ישיבת מליאה בתאריך 08/07/2026 בשעה 11:00

היו"ר אמיר אוחנה:

חברות וחברי הכנסת, שלום. שלום גם לשר. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום רביעי כ"ג בתמוז התשפ"ו, 8 ביולי 2026. הנושא הראשון שעל סדר-היום הוא שאילתות דחופות ורגילות. השאילתה הראשונה היא שאילתה דחופה של חבר הכנסת סימון דוידסון למשרד ראש הממשלה בנושא: העלייה במקרי טביעת ילדים וצעדי המניעה. אני מתכבד להזמין את סגן השר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן אל הדוכן. בבקשה, חבר הכנסת דוידסון.

סימון דוידסון (יש עתיד):

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, קודם כול, השאלה מופנית לשר הפנים, אבל בגלל שעכשיו זה במשרד ראש הממשלה, אז זה אלמוג. על פי נתוני ארגון בטרם, מתחילת השנה טבעו למוות 12 ילדים ובני נוער – פי חמישה לעומת התקופה המקבילה אשתקד. רצוני לשאול: אילו צעדי פיקוח והסברה ננקטים ברשויות המקומיות ובחופי הרחצה לצמצום התופעה?

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. בבקשה.

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כבוד השר אמסלם, חברי חבר הכנסת דוידסון, בנוגע לשאלתך, משרד הפנים מנהל כרגע מערך שלם של הכשרת מצילים חדשים שנוספים על הקיימים, כאשר בכלל המערכים כרגע יש תהליכים של ריענון, שמתקיימים תמיד. בנוסף – אני אדבר כאן בשמי, כאבא לילדים קטנים – יש פה לא מעט משמעות למודעות שלנו, ההורים. לדוגמה, ילדיי מעולם לא נכנסים לבריכה – אתה יודע, בריכת אינטקס כזאת – הם לעולם לא נכנסים לשם לבד. אני כל הזמן מפקח עליהם, או אני או אשתי או מישהו מהמשפחה. הנושא שהצפת הוא נושא חשוב מאוד, אני גם אשוחח במהלך היום עם מנכ"ל משרד הפנים כדי להבין איך אנחנו עולים אולי באיזשהו קמפיין ציבורי, כי אנחנו לקראת תקופת - - -

סימון דוידסון (יש עתיד):

אחרי השאילתה?

היו"ר אמיר אוחנה:

אני אאפשר לך כמובן שאלת המשך, ככל שתרצה בכך.

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

תן לי רגע לענות. לגבי התשובה הרשמית, קיבלת אותה. אני דיברתי כרגע בכובע שלי כאלמוג. אפשר רגע לדבר?

סימון דוידסון (יש עתיד):

טוב.

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

תודה. אז בהמשך היום אני כבר מתכוון לשוחח עם מנכ"ל משרד הפנים, כדי להבין ממנו כיצד עולים בקמפיין ציבורי רחב שמגביר את המודעות לסכנות שבמים. אגב, הנטייה הראשונית היא לחשוב שבים, רק בים, נמצאת הסכנה. וזה לא תמיד נכון. בבריכות הביתיות, לדעתי, יש לא פחות מקרים. הנושא שהצפת הוא נושא מאוד מאוד חשוב. הממשלה רואה בו חשיבות עליונה, ואנחנו גם מתכוונים ליישם. תודה לך על ההערה וההארה. זה מאוד מוערך, בעיניי, ומאוד חשוב. שוב, כאבא לילדים קטנים, זו החרדה הכי גדולה שלי, זה פחד אדיר.

היו"ר אמיר אוחנה:

לפני שאלת ההמשך, שבוודאי חברי הכנסת דוידסון ירצה, אני רוצה לשאול בעצמי. האם יש לסגן השר נתונים? הוא דיבר על תוספת של מצילים חדשים – אולי אפשר לדבר במספרים? זה יהיה יותר – יש?

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

לצערי, אין בידי את הנתונים האלה ממשרד הפנים, אבל אני כן יודע לומר שבקורסים שמתנהלים כרגע – לא כולם גם מסיימים אותם, כך שזה לא תמיד נכון לומר בדיוק את המספר המדויק כרגע. זה בעצם שלבים של הכשרה, שבחלקם מנופים. לא נכון להביא פה טווחים מדויקים של מספרים.

היו"ר אמיר אוחנה:

אומר משהו לפני שאאפשר לחבר הכנסת דוידסון, ואני אומר את זה במלוא הערכה והכבוד, שאתה יודע שאני רוחש לך, להבא אני ממליץ – אני לא יודע אם בכנסת הזאת עוד תהיינה הזדמנויות, אבל בוודאי בכנסת הבאה – כשאדוני עולה, ובכלל כשעולה שר או כשעולה סגן שר, לבוא מצוידים ביותר נתונים כדי להשיב כדבעי על שאלה שעוסקת בחיי אדם. נראה לי שזה נכון.

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

חד-משמעית.

היו"ר אמיר אוחנה:

בבקשה, חבר הכנסת דוידסון.

סימון דוידסון (יש עתיד):

תודה. אני רוצה, רק במשפט, להמשיך עם מה שאמר היושב-ראש. זו לא תשובה. זו לא תשובה, וזה מעליב אותי.

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

זוהי התשובה שנתבקשתי להעביר.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אתה יכול להגיד למי שאמר לך שאני כחבר כנסת נעלבתי.

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

אני רק השליח.

היו"ר אמיר אוחנה:

לא, לא, רק צריך לומר באמת לזכותו של סגן השר כהן שזה לא נושא שהוא בטיפולו הישיר.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אני מבין.

היו"ר אמיר אוחנה:

אבל גם כך, כשהשר עולה, גם אם זה לא בטיפולו הישיר, כדאי לבקש נתונים לפני שעולים.

סימון דוידסון (יש עתיד):

לפני שאתה מדבר עם המנכ"ל של המשרד, אגיד לך שעשיתי לפחות עשרה דיונים בארבע השנים האחרונות, הגשתי והבאתי כל מיני דוגמאות ממה שקורה בעולם. יש התקדמות אדירה בנושא של מצלמות, בנושא של מתנדבים. הבאתי קבוצות של מתנדבים, תנועות נוער, כדי למנוע את המוות בכל מקום שיש בו מים. אתן לך דוגמה והסבר מאוד קטן: יש לנו מחסור גדול מאוד בחופים מוכרזים. 90% מהטובעים למוות הם בחופים לא מוכרזים. אנשים הולכים למקומות שאין בהם מצילים, נכנסים למים אחרי שהמצילים הולכים. ברוב החופים בארץ ב-18:00 בערב אין יותר מצילים, חוץ מבראשון לציון. יש הרבה מה לעשות. עשיתי עם קרויזר ועדה לפני שבועיים – אין שום התקדמות, שום הסכמות, לא מפתחים את נושא החופים המוכרזים. בשורה התחתונה, מדינת ישראל, משרד הפנים, בשנתיים האחרונות, לצערי הרב – הושטתי לו יד – לא עשה שום דבר כדי למנוע ולהסביר את הנושא הזה של טביעה במים. חברים, זה חיי אדם, אלה הילדים שלנו שמתים סתם, סתם. ואתה, כשאתה מדבר עם המנכ"ל, השבוע צריך לצאת באמת בהסברה. כי החופים עכשיו, במיוחד בימים הנוראים, מאוד מסוכנים. חייבים לצאת בהסברה מטורפת להורים, לשמור על הילדים, לא לתת להם ללכת לבד, לא להיכנס לבריכה ללא מצופים וללא השגחה. ילד טובע במים בחמש שניות. בחמש שניות הוא טובע. לכן אני קורא ומרים דגל אדום למשרד הפנים ולמנכ"ל, לעשות פעולה עכשיו, ופעולה מאוד משמעותית.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לחבר הכנסת דוידסון, שאכן מציף נושא חשוב. חבר הכנסת כסיף ביקש שאלה נוספת. בבקשה. סגן השר ישיב במרוכז.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

תודה רבה. אני לא יודע אם יש את המידע הזה לסגן השר, אבל אני יודע – וגם בזמנו אפילו השתתפתי בכנס על זה – שספציפית בכפרים הבדואיים בנגב ובמה שמכונה הכפרים הלא-מוכרים, השיעור של תאונות של ילדים בכלל, כולל של טביעה – אין בריכות שם, כן, אבל במקורות מים וכן הלאה – במיוחד גבוה. השאלה היא אם יש על זה מידע, ואם יש איזושהי תוכנית ספציפית להתמודד עם הבעיה הזאת. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. בבקשה, סגן השר.

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

לשאלת חבר הכנסת, אין לי מידע בנושא הזה, לא הצטיידתי בו לפני, מלבד השאילתה שחבר הכנסת דוידסון ביקש לשאול. לא, אין לי תשובות בנושא הזה של טביעה או פגיעה של ילדים בכפרים בלתי חוקיים, כהגדרתך. זה מאוד קריטי וחשוב, גם לי כתושב הנגב. אני, מה שנקרא, אמשוך בדש מעילו של מי שנדרש. אני רק רוצה לומר, ברשותך, לחבר הכנסת דוידסון, הקול שלך, קול הזעקה שלך, נשמע למרחקים. ניכר שאתה מדבר מדם ליבך. שוב, אני אומר את זה כאבא לילדים קטנים. בני נגב בן השלוש, לפני שבועיים נכנס לבריכת אינטקס הזאת ונפל לו מצוף, אלה היו רגעים של אימה וחרדה. זה ממש אימה וחרדה. אני רוצה לחזק את ידיך על העיסוק בנושא הבאמת-קדוש הזה. זה חיי אדם, זה נושא קדוש.

סימון דוידסון (יש עתיד):

רק לגבי הבדואים. הקמתי ביחד עם החברה הבדואית בריכה בחורה, 3,000 ילדים מהאזור שם למדו שחייה. זה שינוי גדול מאוד, וצריך רק להמשיך ולדחוף את זה.

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

חשוב מאוד, חשוב לחלוטין. ברשותך, אדוני היושב-ראש, אגנוב עוד שתי דקות. אני רוצה, ברשותכם, לדבר היום על אדם שהלך מאיתנו השבוע, אריה שפרץ דרך לדור שלם של אריות ולביאות. בשנת 1945, טרם הקמת צה"ל, היה נער בן 15 – שימו לב לגיל, 15 – שהחליט לצאת אל לב האויב הערבי. הוא התחפש, למד את השפה, חדר למקומות שאיש לא העז להיכנס אליהם, אסף מידע שהציל חיים, ביצע משימות שהיוו סכנת חיים יום-יומית. הוא לא עשה זאת, אדוני היושב-ראש, בשביל מדליה או תהילה; הוא עשה זאת כי הוא האמין בכל נימי נפשו שיש לנו זכות מוסרית וחובה וגורל להקים כאן בית לעם היהודי. שמו של הנער הוא מרדכי לוי וכינויו אריה, זיכרונו לברכה. הוא הלך השבוע לעולמו. אביו של היזם ואיש החסד רמי לוי, ייבדל לחיים טובים, אמן. אביו התגייס ללח"י וביצע עשרות מבצעים ומשימות. היה מראשוני המסתערבים, אדוני היושב-ראש. בגיל 16 הוא הסתערב – לעובד, עובד מע"צ, בכדי לשחרר את חבריו מהכלא הבריטי. על אף שרדפו אותם באותה תקופה והסגירו אותם לבריטים, מעניין שסיפורם לא סופר מעולם, ואילו סיפורם של אנשי הפלמ"ח ואחרים מועבר בשיעורי ההיסטוריה במערכת החינוך – כראוי, אגב. רוח מגיני הארץ, פורצי הדרך, הראשונים אל מול סכנות גדולות, עדיין שוררת במדינת ישראל – עם המכבים של ימינו, האריות והלביאות, חיילי צה"ל ואנשי כוחות הביטחון שהתחנכו וגדלו מלוחמים עזי נפש אלה, כמו מרדכי לוי, זיכרונו לברכה, שיצא ועמד איתן בראש המחנה. אלו הם דור בוני ירושלים ובוני הארץ. היום, אדוני היושב-ראש, כשאנחנו עומדים מול אתגרים גדולים, מול אויבים שרוצים להשמידנו, סיפורו של מרדכי, זיכרונו לברכה, צריך להישמע כאן, בבית המחוקקים הישראלי של העם היהודי, באולם הזה, כי הוא מזכיר לנו מהי יהדות לוחמת, מהי נאמנות, מהי אהבת הארץ שאין לה גבולות. מרדכי לוי, אריה, אתה לא הלכת מאיתנו. האש שהייתה בך עדיין בוערת בתוכנו ובלבבות של ילדינו, בכל לוחם, בכל חייל ובכל אזרח שמבין שהקיום שלנו כאן איננו מובן מאליו. נמשיך את דרכך, נשמור על המורשת, נעמוד גאים, זקופים ומאוחדים מול כל חורשי רעתנו. לא נשפיל לרגע אחד מבטנו ארצה, אדוני היושב-ראש, מול אף אחד. בדיוק כפי שאתה וחבריך עמדתם איתן. אסיים במילות השיר ובסיסמת הארגון שכתב אברהם שטרן, ולמילים הללו היום יש משמעות אדירה: "לא גויסנו בשוט כהמון עבדים, / כדי לשפוך בנכר את דמנו. / רצוננו: להיות לעולם בני חורין, / חלומנו: למות בעד ארצנו. - - - משורה משחרר רק המוות". אני רוצה להצדיע לו ולשאר הלוחמים, שבזכותם אנחנו נמצאים כאן. יהי זכרו ברוך, ועם ישראל חי ומנצח. אדוני היושב-ראש, נושא קטן שאני רוצה לסיים בו: אתמול אני ראיתי ידיעה עיתונאית, ובה עתר לבית המשפט קצין בדרגת סגן אלוף, איש אחים לנשק, עתר לבית המשפט כדי לקבל הגנה על פרסומו. וכאן נכנס המאבק המאוד-חשוב של חברת הכנסת טלי גוטליב. אותו שופט הוציא צו שאוסר להזכיר את שמו של אותו סגן אלוף מאחים לנשק, שהכניס את הנאשם בריגול חמור, שהודה בריגול חמור, לתוך פיקוד הדרום ב-8 באוקטובר. אותו שופט עשה את זה כאשר הוא הוציא – אני לא יודע אפילו את שמו, אתמול קראתי את זה אצל גיא פלג, אבל גיא פלג גם אמר שהיה אונס בשדה תימן, לכן אני לוקח הכול בעירבון מוגבל – אדוני היושב-ראש, הסכנה של שופט שמוציא פסק דין בהיעדר – בלי שראיתי אפילו את החומר, אין לי מושג על מה מדובר, אין לי מושג על מה מדובר, קראתי את זה דרך האפליקציה של "יפעת", אתמול בפרסום של גיא פלג מערוץ 12. טלי, אני לא הייתי שם, אין לי מושג שמתנהל הליך כזה. לאותו שופט אני אומר: אם חשבת לראות יהודים מושפלים, מושפלי מבט ורועדי ברכיים, אז יש לי דונם וחצי על הירח למכור לך. שמו של הקצין הוא סגן אלוף במילואים אורן שביל, איש אחים לנשק. בסעיף 8 בכתב האישום רשום, שחור על גבי לבן, "שהכניסוֹ לתוך פיקוד הדרום". עד היום אינני מצליח להבין מדוע לאיש הזה, שמכר את ביטחון ילדינו לפני אסון אוקטובר ואמר שלא ישרתו בצבא, יש חסינות. יש כאלה כאן, במדינת ישראל, שבית המשפט הוא של אבא שלהם. והשופט מוציא צו בהיעדר – כאילו מדובר בחיי אדם, או באיזה אירוע שכרוך בו סיכון לחיי אדם. אז אני אומר עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם ועוד פעם: שמו של סגן האלוף הוא אורן שביל, ממובילי אחים לנשק, זה שסחר בביטחון הילדים שלי, שלי, באופקים, הילדים שלי, שהיו רחוקים 200 מטרים מ-19 נוח'בות. הוא מקבל חסינות, כי הילדים שלי שווים פחות בעיני השופט הזה. אז אני אומר את זה עוד פעם: סגן אלוף אורן שביל. אני רוצה לסיים במשהו לחבריי כאן באופוזיציה. בשום פנים ואופן, בשום מצב, את הילדים שלכם אני לא אפקיר. לא משנה מי יהיה ראש הממשלה הבא, לא משנה מי תהיה הכנסת הבאה - -

טלי גוטליב (הליכוד):

אנחנו משרתים את המדינה ללא תנאי.

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

- - לא משנה מי ירכיב את הקבינט הבא, הילדים שלכם הם כמו הילדים שלי. כפי שבאותו בוקר יצאתי, לא שאלתי את מי הם טובחים וזה לא עניין אותי בכלל. לא אותי ולא את איתמר ולא את מיכאל ולא את האחים גורי ולא את משה ואליעד אוחיון – אב ובנו שנפלו, אב על בנו. משה נפל ועליו אליעד נפל כשבא לטפל בו. והסיפור הזה לא מסופר מספיק. אני והחברים שלי היינו יוצאים גם אם זה היה הילדים שלכם. לא שאלנו וזה לא עניין אותנו. ואותו שופט שחושב להלך עליי אימים – יש לי חדשות בשבילך. את המוות עברתי יותר מפעם אחת. אם אתה חושב שאתה מפחיד אותי לרגע באיסור פרסום שמו של אורן שביל, כי הוא כנראה גדל באיזה בית גידול ייחודי, שמאפשר לו חסינות מוחלטת על שמו, על אף שהוא הופיע עשרות פעמים בתקשורת מאז, אז אני אומר את זה עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם: סגן אלוף אורן שביל מאחים לנשק הוא שהכניס את אסף שמואלביץ' לתוך פיקוד הדרום. אסף שמואלביץ' הודה בעבירת ריגול חמור. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. אנחנו עוברים לשאילתה הבאה, שאילתה דחופה של חבר הכנסת עופר כסיף לשרה להגנת הסביבה בנושא: שיא שלילי בהטמנת פסולת. אני מתכבד להזמין את השרה להגנת הסביבה עידית סילמן אל הדוכן, בבקשה. חבר הכנסת כסיף, בבקשה.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

לפי נתוני הלמ"ס, בשנת 2024 התגלם שיא שלילי בהיקף הטמנת הפסולת של רשויות מקומיות – 4.82 טון בסך הכול, שזו עלייה של 3.2%. חרף זאת המשרד ממשיך לקדם הקמת אתרי הטמנה חדשים ומזיקים לסביבה. רצוני לשאול: כיצד בכוונתך לפעול להורדת היקף הטמנת הפסולת בישראל?

היו"ר אמיר אוחנה:

בבקשה, כבוד השרה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

טוב, קודם כול צריך לומר שבעיית הפסולת היא באמת אחת הבעיות הגדולות ביותר בישראל שלא נמצאה להן תשתית מספקת וראויה. כשאני נכנסתי למשרד להגנת הסביבה, מצאתי שמדינת ישראל באמת מטמינה מעל 80% - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

סליחה, שנייה אחת, השרה, סליחה. חבר הכנסת כסיף, בשאילתה כתוב 4.82 טון סך הכול. אולי אדוני מתכוון מיליון טון? יכול להיות? זה לא הגיוני כל כך, נכון?

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

הגיוני, כן.

היו"ר אמיר אוחנה:

כנראה מיליון.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

כן, כן.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

בסדר, גם אם הוא לא שאל בנתונים מדויקים, אנחנו עם עופר כסיף ומפלגתו לא מתווכחים בכלל, לא על נתונים מדויקים ולא על אמירות מדויקות ולא על אמת מדויקת ולא על אידיאולוגיה מדויקת. אבל הוא נתן לנו הזדמנות לדבר על עולמות הפסולת, שהמשרד באמת עובד בהם מאוד מאוד קשה, אז נדבר. באמת נוכחתי לדעת שמעל 80% מהפסולת במדינת ישראל מוטמנים. תאי ההטמנה הגדולים ביותר נמצאים בדרום המדינה, ודרום המדינה הפך להיות באמת פח האשפה של מדינת ישראל. תראו, הטמנה היא אירוע סביבתי נמוך מאוד, בוא נגיד ככה, פתרון סביבתי מאוד מאוד בעייתי, שמזהם אוויר קרקע ומים. ובאמת, מדינת ישראל, שנמנית עם המיליה של המדינות המפותחות של ה-OECD, הייתה צריכה להיגמל מההטמנה כבר מזמן וללכת אל עבר הפתרונות המתקדמים שמשתמשים בהם בעולם, אם זה מתקני עיכול אנאירובי, אם זה מתקני ביו-גז, אם זה מתקני השבה למיניהם, שלוקחים את הפסולת ומייצרים ממנה חשמל, אנרגיה וחום. כשנכנסתי למשרד לא היה אפילו מתקן קצה אחד שנמצא ברמת התכנון כמתקן קצה לטיפול בפסולת, באמת, ככה, על המסילה, שהמשרד מקדם אותו ובאג'נדה אמיתית, כדי לייצר פה שינוי משמעותי בהטמנת הפסולת במדינה. עכשיו, ברור לכולנו, חבר הכנסת, שגם כשאנחנו רוצים לייצר שינוי כזה, לוקח זמן, כי בעצם אם אף מקום לא נמצא תחת תכנון, ואם אין תכנונים למתקני השבה, ואם יש נמב"י מאוד גדול – NIMBY זה Not In My Back Yard – זאת אומרת היו כמה ניסיונות בעבר לקדם מתקני קצה לטיפול בפסולת שנתקלו בקשיים מאוד מאוד גדולים, כשלים בעיקר הסברתיים או כשלים בנושא הזה, שהיו שרים או מנכ"לים או צוותים מקצועיים שפחות האמינו בפתרון כזה או אחר, ולכן המציאות הזו כשלה פעם אחר פעם. התוצאה הייתה תוצאה שהיא באמת לא מיטבית עם אזרחי מדינת ישראל. מה לעשות, מדינת ישראל היא אחת המדינות שגם באמת אחוזי ייצור הפסולת הם גבוהים מאוד. אנחנו באמת מבשלים הרבה, אוכלים הרבה, קונים הרבה. יש היום הרבה הזמנות גם מאתרים בין-לאומיים. יש הרבה פסולת בישראל, ולכן צריך למצוא לה פתרון – ופתרון אמיתי. הפתרון לפסולת שמזהמת אוויר, קרקע ומים – ולא רק זה – בדרך, כשהיא נוסעת לאתרי ההטמנה, היא מזהמת על ידי זיהום אוויר תחבורתי ממשאיות, וגם משאיות נתקלות במשך שעות ארוכות בפקקים להטמנת פסולת. זו באמת בעיה. ולכן מה שעשינו במשרד – אני באופן אישי באמת שמתי את הפסולת כאסטרטגיה של המשרד להגנת הסביבה ביחד עם השלטון המקומי והאזורי, שהוא קהל היעד והמטרה, והבנתי שאי-אפשר לייצר מציאות לבד; אנחנו חייבים את התמיכה של השלטון המקומי והאזורי, שהם יצרני הפסולת הגדולים, ובעצם ביחד איתם לייצר את השינוי. ייצרנו את השינוי לא רק על ידי הבאת מתקנים – עשינו גם סיורים בחו"ל כדי לראות את המתקנים, זה היה ביחד עם ראשי רשויות. גם אשכולות יצאו לסיורים. ראשי רשויות יצאו לבד לסיורים כדי לראות את המציאות השונה בעיניים, וכדי לקבל החלטה להקים מתקני קצה כאלה גם בישראל. אני חייבת לומר שזה שהמכרז הראשון למתקן ההשבה בנאות חובב יצא לדרך, ויש זוכים ואנחנו כבר בתהליך שם – זו בשורה עצומה. מעבר לזה אנחנו בהרבה איתורים במקומות אחרים ובהסמכות לוות"ל, לוועדות התכנון והבנייה, עם איתורים מדויקים, קולות קוראים שכבר יצאו לתכנון של מתקני קצה כאלה, מתקני השבה שהתפקיד שלהם זה להפוך את הזבל שלנו לזהב, בעצם למשאב, כי זה מה שקורה בכל העולם, היום מתייחסים לפסולת כמשאב שניתן לייצר ממנו אנרגיה. אבל מעבר להקמת המתקנים – ויש גם מתקנים לפסולת אורגנית, מתקן שקם עכשיו בשפד"ן, מתקן נוסף שקם באשכול. בכל החלטות הממשלה של שיקום דרום וצפון הכנסנו את הנושא של המתקנים. רק לא מזמן עברה החלטת ממשלה לאילת – גם שם נכנס, גם בשבע ערי ליבה, גם נכנס אתר טליה בצפון. בכל מקום איתרנו, קידמנו, ונמצאים באמת הרבה מתקנים בקידום. אממה, אנחנו יודעים שעד שמתקנים יקומו, עדיין אנחנו צריכים לדאוג שיהיה איפה לשים את הפסולת, ולכן באמת יש לנו עדיין הטמנה, עד שיהיו לנו מספיק מתקנים כדי להכניס את כל הפסולת אל המתקנים. אבל השינוי הוא שינוי שבאמת מתממש לנגד עינינו, ואני חייבת לומר שזו באמת בשורה עצומה לאזרחי מדינת ישראל. אני אגיד שהקמת מתקנים זה לא דבר יחיד; ביחד עם הקמת מתקנים צריך לעשות שינויי חקיקה ורגולציה, ולכן הבאנו את חוק פסולת בניין. אגב, אנחנו מטפלים בזרמי הפסולת השונים, גם פסולת בניין. הקמנו מתקני קצה לפסולת בניין, שבעצם לוקחים את כל פסולת הבניין, מכניסים אותה חזרה לאתרים מוסדרים, ושם הופכים את פסולת הבניין למצעים חדשים, לאגרגטים לעולמות הבנייה. זאת אומרת בכל העולם הבינו ששימוש בכלכלה מעגלית ותמיכה בכלכלה מעגלית הם דבר נכון וכדאי. אני יכולה לומר שכשאני נכנסתי למשרד להגנת הסביבה הייתה בטן מאוד גדולה לקרן הניקיון, והייתה קרן ניקיון שבאמת לא ביצעה את המטרות שלשמה היא הוקמה – היא לא הקימה מספיק מתקנים ולא מצאה את פתרונות ההטמנה למדינת ישראל ושימוש בפתרונות יעילים וחכמים יותר. האמת, אני שמחה להגיד שאני את קרן הניקיון כמעט סיימתי. אנחנו בעזרת השם יוצאים עם האוצר ביחד לעוד שני קולות קוראים להקמת מתקני קצה לטיפול בפסולת, ואני חושבת שלשר שיבוא אחריי יהיה באמת אתגר גדול מאוד, כי אני די משאירה קרן מרוקנת, ריקה, אבל אני לא משאירה קרן ריקה בלי בשורה מאוד גדולה עם הקמת רשות פסולת בישראל. כמו שלאחות האחרת, המים, יש רשות מים, כמו שלחשמל יש רשות חשמל, הבנו שגם לפסולת נדרשת תשתית לאומית אמיתית גדולה לטיפול בפסולת. זו גם תשתית מאוד מאוד בעייתית: היא תשתית מזהמת; היא תשתית שצריך לטפל בה מבוקר עד לילה. יש לנו הרבה זרמי פסולת שונים. לכן לצורך זרמי הפסולת השונים גם הבאנו חקיקה נכונה, אם זה חוק פסולת בניין, שעבר קריאה שנייה ושלישית בוועדת הפנים והגנת הסביבה, אם זה תיקון לחוק הפיקדון, אם זה תיקון לחוק האריזות, אם זה לנושא של צמיגים. לכל זרמי הפסולת בעצם היינו צריכים להביא גם חקיקה ותיקוף רגולטורי כדי לקדם את הנושאים בזרמי הפסולת השונים, שנוכל באמת לטפל בהם. לכן זה בא ביחד: מצד אחד הקמה של מתקנים, שימוש נכון בקרן הניקיון – שאני חייבת לומר שלא נעשה עד שאני הגעתי, כי בעצם היא לא שימשה למטרות שלשמה היא נולדה. אני חייבת לומר שאנחנו בוועדה הבין-משרדית – שאני והאוצר ביחד שמנו גם בחוק ההסדרים, וגם אני דחפתי מאוד לקדם אותה, ועדה בין-משרדית שהיום יושבת, ובשבוע-שבועיים הקרובים – וזו בשורה מאוד גדולה – אנחנו נפרסם את מסקנותיה – עוד לפני שהמסקנות שלה יפורסמו, אני יכולה להגיד לכם שהמסקנה שלי כשרה להגנת הסביבה היא שאין מנוס וצריך ללכת לעבר הקמת רשות פסולת גדולה, עצימה, איתנה, בישראל, שתתקף גם את הקמת מתקני הקצה לטיפול בפסולת וגם תדאג באופן מוסדר, רגולטורי. יהיו לה הרבה יותר כלים כדי לטפל בעולמות האלה, וגם מבחינת אכיפה, וגם מבחינת היישום הלכה למעשה של השינויים. אני חייבת גם לומר שהיום אנחנו במשרד להגנת הסביבה מנסים באמת לקדם ביחד עם השלטון המקומי והאזורי את כל שורת המתקנים שמעוניינים לקדם, וזה כבר הפך להיות באמת אפילו מין מקום כזה – אם פעם זה היה נמב"י, היום אנחנו נמצאים במקום שכמעט כל רשות מקדמת איתנו פתרון קצה. אנחנו משתמשים באיגודי הערים וביחידות הסביבתיות, שהן זרועות ביצוע; אנחנו משתמשים באשכולות, האשכולות שנבנו על ידי משרד הפנים, אבל מי שבאמת באמת מפעיל אותם באופן מעשי זה המשרד להגנת הסביבה כדי להקים מתקני קצה כאלה בכל הארץ. ואם תרצו, אנחנו נוכל, חבר הכנסת, למנות גם את המקומות של איפה אנחנו יושבים על מתקני קצה. רק לפני שבועיים הבאנו גם את תימורים הסמכה לוות"ל, יש את האקו-פארק ברחובות, יש את מטה יהודה. יש כל כך הרבה מקומות שמקדמים היום מתקני קצה לטיפול בפסולת ביחד עם המשרד. באמת עם הבשורה הגדולה שאנחנו מביאים, של כל האסדרה הזאת של הוועדה הבין-משרדית, אני יכולה לומר לכם שהשורה התחתונה שלה היא שאנחנו גם מקימים רשות פסולת בישראל. אנחנו נסיים להגיש גם תזכיר שהוא תזכיר חוק מוצע עם ההסדר הזה, כדי שלשר הבא אחריי באמת תהיה עבודה מאוד מאוד קשה פה בכנסת ביחד עם ועדת הפנים והגנת הסביבה כדי לקדם את אותה הקמה של רשות.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לשרה על המענה המפורט. שאלת המשך לחבר הכנסת כסיף.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

ברוכים הבאים לכל החיילים שנמצאים ביציע, חיילים וחיילות.

היו"ר אמיר אוחנה:

עוד שנייה. עוד שנייה, השרה. לאחר מכן שאלה נוספת לחברי הכנסת יוראי להב הרצנו ויעל רון בן משה. וכמובן, השרה הקדימה – אנחנו מצטרפים: ברוכות וברוכים הבאים לכל אורחינו שביציע וגם לחיילות צה"ל שנמצאות איתנו כאן, שלום לכן – וגם חיילים אני רואה. ברוכות וברוכים הבאים. בבקשה.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

דבר ראשון, אני חייב להגיד שהנתונים של הלמ"ס הם אלה שאני צריך להסתמך עליהם, משום שהמשרד שלך לא מפרסם את הנתונים. ולגבי שאלה, כל פעם שאני מעלה שאילתה בפני השרה זה תמיד מתחיל או מסתיים או גם וגם בהשתלחות או בי או בתנועה שלי, בחד"ש. אז השאלה בעצם - - -

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

תדע לך שאני מה זה התאמצתי הפעם לא להשתלח, באמת.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

השאלה שלי: מתי תחליטי לטמון את הפסולת שיוצאת מהפה שלך?

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אז אני אגיד לך משהו, ובאמת לשאלה בוטה כזאת - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

רק שנייה. השרה, השרה, שנייה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

וזה לא מפתיע, זה לא מפתיע שאתה שואל שאלות בוטות, כי אתה בן אדם בוטה. אתה בן אדם שבכלל המקום שלו הוא לא בכנסת ישראל.

טלי גוטליב (הליכוד):

גועל נפש, איך שאתה מדבר לשרה, גועל נפש. גם הוציא את דיבת הארץ רעה, את דיבת הלוחמים רעה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת גוטליב.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

והאמת, שאם זו הייתה באמת ככה שאילתה שלך - -

טלי גוטליב (הליכוד):

פוגע בישראל, בביטחון, בחוסן - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת גוטליב, תודה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

- - אז הייתי יכולה להגיד לך באמת, בתשובה הכי פשוטה: לך תחפש. אבל הרמת לי להנחתה ונתת לי פה לתת הרצאה שלמה על המשרד. אני חייבת להגיד לך שהפסולת היחידה שאני רואה כאן במשכן זה אתה וחבר מרעיך, שפועלים נגד חיילי צבא ההגנה לישראל, נגד מדינת ישראל. אז אתה יכול ללכת ולהטמין דווקא אתה את הראש שלך בחול, וכדאי שלא תוציא אותו במשך הרבה זמן. אני חושבת שאתה די מקבל את זה מאזרחי מדינת ישראל שלא אוהבים אתכם, שלא תומכים בכם. אתה תומך במחבלים ובאנשי טרור.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

תבקשי מבן זוגך שיסדרו לך מקום ברשימה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת כסיף.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

הכול בסדר. שאלת על פסולת?

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

תבקשי מבן זוגך שיפנה לראש הממשלה שייתן לך מקום ברשימה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת כסיף. חבר הכנסת כסיף, אני רואה שאדוני בדרך החוצה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

זו שאלה שסופר-מתאימה לך, כי אתה פשוט פסולת, פסולת שצריך לזרוק מהמשכן הזה. ואמן שכולם היו מצביעים איתנו כדי להעיף אתכם כמה שיותר, אבל יש כאן עוד כמה טהרנים במשכן הזה שהחליטו לתת לכם איזשהו קרדיט. אז אני מקווה שאתם תעופו גם בבחירות הקרובות כמה שיותר מהר. נמצאים כאן חיילים וחיילות ביציע. אנחנו תומכים בחיילי צה"ל, מגינים על חיילי צה"ל, על כוחות הביטחון. תודה רבה לכם על כל מה שאתם עושים יום ולילה למען מדינת ישראל. ואל תדאגו, תיקון זה דבר שלוקח זמן, אבל הוא ייעשה. וכמו שהעפנו את הרצי הלוי, את חליוה, את רונן בר ועוד הרבה אחרים שלא היו צריכים לאחוז בתפקידים, והיו כאלה שמונו דווקא בממשלה הקודמת, ממשלת השינוי – ממש – זאת שזכינו להפיל. הממשלה ההיא עשתה הרבה דברים רעים, ביניהם גם מינויים רעים, ולהם נתנו ואפשרו את הכול מהכול, עם גלימתה של היועמ"שית המפוטרת, המודחת - -

נאור שירי (יש עתיד):

אין לה גלימה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

- - שנתנה את ההסכמה לכך, וגם שופטי בית המשפט העליון, שכמובן תמיד מגינים על המחנה הנאור והנכון והמתאים של המיליה שלהם.

נאור שירי (יש עתיד):

היא אמרה נאור, זה חמש דקות הודעה אישית.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אבל מה לעשות, תיקון זה דבר שלוקח זמן, ואנחנו מתקנים. דוד זיני ראש השב"כ, רומן גופמן הוא במוסד ובן עזרא במל"ל, ויהודה אליהו יהיה איפה שהוא צריך להיות, ומיכאל ראבילו יהיה מבקר המדינה. מה לעשות, תיקון – דבר שלוקח זמן, אבל הוא יקרה. וגם היועצת המשפטית המפוטרת המודחת בסוף תלך הביתה. אל תדאגו. אני רק מקווה שבמקום לרדוף אחרי חברת הכנסת שלנו טלי גוטליב עם כתבי אישום, שהיועצת המשפטית תרדוף אחרי הפצ"רית, שהאשימה את חיילי צה"ל, ואחרי חבר הכנסת גלעד קריב, שהוציא דיונים חסויים מוועדת החוץ והביטחון. אז, אתה יודע, אכיפה בררנית היא פשע – אנחנו רואים אותה פה למול עינינו. חברת הכנסת טלי גוטליב, אנחנו ממשיכים לתמוך בך, הכול בסדר, עם ישראל תומך בך. אבל את יודעת, זה תיקון. תיקון לוקח זמן.

נאור שירי (יש עתיד):

זה לא יעזור לך בפריימריז.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אל תדאג, חיים שלי. הכול טוב, נאור שירי, אתה תמשיך לייצר בדיחות ושירים, זה באזור שלך.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת יוראי להב הרצנו ויעל רון בן משה עם שאלות נוספות. בבקשה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. גברתי השרה, בשבוע שעבר פרסם מבקר המדינה, בתום כמעט ארבע שנות כהונתך, כי ועדת השרים לענייני אקלים שאת הקמת ב-2023 לא התכנסה ולו פעם אחת; ש-89% מהמשרדים והגופים הציבוריים בישראל ללא תוכנית היערכות ישימה למשבר האקלים; שישראל אינה צפויה לעמוד ביעדי הפחתת הפליטות והאנרגיות המתחדשות. איך את מסבירה את הנתונים האלה?

היו"ר אמיר אוחנה:

עוד שנייה, השרה. חברת הכנסת יעל רון בן משה. השרה תשיב במרוכז. בבקשה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אני חייבת להגיד משהו על יעל רון בן משה, יושב-ראש הכנסת.

היו"ר אמיר אוחנה:

אז אולי תחכי שהיא תשאל, ואז? אפשר?

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

היא עושה עבודה טובה. כן, בטח. יאללה, יעל.

היו"ר אמיר אוחנה:

מאה אחוז, בבקשה.

יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

למה? בוא נשמע את השרה קודם, שאני אדע. תודה, אדוני היושב-ראש. האמת שהייתה לי שאלה לגבי הרחבת אתר הפסולת אבליים, אבל אני מוותרת עליה, מכיוון שאמרת דברים מאוד חשובים על הקמת רשות הפסולת הארצית, וגם הכרזת על כך בכנס השלטון המקומי לפני כשבועיים.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

נכון.

יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אחר כך צוות האסדרה הבין-משרדי דיווח בוועדה שיש עיכובים ויש פערים.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

נכון.

היו"ר אמיר אוחנה:

עד כאן מה שגברתי לא רוצה לשאול. עכשיו – מה שהיא כן רוצה לשאול.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

לא, לא, זה בסדר. היא שואלת את זה.

יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

לא, לא, לא. על אבליים רציתי לשאול – ולא. אבל אני אומרת, האם צריך לחכות לרשות הפסולת הארצית כדי לפרסם קול קורא להקמת מתקני ההשבה – שגם להם התכוונת?

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

לא.

יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

ואת בטח יודעת שבאזור שבו אני גרה, בגליל המערבי - -

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

נכון, יש שני מתקני השבה, עברון ומילואות.

יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

- - יש משבר פסולת חמור ביותר. יש כבר שני אתרים מוכנים, מחכים לקול קורא. האם תוכלי לספר לנו כאן על לוחות הזמנים? תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

גברתי השרה, בבקשה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

קודם כול, אני חייבת להגיד משהו. אני מאוד מעריכה את חברת הכנסת יעל רון בן משה, ואני אגיד גם למה. קודם כול, היא חברת כנסת שבאה לעבוד. יש לי ניסיון איתה גם מהממשלה הקודמת. ובאמת, אתה יודע, לפעמים אנחנו נמצאים בעולמות של ערכים מתנגשים, אבל יש ראייה נכונה ומפוקחת על המציאות, ומשתדלים לעשות טוב למען אזרחי מדינת ישראל. והאמת היא שחברת הכנסת יעל רון בן משה באה כדי לעשות טוב לאזרחי מדינת ישראל. כשהיא באה ואומרת: אני רוצה לשים אל מול העיניים את עולמות הפסולת, את עולמות איכות הסביבה, את עולמות השלטון המקומי והאזורי – זו דוגמה לחברת כנסת שבאה לעבוד, ועובדת איתנו כתף אל כתף, עם המשרד להגנת הסביבה וגם עם אנשי המקצוע במשרד. ובאמת, הרבה מהעשייה המשותפת שלנו מקדמת את הסביבה ואת האינטרס הציבורי. אז קודם כול, יעל רון בן משה, אני רוצה להגיד לך יישר כוח על כל מה שאת עושה ותודה רבה.

יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

תודה רבה. תודה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

גם הרבה פעמים את מביאה דברים שהם מאתגרים, גם את משרדי הממשלה, גם אותי בתור שרה – ואני מעריכה את האתגור שלך. את עושה עבודה מצוינת, ואני באמת גאה להיות שותפה שלך בכנסת לדברים טובים.

יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

תודה רבה. אני יכולה, לפני שהיא עונה, רק – ברגע הנדיר הזה פה, ציינת קודם את האשכולות האזוריים, שהוקמו על ידי משרד הפנים. אז למען הדיוק ההיסטורי, אשכול הרשויות הראשון שהוקם בארץ הוקם על ידי שלמה בוחבוט, שהיה ראש עיריית מעלות תרשיחא. זכיתי להיות מנכ"לית האשכול ולקדם את ההסדרה שלו מול משרד הפנים, ככה שהוא הוכר כאיגוד רשויות מסוג אשכול. אחר כך באמת קמו אשכולות אזוריים נוספים. אני שמחה שהמשרד להגנת הסביבה עובד עם האשכולות, מקדם את האשכולות, אני בעד התפיסה האזורית. רק אציין שאני מ-2015, נדמה לי, הייתי מנכ"לית האשכול, במשך שש שנים, וכבר אז התחלנו לקדם את מתקני ההשבה, בגלל משבר הפסולת החמור. והינה זה מתחבר לשאלה שלי אלייך, ואני מקווה שאני אקבל תשובות.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

נכון. ולכן כשבן אדם גם בא ממקום באמת מאוד מקצועי, שהוא מבין, שהוא יודע, שהוא יכול להוסיף, אנחנו מאוד מעריכים את זה. יעל אומרת: תראו, בסוף אנחנו השתמשנו בפלטפורמה של האשכולות – המשרד להגנת הסביבה – כי היא פלטפורמה מאוד נכונה, מאוד נוחה, והיה לנו נוח להשתמש בה, לקחת אותה ולרתום אותה אלינו, אל המשרד להגנת הסביבה, כדי לפתח ביחד עם כל האשכולות של הרשויות מתקני קצה שהם אזוריים. כי, בסוף, מתקן קצה לא יכול לשרת רשות אחת, הוא צריך לשרת כמות גדולה של פסולת, שמגיעה מכמה רשויות. לכן באמת באזור שבו יעל רון בן משה גרה, בגליל המערבי, יש לנו שני אתרים, גם מילואות וגם עברון, שמקדמים מתקני קצה לטיפול בפסולת, מתקני השבה גדולים, ויתמודדו על הקול הקורא שהמשרד להגנת הסביבה ביחד עם האוצר יוציא. אני רק אגיד שבעברון זכינו גם לחנוך לא מזמן אתר למיון פסולת, מתקן למיון פסולת, מאוד מאוד גדול, שהוא מייצר לנו את אותה כלכלה מעגלית – הוא קודם כול מפריד את הפסולת לפסולת שניתן למחזר אותה ופסולת שלא ניתן למחזר אותה, ומה שלא ניתן למחזר ייכנס לתוך מתקני ההשבה וייצר אנרגיה, חשמל וחום.

יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אז יש בשורה לגבי הקול הקורא? מחכים לזה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אני כן אגיד שיש לנו בשורה, באמת. כי מה שקורה זה כזה דבר: הכסף היחיד שנשאר בקרן הניקיון, שאני השארתי, הוא להקמת מתקנים. זאת אומרת, את כל שאר הכסף מימשתי, ניצלתי. אני חושבת שלשר הבא שיבוא אחריי יש שנתיים של קיפאון – אל תתפסו אותי על המילה, צריך לוודא את זה עם האוצר – אבל באמת משימושים, כי יש לנו מחויבויות בקרן גם להרבה החלטות ממשלה של שיקום צפון, דרום, גם להרבה מתקנים שכבר שחררנו להם תקציבים עם הרשאות להתחייב בקרן. נשאר עוד כסף לשני מתקנים. אני מאמינה שזה יספיק לקול קורא של שני מתקנים. עכשיו אנחנו בשלבים אחרונים אל מול החשכ"ל, כי נכנסה חשכ"לית חדשה וגם נכנס ממונה על התקציבים באוצר חדש, מהרן, ואנחנו יושבים איתם כרגע ממש על הניסוחים האחרונים של הקול הקורא, שיצטרכו להתחשב – כי יש בסך הכול הרבה יותר דרישה - - -

יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

ממה אתם מפחדים? תעשו את זה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

יש, אגב, הרבה יותר דרישה למתקנים מכמות כסף. וזה טוב, כי גם בקול הקורא הם יראו את זה, ואז האוצר והחשכ"ל יוכלו לבוא ולהגיד: רגע, אנחנו רוצים מהמדינה להשקיע יותר, כי אנחנו מבינים שהמשרד עשה צעדים, כבר יש דברים על השולחן, אנחנו רוצים לממן אותם ורוצים להתקדם איתם. ויכול מאוד להיות שזה יקרה, כי בסוף אלה תשתיות לאומיות. וגם, יחד עם זה אנחנו מאסדרים את התחום של ללכת אל עבר רשות פסולת בישראל, שבאמת תאסדר בקורת גג את כל העולמות האלה של המתקנים, אסדרה מאוד מאוד רחבה, ותראה בהם תשתית לאומית אמיתית של משק סגור, עם תעריף שיוכל להתנהל. שני הדברים האלה באים ביחד, יעל. הוועדה כבר מסיימת את המסקנות שלה, אנחנו בשלב כתיבת המסקנות, אנחנו סיימנו את הדיונים בוועדה. יש לנו עוד משהו עם השלטון המקומי והאזורי, שאנחנו מעוניינים לשמוע אותם, אבל המסקנות נכתבות ממש בימים אלה, איתנו ועם האוצר, ואנחנו נפרסם את זה. מבחינתי זו בשורה עצומה, כי המסקנות האלה – זה יושב בתוך חוק ההסדרים, אלה מסקנות שיש איתן אמירה שהיא ברמת החלטת ממשלה, שאנחנו נביא אותה, להקמת רשות פסולת בישראל, ואיתה גם ההוצאה של שני הקולות הקוראים. זה יהיה ביחד, אני מקווה. ובזה אני יכולה גם להגיד שמימשתי את קרן הניקיון במלואה, וזו באמת בשורה עצומה למי שמבין בעולמות האלה. לגבי האקלים, יוראי, אפשר לומר שאולי אתה האנטי-תזה ליעל רון בן משה בעבודה מולנו, מול המשרד, מולי כשרה ובכלל בוועדות. אני חושבת שגם אתם יכולתם לעשות עבודה הרבה יותר טובה בעבודה על חוק האקלים ובהגעה ליעדים הרבה יותר טובים. אנחנו במשרד הוצאנו חקיקה ממשלתית, שהיא הרבה יותר שאפתנית, אבל עדיין אנחנו מקיימים את הנושא של היערכות לשינויי האקלים ביחד עם השלטון המקומי והאזורי. עשינו אירוע גדול בבית הנשיא להרבה רשויות שנמצאות בתוך התוכנית. הכנסנו רשויות נוספות. גם עכשיו בכל החלטת ממשלה, רשויות שלא היו, הכנסנו אותן לתוך התוכנית, ואנחנו עושים היערכות לשינויי אקלים, שינויים אמיתיים – של הצפות, של איי חום בערים, עם מפות של סיכוני אקלים. אנחנו באמת מאוד מאוד מקווים שהחקיקה הזאת, שדי הושלמה בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, תוכל לעבור בהסכמות ביחד עם האוצר. אני מבינה שהאוצר רצו לשמר יעדים שהם יעדים שלהם ויכולות שלהם לשנות חקיקה כזאת במידת הצורך, אבל אני יכולה לומר שעדיין, אנחנו בתור משרד לא מוותרים ועושים כל מה שצריך בתחום הזה גם מבחינת אדפטציה וגם מבחינת מיטיגציה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

רק אתמול השקתי באשדוד את התוכנית לצמצום זיהום אוויר וריחות באזור התעשייה הצפוני של אשדוד, תוכנית של 32 מיליון שקלים עם עד 56% יעדי הפחתה של מזהמי אוויר. עשינו את זה ביחד עם ראש עיריית אשדוד, יחיאל לסרי, עם יבנה, גן יבנה, חבל יבנה, גדרות – אזורים שבאמת מושפעים – מושפעים – אשכרה משינויי האקלים, וכתוצאה מזה שיש השפעה סביבתית גדולה להקמת אזורים שיש בהם תשתיות לאומיות מרובות.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

השרה, למה לא כינסתם את ועדת השרים? אני מברך אותך על זה. את צודקת, אבל למה לא כינסת את ועדת השרים לענייני אקלים ב-2023?

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

כמו שאמרתי, אנחנו מבצעים עבודה גם במשרד וגם ביחד עם הרשויות, הלכה למעשה. קיימנו דיונים גם עם האוצר בנושאים האלה כדי לקדם את זה. ואללה, אני אגיד לכם את האמת, אני יכולה לומר, יו"ר הכנסת, שקיבלתי משרד שאמרו לי בעיקר מה הוא לא יודע לעשות. היום הוא יודע לעשות הרבה דברים, והוא מנוע וקטר כלכלי למשק, ואני מאוד מאוד גאה בו. עשינו מהפכה במשרד הזה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. השאילתה הבאה היא שאילתה רגילה של חבר הכנסת עמית הלוי בנושא אכיפת רעש במסגדים. חבר הכנסת הלוי, בבקשה.

עמית הלוי (הליכוד):

תודה. אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, הנושא הזה עלה במשכן בשבוע האחרון בהקשר של חוק נוסף, אבל החוק הקיים מסדיר, והוא חוק ברור, והרעש הבלתי-נסבל בכל רחבי הארץ ובערים ספציפיות ובשכונות, כולל שכונות בירושלים, הוא באמת בלתי נסבל. יש פניות חוזרות ונשנות גם למשטרה, גם אליכם. למרות שהדין קיים, החוק קיים, הכלים קיימים, הסמכויות, הטכנולוגיה היום נגישה וקלה להפעלה, גם מקורות הרעש ידועים לכול – אפשר לעשות איתי סיור – בכל זאת יש אזורים אקס-טריטוריאליים שאנשים נאלצים לא לישון בלילה, ואוזניהם תחרשנה בגלל המצב הזה. השאלות שלי היו, ועדיין: 1. למה קציני המשטרה, הפקחים, לא אוכפים את החוק הקיים? אגב, משני צידי הקו הירוק, כי גם מי שעובר מהצד השני של הקו הירוק, אפשר לאכוף לפי החוק וההסכמים. 2. כמה מדידות רעש בוצעו בשנה האחרונה? 3. באילו אזורים? אני חייב לומר לך, בוועדה – עושים עוד פעם מדידות, ועוד פעם מדידות, זה עולה המון כסף לאזרחי ישראל, ובסוף זה לא מביא לאכיפה. 4. כמה הליכי אכיפה נפתחו? 5. כמה קנסות הוטלו? 6. כמה מערכות הגברה הוחרמו? תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

בבקשה, גברתי השרה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אני יכולה קודם כול לומר שמה שאתה אומר הוא דבר נכון. אנחנו במשרד להגנת הסביבה אמונים גם על חוק הרעש. חוק הרעש אמור להסדיר את איכות החיים ובריאות התושבים בצורה הטובה ביותר. אנחנו נכנסנו בעולמות הרעש גם לעולמות של רעש מכלי רכב, שאגב, זו אחת המהפכות הגדולות שעשינו. יש לנו היום את מהפכת הרעש במשרד להגנת הסביבה. יצאנו בקול קורא לרשויות גם, לאכיפת רעש על ידי גלאים ומצלמות מכלי רכב ותחבורה. אנחנו עושים את זה בצורה טובה. יצא פיילוט כזה גם בעיריית עכו וגם בעיריית פתח תקווה. היום נפרסו גלאים ומצלמות אפילו בירושלים. ירושלים היא אחת הערים הגדולות שזכתה גם בקול הקורא הזה. רכבים שצופרים צפירה שהיא ארוכה, מעצבנת, לא ראויה, כדי להפריע, ומעירה את השכנים, וגם אופנועים שמוציאים את האמצעים המכניים ומכניסים אמצעים משופרים ועושים קולות של צפירות והדי פיצוצים – היום אנחנו אוכפים את הדברים האלה, ויש נוהל אכיפה מסודר. אנחנו רק מרחיבים את המהפכה הזאת, שהיא מהפכת הרעש בישראל, כי מדינת ישראל היא קטנה וצפופה. עם זאת רעש לא מגיע רק מכלי רכב ותחבורה, הוא מגיע מעוד הרבה גורמים – אם זה מסיבות, אם זה כל מיני דברים אחרים. יש נהלים כאלה, ובסוף כשיש רעש, אז כמו שיש חוקי תעבורה ומי שאוכף אותם זו משטרת ישראל – גם בעולמות הרעש האכיפה נעשית הרבה על ידי משטרת ישראל. לדוגמה, שוטרים מגיעים לבית או למסיבה שעושה רעש אחרי השעות ולא בזמנים, ואוכפים את זה. גם בנושא של מואזינים ובתי תפילה אני חייבת להגיד שבמשרד להגנת הסביבה מתקבלות והתקבלו הרבה פניות בנושא הזה. הפניות שאני קיבלתי הן גם מערים מעורבות – עכו, לוד, רמלה, יפו, ואנחנו פעלנו בכל הערים האלה, תכף אני טיפה אפרט לך במה פעלנו ואיפה פעלנו. אבל אני יכולה להגיד לך שבוצעו יותר מכמעט 315 מדידות של רעש ממסגדים, זה התפלג בכל הארץ. משקל רב קיבלו הערים לוד, ירושלים ויפו. הגיעו תלונות למשרד גם בקיסריה, רמלה, מושב עזריאל – כך שהמדידות נעשות, והמדידות הן על ידי כניסה לתוך בתי תושבים, שימת האמצעים הדיגיטליים, ומודדים שם כדי להרגיש איך תושב מרגיש ומה כמות הדציבלים. ביחד עם משטרת ישראל יש נוהל משטרתי, של המשטרה, שהוסדר, של המשרד להגנת הסביבה, של משרד הפנים – כי בסוף יש לנו מסגדים שנמצאים תחת משרד הפנים בנוהל שירותי הדת – הנוהל הזה נכתב גם בשיתוף המשרד להגנת הסביבה, ואנחנו פועלים על פי הנוהל הזה. על פי הנוהל הזה, יש לנו שני הליכי אכיפה שנפתחו, מערכות הגברה – שלוש מערכות הגברה שנתפסו גם בצפון, גם בדרום וגם במרכז, ויש היתכנות ליותר מזה. למה אני אומרת שיש היתכנות ליותר מזה? כי גם אני בתור השרה להגנת הסביבה הפניתי למשטרת ישראל בקשות לאכיפה. הנוהל אומר – ואני יכולה לתת לך אותו, אם תרצה, הוא נוהל שאפילו נכתב ב-2016 – שבתחומי האחריות, יש תחומי אחריות למשטרת ישראל, שזה הובלת כל הגורמים בהליך הטיפול במטרד הרעש, וזה ביצוע הליך האכיפה. זאת אומרת המשטרה צריכה לבצע את הליך האכיפה. אתה יודע, למשרד להגנת הסביבה יש אנשים סביבתיים, הם לא אנשים שבאמת נכנסים בסוף פיזית למסגדים. הם עושים את זה גם במידה, וצריך, מודדים ונמצאים, ויש נוהל – הנוהל המשטרתי מציין משא ומתן שצריך להיעשות גם עם הקהילה, גם עם השלטון המקומי והאזורי, גם עם המסגדים, במידה והם שייכים למשרד הפנים, כדי לגרום למטרד הרעש להיעלם. אבל במידה וזה לא קורה, אז יש לנו עלייה בעולמות האכיפה. אנחנו במשרד להגנת הסביבה מטפלים גם באמצעות הודעות קנס, אבל כשיש הפרות חוזרות, סוכם בינינו לבין המשטרה שהם צריכים גם לפתוח בחקירה כאשר קורים כמה מקרים כאלה, ותביעות להב צריכות לטפל בזה, וגם חקירות של המשטרה. אז תחומי האחריות במשטרת ישראל הם הובלת כל הגורמים, כמו שציינתי, לטפל במטרד הרעש, ביצוע הליך לאכיפה; על פי הנוהל, המשרד להגנת הסביבה צריך לבצע את המדידות ומתן חוות דעת, לעשות מעקב, במידה ויש צורך בכך; והאגף לשירותי דת גם צריך לבצע הליך מקדמי ונקיטת צעדים לצמצום הרעש, אם זה סנכרון המסגדים, אם זה כוונון של רמקולים, שיגור של מפקח אזורי על פי בקשת המשטרה וביצוע של הסברה בקרב האוכלוסייה כדי לעמוד בחוק. לכן, ברמת העיקרון, הכלים עומדים היום לרשות משטרת ישראל, וגם זה מה שאני אמרתי בפעם הקודמת. אנחנו הפנינו גם מכתבים במקומות שבהם היו חריגות בלתי סבירות, כמו במסגד של אל-עומרי בלוד, שהפריע באמת בצורה חריגה ובלתי סבירה. אגב, על פי הוראות החוק, משטרת ישראל רשאית לטפל בכל רעש חזק ובלתי סביר. זאת אומרת גם אם לא הבאתי לך את כמות הדציבלים בדיוק, אם שוטר בא ורואה שיש רעש חזק ובלתי סביר, הוא יכול להפעיל את שיקול דעתו ולטפל במפגע הזה, כי מפגעי רעש הם מפגעים לכל דבר ועניין, אם זה קורה ברחוב, אם זה קורה בתחבורה, אם זה קורה בהופעות, וגם אם זה קורה בעולמות של מסגדים ובתי תפילה – צריך לטפל בזה, נקודה. יש מקומות שבהם אנחנו יודעים שזה מכוון כמטרד כנגד אזרחי מדינת ישראל, וגם כמו שציינת, ביהודה ושומרון. ביהודה ושומרון זה אפילו יותר מורכב, כי שם הרבה פעמים זה נעשה בכוונת מכוון, ואנחנו יודעים את זה. החוק שם נתון בידי המינהל האזרחי ומשרד הביטחון. אנחנו במשרד להגנת הסביבה – כמו שחוק שמירת ניקיון וחוק אוויר נקי לא חלים באזורים האלה, אני חייבת לומר שבגלל זה הבאתי את הצעת המחליטים של זיהום חוצה גבולות, שמדבר על הטיפול בכל המפגעים הסביבתיים ביהודה ושומרון. אנחנו, במשרד להגנת הסביבה, בתוך הצעת המחליטים הזו – שאגב, קודמה כשלב ראשון, והיא מקודמת גם בימים אלה. אנחנו סיימנו את כל העבודה עליה, וזה באמת רק עניין תקציבי להעביר אותה. אנחנו מעבירים אותה עכשיו בשלביות. אני השגתי לה כרגע 40 מיליון שקלים, ובתוספת משאבים של קרן יו"ש, ואני במשרד להגנת הסביבה מטפלת בזה עכשיו. אנחנו נשקיע בזה, כי אנחנו רואים בזה טרור סביבתי לכל דבר ועניין. אז אני מקווה - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. האם יש לחבר הכנסת הלוי שאלת המשך? לא. אם כן, אני מודה לשרה להגנת הסביבה על תשובותיה לשאילתות, וגם לחברות ולחברי הכנסת.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

רק נגיד שחבר הכנסת פוגל העביר עכשיו חקיקה כדי לאסדר את הנוהל הזה בצורה הרבה יותר מסודרת. הוא רוצה לאפשר יותר סמכויות ופיקוח למשרד הגנת הסביבה. סוכם שבמידה שתהיה באמת הקצאה של תקנים, משאבים, כל מה שצריך – אז באהבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

כאמור, תודה רבה לשרה להגנת הסביבה, השרה סילמן. תודה גם לחברות וחברי הכנסת השואלים. אני רק רוצה לציין לפרוטוקול שתשובות על שתי שאילתות נוספות לשרה להגנת הסביבה יועברו לחברי הכנסת השואלים בכתב ובתיאום איתם. הכול בסדר.

היו"ר אמיר אוחנה:

נעבור לנושא הבא על סדר-היום, והוא הצעות חוק לדיון המוקדם. ההצעה הראשונה היא הצעת חוק מאבק בארגוני פשיעה (תיקון – הרחבת הנסיבה המחמירה לזיקה לארגון פשיעה), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת אלון שוסטר. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת שוסטר לדוכן להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות לרשותך.

אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

תודה, אדוני היושב-ראש. אני מבקש להציג את הצעת החוק לתיקון חוק המאבק בארגוני פשיעה. יש לנו שר?

היו"ר אמיר אוחנה:

השרה סילמן פה, והשר לוין הוא זה שישיב.

אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

בסדר, בסדר, מאה אחוז. הצעת החוק הזו נולדה מתוך מציאות קשה שמוכרת היטב לאלפי בעלי עסקים, חקלאים, קבלנים ותושבים ברחבי המדינה - -

היו"ר אמיר אוחנה:

רק שנייה. השרה סילמן, אם תוכלי, את כרגע השרה היחידה במליאה, אז שלא – אה, הינה, השר לוין הגיע. מאה אחוז. בבקשה.

אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

- - מציאות שבה ארגוני פשיעה אינם מסתפקים עוד בפעילות עבריינית קלאסית, אלא מטילים אימה באמצעות השם, המוניטין והזיקה שלהם לארגון, בעיקר במסגרת תופעת דמי החסות, הפרוטקשן. לא פעם העבריין אינו פועל בהכרח כחלק מהפעילות הכלכלית – העבריינית כמובן – הישירה של הארגון, אבל עצם הזיקה שלו לארגון, או ההצגה שלו כבעל זיקה לאותו ארגון, היא זאת שמאפשרת את הסחיטה. האיום, אם כן, אינו נובע רק מהאדם שעומד מול בעל העסק, אלא מהארגון שעומד, כביכול או בפועל, מאחוריו. המצב המשפטי הקיים יוצר קושי להחיל את הנסיבה המחמירה, כפי שראוי היה, כאשר קשה להוכיח שהעבירה בוצעה במסגרת הפעילות האורגנית, השוטפת, של ארגון הפשיעה. התיקון הזה נותן מענה לפער הזה. הוא קובע שגם עבירות שמתבצעות בזיקה לארגון הפשיעה, בין אם הזיקה היא אמיתית ובין אם הזיקה היא רק על פניו, יישאו בחומרה הראויה להן. זה תיקון נכון, מידתי, חשוב. אבל צריך לומר ביושר, חקיקה לבדה לא תנצח את הפרוטקשן, את התופעה החמורה הזו, שפוגעת באמון הציבור, ברווחתו ובמשטר הדמוקרטי. אי-אפשר להתעלם מההקשר. טוב שהממשלה אומרת – ואני מקווה שכך יהיה – שהיא תומכת בהצעת החוק הזאת, בסיטואציה הסמלית של סיום הצעת חוק טרומית בסיום ימיה של הכנסת. אבל אי-אפשר שלא לשאול איפה הייתה הדחיפות הזו במשך כל הקדנציה. במשך שנים, בעלי עסקים, חקלאים, תושבי פריפריה זעקו לעזרה, והפרוטקשן הלך והתרחב, כשארגוני הפשיעה היו והינם בבחינת צל כבד שמעיב על שלטון החוק, על רווחת התושבים ופרנסתם. חשוב לתמוך בהצעת חוק, גם אם זה בשבועות האחרונים של כהונת הכנסת, גם אם זה צעד סמלי. הרבה יותר קשה היה להפוך את המאבק בפרוטקשן למדיניות ממשלתית עקבית, סדורה, לאורך כל הקדנציה, כפי שחלקים מחבריה הבטיחו לאורך מערכת הבחירות האחרונה, הקודמת. הבטיחו, ולצערנו לא קיימו. אזרחי ישראל, במיוחד תושבי הנגב, הגליל, היישובים החקלאיים, שילמו את המחיר בזמן שהממשלה התמהמהה. בעלי עסקים ברחבי הארץ, במיוחד בפריפריה, ממשיכים לשלם מס פחד. חקלאים ממשיכים להגן על השדות שלהם בכוחות עצמם, קבלנים חוששים להתלונן, יש אזורים שבהם התחושה היא שעבריינים הם בעלי הבית. אזרחים מהוגנים, בעלי עסקים נורמטיביים, משלמים כסף מחשש שיבולע להם, למשפחתם ולעצמם. חברי הכנסת, המאבק בפרוטקשן חייב להיות משימה לאומית. באמצעות אכיפה נחושה, חקירות איכותיות, חילוט נכסים, הגנה על מתלוננים ונוכחות משמעותית של המדינה בשטח, רק כך נחזיר את המשילות, את תחושת הביטחון, לאזרחים שומרי החוק. לכן, לצד הצעד הסמלי הזה, הגיע הזמן למדיניות עקבית, למשאבים, לאכיפה ולתוצאות. הציבור לא מודד – או, לפחות, אני מקווה שהוא לא מודד – ממשלות לפי ההצהרות לפני או אחרי בחירות, אלא לפי השאלה אם בעלי עסקים יכולים לפתוח את העסק בבוקר בלי לשלם דמי חסות. אני מקווה שהכנסת, ועוד יותר – הכנסת הבאה, תתאחד סביב ההצעה הזו והצעות אחרות שצריכות להגיע לכאן כמשלימות לפעולות תקיפות של משרדי הממשלה השונים, ובכך נעביר כולנו ביחד מסר ברור, אדוני היושב-ראש: למדינת ישראל אסור לאפשר לארגוני הפשיעה להטיל את אימתם על אזרחיה, לא באופן ישיר ולא באמצעות שליחיהם. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה לחבר הכנסת שוסטר.

היו"ר אמיר אוחנה:

להצעת החוק הזו הוצמדה הצעת חוק מאבק בארגוני פשיעה (תיקון – הרחבת הנסיבה המחמירה לזיקה בארגון פשיעה), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת יואב סגלוביץ'. אני מזמין אותו אל הדוכן להציג ולנמק את הצעת החוק שלו. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, וגם אדוני השר לביטחון פנים לשעבר ואדוני שר המשפטים יריב לוין, תקשיבו, זה - - -

שר המשפטים יריב לוין:

אל תיתן לי תואר שלא מגיע לי. אתה נותן לי תואר שהוא נכון, מה שנקרא, עובדתית, אבל הוא לא ממש מגיע לי, כי הייתי שר לביטחון - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

אני לא בטוח שחבר הכנסת סגלוביץ' התכוון לשר לביטחון פנים. התכוונת שר משפטים?

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

לא, לא. זו טעות שלי. אדוני שר המשפטים.

היו"ר אמיר אוחנה:

לא, כי אדוני היה – השר לוין היה - - -

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

לא, לא, לא התכוונתי לקדנציה הארוכה שהיית שר לביטחון פנים. האמת היא שפרח מזיכרוני.

היו"ר אמיר אוחנה:

כן, כן. לזה - - -

שר המשפטים יריב לוין:

- - - אבל - - -

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

ברשותכם, אני צופה עכשיו פני עתיד. תקשיבו לי, גם אם יש לי ביקורת. הביקורת שלי היא פשוט – איך אפשרתם לבן גביר להיות שר? תקשיבו, הרי זה אירוע מופרך. ואני אספר לכם את הסיפור על החוק הזה. זו לא באמת הצעת חוק פרטית. בממשלה הקודמת, כשהייתי ממונה על המאבק בפשיעה, הקמתי – הממשלה הקימה ואני סייעתי, היה צוות משפטי שנתן את התיקון של הסעיף הזה. תזכיר חוק ממשלתי, זה לא פרטי. באתי לממשלה החדשה - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

רגע, אני חייב להתערב. זה יהיה על חשבון זמני, אל תדאג, אני אוסיף לך. דווקא חבר הכנסת שוסטר ועבדך, כשהיינו שרים מקבילים, שר החקלאות והשר לביטחון פנים, עסקנו בתופעת הפרוטקשן, ואז התחלנו, התנענו את המהלך מול משרד המשפטים כדי לחוקק עבירה של סחיטת דמי חסות, שלא הייתה קיימת בספר החוקים.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

אבל זה לא האירוע.

היו"ר אמיר אוחנה:

רגע. ההתנעה הייתה אז. ההשלמה הייתה, אגב, בממשלה הזאת.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

חברים, אני לא מדבר על הפרוטקשן. יש לי הרבה מה להגיד על הפרוטקשן – זה לא הסיפור. יש פה תיקון לחוק מאבק בארגוני פשיעה. התיקון הזה הונח, ואז הייתה ממשלה חדשה. אני פניתי, אמרתי: חברים, קחו את הדבר הזה, זה לא עסק פרטי שלי – תעבירו את זה, צריך את זה. הממשלה אמרה לא. סתם. חבר הכנסת גדעון סער, היום שר החוץ, היה אז חבר באופוזיציה. הוא הגיש את הצעת החוק, הוא היה שר המשפטים לפני זה, הוא הגיש את הדבר הזה, ששוסטר הציג ואני שמתי אותו, ושמתי את זה איתו. ב-14 ביוני 2023 הממשלה זרקה את זה. פניתי לאנשים מאחורי הקלעים, כמו שלעיתים אני עושה, שיקדמו דבר טוב. לא עשו. אמרו לא. חברים, תשמעו, האירוע הזה – אני לא צריך להגיד לכם מה המצב בפשיעה. מעולם לא היה כל כך גרוע במדינת ישראל. מעולם לא היה מספר נרצחים, הרוגים, סחיטת דמי חסות – אתה יודע, אדוני היושב-ראש, שאני בשבוע שעבר, בצר לי, באמת בצר לי, הצגתי תוכנית כוללת למאבק בפרוטקשן? ואמרתי יותר מזה – קחו את זה, תעשו את זה אתם. לא היום ולא אתמול. כלום לא נעשה. החידלון הזה של הממשלה בתחום של המאבק בפשיעה, הוא פשוט נורא ואיום. אני אומר את זה – הרי זה הצעת חוק פרטית, והממשלה סוף-סוף החליטה שהיא נותנת לה תמיכה. תראו, המציאות לא השתנתה, אבל המציאות הנוספת היא שאם יושב בן אדם – ואני אומר לכם בכנות, אני אומר את זה לשר המשפטים: יש לנו מחלוקות על המון דברים, אבל זה שבכלל אם כתוב השם יואב סגלוביץ' על איזושהי הצעת חוק הוא נפסל, כי יש לבן גביר וטו, זה נראה לכם הגיוני בממשל תקין? תגישו את זה אתם. תעבירו את זה. תעבירו את זה. למה זה נזרק פעם קודמת? מדוע זה נזרק פעם קודמת?

שר המשפטים יריב לוין:

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

שר המשפטים, בוא, אמרתי לך, יש לנו מחלוקות גדולות, על החוק הזה - - -

שר המשפטים יריב לוין:

יואב, זה לא עוזר, זה לא שם - - -

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

אדוני השר, עובדה היא, החוק הזה הוא לא חוק שהוא קשור לפוליטי, אני אומר לך, זה לא חוק שלי. זה לא חוק שלי. זה חוק שעבדו עליו במשרד המשפטים, וזרקתם אותו מכל המדרגות בתקופה שהפשיעה היא מטורפת. דיברתי איתך יותר מפעם אחת בשיחות צד, לא על החוק הזה, אבל כשיושב שר בלתי כשיר בעליל, זאת תמונת המצב בסופו של דבר. אפשר להגיד מה שרוצים, אז היום יגידו שהעבירו את זה, והשרה מאי גולן תציג תוכנית למאבק בפשיעה בחברה הערבית, ואנחנו בשבוע הבא פיזור הכנסת. זאת מציאות שצריך לשנות אותה, כי בסוף אנשים נרצחים. אתמול בג'דיידה-מכר, נכנסנו לבית של אדם מבוגר וירו בו ובבנו; אתמול בטמרה נכנסו למספרה ואפילו מילה אחת לא נאמרה על ידי השר לביטחון פנים; לא נאמרה, כי הבן אדם הוא עבריין. עבריין לא משתנה – סליחה שאני אומר את זה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לאדוני. אני מתכבד להזמין את שר המשפטים יריב לוין להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעות החוק.

שר המשפטים יריב לוין:

תודה רבה אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברות וחברי הכנסת, אתחיל דווקא מסוף הדברים של חבר הכנסת סגלוביץ'. למען האמת, אני מוכרח להגיד לך, חבר הכנסת סגלוביץ', אני לא יכול לבוא אליך בטענות, כי פשוט ביטאת בדיוק את הלך הרוח באופן שבו התנהלה ועדת שרים לחקיקה בתקופה, בקדנציה הקודמת, כאשר הממשלה הייתה שלכם. בכל פעם שראיתם שם של מישהו שלא מוצא בעיניכם, פשוט פסלתם את החוקים שלו, גם אם הוא הציע הצעות חוק שאתם עצמכם הייתם שותפים להן בעבר.

נאור שירי (יש עתיד):

ואתם לא עשיתם ככה בקדנציה הזאת.

שר המשפטים יריב לוין:

חבר הכנסת שירי, תן לי לסיים, אחר כך אשמע כל דבר. רק נדמה לי שלפני שבועיים או שלושה העברתי בוועדת שרים הצעת חוק שלך, אם אני זוכר נכון. אמת? אז בוא נדייק.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

בסדר, אז אני אגיד את זה. אני אגיד את זה. את כל החוקים שלי פסלתם.

שר המשפטים יריב לוין:

חבר הכנסת בליאק, גם אתה - - -

נאור שירי (יש עתיד):

הייתה הצעה של אלי דלל ושלי, העברתם את שלו ולא את שלי.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אדוני השר, בתחילת הקדנציה הזאת, הבטחת לנהוג אחרת.

שר המשפטים יריב לוין:

נכון, ואכן נהגתי אחרת. אני מציע לבדוק את הסטטיסטיקה. אני חושב שרואים את זה עכשיו בהצעת החוק הזו – הרי מי שהציע אותה במקור, הוא חבר הכנסת שוסטר, ולא ידוע לי שהוא שייך לקואליציה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אתה יודע מתי הכנסת מתפזרת?

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

ב-2023 זרקתם את זה מכל המדרגות.

שר המשפטים יריב לוין:

תכף אסביר לך.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

- - - גדעון סער. זה מה שאמרתי.

שר המשפטים יריב לוין:

חבר הכנסת סגלוביץ', חכה רגע, תכף אענה לך, יש לי גם תשובה עניינית. אענה לך, האמן לי. אני רק רוצה קודם כול, איך אומרים? למען דיוק הדברים. אני זוכר שכאשר אני הייתי מאלה שזכו בכבוד הזה שכל הצעה שלו נזרקה על הסף, לא משנה מה היה התוכן שלה. עד כדי כך הגיעו הדברים שכאשר הגשתי את הצעת החוק שיזם בשעתו, חבר הכנסת דב חנין וצירף את חברת הכנסת מרב מיכאלי, בשעתה, ואותי כשהייתי חבר כנסת להצעה הזו. אני הגשתי אותה שוב, וחברת הכנסת מיכאלי הייתה אז שרת התחבורה, גם את ההצעה הזו היא סירבה להעביר. כאשר אמרתי לה, את יודעת מה? מכל ההצעה הזאת, שהיא הצעה ארוכה ומפורטת, אין אפילו סעיף אחד שנוגע לעולם האופניים שראוי לקדם אותו? היא אמרה: כן, ודאי שיש. אמרתי: אין בעיה, אז אני מוריד את זה מסדר-היום ואני מוכן שתסכימי לסעיף אחד מכל ההצעה, ורק אותו נקדם. בסוף אגב זה עבר פה, כשהממשלה הייתה בהתפרקות, וזה עבר אל מול עמדת נגד של ועדת שרים לחקיקה. עכשיו אומר לך מה הבעיה: הבעיה היא שגורמי המקצוע במשרדי – ולא רק במשרדי – מתנגדים להצעת החוק. זאת האמת. עמדתם הייתה כזאת גם בוועדת השרים אז, וגם בוועדת השרים עכשיו. למה החלטתי בכל זאת לקדם את ההצעה? מסיבה פשוטה - - -

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

אזכיר לך שוב, זה הצעת חוק, זה תזכיר חוק ממשלתי.

שר המשפטים יריב לוין:

אבל אני מתאר לך מה אומרים: נוכח כל האמור, עמדת גורמי המקצוע היא שלא לקדם את הצעת החוק, אלא להכפיפה להצעת חוק ממשלתית, שאז בשעתו – שמע אותי רגע, באמת הדברים הם עניינים – נאמר לי פעם אחר פעם, שישלימו אותה וישלימו אותה וישלימו אותה; וכמו הרבה דברים בייעוץ המשפטי לממשלה הזה, שאתם כל כך מגנים עליו כל הזמן, לא השלימו ולא השלימו ולא השלימו. לכן כאשר הביא חבר הכנסת שוסטר עכשיו את הצעת החוק, קיבלתי שוב את התשובה הזאת, וגורמי המקצוע ביקשו בוועדת שרים לחקיקה שאתנגד לחוק, היה לי הכי קל להגיד: מה אתם רוצים, אופוזיציה, גורמי המקצוע מתנגדים, מה פתאום שאני אעביר? איפה נשמע ששר יעביר הצעת חוק שהגיש חבר כנסת מהאופוזיציה אל מול עמדת גורמי המקצוע במשרד שלו? אני חשבתי, שלו בגלל ההתנהלות הזאת, שהייתה באמת לא בסדר – נכון, הם עמוסים, אני לא חושב שבמקרה הזה היה איזה משהו מכוון, אבל בסוף התוצאה הסופית, הדבר הזה נגרר ונסחב ואתה צודק שלא טוב שזה מה שקרה. אני מסכים. אמרתי, שלפחות ברמה ההצהרתית – כי אני מודה שכרגע בשלב הזה של הכנסת אנחנו לא עושים איזה דבר שיש לו משמעות מעשית גדולה – אבל לפחות ברמה ההצהרתית, אגב, אני חושב שצריכה להיות אמירה של הכנסת שמכוונת בעיקר לגורמי המקצוע, ואומרת להם: רבותיי, אנחנו חושבים שצריך לקדם את הדבר הזה. הוא חשוב. הוא אולי לא פתרון, איך אומרים? לא בזה אנחנו נחסל את בעיית הפשיעה המאורגנת, אבל זה יכול אולי לעזור. אתה יודע מה? אגיד לך את האמת, חבר הכנסת סגלוביץ', אני אפילו נוטה לחשוב שיש לא מעט צדק בדברים שלהם ובהתלבטויות שלהם סביב העניין הזה. אבל אני חושב שאין הרבה מה להפסיד מלנסות את זה. אני לא רואה שזה יפגע במשהו; ואם זה יעזור, אז הרווחנו. ולכן, אתה יכול אחר כך להשיב. או שאי-אפשר כי אם הממשלה תומכת, אז אולי לא ניתן. אנחנו תומכים.

היו"ר אמיר אוחנה:

אתם תומכים?

שר המשפטים יריב לוין:

תומכים. תומכים, אז אי-אפשר.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

אני אומר לך, אדוני השר, אני אומר לך, אהבתי את ה"אתם". ברמת ההצהרה, שלי, לא יכול להישבע - - - גורמי המקצוע, שהייתי בישיבות איתם, היה תזכיר חוק ממשלתי. מי שאמר לך את העניין הזה, תבדקו איתם את - - - אולי אני טועה.

שר המשפטים יריב לוין:

הכול יכול להיות. אני אומר לך, זו עמדה שהוצגה לי בהצעה ביום ראשון, לא לפני שנה, ביום ראשון. ולכן אני חושב שזה נכון להעביר את הצעת החוק הזו. אני חושב שזה נכון שתושלם באמת עבודת המטה שנעשית שם סביב העניין הזה. כשנגיע לכנסת הבאה, בדבר שהוא באמת, אני לא חושב שיש עליו מחלוקת פוליטית. עכשיו אני רוצה להגיד עוד דבר, חבר הכנסת סגלוביץ' – ובעניין הזה אני חושב שלו תצטרף לדעתי, יש לזה משקל ויהיה לזה בוודאי משקל להמשך – אני חושב שבסוף אנחנו לא נפתור. הבעיה היא כל כך גדולה, והיא מתעצמת כל הזמן, אנחנו לא יכולים לפתור אותה, לא בתיקון חקיקה כזה ולא בתיקון חקיקה אחר. אני חושב שמעבר למשאבים ודברים אחרים – ואגב, מעבר לטיפול של מתן מענה לבני נוער שצריכים תעסוקה וכל הבעיות שאנחנו מכירים – יש דבר אחד יסודי שניסיתי לשכנע בו את רשויות אכיפת החוק לאורך כל הקדנציה שלי ולא הצלחתי. הדבר הוא כזה: אני חושב שאנחנו מפעילים אמצעים דרקונים אל מול אזרחים שמבצעים עבירות ראשונות – שהם סך הכול אנשים נורמטיביים, אבל יכול להיות שעשו דברים שלא היו צריכים לעשות, וצריכים באמת לתת את הדין, אבל מפעילים אמצעים דרקוניים – בראשם, הנתון המזעזע של מעצרי ימים, כאשר 54% מכלל האנשים שנעצרים במעצרי ימים, בכלל לא מוגש נגדם כתב אישום, ורק כנגד 17% מהם בסוף ניתן פסק דין של מאסר בפועל. אלה נתונים נוראיים. פגיעה נוראה בזכויות אזרח. אגב גם, תנאי הכליאה והמעצר הם הרי מתחת לכל ביקורת בגלל העומס העצום וכו'. ולעומת זאת, כאשר אנחנו לוקחים את הכלים הקיימים אל מול ארגוני הפשיעה, אנחנו לא מסוגלים להתמודד איתם. הם הרבה יותר מתוחכמים והרבה יותר חזקים והרבה יותר גדולים. ואני חושב שצריך לעשות שינוי בשני הקצוות; צריך לבוא ולומר: אנחנו עוברים לדרך אכיפה אחרת לגמרי אל מול הפשיעה הרגילה שנעשית על ידי אזרחים, שהם בסך הכול נורמטיביים, גם אם מעדו, ושם ללכת לדברים הרבה יותר מקילים, בטח בעבירה ראשונה. ביד השנייה לעשות החמרה דרמטית, כולל בעולם של דיני הראיות, בעולם של אופן ניהול המשפט, של שורה ארוכה של דברים, כשברגע שאדם מוכח כחבר בארגון פשיעה, כולל הקלה של הסף, כי הבעיה הגדולה, וזו גם הבעיה הגדולה בהצעה הזו, שבסוף כדי לצלוח את המחסום של להגיד: האדם הזה שייך לארגון פשיעה, קשה מאוד לצלוח את המחסום, למרות שאת האמת כולם יודעים. אתן דוגמה למה אני מתכוון, אני חושב, זאת רק דוגמה אחת מני רבות, שאם אדם יסתובב רעול פנים עם נשק, חזקה עליו שהוא - -

יעקב מרגי (ש"ס):

מתכוון לעשות עבירה.

שר המשפטים יריב לוין:

- - פועל בניסיון לרצח. זו החזקה, שיוכיח שהוא התחפש ביום כיפור – פורים, אני בכוונה אומר ביום כיפור כי זו טענה אבסורדית, מגוחכת – שיוכיח שהיה לו קר אז הוא שם כובע גרב, ויש לו רישיון לנשיאת הנשק וכו'. נו, באמת, ואז אתה לא צריך שום דבר. עצרת אותו ככה, הוא הולך לשנים ארוכות בבית הסוהר באופן מיידי; החזקה היא שהוא שייך לארגון פשיעה וכו' – וזו רק דוגמה. תעשה את זה ותהיה הרתעה הרבה יותר גדולה. הדברים האלה ייעלמו. אף אחד לא יעז להסתובב רעול פנים עם נשק ולירות ולרסס, ואחר כך אתה לא יכול למצוא אותו בגלל שהוא היה רעול פנים. זאת רק דוגמה, ואני חושב שלשם אנחנו רוצים ללכת. זה מצריך הרבה אומץ. זה מצריך לשים את המשאבים ואת המאמץ במקום שהוא באמת צריך להיות בו. אני חושב, ואני אומר לך את זה, לצערי הרב, כי אני עשיתי אין-ספור ישיבות אצלי, וניסיונות להביא את המערכות למקום הזה. נכשלתי בזה, אני אומר לך את האמת. לא הצלחתי, הם לא היו מוכנים בשום אופן, לא מסוגלים לצאת מהקיבעון הזה. אגב, מה שהיה מאוד מעניין, שדרגי השטח תמכו בזה מאוד. אבל זה לא הצליח לחלחל לאלה שעומדים בראש המערכות האלה, ואני חושב שאם נדע לחבור סביב הדבר הזה – וזה לא משנה באיזו פוזיציה כל אחד מאיתנו יהיה בקדנציה הבאה – אני חושב שזה יהיה דבר נכון ודבר טוב.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה.

שר המשפטים יריב לוין:

לכן אני אומר, מצאתי לנכון לעשות מעשה לא רגיל, חריג, להעביר את ההצעה הזו, גם אם היא – אמרתי, לא מעניין אותי אם היא אופוזיציה או לא – אני חושב שבנסיבות האלה זה היה נכון, ולכן זה קרה עכשיו ולא קרה בפעם הקודמת. חס וחלילה, לא בגלל שמו של המציע. תודה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה רבה לשר המשפטים. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק מאבק בארגוני פשיעה (תיקון – הרחבת הנסיבה המחמירה לזיקה לארגון פשיעה), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת אלון שוסטר. חברי הכנסת, הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 17 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק מאבק בארגוני פשיעה (תיקון – הרחבת הנסיבה המחמירה לזיקה לארגון פשיעה), התשפ"ה–2025, לוועדה לביטחון לאומי נתקבלה.

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת, תשומת ליבכם. בעד הצביעו 17 חברי כנסת, אין מתנגדים, אין נמנעים, אי-לכך אני קובע כי הצעת חוק מאבק בארגוני פשיעה (תיקון – הרחבת הנסיבה המחמירה לזיקה לארגון פשיעה), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת אלון שוסטר אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק מאבק בארגוני פשיעה (תיקון – הרחבת הנסיבה המחמירה לזיקה לארגון פשיעה), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת יואב סגלוביץ', הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 16 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק מאבק בארגוני פשיעה (תיקון – הרחבת הנסיבה המחמירה לזיקה לארגון פשיעה), התשפ"ד–2024, לוועדה לביטחון לאומי נתקבלה.

היו"ר יעקב מרגי:

אפשר לשמור על השקט קצת?

מירב בן ארי (יש עתיד):

כן, אפשר. אפשר בהחלט.

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת, בעד הצביעו 16 חברי כנסת, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק מאבק בארגוני פשיעה (תיקון – הרחבת הנסיבה המחמירה לזיקה לארגון פשיעה), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת יואב סגלוביץ', אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדה לביטחון לאומי לצורך הכנתה לקריאה הראשונה.

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק להגנת חיית הבר (תיקון – חילוט כלי ציד), התשפ"ה–2025, של חברת הכנסת יסמין פרידמן. אני מזמין את חברת הכנסת יסמין פרידמן להציג את הצעת החוק. התמדה יתרה בנושא.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

תודה, אדוני. מי השר המשיב?

היו"ר יעקב מרגי:

יהיה שר משיב, שר המשפטים פה.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

הוא המשיב, לא השרה?

היו"ר יעקב מרגי:

כנראה. בבקשה, גבירתי, עשר דקות לרשותך.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

אז הינה אני בחקיקה השבועית שלי שמדברת על חמלה. היום בבוקר העליתי סרטון – אחד המזעזעים שאי-פעם העליתי – והתלבטתי קשות אם להעלות אותו, כי מצד אחד אני יודעת כמה הוא הולך להיות קשה, מצד שני, זו האמת, זו המציאות, ואני חושבת שכדאי שכולם שיראו אותה ויידעו. בסרטון רואים כלי רכב – ממש מצולם מתוך כלי הרכב – נוסע במהירות מופרזת בתוך שדה חרוש – אגב, כן, גם את השדה הורס – במרדפו אחר ארבעה גורי במבי. במבי. הם נמלטים על נפשם. נמלטים, והוא בנסיעה פראית עושה הכול כדי להשיג אותם, ולצערי בסוף מצליח, דורס, משחרר את כלבו; משסה את כלבו בציד המזעזע הזה. הצעת החוק הזאת באה לשים סוף גם לכלי הרכב. מי שצד ציד לא חוקי – לא שאני בעד צייד חוקי. גם על זה אני שנייה אגיד מילה – ניתן יהיה להחרים את רכבו, כי הרכב הזה שימש כמו כלי נשק: הוא דרס, וגם אם הוא לא דרס, ורק השתמש כדי לנסוע ולצוד באופן לא חוקי, גם אז ניתן יהיה להחרים לו את כלי הרכב. זה צעד מתבקש וחשוב במאבק שלנו להגנה על חיות הבר. אני רוצה להזכיר לכם שעדיין קיים ציד ספורטיבי במדינת ישראל. מה ספורט בציד בעלי חיים? מה ספורטיבי בהרג של עשרות-אלפי בעלי חיים? למעשה, עונת הציד בפתח ואנחנו נהיה עדים אך ורק ל-50 פקחים בכל הארץ, שמסוגלים לעשות בקרה רק על 10% מאירועי הציד המדווחים. בכל שנה ניצודים מעל 380,000 בעלי חיים. חיות בר, מגוון מיני-ביולוגי הכרחי – אנחנו צומת כל כך נדירה במזרח התיכון שמכילה בעלי חיים שלא נמצאים במקומות אחרים. זה לא מעניין אף אחד, אף אחד. אין טיפה, טיפה של חמלה לבעלי חיים. אני רוצה להזכיר ששוק הסחר בחיות בר מגלגל מיליארדים; משמש ארגוני פשיעה להמשיך פשע. זה אחד מהכלים הכי ידועים לצבירת כסף, להמשיך פשיעה. למיטב הבנתי. אנחנו נזכה סוף-סוף, סוף-סוף, גם לתמיכה בהצעת החוק הזאת, שאני מברכת עליה, אבל לצערי זו הצעת חוק טרומית. גם אם נזכה לתמיכה, הממשלה עוד שבוע מתפזרת ולא נזכה להעביר אותה בראשונה. עדיין זו אמירה חשובה; זו אמירה חשובה שלמדינת ישראל יהיה אכפת מחיות הבר שלה. אני מקווה, אדוני היושב-ראש, להיות פה גם בכנסת הבאה. אני מקווה להמשיך לזעוק פה בכל שבוע את קולם של בעלי החיים, את קולם של כל בעלי החיים, להיות זאת שעושה ומגינה על חלשים, על אלה שאין להם קול, שאין אף אחד שידבר בשמם, בטח ובטח לא בכנסת ישראל. אז אני מניחה שזאת תהיה הצעת חוק האחרונה. אני מניחה שזאת תהיה הצעת חוק האחרונה שאני מגישה בכנסת הזאת, אבל אני רוצה לקוות שגם אם אני לא אהיה כאן, יהיה לפחות חבר הכנסת אחד שימשיך את מפעל חיי, להגן על בעלי החיים. תודה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה רבה לחברת הכנסת יסמין פרידמן. אני מזמין את השרה עידית סילמן להשיב, ולהציג את עמדת הממשלה על הצעת החוק. בזמן הזה שמגיעה השרה, אני רוצה לקדם בברכה את תלמידי כיתות ז' עד י"א מכיתות תקשורת בישיבה התיכונית מטה בנימין, בית אל – ברוכים הבאים לכנסת ביום חקיקה פרטית; וכן את עובדי משרד החקלאות, שמכבדים אותנו כאן בנוכחותם, להסתכל קצת מאחורי הקלעים של סעיפים ותקנות בצורת החקיקה. גם באתם בעיתוי נכון, אנחנו דנים בחוק צער בעלי חיים. בבקשה, גברתי. עשר דקות לרשותך.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

ברוכים הבאים לעובדי משרד החקלאות – מאיפה במשרד החקלאות, מבית דגן? יפה. טוב, אז משרד החקלאות עובד עם המשרד להגנת הסביבה בצמידות, עושים הרבה דברים טובים, אז תודה רבה לכל עובדי משרד החקלאות, וברוך בואכם למשכן של כנסת ישראל. אני חייבת להגיד, פה במקרה הזה, חברת הכנסת יסמין פרידמן, אנחנו תומכים בחוק שלך, ואנחנו נעביר אותו היום בטרומית. אני חושבת שבאמת, קודם כול - - -

היו"ר יעקב מרגי:

משום מה, אני מזהה נדיבות של הממשלה בשבוע הזה, לא יודע למה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

נדיבות? תראה, קודם כול, אני אגיד את האמת: הרבה פעמים מביאים עלינו חקיקות עלא באב אללה, לא קשור בכלל, חקיקות שלא תואמו, שלא סונכרנו, חקיקה שהיא עם סעיפים תקציביים לצידה, כל מיני דברים שהם לא הגיוניים, וגם צריך לומר – הרבה הרבה הטרלות. ואל מול המשרד להגנת הסביבה גם הביאו הרבה טרלולים והטרלות כדי לנסות להתנגח – בסדר, אנחנו מכירים איך זה עובד בכנסת, ולכל אחד יש את הרצון שלו. אבל מה שאי-אפשר לקחת מיסמין – ואת זה אני חייבת להגיד לך – למרות שאנחנו נמצאות במפלגות שונות, ולמרות שיש בינינו חילוקי דעות בהרבה נושאים, ולמרות שאנחנו לפעמים בתוך עולמות של ערכים מתנגשים – אני כן אומר שאת האהבה שלך לבעלי חיים ואת הדאגה שלך לבעלי חיים אי-אפשר לקחת ממך, וזה טיקט שאיתו נכנסת למשכן, כמו שבאמת יש הרבה אנשים, גם אצלי במפלגה וכדומה, וזה באמת חשוב ויפה. ולכן, במשרד שלנו – אגב, גם במשרד החקלאות וגם במשרדים נוספים שדואגים לבעלי חיים ולרווחתם של בעלי חיים. אגב, משרד החקלאות, אפעס, יש לכם עוד טיפה, טיפה מה לעשות בנושא בתחומים של צער בעלי חיים, ועוד הכול – כי מה לעשות? צריך לקדם את זה ולהתקדם עם זה. אני בכלל הייתי שמחה מאוד אם העולם של צער בעלי חיים היה במשרד להגנת הסביבה, ולא במשרד החקלאות. וזו הזדמנות, ובשביל השר הבא אני מוכנה לבוא ולנסות לעזור בהסכמים הקואליציוניים לארגן את האירוע הזה, כי אני חושבת שזה באמת נדרש. המשרד שלנו, תחתיו נמצאת רשות הטבע והגנים, והחוק להגנת חיית הבר, שזה החוק שאנחנו מדברים עליו כאן, גם נמצא תחתיו. סעיף 12 לחוק בנוסח שלו כיום מאפשר חילוט של כלי ציד - -

היו"ר יעקב מרגי:

לא מצלמים וידיאו במליאה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

- - ואמצעי ציד שישמשו לביצוע עבירה לפי החוק וכן של חיית בר שניצודה שלא כדין. אבל הוא מחריג מהתחולה שלו כלי רכב ממונע, שדרס, או כמו שציינת, פגע בבעל חיים. ובהצעת החוק את מציעה לתקן את הסעיף כך שתתבטל ההחרגה הקבועה הזאת, ויתאפשר גם לחלט כלי רכב שביצע עבירה בחיית בר, לפי החוק. השימוש בכלי רכב זה באמת דבר שהולך וגובר. ציד מכלי רכב מאפשר פגיעה מוגברת בחיות בר, והוא מצטרף לאמצעי ציד אחרים. חלק מהעבירות כוללות שימוש ברכב, כמו בשיטה של רדיפה בכלי רכב, לפי החוק. לאור זאת, אין הצדקה באמת להבחין בין כלי רכב לבין האמצעים האחרים שמשמשים לציד, ויש הצדקה לתקן את החוק, כפי שאת מציעה. החוק להגנת חיית הבר, חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, גנים, אתרי הנצחה, הם חוקים שמסדירים את פעילותה של רשות הטבע והגנים, רט"ג, ואת התפקידים שלה והסמכויות שלה והרגולציה, וכן, כגורם פיקוח ואכיפה בתחום הגנה על חיות הבר. אני כן אגיד שעם זאת, יש דברים שלא תמיד תואמים את החקיקה הפלילית וגם לגבי חומרת הענישה. המשרד פועל ביחד עם רשות הטבע והגנים כדי לקדם תיקון רחב יותר לחוק בכמה היבטים, שירחיב את הסמכויות שניתנות היום לרשות הטבע והגנים, יחמיר ענישה בחלק מהעבירות הקבועות היום. טיוטת החוק הראשונית גם יושבת בינינו לבין משרד המשפטים, לבין רשות הטבע והגנים, והיא מצויה בשלבי תיאום אחרונים. זו טיוטת החוק הממשלתית שאנחנו רוצים להביא, שזה גם יצטרף אליה, על פי הסיכומים. היא מהווה הסדר מקיף יותר. היא תכלול לא רק את ההסדר הנקודתי הזה שאת מדברת עליו, אלא גם הוראות נוספות שנדרשות כדי לתת מענה כולל ומיטבי לנושא. הטיוטה כוללת ביטול של הוראות שאין בהן צורך בנושא של חילוט, החמרת ענישה, אופן שתואם את חומרת המעשים, הוספת סמכות, תפיסת חומרי מחשב וכדומה. לכן אנחנו תומכים עקרונית בהצעת החוק בכפוף לתיאום עם המשרד, וגם אנחנו מציעים לעשות את זה, לקדם את זה, בכפוף לחקיקה ממשלתית. אני כן אגיד משהו, אם אנחנו כבר מדברים על החוק להגנת חיית הבר. אני רוצה לספר לכם משהו שדווקא קצת יוצא מגדר הרגיל. לאור אירועי 7 באוקטובר, לאור העובדה שמחבלים באו, פשעו בנו, הרסו, אנסו, טבחו, רצחו, ונמצאים בבתי כלא – אותם מחבלים, מחבלי נוח'בות, שהם אנשים שעשו את הדברים הגרועים מכול – אני קיבלתי בקשה מהשר לביטחון לאומי, בקשה שאני יושבת וחושבת עליה בימים אלה. הבקשה שלו היא שסביב בתי הכלא של הנוח'בות יהיו תנינים. וכמובן, החוק להגנת חיית הבר, שנמצא גם בסמכות רשות הטבע והגנים והמשרד, בבקשה של - - -

סימון דוידסון (יש עתיד):

אתם מה - - -

היו"ר יעקב מרגי:

חכה, חכה עד הסוף.

סימון דוידסון (יש עתיד):

מה זה השטויות האלה, תגיד לי?

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

תשמע, צריך לשמור על החיות האמיתיות שנמצאות בתוך בתי הכלא, צריך לומר. חיות בר לצורך הגנה, גם עליהן, באיזשהו אפיון מיוחד. קיבלנו אפיון מיוחד של השב"ס, ואני כשרה להגנת הסביבה גם יושבת על הבקשה הזאת של השר לביטחון לאומי בישיבות נמרצות - -

נאור שירי (יש עתיד):

נמרצות? עד עכשיו האמנתי לך.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

- - כדי לראות איך יהיה אפשר לשמור על החיות האמיתיות שטבחו – חיות שהן לא, אתה יודע, אי-אפשר להשוות אותם בכלל לחיות, חיות לא עושות את הדברים שאותם אנסים טבחו, שחטו, אנסו, רצחו בבני עמנו. אבל בהחלט צריך לומר שיש כאן בקשה שהיא בקשה חריגה של כוחות הביטחון, של שב"ס לצורך שמירה והרתעה, צורכי ביטחון, על אותם מחבלי נוח'בות, ואני בימים האלה בודקת את הדבר, כאמור. אז רק כשכבר מציינים את ההגנה על חיות הבר ובכלל את תיקון הסעיפים של חיות הבר, יש פה הרבה דברים שקשורים גם להיבטים האלה. יסמין, אני רוצה להגיד לך שלאור כל האמור לעיל, הדברים שדיברנו עליהם, אנחנו במשרד להגנת הסביבה מאשרים בכפוף להתניות את הצעת החקיקה, ושיהיה בהצלחה. וכמובן, זה מצטרף לעוד הרבה תיקונים שצריך לעשות בחקיקה של שמורות הטבע וגנים לאומיים, תיקונים שתואמים לזמנים הנוכחיים, לימינו אנו, עוד הרבה דברים שחסרים שם שצריך להכניס כדי לשמור בין עולמות של שטח פתוח לבין פיתוח. זה תמיד האתגר הגדול ביותר שלנו במדינה קטנה וצפופה. אז שיהיה בהצלחה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה רבה. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה – הצעת חוק להגנת חיית הבר (תיקון – חילוט כלי ציד), התשפ"ה–2025. חברי הכנסת, הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 13 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת החוק להגנת חיית הבר (תיקון – חילוט כלי ציד), התשפ"ה–2025, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה.

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת, בעד הצעת החוק הצביעו 13 חברי כנסת, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק להגנת חיית הבר (תיקון – חילוט כלי ציד), התשפ"ה–2025, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. לפרוטוקול, חבר הכנסת מיקי לוי ביקש להצטרף לתומכים – כמובן, זה רק לפרוטוקול.

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק איסור צריכת זנות (הוראת שעה ותיקון חקיקה) (תיקון – איסור צריכת תוכן מיני מקוון מותאם אישית), התשפ"ו–2026, של חברות הכנסת פנינה תמנו, לימור סון הר מלך ועדי עזוז. אני מזמין את חברת הכנסת פנינה תמנו להציג את הצעת החוק. בבקשה, גברתי, עשר דקות לרשותך.

פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

תודה, אדוני היושב בראש. אבל תחילה, לפני שאני ניגשת להצעת החוק שאני מציגה כאן – הצעת חוק חשובה – אני רוצה לברך אותך, חברתי חברת הכנסת יסמין סאקס פרידמן. אני רוצה לומר לך: את כל כך מיוחדת בכנסת הזאת, כל כך חשובה. החמלה שלך לבעלי חיים היא לא מובנת מאליה. אני רואה אותך בימים שאת רואה סרטון והתעללות, ואיך את דומעת ובוכה ונלחמת, ונמצאת עם הלב הענק שלך בעבורם, כדי שלא יתעללו בבעלי חיים. בעלי חיים שהם אור ותוספת כל כך משמעותית לכדור הארץ, לעולם שלנו, לחיים שלנו. ואני חושבת שזה בכלל בכלל לא מובן מאליו לראות אישה עם אידיאל, עם ערך עליון, בלי למצמץ – באמת, כל הכנסת הזאת היא המשיכה. אז אני רוצה להודות לך על הדבר הזה, כי מי ששומר על בעלי חיים, בוודאי בוודאי גם שומר - - -

היו"ר יעקב מרגי:

ישמור על בני אדם.

פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

ישמור על בני אדם. אדוני היושב-ראש חבריי וחברותיי חברי הכנסת - - -

היו"ר יעקב מרגי:

אני מקווה שהרוח החיובית הזו תימשך כל היום.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אין סיכוי.

היו"ר יעקב מרגי:

למה? תהיה אופטימי פעם.

פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

הוא יוסיף לי דקה, כי סימון ומרגי זה סיפור אהבה. ועכשיו לנושא שהוא כבד משקל. קודם כול אני רוצה לומר למטה המאבק בזנות – למוריה, לכל הצוות – תודה רבה שאתם כאן. החוק הזה נחקק יחד איתכן. אני חייבת לומר לך, קבוצת הנשים המופלאה הזאת, שבהן שורדות זנות שהפכו להיות פורצות דרך ובאמת נלחמות ועושות שליחות אדירה, חשפו וחושפות את נבחרי ונבחרות הציבור שלנו למציאות קשה ועגומה שעלינו להמשיך להיאבק בה. כולנו רוצים להגן על הילדים שלנו בבית, ברחוב. הרבה פעמים אנחנו נועלים את הדלתות לפני שאנחנו הולכים לישון, מרשתים הרבה פעמים את הבתים, את הרחובות, יש אבטחה בגני הילדים, בבתי ספר, אנחנו דואגים לתאורה ברחובות, הכול כדי להרחיק את הילדים שלנו מסכנות או ממי שינצל אותם. אבל האמת המרה היא שהסכנה האמיתית בזמננו, חברים, נמצאת בתוך הבית. היא נמצאת ממש ממש שם, לידינו, ליד הילדים שלנו ועל דעתנו. הדבר המסוכן הזה נמצא על המיטה שלהם, בתוך הכיס שלהם, בתוך המסכים הזוהרים שכף ידם של בני ובנות נוער, וגם ילדים יותר תמימים וקטנים, כשהם מחזיקים את מכשיר הפלאפון ואת הניידים ממש לפני שהם עוצמים את העיניים – יש שם מלא רעש.

היו"ר יעקב מרגי:

יועצים ויועצות, אפשר ללחוש. בבקשה.

פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אפשר להוסיף לי דקה אחת אחר כך?

היו"ר יעקב מרגי:

הורדתי אותך מאיפשהו? אל תדאגי.

פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אני יודעת שאתה קשוח.

היו"ר יעקב מרגי:

אני קשוח, אבל הוגן.

פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

המרחב הווירטואלי שכולנו חיים בו בשנת 2026 הופך לא אחת לזירה שיש בה – מצד אחד זו באמת זירה של יצירת קשרים חברתיים, אבל לא אחת זה הופך להיות עולם תחתון, עולם אפל, עולם קשה, שבו מסתובבים סרסורים דיגיטליים. אני יודעת שהרבה פעמים לאמץ – סליחה, אדוני היושב-ראש, אי-אפשר עם הרעש הזה.

היו"ר יעקב מרגי:

סדרנים, להרגיע את סביבת היועצים, בבקשה.

פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

זה לא להאמין. תכבדו, אי-אפשר לנאום בצורה כזאת.

היו"ר יעקב מרגי:

בבקשה, אני אוסיף לך בסוף.

פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

המרחב הווירטואלי מכיל בתוכו – ותתחילו לשנן את זה – סרסורים וירטואליים. נקודה. אני יודעת שקשה לנו להדביק את העולם האינטרנטי והרשתי, ואני אומרת לכם, אם לא נתחיל לשנות דיסקט ולשנות המשגה וטרמינולוגיה – קודם כול להפנים שזה מתחיל בדיבור – כדי שתהיה תודעה לסכנות של הילדים שלנו, לסכנות של נשים, של גברים. רק שבוע שעבר העברנו את חוק הארכת ההתיישנות בגין פגיעות מיניות של נפגעים על ידי בני משפחה, של קטינים. אותו מרחב וירטואלי שאני מדברת עליו לא דומה לתעשיית המין העתיקה, תעשיית הזנות העתיקה, והכול משתנה לנגד עינינו. תעשיית הזנות לא נעלמה. רק אתמול – רק אתמול – התפרסם דוח של מבקר המדינה, ואנחנו נמצאים במקום מאוד רע: יש פשיטת רגל של רשויות אכיפת החוק. המבקר מצביע על התרסקות של ממש; יש לנו ירידה תלולה במספר הקנסות שהוטלו בגין צריכת זנות; האכיפה בקושי קיימת, ואנחנו רואים שאולי בשלוש תחנות משטרה בכלל מתעסקים בזה; יש לנו 1,300 זירות זנות, ואנחנו רואים שבתוך אתרי האינטרנט נסגרו לא מספיק אתרים. וכשאנחנו מדברים על אתרים פיזיים, 1,300 זירות זנות – בתוכן אנחנו רואים שנסגרו רק 13 זירות. הדבר הזה מלמד אותנו שהמשטרה לא מתעסקת בזה, לא מתעסקת בכל מה שקשור לזנות וניצול והשחתת הנפש. אבל החוק הזה שאני מביאה, אני רוצה לספר לכם, הוא בעקבות סיפור שאני שמעתי בסביבתי – הרי אנחנו חיים בתוך עמנו, וסביבנו יש ילדים – של ילדה בת 15 שעושה כסף זמין דרך האונליפאנס. היא נכנסת – אפשר לפתוח משתמש באונליפאנס – היא כותבת שהיא בת 18, אף אחד לא בודק את זה, היא פותחת מצלמה – חדר סגור, ההורים לא יודעים – היא מתפשטת. ומה שבהתחלה נראה התפשטות קלה – אני בוחרת מתי ואיך – לאט-לאט הולך וחוצה רף של הנפש של אותה ילדה, של אותם ילדים שנמצאים שם ועושים כסף זמין. עושים כסף זמין. יש מי שמוכר להם את זה, שזו החירות שלהם, שזו העצמה אפילו. יש כאלה שמוכרים את זה כהעצמה של האישה. ולא רק ילדים – נשים וצעירים. והיו כבר עדויות שהתפרסמו על צעיר שנכנס לאונליפאנס וחשב שככה הוא מרוויח כסף. לאט-לאט זה הידרדר למפגש עם מבוגר מחוץ לביתו, ומה שהתחיל בזנות אינטרנטית עבר לזנות פיזית, ומשם הוא היה צריך להתמסטל, ובמשך תקופה הוא נוצל, נפגע מינית, ומצא את עצמו במקום רע מאוד. עכשיו, אנחנו צריכים להחליט. כן, איך ילדים הרבה פעמים אומרים לנו על דברים אחרים? אה, אתם מבוגרים. אימא, את לא מעודכנת; אבא אתה לא מעודכן. כדאי מאוד שבנושא הזה נהיה מעודכנים. כדאי מאוד. אנחנו לא יודעים כמה משתמשים קטינים יש לנו שנמצאים באונליפאנס, שגם מפרסמים את זה בכל מיני מקומות ונותנים לגיטימציה לדבר הזה. ואותם ילדים, בזמן שאנחנו בעבודה, בזמן שאנחנו ישנים, לא רק מתפשטים – מבצעים אקטים, מקבלים על זה כסף. הדבר הזה חייב להיפסק. זו השחתה של הגוף, השחתה של הנפש של הילדים שלנו. עכשיו, יש כאלה שמלגלגים ואומרים לי: מה עכשיו את הופכת אותנו לאיראן? אנחנו עכשיו נכנסים לאנשים אל תוך האינטרנט? אנחנו צריכים להגן על הילדים שלנו. זו הבחירה. אם אנחנו רוצים לטמון את ראשנו בחול, לעצום את העיניים, לאטום את האוזניים, אנחנו נהיה בבעיה מאוד מאוד מאוד קשה. אין לזה קשר לדת, אין לזה קשר לכפייה על נשים מה הן יעשו בגופן, אבל יש לנו עניין אחד פשוט וברור: אנחנו ניאבק בזנות בכל הדרכים. ואני רוצה להזכיר שבשנת 2019 עשינו כאן בבית הזה היסטוריה והעברנו חוק למאבק בצריכת זנות, והמסר היה אז ברור מאוד: הבושה והאשמה עוברות לנצח מהמנוצלות, מהשורדות, אל המנצל, אל הסרסור, אל העבריינים. כדאי מאוד שנזכור כולנו שבמחקרים מוחצים מוכח שרוב הנשים והגברים שנמצאים בזנות עברו פגיעה מינית קשה, עברו ניצול מיני. וכמה פעמים שערותינו עומדות מלשמוע על פרשות כמו פרשת הפדופילים. פרשת הפדופילים – ילדים כאלה שנפגעים כשהם קטנים. השם ישמור, כמה פעמים שמענו על שורדי זנות שפגעו בהם מגיל קטן. מגיל קטן. ובשביל שהילדים שלנו – לא נטשטש את הגבולות שלהם ואת הנפש שלהם, ושהם לא יצטרכו לצרוך זנות, ובכלל לא להבין שבעצם הם נותנים זנות והם מעניקים שירות של זנות, שזה לא יעבור לרחוב ולניצול של פדופילים, אנחנו חייבים לשים סטופ. וזה מזעזע אותי שמפרסמים את האתרים האלה ויש אנשים שעושים על זה מיליונים, אם לא – אני אומרת לך, אנשים עשו על זה גם מיליארדים. אנחנו מכירים אנשים שעשו מיליארדים בעולם על תעשיית זנות. אבל הבית הזה, בטח שמושתת גם על ערכים של מדינה יהודית ודמוקרטית, עם האיזון הנדרש - -

היו"ר יעקב מרגי:

הוספתי לך שתי דקות.

פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

תודה רבה. - - צריך לבוא ולומר: עד כאן. כי הצעת החוק הזאת – ותאמינו לי, אין ליברלית יותר ממני, אבל במצב שאנחנו נמצאים בכמות הפגיעות בילדים ובנשים בעולם המטורף שאנחנו נמצאים בו, אני חושבת שהיה נכון שוועדת השרים הצביעה בעד הצעת החוק. אני חייבת לומר, כמו יסמין, שנכון שזה טיפה צורם שזה קורה בסיומה של הכנסת הזאת, שבוע לפני פיזורה, אבל יש בזה אמירה. ואנחנו יודעים שבסופו של דבר גם ועדת השרים הבאה – בעזרת השם, עם ממשלה אחרת – תראה מה קרה עם החוק הזה. גורמי המקצוע השונים היו בדיון, הם נתנו את תמיכתם, ולכן אין ספק בכלל, אדוני היושב-ראש, שזה סימון כיוון. לצערנו אולי לא נצליח לסגור את כל האתרים שמציגים לנו איך מנצלים נשים ופורנו והשם ישמור, אבל בכסף, בתשלום, בלי פיקוח, שכל ילד וילדה יכולים להיכנס? הדבר הזה חייב ויכול להיקטע. יש לזה היתכנות. אם הייתי מאמינה שאין לזה היתכנות הייתי אומרת שאין לזה היתכנות. ברשותך, ב-30 השניות האחרונות שנשארו לי אני רוצה לומר: גם משטרת ישראל וגם משרד המשפטים והפרקליטות, לא יכול להיות שיעבור פה חוק בבית הזה, חוק היסטורי למאבק בצריכת זנות, ובסוף אנחנו נראה שלא משתמשים בו והחוק הופך עקר. הם חייבים להשתמש בכלי ובדוחות, וחייבים שתהיה אכיפה ברורה בנושא הזה. כשהייתי יושבת-ראש הוועדה סגרנו כמה מועדוני חשפנות, אבל זה לא מספיק. אנחנו רואים שיש הרבה מאוד מוקדי זנות. תודה רבה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה. אני מזמין את השר דוד אמסלם להציג את עמדת הממשלה. בזמן שהוא מגיע, אני רוצה לקדם בברכה את משתתפי הסדנה לתלמידי תואר שני בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית, שהייתי אמור לפגוש אותם הבוקר, אבל צוק העיתים והצבעות בוועדות – לא זכיתי. אני מקדם אתכם בברכה. עבודת קודש תעשו. אין ספק שכל מה שתלמדו בסוף יהיה לטובת האזרח ולטובת מי שצריך אתכם. בבקשה, אדוני. עד עשר דקות לרשותך, בבקשה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חברת הכנסת פנינה תמנו שטה, קודם כול, בואו נתחיל מהסוף: את סיפרת לי קודם, בחוץ, על מה מדובר, ואני רוצה להגיד לך שהממשלה תומכת בהצעת החוק הזאת, ואני חושב שזה דבר מבורך. כל הפריצות שקורית, באמת, בוודאי בעיקר להגנה על ילדים קטנים, זה פשוט – כשסיפרת לי אני התחלחלתי להאמין שזה קיים. אבל, אדוני היושב-ראש, אני רוצה דווקא מכאן ללכת לנושא אחר. מה שנקרא – מנושא לנושא באותו נושא. לפני כמה חודשים חבר הכנסת גפני הביא לכאן הצעת חוק שזוגות יוכלו ללכת לבית הדין הרבני כדי לדון. הרי הם דואגים גם לזה שהחרדים לא יעשו את מה שהם רוצים, בשם חופש הביטוי והדאגה לנשים החרדיות. הם דואגים להם כל כך, שהם לא מאפשרים - -

היו"ר יעקב מרגי:

שילכו לבית דין.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

- - שהם ילכו בכלל לבית הדין הרבני. עד כדי כך הם דואגים. דרך אגב, למעונות – לא מעניין אותם האישה שם, זה לא. אבל חברת הכנסת תמנו שטה, מה כן מעניין? שאם אישה או גבר או זוג חרדים רוצים ללכת לדון גם בנושא ממונות או גם בנושא גירושין בבית הדין הרבני – זה לא. למה? כי אתן החלטתן שאתן מגינות על הנשים החרדיות. הן לא רוצות כל כך ללכת וכו'. לכן זו צביעות, באמת, בהתגלמותה. אבל אני רוצה להתקדם. מחר אנחנו מביאים, בעזרת השם, אדוני היושב-ראש, למינוים של חמישה קאדים מהמגזר הערבי לבתי הדין השרעיים. אני הייתי יושב-ראש הוועדה, שנים לא היה מינוי של קאדים – אנחנו מינינו חמישה קאדים, הבאנו תקן נוסף. מי שדואג לאוכלוסייה הערבית המוחלשת זה הליכוד וזה מר דוד אמסלם ויריב לוין. לא הם, הם מעולם לא דאגו. לכן אני גם אומר לאוכלוסייה הערבית: אל תדאגו, הם לעולם לא ידאגו לכם, הם תמיד רומסים אתכם. דרך אגב, כפי שאמרתי, קודם כול הם רומסים אותנו, ואחר כך אתכם. אחד הדברים שבדקנו, חברת הכנסת תמנו שטה, זה הסיפור של הפוליגמיה. בדקנו שמדובר באנשים שבאים לבית הדין, ובוודאי ובוודאי, כפי שאת יודעת, בנושא גירושין, מי שבא לבית הדין השרעי אלה הנשים המוחלשות, בעיקר בחברה הערבית. ובדקנו והקפדנו על כך שהם יצהירו כולם שהם נגד הפוליגמיה, למרות שעל פי ההלכה המוסלמית עד שלוש או ארבע נשים אפשר בעצם להתחתן, אבל אנחנו הקפדנו – בגלל שאני חושב שזה דבר מאוד חשוב, בוודאי מדובר בכבוד האדם וכבוד האישה, ובוודאי דבר שמקובל עלינו גם ביהדות מאז חרם דרבנו גרשום, ולא רק במדינת ישראל. אנחנו מקפידים על כך. אבל צצה לי השאלה הבאה, אדוני היושב-ראש, וזה בעצם הדהים אותי. ארגוני הנשים והשמאל – ובכלל גם אנחנו, בהלכה; ההלכה הותאמה לשם אחרי חרם דרבנו גרשום – אבל אני רוצה לשאול אותך, חברת הכנסת תמנו שטה, אני פתאום ראיתי איזו תוכנית שמדברת על פוליאמוריה. אמרתי, מה זה פוליאמוריה? אלה זוגות שחיים, יענו שניים-שלושה זוגות יכולים לחיות אחד עם השני. שאלתי את עצמי, רק רגע - - -

פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

סימון - - -

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

ובאו לטלוויזיה, וזה אנשים נאורים ואנשים משכילים, פרופסורים. שאלתי, רק שנייה, זה פוליגמיה, חבר'ה. אבל כשאתם רוצים לעבור על החוק, כמו כל דבר, אין לכם לא מוסר ולא כלום.

סימון דוידסון (יש עתיד):

זו לא פוליגמיה, מה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אתם עוטפים את זה באיזו מילה כזאת יפה, פוליאמוריה. זו זנות לכל דבר, זו פוליגמיה לכל דבר.

סימון דוידסון (יש עתיד):

מה, על מה אתה מדבר, תגיד לי?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

ולכן – הינה, עכשיו הוא אומר לי על מה אני מדבר.

נעמה לזימי (העבודה):

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

כשיש תא משפחתי – הוא התא המשפחתי. וזה שיש אנשים אחרי זה שפועלים בניגוד לכללים של תא משפחתי, זה משהו אחר. אבל אתם הבאתם את זה כדבר נאור. עוד מעט באוניברסיטה יפתחו חוגים כאלה – אני היום הולכת עם בעלי פה, יש לי חבר טוב, הוא גם מכיר. ואם האישה לא רוצה? ואם הבעל לא רוצה? למה אתם לא דואגים לנשים? הרי אולי בעלה מכריח אותה? זה לא משנה, בגלל שאתם צבועים.

סימון דוידסון (יש עתיד):

מה הקשר?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

ואמרתי לארגוני הנשים אצלכם, הכול חרטבונה, הם מעולם לא דואגים לנשים.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אה, הוא אומר עכשיו שבגידות זה רק אנחנו. רק אנחנו - - -

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

לכן אני שואל, איך אתם, כשאתם רואים דברים כאלה בטלוויזיה – שבאים כל מיני פרופסורים, כן?

נעמה לזימי (העבודה):

יש לו ראש מפלגה ששמח שהוא בגד - - - יותר מזה?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אנשים יענו נבונים ומשכילים. לכן אני אומר, גם זה - - -

סימון דוידסון (יש עתיד):

מה אתה רוצה מאיתנו? תפנה לראש הממשלה, לביבי. הוא עשה את זה, לא אנחנו.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

שנייה. תן רק שנייה.

נעמה לזימי (העבודה):

ראש הממשלה שלך מספר על הבגידה שלו בריש גלי לכל העולם.

סימון דוידסון (יש עתיד):

הוא בגד באשתו, מה אתה רוצה מאיתנו?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אנחנו לא מדברים, אני מסביר - - -

היו"ר יעקב מרגי:

תודה, סימון דוידסון. קריאת ביניים, לא יותר מזה.

פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

השר, תתייחס לחוק - - -

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

לכן אני חושב שגם זה, אתם צריכים שיהיה חוק במדינת ישראל נגד הדבר הזה. עכשיו, זה שאנשים עושים את זה – אחלה, בסדר, זה עניינם. אבל בוודאי אנחנו לא מנרמלים את זה, חבר הכנסת שוסטר, כאיזה מה שנקרא התנהלות אפילו מאוד משכילה, מאוד נאורה, מאוד פתוחה - -

היו"ר יעקב מרגי:

נורמטיבית.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

- - פלורליסטית, נורמטיבית. עוד מעט מי שלא עושה פוליאמוריה, הוא בן אדם פרימיטיבי. לכן, מה אני רוצה לומר לכם? אצלכם המהות אף פעם לא הייתה. אתם עושים את הדברים הכי גרועים שיכולים להיות, אתם רק עוטפים את זה באיזה שם יפה, נאור, זכויות אדם, זכויות בטיח - - -

סימון דוידסון (יש עתיד):

דודי אמסלם הבריא. קיבלת אישור שאתה בריא.

היו"ר יעקב מרגי:

סימון דוידסון, בישיבה. קריאות ביניים בישיבה, אתה יודע את זה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

דודי אמסלם בריא.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

סימון, סימון, נו, למה לך?

סימון דוידסון (יש עתיד):

די, מה הקשר לזנות? זנות ובגידות.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

תן לי לדבר. אני מציע לכם, עמיתי חבר הכנסת שוסטר, תחשוב על זה לעומק. אני חודשים חושב על הדבר הזה, שנים, לעומק, איך במדינת ישראל אנחנו לא מפסיקים את התופעה הזאת, לפחות ברמה ההצהרתית החוקית. מה עושים – עושים. אנחנו צריכים, מה שנקרא, לדחות מהחברה שלנו אנשים שעושים דברים כאלה, בוודאי לא לקבל את זה כנורמה – ועוד נורמה, דרך אגב, מה שנקרא הכי נאורה, אנחנו אנשים כל כך משכילים, נאורים פתוחים. ולכן אני אומר, בסוף זאת הצביעות בהתגלמותה. חברה צריכה להקיא מעצמה דברים כאלה. אני רואה אנשים באים בטלוויזיה – דוקטור לפה, דוקטור לשם – מסבירה איך זה עובד, בטלוויזיה. אז לכן, חבר הכנסת דוידסון לא מבין עדיין את ההבדל, הוא חושב שאני מדבר על בגידות או שאני מדבר על מערכת יחסים בתוך משפחה שהיא לא ברמה החוקית מוסדרת. יש הרבה, הכול יש בעולם. דרך אגב, מאז בריאת העולם ואחרי זה, תופעת הזנות קיימת, תופעת הרצח קיימת, אנחנו מפרמלים את זה, כחברה? אז לכן אני אומר לכם, טלו קורה מבין עיניכם. דרך אגב, אני מסכים עם הצעת החוק בגלל שאני חושב שהיא חשובה, אבל אני חושב שגם הנושא שהעליתי הוא מאוד מאוד חשוב, כדי שכל הכנסת תבוא ותדחה בשאט נפש את התופעה החברתית המטופשת והלא-מוסרית הזאת. תודה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה. להצעת חוק איסור צריכת זנות מבקשת להתנגד חברת הכנסת מרב מיכאלי. עד שלוש דקות לרשותך, בבקשה.

מרב מיכאלי (העבודה):

תודה רבה, אדוני. אני רוצה להגיד שיש חשיבות אדירה להצעת חוק איסור צריכת זנות, להרחבה שלה לתוכן מקוון, מותאם אישית לכל השכלולים הטכנולוגיים שהופכים את הזנות לעוד יותר ועוד יותר נפוצה, נגישה ומסוכנת. אבל, וזה אבל כל-כך גדול, חברות וחברים, תראו את הממשלה הזאת. מצד אחד, היא תומכת, וטוב שהיא תומכת בהצעת החוק הזאת, אבל באותה נשימה היא הפקירה את היישום ואת האכיפה של חוק איסור צריכת זנות לחלוטין. רק אתמול פורסם דוח מבקר המדינה, שמעיד – אני רוצה להגיד כעשרות אלפי עדות, נפגעות, קורבנות בזנות, חלקן ילדות, ילדים, נערים, נערות – שהמשטרה לא עושה כלום, אבל כלום, שום דבר, בשביל להגן עליהם.

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת, נא לשמור על השקט.

מרב מיכאלי (העבודה):

המשטרה לא עושה שום דבר כדי להגן עליהם. במדור לסחר בבני אדם במשטרה יש קצינה אחת, לפי המבקר, אחת, לטיפול בסדר גודל של 10 מיליון אינטראקציות של אונס על רקע זנות בישראל במהלך שנה. האם אתה קולט את הנתונים האלה, אדוני היושב-ראש? זאת פשוט הפקרה אקטיבית, מכוונת, של פשוט חוסר אכפתיות, או אני לא יודעת, אולי באמת שר המשטרה תומך בזנות ולא מעוניין למגר את הזנות. זאת אומרת, שר המשפטים מצידו ניסה להביא את איסור צריכת זנות כחקיקת קבע, אבל יושב-ראש ועדת החוקה מנע את זה. הצלחנו להמשיך את הוראת השעה, אבל המשטרה במקביל מרוקנת את החוק מתוקף. אז טוב מאוד עושות חברותיי שמרחיבות את האיסור, אבל מה המשמעות של ההרחבה הזאת אם המשטרה בלאו הכי מוצאת לנכון לעבור על החוק, שהיא ממונה על אכיפתו, ופשוט להפקיר את הנשים, את הילדות, את הילדים, את הנערות והנערים האלה, לאלימות המחרידה של סרסורים, של זנאים, לאלימות הנוראה של פגיעה מינית בילדות, שהן נאספות ונאספים לזנות בגיל 11 בממוצע, שתוחלת החיים שלהן היא 40 בממוצע, שבדרך הן ממוכרות לסמים ועוברות זוועות גיהינום על בסיס שעתי מדי יום ביומו? מה המשמעות של כל זה? החקיקה טוב שתעבור, אבל הממשלה חייבת להתחלף גם – גם, בנוסף לשאר הפשעים שלה – גם בגלל פשע ההידרדרות באכיפת החוק הזה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה. אני מקדם בברכה ביציע האורחים את בני ובנות בר מצווה ובת מצווה והוריהם, שביום החשוב שלהם מבקרים בכנסת ישראל, ברוכים הבאים. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק איסור צריכת זנות (הוראת שעה ותיקון חקיקה) (תיקון – איסור צריכת תוכן מיני מקוון מותאם אישית), התשפ"ה–2026. חברי הכנסת, הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 18 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק איסור צריכת זנות (הוראת שעה ותיקון חקיקה) (תיקון – איסור צריכת תוכן מיני מקוון מותאם אישית), התשפ"ה–2026, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.

היו"ר יעקב מרגי:

אנחנו לא בכיכר השוק, נא לשמור על השקט.

קריאה:

בכיכר השבת אנחנו.

היו"ר יעקב מרגי:

גם לא. בעד הצביעו 18 חברי הכנסת, אין מתנגדים, אין נמנעים. אי לכך אני קובע כי הצעת חוק איסור צריכת זנות (הוראת שעה ותיקון חקיקה) (תיקון – איסור צריכת תוכן מיני מקוון מותאם אישית), התשפ"ה–2026, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט לצורך הכנתה לקריאה הראשונה.

היו"ר יעקב מרגי:

נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות שנאה, התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת יוראי להב הרצנו וקבוצת חברי הכנסת. אני מזמין את חבר הכנסת יוראי להב הרצנו להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני, עשר דקות לרשותך.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ב-1 באוגוסט 2009 נכנס אדם רעול פנים – הוא לבש מסכה שחורה – לברנוער ופתח באש. הוא רצח שניים, ניר כץ, זכרו לברכה, וליז טרובישי, זכרה לברכה. חן לנגר, שנפצע קשה בפיגוע, לקח את חייו כמה שנים לאחר מכן. 14 נפצעו באותו ערב מחריד, מוצאי שבת, וחייהם השתנו לעולם. אותו רוצח ככל הנראה לא הכיר את האנשים שנמצאים בברנוער, הוא לא הכיר אותם באופן אישי, אבל הוא רצה לרצוח אותם – רק כי הם היו להט"בים, רק בגלל מי שהם, כי הם משתייכים לקהילה הגאה. וזאת ההגדרה, אדוני, של פשע שנאה. אדם רוצה לפגוע בך לא כי הוא מכיר אותך אישית, לא כי אמרת משהו שמעצבן אותו, כי עשית משהו שפגע בו. הוא רוצה ליטול ממך את חייך, למחוק אותך מעל פני כדור הארץ רק בגלל מי שאתה. אנחנו מכירים את זה טוב, בני העם היהודי, אנחנו מכירים את האנטישמיות הנוראה, שמנסה למחוק ולהכות בנו כי אנחנו יהודים – לא כי אנחנו יוראי, נעמה, יעקב, דן – רק כי אנחנו חברי העם היהודי. כך ביקש לעשות המחבל מהברנוער לפני 17 שנה. הוא נכנס למרכז הקהילתי של הקהילה הגאה במטרה אחת, לרצוח כמה שיותר להט"בים – לא משנה מיהם, מה שמם, מהיכן הם בארץ, מה הרקע הסוציו-אקונומי שלהם, מה עמדותיהם הפוליטיות. הם להט"בים, ולכן הוא ביקש להשמיד אותם. 17 שנה חלפו, ועדיין הרצח בברנוער הוא פצע שותת דם בתוך הקהילה הגאה, משתי סיבות עיקריות. אחת, המשטרה לא הצליחה לתפוס את אותו רוצח, את אותו מחבל, הוא עדיין מסתובב חופשי בקרבנו. והסיבה השנייה, הסיבה שאני עומד מעל הדוכן ופונה לחברות וחברי הכנסת, היא ש-17 שנה, והממשלה, המדינה, מתייחסת לנפגעים של הברנוער כאילו הם נפלו ברחוב ושברו רגל, לא כמי שעברו פיגוע שהם עדיין זוכרים אותו יום-יום, שעדיין מלווה את החיים שלהם. רבים מהם לא הצליחו להשתקם מאז אותו היום. הם הולכים וקמלים כי הם לא מקבלים את ההכרה, את הסיוע ואת הליווי שנפגעי פעולות איבה מקבלים, אותו סיוע שנועד להחזיר אותם לחיים, לשקם אותם ולאפשר להם לרדוף אחרי החלומות שלהם.

היו"ר יעקב מרגי:

מירב, נאור, עודד – חברכם.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אותו סיוע שמגיע להם, כי הם לא נפגעו כי הם עשו משהו רע, אלא כי הם פשוט היו מי שהם. ערב פיזור הכנסת יש לנו היום אפשרות – לכם, ל-120 חברי הכנסת – להעביר מסר לאותם נפגעים, לקהילה שלמה, לחברה הישראלית לומר ל-14 הפצועים שעדיין חיים בקרבנו מברנוער, לומר להם: אנחנו רואים אתכם, אנחנו מכירים במה שעברתם ואנחנו נעשה כל מה שאנחנו יכולים כדי להציע לכם את הסיוע ואת התמיכה שאתם צריכים כדי לחזור לחיים, כי ביקשו לפגוע בכם כי אתם להט"בים. שהרי אין הבדל בין אנטישמיות להומופוביה, התנגדות ושנאה לאנשים באשר הם – זו אותה שנאה, אלו שני צדדים של אותו המטבע. ערב פיזור הכנסת יש אפשרות לכנסת הזאת להעביר מסר ברור, של הכרה, של הבנה, של תמיכה. הרוצח לא נתפס, המחבל מסתובב חופשי, אבל לפחות הנפגעים יזכו למענה שיאפשר להם לחזור לחיים. מה יותר מזה? למה לא? למה לא לאפשר לאותם נפגעים שירו לעברם, שניסו לקטול את חייהם, שנפגעו ושנפצעו, שלא יכולים להשתקם מאז אותו היום לפני 17 שנה, את היכולת להשתקם. למה לא? למה לא להעביר את המסר המפייס הזה, הראוי הזה, הצודק הזה? חברות וחברי הכנסת, אני מדבר כאילו אל הקיר, כי הממשלה כבר הודיעה שהיא מתנגדת להצעת החוק, מבקשת לדחות את הדיון בה מעבר לפיזור הכנסת. ואני תוהה לעצמי למה. השאלה הזאת כנראה תיוותר ללא מענה. אבל אני כן רוצה להזמין את הציבור הישראלי וגם אתכם, 120 חברי הכנסת: ביום ראשון הקרוב אלמנו של רב-סרן במילואים שגיא גולן, שנפל ב-7 באוקטובר, גיבור ישראל, נפל בעודו מחלץ משפחות נצורות בבארי – עומר אוחנה, אלמנו, מקיים כנס במרכז פרס לשלום, כנס חוקי שגיא לחיים. בכנס הולכים להציג את חוקי שגיא לשוויון בחיים, אותם חוקים שאם נחוקק אותם בכנסת הבאה, יוודאו שכל אזרחי ישראל – שהלהט"בים יזכו לשוויון גם בחיים. מתוך אותו אסון הכנסת הזאת כבר תיקנה את חוק משפחות שכולות באופן שיכיר בבני ובנות זוג של נופלים להט"בים כאלמני ואלמנות צה"ל, ייתן להם את ההכרה הראויה להם ברגעים הכי קשים בחיים שלהם, כשאומרים להם שבן או בת הזוג שלהם נפלו לטובת הגנת ישראל. שוויון יש לנו כבר במוות, עכשיו צריך לוודא שיש שוויון בחיים. ולכן אני מזמין את כל הציבור הישראלי וכמובן את 120 חברי הכנסת להגיע ביום ראשון הקרוב למרכז פרס לשלום ולשמוע על חוקי שגיא – אותם חוקים שיהפכו את הלהט"בים לאזרחים שווי זכויות במדינת ישראל. אני שב וחוזר ומבקש, מפציר בכנסת ישראל בערב פיזורה – תסתכלו לנפגעים בעיניים ותגידו להם: אנחנו רואים אתכם, אנחנו מכירים בזכות שלכם לכבוד, לשוויון, לשיקום מלא, כדי שתוכלו להמשיך בחיים שלכם מאותה נקודה שחורה שבה מחבל ניסה לקטול את החיים שלכם, תודה רבה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה רבה לחבר הכנסת יוראי להב הרצנו.

היו"ר יעקב מרגי:

להצעת החוק הוצמדה הצעת חוק תגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון – פשעי שנאה), התשפ"ו–2026, של חברת הכנסת מרב מיכאלי. אני מזמין את חברת הכנסת מרב מיכאלי להציג את הצעת החוק. לרשותך עד שלוש דקות, בבקשה, גברתי.

מרב מיכאלי (העבודה):

תודה רבה, אדוני. אני רוצה לדבר על שירה בנקי. אני רוצה לדבר על ילדה בת 15 שבאה למצעד הגאווה בירושלים כדי לתמוך בחברות וחברים שלה מהקהילה הגאה. ילדה סטרייטית שבאה לתמוך בחברות ובחברים שלה במפגן ההתמודדות עם האפליה והדרישה לשוויון זכויות, ונדקרה למוות בפשע שנאה ואיבה של אדם שכנראה היה חשוף להרבה הסתה בהקשר של זהות מינית ומגדרית, אבל זה הפך אצלו לאיבה שהפכה לרצח. היו גם פצועים, פצועות ופצועים בפיגוע הזה, וזה היה פיגוע לכל דבר ועניין: דקירה באמצע הרחוב, בליבה של ירושלים, בין המוני אדם – זהו פשע איבה. קורבנות הפשעים האלה צריכים לקבל את התמיכה שמקבלות כל המשפחות שמתמודדות עם הטרגדיה הנוראה של פעולות איבה. תראו, התחרות על הקורבנות היא דבר נורא ואיום. אסור לנו לייצר תחרות כזאת. מה שאנחנו חייבות וחייבים לעשות זה לאפשר מסלול החלמה, מסלול שיקום, ומסלול שבו אנחנו ממזערות וממזערים שנאה ואיבה שמביאות לפשעים נוראיים כאלה. זה נכון לגבי איבה בהקשר הלאומי, שמשם מגיע המינוח הזה "פעולות איבה" - -

היו"ר יעקב מרגי:

עמדת היועצות, מה זה? אפשר לדבר בווליום נמוך יותר? הגיע הזמן לטפל בחיישני הקול. הדובר מוחלש לעומת כל הרקע מסביב.

מרב מיכאלי (העבודה):

- - אבל זה נכון פי כמה וכמה כלפי דברים שהם בתוך החברה שלנו, שהם בידיים שלנו – לחנך באופן שימנע אותם, לא יעצים אותם, לא ילהיט את הרוחות, ולא יגרום לכך שיהיו לנו קורבנות, נפגעות ונפגעי פשעי איבה שצריכים לקבל טיפול, מענה והכרה בהתאם. אני יודעת שהממשלה לא תומכת בהצעת החוק הזאת, הממשלה הזאת, יש לה דרך ארוכה לעשות כדי להפסיק להסית ולהתחיל לשכך - -

היו"ר יעקב מרגי:

תודה, נא לסיים.

מרב מיכאלי (העבודה):

- - אבל ההכרה נדרשת וראויה.

היו"ר יעקב מרגי:

אני מזמין את השר דוד אמסלם להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. בבקשה, אדוני. בזמן הזה אני אברך שוב, שנית, קבוצה שנייה – בני ובנות מצווה והוריהם שהגיעו לכנסת ביום חקיקה חשוב מאוד. ברוכים הבאים ומזל טוב.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

דודי, למה להפיל את ההצעה הזאת? למה לא להכיר שמחבל ירה בהם?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

שמחבל ירה בהם?

היו"ר יעקב מרגי:

בבקשה, אדוני, עד עשר דקות לרשותך.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

בברנוער, במרכז פעילות הקהילה הגאה, הוא ירה בהם כי הם להט"בים, לא כי הם בשמאל או שמישהו עצבן אותו. הוא ירה ורצה לעצור אותם כי הם להט"בים.

היו"ר יעקב מרגי:

השר שמע, והוא ישיב לך. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות לרשותך.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

כמו שאפשר לרצוח יהודים כי הם יהודים, כך אפשר לרצוח גם להט"בים. למה לא להכיר בזה? ערב פיזור הכנסת – זה לא עולה כלום.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אני אסביר. אדוני.

רם בן ברק (יש עתיד):

כי במשפחה שלו אין - - - במשפחה שלו אין.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני רוצה לענות לך, חבר הכנסת יוראי. קודם כול, נתחיל מהסוף. דרך אגב, התבקשתי פה להציג את העמדה – קודם כול, הממשלה מתנגדת להצעת החוק, בואו נתחיל עם זה. עכשיו, יוראי, אני רוצה להסביר משהו: תראה, לצערי הרב במדינת ישראל יש הרבה התקפות שנאה. דרך אגב, היום התקפות השנאה הכי קשות הן נגד חרדים. היום דמם של החרדים הוא הפקר. אתה יודע שהיום החרדים נמצאים בתחתית הסולם בכלל גם בקטע התקשורתי וגם בכלל בקטע אצל השמאל בוודאי. בעצם היום מתייחסים אליהם כתת-אדם, אדוני היושב-ראש.

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת מהקואליציה, מקלב, חבר הכנסת כץ. גב' טייבי. בבקשה, אדוני.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אגב, דודי, דודי, זה כולל חרדים? זה כולל חרדים?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

תראה מה עושים להם. הרי קודם דיברנו על הנשים. אתם דואגים מאוד לנשים. אדוני היושב-ראש, יש להם מאות ארגוני נשים. לדעתי, מתגלגלים שם מאות מיליוני שקלים בתרומות, עם סעיפים של 46, המדינה, הכול. בסך הכול הארגונים האלה זה צפונבוניות שיושבות בתל אביב, דואגות לעצמן - - -

נעמה לזימי (העבודה):

דואגות להציל חיים.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

דואגות לזכויות שלהן.

נעמה לזימי (העבודה):

דואגות להציל חיים - - -

היו"ר יעקב מרגי:

מעולם לא התעניינו בשום דבר שלא קשור אליהן. הן דואגות שימנו אותן לתפקידים כאלה ולתפקידים אחרים, זה הנשים. הרי אין דבר יותר מרושע לפגוע באישה חרדית שיוצאת לעבודה ולגזול לה את המעונות. הרי הבסיס הוא – ולך אני אומר, חבר הכנסת יוראי הרצנו, הרי אתם יודעים לבד שזה לא קשור לבעלה, אנחנו לא מענישים אישה בגלל בעלה - - -

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

מה הקשר? דודי, מה הקשר לחוק?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אני אענה לך. לכן ציפיתי קודם כול שתבוא לכאן ותגן על התינוקות החרדים, חסרי הישע, שאין מי שיטפל בהם והעניים הכי גדולים במדינת ישראל. אבל אתם תומכים בזה. הרי אם הענשת את האבא, מה זה קשור לבן? איפה הילד החרדי שנמצא במעון? מדוע צריך לגזול את ה-400 או ה-500 שקל מאימא שלו, שהיא עצמה יוצאת לעבוד? אני אגיד לכם – בגלל שאתם הפכתם את היוצרות; אצלכם השקר הוא האמת, הרשע אצלכם הוא החסד. אני מניח, אדוני היושב-ראש, שאם היינו מציעים לעשות את זה לקיבוצים, לכל אלה שיש להם הרבה – מה פתאום? השתגעתם? אז לכן, אתם התרתם את דמם של האנשים הכי מוחלשים בחברה הישראלית. אתם עולים לפה, מדברים פה בשם צדק, בשם שוויון, בשם חמלה – אתם האנשים הכי אכזריים הלכה למעשה. אצלך יותר חשוב להגן על להט"ב בגיל 50, אבל ילד חרדי בגיל שנתיים, לא מעניין אותך שאין לו מה לאכול.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

תגיד, אתה לא מתבייש?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

דקה. זו ההצעה - - -

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אתה לא מתבייש? אתה לא מתבייש?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אז תעלה את הצעת החוק - - -

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

זה מגן גם על חרדים שתוקפים אותם; גם על חרדים, גם על להט"בים – על כל מי שתוקפים אותו כקבוצת שנאה.

היו"ר יעקב מרגי:

יוראי, תודה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אני לא ראיתי אותך יוצא מדעתך שבעצם גזלו מהאימא החרדית - - -

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אתה לא מתבייש? שילכו לעבוד.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אל תגיד לי - - -

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

שילכו לעבוד.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

הילדים? נשלח את הילדים - - -

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

שההורים שלהם ילכו לעבוד. למה, מישהו מממן אותי ואת הוריי? אפשר לצאת לעבוד.

היו"ר יעקב מרגי:

יוראי.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

רק שנייה. אנחנו מדברים על מבחן הכנסה. אנחנו מדברים - - -

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

לא. אנחנו מדברים על אנשים שירו בהם לפני 17 שנה, ולא משתקמים.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

דקה. אבל תן לי לדבר - - -

היו"ר יעקב מרגי:

יוראי, אתה רוצה שאקרא אותך לסדר בחוק שלך?

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

הוא מאשים אותי שאני הגזעני?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

כן, בוודאי.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

שיתבייש.

היו"ר יעקב מרגי:

עזוב, בסדר, אתה יודע, עולים פה בשמאל-ימין, ומאשימים ותוקפים.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אני רוצה לתת לך איזה דבר תורה קטן, כדי שתבין את החוצפה, ותבין את הצביעות שלך.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

הפסוק האחרון בתהילים אומר: "תעיתי כשה אבד" – אתה שומע, הרב פרוש? הפסוק האחרון בספר תהילים.

מאיר פרוש (יהדות התורה):

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

לא, לא, בקי"ט: "תעיתי כשֶׂה אֹבד בקש עבדך - - - לא שכחתי". אמרו לי פעם דבר תורה בשם הרבי מגור, שאמר: תקראו את זה כ"תעיתי כשה אובד בַּקַש". שאלו אותו החסידים: כבוד האדמו"ר, למה אתה מתכוון? הוא אמר, אני אספר לכם את הסיפור. יום אחד כל היער נשרף, הכול התמוטט. באו לאריה כל החיות, אמרו לו: תקשיב, כבוד האריה, תכנס פה את החבר'ה, את בית הדין, בוא תבדוק על מה ולמה באה לנו הרעה הגדולה הזאת. אמר, אין בעיה. הלך, הביא את הכיסא, שם את הכתר, הביא את כולם, בשורה. שואל את הנמר: תגיד, מה עשית השבוע? ואללה, אני אגיד לך את האמת, לפני יומיים הייתי רעב, ראיתי איזה איילה, טרפתי אותה, אכלתי אותה. הוא אמר לו: טוב, מה, בוודאי, זה הפרנסה, מה תאכל? קרא לזאב. אומר לו הזאב: אני אגיד לך את האמת – גם אני לפני יום, אתמול, ראיתי איזה זברה קטנה, אכלתי אותה. הוא אמר לו, נו, בוודאי, זה הפרנסה, זה, אין מה לעשות. ככה עבר את כולם – הגיע לכבש. הוא שואל את הכבשה: מה עשית? היא אומרת לו, אני אגיד לך את האמת – אני המלטתי איזה טלה רך, והייתי במתבן, לקחתי קצת קש, כיסיתי אותו קצת, שלא יהיה לו קר. הוא אמר לה, עכשיו אני מבין למה באה לנו הרעה: תעיתי כשה אובד בקש. זה מה שהם עושים – טורפים את כל העולם, פוגעים בכולם, אבל מה שמעניין אותו עכשיו זה מי שפגע בלהט"בים כלהט"בים. אז אני אומר לו: יש פגיעות בכל האוכלוסייה, יש פגיעות הרבה יותר גרועות בחרדים היום. אז לכן כל פגיעה היא חמורה, בוודאי. אבל לא הבנתי למה הלהט"בים יוצאים מן הכלל. למה הוא הוציא את עצמו מן הכלל? מה הייחודיות בזה שאתה זה? יש הרבה קבוצות, ואני חושב שכל קבוצה שפוגעים בה, זה דבר חמור.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

זה החוק. זה החוק.

היו"ר יעקב מרגי:

יוראי, אתה יכול אחר כך לעלות, אם אתה רוצה להשיב לו.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

זה החוק, אדוני.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אז לכן אני אומר, כל הקבוצות במדינת ישראל נמצאות באותה קטגוריה, כל האזרחים.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

זה החוק.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

ולכן אם מדינת ישראל תשפה את כל האזרחים, ואין לה במה, אז ודאי ובוודאי שאנחנו נשמח. ההצעה שלך היא הצעה סלקטיבית, ואני מציע לך, תחשוב על מה שאני אומר. לסיום, אני מציע לך, תחשוב טוב-טוב על מה שאמרתי לגבי החרדים. השנאה מעוורת אתכם. אני בסוף רואה – מה אני רואה? לא חשוב עכשיו מי אשם, אני רואה משפחה חרדית. מבחינתכם, הבעל הולך לכולל – חמור ביותר מבחינתך. אבל האישה קמה והולכת לעבוד. יש לה ילד קטן, אנחנו רוצים שהיא תעבוד. אז נותנים לה, נניח, במבחן הכנסה – אם היא מרוויחה 40,000 שקל בעבודה שלה, היא לא מקבלת, היא מקבלת בדיוק כמו פאטמה בכפר קאסם. כל החוק נועד לעודד נשים לצאת לעבודה. אז האוכלוסייה הכי חלשה במדינת ישראל, אתה בא ומוריד לה כמה עשרות או מאות שקלים בגלל שהאבא עצמו עשה משהו? איפה טובת הילד? הרי תמיד, אדוני היושב-ראש, כשאתה בא בדין לענייני משפחה ודנים על משמורת ילדים, מה הם אמרו תמיד? אנחנו חושבים על טובת הילד. רק במקרה דנן נעלמו הילדים, הם לא מעניינים בכלל – אנחנו רוצים להעניש את האבא, אז לכן מי שיסבול זה הילד. אתה מבין? על זה, כבר אמרתי, אמר ינאי המלך לשלומציון המלכה: אל תפחדי לא מהפרושים ולא מהצדוקים, אלא מהצבועים שעושים מעשה זמרי ומבקשים שכר כפינחס. זה בדיוק מה שאתם עושים.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה. נא לסיים. אני מזמין את חבר הכנסת יאיר לפיד להגיב לעמדת הממשלה. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך.

יאיר לפיד (יש עתיד):

השר אמסלם, רק להגיד, לא אהבתי את מה שאמרת, אבל אנחנו כולנו שמחים שאתה בבריאות טובה, ומאחלים לך תמיד.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

יאיר לפיד (יש עתיד):

אומר בשם כולם, בשם כל חלקי הבית: מאחלים תמיד בריאות טובה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אני אעביר לך מה החברים שלך כותבים לי.

יאיר לפיד (יש עתיד):

השר אמסלם, אומרים לך משהו יפה, מאחלים לך בריאות טובה, למה? אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אתמול פרסם מבקר המדינה דוח - - -

היו"ר יעקב מרגי:

סדרנים, נא לשמור על שקט במליאה. חברי הכנסת, לשבת. יועצים, קצת שקט. בבקשה.

יאיר לפיד (יש עתיד):

תחזיר לי את הזמן, נכון?

היו"ר יעקב מרגי:

שאלה יהיו הצרות האחרונות שלנו.

יאיר לפיד (יש עתיד):

נכון.

היו"ר יעקב מרגי:

שלוש דקות.

יאיר לפיד (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני שר המשפטים, אני שמח שאתה פה. אתמול פרסם מבקר המדינה דוח. הדוח הזה לא יגיע אליכם דרך הרשתות, אתם לא תשמעו עליו, תכף תבינו למה. הדוח מביא הוכחות חד-משמעיות שאיראן מפעילה נגד מדינת ישראל מערכת שיטתית של השפעה ברשתות החברתיות. מערכת מקבילה עם שיטות דומות מגיעה גם ממדינות נוספות, כנראה בעיקר רוסיה. מטרת המערכת הזו היא להגביר את השסע בחברה הישראלית, לזרוע בהלה ושנאה, להנדס לנו את התודעה.

היו"ר יעקב מרגי:

אפשר לשמור על השקט? מה זה? אני כל פעם מאפס לו את הזמן, ואני אתן לו שלוש דקות. מה זה, מה ההתנהגות הזו? בבקשה, אדוני.

יאיר לפיד (יש עתיד):

אני לא רואה שמפריע לעליזה מה שאמרת.

היו"ר יעקב מרגי:

לא, זה לא אישי, היא עושה לכולם. שלוש דקות לרשותך.

יאיר לפיד (יש עתיד):

תודה רבה. במהלך המלחמה, במסגרת מבצעי התודעה האלה הם שלחו מיליוני מסרונים והודעות ווטסאפ מזויפות לטלפונים של כולנו, הם הפעילו טלגרמים, סרטוני טיקטוק, הפעילו מאות – אולי אלפי פרופילים מזויפים של אזרחים ישראלים. זו רק ההתחלה, דוח המבקר מזהיר, השיא עוד לפנינו. הם מכוונים בעיקר לדבר אחד: למערכת הבחירות. הם רוצים להשפיע על תוצאות הבחירות בישראל. מה הממשלה עשתה עם המידע המבהיל הזה? באוגוסט 2024 - - -

היו"ר יעקב מרגי:

חבר הכנסת אופיר כץ, זה מתחת למיקרופון. בבקשה. אתי חוה עטייה, נא לשבת.

יאיר לפיד (יש עתיד):

תודה רבה. באוגוסט 2024, באמצע המלחמה, ראש מערך הסייבר הציג לראש הממשלה נתניהו את הסכנה. ראש הממשלה אמר את הדבר הנכון: תנו לי תוכנית להתמודד עם הבעיה. הוא ביקש תוכנית, והוא קיבל תוכנית. היא קיימת – תוכנית מפורטת, בין-משרדית, עם תקציב, עם הגדרה של פעולות הכרחיות. התוכנית שכבה על שולחנו שנה. לא נדחתה, לא אושרה, לא נפתחה. שנה של מלחמת תודעה, הרשת מפוצצת ברעל ושיסוי – והתיק סגור על השולחן. באוגוסט 2025 גם המל"ל וגם רשות הסייבר, שניהם הודיעו שהם לא מטפלים יותר בנושא. לפי הדוח, כנראה כל אחד מהם חשב שהשני מטפל בזה, אז הם הפסיקו לעסוק בנושא. מאז ועד היום אף אחד לא עשה כלום. נכון למרץ 2026, שזו הבדיקה האחרונה, אין מדיניות לאומית בנושא, ואין אף גורם רשמי שמטפל במבצעי תודעה והשפעה שנועדו לחבל במערכת הבחירות הישראלית. הבחירות הולכות ומתקרבות - - -

היו"ר יעקב מרגי:

חברת הכנסת שרן השכל, לא מקובל להפעיל וידיאו במליאה. בבקשה, אדוני.

יאיר לפיד (יש עתיד):

הבחירות הולכות ומתקרבות, איראן בפנים, רוסיה בפנים, מבצעי ההשפעה משתוללים ברשתות. הם רוצים לפצל אותנו, הם רוצים לחזק את הקיצוניים, להחליש את המתונים, לזרוע כאוס ושנאה בחברה הישראלית. אנחנו צריכים להתמודד עם זה ביחד, כל צידי הבית הזה, כל מי שעדיין מאמין שהישראלים הם לא אויבים, אלא משפחה. השב"כ – צודק חבר הכנסת עמית הלוי – המל"ל וועדת הבחירות המרכזית צריכים לדרוש עוד השבוע שיוקם גוף מתכלל אחד עם סמכות ועם תקציב. ועדת הבחירות המרכזית צריכה לקבל סמכויות מלאות להגן על התהליך בפיקוח של כל הסיעות, קואליציה ואופוזיציה כאחד. הבחירות האלה חייבות להיות של אזרחי ישראל בלבד, לא של טהראן, לא של מוסקבה, לא של אף אחד שרוצה לזרוע פה כאוס כי הוא חושב שהוא יעזור לו. הדברים נאמרו מעל דוכן הכנסת, מיועדים לאוזנו של ראש השב"כ. תודה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה. חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות שנאה, התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת יוראי להב הרצנו וקבוצת חברי כנסת. חברי הכנסת, הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 32 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 48 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות שנאה, התשפ"ג–2022, לא נתקבלה.

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת, בעד הצעת החוק הצביעו 32 חברי כנסת, נגד – 48 חברי כנסת. אני קובע כי הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות שנאה, התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת יוראי להב הרצנו וקבוצת חברי כנסת, לא אושרה, ותוסר מסדר-היום. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון – פשעי שנאה), התשפ"ו–2026, של חברת הכנסת מרב מיכאלי. הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 31 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 48 נמנעים – 1 ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון – פשעי שנאה), התשפ"ו–2026, לא נתקבלה.

היו"ר יעקב מרגי:

בעד – 31 חברי כנסת, נגד – 48 חברי כנסת, אחד נמנע. אני קובע כי הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון – פשעי שנאה), התשפ"ו–2026, של חברת הכנסת מרב מיכאלי לא אושרה, ותוסר מסדר-היום. אפשר לפזר את ההפגנה, ששי גואטה?

היו"ר יעקב מרגי:

נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק-יסוד: מגילת העצמאות, של חברת הכנסת נעמה לזימי. אני מזמין את חברת הכנסת נעמה לזימי להציג את הצעת החוק. בבקשה, עשר דקות לרשותך.

נעמה לזימי (העבודה):

כנסת נכבדה, הצעת החוק שלי, חוק-יסוד: מגילת העצמאות, המסמך המכריז על הקמתה של מדינת ישראל – בסיסי לחלוטין – לא לממשלה הזאת. עבורה זה לא בסיסי, לא לקואליציה הזאת. אבל אני מבקשת שקט. אני מבקשת שקט. גם זה לא בסיסי כאן יותר. ממש קשה עם מה שקורה כאן.

היו"ר יעקב מרגי:

נא לשמור על השקט, בבקשה.

נעמה לזימי (העבודה):

מגילת העצמאות זה משהו לא מספיק חשוב פה. אבל בדרך כלל, כשרוצים להתנגד לחוק שלי, לאורך כל הכהונה, דוחים אותו בפרק זמן מסוים; פה הייתה התנגדות כהחלטה. חוק-יסוד: מגילת העצמאות – מתנגדים. אני לא מצפה לכלום מהממשלה הזאת. אין לי ציפיות. הממשלה היוצאת, שהביאה עלינו הפיכה משטרית וטבח, מתנגדת להצעת החוק שהגשתי, חוק-יסוד: מגילת העצמאות, כי החוק הזה, שמעניק מעמד של חוק-יסוד למגילת העצמאות, הוא בניגוד גמור למהות שלכם וניסיון החרבת המשטר שעליו נוסדה מדינת ישראל. מבחינתכם, בתוך מלחמה ורגע לפני פיזור הכנסת צריך להעביר חוק-יסוד: ביזוי תורה, תגמול להשתמטות, הפרדה מגדרית על סטרואידים, פטור ממעצר לעריקים, חיסול התקשורת החופשית ולהפר פסיקות בג"ץ. זה – כן, עכשיו, ממש עכשיו. אבל להתחייב לערכי מגילת העצמאות? לא, זה לא מתאים לכם. אתם הפקרתם לא רק את ביטחון ישראל, גם את ערכי מגילת ישראל. הממשלה היוצאת היא ממשלה עבריינית ומסוכנת, ממשלה שפוחדת מהיסודות שעליהם קמה המדינה הזו, ממשלה ששוללת את קיומה של מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית. הרי למה דחיתם את ההצעה? כי מגילת העצמאות היא כתב האישום שלכם. כשהמגילה מדברת על שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה, בלי הבדל דת, גזע ומין, היא חושפת את פשיטת הרגל המוסרית שלכם. הרי ממשלה שמקדמת בשיא חוצפתה הפרדה מגדרית באקדמיה לא יכולה להצביע בעד שוויון. אתם רוצים נשים מודרות, שקופות, דחוקות לאחור, לא אזרחיות שוות זכויות. אבל מדינת ישראל נוסדה עם זכות הצבעה לנשים ועם שוויון זכויות לנשים. ככה היא נוסדה, המדינה המדהימה שלנו. לא מתאים לכם. ממשלה שמעודדת ומממנת השתמטות המונית, בזמן שהצבא מדמם והחברה הישראלית קורסת תחת הנטל, לא יכולה בכלל להגות את המילה שוויון. שנים שאתם, ובפרט אתה, השר המשיב לחוק יריב לוין, מתנגשים בכל הערכים שגדלנו עליהם. הפקרתם חטופים במנהרות, טרפדתם עסקאות והקרבתם חיילים במלחמה פוליטית. בגדתם בחוזה הבסיסי ביותר של המדינה עם האזרחים שלה. אז איך תוכלו להתחייב לערכי מגילת העצמאות? מה לכם ולזה? שרים שקוראים בגלוי לאי-ציות לפסיקות בג"ץ, שרומסים את שומרי הסף, שמפרקים את מוסדות המדינה, לא רוצים מגילת עצמאות – הם רוצים כאוס, הם רוצים שלטון ללא מצרים. הם בטח לא רוצים עצמאות ועם חופשי. אתם רוצים להטות את הבחירות, לרמוס ולהרוס כמה שאפשר, כי אתם מפסידים. יריב לוין, אתם מפסידים. ב-4 בינואר 2023, בנאום שלך – הפסדתם. אבל אני רוצה להגיד משהו למאות האלפים, הגיבורות והגיבורים שיצאו לרחובות וצופים בנו עכשיו. המחאה בשנים האחרונות לימדה אותנו שיעור ענק. היא הייתה שיעור האזרחות הגדול ביותר שידעה מדינה אי-פעם, שידעה ישראל. ולעצור את השיגעון של הממשלה הזאת, זה רק קו ההגנה הראשון. הבנו שהמדינה הזאת פגיעה כי אין לה חוקה, כי שנים הפקרנו את החינוך לדמוקרטיה. אנחנו לא נהיה כאן רק כדי לכבות שרפות – אנחנו כאן כדי לכתוב מחדש את החוזה בין המדינה לאזרחיה. הציבור הישראלי התעורר והוא לא מתכוון לחזור לישון. אנחנו נלך לבחירות, אנחנו ננצח בבחירות הללו. איש לא יכול לעצור עם שקם והתחיל ללכת, יריב לוין – לא אתה, לא פורום קהלת, לא הנאשם נתניהו. כשאנחנו נרכיב את הממשלה הבאה וננקה את ההריסות שהשארתם, אנחנו נוודא שערכי היסוד המכוננים של מגילת העצמאות של מדינת ישראל יהיו מעוגנים כחוקי-יסוד. זה יהיה הצעד הראשון בדרך לכינון חוקה לישראל; חוקה שתבטיח שלעולם, אבל לעולם, לא תוכל לקום פה שוב ממשלה קיצונית, גזענית, מושחתת, שתרסק לנו את החיים, שתאיים על העתיד של הילדים והילדות שלנו עבור כיסא, עבור שררה, עבור שלטון, יריב לוין. אנחנו נחזיר את המדינה הזאת למסלול, ואתם? אתם תהיו הכתם הגדול ביותר בהיסטוריה המפוארת של העם הזה. אני אומרת לך, אני אומרת לכם, למדנו ולא ניתן לכם להרוס. הבחירות הבאות יהיו על בחירה – מדינת ישראל הדמוקרטית, הליברלית, היהודית והדמוקרטית, כפי שנוסדה כאן, או לאומנית, משיחית, קיצונית ומושחתת. וישראל הדמוקרטית תנצח. ואני אסיים כשאני קוראת מה בדיוק מבהיל אתכם במגילת העצמאות. אלו שני הערכים הללו: "מדינת ישראל תהא פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה, בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות". זה מבהיל אותך, יריב לוין. המימוש של מהי דמוקרטיה בערכים הכתובים הללו, במהות שהוצגה במגילת העצמאות. מפחיד אותך ואת חבריך לא פחות הקטע הבא: "אנו מושיטים יד שלום ושכנות טובה לכל המדינות השכנות ועמיהן, וקוראים להם לשיתוף פעולה ועזרה הדדית עם העם העברי העצמאי בארצו. מדינת ישראל מוכנה לתרום חלקה במאמץ משותף לקדמת המזרח התיכון כולו". זה לא מסתדר לכם עם הכהניסטים שהכנסתם כצלם בהיכל; לא מסתדר לכם עם חזון מדינת ההלכה המשיחית והלאומנית; לא מסתדר לכם עם המוטיבציות הרקובות להפיכה המשטרית. אבל יריב לוין, אני רוצה בסוף דבריי להסתכל עליך ולומר לך תודה. תודה שהערת אותנו, תודה שלא עשית את זה טיפין-טיפין, תודה על מסיבת עיתונאים מכוננת שחשפה בפנינו את חזון ההפיכה. אתה, יריב לוין, שר ההפיכה, הערת אותנו. הראית לנו את שחיקת הדמוקרטיה, את התהליכים הזוחלים שכבר התחוללו כאן. אתה, אתה הערת אותנו, עם ישראל הדמוקרטי, הליברלי, שוחר השלום והערבות ההדדית. העם הזה, המפואר הזה, הוא רוב המדינה, והוא ינצח. תודה שלא עשית את זה במחשכים. תודה שהיית מספיק מספיק יהיר וזחוח כדי לחשוב שנהיה ספונים בביתנו כשאתה מחולל פה הפיכה. תודה שאמרת הכול. תודה שאתה תמיד מדבר את הטירוף המוחלט בקולך, מעיר אותנו שוב ושוב, נותן לנו להיות על המשמר, להיאבק על המדינה. לא הצלחת בהפיכה המשטרית, לא תצליח. המדינה הזאת גדולה מהרודנים שיושבים כאן; המדינה הזאת גדולה מכם.

היו"ר יעקב מרגי:

נא לסיים.

נעמה לזימי (העבודה):

היא חזקה מכם. היא תנצח.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה.

נעמה לזימי (העבודה):

העם המופלא הזה יבנה את ישראל מחדש, יהודית ודמוקרטית, שוויונית וליברלית.

היו"ר יעקב מרגי:

אני מזמין את השר לוין להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות לרשותך.

שר המשפטים יריב לוין:

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, קיבלנו פה דוגמה איך אפשר לשאת נאום אנרכיסטי, ככה, בקול כזה מאוד - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

ולאט-לאט.

שר המשפטים יריב לוין:

אני לא צריך עזרה.

היו"ר יעקב מרגי:

נא לא להפריע לשר המשפטים.

נעמה לזימי (העבודה):

מגילת העצמאות - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר יעקב מרגי:

טלי, טלי, תודה.

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר יעקב מרגי:

טלי, את מפריעה לשר המשפטים.

טלי גוטליב (הליכוד):

וואי, יאיר גולן - - -

אפרת רייטן מרום (העבודה):

היו"ר יעקב מרגי:

טלי, טלי, את לא עוזרת לשר המשפטים. תודה. בבקשה, עשר דקות לרשותך.

טלי גוטליב (הליכוד):

השר לא צריך עזרה ממני. הערתי לה.

היו"ר יעקב מרגי:

אבל יש לנו רף איפוק גבוה, חבל להעיר הערות.

שר המשפטים יריב לוין:

אין שום צורך, אני לא צריך עזרה. תודה רבה. אפשר לשאת את הדברים כביכול באיזה טון ענייני ולומר דברים שחושפים, חושפים את הכול.

נעמה לזימי (העבודה):

אמת היא אמת.

שר המשפטים יריב לוין:

אני אתחיל אולי, קודם כול, במה - - -

היו"ר יעקב מרגי:

אני מבהיר, אני לא אתן לך להפריע לו, כי אמרת דברים נוקבים, והוא לא הפריע לך. אז אל תאתגרי אותי, בבקשה, כי יש יושב-ראש בבית הזה.

שר המשפטים יריב לוין:

אני, בניגוד אלייך, מסוגל לשמוע כל דבר בשקט, ואני מוכן לשמוע. אני גם חושב שחובתי להשיב, וכך אני אעשה. אדוני היושב-ראש, בוא נתחיל מדבר אחד שכבר עלה מהנאום של חברת הכנסת לזימי. במשך למעלה משלוש שנים הפצתם שקר, עלילה, על כך שלנו יש איזו כוונה לבטל את הבחירות, למנוע את קיומן, לשלוט פה לעולמי עד. והינה, מה מתברר? הכול היה שקר מוחלט. וככה, בהינף יד, עכשיו את מדברת על הבחירות ועל התוצאות ועל הרוב הפיקטיבי הזה שאת מדמיינת. איזו חוצפה. קודם כול, תעלי ותתנצלי, תגידי: עם ישראל, הסתי אתכם אחד בשני, שלחתי אתכם לרחובות, העללתי, הזהרתי אתכם מדבר שלא היה ולא נברא בחוסר תום לב מוחלט.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

היו"ר יעקב מרגי:

אפרת, תודה. תודה, אפרת.

שר המשפטים יריב לוין:

קודם כול, זה ירד, השקר. והעלילה הזו, כמו כל שאר העלילות שהעללתם, ירדה מסדר-היום, וטוב שכך. וטוב שאת עצמך הודית בזה. איך אומרים? טוב מאוחר מלעולם לא. עכשיו אני אגיד לך דבר שני. אתה שומע מה אומרת חברת הכנסת לזימי? אנחנו נעשה חוקה שתבטיח את זה שממשלה כזאת, כמו הממשלה שלכם, לא תהיה לעולם.

היו"ר יעקב מרגי:

דמוקרטיה.

שר המשפטים יריב לוין:

כלומר, אתם תייצרו כללים וחוקים שיגידו לעם: גם אם אתם רוצים לבחור אנשים אחרים, מנהיגות אחרת, שלא מוצאת חן בעיני חברת הכנסת לזימי, אנחנו, הדמוקרטים הגדולים, נמנע את זה מכם בכוח. איזו חוצפה. איזו צביעות. הדמוקרטים, אתם קוראים לעצמכם. הרי אתם המפלגה הפשיסטית ביותר שהייתה פה אי-פעם, האנטי-דמוקרטית ביותר שהייתה פה אי פעם. לא קיבלתם מעולם את הכרעת העם, לא בבחירות האלה ולא בבחירות קודמות, ועשיתם הכול כדי לסכל אותה בכל דרך. ומה שנכשלתם בלעשות כאן, כאחת האופוזיציות החלשות והגרועות בתולדות הבניין הזה – עשיתם דרך - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה עשית ארבע שנים? מה עשית ארבע שנים?

היו"ר יעקב מרגי:

הוא שמע את השאלה. נא לשבת.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה הוא מדבר על האופוזיציה? שידבר על הקואליציה.

היו"ר יעקב מרגי:

נא לשבת. לא עלייך. נא לשבת.

שר המשפטים יריב לוין:

חברת הכנסת בן ארי, אל תפריעי לי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא. מה זה "אופוזיציה חלשה"?

היו"ר יעקב מרגי:

נא לשבת.

שר המשפטים יריב לוין:

אל תפריעי לי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה - - -

היו"ר יעקב מרגי:

לא קשור. נא לשבת.

שר המשפטים יריב לוין:

אל תפריעי לי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה זה "אל תפריעי לי"?

שר המשפטים יריב לוין:

אל תפריעי לי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תגיד מה עשית.

שר המשפטים יריב לוין:

אני אומר את מה שאני רוצה לומר.

היו"ר יעקב מרגי:

מירב, קדמה לו נואמת עם דברים מאוד קשים. והוא שב והזכיר - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא. הוא אמר על האופוזיציה - - -

היו"ר יעקב מרגי:

סליחה, אז מה אם הוא הזכיר אופוזיציה? זה לא נותן לך זכות להפריע.

שר המשפטים יריב לוין:

אין לכם גרם של הדרת כבוד.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה אמרתי?

היו"ר יעקב מרגי:

לא נותן לך זכות להפריע.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה זה זכות? לא עשיתי כלום.

שר המשפטים יריב לוין:

אין לכם גרם של הדרת כבוד. אפס סובלנות. אפס נכונות לשמוע. אתם יודעים למה? בגלל שאתם יודעים שהכול דברי אמת, ואתם לא יודעים להתמודד איתם.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

- - - מה אתה רוצה?

שר המשפטים יריב לוין:

אתם לא הכרתם מעולם בתוצאות הבחירות.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מי לא הכיר? מי?

שר המשפטים יריב לוין:

אתם לא מסוגלים לקבל את רצון העם.

מירב בן ארי (יש עתיד):

איזה רצון העם?

שר המשפטים יריב לוין:

ואתם עושים כל מה שרק אפשר בהתפרעויות, בסרבנות, באלימות, וכמובן תוך שימוש במערכת המשפט לדברים שבינם לבין משפט אין דבר וחצי דבר, כדי לנסות לבטל את רצון הבוחר. אבל את צודקת, חברת הכנסת לזימי. אני באמת הערתי את העם הזה – הערתי והארתי את האמת, את המציאות, שבה כשאנחנו הולכים לקלפיות ובוחרים ממשלה, בוחרים כנסת, יש מישהו אחר בבית המשפט העליון, קומץ קטן של האנשים שלכם שיושבים שם ופשוט מבטלים את הכרעת העם - -

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

כן, כן. כן, כן.

שר המשפטים יריב לוין:

- - ממנים לכל המשרות רק את מי שנאה בעיניכם, רק את מי שבא מתוככם, ונוהגים - - -

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

לא מעניינים אותך לא השמרנים ולא האקטיביסטים. אתה רוצה שופטים פוליטיים. אתה רוצה שופטים חברי מפלגה שלך. זה מה שאתה רוצה.

שר המשפטים יריב לוין:

אדוני, תגן עליי מההפרעות האלה.

היו"ר יעקב מרגי:

בליאק, אתה יודע מה? בליאק, אם לא תקשיב לי, אני אקרא אותך לסדר. תכבד, אני מדבר אליך. קריאת ביניים זה לא נאום.

שר המשפטים יריב לוין:

איזה שופטים יש לנו עכשיו.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אתה רוצה שופטים חברי המפלגה. זה מה שאתה רוצה.

היו"ר יעקב מרגי:

קריאת ביניים זה לא נאום. נא לא להפריע. נא לא להפריע לו.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

מהמפלגה.

היו"ר יעקב מרגי:

ככל שתפריעו, אני אוסיף לו זמן. תשמעו דברים שלא נעימים לכם לאוזן.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אין בעיה לשמוע אותם.

שר המשפטים יריב לוין:

אתה יודע שבוויכוחים שלי עם שופטי בית המשפט העליון אני אומר להם תמיד: אם אתם תנצחו בבחירות - - -

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

מהמפלגה אתה רוצה – לא מעניין אותך, לא מעניינים אותך השמרנים, האקטיביסטים. רק מהמפלגה.

היו"ר יעקב מרגי:

בליאק, קראת, נקודה. זהו.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אתה רוצה לסתום לנו את הפה? אבל אתה לא תצליח. אתה תלך הביתה. אתה תלך הביתה. הביתה תלך.

היו"ר יעקב מרגי:

בליאק, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. תודה.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

ארבע שנים - - -

היו"ר יעקב מרגי:

אפרת, את מפריעה. את מפריעה יתר על המידה. אני אקרא אותך לסדר.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה עשית ארבע שנים?

שר המשפטים יריב לוין:

אני אגיד לך מה עשיתי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה?

שר המשפטים יריב לוין:

קודם כול, אמרתי, הערתי והארתי את האמת. וציבור עצום לא מוכן יותר לקבל לא את האכיפה הבררנית שלכם ולא את רמיסת זכויותיו. אגב, אדוני היושב-ראש, במוצאי שבת פורסם סקר בערוץ I24, ואני לא מאלה שחושבים שסקרים הם חזות הכול, אבל הוא ביטא מגמה שאני רואה בה עוצמה ענקית: 60% מהציבור תומך בביצוע הרפורמה המשפטית במלואה, לעומת 36% מתנגדים בלבד. ולא רק זה, אלא רבע ממצביעי האופוזיציה גם תומכים ברפורמה המשפטית.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

מה? מה הוא אמר? מה?

מירב בן ארי (יש עתיד):

תגיד, אתה יכול להסתובב?

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אתה יכול להסתובב ברחוב?

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה לא יכול להסתובב ברחוב. על מה אתה מדבר?

שר המשפטים יריב לוין:

אני מזמין אותך לבוא איתי. מזמין אותך.

היו"ר יעקב מרגי:

מירב בן ארי, מרגע זה, אני אתן קריאות. אני מזהיר אתכם. שם וקריאה, ככה. השר ישב פה, שמע דברי בלע עשר דקות. לא הפריע.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא נאום.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אתה יודע מה? בוא נלך ביחד - - - בוא נלך. בוא נלך - - - אני ואתה. אני מזמין אותך, אדוני השר.

היו"ר יעקב מרגי:

אז תאפשרו לו להגיב. תאפשרו לו להגיב ולהציג את עמדת הממשלה. בבקשה. אני אתבע את זכותו.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

היו"ר יעקב מרגי:

אפרת, פעם ראשונה. אפרת, פעם ראשונה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

בוא נלך אני ואתה ביחד.

היו"ר יעקב מרגי:

בליאק, פעם שנייה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

למה?

היו"ר יעקב מרגי:

אז פעם ראשונה? אז פעם ראשונה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

היו"ר יעקב מרגי:

פעם ראשונה. נקודה. בבקשה, אדוני.

שר המשפטים יריב לוין:

אני אומר לאדוני היושב-ראש, אתה פרלמנטר ותיק.

היו"ר יעקב מרגי:

זה עומד להסתיים, ברוך השם.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה? ברוך השם.

שר המשפטים יריב לוין:

אתה פרלמנטר ותיק, מהוותיקים במשכן, אבל אני חושב שגם אתה לא ראית תרגיל מחוכם כמו שעשתה חברת הכנסת לזימי בהצעת החוק הזאת. תראה מה עושה חברת הכנסת לזימי – היא רוצה לבטל את מגילת העצמאות. עכשיו, איך היא תבטל את מגילת העצמאות? הרי מה, יש גוף שיכול בדיעבד לבטל את מגילת העצמאות? אז מה היא עושה? היא רוצה לעגן אותה כהצעת חוק-יסוד כדי שבג"ץ יוכל לבטל את חוק-היסוד ואת מגילת העצמאות. כל הכבוד, חברת הכנסת לזימי. נכון, זה מה שאת רוצה להשיג? הרי תחשבי על זה. אם בג"ץ יכול לפסול חוקי-יסוד, את מעמידה את מגילת העצמאות בסיכון לפסילה. נכון או לא? אז למה את עושה את זה? למה את עושה את זה בביטחון כזה? כי את יודעת שהשופטים הם כולם פוליטיים, מהצד הפוליטי שלכם, ולכן את אומרת: הם לא יפסלו חוק שנעמה לזימי הביאה. הם לא יפסלו את מה שנאה בעיניכם. הם יפסלו רק חוקי-יסוד שאנחנו, הממשלה הנבחרת, הקואליציה שמייצגת את רוב העם – את זה הם פוסלים בהינף יד, בהינף יד.

מירב בן ארי (יש עתיד):

יש לכם 50 מנדטים ביום טוב.

שר המשפטים יריב לוין:

אז מה את אומרת, חברת הכנסת לזימי? אולי זה לא רעיון טוב כל כך להעביר את חוק-היסוד הזה? כי המגילה עלולה לעמוד בסכנה גדולה, או שאת בטוחה לגמרי, לגמרי, שהשופטים איתך. איך את יודעת שהם לא יפסלו אותה? איך את יודעת שהם לא יפסלו אותה? מאיפה הביטחון הזה? מאיפה? מאיפה? תראו כמה אתם צבועים, כמה זה פוליטי הכול, כמה אתם בעצמכם יודעים שבית המשפט הוא פוליטי לגמרי. רק יש בעיה אחת, שאתם, אפילו אתם, לא עצמאיים בכלל. הכפפתם את עצמכם לגמרי לאדונים שם. עד היום פועלים לפי התכתיבים של אהרן ברק.

היו"ר יעקב מרגי:

אני מוסיף לך שתי דקות על ההפרעות.

שר המשפטים יריב לוין:

ואתם עוד מספרים לציבור שכן, יש דברים שצריך לתקן ורפורמות שצריך לעשות. כמעט ארבע שנים הנושא המשפטי בראש סדר-היום. הצעת חוק אחת לא הצעתם, לתקן משהו. אחת. אחת. אחת. חוץ מלהנציח את המצב המעוות הזה. והינה, כל האמת נחשפת בהצעת החוק הזאת שלך. את מדברת על יוהרה. זו היוהרה שלכם, לחשוב שלא משנה מה העם יחליט, אתם, באמצעות השופטים, תכתיבו את הערכים שאתם מאמינים בהם לכולם. ואני אומר לחברת הכנסת לזימי, לא יעזור לכם. תהיינה בחירות, כמו שהיה ברור מהיום הראשון, למרות השקרים שלכם, ואנחנו ננצח בבחירות האלה.

היו"ר יעקב מרגי:

חמש שניות.

שר המשפטים יריב לוין:

אנחנו נשלים את הרפורמה המשפטית, את השבת הצדק, את השבת הדמוקרטיה. אנחנו נשים סוף לאכיפה הבררנית, ואנחנו נחזק את יסודותיה של מדינת ישראל כמדינה שהיא מדינה יהודית; מדינה שיש בה משטר דמוקרטי, שיש בה שוויון אמיתי בפני החוק – ולא אכיפה בררנית. מדינה שתהיה עם חוסן ועם עוצמות כדי להבטיח את הבית הלאומי של העם היהודי לנצח. לכן, אדוני היושב-ראש, אני מציע, כדי להגן על מגילת העצמאות, כדי למנוע חשש לביטולה, שהכנסת תדחה את הצעת החוק המסוכנת הזו. תודה רבה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה רבה, שר המשפטים. מבקשת להגיב, בבקשה. שלוש דקות לרשותך.

נעמה לזימי (העבודה):

בשביל שר ההפיכה, מלחמה היא שלום, חירות היא עבדות, בערות היא כוח. עד מתי הגזלייטינג הלאומי הזה ילווה אותנו פה בקואליציה הזאת? אתה, מילה אחת לטובת מגילת העצמאות לא הצלחת להוציא. עשית פה מופע אקרובטיקה מגזלט במקום לומר רגע מה אתה חושב על המסמך המכונן של הכרזת המדינה. אתם בסוף בזים למדינה, אתם בסוף עוכרי ישראל בהתנהגות שלכם. אתה, יריב לוין, החלפת מנעולים ליועמ"שית, קראת לאי-ציות לחוק. אתה השר הכי הכי אקטיביסט לעינוי דין, אתה שר עינוי הדין. קיצצת בתקני שפיטה, לא כינסת ועדה. עשית הפיכה משטרית על עאלק טיפול בעינוי דין. הפכת לשר שמענה, מענה את הציבור, ולא ממנה שופטים. אתה גם מתרועע עם עבריינים, ממש כדרך חיים, זאת אומרת, האקלים שאתה נמצא בו הוא אקלים עברייני. שלא לדבר על ראש הממשלה. אתה מתיר את דמם של שומרי הסף. אתה וחבריך, יריב לוין – תסתכל עליי – בגללך תוקפים מערכות חדשות, עיתונאים ושופטים. אתה, יש לך אחריות על ההסתה, על האלימות, על הרצח הפוליטי. יריב לוין, יש לך ולכם אחריות. אתם ממש עובדים בזה, בהסתה. בהסתה ברורה לאלימות, בבריונות ובעידוד עבריינות. תקשיב, דמוקרטיה היא לא עריצות הרוב. זה בדיוק החזון של הרצל, מגילת העצמאות שהגדירה זאת, וזו המהות של דמוקרטיה ליברלית, שדמוקרטיה היא לא עריצות הרוב. עבורך דמוקרטיה היא דמוקרטיה אלקטורלית, דמוקרטיה א-ליברלית, שבה רוב ארעי יכול לרמוס משטר חוקתי. זאת לא ישראל, היא לא נוסדה כך; מדינת ישראל נוסדה כחלק ממשפחת העמים, מדינה נאורה, דמוקרטית, ליברלית, שריסקתם. חוקה היא כאן כדי למנוע מנהיגות כמוך. היא לא באה למנוע ממך להיבחר, אל תעשה את הגזלוט הזה. היא באה למנוע מאדם שנבחר לרמוס זכויות בסיסיות, היא באה להשאיר לציבור ולאזרחים הגנות וסעד שאתה רוצה למנוע מהציבור, שאנשים כמוך מונעים מהציבור. אתה, אתה מעוניין בממשלה שתוכל לרמוס מיעוטים, נשים, שתעודד השתמטות ובערות ושחיתות.

היו"ר יעקב מרגי:

נא לסיים. תם הזמן, נא לסיים.

נעמה לזימי (העבודה):

ואני רוצה חוקה שתשמור על האזרחים - -

היו"ר יעקב מרגי:

נא לסיים.

נעמה לזימי (העבודה):

- - כי אני יודעת שאני לא מורמת מעם.

היו"ר יעקב מרגי:

נא לסיים, לפני שהסדרנים יורידו אותך.

נעמה לזימי (העבודה):

אני פה לשרת את העם, יריב לוין, לא להיות מעליו.

היו"ר יעקב מרגי:

נא לסיים.

נעמה לזימי (העבודה):

אני פה לשרת את המדינה, לא כמוך.

היו"ר יעקב מרגי:

הממשלה – שמית? לא. הצבעה אלקטרונית. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק-יסוד: מגילת העצמאות. חברי הכנסת, הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 32 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 49 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק-יסוד: מגילת העצמאות לא נתקבלה.

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת, בעד הצביעו 32 חברי כנסת, נגד – 49 חברי כנסת. אני קובע כי הצעת חוק-יסוד: מגילת העצמאות, לא אושרה ותוסר מסדר-היום. חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום. חברת הכנסת יעל רון בן משה רצתה להצביע, הייתה מעוניינת להצביע בעד, לפרוטוקול. וגם חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון.

היו"ר יעקב מרגי:

הודעה למזכיר הכנסת. בבקשה, אדוני.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון מס' 12), התשפ"ו–2026, שהחזירה ועדת החינוך, התרבות והספורט. מסקנות ועדת החינוך, התרבות והספורט בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת נעמל לזימי, מאיר כהן, קטי קטרין שטרית, עופר כסיף, יעל רון בן משה ואימאן ח'טיב יאסין בנושא: ההשלכות ביטול נוהל החירום במעונות היום בצפון: פגיעה ברצף הטיפולי ובזכויות המדריכות החינוכיות. תודה.

היו"ר יעקב מרגי:

נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק מעמדן של ההסתדרות הציונית העולמית ושל הסוכנות היהודית לארץ ישראל (תיקון – הסדרת מעמדה של החטיבה להתיישבות בקידום התיישבות כפרית ובעיירות פיתוח), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון. בבקשה, אדוני. מים צוננים לנפש עייפה. בבקשה, אדוני, עשר דקות לרשותך.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אדוני היושב-ראש, כמה אני שמח שאתה עומד בראש הישיבה - -

היו"ר יעקב מרגי:

ואני עוד יותר, כשאתה נואם.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

- - כי הדבר הזה צריך להיות בנפשך. אני לא יודע כמה אנשים בקהל – חבר הכנסת גנץ, בני גנץ, ידעת שיעקב מרגי, לפני שהיה במועצה הדתית, הוא איש מקצוע בתעשייה, והוא עבד ובמקומות חשובים מאוד, עם אבא שלי, שם באזורים של ערד, דימונה, נקרא לזה.

היו"ר יעקב מרגי:

חשבתי שאתה מדבר על הצעת החוק.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

כן, הצעת החוק.

היו"ר יעקב מרגי:

אז אני אומר לך ביחס לזה. אתה יודע שחבר הכנסת מרגי כמנכ"ל תנועת ש"ס צירף את תנועת ש"ס, בהסכמתו וברכתו של מרן הרב עובדיה יוסף, לקונגרס היהודי העולמי, להסתדרות הציונית ולסוכנות היהודית?

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

מדהים. אז הינה, השר, רגע לפני שהכנסת הזאת תסיים את דרכה, אנחנו חייבים לתת מתנה לעיירות הפיתוח. לתת להן את הכלי שיודע לעבוד ולעודד התיישבות, לתת את הזכות לחטיבה להתיישבות לפעול בעיירות הפיתוח. החטיבה להתיישבות עושה עבודה אדירה במגזר הכפרי. היא אולי היחידה שיודעת לבנות מהר, ראינו איך היא בנתה מתחמים זמניים למי שפונה מביתו, ראינו איך הרימה מבנה קרוואנים לסטודנטים, לצעירים, באזור הכפרי. אני כבר שנים פה שואל, איך יכול להיות – חבר הכנסת אמסלם, אני רוצה שאתה תקשיב לי. חבר הכנסת אמסלם, הנושא הזה בשבילך.

היו"ר יעקב מרגי:

השר, השר.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

השר אמסלם. בשבילך ודאי. ראוי היה שתקשיבי לנאום שלי, אני לפחות הקשבתי לך כשהייתי שר. כשפנית אליי, הקשבתי לך כשהייתי שר, גם עזרתי בכמה דברים. אז אני צריך שתקשיבי לי. אני שנים פה מנסה שהחטיבה להתיישבות תתחיל לפעול בעיירות פיתוח, תביא את היכולות שלה. אומרים לי, למה אתה כל כך מתעקש על זה? אני מסביר להם, אלה היחידים שיודעים לשים מתחם קרוואנים לזוגות צעירים. בני ירוחם ודימונה וקריית שמונה – אי-אפשר לשים להם מתחם צעירים לעידוד התיישבות לבני המקום וחדשים? אבל החוק כיום, ונוהל ממשלתי – ולא בגלל הממשלה, בגלל ייעוץ משפטי – אוסר על החטיבה להתיישבות לפעול בעיירות פיתוח. זה מה שיש, השר אמסלם. מתוקף התנהלות משפטית נגררת, כשלאף אחד אין תשובה טובה. אני ביקשתי מהשרה בוועדה שלי, גם במכתבים, גם בדיונים, תסירו את החרפה הזאת, תודיעו שהחטיבה להתיישבות יכולה לעודד התיישבות בנגב ובגליל גם בערי הפיתוח. ולמה זה כל כך נכון? מי הקים את עיירות הפיתוח? מי נתן מיטת סוכנות להורים שלך? הסוכנות היהודית. מי הביא אותם במטוס?

היו"ר יעקב מרגי:

- - - על השולחן של הסוכנות והמיטה של הסוכנות.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אז אותה תנועה שיש בידה כלי ממומן ממשלתי של ההסתדרות הציונית לעודד התיישבות, אסור לה לעזור לבנים של ההורים שלנו להישאר ביישובים, ולצעירים לחזור להתיישב בעיירות הפיתוח. אסור לה בחוק. כן, אפשר בהחלטת ממשלה. תביא אתה החלטת ממשלה שהחטיבה להתיישבות מתחילה לפעול בעיירות פיתוח, לא צריך את החוק הזה. החוק הזה – אני מביא אותו כי אין ברירה. ואני לא מבין, ויש לי עוד שאלה – כשאתה תבדוק את סיפור ההתיישבות בנגב ובגליל, האם היה נגב-גליל בלי עיירות פיתוח? האם היו מיליונים בנגב והגליל בלי עיירות פיתוח? באר שבע, 1949, מעמד סטטוטורי, עיר פיתוח.

היו"ר יעקב מרגי:

אני לא יודע אם הקיבוצים היו שורדים ונראים כפי שהם היום בלי עיירות הפיתוח.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

כרמיאל – עיר פיתוח. ערד – עיר פיתוח.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

רק שנייה, לא הבנתי. אז איפה מותר להם לבנות? במושבים ובקיבוצים מותר?

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

בדיוק. בלבד. הם התחילו יהודה ושומרון, היה ברדק, אמרו להם, למגזר הכפרי בנגב ובגליל: אסור לכם בעיר פיתוח. ואני ארבע שנים זועק את הזעקה הזאת. מה קורה? עוד דבר, שתבין, בלי עיירות פיתוח אין מאות אלפי יהודים בנגב ובגליל. קיבוצים ומושבים זה ברכה, אני יקיר החקלאות, אני נלחמתי את מלחמת המגזר הכפרי. השר שיקלי, אתה גם צריך להקשיב לדבר הזה, כי אתה ממכינת תבור, אתה הבאת חבר'ה להתיישבות בגליל. מי זה ההתיישבות, השר אמסלם? האם אנחנו, אבא שלי ואימא שלך, הם תנועת ההתיישבות? לא, הם רק עולים לעיירות פיתוח, הם לא התיישבות. אבל איך הייתה התיישבות בנגב ובגליל? הזכות למילה הזאת, להתיישבות, היא זכות של ההורים שלי ושלך. כתוב בנביא – אתה שומע את הפסוק הזה? "וגלת ירושלים אשר בספרד ירשו את ערי הנגב". נבואה מפורשת, גירוש ספרד, גלות ירושלים, מגירוש ספרד למרוקו. הם ירשו את ערי הנגב, אותן ערים שמצוינות על ידי המלך שישק, מלך מצרים, שכבש ערים בנגב, אחת מהן ירוחם. אנחנו מקיימים פה את הנבואה שלנו ומביאים את העולים – הם לא התיישבות? הם לא יכולים להיות בחטיבה להתיישבות? אני הקמתי עמותה של צעירים לעודד התיישבות בירוחם, לא להפלות. איך היא נקראת? צעירים בירוחם. איך הקמתי אותה? 50:50. עוצמה פנימית, עוצמה חיצונית; בני ירוחם וחדשים; אלה שנולדו ואלה שבאו; גרעין סטודנטים, כפר סטודנטים – חמישים, נולדו בירוחם – חמישים חדשים. אנחנו רוצים כלי לצעירים האידיאליסטיים שנולדו בקריית שמונה, שמישהו יגיד להם: אנחנו, החטיבה להתיישבות, נעמיד פה בתים. קק"ל – אוסטרינסקי ישר אומר: אני אלך לקריית שמונה, אקח דירות לשינשין. בסדר, שינשין זה טוב. אבל אלה שנולדו בקריית שמונה, שרוצים להישאר בבית כגרעין אידיאליסטי של בני המקום, לא תקים להם מתחם של קרוואנים? לא תיקח בלוק נטוש, תקנה את הדירות, תגיד שזה מגורי סטודנטים ומשפחות צעירות?

היו"ר יעקב מרגי:

מקפצה לחיים, נכון.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אני לא יודע, אני שמח שאתה פה, ואני מבקש שהחוק הזה יעבור בקריאה טרומית. אין לזה שום משמעות, אני לא יודע אם אני אצליח להעביר אותו בקריאה ראשונה, אין סיכוי.

היו"ר יעקב מרגי:

אין סיכוי.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

זה סימבולי. זה סימבולי שהכנסת הזאת, לפני שהיא מסיימת את תפקידה, תגיד שעיירות הפיתוח ראויות לפעולה של החטיבה להתיישבות, שההורים שלהם זה התיישבות, שדימונה ומצפה רמון וקריית שמונה ואופקים ושלומי זה התיישבות.

היו"ר יעקב מרגי:

ניסית לתאם את זה לפני ועדת שרים?

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

בטח. היא הייתה בוועדה שלי פעמיים על הנושא הזה, קיבלה ארבע פעמים מכתב. אף אחד לא מתנגד. השרה אמרה לי: תגיש בג"ץ, הגשתי בג"ץ. למה אני צריך בג"ץ? זו החלטת ממשלה. אתם מכנסים את הממשלה טלפונית, מודיעים: מעכשיו החטיבה להתיישבות עובדת בעיירות פיתוח.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

למה היא לא הביאה את זה כהחלטת ממשלה?

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

זה אתה צריך לשאול אותה, היא בטח תעלה להשיב.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

לא, אבל היא רצתה לעזור. היא אמרה לך.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אז שתעזור. עברו שנים, למה החוק הזה – אני מניח אותו? כי אני שנתיים-שלוש איתה בדיון בוועדה על הדבר הזה. וקיבלת מכתבים – אל תעשי תנועות כאלה – קיבלת מכתבים והיית בשני דיונים בוועדה על החטיבה להתיישבות. וכשאת ביקשת משהו כשהייתי שר, קיבלת התייחסות רצינית. לבקשה הדבילית הזאת, שאין לה עלות כספית, לא התייחסת ברצינות. אל תיתממי. יש פה בני עיירות הפיתוח, יש פה בני עולים ועולים – הם התיישבות, והחטיבה להתיישבות צריכה מיידית להיכנס לעיירות פיתוח. את רוצה להגדיל את הכסף? תגדילי את הכסף. זה לא על חשבון קיבוצים ומושבים. תכפילי את התקציב, תיתני כסף לגרעינים של בני המקום ולחדשים שרוצים להתיישב. מה זה, המלחמה שלי? למה אין לך חבר'ה מהציונות הדתית שבאו לעיירות פיתוח? לא מגיע להם שיהיה להם מתחם צעירים וסטודנטים להתיישבות? תתקנו את החרפה הזאת, תצביעו בעד החוק הזה בקריאה טרומית. אין לזה שום משמעות, זה לא ייכנס לתוקף, אבל אולי אנחנו נהיה בכיוון הנכון. תודה רבה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה רבה. אני מזמין את השרה אורית סטרוק להציג את עמדת הממשלה. עשר דקות לרשותך, בבקשה.

שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק:

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חברי היקר מיכאל ביטון, אתה בטח רוצה לשמוע את התשובה, נכון?

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

בוודאי, אני אקשיב לך.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

גם אני רוצה.

שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק:

מעולה, מצוין. כל מי - - -

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

את לא הקשבת לי. הייתי צריך לקרוא לך להקשיב לי.

שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק:

קודם כול, בראש ובראשונה, חברי היקר מיכאל ביטון, אני מתנצלת על זה שכשעלית לדוכן בדיוק ניגשתי לשוחח עם השר אמסלם, ולא שמתי לב שזה באמת החוק שאני צריכה באמת להקשיב לו. ברגע שהערת לי, קיבלתי והתיישבתי, וגם השר אמסלם קיבל והאזין. אז מתנצלת, אתה צודק, הייתי צריכה להאזין מראשית הדברים.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

בסדר, קיבלתי.

שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק:

אבל האמת ניתנת להיאמר, ואתה צודק, כשאתה אומר את הדברים שוב ושוב ושוב, יכולתי לכתוב את הנאום שלך במקומך. באמת, יכולתי לחסוך לך כמה דקות, כי אני מכירה את עמדתך ואת הזעקה שעולה מליבך וכמה זה חשוב לך. אני גם מכבדת אותה מאוד. ואתה גם צודק שעשית על זה שני דיונים בוועדה שהייתה בראשותך, הכול נכון. אלא מה? אני הלכתי ובדקתי את העניין הזה, ואמרתי לך מראש שאני אבדוק את זה, אמרתי לך בתום לב ובידידות וברצון לעזור. אתה עד לכך. מה מצאתי? מצאתי שהתקציבים לדברים שאתה מבקש והיכולות לא נמצאים אצלי בהיבט של החטיבה להתיישבות. הם לא נמצאים אצלי. וזה בעצם דומה לבקשה שאומרת: למה בעצם החטיבה להתיישבות, שיש לה תפקוד מצוין – וזאת הזדמנות פז מבחינתי, אני חושבת שאנחנו תמימי דעים בעניין הזה, להצדיע מפה לחטיבה לאורך כל שנות קיומה, למנכ"ל שלה הושעיה הררי, ליושב-ראש שלה ישי מרלינג, ולכל העובדים שעושים עבודת קודש יום וליל. החטיבה הזו, יש לה תפקידים מסוימים. התקציב שלה, היכולות שלה, הכלים שלה הם בהתאם לתקציבים האלה. אפשר לומר גם, מיכאל היקר, למה החטיבה להתיישבות לא סוללת כבישים? למה היא לא מקימה בתי ספר? למה היא לא בונה או מאבזרת בתי חולים? למה היא לא מנהלת את שדה התעופה? למה היא לא עושה אלף ואחד דברים? למה היא לא, למשל, מנהלת את הסדרת הבדואים, שאת זה עושה פה באופן יוצא מן הכלל, שלא היה כדוגמתו לאורך שנים, השר שיקלי, שיושב כאן איתנו? למה היא לא עושה את זה ואת זה? הרי היא כל כך טובה וכל כך מצוינת – שתעשה הכול. אפשר להגיד את זה. אבל מה לעשות, בממשלה – ואתה יודע את זה היטב, כי היית בממשלה – לכל גורם, לכל גוף, לכל משרד, יש את התפקידים שלו, ואחד לא עולה על חשבונו של השני. ולכן אנחנו, בעזרת השם, אני אתן לך דוגמה – אבל השר אמסלם, אני מנסה לדבר איתו על דבר שכואב לו. שכואב לו ושחשוב לו – למשל, בשיקום הגליל אנחנו עשינו חלוקה. בשיקום יישובי גבול הצפון וכל הגליל כולו, אחרי המלחמה הזו, עשינו חלוקה. השר וסרלאוף לקח את היישובים העירוניים. הוא מטפל בהם. הוא עושה שם את העבודה שלו. אני אחראית על היישובים הכפריים.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

השר וסרלאוף - - - שאלה.

שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק:

רגע.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

שאלת ביניים. שאלת ביניים. השר וסרלאוף יכול לבנות מתחם קרוואנים בירוחם להתיישבות? הוא לא יכול - - -

שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק:

השר וסרלאוף יכול לעשות הרבה מאוד בנגב וגם בגליל - -

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

לא. הוא לא יכול - - - הוא לא יכול - - -

שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק:

- - והחטיבה להתיישבות לא יכולה, כי יש לה תפקידים מסוימים. אם יחליטו שהחטיבה להתיישבות עושה את כל עבודת הממשלה ויתקצבו אותה בהתאם, מצוין.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

לא - - - התיישבות בנגב ובגליל.

שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק:

עכשיו, מה שאני רק רוצה להגיד – אנחנו, ברוך השם, עוזרים ועושים לא מעט במשרד שלי גם לעיירות הפיתוח, הרבה מאוד, גם בצפון, גם בדרום. אגב, אנחנו לא יכולים לפעול בכלל במרכז הארץ – פריפריה: דרום, צפון, ציר מזרחי אנחנו עושים. עכשיו, לדוגמה, אתה יודע מה עשינו לאחרונה? במסגרת תוכנית הציר המזרחי, שזו תוכנית עצומה, אסטרטגית, שאנחנו מובילים, משרד הביטחון יחד עם משרד ההתיישבות – לאורך כל הציר המזרחי, מהצפון לדרום, ולמרות שזאת לא הייתה התוכנית מלכתחילה, הכנסנו בצעד היסטורי את בית שאן. הכנסנו אותה, ואנחנו עושים פרויקטים גם בבית שאן, כי היא חלק מהציר המזרחי. בכל הזדמנות שאני יכולה – אם זה במכינות, אם זה בקהילות משימתיות, אם זה בשירות לאומי, כל מה שיש אצלי במשרד ובאחריותי – לתת לעיירות הפיתוח, אני נותנת. אבל החטיבה, זה לא התפקיד שלה. אבל מכיוון שזיכית אותי - - -

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אבל עוד לא הסברת. מי יישב את הנגב והגליל? מי - - - למה זה לא התפקיד שלה?

שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק:

עוד פעם. מיכאל, לשאול - - -

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אם גרעין התיישבות רוצה לעבור לקריית שמונה, למה היא לא - - -

שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק:

אבל אתה גם דיברת וגם תעלה לדבר. עכשיו תן לי לדבר.

היו"ר לימור סון הר מלך:

חבר הכנסת ביטון, אתה יכול אחר כך לעלות ולהתנגד ולהשיב לדברים.

שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק:

נכון. אתה יכול הרי להשיב, ותוכל לומר את כל אשר על ליבך. לומר שהחטיבה להתיישבות, אם היא לא מטפלת בעיירות הפיתוח זה אומר שעיירות הפיתוח הן לא התיישבות, זו פשוט שטות מוחלטת. ודאי שעיירות הפיתוח תרמו להתיישבות בפריפריה כפי שלא תרם אף גורם מעולם. זה ברור. יחד עם זאת, מה לעשות שלחטיבה להתיישבות יש תפקידים אחרים. עכשיו, בהזדמנות זו שאני כבר עולה לפה, אני רוצה לברך מכאן את המתיישבים שמגיעים בימים אלה ליישובי הצפון, כי בעצם מה שקורה עכשיו בכל היישובים הכפריים בגבול הצפון זה שאנחנו מקימים שם שכונות צמיחה למשפחות צעירות, משום שהיישובים האלה במשך השנים הידלדלו ממשפחות צעירות והפכו להיות יישובים שהגיל הממוצע בהם הוא 70. כעת אנחנו מקימים בכל יישוב ויישוב שכונות צמיחה, 15 משפחות בכל יישוב, ואני רוצה לברך את המשפחות שכבר הגיעו, שכבר הגיעו ליישובים עוד לפני שהשכונות קמו, ועוד לפני שהבתים עומדים על עומדם הם כבר מיהרו והגיעו ליישובים האלה. אז אני רוצה לברך מפה את המשפחות שהגיעו למושב שתולה: את אלישיב ומיטב סגל ושבעת ילדיהם, שהגיעו אתמול לשתולה המופגזת, שסבלה כל כך הרבה במלחמה; עוד לפני שהבית שלהם הגיע הם נכנסו לבית שכור; את משפחת שמחה ואברהם לוין עם שמונת ילדיהם, שגם הם עלו לשתולה. אני רוצה לברך את המשפחות שעלו לזרעית, משפחות שהגיעו כבר בספטמבר הקודם, ועכשיו, בעזרת השם, מחכות למבנים שאנחנו בעזרת השם נקים להן: את עינת ומאיר אלבוים עם שלושת הילדים שלהם; את רות וידידיה מזרחי עם ארבעת הילדים שלהם; את שלומית ועמיחי מזרחי עם שלושה ילדים; את יקרת ורועי מועטי עם שלושת הילדים שלהם; את דן ורוני זרדוק עם חמישה ילדים, הגיעו לזרעית בתנאים לא פשוטים בכלל; את עמיחי ושיר אדואר עם שלושה ילדים; את שיראל וטליה הכהן עם שני ילדים; את נחמן ועדי בוטבול עם ילד אחד; את יהודה ורעות בניטה עם ארבעה ילדים – דרך אגב, מיכאל היקר, אתה בטח שומע את שמות המשפחה ומתרשם. המשפחות האלה - - -

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

כן. אבל למה - - - קריית שמונה - - -

שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק:

אבל עושים אותו דבר.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

למה - - - שלומי? למה לא - - - חצור, חצור נאבקת על הקיום. לא אמרתי לך שתביאי - - -

שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק:

אבל מיכאל, עושים אותו דבר. כשהשר וסרלאוף יגיע לפה תוכל לשאול אותו.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

הוא לא יכול לעשות אותו דבר.

שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק:

הוא עושה אותו דבר ביישובים הלא-כפריים. ככה מחולקת העבודה בממשלה, כמו שאני מקימה יישובים חדשים בנגב, והשר שיקלי מסדיר את ההתיישבות הבדואית בנגב, כי יש חלוקה בעבודה. ככה זה בנוי. ככה זה עובד. אתה היית בממשלה, ואתה יודע מצוין איך זה עובד. אגב, היית בתפקיד מאוד משמעותי בממשלה בזמנו ולא עשית את המהפך הזה אז, שנראה לך כל כך כל כך חשוב. אז אני אומרת, יש חלוקת עבודה, כל אחד עושה את עבודתו. אם אנחנו כבר מדברים על יישוב הגליל, יישוב הנגב, יישוב הציר המזרחי, שאנחנו הולכים להכפיל שם את האוכלוסייה, בעזרת השם, להכפיל את כמות האוכלוסייה בציר המזרחי, ובכלל יישוב הארץ, גם ביהודה ושומרון, אז אנחנו נזכיר בעזרת השם את הפסוק החשוב מפרשת השבוע שלנו. בפרשת השבוע הקדוש ברוך הוא מצווה אותנו: "והורשתם את הארץ וישבתם בה כי לכם נתתי את הארץ לרשת אתה". זו מצוות יישוב הארץ. מיכאל, הפסוק הזה הוא פסוק של מצוות יישוב הארץ. קיימו את הפסוק הזה מקימי ההתיישבות הכפרית ומקימי עיירות הפיתוח גם יחד. לכולם כולם זכות עצומה במצווה המיוחדת הזו של יישוב הארץ שנתחדשה לנו בדורנו. אנחנו אוהבים את כולם, עוזרים לכולם, מקדמים את כולם, כל יישוב ויישוב לפי המשרד הממשלתי שבו הוא מטופל. תודה רבה. לפיכך, אני ממליצה לחברי הכנסת, כפי שהמליצה ועדת השרים לחקיקה, להתנגד להצעת החוק. תודה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

גברתי השרה, יהודה בניטה זה הבן של מרדכי בניטה, זה שעבר תאונה?

שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק:

יהודה בניטה זה הבן של מרדכי שעבר תאונה כשהוא הגיע לנחם אותי בניחום אבלים. הוא עבר תאונה, ובשבת האחרונה הוא הגיע סוף-סוף לשבת בזרעית. אנחנו כולנו מתפללים שהשם ישלח לו רפואה שלמה עד הרגע האחרון.

היו"ר לימור סון הר מלך:

אמן ואמן. תודה רבה. חבר הכנסת המציע ירצה להשיב להתנגדות. בבקשה.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

גברתי השרה, הייתה לך הזדמנות פה, רגע לפני סוף ימיה של הכנסת הזאת, לחבק את עיירות הפיתוח ולהגיד: אתם התיישבות, והחטיבה להתיישבות תפעל אצלכם, והיכולות שלה והכלים שלה יבואו אליכם, ואני אגבה אותה תקציבית. מה את מפלה? את מפלה בין מגזר כפרי לעירוני?

שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק:

אני לא מפלה.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

את יודעת שבלי עיירות פיתוח אין נגב וגליל? את יודעת כמה אנשים בני המקום רוצים להישאר? את יודעת כמה גרעינים חדשים רוצים לבוא לנגב ולגליל? תודי, החטיבה להתיישבות היא כלי ציוני לעודד התיישבות בעיירות פיתוח גם כן, ואני אדאג שהממשלה תפתח את זה ותאפשר לחטיבה להתיישבות. השר וסרלאוף חבר שלי, והוא עובד מצוין. אולי היה עדיף שיהיה רק משרד אחד – נגב-גליל והתיישבות – ולא תערבבו אותנו: תלך מפה, תלך לשם. אם זה אותו דבר, זה אותו דבר עד הסוף, ואם יש כלי של חטיבה להתיישבות, אז היא תעבוד למען כל אזרחי הנגב והגליל. אבל אסור לו להקים קרוואנים, הוא לא יודע לסלול כבישים, הוא לא יודע לעשות תהליכים קהילתיים של הקמת יישוב, שעושה החטיבה להתיישבות. מה כואב לך, וזה לא עולה לך כסף, להודיע שהממשלה תפעל לכך שהחטיבה להתיישבות תהיה כלי פעולה גם בעיירות הפיתוח? הם מתיישבים. הם חלוצים. בניהם ובנותיהם וכאלה שרוצים לגור שם, וללא עיירות פיתוח אין נגב וגליל. 97% מההתיישבות היהודית בגליל ובנגב היא עיירות פיתוח, ואת לא מוכנה בקלות להגיד: אני אפעל שהממשלה תשים את החטיבה להתיישבות שם – ומסתתרת מאחורי הסברים שלא קשורים לעניין. עצוב מאוד הדבר הזה. אבל אני אתן לך עוד סיפור שאולי ישלים את התמונה. אופיר סופר, אתה לא רוצה להקשיב לי, אופיר סופר? אופיר סופר, אני פונה אליך.

שר העלייה והקליטה אופיר סופר:

מיכאל, לא אהבתי - - -

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

בנושא אחר. תקשיב.

שר העלייה והקליטה אופיר סופר:

מיכאל, אוהב אותך, אוהב אותך - - -

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אתה תקשיב: אני בא עכשיו מגדוד מילואים שקם מתוך אוגדה – אוגדה 96 – שקמה על ידי מתנדבים בני 40, 50 ו-60 שאמרו: בוא נעשה מילואים כדי להוריד את נטל המילואים. גדוד 1893 עכשיו עושה אימון לפני תעסוקה. הגדוד הזה נקרא גדוד הר הנגב. יש בו 400 לוחמים, אולי 70–80 מירוחם – המג"ד ירוחמי, המ"פ ירוחמי, המ"מ ירוחמי, מ"פ המפקדה ירוחמי, הרס"פ ירוחמי, קצין השלישות ירוחמי. זו ההתיישבות. גדוד הר הנגב, שיש בו דימונאים ומצפאים ומעומר ומבאר שבע – כולם פטורים ממילואים, בני 40, 50 ו-60 אמרו: אנחנו נלך לעשות מילואים. בזמן שבלילה פגשתי פה את נשות המילואים ואת התינוקות שלהן, ב-1:00 בלילה ביציאה מהכנסת, בוכות אחרי דיון בוועדת החוץ והביטחון, שלא נתנו להן לדבר. יש אנשי מילואים בני 40, 50 ו-60 בדימונה, בירוחם ובמצפה רמון, שהקימו גדוד חדש והוא יעשה את התעסוקה הראשונה שלו. הסיבה שיש מג"ד, מ"פ ומ"מ שיצא לקורס קצינים בגיל 45 – מנהל בית ספר, מנהל אגף החינוך שלי – הסיבה שיש את זה היא שהוא התיישב בירוחם; אבל הוא לא יכול לפנות לחטיבה להתיישבות שתעזור לשים מתחם קרוואנים להתיישבות בירוחם.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה. אנחנו מקדמים בברכה – כנסת ישראל מקדמת בברכה – קצינים מצטיינים שנמצאים כאן איתנו מאוגדה 162. ברוכים הבאים לכנסת ישראל, גאים בכם מאוד ותודה רבה בשם כולנו. תודה רבה. חברי הכנסת היקרים, אנחנו נעבור להצבעה על הצעת חוק מעמדן של ההסתדרות הציונית העולמית ושל הסוכנות היהודית לארץ ישראל (תיקון – הסדרת מעמדה של החטיבה להתיישבות בקידום התיישבות כפרית ובעיירות פיתוח), התשפ"ד–2024. הצבעה. הצבעה מס' 8 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה –7 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 44 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק מעמדן של ההסתדרות הציונית העולמית ושל הסוכנות היהודית לארץ ישראל (תיקון – הסדרת מעמדה של החטיבה להתיישבות בקידום התיישבות כפרית ובעיירות פיתוח), התשפ"ד–2024, לא נתקבלה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

בעד – שבעה, מתנגדים – 44, אין נמנעים, נוכח אחד. אני קובעת כי הצעת חוק מעמדן של ההסתדרות הציונית העולמית ושל הסוכנות היהודית לארץ ישראל (תיקון – הסדרת מעמדה של החטיבה להתיישבות בקידום התיישבות כפרית ובעיירות פיתוח), התשפ"ד–2024, לא אושרה, ותוסר מסדר-היום.

היו"ר לימור סון הר מלך:

חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק להכרה, לחקר האמת, להנצחה ולפיצוי משפחות הנעדרים מפרשת ילדי תימן, המזרח והבלקן, התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת עופר כסיף וקבוצת חברי הכנסת. הצעת החוק נומקה ביום 31 בדצמבר 2025. אני מזמינה את השר שיקלי להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק, בבקשה. לרשותך עשר דקות.

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

כבוד היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, הממשלה מתנגדת להצעת החוק של מר כסיף. זה הכול.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה. חבר הכנסת היוזם, האם ירצה להשיב על התנגדות הממשלה? בבקשה.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

מה שנדרש מאיתנו אז, מה שנדרש מאיתנו היום, זה תיקון יסודי, והתיקון הזה מתחיל במיצוי חקר האמת. אנחנו רוצים לדעת מה קרה. מה קרה – לא לטייח, לא לגלגל, לא להסתיר, לא לטשטש. מה קרה – אין שום סיבה שהדבר הזה יוסתר. חייבים שמדינת ישראל תיקח אחריות ולא תתחמק מהאחריות הזאת באמצעות השתקה, הסתרה או עיגול פינות. אני לא אסתיר שום דבר. אנחנו רוצים לדעת מי עשה, למה עשה ומי לא עשה – את הדברים האלה אמר בנימין נתניהו פה במליאת הכנסת, בציון יום המודעות לחטיפת ילדי תימן ביוני 2022, ממש לפני היציאה לבחירות אז. גם אריה דרעי הוסיף ואמר ב-2016 את הדברים הבאים: "מדובר בפרשה חמורה מאוד, וכעת כולם מבינים שנעשו דברים נוראיים, וצריכים לחקור את כל הפרשה המזעזעת הזאת, מה קרה לילדים ולאן הם נעלמו". אז למה הרטוריקה שמתגלית שוב כריקה ושקרית של ראש הממשלה ויושב-ראש ש"ס, מדוע הקריאה שלהם לחקור את הפרשה הפכה עכשיו להתנגדות להצעת חוק, שהייתי נכון להתפשר על חלקים ממנה, להנצחת ילדי תימן, המזרח והבלקן, להנצחת הפרשה, לחקר, לפיצוי ההורים והמשפחות? מה הסיבה שאותם אלה שהרהיבו מילים, ברטוריקה ריקה, לפני עשר שנים וארבע שנים, למה עכשיו פתאום העבדים הנרצעים שלהם פה מתנגדים? מסיבה פשוטה: זהות המגיש. אין פה שום דבר ענייני. לא גורלם של ילדי תימן, המזרח והבלקן מעניין אתכם, לא גורלן של המשפחות המסכנות מעניין אתכם, חבר הכנסת מלכיאלי, לא מידע לאותן משפחות אומללות, לא הנצחה, לא חקר, זה לא מעניין אתכם. הציניות הפוליטית היא זו שמובילה אתכם. ילדי תימן, המזרח והבלקן והמשפחות שלהם הם מבחינתכם כמו משפחות החטופים ונרצחי הטבח; כל אלה לא מעניינים אתכם.

היו"ר לימור סון הר מלך:

הסתיים הזמן, תודה רבה.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

מה שמעניין אתכם זה רק השלטון והכוח.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה. תודה. תודה.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

בושה וחרפה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה, הסתיים הזמן. תודה. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק להכרה, לחקר האמת, להנצחה ולפיצוי משפחות הנעדרים מפרשת ילדי תימן, המזרח והבלקן, התשפ"ד–2024. הצבעה. הצבעה מס' 9 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 5 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 42 נמנעים – 1 ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק להכרה, לחקר האמת, להנצחה ולפיצוי משפחות הנעדרים מפרשת ילדי תימן, המזרח והבלקן, התשפ"ד–2024, לא נתקבלה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

בעד – חמישה, מתנגדים – 42, נמנע אחד, נוכח אחד. חברי הכנסת, אני קובעת כי הצעת החוק להכרה, לחקר האמת, להנצחה ולפיצוי משפחות הנעדרים מפרשת ילדי תימן, המזרח והבלקן, התשפ"ד–2024, לא אושרה, ותוסר מסדר-היום.

היו"ר לימור סון הר מלך:

חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק המרכז להנצחת מורשתו של הנשיא יצחק נבון, התשפ"ו–2025, של חבר הכנסת מיקי לוי. בבקשה, אני מזמינה את חבר הכנסת מיקי לוי להציג את הצעת החוק, לרשותך עשר דקות.

מיקי לוי (יש עתיד):

תודה רבה, גברתי היושבת בראש. נדמה לי שזו הפעם החמישית, אולי השישית, אינני בטוח, שאני עומד פה על הדוכן הזה ודן בנושא כבוד הנשיא נבון – הנצחת מורשתו. באמת, אני מתבייש בשם הכנסת שבכל פעם החוק הזה נופל מחדש. בכל פעם. היו אנשים מהצד הזה שאמרו: לא מעניין אותנו. משמעת קואליציונית. לפחות בהצבעה הטרומית, שאין בה הרי כלום אלא רק כוונה, נצביע בעד, כדי שנוכל להסתכל על עצמנו בראי ולספר לנכדים שלנו. יצחק נבון נולד בירושלים ב-1921, בן למשפחה ספרדית ותיקה בעיר העתיקה, דור חמישי בארץ ישראל. דור חמישי בארץ ישראל. היה פעיל בארגון ההגנה, לחם למען המדינה ושימש כראש המודיעין הערבי בארגון. עם הקמת המדינה נשלח לשירות בדרום-אמריקה מטעם משרד החוץ. בשנת 1965 נבחר לראשונה לכנסת. אפשר קצת שקט? אני מדבר על הנשיא יצחק נבון, אפשר קצת שקט? תודה. הוא היה יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. במהלך כהונתו החל התהליך המדיני בין מצרים וישראל, שהבשיל בסופו של דבר להסכם הביניים בין ישראל למצרים ב-1975. נדמה לי שזה אחד ההסכמים החשובים עם מדינה ערבית, אם לא החשוב ביותר. עליזה, אני שומע אותך עד כאן. אני נורא מצטער, אני מוכן שתפריעי לי בכל פעם, רק לא בנשיא נבון. הוא היה חבר ועדת החינוך והתרבות בכנסת, קידם נושאים של חינוך ודו-קיום. בשנת 1978 נבחר לנשיא החמישי של מדינת ישראל. הנשיא הראשון יליד ירושלים; הנשיא הראשון שנולד בארץ ישראל; הנשיא הראשון בן עדות המזרח. הוא שם דגש על חיזוק הקשר בין העדות והמגזרים השונים – א-פוליטי; הקפיד לבקר רבות בפריפריה, יזם את פרויקט המאבק באנאלפבתיות הפונקציונלית – מאבק בבערות, שאז היה במדינה. היה מקובל על כל חלקי החברה: אשכנזים וספרדים, חילוניים, דתיים וערבים. במהלך נשיאותו נחתם הסכם השלום עם מצרים, כשהוא מעורב רבות בתהליך. כפי שאמר הנשיא סאדאת: העם המצרי התאהב בנשיא נבון – אבל כנראה שאנחנו לא. הנשיא נבון דיבר עם העם המצרי בשפתו הערבית והיה גשר להסכמי השלום. הוא תרם רבות לתרבות: מחזאי וסופר, ובין יצירותיו, הידועה ביותר היא המחזה בוסתן ספרדי, שהציג את תרבות יהדות ספרד בירושלים. הוא עסק בקידום התרבות הספרדית, הלדינו, והמורשת של יהדות המזרח. שלט בשפה הערבית על בוריה. הוא חזר לכנסת – דבר שלא קורה – לאחר כהונתו כנשיא, כדי להיות שר החינוך. לא בשביל התפקיד והג'וב, הוא לא היה צריך את זה, שכר הנשיא הספיק לו; אלא כדי לתרום ולפתח את נושא התרבות והחינוך במדינת ישראל. תראו איזה איש. הוא המשיך לפעול לקירוב לבבות ולעידוד חינוך ותרבות עד ימיו האחרונים. נבון היה איש עט וספר, שכתב טקסטים ומחזות רבים, ובהם "הולך ברקידה", "ששת הימים ושבעת השערים", "מגילת הזקנים אשר בכותל המערבי", "רומנסרו ספרדי", וכמובן, המפורסמת ביותר, "בוסתן ספרדי", הצגה שהוצגה מעל 3,000 פעמים. לאורך השנים בבית הזה, גברתי, הצבעתי כמה וכמה פעמים להנצחת אישים ראויים שלא היו מהצד שלי, לא היו מהצד הפוליטי שלי, ואני מדגיש, כולם ראויים: הרב דרוקמן, זכרו לברכה, הרב קוק, זכרו לברכה, הרב עובדיה יוסף, זכרו לברכה, ראש הממשלה מנחם בגין, זכרו לברכה, הרב יהודה עמיטל, זכרו לברכה, והרב אהרון ליכטנשטיין, זכרו לברכה. זה רק ראוי ויהיה לכבודה של הכנסת ושל המדינה שהאיש היקר הזה יונצח באופן רשמי. זה רק בקריאה טרומית. תהיו אמיצים, בניגוד לפעמים הקודמות, שקיבלתם הוראה להצביע נגד. כל אלה מעדות המזרח שניגשו אליי ואמרו לי: כמה אתה צודק – ואני לא מניף את דגל עדות המזרח, אני רק מציין עובדה. אני מבקש מאותם חברי כנסת אמיצים מהקואליציה, שהבטיחו לי להצביע בעד, שיצביעו בעד. אגב, השר עמיחי אליהו – חבל שהוא יצא – לכבודו ייאמר שהוא אמר שצריך להנציח – יש לי תקציב. תעביר בקריאה טרומית, אני אדאג לשאר. אפילו חבר הכנסת קרויזר לקח את החוק והעתיק אותו במילה במילה – בכבוד רב, רציתי אפילו לתת לו את החוק – כדי להיצמד אליו. אין כאן סיפור פוליטי, יש כאן סיפור ערכי. מדובר בהצעת חוק טרומית בלבד, עוד הדרך ארוכה-ארוכה. מה עוד, שההצעה הטרומית הזו באה בקצה ימיה של הכנסת הנוכחית. אני מפציר בכם, מדבר אל ליבכם, מדבר אל מצפונכם: אנא, הקשיבו לו והצביעו בעד הנצחת כבוד הנשיא החמישי של מדינת ישראל, יצחק נבון, בן עדות המזרח, איש עט וספר, איש תרבות, שהיה גשר בינינו לבין מצרים לבניית גשר השלום. אני בטוח שאתם רוצים להצביע בעד. תודה רבה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה. אני מזמינה את השר עמיחי שיקלי להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק, בבקשה. לרשותך עשר דקות.

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

כבוד היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, ראשית, הייתה לי הזכות לשאת דברים באזכרה במלאת עשור לפטירתו של יצחק נבון, מהמנהיגים היותר צנועים ומיוחדים של עמנו, נצר לאור החיים הקדוש מצד אימו, נצר לאחת מהמשפחות הוותיקות בירושלים מצד אביו. תלמיד יוצא דופן שבגיל 14 כבר הביא לדפוס הספד על המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק; אדם שהיה חניך תנועת בית"ר, ומאוחר יותר איש ההגנה; ראש שירות הידיעות של ההגנה בגזרת ירושלים במהלך מלחמת העצמאות; יהודי זקוף קומה, תלמיד חכם, מורה, מחנך, דיפלומט, איש סוד, פוליטיקאי, מדינאי, איש רוח, אומן יוצר, שר החינוך, נשיא ישראל. אחד המיזמים היפים שהוא הוביל כשר החינוך והתרבות היה מבצע לביעור הבערות, סל תרבות ומיזם להיכרות עם סידור התפילה ומחשבת ישראל בחינוך הממלכתי. אני מקריא מה שהוא כתב על המיזם הזה שלו: לאחרונה הנהגתי את הכרת סידור התפילה בבתי הספר הממלכתיים, ומגיעות אליי מחאות ותלונות שאני הופך את הצעירים לדתיים – הדתה, כן? אז עוד לא הייתה את המילה הדתה. הוא אומר: כשנגביר בשנה הבאה, בלי נדר, את לימוד התורה שבעל פה ומחשבת ישראל, ודאי תישמענה מחאות נוספות, אבל אנחנו נמשיך בכך כי חרד אני שמא יינתק הפתיל, מיקי, המקשר בין הדורות. זה מדבריו של הנשיא נבון. עכשיו תשובת שר החינוך לגופה של ההצעה. הנדון – דברי תשובה להצעת חוק מרכז להנצחת מורשת הנשיא יצחק נבון. הצעת החוק מבקשת להנציח את דמותו ופועלו של יצחק נבון בדרך של הקמת מרכז מורשת, אשר יכלול הקמת אתר מכון, ארכיון ומוזיאון. המרכז שהוקם יהיה תאגיד מבוקר, והשר הממונה על ביצוע החוק, על פי הצעה, יהיה שר החינוך. אציין כי אף שקיימת זיקה למשרד החינוך, הן בשל פעילותו של יצחק נבון כשר חינוך והן בנושאי החינוך המפורטים בהצעת החוק, מרכזי הנצחה מעין אלה, שהוקמו בעבר, מצויים באחריות משרד ראש הממשלה או משרד התרבות והספורט, וכן בהצעות חוק להנצחת אישים שונים שהועלו בעת האחרונה תחת משרד המורשת. בהמשך לכך, לעניין הנצחת זכרם של נשיאי ישראל וראשי ממשלותיה, בחוק הנצחת זכרם של נשיאי ישראל וראשי ממשלותיה, הוקמה מועצה ייעודית אשר כל פעילותה היא הנצחת זכרם ופועלם של ראשי ממשלות ישראל ונשיאיה, ובתוכם יצחק נבון. בנוסף, בנוסח הצעת החוק, ומתוך דברי ההסבר, עולה כי מטרת החוק, היא בין היתר, לקדם את הנצחת תרבות יהדות ספרד, שפת הלדינו ותרבות המזרח. אולם, כיום כבר קיימת מועצה להנצחת מורשת יהדות ספרד והמזרח, המייעצת לעניין קידום ועידוד פעילות בתחום זה, וכן קיימת הרשות הלאומית לתרבות הלדינו, שמטרתה לקדם ולסייע בכל הקשור לשפה. לפיכך, יש לוודא כי התפקידים המסורים לגופים אלו אינם חופפים לתפקידים ולסמכויות המוצעים בהצעת החוק הזו. מעבר לכך, בדצמבר 2017 התקבלה החלטת ממשלה 3288 הקובעת את הקמתו של מיזם חינוכי, תרבותי ותיירותי שייקרא על שמו של הנשיא נבון, ואשר יעסוק בקידום ערכי לכידות חברתית וערבות הדדית, תוך ציון חזונו ופועלו. בשל קשיים ביישום ההחלטה, לרבות בהסדרת נושא המקרקעין עם רשות מקרקעי ישראל, הועברה האחריות לתכלול הביצוע ממשרד החינוך למשרד רוה"מ, והצעת החוק הנוכחית מייצרת חפיפה מובהקת בין הפעילויות העתידות להתקיים בו לבין פעולות המרכז שמוצע להקים כעת. מלבד החפיפות הללו, קיימות בהצעה כמה נקודות הדורשות תיקון מהותי מבחינה מקצועית ומשפטית. ראשית, באשר למוצע בסעיף 32, שלפיו אחת לשנה יקוימו אירועים ופעילויות חינוכיות במערכת החינוך להנצחת זכרו. אדגיש כי המשרד מתנגד באופן עקרוני לקביעת תוכני לימוד בחקיקה, על מנת שלא לכרסם בשיקול הדעת הנתון בעניין זה לשר החינוך ולמזכירות הפדגוגית, וכדי לשמור על הסמכויות הנתונות לשר לפי חוק חינוך ממלכתי. ראוי ששיקול הדעת יישאר בידי שר החינוך, ובהתאם לכך יש לקבוע בנוסח כי ציון היום במערכת החינוך יהיה ככל שיחליט על כך שר החינוך. שנית, סעיף 23 להצעת החוק מסמיך את המכון המוצע לפתח תכנים חינוכיים ותוכניות לימוד, ובהתאם לעמדתנו העקרונית אנו דורשים למחוק רכיב זה, או לחלופין לתקנו באופן שיבהיר בצורה שאינה משתמעת לשני פנים כי אין מדובר בתכנים שיילמדו במערכת החינוך, אלא אם כן יחליט על כך שר החינוך. הצעת החוק נדונה בוועדת השרים לענייני חקיקה בישיבתה מיום ה-21 ביולי 2026. בהחלטת ועדת השרים הוחלט לדחות את הדיון בהצעה בשלושה שבועות. נוכח האמור ומהנימוקים שצוינו, אני מציע לחבריי חברי הכנסת להצטרף לעמדת הממשלה ולהתנגד להצעת החוק. עד כאן דברי שר החינוך. ומכאן לענייני דיומא. אנו נעסוק באמירתו השערורייתית, הבלתי-נתפסת, של ראש השב"כ, שאמר שהוא נתון למרות הממשלה ונאמן לממשלת ישראל.

גלעד קריב (העבודה):

זה לא מה שהוא אמר.

היו"ר לימור סון הר מלך:

לדרג הנבחר.

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

היעלה על הדעת שראש השב"כ יהיה נאמן למדינת ישראל, לממלכה? הלוא הוא אמור להיות משלנו. הוא אמור להיות כמו בר-ברזובסקי, כן? ונאמנותו אמורה להיות נתונה לבג"ץ. כולנו זוכרים את מי שהיה פה ראש השב"כ הכושל ביותר מאז חטא המרגלים, כן? בואו נאמר, הכהונה הקצרה – אנחנו בסך הכול ב-80 שנות מדינת ישראל עוד מעט, ומאז חטא המרגלים לא היה איש מודיעין כול כך כושל כמו רונן בר. האיש שהופקד על ארגון שמשימתו האחת היא סיכול פח"ע. סיכול פח"ע מיו"ש, מעזה, ושהזירה העיקרית זה עזה. והאיש הזה, במחדלו הבלתי-נתפס, לא היה לו מקור יומינטי אחד. אחד לא היה לו, שיתריע על אלפי מחבלים שמתארגנים במסגדים. אחד לא היה לו. הוא היה כזה כישלון. לא יודע אם בדברי ימי ארגוני המודיעין יש חרפה כזו. והפשלונר, הביזיונר, הזה, רונן בר, שעסוק היה בריגול אחרי שרים בממשלה ובמרדף אחרי מי שהעזו לצאת כנגדו מתוך הארגון, אנשים גיבורים אשר רוח בהם, שאמרו שלא יעלה על הדעת שארגון ממלכתי, במקום לעסוק בסיכול טרור יעסוק בריגול אחרי הדרג המדיני. והוא עוד המשיך והוסיף. ותרשו לי לומר, האפס הזה - -

רון כץ (יש עתיד):

הי, הי - - -

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

- - כשהממשלה - - -

רון כץ (יש עתיד):

תגיד מה שאתה רוצה, אבל - - -

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

כן, האפס זה מחמאה ביחס אליו. האפס הזה, כן? כאשר הממשלה אומרת לו לך הביתה, כפי שכתוב בחוק שירות ביטחון כללי, שהממשלה יכולה לסיים ראש שב"כ לפני תום כהונתו, נאחז בקרנות המזבח, ואומר אני אחכה להחלטה – של מי? של שופטים.

קריאה:

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

לא נאמן לממלכה, אלא נאמן לחונטה המשפטית. לאיסמן ומיארה ולאיציק עמית. זה מה שהוא אמר. ואתמול ראינו גם את המכתב ההזוי שאומר: אוי ואבוי. אם הממשלה לא תציית לנו ותפעל בניגוד לחוק בנושא הרשות השנייה, זה מאיים על שלטון המשפט. ויש לי שאלה: מה זה, לעזאזל, שלטון המשפט? מי המציא את המילים האלה? מה זה שלטון המשפט? מאיפה המצאתם את תורת המדינה הזו – שלטון המשפט? הבל הבלים. ממשלה של העם, בידי העם, למען העם. של העם, בידי העם, למען העם זו דמוקרטיה. ומה שאמר אתמול ראש השב"כ זה אלף-בית של דמוקרטיה. ראש השב"כ נתון למרות ראש הממשלה, והוא לא שולח כל מיני ליצנים דמיקולו, סנצ'ו פנסה, לאולפן חדשות 12 לשלוח איומים. יורם כהן, היום פוליטיקאי, בעבר עוד ראש שירות חלש מאוד. יורם כהן הולך לטלוויזיה – מאיים. על מי הוא מאיים? על ראש הממשלה. הוא אומר שראש השב"כ מרסן את עצמו. מרסן את עצמו. בלתי נתפס. לכן מכאן, למרות הדברים, חזק ואמץ לראש שירות שיודע את מקומו, ויודע שהוא משרת את עם ישראל.

רם בן ברק (יש עתיד):

אל תבלבל את המוח - - -

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

כן, כן, אנחנו תכף נפרדים. תחזור למשק, תעשה לביתך. תגדל חסה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה. חבר הכנסת היוזם, תרצה להשיב להתנגדות הממשלה? בבקשה.

שר המורשת עמיחי אליהו:

אני אצביע איתך, ואני מתחייב להמשיך את הקו הזה. אני השבתי לך.

מיקי לוי (יש עתיד):

אני אשמח מאוד כי - - - זה אחד שמוכן לתת כסף.

שר המורשת עמיחי אליהו:

אני אומר לך שאני מתחייב להמשיך, ואני לא מבין למה הם מתנגדים.

מיקי לוי (יש עתיד):

כולה בטרומית.

קריאה:

נכון.

מיקי לוי (יש עתיד):

חבריי חברי הכנסת, אני לא מאשים את השר שיקלי. הוא קיבל מה שאמרו לו להגיד. לפני כשבועיים ביקשה ממני ועדת שרים לדחות בשבועיים את החוק כדי שידונו. בהצעת החוק צירפתי מכתב, לזכותו של שר המורשת הוא אמר שיש לו תקציב והוא מעוניין וזה ראוי. יתרה מכך, חבר הכנסת מהצד שלכם, חבר הכנסת קרויזר, אמר: ואללה, ראוי. אני נצמד אליך לחוק. אני לא מבין את זה. כל הסיפור הוא טרומי, הצהרת כוונות. יותר חמור זה שעולה השר שיקלי ואומר: הממשלה החליטה לדחות בשלושה שבועות. מישהו יכול להסביר לי מה יקרה בעוד שלושה שבועות? תהיה פה הכנסת בכלל? אני מבקש מכם לגלות עמוד שדרה. הנשיא החמישי של מדינת ישראל, יליד ירושלים, דור חמישי בארץ, ראוי. היה מקובל על כל הקשת הפוליטית, על כל חלקי העם. קחו אומץ, תעזבו אתכם כרגע מההוראה. היווה גשר בינינו לבין מצרים. איש ספר, פירטתי את כל הדברים ואת כל הספרים שהוא כתב. אחר כך השר ששולט בעניין יחליט אם הוא נותן גם ללדינו או לא נותן, או רק נותן לנושא הנשיא נבון, כמו שהוא נתן לאחרים. זה רק טרומי. איך אתם מעיזים, לעזאזל? איך? בפעם הקודמת ניגשו אליי חברי כנסת ואמרו לי: מיקי, אנחנו מצביעים איתך, כולה טרומית, אחר כך נראה מה הממשלה תגיד. תסתכלו על עצמכם. מילא אם הייתה קריאה ראשונה, לא יודע מה, שנייה-שלישית, ניחא. כולם מבינים מה ההבדל בין טרומי לבין קריאה. ואומר השר – אני מטפל בזה. האיש ראוי. תהיו לי בריאים. מקווה שתצביעו כמו שצריך.

היו"ר לימור סון הר מלך:

חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק המרכז להנצחת מורשתו של הנשיא יצחק נבון, התשפ"ו–2025. הצבעה. הצבעה מס' 10 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 22 בעד ההצעה להסיר את הצעת החוק מסדר-היום – 38 נמנעים – 1 ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק המרכז להנצחת מורשתו של הנשיא יצחק נבון, התשפ"ו–2025, לא נתקבלה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

בעד – 23, 38 מתנגדים, נמנע אחד.

פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

לפרוטוקול, אני בעד.

היו"ר לימור סון הר מלך:

אוקיי. לטובת הפרוטוקול, חברת הכנסת פנינה תמנו בעד. לפרוטוקול, יסמין פרידמן בעד. נבדוק את זה. אומר את התוצאות שוב: בעד – 23, 38 מתנגדים, נמנע אחד. אני קובעת כי הצעת חוק המרכז להנצחת מורשתו של הנשיא יצחק נבון, התשפ"ו–2025, לא אושרה, ותוסר מסדר-היום.

היו"ר לימור סון הר מלך:

חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק שירותי אבטחה, התשפ"ו–2025, של חבר הכנסת יואב סגלוביץ'. אני מזמינה את חבר הכנסת יואב סגלוביץ' להציג את הצעת החוק. בבקשה, לרשותך עשר דקות.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

גברתי היושבת בראש, חבריי חברי הכנסת, קודם כול אני שמח שדובר משטרת ישראל עשה תיקון ואמר שמשטרת ישראל תציית לבג"ץ. המשונה באירוע הזה בכלל, שדובר מדבר על הדברים האלה. מי שצריך להגיד, אם צריך להגיד בכלל – ולדעתי לא צריך, זה המובן מאליו – זה מפכ"ל. אבל את זה נשים בצד, נטפל עכשיו בחוק שירותי אבטחה. תראו, אני רוצה לספר לכם סיפור, ודרך הסיפור הזה אפשר לעשות תמצית של תפקוד הממשלה הזאת בכל מה שקשור למאבק בפשיעה. בשנת 2011 – זה היה מזמן, מאוד מזמן – הייתה החלטה ממשלתית להעביר את הפיקוח על חברות האבטחה ממשרד המשפטים למשרד לביטחון פנים. בשנת 2021, בממשלת השינוי, כשקיבלתי אחריות לגבי המאבק בפשיעה בחברה הערבית, חיפשתי גם הצעות חקיקה שיש בהן שובר שוויון מבחינת הטיפול בפשיעה. אחת מהן זה הרעיון המסדר, שאומר שעל מנת להיאבק בסחיטת דמי חסות ושמירה כפויה - - -

היו"ר לימור סון הר מלך:

אפשר בבקשה לנהל את זה בחוץ? תודה רבה. תודה רבה. חבר הכנסת פורר, בבקשה. תודה.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

הרעיון המסדר של ההצעה היה שעל מנת להתמודד במאבק בסחיטת דמי חסות ושמירה כפויה, צריך להגדיר את עצם ההצעה של שירותי שמירה ללא רישיון כעבירה פלילית, ואז הצורך במתלונן בעבירות האלה לא קיים. כך ניתן גם לתקוף כלכלית ארגוני פשיעה ולקטוע את הצינור הכלכלי שלהם, שזו הדרך הבסיסית להיאבק בארגוני פשיעה. ואכן, בעבודה מאומצת במשרדי ממשלה שונים, תחת המשרד לביטחון פנים, הוכן תזכיר חוק ממשלתי שגם מעביר את כל הנושא של רישוי של חברות אבטחה ממשרד המשפטים למשרד לביטחון פנים, שיש לו את כל המודיעין בהקשר הזה, וגם מאפשר טיפול אחר במי שמציע שירותי שמירה. הוצא תזכיר חוק ממשלתי להערות הציבור בשנת 2022 – מזכיר לכם שהשנה הזאת היא השנה היחידה שהייתה ירידה בפשיעה בכל הממדים, כולל ברצח, ב-16%. הממשלה שאנחנו היינו בתוכה, נפלה. הצעת החוק הזו, הצעת חוק שאני אמרתי לממשלה הבאה, תמשיכו לקדם אותה, זה תזכיר חוק ממשלתי, זו לא המצאה שלי. וזה לא קרה. שנת 2023 הסתיימה ב-244 נרצחים אחרי 106 בכל שנת 2022. בכל ועדה – בוועדה לביטחון לאומי, מעל המליאה כאן על הדוכן, אמרתי לממשלה – תקדמו את החוק הזה, גם בפני ראש הממשלה, שישב כאן. גם הקריאות האלה לא נענו. ב-10 ביולי 2024 היה דיון במליאה. הצגתי את ההצעה הזאת עוד פעם, כמו עכשיו, כהצעת חוק פרטית, ואני אומר לכולם כל הזמן – זה לא שלי, זה תזכיר חוק ממשלתי, מאורגן ומסודר. ועדת שרים לחקיקה אמרה לי ב-10 ביולי 2024: תדחה בחודשיים. אורית סטרוק, שדיברה בשם הממשלה, אמרה – ואני מצטט: אני מסכימה לחשיבות ההצעה – ואמרה, אתה צודק, יואב, המשרד לביטחון לאומי מקדם את הצעת החוק יחד עם משטרת ישראל. אני מוכנה להכניס את הראש שלי לדברים האלה. שנת 2024 הייתה שנה קשה מאוד בפשיעה. ב-3 במרץ 2025, עוצמה יהודית, שבראשה עומד השר איתמר בן גביר, התפטרה מהממשלה. איתמר בן גביר הגיש הצעה, אותה הצעה שאני מדבר עליה עכשיו, שחתומים עליה איתמר בן גביר, צביקה פוגל, יצחק קרויזר ולימור סון הר מלך, שיושבת פה בראשות הנשיאות. ב-14 במאי הממשלה לא קידמה את החוק הזה כפי שהיא הבטיחה. הקואליציה הצביעה, בן גביר חזר לממשלה, הצביע נגד ההצעה הזו, ההצעה הזו שאני עכשיו מציג אותה, הצעה מ-2022. אמרו גם שיש דיון מתוכנן אצל ראש הממשלה. חברים, אני רוצה להגיד לכם משהו: אם יש דפוס שמאפיין את הממשלה – אבל אני אומר עכשיו בעיקר בנושא של ביטחון הפנים – זה שני דברים: דיבורים בשמיים; ביצועים מתחת לאדמה. אתמול נרצח בביתו אדם מבוגר שמחובר למכשיר חמצן, בתוך ביתו בג'דיידה-מכר; שלשום בטמרה, נרצח ספר בתוך מספרה, הלקוח שלו נפצע קשה. חוק שירותי אבטחה, שמוכן משנת 2022, – לא קודם. איתמר בן גביר, השר לביטחון פנים, שיש לו הצעת חוק ב-2022, שהוא לוקח אותה אחר כך, כשהוא בחוץ, כהצעת חוק פרטית – לא מגיש אותה. אנחנו שומעים אתמול דיווח רב-רושם, שהשרה מאי גולן מקדמת תהליך להכניס את השב"כ ולהיאבק בפשיעה. חברים, בינואר 2023 קיבלתם אחריות על ביטחון הפנים של מדינת ישראל, וזרקתם את זה לפח. זרקתם את זה לפח, ואנשים מתים. יש עלייה בתאונות דרכים קטלניות, במקרי רצח. ואני מדבר על הצעת חוק מוכנה, שהייתה אמורה להעביר את האחריות על כל העניין ממשרד המשפטים למשרד לביטחון פנים.

רם בן ברק (יש עתיד):

יואב, יואב, אני מציע לך שתצמיד אותה לחוק פיצול היועמ"שית - - - תוך יומיים זה יצליח.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

ואני אומר את זה בכאב כי בסוף, אתמול, אחרי כל הסיבוב שסיפרתי לכם, ששרים אומרים לי – לפני הקלעים ומאחורי הקלעים – יואב, אתה צודק, זו הצעה טובה ונקדם אותה. אחרי ששר לביטחון הפנים לוקח אותו ושם אותה כפרטית, ואחרי שהוא חוזר הוא לא מקדם אותה. ביום ראשון הייתה ועדת שרים לחקיקה, ההחלטה של ועדת השרים לחקיקה היא לדחות בשבוע. אני לא יודע מה קורה בשבוע הבא, אבל חשוב שהחוק הזה יתקדם, ולכן אני אומר פה בקול רם, שיהיו תשובה והצבעה בזמן אחר, אבל שזה יהיה עוד בימינו; אם צריך שזה יהיה בכל תקופה שתהיה, שהמאבק סוף-סוף יתחיל. לפחות אחרי שאתם לא תהיו בממשלה הזאת, שתתחיל לעבוד – היא הייתה לפני ארבע שנים וזרקתם אותה לפח. הינה ההצעה, תהיו בריאים, תודה רבה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה. אני מזמינה את השר עמיחי שיקלי להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק, בבקשה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

רגע, אז יש הסכמה? השר עמיחי שיקלי, זה יהיה במועד אחר? יש הסכמה? יש הסכמה של הממשלה שלא תהיה הצבעה וזה יהיה במועד אחר? אוקיי, בסדר. חברי הכנסת, תשובה והצבעה יהיו במועד אחר.

היו"ר לימור סון הר מלך:

חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא: הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון – הגדרת אלימות במשפחה), התשפ"ו–2026, של חברת הכנסת עדי עזוז, בבקשה. אני מזמינה את חברת הכנסת עדי עזוז להציג את הצעת החוק. לרשותך עשר דקות מרגע שאת מתחילה לדבר.

עדי עזוז (יש עתיד):

גבירתי היושבת-ראש, חברות וחברי הכנסת, הצעת החוק שלפנינו, הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה, למעשה באה להגדיר מה בעצם אומרת האלימות במשפחה. במשך השנים, גם דוח מבקר המדינה - -

היו"ר לימור סון הר מלך:

שקט בבקשה, שקט, תודה.

עדי עזוז (יש עתיד):

- - וגם הוועדה הבין-משרדית לטיפול באלימות נגד נשים התריעה שאחת הבעיות הקשות בטיפול בתופעה של אלימות במשפחה זה הנושא של ההגדרה עצמה. ההגדרה מאוד מצומצמת, הגדרה של אלימות פיזית ואלימות מינית. הצעת החוק לא באה לעשות משהו שהוא חסר תקדים, ושלא היה, ושלא חשבו עליו ושלא נאמר. הצעת החוק באה לתת מענה למה שגם משטרת ישראל הביאה בדיונים ואמרה שהיא צריכה: הנושא של כפייה, גם כליאה, גם שליטה פיזית ורגשית, גם מה שנקרא גזלייט, ולתת לכל הדברים האלה לחסות יחד תחת הנושא של אלימות במשפחה. ומה שקשה מאוד – וואי, גבירתי, הרעש מפריע לי.

היו"ר לימור סון הר מלך:

בבקשה, חברי הכנסת, חברה שלכם מדברת. בבקשה, חברי הכנסת, אפשר? זה גם נושא חשוב, בבקשה.

עדי עזוז (יש עתיד):

בשנה שעברה הייתה לנו את שנת השיא ברצח נשים: נרצחו 47 נשים. העלייה החריפה ביותר ברצח נשים הייתה דווקא בחברה היהודית. שנתיים וחצי–שלוש של מלחמות - - -

היו"ר לימור סון הר מלך:

לא, אני אעצור לך את הזמן. אני מבקשת, בבקשה, היא לא מסוגלת להמשיך. באמת, בבקשה. תכבדו.

עדי עזוז (יש עתיד):

שנתיים וחצי, שלוש, של מצבי חירום חוזרים ונשנים, הביאו את המצב של המשפחות בישראל לקצה, גם למשפחות שפעם היו חזקות יותר. אנחנו רואות שהיום הן חוות קשיים שהן לא חוו לפני כן; אנחנו רואות את זה בכל תחומי החיים של המשפחה; אנחנו רואות שמשפחות שהיו פעם לא משפחות בסיכון, הילדים שלהן גם לא היו ילדים בסיכון. היום אם תלכו לכפרי הנוער, אתם תראו משפחות חזקות, שהילדים שלהם נמצאים בכפרי הנוער, כי הם לא מסוגלים לטפל בהם כמו שהם היו רוצים. אנחנו רואים משפחות חזקות של אלימות במשפחה קשה שמגיעה, זה לא שייך לחברה מסוימת, זה לא שייך לחתך אוכלוסייה מסוימת, וזה לא שייך לגזע, לדת או למין, זה חוצה וזה כולם. ולכן הצעת החוק הזו באה לבקש שהאלימות במשפחה תצומצם, ואם אפשר יהיה גם שתמוגר. חבריי לאופוזיציה, באמת שאני לא שומעת את עצמי.

היו"ר לימור סון הר מלך:

אם אתם רוצים לנהל את הדיונים, בבקשה, מחוץ למליאה, תודה רבה.

עדי עזוז (יש עתיד):

עכשיו, באמת, קשה מאוד להביא הצעת חוק לקידום מאבק באלימות במשפחה בימים אלה בתוך הבית הזה. אנחנו רואים שיש גל של חקיקה אנטי-נשית בכל הוועדות, ואנחנו רואים שגם האיזונים ובלמים שקיימים כדי לתת מענה לזכויות נשים בתוך הבית לא מקוימים כפי שצריך. אני יכולה להגיד שהיום ניהלתי דיון בוועדה לקידום מעמד האישה, בנושא ייצוג הולם והשחתה של תמונות של נשים במרחב הציבורי לקראת הבחירות המתקרבות. אני שמחה שזו לא רק אני, שזה גם את וגם אלינור. יש פה בעיה היום.

היו"ר לימור סון הר מלך:

חברי הכנסת, בבקשה, אתם רוצים לנהל את השיחות האלה – חברי הכנסת סימון דוידסון, חבר הכנסת טור פז, בבקשה, היא כבר ביקשה, היא ביקשה.

עדי עזוז (יש עתיד):

אין לי הפרעת קשב וריכוז, שתדעו – וגם אם יש וגם אם אין – היום באמת, בוועדה, הרשות לקידום מעמד האישה הגיעו לדיון, וכשיש חוקים שהם עלולים לפגוע בנשים, יש חובה בחוק, חוק שיווי זכויות האישה. גברתי, אגב, את יודעת מה זה שיווי? יש חוק שיווי זכויות האישה. אין מילה כזו בעברית "שיווי", המילה היא "שוויון".

היו"ר לימור סון הר מלך:

אני מכירה, שיוויתי ה' לנגדי תמיד.

עדי עזוז (יש עתיד):

נכון, אבל "שיווי" אין. אין מילה "שיווי", יש מילה "שוויון". אבל מה, לחרדים לא התאימה המילה "שוויון", אז הם אמרו, בואו נוריד את הנו"ן, ונעשה חוק שיווי זכויות האישה. אז זה כאילו שוויון, אבל חצי, 50% הנחה כזה. עשו חוק שיווי זכויות הנשים. עכשיו, גם בתוך החוק הזה – חצי, שיווי משקל, מנסים לאזן – ובתוך זה יש סעיף, סעיף 6ג(ב), אם איני טועה, לחוק, קובע שכשיש חקיקה שעלולה לפגוע בזכויות נשים, הרשות תמציא חוות דעת ותיתן את דעתה על האפשרות לפגיעה בזכויות נשים. אממה? בשבועיים האחרונים זכיתי בעוונותיי אולי או לגאוותי, לא יודעת איך להגיד, לתואר שרת ההסתייגויות להצעת החוק של גברתי להפרדה מגדרית באקדמיה, וניסיתי לחפש איפה הוגשה חוות הדעת של הרשות לקידום מעמד האישה. לא הוגשה. היום בדיון פניתי לרשות לקידום מעמד האישה ושאלתי אותם מה לגבי חוות הדעת שלכם על חוק-יסוד: לימוד תורה, החוק הזה עתיד לפגוע משמעותית בנשים. חשוב להגיד: הזכות לשוויון לא מעוגנת בחוק-יסוד, היא מכוח חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו ובית המשפט העליון הקנה לה את המעמד. היא עוגנה בפסיקה בדרכים אחרות, אבל היא לא חוק-יסוד. ואם אנחנו עכשיו מעגנים חוק- יסוד: לימוד תורה, כלומר לערך לימוד התורה יהיה מעמד נורמטיבי גבוה יותר מהזכות לשוויון, מה זה אומר מבחינת נשים? מה זה אומר גם – לימוד תורה כערך יסוד? האם עכשיו גם בבתי הספר תהיה הפרדה, כי זה לא מתאים להם? הרי את האות נו"ן הם לא מסוגלים להגיד במילה שוויון. האם גם בתוך המסגרות של הילדים שלנו, של החילוניים, הממלכתי הרגיל, גם שם תהיה הפרדה? מבחינה משפטית התשובה היא כן. כן, חד-משמעית, גם כמחוקקת וגם כעורכת דין, חד-משמעית, אין שאלה. ואז שאלתי אותם, הגשתם חוות דעת? אז מה הם אמרו? נגיש. מתי תגישו? מחר מסתיימים הדיונים. אגב, ועל ההפרדה המגדרית באקדמיה, מה הם אמרו? הם אמרו שהם הגישו את חוות הדעת שלהם. במהלך הדיון כל מנהלות הוועדה, גם של הוועדה לקידום מעמד האישה, גם ועדת החינוך, גם הממ"מ, כולם הפכו שולחנות, ניסו להבין איפה חוות הדעת של הרשות לקידום למעמד האישה. מה מצאנו? שהם פשוט לא אמרו אמת לפרוטוקול. אין חוות דעת כזו, הם לא הגישו. ולכן הממשלה הזו במשך לא רק שלוש שנים וחצי, ארבע שנים כבר, כמעט, לא רק שהיא לא מקדמת זכויות נשים, היא פוגעת בכוונת מכוון בזכויות נשים. מאז שאני נכנסתי לכנסת, לפני עשרה חודשים, ביקרתי בהמון מסגרות ובמקלטים לנשים במעגל האלימות, והמקלטים, אגב, בתקופת המלחמה הם היו כמעט ריקים, הם היו בתת-איוש, ולא הבינו למה. גם בעולם אין מחקר משווה על אלימות כמו שיש בישראל, כי יש מצב – בדרך כלל כשיש מצב חירום, האלימות כאילו מוקפאת, יש קיפאון, למה? כי יש מצב חירום וכולם מתעסקים בחיצוני ולא מתעסקים בפנים. אז הן לא מתלוננות על אלימות במשפחה והן לא מתלוננות על פגיעה מינית, אבל ברגע שמצב החירום חולף, פתאום הגרפים עולים. ממשלת ישראל הכניסה את האזרחים לכזו טרללת, שהגרפים לא יודעים מה לעשות עם עצמם; יש מצב חירום? הוא נגמר? הן לא מספיקות להתאפס על עוד מצב חירום, עוד זה, איראן, עזה, לבנון, ואין פתרונות, ואי-אפשר לאכוף את החוק, ואין מספיק מענים. אז אני מצפה מהממשלה הזאת, שבאמת, לא עשתה כלום כמעט עבור הנשים, כמעט כלום, ופגעה גם ממש בצורה מכוונת בזכויות נשים – תגידו תודה. חברות האופוזיציה מאפשרות לכם להצביע בעד חוק עבור נשים שאפילו לא עולה לכם כסף. ואנחנו יודעים, יש לכם רגישות לכסף. אם אנחנו לא מהחברה החרדית, ואנחנו משרתים בצבא, ואנחנו עובדים, ואנחנו משלמים את המיסוי, קשה לכם לתת לנו כסף. אנחנו הבנו, בסדר. נשנה את זה בממשלה הבאה. אבל כבר עכשיו יש לכם את האפשרות שתהיה לכם את הזכות להרחיב את ההגדרה של אלימות במשפחה כך שהיא תכלול את מגוון הדרכים שבהן גברים מפעילים אלימות כלפי נשים. זאת ההזדמנות שלכם, ואני רוצה להגיד שהצעת החוק הזאת נכתבה ביחד עם מרכז רקמן למשפט ועסקים – למה משפט ועסקים? יש לי בראש מישהי שהייתה היום נציגה ממשפט ועסקים, משהו אחר, מה פתאום – מרכז רקמן בבר-אילן. הם חוד החנית לנושא של זכויות נשים, וגם ספציפית בנישואים וגירושים. זו המומחיות שלהם, וגם באלימות במשפחה הן מתעסקות לא מעט. וישבנו ביחד איתם וגם עם נפגעות אלימות במקלטים, וביחד ראינו מה הכי חשוב, ויש. ואני רוצה להגיד, אם הממשלה הזו הייתה יורדת קצת יותר לשטח ולמקלטים – אני לא אשכח שבאחד המקלטים באזור הקריות פגשתי אימא שהיו איתה ארבעה ילדים במקלט, והיו אזעקות, והיינו צריכות לרוץ ביחד לאזעקות. אז היא מהר תפסה את הקטנצ'יק שלה ביד ורצה איתו למקלט. היא הייתה עם שרוולים, והם עלו לה למעלה תוך כדי שהיא רצה, ואז נחשפו המון חתכים שהיו לה בזרועות. היא כל כך התביישה. היא אמרה לי: חברת הכנסת, אני מצטערת, זה כי אני באתי, וחזרתי, והוא זה – היא הרגישה כל כך לא נעים מהסימנים שהיא עצמה סוחבת, שהם לא שלה, הם לא שלה. וזה מרגיז אותי, כי הם באמת לא שלה. ואני חושבת שאם אנחנו יכולים לתת לנשים האלה את החובה שלנו, באמת, ובסך הכול להרחיב את ההגדרה לאלימות במשפחה ככה שהן לא יגיעו לחתכים בידיים, אלא בשלב הראשון של הגזלייט הן יוכלו להתלונן, ויגידו: נכון, זו אלימות במשפחה, ומפה יתחיל הטיפול – אנחנו הרווחנו את שכרנו. אני קוראת לכל הקואליציה ולכל האופוזיציה, כמובן, להצביע בעד הצעת החוק. תודה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

להצעת החוק הוצמדה הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון – הגדרת אלימות במשפחה), התשפ"ה–2024, של חברת הכנסת פנינה תמנו וקבוצת חברי הכנסת. אני מזמינה את חברת הכנסת פנינה תמנו להציג את הצעת החוק, בבקשה. לרשותך שלוש דקות.

פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

עדי, נהוג להגיד את המציע לפני.

עדי עזוז (יש עתיד):

תכף אני עולה לשלוש דקות ואני מתקנת, פנינה - - - גם הגישו את הצעת החוק הזאת כבר לפני שנתיים.

פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

תודה. גבירתי היושבת בראש, כנסת נכבדה, אני חושבת, אתם יודעים, אל מול מופע של הרבה מאוד חוקים שעלו כאן ביום שני, שורת חוקים שבאמת לא כיבדו את הבית הזה, ובטח לא כמי שרוצים לנקות שולחן ולהספיק – הרי יש פה להט הרבה פעמים של אנשים שרוצים להספיק, מתוך שליחות, להביא דברים – היום, לפחות, אנחנו רואים לא מעט חוקים חשובים, משמעותיים, שעולים ומסייעים באופן ישיר לציבור בישראל. הצעת החוק שיושבת לפנינו באה לתקן עוול מאוד מאוד גדול. יש הרבה נשים שחוות אלימות, ולא רק נשים, ילדים, וכן, אומנם מעט, אבל גם גברים. ואנחנו כל הזמן נוהגים לחשוב שהאלימות מתחילה ומסתיימת באלימות פיזית, שמשאירה סימנים כחולים, או שהיא נראית לעין, בזמן שאנחנו יודעים שעשרות אלפי נשים חיות תחת אלימות קשה, אלימות שקופה, אלימות שמשאירה צלקת, אולי לא על הגוף, אבל צלקת גדולה מאוד על הנפש, שמרסקת את הנשמה של הרבה מאוד נשים, וגם ילדים, שחיים בצל האלימות. מרכז רקמן, עם המומחיות שלו, עם המחקר שלו, עם העשייה שלו – כי צריך להזכיר שמרכז רקמן של אוניברסיטת בר-אילן עוסק גם בקבלת פניות ציבור של נשים, והוא הופך להיות הכתובת שלהן בצוק העיתים, אולי הכתובת שהן מרגישות שהיא הכתובת האחרונה, למרות שאנחנו צריכים להיות הכתובת הראשונה, כמדינה. אנחנו באים ומתקנים ואומרים: יש הגדרה לאלימות, יש הגדרה לאלימות גם אם היא לא פיזית, אלימות נפשית, אלימות כלכלית. רק לפני שבועיים אני עמדתי כאן והעברתי חוק שיבוא לסייע לנשים שמסורבות גט, שזה כלא, כלא, זו שלילת חירות. הדברים האלה, על פניהם הם נסתרים מן העין, אבל אלה נשים שמרחיקים אותן מהמשפחה, משתלטים להן על המקורות הכלכליים והפיננסיים, שמתעללים בהן ומורידים אותן למקום שיכול גם – הרבה מהמקרים, לצערנו, מסתיימים גם בהתאבדות, גם במצבים נפשיים קשים. ובעיקר אנחנו רואים איך ילדים שגדלים בצל האלימות – חברת הכנסת עזוז, שתינו יודעות, ואנחנו מבינים שילדים כאלה הרבה פעמים מעבירים את זה בהעברה בין-דורית, או שחס וחלילה החיים שלהם מרוסקים. והחובה שלנו היא לא להשאיר את המאבק באלימות לפרשנות. פרשנות – אין פרשנות. כשבאים לפני שוטר ורוצים להתלונן, שידע בדיוק מה ההגדרה. על כן, החוק הזה בא לסייע בידי רשויות אכיפת החוק, אפילו בידי תחנות אחרות, בנקים, בידי קופות חולים, בידינו – אני מסיימת – כחברות כנסת ונבחרות ציבור, כמו שאמרתי, כדי לא להשאיר את זה לפרשנות, ולעשות את התיקון הזה. אני שוב מודה למרכז רקמן, וגם לחברתי, חברת הכנסת עדי עזוז, ובכלל לכל הנשים שעוסקות כאן כדי להציל משפחות ונשמות טובות ולהיות במקום הרבה יותר טוב. תודה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה. אני מזמינה את השר עמיחי שיקלי להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק.

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

גבירתי היושבת בראש, כנסת נכבדה, הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון – הגדרת אלימות במשפחה), להלן תשובת השר: הצעת החוק מבקשת להגדיר לראשונה בחקיקה מהי אלימות במשפחה, ולכלול בהגדרה גם סוגי אלימות שאינם מוגדרים כיום במפורש בדבר חקיקה, כגון אלימות כלכלית, שליטה בכפייה והתעללות פסיכולוגית. כמו כן, מבוקש לעגן חובה על רשויות המדינה לשקול את הצורך בהגנה מפני אלימות בעת קידום החלטותיה, וכי בכל הצעת חוק אשר עשויה להשפיע על התחום יהיה צורך להתייחס לנושא. החוק למניעת אלימות במשפחה, במקורו משנת 1991, קובע סוגי התנהגויות שבגינם ניתן לפנות אל בית המשפט ולבקש צו הגנה למניעת אלימות פיזית ומינית, כליאה שלא כדין, התעללות נפשית מתמשכת שאינה מאפשרת ניהול סביר ותקין של חיי בן המשפחה וכדומה. הצעת החוק הנוכחית מבקשת, כאמור, להגדיר לראשונה בחקיקה מהי אלימות במשפחה, להרחיב את ההגדרה ולפרט סוגי התנהגויות נוספים שייכללו – כך, אלימות כלכלית, שליטה בכפייה, התעללות פסיכולוגית ועוד. בנוסף, מוצע להכיר בילדים החשופים לאלימות במשפחה כקורבנות בפני עצמם, מתוך הכרה בהשלכות הפסיכולוגיות והחברתיות החמורות של חשיפה לאלימות. כמו כן, ההצעה מטילה חובה על רשויות המדינה להביא בחשבון את צורכי קורבנות האלימות במשפחה במסגרת קביעת מדיניות והחלטות שונות, תוך שמירה על ביטחונם, פרטיותם וכבודם. לבסוף, מוצע לקבוע מנגנון דיווח שנתי לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת שיחייב את משרדי הממשלה הרלוונטיים להציג נתונים סטטיסטיים ומגמות בנוגע להיקף התופעה והטיפול בה. בדברי ההסבר להצעה עולה כי אחד הנושאים המקשים על התמודדות עם תופעת אלימות במשפחה הוא היעדר הגדרה בחוק. הנושא אף עלה בדוח מבקר המדינה, וכן בוועדה הבין-משרדית לטיפול בתופעת האלימות במשפחה. טעמי חוות הדעת: 1. אלימות במשפחה היא תופעה חברתית רחבה, המתבטאת בצורות שונות, לרבות אלימות פיזית, נפשית, מינית וכלכלית. בשנים האחרונות גוברת ההכרה בכך שיש סוגים שונים של התנהגויות שתלטניות וכפייתיות אשר עולות כדי אלימות, ובכלל זה שליטה כלכלית, בידוד פיננסי, התעללות פסיכולוגית ועוד. חרף זאת, הדין הישראלי כיום אינו כולל הגדרה ברורה ומפורשת של אלימות במשפחה. עם זאת, יש סוגי התנהגויות המקימים עילה למתן צו הגנה, ובעבירות פליליות מסוימות נקבע כי ביצוען כלפי בן משפחה מהווה נסיבה מחמירה. 2. הצעת החוק מבקשת להגדיר לראשונה בחקיקה את תופעת האלימות במשפחה באופן כולל, כך שיפורטו סוגי אלימות שאינם נכללים כיום באופן מפורש, לרבות אלימות כלכלית. על פניו, קביעת הגדרה ברורה היא דבר ראוי אשר עשוי להביא להעלאת מודעות בקרב הציבור, אך טרם ברור אם היא נדרשת בחקיקה או שניתן לעגנה בהחלטת ממשלה, ואם ההגדרה הזאת תסייע לבית המשפט בעת מתן החלטות שיפוטיות, ובכלל זה במסגרת צו הגנה. עם זאת, הגדרת אלימות במשפחה בחקיקה דורשת הסכמה חברתית ביחס לשאלה מהי התנהגות שאינה לגיטימית שיש לראות בה כאלימות. על כן, יש לבחון את ניסוח ההגדרות ולדייקן. 3. יובהר כי הדין הקיים היום מאפשר מתן מענים מסוימים גם בהיעדר הגדרה מפורשת, זאת מכוח העילות הקיימות בחוק, וכי גם רשויות הרווחה נותנות מענה למקרי אלימות שונים, גם בהיעדר הגדרה בחקיקה. באשר להכרה בקטין כקורבן אלימות במשפחה אם נחשף לאלימות, יצוין כי תפיסה זו כבר קיימת כיום במערכת הרווחה, והרשויות המטפלות רואות בקטינים שנחשפו לאלימות במשפחה כמי שנדרשים למענים מותאמים, כך שעיגון בחוק הוא דקלרטיבי יותר. 4. מכיוון שבימים אלה נעשית עבודת מטה של משרדי ממשלה רלוונטיים ביחס להצעה של משרד הרווחה לתיקון הגדרת המונח אלימות במשפחה, מוצע לדחות את הדיון בהצעה ולהמתין להשלמת עבודת המטה. לשם המחשה, במסגרת עבודת המטה נבחנים, בין היתר, היקף ההגדרה, סוגי ההתנהגויות שייכללו בה, יחס בינה לבין עילות קיימות בחוק למתן צו הגנה והשלכותיה על הליכים משפטיים. לנוכח הצורך לדייק את ההגדרה ולהבין את השלכותיה יש חשיבות להמתין לסיום עבודת המטה ולגיבוש עמדה ממשלתית סדורה. משכך, עמדת גורמי המקצוע היא לדחות את הדיון בהצעת החוק, ועמדת הממשלה היא לדחות את הדיון בהצעה בשבועיים. למרות זאת, המציעה החליטה להעלות את החוק לדיון היום, ועל כן נבקש מחברי הכנסת להצביע נגד. עד כאן תשובת השר. תודה.

אופיר כץ (הליכוד):

לא לרדת.

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

אני לא יורד, אני פה. ועתה לענייני דיומא.

עדי עזוז (יש עתיד):

נחליף אותך, אל תדאג. אני אשיב לך. אתה יכול לנוח.

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

והפעם נעסוק בהצהרת ראש מפלגת הדמוקרטים, שחוגגים את היוזמה לעצור את השידורים בערוץ 14. זה מדהים הדבר הזה, הדמוקרטים – מה רוצים הדמוקרטים? שלא יהיה חופש תקשורת, חופש עיתונות. זה לא נכלל בהגדרה של הדמוקרטים. עכשיו, מה אמר אותו סגן רמטכ"ל לשעבר בנושא שנוגע אליי, רשויות הבדואים? הוא אמר: אנחנו נדרוש בממשלה הבאה את רשויות הבדואים. הוא עושה את זה כשהוא יושב לצד סלימאן אלהואשלה, ראש ועד הכפרים הבלתי-מוכרים בנגב, ארגון לאומני אסלאמיסטי, שלפני שבוע עמד מול משרדי רשויות הבדואים בנגב עם 1,000 איש, ובתוכם ג'מאל זחאלקה, תומך טרור מושבע, יו"ר ועדת המעקב, מנסור עבאס ועוד שלל מרעין בישין, והם מכנים אותנו אויב וכו'. איתו הוא יושב, ואומר במילים פשוטות: אם אנחנו נזכה להקים ממשלה, אני אדאג – אומר יאיר גולן – שהמפתחות לנגב יימסרו לידיה של התנועה האסלאמית.

היו"ר לימור סון הר מלך:

לא ייאמן.

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

אומר יאיר גולן: אנחנו נעצור את כל מה שהממשלה הזו עושה. לא תהיה עוד אכיפה בנגב. לא יקודמו עוד רפורמות המיקודים, רפורמת יישור קו. אנחנו נחזור לימי הזוהר של ממשלת ה-so called שינוי; אז לראשונה בדברי ימיה של מדינת ישראל נעצרו נטיעות של הקרן הקיימת בהוראת מועצת השורא. אז לראשונה - - -

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

שיקלי, שכחת שאותו יאיר גולן גם דיבר על חינוך מחדש?

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

חינוך מחדש, כמובן. אבל רגע נתמקד בבדואים. אז, באותם ימי זוהר, עצרו פיתוח של מגרשים לחיילים בדואים כיוון שמנסור עבאס והתנועה האסלאמית התנגדו. זה מה שהיה אז – אפס אכיפה, אפס מדיניות ציונית, ולזה רוצים להחזיר אותנו יאיר גולן והשותפים שלו, השותפים שלו, ובראשם מי שהיום מסתמן ככוכב העולה באופוזיציה, גדי איזנקוט, שמסביר, או יותר נכון היועץ שלו מסביר, איך נשכנע את הציבור שאנחנו ימין. איך נשכנע את הציבור שאנחנו ימין – איזה ימין, תגידו לי? אתם מתכוונים, חותרים בכל הכוח, להקים ממשלת מיעוט. אומר את זה יורם כהן בגאווה. הבן אדם היה כאן ראש שב"כ, וחלומו הוא להקים ממשל עם מפלגות ערביות, עם חד"ש, עם התנועה האסלאמית – דבר בלתי נתפס. זה החזון שלך? זה ה-vision שלך? למסור את הנגב לתנועה האסלאמית? לזה אתה קורא ימין? לזה אתה קורא ימין?

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

איזנקוט מתיישר איתו.

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

לזה אתה קורא ימין? אנחנו עומדים ערב בחירות שיכריעו אם אנחנו ממשיכים בתנופת ההתיישבות ביהודה ושומרון, אם אנחנו ממשיכים באכיפה בלתי מתפשרת של הבנייה הבלתי-חוקית בנגב, או שאנחנו הולכים אחורה, חזרה לימים שבהם התנועה האסלאמית שולטת בנגב, שולטת בתקציבי עתק שהגיעו למוסדות תכנון, גם בגליל. הסכנה היא סכנה גדולה מאוד, ובתוך הסכנה הזאת, ההתחזות, מתוך ההבנה שכן, היום השמאל – זה דבר מדהים לראות, איך בשמאל מתנערים מהמושג הזה. יושב יאיר לפיד, שהיה בעברו מהכוכבים, היום ככה כוכבו דעך, וחברי מפלגתו נאלצים - -

היו"ר לימור סון הר מלך:

הזמן, אדוני השר.

עדי עזוז (יש עתיד):

השר, נגמר הזמן.

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

- - להתחנן לנפתלי בנט, שאולי אסדר להם איזה זה במפלגת ביחד. תמונה קשה. והוא אומר בפודקאסט: אני לא שמאל. אני לא שמאל. רק שלא יגידו שמאל. אבל לפיד וגולן ואיזנקוט – כולם שמאל.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה. לא הבנתי, אדוני השר, שמאל זה קללה?

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

אני לא אמרתי את זה. כנראה הם מתייחסים לזה ככה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

אני שאלתי. אני רק שאלה. טוב, חברות הכנסת היוזמות: האם תרצו להשיב להתנגדות הממשלה? בבקשה, חברת הכנסת עדי עזוז. לרשותך שלוש דקות, מרגע שאת מתחילה לדבר. שקט בבקשה במליאה. תודה רבה.

עדי עזוז (יש עתיד):

תודה, גברתי. ראשית, תראה, השר, שאלה באמת היושבת בראש אם אני רוצה לעלות להתנגד לתשובת הממשלה. קצת קשה להתנגד לזה שלא דיברת בכלל על זכויות נשים. ניצלת את הבמה הזאת כדי להשתלח ולדבר באמת לא ברור על מה, וכשדיברת על רצח נשים ועל ההגדרה, בקושי הבנתי מה אתה מדבר. לא שמעתי. הייתי צריכה להגיע לפה כדי לשמוע מה אתה אומר, כי דיברת דברים לא ברורים. עכשיו, זה מילא. מה שהצעת לי ולמציעה – לחברתי, חברת הכנסת פנינה תמנו שטה, שגם עושה עבודה מדהימה עבור זכויות נשים – הצעת לנו לחכות שבועיים.

מיקי לוי (יש עתיד):

קחי שלושה שבועות.

שלי טל מירון (יש עתיד):

עוד שבועיים אין כנסת.

עדי עזוז (יש עתיד):

עכשיו, באמת, טאטע. הצעת החוק מרחיבה את ההגדרה לאלימות נגד נשים גם על גזלייט. עכשיו אתה בא ועושה לחברות הכנסת המציעות גזלייט. אתה מציע לי לחכות שבועיים כדי להעלות את ההצעה שלי. אני אתן לך מבזק מציאות, השר שיקלי – ראית, יוראי? – ניתן לך מבזק מציאות: לא תהיה ממשלה עוד שבועיים. המקום הזה מתפרק, ויפה שעה אחת קודם. אז להציע לנו לחכות שבועיים כדי להגיע להסכמות, אין בזה שום טעם. הדבר השני שאמרת – צריך הסכמות רחבות בחברה על מה זה אלימות כלפי נשים. אלימות כלפי נשים זה פויה, אני אנגיש לך את זה. זה מספיק מונגש? זה לא טוב. רצח נשים זה לא טוב. כליאת נשים זה לא טוב. גזלייט לנשים זה לא טוב. כפייה זה לא דבר טוב. להכות ילדים זה לא דבר טוב. וזה מה שמופיע בהצעה. בואו נשאל פה 120 חברי כנסת אם מישהו חושב שזו לא הצעה טובה. אני מבטיחה לך אישית – מההיכרות גם עם אנשים שיש לי איתם מחלוקות חריפות, הם יגידו לך שהם מסכימים. הם לא חושבים אחרת. לכן גם יש הסכמה חברתית רחבה למה זה אלימות. הדבר האחרון שאמרת זה שצריך עבודת מטה להצעת החוק. בוא אני אעזור לך, אני מנכ"לתי עמותה שלוש שנים לנשים במעגל האלימות וגם הסיכון, נערות צעירות בסיכון. אני עשיתי את עבודת המטה יחד עם ארגוני החברה האזרחית ויחד עם נשים בעצמן במעגל האלימות. אז אני אומרת, די לגזלייט. תעלה פה לפודיום ותגיד – אגב, יושב לידך גם השר עמיחי אליהו, שבפעם הקודמת רק על לעשות מנגנון במשרד הרווחה, שידעו, שלמשרד הרווחה יקפוץ מי נמצא במסגרת של אלימות במשפחה ולא לתת רישיון לנשק, חברך עלה לפודיום, לפה, אמר: אנחנו מתנגדים, וירד. הוא אפילו לא פירט. אתה יודע מה? אני מעריכה את זה שלפחות, ככה, איך אומרים? זרקת מול כולם ולא ניסית להגיד כל מיני מילים יפות. הראית את הפנים האמתיות שלך. השר שיקלי, התשובה שלך הייתה בושה וחרפה, וזה היחס - - -

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

היא לא שלי. זו לא תשובה שלי.

עדי עזוז (יש עתיד):

זה שאתה עמדת פה – ארבע דקות היית פה, עמיחי, סליחה, שיקלי, ולא אמרת מילה אחת, מילה אחת, בגנות רצח נשים.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה. חברת הכנסת פנינה תמנו, את רוצה להשיב להתנגדות הממשלה? לא. תודה רבה. חברי הכנסת, אנחנו עוברים - - -

קריאות:

היו"ר לימור סון הר מלך:

חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון – הגדרת אלימות במשפחה), התשפ"ו–2026, של חברת הכנסת עדי עזוז. הצבעה. הצבעה מס' 11 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 30 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 41 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון – הגדרת אלימות במשפחה), התשפ"ו–2026, לא נתקבלה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

בעד – 30, מתנגדים – 41, אין נמנעים. אני קובעת כי הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון – הגדרת אלימות במשפחה), התשפ"ו–2026, של חברת הכנסת עדי עזוז, לא אושרה ותוסר מסדר-היום. חברי הכנסת, אני עוברים להצבעה על הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון – הגדרת אלימות במשפחה), התשפ"ה–2024, של חברת הכנסת פנינה תמנו וקבוצת חברי כנסת. הצבעה. הצבעה מס' 12 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 30 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 40 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון – הגדרת אלימות במשפחה), התשפ"ה–2024, לא נתקבלה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

בעד – 30, 40 מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת כי הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון – הגדרת אלימות במשפחה), התשפ"ה–2024, של חברת הכנסת פנינה תמנו וקבוצת חברי הכנסת לא אושרה ותוסר מסדר-היום.

היו"ר לימור סון הר מלך:

הודעת מזכירות הכנסת, בבקשה.

סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:

תודה. ברשות יושבת-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת מסקנות ועדת הבריאות בעקבות הצעה לדיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת טטיאנה מזרסקי, אחמד טיבי, שרון ניר, אלי דלל ולימור סון הר מלך בנושא: המשבר במערך האונקולוגי בישראל, ובעקבות הצעה דחופה לסדר-היום של חבר הכנסת עמית הלוי בנושא: הצורך הקריטי בתקצוב ובהסדרת מערך השיקום האונקולוגי למחלימים בישראל. תודה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון – הוספת סרסור והבאת אדם לידי זנות להגדרה עבירת מין או אלימות), התשפ"ו–2026, של חברת הכנסת קארין אלהרר. אני מזמינה את חברת הכנסת קארין אלהרר להציג את הצעת החוק, בבקשה. לרשותך עשר דקות.

קארין אלהרר (יש עתיד):

גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת.

היו"ר לימור סון הר מלך:

שקט, בבקשה, במליאה. תודה רבה.

קארין אלהרר (יש עתיד):

מאחורי הצעת החוק שאני מביאה בפניכם היום עומדים גברים ונשים – גברתי, אני לא שומעת את עצמי.

היו"ר לימור סון הר מלך:

אני עוצרת לך את הזמן. חברי הכנסת, אני מבקשת, בבקשה: מי שרוצה לשוחח, לדון, אפשר בחוץ, מחוץ למליאה. כרגע חברת הכנסת קארין אלהרר בזכות דיבור – אני מבקשת, בבקשה, לשמור על השקט. תודה רבה.

קריאות:

היו"ר לימור סון הר מלך:

חברי הכנסת, בבקשה.

קארין אלהרר (יש עתיד):

זה מעניין, נשבעת.

היו"ר לימור סון הר מלך:

אנחנו בטוחים.

קארין אלהרר (יש עתיד):

מאחורי הצעת החוק שאני מציגה כאן היום נמצאים נשים וגברים שנלכדו במעגל הזנות. הם עברו את האירועים המשפילים ביותר ואת חילול הגוף שלהם. לפי דוח מבקר המדינה חלה ירידה משמעותית בטיפול בעבירות זנות ובצריכת זנות. כשהם לא מצליחות ולא מצליחים להיחלץ ממעגל הזנות – זה כשלעצמו בעיה. אבל אם כבר תפסו את הסרסורים, ואם כבר מענישים אותם, כשהם יוצאים מהכלא אף אחד לא מודיע להם. הם לא זכאים וזכאיות לסיוע משפטי. בעצם נפגעי הזנות לא מוכרים כנפגעי עבירה. כשהם לא מוכרים ככאלה, הזכויות שלהם נפגעות. זה דבר שלא יכול לקרות. אני רוצה לספר לכם, ואתם בטח לא תופתעו: הדרג המקצועי במשרד המשפטים מסכים להצעת החוק, אבל מסיבה שאינה ברורה השר לא מסכים. עכשיו, הייתי אומרת, אולי יש לו איזה עניין עקרוני עם הנושא. אבל אני גם יודעת שהלב שלו במקום הנכון בנושא הזה. אז אני תוהה לעצמי, מה הסיבה האמיתית להתנגדות להצעת החוק? אולי זה עניין אישי? לא יודעת. שמה סימן שאלה. ואם כבר, אז אחרי פעמיים הם ביקשו לדחות את הצעת החוק – תנחשו.

עדי עזוז (יש עתיד):

לעוד שבועיים.

קארין אלהרר (יש עתיד):

לעוד שבועיים. ואני שוב שואלת את עצמי, מה יקרה בעוד שבועיים? איפה הם יהיו? איפה חברי הבית הזה יהיו? שאלות שאני שואלת את עצמי והתשובה להן מאוד עגומה, כי לא מעניין אותם באמת נפגעי עבירה. איך אמרה אחת השרות? אין לנו כאבי בטן. אין להם כאבי בטן לא על הנפגעות, לא על הנפגעים. שימתינו. את הזמן שנותר לי אני רוצה להקדיש לשר המשפטים ולשאול אותו: השר יריב לוין, מה קרה לך? מה אתה עושה? מה אתה מדמיין שיקרה כששר משפטים בישראל קורא לא לקיים פסיקת בג"ץ? ביום ראשון הבאת החלטת ממשלה עם השר קרעי לא לקיים את פסיקת בג"ץ בנושא הרשות השנייה. ואז בא מזכיר הממשלה ואמר – לא, לא הבנתם, לא התכוונו. אמרתי, אולי טעות, אולי בעיה בהבנה שלנו. ואז אני קוראת הבוקר שהוא קרא גם לא לקיים את פסיקת בג"ץ בנוגע לבחירת מבקר המדינה. אז אולי זו לא תקלה? אולי זאת שיטה? אני לא מצליחה להבין את השר לוין. במקום להתנצל על כך שבעקבות המהפכה המשטרית המטורללת שהוא רצה להנחיל כאן הוא הביא את המדינה לתהום. אני לא זוכרת כזה שיסוי, כזה פילוג. למה צריך את זה? ושמעתי את שר המשפטים מדבר כאן קודם ואומר שאף פעם לא הצענו הצעות, ובאמת לא הבנתי על מה הוא מדבר. תעזבו את זה שבוועדה, בוועדת החוקה, הצענו הצעות, הצעות למכביר, אבל אני באופן אישי ישבתי איתו וניסיתי לקדם איתו את חוק-יסוד: החקיקה, חוק שיסדיר את מערכת היחסים בין הרשויות. איפה זה? למה הוא לא מדבר על זה? מעניין. אני לא מצליחה להבין לאן הוא רוצה להוביל ואני לא מצליחה להבין למה הוא טורח ללבות את קמפיין השנאה הזה. אין לנו עניין בשנאה. יש לנו עניין בקידום זכויות אזרחים, יש לנו עניין בהסדרת מערכת היחסים בין הרשויות, וזה דבר שכנראה לא באג'נדה של הממשלה. אני באמת שואלת: החלטתם לוותר? החלטתם להתפלג? החלטתם שלא רוצים להיות עם אחד? לאן כל זה יוביל? אז אני מפצירה בו כרגע, בסיומה של הכנסת הכי נוראית, באמת הכי נוראית שהייתה כאן – תעצור, תחשוב, ותבין שאתה מוביל את כולנו לאבדון. תודה רבה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה. אני מזמינה את השר עמיחי שיקלי להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. לרשותך עשר דקות, בבקשה.

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

כתוב "אדוני היושב-ראש", אבל גברתי היושבת בראש, כנסת נכבדה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

זה נדיר.

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

מצוין. ברוך השם.

היו"ר לימור סון הר מלך:

אני סגנית היושב-ראש היחידה, כרגע.

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון – הוספת סרסור והבאת אדם לידי זנות להגדרה עבירת מין או אלימות), התשפ"ו–2026, של חברת הכנסת קארין אלהרר. ההצעה כוללת שני מרכיבים. 1. מוצע להוסיף לתוספת של חוק זכויות נפגעי עבירה עבירות נוספות מתחום העבירות הנלוות לזנות – עבירת הסרסרות, הבאת אדם לעיסוק בזנות ועבירות פרסום בהצגת תועבה. 2. עוד מוצע בהצעה להעניק זכאות לסיוע משפטי לנפגעי עבירות סרסרות, הבאת אדם למעשה זנות והבאת אדם לעיסוק בזנות. מדובר בתיעדוף של אוכלוסיית נפגעים מסוימת על אוכלוסיות אחרות, אשר כרוכה בעלות תקציבית נוספת. 1. ההצעה מבקשת להכיר באנשים הנפגעים מעבירות הנלוות לזנות כנפגעי עבירה ולהעניק להם זכויות בהליך הפלילי, בדומה לנפגעי עבירות מין ואלימות, על פי חוק זכויות נפגעי עבירה. מדובר בזכויות, הניתנות בשלב החקירה בהליך המשפטי, לקבלת הגנה בעת ניהול ההליך בבית המשפט, לקבלת מידע על שלבי ההליך ולהביע עמדה לגבי שלבים מסוימים בהליך. 2. לעומת המצב המשפטי הקיים, מדובר בהרחבה של העבירות מתחום הזנות והתועבה שלגביהן יוכרו נפגעי עבירה, שכן כבר היום לגבי עבירות בנסיבות מחמירות יותר או עבירות שבוצעו כלפי קטינים מוענקות זכויות לפי חוק זכויות נפגעי עבירה. 3. כיום ניתנות זכויות נפגעי עבירה לנפגעי עבירות הבאת אדם לידי זנות בנסיבות מחמירות, סעיף 203 לחוק העונשין; ניצול קטינים לזנות, סעיף 203ב; צריכת זנות מקטין, סעיף 203ג; שימוש בגופו של קטין לפרסום תועבה, סעיף 214. מוצע להוסיף את העבירות הבאות לחוק זכויות נפגעי עבירה ולהעניק לנפגעים מהן זכויות בהתאם לחוק: סרסור, סעיף 199; הבאת אדם לידי מעשה זנות, סעיף 201; הבאת אדם לידי עיסוק בזנות, סעיף 202; פרסום והצגת תועבה, סעיף 214 לחוק. עוד מוצע להוסיף לפרט 11 בתוספת לחוק הסיוע המשפטי, התשל"ב–1972, את העבירות הבאות, ובכך להעניק לנפגעי עבירות אלו זכאות לסיוע המשפטי החל משלב החקירה ולאורך שלבי ההליך הפלילי, ללא צורך בהוכחת זכאות כלכלית. טעמי חוות הדעת: התיקון המוצע לחוק זכויות נפגעי עבירה – התכלית שביסוד הצעת החוק, שלפיה תהיה הכרה באנשים שנפגעו מהעבירות האמורות כנפגעי עבירה, היא ראויה ויש בה להיטיב עם הנפגעות ולשפר את היחס של רשויות אכיפת החוק אליהן. על פניו, ישנה הצדקה להרחבה המוצעת בהצעת החוק בכל הנוגע להכרה באנשים במעגל הזנות כנפגעי עבירה והענקת זכויות לפי חוק זכויות נפגעי עבירה. על כן, גורמי המקצוע ממליצים לתמוך בקידום ההצעה ביחס לעבירות הבאת אדם למעשה זנות והבאת אדם לעיסוק בזנות. אולם ביחס לעבירות סרסרות ופרסום תועבה, על פי בדיקת הפרקליטות תידרש היערכות משמעותית יותר לשינוי המוצע בהצעת החוק, ועל כן תידרש בחינה נוספת של ההצעה לפני גיבוש תמיכה ממשלתית בקידומה. הבחינה האמורה נדרשת נוכח ההבדלים בהגדרת העבירות הרלוונטיות מבחינת אופן ביצוע החקירה והאפשרות לזהות ולהתמקד בנפגעי עבירה בחקירה ובהליך המשפטי. כך, לשם הדוגמה, בעבירת הבאת אדם לידי עיסוק בזנות לרוב המיקוד הוא בנפגעת עבירה ספציפית שהובאה על ידי החשוד לעסוק בזנות. לעומת זאת, בחקירת עבירות הסרסרות ופרסום תועבה מאמצי האכיפה ואיסוף הראיות מתמקדים בחשודים בביצוע העבירה, ולא בכל המצבים מזוהים ונחקרים האנשים ממעגל הזנות או האדם שמופיע בפרסום התועבה. בחינה ראשונית של ההצעה על ידי גורמים בפרקליטות העלתה מורכבויות שונות בהיערכות ליישום ההצעה וצפויות להיות לה השלכות תקציביות, שטרם הוערכו. התיקון המוצע לחוק הסיוע המשפטי לעניין הוספת העבירות לחוק הסיוע המשפטי, הרחבת הסיוע המשפטי - - - אני חייב לומר לעוזר שכתב את - - -

נאור שירי (יש עתיד):

איך אתה אוהב להאשים את הסטודנט.

קריאה:

קח אחריות.

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

מה הקשר? מה הקשר? זה כתוב לא כמו שצריך.

קריאה:

אז קח אחריות.

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

לנפגעי עבירות היא שאלה של – שירי, תחסוך מאיתנו.

נאור שירי (יש עתיד):

טוב שאתה לא מאשים את גלי בהרב-מיארה.

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

יאללה, יאללה.

עדי עזוז (יש עתיד):

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

תודה לאל שאנחנו בקרוב, בעזרת השם, נפרדים. במסגרת עבודת המשרד על תיקון מס' 26 לחוק הסיוע המשפטי, שבו נקבע הסדר של סיוע משפטי לנפגעי עבירות מין ועבירות חמורות אחרות, החל משלב החקירה, הוחלט שלא לכלול נפגעי העבירות המוצעות בהצעה הנוכחית בין העבירות המזכות בסיוע משפטי. מבחינה משפטית, אין מניעה עקרונית להוספת עבירות אלה כעבירות שנפגעיהן יהיו זכאים לסיוע משפטי, אם כי יש חשיבות להצביע על הצורך במתן זכאות לנפגעים אלה לעומת נפגעי עבירה אחרים. בהקשר זה יש לציין כי קיימות אוכלוסיות נוספות של נפגעי עבירה – כגון נפגעי עבירות אלימות חמורה, קטינים נפגעי עבירה – שאינן זכאיות כיום לסיוע משפטי, ועולה השאלה מי מהאוכלוסיות זקוקה יותר לסיוע המשפטי מטעם המדינה. כאמור, מדובר בשאלת מדיניות הנוגעת לתיעדוף אוכלוסיות נפגעות מבחינת קבלת שירותים מהמדינה. הערכה תקציבית להרחבת זכאות לסיוע משפטי לנפגעי עבירה – בהתאם לנתונים שהועברו למשרד המשפטים לגבי היקף כתבי האישום ותיקי החקירה שנפתחים מדי שנה מאז 2022 בעבירות הכלולות בהצעה - -

רון כץ (יש עתיד):

הדרג המקצועי בעד – רק לפרוטוקול.

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

- - הערכת הנהלת הסיוע המשפטי היא כי העלות התקציבית הכרוכה בהרחבת הזכאות תעמוד על כ-328,575 שקלים בשנה, בתוספת מע"מ. הלאה. הפרקליטות ממליצה לתמוך בקידום ההצעה ביחס לחלק מן העבירות בלבד בשלב זה. עוד הצביעה על כך שליישום ההצעה צפיות השלכות תקציביות שטרם הוערכו. נוכח כל זאת, עמדת הממשלה היא לדחות את הדיון בהצעת החוק בשבוע. המציעה מבקשת להעלות להצבעה היום. על כן, נבקש מחברי הכנסת להתנגד לה. עד כאן דברי השר. וכעת לענייני דיומא. נשוח על ענייני - - -

רון כץ (יש עתיד):

שום דבר לא מצחיק פה.

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

בסדר. נכון. אין ספק שבכל הנוגע ליש עתיד, שום דבר לא מצחיק.

רון כץ (יש עתיד):

איפה אתה בפריימריז?

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

שום דבר לא מצחיק.

רון כץ (יש עתיד):

איפה אתה בפריימריז? אני רק רוצה לדעת.

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

איך אומרים? יש עתיד, אין עתיד, ביחד, לחוד.

שלי טל מירון (יש עתיד):

בסדר, בסדר.

רון כץ (יש עתיד):

אני רק רוצה להבין אבל, אתה בשטח? אתה עושה פריימריז?

סימון דוידסון (יש עתיד):

תגיד לי, מי שם אותך בכנסת? מי שם אותך בכנסת?

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

לא פשוט. לא פשוט. כן, אנחנו מתמודדים. אנחנו מתמודדים.

רון כץ (יש עתיד):

תגיד לבנט תודה שאתה פה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

מי שם אותך בכנסת, אדון שיקלי?

רון כץ (יש עתיד):

בזכות בנט אתה פה.

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

אני עונה לך. אתה יודע, הוא מאוד רצה. הוא מאוד רצה, היה לו מאוד חשוב.

רון כץ (יש עתיד):

מי?

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

היה לו מאוד חשוב אז.

רון כץ (יש עתיד):

למי?

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

כן, מה לעשות. התחננו שנבוא, שנהיה ברשימה. זה עבד ככה, כן, ולצערנו, מה לעשות, האיש - - -

רון כץ (יש עתיד):

מה יהיה פעם הבאה?

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

ימים יגידו, אנחנו בקרוב מאוד נדע.

רון כץ (יש עתיד):

ביבי משריין או לא משריין?

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

יש שריונים, אני לא נמצא בתוכם.

רון כץ (יש עתיד):

אתה לא בשריונים?

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

ממש לא. אני מתמודד בשטח, מאוד גאה.

רון כץ (יש עתיד):

אז הלך עליך.

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

מאוד גאה.

שר המורשת עמיחי אליהו:

אנחנו רוצים אותו שם.

רון כץ (יש עתיד):

גם אני, אבל הלך עליו.

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

מאוד גאה. בטח.

שר המורשת עמיחי אליהו:

אם יש שר, גם עם שם יפה, גם - - -

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

אנחנו בקרוב נדע. בקרוב נדע. בקרוב נדע. טוב, לענייני דיומא: לפני כשנה הצבעתי על האיום הנשקף מכיוונה של תוגרמה, הלוא היא טורקיה של ארדואן.

נאור שירי (יש עתיד):

מה עם קטר?

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

לארדואן יש חזון שבעצם מורכב משני רבדים: הרובד האחד – החזון הניאו-עות'מאני. מי שעקב אתמול אחרי הוועידה באנקרה, כאשר נכנס ראש ממשלת יוון, משמיע ארדואן את מרש המלחמה העות'מאני ומשפיל את ראש הממשלה היווני. היום יוון לצד קפריסין, שחלקה הצפוני כבוש בידי הטורקים, עומדות איתנו בברית מול האיומים החמורים מאוד של הטורקים לספח לשטחם את כל האגן המזרחי של הים התיכון במסגרת מה שהם מכנים: "דוקטרינת המולדת הכחולה", שבעצם מבקשת לבטל את הגבול הימי של יוון. הדבר הזה כמובן משפיע על היכולת של מדינת ישראל גם לפרוס קווי תשתית, אנרגיה, תקשורת, גז וכדומה, בינינו לבין יוון, קפריסין ואירופה. הרכיב השני הוא הרכיב האסלאמיסטי, ה-AKP, המפלגה של ארדואן, מפלגת אחים מוסלמים מובהקת. היום ארדואן מארח בטורקיה את המעוז המרכזי של חמאס. בעצם מפקדות חמאס הראשיות עברו מעזה ומקטר לאנקרה ולאיסטנבול – שם מוקד הפעילות של חמאס. כמובן שארדואן עומד גם מאחורי הטרוריסט בחליפה, הלוא הוא ג'ולאני שבסוריה – משטר שיעסיק אותנו עוד רבות. שמעתי שאיזנקוט אומר שג'ולאני הוא הזדמנות, ברצינות?

היו"ר לימור סון הר מלך:

הלם.

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

ברצינות? ג'ולאני הוא הזדמנות?

אופיר כץ (הליכוד):

הוא לא אמר את זה.

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

הוא אמר את זה. איש דאעש, שנשלח לסוריה על ידי לא אחר מאבו בכר אל בגדאדי, מייסד דאעש.

היו"ר לימור סון הר מלך:

דאעש של - - -

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

דאעש הרי פרשו מאל-קאעידה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

לגמרי.

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

זה קרה באותם ימים שהם עוד היו באל-קאעידה, והאיש הזה מתואר כהזדמנות, כאשר מציע איזנקוט לסגת גם מקו המוצבים בגולן הסורי, גם מהקו הצהוב בעזה, גם בלבנון – נהפוך את זה לקלפי מיקוח. הוא לא למד דבר מ-7 באוקטובר, מטריד מאוד.

עדי עזוז (יש עתיד):

לימור - - - הזמן.

היו"ר לימור סון הר מלך:

כן, בבקשה.

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

עד כאן.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה. אני מזמינה את חבר הכנסת רון כץ להשיב להתנגדות הממשלה בשם חברת הכנסת היוזמת, קארין אלהרר. בבקשה, לרשותך, שלוש דקות.

רון כץ (יש עתיד):

תודה רבה, גברתי. חבריי חברי הכנסת, שרים נכבדים, אז קודם כול, השר שיקלי, אני רוצה שאם כבר גילוי נאות, תגיד תודה. בזכות מי אתה פה? בנט. מה יהיה איתך בפעם הבאה, אני לא יודע. אבל אני רוצה דווקא לפנות לאזרחי מדינת ישראל ששומעים אותנו. שימו לב במה כנסת ישראל מתעסקת עכשיו מבוקר עד ליל בבליץ חקיקה – לא על המילואימניקים; לא על, חלילה וחס, המשרד האדיר לביטחון לאומי וכל החרטות האלה, כשכל יום נרצח פה עוד בן אדם במדינת ישראל; לא על יוקר המחיה; אפילו לא על מה שקורה עכשיו בין ארצות הברית לאיראן, שהעסק מתחמם. לא. לא, חברים, ממש ממש לא. אנחנו נתעסק פה בחוק ההשתמטות, נתעסק פה בחוק הכשרות, ואם יהיה לנו זמן, נתעסק בעוד חוק ג'ובים שלא מעניין אף אחד מאזרחי מדינת ישראל. אני שואל את עצמי, אני מנסה לחשוב: איך אותם אנשים יבואו לציבור הישראלי ויבקשו מהם אחרי זה לבחור בהם עוד פעם? הרי מה עשיתם ארבע שנים? בסופו של דבר אזרחי מדינת ישראל צריכים להחליט אם בוחרים בברית המשרתים או אם בוחרים בברית המשתמטים, על זה הבחירות. מדינת ישראל הולכת לצאת לבחירות ולהחליט אם היא רוצה מדינה מאוחדת, עם צבא, כמו שאנחנו מכירים אותו, כמו שאני גדלתי, שצה"ל הוא קדוש – אבל בכנסת הזאת החליטו שצה"ל לא מעניין ושאפשר לרמוס אותו. הרמטכ"ל יכול לבוא ולהתחנן שהוא צריך 12,000 לוחמים, מאז כבר המספר עלה – לא מעניין. לא מעניין, כי צריך עכשיו לעשות עוד דיל פוליטי. שימו לב, מושכים את החקיקה היום, כי גפני אמר לנתניהו שהוא לא מוכן לשנות פסיק בחוק ההשתמטות, או בחוק לימוד התורה, או בכל המצאה אחרת שיש לכם. עד מתי? עד מתי, מחלקת הדגים הקפואים, שעכשיו גם מבינים שעשו לכם דיל על הראש? מבטלים לכם את הפריימריז, משריינים 50% מהרשימה, עד מתי אתם תשבו פה ולא תגידו כלום? עד מתי תשבו פה ותקבלו את זה, ותגידו: אין מה לעשות, אמן, נלך כצאן לטבח ולא נעשה כלום עם האירוע. יש לכם הזדמנות, לא נשאר הרבה זמן. עוד שבוע וחצי בערך עד שהמקום הזה מתפייד. אתם יכולים לקום ולהגיד: תתעסקו במילואימניקים; תתעסקו ביוקר המחיה; תתעסקו ביחסי החוץ; תתעסקו בכל דבר שמעניין אתכם, חוץ מהשטויות שאתם מתעסקים בהן כבר ארבע שנים. יכול לקרות – יש צדיק אחד בסדום שיקום ויגיד את זה? כנראה שלא, אבל אנחנו נראה פה שרים שתוקפים את ראש השב"כ לשעבר, תוקפים את הרמטכ"ל, תוקפים את הצבא, תוקפים את כולם, אבל הם צדיקים. אז כמו שאמר השיר – ראיתי, גברתי היו"ר – ככל הנראה צוחק מי שצוחק אחרון, ויש לי תחושה עזה וברורה שאת הממשלה הבאה ירכיבו החבר'ה שיושבים שם. תודה רבה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק זכויות נפגעי (תיקון – הוספת סרסור והבאת אדם לידי זנות להגדרה עבירת מין או אלימות), התשפ"ו–2026, הצבעה. הצבעה מס' 13 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 25 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 41 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק זכויות נפגעי (תיקון – הוספת סרסור והבאת אדם לידי זנות להגדרה עבירת מין או אלימות), התשפ"ו–2026, לא נתקבלה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

בעד – 25, מתנגדים – 41, אין נמנעים. אני קובעת, כי הצעת חוק זכויות נפגעי (תיקון – הוספת סרסור והבאת אדם לידי זנות להגדרה עבירת מין או אלימות), התשפ"ו–2026, לא אושרה, ותוסר מסדר-היום. רגע, חבר הכנסת רביבו, אתה רוצה לפרוטוקול, הצבעת נגד, כן.

היו"ר לימור סון הר מלך:

חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום: הצעת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (תיקון – ייצוג נשים ברשות המקומית), התשפ"ו–2026, של חברות הכנסת מירב כהן ומטי צרפתי הרכבי. אני מזמינה את חברת הכנסת מירב כהן להציג את הצעת החוק. בבקשה. לרשותך עשר דקות. שקט בבקשה במליאה, בבקשה, שקט במליאה, מי שרוצה לדון, אפשר בחוץ. תודה, בבקשה.

מירב כהן (יש עתיד):

תודה. כנסת נכבדה, מה שקורה כיום ברשויות המקומיות בכל מה שקשור לייצוגן של נשים, לייצוג מגדרי, זה לא סתם פער, זו היעדרות במקרה הטוב והדרה של ממש, הדרה מוחלטת בחלק לא מבוטל מהמקרים. שימו לב לנתון הבא: בבחירות המוניציפליות האחרונות רק כ-6% מראשי הרשויות שנבחרו היו נשים – 6%, זה הכול. 50% מהאוכלוסייה, ו-6% מראשי הרשויות. ברשויות הערביות והחרדיות, בפברואר 2024 לא הייתה אפילו מועמדת אחת שהיא אישה לראשות הרשות. להפקרות הזאת כבר התרגלנו. נשים שהן חצי מהאוכלוסייה, אבל רק חמישית מנבחרי הציבור בעיריות ובמועצות השונות. עכשיו תבינו, מי שמפסיד מהסיטואציה הזו אלו כולם, לא רק נשים, אלא הציבור כולו, החברה כולה. כי הנהגה בלי נשים היא הנהגה פחות טובה, היא הנהגה עם פחות פרספקטיבה, היא הנהגה עם ראייה צרה מאוד ומוגבלת מאוד. החוק הזה שאנחנו מגישים היום ומבקשים את תמיכתכם בו, החוק הזה לא כופה, הוא לא מעניש, הוא רק אומר למפלגות ולרשימות השונות את הדבר הבא: אם תבחרו לפתוח את הדלת לנשים, המדינה תעמוד לצידכם, המדינה תדרבן אתכם, תעודד אתכם לעשות את זה; כי כסף ציבורי הוא לא רק אמצעי מימון, הוא גם כלי להתוות מדיניות, הוא גם הצהרת ערכים. זו ההצהרה שאנחנו מבקשות להעביר כאן היום. אי-אפשר לדבר על ייצוג הציבור כשחצי מהציבור נשאר מחוץ לתמונה. משפטים שאני שומעת כמו: זו דרכה של ההלכה, או: זו דרכה של הקהילה, או: כך מקובל, כך נהוג, וכל מיני תירוצים כאלה של: אנחנו כבר נדאג לנשים, אנחנו יודעים מה טוב בעבורן – אלה תירוצים שנועדו, בעיניי, לכסות על האמת הפשוטה: גברים שלא רוצים לחלוק, לא רוצים להתחלק בעוגה; גברים שנוח להם שרק הידיים שלהם על ההגה ושרק הם סביב שולחן מקבלי ההחלטות. עכשיו, אנחנו יודעות שאפילו בקרב המפלגות החרדיות זה אפשרי. אפשר אחרת. שימו לב, ברשימות של המפלגות החרדיות – גם בכנסת וגם ברשויות המקומיות – כפי שתיארתי, אין נשים, אסור. אבל אני תמיד זוכרת את הדוגמה המופלאה על הנס בקונגרס. יצא לכם לשמוע על הנס בקונגרס? שימו לב, במוסדות הציוניים קבעו חובת ייצוג של 40% לנשים. בלי חובת הייצוג הזו, אם אתה לא ממנה מספיק נשים – אין 40% נשים – אז מה קורה? אין ג'ובים. אין נשים – אין ג'ובים. אז אין גישה לתקציבים ולתפקידים. ותראו איזה קטע, ברגע שקבעו חובת ייצוג לנשים, ובלי זה אין ג'ובים, הסיעות החרדיות מינו נשים. פתאום זה ממש בסדר עם ההלכה; אין עם זה שום בעיה הלכתית. פתאום גם רשימות חרדיות מצאו נשים ראויות, והן מכהנות, הן נבחרות. אז כשיש רצון, אין בעיה הלכתית. זה לקח חשוב. לא צריך ללכת שולל אחרי הצביעות של המפלגות החרדיות כאן. כשזה מביא להם מזומנים, הכול הולך. ראינו את זה עכשיו גם עם חוק התקשורת – אם זה מביא להם ג'ובים, אין בעיה עם פורנו בשבת, הכול הולך.

שר התקשורת שלמה קרעי:

שקרנית, מסיתה ומדיחה, ואת תיכנסי לפח האשפה של ההיסטוריה.

מירב כהן (יש עתיד):

חברה שמרגילה ילדות לראות רק גברים סביב שולחן מקבלי ההחלטות, מלמדת אותן שהן אורחות בעולם הציבורי, אבל לא שותפות בו. אני חושבת על ילדה אחת באיזו עיר או מועצה מקומית בישראל, שמביטה בתמונה של המנהיגים של העיר שלה ורואה רק גברים – במשך שנים, רק גברים, עוד קדנציה ועוד קדנציה, רק גברים מקיר לקיר. באיזשהו שלב היא פשוט מפסיקה לדמיין את עצמה שם. פוליטיקה היא לא רק כוח, פוליטיקה היא גם המראה לציבור, והמראה שאנחנו מציבים היום למיליוני ילדות בישראל היא קטנה מדי. הצעת החוק הזו לא תפתור את הכול, אבל אם תצביעו בעדה היא תוכל לעשות דבר חשוב, היא תתגמל את השוויון. לכן, הצעת החוק מבקשת בעצם להגדיל את הבונוס שמקבלות כיום רשימות מקומיות, שלפחות שליש מהנבחרים שלהן הן נשים, מ-15% ל-20%, וגם להוסיף בונוס של 30% לרשימות שמחצית מהנבחרים בה הן נשים או שבראשן עומדת אישה. הלוואי שהייתם מצביעים בעד הצעת החוק הזו, שנכתבה בשיתוף פעולה עם עמותת כ"ן – עמותה של כוח נשים לקידום מנהיגות נשים בישראל שסייעה בכתיבת הצעת החוק הזו. לסיום אני רוצה סיפור קצר, סיפור אמיתי, שמתקשר בדיוק להצעת החוק הזו. בימים אלה אנחנו עמלים על הרכבת רשימת ביחד לכנסת הקרובה. בין הנשים הנפלאות שהצטרפו לרשימה יש את קרן טרנר, שהיא הייתה מנכ"לית משרד התחבורה ולאחר מכן מנכ"לית משרד האוצר – באמת אישה פורצת דרך, חכמה, מוכשרת, שאני מאוד מאוד גאה לרוץ איתה באותה רשימה. באחת מהשיחות שלי עם קרן, היא סיפרה לי שהייתה לה שיחה עם הבן שלה, והבן שלה באיזשהו שלב שאל אותה: תגידי, אימא, גם בנים יכולים להיות מנכ"ל משרד התחבורה? סיפור כל כך מתוק, עם לקח כל כך חשוב: במעשים שלנו אנחנו דוגמה לכל עם ישראל ובטח לדור הצעיר. בואו נעשה משהו שיעורר בהם גאווה. תודה רבה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה. אני מזמינה את השר עמיחי שיקלי להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק, בבקשה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

את מסיתה ומדיחה, וכדרכם של מסיתים, מקומך יהיה בפח האשפה של ההיסטוריה.

שלי טל מירון (יש עתיד):

אתה המסית הראשי. על מה אתה מדבר?

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

מה אתה רוצה?

שר התקשורת שלמה קרעי:

כדרכם של מסיתים, אתם הולכים לפח האשפה - - -

שלי טל מירון (יש עתיד):

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אין מכונת רעל כמוך.

שלי טל מירון (יש עתיד):

- - - השקרים וההסתה - - -

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אין, אין מכונת רעל כמוך.

סימון דוידסון (יש עתיד):

קריאות:

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה. תודה רבה.

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

- - - הנוכל והמסית - - -

קריאות:

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה. סליחה, אני מתחילה להוציא מהמליאה. אני מקריאה בקריאות, יותר נכון.

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

להמתין?

היו"ר לימור סון הר מלך:

אתה יכול להתחיל, בבקשה, לרשותך עשר דקות.

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

טוב, אנחנו נמשיך בענייני דיומא. אז שוחחנו כאן קודם על טורקיה.

מירב כהן (יש עתיד):

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

אני מחכה – עד אז אנחנו מדברים על ענייני דיומא. דיברנו כאן על טורקיה, על סוריה של ג'ולאני. אני מאוד מקווה, ואני סמוך ובטוח שנערכים בצורה הכי רצינית שיש לאירוע הזה, כמובן שאין לנו שום שאיפות טריטוריאליות ואין לנו שום עניין במלחמה, אבל נראה שהעמדה של ארדואן ושל השליח שלו בסוריה – שאחראי למעשי טבח איומים ונוראיים, במיעוט העלווי, במיעוט הדרוזי, בסווידא, במיעוט הכורדי, בערקא, בצפון-מזרח סוריה – כל הדברים האלה צריכים להדיר שינה מעינינו. אנחנו צריכים להיות ערוכים ומוכנים לקראת האיום הזה שמסתמן כאיום חמור מאוד, בשים לב לרטוריקה ההולכת ומקצינה, ההולכת ומסלימה – הן של ארדואן עצמו, שהגדיר את הציונות כתנועה ג'נוסיידית, הן של שר הפנים שלו, שאמר שהוא שואף להיות מושל מחוז ירושלים; הן של שר החוץ שלו, שאמר שהאנושות אינה יכולה לשאת עוד את מדינת ישראל. אם אנחנו למדים את הלקחים מהעבר, אנחנו צריכים להתייחס ברצינות תהומית להצהרות של שר החוץ הטורקי, הקאן פידאן, להצהרות של ארדואן, להצהרות של שר הפנים הטורקי, לחקיקה שלהם שציינתי קודם – אותה חקיקה של המולדת הכחולה. נאמר אצלנו: הרוצה בשלום, היכון למלחמה. אנחנו לא רוצים במלחמה, אבל אנחנו צריכים להיות ערוכים לה ולהבין שגם תרחיש שנראה לנו אולי תלוש, לא סביר, עלול להתברר מחר בבוקר כסביר ביותר. בהקשר הזה צריך לומר שהבחירה של נאט"ו לקיים ועידה באנקרה בעת הזו – הגם שאנחנו לא חברים בנאט"ו, אבל ודאי רואים בנאט"ו גוף חשוב שאמור לייצג ערכים דמוקרטיים, שאמור לייצג את ההמיספרה המערבית – כך נקרא לזה. חוסר היכולת של נאט"ו לזהות את הקו האסלאמיסטי, האימפריאליסטי; חוסר היכולת של נאט"ו לתת גיבוי ליוון, שהיא חברה בנאט"ו; חוסר היכולת של נאט"ו לבקר את האמירות האנטישמיות, המסיתות והחמורות, של ההנהגה הטורקית ביחס לישראל; חוסר היכולת של נאט"ו, וגם של האיחוד האירופי, לגנות במילים ברורות את הכיבוש הלא-חוקי הטורקי בצפון קפריסין; כל אלה מהווים אכזבה גדולה מאוד. אני חושב שכפי שראינו בתקופות אחרות, שקו פייסני מול עריצים, מול רודנות, מול אלימות, מול בריונות, בכל פעם שהמערב ניסה לפייס מדינות קיצוניות, קנאיות, טוטליטריות – וטורקיה של ארדואן היא מדינה טוטליטרית שמדכאת מיעוטים, טובחת בהם; היא מדינה שאין בה חופש עיתונות, היא מדינה שבה כל מי שמאיים על שלטונו של הרודן מושלך לכלא. והעובדה שראשי האיחוד האירופי אצים רצים להצטלם ולהתחבק עם ארדואן, שנאט"ו מגבה – לצערנו, לא רק האיחוד האירופי ולא רק נאט"ו – זה דבר שהוא בהחלט מטריד. ולצערי, צריך להבין שהגיבוי וההשלמה עם הרטוריקה הזאת ועם הפעולות של טורקיה מקרבים אותנו לעימות. לא מרחיקים, מקרבים. ועם כל כמה ששבענו ממלחמות, אם חפצי חיים אנחנו, אנחנו צריכים להיות ערוכים גם לתרחישים קשים. גם לתרחישים קשים וגם להבנה שיכול להיות שנידרש, בניגוד לרצוננו, להיכנס למלחמה נוספת. צריך להבין את הדבר הזה. אני מקווה שהאסימון הזה יורד. עליזה, אני יכול להמשיך לעסוק בענייני דיומא?

היו"ר לימור סון הר מלך:

אופיר.

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

זהו? עד כאן, תודה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה. אני מזמינה את חברת הכנסת היוזמת להשיב להתנגדות הממשלה. תרצי? נעבור להצבעה? טוב, אז אנחנו עוברים להצבעה. חברת הכנסת? היא רוצה לעלות.

מירב כהן (יש עתיד):

מירב בן ארי ואחרים, רק שימו לב שהגשנו הצעת חוק ולא קיבלנו התייחסות להצעת החוק. התייחסות לענייני דיומא זו לא התייחסות להצעת החוק. אני חושבת שזה לא ראוי שלא מתייחסים לגופו של הנושא.

נאור שירי (יש עתיד):

הוא לא הציג את העמדה.

מירב כהן (יש עתיד):

אין עמדה לממשלה בייצוג הנשים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

כי אין לממשלה הזאת עמדה על נשים.

מירב כהן (יש עתיד):

לא, אמיתי, מילה על זה. אגב, זה לא בתחום אחריותו של השר שיקלי, תחום הנשים, אבל לא ניתנה התייחסות להצעת החוק אפילו במילה. אפילו במילה. אני חושבת שגם אם מחליטים להתנגד להצעת חוק, לפחות ראוי להתייחס לנושא. זה בכל זאת נושא ראוי, נשים, 50% מהאוכלוסייה, ייצוגן בעמדות קבלת החלטות. אגב, זה כחוט השני. עכשיו מעבירים את החקיקה בוועדת הכנסת של חוק-יסוד: לימוד תורה; החוק מחייב לקבל חוות דעת של הרשות לקידום מעמד האישה כדי להבין איך זה משליך על חייהן של נשים, כי, מה לעשות? לפעמים יש סתירה והתנגשות בין ערך השוויון לערך לימוד התורה – אין, אין חוות דעת, אין תזכיר. וזה מחויב על פי חוק. זה שהממשלה הזו אפילו לא טרחה לנמק מדוע היא נגד מראה איזה חשיבות היא מייחסת לנשים ולייצוג שלנו במוקדי קבלת החלטות. זה זלזול מטורף בנשים, והאמת גם בכנסת. האמת שזה גם בכנסת. מדברים על כמה חשוב לחזק את נבחרי העם, נבחרי העם הם אלה שמחליטים, ואז באים ובאמת מהמקפצה עולים לפה, ואפילו מילה על הצעת החוק לא אומרים. אנחנו מתנגדים כי יש לנו הצעה אחרת – משהו, משהו. לפחות תנסו. נימוס בסיסי. מעבירים פה מסר: לא חשוב לנו בכלל, לא השקענו בזה דקה של מחשבה, וזהו, זה מה שיש לנו להגיד על הנושא. אני חושבת שחשוב שהצופים יצפו בזה. תבינו מה היחס לנשים ולכנסת – הכי מזלזל והכי בוטה שיש.

היו"ר לימור סון הר מלך:

טוב, חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (תיקון – ייצוג נשים ברשות המקומית), התשפ"ו–2026. הצבעה. הצבעה מס' 14 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 22 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 39 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (תיקון – ייצוג נשים ברשות המקומית), התשפ"ו–2026, לא נתקבלה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

בעד – 22, מתנגדים – 39, אין נמנעים. אני קובעת כי הצעת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (תיקון – ייצוג נשים ברשות המקומית), התשפ"ו–2026, לא אושרה, ותוסר מסדר-היום. אנחנו מוסיפים את השרה אורית סטרוק להצבעה, והיא בחרה להצביע נגד.

היו"ר לימור סון הר מלך:

חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק להנצחת זכרו של רבי נחמן מברסלב, התשפ"ו–2026, של חבר הכנסת אליהו רביבו. אני מבקשת להזמין את חבר הכנסת אליהו רביבו להציג את הצעת החוק. בבקשה, לרשותך עשר דקות.

מיקי לוי (יש עתיד):

איזו בושה. על הנשיא החמישי הצבעתם נגד. איזו בושה. אין לכם חוט שדרה. אין לכם ערכים.

היו"ר לימור סון הר מלך:

אני מבקשת שיהיה פה שקט במליאה. בבקשה. תודה רבה. לפני שאני מתחילה את הזמן, מי שרוצה לדבר, בבקשה מחוץ למליאה. תודה רבה. בבקשה.

אליהו רביבו (הליכוד):

גברתי היושבת-ראש, מכובדיי השרים, חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, אני עומד כאן היום בהתרגשות גדולה כדי להביא בפני הבית הצעת חוק שעוסקת בנכס רוחני של העם היהודי כולו. רבנו הקדוש, רבי נחמן מברסלב, השאיר אחריו מורשת; מורשת שחצתה גבולות, תקופות, שפות ויבשות; מורשת שממשיכה להאיר את דרכם של מיליוני בני אדם בארץ ובעולם כולו.

היו"ר לימור סון הר מלך:

שקט, בבקשה.

אליהו רביבו (הליכוד):

גברתי היושבת-ראש, יש מעט מאוד דמויות בהיסטוריה היהודית שהצליחו לגעת בלבבות של כל כך הרבה אנשים מכל שכבות הציבור, חסידים ושאינם, דתיים, מסורתיים, ואף כאלה שמגדירים את עצמם רחוקים מכל זיקה ליהדות. כולם מצאו בדבריו הקדושים תקווה, נחמה, משמעות ואמונה. רבי נחמן הקדוש לימד אותנו שגם כאשר אדם נמצא במקום הנמוך ביותר - - -

היו"ר לימור סון הר מלך:

אפשר, בבקשה, שקט? סליחה, סליחה, אני עוצרת לך את הזמן. סליחה, סליחה, אפשר, בבקשה? באמת. שומעים אתכם עד כאן. אני לא יודעת, אתם אפילו לא שמים לב. תודה רבה.

אליהו רביבו (הליכוד):

רבי נחמן הקדוש, כאמור, מלמד אותנו שגם כאשר אדם נמצא במקום הנמוך ביותר, תמיד אפשר לקום מחדש. הוא מלמד שאסור לאדם להתייאש. הוא מלמד שהקשר בין אדם לבוראו אינו מתחיל בפחד אלא באמונה, בשמחה, בכיסופים ובתקווה. דווקא בדור שלנו, דור שמתמודד עם טרגדיות לאומיות, עם מלחמות קשות, עם כאב, עם שכול ועם חוסר ודאות, המסר הזה רלוונטי מתמיד, כי פשוט אין ייאוש בעולם כלל. גברתי היושבת-ראש, עבורי, כמו שרובכם יודעים, רבי נחמן איננו רק דמות היסטורית. הקשר שלי לברסלב נמשך שנים רבות. אני זוכה להגיע לאומן במשך למעלה מ-22 שנים, לעמוד ליד ציונו הקדוש של רבי נחמן, בקיבוץ הגדול בראש השנה ובשאר ימות השנה, לראות מקרוב את עוצמת האמונה של מאות אלפי יהודים המגיעים מכל קצוות תבל. שם, באומן, אתה מבין משהו שקשה להסביר למי שלא זכה לחוות זאת. את רואה יהודי מארצות הברית עומד ליד יהודי ממרוקו, לידם עומד יהודי מצרפת, מאוסטרליה, מרוסיה, מאוקראינה, כמובן מארץ ישראל. כולם שונים, כולם מדברים בשפות שונות, כולם לבושים אחרת, אבל כולנו יחד מתפללים ביחד, כולנו מרגישים בני משפחה אחת, כולנו בוכים ביחד, שמחים ביחד, רוקדים ביחד, הרבה פעמים בלי לדעת למה. זהו פשוט פרץ הרגשות שמשתלט עלינו. אין הרבה מקומות בעולם שמצליחים לאחד כל כך הרבה את עם ישראל. אומן היא איננה רק יעד גיאוגרפי; היא נקודת מפגש של הנשמה היהודית. דווקא באחד המקומות הנמוכים והשפלים בעולם – דווקא שם רבנו הקדוש בחר להתאמן. מעל הכול, אומן היא תזכורת לכך שהעם היהודי, למרות כל המחלוקות, יודע להתאחד סביב ערכים משותפים. מאות אלפי יהודים בארץ ובעולם מוצאים השראה בתורתו של רבי נחמן. ספריו נלמדים בכל רחבי העולם, ומשנתו הפכה לחלק בלתי נפרד מהפסיפס התרבותי והרוחני של מדינת ישראל והעולם כולו. כעת, אחרי שנים רבות – אבל מי יודע מהם חשבונות שמיים – הגיע הזמן והבשילה השעה שגם המדינה תכיר בכך באופן ממלכתי, כדי לשמר את המורשת, שהיא נכס צאן ברזל של כולנו. כנסת נכבדה, הצעת החוק שאני מתפלל, מייחל ופועל למענה שנים רבות, מבקשת להקים מרכז ממלכתי שיאסוף, יתעד, יחקור וישמר את כתביו, את מורשתו ואת השפעתו של רבי נחמן, בימים אלו עוד יותר מבעבר. אתמול ציינו את הילולתו של רבי לוי יצחק בנדר, שהיה מגדולי תלמידיו במאה הקודמת. סיפר לי בשעה האחרונה אחד מגדולי תלמידיו, שזוכה לכבד אותנו כאן בנוכחותו, ביחד עם נציגות מכובדת מברסלב – אני מקדם את הגעתכם ופועלכם בברכה, ברוכים תהיו בשם השם – סיפר לי אותו רב מכובד שהרב בנדר חשב שכבר לא יישאר כלום מברסלב אחרי כל מה שהעם היהודי חווה ואחרי שהצטמצמנו עד כדי כך. והינה, אנחנו זוכים היום לעמוד ולהצביע על הצעת חוק להקמת מרכז שיפיץ את דרכו המיוחדת של רבנו הקדוש ויאפשר לדורות הבאים ללמוד, לחקור ולהעמיק, מרכז שיהיה פתוח לכל אדם ללא הבדל השקפה, ללא הבדל מגזר, ללא הבדל עדה וללא הבדל מגדר, משום שהמורשת הזו שייכת לכל העם היהודי באשר הוא, בארץ ובתפוצות. יש לנו במדינת ישראל מוסדות ממלכתיים להנצחת גדולי רוח, אנשי חזון ומנהיגי האומה. ראוי ומתבקש שגם מורשתו של רבנו נחמן הקדוש, שהשפיעה ומשפיעה על חייהם של מיליוני יהודים במשך יותר מ-200 שנה, תזכה למקום הראוי לה. חבריי חברי הכנסת, בשנים האחרונות אנו שומעים לא מעט על השסעים בחברה הישראלית. יש מי שמגדיר את מה שמפריד בינינו; אני מבקש להדגיש דווקא את מה שמחבר בינינו. רבי נחמן מעולם לא שאל אדם מאיזו עדה הוא, מאיזו מפלגה הוא, לאיזה ציבור הוא משתייך ומה הוא לומד. הוא פנה אל הלב היהודי שבו, אל הנשמה, אל התקווה. זו בדיוק הסיבה שהמורשת שלו ממשיכה להיות רלוונטית גם יותר מ-200 שנה לאחר הסתלקותו. אני מאמין שתפקידה של הכנסת איננו רק לחוקק חוקים כלכליים וביטחוניים. תפקידה גם לשמר נכסי רוח של העם היהודי, לדאוג שלא נאבד את הזהות, שלא נאבד את השורשים. אני אסיים בדבריו הקדושים של רבנו: ניצחתי ואנצח, גמרתי ואגמור. שנזכה, בעזרת השם, לברך על המוגמר. פלא כמוני לא היה בעולם כלל. מי ייתן, בזכות רבנו הקדוש, שנזכה, בעזרת השם, לברך על המוגמר בחנוכת מרכז המורשת. אני מבקש מכל חברותיי וחבריי בבית הזה, מכל סיעות הבית, לתמוך בהצעת החוק למען הדורות הבאים ולמען שמירת אחד מנכסי הרוח החשובים ביותר של העם היהודי. אני מבקש להודות מראש לכבוד שר התרבות והספורט ולחברי יושב-ראש ועדת החינוך צבי ידידי סוכות, שכבר הביעו את נכונותם לקדם את הליך החקיקה. גברתי היושבת-ראש, ברשותך, ברשותך, משהו בנימה אישית על סגירת מעגל והשגחה פרטית. א' בניסן. לפני שלוש שנים, 04:00 ומשהו, בעוד לילה לבן, כשגברתי ואנוכי עדיין איננו סגני יושבי-ראש ולא חלק מהנשיאות, בהשגחה פרטית, בתמימות נמצאים פה. את עולה לנאום, ואני מבקש להזכיר שאנחנו מציינים את יום הולדתו של רבנו נחמן הקדוש. אנחנו זוכים לראשונה מאז קום המדינה לקרוא מהתיקון הכללי ולהגיד: הינה, עוד רבנו כאן איתנו. תראי איזו סגירת מעגל שמיימית ורוחנית. כרגע אנחנו עומדים כאן ולוקחים חלק פעיל בקידום הליכי החקיקה. ברשותכם, באופן חריג, אומנם הכנתי לקרוא את התיקון הכללי, אבל הנאום לקח זמן, ולכן אני לכל הפחות מבקש את רשותכם לקרוא רק מהמזמור האחרון, שהוא בסך הכול כמה שורות, שמסכם את התיקון הכללי. ולכן אני לכל הפחות מבקש את רשותכם לקרוא רק מהמזמור האחרון, שהוא בסך הכול כמה שורות, שמסכם את התיקון הכללי. פרק תהילים אחד, באופן חריג. אני לא נוהג לעשות את זה בדרך כלל, אבל הפעם זה משהו שהוא מאוד מאוד מאוד חריג: "הללויה הללו אל בקדשו הללוהו ברקיע עזו: הללוהו בגבורתיו הללוהו כרב גדלו: הללוהו בתקע שופר הללוהו בנבל וכנור: הללוהו בתף ומחול הללוהו במנים ועוגב: הללוהו בצלצלי שמע הללוהו בצלצלי תרועה: כל הנשמה תהלל יה הללויה". כל הנשמה תהלל יה, הללויה. תודה רבה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

כל הנשמה תהלל יה, הללויה. תודה רבה. תודה. איזה זכות לשבת פה. אני מזמינה את השר עמיחי שיקלי להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. חוק חשוב ביותר. זו זכות גדולה, רבנו הקדוש. בבקשה. לרשותך עשר דקות. נו, אתה יכול לדבר רבות על רבי נחמן.

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

כבוד היושבת בראש. תראו, זה נין, נכון? נין של הבעל שם טוב.

היו"ר לימור סון הר מלך:

מי? יש פה נין?

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

נין או נכד? נין או נכד? נין או נכד?

קריאה:

נכד, נכד.

היו"ר לימור סון הר מלך:

נכד.

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

יש לנו את אדל, שהיא בתו של הבעל שם טוב. אדל – אש דת למו. אוקיי? אדל התחתנה עם – אני לא זוכר את השם של עם מי שהיא התחתנה. ואז הילד שלהם?

קריאה:

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

זה לא. זה עוד אחד. זה עוד דור אחד. אני כמעט בטוח בזה שמדובר בנין, ולא בנכד.

אליהו רביבו (הליכוד):

כן, כן, כן.

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

תודה רבה. אז צדקתי.

היו"ר לימור סון הר מלך:

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

אוקיי. בסדר גמור. אז זה נין.

אליהו רביבו (הליכוד):

אדוני השר, אדל היא אימו של רבנו הקדוש, היא נכדתו של - - -

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

אדל היא הנכדה. אוקיי. אדל היא לא הבת?

אליהו רביבו (הליכוד):

לא.

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

אדל היא הנכדה. והבן שלה הוא? רבי נחמן. טוב, סיכמנו על נין.

אליהו רביבו (הליכוד):

נכדה, נכדה.

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

אדל היא בתו של הבעל שם טוב.

אליהו רביבו (הליכוד):

אדל היא בתו של רבנו הקדוש. בתה פייגא - - -

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

אז יפה. אז פעמיים צדקתי. תשים לב מה זו דבקות חסידית. גם צדקתי לגבי אדל וגם לגבי נין. תודה רבה לכם, חברים. זה רק לפרוטוקול, כן?

אופיר כץ (הליכוד):

אם אתה רוצה, אתה יכול לרדת.

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

מה זה?

אופיר כץ (הליכוד):

אם אתה רוצה, אתה יכול לרדת.

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

בסדר. אני אגיד כמה מילים.

אופיר כץ (הליכוד):

אין בעיה מבחינתנו.

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

אני חושב שזאת אחת הדמויות היותר-מופלאות, יותר חידתיות, יותר עמוקות, דמות שמושכת אליה מגוון עצום של קהלים דתיים ושאינם דתיים. דמות חידתית, מסתורית, רבת עוצמה, שהייתה מלאה באהבה ללא גבולות לארץ ישראל. ובאמת אני חושב שזו יוזמה יפה מאוד. רבי נחמן מברסלב הוא מהדמויות המשפיעות ביותר בתולדות העם היהודי. 200 שנה אחרי פטירתו, תורתו חיה ופועמת לא רק בבתי המדרש, אלא ברחובות, בשירים ובתרבות הישראלית. מאות אלפי יהודים בישראל ובעולם שואבים ממנו השראה יום-יומית. היא דמות רוחנית יהודית שחצתה כל כך הרבה גבולות – בין חרדים, חילונים, מזרח, מערב, ישראל, תפוצות. והמחוקק הכיר כבר בצורך להנציח דמויות מעצבות: בן-גוריון, בגין, בן צבי, הרב עובדיה יוסף, הרב דרוקמן, ובצדק. אבל רבי נחמן, שהשפעתו על הזהות היהודית והישראלית עמוקה לא פחות, עדיין לא זכה למרכז מורשת הולם. החוק הזה מתקן את החסר, מקים מרכז שיכלול מכון מחקר, ארכיון ומוזיאון, כדי שהמורשת הזאת תהיה נגישה לכל אזרח ישראלי, לא רק למי שכבר מכיר אותה. הממשלה תומכת בהצעת החוק. תודה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה. אז קודם כול, אדל היא הבת. נעשה את זה. פייגא היא הנכדה של הבעל שם טוב. אדל היא הבת של הבעל שם טוב. פייגא היא הנכדה. ופייגא היא האימא של רבי נחמן מברסלב.

אליהו רביבו (הליכוד):

היו"ר לימור סון הר מלך:

כן, זהו. רק רציתי שזה יהיה מסודר. אני מזמינה את חבר הכנסת מלכיאלי להתנגד.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה?

היו"ר לימור סון הר מלך:

להשיב להתנגדות הממשלה, סליחה. להתנגד, נכון?

מיקי לוי (יש עתיד):

זה אומר שאני לא יכול לעלות?

היו"ר לימור סון הר מלך:

פשוט הוא היה הראשון, מיקי. מחילה.

מיכאל מלכיאלי (ש"ס):

אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, ראשית, אני רוצה להודות לחברי חבר הכנסת אלי רביבו, שיש לו את הזכות הגדולה ביותר לבוא ולהעלות את זכרו של רבינו רבי נחמן מברסלב, שהכנסת תכיר בו היום. ושאלו אותי למה אני עולה להתנגד. ואני אומר לך, חבר הכנסת רביבו, כי אני חושב שדמותו של רבי נחמן היא לא ליום אחד בשנה. היא מצפן ואור לכל יהודי שרוצה להרגיש מהי אהבת ישראל, מהי תורת ישראל, מהו באמת "אין ייאוש כלל בעולם".

מירב בן ארי (יש עתיד):

אבל אתה מתנגד?

היו"ר לימור סון הר מלך:

כן, כן. כך הוא מתנגד לחוק.

מיכאל מלכיאלי (ש"ס):

ואני רוצה הוא לפרט ולקרוא דבר שכותב רבי נחמן בספרו "ליקוטי מוהר"ן", וחשוב שתשמעו: צריך לדון כל אדם לכף זכות, אפילו הוא רשע גמור.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני התנגדתי - - -

היו"ר לימור סון הר מלך:

אני לא הורדתי. אני לא הורדתי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתם בעל הבית. הכול מותר.

היו"ר לימור סון הר מלך:

אני לא הורדתי.

מיכאל מלכיאלי (ש"ס):

מי שמכיר את מסכת חייו של רבי נחמן יודע שרבי נחמן עבר בחייו, יודע שהוא עבר רדיפה - -

אליהו רביבו (הליכוד):

מירב, נאום שלם מסביר עד כמה אנחנו חייבים לקרוא לאחדות. דבר אחד מאחד.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה זה קשור? מה זה קשור? אני עליתי, הורידו אותי - - -

היו"ר לימור סון הר מלך:

חבר הכנסת רביבו, חברת הכנסת בן ארי.

מיקי לוי (יש עתיד):

מיכאל מלכיאלי (ש"ס):

הוא וחבריו וכל זקני ותלמידי חסידות ברסלב עברו רדיפה יום-יומית, והוא מעולם לא הוריד את הראש. ידע להרים את הראש ולומר: אנחנו ננצח. 200 שנה לאחר פטירתו תורתו הולכת וגדלה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

חבר הכנסת מיקי לוי.

מיקי לוי (יש עתיד):

היו"ר לימור סון הר מלך:

חבר הכנסת מיקי לוי.

מיכאל מלכיאלי (ש"ס):

אני רוצה לקבל את הזמן בחזרה, של ההפרעה.

מיקי לוי (יש עתיד):

את יודעת כמה אני דואג. תודה.

מיכאל מלכיאלי (ש"ס):

אני אומר, מעל 200 שנה לפטירתו, תורתו הולכת ומשתבחת. יש לי חבר טוב, בטח אתם מכירים אותו, קוראים לו מיכאל בן אבו. הוא מספר לי על מאות ואלפי אנשים שמגיעים יום-יום לרב הרוש לקבל עצה, לקבל ברכה ולהבין מהן גדולתו ותורתו של רבי נחמן. זכיתי להיות שליח של יושב-ראש ש"ס הרב אריה דרעי לנסיעה לאומן, לראשת העיר, לממשלה שם, על מנת להסדיר במשך כמה שנים את העלייה של חסידי ברסלב ושל עם ישראל. אני חושב שזה הזמן באמת שאנחנו מעלים את זיכרו של רבי נחמן, שיתפלל על עם ישראל, שנזכה לביאת משיח ולאהבת ישראל אמיתית. כשאנחנו אומרים "עם ישראל חי" – זה רבותינו. ודאי מי שהעיר – מה זה אין ייאוש. וכמה שאתם תנסו לדכא אותנו, לדכא את לומדי התורה - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתם מדכאים פטריוטים. אתם מדכאים - - -

מיכאל מלכיאלי (ש"ס):

- - לדכא את עם ישראל, נדבק לתורתו של רבי נחמן. לא נתייאש, נמשיך ונתקדם, ובעזרת השם, ננצח.

מיקי לוי (יש עתיד):

לפני שעה הצבעת נגד נבון.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אין. אין חוצפה כזאת.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה.

מיקי לוי (יש עתיד):

לפני שעה. אתם לא מתביישים? אתם פשוט עלובים.

היו"ר לימור סון הר מלך:

רגע. הממשלה בעד החוק?

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא. הממשלה תומכת. אז אי-אפשר לעלות. אומנם - - -

אליהו רביבו (הליכוד):

- - - יש תקנון - - -

היו"ר לימור סון הר מלך:

אין בעיה. בבקשה, חבר הכנסת רביבו. בבקשה, אין בעיה. אני לא ידעתי את זה.

מיכאל מלכיאלי (ש"ס):

- - - לעלות לשכנע - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

אבל אתה תומך.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אבל אתה תומך. אתה לא מתנגד. הינה, אפילו מרגי מאחוריך תומך.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה. בבקשה, לרשותך חמש דקות.

אליהו רביבו (הליכוד):

לא, לא. גברתי היושבת-ראש - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

הוא לא קשור, רבי נחמן. מה קשור רבי נחמן לאירוע? רבי נחמן לא קשור. הוא לא קשור, רבי נחמן.

היו"ר לימור סון הר מלך:

חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. אני לא רוצה לקרוא אותך לסדר.

יוסף טייב (ש"ס):

היו"ר לימור סון הר מלך:

חבר הכנסת יוסף טייב, בבקשה. תודה.

אליהו רביבו (הליכוד):

סליחה, אני ממש מתנצל.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה.

אליהו רביבו (הליכוד):

כמה רגעים, בבקשה, של קשב, כי יש לי תחושה שבדבריי אני הולך לשכנע לא רק את חברי כבוד הרב מיכאל מלכיאלי, אלא אפילו את חברת הכנסת מירב בן ארי. ולכן אני מבקש מעט קשב.

מיכאל מלכיאלי (ש"ס):

אליהו רביבו (הליכוד):

לא. אם רק תיתנו לי כמה דקות, אני אומר לכם שאפילו חבר הכנסת מקלב, חבר הכנסת פרוש, חבר הכנסת מלכיאלי ואפילו חברת הכנסת בן ארי יתמכו בהצעת החוק שלי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

בהצעה?

אליהו רביבו (הליכוד):

כן. תקשיבו.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אליהו רביבו (הליכוד):

הקמת מרכז המורשת שאני מבקש להקים קובעת הרבה יותר מיום אחד. ולאט-לאט אתם תכירו ותבינו שאתם מגיעים איתי לוועדה לתמוך בהצעת החוק, שכן אנחנו מבקשים לקיים כנסים, ימי עיון, תוכניות חינוך, סדנאות, הפקת תכנים, פרסומים, פעילות לקהל הרחב בישראל. מכון לחקר מורשת רבי נחמן; מחקר אקדמי; פרסום ספרים ומחקרים; הקמת ספריית מחקר ועיון; עידוד חוקרים ואקדמאים בתחום; הקמה והפעלה של ארכיון שיאסוף, ישמר ויעניק גישה למסמכים ותכנים הקשורים לרבי נחמן ולמורשתו; הקמת מוזיאון הנצחה שיציג את סיפור חייו, את מורשתו ופועלו. המוזיאון יהיה פתוח לציבור ויתקיימו בו פעילויות חינוך והסברה מהארץ ומהעולם. אבל חבריי, דעו לכם שיש עוד ערך מוסף. בעצם הקמת מרכז המורשת, גברתי היושבת-ראש, אנחנו נוודא שהצרכים של קהילת ברסלב הענפה והמתפתחת לא יהיו סרח עודף; לא נהיה כמבקשי נדבות, פושטי ידיים. ההסדרה, הנסיעה לרבנו, פתיחת הגבולות, ההקשבה, מתן הסיוע התחבורתי והביטחוני והלוגיסטי יינתנו לכל עשרות אלפי העולים. וכשיהיו הקלה וסיוע מהמדינה יגיעו עוד עשרות אלפים. לעניין ההסתייגות שלך, מיקי, ידידי, אתה איש עם אמונה. אנחנו מחכים גם כן ליום ציון הנשיא הנערץ יצחק נבון, זיכרונו לברכה, שגם פיאר מורשת יקרה ומיוחדת, כפי שביטאת בנאומך. אנחנו פשוט רוצים לעשות את זה באופן מקצועי, טוב יותר משלכם, ונעשה את זה בכנסת הבאה. אז יש לי בשבילך דיל, תצביע, בבקשה, בעד הצעת החוק, ואני, בעזרת השם, בכנסת הבאה - -

מיקי לוי (יש עתיד):

קודם כול, אני מצביע בעד. אני רק לא העליתי על דעתי – תראה מה כתבתי, אני מצביע בעד.

אליהו רביבו (הליכוד):

- - ביחד איתך, אעזור לקדם גם את הצעת החוק שחשובה לך. לפיכך, חבריי היקרים, אני מבקש מכם, אנא מכם - - -

קריאה:

מיקי לוי (יש עתיד):

אבל אתם עלובים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מי מתנגד? מי?

קריאה:

אתם.

מירב בן ארי (יש עתיד):

ממש לא. אתם הזויים.

אליהו רביבו (הליכוד):

אנא מכם, בואו נשים את המחלוקת - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתם מתנגדים – אנחנו לא מתנגדים. אנחנו בני אדם.

מיקי לוי (יש עתיד):

איזה עלובים אתם, איזה עלובים.

אליהו רביבו (הליכוד):

בואו נראה למדינת ישראל כולה שבכוחנו וביכולתנו להתגבר על כל מחלוקת כשמדובר ברבי נחמן הקדוש. כי בלי רבנו, רחת עלינו. תודה רבה.

מיקי לוי (יש עתיד):

אם לא נהיה אחד ליד השני, מי - - -

היו"ר לימור סון הר מלך:

חבר הכנסת, יש לי בן שנולד בראש חודש ניסן.

דבי ביטון (יש עתיד):

יש לך נכד חדש.

היו"ר לימור סון הר מלך:

אבל יש לי בן שנולד ביום ההילולה של רבי נחמן. חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק להנצחת זכרו של רבי נחמן מברסלב, התשפ"ו–2026. לשבת במקומות, הצבעה. הצבעה מס' 16 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 19 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק להנצחת זכרו של רבי נחמן מברסלב, התשפ"ו–2026, לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

בעד – 19, אין מתנגדים, אין נמנעים, נוכח אחד. אני קובעת כי הצעת החוק להנצחת זכרו של רבי נחמן מברסלב, התשפ"ו–2026, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט לצורך הכנתה לקריאה הראשונה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

חברי הכנסת, ההצעה הראשונה היא הצעת חוק אומנה לילדים (תיקון – מתן הסכמה לטיפול פסיכיאטרי), התשפ"ו–2026, של חברות הכנסת מיכל מרים וולדיגר וקארין אלהרר. אני מזמינה את חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר להציג את הצעת החוק. בבקשה, לרשותך עשר דקות. בבקשה, שקט במליאה. תודה רבה.

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

כבוד היושבת-ראש, כבוד השרים, חברי כנסת נכבדים, וכן, גם חסידי ברסלב – אני חייבת לומר לך, אלי, שאבא של חמי, זכרו לברכה – גם האבא, זכרו לברכה, וגם חמי, לצערי, זכרו לברכה – חסיד ברסלב היה. הסבא היה ראש חסידות ברסלב בקרקוב לפני המלחמה. הוא הקים את חסידות ברסלב בקרקוב. פרצה מלחמה – שלוש שנים. ב-1939, כשהתחילה המלחמה, הוא מייד נרצח, הסבא. חמי היה בן שלוש. אין כלום, לא זוכרים, אין תמונות שלו. יודעים מתי הוא נרצח וכו'. לכן אני אומרת לך שאני כל כך בעד החוק שלך. היה לי תענוג להצביע בעדו. שרק נזכה, כולנו, באורו של רבי נחמן. לגבי החוק שלנו, בישראל חיים היום כ-400,000 ילדים ובני נוער בסיכון, כ-4,500 מהם זכו והם חיים במשפחות אומנה. כ-60% מהם באומנת קרובים, וכל היתר באומנות נוספות. כ-900 ילדים מהם הם ילדים בסיכון. תקשיבו לי חברים, בכל רגע נתון יש כ-70 ילדים שממתינים למשפחות אומנה, ואין משפחות אומנה. וזה עוד נתון בחסר. אתם לא מבינים עד כמה זה קריטי כשאין משפחות קולטות והילדים האלה רוצים להגיע למשפחה. לכל ילד מגיעה משפחה, ולהם אין. מסתבר שבתקופה האחרונה כ-20% מהמשפחות שהתחילו תהליך הצטרפות כמשפחות אומנה עצרו אותו באמצע. אני רוצה שתבינו כמה חשובה המסגרת של משפחת אומנה. המשפחה לא רק פותחת את ביתה, היא לא רק משמשת מקום מגורים – היא בעיקר הופכת להיות הסיבה שהילד הזה יאמין בעולם, יאמין שהוא חשוב ויקר למישהו. איך אנחנו מגדילים את משפחות האומנה, את מאגר משפחות האומנה? אז אני חייבת להגיד תודה – א. לקארין, שלא נמצאת פה, שבכלל יזמה את החוק עוד ב-2012. כמדומני, אם אני לא טועה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

2013.

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

2013. תודה, מירב. ממש עכשיו יושבת אצלי בוועדה הצעת חוק שלה, יחד עם ינון אזולאי, לתיקון חסם שבעצם גורם לנו שלא יהיו מספיק משפחות אומנה. הינה, ינון יושב פה איתי. זה, בעצם, הסרת חסם הגיל, הגיל המקסימלי של אומן. בעזרת השם, נתקן את זה. עד התיקון, נדמה לי שהגיל הוא 56. אנחנו רוצים להסיר לגמרי את מגבלת הגיל, כך שאלה שמכשירים את המשפחות יקבעו לגופו של עניין, ולא לפי הגיל הביולוגי של האומן. יחד עם זאת, מצאנו תוך כדי הדיונים שלא רק זה הוא חסם. יש עוד לא מעט חסמים, שחלקם מקשים על משפחות האומנה לגדל ילד שכזה. מערימים להן קשיים על קשיים על קשיים תוך כדי הגידול. בין היתר, מאחר שיש לא מעט ילדים עם צרכים מיוחדים, או ילדים שעקב החיים שלהם נזקקים לכל מיני תרופות פסיכיאטריות לא קשות במיוחד, והמשפחה לא יכולה לתת את זה. התהליך שהיא צריכה לעבור כדי לאפשר ולתת לילד את התרופה זה באמת ויה דולורוזה; זה אולי אפילו שנה של המתנה כדי שכל התהליך הזה יקרה. וזה דבר נורא ואיום. קשה למשפחה. מספרות לי משפחות שהילדים הביולוגיים שלהן לא באים הביתה, כי יש טרור בבית – הילד מהאומנה כל כך מסכן, במצוקה שלו, ואין משהו שירגיע אותו, והן לא מסוגלות לתת את התרופות. הם לא מוכנים לוותר על ילד האומנה, והם נאלצים לוותר על הילדים הביולוגיים שלהם. זוהי רק ההתחלה, מה קורה עם הילד עצמו, שעל ידי תרופה אפשר יהיה להביא אותו לאיזון ואחר כך לטפל בו באמת עם כל הלב והנשמה? לפעמים תרופה פסיכיאטרית היא פשוט הצלת חיים, והיכולת לספק אותה היא כמעט בלתי אפשרית. לכן הצעת החוק שלי, יחד עם קארין, בעצם, אומרת כך: סעיף 43 לחוק קובע הוראות לעניין סמכויות האומן, ובין היתר, כי בכל עניין הקשור בחיי היום-יום של הילד, ובכלל זה בעניינים המנויים בתוספת הראשונה לחוק, תהיה לאומן סמכות לתת הסכמה ולאשר פעולות של הילד ולייצגן כמפורט באותו סעיף, ואילו בתוספת השנייה לחוק מנויים עניינים שהאומן אינו מוסמך לתת לגביהם הסכמה כאמור. על פי פריטים 1 ו-3 של התוספת הראשונה לחוק, אומן מוסמך לתת, בין היתר, הסכמה לבדיקה רפואית, לטיפול רפואי, וכן הסכמה לבדיקות פסיכולוגיות ופסיכיאטריות ולטיפול פסיכולוגי. אבל על פי פרט 5 של התוספת השנייה לחוק, הוא לא מוסמך לתת הסכמה לטיפול פסיכיאטרי, אפילו לא לטיפול פסיכיאטרי אמבולטורי. אין שום הבחנה בין אשפוז, שזה באמת טיפול הרבה יותר קשוח, לבין טיפול אמבולטורי פשוט. ולכן הצעת החוק שלי באה לתקן את זה ולהגיד שבמציאות הטיפולית ישנם ילדים באומנה הזקוקים למענה רפואי פסיכיאטרי הכולל אבחון וטיפול תרופתי. מטרת התיקון היא לדייק את ההסדר הנוגע לטיפול בבריאות הנפש של ילדים באומנה, תוך הבחנה ברורה בין טיפול שוטף לבין מצבים חמורים יותר, הדורשים אשפוז, חלילה. לשם כך אנחנו רוצים להבטיח את הרצף הטיפולי. אנחנו לא רוצים למנוע מילדים שעם טיפול קל אפשר להחזיק אותם בקהילה – ואם לא נעשה את זה אנחנו ממש מסלילים אותם לאשפוז ולחיים לא פשוטים בכלל. אני מבקשת מכולכם להצביע בעד הצעת החוק הזו. אומנם בטרומית, אבל אני אמזג אותה יחד עם הצעת החוק שיושבת אצלי בלשכה ובוועדה, ואנחנו בעזרת השם, נכון, מירב? עוד נצליח להעביר את החוק הזה גם בקריאה שנייה ושלישית עוד בכנסת הזו. תודה רבה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

בעזרת השם. תודה. וואו.

היו"ר לימור סון הר מלך:

חברי הכנסת, להצעת החוק הוצמדה הצעת חוק אומנה לילדים (תיקון – מתן הסכמה לטיפול פסיכיאטרי), התשפ"ו–2026, של חברת הכנסת מירב בן ארי. אני מזמינה את חברת הכנסת מירב בן ארי להציג את הצעת החוק, בבקשה. לרשותך שלוש דקות.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תודה רבה, גברתי היושבת בראש, כנסת נכבדה. קודם כול, תודה רבה ליושבת-ראש ועדת העבודה והרווחה חברת הכנסת מיכל וולדיגר על החוק הזה. כמו שהזכרת גם, קארין אלהרר היא היוזמת של החוק. לצערי החוק לא יגיע לשנייה ושלישית, כי צריך להיות אמיתיים, בסוף ביום שני נפתחת המליאה - - -

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

אנחנו בחמישי - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא. הייתי רוצה, אבל זה לא יקרה. אין לכם שום סיכוי להביא דברים בניקוי שולחן, כי הבאתם רק חוקים גרועים, אז אל תבואו ותבקשו ממני, כשאתם מביאים לי חוקים נוראיים. אני אומרת את האמת, זה לא יקרה, אבל בסדר, אופטימיות זה דבר טוב. אני כן חושבת שזה חוק מעולה, וכן אני חושבת שלפחות אפשר – למה אמרת שנייה-שלישית? צריך להעביר בקריאה ראשונה קודם.

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

לא, אני מסבירה, אני ממזגת עם הצעת החוק של קארין.

מירב בן ארי (יש עתיד):

הבנתי. קודם כול, אני בעד שתמזגי. אני רק אומרת, יש חוקים נפלאים.

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

הצעת החוק - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

אז הינה אני אומרת, יש חוקים נפלאים. נפלאים – הינה אני אומרת – בשנייה השלישית שמוכנים, של חברי כנסת מהאופוזיציה וחברי כנסת מהקואליציה. יש חוקים מעולים. יש את חוק הפסולת, אגב, של קרויזר, שמחפש. אבל שום דבר לא יעבור, כי ביום שני עד שישי נשב כאן על חוקים מזעזעים, זהו. אבל אני רוצה להגיד משהו. קודם כול, כל מילה שאמרת, אני מסכימה. אמרת, דייקת, באמת אין לי מה לחזור. כתבתי, אבל זה לחזור על עצמי. אני חושבת שזה דבר פשוט ונכון וצריך לתקן את זה. אבל אני חייבת להגיד משהו אחד על מה שהיה כאן לפני כן. עלתה כאן היום הצעת חוק מדהימה, ששנים נגררת כאן בכנסת. העלה את זה חברי מיקי לוי, אדם שהוא די בקונצנזוס במליאה הזאת, להנציח את הנשיא יצחק נבון, זיכרונו לברכה. אדם שבאמת התקופה שלו כנשיא מדינה – אומנם אני הייתי ממש ממש קטנה, אבל כולם זוכרים את נבון; יודעים איזה עממי הוא היה; יודעים כמה הוא דיבר לכולם, פתח את משכן הנשיא לאזרחי ישראל. באמת, מה כאב לכם להצביע בעד? מה? הרי כל החוקים שעוברים היום בטרומית, כנראה גם הם ייקברו קבורת חמור, צריך לומר. מה כאב לכם? גם החוק של הרבי מברסלב, ניסיתם להגיד: אתם נגד. לא, לא היינו נגד. למה אי-אפשר להיות ביום האחרון של הכנסת הזאת בעד משהו? למה כל הזמן צריך להתנגד? מה קרה? אני הצבעתי בעד הרב דרוקמן, הצבעתי בעד הרב עובדיה יוסף. מה קרה? הרי כל החוקים שעולים היום בטרומית – די, מקום קבורתם לא נודע, לא נודע. תאמיני לי, אני עשר שנים פה, מה שעובר היום הולך לפח. לא נעים, לא נעים, לא נעים, אבל זה המצב. אז ואללה, יצחק נבון, נשיא של כל מדינת ישראל. את יודעת שהוא הראשון שפתח את משכן הנשיא לציבור? את יודעת שהילדים כל כך אהבו אותו? אני מסיימת.

היו"ר לימור סון הר מלך:

מיקי דיבר על זה ממש מהלב.

מירב בן ארי (יש עתיד):

את יודעת שאימא שלו עלתה ממרוקו?

היו"ר לימור סון הר מלך:

כן.

מירב בן ארי (יש עתיד):

הוא הנשיא הראשון.

היו"ר לימור סון הר מלך:

כן.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אז למה, לימור? למה? למה להתנגד? למה? עכשיו, שלא תבואו האופוזיציה. לא, אני הצבעתי כאן על דוד לוי, זיכרונו לברכה, ועל מנחם בגין, זיכרונו לברכה. אלעזר שטרן בשבוע שעבר, אלוהים יסלח לי, היה לו חוק של טרומית גם על שני רבנים, של אלעזר, הצבענו בעד. אז למה ביום האחרון? למה? למה להתנגד ליצחק נבון, זיכרונו לברכה? הרי כל החקיקה, כולל החקיקה של אלי רביבו – אני מסיימת – נגמר הסיפור. אז אחרי זה באים ואומרים: אחדות וזה. ואללה, יצחק נבון, זיכרונו לברכה, טיפה כבוד. באמת, פשוט אין לי כבר מה להגיד, רק תצביעו בעד החוק. הוא חוק חשוב.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה. אני מזמינה את השר להציג את עמדת הממשלה ביחס לחוק. בבקשה, השר עמיחי שיקלי.

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, חוק האומנה לילדים שנחקק בשנת 2016 נועד להבטיח את זכויותיהם ואת טובתם של ילדים השוהים באומנה, מתוך הכרה בצורכיהם הייחודיים ובחשיבות מתן מענה רציף, מקצועי ומותאם בעבורם. החוק הסדיר את אחריותן וסמכויותיהן של משפחות האומנה המהוות בעבור הילדים מסגרת חיים משמעותית וגורם מרכזי בטיפול היום-יומי בהם. הצעת החוק שלפנינו מבקשת לתת מענה לסוגיה מעשית וחשובה, באמצעות הרחבת סמכותם של האומנים, גם למתן הסכמה לטיפול פסיכיאטרי ומתן תרופות פסיכיאטריות לקטינים השוהים באומנה, במקרים מתאימים. במציאות הקיימת, כאשר ילד באומנה נזקק לטיפול מסוג זה נדרש לעתים הליך ממושך לקבלת הסכמות או אישורים נוספים. מצב זה עלול לעכב את תחילת הטיפול הנחוץ לילד, אף שהאומנים הם הגורם המלווה אותו באופן רציף ומכיר מקרוב את צרכיו ואת מצבו. הצעת החוק מבקשת לקדם את טובת הילד, לשפר את רצף הטיפול בו ולצמצם עיכובים מיותרים, תוך שמירה על מנגנוני הפיקוח והמקצועיות הנדרשים בתחום רגיש זה. ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה לתמוך בהצעת החוק בקריאה טרומית, ואני קורא לחברי הבית לתמוך בה גם כן. תודה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

האם יש מי שרוצה?

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא - - -

היו"ר לימור סון הר מלך:

אוקיי. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק אומנה לילדים (תיקון – מתן הסכמה לטיפול פסיכיאטרי), התשפ"ו–2026, של חברות הכנסת מיכל מרים וולדיגר וקארין אלהרר. הצבעה. הצבעה מס' 17 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 7 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק אומנה לילדים (תיקון – מתן הסכמה לטיפול פסיכיאטרי), התשפ"ו–2026, לדיון בוועדת העבודה והרווחה נתקבלה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

בעד – שבעה, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת כי הצעת חוק אומנה לילדים (תיקון – מתן הסכמה לטיפול פסיכיאטרי), התשפ"ו–2026, של חברות הכנסת מיכל מרים וולדיגר וקארין אלהרר, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדת העבודה והרווחה לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק אומנה לילדים (תיקון – מתן הסכמה לטיפול פסיכיאטרי), התשפ"ו–2026, של חברת הכנסת מירב בן ארי. הצבעה. הצבעה מס' 18 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 8 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק אומנה לילדים (תיקון – מתן הסכמה לטיפול פסיכיאטרי), התשפ"ו–2026, לדיון בוועדת העבודה והרווחה נתקבלה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

בעד שמונה, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת כי הצעת חוק אומנה לילדים (תיקון – מתן הסכמה לטיפול פסיכיאטרי), התשפ"ו–2026, של הכנסת מירב בן ארי, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדת העבודה והרווחה לצורך הכנתה לקריאה הראשונה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום, הצעות רגילות ודחופות לסדר-היום. ההצעה הבאה היא הצעה רגילה לסדר-היום, בנושא: 1,000 ימים ל-7 באוקטובר: רבבות סובלים מתסמיני פוסט-טראומה. את ההצעה הגיש חבר הכנסת יואב בן צור. ינמק את ההצעה חבר הכנסת יונתן מישרקי. לרשותך עשר דקות. בבקשה.

יונתן מישרקי (ש"ס):

גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, קיבלתי את הזכות מיקירי הרב יואב בן צור לדבר במקומו בנושא החשוב כל כך הזה, ואני אעשה את זה בחרדת קודש ובכבוד גדול. יש פציעות שאינן מדממות על פני השטח; יש גיבורים שאינם זקוקים לקביים כדי ללכת, אך פסיעותיהם כבדות מנשוא. אני עומד כאן היום כדי לדבר על האחים שלנו, על הלוחמים שלנו, הלומי הקרב, ההולכים בתוכנו כחיים, אבל רוחם נפצעה ומחשבתם על המתים, מחשבתם על הפצועים. הדי הפיצוצים נושפים בעורפם לילה-לילה. מאז 7 באוקטובר מדינת ישראל נמצאת במערכה הקשה והממושכת ביותר שידענו מזה דורות. הנתונים הרשמיים של אגף השיקום חושפים מציאות מטלטלת, אלפי פצועים חדשים נקלטו מאז פרוץ המלחמה וכמעט מחציתם, כ-43%, מתמודדים עם תגובות נפשיות ופוסט-טראומה. אלפי לוחמים חזרו מקו האש, אך השאירו חלק מנשמתם בבארי, בכפר עזה, בח'אן יונס ובסמטאות ג'באליה. הם איתנו כאן בבית, אבל בלילה הם שוב שם בתוך הנגמ"ש, תחת מטר פצמ"רים, מנסים בכוח אחרון להציל את חבריהם. חבריי חברי הכנסת, אסור לנו לחזור לימים של לפני כן. כולנו זוכרים את זעקתו של איציק סעידיאן, אשר זעזעה היה מדינה שלמה. המעשה הכואב שלו קילף את מסכת האדישות והראה לנו את כשל המערכת שעשינו. אבל זה לא מספיק. איציק הוא הוכחה לרוח הגבורה של לוחמינו הגיבורים, גם אלו שנפשם נפצעה אבל רוחם חזקה. כמוהו גם עומר ומיכה וחסון ונדב וכל החברים שיחד איתו פה משמיעים את הקול הזה. הם מזכירים לנו שלוחם לא מפסיק להילחם כשהוא משתחרר מהמילואים. לפעמים המלחמה האמיתית שלו מתחילה רק בבית, מול הביורוקרטיה, מול הלילות ללא שינה, מול החרדה הגואה. המלחמה הזו יצרה גל חסר תקדים של פוסט-טראומה. מומחי בריאות הנפש מעריכים כי בעקבות אירועי 7 באוקטובר עשרות אלפי אזרחים ולוחמים יזדקקו לטיפול נפשי ממושך. הם נלחמו מחוץ לגבולות המדינה למעננו, למען כולנו. אסור לנו להסכים למציאות שהם צריכים להילחם גם בתוך הבית פנימה בשביל לקבל את הזכות ואת ההכרה. פוסט-טראומה אינה בעיה פרטית של הלוחם או של משפחתו; זה חוב לאומי שלנו, של כולנו. אותם גיבורים, גם בתהומות, יש בהם כוח לחיות את החיים ולקדש אותם. הם רוצים להשתקם, הם רוצים להקים משפחה, להחזיק משפחה, הם רוצים לחזור למעגל העבודה. הם לא מבקשים נדבות, הם מבקשים הכרה. הם מבקשים שהמדינה ששלחה אותם לקרב, תדע גם לאסוף אותם כשהם חוזרים ממנו שבורים. אני פונה מכאן לכלל החברים: אין כאן שיקולים כמובן של קואליציה–אופוזיציה, ימין או שמאל, וכולנו צריכים וחובתנו להיות מאוחדים למענם. הרפורמות שהתחלנו לעשות למענם הן צעד ראשון, אך הן רחוקות מלהספיק מול ממדי האסון של השנה האחרונה. עלינו להגדיל את התקציבים, לפשט את ועדות ההכרה ולהעניק מעטפת חמה, מיידית, מחבקת, לכל לוחם. הם הגנו על הבית שלנו בגופם ובנפשם; עכשיו תורנו להגן על הנפש שלהם. תודה רבה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. ישיב השר עמיחי שיקלי.

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, דברי שר הביטחון במענה על ההצעה לסדר-היום: אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, בפתח ההתייחסות להצעתו לסדר-היום של חבר הכנסת יואב בן צור, אני מבקש להדגיש שתי סוגיות עיקריות הנוגעות לפצועי צה"ל: ראשית, המחויבות שלנו למי ששירתו את המדינה ונפצעו בנפשם או בגופם היא יסוד ערכי מרכזי בעשייה שלנו. מערכת הביטחון מחויבת היום יותר מתמיד לתת לכל פצוע ולכל פצועה את המעטפת המיטבית שהם זקוקים לה, וזאת על מנת לאפשר להם חזרה לשגרת חייהם ככל שניתן. זוהי מחויבות בסיסית שלנו כמדינה לא רק לפצועינו אלא גם לבני המשפחות שלהם, המלווים אותם בדאגה ובמסירות. דגש שני, חשוב לא פחות, הוא שמדובר במשימה לאומית. מדינת ישראל ניצבת בפני אתגר שיקומי חסר תקדים, שיחייב אותנו לטפל בשנים הקרובות בכ-100,000 פצועים ופצועות, מתוכם עשרות אלפים המתמודדים עם פגיעות נפשיות ופוסט-טראומה. המציאות הזו מחייבת אותנו לבצע שינוי עמוק, להרחיב את המענים, לקצר הליכים ולזכור תמיד עיקרון בסיסי: הפצוע הוא לב העשייה. לנוכח שני העקרונות הבסיסיים האלה, אני מבקש להתייחס להצעה לסדר-היום ולחדד את הנקודות הבאות: לפני מלחמת התקומה, אגב השיקום טיפל ב-62,000 פצועים ופצועות, רבע מהם מתמודדי נפש ו-PTSD. נכון להיום מטופלים באגף כ-88,000 פצועים ופצועות; 38,000 מהם מתמודדים עם פגיעה נפשית, כ-43%. הטיפול במתמודדי הנפש מתאפיין באתגרים שונים ומורכבים: קושי באבחון, הערכת חומרת הפגיעה וניטור מסוכנות, מחסור במטפלים, בעיקר בתחום הפסיכיאטריה, התמודדות מטופלים במקרים רבים עם תחלואה כפולה והיעדר מסגרות טיפול מתאימות. בארבע השנים האחרונות הקדיש אגף השיקום במשרד הביטחון משאבים רבים וקשב ניכר להרחבת המענים למתמודדי נפש. לנוכח הגידול הדרמטי בהיקף הפצועים ולנוכח העובדה שכ-50% מהם צפויים להיות מתמודדי נפש, הוקמה ועדה ציבורית משותפת למשרד הביטחון ולמשרד האוצר בראשות פרופ' שלמה מור-יוסף אשר תפקידה לגבש מענה לאומי מותאם לצורכי פצועי צה"ל בהליך השיקום, ובכלל זה גם למתמודדי הנפש. משרד הביטחון מחויב למימוש המלצות הוועדה, בהינתן המשאבים הנדרשים לצורך קידום הסוגיות, ובדיוק בימים אלו נעשית עבודה מאומצת להשיגם. באשר לליווי של משפחותיהם של הלומי הקרב ולטיפול בהן, אני מבקש להדגיש כי מתוך הבנת החשיבות של הטיפול במעגל התמיכה והקרבה הראשון של נכה צה"ל המתמודד עם פגיעה נפשית ופוסט-טראומה, הורחב הסיוע בדרכים הבאות: טיפול נפשי לבני משפחה – הורים, בני זוג, ילדים – של נכי צה"ל המתמודדים עם פוסט-טראומה או פגיעות נפש; טיפול זוגי; טיפול בילדים באמצעות רפואה משלימה כחלופה לטיפול נפשי; שירות חונכות שנועד לאפשר לילד מבוגר משמעותי נוסף בחייו; תמיכה כלכלית בעת אשפוז פסיכיאטרי וצעדים נוספים. לסיכום, השר מבקש להדגיש כי מערכת הביטחון תמשיך לפעול מתוך המחויבות הערכית לעטוף את הפצועים בגוף ובנפש, מתוך ידיעה ברורה שלעולם לא נצליח לגמול להם או לפצות אותם על המחיר הכבד ששילמו, על ימים ולילות של כאבי גוף ונפש, על התמודדות אישית ומשפחתית. זוהי החובה שלנו, ונמשיך לפעול לאורה. תודה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. מה אתה אומר, אדוני המציע?

קריאה:

דיון במליאה.

היו"ר ניסים ואטורי:

דיון במליאה.

קריאה:

היו"ר ניסים ואטורי:

אין בעיה. בקדנציה הבאה, בסדר?

קריאה:

אם תוכל להצביע על זה - - -

יוסף טייב (ש"ס):

למה? אפשר גם בפגרה.

היו"ר ניסים ואטורי:

נעבור להצבעה על העברת הדיון למליאה. הצבעה. הצבעה מס' 19 בעד ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום – 6 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום של הכנסת נתקבלה.

היו"ר ניסים ואטורי:

שישה בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי זה יעלה להמשך דיון במליאה.

היו"ר ניסים ואטורי:

ההצעה הבאה היא הצעה לסדר-היום בנושא: גישה מפלה מצד האוצר: עונש קולקטיבי למוסדות שיש בהם "משתמטים". את ההצעה הגיש חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי.

יונתן מישרקי (ש"ס):

משתמטים בגרשיים, כן?

היו"ר ניסים ואטורי:

בגרשיים, כן.

מיכאל מלכיאלי (ש"ס):

כבוד היושב-ראש, יש לי 50 שניות?

היו"ר ניסים ואטורי:

50 שניות. בבקשה.

מיכאל מלכיאלי (ש"ס):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אני רואה שיש כאן חברי כנסת רק מסיעת ש"ס. אדוני היושב-ראש, אני מעלה היום נושא שהכותרת שלו היא גישה מפלה מצד האוצר: עונש קולקטיבי למוסדות שיש בהם "משתמטים". יש בהם נסיכים. נסיכים.

יונתן מישרקי (ש"ס):

משתמטים כאילו, שלא יחשבו - - -

מיכאל מלכיאלי (ש"ס):

אדוני היושב-ראש, אנחנו כפוליטיקאים, כחברי כנסת, כשרים, יש לנו יום-יום דיונים שונים, כל פעם נושא חדש. אני חושב שאנחנו צריכים תמיד להישען על גורמי מקצוע, בהרבה דברים: אם זה בנושא של מספרים וכסף – מצד נציגים מאגף תקציבים במשרד האוצר; אם זה נושאים שדורשים הצעה משפטית – משרד המשפטים. ככה אנחנו בונים את החוקים, בונים הצעות חוק, בונים הצעות ממשלתיות, ככה בוועדות הכנסת מתנהלים. מה שקרה כאן בשנים האחרונות זה שאנחנו רואים פקידים מנהלים מדיניות משל עצמם. התרגלנו לראות יועצים משפטיים שמנהלים מדיניות של חברי אופוזיציה. אנחנו רואים פקידים שבינם לבין המספרים אין שום קשר, ואלינו באים אחרי זה בטענה: לא למדתם ליבה. בשביל שאני לא אהיה אדם שסתם זורק סיסמאות באוויר, אני רוצה לנמק. השבוע הכנסת קידמה את הצעת חוק הכשרות. אני מקדם רפורמה נגד הרפורמה של כהנא והממשלה הקודמת. באים פקידי האוצר ומספרים סיסמאות של מספרים: 500 מיליון שקל, 700 מיליון שקל, מיליארד שקל, והם מתדרכים עיתונאים, מתדרכים ערוצי תקשורת, הכול מתוך איזושהי מטרה להשניא, לפלג, לגרום לאחד לשנוא את השני, בלי שום דבר מבוסס. ואחרי זה כמו תוכים חברי האופוזיציה מנפנפים בדפים של פקידים באוצר שלא סיימו כיתה א' ובאים ומספרים סיפורים על מספרים. למה אתם חושבים שאני קורא להם ככה? בגלל שבמסמך אחר של משרד האוצר שהוגש לממשלה זה לא עלה שקל. זאת אומרת, פקידי האוצר חלוקים בין אפס לא ל-100, לא בין 600 ל-700 – בין אפס למיליארד. כל זה מתוך מזימה פוליטית שפקידים זוטרים מנהלים נגד הממשלה. אני אביא לכם דוגמה נוספת – חוק-יסוד: לימוד תורה, שיושב-ראש ש"ס, הרב אריה דרעי, מקדם. חוק פשוט, חוק לא תקציבי, חוק של ערכים, חוק שבא לייסד במדינת ישראל מהי תורה. בספר הספרים בן ה-80 שנה של מדינת ישראל אנחנו לא צריכים אישור שלו לספר החוקים בין ה-3,000 שנה שלנו. העגלה הריקה לא אמורה לתת אישור לעגלה המלאה והעמוסה במסורת, בתורה. משה קיבל תורה מסיני על לפיד שעובר מדור לדור. אני לא צריך אישור של אף אחד לספר התורה שלי. אבל מה נעשה שבג"ץ פעם אחר פעם פוסל חוקים, מתעלל בעבודה של הכנסת, מכניס את האג'נדות הפוליטיות שלו בתוך יוזמות משפטיות כאילו פוליטיות בשביל לרדוף אחרי לומדי תורה, בשביל לנגח את המפלגות החרדיות מתוך שנאה? כמו שהמשנה אומר: מי ייתן תלמיד חכם ואנשכנו כחמור – ככה מתנהגים אותם זקני עמי ארצות כלפי לומדי תורה. מעולם לא הייתה כזאת חריצות של יועצת משפטית, כאילו אין בעיות במדינה – אין בעיה של עבריינות בכבישים, אין בעיה של פרוטקשן, אין בעיה של טרור, אין בעיה של אנשים שחוששים להסתובב ברחובות. מה כן יש? רדיפה אחר לומדי תורה. למשטרת ישראל אין תעסוקה. מדברים איתי בכירים במשטרת ישראל – אין להם כוח אדם מיותר, אבל למה דורשים מהם להקצות כוח אדם? לרדוף לומדי תורה. טירוף של פקידים שעוברים משרד-משרד בממשלה בשביל לרדוף אנשים שהם לומדי תורה. אם זה בסעיף 46, כאילו, מה הם חושבים, שעם ישראל יפסיק לנדוב, יפסיק לתת צדקה ללומדי תורה? מה הם חושבים לעצמם, שצדקה תציל ממוות – לא חי – ואנשים שתורמים, בגלל הסעיף המסכן שלכם, יפסיקו לתמוך בתורה? אתם טועים. עברנו קשים מכם. התורה נרדפת 3,000 שנה. קטן עלינו רדיפה של פקידים קטנים, עם כל העוצמות שלהם, עם כל היכולות שלהם, עם כל הבג"ץ הדורסני נגד לומדי תורה. הגיע הזמן שנאמר די לרדיפה, נאמר די להרס, נאמר די לחורבן, נאמר די לאותם אנשים שאין להם משבתם וקומם, מהבוקר ועד הלילה, רדיפה אחר לומדי התורה, אחר אותם אנשים שבחרו בחיי צער בשביל להגן על עם ישראל שיושב ולומד תורה. אני חושב שאנחנו צריכים לומר בקול רם את ההערכה ואת האהבה שיש לנו ללומדי התורה, את ההערכה ואהבה שיש לנו לאותם אנשים שמקדישים מחייהם ללומדי התורה. ואני אשמח שתצטרפו אליי, שנקיים ביחד דיון אמיתי, עמוק, איך להגן על אותם אנשים. תודה, אדוני היושב-ראש.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. ישיב השר חיים כץ. בוא, אני כבר אכתוב לך משהו, בסדר.

מיכאל מלכיאלי (ש"ס):

תגיד: אני מסכים. תגיד: אני מסכים, אתה צודק.

שר התיירות חיים כץ:

בוא נראה מה כתבו לי. מי צריך להשיב לך?

מיכאל מלכיאלי (ש"ס):

הממשלה.

סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי:

שר האוצר צריך להשיב.

שר התיירות חיים כץ:

שר האוצר, זה תיק שעדיין לא נתנו לי צ'אנס להיות בו.

היו"ר ניסים ואטורי:

לך תדע.

שר התיירות חיים כץ:

מענה על הצעה רגילה לסדר-היום, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת: גישה מפלה מצד האוצר, עונש קולקטיבי למוסדות שיש בהם "משתמטים". לעמדת שר האוצר, העמדה התורנית והמוסרית היא כי בני ישיבות אינם פטורים ממצוות התורה, ובתוך זה המצווה להתגייס להצלת עם ישראל ולשאת בעול עם הציבור, בייחוד כשמדובר במלחמת מצווה. שר האוצר סבור כי מוטלת חובה מוסרית על כל יחיד בישראל להתגייס לצה"ל, ומדינת ישראל מצידה תתברך בנשיאת בני הציבור החרדי בעול הגיוס. התוצאה הזאת תתרום לביטחון ישראל ותחזק את בניין הכוח והרוח של צה"ל. גיוס חרדים לצה"ל הוא סוגיה חברתית חשובה במעלה לביטחון מדינת ישראל, שזקוקה לכוח אדם לוחם בעת הזו. לצערי, המהלכים האחרונים מצד שופטי בג"ץ והיועצת המשפטית לממשלה נעשים באופן אמוציונלי, וחלקם אף דורסניים ואגרסיביים ומכוונים לפגיעה בציבור החרדי. התנהלות זו מביאה לתוצאה הפוכה, ומרחיקה כל אפשרות לתהליך של הגברת גיוס החרדים לצה"ל. בדרך הזו מבטיחה מערכת המשפט למשך שנים ארוכות את אי-גיוסם של בני הציבור החרדי. הסירוב להבין כי מדובר בתהליך שיש לנהלו בפסים חברתיים שאינם דורסניים, מביא לעימות, אולי מכוון, בין האוכלוסיות בישראל, מזיק לבניין הכוח של צה"ל ופוגע בביטחון המדינה. שופטי בג"ץ והיועצת המשפטית לממשלה נוהגים כפיל בחנות חרסינה ובאדיקות דתית טורחים להרוס כל גשר או סיכוי לגיוס חרדים ולעיבוי כוחו של צה"ל, וכן להשתתפות משמעותית יותר של הציבור החרדי בשוק התעסוקה בארץ. מה אתה מבקש?

מיכאל מלכיאלי (ש"ס):

דיון במליאה.

שר התיירות חיים כץ:

ואללה, הבן אדם מבקש דיון במליאה. אני בעד שיהיה לך דיון במליאה. תעביר את זה להצבעה, אל תחזור להשיב. אני בעד שיהיה לך דיון במליאה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. עמדה מהצד, דקה אחת, עודד פורר.

שר התיירות חיים כץ:

אתה מתנגד לדיון במליאה?

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אני אגיד לך למה אני מתנגד, השר חיים כץ. אני מתנגד לעובדה שהממשלה הזאת הפכה את ההשתמטות לערך; שבכמעט שלוש שנים של מלחמה, כשחיילים נהרגים, כשמשפחות מתפרקות תחת הנטל של מאות ימי מילואים, כשהעסקים שלהם קורסים, אתם מביאים לכאן – מעבר למה שקורה פה בשבוע הזה, שכל-כולו שבוע ההשתמטות שלכם – אתם מביאים לכאן הצעה לסדר-היום על זעקת הקוזק הנגזל, איך יוצאים נגד מוסדות המשתמטים. פעם ראשונה בא הייעוץ המשפטי לממשלה ואומר לממשלה: כן, ממשלה יקרה, שקידשה את ההשתמטות, אתם צריכים לאכוף את החוק. מה לעשות שחוק שירות ביטחון מחייב גיוס לכולם? למה אם הבת שלי לא תתייצב כשהיא מקבלת צו ראשון יבואו לעצור אותה, ואתם חושבים שהמשתמטים שלכם צריכים לקבל פרסים? זאת המדיניות של הממשלה הזאת, שתחת כהונתה אירע הטבח הגדול ביותר לעם היהודי מאז השואה - -

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

- - ובזמן מלחמה היא מקדשת את ההשתמטות. אני רק אזכיר, אדוני היושב-ראש - -

היו"ר ניסים ואטורי:

ולסכם.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

- - שבזמן שאתם עושים את זה ומקדשים את המשתמטים, תזכרו שעדיין בחוק העונשין יש סעיף שקובע שמי שמעודד השתמטות, זאת עבירה שחמש שנות מאסר בצידה, ומי שעושה את זה בזמן מלחמה, זאת עבירה ש-15 שנות מאסר בצידה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

היו"ר ניסים ואטורי:

ברור, לימור. את יודעת, שנינו מעירים אחד לשני כאילו שלא ידענו. נעבור להצבעה על העברת הדיון למליאה. הצבעה.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

משתמטים – לא מעניין אתכם. הצבעה מס' 20 בעד ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום – 7 בעד ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום – 7 נמנעים – אין ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום של הכנסת לא נתקבלה.

היו"ר ניסים ואטורי:

שבעה בעד, שבעה נגד. אנחנו בתיקו, עוברים להארכה, הארכה 15 דקות לכל צד.

נאור שירי (יש עתיד):

בוא נעשה עוד הצבעה ונצלם את עצמנו.

קריאה:

פנדלים.

היו"ר ניסים ואטורי:

ההצעה הוסרה.

היו"ר ניסים ואטורי:

נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעה דחופה לסדר-היום בנושא קיצוץ בתקני השירות הלאומי במערכת החינוך והשלכותיו על תלמידי ישראל. את ההצעה הגישו חברי הכנסת מיכאל מרדכי ביטון, משה טור פז ולימור סון הר המלך. ראשון המנמקים – רק לימור כאן, נכון? לימור סון הר מלך תנמק. נאור שירי, שמור על שקט.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לאחרונה אנחנו עדים לקמפיין הולך ומתרחב נגד השירות הלאומי ונגד בנות השירות. יש מי שמנסה להציג אותן כתחליף בדיעבד, כאילו מדובר במשהו שאפשר לוותר עליו. אני מבקשת לומר בצורה ברורה: בנות השירות הלאומי אינן פתרון של בדיעבד, הן בחירה שלכתחילה. הן אחת המתנות הגדולות שיש לחברה הישראלית. אלפי צעירות קמות מדי בוקר מתוך תחושת שליחות אמיתית. הן בוחרות להקדיש שנה או שנתיים מחייהן למען עם ישראל משום שהן מאמינות באחריות, בנתינה ובערבות הדדית. זאת ציונות במיטבה, זאת אהבת ישראל במיטבה. בכל מקום שאליו מגיעות בנות השירות הן הופכות לכוח משמעותי. הן נמצאות בחינוך, ברפואה, ברווחה, בקהילה, במשטרה, בגופי הביטחון, בקליטת עלייה, בעבודה עם אזרחים ותיקים, עם אנשים עם מוגבלויות ועם משפחות במצוקה. הן מחזיקות על כתפיהן חלק עצום מהצרכים של החברה הישראלית. הן עושות זאת בענווה, במסירות, בשקט, והרבה פעמים אף אחד לא עוצר לומר להן תודה. אחרי 7 באוקטובר ראינו את זה בצורה הברורה ביותר. ביקרנו במלונות המפונים, פגשנו משפחות שאיבדו את עולמן, ילדים שנעקרו מבתיהם וקהילות שניסו לאסוף את עצמן מחדש. בכל מקום שמענו את אותו הדבר: בנות השירות היו שם. הן היו עם הילדים מהבוקר ועד הלילה, הן היו עם המשפחות, הן נתנו מענה רגשי, חינוכי, קהילתי. הן אפשרו לרבים לנשום בתוך הכאוס. גם ביישובים שנשארו תחת איום מתמשך הן המשיכו להגיע לסייע ולחזק. ברגעי המשבר הגדולים של מדינת ישראל הן הוכיחו עד כמה הן נכס לאומי. אבל יש תחום אחד שבו התרומה שלהן ייחודית במיוחד, והוא מערכת החינוך. מערכת החינוך מלאה באנשי מקצוע מסורים שעושים מעל ומעבר, אבל היא גם מתמודדת עם עומס עצום. בתוך המציאות הזאת, פעמים רבות דווקא בת השירות היא שרואה את מה שאחרים אינם מספיקים לראות: היא הראשונה שמבחינה בילד שיושב לבד בהפסקה; היא הראשונה שמזהה ילדה שהפסיקה לחייך; היא שמה לב לתלמיד שמתחיל להיעלם מהכיתה; היא שמה לב לתלמיד שמתחיל להתקשות בחברה, למי שסוחב קושי רגשי או לימודי, למי שהתחיל להידחק לשוליים. היא יוצרת קשר אישי, בונה אמון, מעניקה אוזן קשבת, ולא פעם היא גם זו שמדליקה את הנורה האדומה בזמן ומונעת הידרדרות. ולכן, כאשר אנו שומעים על הכוונה לקצץ כ-2,000 תקני שירות לאומי במערכת החינוך, אנחנו מדברים על אלפי תלמידים שיקבלו פחות יחס אישי, על צוותי חינוך שיישארו בלי סיוע חיוני, על ילדים שיישארו בלי אותה דמות שמאמינה בהם ורואה אותם. ההצעה הדחופה לסדר-היום עוסקת בדיוק בנקודה הזאת. היא מבקשת לעצור, לבחון מחדש את ההחלטה, להבין את השלכותיה ולוודא שמערכת החינוך לא תשלם את המחיר. זו איננה שאלה תקציבית בלבד, זו שאלת סדרי עדיפויות והשאלה על דמותה של החברה הישראלית. אני קוראת לממשלה לחזור בה מן הקיצוץ המתוכנן, לשמור על תקני השירות הלאומי במערכת החינוך ולחזק אותם. מדינת ישראל איננה זקוקה לפחות בנות שירות, היא זקוקה ליותר מהן, משום שבכל מקום שבו יש בת שירות, יש עוד ילד שמרגיש שרואים אותו, יש עוד משפחה שמקבלת סיוע, ויש עוד ביטוי חי ומעשי לערבות ההדדית שעליה נבנתה המדינה. תודה רבה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. ישיב השר חיים כץ.

שר התיירות חיים כץ:

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מודה לחברי הכנסת ביטון, טור פז וסון הר מלך על העלאת הנושא החשוב הזה על סדר-היום של מליאת הכנסת. אני עונה בשם יואב קיש. כשאני אומר פעלתי, זה לא אני, זה יואב. פעלתי אישית בחודשים האחרונים מול משרד האוצר, תוך הדגשת החיוניות של התקנים האלה למניעת פגיעה בשגרה החינוכית. אני שמח לבשר לכם כי ביום חמישי האחרון הגענו לסיכום עם מנכ"ל משרד האוצר, ובמסגרתו הוסדר התקצוב הנדרש באופן שיבטיח את שמירת היקף הפעילות. עמדתי בנושא הזה ברורה וחד-משמעית: השירות הלאומי אינו תוספת חיצונית למערכת אלא עמוד תווך המאפשר לסייע לצוותים החינוכיים, במסגרת התייחסות פרטנית או בקבוצות למידה קטנות, תמיכה רגשית לתלמידים והובלת פעילויות חברתיות המעצימות את האקלים הבית ספרי ב-2,200 מקומות השמה במערכת החינוך, בדגש על גני ילדים ומוסדות חינוך בחינוך המיוחד, ילדים ונוער בסיכון, וכן קליטת תלמידים עולים ואוכלוסיות אחרות בעלות פוטנציאל גדול לניידות חברתית. משרד החינוך מפעיל מדי שנה בעשור האחרון 4,000 מתנדבות ומתנדבים בשירות הלאומי. כל בת שירות מתנדבת כ-40 שעות תקן. בסך הכול הן תורמות שישה מיליון שעות למוסדות החינוך. אנו רואים בבנות ובני השירות שותפים מלאים בחיזוק החוסן החברתי והחינוכי במערכת החינוך ומוקירים את תרומתם לכך. כפי שצוין בהצעה לסדר-היום, התמודדנו עם אתגר תקציבי מורכב. המשבר שהוביל לחששות שעלו כאן נבע מגידול מבורך בהיקף הפעילות בשנים האחרונות, גידול שלא לווה בהתאמה תקציבית הולמת, לצד קיצוצים רוחביים מתמשכים שנדרש המשרד לבצע. אני מבין היטב את תחושות חברי הכנסת ואני שותף להן. עליי מוטלת האחריות להמשיך ברציפות תפקודית ותקציבית ולאפשר פעילות של מתנדבי ומתנדבות השירות הלאומי אשר בוחרים ובוחרות להקדיש את שנתם למען החברה הישראלית. עד כה הצלחנו במשרד החינוך למנוע את הפגיעה בהפעלת השירות הלאומי במערכת החינוך באמצעות שימוש בתקציבים חד-פעמיים והסתות תקציב חד-פעמיות, וכעת הוסדר כאמור התקצוב הנדרש באופן שיבטיח את שמירת היקף הפעילות. חבריי, תפקידו של שר החינוך מחייב ניהול תקציבי אחראי לצד שמירה על הערכים והעתיד של ילדי ישראל. בשגרה, ויותר מכך בתקופת מלחמה שנמשכת מזה כשנתיים וחצי, כפי שהצהרתי בעבר, ואני עומד על כך גם היום, המשרד בראשותי ימשיך להיאבק על כל תקן ועל כל משאב שמחזק את המערכת אל מול האתגרים הביטחוניים והחברתיים הניצבים לפתחנו. אני מודה לשר האוצר על האחריות שגילה, ומצפה כי העברת הכספים תאושר בוועדת הכספים בימים הקרובים באופן מהיר – אין הרבה ימים, אין הרבה ימים; אם לא יעבירו את התקנה, לא יקרה, פשוט לא יקרה – כדי שנוכל להסיר את האי-ודאות בנושא. המשימה שלנו ברורה: להמשיך ולהעניק מענה איכותי למערכת החינוך ולחזק את מסלולי ההתנדבות, המהווים את תפארתה של החברה הישראלית. מה את מבקשת? דיון – דיון בוועדה? דיון במליאה? את מסתפקת בדיון פה?

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

שלא יהיה לא פה ולא פה.

שר התיירות חיים כץ:

מסתפקת.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

במליאה?

היו"ר ניסים ואטורי:

לא, לא תהיה מליאה.

מיקי לוי (יש עתיד):

אין מליאה, לא כדאי לך.

שר התיירות חיים כץ:

את מסתפקת בתשובה שקיבלת?

נאור שירי (יש עתיד):

שימי פתק בכותל, יותר טוב לך.

היו"ר ניסים ואטורי:

תעשי בוועדה, אולי תצליחי לעשות.

מיקי לוי (יש עתיד):

עצה, עצה: ועדת חינוך, היא שלכם, הוא יכניס את זה לסדר-היום.

שר התיירות חיים כץ:

מה את מבקשת, דיון בוועדת החינוך? אני תומך בדיון בוועדת החינוך.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. נעבור להצבעה על העברת הדיון לוועדת החינוך. בבקשה, הצבעה. הצבעה מס' 21 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 6 נגד – אין נמנעים – 2 ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החינוך נתקבלה.

היו"ר ניסים ואטורי:

בעד – שישה, נמנעים – שניים, אחד נוכח. אני קובע כי הנושא יעבור להמשך דיון בוועדת החינוך.

היו"ר ניסים ואטורי:

נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעה דחופה לסדר-היום בנושא: הבנייה הבלתי-חוקית בשטחי האש של צה"ל והשלכותיה הביטחוניות. את ההצעה הגישו חברי הכנסת סימון דוידסון ואוהד טל. אני מזמין את חבר הכנסת סימון דוידסון, בבקשה. שלוש דקות לרשותך.

סימון דוידסון (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אחרי שלוש הדקות שאני אדבר, עמית הלוי וחיים כץ לא יצביעו יותר ליכוד. עכשיו תקשיבו למה שאני אומר. אני, סימון דוידסון מיש עתיד, הייתי לפני שבוע וחצי עם רגבים ביהודה ושומרון. הלכתי כדי לראות - - -

שר התיירות חיים כץ:

סימון, דבר שקט, נשמע. כשאתה צועק - - -

סימון דוידסון (יש עתיד):

זה הקול שלי, אבל.

שר התיירות חיים כץ:

אתה רוצה שנשמע?

סימון דוידסון (יש עתיד):

טוב, אז תעצור, תתחיל מההתחלה.

שר התיירות חיים כץ:

אני רוצה לשמוע את מה שאתה אומר.

היו"ר ניסים ואטורי:

ניתן לו להשלים, ואז אני אתחיל.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אין בעיה. זה חזק?

שר התיירות חיים כץ:

לא, אני רוצה תמיד. אבל כשאתה צועק, אני לא שומע.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אוקיי. עכשיו אני אסביר למה אתה, חיים כץ, אחרי שלוש הדקות האלו תגיד: אנחנו באירוע לא נורמלי של ממשלת הימין-ימין הזו. אני, סימון דוידסון, מיש עתיד, יצא עם רגבים ליהודה ושומרון. יש הרבה מאוד ליקויים. אבל מה שבאמת – אני לא יכול להבין איך זה קורה. לצבא ההגנה לישראל יש שטחי אש במדינת ישראל, ובשטחי האש האלה הם צריכים להתאמן. יש לצבא ההגנה לישראל מחסור אדיר בשטחי אש.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

סימון דוידסון (יש עתיד):

מה קורה ביהודה ושומרון? הפלסטינים פשוט משתלטים על שטחי האש של מדינת ישראל. משתלטים, בונים בנייה בלתי חוקית, מגדלים אבטיחים, מגדלים תותים-שמוטים. בונים ועושים מה שבא להם בשטחי האש של מדינת ישראל, כשיש ממשלת ימין על ימין על מלא על מלא. זה בלתי נתפס, חיים.

עמית הלוי (הליכוד):

ומי היה - - -

סימון דוידסון (יש עתיד):

אתן לך מספרים. בשנת 2009 היו 868 מבנים בלתי חוקיים בשטחי האש. היום, בשנת 2025 – 5,722 מבנים. זה כאילו אין צבא. תעשו מה שאתם רוצים. תבנו – הם משתלטים, ולך להוציא אותם אחרי זה – בשטחי אש של מדינת ישראל. וכל מה שאני אומר זה לא ימין ושמאל. מדובר פה באמת על נכס צאן ברזל של צבא ההגנה לישראל, ואף אחד לא עושה שום דבר.

שר התיירות חיים כץ:

סימון דוידסון (יש עתיד):

בסדר. רגע, תן לי לסיים.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

- - - סימון - - -

סימון דוידסון (יש עתיד):

אתם הקמתם פה ממשלה, ובאמת ימין מלא על מלא היה החלום שלכם. מה עשיתם על הימין המלא? אני אגיד לכם מה עשיתם. יושב חבר שבחר בליכוד, אתה יודע, כל החיים בחרתי ליכוד, חיים, לא מתבייש, ומסתכל - - -

שר התיירות חיים כץ:

- - - אתה יכול לבחור - - -

סימון דוידסון (יש עתיד):

בסדר. אני בחיים לא אבחר בליכוד, ואגיד לך למה: כי מה שאתם עושים בזמן האחרון, כל אחד שיושב בבית ומסתכל, ובמיוחד עם חוק-יסוד: לימוד התורה, כשאתם שמים למעלה למעלה, בעליונות ענקית, את כל מי שלומד תורה – וגם מי שלא לומד תורה בעליונות – ואתם אומרים למי שלא לומד תורה: אתם סוג ב' עכשיו – הלוחמים, המילואימניקים, אלה שעובדים, אלה שמשלמים מיסים; אתה, חיים, כול כך הרבה שנים בליכוד. אתה יודע מה? לא ציפיתי מאף אחד. לא מעמית הלוי, לא מלימור. מאף אחד לא ציפיתי. אבל אנשים כמוך? אמרתי לחברים שלי: חיים כץ עושה הנדברקס לזה. אין מצב שהדבר הזה מתקדם – אין מצב. או שאתה לא מודע לחוק הזה, ואני יודע שלא היית בדיון כי יש לך הרבה משרדים. אני אומר לך - - -

שר התיירות חיים כץ:

לא הייתי בדיון כי אני לא חבר הכנסת. אני לא בא לדיונים. זה לא נוגע למשרדים.

סימון דוידסון (יש עתיד):

בסדר, חיים. זה לא קשור. יש לך אחריות. אתה מאוד חזק בליכוד. אני אומר לך, אתם צוללים ואתם תצנחו במנדטים – בעיקר היריקה שלכם בפרצוף כלפי הבוחרים שלכם. אתם נותנים לחרדים לעשות מה שהם רוצים. מה שהם רוצים: חוק כשרות, מעונות, חוק-יסוד: לימוד תורה – הכול. קחו, קחו, קחו מיליארדים, רק כדי לשמור על הקואליציה. בסוף זה פוגע בנכדים ובילדים שלך. אתה יודע, אנשים לא מחליפים קבוצת כדורגל. גם כשמכבי נתניה ירדה ליגה, יאיר ואני עדיין לא החלפנו את מכבי נתניה. אבל להחליף את הקבוצה שאתה בוחר בקלפי? הרבה מאוד יחליפו בגלל מה שאתם עושים. אתם גורמים לזה שהרבה בוחרי ליכוד לא יבחרו ליכוד. נקודה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

מה הבעיה? למה אתה דואג?

סימון דוידסון (יש עתיד):

אני אומר מדאגה.

היו"ר ניסים ואטורי:

ישיב השר חיים כץ.

שר התיירות חיים כץ:

אני אענה לך בכדורגל. לא קיבלתי דף.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

סימון, בוקר טוב אליהו.

סימון דוידסון (יש עתיד):

לא. נסעתי לראות בעיניים.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

תראה מה קרה לך אחרי סיור אחד, אחרי סיור אחד איך אתה מזועזע.

שר התיירות חיים כץ:

אני אתחיל בכדורגל. הבית שלי, הילדים והנכדים, מכבי נתניה. זה ברמה שכשנולדה התינוקת, שהיא עכשיו בקורס קצינים – וזה כבר לפני 20 שנה – שמו סביב הלול צעיף של מכבי נתניה. דיברת על ירידת ליגה. הפועל באר שבע הורידה את נתניה ליגה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

נכון, הייתי במשחק הזה.

שר התיירות חיים כץ:

גם אני.

סימון דוידסון (יש עתיד):

בכיתי. זה היה בעונה הראשונה של האצטדיון החדש.

שר התיירות חיים כץ:

הילדים שלי מאוד לא אהבו את האירוע. הם שונאים את הפועל באר שבע. ואז באתי לילד הגדול ואמרתי לו: תגיד לי, כל קבוצת הפועל באר שבע עוברת לנתניה, וכל נתניה עוברת לבאר שבע – כל השחקנים – את מי אתה אוהד? אמר לי: את נתניה. אמרתי לו: למעשה, אתה אוהד את באר שבע, כי באר שבע עברה. אמר: אבא, אני אוהב את הסמל. הבנת? אז מכבי נתניה - - -

סימון דוידסון (יש עתיד):

אל תעשה מזה השלכה לליכוד.

שר התיירות חיים כץ:

אמר לי הילד: אני אוהב את הסמל. מה השאלה של הכדורגל של נתניה של ההחלפה? אם אתה דואג, אפשר לפנות שטח אש – זה הכי קל. תראה איך מפנים בעזה כשרוצים. אומרים להם: תפנו את האזור הזה כי אנחנו יורים, אנחנו הולכים לתרגיל אש על האזור. ואז הם יפנו, ואז אתה יכול להרוס. זה שנותנים להם להשתלט, זה רע. אבל לא רק על שטחי אש, כל בנייה לא חוקית. כשנותנים להם להשתלט עם כל בנייה לא חוקית – זה רע. יחד עם זאת, מה שנעשה בארבע השנים האחרונות ביו"ש לא היה מעולם. אני אומר לך מבחינת תיירות, כשנכנסתי אמרתי שזו אפשרות לעשות טוסקנה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

תיירות ביו"ש?

שר התיירות חיים כץ:

תיירות. תיירות שאין.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

חוץ מצבי סוכות והחברים שלו שם - - -

שר התיירות חיים כץ:

עזוב אותי לרגע. בוא לא נשחק פוליטיקה, בסדר? מה שנעשה, השקענו. מנסים לעשות את ארץ התנ"ך – ולהשקיע לעשות. לאחרונה העברנו גם – זה לא כלכלי לבנות שם מלונות כי אף אחד לא יבוא להשקיע אם הוא לא יראה תשואה של 11%, 12%. ב-4% הוא הולך לקנות אגרות חוב בשוק, הוא לא צריך להשקיע. אנחנו צריכים לעודד בנייה וליצור שם תיירות. כל בנייה לא חוקית ביהודה ושומרון, זה רע, אבל שטח אש הכי קל לפנות.

מאיר כהן (יש עתיד):

גם בארץ זה רע.

שר התיירות חיים כץ:

נכון, נכון. אבל הוא דיבר על יהודה ושומרון. הכי קל לפנות שטח אש. אתה מודיע לתושבים שיש תרגיל, ואתה יורה. לא נפנה בכוח את מי שרוצה להישאר. אם הוא רוצה להישאר – שיישאר. מה אתה מבקש? מה אתה רוצה לעשות?

סימון דוידסון (יש עתיד):

אני רוצה ועדת החוץ והביטחון.

שר התיירות חיים כץ:

אני ממליץ להעביר לוועדת החוץ והביטחון. תודה רבה.

היו"ר ניסים ואטורי:

כן, יש עכשיו הרבה זמן לוועדת החוץ והביטחון. אנחנו מצביעים על העברת הדיון לוועדת החוץ והביטחון. מחר, נראה לי שמחר יכניסו את זה. מחר זה יום טוב. הצבעה. הצבעה מס' 22 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 6 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה.

היו"ר ניסים ואטורי:

שישה בעד. אין מתנגדים. אני קובע כי הנושא יעבור להמשך דיון בוועדת החוץ והביטחון.

היו"ר ניסים ואטורי:

נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק הבחירות לכנסת העשרים ושש (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה), התשפ"ו–2026, מטעם ועדת החוקה, חוק ומשפט, לקריאה הראשונה. אני מזמין את חבר הכנסת, יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, להציג את הצעת החוק. לרשותך עד עשר דקות, בבקשה.

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה הראשונה את הצעת חוק הבחירות לכנסת העשרים ושש (הוראת מיוחדות ותיקוני חקיקה), התשפ"ו–2026. ההצעה הזו היא הצעת חוק מטעם ועדת החוקה, חוק ומשפט, שעיקרה מוצע על בסיס בקשות לתיקונים שהוגשו לוועדה על ידי ועדת הבחירות המרכזית. הצעת החוק כוללת הוראות מיוחדות לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושש בכמה עניינים הקשורים למצב הביטחוני, וכן מוצע לקבוע, באופן קבוע או זמני, הוראות נוספות בנושאים שונים, ובהם כמה תיקונים חשובים בתחום תעמולת הבחירות. מאחר שיש נושאים רבים, אציג אותם בקצרה לפי הסדר: הוראת שעה בנושא ניהול הבחירות. בהצעת החוק מוצע לקבוע הוראות שעה מיוחדות, שעיקרן מוצע כך מאחר שמערכת הבחירות לכנסת העשרים ושש צפויה להתקיים על רקע המצב הביטחוני הנוכחי, שמצריך היערכות מיוחדת. הסדר להצבעת מפונים. מוצע לקבוע בהוראת שעה הסדר הצבעה מיוחד למי שהתפנו מבתיהם בשל המצב הביטחוני ולא חזרו להתגורר במקום מגוריהם הקבוע, כדי לאפשר להם לממש את זכותם להצביע. לפי ההצעה, מפונים יוכלו להצביע במעטפות כפולות, בקלפיות ייעודיות שיוצבו בעבורם או בקלפיות המיועדות למוגבלים בניידות. סמכויות מיוחדות ליושב-ראש ועדת הבחירות: הוראות של גורמי הצבא מכוח חוק ההתגוננות האזרחית, כמו מגבלה על התקהלות, לא יחולו על מקומות הקלפי ועל מקומות אחרים שבשימוש ועדות הבחירות. יושב-ראש ועדת הבחירות, בהתייעצות עם הרמטכ"ל או מי מטעמו, יקבע את ההוראות שיחולו על אותם מקומות. בכל שאר המקומות שהם לא הקלפי, ובכלל זה במרחב הציבורי, הוראות ההתגוננות ימשיכו להיקבע בידי הגורמים המוסמכים לכך בצבא, ויושב-ראש ועדת הבחירות, בהתייעצות עם הרמטכ"ל, יוכל לקבוע כללים בנוגע ליישום או לתחולה שלהן אם הן יכולות לדעתו להשפיע על המהלך התקין של הבחירות, כמו למשל הוראות שמשפיעות על ההגעה של בוחרים לקלפיות. גיוס עובדים: כדי לאפשר לוועדת הבחירות המרכזית לגייס עובדים מיומנים, ובשל קשיים שעלולים להתעורר בגיוס העובדים בשל המצב הביטחוני, מוצע לקבוע כי ככלל, רשויות ציבוריות לא יוכלו למנוע מעובדיהן לעבוד בוועדת הבחירות, אם העובדים מסכימים לעבוד בוועדת הבחירות. גמישות במכרזים: בשל המצב הביטחוני, מוצע לאפשר לוועדת הבחירות גמישות רבה יותר בתחום דיני המכרזים, כדי שתוכל להגיב לנסיבות לא צפויות, ובכלל זה התקשרות ללא מכרז על יסוד מכרז שנעשה על ידי משרד ממשלתי, והסמכת יושב-ראש הוועדה המרכזית לקבוע כללים שחורגים מהוראות של תקנות חובת המכרזים בעניין מועדים ודרכי פרסום. היוועדות חזותית בישיבות ועדת בחירות: בהמשך להסדר שכבר פעל בעבר בתקופת הקורונה, מוצע לאפשר גם בבחירות הנוכחיות לוועדות הבחירות לקיים ישיבות בדרך של היוועדות חזותית. ניתן יהיה לקיים ישיבה כזו אם כל חברי הוועדה הסכימו, או אם יושב-ראש הוועדה החליט כך, ובלבד שלא הייתה התנגדות של רבע מחברי הוועדה. החרגות מחוקי מגן בדיני העבודה: עוד בהמשך להסדר שהיה בעבר, מוצע להרחיב את ההסדר שמחריג מתחולת דיני העבודה בעלי תפקידים המועסקים ביום הבחירות בוועדת הקלפי, ולהחיל הסדר זה גם על כל העובדים של ועדות הבחירות ועל כל מי שמועסק בידי המפלגות. ההחרגה תהיה רק על מי שמועסק ביום הבחירות או ביום שאחריו ברצף בלבד. חברים בוועדת קלפי לחיילים: מוצע להוסיף גם חיילי קבע וחיילי מילואים שיוכלו להיות חברי ועדת קלפי בקלפי צבאית כדי להיערך לאפשרות שיצטרכו לפתוח קלפיות רבות יותר לחיילים. תיקוני קבע בנושא ניהול הבחירות: בנוסף, מוצעים תיקוני קבע במספר נושאים, בחלקם כאלה שחוקקו בעבר כהוראת שעה, וכעת מוצע לעגן אותם בהוראת קבע. הקדמת המועד להגשת רשימות: מוצע להקדים בשלושה ימים את המועד להגשת רשימות המועמדים לבחירות הכנסת, כך שנדרש יהיה להגישן עד ליום ה-50 שלפני יום הבחירות, במקום עד היום ה-47. בהמשך לכך מוצע להזיז מועדים נוספים שקשורים לזאת. ההקדמה נעשית לבקשת ועדת הבחירות כדי לאפשר הכנה לדיון בוועדה המרכזית בעניין פסילת מועמדים לפי סעיף 6א לחוק- יסוד: הכנסת, בהמשך לפסק הדין בערעור בחירות 6615/22 בעניין שיקלי.

מאיר כהן (יש עתיד):

אם אתה קורא את זה ככה, אז לא צריך, תעבור לסוף.

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

מחיקת מועמד שאיננו כשיר מרשימת מועמדים: עוד בהמשך לפסק הדין בעניין שיקלי, מוצע להסמיך במפורש – אני יודע שאתה קולט אותי טלפתית, אתה לא צריך אפילו לשמוע אותי. אם יש משהו שאתה רוצה לשאול, חופשי, הכול בסדר – את יושב-ראש ועדת הבחירות למחוק מרשימת מועמדים מועמד שאיננו כשיר להתמודד בבחירות מהטעמים המנויים בסעיפים 6 ו-7 לחוק-יסוד: הכנסת. הכוונה היא לאי-כשירות מסיבות שהן טכניות במהותן: היעדר אזרחות ישראלית; גיל מינימלי של 21; הרשעה בפלילים בנסיבות שקבועות בחוק-היסוד וכהונה במשרה שמונעת התמודדות או אי-עמידה בתקופת צינון.

מאיר כהן (יש עתיד):

תשים דגש על זה שהחלטתם לא להכניס קלפיות לבתי אבות, זה הכי חשוב.

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

תכף, תכף, תכף אתייחס לזה. קודם אנחנו אומרים מה יש בחוק. תכף נדבר על מה אין בחוק, ואני אתייחס לזה. נקודה חשובה. מוצע להסמיך את יושב-ראש ועדת הבחירות למחוק מועמד מהרשימה, גם בשל ליקוי שלא תוקן או ליקוי שלא ניתן לתיקון לפי סעיפים 62 או 62א לחוק הבחירות, למשל אם מועמד הוגש עם מספר תעודת זהות שגוי שלא תוקן. רשימת המועמדים תועבר לאישור ועדת הבחירות, רק לאחר שיימחקו ממנה מועמדים לפי סעיף זה. ניתן יהיה לערער על ההחלטה של היושב-ראש בהתאם להליך שבסעיף 64 לחוק. אגרות על הליכים בפני יושב-ראש ועדת הבחירות: מוצע לקבוע לראשונה הסמכה לקביעת אגרה עבור הגשת הליכים שונים המוגשים ליושב-ראש ועדת הבחירות. מדובר על המסלול העיקרי שבו מובאות בפניו עתירות בדבר הפרה של הוראות חוק התעמולה והפרה של כל הוראות חוק הבחירות לכנסת, ובכלל זה טענות להפרעה על ניהול תקין של הבחירות. מוצע כי יושב-ראש ועדת הבחירות יוסמך לקבוע את האגרות ואת הפטור מהן באישור ועדת חוקה. הסמכה לקביעת אגרות נדרשת כעת בשל ריבוי הליכים שמוגשים בעת הנוכחית ובשל המשאבים הרבים הנדרשים לטיפול בהם, ובשים לב גם למאפיינים הייחודיים של הליכים בתחום הבחירות. שימוש בשלוש אותיות: מוצע לאפשר לרשימת מועמדים להשתמש בעד שלוש אותיות שיסמנו אותה, במקום שתיים. החלפת נציגי סיעות בקלפי: מוצע כי סיעה תוכל להחליף את נציגיה בקלפי בין אזורי בחירות אם מספר הנציגים של כל סיעה בכל אזור בחירות לא ישתנה ביותר מ-20% מהמספר שקבעה הוועדה המרכזית. הפחתת המס על שכר העובדים בבחירות: מוצע להוריד את שיעור המס שבחוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות, התשנ"ו–1996, המוטל באופן אחיד על כל מי שמועסק בתקופת בחירות לצורך הבחירות, כך שבמקום 25% הוא יהיה 18%. דחיית מועדים בחוק הבחירות בשבתון: מוצע לוודא כי כל ימי השבתון שקבועים לפי חוק יביאו לדחיית מועדים שקובע חוק הבחירות לכנסת. בנוסף לתיקונים בנושא ניהול הבחירות, מוצעים כמה תיקונים משמעותיים בתחום תעמולת הבחירות. סימון תעמולת בחירות דיגיטליות: אחד התיקונים החשובים שמוצעים בהצעת החוק הזאת היא הצעה לסמן תעמולת בחירות. מוצע לקבוע בהוראת שעה לשנה חובת שקיפות חדשה, בניסיון להתמודד עם ההתפתחויות הטכנולוגיות של השנים האחרונות, בין היתר, ההתפתחות הניכרת בתחום ה-AI. הכלים החדשים מאפשרים ליצור או לערוך תכנים ברמת אמינות גבוהה ובקלות בלתי נתפסת, באופן שעשוי להקשות על הציבור להבחין אם מדובר בתיעוד מקורי או בתוכן שנוצר או שונה באמצעים דיגיטליים, במיוחד כאשר מדובר בתוכן שהוא נחזות עמוקה, deep fake. כדי שהבוחר יוכל לדעת בעת החשיפה לתוכן כי תעמולה מסוימת נוצרה כולה ונערכה באופן מהותי באמצעים דיגיטליים ואיננה מציגה תיעוד מקורי, מוצע לקבוע חובת שקיפות ולפיה כל אדם המפרסם תעמולת בחירות שהיא נחזות עמוקה יבהיר באופן ברור ובולט כי התוכן שבה לא תועד במקור. לשם כך, מוצע להגדיר את המונח החדש "נחזות עמוקה" כתוכן חזותי או קולי הכולל דמות, מקום, אירוע, מסמך או חפץ אחר שעשויים להיחזות ככאלה שתועדו במקור אולם נוצרו באמצעי דיגיטלי, לרבות כמובן AI, או נערכו באמצעי כאמור באופן ששינה אותם שינוי מהותי. ההסדר המוצע איננו קובע במפורט את דרך הגילוי ותוכנו המדויק, אלא מסתפק בקביעת העקרונות המרכזיים לכך. שקיפות בתעמולת בחירות: סעיף 2א1 בחוק דרכי תעמולה קובע חובת שקיפות, ולפיה מודעת בחירות תישא את שמו של מי שאחראי להזמנתה ופרטים נוספים. החובה חלה רק בתקופת בחירות. כעת מוצע לקבוע כי חובת השקיפות תחול בכל עת, ולא רק בתקופת בחירות, אך רק לעניין פרסום שנעשה בידי מתמודד בבחירות, גוף קשור לסיעה, גוף פעיל בבחירות או מי מטעמם. לעומת זאת, חובת השקיפות של פרסום תעמולה בתשלום תמשיך לחול רק בתקופת בחירות. התרת צילום תעמולה בלשכת שר: סעיף 2א לחוק דרכי תעמולה קובע כי אסור לעשות שימוש בקשר עם תעמולת בחירות בנכסי ציבור. בהמשך להחלטות שיפוטיות בדיני תעמולה, מוצע לקבוע במפורש כצילום כשלעצמו בלשכה של שר, סגן שר, חבר כנסת או ראש רשות מקומית, לא ייחשב לשימוש אסור לפי הסעיף. היוועדות חזותית בדיוני תעמולה: מוצע לאפשר קיום ישיבות בהיוועדות חזותית גם בדיונים בצווי מניעה בענייני תעמולה, לאחר שיושב-ראש הוועדה החליט כך, לאחר ששקל את מהות הדיון ואת האפשרות המעשית לקיים דיון בנוכחות הצדדים, או אם הבקשה לכך הגיעה מהצדדים להליך. ההצעה כוללת כאמור תיקונים בנושאים רבים שכמעט כולם מוצעים לבקשת ועדת הבחירות המרכזית, וחלקם דרוש באופן ישיר לקיום הבחירות בעת הנוכחית. אני מבקש מחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה הראשונה בנוסח המוגש על ידי הוועדה. ואני אנצל את שתי הדקות ו-45 השניות, מאיר, לבקשתך, להתייחס למה שלא נמצא בהצעת החוק. ונאמרו סביב הדבר הזה – לצערי, הצעת החוק מנסה לטפל ב-deep fake, בנחזות עמוקה. אני מקווה שאני אצליח בדקות שיש לי להתייחס לפייק. לגבי הדיפ נתווכח פעם אחרת. קודם כול, צריך לומר את המובן מאליו, כל אדם טוב שיוכל להצביע, כמה שיותר. אבל יש כלל מאוד יסודי בדיני הבחירות שנקרא כלל הריתוק לקלפי, שנועד – מאוד מאוד מסייע גם למניעת זיופים, גם לשוויון בבחירות ועוד. ההחרגות מהדבר הזה כמובן ידועות – בתי חולים, בתי כלא, צה"ל וכדומה, יכולים להצביע במעטפות כפולות. וכמובן, אנשים שמאותגרים מבחינת נגישות, ואז יש להם את הקלפיות המיוחדות. הם נמצאים שם. כל מה שהסתובב על הסיעודיים וזה – בתי האבות הסיעודיים כבר היום בהסדר. לא צריך בשביל זה שום דבר. יש להם קלפי כפולה ויכולים להצביע. מביאים להם – מתייחסים אליהם כמו לבית חולים והם מצביעים. זה לא בעיה, אין הבדל. יש מתחמי דיור מוגן שיש שם אנשים מגיל 65 ומעלה – שהיום, כמו שאתה יודע, גיל 65 הוא לא גיל כזה ותיק – והשאלה היא אם אפשר לחרוג בדיני הבחירות ולשים להם קלפיות. עשו את זה בעבר בהוראת שעה בגלל הקורונה, בגלל זה עשו את זה. כי כאשר מדינת ישראל אמרה במגן אבות ואימהות לא להיכנס, לא לצאת, בודדו את בתי האבות; אז ברור שהתייחסו אליהם באמת כמו, סליחה על הביטוי, קצת כמו בתי כלא או כמו בתי חולים. בן אדם לא יכול היה לצאת משם, סיכן את חייו. אנחנו היום לא שם. ברוך השם, אנחנו לא שם. האם אפשר לארגן לקבוצה מסוימת, תהא אשר תהא, חשובה ככל שתהיה, קלפיות באופן אישי? היה על זה ויכוח. אני אפילו לא נכנס לגוף הוויכוח. כי הבחירה שאני עשיתי כאן, בהצעת החוק הזאת – מאחר שהיה על זה ויכוח, אמרתי, בהצעות חוק בדיני בחירות, המסורת היא שלא מכניסים נושאים שנויים במחלוקת. בגלל הסיבה הזאת, הוצאתי כל נושא שהיה – שוב, אם אחד אמר: אני נגד, לא כל אחד מקבל את כל הווטו. אבל אם הייתה קבוצה משמעותית של מפלגות או סיעות שמתנגדות, הוצאתי. מאותה סיבה, אגב, וזה כואב לי מאוד, הוצאתי את בנות השירות. מדובר ב-200 בנות שירות שמשרתות בחו"ל, על זה מדובר, עד 200. והש"שינים שבחו"ל יכולים להצביע. אבל בדיון הוועדה סיעת יש עתיד אמרה: לא רוצים. יכול להיות שעשיתם את זה רק כי אתם, כי הם לא רצו את זה, ואמרתם משקל נגד – אני לא נכנס לוויכוח. אמרתם: לא רוצים, יצאו החוצה, למרות שזו הצעה שלי ושל הסיעה שלי, ויש לנו גם הצעת חוק פרטית בנושא. אמרתי, אני לא מקדם. כנ"ל היו בקשות מסיעות אחרות, היו בקשות מסיעת הליכוד – הוצאתי. היו בקשות מסיעות אחרות, הוצאתי. כי אמרתי: חוק בחירות, אני לפחות כיושב-ראש ועדת חוקה, חושב שהתפקיד שלי הוא להביא לכאן חוק שההסדרים שבו לא שנויים במחלוקת. ולכן זה מה שנמצא פה. ההסדרים האחרים, חלקם מאוד מאוד מסיביים, על חלקם ועדת הבחירות עובדת במשך הרבה מאוד זמן, כמו כתובת לצורכי בחירות. היו מפלגות שאמרו לא; אגב, גם בקואליציה וגם באופוזיציה – הוצאתי. עכשיו, אני חושב שזו הדרך הנכונה, שיושב-ראש ועדת חוקה צריך לנהוג בה. אני כן אגיד, ואולי אתייחס לזה כשאחזור לדבר – אני אמרתי, אפשר לפתור את כל הבעיה הזאת בדרך נורא נורא פשוטה: בואו נקבע שכל מי שהוא מעל גיל 80 – אפשר לדבר על גיל אחר, 75, 77, 78, לא יודע – נמצא איזשהו גיל שכל מי שהוא מעל הגיל הזה יוכל להצביע בקלפי מיוחדת, נגישה, גם אם הוא לא נכה, וגם אם הוא לא בעל מוגבלות, בכל מקום שהוא נמצא, בין שהוא גר במתחם דיור מוגן ובין שהוא גר אצל הילדים. ואני חושב שזה הסדר שוויוני יותר, הגיוני יותר ונכון יותר. במקום לסדר קלפיות ואז להתווכח האם הקבוצה הזאת כן והקבוצה הזאת לא.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה.

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

ולכן זו עצתי, להוציא את הדברים השנויים במחלוקת מהחוק. לגבי ההצעות האחרות לפתרון, אני מקווה שבדיוני הוועדה, אם הם יתקיימו בלב פתוח ונפש חפצה נוכל למצוא פתרונות למצוקות של החברה בישראל, תודה רבה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה.

היו"ר ניסים ואטורי:

הודעה למזכירות הכנסת.

סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי:

תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק להסדרת מתן שירותי אבטחה ושמירה, התשפ"ו–2026. מסקנות ועדת הבריאות בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת של קטי קטרין שטרית, עופר כסיף וטטיאנה מזרסקי בנושא: פיקוח על מתן אישורים להפעלת אמבולנסים על ידי עמותות וחברות פרטיות. תודה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה.

היו"ר ניסים ואטורי:

יש כאן רשימת דוברים, אבל אף אחד לא נמצא פה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

היו"ר ניסים ואטורי:

אז מי שרוצה שיעלה, קדימה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אז תקרא לפי הסדר.

היו"ר ניסים ואטורי:

52 דוברים. חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח; חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה. למה לעבור על כולם, מירב. 52, ויש פה חמישה אנשים.

נאור שירי (יש עתיד):

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, קראתי ציוץ של יניר קוזין, לא ספי, יניר. אני מניח שקראת, לא יודע אם קראת, היום הולך להתפרסם פודקאסט של נתניהו יחד עם, אתם מכירים את בן בן ברוך – כמו ששלום מיכאלשווילי קורא לו, בן בן – המוג'ו של בן. כמובן, אני ממליץ. אני שומע, כל אחד שיעשה מה שהוא רוצה. אני שומע אותו, גם אותו, גם את הקרנף, לא נעשה עכשיו יותר מדי פרסומות, בכל זאת, אנחנו לא פיתמר. אבל יניר צייץ משהו מדהים, באמת, בכל קנה מידה. זה עדיין לא התפרסם. שואל אותו בן בן, את ראש הממשלה – אתה כל כך הרבה זמן ראש ממשלה, איך זה להיות שני עשורים ללא פקקים? איזו שאלה נהדרת. ואז הוא שואל אותו: תגיד, אתה זוכר בכלל איך זה לעמוד בפקק? ראש ממשלת ישראל שידוע בתשובותיו החדות והלא-מנותקות רגשית עונה לו כזה דבר – נתניהו ענה: כן, אני זוכר, כשהייתי קצין בסיירת מטכ"ל עמדתי בפקק בוואדי עארה, בדרך לגולן. נתניהו היה קצין, נתניהו אכן היה קצין בסיירת מטכ"ל, עד כה הכול נכון. נתניהו השתחרר משירות סדיר, לאחר הקבע שלו, ב-1972. 54 שנים. ונניח שאנחנו נותנים לו, כמו שסמוטריץ' אוהב לומר, ולדי, את ה-Benefit of the doubt, ונניח והוא שירת במילואים, וגם היה קצין, ועמד בפקקים – ב-1980 הוא השתחרר, לא עשה יום מילואים מאז.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

שנה לפני שנולדתי.

נאור שירי (יש עתיד):

46 שנים. שואלים אותו מתי בפעם האחרונה הוא עמד בפקק – לפני 46 שנים, במקרה הטוב. 54 שנים. קודם כול, יש עדיין פקקים בוואדי עארה, מוזמן אדוני לגשת. וכשאני תמיד אומר שהבן-אדם – הוא ראה מחלפים. רמת הניתוק – הבן אדם הרי לא יודע מה זה פנגו. שים אותו ליד כחול לבן, הוא שואל למה צובעים בכלל את המדרכות. אני לא בטוח אם הוא בכלל נהג, באמת, ב-20–30 השנים האחרונות. לא יודע להפעיל Waze. תשאל אותו, תן דיווח על Waze, אני לא בטוח שהוא יודע לדווח. גם ראינו פעם איך הוא עושה scrolling באייפון. עכשיו, אפשר לצחוק על זה, אבל זו רמת הניתוק. הבן אדם לא עמד בפקק, הוא לא יודע מה זה לשלם לפנגו, הוא לא יודע מה זה תעריף, הוא לא יודע מה זה כחול לבן, הוא לא יודע מה זה לקרוא את השלט בחניה בתל אביב, שבאמת צריך חצי דוקטורט.

טלי גוטליב (הליכוד):

הוא לא יודע מה זה לישון בשקט, הוא לא יודע מה זה לאכול בשקט.

נאור שירי (יש עתיד):

ואגב, כל אחד - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

אז שילך לישון ויניח לנו.

נאור שירי (יש עתיד):

אבל אנחנו היום לא בשיעור שינה.

טלי גוטליב (הליכוד):

זה מה שמעניין אתכם, להפעיל Waze.

היו"ר ניסים ואטורי:

טלי, תודה.

טלי גוטליב (הליכוד):

לא רציניים, לא רציניים.

נאור שירי (יש עתיד):

לא, חלילה, חלילה, הוא לא אמור, הינה, אני אומר.

היו"ר ניסים ואטורי:

אבל בסדר, כל ראש ממשלה זה ככה.

טלי גוטליב (הליכוד):

נפגש עם כל נשיאי העולם, נוסע למדינות עולם כזה ואחר כדי להוביל את ישראל - - -

נאור שירי (יש עתיד):

אני אסביר.

היו"ר ניסים ואטורי:

גם כשלפיד היה ראש ממשלה, לא ציפו שיפעיל Waze. חס וחלילה, למה, שייסע.

מירב בן ארי (יש עתיד):

די כבר, שילך - - -

נאור שירי (יש עתיד):

טלי, ואדוני היושב-ראש - -

היו"ר ניסים ואטורי:

אוסיף לך חצי דקה.

נאור שירי (יש עתיד):

- - אסביר את הטענה. איני מעוניין שראש ממשלת ישראל ינהג, אני גם לא מעוניין שהוא ישלם על כחול לבן, אני גם לא מעונין שהוא ידע להפעיל Waze, יצטרך להפעיל Waze, ואז לעשות חשב מסלול מחדש כדי לוודא את הפקקים, לא מעוניין. אני מצביע על כך שבן אדם ששואלים אותו מתי בפעם האחרונה עמדת בפקק, זה היה לפני 54 שנים. זו רמת ניתוק. זה לא קשור. אני לא מבקש שהוא יעמוד בפקק, אני לא רוצה שהוא ישלם על מנת פלאפל, אני לא רוצה שהוא ישלם על מעון, שום דבר, הכול תקבל, עלינו. אבל כדי שתבין שיש פקקים אתה צריך מינימום לדעת לעמוד בפקק; כדי שתבין שיש מצוקה בעגלת הסופר אתה צריך לקנות חלב; כדי שתבין שיש מצוקה בעם אתה צריך להיות איכשהו מחובר לעם. הבן אדם לא בפלנטה. הוא עצמו מעיד שהפעם האחרונה בה עמד בפקק הייתה לפני 54 שנים. אדוני, טאטע.

היו"ר ניסים ואטורי:

חבר הכנסת מאיר כהן.

נאור שירי (יש עתיד):

54 שנים.

מאיר כהן (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברות וחברי כנסת נכבדים. אחרי ששמענו שלפני 54 שנים הוא עמד בפקק או לא עמד בפקק, אני חייב להגיד, טלי, שמה שאותי כן הדאיג וכן עשה עליי רושם מאוד מאוד רע, עם תחושה מאוד קשה – כששאלו את ראש הממשלה: מה קרה לך מאז, מה השתנה מאז 7 באוקטובר, מה השתנה בך? הוא אמר: רזיתי, ירדתי במשקל. זה הניתוק הגדול. אני יודע שאצל כל אחד מאיתנו, אני חושב שגם אצלך, אצל כל אחד מאיתנו, 7 באוקטובר, עש משהו בתודעה שלנו, במחשבה שלנו, בהתייחסות שלנו לסביבה, בהתייחסות שלנו לשאלות, לשאלות מאוד משמעותיות - -

טלי גוטליב (הליכוד):

הוא אמר - - -

מאיר כהן (יש עתיד):

- - על החיים שלנו במדינה הזאת. זה הניתוק מבחינתי. עכשיו אני רוצה להתייחס להצעת החוק. שמחה, חבר הכנסת שמחה, יושב-ראש הוועדה, לי באמת לא ברור מה הוויכוח שהיה שם. לא הייתי בוועדה. אני חושב שאחד הדברים שהיו חייבים להשאיר זה את הקלפיות בתוך בתי האבות. ממה נפשנו, למה הוציאו דבר כזה? גם בהנחה שעשו את זה כהוראת שעה בקורונה, אני חייב להעיד שאני פעם בשבוע נוסע לבית אבות לבקר בת משפחה שלי, ואני רואה שם אנשים שהם לא סיעודיים אבל הם בני 90 ובני 85 ובני 95, שייבדלו לחיים ארוכים. והאנשים האלה יכולים להתנועע בתוך בית האבות, לעלות במעלית ולרדת, אבל לנסוע לקלפי הם לא יוכלו. ולו בגלל הספק שקיים בזה שחלקם, אנחנו מונעים מהם את האפשרות או את ההזדמנות או את הזכות הבסיסית ללכת להצביע, שמחה, לא היה צריך להתווכח על זה, לא היה צריך להתווכח על זה. אגב, אם אני הייתי שם, כן הייתי מאשר לאותם 200 בנות שירות להצביע, זה לא מפריע. אם זה היה שקול כנגד זה. אני אצביע כנגד ההצעה הזאת, כי זאת הצעה, עודד פורר, שיש בה דבר שהוא לא טוב. אם יש בבית אבות קבוצה של אנשים בני 90 שהם לא סיעודיים אבל הם לא יוכלו לצאת מבית האבות וללכת לקלפי רחוקה – מספיק שתהיה רחוקה חצי קילומטר – צריך לשנות את זה. אני מאוד מקווה שבדיוני הוועדה אנחנו נצליח לשנות את זה ולהחזיר את הקלפיות, תודה, אדוני.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. חבר הכנסת אכרם חסון.

אכרם חסון (הימין הממלכתי):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מבקש להתייחס היום להנחת אבן הפינה לבית הספר הדתי אל-אמין בג'וליס על שם המנוח המנהיג הרוחני שייח' אמין טריף. מדובר בפרויקט חשוב עבור בני העדה הדרוזית, עבור מערכת החינוך בישראל ועבור כל מי שמאמין שהחינוך לערכים, למסורת ולזהות הוא חלק בלתי נפרד מחינוך למצוינות. אני מברך את שר החינוך חברי יואב קיש, על התמיכה בקידום הפרויקט, את מנהלת המחוז בצפון, ד"ר אורנה שמחון, את המנהיג הרוחני של העדה הדרוזית, השייח' מוואפק טריף, שעמל כדי שהחזון הזה יהפוך למציאות. אדוני היושב-ראש, הנושא הזה קרוב מאוד לליבי. עוד בתקופה שבה כיהנתי כראש עיריית עיר הכרמל, דאליה ועוספיא, האמנתי שלבני העדה הדרוזית מגיעה מסגרת חינוכית-דתית מוכרת על ידי המדינה. מתוך האמונה הזאת הייתי הראשון שהקים בית ספר דתי בעוספיא והראשון שהביא לבית הספר סמל מוסד והכרה רשמית ממשרד החינוך, בכל המגזר הדרוזי. בעבר, משפחת עזאם היקרה מעוספיא הקימה את בית ספר אל-ערפאן, שלא היה מוכר. זו לא הייתה דרך פשוטה, היו קשיים, היו ספקות והיו התנגדויות, אבל האמנתי שחינוך שמחזק את הזהות, את המורשת ואת הערכים של ילדינו הוא חינוך שמחזק גם את החברה הישראלית כולה. תודה רבה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת. חברת הכנסת מירב בן ארי. רשימת הדוברים נעולה. לרשותך שלוש דקות, בבקשה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תודה רבה. אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, צפיתי כעת ברעיון האלמותי של השרה לשוויון חברתי, הלוא היא השרה מאי גולן – אוקיי? איך השיער, בסדר?

קריאה:

נראה מעולה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

השרה מאי גולן הלכה לערוץ הליטוף, ערוץ הבית, ערוץ החימום, לשם מגיעים השרים של הקואליציה לקבל אהבה. היא ישבה שם ואמרה ככה לבועז גולן – ואני מצטטת – שזה בעצם כמו לשבת עם הפסיכולוג של מאי – היי, איך את, מאי? איך אתה, בועז? מפטפטים לנו – ואז היא אמרה את המשפט הבא: בוא, אני לא אומרת עכשיו שיש פתרון קסם שיעצור את מספר הרציחות. זה לוקח זמן, אנחנו עוד לא שם. ארבע שנים היא עוד לא שם. לא, לא, היא לא שם. זה כנראה ייקח עוד שנה, עוד שנתיים, עוד ארבע, לא ממש אכפת לי, כי היא לא תהיה שם כדי להמשיך. היא עוד לא שם. מעניין. אני חושבת שאנחנו, אחרי עשרה חודשים בממשלת השינוי, כל הזמן דאגו לוודא שאנחנו לא רק שם, הכי פחות נרצחים שהיו בעשר השנים האחרונות היו בזמן ממשלת השינוי. אבל רגע, זה לא נעצר שם, היא אמרה, שימו לב, ואני מצטטת: זו המורשת של נפתול תעלול – עוונות ואסונות. אז בואו נדבר על מורשת נתניהו. אסון הכרמל, זוכרים? מורשת נתניהו; אסון מירון, מורשת נתניהו, שאני אמשיך לאסון הכי גדול של העם היהודי מאז השואה, 7 באוקטובר? לא מלחמת התקומה, לא כל מה שהוא ממציא. המורשת של נתניהו היא מורשת של אסונות. אבל אני חייבת לומר לסיכום – אוה, יופי, יש לי קהל ביתי, שלום לכם גם שם ביציע – מה שאמרה מאי גולן זה: להכניס את השב"כ זה להביא כלים טכנולוגיים – תקשיב, מפקד מחוז ירושלים – להכניס כלים טכנולוגיים למשטרה שאין לה. כל מראיין שמבין משהו במשטרה היה אומר לה: תגידי, למה אין כלים טכנולוגיים למשטרה? הרי היו, בשנת 2022, בממשלת השינוי – היו כלים טכנולוגיים. למה אין כלים טכנולוגיים למשטרה? אתם יודעים למה? בגלל שהיה תחקיר בכלכליסט, ובטעות אמרו שאולי, אולי – אגב, זה הוכח כלא נכון – שמו רוגלה לבן של ביבי. ומהאירוע הזה, אגב, שהוכח כלא-נכון, לקחו למשטרת ישראל את הרוגלות. כל שר לביטחון פנים שמעניינת אותו המשטרה היה נלחם, אבל את השר הזה זה לא מעניין. אז עכשיו, אחרי ארבע שנים של באמת אסון רודף אסון, מחדל רודף מחדל, החליטה, יום לפני פיזור הכנסת – אני מסיימת - -

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

- - להכניס את השב"כ. לא נעים לי להגיד לכם, גם זה לא יקרה. תודה רבה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. חבר הכנסת סמיר בן סעיד – אינו נוכח. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – היא ביקשת שאני אקרא, אני קורא.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

מי השר?

היו"ר ניסים ואטורי:

חיים כץ, יושב שם.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

אוקיי. תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אני מבינה שהליכוד בהיסטריה, בפאניקה ובפחד אלוהים מלהפסיד את הבחירות. ובצדק, אתם תפסידו את הבחירות. תפסידו את הבחירות בגלל שאתם איבדתם את המציאות, איבדתם אחיזה בקרקע, איבדתם קשר לעם, איבדתם חוצפה ובושה, שום דבר כבר לא מעניין. אנחנו רואים את הפחד שלכם עכשיו בחוק הבחירות הזה. כבר שתי מערכות בחירות ארציות ומערכת אחת במוניציפלי היו קלפיות בבתי אבות. אגב, בבחירות מוניציפליות, מי שדחף לזה הם נציגי הליכוד בכבודם ובעצמם. זה שירת אותם. בפעמים הקודמות זה עבר בהסכמה מלאה בוועדת החוקה של הכנסת. לא הייתה מחלוקת. המטרה הייתה להקל על הציבור, גם להקל על הסביבה, הקלפיות מסביב, לא לייצר עומס ובלגן. עכשיו, מהפחד שאותם אנשים מבוגרים בבתי אבות, חלילה, יצביעו יותר למפלגות האופוזיציה, אתם מוכנים לדרוס. וזה רק מראה עד כמה אתם לא בטוחים בעצמכם; עד כמה אתם לא בטוחים במצביעים שלכם. גם במצבכם – אתם מבינים את מצב השטח, אז על הדרך לדרוס 37,000 אנשים מבוגרים שגרים בבתי אבות. אתם יודעים מה? זה רק מרים את המורל, ואני מאמינה שגם קרובי משפחה של אותם אנשים מבוגרים, והם בעצמם, יבואו וימצאו דרך ויצביעו בסוף בקלפיות שלהם, ואתם תקבלו כזה בוקס לפרצוף. הונגריה זה יהיה קטן לעומת מה שיקרה פה במדינת ישראל. אבל לכל הציבור הישראלי, זו עכשיו דוגמה, איך מפלגת השלטון, שפעם הייתה מפלגה גדולה, מוסרית וליברלית, איבדה את הבושה ואת הפרצוף. אנחנו רואים את זה. פעם ראשונה, אדוני היושב-ראש, שחוק הבחירות יעבור בכנסת לא בהסכמה מלאה, ומי שאשמה בזה זו מפלגת הליכוד.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. חברת הכנסת עדי עזוז.

מיקי לוי (יש עתיד):

אני מחליף אותה.

עדי עזוז (יש עתיד):

הוא מחליף אותי. דיברתי מספיק היום.

היו"ר ניסים ואטורי:

איפה אתה, ברשימה? אז יאללה, בוא.

מיקי לוי (יש עתיד):

אדוני היושב בראש, קהל נכבד, אני מדבר אליכם: ברוכים הבאים לכנסת ישראל. אני רוצה לספר לכם שהיום בפעם החמישית הבאתי את הצעת החוק לזכרו של הנשיא החמישי יצחק נבון, שהיה שר התרבות, היה נשיא מדינת ישראל, כתב הרבה מאוד ספרי רומנסות ואת בוסתן ספרדי. נכון שהוא ראוי ליום זיכרון? אם כן, תעשו כך, בבקשה. פעם חמישית הקואליציה והממשלה הרעה הזו לא קיבלה את זה. לא קיבלה את זה. תקשיבו, במשך השנתיים האחרונות, עבדכם שעומד כאן הצביע בעד ימי זיכרון לאישים פוליטיים ולא פוליטיים, להנצחת זכרם. אני הצבעתי בעד, למרות שחלקם לא מהצד הפוליטי שלי – הרב דרוקמן, זכרו לברכה, הרב קוק, הרב עובדיה יוסף, חבר הכנסת והשר דוד לוי, ראש הממשלה מנחם בגין, הרב יהודה עמיטל, הרב אהרן ליכטנשטיין. היום, ביום הזה, הכשילו את הנצחת זכרו של הנשיא החמישי, תושב ירושלים, שנולד במדינת ישראל, חמישה דורות משפחתו לא עזבה את הארץ, איש ראוי, היה גשר בינינו לבין המצרים בהסכם השלום, והצד הזה הכשיל את יום הזיכרון, את יום הנצחת זכרו. שבעה סעיפים אחרי החוק הזה שאני הבאתי, הביאו סעיף להנצחת זכרו של רבי נחמן מברסלב. ואללה, גם ראוי, הצבעתי בעד. אבל ליצחק נבון הם הצביעו נגד. הנשיא החמישי של מדינת ישראל. איזו בושה. חמישה סעיפים. 45 דקות אחרי הכשילו את הסעיף הזה של הנצחת זכרו של הנשיא נבון, הנשיא החמישי של מדינת ישראל, כותב בוסתן ספרדי. הם הכשילו את זה. חמש פעמים ניסיתי להביא את החוק הזה. זה פוליטי? זה מעל הפוליטיקה, נכון? תעשו כך. יפה מאוד. אבל הביאו את רבי נחמן מברסלב – מכון מחקר, הכנסת זה, ספרים, עניינים. אבל הצבעתי בעד מתוך כבוד. להם אין כבוד, שתדעו את זה. תודה רבה.

היו"ר ניסים ואטורי:

ואליד אלהואשלה – אינו נוכח; רם בן ברק – אינו נוכח; אלעזר שטרן – אינו נוכח; אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת; חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח; חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת; חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת.

עדי עזוז (יש עתיד):

היא פה, אבל היא מוותרת.

היו"ר ניסים ואטורי:

איפה היא? אה, מוותרת. חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חבר הכנסת ינון אזולאי – אינו נוכח; חברת הכנסת יסמין פרידמן – אינה נוכחת; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חבר הכנסת יוראי להב הרצנו – אינו נוכח. חבר הכנסת איתן גינזבורג.

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, לו היינו חוזרים שלוש שנים אחורה ומספרים לכם על שעה אחת מהיום-יום של הממשלה הזאת, האדמה הייתה בוערת. כל מהלך מושחת, כל מינוי מקורב, כל חייל שנופל, אזרח שנפגע מכטב"ם, כל התקפה אלימה של שרים נגד מוסד ממלכתי או נגד חלק נרחב מהאוכלוסייה היה מחזיק בפני עצמו גל מחאות זועם ברחובות. פעם היינו תופסים את הראש ושואלים: איך זה קורה במדינת ישראל שלנו, הדמוקרטית, הליברלית, חפצת החיים? איך הממשלה שאנחנו בחרנו מזלזלת ככה בציבור? הרי זה לא ייתכן. אבל היום, זה עצוב להגיד, כלום כבר לא מפתיע אותנו. הרגלתם אותנו לשחיתות, לתיק פלילי לכל שר; הרגלתם אותנו להרס מכוון של מוסדות המדינה, להשתלחויות ברמטכ"ל, ביועצים משפטיים, בעובדי מדינה מסורים שקמים כל בוקר כדי לעבוד בשביל הציבור. ופסגת הטירוף, לפחות בינתיים, הגיעה השבוע, אחרי שאמרתם – ממשלת ישראל הצביעה על כך – כל מה שאפשר להגיד על השופטים כבר אמרתם, וניסיתם להשתלט על בית המשפט העליון. אחרי כל זה, הממשלה הזו הודיעה רשמית בריש גלי: לא לציית לפסיקת בג"ץ. הגיע הזמן למשבר חוקתי מכוון. פיתחתם שכרון כוח, איבדתם כל מעצור. אתם בטוחים שאתם כבר יכולים לעשות הכול, שלא צריך לתת דין וחשבון לאף אחד – לא לחוק, לא לכללי המשחק, לא למגבלות הכוח. ולפעמים אני תוהה לעצמי: מה בכלל הופך את המדינה הזאת למדינת חוק? אם לא מצייתים לחוק ולא לפסיקות בית משפט, אז מה אנחנו? והמזל הגדול שלנו, המזל הגדול של אזרחי ישראל הוא שאתם מתנהלים כל כך עקום, שאתם פשוט לא יודעים לעבוד, ולכן שום דבר לא ממש מצליח לכם. אין לכם הישג אחד – לא לציבור, אבל גם לא לבייס. הבאתם עלינו רק אלפי הרוגים, אלפי משפחות שכולות חדשות, ועם מקוטב, מפולג, משוסה ומיואש. עם שתוהה איך ממשיכים מכאן. והציבור אולי שקט היום יותר מתחילת הקדנציה, הוא אולי עייף יותר וכואב יותר, אבל הוא לא עיוור. הוא מבין את גודל השעה, הוא מבין את המשמעות העצומה של הדקה שבה הוא ייכנס לקלפי בבחירות הקרובות. אז, חבריי בקואליציה, רק תכירו בעובדה שהציבור יבוא איתכם חשבון פוליטי בבחירות הקרובות. העם הזה הוא עם חכם והוא חזק מכם.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה.

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אני מסיים, אדוני. המדינה הזאת יציבה ושורשית הרבה יותר מהממשלה החולפת הזאת. ואנחנו נתקן את ההרס, נשקם את המוסדות, ונחזיר את המדינה הזו למסלול של שפיות, דמוקרטיה ותקווה. תודה רבה, אדוני.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. חברת הכנסת קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת; חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת; חבר הכנסת דן אילוז – אינו נוכח. חברת הכנסת עדי עזוז.

עדי עזוז (יש עתיד):

מוותרת. אם אתה ממש רוצה, אני אעלה.

היו"ר ניסים ואטורי:

מוותרת. חברת הכנסת טלי גוטליב.

טלי גוטליב (הליכוד):

לי באופן אישי אין עוזרת בית. יש לי קושי שאישה יותר מבוגרת ממני תנקה לי את הבית. ככה מגיל מאוד מאוד צעיר.

עדי עזוז (יש עתיד):

עוזר בית יש לך?

טלי גוטליב (הליכוד):

במשך השנים אני מנקה את הבית שלי. כשסבתא שלי, עליה שלום, הייתה בחיים, גם את הבית שלה ניקיתי. ועם כל העבודה בכנסת, אני עושה את זה לגמרי לבד, וזה קשוח וזאת עבודה מאוד קשה. ואני אסירת תודה לנשים – או לגברים, אבל בעיקר נשים – שעובדות בעבודה הקשה הזאת, ובאמת מתפרנסות בעבודת כפיים ובעמל כפיים. ואני רואה בזו עבודה רבת חשיבות ומקילה מאוד את חייהם של הרבה אנשים. ולא הייתי מעלה בדעתי בעד שום הון שבעולם להעליב מישהי ולומר לה, או להציע לה להיות עוזרת בית שלי ממקום של עלבון. אתם יודעים מי כן עשתה את זה?

עדי עזוז (יש עתיד):

זו עבודה מאוד מכובדת - - - המכבדת את בעליה.

טלי גוטליב (הליכוד):

מיקי לוין, עיתונאית, השחורדינית המפותחת, הנאורה, האליטה. היא אליטה, ככה היא קראה לעצמה, הוד רוממותה. היא קראה לנו, אנשי הימין, נחותים. אתמול בריאיון בטלוויזיה, אותה מיקי לוין שאמרה שאנחנו נחותים והיא אליטה התראיינה בפאנל עם עידית סילמן, ואמרה לעידית סילמן שהיא בכנסת הבאה לא תהיה, והיא מוזמנת לעבוד אצלה, היא מחפשת עוזרת בית. זאת הרמה של נשות השמאל. זה מדהים. פמיניזם? עד כאן.

מיקי לוי (יש עתיד):

אנחנו לא מכירים אותה.

טלי גוטליב (הליכוד):

החפצה? עד אשת ימין. השפלה? עד שאת אשת ימין. אנחנו נשמור על כבודן של נשים, אלא אם כן הן שרות בממשלת הימין. וזה בסדר להגיד לשרה שהיא מחפשת עוזרת בית והיא מוזמנת לעבוד אצלה כעוזרת בית ממקום של זלזול. אותה מיקי לוין הזו, באמירה הבוטה שלה, את מי היא מעליבה? את הנשים היקרות, עוזרות הבית באשר הן, שעובדות בעמל וביזע לפרנסת ביתן. זה מדהים. והאולפן שותק והעולם שותק, ומי שבעיקר שותק זה נשים פמיניסטיות פה מהקואליציה. בעד נשים, בעד נשים, בעד נשים – עד הימין. עד הימין. נשות הימין לא קיימות.

מיקי לוי (יש עתיד):

תגידי לי, מה אני צריך להתייחס לכל אחת?

טלי גוטליב (הליכוד):

רק רגע. נשות הימין לא קיימות מבחינת הפמיניזם, וזה בסדר להעליב עוזרות בית על חשבון כבודן. ובכן, הגב' מיקי לוין, את מעולה בלהקפיד על הצבע בשיער שלך. בואי אני אראה לך איך אפשר להעליב אותך בלי להתייחס לנשים אחרות. רק אותך. אין לך חינוך. בוגרת האח הגדול.

מאיר כהן (יש עתיד):

טלי, מי זאת?

טלי גוטליב (הליכוד):

שואלים אותי מי זאת, המיקי לוין הזאת. תעשה גוגל. בוגרת האח הגדול.

מיקי לוי (יש עתיד):

נו, מי רואה את האח הגדול?

טלי גוטליב (הליכוד):

קוראת לעצמה עיתונאית. אז בואי אני אגיד לך מה את בזכות עצמך: מקפידה על הצבע בשיער, מקפידה על פה מלוכלך, על שנאות, ואפס חזון.

היו"ר אליהו רביבו:

תודה רבה.

מיקי לוי (יש עתיד):

מי מכיר אותה בכלל? מי צופה באח הגדול? תת-רמה.

טלי גוטליב (הליכוד):

מיקי, היא פרשנית עכשיו - - -

היו"ר אליהו רביבו:

חברת הכנסת שרון ניר; חבר הכנסת משה טור פז; חבר הכנסת מאיר כהן. חבר הכנסת מאיר כהן דיבר?

מירב בן ארי (יש עתיד):

דיבר.

היו"ר אליהו רביבו:

חבר הכנסת עוז חיים; חברת הכנסת צגה מלקו; חבר הכנסת משה סולומון; חבר הכנסת מאיר פרוש; חבר הכנסת סימון דוידסון; חבר הכנסת עודד פורר.

מירב בן ארי (יש עתיד):

פורר דיבר כבר. מה זה הרשימה הזאת?

היו"ר אליהו רביבו:

את מרכזת האופוזיציה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

דיברת. משהו לא בסדר, קראת את מאיר ופורר ושניהם דיברו. אולי - - -

אופיר כץ (הליכוד):

הוא לא דיבר, הוא אומר.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אה, לא דיברת?

קריאה:

עודד פורר (ישראל ביתנו):

לא דיברתי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא. יוליה דיברה.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אנחנו כל כך דומים? כבר חשבתי שהתבלבלת. תתחיל לי, בבקשה. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אדוני השר, אני חייב לשאול את חברי הקואליציה: כמה רשעות יש בכם?

עדי עזוז (יש עתיד):

הרבה.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

עד כמה השלטון חשוב לכם כדי שתמנעו מניצולי שואה להצביע, אולי בפעם האחרונה, רק בגלל שאתם חושבים שההצבעה שלהם היא לא בהכרח לאחת ממפלגות הקואליציה? מאיפה הרשעות הזאת למנוע מדיירי הדיור המוגן, בתי אבות של משרד הרווחה, של משרד השיכון, של משרד הקליטה, אוכלוסייה שחיה מהבטחת הכנסה, קצבת זקנה, שנכנסה למוסדות האלה גם כשהם עצמאיים ועוד לא סיעודיים, חלקם הגיעו כבר לגיל 90 ומעלה, אפילו עם מטפל או מטפלת זרה, בקושי הולכים, חלקם נעזרים גם בעזרים נוספים כדי להתנייד – ואתם מונעים מהם את האפשרות להצביע? ואני שואל את עצמי, על מה ולמה? הרי עשו את זה בשתי מערכות הבחירות הקודמות. במערכת הבחירות האחרונה ברשויות המקומיות הליכוד דרשה שזה מה שיהיה, כי היא הבינה, היא חשבה שאולי זה יסייע לחלק מהמועמדים שלה. הפטנט שפה בוחרים איפה ימקמו את הקלפי לפי זהות המצביעים זה הפטנט הכי לא דמוקרטי, שאתם המצאתם כדי לקבוע, מה שנקרא: אם הם לא מצביעים לנו, נמנע מהם את הזכות להצביע. אבל לקחת דווקא את האוכלוסייה הזאת, את האוכלוסייה המבוגרת, את הקשישים ואת ניצולי השואה ולמנוע מהם את האפשרות להצביע – אין רשעות גדולה מזאת. וזה מתחבר, אני חייב לומר, לדיון שניהלנו היום בוועדת הכנסת על חוק-היסוד המכונן שאתם כרגע עוסקים בו מסביב לשעון, חוק-יסוד: לימוד התורה. באים הלומי הקרב דיון אחרי דיון אחרי דיון. לא רוצים להיכנס לכל האירוע הפוליטי; אומרים: תדאגו לנו בתוך החוק הזה. תכניסו אותנו לתוך החוק הזה. תנסחו שגם אנחנו, הלומי הקרב, גם נפגעי המלחמה, גם אנחנו ערך, גם למה שאנחנו עשינו יש ערך. אתם לא מוכנים לשמוע אפילו על האופציה של להכניס את הנושא הזה. אתם לא מוכנים אפילו לשמוע על כך, כי חס וחלילה חבר הכנסת גפני יתעצבן. כי גפני לא מסכים, אז לא נכניס את הלומי הקרב לתוך החוק. הינה, אני אומר לכם: אני אגיש הסתייגות בדיוק בנוסח שביקשו אותם הלומי קרב. תהיה לכם הזדמנות להצביע בעד ההסתייגות הזאת, להעביר אותה במליאה, ולפחות אולי את החלק הזה תתקנו.

היו"ר אליהו רביבו:

תודה רבה לך.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

ולגבי חוק הבחירות – ובזה אני אסיים – זאת הפעם הראשונה, אדוני היושב-ראש, שחוק בחירות עובר בלי שיש הסכמה מקיר לקיר, רק בגלל שעסוקים במניעת הצבעה מאנשים שזאת אולי הפעם האחרונה שהם יצביעו.

היו"ר אליהו רביבו:

תודה רבה. חברת הכנסת פנינה תמנו שטה. חבר הכנסת ולדימיר בליאק.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, חברי חבר הכנסת שירי דיבר כאן על רמת החיבור של ראש הממשלה לעם, לאזרחים. אז אני רוצה להמשיך את הנושא בהקשר של שר המשפטים, סגן ראש הממשלה יריב לוין. יריב לוין דיבר כאן היום על ציבור עצום שהוא העיר אותו בניסיון שלו לקדם את ההפיכה המשטרית, שהביאה עלינו כל כך הרבה אסונות בשלוש השנים האחרונות. אני לא יודע אם אתם יודעים, אבל יריב לוין ואני, וגם חבר הכנסת מאיר כהן, אנחנו בני אותה עיר, מודיעין-מכבים-רעות – עיר שיש בה מצביעי יש עתיד, מצביעי ליכוד, מספר לא קטן, והציונות הדתית, ואפילו עוצמה יהודית, ואפילו טיפה חרדים, עיר מאוד מאוד מגוונת. ואני לא רוצה לפתוח את הנושא על כל מה שאני יודע בהקשר לרמת האינטראקציות של יריב לוין עם תושבי העיר, אבל יש לי הצעה בשבילו: אדוני שר המשפטים יריב לוין, שכביכול מייצג ציבור עצום, יש לי הצעה: בוא נצא ביחד לרחוב המרכזי במרכז העיר מודיעין-מכבים-רעות ונפגוש תושבים ביחד, אתה ואני, אני ואתה. נסייר ביחד, נדבר עם אנשים, נשב בבית קפה, נשתה קפה. הקפה עליי, אגב; אני לא יודע מה התרבות אצלכם בליכוד, אז אין בעיה. נקשיב מה הם חושבים עליי, מה הם חושבים עליך, אולי אפילו נצלם את זה ונפרסם את זה. מה דעתך? ההצעה שלי בתוקף מעכשיו ועד יום הבחירות. אני לרשותך. נסתובב, נטייל, נדבר, נקשיב, ואז אתה תבין מה אנשים באמת חושבים עליך ועל המפלגה שלך בעיר שהיא, כפי שאמרתי, עיר מגוונת. אז אדוני שר המשפטים, יש לך את המספר שלי. אני לרשותך. תודה.

היו"ר אליהו רביבו:

תודה רבה. חברת הכנסת מיכל שיר סגמן; חבר הכנסת אבי מעוז; חבר הכנסת עמית הלוי; חברת הכנסת שלי טל מירון.

קריאה:

היו"ר אליהו רביבו:

מוותרת. חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן; חברת הכנסת יעל רון בן משה. חבר הכנסת גלעד קריב.

גלעד קריב (העבודה):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מכובדי השר, כמה סמלי שאפילו את החוק הזה, את חוק הבחירות, שנוהגים בבית הזה להביא בהסכמה מלאה – כמה סמלי שהממשלה הזו והקואליציה הזו, את החוק הזה תבאנה ללא הסכמה רחבה ושחברי האופוזיציה יתנגדו להצעת החוק הזאת למרות המסורת הפרלמנטרית שאת החוק הזה מחוקקים בהסכמה. הרי כל הכהונה שלכם בשלוש וחצי השנים האחרונות – אדוני, לא הפעלת את השעון, אני אשתדל לסיים – כל הכהונה הזו הרי עומדת בסימן הפלגנות, השיסוי, מחלוקת איש עם אחיו. מעולם לא כיהנה במדינת ישראל ממשלה כל כך פלגנית וקואליציה שביצרה את שלטונה באמצעות השנאה. ומדוע האופוזיציה לא עתידה לתמוך בהצעת החוק? כי אתם, הקואליציה הכי יהודית בתולדות מדינת ישראל, החלטתם לרמוס 35,000 אזרחים ותיקים, אוכפי שהתורה מצווה עלינו לכנותם 35,000 זקנים, שאתם מסרבים לקיים בהם את מצוות "והדרת פני זקן". ובתוך 35,000 האזרחים הוותיקים האלה יש 5,000 ניצולי שואה שאתם יורקים להם בפנים. ישנם עוד 5,000 קשישים שמוגדרים על ידי הממשלה כקשישים עריריים. אין מי שיבוא ויסייע להם להגיע אל הקלפי מחוץ לדיור המוגן של משרד השיכון. אתם גוזרים עליהם, אולי במערכת הבחירות האחרונה של חייהם, לא להצביע. איזו השפלה. איזו השפלה אתם מעניקים ל-35,000 אזרחים ותיקים, שהאחד יראה את שכנו נוסע להצביע כי יש לו בן שיבוא לקחת אותו, אבל הוא לא יצא מחדרו ביום הבחירות.

היו"ר אליהו רביבו:

תודה רבה.

גלעד קריב (העבודה):

כמה רשעות, כמה חוסר יהדות. אני מסיים בעוד משפט. אדוני השר כץ – רון, תפנה – אדוני השר כץ, אתה השר לשירותים חברתיים, אתה ידוע בבית הזה כשר חברתי. אנא עזור לנו להסיר את החרפה. מדובר בדיירים בין השאר במעונות במשרדים שהם תחת אחריותך, משרד השיכון והבינוי, משרד הרווחה. איך אתה מסכים שאנשים שהם תחת אחריותך, אלפים מהם בני למעלה מ-90, לא יצביעו הפעם כי יש פה חישובים קטנוניים? אני יודע שאתה אדם עם רגישות חברתית, אתה השר לביטחון חברתי, השב את הקלפיות לדיור של האזרחים הוותיקים בישראל. תודה רבה.

היו"ר אליהו רביבו:

תודה רבה. חברת הכנסת מטי צרפת הרכבי – איננה נוכחת. אני מבקש להזמין את חבר הכנסת שמחה רוטמן לסכם את הדיון האישי. בבקשה, ארבע שעות לרשותך.

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

ארבע שעות? אין בעיה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, טלי, כשאת יושבת בצד שם את מבלבלת להם את הספירה.

טלי גוטליב (הליכוד):

מאיר - - -

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

מאיר, התשובה שלי הספיקה לך? התשובה שלי, אני חשבתי שהיא תשובה.

מאיר כהן (יש עתיד):

אני חושב שצריך לדון על זה בוועדה.

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

בסדר. אני קורא לכם, הבנתי שאתם מתארגנים אחרת. בניגוד למה שנאמר פה, אני חושב שבשנייה שיוחלט שהדברים השנויים במחלוקת יוצאים, ולא משתמשים ברוב הקואליציוני להכניס דברים שמפלגה מסוימת רוצה ומוציאים דברים שמפלגה אחרת רוצה, אלא - - -

גלעד קריב (העבודה):

זה עניין מפלגתי?

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

שנייה.

גלעד קריב (העבודה):

ניצולי שואה זה עניין מפלגתי? תתבייש לך.

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

אתה רואה את השיח הענייני. התייחסתי לשאלתך באופן ענייני. כמו שאמרתי, אגב, ואני חוזר על האמירה, אני המלצתי והצעתי - -

גלעד קריב (העבודה):

מה הקשר?

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

- - ואני חושב שהדבר הזה הוא נכון, שמעל גיל מסוים כולם יהיו יכולים להצביע במעטפה כפולה, ואיכשהו יצא שהגיל שאני הצעתי, כל ניצולי השואה נכנסים אליו, למיטב ידיעתי והבנתי. כל ניצולי השואה נמצאים בגיל שאני הצעתי, גם בגיל 80, ואם נעשה את זה גיל אחר, 77, 75, בוודאי. ולכן, הטענה כאילו יש פה אירוע של ניצולי שואה היא פיקציה מוחלטת, קמפיין לצורכי בחירות, אין לזה שום בסיס, ובעיניי חבל שנושאים לשווא את שם ניצולי השואה. אבל אני רוצה להגיד, מאיר, במקום לדבר על מה שאין בהצעת החוק, להתנגד לחוק בגלל מה שאין בו זה התרגיל הכי ישן בספר. חבל, אני עונה לך, אז חבל.

מאיר כהן (יש עתיד):

אני - - -

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

אני אומר, להתנגד לחוק בשל מה שאין בו זה התרגיל הכי ישן שיש בספר, הכי ותיק, בעיניי גם הכי מכוער. מביאים חוק שאין בו דברים שנויים במחלוקת, ואומרים: אבל למה לא נותנים לי את מה שאני רוצה, אז אני מתנגד. בסדר, אפשר לקחת בני ערובה, זה בסדר גמור. גם אלה כללי משחק לגיטימיים, אבל זה בהחלט משחק, והציבור רואה את המשחק הזה. אבל אני רוצה להגיד מה יש בחוק הזה, כדי שאתה וכדי שחברי הכנסת של יש עתיד והעבודה וישראל ביתנו ידעו נגד מה אתם הולכים להצביע היום. מקווה שתתעשתו עד השנייה והשלישית, אבל חשוב שתדעו מה יש בחוק הזה שאליו אתם מתנגדים כרגע. אחד - - -

קריאות:

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

למשל, הצעתו של ולדימיר בליאק, שהציע בהצעת הוועדה – בגלל שהיא לא הייתה שנויה במחלוקת, היא נכנסה, למרות שהיא לא הייתה חלק מהצעת ועדת הבחירות. למשל, בלי קשר לשאלה מי המציע שלה. הציע אותה ולדי, והכנסתי ישר, בלי להתווכח בכלל. כנ"ל הצעות אחרות שבאו מהקואליציה, מהאופוזיציה, אם הן היו לא שנויות במחלוקת, הן הוכנסו. אבל אני רוצה להגיד משהו אחר. הצעת החוק הזאת מייצרת הסדרים למפונים, לאנשים שביתם נהרס במתקפת הטילים או לאנשים שעזבו אזורים מוכי קרבות. אני מקווה שלא יהיו עד ימי הבחירות עוד מהם אלא יצטמצם מספרם, אבל עדיין יש כאלה. ועד שאתם מדברים איתי שאני לא הכנסתי לחוק הזה דברים שנויים במחלוקת ומתחילים להתפלפל, אם חס ושלום תצביעו היום נגד החוק הזה, אתם מצביעים נגד המפונים. זה בחוק, זה לא בתיאוריה. זה בחוק שמפונה שמפונה מביתו יוכל להצביע בקלפי כפולה. זה החוק הזה, ונגדו אתם מצביעים. לא מובן לי האירוע הזה. אחרי שהוצאתי את כל הדברים השנויים במחלוקת, על זה אתם מצביעים נגד?

מאיר כהן (יש עתיד):

אתה יודע שיש שנייה ושלישית.

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

אז אין בעיה, אבל למה אתם מתנגדים עכשיו?

מירב כהן (יש עתיד):

כי הוצאתם - - -

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

למה אתם מתנגדים עכשיו? הוצאתי את כל הדברים השנויים במחלוקת מהחוק, ולכן - - -

קריאה:

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

אין בעיה. אז אתם אומרים: אם אנחנו לא מקבלים את מה שאנחנו רוצים, או את כל מה שאנחנו רוצים - - -

מאיר כהן (יש עתיד):

- - - אל תיתמם.

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

מי שמיתמם פה זה אתם. מי שהזכיר פה ניצולי שואה זה היתממות.

מאיר כהן (יש עתיד):

אם אתה היית צריך להצביע, לא היית עושה את זה?

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

לא. לא. בחוק שעבר - - -

גלעד קריב (העבודה):

מי שהזכיר ניצולי שואה זה נציגי משרדי ממשלה. אתה לא מתבייש. זה עריריים.

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

סליחה. שקר וכזב. ואני אגיד לך יותר מזה, גלעד.

גלעד קריב (העבודה):

- - - במעונות ברווחה, אפילו על זה אתה לא מסכים.

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

אני אגיד לך יותר מזה. שקר וכזב, שקר וכזב. גלעד, למה אתה צועק, אבל? אתה כרגע דיברת.

גלעד קריב (העבודה):

למה? כי זה זועק לשמיים, למה אני צועק.

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

אתה כרגע דיברת. אתה כרגע דיברת, גלעד.

גלעד קריב (העבודה):

אתם דורסים 35,000 קשישים.

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

אדוני היושב-ראש, זה בלתי אפשרי. הרגע הוא דיבר, והוא צועק, כאילו לא היה לו מספיק זמן לדבר.

היו"ר אליהו רביבו:

טוב. אפשרתי לך, נכון? חבר הכנסת קריב, בזה מיצית.

עדי עזוז (יש עתיד):

- - - שמחה, אתה לא יודע להתמודד.

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

אני מתמודד, נראה לי, היטב, אבל אני אגיד יותר מזה.

היו"ר אליהו רביבו:

חברות וחברי הכנסת, סדרנים, מה קורה?

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

אני אגיד יותר מזה. הטענה כאילו צריך לדאוג – אמרנו, מבחינת הצעת הגיל שלי, הצעה שסורבה על ידיכם, אני הצעתי להכניס את זה בהצעת החוק בקריאה הראשונה, אתם אמרתם לא. אני אמרתי, ואני חוזר על הצעתי, ואני מקווה שנכניס את זה לשנייה ושלישית, שאני מציע שכל אדם באשר הוא מעל גיל 80, ואולי מגיל יותר נמוך, שנסגור בהתאם לנתונים בוועדת החוקה, יוכל להצביע בקלפי מיוחדת, כל אדם. אני הצעתי את זה, אתם אמרתם שאתם לא מעוניינים. פעם אחרונה שבדקתי, חבר הכנסת גלעד קריב, אין הבדל בין ניצול שואה או קשיש שקשה לו לצאת ולהצביע בכתובת המגורים המקורית שלו והשאלה אם הוא גר במתחם דיור מוגן או שהוא גר אצל הבן שלו או שהוא גר אצל הבת שלו, אין הבדל.

גלעד קריב (העבודה):

יש - - -

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

אין הבדל, אבל, למרות שהדבר הזה הוצע, אתם, שמעוניינים לפגוע ביכולת של הקשישים להצביע, התנגדתם לזה. ועכשיו נשאלת השאלה מדוע אם הם נמצאים במתחם דיור מוגן, שאולי אתם יודעים או לא יודעים מה עמדותיהם הפוליטיות, אתם רוצים לתת להם את זה, ולעומת זאת אם הם נמצאים בבית של המשפחה שלהם, אתם מסרבים. תנו על זה הסבר לציבור ותנו הסבר לציבור מדוע אתם מצביעים עכשיו נגד המפונים. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

היו"ר אליהו רביבו:

תודה רבה ליושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט. אנא, תפסו את מקומותיכם. חברות וחברי הכנסת, אנו נעבור כעת להצבעה על הצעת חוק הבחירות לכנסת העשרים-ושש (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה), התשפ"ו–2026, בקריאה הראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 23 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 32 נגד – 19 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הבחירות לכנסת העשרים ושש (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה), התשפ"ו–2026, נתקבלה.

היו"ר אליהו רביבו:

32 בעד, 19 מתנגדים. אשר על כן, אני קובע בזאת כי הצעת חוק הבחירות לכנסת העשרים-ושש (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה), התשפ"ו–2026, עברה, ותעבור מכאן בחזרה לוועדת חוק חוקה ומשפט לצורך הכנתה לקראת הקריאה השנייה והשלישית. אוקיי, חברת הכנסת מרב מיכאלי מבקשת להודיע לפרוטוקול שהיא התכוונה להצביע נגד אך זה לא משפיע על תוצאות ההצבעה.

היו"ר אליהו רביבו:

לפני שנעבור לנושא הבא שעל סדר-היום, אני מבקש לאפשר לשרה מאי גולן לעלות ולמסור הודעה אישית. שלוש דקות לרשותך.

גלעד קריב (העבודה):

מה עכשיו?

היו"ר אליהו רביבו:

מירב בן ארי טינפה עליה את החיים, אתה לא היית כשהיא עלתה לנאום.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אדוני היושב-ראש – זה לא חמש דקות, אדוני?

היו"ר אליהו רביבו:

אה, כשאיפסתי זה ירד לשלוש.

משה פסל (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, תראו, עלתה לפה לפני דקות אחדות – אני לא צופה בראיונות ובנאומים שלה, אבל הדובר שלי הראה לי שעלתה לכאן חברת הכנסת מירב בן ארי, עלתה ופתחה בחמש דקות של השמצות, גידופים ותרעלה שיוצאת לה בדרך כלל מהפה באובססיה חולנית עליי.

נאור שירי (יש עתיד):

חשבתי שהיה הסכם שלום.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

איך היא פתחה את הנאום שלה? היא אמרה שהיא כרגע צפתה בי בערוץ 14, בריאיון האלמותי שלי. קודם כול, תודה רבה לך, חברת הכנסת מירב בן ארי, על כך שאת עוקבת אחריי ואחרי הראיונות שלי וצופה בערוץ 14. אני אומרת את האמת: אני לא מעוניינת לצפות בך בשום ערוץ, אבל תודה שאת עוקבת. היא עשתה מייד עם השיער, אני רוצה שתשמעו טוב – כן – ככה עם השיער, משמע להעליב אותי, כי כנראה כשישבתי היום בריאיון עם בועז גולן בערוץ 14 יצא לי שעשיתי ככה עם השיער. את זה עשתה לוחמת הפמיניזם, לוחמת זכויות הנשים, היא וחברותיה לסיעה שישבו פה, כולן – אפשר לראות אותן במצלמות; אני לא אזכיר את שמן, כי חבל שתהיה להן זכות לעלות. היא יושבת ומקטינה, מזלזלת, וזה, חברים, מה שהיא עשתה כל הקדנציה הזאת: פגעה בנשים תוך כדי שהיא מדברת על זה שהיא רוצה לקדם נשים. מקטינה נשים מהימין, תוך כדי שהיא אומרת שהיא נלחמת למען זכויות נשים. באמת, אין עליבות כזאת. את יודעת, אני כיניתי אותך בשם שכנראה נורא תפס: מקרקרת. אבל אמרה לי פה אחת מחברותיי הטובות ביותר לסיעה שאת בכלל לא מקרקרת – את בכלל זיקית, כי את משנה את עצמך ככה, לפי כל מצב, והיא כל כך צודקת. עכשיו, תראי, את אמרת שאנחנו הולכים לערוץ 14 כי אנחנו פשוט הולכים לפינת הליטוף. אז קודם כול, אני אלך 400 פעמים לפינת הליטוף ואני לא אלך לאל-ג'זירה 12 שאת הולכת אליה כל הזמן, שמעלילה עלילות דם אנטישמיות על חיילים שאנסו כביכול, ומפיצה את דיבתם בעולם. אני לא אלך לאל-מנאר 13 שכל היום מנסה לתפור פה שרים על לא עוול בכפם, פינת הליטוף השנייה שלך. אני אומרת – את מדברת בשיא חוצפתך, באמת, על התוכנית ההיסטורית שאני יחד עם ראש הממשלה והשר איתמר בן גביר הכנסנו לראשונה, להכניס את השב"כ לכל האירוע של ארגוני הפשיעה. מה את היית, מירב בן ארי? את היית יו"ר הוועדה לביטחון פנים בממשלה הקודמת. איפה הייתה הביקורת שלך, חברת כנסת צבועה ושקרנית שכמותך, שנתת לנפתול-תעלול להעביר מיליארדים מכספי משלם המיסים הישראלי ללא אכיפה, ללא בקרה, היישר לארגוני הפשיעה הרצחניים? עליכם נמצאות כל הרציחות, על הראש שלכם ועל הידיים שלכם נמצא הדם שלהם. אתם פשוט חבורה של צבועים, ובגלל זה היא גם יצאה מפה, והיא לא מסוגלת אף פעם להקשיב לי, אבל זה בסדר. אני אסיים בזה שבאמת הבורות של האישה הזאת, שמדברת על מה היא מבינה בכלים טכנולוגיים, שב"כ או לא. אני אספר לכם קצת, בדקה וחצי שנשארה לי: לשב"כ יש כלים טכנולוגיים, בשילוב עם המשטרה, שבפעם הראשונה יעצרו, בעזרת השם, את כמויות האמל"ח, הנשק הבלתי-חוקי, שנתפס בטונות. מה שהיא לא מבינה, הבורה הזאת – מה שקורה היום במגזר הערבי זה רצח, באמת, התעללות וסחיטה באיומים. אני אספר לך, מירב בן ארי, מאיפה שאת שומעת: בדרך לפה אני קיבלתי הודעה – ראו את זה כל צוות לשכתי, כך שיש עדים להודעה ששמורה אצלי – מאזרח ערבי נוצרי שמספר לי על הסחיטה שהוא עובר, על היריות שהיו לו ב-04:00. למי פונה האזרח הזה? אלייך, מירב שקרנית בן ארי? לעדי עזוז שצעקה פה? לשלי טל מירון, שצחקה על השיער? אתן לא פמיניסטיות, אתן לא לוחמות למען נשים, אתן חבורה של שקרניות וצבועות. מעבר לזה אתן אלה שבגללכן ובגלל הממשלה הכושלת שלכן קורות היום הרציחות במגזר הערבי, רק בגללכן זה קורה. אנחנו מתקנים את העוול החמור, את המחדל הנפשע הזה, ואת מעיזה בכלל לעלות ולדבר. אני יודעת שכמו שכשלת באופוזיציה שלך ולא נשארת כאן בלילות, לא הצלחת לפסול אף חוק, ולא הצלחתם בכלל, בראשותך, להיות אופוזיציה לוחמת, כי את באמת החרפה של המפלגה הזאת וככה את גם כושלת עכשיו. במקום לעבוד היא רואה ערוץ 14, אותו הערוץ שהיא אמורה לשנוא – לא לדבר עליו, היא לא מוכנה לבוא להתראיין שם. זה מה שאת עושה, מירב בן ארי, במקום לעבוד? אז, באמת, ברוך השם שיש את הממשלה הזאת, שדואגת לאזרחי מדינת ישראל. אני מסיימת – אני אנצל את השנייה הזאת כדי לומר: אזרחי מדינת ישראל, בבחירות הבאות אתם תקבלו את זה על סטרואידים, והרבה יותר גרוע, אם לא תצאו להצביע כמו שצריך. את הנזקים שהם יעשו הפעם יהיה קשה הרבה יותר לתקן, תודה.

היו"ר אליהו רביבו:

תודה רבה.

היו"ר אליהו רביבו:

חברות וחברי הכנסת היקרים, אנחנו נעבור להצעת החוק הבאה שעל סדר-היום: הצעת חוק להקפאה וניכוי של כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל (תיקון מס' 2) (כספים המועברים לרצועת עזה), התשפ"ו–2026, של חבר הכנסת הנמרץ משה פסל, לקריאה הראשונה. אני מבקש להזמין את חבר הכנסת משה פסל להציג את הצעת החוק. ואתה, כדרכך היעילה, הגעת כבר בהצלחה.

משה פסל (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בבוקר 7 באוקטובר יצא מרצועת עזה הרוע במלוא עוצמתו: משפחות נטבחו, ילדים נחטפו וקהילות שלמות נמחקו, אדוני היושב-ראש. אנחנו באמת עדיין מלקקים את הפצעים של המאורע הזה שבו באמת טבחו בנו, האויב הזה שיושב בעזה.

היו"ר אליהו רביבו:

אפשר, בבקשה, לשמור על שקט? באמת. חברת הכנסת עטייה, חבר הכנסת ביטן, תודה.

משה פסל (הליכוד):

עכשיו תראה, אדוני היושב-ראש, יש כאלה כאן במשכן שהרשות הפלסטינית בשבילם זה שם כזה, אתה יודע, רשות, רשות פלסטינית, זה נשמע טוב, זה נשמע סביר.

היו"ר אליהו רביבו:

משהו ברשות.

משה פסל (הליכוד):

כן, רשות פלסטינית, נשמע הגיוני. המתונים, הם קוראים להם המתונים. אממה, קיים מנגנון דם – דם תמורת כסף. ככל שיותר דם יהודי נשפך ברחובות כך מתגמלים אותו ביותר כסף. אתה יודע, ממש כמו אנשי מכירות, אני יודע מה, באיזו חברה סלולרית, בסלקום: תביאו יותר דם תקבלו כסף, דם יהודי שווה כסף.

מיקי לוי (יש עתיד):

יש חוק כזה, תבדוק, של אלעזר שטרן.

משה פסל (הליכוד):

חבר הכנסת לוי, אם תישאר, אז נתת את ההערה ותבין מה החידוש בהצעת החוק שאנחנו מדברים עליה.

מיקי לוי (יש עתיד):

אני שומע אותך.

משה פסל (הליכוד):

ובכן, לאחר 7 באוקטובר מתברר שישנם כספים שמועברים על ידי הרשות הפלסטינית גם לעזה, למחבלים בעזה. אומנם הכספים הללו לא מוקפאים, ומנגנון ההקפאה לא חל עליהם. בשנת 2018 חוקק פה חוק הקפאת כספים, שקבע עיקרון פשוט וצודק: מכל שקל שישראל מעבירה לרשות יוקפא סכום ששווה למה שהיא מעבירה למחבלים; מה עם המחבלים בעזה? מה עם הישות העוינת בעזה, כל הכסף הזה שעבר ותגמל את הטבח הזה ואת המנהרות הללו? שר האוצר בחוכמתו הרבה הקפיא את הכסף הזה, אבל, לצערי, בגלל עניין חוקי, את הכסף הזה אי-אפשר להעביר לאותן המשפחות. עכשיו המציאות מתקדמת, ולכן אנחנו רוצים להכניס לתוך החוק את הדבר הזה, להקפיא את הכספים, זה ודאי, ואחרי ההקפאה, להעביר אותם, ולקבוע שאותם כספים מועברים למשפחות נפגעי הטרור. לא לכל מיני מטרות עלומות, אולי, כן, לא, בערך – אלא לקבוע בחוק שמי שיוכל - - -

היו"ר אליהו רביבו:

משה פסל (הליכוד):

אני לא אומר, זה לא יחזיר אף אחד, זה בוודאי לא ייתן איזשהו מזור לנפש לאותם אנשים שאיבדו ונפגעו באותו טבח איום ונורא. אבל לפחות את הדבר הקטן הזה, את הכסף הקטן הזה, פיצויי הדוגמה, זה יחזיר להם. את זה אנחנו רוצים לעגן בחוק. אז בעצם מה שיקרה א. דוח שיוגש לשר הביטחון, לוועדת השרים לביטחון לאומי, יתייחס מעכשיו גם לכספים שהרשות מעבירה לרצועת עזה, לא רק למחבלים. ב. מנגנון ההקפאה החודשי, אותו 1 חלקי 12, יחול גם על הכספים שהרשות העבירה לעזה בשנה הקודמת, לא רק מעכשיו והלאה. ג. וזה לב העניין, הכסף המוקפא הזה לא סתם מונח בקופה, יש היום 5 מיליארד שמונחים בקופה. אנחנו קובעים שאותם 5 מיליארד שקל יעברו אל אותן משפחות כפיצויי דוגמה. אז הצדק ייעשה באמצעות החוק הזה. אני רוצה להודות ליושב-ראש הקואליציה, כמובן, שהבין שהחוק הזה מאוד מאוד חשוב, ולמרות סד הזמנים הצליח להכניס את החוק הזה, ואני מקווה שהוא יהיה גם בקריאה שנייה ושלישית – לא מקווה, אני אומר: זה מה שיהיה, בעזרת השם; גם ליושב-ראש ועדת החוץ והביטחון, שהתאמץ לקבוע זמן, ואני בטוח שהוא יתאמץ גם ביום ראשון הקרוב למען המשפחות השכולות ומשפחות נפגעי פעולות האיבה. ביום ראשון הוא יצליח למצוא זמן גם לזה, לקבוע דיון, ולהעביר את החוק הזה בקריאה שנייה ושלישית עוד במושב הזה. חבריי חברי הכנסת, אני קורא לכם, כמובן, להצביע בעד הצעת החוק הזאת, ולהביא צדק לאותן משפחות נפגעי פעולות האיבה. תודה רבה לכם.

היו"ר אליהו רביבו:

תודה רבה לך. בהצלחה מרובה. זה האינטרס של כולנו. נעבור לדיון האישי. לאור העובדה שרוב המליאה חסרה, אני שואל מי מבין מי שנרשם לדיון אישי נמצא כאן ומבקש לעשות כן – אף אחד. יש שר שמבקש לבטא את עמדת הממשלה? נעבור להצבעה? חברות וחברי הכנסת היקרים, ברשותכם, נעבור להצבעה על הצעת חוק להקפאה וניכוי של כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל (תיקון מס' 2) (כספים המועברים לרצועת עזה), התשפ"ו–2026, בקריאה הראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 24 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 12 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק להקפאה וניכוי של כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל (תיקון מס' 2) (כספים המועברים לרצועת עזה), התשפ"ו–2026, לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה.

היו"ר אליהו רביבו:

12 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אשר על כן, אני קובע בזאת כי הצעת חוק להקפאה וניכוי של כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל (תיקון מס' 2) (כספים המועברים לרצועת עזה), התשפ"ו–2026, עברה, ולכן תוחזר לדיון בוועדת החוץ והביטחון לצורך הכנתה לקראת הקריאה השנייה והשלישית.

היו"ר אליהו רביבו:

חברות וחברי הכנסת היקרים, אנו נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום: הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 8), התשפ"ו–2026, לקריאה הראשונה. אני מבקש להזמין את השר חיים כץ להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני השר. אפשר בבקשה לשמור על שקט? זה בלתי אפשרי.

קריאה:

לא, מדברים על - - -

היו"ר אליהו רביבו:

אני מדבר על מי שמאחורה. חיים?

שר התיירות חיים כץ:

יש לי שתי הצעות חוק?

היו"ר אליהו רביבו:

יש שתי הצעות חוק, בשתי הצבעות נפרדות.

שר התיירות חיים כץ:

מאה אחוז. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני אענה ביחד לשתי הצעות החוק. בשביל לא להשחית זמן בכנסת, נעשה את זה כמו שכתוב לי. אני לא מכיר את הנושא. אני עונה בשם שר המשפטים. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת בטחון) (תיקון מס' 9) התשפ"ו–2026, והצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 8), התשפ"ו–2026 – שתיהן נוגעות כנראה באותו נושא; בעקבות מתקפת הטרור הרצחנית מרצועת עזה על מדינת ישראל, שבמהלכה אלפי מחבלים חדרו משטח רצועת עזה לשטחה של ישראל מהיבשה, מהאוויר ומהים, ותקפו באכזריות אזרחים וחיילים, נתפסו בשטחה של מדינת ישראל מעל 150 מחבלים, אשר בנוגע לרבים מהם מתקיים הליך חקירה פלילי בחשד לעבירות ביטחון. לעצורים אלה נוספה כמות נוספת של מחבלים, אשר נתפסו במהלך ימי התמרון הקרקעי ברצועת עזה, וגם בנוגע לחלקם מתקיים הליך חקירה פלילי. פרקי הזמן, הן להארכת המעצר והן למניעת פגישה עם עורך דין בחוק המעצרים, אינם מותאמים לצרכים, למורכבות ולאתגרים שנוצרו בעקבות מעצרם של המחבלים הללו. זאת בשים לב לחקירה רחבת ההיקף והמורכבת של אירועי הטרור, וכן, בשים לב לצורכי ההגנה על ביטחון המדינה וחיי האדם. נוכח האמור, עלה צורך דחוף ומיידי בהתקנת תקנות לשעת חירום, שמטרתן הייתה להאריך את התקופות המרביות שניתן להאריך את מעצרם של העצורים, כהגדרתם בתקנות, וכן את התקופה המרבית האפשרית למניעת פגישה של העצורים אלה עם עורך הדין. תקנות שעת חירום הותקנו לשלושה חודשים. אני לא יודע אם זה לא מספיק – זה מספיק. תודה רבה.

היו"ר אליהו רביבו:

תודה רבה. האם מישהו מבין חברי הכנסת שנרשמו לדיון אישי מבקש לעשות בכך שימוש? חברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה, שלוש דקות לרשותך.

טלי גוטליב (הליכוד):

טוב, תשמעו, לא להאמין. אני מקריאה לכם את הסעיף הבא, מילה במילה, לא נגעתי. סעיף 7א(א) לפקודת הנזיקין, אלו מילותיו – סליחה על השעמום, למיטיבי לכת, אבל זה קריטי: "לא תוגש תובענה נגד עובד ציבור על מעשה שעשה תוך כדי מילוי תפקידו השלטוני כעובד ציבור, המקים אחריות בנזיקין; הוראה זו לא תחול על מעשה כאמור שנעשה ביודעין מתוך כוונה לגרום נזק או בשוויון נפש לאפשרות גרימתו במעשה כאמור". לא מדובר פה במשהו לא ברור – עובד ציבור לא מקבל תביעה ויש לו חסינות מוחלטת על כל מעשה שהוא עשה במסגרת מילוי תפקידו. מה אומרים שופטי בג"ץ? היה להם מאוד דחוף להוציא החלטה. אם לא הייתי מכירה את פקודת הנזיקין עוד הייתי מתרשמת מהדברים שהם רושמים. הם אומרים, והם מאיימים על עובדי ציבור: אם עובדי ציבור יסורו למרות שר ויעשו את עבודתם, במסגרת עבודתם כעובדי ציבור, ההסדר של החסינות אולי לא יישמר בעניין שלהם. ההסדר של החסינות. מי אתם, שופטי בג"ץ, שתקראו להוראת חוק חסינות עובדי ציבור מפני תביעה הסדר? מי אתם, שופטי בג"ץ, שתשלחו מסר מאיים שאתם לא תכבדו את ההסדר הזה? מי שואל אתכם, רבותיי? מי שואל אתכם? אי-אפשר להגיש תביעה נגד עובד ציבור. במקסימום, אפשר להגיש תביעה נגד המדינה, אם המדינה גרמה נזק. לא תביעה אישית נגד עובד ציבור בעבודתו כעובד ציבור. מה יש לכם? מה אתם עושים? אני רוצה להבין. אה, אני אגיד לכם מה הם עושים ואני אגיד לכם מה עוד יש להם שאתם לא יודעים. לשופטי ישראל יש חסינות מוחלטת מפני ביצוע עבירות פליליות, כמו איומים – איומים זאת עבירה; יש להם חסינות מוחלטת מפני אחריות פלילית על כל עבירה שהם עושים אגב מילוי תפקידם. אם אגב מילוי תפקידם הם יזייפו פרוטוקול – יש להם חסינות; אם אגב מילוי תפקידם הם יאיימו על ציבור שלם, יאיימו איום מפחיד – שעומד, אגב, בניגוד לחוק, כי אם זה היה במסגרת החוק זה לא היה איום, כי שימוש בזכות חוקית היא איננה איום, אבל זה בניגוד לחוק – יש להם חסינות. בסעיף 34כ לחוק העונשין כתוב שנושא משרה שיפוטית יהיה חסין בגין עבירות שהוא ביצע אגב מילוי תפקידו. מדהים. יותר חסינות אשר יש לחברי כנסת. איך אמרו לי פה חברים מהאופוזיציה? הכנסת היא לא מקלט לעבריינים; בית המשפט העליון, לעומת זאת, הוא מקלט לעבריינים. שופטים שמאיימים, על יסוד שקר מוחלט ובניגוד לחוק, מותר להם לעשות את זה, הם חסינים.

היו"ר אליהו רביבו:

תודה רבה. יש עוד מישהו שנרשם לדיון האישי ומבקש לממש את זכותו? תודה רבה. אנחנו נעבור להצבעה. חברות וחברי הכנסת היקרים, אנו נעבור להצבעה על הצעת החוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 8), התשפ"ו–2026, בקריאה הראשונה. הצבעה. חבר כנסת עפיף, הצבעה. הצבעה מס' 25 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 7 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת החוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 8), התשפ"ו–2026, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.

היו"ר אליהו רביבו:

שבעה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אשר על כן, אני קובע בזאת כי הצעת החוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 8), התשפ"ו–2026, עברה, ולכן תחזור לוועדת החוקה, חוק ומשפט לצורך הכנתה לקראת קריאה שנייה ושלישית.

היו"ר אליהו רביבו:

חברות וחברי הכנסת היקרים, אנו נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום: הצעת החוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת בטחון), (תיקון מס' 9) התשפ"ו–2026, לקריאה הראשונה. אדוני השר, אתה אומנם כבר הבעת את עמדת הממשלה על שני החוקים, אז אתה יכול לעלות ולהגיד שמה שהבעת כלול בפנים ואתה משוחרר.

שר התיירות חיים כץ:

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בהצעת החוק הקודמת הבאתי את אותם נימוקים להצעה הזאת, ולכן אבקש מהכנסת לאשר את התקנות. תודה רבה.

היו"ר אליהו רביבו:

תודה רבה. ישנם חברי וחברות כנסת שנרשמו לדיון האישי ומבקשים לעשות שימוש בזכותם? לא. חברות וחברי הכנסת היקרים, אנו נעבור להצבעה על הצעת החוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת בטחון), (תיקון מס' 9) התשפ"ו–2026, בקריאה הראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 26 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 7 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת החוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת בטחון), (תיקון מס' 9) התשפ"ו–2026, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.

היו"ר אליהו רביבו:

שבעה תומכים, אין מתנגדים, אין נמנעים. אשר על כן, אני קובע בזאת כי הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת בטחון), (תיקון מס' 9) התשפ"ו–2026, עברה בקריאה הראשונה ותחזור לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית לוועדת החוקה, חוק ומשפט.

היו"ר אליהו רביבו:

חברות וחברי הכנסת היקרים, אנו נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום: הצעת חוק בינוי ופינוי של אזורי שיקום (כפר שלם), התשפ"ו–2026, של חברת הכנסת קטי קטרין שטרית, לקריאה הראשונה. אני מבקש להזמין את חברת הכנסת קטי קטרין שטרית להציג את הצעת החוק. גברתי, לרשותך עומדות עשר דקות. בהצלחה. יישר כוח גדול.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

תודה רבה לך. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ואחרון חביב השר, שר השיכון, חבר הכנסת חיים כץ, שעמל רבות על הנושא הזה. הוא הקדיש לזה שעות וימים. למרות שהוא שר תקופה לא כל כך גדולה, אבל בכל זאת, כל מה שעשית בתקופה הזו – עשית מהפכה שלמה במשרד הזה.

סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל):

גם למען המגזר.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אני מבקשת גם להודות לכל מי שסייע לקדם את הצעת החוק החשובה הזו. גם יש את הוראת השעה של חברת הכנסת שנמצאת כאן, חברת הכנסת אתי עטייה. אבל אני רוצה להודות, תודה מיוחדת, ליושב-ראש הקואליציה, חברי חבר הכנסת אופיר כץ, שפעל בנחישות כדי לאפשר לקיים את הקידום הזה של הצעת החוק ממש עכשיו. ממש עכשיו. הוא פשוט עמל על זה כדי שזה יהיה עוד היום, לפני פיזור הכנסת. תודה ליושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, חבר הכנסת יצחק קרויזר, על שיתוף הפעולה, על ההבנה שמדובר בחוק שהוא הרבה מעבר לעוד תיקון חקיקה. תודה רבה גם לחבר הכנסת ששון גואטה, שמילא את מקום יושב-ראש הוועדה וסייע לקדם את התהליך; ולשותף להצעה הזו – תתפלאו – חבר הכנסת עופר כסיף, שהוא חבר בוועדת הפנים וגם הוא - - -

היו"ר אליהו רביבו:

ברשותך, גברתי, סליחה. לאור העובדה שחבר הכנסת הנוסף המציע אינו פה, ובדיון המוקדם ביקש להמחות את זכותו באמצעותך כדי שתנמקי, תגידי לי רק אם את עוברת עכשיו לחלק הזה.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

יש לי יותר זמן ואז אני אעבור. מה שהסביר לי המזכיר, שאחרי שאני מסיימת - - -

היו"ר אליהו רביבו:

את לא יורדת.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

לא יורדת, ועוברת לחלק שלו.

היו"ר אליהו רביבו:

בדיוק, ורק אחרי כן הצבעה. לכן אני שואל אם את עדיין בחלק שלך. אין לך מגבלה. פשוט הזכרת אותו, אז אמרתי.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

כן, אני עדיין בחלק שלי.

היו"ר אליהו רביבו:

רציתי לוודא שאת מודעת.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אבל חשוב לי להגיד ששותף לחוק הזה חבר הכנסת עופר כסיף, שכמובן המשיך את זה מחבר הכנסת דב חנין, שהוא בעצם זה שחשב על תושבי כפר שלם, ועל הפיצוי שהם אמורים לקבל; ובכלל, לכל מי שנתן יד בכך שנוכל להגיע לרגע הזה. תראו, אני עומדת באמת כאן בגאווה גדולה, אבל מתוך תחושת אחריות עמוקה. אני גאה להוביל את הצעת החוק החשובה הזו, ואני גאה להיות חלק ממפלגת הליכוד, שמובילה בגאון, לא רק את ביטחון המדינה, אלא גם את המחויבות שלה לצדק חברתי. לא מדגישים כמה המפלגה שלנו פועלת בנושא הזה של צדק חברתי. אבל אני כאן על הדוכן כדי להגיד לכולם, שאנחנו ממשיכים את המסורת של ז'בוטינסקי, רבי ומורי. בראשם את הנושא של מעון, אחד מהחמשת המ"מים, הזכות לדיור הוגן. יש רגעים שבהם הכנסת היא לא רק מחוקקת חוקים אלא היא מתקנת עוול היסטורי. יש רגעים שבהם היא אומרת לאזרחים במדינת ישראל: אני רואה אתכם, אני שומעת אתכם, אני ערה לצרכים שלכם. זה הרגע, זה היום, זה הרגע. תושבי כפר שלם חיו במשך עשרות שנים בחוסר ודאות. רבים מהם הגיעו למקום המגורים שלהם בעידוד של מי? של המדינה. למה? כדי לשמש מגן אנושי בין יפו לבין מרכזה וצפונה של העיר תל אביב. הם גידלו שם ילדים, הם בנו להם את הבתים, הם במשך שנים מצאו את עצמם פעם אחר פעם מול הליכי פינוי, לעיתים אפילו ללא ודאות, ללא ביטחון, ללא מנגנון הוגן שיבטיח את הזכות שלהם. לצערנו הרב, עיריית תל אביב עמדה כנגד התושבים שלה – לא לפנות אותם באופן הוגן והגון. עיריית ירושלים פינתה את התושבים שלה בליפתא, אבל היא עשתה את זה באופן הוגן והגון. המלחמה של תושבי העיר היא מול עיריית תל אביב, שלא חסה עליהם, שלא באה והייתה מעוניינת להגיע להסדר. החוק שמונח בפניכם קובע עיקרון חשוב, שהתחדשות עירונית היא חשובה; פיתוח הוא חשוב, אבל הם אינם יכולים לבוא על חשבון האזרחים הגרים שם. מדינת ישראל לא יכולה לדרוש מאדם לוותר על כל עולמו, בלי להסדיר את הזכויות שלו באופן ברור, הוגן, שוויוני. החוק שלפנינו קובע, כי לא ניתן יהיה לפנות תושבים בלי שיובטח להם פיצוי הולם, שמעוגן בחוק. הוא קובע עקרון יסוד ברור: לא ניתן יהיה לפנות תושבים – תושב אחד מכפר שלם – בלי שיבטיחו לו את הזכויות שלו על פי דין. כך נוכל להעניק לתושבים האלו ודאות משפטית, ביטחון אישי, ויכולת אמיתית לתכנן את העתיד שלהם. החוק אף מבקש להסדיר מנגנון מסודר, ברור ושקוף שמכיר בוותק של המשפחות שחיו שם, שמעניק אפשרויות בחירה במסלול של פיצויים בהתאם לצורכי המשפחה, ומבטיח שתהליכי ההתחדשות העירונית בראש ובראשונה, מתוך כבוד לאזרח, ורק לאחר מכן, מתוך שיקולים תכנוניים וכלכליים. אני שומעת לא פעם מכל מיני מפלגות את הביטוי "צדק חברתי". מבחינתי, צדק חברתי זאת לא סיסמה; מבחינתי, זה הזמן, זה הרגע שבו אנחנו לא עומדים מהצד, אלא פועלים למען האזרחים במדינת ישראל; לצד אלה שלא אוחזים במשאבים הרבים שיש. לא תמיד הם יכולים להשמיע את הזעקה שלהם; לא תמיד הם יכולים לצעוק. אני מובילה את החוק הזה – וזו לא רק עניין של זכות, אלא חובה מוסרית בעבור התושבים היקרים; חובה מוסרית להשיב כבוד לאנשים שהרגישו במשך שנים שהם נשכחו. אני מכירה את התחושות האלה, אני באה מהמקומות האלה. אני ילדה שגדלה במעברה, ואחר כך עברנו, אדוני היושב-ראש, לשיכונים של עמידר.

היו"ר אליהו רביבו:

היה מזל.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

כמה ההורים שלי היו בחשש, שמא יפנו אותם. ההורים שלי ואנחנו חיינו בחשש הזה, עד לרגע שבו קנינו את הבית; עד לרגע הזה שבו פרצנו את המעגל הזה. אבל אותם אנשים שייזרקו לרחובות עם סכום עלוב שמציעים להם – לא. לא במשמרת שלנו. וגם אם זה ייקח לי עוד ועוד ועוד, אני מבטיחה לכם שאני לא אניח לכם, אני לא אניח לאותן רשויות אטומות, אטומות, שפשוט אטומות לרחשי ליבם של אנשים. אני אמשיך ואני אייצג אותם. אני גדלתי באותה סיטואציה, ואני מכירה את זה. אני מרגיש שהממסד לא רואה אותם. אני יודעת מה המשמעות של לתת הזדמנות, של לתת יד מושטת. אין לאף אחד ואחת מאיתנו הזכות לדרוש מהאנשים האלה לשלם פעם נוספת את המחיר. חבריי וחברותיי, חברי הכנסת מכל הסיעות, אל לנו להסתכל על הצעת החוק הזו דרך משקפיים פוליטיים, אלא רק דרך משקפיים של צדק. ואני מבקשת את התמיכה שלכם בקריאה הזו, על מנת שנוכל להמשיך את תהליך החקיקה ולהבטיח את שלמותו. אני יודעת שזה יקרה, וכך נוכל להעניק לתושבי כפר שלם ודאות, הגנה וצדק, שהם ממתינים להם שנים רבות. אני לא מתכוונת לוותר על המאבק הזה. אני אמשיך ואני אמשיך, ואני אפעל למען השלמת הליך החקיקה. אני יודעת שזה יקרה. מי שמכיר את קטי שטרית יודע טוב מאוד שכשהיא לוקחת נושא מסוים, היא לא מניחה לו עד שאכן הוא מתבצע. בזכות ההתערבות של יושב-ראש הקואליציה, הגענו ועשינו את הנושא הזה. הוא פשוט שינה את כל סדר-היום כדי שהדבר הזה ייכנס. מגיעה לו תודה על כך; על אומץ הלב שלו, על הנחישות שלו לבצע את הדברים האלה בצורה הכי טובה. אוה, אדוני היושב-ראש, לא ראיתי אותך.

היו"ר אליהו רביבו:

היום הוא מרובה צדק חברתי, חסד, רוחניות.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

כי ככה בליכוד עובדים, בליכוד נותנים את הנשמה ואת הלב. זה לא רק הסלוגן שלנו והסיסמה שלנו והשיר שלנו, זה גם קורה. אמיתי. אנחנו באמת – הליכוד הוא בראש, הליכוד הוא בלב. אנחנו באמת רוצים שהאנשים האלה יקבלו את הגמול הראוי להם, ובעזרת השם, נעשה את זה, נעשה ונצליח. אני אומרת לעיריית תל אביב פה, מעל הדוכן, יש לכם עוד הזדמנות להכין מתווה הולם. לא צריך כל דבר לחוקק. אם יהיה מתווה הולם, והוא יהיה לשביעות רצוננו, אנחנו לא נמשיך בתהליך של החקיקה; ואם לא – נמשיך בתהליך החקיקה, כי זה הכלי הפרלמנטרי שעומד לזכותנו. תודה רבה.

היו"ר אליהו רביבו:

תודה רבה לך.

היו"ר אליהו רביבו:

עכשיו את רוצה לממש את זכותך ולהתייחס?

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

כן. כולם יודעים שביני לבין עופר כסיף יש תהום גדולה בנושא המדיני.

היו"ר אליהו רביבו:

שנייה, שנייה. את נשארת כרגע כי להצעה שלך הוצמדה הצעת חוק פינוי ובינוי של אזור שיקום כפר שלם, התשפ"ו–2026, של חבר הכנסת עופר כסיף, לדיון המוקדם, אשר ביקש כי היא תנומק על ידך. זה הרגע שבו את עושה את זה.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

כן. כולם יודעים שיש בינינו פער עצום, אבל בנושאים חברתיים, חבר הכנסת עופר כסיף פועל גם בנושא הזה. שוב, אני חוזרת ואומרת, הוא ממשיכו של דב חנין, שהיה חבר באותה מפלגה שעופר כסיף מגיע ממנה, והוא כמובן ביקש להצטרף. הוא חוקק חוק כמוני בנושא הזה, ואני חושבת שכל מה שאמרתי מקובל עליו – מה גם שהוא נכח בכל הדיונים של הצעת החוק הזו, גם בטרומית, גם בראשונה, והוא שותף מלא לכל הנושא הזה. לכן, אני שמחה מאוד שהוא הצמיד את החוק, כך שגם באופוזיציה יצביעו בעד הנושא הזה. אני חושבת שזה באמת לא נושא פוליטי; זה לא נושא של ימין, לא נושא של שמאל. זה באמת נושא שקרוב לליבם של הרבה מאוד אזרחים במדינת ישראל. אני מאוד מקווה שהמשרדים הממשלתיים יפתחו את הלב ונתחיל לטפל בזה בצורה הוגנת. לא ייתכן – שמעתי פעם את אנשי האוצר אומרים על כפר שלם – איך אנחנו נשלם את המלחמה? לא על חשבונם ולא על גבם של תושבי כפר שלם. צריך לחשוב על מקורות אחרים, כדי לפצות את אותם אנשי שנמצאים שם משנות החמישים ומשנות השישים. לא הוגן כלפי אותם אנשים שהם יהפכו להיות סוג של מיקוח, מה לעשות איתם. ב-2020 התקבלה החלטה על פיצוי לאותן משפחות. אני לא רוצה להגיד את הסכומים, כי זה עלוב לשמוע את הסכומים שהוצעו להם. איך אמרה לי חברת הכנסת מהאופוזיציה? אי-אפשר לקנות בסכום הזה אפילו לא חניה בתל אביב. באמת הגיע הזמן לתת מתווה פיצויים הולם, ואני מאמינה שאם זה יהיה פיצוי הולם, לא תהיה התנגדות – לא שלנו כמחוקקים ולא של התושבים. אבל צריך לפתוח, ולא הכול בלהוריד ובלכופף את הידיים. אם היה מדובר באוכלוסייה אחרת, אם היה מדובר בשכונה אחרת בתל אביב – שאני לא רוצה לציין את שמה – מזמן מזמן הדברים האלה היו עוברים חלק יותר. תודה.

היו"ר אליהו רביבו:

תודה רבה לך.

אופיר כץ (הליכוד):

בצפון.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

ברור. רמז – בצפון.

היו"ר אליהו רביבו:

מכובדי השר מבקש להתייחס בשם הממשלה? אוקיי. לצורך הפרוטוקול, גם להצעת החוק הזאת נרשמו לדיון אישי. אני רוצה לדעת האם מי מבין אלה שנרשמו מבקש לממש את זכותו – לא. מכובדי השר מוזמן לעלות ולהתייחס בשם הממשלה ובשמו.

נאור שירי (יש עתיד):

עדכון על הפריימריז. תן עדכון.

שר הבינוי והשיכון חיים כץ:

כן, מה זה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לברך את כל אלה שעסקו בהבאת הצעת החוק הזאת לכאן לקריאה ראשונה. אני, בתפקידי כשר השיכון – הרבה מאוד דיונים. האירוע הזה מתנהל עשרות שנים וצריך לתת הגנה, על מנת לשמור על הזכויות של התושבים בקריית שלום, בכפר שלם. אין ברירה. אין ברירה. אני מודה לך, קטי. אני מודה לך, אתי, על כל המאמצים שלכם לעשות את העבודה. גם לך, עודד, אני מודה על המאמצים. ואני מקווה שהצעת החוק – עזוב, עזוב.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

לא. - - - זה תרם לזה - - -

שר התיירות חיים כץ:

מאה אחוז. ואני מקווה שהכנסת תתמוך בהצעת החוק בקריאה הראשונה. תודה רבה.

היו"ר אליהו רביבו:

חברות וחברי הכנסת היקרים, אנו נעבור להצבעה על הצעת חוק בינוי ופינוי של אזורי שיקום (כפר שלם), התשפ"ו–2026, של חברת הכנסת קטי קטרין שטרית, בקריאה ראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 27 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 11 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק בינוי ופינוי של אזורי שיקום (כפר שלם), התשפ"ו–2026, לוועדת הפנים והגנת הסביבה, נתקבלה.

היו"ר אליהו רביבו:

11 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אשר על כן, אני קובע בזאת כי הצעת חוק בינוי ופינוי של אזורי שיקום (כפר שלם), התשפ"ו–2026, של חברת הכנסת קטי קטרין שטרית, אושרה בקריאה הראשונה ותחזור לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. חברות וחברי הכנסת, אנו נעבור להצבעה על הצעת חוק בינוי ופינוי של אזורי שיקום (כפר שלם), התשפ"ו–2026, של חבר הכנסת עופר כסיף, בקריאה הטרומית. הצבעה. הצבעה מס' 28 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 6 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק בינוי ופינוי של אזורי שיקום (כפר שלם), התשפ"ו–2026, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה.

היו"ר אליהו רביבו:

שישה תומכים, אין מתנגדים, אין נמנעים. אשר על כן, אני קובע בזאת כי הצעת חוק בינוי ופינוי של אזורי שיקום (כפר שלם), התשפ"ו–2026, של חבר הכנסת עופר כסיף, עברה בקריאה הטרומית ותעבור להמשך דיון בוועדת הפנים והסביבה לצורך הכנתה לקראת הקריאה הראשונה.

היו"ר אליהו רביבו:

חברות וחברי הכנסת היקרים, אנו נעבור לנושא הבא של סדר-היום: הצעת חוק ההתיישנות (תיקון מס' 10) (הרחבת ההגדרה "בן משפחה" לעניין תביעה בשל תקיפה מינית או התעללות), התשפ"ו–2026, של חברי הכנסת מרב מיכאלי, שלי טל מירון ומשה סעדה, לקריאה הראשונה. אני מבקש להזמין את חברת הכנסת מרב מיכאלי להציג את הצעת החוק. בבקשה, גברתי, עשר דקות לרשותך.

מרב מיכאלי (העבודה):

תודה רבה, אדוני. אני רוצה לספר לכם את הסיפור של יונתן לוין. יונתן לוין נפטר בגיל 34 מסרטן בכבד. אבל ממש לפני שהוא מת, הוא אמר לאימא שלו – ממש לפני שהוא נפטר, אמר יונתן לאימא שלו: אימא, במקום שתבכי על האובדן שלי, אני רוצה שתילחמי בפגיעות מיניות בילדות, משום שזה יותר קשה מסרטן. במחלה אתה עטוף באהבה. בפגיעה המינית אתה בודד. יונתן סבל מגיל 12 ברצף ממיגרנות חריגות, מכאבי ראש מטורפים וממצוקות פיזיות מכל הסוגים. הוא היה אצל רופאות ורופאים ופסיכיאטריות ופסיכיאטרים, ואף אחד לא גילה מה לא בסדר איתו. עד שהוא עצמו הלך ללמוד פסיכולוגיה. ובתואר השני בפסיכולוגיה, הסטודנטיות והסטודנטים חייבים לעבור בעצמם טיפול פסיכולוגי. ושם הוא סוף-סוף חשף בפני עצמו, בפני המטפל, מטפלת שלו, ובהמשך בפני המשפחה שלו, שבגיל 12, כשהוא היה בחופשה בבית משפחה קרובה, הוא נפגע במשך שבוע פגיעה מינית על ידי נער גדול ממנו, שהיה בן דוד. ורק 23 שנה אחרי הוא היה מסוגל להתמודד עם העובדה הזאת. ומייד כשהוא התמודד איתה וחשף אותה, נעלמו כל כאבי הראש, נעלמו כל הכאבים והמצוקות, אבל הוא חלה בסרטן ונפטר מהר מאוד. לעיתים מאוד רחוקות אפשר לספר ככה במין אריזה כזאת את הסיפור של הנפגעות והנפגעים פגיעה מינית בילדות. אבל מה שאולי הסיפור הזה מדגים בצורה כל כך מפורשת הוא כמה בלתי אפשרי להתמודד עם זה בזמן אמת, כשאת או אתה ילד, והפוגע הוא אדם קרוב. הוא אדם קרוב שיש לו גם גישה אלייך או אליך, גם יש לו סמכות עלייך, והוא גם אומר לך: זה בינינו, זה הסוד שלנו. ואת בכלל לא סגורה על מה באמת קורה שם. האם מה שאת חושבת – את גם לפעמים צעירה או אתה צעיר מדי בשביל להבין מה קורה שם. והרבה פעמים זה גורם ממש לסוג של הפרעה שגורמת לך לחשוב שאתה בכלל מישהו אחר, זה שנאנס או נפגע, ממי שהולך לבית ספר למוחרת בבוקר. שאת בכלל איזו נסיכה מצרייה שאבא מספר לה כל מיני סיפורים בזמן שהוא עושה לה כל מיני דברים. שהיא בכלל ילדה אחרת מזאת שהולכת לגן או לחוג, או מה שזה לא יהיה. ולכן כל כך, כל כך, דרמטי לבטל את ההתיישנות בתביעה נגד עבירות מין, משום שאי-אפשר להגיד: טוב, אם לא התלוננת עשר שנים אחרי, אז מה לעשות? אני ממש מצטער, מאוחר מדי. ליונתן זה היה מאוחר מדי. כשהוא הבין מה קורה, כשהוא היה מסוגל להתמודד עם זה, והוא הלך למשטרה, אמרו לו: כבר עברה תקופת ההתיישנות. אין לי שום ספק שזה חלק ממה שהרג אותו. אין שום ספק שזה מה שגרם לו להגיד לאימא שלו ולמשפחה שלו: זאת הצוואה שלי, לכו תילחמו על הדבר הזה. לכן הצעת החוק הזאת, שאני שמחה שעוברת כאן היום בקריאה ראשונה, היא חלק מהתיקון הזה. היא לא רק להאריך את ההתיישנות, אלא היא להרחיב את ההגדרה של בן משפחה פוגע גם לבן דוד, שהיום – וזה בהסדר האזרחי, אנחנו מדברות; ההסדר הפלילי תוקן כבר ב-2017, לשמחתי, אבל ההארכה שניתנת במקרה של פגיעה של בן משפחה תחול מעכשיו, כשנעביר את זה בקריאה שנייה ושלישית – שתחול גם בסוגיה של בן דוד בהליך האזרחי. וצריך אולי להגיד מילה על חשיבות ההסדר האזרחי. לפעמים הרף הפלילי – קשה לפגוש אותו. זה דבר שנוגע לחירויות של אנשים. ולפעמים זה הרבה יותר קשה להוכחה. אנחנו חייבות וחייבים להרחיב את המסלול האזרחי כמשהו שיקנה לנפגעות ולנפגעים לא רק פיצוי כספי, שצריך לגדול במידה ניכרת, אלא מעל הכול הכרה – הכרה בפגיעה שהם עברו. שהם ידעו שהם לא משוגעות ומשוגעים, שהם לא דמיינו את זה, שהם לא המציאו שום דבר, ושזה לא הם הלא-נורמליים. שהם ישבו מול הפוגע בבית משפט ויקבלו הכרה שזה באמת קרה. וזכותם לקבל על זה סליחה. וזכותם לקבל על זה פיצוי. ולכן ההליך האזרחי חשוב כל כך, משום שהוא פותח פתח שבמסלול הפלילי לא תמיד אפשר למצוא. לא תמיד אפשר לקבל את הדברים האלה. וההליך האזרחי יכול להיות המקום שבו הרבה מאוד נפגעות ונפגעים יקבלו התחלה של השיקום שהם כל כך זקוקות וזקוקים לו, ויש דרך כל כך ארוכה ללכת כדי להשיג אותו. אני רוצה להודות לחברת הכנסת שלי טל מירון ולחבר הכנסת משה סעדה, שגם הם חתומים על הצעת החוק, על הצעות החוק האלה, ולהודות לרבות ולרבים שהיו חתומות על הצעות החוק כאלה במהלך הכנסות הקודמות. תראו, חברות וחברים, בסופו של דבר נצטרך לבטל את ההתיישנות על עבירות מין באופן גורף. לא יהיה מנוס מהדבר הזה.

שלי טל מירון (יש עתיד):

נכון. חד-משמעית.

מרב מיכאלי (העבודה):

המערכת פה עוד לא ערוכה לזה. אז אנחנו כל פעם מאריכות את ההתיישנות על עוד קרוב משפחה, על עוד מחלקה של קטינות, על עוד כפיפות וסמכות ומרות. כל פעם עוד שעל ועוד שעל. אבל בסופו של דבר – ואני מאוד מקווה שהסוף הזה הוא קרוב – אנחנו פשוט חייבות וחייבים לבטל את ההתיישנות בעבירות מין. אי-אפשר לדעת כמה זמן לוקח להבין מה קרה לך. ואי-אפשר בשום פנים ואופן למנוע מאף נפגעת או נפגע את ההכרה ואת היכולת לקבל צדק ולקבל באמת את הזכות לשקם את החיים מהזוועה ומהתופת שאיתן הם נאלצו לחיות מהגיל המאוד מאוד צעיר שבו הם נפגעו. אז אנחנו עושות היום עוד צעד בהקשר הזה. ואני מאוד קוראת לכולכן ולכולכם להצביע בעד. תודה רבה.

היו"ר אליהו רביבו:

תודה רבה. חברת הכנסת של טל מירון, שלוש דקות לרשותך, בבקשה.

שלי טל מירון (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב בראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, לפני הכול, חברת הכנסת מיכאלי – היא לא שמה לב. חברת הכנסת מיכאלי, אני רוצה להתחיל מלהגיד תודה לך. אני חייבת להגיד, הסתכלתי מתי הנחתי את הצעת החוק הזאת – זה היה בחודש הראשון שלי בכנסת; בתמימות גדולה מאוד, לפני שעוד נקלטים, מה שנקרא, ומבינים עד הסוף את האירוע. אבל זה היה לי מאוד חשוב כבר בתחילת הדרך לעסוק בנושא הזה. ככה, ככל שהזמן עבר, אתה מבין את התהליכים המאוד מאוד קשוחים שקורים בבית הזה, ואני ממש מתרגשת באמת שההצעה הזאת הבשילה לכדי קריאה ראשונה, ואני ממש מייחלת ומאחלת שהיא תגיע גם לקריאה שנייה ושלישית בהקדם, כי זה צודק, כי זה נכון, כי זה היה צריך לקרות מזמן. אני ממש רוצה להודות לך, כי את עסקת בזה בטח הרבה לפניי, ויש לך הרבה מאוד הצעות חוק שקשורות בתחום הזה, ואני מאוד מעריכה את העבודה שלך. ואני גאה להיות במעמד הזה באמת. גם בתוך השבועות המאוד קשים האלה בכנסת, שהכול מאוד קיצוני, במיוחד עבורנו באופוזיציה, זה רגע אחד של אור ונחת שאתה מרגיש רגע שאתה יכול להשפיע באמת על חיים של אנשים.

מרב מיכאלי (העבודה):

שלי טל מירון (יש עתיד):

בהחלט, נכון. ופה זה גם נוגע באמת הרבה מאוד בנשים, ברוב המקרים. ואני מתרגשת מהמעמד הזה מאוד. ואני גם רוצה – תודה שציינת את משפחת לוין, באמת התכתבתי עם אחיו אורי, שגם נורא נורא מתרגש מהמעמד הזה. הוא מרגיש שעשינו, באיזשהו מקום, צדק לאחיו אחרי כל כך הרבה שנים. הצעת החוק הזאת של ההתיישנות שמונחת בפניכם מבקשת באמת להרחיב את הגדרת בן משפחה בנושא תקופת ההתיישנות של תביעות בשל תקיפה מינית או התעללות. כשאנחנו מדברים על עבירות מין, במיוחד עבירות המבוצעות בקטינים, חוקי הזמן הרגילים והאינטרס הציבורי הרגיל בניהול הליכים פשוט לא רלוונטיים. קודם כול, התיישנות לא צריכה להיות, נקודה. באמת, זה נושא שהוא כל כך חשוב. הפגיעה לא מתיישנת. היא לא מתיישנת. היא מלווה אותך לאורך כל החיים – אוֹתָךְ, אוֹתְךָ – ואין לזה באמת התיישנות. וזה באמת השלב הבא. ברור גם שכשמדובר בקטינים, הקושי הנפשי, הרגשי, האומץ, היכולת לעבד את מה שקרה ולהגיש תלונה ולהתעסק בזה – זה קושי גדול מאוד ומורכבות מאוד גדולה, ובוודאי כשמדובר בבן משפחה. במקרים של בני משפחה לוקח אפילו יותר זמן כדי להתלונן, כי תחשבו על בני המשפחה האחרים שזה משליך עליהם ומשפיע עליהם ועל היחסים בתוך המשפחה. הטראומה היא מאוד מאוד גדולה, וצריך הרבה כוחות נפש בשביל זה. גם מבחינת נתונים, כשמסתכלים על הנתונים של איגוד מרכזי הסיוע – שאני רוצה להגיד להם תודה רבה על העבודה, אני כבר מסיימת, הנפלאה שהם עושים – רואים שיש באמת הרבה מאוד פגיעות של בני דודים. וזה מה שהחוק הזה בעצם עושה – הוא כולל את זה, הוא מכניס את זה לתוך החוק. באמת, אני ממש ממש שמחה על המעמד הזה ועל התיקון הזה, שאולי הוא נראה קטן, אבל הוא משנה חיים. הוא משנה חיים. יכול להיות שרואות ורואים אותנו נפגעי עבירה, שאולי זה ייתן להם את התמריץ והכוח לקחת את זה צעד אחד קדימה. ואני רוצה לברך על כך וגם, כמובן, לברך את חברי הכנסת השותפים. את מרב כבר בירכתי, ואת חבר הכנסת משה סעדה. זה לא פוליטי, זה לא אופוזיציה וקואליציה. תודה רבה לכם.

היו"ר אליהו רביבו:

תודה רבה לך. האם מי מבין אלה שנרשמו לדיון האישי מבקש לממש את זכותו? לא. האם מכובדי השר מבקש להתייחס לסוגיה? לא חובה. אדוני השר? טוב, אני חייב לשאול אותו. חברות וחברי הכנסת, אם כן, אנחנו נעבור להצבעה על הצעת חוק ההתיישנות (תיקון מס' 10) (הרחבת ההגדרה "בן משפחה" לעניין תביעה בשל תקיפה מינית או התעללות), התשפ"ו–2026, בקריאה הראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 29 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 7 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק ההתיישנות (תיקון מס' 10) (הרחבת ההגדרה "בן משפחה" לעניין תביעה בשל תקיפה מינית או התעללות), התשפ"ו–2026, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.

היו"ר אליהו רביבו:

שבעה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אשר על כן, אני מודיע בזאת כי הצעת חוק ההתיישנות (תיקון מס' 10) (הרחבת ההגדרה "בן משפחה" לעניין תביעה בשל תקיפה מינית או התעללות), התשפ"ו–2026, אושרה בקריאה הראשונה ותחזור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט, לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. חברות וחברי הכנסת, אנו נצא - - -

נאור שירי (יש עתיד):

איך הודעה? זה לא בסדר-יום.

אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת):

בשבילכם.

היו"ר אליהו רביבו:

לא שייך.

אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת):

אתה לא רוצה, אני לא אומר.

מרב מיכאלי (העבודה):

מה זה שלנו?

נאור שירי (יש עתיד):

לא, מה ההודעה?

אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת):

לא תמיד זה רשום. חילופי אישים.

היו"ר אליהו רביבו:

כן, אבל למה לא מודיעים קודם?

נאור שירי (יש עתיד):

אני מרוויח מזה משהו?

היו"ר אליהו רביבו:

הודעה ליושב-ראש ועדת הכנסת.

ינון אזולאי (ש"ס):

אין, תמיד הוא חייב להיות האחרון שידבר, נאור.

היו"ר אליהו רביבו:

לא, הפעם זה לא האחרון, ינון. לא, לא, לא נועלים את הדיון.

ינון אזולאי (ש"ס):

לא יכול להיות. אל תדאג, הוא יבוא בסוף גם.

אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת):

אדוני היושב-ראש, אבקש להודיע כי בוועדת החוץ והביטחון יכהן חבר הכנסת מיכאל ביטון כממלא מקום קבוע במקום חברת הכנסת פנינה תמנו שטה, מטעם סיעת כחול לבן – המחנה הממלכתי.

היו"ר אליהו רביבו:

תודה רבה לך. חברות וחברי הכנסת היקרים, אנו נצא כעת להפסקה, ונחדש את הישיבה בהתאם להודעה שתישלח אליכם על ידי מזכירות הכנסת. הפסקה.

היו"ר אליהו רביבו:

חברות וחברי הכנסת, אני מתכבד לחדש את הישיבה. הודעה למזכיר הכנסת.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבד להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ו–2026, שהחזירה הוועדה לדיון בהצעת חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ו–2025. תודה.

היו"ר אליהו רביבו:

תודה רבה, מכובדי המזכיר. מכובדי כבוד השר, חברות וחברי הכנסת היקרים, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים, אם ירצה השם, ביום ראשון כ"ז בתמוז התשפ"ו, 12 ביולי 2026, בשעה 20:00. ישיבה זו נעולה.