ישיבת מליאה בתאריך 14/01/2026 בשעה 11:00

היו"ר אמיר אוחנה:

חברות וחברי הכנסת, שלום. שלום גם לשר. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום רביעי כ"ה בטבת התשפ"ו, 14 בינואר 2026. הנושא הראשון שעל סדר-היום הוא שאילות דחופות ורגילות לשר התפוצות והמאבק באנטישמיות – נמצא איתנו? השר שיקלי נמצא? כן. הינה השר שיקלי. שלום לך, כבוד השר. אני מזמין אותך אל הדוכן. אם אתה צריך לקחת את הניירות, בבקשה. בינתיים אציין כי גם השבוע הצמדנו לשאילתה הדחופה לשר שתי שאילתות רגילות. ואני רק אסב את תשומת ליבך, השר, שגם אחרי מתן התשובות על השאילתות הרגילות יש עדיין שמונה שאילתות שלא קיבלו מענה. אנא, הורה לגורמים המתאימים להשיב, ונוכל לנקות שולחן, מה שנקרא. השאילתה הראשונה היא שאילתה דחופה של חבר הכנסת עופר כסיף בנושא: ביטול רישיונות פעילות של 37 עמותות הומניטריות בין-לאומיות. בבקשה, חבר הכנסת כסיף.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש, השר, משרדך ביטל רישיונות פעילות של 37 עמותות הומניטריות בין-לאומיות שעובדות בעזה ובגדה המערבית, בטענה שהן מספקות כ-1% בלבד מהיקף הסיוע. אולם לפי נתוני האו"ם, העמותות מספקות אחוזים ניכרים מאספקת התרופות וציוד המחסה החיוני. רצוני לשאול: לאור נתוני האמת, האם תאפשר המשך פעילות העמותות?

היו"ר אמיר אוחנה:

בבקשה, השר.

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הסוגיה בכלל לא נוגעת לכמה אחוזים מסך הסיוע מספקות העמותות; הסוגיה נוגעת למה טיב העמותות, ואם ישנה זיקה בין אותן עמותות לבין ארגוני טרור. אנחנו מצאנו שבהרבה מאוד מקרים - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

מה, לא שומעים? סליחה, סליחה, אפשר שקט? יניב. יניב, שקט, תודה.

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

אוקיי, אני חוזר על התשובה ואומר: אין לזה שום קשר לנושא של אחוזים, כמה אחוז העמותות נותנות מהיקף הסיוע. הדבר היחידי שאנחנו בודקים הוא אם ישנו קשר בין עמותה x לבין חמאס או ארגוני טרור אחרים. לצערנו, אנחנו ראינו דפוס חוזר שבו פעילות העמותות היא בעצם מסווה לפעילות טרור, כאשר בחלק מהמקרים יש לנו אפילו פעילים בזרוע הצבאית של חמאס שבשעות הפנאי הם גם פעילים בעמותות אחרות, ולכן הרישיונות האלה נפסלים. המדינה מפעילה רגולציה מחייבת על הפעילות של ארגונים ההומניטריים הבין-לאומיים הפועלים גם ברצועת עזה וגם ביהודה ושומרון, זאת בהתאם להחלטת ממשלה 2542 ולנוהל שנקבע מכוחה, ובמסגרת זו רק ארגונים שעומדים במלוא הדרישות של הרישום – שקיפות ובקרה – מוכרים כארגוני סיוע הומניטריים המורשים לפעול. כמו שאמרתי, הטענות בדבר אחוזים ניכרים נשענות על פרסומים של גופי האו"ם, לא משקפות נתונים עובדתיים, וזה גם לא מה שנבדק. עוד מה שאנחנו מצאנו גם, שלפי נתוני מתפ"ש – מתאם פעולות הממשלה ביהודה שומרון וברצועת עזה, הגוף הממשלתי האחראי בפועל על תיאום, פיקוח ואישור הכנסת ציור הומניטרי – סך המשאיות שנכנסו באותה תקופה הוא 25,246 משאיות, ומתוך כך אותם 37 ארגונים שסורבו הכניסו כולם יחד 310 משאיות. לזאת הכוונה באותו נתון, 1.2%. זה רגע בנקודה הזאת. הארגונים שבקשתם סורבה או שרישיונם פקע אחראים להיקף מצומצם בלבד מהסיוע הכולל, בעוד שהסיוע ממשיך להיות מועבר בערוצים מאושרים ובהיקפים גדולים מאוד באמצעות תוכניות בין-לאומיות מאושרות, מדינות תורמות וארגונים שפועלים בהתאם לדין הישראלי ולדרישות רגולציה. הפסקת הפעילות של ארגונים שלא עמדו בתנאים לא פגעה ולא תפגע ביכולת להעביר סיוע לאוכלוסייה אזרחית. במהלך התקופה של ינואר עד פברואר 2025 ניתנה אפשרות להכניס סחורה לכל ארגון המעוניין בכך בשל הפסקת האש. החלטות המדינה בעניין זה נשענות בראש ובראשונה על שיקולי ביטחון מובהקים. ניסיון העבר מלמד כי תשתיות הומניטריות נוצלו לא אחת בידי ארגוני טרור, וכי היעדר שקיפות, סירוב למסירת מידע או עמידה בתנאי רישום יוצרים סיכון ממשי לביטחון המדינה ואזרחיה. אני מתעכב פה על "סירוב למסירת מידע". הרבה מהעמותות שנפסלו, פנינו אליהן בבקשה להבין מי בעצם האנשים שפועלים ברצועה כדי לעשות את הבדיקה על אותם אנשים – האם קשורים לחמאס, לא קשורים לחמאס. ברגע שארגון בא ואומר: אני מסרב לתת את השמות, אז הוא גם נפסל, למרות שיכול להיות שהוא בסדר, אבל ברגע שלא מאפשרים לנו להבין מי האנשים, מה האנשים, אז אנחנו לא יכולים להתקדם. לכן, לא תתאפשר המשך פעילות של ארגונים שלא עמדו בדרישות רגולטוריות, סירבו להשלים הליך רישום, וכמובן ארגונים שבעצם נמצא קשר בינם לבין ארגוני טרור. מדינת ישראל תמשיך לפעול בנחישות לשמור על איזון ברור בין מתן מענה הומניטרי לאוכלוסייה אזרחית לבין חובתה העליונה להגן על ביטחונה, ריבונותה, ולא תאפשר פגיעה באינטרסים ביטחוניים תחת כסות הומניטרית. עד כאן.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. שאלת המשך, אם יש, בבקשה.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

בין 37 הארגונים, יש את הארגון Oxfam הידוע, למשל, ויש עוד הרבה אחרים, שלהגיד עליהם שהם משתפי פעולה או איכשהו קרובים לחמאס או לארגוני טרור וכן הלאה, זה לא שונה במאום מההאשמות המופרכות של המשטר האיראני היום כנגד ארגונים שכביכול תומכים במתקוממים, שאני מחזק אותם. אבל מעבר לכך, אני רוצה גם לומר ולשאול בהקשר הזה – ארגון גישה הוציא דוח מאוד מפורט בנושא, ואני מצטט מתוך הדוח: קיים מנגנון רישום בלתי ישים, ובו דרישות בלתי מידתיות. זה הוביל את ישראל לשלילת רישיונות הפעילות של הארגונים יחד עם הגבלות דרקוניות על חופש תנועה, גישה לסיוע הומניטרי וציוד בסיסי וכן הלאה וכן הלאה – אין לי את הזמן להאריך, אבל אפשר למצוא את זה. זה מוביל לנזק עצום. בעיקר בימים האלה ממש אנחנו רואים בעזה – אנחנו רואים קטסטרופה לאור הסופה, לאור מזג האוויר, ואתם מונעים בעצם עזרה לנזקקים ביותר, ואתם גם כאן למעשה פועלים בניגוד מובהק לדין ההומניטרי הבין-לאומי ולהחלטות גם של ארגונים בין-לאומיים. והמוות, הנזק, כמו עד כה, יהיו על ראשכם.

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

אוקיי, זה די מדהים, הרגישות שלך לאוכלוסייה בעזה, והלוואי שאזרחי ישראל היו זוכים לאותה רגישות ויחס ודאגה, מר כסיף.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

אני מציע לך להכיר את הרקורד שלי לפני שאתה מקשקש.

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

אז אני בא ואומר, אני יודע, אומרים "עניי עירך קודמים" – אנחנו חושבים שיש נסיבות מסוימות שבהם אזרחי עזה הגיעו למצב שאליו הם הגיעו.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

אה, אז אתה מודה שאתם מתנכלים להם.

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

לא, לא, ממש לא. ממש לא. אני רק בא ואומר, אני רואה את הדאגה שלך ואת זה, ואני לא ראיתי את אותה דאגה ביחס לאזרחי ישראל. עכשיו אני בא וחוזר ואומר, ביחס למה שאמרת על ארגון גישה: אין שום דרישות דרקוניות. הדרישות הן דרישות טכניות שוות לכל ארגון וארגון – לתת שקיפות, לתת דיווח מי האנשים. יש ארגונים שבאים ואומרים: אנחנו לא מוכנים לשתף פעולה ואנחנו לא מוכנים למסור את השמות. וכשלא מוכנים למסור את השמות ולא מאפשרים לעשות בדיקה, אז אין אישור. הרבה מאוד ארגונים אחרים כן זוכים לאישור. בקיצור ולעניין, אין כאן שום מדיניות שנועדה חס וחלילה לפגוע בהעברת סיוע לאוכלוסייה אזרחית. ממש לא. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. אני מזמין את השר להישאר גם לשאילתה הרגילה הבאה ומנצל את ההזדמנות גם לברך את תלמידות ותלמידי כיתות ט' מבית הספר תיכון רמון, פתח תקווה. שלום, ברוכים הבאים וברוכות הבאות לכנסת. שלום לכם. השאילתה הבאה היא שאילתה רגילה של חברת הכנסת שלי טל מירון בנושא: מלחמה בפשעי השנאה והאנטישמיות הקשה כנגד הקהילה היהודית באוסטרליה. חברת הכנסת שלי טל מירון, בבקשה.

שלי טל מירון (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב בראש. אדוני השר, השאילתה מ-22 בינואר 2025: לאחרונה אנו עדים למקרים נשנים של פשעי שנאה, חלקם הארי אלימים, המונעים כנגד הקהילה היהודית באוסטרליה. לפי נתוני המועצה המנהלת של יהדות אוסטרליה, מתחילת מלחמת חרבות ברזל ועד ספטמבר אשתקד נרשמו כ-2,062 מקרים כאלו – עלייה מחרידה של כ-316% מהתקופה המקבילה. רצוני לשאול: מתוקף אחריותך, כיצד משרדך פועל לסייע לקהילה היהודית במדינה?

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

בשמחה. כמו שאת מציינת, חברת הכנסת טל מירון, אנחנו אכן עדים למקרים רבים מאוד של פשעי שנאה באוסטרליה בשנתיים האחרונות, ביתר שאת מאז אירועי 7 באוקטובר ובחסות ממשלת אלבניזי, שלא מפספסת הזדמנות לפספס הזדמנות; היא גם הכירה במדינה פלסטינית בתוך המלחמה כשהשבויים שלנו, חטופים, נמצאים במנהרות חמאס, וגם, בעצם הרגעים האלה ממש, עוד סירבה להכיר בפיגוע ככזה שנובע מטרור אסלאמיסטי, מפנאטיות אסלאמיסטית, והולכת לכיוונים של gun control, שזו בקרת כלי נשק, או פשעי שנאה באופן כללי – כאילו אין איזה קשר להסתה ולשנאה שעברו אותו אב ובן ממוצא פקיסטני באותו דאר אל-אסלאם, המקום שבו הם למדו ובו קיבלו שטיפת מוח משמעותית. עכשיו, לפעילות המשרד. קודם כול בהקשר של אנטישמיות באופן כללי, המשרד עוקב אדוק אחרי כל תקרית. המשרד ייצר דוחות עם כל הנתונים. בעקבות הדוחות האלה הייתה פנייה של ראש הממשלה לראש ממשלת אוסטרליה עם אזהרה מפורשת שאסון עומד בפתח – אסון עומד בפתח – אזהרה שלא נעשה איתה דבר וחצי דבר. זה לפני הפיגוע הקשה בבונדיי ביץ'. אחרי הפיגוע, המשרד פעל באופן מיידי ליצור קשר עם הנהגת הקהילה היהודית, בתי ספר, הארגונים השונים, לתת סיוע, להקצות מומחים ולתמוך במגוון תחומים, כאשר השיא היה צוות של 12 מומחים במסגרת מיזם משותף עם הסוכנות היהודית. המיזם הזה נקרא JReady – יש 12 מומחים לטיפול בטראומה, עובדים סוציאליים ומומחי טראומה, שהגיעו כדי לתת ליווי לגורמי המקצוע בקהילה ולאפשר להם לתת סיוע מיידי לקהילה במקום. במקביל, נפתחו ומופעלים גם קווים חמים שנועדו לתת סיוע נפשי מיידי. אני באופן אישי גם הגעתי למקום, הגענו גם לבתי החולים, גם ללוויות. אגב, לא ראינו בלוויות האלה את נציגי הממשלה; הייתה הממשלה המקומית, South Wales, לא הממשלה הפדרלית; כן היו ראשי ממשלה לשעבר – טוני אבוט, סקוט מוריסון, שצריך לשבח אותם על ההתנהלות שלהם והליווי שלהם של הקהילה בימים הקשים האלה. זה בנושא הסיוע בהקשר של חוסן מנטלי. בהיבטי ביטחון – אנחנו פנינו לגורמי ממשל באוסטרליה והצענו להם לקחת חלק בפעילות שהמשרד מקיים באופן שוטף, של הכשרת כוחות שיטור בנושא מאבק בטרור, מאבק באנטישמיות. זו לא פעילות שהמצאנו עכשיו אלא פעילות שמתקיימת באופן שוטף. אנחנו אירחנו לאחרונה משלחת מצ'כיה, מארגנטינה, NYPD, זכינו לתגובה חיובית בהקשר הזה, ואנחנו צפויים להביא לכאן גורמי משטרה מאוסטרליה להכשרה. אני מזכיר שהפיגוע נמשך 12 דקות – ב-12 דקות 15 הרוגים, כ-40 פצועים, חלקם עדיין מאושפזים בבתי חולים, ונאחל מכאן רפואה שלמה לגפן ביטון, שנפצע מאוד קשה באירוע הזה ועדיין מאושפז. הנושא הזה של כוחות שיטור הוא דבר נוסף. כמו כן, יש גם שיתופי פעולה אקדמיים שנעשים בהקשר של מאבק באנטישמיות עם אוניברסיטת מלבורן ואוניברסיטאות נוספות. לכן יש ליווי צמוד של הקהילה, סיוע שוטף, הייתה פעילות קודמת, הייתה אזהרה מפורשת מממשלת ישראל וגם הייתה פעילות מיידית תוך כדי האירוע ואחרי האירוע, והפעילות עוד תימשך. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. אם יש שאלת המשך, בבקשה.

שלי טל מירון (יש עתיד):

תודה על התשובה. שני חלקים לשאלת ההמשך. החלק הראשון: אני מניחה שאתה חשוף – גם אם לא תרצה לחשוף פה חלק מהדברים, אבל אני מניחה שהאירוע הזה מתוחקר לעומק, הפיגוע הנוראי שקרה שם בבונדיי ביץ'. האם מבחינת השת"פ עם מדינת ישראל – כי ברור שלממשלת אוסטרליה יש אחריות לאבטח ולדאוג לשלומה של הקהילה היהודית, אבל מדינת ישראל הרי עושה את זה במקומות שונים בעולם ודואגת לכך שהקהילה היהודית תהיה מאובטחת – האם יש מעורבות שלנו בהיבט הזה? גם בהיבט בתי הכנסת – אני זוכרת שגם היו מקרי אנטישמיות כנגד בתי כנסת שם ועוד כל מיני תקריות מלבד הפיגוע המזעזע הזה – עד כמה אנחנו מעורבים? האם הגדלנו את התקציב ואת המשאבים בהתאם למצב החריף שיש שם? השאלה השנייה היא שאלה פרוצדורלית. אני הגשתי את השאילתה הזאת לפני למעלה משנה. אני מאוד מכבדת את הכנסת, ואני שואלת את עצמי: למה לקח מעל שנה להשיב?

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

על אוסטרליה?

שלי טל מירון (יש עתיד):

כן. לקח מעל שנה להשיב לי על שאילתה. אתה יודע, כשקרה הפיגוע הגדול הזה אמרתי לעצמי: לפני שנה הגשתי שאילתה על מה שקורה באוסטרליה. לא שהייתי מונעת את זה, אבל בסוף, לעבודה פרלמנטרית יש משמעות. אני עוסקת בדיפלומטיה ציבורית, זה חשוב.

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

חד וחלק, זאת תקלה. אני לא ראיתי את השאילתה הזאת לפני שנה. ברגע שאני מקבל שאילתה אני מגיע לפה ועונה על השאילתות. היה פה איזשהו קושי בתוך הצנרת, הייתה פה איזושהי תקלה. זה נוגע גם לכל מה שדיברת עליו כאן קודם. אני צריך לבדוק את התקלה הזאת גם אצלנו, איך זה קרה. אני לא ראיתי את השאילתה הזאת. את רואה שאני עונה בחפץ לב, ועונה בפירוט על כל מה שיש. להפך, אני מאוד שמח על ההזדמנות לשתף בפעילות של המשרד. מה ששאלת לגבי תקציבי ביטחון – אכן יש תקציבים, זה נקרא קרן הביטחון, זה שיתוף פעולה עם הסוכנות היהודית. במסגרת שיתוף הפעולה הזה יש גם מה שנוגע בעיקר למיגון של הקהילות, ממצלמות לדלתות ממוגנות, ובחלק מהמקרים מין דלת שכזאת – יש מקרה מאוד מאוד בולט בהאלה שבגרמניה, שבו בא מחבל עם שוטגאן ביום כיפור, ניסה לפרוץ פנימה לתוך בית הכנסת – הדלת הייתה משוריינת, הוא לא הצליח. אומנם נרצחו שני אזרחים גרמנים מחוץ לבית הכנסת, אבל הוא לא הצליח לבצע את הפיגוע, להיכנס לתוך מקום הומה אדם, וזה בזכות אותה קרן ביטחון ואותו מאמץ משותף שנעשה כאמור עם הסוכנות היהודית. אז אכן יש גם ליווי בהקשר הזה וגם בהקשרים אחרים. בבונדיי ביץ' יש גם ארגוני ביטחון של הקהילה, ויש שם הוראות מאוד מחמירות בנושא של נשיאת נשק. למשל, מותר לארגוני הביטחון המקומיים, כמו בית כנסת או מרכז קהילתי, לשאת נשק בתוך מתחם של הקהילה, אבל ברגע שהאירוע הוא בחוץ אין להם את האישור לשאת את הנשק, ואז הם יכולים להגיב רק במה שנקרא סוג של קרב מגע או משהו דומה, שכמובן לא עוזר. אירוע כזה, בבונדיי ביץ', הוא אירוע ענק של 1,000 משתתפים, שיש בו כוחות שיטור; היית מצפה גם לראות מהמשטרה תגובה אחרת לגמרי.

שלי טל מירון (יש עתיד):

אבל לפי התחקיר לא הייתה מספיק משטרה?

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

הם עוד לא קיימו חקירה, הם עוד לא פרסמו שום דוח. יש עובדות: 12 דקות ירו בשני שוטגאנים באנשים – את יודעת, שוטגאן זה נשק חצי אוטומטי, זה לוקח זמן לירות בשוטגאן. זה המון זמן, זה נצח במונחי פיגוע טרור – ולא הייתה תגובה אפקטיבית של המשטרה. אני בטוח שהדבר הזה יתוחקר שם, ואני מקווה גם שיתאימו את ההוראות גם לגבי ארגון הביטחון של הקהילה היהודית ויאפשרו להם מנעד רחב טיפה יותר, אבל יותר חשוב מזה בעיניי זה גם כוחות השיטור שלהם, שיפיקו את הלקחים לפעם הבאה.

שלי טל מירון (יש עתיד):

אגב, הם כן הכריזו על ועדת חקירה, הקימו ועדת חקירה.

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

הם דיברו על זה שהם מקימים ועדת חקירה, נכון. היה שם דיון ציבורי מאוד סוער בנושא הזה. וכן, אמרתי שהם עוד לא פרסמו את התוצאות, לכן אני יודע לומר לך.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. השאילתה הבאה היא בנושא דומה, רק קצת רחב יותר, שאילתה של חבר הכנסת נאור שירי, בנושא: אנטישמיות כלפי יהודים ברחבי העולם. אני רק מציע, לפני שנתחיל, חבר הכנסת שוסטר אמור להציג את הצעת החוק הראשונה, אבל אני לא רואה אותו באולם, אז כדאי לקרוא לחבר הכנסת שוסטר כדי שיציג את הצעת החוק שלו. בבקשה, חבר הכנסת שירי.

נאור שירי (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. בהמשך למה שאמרה חברתי חברת הכנסת שלי טל מירון, השאילתה הזו נשלחה לפני 421 ימים, אבל האמת שזה לא השיא, כי השיא שלך ושל משרדך הוא 917 ימים ללא מענה לשאילתה שהגשתי ביוני 2023. אבל תודה שעכשיו ניתנת לי ההזדמנות לענות לפחות לשאילתה אחת. על 917 הימים זה כבר בערך פרה-היסטוריה. בעקבות המלחמה בעזה חלה עלייה במקרי האנטישמיות בקמפוסים ברחבי העולם, במיוחד בארצות הברית. סטודנטים יהודים מדווחים על איומים, הטרדות ואף אלימות פיזית. רצוני לשאול: 1. מה התוכניות הקונקרטיות של המשרד לסיוע לסטודנטים יהודים הסובלים מאנטישמיות בקמפוסים בחו"ל? 2. כיצד פועל המשרד אל מול ממשלות זרות על מנת להבטיח את ביטחונם של סטודנטים יהודים בקמפוסים? תודה רבה.

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

התייחסתי קודם לנושא של תקלה שהייתה במעבר של השאילתות. הייתה כאן תקלה, יש שאילתות שהגיעו לשולחן שלי עכשיו. אני לא ראיתי אותן, זה לא שראיתי ובחרתי שלא לענות. אני מאוד שמח להשיב לשאילתות. אז אני חוזר על זה שהייתה כאן תקלה, ואני אבדוק אותה לעומק. לגבי השאלה, אני גם ארחיב מעבר למענה של הצוותים המקצועיים. קודם כול, משרד התפוצות מפעיל בשנים האחרונות מיזם שנקרא מוזאיק יונייטד, שהמטרה שלו היא לפעול לחיזוק הקשר לישראל, זהות יהודית. בין היתר אנחנו פועלים ופעלנו במהלך המלחמה עם ארגוני סטודנטים, שלושה ארגונים גדולים וגם ארגונים קטנים. הארגונים הגדולים הם Chabad On Campus, עולמי והלל. זה היה נכון לתקופת המלחמה. היום יש הערכה מחדש לגבי הפעילות העתידית, אבל במהלך המלחמה זה היה בתוקף, עם תקציבי עתק שהם קיבלו לפעילות שלהם, זה אומר, כינוסים, סיוע לסטודנטים ולארגן אירועים וכל דבר אחר שנוגע לפעילות לקמפוסים. אנחנו לא נתנו להם דירקטיבה; אתה לא מכתיב לארגונים האלה מה לעשות, אבל אתה נותן לארגונים האלה משאבים ניכרים – אני מדבר על מיליונים רבים של שקלים – כדי לאפשר להם את הפעילות בקמפוסים, כולל ארגונים קטנים יותר, כמו SSI וארגונים אחרים, והיום אנחנו נוטים יותר לעבור לארגונים הקטנים, שהם יותר פרו-אקטיביים ויותר התקפיים בגישה שלהם. אני אומר את זה מבחינת הגישה שלנו, כי דווקא לפעמים הארגונים הגדולים, מבחינת האפקטיביות שלהם, היא לא תמיד כזאת גדולה, אבל תדע שמדינת ישראל השקיעה בזה המון המון המון משאבים, וזו פעילות נטו עם סטודנטים יהודים בקמפוסים בחו"ל. זאת אומרת, הפעילות לא ישירה – זה לא שבא משרד התפוצות והשר שיקלי עושה הפעלות בקמפוס – אלא מעבירים תקציבים לארגונים שהם ארגונים עם אג'נדה שונה לגמרי – הלל זה ארגון אחד, חב"ד זה שונה לגמרי, כפי שאתה מבין ומכיר, אני מניח. אבל הארגונים האלה קיבלו תמיכה אדירה ממדינת ישראל לאורך לא מעט שנים, כולל בתוך המלחמה, כולל הגדלה של התקציבים ספציפית במלחמה, כדי שיעשו את הפעילות שבדיוק עליה אתה מדבר. אז זה דבר אחד. כמו שאמרתי, כדי שיהיה גילוי נאות, יש הערכה מחדש לגבי התקציבים האלה ואם זה נכון להעביר תקציבים בהיקפים כל כך גדולים לאותם ארגונים, ואני אומר לך שהנטייה שלנו לעבור דווקא לארגונים יותר קטנים ויותר התקפיים ופחות לארגונים הענקיים האלה. זה דבר אחד. יש פעילות – במהלך המלחמה הוקם משל"ט. המשל"ט הזה מנטר פעילות אנטישמית 24/7, וזה כולל גם מה שקורה בקמפוסים. זה חלק נוסף, חדש, זה לא היה קודם, המשל"ט לא היה קודם. אני מזכיר לך את האירוע הקשה מאוד באמסטרדם עם אוהדי מכבי תל אביב, שהמשרד הצליח – זה אומנם לא מנע את האירוע, כן? אבל אני מניח שאלמלא ההתרעות האלה, כנראה זה היה הרבה הרבה יותר גרוע, ואני מזכיר שבאצטדיון עצמו הביאו אבטחה מאוד מאוד גדולה. הבעיה הייתה אותו מבצע שהם עשו עם נהגי האובר שהתלבשו. זה אומנם לא נוגע ישירות לקמפוסים, אבל המשל"ט מנטר כל פעילות, כולל בקמפוסים, וזה דבר שלא היה קיים, זאת אומרת, זה כלי שבנינו אותו ושמביא תוצאות. זה הדבר השני. דבר נוסף – אנחנו עושים פרויקט שנועד להביא לכאן משלחות של אקדמאים, סגלים בכירים של אוניברסיטאות, עם סגלים של אוניברסיטאות כאן, כדי שגם הסגל הבכיר – הרבה פעמים אנחנו ראינו במחאות בקמפוסים שאנשים שמובילים את הקו הכי עוין למדינת ישראל זה המרצים. לכן אנחנו עושים פעילות שנועדה בהקשר הזה לחזק את הקשר של מדינת ישראל – בין סגלים אקדמיים שונים, אז גם זה קורה. ציינתי ממש קודם את השת"פים עם אוניברסיטת מלבורן, שזה קורה ממש עכשיו. יש גם מיזם עם ארגוני חברה אזרחית שנוגע לחוסן – חוסן של סטודנטים, גאווה יהודית ותוכניות מגוונות להכשרת משטרות בקמפוסים ואנשי סגל לזיהוי אנטישמיות והתמודדות עם אנטישמיות בקמפוסים. זה בתמצית הפעילות שנעשית. אני חושב שכמובן אפשר לעשות עוד. לאחרונה גם הייתי במשרד המשפטים בארצות הברית, פגשתי שם את פאם בונדי, היועצת המשפטית, את הרמיט דילון ואת ליאו טרל, אנשים שמובילים את המאבק נגד האנטישמיות בקמפוסים בארצות הברית. צריך לומר מילה טובה על מה שעושה הממשל האמריקאי, וזה מאמץ שגם אנחנו מעורבים בו, אנחנו נמצאים בדיאלוג איתם. זה דבר שמאוד מעסיק את הממשלה, מאוד מעסיק. זה מעסיק אותי גם ברמה האישית, לבוא, להגיע, לפגוש את כל הסגל שעוסק בזה בממשל האמריקאי ולעקוב מקרוב מה קורה עם הקמפוסים. תדע לך שמה שהם עושים זה בגדול שני מהלכים: 1. הם הלכו למוסדות, מקומות כמו למשל אוניברסיטת בראון, וכמובן אתה זוכר את מה שהיה בהרווארד ובקולומביה, ובמקומות שבהם הם אמרו שהאוניברסיטה לא פעלה ולא נקטה את האמצעים הדרושים כדי להגן על הסטודנטים היהודים, הם עוצרים תקציבים של המוסדות האלה, הם קונסים את המוסדות האלה בקנסות מאוד מאוד גדולים ומחייבים את האוניברסיטאות לייצר תוכניות עם שיניים. זה בלי קשר לפעילות שנעשית נקודתית כנגד ראשי המסיתים, שמנסים לעשות להם deportation. יש סביב זה, אתה יודע, מאבק מאוד מאוד גדול עם כמה דמויות שעלו לכותרות, אבל גם הדבר הזה של שלילת ויזה לסטודנטים שלקחו חלק באותן מחאות. וצריך להשוות את זה למה שהיה בממשל הקודם, ממשל ביידן, שגם הייתה מלחמה, וגם היו הפגנות, וגם היה מאוד מאוד קשה, ואותו ממשל הוא ממשל שפרסם מסמך אסטרטגיה שאומר שצריך להיאבק באנטישמיות בשילוב עם CAIR, ארגון אחים מוסלמים גדול מאוד בארצות הברית. אני מניח ששמעת על הארגון הזה, מוביל אותו ניהאד עוואד, אדם שחגג את אירועי 7 באוקטובר ואמר איך הוא גאה בעזתים שפרצו את המחסום, פרצו את חומות המצור. תחשוב שהממשל הקודם אמר: אתם צריכים לעבוד עם ניהאד עוואד וארגון האחים המוסלמים CAIR במאמץ להיאבק באנטישמיות. מבחינת שיניים – סנקציות כנגד האוניברסיטאות או כנגד סטודנטים שהובילו לכלום ושום דבר, והמחאות האלנ רק הלכו וגדלו. ואתה רואה שכשהגיע ממשל טראמפ, עם ליאו טרל, פאם בונדי, הרמיט דילון, כל מי שעוסק בדבר הזה, אתה רואה פעילות מאוד מאוד משמעותית, והפעילות הזאת נעשית – אנחנו כמובן מסייעיםף ועוקבים אחרי הדברים האלה ונמצאים איתם בקשר גם בהיבטים האלה, מעבר לכל מה שפירטתי קודם לכן. אני מבקש להתנצל על הנושא של השאילתה. זאת באמת תקלה, ואני לא הצלחתי להבין עדיין איך זה קרה. זה תחקיר שאני צריך לעשות, איך קרה הדבר הזה, שזה נעשה באיחור, ואני באמת שמח לענות על השאילתות האלה ולשתף בפעילות שהמשרד עושה. זה לא נובע חס וחלילה מרצון לא לענות. הפוך, אנחנו דווקא שמחים לבוא ולדבר ולשתף במה שעושים. אני חושב שבאמת נעשית פעילות. תמיד אפשר לעשות יותר, אבל זה לא שהדברים האלה מונחים בקרן זווית ללא טיפול. אז תודה רבה לכם.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לשר. יש שאלת המשך? לא. אם כן, אני מודה לשר התפוצות והמאבק באנטישמיות. אני מודה גם לחברות וחברי הכנסת השואלים. תודה רבה.

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

תודה רבה, כבוד היושב-ראש.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני אציין גם שאושרו השבוע בנוסף שתי שאילתות דחופות שעליהן צריך היה להשיב השר המקשר בין הממשלה לכנסת, אבל בהסכמת חברי הכנסת השואלים, התשובה תימסר במליאה בשבוע הבא.

היו"ר אמיר אוחנה:

אנחנו נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום, והוא הצעות חוק בדיון המוקדם. ההצעה הראשונה היא הצעת חוק לציון אירועי ליל הבדולח, התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת אלון שוסטר. אני מתכבד להזמין אותו אל הדוכן להציג את הצעת החוק שלו. בבקשה.

אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבריי וחברותיי חברי הכנסת, אני מבקש להביא בפני הבית הצעת חוק שנוגעת ללב הזיכרון היהודי-האנושי, ולא פחות מכך – לאקטואליה של ימינו בישראל ובעולם כולו. אני מברך על התמיכה הממשלתית בהצעת החוק, שקובעת יום שנתי לציון ליל הבדולח, הפוגרום הרצחני כנגד יהודים שהתרחש ב-9 בנובמבר 1938 בגרמניה ובאוסטריה. וכאן חשוב לומר כבר בתחילת הדברים: המונח הזה, ליל הבדולח, הוא מונח מכובס. הוא הומצא על ידי הנאצים עצמם כדי לטשטש, ליפות ולמחוק את ממדי הזוועה. לא בדולח נופץ שם, אדוני היושב-ראש, אלא חיי אדם; לא לילה של שברי זכוכית, שכמובן היו שם, אלא פוגרום אלים ומתוכנן שבמהלכו נרצחו מאות, נאסרו עשרות אלפים, הושפלו רבים, נפצעו בני אדם והושמד רכוש עצום. לכן נכון יותר מוסרית והיסטורית לקרוא לאירוע בשמו המדויק: פוגרום ליל הבדולח, פוגרום נובמבר או ליל הפוגרום. אני אבקש שגם בהמשך החוק ישקף את זאת. פוגרום נובמבר 1938 היה הרגע שבו נקרעה המסכה. מה שהחל בשנאה מילולית, בהסתה ובחקיקה מפלה, הפך באותו לילה לאלימות גלויה, ברוטלית ומאורגנת. בתי כנסת הועלו באש, עסקים נבזזו, כ-400 יהודים נרצחו, 30,000 גברים נשלחו למחנות ריכוז. מאותו לילה יהודי גרמניה, אוסטריה וצ'כיה כבר לא יכלו להיאחז באשליה שיהיה בסדר, שאפשר יהיה להסתגל, להמתין, לשתוק, לקוות שיהיה יותר טוב. זה היה אות אזהרה גדול, ואנחנו היום נושאים את האחריות לזכור אותו ולהזהיר באמצעותו. הצעת החוק אינה עוסקת רק בעבר, אם כי יש בה מרכיב חינוכי בבתי ספר, כאן, בכנסת; היא עוסקת במאבק העכשווי והבלתי-מתפשר באנטישמיות, בגזענות ובשנאת האחר, שרק כעת דיברנו על זה פה בבית הזה. בעולם שבו נשמעים קולות של דה-לגיטימציה, של הסתה, של אלימות כלפי יהודים, במציאות שגם כאן בביתנו הלאומי חווינו פוגרום רצחני, הזיכרון אינו מותרות – הוא חומת מגן מוסרית. חובתנו, חברים וחברות, לנצור את המסקנות, הן המוסריות והן הביטחוניות המובנות מאליהן, מהאירוע הדרמטי. אני מבקש לשתף אתכם גם בסיפור אישי. סבא שלי, נתן – שאגב, שמי האמצעי, נתן, על שמו – חגג את יום הולדתו ה-39 ב-9 בנובמבר 1938 בעיר קטנה גרמנית, שְמַלְקָלְדֶן, ובאותו יום פרצו חוליגנים נאצים לדירתו בעיר הגרמנית השלווה הזו. הוא היה ראש הקהילה הקטנה – כ-100 יהודים, אולי 20, 22 משפחות; הוא עמד בראש בית הכנסת, בית עלמין מקומי, והוא נשלח למחנה הריכוז בוכנוולד, כמו רבים רבים אחרים. סבתא שלי לינה נותרה לבדה עם שני ילדים קטנים, ושלחה מברקים נואשים בניסיון להציל את משפחתה. בדרך נס, בעזרת אנשים טובים, הם הצליחו להימלט ולהינצל. אחד מהם ברבות הימים היה גם נשיא צ'ילה, סלבדור איינדה. פוגרום ליל הבדולח היה הרגע שבו התברר ליהודים שאין מי שיגן עליהם, שאין מדינה, שאין כוח מגן. מעל 80 שנה אחר כך יש לנו מדינה – מדינה שקמה בדיוק כדי שלא נהיה עוד חסרי מגן, כדי שלעם היהודי יהיה בית וכוח להגן על עצמו. הזיכרון הזה אינו רק מבט לאחור – הוא תזכורת לאחריות שלנו כאן ועכשיו לוודא שהתקווה הזו לא תישבר לעולם. הצעת החוק הזו, שהוכנה בשיתוף פעולה עם ארגון יוצאי מרכז אירופה, מבקשת לקבוע מסגרת ממלכתית של זיכרון, לימוד ואחריות, דיון בכנסת, עיסוק חינוכי ואמירה ערכית ברורה: המאבק באנטישמיות ובגזענות אינו נחלת העבר, אלא חובת ההווה בעולם כולו – וכאן במדינת ישראל. ולכן, אדוני היושב-ראש, אני פונה מכאן לחברותיי ולחבריי מסיעות הבית: זהו חוק שנוגע בערכי היסוד של מדינת ישראל ולחובתה המוסרית כלפי עם ועולם. אני מבקש מכם להצטרף אליי ולהצביע בעד הצעת החוק, למען הזיכרון, למען החינוך, למען המאבק הבלתי-מתפשר באנטישמיות, בגזענות ובשנאת האחר. תודה רבה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה רבה לחבר הכנסת אלון שוסטר, יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה. אני מזמין את השר ניר ברקת להשיב, להציג את עמדת הממשלה.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

בוקר טוב, אדוני היושב-ראש, מכובדיי, חברות וחברי הכנסת. אני משיב מטעם שר החינוך יואב קיש: מטרת הצעת החוק של חברי חבר הכנסת אלון שוסטר – אני חייב להגיד שהוא לא רק חבר של שר החינוך אלא גם חברי – כפי הקבוע בסעיף 1, היא לקבוע יום שנתי לציון אירועי ליל הבדולח, שאירעו ביום ט"ז בחשוון התרצ"ט, ב-10-9 בנובמבר 1938. המטרה היא הנצחת זכר הקורבנות וחיזוק המאבק באנטישמיות, בגזענות ובשנאת האחר. במסגרת הצעת החוק, מדי שנה ביום 9 בנובמבר יקוים יום לציון אירועי ליל הבדולח. הדבר הזה יצוין גם במוסדות החינוך, ויוקדש זמן ללימוד הנושאים הנוגעים למטרות החוק. בנוסף, במסגרת יום הציון תקיים הכנסת דיון מיוחד במליאתה ובכמה מוועדותיה. מבדיקה שקיימתי מול גורמי המקצוע במשרד החינוך – שוב, אני מדבר על השר – ליל הבדולח נלמד במסגרת תוכנית הלימודים בכיתות י"א-י"ב. זהו נושא חובה לבחינת הבגרות. כמו כן, נושא השואה נדון בהרחבה בשכבות הגיל השונות, הן בחינוך הפורמלי והלא-פורמלי, ב-10 בטבת, ביום השואה הבין-לאומי וביום השואה. ציון ליל הבדולח במערכת החינוך הוא אירוע משמעותי מאוד כציר היסטורי ללמידה וכציר להבניית זהות יהודית. ליל הבדולח מהווה תמרור אזהרה חמור לאנושות, וודאי בתקופה שבה האנטישמיות גואה בכל רחבי העולם. הנושא גם מצוין במשלחות הנוער לפולין ובהכנה למסעות. באשר לציון היום בבתי הספר וציון היום במערכת החינוך בידי שר החינוך כמקובל, קביעת תוכני הלימוד בחקיקה עלולה לכרסם בשיקול הדעת הנתון בעניין זה לשר החינוך ולמזכירות הפדגוגית, וחשוב לשמור עליה. הצעת חוק זו נדונה בוועדת השרים לענייני חקיקה בישיבתה מ-11 בינואר השנה, 2026, והחלטת ועדת השרים הייתה לתמוך בהצעת החוק בקריאה טרומית, בכפוף להתניות שסוכמו מול המציע, ביניהן הסכמת משרד החינוך להמשך הליכי החקיקה. נוכח האמור ומהנימוקים שצוינו, נבקש מחברי הכנסת להצטרף לעמדת הממשלה ולתמוך בהצעת החוק המוצעת. תודה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה לשר ניר ברקת. אלון מסתפק בתשובת השר. אז בטרם נעבור להצבעה, אני רוצה לקדם בברכה את תלמידי כיתות ט' מבית הספר תיכון רמון, פתח תקווה, שנמצאים איתנו ביציע, וכן את מנהלי מחנות הקיץ בארצות הברית. ברוכים הבאים לכנסת ישראל ביום של חקיקה פרטית. ברוכים הבאים וברוכות הבאות. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק לציון אירועי ליל הבדולח, התשפ"ה–2025. הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 18 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לציון אירועי ליל הבדולח, התשפ"ה–2025, לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מזל שהאופוזיציה פה כדי להעביר חוקים.

ינון אזולאי (ש"ס):

מירב בן ארי (יש עתיד):

אל תדאג, גם בחוק הבא אנחנו נהיה.

היו"ר יעקב מרגי:

מירב, מירב, לי אמרו: כשאני נמצא, כולם נמצאים. ככה חינכו אותי מאז שאני קטן.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

רוויזיה.

היו"ר יעקב מרגי:

תבוא לעבוד בוועדות, תדרוש רוויזיה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

הקואליציה אינה כאן. אגב, זה גם חשוב לבוא להצביע, זה חלק מהעבודה של חברי הכנסת.

אופיר כץ (הליכוד):

למי את רומזת?

ינון אזולאי (ש"ס):

מירב בן ארי (יש עתיד):

אוה, אל תדאג, לכם אין לי תלונות. צילי וגילי. אלה פותחים את המליאה וסוגרים את המליאה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה, תודה, ברוח טובה. יהיו לנו הזדמנויות לקריאות.

היו"ר יעקב מרגי:

אני קובע כי הצעת חוק לציון אירועי ליל הבדולח, התשפ"ה–2025, אושרה בקריאה טרומית ותעבור לדיון בוועדה - -

ינון אזולאי (ש"ס):

לא למדנו ליבה, תזכירי למי את רומזת.

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת, אני לא שומע את עצמי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

- - - גם אני מכירה את אבא שלו, הכול בסדר.

היו"ר יעקב מרגי:

אופיר, על מירב אני לא יכול להתגבר, לפחות תעזור לי אתה.

ינון אזולאי (ש"ס):

זו לא חוכמה לבוא עלינו. אני קובע כי הצעת חוק לציון אירועי ליל הבדולח, התשפ"ה–2025, אושרה בקריאה טרומית ותעבור לדיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט לצורך הכנתה לקריאה הראשונה.

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק יום המודעות לתרומת איברים, התשפ"ו–2025, של חברי הכנסת טטיאנה מזרסקי, חילי טרופר ובועז טופורובסקי. אני מזמין את חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי להציג את הצעת החוק. בבקשה, גברתי. עומדות לרשותך עד עשר דקות, בבקשה.

טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מבקשת להציג בפניכם היום את הצעת חוק יום המודעות לתרומת איברים. מדובר בהצעת חוק פשוטה וחשובה, שיכולה להשפיע ולהציל חיי אדם הלכה למעשה. השתלת איברים היא אחד הכלים המשמעותיים ביותר להצלת חיים ברפואה הישראלית וברפואה המודרנית בכלל. מצבה של ישראל בתחום תרומת האיברים אינו רע ביחס לעולם. לאורך השנים יצא משרד הבריאות בקמפיינים רבים לעידוד תרומת איברים, ובזכות עבודה מאומצת מספר ההשתלות בישראל אכן נמצא בשנים האחרונות במגמת עלייה גם בהשתלות מורכבות כמו השתלת לב, כבד, כליות, ריאות. עם זאת, גם היום יותר מ-1,000 בני אדם ממתינים להשתלת איבר מציל חיים. למרות ההתקדמות הרפואית והמאמצים – סליחה.

היו"ר יעקב מרגי:

עמדת היועצים, אתן מפריעות לחברה, לחברתכן.

טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):

למרות ההתקדמות הרפואית והמאמצים שנעשו, עדיין יש פער בין מספר הזקוקים להשתלה לבין מספר האיברים הזמינים, ובפרט מתרומות מנפטרים. הבעיה המרכזית אינה רפואית, הבעיה היא במודעות של הציבור ליכולת שלהם לתרום איברים. ברוב המקרים תרומת איברים לאחר פטירה תלויה בהחלטת המשפחה, וכאשר לא מתקיים שיח מוקדם, כאשר רצונו של האדם לא היה ידוע, בני המשפחה נדרשים לקבל החלטה מורכבת וקשה מאוד ברגע של אובדן. במצב כזה פעמים רבות המשפחה לא נותנת את ההסכמה, למרות שייתכן שהנפטר היה מסכים לכך לו היה מודע ליכולת שלו להציל חיים. כרטיס אד"י הוא הכלי המרכזי הקיים היום בישראל כדי לאפשר לאזרח לממש את רצונו לתרום איברים. אד"י הם ראשי תיבות של שם, אהוד בן דרור, שעל שמו נוסדה עמותת אד"י בשנת 1978. אהוד נפטר בגיל 26 זמן קצר לאחר השתלת כליה, עקב סיבוכים שנבעו מכך שהמתין זמן רב לתרומה. אהוד שוחח טרם פטירתו רבות על כך שיש להעלות את המודעות לחשיבות תרומת איברים, והוריו מימשו את צוואתו לאחר מותו. חתימה על כרטיס אד"י מעידה על נכונותו של החותם לתרום את אבריו להצלת חייהם של חולים הזקוקים להשתלה. הפרטים של החותמים על הכרטיס מוזנים למאגר מידע ממוחשב שמנוהל על ידי המרכז הלאומי להשתלות. כפי שציינתי, מאגר החותמים על כרטיס אד"י גדל עם השנים, אך הוא עדיין נמוך יחסית למדינות מתקדמות אחרות במערב. הצעת החוק שלי קובעת כי מדי שנה, ב-6 ביוני, יצוין בישראל יום המודעות לתרומת איברים. זהו התאריך הבין-לאומי שמצוין במדינות רבות בעולם היום כיום מודעות בין-לאומי לתרומת איברים, והבחירה בו מאפשרת גם חיבור לידע, לניסיון ולשיח הבין-לאומי בתחום. המטרה של היום הזה היא העלאת המודעות הציבורית לתרומת איברים ולצמצום סטיגמות ותפיסות מוטעות שעדיין קיימות ביחס לכך. ניסיון העבר מראה כי כאשר משרד הבריאות ועמותת אד"י יוצאים לקמפיינים שמטרתם לעודד תרומת איברים, ישנם אלפי נרשמים חדשים שמסכימים להצטרף לכרטיס אד"י. היום המיוחד שאני מציעה יאפשר לבצע פעילות תקשורתית והסברתית מואצת, שתשפיע באופן ממשי על מספר האנשים שיסכימו להצטרף למאגר התורמים. יום כזה יאפשר ריכוז מאמצים של מערכת הבריאות, בתי חולים, מערכת החינוך, רשויות מקומיות וארגוני החברה האזרחית, שיוכלו כולם לפעול יחד באופן מתואם סביב תאריך אחד ברור. יום מודעות לאומי יאפשר גם לתת כבוד והוקרה לתורמים ולמשפחותיהם, לאנשים שבחרו באופן מודע להסכים להציל חיים של אחרים. זו בחירה אנושית, והמדינה צריכה לדעת להוקיר אנשים שהחליטו לבצע בחירה כזאת. להצעת החוק שלי הצטרפו חברי הכנסת בועז טופורובסקי וחילי טרופר. לפני חמש שנים תרם חבר הכנסת חילי טרופר כליה לאדם זר שהוא לא מכיר. אחרי הניתוח טרופר אמר – אני אצטט אותך, חברי חבר הכנסת טרופר: "כואב לי, אבל יש לי תחושה גדולה של נתינה, וזו התרופה הכי טובה לכאב". זה גדול. ואני קודם כול רוצה להגיד לך, חילי, שאתה במעשה שלך לימדת את כולנו שיעור חשוב של אהבת חינם. אני רואה בך שותף להעלאת מודעות לתרומת איברים, ואני מקווה שנוכל להמשיך לפעול ביחד לעשות טוב. לא בצעקות, לא בריבים – בעשייה נטו עבור הציבור. חבר הכנסת בועז טופורובסקי, לך אני רוצה להודות על החיבור שעשית לי עם המרכז הלאומי להשתלות ועם דבורה שרר, דוברת המרכז ופיית הבריאות. לפני כארבע שנים הכרתי את דבורה, אישה מופלאה שחיה סביב עולם הבריאות וסביב עולם ההשתלות. היא נושמת את עולם הבריאות, ותחום ההשתלות ממש יקר לליבה. יחד עם דבורה יזמנו את הצעת החוק הזאת, ואני מקווה שנספיק להכניס את החוק הזה לספר החוקים עוד בכנסת הזאת. אני רוצה גם לציין את חברת הכנסת קטי שטרית, חברה בוועדת הבריאות, שסייעה לי לקדם את הצעת החוק הזו. בחוק הזה אין אופוזיציה ואין קואליציה. החוק הזה נועד על מנת שנוכל ביחד לעודד אנשים להציל חיים של אנשים אחרים. לכן אני קוראת לכם, חברות וחברי הכנסת, לתמוך בהצעת החוק הזו, והיום נצביע. יש לי עוד שתי דקות שאני רוצה לנצל. בשנים שעבדתי בקופת חולים וניהלתי מרכזים רפואיים בכרמיאל אני ראיתי אנשים שחיכו לתרומת איברים. שני אנשים, בתקופה הקצרה שעבדתי, נפטרו כי לא הספיקו לקבל תרומה. הם חיכו לתרומת כבד, ולא היה תורם מתאים, והם הלכו לעולמם, וזה היה סבל וכאב למשפחות. לצד זאת הייתה בחורה צעירה, שמה שירה. אני ליוויתי אותה בכל התקופה שהיא עשתה דיאליזה, הייתה לה תקופה קשה. עוד בזמן שהיא חיכתה לתרומת כליה היא עברה גם תאונת דרכים קשה. כל כך שמחתי לראות את החיוך שלה, עם העיניים הגדולות שלה, המבריקות, כשהיא הגיעה למרכז לבשר שהיא עברה השתלת כליה וזה נתן לה חיים חדשים.

היו"ר יעקב מרגי:

נולדה מחדש.

טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):

ואי-אפשר לשכוח את החיוך הזה, החיוך של המשפחה, של האימא. ואני מאחלת לה עוד שנים רבות, ושוב מכירה תודה גם לך, חילי, ולכל תורם שתורם גם בחיים. מי שמסכים לחתום על כרטיס אד"י – זה מציל חיים הלכה למעשה. תודה רבה על התמיכה של כולכם.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה רבה לחברת הכנסת טטיאנה מזרסקי. אני מזמין את כבוד השר ניר ברקת להציג את עמדת הממשלה. עד שהשר יגיע לדוכן אני מקדם בברכה את חניכי מכינת רבין משלוחת מזרע. ברוכים הבאים לכנסת ישראל ביום של חקיקה פרטית, ביום רגוע יחסית. ברוכות וברוכים הבאים. בבקשה, אדוני.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

שוב שלום, אדוני היושב-ראש. מכובדיי חברות וחברי הכנסת, חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, מציעת החוק, מכובדיי כולם. אני מקריא את הודעתו של שר הבריאות, חברנו חיים כץ: מחסור באיברים להשתלה הוא בעיה הקיימת כמעט בכל המדינות בעולם. ההתקדמות הרפואית בתחום השתלות האיברים תלויה בנכונותו של הציבור לתרום איברים, ובהיעדר שיתוף פעולה ונכונות לתרום איברים אין כל תועלת בהתפתחות הרפואית והמדעית. על אף המאמצים, המשאבים והעשייה העצומה של משרד הבריאות והמרכז הלאומי להשתלות להגדיל את שיעור התרומות במדינת ישראל, עדיין יש רשימת ממתינים להשתלה שהולכת וגדלה מדי שנה. כיום ממתינים בישראל 1,454 חולים, ובכל שנה לצערנו מתים כ-60 חולים בעודם ממתינים להשתלה. שיעור ההסכמות לתרומת איברים על ידי משפחות בזמן אמת נע בין 50% ל-60%, ובנוסף רק 15% מהאוכלוסייה הבוגרת חתום על כרטיס הסכמה לתרומת איברים, מה שנקרא כרטיס אד"י. התוצאה היא שמספר התורמים בפועל בישראל הוא נמוך ביחס לביקוש. על פי נתוני המרכז הישראלי להשתלות, רוב מכריע בקרב קרוביהם של נפטרים שחתמו על כרטיס אד"י נותנים את הסכמתם לתרומה, שכן זו הבעה מפורשת של הסכמת הנפטר לתרומת איבריו – באמצעות כרטיס אד"י או בכל דרך אחרת. במקרה כזה זה נתפס אצל בני המשפחה כמעין צוואה, ומקל על בני המשפחה את ההחלטה להסכים לתרומה. מטרת הצעת החוק שלפנינו, ביוזמת חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, היא לקבוע יום ציון שנתי להעלאת המודעות לתרומות איברים ולצמצום תפיסות מוטעות, אשר יצוין במוסדות רבים: בכנסת, במשרד החינוך, במערכת הרפואית ועוד. הכוונה היא שהיום הזה יקדם את השיח למודעות, את הידע ואת החשיבות של הנושא. בהתאם לכך, אנו מקווים שיום זה יביא להגדלת שיעור ההסכמות לתרומת איברים - -

היו"ר יעקב מרגי:

עמדות היועצים. סדרנים.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

- - ולהגדלת שיעור החתומים על כרטיס אד"י – כרטיס ההסכמה. המשוואה בהקשר זה היא פשוטה: הגדלת מספר ההסכמות והגדלת מספר החתומים על כרטיס תורם תביא לעלייה בשיעור ההסכמות של משפחות לתרומת איברים בזמן אמת, ובכך תביא מזור לחולים רבים שממתינים ומייחלים להשתלה של איברים כאן במדינת ישראל. לפי כל זאת, ובהתאם לעמדת ועדת השרים לחקיקה, אני קורא לחברי הכנסת לתמוך בהצעה ראויה וחשובה זו. תודה רבה.

היו"ר יעקב מרגי:

מסתפקים בתשובת השר.

טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק יום המודעות לתרומת איברים, תשפ"ו–2025. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 25 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק יום המודעות לתרומת איברים, התשפ"ו–2025, לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה.

היו"ר יעקב מרגי:

בעד הצעת החוק הצביעו 25 חברי כנסת, לא היו מתנגדים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תודה רבה לכולם.

קריאה:

נו, מה - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

רק אמרתי תודה לטניה.

קריאות:

מירב בן ארי (יש עתיד):

- - - לפרוטוקול.

היו"ר יעקב מרגי:

היום דיברנו על זה פה שכוונה טובה, הקדוש ברוך הוא מצרפה למעשה – לפרוטוקול.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא, הוא חושב שהוא במילואים - - -

היו"ר יעקב מרגי:

לפרוטוקול. יואב סגלוביץ' לא הספיק.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תוסיף אותו לפרוטוקול. מרגי, הוספת אותו לפרוטוקול? למה עוד שנייה הוא יתאבד פה על העמדה. זה היה מולי.

רון כץ (יש עתיד):

הוא כמעט העיף את מירב פה.

היו"ר יעקב מרגי:

אני קובע כי הצעת חוק יום המודעות לתרומת איברים, התשפ"ו–2025, אושרה בקריאה טרומית ותעבור לדיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט לצורך הכנתה לקריאה ראשונה. כפי שאמרתי, כדי שמירב תהיה רגועה, אמרתי זאת ואני חוזר לפרוטוקול: חבר הכנסת יואב סגלוביץ' התכוון, אפילו עשה מאמץ פיזי לא מתון להגיע, אך לא הספיק. הודענו לפרוטוקול. תודה.

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק איסור טיפול המרה לקטין, התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת יוראי להב הרצנו וקבוצת חברי הכנסת. אני מזמין את חבר הכנסת יוראי להב הרצנו להציג את הצעת החוק. לרשותך, כמובן, עשר דקות.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, יריב לוין שר המשפטים, מכות חשמל, איומים וסחיטה רגשית, הטרדות מיניות, בידוד, שלילת מזון, שלילת שינה, חשיפה לקור או לחום קיצוניים, ניתוק מהמשפחה, מהחברים, מהטלפון – לפעמים לשבועות, לחודשים – עינויים פיזיים ורגשיים. אלה רק חלק מהשיטות ששרלטנים ואנשי דת חשוכים מעבירים להט"בים צעירים וקטינים כדי לתקן את מה שהם מגדירים כנטיות הפוכות, לכבות את אותן נטיות, לכבות את אותם אנשים. אני מדבר על טיפולי המרה, והם עושים את טיפולי ההמרה האלה ברשות כנסת ישראל. אני רוצה לפנות דווקא לחברי הליכוד, דווקא לחברי הליכוד, כי הם מגדירים את עצמם כאנשים לאומיים ליברליים, ואני רוצה לשאול את חברי הליכוד: למה אתם נותנים יד לטיפולי המרה, טלי גוטליב? למה אתם נותנים יד לטיפולי המרה, אופיר כץ?

היו"ר יעקב מרגי:

אתה יודע, רק לידיעה. תפנה לחברי הכנסת – אני אאפשר להם להשיב לך על חשבונך.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

מאה אחוז.

היו"ר יעקב מרגי:

על זמנך, גם אם זה לא ינעם לך. זו פרקטיקה שאתה משתמש בה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

למה אתם מאפשרים - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

- - - שיחות בטיקטוק - - -

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

למה אתם מאפשרים, טלי גוטליב, לפרקטיקה הברברית, הפרימיטיבית, המזעזעת הזאת, שרוצחת נשמות של ילדים צעירים, נשמות צעירות, להימשך? על שום מה, על שום שהם נולדו? איזה מסר אתם שולחים לילדים להט"בים, שהם שבורים? שהם חולים? שהם טעות? זה המסר שאתם שולחים לאותם ילדים? אם התשובה היא לא, אז למה אתם מאפשרים לטיפולים האלה להימשך? למה אתם לא שמים סוף לדבר הזה? אני לא יודע אם יצא לחברי הכנסת לראות. עיתונאי ישראל היום, ערן סוויסה, התראיין אצל רוני קובן, ובאומץ נדיר הוא סיפר את מה שרבים מדי נאלצים לחוות בשקט, על טיפולי ההמרה שהוא עבר, על ההתעללות הרגשית והפיזית, על המחשבות לשים קץ לחיים שלו ועל הצלקות שהוא נושא עימו עד עצם היום הזה. אני רוצה להגיד לך, ערן, מעל בימת הכנסת, העדות המטלטלת שלך והמילים האמיצות שלך הן מגדלור של תקווה, של אמת ושל כוח לכל מי ששמע שמשהו איתו לא בסדר. חוק איסור טיפולי המרה שאני מקדם היום בכנסת בא לומר בקול ברור, חד, שאי-אפשר להתבלבל בו: לא מתקנים את מה שאינו שבור; לא מרפאים את מה שאינו חולה – לא במכות חשמל, לא באיומים וסחיטה רגשית ולא בבידוד ולא בעינויים פיזיים ורגשיים. לכל ילד וילדה אנחנו אומרים מכאן: אתם מושלמים בדיוק כמו שאתם; אתם לא טעות כי כולנו נבראנו בצלם. חברות וחברי הכנסת, יש לנו הזדמנות לסיים היום את הפרקטיקה הפרימיטיבית והברברית הזאת, לשים לה סוף; למסור מסר ברור וחד לכולם שכולנו נבראנו בצלם ולכולנו מגיע מקום שווה ומלא בחברה הישראלית. תצביעו נכון.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה לחבר הכנסת יוראי להב הרצנו. יש תשובת שר?

קריאה:

לא. יש מוצמדות.

היו"ר יעקב מרגי:

סליחה. סליחה. מתנצל, מתנצל. בסדר, בסדר.

היו"ר יעקב מרגי:

להצעת החוק הוצמדו שתי הצעות חוק: הצעת חוק איסור טיפול המרה לקטין, התשפ"ד–2023, של חברת הכנסת מרב מיכאלי, הצעת חוק איסור טיפול המרה לקטין, התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת איתן גינזבורג. אני מזמין את חברת הכנסת מרב מיכאלי להציג את הצעת החוק. לרשותך כמובן שלוש דקות. בבקשה, גברתי.

מרב מיכאלי (העבודה):

תודה, אדוני. תחשבו על זה, איזה דבר מופרך זה, באמת. הינה, אני רואה שיושב פה חבר הכנסת פרוש. אולי נעשה לאדוני - -

מאיר פרוש (יהדות התורה):

את בעד היושב-ראש?

מרב מיכאלי (העבודה):

- - טיפולי המרה - -

מאיר פרוש (יהדות התורה):

- - - אדוני היושב-ראש?

מרב מיכאלי (העבודה):

- - - טיפולי המרה להחזרה בשאלה. למה לא נעשה לך טיפולי המרה להחזרה בשאלה?

מאיר פרוש (יהדות התורה):

- - - היא לא מכבדת - - -

מרב מיכאלי (העבודה):

אני, לפי דעתי, תפיסת העולם שלי - -

מאיר פרוש (יהדות התורה):

- - - את הפה? היא לא מכבדת אף אחד. היא לא מכבדת אף אחד. היא לא מכבדת אף אחד - - -

מרב מיכאלי (העבודה):

- - הסוג המסוים של האורתודוקסיה שאתה מתעקש לחיות לפיה, הוא מאוד מזיק לך - -

מאיר פרוש (יהדות התורה):

היא לא מכבדת - - -

מרב מיכאלי (העבודה):

- - וזה בטח לא תואם את תפיסת העולם שלי. למה המדינה לא עושה טיפולי המרה להחזרה בשאלה? אוי, אני רואה שפגעתי ברגשותיך, חבר הכנסת פרוש, צר לי, כי אין לכם בעיה לפגוע לא רק ברגשותיהם של ההומואים והלסביות אלא ממש בזכויות הכי בסיסיות שלהם להיות מי שהם או מי שהן. לא רק לא לתת להם את הזכות להתחתן, לא לתת להם את הזכויות הכי בסיסיות של הכרה, אלא גם רוצות ורוצים להמיר דתם, להמיר את מהותם, את מי שהם. אבל איך שהצעתי להחזיר את חבר הכנסת פרוש אולי בשאלה – לפחות לנסות, לפחות לנסות – הוא כל כך נפגע, שהוא יצא. אז יש רגשות נחשבים ורגשות נחשבים פחות, ויש זהויות ראויות וזהויות שצריך לשנות, ויש באופן כללי שווים יותר ושווים ושוות הרבה הרבה פחות. בגדול, אני חושבת שאפשר לנסח את כל הקואליציה והממשלה הזאת ככה: יש שווים יותר – אלה שהם דואגים להם, למקורבים שלהם לשחיתויות שלהם, לאינטרסים שלהם, לקומבינות שלהם – ויש את השווים פחות – אלה שיכולים להירצח במספרים מטורפים, אם זה בגלל שהן ערביות והם ערבים ואם זה בגלל שהן נשים. ויש את ההומואים והלסביות, שלא צריך בכלל לסדר להם זכויות, בגלל שמי הם בכלל? הם יותר גרועים – מי זה היה? מחיזבאללה, נכון? יותר גרועים מחיזבאללה. ויש את כל אלו שהן לא מצביעות והם לא מצביעים לנו, שהם בכלל – הם סרבנים, הם בוגדים, הם עוכרים. להם – אגב, הם יכולים להיות סתם חילוניות וחילונים שההקצאות לבתי הספר שלהם הן בערך חצי מאשר לבתי הספר הדתיים. וכמובן אפשר להעביר כסף לבתי ספר חרדים בניגוד לחוק, כי אנחנו דואגים לשותפינו הטבעיים. מי שלא שותפינו הטבעיים, אנחנו גם יכולים לכפות עליהם טיפולי המרה, לשנות את מי שהם ומה שהם.

היו"ר יעקב מרגי:

נא לסיים.

מרב מיכאלי (העבודה):

אז בקיצור, אדוני היושב-ראש, נראה לי שבהזדמנות, כשאתם מחוקקים, צריך להוסיף אולי עוד תוספת סמכויות - -

היו"ר יעקב מרגי:

נא לסיים, בבקשה.

מרב מיכאלי (העבודה):

- - לבתי הדין הרבניים – אולי בתי הדין הרבניים יוכלו גם לכפות המרה - -

היו"ר יעקב מרגי:

יכולת לקמץ בדברי ההסתה שלך ובמשפט אחד להספיק.

מרב מיכאלי (העבודה):

- - לצבע השיער או לצבע העור. אולי גם לזה כדאי.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה. תודה.

היו"ר יעקב מרגי:

אני מזמין את חבר הכנסת איתן גינזבורג להציג את הצעת החוק. בבקשה אדוני, שלוש דקות לרשותך. חבר הכנסת טור פז, תודה רבה. תאפשרו לחברכם להביע ולהציע את הצעת החוק כראוי. בבקשה. יועצים, קצת שקט מהעמדות שלכם.

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אדוני, אדוני, אתה רוצה להיות בטובים או ברעים? כך שאל המטפל את עיתונאי ישראל היום ערן סויסה. בריאיון קורע לב אצל רוני קובן, ערן סיפר בדמעות איך אדם שמתיימר לרפא מחלות גרם לו לכתוב מילים על פתקים, להכניס אותם לכוס מים ולבלוע – לבלוע את הבושה, לבלוע את השנאה העצמית. אותו אדם ניסה למחוק את מי שהוא ולשנות את נטייתו. סויסה גם סיפר באומץ שחשב על התאבדות, אם הטיפולים האלה לא יפסקו. זה לא קרה במאה ה-19, הדבר ההזוי הזה, זה קרה כאן, בימים אלה, במדינת ישראל, וערן כבר היה בן 24. אם זה מה שעובר אדם שנחשב כבר בוגר, תארו לכם מה עובר על קטין, נער בן 16, שרק רוצה שההורים שלו יאהבו אותו, שרק רוצה להרגיש נורמלי. וכן, גם היו מקרים שהסתיימו באירועי אובדנות, שבהם צעירים שמו קץ לחייהם כי הם לא יכלו לשאת את העול הזה, את האכזבה, את המאבק, את הטיפולים.

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת של האופוזיציה שעומדים שם, אתם מפריעים לדובר. גברתי, אם לא תקשיבי לי אני אוציא אותך. תקשיבי לי כשאני מדבר אליך. את מפריעה למהלך הדיון. בבקשה, אדוני.

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

מחקרים קבעו שמעבר לכך שאין היתכנות לטיפולים האלה. ניסיונות המרה של נטייה מינית מביאות לנזק מוכח לאדם: דיכאון, חרדות, סריטות נפש שלא מחלימות. הן לא מחלימות, הסריטות האלה, ולמרות זאת, יש מי שעדיין מנסה לתקן, "לתקן", לתקן בכוח את מה שלא דרוש תיקון.

היו"ר יעקב מרגי:

טלי, שומעים את שיחתך - - -

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

הצעת החוק שבפניכם היום היא הצעת חוק שאוסרת טיפולי המרה לקטין. היא באה לעצור את הפרקטיקה האלימה הזאת. היא קובעת שכל טיפול שמטרתו היא ניסיון לשנות נטייה מינית או זהות מגדרית של קטין הוא עוולה אזרחית. לא עוד שרלטנים שפועלים במחשכים בלא לשלם על כך מחיר. החוק הזה יאפשר לבית משפט לפסוק פיצויים כבדים כנגד מי שמפנה קטין לטיפול שכזה וכנגד מי שמבצע אותו. ולא, זה לא אומר שאי-אפשר ללכת לטיפול פסיכולוגי. זה לא אוסר את הרצון להיעזר באנשי מקצוע. זה כן אומר לאיש המקצוע: אל תגרום למישהו לחשוב שיש בידו לשנות את נטייתו ולהבטיח לו מטרה – לשנות אותו.

היו"ר יעקב מרגי:

נא לסיים.

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

מותר לאדם לבחור ללכת לטיפול, אבל אסור למטפל, בחסות של טיפול מקצועי, לנסות ולשנות בכוח נטייה מינית וזהות מגדרית. חבריי לקואליציה, זה מבחן האנושיות שלכם. האם אתם מסוגלים להסתכל לילדים האלה בעיניים ולהפקיר אותם לרצח הנפש? האם אתם מוכנים לתת יד להמשך התעללות כזאת בשם פוליטיקה קואליציונית?

היו"ר יעקב מרגי:

תודה.

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

יש רגעים שבהם המצפון חייב לגבור על משמעת קואליציונית וזה הרגע הזה, תתמכו בחוק, תצילו נפשות של ילדים. תודה רבה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה. אני מזמין את השר יריב לוין להציג את עמדת הממשלה. בזמן שמגיע השר יריב לוין, אני מקדם בברכה את תלמידי כיתות ז' וט' מבית הספר עתידים בשרון, שכרגע היועצת המשפטית של הכנסת בכבודה ובעצמה – שיעור אזרחות בשידור חי. ברוכים הבאים. כל הכבוד, בוודאי. בבקשה, אדוני. מירב, תעשו את זה רק בשקט, אי-אפשר. חברים, הדוברים מתאמצים. בבקשה, אדוני.

שר המשפטים יריב לוין:

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. השר, חברות וחברי הכנסת, קודם כול, אני חייב לומר שבדרכי לדוכן, אדוני היושב-ראש, שאל אותי חבר הכנסת ווליד טאהא מה אני מתכוון להצביע, ואפילו ציין – הייתי אומר אולי בפליאה מסוימת, אם הבנתי אותך נכון – שהצבעתי בעד החוק הקודם, של חברת הכנסת מזרסקי. אז אני יכול להגיד, חבר הכנסת ווליד טאהא - - -

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

לא, על אותו חוק, כשהיינו בקואליציה הצבעת בעד, לא על טטיאנה.

שר המשפטים יריב לוין:

על איזה אותו חוק?

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

החוק הזה, על איסור טיפולי המרה, הצבעת בעד.

שר המשפטים יריב לוין:

נו, מתי?

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

בקואליציית השינוי.

שר המשפטים יריב לוין:

אה, באמת? מה אתה אומר, כי דווקא רציתי לדבר על ההצבעה שלכם על החוק הזה, אבל תכף נגיע.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

לא, אנחנו הצבענו נגד, אתה הצבעת בעד.

שר המשפטים יריב לוין:

אני יודע, תאמין לי שאני זוכר. האמן לי שאני זוכר.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אז כנראה שאתה הולך להצביע בעד.

שר המשפטים יריב לוין:

תאמין לי שאני זוכר טוב. תראו, חברות וחברי הכנסת, לכן אני רוצה לומר, חבר הכנסת ווליד טאהא – ואני חושב שהוכחתי את זה בלמעלה משלוש שנים שאני עומד בראש ועדת שרים לענייני חקיקה – אני מסתכל על הדברים באופן ענייני, לגופו של עניין, ולאו דווקא לגופו של מציע. כשבאות הצעות חוק טובות, ראויות ונכונות, שנעשית לגביהן גם עבודת הכנה כמו שצריך – כפי שעשתה כאן חברת הכנסת מזרסקי בחוק הקודם – הוועדה תומכת בהצעות החוק, מאפשרת להן לעבור גם אם הן באות מכיוון האופוזיציה. לעומת זאת, כשבאות הצעות לא טובות – לפעמים גם יש חברים בקואליציה שמביאים הצעות.

היו"ר יעקב מרגי:

סדרנים, מפקד הסדרנים מר אביגדור רפאלי, להושיב את חברי הכנסת ולהשתיק אותם. אם צריך להוציא, תסמנו לי ואני אוציא. אי-אפשר לנהל דיון כך. נא לשבת, חברי הכנסת. בבקשה.

שר המשפטים יריב לוין:

לפעמים גם מהקואליציה באות הצעות שלא מתואמות.

היו"ר יעקב מרגי:

חבר הכנסת ששון גואטה והיועצים, אני אתחיל להקריא. זה לא שיימינג, אני אתחיל להקריא שמות. מספיק כבר, אנחנו נוציא אתכם.

שר המשפטים יריב לוין:

לא פעם יש גם הצעות שמביאים חברים בקואליציה ולא עוברות את ועדת השרים לחקיקה מסיבות ענייניות, ואני חושב שכך זה צריך להתנהל. צריך להגיד, חבר הכנסת ווליד טאהא, שזה לא כמו שזה עבד בקדנציה הקודמת, ששם הייתה החלטה גורפת שפשוט לא מעבירים בוועדת השרים לחקיקה שום הצעה של האופוזיציה. אני לא חושב שזה נכון לנהוג כך. היו לי, האמת, את כל הסיבות בעולם לנהוג כך.

היו"ר יעקב מרגי:

קטי שטרית, תודה.

שר המשפטים יריב לוין:

היו לי, האמת, את כל הסיבות בעולם לנהוג ככה, כי ככה נהגו בי וככה בחבריי בקדנציה הקודמת, אבל אני בחרתי לנהוג בדרך אחרת. אני חושב שכך זה צריך להיות. צריכה להיות הסתכלות עניינית.

היו"ר יעקב מרגי:

אני יכול להוציא בשלוש קריאות גם שר שמפריע. שבו ודברו. למה - - -

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

היו"ר יעקב מרגי:

בוא תעמוד פה. כשאתה תעמוד פה אני לא אתן לך סעד.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

היו"ר יעקב מרגי:

לא. שומעים את זה. זה מפריע.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

למה זה מפריע לך?

היו"ר יעקב מרגי:

יש 120 כמוך. יש 120 כמוך שחושבים שזה לא מפריע.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

אבל זה לא שיעור תורה. וזה שמדברים – סוגרים דברים. זה המקום, למה לא? לא, באמת.

ששון ששי גואטה (הליכוד):

היו"ר יעקב מרגי:

ששון גואטה, פעם ראשונה? אני מתפלא. השר וסרלאוף, אני מתפלא על ההערה שלך.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

לא. מה קרה לך? אנשים מדברים.

היו"ר יעקב מרגי:

לא. אז תשב. תשבו ותנו דוגמה לחברי הכנסת, ואל תדברו בעמידה ליד הפודיום. זה הכול. בבקשה.

שר המשפטים יריב לוין:

וככה אני גם מתייחס להצעת החוק הזו, שמעלה נושא שבהחלט טעון התייחסות, וטעון טיפול, ומחייב בחינה לעומק. אבל צריך לומר, חבר הכנסת להב הרצנו, שני דברים.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

- - - אני באמת שואל.

היו"ר יעקב מרגי:

צריך לומר, חבר הכנסת להב הרצנו, שני דברים: האחד הוא שאתה חבר כנסת ותיק, לא שבוע פה. אתה הרי יודע מה ההבדל בין הצהרת חוק לבין חוק שרוצים באמת להעביר. ההבדל הוא שכשמצהירים הצהרת חוק, שולחים אותה לוועדת שרים, לא מדברים עם אף אחד, ורוצים שוועדת שרים לא תאשר אותה, כדי שאפשר יהיה לבוא במליאה ולשאת נאומים על כמה יש אנשים חשוכים כאן וכו'. הרי עברנו את זה כבר בכמה סבבים. על מי שרוצה להעביר הצעת חוק – והאמן לי, אני זכיתי כחבר כנסת להעביר בקדנציה הראשונה שלי 40 הצעות חוק בקריאה שנייה ושלישית, בקדנציה השנייה העברתי 38 הצעות חוק בקריאה שנייה ושלישית, ואפילו כשהייתי באופוזיציה - -

היו"ר יעקב מרגי:

השר מלכיאלי.

שר המשפטים יריב לוין:

- - והתנגדתם לכל הצעות החוק שהבאתי בלי יוצא מן הכלל, הצלחתי להביא שתיים בקריאה שנייה ושלישית. אז אני יכול לתת לך עצה – שאתה מכיר אותה לדעתי טוב, אבל זה לא בא לידי ביטוי בהתנהלות, אז אני בכל זאת אחזור עליה: צריך לדבר עם גורמי המקצוע במשרדי הממשלה השונים; צריך לדבר עם השרים מראש - -

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אין שר.

שר המשפטים יריב לוין:

- - צריך לשאול. צריך - - -

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אין שר.

שר המשפטים יריב לוין:

יש שר בריאות.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

מה שמו?

שר המשפטים יריב לוין:

חיים כץ.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

רבע משרה?

היו"ר יעקב מרגי:

יש שר בריאות, חיים כץ; אגב, שר בקיא מאוד בעולם הבריאות. היה יושב-ראש ועדת הבריאות בכנסת שנים ארוכות.

היו"ר יעקב מרגי:

שר פעיל במשרדו.

שר המשפטים יריב לוין:

פעיל מאוד מאוד במשרדו. בקיא בחומר כמו שמעטים בקיאים בו. באמת, אתה יודע, כמה אפשר סתם לומר אמירות. אני חושב שזה מראה את הגישה, שהיא לא רצינית. באמת, אני אומר לך, היא לא רצינית. כי אם אתה באמת רוצה להעביר את החוק ולא רק לשאת פה נאומים, דבר עם הגורמים הרלוונטיים; עשה את עבודת ההכנה - -

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

גורמי המקצוע תומכים בזה. גורמי המקצוע תומכים בהצעה.

שר המשפטים יריב לוין:

- - ואז תהיה באמת יכולת לקדם את הדברים.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

גורמי המקצוע תומכים, אדוני השר. הפוליטיקאים מתנגדים.

שר המשפטים יריב לוין:

לכן גם ועדת שרים החליטה – תהיה לך תכף אפשרות לענות לי. תן לי להשלים את המילים שלי. לכן גם ועדת שרים לחקיקה החליטה, ולא במקרה – לא התנגדה להצעת החוק; היא החליטה לדחות את הדיון בהצעת החוק בכמה חודשים כדי לאפשר לך לעשות תהליך אמיתי. ועוד הערה אחרונה, חבר הכנסת להב הרצנו: נדמה לי שזה הפך לריטואל קבוע, שאתה מביא לכאן בכל שבוע איזו הצעת חוק, שהיא כל כך חשובה וכל כך צודקת וכל כך חיונית, עד שרק נשאלת שאלה אחת: איך לא העברתם אותה בקדנציה הקודמת, כשאתם ישבתם בממשלה? למה לא עשיתם את זה אז? ואז אני נזכר במה שאמר לי חבר הכנסת ווליד טאהא כשהייתי בדרך לכאן, ואחר כך כשעליתי לדוכן. אתה יודע, חבר הכנסת להב הרצנו, למה לא העברתם את החוקים האלה?

היו"ר יעקב מרגי:

השרה מאי גולן.

שר המשפטים יריב לוין:

כי רע"מ התנגדה, ובלעדי רע"מ לא הייתה לכם ממשלה. לכן קיפלתם את כל הדגלים שאתם נזכרים להניף עכשיו בצורת תמוהה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

למה אתם לא תמכתם? למה? למה לא תמכתם?

היו"ר יעקב מרגי:

הוא שמע.

שר המשפטים יריב לוין:

קיפלתם את כל הדגלים האלה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

למה? יכולתם לתמוך.

היו"ר יעקב מרגי:

הוא שמע.

שר המשפטים יריב לוין:

אוי, האמת, כמה היא מרגיזה. קיפלתם את כל הדגלים האלה, בצביעות שאין למעלה ממנה - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

למה לא תמכתם כשהייתם בקואליציה?

שר המשפטים יריב לוין:

- - רק כדי לקיים את הממשלה הכושלת שהייתה לכם. ועכשיו, אחרי שהלכתם לאופוזיציה, פתאום, איך אומרים? שלפתם חזרה מהבוידם את מה שאפסנתם מפחד לאבד את התמיכה של רע"מ בממשלה שלכם.

מירב בן ארי (יש עתיד):

למה לא תמכתם בהצעת החוק?

שר המשפטים יריב לוין:

הרי זאת האמת. לכן אני אומר לך, חבר הכנסת להב הרצנו, מי שרוצה באמת לעשות דברים, עושה שני דברים - -

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

מצביע בעדם. מצביע בעדם. לא מתנגד להם בכנסת.

שר המשפטים יריב לוין:

- - 1. הוא מקדם בכל מצב, ולא מקפל אותם בגלל סיעה בקואליציה שהוא מפחד ממנה. והדבר השני שהוא עושה - - -

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אתה מדבר על אבי מעוז, שאתה מפחד ממנו?

שר המשפטים יריב לוין:

והדבר השני שהוא עושה, הוא עושה עבודת הכנה - -

היו"ר יעקב מרגי:

חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, אני לא רוצה לקרוא אותך לסדר. הוא פנה אליך פעם אחת. אתה עשר דקות נואם.

שר המשפטים יריב לוין:

- - הוא עושה עבודת הכנה ועבודת חקיקה אמיתית, ולא רק שולח את ההצעה כדי שתהיה אפשרות לבוא כאן ולשאת כאן נאומים. תודה רבה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה רבה. אני מזמין את חברי הכנסת יאיר לפיד, ראש האופוזיציה, במקום חבר הכנסת יוראי להב הרצנו. עכשיו, אם אתם רוצים להפריע, תפריעו.

יאיר לפיד (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בשבוע שעבר הייתי בבית המשפט העליון עם עתירה על מיליארד ו-90 מיליון שקל - -

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת, נא לשבת, לשמור על השקט.

יאיר לפיד (יש עתיד):

- - שהועברו שלא כחוק – שלא כחוק – לרשתות החרדיות. בעקבות העתירה הזאת - - -

היו"ר יעקב מרגי:

עברו שלא כחוק בכל המדינה לאורך כל ההיסטוריה. אל תחזור על שקר הרבה פעמים, כי זה לא הופך את זה לאמת. זו פרקטיקה. בוא, בוא, ראוי שייאמר. זו פרקטיקה קיימת, ידועה. אתה לא תשתק ממשלה. בדצמבר עושים העברות.

נעמה לזימי (העבודה):

היו"ר יעקב מרגי:

פעם ראשונה בעמידה. לזימי, פעם ראשונה בעמידה. עושים זאת. בבקשה, אדוני.

יאיר לפיד (יש עתיד):

כבודו, אני רוצה להזכיר לך, אתה יושב פה כיושב-ראש הישיבה, לא כמי שיכול בקריאות ביניים להפריע לנאומים.

היו"ר יעקב מרגי:

יש ועדת אתיקה. אתה יכול לשלוח תלונה.

יאיר לפיד (יש עתיד):

יכול מאוד להיות שאני אעשה את זה. כמו שראיתם עכשיו, היות שנחשפו בקלונם כמי שהעבירו בהליך פלילי כסף לא חוקי - -

היו"ר יעקב מרגי:

כמו לשופטים.

יאיר לפיד (יש עתיד):

- - מייד כולם נרעשו וגעשו. קיבלתי מכתב מהחשב הכללי שאמר, כמו שאמר חבר הכנסת מרגי: זו פרקטיקה מקובלת, שהייתה גם בתקופתך. אמרתי: נהדר. פתח את הספרים, תראה לכולם, כי אני מעולם לא אישרתי את זה, כי אני לא מאשר דברים פליליים. היום בבוקר קיבלתי לפתע פתאום מכתב ממנכ"ל משרד האוצר, שגם הוא אומר: לא, זה תמיד היה ככה. אנחנו מבינים עכשיו שזה לא בסדר, אבל זה תמיד היה ככה. יש דבר מעניין ראשון במכתב הזה – אני מעולם לא פניתי אליו. הוא שולח לי מכתב תשובה כשאני לא שאלתי אותו שום דבר. מזה הבנתי, וכולכם צריכים להבין דבר אחד – ואולי זה ההבדל בין התקופה שלי לתקופה הנוכחית: מנכ"ל משרד האוצר לא שולח את המכתב הזה אילולא דבר אחד, שעכשיו ברור לכולנו שסמוטריץ' ידע. הוא ידע שמרמים את הכנסת, ידע שהוא מעביר את הכסף בלי אישור. ידע. אז נשארה רק שאלה אחת: האם גם נתניהו ידע?

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת. אני מנצל את זכותי ורשותי לומר הערה. כשבדצמבר הבא, כשבדצמבר 2026, בתי חולים ממשלתיים יושבתו, קופות חולים לא יעבדו, שופטים לא ישפטו, זה בגלל צביעות ופופוליזם של חברי הכנסת. תודה.

קריאות:

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

מה אתה - - -

מיקי לוי (יש עתיד):

1 חלקי 12. 1 חלקי 12.

היו"ר יעקב מרגי:

חבר הכנסת בליאק, קריאה ראשונה. יוראי להב, פעם ראשונה. לזימי, פעם שנייה. קריב, פעם ראשונה.

גלעד קריב (העבודה):

קריאה ראשונה על מה? על מה?

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

תתבייש.

היו"ר יעקב מרגי:

אתם מפריעים. חברי הכנסת גינזבורג ומיכאלי, מעוניינים להשיב לעמדת הממשלה? כן או לא? אני מקבל את זה כסירוב. תודה. אנחנו עוברים להצבעות. אנחנו עוברים להצבעה.

מרב מיכאלי (העבודה):

סליחה, הם אישרו לי לעלות.

היו"ר יעקב מרגי:

הם לא. הם לא אמרו.

מרב מיכאלי (העבודה):

יש לי הצעה. אישרו לי לעלות.

היו"ר יעקב מרגי:

לא. גברתי, המצלמות יוכיחו. אני אתן לך, אבל עשית סנקציות והסתובבת ולא התייחסת לשאלה שלי.

מרב מיכאלי (העבודה):

היו"ר יעקב מרגי:

לא. לא התייחסת לשאלה שלי. הוא פנה אלייך ודיבר אלייך ישירות. אני אתן לך, אבל זה ניצול. ניצול פוגע בבניין הזה, ניצול פוגע במעמד של הבית הזה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

זה פוגע? אתה פוגע. אתה מפריע לנואם. אתה פוגע.

היו"ר יעקב מרגי:

פעם שנייה, בליאק. אני אקרא אותך גם בפעם השלישית אם תמשיך.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

היו"ר יעקב מרגי:

הצביעות נוטפת לכם מהאוזניים.

נאור שירי (יש עתיד):

אתה לא צבוע.

היו"ר יעקב מרגי:

בבקשה, גברתי.

מרב מיכאלי (העבודה):

קודם כול, אדוני היושב-ראש, לפרוטוקול, לא עשיתי סנקציות ולא שמעתי אותך. צר לי, ואני מתנצלת בפניך אם פספסתי את השאלה שלך.

היו"ר יעקב מרגי:

אם זה כך, גם אני מתנצל. אם זה כך, גם אני חוזר בי.

מרב מיכאלי (העבודה):

מעולה. אני רוצה לדבר לגופו של עניין. אתם עומדים פה שבוע אחרי שבוע, אדוני שר המשפטים יריב לוין, ואומרים: בממשלה שלכם, בממשלה שלכם, למה לא העברתם? בממשלה שלכם, בממשלה שלכם. אתה צודק, גם אנחנו היינו 50 שנה ברצף בשלטון, ואנחנו יכולים להמשיך כמוכם להתקרבן ולהגיד. אבל איך לומר, בממשלה שלנו דווקא משרד הבריאות, שהיה בידי ניצן הורוביץ, השר ממרצ, עשה הרבה מאוד דברים לטובת הקהילה הגאה, אפשר הרבה מאוד דברים שלא היו אפשריים קודם, בוודאי בתחום הרווחה, בוודאי בתחום החינוך, ששם תקנה שלי מאפשרת לארגונים להיכנס וללמד את הצעירות והצעירים בבתי הספר על גמישות מגדרית, את ההבנה שכולנו שוות ושווים, לא משנה מה המין, מה המגדר או מה צבע העור או צבע השיער שלנו. אז חד-משמעית אני דווקא שמחה להניח את דעתך ולהרגיע אותך: הממשלה שלנו עשתה הרבה מאוד בתחום הזה, כמו גם, אגב, שהממשלה שלנו עשתה הרבה מאוד למשל בתחום התחבורה. שמעתי את יו"ר הקואליציה אופיר כץ מתראיין בערוץ התעמולה מס' 1 בעולם, ערוץ 14 נדמה לי שקוראים לו, ואומר: מאשימים את מירי רגב בהפרת אמונים ומרמה – כשמרב מיכאלי עצרה תקציבים ליו"ש זה היה יישום מדיניות. אז התשובה היא כן, אני יישמתי מדיניות – מדיניות בעד תחבורה ציבורית, מדיניות בעד הפריפריה שאתם הזנחתם, ראשי עיר מהליכוד קיבלו ממני השקעות שהם לא ראו מכם עשרות שנים, וכן, אני חושבת שחבל לשפוך מיליארדים ביהודה ושומרון שבסופו של דבר לא יהיו חלק ממדינת ישראל, אלא ימשיכו לגור בהם שלושה מיליון פלסטיניות ופלסטינים. אז להאשים אותי בעקיפין במרמה והפרת אמונים – איך לומר, אני אתכבד ואניח את הצעת החוק שלך, אדוני שר המשפטים, להרחבת העבירה של מרמה והפרת אמונים, ונצביע עליה ממש בהקדם. תודה רבה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה רבה לחברת הכנסת מרב מיכאל. איתן גינזבורג – מוותר. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק איסור טיפול המרה לקטין, התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת יוראי להב הרצנו וקבוצת חברי הכנסת. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 37 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 58 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק איסור טיפול המרה לקטין, התשפ"ג–2022, לא נתקבלה.

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת, בעד הצעת החוק הצביעו 37 חברי כנסת, נגדה – 58 חברי כנסת. אי לכך, אני קובע כי הצעת חוק איסור טיפול המרה לקטין, התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת יוראי להב הרצנו וקבוצת חברי הכנסת, לא אושרה, ותוסר מסדר-היום. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק איסור טיפולי המרה לקטין, התשפ"ד–2023, של חברת הכנסת מרב מיכאלי. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 37 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 58 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק איסור טיפול המרה לקטין, התשפ"ד–2023, לא נתקבלה.

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת, תשומת ליבכם: בעד הצעת החוק הצביעו 37 חברי כנסת, נגדה – 58 חברי כנסת. אי לכך, אני קובע כי הצעת חוק איסור טיפול המרה לקטין, התשפ"ד–2023, של חברת הכנסת מרב מיכאלי, לא אושרה, ותוסר מסדר-היום. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק איסור טיפול המרה לקטין, התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת איתן גינזבורג. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 36 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 59 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק איסור טיפול המרה לקטין, התשפ"ה–2025, לא נתקבלה.

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת, בעד הצעת החוק הצביעו 36 חברי כנסת, נגדה – 59 חברי כנסת, חבר כנסת אחד נוכח ולא השתתף. אי לכך, אני קובע כי הצעת חוק איסור טיפולי המרה לקטין, התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת איתן גינזבורג, לא אושרה, ותוסר מסדר-היום.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

למה התעצבנת? היושב-ראש לא צריך להתערב. היית יושב-ראש הרבה שנים.

היו"ר יעקב מרגי:

התעצבנתי, התעצבנתי. בבקשה, אדוני, עשר דקות – יש דברים שבסוף בסוף מוציאים אותך מהכלים, כמה - - -

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני לא מצליח להבין למה הממשלה הזאת מתנגדת להצעת החוק שאני מביא. הרי הוכח – וראינו את זה במלחמת חרבות ברזל – איך המדינה נכשלה בלספק מזון לאזרחיה, לפריפריה, ליישובים המרוחקים. באים עם הצעת חוק פשוטה, שבשעת חירום המדינה תהיה אחראית לספק את המזון הבסיסי לאותם אזרחים. אם לא היה הסקטור האזרחי במלחמת חרבות ברזל, הרבה אנשים היו הולכים לישון ללא אוכל. הסקטור האזרחי והעמותות האזרחיות הם שהתגייסו – אין משרד ממשרדי הממשלה שידע לתפקד בשעת חירום, כולם נכשלו. ראינו את זה, עקבנו אחרי מה שקורה. ואני אומר לכם כאחד שגר בצפון – לפעמים לא הגיע המזון בכלל. לכן אני אומר לחברי הממשלה ולקואליציה – הצעת החוק פשוטה, היא אומרת שהמדינה צריכה לספק מזון בשעת חירום, להקים מרכז לוגיסטי גדול, שבשעת מלחמה, בשעת חירום, בשעת צורך, ייתן אספקת מזון לאותם יישובים מנותקים, לאותם אנשים עם צרכים מיוחדים, לאותם קשישים שלא יכולים לצאת מהבית. זו הצעת החוק. אבל אתם לא תומכים בהצעת החוק, ואתם זורקים את הצעת החוק. אפילו לא אומרים לדחות את זה, בוא נדבר, בוא נשב, בוא נראה איך אנחנו מתקדמים עם הצעת החוק. מתנגדים – זה מה שרשמה ועדת שרים. לכן אני פונה לאותם שפויים בקואליציה להצביע בעד הצעת החוק. ולנושא שאני רוצה לדבר עליו: היום מוקדם בבוקר קיבלתי שיחת טלפון מדרוזי מסוריה. להגיד לכם את האמת, התרגשתי מאוד לקבל את שיחת הטלפון, היא הייתה בשעה 05:00. הוא התקשר אליי ואמר לי: ראש הממשלה ביבי נתניהו ושר הביטחון ישראל כץ הבטיחו לנו שלא יפגעו בדרוזים, שישמרו על העדה הדרוזית בסוריה. הוא אומר לי, מאז ההבטחה של ראש הממשלה אלפים נהרגו, אלפים לא נמצאים בתוך הבתים שלהם, יותר מ-150,000 דרוזים נעקרו מתוך הבתים שלהם, נכבשו מהאנשים של אל-ג'ולאני, הטרוריסט מסוריה שיושב בדמשק, שמדינת ישראל מנהלת איתו משא ומתן, נפגשת איתו בפריז ובכל מקום אחר בעולם. אנחנו, אמר לי, בקור הזה, בשלג, ישנים בבתי ספר, ישנים בכבישים, ברחובות, בכל מקום שיכולים למצוא מקום, קורת גג, באולמות. אוכל לא מקבלים. אני פונה כאן לראש הממשלה, הרי הבטחת לעזור לעדה הדרוזית בסוריה ואמרת שלא ייפגעו, ואני זוכר את המפגש שלך עם ראש העדה והבכירים של העדה הדרוזית. גם חבר הכנסת עפיף עבד, אם אני לא טועה, היה שם אצל השייח' כשהגעת, ראש הממשלה, ושם הבטחת שתעזור לעדה הדרוזית, שתדאג שיהיה מעבר בטוח בין ישראל לדרוזים. אבל עד עכשיו אין מעבר בטוח, קרוב ל-38 יישובים נחרבו, נשרפו. אנשים לא נמצאים בתוך הבתים שלהם, אלפים נהרגו, וההבטחה שלך – לא קיימת כלום ממנה. לכן אני אומר לך, ראש הממשלה, עדיף היה שלא תבטיח ולא תעלה את העדה הדרוזית על סדר-היום. כי אנחנו מתעסקים עם טרוריסטים, עם אנשים ג'יהאדיסטים שלא מאמינים בשום דבר. אני רוצה להגיד לך, ראש הממשלה, בתקופתך הכנסת לתוך מדינת ישראל לטיפול רפואי יותר מ-5,000 אנשי דאעש, ג'בהת א-נוסרה, אל-קאעידה – הטרוריסטים הכי גדולים שהיו בסוריה – וטיפלת בהם כאן, בבתי חולים במדינת ישראל. עד עכשיו, כשהבטחת שתעזור לדרוזים, הכנסתם פחות מ-300 דרוזים. ואתה יודע שהם לא יכולים לקבל טיפול באף מקום, כי הם לא יכולים לנסוע לדמשק, כי בדמשק יהרגו אותם בגלל היותם דרוזים. הם לא יכולים לקבל טיפול רפואי בשום מקום בסוריה, ואין להם אפילו הציוד הדרוש בסוריה. לכן איך שטיפלת באותם טרוריסטים – תטפל גם בדרוזים.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה רבה לחבר הכנסת חמד עמאר. אני מזמין את השר ניר ברקת להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. עד עשר דקות עומדות לרשותך.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, שוב, חברות וחברי הכנסת, מכובדיי כולם, מכובדי חמד עמאר ואחרים, אני חייב לומר שהצעת החוק – המוטיבציה שלה, אדוני היושב-ראש, הרצון לדאוג לחלשים בעת חירום, היא מוטיבציה נכונה וטובה, אין ויכוח. אבל השורה התחתונה – אני רוצה לשתף את החברים במה כן קורה, ואילו שינויים ערכנו בעקבות מלחמת חרבות ברזל. דבר ראשון: לא נכון לחשוב לעשות ריכוז מקום אחד שבו מתחילים לטפל בדברים. עברנו מגישה ריכוזית לאתגר ביזורי, איך מבזרים את מה שהציבור צורך ממילא. ואולי בסוף דבריי אני גם אתייחס קצת יותר ספציפית למה שעשינו למשל בימים האחרונים בתחום המזון מטרנה. אבל הרעיון הראשון הוא ביזור. בכל מקום שהיה מזון מרוכז לשעת חירום, אנחנו עוברים לשיטת ליסינג, שבה אנחנו הולכים לרשתות הגדולות שיש להן מרכזים לוגיסטיים, ואומרים: תגדילו את המלאים שלכם, אנחנו נעזור לכם בהגדלת המלאים, כך שבעת חירום – מה שעובד בשוטף צריך לעבוד בחירום. בעקבות חרבות ברזל גם הכנסנו מושג שנקרא "סופר ברזל", ועשינו בדיקות אילו סופרים שפזורים בכל הארץ – ואנשים יכולים להצטרף לעניין הזה – גם מוגנים טילית, יש להם שמירה, שיהיו מוגנים ברמה עקרונית מפיגועים, חלילה, וכיוצא בזה; סופרים שעוברים את הבדיקה ומקבלים את אישור מל"ח לשעת חירום ממערכת הביטחון, אנחנו מגדירים אותם ומסמנים אותם כמקום שראוי ואפשר להגיע אליו גם בשעת חירום. בעקבות התפיסה הביזורית הסיכוי של מה שיעבוד בחירום גדול יותר. אנחנו לא רוצים שבשעת חירום פתאום נשנה את הגישה ואת שיטת העבודה. אתה מסתמך על השיטה שעובדת בשוטף, ומוודא שהיא ממשיכה לעבוד בחירום. דבר נוסף: בהצעת החוק שלך חשבת שאולי נכון ללכת למשרד הרווחה – אני לא מסכים איתך. אני חושב שהשיתוף הנכון הוא – דבר ראשון אנחנו, המשרד שלי, כלכלה ותעשייה, אחראי לוודא שיש מספיק חירום, יבוא-יצוא, שהיצרנים המשמעותיים ממשיכים לפעול כרגיל, ואנחנו עובדים חזק עם השלטון המקומי. הייתי ראש עיר בירושלים בשלג, באתגרים גדולים שיש. השלטון המקומי – מערכת הרווחה שלו יודעת איפה האנשים הכי פגיעים לטובת העניין, והשלטון המקומי יודע לתת את המענה שאתה מדבר עליו יותר טוב מכל משרד ממשלתי. לכן התפיסה שאומרת, אנחנו – סליחה, לא שמעתי.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

אתה מדבר על שלטון מקומי - - -

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

לא צריך. זה ישירות לשלטון המקומי, הם יודעים לפעול – לא צריך לעשות לזה רגולציה, זה עובד היום טוב, ואנשים יודעים להגיע לאנשים שיש להם אתגרים כאלה או אחרים. בשורה התחתונה, אם אני צריך לתת לך תשובה אינטליגנטית – בביזור, בסימון מקומות ברזל, מה שעשינו בעקבות מלחמת חרבות ברזל וחלק אפילו לפני – זו הגישה הנכונה שניתן להגיע בחירום כפי שמגיעים בשוטף. תרשה לי רגע לתת לך דוגמה דה-פקטו מה עשינו בימים האחרונים: ישבנו עם משק לשעת חירום ושכנענו אותם, המשרד שלי, שעדיף במקום מחסן מטרנה אחד גדול שיושב בשדרות, שאגב טיל אחד יכול לפגוע בו ולפגוע בכל אספקת החירום של המדינה – במקום הנושא הריכוזי עברנו לשיטת הליסינג, ולקחנו למעלה מחצי מיליון מטרנות שלא פג תוקפן, יש להן עדיין זמן, והחלטנו להוציא אותן לשוק במחיר ראוי וסביר.

היו"ר יעקב מרגי:

ברשותך, מכובדי השר, שמענו על זה ופנינו למשרדך לאפשר גם לעמותות הגג שמחלקות מזון לכל נצרך, לרכוש באותו מחיר – ונעניתם. זו יוזמה ברוכה.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

נפלאה, כל היוזמות האלה ברוכות. בכל אופן אני רוצה רגע לשתף אותך ואת חברות וחברי הכנסת בתהליך מרתק שקרה: ניהלנו משא ומתן ויצאנו עם קול קורא, והסכמנו למכור את מלאי החירום במחיר של 20 ומשהו שקלים ליחידה ולוודא שזה נמכר לציבור בעד 37 שקלים – בסביבות 35 שקלים ליחידת מטרנה, שזה כחצי מחיר. היו שני זוכים במכרז שקיבלו את המלאי, ומה שקרה זה תופעה מאוד מאוד מעניינת – גם מי שלא זכה הוריד את המחיר, כי הוא הבין שאם יש שני זוכים בתחרות שמוכרים את המטרנה במחיר זול, אין להם ברירה. הם לא רוצים שהלקוחות יעברו לשכן – וגם הם הורידו את המחיר. מה המסקנה מהמהלך הזה, אדוני היושב-ראש? המסקנה היא שאם אחד או שניים מצליחים למכור במחיר נמוך מוצר שמבוקש על ידי הציבור, כתוצאה מהעובדה שהוא מוריד את המחיר בצורה אטרקטיבית, הציבור עובר מרשתות אחרות לרשת הזוכה. למה אני מדגיש את הנושא הזה? כי יש כאן כמה חברי כנסת שלא הבינו מה הרעיון של הסל של ישראל. הסל של ישראל מבוסס על אותו קונספט, שאומר - - -

היו"ר יעקב מרגי:

יש גם שרים שלא הבינו.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

נכון, גם שרים, אבל לא חשוב. אנחנו לא שם. הרעיון המרכזי הוא שאתה עושה תחרות על ביקושים ואתה מצליח לייצר חבילה אטרקטיבית שהציבור רואה בה אטרקטיבית, הוא קונה את המוצרים הללו ממילא – הוא יכול לקנות אותם ברשת שהוא רגיל במחיר הרגיל, אבל הוא גם יכול לעבור לרשת אחרת ולקבל את המוצר שהוא רוצה במחיר מאוד אטרקטיבי. והינה, מה שקרה לנו עם הסיפור של המטרנה זה הוכחה דרמטית לכך – אחד, הציבור מוכן לעבור לרשת שנותנת לו מוצרים שהוא צריך במחיר זול, והדבר השני הוא שהרשתות האחרות מגיבות באותה צורה, וגם כן מורידות את המחיר. ולכן המסקנה היא שהפיילוט הזה שעשינו עם הסיפור של המטרנה מוכיח בצורה מאוד מאוד ברורה מה כוונתנו לעשות בסל של ישראל: תיחור כלפי מטה, לעזור לרשת אחת לייצר עוגן של מוצרים אטרקטיביים לציבור, הציבור מביע את רצונו ברגליים, הוא עובר לרשת המבוקשת, ולרשתות האחרות אין ברירה אלא גם כן להוריד את המחיר. וזה, רבותיי, בדיוק מה שאנחנו מתכננים לעשות בסל של ישראל. אני רוצה להזכיר שיחד עם חברי הכנסת מהקואליציה והאופוזיציה ביחד הלכנו על מהלך נועז של מה שטוב לאירופה טוב לישראל, והרעיון הוא להרחיב את ההיצע. עשינו את זה בהסכמה, והתהליך מתקדם לכיוון הנכון, בהתאם לאבני הדרך שקבענו בוועדת הכלכלה. הדבר השני – זאת הפעם הראשונה שאנחנו עושים ניסויים גם בצד של הביקושים, ובמקום סתם ליילל וסתם לקטרג אני מציע לכם שוב להיכנס לעומקם של דברים. תראו מה קרה עכשיו בפיילוט שעשינו עם המטרנה, ותבינו לאן אנחנו שואפים. ואם כתוצאה מהמהלך שאנחנו עושים הרשתות יורידו את המחירים של המוצרים הבסיסיים, והם ייבחנו על ידי הציבור שיש לו עין חדה – והציבור מסתכל לראות מי באמת מתגמל אותו, מי באמת מוכן להוריד את המחירים, ולשם ללכת – עשינו את שלנו. זה צעד נועז – אומנם מחוץ לקופסה, אבל נועז – ואין לי ספק שהוא יצליח. חברות וחברי הכנסת, אני אגיד עוד משהו בנושא הזה: כשבאו אליי עם הרעיון פעם ראשונה – הוא בא מהשטח – אני חייב להודות, אני גם כן ניסיתי להבין למה זה יצליח, ואני נדרשתי - - -

מאיר כהן (יש עתיד):

זה רעיון שנולד במשרד הרווחה.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

לא מדויק, אבל לא חשוב.

מאיר כהן (יש עתיד):

זה מדויק לחלוטין. וכדאי שאתה לא תגיב, אדוני היושב-ראש, אז אני מגיב.

היו"ר יעקב מרגי:

אני לא מכיר.

מאיר כהן (יש עתיד):

בדיוק אותו רעיון, ודיברנו עם כולם, ובסופו של דבר הם יתאמו מחירים ולא יורידו מחירים. שמע ממני, יש לי ניסיון.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

אז התשובה היא שאתה טועה. לא הבנתי, אז אתה תומך או לא תומך? לא הבנתי מדבריך. אבל אני רוצה לומר שאני גם בהתחלה – כשבאו אליי, ואני קצת מבין בסך הכול בעסקים - - -

היו"ר יעקב מרגי:

הוא בסך הכול מבקש שתדע שהיו עוד חכמים שחשבו על זה.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

כן. כשבאו אליי בהתחלה, אני גם ניסיתי להבין לעומק. אבל לא קטרגתי – שאלתי, התעניינתי, חקרתי. ולמען האמת, אחד הדברים הכי מרתקים ברעיון הזה – כשישבתי עם האנשים, אני שמעתי, ועשינו דיונים בתורת המשחקים, והם אמרו לי בדיוק מה שקרה בסיפור של המטרנה, אחד לאחד מה שהיה, בדיוק. הם אמרו שאם האחד מוריד והציבור מגיב, לחברים האחרים לא תהיה ברירה.

היו"ר יעקב מרגי:

נא לסיים, אדוני השר. כמה זמן?

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

חצי דקה. יש לי עוד חצי דקה.

היו"ר יעקב מרגי:

לא. תם הזמן.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

הדבר האחרון שאגיד בעניין הזה: מסתבר שהקמעונאים שנאלצים ונדרשים להוריד מחירים בעקבות התחרות, הם הולכים ליצרנים, למונופולים הגדולים, והם דורשים מהם להוריד את המחירים.

היו"ר יעקב מרגי:

מכובדי, יהיו לך עוד הרבה הזדמנויות.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

הדבר הזה, תודה לאל – עוד פעם, אני שמח על השאילתה, הצעת החוק שלך.

היו"ר יעקב מרגי:

הצעת חוק. הצעת חוק.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

הסברתי למה לצערנו הרב לא נוכל לתמוך בה. תודה רבה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה. אני מזמין את חבר הכנסת חמד עמאר על השיב לעמדת הממשלה.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

השר, שמעתי אותך בקשב רב, ונתת את הדוגמה של מטרנה. אבל אני רוצה להגיד לך – אמרת שאתה רוצה להשתמש ברשויות המקומיות. החוק מדבר על זה. אם היית קורא את החוק, היית מבין שהחוק מדבר על שיתוף הרשויות המקומיות. זה – 1. 2. אתה היית שר, אתה יודע שמי שהציל את המדינה הוא החברה האזרחית. המדינה נכשלה, אף משרד לא תפקד בשעת חירום. לא הייתם מוכנים. החברה האזרחית – היא הצילה את המצב.

היו"ר יעקב מרגי:

היא סייעה.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

ונתת את הדוגמה של מטרנה. אני רוצה לשאול אותך: בכמה המדינה סבסדה את המטרנה שהיא קנתה? אתה מביא דוגמה לתחרות שהמדינה מתערבת בסחר. אתה אומר שאנחנו התערבנו בסחר, אנחנו באנו וקנינו, נתנו לשני זכיינים, אנחנו סבסדנו. בטוח, אם המדינה תסבסד – המחירים ירדו. אבל המדינה לא אמורה לסבסד, המדינה אמורה לתת תחרות ולדעת לעשות תחרות. זאת כלכלה בריאה, כלכלה שאתה רוצה להצליח. אבל אתה מסבסד את המטרנה, ואתה אומר לי, הורידו את המחירים בגלל שאנחנו הכנסנו שני ספקים חדשים וכולם רצו להוריד את המחיר. הצעת החוק מדברת באופן פשוט, ואני אומר לך – עוד פעם ניכשל. אם תהיה לנו מלחמה, ניכשל עוד פעם בלספק את המזון. שהמדינה תיקח אחריות. הצעת החוק שלי מדברת על זה שהמדינה צריכה לקחת אחריות בנושא של אספקת מזון בשעת חירום, ואתם לא תומכים בהצעת החוק הזאת, למרות שנכשלתם והוכחתם לכולם שמדינת ישראל נכשלה בשעת חירום לספק את המזון הבסיסי. אנחנו הסתובבנו בשטח. אני הייתי בשטח. אני ראיתי איך אנשים לא קיבלו מזון דרך המדינה, קיבלו מזון דרך העמותות. העמותות עשו את העבודה. המדינה נכשלה. אפילו לאותם מפונים העמותות עשו את העבודה, תנועות נוער שהגיעו אליהם, אנשים פרטיים שהגיעו ועזרו. המדינה נכשלה שם. חבל שאתם לא תומכים בהצעת החוק הזאת.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה רבה לחבר הכנסת חמד עמאר. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה. הממשלה, אתם עדיין עומדים על שמית? לא. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הבטחת גישה למזון בשעת חירום, התשפ"ה–2025. הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 21 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 49 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק הבטחת גישה למזון בשעת חירום, התשפ"ה–2025, לא נתקבלה.

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת, בעד הצעת החוק הצביעו 21 חברי הכנסת, נגדה – 49 חברי הכנסת. אי לכך, אני קובע כי הצעת חוק הבטחת גישה למזון בשעת חירום, התשפ"ה–2025, לא אושרה, ותוסר מסדר-היום.

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת, אנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון –הגבלת תקופת כהונה של ראש הממשלה), של חברות הכנסת אפרת רייטן מרום וקארין אלהרר. אני מזמין את חברת הכנסת אפרת רייטן מרום להציג את הצעת החוק. בבקשה גברתי, עשר דקות לרשותך.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

תודה רבה, אדוני. אומנם אני קצת חולה, אבל היה לי חשוב לבוא לכאן - -

היו"ר יעקב מרגי:

רפואה שלמה. הינה, סחטת ברכה.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

תודה רבה. - - גם ביום הזה, למרות שזו כבר איננה הפעם הראשונה שאני מעלה את החוק הזה, אבל אני אמשיך להעלות אותו פעם אחר פעם. הצעת החוק הזו מבקשת לקבוע הגבלה על תקופת הכהונה לראש ממשלה לשתי קדנציות רצופות בלבד. כמו שאמרתי, זו לא פעם ראשונה שאנחנו מעלים אותה, וזה מהסיבה הפשוטה: כוח משחית, וכוח מוחלט משחית באופן מוחלט. כן, גם היום ברור לכולנו – ספוילר – שהחוק הזה לא יעבור. אבל אני אמשיך להביא את החוק הזה, הקריטי הזה, שוב ושוב ושוב בקדנציה הזו, ובעזרת השם בקדנציה הבאה אנחנו נעביר אותו, כי ברור לחלוטין שעוד לפני הניסיון המסוכן של לוין להביא את תוכנית ההפיכה המשטרית, בוודאות אחרי נאום 4 בינואר, הוא שגרם לאסונות הכבדים ולאיומים הגדולים ביותר על מדינת ישראל, לחרדות, לשיתוק, לקיטוב, לשנאה ולפילוג. כבר אז ידענו דרך החיים עצמם שאנחנו יודעים שראש ממשלה שיכהן תקופה ארוכה, יצבור עוצמה רבה מדי. מעניין אותי, אחרי שלוש שנים כאלה, גם כשהשר לוין מגיע הביתה וגם אחרים, מסתכלים על עצמם במראה ומדברים עם הילדים, במה הם מתפארים בדיוק? באיזה הישגים הם מתפארים אחרי שלוש שנים של אסונות? ריכוז עוצמה בידי מי שאחראי לכל זרועות השלטון הביצועיות כמו מוסד, כמו שב"כ, מי שכבר מזמן שולט בכם בכנסת, הביאה להשחתה לא רק של ראש הממשלה ושל הלשכה שלו, אלא של כולכם. גם מי שלא מושחת היום כבר מעורב עד צוואר בחקירות, בסיאוב, בשוחד, בהפרת אמונים למדינת ישראל ולאזרחים. זה טירוף הדעת שאוחז בכל הגורמים שמובילים את מדינת ישראל מדחי אל דחי. ויש לי חדשות בשבילכם – זה מידבק. תראו אתכם. הכי מדהים שזה כבר לא מזיז לכם, כבר נעלמה הבושה. לא מעניין אתכם. לא כשהמוני אזרחי ישראל יצאו להגן על הדמוקרטיה, לא כש-1,200 איש נרצחו, לא כשלוחמי צה"ל מסכנים וסיכנו את חייהם, לא כשמעל 900 משפחות שכלו את הילדים שלהם, את היקר להם מכול. לא היה אכפת לכם כשמחבלי החמאס פגעו בבנות שלנו בעזה – ואתם ידעתם.

היו"ר יעקב מרגי:

חבר הכנסת מקלב ובוארון.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

לא אכפת להם. אמרתי לך, אדוני היו"ר, גם כשאני מדברת על אונס ופגיעות מיניות בעזה, הם מקשקשים ולא נותנים כבוד אפילו במליאה כדי לשמוע על הזוועות שקרו. אני אומרת את זה כאן כי צריך לומר את זה: ממשלת ישראל ידעה על הזוועות, ידעה ושתקה ולא עשתה דבר כדי לשחרר אותן. שיקרו לכולנו. שיקרו לציבור, למשפחות, שיקרו לכל אזרחי מדינת ישראל. הפקירו ושיקרו. אז למה באמת שיעבירו את החוק הזה, בשביל שיגבילו את עצמם? הרי מטומטמים הם לא. בזמן הזה הם פשוט מעבירים חוקים, מנסים להעביר חוקים בכל האמצעים, לחוקק עוד חוקים מושחתים, עוד הונאה, בדיוק כמו שעשיתם לפני 7 באוקטובר – עיוורון – ככה אתם ממשיכים לדהור. טבח במשמרת שלכם, טבח בתוך גבולות ישראל – אצלכם במשמרת, באחריות שלכם – ואתם ממשיכים לדהור. אתם כבר מורמים מעם. החוק במדינת ישראל כבר לא קיים עבורכם. אתם תקבעו את החוק הפוליטי; אתם תקבעו את הרכב הוועדה; אתם תקבעו את המנדט; אתם תקבעו את תוצאות החקירה. ולמה? כי אתם יכולים. כי התבלבלתם. כי כוח ושררה הם לא דמוקרטיה, הם בריונות וכוחנות. לקחתם את המנדט שניתן לכם על פי חוק, נבחרתם – והפכתם אותו לכלי משחית לפגוע ביסודות המדינה, בזכויות של האזרחים, במערכות החוק והצדק. ותשובות לאזרחים? הצחקתם אותם, כי אתם לא באמת מעניינים את חברי הממשלה. אבל תראו מה - - -

היו"ר יעקב מרגי:

השר ברקת עם משרד האוצר, תעשו את הדיון בחוץ.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

גם אותו זה לא מעניין. כן, הדבר המדהים הוא שגם אחרי כל הכוח והכסף והכבוד שלכם, גם אחרי שלוש שנים, לא באמת הצלחתם – לא להדיח את היועמ"שית מתפקידה – ברור שאף שר ואף יועץ משפטי לא היו מוכנים להשתתף בתיאטרון הבזוי שלכם. הלכתם, החלפתם להם מנעולים, ניסיתם להדיח, ובית המשפט זרק אתכם מכל המדרגות כי אתם פועלים כל הזמן מחוץ לחוק – ואז אתם מנסים לחנוק. שר המשפטים חונק את בית המשפט, מנהל קמפיין של הרס נגד כבוד נשיא בית המשפט העליון, השופט עמית – קרעי, אני מזמינה אותך לחזור אחריי ולהסתכל לי בעיניים, למרות שאני רואה שאתה מאוד עסוק בלסמס, אבל זה קל, ככה לימדו אותנו לעשות, אפשר לחזור אחריי: כבוד נשיא בית המשפט העליון, כבוד השופט עמית. זה קל. הוא קיים, הוא נבחר כדין. הוא פה, מעבר לכביש, מנהל משפטים – ואתם הפסדתם במערכה. ניצחתם רק במלחמה אחת – מלחמת השנאה שלוש שנים – ובזה ניצחתם, זה בטוח, זה בוודאות שלכם על מלא – פודיום מדליית זהב. בזה הצלחתם, במסע הפורענות לחורבן הדמוקרטיה. בזה אתםnumber one . ואיך אומרים? אתם אומרים שאתם תדרסו, ובפועל באמת מתנהגים כמו נהגים פרועים על הכביש. אתם פגעתם בזכויות יסוד, הפכתם את המפגינים לניצודים, אתם מנסים להלך אימים על הייעוץ המשפטי לממשלה, אתם הורסים את השירות הציבורי. אתם עושים הכול כדי להחליש את התקשורת החופשית כדי לאיים על כל קול שלא מוצא חן בעיניכם, וכמה עלוב שזו בכלל לא אג'נדה – זה סתם, פשוט אתם רוצים שהבוס יהיה מבסוט, זה הכול. לבטל לו את המשפט – אם זה בחנינה, אם זה עכשיו לבטל את החוק של העבירות שבהן הוא מואשם – פשוט בדיחה עצובה. אני מסתכלת עליכם פעם אחר פעם במשך השלוש שנים האלה, ולא רואה חמלה. רואה אדנות, בריונות, יהירות. זה בדיוק היחס שאתם מפגינים לא רק כלפי האופוזיציה, אלא גם כלפי משפחות שכולות, כלפי משפחות חטופים וכלפי הורים שפשוט לא בחרו בכם, הם לא מהצד הנכון. אז הם לא יוזמנו הנה, לכנסת ישראל, לבית של כל העם, להיות כאן אורחי כבוד של יו"ר הכנסת – רק אלה שסוגדים לכם. כמה עצוב. אבל יש לי חדשות: למרות כל זאת, תראו איזה קטע, לא נכנענו, לא הרמנו ידיים, לא הפסקנו להילחם. ההפגנות לא חדלו. לא ניכנע לטירוף הזה שאתם מנסים להוביל – לא יקרה. שיהיה ברור, אנחנו נישאר כאן וניאבק על דמותה של מדינת ישראל ועל זהותה, עד שאנחנו ננצח. לא נוכל להפסיד בשום פנים ואופן בקרב הזה, ייקח כמה זמן שייקח. ואז אחרי שאתם תיעלמו – אתם תיעלמו, לא בית המשפט, ועם הדורסים והמושחתים אנחנו נמצה את הדין – אז נבצר את הדמוקרטיה ונבטיח שרוב קיצוני ומזדמן כמו שלכם לא יוכל עוד לעולם לחרב את המפעל הציוני המפואר שנבנה כאן בדם, ביזע ובדמעות. ואם המילים שלי היו מסובכות מדי ואתם צריכים הדגמה, אז אני אסביר לכם. הבאתי סרטוט –fuse This is the bomb, this is the - -

היו"ר יעקב מרגי:

נא לא להציג. נא לא להציג מוצגים.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

- - ברור לחלוטין שזאת הפצצה, ואתם כבר הגעתם לקו האדום. הינה, בבקשה, הקו האדום שלכם כאן. תודה רבה.

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר יעקב מרגי:

תודה. גברתי, אם תעמוד לי הרשות, אני לא אתן לך את השלוש דקות להשיב אחרי זה.

היו"ר יעקב מרגי:

להצעת החוק הוצמדה – את מפריעה לי להקריא, טלי גוטליב. תודה. להצעת החוק הוצמדה הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הגבלת כהונת ראש הממשלה לשתי קדנציות רצופות), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת עודד פורר וקבוצת חברי הכנסת. בבקשה, אדוני.

קריאה:

טלי גוטליב (הליכוד):

מה לעשות? יש תקנון. >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> שלוש דקות לרשותך. טלי, תודה. זהו, תם. בבקשה, אדוני.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

תודה, אדוני. אדוני היושב-ראש, רבותיי השרים, יש כלל ידוע: שום דבר אינו דוחף אדם לניצול לרעה של כוח כמו הציפייה להחזיק בו זמן רב. הדיון הזה על הגבלת כהונת ראש ממשלה, הוא לא עכשיו איזה דיון אישי. אני יודע שכל פעם מנסים להפוך את האירוע הזה לאירוע אישי – הוא לא דיון אישי, הוא דיון על מבנה הדמוקרטיה. לא נדרשנו לדיון הזה עד השנים האחרונות באמת, כי לא היה מצב של ראש ממשלה שמחזיק בתפקיד הזה כל כך הרבה זמן.

אריאל קלנר (הליכוד):

עודד פורר (ישראל ביתנו):

בחוקה האמריקאית גם כן - - -

היו"ר יעקב מרגי:

תודה.

עמית הלוי (הליכוד):

בחוקה האמריקאית גם כן - - -

היו"ר יעקב מרגי:

קצת, קצת יכולת לשמוע דברים.

אריאל קלנר (הליכוד):

תחליפו את העם. במקום להפיל את ראש הממשלה תחליפו את העם.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה. קלנר, קריאת ביניים זה קריאה, זה לא נאום.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

בחוקה האמריקאית גם כן זה לא היה מנגנון שהיה קבוע בתוך החוקה. זה היה איזשהו נוהג, היה ברור שיש את ההחלפה למרות שהנושא עלה גם בדיוני חקיקת החוקה, ואחרי רוזוולט הכניסו את זה כתיקון לחוקה, כי הבינו שהאירוע הזה, שיש מי שמחזיק בכוח יותר מדי זמן ועלול להשתמש בכוח כדי להמשיך ולהחזיק בכוח – הוא הסכנה האמיתית לדמוקרטיה. בסוף ההגנה פה היא הגנה שמתבקשת כדי לשמור על הדמוקרטיה. כי הרי מה קורה כשמישהו מחזיק בכוח יותר מדי זמן? הוא כבר מתחיל לחשוב שהוא זה שמכוחו בכלל העסק הזה עובד, ולא מכוחו של העם. כשאני מדבר על הגבלת הכהונה, אני מדבר על הגבלת כהונה לא רק לראש ממשלה – הגבלת כהונה גם לתפקידים בכירים בשירות הציבורי, הגבלת כהונה גם לאלו שיושבים בתפקיד של מנהלי אגפים בכירים בשירות המדינה 20 ו-30 שנה. אתם הרי יודעים מה קורה, יושב מישהו כל כך הרבה שנים, מסביבו רק האנשים שלו, כבר רק הוא כבר יודע וחולש על האמת, והוא משתמש בכוח הזה שלו גם כדי לעצב את האמת. זה הסיפור כאן. והראיה היא שבסוף, כשיושב אחד כזה כראש ממשלה, מה קורה לנו? כולם כבר מתיישרים לאמת שלו. תראו אתכם, חברי הליכוד. הרי היום בעזה התקבל סיוע הומניטרי. מה הסיוע ההומניטרי שהתקבל בעזה, בגיבוי ראש הממשלה שיושב כל כך הרבה שנים? משקאות אנרגיה וקולה. אנחנו מעבירים להם רד בול בזמן שהם רוצחים בנו. מה שנקרא, אנחנו ממש נותנים להם כנפיים, חבר הכנסת הלוי. ומי נותן לזה גיבוי? מי נותן לזה גיבוי?

היו"ר יעקב מרגי:

זה אסור כשלעצמו, זה לא בריא.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

נותן לזה גיבוי בסוף ראש הממשלה, אותו אחד שאישר להכניס כסף לרצועת עזה, לחמאס, במזוודות כסף מזומן, עכשיו הוא גם מעביר להם רד בול.

היו"ר יעקב מרגי:

תם הזמן. אני מאריך לך בחצי דקה נוספת על ההפרעות.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

לכן אני אומר לכם, בדיוק בשביל הדברים האלה, שלא ישב לנו ראש ממשלה שחושב שהתפקיד שלו הוא להישאר ראש ממשלה. התפקיד של ראש הממשלה הוא לדאוג בראש ובראשונה לאינטרס של מדינת ישראל ולא להישארות שלו בתפקיד.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה. אני מזמין את שר התקשורת שלמה קרעי להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. עד עשר דקות לרשותך.

שר התקשורת שלמה קרעי:

תודה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אין ספק, אדוני, שהצעת החוק הזו נולדה מתוך תסכול, תסכול עמוק. אני אתן רק ראיה אחת, שהציבור שמקשיב לנו יבין מה ההוכחה לכך שהצעת החוק הזו באה מתסכול. ההוכחה היא שכשהיה לנו איזה גליץ' בהיסטוריה, לפני ארבע שנים, בטעות, הם לקחו לעצמם את השלטון תוך מרמה והפרת אמונים של הבוחרים שלהם, ואז, ראו זה פלא, לא הביאו חקיקה להגבלת כהונה של ראש ממשלה. יכולתם לעשות מה שרציתם, יכולתם להביא חוק גיוס, יכולתם להביא הגבלת כהונה, יכולתם להביא מה שרציתם. לא עניינה אתכם הגבלת כהונה של ראש הממשלה כשאתם הצלחתם לגנוב לעצמכם את השלטון.

היו"ר יעקב מרגי:

כנראה הם לא האמינו שתהיה יותר מקדנציה אחת.

נאור שירי (יש עתיד):

חשבתי שתגיד שלא גונבים שלטון.

היו"ר יעקב מרגי:

קצת הומור, הומור הוא לא חד-צדדי.

נאור שירי (יש עתיד):

אה, זה היה בהומור?

שר התקשורת שלמה קרעי:

מי שלא מצליח לנצח או לשכנע את הציבור, מנסה לעקוף אותו, מנסה לנצח את הציבור. איך כתוב בפסוק במשלי? "כי יחנן קולו אל תאמן בו כי שבע תועבות בלבו". הם באים כאן, מחננים את קולם. עומד עודד פורר, מסביר כמה שזה דמוקרטי למנוע מהעם את הבחירה החופשית שלו. שבע תועבות בליבו – כל מה שהם רוצים זה להסיט את אותו שחקן, את אותו אחד שהם לא מסוגלים לנצח אותו בקלפי. לא מסוגלים. פעם אחת הצליחו במרמה, אבל הציבור כבר לא מאמין להם, הציבור כבר לא מאמין, והוא גם לא יאמין לכם יותר. לכן זו לא הצעת חוק בעד דמוקרטיה, זו הצעת חוק נגד נבחר אחד, שאתם לא יכולים עליו ולא על מיליוני בוחריו. אני אומר לכם עוד משהו, חבר הכנסת פורר: אתם נמצאים בשנת בחירות. אתם באים בקמפיין בחירות לציבור שלכם, משכנעים ציבור להצביע לכם, ואתם באים לכאן למליאה ואומרים: אנחנו לא באמת הולכים לנצח; אין לנו סיכוי לנצח בקלפי, ולכן אנחנו מביאים כאן הצעת חוק שתגרום לנו לנצח דרך מערכת המשפט, דרך חקיקה תפורה, דרך רדיפה פוליטית. למעשה, כשאתם מביאים לכאן הצעת חוק – חברת הכנסת אלהרר, כשאת תצביעי בעד הצעת החוק הזו, את ולפיד וכל החבורה שיושבת פה, אתם למעשה מודים בכישלון שלכם. להצביע בשנת בחירות על הצעת חוק שאומרת שזה שמתמודד מולנו, בוא נפסול אותו מהמגרש – זו הצעת חוק שאומרת: אנחנו מודים בכישלון, אנחנו מודים בתבוסה שלנו, אנחנו לא נצליח לנצח אותו בקלפי, בואו ננסה בדרך אחרת.

קארין אלהרר (יש עתיד):

אין לך זכות להתנגד.

שר התקשורת שלמה קרעי:

במקום להתמודד עם נתניהו בקלפי, אתם מנסים להדיח אותו בחקיקה וזו ההודאה שלכם בכישלונכם. אם הייתי מצביע פוטנציאלי שלכם היום, והייתי מתלבט: להצביע ליכוד – לא חושב שיש מישהו שיכול להתלבט, אבל נניח שיש מישהו, מצביע חדש, צעיר, שלא הצביע מעולם – האם ליכוד או האם גנץ? האם ליכוד או חלילה יאיר לפיד? כשאני רואה את מה שאתם מנסים כאן – אותו מצביע פוטנציאלי – אתם באים לכאן ואומרים: אנחנו לא הולכים לקלפי, אנחנו מפחדים מהקלפי, אין לנו סיכוי, אין לנו יכולת שכנוע, אין לנו ערכים. הינה, תראו כמה מצביעים צעירים יש לנו כאן ביציע.

היו"ר יעקב מרגי:

אם תרשה לי, אני אקדם אותם בברכה: תלמידי כיתות י"ב מבית הספר התיכון על שם יצחק בן צבי בקריית אונו, ברוכים הבאים וברוכות הבאות.

שר התקשורת שלמה קרעי:

ברוכים הבאים לכולם. הינה, מצביעים חדשים, בואו תקשיבו, תלמידי כיתה י"ב. אתם תצביעו בבחירות הקרובות, תראו מה נמצא כאן על השולחן. האופוזיציה מביאה חוק להוריד את ראש ממשלת ישראל, את נתניהו, לא בקלפי – בחקיקה. הם לא רוצים לאפשר לנתניהו להתמודד מולם, הם כאלה תבוסתניים בשנת בחירות. בשנת בחירות, במקום לשכנע את המצביעים שמגיעים לכאן, אתם אומרים: לשכנע אתכם אנחנו לא יכולים, בואו נוריד את נתניהו מהמגרש.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

היו"ר יעקב מרגי:

יבגני, תודה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

בואו נגביל לו את תקופות הכהונה שלו, בואו נסיט אותו מהמגרש. הדבר הזה הוא הודאה בכישלון שלכם עוד לפני שהמרוץ התחיל. עוד לפני שיצאנו לתחרות, אתם אומרים: נכשלנו, בואו נשנה את חוקי התחרות. הדבר הזה הוא מביש בעיניי, הוא מביש אתכם. אני לא מבין איך אתם מסוגלים; מילא בתחילת קדנציה, שנשכח את זה כשנגיע לבחירות, אבל עכשיו, סמוך לבחירות, אתם מביאים את זה? בשנת בחירות?

אפרת רייטן מרום (העבודה):

קרעי, אתה לא עוקב.

שר התקשורת שלמה קרעי:

חברת הכנסת רייטן, את לא מסוגלת להתמודד מול נתניהו? זה דבר שהוא לא מקובל, ואני בטוח שהבוחרים החדשים שלנו שנמצאים כאן ביציע מבינים טוב מאוד למי כאן יש יכולת שכנוע, מי מגיע עם ערכים, מי מגיע עם ממשלה וקואליציה שפועלת למען מדינת ישראל ומסוגלת לנצח בגלל זה בקלפי, ומי אומר: אנחנו לא מסוגלים לנצח, בואו נוריד את נתניהו מהמגרש. חברים, בדמוקרטיה העם מחליף שלטון, לא החלטה משפטית; לא בג"ץ ממנה שרים או ממנה ראש ממשלה, לא ולא, לבג"ץ אין סמכות כזו, העם מעולם לא בחר בו למנות ממשלה או למנות שרים, וגם לא מחליפים ראש ממשלה בחקיקה. הדבר הזה נידון לכישלון, ומוסיף אולי סיכוי שבאופן אפרוקסימלי שואף לאפס, הסיכוי שלכם לנצח בבחירות הופך את זה ממש לאפס מוחלט. אני אגיד לכם ככה: אנחנו לא ניתן לכם להחליף את העם. אתם מנסים לעשות את זה בכל דרך. כשהכנסת מקבלת החלטה ואתם מפסידים בהחלטה הזו, אתם רצים לבג"ץ; כשהעם הולך לקלפי ובוחר כנסת שבוחרת ממשלה, אתם רצים לבג"ץ. אתם רוצים להחליף את העם ואנחנו לא ניתן לכם להחליף את העם, כי העם הזה הן עם חכם ונבון, הגוי הגדול הזה – עם ישראל חכם ונבון. הוא רואה שאתם באים רק בתעלולים משפטיים לנסות להשיג כאן שלטון בכוח. הניסיונות המגוחכים האלה, המבישים האלה, לא עושים רושם על אף אחד, ואולי להפך, מסיטים גם את אותם אלו שחשבו: אולי נצביע לכם, אולי ניתן לכם צ'אנס. הם רואים שאתם מנסים להחליף כאן שלטון בכוח, בחקיקה, בדרך של רדיפה משפטית, בדרך של מתן סמכויות לחבורה של שופטים, שלפי סעיף 2 לחוק-יסוד: השפיטה יש עליהם את מורא הדין. על בית המשפט יש את מורא הדין לפי חוק-יסוד: השפיטה. הו, הינה יאיר לפיד. אתה מבין, יאיר, מה אתם עושים עם החוק הזה פה? אתם מודים בכישלון. אתה אומר, למעשה – אתה יכול לרצות, זאת החלטה שלו.

היו"ר יעקב מרגי:

אתה יכול לבקש, לא בטוח שתקבל.

שר התקשורת שלמה קרעי:

אתה יכול לרצות הודעה אישית.

היו"ר יעקב מרגי:

הוא לא פגע בך, הוא פנה אליך. אני לא חייב לתת.

שר התקשורת שלמה קרעי:

לא, לא העלבתי. אני רק אומר לך, שים לב, אתם מביאים לכאן חוק ואתם למעשה מודים בכישלון, יאיר. אם אתה מסוגל להתמודד, תתמודד בבחירות; אם אתה לא מסוגל להתמודד בבחירות, תחזיר את המפתחות. אל תביא חוקים לפסול את השחקן שאתה לא מסוגל להביס בקלפי. זאת בושה; זה דבר שאני לא מצפה, גם לא מאופוזיציה רופסת; גם לא מאופוזיציה כזאת שלא מצליחה אפילו פעם אחת לנצח כאן את הקואליציה – לא בהצבעות ולא בשום דבר אחר. מה, חברת הכנסת – השרה גולן, סליחה.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

- - - ארבעה - - -

שר התקשורת שלמה קרעי:

לא, הם כבר הבינו את זה. הם כבר הבינו. חבר'ה, חברי יש עתיד, יאיר נמצא כאן, כדאי שתתחיל כאן התחרות על ליבו של יאיר לפיד, כדי שישריין אתכם בארבעה, ברביעייה המנצחת. בכל מקרה, אני רוצה לסכם כאן את הדיון ולומר: אזרחי ישראל, שימו לב מי כאן מסוגל לשכנע; מי כאן מסוגל להוביל מדיניות; מי כאן מסוגל להוביל את מדינת ישראל ולבוא; לשכנע אתכם שתצביעו לו בקלפי, ומי כאן בא ואומר: לשכנע אנחנו לא מסוגלים; לבוא עם ערכים – אין לנו; הערכים היחידים שלנו הם להחזיר את המפתחות, ולומר לבג"ץ לשלוט במקומנו.

היו"ר יעקב מרגי:

נא לסיים.

שר התקשורת שלמה קרעי:

ולכן, מה שמנסים כאן זה להסיט מהמגרש את השחקן היחיד שהם לא מסוגלים לו, וזה לא יעזור לכם, חברים.

היו"ר יעקב מרגי:

חברת הכנסת אפרת רייטן מרום מעוניינת להשיב על עמדת הממשלה? בבקשה, גברתי, שלוש דקות לרשותך.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

השר קרעי, גמרת כבר לחלק את התקשורת הישראלית למי שמאלן ומי ימני? מי בעד מדינת ישראל ומי לא? גמרת להשחית את התקשורת, את מה שנשאר ממנה, ולהטיל עליה אימה? התפנית להגיע לכאן, בכל מיני ועדות כאלה, פסולות והזויות? הלכתי עם ההיגיון שלך, הקשבתי. בוא, אני אענה לך. הלכתי עם ההיגיון. מה אמרת? אמרת: אתם משנים את כללי המשחק פה בכנסת כי אתם מפחדים. אתם מחוקקים כאן חוק בגלל שאתם מפחדים. אני אמרתי, זה נשמע לי איכשהו מוכר, המוסיקה הזאת. כי ממש בימים אלה, הם משנים את החוק של ועדת חקירה ממלכתית – וואו; הם משנים את החוק של מרמה והפרת אמונים – אשכרה; הם עושים כאן שינויים תוך כדי – ממה? מפחד? לא, הפחד רק שלנו. אתם אמיצים, אתם לא מפחדים, נכון? איך אמר נתניהו, אני לא צריך פה שכפ"צים, אני לא אמיץ, אני לא כלום. אתם לא מפחדים, לא מהמשפט של נתניהו, לא מהשופטים, לא מגלי בהרב מיארה, לא מהמחאות – לא מכלום, אבל תשנו כאן את כל החוקים, כדי שאם, חס וחלילה, רק בקטנה, אם תהיה פה הזדמנות שאתם תפסידו בה, אז עכשיו הרי הכוח אצלכם, נכון? אתם יכולים לשנות פה עכשיו את הכול. אני הולכת עם ההיגיון שלך; רק ההיגיון שלך. לא המצאתי כלום. שלך, אחי, שלך. אבל אני אומרת דבר אחר, בגלל שאמרתי בהתחלה שממש איך שהתחילה הקדנציה הגשתי את החוק הזה בפעם הראשונה, לא בשנת בחירות, כי האמנתי בזה. גם בקדנציה הקודמת, באמת עשינו הכול, אבל היו לנו שותפים, שהפילו את זה ברגע האחרון. אתם זוכרים? אגב, אחד השותפים שדווקא הצביע בעד יושב עכשיו איתכם. רגע, ליד מי הוא יושב? שם, ממש לידך, קרעי. הוא הצביע בעד החוק הזה. קוראים לו גדעון סער. הוא היה ממש בעד, היה לו פה אחלה מניפסט. אמר, צריך לעשות את זה, לא קשור לנתניהו. פתאום עכשיו קצת התהפך. אבל זה האירוע. אז תקשיבו, אתם, אתם הצבעתם נגד.

שר התקשורת שלמה קרעי:

היה לכם רוב?

אפרת רייטן מרום (העבודה):

לא, מישהו לא הגיע. תסתכל בפרוטוקולים, תראה מי לא הגיע בסוף. אני אומרת לך, אני הולכת תמיד עם מה שאני מאמינה בו. לא משנה אם אני קואליציה או אופוזיציה. בסוף תראו, קיבלתם המון כוח, שלוש שנים. נבחרתם כדין, אף אחד לא מערער על זה. נבחרתם כדין. שלכם, שלטון, קיבלתם. שלכם. מה עשיתם איתו? מה עשיתם איתו? תראו מה קרה למדינת ישראל. מאי, בחייאת. תראו כמה אתם מגיעים, מבקרים כל כך הרבה בתחנות משטרה. מה יש לכם? לא חבל על הזמן? לכו, תעשו דברים אחרים עם הזמן שלכם. הולכים לפה, והולכים לכל מיני תחנות משטרה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה. נא לסיים. תודה.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

לקחתי את ההיגיון. אומרת: לא עומד במבחן המציאות.

היו"ר יעקב מרגי:

אפרת, מיצית. תודה.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

תודה רבה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה. אני מזמין את חבר הכנסת יבגני סובה להשיב על עמדת הממשלה במקום חבר הכנסת עודד פורר. בבקשה, אדוני. שלוש דקות לרשותך. חברי הכנסת, נא לאפשר לדובר להשמיע את דבריו.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה. השר קרעי, אתה פנית לתלמידי תיכון בן צבי, נכון? כשכולכם נולדתם ב-2005, 2006, פחות או יותר, נכון? כשהייתם בני שנתיים, נתניהו כבר היה ראש הממשלה. אני מציע לכם, תלמידים יקרים, שבעוד שנה-שנתיים תלכו לצבא, אני מציע לכם שכשתחזרו הביתה, תיכנסו ליוטיוב ותחפשו ריאיון של נתניהו לדן שילון ב-1997, בקדנציה הראשונה. מה אומר נתניהו בריאיון הזה? הוא אומר דבר אחד: מה שאתה לא תצליח לעשות בשתי קדנציות, לעולם לא תצליח לעשות. תראו את זה ביוטיוב, ואז תזכרו את הפנייה של השר קרעי אליכם, כי נתניהו בעצמו היה בעד הרעיון הזה של שתי קדנציות. נתניהו ב-1997, כשהוא ראש הממשלה, מתראיין לתקשורת חופשית – התקשורת הישראלית החופשית – ואומר: שתי קדנציות, לא יותר. זה מה שאומר נתניהו. לכן, מה שאני מציע לכם, תלמידים יקרים: אל תקשיבו לשטויות של הקואליציה הזאת, של הממשלה הזאת. תלמדו את ההיסטוריה של מדינת ישראל, כי פעם באמת היו ראשי ממשלה שדיברו אמת. ומה שאתם שומעים פה, זאת חבורה של חנפנים שאומרים: אתם מנסים להגביל את המועמדים. בכל העולם הנורמלי, בכל המדינות הדמוקרטיות יש הגבלה לשתי קדנציות לראש המדינה. ככה זה, למשל, בארצות הברית; ככה זה, למשל, במדינות כמו צרפת. אבל אצלנו בא ראש הממשלה, אומר לתקשורת דבר אחד, ואחר כך משנה. איך הוא היה עונה היום? מה פתאום? לא התכוונתי לזה. אז אני אומר לכם שהגבלת שתי קדנציות זה דבר חשוב, שישמור על הדמוקרטיה. אני מאחל לכם תלמידים ותלמידות יקרים, שירות טוב בצבא ההגנה לישראל, כי אתם, בניגוד לחלק מהקואליציה, כן תשרתו וכן תגנו עלינו. והם, הם תומכים בהשתמטות, ולכן הם מפחדים מכל המגבלות, שחשובות לדמוקרטיה הישראלית. אל תקשיבו לשטויות האלה. תודה רבה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה רבה. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הגבלת תקופת כהונה של ראש הממשלה), של חברות הכנסת אפרת רייטן מרום וקארין אלהרר. הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 44 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 54 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק יסוד: הממשלה (תיקון – הגבלת תקופת כהונה של ראש הממשלה) לא נתקבלה.

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת, תשומת ליבכם – תוצאות ההצבעה: בעד הצביעו 44 חברי כנסת, נגדה – 54 חברי כנסת. אי לכך, אני קובע כי הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הגבלת תקופת כהונה של ראש הממשלה), של חברות הכנסת אפרת רייטן מרום וקארין אלהרר, לא אושרה, ותוסר מסדר-היום. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הגבלת כהונת ראש הממשלה לשתי תקופות כהונה רצופות), של חבר הכנסת עודד פורר וקבוצת חברי הכנסת. הצבעה. הצבעה מס' 8 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 39 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 55 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הגבלת כהונת ראש הממשלה לשתי תקופות כהונה רצופות) לא נתקבלה.

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת, בעד הצעת החוק הצביעו 39 חברי כנסת, נגדה – 55 חברי כנסת. אי לכך אני קובע כי הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הגבלת כהונת ראש הממשלה לשתי תקופות כהונה רצופות), של חבר הכנסת עודד פורר וקבוצת חברי הכנסת, לא אושרה, ותוסר מסדר-היום. חברי הכנסת, אנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

תן לו הודעה, כי הוא הזכיר אותו חמש פעמים.

היו"ר יעקב מרגי:

גברתי, זה לא אישי. אני מכבד את ראש האופוזיציה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

היו"ר יעקב מרגי:

תני לי. תני לי, בבקשה. פנית אליי – תני לי, אני משיב. חשוב שייאמר ותבחנו אותי. אני עקבי בנושא הזה. הכלי הזה של הודעה אישית – כשאני אשב, כשיו"ר אחר ישב, שיעשה – יינתן אך ורק בפגיעות אישיות. לכן יש לו הזדמנות - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה אומר התקנון? רק פגיעות אישיות?

היו"ר יעקב מרגי:

זה שיקול דעת שלי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

זה שיקול דעת של היו"ר?

היו"ר יעקב מרגי:

זה לא אישי, ואני מכבד, כפי שאתה יודע, אבל אני יודע שיש לך הרבה הזדמנויות. ההזדמנות הקרובה היא מייד בהצעת החוק הזאת.

היו"ר יעקב מרגי:

נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – התמודדות עם הסתה נגד חיילים חרדים), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת אלון שוסטר. אני מזמין את חבר הכנסת אלון שוסטר להציג את הצעת החוק. עד עשר דקות לרשותך.

אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

תודה, אדוני היושב-ראש. השר, חברי הכנסת, אני מבקש להציג היום הצעת חוק פשוטה בכוונתה אך עמוקה במשמעותה, הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – התמודדות עם הסתה נגד חיילים חרדים), התשפ"ה–2025. הצעת החוק הזו, אדוני היושב-ראש, הונחה על שולחנה של ועדת השרים לחקיקה לפני התקיפה המזעזעת של משפחות וחיילים חרדים לפני כמה ימים. בימים אלה, שבהם החברה הישראלית נדרשת ללכידות, לערבות הדדית ולנשיאה משותפת בנטל, אנחנו נדרשים גם לאומץ לומר דבר ברור: אין מקום להסתה נגד חיילים. נקודה. ודאי שאין מקום להסתה נגד צעירים חרדים שבניגוד לרבים מחבריהם, בוחרים לשרת את מדינת ישראל בצבא ההגנה לישראל, בכוחות הביטחון האחרים. אין מקום. ההצעה הזאת היא כל כך מובנת מאליה, ותכף תראו שהכלים שמוצעים הם כלים, כמעט הייתי אומר נוגעים ללב, לא אכיפתיים, בוודאי לא מרושעים. מייד נראה. אני יודע, בנוסף, שחבריי החרדים מתנגדים נחרצות לעבריינות. במציאות הנוכחית יש לעזור גם בחקיקה שתבלום את הרוח הרעה. אני מבקש לומר שרבים בציבור החרדי, הרוב המוחלט, הגדול, חיים חיים ערכיים, חיי תורה, חסד, שותפות, אחריות הדדית ותרומה, בוודאי לקהילות שלהם, וגם לקהילות החיצוניות בהקשרים אחרים, מעבר לכוחות הביטחון. אבל יש תופעה מסוכנת מאוד של הסתה, הסתה מאורגנת, אדוני היושב-ראש, של פשקווילים, של קריאות פומביות, של דה-לגיטימציה לחיילים חרדים ושל פעולות אלימות, כפי שראינו. התופעה הזו לא פוגעת רק בצה"ל אלא גם בחברה החרדית עצמה – בשמה, בנפשה וכמובן בכוחות הביטחון ובמשפחות שבוחרות לגבות את הבנים שלהן בשירותם הלאומי. צעיר חרדי שרוצה להתגייס, צריך לדעת שהמדינה עומדת מאחוריו, שקהילתו עומדת מאחוריו, ואם לא עומדת מאחוריו, בוודאי לא פוגעת בו, ואם יש בודדים שפוגעים או רבים שפוגעים, אנחנו עומדים מאחורי החייל ונגד התופעה. אני רוצה לחדד ולהבהיר לכל מי שאולי בהמלצת הקואליציה יצביעו נגד, שידעו על מה מצביעים. הצעת החוק שלפנינו אינה חוק עונשי, אינה חוק מתלהם. זה חוק אחראי, מתון, הצהרתי, שמציע כלי אחד לגיטימי, ארגוני, בין-ארגוני: הקמה של צוות בין-משרדי בראשות מנכ"ל משרד הביטחון, שבו יהיו שותפים משרד החינוך, צה"ל, משטרת ישראל, הייעוץ המשפטי לממשלה, ולצידם – וזה חשוב מאוד – נציגים מהקהילה החרדית עצמה; אנשים שמכירים את המורכבות, את השפה, את הרגישות. שולחן עגול כזה ידע להתמודד, ימצא את הדרכים, ידע את האופן שבו מדברים אל הקהלים השונים. המטרה אינה להיאבק בציבור החרדי. המטרה היא להגן על מי שבתוכו שבוחר לשרת, בוחר לנוע בכיוון העקרוני שהחוק שנדון כעת בוועדת החוץ והביטחון מורה לנו. המטרה היא להגן על כל מי שבתוכנו שבוחרים לשרת את הכלל, ולא רק בכלים המקובלים היום בחברה החרדית, אלא באותם כלים חדשים שאנחנו רוצים לחזק, לעודד, לגבות, לטפוח על שכמם של אותם בוחרים בדרך הסיוע הביטחוני, ובהקשר הרחב יותר, האזרחי – כוחות ההצלה, החירום – וגם הקהילתי. אנחנו מסוגלים לעשות יותר מאשר לצקצק בלשוננו כאשר אנחנו שומעים על תופעות של אלימות כנגד משפחות של חיילים, והחיילים עצמם בוודאי. אפשר לגבש כלים חינוכיים, אפשר לגבש כלים קהילתיים, משפטיים, להתמודדות עם התופעה, שאני משוכנע שאין אחד כאן באולם הזה שחושב שהיא ראויה. אין אחד כאן שלא חושב שצריך, בדרכים שונות, ישירות ועקיפות, להתמודד נגדה. וההצעה הזאת אומרת: אנחנו עושים מעשה – מקימים צוות בין-משרדי, יוצרים שולחן עגול שיטפל בעניין. המסר הוא בשני רבדים: לחיילים החרדים – אתם לא לבד; לחברה הישראלית כולה – השירות בצה"ל ובכוחות הביטחון האחרים, בכל דרך חוקית ומכבדת, הוא ערך שיש להגן עליו. ואנחנו עושים את זה, מטפלים בכך. הצבא, המשטרה, כוחות אחרים, יודעים לייצר את המעטפות המכבדות בני אדם שחרדים לדבר השם, חרדים לתורה, ויחד עם זאת רואים מחובתם להיות שותפים להגנה האקטיבית. ספרא וסייפא בכפיפה אחת. אדוני היושב-ראש, הצעת חוק דומה כבר הונחה בעבר. היא רלוונטית היום יותר מתמיד. דווקא עכשיו, כשצה"ל נדרש לעוד ידיים, לעוד מוחות, לעוד לבבות, לעוד רגליים – דווקא עכשיו נדרשת השותפות, נדרש לעודד את השותפות. אסור לאפשר הפחדה והדרה של מי שמבקש לקחת חלק. צריך להתמודד בדרכים מגוונות עם מי שמנסה להפחיד, עם מי שמנסה להפעיל סוג של איומים כנגד מי שעושה את הדבר הנכון, המובן מאליו. ועדת השרים לחקיקה בחרה שלא לקדם את החוק שאני מבקש לקדם, שמבקש להגן על חיילים חרדים שכבר משרתים בפועל. אם הקואליציה חפצה בגיוס חרדים, זו ההזדמנות שלה להוכיח זאת במעשים ולהעניק גב למי שכבר נושא בנטל. זו תהיה קריאת כיוון מאוד חשובה באמצעים מאוד סבירים, מאוד ראויים. ואני קורא לחבריי ולחברותיי מכל סיעות הבית, מכבוד היושב-ראש ועד כל מי שנמצא כאן איתנו, בואו נאמר ביחד: ההסתה תיעצר, והחיילים יקבלו גב באהבה, באחריות ובנחישות. תודה רבה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה רבה לחבר הכנסת אלון שוסטר. אני מזמין את כבוד השר ניר ברקת להציג את עמדת הממשלה. באותה הזדמנות אני מקדם בברכה את המשך הקבוצה מתיכון בן צבי קריית אונו. ברוכים הבאים וברוכות הבאות לשיעור אזרחות בשידור חי. יום של חקיקה פרטית. בבקשה, אדוני. עד עשר דקות לרשותך.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

תודה רבה. צוהריים טובים, אדוני יושב-ראש הישיבה, חברות וחברי הכנסת. קודם כול, ברשותך, ידידי שוסטר, אני מקריא לך את התשובה של משרד הביטחון, שאומרת את הדברים הבאים. חבר הכנסת שוסטר מציע לתקן את חוק שירות ביטחון ולקבוע בו כי הממשלה תקים צוות בין-משרדי לגיבוש תוכנית להתמודדות עם הסתה נגד חיילים חרדים. ראשית, לגופה של ההצעה, לא ברורה מהות הצוות שמוצע להקים במסגרת התיקון לחוק שירות ביטחון, ולא מוגדר בהצעת החוק מהן סמכויותיו ומה עליו לעשות לאחר שיוקם. שנית, בימים אלו מתקיימים דיונים בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת שעניינם הכנה לקריאה שנייה ושלישית של תיקון לחוק שירות ביטחון העוסק בשילוב תלמידי ישיבות. לאור האמור, ובין היתר בשים לב לדיונים המתקיימים בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת כאמור, החליטה הממשלה לדחות את הדיון בהצעת החוק הפרטית. לפיכך מציע שר הביטחון כי מליאת הכנסת תסיר את ההצעה מסדר-היום. אני חייב לומר לך שעל פניו לא נשמע לי שזה משהו לחקיקה. זה משהו יותר לגיבוש מדיניות, ובסוף אולי ישתלב במסגרת החקיקה הגדולה, אבל על פניו נשמע לי ששר הביטחון די צודק. ננצל את ההזדמנות, עד שחברים כאן מתארגנים, לשתף אתכם. המשרד שלי הניח על שולחן הכנסת הצעה לאימוץ הרעיון של "מה שטוב לארצות הברית טוב לישראל", שזה בעצם המשך המהלך של "מה שטוב לאירופה טוב לישראל". מלכתחילה, כשהתחלנו לפתוח את השוק הישראלי, בעצם לדלג על הרגולציה הישראלית ולאמץ רגולציה אירופית, היה לנו ברור שאנחנו נרחיב את זה גם לארצות הברית, מהסיבה הפשוטה שמה שטוב לאמריקאי שנכנס לחנות וקונה מוצרי צריכה, אין סיבה שלא יהיה טוב לישראלי, כמו שמה שטוב לאירופי טוב לישראלי. עשינו את זה בשלבים – שלב ראשון מאירופה, כיוון שרוב המוצרים שנכנסים לישראל הם עם תקן אירופי. גם חלק גדול מהמוצרים שנמכרים בארצות הברית, שהאמריקאים מייצאים אותם, רובם ככולם גם עומדים בתקן האירופי. ולכן, המהלך הראשון שעשינו, שהוא עדיין בתהליך השלמה במובן של פעימות – יש עוד כמה פעימות קדימה, אבל התהליך הזה עבר את כל השלבים בחקיקה בוועדת כלכלה. עכשיו אנחנו לוקחים את כל הניסיון שהיה לנו במה שטוב לאירופה ואנחנו מרחיבים אותו לארצות הברית. אני חייב לומר שבמשא ומתן עם האמריקאים, לאמריקאים היה מאוד מאוד חשוב, המהלך הזה, לא רק בגלל המוצרים שהאמריקאים מביאים לישראל, אלא הממשל האמריקאי רוצה לקחת אותנו כמודל ולדרוש ממדינות שכנות לאמריקאים לענות על אותם קריטריונים, אותם מהלכים. זאת אומרת, האמריקאים אומרים: הישראלים האלה עשו מהלך יפה – הצטרפנו לאיחוד האירופי בלי רשות במובן שכל מה שהם עושים לעצמם, כמעט 99%, אנחנו מוכנים לאמץ לעצמנו. האמריקאים רוצים להיות אותו דבר, להשתמש במודל הישראלי. אני מניח שהם יבואו לשותפיהם מסביב, גם למזרח הרחוק וגם בכלל, וידרשו מהם לאמץ את מה שטוב לארצות הברית. במובן הזה אנחנו מרוויחים כמה פעמים: דבר ראשון, אנחנו מרוויחים עוד אלמנט של מלחמה ביוקר המחיה. הפעימה הראשונה תהיה בקרוב, בתוך חצי שנה, אחרי שאנחנו נסיים את הכול. זה כולל צעצועים ומוצרים נוספים לתינוקות ודברים נוספים שבשיתוף עם האמריקאים שמנו בעדיפות יותר גבוהה. המהלך הזה יביא ברכה כפולה ומכופלת: זה גם להרחיב את ההיצע שמגיע לישראל וגם אנחנו מאותתים לאמריקאים שאנחנו מכבדים אותם. בהתחלה הם לא הבינו למה החלטנו לעשות קודם מה שטוב לאירופה, והסברנו להם שזו מאסה קריטית גדולה של מוצרים. אנחנו מכירים את התקן האירופי הרבה יותר טוב מאשר אנחנו מכירים תקנים אחרים. אבל הבטחנו להם, ואכן אנחנו עומדים במילתנו, להשלים את המלאכה גם למה שמגיע מארצות הברית. בהזדמנות זו אני רוצה לומר שבסך הכול אנחנו מחקים את המשא ומתן עם האמריקאים ברמה העקרונית על הסכם הסחר החדש. יש לנו הבנות עקרוניות איתם. אנחנו עדיין מחכים שהנשיא טראמפ יאשרר את הכיוונים הללו. יש לנו כמה התחייבויות כלפי האמריקאים שאנחנו עוד בתהליך של השלמה. חבר הכנסת גפני מכיר את זה היטב – היינו בשבוע שעבר בדיון בוועדת הכספים שבאה לאשרר את המערכת עם האמריקאים. עדיין יש לנו פערים פנימיים בהתחייבות של משרד האוצר כלפי החקלאים.

היו"ר יעקב מרגי:

רק אני מבקש שלא תבקשו מה שטוב לישראל טוב לאמריקה, ואז הם ייתקעו לגמרי. עם הביורוקרטיה הישראלית ועם הפקידות במשרדי האנרגיה, הכלכלה ומשפטים וכל המשרדים שמכבידים בבירוקרטיה, אני מקווה שזה לא יהיה הפוך.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

אני מקווה שאתה צודק. גם ההסכם מול האמריקאים בנוי מכמה שלבים: השלב הראשון, לבקשתם, הוא הסכם החקלאות, שסוכם ברמה העקרונית בין שר האוצר, שר החקלאות ואנוכי, כמובן על דעתו של ראש הממשלה, וזאת התחייבות בין ראשי מדינות להוריד את המכסים בחקלאות לאפס. מי שלא יודע, בהסכמים קודמים, 99.5% משורות המכס מארצות הברית התבטלו. נשארו לנו עוד כ-300 שורות מכס, ש-250 יבוטלו מייד, ועוד 50 – ניאותו האמריקאים למרוח את המהלך הזה על פני עשור על מנת לתת לחקלאים שלנו זמן להתארגן. אבל ברור שלאור ההחלטה הזאת, בסיכום אצל ראש הממשלה, ברור שהחקלאים יידרשו לסיוע, כמו שמקובל במדינות אחרות בעולם: באירופה החקלאות מסובסדת, במקומות אחרים בעולם החקלאות מסובסדת. זה אינטרס לאומי לוודא שהחקלאות, מוצרים טריים, פירות וירקות, בשר, עופות, דגים, משק החלב – אלה תחומים שלכל מדינה, בוודאי לנו, כמדינה שלעיתים היא אי, מתנהלת כמו אי, אנחנו רוצים לוודא שיש לנו חקלאות מקומית. הדבר הזה, במיוחד לאור הדרישה של האמריקאים להוריד את המכסים לאפס, או לחלופין למרוח אותם על עשור, מחייב עבודת מטה וסיוע לחקלאים. כי כשיש חקלאות – קו המחרשה הוא קו הביטחון. החקלאות שומרת על כל רגבי ארץ ישראל. החקלאות זה לא טקסטיל, שאנחנו יכולים לכאורה להסתדר בלי פיתוח טקסטיל. חקלאות היא צורך קיומי של מדינת ישראל בכלל, ובוודאי בחירום. לכן אנחנו כיד אחת פועלים ביחד לוודא שהחקלאות תקבל את הסיוע המתאים. גם חבר הכנסת חנוך מלביצקי, יושב-ראש ועדת הכספים, ואחרים, באו בבקשה ודרישה שלפני שוועדת הכספים מאשרת את ההסכם, שיהיה מתווה שמקובל על ועדת הכספים, על ראש הממשלה, בהמשך לדיונים שלנו, לוודא שהחקלאות מקבלת את הסיוע המתאים. דיברנו על מה שטוב - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

הצו של שר האוצר על - - -

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

אנחנו מחכים להסכמה של משרד האוצר למהלך הזה, להתחייבות שהייתה אצל ראש הממשלה. מחכים לסיוע. נעזור ככל שניתן גם לחקלאים, גם לאוצר, וכשנשלים את המהלך הזה, נוכל להגיד לאמריקאים שהשלמנו את ההתחייבות שלנו, כפי שנעשה בתהליך הזה. אין לי ספק שאנחנו נגיע לשם, אנחנו רק צריכים להאיץ את המתווה של סיוע לחקלאות בקונטקסט של הורדת המכסים מול האמריקאים. אני תקווה שזה ייעשה כמה שיותר מהר. אדוני היושב-ראש, דיברנו על המודל האמריקאי. אני זוכר שבשיחות שהיו לי כשהגעתי לארצות הברית עם המקבילים לנו – מר גריר, זה כמו שר שאחראי למהלך הזה. כשישבנו ביחד הוא הביע הערכה מאוד מאוד גדולה לצורה שבה ישראל מתנהלת מול האמריקאים במשא ומתן. את המשא ומתן הזה מוביל המשרד שלי, סחר חוץ, כמו שהוא מוביל את כל הסכמי הסחר בעולם, בתיאום מלא עם נציג ראש הממשלה אבי שמחון, בשקיפות מוחלטת. מי שלא יודע, סחר חוץ, שזה אחד הסודות היותר טובים במדינה, סחר חוץ, שמונה בסוף השנה 60 נציגים – היום 55 נציגים ברחבי העולם – הוא אמון על יצירת הזדמנויות למגזר העסקי הישראלי, על כל הסכמי הסחר. זה נושא שמתמחים בו, ובעניין הזה ההתמחות במשרד שלנו היא חזקה וטובה מאוד, ואנחנו מובילים את הנושא הזה מול סחר החוץ האמריקני.

היו"ר יעקב מרגי:

אדוני השר, תם הזמן. למרות היסח הדעת – יש רגישות, הם עוזרים לי, האופוזיציה, ואני עומד על זכותם, לכן תם הזמן.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

אני רק - - -

היו"ר יעקב מרגי:

לא, אין אפשרות.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

לא צריך. טוב, תודה רבה. תודה, תודה, חברים.

היו"ר יעקב מרגי:

ביקש ראש האופוזיציה חבר הכנסת יאיר לפיד להגיב על עמדת הממשלה במקום אלון שוסטר. אלון שוסטר, יאיר לפיד לא כאן, ואתה מנצל את זכותך. עומדת לך הזכות. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך.

אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אדוני היושב-ראש, קודם כול, נתחיל בדברי תמיכה. השר, שר הכלכלה, אמר דברים נכוחים. מה שצריך כרגע זה לא ששר האוצר יסכים – זה שראש הממשלה יפעיל את כוחו, את סמכותו הפוליטית, המקצועית, את יושרתו הכלכלית. הוא הרי לפני חצי שנה אמר, הודיע, דרש ללוות את הורדת המכסים בתמיכה בחקלאים. זה לא קרה. זה לא קרה. עד רגע זה זה לא קרה. ואני מברך את חברי הקואליציה, ובראשם את יושב-ראש ועדת הכספים, שעומדים כחומה בצורה למען חקלאות ישראל. חברי השר, בדבריך ובדברי שר הביטחון לעניין החוק הנדון לא נשמע גינוי לתקיפה המזעזעת של משפחות חיילים חרדים מחטיבת החשמונאים. שלושה חיילים באירוע הזה, שלושה חיילים פונו לבית חולים. אירוע נורא. הוא רק הטריגר. כפי שאמרתי, ההצעה הוגשה לפני האירוע הזה. זאת הזדמנות של הכנסת כולה לומר: יש ויכוח ענייני, רציני, נוקב, על נושא הגיוס, על מספרים, על אחוזים, על עצם העניין, על מה קודם למה וכו', אבל אין ויכוח ואסור שיהיה ויכוח בבית שלנו, המשותף הזה, על המאבק באלימות, על פגיעה, על השמצות אל מול חיילים ומשרתים בכוחות הביטחון. לו לפחות, אדוני היושב-ראש, הייתי רואה עיסוק ממשלתי בהיבטים הרכים ובהיבטים הנוקשים של התופעה הפסולה, העבריינית, של אלימות ושל דברי נאצה כלפי משרתים בקודש, בקודש השירות הלאומי, הייתי אומר לעצמי ניחא, אבל אני לא רואה את זה. משאלו פני הדברים, אדוני היושב-ראש, היה צריך לקבל כאן תמיכה מפה לפה לחוק כזה, שייתן כלים סבירים, ראשוניים, להגנה על משרתי האומה. תודה רבה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה רבה לחבר הכנסת אלון שוסטר. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – התמודדות עם הסתה נגד חיילים חרדים), התשפ"ו–2025. אנא תפסו את מקומותיכם בזהירות. הצבעה. הצבעה מס' 9 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 24 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 49 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – התמודדות עם הסתה נגד חיילים חרדים), התשפ"ו–2025, לא נתקבלה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

בעד חיילי צה"ל, נגד המשתמטים.

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת, בעד הצעת החוק הצביעו 24 חברי כנסת, נגדה – 49 חברי כנסת, אין נמנעים, חבר כנסת אחד נוכח. אי לכך אני קובע כי הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – התמודדות עם הסתה נגד חיילים חרדים), התשפ"ו–2025, לא אושרה, ותוסר מסדר-היום.

היו"ר יעקב מרגי:

הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת מסקנות ועדת הבריאות בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת טטיאנה מזרסקי, שלום דנינו, ינון אזולאי, חילי טרופר ויאסר חוג'יראת בנושא: תת-אבחון מחלת COPD בישראל והשלכותיה הבריאותיות והכלכליות. תודה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה למזכיר הכנסת. אני ממשיך, ומקדם בברכה את תלמידי כיתות י"ב מבית הספר בן צבי בקריית אונו. נראה לי שאף אחד לא נשאר בקריית אונו היום. ברוכות וברוכים הבאים ליום חקיקה פרטית בכנסת.

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת, אנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון –הזכות להיבחר), של חבר הכנסת משה טור פז. אני מזמין את חבר הכנסת משה טור פז להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות לרשותך.

משה טור פז (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, תלמידים יקרים מתיכון בן צבי, בואו תגידו לי אתם.

היו"ר יעקב מרגי:

הם לא יכולים להשיב לך.

משה טור פז (יש עתיד):

אני יודע. תעשו לי ככה אם אני צודק.

היו"ר יעקב מרגי:

שאלה רטורית.

משה טור פז (יש עתיד):

בתאריך 25 ביוני 2007 הורשע אחמד בעבירה של תמיכה בארגון טרור והסתה לגזענות. בבחירות לכנסת העשרים-וארבע אחמד נכנס לכנסת, נבחר כדין על ידי המצביעים. זה נשמע רע, נכון? אני רואה מה אתם חושבים. לא רק שהוא נבחר לכנסת למרות שהוא הורשע בטרור, הוא אפילו נכנס לממשלה להיות שר. עכשיו תשאלו את עצמכם בכנות: אם לא באמת קוראים לו אחמד – אם היו קוראים לו אחמד, אז זה היה עובר? ממשלת ישראל, הצד הזה בבית, היה נותן לאחמד, שהורשע בטרור ובהסתה לגזענות, להיות חבר כנסת, להיות שר? הם היו מגינים עליו? מה אתם חושבים? לא. נכון, תלמידים, אתם צודקים – הם לא היו מגינים עליו, הם היו אוכלים לו את הראש. ואתם יודעים מה? בצדק, כי זה מורשע בטרור. מורשע בטרור יהיה חבר כנסת? הזיה, נכון? אבל אם לא קוראים לו אחמד, קוראים לו איתמר, זה בסדר? אז הינה, קוראים לו איתמר, קוראים לו איתמר בן גביר. הוא לא רק חבר כנסת, הוא שר, הוא מופקד על המשטרה. אתם יודעים מה? בואו נזכיר עוד מורשע בטרור מהבית המכובד הזה. היה פה חבר כנסת – אני לא יודע אם הכרת אותו, מרגי – קראו לו עזמי בשארה. לפי השמועות הוא היום בקטר.

היו"ר יעקב מרגי:

אני כאן מ-2003 לטובת הציבור. מי ששואל ותוהה, אז גם את עזמי בשארה הכרתי.

משה טור פז (יש עתיד):

יפה. עזמי בשארה - -

נאור שירי (יש עתיד):

את בן-גוריון?

היו"ר יעקב מרגי:

את נח בתיבה.

משה טור פז (יש עתיד):

- - היה חבר בכנסת ישראל, הורשע בעבירות טרור. חבר כנסת במדינת ישראל. כולנו זוכרים, כולנו הזדעזענו, איך יכול להיות שמורשע בטרור יושב בבית הנבחרים של מדינת היהודים הדמוקרטית. עצוב. עכשיו, תארו לעצמכם שעזמי בשארה יחזור לישראל וירצה להיבחר לכנסת, ואולי אפילו יהיו אנשים שיבחרו בו. אתם יודעים מה? אולי מאיזה לשכה יעזרו לו להיבחר, כי הוא מקטר, והוא ירוץ לכנסת. לפי החוק, היום אין בעיה – מורשע בטרור יכול לרוץ לכנסת.

טלי גוטליב (הליכוד):

אבל זה שאחמד טיבי פה זה לא מפריע לו.

משה טור פז (יש עתיד):

אז כדי למנוע את זה - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

איימן עודה פה – זה לא מפריע לו.

משה טור פז (יש עתיד):

אז כדי למנוע את זה, טלי גוטליב, אני מציע לך חוק פשוט: מי שהורשע בטרור, לא יוכל להיבחר לכנסת.

אריאל קלנר (הליכוד):

משה טור פז (יש עתיד):

אריאל קלנר, אתה קורא לעצמך ח"כ ציוני, ח"כ יהודי.

אריאל קלנר (הליכוד):

אתה קורא לעצמך ציוני?

טלי גוטליב (הליכוד):

אחמד טיבי, איימן עודה, ווליד טאהא.

משה טור פז (יש עתיד):

אז הינה, מובן מאליו - - -

אריאל קלנר (הליכוד):

הרי אתם רוצים להקים קואליציה בשיתוף עם כל האויבים שלנו.

טלי גוטליב (הליכוד):

מיקי לוי (יש עתיד):

טלי, טלי.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה, תודה.

מיקי לוי (יש עתיד):

טלי, הם לא הורשעו, לא יעזור.

אריאל קלנר (הליכוד):

הם תומכים באויבים שלנו. אנשים שתומכים באויבים שלנו, אתם רוצים להקים איתם קואליציה.

טלי גוטליב (הליכוד):

הם מדברים. הם לא צריכים להיות מורשעים, הם תומכי טרור.

משה טור פז (יש עתיד):

אז בואו, תלמידים יקרים.

היו"ר יעקב מרגי:

חברת הכנסת טלי גוטליב. אריאל קלנר.

אריאל קלנר (הליכוד):

- - - צה"ל, רצח של חיילי צה"ל - - -

היו"ר יעקב מרגי:

די. פנה אליך – השבת לו. אל תנאם. זהו, בסדר, נגמר. הוא שמע, הוא שמע את דעתך.

משה טור פז (יש עתיד):

תלמידים יקרים, תקשיבו להיגיון הבא של החברים שיושבים פה: אם הוא מורשע בטרור אבל קוראים לו איתמר, זה סבבה לגמרי.

טלי גוטליב (הליכוד):

הוא אמר שכהנא צדק.

משה טור פז (יש עתיד):

אם הוא לא מורשע בטרור וקוראים לו אחמד, זה לא סבבה. אולי, יכול להיות - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר יעקב מרגי:

הם לא שומעים אתכם.

טלי גוטליב (הליכוד):

מי שאומר שהחיילים שלנו פושעים - - -

היו"ר יעקב מרגי:

טלי.

אריאל קלנר (הליכוד):

עזה תנצח. עזה תנצח. עזה תנצח.

טלי גוטליב (הליכוד):

אריאל קלנר (הליכוד):

עזה תנצח, זה טוב לך? אז הוא לא הורשע בטרור, אבל הוא אומר שעזה תנצח.

היו"ר יעקב מרגי:

אריאל קלנר, מחאתך נשמעה. די.

מיקי לוי (יש עתיד):

הוא הורשע בפעילות בטרור.

אריאל קלנר (הליכוד):

עזה תנצח.

טלי גוטליב (הליכוד):

בושה - - -

מיקי לוי (יש עתיד):

מורשע. מורשע.

היו"ר יעקב מרגי:

מיקי, אתה מפריע לחברך. חברי - - -

אריאל קלנר (הליכוד):

- - - עזה תנצח.

היו"ר יעקב מרגי:

אתה רוצה לא לאפשר לי לקיים את הדיון? אין לי בעיה.

אריאל קלנר (הליכוד):

עזה תנצח זה בסדר?

היו"ר יעקב מרגי:

פעם ראשונה, קלנר.

סימון דוידסון (יש עתיד):

מה אתה מגן עליו כל כך? מה, מה הוא עשה טוב בשביל מדינת ישראל?

היו"ר יעקב מרגי:

סימון, סימון, לא עשיתי את עבודתי נאמנה – תעזור לי, אבל למה?

טלי גוטליב (הליכוד):

תלמידים, זה למה - - - זה.

היו"ר יעקב מרגי:

טלי גוטליב, תודה. זהו.

טלי גוטליב (הליכוד):

אין - - - לא, הסברתי להם. נכון?

משה טור פז (יש עתיד):

תלמידים יקרים, כמו שאתם מבינים, אין פה אידיאולוגיה. יש פה קו אדום ויש פה גזענות, זו האמת. אתם יודעים מה? יושב פה חבר כנסת – הוא לא נמצא פה כרגע – ניסים ואטורי. הוא יושב כאן, הוא סגן יו"ר הכנסת. את הצעת החוק הזו שאני מעלה היום, הוא העלה. דוגרי, האמת, לקחתי ממנו. הוא העלה אותה, הוא כבר הגיש אותה, היא כבר קיבלה פ', אפילו צברה את הימים, אבל אז הוא הוריד אותה. אתם יודעים למה הוא הוריד אותה? כי אופיר כץ, יו"ר הקואליציה, קרא לו ואמר לו: תקשיב, ואטורי, אתה לא יכול להעלות הצעת חוק שמפילה מישהו משלנו, איתמר שלנו, השר שלנו, מורשע בטרור.

טלי גוטליב (הליכוד):

כשאמרת - - - וזאת ההרשעה שלו, ואת זה אתה מעז להשוות למי שאומר שעושים פשעי עם.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה. טלי, דעתך נשמעה.

טלי גוטליב (הליכוד):

מה יש לכם? אני מתפלאת. תקשיבו, העם רואה אתכם. העם, את זה לא רוצה. לא רוצה.

אריאל קלנר (הליכוד):

העם רואה הכול.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה, טלי. את רוצה להצטרף לקלנר? נא לאפשר לי. בבקשה.

מיקי לוי (יש עתיד):

עבריין, עבריין.

טלי גוטליב (הליכוד):

את זה העם לא רוצה. כמה אפשר להגיד לכם? העם רוצה חזון. חזון, לא - - -

היו"ר יעקב מרגי:

טלי, תודה. לא קוראים קריאות ביניים בעמידה, נא לשבת.

משה טור פז (יש עתיד):

חבר הכנסת, סגן יו"ר הכנסת ניסים ואטורי העלה הצעת חוק, לפני שקלקלו ואילפו אותו, שאמרה משהו פשוט: מי שהורשע בטרור, לא יושב בכנסת. אז על מה טלי גוטליב צועקת, אתם מבינים, תלמידים? למה שאריאל קלנר לא יצביע בעד החוק הזה? הרי מה השתנה? בגלל שקוראים לו איתמר ולא אחמד? איזה צביעות. לזה קוראים "ימנים עלק", "הבית הלאומי עלק". זה חוק שהליכוד מעלה – תודה על מחיאות הכפיים, אתה שם – והליכוד גונז כי זה הורס לו את הקואליציה. ערכים? אפס; תנועה לאומית ליברלית? אפס; הליכוד של ז'בוטינסקי? אפס; של בגין? אפס; שלטון החוק? אפס; אחריות? אפס; מחויבות לישראל יהודית ודמוקרטית? אפס בריבוע. חברים יקרים, בואו אגיד לכם את האמת: אם זה באמת היה ערבי, אם זה היה אחמד או מוחמד או מנסור, הם היו מצביעים לזה פה אחד, אבל בגלל שקוראים לו איתמר בן גביר, חבר ממשלת ישראל, הם מתנגדים. זו הסיבה היחידה שהחוק הזה נגנז; לא עקרונות, לא דמוקרטיה, לא הסכמה – גזענות נטו. כדי להחזיק בן אדם בכנסת ישראל ובממשלה, הם מתנגדים לחוק שהוא כל כך הגיוני. אני אספר לכם על אב"ג, איתמר בן גביר. במהלך השנים, לפני ותוך כדי פעילותו הפוליטית, הוגשו נגדו, לדבריו, כך הוא אמר, 53 כתבי אישום; מתוכם הוא הורשע בשמונה, שמונה עבירות פליליות. היו בהן התפרעויות, הייתה הפרעה לשוטר – הוא ממונה על המשטרה, אני מזכיר לכם – והייתה הסתה לגזענות. היו שתי הרשעות בהחזקת חומר תעמולה עבור ארגון טרור ושתי הרשעות בתמיכה בארגון טרור. יש פה 120 חברי כנסת, יהודים וערבים; יש אחד, אחד, שהורשע בתמיכה בארגון טרור, וזה איתמר בן גביר. לפני הכנסת העשרים-וארבע נתניהו, ראש הממשלה, מרוב בושה, לא רצה להצטלם איתו. הוא לא הזכיר אותו. פעם שאלה אותו מראיינת בטלוויזיה – תמצאו את זה, תלמידים, זה בגוגל: האם איתמר בן גביר יהיה חלק מהממשלה? אמר נתניהו, ציטוט: "אני מתחייב בקולי, בן גביר לא יהיה שר בממשלתי". בנימין נתניהו, ראש הממשלה. אז אתם יודעים מה? לשמוע מכם, צבועים, על משילות, על ציונות, על ביטחון – מי שמגן על מורשע בטרור, לא יכול להטיף מוסר לאף אחד. אלה פניה של ממשלת נתניהו. אלה פניהם של אנשים שקוראים לעצמם ימין, שמגינים על מורשע בטרור רק כי הוא מהמחנה שלהם, רק כי הוא יהודי, רק כי הוא עלק שר משטרה – האיש שפוגע במשטרה, האיש שהורשע בזה. מורשע הטרור היחיד בכנסת ישראל לא צריך להיות חבר כנסת, וזה לא משנה אם קוראים לו אחמד או איתמר. תודה רבה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה רבה לחבר הכנסת משה טור פז. אני מזמין את השר ניר ברקת להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. עד עשר דקות לרשותך.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. מכובדיי חברות וחברי הכנסת, חבר הכנסת קינלי, אנחנו מכירים הרבה שנים, ואני לא שמעתי הצעת חוק – אני שמעתי שהמוטיבציה שלך היא לחסל את השר בן גביר. שמעתי שיש לך מוטיבציה פוליטית – אתה רוצה, באמצעות חקיקה - - -

עדי עזוז (יש עתיד):

אולי לא שמעת - - -

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

פשוט שמעתי את דברי הסבר. במקום לחבר, במקום להתעסק בדברים שהם מהמכנה המשותף הרחב של כולנו, מטרת הצעת החוק הזאת היא אחת - - -\.

נאור שירי (יש עתיד):

נלמד מכם איך להתעסק במכנה המשותף לכולנו - - -

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

תכף אני אתייחס למכנה המשותף, אבל קודם אני אקריא את תשובת השר דודי אמסלם על הצעתך באופן הפורמלי יותר. מטרתה של הצעת החוק היא להרחיב את תנאי הפסילה מהתמודדות לכנסת – ואני רוצה להזכיר לאדוני היושב-ראש, שמענו למי הוא מתכוון, יש לו מטרה ספציפית, סיעה ספציפית – כך שיחולו גם על מי שהורשע בעבירות טרור חמורות או עבירות ביטחון חמורות אף לאחר שריצה את עונשו. עם זאת, הצעה זו מעוררת קשיים חוקתיים ועקרוניים כבדי משקל. היא אינה עולה בקנה אחד עם עקרונות היסוד של שיטת המשפט הישראלי. ראשית, הזכות להיבחר לכנסת היא זכות יסוד חוקתית שנגזרת מעקרון הריבונות של העם ומהשיטה הדמוקרטית. פגיעה בזכות זו מחייבת הצדקה כבדה ועמידה במבחני המידתיות. הצעת החוק יוצרת פסילה גורפת ומתמשכת שאינה מבחינה בין סוגי העבירות, נסיבות ביצוען, חלוף הזמן מאז ההרשעה או שיקום העבריין - -

עדי עזוז (יש עתיד):

מה זאת אומרת? הוא הורשע בתמיכה בטרור.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

- - ובכך היא חורגת מן האיזון הראוי בין ההגנה על ביטחון המדינה לבין שמירה על זכויות יסוד. שנית, הדין הקיים כבר מספק מענה הולם. חוק-יסוד: הכנסת, מאפשר כיום פסילת מועמד או רשימה שפועלים במפורש נגד קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית או תומכים במאבק מזוין נגדה. בנוסף, הדין הפלילי מאפשר שלילת זכויות לתקופה מוגבלת כחלק מהענישה. הרחבת הפסילה מעבר לכך עלולה להוות ענישה נוספת בדיעבד שפוגעת בעקרון סופיות הדין ובשיקולי שיקום. שלישית, קבלת ההצעה עלולה לפגוע באמון הציבור, במערכת הדמוקרטית, ולהביא להדרה פוליטית שאינה מידתית, תוך יצירת תקדים מסוכן של שלילת זכויות אזרחיות על בסיס עבר פלילי, גם לאחר ריצוי העונש. לבסוף, יש לציין כי תיקון חוק-יסוד מחייב זהירות יתרה, ריסון ואיפוק, במיוחד כאשר מדובר בפגיעה בזכויות יסוד. הצעת החוק אינה עומדת ברף זה, ואי לכך אין מקום לקדמה ולתמוך בה. אני רוצה, באותה הזדמנות, חבר הכנסת קינלי טור פז, מי שהיה אחראי לחינוך בירושלים כשאני הייתי ראש עיר, אני לא זוכר אם זה היה בתקופתך או לא שבאתי עם הרעיון של יום האחדות. במקום לפצל ולחלק אותנו אני רוצה לשתף אתכם במהלך שהובלתי לפני 11 שנים כשהייתי ראש עיר, ולצערנו הרב, נרצחו שלושת הנערים בפיגוע שהיה. אני זוכר שההורים התנהלו למופת. הם היו מאופקים, הם חיפשו את המכנה המשותף, ואכן, כל עם ישראל נשא תפילה לשלומם של הנערים שנרצחו, לצערנו הרב. אין ספק שהפעולה שבה הם התנהלו, בצורה שבה הם התנהלו, הייתה למופת מבחינת עם ישראל של איך פועלים לחבר ולאחד כוחות. אני זוכר שמייד לאחר מכן, במבצע, עם ישראל היה נחוש, מחובר ומאוחד במלחמה. אני הצעתי להם בזמנו להוביל מהלך שקראנו לו "יום האחדות". כבר 11 שנה – אנחנו עכשיו עובדים על השנה ה-11 שבה אנחנו מחפשים אנשים שפועלים ביום-יום, עמותות, ארגונים, שפועלים לחבר ולהעלות על נס את ערך האחדות, המכנה המשותף הזה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אני מציע שתיתן את זה לראש המשלה נתניהו. תן לנתניהו, למה צריך לחפש?

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

בשורה התחתונה, אנחנו כל שנה מצליחים למצוא, בהסכמה רחבה, ונותנים פרסים בבית הנשיא; מחפשים באמת אנשים שפועלים לאו דווקא בחירום, לאו דווקא במלחמה.

היו"ר יעקב מרגי:

מה קרה? אמרו את המילה "אחדות", זה הקפיץ אותך, יוראי?

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

כן, מה קרה, יוראי? אנחנו מחפשים את הביחד הזה. אני בוודאי יכול לומר שכראש עיריית ירושלים פעלתי לעשות חיבורים.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

הצבעת עכשיו נגד איסור טיפולי המרה. איזה אחדות אתה רוצה?

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

אני כל הזמן מדבר על זה. אתה יודע, אדוני היושב-ראש, לך לקפלן. שבט קפלן בטוח רק בצדקת דרכו, אין בלתו, רק הוא יודע מה נכון, ולעיתים אתה רואה גם במקומות אחרים שבט ספציפי שמשוכנע שדרכו היא הדרך היחידה והנכונה. ומה אנחנו למדנו בירושלים? ירושלים, שלא חולקה לשבטים, ירושלים, האתגר הגדול הוא איך - - -

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אתה שר בממשלת 7 באוקטובר. אל תטיף לנו מוסר.

היו"ר יעקב מרגי:

יוראי, קריאת ביניים, לא נאום.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

הוא שר של ממשלת 7 באוקטובר, שלא יטיף לנו מוסר על כלום, ודאי לא על אחדות.

היו"ר יעקב מרגי:

קריאת ביניים, לא נאום. תודה. כל היום אתם מטיפים מוסר, מפריע לך אם פעם אחת הוא הטיף מוסר?

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

כל שרי ממשלת 7 באוקטובר צריכים להתפטר. אחדות?

היו"ר יעקב מרגי:

טוב, יוראי, שמעתי אותך. תודה. נא לאפשר לו לסיים.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

בירושלים, יוראי – כשאני הייתי ראש עיר ובכלל, זו עיר שלא חולקה לשבטים, ששייכת לכולם. האתגר שלנו בירושלים זה איך חיים ביחד, זה לא מי צודק. כולם לכאורה צודקים, כל אחד מהזווית שלו, אבל זו לא השאלה. השאלה היא איך פועלים ביחד. ואני רוצה לומר לכם שכמות הארגונים במדינת ישראל והאנשים שאכפת להם שמחפשים את הביחד, שמחפשים לראות איך עוזרים למי ששונה מהם – תודה לאל, התברכנו, ואנחנו צריכים להמשיך ולפעול ולחפש את המכנה המשותף הזה. אנחנו עושים את זה שנה אחרי שנה. בהתחלה הממד הזה, הארגון הזה – אנחנו נותנים פרס ירושלים לאחדות ישראל. השנה, בעזרת השם, תהיה הפעם ה-11 בבית הנשיא. מי שמגיע לבית הנשיא זה חברים מהקואליציה והאופוזיציה ביחד. האנשים שהיו בוועדת שיפוט – גם בני גנץ בעצמו, לצידי, ואחרים שמחפשים את המכנה המשותף. ולכן כשמעלים הצעה שמטרתה לפלג ומטרתה לפגוע – זו לא בדיוק המטרה של הצעת החוק הזה כששמו אותה על השולחן, כפי שנראה לכאורה בתמימות. מדברי ההסבר אני מבין מה מטרתה, וזה בדיוק הפוך ממה שאני מאמין שאנחנו צריכים לעשות במדינת ישראל, וזה לחפש את הביחד.

היו"ר יעקב מרגי:

מכובדי השר, בינתיים, כשאתה מחפש את אופיר, נפלה בחלקי הזכות לברך סטודנטים לעבודה סוציאלית שנמצאים איתנו כאן ביציע. כשר הרווחה אני אומר לכם שאתם בשליחות.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

לשעבר.

היו"ר יעקב מרגי:

יש מישהו שמפריע לו, אז זה לשעבר. אז שתדעו שאתם הולכים לשליחות חשובה מאוד.

מירב בן ארי (יש עתיד):

הולכות. זה סטודנטיות.

היו"ר יעקב מרגי:

בשפה שלי, כשמדברים בלשון רבים, זה הולכים. הולכות – עכשיו, כדי לדייק, נדייק לשביעות רצונה של מרב – הולכות לשליחות רצינית במלחמה. חברותיכן שכבר מכהנות והוכיחו את עצמן בתפקיד הזה, אני זכיתי למצוא אותן בשיא תפארתן, וברוך השם, הן צלחו את המשימה. נקווה שלא יצטרכו לעבור שוב משימה כזאת, ותעסקו בדברים טובים של מיצוי זכויות, של ריפוי, של טיפול, של ייעוץ, ושאר הדברים, לאט-לאט אנחנו נדע להתמודד איתם. ברוכות הבאות. בבקשה, אדוני. אם תצטרך את הדקה, אני אחזיר לך אותה.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

לא צריך, זה בסדר. ברוכות הבאות. מי שהולך לתחום הרווחה זה אנשים עם נשמה יתרה, ואנחנו, כל חברי הכנסת והממשלה, מצדיעים לכן על המוכנות שלכם לשאת בנטל החברתי. באמת יישר כוח לכן. אדוני היושב-ראש, יש לי משהו קטן להגיד לך בנושא – התחלף היושב-ראש. אז חברנו מרגי - -

היו"ר אליהו רביבו:

סגן יושב-ראש הכנסת יעקב מרגי.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

- - אני רוצה לשתף אותך במשהו: בארצות הברית אין דבר כזה נשיא לשעבר. כל הנשיאים זה תואר לכל החיים, אין שר לשעבר.

יעקב מרגי (ש"ס):

כמו הראשון לציון.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

כמו שאם יש לנו פה חברים שהיה להם תואר – תואר ראשון, תואר שני באוניברסיטה – הוא לא לשעבר, הוא נשאר לכל החיים. וכשאני מסתובב בארצות הברית אומרים לי: "ראש העיר ירושלים" ו"השר" ולא מתייחסים לעבר. זו נקודה מעניינת, ויכול להיות ששווה גם בחברה הישראלית לאמץ את הרעיון שתואר של ראש עירייה, של שר - -

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

עבריין.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

- - נמצא איתך, מלווה אותך לכל הדרך, גם קדימה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אז אתה עכשיו מסכים איתנו שבן גביר תמיד יהיה עבריין. עבריין נשאר עבריין. כמו שאתה ראש עיר, הוא עבריין.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

אני מסכים איתך שתואר ציבורי, תואר אקדמי, הוא תואר שאתה לוקח אותו איתך לכל החיים, וזו השורה התחתונה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

גם תואר קלון זה תואר ציבורי.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

נראה לי שזהו, נכון?

היו"ר אליהו רביבו:

כן.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

אוקיי, תודה רבה.

היו"ר אליהו רביבו:

תודה רבה לך. האם חבר הכנסת משה טור פז, היוזם, מבקש לממש את זכותו? שלוש דקות לרשותך, אדוני, בבקשה.

משה טור פז (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, השר ניר ברקת, שאני מכיר הרבה שנים – אתה שומע, ניר? השר ניר ברקת, אתה יזמת את יום האחדות, וזאת דוגמה נהדרת. יום האחדות קם בעקבות רצח שלושת הנערים זמן קצר לפני מבצע צוק איתן. ניר, אני שואל אותך: יום האחדות – נניח שיש אזרח ישראלי - - -

היו"ר אליהו רביבו:

חברת הכנסת מיכל שיר, אנא שמרו על השקט, בבקשה, אזור יש עתיד. חברכם מממש את זכותו, תאפשרו לו, בבקשה.

אריאל קלנר (הליכוד):

- - - אנשים שלא גינו את רצח - - -

משה טור פז (יש עתיד):

ניר, נגיד שיש אזרח ישראלי שתומך במעשה הטרור של רצח שלושת הנערים. האם אתה תגיד, ניר, שגם עם האזרח הזה נעשה אחדות או שלאחדות יש גבולות? כי לפי ההיגיון שאמרת, אין גבולות. לא, יום האחדות, ניר, הוא לא עם תומכי טרור. בחוק הזה אני בסך הכול אומר שמי שתומך במעשה טרור, כמו רצח, כמו פגיעה בחפים מפשע, לא יכול להיבחר לכנסת. עכשיו, אני באמת שואל: מה קרה לך, ניר? מה קרה לליכוד? מה קרה לפריימריז? מה קרה למחנה הלאומי שתומך בתומכי טרור?

אריאל קלנר (הליכוד):

יש כאן אנשים שלא גינו - - - אתה מכיר אותם, אולי.

משה טור פז (יש עתיד):

אתה יודע מה? חבר הכנסת קלנר, אתה מפריע לי. אתה ציטטת פה את השר דודי אמסלם, חברנו מעיריית ירושלים.

היו"ר אליהו רביבו:

חבר הכנסת קלנר.

משה טור פז (יש עתיד):

דודי שלנו מדבר על קשיים חוקתיים, מדבר על תיקון חוק-יסוד. אתם הריבונות, אתם הריבונים. אתם מגינים על מורשע בטרור? היית מגן ככה על עזמי בשארה? היית מגן ככה על עמירם בן אוליאל? אז למה אתה מגן על איתמר בן גביר?

אריאל קלנר (הליכוד):

אתה מגן עליהם – עזה תנצח.

משה טור פז (יש עתיד):

למה אתם מגינים על מורשע בטרור? אריאל קלנר, אם היו קוראים לו אחמד בן גביר – על אחמד בן גביר אתה לא מוכן להגן, אבל על איתמר בן גביר, מורשע בטרור, אתה מגן. "רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם". ניר ברקת, יום האחדות – כן, עם תומכי טרור? מה קרה? הפריימריז מנצח הכול? על שלושת הנערים אנחנו עשינו את מה שעשינו, אז מי שתומך בטרור, אתה נותן לו להיות חבר כנסת? זה ההיגיון. אין פה שום דבר חוץ מפוליטיקה צרה, אינטרסים של פריימריז. הימין שמגן על עצמו. בן אדם שמורשע בטרור לא צריך להיות חלק מכנסת ישראל. תודה.

היו"ר אליהו רביבו:

תודה רבה. חבריי חברי הכנסת, אנו נעבור להצבעה על הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – הזכות להיבחר). הצבעה. הצבעה מס' 10 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 25 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 45 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – הזכות להיבחר) לא נתקבלה.

היו"ר אליהו רביבו:

25 בעד, 45 נגד. אשר על כן, אני קובע בזאת כי - - -

קריאה:

היו"ר אליהו רביבו:

אוקיי, אנשי המחשוב יגיעו לבדוק את זה. גם גברתי השרה הצביעה והצבעתה לא נקלטה. אני מבקש לבדוק את זה. עד שאנשי המחשוב יבדקו את טענות המצביעים שהצבעתם לא נקלטה, אני מודיע בזאת כי לפי תוצאות ההצבעה, שבכל מקרה, גם הבקשות לא משנות את תוצאותיה, ההצעה לא אושרה, ותוסר מסדר-היום.

היו"ר אליהו רביבו:

חבריי חברי הכנסת, אנו נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – העדפה למעסיק משרתי מילואים), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת עודד פורר וקבוצת חברי הכנסת. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת המציע להציע את הצעת החוק. עשר דקות לרשותך, אדוני, בבקשה.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

תודה, אדוני היושב-ראש. רבותיי השרים, תראה, אתה בוודאי תבין את זה, אדוני היושב בראש, כי אתה מבין מה המשמעות של לנהל עסק במדינת ישראל; מה המשמעות של להתמודד עם הקשיים של ניהול עסק במדינת ישראל. אז בטח אתה יכול להבין מה המשמעות של להתמודד עם קשיים בניהול עסק, כשיותר מ-50% מהעובדים שלך עושים מילואים. אנחנו מדברים בסוף על זה, שעסק שיותר מ-50% מהעובדים שלו עושים מילואים יקבל בונוס בניקוד במכרזי המדינה. זה הכול. המדינה שולחת אנשים למילואים, למאות ימי מילואים בשנה, מי שסופג את זה בבית אלו המשפחות שלהם, מקומות העבודה שלהם, והמעסיק, ששומר לו את מקום העבודה. המעסיק שומר את מקום העבודה למילואימניקים, ויש לו עסק עם 50% מילואימניקים. אותו מעסיק מתמודד למכרז שפרסם אחד ממשרדי הממשלה. מה מבקשת את הצעת החוק בסך הכול, היא מבקשת לתת בונוס לעסק הזה. העסק הזה יקבל 10% בונוס בניקוד, זה הכול. כדי שהוא ידע שזה שהוא מעסיק מילואימניקים, שזה שהוא סופג את העובדה שהם לא נמצאים אצלו כל כך הרבה זמן, בסוף הוא גם מקבל את הבונוס. נשגב מבינתי, אדוני היושב-ראש, אני לא מצליח להבין מה כואב לכם בקואליציה לתמוך בחקיקה הזאת. יושב פה שר המורשת, השר אליהו, אתה אמור לענות לי על הצעת החוק? מי השר שאמור להקריא?

היו"ר אליהו רביבו:

כן, כן, הוא יענה.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

עוד פעם שלחו אותך להגיב על משהו שהוא לא בתחום אחריותך?

היו"ר אליהו רביבו:

כבוד השר עמיחי אליהו ישיב בשם הממשלה. אתה משיב.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אני אשמח, אדוני השר, שתקשיב להצעת החוק כדי שתבין על מה אתה עונה. תסביר לי איך במשרד המורשת, אם אתה מפרסם מכרז למתן שירותי ייעוץ למשרד המורשת, ויש חברת ייעוץ ש-50% מהעובדים שלה הם מילואימניקים, אתה לא מוכן לתת לה בונוס? בונוס של 10% בניקוד. אנחנו לא אומרים שתורידו את תנאי הסף; אנחנו לא אומרים שתשנו את המקצועיות; אנחנו בסך הכול אומרים שתגידו: אנחנו נותנים בונוס; אנחנו הולכים איתכם עוד קצת. ההתעקשות של קואליציית ההשתמטות הזאת בכל פעם לפגוע בחיילי צה"ל, לפגוע במי שעושים מילואים, לפגוע במי שנושאים את האלונקה על גבם, פשוט לא מובנת לי. זה הופך להיות גם כלאחר יד, השרים לא מגיעים לפה בכלל. חברי הכנסת עסוקים בענייניהם, אבל המילואימניק שיצא למילואים, ועשה השנה 100, 200, ו-300 ימי מילואים, ויש לו מעסיק, והמעסיק סופג את הימים האלה, חסר לו עובד בעסק – והוא לא מפטר אותו, הוא משאיר אותו, הוא שומר לו את מקום העבודה – ואותו מעסיק מתמודד במכרז, מה הבעיה לתת 10% בונוס בניקוד? מה הבעיה לתת תגמול עודף למי שמשרת? הרי אתם תמיד אומרים: אל תפגע בציבור החרדי, תיתן בונוס לאחרים. הינה, יש הזדמנות למפלגות החרדיות – אתן יושבות היום בין שמיים וארץ, כמו שאומרים; אתן הולכות "עם" ומרגישות "בלי"; אתן אומרות שאתן לא בקואליציה; אתן לא מחויבות למשמעת הקואליציונית, בואו תצביעו היום בעד ההצעה הזו. חבר הכנסת גולדקנופ, אין בהצעה הזו שום פגיעה במישהו שלומד בישיבה. יש בהצעה הזו בסך הכול בונוס למי שמשרת במילואים. מגיע מישהו, בעסק שלו יש מילואימניקים, למעלה מ-50% מהעובדים במילואים? העסק הזה יקבל בונוס במכרז. זאת לא שאלה של – אני רוצה שהוא ילך לשרת. אני אומר בסך הכול: הבן אדם משרת, הוא כבר עושה את שלו, הוא נותן את שלו.

היו"ר אליהו רביבו:

אני מבקש מעובדי הסיעות לשמור על השקט.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, אתם הסרתם את ההצעה הזו מסדר-היום לפני יותר מחצי שנה. לצערי, אתם הולכים כנראה להסיר אותה שוב מסדר-היום. יעלה פה תכף השר אליהו ויסביר לי, באותות ובמופתים, למה זה בסדר שעסק שמעסיק 50% מהמילואימניקים לא יקבל בונוס. הוא יגיד לי, הם מקבלים כל כך הרבה במקומות אחרים – הוא לא יקבל בונוס במכרז. זה בדיוק אותו שר שיעלה מחר להסביר לי למה העובדה שבמסגרת שיקום חמאס עכשיו, אותה ממשלת טכנוקרטים מורכבת מאנשי חמאס, אבל לא חמאס שולט ברצועה. אתם עוצמים את עיניכם לכל הדברים שבפנים אתם מאמינים בהם. אתה התמודדת בפריימריז, אדוני היושב-ראש, רצת כדי להיבחר לכנסת. עשית את זה, בין היתר, כדי לדאוג לדברים שאתה מאמין בהם. עכשיו, אני יודע במה אתה מאמין; אני יודע שאתה מאמין בשירות צבאי; אני יודע שאתה מאמין בלתגמל את המילואימניקים; אני יודע שיו"ר הקואליציה רוצה לדאוג למילואימניקים – אבל אז מגיעה הצעת חוק, שבאה לתעדף עסק של מילואימניקים, ומסירים אותה מסדר-היום. זה בדיוק כמו שאני יודע שאתם מתנגדים לזה שחמאס ימשיך לשלוט בעזה. אבל מה לעשות שהממשלה שלכם חוזרת לקונספציה של 6 באוקטובר, ולא רק שהיא מקדמת חוק השתמטות, היא עכשיו גם מקדמת את אותה יוזמה של לעבור לשלב ב', בלי שחזרו כל החטופים; הקמה של ממשלת טכנוקרטים – של כל מיני שמות, שבסוף מסתבר שזה או חמאס או רשות פלסטינית. בסוף נגלה שגם הטורקים והקטרים – אחרי כל מה שעברנו פה אחרי כל המחיר ששילמנו – נכנסים לתוך רצועת עזה. אדוני היושב-ראש, אני עדיין מאמין שאפשר לתקן ואני אתן לכם את ההזדמנות הזאת היום. תתקנו, תצביעו בעד הצעת החוק הזו, תקבעו שאם יש עסק שלמעלה מ-50% מהעובדים שלו משרתים במילואים, יקבל 10% בונוס במכרז כשהוא מתמודד באחד ממשרדי הממשלה. לא יקרה שום דבר, תאמין לי, לא תפסידו מזה. תודה, אדוני.

היו"ר אליהו רביבו:

תודה רבה לך, חבר הכנסת פורר. אני מתכבד להזמין את כבוד השר עמיחי אליהו להציג את עמדת הממשלה.

שר המורשת עמיחי אליהו:

אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה לדחות את המשך הדיון בארבעה חודשים. התקנון לעבודת הממשלה קובע כי הצעת חוק פרטית שתובא לדיון במליאת הכנסת טרם נקבעה עליה עמדה על ידי ועדת השרים לענייני חקיקה, תהיה עמדת הממשלה להתנגד לה. אג"ת והחשב הכלכלי מתנגד להצעת החוק מהטעמים הבאים: ככלל עמדת גורמי המקצוע במשרד האוצר דוגלת בכך שהדרך היעילה ביותר לעודד עסקים – במקרה שבו מעוניינים בכך כצעד מדיניות או כתוצאה מכשל שוק – היא באמצעות תמיכה ישירה. תמיכה זו ניתנת לעסק כמענקי עידוד צמיחה במשרדי הכלכלה ותעשייה ובמשרדים אחרים. התפיסה הזו נועדה להתמקד בעסקים תחרותיים הצומחים ומתפתחים, שבהם הפריון גבוה יותר, ובהתאם כמות העובדים המועסקים בהם והשכר המשולם בהם גבוהים גם הם. הרכש הממשלתי הוא בראש ובראשונה כלי התומך ביכולת הביצוע של משרדי הממשלה. האתגר הגדול העומד היום כיום בפני הרכש הממשלתי הוא אתגר הפחתת הרגולציה ופישוט הביורוקרטיה באופן שיאפשר לבצע הליכים מכרזיים בצורה מהירה ויעילה, ומבלי לפגוע בערכי התחרות, השקיפות והמינהל התקין, במטרה לרכוש מוצרים ושירותים איכותיים במחירים תחרותיים. הניסיון העולה מעבודת הממשלה בעת מגפת הקורונה ומלחמת חרבות ברזל מלמד על חשיבותו של רכש ממשלתי יעיל, מהיר ומקצועי לעבודת הממשלה וליכולת התמודדותה עם מצבי החירום. לאור זאת, קידום של שתי מטרות משניות באמצעות הרכש הממשלתי כגון זו המוצעת בהצעת החוק ראוי שייבחן אל מול המטרות הראשוניות של הפחתת רגולציה או פישוט ביורוקרטיה. ככלל אגף החשב הכללי מאמין כי הדרך היעילה ביותר להגדיל את שילובן של אוכלוסיות שונות ברכש הממשלתי היא הסרת חסמים ולא הוספת חסמים בעבור קבוצות אוכלוסייה אחרות. מנגנוני העדפה במכרזים מביאים לעיקור ההוצאה הממשלתית וכן נוטים להיות מסובכים ליישום וליצור עיכובים ומחלוקות משפטיות בהליכים מכרזיים. אלו מעלים שאלות פרשניות על אודות הזכות לקבל העדפה ואופן שקלול ההעדפה בציון ההצעה. כך למשל בהצעת החוק אין התייחסות למצב שבו לאחר חתימת ההסכם עם ספק שזכה להעדפה, הספק איננו עומד ביעדים שנקבעו. הדבר צפוי להביא לפגיעה בערך השוויון למול המציעים שלא זכו, וכן ליצור מחלוקות משפטיות שעשויות להשפיע לרעה על יכולת הביצוע של הממשלה. מכאן כי העדפה מביאה הן לעלות ישירה עקב היכולת של הנהנה מההעדפה לזכות במכרז עם הצעות מחיר גבוהות יותר וכן לעלות אדמיניסטרטיבית משמעותית עקב הקשיים ביישום מנגנוני ההעדפה. כמו כן, קביעת העדפה מהווה פתרון רוחבי, כך שכלל המכרזים של הגופים המחויבים בתקנות יידרשו לכלול התניה כאמור, ולבחון את ההצעות לאור האמור בתקנות, בעוד שבפועל מספר המקרים שבהם יש מתמודד המעסיק משרתי מילואים פעילים בשיעור העולה על 50% – נמוך. מכאן שאין פרופורציה בין תוספת הביורוקרטיה על מכרזי הממשלה ובין התועלת שההעדפה תעניק לאותם עסקים. ישנה שורה ארוכה של מטרות משניות ראויות וחשובות אשר גורמים שונים מבקשים לקדם באמצעות הרכש הממשלתי, כאשר כל אחת כשלעצמה עלולה להביא להגברת הביורוקרטיה ולפגיעה ביעילות, אך כולן ביחד עלולות להפוך את הליך הרכש לקשה עד כדי בלתי ישים. אבקש מחברי הכנסת – אומר שר האוצר – להסיר את הצעת החוק מסדר-היום. בהתייחס לדברים האמורים פה בהצעת החוק, ברור שמדינת ישראל צריכה לשנות את התיעדוף, מה שנקרא את ההעדפה המתקנת שקיימת במוסדות רבים במדינת ישראל ויוצרת עיוות שפוגע בחיילים, בחיילים קרביים ובמשרתי מילואים. אין ספק שהמבנה של החוק היום במדינת ישראל והדברים שהתקבעו בתוך המערכת של הרגולציה על אגפיה השונים, כולל בתוך המוסדות להשכלה גבוהה – אין ספק שהמערכת הזו זקוקה לניעור, מכיוון שלא מעט פעמים אנחנו רואים משרתי מילואים או אנשים ששירתו בקרבי וביחידות מובחרות נאלצים ללכת ולכתת רגליהם וללמוד לימודים אקדמיים במדינות זרות, מכיוון שההעדפה המתקנת שהייתה נהוגה עד המלחמה פגעה אנושות ביכולת שלהם להתמודד על הזכות ללמוד במדינת ישראל. הדבר הזה הוא פרדוקס שצועק לשמיים. ביושבנו כאן בתקופה של האופוזיציה הקצרה שהיינו, בחודשיים – אגב, זה היה בדיוק לפני שנה, בפרשת שמות – ביושבנו כאן נכנסתי לא מעט פעמים לוועדות שעסוקות בהעדפה המתקנת כדי לראות וללמוד כיצד ניתן לחזק בצורה אפילו לא מידתית את משרתי המילואים. לתדהמתי, כל מה שנעשה אז – אני לא יודע מה קורה היום בוועדה הזו או בוועדות שעסוקות בנושא – כל מה שהיה אז היה ניסיון להשוות את אותם חיילים ששירתו במילואים לאוכלוסיות אחרות, שמקבלות תיעדוף בקדימות בלימודים אקדמיים. בעיניי, הנושא הזה הוא פגיעה באותם אנשים שמוכנים להקריב את נפשם, שמוכנים להקריב לא מעט פעמים גם את המשפחה שלהם בשליחות הגדולה שהם עושים למען כולנו, ובמקום שנכיר להם טובה ותודה בצורה לא מידתית, לא פרופורציונלית לשום דבר אחר – אין דרך להשוות אותם לאוכלוסיות אחרות – אז מגיעים אותם אנשים, אותם ביורוקרטים, ומבקשים להשוות את התנאים של משרתי המילואים לאוכלוסיות מוחלשות אחרות. מדינה חפצת חיים איננה יכולה להתייחס לבניה, אלו המשרתים בצבא, אלו המעמידים את טובת הכלל למול עיניהם כשהם משאירים את העסקים שלהם בצד, כשהם מגיעים - -

עודד פורר (ישראל ביתנו):

שר המורשת עמיחי אליהו:

- - אולי פעם בחודש לראות את הילדים שלהם בבית, אנחנו חייבים כולנו – זה לא קשור כרגע לאופוזיציה ולקואליציה – לדעת להוביל חקיקה שעוזרת לתגמל את משרתי המילואים, גם אלה שחזרו, ברוך השם, שלמים ובריאים בגופם ובנפשם, ולא רק הפצועים, שכמובן אנחנו מכירים להם, ומחויבים אליהם לאורך כל החיים שלהם ובוודאי החיים שלנו – גם אותם לוחמים שיצאו, שמו את כל העולם שלהם בצד, שמו את המשפחות שלהם בצד, שמו אפילו נפשם בכפם ועמדו למול האש – גם הם זכאים לכך שהמדינה תכיר להם בכל תחום שבו הם נמצאים – אם זה ברכישת קרקעות, אם זה בלימודים, בקדימות ללימודים, ואם זה בקדימות לתפקידים ממשלתיים. כל מקום שבו יש לוחם שעמד למול הסכנה, שלמען כולנו שם את חייו, את נפשו בכפו, אנחנו צריכים לעמוד שם בשום שכל, לעשות את זה בצורה מדויקת ולשנות את הפרדיגמה שהיום לא מספיק מכירה, לא מספיק מעריכה. אגב, אני לא חושב שמדובר רק במשרתי מילואים – ישנם לא מעט אנשי קבע שנמצאים באותו מצב בדיוק כמו משרתי המילואים, ואם לא נדע להכיר להם תודה וטובה, ולהבין איזה מחיר הם משלמים ואיזה מחיר הם שילמו, בכך שנתגמל אותם בנקודות בכל מקום שנוכל לעשות – אנחנו פוגעים גם בעצמנו, פוגעים גם בהכרת הטוב שצריכה להיות בתוכנו. אופיר?

היו"ר אליהו רביבו:

תם הזמן, אדוני השר, אני מבקש שתסיים.

שר המורשת עמיחי אליהו:

תודה רבה.

היו"ר אליהו רביבו:

אני מבקש לאפשר ליוזם הצעת החוק להגיב על דברי ההתנגדות של הממשלה. שלוש דקות לרשותך, אדוני.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אדוני השר, עמדת פה, בהתחלה הקראת את תשובת משרד האוצר, חצי מהמילים אתה בעצמך לא הבנת, ואז אתה מתנתק מהתשובה ואומר: אנחנו צריכים לדאוג למילואימניקים. הצעת החוק הזאת – חשוב שתכיר גם אתה, שר הכלכלה – אומרת דבר מאוד פשוט: עסק שיותר מ-50% מעובדיו משרתים במילואים, יזכה לבונוס של 10% בניקוד במכרזי המדינה. זה לא עולה לכם כסף, זה לא דורש מכם כלום, זה לא דורש קיצוץ ממישהו, זה לא גורע כלום מאף אחד, זה רק נותן למילואימניקים; זה רק נותן לעסק שיש לו עובדים במילואים, שממשיך לנהל את העסק גם כשהעובדים במילואים, ושומר להם את מקום העבודה – זה רק נותן לו את האמירה הבסיסית: כן, מדינת ישראל רואה אותך. כן, כשתיגש למכרז מול מישהו שלא מעסיק מילואימניקים, אתה תקבל 10% בונוס בניקוד. ואל תספרו לי שזה מייצר לכם ביורוקרטיה, כי כשיש יותר נשים בהנהלה, כן נותנים בונוס בניקוד, אז זה בסדר, ולתת בונוס על זה שיש לך מילואימניקים בעסק זה לא בסדר? איבדתם את המצפן שלכם לחלוטין. חבר הכנסת גפני, היית יושב-ראש ועדת הכספים, אתה כל פעם אומר לנו: אל תלכו נגד. לא הולכים נגד אף אחד. עסק, 50% מהעובדים שלו משרתים במילואים – ייגש למכרז, יקבל 10% בונוס. למה אתה מצביע נגד זה? למה אתה משתף איתם פעולה עכשיו? אל תספר לי עכשיו שזה למען לומדי התורה. הפוך, זה נגד המילואימניקים. אתם הולכים להצביע נגד חיילי המילואים. אתה לא מחויב למשמעת קואליציונית. מילא השר אליהו חושב שצריך להעביר את ההצעה הזו, הוא מחויב למשמעת קואליציונית – אתם לא מחויבים. למה אתם מצביעים נגד? מה עשו לכם חיילי המילואים? מה עשה לך המעסיק שיש לו 50% מילואימניקים בעסק? הוא בקושי מחזיק מעמד בתקופה הזו. הוא בקושי מחזיק מעמד. 10% בונוס במכרזים של שירות המדינה – למה, ש"ס? למה, חבר הכנסת מלכיאלי? אתה היית שר דתות – למה כשיתמודד למשרד הדתות עסק שיש לו 50% מילואימניקים, הוא לא יקבל 10% בונוס? מה זה גורע מכם? אתה גם לא מחויב למשמעת הקואליציונית. תעבירו את ההצעה הזו, נקדם אותה, ונגיד לבעלי עסקים שמעסיקים מילואימניקים – כן, מדינת ישראל רואה אתכם. כן, עסק שיש לו יותר מ-50% עובדים שמשרתים במילואים שווה יותר. הוא מקבל 10% בונוס בניקוד במכרז במדינה. הדבר הכי בסיסי, הכי אלמנטרי שאפשר לעשות, וגם פה אתם משפילים מבט, מצביעים נגד כדי לשמר את הישיבה שלכם על הכיסאות הבזויים האלה.

היו"ר אליהו רביבו:

תודה רבה. חבריי חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעה על הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – העדפה למעסיק משרתי מילואים), התשפ"ה–2025. הצבעה. הצבעה מס' 11 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 35 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 50 נמנעים – 2 ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – העדפה למעסיק משרתי מילואים), התשפ"ה–2025, לא נתקבלה.

היו"ר אליהו רביבו:

35 בעד, 50 מתנגדים, שני נמנעים. אשר על כן, אני קובע בזאת כי הצעת החוק לא צלחה את ההצבעה ולכן תוסר מסדר-יומה של הכנסת.

היו"ר אליהו רביבו:

לפני שנעבור לנושא הבא על סדר-היום – הודעה ממזכירות הכנסת.

סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:

תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון מס' 19), התשפ"ו–2026, שהחזירה ועדת הכלכלה. תודה.

היו"ר אליהו רביבו:

חבריי חברי הכנסת, אנו נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הגנה על בתי תפילה ותיקים (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת אביחי בוארון וקבוצת חברי הכנסת. הצעת החוק כבר נומקה ונשמעה בעניינה תשובת הממשלה ביום 24 בדצמבר 2025. מאחר שעלה מתנגד, חבר הכנסת היוזם רשאי לעלות. אתה מבקש? לא. הצבעה. הצבעה מס' 12 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 48 נגד – 35 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הגנה על בתי תפילה ותיקים (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה.

היו"ר אליהו רביבו:

בעד – 48, 35 מתנגדים, ארבעה נוכחים. אשר על כן, אני קובע בזאת כי הצעת חוק הגנה על בתי תפילה ותיקים (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, עברה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה לצורך הכנתה לקריאה הראשונה.

היו"ר אליהו רביבו:

נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום – הצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון – הגדרת יהודי), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת אבי מעוז. הצעת החוק נומקה ביום 5 בנובמבר 2025. אני מזמין את כבוד השר ניר ברקת להציג להתנגדות הממשלה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

למה? אתה נותן תשובה?

קריאה:

מירב בן ארי (יש עתיד):

תני לו, עליזה.

היו"ר אליהו רביבו:

לרשותך שלוש דקות.

גלעד קריב (העבודה):

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

אני אעשה את זה קצר. אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, שרים, שרות, עניינה של הצעת החוק שלפנינו הוא בשינוי הגדרת המונח "יהודי" בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה–1965. הצורך בקבלת עמדת הממשלה בנושאים אלו הוא ברור, ואין צורך להרחיב עליו. הצעת החוק הובאה בפני ועדת שרים לחקיקה, והיא החליטה לדחות את מועד הדיון בהצעת החוק בנסיבות הנוכחיות. לכן, משום שוועדת השרים לא דנה בהצעת החוק לגופה וטרם הביעה עמדה ביחס לטיב ההגדרה המוצעת, נבקשכם להתנגד בשלב הזה להצעת החוק שלפנינו. תודה רבה.

היו"ר אליהו רביבו:

תודה רבה, מכובדי השר. לפני שנעבור להצבעה, נאפשר לחבר הכנסת המציע לממש את זכות הדיבור שלו. לפני שיעלה להגיב חבר הכנסת אבי מעוז, אני מודיע לפרוטוקול כי לעניין הצעת חוק הזכות להיבחר הגישו שני חברי כנסת הסתייגות שהצבעתם אינה נקלטה. חבר הכנסת אבוטבול – טענתו נמצאה צודקת. אשר על כן, זה לא משנה אומנם את תוצאות ההצבעה, אבל - - -

קריאה:

היו"ר אליהו רביבו:

זה מה שאמרתי. זה לא משנה את התוצאות, אבל זה משנה את המספר, בסדר? ולכן התוצאה היא 46 נגד 25 מתנגדים. לעניין הסתייגותה של השרה אורית סטרוק, טענותיה לא קיבלו תמיכה מעמדת המחשוב, ולכן ההערה שלה רק נכנסת לפרוטוקול. בבקשה, אדוני.

אבי מעוז (נעם):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אני פונה לחבריי בקואליציה. זו הזדמנות לחוקק חוק - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

- - - אם אתה מעלה את להצבעה, זה לא חשוב לך. זה לא חשוב לך, כי אתה יודע שנצביע נגד.

היו"ר אליהו רביבו:

תודה רבה.

טלי גוטליב (הליכוד):

ראש הממשלה אמר לך להיכנס אליו ביום שני.

אבי מעוז (נעם):

מאה אחוז. טלי, מאה אחוז. תודה רבה טלי.

טלי גוטליב (הליכוד):

באמת, את חוק השבות הורדת.

קריאה:

טלי, תעזבי את זה, די.

אבי מעוז (נעם):

אני פונה אליכם, חברי הכנסת בקואליציה.

היו"ר אליהו רביבו:

אני מבקש לשמור על השקט, בבקשה.

אבי מעוז (נעם):

הרי אתם רוצים להצביע בעד הצעת החוק הזאת. אני בטוח שכולכם הייתם תומכים בהצעת החוק הזאת לו היה ניתן חופש הצבעה. וזה מה שביקשתי מהקואליציה – ביקשתי מהנהלת הקואליציה חופש הצבעה. ואני בטוח שאם היה ניתן חופש הצבעה כל חברי הכנסת שנמצאים כאן בקואליציה היו מצביעים יחד איתי. אני חושב - -

טלי גוטליב (הליכוד):

בסדר, אבל ראש הממשלה ביקש להיפגש איתך.

היו"ר אליהו רביבו:

תודה רבה, הערותייך נרשמו.

אבי מעוז (נעם):

- - שהגיע הזמן. הקואליציה כבר שלוש שנים ויותר משמשת כקואליציה במדינה היהודית. אני חושב שהגיע הזמן לעשות חוק אחד שיחזק את הזהות היהודית של המדינה ויחזיר את סעיף הלאום לתעודת הזהות. תודה רבה.

גלעד קריב (העבודה):

ממש, אתה בעד חיזוק הזהות היהודית.

היו"ר אליהו רביבו:

תודה רבה, חבר הכנסת אבי מעוז. חבר הכנסת מעוז, אני מודה שבחופש הצבעה הייתי מצביע איתך, אבל אנחנו מחויבים למשמעת קואליציונית. הצבעה.

קריאה:

היו"ר אליהו רביבו:

בעד – 15, 60 נגד. אשר על כן, אני קובע בזאת כי הצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון – הגדרת יהודי), התשפ"ג–2023, הוסרה מסדר-היום.

היו"ר אליהו רביבו:

חבריי חברי הכנסת, אנו נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעות רגילות ודחופות שעל סדר-יומה של הכנסת. הצעה ראשונה היא הצעת הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לפשיעה מאורגנת: מכת הרצח והפשיעה בחברה הערבית מחייבת פעולה מיידית, של חבר הכנסת איימן עודה. אני מזמין את חבר הכנסת איימן עודה לשאת את דברו. לרשותך עשר דקות. תצעקו בשקט, בבקשה. עשר דקות לרשותך, בבקשה.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת וחברות הכנסת, אני מדבר בשם האזרחים הערבים במדינה. אנחנו חברה שרוצה לחיות ללא נשק, עם אפס כלי נשק. מי שאמור לטפל - - -

היו"ר אליהו רביבו:

חבר הכנסת קריב, חבר הכנסת ששון. תודה.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

מי שאמור לטפל בסוגיה הזו בכל מדינה בעולם זו המדינה. כבוד השר, שר המשפטים יריב לוין, זה נושא כל כך חשוב, וחשוב לי שתקשיב, בבקשה. אני מדבר על הפשיעה בקרב האוכלוסייה הערבית, והתחלתי בזה שאנחנו חברה שרוצה לחיות ללא נשק, עם אפס כלי נשק. מי שאמור לטפל בזה בכל מקום בעולם זה המדינה. מי שאמור לטפל בכנופיות פשע מאורגן בכל מקום בעולם זה המדינה. מי שאמור לפענח תיקי רצח זה המדינה, אלא אם מישהו חושב שהוא רוצה להעביר את זה לאחריות האוכלוסייה הערבית, שהיא בעצמה תפענח תיקי רצח, שהיא בעצמה תחליט להיכנס לבתים של האנשים ותאסוף את הנשק הבלתי-מורשה. העניינים הללו בכל מקום בעולם הם עניינה של המדינה.

טלי גוטליב (הליכוד):

תקרא להם להחזיר את הנשק. תקרא - - - תתפרקו מנשקכם.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

בשבועות האחרונים הנהגת האוכלוסייה הערבית לומדת על הכרזה על מרי אזרחי בדרכי שלום. מרי אזרחי בדרכי שלום. למה? בגלל שעשינו את הכול. השבתנו, חסמנו כבישים, דיברנו מדם ליבנו מעל הדוכן הזה - -

טלי גוטליב (הליכוד):

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

- - ישבנו עם ראשי ממשלה שאנחנו לא מאמינים בהם, ישבנו עם שרים שאנחנו לא מאמינים בהם, עשינו את הכול בשביל לשכנע את הממשלות לעשות צעדים אמיתיים נגד הנשק הבלתי-מורשה, נגד כנופיות הפשע המאורגן ולמען פיענוח מקרי הרצח. לכן אנחנו, האזרחים הערבים, אומרים בצורה הברורה ביותר: רוצים למנוע מאיתנו ביטחון אישי – נמנע מהקופה הציבורית מיסים.

טלי גוטליב (הליכוד):

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

תחילה במשך שלושה ימים. במשך שלושה ימים לא נלך לעבודה, לא נרכוש שירותים, לא נקנה בכרטיסי אשראי, לא ניסע בכביש אגרה - -

טלי גוטליב (הליכוד):

- - - הכול שחור.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

- - לא נמשוך כספים מהבנק. המשק יפסיד מאות מיליוני שקלים בשלושת הימים הללו.

טלי גוטליב (הליכוד):

- - - כסף שחור.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

נהגי האוטובוסים ישבתו, נהגי המשאיות ישבתו, צוותים רפואיים ישבשו את העבודה – בלי לפגוע במחויבותם המוסרית שמקדשת חיים. אין דבר נעלה יותר מחיי בני אדם. בן אדם זה הערך העליון ביקום, אין יותר חשוב מבן אדם. אני רוצה לדבר לאוכלוסייה הישראלית בכלל, לרבות לחברה היהודית. יעמוד פה השר ויגיב כמו שהוא הגיב בפעמים אחרות. הוא יאשים את התרבות שלנו, את התרבות שלנו.

גלעד קריב (העבודה):

איך תמיד השר - - - משיב בנושא הזה?

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

אבל הוא, חבר הכנסת גלעד קריב - -

טלי גוטליב (הליכוד):

למה אתם יורים בחתונות?

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

- - הוא יברח מכמה שאלות בסיסיות: למה משנת 1948 עד שנת 2000 נרצחו פחות מ-250 ערבים - -

גלעד קריב (העבודה):

בכל השנים.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

- - ולמה עכשיו בשנה אחת נרצחים יותר מ-250 ערבים?

גלעד קריב (העבודה):

בכל השנים.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

בוודאי. וצריך לשאול עוד שאלה: אם עושים השוואה בין האזרחים הערבים לבין הפלסטינים בגדה המערבית, שיש שם שלושה מיליון פלסטינים – בשנה שעברה נרצחו 25 אנשים, למה בתוך מדינת ישראל, שיש בה שני מיליון פלסטינים, נרצחו מעל ל-250?

טלי גוטליב (הליכוד):

אה, ברור - - - להחזיר את הנשק - - -

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

אלא אם השר ישיב ויגיד שהמשטרה הפלסטינית יותר חזקה מהמשטרה הישראלית - -

טלי גוטליב (הליכוד):

לא, זה הצבא ביהודה ושומרון - - -

גלעד קריב (העבודה):

אחרי מה שבן גביר עשה זה יכול להיות - - -

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

- - וגם, מי שמאשים את התרבות שלנו צריך לשאול את עצמו למה אחוז הפשיעה והרצח בקרב האזרחים הערבים בתוך מדינת ישראל עולה על אחוז הפשיעה והרצח הפלילי בכל מדינה ערבית - -

טלי גוטליב (הליכוד):

ברור, כי אתה לא מגנה את זה - - -

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

- - יותר מתימן, יותר מסעודיה, יותר מקטר, יותר מעיראק, יותר ממצרים, יותר מירדן, יותר מתוניסיה, יותר ממרוקו. צריך לשאול את השאלות המדעיות הללו - -

טלי גוטליב (הליכוד):

תשאל את העם שלך. למה אתם רוצחים? למה אתם רוצחים?

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

- - לפני שמאשימים את התרבות של האזרחים הערבים. אני רוצה להגיד שזו באמת בעיה של תרבות.

טלי גוטליב (הליכוד):

למה אתם רוצחים בחתונות?

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מה הבעיה שלך - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

כרגע נכנסת - - -

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

זו בעיית תרבות הגזענות וההזנחה מצד המדינה.

היו"ר אליהו רביבו:

חברת הכנסת גוטליב, אפשרתי לך לקרוא קריאות ביניים באופן בלתי מוגבל.

טלי גוטליב (הליכוד):

שלא יצעק עליי.

היו"ר אליהו רביבו:

זה הגיע למיצוי. תודה רבה.

טלי גוטליב (הליכוד):

שלא יצעק עליי.

היו"ר אליהו רביבו:

לא, לא. זהו. עצרו. תודה.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

זו בוודאי בעיה של תרבות, תרבות הגזענות וההזנחה מצד המדינה. אנחנו, האזרחים הערבים, חיים ללא מדינה. המדינה מתיימרת להיות מדינת היהודים, לא במובן של מימוש זכות ההגדרה העצמית לעם היהודי, לא, לא – אלא להזניח מכול וכול את האזרחים הערבים.

טלי גוטליב (הליכוד):

אתה מזניח אותם.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

להזניח מכול וכול את האזרחים הערבים, לראות בהם במקרה הטוב חצר אחורית, ובמקרה האמיתי, לצערי הרב, כאויבים ולא כאזרחים. לו המדינה תופסת את האזרחים הערבים כאזרחים של ממש, אזרחים של ממש, שטובתם טובת החברה הישראלית בכלל, ורעתם רעת החברה הישראלית בכלל, אם התפיסה הייתה, אזרחית, כזו, היו מטפלים. אבל אולי מסתכלים עלינו כעל טעות בפרויקט שלהם, שנשארנו במולדת שלנו. אני רוצה להגיד עוד מילה על הנשק הבלתי-מורשה, ואני שם את זה בצורה הברורה ביותר מעל הדוכן הזה. אני חושש, חושש, שיקרו אירועים בעתיד, כמו למשל אירועי אוקטובר, ויש את הנשק הזה בידי האזרחים הערבים. ואני אפילו חושש שאנשים שבאים מטעם הממסד, מטעם הממסד, ישתמשו בנשק הזה. אנחנו נהיה חברה - -

טלי גוטליב (הליכוד):

מה אתה - - -

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

- - חברה שישתמשו בה בכל הכלים. לכן, הנשק הזה הוא סכנה קיומית עבורנו.

טלי גוטליב (הליכוד):

רגע - - -

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

אנחנו רוצים לחיות בחברה ללא נשק. כמה פעמים אמרתי, אם זה מופנה לערבים, זה רע.

היו"ר אליהו רביבו:

אני עוצר את השעון. אני נוהג שלא לנהל שיח עם מי שנואם. עדיין, מכיוון שאתה מציג טיעונים קשים, אני רוצה בבקשה לאתגר אותך. כמה כלי נשק בלתי חוקיים, להבנתך, אדוני, נמצאים בחברה הערבית?

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

יש סיכוי שיש מאות אלפי כלי נשק - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

רק רגע. שבעיקר מגיעים מבסיסי צבא. תגידו לי איך זה יכול להיות.

היו"ר אליהו רביבו:

אין בעיה. בוא, אני שואל אותך שאלה. אני עצרתי את השעון.

טלי גוטליב (הליכוד):

באמת מעניין.

היו"ר אליהו רביבו:

בהנחה ש-400,000 זאת לא כמות בלתי סבירה, ובהנחה שבבית אב ממוצע יש לפחות ארבע נפשות, זאת אומרת שמקרב ערביי ישראל יש לא פחות מ-1.6 מיליון אזרחים שבידיעה וברצון מחזיקים נשק בלתי חוקי.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

סליחה, סליחה.

היו"ר אליהו רביבו:

אני ממשיך לך את הזמן.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

סליחה. זה אחד שיש לו 100 כלי נשק, אחד יש לו 1,000 כלי נשק. ארגוני פשע מאורגן, יש להם אלפי כלי נשק, לא אנשים. 99% מהאזרחים שלנו הם אנשים נורמליים, נורמליים, 99%. הבעיה שלנו, אתה יודע מה? תשמע, כבוד היושב-ראש, אנחנו, הנהגת האוכלוסייה הערבית, תטפל ב-99% - -

טלי גוטליב (הליכוד):

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

- - מהחברה הערבית, והמדינה אמורה לטפל רק באחוז אחד, הפושעים.

טלי גוטליב (הליכוד):

בכל החתונות - - -

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

ארגוני הפשע המאורגן הם אחוז אחד. דרך אגב, אחוז אחד זה לא אפס, זה 20,000 אנשים. אחוז אחד משני מיליון זה 20,000 אנשים. אנחנו נטפל ב-99% מהאזרחים הערבים, ואתם תטפלו באחוז אחד, שזה הפושעים. זו המשוואה. אנחנו חברה נורמלית, 99% מהאזרחים הערבים רוצים ללכת לעבודה, לעבוד, לחזור הביתה, להביא אוכל לילדים, אנשים נורמטיביים. הבעיה שלנו – עם אחוז אחד, והם ארגוני הפשע המאורגן. וכשאני עומד פה ודורש לאסוף את הנשק הבלתי-מורשה, האם זה לא מוצדק? מי צריך לטפל בזה? זה אני מהאופוזיציה, או המדינה? מי צריך לטפל בזה?

היו"ר אליהו רביבו:

תחתור לסיום, בבקשה.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

במדינה, בכל מקום בעולם, בארגוני פשע מאורגן מי צריך לטפל? בפיענוח תיקי רצח, מי צריך לטפל? זה המדינה. תודה רבה.

היו"ר אליהו רביבו:

תודה רבה לך. עד שיעלה להשיב כבוד השר עמיחי אליהו, אני מבקש להוסיף עוד איזושהי אמרה קטנה, חבר הכנסת עודה.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

כן.

היו"ר אליהו רביבו:

כיוון שבקשתך משותפת לבקשתי מזה שנים רבות, המאבק שלנו הוא מאבק משותף, אני רק אומר לך שאחד הכלים להתמודד עם התוצאה הזאת היא להגביר את האמון במערכות האכיפה. כך שכשמישהו – אני יודע על לא מעט אזרחים שבמהות שלהם הם שומרי חוק, אך הם הגיעו למסקנה שכדי להגן על ביתם הם מתחמשים, בלית ברירה.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

שהמשטרה תעשה את העבודה, ויתחילו להאמין לה.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

היו"ר אליהו רביבו:

אני רוצה להציע לכם לצאת איתנו בקריאה משותפת לשיתוף פעולה עם גורמי האכיפה שכשמישהו מגיע לפגע באזרח שומר חוק – שלא יתחמש, אלא שיסייע לגורמי האכיפה לאתר ראיות ולבנות תיק שאיתו אפשר יהיה להגיע למיצוי הליכים במסגרות החוק.

גלעד קריב (העבודה):

סחתיין. סחתיין, רעיון מצוין - - -

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

היו"ר אליהו רביבו:

אני אשמח להמשיך את זה איתך אחרי כן, כי אני פועל למען זה משך שנים רבות.

גלעד קריב (העבודה):

אבל תחליפו את השר הכהניסט.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

כשהממשלה תעשה את העבודה הציבור יאמין בה.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

אז תן לי לענות לך, תן לי לענות לך.

היו"ר אליהו רביבו:

בבקשה, ברשותך, אדוני.

גלעד קריב (העבודה):

תחליפו את השר הכהניסט, ונוציא ידיעה משותפת.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש, עם יד על הלב, עם יד על הלב, 1. ערבי שרצח יהודי, מאז 48' ועד עכשיו – שאלת על שיתוף האוכלוסייה, או שהמדינה ידעה להגיע אל התוצאה? זה עם יד על הלב. זה – 1.

טלי גוטליב (הליכוד):

תגיד לי, 99%? אדוני השר, איימן עודה אמר 99% בסדר, 99% לא יכלו לעשות - - -

היו"ר אליהו רביבו:

טלי, די.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

2. עם יד על הלב, אני צריך לקרוא לאוכלוסייה שלנו להביע אמון בשר לביטחון לאומי? עם יד על הלב, התשובות אצלך.

טלי גוטליב (הליכוד):

איפה ה-99% אצלכם?

היו"ר אליהו רביבו:

טוב, אני חייב להתוודות שלפחות לעניין הטיעון הראשון שלך, לצערי, מספרית, מסתבר שהטענה במקומה, ואנחנו מצפים ביחד למצוא נוסחה: מצד אחד, אתם כנציגי המגזר הערבי – והגיע הזמן, אחרי שנים רבות שייצגתם את העם הפלסטיני ולא את אזרחי מדינת ישראל הערבים, ששלחו אתכם - -

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

נו, חלאס.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

נו, חלאס, די, די, בושה וחרפה - - - בושה וחרפה.

היו"ר אליהו רביבו:

- - שאתם עכשיו פעילים, כי אתם מבינים שאין מנוס אלא לשתף פעולה ביחד כדי למגר את הפשיעה במגזר בחברה הערבית - - -

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

די, די. אני אענה לך עוד, אני אעלה ואענה לך.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

די, נו, לא ראוי לתגובה. זה לא אפשרי, זה לא התפקיד שלך.

היו"ר אליהו רביבו:

אני אאפשר לך. בבקשה, אדוני השר.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

היושב-ראש, זה לא התפקיד שלך להטיף לנו.

טלי גוטליב (הליכוד):

99% שלכם לא הבינו את הקטע. הרי, רק אחוז אחד אמרת, עודה, שיש להם נשק – 400,000 נשקים אצל אחוז אחד. איפה כל החברה שתגנה ושתקרא להם להביא את הנשק? למה אתם לא עושים את זה?

היו"ר אליהו רביבו:

טוב, תודה רבה. חברת הכנסת גוטליב, תודה.

טלי גוטליב (הליכוד):

בבקשה.

שר המורשת עמיחי אליהו:

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו כבר בפעם השלישית חוזרים ודנים בסוגיה הזו, כשבכל פעם כשאנחנו מבקשים מכם, בלי ציניות, לשנות את התרבות, לשנות את החינוך – אתם צועקים ואומרים שאנחנו גזענים. אני רוצה לומר לכם משהו די פשוט. אתם מכירים את המכשיר הזה? אני מניח, שרובכם, מחזיקים אותו ביד, מכשיר של חברת אפל. מכירים את החברה? מכירים. אני רוצה לומר לכם משהו שאולי אתם לא יודעים. אביו הביולוגי של סטיב ג'ובס היה ערבי מסוריה – אומנם הוא מסר אותו לאימוץ – מוסלמי מסוריה. למרבה הפלא, מבחינה סטטיסטית, אם הוא היה גדל בסוריה או שהוא היה גדל במקום שבו החינוך לאלימות הוא דבר מרכזי, לא היינו מקבלים את הדבר המדהים הזה, את חברת אפל, את האייפון, את האייפד.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

נו.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אנטישמי מגעיל, אנטישמי מגעיל.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

די כבר, אתה נשאר אחורה - - -

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אנטישמי מגעיל.

היו"ר אליהו רביבו:

חבר הכנסת טאהא, חבר הכנסת טאהא, חבר הכנסת חוג'יראת.

שר המורשת עמיחי אליהו:

חברים יקרים, אתם לא מסוגלים להתמודד עם המציאות.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אתה אנטישמי מגעיל.

היו"ר אליהו רביבו:

חבר הכנסת כסיף. אפשרתי לכם, בסדר.

טלי גוטליב (הליכוד):

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אתה לא מתבייש? אנטישמי, גזען מגעיל.

היו"ר אליהו רביבו:

לא, לא. אני לא מאפשר לך להגיד את האמרה הזאת.

קריאה:

גזען.

שר המורשת עמיחי אליהו:

הסיבה היא לא בגלל הגזע, חלילה. עובדה שיש אנשים מוכשרים מאוד שיכולים לצאת.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אנטישמי.

שר המורשת עמיחי אליהו:

אלא מה? הסיבה היא שברגע שאתה מגדל מישהו ומלמד אותו, באופן עקבי, לחלק בקלאוות - -

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

בדיוק כפי שגדלת, על הגזענות והאנטישמיות.

שר המורשת עמיחי אליהו:

- - כשנרצחים יהודים, אם אתה מחנך מישהו לחלק סוכריות כשעורפים ראשים - -

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

זו הדוגמה שלך, זו הדוגמה שלך, אתה מדבר על עצמך.

היו"ר אליהו רביבו:

חבר הכנסת טאהא, תודה רבה.

שר המורשת עמיחי אליהו:

- - כשעורפים ראשים של חיילים, אז מה שגדל לך – גדל לך פרא אדם. זה לא קשור לשום דבר גזעי, זה קשור לחינוך.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כמוך, פרא אדם כמוך.

שר המורשת עמיחי אליהו:

זה קשור לחינוך, ואני מבין שהדבר הזה כואב לך, ואני מבין שקשה לך - -

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אתה חסר חינוך, אתה אנטישמי חסר חינוך.

היו"ר אליהו רביבו:

חבר הכנסת טאהא, אני אפשרתי לך יותר מפעם אחת, בוא נמצה את זה.

שר המורשת עמיחי אליהו:

- - לקלוט את האמת ההיסטורית. עובדתית, רוב עבירות התנועה שנמצאות היום במדינת ישראל שייכות, למרבה הפלא, למגזר הערבי.

סימון דוידסון (יש עתיד):

לנהג של בן גביר.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

נהג עם 60 עבירות תנועה, 60.

שר המורשת עמיחי אליהו:

ולמרבה הפלא, יקיריי – יקיריי, אני רוצה לומר לכם, חתונה יהודית, איך היא נראית? לחתונה יהודית מגיעים מתחת לחופה, עושים חתונה מרגשת, מלאת אהבה.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

הבוס שלך. מה עם הבוס שלך?

סימון דוידסון (יש עתיד):

שר המורשת עמיחי אליהו:

אבל אצלכם, איך עושים חתונה? תופסים נשק, טח, טח, טח. ככה עושים חתונה?

היו"ר אליהו רביבו:

חבר הכנסת סימון דוידסון.

סימון דוידסון (יש עתיד):

הוא מרים לי להנחתה.

היו"ר אליהו רביבו:

חבר הכנסת דוידסון. בסדר, אפשרתי לכם קריאות ביניים, באופן פרטני וקבוצתי. מיציתם.

שר המורשת עמיחי אליהו:

ככה מדברים על אהבה? מה אתה רוצה שיצא מזה?

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

בושה. בושה.

שר המורשת עמיחי אליהו:

מה אתם רוצים שיצא מקבוצה שחיה על החרב? אני לא אומר שזה משהו ביולוגי, אני לא אומר שזה משהו גזעי, אני אומר, זאת תרבות.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

האידיאולוגיה שלך היא חיה אחרת, יא שקרן, יא גזען, יא אנטישמי.

שר המורשת עמיחי אליהו:

יש לא מעט ערבים טובים, יש לא מעט ערבים שמבינים את מה שאנחנו אומרים פה, אבל הבושה היא בכם.

היו"ר אליהו רביבו:

חבר הכנסת טאהא, אני אפשרתי לך, בוא נמצה את זה.

שר המורשת עמיחי אליהו:

הבושה היא שאתם מייצגים את הציבור הערבי, ואתם מעודדים אלימות. אתם מוחאים כפיים למול שנאת יהודים.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

היו"ר אליהו רביבו:

חבר הכנסת טאהא, אני לא רוצה להתחיל בקריאות.

שר המורשת עמיחי אליהו:

אנחנו לא אשמים בזה – קחו, לכו אחורה בהיסטוריה, בתרפ"ט; בתרפ"ט הייתה משטרה? לא הייתה משטרה, ובכל זאת, ערפתם ראשים, ובכל זאת אנסתם נשים, ובכל זאת פגעתם – לא כולכם, כמובן, היו תמיד צדיקים. אבל אני שואל, איזו תרבות, איזה חינוך זה?

סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל):

שר המורשת עמיחי אליהו:

תסתכלו לעצמכם בעיניים ותגידו לחברה הערבית: אנחנו מבקשים עכשיו לעשות מבצע לאיסוף נשקים.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

שר המורשת עמיחי אליהו:

תגידו אתם, נציגי החברה הערבית, לעולם כולו: אנחנו משנים את תרבות הנהיגה; תגידו אתם לחברה הערבית בעולם כולו: אין יותר ירי בחתונות, אין יותר חלוקת בקלאוות, אין יותר חלוקת סוכריות כשנרצחים בני אדם במדינת ישראל.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

לא, יש אתכם - - -

שר המורשת עמיחי אליהו:

אבל אתם לא תעשו את זה. למה לא תעשו את זה? הסיבה פשוטה, מכיוון שאתם לוקחים את החברה הערבית לעברי פי פחת. אתם מרסקים, בזה שאתם לא מצפים מהחברה שלכם לתרבות אחרת. אתם יכולים לחנך אותם אחרת, אתם יכולים לחבר אותם לערכי אברהם אבינו, אתם יכולים לחבר אותם לערכי "לא תרצח", לחבר אותם ל"ואהבת לרעיך כמוך", להתנדבות, לרעות, ל"לא תנאף" – אבל אתם לא עושים את זה. למה אתם לא עושים את זה? מכיוון שאתם נוח לכם, נוח לכם. אני רוצה לראות אתכם מציעים הצעת חוק. שאלת שאלה, איימן עודה, שאלת למה במדינת ישראל הרצח הוא גבוה יותר? אני אתן לך תשובה פשוטה. אתה חושב שבמרוקו או באיחוד האמירויות יבוא עכשיו גנב לבסיס של הצבא שלהם ויגנוב – אתה חושב שהוא יצא חי? אני אומר לך, הוא יצא משם מחורר כמו מסננת.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

כן, בגלל הדמוקרטיה.

שר המורשת עמיחי אליהו:

האם אתם מוכנים, חברי הכנסת הערבים, להוביל פה חקיקה שלפיה גנב שפורץ לבסיס צה"ל דינו מוות – האם אתם מוכנים, כמו במדינות המוסלמיות?

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אתם ברחתם, מי ברח? אתה וחבריך.

שר המורשת עמיחי אליהו:

אתם חושבים – אני שואל אותך, אתה מוכן? אתה מוכן שכמו במרוקו וכמו באיחוד האמירויות, מי שגונב כלי נשק - -

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

כמו בארצות הברית, בארצות הברית רוצחים הרבה ברחובות.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

מורידים להם את היד.

שר המורשת עמיחי אליהו:

- - שיהרגו אותו – או מורידים להם את היד, אומרת השרה מאי. התשובה היא שזה מה שקורה שם. ברגע שאתם משתמשים בדמוקרטיה של מדינת ישראל כדי להחליש אותה, ברגע שאתם משתמשים בדמוקרטיה של מדינת ישראל, שהיא באמת דמוקרטיה פתוחה, כדי לברוח מהחובה שלכם לחנך – מה שקורה אצלכם זה רצח ועוד רצח, וירי בחתונות, וילדים בני חמש שיורים בחתונות. אצלנו זה לא היה עובר. אצל אף בן אדם נורמלי זה לא היה עובר, ותאמינו לי שאם תסתכלו על זה, בלי הציניות, אתם תראו שאני צודק, ואתם יודעים שאני צודק, ואתם יודעים שהאחריות באמת היא על החברה הערבית במדינת ישראל, עליכם, מנהיגי הציבור. ברוך השם, יש, אני שומע כבר ניצנים של ערבים שפויים, שמתחילים להבין שצריך לשנות את הגישה החינוכית, ללכת לאסלאם מתון, לא לאסלאם רדיקלי; לא למחוא כפיים לדאעש; לא למחוא כפיים לחמאס; לא לשמוח כשדורכים על ראשי חיילים או מוכרים אותם בעזה למרבה במחיר. תיפרדו. תיפרדו מהתרבות הזו ותאמינו לי שתראו ברכה. יש לי עוד זמן?

היו"ר אליהו רביבו:

יש לך.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

- - - שאנחנו נעביר כספים - - -

שר המורשת עמיחי אליהו:

הינה, עוד נקודה. עוד נקודה חשובה. אם רוצים באמת למגר את הפשיעה, אומרת השרה מאי גולן, בצדק, למה לא להכניס את השב"כ? הרי אנחנו רוצים לגדוע את האלימות. כולנו רוצים. כולנו רוצים לגדוע את האלימות. אם אתם באמת חפצי חיים - - -

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

כל ילד בן 16 עם נשק. כל ילד בן 16 עם נשק. למה הן לא מוציאים איזה חוזר, כי כל - - - שלא יהיה נשק בבתים.

שר המורשת עמיחי אליהו:

אני חושב שהבנתם. עם ישראל, גם כשהיה בגלות, גם כשהיינו בסיטואציה שלא הייתה לנו משטרה, לא טבחנו, לא רצחנו, לא ירינו בחתונות, לא חילקנו בקלאוות, לא אנסנו, לא ערפנו ראשים. כל הדברים האלה הם לא בתרבות שלנו. למרבה הצער, אצלכם יש לזה מחיאות כפיים. כל עוד יהיו מחיאות כפיים לנושא הזה, הדבר הזה יפגע גם בכם.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

- - - באחריות שלך.

שר המורשת עמיחי אליהו:

האלימות עובדת נגדכם. תודה רבה.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

- - - יא אנטישמי יא גזען. אנטישמי גזען. כל - - - היה תחת שלטון ערבי. תתבייש לך.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

סליחה.

היו"ר אליהו רביבו:

אתה לא רשאי. חבר הכנסת עודה, אתה לא רשאי. טוב, אני אשמח שנמצא הזדמנות אחרת שבה תוכל להשיב לי, או כשאני אסיים את התורנות. אתם מכירים את עמדותיי לאורך השנים. חבריי חברי הכנסת, נעבור להצבעה על ההצעה לסדר-היום בנושא: הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לפשיעה המאורגנת – מכת הרצח והפשיעה בחברה הערבית. ההצבעה. הצבעה מס' 14 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 20 בעד ההצעה להסיר את הנושא מסדר-היום – 41 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדה לא נתקבלה.

היו"ר אליהו רביבו:

20 בעד, 41 מתנגדים, אחד נוכח. אשר על כן, אני קובע בזאת כי ההצעה לסדר-היום: הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית, שהציע חבר הכנסת איימן עודה, לא התקבלה, ותוסר מסדר-יומה של הכנסת.

היו"ר אליהו רביבו:

חבריי חברי הכנסת, אנו נעבור להצעה הבאה על סדר-היום, הצעה רגילה בנושא: תמיכה בלתי מספקת במכון ויצמן פוגעת במעמדו באקדמיה העולמית. את ההצעה הגיש חבר הכנסת ולדימיר בליאק. לרשותך עשר דקות. בבקשה. נושא חשוב.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מי השר המשיב?

היו"ר אליהו רביבו:

זה נושא שבבדיקה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

נושא שבבדיקה. אוקיי. בואו נדבר על מכון ויצמן למדע. נכס צאן ברזל של המדע הישראלי, של הקדמה הישראלית, של מדינת ישראל היהודית, הדמוקרטית, הליברלית והמתקדמת – ממש מפריע לי, הרעש.

היו"ר אליהו רביבו:

חברי הכנסת, אני מבקש מכם לשמור על שקט.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

בסופו של דבר, מי שמכון ויצמן לא מעניין אותו, יכול גם לצאת.

היו"ר אליהו רביבו:

אני מבקש מכם לשמור על שקט. אגב, כמו שאתה יכול להתרשם, השקט מגיע מכל חלקי הבית. שמרו נא בבקשה על שקט. בבקשה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

תודה. מכון ויצמן למדע דורג השנה במקום 111 בקטגוריית המוסדות האקדמיים, ובמקום 122 בטבלה הכללית של מדד Nature – דירוג שמעריך מוסדות ומדינות לפי תפוקת הפרסומים המדעיים והאיכותיים בכתבי עת מובילים במדעי הטבע והבריאות. מדובר בירידה חדה לעומת השנים שעברו, וגם בשפל היסטורי. בשנת השיא, בשנת 2017, הגיע מכון ויצמן למקום 54 בטבלת כלל המוסדות ולמקום 47 בקרב המוסדות האקדמיים. יש כמה סיבות לירידה כה חדה, אבל במקרו, מכון ויצמן למדע לא מקבל היום תמיכה והוקרה ראויות ומספקות מממשלת ישראל. הנזק בעקבות מבצע עם כלביא, החרם האקדמי ובריחת מוחות מהארץ בשלוש השנים האחרונות הם האירועים שיש להם השפעה מהותית על התהליך השלילי הזה, שעובר על המכון, ואינם בשליטתו. ואין ספק שתרומתו האדירה של המכון לחדשנות, לחינוך, למדע, לפיתוחים טכנולוגיים, מחזקת את מעמדה של ישראל כמעצמה מדעית, ותורמת לכלכלה, לביטחון ישראל ולמערכת הבריאות, וגם כמובן למוניטין של מדינת ישראל בעולם. על כן, על המדינה לקדם תוכנית סדורה ומקיפה, ולהעניק למכון ויצמן את הסיוע המיטבי והמרבי, על מנת לאפשר לו להשתקם במהירה, ולהמשיך להוביל את האקדמיה העולמית. אני רוצה למנות, אדוני היושב-ראש, כמה אתגרים שעימם מתמודד המכון בעת האחרונה – בשנה האחרונה בעיקר – ודורשים מענה מיידי מהמדינה. הפגיעות הישירות שספג מכון ויצמן במהלך מבצע עם כלביא, הנזק היה משמעותי מאוד. אני הייתי שם. ראיתי את זה במו עיניי. 52 מעבדות מחקר ועוד שש מעבדות שירות יצאו מכלל שימוש – מה שהוביל להשבתה של כ-20%, 25% מכלל הפעילות המחקרית של המוסד. כמו כן, נגרם נזק בלתי הפיך לידע וליכולות. הנזק הפיזי שנגרם נאמד בכ-2 מיליארד שקל. המכון נאלץ לגייס תרומות ברחבי העולם על מנת להתמודד עם הנזקים הכבדים, ונאבק חודשים ארוכים במשרדי הממשלה על מנת לקבל את הפיצוי שמגיע לו לצורך השיקום. איך אני יודע? הייתי שם. ביקרתי. ראיתי את הנזק. ראיתי את מקום הפגיעה, ושוחחתי עם הגורמים הרלוונטיים. למשל, סיפרו לי, אדוני היושב-ראש, שנהרסו כמה מיקרוסקופים. עכשיו, מיקרוסקופ חדש עולה – אני לא זוכר כמה - -

היו"ר אליהו רביבו:

עשרות אלפי שקלים.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

מאות אלפי שקלים. וקרן מס רכוש הציעה פיצוי לפי העלות המופחתת. עכשיו, לא קונים מיקרוסקופ לפי העלות המופחתת. המכון צריך לקנות ציוד חדש, לפחות במקרה הזה. וכאן נוצר הפער, פער שמאוד קשה לסגור אותו, בטח במסגרת התקנות הקיימות. לכן נדרשת פה גם הבנה של האירוע וגם יצירתיות מסוימת, ואם יש צורך לתקן את התקנה, אז צריך לתקן את התקנה. עכשיו, אני יכול לומר קצת בהומור, עד כמה שאני מכיר את הפעילות של הממשלה בשלוש השנים האחרונות, יש עוד דרך לעזור למכון ויצמן. חבר הכנסת דוידסון, אפשר לספח אותו למשרד של אורית סטרוק, ואז אם נספח את מכון ויצמן למשרד של אורית סטרוק, וגם להגדיר אותו כישיבה, אז אולי אפשר להעביר כספים ביתר קלות – וגם, כפי שגילינו רק לפני שבוע, ללא אישור ועדת הכספים. אבל כרגע זה לא המצב. יש קושי רב מאופן חישוב גובה הפיצויים, כפי שתיארתי, על ידי משרד האוצר, וכמובן קושי רב להעריך נכון את הנזקים למחקר והידע שאבדו בעקבות הפגיעות. יש גם כמובן את סוגיית החרם האקדמי על מדינת ישראל אשר הולך ומתגבר, ודאי בשנה האחרונה. מדענים ישראלים מוזמנים פחות לכנסים בחו"ל. לא פעם מחקרים משותפים מתבטלים. מכוני מחקר מובילים בעולם נרתעים לעבוד עם הגורמים הישראלים. סוגיה נוספת – ושר העלייה והקליטה נמצא פה, וטוב שהוא נמצא – היא בריחת המוחות. אנחנו מכירים את המספרים בשלוש השנים האחרונות: הירידה מארץ זינקה באופן חד. רובם עוזבים לחו"ל. המספרים הוצגו לא מזמן גם בדיון בוועדת העלייה והקליטה. לא פעם הם בעלי תארים אקדמיים מתקדמים, אשר מנצלים את הזדמנויות המחקר בחו"ל, בעקבות הקשיים שיש בארץ. וכמובן גוברת גם תופעה נוספת, שהחוקרים והאקדמאים לא חוזרים ארצה לאחר תקופה במוסד אקדמי בחו"ל. כל זה יחד יוצר מצב לא פשוט, מאוד מאוד מורכב, והמכון כמוסד מוביל נאלץ להתמודד איתו. מדובר במרכז אקדמי מהמובילים ברמה העולמית, אשר חוקריו זוכים לא פעם בפרסים ומקדמים את המדע, הבריאות והטכנולוגיה של מדינת ישראל באופן יוצא דופן. האתגרים המשמעותיים שעימם מתמודד המכון בהחלט דורשים כבר היום מענה מהמדינה, ולא ייתכן שממשלת ישראל לא מעניקה לנושא הזה את תשומת הלב הראויה. אני כמובן מאוד מאוד אשמח להקשיב למענה של הממשלה. אני מאוד מודה לכם. תודה.

היו"ר אליהו רביבו:

תודה רבה. אני מבקש להזמין את השר אופיר סופר להשיב את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. עשר דקות לרשותך. לא, בעצם אין הגבלת זמן, זה מדויק יותר.

שר העלייה והקליטה אופיר סופר:

תודה רבה על ההצעה החשובה הזו לסדר-היום. גם אני ביקרתי במכון ויצמן, בהחלט מכון שכל מילה לתיאור חשיבותו היא מיותרת. כולנו מבינים עד כמה המכון הזה חשוב למחקר ולפיתוח ולמקום האסטרטגי בהיבטים האלו של מדינת ישראל בהיבט הבין-לאומי. למכון גם נגרם נזק רב – עד שאתה לא נמצא שם, אתה לא מתחיל לחוות את גודל הנזק. אתה רואה גם את המעבדות – חלק מהדברים עוד ניסו להציל והצילו, אבל ברור שיש שם גם שנות מחקר רבות שהלכו לאיבוד. בשנים הקרובות נצטרך לצמצם את הפערים. אגיד שמטבע הדברים, בגלל שיש שם גם לא מעט חוקרים עולים, אז המקום הזה מעניין אותי יותר. אני כן יכול לומר – פה ככה אסגור תכף את הנושא של עלייה וקליטה, ואחר כך אקריא את תשובת השר – שכשנכנסתי לתפקידי, הייתי צריך להחליט במה אני מתעסק יותר, במה אני מתעסק פחות. אני לא מתעסק באובדן מדענים למדינת ישראל, זה לא המנדט שלי, אני כן מתעסק בתושבים חוזרים – אבל תושבים חוזרים זה אחרי שמה שנקרא, איבדנו אותם ביג טיים. בהקשר הזה גם הטבות המס והרבה מאוד מתוכניות העלייה שאנחנו מייצרים נותנים מענה. אני כן יכול לספר, אדוני היושב-ראש, שהיום היה לנו כנס יריד השמה והשתלבות לרופאים עולים, הייתה שם גם חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי. זו פעם שנייה שאנחנו עושים את זה. שנה אחר שנה אנחנו קולטים כבר למעלה מ-500 רופאים עולים. אנחנו מדברים על 519 רופאים עולים בשנת 2024 ו-541 רופאים עולים בשנת 2025. המודל הזה, שהוא ככה מצליח, בהחלט – ופה צריך לומר שזה נעשה תודות לשיתוף פעולה הדוק עם משרד הבריאות, ממש הקמנו יחידה משותפת – הוא מודל שיכול להצליח בעוד מקצועות בתחום המדע ובתחומים אחרים. אבל משרד העלייה והקליטה בהקשר הזה צריך שותפות תקציבית, צריך אינטרס וצריך שותפות של משרדים נוספים. זהו. ברשותכם, אקריא את התשובה של שר החינוך: אני מודה לחבר הכנסת ולדימיר בליאק על העלאת הנושא על סדר-היום. מכון ויצמן למדע ברחובות הוא מכון מחקר מהמובילים בעולם החינוך ובמחקר המדעי, וכך זה יימשך. ביקרתי – ככה כותב שר החינוך – במכון ויצמן במהלך חודש יוני, אחר הפגיעה שספג בעקבות מתקפת הטילים האיראנית. בעוד שהמכון פועל למען האנושות בפיתוח תרופות למחלות סופניות, משטר האייתולות האיראני פועל לפיתוח פצצת אטום וטילים בליסטיים כדי להשמיד את מדינת ישראל. פגשתי במכון את פרופ' מוטי הייבלום, זוכה פרס וולף היוקרתי לשנת 2025, שהצטרף גם הוא לביקור. שוחחתי עם הנהלת המכון והודעתי להם שהם יקבלו את כל הגיבוי והתמיכה הנדרשים על מנת לשקם את ההרס הקיים. המטרה המרכזית היא לשוב במהרה לקדמת הבמה המדעית העולמית, ולהמשיך להצעיד את ישראל להישגים מדעיים מרשימים ביותר. בהמשך לכך, לצורך התרשמות ישירה מהנזקים התקיימו בהנחייתי כמה ביקורים של יושב-ראש הוות"ת והנהלת מל"ג ות"ת במכון יחד עם נציגי אגף התקציבים. במהלך החודשים האחרונים התקיים שיח רציף ומעמיק בין הגורמים הממשלתיים לבין הנהלת מכון ויצמן בראשות נשיא המכון, פרופ' אלון חן, במטרה לאמוד את היקף הפגיעה ואת השלכותיה על פעילות המחקר. חשוב לציין כי חלק ניכר מהנזקים שנגרמו למכון מטופלים במסגרת מנגנוני הפיצויים הרשמיים של המדינה באמצעות רשות המיסים. עם זאת, רשות המיסים אינה ערוכה דיה לשיפוי נזקים של מוסדות להשכלה גבוהה, והובא לידיעתי כי קיימים נזקים נוספים בעלויות משמעותיות שאינם מכוסים במסגרת זו. בהתייחס לכך, ומאחר שמוסדות להשכלה גבוהה מהווים נכס לאומי בעל חשיבות אסטרטגית, ובכך מהווים יעד לפגיעה בידי מדינות אויב, אנו מקדמים עם ות"ת מתווה לתמיכה במוסדות המתוקצבים על ידה, עבור נזקים שנגרמו כתוצאה ממלחמה ומאירועי טרור, אשר אינם מוכרים במסגרת מנגנוני השיפוי הקיימים. באשר לחרם האקדמי המוזכר בפנייתך, מדובר במהלך הפוגע במערכת ההשכלה הגבוהה בכללותה, ולא רק במכון ויצמן. בפברואר 2025, במהלך ביקור בארצות הברית, נפגשתי עם נשיאת אוניברסיטת קולומביה, פרופ' קטרינה ארמסטרונג. בירכתי אותה על מאמציה למגר את האנטישמיות בקמפוס. אני מקווה שאוניברסיטאות אחרות ילכו בעקבותיה וייקחו אחריות על הבטחת סביבה בטוחה לסטודנטים ולסגל יהודי וישראלי. החרם אינו רק אקדמי, אלא ניסיון לערער את הלגיטימיות של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. מערכות החינוך הן קו הגנה ראשון נגד שנאת יהודים. ללא שינוי שורשי בתוכניות הלימודים ברחבי העולם השנאה תמשיך לחלחל לדורות הבאים. מה שאנו רואים בקמפוסים היום אינו חופש ביטוי, אלא חופש להסית לרצח עם נגד יהודים. מוסדות האקדמיה, שהיו אמורים להיות מרכזים של נאורות, הפכו לחממות של בורות ושנאה. את הדברים הללו נשאתי בנאום באוקטובר האחרון במהלך כנס בין-לאומי בבודפשט, שעסק בחינוך ובמאבק באנטישמיות המודרנית. בכנס קראתי לממשלות אירופה להטמיע תוכניות לימוד חובה על השואה ועל תרומת העם היהודי, ולפעול ביד קשה נגד מרצים וסטודנטים המפיצים תעמולה אנטישמית. גם מעל במה חשובה הזו אני קורא לראשי האקדמיה בישראל שלא לתת יד לגורמים שמחלישים את חוסנה של המדינה בזמן מלחמה. חופש אקדמי הוא אש הבערה של המחקר, וחשוב שלא ישמש לאג'נדות אישיות מלאות בשקרים ותעמולה זרה, שמזהמות את השיח המחקרי ומדירות סטודנטים מהאקדמיה בישראל. בהקשר לכך הובלתי שינוי בתקנון פרס ישראל, כך שלא יוענק למי שפעל וחתם על עצומות בין-לאומיות נגד ישראל, ופעל נגד צה"ל בזירה הבין-לאומית. גם כעת אני ממשיך לקדם את התוכנית לעידוד חזרת חוקרים ישראלים שנפגעו מהאנטישמיות והחרם בחו"ל. עוד אציין כי יושב-ראש ות"ת הוביל מהלך להקמת מטה ייעודי למאבק בחרם האקדמי, אשר צפוי להתחיל את פעילותו בקרוב. כשר החינוך וכיושב-ראש המועצה להשכלה גבוהה שימור וחיזוק מעמדה של מערכת ההשכלה הגבוהה והמחקר בישראל ובכלל זה מוסדות מחקר מובילים בעלי תרומה לאומית ובין-לאומית מובהקת, הוא יעד לאומי מרכזי שמונח על סדר-יומי גם בעיתות משבר. אדוני היושב-ראש, ברשותך אציין שגם במשרד העלייה והקליטה עוד לפני 7 באוקטובר פעלנו להקמתן של תוכניות אקדמיות לסטודנטים. כרגע זה עומד על 47 תוכניות לסטודנטים – מהלך שעובד מדהים, ואנחנו מקווים שרק ילך ויגדל. תודה רבה.

היו"ר אליהו רביבו:

אני מאוד מאוד מודה לך, מכובדי השר. חבר הכנסת בליאק, שלוש אפשרויות עומדות לרשותך: האחת היא לקבל את עמדת הממשלה, השנייה – להצביע על הכללתה בסדר-היום, והשלישית – על בחירת ועדה. מה מכובדי מבקש?

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

הצעה להעביר את הדיון לוועדת הכספים, מכיוון שהנושא - - -

היו"ר אליהו רביבו:

ועדת הכספים? אוקיי. חבריי חברי הכנסת, לפני שנעבור להצבעה, נאפשר לחבר הכנסת אחמד טיבי להציג חלופה נוספת מהקרן. יש לך דקה.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש, שמעתי את השר הגזען אליהו מטיף מוסר בתשובה לבקשה להקים ועדת חקירה על הפשיעה. שמעתי וראיתי שהאירוניה מתאבדת. ואז הוא אמר "חינוך" – ונזכרתי שהוא ינק גזענות והתחנך על ברכי אביו, הרב הגזען מצפת. אחר כך הוא דיבר על עבירות תנועה, ואז נזכרתי שלשר אבו נפחא שלו בן גביר יש עשרות עבירות תנועה – והוא קיבל פרס ונהיה שר משטרה. ואז הוא דיבר על ירי בחתונות, ונזכרתי שהתומכים שלו היו בחתונת הסכינים, משפחת דוואבשה, ילדים שנשרפו. לאחר מכן הוא דיבר על חלוקת ממתקים, ואז אותו אבו נפחא חילק בקלאוות כאן. לאיש אין מודעות עצמית – אנטישמי קטן, גזען בזוי. כדאי לו לקנות ראי, אז יראה תמונה מכוערת של אנטישמי קטן.

היו"ר אליהו רביבו:

תודה רבה. תם הזמן. חבריי חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעה על בקשת המציע שהנושא יעבור לדיון בוועדת הכספים. הצבעה. הצבעה מס' 15 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 6 נגד – 3 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכספים נתקבלה.

היו"ר אליהו רביבו:

שישה בעד, שלושה מתנגדים. אשר על כן אני קובע בזאת כי הנושא יעבור להמשך דיון ובחינה בוועדת הכספים.

היו"ר אליהו רביבו:

חבריי חברי הכנסת, ההצעה הבאה על סדר-היום, הצעה דחופה בנושא: ההגירה השלילית ממדינת ישראל והשלכותיה החברתיות, הכלכליות והלאומיות. את ההצעה הגישו קבוצת חברי הכנסת. מוזמן ראשון המנמקים, חברי חבר הכנסת מיכאל ביטון, מיכאל מרדכי ביטון. שלוש דקות לרשותך.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

כשהגעתי לכנסת - - -

היו"ר אליהו רביבו:

סליחה – חבר הכנסת דוידסון, אנחנו רגילים לשמוע פנינים מאחינו היקר. למה נפספס את זה?

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

סימון, זה סיפור שאתה תאהב.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אני אוהב את כל הסיפורים שלך.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

כשהגעתי לכנסת אז התחילו לעשות רישום של הנתונים שלי, והיה צריך להחליט אם יקראו לי מיכאל ביטון או מיכאל מרדכי ביטון.

סימון דוידסון (יש עתיד):

למה לא מישה?

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

מישה זה שלנו, זה מליטא, לא? מלטביה. מאיפה באת, סימון?

סימון דוידסון (יש עתיד):

ליטא.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

באיזה גיל עלית?

סימון דוידסון (יש עתיד):

שנה וחצי.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

לא ייאמן. בטח היית תינוק עגלגל.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אתה יודע שעד היום חושבים שאני מחטופי תימן. תראה איך אני נראה.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אז השם הזה, מרדכי, קיבלתי אותו מסבא שלי, ולא זכיתי – סבתא אחת נקברה במרוקו לפני שהם באו לארץ, ואני נולדתי כאן, לא ראיתי אותה; סבא אחר נפטר במלחמת ששת הימים, לפני שנולדתי. סבתא נפטרה בגיל שלוש בקושי, אני לא זוכר כלום; ואחד עד גיל שש – זה סבא מרדכי. היה לו כינוי במרוקאית, קראו לו דדא אוכא. אתה יודע מה זה?

היו"ר אליהו רביבו:

בטח.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

דדא אוכא. כך קראו לו. דדא אוכא - - -

היו"ר אליהו רביבו:

אוכא זה ממרדכי, אני חושב.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

זה כינוי, כן, אוכא. דדא זה כינוי פתיח לדוד זקן.

היו"ר אליהו רביבו:

אבל אתה יודע מה אומרים על זה – בבא מענדו בו.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

בבא מענדו בו. זאת אומרת לאבא אין את אבא שלו?

היו"ר אליהו רביבו:

לא הכרת את הסבא - - -

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

מכיר את המורשת.

היו"ר אליהו רביבו:

נכון.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

סימון, אמרו לי: המילים פה – אז הייתה מערכת קצת פחות טובה של השמות, שיפרו את זה לא מזמן – זה יותר מדי אותיות בשבילנו. אמרתי להם: עד שהנכד של דדא אוכא הגיע לכנסת, לא נעשה לו תהילת עולם, שכל פעם שאני עולה להגיד משהו אומרים מרדכי? נכון?

סימון דוידסון (יש עתיד):

כן.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אז צריך לשמור על השמות. אנחנו עולים פה להצעה לסדר-יום על דבר מאוד מאוד כואב: יש בריחה אדירה של מוחות ממדינת ישראל. בשנים האחרונות בחשבון של מי שנכנס ומי שיצא ממדינת ישראל כאזרח, רק מ-2022 עזבו את המדינה 125,000 ישראלים. זה לא מישהו שיצא לטיול. הנתון הזה נבדק אחרי שנה שאתה לא בארץ – לפני זה אתה לא נכנס לסטטיסטיקה. 125,000 ישראלים עזבו את הארץ, 8,300 אנשי הייטק. דמיין שאיש הייטק זה יכול להיות מהנדס מחשבים, מתכנת, מישהו שהשקענו בו ב-8200, 81, חמש שנים, ארבע שנים אוניברסיטה, עלה כסף, עבד בשדה – 8,300 אנשי הייטק. זה כמו להקים עוד שני מפעלי אינטל, שאם אלה אנשי ההייטק – סביבם עוד 20,000 עובדים – ההפסד הכלכלי של מדינת ישראל בעזיבת ההון האנושי זה לצמיתות. המצב של ההגירה השלילית בשנים האחרונות הוא מהחמורים ביותר שהיו ממש בעשור האחרון. החודש שבו מאזן ההגירה השלילית היה גדול ביותר, אוקטובר 2023 – זה הגיוני; החודש היחיד שבו מאזן ההגירה היה חיובי, מרץ 2022. ומאז אנחנו מדממים הון אנושי. מאיזו סיבה אנשים עוזבים? זה יכול להיות יוקר המחיה, זה יכול להיות עולים שבאו מאוקראינה, חוזרים או ממשיכים למקום אחר, יכול להיות אפילו בגלל פוליטיקה, בעוונותינו, בגלל שאנחנו לא נראים טוב והמציאות הפוליטית לא נראית טוב, ואנשים מרגישים שמשהו השתנה במדינה. ועכשיו אני רק עוסק בתוצאה של הגירה שלילית. אז העובדה הזאת שאנחנו במצב - - -

היו"ר אליהו רביבו:

תחתור לסיום, כי אתה מדבר רק שש דקות.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

זה הסוף. העובדה הזאת שיש הגירה שלילית מחייבת מעשה ממשלתי, ואני לא ראיתי שיש איזה כינוס של השרים הרלוונטיים בתחומים האלה.

רון כץ (יש עתיד):

מיהם?

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

רבים, רבים.

היו"ר אליהו רביבו:

הוא ישיב לך אחרי כן. הוא סיים את הזמן שהוקצה לנו לפני שש דקות.

רון כץ (יש עתיד):

איזה דברי טעם.

היו"ר אליהו רביבו:

בגלל זה לא הורדתי אותו.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אז אני קורא לממשלת ישראל, אדוני היושב-ראש, לכנס דיון חירום בתופעת הגירה שלילית ואובדן ההון האנושי שמשפיע על הכלכלה ועל עתידה של המדינה.

היו"ר אליהו רביבו:

תודה רבה לך. עד שתעלה ותממש את זכותה חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, אני מבקש לקדם בברכה אורחים שהגיעו אלינו מהמגזר החרדי. בהצלחה. רפואה שלמה. כה לחי.

טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):

אפשר לעלות?

היו"ר אליהו רביבו:

מחכים רק לך. שלוש דקות לרשותך, גברתי, בבקשה.

טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):

תודה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בשבוע שעבר עמד כאן ראש הממשלה בנימין נתניהו וניסה להמעיט בחומרת תופעת ההגירה השלילית. הוא אמר שאין בריחת מוחות. עשרות האלפים שיורדים מהארץ הם אוקראינים שעלו לארץ וחזרו בחזרה לשם. לפי נתניהו, הכול טוב, אין בכלל שום בעיה. רק יש מציאות, ונתונים מהלמ"ס מספרים סיפור אחר לגמרי. בשנת 2025 עזבו את ישראל כמעט 70,000 אזרחים. כמה חזרו לארץ? פחות מ-20,000. ומי אלה האנשים שעוזבים? לא אנשים שנמאס להם מהחום בארץ והם מגיעים בחזרה לאוקראינה. מדובר במשפחות צעירות, אקדמאים, רופאים, מהנדסים, מדענים, חוקרים. האנשים שעליהם נשען העתיד של המדינה הזו. כמו שאמר ראש האופוזיציה יאיר לפיד, האנשים הכי חכמים שלנו עוזבים. פעם אמרו להם שהם העתיד, היום הם שומעים מהממשלה: לכו, עופו מכאן. לפי אותם הנתונים של הלמ"ס, יותר מרבע מהישראלים עם תואר שלישי במתמטיקה חיים היום בחו"ל; יותר מ-20% מבוגרי תארים מתקדמים במדעי המחשב, גם הם כבר לא כאן. אין שם אחר לתופעה הזאת חוץ מבריחת המוחות. בריחת המוחות פוגעת לנו בכלכלה, בביטחון, ביכולת שלנו להישאר במדינה הזאת, שהמדינה תהיה חזקה ומתקדמת. דיברתי לא פעם מהמקום הזה על התופעה הזו. מעל בימת הכנסת העליתי לא פעם את הבעיה הזאת, ודיברתי על זה. באחד הפעמים אמר לי השר דודי אמסלם כי הוא באופן אישי לא מכיר אף אחד מאלה שיורדים מהארץ. אין אנשים כאלה בסביבה שלו. וזה בדיוק הסיפור, כי בריחת המוחות היא לא רק תוצר של מצב ביטחוני שמקשה על חיי האזרחים או תנאים טובים יותר שיש לאנשים בחו"ל, בריחת המוחות היא תוצר של זלזול מתמשך מצד הממשלה וראש הממשלה, של פגיעה באמון הציבור, במערכת הפוליטית, בבית המשפט. בריחת המוחות לא חייבת להיות גזרת גורל. לו היה לממשלה ולראש הממשלה אכפת, הוא היה מגבש תוכנית לאומית אמיתית, שתיאבק בתופעה באופן דחוף. כשמתעלמים מהבעיה התופעה רק מחמירה. מדינה שלא שומרת על האנשים המשכילים שלה, תאבד אותם. לצערי, אין לי תקווה שהממשלה הנוכחית תעסוק בנושא. בממשלה הבאה נעשה הכול כדי להילחם בבריחת המוחות ולהחזיר את התושבים הביתה.

היו"ר סימון דוידסון:

תודה רבה לחברת הכנסת טטיאנה מזרסקי. חבר הכנסת אכרם חסון – איננו; חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה, ולאחר מכן – גלעד קריב ויבגני סובה. אתה יכול לספר על השדולה, מר סובה.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

היו"ר סימון דוידסון:

לא, אתה הבוס.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, כשהערבים ישמעו בוקר אחד שכהנא התמנה לשר הביטחון, מה הם יעשו? יברחו. את דברי הבלע הללו אמר בשנות השמונים מי שחבר הכנסת מיקי איתן כינה "נאצי" – מאיר כהנא. ארבעה עשורים חלפו, והליכוד, שהחרימה את הכהניזם, הכניסה את החסיד השוטה של תורתו לממשלה ומינתה אותו לשר הביטחון הלאומני. ומה מסתבר? שלא הערבים בורחים מהארץ בעקבות חדירת הכהניזם למוסדות השלטון, אלא אזרחים ישראליים בכלל, בעיקר יהודים דווקא. ממשלת נתניהו השישית, שהיא הממשלה הכהניסטית הראשונה – ונעשה הכול שהיא תהיה אחרונה – הפכה לממשלת הטרנספר מרצון של אזרחי המדינה עצמם. צעירים בורחים לאוסטרליה. חוקרים עוברים ללונדון. פנסיונרים רוכשים נכס ביוון. ישראל מתרוקנת אט-אט מאנשיה, בעיקר מהציבור החופשי והמשכיל. לפי דוח של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסם בחודש שעבר, עברה ישראל לראשונה למאזן הגירה שלילי של אקדמאים. מעל 55,000 נטשו את הספינה המוטבעת ועברו להתגורר בחו"ל. המוברחים מתאפיינים כמי שהיו צריכים להפוך לעמוד השדרה של המשק, החברה והמחקר בישראל. אפשר היה לדמיין שממשלת ימין על מלא, so called מחנה לאומי, עלק, הייתה יוזמת תוכנית חירום. אבל הנאשם, שרעייתו הצהירה בזמנו, בציטוט: נעבור לחו"ל ושהמדינה תישרף – מעדיף לשרוף את המדינה ולראות את מתנגדיו נעזבים, תרתי משמע. כשמיליציית בן גביר תוקפת מפגינים ברחוב, עוד זוג צעיר בורח. כשהקואליציה מסרסת את בתי המשפט או מצ'פרת את ערוץ 14, עוד חוקר נס על נפשו. כשממשלת ההון מעלה מחירים בשירות ה"רמי לוי"ים, עוד משפחה מחפשת מזור ומזון מעבר לים. לכן התשובה להגירה השלילית איננה רפורמה בממשלה או החלפת גזען שלא שירת בגזען שהיה גנרל, אלא מהפכה שלטונית. בעוד מספר חודשים, ביום הבחירות, כל מי שהממשלה הזאת גרמה לו לאבד את התקווה חייב לחזור לקלפי ולשלוח את הטרנספריסטים ועוזריהם לפח האשפה של ההיסטוריה. דמוקרטיה אמיתית, שלום ורווחה, רק הם יבטיחו את עתידנו כאן ואת זה שילדינו ירצו לחיות כאן. תודה.

היו"ר סימון דוידסון:

תודה רבה לחבר הכנסת עופר כסיף. חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נמצא. יעלה ויבוא חבר הכנסת יבגני סובה.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, אנחנו לפני מספר שנים כאן בבית הזה השמענו נתונים שעל כל עולה שעלה למדינת ישראל החל מ-1991, אני מדבר על העלייה הגדולה מברית המועצות, מדינת ישראל הרוויחה כמעט פי ארבעה ממה שהיא השקיעה בקליטתם של העולים האלה. מאז 1991 עלו למדינת ישראל למעלה מ-1.2 מיליון עולי ברית המועצות. 43,000 רופאים, 80,000 מורים, קרוב ל-100,000 מהנדסים, ספורטאים, אנשי תרבות, כלכלה, ביטחון. 35 שנה מאז העלייה הגדולה, אין ספק שהעלייה הזאת שינתה את פניה של מדינת ישראל. ואז עשו מחקר ובדקו כמה מדינת ישראל השקיעה בקליטת העלייה. מסתבר שזה סביב 55–60 מיליארד שקלים במשך כמעט 30 שנה, קצת יותר מ-30 שנה. ועשו גם מחקר ובדקו כמה מדינת ישראל הרוויחה: הגיעו למסקנה שהרווח שמדינת ישראל נהנתה ממנו קרוב ל-200 מיליארד שקלים. סתם לדוגמה, לסבר את האוזן: להכין רופא אחד עולה סביב 2 מיליון שקלים למדינה. כאשר מדינה מקבלת 43,000 רופאים ללא השקעה, תעשו חישוב – הגעתם כבר ל-80 מיליארד שקלים רווח. כאשר אנחנו מדברים על אנשים שעוזבים את המדינה, לא רק שאנחנו מפסידים את הרווח העתידי, אנחנו גם מפסידים את כל הכסף שהשקיעו באנשים האלה כאן במדינה.

היו"ר סימון דוידסון:

2 מיליון שקלים, רופא? וואו.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

בערך, בערך. 2.5 מיליון שקלים, זה הנתונים שמשמיעים מדי פעם. זו ההשקעה של מדינה בשביל להכין רופא אחד.

היו"ר סימון דוידסון:

זה מטורף. זה סכום.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

כמובן, כל הדברים של האקדמיה, וכל האנשים שצריך גם בבית חולים, ולבנות. עכשיו אני רוצה להגיד פה דבר אחד.

קריאה:

היו"ר סימון דוידסון:

ואם זה רופא מרוקאי?

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

שנייה, שנייה, סימון. תוסיף לי אחר כך חצי דקה על זה.

היו"ר סימון דוידסון:

בבקשה.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

מי שלא מבין שאנחנו הולכים פה להפסיד כסף, הוא פשוט לא מבין את עתיד המדינה, והוא גם פועל מתוך מניעים אנטי-ציוניים. קיימנו כבר מספר דיונים כאן בכנסת. אני מאוד הייתי רוצה לשמוע את שר העלייה והקליטה, אבל הנציגים של המשרד אמרו: לא מתפקידנו למנוע הגירה, תפקידנו לקלוט עולים, לעשות הכול על מנת שהעולים יבואו. הבעיה היא שהרבה עולים שרצו לבוא, מסתכלים על מה שקורה במדינה ואומרים: נחכה עוד קצת – למרות האנטישמיות בעולם, למרות מה שקורה במדינות המוצא שלהם. הם עדיין לא קיבלו החלטה סופית לעלות, ויש לנו הפסד גדול מזה. יש לנו קהילה גדולה בצפון אמריקה, יש לנו 700,000 יהודי צרפת, ששם מתחוללת אנטישמיות נוראית. יש לנו גם יהודי אירופה, וכמובן חבר המדינות. לכן, אם הממשלה לא תתעשת, והמדינה לא תבנה תוכנית למניעת ההגירה, תוך זמן קצר, תוך מספר שנים, אנחנו נהיה במאזן הרבה יותר גרוע ממה שאנחנו במאזן היום, שזה כבר מאזן שלילי בשנת 2025. ומי שיפסיד – כולנו, כולנו נפסיד מהדבר הזה. לכן יש לנקוט צעדים אופרטיביים עד לרמה של הקמת רשות למניעת הגירה, רשות עצמאית, או לפחות שמשרד העלייה והקליטה יפעל גם בנושא של מניעת הגירה. ומשפט לסיום, אדוני היושב-ראש: יש שלל סיבות לכך שהרבה ישראלים – עולים שעלו, אלה שנולדו צברים – בוחרים לעזוב את המדינה. יש בין חמש לשש-שבע סיבות עיקריות, שכל סיבה צריכה להיבדק, להיות מנותחת היטב; וכמובן, נקיטת צעדים אשר ימנעו את זה בעתיד. תודה רבה.

היו"ר סימון דוידסון:

תודה רבה לחבר הכנסת יבגני סובה. ישיב על ההצעה השר – מי השר? השרה מאי גולן, בבקשה. עד שהיא תעלה, אני אספר לך, יבגני. דיברת על רופאים ועלייה. כשעלינו מליטא, בשנת 1972, היהודים הגיעו לאוסטריה. ההורים שלי, שניהם רופאים, רופא מרדים ורופאת ילדים. היו שם שלטים: קנדה, ארצות הברית, ישראל, ואנשים החליטו לאן הם עולים. כשעלינו לארץ אז ההורים שלי כמובן כרופאים עבדו. אתה לא מבין כמה רופאים מדינת ישראל איבדה מאותן שנים כי לא ידענו לשמר אותם.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

- - - חוזרים - - -

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

גם בעלייה של שנות התשעים, הפסדנו אותם - - -

היו"ר סימון דוידסון:

המספר שהוא אמר מטורף – 2 מיליון שקל השקעה. וואו. בבקשה.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, אני נותנת מענה בשם משרד ראש הממשלה להצעה לסדר-היום בנושא: ההגירה השלילית ממדינת ישראל והשלכותיה החברתיות, הכלכליות והלאומיות. משרד ראש הממשלה מודה לחברי הכנסת על העלאת הנושא לסדר-היום ומייחס חשיבות רבה לחיזוק הקשר של אזרחי ישראל למדינה ולעידוד הישארותם ושובם של אזרחים ותושבים, לרבות צעירים, משפחות ואנשי מקצוע בתחומים חיוניים. הממשלה רואה בהגירה תופעה רב-ממדית, המושפעת ממגוון גורמים כלכליים, חברתיים, תעסוקתיים, ביטחוניים ואישיים, ועל כן נדרשת התמודדות רוחבית ומבוססת נתונים. התייחסות ממשלתית לעקרונות התופעה: מעקב וניתוח נתונים – הממשלה פועלת להעמקת המעקב והניתוח באמצעות גורמי המקצוע הרלוונטיים, לרבות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומשרדי הממשלה, במטרה לזהות מגמות, פרופילים של קבוצות סיכון להגירה ותחומי חיכוך מרכזיים כמו דיור, יוקר מחיה, תעסוקה, שירותים ציבוריים, חינוך, תחושת ביטחון אישי ועוד. בנוסף, הבחנה בין קבוצות יעד – נבחנת התייחסות דיפרנציאלית לקהלים שונים – צעירים לאחר צבא, לימודים, הייטק ומקצועות חופשיים, רפואה וסיעוד, אקדמיה ומחקר, משפחות צעירות וכן ישראלים השוהים בחו"ל זמנית לצורכי לימודים ועבודה. הדבר האחרון, קשר עם התפוצה הישראלית – הממשלה רואה חשיבות בשימור וחיזוק הקשר עם ישראלים בחו"ל ובהנגשת מסלולי חזרה ושילוב תוך ראייתם כנכס לאומי וחברתי. היבטים כלכליים וחברתיים, צעדים מרכזיים: הממשלה מקדמת ומרכזת פעולות במספר צירים משולבים, בין היתר תעסוקה וצמיחה, שמירת יתרון תחרותי בישראל, קידום סביבה תעסוקתית, תחרותית וחדשנית, עידוד השקעות ושיפור תנאים להעסקת עובדים בתחומים בעלי תרומה גבוהה למשק, חיזוק הכשרות מקצועיות ומסלולי הסבה בתחומים מבוקשים ושילוב אוכלוסיות נוספות בשוק העבודה. יוקר מחיה ודיור – מענה גורמי דחיפה מרכזיים – שיתופי פעולה בין-משרדיים להרחבת היצע הדיור, להסרת חסמים תכנוניים ולהאצת תהליכים לצד צעדים להפחתת יוקר המחיה וחיזוק התחרות במשק. איכות השירותים הציבוריים – המשך חיזוק מערכות הבריאות, החינוך והרווחה בדגש על נגישות ואיכות השירות בפריפריה ובמרכז כאחד, מתוך הבנה שלשירותים אלו משקל מהותי בהחלטות הגירה של משפחות צעירות. היבטים לאומיים וחוסן חברתי – הממשלה רואה בהפחתת ההגירה השלילית יעד בעל השלכה לאומית; חיזוק תחושת שייכות ועתיד בישראל באמצעות צעדי מדיניות המייצרים אופק כלכלי-חברתי, יציבות והזדמנויות. חיזוק הפריפריה באמצעות השקעה בתשתיות תחבורה, תעסוקה, חינוך וחדשנות לצמצום פערים גיאוגרפיים וחברתיים; שימור ההון האנושי והגדלת התמריצים להישארות וחזרה של עובדים חיוניים ומשרתי מילואים בתחומים שבהם קיים מחסור. הממשלה מבקשת להדגיש כי ניתוח נתוני ההגירה השלילית מחייב הבחנה זהירה בין קבוצות אוכלוסייה שונות ובין תקופות שונות. הרכב אוכלוסיית היורדים על פי נתוני גורמי המקצוע – בין שליש למחצית מהעוזבים את ישראל בשנים האחרונות הם אזרחים חדשים אשר קיבלו אזרחות מכוח חוק השבות ואינם ילידי הארץ. חלק משמעותי מקבוצה זו כולל אזרחים שהגיעו לישראל בגלי העלייה האחרונים ובפרט אזרחים שמוצאם באוקראינה ובמדינות נוספות במזרח אירופה, אשר הגיעו לישראל בעקבות המלחמה שם, וחלקם בחרו לאחר תקופה לשוב למדינות מוצאם או להגר למדינות אחרות. השפעת מצבי חירום ומלחמה – הממשלה מדגישה כי בעיתות מלחמה ועימותים ביטחוניים נרשמת באופן עקבי עלייה זמנית בהיקפי היציאה מהארץ, תופעה המוכרת גם במדינות דמוקרטיות אחרות הנמצאות בעימותים ממושכים. נתונים היסטוריים מלמדים כי שיעור הישראלים שעזבו את הארץ בתקופת האינתיפאדה השנייה היה גבוה יותר מאשר בשנים רגילות, וכי חלק ניכר מהעזיבות בתקופות אלה אינו משקף הגירה קבועה אלא יציאה זמנית הנובעת מאי-ודאות ביטחונית, כלכלית ונפשית. זהירות בפרשנות הנתונים – לפיכך, הממשלה סבורה כי אין לנתח את נתוני ההגירה השלילית במנותק מהקשרם הרחב לרבות אירועים גיאו-פוליטיים, מלחמות, גלי עלייה חריגים ושינויים זמניים בדפוסי תנועה, וכי יש להבחין בין עזיבה קבועה לבין שהייה זמנית בחו"ל. לסיכום, הממשלה מחויבת לטיפול אחראי, רוחבי ומבוסס נתונים בסוגיות ההגירה השלילית תוך התמודדות עם גורמי העומק שמייצרים את ההחלטה לעזוב ומתן תמריצים ותנאים לחיזוק הבחירה לחיות, לעבוד ולהקים משפחה בישראל. משרד ראש הממשלה ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות, לקדם תיאום בין-משרדי ולגבש צעדים ממוקדים נוספים בהתאם לממצאים ולעדיפויות הלאומיות. אני רק רוצה להוסיף ממש בקצרה שאנחנו היום מציינים, אדוני היושב בראש, 20 שנים לפטירתו של הגאון הצדיק והקדוש הרב יצחק כדורי, זיכרון צדיק וקדוש לברכה, שאישית, משפחתי הכירה אותו, וסבתי, שאני קרויה על שמה, פלורה בדרה ז"ל, הייתה ממש מיודדת איתו. והוא, אני לא יודעת אם אתם יודעים, דגל בצניעות. צניעות מאוד מאוד גדולה. הרב כדורי, אם אני לא טועה, לא עזב את הארץ אף פעם, אם לא, מיעט בכלל. הוא ישן על אותה מיטה עשרות שנים, מיטה מברזל, היה אוכל בצניעות, חי בצניעות – באמת, משהו שאנחנו לא מכירים היום. ולמה אני אומרת את זה? כי הרב כדורי, לפני כמעט 30 שנים ישב עם ראש הממשלה שלנו היום, בנימין נתניהו, הם דיברו על מה שקורה עוד אז בארץ ישראל, ואמר לו נתניהו שהשמאל אז שכח מה זה להיות יהודים. ואני מסתכלת היום, באמת, כשאני רואה – שלום, אדוני היושב-ראש, איזה זכות יש לי כל פעם שאתה עולה, ברוך השם.

חיים ביטון (ש"ס):

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

לא סתם, חבר הכנסת ביטון, לא סתם. ואני מדברת על הרב כדורי – אדוני היושב-ראש, אמרתי על הרב כדורי שביום ראשון נציין 20 שנים לפטירתו – על הצניעות שהוא היה חי בה. ואני מסתכלת היום על השמאל שקורא לנו "אוכלי מוות", ואומר לבני הציונות הדתית, שאיבדו כל כך רבים מבניהם הקדושים – קורא גם להם "אוכלי מוות". ואני אומרת, אז עוד לא ביזו ילדי בית ספר שמניחים תפילין - - -

מאיר כהן (יש עתיד):

מאי, אולי תציינו מי אמר - - -

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אני אציין. אני אפילו אתן לך רשימה. רשימה אני אתן לך. חבר הכנסת מאיר כהן, היקר לי מאוד, אני אתן לך רשימה. אז, השמאל של אז והיום, ששכח שההורים שלהם והסבים והסבתות שלהם נרצחו באותה שואה נוראית על סמך סממנים יהודיים – היום הם תומכים בלבזות ילדים שרוצים להניח תפילין מחוץ לבית הספר. אז הם לא היו שורפים כבישים ומקללים ראש ממשלה, רעייתו, משפחתו, מאיימים על שרים, אומרים שיש להם דם על הידיים, יורדים לגופם, לנשמתם, לליבם; אז לא היה יושב מישהו כמו עופר כסיף, שמועמד עכשיו להיות שר ביטחון בממשלתו של אני לא יודעת מי, מנסור עבאס, אחמד טיבי, אני לא יודעת מי יהיה ראש הממשלה ברוטציה עם נפתלי בנט. זה השמאל של היום. כשאז אמרו שהשמאל שכח מה זה להיות יהודים, מעניין אותי, מה השמאל שכח היום? מפחיד אותי, יותר נכון, לשאול. ולכן כשאנחנו ניצבים עכשיו ממש - -

טלי גוטליב (הליכוד):

- - - אוכלי המוות - - -

רון כץ (יש עתיד):

מי אמר את זה?

טלי גוטליב (הליכוד):

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

הרי, איך קוראים למי שכתבה את זה עכשיו?

קריאה:

שלום עכשיו?

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

איך? ומה התפקיד שלה?

טלי גוטליב (הליכוד):

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

פעילת שמאל שלכם, איריס בוקר.

טלי גוטליב (הליכוד):

כתבה בהארץ - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה.

טלי גוטליב (הליכוד):

זה לא רק הציונות הדתית, כבר רוב העם אוכלי מוות. כתבה בעיתון הארץ.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת גוטליב. תודה.

טלי גוטליב (הליכוד):

בסדר, חבר'ה? מספיק? תודה.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

מספיק שמות? יופי. אני אסכם בזה שאנחנו באמת

קריאה:

- - - המוניציפלי - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

אז אל תילחץ. תייקתי לכם את העובדות. כדרכי בקודש, ברוך השם הטוב.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אני אסכם בזה שלא הייתי מדברת על כך לולא הציון של 20 שנה לפטירתו של הרב כדורי שיחול ביום ראשון בשבוע הבא. המורשת שהוא השאיר אחריו – ותמונתו, שאגב גם תלויה בחדר הלשכה שלי – ומזכירה לי כל הזמן שלא משנה כמה השמאל יבזה את ערכי הציונות, את פעילי הימין, את המחנה הלאומי, את עם ישראל, את הקדושה שבו, את הטהרה שבו, את המסורת שבו; לא משנה כמה אנחנו – השרים, חברי הכנסת, הפעילים החברתיים של הימין ובכלל כלל המחנה הלאומי – נמשיך לעבור ביזיונות על ידכם ועל ידי ערוצי התרעלה שלכם, אנחנו זוכרים למה אנחנו פה ולמה אנחנו נאבקים. בזכות מורשת אבות אבותינו, שנזכה בעזרת השם להמשיך לאורם. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

במליאה.

היו"ר אמיר אוחנה:

לדון במליאה. אם כן, אנחנו מצביעים על העברת הדיון למליאה. הצבעה כעת. הצבעה מס' 16 בעד ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום – 9 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום של הכנסת נתקבלה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תשעה בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. הדיון יועבר למליאה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

הייתי שם, אז לא נלחץ לי.

היו"ר אמיר אוחנה:

לא לחצתי בכלל, אז הכול בסדר.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אז שיהיה בפרוטוקול, פשוט העבירו אותי לשם.

היו"ר אמיר אוחנה:

אין בעיה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אנחנו עוברים להצעה הבאה, הצעה דחופה לסדר-היום בנושא: בחינת הכרה בעצמאות חבל קביליה וכינון יחסים עימו כהמשך למדיניות החוץ הישראלית החדשה והיוזמת. הצעה שהגישו חברי הכנסת דן אילוז – שמייד יאמר כמה מילים גם בצרפתית, אולי תרצו לשבת – אוהד טל, יצחק קרויזר ומאיר כהן. ראשון המנמקים, חבר הכנסת דן אילוז, בבקשה.

דן אילוז (הליכוד):

היו"ר אמיר אוחנה:

דן אילוז (הליכוד):

זה לא לקח ממני זמן, נכון?

היו"ר אמיר אוחנה:

לא התחלתי. עכשיו יש שלוש דקות לרשותך, בבקשה.

דן אילוז (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, 7 באוקטובר חידד אצלנו תובנה לאומית עמוקה: מדינת ישראל לא יכולה עוד להסתפק בתגובה למציאות, עלינו להיות אלו שמעצבים אותה. זהו שינוי תפיסתי שמובילה הממשלה הזאת, וזהו הבסיס למהלך ההיסטורי שאנו מקדמים היום. כדי להבין את המהלך עלינו להכיר את העם הקבילי. מדובר באומה ילידית עתיקה בצפון אפריקה, בני העם האמזיגי, שנאבקים דורות על זכותם לשמור על שפתם ותרבותם מול דיכוי של המשטר האלג'יראי. זהו עם אותנטי, שוחר חירות ופרו-מערבי שמבקש את זכותו הטבעית לעצמאות בארצו. ההצעה לבחון הכרה בעצמאות חבל קביליה היא ביטוי מובהק לדיפלומטיה יוזמת. כפי שפעלנו באומץ מול סומלילנד, כך עלינו לפעול כעת. ישראל בוחרת את ידידיה לפי ברית של ערכים ואינטרסים, ולא לפי תכתיבים של מוסר כפול. תראו את האבסורד המקומם: מדינות כמו צרפת וקנדה רצו להכיר במדינה פלסטינית – ישות שמעולם לא הייתה קיימת, ושהדלק שלה הוא טרור ושנאת יהודים. זהו פרס לרוצחים. וכאן נחשף השקר הגדול: אותה צרפת, שמתנדבת להעניק פרס לטרור, היא זו שנושאת באחריות היסטורית לדיכוי העם הקבילי, כשכפתה עליהם להיבלע בתוך אלג'יריה. הגיע הזמן שצרפת תחליט האם היא ממשיכה להיות בצד הלא נכון של ההיסטוריה או שהיא מתייצבת לצד של החירות. חשוב שהציבור בישראל ידע: פרהט מהני ותנועת ה-MAK הם ידידי אמת של ישראל. בשעה שבירות בעולם הערבי רעדו משנאה לישראל, בכיכרות של קביליה הונפו דגלי כחול לבן. פרהט מהני עמד לצידנו ללא סייג ביום הנורא של 7 באוקטובר, בזמן שהמערב גמגם. דיפלומטיה חכמה יודעת לקרוא את המפה: בצד אחד אלג'יריה, שהפכה לזרוע של ציר הרשע האיראני, ובצד השני העם הקבילי – אומה חופשית שרואה בישראל מודל להשראה. תמיכה בקביליה, בתיאום מלא עם ידידתנו האסטרטגית מרוקו, היא מדיניות חוץ ימנית, ריאליסטית וגאה. אדוני היושב-ראש, אסיים במסר דיפלומטי בצרפתית לעם הקבילי. (ידידיי היקרים בני העם הקבילי, כחבר כנסת אני מצדיע לאומץ לבכם ולשאיפתכם הלגיטימית לחירות. ישראל מכירה את מחיר העצמאות ומכבדת עמוקות את כבודכם הלאומי. הקשר בינינו הוא הרבה מעבר לאסטרטגי; הוא אנושי. לעולם לא נשכח את הסולידריות הבלתי-מעורערת שלכם לאחר 7 באוקטובר. ברמה האישית, אני קשור מאוד לתרבותכם המפוארת. מדי ערב אני מרדים את בני איתן לצלילי המנגינות הנצחיות של אידיר. הקול הזה, ששר על כבוד ואדמה, מהדהד בביתי והיום גם בלב הפרלמנט הישראלי שלנו. זמן האמת הגיע. ישראל מביטה בכם באחווה. אנו שואפים לעתיד של שלום, חירות וכבוד הדדי בין שתי אומותינו. תחי קביליה החופשית, ותחי הידידות בין עמינו.) תודה רבה.

היו"ר סימון דוידסון:

בבקשה.

דן אילוז (הליכוד):

בפעם האחרונה דיברתי באנגלית, עכשיו בצרפתית. אתה צריך ללמד אותי ליטאית.

היו"ר סימון דוידסון:

אני לא יודע ליטאית, אני יודע רוסית.

נאור שירי (יש עתיד):

טלי, לא קפצת. הייתה חסרה לי הקפיצה. זו צביעות.

טלי גוטליב (הליכוד):

- - - סיימתי - - - דוד המלך - - - בזה הרגע סיימתי ספר תהילים. בעוד שאתה עסוק בצרחות סיימתי את ספר תהילים.

היו"ר סימון דוידסון:

תודה רבה לחברים היקרים נאור שירי וטלי גוטליב. זהו? סיימתם?

טלי גוטליב (הליכוד):

התחזקתי, לא תהא קודש הילולים. זכות דוד המלך תעמוד לכולנו. לכולנו.

היו"ר סימון דוידסון:

זהו? תודה רבה. טלי. טלי, די, זהו. תודה רבה. חבר הכנסת אוהד טל – אינו נמצא. יעלה ויבוא חבר הכנסת יצחק קרויזר.

טלי גוטליב (הליכוד):

- - - חייבת ספר תהילים. התחייבתי לעצמי. מהבוקר, זה לוקח כמעט שלוש שעות.

נאור שירי (יש עתיד):

לי אין בעיה, לא אמרתי מילה. פשוט הרציונל של השפות השונות – כנראה זה במבטא.

היו"ר סימון דוידסון:

נאור, די, תודה. חבר'ה, מספיק.

יצחק קרויזר (עוצמה יהודית):

אנחנו מדברים על נושא חשוב. רציתי לעלות ולהתחיל את הנאום בערבית, ואמרו לי: טלי תשתיק אותך. בצרפתית אני חלש.

טלי גוטליב (הליכוד):

Silence. Silence.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

תגיד, בחבל הזה יש תנינים?

יצחק קרויזר (עוצמה יהודית):

יש שם תנינים אוהבי ישראל, תדע.

היו"ר סימון דוידסון:

תודה רבה. שלוש דקות, בבקשה.

יצחק קרויזר (עוצמה יהודית):

תודה רבה, אדוני היושב בראש, גברתי סגנית השר, חבריי חברי הכנסת. President Ferhat Mehenni and the people of Kabylie, congratulations on the independence of your state. You have our support and we stand with you. מדיניות חוץ יוזמת אינה התלבטות, היא אמורה לבוא כעמדה ברורה. אחרי שנים של הישגים ופיתוח עצמאי, מדינת ישראל נמצאת בתהליך של שינוי מדיני עמוק, מעבר ממדיניות מגיבה למדיניות יוזמת, הפועלת מתוך אינטרס ישראלי ברור, ואחריות ארוכת טווח בפני עצמה ובפני ידידותיה. ההכרה בעצמאות סומלילנד ביטאה שינוי תפיסתי זה הלכה למעשה. היא הבהירה כי ישראל בוחרת את שותפותיה ופועלת לפי שיקוליה, וכעת מתבקש לבחון החלה של אותו היגיון, גם בצפון אפריקה אל מול העם הקבילי וחבל קביליה. העם הקבילי הוא עם בעל זהות לאומית ברורה, הנמצא במאבק ממושך להגדרה עצמית. מאבק זה מתנהל במסגרת מוסדית מסודרת, תוך דגש על פעולה פוליטית לא אלימה. מדובר בתביעה לגיטימית, שאינה נשענת על טרור או כפייה, ועומדת בסטנדרטים המקובלים של מאבק לאומי אקטיבי אחראי. הדיכוי שמפעילה אלג'יריה כלפי העם הקבילי אינו מתקיים במנותק מהזירה האזורית. אלג'יריה נוקטת קו עוין לישראל, ופועלת נגדה בעקביות בפורומים הבין-לאומיים. לפיכך, בחינה רצינית של תמיכה בקביליה תואמת את האינטרס הביטחוני של ישראל, ומחלישה מוקד עוין הפועל נגדה. הכרה בקביליה אינה המהלך הצהרתי בלבד; מדובר בצעד מדיני, בעל פוטנציאל ממשי, ובעלות דיפלומטית מוגבלת. הוא אינו צפוי לשנות לרעה את יחסי ישראל עם מדינות שכבר פועלות נגדה, אך הוא עשוי לפתוח ערוץ חדש של שיתוף פעולה עם גורם מתון בצפון אפריקה, ולחזק את מרחב הפעולה הישראלי באזור. מהלך זה משתלב גם עם האינטרסים של שותפות אזוריות ובראשן מרוקו, ומרחיב את ציר הכוחות המתונים באזור, המאופיין בחוסר יציבות ובהשפעה גוברת של גורמים עוינים. לצד השיקול האסטרטגי קיים גם ממד של אמון. העם הקבילי ונציגיו הביעו תמיכה פומבית בישראל, גם לאחר טבח 7 באוקטובר. בתקופה שבה גורמים רבים בחרו לשתוק, בזירה הבין-לאומית, עמידה לצד מי שעמד לצידנו היא נכס מדיני ולא רק מחווה סמלית. לאור הכרזת העצמאות של קביליה בדצמבר 2025, אני מבקש לקיים דיון דחוף בוועדת החוץ והביטחון, לבחון את המשמעויות המדיניות והביטחוניות של ההכרה הרשמית, ולגבש צעדים להידוק הקשר המדיני עם הישות הקבילית. זהו מהלך שקול ונכון, ממוקד וטוב למדינת ישראל. אני רוצה להודות לחברי חבר הכנסת דן אילוז, על ההובלה של היוזמה ועל הקידום של האינטרסים הישראליים; וגם הזדמנות לפרגן למשרד החוץ, לשר ולסגנית השר שרן השכל, על מהלך באמת מדהים ומרשים, שלקח את ישראל כמה צעדים קדימה באינטרס הביטחוני, הכלכלי, הלאומי, ולהמשיך לדאוג לעתידה של מדינת ישראל. אז תודה רבה. אני קורא לכם, חבריי, להצטרף. תודה רבה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה, חבר הכנסת מאיר כהן. תגיד, התחלתם לתאם לבוש ביש עתיד? אתה, רון.

מאיר כהן (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, סגנית השר שרן והשרה מאי, אני רוצה רק להגיד כמה מילים, כי הרבה אנשים מרימים כאן את האוזניים ואת העיניים ואומרים: מה זה? קביליה זה חבל ארץ שנמצא בצפון מזרח אלג'יר. חבל ארץ מאוד מיוחד, יפהפה אגב. יש שפה קבילית שהיא חלק מהשפות הברבריות. זו אולי השפה הכי בולטת. סבא שלי, זיכרונו לברכה, ידע לדבר ברברית.

נאור שירי (יש עתיד):

מאיר.

מאיר כהן (יש עתיד):

שנייה, שנייה. יש משהו – אני הצטרפתי להצעה הזאת בכדי קצת לחשוף את מערומיהן של מדינות אירופה, ביחס שלנו בכל השאלה הפלסטינית. אתם יודעים שחיים שם 6 מיליון, בחבל ארץ המצוין הזה. רובם הגדול הם מוסלמים חילונים. ב-2013 – תקשיב, ולד. ב-2013 – השכל, סגנית השר. אתם יודעים? אלג'יריה זאת מדינה שב-2013 העבירה בחוק חובה על כל תושבי אלג'יריה לצום ברמדאן. בקביליה היו חלק שאמרו: אנחנו לא רוצים שיכפו עלינו דת, והם ערכו סעודת צוהריים באמצע היום. כלומר, הם נלחמים גם בניסיונות של אלג'יריה לכפות דת. האלג'ירים הם נגדנו. אגב, קבילים מפורסמים זה זידאן, שחקן הכדורגל, בנזמה הוא קבילי, אידיר – שהוא זמר יוצא מן הכלל, וכדאי לכם לשמוע אותו – הוא קבילי. אמרתי, הדבר הכי נחוץ, ובאמת אנחנו צריכים להשמיע את קולנו – לא כל הקבילים רוצים עצמאות מוחלטת, חייבים גם להגיד את זה. בתוך קביליה עצמה, כולם רוצים אוטונומיה; כולם רוצים להיות אוטונומיה חילונית. הם אנשים משכילים, רובם ככולם, אבל אנחנו, מדינת ישראל צריכים להשמיע את קולנו. המתנגדים הגדולים ביותר הם האלג'ירים בעצמם, והתומכים הגדולים ביותר באלג'יר ובהתנהגות הנוראה כלפי הקבילים הם הצרפתים. היום ברחבי צרפת, אנחנו מוקצים מחמת מיאוס בגלל היחס שלנו לפלסטינים. אז טלו קורה מבין עיניכם צרפתים יקרים, תסתכלו איך אתם מתנהגים למיעוטים שהם לא טרוריסטים. אגב, האלג'ירים הכריזו עליהם כטרוריסטים. הקבילים לא טרוריסטים; הם היו לוחמי חופש כנגד צרפת – זה כן – במלחמה על אלג'יר; אבל טרוריסטים הם לא. אז מדינות אירופה מחרישות ושותקות נגד ההתייחסות הנוראה כלפי הקבילים. וכן, אני מקווה שמשרד החוץ, שרן, ישמיע את דברו, לפחות בתמיכה, באמירה מאוד מאוד ברורה. יש להגיד תודה לאנשים האלה. אגב, בצרפת הקבילים הם תומכים לא קטנים של מדינת ישראל. תודה רבה, אדוני.

היו"ר ניסים ואטורי:

תשיב על ההצעה סגנית שר החוץ שרן השכל.

סגנית שר החוץ שרן מרים השכל:

תודה. ברוח הדברים שנאמרו, גם אני אשיב לדן. (אומרת בצרפתית: קודם כול, חבריי חבר הכנסת דן אילוז, צביקה קרויזר, מאיר כהן, אני מודה לכם מאוד על שהבאתם את הנושא הזה כאן לפרלמנט. תודה על המסר שלכם. ואנו מודים לעם הקבילי על מסר הסולידריות והשלום שלהם.) אני שמחה להשיב בשם משרד החוץ, אני מודה לכם על ההצעה לסדר-היום.

היו"ר ניסים ואטורי:

אני רק אומר שלדבר בשפה אחרת מעל הדוכן – את יודעת, אישרנו את נשיא ארצות הברית שדיבר כאן, בכבודו ובעצמו, הוא אושר בוועדת הכנסת לדבר בשפה מסוימת.

נאור שירי (יש עתיד):

טוב, הוא לא יודע עברית.

היו"ר ניסים ואטורי:

הוא לא יודע אנגלית? הוא לא יודע אנגלית? מה אמרת?

נאור שירי (יש עתיד):

הוא לא יודע עברית.

סגנית שר החוץ שרן מרים השכל:

הוא צריך עכשיו אישור מיוחד, הוא הנציג של יושב-ראש הכנסת.

היו"ר ניסים ואטורי:

אני לא אתן דוגמה. את יודעת, אנחנו מסבכים את עצמנו, ואז אומרים: למה מדברים פה בערבית? כי אסור לדבר בשום שפה אחרת, גם לא באנגלית. זאת דעתי.

סגנית שר החוץ שרן מרים השכל:

לא ניכנס עכשיו לוויכוח, אני אדבר איתך על זה אחרי זה.

היו"ר ניסים ואטורי:

לפרוטוקול, אני אומר, דברי עברית, אנחנו נהנה.

סגנית שר החוץ שרן מרים השכל:

אמרתי, אני שמחה להביא את תשובת משרד החוץ. באמת חשוב לומר כאן שמשרד החוץ ושר החוץ פועלים בכל המישורים כדי לחזק את מעמדה של ישראל.

היו"ר ניסים ואטורי:

אייל עם אוזניות, לא שומע כלום. את יכולה לדבר בכל שפה בינתיים, עד שהוא יסיים.

נאור שירי (יש עתיד):

תן לה לדבר.

היו"ר ניסים ואטורי:

סליחה, סליחה. בבקשה.

סגנית שר החוץ שרן מרים השכל:

באמת.

היו"ר ניסים ואטורי:

לא, תסתכלי, הוא עם אוזניות. עכשיו הוא הוריד אותן. היועץ המשפטי. היועץ המשפטי עם אוזניות, הוא לא שומע כלום.

סגנית שר החוץ שרן מרים השכל:

טוב. אפשר להשיב? תודה רבה. או שאני אחזור לצרפתית. משרד החוץ ושר החוץ פועלים בכל המישורים כדי לחזק את מעמדה של ישראל בעולם, כולל קשירת קשרים עם מדינות חדשות. כאמור, מדינת ישראל בהובלת שר החוץ גדעון סער וראש הממשלה נתניהו, הייתה המדינה הראשונה החברה באו"ם להכיר בעצמאות סומלילנד – מדינה מוסלמית פרו-מערבית וידידותית למדינת ישראל. עם אישור ההכרה, נסע שר החוץ לביקור ראשון בסומלילנד, כדי לבסס את היחסים, ושם נפגש עם הנשיא, שר החוץ וגורמי ממשל נוספים. סומלילנד, בשונה מחבל קבילה, הינה מדינה עצמאית לחלוטין, בהתאם לאמות המידה המקובלות כבר 35 שנה. כמו כן, היא מקיימת מערכות בחירות דמוקרטיות – האחרונה בהן ב-2024 – עם חילופי ממשל סדירים.

מאיר כהן (יש עתיד):

בהפרש של 150 - - -

סגנית שר החוץ שרן מרים השכל:

חשוב לומר שיש פה מערכת דמוקרטית פעילה שעובדת; היא עומדת בכל התנאים שאמורים לעמוד - - -

מאיר כהן (יש עתיד):

מה שמחזק את הדברים שאת אומרת - - -

סגנית שר החוץ שרן מרים השכל:

נכון. יש הרי סטנדרטים שהאו"ם קבע להכרה במדינות, דברים שהם אמורים לעמוד בהם. באמת סומלילנד עומדת בהם לאורך השנים. לכן המקרים אינם חופפים, אינם זהים בעובדות בשטח. לכן, לא נכון גם לקשר בין ההחלטה המדינית להכיר במדינת סומלילנד והבקשה להכרה בחבל קביליה. לגבי ההצעה להכרה בחבל קביליה, הנושא מוכר במשרד החוץ, הוא מוכר לשר החוץ, והטיפול בנושא יתבצע בהתאם לאינטרסים של מדינת ישראל. תודה רבה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה.

נאור שירי (יש עתיד):

אין הצבעה?

היו"ר ניסים ואטורי:

אתם מקבלים את תשובת השרה אולי?

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אנחנו רוצים להצביע על הכרה בעצמאות.

היו"ר ניסים ואטורי:

לא. מן הדין ומן הצדק פה להגיד אם מקבלים את הצעת השרה. יכול להיות שהוא הפתיע אותם. נעבור להצבעה על העברת הדיון לחוץ וביטחון. הצבעה. הצבעה מס' 17 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 6 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה.

היו"ר ניסים ואטורי:

שישה בעד, אחד נוכח. אני קובע כי הנושא יעבור לוועדת החוץ והביטחון להמשך דיון.

היו"ר ניסים ואטורי:

חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק קצבאות שאירים של משרתי שירות הקבע ושירות המדינה וגמלאיהם (תיקוני חקיקה), התשפ"ו–2026, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר, יושבת-ראש ועדת העבודה והרווחה, להציג את הצעת החוק.

מיכל מרים וולדיגר (יו"ר ועדת העבודה והרווחה):

כבוד היושב-ראש, כבוד השרה, חברי כנסת נכבדים, עם ישראל, אני נרגשת, ממש נרגשת להביא בפני הכנסת לקריאה השנייה ולקריאה השלישית את הצעת חוק קצבאות שאירים של משרתי שירות הקבע ושירות המדינה וגמלאיהם (תיקוני חקיקה), התשפ"ו–2026. הצעה זו היא מיזוג של הצעות חוק פרטיות של חברי הכנסת בועז ביסמוט וצביקה פוגל, אופיר כץ וגלעד קריב, עם הצעת החוק שהגישה הממשלה. לפני שאציג את הצגת החוק אני מבקשת להגיד תודה לחברי, יושב-ראש הקואליציה חבר הכנסת אופיר כץ, שהביא, דחף ודאג. ממש תודה. בלעדיך, לטעמי, זה לא היה מגיע, אז ממש יישר כוח גדול, וזה המשך של כל כך הרבה חוקים שאתה מביא, בנושאים האלה ממש – חשובים כל כך. איך אומרים כולם? אין עליך. תודה רבה לשר האוצר בצלאל סמוטריץ', ולשר הביטחון ישראל כץ ולכל הצוותים ואנשי המקצוע במשרדי האוצר והביטחון. תודה רבה, ענקית, לצוות הועדה היקר שלנו, ועדת העבודה והרווחה, לענת כהן שמואל מנהלת הועדה, לאורית הסגנית, ליועצת המשפטית של הועדה, עורכת הדין נעה בן שבת, לכולם, שעבדו במקצועיות, בחריצות ובענייניות על הצעת החוק הזאת – כמו על כל ההצעות האחרות שהן עובדות עליהן בכל נושא ונושא. תודה גדולה. תודה מיוחדת לארגון אלמנות ויתומי צה"ל, ותודה עוד יותר מיוחדת למיכל קסטן-קידר, שיושבת פה איתנו, ולשולי מועלם-רפאלי, חברת הכנסת לשעבר, ולמיה אוחנה-מורנו ויסכה שטיינברג, שבכל מקרה אותי ליוו גם בעניין הזה, אז ממש תודה רבה לכן. וכעת לגוף החוק עצמו: הצעת החוק מציעה לבטל כמה הוראות בחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) ובחוק שירות המדינה (גמלאות), שהגבילו את הזכאות לקבלת קצבת שאירים בפנסיה תקציבית, ובכך לתקן עוולות רבות שנים. ראשית, מוצע לבטל את ההוראה שלפיה מופסקת הזכאות של אלמנים ואלמנות של חללים עם פנסיה תקציבית, הנישאים מחדש, לקבל את קצבת השארים שלהם. ברוך השם אנחנו שומעים כמעט מדי יום ביומו על אלמנות המלחמה הנוכחית – צעירות וכאלה שקצת פחות ובכל זאת נישאות מחדש – וזה מפיח בכולנו רגעים של תקווה. אין שום עניין שזכויותיהן תפגענה אך ורק בשל הבחירה האדירה הזו בחיים. בהחלט הצעת החוק מסירה את התמריץ השלילי מפני יצירת זוגיות חדשה, שעליה אנחנו מברכים. בהחלט בשעה טובה ומוצלחת. שנית, מוצע כי התקרה בעניין הסכום הכולל של קצבת כל השאירים – המכונה השיעור המרבי או השיעור הקיצוני – תגדל ותעמוד על מלוא המשכורת הקובעת, שהייתה לחלל או מלוא הקצבה ששולמה לגמלאי. שלישית, מוצע לבטל הגבלות שחלו במקרים שבהם עקב הפטירה היו השאירים זכאים גם לקצבת שאירים בפנסיה תקציבית, לפי החוקים האמורים, וגם לתגמולים לפי חוקי השיקום ובהם חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) או חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה. עד עתה, במקרים אלה, לא הייתה זכאות למלוא הקצבה ולמלוא התגמולים, אלא רק לחלק מהם. לעתים בדרך של הפחתה מאחת הזכאויות, ולעתים בדרך של בחירה בין הזכאויות. לפי התיקון יהיו השאירים בפנסה תקציבית, זכאים גם לקצבת שאירים וגם למלוא התגמולים וההטבות המגיעים להם לפי חוק השיקום. כמו כן, עד עתה הייתה תקרה שחלה לעניין הסכום הכולל, שמשתלם בעד הקצבה והתלויים ביחד. כעת מוצע לבטל את התקרה כך שלא יחולו ניכויים בשל כך. ונוסף לכך, מוצע לבטל את ההגבלה שחלה על תשלום הקצבה, כאשר מדובר באלמנה או אלמן שטרם הגיעו לגיל 35, ואין עימם ילד. התיקונים בהצעת החוק יחולו לעניין שאירים של חייל בשירות קבע, עובד שירות המדינה, איש שירותי הביטחון, שוטר או סוהר, שחל עליהם הסדר פנסיה תקציבית, בין אם בעת פטירתם היו פעילים או שכבר היו גמלאים. התיקונים יחולו גם לעניין שאירים של חיילי מילואים הזכאים לתשלומים לפי חוק תשלום קצבאות לחיילי מילואים ולבני משפחותיהם, התשס"ב–2002. בהוראות המעבר מוצע לאפשר לשאירים שעד עתה לא היו זכאים לקצבה בפנסיה תקציבית – למשל אלמן או אלמנה או בן זוג לשעבר שנישאו מחדש – או שהיו זכאים רק לקצבה בסכום מופחת, דהיינו במקרים של זכאות לתגמולים לפי חוקי השיקום, ואולי בשל כך אף לא פנו מעולם לבקש קצבה. כל אלה יוכלו לפנות לקבלת קצבת השאירים בפנסיה תקציבית בתוך שנתיים מיום תחילתו של החוק המוצע, שמשפר את מצבם. בכך הוראת ההתיישנות בת ארבע השנים הקיימת כיום, לא תמנע מהם מלממש את זכאותם לקצבה לפי ההוראות המתוקנות. כמו כן נקבעו הוראות לעניין תשלום הקצבה לבן זוג שביום תחילתו של החוק עדיין מקבל מענק בשל הפסקת זכאותו לקצבה במקרה של נישואים מחדש או מענק בשל כך שטרם הגיע לגיל 35. הצעת החוק המובאת כאן באה לתקן עוול היסטורי, ומוסיפה משמעותית לחוסן החברתי והלאומי של מדינת ישראל. הצעת החוק משדרת גם את ההערכה העמוקה למשרתי המילואים, ואת ההבטחה כי אף אחד לא נשאר מאחור בחייו, וכי גם לא לאחר מותו משפחתו לא נשכחת. ההצעה אושרה פה אחד בוועדה. אני מבקשת מהכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאות השנייה והשלישית. תודה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. לא הוגשו הסתייגויות.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מי השר - - -

שרן מרים השכל (הימין הממלכתי):

מאי. מאי.

היו"ר ניסים ואטורי:

יש כאן שרה.

גלעד קריב (העבודה):

יש בקשות רשות דיבור.

מירב בן ארי (יש עתיד):

יש בקשות רשות דיבור.

היו"ר ניסים ואטורי:

רשות דיבור, כמובן. אופיר, יש אובססיה לאופוזיציה על שרים. הם מתים על הממשלה הזאת, הם לא מוכנים לדבר בלי שר.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא, אין לנו אובססיה. יש 38 שרים, שאחד יהיה כאן בכנסת ויכבד אותה.

היו"ר ניסים ואטורי:

זו רשות הדיבור שלך? לא הבנתי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

ואתה סגן יושב-ראש הכנסת, אתה צריך לכבד את זה.

היו"ר ניסים ואטורי:

אני מכבד.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה צריך להגיד שהם ישבו פה.

היו"ר ניסים ואטורי:

מירב, אני מסתדר. תודה רבה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

זו לא אובססיה שלנו.

קריאות:

היו"ר ניסים ואטורי:

היא מתה עלייך.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה זה?

היו"ר ניסים ואטורי:

בקשות רשות דיבור – חבר הכנסת אביגדור ליברמן.

מירב בן ארי (יש עתיד):

היו"ר ניסים ואטורי:

מירב בן ארי, די. מירב בן ארי, קריאה ראשונה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תגיד לי, אתה צוחק עלי? היא צעקה עליי.

היו"ר ניסים ואטורי:

אני לא צוחק עליך, אני רציני. חבר הכנסת אביגדור ליברמן – אינו נוכח; עודד פורר – אינו נוכח; יבגני סובה – אינו נוכח; שרון ניר – אינה נוכחת; יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חמד עמאר – אינו נוכח; יאיר לפיד – אינו נוכח; מאיר כהן – אינו נוכח; קארין אלהרר – אינה נוכחת; מירב כהן – אינה נוכחת; אלעזר שטרן – אינו נוכח; מיקי לוי – אינו נוכח. מירב בן ארי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תודה. אדוני היושב בראש. כנסת נכבדה, קודם כול, אני רוצה - - -

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

איך הוא נהנה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תהיי בשקט, זה מפריע לי.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

זה מפריע לה - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני רוצה להודות לפני כולם – שקט, תלמדי איך מתנהלת חברת כנסת לשעבר. תתקשרי אליי כשתהיי בדרך לנווה תרצה. קדימה, בינתיים לא להפריע.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

קרקרנית - - - צורחת - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא להפריע, את חשודה בפלילים. את חשודה - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

מירב בן ארי (יש עתיד):

גם את חשודה בפלילים, לא פלא.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

עבריינית.

מירב בן ארי (יש עתיד):

את חשודה, והיא חשודה, ואם המשטרה לא הייתה פחדנית, שתיכן עכשיו – את בדרך לכתב אישום.

טלי גוטליב (הליכוד):

את חשודה בערלות לב, ערלות לב. חשודה בערלות לב. רוע לב, חוסר החינוך. את חשודה בערלות לב, בחוסר חינוך, ערסיות וברבריות, בזה את חשודה. אין לך אידיאולוגיה, אין לך חזון, אין לך ערכים. את האישה - - -

היו"ר ניסים ואטורי:

טלי גוטליב, טלי, טלי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא, את. מה את עושה שלוש שנים?

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

- - - טלי, אל תעשי את זה, היא לא שווה את זה. היא לא קרקרה, ועפה עם הידיים. מה את עונה לה? היא לא שווה את זה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא להפריע לי.

היו"ר ניסים ואטורי:

מאי, מאי. מאי, עכשיו תורה, היא צודקת.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

היא קרקרנית לדעת. לא יכולה - - - לנופף בכנפיים.

היו"ר ניסים ואטורי:

מאי, את מפריעה לי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

- - - קרקרנית. את מביכה את עצמך כשאת אומרת – את מביכה את עצמך, תירגעי. תשתלטי על עצמך.

היו"ר ניסים ואטורי:

מאי. קריאה ראשונה, מאי.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אני אשתלט? את יושבת פה וצורחת את עצמך לדעת. אני מביכה את עצמי.

טלי גוטליב (הליכוד):

תשתלטי את על עצמך.

היו"ר ניסים ואטורי:

אפשר לפנות את הרחבה פה? די, נו. חמש דקות לרשותך.

טלי גוטליב (הליכוד):

כמה רוע לב יוצא ממך. איזו הילה - - - ההילה שלך יכולה להיות טובה.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

- - - מקרקרת. מביכה את עצמה. רוע מזוקק של אישה – רוע. אישה מזוקקת ברוע. לא ראיתי דבר כזה. כל-כולך שנאת חינם, ואת מדברת על אנשים שמביכים את עצמם? אין לך וריד של אידיאולוגיה בגוף.

היו"ר ניסים ואטורי:

מאי, מאי, קריאה שנייה.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

כולך עשויה מרוע ושנאת חינם. כולך עשויה מרוע, רוע ושנאת חינם.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא, אני לא – רק רציתי להגיד תודה לשולי.

היו"ר ניסים ואטורי:

את בקריאה שנייה. אביגדור, קח אותן.

טלי גוטליב (הליכוד):

יכולת לבחור להיות טובה. יכולת לבחור - - -

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

זה לא בדנ"א שלה להיות טובה.

טלי גוטליב (הליכוד):

יכולת לבחור יראת אלוקים. יראת אלוקים - - - יכולת לבחור להיות טובה. למה את בוחרת ברוע?

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. חמש דקות לרשותך, בבקשה. טלי. טלי, קריאה שנייה.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

- - - של רוע.

טלי גוטליב (הליכוד):

לא הייתה ראשונה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא יעזור. אני מכבדת - - -

היו"ר ניסים ואטורי:

הייתה ראשונה, את לא מקשיבה.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אדוני היושב-ראש, היא עומדת פה ומפריעה לכל מי שנושם, צורחת.

היו"ר ניסים ואטורי:

מי?

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

היא, המקרקרת הראשית. מפריעה לראש הממשלה, והיא תגיד לנו לא להפריע לה? באיזו זכות? הצביעות.

היו"ר ניסים ואטורי:

אבל עכשיו היא בזכות דיבור.

סימון דוידסון (יש עתיד):

היא לא הייתה פה בכלל, על מה את מדברת? היא לא הייתה פה. היא לא הייתה פה.

טלי גוטליב (הליכוד):

למה אתה מגן עליה, סימון? למה?

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

מי מדבר על עכשיו? מי מדבר על עכשיו?

סימון דוידסון (יש עתיד):

אז על מתי?

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

בכל פעם שאנחנו עולים, היא צורחת את עצמה פה לדעת. אומרת לראש הממשלה לסתום את הפה. מי היא בכלל שהיא תגיד לו לסתום את הפה?

סימון דוידסון (יש עתיד):

אבל היום היא לא הייתה פה.

היו"ר ניסים ואטורי:

מאי, מאי, די, נו.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

מי היא בכלל - - - לסתום את הפה? היא תטיף לא לדבר? צבועה וחצופה. אישה של רוע, כולך גוש של שנאת חינם ורוע.

נאור שירי (יש עתיד):

די, די.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אני מדברת עליה, לא על החוק.

טלי גוטליב (הליכוד):

היא צודקת. אבל היא צודקת.

סימון דוידסון (יש עתיד):

מסכנות, הבנות פה בהלם.

היו"ר ניסים ואטורי:

חמש דקות - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני מתנצלת בפני הבנות שביציע. אני מצטערת, אתן חשופות לשיח המיזוגיני, השוביניסטי, הדוחה הזה. אתן לא אשמות. הכנסת לא אשמה.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

הן חשופות לשנאת החינם שלך.

טלי גוטליב (הליכוד):

שנאת החינם שלך - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

תפסיקי כבר. את בקריאה שנייה, תפסיקי. תשתלטי על עצמך. אני לא מדברת אלייך.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אני לא אפסיק. אני לא אשתלט.

סימון דוידסון (יש עתיד):

מה זה? איזה מין דבר זה? תוציא אותה.

היו"ר ניסים ואטורי:

מאי, די, נו.

מירב בן ארי (יש עתיד):

די, די, באמת. כמה אפשר? תשתלטי על עצמך כבר, את שרה בישראל, שרה בישראל.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

מי שמדברת. לא נופפת היום, לא נופפת בכנפיים מספיק.

מירב בן ארי (יש עתיד):

די, די, תעצור את זה. יפה. די, שקט כבר. אני רוצה להגיד תודה - - -

היו"ר ניסים ואטורי:

עצרתי את הזמן מספיק. אפשר לדבר.

טלי גוטליב (הליכוד):

כמה רוע יש בך. אלוקים מסתכל על זה.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

גוש של רוע.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תעצור את זה. אי-אפשר לדבר לשולי בלי - - -

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

בורא עולם מסתכל ואומר - - -

היו"ר ניסים ואטורי:

עזבי אותן, תדברי לשולי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אבל אמרתי "שקט", מה ביקשתי? לא קיללתי, לא אמרתי "קרקרנית", לא אמרתי "רוע" – אמרתי "שקט". מה הבעיה? אז די, מספיק.

היו"ר ניסים ואטורי:

נו, תדברי כבר. איזה שקט יש במליאה? בחיים לא היה שקט כשאני דיברתי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני רוצה להגיד תודה לחברת הכנסת שולי. באמת, אני מצטערת שהיית צריכה לסבול את זה – את ומיכל, חברת הכנסת לשעבר שולי מועלם-רפאלי ומיכל קידר, שתי אלמנות. אני מתנצלת שביום כזה חשוב אתן צריכות לשמוע את זה, אבל אלו הם חיי. אז אין מה לעשות, צריך להתמודד עם זה.

טלי גוטליב (הליכוד):

מירב בן ארי (יש עתיד):

די כבר. תהיי בשקט כבר. אל תפריעו לי שתיכן. אני רוצה להגיד לכן תודה - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

ברוך השם - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

די, די. די כבר. מה צריך לעשות? מה צריך לעשות?

היו"ר ניסים ואטורי:

לנאום. עזבי אותן, תנאמי וזהו.

מירב בן ארי (יש עתיד):

די, אבל זה כל הזמן באוזן שלי.

היו"ר ניסים ואטורי:

הן היו בשקט, ואת המשכת לדבר אליהן.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה הקטע? אני לא מתייחסת, אני לא עונה, אני מכבדת אותך. די. מה, כאילו, לקרוא לייעוץ המשפטי?

סימון דוידסון (יש עתיד):

אולי די כבר, באמת, מה זה? איזה מין דבר זה? אם הייתי יושב שם, זה לא היה קורה, הייתי מוציא אותן החוצה. מה זה הדבר הזה?

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

- - - את הצד - - - שלך - - - אתה לא שומע מה היא עושה פה כל היום, נכון? לא נותנת לבן אדם אחד להשלים מילה, הצבועה הזאת. בגללה אתם בארבעה מנדטים. בגללה - - -

סימון דוידסון (יש עתיד):

תקשיב, זה לא נורמלי, הדבר הזה.

היו"ר ניסים ואטורי:

מאי, די, נו, אני לא רוצה להוציא אותך.

טלי גוטליב (הליכוד):

היא גמרה את המפלגה שלכם – היא.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אל תדאגי למנדטים שלנו.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

לא, אנחנו לא דואגים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

די כבר, זה לא ייאמן.

היו"ר ניסים ואטורי:

טלי, את בקריאה שנייה.

טלי גוטליב (הליכוד):

גמרה אותה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתן מבינות? אין מה, אין מה להוסיף.

היו"ר ניסים ואטורי:

דברי תכלס, עזבי אותן כבר.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני מנסה לדבר תכלס. מה ניסיתי להגיד? שיש כאן שתי אלמנות שעשו עבודה מדהימה, ששולי מועלם-רפאלי מ-2015 גוררת רגליה במשרד הביטחון ומקיימת פגישות עם שר הביטחון, נמצאת שם ומקדמת - -

היו"ר ניסים ואטורי:

אוה, עכשיו את מדברת.

מירב בן ארי (יש עתיד):

- - ומנסה לדבר על הזכות הזו של אלמנת צה"ל, שהיו לוקחים לה את הקצבה רק בגלל שהיא בחרה לשקם את חייה ולהתחתן שוב ולמצוא אהבה.

טלי גוטליב (הליכוד):

מירב בן ארי (יש עתיד):

די, די. די, אני לא מדברת איתך, אני מדברת איתן. את כל הזמן מפריעה. די כבר - - - לכבד את זה.

טלי גוטליב (הליכוד):

לא דיברתי אלייך, דיברתי אל שולי. אני מפיך למדתי איך מתנהגים. אבל מה תעשי אם לא נפריע לך?

היו"ר ניסים ואטורי:

טלי, את בקריאה שנייה.

טלי גוטליב (הליכוד):

מה היא תעלה לטיקטוק אם לא נפריע לה? כל הטיקטוק שלה זה רק אנחנו.

היו"ר ניסים ואטורי:

עזבי אותן.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה זה עזבי אותן? אני עוד שנייה מסיימת.

היו"ר ניסים ואטורי:

אז תעני לה בטיקטוק, מה הקשר פה עכשיו?

טלי גוטליב (הליכוד):

אין לה חזון. אין לה חזון.

היו"ר ניסים ואטורי:

טלי, קריאה שלישית, נא לצאת.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תודה רבה. אני רוצה להגיד לשתיכן תודה. שולי, אני מנסה – מ-2015, כשהיינו חברות כנסת כאן, את פעם ראשונה הצגת לי את הדבר הזה, וסיפרת לי עליו. היום אמרתי לאופיר כץ – שצריך להגיד לו כל הכבוד שהוא הביא את החוק הזה – מה אמרתי לך היום, אופיר? שולי, באמת – חשוב לי לתת קרדיט. לפעמים אנשים, קשה להם, הם מרגישים שמוציאים להם אבן מהלב – אבל מגיע להם.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

מירב בן ארי (יש עתיד):

די, אלוהים. באמת, אמרתי רק דברים טובים, אפילו פרגנתי לאופיר. זה לא ייאמן. אני רוצה להגיד לך שהרבה דברים קורים בכנסת הזאת. מה שאת רואה זה דוגמה טובה היום, אבל אנחנו לא מתייחסים לזה, ושמים את הרעשים בצד. מגיע לאלמנות צה"ל הצדק הזה. היום יש צדק במדינת ישראל. צריך להגיד תודה גם לשר הביטחון ישראל כץ ושר הביטחון הקודם יואב גלנט. אל תתרגשי, מגיע לך. גם יואב גלנט וגם שר הביטחון ישראל כץ הוציאו את העגלה מהבוץ הזה. הדרך שבה הלכת, ומיכל, שהצטרפה שנים אחרי זה, הובילו ליום הזה. אני עליתי רק בשביל לנסות להגיד לך תודה. אל תבכי, כי אז אני אתרגש בשבילך. אחד הדברים שלמדתי כשהגעתי לכנסת הוא שדברים פוליטיים לוקחים המון זמן. כששאלתי אותך היום: תגידי, למה לא הובלת את החוק? אמרת לי: מירב, הייתי בניגוד עניינים. לצערי, הכנסת הזאת כולה ניגוד עניינים. בערך כל מי שמקדם כאן חוקים – מקדמים בשיא ניגוד העניינים. ודווקא את – זה ניגוד עניינים. נכון, כי את אלמנה, לא בחרת להיות במקום הזה – היום, ברוך השם, נשואה מחדש, ילדים, נכדים, אבל לא בחרת במקום הזה כשהיית צעירה. באת אליי, ואמרתי לך פה בכנסת, כשהיית חברת כנסת: שולי, למה את לא מקדמת? את זו שאיבדה. אמרת לי: מירב, אני בניגוד עניינים. הלוואי וחברי כנסת, בעיקר בצד הזה, היו מבינים, היו מבינים – תראי אותך, תראי איזו דוגמה את – שמת בצד ואמרת, אני לא יכולה. וכאן אנשים בשיא ניגוד העניינים מביאים חוקים אחרים, את מבינה? אז אני רוצה להגיד לכם תודה. אופיר, אמרתי לך תודה, אני אומרת שוב. אני חושבת שעשית כאן צעד מדהים. צריך להגיד תודה גם לגלעד קריב – יישר כוח על העבודה. אני אתן לך חיבוק כשהחוק יעבור. תודה.

היו"ר ניסים ואטורי:

רם בן ברק – אינו נוכח; יואב סגלוביץ' – אינו נוכח; בועז טופורובסקי – אינו נוכח; מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת; יוראי להב הרצנו – אינו נוכח; ולדימיר בליאק – אינו נוכח. רון כץ.

רון כץ (יש עתיד):

אדוני היו"ר, חבריי חברי הכנסת, גברתי השרה, קודם כול, אני רוצה להצטרף לדברים של מירב. אני הכרתי את שולי דרך מירב, ואני יודע כמה מירב עבדה פה מאחורי הקלעים, לפני הקלעים ובכל מיני פורמים שהייתי נוכח בהם ושותף להם. אז אני רוצה להגיד לך, מירב, יישר כוח גדול. ושולי, יישר כוח גדול. אני מאוד שמח שיש לי הזכות לתמוך בחוק החשוב הזה. אחרי שאמרנו את זה, ואני שמח גם שעודד פורר פה, אני רוצה לדבר על משהו שלא דיברו עליו היום: על הצביעות הנוראית שהעולם נוקט בה עכשיו כלפי כל מה שקורה במחאות באיראן. אני לא יודע אם שמתם לב, אבל כל מי שהיה נגד מדינת ישראל – כשאנחנו הגנו על עצמנו אחרי המתקפה הנוראית שקרתה למדינת ישראל מאז השואה – פתאום שותק. אנג'לינה ג'ולי, שהייתה לא מזמן במדינת ישראל, לא אומרת שום דבר. גרטה, הלוחמת הגדולה של החופש, שותקת, דממה. כמובן, חברתנו הטובה, ג'יג'י חדיד – אף אחד לא אומר כלום. ועכשיו אני שואל את העולם מפה: איפה אתם? איפה כל הגרפיקותAll eyes on Iran ? איפה אתם לתמוך בלוחמי החופש האלה שבאמת מתקוממים מול שלטון שיורה בהם אש חיה? איפה האיחוד האירופי, איפה המנהיגים של האיחוד האירופי? איפה כולם? איפה כולם, כשאתם ידעתם לעשות חרמות על ישראל, לקרוא להפסקת סיוע הומניטרי, לקרוא לאמברגו נשק? איפה אתן, אומות העולם הכל-כך נאורות, איפה אתן? יש רק תשובה אחת לזה – תוקפים יהודים כי הם יהודים. מנסים להחרים את מדינת ישראל כי אנחנו ישראלים. לא הייתה איזו אידיאולוגיה שעמדה מאחורי הדבר הזה. פשוט לא יכלו לסבול את העובדה שמדינת ישראל יכולה להגן על עצמה. אז אני באמת באמת שמח להיות פה ולשאול את השאלה הזאת: איפה אתם, כל הצבועים שניסו להחרים את מדינת ישראל במשך כל כך הרבה זמן, ועכשיו לא אומרים מילה לאור הזוועות שקורות באיראן? ואם כבר דיברתי על הזכות של מדינת ישראל להגן על עצמה, אני רוצה להתייחס לדברים שיוצאים מקואליציית הימין מלא מלא. היום חבר הכנסת עמיחי אליהו, לדעתי – לא, סליחה, עמית הלוי אמר שחמאס מתעצם בממדים עצומים, ושלא יכול להיות שמדינת ישראל לא עושה כל מה שהיא יכולה בשביל להשמיד את חמאס. אני רוצה לומר לעמית הלוי – יש פתרון לדברים האלה. תיבחר, תיכנס לקואליציה ותשפיע מבפנים. אבל מה לעשות, אתם בקואליציה של דגים קפואים, אתם לא משפיעים על כלום, ואתם מוציאים הודעות לתקשורת כאילו אתם באופוזיציה. אתם הקואליציה אומרים: לא יכול להיות מה שקורה בעזה, לא יכול להיות שחמאס מתחמש מחדש, לא יכול להיות שמדינת ישראל שוב חוזרת לגישה שלפני 7 באוקטובר, שוב מעבירה סחורות, שוב תומכת, שוב מעלימה עין. אז תשנו, אז תעשו משהו, אז לא יכול להיות שאתם תשבו פה ולא תעשו שום דבר. אני שמעתי קודם את חבר הכנסת פורר עומד פה ומספר שעכשיו אתם כבר מגדילים ראש ולא מעבירים רק כספים, מעבירים סחורות ולא סתם סחורות – רד בול – רד בול – הם מנסים להרוג אותם בסוכר. עם סוכרים הם מנסים להרוג אותם, לתת להם כנפיים. ואני שואל אתכם: מה קורה לכם? מתי איבדתם את היכולת לנצח? אנחנו יותר חזקים, אנחנו מאוחדים בנושא הזה, אנשי המילואים שלנו עשו כבר 700 ימי מילואים. מתי איבדתם את הרצון להכריע באמת? מה אתם עושים, מה אתם עושים? יש הזדמנות להכריע, יצאתם בקמפיין גדול – הניצחון המוחלט – מלא מלא חרטות שזרקתם. איפה הניצחון הזה? למה אתם לא עושים את העבודה עד הסוף? מה מונע מבעדכם לעשות את זה? התשובה היא כלום. אני רוצה לנצל את 30 השניות האחרונות שנשארו לי כדי לענות לשרה מאי גולן, שאמרה פה שיש צד שקורא – איך, מה אמרת, שמה אומרים?

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אוכלי מוות.

רון כץ (יש עתיד):

אוכלי מוות. אבל לא אמרת מי. אז אני רוצה לומר לך - - -

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

- - - רשימה - - -

רון כץ (יש עתיד):

לא, היא אמרה שלום עכשיו או משהו כזה. אז אני רוצה לומר לך, מאי: אי-אפשר - - -

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

- - - עופר כסיף - - - השותף הטבעי - - -

רון כץ (יש עתיד):

אין בעיה, תגידי עופר כסיף. אי-אפשר להסתכל על הצד הזה ולהגיד: זה מה שהאופוזיציה אומרת. זה לא נכון, תסתכלי מי עומד מולך. במקרה עכשיו עומד מולי מיקי לוי – מפקד מחוז ירושלים לשעבר; נאור שירי – לוחם ביחידה מיוחדת; סימון דוידסון – עוד לוחם; יסמין – מסכנה, כל יום היא צריכה להילחם בדרך הביתה כי היא גרה בירושלים - -

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

רון - - - אני - - -

רון כץ (יש עתיד):

- - והיא עוברת בכבישים שאתם הפקרתם. אז אני רוצה לומר לך, מאי, אני רוצה לומר לך, מאי – אתם הפקרתם את מדינת ישראל. אתם הבאתם את המצב הביטחוני הכי גרוע שהיה פה, ואז אתם באים אלינו ואומרים: אתם אומרים - -

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אתם הצלתם אותו מהדחה - - - אתה הפקרת אותם, אתה, השר ביטחון שלכם - - -

רון כץ (יש עתיד):

- - אנחנו לא אומרים, אני אומר שאנחנו צריכים לנצח, אני אומר שתפסיקו להעביר כסף לחמאס, ואני אומר, הכי חשוב - -

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

- - - זה השותפים שלכם - - - נכון.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה, נגמר הזמן.

רון כץ (יש עתיד):

- - תבדקו איך קטר חדרה ללשכת ראש הממשלה. את זה תעשו, ואז תדברו עלינו.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה, תודה.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

בינתיים אתם הצלתם את השותף הטבעי שלכם, עופר כסיף, מהדחה - - -

רון כץ (יש עתיד):

זה שלכם, אתם הפלתם ממשלה עם אחמד טיבי. אתם הפלתם את ממשלת השינוי בקולות האלה. אתם עשיתם את זה, הפלתם את ממשלת השינוי בקולות של המשותפת. זה אתם.

היו"ר ניסים ואטורי:

מטי צרפתי – אינה נוכחת – תודה, רון כץ, רון כץ. טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת. יסמין פרידמן.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

תודה, אדוני היושב-ראש. שכחתי לומר – אני לא יודעת אם יצא לכם לראות, אבל אחרי – חשבתי שבאמת סרטון הליכודיאדה היה השיא – אז לא.

צגה מלקו (הליכוד):

זה יפה מאוד.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

היום – כן, גם מאוד מתאים בתקופה הזאת. היום יצא סרטון של ארגון שנקרא: "בוחרים משפחה". יצא לכם לראות את הסרטון הזה? הסרטון הזה מראה כביכול נמר, לחימה, לוחם ולוחמת, האישה בבית, לא מוצא חן בעיניה שיש לוחמת, לא מוצא חן בעיניו. היא אומרת לו, תבוא הביתה, והוא הולך. הלוחמת שיושבת לידו, במקרה גם הוא אומר, היא פרמדיקית. עכשיו, למה זה מוציא אותי מדעתי? למה אני נשרפת מבפנים? כי במקרה היועצת שלי, אחותה, אגם נעים, הייתה פרמדיקית. הלוחמת היחידה שנהרגה במלחמה במהלך תמרון קרקעי, במקרה. יושבת היועצת שלי, יושבת המשפחה בבית ורואים את הסרטון הזה בזמן שהבת שלהם הקריבה את החיים שלה במלחמה הזאת, וארגון בוחרים משפחה משמיץ את הפרמדיקיות, אותה. איפה נשמע דבר כזה? איך אפשר? אני לא מצליחה להבין. עכשיו, אני פוגשת אותם פה בכנסת, את בוחרים משפחה, אלוהים יודע מי רוצה להיות המשפחה שלהם, איזו משפחה אתם? שתוקעת סכינים בלב למשפחות, ללוחמים, ללוחמות. איזו מין משפחה אתם? אני פונה פה לכל חברי הבית ולכל סיעות הבית: על הסרטון הזה הם צריכים לשלם, צריך להוקיע אותם, צריך להוציא אותם. הם אלה שיושבים בוועדות במקום של כבוד, בוחרים משפחה, גם כן משפחה. משפחה של רעל, משפחה של שנאה, משפחה של בושה, זה מה שאתם.

היו"ר ניסים ואטורי:

דבי ביטון – אינה נוכחת; משה טור פז – אינה נוכח. סימון דוידסון – פעם ראשונה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

פעם שנייה גלידה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, את האמת, רציתי לדבר על משהו אחר, אבל ראיתי שהשרה לשוויון חברתי נמצאת פה, ורציתי להבהיר כמה נושאים איתה. המשרד של השוויון החברתי צריך לדאוג לקשישים, ניצולי שואה, נשים, קהילה גאה, נכון, צעירים. משרד מדהים, באמת, משרד שאפשר לעשות איתו כל כך הרבה דברים. את יודעת, אני בן לניצולי שואה, אני יודע בדיוק מה זה, אני גם משתדל כמה שיותר להתנדב ולעשות. אנחנו מבינים את העולם של הקשישים, לא לכולם יש, לא כולם יכולים, ומה שהמדינה עושה זה לא מספיק. קהילה גאה, אני לא יודע כמה את רוצה, אבל יש הרבה מאוד דברים לעשות, צעירים וכדומה.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

מה זו ההערה הזאת?

סימון דוידסון (יש עתיד):

לא, אמרתי, אני לא יודע. לא יודע, עכשיו – לא, יש נושאים שאני כן יודע.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אבל למה - - -

סימון דוידסון (יש עתיד):

לא, יש נושאים שאני כן יודע. בסוף, נאור שירי, ישבתי לפני שבועיים בוועדת הכספים. החלפתי את נאור, כי הוא לא היה יכול היה בבוקר, הוא היה באיזה ריאיון. הגעתי לוועדת הכספים, והייתי באותו דיון בהעברת כספים – סוף שנה, סוף עונה – של מדינת ישראל. מי שלא מבין, בסוף שנה, יתרות שנשארות במשרד – מעבירים אותן. ומה גיליתי, מאי גולן? גיליתי שמהמשרד שלך, שדואג לקשישים, ניצולי שואה, נשים, קהילה גאה, צעירים – דברים כל כך חשובים – העברת, בגלל שלא עשו תוכניות, 113 מיליון שקל - - -

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

איזה שטויות אתה מדבר?

סימון דוידסון (יש עתיד):

אני ראיתי את זה, ואני הצבעתי נגד. 113 מיליון שקל.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אחרי זה אני אעלה ואני אראה לך כמה אתה מדבר שטויות.

סימון דוידסון (יש עתיד):

תעני לי אחרי זה. 113 מיליון שקל למשרד של בן גביר. 113 מיליון שקל מהמשרד שלך למשטרה ולשב"כ.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

איזה שטויות אתה מדבר. אתה תצא כזה קטן. אני אראה לך עכשיו כמה אתה מדבר שטויות.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אוקיי. לא עברו 113 מיליון?

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

לא מניצולי שואה, לא מקשישים ולא - - -

סימון דוידסון (יש עתיד):

מהמשרד שלך לא עברו 113 מיליון?

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

מתוכנית של המגזר הערבי שחזרה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אה, הם לא בסדר?

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

לא. אני לא יכולה להסביר לך ככה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אז תסבירי לי אחרי זה. אני הצבעתי נגד, הם הצביעו בעד. 113 מיליון, שיכולת להשתמש בהם לעזור לקשישים, לניצולי שואה, לקהילה גאה, לצעירים.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

שקר. שקר.

סימון דוידסון (יש עתיד):

שקר – אז תעני לי למה זה שקר. את עוד מעט עולה. אני השאלה שלי, כשאת תעלי: איך יכול להיות שיש לך כל כך הרבה כסף שאת יכולה להשתמש בו, ואת לא השתמשת בו? זאת השאלה שלי.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

כי אתה מדבר שטויות.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אוקיי, אז תעני לי עוד מעט.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

חבל שהצבעת - - -

סימון דוידסון (יש עתיד):

אבל 113 מיליון עברו.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

שירי, למה לא עשית לו חפיפה על מה הוא מצביע?

סימון דוידסון (יש עתיד):

נאור, לא עברו 113? אה, הוא לא היה. אבל אני הצבעתי. עכשיו אני רוצה לדבר על חברך ניר ברקת.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

נגמר הזמן.

סימון דוידסון (יש עתיד):

לא נגמר לי הזמן. לא התחיל הזמן.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

איך לא התחיל? נגמר.

סימון דוידסון (יש עתיד):

יש לי חמש דקות. לא יכול להיות. לא נגמר. עכשיו אני רוצה לעבור לחברך היקר, ניר ברקת, שעלה פה ודיבר על המטרנה. איך הוא גילה בכלל את הנושא של המטרנה? אני אספר לכם. לפני שלושה חודשים הייתה פה הצעה לסדר-היום שלי, שעברה אחרי זה לדיון בוועדת הכלכלה. תשאלי את דוד ביטן. אף אחד לא האמין למה שאמרתי. אני עליתי עם מוצר של מטרנה, ואמרתי להם שזה המוצר הכי נגנב בסופר. המוצר שהכי נגנב בסופר זה מטרנה. הם לא האמינו לי, הלכו לבדוק, וגילו שזה נכון. עלה פה היום ניר ברקת ואמר שהוא עשה עבודה במשרד הכלכלה, ומהמחיר של המטרנה יורד, חצי מחיר. מה הוא לא אמר? שהנושא הזה הוא זמני ביותר. רק מטרנה, לא תוספים אחרים, היה להם במלאי, וזה פג תוקף עוד מספר חודשים. הוא מושך מהמלאי. עשה קול קורא. נאור שירי, מי זכה בקול הקורא?

גלעד קריב (העבודה):

רמי לוי.

סימון דוידסון (יש עתיד):

רמי לוי. רמי לוי זכה בקול הקורא. ועכשיו רמי לוי קנה את זה ב-22 שקל ומוכר את זה ב-37, אבל רק את המוצר הזה ורק לזמן מוגבל. שום עבודה של משרד הכלכלה, שום דבר לא נעשה פה. מה יקרה בעוד מספר חודשים? זה יקפוץ חזרה למעלה. תקשיבו, אתם חבורה של שקרנים, שאני פשוט - - -

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

עכשיו אתה שיקרת.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אני שיקרתי?

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

עכשיו, לגביי שיקרת.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אז את תעני לי למה.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

ברור.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אבל אני שואל אתכם: עולה פה שר הכלכלה ומספר לעם ישראל: אני הורדתי את המחיר של המטרנה, אני דואג לזוגות הצעירים. ומה בסוף מתגלה? שזה מוצר מסוים, פג תוקף, רמי לוי זכה בקול הקורא של זה, והוא דואג לציבור הישראלי. חברים, תקשיבו, אתה יודע, אפשר לשקר, ואפשר לרמות, ואפשר להגיד כמה אתם טובים. אבל בואי, אני מסתכל עלייך, אני אפילו סוגר את זה: מאי, אתם כאלו גרועים. אתם כאלו גרועים.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אבל העם לא בוחר בכם, הוא בוחר בנו. אז איך אנחנו כאלה גרועים? תסביר לי.

סימון דוידסון (יש עתיד):

בסדר. מאי, אתם חבורה, באמת, של שרים כאלו גרועים. אתם לא מסוגלים לעשות שום דבר טוב למדינת ישראל. יוקר המחיה בשמיים. את יודעת, אני אעבור – עידית סילמן לא עושה שום דבר, שום דבר לסביבה במדינת ישראל.

מיקי לוי (יש עתיד):

מקום שלישי בין המדינות המתקדמות בעולם.

היו"ר ניסים ואטורי:

תגיד, גם נושא כזה חשוב ומעניין, ועדיין עושים פינג-פונג ביניכם?

מיקי לוי (יש עתיד):

- - - קריאת ביניים מותר.

סימון דוידסון (יש עתיד):

יואב קיש עכשיו יוצא בתוכנית להרוס את כל הנושא של המל"ג, להשתלט עליו. משרד החינוך בהידרדרות, ואין מורים, אין מטפלות, אין סייעות, גנים נסגרים. את גרה בתל אביב.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אני אצביע ליש עתיד, אולי - - -

סימון דוידסון (יש עתיד):

מאה אחוז. 111 גנים נסגרו בחודש אחד בתל אביב. הורים לא יכולים לצאת לעבודה. בצלאל סמוטריץ', שר אוצר פח, שלא מצליח לעשות שום דבר למדינת ישראל. תקשיבי, כל שר שאני אדבר עליו הוא שר גרוע.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

ואטורי, נגמר הזמן.

סימון דוידסון (יש עתיד):

זהו, נגמר הזמן. מאי גולן, סיימתי.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אני יכולה לעלות?

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. נאור שירי.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אל תעשה את זה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

היא מתה לענות לי.

היו"ר ניסים ואטורי:

בוא'נה, איזו השפעה? כל הכבוד. כשאני ארצה משהו מנאור אני מבקש ממך. שלי טל מירון – אינה נוכחת; ירון לוי – אינו נוכח; עדי עזוז – אינה נוכחת. אופיר כץ.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אופיר, תן לי לענות לו.

מיקי לוי (יש עתיד):

אופיר, אולי תסביר לנו על מרמה והפרת אמונים?

יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אופיר כץ (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, אני באופן יוצא דופן רוצה לדבר על החוק שנמצא על סדר-היום במליאה. אז לפני כמה חודשים נכנסה אליי ללשכה מיכל קסטן-קידר, שלום לך, שיושבת פה איתנו ביציע, אלמנתו של סגן-אלוף דולב קידר, זיכרונו לברכה, שנפל במבצע צוק איתן. מיכל הגיעה אליי יחד עם חבר הכנסת גלעד קריב, וסיפרה לי על העוול הבלתי-ייאמן שנגרם להן, אלמנות הגיבורים. הבטחתי למיכל שנעשה הכול בשביל לתקן את זה. ועכשיו, כמו שאמרתי, היא יושבת פה ביציע ציבור לקראת הקריאה השנייה והשלישית של הצעת החוק היום. עד היום הייתה שורת עיוותים בחוק הנוגעים לקבלת הקצבה הפנסיונית של חלל צה"ל, כוחות הביטחון, משטרה, שב"ס ועוד. כיום אלמנה או אלמן של חלל צה"ל או כוחות הביטחון מאבדים את קצבת השאירים הפנסיונית אם הם נישאים מחדש. בנוסף, כאשר האלמנה והיתומים זכאים גם לתגמולים מכוח משפחה שכולה או בגלל נפגעי איבה וגם לקצבת שאירים פנסיונית, המדינה מקזזת בין הסכומים, ובחלק מהמקרים היא אפילו דורשת לבחור אחד מהם. עוד עיוות הוא שאלמנה ללא ילדים שמקבלת תגמולים לפי חוק משפחות חיילים אינה זכאית לקצבת שאירים פנסיונית עד גיל 35. היום אנחנו מתקנים את זה. שנים ארוכות שנלקחו לאלמנות אלפי שקלים בחודש הגיעו לסיומן. הצעת החוק הזו עושה צדק שהיה צריך להיעשות כבר מזמן. חובתנו כמדינה לדאוג לאלו שאיבדו את היקר מכול למען מדינת ישראל. אני גאה ברשימת החוקים הארוכים שהעברתי למען המשפחות השכולות, ותמיד אמשיך לפעול למענן. אני רוצה להודות לחברי חבר הכנסת גלעד קריב, על הצפת הנושא והשותפות. הוא חברי, כש-90% מהזמן אנחנו רבים ומתווכחים, כמו אתמול, אבל ב-10% שלא אנחנו עושים דברים טובים ביחד לטובת אזרחי ישראל. אז הרוב לא קובע. אני רוצה להודות לחברת הכנסת לשעבר שולי מועלם, שגם עבדה שנים רבות בשביל לקדם את החוק, ואני שמח שאנחנו פה אלו שבאמת הצלחנו לעשות את התיקון הזה, ולמאיה מורנו ואלמנות נוספות, שהיו שותפות להישג הזה היום. אני רוצה להודות לארגון אלמנות ויתומי צה"ל, שעושים עבודת קודש, וגם להם חלק ניכר בהעברת החוק הזו, וביחד אנחנו מובילים פה שורה של תיקונים הכרחיים למען המשפחות השכולות. אני רוצה להודות ליו"ר ועדת העבודה והרווחה מיכל וולדיגר, עשית את זה – זה לא במהירות, זה במהירות יוצאת דופן. הבנת את החשיבות, לקחת את זה, שמת – אני חושב שזה היה דיון אחד. מדהים. דיון אחד זה היה, הכי מהיר שיכול להיות. עשית את זה באמת במיומנות, מומחיות. יפה מאוד. אז יישר כוח גדול, ותודה לך על המהירות. בזכות זה אנחנו נמצאים פה עכשיו ומעבירים את החוק. תודות גם לשר הביטחון ישראל כץ, שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שהבינו את גודל השעה ונרתמו לסייע בהצעת החוק החשובה הזו. אחרונה חביבה, ראש המטה שלי נטע מולכו, שעשתה את כל העבודה החשובה מאחורי הקלעים, קידמה וזירזה. בזכות הצעת החוק שלנו גרמה לממשלה להתעורר, מה שנקרא, ולא בפעם הראשונה. אנחנו מעבירים היום דבר חשוב. זה תפקידנו, זאת חובתנו ולשם כך אנחנו פה. אבקש מהכנסת להצביע בעד הצעת החוק, תודה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. חבר הכנסת גלעד קריב.

מיכל מרים וולדיגר (יו"ר ועדת העבודה והרווחה):

יישר כוח.

גלעד קריב (העבודה):

אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי וחברות הכנסת, חברותיי וחבריי שביציע האורחים, אני מבקש לנצל את הדקות שעומדות לרשותי על מנת לומר תודה. מכיוון שמהותו של החוק הוסברה הן על ידי יושבת-ראש הוועדה והן על ידי חבר הכנסת אופיר כץ, שעמס על שכמו את הובלת הצעת החוק הפרטית. גם אני מצטרף לתודות ליושבת-ראש הוועדה, חברת הכנסת מיכל וולדיגר, שהובילה את הליכי החקיקה ביעילות, במהירות וברגישות גדולה. אני מודה כמובן למוביל ההצעה, יושב-ראש הקואליציה, חבר הכנסת אופיר כץ, מה שהוא אמר כאן על היכולת למצוא מרחבים של שיתוף פעולה גם בעידן של מחלוקת, הדברים הם נכונים וחשובים והלוואי ונצליח למצוא זירות של עשייה משותפת לטובת החברה הישראלית כולה. תודה לצוותים של הוועדה, הצוות המשפטי והמינהלי. תודה לצוותים הפרלמנטריים שלנו. אני אודה אישית לעוזרת הפרלמנטרית של אופיר, לנטע, שהיא תמיד כתובת משמעותית לגשת אליה עם שאלות על הליך החקיקה. באמת, גורמים רבים גם בקרב משרדי הממשלה, גם באגף כוח אדם, במשרד הביטחון, צריך להזכיר, עסקו בתיקון העוולה הגדולה. אבל התודה החשובה מכול מופנית אל עבר שתי החברות היקרות שיושבות כאן ביציע האורחים, חברתי מיכל קסטן-קידר, רעייתו של סגן אלוף דולב קידר, זכרו לברכה, אם ילדיו מאיה, אורי וגיא, והעמיתה שלנו, חברת הכנסת לשעבר שולי מועלם, רעייתו, אלמנתו של סגן אלוף משה מועלם, ואם בנותיו נועם וניצן. ולא בכדי הזכרתי את דרגותיהם של משה ודולב, זכרם לברכה. משה, הקצין הבכיר ביותר שנפל באסון המסוקים הנורא, ודולב, הקצין הבכיר ביותר שנפל במבצע צוק איתן. לא בכדי הזכרתי את דרגותיהם, מכיוון שהחוק הזה מכוון בראש ובראשונה לתקן עוול גדול כלפי הקצינים והנגדים בקבע ובני משפחותיהם. בשנתיים האחרונות אנחנו מרבים לדבר, בצדק, על חיילי הסדיר הצעירים ועל משרתי המילואים שהקדישו ימים כלילות למען ביטחון ישראל וסיכנו את חייהם. אבל חשוב שנזכור שעמוד השדרה של צבא ההגנה לישראל הוא אותם אנשים צעירים, שבוחרים להקדיש את חייהם לשירות קבע מתמשך; הקצינים והנגדים שמהווים את שדרת הפיקוד של צבא ההגנה לישראל. דווקא אל מול אותם אנשים שהחליטו להקדיש את כל חייהם למשימת הגנת המדינה, דווקא כלפיהם וכלפי רעיותיהם וילדיהם, התקיים אותו עוול ארוך שנים. עוול שלגביו אמר ראש אכ"א, שהשתתף בדיון האחרון שבו אושר החוק: איך לא עשינו הכול כדי לתקן את העוול הזו כבר לפני שנים. אני מבקש להודות לשתיכן על שלימדתן אותנו שיעור ביכולת לפעול וליצור שינוי גדול; לימדתן אותנו שיעור על היכולת לפעול יחד, גם אם ישנן השקפות שונות לגבי העניינים שנוגעים לסדר-היום הישראלי; לימדתן אותנו כיצד אנשים נחושים מחוללים שינוי, גם אם הדבר לוקח זמן. באמת, מעומק הלב, אני מבקש להודות לכן וגם להתנצל שלקח לנו כל כך הרבה זמן לתקן את העוול הזה. במסורת היהודית – ובכך אני אסיים, אדוני היושב-ראש – אתה בוודאי יודע שבמסורת היהודית הותקנו שתי ברכות על רגע של סיום מסע, על רגע מרגש, על רגע שראוי לציין אותו. הברכה אחת היא ברכת שהחיינו, והברכה השנייה היא ברכת הטוב והמטיב. ברכת הטוב והמטיב גוברת על ברכת שהחיינו במקומות שבהם אדם זוכה לדבר טוב שקורה לו, אבל הדבר הטוב הזה משפיע טובה על רבים אחרים.

היו"ר ניסים ואטורי:

לגמרי.

גלעד קריב (העבודה):

והברכה הזו, ברכת הטוב והמיטיב, הותקנה ברגע שבו נעשה חסד וצדק עם נופלי העיר ביתר במרד בר-כוכבא. מיכל ושולי יקרות, הרגע הזה הוא רגע של ברכת הטוב והמיטיב בזכותכן. רגע שיש בו תיקון עוול גדול וחסד – גם חסד למתים וגם חסד לחיים. תודה לכן שזיכיתן אותנו ברגע הזה של הטוב והמיטיב.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. נעבור להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק קצבאות שאירים של משרתי שירות הקבע ושירות המדינה וגמלאיהם (תיקוני חקיקה), התשפ"ו–2026. הצבעה. הצבעה מס' 18 בעד סעיפים 1–3 – 13 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–3 נתקבלו.

היו"ר ניסים ואטורי:

13 בעד, אחד נוכח. אני קובע כי ההצעה עברה בקריאה השנייה. לכן אנחנו עוברים להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק קצבאות שאירים של משרתי שירות הקבע ושירות המדינה וגמלאיהם (תיקוני חקיקה), התשפ"ו–2026. הצבעה. הצבעה מס' 19 בעד החוק – 14 נגד – אין נמנעים – אין חוק קצבאות שאירים של משרתי שירות הקבע ושירות המדינה וגמלאיהם (תיקוני חקיקה), התשפ"ו–2026, נתקבל.

היו"ר ניסים ואטורי:

14 בעד, שניים נוכחים. אני קובע כי הצעת חוק הצעת חוק קצבאות שאירים של משרתי שירות הקבע ושירות המדינה וגמלאיהם (תיקוני חקיקה), התשפ"ו–2026. התקבלה בקריאה השנייה והשלישית ותיכנס לספר החוקים. מזל טוב, חברת הכנסת לשעבר, שולי מועלם.

היו"ר ניסים ואטורי:

הודעה למזכירות הכנסת, בבקשה.

סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי:

תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק איסור אלימות בספורט (תיקון מס' 4), התשפ"ו– 2026, שהחזירה הוועדה לביטחון לאומי; הצעת חוק להפחתת סכום הפיצוי הכספי בשל נסיעה ללא תיקוף כרטיס בתחבורה הציבורית (תיקוני חקיקה), התשפ"ו–2026, שהחזירה ועדת הכלכלה. תודה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה.

היו"ר ניסים ואטורי:

חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הודעת הממשלה בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה להעביר לראש הממשלה את הסמכויות הנתונות לשר הפנים לפי כמה חוקים. אני מזמין את השרה מאי גולן למסור את ההודעה מטעם הממשלה, בבקשה. עד עשר דקות, בבקשה.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

בשם משרד הפנים, אני מתכבדת להודיע כי הממשלה החליטה לנוכח היעדר שר הפנים ועל מנת להבטיח מענה לצרכים דחופים וחיוניים בתחומי משרד הפנים, ובהתאם לסעיף 31(ב) לחוק- יסוד: הממשלה להעביר לראש הממשלה את הסמכויות הנתונות לשר הפנים, לפי החוקים שלהלן ובעניינים המפורטים לצידם, זאת עד למינוי שר הפנים. אחד, חוק הדרכונים, התשי"ב–1952, לעניין בקשות למתן דרכון ישראלי לאזרח ישראלי, המייצג בחו"ל את מדינת ישראל במפעלי ספורט, שיתקיימו בתקופה הקרובה, בהתאם להחלטת הממשלה מס' 2422 מיום 12 באוגוסט 2004. סעיף 3א(ב)(1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב– 1952 לעניין בקשות הומניטריות, קביעת מכסת רישיונות ההערכה של כהונת יו"ר הוועדה המייעצת ומינוי חברי ועדה מייעצת מתוך מינהל עובדים זרים ברשות האוכלוסין וההגירה. סעיף 15(ב) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952, לעניין הסמכת ממונה ביקורת גבולות. 4. סעיפים 7 ו-9 לחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב–2022, לעניין בקשות תושבי האזור הכרוכות בטעמים הומניטריים מיוחדים או עניין מיוחד של המדינה והארכה של כהונת יו"ר הוועדה המייעצת. 5. סעיף 5(ב) לחוק עובדים זרים, התשנ"א–1991, לעניין הסמכת מפקחים על ביצוע הוראות החוק. 6. סעיף 74(ב) לחוק שירות התעסוקה, התשי"ט–1997, לעניין הסמכת מפקחים על ביצוע הוראות החוק. 7. סעיף 19(א1) לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו–1996, לעניין הסמכת מפקחים על ביצוע הוראות החוק. מובהר כי הסמכויות יוחזרו באופן אוטומטי לשר הפנים מייד לכשימונה ללא צורך בהעברה נוספת. בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה, מבקשת הממשלה את אישורה של הכנסת להחלטות. עכשיו, לענות לשתי התגובות שהיו פה מקודם. קודם כול, אני אתחיל בחבר הכנסת דוידסון. אתה עלית לכאן ואמרת שהחלפת את נאור שירי בוועדת הכספים כדי לבצע העברות מכסף שלא בוצע, כי לא היו תוכניות בענייני להט"ב, קשישים, נשים וניצולי שואה. אגב, יש לנו גם מורשת ליהדות ערב ואיראן. ניצולי שואה, אגב, אלו רק תמיכות, זה לא כלל ניצולי השואה, שהן אצל סגן השר מקלב. עכשיו אני אסביר לך למה זה לא נכון בעליל מה שאמרת, או שהטעו אותך. אני מסבירה לך.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אבל הכסף עבר.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אני מסבירה לך. מה שהיה בוועדת הכספים זה הדבר הבא: תוכנית החומש שעברה בממשלת השינוי, על ידי מנסור עבאס ונפתלי בנט, 30 מיליארד שקל במשך חמש שנים, תוכנית שאנחנו הבאנו בצורה עובדתית מידעים מודיעיניים מלהב 433 – לא ממאי גולן ולא מאף אחד אחר, גם לא מראש הממשלה נתניהו – על כך שחלק ניכר מהכספים – תקשיב למה שאני אומרת, חבר הכנסת דוידסון, אתה לא חשוף למידע המסווג, לכן אתה לא יכול לדעת – עברו ישירות לארגוני פשיעה במגזר הערבי, ארגוני פשיעה רצחניים – אתה לא יכול לחייך בזלזול, זה מידע של משטרת ישראל – ארגוני פשיעה רצחניים שרוצחים במגזר הערבי. עכשיו תקשיב למה שאני אומרת לך – שקל לא יצא מכלל מה שאמרת, לא מקשישים, לא מניצולי שואה, לא מלהט"ב ולא מנשים. להפך. התוכניות – הלוואי שהיה לי זמן לפרט לך את כל התוכניות שאנחנו עושים בנושאים האלו בתוך המשרד, כמה הרחבנו, והרחבנו גם את התוכניות, גם קיבלנו תקציב יותר גדול, וגם עשינו תוכניות שלא היו מעולם. מהיכן כן יצא הכסף? יצא הכסף מאותה תוכנית, מאותם 5 מיליארד, שהיו בשנה הזאת, שלא מומשו על ידי הרשויות – לא על ידי המשרד לשוויון חברתי – לא מומשו, והיו מתועדפים – לא מתועדפים, מיועדים – מיועדים לחזור למשרד האוצר. הצלנו אותם והסטנו אותם לשב"כ קודם כול, ולמשטרה, כדי להילחם בפשיעה במגזר הערבי נטו. רצינו להסיט אותם גם לפעולות חברתיות, שיהיו תחת מנגנון אכיפה ובקרה, כדי שלא יוכלו לזלוג לארגוני הפשיעה במגזר הערבי – שרוצחים קודם כול במגזר הערבי, ילדים, נשים, נערים, אנשים מתוך הרשויות, מאיימים עליהם, מפילים רשויות שלמות, סוחטים מהנדסים, גזברים, אנשים שאני פגשתי. לכן, כל ההתנגדות שהייתה, הייתה לא מובנת, הם בכלל לא היו בקיאים, אז חבל. אני אומרת לך, חבל. אני לא אעמוד פה ואגיד סתם. אם אין לי עניין, אני אגיד לך: נכון, אני לא מאמינה בתוכנית, הסטתי את הכסף. זה פשוט לא נכון. ואתה מוזמן, חבר הכנסת דוידסון, לראות את כל התוכניות בנושאים שאמרת, שאף אחד, לא בתקשורת ולא באופוזיציה המופקרת הזאת, יגידו מה אנחנו עושים. להפך, רק יגידו דברים רעים. לכן אמרתי לך, מיסוד העיקרון מה שאמרת הוא לא נכון. אני אפילו לא מאשימה אותך, כי הטעו אותך. זה אחד. עכשיו, אני אענה לצווחנית והמסיתה הלאומית – ואני אגיד את שמה, לא אכפת לי אם היא תענה – מירב בן ארי. אני רוצה להגיד את הדבר הבא: תראו, אני לא תכננתי לעלות, תכננתי לעלות לגבי משהו אחר.

סימון דוידסון (יש עתיד):

היא לא פה, מאי, היא לא פה.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

ברור שהיא לא תהיה פה, כשאני עולה היא יוצאת, אז זה ברור. לא סתם העכברים בורחים כשיש רעש שהם לא יכולים לשמוע. זה על ראש הגנב בוער הכובע. עכשיו תקשיבו, היא עלתה לפה, איחלה לי להיות בנווה תרצה, האישה המעצימה הזאת, זאת שדואגת לנשים, זאת שאני לא יודעת מה מפריע לה בי כל כך, בטלי גוטליב, בלימור סון הר מלך, בגלית דיסטל, במירי רגב. כל אישה שהיא ימנית היא לא אישה מבחינתה, אז היא יורדת לנשמתן, לליבן, לרחמן, לכל מה שיכול להיות, העיקר לדבר סרה בהן. אז היא איחלה לי להיות בנווה תרצה, וכמובן יושבת בראיונות ומקפצת מראיון לראיון, כי כל פעם שאני מדברת עליה היא מקבלת כותרות גם באצבעוני. היא אומרת שאני עבריינית. עכשיו, תראו, לנו באמת אין את סגלוביץ' שיסגור לנו תיקים, שיעדכן את הנחקרים, שיגיד להם מה קורה, שיעשה – טלי, זה מאוד מפריע לי - -

טלי גוטליב (הליכוד):

סליחה.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

- - שיעשה שיבוש הליכי חקירה. אין לנו את הדברים האלה. לכן אנחנו נאלצים להתמודד מול יועמ"שית ומול פרקליטות, וגורמים במערכת אכיפת החוק, שפשוט אומרים להם מה לעשות, ועל פי תחקירים של ערוצי אל-ג'זירה ואל-מנאר מומצאים ושקריים. הם תופרים תיקים כדי להשתיק שרים וחברי כנסת. אבל מירב בן ארי, משפילת הנשים הלאומית, באמת, שאני באמת, אני מבינה את המרמור שלה, אני מבינה, לאן היא תלך? היא התדפקה על דלתו של לפיד אחרי שהיא אמרה שהוא שר האוצר הכושל ביותר; אחרי שהיא הייתה בכולנו; זגזגה בין אידיאולוגיות, זגזגה בין מפלגות; היא לא יודעת את נפשה, מה היא תעשה עכשיו, גולדסטאר 2? אין לה לאן ללכת. אין לה עוד מפלגה. לליכוד היא לא תבוא, לציונות הדתית היא לא תבוא, לאן היא תלך? אבל היא, כשהיא עומדת פה וצורחת וצווחת ומקרקרת את עצמה לדעת, ומנפנפת, ולא נותנת לאף אחד להשלים משפט, היא, מפריע לה כשמדברים פה. לא רק זה, אני אגיד לכם עוד דבר. דיון 40 חתימות לפני שבוע, יושבת הגברת הזאת ואומרת לראש הממשלה כשהוא מדבר פה על הדוכן: תסתום את הפה שלך – ככה עם היד. מי את? מי את שתעזי לדבר ככה לראש ממשלה, שלסוליה של מה שהוא עשה למען מדינת ישראל את לא תגיעי. את יכולה לחייך את החיוך הממורמר שלך, לעשות לבבות, את אישה רעה, שמזוקקת מרוע, שמטנפת פה על כולם, מפיצה שנאת חינם. זה כואב לי להגיד את זה על אישה, אבל את יוצאת רק נגד נשים ימניות, רק נגדן כל הזמן. עכשיו, את מאחלת לי את נווה תרצה, אני מאחלת לך לצאת מהגיהינום שאת חיה בו, שפה את צריכה לקרקר כל היום – אני יודעת, את מנפנפת הרבה עם הידיים – את חיה בו, ואת לא יודעת איך תגיעי לארבעה מנדטים שיש לכם. אבל זה לא יעזור לך, כי את יודעת מה אומרים האנשים שלכם והאנשים במפלגה שלך, שאני לא אזכיר את שמם, שאת מבריחת מנדטים, שאת מתחנפת בלתי נלאית, שאת מבזה כל כך את המפלגה, הקללות שאת אומרת פה, הטינופים, לשון הרע הבלתי-נגמר שלך. תראי, הרב שלי, שאני לא אגיד את שמו, אמר לי שכל פעם שאת מדברת לשון הרע, לעשות לך מי שבירך, לברך אותך, לאחל לך חיים טובים. כי בסוף אני אישה מאמינה, יש בורא לעולם, הוא שופט את כולנו.

נאור שירי (יש עתיד):

לא הקשבת לו.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אבל עדיין, עדיין, אני אומרת: בסוף, בסוף, כשאת מאחלת רע לכל כך הרבה אנשים, שבאמת לא עשו לך כלום, ומביאה נזק אלקטורלי כל כך גדול למפלגה שלך, כל מה שאני צריכה, מירב בן ארי, זה להגיד לך תודה. בכל פעם שאת מדברת את מחזקת אותי במחנה שלי; את מחזקת את הציבור שלכם, בשמאל, שלא להצביע לכם. אם היית שומעת מה אומרים עליכם בחוגי בית, אנשים שעברו מיש עתיד לליכוד, משהו בלתי נתפס. יעידו על זה אנשים פה מחברי הכנסת והשרים - -

נאור שירי (יש עתיד):

אין כאלה. אין כאלה.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

- - שיושבים בחוגי הבית האלו. הם לא מאמינים, אנשים שבאו להתפקד לליכוד, מה הם אומרים עלייך. ובאמת, באמת, אני רוצה לסיים בזה שיו"ר הסיעה שלהם האשים היום את הממשלה שלנו בהתנהלות עבריינית על העברת כספים. עכשיו, אני בדיוק דיברתי עם חבר הכנסת דוידסון, הסברתי לו ממש בקטנה מה קרה ב-550, אבל אותו בנט עם השותף הטבעי שלכם, מנסור עבאס, שהעביר מיליארדים - -

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

- - מיליארדים לעיריות נסחטות, שעברו ישר לארגוני פשיעה, ורצחו במגזר שלכם. אני פגשתי את המשפחות של הנרצחים. אתם מעיזים לדבר על המגזר החרדי?

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אתם מעיזים לדבר – אני מסיימת במשפט – הייתה פה היום הצעה של איימן עודה לוועדת חקירה על פשיעה במגזר הערבי. אני הצבעתי נגד – יש לנו – אבל אני בעד. אני בעד. באמת צריך להקים ועדת חקירה כדי להבין איך המגזר שלכם ונציגי הציבור שלכם מעבירים מיליארדים לאנשים שרוצחים בחברה שלכם. לא ראיתי דבר כזה בעולם. הגיע הזמן שתפתחו את הראש, תבינו שבסוף – הרי בסוף זה יגיע לכלל החברה הישראלית – אבל תבינו שבסוף הציבור שלכם לא מאמין בכם - -

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

- - וככל שתשתפו פעולה עם התרנגולות שמקרקרות בלול הזה, לא תגיעו רחוק, לא אתם ולא המגזר שלכם.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. נעבור לדיון האישי. ראשון הדוברים, חבר הכנסת סימון דוידסון.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

אפשר להרחיב?

היו"ר ניסים ואטורי:

בזמנך.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

אפשר להרחיב.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אני אשמח.

היו"ר ניסים ואטורי:

אה, להרחיב. אין לו סיווג, מאי.

סימון דוידסון (יש עתיד):

תודה רבה אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת. אני רוצה להסביר לכם למה הנושא הזה נכנס לסדר-היום, שתבינו. קודם כול, אני רוצה להודות – לפני שאני מתחיל להשתלח – לאופיר כץ ולמירב בן ארי על זה שהנושא הזה נכנס בבהילות פנימה, ולעודד פורר שעשה דיון בהול בנושא הזה בוועדת העלייה והקליטה, וכמובן לשלומית, מנהלת הוועדה, שבאמת לא עזבה את זה והייתה על זה. לפחות עשר פעמים ביום קיבלתי הודעות ממנה. עכשיו אני רוצה להסביר לכם כמה הכול עקום: תבינו, ספורטאי מתאמן מגיל מאוד צעיר, לפעמים מגיל ארבע ומגיע לספורט הישגי. מתאמן פעמיים ביום, נוסע למחנות אימונים, וזה עולה ים של כסף למשפחה. גם המדינה כמובן תומכת. ואז הוא מגיע ועושה קריטריון אולימפי. אתם יודעים מה זה קריטריון אולימפי? כדי להגיע לקריטריון אולימפי אתה צריך להיות בצמרת של הצמרת של הספורט העולמי באותו מקצוע שאתה מתאמן בו. המעטים של המעטים מגיעים לזכות ולייצג את מדינת ישראל במשחקים האולימפיים. אנחנו יודעים יפה מאוד לרוץ לפודיום כשספורטאי שלנו מקבל מדליה, דגל ישראל מתנופף ושרים את התקווה; אבל עד הדגל ועד לתקווה יש דרך ארוכה מאוד, ואתם בכלל לא מבינים את האירוע הזה. עכשיו תבינו, בחודש פברואר יש משחקים אולימפיים – באולימפיאדת החורף באיטליה – ויש ארבעה ספורטאים שהם עולים חדשים שעשו קריטריון כדי לייצג את מדינת ישראל במשחקים האולימפיים באולימפיאדת החורף, והם לא יכולים לצאת למשחקים האולימפיים, כי אין שר שיאשר את הדרכונים שלהם. מדינת ישראל שנת 2025, אין שר פנים שיכול לחתום ולאשר לאותם ספורטאים לצאת למשחקים האולימפיים. הנושא הזה הועלה ואני צריך לפרגן לאסי ממן, כתב של ONE, שחי את העולם של הספורט האולימפי, והעלה את זה. בלי אסי לא היינו יודעים בכלל על הנושא הזה. התחילו לטפל לפני ארבעה חודשים ואז הגענו לדקה ה-90 – אם עד 18 בינואר לא יהיו את אותם דרכונים, לא תהיה את אותה חתימה של שר הפנים, הם לא יוכלו לצאת. אני מאוד שמח שמירב בן ארי מהאופוזיציה ואופיר כץ מהקואליציה – באמת אחרי תחנונים, בקשות, לא יודע. עודד ואני יצאנו מגדרנו כדי שזה יקרה. אם זה לא היה קורה היום, עודד, אז אותם ארבעה ספורטאים לא היו מגיעים לאולימפיאדה. תבינו את הטירוף, כמה זה עקום. אז במדינת ישראל, שנת 2025, אין שר פנים, אין שר בריאות, אין שר רווחה, אין שר דתות. כמה עקום זה יכול להיות? ואתה יודע מתי אני יודע שאני צודק? כשאושר שקלים שותק ומסתכל עליי, אז אני יודע שאני צודק - -

אושר שקלים (הליכוד):

- - - לא הייתי - - -

סימון דוידסון (יש עתיד):

- - שכל מילותיי אמת. אז מירב, אני לא יודע אם היית פה, הודיתי לך והודיתי לאופיר כץ, ואני מודה לקואליציה והאופוזיציה. ובשם הספורט הישראלי אני מבטיח לכם שתמיד נשמור עליכם, נגן עליכם ונעשה הכול כדי שדגל ישראל יתנופף באולימפיאדה.

אושר שקלים (הליכוד):

אמן.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. חברת הכנסת מירב בן ארי. רשימת הנואמים סגורה.

אושר שקלים (הליכוד):

- - - הקשבת לחלק האחרון של הנאום שלך?

מירב בן ארי (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה. קודם כול, בהחלט סימון, זה מהלך חשוב שגם לך היה חלק בו. חבל שהספורטאים האלה לא יגיעו לאולימפיאדת החורף, אבל הינה נמצא הפתרון. חבל שזו עוד קומבינה מסריחה מבית הממשלה הזו, כי אמור להיות שר פנים ולא אמורים להעביר לביבי סמכויות. אני רוצה להגיד משהו על מופע האימים שהיה פה לפני כמה דקות, שאני כמו שראיתם ישבתי בצד, חילקתי לבבות. אני לא מתכוונת – סיימתי, באמת, סיימתי עם הוויכוחים האלה. עם זה שמישהו אומר לי שאני מקרקרת. די, זה מגעיל. הסתכלתי עליה מרחוק. התביישתי. התביישתי שהיא שרה. מדובר באישה שחשודה בפלילים. רגע לפני שמגישים נגדה כתב אישום על שוחד, מרמה והפרת אמונים; רגע לפני שיכול להיות שתמצא את עצמה מאחורי סורג ובריח בכלא - - -

אושר שקלים (הליכוד):

אבל למה הכול אישי? למה?

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא, היא דיברה, אני לא הפרעתי. לא, זה לא יקרה.

אושר שקלים (הליכוד):

למה את עושה הכול אישי? כל הזמן תוקפת.

מירב בן ארי (יש עתיד):

היא דיברה עליי דברים מזעזעים, אתה תהיה בשקט ולא תפריע לי. לא, זה לא יקרה.

אושר שקלים (הליכוד):

למה, מה זה הדיבור הזה? כל הזמן - - -

היו"ר ניסים ואטורי:

אושר, תודה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

זה לא יקרה, אני הקשבתי לה. אמרו עליי דברי הבל, תהיה בשקט, לא היית פה.

אושר שקלים (הליכוד):

מי את שתגידי תהיה בשקט? מה זה שקט? מה זה הדיבור הזה?

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא היית כאן, תהיה בשקט. מה זה? היא דיברה עליי דברים, אתה לא תפריע לי לדבר.

היו"ר ניסים ואטורי:

אושר. אושר.

אושר שקלים (הליכוד):

כל הזמן שנאה, למה שנאה כל הזמן?

היו"ר ניסים ואטורי:

אושר.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא יעזור לך. עלתה לכאן - - -

אושר שקלים (הליכוד):

כל הזמן שנאה, למה?

מירב בן ארי (יש עתיד):

שנאה? אתה ראית איך היא דיברה? ואני הייתי בשקט, אז אתה לא תפריע לי.

אושר שקלים (הליכוד):

למה?

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא יקרה, תהיה בשקט.

אושר שקלים (הליכוד):

לא, את לא תגידי לי תהיה בשקט.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תהיה בשקט.

אושר שקלים (הליכוד):

- - - את חברת כנסת.

טלי גוטליב (הליכוד):

תראי איך את - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

תיתן לי לדבר. להגיד לי שאני - - -

אושר שקלים (הליכוד):

את חברת כנסת, זו בושה בשבילך.

היו"ר ניסים ואטורי:

אושר, אני מסתדר.

מירב בן ארי (יש עתיד):

די, די כבר.

היו"ר ניסים ואטורי:

אושר, אל תפריע לי, בסדר?

מירב בן ארי (יש עתיד):

תעצור לי את הזמן.

אושר שקלים (הליכוד):

בושה וחרפה.

היו"ר ניסים ואטורי:

אושר, קריאה ראשונה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

די.

אושר שקלים (הליכוד):

מה, איך את מדברת?

מירב בן ארי (יש עתיד):

די, הבחורה עלתה לפה, חמש דקות נתת לה, די.

אושר שקלים (הליכוד):

תראי איך את מדברת?

היו"ר ניסים ואטורי:

אושר, קריאה שנייה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

די, די כבר, חמש דקות טינפה עליי טינופים, באמת, של רוע, שאני אישה רעה. שאני אמרתי לביבי תסתום את הפה. תראו לי את הנאום שלי על ביבי, אם אמרתי לו לסתום את הפה. לא אמרתי לו לרגע, זה שקר. שקרנית. אומרת עליי? אני יושבת פה, שולחת לה לבבות והיא מתחילה להגיד לי מקרקרת? זה לא מעליב אותי – לא הקרקרנית ולא התרנגולת. אני בזה לה, אני בזה לכם. אני יודעת בדיוק מי אני, אני יודעת מה אני עשיתי. ובסוף כשאת לקחת כסף מהטייוונים, כשהעובדים שלך אמרו שהם עובדים, ולא באו לעבודה - -

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אני לא - - - שקרנית כמו שאת.

מירב בן ארי (יש עתיד):

- - את תלכי ואת תתני את הדין, ולא יעזור לך. תפסיק להגן עליה. תפסיקי, לא הפרעתי לך.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

ברחת, את שקרנית, את שקרנית. כי את ברחת החוצה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אדוני, אדוני היא דיברה ואני לא הוצאתי מילה. אדוני היושב-ראש.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

את ברחת, ואני לא אברח.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אדוני, היא דיברה אליי מילות גנאי ואני לא הפרעתי לה - - -

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אני לא אכפת לי לעמוד מולך, אני לא מפחדת ממך.

היו"ר ניסים ואטורי:

מאי, מאי, תודה.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

והיא ברחה, אני עניתי לה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

- - - שיהיה כאן שוויון, לא ביקשתי יותר מדי. לא הפרעתי לה, תעצור את זה.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

שקרנית, את ברחת החוצה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תעצור. היא דיברה עליי דברים נוראיים, אמרה עליי שקרים.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אמת דיברתי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא העזתי להפריע לה.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אמת דיברתי.

היו"ר ניסים ואטורי:

אם את עוצרת אני עוצר, אם את ממשיכה לדבר, הזמן רץ.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני עוצרת. תפסיק. היא לא תפריע, חבל על הזמן.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אמת דיברתי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אמת?

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אמת.

מירב בן ארי (יש עתיד):

את שקרנית, היית שקרנית - -

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

מי שמדברת.

מירב בן ארי (יש עתיד):

- - ונשארת שקרנית.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

נכון.

מירב בן ארי (יש עתיד):

וכשתהיי בנווה תרצה ותבקשי ביקורים של חברי הכנסת - -

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

נראה מי יהיה בנווה תרצה.

היו"ר ניסים ואטורי:

מאי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

- - ננסה לבדוק אם אפשר לעזור.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

את אישה מטונפת.

מירב בן ארי (יש עתיד):

עד אז – תהיי בשקט.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אישה מטונפת.

מירב בן ארי (יש עתיד):

את באמת - -

טלי גוטליב (הליכוד):

איזה רשעה - - -

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אישה רעה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

- - העובדה - -

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אישה מרשעת.

מירב בן ארי (יש עתיד):

- - שאת עולה לפה, ובמשך חמש דקות - -

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

שהשם ירחם עלייך.

טלי גוטליב (הליכוד):

רשעית. רשעית.

היו"ר ניסים ואטורי:

מאי.

טלי גוטליב (הליכוד):

רשעית.

מירב בן ארי (יש עתיד):

- - משתלחת בי, ואני לא מפריעה לך.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

שקרנית.

טלי גוטליב (הליכוד):

את רשעית.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא מפריעה לך במילה, לא יעזור לך.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

שקרנית. נראה מי יהיה בנווה תרצה, נראה.

טלי גוטליב (הליכוד):

רשעית.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא יעזור.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אני אהיה שרה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא יעזור, את לא תוציאי אותי משלוותי.

טלי גוטליב (הליכוד):

את רשעית.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אני אהיה שרה על אפך ועל חמתך. לעוד הרבה שנים - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני בפאסון. נעים לי פה.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

כשאת תהיי בחוץ - - -

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא, לא. אתה תיתן לי לסיים.

טלי גוטליב (הליכוד):

את רשעית.

היו"ר ניסים ואטורי:

מה לא? אמרתי לך, אם את שותקת – אם את עוצרת - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

אבל היא מפריעה.

טלי גוטליב (הליכוד):

את רשעית.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני פשוט לא - - -

היו"ר ניסים ואטורי:

אם את עוצרת, אני - - -

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

מי הפריע לה? תמשיכי לדבר.

מירב בן ארי (יש עתיד):

עצרתי.

היו"ר ניסים ואטורי:

לא, עכשיו עצרת.

מירב בן ארי (יש עתיד):

עצרתי.

טלי גוטליב (הליכוד):

פשוט רשעות. רשעית.

היו"ר ניסים ואטורי:

אמרתי לך, אם את עוצרת, בסדר. אם את ממשיכה לריב איתה, ואת גורמת לזה עכשיו, למהומה הזו - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

נגמר הזמן, רשעית.

מירב בן ארי (יש עתיד):

סליחה.

היו"ר ניסים ואטורי:

אז זה לא זה. תסיימי. 20 שניות.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני אסיים. אני אסיים ב-20 שניות.

טלי גוטליב (הליכוד):

אני לא יכולה כבר, תקשיבי, היא רשעית ערלת לב.

מירב בן ארי (יש עתיד):

נו מה? איך את נכנסת?

טלי גוטליב (הליכוד):

רשעית.

היו"ר ניסים ואטורי:

טלי.

טלי גוטליב (הליכוד):

קשה לראות את זה. קשה לראות את זה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא הוציאו אותך? מה, חזרת?

היו"ר ניסים ואטורי:

שאלו אם להחזיר אותך, אמרתי בסדר, בתנאי שאת לא מפריעה לי לנהל את הישיבה.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

היא לא מפריעה, היא מפריעה לכולם.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אבל איך אפשר לדבר? תסתכל.

טלי גוטליב (הליכוד):

- - - הקפדה אצל הקדוש ברוך הוא.

היו"ר ניסים ואטורי:

זה לא היא עכשיו. תסיימי, אני אסיים, הרי זה לא ייגמר יומיים איתכן.

מירב בן ארי (יש עתיד):

בסדר, אני, תן לי - - -

היו"ר ניסים ואטורי:

תמשיכי. אני מבקש לסיים, תסכמי.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

כשאת תהיי בחוץ אני אסתכל עלייך מהכנסת. ונראה מי יהיה בחוץ.

היו"ר ניסים ואטורי:

מאי, מאי. מאי.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

היא תגיד "נווה תרצה"?

היו"ר ניסים ואטורי:

מאי, את בקריאה שנייה.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

היא תהיה בחוץ, תחתום בלשכה אבטלה.

היו"ר ניסים ואטורי:

את בקריאה שנייה.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אני אסתכל עליה מהכנסת, אני אמשיך להיות שרה, על אפך ועל חמתך - -

היו"ר ניסים ואטורי:

טוב, סיימת?

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

- - והחיוך המרושע הזה שלך לא יעזור לך בחוץ.

היו"ר ניסים ואטורי:

מאי.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

תחתמי בלשכה.

היו"ר ניסים ואטורי:

מאי קריאה שלישית. תודה, לצאת החוצה.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

לוביסטית קטנה, תבעטי בגולסטאר 2 בקיבוץ.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה. מבקש ממך לסיים, לחתור לסיום.

מירב בן ארי (יש עתיד):

היו"ר ניסים ואטורי:

את רואה שאת ממשיכה?

נאור שירי (יש עתיד):

לא, יותר טוב ששטוס.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא הוצאתי מילה.

היו"ר ניסים ואטורי:

אני מבקש לרדת, תודה רבה. אני מבקש לרדת.

מירב בן ארי (יש עתיד):

החוצה, החוצה.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

את, את, את החוצה, את.

היו"ר ניסים ואטורי:

לרדת מהדוכן. לא, את יורדת גם, לרדת.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

ביי ביי, את תהיי גם עוד מעט בחוץ, מחוץ לכנסת.

טלי גוטליב (הליכוד):

היושב-ראש - - -

היו"ר ניסים ואטורי:

חבר הכנסת מיקי לוי.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

מחוץ לכנסת.

מירב בן ארי (יש עתיד):

היא בקריאה שלישית?

נאור שירי (יש עתיד):

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

מחוץ לכנסת, מה את אומרת?

היו"ר ניסים ואטורי:

אני מבקש - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

החוצה.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

כן.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תודה.

טלי גוטליב (הליכוד):

הקדוש ברוך הוא באמת - - -

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

כן, הקדוש ברוך הוא יבוא איתך חשבון.

היו"ר ניסים ואטורי:

מאי, מאי.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

רק הקדוש ברוך הוא יבוא איתך חשבון.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מאי, החוצה.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אישה מרשעת ורעה.

טלי גוטליב (הליכוד):

שהקדוש ברוך הוא יסלח לך.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

בגלל זה החיים שלך נראים - - -

היו"ר ניסים ואטורי:

מאי, את בקריאה שלישית.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אישה רעה וממורמרת.

היו"ר ניסים ואטורי:

מירב, אני תכף מוציא אותך החוצה, יהיה מעניין.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

ממורמרת.

היו"ר ניסים ואטורי:

כולם ילכו החוצה, אני והיא, נאור שירי, עוד - - - קרבות בוץ.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תגיד לי אתה רציני?

היו"ר ניסים ואטורי:

תשבי, די.

מירב בן ארי (יש עתיד):

ככה היא מדברת? אומרת לי אישה קטנה וממורמרת?

היו"ר ניסים ואטורי:

היא בקריאה שלישית.

קריאה:

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

היא בפנים.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

- - - ממשלה שלא מכבדת את הכנסת - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה לא - - -

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

ממורמרת.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

- - - חבר כנסת, מה זה? ככה הממשלה מתייחסת לכנסת.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

מי אתה שתדבר אליי?

היו"ר ניסים ואטורי:

יבגני.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תוציא אותה.

היו"ר ניסים ואטורי:

יבגני, לא ביקשתי עזרה.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

מי אתה? ממורמרת.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תצאי כבר החוצה.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אישה קטנה וממורמרת, עוד דקה - - -

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

מירב בן ארי (יש עתיד):

היו"ר ניסים ואטורי:

יבגני סובה, קריאה ראשונה. מירב בן ארי קריאה ראשונה.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אני יוצאת.

היו"ר ניסים ואטורי:

היא יוצאת החוצה, זה לא סיבה בשבילכם להתחיל לעשות פה מהומות. תודה רבה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תוך כדי.

היו"ר ניסים ואטורי:

הכול בסדר. מיקי לוי, שלוש דקות לרשותך, בבקשה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

זה בושה וחרפה לכנסת.

היו"ר ניסים ואטורי:

הכנסת צריכה להמשיך לתפקיד, למרות הכול.

מיקי לוי (יש עתיד):

אדוני היושב בראש, אני מחזיק בידי - - -

נאור שירי (יש עתיד):

היו"ר ניסים ואטורי:

בסדר, די. אני מטפל, אז אתה צריך גם להתערב?

נאור שירי (יש עתיד):

אבל היא לא יוצאת.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. קדימה, בבקשה.

מיקי לוי (יש עתיד):

עוד 20 שניות.

היו"ר ניסים ואטורי:

אני אוסיף לך עשר שניות בסוף. איך 20? תסביר לי.

מיקי לוי (יש עתיד):

דוח מבקר המדינה 2025, לפני חודשיים וחצי, 76א. עולה פה שר הקלקלה – עם שני קו"ף, הטעות במקור כי הוא מקלקל. אני מניח שלא תרשה לי להרים את הספר כדי להראות להם, אבל אני מחזיק את דוח מבקר המדינה בעמ' 64. כל פעם הוא עולה ומספר לנו סיפורים על הרפורמות המפליגות שלו, מה שטוב לאירופה טוב לישראל. כמה פעמים הוא אמר את זה היום ובשבועות האחרונים? קובע מבקר המדינה, ואני מקריא: בפועל, נכשלה הרפורמה מכיוון שלא לוותה על ידי משרד הכלכלה. חוסר מידע לציבור. הסיסמה טובה, "לא עוצרים בנמל", אבל זה רק סיסמה. שר הכלכלה, כך כתוב בדוח – חוסר בהירות באשר להוראות אחסנה, חוסר בהירות בקשר ליבוא, לא לוותה על ידי המשרד. ומה הבטיח שר הכלכלה? תפתחו, תפתחו בעמ' 64: הבטיח לכל משפחה בישראל חיסכון של בין 8% ל-16%, ועוד כתוב, תוזיל את המחירים ב-6,000 שקל בשנה למשפחה. אתם שומעים את הבדיחה? כתוב בדוח מבקר המדינה. עברה-חלפה לה שנה, אנחנו בשנה חדשה, והוא הבטיח לנו 6,000 שקל חיסכון לכל משפחה. אז כמה אפשר לעלות פה, השר ניר ברקת – אני כל הזמן עדין איתך, אבל עכשיו אני אגיד – ולשקר? תפתחו את הדוח בעמ' 64, דוח מבקר המדינה. איזה בושה. שר עולה לפה פעם אחר פעם ונותן לנו בולשיט של דברים. איזה 6,000 שקל חיסכון? מאיפה הבאת את זה? הרפורמה שלך נכשלה. אחר כך הוא הביא עוד רפורמה, "לא עוצרים בנמל". זה אחלה רפורמה, איך שהסחורה יורדת מהאונייה היא ישר הולכת לשווקים. אלא מאי? עוד פעם, היא לא לוותה, עוד פעם, על ידי משרד הקלקלה – עם שני קו"ף, הטעות במקור כי רק מקלקלים – וגם היא נכשלה. שתי רפורמות הדגל של השר ברקת – כתוב, תבדקו, זה לא אני אומר – תבדקו בדוח מבקר המדינה, מה שאומר מבקר המדינה. הדוח הזה יצא אך לפני חודשיים, אדוני היושב בראש, לפני חודשיים.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה.

מיקי לוי (יש עתיד):

הרפורמות נכשלו, משרד הכלכלה כישלון. לא חסכת לשום משפחה בישראל 6,000 שקל. זה הדוח.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש, שוב מוצגת הצעה להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא הפשיעה על ידי חברי איימן עודה, ושוב שולחים לנו את השר הזה כדי לענות. מראש אנחנו יודעים מה תהיה התשובה. חבר כנסת ערבי, איימן עודה, מדבר על הפשיעה מדם ליבו, על המחיר הכבד. וזה, השר הזה, מדבר על החינוך; האיש התחנך וינק חלב של גזענות בבית. ואז הוא מדבר על דוחות תנועה, והוא חבר במפלגה שהמנהיג שלה, שהוא אבו נפחא, השר, יש לו עשרות דוחות תנועה, עשרות דוחות תנועה. אחר כך הוא מדבר על ירי בחתונות, והוא שוכח את חתונת הסכינים והתמונה של משפחת דוואבשה, עם הסכין באמצע. ולכן, נשאלת השאלה: תגידו, עבריין שמתם כשר לביטחון לאומי, אחראי על המשטרה. זה שר מורשת, עולה לענות ואומר לערבים "חינוך", אין לו ראי. משה סעדה, השופט אומר שהוא שקרן, והוא מטנף על היועצת המשפטית. זה מזכיר לי פתגם בערבית.

מיקי לוי (יש עתיד):

עו"ד רונאל.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

גם. (אומר בערבית:)

טלי גוטליב (הליכוד):

נאור שירי (יש עתיד):

טלי. טלי.

היו"ר ניסים ואטורי:

אני מבקש, אחמד, לדבר עברית. זה אחד. ואתה לא תקרא לשר "עבריין". לחבר כנסת אתה יכול להגיד "עבריין".

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

מה?

היו"ר ניסים ואטורי:

ולדבר בעברית.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

מה זאת אומרת לא יכול להגיד "עבריין"? האיש הורשע.

היו"ר ניסים ואטורי:

אנשים במליאה, חברי כנסת, מדברים מכובד.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

הורשע. הורשע. הורשע בבית משפט.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

הם לא מכירים את בית המשפט - - -

קריאות:

היו"ר ניסים ואטורי:

תדבר עברית.

טלי גוטליב (הליכוד):

כל כלב ביג'י יומו - - - זה גם בערבית. זה גם פתגם.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

לא, לא. אני רוצה לתרגם. אם אתה רוצה, אני אתרגם: בחווה, כאשר אין סוסים, נגמרים הסוסים, אז נאלצים לשים את האוכף על הכלבים שנשארו בחווה. ולכן, אין, אין. תראה איזה חומר אנושי יש בממשלה הזאת, איזה חומר אנושי יש. אתם מביישים את הבינוניות, מביכים את הטיפשים, מביכים את מי שנכשלו בכל דבר. כל דבר שאתם נוגעים זה רע, זה כישלון, זה דם. דם שוטף את הרחובות, וזה, הזה – זה, זה, אומר: חינוך. חינוך. אתה ינקת גזענות מאבא שלך, ששונא ערבים.

היו"ר ניסים ואטורי:

אני מבקש לרדת למטה. רד למטה, תוריד אותו למטה בבקשה, תוריד אותו. אתה לא תדבר ככה לשר בישראל. רד למטה.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

מה אמרתי לשר בישראל?

היו"ר ניסים ואטורי:

רד למטה. רד, רד, רד. אל תדבר על אבא שלו. זה לא מקובל, רד.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

אבא שלו - - -

היו"ר ניסים ואטורי:

אבא שלו רב מכובד מאוד.

קריאות:

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

אבא שלו גזען.

היו"ר ניסים ואטורי:

אבא שלך גזען. תדבר יפה. תדבר יפה.

קריאות:

היו"ר ניסים ואטורי:

אתה בקריאה ראשונה, כסיף.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

מי אתה שתדבר - - - יא עמלק - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

שונא ישראל שכמוך.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

היו"ר ניסים ואטורי:

כסיף, קריאה שנייה.

קריאות:

היו"ר ניסים ואטורי:

כסיף, קריאה שלישית. לצאת החוצה. כסיף, החוצה.

קריאות:

היו"ר ניסים ואטורי:

טלי גוטליב, בבקשה.

קריאות:

היו"ר ניסים ואטורי:

לצאת, לצאת החוצה.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

הוא שונא ערבים. הוא שונא ערבים - - -

היו"ר ניסים ואטורי:

קריאה ראשונה, אחמד טיבי.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

- - - אתה אל תדבר על האבא הצדיק שלו - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

אתה שונא יהודים שכמוך. שונא יהודים. (חבר הכנסת עופר כסיף יוצא מאולם המליאה).

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

טינופת. מחבל, זה מה שאתה.

טלי גוטליב (הליכוד):

שונא את כולנו.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

טינופת.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

- - - לכבד - - -

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

היו"ר ניסים ואטורי:

שלוש דקות לרשותך.

קריאות:

היו"ר ניסים ואטורי:

אתם קודם כול תכבדו. אל תהיו מליצי יושר.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

היו"ר ניסים ואטורי:

מאי, מאי, מאי, מאי, אני מסתדר.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

הוא מדבר על רב.

היו"ר ניסים ואטורי:

בסדר, אני טיפלתי בזה.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

- - - אני מתפלא איך את פה.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אני פה - - - אני עומדת. שכולם - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

איזה מלשנים, מה זה התינוקייה הזאת? חבורת מלשנים. קריאה ראשונה, קריאה שלישית, תקרא לה, תלך, תבוא.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

היו"ר ניסים ואטורי:

מאי, די.

טלי גוטליב (הליכוד):

גן ילדים. כנסת, רבי. כל היום אתם – למה? למה? למה להוא? למה להוא? אני יכולה להתחיל, אדוני?

נאור שירי (יש עתיד):

מה, את רצינית?

היו"ר ניסים ואטורי:

התחלת כבר.

טלי גוטליב (הליכוד):

לא, לא התחלתי, כי היה פה - - -

היו"ר ניסים ואטורי:

לא, זה על חשבונך. נו מה, כל פעם.

טלי גוטליב (הליכוד):

אבל לא נכון. לא אמרת לי.

היו"ר ניסים ואטורי:

אני מבקש להתחיל, וזהו. שלוש דקות נטו.

טלי גוטליב (הליכוד):

תודה. שיהיה כאן שקט, אני הולכת לדבר על הלוחם הגיבור ג'וש בון. 748 ימי מילואים רצופים כצלף מצטיין בצבא ההגנה לישראל. הרמטכ"ל זמיר, אני פונה אליך. בוא תסביר לי, תסביר לי עכשיו איך הצבא, הצבא, מאפשר לגיבור הזה, לגיבור החיל הזה, 748 יום להיות מאחורי כוונת כצלף מצטיין בצבא, לעבור מיחידה ליחידה, מיחידה ליחידה. הגיעו אלינו חברים שלו, לוחמים לצידו, הגיע אלינו המפקד שלו, שאמר שהוא לא השתחרר, תמיד נתן לנשואים. 748 יום. ב-29 בדצמבר הוא שוחרר. ב-11 בינואר הוא שם קץ לחייו. הוא מת בקרב, הוא לא צריך את הטובות שלך להכיר בו בתור חלל, אבל גם בתור חלל, אדוני הרמטכ"ל, אתה לא מכיר בו, כי אתה נצמד להוראות החוק. אז בוא אני אראה לך איך מפרשים הוראות חוק על דרך ההרחבה. חוק שירות מילואים קובע, בין השאר, וחוק בתי קבורה צבאיים קובע – חייל מילואים בדרך למילואים או אחרי. 748 יום מילואים ברצף. תגיד לי, אתה נורמלי, אדוני הרמטכ"ל? יש לך אחריות. איך נתת לו להיות 748 יום במילואים ברצף בתור צלף? איך העזת? אז לא הבנתי. הוא עשה את שלו, הגיבור-על הזה, חייל בודד בישראל, ג'וש בון, בן 33. 748 יום מאחורי כוונת, צלף מצטיין, מחסל מחבלים ארורים, ועכשיו אתה עושה טובה, שאנחנו צריכים את חיילי גולני, שחוסמים לנו פה את הכניסה לכנסת, בצדק, הולכים לעשות הפגנות כי אתה לא נותן לו קבורה צבאית? איפה אני נמצאת? תגידו לי, רבותיי, אני באמת שואלת, מה הולך פה? אנחנו רואים פה את הגיבורים, רואים פה את הגיבורים שמגיעים כאן לכנסת, חיילים בודדים, שהוא היווה עבורם סמל, ואתה לא נותן לו קבורה צבאית. אני רוצה להגיד לך משהו, אדוני הרמטכ"ל, אני אמרתי פה ללוחמים: אני מוכנה בעצמי, עם האצבעות האלה, עם הציפורניים האלה, לעזור להם לכרות את הקבר בהר הרצל. ללכת יחד איתם, לקחת את גופת הלוחם, השם ייקום דמו – כן, השם ייקום דמו. 748 יום הצבא נעזר בשירותיו כצלף גיבור. הוא שם קץ לחייו. ותראו מה עשיתם. מה עשיתם? שאלתם את אימא שלו בטלפון אם היא מסכימה לנתיחת הגופה. תקשיבו טוב. הרי למה עשו נתיחת הגופה? כי אולי יש לו בגוף איזה סם. באמת, אדוני? אני לא יודעת. אני אולי אחרי יומיים מאחורי כוונת של צלף, הייתי צריכה לקחת משהו כדי להירגע. אני לא יודעת. נגיד שהוא לקח סם. בואו נניח את ההנחה הזאת, שבגלל זה הרי רציתם לעשות נתיחת הגופה – תתביישו לכם, אגב, תתביישו לכם שביקשתם מהאימא הסכמה לנתיחת הגופה. מה, זה חוק חקירת סיבות מוות, ולא ידעתי? למה, היה פה איזה חשד שמישהו עשה לו משהו? באמת. ופה אני אומרת לך, אדוני הרמטכ"ל: לא משנה מה יש בגוף שלו, זו אחריות שלכם. אתם.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה.

טלי גוטליב (הליכוד):

ב-29 בדצמבר הוא השתחרר. הוא היה מאושפז. קיבל טיפול לפוסט-טראומטיים. שוחרר, שם קץ לחייו. אז אתם לא תכירו בו בקבורה צבאית? אנחנו צריכים, כולנו, להתבזות פה ולהוריד את הראש שלנו. לכן אני אומרת לך פה, אדוני הרמטכ"ל - -

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה.

טלי גוטליב (הליכוד):

- - אני מודיעה ללוחמי גולני: אני איתכם יחד. לוקחים את החייל הגיבור וקוברים אותו בהר הרצל. אני איתכם כורה את הבור. שיהיה פה ברור, אני איתכם, בשם חסינותי, עוזרת לכם לעשות את המעשה הזה.

היו"ר ניסים ואטורי:

אני איתך, טלי. תודה רבה. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הקמפיין שמוביל בימים האחרונים בני גנץ נגד שותפות רע"מ בממשלה העתידית אינו קמפיין של הנהגה, זה קמפיין של חולשה. כשאין דרך, מחפשים אויב; כשאין חזון, מפעילים פחד; וכשאין אומץ להתמודד עם המציאות, מסיתים נגד הציבור הערבי. בואו נאמר ונגיד את האמת בקול ברור. רע"מ לא פירקה ממשלות – היא עיצבה אותן. רע"מ לא איימה על הדמוקרטיה – היא חיזקה אותה. ורע"מ לא ביקשה טובות – היא דרשה זכויות אזרח בסיסיות, שמגיעות לכל אזרח במדינה הזאת. מי שתוקף היום את השותפות עם רע"מ עושה זאת לא מתוך דאגה לעתיד, אלא מתוך פחד מהאפשרות ששותפות יהודית-ערבית שוויונית תצליח. הרי אותו גנץ ישב בממשלה שבה רע"מ הייתה שותפה. הוא נהנה מהשקט היחסי, מהיציבות הפוליטית, מהיכולת להעביר תקציבים ולהחזיק מדינה מתפקדת – ושתק. לא שמעתי אז אזהרות, לא קמפיינים, לא נאומים דרמטיים. (אומר בערבית:) והשאלה שנשאלת היא: מה השתנה מאז? לא רע"מ השתנתה – רק הפוזיציה השתנתה. קל מאוד להיזכר בציבור הערבי רק כשצריך אצבע מאשימה. אבל ההנהגה נמדדת ביכולת לעמוד מאחורי שותפות גם כשזה פחות פופולרי בסקרים. פשוט לעשות מה שנכון. הציבור הערבי אינו איום. הציבור הערבי אינו איום. הוא משלם מיסים, תורם לחברה, רוצה ביטחון אישי, חינוך ותעסוקה ועתיד לילדים שלו, בדיוק כמו כל אזרח אחר. מי שמציג שותפות עם הציבור הערבי כסכנה לא פוגע ברע"מ. הוא פוגע בדמוקרטיה הישראלית עצמה.

היו"ר ניסים ואטורי:

נגמר הזמן. נגמר הזמן.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

היו"ר ניסים ואטורי:

אתה מסיים? אלהושאלה, אלהואשלה. תודה רבה. השר עמיחי אליהו, שר המורשת עמיחי אליהו.

קריאה:

היו"ר ניסים ואטורי:

רק רגע. אני יודע, אני יודע. זה לא סיכום. אוקיי. נמשיך ותשלחי לי הודעה, בבקשה. חבר הכנסת נאור שירי, חבר הכנסת נאור שירי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

בסדר. למה אתה מתעצבן?

היו"ר ניסים ואטורי:

יאללה, בוא. חשבתי שלא שמעת.

נאור שירי (יש עתיד):

למה אתה צועק? לעמיחי אליהו לא קראת ארבע פעמים. למה?

היו"ר ניסים ואטורי:

בוא. כי הוא מקשיב. אני מבקש להוציא את כסיף החוצה. יניב, להוציא אותו. יניב, יניב, להוציא אותו. תודה. מה הדיון? אתה מבין - - - לא צריך החלטה בכלל - - -

נאור שירי (יש עתיד):

מה, אתה מכניס - - -

היו"ר ניסים ואטורי:

נדבר אחר כך, בסדר? על הנושא הזה. שלוש דקות, בבקשה.

נאור שירי (יש עתיד):

- - - הגלגל מתהפך.

היו"ר ניסים ואטורי:

אחרי זה אומרים לי: זה לא על חשבוני, זה על חשבונך. שלוש דקות.

צגה מלקו (הליכוד):

נאור שירי (יש עתיד):

אל תדאגי, צגה. הוא יתהפך עלייך, הגלגל. אני יודע שזה נראה לכם כמו שירדתם מהר סיני וקיבלתם שלטון. תהיי קצת צנועה. תהיי קצת צנועה. תרגיעי את עצמך ותרגיעו את עצמכם. החיים זה גלגל. גם אם יש מלא מלא מלא מלא מלא שתן בשתי האונות, אנחנו ננקז אותו, ותאמינו לי, גם את – אני לא בטוח שתהיי באופוזיציה, אני לא בטוח שבכלל תהיה בכנסת הבאה – אבל אתם גם תשבו באופוזיציה. מפא"יניקים דיברו ככה לפנייך.

צגה מלקו (הליכוד):

נאור שירי (יש עתיד):

תודה, המשך יום טוב. אני רוצה לדון – אפשר, אפשר, אפשר - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא יכול להיות כשהם מדברים - - - וכשמדבר חבר כנסת מהאופוזיציה – זה לא הגיוני. אתה שומע? כשהיא דיברה - - -

צגה מלקו (הליכוד):

נאור שירי (יש עתיד):

כל פעם שאני מדבר, את מפריעה לי. אני אראה לך את הסרטונים. כל פעם צריך לסנן את הקטעים שאת מפריעה לי.

היו"ר ניסים ואטורי:

רגע, כל הזמן נדון איתכם על זה?

נאור שירי (יש עתיד):

זה בינתיים 40 שניות, אדוני. אני רוצה לדבר, חבריי חברי הכנסת ואדוני היושב-ראש, על ועדת החינוך של כנסת ישראל – האמת היא שצריך לומר ועדת החינוך והתרבות של כנסת ישראל – ועל הרצון של יו"ר הוועדה החדש לדון, חברת הכנסת בן ארי, תקשיבי, הוא רוצה לדון על רוח צה"ל, שינויים, בוועדת החינוך של הכנסת.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מי? המשתמט?

נאור שירי (יש עתיד):

כן. הוא ידון ברוח צה"ל.

מירב בן ארי (יש עתיד):

איך הוא יודע? הוא לא היה בצבא.

נאור שירי (יש עתיד):

יש קטע למפלגה שנקראת הציונות הדתית, שבראשה עומד אדם שב-2017 אמר וכתב מאמר מנומק למה צריכות בנות ישראל לסרב פקודה ולא להתגייס לצבא. בני הציונות הדתית, הגיע הזמן לסרב. אז היו"ר שלהם הוא סרבן, יו"ר ועדת החינוך, שהקשר היחידי שלו צה"ל הוא פריצה לבסיס. הבן אדם לא יודע מה זה לעלות לשמירה, הוא לא יודע מה זה כומתה, הוא לא עשה בחיים שלו שבת, הניסיון הצבאי היחידי שלו זה פריצה לבסיס צה"ל בניגוד לחוק – הוא יעשה דיון, הסרבן יעשה דיון על רוח צה"ל, כי בטח הוא הסתער מלא ויודע מה זה רוח הניצחון, חתירה למגע, ערבות הדדית. מה זה, מלך. איזה מביך. אבל זה לא – מה, יש לי זמן? אין לי זמן? לא. אוקיי. לא, העלמת לי.

אופיר כץ (הליכוד):

יש פה עיראקי - - -

נאור שירי (יש עתיד):

כל היהודים עיראקים, אני רק מזכיר לכם, הגעתם מאור כשדים. תפסיקו להגיד את זה.

היו"ר ניסים ואטורי:

דרך אגב, קביליו, בדקתי – עצרתי. קביליו, בדקתי. וגם הוא הגיע מעיראק, נולד בעיראק.

נאור שירי (יש עתיד):

נכון, אופיר אמר את זה. זה מקשר אותנו, כל האירוע המוזר שקורא לעצמו רוח צה"ל, מקשר אותי לשבוע שעבר. בשבוע שעבר הייתה נציגות מדהימה, מדהימה, בוועדת חוץ וביטחון, בנוגע לגיוס. פתאום הגיעו כל נציגי הציונות הדתית. למה הם הגיעו? כי היה סעיף על שילוב נשים בצבא. הם נגד לשלב נשים בצבא. הגדילה ואמרה שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות, תקשיבו טוב: דתיים לא יכולים להתגייס כי הם מוצאים חיילות במקלחות שלהם. רק אנשים כמוכם, שלא היו דקה וחצי בצבא, אשכרה חושבים ככה. חבורה של הזויים – סליחה, משפט אחרון – מדירים נשים. מה יגידו הטייסות? מה תגיד המשפחה של עדן נימרי מנחל עוז? מה יגידו מי שתכנן את מבצע הביפרים? הטייסות? המערכה מול איראן שתוכננה נגד נשים? מה תגיד הבת שלי כשאלה נבחרי הציבור? חבורה של הזויים, גזענים, משתמטים וסרבנים מנהלת לנו את המדינה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה.

נאור שירי (יש עתיד):

לא תודה, סליחה.

היו"ר ניסים ואטורי:

סליחה, כן. אני מכיר את המשפט הזה, הוא קבוע בכל נאום שלך.

נאור שירי (יש עתיד):

לא בכל – כמעט בכל.

היו"ר ניסים ואטורי:

כמעט בכל. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין.

נאור שירי (יש עתיד):

חיילות במקלחות, איזה - - -

היו"ר ניסים ואטורי:

נאור שירי, אחרי זה אני אספר לך, כדי לא לעשות שיימינג, מה קרה לי במקלחות, בצבא.

נאור שירי (יש עתיד):

אל תספר לי מה קרה לך במקלחת, אני לא מעוניין לשמוע. אני לא מעוניין לשמוע. מה זה?

מיקי לוי (יש עתיד):

הנכדה שלי לוחמת במג"ב, מה תגידו לה?

נאור שירי (יש עתיד):

שרן השכל הייתה - - -

היו"ר ניסים ואטורי:

די, כל אחד מספר על הבת שלו. אני לא יכול לספר על הבת שלי, זאת הבעיה.

מיקי לוי (יש עתיד):

זו דוגמה טובה, אדוני היושב בראש. אבל אתם שותקים, אתם שותקים, לא אומרים כלום.

היו"ר ניסים ואטורי:

אני לא יכול להגיד איפה היא משרתת.

מיקי לוי (יש עתיד):

איך אתם לא מתביישים - - -

היו"ר ניסים ואטורי:

בבקשה, שלוש דקות לרשותך.

מיקי לוי (יש עתיד):

איך אתם לא מתביישים באנשים כאלה?

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, כמו בכל יום חייבות לצאת מכאן הודעות שעוברות כמו אש בשדה קוצים בין האזרחים הפשוטים, רבים גם מאמינים להסתה הזאת. ההצהרה של השר גנץ אתמול, אין מה להגיד ולתאר חוץ מגזענות בוטה כלפי קולקטיב ילידי. האמת, אני כבר לא מתפלאת על שום הצהרה שיוצאת מהבית הזה. אבל גם חשוב לי להגיד דברים, אולי לשמוע משהו אחר שאפשר לשמוע במקום הזה ולהרגיש נוח. להגיד לכם את האמת? האוזניים כבר לא יכולות לשמוע יותר את הצעקות. בטח אף אחד כאן לא שמע על ד"ר מרים מפרע ועל ד"ר מוחמד נור א-דין בדארנה מהיישוב עראבה, שהוא היישוב עם אחוז הרופאים הכי גבוה בעולם יחסית לגודל האוכלוסייה. דברים טובים לא יבואו לספר כאן, רק דברים קשים. סיפרתי ודיברתי על מה שהיה בוועדת הבריאות בשבוע שעבר, אבל חשוב לי להגיד שד"ר מרים וד"ר מוחמד היו בטיסה חזרה ארצה מפרנקפורט. פתאום מישהו בטיסה הזאת הרגיש לא נוח בריאותית, וכמעט חטף התקף לב. ואז הדיילת שאלה אם יש צוות רפואי, או אם יש מישהו מתחום הרפואה שיכול לעזור. שניהם קמו ורצו, והצילו את הבן אדם. הם למדו בחו"ל, הם לא למדו בארץ. חשוב שנדע לעולם לא להכתים ולהקטין קבוצה או חברה שלמה באמירות כל כך גסות וגזעניות, שהאוזן כל כך התרגלה אליהן וגם הלשון של המדברים, עד כדי כך שזה כבר נהפך לנורמה. להגיד לכם משהו? זה גועל נפש, סליחה על המילה. תודה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח; חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח; חברת הכנסת קטי שטרית – אינה נוכחת. חבר הכנסת ווליד טאהא.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כבוד היושב-ראש, מפלגת כחול לבן של בני גנץ נמצאת מזה שבעה חודשים מתחת לאחוז החסימה. בחיפוש שלו אחר גאולה שתציל אותו מהתחתית בסקרים, יו"ר המפלגה בני גנץ מצא את נוסחת הקסם: מתקפה גזענית של הפחדה נגד כשני מיליון אזרחי המדינה הערבים. כל אותם בוחרים שהביאו את בני גנץ לכדי 40 מנדטים בסקרים בימים עברו, ידעו היטב שבני גנץ ישב עם רע"מ, וידעו שהוא הקים קואליציה עם מפלגה ערבית. כששומעים ורואים את קמפיין ההסתה וההפחדה של בני גנץ, מבינים שכאשר נוח לבני פוליטית, אין לו שום בעיה להפוך כשני מיליון אזרחים מאזרחי המדינה הערבים לסכנה האורבת לביטחון המדינה. בני, יש גבול לציניות הפוליטית, ויש גבול לכמה נמוך עוד אפשר לרדת. דבריך לא מעליבים, בני, דבריך מחליאים. אתה לא בחור טוב, בני, אתה פוליטיקאי עלוב.

היו"ר ניסים ואטורי:

חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת בועז ביסמוט – אינו נוכח. עופר כסיף.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

אני רוצה להביא כמה ציטוטים, ואשמח אם תקשיבו טוב: לפנינו עם שהפרימיטיביות שלו היא שיא. הם נתונים לגמרי למשחק האינסטינקטים הפרימיטיביים והפראיים. איזה מסר מועבר לקורא בעיתון כשאבן נזרקת לעבר המכונית? מה אפשר להסיק על זהותם ועל מאפייני התנהגותם של אלה שזורקים? לא עובר יום בלי קטטות ומריבות. הערה אחת מפי עובד הביאה לעשרה פצועים, והיה צורך להפריד בין הקבוצות. מה יארע למדינה זו, אם זאת תהיה אוכלוסייתה? עם אוכלוסיות כאלה גם לגבי ילדיהם אין תקווה. יש להם מנטליות משלהם, אופי ותכונות מיוחדים, הרגלים ומסורות. במשך דורות הלכה והתגבשה מנטליות מיוחדת, אורח חיים אחר הוליד תכונות וסגולות נפשיות אחרות. את המכות באירוע לא ספגו אזרחים, את המכות ספגו אנשי משטרה וקצינים. המכים לא היו פושעים מועדים, אלא אזרחי המדינה. בשעת חיפוש עבריינים זה קרה, כאשר הייתה התנגדות נמרצת מצד התושבים. נשים מייללות, גברים משתלהבים. על הנסוגים, השוטרים, ניתך ברד אבנים. הציבור הזה פרימיטיבי, אמון על הליכות המדבר, ויש לאלפו מבראשית הלכות אדם ביישוב תרבותי. את דברי הבלע המחליאים, הגזעניים האלה, אמרו וכתבו כמה אנשי ציבור בשנות החמישים כנגד היהודים המזרחים. זה בדיוק מה שאומרים היום על הערבים הפלסטינים אזרחי המדינה. הגזענות אותה גזענות, השקר אותו שקר, ההסתה אותה הסתה, השנאה אותה השנאה, ואנחנו רואים את זה פה בבית הזה. כן, מפי גזען שיושב פה. וכפי שאמר חברי, חבר הכנסת טיבי: גזען בן גזען. גזען שאביו - - -

היו"ר ניסים ואטורי:

אני ביקשתי לא לקלל הורים. לא לקלל הורים. תוריד אותו בבקשה. תוריד אותו.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

גזען – אתה לא יכול להוריד אותי באמצע.

היו"ר ניסים ואטורי:

תראה איך אני מוריד אותך.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

גזען שעומד לדין.

היו"ר ניסים ואטורי:

תראה איך אני מוריד אותך. תסתכל איך זה קורה. תוריד אותו, הוא לא יכול.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

הוא עומד לדין על הסתה לגזענות. הוא עומד על הסתה לגזענות.

היו"ר ניסים ואטורי:

הינה, אני מוריד אותך, ראית?

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

אתה לא יכול להוריד אותי.

היו"ר ניסים ואטורי:

הינה אני יכול. ראית איזה יופי? תודה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

על מה הורדת אותו? שנדע.

היו"ר ניסים ואטורי:

חבר הכנסת יאסר חוג'יראת, בבקשה.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

על זה שאמרתי לו שאבא שלו עומד לדין על גזענות. אסור להגיד. לשרות מותר חצי שעה לדבר - - -

היו"ר ניסים ואטורי:

אפשר להוציא אותו החוצה בבקשה? להוציא אותו הוא ירד מהדוכן. החוצה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני יושבת בשקט והיא זורקת עליי את כל הרעל האפשרי, ואז בגלל שאפילו אנשים כאן - - -

היו"ר ניסים ואטורי:

גם על כסיף התחלת להגן תגידי לי?

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני אומרת לך.

היו"ר ניסים ואטורי:

אה, נו. אף אחד לא שומע, בינינו, כן תגידי, נו.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

- - - בגלל התעלול שלך, כל אחד צריך לשטוף את הפה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני באה ואומרת, כשעלתה השרה, אני ישבתי בצד ושלחתי לה לבבות, סבבה?

היו"ר ניסים ואטורי:

שתיכן מתלוננות, דרך אגב. גם היא מתלוננת שאני – אבל בסדר, מה לעשות?

מירב בן ארי (יש עתיד):

אבל תבין משהו אחד, לא יכול להיות - - -

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. די, נו, עכשיו זכות הדיבור שלו. מה את גזענית, בגלל שהוא ערבי?

מירב בן ארי (יש עתיד):

תן לי לסיים את המשפט. אני יושבת שם, היא מדברת. מדברת, רעל, רעל.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה לא מקשיב.

היו"ר ניסים ואטורי:

מירב, אי-אפשר לדון עכשיו ככה. תגידי, מה, אני פה איתך בחדר לבד?

מירב בן ארי (יש עתיד):

אז כשתרד. עד מתי המשמרת שלך?

היו"ר ניסים ואטורי:

עוד מעט אני ארד. הינה, עכשיו אני יורד, עוד חמש דקות. ביי. בבקשה, שלוש דקות לרשותך.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מי המחליף שלך? וויי אפשר להירגע, סימון מחליף אותו.

היו"ר ניסים ואטורי:

תתחיל מההתחלה, רק דבר עברית.

יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

סימון דוידסון (יש עתיד):

קוראים לו שלמה אליהו? אה, עמיחי.

יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

ואת האמת, אני נדהם מהתגובה שלו. אני לא מבין האם זו אטימות, האם זו אי-ידיעה של החברה הערבית, האם זה - - -

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

אתה אמרת על היועצת המשפטית שהיא עבריינית.

היו"ר ניסים ואטורי:

מיארה לא חברת כנסת, זה לא בתקנון הכנסת. מה לעשות אחמד? תקרא את תקנון הכנסת. תראה לי איפה בתקנון כתוב שאסור לי ליועצת המשפטית - - -

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

אתה אומר על יועצת משפטית עבריינית ולא הגישו נגדה כתב אישום? אבל אדם עבריין - - -

היו"ר ניסים ואטורי:

תמשיך, תמשיך.

יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, זו פעם שנייה שעולה כבוד השר שלמה אליהו לכאן - -

סימון דוידסון (יש עתיד):

עמיחי.

יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

עמיחי. - - כשהוא מדבר ומגיב על הנושא של ועדת חקירה לפשיעה ואלימות, וגם בפעם הקודמת היה אותו נושא, והוא נותן אותה תגובה. אני באמת נדהם האם זו אטימות, שאדם שלא יודע איפה הוא חי, הוא לא מכיר את החברה. האם זה בכוונה, הוא יודע ובכוונה רוצה ללכלך על החברה הערבית ולהפוך ולחשוב, ולהגיד שבעצם כל מה שקורה בחברה הערבית הוא תוצאה של החינוך בחברה הערבית. אני אומר לך כאן בצורה מאוד ברורה: החברה הערבית מחנכת את ילדיה לטוב; היא לא מחנכת את ילדיה – כמו כל חברה היא רוצה לחנך את ילדיה ללמוד, להיות מובילים בכל התחומים, בכל תחומי החיים. ילדים טובים. אנחנו מודיעים, 99% מהחברה הערבית היא חברה שבכלל לא מתעסקת באלימות ופשיעה, אבל מה לעשות, יש 1% או 2% – כמו בכל חברה – שמתעסקים בנושא הזה של אלימות ופשיעה. במקום שיגיע השר ויגיב ויגיד מה עשו בכדי לטפל באותו נושא בפשיעה ובאלימות, באים ומטיפים ואומרים והופכים את הקורבן לפושע. במקום להגיד אילו תוכניות, מה עשתה הממשלה? הם הופכים את הקורבן לפושע. כבוד השר, אני אומר לך, זו לא בעיית חינוך, זו בעיית מדיניות של הממשלה הזאת. המדיניות שלה היא לא לטפל בפשיעה ובאלימות, כדי לתת לחברה הערבית להגר, לעזוב את הכפרים שלהם, חלקם אולי לעזוב לחוץ לארץ. זה מה שרוצה הממשלה הזאת והממשלה שלך. זו לא תרבות של אלימות, זו תרבות של הזנחה שלטונית. האטימות היא חלק מהבעיה. לכן אני אומר, מוטב שתלמד טוב על החברה הערבית לפני שאתה עולה כאן ומטיף ומזייף נתונים. מצד שני, עולה גם השרה מאי גולן ואומרת שהכספים והתקציבים של החברה הערבית – העבירו אותם לארגוני הפשיעה. הם בעצם משקרים, עד שהם מתחילים להאמין בשקרים שלהם. כל אחד, כל ילד קטן יודע ששקל אחד לא עובר לרשות מקומית, אלא רק דרך החשב של אותו משרד. הכסף של 550, תוכנית 550, הכספים והתקציבים הם עוברים דרך משרדי הממשלה. לכן אי-אפשר להאשים שהכסף עובר וזולג, כאילו שראשי הרשויות מעבירים את זה למשפחות הפשיעה. במקום שתעשו את העבודה שלכם, אתם מנסים להאשים את החברה הערבית בכישלון. אתם הכישלון. מה שאמרת נכון, על ראש הגנב בוער הכובע. תודה רבה.

היו"ר ניסים ואטורי:

חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי – מוותר. חבר הכנסת אכרם חסון.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

תתנצל שאמרת על היועצת המשפטית עבריינית.

היו"ר ניסים ואטורי:

לא, זה לא בתקנון. אני לא אמרתי לך על מישהו אחר. על חברי הכנסת אני לא מדבר ככה.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

איך אתה אומר עבריינית ולא הוגש נגדה כתב אישום?

היו"ר ניסים ואטורי:

אתה בקריאה ראשונה, אתה יודע?

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

זו התשובה?

היו"ר ניסים ואטורי:

כן. אני הסמכות. איך אמרת פעם לבן גביר, כשהוא עמד פה לפני כמה שנים? ראיתי את זה אז בטלוויזיה, לא הייתי חה"כ. אמרת לו: אני - - -

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

תצטט נכון. אני הריבון.

היו"ר ניסים ואטורי:

אני הריבון. תודה רבה על העזרה.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

אתה לא יודע לנצל את זה אפילו.

היו"ר ניסים ואטורי:

אתה בקריאה ראשונה. תפדאל.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אדוני הריבון. אפשר לקרוא לך אדוני הריבון?

אכרם חסון (הימין הממלכתי):

אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, המשטרה הודיעה היום כי רצח הנער נביל ספייה בן ה-15, תלמיד בבית ספר בכפר יאסיף, פוענח היום, ולכן הוגש כתב אישום נגד צעיר רוצח בגיל 23 מאותו אזור. כל אשמתו של הילד הזה, שעדיין, כפי שאמרתי, היה תלמיד בבית הספר, שרצה וחלם להיות רופא, שהיה בזמן הלא-נכון ובמקום הלא נכון. הוא נסע עם קרוב משפחה שהיה יעד לרצח, ירו לכיוון האוטו והוא נהרג במקום. אני רוצה להגיד כאן כל הכבוד למשטרה – נכון, לקח להם מאוקטובר 2024, כ-13 חודשים – אבל בסופו של דבר הם תפסו את הרוצח ומגישים נגדו כתב אישום. זה התסריט שחוזר בערך כל הזמן במגזר הערבי. ראינו גם צעיר מדאלית אל-כרמל נרצח ביום חמישי שעבר, כאשר רב עם נהג אחר. היו הערות וירד הנהג וירה בגבו חמישה כדורים. אבל הדברים האלה נמצאים כמעט בכל יישוב, בכל כפר, בכל עיר, ולכן אני קודם כול רוצה לחזק את המשטרה. כי איפה שאני הולך תוקפים את המשטרה. ואני אומר: כל הכבוד. אני רואה היום הרבה מבצעים ביישובים, בערים, עם הרבה יס"ם, הרבה שוטרים. עולה הרבה כסף להביא קבוצות של 50 ו-60 שוטרים, עם כל הכלים, ולכן המשטרה צריכה הרבה עזרה ותמיכה וגם תקציב גדול מאוד. יש לי קרובים במשטרה. מספרים לי שברגע שחוקר יוצא לפנסיה, לא מקבלים חוקר חדש. חוקר שמצא תפקיד במפעל הייטק עוזב את המשטרה באמצע, אז ממשיכים בלי עוד תקן, ותמיד הולכים ומקדמים את התיקים הכי חשובים והכי דחופים. ולכן, אם אנחנו רוצים משטרה חזקה, משטרה שתענה על הדרישות, גם של המגזר הערבי, כדי לחסל את הפשיעה, לחסל את הפרוטקשן, לחסל את כל אלה שגורמים לנו נזק בלתי הפיך במדינת ישראל, אנחנו חייבים לעמוד לצד המשטרה, לתת לה יותר אמצעים, יותר תקציבים, כדי שתוכל לעשות את עבודתה נאמנה. מצד שני, אני מסתכל, אדוני היושב-ראש וכבוד השר, ואני רואה צעירים במגזר הערבי, במקומות, ביישובים, כפי שאמרתי, יושבים בבית קפה עם נרגילה. חלק מהצעירים האלה גאים שהם רוצחים ויש להם נשק בלתי חוקי. כ-400,000 כלי נשק מסתובבים במדינת ישראל, רק 250,000 כלי נשק נגנבו מצה"ל, ועד היום אין ועדת חקירה ואין מי שיטפל בזה, למרות שכתבתי מכתבים על הדברים האלה.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

הלך הריבון. הלך הריבון.

(היו"ר מיכאל מרדכי ביטון, 18:00)

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

חבר הכנסת טיבי, אתה בקריאה ראשונה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

התחלף הריבון.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

התחלף הריבון.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

הרשומון רושם.

אכרם חסון (הימין הממלכתי):

הפרעתם לי.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

בבקשה, אדוני, סליחה.

אכרם חסון (הימין הממלכתי):

לכן אני אומר, גם כדי לטפל בתופעה, צריך מתנ"סים, מרכזים קהילתיים, צריך מרכזי ספורט, צריך מרכזי העשרה, צריך מרכזי תרבות, כדי לתת לצעירים האלה תעסוקה. לא להתגאות בנרגילות ולא להתגאות בדברים השליליים שקיימים. וגם, יש עוד חלק שהוא קשור למגזר הערבי, ועלינו גם לתקן את זה: אין אחד בכפר שהוא רוצח, שהוא מסתובב עם נשק - -

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

משפטי סיום, חבר הכנסת.

אכרם חסון (הימין הממלכתי):

- - שאנחנו לא מכירים אותו. ולכן גם אנחנו צריכים ליזום, כדי לסייע למשטרה ולסייע לאוכלוסייה ולהילחם בתופעה. לכן אני מציע, אדוני היושב-ראש, ואני אמרתי גם לפני שבוע: אנחנו כקואליציה וכאופוזיציה צריכים להגיש הצעת חוק ועדת חקירה פרלמנטרית, מטעם כל חברי הבית הזה. תודה רבה.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

תודה לך, חבר הכנסת אכרם חסון. חבר הכנסת רון כץ – איננו; חבר הכנסת משה סעדה – איננו; חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן – איננה; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – איננה. חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

כבוד לריבון החדש.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

אתה, עם הריבון, חזק אתה. אתה בעד ריבונות, אני מבין? בבקשה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, אדוני הריבון, כהגדרתו של חבר הכנסת טיבי.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

כל עוד טיבי נהנה במליאה, אנחנו לא נפר את המצב הזה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

חבריי חברי הכנסת, האמת שאנחנו נמצאים באירוע שהוא אירוע הזוי, כי חבר הכנסת אריה דרעי, שכמעט ולא נמצא כאן במליאה, הוא החליט שאם הנציג שלו לא יכול לכהן כשר במשרד הפנים, אז לא יהיה שר פנים במדינת ישראל, ואין שר פנים כבר מספר חודשים. וזה כמובן פוגע בהרבה מאוד שירותים לאזרח. כבר בפעם הרביעית, כמדומני, אנחנו כאן במליאת הכנסת מעבירים סמכויות של שר הפנים לראש הממשלה. מכיוון שראש הממשלה שלנו מואשם בפלילים, אני בספק אם הוא יכול לקבל את הסמכויות, לפי הלכת דרעי-פנחסי. אבל את זה אנחנו עוד נברר בהמשך בהליך המשפטי כנראה. אבל כך או אחרת, אני רוצה שתבינו למה אנחנו התכנסנו כאן כדי להעביר סמכויות. בעוד 23 ימים באצטדיון סן סירו במילאנו ייפתחו המשחקים האולימפיים, אולימפיאדת החורף של 2026, שתתקיים באיטליה, במילאנו, בקורטינה ד'אמפצו, ומשלחת ישראלית אמורה להשתתף במשחקים. ספורטאים ישראלים, ובאמת, מי שמכיר, ההשקעה של מדינת ישראל ותשומת הלב של מדינת ישראל לענפי החורף כמעט אפסית, וכל הספורטאים שעושים את זה, שמתאמנים, שרוצים לייצג את המדינה ולתת כבוד למדינה, הם עושים את זה מתוך אהבה, מתוך ציונות, מתוך נאמנות אמיתית למדינת ישראל. מסתבר – כנראה הקואליציה והממשלה ושר הספורט לא היו מודעים לאירוע הזה, אבל במדינת ישראל אין מתקנים לענפי חורף. באופן מפתיע, אין מתקני סקי כדי להתאמן למשחקים אולימפיים, ולכן הספורטאים נאלצים להתאמן מחוץ לגבולות ישראל, ולכן הם לא עומדים בדרישות של משרד הפנים לשהות בגבולות מדינת ישראל 60% מהזמן. ולכן נדרשת החתימה של שר הפנים כדי לתת להם אישור לצאת למשחקים האולימפיים ולייצג את מדינת ישראל. ולכן, באופן הזוי ובלתי נתפס - -

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

היציע השמאלי, שם, אתם נהנים אבל תכבדו את חבר הכנסת.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

- - שלא מתאים לחלוטין למדינה מתוקנת – באמת, אנחנו מתנהלים כמו איזו מדינה נחשלת, מדינת עולם שלישי – מתכנסים פה כדי להעביר סמכות לראש הממשלה כדי לאפשר לספורטאים שלנו לייצג את מדינת ישראל במשחקים האולימפיים.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

תודה לך, חבר הכנסת בליאק. משפט סיום.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

זה נראה כשל לא משמעותי מכל הכשלים המרובים של הממשלה הזאת, אבל זה באמת אירוע הזוי.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

תודה, חבר הכנסת ולדימיר בליאק. חבר הכנסת דן אילוז – איננו; חברת הכנסת צגה מלקו – איננה. חבר הכנסת עמית הלוי, בבקשה.

עמית הלוי (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת, אזרחי ישראל, יצא לי להחליף הבוקר את יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט בדיון על חוק רציני שיפצל את סמכויות היועץ המשפטי. בקושי נפתח הדיון, ומטר של מסרים ניתך על ידי חברינו לאופוזיציה: קטרגייט וברוורמן ופלדשטיין. בקיצור, במילה אחת – מיקי לוי, איך אתם אומרים? נתניהו, נתניהו, נתניהו. ולקח לי זמן להיזכר ולהזכיר לעצמי שזו העונה בעצם, עונת הציד. אתה זוכר, מיכאל, טרום קום המדינה קראו לזה במינוח הצרפתי, הסזון. והיום הכלל הראשי בסזון, הכלל הראשי הוא ביבי ביבי תרדוף. ביבי ביבי תרדוף, זה הכלל. הוא הניצוד הראשי, כל מה שזז לידו, מי שזז לידו, כל מי שקשור אליו, כל מי שעובד בלשכתו.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

עמית הלוי (הליכוד):

הכול כשר, חבר הכנסת פורר. כל האמצעים כשרים. עדי מדינה ופשפשים ועבירות פליליות תוך כדי התיק הזה. 13 תיקי צד שנפתחו תוך כדי - - -

עודד פורר (ישראל ביתנו):

יועץ של ראש הממשלה מקבל כסף מקטר - - -

עמית הלוי (הליכוד):

תשמע, עודד, אני יושב בוועדת החוקה, שואל את המשנה לפרקליט המדינה על כל הלשעברים בקודש-הקודשים של מערכת הביטחון, אנשים שיודעים סודות, מה שיונתן אוריך לא ידע ולא יֵדע לעולם, בקשרים עם קטר. מעולם – אומר לי המשנה לפרקליט המדינה – לא שאלו אותם, לא תשאלו אותם, לא חקרו אותם, לא עצרו אותם על הסעיף של קשר עם סוכן חוץ. כלום.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

מיקי לוי (יש עתיד):

אז זה בסדר? אז זה בסדר? אז זה בסדר?

עמית הלוי (הליכוד):

אתם שתקתם, מיקי לוי, שתקתם. מנזר השתקנים. שתקתם.

מיקי לוי (יש עתיד):

אנחנו מנזר השתקנים? תביאו אותם לדין.

עמית הלוי (הליכוד):

שתקתם. אבל אם זה קשור לנתניהו, זה מותר, כן, זה סזון.

מיקי לוי (יש עתיד):

נו אבל מה לעשות, שוחד, מרמה והפרת אמונים. שוחד, מרמה והפרת אמונים. מה לעשות.

עמית הלוי (הליכוד):

תשמע, אנחנו הרי בוגרים, עודד פורר, אנחנו הרי בוגרים של התיקים. אם היית מדבר איתי לפני עשר שנים, לא יודע, אולי הייתי עונה לך אחרת. אבל אנחנו בוגרי התיקים של שרה נתניהו. היו שבע-שמונה האשמות. מה נשאר? חצי חמגשית. חצי חמגשית. אנחנו היינו פה, אנחנו בוגרי תיק נתניהו עצמו, התיקים הללו. עשר שנים, אושר. עשר שנים.

אושר שקלים (הליכוד):

עמית הלוי (הליכוד):

כן, אב הבית ואם הבית, הכול. נשאר כלום ושום דבר. נתניהו – אתה היית במשטרה – מאות חוקרים, מאות מיליונים, חיקורי דין בחו"ל. מה לא עשו? מה אנחנו מגלים? מה מגלה אזרח, מיקי, שרואה את המשפט הזה? מה הוא מגלה? הוא מגלה חוקרים שעולים, והחוקרת האחרונה שעולה, עילם, לא יודע מי זאת, עולה, אומרת: ביצענו עשרות האזנות סתר – בניגוד לחוק. לא אישור יועמ"ש, לא אישור שופט. מאזינים לראש ממשלה בדרכי צד.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

הוספתי לך דקה, לאור - - -

עמית הלוי (הליכוד):

זה לא המקרה היחיד שהיה בניגוד לחוק. תשמעו, הרשימה פה היא ארוכה, הרי. מחשבים התאיידו ונעלמו וחשבוניות פתאום נעלמו והפסקת חשמל בדיוק בחדר של פילבר. ניסים. זה תיק שכולו ניסים. אני אומר בקיצור: תשמע, כל התופעות האלה יש להן שם אחד – השם הנכון הוא סזון. ככל שהבחירות יתקרבו, כידוע, הסזון הזה יגדל. הרעב של הציידים, כמות החיצים, כמות הניצודים, אנחנו מכירים את זה, הציבור מכיר, הריח באוויר. ואני אומר לכם, חבריי לאופוזיציה, לא באמת אכפת לכם מביבי או משרה, אכפת לכם מהשלטון. זה רק תירוץ. אתם רוצים להוריד אותו בשביל השלטון, וככל שתמשיכו באמצעים האלו הציבור מבין והשלטון רק יתרחק מכם יותר ויותר.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

תודה.

מיקי לוי (יש עתיד):

יש שנת בחירות. לא לקחת אחריות במילה אחת על הטבח הנורא בתולדות ישראל, 7 באוקטובר.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון, בבקשה. יש לך זמן, מיקי, להגיד מה שאתה חושב. בוארון, אחר כך תעשה את שיח הח"כים שלך. בבקשה, ידידי.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אומנם לא הייתי פה אבל שמעתי את ההדים של ההשתלחות ברב שמואל אליהו, מורי ורבי, והדברים אין להם שחר ואסור שייאמרו. לומר על רב בישראל, רב עיר, רב בן רב, צדיק בן צדיק, את המילים הקשות שנאמרו פה, שלא אחזור עליהן, זה בושה וחרפה לבית הזה, והדברים האלה אסור שייאמרו. אני חושב שחשוב שחברי כנסת יפנו לוועדת האתיקה כדי לבחון את חוקיות הדברים. זה באשר לזה.

מיקי לוי (יש עתיד):

אין ועדת אתיקה. חבר הכנסת בוארון, אין ועדת אתיקה.

קריאות:

יש.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

תראו, חברים, אני זכיתי להגיש הצעת חוק שתידון ביום ראשון הקרוב בפני ועדת שרים לחקיקה. הצעת החוק הזאת, אני לא אסביר עליה, לא אפרט עליה, כי את זה נעשה כשנציג את הצעת החוק כאן במליאה, אבל ככלל, הצעת החוק מדברת על תיקונים רבים שיש לערוך במועצה להשכלה גבוהה. ויצא הקצף מאוניברסיטאות ישראל והשדים קמו מרבצם, והנה ור"ה שלחה כבר מכתב בהול לשר החינוך, ואני אקריא רק שורה אחת מהמכתב הזה, ברשותכם: חוק המל"ג אשר חוקק ב-1952 הגדיר את תפקיד המועצה להשכלה גבוהה כחיץ בין הפוליטיקאים – אני לא יכול שלא לצחוק – לאקדמיה. ומאז ועד היום המל"ג והוות"ת עשו ועושים בדיוק זאת, משמשים רגולטור הדואג לשקיפות, לבקרה ולפיקוח. תגידו לי, רבותיי, ראשי האוניברסיטאות, אתם חיץ בין הפוליטיקה לאקדמיה? הרי הכנסתם את האקדמיה עמוק עמוק בתוך הפוליטיקה.

טלי גוטליב (הליכוד):

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

הרי את כל האוניברסיטאות הפכתם לכלי משחק בידי האגף השמאלי של הפוליטיקה הישראלית, הפכתם להיות חלק בלתי נפרד ממנו. אז אתם אומרים שאתם מקיימים את החיץ שבין הפוליטיקה לאוניברסיטאות? החופש האקדמי? לקחתם בני ערובה את כל הסטודנטים ואת כל המרצים בכל האוניברסיטאות והפכתם אותם לכלי משחק באגף השמאלי של הפוליטיקה הישראלית, אז אתם מדברים על חיץ בין הפוליטיקה לאקדמיה? ובאותה נשימה אני קורא היום את נשיא המדינה, הנשיא הרצוג, שאומר נגד הודעת ראשי הקואליציה: לומר שלא לציית לפסק דין זה אסון וסכנה גדולה למדינה. אבל להסיג את גבול הרשות המבצעת ולהסיג את גבול הרשות המחוקקת על ידי בית המשפט העליון, זו לא סכנה לדמוקרטיה, אדוני הנשיא?

מיקי לוי (יש עתיד):

לא.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

וזו לא פוליטיקה של בית המשפט, אדוני הנשיא?

מיקי לוי (יש עתיד):

לא.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

משפט לסיום.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

זה בדיוק זה. כשבית המשפט או כשמערכת המשפט, היועצת המשפטית לממשלה, פונה לקואליציה ולראש הממשלה ואומרת לו: תפטר שר בישראל – מה זה אם לא פוליטיקה בתוך הרשות השופטת? בתוך מערכת המשפט? אז אתם טוענים עלינו שאנחנו מערבים פוליטיקה? ואתה יכול למצוא את זה גם במשטרת ישראל.

מיקי לוי (יש עתיד):

תגיד, היועצת המשפטית לממשלה - - - היא הרשות השופטת - - -

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

בוארון, משפט.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

עוד משפט אחד, אדוני היושב-ראש. עוד משפט אחד. מיקי, תן לי משפט.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

משפט אחרון.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

אותו דבר במשטרת ישראל. כשמשטרת ישראל חוקרת אדם, חקירתו הסתיימה, הוא הועמד לדין, חקרה אותו שתי וערב, ושנה אחרי זה, כשהוא נותן עוד גרסה, הולכים וצרים על ראש הממשלה דרך יועציו, חוקרים אותם, חלקם באזהרה, כדי להפיל ראש ממשלה בישראל – מה זה אם לא פוליטיקה? כן, גם של משטרת ישראל. וזה לא המקרה היחיד.

מיקי לוי (יש עתיד):

תהרסו כל חלקה טובה.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

אנחנו נעשה הכול כדי להוציא את הפוליטיקה מהמשטרה. נעשה הכול כדי להוציא את הפוליטיקה מהאקדמיה. נעשה הכול כדי להוציא את הפוליטיקה מבית המשפט.

מיקי לוי (יש עתיד):

הכנסתם את הפוליטיקה למשטרה עם שר כושל. על מה אתה מדבר?

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

לא ננוח - - -

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

בוארון, אתה צריך לכבד את ההתחייבות. אתה הבטחת לי משפט.

מיקי לוי (יש עתיד):

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

לא ננוח ולא נשקוט עד שלא נוציא את הפוליטיקה ממערכות ישראל. תודה רבה.

מיקי לוי (יש עתיד):

שר כושל הכניס פוליטיקה למשטרה.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

תודה רבה. חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח. חבר הכנסת אושר שקלים, בבקשה. הינה, מתחיל הזמן.

אושר שקלים (הליכוד):

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, ינון מגל, שרה, תמונות, הבלטות, הורדות, שוב ינון, שוב שרה – בולשיט אחד גדול. הגעתי היום לאולם הדיונים, לאולם שבו נערך משפט ראש הממשלה, כדי להביע את תמיכתי בראש הממשלה נתניהו ולחזק אותו, ופשוט התמלאתי כעס ועצבים.

יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

לא יעזור לך. לא יעזור לך.

אושר שקלים (הליכוד):

איראן עולה בלהבות, ארצות הברית על סף תקיפה, המזרח התיכון כולו על הרגליים, כוחותינו בכוננות, וכאן מערכת המשפט שלנו מחייבת את ראש הממשלה להתייצב לדיון הזוי במשפט בזוי שפוגע בביטחון המדינה. אז למי שפספס – איך אמר גברי מהגשש, מה היה לנו שם? אז אני אקצר לכם. אז ככה, התנהל דיון על אילו כותרות הכניס ינון מגל כעורך ואללה, האם הועלו או הורדו או נערכו תמונות של שרה, האם היו כל מיני כותרות שנערכו או הובלטו או הוסתרו מגולשי ואללה, האתר החדשותי הנחשב. שואלת התובעת את ראש הממשלה כיצד ואללה בכלל היה טוב כלפיו, והיא כל הזמן מקבלת את אותה תשובה, שהאתר בכלל היה עוין אפילו לפי הדוגמאות שהתביעה הביאה באותם 315 מקרים. עד שכבר השופט בר-עם אומר לה: די, גברתי, את שואלת כל פעם את אותן שאלות ומקבלת תשובה אחת נחרצת, אולי תתקדמי כבר. אז אני שואל כאן את יושבי הבית, גם קואליציה וגם אופוזיציה: האם המשפט הזה נחוץ עכשיו? האם הדיונים ההזויים האלה תורמים למדינת ישראל בכלל, ועוד בתקופה הזאת? לא עדיף שראש הממשלה יתעסק בביטחון של כולנו ובאפשרות להגן על ישראל במידה שתפרוץ מלחמה עם איראן? איפה האחריות של מערכת המשפט? מהי תרומתה של מערכת המשפט למאמץ המלחמתי של עם ישראל? האם ילדי השופטים והתובעים לא חיים בישראל? האם אינם רוצים שנצלח את המערכה הזו מול אויבינו? האם התשת נתניהו חשובה יותר מניצחון במלחמה, או שמירת הביטחון של כולנו? אני לא מבין את זה.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

משפט סיום, ידידי.

אושר שקלים (הליכוד):

אני מסיים. ולצערי, אין אף צדיק בסדום שיבוא ויגיד שהמלך הוא עירום, ואני מדבר בעיקר על החברים פה באופוזיציה, שיגידו שזה לא הזמן, כיוון שהמשפט הזה, וכולכם יודעים, פוגע בביטחון המדינה. חמש שנים וחצי מאז שהתחיל המשפט, ועדיין לתביעה אין קצה חוט, קצה חוט של הוכחות להאשמות המופרכות הללו.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

תודה רבה, חבר הכנסת שקלים.

אושר שקלים (הליכוד):

הגיע הזמן לסיים את המשפט ההזוי והבזוי הזה.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

חבר הכנסת יבגני סובה, בבקשה.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, קודם כול אני רוצה לברך ולהודות לחברי עודד פורר, שעשה מהר את כל נושא הסיוע לספורטאים אולימפיים, וכמובן גם להודות לקואליציה ולאופוזיציה. זה רגע נדיר כאן במשכן הכנסת. באמת יש לנו הרבה ביקורת על הממשלה, הרבה ביקורת על הקואליציה, אבל ברגע שמסייעים לאנשים שמייצגים את מדינת ישראל – אני חושב שזה טוב שנעשה פה מאמץ משותף, ואני מאוד מקווה שראש הממשלה, שמקבל היום את הסמכות, אכן יעניק דרכונים לספורטאים, ושזה לא ינוצל לרעה, כי זה לא יהיה שווה. אבל אני רוצה להגיד פה אבל גדול: תראו, למעלה ממיליון ישראלים אזרחי מדינת ישראל מחזיקים בדרכון זר. אף אחד – לא בגרמניה, לא בצ'כיה, לא בפורטוגל, לא בארצות הברית ולא במדינות אחרות – לא שואל כמה זמן האזרחים הישראלים שמחזיקים בדרכון זר נמצאים במדינות האלה. זה לא מעניין אותם; רק ממשלת ישראל והקואליציה כל הזמן רוצה להיכנס ולבדוק כמה ימים אתה נמצא. מה זה משנה כמה ימים הוא נמצא? אם הוא מייצג את המדינה, וחשוב לו הדרכון הישראלי שאיתו הוא מסתובב בעולם, אז כנראה בליבו הוא אזרח מדינה. חשבו על זה פעם אחת, כי הרי היו פה דיונים וויכוחים סביב חוק הדרכונים, כל הזמן אתם מחפשים איך להעניש את האזרחים. אם אתה קצת פחות ימים בשנה בארץ – זהו, אנחנו לא נעניק לך דרכון. אז מה, אתה תחזיק פה בן אדם כמו בכלא? לכן אני חושב שהסיפור של הספורטאים צריך דווקא לפתוח מחשבה אחרת; מחשבה על כך שתהיו כמו מדינות דמוקרטיות בעולם, שאזרחים רבים בהן מחזיקים דרכון זר, כולל מיליון ישראלים שנמצאים בארץ, חיים בארץ, ועדיין מחזיקים בדרכון זר. חלקם משתמשים בזה לעבודה באיחוד האירופי; חלקם נוח לבקר את המשפחות בחו"ל. אני חושב שהסיפור הזה צריך ללמד אותנו – ואני בטוח שכשאנחנו נחזור לשלטון נתקן את זה כך שכל אזרח שמגיע – וזה לא משנה אם אתה חודש בארץ, אם אתה עשר שנים, אם אתה היית בחו"ל – לא ירגיש אזרח סוג ב', כי אם יש לך אזרחות, צריך שיהיה לך דרכון. אדוני היושב-ראש, בחצי דקה שנשארה לי אני רוצה להתייחס למה שראינו פה לפני חצי שעה. גם התנהגות שהיא התנהגות מבזה של שרה בממשלת ישראל. אני אמרתי את זה כמה פעמים וגם אני בתור סגן יושב-ראש הכנסת משתדל לשמור על כבודה של הכנסת. למרות הוויכוחים, למרות הביקורת ולמרות שיש לנו דעות, כאשר יושב בן אדם כאן בכיסא שלך, אדוני היושב-ראש, הוא צריך לדעת לשמור על כבודה של הכנסת, וגם להעיר לשרים. שר בממשלה זה כמו הצד החזק. שר בממשלה לא יכול להתנהג כמו שמתנהגים חלק מהשרים.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

משפט סיום.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

משפט סיום. אני חושב שהגיע הזמן שהכנסת גם תכבד את עצמה, ותעיר גם לשרים שלא מכבדים את עצמם ובטח ובטח שמביישים את הממשלה כאן בבית הזה, בכנסת. תודה רבה.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

תודה לך, חבר הכנסת יבגני סובה. חבר הכנסת איתן גינזבורג. בבקשה, ידידי.

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני השר. אני עומד כאן היום, מביט אל ספסלי הממשלה ומחפש תשובה לשאלה, אולי אדוני השר יעזור לי. השר אליהו, איפה יושב שר הפנים סביב שולחן הממשלה? לא, כי אני לא יודע איפה נמצא שר הפנים של מדינת ישראל. כבר חודשים שאחד המשרדים המשמעותיים ביותר, זה שאחראי על החיים עצמם – על הרשות המקומית, על הארנונה, על התכנון ובנייה, על התקציבים בפריפריה – משרד כל כך משמעותי, מתנהל בלי שר והסיבה היא לא מקצועית, היא פשוט פוליטית וצינית. ראש הממשלה, מתוך רצון לשמור על בריתות פוליטיות ועל שלמות הקואליציה, על מפלגת ש"ס שלא נמצאת בקואליציה, מעדיף להשאיר את המשרד כפיקדון – אבל פיקדון למי? משרד ממשלתי הוא לא כספת של תנועה פוליטית; הוא כלי שרת עבור הציבור. החמור מכך זה הישראבלוף, אדוני היושב-ראש. יש פה ישראבלוף משפטי שמתרחש לנגד עינינו, כי החוק ברור: ראש ממשלה עם כתב אישום, שמנהל משפט פלילי, אינו יכול לכהן כשר. זהו קיר ברזל משפטי ומוסרי, אבל מה אנחנו רואים? תחת הכסות של סמכויות מיוחדות, ייחודיות, מקרים דחופים, מועברות סמכויות בכל שבוע משר הפנים, אחת לאחת, אל ראש הממשלה. בפועל מה שאתם עושים זה שאתם מייצרים כאן שר פנים בפועל, שחל עליו איסור לכהן כשר בכלל, וכשר פנים בפרט. זוהי עקיפה בוטה של הדין ושל פסיקת בית משפט, אבל מה אכפת מבית משפט? נכון, חבר הכנסת לוי? הרי לא צריך בכלל לקיים את פסיקות בית משפט. אתם מרוקנים את המשרד מתוכן, מעבירים את הסמכויות ואת הכוח לידי מי שאסור לו להחזיק בכוח; אתם מכופפים את החוק, כדי שישרת את האינטרס הפוליטי שלכם, וזה מתחיל להיראות עקום. האמת, זה כבר מזמן עקום. ממשלה עקומה שעושה הכול עקום; מתייחסת לחוק בזלזול, לא מסתכלת בכלל לציבור בעיניים, זה לא מעניין אותה. ככה לא מנהלים מדינה, ככה מנהלים הישרדות, והגיע הזמן להפסיק עם המשחקים ולמנות שר פנים במשרה מלאה לאזרחי ישראל, כי זה מה שצריך הציבור. זה לא עניין פוליטי, זה עניין משמעותי, עקרוני. בקרוב צריכים להתחיל לדבר על תקציבים, צריכים להעביר סמכויות, ואתם מתעסקים בשטויות. תודה רבה, אדוני.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

תודה לך. חבר הכנסת עודד פורר. עד שאתה בא, יש כל כך הרבה ח"כים בליכוד שישמחו להיות שרים בינתיים, עד שיפתרו העניינים. מה הבעיה לשים שרים בינתיים, שיעבדו? בבקשה, חבר הכנסת פורר.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, אדוני השר, יושב-ראש הקואליציה, אני רוצה ראשית להסביר לכם - - -

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

בתאים האחוריים להוריד ווליום. חבר הכנסת ינון אזולאי, אהוב ליבי, יהיה לי קשה איתך. בבקשה, חבר הכנסת פורר.

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

תאפס לו את השעון.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

אני אתן לו 30 שניות עליי.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

תודה. חברי הכנסת, עד כמה שתהיו מופתעים, העברת הסמכויות הזאת היא הדוגמה הטובה ביותר למה צריך תקשורת חופשית במדינת ישראל. העברת הסמכויות הזאת קורית בגלל שעיתונאי אחד של אתר ONE, אסי ממן, חשף את העובדה שכמעט מחצית מהמשלחת האולימפית של ישראל לאולימפיאדת החורף לא תוכל להתמודד באולימפיאדה, מכיוון שאין להם דרכון, כי הממשלה הזאת העבירה חוק שקבע שיש אזרחים סוג א' ואזרחים סוג ב'. אזרחים סוג ב' הם כמובן העולים. הם אזרחים רק לצורך גיוס. כשהם נוחתים הם יכולים לקבל צו ראשון, הם לא יכולים לקבל דרכון. יש להם תעודת זהות, אבל דרכון הם לא יכולים לקבל. החבר'ה האלה, שמתאמנים לאולימפיאדת החורף לא יכלו לקבל דרכון, ובלי דרכון הם לא יכולים להירשם. אומרים להם: אתם לא יכולים לקבל דרכון, כי אתם לא מספיק ימים בארץ. מה לעשות שכל ימי האימון לאולימפיאדת החורף לא קורים בנגב? אין ימי אימון לאולימפיאדת החורף באילת. למדינת ישראל אין מתקנים לדברים האלה, אתה חייב להתאמן בחו"ל – אז בטח שאין להם ימים בישראל. אז צריך להחתים במיוחד את שר הפנים, רק מה? בממשלת ישראל הנוכחית לא מעניין מה שהממשלה צריכה לעשות, מעניינת הפוליטיקה. אין שר פנים, כי אף אחד לא מוכן לשבת – אתם יודעים: "על כיסאו לא ישב זר". זה הכיסא של אריה דרעי, אסור שאף אחד אחר יאייש את הכיסא הזה, אלא אם כן הוא מש"ס. אף אחד מהשרים לא מוכן לקבל עליו את תיק הפנים, אז אין מי שיחתום על דרכונים. אין מי שיחתום על דרכונים, הספורטאים נמצאים בחוץ לארץ, צריכים להירשם לאולימפיאדה ואין מי שירשום אותם. הם לא יכולים להירשם לאולימפיאדה. בסוף היינו צריכים את אסי ממן מאתר ONE שיחשוף את זה, כי זה אפילו לא מעניין את שר הספורט. הוא כתב מכתב. אמרו לי במשרד הספורט כשקיימתי דיון חירום על הדבר הזה: אנחנו הוצאנו מכתב לשר הפנים, אבל אין שר פנים. עכשיו גיליתם שאין שר פנים? אתם לא מבינים שאתם באירוע? עכשיו, זו לא פעם ראשונה, חבר הכנסת פוגל; שלא תחשוב שזו הפעם הראשונה שזה קורה. זה קורה כל הזמן. כל הזמן צריך להתעסק עם החתימות על הדרכונים. חוק הדרכונים שאתם חוקקתם בכנסת הזאת, שקבע שיש אזרחים סוג א' ואזרחים סוג ב', הוא חוק כל כך מטומטם, שמביא אותנו לזה שכנסת ישראל עכשיו צריכה להתכנס, להעביר סמכויות לראש הממשלה, כדי שראש הממשלה יתפנה ממשפטו ויבוא לחתום על דרכונים לעולים, שמייצגים את מדינת ישראל באולימפיאדת החורף ולא יכולים להירשם, כי אתם שללתם מהם את הדרכונים. אין חלם יותר גדול מזה. אז בהזדמנות הזאת אני רוצה להגיד קודם כול, תודה לאסי ממן, עיתונאי ONE, שחשף את זה. ואחר כך להגיד תודה ליושב-ראש הקואליציה אופיר כץ, שלפחות ברגע שפניתי אליו, גילה אכפתיות בעניין הזה, ורץ כדי שהאירוע הזה ייסגר מהר. היום הוא ייסגר. אני מקווה שהם יספיקו להנפיק להם את הדרכון לפני 18 בחודש, שהם גם יוכלו להירשם לאולימפיאדה.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

תודה, חבר הכנסת עודד פורר. חבר הכנסת סמיר בן סעיד – איננו נוכח. אם כך, אני מזמין את השר עמיחי אליהו לסכם את הדיון. בבקשה, אדוני השר, חמש דקות לרשותך. לפעמים גם השרים מוגבלים פה בזמן דיבור. ככה כתוב.

שר המורשת עמיחי אליהו:

אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת. לפני כחצי שעה עלה לפה מהלל השאהידים, תומך הטרור אחמד טיבי. הוא השתלח וקילל את אבי הרב שמואל אליהו, אותי ואת השר איתמר בן גביר. מי שהיה עוזרו האישי של רב המרצחים יאסר ערפאת, מעז להטיף למישהו על גזענות וחינוך. אני חייב לומר לכם, אבל באופן אישי, שיש בי שמחה. יש בי שמחה לראות את אובדן העשתונות של מי שעודד רצח של חיילים, החרדה שלו, השנאה שיש לו בעיניים מגלה יותר מהכול, שהוא מבין שאנחנו ניצחנו וננצח. הוא יודע היטב שהעם היהודי חזר לארצו; הוא יודע היטב שבורא עולם לא יעצור באמצע הדרך, ולכן הוא צורח; לכן הוא מטנף; לכן הוא יוצא מכליו. כשאני מסתכל על הרוע שיש לו על הפנים, ואני מעלה למול פניו את דמותו של אבי; כשאני מסתכל על הכיעור שלו, של ערפאת, של סנוואר, על הרוע שניבט מהם למול הטהרה של הרבי מלובביץ', של הבאבא סאלי, של גדולי ישראל, אני יודע בוודאות מי בצד הטוב - -

אושר שקלים (הליכוד):

גם הרב שמואל.

שר המורשת עמיחי אליהו:

גם של אבא שלי, אמרתי. - - מי בצד הטוב של ההיסטוריה.

אליהו רביבו (הליכוד):

גם סבא.

שר המורשת עמיחי אליהו:

של סבא, בוודאי. על אחת כמה וכמה. אני יודע מי בצד הטוב של ההיסטוריה, אחיי ורעיי, ומי בצד שרוצח, שטובח, שאונס ועורף ראשים. כולכם זוכרים את הברברים האלה שטבחו בשני החיילים, עוד לפני 7 באוקטובר. מרימים את הידיים שלהם מגואלות בדם. ברברים, חיות אדם, נאצים. אני רוצה להציג בפניכם, אחיי ורעיי, כמה מהדברים שאמר המחבל טיבי – מחבל בעור של כבש שמתחפש לאיש המערב – כי אולי אתם נהנים מהבדיחות שלו מדי פעם: ברכות לאלפי השאהידים, אומר המחבל הזה, במולדת ובניכר; ברכות לשאהידים שלכם ושלנו בתוך הקו הירוק. ככה הוא אומר. בעוד שאנחנו אומרים שאין דבר נעלה יותר מאלה שמתו למען המולדת – אתם מבינים? – אלה שהכובש רצה שיכנו אותם מחבלים. תומך טרור, תומך מוות. אני רוצה להזכיר לכם, אחיי, חברי הכנסת וכל מי שצופה בנו, מי התת-אדם הזה מתחת לתחפושת. אתה, כן, תת-אדם מתחת לתחפושת של הדמוקרט הישראלי.

סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל):

שר המורשת עמיחי אליהו:

אתה לא רק פעיל, לא רק תומך, אתה היועץ האישי של יאסר ערפאת. אתה האיש שישבת בחדרים סגורים עם הרוצח הגדול ביותר של היהודים מאז השואה; האיש שתכנן את האינתיפאדה השנייה, את הגל הרצחני שהרג יותר מ-1,000 ישראלים בפיגועי התאבדות – הוא חבר שלו – באוטובוסים שהתפוצצו, ברצח של ילדים במסעדות. ומי שעמד לידו לאורך כל הדרך היה אחמד טיבי. הוא עמד שם, הוא ייעץ לו. אז מה קרה, אחמד טיבי? מה קרה עם כל ההתנגדות שלכם? ערפאת נגמר, הטרור נכשל. וההחלפה – החלפת קצת קריירה, אתה פה בתוך הכנסת, אנחנו נותנים לך לשחק במשחקי הדמוקרטיה, אבל לא באמת השתנית, לא אתה ולא החברים שלך. במקום לחנך את האנשים שלכם לצדק, למוסר, לתרבות של אברהם אבינו, אתם מחנכים אותם לשנאה של העם היהודי; אתם חותרים תחת הדמוקרטיה הישראלית; אתם חותרים תחת ערכי המוסר והצדק. זה מי שאתם, אפסים שלא יודעים להוביל את הדברים לאחדות - - -

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

אתה מדבר על מוסר וצדק? אתה מדבר על מוסר וצדק? אתה לא מתבייש?

שר המורשת עמיחי אליהו:

אתם עושים את זה בערבית.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

חבר הכנסת כסיף, אנחנו אפשרנו את חזרתך ואתה תתנהג באיפוק. בבקשה, השר.

שר המורשת עמיחי אליהו:

כשהתפוצצו האוטובוסים בשנות התשעים, אחמד טיבי כינה את זה מחיר הכיבוש. כשירו רקטות על תל אביב, אז דיברו על התסכול הפלסטיני. כן, הצדיקו הרג של חיילים. כשהחמאס אנס, טבח ובזז, לא שמעתי אתכם מגנים. אתם מסתובבים בעולם בכנסים בין-לאומיים, מדברים באנגלית, אבל אנחנו יודעים היטב איך אתם מדברים בערבית. אתם הבושה, אתם הכישלון של העם הערבי. ומגיעים להם, מגיעים להם מנהיגים טובים יותר, מוסריים יותר, שבאמת ישאפו לשלום, ולא אפסים כמוכם שמעודדים את הטבח, את הרצח, את האלימות, את הברבריות. במקום לתקן, אתם מחריבים אותם. תודה רבה שנתת לי את ההזדמנות לשמוח על הניצחון שלנו.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

תודה רבה, אדוני השר. חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הודעת הממשלה בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה, להעביר לראש הממשלה את הסמכויות הנתונות לשר הפנים לפי כמה חוקים. אנא, תפסו מקומותיכם. הצבעה. הצבעה מס' 20 בעד הודעת הממשלה – 16 נגד – 9 נמנעים – אין הודעת הממשלה על העברת סמכויות משר הפנים לראש הממשלה נתקבלה.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

16 בעד, תשעה נגד, שני נוכחים. אני קובע כי הודעת הממשלה אושרה.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון מס' 58), התשפ"ה–2025, של חברי הכנסת חנוך דב מלביצקי, עודד פורר, דן אילוז וקבוצת חברי הכנסת, בקריאה שנייה ושלישית. ידבר חבר הכנסת חנוך מלביצקי ויציג את החוק בשם ועדת הפנים ויושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה יצחק קרויזר, שהוא איתנו. בבקשה, חבר הכנסת מלביצקי.

חנוך דב מלביצקי (בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה):

אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, בפתח הדברים, השר עמיחי אליהו, בתור מי שיצא לי להכיר את הרב שלמה אליהו אביך – שמואל אליהו, סליחה – אין הרבה אנשים שהותירו עליי כזה רושם; אין הרבה אנשים שמפעמת בהם כזו אהבת ישראל, כזאת ציונות, כזו יהדות מחבקת ומאפשרת ואוהבת. אהבה שיוצאת מאבא שלך זה משהו שאי-אפשר לטעות בו. אשרינו שזכינו לאדם כזה. ואל נא תיפול רוחך ואל נא תיקח ללב את הדברים האלה. מכיוון שבית ישראל יודעים טוב מאוד מי היה אביך. אוהבים אותו, מכבדים אותו, מוקירים אותו.

אושר שקלים (הליכוד):

מי הוא.

חנוך דב מלביצקי (בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה):

הרב עמיחי הוא בנו של אביו, נכדו של סבו, שזה כשלעצמו, אתה יודע, זה לא רע בכלל, ואפשר להסתפק בזה, אבל מעבר לזה - - -

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אימא שלו ואימא שלי - - -

חנוך דב מלביצקי (בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה):

בסדר גמור.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אני צודק או לא, עמיחי?

חנוך דב מלביצקי (בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה):

אתה צודק לגמרי.

שר המורשת עמיחי אליהו:

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

פורר, כתוב: "שמע בני מוסר אביך ואל תטש תורת אמך". אז למי נתנו את התורה? לאימא. נכון? כמו שרבי עקיבא אמר על רחל: כל מה ששלי – שלה הוא. אז כל תלמיד חכם, אולי גם פוליטיקאי, אם הוא לא יודע שכוחו בא מהבית, מרעייתו, מבן זוגו, בת זוגו – משם באה התורה. בבקשה, חבר הכנסת.

חנוך דב מלביצקי (בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה):

תודה. אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון מס' 58), התשפ"ה–2025, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. חוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה–1965, קובע עילות שבהתקיימן לא תשתתף רשימת מועמדים בבחירות לרשויות המקומיות, וכן את ההליך לקביעה כי רשימה כאמור היא רשימה מנועה מהשתתפות בבחירות. להבדיל מהמצב לעניין הבחירות לכנסת, לא ניתן היום למנוע את השתתפותה של רשימת מועמדים בבחירות לרשויות המקומיות אם יש במטרותיה או במעשיה תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או של ארגון טרור נגד מדינת ישראל, ואין הוראות בחוק המאפשרות למנוע השתתפות אישית של מועמדים בבחירות לרשויות המקומיות. בהצעת חוק זו מוצע לקבוע לעניין בחירות לרשויות המקומיות הוראות דומות לאלה החלות בבחירות לכנסת בעניינים האמורים. כך ניתן יהיה למנוע את השתתפותם של מועמדים מסוימים מתוך רשימת המועמדים, ולא רק את השתתפות הרשימה כולה. עוד מוצע להתאים את העילות המאפשרות את מניעת השתתפותם של מועמדים ורשימות לעילות המנויות בסעיף 7א לחוק-יסוד: הכנסת, לעניין הבחירות לכנסת. כמו כן, מוצע לשנות את ההליך שבמסגרתו ייקבע כי רשימה מנועה מהשתתפות בבחירות, ולקבוע את ההליך שלפיו ייקבע כי מועמד מנוע מהשתתפות כאמור. השינויים מוצעים הן לעניין לוח הזמנים להגשת עתירות בהליך וסדרי הדיון בהן והן לעניין הגורם הקובע את המניעה ואפשרויות הערעור על החלטותיו. כיום ההליך לעניין רשימה מנועה נדון לפני יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת, וניתן לערעור ברשות לבית המשפט העליון. מוצע לקבוע כי הן לקביעת רשימה מנועה והן לעניין מועמד מנוע יתנהל ההליך לפני יושב-ראש ועדת בחירות אזורית. כפי שקבוע כיום, ועדת הבחירות של הרשות המקומית ברוב חבריה או היועץ המשפטי לממשלה, רשאים להגיש עתירה ליושב-ראש ועדת הבחירות האזורית לעניין רשימה מנועה. מוצע לקבוע כי לעניין מועמד מנוע, יידרש רוב של שני שלישים מחברי ועדת הבחירות כאמור כדי להגיש עתירה. עוד מוצע להסמיך את היועץ המשפטי לממשלה לאצול את סמכותו בעניינים האמורים לאחד ממשניו. על החלטה כאמור ניתן יהיה לערור לפני יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת, ולאחר מכן תהיה זכות ערעור לפני בית המשפט העליון בשאלה משפטית בלבד. לבסוף, מוצע להחיל את התיקון המוצע גם בבחירות למועצות אזוריות כך שיחול הן על מועמדים לראשות המועצה האזורית והן על רשימות ומועמדים למועצת המועצה האזורית. הצעת חוק זו הוגשה בצירוף הסתייגויות, אך אבקש כי הכנסת תדחה אותן ותאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית בנוסח המוצע על ידי הוועדה. אני רוצה להודות קודם כול לשותפי לחוק, חבר הכנסת עודד פורר, על הובלה אמיצה, עניינית, חדה, ברורה. הניסיון שלו תרם המון המון המון; אני רוצה להודות ליושב-ראש ועדת הפנים הקודם, מורי ורבי חבר הכנסת יעקב אשר, שתבונתו, ניסיונו ואופיו הנוח הטיסו את החוק הזה קדימה די מהר; אני רוצה כמובן להודות לצוות המסור מאוד של ועדת הפנים וליועץ המשפטי המאוד-מיוחד וענייני, שפשוט כיף לעבוד איתו, תומר – היועץ המשפטי של ועדת הפנים; אני רוצה להודות ליושב-ראש ועדת הפנים הנוכחי, חבר הכנסת איציק קרויזר, שסייע לקידום, ואפשר לי לעלות ולדבר פה במקומו. במילים האחרונות אני רוצה לפנות דווקא לציבור הערבי במדינת ישראל: החוק הזה הוא לא חוק נגד ערבים. החוק הזה הוא לא חוק נגד מועמדים ערבים, החוק הזה הוא לא חוק שנועד לפגוע ברשויות מקומיות או בעיריות ערביות. כפי שאני משוכנע שהמאבק בפשיעה הוא אינטרס משותף לכל אזרחיה של מדינת ישראל ללא הבדל דת, גזע ומין, כך אני סבור ורוצה עדיין להאמין שגם המאבק בטרור צריך להיות כזה. רשות מקומית או עירייה או מועצה אזורית או כל דבר אחר, שאחד מנבחרי הציבור שלה מוצא לנכון להזדהות עם טרוריסט או עם ארגון טרור או עם פעולת טרור, מבייש את אותה עיר, מוציא את שמה לרעה, מוציא את דיבתה החוצה. זה צריך להיות אינטרס משותף של כולם. אין לנו שום בעיה עם החברה הערבית. אנחנו מעוניינים לקדם את האזרחים הערבים בכל התחומים האזרחיים פה במדינת ישראל. אנחנו לא מעוניינים ולא נאפשר לקדם לאומנות ערבית, ובטח ובטח שלא נאפשר תמיכה בטרור בשום אצטלה ושום כיבוס ושום דבר מהסוג הזה. כל מה שקשור לטרור וללאומנות ייגדע; כל מה שקשור לפעולה אזרחית למען האזרחים, יתבצע בצורה המיטבית ביותר שניתן. יש עוד הרבה מה לעשות. אנחנו מוכנים לעשות. זנחו את הלאומנות, בטח ובטח תפנו גב לטרור – ואני בטוח שמצבכם ישתפר לאין ערוך. תודה רבה לכולם.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

תודה לך, חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי. אנחנו מקבלים אתכם בברכה, הצעירים שנמצאים איתנו במליאה. אם יש לכם את הנייד שלי, אז תכתבו לנו מי אתם, נברך אתכם כקבוצה. להצעת החוק הזאת הוגשו הסתייגויות של קבוצת יש עתיד וכחול לבן – המחנה הממלכתי. האם אתם מממשים את ההסתייגויות?

נאור שירי (יש עתיד):

לא, למשוך.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

מושכים. אז אנחנו עוברים לבקשות רשות דיבור. חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, אדוני השר, אני אנצל את ההזדמנות באמת שנמצאים פה חבר'ה צעירים. אני לא יודע מאיפה ומאיזה תיכון, אבל אני חושב שזאת הזדמנות מצוינת ללמוד שיעור על דמוקרטיה. בדמוקרטיה הישראלית, חברים, מי שתומך בטרור, לא יכול להיבחר לכנסת – כך קובע סעיף 7א לחוק-יסוד: הכנסת. הוא אומר שמי שתומך במאבק המזוין נגד מדינת ישראל, לא יכול להיבחר לכנסת, ולכן צריך לפסול את מועמדותו. במועצות המקומיות וברשויות המקומיות לא כך הדבר. יש סעיף שנוגע רק לרשימות מועמדים; אין סעיף שנוגע למועמדים עצמם. לצערי, נתקלנו בשנים האחרונות במועמדים שמתמודדים למועצת הרשות המקומית, שמביעים תמיכה בחיזבאללה, שמביעים תמיכה בחמאס, שמספרים לנו כמה צריך להיאבק במדינת ישראל – ואת הדבר הזה צריך לעקור מהשורש. זה מה שאנחנו עושים היום – קובעים בצורה הברורה ביותר שכמו שמי שתומך בטרור, אסור שייכנס בשערי הכנסת – לצערי, יש כאלה שהסתננו והצליחו לעבור את המשוכה הזאת, למרות שפסלנו אותם בוועדת הבחירות המרכזית. דברים כאלה קורים, אבל ברמת ההגדרה, מי שתומך בטרור, לא יכול להיכנס בשערי הכנסת. מי שתומך בטרור, לא יוכל להיכנס גם בשערי הרשות המקומית כחבר מועצה ולכהן בתפקידים שם. החוק הזה הוא חוק שאני מלווה אותו ומנסה להעביר אותו עוד מהכנסת העשרים. אני שמח שיש לי את ההזדמנות להעביר אותו בכנסת הזאת. אני רוצה להודות גם לחברי חבר הכנסת חנוך מלביצקי, שהגיש הצעת חוק דומה, והצמדנו את ההצעות וקידמנו אותן יחד. אני רוצה להודות גם למי שהיה יושב-ראש ועדת הפנים, ולא נמצא כאן, חבר הכנסת יעקב אשר, שיחד איתו קידמנו את החוק הזה, והוא אפשר להכניס את כל גורמי המקצוע תחת המטרייה שלו בוועדת הפנים ולהוביל את החקיקה הזו ולהביא אותה לכדי סיום. אני מקווה שלא נצטרך להשתמש לא בחוק הזה ולא בסעיף 7א כי לא יהיו כאן כאלה שתומכים במאבק המזוין נגד מדינת ישראל, אלא הם לא יתמודדו למקומות האלה. אבל כשהם יתמודדו, אני מקווה שיחסמו אותם. יש כאלה שלא נחסמו שם. אני ניסיתי להדיח אותם מהכנסת הזאת. לצערי, עדיין לא הצלחנו. אני מקווה שבכנסת הבאה הם ייחסמו. תודה, אדוני.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

תודה, חבר הכנסת עודד פורר. אני רוצה להגיד משהו שהתרחש פה קודם והוסחה דעתי ולא שמעתי, אבל אם השר השתמש במילים "מחבל" ו"תת-אדם", ראשית, זאת שפה לא ראויה; ב. ועדת האתיקה של הכנסת קבעה שאין להשתמש במילה הזאת, היא פוגענית ולא ראויה לשימוש במליאה כלפי אף חבר כנסת. חברים, אנחנו - - -

עודד פורר (ישראל ביתנו):

רגע, השר עולה לסכם.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

השר יעלה לסכם?

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה לסכם? איזה לסכם? מה עם לנמק הסתייגויות?

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

אתם ויתרתם.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אה, כן? מי משך?

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

אתם. חיפשנו אותך.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה עכשיו? קדימה, נו, מה. תודה רבה. רצית להגיד לי: תודה רבה, מירב?

שר המורשת עמיחי אליהו:

תודה רבה, מירב. אני כן רוצה להגיד משהו ביחס למה שאמר פה כסיף.

נאור שירי (יש עתיד):

די. די. די.

שר המורשת עמיחי אליהו:

מילה וחצי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

די, די, מספיק. מספיק. תכף יש עוד - - -

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

הוויכוח הזה לא יקדם אותנו.

נאור שירי (יש עתיד):

לא, כי הוויכוח הקודם קידם אותנו.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

גם. אתה צודק. הצדק איתך. אדוני השר, ניכר שיש הסכמה פה על החוק הזה.

שר המורשת עמיחי אליהו:

אני רוצה לומר רק משפט אחד. "ניצחונה הגדול של האנטישמיות", אומר מקס נורדאו, "טמון בהצלחתה לגרום ליהודים לראות את עצמם בעיניים אנטישמיות". אני חושב שעופר כסיף עונה על ההגדרה הזו אחת לאחת. תודה רבה.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

תודה לך, אדוני השר. חברי הכנסת, נא לתפוס את מקומותיכם. עד שתתפסו, אנחנו מקדמים בברכה שתי מכינות שנמצאות איתנו בקהל – מכינת רמת גן ומכינת עמק, והיה לי הכבוד לשוחח איתכם. אני אספר משהו מהשיחה לחברי הכנסת. שאלתי מי מכם מוכן ורוצה להיות מנהיג פוליטי. היה היסוס.

מירב בן ארי (יש עתיד):

ברור, הם רואים מה קורה כאן.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

רגע, רגע, מירב. ילד אחד הרים את היד. אז כן, ראוי לצמוח כמנהיג, כיזם חברתי, בעמותות, בחינוך, ביזמות, גם ברשויות המקומיות; אבל להשפיע על גורל המדינה בכל ההיבטים של ביטחון וכלכלה – בסוף זה המקום. קודם כול תשרתו את עם ישראל בצבא כמפקדים, מפקדות, לוחמים, לוחמות, תומכי לחימה, ותמשיכו לעשות למען המדינה כאנשים בוגרים. תודה רבה לכם, לכל המכיניסטים שנמצאים איתנו. חברי הכנסת, נעבור להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון מס' 58), התשפ"ה–2025, כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 21 בעד סעיפים 1–6 – 15 נגד – 8 נמנעים – 1 סעיפים 1–6 נתקבלו.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

15 בעד, שמונה נגד, אחד נמנע, ארבעה נוכחים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה השנייה. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון מס' 58), התשפ"ה–2025. נא תפסו את מקומותיכם. הצבעה. הצבעה מס' 22 בעד החוק – 15 נגד – 8 נמנעים – 1 חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון מס' 58), התשפ"ה–2025, נתקבל.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

15 בעד, שמונה נגד, אחד נמנע, ארבעה נוכחים. אני קובע כי הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון מס' 58), התשפ"ה–2025, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית ותיכנס לספק החוקים. יש לנו פה בקשה להודעה אישית של חבר הכנסת כסיף, אבל לאור זה שיש חוקים נוספים, פשוט תצטרף כדובר ברשות דיבור במהלך החוקים האלה בדיון האישי.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 73) (קבלה דיגיטלית ושובר זיכוי דיגיטלי), התשפ"ה–2025, של חברי הכנסת ינון אזולאי וולדימיר בליאק, לקריאה הראשונה. אני מזמין את חבר הכנסת ינון. אני אוהב את מה שקורה פה בין שניהם. אתה יודע, ינון – בליאק, הוא נותן לך לעלות ראשון. זה לקיים את הכתוב של הלל הזקן, שהקדימו דברי חבריהם לדבריהם, שנתנו לחבריהם להציג לפניהם.

ינון אזולאי (ש"ס):

מה רצית להגיד לי, אדוני?

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

חבר הכנסת ינון ישי – ינון אזולאי, אהוב לבי.

ינון אזולאי (ש"ס):

עוד פעם ינון ישי? בפעם הבאה אני מוריד אותך.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

"ינון ואליה אני שולח". בן ישי. משיח בן ישי, זה מסתדר היטב.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

אדוני היו"ר, הם הקדימו את דברי חבריהם לדבריהם. למה?

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

למה? כי אולי יש היגיון.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

המתפלל על חברו נענה תחילה.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

המתפלל על חברו נענה תחילה. יפה.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

זה בדיוק כל הקטע של היהדות.

קריאה:

מיכאל, אזולאי זה שם המשפחה של החיד"א הקדוש.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

רבי חיים יוסף דוד אזולאי, החיד"א. אשריך, אבא שלו זו כבר דמות מופת לדורות בכנסת ישראל. חבר הכנסת ינון אזולאי, בבקשה.

ינון אזולאי (ש"ס):

תודה רבה לך. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, כבוד השר, חברי המציע יחד איתי, שותף מלא, שותפי לחוק הזה ובעוד חוקים נוספים, ולכן אני אומר – זה לא חוק שלי לבד, זה חוק שלנו, חבר הכנסת ולדימיר בליאק. זה חוק חשוב, ועשינו אותו יחד, ולכן זה לא משנה מי ראשון ומי שני, מבחינתי אתה ראשון, אני שני.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

התחלנו בקדנציה הקודמת.

ינון אזולאי (ש"ס):

אנחנו התחלנו עוד בקדנציה הקודמת בעניין הזה, והינה, אנחנו מצליחים ומביאים את זה. קודם כול, נקדם את האורחים שלנו למעלה. שלום וברכה, ברוכים הבאים לכנסת ישראל. איזה כיף לראות אתכם פה. תמשיכו ותעשו למען עם ישראל, ובעזרת השם, אולי גם תגיעו לפה, למרות שאישית, לא בטוח שכדאי לכם להגיע לפה, אבל כל אחד שיחליט מה שהוא רוצה. תודה רבה לכם. מיכאל, אתה רוצה להוסיף משהו?

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

כן, אל תקלקל לי אותם, שתהיה תקווה למנהיגות העתידית של מדינת ישראל.

ינון אזולאי (ש"ס):

אני לא מקלקל, שידעו את האמת.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

אחרי שיהיו יזמים חברתיים ומתנדבים ואנשי חינוך, יצברו ניסיון ויבואו לפה.

ינון אזולאי (ש"ס):

תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. הצעת החוק המדוברת היא קבלה דיגיטלית ושובר זיכוי דיגיטלי. מה שקורה היום הוא שכל אחד מאיתנו, כשהוא רוכש מוצר מסוים, הרי הוא יכול להחזיר, ויש בחוק שאתה יכול להחזיר את המוצר. ובחלק מהמקרים אתה יכול לקבל זיכוי כספי, בחלק מהמקרים אתה יכול לקבל כסף בחזרה. כל אחד – או זיכוי או כסף או שובר. מה קורה כאשר יש חשבונית שאתה רוצה להחליף, 14 יום, לפעמים אתה שומר את זה בשביל האחריות? יש היום שיטה שקורית בכל הרשתות – לא יודע, אולי רוצים לחסוך בנייר, או שרוצים לחסוך בכלל במוצר עצמו, ונותנים לנו איזשהו זיכוי או חשבונית בדף מחיק. לפעמים אתה שם את זה בכיס, מוציא, אתה לא יודע מה קנית. אומרים לך: לא, יש לך דף לבן, מה שאתה רוצה תבחר – אבל כשאתה מגיע, אתה רואה שהדף לבן חלק, והיה פה משהו ואתה לא יכול לקבל את הזיכוי על זה, והזיכוי שהיה לך שם זה הפסד כספים. אגב, יש כאלה שהם בעלי עסקים שמתנגדים ויתנגדו גם להצעת החוק. ממה זה נובע? בטח הם יבואו ויספרו: לא, זו ביורוקרטיה. לא, זו לא ביורוקרטיה, פשוט ברגע שאתה שכחת את השובר, נעלם לך השובר, תבוא ותחפש. אתה הפסדת את הכסף. אתה, כלקוח של החנות הזאת, הפסדת את הכסף: סליחה, אין לך חשבונית להחזיר את המוצר, או אין לך זיכוי – אני לא יכול לתת לך. צודקים. ולכן אנחנו חושבים על פתרון. הפתרון יהיה קבלה דיגיטלית בבתי עסק. יש היום, אגב, בתי עסק מסוימים שבהם הקבלה הזאת כבר קיימת. אתם הולכים לחנות מסוימת, במיוחד ברשתות הגדולות, הקבלה כבר קיימת. ברגע שאתה נותן, אתה רושם, נרשם השם שלך. ברגע שמגיעים להחזיר, אוטומטית רואים שבאמת החשבונית שלך נמצאת ואתה לאו דווקא צריך. על ידי מספר טלפון עולה להם הכול. אבל זה עדיין לא מחייב, ולכן זה רק בבחירה של הצרכן. אני בא ואומר, אנחנו באים ואומרים שהשובר הזה, הזיכוי הדיגיטלי – אני רוצה שהוא יהיה בהצעת חוק שמחייבת את בעל העסק, שבעל העסק יציע לך את זה, וזה גם לא ימנע ממנו, אם אתה רוצה, לקבל גם את החשבונית והזיכוי ביד, אבל שהפרטים שלך יהיו במחשב על פי רצונך, כי אחרת אתה לא יכול לבוא, והוא לא יכול לקחת את הפרטים בלי ההסכמה שלך. ואז, גם אם אבדה לך החשבונית או הזיכוי, אתה מגיע, אומר את מספר הטלפון שלך או כל דבר אחר שיזהה אותך, על פי בקשתך, ותוכל לרכוש את זה, ולא צריך להסתובב עם חבילת ניירות בכיס – איפה הזיכוי היה, איפה הכסף היה. הצעת החוק הזאת היא הצעת חוק חשובה, הצעת חוק צרכנית שבאה ומסייעת, ולכן אני מבקש מחבריי להצביע בעד. רגע לפני שארד, אני רוצה רק להגיד: התפרסם אתמול-שלשום בערוץ 14. בגלל שחבריי מהאופוזיציה לא שומעים ולא רואים ערוץ 14, אז אני רוצה ליידע אתכם.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אתה רואה?

ינון אזולאי (ש"ס):

אני בקושי רואה, אם אני לא פה, בכנסת, אבל אם כבר לראות אז תראה ערוץ 14.

נאור שירי (יש עתיד):

אני רק המודיע.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני מעדיפה לשמוע מוזיקה כל היום ולא ערוץ 14, כל היום אני אשמע מוזיקה רק לא את הרעל הזה.

ינון אזולאי (ש"ס):

רגע, מירב, את תתחברי, מירב, אני אגיד לך למה אני אומר ערוץ 14.

מירב בן ארי (יש עתיד):

כן, למה?

ינון אזולאי (ש"ס):

למה? כי רק ערוץ 14 יביא את מה שעכשיו אקריא לכם, כי שאר הערוצים לא יביאו את זה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

קדימה.

ינון אזולאי (ש"ס):

איילת סיידוף, את מכירה אותה? אימהות בחזית, היא ואילת.

נאור שירי (יש עתיד):

מה, יאללה, לקחת שיחה.

ינון אזולאי (ש"ס):

מה, מה קרה? בגלל שאני בא להקריא את מה שהיא אומרת, סרטון שהיא אומרת בזום.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אבל מה אכפת לך, מה היא?

נאור שירי (יש עתיד):

קודם כול - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

היא חברת כנסת? היא שרה?

ינון אזולאי (ש"ס):

סליחה, את פה דורשת: תקשיבו, תגנו – בואי תקשיבי עד הסוף, ותגידי על מכונת הרעל הזאת שנקראת איילת סיידוף.

טלי גוטליב (הליכוד):

היא לא מפסיקה - - -

ינון אזולאי (ש"ס):

בסדר, סיידוף.

מירב בן ארי (יש עתיד):

על מה אתה מדבר?

ינון אזולאי (ש"ס):

תגידי על מכונת הרעל הזאת. בבקשה, היא אומרת: "אחד הדברים ששמנו על השולחן היה לפרק את החברה החרדית. תראו היום באיזה סכסוכים הם".

מירב בן ארי (יש עתיד):

למי אכפת, אני לא מצליחה להבין.

ינון אזולאי (ש"ס):

"זה לא קרה מעצמו, שנתיים של עבודה של מכונת רעל - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

למי אכפת.

ינון אזולאי (ש"ס):

- - מאחורי הקלעים, בהרבה פעולות עם שיתופי פעולה".

מירב בן ארי (יש עתיד):

יש לה תפקיד?

ינון אזולאי (ש"ס):

אבל "מכונת הרעל פעלה שעות נוספות בבתי הכנסת של גור, בבתי הכנסת של ש"ס או של חב"ד, ויצרה פילוג בין החסידויות, פעם ראשונה במדינת ישראל. זה לא קרה מעצמו, עבדנו בזה. עבדנו בלפרק את היריב, בלשבור את מה שנקרא מרנים. אחת מהמטרות הייתה לעשות כאוס ברחוב החרדי". המטרה העיקרית הייתה לחרחר ריב, שנאה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

- - - תתגייסו, תתגייסו ואז - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

מירב, זה מה שיש לך להגיד?

ינון אזולאי (ש"ס):

את יודעת מה, את יודעת מה? אפשר להשתיק אותה?

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

אפשר, רק אם אתה מחליט גם לא לפנות אליה.

ינון אזולאי (ש"ס):

אני לא פונה אליה, לא פונה אליה.

טלי גוטליב (הליכוד):

זה מה יש לך להגיד?

מירב בן ארי (יש עתיד):

- - - וזהו.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

חברת הכנסת בן ארי.

טלי גוטליב (הליכוד):

זה מה שיש לך להגיד?

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

חברת הכנסת גוטליב, בבקשה. נא לאפשר לינון, שידוע כאחד שלא מפריע לאף אחד לדבר. בבקשה.

ינון אזולאי (ש"ס):

אני רוצה להגיד לכם דבר אחד. נראה את האומץ שלכם, שתבואו לפה ותדברו על איילת סיידוף הזאת, נראה אתכם פה, תבואו לדבר – אותה אחת שמגיעה, מסתובבת פה בכנסת - -

נאור שירי (יש עתיד):

מי זאת, מי? די.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני לא מכירה אותה.

ינון אזולאי (ש"ס):

- - מסיתה ומדיחה, מכונת רעל.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני לא מכירה אותה, אני לא יודעת מי זאת.

ינון אזולאי (ש"ס):

היא אמרה על עצמה שהיא מכונת רעל. אימהות בחזית.

מירב בן ארי (יש עתיד):

די, נו.

ינון אזולאי (ש"ס):

היא מייצגת ארגון – של מי?

מירב בן ארי (יש עתיד):

של מי?

ינון אזולאי (ש"ס):

על מה היא מייצגת ארגון? היא אומרת שהיא מייצגת אימהות של לוחמים.

נאור שירי (יש עתיד):

- - - בחזית, מה אתה רוצה?

ינון אזולאי (ש"ס):

היא אומרת את זה, לא אני אומר את זה. היא באה ומתנגחת, מקבלת במה בוועדת החוץ והביטחון.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה אתה רוצה ממני, מה אתה רוצה?

קריאות:

ינון אזולאי (ש"ס):

היא מקבלת במה פה, בכנסת.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

חברת הכנסת מירב בן ארי, חבר הכנסת נאור שירי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אבל הוא פונה אלינו.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

חברת הכנסת גוטליב, אני אמרתי לו לא לפנות אליכם.

ינון אזולאי (ש"ס):

אני לא קורא בשם שלהם.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

הוא מדבר, הוא נואם.

נאור שירי (יש עתיד):

- - - אתה גנוב?

מירב בן ארי (יש עתיד):

הוא לא פונה - - -

ינון אזולאי (ש"ס):

אתם יודעים מה ההבדל ביני לבינכם? כשהפלג עושים משהו אני בא, ונכנס בהם, ולא רואה אותם.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה אני קשורה אליה, מה? מה אני קשורה?

ינון אזולאי (ש"ס):

ואתם מבקשים את זה, וגם בלי שתבקשו אני אעשה את זה. אתם יודעים למה?

מירב בן ארי (יש עתיד):

תגיד לי, אתה רציני?

ינון אזולאי (ש"ס):

כי אני לא מפחד. אתם מ-פ-ח-דים ממנה, תודה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

ינון, אין לי מושג מי זאת.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

תודה שחסכת שלוש דקות מזמן הכנסת.

מיקי לוי (יש עתיד):

לי יש מושג. יש לה עשר אימהות, ולא נתתי לה לדבר בוועדת הביקורת. תמיד היא - - - תבדקו אותי.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

ראשון הדוברים, חבר הכנסת איימן עודה – איננו; חבר הכנסת אחמד טיבי – איננו; חבר הכנסת משה סעדה – איננו; חבר הכנסת חמד עמאר – איננו; חברת הכנסת פנינה תמנו שאטה – איננה; חבר הכנסת אריאל קלנר – איננו.

מירב בן ארי (יש עתיד):

רגע, אתה קורא מחוק הגנת הצרכן? כי לי יש רשימה אחרת.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

זה מה שמונח לפניי. תניחו לי את הרשימה המעודכנת.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

זה החדש: חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח; חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אני ממש ממש אשמח לדבר כאן נאום שלם בלי כל הרעשים שהיו לי בנאום, כשלפחות ניסיתי. אז אני ממש שמחה שהמכינות, שהמכינות - - -

עמית הלוי (הליכוד):

מירב, אם זה יהיה הדדי, אנחנו מוכנים.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

עמית, בבקשה, חבר הכנסת עמית הלוי.

עמית הלוי (הליכוד):

שיהיה הדדי, מירב.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

עמית הלוי, עוד לא נאמר דבר, רגע, בוא.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא יכול להיות, לא אמרתי כלום.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

בואו, תנו לה. היא ביקשה שנכבד, בואו נשתדל.

מירב בן ארי (יש עתיד):

שמע, עלתה לכאן שרה, באמת, דיברה עליי, על זה שמגיעים לי חיים בגיהינום, אמרה לי משהו על השם, אלוקים, אני לא רוצה להיכנס לזה. דיברה גועל נפש. אני ישבתי שם ושלחתי לה לבבות, לא אמרתי מילה. אחרי זה ניסיתי להגיב, היא כל הזמן נכנסה לי לדברים, עד שהוציאו אותה החוצה. עכשיו אני רוצה להתייחס למה שהיה כאן, אוקיי? בסוף, בסוף, היא דיברה הרבה דברי בלע. אני לא רוצה לדבר עליהם. אני רוצה לדבר על זה שהיא דיברה – היא ניכסה לעצמה את הרב כדורי, והיא אמרה: השמאלנים, שכחתם מה זה להיות יהודים – מה שביבי אמר לו – ואנחנו, אנחנו אנשים של הרב כדורי. אז מכיוון שגם אני מאוד אהבתי את הרב כדורי, אין לי ספק שאם הוא היה חי היום, הוא היה מתבייש במה שהוא רואה. ונתחיל. הרב כדורי היה איש של ענווה ופשטות. למרות המעמד הציבורי האדיר שלו, הוא חי חיים פשוטים. הוא לבש בגדים פשוטים, התגורר בצניעות ונמנע מהפגנת כוח או יוקרה. כל מה שהיה כאן היום במליאה היה הפגנת כוח, כי עולה שרה שאין לה הגבלת זמן ומשתלחת בי בצורה מזעזעת. הלאה, נמשיך. הרב קיבל אלפי אנשים – חולים, הורים לילדים במצוקה, משפחות שכולות. הוא הקדיש שעות, ואני מצטטת, "בלי לבחור מי חשוב יותר". הקואליציה הזאת, אם זה לא הבייס, אם זה לא התומכים – כמו שאמר משה סעדה: מי שצופה בערוץ 14 חכם ומי שלא, לא. זה ציטוט כזה. אם זה לא הבייס, הם בכלל לא מתייחסים. מבחינתם, מי שלא ביבי הוא שמאלן מקפלן. הלאה. הרב כדורי, זצ"ל, דיבר על אחדות ושלום, על אהבת ישראל, על הצורך להימנע משנאת חינם. מה שראינו כאן היום זו שנאה מזוקקת, אין לי מילה אחרת. להגיד לי שיש לי רוע לב, שאני שונאת רק נשים ימניות. שקר, יש לי חברות נשים ימניות. ישבה כאן שולי מועלם-רפאלי, שאי-אפשר לחשוד בה, כל מה שניסיתי זה לפרגן לה. לא הצלחתי לסיים משפט לחברתי שולי, שולי, אוקיי? מועלם-רפאלי, מהבית היהודי, לא מיש עתיד. נמשיך. לרב כדורי היו רוחב לב וחמלה. מי שפגש אותו תיאר אדם חם, עדין, בעל סבלנות, נטה לחזק אנשים במילים פשוטות, אלא להרגיע ולעודד. אין חמלה אצלכם, אין חמלה בממשלה הזאת. אתם כבר כמעט חצי שנה לא רואים את האנשים הכי חלשים בחברה הישראלית. כל מה שאנחנו מתעסקים זה יועמ"שית, פצ"רית ומערכת המשפט. מי שרואה את האנשים – אני מסיימת – הכי חלשים בחברה הישראלית, מי שנתן אפילו פסק דין ידיד, שאתה בטח מכיר אותו – מכיר, זוכר את פסק דין ידיד? הוא נתן זכויות לאותם אנשים מקבלי קצבת הכנסה שהם יוכלו לרכוש אוטו. מי נתן את זה? בג"ץ. אתם כבר שנה בממשלה הזאת, מאז החרם, בשנה של החרם של החרדים, לא הבאתם חוק אחד שיש בו חמלה כלפי האנשים הקטנים. ויש לי הרבה מה להגיד על הרב כדורי, מה שבטוח שהרב כדורי היה של כל עם ישראל, של כולם – ימנים ושמאלנים, חרדים, דתיים, חילונים – הוא עזר ותמך בכולם. ויושבת פה שרה, ואחרי שהיא משתלחת בי במילים מזעזעות, אין לי מילה אחרת, מעיזה לדבר על הרב כדורי, שתתבייש.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

תודה, חברת הכנסת מירב בן ארי. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח. חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, אני רוצה לשלוח מסר של חיזוק וסולידריות להמונים המתקוממים באיראן נגד הדיקטטורה הרצחנית של כנופיית חמינאי.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

חבר'ה, תשמרו שם על השקט. הלו, תשמרו על שקט.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

אם מישהו מופתע מהמסר הזה, אזי הוא אינו מכיר את ההתנגדות העקבית של המפלגה הקומוניסטית האיראנית, מפלגת התודה, לכל משטר של דיכוי ועריצות. בשבוע שעבר פרסמה מפלגת התודה הצהרת תמיכה בתנועת המרי האזרחי והתנגדות חריפה הן למשטר הדיכוי החומייניסטי והן להתערבות אימפריאליסטית במחאה העממית. אני מצטט מגילוי הדעת מילה במילה, בתרגום: המרד העממי מציב אתגר גדול לדיקטטורה השלטת. בניגוד לטענות הדיקטטור, תנועת מחאה עממית זו אינה יצירה של האימפריאליזם האמריקאי או המשטר הישראלי הג'נוסיידי, אלא תוצאה ישירה של המדיניות הכלכלית, הרת האסון, של המערכת הקפיטליסטית השלטת, שחיתות נרחבת, חוסר ביטחון ודיכוי מוחלט של העם. הדרך היחידה לצאת ממצב קשה זה היא לאשר את שלטון העם ואת זכותו לקבוע את עתידו, מה שאינו מתיישב עם שלטון רודני מבית, אך גם אינו מתיישב עם מלחמה וכניעה לכוחות זרים. עד כאן ציטוט של גילוי הדעת של התודה. הסולידריות שלנו עם העם האיראני במאבקו נגד הדיקטטורה, דתית או חילונית, אסור לה שתהפוך לגושפנקה להתערבות אימפריאליסטית. כאשר טראמפ מאיים בתקיפת טהראן, הוא אינו עושה זאת מתוך דאגה לרווחת העם האיראני, אלא מתוך דאגה לבעלי ההון והשררה האמריקאים. את הצביעות ההרסנית של טראמפ משלימה הציניות של ממשלת ישראל, שמיהרה להביע תמיכה בעם האיראני הנאבק על חירותו, בזמן שהיא עצמה מדכאת ביד ברזל את העם הפלסטיני. איזו התחסדות להתנגד למעצרים הפוליטיים באיראן ולתמוך באלפי מעצרים מינהליים בעזה ובגדה. איזו עזות מצח מצד מבוקש על פשעי מלחמה לצאת נגד רצח המוחים באיראן.

טלי גוטליב (הליכוד):

אין, זה פשוט – אדוני היושב-ראש, אי-אפשר.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

חברת הכנסת גוטליב, יש לו עוד עשר שניות לסיים. אנא תאפשרי לו.

טלי גוטליב (הליכוד):

שיסיים כבר.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

כפי שהוסיפה והצהירה התודה, ואני מצטט שוב: עלינו לשאוף להתעמת בו-זמנית עם הדיקטטורה השלטת ועם איומי האימפריאליזם האמריקאי. סוף ציטוט. זו הדרך ואין בלתה - -

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

משפט סיום, עופר כסיף.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

- - מאבק בלתי מתפשר למען שחרור כל העמים כולם - -

טלי גוטליב (הליכוד):

נגמר הזמן.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

- - מעול הרודנות - - -

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

אגב, בסך הכול הוא נגד השלטון באיראן.

טלי גוטליב (הליכוד):

לא, לא, אל תתבלבל.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

לא, אפשר גם את החלק הזה.

טלי גוטליב (הליכוד):

אדוני היו"ר, לא להתבלבל, הוא נגדנו. הוא נגדנו.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

אני רוצה לסיים.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

תודה.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

משפט אחרון.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

משפט אחרון, כן.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

מאבק בלתי מתפשר למען שחרור כל העמים כולם מעול הרודנות, העוני, הפשע והדיכוי – בטהראן, בעזה, בתל אביב, ברהט, בראס אל-עין ובירושלים.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

תודה, כסיף.

טלי גוטליב (הליכוד):

- - - מוציא את דיבת לוחמינו, תוריד אותו. רד.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

אני יכול משפט אחרון - - -

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

לא, זהו, לא, לא. היית צריך לנצל את הזמן שלך. תעלה בחוק הבא, יש עוד חוק, תירשם, אני אאשר לך רשות דיבור בחוק הבא. תודה לך, חבר הכנסת עופר כסיף. חבר הכנסת ניסים ואטורי – איננו נוכח; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – איננה נוכחת; יואב סגלוביץ', עאידה תומא סלימאן, מרב מיכאלי, מאיר כהן, חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה.

נאור שירי (יש עתיד):

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להמשיך לדבר בנושא הנאום הקודם, כי הדרת נשים בעיניי, מעבר לזה שאנחנו קודם כול בנים של אימהות, אני בן של אימא ואבא של ילדה – אני רואה בזה שערורייה מארץ השערוריות. התמיכה הזו של – איך הוא הגדיר את עצמו, השופר הראשי, ינון מגל, שהוא לא עיתונאי. ונכון, ינון, אתה חושב שאנחנו אולי לא רואים ערוץ 14, אבל מדי פעם אני נהנה לראות ערוץ 14, בעיניי זאת יותר קומדיה מחדשות. זה אולי נראה כמו חדשות, אולי יש שם כתוביות כאלה כמו של חדשות, כולם מאוד מעונבים, אבל בעיניי זה יותר ערוץ בידור, אבל לא משנה, כל אחד שיראה מה שהוא רוצה. זו המדינה, בכיף גדול, בכיף. אבל לינון יש כוח, והוא מה שנקרא – לא אתה.

ינון אזולאי (ש"ס):

איזה ינון?

נאור שירי (יש עתיד):

ינון – אולי הוא רוצה להיות ינון אזולאי, אולי הוא חושב שהוא יהיה ינון אזולאי, אולי יש לו אספירציות להיות ינון אזולאי – אבל בינתיים הוא רק ינון מגל.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

הוא ניסה להיות ינון אזולאי, אבל לא הצליח - - -

נאור שירי (יש עתיד):

ניסה, לא הצליח. כבודו במקומו מונח – ינון מגל. ינון מגל צוטט ואמר: אני לא רוצה נשים בצבא. מירב, קצינת החינוך בגולני, הוא לא מעוניין בנשים בצבא, צבא הוא אירוע אך ורק לגברים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

בדיוק קראתי כמה נשים יש.

נאור שירי (יש עתיד):

אין לתאר, באמת. אני יכול ללכת, ואמרתי מקודם – באמת, אם אני קורא – עזבו את הטייסות, עזבו את לוחמות המוסד, לוחמות השב"כ - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

מג"ב.

נאור שירי (יש עתיד):

- - את 45 הנשים שנפלו במלחמת חרבות ברזל מ-7 באוקטובר - - -

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

המפקדות, הקצינות, שפיקדו על הקרבות, עם צל"ש. מג"דית ולוחמות.

נאור שירי (יש עתיד):

נכון, עדן נמרי, עדן, שהצילה לוחמות, הצילה מהמיגונית, אנחנו הלכנו וראינו בדיוק מאיפה היא הצילה, ואיך היא היחידה שלקחה נשק והצילה נשים ולוחמים אחרים; הדר בן סימון מזיקים, שגם השאירה והצילה את הטירונים והלכה ונלחמה 40 דקות; וסא"ל אור בן יהודה, שהייתה המג"דית הראשונה שקיבלה צל"ש וניהלה קרב גם בפיגוע שהיה ב-2014. הטייסות, הלוחמות, החובלות – מה זה השטויות האלה, צבא זה לגברים בלבד? מה זה השטויות האלה?

טלי גוטליב (הליכוד):

- - - זה נכון.

נאור שירי (יש עתיד):

יש מקום לנשים לא רק בצבא – יש מקום לנשים בממשלה, יש מקום לנשים בשירותי הביטחון, יש מקום לנשים בכל מקום. אני יודע שפה יש איזה מנהג – בעיניי בזוי – עדיין יש שתי מפלגות – מקודם העברתם חקיקה בנוגע לתומכי טרור, שיימנע מהם לגשת לבחירות מקומיות – אבל עדיין במדינת ישראל 2026 יש שתי מפלגות שמדירות נשים מהזכות לשבת פה - -

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

משפט סיום.

נאור שירי (יש עתיד):

- - ואנחנו משתפים עם זה פעולה. אז אתם מדברים איתי על צבא, ואתם מדברים איתי על כאלה שרוצות להילחם, רוצות להתגייס, בעוד אתם סרבנים.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

תודה רבה.

נאור שירי (יש עתיד):

משפט אחרון, אדוני.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

כן, בבקשה.

נאור שירי (יש עתיד):

יש מקום בממשלה, יש מקום בכנסת, יש מקום בקוקפיט, יש מקום על הספינות, ויש מקום לנשים בחברה הישראלית – תתביישו.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

דברים נכוחים. לא רק יש מקום – הן לקחו מקום, ואין כמו המלחמה להוכיח את עוצמתן של הנשים בביטחון ישראל. תודה, חבר הכנסת נאור שירי. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת, רון כץ, שרון ניר. חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, החוק הזה התחיל את דרכו בקדנציה הקודמת, כשאני ישבתי כאן וינון ישב כאן, והצלחנו להעביר אותו בטרומית, ואז בקדנציה הזאת התחלפנו – ינון יושב פה, ואני יושב כאן, ואני מאוד שמח שהגענו הפעם לקריאה ראשונה. החוק הזה, הרעיון הזה, נולד כמענה לעסק קטן, לאותו עצמאי שבמהלך התקופה, אם הוא מדווח למע"מ כל חודש או כל חודשיים, אוסף חשבוניות או מנסה לאסוף חשבוניות, ואז הוא לא מוצא חשבונית מסוימת, וחשבונית אחרת נקרעת, ובזאת כבר לא רואים את המספרים. אז הצענו פתרון – לחייב כל עסק בנוסף או במקום חשבונית מודפסת – לשלוח גם חשבונית דיגיטלית. חוק מאוד מאוד פשוט, אבל כמו בכל דבר, היה צריך לתאם מול משרד המשפטים ומשרד הכלכלה ומשרד העבודה ועוד משרדים. תמיד שר המשפטים שואל פה: למה לא עשיתם את זה בקדנציה הקודמת? בא לי להזכיר לו שהיו לנו בקדנציה הקודמת בסך הכול עשרה חודשים נטו. והינה, הגענו לקריאה ראשונה פה, בקדנציה הזאת, אחרי שלוש שנים. אבל טוב שהגענו. ואני מאוד מקווה שאנחנו נצליח להשלים את החקיקה עד שהכנסת הזאת תתפזר, במהרה בימינו אנו.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תתפזר לכל עבר.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

ואני רוצה לברך את ינון על שיתוף הפעולה בינינו. אנחנו פעם אחר פעם מוכיחים שאפשר גם אחרת, ואנחנו נמשיך בדרך הזאת איפה שאפשר, ואיפה שאי-אפשר נמשיך להתווכח כמו שאנחנו מתווכחים לא פעם. יש לי עוד דקה, ואם כבר נאור דיבר על השופר בשם ינון מגל, אז גם אני רוצה לדבר, כי הוא נוהג להקדיש לי פינה, או בתוכנית הרדיו שלו, או בפטריוטים, פעם אחר פעם.

מיקי לוי (יש עתיד):

באמת?

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

זה נודע לי בדיעבד. גם הבוקר הוא דיבר עליי – למה ביוני השנה כתבתי שהגירעון בסוף שנה יסתיים ב-7.3%, ובסוף הוא 4.7%. אז קודם כול, אני רואה גם את שר האוצר וגם את השופרות שלו חוגגים את 4.7%. בואו, 4.7% זה גירעון מפלצתי לכל מדינה מערבית מתוקנת, גם אם חלק מהשנה היא הייתה במלחמה. ודבר שני, הרי למה בסופו של דבר זה 4.7% ולא 7.3%? רק מסיבה אחת, כי הגענו להפסקת אש, לעסקה להשבת החטופים. זאת הסיבה. ואני רק רוצה להזכיר שהעסקה הזאת בעצם נכפתה על ממשלת ישראל ועל אותו שר אוצר. כי אם זה היה תלוי בשר האוצר, המלחמה הזאת הייתה נמשכת לנצח, והוא אמר את זה פעם אחר פעם. פעם אחר פעם הוא דוגל במלחמת נצח. ואם היינו ממשיכים את המלחמה עם גיוס המילואים ועם החימושים וכל הדברים הנלווים, היינו מגיעים ל-7.3%. אבל ינון מגל - -

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

משפט סיום.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

- - לא מבין את זה. הוא מפחד להעלות אותי לשידור, והאמת, אולי בצדק, כי גם את כל הדברים שאמרתי עכשיו הוא לא יבין. תודה.

מיקי לוי (יש עתיד):

הגבייה לא בזכות האוצר, בזכות האזרחים - - -

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

תודה לך, חבר הכנסת ולדימיר בליאק. יישר כוח על שיתוף הפעולה היפה, אופוזיציה- קואליציה, ועל היכולת לעבוד ביחד עם חבר הכנסת ינון אזולאי. חבר הכנסת אושר שקלים; חבר הכנסת אבי מעוז; מיקי לוי.

מיקי לוי (יש עתיד):

לא, תודה.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

חברת הכנסת מירב כהן. עמית הלוי, בבקשה.

עמית הלוי (הליכוד):

אדוני היושב בראש, חברותיי וחבריי לכנסת, אזרחי ישראל, גם תלמידי המכינות שנמצאים כאן, ואולי בעיקר לכם – אתם תעמדו בקו החזית בקרוב. אני שמעתי עכשיו את סטיב ויטקוף מכריז בשם הנשיא טראמפ על השקת שלב ב' ברצועת עזה. אצטט אותו: מעבר מהפסקת אש לפירוז, ממשל טכנוקרטי ושיקום.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

פלסטיני.

עמית הלוי (הליכוד):

ממשל טכנוקרטי פלסטיני, תודה, ושיקום.

נאור שירי (יש עתיד):

אני הייתי מקריא את ההודעה.

עמית הלוי (הליכוד):

ואני רוצה לומר לסטיב ויטקוף מה המשמעות של ההגדרות הללו שהשתמשת בהן, מה עומד מאחוריהן - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

ביבי.

עמית הלוי (הליכוד):

- - מה קורה היום בשטח, במציאות, ומה גם יקרה בשטח ובמציאות - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

מי עומד מאחוריו? ביבי.

עמית הלוי (הליכוד):

- - אם חס ושלום, שלב ב' שעליו הכרזת, ויטקוף, אכן יתממש – הפסקת אש, פירוז, ממשל טכנוקרטי פלסטיני ושיקום. הפסקת אש, אני לא חושב שצריך להכביר מילים על המושג הזה, אדוני היושב בראש, הייתה לנו תזכורת מדממת אתמול להפסקה הזאת. יכולנו היום להשתתף, מירב, בהרבה מאוד לוויות. בנס זה הסתיים ברפיח בכמה פצועים, בנס.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אבל לי אתה אומר את זה?

עמית הלוי (הליכוד):

בפעמים הקודמות בגזרת רפיח זה הסתיים בהרוגים, ביניב ואיתי, השם ייקום דמם, באפי פלדבאום, השם ייקום דמו, בפצועים נוספים. ויותר חמור ומסוכן לביטחון ישראל – זו לא רק הפסקת אש במירכאות כפולות ומדממות, אלא שזו הפסקה לבניין האש. כיוון שבחסות ההפסקה הזו, שהיום היא הפסקה בחסות בין-לאומית, חמאס מתעצם לממדים מפלצתיים שלא היו מעולם, מעולם. אז זו הפסקת האש של שלב א', והיא זו שתמשיך גם כשהכותרת תתחלף לפירוז. כשאתה אומר, מר ויטקוף, פירוז, אתה בעיקר מפרז את צה"ל, לא את החמאס, כי זה מה שקורה היום. צה"ל מפורז, ולא יכול להשתמש בכוח שלו מערבית לקו הצהוב. ומושג שלישי, ממשל טכנוקרטי. זו, מיכאל, בדיחה טרגית. כולם יודעים זאת, כולם מבינים זאת, כל ילד עזתי בן ארבע מבין זאת, כל המתווכות שמעורבות בזה מבינות זאת. יש משהו טכנוקרטי אחד ברצועת עזה, מיכאל, אחד טכנוקרטי יש? אחד, משהו אחד טכנוקרטי? יש בית חולים טכנוקרטי, יש כסף טכנוקרטי, יש אדם שמשמש בפונקציה טכנוקרטית? הכול ג'יהאד, ג'יהאד, ג'יהאד. בית חולים זה מחסן טילים, בית ספר זה בית ספר לטרור. משהו טכנוקרטי – בדיחה. הסוואה טכנוקרטית, זאת הסוואה טכנוקרטית. ומושג רביעי זה שיקום. שיקום של מי? של מי יהיה השיקום? את מי הם משקמים עכשיו?

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

ייאמר לזכותך, הלוי, שאתה מאתגר את החשיבה הפוליטית הצבאית בשנתיים האחרונות, ראיתי את זה גם בחוץ וביטחון. אבל בכל זאת, משפטי סיום.

עמית הלוי (הליכוד):

הינה, אני מסכם. את מי עכשיו אתם משקמים, מר ויטקוף? ידידנו האמריקאים, את מי אתם משקמים? התגאיתם שהכנסתם מאז שהגעתם למעלה מ-35,000 משאיות, מה נכנס במשאיות האלו? לא צריך לאתגר מאוד, זה כתוב בדוחות המודיעיניים. מה נכנס במשאיות לרצועת עזה? אמל"ח, אמל"ח ואמל"ח. אמל"ח של מצלמות שהרגו את החיילים שלנו, פגעו, הרגליים של אלישע, מה לא?

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

משפט סיום, חבר הכנסת.

עמית הלוי (הליכוד):

אמל"ח של הגנרטורים, שמגיחים מהמנהרות, בזכות הגנרטורים האלו מגיחים ופוגעים בחיילינו. ואמל"ח ממש. משפט הסיום שלי הוא לומר לידידנו הנשיא טראמפ ולמר ויטקוף: השלבים הללו מזכירים לנו תוכנית שלבים אחרת, אנחנו מנוסים בתוכניות שלבים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לך תדבר עם ביבי.

עמית הלוי (הליכוד):

אנחנו זוכרים את תוכנית השלבים של ערפאת מ-1974. ולכן אני קורא לך, מר ויטקוף - - -

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

חבר הכנסת הלוי, אני מכבד אותך, אבל תכבד גם אותי. משפט סיום.

עמית הלוי (הליכוד):

סיימתי, סיימתי. אני מסיים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אותנו עוד עשר שניות, מורידים. עשר שניות, מורידים.

עמית הלוי (הליכוד):

אני קורא לך ולידידנו הנשיא טראמפ להביט למציאות בעיניים, לא במשקפיים קטריות או טורקיות, להביט למציאות כפי שהיא, ולפעול לשינוי יסודי של המציאות. זה נכון בעזה, וזה נכון בטהרן.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

תודה, חבר הכנסת עמית הלוי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לך לביבי, תתקשר אליו.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

תודה, חבר הכנסת עמית הלוי.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אבל זאת העסקה שהוא חתם. הוא חתם על עסקה, 20 סעיפים.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

חברת הכנסת נעמה לזימי; גלעד קריב; ווליד טאהא; איימן עודה; אחמד טיבי; משה סעדה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אינו. אינו. מה? מי הבא?

טלי גוטליב (הליכוד):

אני, אני.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

חמד עמאר; פנינה תמנו שטה; אריאל קלנר; קטי שטרית; סמיר בן סעיד; עודד פורר; צגה מלקו; מיכל וולדיגר; ירון לוי; דן אילוז; מנסור עבאס; אימאן ח'טיב יאסין. טלי גוטליב.

טלי גוטליב (הליכוד):

שלום לכם.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

שלום.

טלי גוטליב (הליכוד):

אני הייתי חיילת גרועה. באמת, הייתי מדריכת תותחנים. היום אני בת 50. זה היה לפני למעלה מ-30 שנים. הייתי באמת לא מהבולטות ולא מהמצטיינות, אבל זאת רק אני. ויש בצבא חיילות מעולות, מעולות, ולוחמות מעולות, ולא כולן דומות לכולן. אני לא חושבת שכולן צריכות להיות לוחמות. כל אחת יכולה למצוא את התפקיד שמתאים לה, כמו שלא כל אחד יכול להיות לוחם. אבל אנחנו אכן חיים בחברה שוויונית. ואני אומרת לכם כאן, כי אני מוצאת טעם לענות, בעקבות העובדה שינון מגל אתמול בתוכנית שלו, בתוכנית הפטריוטים, שהיא אחלה תוכנית, אמר שהוא חושב שלא צריך שתהיינה לוחמות בצבא. זאת דעתו. אני לא מסכימה עם דעתו, אפילו לא קצת. למה אני לא מסכימה עם דעתו? כי אני חושבת שהיא דעה מיושנת ולא מודרנית, ויש לוחמות מעולות. יכול להיות שצריך לשקול אפשרות של חילות סגורים במקצועות מסוימים או בתפקידים מסוימים, לא נכנסת לזה. אנחנו נמצאים בצבא שפותח פתח, ואין תקרת זכוכית ללוחמת, וכך צריך להיות. ואני אומרת פה: ינון מגל, באמת, אני מסירה את הכובע על התקשורת האדירה שהבאת לטובת ערכי הימין, אבל בה במידה, אמירה כזו בפריים טיים, כשכל חברי הפאנל שלך ככה מהססים אל מולך, כי אוי אוי אוי אם הם יגידו שאתה הגזמת ושאתה מזיק זאת אמירה סופר מזיקה. זאת אמירה מזיקה, כי מייד הדבר היחיד שאנחנו שומעים פה מאז, במקום לשמוע עד כמה אנחנו חברה ליברלית מתקדמת, צבא מעולה עם לוחמות מצוינות, עם יחידות מצוינות של שילוב גברים ונשים – הכול בסדר, יש הכול מהכול – אבל עם כל הכבוד כשאתה אומר אמירה כזו, אתה מזיק, אתה הופך את כולנו לשמרנים, אתה הופך את כולנו למיושנים ואת כל המאבק שעשו נשים במשך שנים לטובת שילוב שלהן בכל מיני מקומות בצבא. אני לא נכנסת לוויכוח אם יש מקומות בצבא שנשים לא צריכות להיות, או כן, האם הן צריכות להיות בתנאים מסוימים, האם יש להן הקלה בכניסה, אני לא בוויכוח הזה. אני נגד האמירה של אין מקום לנשים לוחמות בצבא. אני לא מסכימה עם זה, אפילו לא קצת. לא, לא כולן היו לא טובות כמוני בצבא. לא. קשה לי לקבל מרות, קשה לי לקבל משמעת, אני גם מאוד מאוד מפחדת ואני לא טובה בשדה הקרב, אני טובה בשדה השיח, אבל יש לוחמות מעולות. לכן פה, אני מנצלת את הבמה הזאת כדי לומר ולהרגיע את כל מי שמקשיב לנו: יש נטייה לנסות להדגים את הימין כימין שמרני או כימין לא ליברלי, אנחנו סופר-דופר ליברליים. אני טלי גוטליב, ימנית מאוד, מאמינה בארץ ישראל השלמה, נחלת אבותינו, יהודייה גאה, במדינה שוות זכויות לכל אזרחיה, אבל בה-במידה אני ליברלית. ומה שגבר יכול לעשות, אישה יכולה לעשות. אני כל החיים שלי נאבקת בזה, ואף פעם לא חשבתי שהעובדה שאני אישה מפריעה לי. לא, לפעמים אני צריכה להתאמץ יותר, זה בסדר. גם לגבר יש את הקשיים שלו. עדיין יש לנו כנשים כל מיני תקרות זכוכית שאנחנו צריכים לנתץ מדי פעם, אבל זה הכול. ולכן האמירה שלך, של ינון מגל, שלא, אין מקום לנשים בצבא, עם כל הכבוד, מוטב היה שלא הייתה נאמרת, בה במידה בגלל שאני ליברלית, זכותו - - -

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

חברת הכנסת גוטליב.

טלי גוטליב (הליכוד):

רגע, אני אסיים.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

אגב, עוד מעט את מציגה חוק, את לא מוגבלת בזמן שם.

טלי גוטליב (הליכוד):

רגע. בה-במידה - - -

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

משפט סיום.

טלי גוטליב (הליכוד):

בה-במידה, זכותו - - -

אופיר כץ (הליכוד):

- - - בזמן לטלי - - -

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

אה, אצלה זה - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

בה-במידה, זכותו של ינון מגל לדעתו, אבל אני אומרת כאן ושיהיה ברור. מקומן של נשים היכן שהן תחפוצנה והיכן שהן אכן מתאימות. תודה לגיבורות שלחמו בצבא, וזה לא אומר שכל החוכמה בידיים שלי. הצבא, יש לו את האפשרות לבחון – אגב, בלי לפחד מהפרוגרס. יש מקומות שמתאימים ויש מקומות שלא מתאימים, תהיו מספיק אמיצים גם להתמודד עם השיח הזה. תודה.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

תודה רבה לך, חברת הכנסת טלי גוטליב. אנחנו רוצים לקדם בברכה פה בקהל – גם עלה אליכם יושב-ראש הקואליציה אופיר כץ – את מוטי ושרה אלוני. הייתה לי הזכות ללוות אתכם במשרד הביטחון, עם האתגר, עם החסד ומסירות הנפש שלכם למען בנכם, והליווי שלו וההצלה שלו, אחרי שנפצע קשה בצה"ל. החוק הבא – לא החוק הזה שיוצבע אלא זה שאחריו, של חברת הכנסת צגה מלקו, בתמיכה ובהובלה גם של אופיר כץ – החוק הזה, הוא נולד בזכות הזעקה והאתגר שהצבתם בפני המדינה על לקונה תפקודית בעולם האפוטרופסות. החוק הזה יתקן עוול. תודה שהצפתם את הבעיה. תודה לך, צגה מלקו, שהובלת את החוק יחד עם אופיר כץ, ותכף אנחנו - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

זה רק של צגה מלקו.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

החוק של צגה מלקו.

אופיר כץ (הליכוד):

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

בתמיכת אופיר כץ, זה תמיד טוב. תודה רבה. חבר הכנסת רם בן ברק.

מירב בן ארי (יש עתיד):