. חג שמח ליהודי התפוצות ולכל בית ישראל. תודה רבה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה לחבר הכנסת קרויזר. אני מזמין את חבר הכנסת יבגני סובה. עד שיגיע חבר הכנסת יבגני, אני רוצה לברך את הקהל ביציע, את בני המשפחות שהגיעו, ואחרונים חביבים – החיילים שלנו, משתתפי הסדנה במערכת הביטחון, לוחמים בחטיבת הצנחנים. ברוכים הבאים. חנוכה שמח. בבקשה, אדוני.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אורחים נכבדים, אנחנו קבענו את היום הזה לפני הפיגוע הרצחני באוסטרליה, אבל אין למעשה יום, אין שבוע, אין חודש, אין שנה, שיהודי התפוצות מרגישים ביטחון. אנחנו, חברי הכנסת, כאלה שמשתתפים גם במשלחות וגם בשדולת העם היהודי – אני זכיתי להיות אחד מראשי שדולת העם היהודי – מכירים את הבעיה היטב. אין כמעט מדינה בעולם שבה לא התרחש אירוע שקשור לאנטישמיות; אין כמעט מדינה בעולם שבה יש קהילה יהודית ואין בה חשש שיהודי הקהילה הזאת עלולים להיפגע. יש שתי דרכים לטפל בבעיה: דרך אחת היא לקרוא ליהודי התפוצות לעלות למדינת ישראל – וזה מה שאנחנו גם קוראים. בכל פעם שיש פיגוע קשה, אנחנו אומרים שזאת אחת האפשרויות. אדוני היושב-ראש, אתה זוכר מן הסתם פיגוע ב-2015 בצרפת, אז הייתה היערכות לכך שתהיה עלייה מסיבית של יהודי צרפת. דיברו על 50,000 בשנה ועלו למעלה מ-4,000 בלבד. ישראל כבר לא מדינה במקום הראשון ליהודי התפוצות לעלות אליה. ישראל מאבדת את הפסגה בתחרות. יהודי צרפת שהזכירו למשל, לא רואים במדינת ישראל מקום ראשון לעלות אליו. הם בוחרים בקנדה, בוחרים בבריטניה, בוחרים בארצות הברית. מדינת ישראל היא לא אטרקטיבית. עכשיו אני שואל: למה? משום שמדינת ישראל וממשלת ישראל לא עושים מספיק בשביל שיהודי התפוצות – כאשר הם עולים למדינת ישראל כתוצאה מאירועי אנטישמיות – ירגישו כאן בבית. יש שלל סיבות להתנהגות המבזה הזאת של הממשלה. הדוגמה האחרונה היא מלחמת רוסיה-אוקראינה, למעשה פלישה רוסית לאוקראינה, שהביאה לעלייה של 100,000 יהודים – משתי המדינות, דרך אגב, גם מרוסיה וגם מאוקראינה – ושליש מהם לא מצאו את מקומם כאן ונאלצו לחזור. לא לרוסיה ואוקראינה, חלקם נסעו לאירופה, חלקם נסעו לארצות הברית, חלקם עזבו, כי מדינת ישראל וממשלת ישראל לא נערכו מספיק על מנת להבין את גודל האירוע. כשאני אומר להבין את גודל האירוע, אני מתכוון לגודל האירוע. במקום להתעסק בוויכוח הפנימי שלנו פה – מה, אתם חושבים שיהודי התפוצות לא שמים לב לוויכוחים האלה? מה, אתם חושבים שיהודי התפוצות לא מבינים כשאנחנו רבים על מתווה הכותל, גיור או נישואין? זה לא פוגע ביהודי התפוצות? בוודאי שזה פוגע ביהודי התפוצות. ההתבוללות בתפוצות זו הבעיה שקיימת שם. אי-אפשר לבוא ולהגיד: אנחנו שמחים שיהודים יבואו ולהגיד: אנחנו לא רוצים את בני המשפחה שלהם, שלא כולם יהודים. אז או שאתם רוצים אותם פה, או אל תגידו שאתם רוצים אותם פה. אי-אפשר להפריד משפחות ולהגיד: תבואו, אבל אנחנו נילחם בהתבוללות. זאת תוצאה של חוסר הבנה בקרב – לא כולם, אבל – חלקים מהבית הזה. יש דרך נוספת להילחם בדבר הזה: לחזק את הקהילות; משום שקהילה חזקה במדינה מסוימת היא גם גשר של מדינת ישראל להנהגת המדינה, נקרא לזה לאליטות של המדינה. לכן, חיזוק הקשר הוא לא רק בדיבורים, בנסיעות ובזבוז כספים. שמעתי שיש עכשיו שטף של רצונות לשלוח לאוסטרליה שרים לחיזוק. חבר'ה, תעבירו את הכסף הזה למשפחות, אותם מסכנים. תאמינו לי, זה עדיף מאשר לבוא ולדבר וסתם לזרוק סיסמאות. קחו מענק ותעבירו. דרך אגב, אדוני היושב-ראש, הפסיפס של המשפחות שנפגעו זה הפסיפס של התפוצות. יש שם משפחות יהודיות שבכלל היגרו מברית המועצות. אותה ילדה מסכנה, מטילדה, זיכרונה לברכה, היא בת למהגרים מברית המועצות. יש קהילה גדולה דוברת רוסית, כמעט 60,000–70,000 איש שם, שבשנות התשעים הם לא בחרו בישראל כבית הלאומי, הם בחרו באוסטרליה. הם היגרו לאוסטרליה, כמו שמיליון יהודים רוסיים מברית המועצות נסעו לאמריקה, ושם יש קהילות יהודיות דוברות רוסית.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

אני כבר מסיים, חצי דקה, אדוני, זה נושא חשוב.

היו"ר יעקב מרגי:

בבקשה.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

הדרך השנייה היא לחזק את הקהילות במקום ולאו דווקא בדיבורים. בזה אני מסיים, אדוני היושב-ראש. איפה שיש קשר בין הביון הישראלי לבין רשויות החוק, יש תוצאות, ובשקט, בצניעות ובלי להשוויץ, אפשר להגיע שם לתוצאה ולמנוע פיגועים כאלה. בסופו של דבר, התפקיד שלנו כמדינת ישראל להיות אחראים על יהודי התפוצות, אבל הם קודם כול אזרחים של אותן מדינות, שצריכות לשתף פעולה עם מדינת ישראל, הצבא, הביון והמוסד וכל הארגונים שיכולים לתרום, ובכך למנוע את הפיגוע הבא על רקע אנטישמי. תודה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה. תעלה ותבוא חברת הכנסת שרן מרים השכל. בבקשה, גברתי, עד חמש דקות לרשותך.

סגנית שר החוץ שרן מרים השכל:

תודה רבה. ימים קשים עוברים על יהדות התפוצות וימים קשים עוברים עלינו כאן, במדינת ישראל. הפיגוע הנוראי בסידני, בבונדיי, לפחות בשבילי הוא לא רק טרגדיה לאומית, יהודית – זו טרגדיה אישית. אני חייתי שם, בסידני, שש שנים, והקהילה הזאת הייתה הקהילה שלי; בית חב"ד בבונדיי היה בית חב"ד שאליו אני הייתי מגיעה בחגים, בחנוכה, בפסח, בראש השנה; חוף הים, המקום הזה שבו אירע הטבח – אני הייתי בו מאות פעמים עם חברים, גלשתי שם על הגלים, זה היה הבית שלי. אני חייבת להגיד פה, לאור הדברים שחברי חבר הכנסת יבגני סובה אמר, קצת ניתוח פנימי – הקהילה היהודית שם שבורה ומרוסקת. לפני עשר שנים, לא משנה את מי היית שואל, זה היה המקום הכי בטוח בעולם, בעולם, עבור יהודים. לא הייתי מציינת אף מקום שהיה יותר בטוח מבונדיי ביץ', סידני, איפה שלב הקהילה היהודית. אבל בשנתיים האחרונות קרה משהו. ברור שהרבה יהודים בוחרים נוחות. מדינת ישראל היא מדינה לא פשוטה, אוקיי – גם לפני קום המדינה, אחרי קום המדינה, לאורך ההיסטוריה. המאבק שלנו כאן על ארץ ישראל מעולם לא היה קל. הוא היה קשה. עומדים מולנו אויבים גדולים, מרים, מפלצתיים, שמולם אנחנו צריכים לעמוד. השירות בצבא פה של כל ילד הוא אירוע לא פשוט עבור שום הורה, עבור שום בן נוער. המצב הכלכלי פה מורכב יותר, משום שהמדינה גם צריכה לסבסד מערכת ביטחונית שצריכה בסוף לתת את חיי השגרה עבור האזרחים שלה עם המון מורכבויות – וכן, באוסטרליה הרבה יותר קל, בארצות הברית יותר קל, בקנדה יותר קל. אבל בסוף, ההורים של מטילדה – ילדה בת עשר שנרצחה באכזריות כשהיא רצה לזרועות אביה, כשהיא שומעת את היריות האלה. הם הגיעו מאוקראינה. סבא וסבתא שניסו לברוח מהמלחמה כדי למצוא מקום מפלט בטוח באוסטרליה, והטרגדיה הזאת שקרתה להם בחוף הים, באחד המקומות שהיה מהמקומות הכי בטוחים ליהודים. הכול בגלל השנתיים האחרונות. יבגני, אתה שומע? השנתיים האחרונות. בשנתיים האחרונות מדינת ישראל – אני אומרת לך, ברמה של נשיא מדינת ישראל, ראש ממשלת ישראל, שר החוץ; אני – אני אומרת לך, בעשרות אם לא מאות של ראיונות, טורי דעה, מכתבים, מפגשים עם חברי פרלמנט, עם בכירים, עם כל מי שאפשר, כדי להתריע. על מה אנחנו מתריעים? מה השינויים שראינו באוסטרליה, אגב, שאת חלקם אנחנו רואים בעוד מדינות, ששונים גם ממדינות אחרות – עלייה מוטרפת באנטישמיות, במאות אחוזים. אתה צריך להבין שעוד ב-9 באוקטובר, יומיים אחרי הטבח הקשה ביותר מאז השואה, על המדרגות של הסמל של סידני או בית האופרה, צעקו שם Gas the Jews. Gas the Jews, ככה צעקו. אתה יודע מה הראו בתמונות עכשיו מערוץ 7 באוסטרליה? שיש סיכוי טוב שאותו מחבל מפגע עמד שם במדרגות וצעק ביחד עם ההמון Gas the Jews. אף אחד לא נעצר. קריאות לרצח יהודים בסידני – המשטרה לא עוצרת, אף אחד לא נתבע. איזו הרתעה? איזו הרתעה? אם הוא היה נעצר שם על ידי המשטרה, יש סיכוי טוב שהפיגוע הזה היה יכול להימנע. לאורך השנתיים האחרונות נותנים להם להסתובב עם דגלים של מחבלים, של ארגוני טרור, בניגוד לחוק האוסטרלי. אז פלא שיש לגיטימציה לפגיעה בקהילות היהודיות? הדבר השני – הרטוריקה. הרטוריקה של הממשלה הנוכחית הייתה רטוריקה שהאדירה והעצימה את כל עלילות הדם של חמאס עלינו, על מדינת ישראל, כל הדמוניזציה.

היו"ר יעקב מרגי:

שלא יישמע – הממשלה הנוכחית באוסטרליה, כן.

סגנית שר החוץ שרן מרים השכל:

באוסטרליה, זה מה שאמרתי.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

ומה הממשלה שלנו עשתה - - -

היו"ר יעקב מרגי:

לא חסר אנטישמים בעולם. לא נוסיף גם את שלנו.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

- - - 7 באוקטובר, לשם הידרדרנו, לא משנה - - -

היו"ר יעקב מרגי:

בסדר, אוקיי, הייתי מציע לדבר על זה בדיון אחר, לא בדיון הזה. לא להקהות את - - -

סגנית שר החוץ שרן מרים השכל:

בואי, אנחנו מדברים עכשיו על למה הייתה את הפגיעה הזאת בסידני? העלייה באנטישמיות, הרטוריקה של הממשלה האוסטרלית הנוכחית. אלה השנתיים האחרונות שיצרו את הקרקע ואת האווירה לפגיעה בקהילה היהודית, לשרפה של בתי כנסת, לאפליה במקומות עבודה של יהודים, לאלימות כלפיהם, להחרמה של בתי עסק של יהודים. זה מה שיצר את האווירה.

היו"ר יעקב מרגי:

אנטישמיים לא צריכים סיבות.

סגנית שר החוץ שרן מרים השכל:

לחלוטין.

היו"ר יעקב מרגי:

לא צריכים סיבות.

סגנית שר החוץ שרן מרים השכל:

מה שקרה זו מדיניות אי-אכיפה כנגד אנטישמיות, רטוריקה של ממשלת אוסטרליה ועלייה מוגברת של גורמים רדיקליים בתוך אוסטרליה. אנחנו רואים את זה לא רק באוסטרליה – אני מבקשת עוד שתי דקות רק ככה להשלים, כי היה לי חשוב להבהיר את הדברים.

היו"ר יעקב מרגי:

דקה לרשותך, בבקשה.

סגנית שר החוץ שרן מרים השכל:

העלייה הזאת באנטישמיות היא אומנם באופן מאוד מוגבר ומוקצן באוסטרליה, אבל היא קיימת בכל העולם. היא קיימת באירופה ובצפון אמריקה, באוסטרליה ובאסיה. אנחנו רואים את זה כחלק מטרנד, מאסטרטגיה של גורמים אסלאמיסטיים של האויבים שלנו, שנטמעים בתוך קהילות מערביות, ומייבאים, מייבאים את האנטישמיות המזרח תיכונית, שאותה מלמדים בבתי ספר בסוריה, פקיסטן, אפגניסטן ולבנון. כשהם לומדים בבתי ספר שבהם יהודים – צריך לשנוא אותם, עושים להם דמוניזציה, וצריך לשנוא את ישראל, הם מייבאים את האנטישמיות הזו לאירופה, הם מייבאים אותה לאוסטרליה והם מייבאים אותה לצפון אמריקה. יש פה סימפטום למחלה הרבה יותר עמוקה – היהודים הם החזית, הם אלו שמשלמים בדם ראשונים, אבל זה סימפטום למחלה הרבה יותר עמוקה, לשנאת המערב, לניסיון של מיטוט של מדינות דמוקרטיות, וזה הולך להיות האתגר העולמי הבא שלנו.

היו"ר יעקב מרגי:

נכון.

סגנית שר החוץ שרן מרים השכל:

אלה מדינות דמוקרטיות מערביות שמאמינות בחירות אל מול האסלאם הרדיקלי העולמי.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה.

סגנית שר החוץ שרן מרים השכל:

אז רק במשפט אחד באנגלית לקהילה האוסטרלית, קהילה שהיא באמת הייתה, ועדיין, שלי, עם כל כך הרבה שיחות טלפון: I send here from the Knesset our condolences in the name of the state of Israel and the people of Israel. We send our love and our prayers during those difficult times. We love you, we support you, and whoever feel unsafe in Australia, we call you to come here to Israel, your homeland. Thank you very much.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה. יעלה ויבוא חבר הכנסת אבי מעוז. עד שיבוא אבי מעוז, משלי – חבר הכנסת יבגני, מדינת ישראל אטרקטיבית. גם אותם אלה שמנית, שעברו לגרמניה ויוון, שעברו לכאן, לקחו דרכון והלכו ליוון לקפריסין ולגרמניה, לא ויתרו על הדרכון הישראלי. מדינת ישראל היא אטרקטיבית. תסתכל מה קורה באירופה, תבין שהיא אטרקטיבית ליהודים. בבקשה, אדוני, חמש דקות לרשותך.

אבי מעוז (נעם):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה לדבר על הכותרת של היום. הכותרת של היום הזה הייתה צריכה להיות: חיזוק הקשר עם יהדות הגולה. יהדות התפוצות זה ביטוי נחמד שמשדר מעין לגיטימציה למציאות הזאת שבה יותר ממחציתו של עם ישראל עדיין נמצא בגלות. אולי אנחנו חוששים מכך שיהודי הגולה יתפסו את הביטוי גלות כביקורת, או חלילה כהתנסות, אבל כיבוס המילים או הטמנת הראש בחול לא ישנו את המציאות. הגלות היא מצב לא נורמלי לעם ישראל, הגלות היא מקום לא טבעי לעם ישראל. הגלות היא בית קברות ענק, בקעה מלאה עצמות שממנה הקדוש ברוך גואל ומחיה אותנו, כפי שמתואר בנביא יחזקאל. הגלות היא מציאות זמנית שהתקיימה אומנם קרוב ל-2,000 שנה, אבל באה לסיומה. לאורך 200 ויותר שנות שיבת ציון היו מי שעלו לארץ מתוך אידיאל של קידום גאולת עם ישראל. היו מי שעלו לארץ מכוח הרעיון הלאומי, בדומה להתעוררות הלאומית שהחלה בקרב עמים אחרים באירופה והיו מי שעלו לארץ מכוח פוגרומים, פרעות והשואה הנוראה. גם היום ישנה אנטישמיות שהולכת וגוברת, והאיומים על יהודים ברחבי העולם הולכים וגוברים, כפי שראינו השבוע באופן מזעזע בפיגוע הנורא באוסטרליה. מכאן אני רוצה לשלוח שוב את תנחומיי למשפחות הנרצחים ולקהילה היקרה ולאחל החלמה מהירה לפצועים. מה מדינת ישראל יכולה לעשות כנגד האנטישמיות בגלויות השונות? שיתוף פעולה בין מערכות הביטחון הישראליות, בדגש על גורמי ביון, לבין ארגוני ביון של מדינות אחרות כדי לספק מודיעין והתראות – זה דבר שנעשה והוא חשוב מאוד. לחץ מדיני של ראש הממשלה ומשרד החוץ על מדינות כדי שיילחמו בתופעת האנטישמיות ויעקרו אותה מקרבן – זה גם דבר חשוב מאוד, אם כי כפי הנראה, המוטיבציה של מדינות אחרות לא תמיד כל כך גבוהה, בלשון המעטה, והן מאוד חוששות להתעמת עם הטרור האסלאמי. אבל האם אנו יכולים להסתפק בזה, או שמה בנוסף לדברים אלו, עלינו לשנות כיוון ולא להסתפק עוד בקליטה פסיבית של העולים, אלא לעבור לפעולה אקטיבית, שמאז המאבק לפתיחת שערי ברית המועצות לשעבר, דומה שהמדינה זנחה לגמרי. אני טוען שמדינת ישראל יכולה וצריכה לממש את אחד מייעודיה המרכזיים, ולקרוא לכל יהודי העולם לעלות לארץ. המדינה צריכה להציב כמטרה את עליית רוב רובו של עם ישראל לארץ. משרד החוץ – או כל משרד אחר – אמור לערוך קמפיינים ללא הפסקה, ללא גמגום, ובטח שללא התנצלות; קמפיינים שיעודדו את היהודים בגלויות השונות להבין שמקומם הוא כאן איתנו בארץ. על הממשלה להכין תוכנית קליטה ארוכת טווח ורחבת היקף בעבור כל יהודי העולם לרגל התגברות האנטישמיות; תכנית לטווח הקרוב, כדי לקלוט חצי מיליון יהודים בתקופה הקרובה, כולל מבחינת דיור, תעסוקה, מוסדות חינוך, תשתיות וכדומה. עם התוכניות הללו, עלינו לפנות ליהודי העולם בקריאה גדולה, כפי שקרא מרן הרב קוק זצ"ל לפני 119 שנים, ואני מצטט: בואו לארץ ישראל, אחים נעימים, בואו לארץ ישראל, הצילו את נפשותיכם, את נפש דורותיכם, ואת נפש עמנו כולו הצילוהו - - - מכל צרה וצוקה. הימלטו - - - ובואו לארץ ישראל". סוף ציטוט. הגיע זמן יציאת היהודים מהגלויות השונות. הגיע הזמן לעליית רוב יהודי העולם למדינת ישראל שבארץ ישראל, והגיע הזמן לקליטתם על פי תוכנית סדורה ומוכנה מראש. ואסיים בתפילה שאנו מתפללים שלוש פעמים ביום: "תקע בשופר גדול לחירותנו ושא נס לקבץ גלויותינו וקבצנו יחד מארבע כנפות הארץ. ברוך מקבץ נדחי עמו ישראל". תודה רבה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה רבה לחבר הכנסת אבי מעוז. יעלה ויבוא חבר הכנסת דן אילוז, אחרון הדוברים. חמש דקות לרשותך. בבקשה, אדוני.

דן אילוז (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני עומד כאן היום כמי שמכיר את המציאות של החיים בתפוצות מבפנים. נולדתי במונטריאול, גדלתי בקנדה, שהייתה אי של שקט. כשבחרתי לעלות לישראל, לא ברחתי; עליתי מתוך בחירה, מתוך ציונות, מתוך רצון לבנות פה בארץ. אבל היום הבית שגדלתי בו בוער. האמת? הוא כבר כמעט לא קיים. הנתונים והסיפורים הרבים מדי מספרים סיפור של מלחמה. זה לא רק ונדליזם. במונטריאול ובטורונטו יורים על בית ספר יסודי פעם אחר פעם, ובאוסטרליה – הלב נשבר. בחוף בונדיי, בחג החנוכה, 15 אחים ואחיות שלנו נרצחו רק כי העזו להדליק אור בחושך. אדוני היושב-ראש, ב-7 באוקטובר הגדרנו מחדש את גבולות הביטחון שלנו בדרום ובצפון. היום אני אומר כאן: אנחנו חייבים להגדיר מחדש גם את גבולות הערבות ההדדית שלנו. אחים אנחנו, מניו יורק ועד ירושלים. מדינת ישראל לא יכולה להסתפק בלהיות מקלט לעת צרה. הכותרת שצריכה לצאת מכאן היום היא אחת: פגיעה ביהודים בסידני או בטורונטו היא פגיעה בביטחון הלאומי של מדינת ישראל. אנחנו לא צופים מהצד, אנחנו שותפים לגורל. I want to speak directly to my brothers and sisters in the Diaspora. I know what you are feeling. I know the streets you walk on. I was born there. When I made Aliyah, I came because I wanted to be part of the Jewish story here. Today, tragic history is being written there, in your communities. To the families in Sydney, mourning the massacre at Bondi Beach: Our hearts are shattered with yours. To the parents in Canada, facing violence at your schools: We see you; but seeing is not enough. The era of the passionate observer is over. We are witnessing a coordinated assault on Jewish life: from the tunnels of Gaza to the parks of Australia. It is the same hatred, and it requires the same unity. I say to you from Jerusalem: You are not just the Diaspora, you are now, unfortunately, one of the front lines. And just as Israel fights for its citizens here, we will stand as a wall of iron for our family there. We cannot trust western governments that makes submission to radical elements part of their agenda, to protect you. Don't let the extremist dim your light. Be proud. Stand tall. We are one people, with one heart, and one destiny. And I want to add: Israel us your home. Israel is the land of opportunity for the Jewish people. Here a Jew can come as an immigrant and get to the highest of the highs; I’m the proof of that – I made Aliya 16 years ago, and now serve as a member of Knesset. And also, there is no better way to live your life and your Judaism than by fulfilling it here in Israel. If you want to make Aliya, we will receive you here with open arms and help you in any way possible. אני קורא לממשלת ישראל: הגיע הזמן להקים תוכנית חירום לעליית יהודי התפוצות. אנחנו חייבים לוודא שכל מי שרוצה לעלות יהיו לו כל ההזדמנויות שהוא צריך כדי להצליח פה; כדי שלא יפחד להגיע לכאן, למצוא עבודה חדשה, לעזוב את המשפחה שלו, לעזוב את העבודה שלו; שהוא יידע שהוא יגיע לפה ושהוא יוכל להצליח. רק ככה אנחנו נוכל להתחיל את הגל הזה. אגב, בכל פעם שיש אירוע התעניינות בעלייה, מספרים לי אנשים שם בחוץ לארץ שמגיעים מספרי שיא. לא היה דבר כזה. במספרים של פתיחת תיקים של אנשים שמתעניינים בעלייה יש מספרי שיא, לא היו דברים כאלה. אבל זה עוד לא מתממש, למה? כי אנחנו גם צריכים לעשות את הצעד שלנו.

היו"ר יעקב מרגי:

הביורוקרטיה.

דן אילוז (הליכוד):

אנחנו צריכים לעשות את הצעד בצד שלנו. אני יודע ששר הקליטה עושה הרבה מאוד, אבל זו צריכה להיות תוכנית לאומית של כל ממשלת ישראל. אני קורא לזה לקרות מהר ככל האפשר. תודה רבה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה. אני מזמין את השרה למשימות לאומיות, השרה אורית מרים סטרוק. בבקשה, גברתי.

השרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק:

אורית מלכה, לא מרים.

היו"ר יעקב מרגי:

מלכה, אמרתי מרים?

שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק:

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות. הכול טוב.

היו"ר יעקב מרגי:

ומשימות לאומיות. בבקשה, גבירתי.

שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק:

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אחיי ואחיותיי, אחינו ואחיותינו, של כולנו, באוסטרליה ובכל רחבי העולם. בבסיס, אני עומדת כאן במקומו של שר התפוצות, עמיחי שיקלי, ולכן אני אקרא חלק מדבריו, אבל אז אני אוסיף דברים משלי. וכך ביקש שר התפוצות, עמיחי שיקלי, לומר – הוא ביקש לפתוח בציטוט מדבריו של הרב לורד יונתן זקס, זיכרונו לברכה, שכתב על חג החנוכה כך: בכל אחד משמונת ימי החג אנו מברכים לאחר הדלקת החנוכייה: "שעשה ניסים לאבותינו". הנס הוא לכאורה ששמן שהיה אמור להספיק ליום אחד הספיק לשמונה. אם כן, על איזה נס בדיוק אנו מודים ביום הראשון? שבעת הימים האחרונים אכן ראויים לנס, אבל שום דבר ניסי - - -

היו"ר יעקב מרגי:

חבר הכנסת גואטה.

שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק:

אבל שום דבר ניסי לא אירע ביום הראשון לכאורה. וההצעה של הרב זקס בדבריו היא כי הנס של היום הראשון הוא עצם מציאת פח השמן הטהור, שהרי היוונים ועוזריהם חיללו את המקדש בצורה שיטתית, ועל כן מציאה של פח כזה היא עצמה בגדר פלא. אם כן, עלינו לשאול – למה בכלל חשבו החשמונאים לחפש פח שכזה? והתשובה היא: אמונה. אמונה שגם אחרי האסון הנורא ביותר מישהו או משהו יצליח לשרוד. הנס של הלילה הראשון היה עצם האמונה שתמיד יש דבר מה שיישאר, וממנו נוכל לקום ולצמוח. הדברים הללו של הרב זקס מתחברים בשבוע הזה בצורה מצמררת לחג החנוכה הנוכחי ולפשע האנטישמי שבוצע בנר הראשון של חנוכה. בנר הראשון של חנוכה תשפ"ו הותקפה הקהילה היהודית של סידני בצורה מחרידה על ידי בני עוולה. ביום ראשון חווינו כולנו אסון כבד, מן הקשים שידעו קהילות ישראל בתפוצות בשנים האחרונות. מאות רבות מבני הקהילה היהודית המפוארת בעיר סידני שבאוסטרליה התכנסו על מנת לחגוג בשמחה ובקהילתיות את הדלקת נר ראשון של חנוכה. הם הותקפו על ידי מחבלים ג'יהאדיסטים שטופי שנאה. 15 מאחינו ואחיותינו היהודים נרצחו; עשרות רבות של פצועים עדיין נמצאים בבית החולים. מכאן בכנסת ישראל אני רוצה – כתב השר שיקלי – לשלוח להם איחולי החלמה מהירה ובריאות איתנה לצד תנחומים מעומק הלב למשפחות האבלות, שחלקן קוברות את יקיריהן בשעה זו באוסטרליה. עם ישראל כולו משתתף בצערכם ובאבלכם הכבד. התקרית האנטישמית והרצחנית הזו היא עוד אחת מבין תקריות אנטישמיות רבות מספור שחווים יהודים ברחבי העולם וביתר שאת בשנתיים האחרונות – הטרדות במטרו בלונדון; אלימות ברחובות פריז; ריסוס כתובות נאצה על בית ספר יהודי או ניסיון שרפה של בית כנסת בקנדה. אין כאן שום דבר חדש – כותב השר שיקלי – זו אותה שנאת יהודים קדומה שחווינו ב-7 באוקטובר, שבכל דור ודור קמים עלינו לכלותינו. עד כאן דבריו של שר התפוצות, ועתה אבקש לומר כמה מילים משלי. אחינו ואחיותינו שבסידני באוסטרליה ובכל מקום בעולם שבו האנטישמיות מרימה ראש – והיא מרימה ראש – ליבנו איתכם. אנו דורשים מכל ממשלה בעולם לפעול בתקיפות נגד האנטישמיות בצעדים נחושים, בפעילות שמונעת מעשי רצח וזוועה כאלה, ובשום פנים ואופן לא להפקיר את דמכם. אחרי שאמרתי כל זאת, אני מבקשת לתת תשובה אחרת לשאלת הנר הראשון שהציג הרב זקס, זיכרונו לברכה, ושהציגו חכמינו שבכל הדורות. התשובה האחרת לשאלת הנר הראשון ניתנה על ידי הרמב"ם – הרמב"ם אומר שהנס הגדול ביותר של חנוכה הוא שחזרה מלכות לישראל יתר על 200 שנה. חנוכה הוא חג העצמאות הראשון שלנו לפני יותר מאלפיים שנה. זה החג של ניצחון ישראל ושל חזרת מלכות ישראל. אבל לאחר המלכות הזו, שנמשכה יותר מ-200 שנה, כפי שאומר הרמב"ם – יצאנו לגלות. בגלות הזו ליוו אותנו נרות החנוכה, הנרות שניצבו תמיד, כל שנה מחדש, גם בגלויות החשוכות ביותר, בחלון הבית או בפתח הבית, ליוו אותנו לאורך כל תקופת הגלות החשוכה והבטיחו לנו, כפי שאמרת, חברתי טטיאנה, אמרת יפה בנאומך – הם ליוו אותנו והבטיחו לנו שעוד נשוב לחיות כעם ריבוני בארצנו. הימים האלה אכן הגיעו – חזרנו. חזרנו לארצנו, חזרנו למדינתנו. אנחנו קוראים לכם, אחינו שבכל הגלויות, לחזור יחד איתנו. אדוני היושב-ראש, היום, כ"ז בכסלו, הוא יום האזכרה של סבא של בעלי, זיכרונו לברכה, שלמה סטרוק. שלמה סטרוק, סבא של בעלי, היה לוחם בצבא הצרפתי במלחמת העולם הראשונה. הוא נלחם בקו שבין צרפת לבין גרמניה, אוסטריה והונגריה, שהייתה בת ברית שלהם. הוא נפצע במלחמה הזו, סבא של בעלי היה נכה מלחמה לאורך כל חייו. מי שפצעו אותו היו החיילים שממול, ובהם – אולי כן, אולי לא – הסבא שלי, כי הסבא שלי לחם בצבא האוסטרו-הונגרי נגד הצבא הצרפתי. אדוני היושב-ראש, יש ספר מופלא שכתב החפץ חיים, זיכרונו לברכה, ספר בשם "מחנה ישראל". בספר הזה החפץ חיים נותן הנחיות לחיילים יהודים שלחמו בצבא של גויים, ולעיתים לחמו זה כנגד זה. זה ספר מאוד מרגש. החלק הכי מרגש בספר של החפץ חיים הוא התפילה שהוא מציע לחיילים היהודים בצבאות הזרים האלה להתפלל לפני היציאה לקרב. אקריא קטעים קצרים מהתפילה הזו, כי היא מצמררת. כך מציע החפץ חיים, זיכרונו לברכה, לחייל הזה להתפלל: יהי רצון מלפניך, ה' אלוקיי ואלוקי אבותיי שתצילני, שלא אמות במלחמה, כי אל רחום אתה. ואז הוא מבקש הצלה מהריגה, שהוא לא ייהרג במלחמה, והוא מגיע לקטע הבא: הצילני נא מן האיסור של שפיכת דמים לאחיי, אנשי הצבא, שבצבא שכנגד.

היו"ר יעקב מרגי:

השרה, לפני שיפרשו, רק לברך את חברי ארגון הנוער בני דרור – ברוכים הבאים, חנוכה שמח. בבקשה, סליחה.

שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק:

החפץ חיים, זיכרונו לברכה, ממליץ בספרו "מחנה ישראל" - -

היו"ר יעקב מרגי:

מדור לדור.

שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק:

- - לחייל היהודי בצבא הגוי להתפלל שהוא לא ייהרג, ושהוא לא יהרוג את אחיו בצבא שכנגד. זה היה גורלם של אחינו לאורך כל שנות הגלות האלה. אבל חברים, אחים ואחיות יקרים – זה נגמר. יש לנו מדינה משלנו, יש לנו צבא משלנו. הרב קוק, זיכרונו לברכה, כתב בפתגם לחודש כסלו כך: "הברק האלוקי שבנשמת החשמונאים נתפוצץ לניצוצות. כשיתקבצו לאבוקה אחת – ישוב להיגלות". הרב דרוקמן, מורי ורבי, ביקש לתקן – לתקן את הבית האחרון של מעוז צור, ובמקום לשיר "אין קץ לימי הרעה", ביקש הרב דרוקמן שנשיר "יש קץ לימי הרעה" – כי יש קץ, הקץ הוא עכשיו. אנחנו חיים בתקופה של הקץ המגולה, וצריך להכיר ולדעת את זה. נכון, יש לנו ימי רעה גם בקץ הזה – חווינו את 7 באוקטובר, אנחנו חווים הרבה דברים קשים. אבל הדברים הקשים האלה הם דברים קשים של גאולה, הם דברים קשים של יש קץ, של ימי קיבוץ גלויות. אנחנו חלק מקיבוץ הגלויות הזה – אתה, אדוני היושב-ראש, הגעת מגלות מרוקו, ואת, טטיאנה, הגעת מגלות רוסיה, וכל אחד ואחד מאיתנו מהגלויות שהוא הגיע. אנחנו קיבוץ גלויות, ולכן אני פונה אליכם, אחיי ואחיותיי, בכל הגלויות כולן: הניחו לשם הזה, תפוצות, השם הנכון הוא גלויות. שובו מכל הגלויות כולן, שובו לכאן לארץ. תהיו שותפים בנס הגדול הזה, שדורות על גבי דורות חלמו עליו, התפללו אליו, קיוו אליו, ואנחנו זוכים לחיות בתוכו. הדברים הללו שאני אומרת כשאני קוראת לכם לשוב ארצה אינם מתירים לאף ממשלה בעולם להפקיר את דמכם, אינם מתירים לאף ממשלה בעולם להתייחס לאנטישמיות כלגיטימית.

היו"ר יעקב מרגי:

חבר הכנסת סעדה.

שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק:

הם אינם מתירים את האנטישמיות, הם אינם מתירים את הזוועות הללו שחווינו כולנו בסידני שבאוסטרליה ובכל מקום בעולם שבו האנטישמיות מרימה ראש, אבל הם כן קוראים לכם להכיר במציאות הזו, שיש ארץ ישראל, היא ארצו של העם היהודי, חזרה מלכות לישראל. בואו חזרו גם אתם הביתה, אנחנו מחכים לכם כאן. תודה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה רבה לשרה אורית סטרוק, שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות.

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעות חוק בדיון מוקדם. ההצעה הראשונה היא הצעת חוק שיקום נרחב לחבל התקומה כאזור מיקוד לאומי וסיוע ליישובים הסמוכים אליו (תיקון – הוראות מעבר בעניין המועצה האזורית שדות נגב), התשפ"ו–2025, של חבר הכנסת ששון ששי גואטה. הנמקה מהמקום. לרשותך עד דקה, מהמיקרופון. בבקשה, אדוני.

ששון ששי גואטה (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת חוק שיקום נרחב לחבל התקומה כאזור מיקוד לאומי וסיוע ליישובים הסמוכים אליו, בעניין המועצה האזורית שדות נגב, היא הצעת חוק שבאה לסייע למועצה האזורית שדות נגב כדי לכסות קצת מההוצאות שהיו לה, מה שהובטח לה ולא הצליחו לעמוד בזה. זה מאוד יעזור למועצה, שסבלה הרבה מכל 7 באוקטובר ומכל מה שקורה. אני מבקש מהחבר'ה להצביע בעד.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה רבה לחבר הכנסת ששי גואטה. מי השר המשיב? שר המשפטים משיב? לא. אני מזמין את השרה אורית סטרוק, שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות, להשיב על הצעת החוק.

שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק:

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הממשלה תומכת - - -

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת והיועצים, נא לשמור על השקט.

שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק:

איפה אופיר? אופיר, אופיר כץ, קצר, נכון?

אופיר כץ (הליכוד):

כן, קצר.

שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק:

קצר. הממשלה תומכת בהצעת החוק, וקוראת לכל חברי הכנסת להצביע בעדה. תודה רבה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה רבה. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה. חברי הכנסת, הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 32 נגד – אין נמנעים – 1 ההצעה להעביר את הצעת חוק שיקום נרחב לחבל התקומה כאזור מיקוד לאומי וסיוע ליישובים הסמוכים אליו (תיקון – הוראות מעבר בעניין המועצה האזורית שדות נגב), התשפ"ו–2025, לוועדת הכלכלה נתקבלה.

היו"ר יעקב מרגי:

בעד הצעת החוק הצביעו 32 חברי כנסת, אין מתנגדים, נמנע אחד. אני קובע כי הצעת חוק שיקום נרחב לחבל התקומה כאזור מיקוד לאומי וסיוע ליישובים הסמוכים אליו (תיקון – הוראות מעבר בעניין המועצה האזורית שדות נגב), התשפ"ו–2025, אושרה בקריאה טרומית ותעבור לדיון בוועדת הכלכלה לצורך הכנתה לקריאה הראשונה.

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הגנה על קטינים (הזכות למחיקת מידע אישי), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת אלי דלל וקבוצת חברי הכנסת. בבקשה, חבר הכנסת אלי דלל. גם אתה – דקה הנמקה מהמקום.

אלי דלל (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, השכחה היא תופעה טבעית לזיכרון האנושי, והיא מנגנון חשוב המאפשר לנו להמשיך הלאה בחיים. מה שכן, בעידן הדיגיטלי שבו אנו חיים האינטרנט לא שוכח ולא סולח. בעידן הנוכחי יש פחות מקום לטעויות, ובמיוחד עבור בני הנוער, המבלים את עיקר זמנם ברשתות החברתיות או בפלטפורמות תוכן דיגיטלי. ואכן, אנו רואים יותר ויותר פגיעות ברשת כלפי קטינים, וניצול לרעה של חוסר המודעות שלהם לפגיעה אפשרית בפרטיות שלהם בבואם לקחת חלק בפורומים השונים ברשת. הצעת החוק שבפניכם מבקשת לעגן את זכותם של קטינים לדרוש מחיקה או עדכון של מידע אישי בנוגע אליהם ברשתות החברתיות, במהלך שיחזק את ההגנה עליהם מטעויות של עצמם וגם מניצול של אחרים או ממקרה של בריונות ברשת. כפי שניתן לראות בהצעת החוק, סעיף 1 מגדיר את הצעת החוק, שהיא לעגן את זכותם של קטינים להגן על מידע אודות פרטיהם האישיים, לשם הגנה על כבודם - -

היו"ר יעקב מרגי:

תודה. נא לסיים הנמקה מהמקום.

אלי דלל (הליכוד):

- - פרטיותם וזכותם לאוטונומיה אישית. תודה רבה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה רבה.

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת, להצעת החוק הוצמדו הצעת חוק הגנה על קטינים (הזכות למחיקת מידע אישי), של חברת הכנסת מיכל שיר סגמן והצעת חוק הגנה על קטינים של חבר הכנסת גלעד קריב. אני מזמין את חברת הכנסת מיכל שיר סגמן להציג את הצעת החוק. לרשותך עד דקה מהמיקרופון. בבקשה, גברתי.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

תודה רבה. פוסט אחד יכול להרוס חיים, והזכות להישכח צריכה להיות זכות בסיסית, במיוחד בעידן הדיגיטלי. זה לא חוק של נוחות, אלא ממש חוק של הצלת חיים, במיוחד כשמדובר על קטינים. היכולת להשתקם, היכולת להמשיך הלאה ולא לתת לפגיעה ברשת ללוות את הילד או את הילדה – זה ממש להציל להם את החיים. החוק הזה יקנה לקטינים את הזכות החוקית למחוק במהירות תכנים פוגעניים, מבזים או כאלה שפורסמו ללא הסכמתם. לראשונה, הפלטפורמות הדיגיטליות יחויבו להסיר את המידע, במקום להשאיר ילדים להתמודד לבד עם פגיעה שמתרחשת מול כל העולם, ויכולה להימשך שנים. אני מבקשת מחברי הכנסת להצביע בעד החוק הזה, ולייצר סביבה בטוחה יותר לילדים בישראל. תודה רבה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה רבה.

היו"ר יעקב מרגי:

אני מזמין את חבר הכנסת גלעד קריב להציג אף הוא את הצעת החוק. הנמקה מהמקום. בבקשה, דקה לרשותך.

גלעד קריב (העבודה):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בנושא ההגנה על ילדים ועל קטינים אין קואליציה ואין אופוזיציה, ואני מבקש את תמיכת הכנסת בשלוש הצעות החוק. תודה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה רבה, חבר הכנסת גלעד קריב. אני מזמין את שר המשפטים יריב לוין להשיב על הצעות החוק. עד עשר דקות לרשותך, אדוני.

שר המשפטים יריב לוין:

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. השרים, חברות וחברי הכנסת, אני בהחלט מצטרף לדברים של חבר הכנסת דלל. אני מבקש לברך אותך על הצעת החוק החשובה הזו. הסוגיה הזו היא סוגיה מורכבת, אבל בהחלט חשוב להידרש לה, ועל כן ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה לתמוך בהצעת החוק בקריאה הטרומית, בכפוף לכך שהמשך הליכי החקיקה יקודמו בהסכמת משרד המשפטים ובפרט הרשות להגנת הפרטיות, משרד החינוך, משרד הרווחה והביטחון החברתי, המשרד לביטחון לאומי, משרד הבריאות ומשרד ראש הממשלה, בפרט הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. אני מבקש שוב, מתוך חשיבות הנושא, כפי שהציג אותו חבר הכנסת דלל, אני משוכנע שבמהלך הליכי החקיקה נמצא את האיזונים הדרושים ונגיע לכאן בסופו של עניין עם הצעת חוק טובה שתסייע בנושא החשוב הזה. לכן, בכפוף כמובן להתניות האלה, אני מבקש מהכנסת לתמוך בהצעת החוק. תודה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הגנה על קטינים (הזכות למחיקת מידע אישי), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת אלי דלל וקבוצת חברי הכנסת. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה –61 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הגנה על קטינים (הזכות למחיקת מידע אישי), התשפ"ה–2025, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.

היו"ר יעקב מרגי:

בעד הצעת החוק הצביעו 61 חברי כנסת, אין מתנגדים, נוכח אחד. אני קובע כי הצעת חוק הגנה על קטינים (הזכות למחיקת מידע אישי), של חבר הכנסת אלי דלל וקבוצת חברי כנסת אושרה בקריאה טרומית ותעבור לדיון בוועדת החוקה, חוק משפט לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הגנה על קטינים (הזכות למחיקת מידע אישי), התשפ"ה–2025, של חברת הכנסת מיכל שיר סגמן. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 56 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הגנה על קטינים (הזכות למחיקת מידע אישי), התשפ"ה–2025, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.

היו"ר יעקב מרגי:

בעד הצעת החוק הצביעו 56 חברי כנסת, אין מתנגדים ואין נמנעים. לפיכך, אני קובע כי הצעת חוק הגנה על קטינים (הזכות למחיקת מידע אישי), התשפ"ה–2025, של חברת הכנסת מיכל שיר סגמן אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הגנה על קטינים (הזכות למחיקת מידע אישי), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת גלעד קריב. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 52 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הגנה על קטינים (הזכות למחיקת מידע אישי), התשפ"ה–2025, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.

היו"ר יעקב מרגי:

בעד הצעת החוק הצביעו 52 חברי כנסת, אין מתנגדים, אין נמנעים. לפיכך, אני קובע כי הצעת חוק הגנה על קטינים (הזכות למחיקת מידע אישי), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת גלעד קריב אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט לצורך הכנתה לקריאה הראשונה.

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – תקופת זכאות להשתתפות במימון שכר לימוד), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת אופיר כץ. בבקשה, חבר הכנסת, לרשותך אף אתה דקה מהמיקרופון. הנמקה מהמקום.

אופיר כץ (הליכוד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אז לפני שנתיים העברנו את חוק ממדים ללימודים – 100% מימון תואר ראשון ללוחמים היקרים שלנו. לוחמים רבים שהיו במהלך המלחמה בעזה, בלבנון, עשו את שירות המילואים, וזמן הניצול לתואר בעצם נלקח מהם בגלל שהם היו במלחמה. הצעת החוק הזו מתקנת את העיוות הזה, וכל זמן שיהיה מצב מיוחד בעורף, מצב מלחמה, הזמן הזה לא יילקח בחשבון, על מנת שהלוחמים שלנו יוכלו לנצל את הזכאות ולקבל 100% תואר ראשון. הם נותנים 100%, הם יקבלו 100%.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה. אני מזמין את השרה אורית סטרוק להשיב על הצעת החוק, להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. בבקשה, גבירתי.

שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק:

להלן עמדת הממשלה: הממשלה תומכת בהצעת החוק.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה רבה לשרה אורית סטרוק. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – תקופת זכאות להשתתפות במימון שכר לימוד), התשפ"ה–2025. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 55 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – תקופת זכאות להשתתפות במימון שכר לימוד), התשפ"ה–2025, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה.

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת, בעד הצעת החוק הצביעו 55 חברי כנסת, אין מתנגדים, אין נמנעים. לפיכך, אני קובע כי הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – תקופת זכאות להשתתפות במימון שכר לימוד), התשפ"ה–2025, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדת החוץ והביטחון לצורך הכנתה לקריאה הראשונה.

קריאה:

לוועדת הכנסת, אדוני - - -

היו"ר יעקב מרגי:

הצעת החוק תעבור לוועדת הכנסת לקביעת ועדה.

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר היום – הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – שירות מקוון ללקוח), התשפ"ג–2022, של חברי הכנסת יעקב אשר ומשה גפני. בבקשה, חבר הכנסת אשר.

יעקב אשר (יהדות התורה):

מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק היא בעצם – כיום תאגידים בנקאיים מחויבים ונוהגים לתת את החיווי ואת הפרטים שהם צריכים להעביר על פעולות בחשבון חצי שנה אחורה. ואם צריך את זה יותר, בעל עסק שצריך להגיש דוחות או דברים כאלה, הוא צריך לפנות לבנק, עם פרוצדורה גדולה, לשלם על כל מידע ומידע. וזה היה נכון עד שהטכנולוגיה פרצה, אבל היום אין שום סיבה בעולם שיצטרכו לשלם על זה, או לגשת לבנק ולבקש. ולכן הצעת החוק מדברת על מידע שיינתן עד שבע שנים אחורה בדרך מקוונת, ללא תשלום וללא ביורוקרטיה. תודה רבה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה רבה, חבר הכנסת אשר.

היו"ר יעקב מרגי:

להצעת החוק הוצמדה הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – שירות מקוון ללקוח), של חבר הכנסת ואליד אלהואשלה. אף אתה – דקה מהמיקרופון. הנמקה מהמקום.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מכובדי היושב-ראש, אין ספק שאנחנו היום מביאים את הצעת החוק הזו על מנת להקל ולהביא בשורה לאזרחים. אנחנו רואים שלפחות בתקופה האחרונה יש עליות במחירים ויש הכבדות על האזרחים במדינה, ולכן הצעת החוק הזו באה לקראת האזרחים, לקראת האזרח. אנחנו מבקשים מחברי הכנסת כולם, קואליציה ואופוזיציה, לתמוך בהצעת החוק הזו. תודה.

היו"ר יעקב מרגי:

אני מזמין את השרה אורית סטרוק להציג את עמדת הממשלה. בבקשה, גבירתי.

שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק:

מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הממשלה תומכת בהצעת החוק הזו.

היו"ר יעקב מרגי:

ואת קוראת לחברי הכנסת להצביע בעדה?

שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק:

ואני קוראת, כמובן, להצביע בעד.

היו"ר יעקב מרגי:

לפחות שיהיה קצת בשר. חבר הכנסת רון כץ ביקש להתנגד להצעת החוק. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך.

רון כץ (יש עתיד):

אדוני היו"ר, חבריי חברי הכנסת, קודם כול, לעניין הצעת החוק – הצעת החוק מדברת על לפחות שבע שנים. אני חושב שאם אנחנו עוברים למערכות דיגיטליות אין מניעה לסרוק ולהשאיר את זה שם גם יותר משבע שנים. במקצוע הקודם שלי הייתי עורך דין, אני יכול לומר לכם שככל שיש יותר חומר, השירות שאנחנו רוצים לתת ללקוחות יהיה הרבה יותר טוב. ועכשיו אני רוצה לדבר איתכם – אם כבר אנחנו מדברים על בנקאות ויוקר המחיה, אז בוא נדבר רגע - - -

ינון אזולאי (ש"ס):

אתה מתנגד?

היו"ר יעקב מרגי:

הוא יהיה חייב לשמור על בקשתו.

ינון אזולאי (ש"ס):

אתה נגד החוק?

רון כץ (יש עתיד):

בוא נראה, אולי ישכנעו אותי, אולי יעלו עוד פעם - - -

ינון אזולאי (ש"ס):

אז אתה מתנגד.

רון כץ (יש עתיד):

כרגע אני חושב שצריך לעשות יותר טוב, אבל אנחנו נטפל בזה. עכשיו אני רוצה רגע להסב את תשומת ליבם של אזרחי מדינת ישראל לתקציב המדהים שממשלת נתניהו מביאה לציבור הישראלי. אנשים כנראה לא מבינים את המשמעויות האמיתיות של מה שהולך לקרות פה. ממשלת נתניהו מביאה עלינו תקציב של גזרות. ולא סתם גזרות, הכול עולה – המים, הארנונה, החשמל, הכול עולה, כל מה שקורה במדינת ישראל. ולאן הולך הכסף? אתם יודעים, מילא, היו אומרים לי: הכסף הולך למילואימניקים, לפצועים שלנו, לשקם את הנגב, את הגליל – אוקיי. אבל לא. הם מעבירים 50 מיליון שקל לכנף ציון – שיהיו לנו נסיעות נעימות וטובות יותר; 32 מיליון שקלים – למשרד ירושלים והמסורת. אלוהים יודע איזו מסורת, ומה הם עושים במשרד המיותר הזה; זה ממשיך ל-28 מיליון נוספים למשרד ירושלים והמסורת, כי הפעם הוא עושה פיתוח בגין הרשעות עבר. מישהו יודע על איזה הרשעות עבר הם מדברים? גם הם לא יודעים. בוא נמשיך. 22 מיליון עבור תשתית בקבר הרשב"י במירון; 8.5 מיליון שקל להילולה של הבבא סאלי – חשוב, אבל לא חייב מהכסף של האזרחים; 30 מיליון שקלים – תגבור שירותי האבטחה במשרד רה"מ. באמת, חסרה שם אבטחה; 1.3 שקלים לרשות לפיתוח חברתי-כלכלי במגזר החרדי – אלוהים יודע גם מה זה אומר; וכמובן, 3.2 מיליון שקל – משפט עברי וחיזוק פעילות בית הדין למזונות. אני רוצה לומר לכם משהו, אזרחי מדינת ישראל והחבורה המנותקת שיושבת מולי. לאזרחים במדינת ישראל נגמר הכסף. הם לא יכולים לחיות יותר, הם לא יכולים לשלם לכם יותר מיסים. מעמד הביניים קורס, אנשים נכנסים לסופר ומפחדים מהחשבון. אנשים עושים חשבונות איזה חוג – לרשום את הילד או לא לרשום את הילד. אנשים שמגיע להם התלוש בסוף החודש לא מאמינים מה קורה, וזה לפני שאני מדבר על בעלי העסקים, שמשלמים על כל שקל שהם מכניסים 70% במיסים.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה, נא לסיים. תודה.

רון כץ (יש עתיד):

תתעוררו על החיים שלכם, תסגרו משרדים מיותרים, תחזירו את הכסף לציבור שהביא את כולכם לפה ולכו הביתה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה לחבר הכנסת רון כץ. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – שירות מקוון ללקוח), התשפ"ג–2022, של חברי הכנסת יעקב אשר ומשה גפני. חברי הכנסת, הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 66 נגד – 1 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – שירות מקוון ללקוח), התשפ"ג–2022, לוועדת הכלכלה נתקבלה.

היו"ר יעקב מרגי:

66 חברי כנסת הצביעו בעד הצעת החוק, אחד מתנגד. אי לכך, אני קובע כי הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – שירות מקוון ללקוח), התשפ"ג–2022, של חברי הכנסת יעקב אשר ומשה גפני, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדת הכלכלה לצורך הכנתה לקריאה הראשונה.

קריאה:

אדוני, השרה סטרוק ביקשה להודיע לפרוטוקול שבטעות הצביעה נגד. אנחנו לא משנים את תוצאות ההצבעה.

היו"ר יעקב מרגי:

לפרוטוקול – השרה אורית סטרוק ביקשה להודיע שהיא התכוונה להצביע בעד ונרשם נגד. לא משנים, זה רק לפרוטוקול. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – שירות מקוון ללקוח), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת ואליד אלהואשלה. בבקשה, הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 65 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – שירות מקוון ללקוח), התשפ"ג–2023, לוועדת הכלכלה נתקבלה.

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת, 65 חברי כנסת הצביעו בעד הצעת החוק, אין מתנגדים, אין נמנעים. לפיכך, אני קובע כי הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – שירות מקוון ללקוח), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת ואליד אלהואשלה אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדת הכלכלה אף היא לצורך הכנתה לקריאה הראשונה.

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון – כשירות מיוחדת), התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת ניסים ואטורי. גם לך הנמקה מהמקום. לרשותך דקה מהמיקרופון. בבקשה, אדוני.

ניסים ואטורי (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מדובר בחוק חשוב מאוד למען הדמוקרטיה. חשוב מאוד שמצביעים של מפלגות שמקיימות פריימריז לא יופלו לרעה, שכולם יהיו שווים, גם מי שמתפקד לליכוד, למפלגת העבודה, למרצ. היום מי שנמצא במפלגות האלה, כשהוא מתאגד בהן כחבר מפלגה, מנוע מלהתמודד לתפקידים, מנוע מלהיות חבר דירקטוריון – זאת אפליה רעה שפוגעת בדמוקרטיה. גם חבר מפלגה ראוי לקבל תפקיד כמו כל אזרח אחר במדינת ישראל. כל עוד הוא ראוי, התנאים מתאימים, והכישורים שלו טובים מספיק – הוא יוכל לכהן בחברות ממשלתיות, בתפקידים בכירים וכן בדירקטורים. אני לא רואה שום סיבה שבעולם להפלות מישהו לרעה. עד שהחוק הזה לא ייכנס לתוקף, יש כאן אפליה, אפליה חמורה מאוד של אנשים מאוד ספציפיים. הגיע הזמן לשוויון. תודה רבה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה רבה לחבר הכנסת ואטורי. אני מזמין את השרה אורית מלכה סטרוק להציג את עמדת הממשלה. בבקשה, גברתי.

שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק:

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הממשלה תומכת בהצעת החוק, וקוראת לכם להצביע בעדה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה לשרה אורית מלכה סטרוק. ביקשו להתנגד להצעת החוק. ראשונת המבקשות – חברת הכנסת יסמין פרידמן. עד שלוש דקות לרשותך.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

תודה, אדוני היושב בראש. אתה יודע, באמת, אני מקשיבה לך, ואפשר לחשוד שהדמוקרטיה מעניינת אתכם. אני באמת שואלת, ואטורי: האם אתה תיקח אחריות באופן אישי כשהחברות הממשלתיות יחזרו שוב להיות במינוס של מאות מיליונים? כי זה מה שהיה; כי החוק שלך יחד עם החוק של אמסלם זה השלמה ממש מושלמת להחזיר אותנו אחורה כל כך הרבה שנים, שבהן החברות הממשלתיות והדירקטורים המקצועיים היו אנשים פוליטיים ומינויים שלכם. עכשיו - - -

קריאה:

לא נכון.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

אל תגידו לי לא נכון. העובדות הן שהיינו במינוס של 600 מיליון. אתם יכולים להגיד לא נכון עד מחר.

קריאה:

היו"ר יעקב מרגי:

אתה יכול להשיב לה, למה אתה צועק משם?

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

לא נכון. אני עסקתי בזה - - -

צגה מלקו (הליכוד):

יסמין פרידמן (יש עתיד):

טוב, אני מבקשת ששנייה אצליח לדבר. רק תעצור לי את הזמן.

קריאה:

אתם שולטים בכל החברות.

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת. צגה וקטי, תנו לה.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

- - - עסקתי בזה שנים. היא לא מכירה את החוק. זה לא נכון.

היו"ר יעקב מרגי:

בסדר, תנו לה. בסדר, בסדר, את יכולה לומר לה את זה אחר כך.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

אל תגידי: היא לא מכירה את החוק. אני מכירה את המספרים.

צגה מלקו (הליכוד):

לא נכון.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

לא, את לא מכירה. את לא יכולה למנות חבר אחד. את לא יכולה למנות חבר אחד. הם פוסלים אותו לפני שבכלל מעלים אותו. אתם ממנים. אתם ממנים.

היו"ר יעקב מרגי:

קריאות ביניים בלבד. נקודה. תודה, היא שמעה. תודה, קטי. קטי, תודה. שמענו.

אושר שקלים (הליכוד):

סליחה, זה לא נכון. אנשים שיש להם - - -

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

לא - - - להם אין, אז הם ממנים. הם ממנים.

צגה מלקו (הליכוד):

יסמין פרידמן (יש עתיד):

לנו יש זמן. אנחנו לא ממהרים היום.

היו"ר יעקב מרגי:

לחבר הכנסת המציע יש אפשרות להשיב לה, למה אתם צועקים? זהו. נקודה. בבקשה, אני אוסיף לך זמן.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

תודה. אחד, אתם יכולים להגיד עד מחר שאני לא מכירה את החוק. מה שאני מכירה זה המספרים, ואי-אפשר להתבלבל עם המספרים. המספרים אומרים כך: עד שנת 2013, שבה הוקמה נבחרת הדירקטורים המקצועית, החברה - - -

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

- - - אורי יוגב מינה את החברים שלו. אורי יוגב מינה את החברים שלו. השחיתות הכי גדולה.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

רגע, תני לי לסיים. האמיני לי שאני יודעת מה – אז אני שוב אמתין.

צגה מלקו (הליכוד):

היו"ר יעקב מרגי:

קטי. קטי, צעקתך נשמעה, אבל לאפשר לה לגמור את זה. בואי נאפשר לדוברת לסיים; צגה, לא שומעים אותך. אם את חושבת ששומעים אתכם – לא שומעים אתכם.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

לנו יש זמן, לא? הדלקת הנרות היום בבאר שבע, איזה כיף.

מיקי לוי (יש עתיד):

מי מתמנה – לא היו יודעים. אורי יוגב התמנה. פשוט שקר.

היו"ר יעקב מרגי:

מיקי. מיקי, תודה.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

אפשר להמשיך?

היו"ר יעקב מרגי:

אני מחזיר לך את הזמן. שתי דקות לרשותך.

קריאה:

יסמין פרידמן (יש עתיד):

תודה רבה.

היו"ר יעקב מרגי:

לא להפריע. הינה, אני אומר לך: מי שיפריע עכשיו, אני אקרא אותו לסדר, נקודה.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

עד שהוקמה נבחרת הדירקטורים בשנת 2013 על ידי שר האוצר דאז לפיד, מה לעשות, החברות היו במינוס – כמה שאני זוכרת, 600 מיליון. ביום שקמה נבחרת הדירקטורים המקצועית אף אחד לא ידע מי מתמנה; הייתה נבחרת, מינו דירקטורים על פי היכולות שלהם, לא על פי זיקה פוליטית כזו או אחרת. עכשיו, החוק של אמסלם יחד עם החוק הזה מחזיר אותנו 15 שנה אחורה - -

צגה מלקו (הליכוד):

לא נכון.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

- - הוא מאפשר לכם למנות – הרי אנחנו יודעים איזה זיקה פוליטית כן תיכנס לדירקטורים. זה לא סוד. אתם יכולים להגיד פה עד מחר מרץ ועבודה, ואט אבר. אנחנו יודעים מה המטרה של החוק הזה: פחות מקצועיות, יותר עבודות למקורבים, יותר ג'ובים, יותר פריימריז, מינוס מקצועיות, מינוס כסף – שעל זה כל האזרחים משלמים מהכיס שלהם.

צגה מלקו (הליכוד):

את לא מכירה את החוק. את לא מעדכנת את החוק.

מיקי לוי (יש עתיד):

אל תגידי לא נכון, את לא מבינה - - -

יסמין פרידמן (יש עתיד):

אז בואו תסבירו לי. טלי, איך לזה את לא מתנגדת? איך את, שאני מחזיקה ממך כאחת שהולכת על פי הקווים שלה, דווקא לזה את לא מתנגדת? ממש ממש מוזר. אני מבקשת, אם יש למישהו מעט הגינות ורצון שיהיו יותר אנשים מהפריפריה, כמו שאומר אמסלם – תשקיעו בהתחלה ולא בסוף; תשקיעו בתוכניות לימוד, תשקיעו בחינוך, תשקיעו בחמש יחידות מתמטיקה, שפגעתם בתקציב שלהן – ואז תלינו מדוע אין יותר אנשים מהפריפריה בנבחרת הדירקטורים. תודה.

מיקי לוי (יש עתיד):

אנחנו בכלל לא ידענו מי ניגש.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה רבה. אתה רוצה להשיב? לא, מהדוכן. עד שלוש דקות לרשותך.

ניסים ואטורי (הליכוד):

אתם פשוט התרגלתם לשלוט. יש עתיד הקימה את נבחרת הדירקטורים שהתנאים שלה היו: חברי יש עתיד. יש עתיד היא המפלגה הכי לא דמוקרטית: אין לכם פריימריז - -

מיקי לוי (יש עתיד):

זה כזה קשקוש. אפילו לא ידענו מי נבחר.

ניסים ואטורי (הליכוד):

- - אתם שולטים בכל החברות. אתם שולטים בכל החברות. והתרגלתם לשלוט, כן. כן, זה מה שהתרגלתם אליו.

היו"ר יעקב מרגי:

בסדר. עכשיו אתם מבינים למה הם צעקו גם כן?

יסמין פרידמן (יש עתיד):

מה זה קשור?

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

ניסים ואטורי (הליכוד):

תתרגלו, יהיה פה שוויון.

מיקי לוי (יש עתיד):

שקר מתועב. שקר מתועב.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

מפלגה מושחתת - - -

ניסים ואטורי (הליכוד):

גם – לא, זה לא, זה לא שקר. שקרנים. אם הגעתם לשלוט, לכו הביתה.

היו"ר יעקב מרגי:

חבר הכנסת מיקי לוי, בליאק. זו קריאת ביניים, לא יותר. תודה.

מיקי לוי (יש עתיד):

שקר. שקר. אתה תלך הביתה. שקר.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

מפלגה מושחתת. מפלגה מושחתת.

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון – כשירות מיוחדת), התשפ"ג–2022.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

אדוני, הצבעה שמית.

היו"ר יעקב מרגי:

על פי בקשת האופוזיציה, הוגשו רשימות וחתימות, ולכן נעבור להצבעה שמית. אדוני המזכיר, בבקשה, להקריא בשמות חברי הכנסת. הצבעה שמית

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר יעקב מרגי:

אדוני המזכיר, אבקש לקרוא בשנית בשמות חברי הכנסת שלא השתתפו בהצבעה.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת, האם יש חברי כנסת שנמצאים באולם המליאה שלא השתתפו בהצבעה ומעוניינים להצביע? תמה ההצבעה. אבקש להגיש לי את תוצאות ההצבעה. תודה. חברי הכנסת, בעד הצעת החוק 46 חברי כנסת, 40 מתנגדים. אי לכך, אני קובע כי הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון – כשירות מיוחדת), תשפ"ג–2022, אושרה בקריאה טרומית ותעבור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט לצורך הכנתה לקריאה הראשונה.

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק שלילת הטבות מבכירים במערכת הביטחון, תשפ"ה–2025, של חבר הכנסת אריאל קלנר. בבקשה, חבר הכנסת קלנר, לרשותך כמובן דקה מהמקום. בבקשה, אדוני.

אריאל קלנר (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, כולנו מוקירים את מי שנתן למען מדינת ישראל, מי ששירת אותה, במיוחד מערכות הביטחון, וסיכן את חייו ונתן מעצמו. אבל לא ייתכן שאנשים שקיבלו מעמד בכיר במערכות הביטחון בישראל ישתמשו בזה ככלי לפגוע במדינת ישראל עצמה. צריך להבין, כשאנשים בכירים אומרים שמדינת ישראל רוצחת תינוקות כתחביב – חייליה – ואחרים אומרים שאנחנו מבצעים פשעי מלחמה, ואחרים מכפישים אותנו בצורות שונות, הדבר הזה פוגע בנו, פוגע בחיילי צה"ל, פוגע במדינת ישראל, מתדלק אנטישמיות, ולא חסר אנטישמיות, ריבונו של עולם, בעולם. הגיע הזמן שאנחנו נטפל בנושא הזה, ואנשים לא ינצלו את המעמד שהם מקבלים ממדינת ישראל ואת הכבוד בשביל העניין הזה. אני מודה לחבר הכנסת אושר שקלים על השותפות וההובלה, ולסגן השר אלמוג כהן. תודה רבה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה רבה.

היו"ר יעקב מרגי:

להצעת החוק הוצמדה הצעת חוק שלילת הטבות מבכירים במערכות הביטחון, התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת אושר שקלים. אני מזמין את חבר הכנסת אושר שקלים להציג את הצעת החוק. לרשותך דקה מהצד, בבקשה, אדוני.

אושר שקלים (הליכוד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. החוק מסמיך את השר הממונה לשלול את דרגותיהם, לרבות את התנאים הסוציאליים הנלווים של כל בכירי מערכת הביטחון בעבר ובהווה שמכפישים את חיילינו או קוראים למרי אזרחי, ועוד. אנשים כגון יאיר גולן, בוגי יעלון, יפעת תומר ירושלמי, שהוציאו את דיבתנו רעה בזמן מלחמה – ראוי שירדו לדרגת טוראי. אזרחי ישראל לא אמורים לשלם את משכורותיהם של מוציאים את דיבתנו רעה. תודה רבה לשותפיי לחוק, לארגון תורת לחימה, לסגן השר אלמוג כהן ולחבר הכנסת אריאל קלנר.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה רבה. אני מזמין את השרה אורית מלכה סטרוק להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעות החוק.

שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק:

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ראשית אומר שעמדת הממשלה - - -

היו"ר יעקב מרגי:

סליחה, מטי הרכבי, תסגרו ביניכם.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

בין מי למי?

מירב בן ארי (יש עתיד):

נאור שירי (יש עתיד):

אני על הראשון והיא על השנייה.

שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק:

יש להם שתיים.

היו"ר יעקב מרגי:

מקובלנו, Ladies first. בבקשה, גברתי, עד עשר דקות לרשותך.

שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק:

תודה רבה. אז כפי שאמרתי, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ראשית אציג את עמדת הממשלה. הממשלה תומכת בהצעות החוק האלה וקוראת לחברי הכנסת להצביע בעדן. אבל אני מבקשת לנצל את הבמה הזו כדי להזכיר לכולנו - - -

היו"ר יעקב מרגי:

בבקשה.

שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק:

חבריי חברי הכנסת, בשבת הקרובה, שבת חנוכה, אנחנו נציין 72 ימים – לא 72 שעות – 72 ימים מאז שהחמאס התחייב להחזיר את כל החטופים שלנו, החיים והחללים. ורן גואילי, גיבור ישראל, חטוף חלל שלנו, עדיין לא הושב אלינו. גרירת הרגליים הזו של החמאס בהשבת חטופינו היא לא מקרה, היא לא בגלל שהם לא מוצאים אותם. היו מקרים שבהם הם החזיקו בידיהם חטופים חללים והשיבו אותם טיפין-טיפין, וזה לא רק בשביל להתעלל במשפחות ובכולנו. החמאס לא מתכוון למלא את חובתו הכי בסיסית בהסכם, להתפרק מנשקו ולוותר על שלטונו ברצועת עזה. החמאס לא יעשה את זה בעצמו, ושמענו רק בימים האחרונים שאין שום מדינה שמוכנה לעשות זאת. כולן רוצות להיות חברות במועצת השלום, חלקן רוצות להיכנס לעזה על מדים. אבל לפרק את החמאס מנשקו – אף אחד לא יעשה את זה חוץ מאיתנו. ולכן אני חושבת שאין לנו שום ברירה: אנחנו צריכים להשיב את רן גואילי הביתה לקבר ישראל באמצעות לחצים חזקים על החמאס, שראש הממשלה יודע איך להפעיל אותם, ואנחנו צריכים לגשת מייד לשלב ב' שמעניין אותנו, שהוא ליבת ליבו של ההסכם, לשלב של פירוק חמאס מנשקו, פירוז מוחלט של רצועת עזה. זאת המחויבות שלנו לחיילים שלנו שיצאו להילחם, לתושבים שלנו, שיצאנו כדי להשיב להם את הביטחון. אנחנו חייבים להוציא את החמאס לחלוטין מרצועת עזה, להפוך את רצועת עזה למפורזת לחלוטין מכל נשק ולהשיב את הביטחון למדינת ישראל. תודה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה. להצעת החוק ביקשו להתנגד. אזמין את חבר הכנסת נאור שירי. עד שיגיע אני מקדם בברכה את אורחי המשפחות שמבקרים ומבקרות אותנו ביציע. חג החנוכה, זמן מתאים לטיולים, במיוחד לכנסת ישראל. ברוכים הבאים. בבקשה.

נאור שירי (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, חג חנוכה שמח. אני רוצה לברך גם את רוני וגם את אדם יוסיפוביץ', שנמצא פה בקהל לבר מצווה – הרבה מזל טוב, ברוך שפטרני מעונשו של זה וכו', וכל מה שתרצו. הרבה מזל טוב ואחלה חנוכה, ומירב שומרת לכם סוכריות – אבל זה לא שוחד ולא מתנה אסורה, היא בדקה עם ועדת האתיקה. אדוני היושב-ראש, אני מתנגד להצעת החוק הזו באופן מהותי מסיבה פשוטה – בהצעת החוק הזו כתבתם – המנסחים האדירים – שאתם מסמיכים את השר האמון נניח על אותו ארגון להפסיק התנדבות, להפסקת התמיכה במדינת ישראל, וכמובן על כל אירוע הסרבנות, ובגין זה אתם שוללים מבן אדם את הזכות לפנסיה, הזכות לתנאים, הזכות לדרגה, הזכות לחשוב והזכות להתבטא - -

מיקי לוי (יש עתיד):

הזכות לנשום.

נאור שירי (יש עתיד):

- - אבל מה זה הזכויות האלה לעומת הזכות לסרבנות? אני דואג, ועליתי לפה להתנגד בגלל שאני דואג לדרגה ולתנאים של יואב קיש, בכל זאת, טייס במדינת ישראל, לדעתי היה טייס F-16, סגן אלוף – במילואים אומנם, או אלוף משנה, אני לא רוצה כמובן להוריד אותך בדרגה – כמו החברים שלך. לא יכול להיות שאחד שקרא לסרבנות ואמר שנפסיק לשרת – נכון? ב-2014, ועשה את זה גם ב-2012 – ואתם רוצים לפגוע בפנסיה שלו, ואתם רוצים לפגוע בתנאים שלו. אני גם נורא נורא דואג למש"ק הדת שקרא לסרב – ולמה קפצת, רוטמן? למרות שהוא יו"ר המפלגה שלך, ואמר שבעקבות שילוב של נשים בצבא, הוא אמר – לא, הוא היה מש"ק דת, או לא יודע מה הוא עשה שמונה חודשים בצבא – אני מאוד דואג - - -

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

נאור, אני היחיד פה שהיה מש"ק דת - - -

נאור שירי (יש עתיד):

מצטער, יש לי פשוט כמה שניות. אין לי בעיה לקבל הארכה.

היו"ר יעקב מרגי:

פנית אליו. מה אתה רוצה?

נאור שירי (יש עתיד):

אני מאוד מאוד דואג לזכויות הפנסיוניות של סמל או רב-טוראי – לא יודע מה – בצלאל סמוטריץ', שבגלל שילוב נשים בצבא, אדוני היושב-ראש, קרא להפסיק להתגייס – אין ברירה, צריך להציל את צה"ל. אני מת על הסרבנות הסלקטיבית שלכם, ואני נורא דואג לזכויות הפנסיוניות שלו. מה שלומך? איך היה בדנובה, אדוני, השר לשעבר גולדקנופ? היה טוב, אני מניח. אז בקיצור, למרות הסרבנות הסלקטיבית אני רוצה להבטיח שאתם תקבלו את מלוא הזכויות שלכם, ולא יכול להיות שתצאו נגד הסרבנים רק כשטוב לכם. אם אתם רוצים לשלול זכויות, תתחילו מלשלול ליואב קיש. אתה בטוח בעד, נכון? עכשיו אני רוצה להפתיע אתכם, כי נברתי קצת וכבר דיברתי על תומר בלן, שעושה לכם קרקס וספונג'ה – הוא דוקטור לספונג'ה באוניברסיטת תל אביב, מה שהוא עושה לכם – ואני רוצה להפתיע אתכם – תקשיב, מיקי לוי: באוגוסט 2007 פיתמר וברוך מרזל רצו לחלק – פתחו בקמפיין לחלוקה של 600 דולר לכל אחד שיסרב פקודה. אני דואג לזכויות הפנסיוניות של המשתמט, שלא היה אפילו מלש"ב – אבל בטוח יש זכויות פנסיוניות של זה. אני באמת רוצה לדאוג לעוד אחד, אני יודע שאתם לא מדברים עליכם ועצמכם. תוסיף לי רק 20 שניות על ההפרעה שלו. שני משפטים אחרונים.

היו"ר יעקב מרגי:

לא מוסיף לך. תסיים.

נאור שירי (יש עתיד):

תודה, משפט אחרון. תודה רבה על ההתחשבות, ובאמת, אני דואג גם לך.

היו"ר יעקב מרגי:

נא לסיים, בבקשה.

נאור שירי (יש עתיד):

אני רוצה לדאוג גם לצבי סוכות, שברגע האמת גם הוא אמר: ברגע שכל מקבלי ההחלטות ובכירי הצבא מקבלים החלטות פוליטיות, אין לי מה לעשות.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה.

נאור שירי (יש עתיד):

וגם למאי גולן, שרצתה לעשות אודישן בערוץ הילדים לששטוס, ולא התגייסה. אני דואג לכם.

היו"ר יעקב מרגי:

נאור, תחלק את הסטנדאפ לכמה הצעות חוק. תודה.

נאור שירי (יש עתיד):

תודה רבה.

היו"ר יעקב מרגי:

מתנגד נוסף – חבר הכנסת גלעד קריב. בבקשה, אדוני.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

גלעד, תספר לנו איך מכשירים כבד של פיל.

גלעד קריב (העבודה):

אמרתי שאי-אפשר.

היו"ר יעקב מרגי:

שלוש דקות לרשותך, אדוני.

גלעד קריב (העבודה):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה – חברי הכנסת שקלים וקלנר, האמת, אני די מאוכזב מכם. חשבתי שתהיו יותר יצירתיים, שתציעו גם מעמד פומבי של שבירת החרב, של תלישת הדרגות, שתציעו לשלוח את הקצינים לגלות באי השדים. אתם לא לומדים שום דבר מההיסטוריה היהודית.

אושר שקלים (הליכוד):

גלעד קריב (העבודה):

אבל אומר כך: לכולם ברור שהחוק לא חוקתי, ושהוא חלק מהמסכת האיומה שלכם, של השתקת פיות. אבל אם מדברים על עידוד לסרבנות, להפסקת התנדבות ולאי-גיוס, אז נחזור על הרשימה המכובדת שהזכיר חבר הכנסת נאור שירי. השר קיש קרא לסרבנות, השר סמוטריץ' קרא לדלג על מחזור גיוס של עולם הישיבות הציוניות, חבר הכנסת ביסמוט מקדם עכשיו חוק סרבנות והשתמטות, ראש הממשלה מוציא את דיבתה של מדינת ישראל בשפה האנגלית, שרים בכירים פוגעים בהגנה המשפטית של מפקדי וחיילי צה"ל בקריאות המפורשות שלהם לפשעי מלחמה, וחברי קואליציה מעניקים גיבוי לטרוריסטים יהודים שרק אתמול איימו על האלוף אבי בלוט, מפקד פיקוד מרכז. בקיצור, כרגיל אצלכם, עוד חוק שכל- כולו, מכף רגל ועד ראש, צביעות והעמדת פנים. אומר לכם כך, חברי הקואליציה: לנצח – לא משנה איזה חוקים תביאו – לא תטשטשו את העובדה שיאיר גולן חינך את ילדיו לשירות משמעותי וקרבי, בשעה שראש הממשלה הוא אבא של בן פרזיט, משתמט ופחדן - -

אושר שקלים (הליכוד):

הוא אח שכול, יוצא סיירת מטכ"ל. מה קרה לך? מה קרה לך?

גלעד קריב (העבודה):

- - ולנצח, לנצח – למרות כל הקונספירציות שלכם והאופן המחפיר שבו אתם מנצלים את הכאב של מיעוט מהמשפחות השכולות, למרות כל מכונת הרעל שלכם – לנצח – כמה שזה מטריד אתכם – לנצח יאיר גולן ייזכר יחד עם אחרים כאחד מגיבורי 7 באוקטובר - -

ניסים ואטורי (הליכוד):

איזה גיבור? הוא לכלך על חיילי צה"ל. בושה למי שתומך בו.

גלעד קריב (העבודה):

- - וראש הממשלה הפחדן ייזכר לנצח בתולדות העם היהודי כאבי אבות הקונספציה, כאבי אבות הבריחה מהאחריות, כאבי אבות הטומאה. לא יעזור לכם, ההיסטוריה הישראלית והיהודית יזכרו היטב מי הם הגיבורים ומי הם הפחדנים, מי הם אלו שעומסים על כתפיהם את נטל האחריות ומי בורחים ממנה, מי הצבועים ומי האמיצים וישרי הדרך.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה רבה. ביקש להשיב – חבר הכנסת אושר שקלים, אתה רוצה להשיב לו?

קריאות:

היו"ר יעקב מרגי:

לא חייב, הם אומרים. חברי הכנסת - - -

גלעד קריב (העבודה):

אולי שהשר דיכטר - - -

היו"ר יעקב מרגי:

בסדר, בסדר. עכשיו סיימת. חבל על מיתרי הקול שלך. חברי הכנסת, על פי בקשת הממשלה והאופוזיציה, ההצבעות על שני החוקים שנומקו יהיו הצבעות שמיות. אדוני המזכיר, אבקש להקריא את שמות חברי הכנסת. חברי הכנסת, נעבור להצבעה שמית, כפי שאמרתי, על הצעת החוק של חבר הכנסת אריאל קלנר, הצעת חוק שלילת הטבות מבכירים במערכת הביטחון, התשפ"ה–2025. בבקשה, אדוני המזכיר. הצבעה שמית

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר יעקב מרגי:

אבקש לקרוא שנית בשמות חברי הכנסת שלא השתתפו בהצבעה. בבקשה, אדוני.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת, האם יש חברי כנסת שנמצאים באולם, שלא השתתפו בהצבעה ומעוניינים להצביע? אין. תמה ההצבעה. אבקש להגיש לי את תוצאות ההצבעה.

היו"ר משה סולומון:

47 בעד, 37 נגד. אני קובע כי הצעת חוק שלילת הטבות מבכירים במערכת הביטחון, התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת אריאל קלנר, אושרה בקריאה הטרומית, ותעבור לדיון בוועדת החוץ והביטחון לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. חברי הכנסת, כעת נעבור להצבעה על הצעת חוק שלילת הטבות מבכירים במערכת הביטחון, התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת אושר שקלים. גם הצבעה זו תהיה שמית. מזכיר הכנסת, אנא קרא בשמות חברי הכנסת. הצבעה שמית

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר משה סולומון:

אנא קרא שוב בשמות חברי הכנסת שטרם הצביעו.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר משה סולומון:

תודה. האם ישנם חברי הכנסת שטרם הצביעו? אוהד טל.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר משה סולומון:

ישנם עוד חברי הכנסת שטרם הצביעו? עופר כסיף.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר משה סולומון:

ישנם עוד חברי הכנסת שטרם הצביעו? אם כך, תמה ההצבעה. להלן תוצאות ההצבעה: 48 בעד, 37 נגד. אני קובע כי הצעת חוק שלילת הטבות מבכירים במערכת הביטחון, התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת אושר שקלים, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדת החוץ והביטחון לצורך הכנתה לקריאה הראשונה.

היו"ר משה סולומון:

הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה), התשפ"ו–2025, שהחזירה הוועדה לביטחון לאומי. תודה.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה.

היו"ר משה סולומון:

אם כן, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – קביעת הרכבים בבית המשפט העליון וקביעת דיון נוסף), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת שמחה רוטמן וקבוצת חברי הכנסת. הצעת החוק נומקה ונשמעה בעניינה תשובת הממשלה ביום 11 ביוני 2025, ולכן אנו עוברים להצבעה על הצעת החוק. גם ההצבעה הזאת תהיה הצבעה שמית. אנא קרא בשמות חברי הכנסת. הצבעה שמית

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר משה סולומון:

תודה. אנא קרא שוב בשמות חברי הכנסת שטרם הצביעו.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר משה סולומון:

האם ישנם חברי כנסת שטרם הצביעו? האם ישנם חברי כנסת שטרם הצביעו ונמצאים באולם?

מירב בן ארי (יש עתיד):

בועז טופורובסקי.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר משה סולומון:

האם ישנם עוד חברי כנסת שטרם הצביעו? תודה. אם כן, תמה ההצבעה. אנא ספור את תוצאות ההצבעה.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

היו"ר משה סולומון:

שלוש פעמים קראתי. קראתי שלוש פעמים. לא ניתן, זהו, תמה ההצבעה. שאלתי שלוש פעמים ולא ענית. שאלתי שלוש פעמים אם ישנם חברי כנסת שטרם הצביעו, ולא ענית. שאלתי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

הוא שאל שלוש פעמים.

היו"ר משה סולומון:

מירב, שאלתי, לא?

מירב בן ארי (יש עתיד):

שאלת.

היו"ר משה סולומון:

כן. יש עדות אפילו מהאופוזיציה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

הוא שאל שלוש פעמים.

היו"ר משה סולומון:

בפעם הבאה. להלן תוצאות ההצבעה: 48 בעד, 37 נגד. אני קובע כי הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – קביעת הרכבים בבית המשפט העליון וקביעת דיון נוסף), התשפ"ה–2025, אושרה בקריאה טרומית ותעבור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט לצורך הכנתה לקריאה הראשונה.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

לפרוטוקול בלבד – ואליד אלהואשלה רצה להצביע.

היו"ר משה סולומון:

לפרוטוקול בלבד – חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, מה אתה רוצה להצביע, בעד או נגד?

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

נגד.

היו"ר משה סולומון:

נגד – לפרוטוקול בלבד. זה לא משנה את תוצאות ההצבעה.

היו"ר משה סולומון:

אם כן, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים (הוראת שעה) (תיקון – ייצוג הולם למגזר החרדי), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת יעקב אשר. אני מזמין את יעקב אשר להציג את עמדתו מהמיקרופון למשך דקה. בבקשה.

יעקב אשר (יהדות התורה):

מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כידוע, בישראל ישנן אוכלוסיות שונות עם צרכים שונים בכל הנוגע לתכנון מתחמי מגורים, ויש חשיבות לנציגות קבועה ומקצועית בוועדות הסטטוטוריות, שנציגות זו מכירה את הצרכים התכנוניים של האוכלוסיות האלו. הצעת החוק לייצוג הולם בוותמ"ל שאני מציג אותה עכשיו מציעה שבוועדה הארצית לתכנון ובנייה של מתחמים מועדפים יהיה נציג קבוע מקרב ראשי הרשויות, שהוא חרדי המכיר את האופי התכנוני של אוכלוסייה זו, כפי שקיים כיום בוותמ"ל לנציג המגזר הערבי, שגם לו יש צרכים תכנוניים מיוחדים. הצעת חוק זו נכונה מקצועית, נכונה ציבורית, ואני מקווה שתעבור בתמיכת כל חברי הכנסת. תודה רבה.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. אני מזמין את השר דיכטר להציג את עמדת הממשלה. היכן הוא? השר דיכטר כאן? השר אבי דיכטר. בבקשה, אדוני השר, נבקשך להציג את עמדת הממשלה בחוק המוצע.

שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר:

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, רבותיי השרים, הממשלה תומכת בהצעת החוק הזו. תודה.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. חבר הכנסת לפיד מבקש להתנגד. בבקשה. בבקשה, אדוני, לרשותך שלוש דקות.

יאיר לפיד (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, אני מתנגד להצעה ולכל ההצעות שנמצאות פה היום. אני מנסה להבין באמת, אני רוצה לשאול את חברי הקואליציה אם ויתרו עלינו. כאילו, ויתרתם עלינו סופית? אין לכם עניין בטוב משותף, בחיים משותפים, באפשרות של הסכמות? החלטתם שזה אירוע במעמד צד אחד, ומה אכפת לכם?

אושר שקלים (הליכוד):

איפה הייתם בשנתיים האחרונות?

יאיר לפיד (יש עתיד):

בסדר, הבנתי. אני רק מוודא, אני רק מוודא שלא התבלבלנו, אלא הבנו אתכם נכון – אתם ויתרתם עלינו.

אושר שקלים (הליכוד):

- - - במלחמה – מה עשית בשביל המלחמה?

יאיר לפיד (יש עתיד):

אתם ויתרתם על הרעיון של חיים משותפים; אגב, לא רק עלינו. בסדר, אתם רק צריכים לדעת שיש הרבה מאוד אנשים במדינת ישראל שמרגישים שוויתרו עליהם. הצבא הגיש היום מסמך, 1,300 קצינים צעירים חסרים לו. יש תוכנית אופק, שזו תוכנית המצוינות של צה"ל – מאות קצינים הודיעו שהם פורשים, כי גם הם מרגישים שוויתרו עליהם. היום התפרסמו נתוני הלמ"ס על עזיבה של אקדמאים, לראשונה בתולדות המדינה יש הגירה שלילית של אקדמאים. כי הם אומרים, אוקיי, ויתרו עלינו, לא רוצים אותנו פה, יש פה ממשלה שאומרת, קפצו לנו, לכו מפה, אתם לא רצויים – אז הם עוזבים. 25.4% מהאנשים עם תואר שלישי במתמטיקה אינם חיים יותר במדינת ישראל; 21.7% מהאנשים עם תואר שלישי במדעי המחשב אינם חיים יותר במדינת ישראל; 23% מהאנשים עם תואר שלישי במכון ויצמן, 18% מהאנשים עם תואר שלישי מהטכניון אמרו לעצמם, ויתרו עלינו, לא רוצים אותנו יותר. המדינה הזו, הממשלה הזו, הקואליציה הזו – לא מעוניינות בנו. היא לא רוצה חיים משותפים, היא רוצה שנלך מפה – אז נלך מפה. אז אני רק עליתי הנה כדי לוודא שלא התבלבלנו בשום צורה שהיא – אתם ויתרתם על כולנו. אתם לא רוצים חיים משותפים איתנו, אתם לא רוצים טוב משותף איתנו, אתם לא רוצים להגיע לשום הסכמות – אתם רוצים לעשות מה שאתם רוצים, ושנלך לכם מהחיים. זה טרגי. אני רוצה להגיד משהו בשם האופוזיציה: אנחנו לא מוותרים. לא מוותרים עליכם, לא מוותרים על האפשרות של חיים משותפים - -

משה סעדה (הליכוד):

גם אנחנו לא מוותרים.

יאיר לפיד (יש עתיד):

- - לא מוותרים על הקצינים הצעירים האלה שלא נמצאים היום בצבא – אנחנו רוצים להחזיר אותם לצבא; לא מוותרים על האקדמאים שעזבו – אנחנו נעשה הכול כדי להחזיר אותם הביתה, שכל בריחת המוחות תיגמר.

משה סעדה (הליכוד):

- - - אבל אלה גם אנשים שלנו, מה זה לא מוותרים, זה לא צד אחד - - - רק שלכם – של כולם.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

היו"ר משה סולומון:

תודה. חבר הכנסת בוארון, בסדר, תודה.

יאיר לפיד (יש עתיד):

אנחנו לא מוותרים על הרעיון של חיים משותפים בתוך המשותף במדינת ישראל, והממשלה הבאה תחזיר הביתה - -

אושר שקלים (הליכוד):

היו"ר משה סולומון:

חבר הכנסת אושר שקלים, תודה.

יאיר לפיד (יש עתיד):

- - גם את האנשים האלה, גם את התקציבים האלה וגם את הרוח הישראלית של חיים משותפים. תודה רבה.

היו"ר משה סולומון:

יוזם החוק מבקש - - -

קריאה:

היו"ר משה סולומון:

בבקשה, חבר הכנסת יעקב אשר, אתה רשאי.

יעקב אשר (יהדות התורה):

היו"ר משה סולומון:

מוותר. לא קיבל אישור מגורם גבוה. אם כן, חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק קידום הבנייה במתחמים מועדפים (הוראת שעה) (תיקון – ייצוג הולם למגזר החרדי), התשפ"ג–2023. הצבעה זו תהיה הצבעה שמית. הצבעה שמית

סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:

היו"ר משה סולומון:

אנא קראי שוב בשמות חברי הכנסת שטרם הצביעו.

סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:

היו"ר משה סולומון:

האם נמצאים באולם חברי כנסת שטרם הצביעו?

סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:

היו"ר משה סולומון:

עוד חברי כנסת? חבר הכנסת בליאק?

סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:

היו"ר משה סולומון:

יש עוד חברי כנסת שטרם הצביעו? יש עוד חברי כנסת שטרם הצביעו? אם כן, תמה ההצבעה. תודה. להלן תוצאות ההצבעה: 50 בעד, 37 נגד. אני קובע כי הצעת חוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים (הוראת שעה) (תיקון – ייצוג הולם למגזר החרדי), התשפ"ג–2023, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה לצורך הכנתה לקריאה הראשונה.

היו"ר משה סולומון:

נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הגשמת הזהות היהודית במרחב הציבורי, התשפ"ה–2025, של חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן. חברת הכנסת גלית, לרשותך דקה מהמיקרופון בצד. בבקשה.

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, במציאות שבה יהודים נטבחים בסידני רק כי הם יהודים, בארץ היהודית היחידה בעולם מי שמניח תפילין מגורש, או נלעג, או מגיע פקח כדי לגרש אותו מהמקום. הצעת החוק שלי היא פשוטה מאוד: עם יהודי חופשי בארצו, וזה אומר שכל יהודי שרוצה להתפלל, כל יהודי שרוצה להניח תפילין, כל יהודייה שרוצה להתפלל כפי נראות עיניה, לפי האמונה שלה, תוכל לעשות את זה בחופש, בעוצמה ובגאווה. אחרי שהצעת החוק הזו תעבור, לא יגיע יותר פקח לדוכן חב"ד כדי לגרש אותו, יגיע פקח לאלה שמפריעים ליהודי שמניח תפילין, יגיע פקח לאלה שמפריעים ליהודים להתפלל במרחב הציבורי. בתוך חג האורות, החג הרוחני והקדוש הזה, אני מכריזה שהעם היהודי יהיה חופשי בארצו להתפלל, להניח תפילין ולממש את הזהות היהודית שלו בגאווה ובעוצמה. ומי שיעז להפריע לו, יצטרך להתמודד עם החוק. תודה.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. השר דודי אמסלם יציג את עמדת הממשלה – השר דיכטר, אוקיי. אמרו לי דודי אמסלם. השר אבי דיכטר, בבקשה, יציג את עמדת הממשלה. הוא יעלה למעלה אחר כבוד, זו בכל זאת הממשלה. בבקשה, אדוני השר.

שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר:

אדוני היושב-ראש, חבריי השרים, חבריי חברי הכנסת, ממשלת ישראל תומכת בהצעת החוק הזו. תודה.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה, אדוני השר. ביקשו להתנגד להצעת החוק. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. בבקשה, לרשותך שלוש דקות.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתנגדת להצעת החוק ההזויה הזאת, להצעת החוק הבזויה הזאת, אין לי מילה אחרת לתאר. אני, שלמדתי 12 שנים בבית ספר דתי, אני אדם מסורתי, אני אדם שמכבד תמיד את הדת. תגידי, מה זה החוק ההזוי הזה? מה זה הדבר הזה? איפה את חיה? מי מונע מיהודים להניח תפילין? את במדינת ישראל. לחייב מקומות – תגידי, ירדת מהפסים?

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

בלי פופוליזם, מה מפריע בחוק?

מירב בן ארי (יש עתיד):

תסתכלי, אני קוראת את החוק, ואני המומה. מועצת הרבנות הראשית מוסמכת להכריע במחלוקות לגבי - - -

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

זה ירד. זה ירד. זה ירד.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מי שואל אותך בכלל? מי שואל אותך?

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

זה ירד.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה את נכנסת לנו?

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

זה ירד, זה ירד.

היו"ר משה סולומון:

חברת הכנסת גלית.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תהיי בשקט עכשיו - - -

היו"ר משה סולומון:

חברת הכנסת גלית, את תוכלי - - -

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

זה ירד.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תהיי בשקט, או שתעצור לי את הזמן.

היו"ר משה סולומון:

חברת הכנסת גלית, את תוכלי להגיב אחר כך.

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

אני רוצה להגיב.

היו"ר משה סולומון:

תוכלי להגיב אחר כך.

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

אני רוצה.

היו"ר משה סולומון:

את מציעת החוק, תוכלי, אין בעיה.

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

פשוט פייק, פייק, פייק.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מיום כניסת החוק – תהיי בשקט כבר.

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

פייק, פייק.

היו"ר משה סולומון:

אנא.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תעצור לי את הזמן. אני לא יכולה. אני המומה.

היו"ר משה סולומון:

חברת הכנסת גלית, את תוכלי להשיב אחר כך.

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

היא פשוט אומרת שקרים.

היו"ר משה סולומון:

את יכולה להשיב אחר כך, תני לה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

המומה מהשטויות שכתבת פה. המומה מוועדת שרים שמאשרת מיום כניסת החוק לתוקף. תקשיבו על מה אתם מצביעים.

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

מירב בן ארי (יש עתיד):

תהיי בשקט כבר. לא ימונה לשום ערכאה, לשום ערכאה, שופט שלא עמד בהצלחה בתקנות ולא יקודם שופט קיים לשום ערכאה. מי את? מי שמך להחליט? אתה יודע, אני חייבת להגיד לך משהו, אם יש משהו שעובד בישראל – באמת, אני המומה מכם – זה כל המקומות שאין כפייה דתית, עובד מצוין. כל פעם שהמחוקק נדחף, מה עשה? עשה אצבע בעין. עכשיו, למי הוא עשה אצבע בעין? למי? לאנשים שרוצים לכבד את המסורת, לאנשים שאוהבים את הדת. תראה איזה הבדל על יום כיפור, שלא מעוגן בשום חוק, בשום חוק, ומדינת ישראל שומרת. מה עשה חוק החמץ? רק עשה נזק. כל המסעדות פתוחות, כולם מוכרים חמץ. והחוק הזה, באמת, שאני לא יודעת אם מישהו בכלל מהשרים קרא את זה – איך אתם לא מתביישים? מה אתם עושים? מי אתם שתחליטו לקהילות יהודיות בבית הכנסת? מועצת הרבנות הראשית תחליט לקהילה בבית הכנסת? מי שואל אותך? אל תיכנסי לי לבית הכנסת שלי. ואני חייבת להגיד לך משהו, אתה יודע, אני קוראת סעיף אחרי סעיף – באמת הזיה, אין לי מילה אחרת. באה אליי כאן חברת כנסת שהיא כמוני, שהיא מסורתית – נכון? שהיא מסורתית ואמרה לי: מירב. אמרתי לה: תקשיבי לי טוב, מעולם – והינה, אתה - -

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

מירב בן ארי (יש עתיד):

- - לא ראיתי חוק כל כך בזוי מתחילתו ועד סופו, של אצבע בעין, קודם כול לדתיים, כל כול לדתיים, ואחרי זה לאוכלוסייה מסורתית. תפסיקי להיכנס לנו לצלחת. תפסיקי להיכנס לנו לבית כנסת.

היו"ר משה סולומון:

תודה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אף אחד לא שואל אותך. ואני רוצה להגיד לפני - - -

היו"ר משה סולומון:

תודה. משפט סיכום. תם הזמן.

מירב בן ארי (יש עתיד):

משפט סיכום, אני חייבת להגיד משפט סיכום.

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

שקרנית.

מירב בן ארי (יש עתיד):

די, אבל שתעצור.

היו"ר משה סולומון:

חברת הכנסת גלית, את תוכלי להגיב, אין בעיה. יש לך זמן לזה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני רוצה להגיד משהו אחד לקואליציה. עזבו רגע את החוק.

היו"ר משה סולומון:

אבל משפט סיכום.

מירב בן ארי (יש עתיד):

משפט סיכום. עשיתם כאן היום עוול שייזכר לדיראון עולם – לא על החוק שלה – הבאתם את כל החקיקה של הקואליציה, אחד אחרי השני. תמיד בימי רביעי יש ריצ'רץ'. אופיר כץ, אופיר כץ, אתה שומע? עשית חוק אחרי חוק של הקואליציה ושמתם את כל החוקים של האופוזיציה בסוף. מעולם לא היה דבר כזה. תמיד היה ריצ'רץ' ביום רביעי.

אופיר כץ (הליכוד):

את זוכרת מה היה בממשלה הקודמת?

מירב בן ארי (יש עתיד):

והינה, אני אומרת לכם, הגלגל מסתובב. לעולם אל תחשבו שהשלטון הוא רק שלכם.

אופיר כץ (הליכוד):

סולומון, מה, זה בלתי נגמר?

מירב בן ארי (יש עתיד):

על מה שעשיתם היום – ביזיתם את כל הכנסת.

היו"ר משה סולומון:

תודה. תם הזמן.

מירב בן ארי (יש עתיד):

במקום לעשות – אני מתביישת.

היו"ר משה סולומון:

חברת הכנסת מירב בן ארי, נתתי לך זמן.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אבל אל תדאגו, אל תדאגו, הגלגל מסתובב.

היו"ר משה סולומון:

נא לסיים. תודה רבה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תודה.

היו"ר משה סולומון:

חברת הכנסת גלית, תרצי להשיב על ההתנגדות?

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

אני רוצה גם לה.

היו"ר משה סולומון:

יש לך שלוש דקות, את יכולה להשיב, לעלות. אם את רוצה, את יכולה, כן. בבקשה, יוזמת החוק.

קריאות:

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. מותר לכל חבר כנסת להציע הצעות חוק שישפרו לפי טעמו ודעתו. תודה.

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

אני נבוכה בשביל חברת הכנסת מירב בן ארי, שעמדה והקריאה פה עכשיו סעיפים של חוק - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

היו"ר משה סולומון:

שנייה, שנייה.

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

- - שלא קיים. שלא קיים. היא פשוט עמדה פה, הרשלנית הזאת - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

הינה החוק, הינה החוק.

היו"ר משה סולומון:

חברת הכנסת בן ארי.

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

- - השקרנית הזאת - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

הינה, תסתכלי מה אני עושה לו, תסתכלי, תסתכלי.

היו"ר משה סולומון:

חברת הכנסת מירב, סליחה, סליחה, לא.

מירב בן ארי (יש עתיד):

- - - מה זה? מה זה?

היו"ר משה סולומון:

חברת הכנסת מירב, קריאה ראשונה. את בקריאה ראשונה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תתביישי לך.

היו"ר משה סולומון:

לא לא לא, לא להתנהג ככה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תתביישי לך.

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

את שקרנית.

היו"ר משה סולומון:

חברת הכנסת מירב בן ארי, את בקריאה שנייה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה את רוצה לעשות - - -

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

אני יכולה?

היו"ר משה סולומון:

לא, אתן לך זמן.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מי בהזיה - - -

היו"ר משה סולומון:

חברת הכנסת מירב בן ארי, את בקריאה שנייה.

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

מה קורעים - - -

היו"ר משה סולומון:

נתתי לך זמן להתנגד.

מירב בן ארי (יש עתיד):

כשהיא דיברה לא קראת לה.

היו"ר משה סולומון:

לא, קראתי לה, אבל היא הקשיבה. בבקשה.

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

חברת הכנסת מירב בן ארי, מכיוון שהסיכוי שלך לראות את הכנסת הבאה שואף לאפס, בהבימה מחפשים שחקנים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

היו"ר משה סולומון:

חברת הכנסת מירב בן ארי, את בקריאה שנייה.

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

את אומנם פוליטיקאית איומה, אבל את שחקנית נהדרת. כפיים למירב בן ארי על המשחק.

קריאות:

היו"ר משה סולומון:

לא, סליחה. תודה. תודה רבה.

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

כפיים למירב בן ארי על המשחק. הבימה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

את הולכת הביתה - - -

היו"ר משה סולומון:

גלית, אני הוספתי לך זמן.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תסתכלי על הצד הזה, סיימת עם הכנסת.

היו"ר משה סולומון:

שנייה, תני לי. אני רוצה לתת לך זמן. חברי הכנסת, חברי הכנסת.

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

בהבימה מחפשים.

קריאות:

היו"ר משה סולומון:

חבר הכנסת בליאק, קריאה ראשונה. חבר הכנסת הרצנו, קריאה ראשונה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אין כנסת יותר, גלית.

היו"ר משה סולומון:

חברת הכנסת מירב בן ארי, את בקריאה שנייה. אני לא רוצה להוציא אותך.

מירב בן ארי (יש עתיד):

את פשוט - - -

היו"ר משה סולומון:

אני מבקש, כי אני לא רוצה להוציא אותה, כי אני מכבד אותה, והיא האחראית פה לאופוזיציה, אבל אם אני איאלץ, אעשה זאת.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

- - - לקחה אחריות ל-7 באוקטובר. את שרת - - -

היו"ר משה סולומון:

חבר הכנסת בליאק, אתה בקריאה שנייה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

לא מעניין.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה.

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

עומדת פה חברת הכנסת מירב בן ארי, מקריאה חוק שלא קיים, מקריאה סעיפים שפורסם כבר עשרות פעמים שהם ירדו. אבל היא, עם היכולת המשחקית שלה, עכשיו היא יודעת, היא יודעת שהיא משקרת, היא יודעת שהיא מקריאה סעיפים שלא קיימים. זה פורסם אלף פעם - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

את חושבת שאני משקרת – אני לא משקרת.

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

- - כל מה שהקראת עכשיו. כל מה שהיא הקריאה, לא קיים. לא קיים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

להקריא לך את החוק שלך?

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

לא קיים. אבל יש עתיד חיה במציאות דמיונית. מירב בן ארי היא תלמידה נהדרת של יאיר לפיד, שכבר חודש מפרסם את עצמו עם שקרים מופרכים כמו שאנחנו מכריחים את כולם להציב מזוזה בבית, עם שקרים כמו שנבדוק מי לא נישק מזוזה. אתם גן ילדים. אתם גן ילדים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

זה מה שאמרתי?

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

כל מה שהקראת לא קיים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא אמרתי.

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

החוק הזה נורא נורא פשוט. אפס כפייה. אני לא אכפה על אף יהודי לעשות מה שהוא רוצה. היהדות היא יהלום; יהלום לא כופים. זה עלבון לקדוש ברוך הוא לכפות על יהודי. זה עלבון לקדוש ברוך הוא, ואני מכבדת אותו. החוק נורא פשוט - -

היו"ר משה סולומון:

חברי הכנסת, נא לכבד את הדוברת. אני מבין שזה קשה, אבל נא לכבד.

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

- - מי שרוצה להניח תפילין, יכול.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

איזה חוק?

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

מי שרוצה להתפלל בציבור, יכול. זה החוק.

היו"ר משה סולומון:

חבר הכנסת, קריאה שנייה.

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

אף מילה אחרת.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא מי שרוצה.

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

אבל גב' הבימה חייבת לשקר, כי בלי שקרים, מה נשאר לה? מה נשאר לגן הילדים הזה? מה נשאר למפלגה הזו חוץ משקרים? אז הם ממציאים מציאות בדיונית. אבל אני חייבת לומר, מירב בן ארי, אני מתרשמת מיכולת המשחק שלך. וואו, איך עמדה פה ושיקרה מדם ליבה. אם לא הייתי יודעת מה אומר החוק, אשכרה הייתי מאמינה לה. כי זה לא יכול להיות - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

היו"ר משה סולומון:

חברת הכנסת מירב בן ארי, די.

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

אחרי שהוא עבר ועדת שרים, הוא שונה. זה פורסם, זה פורסם עשרות פעמים. אז או שאת רשלנית ולא מעודכנת, או שאת פייקרית שלוקחת שקרים ומפרסמת אותם.

היו"ר משה סולומון:

גם - - - היה קשה. היא משיבה לך. היא משיבה לך.

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

זה קודם. תודה רבה. העם היהודי חופשי בארצו. תודה.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. חברי הכנסת, אם כן, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת החוק הגשמת הזהות היהודית במרחב הציבורי, התשפ"ה–2025. גם הצבעה זו היא הצבעה שמית. הצבעה שמית

סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:

קריאות:

סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:

משה, משה, אני לא יכולה, אני לא שומעת כלום.

היו"ר משה סולומון:

חברי הכנסת, אתם מפריעים.

קריאות:

היו"ר משה סולומון:

שנייה, שנייה, מה?

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

- - - סעיפי החוק.

גלעד קריב (העבודה):

אני אומר לך שזה לא החוק.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני הקראתי מהחוק שלה.

היו"ר משה סולומון:

שנייה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

היא אמרה עכשיו שזה לא נכון.

היו"ר משה סולומון:

היא הגישה. לא, לא, שמעתי ואסביר. אנא תפסו מקומותיכם. נא לשבת. נא לשבת.

קריאות:

היו"ר משה סולומון:

הבנתי. אני אסביר. נא לשבת. נא לשבת. אתם בקריאה שנייה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

או שהיא לא מבינה.

היו"ר משה סולומון:

כרגע אנחנו – שנייה, שנייה, חברי הכנסת. חברת הכנסת גלית דיסטל, שנייה. שנייה. אנחנו מצביעים על הצעת החוק כפי שהיא כתובה לכם. זו הצעת החוק. אני לא רוצה להוציא אנשים.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

זה לא מה שהיא אמרה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:

התחלנו, אנחנו באמצע הצבעה. אני לא שומעת כלום.

היו"ר משה סולומון:

אנחנו מצביעים. אני לא רוצה להוציא אתכם. חבר הכנסת בליאק, הבנתי. תודה. אסביר. אנא תפסו מקומותיכם ואני אסביר. חברים, אנחנו מצביעים על הצעת החוק כפי שהיא מופיעה בכתובים. שנייה, חברת הכנסת דיסטל הסבירה את הדברים, והיא השיבה על דברי חברת הכנסת מירב בן ארי, לכן אנחנו כרגע עוברים להצבעה. ומי שימשיך להפריע, אני אוציא אותו. תודה. נא להמשיך את ההצבעה.

סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:

היו"ר משה סולומון:

דיברתי עם היועצת המשפטית, זה בסדר גמור.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אבל זה לא החוק.

היו"ר משה סולומון:

אם תהיה בעיה, הייעוץ המשפטי יאמר לי. כרגע אין בעיה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

היו"ר משה סולומון:

חבר הכנסת בליאק, קריאה שלישית. נא לצאת.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אבל יש הצבעה.

היו"ר משה סולומון:

חבר הכנסת בליאק, נא לצאת. אתה תחזור להצבעה, נא לצאת עכשיו.

מירב בן ארי (יש עתיד):

באמצע הצבעות?

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

הוא יכול להוציא, הוא יקרא לו בסוף.

היו"ר משה סולומון:

אני אקרא לו, אני אקרא לו.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אתה יכול? אתה יכול?

היו"ר משה סולומון:

אני בדקתי את זה. בדקתי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא, הוא באמצע הצבעה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

בסדר, תקריא אותו.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

מי שמפריע – תוציא.

היו"ר משה סולומון:

הייעוץ המשפטי, יש איזושהי בעיה? אין בעיה, אנחנו ממשיכים. אין בעיה להציג ולהצביע על החוק כפי שהוצג. חברים.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

זה לא החוק הרלוונטי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני מאמינה לה. אני מאמינה לה.

גלעד קריב (העבודה):

המציעה אמרה שזה לא החוק.

היו"ר משה סולומון:

חברים, חבל.

אופיר כץ (הליכוד):

הייעוץ המשפטי אומר בסדר.

היו"ר משה סולומון:

נכון. מרגע זה אני מוציא אנשים, אם תמשיכו להפריע.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

על מה מצביעים - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

חבר הכנסת, על מה מצביעים? על איזה חוק מצביעים?

היו"ר משה סולומון:

קיבלנו אישור מהייעוץ המשפטי שאכן אין בעיה להצביע על הצעת החוק כפי שהיא כתובה לכם. תודה. נא להמשיך בהקראת השמות. תודה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

תוכל להקריא?

היו"ר משה סולומון:

לא צריך להקריא, זה כתוב.

סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:

קריאות:

היו"ר משה סולומון:

אתה תעלה, אתה תצביע. אתה הפרעת כאן וביקשתי ממך, קראתי אותך בשלוש קריאות.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

על זה ששאלתי שאלה?

היו"ר משה סולומון:

לא, על זה שהפרעת. כן, קראתי אותך בשלוש קריאות.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

תתבייש לך, תתבייש לך.

היו"ר משה סולומון:

תודה. נא לצאת.

סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:

רגע, קראתי את השם שלו.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

נגד.

סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:

היו"ר משה סולומון:

נא לצאת כרגע, נא לצאת.

סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:

היו"ר משה סולומון:

אנא, קראי שוב את שמות חברי הכנסת שטרם הצביעו.

סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:

היו"ר משה סולומון:

תודה. האם ישנם חברי כנסת באולם שטרם הצביעו?

סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:

היו"ר משה סולומון:

עוד חברי כנסת שטרם הצביעו? האם ישנם חברי כנסת שטרם הצביעו? אם כן, תמה ההצבעה. אם כן, תוצאות ההצבעה: 49 בעד, 35 נגד. אני קובע כי הצעת חוק הגשמת הזהות היהודית במרחב הציבורי, התשפ"ה–2025, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט לצורך הכנתה לקריאה הראשונה.

גלעד קריב (העבודה):

עלייה, קליטה ותפוצות.

היו"ר משה סולומון:

אם כן, הדיון יעבור לוועדת הכנסת לצורך קביעת ועדה.

היו"ר משה סולומון:

הודעה לסגנית מזכיר הכנסת.

סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:

תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת מסקנות ועדת המדע והטכנולוגיה בעקבות דיון בהצעה לסדר-היום של חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי בנושא: ההשלכות אי-מינוי שר בריאות קבוע במשך למעלה מארבעה חודשים על בריאות הציבור. תודה.

היו"ר משה סולומון:

חברת הכנסת מירב בן ארי, הודעה אישית, בקצרה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תודה, אדוני היושב-ראש. עלתה לכאן חברת כנסת וקראה לי "שקרנית" ו"רשלנית". אין לי בעיה להתמודד עם ביקורת, אבל כל מה שהקראתי, הקראתי מתוך החוק שעליו כתוב: גלית דיסטל אטבריאן, אליהו ברוכי – הוא כבר לא חבר כנסת כאן – מצטרפים חברי הכנסת יצחק קרויזר ואריאל קלנר.

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

מירב בן ארי (יש עתיד):

באמת אין לי בעיה. תקשיבי, אני לא רוצה להגיד עלייך כלום, יש כאן ילדים.

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

היו"ר משה סולומון:

חברת הכנסת גלית, אני אמרתי קודם שאנחנו מצביעים על מה שכתוב.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תני לי רק להגן על שמי הטוב. די, לא בא לי לדבר עלייך. אני רוצה להגן על שמי הטוב. אין הרבה דברים לבן אדם חוץ משם טוב, והוא עדיף משמן טוב. זה מה שכתוב. הינה, אדוני, מה כתוב כאן? עכשיו, אני רוצה להגיד, החוק הזה – ושיהיה ברור, זה מה שכתבת – אומר ששר המשפטים יכול להעמיד לדין בעצמו גם אם הפרקליטות מתנגדת, שאסור להפריע לתפילה במרחב הציבורי, שהרבנות תכריע במקרה של מחלוקות על מעמד קהילה – הכול כתוב – שתותקן מזוזה בכל מקום במרחב הציבורי, ושימי לב לשופט – קראתי מתוך החוק שלך – ועובד ציבורי, עובד ציבורי - -

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

- - - למה את לא מבינה?

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני לא איכנס לסיפור שלך. - - עובד ציבורי שיפר את החוק יודח על ידי השר.

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

זה - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

שר המשפטים יכול להעמיד לדין על הפרת חוק גם אם הפרקליטות מתנגדת.

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר משה סולומון:

חברי הכנסת, תודה, תודה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני, לא יעזור לך כלום, לי יש שם טוב.

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

אבל את שקרנית, מה - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

כשאת באה ואומרת שאני שקרנית, כשאני מקריאה – אז אני אומרת לך, לא יקרה.

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

- - - לגמרי, אלוהים, את ממשיכה בשקר.

מירב בן ארי (יש עתיד):

השר אבי דיכטר, אתה שומע? אבי, אני בטוחה שאתה שומע אותי. השר אבי דיכטר, אם אתה לא שומע אותי עכשיו אז אני מבינה שיש לך שמיעה סלקטיבית. שמע, אני רוצה להגיד לך משהו. ועדת שרים, אתה הקראת את התשובה, נכון? תהיה איתי רגע. אנחנו חברים, נכון? אתה מקשיב לי, אתה מאמין לי, אני יודעת את זה. "מוועדת השרים לענייני חקיקה נמסר כי ההצעה אושרה בכפוף להסכמות לערוך בה שינויים משמעותיים בהמשך" – שים לב – "בעיקר הורדת הסעיפים שנוהגים לסמכויות שר המשפטים ולהסמכת השופטים" – מה שהקראתי – "ולא תתקדם בלי השינויים האלה". המינימום של המינימום שמצופה ממך זה לבוא ולהגיד את העמדה של ועדת שרים. מה קרה לך?

היו"ר משה סולומון:

לא, שנייה, ועדת השרים אישרה זאת והעלתה. הנוהל הוא - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

אבל הוא השר - - -

היו"ר משה סולומון:

שנייה, הבנתי, בסדר גמור, אני רק אומר שוועדת השרים קיבלה את החומר, קיבלה את החוק, דנה בו והעבירה אותו להחלטה במליאה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אבל לא לא לא, אדוני. תן לי. ביקשתי לדעת מה עמדת ועדת השרים, כי בכל זאת, זה חוק דרקוני, זה חוק פסיכי, שנותן סמכות לשר המשפטים – אז ביקשתי, אני ביקשתי. למה אני, מירב בן ארי, צריכה לבקש את העמדה של ועדת השרים? מה קרה? כולה לחץ על הדלקת נרות? טיפה מינהל תקין.

טלי גוטליב (הליכוד):

מירב בן ארי (יש עתיד):

אל תפריעי לי. תראי מה אומרים בוועדת השרים.

היו"ר משה סולומון:

לא, לא, היא לא אומרת שבחוק, היא אומרת שהיא מבקשת.

טלי גוטליב (הליכוד):

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא, לא אמרתי.

היו"ר משה סולומון:

אבל היא מצפה, זה הכול, בסדר.

מירב בן ארי (יש עתיד):

את לא מקשיבה.

טלי גוטליב (הליכוד):

- - - את באמת משקרת כל הזמן.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תקשיבי, תפסיקי להפריע, שנייה. אני לא אדבר אליה. אני לא אדבר במקביל.

טלי גוטליב (הליכוד):

כל הזמן, כמה אפשר?

היו"ר משה סולומון:

טלי, חברת הכנסת טלי, הבנתי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

די, יש כללים בבית הזה.

טלי גוטליב (הליכוד):

כמה אפשר לשקר?

מירב בן ארי (יש עתיד):

כששר עולה הוא צריך לתת את העמדה של ועדת השרים.

טלי גוטליב (הליכוד):

- - - אין שקרנית כמוך.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מספיק כבר. וזה שדרסתם את האופוזיציה היום, כשחוק אחרי חוק של הקואליציה, אחרי זה דרסתם את הכנסת, כשלא טרחתם להביא את העמדה של ועדת השרים. באמת, למה שלא תיקחו D9 ופשוט תעברו על המקום הזה, תחסלו אותו? למה צריך ועדת שרים?

טלי גוטליב (הליכוד):

למה את משקרת? למה שלא תגידי אמת?

מירב בן ארי (יש עתיד):

למה צריך? למה?

טלי גוטליב (הליכוד):

- - - אמת באפך.

היו"ר משה סולומון:

תודה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תן לי רגע, היא מפריעה לי.

קריאות:

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני רוצה - - - תהיי בשקט רגע.

טלי גוטליב (הליכוד):

אמת - - -

היו"ר משה סולומון:

תודה, טלי, מירב מסתדרת לבד.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני רוצה להגיד לך משהו. עלתה לפה חברת הכנסת הזאת, באמת, ובמקום לדבר לגופו של עניין, כי הקראתי מהחוק שלה, אמרה לי: את, את הכנסת הבאה תראי מהבית. עכשיו אני רוצה להגיד, באמת, טיפ מסחבק, שהיה שנתיים בבית: קודם כול, אין שום בעיה להיות בבית. שום בעיה.

טלי גוטליב (הליכוד):

אז לכי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

החיים מלאים הפתעות באזרחות. עושים חיים, לא מקללים אותך – ואללה, האמת, לא רע.

טלי גוטליב (הליכוד):

למה - - - את המקללת הראשית.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תפסיקו כבר לחשוב שהכנסת הזאת היא מתת אלוהים, אלוקים.

היו"ר משה סולומון:

תודה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

היא לא.

טלי גוטליב (הליכוד):

את המקללת הראשית.

מירב בן ארי (יש עתיד):

שקט כבר, תהיי בשקט כבר.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. יש לך חמש שניות.

טלי גוטליב (הליכוד):

את חסרת חינוך, חסרת חינוך שכמוך.

היו"ר משה סולומון:

עברו חמש דקות.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני אומרת לך, אני אומרת לך - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

אתה המקללת הראשית. את המקללת הראשית.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תפסיקו כבר להתנשא.

טלי גוטליב (הליכוד):

את מקללת.

היו"ר משה סולומון:

תודה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תפסיקו כבר לחשוב שהכנסת הזאת - - -

קריאות:

מירב בן ארי (יש עתיד):

שקט כבר, שתיכן.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. חברת הכנסת מירב בן ארי, אני מבקש לסיים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אבל היא מפריעה לי, תן לי לסיים.

היו"ר משה סולומון:

נתתי לך - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

חסרת חינוך - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

הכנסת הזאת היא לא של אבא שלכם - -

היו"ר משה סולומון:

תודה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

- - ולא של אימא שלכם. הגלגל מסתובב, ויכול להיות מאוד שהיא תהיה בבית.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

בואו נגיד, אף אחד לא יבכה. תודה.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. לפני שאנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום, אני מקדם בברכה את הרב קווינסק והרב דוד דוידוב, אנשים ציוניים וערכיים שבאו לביקור בארץ חמדת אבות. ברוכים הבאים לארץ ישראל, והמשיכו לעשות טוב. יישר כוח.

נאור שירי (יש עתיד):

יש גם ילדים.

היו"ר משה סולומון:

נכון, אתה צודק. ברוכים הבאים, הילדים החמודים שנמצאים ביציע. ברוכים הבאים. חג חנוכה שמח לכולם.

היו"ר משה סולומון:

אם כן, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון – כשירות מיוחדת), התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת אביחי בוארון. אני מזמין את חברת הכנסת אביחי בוארון להציג את עמדתו מהצד במשך דקה.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מדובר בהצעת חוק שנשענת על שתי רגליים. נכון להיום המצב המקולקל הוא שיש נבחרת דירקטורים, נבחרת סגורה, פריבילגית, מצומצמת, שאותה אנחנו רוצים לפרק, פשוטו כמשמעו, ולפתוח את הייצוג בדירקטורים בחברות הממשלתיות לתושבי הפריפריה, לשכבות אוכלוסייה אחרות שאינן מיוצגות בנבחרת הדירקטורים. הנקודה השנייה – ועדת המינויים שממנה את הדירקטורים, יושב-הראש שלה נבחר על ידי היועץ המשפטי, והסגן של היושב-ראש נבחר על ידי היושב-ראש עצמו. מתוך שלושה חברים יש שליטה מוחלטת של הייעוץ המשפטי בוועדה הזאת. זה דבר הזוי, זה דבר מקולקל. לא שמענו באף פירמה שהיועץ המשפטי הוא זה שממנה את הדירקטורים, ואם כך, באף פירמה – גם בפירמה שנקראת מדינת ישראל – אסור שזה יקרה. לכן, אנחנו פותחים את נבחרת הדירקטורים, ואנחנו מפרקים, משנים את ועדת המינויים הזו, ובעזרת השם נפתח גם את החברות הממשלתיות לעם ישראל באופן שיבטא ויוציא לפועל את מדיניות הממשלה ומדיניות הציבור. מחזירים את הכוח לציבור ולעם ישראל.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. אני מזמין את השר דודי אמסלם להציג את עמדת הממשלה. בבקשה. הוא גם השר הממונה לעניין הזה, נכון?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

כמה זמן יש לנו להשיב?

היו"ר משה סולומון:

עשר דקות.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, קודם כול אני רוצה לברך את כל עם ישראל בחג חנוכה שמח.

קריאה:

חג שמח.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

חג שמח, חבר'ה. עכשיו בואו נעבור לעניין. זה אחד החוקים היסודיים, ועבדנו עליו כשנה וחצי. קודם כול אני רוצה לברך את חבר הכנסת בוארון על העבודה, על ההשתתפות בהכנת החוק, ובאמת שאפו גדול – השקעת חודשים איתי בעניין הזה, ובאמת תודה רבה.

קריאות:

היו"ר משה סולומון:

חברי הכנסת, אני מבקש לאפשר לשר להציג את עמדת הממשלה. תודה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

בואו נסכם, לפחות בחנוכה אל תפריעו לי. שיהיה נס. פעם בשנה אל תפריעו לי. בסדר?

יסמין פרידמן (יש עתיד):

היו"ר משה סולומון:

חברת הכנסת יסמין, קריאה ראשונה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

יסמין, גמרת לצרוח?

קריאות:

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אז תמשיכי. תגידי לי מתי את מפסיקה, כדי שאני אתחיל לדבר.

היו"ר משה סולומון:

אדוני השר, אני אדאג לשקט.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אני אמרתי, לפחות בחנוכה שיהיה נס חנוכה, אל תפריעו פעם אחת.

עדי עזוז (יש עתיד):

מירב בן ארי (יש עתיד):

איך אפשר? אי אפשר לעשות איתכם כלום.

נאור שירי (יש עתיד):

או שיהיה נס ותתפטרו. זה נס.

מירב בן ארי (יש עתיד):

זה נס חנוכה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

תראו, רבותיי, הצעת החוק הזו בעצם עשתה רוויזיה משמעותית ביותר בכל נושא חוק החברות.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

זה ממשלתי או פרטי?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

כרגע זו הצעת חוק פרטית.

היו"ר משה סולומון:

פרטית. אנחנו בטרומיות.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

בעזרת השם, בשבוע הבא – הצעת החוק הממשלתית. דרך אגב, מדוע אנחנו עובדים בשני מסלולים? שאלת שאלה טובה – בגלל שמר לימון מפריע לנו לעבוד. אדוני שר המשפטים, על דרך המלך – שנייה, אני מספר את האמת – אדוני שר המשפטים, על דרך המלך שר מגיש חוק, ומעבירים אותו ישר בוועדת שרים לענייני חקיקה ולכנסת. אנחנו לא מצליחים להעביר חוקים ממשלתיים, ואז אנחנו נאלצים – תבינו טוב – לבוא לחברי כנסת כדי שיציעו את זה כהצעת חוק פרטית. תראו לאן הגענו. כל זה, מר גיל לימון, יושב שם ומפריע, ולא נותן לקדם חקיקה ממשלתית – בן אדם פקיד ציבור, אדוני השר, שעובר כל יום עבירות פליליות - - -

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

רגע, אין הפרדת רשויות?

היו"ר משה סולומון:

חברת הכנסת מטי, תודה.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

הוא אומר שאין הפרדת רשויות - - -

היו"ר משה סולומון:

הוא מציג את עמדתו.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

- - - אסקופה נדרסת של הממשלה. אין הפרדת רשויות. זה מה שהוא אומר עכשיו.

היו"ר משה סולומון:

תודה, תודה. חברת הכנסת מטי צרפתי, תודה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אבל תנו לי לדבר. שאלת שאלה טובה, והיות שאנחנו פועלים ככה, אז תבינו למה. הרי אנחנו לא טיפשים - -

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

אין הפרדת רשויות.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

- - אלא אנחנו רוצים להסביר לכם איך זה עובד הלכה למעשה. מאז שאנחנו בממשלה הזאת, אנחנו לא מצליחים להעביר חוקים ממשלתיים. זה הפרדוקס המטורף שקורה פה – המטורף. בדרך כלל חבר כנסת, בהצעת חוק פרטית יותר קשה לו. פה הממשלה לא מסוגלת להעביר הצעת חוק. לכן נעזרנו בחבר הכנסת בוארון, והוא גם היה שותף איתי חודשים בניסוח החוק. עכשיו אני רוצה לומר ולדבר על המהות של החוק. בחוק החברות – עבדנו עליו שנה וחצי. שירי, תקשיב.

נאור שירי (יש עתיד):

כן.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אנחנו הקמנו ועדה ציבורית - - -

נאור שירי (יש עתיד):

לאומית.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

דקה. ועדה ציבורית – אתה יודע, כשאני נכנס לדבר, אני עושה משהו לעומק. שנה וחצי עברנו על החוק. לדעתי, בחוק הזה יש למעלה מ-60 תיקונים, ובנינו חוק לתפארת מדינת ישראל. אני אסביר גם במה.

נאור שירי (יש עתיד):

ואללה, דודי, אתה צריך להדליק משואה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אני אסביר.

קריאות:

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

חבר'ה. אני מציע לכם באמת באמת לקרוא את החוק.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

קראנו עכשיו.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אני אומר לכם – את החוק ואת התקנות - - -

היו"ר משה סולומון:

חברת הכנסת יסמין, החוק הזה בסוף יגיע לאחת הוועדות. בוועדה תוכלי לשאול שאלות ולדייק אותו. כרגע השר מציג את עמדת הממשלה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אני מציע לקרוא את החוק ואת - - -

יסמין פרידמן (הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי השואה):

רק שאלתי שאלה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

לא עכשיו, בסוף. אני אומר, תקראו את החוק ואת התקנות של החוק. לכן אני אומר, תראו את זה כמקשה אחת, ואז תראו את מה שעשינו פה בכל העניין. בזמנו הבוס שלכם הקים נבחרת דירקטורים. השינוי האזוטרי הכי גדול בחוק הוא ביטול נבחרת הדירקטורים, זה הסיפור כמעט הכי פחות חשוב פה. עכשיו, כשאני ביקשתי לבטל את נבחרת הדירקטורים, מה עשיתי? איך אתה משנה חוק? אתה מחפש את הסעיף כדי לשנות אותו. אדוני היושב-ראש, אני מחפש בחוק, ולא מוצא את הסעיף לשנות. זאת אומרת, מה עשינו? הגדרנו הגדרה שלא קיימת כדי לבטל אותה – תראו את האבסורד – בגלל שאין דבר כזה בחוק. ולכן אני מראה לכם איך בעצם עובדת מדינת ישראל – לא על פי חוק, על פי גחמות של אנשים שטוב להם. אדוני שר המשפטים, כשהם רצו, הם פסלו – לגבי השופט קולה, הם הלכו על הפרוצדורה. פה זה בניגוד לחוק, כל הנבחרת הזאת לא קיימת בחוק.

עדי עזוז (יש עתיד):

ומה עם סעיף 18ג?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

לכן עכשיו אני מסביר. בחוק החברות, על פי החוק הקיים, תנאי הבסיס לדירקטור הם מאוד מאוד בסיסיים. ולכן, מה שעשינו הלכה למעשה – ביטלנו את הדבר הזה שנקרא נבחרת, בגלל שזה דבר אליטיסטי, דבר שהוא מנוגד לחוק, דבר שפוגע בחופש העיסוק, פוגע בבני אדם. החברות שייכות לכל אזרחי מדינת ישראל - - -

עדי עזוז (יש עתיד):

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אני לא מכיר את שמך. מה שמך?

היו"ר משה סולומון:

חברת הכנסת עדי, את ביקשת להתנגד – אדוני השר. חברת הכנסת עדי, עדי - - -

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

מה שמך? אני לא מכיר.

עדי עזוז (יש עתיד):

תקרא. רשום פה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

לא יודע. פעם ראשונה שאני רואה אותך, אז לפחות אל תפריעי פעם ראשונה. פעם שנייה תפריעי לי.

היו"ר משה סולומון:

רק שנייה, אדוני השר. חברת הכנסת עדי, את ביקשת להתנגד – תעלי אחרי השר ותאמרי את דברייך.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

כן. החוק מתייחס לכל החברות כאילו מדובר באיזשהו סרט נע, שבעצם כל חברה זהה לחברתה – לא, אנחנו בנינו לכל חברה וחברה תעודת זהות. אנחנו קבענו גרעין ניהולי בכיר, גרעין ניהולי, גרעין כספי בכיר, גרעין כספי זוטר, אנשי מקצוע שבאים מתחום עיסוק החברה, צעירים, עולים חדשים, עמך ישראל, ובמקומות מסוימים גם אנשים שבעצם לא חייבים לעמוד אפילו בבסיס של תואר אקדמי להוציא את זה שהם תרמו לציבור. אני אתן דוגמה, ואמרתי אותה פעם. נגיד, בכפר הירוק - - -

קריאות:

עדי עזוז (יש עתיד):

מה יקבע מה זה עמך - - -

היו"ר משה סולומון:

אני רוצה להסביר שנייה. למה את צועקת? ביקשתי לא להפריע. את לא יכולה לצעוק עכשיו. הרי את עולה לענות כאן. נו, תכתבי.

היו"ר משה סולומון:

חברת הכנסת עדי, אמרנו שיהיה לך זמן. עכשיו הכרזתי, אמרתי לך שאת תעלי.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

לכן אני אומר, בכל חברה וחברה בנינו תעודת זהות, ולכל חברה יש דרישות שונות מחברתה, בוודאי התעשייה האווירית, הרכב הדירקטוריון שלה צריך להיות שונה מהכפר הירוק, פנימייה של ילדים. ולכן עשינו פה עבודת עומק יסודית ביותר. גם הגבלנו את כמות הדירקטורים ממספר עד מספר – יש חברות שיש ארבעה, יש חברות שיש 17. עשינו סדר בכל העניין הזה. ודאי ובוודאי גם על פי החוק, היועצת המשפטית – דרך אגב, עד היום גיל לימון עיכב שנה וחצי את החברים בוועדה לבחינת מינויים. אני מגיש לו כבר לפני שנה, כן? החברים גמרו קדנציה, הגשנו לו איזה שישה-שבעה אנשים – השופטת לבד, אין לה שופטי קו. אבל שנה הוא לא ענה. אני לא צריך להגיש לו, לא כתוב בחוק שהוא צריך לאשר, אבל אם הם יכולים לקחת את זה לעצמם, זה האימפריאליזם שלהם, כך מתנהלת המדינה. הכול, היועצת המשפטית – ואני לא מאשים אותה, זה גיל לימון הכול, הוא תוקע את הכול. החוק יושב בנסחות. הוא עבר את הכול, עבר את משרדי הממשלה – אני מספר לכם, הינה, היום בבוקר. הוא עבר את משרדי הממשלה – שנה וחצי אנחנו על החוק הזה. הקמנו ועדה אקדמית, דרך אגב, הקמנו ועדה אקדמית שתקבע את הסילבוס של מה זה קורס דירקטורים. היום עובדים על כל המדינה. זה כמה עולה חליפה ליתום. העיקר תשלם. יש אנשים שעושים עשרות מיליוני שקלים על גבם של אנשים מסכנים, אנשים תמימים. אז אנחנו קבענו שדירקטור יצטרך לעבור קורס דירקטור, ומי שיקבע מה סדר הקורס זה אנחנו, רשות החברות. הקמתי ועדה אקדמית, שהיא תקבע את זה. דרך אגב, עוד דבר חשוב, דירקטור יעבור תקופת סטז' של שנה, קודם כול נראה אם הוא מתפקד, ואם הוא מתפקד, נקבל חוות דעת – נמנה אותו. הכול עשינו ברמה המקצועית ביותר, עקב בצד אגודל.

היו"ר משה סולומון:

תודה, אדוני השר.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

ולכן אני אומר לכם, לא היה – אני לא מכיר; אני בכנסת הרבה זמן, ואני לא זוכר חוק כזה יסודי, שעבדו עליו כל כך הרבה זמן בצורה יסודית. פתחנו את זה, דרך אגב, להערות הציבור, קיבלנו מאות הערות והטמענו חלק לא קטן מהערות הציבור בתוך החוק. אז לכן אני אומר גם לגיל לימון: תקשיב, זה בנסחות, לא אצלך. הבנתי שמחר בבוקר אתה הולך לקדם ישיבה, לא קשור אליך - -

היו"ר משה סולומון:

תם הזמן. משפט סיכום.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

משפט. - - לא קשור אליך. אתה משתמש בסמכות שאין לך לרעה, ואני מזהיר אותך, אל תתערב בתחומים לא שלך ואל תפריע לי בעבודה. תודה רבה.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. אני מזמין את חברת הכנסת עדי עזוז להתנגד להצעת החוק.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אתה מאיים - - -

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אני לא מבין את העברית שלך, לא מבין מה אתה אומר.

עדי עזוז (יש עתיד):

היי, מה זה "אני לא מבין את העברית שלך"?

היו"ר משה סולומון:

בינתיים אני מקדם בברכה את אנשי הציבור מאזן ואמל ספורי וג'וזיף חביש, אנשי ציבור מהמגזר הדרוזי בצפון. ברוכים הבאים לכנסת ישראל.

עדי עזוז (יש עתיד):

בושה וחרפה, מה שהוא אמר לחבר הכנסת. "אני לא מבין את העברית שלך, מה אתה אומר" - - -

היו"ר משה סולומון:

אני מבקש מכולם לכבד זה את זה. אנחנו דוגמה לכל החברה הישראלית. תודה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

לא, לא, אין סימטריה. כששר מעליב באמירות גזעניות חבר כנסת, אין פה סימטריה - - -

עדי עזוז (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה - - -

היו"ר משה סולומון:

אני מבקש מכולם, מכולם, גם ממני.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

כששר מעליב באמירות גזעניות כלפי חבר כנסת - - -

היו"ר משה סולומון:

תודה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

שיכבד אותו. אין פה סימטריה, יש פה גזענות מבחילה - - -

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

כשהוא מדבר באמירות גזעניות, זה לא יכול לעבור על סדר-היום - - -

אפרת רייטן מרום (העבודה):

"אני לא מבין את העברית שלך" – הוא חושב שזו אמירה - - -

היו"ר משה סולומון:

אני לא שמעתי את זה, אבל אני מבין. תודה, תודה, חברים. תפקידנו - - -

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

לא, אין סימטריה - - -

היו"ר משה סולומון:

בסדר, נשמעו עוד דברים.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אפס מאופס. אפס. אתה אפס.

עדי עזוז (יש עתיד):

תפקידנו לכבד זה את זה, ולא ייעשה כך בכנסת ישראל. תודה. אני דורש את זה גם מעצמי.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

אני מבינה שזה עכשיו הקטע, לדבר על המוצא של האנשים, על המבטא שלהם - - - גועל נפש.

היו"ר משה סולומון:

אני דורש את זה גם מעצמי. אני דורש את זה גם מעצמי.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

דווקא אתה צריך להבין את זה.

היו"ר משה סולומון:

אני מבין, תודה רבה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

הוא מדבר באמירות גזעניות - - -

עדי עזוז (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש - - -

היו"ר משה סולומון:

אדוני השר, אדוני השר - - -

מיקי לוי (יש עתיד):

הוא גזען ברמה הנמוכה ביותר.

היו"ר משה סולומון:

אדוני השר, אם מישהו נפגע מדברים, אז ראוי שאנחנו נציג את הדברים. זה לא תקין.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אני לא מבין את המבטא שלו, לא שמעתי.

מיקי לוי (יש עתיד):

הוא גזען ברמה הנמוכה ביותר.

היו"ר משה סולומון:

תודה, חברים. חברים, תודה רבה. חברת הכנסת עדי עזוז, בבקשה.

עדי עזוז (יש עתיד):

אדוני יושב-ראש, כנסת נכבדה - - -

היו"ר משה סולומון:

שנייה, שנייה אחת.

נאור שירי (יש עתיד):

איזו "כנסת נכבדה"?

עדי עזוז (יש עתיד):

זה מה שבאתי להגיד, שכתבתי "כנסת נכבדה".

היו"ר משה סולומון:

חברי הכנסת, אני מבקש, אני מבקש שנייה להרגיע.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אם הוא היה אומר לך שהוא לא מבין את העברית שלך, איך היית מגיב?

היו"ר משה סולומון:

שמעתי, אני מבקש להרגיע. אני מבקש. שמעתי, שמעתי - - -

נאור שירי (יש עתיד):

מה שמעת?

היו"ר משה סולומון:

שמעתי, לכן אני אומר את הדברים כאן מעל בימת הכנסת: לא ראוי ולא מכובד לפגוע, בוודאי לא בחבר כנסת, בוודאי על שפה כזו או אחרת. גם אנוכי, גם אנוכי בתוך העניין הזה. ואני מבקש. אדוני השר אמר את זה, שהוא לא הבין, אין לו שום כוונה – אדוני השר אמר שאין לו שום כוונה לפגוע. הוא ביקש להבין, זה הכול. תודה רבה, ממשיכים.

נאור שירי (יש עתיד):

מה, זהו?

היו"ר משה סולומון:

זה מה שאדוני השר אמר. אנחנו נאפשר אחרי זה לומר עמדה מהצד. תודה רבה. שלוש דקות לרשותך.

נאור שירי (יש עתיד):

למה עמדה מהצד?

היו"ר משה סולומון:

לבליאק. הוא ביקש.

נאור שירי (יש עתיד):

למה מהצד?

היו"ר משה סולומון:

כי זה החוק, זה הכללים. תודה.

נאור שירי (יש עתיד):

הודעה אישית.

היו"ר משה סולומון:

הודעה אישית מהצד. מה אמרתי?

נאור שירי (יש עתיד):

אמרת "מהצד", הודעה אישית זה לא מהצד.

היו"ר משה סולומון:

אוקיי, אני מתקן.

עדי עזוז (יש עתיד):

אדוני היושב בראש, כנסת שלצערי היא לא נכבדה ולא מכובדת, לפני שאני אתייחס לחוק עצמו, שאליו אני רוצה להתנגד, אני רוצה להגיד לחבר הכנסת אמסלם – לפני שעליתי לפה הוא אמר לחברי, חבר הכנסת ולדי: מה אמרת? אני לא מבין את העברית שלך". אתה מרוקאי, אני מזרחית, אני, בתפקיד הקודם שלי, ניהלתי עמותה לנערות וצעירות בסיכון. היו שם מכל הגוונים, עם מבטא רוסי, עם מבטא באמהרית, עם מבטא מרוקאי, כל מבטא שתרצה היה בחצר. בחיים שלי לא העזתי לדבר כך למישהי ולהגיד על המבטא הישראלי שלה, על השפה העברית שלה. ואתה יודע, יש פה יושב-ראש שהוא סגן יו"ר הכנסת, שנמצא פה מדי פעם, והוא אמר לי משפט בתחילת הדרך שאני זוכרת אותו, ואולי אני אצטט אותו גם לך: הדברים של כל אחד מאיתנו מעידים אך ורק על הדובר.

היו"ר משה סולומון:

סליחה, לא, לא מוחאים כפיים כאן.

עדי עזוז (יש עתיד):

אז אולי נמחא כפיים לאמסלם. על גזענות נמחא כפיים. חבר הכנסת אמסלם, יש לי שאלה אליך, אני אשמח לתשובה של כן או לא.

היו"ר משה סולומון:

חברים, דיברתי על זה קודם לכן, לא היית כאן. אני מסכים עם זה, ואני חושב שהשר לא התכוון לפגוע. הוא ביקש להגיד דבר מסוים, הדברים לא נאמרו - - -

עדי עזוז (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, הוא יכול גם להגיד לך את זה על המבטא שלך. זו בושה וחרפה שהוא מדבר כך.

מיקי לוי (יש עתיד):

אדוני לא רשאי לפרשן את השר, עם כל הכבוד.

היו"ר משה סולומון:

הדברים לא נאמרו מעל בימת הכנסת. אני מבין שזה נאמר שם בין שני אנשים. השר אמר את דבריו. אני מבקש לאפשר - - -

עדי עזוז (יש עתיד):

"השר" – תקרא לו "אמסלם", הוא לא ראוי לתואר כבוד שר. סבתא שלי דיברה עם מבטא תוניסאי כבד, אז הוא היה אומר גם לה: אני לא מבין אותך?

היו"ר משה סולומון:

סליחה, חברת הכנסת עדי עזוז - - -

עדי עזוז (יש עתיד):

זו בושה, תגיד לו שזו בושה.

היו"ר משה סולומון:

חברת הכנסת עדי עזוז, הוא שר במדינת ישראל. כמו שאני קורא לך "חברת כנסת", גם הוא שר במדינת ישראל.

עדי עזוז (יש עתיד):

אל תלמדו ביציע, לא מתנהגים כך, זאת לא התנהגות של שר בישראל, זו לא התנהגות. לעניין החוק עצמו, חבר הכנסת אמסלם, יש לי שאלה, ואני אשמח לתשובה של כן או לא. לפני הקמת הנבחרת של הדירקטורים, האם החברות היו במינוס של כ-60 מיליון שקלים, כן או לא?

יסמין פרידמן (יש עתיד):

600.

עדי עזוז (יש עתיד):

600, סליחה. כן או לא?

מיקי לוי (יש עתיד):

כן.

עדי עזוז (יש עתיד):

התשובה היא כן. מה קרה אחרי שהנבחרת קמה? אתה יודע להגיד בתשובה של כן או לא האם היא עברה לפלוס של מאות מיליונים? התשובה היא כן. ואתם רוצים עכשיו, בתוך חקיקה, לקדם פריפריה, מזרחים, וגם כתבתם פה משהו על נשים, אולי תכף נתייחס לזה – הכול בלבולי מוח. אתם רוצים לקדם את הפריפריה? אני מזרחית. ההורים שלי, אגב, אפילו 12 שנות לימוד לא היו להם, ואני חברת כנסת, איך? לא הקלו עליי אף פעם. עשיתי תואר ראשון במשפטים בהצטיינות וגם תואר שני במשפטים ומגדר בהצטיינות. מי שרוצה לעזור לילדים בפריפריה, לליאל כהן משדרות, שייתן לה בריאות, שייתן לה רווחה, שייתן לה תרבות, שייתן לה חינוך. להגיד: אני בפריפריה, אני נותן פה העדפה לפריפריה? – אין פה העדפה לפריפריה ולו במיל, לו במילה אחת. מה כן יש כאן? בואו נראה: תתאפשר זיקה אישית או עסקית לשר משרי הממשלה, וכן יתאפשר מינוי של זיקה פוליטית לשרי הממשלה.

היו"ר משה סולומון:

משפט סיכום.

עדי עזוז (יש עתיד):

משפט סיכום. תכתבו בהצעת חוק שאתם רוצים לאפשר שחיתות. לפני שאתם הגעתם היה מן המפורסמות שהמחוקק לא משחית מילותיו לריק, ואתם רוצים למסד שחיתות.

היו"ר משה סולומון:

תודה.

עדי עזוז (יש עתיד):

לא, רגע, אדוני, הפריעו לי ואני רוצה לקחת עוד דקה.

היו"ר משה סולומון:

לא, את לא יכולה לקחת דקה. נא לסיים, סליחה.

עדי עזוז (יש עתיד):

אני אגיד משפט אחרון.

היו"ר משה סולומון:

משפט סיכום.

עדי עזוז (יש עתיד):

משפט סיכום. ביקשתם גם לתת ביטוי הולם לייצוג של שני המינים, ואני רוצה להגיד על זה משהו: אחד, תכתבו "שוויון" ולא "הולם"; ושנית, אתם כל כך מתעקשים - - -

היו"ר משה סולומון:

את יכולה את ההערות האלה – אני אומר, יש דיון בוועדה, את יכולה להציג את זה שם. תודה.

עדי עזוז (יש עתיד):

אוקיי, אז אני אגיד משפט אחרון. מרדדים פה כל כך הרבה את התנאים – מנכ"ליות הם לא הצליחו למצוא למשרדי הממשלה, אבל כל כך מרדדים פה, אדוני היושב-ראש, את הקריטריונים, שאני בטוחה שלפחות פה תצליחו למצוא נשים לתפקיד.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה.

עדי עזוז (יש עתיד):

למה? אתם יודעים מה הכי חשוב, איזה משפט יש מפורסם - - -

היו"ר משה סולומון:

אני לא רוצה להוריד אותך מעל הבימה, אני מבקש לסיים.

עדי עזוז (יש עתיד):

אם את השר לא הורידו, אולי שאותי יורידו. אני אגיד משפט אחרון.

היו"ר משה סולומון:

נא לסגור את המיקרופון. נא לסגור את המיקרופון. להוריד אותה.

עדי עזוז (יש עתיד):

בפמיניזם אומרים: איך נדע שהפמיניזם הגיע? כשנשים בינוניות יכהנו בתפקידים בכירים. אז אולי את זה ממשלת הימין תביא לנו. תודה.

היו"ר משה סולומון:

חבל שאת מתנהגת כך, ממש לא מכובד. אפשרתי לך דקה יותר, נתתי לך להביע את התנגדותך - - -

עדי עזוז (יש עתיד):

חבל שאני מתנהגת כך? היית צריך להוציא את אמסלם.

היו"ר משה סולומון:

סליחה, את לא תגידי לי מה לעשות כאן.

עדי עזוז (יש עתיד):

הוא גזען.

היו"ר משה סולומון:

את לא תגידי לי מה לעשות כאן. שמעתי את הדברים שלך, תודה רבה.

עדי עזוז (יש עתיד):

הוא אומר "אני לא מבין את העברית שלך" לדובר רוסית, זו בושה.

היו"ר משה סולומון:

חבל, חבל. קשטי עצמך. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון – הרחבת הייצוג והגיוון לחברות הממשלתיות) – סליחה, אתה צודק. זה לא אישי, אביחי. נאפשר להגיב על ההתנגדות ליוזם החוק, חבר הכנסת אביחי בוארון. בבקשה, שלוש דקות. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. סליחה על המעבר.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, קודם כול, גברת עזיז, חברת הכנסת עזיז – איפה היא? עזוז, עזוז, עזוז וגבורה. אני רוצה לומר – חבל שהיא לא פה. אני רק שנה וחצי בבית הזה, מהיום הראשון השתדלתי לכבד כל אדם – אופוזיציה, קואליציה – קודם כול אנחנו בני אדם. אני חושב שלא מכובד ולא רציני להתייחס כך לשר בישראל.

קריאות:

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

חברים, לעמוד כאן ולהגיד, זה לא שר, זה אמסלם – זה לא רציני, זה לא מכובד, וראוי לגנות גם את הדברים האלה. זה דבר ראשון. דבר שני, אני רוצה לומר תודה רבה למורי ורבי השר דודי אמסלם. ביחד עמלנו על החוק הזה, על הניסוח שלו - - -

נאור שירי (יש עתיד):

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

מורי ורבי השר דודי אמסלם, הלוואי שיגיעו מעשיך לקרסוליו.

קריאות:

רם בן ברק (יש עתיד):

נו, באמת.

היו"ר משה סולומון:

חברי הכנסת.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

רם.

היו"ר משה סולומון:

חברי הכנסת.

נאור שירי (יש עתיד):

- - - מראה לכל חבר כנסת.

היו"ר משה סולומון:

חבר הכנסת רם בן ברק - - - זה שלו, זה לא שלך.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

עמלנו על החוק הזה - -

נאור שירי (יש עתיד):

היו"ר משה סולומון:

חבר הכנסת נאור שירי, תודה.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

- - חודשים ארוכים, טייבנו אותו וזיקקנו אותו במטרה אחת – ועכשיו אומר מהי המטרה. אני שמח שראש האופוזיציה – נכנס ויצא? הינה, ראש האופוזיציה פה. אדוני ראש האופוזיציה, אדוני ראש האופוזיציה, אשמח שתקשיב. תודה. עומד פה ראש האופוזיציה, ואומר את הדברים הבאים: אתם, אתם הימין - - -

רון כץ (יש עתיד):

בוארון, היא אומרת שהיא לא אמרה את זה.

היו"ר משה סולומון:

שנייה, שנייה, חבר הכנסת בוארון. עדי, את אמרת?

רון כץ (יש עתיד):

לא, היא אומרת שלא.

עדי עזוז (יש עתיד):

- - - הוא לא שר - - -

היו"ר משה סולומון:

את אמרת, אני הערתי לך על כך. הוא לא שר – זה מה שהוא אומר לך. להגיד לאדם שהוא שר – שהוא לא שר – זה לא מכובד – אני עוזר לך. אי-אפשר להגיד שלא אמרת, עם כל הכבוד. אמרת, זה מוקלט. בבקשה.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

עומד פה ראש - - -

גלעד קריב (העבודה):

הוא שר גרוע וחרפה לממשלה.

היו"ר משה סולומון:

זו כבר עמדתך, אבל הוא שר בממשלת ישראל.

גלעד קריב (העבודה):

הוא שר בזוי שמבזה את - - -

היו"ר משה סולומון:

סליחה, סליחה. חבר הכנסת גלעד קריב, קריאה ראשונה.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

חבר הכנסת קריב, אתה יודע, ואני רואה עליך שלא דיברת לגופו של אדם. אנחנו לא מדברים לגופו של אדם. זהו.

נאור שירי (יש עתיד):

אל תגיד - - -

היו"ר משה סולומון:

תודה, חברים.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

עכשיו עומד פה ראש האופוזיציה – עומד פה ראש האופוזיציה, שלצערי יצא, ואומר את הדבר הבא: הקואליציה ויתרה על האופוזיציה. הוא אומר לקואליציה: אתם ויתרתם עלינו, ויתרתם על האופוזיציה.

קריאות:

היו"ר משה סולומון:

חברי הכנסת, תודה רבה. תודה רבה.

מיקי לוי (יש עתיד):

לא על האופוזיציה, עלינו, על עם ישראל.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

עליכם, על האופוזיציה. ואני רוצה לומר ליאיר לפיד: האם אי פעם שללנו את יאיר לפיד או את רם בן ברק או את מיקי לוי? האם אמרנו רק לא ביבי? איך אפשר להיות כל כך מנותקים? איך אפשר להיות כל כך מנותקים? מה זה?

קריאות:

מירב כהן (יש עתיד):

למה? למה?

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. חברי הכנסת.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

מירב, איך את יכולה להיות חלק מהדבר הזה?

היו"ר משה סולומון:

חברת הכנסת מירב בן ארי, תודה.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

מי אמר רק לא ביבי? מי אמר רק לא ביבי, מירב? לא יאומן. לא יאומן.

מירב כהן (יש עתיד):

מה הוא כואב לך, מה? אנחנו שנינו מאותו מקום.

היו"ר משה סולומון:

חברת הכנסת מירב בן ארי, תודה.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

אתם שוללים חצי מהעם אם לא יותר מחצי מהעם. ואתם שואלים אם אנחנו שוללים אתכם.

מירב כהן (יש עתיד):

מי שלל? אני שוללת אותך? מה אתה מבלבל את המוח?

היו"ר משה סולומון:

חברת הכנסת מירב בן ארי, תודה.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

איזה ניתוק. נבחרת הדירקטורים היא תוצר של הניתוק הזה.

מירב כהן (יש עתיד):

אף אחד לא שולל, תפסיק עם רגשי הנחיתות האלה. על מה אתה מדבר?

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

אותם פריבילגים שגודרים את עצמם בגדר אחת - - -

מיקי לוי (יש עתיד):

זה היה - - -

מירב כהן (יש עתיד):

מה זה פריבילגים - - -

היו"ר משה סולומון:

חבר הכנסת מיקי לוי, תודה רבה. חברת הכנסת מירב בן ארי, את בקריאה שלישית.

מיקי לוי (יש עתיד):

זה היה בממשלת בנט, זה היה בממשלת נתניהו - - - בממשלה של נתניהו, על מה אתה מדבר?

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא מחקת לי את הזה - - -

היו"ר משה סולומון:

אי-אפשר למחוק עד שאנחנו מוציאים אותך. נא לצאת.

מירב כהן (יש עתיד):

אתה קראת לי לצאת?

היו"ר משה סולומון:

כן, קריאה שלישית, מה אני אעשה? אני קורא לך כבר ארבע פעמים. נא לצאת. תודה.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, תן לי לסיים את הדברים.

היו"ר משה סולומון:

אני אתן לך.

מירב כהן (יש עתיד):

- - - שאיפסתם את הקריאות. זה לא מתאפס - - - בעיה.

היו"ר משה סולומון:

לא מאפסים. זה לא מתאפס.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

נבחרת הדירקטורים והוועדה המקולקלת שנשלטת על ידי הייעוץ המשפטי לממשלה – זה לא קשור ליועצת הזאת, זה קשור לזה שיושב-ראש הוועדה מתמנה על ידי היועץ המשפטי לממשלה וממנה את הסגן שלו - -

היו"ר משה סולומון:

משפט לסיכום.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

- - ובעצם הייעוץ המשפטי לממשלה שולט במינוי הדירקטורים בחברות הממשלתיות.

היו"ר משה סולומון:

תודה, נא לסכם.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

איך זה יכול להיות? וזה נובע רק מסיבה אחת: אתם רוצים לשמר את שלטון האליטות. אנחנו לא ניתן לכם את הדבר הזה.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

לא בזה, לא בבית המשפט, לא בשום מקום אחר. זהו.

קריאות:

היו"ר משה סולומון:

תודה, תודה רבה.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

המדינה תחזור לעם, זה מה שיקרה. אתם תמשיכו להיות מיעוט הולך ונעלם, ואנחנו נחזיר את המדינה לעם. זה ייקח לנו זמן. אנחנו נילחם בזה, אבל נעשה את כל מה שדרוש כדי להחזיר את המדינה לעם.

קריאות:

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. חבר הכנסת בוארון, תם זמן. תודה. חברי הכנסת, תודה רבה. אני מבין שזה נושא כאוב ומתסיס. תודה רבה לכולם.

מיקי לוי (יש עתיד):

- - - טבח 7 באוקטובר, איזה החזרתם את המדינה?

היו"ר משה סולומון:

אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון – הרחבת הייצוג והגיוון בחברות הממשלתיות), התשפ"ה–2025. ההצבעה הזאת תהיה הצבעה שמית. אנא קראי בשמות חברי הכנסת. הצבעה שמית

סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:

היו"ר משה סולומון:

אנא קראי שוב בשמות חברי הכנסת שטרם הצביעו.

סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:

היו"ר משה סולומון:

ברוכים הבאים לתלמידים. כל הכבוד.

סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:

היו"ר משה סולומון:

האם ישנם באולם חברי הכנסת שטרם הצביעו? יצחק קרויזר? לא. הוא בטלפון. האם ישנם באולם חברי הכנסת שטרם הצביעו? האם ישנם באולם חברי הכנסת שטרם הצביעו? אם כן, תמה ההצבעה. להלן תוצאות ההצבעה: 46 בעד, 35 נגד. אני קובע כי הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון – הרחבת הייצוג והגיוון בחברות הממשלתיות), התשפ"ה–2025, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדת החוקה, חוק משפט להכנתה לקריאה הראשונה.

נאור שירי (יש עתיד):

ועדת הכספים.

היו"ר משה סולומון:

אם כן, זה יעבור לוועדת הכנסת לקביעת ועדה מתאימה.

היו"ר משה סולומון:

לפני הצגת החוק הבאה, אני מזמין את חבר הכנסת ולדימיר בליאק להודעה אישית מהדוכן. בבקשה, לרשותך חמש דקות.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אולי לא כולם שמעו, אז אני רק אספר מה היה פה. עמד כאן דודי אמסלם לפני שעה קלה מעל הדוכן והשמיע איום מאפיוזי על המשנה ליועצת המשפטית לממשלה. כשהוא ירד מהדוכן, אז אמרתי לו: למה לאיים? ואז הוא זרק לי: אני לא מבין את העברית שלך, כמה פעמים. אני חושב שכולם שמעו את זה. אז ראשית, זה מעניין. אני אשמח, אולי בהזדמנות אתה תספר מדוע אתה לא מבין את העברית שלי. אולי העברית שלי יותר טובה משלך, אז זאת הסיבה שאתה לא מבין אותה, ועדיין, זה מעניין. אבל אתה מבין שזה הרבה מעבר. לפני חודש, כשהוא אמר שאני לא עבדתי בארץ, ועניתי לו מהדוכן, והסרטון שלי הגיע למעל מיליון צפיות, פנו אליי מאות אנשים. והרבה מאוד אנשים מעדות המזרח, הרבה מאוד ישראלים מעדות המזרח סיפרו לי שהדרך שלי הזכירה להם את הדרך של ההורים שלהם, וזה היה מאוד מאוד מרגש. הרבה מאוד אנשים. אני מייצג אותם הרבה יותר ממך, דודי אמסלם. אני מייצג אותם, לא אתה. אני גאה בשם שלי. אני גאה בשפת האם שלי. אני גאה במבטא שלי. אני גאה בדרך שלי. אני גאה שעליתי לארץ בגיל 25 בלי לדעת מילה אחת בעברית והשקעתי הרבה מאוד זמן כדי ללמוד את השפה הזאת. הגזענות הזאת, פעם אחר פעם, היא שמפרקת את החברה הישראלית. אנשים כמוך – אנחנו חייבים להוקיע אותם ולהקיא אותם מתוכנו. אתה איש מושחת. אתה איש בזוי. אני כבר לא מדבר על זה שאתה שר כושל. אתה פשוט גזען. אני גאה לייצג כאן, בכנסת ישראל, 1.2 מיליון עולים מחבר העמים. אני גאה בזה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

גם, גם 1.2 מיליון. אתה מייצג הרבה יותר.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אני גאה בזה. וכשאתה מנסה לפגוע בי, ואתה לא מצליח לפגוע בי, אתה פוגע בהם. ואני לא אתן לך, אני לא אתן לך לפגוע בהם. פעם אחר פעם אני אעלה לפה ואני אגיד לך את האמת בפרצוף. אתה שומע אותי עכשיו היטב. אתה גזען, אתה צריך להתבייש, ואנחנו לא ניתן לך להמשיך ולפרק את החברה הישראלית. תודה.

היו"ר אליהו רביבו:

תודה רבה.

היו"ר אליהו רביבו:

הודעה מפי סגנית המזכיר.

סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:

תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת, הצעת חוק עידוד יישוב עירוני מעורב (הוראת שעה), התשפ"ו–2025, של חבר הכנסת ניסים ואטורי וקבוצת חברי הכנסת. תודה.

היו"ר אליהו רביבו:

הצעת החוק נומקה ונשמעה בעניינה תשובת הממשלה ביום 11 ביוני 2025, ולכן אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק רמת הגולן (תיקון – פיתוח וחיזוק רמת הגולן, וקביעת יום לציון רמת הגולן), התשפ"ה–2025. הצבעה.

אופיר כץ (הליכוד):

שמית.

היו"ר אליהו רביבו:

זו עדיין הצבעה. הצבעה שמית

סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:

אלעזר שטרן (יש עתיד):

היו"ר אליהו רביבו:

הוא היה בהיסח הדעת.

סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:

אי-אפשר לשנות.

היו"ר אליהו רביבו:

זה גם לא ישנה את התוצאות. הוא יכול להגיד את זה לפרוטוקול.

סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:

בסדר, צריך לעבור לסבב השני.

היו"ר אליהו רביבו:

אוקיי, אנחנו נעבור לסבב השני.

סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:

היו"ר אליהו רביבו:

האם יש מי שנוכח באולם ולא הספיק להצביע?

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אני מבקש לפרוטוקול.

היו"ר אליהו רביבו:

חבר הכנסת אלעזר שטרן מבקש להודיע לפרוטוקול, בלי להשפיע על תוצאת ההצבעה, שבשל היסח הדעת הוא הצביע בעד אך התכוון לנגד. בסדר? נרשם בפרוטוקול.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

בטעות.

היו"ר אליהו רביבו:

בטעות, היסח הדעת. התוצאה היא אותה תוצאה וההודעה היא אותה הודעה. הסתיימה ההצבעה. עובדי סיעות, בבקשה לשמור על השקט באולם. אלה הן תוצאות ההצבעה: 48 תמכו בעד, ארבעה התנגדו, אחד נמנע. לפיכך, אני קובע בזאת, כי הצעת חוק רמת הגולן (תיקון – פיתוח וחיזוק רמת הגולן, וקביעת יום לציון רמת הגולן), התשפ"ה–2025, עברה בקריאה הטרומית ותעבור להמשך דיון והכנה לקריאה ראשונה בוועדת חוץ וביטחון.

היו"ר אליהו רביבו:

חבריי חברי הכנסת, אנו נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון – הפעלת שירותי מים וביוב על ידי רשות מקומית), התשפ"ה–2025. מופיע פה תשפ"ה, אבל זה תשפ"ג? אני מתחיל עם גינזבורג.

קריאה:

גינזבורג כבר נימק. מתחילים מהמוצמדת, עם ווליד טאהא. זו הצמדה, זה ביחד.

היו"ר אליהו רביבו:

אז לאור העובדה שהמציע הראשי כבר נימק, אנחנו נעבור להצעה הבאה.

היו"ר אליהו רביבו:

הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון – הפסקת התקשרות עם חברה), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת ווליד טאהא. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מכובדי היושב-ראש, חוק תאגידי המים המקורי משנת 2001 למעשה לא השאיר ברירה בפני רשויות מקומיות ועיריות וחייב כל רשות מקומית להתאגד אחד מהתאגידים. כמובן, היו רשויות שהיה להן תאגיד ספציפי שלהן, כי מספר התושבים ביישוב עונה על הקריטריון. הצעת החוק שלי באה לשחרר רשות מקומית שיש לה את הכלים לנהל את משק המים לבדה, לתת לה את האפשרות לפרוש מתאגיד מים ולנהל את משק המים שלה באופן עצמאי לחלוטין. למה אני מציע את ההצעה? כי תאגידי המים הוקמו במקור כדי לייעל את שירות המים ביישובים, וכמובן גם הביוב, אבל התוצאה הייתה הפוכה מזה. התוצאה הייתה שהשירות לא התייעל באמת, ועל כן אני מציע שרשות מקומית שתרצה לפרוש מתאגיד מים – לעשות זאת ולנהל את משק המים שלה באופן עצמאי. תודה רבה.

היו"ר אליהו רביבו:

טוב, להצעת החוק המוצמדת יעלה וישיב בשם הממשלה כבוד השר דודי כהן.

קריאה:

אמסלם.

היו"ר אליהו רביבו:

דודי כהן מוזמן לעלות ולהשיב בשם הממשלה את עמדתה. אני דרוך. אתה עולה – אני דרוך, אני יודע.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אליהו היקר, חג חנוכה שמח. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חבר הכנסת ינון אזולאי, שב, לא משנה, כל כיסא.

נאור שירי (יש עתיד):

תגיד, דודי, אתה מתנצל?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

שירי, מספיק. אתה יודע שאותך אני גם מחבב.

נאור שירי (יש עתיד):

אבל למה אתה לא מתנצל?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

על מה?

נאור שירי (יש עתיד):

על מה שאמרת - - -

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

מה אמרתי לה?

נאור שירי (יש עתיד):

די, נו.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

זה בן אדם שמעלה רעל מלמעלה עד למטה, מעולם לא ראיתי אותו לא מקלל.

נאור שירי (יש עתיד):

די, נו. מה הבעיה להתנצל?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

נו, מספר. מה אמרתי לו – לא הבנתי את העברית שלו? לא הבנתי. מה אמרתי?

נאור שירי (יש עתיד):

זה לא משהו שאומרים.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

לא הבנתי, לפעמים אני לא מבין את העברית שלך.

נאור שירי (יש עתיד):

של מי?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

שלך.

נאור שירי (יש עתיד):

אני רוצה הודעה אישית.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

נו, מה הבעיה? לא הבנתי, על זה אתם זה?

נאור שירי (יש עתיד):

אה, אתה כאילו מתנקם?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

הרי אתם אלופי עולם בלעשות גלים סתם. אמרתי לגברת מסוימת: בואי צחצחי את הנעליים של זה – מה? לא הבנתי. פתחתם אולפנים. אבל לי אומרים שאוויש – דרך אגב, שאוויש זה לא רק לצחצח נעליים – זה לכבס, זה לגהץ, זה לבשל, לצחצח נעליים, לנקות לו את הבית. שאוויש של אשכנזים אני.

נאור שירי (יש עתיד):

מה אתה?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

היא קוראת לי ככה. אבל מה? הזמינו אותה לכל האולפנים עם הפן לדבר איך אמסלם מדבר. לכן אני אומר לכם בגדול, טלו קורה מבין עיניכם. דרך אגב, אני מקפיד לא להעליב אנשים, אלא אם כן האנשים - -

נאור שירי (יש עתיד):

אבל אתה מעליב.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

את מי?

נאור שירי (יש עתיד):

העלבת.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

- - אנשים שמומחים בהעלבות של אנשים אחרים. דרך אגב, הוא עלה לכאן – שמעת מה הוא אמר: מושחת, נבזה. דרך אגב, כמעט שלא הייתה מילה שהוא לא העתיק אותה מהמילון שהיא בזויה להגיד עליי, אבל בסדר, אני לא מתייחס אליו, עזוב. בוא נתייחס למשהו אחר. חבר הכנסת ינון אזולאי, אני רוצה להגיד דבר תורה, משהו שקשור לפרשת השבוע. אנחנו נמצאים בסיפור יוסף הצדיק. סיפור יוסף הוא סיפור מרתק, חבר הכנסת אביחי בוארון. אביחי, תקשיב לדבר תורה ששמעתי מאחי, מביא דבר בשם אומרו. לכאורה, אביו של יוסף שלח אותו לחפש את אחיו, ואז הם ראו אותו מרחוק ואמרו: בואו נהרוג אותו. האחים היו צדיקים, הרי, היו צדיקים יסוד עולם. רש"י אומר: הם היו תשעה, צירפו את הקדוש ברוך הוא איתם לעשרה. לכן הם פסקו שמגיע לו דין רודף, ולכן דינו למיתה. מה זה דין רודף ומה המסקנה? הרי האחים ראו את סיפור יצחק וישמעאל. הם ראו שישמעאל יצא מהנתיב ויצחק אבינו המשיך את עם ישראל. אחרי זה הם ראו את יעקב ועשו. יעקב המשיך את עם ישראל – עשו ירד מהנתיב. הם חשבו שזה הסיפור של יוסף, ינון, שהשושלת של עם ישראל הולכת להיות איתו והם כולם מוצאים מתוך עם ישראל, לכן הם הרגישו חרדה גדולה – זה דין רודף, אנחנו חלק מעם ישראל. ואז בא יהודה ואמר להם: למה "נהרֹג את אחינו וכיסינו את דמו". דרך אגב, מה המשמעות "וכיסינו את דמו"? מבחינת ההלכה אין דבר כזה משפט חסוי. מה שאין לו פומביות – אין דבר כזה, אין פסק כזה. זה רק אצלנו. בואו נגיד, אצל הגויים יש פסק דין חסוי ולא מגלים. ואז יהודה אמר להם: בשביל מה אנחנו צריכים להרוג אותו? בואו נמכור אותו לישמעאלים. ובאו הישמעאלים, והתורה אומרת שהם נשאו לֹט וצְרִי. רש"י אומר: לרוב הם היו שיירות של נפט, ופה יצא לו המזל וזו שיירה של בשמים. לכאורה, למה לנו את רש"י? מה זאת אומרת? לא הבנתי, הולכים להרוג את הבן אדם, למכור אותו – מה זה משנה עכשיו אם הגמל הוא עם נפט או עם בשמים? אלא זה קשר שהקדוש ברוך הוא שלח ליוסף: אני איתך. אנחנו שינינו כאן את דרך הטבע בעניין הזה. ואז כתוב בהמשך: "וירד יהודה". למה יהודה ירד? ינון, הרי יהודה הציל את יוסף. רש"י אומר: מה זה "וירד יהודה"? יהודה ירד מגדולתו. לכאורה, משהו פה לא מובן: האחים רצו להרוג את יוסף – הוא הציל אותו, אז למה הוא ירד? אלא יש יסוד עצום. האחים חשבו שליוסף מגיע מוות, וגם יהודה חשב כך, אחרת הם לא היו פוסקים את דינו מדין רודף. אלא בא יהודה ואמר: בואו נעשה פשרה – לא נהרוג אותו אלא נמכור אותו. אה, עשית פשרה על חשבון יוסף? זו לא חוכמה, ולכן אתה ירדת מגדולתך. מתי הוא תיקן את זה? כשהיה את סיפור בנימין. זה בפרשה הבאה. יש לנו את הסיפור שיוסף אומר ליהודה: אנחנו רוצים להשאיר את בנימין פה איתי. אז אומר לו יהודה: לא, אני מוכן להישאר. אני, קח אותי. שם יהודה חזר להנהיג את האחים בגלל שזה הוורט בחיים: לעשות פשרה על חשבון מישהו אחר זה לא בעיה. כשאתה מתפשר ואתה משלם את המחיר, זה הסיפור. לכן גם מבחינת ההלכה, וזו הלכה למעשה, כשהדיין מגיע, הוא מצווה לעשות פשרה לפני שהוא נכנס לדין. באו שניים מתגוששים, שני מתדיינים, פלוני עם אלמוני, זה טוען ככה, זה אומר: הוא חייב לי ככה. מבחינת ההלכה, לפני שהדיין בכלל נכנס לסוגיה, הוא צריך למשוך לפשרה, לשלום ולפשרה. אבל מהרגע שהוא נכנס לאירוע ומבין שראובן חייב לשמעון – שם כבר אין פשרה. אסור לו. לכן דוד היה אומר – יש פסוק: עושה משפט וצדקה. מה הכוונה? עושה את המשפט, ואם היה העני יוצא חייב ולא היה לו כסף, דוד המלך היה משלם במקומו. הוא היה עושה את המשפט קודם, מה מגיע, מגיע.

היו"ר אליהו רביבו:

סליחה. סליחה. אני לא רוצה להגיע למצב שאני מעיר באופן אישי ומרחיק גם עובדי סיעות. יש גבול. בבקשה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

לכן זה העיקרון הבסיסי של עם ישראל בכלל ככלל. אנחנו תמיד צריכים למשוך לפשרה, ותמיד אנחנו אנשי פשרה. אבל בוודאי ובוודאי שאיתנו - - -

נאור שירי (יש עתיד):

ממש, ממשלת הפשרה אתם. רק פשרות חיפשתם.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אתה יודע מה? אני שואל אותך שאלה. אתה יודע מה? תגיד לי אתה דבר אחד שאנחנו – הינה, תסתכל, דיברתי בשבוע שעבר על זה.

נאור שירי (יש עתיד):

דבר אחד שמה? תמשיך את המשפט, מעניין אותי – שלא הצעתם פשרה?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

כן. קונקרטית. אנחנו עכשיו מדברים – הינה, בשבוע שעבר, שירי, אמיתי – עזוב. אני אגיד לך את האמת, שירי, אמרתי לך, אותך באופן אישי אני מאוד מחבב ואפילו אוהב.

נאור שירי (יש עתיד):

השם ישמור.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אני חושב שזה מזיק לך, אבל אתה יודע, אני אומר את האמת, אבל אני רואה את הלחץ שלכם ואני מבין אותו.

נאור שירי (יש עתיד):

מי בלחץ, תגיד?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

כשאתם כמעט לא עוברים את אחוז החסימה, ותאמין לי - - -

נאור שירי (יש עתיד):

אל תדאג לנו, דודי. אל תדאג.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

לא, אני לא דואג. אני האחרון שדואג. אני האחרון שדואג.

נאור שירי (יש עתיד):

אל תדאג. ככה גם המפא"יניקים דיברו. גם אתם תתגלגלו. גם אתם.

ינון אזולאי (ש"ס):

נאור שירי הוא בחמישייה הפותחת, אני המלצתי עליו, לא משנה לאיזה מקום.

נאור שירי (יש עתיד):

תודה, ינון.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אני גם חושב שמגיע לו, אבל עזוב, אנחנו כנראה עכשיו מפריעים לו. שירי, אתה יודע, במפלגה כמו שלכם זה באמת לחץ. לא צחוק, אני לא בא להקניט. אתה יודע מה? לי לא אכפת שתקבלו גם 20 מנדטים, באמת, זה לא הסיפור. איך אמרנו פעם? קולות של השמאל, איך הם מתחלקים – בוודאי שזה לא מזיז לנו וזה לא מעניין אותנו. אבל הלכה למעשה, אתה מבין את האירוע, ואני גם מבין את הלחץ שלכם.

נאור שירי (יש עתיד):

אני מבין את היוהרה שלכם.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

לא, לא יוהרה.

נאור שירי (יש עתיד):

אתם יהירים. אתם בטוחים באמת שאתם הגעתם מהר סיני כולכם, ורק אתם תישארו בשלטון, אבל בסדר, ההיסטוריה תגיד.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

שירי, אני אספר לך, אני רוצה לספר לך. אני רוצה לספר לך, נער הייתי וגם זקנתי.

טלי גוטליב (הליכוד):

אנחנו - - -

נאור שירי (יש עתיד):

ממש סייעתא דשמיא יש לכם. הלוואי שהוא היה אומר לכם מה הוא חושב עליכם – על ההתנהגות שלכם, על האפליה שלכם, על איך שאתם מדברים; על איך שאת מדברת על כוחות הביטחון ועל הסגן של השב"כ, שאת קוראת לו פה בוגד.

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר אליהו רביבו:

טוב, תודה רבה. תודה רבה. אפשרתי לכם.

נאור שירי (יש עתיד):

תתביישי. מה השם היה אומר עליכם?

היו"ר אליהו רביבו:

חבר הכנסת שירי, חבר הכנסת שירי, אני מבקש ממך לאפשר לשר לסכם.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אנחנו היינו שם.

נאור שירי (יש עתיד):

אם תיתן לי הודעה אישית, אני אשתוק.

היו"ר אליהו רביבו:

הוא לא פנה אליך באופן אישי. הוא ענה לך על מה שאמרת לו.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אתה יודע, כשאריק שרון הקים את קדימה – אני אספר לך אמיתי עכשיו – כשאריק שרון הקים את קדימה, לנו בתוך הליכוד היה משבר עצום בפנים. אמיתי. משבר לא נורמלי. אני הייתי שם. בסופו של דבר הלכנו לבחירות, וקיבלנו אז כמדומני 12 או 13 מנדטים.

נאור שירי (יש עתיד):

12 מנדטים.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

12 מנדטים. זה לא היה פשוט לנו. ידענו את זה, דרך אגב, הבנו, ראינו סקרים. הבנו לאן המגמה הולכת. לכן אני אומר, שאני, באמת, ליבי אתכם. אני רואה את המגמה. דרך אגב, חלקכם אנשים אחלה, אחלה פרלמנטרים, זה לא הסיפור. הבעיה היא בראש, לא בכם. אני מניח שאם היה שמה איזה מישהו קצת יותר - -

נאור שירי (יש עתיד):

הראש שלך עם באגס באני ולולה באני, זה בסדר.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

- - יותר סביר והגיוני, אז אני מניח שבוודאי לא הייתם מגיעים לאן שאתם, בוודאי בסקרים.

היו"ר אליהו רביבו:

אדוני השר מתבקש להתכנס לסיום.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אני, דרך אגב, שאל אותם: תגידו לי מתי לרדת, אני יורד עכשיו.

היו"ר אליהו רביבו:

לא, לא אתה סיימת. סיימת. קיבלת עשר דקות.

נאור שירי (יש עתיד):

מה זה, אבל היה זמן.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אתה יודע, אני ממושמע. אומר לי היושב-ראש משהו, אני עושה.

היו"ר אליהו רביבו:

אדוני השר, הזמן מוקצב הוא עשר דקות. אפשרתי לך לסיים את המשפט.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אין בעיה, אז אגיד משפט.

היו"ר אליהו רביבו:

לא, לא, לא שתי דקות. פשוט ניהלתם דו-שיח שעיכב אותו.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

באמת, אגיד רק משפט אחרון, שאמרתי אותו אז. אני מאחל לכולנו, לכל עם ישראל, חנוכה שמח. שלכל אחד באמת יהיה אור באישי – במשפחה, באישי – וגם אור לאומי. ובעזרת השם – באמת אנחנו זקוקים לרחמי שמיים במצבו של כלל העם היהודי בכלל העולם. שבאמת יהיה חג שמח.

היו"ר אליהו רביבו:

טוב, אין מקום להודעה אישית.

נאור שירי (יש עתיד):

כי מה, כי אי-אפשר להתנגד?

היו"ר אליהו רביבו:

לא, לא, אפשר להתנגד, לא להודעה אישית. אוקיי, אז להצעת החוק הוגשה התנגדות. מתנגד אחד. להצעת החוק הוגשה התנגדות. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה מוזמן, עד שלוש דקות לרשותך.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מכובדי היושב-ראש, מדובר בהצעה מורכבת, כאשר חבר הכנסת טאהא וחבר הכנסת איתן גינזבורג רוצים לתת הרשאות ואפשרויות לעיריות לנהל את הנושא של המים בעצמן. אבל אני רוצה לספר לכולם שיש בנגב 100,000 תושבים, ידידיי אחמד וווליד, שגרים בכפרים הלא-מוכרים, אדוני היושב-ראש, והם בלי תשתיות מים. אנחנו - -

היו"ר אליהו רביבו:

סליחה. סליחה.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

- - מדברים על התושבים של הכפרים הלא-מוכרים כמו אל-ע'רה, א-רואיס, וח'רבת אל-ווטן וואדי א-נעם. ויש תושבים גם בתל ערד שאין להם מים. אז קודם כול, אדוני היושב-ראש, המדינה צריכה לדאוג שהמים יגיעו לכל תושב אזרח המדינה, ובמיוחד צריך להיות מנגנון לתושבי הכפרים הלא-מוכרים. הדבר השני, כמו שמספקים מים לבתי כנסת, אנו דורשים שהממשלה, וגם המדינה, תספק מים גם לבתי קברות מוסלמים וגם למסגדים. אבל אנחנו רואים תמונה הפוכה, אדוני היושב-ראש – ואני לא רוצה לערב, אני לא רוצה ששרים בממשלה וחברי כנסת יערבו פוליטיקה בדברים שקשורים לאזרחים הבדואים, המוסלמים בנגב. זה לא הזמן להתעסק בבחירות בלקיה ותל שבע. משטרת העיירות מחרימה את כל מערכות ההגברה במסגדים. במסגד אל-עתסאם בלקיה ומסגד עומר בן אל-ח'טאב שלשום. נשלח מכתב לשר הפנים וגם לשר הדתות, ואנחנו דורשים מלשכת ראש הממשלה להתערב. בן גביר מושך את הנגב ורוצה להבעיר אש בנגב. אסור להתקרב לעניין של המסגדים. יש חופש פולחן, שנקבע על ידי מדינת ישראל, לכל האזרחים. אנחנו רוצים שזה יימשך. לא צריך לתת עוד כלים לבן גביר על מנת להלהיט את הרוחות בנגב. הגיע הזמן שיפסיק להתעמת עם האנשים בנגב, לקרוא למשטרה ליישם את המדיניות שלו על מנת להחרים את הרמקולים מהמסגדים בלקיה, לפני זה היה בחורה. ואנחנו לא יודעים, לא יודעים לאן בן גביר מוביל ולמה הוא רוצה שנגיע. אנחנו מעוניינים בחופש פולחן לכלל אזרחי המדינה, ואנחנו לא רוצים שבן גביר יתערב בנושאים הדתיים ובנושאים בכלל של החברה הערבית. תודה.

היו"ר אליהו רביבו:

תודה רבה לך. חבר הכנסת ווליד טאהא, בהיותך מציע יש לך זכות.

טלי גוטליב (הליכוד):

- - - שניים.

היו"ר אליהו רביבו:

לא שניים, לא שניים – הוא יכול להשיב כמציע.

נאור שירי (יש עתיד):

לא, רק אחד - - -

היו"ר אליהו רביבו:

סליחה, אתה רשאי. אוקיי. חבריי חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון – הפעלת שירותי מים וביוב על ידי רשות מקומית), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת איתן גינזבורג. סגנית המזכיר, נעבור להצבעה שמית, על פי החלטת הממשלה. הצבעה שמית

סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:

היו"ר אליהו רביבו:

אפשר בבקשה לשמור על שקט שם? סליחה, הצבעה. בבקשה, את יכולה להמשיך.

סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:

קריאות:

טלי גוטליב (הליכוד):

- - - תקרא את התקנון.

היו"ר אליהו רביבו:

אני לא הערתי לך על זה שאת עם הגב. אני מבין את המצוקה היומית שלך, לא הבאת את כמות הלייקים היומית. תירגעי, בבקשה.

טלי גוטליב (הליכוד):

עוד פעם תגיד לי - - -

היו"ר אליהו רביבו:

תירגעי, בבקשה. תירגעי, בבקשה. חברת הכנסת גוטליב.

טלי גוטליב (הליכוד):

עוד פעם שאתה תגיד לי על כמות לייקים - - -

היו"ר אליהו רביבו:

את בקריאה ראשונה.

טלי גוטליב (הליכוד):

אני לא בקריאה.

היו"ר אליהו רביבו:

את בקריאה ראשונה.

טלי גוטליב (הליכוד):

אז אני אהיה בקריאה.

היו"ר אליהו רביבו:

את מפריעה לסדר התקין של ניהול המליאה.

טלי גוטליב (הליכוד):

אני לא מפריעה, אתה חוצפן ובריון.

היו"ר אליהו רביבו:

את בקריאה שנייה. את בקריאה שנייה.

טלי גוטליב (הליכוד):

בריון. בריון. להגיד לחברת כנסת על לייקים - - -

היו"ר אליהו רביבו:

את בקריאה שלישית. תוציאו אותה, בבקשה.

טלי גוטליב (הליכוד):

אני יוצאת.

היו"ר אליהו רביבו:

תוציאו אותה, בבקשה, בזה הרגע.

טלי גוטליב (הליכוד):

- - - לחברת כנסת.

היו"ר אליהו רביבו:

סליחה, סדרנים, אני פונה אליכם, לא אליה.

טלי גוטליב (הליכוד):

בריון. תתבייש לך.

היו"ר אליהו רביבו:

מייד, מייד.

טלי גוטליב (הליכוד):

תתבייש לך. תתבייש לך - - - תקראו לי להצבעה. מה הבעיה שלך? שתה מים קרים.

היו"ר אליהו רביבו:

יום הבושה לא פה. לא פה, לא פה איתך.

טלי גוטליב (הליכוד):

תשתה מים קרים. תשתה מים קרים.

היו"ר אליהו רביבו:

בבקשה, החוצה. בבקשה, החוצה.

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר אליהו רביבו:

תני לי לבשר לך, אפילו הפרופגנדה היומית שלך לא הספיקה היום. היום את במינוס לייקים. (חברת הכנסת טלי גוטליב יוצאת מאולם המליאה.).

היו"ר אליהו רביבו:

בבקשה.

סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:

היו"ר אליהו רביבו:

כן, כן, להצביע – לא כרגע, לא כרגע. בסיום הסבב השני ורק לצורך ההצבעה.

סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:

היו"ר אליהו רביבו:

סליחה, סליחה. חבר הכנסת שירי, חבר הכנסת יוסף טייב. סגנית המזכיר לא מצליחה לנהל את סדר ההצבעה.

יוסף טייב (ש"ס):

מתנצל.

נאור שירי (יש עתיד):

סליחה, אלינור.

היו"ר אליהו רביבו:

התקבלה, בואו נתקדם הלאה.

סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:

היו"ר אליהו רביבו:

ברשותכם, נעבור לסיבוב השני.

סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:

היו"ר אליהו רביבו:

חברת הכנסת שרון ניר.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

בעד.

היו"ר אליהו רביבו:

לא, לא בעד. את לא יכולה בכלל לדעת אם קוראים לך או לא. אתם עוסקים בברברת שמאוד מאוד מקשה על סגנית המזכיר. אני מבקש לשמור על השקט. תודה.

סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:

היו"ר אליהו רביבו:

את מתבקשת לעזוב את המליאה, גב' גוטליב. חברת הכנסת גוטליב מתבקשת לעזוב את המליאה, מתבקשת לעזוב את המליאה מייד, בבקשה. סדרנית.

טלי גוטליב (הליכוד):

אדוני, אתה צריך להקציב לי זמן. תפסיק לדבר אליי כמו אל כלבה.

היו"ר אליהו רביבו:

סדרנית, מייד. אני מבקש ממך – סדרנית, סדרנית, היא בקריאה שלישית. היא מורחקת מהאולם.

טלי גוטליב (הליכוד):

תפסיק לדבר אליי כמו אל כלבה, אתה שומע? מיזוגן שכמוך. אתה לא תדבר אליי כמו לכלבה. אני אחרי קריאה שלישית, תקציב לי זמן. תקציב לי זמן, אני לא הכלבה שלך. מתנהג אליי כמו לכלבה. אני לא כלבה שלך, שמעת, מיזוגן?

היו"ר אליהו רביבו:

החוצה, החוצה. לחברים שלך תקראי אפס מאופס. החוצה. סדרנית, לבצע מייד את העבודה.

טלי גוטליב (הליכוד):

"מייד" תגיד לחברים שלך, שמעת? שמעת?

מירב בן ארי (יש עתיד):

די כבר עם האצבע שלך - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

מה יש לך? את לא היית פה בכלל. לכי, שונאת נשים שכמוך. שונאת נשים שכמוך.

היו"ר אליהו רביבו:

בבקשה, מייד.

מירב בן ארי (יש עתיד):

צאי כבר. אי-אפשר לשמוע אותך.

היו"ר אליהו רביבו:

מה שאני עושה למען נשים, את לא תעשי בעוד שמונה דורות.

משה סעדה (הליכוד):

רביבו, מה – לא הייתי, מה העניין - - -

היו"ר אליהו רביבו:

אז אל תשאל. למה אתה שואל, מה, לא הבנתי?

משה סעדה (הליכוד):

כן, אני שואל, אני בהלם. אני שואל כי אני לא מבין.

היו"ר אליהו רביבו:

תשאל אחרי כן, או שתשאל בשקט.

משה סעדה (הליכוד):

לא הייתי, באתי באמצע האירוע.

נאור שירי (יש עתיד):

- - - סנגור בנשמה.

היו"ר אליהו רביבו:

לא היית, אז אל תתפרץ.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

אתה מאפיונר קטן, מאיים על - - -

משה סעדה (הליכוד):

עזוב אתה, עזוב אותנו אתה, לך. אני לא רוצה לשמוע אותך. לא רוצה לשמוע אותך.

היו"ר אליהו רביבו:

חבר הכנסת טיבי. חבר הכנסת טיבי. חבר הכנסת טיבי. אני מבקש ממך.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

- - - אתה מאפיונר, אתה מאפיונר. אתה מאפיונר, מאפיונר.

משה סעדה (הליכוד):

היו"ר אליהו רביבו:

חבר הכנסת טיבי, חבר הכנסת טיבי, אתה בקריאה ראשונה.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

- - - מאפיונר.

משה סעדה (הליכוד):

היו"ר אליהו רביבו:

חבר הכנסת סעדה, תודה. אנא המשיכי, בבקשה.

סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

היו"ר אליהו רביבו:

חבר הכנסת טיבי, אני מזכיר לך, אתה בקריאה ראשונה.

סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:

היו"ר אליהו רביבו:

סיעת יש עתיד, מירב, אנא, לשמור על השקט. בבקשה.

סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:

היו"ר אליהו רביבו:

האם יש מי מבין חברות וחברי הכנסת שלא הצביע ומבקש להצביע?

קריאות:

טלי.

היו"ר אליהו רביבו:

אני שאלתי. אין, תמה ההצבעה. לפני שנפרסם את תוצאות ההצבעה, נקדם בברכה את האורחות שהגיעו ליציע, בנות מדרשת לינדנבאום. ברוכות הבאים.

נאור שירי (יש עתיד):

ברוכות הבאות.

היו"ר אליהו רביבו:

ברוכות הבאות. אני מסתכל שם גם על בנים, אז קפץ. ברוכות הבאות. בעד – 31, נגד – אחת, שני נמנעים. אשר על כן, אני קובע בזאת כי הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון – הפעלת שירותי מים וביוב על ידי רשות מקומית), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת איתן גינזבורג עברה בקריאה הטרומית, ותעבור לדיון בוועדת הכלכלה לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. חבריי חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון – הפסקת התקשרות עם חברה), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת ווליד טאהא וקבוצת חברי כנסת. גם ההצבעה הזאת תהיה הצבעה שמית, על פי בקשת הממשלה. בבקשה, סגנית המזכיר. רק ברשותך, לפני שאת מתחילה, אני מעדכן אתכם, חברות וחברי הכנסת – מבטלים את השמית?

ינון אזולאי (ש"ס):

הוא יעלה אחר כך למסור הודעה, ואחר כך סוגרים את המליאה.

נאור שירי (יש עתיד):

אני יכול להתנגד?

היו"ר אליהו רביבו:

לא, אתה לא יכול להתנגד. אנחנו מייד עוברים להצבעה אלקטרונית על ההצעה, כי הממשלה החליטה למשוך. חבריי חברי הכנסת - - -

שרון ניר (ישראל ביתנו):

מירב בן ארי (יש עתיד):

רגע, אתה אמרת שזה שמיות שלהם.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

לא, הם הסירו את השמיות.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אין בעיה, יש לי שמית משלי, אני לא צריכה אותו.

קריאה:

מירב בן ארי (יש עתיד):

אל תשגע אותי.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

- - - אני לא מדברת על ההצעה - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא, היא לא תעלה - - -

היו"ר אליהו רביבו:

טוב, חבר'ה, אין מחלוקת, אין מחלוקת – שמית.

מירב בן ארי (יש עתיד):

- - - שיגיד את זה. שנייה רגע - - - הוא אומר לי - -

נאור שירי (יש עתיד):

אני אומר שנלך ל-VAR.

מירב בן ארי (יש עתיד):

- - שאם אחרי ההצבעה הזאת ננעלת המליאה, ולא ב-14:55, צריכה חברת כנסת לעלות להציג חוק שלה, כשמגיעות לה עשר דקות.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

לא, אפילו - - - אני מוכנה לעלות אפילו ב-14:59.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני יודעת את זה, אני רק צריכה שלא תגידו לי, את הלכת ב-14:55, למה הכול יכול להיות אצלכם.

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אלי, כל מה שהם רוצים לדעת – אם ההצבעה הזאת תנעל את המליאה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

זה מה שאנחנו רוצים לדעת, אבל שזה יבוא מכם. אני מבחינתי מוותרת.

היו"ר אליהו רביבו:

אז אני אומר לך שאחרי ההצבעה הזאת המליאה תינעל. הואיל ויש הודעה - - -

קריאה

תעשה – אני לא רוצה שמית, את רוצה – תעשי את שמית.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני לא רוצה שמית, אבל כשאתה אומר לי - - -

היו"ר אליהו רביבו:

חבר'ה, החלטה חייבת להימסר. חברת הכנסת בן ארי, תקשיבי לי, תקשיבי לי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

הסכמנו.

היו"ר אליהו רביבו:

שמה?

שרון ניר (ישראל ביתנו):

- - - לפרוטוקול.

מירב בן ארי (יש עתיד):

קרה כאן אירוע נדיר היום. אין שמית, והמליאה נסגרת. בשבוע הבא תקבלי את העשר דקות שלך.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

זה מה שרציתי לדעת.

מירב בן ארי (יש עתיד):

זהו, הסכמנו על משהו אחד היום.

היו"ר אליהו רביבו:

סליחה, לאור סיכום בין יושב-ראש הקואליציה לבין מרכזת האופוזיציה, ההצבעה תהיה הצבעה אלקטרונית. אני מבקש – שנייה – כדי שנוכל לעבור להצבעה, אני מבקש מכל מי שלא עודכן שההצבעה היא הצבעה אלקטרונית, שייכנס. אני מבקש לאפשר לחברת הכנסת גוטליב שהורחקה, להיכנס להצביע. חברת הכנסת גוטליב, את מוזמנת להיכנס.

טלי גוטליב (הליכוד):

לא צריכה את האישור שלך להצביע. לא צריכה אישור שלך להצביע.

היו"ר אליהו רביבו:

את יושבת בתנאים הנהוגים בכנסת. את מוזמנת לשבת. את מוזמנת לשבת.

טלי גוטליב (הליכוד):

הוד רוממותך, הוד רוממותך. בריון, בריון מיזוגן. לא צריכה אותך. זכותי, אני לא אשב. אני אצביע, לא צריכה את אישורך.

היו"ר אליהו רביבו:

טוב. חברי הכנסת, הצבעה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אמרת לו בוגד?

שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר:

אנחנו מצביעים?

טלי גוטליב (הליכוד):

מיזוגן, מיזוגן, שמעת, שונאת נשים בכנסת? מיזוגן, איך שהוא מתנהג לנשים, ככה, פשוט. אני לא הייתי נותנת שיתנהגו כך, גם לא אלייך.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא, אליי – אני לא דוגמה. אליי מתנהגים - - - הצבעה מס' 8 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 17 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון – הפסקת התקשרות עם חברה), התשפ"ג–2023, לוועדת הכלכלה נתקבלה.

היו"ר אליהו רביבו:

אוקיי, אנחנו נוסיף את זה. לאור הודעת קטי קטרין שטרית כי המסך לא עבד כראוי, אני מבקש ממחלקת המחשוב לבדוק זאת, ובינתיים ההודעה הזאת נמסרה לפרוטוקול. עד אז – 17 בעד, אין מתנגדים או נמנעים. אשר על כן, אני קובע בזאת כי – להוסיף? 18? אוקיי. 18 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אשר על כן, אני קובע כי הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון – הפסקת התקשרות עם חברה), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת ווליד טאהא וקבוצת חברי כנסת, אושרה בקריאה הטרומית, ותעבור לדיון בוועדת הכלכלה לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. לפני הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת, אני מבקש למסור לכם הודעה, שלא כדרכי, למען הסר ספק. אני ביקשתי מהסדרנים שיהיה שקט באולם, בלי שהתייחסתי לעובדה שהיה מי שהפנה גב לכיוון בימת הנשיאות. חרף כל זאת, הטענה שנשמעה, באופן מניפולטיבי, שכאילו הערתי וביקשתי מהסדרנים לבקש שיהיה שקט וניהול תקין של ההצבעה – הופנה שלכאורה, ההערה הגיעה מתוך המקום של הפניית הגב, ולא כן הדברים. ואם כבר מדברים על תקנון, אזי, מקובל ומצופה מחברי הכנסת שלא לעמוד עם הגב לכיוון בימת הנשיאות.

טלי גוטליב (הליכוד):

זה לא כתוב בתקנון. שלא יחשבו שאתה יודע את התקנון. זה לא כתוב בתקנון.

היו"ר אליהו רביבו:

אני מבקש מהסדרנים עד אז לבצע את עבודתם. חברת הכנסת גוטליב מתבקשת לפנות את האולם, ביוזמתה או שביוזמתכם. היא מורחקת, ונכנסה לצורך הצבעה בלבד.

טלי גוטליב (הליכוד):

תגיד לי, מה יש לך? מה יש לך? מה יש לך? קנאי. מה יש לך? אתה סוס טרויאני? אתה קנאי. מה אתה? מה אתה? הישיבה הזאת הסתיימה.

היו"ר אליהו רביבו:

בבקשה. בבקשה. בבקשה, אדוני היושב-ראש. בבקשה. אני מבקש, בבקשה, שתבצעו את עבודתכם, כי היא לא מצליחה לעשות זאת.

טלי גוטליב (הליכוד):

מה אתה? מה אתה? הם מבצעים את עבודתם. אני יוצאת.

היו"ר אליהו רביבו:

בבקשה.

טלי גוטליב (הליכוד):

מה יש לך? מה יש לך? קנאי. קנאי מיזוגן, זה מה שאתה. מה יש לך? תתבייש לך. תתבייש לך. בריון, מיזוגן, בריון.

היו"ר אליהו רביבו:

בבקשה. בבקשה, אדוני, הודעה. סדרניות, סדרניות, בבקשה.

אופיר כץ (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, השר, חברי הכנסת, אבקש להודיע על חילופי אישים בוועדות הבאות: מטעם סיעת הליכוד – בוועדת הכספים, במקום חבר הכנסת אביחי בוארון תכהן חברת הכנסת צגה מלקו.

נאור שירי (יש עתיד):

אוי, איזו אבדה.

אופיר כץ (הליכוד):

בוועדה לדיון בהצעת חוק התקשורת (שידורים), מ/1898, במקום חברת הכנסת טלי גוטליב יכהן חבר הכנסת אבי מעוז.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה? הוא לא בליכוד.

אופיר כץ (הליכוד):

מטעם סיעת הציונות הדתית – בוועדת החינוך התרבות והספורט, במקום חברת הכנסת מיכל וולדיגר יכהן חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות. בוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים, במקום חבר הכנסת שמחה רוטמן יכהן חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות. תודה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

למה לא הודעת על ביקורת המדינה שאני עם יוראי?

היו"ר אליהו רביבו:

תודה רבה, יושב-ראש ועדת הכנסת. חבריי חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים, אם ירצה השם, ביום שני ב' בטבת התשפ"ו, 22 בדצמבר 2025, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה.