ישיבת מליאה בתאריך 29/12/2025 בשעה 16:00

היו"ר אמיר אוחנה:

חברות וחברי הכנסת, שלום, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת, היום יום שני ט' בטבת התשפ"ו, 29 בדצמבר 2025. הודעה למזכיר הכנסת. בבקשה.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/6408/25 וכלה בהצעת חוק פ/6426/25: הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי לידה לעצמאיות – מתן זכות לעבודה חלקית), התשפ"ו–2025, מאת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – מס בשיעור אפס על ספרי לימוד וחומרי לימוד), התשפ"ו–2025, מאת חברי הכנסת סמיר בן סעיד ואחמד טיבי; הצעת חוק נכסי המדינה (תיקון – הרשאת שימוש לשם הקמת מיתקני שידור לתקשורת בשיטה התאית), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת יוסף טייב; הצעת חוק הגנה על קטינים (הזכות למחיקת מידע אישי), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת רון כץ; הצעת חוק הגבלת תשלום בעד טיפול בתביעה לגמלת סיעוד ולתגמולי ביטוח סיעודי (תיקוני חקיקה), התשפ"ו–2025, מאת חברי הכנסת מירב כהן, ירון לוי, נעמה לזימי, טטיאנה מזרסקי, יסמין פרידמן ודבי ביטון; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – חישוב תגמולי מילואים בתקופת חירום), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת יצחק קרויזר; הצעת חוק מענק לחטוף ששב מן השבי או למשפחתו של חטוף שנרצח בשבי וגופתו הושבה בעקבות מתקפת 7 באוקטובר, התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת בנימין גנץ; הצעת חוק הגנה על קטינים ברשת (הגבלת גיל), התשפ״ו–2025, מאת חברי הכנסת יוסף טייב, יונתן מישרקי, אוריאל בוסו, משה אבוטבול ומיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק החברות (תיקון – מכסות ייצוג לנשים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות), התשפ"ו–2025, מאת חברי הכנסת שרון ניר, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק רשות מקרקעי ישראל (השגה על שומת מקרקעין), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת יעקב אשר; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (שינוי שיטת חישוב דמי חניה בחניון ופטור מתשלום עבור עשר הדקות הראשונות), התשפ"ו–2025, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק שמירת הניקיון (תיקון – טיפול בפסולת בניין), התשפ"ו–2025, מאת חברת הכנסת יעל רון בן משה; הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – התאמות בהשכלה גבוהה לסטודנטים עקב מחלה קשה), התשפ"ו–2025, מאת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (עדכון על זכאות אפשרית לגמלה), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת יעקב אשר; הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (תיקון – החלת הוראות חוק חוזה סוכנות (סוכן מסחרי וספק) על חוזה בין מבטח לסוכן), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת ינון אזולאי; הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון – סיוע משפטי לנכי צה"ל ולנפגעי פעולות איבה), התשפ"ו–2025, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק הדיינים (תיקון – תנאי הסמכה להליכים מוסכמים והבטחת ייצוג נשים), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת אלעזר שטרן; הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – סייגים לעניין חברי הכנסת), התשפ"ו–2025, מאת חברת הכנסת טלי גוטליב; הצעת חוק הסכמים קיבוציים (תיקון – הסדרת גביית דמי טיפול ארגוני–מקצועי לארגון מעבידים), התשפ"ו–2025, מאת חברי הכנסת איתן גינזבורג, משה פסל, אוהד טל, שמחה רוטמן, אורי מקלב, רון כץ ומירב בן ארי. לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 70 והוראת שעה), התשפ"ו–2025. לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק איסור אלימות בספורט (תיקון מס' 4) (איסור יידוי אמצעי פירוטכני באירוע ספורט), התשפ"ו–2025, מאת קבוצת חברי הכנסת. הודעות שר החינוך על מסקנות ועדת החינוך, התרבות והספורט בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת משה טור פז, מיכל מרים וולדיגר וקטי קטרין שטרית בנושא: הנחיות בדבר מיקום הצבת צופרי אזעקה במסגרת חינוך מיוחד; בהצעתם של חברי הכנסת דבי ביטון, ינון אזולאי וואליד אלהואשלה בנושא: מחדל חמור של דליפת מידע רגיש של ילדי החינוך המיוחד; בהצעתם של חברי הכנסת יוראי להב הרצנו, גלעד קריב ויבגני סובה בנושא: חשש מפסילת תוכני העשרה ליברליים ולהט"ביים במערכת החינוך; בהצעתם של חברי הכנסת מיכאל מרדכי ביטון, סימון דוידסון, דן אילוז ויבגני סובה בנושא: הפסקת לימודים לסטודנטים משרתי מילואים במהלך צו 8. לבסוף, אבקש להודיעכם כי בהתאם לסעיף 96 לתקנון הכנסת הודיע חבר הכנסת ניסים ואטורי כי הוא חוזר בו מהצעת חוק חכירה הוגנת, התשפ"ד–2024, שמספרה כ/4337. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה למזכיר הכנסת.

היו"ר אמיר אוחנה:

נעבור לנושא הראשון שעל סדר-היום: נאומים בני דקה. חברי הכנסת המבקשים להירשם מוזמנים להצביע בעד כעת. בסדר, בסדר, נרשום אותך גם כך, לא צריך לרוץ. הכול בסדר. תוסיף את חברת הכנסת מיכאלי. פספסת את ההצבעה? נרשום גם אותך, הכול בסדר. אין בעיה, גם את חבר הכנסת כסיף. עד שאקבל לידיי את הרשימה, ראשונת הדוברים חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי, בבקשה.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

תודה, אדוני היושב-ראש. שנים שתושבי הדרום לא ישנים בשקט, סובלים מירי על היישובים, מפריצות לבתים ולעסקים, מאיומים בפרוטקשן, מפחדים לנסוע בכבישים. שנים. בימים האחרונים המציאות התפוצצה לנו בפרצוף, עוד עליית מדרגה מסוכנת: השחתת ושרפת רכבים, יידוי אבנים על הסעות תלמידים, ותושבי גבעות בר, משמר הנגב והסביבה זועקים לעזרה. הדרום הוא מערב פרוע, ושנים שהכתובת כתובה על הקיר, שנים שמושכים בדש המעיל, אבל הממשלה מתעלמת מהבעיה. הדרום הוא החצר האחורית של מדינת ישראל. אז שבענו מצילומי תדמית על אופנוע בווסט וקסדה משטרתית; שבענו מאמירות גזעניות, הצהרות ריקות; שבענו ממילים כמו משילות, יד קשה, פשיטה, אכיפה. הפשיעה גואה בכל המדינה ואובדן השליטה רק מחמיר. לא ירחק היום שההסלמה שקרתה בדרום תזלוג לשאר הארץ. אז שר הטיקטוק הוא ממש לא בעל הבית. בעלי הבית האמיתיים הם כנראה כנופיות של עבריינים.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה. אחריו – חבר הכנסת סימון דוידסון.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו מקבלים דיווחים בשעה האחרונה על כך ש-600 שוטרים מכתרים את היישוב תראבין א-צאנע. כמובן שאנחנו בעד החוק ואנחנו יודעים שהיחסים בין תראבין א-צאנע לבין היישוב גבעות בר הם יחסים טובים. ביממה האחרונה נכנס בן גביר ליישוב עם כוחות משטרה, נותן הנחיות לשוטרים וגורם נזק עצום למשטרה. קודם כול, התדמית של המשטרה נפגעת בגלל השר בן גביר. יכלו לפתור את הסוגיה בין גבעות בר לבין תראבין א-צאנע בשתי דקות, אבל השר מתעקש להלהיט את הרוחות בנגב, לגרום לנזקים גם ביחסים בין יהודים לערבים בנגב. לכן, אדוני היושב-ראש, מכאן אני פונה לראש הממשלה. הגיע הזמן שיקבל החלטה להוריד מסדר-היום את העניין של בן גביר עם הבדואים בנגב. הוא עשה את זה עם היישוב לקיה, אחר כך תל שבע ואחר כך אום בטין ועוד יישובים בנגב. אנחנו דורשים שהמשטרה כן תטפל בפשיעה, אבל לא בצורה כזאת שהיא מכתרת את היישוב מכל הכניסות, מכל היציאות, וחונקת את האנשים. זה לא פתרון. זה גורם לנזקים וגורם לכך שהיחסים יידרדרו. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. כעת חבר הכנסת סימון דוידסון, אחריו – חבר הכנסת אכרם חסון, ואני מציע לקרוא לחבר הכנסת ביסמוט, שיצטרך להציג את הצעת החוק מייד. בבקשה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, היום בוועדת הכנסת בראשות יושב-ראש הקואליציה אופיר כץ היה אחד הדיונים היותר-עצובים למדינת ישראל. ראית שם משפחות שכולות שאיבדו את היקר להן מכול פשוט בריב אחד מול השני – צעקות, עלבונות, אווירה שאי-אפשר לתאר את הכאב שלה. תחשבו ותציירו לכם תמונה של משפחה שכולה שאיבדה את הבן שלה, וזה לא משנה מאיפה הם בארץ, מול משפחה שכולה אחרת, והם מתווכחים, רבים וצועקים אחד על השני ועל חברי הכנסת. השיסוע והקיטוב האלה הגיעו למקומות הכי עצובים של החברה הישראלית – משפחות שכולות שפשוט רבות אחת עם השנייה על נושא ועדת החקירה. אני קורא לראש הממשלה בנימין נתניהו – זה הזמן שלך להראות מנהיגות, זה הזמן שלך לנסות ולחבר את מה שנשאר בחברה הישראלית, ובייחוד את נושא הכאב של משפחות השכול. קח מנהיגות, תחתוך את האירוע הזה, תקבע ועדת חקירה ממלכתית למדינת ישראל וצא לדרך עם חקירה שצריכה להיות הוגנת לכולם. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חבר הכנסת אכרם חסון. אחריו – חבר הכנסת טופורובסקי.

אכרם חסון (הימין הממלכתי):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום אני אדבר על הכפר הדרוזי בוקעאתא, אחד מארבעת הכפרים הדרוזיים שנמצאים ברמת הגולן, שכמובן נמצאים איתנו מאז מלחמת ששת הימים. הכפר מונה כ-7,000 איש, הוא הוכר בשנת 1982 כמועצה מקומית שיכולה לתת שירותים באופן עצמאי, ולפני כמה שנים, אדוני היושב-ראש, הייתה החלטה לתת עדיפות לאומית וגם הטבות לאלה שנמצאים בקו העימות עד 9 ק"מ מהגבול עם לבנון. לצערנו הרב, למרות שחלק מהאדמות של בוקעאתא נמצאות בתוך האדמות של מסעדה, שקיבלה הכרה, וכך גם מג'דל שמס, עין קניא וע'ג'ר, משום מה השאירו את בוקעאתא מחוץ לתחום, ולכן הוא הכפר היחידי מבין הכפרים הדרוזיים שלא מקבל את ההטבות האלה. אני רוצה להגיד לך שבוקעאתא רחוק מהגבול עם סוריה פחות מ-2 ק"מ, כך שהמצב גם השתנה. כמובן שזה לא נעשה בגלל בוקעאתא, גם ראיתי שיסוד המעלה קיבלה, ורק שער מבדיל בינה לבין חולתה, וחולתה לא קיבלה. לכן, אנחנו כחברי כנסת חייבים לעשות צדק עם היישובים, שמגיעות להם הטבות כאלה שייטיבו עם התושבים וכמובן יקלו עליהם בחיי היום-יום. אז אני אשמח מאוד אם כולנו נעשה צדק וניתן למי שמגיעה לו ההטבה הזו. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. אגב, זכיתי כשר משפטים לחנוך בית דין לעדה הדרוזית בבוקעאתא, יישוב יפה עם אנשים טובים מאוד. חבר הכנסת טופורובסקי. אחריו – חבר הכנסת אבי מעוז. בבקשה.

בועז טופורובסקי (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, אנחנו עוד לא סיימנו את השנה האזרחית, ואנחנו כבר סופרים 455 הרוגים בדרכים. זאת שנת שיא מאז 2005. גם בשנה שעברה הייתה שנת שיא. איכשהו אנחנו שוברים בשנים האחרונות את השיאים, אבל זה לא תמיד היה כך. לפני שלוש שנים בלבד היו 348 הרוגים בתאונות הדרכים, 107 הרוגים פחות. ואנחנו עוד לא סיימנו את השנה, יש לנו את היום ועוד יומיים, זאת אומרת, שלושה ימים שבהם לצערי כנראה יהיו עוד הרוגים. המלחמה הזאת זו מלחמה שגם בה לממשלה הזאת לא אכפת. השרה לבטיחות בדרכים נוסעת הרבה לחו"ל, אבל פחות בכבישים כאן, ואפשר להבין אותה, כי זה מסוכן. ואפילו ארגון הבטיחות בדרכים של האיחוד האירופי השעה את מדינת ישראל מחברות בארגון, כי הוא אמר שהמדינה פשוט לא עושה שום דבר ממה שהארגון מקבל ומחליט, כאשר כל המדינות שעשו את זה הורידו את כמות ההרוגים בתאונות הדרכים. אז הכתובת על הקיר, המוות קורה מדי יום. יודעים מה לעשות, הממשלה ושרת הבטיחות בדרכים פשוט לא עושות את זה. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חבר הכנסת אבי מעוז; אחריו – חבר הכנסת איימן עודה.

אבי מעוז (נעם):

תודה, אדוני היושב-ראש. במסגרת נאומי השקיפות, אני רוצה לספר על עוד פנייה שהגיעה למוקד השקיפות שלי, והפעם מתיכון בנתניה. במסגרת לימודי של"ח התבקשו התלמידים לכתוב סיכום על כל אחת משלוש הדתות המונותאיסטיות, כולל התייחסות למנהגים, האמונות והמייסדים של כל אחת מהן, וכן סיכום על דת פוליתאיסטית והשוואה בינה לבין דת מונותאיסטית. בנוסף, הם נשאלו אם היו שמחים לראות עצי אשוח למכירה בסופר ליד הבית. ככה לא מגדלים ילדים שמחוברים לזהותם הלאומית היהודית. ככה מגדלים ילדים מבולבלים עם זהות מטושטשת ומסלילים אותם להיות אזרחי העולם הגדול, ללא זהות וללא שורש. אני ממליץ לכל ההורים לבדוק היטב מה מלמדים את הילדים בכיתות, לדרוש חינוך מתאים לעם היהודי במדינה היהודית, ולדווח למוקד השקיפות שלי במספר 055-9804775 על כל מקרה של הסתרה ושל פגיעה בזהות היהודית ובזהות הלאומית בבתי הספר של ילדיהם. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. חבר הכנסת איימן עודה, ואחריו – חברת הכנסת עדי עזוז. בבקשה.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

חבר הכנסת לשעבר עסאם מח'ול הלך לעולמו ביום שישי האחרון בגיל 73. הוא היה יו"ר חד"ש וכיהן כחבר כנסת מטעם חד"ש בין השנים 1999 ו-2006. עסאם אבו חנא היה מנהיג עקבי, מנהיג מהסוג שהיה לנו, ובמיוחד לדור שלי, כל כך הרבה מה ללמוד ממנו. הוא האמין, ונאבק למען שלום, צדק ושוויון, ובמשך כל חייו עמד איתן מול הפשיזם והגזענות בלי פחד, בלי פשרות ובלי לשנות את עמדותיו לפי רוח הזמן. אבל חייו היו יכולים להיגמר הרבה לפני הזמן. לפני 22 שנים, מטען חבלה הוטמן מתחת למכוניתו בחניון ביתו בחיפה. שנה לאחר מכן מח'ול אמר: זו תופעה מסוכנת שצומחת באקלים של הסתה מופקרת כנגד כוחות השלום והאוכלוסייה הערבית. הקול שלו חסר לנו מאוד. הוא חסר במאבק הפוליטי והחברתי שלנו, וחסר לנו במיוחד בתקופה הקשה הזאת. אבל המורשת שלו לא תיעלם. אנחנו נמשיך להיאבק, בדרכו למען שלום צודק, שוויון מלא, נגד הכיבוש והעליונות ובעד עתיד משותף ליהודים ולערבים בארץ הזאת. יהיה זכרו ברוך.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חברת הכנסת עדי עזוז; אחריה – חברת הכנסת טלי גוטליב.

עדי עזוז (יש עתיד):

תודה, אדוני היושב-ראש. "אני פתאום מרגישה שהוא מתקרב אליי והוא מתחיל לעשות לי מסאז' בגב, ואז הוא מתחיל לרדת לי למותניים, ושם חתכתי את זה, ואמרתי לו: תפסיק לגעת בי. תפסיק לגעת בי". זה חלק מעדותה של רומי גונן שהתפרסמה ביום חמישי האחרון בתוכנית עובדה. עדותה של רומי מצטרפת לשבים נוספים שהעידו על האלימות המינית הקשה שעברו בשבי החמאס והג'יהאד האסלאמי. ופה בכנסת מדברים איתנו על ועדת חקירה ממלכתית, כן או לא. לא רק שצריך ועדת חקירה ממלכתית בלתי תלויה פוליטית, צריך גם לפתוח בחקירה פלילית בחשד להפרת אמונים בנסיבות מחמירות כנגד חברי הקבינט המדיני-ביטחוני. חברי הקבינט הביטחוני ידעו היטב החל מהיום הראשון מה עובר על החטופים בשבי, והם שתקו, במקרה הטוב. במקרה הרע, הם התגאו שהם סיכלו עסקאות. לכן פניתי היום אל היועצת המשפטית לממשלה בבקשה לפתוח בבדיקה לחשד לעבירה של הפרת אמונים בנסיבות מחמירות. אתם תיתנו את הדין, אתם תיתנו אותו.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חברת הכנסת טלי גוטליב, ואחריה – חברת הכנסת מרב מיכאלי.

קריאה:

היא שכחה את הנאום.

טלי גוטליב (הליכוד):

לא, פשוט היית כל כך מרתק. תודה רבה. תודה רבה, אדוני היו"ר.

היו"ר אמיר אוחנה:

בבקשה.

טלי גוטליב (הליכוד):

יש לי חידה. נגיד, הסנגורית הצבאית הראשית היא לא פקודה של הרמטכ"ל? זה לא עובד כך? היא לא אמורה להיות ת"פ שלו? כי פשוט ראיתי – היום הייתי בבג"ץ, והיה בג"ץ. מי הגיש את הבג"ץ? הסנגוריה הצבאית. אבל מה מדהים? שהרמטכ"ל כבר הגיש בג"ץ לפני למעלה משנה, שכבר נדון, והיו הסכמות בין הרמטכ"ל לבין מבקר המדינה. היה בג"ץ שמבקר המדינה, כפי סמכותו וזכותו לחקור את מאורעות תופת אוקטובר, לא ידון בענייני הצבא. הגיעו שם להסכמות עם הרמטכ"ל שהוא כן ידון, במתווה מסוים. הסנגוריה הצבאית החליטה שהיא לא קשורה לרמטכ"ל. היא הגישה בג"ץ בשם הקצינים, בג"ץ אחר, והיום היה דיון על זה בבג"ץ. לא היה צו על תנאי, בגלל שזה הוגש באיחור ניכר ובמנותק מהרמטכ"ל. הלכתי לשמוע ובאמת ביקשתי לייצג, כדי שאני לא אצטרך להפריע, וקיבלתי זכות לייצג את עצמי – כן, מישהי מתוך הכנסת. ושאלתי את השופטים: אם אתם תתערבו למבקר המדינה בסמכות שלו, אתם גמרתם את המוסד החשוב הזה שנקרא מבקר המדינה. כי מבקר המדינה דן גם בענייני הממשלה, והגיש לנו דוחות קשים במהלך המלחמה. מה יש לסנגוריה הצבאית, איזו סיבה יש לה, לא לרצות שהקצינים שלה יתייצבו בפני המבקר, בדיוק כמו שהסכים אז הרמטכ"ל? אז רציתי לשאול, מי אחראי עליה ומטעם מי היא פועלת?

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. חברת הכנסת מיכאלי; אחריה – חבר הכנסת עופר כסיף, שיהיה אחרון הדוברים לשלב זה.

מרב מיכאלי (העבודה):

מי שצפה או צפתה אתמול בסרטון שבו רואים את חבר הכנסת מלביצקי, בשבתו כיו"ר ועדת הכספים, מאיים ממש פיזית עם היד על היועצת המשפטית לוועדת כספים, שפשוט מנסה לסיים לתת את חוות הדעת שלה, יכול לקבל את הרושם, באמת לראות בעיניים את האלימות שמופעלת – מילא על חברות וחברי כנסת מהאופוזיציה, מילא על אזרחיות ואזרחים, אבל על עובדות ועובדי הכנסת, שפעם היו מחוץ לקרב הזה. פעם, עובדות ועובדי הכנסת, וזה לא משנה אם זה הייעוץ המשפטי או צוותי הוועדות או - -

טלי גוטליב (הליכוד):

נו באמת, מרב.

מרב מיכאלי (העבודה):

- - הסדרניות והסדרנים, נהנו מהאמון שהם פה בשביל הממלכה, בשביל המדינה; שהם אותו הדבר לקואליציה ולאופוזיציה; שהם לא צריכים להיות כפופות וכפופים לאלימות, שהפכה להיות השיח היחיד שהקואליציה הזאת יודעת לדבר בו.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה.

טלי גוטליב (הליכוד):

חברת המפלגה שלך הגישה תלונה נגד אחת מבנות המשמר, רק שתדעי. שהם כבר - - -

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת. "אנחנו חיים בעיר מוכת אסון, אין לנו איך להאכיל את הילדים שלנו". כך תיארה שירן חסון תושבת קריית שמונה את המצב בעיר כשנה לאחר הסכם הפסקת האש. בשבוע שעבר הפגינו מאות מתושבי קריית שמונה במחאה על המצב הקשה בעיר ועל הזנחת הממשלה את שיקומה. על פי הנתונים הרשמיים של עיריית קריית שמונה, מעל 7,600 מתושבי העיר, 30% מסך התושבים הרשומים, לא שבו להתגורר בה מאז נחתמה הפסקת האש, וקרוב ל-60% מהעסקים שפעלו בעיר, רובם עסקים קטנים שהיו מנוע הצמיחה של הכלכלה ושל החברה המקומית, הפסיקו את פעולתם כליל. אז אני מבקש לשאול אותך, כבוד יושב-ראש הכנסת, מדוע נשיאות הכנסת בראשותך דחתה הצעה דחופה לסדר שהגשנו, חמישה חברי כנסת מסיעות הקואליציה והאופוזיציה גם יחד, בהובלת חברי חבר הכנסת אלון שוסטר, לאחר שבשבוע שעבר הנשיאות דחתה הצעה דומה לסדר שאני הגשתי? מדוע אתם לא נותנים קול למצוקות של תושבי קריית שמונה? את הבוס שלכם אנחנו יודעים שהם משעממים, השאלה היא אם הם משעממים גם אתכם.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני לא נוהג להשיב על שאלות שמופנות אליי באופן ישיר בצורה הזאת, אבל אני אגיד לך שהסיבה היא שהשבוע תידון הצעה רגילה לסדר בנושא קריית שמונה כאן במליאת הכנסת ביום רביעי. זאת הסיבה.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

אז תצרף את מי שביקש להצעה הזאת.

היו"ר אמיר אוחנה:

אין בעיה, אבל רק במענה על שאלתך, נושא קריית שמונה יידון כאן במליאת הכנסת השבוע.

היו"ר אמיר אוחנה:

אנחנו עוברים לנושא הבא שעל סדר-היום, והוא הצעת חוק להפסקת פעילות אונר"א (תיקון), התשפ"ו–2025, בקריאה השנייה והשלישית. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת בועז ביסמוט, יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון, להציג את הצעת החוק, בבקשה. חבר הכנסת כסיף, מפנה את תשומת ליבי מזכיר הכנסת שבתקנון הכנסת, סעיף 54(ד)(2), כתוב: "אם מובאים לפני הכנסת באותו שבוע הצעה לסדר-היום או שאילתה דחופה או הצעה להביע אי-אמון בממשלה בנושא דומה" – אז לא מאשרים את הנושא הזה לכפל דיונים באותו שבוע. בבקשה, חבר הכנסת ביסמוט.

בועז ביסמוט (יו"ר ועדת החוץ והביטחון):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה. לפני כשנה החוק שיזמתי בזמנו להפסקת פעילות אונר"א עבר ברוב – הייתי אומר אפילו – חסר תקדים בבית הזה, של כמה? 92 חברי כנסת מהאופוזיציה והקואליציה. דבר שאגב – אני אגיד ברמה האישית שהייתי מצפה לראות אפילו קצת יותר בזמן מלחמה. אתה יודע, תקופה של קונסנזוס בחייה של אומה. אבל היום אנחנו ממשיכים בצעדים נגדם, נגד אונר"א. עכשיו תעלה להצבעה הצעת חוק להפסקת החשמל והמים לארגון הטרור אונר"א. כן, כך אני קורא להם, ולא רק אני – ארגון הטרור אונר"א. יונתן סמרנו, השם ייקום דמו, נרצח וגופתו נחטפה לעזה על ידי – איך נקרא לזה? על ידי טרוריסט, על ידי מה שהעולם רוצה לקרוא פעיל הומניטרי, עובד סוציאלי – טרוריסט, אדוני היושב-ראש. מחבל של אונר"א. אביו – ראיתי אותו כאן, את אביו של יונתן, קובי. אני חושב שהאימא, איילת, גם כן נלחמה נגד אונר"א, כולל בשווייץ. אני עדיין זוכר את אותו, איך אני אגיד, מאבק שלה, כאשר היא חושפת את פרצופה האמיתי של הסוכנות הזו על ידי כך שהיא מתעמתת עם האיש שעומד בראש הארגון המתועב הזה. וכמובן האבא, אבא שפעל פה רבות למען קידום החוקים האלה. וביום שבו אושר החוק – אני חייב להגיד לך, אדוני היושב-ראש – אביו של יונתן סמרנו, קובי, ניגש אליי, חיבק אותי ואמר לי: תודה לך. ואני חייב להגיד לך, ואמרתי את זה באותו רגע ואני אומר את זה גם היום, שנה אחרי: רק בשביל הרגע הזה היה שווה להגיע לבית הזה. רק בשביל הרגע הזה היה שווה להגיע לכנסת, לעבוד קשה כמו כולנו כאן בכנסת ישראל, בשביל הרגע הזה, לקבל את התודה מאביו של יונתן סמרנו, השם ייקום דמו.

היו"ר אמיר אוחנה:

משפחה אצילית.

בועז ביסמוט (יו"ר ועדת החוץ והביטחון):

משפחה אצילית, משפחה מקסימה, משפחה שאנחנו מצדיעים לה, לכל המשפחות המדהימות האלה. עובדי אונר"א, אדוני היושב-ראש, היו שותפים מלאים בטבח האכזרי שביצעו בנו ב-7 באוקטובר. הם לא רק סייעו, הם הובילו את הרוע, רצחו וחטפו. שנים שאונר"א מתחזה לסוכנות סיוע כשבפועל היא זרוע של חמאס, מחבלים בתחפושת בחסות האו"ם. הצביעות הבין-לאומית כמובן חוגגת. אני אומר את זה בכל משלחת בין-לאומית – אמרתי את זה רק הבוקר לעוד דיפלומט שמשתייך למדינה זרה שהשעתה את הסיוע לאונר"א, אבל חידשה אותו שוב, לצערי הרב – ובכל ריאיון לתקשורת הזרה: כל מי שעוד מאמין שהארגון עוסק בסיוע פשוט בוחר לעצום עיניים, וכן, אדוני היושב-ראש, להיות שותף לטרור. למרות היקף הדיונים והאתגרים הביטחוניים שאנו עוסקים בהם יום-יום בוועדת החוץ והביטחון, דחפתי להביא את הצעת החוק הזו לדיון ולהצבעה באופן מיידי. מדינה שמכבדת את עצמה לא יכולה לאפשר לארגון הזה להמשיך לפעול בה עוד דקה אחת. לאויבים שלנו אין זכות קיום במדינת ישראל. תפקידנו לוודא שהחוק שאושר לא נשאר רק על הנייר אלא נאכף הלכה למעשה. אני מתכבד להציג היום בפני הכנסת לקריאה השנייה ולקריאה השלישית את הצעת חוק להפסקת פעילות אונר"א (תיקון), התשפ"ו–2025. הצעת החוק שאני מציג היום לפניכם היא מיזוג של שלוש הצעות חוק: הצעת חוק להפסקת פעילות אונר"א (תיקון), התשפ"ו–2025 מטעם הממשלה; הצעת חוק להפסקת פעילות אונר"א בשטח מדינת ישראל (תיקון – תפיסת חזקה בכל שטח שהוחזק בידי אונר"א), התשפ"ה–2025, של חברת הכנסת לימור סון הר מלך; והצעת חוק להפסקת פעילות אונר"א (תיקון – אי-הספקת חשמל ומים וסמכות תפיסת חזקה במקרקעין), התשפ"ו–2025, של חברת הכנסת יוליה מלינובסקי. הצעת החוק המונחת לפניכם היא תוצר של דיוני המעקב הרבים שנערכו בוועדת החוץ והביטחון מאז חקיקת שני חוקי אונר"א המקוריים במהלך שנת 2024: החוק הראשון, כאמור, שיזמתי, החוק להפסקת פעילות אונר"א בשטח מדינת ישראל, התשפ"ה–2024, שקבע כי ישראל תפעל להפסקת פעילות אונר"א בשטח מדינת ישראל. בתוך כך נקבע כי אונר"א לא תפעיל כל נציגות, לא תספק כל שירות ולא תקיים כל פעילות במישרין או בעקיפין בשטחה הריבוני של מדינת ישראל. וכמובן, החוק להפסקת פעילות אונר"א, התשפ"ה–2024, שקבע כי חילוף האיגרות בין ישראל ובין אונר"א שנחתמו לאחר מלחמת ששת הימים ביוני 1967 ושעל בסיסן הוזמנה אונר"א לפעול – יפקעו. בנוסף, חוק זה קבע כי רשות מרשויות המדינה לא תקיים כל מגע עם אונר"א או עם מי מטעמה. כמובן, אדוני היושב-ראש, לא אחזור על הרקע המפורט שקדם לחקיקת שני חוקי אונר"א המקוריים, רקע שהוצג בהרחבה גם לפני מליאת הכנסת בעת אישורם. אולם אני חש חובה להזכיר כי חוקים אלה קודמו על רקע ראיות ועדויות על מעורבותם העמוקה של אונר"א ועובדיה במתקפת הטרור הרצחנית שהחלה ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, ובמלחמה שנפתחה לאחר מכן. מעורבות זו באה לידי ביטוי הן בביצוע מעשי הטבח בידי עובדי הסוכנות והן באמצעות העמדת מתקני אונר"א – בדרך של עצימת עיניים, או חמור מכך, ביודעין – לטובת פעילות ארגוני הטרור ברצועת עזה. נזכיר שוב למי ששכח: אונר"א ארגון הומניטרי, כביכול. אין להתכחש לזהות הפרסונלית של עובדי אונר"א בהיותם חברים בארגון טרור. אין להתכחש לעובדה כי מתקני אונר"א שימשו לטובת מפקדות ארגוני הטרור בבניית מנהרות ומתקנים תת-קרקעיים מתחת למוסדות הסוכנות, והעמדתם של מוסדות אלה ומקומות המגורים של עובדיה כמחסות לפעילי טרור ולפעילות טרור, לרבות החזקת חטופים. וגם, אדוני היושב-ראש, אין להתכחש לדיווחים ולמחקרים שנערכו עוד בטרם טבח 7 באוקטובר והעידו על כך שאונר"א – שוב, הארגון ההומניטרי, כך הוא נתפס בעולם – פועלת באמצעות מוסדותיה השונים, ובפרט מערכת החינוך שלה, להנצחת טענות בדבר פליטות, וגרוע מכך – מקדמת הסתה לטרור, שנאה וגזענות, קריאות למאבק מזוין כנגד מדינת ישראל והעם היהודי. על רקע כל אלה, משהוכח כי אונר"א ועובדיה השתתפו בפעילות טרור נגד מדינת ישראל, אושרו שתי הצעות החוק המקוריות ברוב משמעותי במליאת הכנסת, שתי הצעות החוק גם יחד. בדיוני המעקב שערכה ועדת החוץ והביטחון צפו ועלו קשיים שונים בנוגע ליישום החוקים המקוריים. זה היה דבר מדהים, באמת, לראות עד כמה קשה ליישם. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, שנמצאת כאן יחד איתנו, ראתה יחד איתי בדיונים, ואיך אני אגיד בצורה הכי אמיתית וכנה – רתחה כשראתה עד כמה החוק שלה לא בא לידי ביטוי ולא מיושם. ואני כמובן הצטרפתי אליה. הצעת החוק שלפניכם מבקשת לעגן הסדרים שונים שיהיה בהם כדי לתת מענה לקשיים אלה. בכך הצעת החוק תביא להגשמת התכלית של החוקים המקוריים, אשר, כפי שכבר ציינתי, ביקשו להפסיק את פעילותה של אונר"א בישראל ולמנוע מרשויות המדינה – ובתוך כך גופים ואנשים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין – לקיים מגע עם אונר"א. ואלה ההסדרים העיקריים המוצעים בהצעת החוק שלפניכם, אדוני היושב-ראש: ראשית, מוצע לקבוע כי רשות מרשויות המדינה תבטל כל אישור, רישיון, היתר או הטבה שניתנו במישרין או בעקיפין לאונר"א. הוראה זו מהווה הוראה משלימה ומרחיבה להוראה בדבר אי-קיום מגע עם אונר"א אשר נקבעה בחוק להפסקת פעילות אונר"א. ההוראה המשלימה המוצעת נועדה לטפל באותם המקרים שבהם האישורים מטעם רשויות המדינות ניתנו לאדם או תאגיד בעבור אונר"א מבלי שהרשויות ידעו שבפועל מדובר בפעילות של אונר"א או עבורה. שנית, חלק ניכר מהצעת החוק שבפניכם הוקדש להוראות בדבר ניתוק אונר"א משירותים שונים שיפורטו להלן והפסקת מתן שירותים לאונר"א בידי ספקי שירות ונותני שירות מסוגים שונים, כדוגמת שירותים בנקאיים. לשם יישום הוראות אלה נקבעו בין היתר הוראות האוסרות אספקת חשמל, מים וגז לנכסים הרשומים על שם אותו ארגון מתועב, ארגון אונר"א, ונקבע הליך פרוצדורלי, הדרוש לשם ניתוק נכסים אלה. כמו כן, מוצע לאסור אספקת שירות בנקאי, שירות פיננסי או שירות תשלום בידי גופים פיננסיים שונים לאונר"א, וכן איסור מתן שירות בזק בידי ספק מורשה של שירותים אלה, שירותים הכוללים שירותי אינטרנט, טלפוניה ושירותי תקשורת אחרים – בקיצור, כל שירות. בנוסף, מאחר שבעתיד ייתכן שיהיה צורך להוסיף שירותים שאסור לספק לאונר"א, ועל מנת שניתן יהיה לפעול במהירות לניתוק והפסקת השירות, מוצע לקבוע בחוק מנגנון עדכון בדרך של תיקון תוספת. בהתאם למנגנון זה, כל שר ששירות רלוונטי נמצא בתחומי הפעילות של המשרד שבאחריותו יהיה רשאי לשנות את התוספת בצו, באישור ועדת החוץ והביטחון, ולכלול בתוספת את רשימת ספקי השירותים והשירותים עצמם שאסור יהיה לספק לאונר"א. שלישית, בהצעת החוק מוצע לקבוע הוראה שלפיה מספקי השירותים המפורטים בהצעת החוק יידרשו להפסיק את אספקתם של שירותים רלוונטיים, או לא לספקם מלכתחילה, כאשר הם נוכחו לדעת כי מבקש השירות מבקש לקבל אותו לשם פעילות אונר"א בשטח מדינת ישראל, או בשמה או מטעמה, גם באופן זמני או חד-פעמי, בתמורה או ללא תמורה. משמעות הדברים, אדוני היושב-ראש, היא כי מרגע שהובא לידיעת מספקי השירותים שייתכן שהם מספקים שירותים לארגון הטרור אונר"א, או למי שפועל מטעמה של אונר"א או בשמה, עליהם להיות אקטיביים בבירור העניין. ולשם בירור זה – אם מבקש השירות מבקש לקבל את השירות לשם פעילות אונר"א – מוצע לקבוע כי מספקי השירות יהיו רשאים לפנות לרשות המקומית שבה נמצא הנכס שלגביו ניתן השירות, או למשטרת ישראל ולגופי ביטחון אחרים, לקבלת סיוע בבירור האמור. במקביל הוצע כי הרשות המקומית תהא רשאית להסתייע במשטרה או בגופי ביטחון בבירור, וכי משטרת ישראל וגופי הביטחון יסייעו, בהתאם לסמכויותיו של כל גוף ולתפקידיו לפי כל דין, בעריכת הבירור הן בעת פנייה של מספקי השירות והן בעת פנייה של רשות מקומית. רביעית, בהצעת החוק מוצע לקבוע הוראות בדבר סמכות תפיסת חזקה במקרקעין. הוראות אלה מתייחסות לרשות מקרקעי ישראל – רמ"י – כאשר מדובר במקרקעי ישראל, ולרשות מקומית – כאשר מדובר במקרקעי הרשות המקומית. רמ"י והרשות המקומית יהיו רשאים, לפי העניין, לתפוס חזקה במקרקעין אשר הוחזקו על ידי אונר"א או אשר מוחזקים על ידי מי שמייצג את אותו ארגון טרור או את מי מטעמו, במתחמים המפורטים בהצעת החוק. על מתחמים אלה ניתן יהיה להוסיף בעתיד מתחמים נוספים שבהם אונר"א פעלה או פועלת, וזאת בדרך של תיקון התוספת השנייה להצעת החוק. בהצעת החוק הוקנו סמכויות לשם תפיסה מקרקעין. לשם תפיסת החזקה במקרקעין עוגנה הוראה בחוק המחייבת את צבא הגנה לישראל ומשטרת ישראל לסייע לרמ"י ולרשות המקומית ולהקצות כוחות ומשאבים לשם תפיסת החזקה. כמו כן, נקבע כי צה"ל ומשטרת ישראל יסייעו, בכל עת שיתבקשו לכך על ידי רמ"י או הרשות המקומית, להפעלת המתחמים לאחר תפיסתם, במקרה שיהיה צורך בכך. בהקשר זה נקבע כי תפיסת החזקה הראשונית תיעשה בתוך 30 ימים מתחילת הצעת החוק שבפניכם, וזאת מבלי לגרוע מהסמכות של רמ"י או הרשות המקומית לחזור ולתפוס את החזקה במתחמים אלה, או לבקש סיוע כאמור ממשטרת ישראל וצבא הגנה לישראל. חמישית – ואני מסיים – מוצע לקבוע כי הוראות פקודת החסינויות וזכויות היתר של האומות המאוחדות, משנת 1947, לא יחולו על אונר"א, על פקידיה, על בני אדם המועסקים מטעמה ועל נכסיה. במקביל להוראה זו, מוצע בהוראת התחולה לקבוע כי הוראות הצעת החוק יחולו על תביעות שעילתן אירועי כ"ב בתשרי התשפ"ד – 7 באוקטובר 2023 – ומלחמת חרבות ברזל, גם אם התובענות הוגשו לפני מועד התחילה, כל עוד לא החל הדיון בהן. כלומר, בהצעת החוק שלנו יש מתן אפשרות להגשת תביעות נגד אונר"א בגין אירועי 7 באוקטובר. אני חוזר שוב: בהצעת החוק יש מתן אפשרות להגשת תביעות נגד אונר"א בגין אירועי 7 באוקטובר. מעבר לכך, מוצע לקבוע כי ראש המטה לביטחון לאומי או נציגו ידווח על יישום הוראות החוק לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת אחת לשישה חודשים, וכי בשנה הראשונה מיום תחילת הצעת החוק הדיווח ייעשה אחת לחודשיים. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות. אני מבקש מחברי הכנסת לדחות את ההסתייגויות ולאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית. אני חושב שהעובדה ששני החוקים עברו כאן לפני שנה ברוב מוחץ של קואליציה ואופוזיציה, אופוזיציה וקואליציה, היא תעודת כבוד לכנסת ישראל. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה לחבר הכנסת ביסמוט. אני מבקש לקדם בברכה את סגל הפיקוד הכללי של שירות בתי הסוהר, בראשות נציב בתי הסוהר רב-גונדר קובי יעקבי וסגנו חאתם עזאם, והמפקדים הבכירים, שביקרו במוזיאון הכנסת, ביקרו במשכן הכנסת, וזכיתי גם לפגוש אותם ולהודות להם בשם אזרחי ישראל על הפעילות הברוכה, שתורמת לביטחון ישראל, שנעשית למרבה הצער הרחק מעיני התהילה הציבורית. אבל אנחנו כאן רוצים לומר לכם, מקרב לב, תודה. תודה על מה שאתם עושים. ונקדם בברכה את קובי סמרנו, אביו של יונתן סמרנו, השם ייקום דמו. הרוח שלך, קובי, ושל איילת שורה מעל החוק הזה. אתם דחפתם, והרבה בזכותכם הגענו ליום המיוחל הזה, שבו אנחנו נצביע על החוק בקריאה השנייה והשלישית. ברוכים הבאים לכנסת. אנחנו נעבור להסתייגויות, חברות וחברי הכנסת. הוגשו הסתייגויות של קבוצת ישראל ביתנו, של חבר הכנסת אלעזר שטרן ושל חבר הכנסת אליהו רביבו. אנחנו נתחיל מההסתייגויות של קבוצת ישראל ביתנו, על פי הסדר. חבר הכנסת אביגדור ליברמן, בבקשה. אם אפשר קצת יותר שקט במליאה, בבקשה. תודה. חמש דקות לרשותך.

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הבעיה שלי היא לא עם החוקים – האם אנחנו מצליחים ליישם את החקיקה? אני שומע גם בחוק אונר"א שזה ארגון טרור נתעב, שאנחנו אוסרים לספק להם חשמל ומים. אבל תסתכל, רק היום אנחנו קיבלנו ידיעה שחברת החשמל נערכת לחיבור של כל רצועת עזה לחשמל, חשמל ישראלי. אנחנו כבר חודשים מספקים גם חשמל וגם מים לכל הרצועה, והכול על חשבון משלם המיסים. אני כבר לא מדבר על כל הנושא של המעברים, שמכניסים שם טונות של אספקה – הכול על חשבון משלם המיסים. אתה יודע, אנחנו עדיין תחת הזעזוע הזה של רצח על ידי שב"ח של תושב בית שאן ובחורה צעירה מקיבוץ, ואני שואל, אנחנו רק – פחות משנה, בחודש מאי, פחות משנה, העברנו את חוק השב"חים כאן בכנסת. יוליה מלינובסקי ואופיר כץ העבירו את חוק השב"חים. לפי אותו חוק ניתן לעשות חילוט. אני עוד לא שמעתי פעם אחת שמישהו ביצע חילוט לרכב ולרכוש. לפי אותו חוק, כל שב"ח, כל מי שנתפס מסיע את אותו שב"ח, אפשר לחלט לו – לעשות חילוט רכב. זה מעולם לא בוצע. אפשר לקחת לאותו אדם, אותו מעסיק של אותו שבח – ולעשות חילוט של הרכוש שלו. שום דבר לא נעשה. אתה יודע, יש לנו עוד כמה חוקים. דיבר פה יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון – יש חוק שירות ביטחון מ-1986, ולפי אותו חוק היו חייבים לגייס מזמן את כל החרדים. אין ואקום, החוק קיים. אף אחד לא גייס, אף אחד גם לא מתכוון לגייס. כשאנחנו היינו בשלטון הייתה הוראת שעה. אדוני היושב-ראש, כדאי שקצת תלמד מה תפקידך. אז קודם כול, הוראת השעה הסתיימה. אין לך מושג מה אתה מעביר ומה אתה מדבר.

בועז ביסמוט (יו"ר ועדת החוץ והביטחון):

טוב שאתה נמצא פה.

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

הוראת השעה הסתיימה. כרגע יש חוק שירות ביטחון מ-1986. חייבים לגייס את כולם. חוק העונשין מ-1977 – אגב, מי שאז היה ראש ממשלה הוא מנחם בגין ועזר ויצמן היה שר הביטחון. לפי אותו חוק, כל מי שמסית נגד גיוס לצה"ל בזמן מלחמה צפוי לעשר שנות מאסר. לא ראיתי שמישהו מיישם את זה. ולכן יש לנו פה בעיה, לא רק להעביר את החוקים, אלא ליישם אותם. אני קורא גם לראש הממשלה, שכרגע נמצא בארצות הברית – המנוף הכי חזק שיש למדינת ישראל כנגד חמאס הוא שיקום עזה. אסור להסכים לשיקום עזה עד שהחטוף האחרון חוזר הביתה. אסור להסכים לשיקום עזה כל עוד לא פירקנו את החמאס מנשק. הרי אנחנו זוכרים, דיברו פה על ניצחון מוחלט. איפה הניצחון המוחלט? אני שומע את כל הדיווחים ממערכת הביטחון: חמאס מתעצם מיום ליום. 35,000 מחבלים עומדים כרגע לרשות חמאס. יתרה מזאת, מעבר לקו הצהוב, 200 מטר מהחיילים שלנו, רואים את חמאס מתאמן, עושה תרגילים, משקם תשתיות טרור, ואנחנו לא יכולים לעשות כלום. איך זה יכול להיות? יתרה מזאת, חמאס גם מעמיק את השליטה האזרחית שלו. ולכן אני קורא לראש הממשלה בשום פנים ואופן לא להסכים לשיקום עזה לפני שפירקו את חמאס מנשקו. גם אסור להסכים לנוכחות טורקית, ולא משנה באיזה מסכה הם יבואו, מפקח בנייה או מדריך חקלאות. הגעת טורקים לרצועת עזה, בשילובF-35 שכבר בדרך לרצועה, עם נוכחות טורקית בסוריה, זה שינוי מאזן כוחות דרמטי בכל האזור שלנו. ולכן צריכים להיות פה ברורים. צריך לעמוד על שלנו. גם עם הידידה הכי קרובה לפעמים יש חילוקי דעות, ואנחנו חייבים לעמוד על האינטרסים שלנו. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה, עד חמש דקות לרשותך.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

תודה, אדוני היושב-ראש. מי השר? אה, אדוני השר יושב שם. אדוני השר, אני לא יודע אם אתה זוכר, אבל לא מזמן העברנו כאן בכנסת גם את חוק אל-ג'זירה, נכון? חוק אל-ג'זירה, כדי למנוע את השידורים של אל-ג'זירה בישראל. אז מי שגר באזור הדרום מוזמן לפתוח את תדר FM96.3 ולהאזין לאל-ג'זירה. אגב, זו חשיפה של בועז גולן בערוץ 14. אני אומר את זה גם לך, אדוני היושב-ראש – תסתכלו, תאזינו. אתם מחוקקים פה חוקים, אבל בסוף הם הופכים לאות מתה. מה המשמעות של סגירה אם בסוף אל-ג'זירה משדרת? מה המשמעות אם אנחנו נחוקק פה ואונר"א ימשיכו לפעול? אנחנו כמובן תומכים בחקיקה הזאת, ואני מברך גם את חברת הכנסת יוליה מלינובסקי מהסיעה שלי שהובילה אותה יחד עם יושב-ראש הקואליציה, אבל המשמעות צריכה להיות שבאמת תסגרו את הפעילות של אונר"א. בהקשר הזה, צריך לזכור שאנחנו נמצאים כבר שנתיים במלחמה, ולצערי, חמאס עדיין שולט ברצועת עזה. ואז נחשף היום שבמה עוסקים במדינת ישראל בזמן שחמאס שולט בעזה, בזמן שלא התחילו את הפירוז? בחברת החשמל עוסקים בעבודת מטה להחזרת קווי מתח גבוה לרצועת עזה בהתאם למתווה שהיה לפני המלחמה. מה שנקרא, חזרנו חזרה ל-6 באוקטובר, עולם כמנהגו נוהג. קודם כול, אסור שיתחיל שיקום לפני פירוז. אין דבר כזה שאחרי שנתיים של מלחמה, חמאס ימשיך לנהל את עזה ואנחנו נאפשר למאות המיליארדים של הדולרים להמשיך לזרום. אבל יותר מזה, אדוני היושב-ראש, אם אנחנו נחזור לקונספציה שבה מדינת ישראל אחראית לחשמל ולמים לרצועת עזה, ואנחנו צריכים לספק להם, ואנחנו אחראים שיהיה להם טוב ולהזרים להם – זאת בדיוק הקונספציה. זאת הקונספציה שאנחנו חושבים שאנחנו צריכים לטפל בהם כל הזמן. מדינת ישראל לא צריכה להיות אחראית לרווחתם של תושבי רצועת עזה. הגיע הזמן שממשלת ישראל תעסוק ברווחתם של תושבי מדינת ישראל, שתהיה עבודת מטה איך מביאים חשמל לעוד ועוד התיישבות בארץ ישראל. אתה יודע, אני ביקרתי בחווה בגוש עציון, חוות קידר. חברת חשמל לא הגיעה לשם. אין תשתית של חברת חשמל שמגיעה לשם. לא ראיתי תוכנית חירום של חברת חשמל להזרים חשמל לחווה הזאת. אני לא רואה איך תשתית של חברת חשמל להתיישבות ביהודה ושומרון, או תוכניות מטה להעברת קווי מתח גבוה. חברת החשמל עושה תוכניות מטה להעברת מתח גבוה לרצועת עזה? איבדתם את הכיוון לחלוטין. ולכן אני אומר, בתוך האירוע הזה צריך לזכור דבר אחד מאוד מאוד חשוב: אי-אפשר להתקדם לשלב הבא לפני שרן גואילי חוזר, ולפני שמפרזים את חמאס מנשקו. הדבר השני, אדוני, היום בוועדת הכנסת התנהל דיון על הצעת החוק של ועדת החקירה הפוליטית שאתם מנסים להקים, ומדברים שם כל הזמן על אמון הציבור. עכשיו תראו, אתם יושבים כממשלה עם אמון ציבור שניתן לכם בנובמבר 2022. אחרי 7 באוקטובר לא הלכתם לעם חזרה כדי לקבל את אמון הציבור. אתם נמצאים עכשיו במצב שבו אתם אומרים: אין לציבור אמון בחוק שכבר חוקק, של ועדת חקירה ממלכתית, שחוקק ללא קשר לממשלה הזאת או לממשלה אחרת, שתמיד כך נהגו כשרצו לחקור אירועים קשים, ובטח את הטבח הגדול ביותר שאירע לעם היהודי מאז מלחמת העולם השנייה, מאז השואה. אבל אתם באים ואומרים: אנחנו רוצים שיהיה פה שוויון, קואליציה ואופוזיציה. מה זה קואליציה ואופוזיציה? קואליציה ואופוזיציה זה ועדת חקירה פוליטית. הפוליטיקאים יחליטו איך הם חוקרים ואת מי הם חוקרים. הינה, אני אומר לך, יושבים באופוזיציה גם שרי ביטחון לשעבר ורמטכ"לים לשעבר שצריכים להיחקר בוועדת החקירה; צריכים לפתוח את כל הפרוטוקולים של הדיונים ולראות מה הם אמרו בדיונים, בדיוק כמו חברי הקואליציה. ולא הקואליציה, בגלל הרוב שיש לה מנובמבר 2022, היא זאת שתחליט איך יחקרו את המחדל של הממשלה הזאת. אם אתם רוצים לקבל את אמון הציבור מחדש, יש דרך לעשות את זה – תפזרו את הכנסת, תלכו לבחירות, ותגידו לבוחר: מי שרוצה ועדת חקירה פוליטית, שיצביע לכם, ומי שרוצה ועדת חקירה ממלכתית, שיצביע למפלגות האחרות.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חבר הכנסת יבגני סובה, בבקשה. עד חמש דקות לרשותך, אדוני.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני דווקא רוצה לספר משהו שהיה היום בדיון של ועדת העלייה והתפוצות, במסגרת דיון בנושא של נתוני הירידה מהארץ. הרי כל שנה אנחנו מקבלים נתונים שיותר ויותר ישראלים עוזבים את מדינת ישראל, ומוצאים את עצמם במדינות המערב. אלה לא אנשים שהם נטל – אלה אנשים שהם נכס למדינה, והיום אתה יכול לשמוע עברית רהוטה – איך אמר נציג של המכון הישראלי לדמוקרטיה? בלוס אנג'לס ובניו ג'רזי יותר מאשר בתל אביב. ואז כל שנה אנחנו מגלים שעשרות אלפי ישראלים בוחרים לרדת מהארץ, בוחרים במודע, בגלל שלל סיבות – סיבות ביטחוניות, סיבות כלכליות, גם סיבות שקשורות לאופי המדינה, כי מדינה שמתנהלת תחת לחצים דתיים היא לא מדינה חופשית. אגב, זה גם בא לידי ביטוי בסקר של אותו מכון, המכון הישראלי לדמוקרטיה, ואז – סתם לדוגמה, בשביל לסבר את האוזן – 26% מהציבור היהודי שוקלים ברצינות לעזוב את מדינת ישראל. עוד 6% כבר בחרו לעזוב אך טרם עזבו. הסקר נעשה באפריל 2025, כלומר חודש וחצי לפני התקיפה באיראן, מבצע עם כלביא. אני ביקשתי שהמכון הישראלי הדמוקרטי יבצע סקר עוד כמה חודשים, ב-2026, על מנת לראות את המגמות, וקיבלתי תשובה מאוד מדאיגה, אדוני היושב-ראש, שבמשך שנים המגמה היא שלילית. עכשיו אני לוקח את הנתונים של הסקר ומתחבר לנתונים של סקר אחר, שכל הזמן שואל: מה חשוב לכם במדינה? ואז מה אני מגלה? שלרוב הציבור במדינה חשוב: הקמת ועדת חקירה ממלכתית, חוק גיוס לכולם, פירוק חמאס מנשקו, ניצחון על האויבים, ואני עושה שתיים ועוד שתיים ואני מגלה שהסיבות לכך שאנשים צעירים בעלי משפחות, בעלי השכלה, עוזבים את מדינת ישראל, בין היתר, למרות שהם ציונים בליבם, הן הדברים שהממשלה לא מטפלת בהם. חברים, זה פשוט מתמטיקה. תיקחו את הדוגמה של סקר שביעות הרצון של הציבור בנושאים אקטואליים, תעשו השוואה לנתוני ההגירה, ולא צריך לחפש גאון בשביל שיסביר לכם שהמדיניות שאתם, בממשלה ובקואליציה, מובילים בשנים האחרונות אחראית לזה שיותר ויותר ישראלים לא בוחרים במדינת ישראל כבית הלאומי שלהם. פעם אחר פעם עולים לכאן חברי כנסת מהקואליציה ואומרים: תעזבו, אנחנו לא צריכים אתכם. מה זאת אומרת, אתם לא צריכים אותנו? לא הבנתי. אתם לא רוצים שאנשים עם השכלה יתרמו לכלכלה של מדינת ישראל ולביטחונה? אתם לא רוצים שאנשים יגדלו פה את הילדים? אז אתם פשוט אנטי-ציוניים. אתם אלה שמובילים את ההשתמטות ופוגעים בציונות – ומה תגידו בעוד כמה שנים, שיותר ויותר אנשים יעזבו את המדינה? מה, תגידו שלא ידעתם? שלא העירו אתכם? אני חושב שאנחנו נמצאים בנקודה קריטית ביותר באשר לאופי המדינה והמשך קיומה כמדינה ציונית, יהודית ודמוקרטית. ואם אנחנו לא נבין את זה, המדינה שלנו לא תוכל להמשיך להיות ציונית, יהודית ודמוקרטית, ואת זה אנחנו נשנה בשנת 2026 כי זאת תהיה שנת הבחירות. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חברת הכנסת שרון ניר, בבקשה. עד חמש דקות לרשותך, גברתי.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ראשית, אני מבקשת לברך את המציעים על החוק החשוב הזה; את חברתי, חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, שעסקה רבות בהגדרה פשוטה שאונר"א זה ארגון טרור; לברך כמובן את אבא של יונתן סמרנו, זיכרונו לברכה, קובי סמרנו, ואת איילת סמרנו, שלא עזבו לרגע את המאבק החשוב הזה להגדרת אונר"א מחוץ לחוק. וצריך להגיד בצורה ברורה ושאינה משתמעת לשתי פנים לכל אזרחי מדינת ישראל: אי-אפשר להגדיר ארגון כארגון סיוע כשהעובדים שלו מבצעים בבוקר 7 באוקטובר רצח וטבח ובימים כתיקונם הם מורים בבתי ספר. אז זה ארגון שאנחנו לא נקבל אותו ונוציא אותו מחוץ לחוק, ועל כך תבוא ברכה על כל המציעים. ומכאן לאירועי היום. ראש ממשלה נתניהו טס לפגישה שמתקיימת הערב במאר-א-לאגו. כמובן שכולנו נאחל לו בהצלחה, אבל נגיד לו קו אחד אדום ברור: אסור, אסור להתפשר על האינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל. האינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל זה מעל הכול. חודשים ארוכים הבטיחו לנו ניצחון מוחלט, ולא יכול להיות שניצחון מוחלט יישאר סלוגן בכובע שנשאר בערוץ 14. המנוף הגדול ביותר שיש למדינת ישראל הוא קודם כול שיקום רצועת עזה, ושיקום רצועת עזה חייב להיות מותנה בדברים הבאים: קודם כול, השבת רן גואילי, גיבור ישראל, לקבר ישראל – רן גואילי, שהוא גיבור ישראל, מגן עלומים, החטוף האחרון, צריך לחזור הביתה; דבר שני, פירוק חמאס ופירוז הרצועה מנשק. לא ייתכן שמחיר הדמים הכבד ששילמו אזרחי מדינת ישראל, משפחות שכולות, 1,200 נרצחים, יהיה לשווא. חמאס צריך להיות ממוגר. והנושא השלישי שעליו צריך לעמוד ראש ממשלה הוא איסור נוכחות טורקית ברצועה. כניעה ללחץ בין-לאומי והתפשרות על ביטחון ישראל ועל אינטרסים של מדינת ישראל מבחינה ביטחונית זה פשוט חזרה לקונספציית 6 באוקטובר, ואסור שזה יקרה. אני רוצה לדבר על בליץ החקיקה שכולנו נמצאים בו בוועדת חוץ וביטחון – מרתון של חקיקה ימים על גבי ימים, שעות על גבי שעות, רק כדי לחוקק חוק השתמטות. כל זה כשאנחנו מבינים איזה אתגרים יש לנו ברמה הביטחונית, בכל החזיתות – בלבנון, בסוריה, בעזה, ביהודה ושומרון, באיראן וגם בתוך הבית. ולכן צריך להבין: לחוקק חוק השתמטות זו פגיעה קודם כול באחדות העם, ואסור לאפשר חקיקת חוק השתמטות. ומכאן אני אומרת לכם, ואומרת את זה בצורה ברורה – יושב כאן יושב-ראש ועדת חוץ וביטחון, שלהוט לחוקק את החוק הזה, שהוא חוק השתמטות – אנחנו לא נאפשר לחוקק את החוק הזה, כי הבחירה היחידה שיש בידי אזרחי מדינת ישראל עכשיו היא או אחדות או השתמטות, ואנחנו בוחרים באחדות. אנחנו בוחרים באותם אנשי מילואים, אלו שקיבלו היום 280,000 צווים שיהיו לאורך כל השנה; אלה שעושים מאות ימי מילואים בשנה, ובשנה הבאה צפויים לעשות 70 ויותר ימי מילואים. אנחנו בוחרים קודם כול במשרתים. ולכן צריך להוריד את החוק הזה מסדר-היום. השתמטות – לא. אחדות – כן. תודה רבה.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה, גברתי. אני מזמין את יוליה מלינובסקי. בבקשה, גברתי. חמש דקות להנמקת הסתייגויות, בבקשה. את גם מגישה?

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

אני מגישה. ירקתי דם.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

היא היוזמת.

היו"ר מאיר כהן:

יופי. היוזמת, מצוין.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, אדוני השר, קובי, קובי סמרנו; איילת בדרך – דיברתי איתה, היא עדכנה אותי שעוד מעט היא צריכה להגיע לפה. כל האירוע הזה מוקדש ליונתן וגם למשפחה מאוד מאוד אמיצה, שלא פחדה והייתה מספיק אמיצה גם לחשוף את כל הסרטונים ואת כל המידע, ובעצם בזה סתמה פיות להרבה מאוד אנשים פה, גם בכנסת וגם בעולם; אלה שאולי חששו, וחשבו, ולא אהבו: אונר"א קדוש, או"ם, עניינים, סיפורים – לא, ארגון טרור לכל דבר ועניין. ומה שאנחנו ראינו, מה שקרה עם יונתן, ז"ל, זה רק אחוז קטן, פתיל של אחוז ממה שקרה שם בפועל, עם כל הכספים, עם כל הכיסוי לחמאס, לכל המעורבות של חמאס בתוך אונר"א. אונר"א שבעצם הרימה את זכות השיבה הזו; אונר"א בעצם הפכה לתשתית לבניית מדינת פלסטין בעזה, ללאומיות של העזתים, וזה משהו מטורף, ועשו על זה שימוש באונר"א נגד עם ישראל ונגד מדינת ישראל. אני נמצאת בתחושה מעורבת, כי כשהעברתי חוק אונר"א אחד הייתי בטוחה שזהו, סגרנו את הפרצה הזאת, ואנחנו מעיפים אותם מפה לצמיתות. אממה, היו פה שרים ופקידות בכירה שנורא פחדו, והלכו לפרשנות כזו או אחרת, מה שלא היה ולא נברא. בעיניי, החוק הראשון שעבר הוא היה מספיק, הוא היה מספק. הוא נתן את כל הפתרונות, גם לדעתי וגם לדעת הייעוץ משפטי של הכנסת. אבל אחרי דיונים רבים בוועדת החוץ והביטחון הבנו שפשוט העסק תקוע. העסק תקוע. כולם מפחדים. ממה מפחדים? אלוהים יודע ממה מפחדים. יש פה אנשים שאומרים: באנו למשול, לא נותנים לנו – אז זו דוגמה. הינה, בבקשה, תעשו. אין מעצורים, אין מערכת משפט. הכול בסדר. העתירות תקועות בבג"ץ חדשות לבקרים. בג"ץ לא מתערב. לא מסוגלים. אז אחרי דיונים רבים, דיוני מעקב בוועדה, ובתמיכה של יושב-ראש הקודם של הוועדה ובתמיכה – לפחות בזה יש קונסנזוס – של היושב-ראש הנוכחי של ועדת החוץ והביטחון, פשוט הבנו שאין ברירה, אין ברירה. וגם בשיתוף פעולה עם היועצת המשפטית לממשלה, כן, היועצת המשפטית לממשלה, והשר אלי כהן הרים את זה, הכנו הצעת חוק ממשלתית. אני לא אספר איך כתבנו אותה. לא אספר מה היה שם בדרך. אבל כן היה שיתוף פעולה ביני, בין היועצת המשפטית לממשלה, בין הייעוץ המשפטי של הוועדה, בין השר אלי כהן, ובסוף יצאה הצעת חוק ממשלתית. אממה, היא נתקעה בכנסת בגלל הבלגן הקואליציוני. אז נאלצתי להעביר הצעת חוק פרטית, כדי לזרז את העניינים. בסוף זה קרה. זה קרה בזכות היועצת המשפטית של ועדת החוץ והביטחון, מירי פרנקל-שור, בזכות הצוות שלה, בזכות התגייסות של צוות הוועדה, בזכות בועז, יושב-ראש הוועדה, שנתן לנו ממש carte blanche, ואמר: תביאו את הנוסח, אני עושה את זה. פשוט נתן לנו את האפשרות להתקדם, ועשינו את זה. וגם שמעתי אחר כך, ככה, איפשהו, צלילים שהיו משרדי ממשלה שלא אהבו. כאילו, כולם רוצים להעיף את אונר"א, אבל אף אחד לא רוצה לקחת אחריות על זה. כאילו, רוצים כולם להיות ילדים טובים. אז לא, חבר'ה. משרדי ממשלה היקרים – משרד האנרגיה, רשות מקרקעי ישראל – זה נגמר. אתם חייבים לפעול. החוק מאוד מאוד ברור. חברת החשמל חייבת לנתק את אונר"א מחשמל. חברת מקורות או חברת מים – ממים. גם מגז, משירותים פיננסיים. נגמרו התירוצים: זה לא אנחנו, זה מישהו אחר. חייבים לפנות אותם ממתחמים. זה לא נסבל שיש פה, חמש דקות מהכנסת, מתחם במעלות דפנה. שני שומרים שאונר"א הציבה שם, ומדינת ישראל הגדולה לא מסוגלת להשתלט. אז החוק נותן את האפשרות הזאת, ואומר, זהו, תפרצו, תעשו את זה. אני פרצתי לשם בכוחות הדלים שלי – מדינת ישראל הגדולה לא מסוגלת. אז עכשיו החוק נותן את זה ממש, אומר: זהו, אתם רשאים. מתחם בכפר עקב, שנים רבות; זה שלנו, אבל לא מסוגלים להשתלט. אז יש בחוק הוראה ברורה לצבא: אתם חייבים להקצות כוחות. נגמרו התירוצים. ריבונות זה לא ריקודים. ריבונות זה לא שירים. ריבונות זה לא מילים יפות. ריבונות זה אחיזה בשטח, באדמה. ריבונות זה לתת שירותים לאזרחים בשטח הזה. זה להכניס ידיים לתוך הביוב, כי זו הריבונות.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

אז מי שרוצה לרקוד ולשיר, יכול להמשיך. אנחנו קובעים את הריבונות בירושלים שלנו על ידי החוק הזה. תודה רבה לכל מי שתמכו ועזרו והיו שותפים לדרך.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה לך, חברת הכנסת יוליה מלינובסקי. בבקשה, חמד עמאר, חמש דקות לרשותך.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אתמול שמעתי את המפכ"ל מדבר על הפשיעה ועל ירידה בפשיעה במדינת ישראל, ועל העשייה של המשטרה. קודם כול, אני מאוד מכבד את המפכ"ל. אבל תהיתי: האם הוא נותן את הנתונים על מדינת ישראל, על המדינה שאני חי בה, או שהוא נותן את הנתונים על מדינה אחרת? כי רק ניקח את הנתון של הנרצחים במדינת ישראל, רק בחברה הערבית – 252 נרצחים מתחילת השנה, והשנה עוד לא הסתיימה, לעומת השנה שעברה, שגם היו הרבה מאוד נרצחים, 230 נרצחים. אז אני לא מצליח – איזו ירידה בפשיעה במדינת ישראל? תגידו לי, איזה עסק במדינת ישראל לא משלם פרוטקשן היום, מה שנקרא בערבית חאווה? כולם משלמים חאווה היום במדינת ישראל, כל עסק. ואני אספר לכם על עסק בשפרעם, חברת הסעות שמסיעה ילדים, ואני דיברתי כאן במליאה על ירי על אוטובוס שבתוכו ילדים עם צרכים מיוחדים. 14 אוטובוסים נשרפו לאותה חברה, כי היא לא שילמה דמי חסות, פרוטקשן, חאווה. אז על איזה נתונים מדבר המפכ"ל? אני אומר לכם, איבדנו את המשילות במדינת ישראל. זה בכל מקום. אם אני קורא בבוקר שתלמידים צריכים לנסוע שעה וחצי של נסיעה של עשר דקות, רק בגלל שלא רוצים לעבור ליד יישוב מסוים, אז על איזו משילות אנחנו מדברים? אין משילות במדינת ישראל. הפשיעה משתוללת. אנשים מפחדים. משפחות שלמות מזדקנות בתוך הבית. משפחות שלמות עזבו את הארץ, כי חייבו אותן לשלם דמי חסות ולא היה ביכולתן לשלם את דמי החסות. לכן אני אומר לך, המפכ"ל, אם היית חוזר לנתונים של 2022, שנת 2022, בממשלת השינוי – ואני חושב, היושב-ראש, היית איתי גם בוועדה למיגור האלימות בחברה הערבית, שעמד בראשה ראש הממשלה אז. אין חודש שלא קיימנו דיון בוועדה.

היו"ר מאיר כהן:

והיו תוצאות.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

והיו תוצאות – 116 נרצחים בחברה הערבית, לעומת 252 נרצחים עד עכשיו. אני פונה לכל החברה הישראלית, ואומר לכם: יש אפשרות, ויש יכולת של מדינת ישראל להשתלט על הפשיעה, למגר את האלימות, להוריד את כל משפחות הפשע במדינת ישראל, ואת ארגוני הפשע. אבל צריך רצון, וצריך מישהו שייקח את הנושא ויגיד: אנחנו עושים את זה, ואנחנו נעשה את זה. בממשלה הבאה נעשה את זה: נשתלט על הפשע. לא נאפשר אי-משילות במדינת ישראל. תודה רבה.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת אלעזר שטרן – לא נמצא; חבר הכנסת אלי רביבו, אליהו רביבו – לא נמצא. אם כן, האם מסירים את ההסתייגויות? בקשות רשות, אבל שיגידו לי אם - - -

קריאה:

לפני הצבעה.

היו"ר מאיר כהן:

לפני ההצבעה, אוקיי. בקשות רשות דיבור: חבר הכנסת יאיר לפיד – אינו נוכח; חברת הכנסת קארין אלהרר – לא נמצאת. מירב כהן, בבקשה. חמש דקות לרשותך. בבקשה, גברתי, חמש דקות. בבקשה.

מירב כהן (יש עתיד):

כנסת נכבדה, קודם כול, מכבד אותנו קובי סמרנו, אבא של יונתן סמרנו, זיכרונו לברכה. תודה שאתה מכבד אותנו בנוכחות שלך. מי שמאמין שאונר"א הוא גוף הומניטרי, אז הוא בטח גם מאמין שחמאס הוא ארגון צדקה. רק מי שמאמין שחמאס הוא ארגון צדקה יכול לקנות את זה שאונר"א הוא גוף הומניטרי. השופטים בהאג, לצערנו, בדיונים שלהם, אומרים לכל העולם: אין מספיק הוכחות שהיה קשר בין אונר"א לחמאס. ואני שואלת מכאן: תגידו, שופטים נכבדים בהאג, למה אתם מצפים בדיוק, ללוגו משותף? יש כל כך הרבה הוכחות לכך שהם נתנו את המתקנים, את המבנים של אונר"א, שהיה שילוב בכוח האדם, שהעובדים של אונר"א לקחו חלק במעשים הלא אנושיים שקרו מאז 7 באוקטובר. למה עוד אתם מצפים? אני ממליצה לשופטים בהאג להזמין את אמילי דמארי שלנו לשיחה, אולי היא תספר להם. היא עדיין בחיים – היתר כבר לא בחיים ולא יכולים לספר. אולי היא תספר להם שהיא הוחזקה כחטופה במתקן של אונר"א, כשנשלל ממנה טיפול רפואי. אולי היא תספר להם שעובדי אונר"א ידעו כל הזמן איפה החטופים שלנו ושיתפו פעולה עם חמאס. יש כל כך הרבה סרטונים, ומבחינתי השופטים בהאג מאבדים את כל האמינות שלהם כשהם מתכחשים לזה. לכן גם אני תומכת בחקיקה החשובה הזו. בנושא הזה אין אופוזיציה, אין קואליציה, וכולנו מאוחדים בזה שצריך להילחם בגופים האלה שהם גופי טרור לכל דבר ועניין. אני רוצה להתייחס לעוד נושא שקשור בקשר ישיר, והוא הקמת ועדת החקירה הפוליטית שהותנעה כבר היום בוועדות הכנסת. כשאני רואה את ההתפתחויות בפרשת קטרגייט, אותה פרשה שבמסגרתה בעצם עובדים בלשכת ראש הממשלה שהיו נגישים לחומרים הכי מסווגים שיש ועבדו מתוך קודש הקודשים ממשרד ראש הממשלה תוך כדי מלחמה קיבלו כסף מקטר. כשאני רואה לאן החקירה הזו מסתעפת, אני מבינה מדוע ראש הממשלה וחברי סיעתו כל כך מתנגדים להקמת ועדת חקירה ממלכתית, מקצועית, עצמאית, בלתי תלויה, שתרד לחקר האמת. כי הם כנראה חוששים שזה יגיע אליהם. תקשיבו, זה לא משנה איך יקראו לזה, ועדת חקירה לאומית, ועדת חקירה מצוינת, ועדת חקירה פריטטית, ועדת חקירה פתטית – זה לא משנה. כל מודל שבו הנחקרים הם אלו שממנים את החוקרים, כל מודל כזה הוא ועדת טיוח, טיוח של האמת. ואם לא נעשה בדק בית דחוף, דחוף, אנחנו נביא אלינו עוד אסון. הרי קרה לנו מחדל נוראי. אם לא נפיק לקחים באמת, בידיים נקיות, אנחנו נביא עלינו פשוט מאוד עוד אסון. זה הזוי לקחת חברי כנסת, שהם בעצמם אמרו בעבר "חמאס הוא נכס", ולתת להם לבוא ולהקים ועדת חקירה. זה לא נכון שפוליטיקאים, גם מימין וגם משמאל, יבחרו את החוקרים. לא נכון לעשות מזה עסקונה פוליטית. פעם אחת צריך להתנהל במקצועיות – אלו חיי אדם. אני גם אזכיר שדברים פריטטיים תמיד נתקעים. תדמיינו לעצמכם סיטואציה הזויה כזו שבה יש ועדת חקירה פוליטית, חצי מהחברים בה ממליצים על א' וחצי ממליצים על ב', ושוב עם ישראל ממשיך להתווכח בלי שיש בסיס עובדתי מוצק ומקום שהוא אובייקטיבי. גם חברי הקואליציה הזו, שישבו באופוזיציה לא מזמן, דרשו ועדת חקירה ממלכתית, על הרוגלות, על הסוהרות. לפני חודשים ספורים הם ישבו פה ובאולפני הטלוויזיה והבטיחו למשפחות שכולות שתוקם ועדת חקירה ממלכתית ברגע שיירגעו הקרבות, שהמלחמה תעצור, ופתאום הם התהפכו כמו סטייק. כל אחד צריך לשאול את עצמו מדוע. אנחנו לא נשתף פעולה עם ההצגה הזו, ובעזרת השם, בישיבת הממשלה הראשונה של הממשלה הבאה אנחנו נקים ועדת חקירה ממלכתית.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה, גברתי. חבר הכנסת מיקי לוי, חמש דקות לרשותך.

רם בן ברק (יש עתיד):

מי אחריו?

היו"ר מאיר כהן:

מירב בן ארי. אחריה – רם בן ברק.

מיקי לוי (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, אני מבקש לייחד את מספר הדקות שיש לי לאדם יקר, ירימי דוד, שנמצא איתנו כאן במליאה, אדוני. ירימי דוד, איש יקר, החל את תפקידו בשנת 1984. נחשפתי לעבודתו בתפקידי הקודם כיושב-ראש הכנסת העשרים-וארבע. לאחר שחרורו מהצנחנים בצה"ל, החל ירימי את עבודתו בכנסת ישראל כהנדסאי חשמל. ב-2008 זכה במכרז ראש מדור בכיר חשמל בכנסת. מר ירימי דוד היה אחראי לכל מערכות החשמל בכנסת, והוא אחראי לכך שהכנסת נהנתה משירות בכל מערכות החשמל שעבדו כמו שצריך. אם זה חימום, אם זה קירור, וכל מערכות החשמל האחרות. במסגרת התפקיד שלו הוא נתן גם שירות לכל השרים המאובטחים, בביתו של ראש הממשלה. לא פעם הוזעק באמצע הלילה כדי לתת שירות בבתי השרים. ירימי ראה בעבודתו שליחות בכנסת ישראל, ורק לאחר מכן מקום עבודה. אדם ראוי, מסור לעבודתו, איש נוח לבריות. אנחנו מבקשים להודות לך, מכנסת ישראל. אם אדוני ירשה לי, בבקשה, לאפשר לירימי לעלות שתי מדרגות, לא יותר.

היו"ר מאיר כהן:

כן, כן. ירימי.

מיקי לוי (יש עתיד):

בבקשה. תעלה, ירימי.

היו"ר מאיר כהן:

אחרי 34 שנים? יישר כוח.

מיקי לוי (יש עתיד):

אנחנו רוצים להודות לך על עבודה מסורה. ראית בעבודתך שליחות. אנחנו מאחלים לך הרבה בריאות, ובסיבוב השני של החיים תיהנה מהנכדים והמשפחה שלך. אני בטוח שגם תלך לעבוד ולתרום לחברה בישראל. תודה רבה לך על שירות ממושך. בהצלחה.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה, יישר כוח. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה, גברתי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תודה רבה, ירימי. תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, קובי סמרנו – דיברתי גם עם איילת, היא בדרך. אנחנו, חברי האופוזיציה, לפחות חברי יש עתיד, נגיע ונתמוך בחקיקה הזאת כפי שגם תמכנו בקריאה הראשונה. הצעת החוק הזאת הייתה גם של יאיר לפיד, עוד לפני הרבה שנים, וגם של חבר הכנסת רון כץ. אני רוצה להגיד כמה מילים על אונר"א, אותה סוכנות פליטים שהוקמה מראש בגלל פוליטיקה גרועה. במקום שהאו"ם יטפל בכל הפליטים, כמו שהוא מטפל בכל הפליטים, הם החליטו לייחד סוכנות מיוחדת לפליטים הפלסטינים. ובמקום לטפל בבעיה, במקום 711,000, כשהם התחילו, הפליטים הפלסטינים צמחו ל-6 מיליון – שלום גם לך, הזכרתי אותך. המערב שילם 40 מיליארד דולר לאונר"א. 40 מיליארד דולר, מהיום שהיא הוקמה, בלי לטפל בבעיה – רק הגדילו אותה. רוב התקציב של אונר"א מוקדש לחינוך. המחקר הרציני ביותר על אונר"א, של מכון IMPACT – אני מצטטת: ספרי הלימוד של אונר"א נותרו אנטישמיים בגלוי; הם ממשיכים לעודד אלימות, ג'יהאד ומות קדושים, בעוד שלום אינו נלמד כעדיף או אפילו אפשרי. הבעיה עם אונר"א ועם ממשלת ישראל היא שבמשך שנים ממשלת ישראל התעלמה מהבעיה. היא חשבה שאפשר להכיל, שאפשר לשתוק. כמובן שהכול התפוצץ לנו בפנים ב-7 באוקטובר. כל הנוח'בות שפרצו לישראל, כולם בוגרי מערכת החינוך של אונר"א. נכון, לא כל אנשי אונר"א חברים בחמאס, אבל כל מי שפרץ ב-7 באוקטובר למדינת ישראל הוא בוגר מערכת החינוך של אונר"א. שנים של אנטישמיות, שנים של גי'האד, הביאו אותנו ליום הזה. וממשלת ישראל במשך שנים הכילה ולא עצרה את ההסתה המטורפת הזאת. היום, אחרי איחור, איחור דרמטי, מדינת ישראל עוצרת ואומרת: עד כאן. חבל שזה לא היה לפני הרבה שנים. אנשי הנוח'בות שרצחו וחטפו, שהשתמשו במתקנים של אונר"א כמרכזי פיקוד ושליטה צבאיים של חמאס, מקומות מסתור, מנהרות תת-קרקעיות – היום מדינת ישראל אומרת לא. בעיניי, קצת מאוחר מדי. אני חושבת שישראל הייתה צריכה לעצור ממזמן. אני חושבת שמדינת ישראל הייתה צריכה למנוע את המימון הבין-לאומי לאונר"א, אבל השקט נענה ברפש. בסוף, אני רוצה להגיד משהו למשפחת סמרנו היקרה: קודם כול, פגשתי אתכם גם בכיכר החטופים, פגשתי אתכם גם בבית שלכם – אתם משפחה מיוחדת, ולא היה מגיע לכם הסוף הזה. יונתן היה צעיר, כריזמטי, מלא חברים, בחור יצירתי; הוא הלך ליהנות ולשמוח במסיבת הנובה, כי זה מה שהוא היה, הוא היה ילד שמח. הוא ניסה למצוא מחסה בקיבוץ בארי, אבל משם הוא נחטף, ומי שחטף אותו, את יונתן, היה עובד אונר"א, שבשיא החוצפה גם נהג ברכב עם הסמל של אונר"א והסמל של האו"ם. בהמשך החזירו לכם את יוני, והוא קבור בתל אביב. אני רוצה להגיד לכם משהו: נורא קל להיכנס לעצב ולצער. קל, אתם יודעים, אתם מוקפים במשפחות שכולות – מי שמדבר, שיצא, בבקשה, זה מפריע לי. זה ממש מפריע לי.

היו"ר מאיר כהן:

חברים, אני מבקש שקט.

מירב בן ארי (יש עתיד):

זה חשוב לי להגיד לכם משהו. אני רוצה להגיד לכם משהו: עזבו רגע את הכול, יכולתם להיכנס לקשיים ולדכדוך, ומתוך האפר צמחתם כמו עוף החול, והלכתם אל העולם, השמעתם לו והראיתם לו את התמונות על אונר"א. וזה כוח מטורף, תדעו לכם, זה לא קל. לא קל לאבד בן, ואחרי זה לקחת את הכוח המטורף הזה – את הולכת ומדברת, ואתה, פגשתי אותך על הקורקינט בכיכר החטופים ואמרת לי: מירב, זו המלחמה ואני אנצח בה. ניצחתם בה, ומשכתם איתכם את הקואליציה והאופוזיציה בתקופה שמאוד קשה.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה, גברתי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני מסיימת. תן לי חצי דקה, אני בסוף. אני ממש בסוף.

היו"ר מאיר כהן:

חצי דקה, כי את כבר דקה וחצי אחרי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני הבטחתי לך, איילת, שאנחנו נבוא כדי לתת כאן מסר של אחדות בתקופה שמאוד מאוד קשה לנו באופוזיציה, מאוד קשה. אבל מגיע לכם, כי כמו עוף החול אתם קמתם. איבדתם את יוני, אבל לא איבדתם את הדרך, ונלחמתם בשביל להגיע לרגע הזה. אנחנו, כל הח"כים של יש עתיד, נהיה כאן בשבילכם. תמשיכו, ואתם לא לבד. תזכרו, אנחנו איתכם תמיד. זהו, תודה.

היו"ר מאיר כהן:

יישר כוח, תודה רבה. חבר הכנסת רם בן ברק. בבקשה, חמש דקות.

רם בן ברק (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להקריא לכם מה שכתב לי מי שלא הכרתי, אבל בשנתיים האחרונות הכרתי אותו היטב, ואפילו נעשינו חברים, ואני גאה להקריא את מה שהוא כתב: ב-7 באוקטובר קמתי בשעה 06:30 מהאזעקות, הסעתי את תמר, אשתי ההריונית, לבית הוריה - - -

היו"ר מאיר כהן:

אני מבקש שקט בצד שמאל, אנא מכם.

רם בן ברק (יש עתיד):

באמת, טלי, קצת כבוד. אפשר לצאת החוצה ולדבר. אני לא מבין למה אתם עושים את כל הקשקשת הזאת בתוך המליאה.

טלי גוטליב (הליכוד):

אבל למה רק אני?

רם בן ברק (יש עתיד):

תשבי בשקט, ונגמר הסיפור.

טלי גוטליב (הליכוד):

אבל למה אתה מדבר אליי ככה?

רם בן ברק (יש עתיד):

אבל אפשר לשבת בחוץ ולדבר.

טלי גוטליב (הליכוד):

אבל רם, סליחה, שנייה - - -

היו"ר מאיר כהן:

טלי, די.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתם מדברים, וזה לא נעים.

טלי גוטליב (הליכוד):

מה את רוצה ממני?

רם בן ברק (יש עתיד):

אני רוצה להתחיל מההתחלה, אדוני היושב-ראש.

היו"ר מאיר כהן:

בבקשה, תתחיל.

רם בן ברק (יש עתיד):

אני מקריא משהו שכתב לי חבר, חבר טוב, שאומנם לא הכרתי עד 7 באוקטובר, אבל מאז המלחמה ועד היום הכרנו ואני מאוד מעריך אותו: ב-7 באוקטובר קמתי בשעה 06:30, בבוקר, מהאזעקות. הסעתי את תמר, אשתי ההריונית לבית הוריה, כי לנו לא היה ממ"ד. מייד לאחר מכן קיבלתי טלפון מסבתא שלי, סבתא נירה זיכרונה לברכה. היא אמרה לי שיורים בחוץ, שיש פיצוצים ושאלה אותי מה לעשות. אמרתי לה, זה כנראה הצבא או כיתת הכוננות, תלכי לממ"ד. מייד אחרי השיחה הקפצתי את הצוות שלי למילואים, בלי צו, ביוזמה שלנו. כשהגעתי לימ"ח כבר איבדנו את הקשר עם סבתא שלי. הצוות שלי היה הראשון שירד לדרום מכל היחידה. חשוב לזכור, זה היה ב-7 באוקטובר – אין ודאות, אין מידע, הכול מעורפל. עם זאת, יצאנו להגן על אנשי העוטף. זה מי שאנחנו, לוחמים שמגנים על העם ועל הארץ. הגענו לניר עוז, ראינו טבח. הריח עד היום לא יוצא לי מהאף. שרפה, שחיטה, ביזה, השפלה, הפקרה מוחלטת. עברתי בית אחרי בית כדי לנסות לספק מידע למשפחות שלא ידעו מה עלה בגורל יקיריהן, בדיוק כמו המשפחה שלי שחיכתה לתשובה. אבל אחרי שראיתי את ניר עוז, אני כבר ידעתי את התשובה. אחרי שלושה ימים קיבלנו את האישור. סבתא שלי נרצחה. הכרתי כל כך הרבה שנרצחו, כל כך הרבה שנחטפו. זה היה האסון הכי כבד מאז השואה במשמרת שלכם, ואתם עדיין כאן. האם אתם באמת חושבים שאי-פעם נסלח לכם? שאי-פעם נשכח? זה לא התחיל באותו הבוקר. זה התחיל בשנים שלמות של מדיניות כושלת, רופסת ועלובה שלכם. קטר חדרה ללשכת ראש הממשלה. מימנתם והאכלתם את חמאס, שיבנה לו קיני טרור ויתעצם. טעות אחרי טעות. חשבתם שאפשר לקנות שקט במקום הכרעה, אין ספור סבבים, קראתם לטילים שעל ישראל "טפטופים". אתם, אתם הקונספציה. המחבלים הארורים בני העוולה אפילו השאירו למשפחה שלנו פתק: אתם תמותו ולא תישארו פה. אנחנו נמשיך לבנות, להחיות, להפריח. אבל בלי צבא חזק, בלי צבא כל העם, לא נוכל לחיות כאן. בלי צבא שאליו מתגייסים כל הישראלים לא נצליח לעמוד במשימות ובאתגרים שלנו. מעולם לא נשמע על עם שרוצה לנצח ולהגן על עצמו ובזמן מלחמה הוא פותר אנשים מגיוס. אני עשיתי מעל 320 ימי מילואים בכל הגזרות. את הבן שנולד לי בקושי ראיתי. הקריירה נעצרה, המשפחה דואגת והאתגרים עצומים. טיל איראני פגע לנו בבית, ואנחנו מפונים מביתנו. ואתם אטומים, בלי לב, בלי כבוד, בלי תחתית. אנחנו, המילואימניקים, נותנים את כל מה שיש לנו. אנשים נשברים, עסקים קורסים, משפחות מתרסקות, ואתם, בלי בושה מעבירים חוק השתמטות על מלא, גיוס רק לישיבות. אתם יורקים לנו בפרצוף. רק כסף, כוח וכבוד מעניינים אתכם ובריחה מהאחריות על החורבן שהבאתם עלינו. זה חוק אנטי-ציוני, זה חוק שקורא קריאת מלחמה על כל מה שבנינו ב-80 שנה. כל מי שיצביע לו הוא אנטי-ציוני. אנחנו נתקן, בדיוק כמו בחירום, כשנעלמה הממשלה. אנחנו נעבוד קשה כדי לתקן את כל מה שהרסתם גם בשגרה. שמי עמרי רונן, אני קצין ולוחם ביחידה מיוחדת. אני איש "אחים לנשק" ואני גאה בזה מאוד. ב-7 באוקטובר רצתי לאש, כשאתם נעלמתם, הייתם בהלם. תתביישו לכם כולכם, לכו הביתה, הרסתם מספיק. תודה רבה.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה, אדוני. אני מבקש מהשר אלי כהן, חמש דקות לרשותך. עליזה, אני מבקש שקט, באמת, יש גבול. זה לא רק את. בצד שמאל כל הזמן מפריעים. אתם השמאלנים זה פשוט נורא, תפסיקו. חמש דקות, כבודו.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

תודה. אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, בהצעת החוק הזאת, שמגיעה לאישור בקריאה שנייה ושלישית, אנחנו מכבים את האור באונר"א. אנחנו מורידים את השלטר, אנחנו מנתקים את המים מהארגון הבזוי הזה. שיהיה ברור לכולם: אונר"א שווה חמאס. אונר"א שימשה כזרוע הביצועית של חמאס, והעסיקה באופן ישיר מחבלים שהשתתפו בטבח 7 באוקטובר.

היו"ר מאיר כהן:

7,000.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

עובדי אונר"א, אדוני היושב-ראש, היו מאלו שפלשו לישראל, רצחו אזרחים חפים מפשע, וחטפו אותם לעזה; מורים מטעם אונר"א, במקום ללמד את הדור הצעיר – חינכו להסתה נגד יהודים ונגד מדינת ישראל; פקידים שקיבלו כספים מהעולם ומהאו"ם, במקום לקדם הקמת בתי חולים – העבירו תחמושת; עובדים סוציאליים, במקום להושיט יד – רצחו בדם קר אזרחים ישראליים חפים מפשע; מפקדות אונר"א היו בפועל מפקדות של חמאס; במקום לדאוג לזכויות אזרחים, אונר"א דאג למחבלים השפלים ביותר. לארגון הזה אין זכות קיום, והיום אנחנו נוריד לו את השלטר. תמיד ידענו שאונר"א זה ארגון חסר תועלת, שכל מטרתו היא הנצחת הבעיה הפלסטינית, אבל ב-7 באוקטובר נחשף גם הפרצוף האמיתי והרקוב של הארגון הזה – שהוא גם שותף פעיל בטרור. היום, כשתיערך ההצבעה עוד מספר דקות, נגלה מי מחברי הכנסת כאן, במקום לייצג את אזרחי ישראל, מייצג את מחבלי חמאס.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תחשוב שראש הממשלה - - -

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

מבקש ממך לא להפריע. תודה. אחמד טיבי - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

ב-7 באוקטובר - - -

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

- - עאידה תומא סלימאן - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

טוב שלא - - -

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

- - והינה, אני רואה גם את איימן עודה. כל מי שמתנגד לחוק הזה – ונראה גם מה שעושה אדון איימן עודה – הוא גיס חמישי במדינת ישראל. כל מי שמתנגד לחוק הזה הוא כתם על מדינת ישראל.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

כל מי שמצביע נגד – לא ראוי לשבת כאן בכנסת ישראל. שיהיה לך טיפה כבוד עצמי, ותלך, ותעבור לעזה ותעבור לירדן ותעבור לכל המקומות.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

כאן, איימן עודה, זה לא המקום שלך. זאת לא המדינה שלך. אתה בוגד בעמך, אתה גיס חמישי.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

בוז - - -

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

אתה יכול לראות את אותם גורמים באונר"א שרצחו, שחטפו, שפעלו נגד אותם אנשים. ואגב, השבוע שמעתי על מי אייזנקוט רוצה להישען כשהוא מקים ממשלה – על עוכרי ישראל כמוכם.

מירב בן ארי (יש עתיד):

על השותפים של ביבי - - - על השותפים.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

לפחות הייתה לו היושרה לומר את האמת עם מי הוא רוצה להיות. ולכן, היום, מי שמצביע נגד – צריך להוקיע אותו ממדינת ישראל. תתביישו לכם שאתם רוצים להתנגד לחוק הזה כאשר יש עדויות ברורות ומוכחות של מי שחטף, רצח, ראה לנגד עיניו ולא עשה. תתביישו לכם, ותכבדו את עצמכם ותעופו מכאן.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

אני אומר לך שאני כאן מסתכל בעיניים. אתה גיס חמישי. אתה גיס חמישי בכנסת ישראל. אתה לא אמור לשבת כאן ולא אמור להיות כאן בכלל. סע לירדן.

מירב בן ארי (יש עתיד):

- - - ממשלת השינוי - - -

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

גברת מירב, את ישבת עם מנסור עבאס, שקרא לחיילי צה"ל - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

עם מי? אני? אני? תגיד לי, אתה לא מתבייש? זה השותף של ביבי.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

את, כן, בממשלה שלך. כן, את. את ישבת.

מירב בן ארי (יש עתיד):

התחנן כאן למיקי זוהר, שר בממשלה שלכם - - -

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

את ישבת איתו והיית שותפה לממשלה שתיזכר לדיראון עולם.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אנחנו? אתה, אפילו עם כחלון חתמת - - -

עודד פורר (ישראל ביתנו):

זה לא - - -

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

אני רוצה, ברשותכם – חברים יקרים, חברים יקרים. אדון פורר, זה לא מוסיף לך כבוד. אדון פורר, זה לא מוסיף לך כבוד.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה הלכת. אתה ממשלת 7 באוקטובר. לנצח תהיו. אתה שר בממשלת 7 באוקטובר. לנצח זה יהיה - - - על הממשלה הזאת.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

היו"ר מאיר כהן:

מירב ופורר, שמענו.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

אני יכול לומר לך, לא מוסיף.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

היו"ר מאיר כהן:

עודד, עודד, אני מבקש. עודד, אני לא רוצה לקרוא אותך לסדר. זהו.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

תשמע לי, עודד, אתה, מה שנקרא, מעצים ומזכיר לנו עם מי ישבת. אז זה – הדבר הבא.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה, אדוני. אדוני.

מירב בן ארי (יש עתיד):

איזה בושה. איזה בושה זה.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

אני – חברת הכנסת בן ארי, את העובדות לא ניתן לשנות - - - אני – חברים יקרים - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה בן ארי? הדובר של ביבי קיבל כסף מקטר.

היו"ר מאיר כהן:

מירב, מירב, זהו. זהו.

מירב בן ארי (יש עתיד):

הוא פונה אליי, אז אני עונה לו.

היו"ר מאיר כהן:

אדוני השר, זמנך נגמר. אני אתן לך עוד 30 שניות. בבקשה.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

תודה. אני מסיים, אדוני היושב-ראש. אני מבקש מכם להסתכל בעיניים של קובי סמרנו, שיושב איתנו כאן ביציע, אביו של יונתן, זכרו לברכה, שנרצח ב-7 באוקטובר וגופתו נחטפה על ידי עובד אונר"א לעזה. קובי, אני רוצה לומר לך שכל מי שמכיר את המקרה - -

היו"ר מאיר כהן:

נמצאת כאן גם האימא, גם איילת.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

- - כמובן מבין את הדברים. וכמובן, אנחנו מחזקים אותך ואת המשפחה. אני רוצה להזכיר את עדינה משה, שנחטפה מקיבוץ ניר עזה, ומורה מאונר"א - -

היו"ר מאיר כהן:

ניר עוז.

מירב בן ארי (יש עתיד):

ניר עוז.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

- - במקום לסייע לה – זה אותו מורה שהחזיק חטופים בביתו.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

הוא לא יודע - - -

היו"ר מאיר כהן:

תיקנתי אותו, ניר עוז. זהו.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

תודה על התיקון. תודה. אני מסיים. תסתכלו בעיניים של המשפחות של כל הנרצחים שנרצחו על ידי עובדי אונר"א, ותתביישו. אני רוצה לומר תודות. אני רוצה להודות לחברת הכנסת יוליה מלינובסקי, שפעלה לקדם את החוק הזה גם בהצעה פרטית וגם שלנו, של משרד האנרגיה ושלי, שקידמנו זאת כהצעה ממשלתית. אני חייב לומר שבהחלט פעלת לטובת החוק הזה בנחישות. תודה לך. אני רוצה להודות ליושב-ראש ועדת החוץ והביטחון, חברי חבר הכנסת ביסמוט. ידיך עמוסות מאוד בנושא שחשוב לכל מדינת ישראל, אבל יחד עם זאת, כשגם חברת הכנסת מלינובסקי וגם אני פנינו אליך, לא היססת לשנייה. דאגת בלו"ז העמוס להכניס את הדבר הזה, על מנת לעשות את אותו תיקון נדרש ולכבות את האור באונר"א.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה, אדוני.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

מי שיצביע היום נגד החוק הזה – אין לו מקום בכנסת ישראל. תודה רבה.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה, אדוני. יואב סגלוביץ' – כבודו נמצא כאן? בועז טופורובסקי – מוותר; מיכל שיר סגמן – לא נמצאת; יוראי – לא נמצא; ולדימיר בליאק – לא נמצא; רון כץ – לא נמצא; מטי צרפתי הרכבי – לא נמצאת; טטיאנה – מוותרת; יסמין פרידמן – אני לא רואה אותה; דבי ביטון; משה טור פז – מוותר; סימון דוידסון – מוותר; נאור שירי – לא נמצא; שלי טל מירון – מוותרת; ירון לוי – מוותר; עדי עזוז – לא נמצאת; דן אילוז, חבר הכנסת דן אילוז – לא נמצא; ינון אזולאי – לא נמצא; מאיר פרוש – לא נמצא; צביקה פוגל – לא נמצא. לימור סון הר מלך, בבקשה, גברתי, חמש דקות לרשותך.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

בבקשה. דרך אגב, גם אני יוזמת החוק. אני יודעת שיש מי ששכח, כנראה באופן די מכוון. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו ניצבים כאן היום כדי להשלים את המשימה שהתחלנו, ולהוציא אל הפועל את מה שהיה צריך לקרות כבר מזמן – חיסול מוחלט של תשתית הטרור אונר"א בתוך מדינת ישראל. אני מבקשת בהזדמנות זו - -

היו"ר מאיר כהן:

חילי טרופר, אתה מפריע לטלי.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

אבל תעצור לי את הזמן, אחרת אני לא אספיק. אני מבקשת בהזדמנות זו להודות לקובי ואיילת סמרנו, הוריו של יונתן סמרנו, שמובילים את המאבק, אלו שמובילים את המאבק באונר"א, וכן לשותפתי לחקיקה חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, על מאבק עיקש ונחוש כנגד ארגון הטרור אונר"א. בואו לא נתבלבל ולא נכבס מילים. אונר"א הוא ארגון טרור לכל דבר ועניין. זה ארגון שהיה שותף מלא לטבח, לחטיפה ולרצח ב-7 באוקטובר, והיום אנחנו קובעים בחוק שאין לו יותר מקום בשטחי מדינת ישראל. אנחנו אמרנו זאת מזמן, אך בשנתיים האחרונות נחשף כל עם ישראל לפניה האמיתיים של אונר"א. הוא ראה כיצד עובדים רשמיים של אונר"א השתתפו בפועל בטבח 7 באוקטובר. הוא נחשף כיצד יונתן סמרנו נחטף על ידי עובדי אונר"א. הוא שמע את החטופה דיצה הימן, שהוחזקה בשבי בעזה על ידי מורה מטעם אונר"א. הוא האזין להקלטות שחשף דובר צה"ל של מורה אחר של אונר"א, שמספר בקולו שלו כיצד יצא לחטוף אזרחים ישראלים. אין תיאור חמור יותר, אין הוכחה ברורה יותר, ואין הצדקה מוסרית אחת שתאפשר לארגון הזה להמשיך להתקיים. הוסיפו לכך את מה שכבר נחשף לאורך השנים: המעורבות של אונר"א בהסתה, בהברחות, בהסתרה, בשימוש בתשתיות טרור, בבנייה מתחת לבתי ספר ובניהול דאטה שמשרת את חמאס. הכול ידוע, הכול תועד, הכול היה מול העיניים, ורבים העדיפו לעצום אותן. לצערי אנו פוגשים את ההתנהלות הזאת גם היום. ולכן החוק הזה הוא הכרחי, לכן החוק הזה הוא פשוט, ולכן החוק הזה הוא צודק. החוק הזה הוא צעד מעשי של משילות, של ריבונות. לא באנו הנה כדי להצהיר הצהרות, אלא כדי לשנות את המציאות בשטח. מהיום המעמד המשפטי המיוחד של הארגון הזה מבוטל באופן סופי. פקודת החסינות וזכויות היתר של האו"ם לא תחול יותר על אונר"א, לא על הפקידים שלה ולא על הנכסים שלה. כל אישור, כל רישיון, כל היתר או הטבה שהמדינה נתנה לאונר"א מבוטלים עם תיקון החוק. המציאות שבה מחבלים נהנים מחסינות דיפלומטית בלב ירושלים נגמרה. אנחנו עוצרים לחלוטין את זרימת המשאבים הישראליים שמחזיקים את הארגון הזה בחיים. מדינת ישראל לא תספק יותר חשמל, מים או גז לשום נכס שבו אונר"א רשומה כצרכנית. זה כולל איסור מוחלט על גופים פיננסיים - - -

היו"ר מאיר כהן:

חברים, זה מפריע ליוזמת החוק, אני מבקש.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

איסור מוחלט על גופים פיננסיים ובנקים לספק להם שירותי בנקאות, העברות כספים או שירותי תשלום. גם ספקי התקשורת ינתקו להם את שירותי ההתקשרות והאינטרנט. הבהרנו בחוק: האיסורים האלו חלים גם על כל אדם או תאגיד שינסה להיות איש קש, ולפעול בשם אונר"א או מטעמה. אנחנו סוגרים כל פרצה. חבריי, היום אנחנו משיבים לעצמנו את אדמות המדינה. החוק הזה נותן למדינה ולרשות המקומית סמכות מלאה וישירה לתפוס חזקה בכל המקרקעין שמוחזקים על ידי אונר"א או נציגיה. אנחנו מדברים על המתחמים בירושלים ובכפר עקב שמסומנים במפות של החוק. תפיסת החזקה הזו לא תחכה עד שיבוא אליהו, היא תתבצע בתוך 30 ימים מיום תחולת החוק. צה"ל ומשטרת ישראל יקצו את כל הכוחות והמשאבים הנדרשים כדי לפנות את הארגון הזה ולהחזיר את המשילות לידיים שלנו. אנחנו לא שוכחים את מה שראינו. אנחנו זוכרים את המעורבות של עובדי אונר"א בטבח. מי שפגע בנו לא יתחבא מאחורי שום סמל של האו"ם. במקביל, אנחנו דואגים לשליטה וניהול החיים בבירה. זה זמן אמת, והגיע זמן משילות. הצעת החוק הזו באה לעשות סדר פעם אחת ולתמיד. אני קוראת לכל חברי הבית לתמוך בחוק שיעצור סופית את פעילות ארגון הטרור אונר"א במדינת ישראל. אני רוצה להודות ליושב-ראש ועדת החוץ והביטחון חבר הכנסת בועז ביסמוט, על הובלת החוק, ליועצת המשפטית של הוועדה מירי פרנקל-שור, וליושב-ראש הקואליציה אופיר כץ על תיעדוף החוק והבאתו למליאה במהירות ההכרחית. תודה רבה.

היו"ר מאיר כהן:

תודה, גברתי. תודה רבה. יצחק קרויזר – לא נמצא; בנימין גנץ – מוותר; פנינה תמנו שטה – לא נמצאת; חילי טרופר – מוותר; מיכאל ביטון - - -

קריאה:

היו"ר מאיר כהן:

אני חייב לקרוא. אורית פרקש; אלון שוסטר; איתן גינזבורג; יעל רון בן משה. בועז, בבקשה, יושב-ראש הוועדה. אני אתן גם לך חמש דקות, בכבוד. רבותיי, אני רק מבקש שקט. זה חוק שיש סביבו קונסנזוס. לפחות שתקו נא. אדוני, חמש דקות, בבקשה.

בועז ביסמוט (יו"ר ועדת החוץ והביטחון):

תודה. כנסת נכבדה, אדוני היושב-ראש, קובי ואיילת היקרים, זה לכם, הוריו של יונתן, השם ייקום דמו. כפי שאמרנו קודם, ואמרת את זה עכשיו, אדוני היושב-ראש, זה חוק של קונסנזוס, ולכן אני לא מבין למה אנחנו צריכים לריב פה. אין טעם להתווכח. בחוק הזה יש הסכמה מלאה, ובחוק הזה אנחנו פשוט נראה מי פה אוהב את המדינה הזאת, אוהב את האזרחים של המדינה הזאת, ומי לא. מי נלחם בטרור, ומי לא. פה זה מאוד קל, פה לא צריך להיות גאון גדול, פה תהיה הצבעה, ונוכל לראות בקלות מי יצביע בעד החוק ומי יצביע נגד או יימנע. זה פשוט מאוד. צריך להבין דבר אחד, החוק הזה חשוב מאוד. ולמה? כי אכן לפני שנה, ברוב כמעט מוחלט – 92 לחוק הראשון, כמעט 90, אני חושב, לחוק השני – קואליציה-אופוזיציה, חוקקנו חוק. ואז באמת בוועדת החוץ והביטחון ישבנו כאן, יוליה זוכרת זאת היטב, ומכירה זאת היטב – נכון, יוליה? – את התסכול שלנו כאשר אנחנו רואים כיצד לא מיישמים חוק במדינת ישראל. רוצה לקרוא סוג של אות מתה, כמו שקוראים לזה בעולם המשפטי. אות מתה, מחוקקים חוק, וזה לא מיושם. ולכן החוק הזה היום - - -

היו"ר מאיר כהן:

אני מבקש מכולם שקט, פשוט שקט.

בועז ביסמוט (יו"ר ועדת החוץ והביטחון):

החוק הזה, חבריי לקואליציה, חוק שהוא חשוב ביותר. ולמה? כי פה אנחנו מיישמים הלכה למעשה חוקים. בכלל החוק הזה, לא היינו צריכים לפי דעתי לעמול עליו, אבל מאחר שראינו עד כמה שני החוקים שעברו כאן לפני שנה לא היו מיושמים, אז פה לא ניתן, אין אפשרות לברוח, ולכן החוק הזה חשוב. עכשיו מילה אחת לגבי אונר"א, אם היום בעקבות החוק הזה ישראל מתנתקת מאונר"א באופן מוחלט – השאיפה הייתה שהעולם יתנתק מאונר"א, אבל זה לא קורה. כפי שאמרתי קודם לכן, רק הבוקר בשיחה שלי עם דיפלומט מערבי בכיר שהמדינה שלו מסייעת לאונר"א, אני מסביר לו: איך ייתכן, איך ייתכן? היום אחר הצוהריים יהיו פה ההורים, יהיו פה קובי ואיילת, הבן שלהם נרצח ונחטף לעזה על ידי הסוכנות הזאת, ואתם נותנים לה כסף, אתם תומכים בה. הם הסתכלו עליי ואמרו שאנחנו לא עושים מספיק. אז אם צריך לעשות יותר, מדינת ישראל תעשה יותר. מילה אחת לגבי אונר"א, מאחר שיש לנו קצת זמן, אדוני היושב-ראש. בוא, אני אראה לך את כל המסע הזה, כל מסע השקר, מסע הגידופים, ואונר"א היא אולי ההוכחה לכל השקר הגדול הזה של הקהילייה הבין-לאומית נגד ישראל. הרי במה האשימו אותנו במלחמה הזאת? במה לא האשימו אותנו? אחרי שרצחו אותנו, חטפו אותנו, אנסו אותנו, באו ואמרו שאנחנו מבצעים רצח עם, טיהור אתני, הרעבה – ולצערי הרב כלי תקשורת בישראל הצטרפו למסע הזה. אז לגבי רצח עם, סוכנות אונר"א הוקמה ב-1949, דצמבר 1949, ואז על פי המספרים, על פי החוקרים, על פי הספרים, על פי הנתונים, היו בין 600,000 ל-700,000 פלסטינים בעולם. אפשר להתווכח בכלל על הרעיון; פלסטינים, מי שרוצה להמציא אומה, שימציא אומה, אז אני אזרום עם ההמצאה. יאללה, פלסטינים. בין 600,000 ל-700,000. היום הסוכנות לסטטיסטיקה הפלסטינית מעריכה אותם ב-15 מיליון. אז אני שואל את אונר"א, ואני שואל את העולם כולו, ואני שואל את כל התקשורת ואת כל אותם אלה שמכפישים אותנו: מעולם, אבל מעולם – אלא אם כן זה איזה סטרטאפ ישראלי אדיר, שבו אתה עושה רצח עם והעם צומח מ-600,000, אם יש עם כמובן, ל-15 מיליון. את זה עוד לא ראיתי בחיים. אבל זה בדיוק הסיפור של אונר"א, זה להנציח, להנציח פליטות כדי למנוע את קיומי כאן בארץ הזאת.

היו"ר מאיר כהן:

דור שלישי ורביעי.

בועז ביסמוט (יו"ר ועדת החוץ והביטחון):

ולכן החוק הזה הוא מאוד חשוב. ורק מילה אחת, כי אני מניח שפה חלק מחברי הכנסת יבואו ויגידו לי: הכיצד, הכיצד אתה מדבר, כיצד אתה מפקפק ומערער בקיומה של אומה פלסטינית, אותה אומה שאונר"א מנציח. אני אגיד דבר אחד, אני רק אאתגר אתכם בדבר אחד. בואו, תגידו לי מי אבות האומה שלי, ואני יכול למנות לכם שמות בלי סוף. תמנו לי אבי אומה אחד שלכם. יש להניח – אני אעזור לכם – שאתם תגידו לי, כמו שתמיד אומרים לי בכל עימות טלוויזיוני, צלאח א-דין. יש רק בעיה אחת, הוא היה כורדי. תודה רבה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה, אדוני. אני מבקש מכולם לשבת. אדוני יושב-ראש הוועדה, אני רק נזכר בדברי איווט ליברמן, שעלה לכאן והזכיר לכולנו שמחר מתחילים לחבר חשמל לרצועת עזה – חברת החשמל הישראלית.

קריאה:

היו"ר מאיר כהן:

אנחנו צריכים לחשוב על זה. היות שכל ההסתייגויות הוסרו, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק להפסקת פעילות אונר"א, בוודאי כנוסח הוועדה. מי בעד? מי נגד? יש עוד הצבעה. אבקש להישאר במקומות. הצבעה מס' 2 בעד סעיפים 1–5 – 59 נגד – 7 נמנעים – אין סעיפים 1–5 נתקבלו.

היו"ר מאיר כהן:

59 בעד, שבעה מתנגדים, אפס נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה השנייה. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה בקריאה השלישית על הצעת החוק להפסקת פעילות אונר"א (תיקון), התשפ"ו–2025. בבקשה. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 3 בעד החוק – 59 נגד – 7 נמנעים – אין חוק להפסקת פעילות אונר"א (תיקון), התשפ"ו–2025, נתקבל.

היו"ר מאיר כהן:

59 בעד, שבעה מתנגדים, אפס נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק להפסקת פעילות אונר"א (תיקון), התשפ"ו–2025, התקבלה בקריאה השנייה ובקריאה השלישית, ותיכנס לספר החוקים. משפחת סמרנו, תודה רבה לכם. חיבוק גדול מכולם. תודה רבה למציעים. אכן, חוק חשוב.

היו"ר מאיר כהן:

חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 70 והוראת שעה), התשפ"ו–2025, לקריאה ראשונה. מי השר שמציג? השר אמסלם, בבקשה. לרשותך, עד עשר דקות.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אדוני היושב-ראש, מאיר, כמה זמן יש לי?

היו"ר מאיר כהן:

עשר דקות, אדוני.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

הרבה זמן. לפני שאני אתייחס להצעת החוק, אני רוצה להתייחס לסוגיה שקרתה בימים האחרונים בבית המשפט העליון. בואו נעבור לכרונולוגיה. הרי הייתה עתירה לבית המשפט העליון בנוגע לסגירת גלי צה"ל. בית המשפט העליון לא נתן צו על תנאי, אבל קבע דיון. מה עשתה הממשלה כרגיל, כמו כל ממשלה? אין צו על תנאי, מתקדמים. אבל לעמית זה לא מתאים. מה הוא עושה? אין לי מושג באיזו פרוצדורה הוא משתמש, מחליט להוציא צו על תנאי אחרי כמה ימים. אתה יודע, אם אני עושה אנלוגיה לעולם הכדורגל, אחרי שכל האוהדים התפזרו והמשחק נגמר, הוא חזר למגרש ריק לבד ושרק ואמר: חבר'ה, היה גול. ואת מי הוא מינה? חבר הכנסת פורר, תקשיב טוב. דרך אגב, זו לא שאלה של שמאל או ימין.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

דקה. הוא מינה כמובן את ידידתנו דפנה ארז-ברק, התאומה הסיאמית שלו; קבע את השופטת רונן – זו שהלכה לבדוק אם המזרון של הנוח'בות מספיק עבה או לא מספיק עבה. את חיילי צה"ל הם אף פעם לא בדקו. את האסירים היהודים – אף פעם. וכמובן את מר כשר. זה ההרכב שאמור, אדוני היושב-ראש, לקבוע אם סוגרים את גלי צה"ל. תבין טוב. אני בשוק. אני שאלתי את עצמי בשבוע הקודם, הרי אם הממשלה לא יכולה לסגור את גלי צה"ל – דרך אגב, יש להם תמיד את הסיסמאות הנבובות: פגם מהותי וכו' וכו'. דרך אגב, ההחלטה עברה פה אחד בממשלה. סגירת גלי צה"ל זה לא שאלה פוליטית. גם השמאל במהלך השנים רצה לסגור את גלי צה"ל. לא יעלה על הדעת שחייל בסדיר עם מדים אמור לעלות בחדשות ולתקוף את הרמטכ"ל שלו, למה לדעתו הרמטכ"ל לא פעל נכון באזור כזה או אחר או בסוגיה כזאת או אחרת, ובוודאי לא את הממשלה. אז לאחר שקיבלה הממשלה החלטה לסגור את גלי ישראל, גיל לימון, כפי שאמרתי בשבוע שעבר, בוודאי ובוודאי לא הניח את חוות הדעת של היועצת המשפטית של משרד הביטחון, שליוותה את זה, והמציא כרגיל שהממשלה לא יכולה. למה? בגלל שהחברים שלהם שם. זה הילדים שלהם. והיות שזה החבר'ה שלהם, כמו שהם עושים בכל סוגיה – אני לתומי סברתי, כפי שאמרתי, שלא הוצא צו על תנאי, והממשלה מתקדמת. אבל כמובן למר עמית לית דין ולית דיין. אין חוק, אין כלום, אין כללים. מהמקפצה הוא מטיל את מימיו ומחליט גם להוציא צו על תנאי, על דעת עצמו, כפי שאמרתי, אחרי איזה כמה ימים שהוא נרדם, וכמובן הוא קובע את הרכב השופטים שיושבים אצלו בסלון כל יום שישי ומתכננים איך פוגעים בממשלה. תתביישו לכם. אני רוצה להגיד משהו לשאר השופטים, עזבו את החבורה הזאת. אני מדבר באמת לחבר'ה שבאמת טובת המדינה לנגד עיניהם. הרי אתם מבינים, ואני אומר את זה פעם שנייה, הרי אין אמון בבית המשפט, בעיקר בגלל מה שעושה עמית. אתם יושבים איתו בספינה. הוא מטביע אתכם בתוך הספינה, עם הספינה, לתוך הים, למצולות. תראו מה הציבור חושב. הציבור לא עושה הבחנה בינו לביניכם. לכן, אני משתגע איך אתם לא קמים. הרי זה מה שאני הייתי עושה – דרך אגב, הרבה פעמים שילמתי מחיר אישי על זה - מתקומם, לא מקבל. אתם יודעים שלא מתנהגים ככה, בוודאי לא בבית המשפט העליון. אתם יודעים שאין, תוצאות מוכתבות מראש. אתם יודעים שהוא משחק איתכם. אתם גם יודעים שסוגיות מהותיות, הוא לא ייתן לכם לדון בהן, ואם תקבלו החלטה כזאת או אחרת כמו שקיבלתם בזמנו, אז הוא יבוא ויעשה לכם מעקף. בגלל שהוא בריון, הוא מתנהג – משפיל אתכם. כל הציבור רואה את זה. כל הציבור רואה את ההשפלה שלכם. אבל בסוף מי שצריך לתבוע את כבודכם זה אתם עצמכם, קודם. אני חושב ששופט בבית המשפט העליון לא יכול למחול על כבודו מול הנשיא שלו. לכן, אני מצפה שתקומו ותעשו מעשה. תגידו לו: אנחנו לא מסכימים יותר להתנהגות הנלוזה שלך, הבריונית שלך, האלימה, ובעיקר בעיקר, לא משפטית. זה לא לפי החוק בכלל. לאחר שסיימתי את הפרק הזה, אדוני היושב-ראש, נעבור להצעת החוק. אני אסביר בקצרה. הצעת החוק היא לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 70 והוראת שעה), התשפ"ו–2025. בעיקרון, מדובר על כל השחרורים המינהליים. דרך אגב, כל שנה אנחנו מביאים אותם. זה היה בהוראת שעה, זה אמור לפוג. התוקף אמור לפוג, לדעתי, עוד מספר ימים. לכן, הממשלה מבקשת להאריך את תחולת החוק. כמובן היא מסייגת את כל הנושאים של כל העצורים הביטחוניים וכו' וכו'. אני מבקש מהכנסת לתמוך בחוק חשוב זה. תודה.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה, אדוני. אנחנו עוברים לדיון האישי: חבר הכנסת רם בן ברק; חברת הכנסת צגה מלקו; חבר הכנסת ואליד אלהאושלה. רגע, רגע. סליחה, סליחה. חבר הכנסת רון כץ, אני פשוט – אני אקרא לך. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. שלוש דקות. אני מאוד מבקש מכל מי שעולה לכאן להקפיד על שלוש דקות. בבקשה, גברתי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אני רוצה לדבר על שרת התאונות לדרכים או שרת התאונות בדרכים, שבמוצאי שבת האחרון המריאה, היא וחבורת החנפנים, למיאמי, על חשבוננו, בוודאי. מירי שלנו נסעה לכנס של הג'רוזלם פוסט. מתי הכנס של הג'רוזלם פוסט, אתם שואלים? מתי? מישהו יודע? מתי הכנס? ב-12 בינואר. ב-12 בינואר הכנס, היא המריאה במוצאי שבת עם חבורת החנפנים, אפילו בלי אנשי מקצוע, סתם בשביל – אתם יודעים – הרשמיות. שמעתי את אמסלם מדבר על הנשיא עמית – שהוא מהמקפצה. זה לא מהמקפצה, אצל מירי רגב זה מהטרמפולינה. הוא מדבר על הנשיא עמית, שנתן צו, שעשה את העבודה שלו. אבל הגברת שאחראית לתאונות הדרכים, היא נסעה על חשבוננו לסילבסטר במיאמי. הרבה יותר כיף מפה, בכל זאת, מה אכפת, מה אכפת לי מכם. הרבה יותר כיף השמש במיאמי, נהיה קר במדינת ישראל, גם גשום.

שלי טל מירון (יש עתיד):

יש סיילים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

יש סיילים מטורפים, את צודקת. אז למה לא? אבל את יודעת מה? זה הכול על חשבון אזרחי ישראל. ושלא תתבלבלי, חוץ מהכנס ב-12 בינואר, עוד שבועיים, יש לה גם כנס שנקרא ואני מצטטת: פרלמנט הריביירה. פרלמנט הריביירה במיאמי – היית רוצה להיות שם – הוא פורום של ישראלים לשעבר שיושבים, והזמינו אליהם את השרה. אגב, יכול להיות שהיא הגיעה גם לגייס כספים לפריימריז, בכל זאת, זו שנת הפריימריז, גם שם יש משימה. הנסיעה הכיפית הזאת תעלה למשלם המיסים הישראלי מיליונים. זו הנסיעה ה-15 של השרה המעופפת. 15 נסיעות כשרק בספטמבר היא הייתה בארצות הברית, למקרה שאתה לא עוקב. אני עוקבת. ואני רוצה שיהיה לך ברור ממקום מושבך במיאמי – מה השעה שם עכשיו? נראה לי בוקר – את צריכה להיות פה ולתת תשובות. אתה יודע שאנחנו הודחנו מהפורום של תאונות הדרכים של האו"ם? הודחנו השבוע. אתה יודע למה? כי מדינת ישראל לא נותנת פתרונות אמיתיים לתאונות הדרכים. במקום שהיא תבוא לפה ותיתן תשובות לאזרחים, שכל יום נהרגים בכבישים, כל יום, היא טסה למיאמי לשבועיים על חשבון משלם המיסים עם חבורת חנפנים. בכל מדינה אחרת היא הייתה מגיעה ונותנת תשובות, אבל אין מבקר ואף אחד לא בודק איך מהכסף שלנו היא טסה, על חשבוננו. תודה רבה.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה. תודה רבה, גברתי. חבר הכנסת אלעזר שטרן; חבר הכנסת רם בן ברק; חברת הכנסת צגה מלקו. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, ואחריו – חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. בבקשה, כבודו. שלוש דקות.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בשבוע שעבר נורה למוות איוב א-טוחי מהיישוב ביר הדאג' על ידי אזרח - -

היו"ר מאיר כהן:

ששש.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

- - שהתלווה לאיש מילואים, קרוב לניצנה. וכאשר יש אירועים כאלה, מייד הצבא ממהר ומדבר על הברחות, אבל במקרה הזה ספציפית, לא מדובר בהברחה. הגרסה של הצבא, הגרסה הראשונית, אינה מקובלת על החברה הבדואית בנגב. ולכן היום הגשתי שאילתה לשר הביטחון על מנת לבדוק בדיוק מה קרה שם. היד קלה על ההדק כאשר מדובר באזרחים בדואים, ואנחנו דורשים מהצבא לחקור, ובנוסף, דורשים מכל ראשי מערכת הביטחון בנגב לבדוק למה הצבא יורה בצורה אוטומטית על האזרחים הבדואים בנגב, כאשר אנחנו מדברים על אזור שהוא מרוחק מגבול מצרים. הדבר השני, אנחנו רואים מדיניות אגרסיבית כלפי החברה הבדואית בנגב. מדיניות אגרסיבית כלפי החברה הבדואית בנגב, ו-600 שוטרים, 600 שוטרים עכשיו מכתרים את היישוב טראבין א-ס'אנע. אמרנו ונמשיך לומר שאנחנו בעד החוק, אבל לא יכול להיות שהמשטרה מיישמת את המדיניות של הגזען בן גביר. ממתי שר מצטרף לכוחות המשטרה ועורך חיפושים ומתגרה בתושבים ביישובים הבדואיים בנגב או בכל יישוב אחר? זה לא תפקיד השר. זה תפקידה של המשטרה לעשות את זה. והיום השר משחיר את המשטרה. ולכן אני מכאן קורא למחוז הדרום לחזור בו מההחלטה לכתר את היישוב, לדאוג לכך שתהיה מערכת הידברות עם ראשי טראבין א-ס'אנע. אנחנו רוצים שהדברים יתנהלו בצורה מסודרת, לא שהמשטרה תקבל הנחיות מהשר בן גביר. ולכן אלו הדרישות של ההנהגה הבדואית בנגב. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:).

היו"ר מאיר כהן:

תודה, אדוני. תודה רבה. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; חבר הכנסת יאיר לפיד; חברת הכנסת מטי צרפתי. בבקשה, שלוש דקות.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, ביום שישי בצוהריים כולנו הזדעזענו מהפיגוע הקטלני בבית שאן ועמק יזרעאל, פיגוע שקטף את חייהם של אביב מאור מעין חרוד איחוד, ילדה יפה, טובת לב, ושל שמשון מרדכי מבית שאן, איש משפחה. המחבל המתועב שדקר ודרס הוא שוהה בלתי חוקי. הוא והאחים שלו נכנסים לישראל ועובדים באופן קבוע באין מפריע. ככה פשוט. בערב שבת האחרון, כל המדינה כאבה את אובדן החיים, השתתפה בצער משפחות הנרצחים, חוותה בעוצמה את חוסר הביטחון האישי; את הפחד מהפיגוע הבא, כי הגדר פרוצה; את הפחד כי אין מספיק הרתעה; את הפחד כי אין משילות; את ההבנה שגם הפעם הכתובת הייתה על הקיר. אבל מה עשה ראש הממשלה, ראש ממשלת 7 באוקטובר, בדיוק באותו הזמן? ראש הממשלה היה עסוק בהנדוס תודעה. בזמן של עוד טרור, עוד אירוע טרור מזוויע, הדבר הראשון שנתניהו עשה הוא להכריז בחגיגיות כי הוא, בשם האומה, מכיר בסומלילנד. סומלילנד מצטרפת לכאורה להסכמי אברהם. לנתניהו לקח בערך עוד רבע שעה להתרצות ולהגיב, וכתב: "לצערנו אנו חווים מעת לעת פיגועים רצחניים". כאילו זו גזרת גורל, כאילו איזה כוח עליון מכתיב שאנשים טובים צריכים להירצח קרוב לבית על ידי טרוריסט מתועב. המהלך של נתניהו – ספק גזלייטינג, ספק ניתוק מוחלט מהמציאות הישראלית. העיקר שלא נדבר על מחדל השוהים הבלתי-חוקיים, על הטרור הגואה. העיקר שלא נדבר על מה הממשלה עושה נגד הפרצות לאורך הגדר, על האיום הרדום, על הפצצה המתקתקת, על אין-סוף התראות, על דוח מבקר המדינה, שמושך שוב ושוב בדש מעילו, על הכתובת שעל הקיר. נתניהו וממשלתו הכושלת פשוט לא מסוגלים להתמודד עם כל המחדלים שקורים במשמרת הארוכה שלו כראש ממשלה, ושהוא, רק הוא, אחראי להם. אז עוד טריק ועוד ספין של נתניהו. בכל אירוע קיצון, מייד מהנדסים הסחת דעת בצורת סערה תקשורתית כזו או אחרת של שר תורן כזה או אחר, של חבר כנסת כזה או אחר מהקואליציה. הם נקראים לדגל. ראש ממשלה שדואג למחוק את המילה אחריות מהלקסיקון הלאומי, שבורח שוב ושוב מאחריות – הוא לא ראוי להיות מנהיג. הוא לא מר ביטחון, הוא לא מר כלכלה, הוא רק מר החורבן ומר המחדל.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה. חבר הכנסת עופר כסיף, ואחריו – חבר הכנסת מיקי לוי.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, בשבוע שעבר נפטר חבר כנסת לשעבר, חברי הטוב, הוותיק, עסאם מח'ול, שהיה חבר כנסת במשך שבע שנים מטעם סיעת חד"ש. עסאם, שכפי שאמרתי היה חבר יקר לליבי, אח גדול, אפשר לומר, היה אדם מיוחד. הוא היה אדם מיוחד, משום שהיה בו שילוב נדיר של נחישות ורגישות. הוא היה אדם נחוש מבחינה אידיאולוגית, הוא היה מצפן אידיאולוגי, הוא היה מגדלור אידיאולוגי. תפיסות העולם שלו הקומוניסטיות, הנאמנוּת לאינטרנציונליזם, שבמחוזותינו משמעה שותפות אמיתית, עמוקה, שותפות יהודית-ערבית, מאבק יהודי-ערבי למען עתיד טוב לשני עמי הארץ, נגד הכיבוש האכזרי, נגד הפשעים שנגזרים ממנו, נגד הפגיעה באזרחים חפים מפשע באשר הם, כל אלה, המחויבות שלו למעמדות המנוצלים, לשכבות המקופחות והמדוכאות, לשוויון מגדרי, לשוויון חברתי-כלכלי, לשוויון לאומי-אזרחי, כל הדברים האלה היו מבחינתו חובה מוסרית וערכית. הוא היה נחוש ומחויב לדרך הקומוניסטית שאנחנו האמנו בה, בדרך האמיתית של שלום אמת ללא כיבוש, ללא גזענות. הנחישות שלו מעולם לא באה על חשבון הרגישות שלו, ההומניזם העמוק שלו, הרגישות והאכפתיות לאדם באשר הוא אדם. מעולם לא הכהתה הנחישות האידיאולוגית שלו את הרגישות והאכפתיות שלו לזולת. שני הדברים האלה למעשה שימשו אצלו ביחד. עבורי, כפי שאמרתי קודם, מדובר היה במנטור, באדם יקר, אח קרוב, שהשיחות איתו היו שיחות מרתקות. למדתי ממנו הרבה. היה אדם שהערכתי ואהבתי וכיבדתי בכל מאודי. הוא יחסר לי מאוד, הוא יחסר לכולנו, אדם מיוחד. יהי זכרו ברוך.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה. חבר הכנסת מיקי לוי, ואחריו – חבר הכנסת איימן עודה.

מיקי לוי (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב בראש. עומד שר בכיר בממשלת ישראל, ואומר את הדברים הבאים: "יצחק עמית" – לא כבוד הנשיא, לא השופט עמית – "הוא מגלומן אלים, דורסני - - - שגונב את הדמוקרטיה הישראלית - - - התוצאה תהיה שנדרוס אותו". שר בכיר בממשלת ישראל מסית לרצח, לא פחות. אנשים מן השורה, אנשים ברחוב, יכולים להבין מהדברים האלה שניתן לדרוס את כבוד השופט עמית, פיזית. איזו בושה. מי גונב את הדמוקרטיה, בית המשפט העליון? הרשות המבצעת/הממשלה איבדה את עצמה לדעת. אמירות כאלה לא היו נשמעות. אבותיכם, אבות הליכוד, מתהפכים בקברם.

אושר שקלים (הליכוד):

איפה היית - - - של ראש הממשלה, איפה - - -

מיקי לוי (יש עתיד):

די, די, די.

אושר שקלים (הליכוד):

למה די? למה הצביעות הזו? למה הצביעות הזו שלכם?

מיקי לוי (יש עתיד):

די, שתוק כבר. די, כל פעם אתה מפריע. מנחם בגין - - -

אושר שקלים (הליכוד):

אתה צבוע, כל כך צבוע.

מיקי לוי (יש עתיד):

אתה צבוע. אין לך שום דרך ארץ.

היו"ר מאיר כהן:

זהו, זהו.

אושר שקלים (הליכוד):

למה? למה - - -

היו"ר מאיר כהן:

די, זהו, אמרת לו פעם אחת צבוע. זהו.

מיקי לוי (יש עתיד):

אין לך מספיק – אתה יודע מה חסר לך.

אושר שקלים (הליכוד):

ראשים כרותים של ראש הממשלה, חבל תלייה. על מה אתה מדבר בכלל? לא שמענו ממך מילה אחת. מילה אחת.

היו"ר מאיר כהן:

אושר, אושר.

מיקי לוי (יש עתיד):

ולכן – סתום כבר, סתום. נו, באמת, שתוק כבר.

אושר שקלים (הליכוד):

לא, אתה - - - סתום אתה. תתבייש. אתה לא תדבר בצורה כזו.

מיקי לוי (יש עתיד):

נמאסת עם הצעקות שלך, הריקות מתוכן. די, די, אתה מפריע לכל אחד. שתוק כבר.

אושר שקלים (הליכוד):

אתה לא תדבר בצורה כזו. תתבייש. תתבייש לך.

היו"ר מאיר כהן:

זהו, להפסיק, שניכם. אושר, שב בבקשה, אושר.

אושר שקלים (הליכוד):

מיקי לוי (יש עתיד):

לא דיברתי אליך בכלל. שתוק.

אושר שקלים (הליכוד):

אתה היית יושב-ראש כנסת. תתבייש. תתבייש לך, צבוע.

היו"ר מאיר כהן:

אושר, אושר.

אושר שקלים (הליכוד):

ראשים כרותים של ראש הממשלה.

היו"ר מאיר כהן:

אושר, קריאה ראשונה. אושר, קריאה ראשונה.

אושר שקלים (הליכוד):

היית יו"ר כנסת. תתבייש.

היו"ר מאיר כהן:

אושר, קריאה ראשונה. די. תודה, שמענו אותך.

מיקי לוי (יש עתיד):

הממשלה הזו איבדה את עצמה לדעת כשהיא פוגעת ברשות השופטת. זהו ניסיון אלים לרצח מפי שר בכיר בממשלת ישראל. אבות הליכוד – מנחם בגין, זכרו לברכה, אמר: יש שופטים בירושלים. איפה ההדר הבית"רי שאבד לכם? איבדתם את הדרך, את הכיוון. חס וחלילה, אם ייעשה מעשה, כפי שקרא שר האוצר – לדרוס את הנשיא, את השופט עמית – דמו בראשו של שר האוצר. אני מזמין את שר האוצר להוריד את החסינות שלו, ויעמוד למשפט הציבור. בבקשה.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה, אדוני.

מיקי לוי (יש עתיד):

מכיוון שהפריע לי, אדוני, אני מבקש עוד 15 שניות.

אושר שקלים (הליכוד):

עם ראשים כרותים זה בסדר – של ראש הממשלה, כן?

מיקי לוי (יש עתיד):

שתוק כבר. שתוק, שתוק.

אושר שקלים (הליכוד):

שתוק אתה. תתבייש. אתה מבייש את עצמך.

היו"ר מאיר כהן:

מיקי, גם אתה עונה לו.

מיקי לוי (יש עתיד):

אבל אני לא מתייחס אליו. ואתה, במקום לקרוא לו ולהוציא אותו - - -

היו"ר מאיר כהן:

מיקי, מיקי, אני מטפל בזה.

אושר שקלים (הליכוד):

אתה מבייש את עצמך.

היו"ר מאיר כהן:

אושר, אתה בקריאה ראשונה. אני לא רוצה - - -

מיקי לוי (יש עתיד):

תאמין לי, אני לא רוצה להתייחס אליך.

אושר שקלים (הליכוד):

אתה בושה לבית הזה. אתה בושה לבית הזה.

מיקי לוי (יש עתיד):

אתה ריק מתוכן. ריק. אתה יודע מה זה אדם ריק מתוכן? אתה ריק מתוכן.

אושר שקלים (הליכוד):

אתה צבוע. אתה בושה לבית הזה.

היו"ר מאיר כהן:

חבר הכנסת איימן עודה – לא נמצא. חברת הכנסת קטי שטרית.

מיקי לוי (יש עתיד):

ריק מתוכן.

אושר שקלים (הליכוד):

אפילו לפיד מתבייש - - - לפיד מתבייש שהוא - - -

מיקי לוי (יש עתיד):

כל הזמן אתה צועק בלי - - - כלום. אתה ריק מתוכן.

סימון דוידסון (יש עתיד):

די, די. באמת, קצת כבוד. קצת כבוד.

מיקי לוי (יש עתיד):

אתה ריק מתוכן.

היו"ר מאיר כהן:

אושר, זהו. מיקי, בבקשה, נא לשבת.

אושר שקלים (הליכוד):

צבוע.

היו"ר מאיר כהן:

מיקי, אושר, זהו.

אושר שקלים (הליכוד):

קצת - - - צבוע - - -

היו"ר מאיר כהן:

אושר, מה יש לך, תגיד לי? מספיק.

אושר שקלים (הליכוד):

מדבר ככה - - - תתבייש.

מיקי לוי (יש עתיד):

טיפש.

אושר שקלים (הליכוד):

תתבייש.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

טוב, חבר'ה, די. די, זהו, עכשיו אני התחלתי, אושר.

היו"ר מאיר כהן:

קטי, שלוש דקות. ואם אושר יפריע לך, אני אוציא אותו.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

לא, לא, הוא לא מפריע, הוא לא מפריע.

היו"ר מאיר כהן:

בבקשה, גבירתי, שלוש דקות.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לפני כשבועיים מתחם בית חב"ד בעיר הוד השרון הושחת בידי אלמונים, תשמישי קדושה נהרסו, שלושה זוגות של תפילין הושלכו לשלולית בוץ. אירוע מזעזע, שבגינו אף הוגשה תלונה למשטרה. בישיבת מועצת העיר הוד השרון שהתקיימה לאחר המקרה ביקש חבר מועצת העיר ארנון אברמוב, חבר מועצת עיר, לגנות את הביזוי של התפילין והשחתת בית חב"ד בעיר. במקום להצטרף לגינוי הברור, מה בחר לעשות ראש העיר אמיר כוכבי – שלא לקבל את העלאת הנושא. הוא אמר לו: לא, לא, אני לא מוכן לדון בזה. והשיב בביקורת על עצם החוצפה, הדרישה של החבר אברמוב, להעלות את הנושא – זה בסך הכול השחתה. למה שלא לדבר על זה? אבל אין לכם מה להיות מופתעים. כמובן, זה הרי אותו ראש עיר שביום הזיכרון לשואה והגבורה בחר לנצל את בימת הטקס בעירו ולהגיש כתב אישום חריף נגד חיילי צה"ל, כשהוא טוען: אסור לנו להחריש מול הזוועות שמתבצעות בשמנו ברצועת עזה. האדם הזה התבלבל, מי עשה את הזוועות. לא החיילים שלנו, בשום פנים ואופן, אלא אותם נוח'בות, אותם חמאס מנוולים שעשו, שחטו ואנסו את האנשים שלנו. אני רוצה לחזק את ידיו של אותו חבר מועצת עיר, של ארנון אברמוב, שעמד על כבודה של דת משה וישראל והתעקש לפתוח בגינוי הזה, החריף. חבריי חברי הכנסת, לא מדובר בעוד מעשה של ונדליזם, אלא פגיעה אנטישמית קשה בסמל בסיסי וחשוב מאוד ביהדות. כיצד ייתכן שראש עיר במדינת ישראל, שצריך להיות ראש העיר של כל התושבים שלו, מסרב להשתתף בגינוי לפשע שנאה אנטישמי שקורה אצלו, בעיר שלו? כיצד חתירה נפשעת תחת היסודות התיאולוגיים של כל אחד ואחד מאיתנו עוברת בנרמול כזה באין מפריע? הרי כולנו יודעים שאם היה קורה אירוע כזה או דומה, פגיעה באיזה סמל קדוש למוסלמים או לנוצרים, היינו שומעים גינויים מקיר לקיר, אם זה במהדורות, זה היה נפתח בזה, אם זה בכל מיני כותרות כאלה ואחרות, אבל פגיעה בתפילין – אפשר, בתפילין אפשר לפגוע. דבר כזה של פגיעה בתפילין עובר את הרדאר של כולנו. אז מתי נפנים את הדיכוי הזה, כשזה מגיע לאורח החיים שלנו, היהודים? עד מתי אנחנו נוכל להתנכר לתרבות שלנו ולהפנות עורף למורשת שלנו? אני גאה לחתום את הנאום בפסוק שנקרא בתפילת השחרית בעת שאנחנו מניחים את התפילין, ובבקשה, תקשיבו לפסוק הזה, שזה ציווי אלוקי: ושיננתם לבניכם.

היו"ר מאיר כהן:

"ושִננתָם לבניך".

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

יפה, "ושננתָם לבניך ודברת בם, בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשׇכבך ובקומֶךָ". נדמה לי שיש מי ששכח את תמצית הציווי האלוקי הזה, שבא ואומר לנו: בבית, בשער, ברחוב, בכל מקום. אז כל אותם אנשים שמתנכרים לדת היהודית שלנו, שיתביישו להם, בעיקר אותו ראש עיר. תודה.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה, קטי. אני מאוד מקווה שדיברת עם ראש העיר לפני - - -

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

לא, למה שאני אדבר.

היו"ר מאיר כהן:

מן הראוי כן לדבר. חבר הכנסת עודד פורר, שלוש דקות. קטי, תודה רבה.

דבי ביטון (יש עתיד):

אני מגנה את זה, אבל צריך לגנות גם את החנות שעשו לה נזק.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

כל מעשה ונדליזם פה צריך לגנות. להתחיל מפה.

היו"ר מאיר כהן:

קטי, אנחנו באנו לקראתך לפנים משורת הדין, אנא ממך. בבקשה, אדוני, שלוש דקות.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת – חברת הכנסת שטרית, אני רוצה להודות לך שהעלית באמת את נושא מורשת ישראל כאן, ואת החשיבות של לא להפנות גב למורשת ישראל. אבל מה שעושה הקואליציה כשהיא מקדמת חוק השתמטות זאת הפניית הגב הגדולה ביותר, הגדולה ביותר, למורשת ישראל ומסורת ישראל.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

עודד, החוק שלכם - - -

עודד פורר (ישראל ביתנו):

מתי הפכתם את ההשתמטות לאיזשהו ערך בתורת ישראל?

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

די, הציבור לא מטומטם.

היו"ר מאיר כהן:

זהו, קטי. אני מבקש. זהו.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אתם כל כך חופרים בהשתמטות הזו, שאתם התבלבלתם לחלוטין. ואתם מוציאים את דיבתם של תלמידי חכמים, בני הציונות הדתית, שחירפו נפשם בקרב, ואומרים: כאילו זה או תורה או הגנה על הארץ? הגנה על הארץ זאת התורה שלנו. זאת התורה שלנו. הלוחמים הגדולים ביותר, המצביאים הגדולים ביותר, היו תלמידי חכמים.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אנחנו אישרנו 69 יישובים של הציונות הדתית.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

דוד המלך, דבורה הנביאה – אלה הלוחמים. ופתאום הופכים את ההשתמטות לאיזשהו ערך? זאת הפניית הגב הגדולה ביותר למורשת ישראל. ובעניין אחר, אדוני היושב-ראש, עלה פה שר האנרגיה, שר ממשלת 7 באוקטובר, ואומר לנו שהממשלה הקודמת תיזכר לדיראון עולם. זאת אומרת, טבח 7 באוקטובר, הטבח הגדול ביותר שאירע לעם היהודי מאז השואה, הפעם הראשונה שנכבשו יישובים מאז קמה מדינת ישראל – תחת ממשלת 7 באוקטובר, שהוא חבר בה, זה לא דיראון עולם. הוא לא לדיראון עולם. האחר הוא לדיראון עולם. אתם כל כך עיוורים לאחריות שלכם שאיבדתם את הכיוון לחלוטין. דיראון עולם הוא טבח 7 באוקטובר. הוא ילדים, נשים ומבוגרים שנטבחו, שנאנסו, שנשרפו חיים באדמת ארץ ישראל, אחרי שקמה מדינת ישראל שמצווה הייתה להגן עליהם, וכשלה בהגנה הזאת תחת ההנהגה של הממשלה הזאת. זה דיראון עולם. ואני אגיד לך מה ייזכר עוד לדיראון עולם, אדוני היושב-ראש, שאחרי טבח 7 באוקטובר, ממשלת ישראל עוסקת באיך אנחנו יכולים לסייע לעזתים. ודווקא חבל ששר האנרגיה לא התייחס לכך שחברת החשמל תחת אחריותו מכינה היום תוכניות לחיבור מתח גבוה לרצועת עזה. זאת אומרת, הוא, חבר הממשלה שכשלה ב-7 באוקטובר – תחתיו היום עוסקים בהכנת תוכניות לחיבור מתח גבוה לרצועת עזה, כאילו חזרנו חזרה לקונספציה כולה.

היו"ר מאיר כהן:

כמו לפני 7 באוקטובר.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אני אומר, חזרנו בחזרה לקונספציה. חזרנו חזרה לקונספציה. איבדתם את הכיוון לחלוטין. אתם צריכים ללכת הביתה, כי אי-אפשר להמשיך עם האחריות שלכם, שממנה אתם ממשיכים לברוח.

היו"ר מאיר כהן:

תודה, אדוני. חברת הכנסת דבי ביטון, ואחריה – חברת הכנסת מרב מיכאלי. שלוש דקות.

דבי ביטון (יש עתיד):

כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, טרם נרגעתי ממה שקרה כאן ביום רביעי האחרון. זה היה יום של שבר לאומי. ברוב של 53 תומכים מול 48 מתנגדים אישרה הכנסת בקריאה טרומית את הצעת החוק להקמת ועדת חקירה פוליטית לטבח 7 באוקטובר. אבל מי שלא היה שם ביציע הציבור לא יבין מה באמת קרה כאן, כי מאחורי המספרים, מאחורי הלחצנים, מאחורי הסיסמאות, עמדו בני אדם, עמדו הורים, עמדו אחים ואחיות, עמדו משפחות שכולות, ובהן משפחות ממועצת אוקטובר שקברו את ילדיהן ובאו לכאן לא כדי לצעוק, לא כדי לנקום, רק כדי לבקש דבר אחד: אמת. והם נשברו. הם ישבו ביציע והבינו בזמן אמת שהמדינה שלהם לא מצביעה כדי לחקור את מה שקרה לילדים שלהם, אלא כדי להגן על מי שכשל. רפי בן שטרית, אב שכול ממועצת אוקטובר, עמד מחוץ למליאה אחרי העברת החוק וקרא קדיש. קדיש על האמת, קדיש על האחריות, קדיש על הבושה. את הרגע הזה לא ראו במסך, לא שמעו בפרוטוקול, אבל הוא יירשם בדפי ההיסטוריה של הבית הזה, כי באותו רגע היה ברור: זו לא הצבעה רגילה – זו הצבעה שמוחקת גבול מוסרי. הממשלה הזו לא ביקשה הלילה לחקור, לא ללמוד, לא להבין מי כשל, איך קרה האסון הגדול ביותר בתולדות המדינה ואיך מונעים את הבא. היא ביקשה דבר אחד: היא ביקשה לטייח – לטייח את המחדל, לטייח את הבריחה, לטייח את האחריות. מי שמטייח את הטבח שותף לו. חבריי חברי הכנסת, אני עומדת כאן לא רק כחברת כנסת, אני עומדת כאן כתושבת שדרות, עיר שחיה שנים עם צבע אדום, עם מקלטים, עם ילדים שיודעים לספור שניות עד הפגיעה. אני עומדת כאן כאימא שמשפחתה בכפר עזה חוותה את הנורא מכול, ששמעה את הקולות, שחיכתה להודעות, שידעה פחד אמיתי – לא תיאורטי, לא פוליטי, לא תקשורתי. ואני אומרת כאן בקול ברור: אנחנו לא מבקשים נקמה – אנחנו דורשים חקר אמת; לא בשביל כותרת ולא בשביל ועדות – בשביל לדעת איך מדינה שהפקירה את אזרחיה תדע לטפל בפעם הבאה. תודה, אדוני.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה, גברתי. ברוכים הבאים, תנועת המזרחי. זה אתם שם למעלה? שלום לכם. ברוכים הבאים. אני מבקש מחברת הכנסת מרב מיכאלי – בבקשה.

מרב מיכאלי (העבודה):

הבוקר התפרסמה ידיעה על כך ששבועיים לפני 7 באוקטובר נחת כאן מטוס מודיעין מצרי כדי להזהיר בצורה ממוקדת וחד-משמעית, שאינה משתמעת לשתי פנים, שהמצב בעזה מאוד נפיץ ודבר מאוד גדול עלול לקרות. איך להגיד? לא היה צריך גם את האזהרות של המודיעין המצרי. מערכת הביטחון חזרה והזהירה מפני מה שקורה בעזה; מערכת הביטחון חזרה והזהירה מהדבר הנורא שעלול לקרות.

טלי גוטליב (הליכוד):

אבל זה הפוך. רונן בר - - - ראש המודיעין המצרי - - -

היו"ר מאיר כהן:

טלי, אני מבקש – זהו.

מרב מיכאלי (העבודה):

אז קודם כול, יש כאן עוד הוכחה לעד כמה היחסים עם מצרים, שאיתה יש לנו חוזה שלום מאז 1979, הם אבן יסוד בביטחון ישראל כל השנים האלה. ולמרות זאת, ראש הממשלה מאפשר ללשכה שלו לעשות קמפיין לקטר בשביל להכפיש את מצרים. ולמרות זאת, הוא מאפשר לקואליציה שלו לעשות כבר שנתיים קמפיין שמכפיש את מצרים ולפגוע ביחסים החשובים האלה. אבל דבר שני, כאמור, לא היה צריך את המודיעין המצרי כדי לדעת שהמזוודות של הדולרים שמגיעות מקטר לחמאס מסוכנות לביטחון ישראל. מערכת הביטחון הזהירה מפני זה, אני הזהרתי מפני זה, תושבות ותושבי העוטף וכל המערכות שלהם הזהירו מפני זה. אבל נתניהו חזר ובחר בשימור שלטונו וחיזוק חמאס, ושימון חמאס, ומימון חמאס, ופינוק חמאס, וליטוף חמאס, ולתת חסינות לחמאס, כסף מקטר, עוד ועוד כסף מקטר, לחמאס, עד שהגענו ל-7 באוקטובר, הטבח הגדול והנורא ביותר שקרה לעם היהודי מאז השואה. והוא קרה לו כאן בארצו, כאן בארצו, עם ראש הממשלה שהבטיח ביטחון כל החיים שלו. חברות וחברים, יש אשם אחד מרכזי בטבח הזה. הגילוי היום, הנוסף, המחודש – כבר שמענו מפה, כבר שמענו משם – מבהיר שוב בפעם המי יודעת כמה למה הוא לא רוצה ועדת חקירה ממלכתית, שתחשוף את מה שהוא ידע ובחר בו במודע, והקריב את ביטחון ישראל ואת מדינת ישראל למען המשך שלטונו, כמו שהוא עושה בהמשך בניין מחודש של חמאס, בימים אלה ממש.

היו"ר מאיר כהן:

חבר הכנסת סיימון דוידסון, בבקשה, אדוני, שלוש דקות.

סימון דוידסון (יש עתיד):

שמעת איך הוא קרא לי? סיימון. יש לי שאלה לאמסלם, טוב שהוא פה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, כנסת נכבדה - -

היו"ר מאיר כהן:

רגע, שכחתי להגיד – יעלה ויבוא.

סימון דוידסון (יש עתיד):

יעלה ויבוא, יעלה ויבוא. השר אמסלם, אתה יודע שאתמול בצוהריים הלכתי לסופר. למה הלכתי לסופר? אשתי ביקשה ממני לקנות דג, כי היא רוצה שאנחנו נעשה בשבת דג מרוקאי. ואז אמרתי, אמסלם הוא המומחה. לקחתי מושט, זה בסדר?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

סבבה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

מה חשבתי כשלקחתי את המושט? פתחתי את הפריזר הזה של הדגים, ואתה יודע מה דמיינתי בתוך הדגים הקפואים?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

למה? תקנה דניס.

סימון דוידסון (יש עתיד):

דמיינתי את חברי הכנסת של הליכוד. אמרתי, הדגים הקפואים פה בפריזר זה כמו חברי הכנסת של הליכוד. דגים קפואים. אתם דגים קפואים. ולמה אתם דגים קפואים? אתה מושט, קרפיון, לברק – דגים קפואים.

ניסים ואטורי (הליכוד):

זאת הבעיה, שאשתך קנתה לך מושט. מילא הייתה קונה לך בורי, יא קמצן.

סימון דוידסון (יש עתיד):

ואני אסביר לך למה. היום בבוקר ילדי להבים, יישובי מדינת ישראל, ילדים שלנו, קיבלו הודעה שהם צריכים לנסוע עוד 50 דקות, לעשות עיקוף דרך באר שבע, למה? כי הם לא יכולים לנסוע דרך היישוב תראבין, שזה יישוב ישראלי. אמסלם, אתה מבין? ילדי ישראל צריכים לעשות עיקוף 50 דקות, ולצאת ב-07:10, בבוקר. למה? כי אסור לנסוע דרך יישוב ישראלי. עכשיו, למה זה קורה? אני לא מאשים אותך. אתה יודע את מי אני מאשים? את זה שיושב כיסא לידך. כתוב שם: השר איתמר בן גביר, שהוא חבר ממשלה שלך. הוא הכישלון הכי גדול בהיסטוריה של מדינת ישראל כשר שצריך לדאוג לביטחון האישי שלנו, של האנשים למעלה, של חברי הכנסת, גם של הדגים הקפואים – של כולנו. מה קורה עם השר בן גביר במדינה שלנו? בדיוק הפוך. בדיוק הפוך. לא מצליחים להשתלט על יישוב בדואי, ערבי – זה לא משנה – במדינת ישראל; מספר הרציחות עולה לשחקים; אין חופש ושקט לבעל עסק במדינת ישראל. אתה יודע ש-87% מהקבלנים במדינת ישראל בשנה האחרונה התבקשו לשלם פרוטקשן? 87% מהקבלנים, זה מטורף. יש לי חברים, חברה גדולה של סלילת כבישים מנתניה, אולניק – אתה יודע מה הולך בחברות האלו; לא יכולים לעבוד בלי לשלם פרוטקשן. יושב השכן שלך, השר בן גביר, והוא נוסע על אופנוע ונוסע על ג'יפים, והוא הולך: אני שולט, אני שולט, אני שולט, ומה יוצא בסוף? נאדה, כלום, בדיוק הפוך. כלום, בדיוק הפוך. אז אני מסתכל עליך, אתה מסתכל עליי, ואתה מבין את מה שאני אומר. אתה מצדיק את זה שחייבים לטפל בזה. תודה.

היו"ר מאיר כהן:

תודה, אדוני. חבר הכנסת ולדימיר.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

רק תיקון טעות: אין קרפיון קפוא.

היו"ר מאיר כהן:

קרפיון אין.

סימון דוידסון (יש עתיד):

לא שמים קרפיון, גבירותיי ורבותיי. קרפיון זה לגפילטע פיש.

היו"ר מאיר כהן:

(אומר מילים במרוקאית.) בבקשה, ולדימיר.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

מזמן לא היית בסופר באמת.

היו"ר מאיר כהן:

כן, ולדימיר. שלוש דקות, אדוני. בבקשה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, חברי חבריי הכנסת, שר האוצר הכושל שלנו בצלאל סמוטריץ' איים היום על נשיא בית המשפט העליון כבוד השופט יצחק עמית שהוא ידרוס אותו. מעניין שלפני שלוש שנים בדיוק, ב-29 בדצמבר 2022, עמד כאן שר האוצר, ממש כאן, על הדוכן, ואמר את המשפט הבא: לא אחיה יום אחד במדינה שאין בה מערכת משפט עצמאית וחזקה, וכך יהיה. אני רוצה לפנות מכאן עכשיו לרשות האוכלוסין. תבדקו, בבקשה, אם שר האוצר עדיין נמצא בגבולות מדינת ישראל, אם הוא עדיין לא ירד מהארץ בהתאם להבטחה שלו מלפני שלוש שנים. הוא ידרוס את נשיא בית המשפט העליון. הלוואי שהוא היה דורס את הגירעון שהרקיע שחקים בשלוש השנים האחרונות. הלוואי שהוא היה דורס את יוקר המחיה. הלוואי שהוא היה דורס את המונופולים שעושקים את הציבור. הלוואי שהוא היה דורס את יחס חוב–תוצר, כמובן במידה שהוא יודע מה זה. הלוואי שהוא היה דורס את הדברים הנכונים. אבל הוא רוצה לדרוס את נשיא בית המשפט העליון. לפני שעה פניתי ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, בדרישה לפתוח בחקירה פלילית נגד שר האוצר בחשד להסתה נגד נשיא בית המשפט העליון. אנחנו חייבים לשים סוף לבריונות של הממשלה הזאת. זה לא עניין של ימין, זה לא עניין של שמאל – זה עניין של היכולת שלנו להמשיך להתקיים כמדינה מתוקנת. אנחנו צריכים לשים סוף לאלימות ולבריונות של ממשלה שמתנהגת ומתבטאת בקודים של ארגון פשע. תודה.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת.

יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מספר הנרצחים בחברה הערבית הוא 258. יש ארגונים שאומרים 255 ויש ארגונים שאומרים 262, אבל העובדה היא שמספר הנרצחים השנה הוא פי 10% מהשנה שעברה.

היו"ר מאיר כהן:

יותר ב-10%?

יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

יותר ב-10% מהשנה שעברה. אני רוצה לספר את הסיפור של שני צעירים שנורו למוות על ידי ארגוני פשיעה ביום שישי בבוקר, שניהם מאותה משפחה. אחד בן 45, אב לארבעה ילדים, והשני רווק בן 30. אני רוצה לספר את הסיפור של הצעיר הרווק בן ה-30, בלשונו. הוא אומר: אני צעיר משכונת חילף בבסמת טבעון. רווק, עובד, חולם להתחיל כמו כל אחד. רציתי בית קטן, לא ארמון. בניתי על אדמה פרטית שלי, בירושה מהמשפחה, לא מתוך זלזול בחוק, אלא כי אין תכנון, אין היתרים ואין פתרונות. יום אחד באו ואמרו לי: הבית הזה לא חוקי. לא שאלו אותי איפה אגור, לא הציעו לי חלופה – רק איום אחד: או שתהרוס או שנהרוס. הכריחו אותי למחוק את החלום שלי במו ידיי. באותו רגע לא נהרס רק בית, נהרס האמון שלי במדינה. כשאין מדינה שמגינה, נכנסים ארגוני הפשיעה. כשאין חוק שמוחל, הנשק קובע. ביום שישי בבוקר ירו בי, אבל האמת חייבת להיאמר – אני נרצחתי פעמיים, פעם אחת במדיניות ההרס ופעם שנייה בהפקרת חיים. אני לא סיפור אישי, אני אזהרה. אני הפנים של צעיר אחד ושל מציאות שחייבים לשנות. זו המציאות של הצעיר הערבי, שאין לו אופק, אין לו אופק תכנוני, לא יכול לקנות מגרש בשביל לבנות בית. אם בונים על האדמה שלהם, הורסים להם, וגם לא ניצלים לצערנו מארגוני הפשיעה, שבמקום לטפל בהם, השר בן גביר מסתובב בכל מיני מקומות בשביל לעשות התגרויות בחברה הערבית. מה שראינו בסוף שבוע בכפר טראבין ליד רהט, רק זה אומר את הכול. השר, מה שחשוב לו הוא לצלם עוד סרטון ועוד סרטון. לא מעניין אותו לא אכיפה ולא טיפול בפשיעה, רק לצלם סרטונים בשביל לעלות בסקרים. תודה רבה.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת חמד עמאר – לא נמצא. חברת הכנסת מזרסקי, גברתי, בבקשה.

טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מדינת ישראל מתמודדת כיום עם תופעה מאוד מאוד כואבת, מדאיגה ואפילו מסוכנת, בריחת המוחות. אתם יודעים שהכי טובים – ישראלים צעירים – פשוט עוזבים, ורבים. אני חושבת שכל אחד מאיתנו מכיר מישהו שכבר עזב, או חבר או שכן או בן משפחה או חבר של הילדים או חברים. ואלה שעוזבים, עוזבים לא רק לנסיעה זמנית, יכול להיות שעוזבים לצמיתות.

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

דרך אגב, אני לא מכיר אף אחד כזה - - -

טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):

אתה לא מכיר, אז אתה יוצא דופן. הינה, אני רואה שכאן מצביעים - - -

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

בסביבה שלנו אף אחד לא עוזב.

טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):

אז אשריך. אני מכירה הרבה, ולא רק בירושלים ולא רק בכרמיאל ולא רק בתל אביב. אני מכירה בערים שונות אנשים משכילים, והרבה מהם רופאים. אני מדברת לא פעם מהבמה הזאת – אני נחשפתי לקבוצות ווטסאפ של רופאים שמדברים על רילוקיישן ודנים על הצעות שהם מקבלים מחו"ל. רופאים. אני מכירה רופאים שמספרים שבתוך המחלקות – גם בבתי חולים במרכז הארץ, גם בדרום וגם בצפון – מקבלים הצעות מפתות ופשוט עוזבים. יכול להיות שאתה לא בקשר עם רופאים, יכול להיות שאתה לא בקשר עם אקדמאים, אני נמצאת הרבה בסביבה. אנשים בחו"ל, חברות ובתי חולים ואוניברסיטאות – פשוט מזמינים אותם, גונבים אותם מאיתנו. ומה עושה המדינה? איך בית חולים יכול להשאיר את הרופאים אם הם לא מקבלים את המשאבים כדי לצמוח? מגבילים אותם, מגבילים את בתי החולים והם לא מצליחים להרים את הראש. עכשיו יש גם שינויים ביטוחיים ושב"נים בקופות חולים, ופחות ופחות רופאים מומחים מועסקים במערכת הציבורית. הם לא יכולים להרוויח במערכת הציבורית. איפה הם ירוויחו?

טלי גוטליב (הליכוד):

טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):

מזמינים אותם בחו"ל, שם לא צריכים להתאמץ, הם לא צריכים לחפש פרנסה אחר הצוהריים - -

טלי גוטליב (הליכוד):

פרנסה - - -

טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):

- - הם מרוויחים מספיק במערכת הציבורית בשעות הבוקר כדי להתפנות בשעות הערב עם המשפחות שלהם.

טלי גוטליב (הליכוד):

1,800 שקל ביקור אצל רופא פרטי שהוא רופא בבית חולים.

היו"ר מאיר כהן:

טלי, תאפשרי לה לסיים את הדברים.

טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):

היום התקיים דיון.

טלי גוטליב (הליכוד):

טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):

טלי, אני מזמינה אותך להקשיב לשידור שהוקלט היום - -

טלי גוטליב (הליכוד):

אני מקשיבה.

טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):

- - של ועדת העלייה והקליטה. הנתונים שהוצגו שם פשוט מטורפים. אנשים עוזבים בכמויות. ואת יודעת מי הכי עוזב, מה קבוצת הגיל שעוזבים? בין גיל 18 ל-34, משכילים, אקדמאים, וגם אלה שיש להם אזרחות זרה. 80% מהעוזבים, 80% שיחשבו וישקלו לעזוב לצמיתות ולא להקים בית כאן בישראל. אני חושבת שזאת פגיעה, פגיעה בעתיד של המדינה, פגיעה בעתיד שלנו, בהתפתחות שלנו.

טלי גוטליב (הליכוד):

אני חייבת להגיד לך - - -

טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):

אם הכי טובים יעזבו, ויישארו רק אנשים פשוטים שלא רוצים - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

אין אנשים פשוטים. מה זה הדבר הזה?

טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):

כולם פשוטים, כולם. אנשים שלא מחפשים, בלי אמביציות. נכון?

טלי גוטליב (הליכוד):

הם לא יעזבו - - -

היו"ר מאיר כהן:

טלי. טלי.

טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):

הלוואי. הלוואי, טלי.

היו"ר מאיר כהן:

טלי, את יכולה להגיד את דעתך אחרי זה.

טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):

יש אנשים שעשו צבא והשקיעו והגיעו לכאן בזמן המלחמה מחו"ל כדי לשרת במילואים, הם נאלצים לדאוג לפרנסה שלהם ולחפש ביטחון בחו"ל כי הם לא מוצאים את הביטחון הזה כאן בארץ, ומי שצריך לדאוג להם זו הממשלה.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה, גברתי. חבר הכנסת סמיר בן סעיד, בבקשה, אדוני.

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר מאיר כהן:

אחריו – אבי מעוז. באת בזמן, אבי.

סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, איוב אל-טוחי, בן 22, תושב ביר הדאג' איוב נסע לניצנה, ופתאום אזרח רצח אותו בדם קר. איוב הוא חלום אשר נרצח. איוב, רצחה אותו ההסתה שלך, בן גביר. איוב הוא אחד מ-252 קורבנות כישלונך, בן גביר. בן גביר עסוק באיסוף רמקולים בלקיה ממסגדים; בן גביר עסוק בשרפת רכבים בגבעות בר; בן גביר מחלק צווי הריסה בזרנוק; בן גביר מתגנב לכפרים בדרום בלילה; בן גביר, אתמול, הצגה חדשה בכפר תראבין א-צאנע; בן גביר מתגרה בילדים מתראבין ובורח; בן גביר מנצל את כוחות המשטרה ומשאבי המשטרה להצגות. בן גביר, איפה המשטרה שלך? 252 נרצחים ערבים. בן גביר רוצה להרוויח כמה קולות מגבעות בר. בני תראבין לא חטאו ולא עברו על החוק. בן גביר ממשיך להצית את המצב מחדש. בן גביר, אתה תעודת כישלון למשרד לביטחון לאומי. אנחנו הבדואים חיינו ונחיה חיי נכבדים ונדיבים במותנו, כנורי אל-עוקבי, ו/או בחיינו כמו השייח' סיאח אלטורי. הרסתם את אל-עראקיב 245 פעם. אנחנו אנשי שלום, איתנים, נשארים באדמתנו כל הזמן. כמה מילים בערבית: (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:). בן גביר, רוצה להרוויח 500 קולות מדרום? (אומר בערבית:). בסופו של דבר, אלי כהן – בדקתי, יצא לי. אבא שלך הגיע ממרוקו. (אומר בערבית:). תודה רבה.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת יואב סגלוביץ'. בבקשה, אדוני.

אבי מעוז (נעם):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני השר, ראשית, אני רוצה לאחל מכאן הצלחה מרובה, ברכת חזק ואמץ לראש ממשלתנו, שעומד ממש בשעה הקרובה להיפגש עם הנשיא טראמפ. העם מצפה לעמידה נחושה על כל העקרונות שלנו, על כל תפיסות הביטחון שלנו. חזק ואמץ, אדוני ראש הממשלה. ועוד דבר. תחזור משם, ונחזור לקדם את חוק הריבונות, או לחלופין – קורא לממשלה להחיל את הריבונות, ואז מתייתר הצורך בחקיקת החוק הזה. כבוד השר, אנחנו נמצאים בימים אלה שלוש שנים לממשלה. לעיתים נדמה שהממשלה מדברת, מדברת הרבה, מגיבה על כל החלטה של השופט עמית, מגיבה במילים יותר דיפלומטיות, פחות דיפלומטיות. הממשלה מדברת המון, אבל לכאורה מה שבית המשפט העליון ונשיא בית המשפט העליון השופט עמית – מה שהוא עושה לממשלה זה לא בית ספר, זו אוניברסיטה. ומה אתם עושים בתגובה? תשמע, זה ביזיון, ביזיון לממשלה הזאת. כבר מזה כמה שבועות קראתי לשר המשפטים, קורא לכם, אני שמח שאתה פה שתשמע את זה מפי. אחרי שהשופט עמית פסל את השופט בן חמו, אני חושב שהממשלה צריכה להקים ועדת בדיקה ממשלתית, זה בסמכות הממשלה. בסמכות הממשלה להקים ועדת בדיקה ממשלתית – כל נושא שהיא תרצה. וכשהיא תקים ועדת בדיקה ממשלתית, אם היא תעמיד בראש ועדת הבדיקה הממשלתית שופט, אז יש בסמכותה, בסמכות הממשלה, לתת לוועדת הבדיקה הממשלתית הזאת סמכויות של ועדת חקירה ממלכתית, כמעט את כולן. ולכן אני מציע, מזה מספר שבועות, תקימו ועדת בדיקה ממשלתית. מה הנושא? הנושא הוא הקשר והחיפוי ההדדי בין השופט עמית, היועמ"שית והפצ"רית לשעבר. תבדקו את הקשר הזה, את החיפוי ההדדי. תראה, השופט עמית נתן החלטה לפני כמה ימים שבה הוא דוחה את הבקשה להוציא צו ביניים בעניין גלי צה"ל, והוא עוד גילה גילוי נאות שבתו ואחד מעוזריו המשפטיים עבדו בגלי צה"ל לפני למעלה מעשור, כל הכבוד, הרי ניגוד עניינים לא נוגע לשופטי העליון.

היו"ר מאיר כהן:

תודה.

אבי מעוז (נעם):

אבל תקימו ועדת בדיקה ממשלתית, תשימו בראשה את השופט בן חמו, שהיא תחקור. את מה היא תבדוק? את מה היא תחקור? את הקשר והחיפוי ההדדי בין השופט עמית, היועמ"שית והפצ"רית לשעבר. זה בידיכם, תעשו את זה.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה, אדוני.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

שכחת - - - חקירות במשטרה - - -

אבי מעוז (נעם):

בסדר, בבקשה, ותעמידו בראשה את השופט בן חמו.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

זה ארבעה אנשים, לא שלושה.

היו"ר מאיר כהן:

תודה. יואב סגלוביץ', אדוני, לא נמצא כאן; אורית פרקש – מוותרת. משה טור פז – לא מוותר. בבקשה. אושר, גם אתה.

משה טור פז (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, נאמר במקורותינו ששלושה שאכלו משולחן אחד ולא אמרו דברי תורה, כאילו אכלו מזבחי מתים. כדי שלא נחטא חלילה בזבחי מתים, אני רוצה להביא משהו מתוך הפרשה שלנו, הפרשה שנקרא השבת, פרשת ויחי. אדוני היושב-ראש, אתה יודע, בבית הזה, בתחושה שלנו לפחות, האמת לא תמיד נר לרגלי כולם, אבל מסתבר שבפרשה הזו, פרשת ויחי, יש מצפן מאוד ברור מתי לבן אדם מותר לשקר. כן, יש מצבים יוצאי דופן שבהם אמירת האמת היא לא הדבר הנכון, אבל צריך להדגיש – זה היוצא מן הכלל. אז מתי? בפרשתנו, פרשת ויחי, נקרא כך: אחרי שיעקב מת האחים של יוסף מפחדים. הם מפחדים מזה שהוא ינטור להם טינה על זה שהוא נמכר למצרים והיה שם 22 שנה, ולכן, אחי יוסף באים ואומרים ליוסף: "אביך צִוָה לפני מותו לאמר כה תאמרו ליוסף אנא שא נא פשע אחֶיך וחטאתם כי רעה גמלוך", ואז כתוב, שים לב: "ויבך יוסף בדברם אליו". יוסף בוכה. הוא בוכה כי הוא מבין שהאחים בעצם משקרים לו, הם מספרים לו סיפור שלא קרה.

טלי גוטליב (הליכוד):

לפי הדרש, הוא בוכה על בית המקדש, ומחר זה עשרה בטבת וזה ראש השנה לבתי המקדש.

משה טור פז (יש עתיד):

אז מחר אני אדבר על עשרה בטבת.

טלי גוטליב (הליכוד):

מי ייתן ואכן ייבנה בית המקדש השלישי. הוא בוכה כי הוא יודע שבגלל שנאת אחים, שהוא לא הצליח למחול עליה, השנאה הזאת תהיה המנוע של החורבן, על פי הדרש.

משה טור פז (יש עתיד):

אני אלך כאן בדרכו של רש"י על פי המדרש – פירוש אחר משאמרה חברת הכנסת גוטליב, פירוש יפה כשלעצמו. מהכתובים משתמע שמה שאחי יוסף אמרו היה שקר, ואם יעקב אבינו היה באמת אומר להם את זה אז הוא היה אומר בעצמו. רש"י אומר את זה בארבע מילים חדות ויפות: "שינו בדבר מפני השלום". מה זאת אומרת? אומר רש"י בעקבות המדרש: יש סיבה אחת שמותר לשקר – מותר לשקר כדי להטיל שלום. במקרה הזה זה שלום בין אח לבין האחים שלו. חז"ל אומרים: לא רק שמותר לשקר מפני השלום, הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו שיקר מפני השלום. איפה? כשכתוב: "ותצחק שרה בקִרבה לאמר", לא משנה, השם אומר לאברהם ששרה אמרה על עצמה שהיא זקנה מכדי ללדת, אבל הוא לא אומר לו שהיא אמרה שאברהם זקן. למה הוא לא אומר לו? כי הוא לא רצה לסכסך בין בעל לבין אשתו. אומרים חז"ל: מותר לשנות מפני השלום. אנחנו רואים את זה, קודם כול, כי אנחנו רואים מה ערכו של השלום, ואני אומר כאן: שלום זה ערך גדול אבל יש עוד ערכים בחיים, למשל אמת. וחז"ל מתלבטים הרבה מאוד פעמים מתי זה גובר ומתי זה גובר. כתוב: "האמת והשלום אהבו", אבל זה באמת חזון אחרית הימים. בסופו של דבר, בחיים שלנו כבני אדם, אנחנו צריכים לקבל החלטה מתי מתעדפים ערך, ומה שאומרת הפרשה שלנו – ובזה אני אסיים – שגדול השלום, שמותר לשקר על מנת להטיל שלום בין איש לבין אחיו, וגדול השלום, שאפילו הקדוש ברוך הוא משקר על מנת להטיל שלום בין בעל לבין אשתו. תודה רבה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

זה היה יפה.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה. ניסים ואטורי.

טלי גוטליב (הליכוד):

הדברים שלי הם על פי מגיד מישרים, רק רציתי להגיד. זה לא רש"י. הדרש של מגיד מישרים. סליחה, אני פשוט נשאבתי חזק לפרשת השבוע בשנה האחרונה.

היו"ר מאיר כהן:

דברים כאלה תמיד טוב לשמוע. בבקשה.

ניסים ואטורי (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אתם יודעים, אני שומע אתכם פה עולים – אדוני השר, דודי, השר היקר שלנו, אני שומע פה את האופוזיציה עולים כל רגע, וכל אחד אומר: ההוא אשם, אחד אשם. אני אגיד לכם מי אשם: אתם אשמים שנתתם גיבוי לאיך קוראים לה? ברסלר הזאת, ונתתם גיבוי לאלה שקראו שלא יהיה לו צבא באוקטובר, וזה בדיוק מה שקרה. אתם קראתם לסרבנות, כן, מיקי, אתה גם כן קראת פה לסרבנות. אתם נתתם גיבוי לאלה שקראו לסרבנות. אתם האשמים הראשונים בדבר הזה, ואנחנו רודפים את החקירה של הצדק. לא ניתן לכם למוסס את הדבר הזה. אנחנו רוצים איזון, שתהיה ועדת חקירה אמיתית.

מיקי לוי (יש עתיד):

אני רוצה שתחזור בך לגביי. תחזור בך לגביי.

ניסים ואטורי (הליכוד):

הרי באותה נשימה שאתם אומרים שאתם רוצים ועדת חקירה, אתם אומרים שנתניהו אשם. ומה אתם אומרים? שמי שימנה זה השופט עמית. למה הוא ימנה?

מיקי לוי (יש עתיד):

לא. לא. לא.

ניסים ואטורי (הליכוד):

זה הכי פוליטי שיש. זה הכי פוליטי שיש - -

עדי עזוז (יש עתיד):

כי - - - למה הוא ימנה - - -

מיקי לוי (יש עתיד):

לא, - - - הנשיא - - -

ניסים ואטורי (הליכוד):

- - להגיד שבג"ץ ימנה. כביכול איזה איזון, איזה אנשים ניטרליים. מה זאת אומרת? נופת צופים.

מיקי לוי (יש עתיד):

ואטורי, ואטורי.

עדי עזוז (יש עתיד):

לא, לא - - -

ניסים ואטורי (הליכוד):

נשיא העליון – כן? איך שהוא קורא לעצמו – הוא הכי פוליטי שיש. הוא ראש מפלגת בג"ץ.

עדי עזוז (יש עתיד):

איזה מוזר. הוא לא פוליטי - -

ניסים ואטורי (הליכוד):

מה זה לא פוליטי? כל ההחלטות שלו פוליטיות. כל בוקר קמים אזרחי ישראל ושומעים פסיקה חדשה, פסיקה פוליטית, בוודאות - - -

עדי עזוז (יש עתיד):

- - הוא נשיא בית המשפט העליון. נשיא בית המשפט העליון. אתה פוליטי, לא הוא. זה מה שהחוק אומר. זה מה שהחוק אומר.

ניסים ואטורי (הליכוד):

סליחה, למה אתה לא עוצר אותה? בגלל שהיא מהאופוזיציה?

היו"ר מאיר כהן:

ניסים, ניסים, ניסים.

אושר שקלים (הליכוד):

ניסים, הוא לא פוסק לפי החוק, זה העניין.

מיקי לוי (יש עתיד):

ניסים, אני מבקש שתחזור בך על זה שאני אמרתי - - -

ניסים ואטורי (הליכוד):

אתם כולכם נתתם גיבוי למחאה. אמרתם המחאה – אלה שקראו עם האצבע שהוא עושה כך: סיירת מטכ"ל, חיל האוויר, אף אחד לא יגיע לשירות. אף אחד באמת לא הגיע, איפה הם היו שמונה שעות, אם לא בגיבוי שלכם? הם בגדו במדינת ישראל. מי שהיה סרבן, אמרתי: בוגד ודינו אחד. ודינו אחד.

היו"ר מאיר כהן:

ניסים, ניסים, אפילו אני, כסגן יושב-ראש הכנסת, זה מקומם אותי. תהיה זהיר בדברים שלך, לא מותר לעלות לכאן ולהגיד דברים - - -

ניסים ואטורי (הליכוד):

יש לך אפשרות להוריד אותי, כי אומרים פה דברים מאוד קשים כל היום, לא שמעתי שהתרעמת, מאיר. מאיר יקירי, אתה יודע שאני מאוד מכבד אותך, לא שמעתי מילה אחת של הערה שלכם כשעלתה פה מירב. אתה יודע מה לדוגמה היא אמרה?

היו"ר מאיר כהן:

לא, אני לא רוצה – רק תשים לב מה אתה אומר.

ניסים ואטורי (הליכוד):

היא אמרה: אומרים פה ראש ממשלה, משפחת פשע. כשאני ישבתי פה בראש - -

היו"ר מאיר כהן:

רק תשים לב למה שאתה אומר, זה הכול.

ניסים ואטורי (הליכוד):

- - ואני שומע את הדברים האלה. היו אנשים שבגדו במדינת ישראל כשהם לא הגיעו לשרת, מה זאת אומרת? מה, יש משהו אחר שאני מבין?

היו"ר מאיר כהן:

אז אתה מאשים את מיקי - -

מיקי לוי (יש עתיד):

אני אמרתי לשרי - - -

ניסים ואטורי (הליכוד):

אני אומר: האופוזיציה נתנה גיבוי לסרבנות - - -

היו"ר מאיר כהן:

- - ששכל את שני אחיו במלחמות ישראל. בחייך, תגיד לי, מה, הכול מותר?

ניסים ואטורי (הליכוד):

כשאנחנו תקפנו פה – כשדודי, דודי עלה לפה ותקפנו את הסרבנות, מה אמרתם? אתם גיביתם אותם, אתם גיביתם אותם. אתם אשמים לא פחות, לא פחות, ואנחנו נחקור את הכול: את הקריאה לסרבנות, את הקריאה לסרבנות של המוחים, כביכול, מוחים. אנחנו רואים היום, ההפגנות ממשיכות, ידענו שזה יקרה. הרי החזרנו את כולם. אמרתם – החטופים, החזרנו את כל החטופים, ואנחנו נחזיר את האחרון שבהם, את גואילי.

עדי עזוז (יש עתיד):

לא החזרתם שום חטופים. הם היו בשבי, לא החזרתם את כל החטופים.

היו"ר מאיר כהן:

עדי, עדי, עדי.

ניסים ואטורי (הליכוד):

הוא יחזור הביתה, ואתם תהיו הביזיון של ההיסטוריה, בתמיכה שלכם במחאה ובסרבנות. תודה רבה.

היו"ר מאיר כהן:

תודה, אדוני. אושר שקלים, בבקשה, אדוני.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

הינה, נשמע עוד. רק תגוונו. אנחנו יודעים שיש פריימריז.

ניסים ואטורי (הליכוד):

אתם לא מגוונים. אתם לא מגוונים - - - אתה יושב פה בכיסא בראש - - -

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

תגוונו. שיהיה כאילו - - -

אושר שקלים (הליכוד):

יש לי פסקה במיוחד בשבילך.

היו"ר מאיר כהן:

ניסים, שים עניבה ובוא.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

להאשים את ניצב משטרת ישראל מיקי לוי בסרבנות, זה - - -

סימון דוידסון (יש עתיד):

- - - אמרו שאתה דג, אמרו שאתה קפוא.

קריאה:

מושט.

היו"ר מאיר כהן:

אל תתחיל איתו, זהו. יש לו שלוש דקות.

סימון דוידסון (יש עתיד):

הוא מושט, הוא קרפיון.

היו"ר מאיר כהן:

ניסים.

קריאה:

דודי, אתה קולט - - -

ניסים ואטורי (הליכוד):

תשאל את דודי איזה דג שמים בחריימה. לא הקרפיון, אחי.

אושר שקלים (הליכוד):

תודה רבה, אדוני, היושב-ראש.

היו"ר מאיר כהן:

רגע, רגע, אושר, שיירגעו, ואני אפעיל לך את השעון.

ניסים ואטורי (הליכוד):

זה גפילטע פיש.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אני אשכנזי, מה לי ולחריימה.

היו"ר מאיר כהן:

בבקשה, אדוני, שלוש דקות.

אושר שקלים (הליכוד):

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדי, אהובי, השר דודי, קטרגייט מול גליגייט.

עדי עזוז (יש עתיד):

אה.

אושר שקלים (הליכוד):

על סדר-היום יש שתי פרשות שעוסקות כביכול, לפחות אחת מהן, בפגיעה בביטחון המדינה. בפרשה המכונה קטרגייט, יותר נכון קטרפייק, מאשימים את האנשים הקרובים לראש הממשלה במתן שירות לקטרים תמורת בצע כסף. שמות כמו אוריך, איינהורן, פוטליק, פלדשטיין, רוזנפלד. ביננו, הציבור כבר מבולבל ולא מבין מה קשור למה. וכל זאת אך ורק בכוונת מכוון של חלקים בתקשורת, כדי לפגוע בראש הממשלה. אז איך זה שאותם אנשים שהדהדו את המסרים של חמאס/קטר, בדרישה להיכנע לתנאים שלהם ולסיים את המלחמה, הם אלו שראו בקטר כמתווך הוגן, אפילו יותר מהמצרים. והם אלו שטוענים כעת, שקטר היא מדינת אויב. אגב, גם אני חושב שקטר היא מדינת אויב. אבל דווקא כאשר נתניהו עמד איתן מול הקטרים והורה על תקיפה בדוחא, אז אותם תבוסתנים גינו ותקפו את נתניהו, על כך שהוא לא מעוניין להחזיר את החטופים. פשוט צביעות לשמה. לכן מה שאני אומר, כל זה הוא ספין אחד גדול. הספין הוא ניסיון לפוגג ולחדל את הפרשה האמיתית שפגעה בביטחון המדינה, פרשת גליגייט, על עלילת הדם כנגד חיילנו בזמן מלחמה. מי שהפיץ והדהד את הסרטון שמציג את חיילנו כאנסים – צעד שפגע במאמץ המלחמתי, במאמץ ההסברתי שלנו, שהעצים את האנטישמיות בעולם – סיכן אותנו בעצירת המלחמה ואף באמברגו נשק. כעת, מערכת אכיפת החוק והמשפט היא זו שמכסה עליהם ומסתירה את האמת. אז אני שואל, איך זה שמערכת שאמונה על הצדק תוקעת מקלות בגלגלי האמת? איפה אתם, חברי האופוזיציה? לא שמעתי מכם מילה אחת לטובתם של חיילי כוח 100, מילה אחת.

קריאה:

אושר שקלים (הליכוד):

האם חיילי כוח 100 לא מגינים גם עליכם? הם משרתים בצבא אחר? מחלקת הדגים הקפואים והפיונים, שאתם מפחדים למעמדכם ומיקומכם ברשימה ההולכת ומתקצרת בסקרים – כן, אני מדבר בעיקר עליכם, חברי יש עתיד, שכבר אין להם עתיד.

ירון לוי (יש עתיד):

למה?

אושר שקלים (הליכוד):

אז אזרחי ישראל, עין על הכדור, אל תיתנו לספין השקוף – ובואו נדרוש הסברים, כדי להגיע לחקר האמת ולמצוא את האשמים בפגיעה בביטחון המדינה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

ככה הרסתם את - - -

מיקי לוי (יש עתיד):

את תרדי - - -

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה. תודה, אושר. חבר הכנסת איתן גינזבורג.

מיקי לוי (יש עתיד):

אחלה נאום, אושר.

אושר שקלים (הליכוד):

מיקי, אתה לא ראוי להתייחסות, אתה בושה וחרפה.

מיקי לוי (יש עתיד):

אחלה נאום, אושר. נתתי לך קומפלימנט.

אושר שקלים (הליכוד):

אתה בושה וחרפה לכנסת ולנבחרי ציבור. כן, כן.

היו"ר מאיר כהן:

בבקשה, איתן.

קריאה:

אושר, אחלה נאום - - -

היו"ר מאיר כהן:

שלוש דקות לרשותך.

אושר שקלים (הליכוד):

תתבייש.

היו"ר מאיר כהן:

בבקשה.

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת.

אושר שקלים (הליכוד):

אנחנו לא נשתוק לכם, מיקי.

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אני פשוט לא רואה שרה באולם, שר. אה, אני רואה את השרה עידית סילמן עם הגב למליאה. טוב, אולי זה מה שמגיע לנו. אחרי 7 באוקטובר, היום שבו כולנו תפסנו את עצמנו, ושאלנו את עצמנו, איך הגענו לזה, כל אחד עשה לעצמו גם חשבון נפש, אישי ושקט, ואמר: איך הגענו לזה? מה קרה? אחרי 7 באוקטובר, הייתי מצפה שנפיק לקחים. דבר ראשון, אנחנו כנבחרי ציבור. גברתי השרה, את גם עם הגב למליאה וגם מדברת, ואני לא מצליח לשמוע את עצמי.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

איתן לא היסס לרגע. יאללה, איתן, קדימה.

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

נכון. אני ציפיתי שאחרי 7 באוקטובר נדע להקשיב לאחר; שנאחסן את מה שבמחלוקת, שחוקי הרפורמה, למשל, ייעצרו; שנעדכן את השיח; שנלמד את הלקח ושנוביל ביחד את מה שחשוב למדינה, את מה שחשוב לאזרחים; שנוביל שיפורים שנדרשים בכל תחומי החיים, גם במערכת המשפט; שנטפל בחיילים, במילואימניקים, במשפחות, בחברה. אבל אתם, חברי הקואליציה, נראה ששכחתם. שכחתם את מה שעברנו, שכחתם איפה היינו, והחלטתם ללכת עד הסוף ובכל הכוח. מקדמים חוקים בכוח, בכל הוועדות, במקביל: חוק ההשתמטות מגיוס, פיצול תפקיד היועמ"ש, פגיעה בתקשורת, סגירת גלי צה"ל בשעת בחירות, סגירת מח"ש; פגיעה בכל מוסד שלטוני, שב"כ, צבא, מוסד, בתי משפט, היועץ המשפטי, בכול. כאילו חסרות עוולות לתקן בחברה – והכול בכוח, הכול בלי להתייחס, בלי להקשיב ובלי להבין שעברנו פה משהו. ממשיכים לפצל את החברה בשיח מפלג, להעמיק את השסע ואת המחלוקת, לערער את האמון של החברה במוסדות, והכול בשם מה? ואפשר לתקן, אבל אתם לא רוצים לתקן. אתם רוצים לפרק, אתם רוצים לשלוט, אתם רוצים לשלוט בלא מצרים. ואם החוק במקרה לא מתאים לכם, נשנה גם את החוק, את הוועדה לבחירת שופטים, את ועדת החקירה הממלכתית. נשנה ונעשה את זה בהתאם למידותינו. אני לא מחפש אשמים, אני מחפש אחריות. ואחריות, בדרך כלל, צריכה להיות אצל ההנהגה. גם אנחנו אחראים, אבל גם אתם אחראים. ואנחנו כאן עדים לכול חוץ מנטילת אחריות. לכול, רק מתוך מקום של הפקרות. תקשיבו לסמוטריץ' היום, תקשיבו לחברי הכנסת, תקשיבו לשרים, זה הכול הנדוס. זה הכול הנדוס תודעה, זה הכול חוץ מלקחת אחריות. לפרק, לפרק, לפרק. אנחנו נהיה פה כדי לתקן ולרפא את החברה, ולהעניק לה את מה שבאמת מגיע לה. תודה רבה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. חבר הכנסת וליד טאהא – אינו נוכח; חבר הכנסת מאיר כהן.

מאיר כהן (יש עתיד):

בזמן.

היו"ר ניסים ואטורי:

בזמן. החלפנו בדיוק.

מאיר כהן (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת. מיקי לא פה, אבל אני מוצא חובה להתנצל בפניך, היות שישבתי בעמדת היושב-ראש. אנחנו יודעים מי אתה, משפחה שכולה. ובכלל, כל האמירות האלו שמאשימות בבגידה אחד את השני, אנחנו צריכים להיזהר מהן. אני מכיר, מיקי, את היותך פטריוט גדול מאוד, תבורך אתה ובני משפחתך. אני היום דיברתי בבוקר עם שני אנשים, אדוני היושב-ראש, שני אנשים מצוינים. אחד זה ניר זמיר, הוא ראש המועצה בבני שמעון. והשנייה זו מכרה בשם בילי כהן, מי שמכיר אותה, מגבעות בר, שאתמול דיברה בטלוויזיה בנחישות בלתי רגילה. דיברתי עם שני האנשים הטובים האלה היום בבוקר. ראש מועצה שנאחז ומנהל מועצה שבתוכה, במשיק לה, שבט הטראבין ורהט וכל המורכבות הזאת. ותושבת – נדמה לי שהיא חברת ועד או חברת מועצה בבני שמעון – בשם בילי היקרה, שאמרה לי על הבוקר משהו שמאוד ריגש אותי. היא אמרה לי: מאיר, תקשיב, אני לא עוזבת את היישוב הזה, גבעות בר, זה ביתי, זאת המדינה שלנו. אני רוצה להבהיר למי שלא מכיר את האזור: הכביש, גברתי השרה, הכביש שהיום עקפו אותו, זה הכביש הכי מרכזי שיכול להיות בתוך הנגב. זה באמת, לא חשבתי שנגיע למציאות כזאת, שבה המשטרה תיסע על הכביש הזה רק בשתי ניידות עם שמונה לוחמים. חבריא, אני עשרות שנים נסעתי שם. כל יום נוסעים שם כולם, בדואים ויהודים ותושבי באר שבע, ומי שנוסע מהנגב המזרחי לנגב המערבי וההפך נוסע שם. והבושה והחרפה היא שהגענו לשם. אני רוצה להגיד משהו על שכנינו הבדואים. אין לי שום ספק שיש שם התפרקות, בחלק מהיישובים, התפרקות מוחלטת מהנהגה. אבל ההתפרקות הזאת – אנחנו צפינו אותה. אני חזיתי את זה. וכשלפני שלוש וארבע שנים שימשתי כשר האחראי על הבדואים, עשיתי כמיטב יכולתי להביא את הבדואים מחמשת הכפרים הלא-מוכרים ולכנס אותם לתוך יישובים. והסברתי ואמרתי: עדיף להעביר משפחות שלמות ושבטים שלמים של בדואים ל-6,000 דונם, כי הם חולשים היום על 36,000 דונם – אגב, בכל הנגב הם חולשים על כ-400,000 דונם – אבל זו לא השאלה של הקרקעות, זו השאלה של המשילות. איך זה שיש יישובים בדואיים שניידות משטרה, אדוני היושב-ראש, לא נכנסות אליהם? ואני רק רוצה להזהיר ולהגיד לכולם ולראש הממשלה - -

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה.

מאיר כהן (יש עתיד):

- - ולשר בן גביר, אדוני היושב-ראש: היזהרו, כי האינתיפאדה בנגב בדרך. אני מזהיר, וכדאי שכולם יתעוררו ויקראו למנהיגי הבדואים וישבו ביחד איתם, והמשטרה תפעיל יד קשה, כי זה מה שצריך. תודה, אדוני.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ראיתי את השרה עידית סילמן במליאה – אה, הינה את, שם. השרה עידית סילמן, בואי, תשבי איתנו בתוך המליאה, למה את שם בירכתיים? את מפחדת? אל תפחדי, בואי, שבי איתנו. את מפחדת ממשהו? אוקיי.

שלי טל מירון (יש עתיד):

היא קצת חוששת.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

כן, היא קצת חוששת, נראה לי. אין ממה לפחד, את יכולה לבוא לשבת בתוך המליאה, להקשיב לחברי הכנסת ולהשיב. אני מתעניין, השרה עידית סילמן, למה את מצייצת על נשיא העליון יצחק עמית, במקום להתעסק בחיי אזרחי מדינת ישראל, שנמצאים בסכנה תחת השיטפונות שאנחנו חווים עכשיו. במה את מתעסקת? את יודעת, שמעתי אותך השבוע, ברשת ב', נדמה לי, כן, זה היה ברשת ב'. ואת – אני לא אחראית על השיטפון. את צודקת, את אכן לא אחראית על מזג האוויר, לא על השיטפונות ולא על השרפות ולא על רעידות האדמה. אבל את כן אחראית על ההיערכות אליהם, על היערכות של המדינה מפני שיטפונות, על היערכות המדינה מפני שריפות. כי מדינה מתקדמת נערכת לאירועי קיצון, היא לא מתרסקת לתוכם. איך זה יכול להיות, השרה עידית סילמן, של-73% מהרשויות המקומיות בישראל אין תוכנית היערכות להתערערות האקלים, ובתוכה תוכנית היערכות לשיטפונות? לרשויות האיתנות, העשירות, יש; אבל לרשויות הלא-איתנות, המוחלשות, אין. מה התושבים שם אמורים לעשות, השרה עידית סילמן? אני מבין שלא נוח לך לשמוע את הדברים האלה, ולכן את נמצאת שם בירכתיים, מדברת עם אנשי הצוות שלך, עושה את עצמך כאילו את לא מקשיבה לדברים האלה. אבל בפועל ישראל לא ערוכה לשיטפונות. כשראש השירות המטאורולוגי של מדינת ישראל, ד"ר אמיר אביבי, איש המדע והנתונים – כן, מדע ונתונים – אומר שאירועים שהיו פעם ב-150 שנה יקרו עכשיו בישראל פעם בשנתיים-שלוש, זה מחייב אותך להיערך, להתייחס. רק שבמשרד להגנת הסביבה בראשותך אין מדען או מדענית ראשית כבר שנה, כי אף אחד לא מוכן לעבוד איתך. כי במקום להתעסק בהגנת הסביבה והיערכות להתערערות האקלים, את מתעסקת בפצ"רית וביועמ"שית ובנשיא העליון יצחק עמית, במקום לעשות את העבודה שלך. כי את חושבת שהעיסוק הזה – או שהוא יותר חשוב, או שהוא יותר חשוב בשבילך, בשביל הפריימריז שלך, בשביל המקום שלך. אבל מה לעשות שגם הליכודניקים מבינים את הבלוף שהוא את, שהוא עידית סילמן. בכל המדגמים את אחרונה ברשימת הליכוד. את תראי את הכנסת הבאה כנראה מהבית שלך. אני מבקש, אני חוזר על זה פעם אחר פעם: שיטפונות לא מבחינים בין מצביעי ליכוד למצביעי יש עתיד, הם לא מבחינים בין ערבים ליהודים, בין חילונים לחרדים לדתיים. הם מאיימים על כולנו - -

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

- - ועצם העובדה שיש לנו שרה להגנת הסביבה שלא עובדת, שעובדת בשביל לקדם את עצמה בפריימריז, זה סכנת נפשות. ואת המחיר על המחדלים שלך, עידית סילמן, ישלמו אזרחי ישראל בדם, באיכות חיים - -

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

- - באובדן של הדברים הכי חשובים לנו. תתביישי לך - -

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

- - שאת גם מפחדת לשבת מולי ולתת תשובות לדברים האלה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. חבר הכנסת ירון לוי.

טלי גוטליב (הליכוד):

אף אחד לא מפחד ממך, אתה פשוט לא מעניין.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אני לא מעניין.

טלי גוטליב (הליכוד):

לא.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אוקיי.

טלי גוטליב (הליכוד):

ככה לא מדברים בישראל, אז לא רוצים - - -

קריאה:

טלי, אבל מה זה לא מעניין.

טלי גוטליב (הליכוד):

בדיוק, אז פשוט מאוד. שמחתי להבהיר.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

דווקא מיליוני אנשים שצופים בסרטונים שלי, דווקא זה כן מעניין אותם. במיוחד כשאת מופיעה בהם.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. מיליונים?

טלי גוטליב (הליכוד):

בכיף.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

כן. מה לעשות?

קריאה:

כולם כאן מפציצים.

טלי גוטליב (הליכוד):

מה זה מעניין.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

מה לעשות שזיהום אוויר מעניין אזרחים, שיטפונות מעניינים, ושרפות?

היו"ר ניסים ואטורי:

יוראי, יוראי.

טלי גוטליב (הליכוד):

אתה מדבר רק סרה. רק סרה אתה מדבר. מזג האוויר לא מעניין - - -

היו"ר ניסים ואטורי:

בישיבה, רק, תודה. בבקשה, שלוש דקות לרשותך. אל תפריעו לו.

ירון לוי (יש עתיד):

נשפכו המים, שלא יהיה כאן עכשיו קצר.

היו"ר ניסים ואטורי:

שלא יהיה קצר.

ירון לוי (יש עתיד):

לא, באמת, תביאו מישהו.

טלי גוטליב (הליכוד):

מה קרה?

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

יש שיטפון על הדוכן.

ירון לוי (יש עתיד):

נשפכו המים, יש כאן חשמל. אולי משהו טוב יקרה, ואז יכבה כאן האור לכמה שעות. כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, טלי, אפשר להתחיל.

טלי גוטליב (הליכוד):

אפשר.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

טלי הכנסת הנכבדה, זהו, מה יש בזה.

ירון לוי (יש עתיד):

חברי וחברות הכנסת.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

חברי – לא נשארו. לא רוצים להקשיב.

ירון לוי (יש עתיד):

לפני שעליתי לכאן נפגשתי עם איציק סעידיאן ודיברנו על כל המצב של הלומי הקרב.

היו"ר ניסים ואטורי:

יוראי, משהו חדש? לא, אל תצלם בבקשה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

לא לצלם?

היו"ר ניסים ואטורי:

לא לצלם.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

איפה כתוב בתקנון שאסור לצלם?

היו"ר ניסים ואטורי:

קריאה ראשונה, יוראי.

סימון דוידסון (יש עתיד):

- - - אסור.

היו"ר ניסים ואטורי:

אפשר להוריד לו את המצלמה, או שהוא יצא החוצה?

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אתה רוצה למחוק?

היו"ר ניסים ואטורי:

לא, לא, אסור.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אני חבר כנסת, יש לי חסינות.

שלי טל מירון (יש עתיד):

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

יש לי חסינות, ואני יכול לעשות מה שבא לי במליאה כל עוד - - -

היו"ר ניסים ואטורי:

אסור, אני קובע. אני יושב פה, ואני קובע. אפילו אם דוידסון יעשה איתי ניהול, אחרי זה נחליט.

סימון דוידסון (יש עתיד):

תקשיב - - -

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אתה יכול לקבוע מה שאתה רוצה, יש לי חסינות, ואני יכול לעשות מה שאני רוצה.

ירון לוי (יש עתיד):

רום, זה האירוע שמדינת ישראל נמצאת בו. שעומד חבר כנסת, מדבר על נושא חשוב, קרוב לליבו - -

היו"ר ניסים ואטורי:

אני נותן לך שלוש דקות מההתחלה.

ירון לוי (יש עתיד):

- - אבל זה לא מעניין. אל תיתן לי שלוש דקות, אני לא צריך את שלוש הדקות האלה, כי גם ככה זה לא מעניין אף אחד.

טלי גוטליב (הליכוד):

למה? אני תמיד מקשיבה לך.

ירון לוי (יש עתיד):

כל הכבוד, טלי.

טלי גוטליב (הליכוד):

אתה לא הקשבת לי.

ירון לוי (יש עתיד):

נפגשתי עם איציק סעידיאן היום לפני שהגעתי לכאן, למליאה, ותהיתי אם אני רוצה לדבר, כי לא בא לי לדבר, כי מכל מה שאנחנו מדברים כאן לא קורה באמת כלום. כי אני לא שונא אף אחד ולא בא לי לריב עם אף אחד. אז אני אספר לכם מה היה היום בוועדת העבודה והרווחה. טלי, תקשיבי, את מכירה את הנושא של הגבלת סיוע שכר טרחה?

טלי גוטליב (הליכוד):

אני חייבת להגיד, גילוי נאות, שאני נגד ההגבלה, בסדר?

ירון לוי (יש עתיד):

מקיימים שעות על גבי שעות דיונים בהגבלת שכר טרחה לפצועי צה"ל ופעולות האיבה. ומה האבסורד? שאף אחד לא מדבר על החלטת הממשלה – הרי זה חוק ממשלתי, הביאו אותו – אף אחד לא מדבר על זה שיש החלטת ממשלה 981, ברפורמת נפש אחת, לסיוע משפטי חינם להלומי קרב. אף אחד לא מדבר על זה שנמחקו 100 מיליון שקל. מדברים על הגבלת שכר טרחה. עכשיו, אני בא ואומר לממשלת ישראל: אם אתם מקיימים דיון על משהו שאמור להיטיב עם החיילים, עם הלוחמים, למה אתם לא מקיימים את ההחלטה שכבר קיימת? איזה הזוי. על מה נדבר? יושבים לוחמים ולוחמות בבית, והם רואים את הצעקות ואת הצחוקים ואת ההכפשות אחד על השני והחלטות כאלה ואחרות. בואו נתמקד במה שקיים. קיים סיוע משפטי חינם, 100 מיליון שקל נמחקו, נעלמו. אז על מה נדבר, כבוד היושב-ראש? אם תוסיף לי עוד דקה ועוד שתי דקות, על מה אנחנו יכולים כבר לדבר כאן? נמצא כאן רום סמדג'ה שהתחיל לעבוד איתי. שלום, רום.

טלי גוטליב (הליכוד):

איפה הוא?

ירון לוי (יש עתיד):

הינה, כולם עושים לו שלום. הוא בא לראות אותי מדבר. מתרגש? אני גם מתרגש שאתה יושב מולי ומקשיב לי. לפחות מישהו אחד.

סימון דוידסון (יש עתיד):

למה הוא פה הוא בשעות כאלה? מה זה ההתעללות הזאת? אתה לא מתבייש? סע הביתה.

ירון לוי (יש עתיד):

הוא פה בשעות כאלה כי הוא ישב – אני אספר? ניסים, אפשר? רום, אני אספר למה אתה מחכה לי? טלי, אני מבקש. שואלים למה נמצא כאן היועץ בשעה מאוחרת כזאת. הוא ישב היום עם עוד עובדים ויועצים פרלמנטריים של חברי כנסת מהאופוזיציה ומהקואליציה בנושא קרוב לליבו, או שפגע בליבו – נושא השכול. הוא אח שכול, והוא רוצה להיטיב עם הזכויות של אחים שכולים. אז הוא מחכה לי שאני אסיים לדבר במליאה כדי שנוכל להמשיך ולפעול ולקדם חוק יחד. אז יש גם דברים רציניים במקום הזה. תודה שאתה נשאר, ואתה מקשיב. תודה לך, כבוד היושב-ראש.

סימון דוידסון (יש עתיד):

מה זה נשאר? אתה מחייב אותו. אתה הכרחת אותו.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. מגיעים הפריימריז, אתה מדבר אליו ככה? חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת; חבר הכנסת נאור שירי – אינו נוכח; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת אריאל קלנר – אינו נוכח; חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת. חברת הכנסת יעל רון בן משה, בבקשה, שלוש דקות.

סימון דוידסון (יש עתיד):

שימו לב שזה רץ מהר.

היו"ר ניסים ואטורי:

בדיוק בשנייה. בסיעות שם אומרים: אויש, פספסנו.

יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

לא, לא. לא לדאוג, תהיו מרוכזים. אתה גם תאהב את זה, אדוני.

היו"ר ניסים ואטורי:

אין בעיה. אפילו אני אתן לך שלוש דקות. שלוש דקות לרשותך.

יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

למרות המחלוקות, רב הדומה על המפריד. תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, במסגרת ההרפתקאות של אזרחי ישראל בדרכים, הפעם – השאטלים הצבאיים. אדוני, שאטל צבאי שיוצא ביום ראשון מחיפה עם חיילים לבסיס בדרום הרחוק ב-9:00 בבוקר – מתי יגיע לאותו בסיס? בסיס בדרום הרחוק רחוק. אני לא רוצה בכוונה לנקוב - -

היו"ר ניסים ואטורי:

זה נשמע המשך של הדיון בקבוצה של - - - של הבן שלי. אנחנו מדברים על אותו דבר?

יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

מאוד יכול להיות.

היו"ר ניסים ואטורי:

התלוננו על חיפה שיוצאים, ואנחנו מרמת הגולן.

יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אני בדיוק הולכת לדבר על רמת הגולן, אבל לא תיאמנו את זה מראש. אותו שאטל מגיע בשעה 17:00. מתי אותם טירונים, חיילים במסלול קרבי, צריכים להגיע לבסיס? בשעה 15:00. הם משתמשים בשאטל הצבאי, לא מעמידים להם אף פתרון אחר. אז מה אומרים להם המפקדים? אין שום בעיה – תעשו שבת מקוצרת, תבואו ללון בבית החייל בבאר שבע. החייל שגר בחיפה, נגיד, יכול אולי לקחת רכבת מוקדמת או אוטובוס ולהגיע לשאטל המוקדם מבאר שבע ביום ראשון בבוקר ולהגיע לפני 15:00 לאותו בסיס דרומי. אבל אותו חייל מרמת הגולן, כדי להגיע בשעה 7:00 לבאר שבע צריך לצאת מרמת הגולן – אדוני, אתה יודע יותר טוב ממני – סביב 4:00, 3:30. תחבורה ציבורית ברמת הגולן אין בשעות האלה. גם בגליל העליון, גם בגליל המערבי הרחוק. הנטל נופל על ההורים. לפעמים ההורים יכולים לנסוע באמצע הלילה, לפעמים לא. גם הם צריכים לעבוד, להתפרנס, יום ארוך לפניהם. וזה הפתרון של צה"ל.

היו"ר ניסים ואטורי:

איזה טיול עשיתי בתחילת השבוע, את לא מאמינה.

יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

ספר לי על זה אחר כך. יש לי עוד דקה. והינה אפליה אחת של חיילי צה"ל שגרים רחוק ונדרשים להגיע בשעות לא סבירות או לעשות שבת מקוצרת. ימי המיון לסיירות, מה שהמלש"בים בכיתות י"א-י"ב קוראים להם "יום סיירות" – הימים האלה מתרחשים 60 פעמים בשנה בערך. בכל רבעון – בערך 20 ימים כאלה. כל הימים האלה מתרחשים דרומית מרחובות, נגיד ככה, כדי לא לנקוב בשמות. לשם כולם נדרשים להגיע בשעה 9:00. האם הוגן אותו מלש"ב בכיתה י"ב שצריך לצאת מרמת הגולן או מהגליל העליון יצא ב-4:00 כדי להגיע ב-9:00 לאותו בסיס בדרום, לעומת חבריו שגרים במרכז הארץ, אולי באזור באר שבע, ויוצאים חצי שעה קודם? האם כך הוגן לשלוח? זה נחשב תנאים שווים? האם צה"ל, שיודע לעשות 60 ימי מיון כאלה בשנה, לא יכול לעשות חמישה מהם בצפון? זה לא מיונים שמצריכים מכשירים מיוחדים, לא איזה מתקנים מיוחדים – פשוט להחליט שמעלים לצפון את כל הצוות שממיין. אני קוראת לאנשינו במשרד הביטחון, בצה"ל: אם אתם רוצים שוויון מלא, התחילו במיונים, התחילו בהסעות. זה קל, זה שלכם – אנחנו נתמוך בזה. תודה רבה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. יישר כוח. חבר הכנסת עמית הלוי – אינו נוכח. חברת הכנסת עדי עזוז, בבקשה.

עדי עזוז (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, קודם נכנסתי למליאה, ובדיוק אדוני היושב-ראש, אתה דיברת על בג"ץ, על השופט עמית, על זה שהציבור לא סומך על בית המשפט העליון. מה לעשות, אמרת, השופט עמית הוא דמות פוליטית. ואז אני ניסיתי לחשוב איך חבר כנסת, שהוא גם סגן יו"ר הכנסת שיושב כאן, מדבר ככה על אחד התפקידים הבכירים ביותר במדינת ישראל. ונזכרתי שלפני שנכנסתי ראיתי את אלמוג כהן, סגן שר, עם חולצת בג"ץ ואיקס; ראיתי בדיוק ציוץ של שר התקשורת שמשתלח ביועמ"שית – קורא לה "היועמ"שית המודחת", קורא להפר את פסיקת בג"ץ, קורא לממן, לסבסד מעונות, קורא לחסום את התקציב לתאגיד. תהיתי אם רחוק היום שבו נקבל פניות שאומרות: אוקיי, עכשיו מותר גם לאנוס, עכשיו מותר לרצוח. טלי, את עורכת דין, יש לי שאלה: אם הממשלה יכולה להפר את החוק ולעשות מה שהיא רוצה, מה הדין לגבי הציבור? אנסים יכולים לאנוס? רוצחים יכולים לרצוח? מה הדין? מה את אומרת, חברת הכנסת שלי טל מירון, מה דעתך?

שלי טל מירון (יש עתיד):

שזה משבר חוקתי.

עדי עזוז (יש עתיד):

משבר חוקתי. עכשיו, הקטע הוא שהם כל הזמן קראו לאנשים שמפגינים בעד הדמוקרטיה "אנרכיסטים". הממשלה הזאת, באמת, צר לי, בורות זה משהו אינהרנטי בתוך הממשלה הזאת. אבל לקרוא לאנשים שמפגינים על הדמוקרטיה "אנרכיסטים", כשאתם קוראים להפר פסיקות של בית המשפט העליון, כשאתם קוראים בעצם להפר את החוק? השאלה המתבקשת היא מי שמכם. מה, מישהו שם אתכם כאלוהים? אתם חברי הממשלה; ויש לומר, ממשלה מאוד מאוד מאוד בינונית – וזו מחמאה. אתם הבאתם לנו את הטבח הגדול ביותר שהיה פה מאז קום המדינה, הכלכלה מתרסקת, החינוך המיוחד קורס, החינוך הרגיל קורס, הבריאות – קורסים, הרווחה – אין מה לדבר. הבאתם לנו שר רווחה ב-25% משרה, שר בריאות ב-25% משרה, שר תיירות ב-25% משרה, שקורא לישראלים לנפוש ביוון. יש משרד שאתם לא משמידים? אתם באמת, באמת, באמת גרועים.

היו"ר ניסים ואטורי:

חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת; חברת הכנסת טלי גוטליב.

טלי גוטליב (הליכוד):

הפעם אני רוצה להזכיר לשרון אפק מושכלות יסוד. שרון אפק היה פרקליט צבאי ראשי, אדוני, הידעת? היה הפרקליט הצבאי הראשי. לאן הוא מונה אחרי שהוא סיים להיות הפרקליט הצבאי הראשי? המשנה ליועמ"ש. בסדר, זה התפקיד שלו, הוא המשנה של מיארה. ובכן, הוא יודע דבר או שניים בפלילי, גם אם מיארה לא יודעת. ועובר לכם, ככה, מתחת לקו הרדאר, מה שרון אפק עשה – הבן אדם פשע. פָּשַׁע, שמעתם? פֶּשַׁע. נתחיל בעבירת עוון שהוא ביצע, לפחות ברמת הנראות. ביום רביעי שעבר הוא נוסע לבקר חשודה בפלילים, בעיניי, ממבצעי העבירות החמורות במדינת ישראל מפאת תפקידה, הלוא היא הפצ"רית – שעדיין נחשבת פצ"רית לשעבר, היא עדיין אלופה בצה"ל – ששיבשה הליכים, שהפרה אמונים, שקשרה קשר ופגעה בביטחון המדינה תוך כך. הוא נוסע לבקר אותה. הוא מסתיר את עצמו, את הפנים. במקרה מצלמים אותו. אתם חשבתם שמישהו ישעה אותו על המעשה החמור הזה של ללכת להיפגש עם חשודה בפלילים? אתם בכלל קולטים את הטירוף הזה? איזו עבירה חמורה של הפרת אמונים. הרי מהי הפרת אמונים? עבירת הפרת אמונים זה העושה מעשה מרמה, או הפרת אמונים – מעשה הפוגע בציבור. אין יותר פגיעה בציבור מזה. אז בואו נאמר מה קרה לו. מה קרה לך, אדוני שרון אפק? כלום ושום דבר. מה הוא עשה? מה הוא עשה? הלך וביקר את החשודה בפלילים. ואתם יודעים למה הוא ביקר אותה? אני רוצה לתת לך רעיונות, שרון אפק, איך אני רואה, למה ביקרת אותה. ביקרת אותה, לתת לה רוח גבית – אנחנו כאן, אנחנו איתך, אנחנו שומרים עלייך, אל תדאגי, אל תישברי, אל תהיי אולי עדת מדינה. אני שואלת, אולי זאת הסיבה שביקרת אותה איזה שעה וחצי. ואם ידיך נקיות ואתה אומר שאתה חבר שלה ואין בעיה שתבקר אותה, אז בוא אני אומר לך את הדבר הבא: בינואר 2025 אתה ישבת באותה ישיבת פיקוח על החברה שלך. אתה ישבת יחד עם אלון אלטמן, יחד עם היועמ"שית, יחד עם חגי הרוש. אתה ישבת שם בישיבת פיקוח על החקירה הזאת. אז אתה לא יכול להגיד שאתה לא נגוע. אני, כסנגורית, אומרת לך שזה מעורר בי פלצות. אתם עושים מעשים כל כך חמורים, שאתם פוגעים בגוף החשוב ביותר במדינה דמוקרטית מתוקנת, שזה ידיים נקיות למי שנמצא בצמרת אכיפת החוק הפלילי. הרי יש לך סמכויות בלתי רגילות בידיים שלך, מה קורה לך? מה עשית? ואף אחד לא עשה לך כלום. אני אומרת לך שאם אני הייתי ברת סמכות, אתה קודם כול היית מושעה ל-14 יום. קודם כול – תן הסברים. תן הסברים. השעיה זה ענישה בתוך השירות הציבורי. אני רוצה ממך הסבר מה אתה עושה. חבר שלה? זה לא מעניין אותי שאתה חבר שלה. היא חשודה בפלילים, גם עליה יש הרחקות, גם עליה יש איסורים, אסור ליצור קשר עם כל המעורבים. ואתה מעורב, שרון, לגמרי מעורב. ואתה יושב מולנו בוועדת החוקה. אתה מתייצב – ומספר לנו סיפורים. אתה לא מספר לנו שישבת בינואר 2025 בישיבת מעקב; אתה לא מספר לנו שחגי הרוש ואלון אלטמן, המשנה לפרקליט המדינה, מנעו את עצמם כי הם פיקחו על החקירה. מה אתם עושים לעם ישראל? מה עשיתם? באמת, שמתם, מה שנקרא, מסמר אחרון בארון קבורת האמון בכם. בכל הכבוד. וזה עובר, אדוני היו"ר, מתחת לקו הרדאר.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. חבר הכנסת גלעד קריב, שלוש דקות.

גלעד קריב (העבודה):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חברי הרב אמנון ריבק כתב שיר מופלא שפותח במילים: כל אדם צריך שתהיה לו מצרים משלו לצאת מתוכה. אז במחילה ממנו, אני אשתמש בפתיחת השיר שלו כדי להציע שכל נער גבעות שהופך לפוליטיקאי בכיר צריך איזו מרפסת בכיכר ציון, שתהיה לו, לעמוד עליה. והיום, נער הגבעות בדוקאי השב"כ חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' טיפס לו על מרפסת בכיכר ציון משלו, על מנת לאיים על נשיא בית המשפט העליון השופט יצחק עמית: אנחנו עוד נדרוס אותך. אני שואל את עצמי אם הוא מתכוון לדרוס אותו כאשר בבגאז' של המכונית שלו יש 700 ליטר של דלק, כפי שהיה בתקופת ההתנתקות, או שהפעם הזאת החוליגן והבריון שהפך להיות שר האוצר מוותר על אותם 700 ליטר דלק בבגאז'. ההסתה לאלימות טבועה ב-DNA של הממשלה הזו ושל הקואליציה הזו. בכל ישיבה, בכל מסיבת עיתונאים, אנחנו רואים כמה הממשלה הזו וכמה הקואליציה הזו בנויות על תפיסת עומק של אלימות פוליטית, של בריונות פרלמנטרית, ולא צריך לבחור דוגמאות, כי אין סוף לדוגמאות, כולל מן הימים האחרונים. אבל חשוב שהציבור ידע שמעבר לנטייה הטבעית לאלימות פוליטית, הסיבה המרכזית שבצלאל סמוטריץ' מחריף את ההסתה זו העובדה שהוא פשוט לא עובר את אחוז החסימה. וזה לא רק הוא. בלשכת ראש הממשלה קוראים היטב את הסקרים, והסקרים הפנימיים של נתניהו דומים לסקרים שרואים בכל ערוצי התקשורת למעט בערוץ התעמולה והכזב, ערוץ 14. השורה התחתונה היא שקואליציה של 68 חברי כנסת מתרסקת בכל הסקרים שבוע אחרי שבוע לאזור ה-50, ואלה המספרים שגם נתניהו רואה. לכן הוא לא הקדים את הבחירות, לכן הוא לא יצא לבחירות אחרי המלחמה עם איראן או אחרי החזרת החטופים, כי הוא יודע שהציבור לא מאמין לו ולשותפים שלו. ולכן הוא פונה להסתה, התרגיל הכי ידוע ושחוק שלו.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה.

גלעד קריב (העבודה):

אבל הפעם, אדוני היושב-ראש, זה לא יעזור לו. כי נתניהו זה אותו נתניהו, סמוטריץ' זה אותו סמוטריץ', אבל הציבור הישראלי הוא כבר לא אותו ציבור אחרי 7 באוקטובר. אתם בדרך ל-50 מנדטים, חבורת בריונים שכמותכם.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. תודה. 50 מנדטים – אולי הליכוד לבד. חבר הכנסת אלון שוסטר, בבקשה.

גלעד קריב (העבודה):

50 מנדטים. פחות.

היו"ר ניסים ואטורי:

לא, כי היו"ר שלך – מה זה מציאה גדולה.

גלעד קריב (העבודה):

פחות, פחות.

טלי גוטליב (הליכוד):

70 מנדטים.

גלעד קריב (העבודה):

פחות, היושב-ראש. פחות. אתה יודע את האמת.

טלי גוטליב (הליכוד):

הנבואה, הנבואה.

גלעד קריב (העבודה):

אחרת הייתם יוצאים לבחירות מוקדמות. אתם רואים את הסקרים. הציבור – נמאס לו ממשלה של הסתה ופורענות - - -

היו"ר ניסים ואטורי:

די, נו, בסדר. כמה תצעק? תגיד לי, מה, אתה לא צריך אוויר? כוס מים, קח.

גלעד קריב (העבודה):

תודה, אדוני.

טלי גוטליב (הליכוד):

לה, לה, לה, לה, לה - - -

גלעד קריב (העבודה):

טלי, אם אצלך זה לא בא עם ריקוד, אז אני לא מוכן לראות.

טלי גוטליב (הליכוד):

בוא תרקוד איתי ריקודי עם. רק אז אני מוכנה.

גלעד קריב (העבודה):

לזה אתם טובים. לריקודי עם אתם טובים.

טלי גוטליב (הליכוד):

מה זה, אני בהיריון ולא ידעתי? למה הוא מדבר אליי ברבים?

גלעד קריב (העבודה):

לכל דבר אחר – נכשלתם. אבל את צודקת, לריקודי עם אתם טובים.

טלי גוטליב (הליכוד):

אבל למה אתה מדבר אליי ברבים? מה, אני בהיריון ולא ידעתי?

היו"ר ניסים ואטורי:

גלעד, גלעד, או שאתה יוצא, או שאתה יושב, או שאתה צועק. תחליט, אחד מהם, אי-אפשר הכול ביחד.

גלעד קריב (העבודה):

אפשר לשבת ולצעוק?

היו"ר ניסים ואטורי:

זה עדיף.

גלעד קריב (העבודה):

לא, אני לאלון לא מפריע.

היו"ר ניסים ואטורי:

אלון, אל תפריע לו. שלוש דקות לרשותך, אדוני, בבקשה.

אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

היושב-ראש, חבריי וחברותיי, שר האוצר מתגולל על נשיא בית המשפט העליון. עוד רגע נשמע אותו תוקף, אני מניח שבחריפות זהה, את היועמ"שית של הבית הזה, שגית אפיק, כיוון שהיא העזה לעמוד על כבוד הבית ולא לאפשר רפורמות שאינן נוגעות לשאלת התקציב, ההוצאות והמקורות. אני מזכיר את הסוגיה שמחוללת מהומה גדולה, וזה הרפורמה השנויה במחלוקת בסוגיית ענף החלב. אדוני היושב-ראש, כללי המשחק הדמוקרטי מופרים, והתנהגות כמו שפצח בה שר האוצר שמה את המשטר הדמוקרטי שלנו על בלימה. תראו, אין לנו חוקה במדינת ישראל; אין לנו מטרייה רב-מדינתית, כמו שיש באירופה; אין לנו מטרייה פדרלית, כמו בארצות-הברית או בארגנטינה; או מסגרת קונפדרטיבית, כמו שאפשר אולי לחפש ולמצוא; גם אין לנו בפועל – והינה, אנחנו רואים ואנחנו מכירים – אין לנו רשות מחוקקת עצמאית. הממשלה, מתוקף שיטת המשטר שלנו, למעשה שולטת על הכנסת. וברגע שהיועמ"שית של הכנסת עומדת על דעתה, לא ירחק הרגע שבו ירמסו גם אותה. לא רק בתקיפות, לא רק בכלים משפטיים, אלא בארסיות ובתוקפנות; אין לנו מסורת דמוקרטית של מאות שנים, כמו שקיימת במקומות אחרים. מה יש לנו בירושלים? יש שופטים ויועצים משפטיים, שמפרשים, אדוני היושב-ראש, את החוק, ופוסקים עבורנו מה ראוי לעשות, מה חוקי. היועץ המשפטי אינו יועץ, הוא מנחה את הרשות המבצעת מה חוקי. שר בישראל חייב בזהירות, שר האוצר מחויב בכבוד השופטים, שר האוצר צריך להרכין ראש בפני היועצים המשפטיים, ובטח לא להתגולל בפניהם. ככה לא בונים אומה, ככה לא מחזקים כלכלה, ככה לא מביאים שלום בית. ככה מחלצים שדים מבקבוק, ככה מקעקעים את המקף שמחבר בין היהודית לדמוקרטית. עצור, סמוטריץ', עצור, בטרם תדרדר אותנו אל חורבן. תודה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. חברת הכנסת שלי טל מירון, שלוש דקות לרשותך.

שלי טל מירון (יש עתיד):

תודה רבה. אדוני היושב בראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, אתמול פורסם בישראל היום – אני מצטטת – על ידי הכתב ביני אשכנזי: "אתמול נחשף בישראל היום כי שבועיים לפני 7 באוקטובר הגיעה משלחת מצרית למשרד החוץ כדי להיפגש עם המקבילים שלהם בסגל הדיפלומטי ולהתריע שהמצב בעזה נפיץ. 'אמרנו שהכול עלול להתפוצץ', סיפר המקור הבכיר המצרי" לעיתון, "והסביר: 'אמרנו לבני שיחנו בצד הישראלי, שהמצב בעזה ובגדה המערבית נפיץ מאוד ועלול להוביל להסלמה'". וואו, וואו, וואו, איזו ידיעה מטורפת. אותו מקור מצרי בכיר הוסיף וסיפר: בישראל אמרו לנו שהכול בסדר ותכף תהיה הסדרה. ב-26 בספטמבר 2023, בזמן שצמרת המדינה התכנסה לטקס חגיגי לציון 50 שנה למלחמת יום כיפור – מרגיש לי כמו סרט מטורף – מטוס המקושר למודיעין המצרי נחת באזור מבודד בנתב"ג, שהה על המסלול שעה קלה בלבד והמריא חזרה לקהיר. גורמים המכירים את הפרוטוקולים של המבצעים המיוחדים מעריכים כי בזמן הקצר הזה נערכה פגישה בהולה על סיפון המטוס. באותן שעות ממש ראש המל"ל, צחי הנגבי, האיש שהיה אמור להיות בקשר רציף עם ראש המודיעין המצרי, נעדר מהטקס. נשאלת השאלה: מה קרה בפגישה הבהולה הזאת? מה קרה לפני 7 באוקטובר? איזה מידע מודיעיני העבירו המצרים לישראל, שהתריעו בפני מדינת ישראל שאנחנו בפתח של מלחמה? מה יגיד עכשיו ראש הממשלה? שלא משכו בדש מעילו? שלא העירו אותו? שהוא לא ידע? כמה עוד מידע יצוץ? מה עוד נגלה כדי להבין שהאחריות היא על הדרג המדיני, ובראשו ראש הממשלה. לא פלא שהם לא רוצים ועדת חקירה ממלכתית, והם רוצים ועדת טיוח. איך אמר אלי פלדשטיין? העיקר שהמילה אחריות לא תופיע שם, שזה לא יהיה במסרים. מה עוד יגיד ראש הממשלה? ואתם יודעים מה? אני נזכרת במה שקרה פה לפני 50 שנה, שהמלך עבדאללה מירדן התריע בפנינו על מלחמת יום כיפור. שוב זה קרה לנו 50 שנה אחרי, שוב הדרג המדיני מתעלם מהתרעות ביטחוניות. איך יכול להיות ששבועיים לפני 7 באוקטובר, בערב יום הכיפורים, עמד יו"ר האופוזיציה במסיבת עיתונאים והזהיר את עם ישראל מפני מלחמה רב-זירתית, מפני התלקחות. איך הוא ידע וראש הממשלה לא ידע? כמה הוא עוד ימשיך להגיד "לא ידעתי"? כמה הוא יסיר אחריות מעל עצמו? הגיע הזמן לוועדה חקירה אמיתית, אמיתית, שתחקור ותיתן תשובות, קודם כול למשפחות השכולות שלנו, לחטופים שלנו, לבני משפחותיהם ולעם ישראל – איך כשלתם ומה קרה באמת ב-7 באוקטובר. תודה רבה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי, שלוש דקות לרשותך.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

תודה, אדוני היושב-ראש. גברתי השרה, חברי הכנסת, אני רוצה בפתח הדברים לפתוח בברכות לאנשי האוצר שהבינו סוף-סוף שצריך לעשות שינוי במבנה המיסוי של הרכב החשמלי, והיום אישרנו תקנות חדשות של מיסוי על רכב חשמלי. במקום 52% במס קנייה, האחוז נקבע על 48%, באופן כזה שעיקר ההטבה תהיה לרכבים הזולים יותר; מה שינגיש את הרכב החשמלי ליותר אנשים, וזה בהחלט צעד מבורך בכיוון. אנשי האוצר היו קשובים, נכונים וביצעו שינויים ששמעו מהוועדה, וזה דבר טוב. דבר שני: חשוב, אני חושב, להפנות את תשומת ליבנו לאירוע מטריד מאוד שמנהל הייעוץ המשפטי של הכנסת ב-24 השעות האחרונות. אתמול בוועדת הכספים התקיים דיון ארוך מאוד על הרבה מאוד סעיפים תקציביים, העברות תקציביות, ובסוף הדיון, אחרי שהאופוזיציה בחרה לצאת, ואחרי שישבו שבעה חברי כנסת – ישבו ארבעה ראשי ועדות, שר לשעבר, שהיה לפחות בשני משרדים שאני זוכר, ועוד שני חברי כנסת שיודעים לעמוד על דעתם, משה סולומון ועמית לוי, לא אנשים שיש חשש שהם לא מבינים עד הסוף – קבע הייעוץ המשפטי של הכנסת שהדיון שהתרחש הוא למעשה לא דיון. העובדה שהיו שם חברי כנסת ובחרו לשאול שאלות רק לגבי חלק מההעברות, כאשר לשיטתם לגבי חלק אחר לא היה צריך לשאול – מבחינת הייעוץ המשפטי זה היווה עילה לפסילת הדיון ולפסילת ההצבעות. הרוח הרעה של יצחק עמית, מהבניין פה ליד, מנשבת כאן, לצערי הרב, לתוך הכנסת, כאשר ייעוץ משפטי מחליט עבור חברי כנסת מה נחשב דיון ומה לא נחשב דיון. העובדה שהם שומעים, מגבשים את דעתם ומגיע ייעוץ משפטי ובפטרונות מטורפת בא ואומר: לא, לא, לא, אתם בעצם לא הפעלתם שיקול דעת, אתם לא קיימתם דיון – למרות שהם ישבו מספר שעות על המדוכה, למרות כמה וכמה הצבעות שנעשו, ולמרות הצבעות על רביזיות אחר כך – זה דבר פסול. זה דבר בעייתי. אני לא יודע אם היה תקדים לדבר הזה בכנסת. אני מאוד מקווה שהדבר הזה – את ההעברות הללו אנחנו נעביר שוב. אם זה היה תלוי בי, ואם היינו בזמן אחר, אולי לא היינו מעבירים אותן, היינו מתעקשים על זה. אבל מכיוון שמדובר במעל ל-300 מיליון שקל, שהולכים לשירותי הביטחון, והולכים למשרד הרווחה והולכים לאנשים שבאמת צריכים את הכסף הזה, אנחנו נקיים את הדיונים הללו שוב מחר, ונדאג להעברת הכספים לאן שהם צריכים להגיע. אבל כתישת הגבולות הזאת, החצייה של כל הקווים האדומים, על ידי הייעוץ המשפטי, זה דבר שצריך להטריד כל חבר כנסת באשר הוא, כאשר ייעוץ משפטי נכנס לנעליו, לכיסאו, ובעצם קובע אחרי שהוא ישב בדיון שלמעשה הוא לא קיים דיון. למה? אין סיבה, כי כך חושבים בייעוץ המשפטי. תודה, אדוני.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. חבר הכנסת אביחי בוארון – אינו נוכח. השרה מסכמת. השרה עידית סילמן, בבקשה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

טוב, אז במה נפתח? האמת היא שתהיתי במה נכון לפתוח, ואני חושבת שנכון לפתוח דווקא בבג"ץ שהוגש על המשרד להגנת הסביבה, והתקיים דיון בבג"ץ הבוקר על הבג"ץ שהוגש נגדנו, שאמר שהמשרד להגנת הסביבה לא מפרסם קול קורא לארגוני סביבה. ובואו נגיד את האמת, יש הרבה ארגוני סביבה שהם במסווה סביבתי. אבל באמת השנה לא פרסמנו במשרד להגנת הסביבה קול קורא לארגונים סביבתיים, כי הכסף הושקע בשיקום הדרום והצפון. ומה לעשות שבשיקום הדרום והצפון יש הרבה משימות, משימות לאומיות, משימות שהן חשובות, גם בתחומי החינוך, גם בתחומי החינוך הבלתי-פורמלי, והמשרד קיבל החלטה מושכלת להסיט תקציבים. מה לעשות? לא תמיד יש את הכול ומהכול. ולכן ישר הגיעו, דווקא לא ארגונים שעובדים איתנו בשיתוף פעולה, אלא אותם ארגונים של מגמה רעה ואותם ארגונים של אדם טבע ודין, והובילו בג"ץ נגד המשרד להגנת הסביבה. והיום, מה לעשות, היה דיון בבג"ץ. ומה הוחלט בבג"ץ? שהמשרד להגנת הסביבה צודק, והעתירה שלהם נדחתה על הסף. ומה לעשות, אותם ארגונים במסווה סביבתי לא יוכלו להורות למשרד להגנת הסביבה לעשות מה שהם רוצים. מה גם שאמרתי גם בוועדת הפנים והגנת הסביבה שארגון מגמה ירוקה, שהוא מגמה רעה, הלך ועשה כנסים לטובת אותם אנשים בעזה כדי לסייע להם; מארגן כנסים על הנכבה באוניברסיטה העברית. אלה לא ארגוני סביבה, אלה ארגונים שנמצאים במסווה סביבתי.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

ולכן גם בג"ץ שלכם – אין מה לעשות, הבג"ץ שלכם, זה שאתם נתתם לו את הסמכות העליונה, שהיא מעל הכול, והוא ואין בלתו. מה לעשות, יש כאלה שהם בית משפט עליון, שהם חושבים שהם צריכים להיות עליונים, וגם לשמור על החברים העליונים שלהם. ויש שם קשרים של יד לוחצת יד בצורה פשוט מטורפת. מה לעשות? באו והחליטו שמה שבסמכות הממשלה ומה שבסמכות החוק – ושמעתי פה את עדי עזוז, שבאה ומדברת על זה שהממשלה והקואליציה פועלות בניגוד לסמכות ובניגוד לחוק. מה לעשות? גם פיטורי היועמ"שית וגם ההחלטה על סגירת גל"צ הם בסמכות של הממשלה והם בחוק. ומה שהממשלה עושה, כשהיא בסמכות, והוא בחוק, מה לעשות? מגיע הפיראט המשפטי יצחק עמית, שבחר את עצמו לעצמו בעבריינות משפטית, צריך לומר, והוא זה שהוא הסמכות העליונה – הוא לא עבר בחיים אחוז חסימה, העם לא בחר בו, לא התמודד אף פעם – ועושה בפיראטיות משפטית מה שהוא רוצה. לא רק מה שהוא רוצה – גם מבטל שלא בסמכות פסיקות של החברים שלו וקובע מה יקרה ומה לא יקרה כאן, כי מה לעשות? הוא העליון, והוא צריך לשמר את כוחו ואת מעמדו הרם – יש לומר: העליון – ללא הפרדת רשויות וללא סמכות. זה בן אדם שמפרק את הדמוקרטיה בצורה אקטיבית מבפנים. וצריך לומר את זה. ושרון אפק, המשנה ליועמ"שית, מה לעשות? לו מותר הכול. מותר לו ללכת לבקר את הפצ"רית, זאת שהוא עבד איתה בצבא בעבר, בניגוד עניינים חמור, ולעשות מה שהם רוצים, כי להם מהמקפצה מותר הכול, הכול ללא סמכות וללא חוק. ועד עכשיו לא חקרו את הפצ"רית כמו שצריך, ולא חקרו את היועמ"שית, וגם לא יחקרו את אדון שרון אפק. למה? כי האמת – אני חייבת לשאול גם את השאלה: איפה מפכ"ל המשטרה דני לוי, שאמור להגיע לחקר האמת בכל המקומות האלה, ולמה אנחנו לא מגיעים לחקר האמת, ולמה יש כאן טיוח על טיוח על טיוח? ובאשר ליוראי, שעמד פה ושאל לגבי תוכניות היערכות לשינויי האקלים. אז הוא לא נמצא פה. אבל רק נענה לו, כי אנחנו ענייניים וגם עונים. אז 102 רשויות בישראל כבר נמצאות בתוכניות היערכות לשינויי אקלים ברשויות המקומיות. יש את קרן קיימת לישראל, שעושה עכשיו תוכניות היערכות גם למועצות האזוריות. המשרד להגנת הסביבה פועל. מי שלא פועל הוא אדון יוראי להב הרצנו, שנמצא בתוך ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, ולא מביא שום הישגים לסביבה, למשרד להגנת הסביבה, לשותפים שלו בשלטון המקומי והאזורי. הפוך – מגיע לוועדה חוק, וחוק אקלים, שהוא אוהב. וכל ההישגים הגדולים והמרשימים שהביא המשרד בחוק, בתוך חוק האקלים, מרודדים על ידיו בתוך הוועדה. והוא אפילו לא מצליח להגן על זה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תודה רבה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אז בואו נגיד את האמת. אף אחד לא יטיף לנו מוסר, אף אחד גם בטח לא יחנך אותנו - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

יאללה, תתחילי להתקפל. תתחילי לארוז את עצמך.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

- - בטח לא כזה שלא עושה את זה מבפנים ובאפשרות. אז הוא לא יטיף לנו מוסר, בטח לא הוא, שמידרדרת לתהום כל מפלגתו, שאין להם עתיד.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תודה רבה. להתראות. ביי.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. אני מבקש מחברי הכנסת לתפוס את מקומותיכם. חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 70 והוראת שעה), התשפ"ו–2025, בקריאה הראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 25 נגד – 5 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 70 והוראת שעה), התשפ"ו–2025, לוועדה לביטחון לאומי נתקבלה.

היו"ר ניסים ואטורי:

בעד – 25, חמישה מתנגדים, שניים נוכחים. אני קובע כי הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 70 והוראת שעה), התשפ"ו–2025, אושרה בקריאה הראשונה, ותעבור לדיון בוועדה לביטחון לאומי לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית.

היו"ר ניסים ואטורי:

חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 161) (הברחה שלא דרך תחנת גבול), התשפ"ו–2025, לקריאה ראשונה. אני מזמין את שר המשפטים חבר הכנסת יריב לוין להציג את הצעת החוק. לרשותך עד עשר דקות, בבקשה.

שר המשפטים יריב לוין:

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת. הצעת החוק מציעה להוסיף בפרק ז' לחוק העונשין, שכותרתו "ביטחון המדינה, יחסי חוץ ויסודות רשמיים", בסימן ד' שבו, שכותרתו "ריגול", עבירה חדשה שתאסור על הוצאה של דבר מישראל שלא כדין ועל הכנסה של דבר לישראל שלא כדין, שלא דרך תחנת גבול שקבע שר הפנים לפי סעיף 7 לחוק הכניסה לישראל, ולקבוע שהעונש בצידה של עבירה זו יעמוד על שבע שנות מאסר. העבירה תחול ביחס למה שמכונה "הברחות גדר", כלומר כל העברה של דבר דרך גדר הגבול שלא כדין, בין הכנסתו של דבר לתוך המדינה, ובין הוצאתו מחוצה לה. והעבירה תחול ביחס לכל דבר שמוברח, גם במצב שבו הדבר שניתן להוכיח כי הועבר הוא אמצעי הברחה, כדוגמת רחפן. ההוצאה או ההכנסה של כל דבר דרך גבולות המדינה, בין אם נעשות בתחנת הגבול ובין לאורך גדר הגבול, מהוות כיום עבירה פלילית של הברחה לפי סעיף 211 לפקודת המכס. והעונש במקרה הזה הוא שלוש וחמש שנות מאסר בנסיבות מחמירות. עם זאת, נדמה לי שכולנו מבינים שאנחנו מתמודדים בשנים האחרונות עם תופעה שהולכת ומתרחבת של הברחות לתוך המדינה וממנה החוצה, בעיקר באמצעות שימוש ברחפנים, באופן כזה שמייצר איום של ממש לביטחון המדינה, זאת גם כאשר מדובר בטובין שלא מסכנים ישירות את הציבור כגון אמצעי לחימה או סמים, דבר שמהווה עבירה פלילית נפרדת וחמורה יותר. מועברים כל מיני דברים וכל מיני חומרים שאחר כך משתמשים בהם גם לצרכים של ייצור חומרי חבלה, וגם כמובן הברחות של סיגריות, בעלי חיים, צמחים, מאכלים או כל דבר אחר. דבר שפורץ את הגבול, בסופו של דבר משרת גם את ארגוני הטרור, כולל בהיבט של הכנסות כספיות, וכמובן מהווה איום על ביטחון המדינה. הגדרתה של העבירה בסימן ב' לפרק ז' לחוק העונשין משמעותה היא כי מי שחשוד בעבירה לפי הסעיף המוצע הוא "חשוד בעבירת ביטחון" כהגדרתה בסעיף 35(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), וחלות לגביו הוראות הסעיף כאמור. עבירת ההברחות שקבועה היום בפקודת המכס אינה מבטאת כיאות את חומרת התופעה ואת הסיכון שהיא מקימה לביטחון המדינה, והיא יותר עבירה במישור הכלכלי. לכן מוצע לקבוע עבירה ספציפית מסוג פשע שעונשה שבע שנות מאסר ביחס להברחות לאורך גדר הגבול בפרק עבירות הביטחון בחוק העונשין. העבירה הזאת תתרום להתמודדות עם מקרי ההברחה האלה, הן באמצעות תיוג ההתנהגות והן באמצעות הענישה המוצעת. לצד זאת, ובמקביל, אנחנו עושים עבודה כדי לגבש תזכיר לתיקון פקודת המכס, שבמסגרתו יוצע להחמיר את העונש שבצד עבירת ההברחה בהתאמה להחמרה המוצעת כאן, על מנת לתת מענה גם להברחות הרבות שמבוצעות לא דרך גדרות הגבול או בניסיונות דרך הים, אלא שמבוצעות דרך תחנות הגבול ונאכפות היום על ידי רשות המיסים מכוח הפקודה. עוד נציין כי נוכח הכפילות שהעבירה המוצעת תייצר למול עבירת ההברחה הבסיסית שבפקודת המכס, יגובש נוהל אכיפה ברור ומפורסם לציבור באשר לחלוקת האחריות בין גופי החקירה והאכיפה הרלוונטיים. ועל כן, אני מבקש מהכנסת לתמוך בהצעת החוק הזו, שהיא באמת חשובה מאוד בימים האלה. ויש לה, אגב, גם משמעות בעולם הריבונות. היא מבטאת סממן של ריבונות. גבול – אסור ולא יכול להיות שיהיה פרוץ. ומי שפורץ אותו, בין בדרך של כניסה ובין בדרך של הברחה, ראוי שיועמד לדין וגם ייענש בחומרה. תודה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. חברת הכנסת מירב בן ארי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, קודם כול אני רוצה לגנות באופן ברור, מה שאתם לא תעשו – את ההתנהגות של יו"ר ועדת הכספים חנוך מלביצקי כלפי היועצת המשפטית של הוועדה; התנהגות אלימה, שאף אחד מחברי הכנסת של הקואליציה, גם כאלה שאין להם פריימריז, לא טרח לגנות. פניתי גם היום ליושב-ראש הכנסת כדי לבקש ממנו שאולי הוא ייכנס לאירוע. כי אם חברי כנסת לא מסוגלים להגן על עובדי הכנסת – מילא שחברי כנסת משתלחים פה בחברות כנסת, אבל עובדי כנסת, כאלה שהיו כאן לפני חברי הכנסת האלה וגם, כנראה, יישארו אחרי חברי הכנסת האלה, לא מסוגלים. פניתי היום לחבר כנסת מהקואליציה שמכיר אותה, שיודע. אמרתי לו: תגיד משהו אחד – שום מילה. אין שתיקה כזאת, זה פשוט דבר שלא ראיתי מעולם. מילא שמשתלחים בחברות כנסת, לזה אני כבר רגילה, אבל עובדי הכנסת, יועצים משפטיים של הכנסת? למה? למה לדבר אליהם בצורה כזאת? למה להשפיל אותם? יש גם, כמובן, עניין מיזוגיני, גם עניין נשי, בכל האירוע הזה. ואחרי זה לבוא לפה ולהגיד שאמרו לך משהו? בוא, טיפה חשומה, כמו שאומרים אצלנו, טיפה בושה. תוריד את הראש וגם תתנצל. אלו אנשים שימשיכו לעבוד פה גם הרבה אחרינו. יש לי תחושה – איך אמר אתמול חיים כץ בפודקאסט? 50% לא יחזרו. פחות, יותר, אני לא יודעת. מה שבטוח, אנחנו צריכים להתנהג כמו בני אדם למי שעובד כאן בכנסת. אני שמחה שאתם שני יושבי-ראש שמקשיבים לי, של ועדות. אבל אחרי כל כך הרבה שנים איתכם, אחרי כל כך הרבה חילוקי דעות שיש לכם, אף פעם לא השתלחתם ככה בנציגים של הכנסת. אבל זה שאתם מתנהגים בצורה כזאת, זה דבר נכון – אני מסתכלת על פוגל ואתי עטייה, כי ראיתי אתכם, אבל גם צריך לבוא ולגנות. חברות כנסת – בסדר, אני יודעת מה? כבר התרגלנו. אבל יועצים משפטיים? לבוא, לדבר אליהם בגסות כזאת, בנבזות, זה לא מתאים. אני שמחה שחלק מפה מקשיבים. זה קו אדום שנחצה, הוא נחצה אתמול בהתנהגות שגם יש בה משהו שוביניסטי, מיזוגיני, בעיניי. לא מספיק לשתוק, לפעמים שתיקה היא הסכמה. לפעמים צריך גם להגיד משהו. ואני מסתכלת עליכם, כי יש אנשים שעוד יש לי ציפיות מהם, אתה מבין? כמוכם. תודה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה. חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח; חבר הכנסת רם בן ברק – אינו נוכח; חברת הכנסת צגה מלקו – אינה נוכחת; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח; חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת; חבר הכנסת יאיר לפיד – אינו נוכח; חבר הכנסת מיקי לוי – מוותר; חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח; חברת הכנסת מטי צרפת הרכבי – אינה נוכחת; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חברת הכנסת דבי ביטון – אינה נוכחת. חברת הכנסת טלי גוטליב, שלוש דקות.

טלי גוטליב (הליכוד):

אהרן ברק היה נשיא בית המשפט העליון. הוא מתראיין בשבוע שעבר, ואומר את הדברים המחרידים והמפחידים הבאים: הוא אומר שחשוב שתקום ועדת חקירה ממלכתית. למה? כדי שהיא תחקור את מעשי חיילינו ואת פשעיהם של לוחמינו בעזה, ושהוא ידווח על זה להאג. חשבתי שאני לא שומעת, הרצתי שוב את הקטע. אהרן ברק אומר שוועדת חקירה ממלכתית תחקור את פשעיהם של לוחמינו וידווחו על זה ל-ICC. כך אומר מי שהיה נשיא בית המשפט העליון, והעולם שותק. עצם העובדה שמישהו מדבר פה בכלל על פשעיהם של לוחמינו, האוזן לא תופסת את זה. ושישמעו כאן לוחמינו: על מה שאתם עשיתם למען עם ישראל בשדה הקרב והצלת המדינה הזאת החל מ-7 באוקטובר, אנחנו אסירי תודה ומצדיעים לכם. ומי ייתן ונהיה ראויים לנפילתם של נופלינו. ממתי מעניינת אותנו ועדת חקירה מה היה במלחמה? מה, אני בודקת מה היה במלחמה? את מי זה מעניין, אדוני? לא מעניין אותי מה היה במלחמה, אני רוצה לדעת מה היה ב-6 באוקטובר. כמה פעמים אגיד את זה? כל התחקירים של הצבא, 7 באוקטובר – כן חתרו למגע, לא חתרו למגע, לאן הם הגיעו, לאן הם לא הגיעו, מי תפקד כראוי, מי לא תפקד כראוי. זה לא מעניין אותי, אני רוצה לדעת מה היה ב-6 באוקטובר. ובכן, רבותיי, עם ועדת חקירה ממלכתית שבה יכהן יצחק עמית, או מי מטעמו, לא תדעו מה היה ב-6 באוקטובר בלילה. ואני אומרת את זה כאן בצער רב ובתור מי ששומעת את הדברים ומביאה לכם כל פעם צוהר קטן. כי בואו נאמר את הדברים הבאים, שאי-אפשר לחלוק עליהם. אי-אפשר לחלוק על זה שלמעלה מ-5,000 מחבלים, יש האומרים 7,000, לא פורצים את גבולות ישראל באין מפריע. לא קורה דבר כזה. אחרת, איזה מין צבא יש לנו? ולא קורה ששירות הביטחון הכללי, בצמרת שלו, מזהה סימנים מעידים למלחמה ונסמך על גורמי מודיעין מצריים או על גורמי מודיעין חמאסיים. מאמינים לאויב. אם צמרת שב"כ הייתה תמת לב, תמת לב ובאמת ידיה נקיות – בואו תגידו לנו. תגידו לנו: היינו תמי לב, היינו ברפיון שכלי גמור וטעינו טעות פטאלית כשהאמנו לאויב. במקום זה, במהלך המלחמה, כשאני פה מדברת על צוות טקילה שחבר לכוח ימ"מ, אני מקבלת מכתב מרונן בר, ראש השב"כ, שאומר לי – המכתב שמור בכספת בוועדת החוץ והביטחון – שהדברים שלי אינם אמת. בתחקיר שהוציא שב"כ, ופורסם, בחלק הגלוי כתוב – אגיד לכם, הינה הטעות שלי: פה עמדתי בכנסת, אמרתי שב-03:30 הייתה הקפצה של צוות טקילה שחבר לכוח ימ"מ. על פי התחקיר של שב"כ זה היה ב-01:30. פה טעיתי. אתם מבינים מה קורה פה? יותר מזה. שימו לב, כשאני מדברת על מה שקרה במעבר ארז, אחרי שהיו כרטיסי הסים - - -

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה.

טלי גוטליב (הליכוד):

- - כולם יוצאים על הראש שלי, כאילו אני יכולה להמציא את זה – עוד חצי שנייה. עמד כאן אלמוג, סיפר על אותו מקור שב-03:30 מספר שחמאס במסגדים. אין דבר יותר מעיד מזה על מלחמה. אז אתם רוצים לומר לי שנגיע לחקר האמת כשכל מי שמנסה להביא בפניכם עובדה, הופכים אותו לליצן החצר? ובכן, רבותיי, אין לי יראה בדבר הזה ואני מוכוונת מטרה לגמרי. אבל אני אומרת לכם, אין בשלות, אין בשלות בעם הזה לקבל את עובדות ליל 6 באוקטובר - -

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה.

טלי גוטליב (הליכוד):

- - שמידרו את ראש הממשלה ואת הממשלה. ובקלות, בקלות, ראש הממשלה, בהוראה פשוטה על מבצעי מגרה והעברת כוחות דרומה, יכול היה למנוע את הזוועה הזאת.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. חבר הכנסת נאור שירי – אינו נוכח; חבר הכנסת ולדימיר בליאק – אינו נוכח; חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת סמיר בן סעיד – אינו נוכח; חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח; חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח; חברת הכנסת קטי קתרין שטרית – אינה נוכחת; חברת הכנסת אורית פרקש הכהן – מוותרת; חבר הכנסת משה טור פז – אינו נוכח. חברת הכנסת צגה מלקו.

קריאה:

היו"ר ניסים ואטורי:

למה? למירב בן ארי לא אמרתם כלום. שלוש דקות, בבקשה.

צגה מלקו (הליכוד):

תודה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חברת הכנסת בן ארי, מירב בן ארי, הקשבתי לנאום שלך. הנאום שלך באמת נוגע בלב של כולנו, אבל אנחנו כבר עברנו את זה, כבר מחנאות. כששמעתי בוועדת התקשורת מה שאמרו על גלית דיסטל, אני חושבת שזה היה מזעזע. כשזה נאמר מצד המפה הפוליטית, מהאופוזיציה, משלימים. אני חושבת שבבית הזה, כשמדובר בצד אחר, אחד שותק, והשני – זה לא נעים. אבל מה אנחנו תורמים בעצמנו? מה עושה כל אחד? פעם אמרתי פה – אמרו שהליכוד זה ארגון פשיעה; את יודעת מה זה על מפלגה גדולה במדינת ישראל להגיד "ארגון פשיעה"?

מירב בן ארי (יש עתיד):

אמרתי שבואי שנייה לא נדבר על - - -

צגה מלקו (הליכוד):

רגע, גם לגבי נשים - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

גם לי אמרו ללכת לצחצח נעליים, הכול בסדר. דיברתי על עובדי הכנסת.

צגה מלקו (הליכוד):

בואי אני אגיד לך, כל אחד, אני מדברת גם עלינו – מה כל אחד אומר? בואי נגיד "מיזוגני", כשגבר אומר. כשאישה אומרת, מה להגיד?

מירב בן ארי (יש עתיד):

אבל מה לעשות?

צגה מלקו (הליכוד):

אסור להגיד מילים כאלה. אסור להשתמש במילים האלה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אבל למה את מכניסה את - - -

צגה מלקו (הליכוד):

לכן אני באה ואומרת, כשמדובר באחד מהמפה הפוליטית בימין, מותר.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה זה קשור? היא עובדת של הכנסת.

צגה מלקו (הליכוד):

את לא חברת כנסת חדשה – את פה. את בעצמך שמעת. את צריכה להגיד אסור לכולם. לא יכול להיות שכשגבר מדבר – מיזוגני, וכשאישה אומרת אז הכול בסדר. רוצים שוויון? בוא נהיה שווים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אבל מה לעשות שכשגבר מדבר זה מיזוגני. מה לעשות, אלה החיים.

צגה מלקו (הליכוד):

אסור להגיד מילים כאלה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

יש שוביניזם. את נתקלת בחיים שלך בשוביניזם?

צגה מלקו (הליכוד):

אני שמעתי, אני אומרת את זה. כשמדובר על גלית דיסטל – אני הייתי בוועדה, ואף אחד לא יצא נגד.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה זה קשור? גם לי אמרו: לכי צחצחי נעליים.

צגה מלקו (הליכוד):

אני לא מסכימה גם שיגידו לך, יקירה, אבל אני אומרת לך את זה: אל תיקחי לצד - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

למה את מלבינה כל דבר?

צגה מלקו (הליכוד):

כי את התחלת את זה. אני שמעתי אותך. את מדברת, כשמדובר - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

דברי על עובדי כנסת. אל תדברי על חברי כנסת.

צגה מלקו (הליכוד):

את יודעת מה? גם לעובדי כנסת, גם לחברי כנסת אסור, גם למפלגת ליכוד אסור.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה זה קשור?

צגה מלקו (הליכוד):

אסור, זה מה שקורה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מדובר בעובדי כנסת.

צגה מלקו (הליכוד):

אופוזיציה – כשמדובר בימין במפה הפוליטית אתם חוגגים. צריך להגיד אסור.

מירב בן ארי (יש עתיד):

דיברתי על עובדי הכנסת. למה אתם לא מסוגלים? תגני על עובדי הכנסת, לא עליי.

צגה מלקו (הליכוד):

כשאת אמרת עכשיו: אמרו עליי - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא אמרתי "עליי".

צגה מלקו (הליכוד):

תקשיבי, אני אומרת, רק בצד של המפה, בצד הזה, אסור להגיד, אסור להגיד דברים כאלה. אני רוצה להגיד לכם, חבריי, גם נשים, אנחנו נשים – רק כשגבר אומר, נגיד מיזוגני? למה אנחנו צריכים להשתמש – למה אנחנו צריכים לפגוע אחד בשני?

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה לעשות, אלה החיים.

צגה מלקו (הליכוד):

ככה זה החיים? אם זה ככה, אל תתלונני. אל תתלונני אם זה ככה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני לא מצליחה להבין מה יש לך כל הזמן שאת מלבינה: שובניסטיות, מיזוגניות, גזענות?

צגה מלקו (הליכוד):

אני לא מלבינה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

את בן אדם שנתקלת בגזענות, שנתקלת בשוביניזם, למה את מלבינה?

היו"ר ניסים ואטורי:

מירב, תני לה לדבר.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אבל היא פונה אליי.

היו"ר ניסים ואטורי:

אז תני לה רגע להשיב. היא תענה לך. אני מבקש לחתור לסיכום.

צגה מלקו (הליכוד):

מירב, אני לא עשר שנים כמוך, אבל אני שלוש שנים. שמעת בשלוש שנים שאני הוצאתי מילה, מילה, לא מקובלת? מילה?

מירב בן ארי (יש עתיד):

אז למה את לא מסוגלת - - -

צגה מלקו (הליכוד):

את יודעת למה אני - - -

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה.

צגה מלקו (הליכוד):

שמעת אותי שאני אומרת את זה? קודם כול, כל אחד יבדוק את עצמו, כל אחד יבדוק את עצמו - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא, זה לא לחברי כנסת.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. אולי תמשיכו למטה? סליחה שאני מפריע לכן בדו-שיח הנחמד הזה.

צגה מלקו (הליכוד):

לכן, חבריי חברי הכנסת, אני באמת רוצה להגיד, מי שחשוב לו הבית הזה - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

אז שיגן על עובדי הכנסת.

צגה מלקו (הליכוד):

מי שחשוב לו לתקן את הדור הזה – לכן, כל אחד ידאג לזה שיהיה. לא יכול להיות שנגיד את זה בכל מילה, רק כשזה נוגע לי. לא רק – את יודעת מה? – לא רק כשזה נוגע לך. זה מה - - -

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. חבר הכנסת איתן גינזבורג – אינו נוכח; חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חבר הכנסת מאיר כהן – אינו נוכח; חבר הכנסת יוראי להב הרצנו – אינו נוכח; חבר הכנסת ירון לוי – אינו נוכח; חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת - - -

קריאות

היו"ר ניסים ואטורי:

מירב, מירב, אני כבר עם סוכריה/ כואב לי הגרון.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אמרת לנו להמשיך.

היו"ר ניסים ואטורי:

כן, אבל לא בצעקות. גם באישי את מדברת חזק. חבר הכנסת סימון דוידסון – אינו נוכח; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח; חבר הכנסת אריאל קלנר – אינו נוכח; חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת; חברת הכנסת יעל רון בן משה – אינה נוכחת; חברת הכנסת עדי עזוז – אינה נוכחת; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת; חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת; חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח; חבר הכנסת אלון שוסטר – אינו נוכח; חברת הכנסת שלי טל מרון – אינה נוכחת; חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי?

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

היו"ר ניסים ואטורי:

מוותר. חבר הכנסת אביחי בוארון, פעם ראשונה? אני מקווה שהכנת נאום טוב, כי תמיד מתבלבלים בינינו, אז שלפחות ייתנו לי מחמאות היום. השעון רץ, שלוש דקות לרשותך.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, קודם כול, כולנו מוקירים ומעריכים את עובדי הכנסת, ובכללם את עובדות הכנסת, ובכללן את היועצת המשפטית של ועדת כספים. עם זאת, אנחנו מעריכים גם את יושבי-הראש, ובכללם את יושב-ראש ועדת הכספים, חברי חבר הכנסת חנוך מלביצקי שעושה עבודת קודש, ולא צריך לרדת, לא צריך לרדת, לגופם של דברים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה זה קשור?

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

מירב, לא שמעת מההתחלה, היית עסוקה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

שמעתי את כל מה שאמרת. אני אישה, אני יכולה לעשות שני דברים. שמעתי שהגנת על עובדי הכנסת.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

נכון, ועל עובדות הכנסת, ועל היועצת המשפטית של ועדת כספים, ובכללם, כל אלה. מצד שני, יש את נבחרי הציבור, מירב, ונבחרי - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

אמרתי. ונבחרי הציבור הם אלו שנשלחו, הם אלו שנשלחו, וצריך לומר - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

- - - התנהגות לגיטימית?

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

מירב, תני לי. נבחרי הציבור, המחוקקים, הם אלה שנבחרו על ידי הציבור לשרטט נורמות - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

אז זכותם להשתלח?

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

רגע, למה?

מירב בן ארי (יש עתיד):

ככה משרטטים נורמות?

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

למה?

היו"ר ניסים ואטורי:

- - - קודם, אם לא, אני לא נותן לה דיון עכשיו.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

תגן עליי. נבחרי הציבור, שליחי הציבור, נבחרו לכנסת ישראל לשרטט נורמות, לקבוע נורמות, לקבוע חוקים. חברי הכנסת של הבית הזה מחזיקים את הערך ומביאים אותו לידי ביטוי. ובסופו של דבר, כשהם מרימים יד בעד או נגד, הם קובעים את הנורמות שמנהלות את מדינת ישראל ואת חיי אזרחי מדינת ישראל. ככאלה, אנחנו מנהלים פה מארג של נבחרים ושל עובדים, ואלו ואלו דברי אלוקים חיים, וביחד מגיעים לאיזונים הנכונים תוך כבוד הדדי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

ככה נראים דברי אלוהים חיים?

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

תוך כבוד הדדי. בראש ובראשונה – מירב, תרשי לי עכשיו להעיר לך בזעיר אנפין – בראש ובראשונה, בינינו לבין עצמנו. עם ישראל יושב ומסתכל על חברי הכנסת, מה הם? מה הליכותיהם? מה צורת הביטוי שלהם?

מירב בן ארי (יש עתיד):

ונגעל מהם, נגעל.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

ואם הם מגעילים אותו, הוא נגעל מהם. ואם הוא מקפיד בכבודו ומכבד את הציבור, גם הציבור יכבד אותו. תודה רבה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

למה שיכבדו?

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת אושר שקלים?

אושר שקלים (הליכוד):

היו"ר ניסים ואטורי:

מוותר. חבר הכנסת עמית הלוי?

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה קרה לך? אני לא מאמינה שהגענו מאותו מקום, שאתה לא מסוגל לבוא ולהגיד: לא מדברים ככה. הכול אתם מלבינים.

היו"ר ניסים ואטורי:

הפתעת, עמית, באת מהצד השני. שלוש דקות לרשותך.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אף אחד לא מסוגל לבוא ולהגיד - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

לכתוב בטוויטר שחשוד באונס לא יכול להיות יו"ר ועדת הכספים זה גועל נפש. את זה רשמת אתמול. תתביישי לך.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה לעשות שהוא חשוד באונס? את מומחית בזה.

טלי גוטליב (הליכוד):

ערלת לב - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

אין עלייך באנסים - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

אין עליי, אין עליי.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה, חברי הכנסת, אפשר להתחיל?

טלי גוטליב (הליכוד):

כל התורה על רגל אחת נהיה.

היו"ר ניסים ואטורי:

שלוש דקות לרשותך.

עמית הלוי (הליכוד):

תודה, אדוני היושב בראש. חברותיי וחבריי לכנסת, הגמרא אומרת: "שלושה הקדוש ברוך הוא בוכה עליהן", במקום אחר ארבעה, אין הדעת סובלתן. אחד מהם זה "פרנס המתגאה על הציבור" בחינם. אני לא נכנס, מירב בן ארי, למה בדיוק התרחש, למרות שאני הייתי שם, ולא שמתי לב שלא הייתי בדיון. אני הייתי בדיון. אבל אני לא מקבל את הסטנדרט החדש שנוצר כאן, שאין לו אח ורע באף פרלמנט בעולם, שתבוא היועצת המשפטית של הכנסת, מכובדת ככל שתהיה, והיא אכן מכובדת, כמו שאת אומרת, והיא תאמר שהיא מנחה את הממשלה, שההוראות האלה שעברו בכנסת הן אינן תקפות. לאן הגענו? מי נמצא פה? מרגי? מרגי, אתה עכשיו לכל היותר יועץ של המשפטנית, מקסימום, גם זה לא בטוח. צביקה פוגל, אתה יועץ, אתה יועץ של המשפטנים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תלמד ממנו. הוא היה יו"ר ועדת חינוך. בחיים הוא לא דיבר ככה.

עמית הלוי (הליכוד):

כי מה קרה? כי מה קרה עכשיו? כשהוא היה, לא היה ככה. את לא שמעת מה שאמרתי, את אפילו לא שמעת מה שאמרתי. אמרתי, אני לא נכנס בכלל, אני לא נכנס בכלל, לשאלה מה היה. אני אומר: אני בא אחרי דיון, שעמדו חברי הכנסת, לא משנה אם קוראים להם מרגי או בן ארי, וקיבלו החלטה. עכשיו, יכולה להיות ביקורת שיפוטית אחר כך. יבוא מישהו, יבוא לבית המשפט; תבוא היועצת המשפטית שגית, תבוא יועצת משפטית אחרת, ותאמר: אני לא מגינה על זה, כן מגינה על זה, דעתי כזו, דעתי אחרת. בסדר גמור, איך אומרים? אנחנו כאן, היו דברים מעולם. אבל להנחות? בשם מי? בשם מה? בשם איזו סמכות? עכשיו אני אומר לך יותר מזה, חוץ מזה שהתהפכו פה היוצרות – אם זה היה מקרה בודד, זה היה מקרה בודד. קורים מקרים. לפעמים אדם בחום ליבו, אני מניח שהיא דיברה בכאב או בכעס או אני לא יודע מה – בסדר. אבל אני באותו יום הרי הגשתי הסתייגויות לחוק בכנסת. לא חוק צדדי, לא חוק רגיל, אולי החוק הכי מושחת שעבר פה בתולדות הכנסת, אולי הכי מושחת – הלבנת הון בהיקף של עשרות מיליארדים היום ועשרות מיליארדים לדורות. אולי החוק הכי מושחת שעבר כאן, שמהווה סכנה גם לביטחון ישראל, כיוון שהמיליארדים האלו אמורים לבוא בדיוק לאיפה שהחיילים ומשרתי הקבע - אותם עשרות קצינים, שחתמו ושלחו לחברי הכנסת: רק אל תעבירו את החוק הזה, שמסכן אותנו, למה באמת דרוש הכסף בצה"ל. באתי והגשתי הסתייגות, והינה מגיעה עוד פעם הנחיה של הייעוץ המשפטי, הפעם לוועדת החוץ והביטחון, ואומר: אדוני, אתה, ההסתייגויות שלך, אנחנו מצמצמים את זה לפי הנחיית היועמ"שית. ואני קורא את הנחיית היועמ"שית, ואני רואה שמצמצמים כשאין הסתייגויות מהותיות. ואני שואל גם את היועמ"שית לכנסת: קראת את ההסתייגויות שלי? יש אחת מה-3,000 שהיא לא מהותית, שהיא לא מהותית? מה מצאתם? מצאתם 100 שהן לא מהותיות? איך צמצמתם את זה ל-50? איך צמצמתם את זה לאשכולות? בלי כלום. אתה היית יושב-ראש הכנסת, איך זה דבר כזה קורה? קראתם, התייחסתם? ושוב אני אומר, זה לא על חוק צדדי.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה.

עמית הלוי (הליכוד):

זה לא התערבות במשהו צדדי, זה משהו שנוגע לביטחון של כל אחד מאיתנו. ולכן, אדוני היושב בראש, יותר מפעולה כזאת או מחוק כזה או אחר – בעיניי הרבה יותר חמור מחוק כזה, מדיון כזה, מהעברה כזאת, זה הסטנדרט החדש שנוצר בכנסת: שיבוא יו"ר ועדה כמו מלביצקי, יהיו חברי כנסת בוועדה, ידונו, יכריעו, ויהיה מישהו, שאין לו שום סמכות, והוא יאמר: ההנחיות האלה לא תקפות.

מירב בן ארי (יש עתיד):

שום סמכות. רק לך יש סמכות. אתה לא תהיה בכנסת הבאה והיא כן בכנסת הבאה.

עמית הלוי (הליכוד):

לא סמכות כזו להצביע, בוודאי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה - - -

עמית הלוי (הליכוד):

זה לא ייאמן, זה פשוט לא ייאמן. את מביישת את התפקיד שלך כחברת כנסת.

היו"ר ניסים ואטורי:

נתתי לך אותו דבר, רק את מפריעה לו לרדת.

עמית הלוי (הליכוד):

ולכן הצעתי ליו"ר הוועדה, ואני אומר כאן ליו"ר הוועדה – אני מסיים – וגם ליו"ר הקואליציה: בשום אופן אסור להעביר מחדש את ההנחיות האלו - -

היו"ר ניסים ואטורי:

ינון.

מירב בן ארי (יש עתיד):

די, די.

עמית הלוי (הליכוד):

- - כיוון שהנזק לסטנדרט הפרלמנטרי, הכתם שזה יהיה על תולדות הפרלמנט הישראלי - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

די, די.

עמית הלוי (הליכוד):

- - יותר מפרלמנטים אחרים, יהיה נזק לדורות. הדברים האלו היו בדיון, יעברו.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה.

עמית הלוי (הליכוד):

מי שיש לו מה לטעון בבית המשפט, יבוא. יש לכבוד היועצת המשפטית טענה, תבוא ותטען בבית המשפט. מה שקובע, ומי שקובע בפרלמנט אלו החוקים וחברי הכנסת, נקודה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תודה רבה. ביי.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. חבר הכנסת ינון אזולאי – מוותר. השר מסכם? לא? בלי שר מסכם?

מירב בן ארי (יש עתיד):

אין צורך.

היו"ר ניסים ואטורי:

אני מבקש מחברי הכנסת לשבת במקומות. נעבור להצבעה. אנחנו נצביע. נעבור להצבעה על הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 161) (הברחה שלא דרך תחנת גבול), התשפ"ו–2025, בקריאה הראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 17 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 161) (הברחה שלא דרך תחנת גבול), התשפ"ו–2025, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה.

היו"ר ניסים ואטורי:

17 בעד, ארבעה נוכחים. אני קובע כי הצעת החוק העונשין (תיקון מס' 161) (הברחה שלא דרך תחנת גבול), התשפ"ו–2025, אושרה בקריאה הראשונה, ותעבור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט לצורך הכנתה לקריאה השנייה.

צביקה פוגל (עוצמה יהודית):

ביטחון לאומי.

היו"ר ניסים ואטורי:

ביטחון לאומי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לוועדת הכנסת.

היו"ר ניסים ואטורי:

לוועדת הכנסת לקביעת ועדה. סליחה.

היו"ר ניסים ואטורי:

חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית, התשפ"ו–2025, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי, יושב-ראש ועדת הכספים, להציג את הצעת החוק. אין לך הגבלת זמן.

חנוך דב מלביצקי (יו"ר ועדת הכספים):

תודה, אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית, התשפ"ו–2025. מדובר בהצעת חוק ממשלתית שמבקשת לקבוע בחקיקה את מתווה Pilar Two של ארגון ה-OECD, שחל ביחס לישויות משתתפות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שלה מחזור של 750 מיליון אירו או יותר בתקופה של שנתיים מתוך ארבע השנים האחרונות. בהתאם למוצע, ייגבה מס משלים בישראל במקרים שבהם הקבוצה הרב-לאומית תפעל בישראל, ותשלם מס מזערי נמוך מ-15% על רווחיה. הצעת החוק תאפשר את גביית המס בישראל על פני גבייתו במדינות זרות. הצעת החוק כוללת בתוספת תרגום של כללי המודל הגלובליים למניעת שחיקת בסיס המס. מדובר בסטנדרט בין-לאומי. בהתאם למוצע, עדכונם של הכללים יובא לאישורה של ועדת הכספים. בהצעת החוק נקבעו הוראות לעניין הטלת המס המקומי המשלים, חישובו ותשלומו, וכן נקבעו הוראות לעניין דיווח ושומה, גבייה ועיצומים כספיים, כמו גם התראה מינהלית. תחילתו של החוק נקבעה ליום 1 בינואר 2026. מדובר בהצעת חוק שנועדה ליצור אחידות עם שאר מדינות העולם המיישמות את הכללים האמורים. במהלך הדיונים שהתקיימו בוועדה הוכנסו תיקונים שנועדו לטייב את הצעת החוק מבלי לפגוע בעקרונות הבינלאומיים המחייבים. הצעת החוק מוגשת ללא הסתייגויות אך הוגשו לגביה בקשות רשות דיבור. אבקש לתמוך בהצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. זה בקשר להצעת החוק. עוד כמה דברים בכל זאת. חבר הכנסת הלוי דיבר קודם, וגם חבר הכנסת בוארון. בסופו של דבר האירוע שאנחנו נמצאים בו הוא לא אירוע משפטי. אין פה מאבק על המשפט. יש פה מאבק על הדמוקרטיה, בסופו של דבר, ומי מחליט – האם מחליטים היועצים המשפטיים או האם מחליטים נציגי העם בכנסת, זה בסופו של דבר מי שמחליט.

מירב בן ארי (יש עתיד):

ככה אתה מתנהל.

חנוך דב מלביצקי (יו"ר ועדת הכספים):

גברתי, אני לא הפרעתי לך, אני מציע לך לא להפריע לי גם.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מותר לי, זה קריאות ביניים.

חנוך דב מלביצקי (יו"ר ועדת הכספים):

לא, לא מותר לך שום דבר. את חושבת, זו בדיוק הבעיה, את חושבת שמותר לך הרבה דברים, אבל לא מותר לך.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מותר לי, זה קריאות ביניים, מה לעשות? יש עדיין דמוקרטיה.

חנוך דב מלביצקי (יו"ר ועדת הכספים):

אהה, כן. יש עדיין דמוקרטיה, למרות שאתם מנסים לחבל בה. יש עדיין דמוקרטיה, ואנחנו לא נירתע מלממש את זכותנו הדמוקרטית.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני גם לא אירתע, אין לך מה לדאוג.

חנוך דב מלביצקי (יו"ר ועדת הכספים):

ובמקומות שבהם אנחנו חושבים שהיועצים המשפטיים חורגים מתפקידם, ממקומם או מסמכותם, אנחנו נביע בצורה נחרצת את עמדתנו ומחאתנו.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא ייאמן שאתה פה בכנסת.

חנוך דב מלביצקי (יו"ר ועדת הכספים):

אנחנו לא – הדור הזה שהגיע לכנסת הוא לא הדור שמתרפס בפני טיעונים משפטיים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

להתרפס זה לא להתנהג בצורה כזאת.

חנוך דב מלביצקי (יו"ר ועדת הכספים):

אדוני, קצת קשה עם הצווחות האלה פה כל הזמן, זה קצת מפריע.

טלי גוטליב (הליכוד):

די כבר.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מי שואל אותך בכלל? מה, את יושב-ראש? את יושב-ראש.

טלי גוטליב (הליכוד):

מספיק עם זה.

חנוך דב מלביצקי (יו"ר ועדת הכספים):

בסופו של דבר, כן - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

אומנם הוא לא מרוקאי.

היו"ר ניסים ואטורי:

חכה רגע. אפשר לתת לו להשלים את הדברים?

מירב בן ארי (יש עתיד):

כן, אני עניתי לו.

היו"ר ניסים ואטורי:

אני אוסיף לו דקה. שלוש דקות נוספות, בבקשה, תדבר.

חנוך דב מלביצקי (יו"ר ועדת הכספים):

בכל מקרה, זה האירוע. האירוע הוא אירוע דמוקרטי ולא אירוע משפטי. אנחנו, בניגוד לצד השני, באמת מאמינים ונאמנים לדמוקרטיה. אנחנו לא מחפשים לסתום פיות, אנחנו לא מחפשים להשליט את עמדתנו כעמדה היחידה שקיימת ויכולה להיות. לא ככה אנחנו מתנהלים. ידנו תמיד פתוחה ומושטת, ואנחנו תמיד צמאים ושמחים על כל שיתוף פעולה באשר הוא. כך אנחנו. כל מי שקשור קצת למקורות בעם ישראל, גדל עם הדברים האלה בסופו של דבר. כך נמשיך להיות, גם אם אנחנו לא מקבלים יחס דומה מהאחרים. לא נירתע מלממש את התפקיד שאותו נשלחנו לממש על ידי הבוחרים שלנו, ונמשיך קדימה בכל הכוח. לפני שאנחנו מסיימים פה - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

מיזוגין.

חנוך דב מלביצקי (יו"ר ועדת הכספים):

לא, גברתי, אין לי שום מיזוגיניה. אני, כשאני מתייחס לאנשים ולטיעונים שהם משמיעים, המין שלהם הוא לחלוטין לא רלוונטי בעיניי, ואני מתייחס באותה תקיפות ונחרצות בטיעונים בין אם אני טוען בפני גבר ובין אם אני טוען בפני אישה. זה לגמרי לגמרי לא קשור למיזוגיניה ולא קשור לשום דבר אחר. אני לא יודע מה זה נראה לך – את צריכה אולי לבדוק את הראייה. אני אומר לך מה זה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני מזהה כשאני רואה מיזוגיניה.

היו"ר ניסים ואטורי:

מירב, תודה רבה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

חנוך דב מלביצקי (יו"ר ועדת הכספים):

אנחנו מבינים, את הרבה מזהה.

היו"ר ניסים ואטורי:

הוא יכול, הוא לא פנה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

הוא מדבר אליי – אני עונה לו.

היו"ר ניסים ואטורי:

כי את פנית אליו, והוא ענה לך, ואת תעני לו, והוא יענה לך, והוא יענה לך, ואתה תעני לו. די, חלאס.

אופיר כץ (הליכוד):

יש שיר כזה.

היו"ר ניסים ואטורי:

הוא לא ירד עד שהוא ישלים את הדברים שלו.

חנוך דב מלביצקי (יו"ר ועדת הכספים):

אז אמרתי לו והוא אמר לי, כן. מה אמרתי לו שהוא אמר לי? הכול בסדר.

אופיר כץ (הליכוד):

לך תתרגל איתה.

חנוך דב מלביצקי (יו"ר ועדת הכספים):

לא, לא תודה. בכל מקרה, חשוב לי כן לציין את המסירות הגדולה מאוד של צוות של ועדת הכספים בשבועיים-שלושה האחרונים, במיוחד עם הרבה שעות של עבודה לתוך הלילה, בשעות לא שעות, עם הרבה עומס והרבה דברים שקורים. חשוב גם לציין, בעיקר בעיקר בחוק הזה – עיקר החוק, צריך להגיד ביושרה, נעשה וטויב ובוצע על ידי היועצת המשפטית של הוועדה, שעשתה פה את מרב העבודה. חברי הכנסת, זה חוק מאוד מאוד מאוד מקצועי בנושא הזה, והדקויות של המיסוי הלכו לפי המתווה שהובילה פה היועצת המשפטית, והיא עשתה את זה בכישרון ועשתה את זה נכון, ועל כך בהחלט מגיעות לה תודה והערכה. אני מקווה שתאשרו את הדבר הזה ונמשיך קדימה. תודה, אדוני.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, אך הוגשו בקשות רשות דיבור. אני אקרא בשמות חברי הכנסת, מי שנמצא יוכל לעלות ולדבר: חבר הכנסת יאיר לפיד; מאיר כהן; קארין אלהרר; מירב כהן; אלעזר שטרן, מיקי לוי – מוותר. מירב בן ארי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תודה, אדוני היושב בראש, מכיוון שאין אחד פה עם חוליות בגב מחברי הכנסת, אני אקריא לכם את הפנייה של ועד עובדי הכנסת היום ליושב-ראש הכנסת בהמשך להתנהגותו המיזוגינית, השוביניסטית והמשפילה, שאם הוא ידבר אליי בשקט, הוא חושב שאני אפול בפח. אני אקריא לכם מה כתבו ועד עובדי הכנסת היום ליושב-ראש הכנסת: "הנדון: פגיעה חמורה ומתמשכת במעמדם המקצועי של עובדי כנסת. אנו, חברי ועד עובדי הכנסת, כמו עובדי כנסת רבים שפנו אלינו בנושא, הזדעזענו אתמול מההתנהגות המזלזלת והפוגענית כלפי היועצת המשפטית לוועדת הכספים, עו"ד שלומית ארליך. לצערנו לא מדובר במקרה ראשון שבו סופגים עובדי כנסת התנהגות בלתי הולמת מצד חברי הכנסת, אך אתמול נחצה קו אדום נוסף, בהתבטאויות שכללו יחס אישי מזלזל ופוגעני לצד פגיעה ביושרה המקצועית של עו"ד ארליך. "עובדי הכנסת הם עובדי ציבור נאמנים, מקצועיים ומסורים. הם מהווים את עמוד השדרה של עבודת המשכן בכל תחומי הפעילות שלו, ומספקים שירות מקצועי ואדיב לכל באי הבית, ובראשם חברי הכנסת מכלל סיעות הבית. בשנתיים שחלפו מאז תחילת המלחמה התרחשו בכנסת לא מעט אירועים מורכבים, ועובדי הכנסת תמיד הפגינו את הרגישות הנדרשת ופעלו לאורה באופן שאפשר רציפות תפקודית ומתן מענה בכל התחומים, והכול בממלכתיות ובמקצועיות. "מטבע הדברים, עובדים שעיסוקם המקצועי מצוי בלב הדיון הפרלמנטרי כמו הייעוץ המשפטי לוועדות, נאלצים להתמודד עם מורכבויות רבות, שכן עמדתם המקצועית לא בהכרח עולה בקנה אחד עם עמדת חברי הכנסת ממגוון סיעות הבית, ועם זאת הם פועלים תמיד מתוך יושרה מקצועית, במטרה לספק עמדה מקצועית ובלתי תלויה בהתאם להבנתם המקצועית. גם אם חברי הכנסת אינם מקבלים את העמדה המקצועית, הרי שיש דרך מכובדת לנהל את הדיון, ובשום מצב אין מקום להשתלחות אישית בעובדי הכנסת המבצעים את תפקידם, מתוך רצון שלא ישמיעו את עמדתם המקצועית. התנהלות כזאת יוצרת סביבת עבודה עוינת, פוגעת במורל העובדים ועלולה לפגוע ביוקרתם המקצועית – שתמיד הייתה מעל לכל ויכוח פוליטי בין חברי הכנסת מהסיעות השונות. "אנחנו פונים אליך בקריאה ברורה לצאת בגיבוי לכלל עובדי הכנסת ובהם עובדי הלשכה המשפטית, ולחדד את כללי ההתנהגות הראויים כלפי עובדי הכנסת. "החודשים הקרובים, שבהם צפויים להתקיים דיונים רבים לאישור תקציב המדינה לשנת 2026, צפויים להיות חודשי עבודה אינטנסיביים לעובדים רבים, ובהם היועצת המשפטית לוועדת הכספים, עו"ד שלומית ארליך. כל מי שמכיר את עבודתה של שלומית לאורך שנותיה הרבות בכנסת מכיר את מסירותה ומחויבותה לתפקידה, הן בתקופת דיוני התקציב והן לאורך השנה כולה. התקופה האינטנסיבית, לצד המשך העיסוק בוועדות הכנסת בנושאים רבים השנויים במחלוקת בחברה הישראלית, עשויים לזמן, לצערנו, אירועים נוספים של התנהגות בלתי הולמת כלפי עובדי הכנסת. "אנו רואים בך, כמי שאמון על כבודה של הכנסת ועל שלומם של עובדיה, את הכתובת למניעת הישנות מקרים כאלו. לא נאפשר מצב שבו עובדי הכנסת יידרשו מחד גיסא לעבוד סביב השעון כדי לאפשר את המשך הפעילות הפרלמנטרית האינטנסיבית, ומאידך גיסא יקבלו יחס שאינו מכבד ואינו מוסיף לכבודה של הכנסת ועובדיה. בכבוד רב, ועד עובדי הכנסת". מדהים שאפילו ברגע כזה אין אחד מכם שמסוגל לעלות פה ולהגן על עובדי הכנסת. אחד. מזל שוועד עובדי הכנסת מגיב וכותב מכתב אמיתי, שאני לא יודעת אם קראתם אותו, אבל חבל שלא, כי אם הקשבתם, הבנתם. ולבוא ולהגיד לי – אני? על מה דיברתי? לא החלפתי – עם שלומית דיברתי אולי פעמיים-שלוש בחיי, ואני פה שנים. מה הבעיה לבוא ולהגיד שכך לא מתנהגים? אבל הכול אצלכם פוליטי. הכול. הפכתם ימין לשמאל. וזה לא שוביניזם? זה אמ-אימא של השוביניזם. לא מיזוגיניה? ברור שזאת מיזוגיניה. ועשר פעמים עליתי פה ואמרתי: תפסיקו לדבר עלינו, אנחנו לא השיח. ועוד אני, שמקבלת שוביניזם כל יום, אני לא השיח. עובדי הכנסת הם אנשים נאמנים, וכל יום מחדש אתם דורסים אותם, ואחד מכם או אחת מכם, שתבוא ותגיד שככה לא מתנהגים? אתם לא מסוגלים. פשוט לא מסוגלים. מזל שיש ועד עובדים למקום הזה, שאכפת לו בניגוד אליכם.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה. רם בן ברק; יואב סגלוביץ'; בועז טופורובסקי; מיכל שיר סגמן; יוראי להב הרצנו; ולדימיר בליאק – מוותר; רון כץ; מטי צרפתי הרכבי; טטיאנה מזרסקי; יסמין פרידמן; דבי ביטון; משה טור פז; סימון דוידסון; נאור שירי; שלי טל מירון; ירון לוי; עדי עזוז; בנימין גנץ; פנינה תמנו; חילי טרופר; מיכאל מרדכי ביטון. אורית פרקש הכהן.

אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אני.

היו"ר ניסים ואטורי:

זאת את?

אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אני אשמח לדבר.

היו"ר ניסים ואטורי:

אמרת "אני", אז אמרתי בסדר, למדתי את זה. עשיתי ארגון של השמות בהתחלה. כשהייתי חדש, הייתי מתבלבל, לפני שלוש שנים בערך.

אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אני פשוט קצת עייפה.

היו"ר ניסים ואטורי:

הכול בסדר. רק דברי יפה עכשיו.

אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אני אגיד בנימוס דברים נוקבים. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בעוד שלושה ימים, ב-1 בינואר 2026, מדינת ישראל תיכנס לשנה חדשה ללא תקציב מדינה. במקום זה ישראל תיכנס בפעם השנייה לתקציב המשכי, כמו שהיה בשנת 2025. כלומר, אדוני היושב-ראש, אנחנו נתחיל שנה חדשה ולמדינת ישראל אין תקציב, אין לה את המסמך הכי חשוב בכל ממשלה, מסמך מדיניות שלוקח את כספי המיסים שלנו ומסמן לנו, האזרחים, את סדרי העדיפויות של הממשלה הזאת, בחינוך, ביוקר מחיה, בדיור, למשרתים, לזוגות צעירים. אין תשתית. לא יהיו תוכניות מסודרות שאומרות מה התחזיות של ההכנסות הצפויות, מה ההוצאות הצפויות, לראות כיצד אנחנו הופכים את משבר המלחמה והעלויות האסטרונומיות של הביטחון להזדמנות. אין ספר תקציב שהוגש לכנסת, וזה אומר, אדוני היושב-ראש, שהחל מעוד שלושה ימים, הממשלה וכל משרדי הממשלה במדינת ישראל עומדים להתקשות מאוד בתפקוד שלהם, ולנו זה לא טוב. ולמה יש זמן? לפוליטיקה. במה מתעסקים פה? ולמה כל זה קורה? כי שר האוצר שלנו בוחר שלא להגיש שוב תקציב בזמן, כדי לא להתמודד עם שאלות כמו חוק הגיוס וחוק ועדת חקירה ממלכתית, מהחשש שמא לא יהיה רוב לתקציב. אז ב-17 בדצמבר, אדוני היושב-ראש וחבריי, שיגר החשב הכללי מכתב חריף לשר שלנו, שבו הוא מסביר מדוע תקציב המשכי מסוכן במיוחד ושלילי בשנה הזו. מדוע? כי בשנה הזו הפער בין התקציב הקיים לבין התקציב ההמשכי נעמד בסכום עתק של 55 מיליארד שקלים. כותב החשב, ואני מצטטת: זהו היקף חסר תקדים ביחס לכל שנה קודמת שבה פעלנו במסגרת תקציב המשכי. מה אומר החשב הכללי לשר האוצר שלו? אנחנו צפויים להיות בשיתוק של משרדי הממשלה, בפגיעה של השירותים לאזרחים, בפגיעה של הפעילות. במה? לא נוכל להעביר תשלומים לכל הספקים, יעוכבו תשלומים לרשויות המקומיות, לבינוי כיתות. שם ספציפית יהיו חסרים 35 מיליארד שקלים. ניפגע בשירותים, בתרבות, בספורט, בנוער, ועוד ועוד. בעצם הוא אומר: אם לא יאושר התקציב, הממשלה לא תוכל לפעול בהיקף הקיים, וכולנו נשלם את המחיר הזה. ואני רוצה לומר, אדוני היושב-ראש: הדבר הזה הוא לא כשל טכני. זה לא באמת דבר שאי- אפשר לעשות. זה באמת כשל מהותי של היעדר מנהיגות סדרתי של שר האוצר שלנו. איפה שר האוצר? הוא עסוק בפוליטיקה ובשמירה על הכיסא שלו, לא על כספי המיסים שלנו. הוא לא מכין תקציב, הוא לא מגיש תקציב לכנסת, הוא לא מטפל ביוקר המחיה, ובשבילו ועדת הכספים הפכה למכבסת כספים, בלי פיקוח אמיתי, במיליארדי שקלים. בזה הוא עובד. הרי רק בשבוע האחרון העברנו בוועדת הכספים, כמובן בהתנגדות שלנו, חברי האופוזיציה, תוספת – תקשיבו טוב – של עוד כמעט 350 מיליון שקלים למשרד של השרה סטרוק, ועוד כמיליארד שקלים לחינוך חרדי ולמוסדות תורניים. לא בהכרח כי זה מה שצריך – כי זה מה שצריכה הקואליציה. ועדת הכספים הפכה בעצם לקופה הקטנה של סמוטריץ' והממשלה הזו לשימור הקואליציה. ואתמול, כידוע, בוועדת הכספים התרחש מחטף נוסף. באמת אירוע שלא היה צריך להתרחש. במהלך העברה תקציבית של כמה מאות מיליוני שקלים, מתוכנית שעליה אחראית השרה מאי גולן, היא העבירה את הסכום הזה לשר המשטרה, למשרדו, כאשר היא באמצע חקירה. הדבר הזה, תסכימו איתי, דורש חקירה. בוא נגיד, דורש ביאור, דורש שאלות. ואכן, כחברת ועדה שאלתי: איך ייתכן שאין חוות דעת בנוגע להעברות האלה? בתשובה לשאלה שלי, ורק בזכותה, הגישו חוות דעת שחשפה קשיים. קשיים שמדובר במאות מיליונים שעוברים בלי שיודעים אילו תוכניות תיפגענה במשרד לשוויון חברתי, ואיך אין תוכניות כפולות במשרד הבט"פ. והדבר הזה הפך לאיזשהו פשע שבגינו הוצאתי מהוועדה. הורחקתי ליום שלם, בצורה כמובן לא חוקית. כל חבריי לאופוזיציה יצאו איתי במחאה, והיושב-ראש פשוט ניצל את זה להעביר במחטף עוד ועוד מכספי המיסים שלנו בלי דיון. וכשקיבל הערה מהיועצת המשפטית לוועדה, התחיל לצעוק עליה באמת, באמת, בצורה לא ראויה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה.

אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

לכן, אני רוצה לסיים ולומר, אדוני היושב-ראש: למה הדבר הזה קורה בכנסת? למה אתם, שמדברים על משילות, לא מאפשרים לכנסת לעבוד בכבוד? למה לא מאפשרים לחברי הכנסת לעבוד בכבוד? למה אתם מעודדים רק חוסר מקצועיות ובריונות? למה לא מתקיים דיון ראוי? כי זה מה שמכבד את כולנו. ולמה לא מוגש תקציב שמגיע לכולנו, אזרחי מדינת ישראל? תודה רבה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה. למה גם כשנותנים חמש דקות לא מסיימים בזמן? אלון שוסטר – אינו נוכח. איתן גינזבורג; יעל רון בן משה; איימן עודה; אחמד טיבי; עאידה תומא סלימאן; עופר כסיף; סמיר בן סעיד. חברי הכנסת, נעבור להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית, התשפ"ו–2025, כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד סעיפים 1–28 – 13 נגד – אין נמנעים – 1 סעיפים 1–28 נתקבלו.

היו"ר ניסים ואטורי:

13 בעד, אחד נמנע, שניים נוכחים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה השנייה. נעבור להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית, התשפ"ו–2025. הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד החוק – 13 נגד – אין נמנעים – 1 חוק מס חברות מזערי בקבצה רב-לאומית, התשפ"ו–2025, נתקבל.

היו"ר ניסים ואטורי:

13 בעד, אחד נמנע, שניים נוכחים. אני קובע כי הצעת חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית, התשפ"ו–2025, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל.

היו"ר ניסים ואטורי:

חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק קידום תחרות בענפי המזון והפארם (תיקון מס' 9), התשפ"ה–2025, של חברי הכנסת ינון אזולאי ומשה פסל, בקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את חבר הכנסת משה פסל, בשם יושב-ראש ועדת הכלכלה, להציג את הצעת החוק.

משה פסל (בשם ועדת הכלכלה):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק קידום תחרות בענפי המזון והפארם (תיקון מס' 9), התשפ"ה, לקריאה שנייה ושלישית. הצעת החוק, שהיא הצעת חוק פרטית שיזמו חברי הכנסת ינון אזולאי ומשה פסל, נועדה לתקן את חוק קידום התחרות בענפי המזון והפארם, התשע"ד–2014, במטרה לתת מענה לקשיים שצפו לאחר תחילתו של התיקון הקודם לחוק שהחיל את הוראות החוק על ענף הפארם, כפי שאפרט בהמשך דבריי. חוק קידום התחרות בענפי המזון והפארם קובע הוראות לעניין התנהגויות שעלולות לפגוע בתחרות ולהביא לעליית מחירים לגבי כל אחד משלושת יחסי הכוחות העיקריים בתחום שיווק מוצרי מזון ופארם: קמעונאי-ספק, קמעונאי-קמעונאי וקמעונאי-צרכן. פרק ב' לחוק, שעניינו הסדרת פעילות ספקים וקמעונאים, קובע, בין השאר, חובות מוגברות שיחולו על קמעונאים גדולים ועל ספקים גדולים המוגדרים בחוק על פי היקף המכירות שלהם, ובו שני חלקים: החלק הראשון איסורים והגבלות החלים לעניין יחס קמעונאי-ספק, ובהם איסור על ספקים גדולים להתערב בסידור מצרכים בחנויות של קמעונאים גדולים ואיסורים לעניין תמחור ומתן הנחות. החלק השני, הסדרת התחרות הגיאוגרפית בין קמעונאים גדולים, ובעיקר קביעת החובה החלה על קמעונאי גדול לפנות לממונה על התחרות, אם הוא מעוניין לפתוח חנות חדשה באותו אזור שהוא כבר פועל בו, בהתקיים תנאים מסוימים כמפורט בחוק. פרק ג' לחוק, שעניינו שקיפות מחירים, מחייב קמעונאים גדולים לפרסם לציבור ברשת האינטרנט את מחיריהם של המצרכים הנמכרים בחנויותיהם. לפני כעשור תוקן פרק ג' לחוק כך שהחובות הקבועות בו ביחס לקמעונאים גדולים הוחלו הן על קמעונאים שעיקר המכירות בחנויותיהם מקורו במוצרי מזון טריים כגון פירות וירקות, חלב ומוצריו, והן על קמעונאים שנתח ניכר מהמכירות בחנויותיהם מקורו במוצרי ניקיון, היגיינה ותמרוקים. בתיקון מס' 8 לחוק, שאושר לפני כשנה, הוחלו על ענף הפארם, בשינויים מסוימים, האיסורים וההגבלות שנקבעו בפרק ב' ביחס לקמעונאים ולספקים בענף המזון. במסגרת אותו תיקון נקבעה הגדרה ל"קמעונאי פארם גדול", שעליו יחולו בשינויים האיסורים וההגבלות שנקבעו בפרק ב' ביחס לקמעונאי גדול. על פי ההגדרה האמורה, קמעונאי פארם גדול הוא קמעונאי פארם שמחזור המכירות בחנויות הפארם שלו עולה על סכום העומד היום על כ-286 מיליון שקלים חדשים, שהוא אותו הסכום הקבוע בהגדרה "קמעונאי גדול", המתייחסת לקמעונאי בענף המזון. בשל השונות הגדולה בין נתחי השוק של השחקנים השונים בענף הפארם, התברר לאחר כניסתו לתוקף של תיקון מס' 8 כי החלת החובות המוגברות לפי התיקון האמור מקשה על קמעונאי פארם המוגדרים כקמעונאי פארם גדול, כאמור באותו תיקון שנתח השוק שלהם בענף הפארם קטן יחסית לעומת השחקנים הגדולים בענף זה, להמשיך לפעול באותו ענף. לפיכך, חברים יקרים, מוצע לתקן את הגדרת "קמעונאי גדול" ביחס לענף הפארם, כך שמחזורי המכירות שמעבר להם קמעונאי פארם ייחשב כקמעונאי פארם גדול, יהיו גדולים משמעותית ממחזורי המכירות הקבועים ביחס לקמעונאי מזון, ויעמדו על סכום של 450 מיליון שקלים חדשים. כמו כן, מוצע לקבוע תנאי נוסף להגדרה של "קמעונאי פארם גדול", והוא החזקה של 12 סניפים לעומת שלושה בהגדרת "קמעונאי גדול" ביחס לענף המזון. כך שבפועל החובות הקבועות בחוק יחולו רק על שחקנים שיש להם מוקדי מכירה בכמה ערים. בקיצור, זה הדברים של הייעוץ המשפטי. אבל בגדול, זו הצעת חוק באמת חשובה, חברת הכנסת מירב בן ארי, והיא מאפשרת לשחקנים קטנים בענף הפארם לפתוח עוד סניפים בלי לפנות לרשות התחרות ולבקש אישור לפתוח, שזה בעצם מהלך שמנוגד לתחרות. במהלך הזה, אני רוצה להגיד לך, חבר הכנסת ינון אזולאי, אתה יודע, עזוב עכשיו ציניות, אני באמת לומד ממך הרבה. אני חושב שאתה איש ציבור, נציג ציבור, אמיתי. וכחבר כנסת צעיר, אחד הצעירים במשכן, כיף לי ללמוד ממך.

מירב בן ארי (יש עתיד):

ממי?

משה פסל (בשם ועדת הכלכלה):

מחבר הכנסת ינון אזולאי. הוא עזר לי בתיקון הזה על מנת שייכנסו שחקני פארם זולים יותר וקטנים, שלא יוטלו עליהם ההגבלות שמוטלות על שחקני פארם גדולים. אז התיקון הזה יעודד את התחרות, ויאפשר לקנות פארם יותר בזול. ולכן, חברי הכנסת, אני קורא לכם כמובן לתמוך בהצעה. תודה רבה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. להצעת החוק הוגשו מספר הסתייגויות, של קבוצת כחול לבן-המחנה הממלכתי; קבוצת יש עתיד - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

יש עתיד מושכים את ההסתייגויות.

היו"ר ניסים ואטורי:

יש עתיד מושכים את ההסתייגויות. חברי הכנסת של כחול לבן אינם נמצאים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

- - - פה.

היו"ר ניסים ואטורי:

היא נמצאת. רגע, היא הופיעה פתאום – גם מושכים. אז המחנה הממלכתי ויש עתיד מושכים, ולכן כל ההסתייגויות מוסרות. יש בקשות רשות דיבור. אקריא את השמות, מי שרוצה – יגיד לי: חברת הכנסת מרב מיכאלי, נעמה לזימי, גלעד קריב, אפרת רייטן מרום, איימן עודה, אחמד טיבי, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף וסעיד בן סעיד – כולם אינם נוכחים במליאה. לכן נעבור להצבעה. אתה רוצה לדבר? לא. אתה רוצה לדבר?

אופיר כץ (הליכוד):

רק אחרי ההצבעה.

היו"ר ניסים ואטורי:

ברכות. אחרי ההצבעה, בברכות. חברי הכנסת, נעבור להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק קידום התחרות בענפי המזון והפארם (תיקון מס' 9), התשפ"ה–2025. הצבעה. הצבעה מס' 8 בעד סעיפים 1–3 – 9 נגד – אין נמנעים – 1 סעיפים 1–3 נתקבלו.

היו"ר ניסים ואטורי:

מחשוב, לבדוק את העמדה של חבר הכנסת אביחי בוארון. תשעה בעד, אין מתנגדים, נמנע אחד, נוכח – שניים. אני מאמין שחבר הכנסת בוארון מצביע בעד. לרשום בפרוטוקול. זה בכל מקרה עבר, לא? לפרוטוקול – יירשם. כמו שאמרתי, תשעה בעד, נמנע אחד, שני נוכחים. לכן זה עבר בקריאה השנייה. נעבור להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק קידום התחרות בענפי המזון והפארם (תיקון מס' 9), התשפ"ה–2025. הצבעה. הצבעה מס' 9 בעד החוק – 11 נגד – אין נמנעים – 1 חוק קידום התחרות בענפי המזון והפארם (תיקון מס' 9), התשפ"ה–2025, נתקבל.

היו"ר ניסים ואטורי:

11 בעד, אין מתנגדים, נמנע אחד, שני נוכחים. אני קובע כי הצעת חוק קידום התחרות בענפי המזון והפארם (תיקון מס' 9), התשפ"ה–2025, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. בקריאה השנייה ההצבעה של חבר הכנסת אביחי בוארון תיכנס לספירה, ולכן יהיו עשרה בעד – כי הייתה תקלה במחשב. חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – סליחה, כבוד הרב ינון אזולאי, חבר הכנסת, רוצה להודות. בטח רוצה להודות לי על זה שהקראתי את החוק.

ינון אזולאי (ש"ס):

תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, כבוד השרה, קודם כול, תודה רבה לאלה שתמכו בחוק. אני חושב שהחוק הזה – זה חוק שני השנה, במהלך השנה, שאנחנו מביאים למלחמה ביוקר המחיה, בפארם. מי שחושב שאי-אפשר להילחם בטייקונים, בגדולים, אז הינה, זאת עוד הוכחה שאנחנו נלחמים ברשתות הפארם הגדולות. אפשר לעשות את זה למען אזרחי ישראל. משה פסל חברי, מגיש הצעת החוק – הגשנו אותה יחד – תודה רבה לך על הכול, על שיתוף פעולה פורה. כמובן, תודה רבה לחבר הכנסת דוד ביטן, יושב-ראש הוועדה, שכשהוא רוצה לקדם משהו הוא מקדם אותו בכל הכוח. ייאמר לזכותו. תודה רבה כמובן לאופיר כץ, שכחנו להזכיר אותו היום. תודה, אופיר. הזמן שחיכינו, כל כך הרבה, עד שהסכמת להביא לנו אותו, וכל פעם דחית אותנו עוד פעם – אבל באמת, תודה רבה לך, כי אם גם היום היית רוצה לדחות ודוחה, גם היום היית עושה את זה. אני באמת מודה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

השתתפתי בשני דיונים, אתה יכול להודות.

ינון אזולאי (ש"ס):

הינה, הינה, ולדימיר, אני מגיע אליך. תשמע, היחידי מהאופוזיציה שנשאר, אני רוצה להגיד לך תודה רבה. זה לא פשוט, ואתה איתנו בכל מצב. אני רוצה להודות ליועץ המשפטי איתי עצמון על קידום – לא רק פה, גם החוק הקודם – ועל תבונה נכונה. ואני רוצה גם להגיד מילה טובה לכלל עובדי הכנסת. אני אומר לכם, אני אוהב את עובדי הכנסת. אני אומר את זה מעל כל במה. אני מגבה את עובדי הכנסת, ולא בכללם אלא בראשם – את הייעוץ המשפטי של הכנסת. יש לי לפעמים חילוקי דעות, ואפילו חילוקי דעות לא קלים איתם, אבל אני מגבה אותם, וגם אם אני חלוק עליהם, אני יודע לעשות את זה ואני משתדל לעשות את זה בדרכי נועם. ולכן אני אומר לכל עובדי הכנסת, החיוך שלכם חשוב לנו, הוא נותן לנו כוחות, הוא נותן לנו חשק ליום העבודה. וגם – לייעוץ המשפטי של הכנסת, של ועדת הכספים ושל כל הוועדות, אני בעיקר בוועדת הכספים ובוועדת החוץ והביטחון, תמשיכו, תגידו את הדעה שלכם בקול רם. גם אם זה ביקורת עליי כינון אזולאי, כחבר הכנסת – מקבל את הביקורת, גם אם אני לא מסכים עם הביקורת, אבל – מקבל, מבין את עמדתכם, ומותר לחלוק, ואתם עושים את זה, וכך צריך להיות. כך צריכה להיראות כנסת, כך צריכה להיראות מדינה שמכבדת את ערכיה. ועל כן, אני מבקש באמת מכולנו, מכל בני הבית הזה, בואו נוריד קצת את הלהבות, בואו לא נשמח בנפול חברינו, אלא נבוא וננסה לתקן, ובראש ובראשונה אתקן את עצמי כחבר כנסת. כי אם אנחנו נחשוב על יום המחר, שבסופו של דבר אנחנו ממשיכים עם אותם אנשים, אני חושב שהגישה שלנו תהיה גישה אחרת, גישה מכבדת, גישה גם מקבלת וגישה מכילה, וזה מה שאנחנו צריכים בכנסת. תודה רבה לכל עובדי הכנסת. באמת תודה רבה לכם, על עבודתכם הנאמנה. הייעוץ המשפטי – כמובן גם לך אייל, שאתה נמצא פה, ולא פעם אתה ככה חוטף, תודה רבה לך, ותיקח את זה. אני חושב שכולנו צריכים גם לבקש סליחה מכל הייעוץ המשפטי, מכל העובדים שחלילה אנחנו פוגעים בהם, וגם להוקיר – על עבודתכם הנאמנה. תודה רבה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה.

היו"ר ניסים ואטורי:

חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום. רגע, אופיר, אתה אישרת לי את ההעברה של זה מהכספים? נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הודעות מטעם יושב-ראש ועדת הכנסת. אני מזמין את חבר הכנסת אופיר כץ, יושב-ראש ועדת הכנסת, למסור את ההודעות מטעם הוועדה.

אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת):

תודה, אדוני היושב-ראש. גברתי השרה, חברי הכנסת, יש לי כמה הודעות, אני אתחיל עם אלה שלא מצריכות הצבעה, ואחרי זה אני אעבור להצבעות. אני ארד ואעלה. אבקש להודיע על חילופי אישים בוועדת הכנסת: מטעם סיעת יש עתיד – במקום חבר הכנסת בועז טופורובסקי יכהן חבר הכנסת רון כץ.

אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת):

אדוני היושב-ראש, ועדת הכנסת החליטה בישיבתה היום כי ועדת החינוך, התרבות והספורט תדון בחוק זכויות הסטודנט (תיקון – התאמות בהשכלה גבוהה לסטודנטים עקב מחלה קשה), התשפ"ה–2025, פ/5966/25, של חבר הכנסת יוסף טייב וקבוצת חברי כנסת. ועכשיו, זה כן מצריך הצבעה: ועדת הכנסת החליטה בישיבתה היום על העברת ההצעות הבאות מוועדה לוועדה, כמפורט להלן. ביום כ' בכסלו התשפ"ו, 20 בדצמבר 2025, החליטה ועדת הכנסת להעביר לדיון בוועדה המיוחדת לזכויות הילד את ההצעה הרגילה לסדר-היום בנושא: שני מקרים נוספים של מאבק בתלמידי תיכון שחפצים להניח תפילין, של חבר הכנסת יוסף טייב. ועדת הכנסת החליטה להמליץ לכנסת להעביר את ההצעה האמורה לדיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט. אבקש את אישורה של הכנסת להמלצה זו. אז הצבעה, ואני אחזור.

היו"ר ניסים ואטורי:

רגע, אמרת את כל ההכרזות?

אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת):

לא, יש שלוש כאלה.

היו"ר ניסים ואטורי:

רק הראשונה. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעות. תפוס את מקומך, חבר הכנסת ינון אזולאי. תחילה נצביע על העברת הצעה רגילה לסדר-היום בנושא: שני מקרים נוספים של מאבק בתלמידי תיכון שחפצים להניח תפילין, של חבר הכנסת יוסף טייב, מהוועדה המיוחדת לזכויות הילד לוועדת החינוך, התרבות והספורט. הצבעה. הצבעה מס' 10 בעד הצעת ועדת הכנסת – 4 נגד – אין נמנעים – 1 ההצעה להעביר את ההצעה הרגילה לסדר-היום בנושא: שני מקרים נוספים של מאבק בתלמידי תיכון שחפצים להניח תפילין, לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה.

היו"ר ניסים ואטורי:

בעד – ארבעה, אין מתנגדים, נמנע אחד. אני קובע כי החלטת ועדת הכנסת אושרה. בבקשה, ההצעה הבאה. אתה יכול להקריא את הכול, לדעתי.

אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת):

לא, אני צריך – אפשר להקריא? לא, אי-אפשר. צריך הצבעה. ביום י"ג בכסלו התשפ"ו, 3 בדצמבר 2025, החליטה הכנסת להעביר לדיון בוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים את ההצעה הדחופה לסדר-היום בנושא: היעדר פסיכולוגים חינוכיים בבתי הספר בנגב, של חברי הכנסת מיכאל מרדכי ביטון, מאיר כהן ונעמה לזימי. ועדת הכנסת החליטה להמליץ לכנסת להעביר את ההצעה האמורה לדיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט. אבקש את אישורה של הכנסת להמלצה זו.

היו"ר ניסים ואטורי:

הוא יכול להמשיך להקריא את ההצעות ואחרי זה נצביע.

אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת):

תצביע, אחכה פה.

היו"ר ניסים ואטורי:

טוב. אבל אין לנו רוב. אנחנו מיעוט. הצבעה מס' 11 בעד הצעת ועדת הכנסת – 4 נגד – אין נמנעים – 1 הצעת ועדת הכנסת להעביר את ההצעה הדחופה לסדר-היום בנושא: היעדר פסיכולוגים חינוכיים בבתי ספר בנגב לוועדת החינוך והספורט נתקבלה.

היו"ר ניסים ואטורי:

ארבעה בעד, אחד נמנע. אני קובע כי החלטת ועדת הכנסת אושרה.

היו"ר ניסים ואטורי:

בבקשה, אדוני.

אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת):

ביום י"ד בחשוון התשפ"ו, 5 בנובמבר 2025, החליטה הכנסת להעביר לדיון בוועדת הכנסת את ההצעה הדחופה לסדר-היום בנושא התפרצות מחלות קטלניות בישראל והירידה בשיעורי ההתחסנות של חברי הכנסת רון כץ ויצחק קרויזר. ועדת הכנסת החליטה להמליץ לכנסת להעביר את ההצעה האמורה לדיון בוועדת הבריאות. אבקש את אישורה של הכנסת להמלצה זו. הצבעה מס' 12 בעד הצעת ועדת הכנסת – 3 נגד – אין נמנעים – 1 הצעת ועדת הכנסת להעביר את הדיון בהצעה הדחופה לסדר-היום בנושא: התפרצות מחלות קטלניות בישראל והירידה בשיעורי ההתחסנות לוועדת הבריאות נתקבלה.

היו"ר ניסים ואטורי:

שלושה בעד, אין מתנגדים, נמנע אחד. אני קובע כי החלטת ועדת הכנסת אושרה. חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום שלישי י' בטבת התשפ"ו, 30 בדצמבר 2025, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה.