ישיבת מליאה בתאריך 29/01/2024 בשעה 16:00

היו"ר אמיר אוחנה:

חברות וחברי הכנסת, אני פותח את ישיבת הכנסת. היום יום שני י"ט בשבט התשפ"ד, 29 בינואר 2024. הודעה למזכיר הכנסת. בבקשה.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – הצעות חוק לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/4233/25 וכלה בהצעת חוק פ/4255/25: הצעת חוק הגנת השכר (תיקון – הגברת הסנקציות על ניכויים משכר עבודה בניגוד לדין), התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת אפרת רייטן מרום; הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – הכרה בארוסות חיילים שנספו במערכה), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת מיכל מרים וולדיגר, צביקה פוגל, נעמה לזימי, מירב בן ארי, יוראי להב הרצנו, דוד ביטן, משה סולומון, צבי ידידיה סוכות ומיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון – ימי מחלה נוספים בשל מחלת ילד לבני זוג של משרתי מילואים), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת דבי ביטון, יאיר לפיד, מאיר כהן, קארין אלהרר, מירב כהן, אלעזר שטרן, מיקי לוי, מירב בן ארי, רם בן ברק, יואב סגלוביץ', בועז טופורובסקי, מיכל שיר סגמן, עידן רול, יוראי להב הרצנו, ולדימיר בליאק, רון כץ, מטי צרפתי הרכבי, טטיאנה מזרסקי, יסמין פרידמן, משה טור פז, סימון דוידסון, נאור שירי, שלי טל מירון וירון לוי; הצעת חוק הבנקאות (רישוי) (תיקון – הפרדה בין בנקים), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת ניסים ואטורי; הצעת חוק זכאות למענק להוספת מרחב מוגן דירתי ומרחב מוגן קומתי ביישובים סמוכים לגבול (הוראת שעה), התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – מס בשיעור אפס על מתן שירותי בנייה לצורך הוספת מרחבים מוגנים ביישובים סמוכי גבול), התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הרשות הלאומית למניעת התאבדויות, התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק טוס כחול לבן, התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת אברהם בצלאל; הצעת חוק מס קנייה (טובין ושירותים) (תיקון – שיעור המס על רכב חשמלי), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת בועז טופורובסקי, ולדימיר בליאק, נאור שירי, מטי צרפתי הרכבי, מיכל שיר סגמן, זאב אלקין, רון כץ, יוראי להב הרצנו, שרן מרים השכל ונעמה לזימי; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – תשלום המס במתן שירותי כוח אדם ועבודות בנייה), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת יואב סגלוביץ'; הצעת חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תיקון – חובת מרחב מוגן), התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק להסדר ההימורים בספורט (תיקון – העברת יתרת ההכנסות למדינה), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת אריאל קלנר ואופיר כץ; הצעת חוק הרשות הלאומית למאבק בסמים ובשימוש לרעה באלכוהול, התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת סימון דוידסון, בועז ביסמוט, רון כץ, שלי טל מירון, אריאל קלנר, ניסים ואטורי, צגה מלקו, חוה אתי עטייה ונאור שירי; הצעת חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (תיקון – העצמת הפיקוח הפרלמנטרי), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת ארז מלול; הצעת חוק שיקום שכונות דרום תל אביב ותמריצים לפיזור גאוגרפי של מסתננים (הוראת שעה), התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (תיקון – איסור סירוב התקשרות של גוף מוסדי עם סוכן ביטוח), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת יצחק פינדרוס ומשה גפני; הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון – מניעת אלימות כלכלית) (הוראת שעה), התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת מירב כהן; הצעת חוק סיוע למשפחות משרתי כוחות ביטחון ומשרתי מילואים בשעת חירום (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024, מאת חברות הכנסת יוליה מלינובסקי ופנינה תמנו; הצעת חוק סגירת ערוץ אל-ג'זירה, התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת צבי ידידיה סוכות, מיכל מרים וולדיגר, משה רוט, יצחק פינדרוס, ניסים ואטורי, לימור סון הר מלך, יצחק קרויזר, משה סעדה, אלי דלל, אושר שקלים, משה סולומון, בועז ביסמוט, אלמוג כהן, שמחה רוטמן, אריאל קלנר, טלי גוטליב ועמית הלוי; הצעת חוק סיוע למשפחות משרתי כוחות ביטחון ומשרתי מילואים בשעת חירום (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024, מאת חברות הכנסת לימור סון הר מלך ומיכל מרים וולדיגר; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תגמולים למשרתים במילואים) (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת רם בן ברק, יאיר לפיד, מאיר כהן, קארין אלהרר, מירב כהן, אלעזר שטרן, מיקי לוי, מירב בן ארי, יואב סגלוביץ', בועז טופורובסקי, מיכל שיר סגמן, עידן רול, יוראי להב הרצנו, ולדימיר בליאק, רון כץ, מטי צרפתי הרכבי, טטיאנה מזרסקי, יסמין פרידמן, דבי ביטון, משה טור פז, סימון דוידסון, נאור שירי, שלי טל מירון וירון לוי; הצעת חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה) (תיקון – הרחבת ההגנה מפני פיטורין), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת רם בן ברק, יאיר לפיד, מאיר כהן, קארין אלהרר, מירב כהן, אלעזר שטרן, מיקי לוי, מירב בן ארי, יואב סגלוביץ', בועז טופורובסקי, מיכל שיר סגמן, עידן רול, יוראי להב הרצנו, ולדימיר בליאק, רון כץ, מטי צרפתי הרכבי, טטיאנה מזרסקי, יסמין פרידמן, דבי ביטון, משה טור פז, סימון דוידסון, נאור שירי, שלי טל מירון וירון לוי; הצעת חוק להחלפת המונח שיקום נכה נפש (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן וקבוצת חברי הכנסת. לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 25 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (העלאת גיל הפטור משירות מילואים) (תיקון), התשפ"ד–2024; הצעת חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות (הצבעה ועדות קלפי והוראות שעה לעניין הבחירות הקרובות), התשפ"ד–2024; הצעת חוק התוכנית המאזנת (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2024), התשפ"ד–2024; הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 25), התשפ"ד–2024. לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק איסור העסקת עובדי הוראה ושלילת תקציב ממוסדות חינוך עקב הזדהות עם מעשה טרור או עם ארגון טרור (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024, של חברי הכנסת צביקה פוגל ועמית הלוי. החלטות ועדת האתיקה בדבר קובלנות כנגד חבר הכנסת אחמד טיבי וקובלנות כנגד חברת הכנסת טלי גוטליב, וכן החלטת ועדת האתיקה בעניין ההליך האתי, דיוני ועדת האתיקה והחלטותיה. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, הנושא הראשון על סדר-היום: הצעות להביע אי-אמון בממשלה. אני מזמין את ראש האופוזיציה חבר הכנסת יאיר לפיד לנמק את ההצעה מטעם סיעת יש עתיד. בבקשה, אדוני. עד עשר דקות לרשותך. >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, האמת, לא רציתי, אני בכלל לא רציתי להגיש הצעת אי-אמון. צה"ל לוחם בעזה, המדינה כולה בתוך איזשהו משבר, שהוא גם ביטחוני, גם כלכלי וגם רגשי. לא רציתי. ואתם יודעים מה? אני אעשה לכם ספוילר כדי לחסוך לכם את השעתיים-שלוש הקרובות: גם נפסיד באי-אמון הזה. גם בגלל זה לא רציתי. הרי יגיע הרגע שיהיה אי-אמון וננצח בו. ואז התברר שהקואליציה לא שמה לב שאנחנו במלחמה, ולא שמה לב שיש לוחמים בעזה, ולא מעניין אותה כלום. היא שמה את התקציב הזה על השולחן כאילו שום דבר. משתמשים במלחמה בשביל לסתום לנו את הפה. כל פעם שיש לנו ביקורת אומרים: לא. אחדות. ביחד ננצח. ואז שמים את התקציב הכי לא ביחד ננצח שאפשר לשים על שולחנה של כנסת בזמן מלחמה. כל המדינה – שלטי ביחד ננצח. כשנכנסו לאולם עכשיו, זה התחלף. על המסך הגדול היה כתוב: ביחד ננצח. זה ביחד? זה שאתם בוזזים את הקופה הציבורית, זה הביחד ננצח? לוקחים מהמילואימניקים, לוקחים מהציבור היצרני והעובד. ביחד על הראש שלהם, ביחד בתוך הכיס שלהם. בואו ביחד נשדוד אותם בזמן מלחמה כי הם לא יוכלו להגיד כלום. 35 מיליון שקל יש בתקציב הזה לעמותות וגופים שמטרתם לעודד השתמטות מגיוס, 35 מיליון שקל. יש שם 8 מיליון שקל לוועד הישיבות. אין ועד, וזה לא לישיבות, זו עמותה שעוסקת בעידוד השתמטות מגיוס לצה"ל בזמן שאנשים עושים 107 ימי מילואים כי אין מספיק חיילים ואין מספיק לוחמים. זה הביחד ננצח שלכם? מיליוני שקלים להשתמטות מגיוס? 653 מיליון שקל למשרד של אורית סטרוק. ואז אומרים לנו: לא, זה לביטחון היישובים. הלכנו לבדוק. מתוך ה-653, 75 מיליון הם אכן לביטחון היישובים. ביטחון זה חשוב. כל היתר – עסקנים, ג'ובים, תחזוקת קואליציה. שום ביחד ננצח. ביחד נבוא, ניקח לכם את הכסף. 5.5 מיליארד שקל כספים קואליציוניים בזמן מלחמה, אחרי שאמרתם על כל במה ולתוך כל מיקרופון: אנחנו נזיז את הכסף הזה למאמץ המלחמתי. ואז הזזתם את הכסף הזה בחזרה למאמץ הפוליטי. תקציב הישיבות – שיא של כל הזמנים. המשרד לשירותי דת – פטרו אותו מקיצוצים רוחביים. זאת אומרת, הם הולכים לקצץ עוד ועוד. עוד קיצוץ רוחבי, עוד קיצוץ רוחבי. יקצצו בחינוך, יקצצו ברווחה, יקצצו בבריאות – המשרד לשירותי דת פטור. למה? למה זה פטור? את מה זה משרת – זה שלקחתם משרד בפינצטה, ואותו פטרתם מכל קיצוץ רוחבי – חוץ מהפוליטיקה שלכם? חוץ מזה שכל התקציב עוסק רק בדבר אחד – בתחזוקה פוליטית של ממשלה מושחתת בזמן מלחמה? מעלים מיסים. יש דבר אחד חיובי שאני מוכרח לומר על העלאות המיסים שיש בתקציב הזה. כל מה שיכולתם לדחות ל-2025 – דחיתם ל-2025, כי אתם יודעים שלא תהיו בשלטון, זה לא ייפול על הראש שלכם, ולא תהיה לכם עיתונות רעה, כי ב-2025 תהיה פה, ברוך השם, כבר ממשלה אחרת.

טלי גוטליב (הליכוד):

אתה יודע למי ניתנה הנבואה?

קריאה:

לך.

טלי גוטליב (הליכוד):

מה אומר רש"י? נבואה ניתנה לשוטים. הנבואה ניתנה לשוטים.

בועז טופורובסקי (יש עתיד):

לשקמה ברסלר.

יאיר לפיד (יש עתיד):

ברוכה הבאה, חברת הכנסת גוטליב. מזמן לא שמענו את דעותייך. את יודעת מה? אני אפנה אלייך. יש 15% קיצוץ בתקציב לשיפור קליטת עולי אתיופיה. זה נראה לך סביר?

טלי גוטליב (הליכוד):

אני חייבת להגיד לך משהו. אני אענה לך.

יאיר לפיד (יש עתיד):

אני מציע שתלכי לשאול את זה את אוריה איימלק גושן, לוחם גבעתי שנהרג, או את שי גרמאי, לוחמת מג"ב שנהרגה. מקצצים תקציבים לקליטת יוצאי אתיופיה. למה? כי אתם יכולים, ואתם צריכים את הכסף הזה לפוליטיקה שלכם.

טלי גוטליב (הליכוד):

חס וחלילה, מה זה קשור? אתה רוצה תשובה? למה אתה מחלל – לא לכבודך – את כבודם של מתינו? למה?

אושר שקלים (הליכוד):

למה אתה משחק בדם?

טלי גוטליב (הליכוד):

למה? אתה משחק בשכול, באמת. הקיצוץ הוא בכל המשרדים. הגדלת – – –

יאיר לפיד (יש עתיד):

את יכולה לצרוח עד מחר, כדרכך. זה תקציב עברייני.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, תודה.

יאיר לפיד (יש עתיד):

הציבור היצרני, העובד, המשרת במילואים, הנלחם, לא יכול יותר לשאת אתכם על גבו. לא יכול. לקחתם אותו, מחצתם אותו, סחטתם אותו. שלחתם אותו ל-100 ימי מילואים.

טלי גוטליב (הליכוד):

איפה היית, כשקיבלת את – – – באוקטובר 2022?

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת גוטליב.

יאיר לפיד (יש עתיד):

הוא לא יכול לשאת אתכם יותר על גבו. התקציב הזה הוא חרפה לאומית, הוא חרפה בזמן מלחמה. ואת, גברתי, חרפה לכנסת ישראל.

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – אילנה דיין פרסמה דוח שאתה קיבלת – שצפה את – – – ב-7 באוקטובר.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת גוטליב.

טלי גוטליב (הליכוד):

7 באוקטובר. אתה קיבלת דוח, קיבלת דוח שמתאר את כל אירועי התופת של אוקטובר 2023. התעלמת ממנו.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת גוטליב, קריאה ראשונה.

טלי גוטליב (הליכוד):

אילנה דיין פרסמה דוח.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת גוטליב, אולי לא שמעת, אבל את בקריאה ראשונה. אני מזמין את השר אופיר אקוניס להשיב בשם הממשלה.

מירב כהן (יש עתיד):

גלעד קריב (העבודה):

הוא התעלם ממנו? הוא התריע עליו.

קריאה:

לא, לא.

קריאות:

גלעד קריב (העבודה):

– – – זה נתניהו. הוא היחיד שלא התעלם. ראש הממשלה שלך התעלם מכל האזהרות.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת קריב, תודה.

גלעד קריב (העבודה):

על מה את מדברת? ראש הממשלה שלך התעלם מכל האזהרות.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת קריב.

מירב כהן (יש עתיד):

על מה את מגינה, טלי? על מה את מגינה?

קריאות:

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

לא, אתה, אתה. אתה – – –

גלעד קריב (העבודה):

– – – לא, התרומה היא שלכם.

אושר שקלים (הליכוד):

נאור שירי (יש עתיד):

אושר שקלים – – – בתקציב של 2024 תהיה משמעותית מאוד. די, נו. אתה מדבר על תרומה? טול קורה – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, תודה רבה. זכות הדיבור כרגע לשר אופיר אקוניס.

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת שקלים, תודה רבה. בבקשה.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, בזמן מלחמה, בזמן שכוחותינו מחרפים את נפשם – – –

רם בן ברק (יש עתיד):

בזמן מלחמה – – – חמאס.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת רם בן ברק.

קריאה:

– – – טלי גוטליב.

גלעד קריב (העבודה):

אני יוצא. לא נשמע דיבורי אחדות מזויפים מממשלה שמפעילה מכונת רעל.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת קריב, אם אמרת שאתה יוצא – אנא, צא. תודה.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, בזמן מלחמה, בזמן שכוחותינו מחרפים נפשם שכם אל שכם מול אויב שטני, החמאס הנאצי, אין מכבוד הבית לדון בהצעות מפלגות מהסוג הזה בעת הזאת. ואני אוסיף, אדוני היושב-ראש, שלא הייתה התנהגות כזאת של ראש אופוזיציה בישראל בעת מלחמה מאז הקמתה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

מעניין מה היה קורה אם זה היה הפוך.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת סימון דוידסון, קריאה ראשונה.

בועז טופורובסקי (יש עתיד):

אקוניס, בגין ביום כיפור, איפה הוא היה?

מירב כהן (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת טופורובסקי, קריאה ראשונה.

בועז טופורובסקי (יש עתיד):

בגין במלחמת יום כיפור, איפה היה?

היו"ר אמיר אוחנה:

רבותיי, להאזין גם אם לא מסכימים. אפשר, אפשר לשבת ולשמוע בכבוד.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

אדוני, אחרוג מהרעיון שלי להמעיט בדיבור ואענה, כיוון ששמעתי טענה דומה מחברת הכנסת מירב כהן בשבוע שעבר וכעת מחבר הכנסת טופורובסקי על תפקודו של מורי מנחם בגין בעת מלחמת יום הכיפורים ב-1973. ובכן, הינה העובדות: בעת המלחמה עד הסכמי הפסקת האש מנחם בגין נצר את לשונו, את נאומיו, את דבריו, מכל ויכוח פוליטי.

מירב כהן (יש עתיד):

זה היה שבועיים וחצי, שבועיים וחצי – – –

בועז טופורובסקי (יש עתיד):

זה היה שבועיים, אנחנו שלושה חודשים סותמים.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת מירב כהן, קריאה ראשונה.

מירב כהן (יש עתיד):

– – – שבועיים וחצי, פה ארבעה חודשים, עשרות אלפי אנשים פליטים מביתם. איפה אתם ואיפה גולדה?

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

והוא הגיע אל הבית הזה, אדוני היושב-ראש.

בועז טופורובסקי (יש עתיד):

בכיפור זה היה שבועיים וחצי מלחמה. אתם – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת מירב כהן, אולי לא שמעת, אבל את בקריאה ראשונה.

מירב כהן (יש עתיד):

– – – שבועיים וחצי – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת מירב כהן, קריאה שנייה.

מירב כהן (יש עתיד):

– – – מהבית שלהם. תוך חודש כל החיילים חזרו מהשבי במצרים. איפה אתם ישנים, על האף?

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת מירב כהן, את בקריאה שנייה.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

והגיע אל הבית הזה, אדוני היושב-ראש, ואכן שאל את הממשלה בתום הקרבות, כאשר המלחמה הסתיימה: מדוע לא קירבתם את הכלים? הוא שאל שאלות טובות, נבונות, וגם אתם וגם אני וגם היושב-ראש וגם כל יושבי הבית ישאלו את השאלות בתום המלחמה, כאשר המלחמה תסתיים.

מירב כהן (יש עתיד):

– – – שמענו – – –

בועז טופורובסקי (יש עתיד):

מתי, כשתשמידו את החמאס? ראש הממשלה מ-2008 משמיד את החמאס.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת טופורובסקי, קריאה שנייה.

מירב כהן (יש עתיד):

שמענו שהתוכנית היא מלחמה של עשר שנים, זה מה שאתם רוצים?

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת מירב כהן, את כבר בשנייה.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

חברת הכנסת כהן ציינה כעת דבר שאני לא שמעתי; אבל אני שמעתי את ראש המטה הכללי, וראש המטה הכללי רב-אלוף הרצי הלוי אמר בקולו ששנת 2024 תהיה שנת לחימה. אתם יכולים להמציא כל המצאה, אתם יכולים להעליל כל עלילה, אתם יכולים להפיץ כל שקר – –

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

– – – אתה – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת הרצנו.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

– – ואני אומר לכם, ואני אומר לכם כאן – – – ואני אומר – – –

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

רבותיי, למה אי-אפשר לשמוע וגם לא להסכים מבלי להתפרץ? מה, אנחנו חייבים להוציא חברי כנסת? חייבים להוציא?

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

זה לא – – – אדוני היושב-ראש – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

בסדר, אז אפשרנו פעם, פעמיים, שלוש – חדל, תודה.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

אתם רוצים בחירות עכשיו?

קריאה:

כן.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

עם ישראל וצו המשפחות השכולות – הכרעה ואחדות עכשיו. תתביישו.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה, אנחנו נעבור לשלב הדיון הסיעתי, ואני מזמין את חבר הכנסת איימן עודה לנמק את ההצעה – סליחה, אנחנו לא בשלב הדיון הסיעתי. ההצעה הנוספת היא הצעת אי-אמון – חבר הכנסת איימן עודה, ראיתי אותו קודם באולם, הינה הוא – מטעם סיעת חד"ש-תע"ל, בבקשה. על ההצעה הזאת ישיב השר המקשר לאחר מכן, השר דודי אמסלם. עד עשר דקות לרשותך, אדוני.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת וחברות הכנסת, במשך 11 חודשים הפגינו ברחובות כמיליון אזרחים, ובצד הזה של הכנסת כביכול מייצגים את הרוב המוחץ של המפגינים. אחד מהדברים הבולטים במשך שנה שלמה היה המתקפה נגד בית המשפט העליון. המפגינים יצאו חוצץ, חוצץ בצורה ראויה להתפעלות, נגד הפגיעה בבית המשפט. היום בכנסת הייתה ישיבת ועדת הכנסת. המטרה היא הדחת חבר כנסת מכהן. כולכם בלי יוצא מן הכלל יודעים שבית המשפט יחזיר את עופר כסיף. הפעם אתם במו רגליכם הולכים היישר לעימות בין 90 חברי כנסת לבין שלושה שופטים, ואתם יודעים את התוצאה. אבל רק בגלל פופוליזם זול, זול מאוד – אתם מרגישים שהאווירה היא ימנית, גזענית, לכן אתם לא רוצים לעמוד מול הרוח הזו. הימין לפחות יודע בדיוק מה הוא עושה, לא רק ברמת האסטרטגיה אלא גם ברמת הטקטיקה; הוא יודע היטב שכך הוא ישים את בית המשפט העליון בפינה – שלושה שופטים מול 90 ח"כים. ואתם, אין לכם אומץ, אין אומץ להגיד את הדבר הנכון, שיש עמדה – של מי? של היועצים המשפטיים. אתם זוכרים את המאבק נגד ההפיכה המשטרית בגלל היועצים המשפטיים? אז ליועצת המשפטית של הכנסת יש עמדה ברורה נגד ההדחה; ליועצת המשפטית של הממשלה יש עמדה ברורה נגד ההדחה; והימין – עמדתו ברורה, פשיסטית, אנחנו יודעים את זה.

טלי גוטליב (הליכוד):

90 חברי כנסת – – – גם אתה לא צריך להיות פה, תומך טרור.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

אבל מה איתכם? זוהי השאלה החשובה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת טלי גוטליב, קריאה שנייה.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

(אומר בערבית: את, תסתמי את הפה שלך.) והסיפור של עופר כסיף – זה כמו קבוצה של אנשים שנמצאים בתוך אונייה, בתוך ים סוער, והם חושבים שבשביל שהים יירגע, הפתרון – צריך לזרוק אחד. אז החליטו לזרוק את עופר כסיף מהאונייה אל הים הסוער, וחושבים שכך הים ידעך, והכול יהיה טוב. אבל הבעיה היא במקום אחר לגמרי. הים סוער בגלל חוסר השוויוניות בארץ הזו; בגלל אי-כיבוד הזכויות הלאומיות במקום הזה; בגלל שהכיבוש נמשך – –

חנוך דב מלביצקי:

לא תהיה לך זכות, לא תהיה זכות לאומית – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת מלביצקי.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

– – בגלל שאין סוף לכיבוש הארור, בגלל שאין מדינה פלסטינית.

חנוך דב מלביצקי:

לא תהיה לך זכות לאומית.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת מלביצקי.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

על אפך ועל חמתך – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת מלביצקי, קריאה ראשונה.

חנוך דב מלביצקי:

לא תהיה, לא תהיה.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

– – תקום מדינת פלסטין, על אפך ועל חמתך.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת חנוך מלביצקי, קריאה שנייה.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

אתה וכל הגזענים.

חנוך דב מלביצקי:

לא תהיה לך בחיים. תשכח מזה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת חנוך מלביצקי, אתה בקריאה שנייה.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

לכן אני פונה שוב לקבוצת המרכז-שמאל – –

חנוך דב מלביצקי:

חצוף.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

– – לשנות כיוון. (אומר בערבית ומתרגם:) כלומר, סתום את הפה – –

חנוך דב מלביצקי:

תומך טרור. תומך טרור.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת מלביצקי, קריאה שלישית, נא לצאת. תודה רבה.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

– – זו המילה הנכונה. זה מה שמגיע לך, אתה. (אומר בערבית: תסתום, תסתום את הפה שלך.)

חנוך דב מלביצקי:

תומך טרור.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת מלביצקי, קריאה שלישית, נא לצאת.

חנוך דב מלביצקי:

אתה תומך טרור. וגם אתה – – – שלא תהיה פה.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

חתיכת גזען. כבוד היושב-ראש, תן לי את הזכות לדבר, בבקשה.

חנוך דב מלביצקי:

חוצפן.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

תן לי את הזכות לדבר, בבקשה.

חנוך דב מלביצקי:

תומך טרור.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

חנוך דב מלביצקי:

היו"ר אמיר אוחנה:

לא לא לא, חבר הכנסת מלביצקי.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת מלביצקי.

היו"ר אמיר אוחנה:

אתה יכול לעצור רגע? תעצור רגע.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

היו"ר אמיר אוחנה:

די, די עם הדיבורים האלה, באמת.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

רק כך, רק כך. (אומר בערבית: איזה אחד.) ראית איך התנפל? מה זה, זה חבר כנסת?

היו"ר אמיר אוחנה:

אבל הוא גם הוצא, אז אנא ממך.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

עכשיו, טוב, בימים אלה מדברים על 100 שנה למאמר הידוע של ז'בוטינסקי, "על קיר הברזל". מן הסתם אני לא מסכים כלל וכלל עם המאמר המדובר. אבל בכל זאת, יש בו פגם יסודי, פגם יסודי: ז'בוטינסקי התייחס לאיך שקיר הברזל גורם לערבים להשתנות, אבל ז'בוטינסקי לא דיבר כלל וכלל על מה שקיר הברזל עושה דווקא ליהודים. כלומר, אחרי הניצחון הצבאי המזהיר של 67', מה הוא גורם ליהודים? זה שבשנת 2002 כל מדינות ערב וכל המדינות האסלאמיות באו עם היוזמה הערבית בשביל שיהיה פה שלום, מה קיר הברזל עשה דווקא ליהודים? הוא לא דיבר על חטא היוהרה. הוא לא דיבר על איך היהודים – אני לא מדבר על היהודים כעם, כי יש חלקים שכל הזמן כן תמכו בשלום, אבל אני מדבר על הסרבנות לשלום. לכן זה פגם יסוד במאמר הזה, שיש בו עוד הרבה פגמים. אני רוצה להגיד לכם, לציבור במדינה, כי אין לי שמץ של תקווה לדבר עם הצד הזה של הכנסת, אלא אני פונה לאזרחים כדי להגיד להם: די עם המלחמות, די. די עם הדם, די עם ההרג, די עם הרצח, די. יש כיוון אחר לגמרי – –

טלי גוטליב (הליכוד):

מי רוצח? מי רוצח? מי רוצח? מי רוצח?

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

– – כיוון אחר, שמדבר על הדבר הטריוויאלי ביותר, שיש פה שני עמים. מגיעה לשניהם זכות להגדרה עצמית. כן, מגיעה ליהודים זכות להגדרה עצמית, ואני צריך להכיר בעובדה הזו. ויש פלסטינים בני המקום שנולדו פה, הם לא באו למדינת ישראל, מדינת ישראל באה אליהם ועליהם. זה עם שמגיעה לו זכות להגדרה עצמית. רק בהכרה ההדדית שתקום מדינת פלסטין לא במקום מדינת ישראל אלא לצד מדינת ישראל, עם כל מה שצריך מבחינת הסדרי ביטחון – אין דרך אחרת. מתי תפנימו, מתי תפנימו? עוד סבב ועוד סבב ועוד רצח ועוד דמים. בושה וחרפה. בושה וחרפה.

טלי גוטליב (הליכוד):

רצח של מי? רצח של יהודים. פלסטינים אונסים, עורפים ראשים, שורפים.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת גוטליב, את בקריאה שנייה. אנא ממך.

טלי גוטליב (הליכוד):

אבל אנחנו צריכים לשמור פה על כבוד חיילינו. כבוד חיילינו הגיבורים.

היו"ר אמיר אוחנה:

גברתי.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

אני לא עושה השוואה בין דם לדם ולא בין ילד לילד. זה 100 שנה המספרים מדברים בעד עצמם, והרצח והטרנספר ואי-הכרה בזכויות הלאומיות, כולם מדברים בעד עצמם. אני הוקעתי ומוקיע את 7 באוקטובר, אבל זו לא שנת האפס. לא מהיום הזה התחילה ההיסטוריה. ההיסטוריה עקובה מדם. צריך להפנים את הדבר הפשוט, שחייבים להכיר בזכויות של שני העמים. די למלחמה. להפסיק אותה לאלתר. להפיל את הממשלה הגזענית הזו – –

טלי גוטליב (הליכוד):

תחזירו את החטופים.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

– – ולחתור, לא למשא ומתן, כי כולם יודעים מהם גבולות השלום, אלא היישר לעשיית השלום. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

על ההצעה הזו ישיב השר המקשר בין הכנסת לממשלה, השר דוד אמסלם, בבקשה.

טלי גוטליב (הליכוד):

בהצלחה, השר. תשמור על כבוד חיילינו. סומכת עליך.

גלעד קריב (העבודה):

רק לזה הוא חיכה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

יש לך עוד מה לומר, הרב הרפורמי?

גלעד קריב (העבודה):

יש לי – – – לך יש הרבה מה לומר. אבל לא שווה להשקיע את המאמץ.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, ב-7 באוקטובר בעצם התחולל עלינו אירוע אולי הכי חמור – לא אולי, הכי חמור שקרה לנו מאז הקמת מדינת ישראל, על ידי נאצים חדשים, אכזרים וחיות אדם. ממשלת ישראל, הדבר הראשון שעשתה – ביקשה באופן מיידי להקים ממשלת אחדות לאומית. דרך אגב, כשעם ישראל נמצא בצרה אנחנו מתכנסים, בגלל שבסופו של דבר אותם נאצים רצו לשחוט את כל היהודים, בלי הבחנה אם הוא דתי, חילוני וכו'. ואיך אמרנו? יחד ננצח. ולכן גם ציפינו – וגם לא דיברנו הרבה. אנחנו עסקנו – בוודאי ראש הממשלה והקבינט המלחמתי והקבינט הרגיל – יותר בניהול המלחמה, כדי שננצח. ומעולם לא קרה, דרך אגב, אדוני היושב-ראש, שבשעת מלחמה אופוזיציה ניהלה קרב נגד הממשלה תוך כדי לחימה. אני עכשיו שומע את לפיד, הוא גם כותב. הוא כותב, אתמול או היום: "הממשלה גונבת את הכסף של הציבור משלם המיסים, העובד והמשרת, וכמו אחרוני הנוכלים הם מנסים להסתיר את הגנבות שלהם בסעיפי תקציב שאף אחד לא מבין. הם לא כשירים לנהל את המדינה בזמן מלחמה. ישראל חייבת שינוי. עכשיו". הבן אדם סובל מפיצול אישיות באופן עמוק. אני כבר לא מבין. אני רואה אותו בלפיד הלילי כל יום, אני לא מצליח להבין מה הוא אומר. יום אחד הוא אומר א', יום אחד – ב'. הליצן הכי גדול שנתקלתי בו בפוליטיקה הישראלית. עד היום אני לא מצליח להבין מה הוא רוצה.

נאור שירי (יש עתיד):

כי אתה, דודי אמסלם, קוהרנטי.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת שירי.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

תראה לי פעם אחת שלא הייתי עקבי בדעותיי.

נאור שירי (יש עתיד):

רגע, רגע, רגע.

סימון דוידסון (יש עתיד):

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אני מבקש לא להפריע לי. אני ישבתי כאן, שתקתי.

נאור שירי (יש עתיד):

אבל אני אראה לך.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

הבן אדם, דרך אגב, כל שבוע הוא אומר כן ולא. מזכיר לי את שמעון פרס, זיכרונו לברכה. כן ולא. אז אדון לפיד, קודם כול פעם אחת תגיד לנו באמת מה אתה חושב באמת. אני כבר לא יודע, כל יום אתה חושב משהו אחר. אבל מה שהרגיז אותי במילים שלך – שהממשלה גונבת את כספי הציבור. אני מבין שהכסף שלך. אני מבין שהציבור הימני במדינת ישראל, כולל הדתי וכולל החרדי, לא עובדים, לא משלמים מיסים, לא משרתים בצה"ל. אני רוצה להזכיר לך, אתה שירת בעיתון במחנה, מעולם לא השתתפת בשום לחימה. אתה מדבר? אתה לא מתבייש? אתה מושך למחלוקת בתוך מדינת ישראל תוך כדי לחימה? הצבתם שלטים של בוזזים באיילון. במקום לתת לחיילים כמה משלוחים, לקנות להם כמה דברים, העדפתם לשלם עשרות אלפי שקלים על שלטים שהדתיים הלאומיים, הליכוד והחרדים בוזזים את המדינה. אתם ממשיכים בתעמולה האנטישמית שלכם, השקרית. אתה אומר עכשיו: הציבור לא יכול לשאת אתכם. מי זה "אתכם"? על איזה ציבור אתה מדבר, איזה ציבור? אתה פשוט חרפה. עכשיו, בשעה הזאת שחיילי צה"ל נלחמים אתה מדבר, שהציבור לא יכול לשאת – את מי – –

סימון דוידסון (יש עתיד):

אותך.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

– – כמעט שלושה רבעים מהחיילים שנלחמים היום? את מי? הוא לא יכול לשאת את זק"א? אני רוצה להבין את מי הוא לא יכול לשאת. אתה חצוף, עז מצח.

סימון דוידסון (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, תודה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

מספיק. אתה פלגן במקצועך. "היהפֹך כושי עורו" נאמר עליך. אתה לעולם לא תשתנה ולא יכול להשתנות, אתה תמיד תחזור לסורך. אתה איש פופוליסט שכל היום – אמרתי – מבלבל את עצמו, וכל היום רק משסה את עם ישראל, בשקרים, דרך אגב, בשקרים. אני מרגיז אתכם – אתם אומרים "דודי אמסלם" בגלל שאני אומר לכם את האמת. מעולם לא שיקרתי. אבל האמת היא לצנינים בעיניכם. אתם משתגעים מזה. אין לכם מה לענות בכלל אז אתם ממשיכים לשקר. אתה מקלל, אתה משקר, אתה מסית. אני רק אומר אמת.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אפשר לענות לך?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

בוא נמשיך הלאה. זה לגביך, האמת היא שהקדשתי לך יותר זמן ממה שהיה צריך, בגלל שאתה לא ראוי בכלל להתייחסות. אני רוצה להגיד לחבר הכנסת איזנקוט כמה מילים. דרך אגב, אני מאוד אוהב אותו ברמה האישית. מאוד מעריך אותו. אבל יש לי כמה דברים שהם ביקורת על מה שבעצם הוא התייחס אליו בתקשורת, לפחות בחודש האחרון. קודם כול, אני רוצה להגיד לך, חבר הכנסת איזנקוט – כשעושים כנס בבנייני האומה לגבי ההתיישבות בעזה, זה מהלך ציוני. אתה יכול להסכים, לא להסכים, אבל בוודאי במדינה דמוקרטית אפשר לשכור אולם ולעשות דיון. וזה לגיטימי. אנחנו לא חוסמים את איילון בשביל לעשות את הדיון, לא חוסמים חצי מדינה, שוכרים אולם. ודרך אגב, אני אשמח מאוד אם גם אתם, או בכלל, כל בן אדם שיש לו עמדה כזאת או אחרת, ישכור אולם ויעשה מה שנקרא ערב שירי משוררים. יבואו, יתווכחו, ידברו, תהיה במה לכל הדעות. אתה גם היית מוזמן לשם, יכולת לבוא ולהגיד את הדעה ההפוכה, היו מקבלים אותך ברצון. אני רוצה להתייחס לכמה דברים שאמרת בריאיון שלך עם גב' אילנה דיין. אתה ציינת שם דבר שהוא לא נכון – וכואב לי להגיד את זה – לא דייקת בדבריך. אתה אמרת ואישרת לה –זה כבר עבר, אבל אני לא יכול לחלוף על דברים לא נכונים – שעשינו מארב לרמטכ"ל. גדי, אתה יודע את האמת, אתה היית שם. דרך אגב, התפתח דיון הוגן.

טלי גוטליב (הליכוד):

מארב לרמטכ"ל? הוא עשה מארב לראש הממשלה ולא סיפר לו על – – – בלילה. באמת.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

רק שנייה, דקה. אתה בעצם יודע שהערנו את מה שהערנו. דרך אגב, זה התפקיד שלנו. ופעם אמרתי, הרמטכ"ל זה לא ילדה בגיל שלוש עם שמלה ורודה בגן, הוא לא אמור להיעלב והוא גם לא אמור לקבל את ההגנה שלכם. הוא רמטכ"ל במדינת ישראל, הוא יכול להגיב לעניינים. הוא לא צריך מתווכים. אבל אתה אמרת שעשינו מארב, כאילו באנו מלכתחילה לדיון עם זה. אתה יודע את האמת, ישבת בישיבה ואתה יודע שבעצם השרה מירי רגב שאלה שאלה בתום הדיון – מה שאמר בעצם ניר דבורי עשר דקות לפני כן בטלוויזיה – אז מנין אתה מביא את המארב? אני לא ידעתי שיש מארב, שאני בכלל לא יודע שהוא יקרה. אז לכן אני מציע פה, ואני מציע לך – ואני גם מעריך אותך – לפחות בוא נאמר דברי אמת, את העובדות. אתה גם אמרת: אין לי אמון בהנהגה. אדוני היושב-ראש, אני חשבתי עד היום שהשר איזנקוט הוא חלק מההנהגה – הוא, טרופר, גנץ. לא הבנתי במי אין לך אמון – בגנץ, בטרופר, בי. תגיד, הרי אתה חלק מהממשלה. לא הצלחתי להבין את האמירה הזאת. והאם אתה חושב שבשעת מלחמה הכרחי להגיד את הדבר הזה? והאם זה תורם למישהו משהו? תמיד אני שואל את עצמי; כשאני אומר משהו, אני שואל למי זה תורם, וככה אני בעצם מחליט אם לדבר או לא לדבר.

סימון דוידסון (יש עתיד):

לאף אחד אסור להגיד כלום, רק לך? אף אחד לא יכול לדבר, רק אמסלם יכול לדבר?

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת דוידסון. כן, כרגע רשות הדיבור – – –

סימון דוידסון (יש עתיד):

מה זה?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

דוידסון, אני מדבר.

היו"ר אמיר אוחנה:

כרגע רשות הדיבור של השר אמסלם. אנא ממך, אתה כבר בקריאה ראשונה, אני לא רוצה להתקדם עם זה.

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – שנייה, סימון.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

לכן, אני אומר לך, גדי, אתה תעשה נכון לדעתי אם גם תחזור בך מהדברים האלה, אני חושב שתעשה כבוד רק לעצמך. עכשיו אני רוצה להתייחס, ברשותכם, למכתב האלופים. יש מכתב לנשיא המדינה וליושב-ראש הכנסת. הנדון: קריאה להחלפתו המיידית של ראש הממשלה נתניהו, המהווה איום ממשי ומיידי על מדינת ישראל. אני רואה פה רשימה של אנשים, שאני בשוק איך הם מדברים.

אושר שקלים (הליכוד):

ולכל אחד מניע אישי.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

לא קשור. קודם כול, בשעת מלחמה – – –

נאור שירי (יש עתיד):

אתה פה – – – מניע לאומי – – – אחד כזה – – –

אושר שקלים (הליכוד):

לכל אחד מניע אישי.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

תן לי רק שנייה. זה הכוונה ביחד ננצח. זה הכוונה אצלם.

נאור שירי (יש עתיד):

נמליץ עליך למשואה השנה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

ח"י שקלים.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אבל למה להפריע? למה? זה הכוונה אצלם של ביחד ננצח. זה היחד. בואו נפיל את הממשלה עכשיו, וככה זה יחד ננצח. מי מדבר? רב-אלוף משה בוגי יעלון. רב-אלוף בוגי יעלון, הבן אדם שפגע בצבא הכי הרבה. הוא קיצץ למעלה מ-1,000 טנקים. בא אחריו – –

קריאה:

מומחה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

– – גנץ, היה רמטכ"ל. דרך אגב, כל אלה ניהלו את הביטחון של מדינת ישראל 30 שנה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

הוא יודע שגנץ איתו בממשלה?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

דקה. תן לי רק שנייה.

מיקי לוי (יש עתיד):

15 שנה ביבי ראש ממשלה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

רבותיי, גנץ קיצץ את צה"ל בעוד 700 טנקים. ומי בא אחריו? איזנקוט. דרך אגב, אלה האנשים שמבקשים מראש הממשלה להתפטר עכשיו, כל אלה שבעצם ניהלו את תפיסת הביטחון של מדינת ישראל, כמקצוע. איך אמר מי שאמר פעם? מישהו – אני יודע מי זה המישהו הזה – אמר לו: תראה, יש לי תחושה שזה לא בדיוק ככה. אז הוא אמר לו: אתה עובד על תחושות, אני עובד על עובדות, בשביל זה יש לי אגף מודיעין גדול. אני לא עובד על תחושות, אני עובד על ידיעות, על עובדות. אלה קוראים לראש הממשלה – כל אלה מקפצים עכשיו מאולפן לאולפן ואומרים: יחד ננצח, יש לנו חיילים מצוינים – וזה נכון – אבל ראש הממשלה מסוכן למדינת ישראל. עושים פוליטיקה בשעת מלחמה. בואו נניח שנלך לבחירות. איך לדעתכם מר יעלון – אני לא מדבר על דן חלוץ, שאני חושב, ואמרתי כבר מזמן שהוא צריך לשבת מאחורי סורג ובריח. זה אחד האנשים שקרא להמרדה בצה"ל, לסירוב בצה"ל. אני לא מדבר עליו בכלל. לא מדבר על אהוד ברק, שרצה לראות גופות צפות בירקון, ולא של עובדים זרים. האנשים האלה מדברים היום. חשבתי שהם ייכנסו הביתה ויסתמו את הפה לכל ימי חייהם, יסגרו את הדלתות, את התריסים ויישארו שם – –

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

חשבנו עליך.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

– – עד הסוף, לא יצאו לשתות קפה. ואנחנו שומעים כמובן את כל להקת המעודדות – מגיא פלג, שאומר: נתניהו מאריך את המלחמה מתוך סיבות אישיות. תראו מה תופס זמן מסך של עם ישראל, לרוב זה בימי שישי. בן אדם, דרך אגב, שבאופן מעשי לא שירת בצה"ל כי הייתה לו אסתמה – לפחות ממה שקראתי, אולי התנדב באיזה משהו. דרך אגב, לרוב, לעריקים האלה יש אסתמה. הוא אומר שנתניהו לא כשיר. הגנרל הגדול, המצביא הענק בא, יש לו רמקול.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

הוא עריק, כן. איזה חצוף.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

כן, הוא אומר את זה. לפחות קראתי שהוא לא שירת בצה"ל בגלל זה. עיתון הארץ כותב: נתניהו – –

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

איזה גועל נפש.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

– – נמנע מלהחזיר את החטופים בגלל הישרדות פוליטית. תראו איך אנשים יהודים חושבים, תראו לאיזה תחתית הביב הם מגיעים. וכמובן, אמנון אברמוביץ' אומר: יש לי תמונת ניצחון, נתניהו רוצה שהמלחמה תימשך מסיבות אישיות.

סימון דוידסון (יש עתיד):

איך אתה קורא לנאום שלך? נאום האחדות?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

כן.

סימון דוידסון (יש עתיד):

נאום הביחד? נאום האהבה?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

לא. אני אגיד לך. אני רוצה לדבר על הצביעות שלכם.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אבל, אמסלם, אתה לא יכול מצד אחד – – –

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

דקה. הרי הבוס שלך עלה לפה – – –

סימון דוידסון (יש עתיד):

אתם מדברים על אחדות ואחדות – – – אתה רבע שעה – – –

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

דקה. זה מה שאני אומר. תן לי רק שנייה. תן לי, סימון. הרי מה קרה? הבוס שלך עלה פה עכשיו, רק הסית והדיח. אז לכן אני ציפיתי שתשתקו קצת, תתמכו קצת. איך אמר מי שאמר? כשאין לך מה לומר אל תאמר. אבל עכשיו הבוס שלך עלה לפה לפני עשר דקות, הסית והדיח נגד, דרך אגב, חצי מחיילי צה"ל, אם לא יותר.

סימון דוידסון (יש עתיד):

חיילי צה"ל?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

מה חשבת?

סימון דוידסון (יש עתיד):

מילה הוא לא דיבר על חיילי צה"ל. הוא דיבר על – – –

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

תקשיב. כשהוא אומר "הבוזזים" – רק שנייה. "בוזזים" – למי הוא התכוון?

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

עליך הוא דיבר. עליך.

סימון דוידסון (יש עתיד):

עליך. הוא דיבר על חיילי צה"ל?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

רק שנייה. עליי, שאני בוזז את עצמי – על מה? הרי אתה יודע – – –

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

כן, כן. עליך.

קריאות:

נאור שירי (יש עתיד):

על זה שאתם לוקחים כספים קואליציוניים.

סימון דוידסון (יש עתיד):

על ג'ובים, על כספים קואליציוניים, על התקציב.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

דקה. לכן אני אומר, הצביעות שלכם היא פשוט מחרידה. הרי הוא מדבר – – –

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

הצביעות. אתה בוזז, כן.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אבל אמסלם, אתה מטיח בפני רמטכ"לים. אתה מדבר על אחדות?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

תן לדבר.

נאור שירי (יש עתיד):

אבל תסתכל, יושבים פה ממשפחות חטופים – –

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

נכון. אתם עולים לכאן – – –

נאור שירי (יש עתיד):

– – ואתה מדבר – תסתכל בנושא. תסתכל. מילא, תתייחס במילה – ואז תשחית את כולם.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

תן לי. אני רוצה להסתכל עליכם. הרי הבוס שלך עלה לפה עכשיו, לפני עשר דקות. דרך אגב, הקראתי לך מה הוא כתב אתמול. חוץ מהסתה, שהייתה לו גם בעבר תמיד, תמיד – לכם לא היו כספים קואליציוניים, דרך אגב.

קריאה:

זה לא ייאמן.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

לכן, לא נתתם לרע"מ, לזה, כספים קואליציוניים. אבל לא משנה, אני לא נכנס לזה, אני רק אומר – – –

נאור שירי (יש עתיד):

אתה לא נכנס לזה – – –

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אבל אתם נכנסתם לזה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת נאור שירי.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

לא הבנת. אתם טוענים את טענת הקוזק הנגזל, ואני לא נכנס אליה. אתם תכפישו אותנו ואנחנו נשתוק? לא יהיה, נענה לכם. זה מה שאני עונה, בעובדות. אני לא אומר כלום. אני רק מצטט מה האנשים האלה שלכם אומרים, כולל הבוס שלך. אז במקום שתתביישו בו, תעלו ותגידו: אנחנו מצטערים על מה שהוא אמר ולא מסכימים איתו – אתם עכשיו תוקפים אותי, למה אני מצטט את מה שהוא אמר? הרי אתם לא מתביישים.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אבל אתה יושב – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, לא כל משפט של השר אמסלם יזכה לתגובה, זה לא יהיה פינג-פונג. חדל.

נאור שירי (יש עתיד):

שלא יפנה אלינו.

היו"ר אמיר אוחנה:

הוא פונה, הוא פונה לאופוזיציה, הוא עונה לאופוזיציה, למי הוא יפנה?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אני עונה לך, ואתה לא תפריע לי.

סימון דוידסון (יש עתיד):

הוא אמר "סימון", לי קוראים סימון. פעם ראשונה שהוא אמר נכון.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

לא משנה. אני אומר את זה בגלל שאתה מפריע. אני רוצה לסיים, אדוני היושב-ראש. דרך אגב, אני לא מדבר על זה שתוך כדי מלחמה בג"ץ פסל שני חוקי-יסוד, כמו עכברים בלילה, כאילו עכשיו בחסות המלחמה זה יעבור ככה.

נאור שירי (יש עתיד):

– – – את חוק-היסוד – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת נאור שירי, קריאה ראשונה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

ואלה מדברים, דרך אגב, אלה מדברים – – –

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

– – – אל תדבר – – – העליון.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, קריאה ראשונה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

חברת הכנסת, חברת הכנסת טלי גוטליב, אלה מדברים על אחדות.

נעמה לזימי (העבודה):

הצבוע – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת נעמה לזימי, חבל, די.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אלה מדברים – – –

נעמה לזימי (העבודה):

ג'ובים – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת להב הרצנו, אתה כבר בקריאה ראשונה, אני לא רוצה להתקדם.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

למה אתה – – –

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אלה מדברים על אחדות בעם, הם בדיוק – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

אני לא רוצה להתקדם משם, אנא ממך.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אני, לסיום, רוצה לספר לך משהו, חברת הכנסת גוטליב.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

בושה וחרפה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

כשאת כתבת מה שכתבת – –

נעמה לזימי (העבודה):

תת-רמה. תת-רמה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

– – אני בדרך כלל לא מתייחס לזה, אני רק אומר שמי שכותב משהו, שיגבה את זה בעובדות אם יש לו, ואם לא – לא צריך. דקה.

טלי גוטליב (הליכוד):

תעצור – – – כשאני אחשוף את המקור – – –

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אני רוצה לומר, חברת – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

תלמד מראש הממשלה, שלא אמר – – –

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אבל אני רוצה להבין, שנייה.

טלי גוטליב (הליכוד):

תלמד מראש הממשלה שלא אמר שהדברים שלי שקר. תלמד מנתניהו, שים לב.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

טלי, טלי. תני לי, תני לי – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

אל תגיד לי מעל בימת הכנסת, אל תחלק לי ציונים, אדוני השר. לא לא לא, אל תחלק לי ציונים, כי אני אחלק לך.

נאור שירי (יש עתיד):

– – – הממשלה – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

דע את כבודי, ואני אדע את כבודך.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

תני לי, תני לי, לא – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

לא, חבל שעשית את הזה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

טלי, תני לי לדבר.

טלי גוטליב (הליכוד):

תדבר, זאת זכותך. אל תפנה אליי. אדוני השר, אל תפנה אליי. אל תפנה אליי, אדוני השר.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אני לא רוצה – טלי – אין בעיה, אל תפריעי לי – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

אל – – – לא אכבד אותך, ואל תכבד אותי.

נעמה לזימי (העבודה):

– – – הצביעות – – –

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

בסדר. עכשיו, מה שקרה – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

תלמד מראש הממשלה, שלא אמר שהדברים שלי שקר, והוא יודע למה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אני לא אמרתי ששקר.

טלי גוטליב (הליכוד):

ואני את המקורות שלי לא אחשוף, כי בזכות המקורות שלי אני אביא את האמת לידיעת עם ישראל.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת גוטליב.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אבל תני לי לדבר, טלי. את לא שומעת את הפואנטה. לא אדבר אלייך.

טלי גוטליב (הליכוד):

אז אל תפנה אליי. באמת.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

לא אדבר אלייך.

טלי גוטליב (הליכוד):

ברור שלא, דודי, זה לא מתאים. לא מתאים פשוט.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

עכשיו אני רוצה לומר, בא חבר הכנסת טרופר ואמר לראש הממשלה: תגיד, למה לא גינית את זה? אמר לו ראש הממשלה: הוצאנו הודעה. תגידו, כשאתם אומרים שראש הממשלה ממשיך את הלחימה בגלל צרכים פוליטיים זה לא הסתה?

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

פגיעה בביטחון המדינה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

כשאתם אומרים שראש הממשלה לא רוצה להחזיר את החטופים בגלל צרכים פוליטיים זה לא הסתה? הרי – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

חוסר אחריות.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

הרי תראו מה אתם אומרים. אתם מתגוללים על טלי גוטליב, אני לא נכנס לוויכוח – כן נכון, לא נכון – אבל – – –

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אבל זו פגיעה בביטחון המדינה.

טלי גוטליב (הליכוד):

מה פגיעה בביטחון המדינה, תגיד לי מה הפגיעה?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

תני לי, רק שנייה.

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – להגיד – – – שזו פגיעה בביטחון המדינה, להגיד לי שזה בסדר, סרבנות, זה פגיעה בביטחון המדינה. להגיד לי שזה בסדר סרבנות. 1,400 נרצחים, 1,400 נרצחים.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אתם מתגוללים – – –

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אתם – דקה.

טלי גוטליב (הליכוד):

1,400 נרצחים כשהשב"כ נעלם.

היו"ר אמיר אוחנה:

טוב, חברת הכנסת גוטליב.

טלי גוטליב (הליכוד):

אמ"ן נעלם. אתם נורמליים?

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת גוטליב, חברת הכנסת גוטליב.

טלי גוטליב (הליכוד):

איפה הביון שלנו? 1,400 נרצחים.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת להב הרצנו, דקה.

טלי גוטליב (הליכוד):

תמשיכו לשכוח, אני לא אשכח.

היו"ר אמיר אוחנה:

אז שניכם, חדל. אני קורא לשניכם.

טלי גוטליב (הליכוד):

פונים אליי, אדוני היו"ר.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

לכן אני אומר, חבר'ה, טלו קורה מבין עיניכם. אתם יודעים, הצבועים זה הדבר הכי גרוע, אתם יודעים. ינאי המלך אמר לשלומציון המלכה: אל תפחדי לא מהפרושים ולא מהצדוקים אלא מהצבועים, שעושים מעשה זמרי ומבקשים שכר כפינחס. אתם מסיתים נגד הממשלה ונגד ראש הממשלה כל יום על בסיס יומי, שקרים, שקרים.

נעמה לזימי (העבודה):

תפסיקו עם המינויים הפוליטיים – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת לזימי.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

ואתם מבקשים התנצלות, כן, מראש הממשלה, על חברת כנסת שאמרה דבר זה או אחר. אתם יכולים להסכים, אתם יכולים לא להסכים, אבל בוודאי ובוודאי אתם פתחתם אולפנים שלושה ימים על זה. תודה רבה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

זו פגיעה בביטחון המדינה.

היו"ר אמיר אוחנה:

כבר אמרת את זה פעם, פעמיים, שלוש, חמש, אמרת, מספיק. חדל.

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – בכל הכבוד, אם ראש השב"כ – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת גוטליב, תודה. רבותיי, אנחנו נעבור כעת לשלב הדיון הסיעתי, וראשון הדוברים יהיה חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך, אדוני.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אמסלם, אתה יודע, היום 29 בינואר, ואנחנו כאן בדיון על אי-אמון ולא בתקציב. אתה יודע מדוע? אני אסביר לך מדוע: הייתם צריכים, על פי חוק-יסוד: משק המדינה, להגיש את התקציב לפני עשרה ימים ולא הגשתם אותו. רמסתם חוק-יסוד, גרמתם נזק לאמון הציבור, לאמון המשקיעים, לאמון הגופים הבין-לאומיים בכלכלת ישראל. אם מישהו חושב שלא הגשתם את התקציב כי אתם מקדמים, אולי, צעדים נוספים למען המילואימניקים, למען המפונים, למען העסקים הקטנים – הוא טועה. לממשלה הכושלת הזאת לא אכפת מהמילואימניקים לא אכפת מאנשי קבע, לא אכפת מהמפונים, לא אכפת מבעלי העסקים הקטנים. אכפת לה אך ורק מעצמה ומהכספים הפוליטיים שהיא מחלקת לעצמה ולחברים שלה, או כפי שחברתי חברת הכנסת מירב בן ארי היטיבה לבטא: לחברים של בצלאל. 115 ימים ישראל במלחמה, והמלחמה עולה הרבה מאוד כסף, מיליארדים. ברור שהמצב מחייב את הגדלת הגירעון, אך לפני שמגדילים את הגירעון לרמה שמסכנת את דירוג האשראי של מדינת ישראל ואת יציבות המשק, הממשלה הייתה חייבת לנצל את כל המשאבים שיש לה היום בתקציב; הייתה חייבת, ועשתה בדיוק את ההפך הגמור. ב-2023 בזבזתם לפחות 4 מיליארד שקלים על הכספים הפוליטיים. ב-2024 אתם הולכים לבזבז לפחות 6 מיליארד שקלים על הכספים הפוליטיים – 10 מיליארד שקלים לפח בזמן המלחמה. הכסף הזה לא היה צריך להגיע לאורית סטרוק, לעמיחי אליהו או לאמסלם; הוא היה צריך לשרת את הציבור, את האזרחים. אתם מרבים לדבר על הניצחון המוחלט ועל ביחד לנצח, אך בפועל ממשיכים לפלג ולבזוז, לבזוז כספי ציבור. הממשלה הזאת נכשלה, והיא חייבת לפנות את הבמה לממשלה אחרת – מקצועית, מתפקדת – ממשלה שאיתה נוכל לצאת לדרך חדשה ולהציל את כלכלת ישראל, תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. הדובר הבא – חבר הכנסת ווליד טאהא. בבקשה, אדוני, לרשותך שלוש דקות.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מכובדי היושב-ראש, חברות וחברי כנסת, היום ועדת הכנסת ערכה דיון ממושך בעניין הדחתו של חבר הכנסת עופר כסיף. מה שמלמדנו, אדוני היושב-ראש, שהכנסת לא למדה משני מקרים קודמים שבית המשפט הפך לה את ההחלטות שלה. בפעם הראשונה בית המשפט ביטל את חוק עילת הסבירות, בפעם השנייה הוא ביטל את החלת חוק הנבצרות על הכנסת הנוכחית וקבע שיחול מהכנסת הבאה, ואתם הולכים בבטחה לעוד פעם נוספת שבה בית המשפט יהפוך עוד החלטה של הכנסת. אבל מה, מה יותר גרוע מהדבר הזה שהכנסת – ואדוני היושב-ראש, אתה יושב-ראש הכנסת – לא לומדת ממנו? הדבר הגרוע מכול הוא הניסיון לסתום פיות. יש לי הרגשה שכל מי שלא מיישר קו עם קריאה להמשך המלחמה הוא אויב, בין אם קוראים לו עופר כסיף או ווליד טאהא או כל חבר כנסת אחר או בכלל כל אזרח אחר. גם אלה שטוענים שאי-אפשר להחזיר את החטופים באמצעות הצבא – גם הם אויבים היום. כל מי שמשמיע דעה אחרת ממה שהממשלה הזו חושבת, הוא אויב – אויב של העם, אויב של הממשלה, הוא אויב שלהם. אז אדוני היושב-ראש, אנחנו חושבים אחרת. לנו יש מערכת ערכים אחרת. אנחנו לא שותפים, במערכת הערכים שלנו, לאלה שרוקדים – רוקדים כדי לחזור ולהתיישב בעזה בעוד המלחמה ממשיכה, ועוד מעט ימלאו לה ארבעה חודשים. אנחנו נגד מלחמות. אנחנו בעד להפסיק את המלחמה עכשיו, עוד היום, ובעד שייכנסו למשא ומתן אינטנסיבי שיבטיח גם את החזרת החטופים וגם ייתן מענה אנושי של הפלסטינים בעזה, ולא לדבר על עוד כיבוש והמשך הכיבוש. צריך לדבר על שלום. אדוני היושב-ראש, השלום הוא הדבר היחיד שיביא שלום ארוך שנים גם למדינת ישראל וגם לעם הפלסטיני. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. הדובר הבא הוא חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

תודה. מכובדי היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת, יש בכנסת דבר שקוראים לו ועדת אתיקה. בוועדה הזאת בדרך כלל היו מיוצגים ח"כים ערבים. היו יוסף ג'בארין, אוסאמה סעדי.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

בכנסת הזו אין ערבים.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

בתחילת הקדנציה נפגשתי עם יושב-ראש הכנסת, ואמרתי לו שלא יעלה על הדעת שאין ח"כ ערבי בוועדת האתיקה. ואז נודע לי, לאחר מכן, שמינו לממלא מקום את חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, ממלא מקום שלא הוזמן לאף ישיבה כמעט. הוא לא הוזמן לאף ישיבה שח"כ ערבי נשפט בה.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

חשבתי על זה, כן.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

נכון, לאף ישיבה שח"כ ערבי נשפט בה. למה אני אומר את זה?

קריאה:

חששו מחוסר אובייקטיביות.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

נכון, ערבי שישפוט ערבי (אומר בערבית: אי-אפשר,) אבל יהודים שישפטו ערבי, זה – בסדר.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

רגע, יש עניין במוצא של השופט?

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

מי ההרכב? ההרכב הוא ינון אזולאי, יושב-ראש, שרון ניר מישראל ביתנו, שצורפה, רון כץ מיש עתיד ופנינה תמנו מהמחנה הממלכתי. אין ממפלגת העבודה, ואין משתי הסיעות. לפני שבועיים היו חילופי דברים עם רון כץ ועם עידן רול, והשתתפה בחילופי הדברים שרון ניר, נגדי ונגד חבריי. הוגשו נגדנו תלונות על ידי ח"כית אחת ועל ידי מי שעסק בהדגמה של הלבשה תחתונה. אלה שצעקו עלינו פה גזרו את דיננו. מי שצעק עליי פה – רון כץ, חבר ועדת האתיקה, צעק עליי; ההוא הגיש תלונה, היא צעקה עליי, ושניהם הצביעו נגדנו בוועדה, שהייתה בלי ערבי. הבנתם? ועדת האתיקה, שהיום החליטה – הוגשה נגדי תלונה, נגדי ונגד חבריי, כי אמרתי למישהי שהיא צריכה טיפול נפשי. הורחקתי מהמליאה לחמש ישיבות. מישהי שעמדה פה, אדוני היושב-ראש, וירקה על איימן עודה – ירקה ואמרה לו: טפו עליך. לפה היא הגיעה.

טלי גוטליב (הליכוד):

טפי עליך – אמרתי. טפי עליך, אתה האויב שלי.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

ואמרה שצריך לשלוח טיל יריחו על עזה – –

היו"ר אמיר אוחנה:

לסיום, אדוני.

טלי גוטליב (הליכוד):

טפי עליך, אתה האויב שלי – זה מה שאמרתי.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

– – ונענשה רק בשתי ישיבות. אתה יושב-ראש הכנסת, ההחלטות האלה על פניו מהוות אפליה ברורה, בוטה, מביכה. ואליד, אני מציע לך לא להישאר מ"מ. אם לא ממנים אותך לחבר קבוע, אתה לא צריך את התואר מ"מ. תוותר על הכבוד המפוקפק הזה, כי רוב הח"כים שבאים להיענש כאן הם ח"כים ערבים.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

לא. אתה יכול להחליט לבד, בלי היושב-ראש, אלא אם כן הוא ממנה אותך לחבר. משפט אחרון, אדוני היושב-ראש.

היו"ר אמיר אוחנה:

אבל ממש אחרון, כי אנחנו כבר אחרי הזמן.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

נתון סיעתי – סגלוביץ', ברשותך, אתה אדם מכובד. רוב התלונות נגד ח"כים ערבים בכנסת הוגשו על ידי סיעת יש עתיד. אני אחזור: רוב התלונות נגד ח"כים ערבים הוגשו על ידי חברי סיעת יש עתיד. אני מבין שאנשים רוצים לתפוס עמדה ימנית, אבל זה מביך. זה מביך.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת טיבי.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

אני חושב – ואני רואה כאן את ראש האופוזיציה – שרוב התלונות נגד ח"כים ערבים בבית הזה הוגשו על ידי חברי כנסת מיש עתיד – גם נגדי, גם נגד עאידה, גם נגד עופר, גם נגד אימאן ח'טיב. אתם תמיד מעורבים, והעמדה הכי גרועה נגדנו תמיד ננקטת על ידי אחד הח"כים האפרוריים בספסלים האחוריים של יש עתיד. לא ההוא, לא דוגמן התחתונים, אלא השני. תודה רבה. חבר << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת נעמה לזימי.

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת טיבי, חבר הכנסת אחמד טיבי, היות שהעלית את שיחתנו מתחילת הקדנציה, אני רק מרשה לעצמי להשיב שבוועדת האתיקה יש כידוע ארבעה חברים על פי חוק: שניים מהקואליציה ושניים מהאופוזיציה. הבחירה שבחרתי היא נציג לשתי הסיעות הגדולות מהקואליציה ונציג לשתי הסיעות הגדולות מהאופוזיציה. מה לעשות שבבחירות האלה אף אחת מהסיעות שהזכרת איננה מהסיעות הגדולות באופוזיציה, כולל סיעת מפלגת העבודה?

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

נכון. אני הסכמתי שהעבודה תהיה מיוצגת, ולא אנחנו.

היו"ר אמיר אוחנה:

אז זאת הסיבה. אין סיבה אחרת.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

יש common sense ושיקול של היושב-ראש.

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

הוועדה אמורה לייצג את רוב חלקי הבית, לכן בחרנו בסיעות הגדולות בקואליציה. אני חושב שזה ה-common sense. זה ה-common sense – שתי הסיעות הגדולות מהקואליציה ושתי הסיעות הגדולות מהאופוזיציה, ואני עומד מאחורי ההחלטה. חברת הכנסת לזימי, עד שלוש דקות לרשותך, בבקשה.

נעמה לזימי (העבודה):

תודה. כבוד יו"ר הכנסת, משפחות החטופים כאן, רק היום פורסם בכלכליסט שבגלל ששר האוצר סמוטריץ' חושש מהתגובה הציבורית לכספים הקואליציוניים שהוא מטמיע בתקציב, הוא מתעכב, מפר חוק-יסוד במכוון, ובגלל זה יהיה לנו קיצוץ רוחבי – כבוד יו"ר הכנסת, אני מצטערת, ממש קשה. קשה לי.

היו"ר אמיר אוחנה:

רבותיי חברי הכנסת, דווקא באופוזיציה יש רעש שמפריע לאחת מחברותיכם. חברי הכנסת, אנא, שקט. תודה.

נעמה לזימי (העבודה):

67 מיליארד שקלים יקוצצו מכלל המשרדים קיצוץ טיפש – מה זה קיצוץ טיפש? שלא מבחין בין צרכים, שירותים חיוניים או שום דבר. הציבור ייפגע, כי בצלאל מפחד שיראו מה הוא נתן למקורבים שלו ולחברים שלו. אי-אמון במי שלא שינו דבר בתפיסותיהם הכלכליות אחרי האסון ובעת המלחמה הקשה הזו, ומעמיקים את הקונספציה השגויה, שלפיה אפשר להמשיך לייבש, להזניח ולהרקיב את השירות הציבורי, ויהיה בסדר. אי-אמון במי שלוקחים מכבשת הרש, מקצצים ברווחה עשרות מיליונים בחינוך, מאות מיליונים בבריאות, בתחבורה, במדע, בשירות התעסוקה, בחקלאות – כדי לתת כספים לבייס שלהם. אי-אמון במי שמכניסים את כל ציבור העובדים מתחת לאלונקה, אבל לא סוגרים משרד אחד. אי-אמון במי שאחרי עשור של הבטחות לתוכניות לשיקום הצפון, גם כעת, כשכל הצפון מפונה ועקור מביתו, לא הקימו מינהלת אזרחית שתטפל בכל צורכי השיקום והפיתוח של הצפון. אי-אמון במי שמשקרים לציבור פעם אחר פעם, מסתירים ממנו מידע ולא מביאים את הדיווח התקציבי – יו"ר הכנסת, זה, אגב, לך: הספר הירוק והספר הכחול לא הגיעו בעדכון התקציב ל-2023 ועדיין לא הגיעו עכשיו; אנחנו צריכים לדון בתקציב, לא לסמן וי. אי-אמון במי שמשתמשים באחדות, שהעם הזה כה זקוק לה, כדי להשתיק ביקורת על ביזה מהציבור כולו; במקום לאחות ולרפא, רק חמסתם וגזלתם, ועוד הוספתם חטא על פשע והשתקתם. אי-אמון במי שחושבים שהעצמאים והעסקים הקטנים הם סרח עודף בכלכלת ישראל, למרות שמרבית המשק נשען עליהם, למרות שמדובר באנשים שהעסק שלהם הוא כל עולמם. אי-אמון במי שחושבים שהמילואימניקים יסתפקו בהצהרות והבטחות לתוכניות ללא מקור תקציבי, כשמנגד הכספים הקואליציוניים המיותרים ניתנו בלי בושה וביטלו אחריות. אי-אמון במי שחושבים ששיקום מסיבי של מערכת הבריאות ומערך בריאות הנפש זו המלצה ולא חובה עליונה לאומית עבור הפצועים שלנו, החיילים שלנו, חבלי הארץ שיותר מדי זמן הוזנחו רפואית מאחור, עבור האומה שלנו שחייבת מזור; אם יש משהו, יו"ר הכנסת, שאנחנו חייבים לאזרחים פה, זה שערך החיים לא יהיה תלוי במיקום גיאוגרפי. אי-אמון במי שמביאים תקציב שאת נזקיו נרגיש שנים קדימה. אי-אמון לתקציב הכי סקטוריאלי והכי מרחיב פערים שידעה ישראל, תקציב אנטי-פריפריה ואנטי-צמצום פערים, תקציב של אנטי-שוויון הזדמנויות. זה לא התקציב שמגיע לאומה הזו אחרי מה שהיא עברה ועוברת. זאת הממשלה שלא באירוע, שמביאה תקציב של צנע לציבור הכללי, המשקף חוסר אחריות וביזה. אי-אמון של אי-כשירות וחוסר חמלה. מגיע לנו יותר, והעם הזה הוא התקווה. תחזירו אותם עכשיו. עכשיו.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה, גברתי. האם הממשלה מבקשת לסכם או שנעבור להצבעות? השר אקוניס, אתה רצית לסכם או שנעבור? כן. בבקשה.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

אדוני היושב-ראש, תודה על ההזדמנות להעמיד כמה דברים על דיוקם. ראשית, אחד מחברי הכנסת של יש עתיד, שעמד כאן ונימק את הצעות האי-אמון, שאינן ראויות ואינן נכונות ואינן משדרות אחדות בעם הזה, התייחס לכמה מן הדברים הקשורים גם בתקציב למפונים וגם בתקציב למילואימניקים. ובכן, נדמה לי – חבר הכנסת ולדימיר בליאק, שהוא חבר בוועדת הכספים, מצביע כחבר אופוזיציה נגד, אדוני היושב-ראש, מיליארדים, ואני מדבר על 10 מיליארד, חבילת סיוע לאנשי המילואים. הוא יודע את זה, והוא משקר להם והוא משקר לציבור – אבל מה זה, משקר כמו שהוא נושם. וכמובן חבילת הסיוע למפונים. אדוני היושב-ראש, וכולם יודעים זאת, גם היושבות והיושבים ביציע, גם הצופים בבית, גם חברי יש עתיד יודעים את התקצוב של מינהלת תקומה, מינהלת תקומה ואחרים. חבר הכנסת ווליד טאהא, אתה התייחסת כאן לכמה מהדברים שעלו, ואני רוצה, למען הפרוטוקול ההיסטורי, אדוני, גם לשים את הדברים על דיוקם. ערב הבחירות לכנסת התשע-עשרה, על פי חוק-יסוד: הכנסת, סעיף 7א – החוק הזה, הסעיף הזה, אוסר על חבר או חברת כנסת, חבר הכנסת עודה, שתמכו או השתתפו במאבק מזוין נגד ישראל, להשתתף. חבר הכנסת טיבי זוכר זאת, כי אני הודעתי במליאת הכנסת, אני הודעתי במליאת הכנסת – – –

דבי ביטון (יש עתיד):

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

לא שמעתי את הערתך, חברת הכנסת ביטון, אני אשמח בתום דבריי לענות לך. ובכן, לחבר הכנסת ווליד טאהא, וגם לחבר הכנסת טיבי, שהיה חבר בכנסת השמונה-עשרה, אני הודעתי שאפעל לפסילתה של חברת הכנסת זועבי, וכך עשיתי, וכך גם קבעה ועדת הבחירות לכנסת. ואכן, חבר הכנסת ווליד טאהא, באחת מן ההחלטות האומללות והמביכות של בית המשפט העליון, הוא פסל את החלטתה של ועדת הבחירות המרכזית, שהתקבלה ברוב גדול, אף שעמדה מילה במילה בחוק-יסוד: הכנסת, סעיף 7א. אני ביקשתי במליאה, ואני אומר את זה גם לחברי הכנסת הצעירים שישנם כאן, אלה שעוד ודאי ישבו פה הרבה שנים, קודם כול תכבדו את עצמכם. סעיף 7א – – –

דבי ביטון (יש עתיד):

תכבד את בג"ץ, הוא נתן שתי החלטות מאוד חשובות.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

גברתי הנכבדה, אני דיברתי על דבר אחר, למה אתם כל דבר – היה לי שיח ענייני, יסודי, מכבד, על אף המחלוקת היסודית שיש לי עם חבר הכנסת ווליד טאהא. מה עניין שמיטה להר סיני? אני מדבר איתך עכשיו על החלטה שגויה – – –

גלעד קריב (העבודה):

השר אקוניס, אבל אנחנו לא בסיטואציה של 7א.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

אדוני, אני בטוח שגם אתה, כחבר מפלגת העבודה, תומך ב-7א.

גלעד קריב (העבודה):

אני תומך ב-7א, אבל זו לא הסיטואציה.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

אני גם יכול לחתום לך שמרבית היושבים בספסלים הללו אינם יודעים מהו 7א, לא קראו את חוק-יסוד: הכנסת – לא דיברתי עליך.

גלעד קריב (העבודה):

אני הפעלתי את 7א – – –

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

אז לא דיברתי עליך.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

למה אתה יוצא מנקודת הנחה כזאת?

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

אני יוצא מנקודת הנחה, משום שאני אומר דבר שחברת הכנסת ביטון מערערת עליו. אני לא יצאתי נגד כל החלטה של בית המשפט העליון. ההחלטה הזאת, אשר ב-31 בדצמבר 2012 ביטלה אותנו, את הכנסת, את חוק-יסוד: הכנסת, שאפשרה לחברת הכנסת זועבי, שהשתתפה במשט המרמרה, השתתפה פיזית – והרי אומר 7א: אדם שהשתתף או תומך לא יכול להיות חבר בכנסת הזאת – פה, חברת הכנסת ביטון, על זה אמרתי ספציפית, הייתה החלטה שגויה של בג"ץ. אגב, אני יכול לתת לך עוד כמה החלטות שגויות, כמו פסילת חוקי המסתננים של שר הפנים גדעון סער, כשמפלגת יש עתיד הייתה חברה בקואליציה ובצדק קידמה את החוקים שאמורים היו לבלום, אדוני היושב-ראש, את כניסתם של המסתננים; אבל בית המשפט העליון החליט אחרת. על כך היה החידוד. עכשיו לא שמעתי את שאלתך, אני אשמח לענות לך. בבקשה.

דבי ביטון (יש עתיד):

מירב בן ארי (יש עתיד):

אין שאלה, רוצים לעבור להצבעה.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

אדוני, חברת הכנסת בן ארי מבטלת בבוז ובלעג. שואלת חברת כנסת מסיעתך – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא מבטלת בבוז כלום. לא מבטלת בבוז כלום. ממתי אתה מתייחס למה שאנחנו שואלים?

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

אל תצעקי, קודם כול. תורידי טונים. אני שואל את חברת הכנסת ביטון ששאלה שאלה. זאת תרבות הדיבור בפרלמנט על פי יש עתיד. נו, באמת. בבקשה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני הבעיה שלך בפרלמנט? לא, כי אצלכם, מה זה, שיעור של חנה בבלי.

היו"ר אמיר אוחנה:

רבותיי וגבירותיי, חברי הכנסת וחברות הכנסת.

מיקי לוי (יש עתיד):

ראיתי את תרבות הדיון במושב הזה שנה וחצי.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

לא, שאלת שאלה – חזרה בה. שאלת שאלה, אני יכול לענות לך.

דבי ביטון (יש עתיד):

שאלתי אם תקומה קיבלו את הכסף או שיש חקיקה בשביל תקומה שטרם הוגשה?

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

אני אשיב לך על תקומה. אני אשיב לך. אני לא – אני אומר לך. האם אדוני מאפשר לי לענות?

היו"ר אמיר אוחנה:

רק אם אדוני רוצה להשיב, לא חייב.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

רק תשאל את חברת הכנסת בן ארי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה לא צריך לשאול אותי, אתה יכול לדבר כמה שאתה רוצה על כל מה שאתה רוצה. מה לעשות, ואללה, תענה. ללפיד ענית על מה שהוא אמר באי-אמון? אמרת מילה על תקציב הבזיזה – – –

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

אני מאוד מודה לך. אני מודה לך שאת מאשרת לי לדבר בפרלמנט. ממש, ליבי יוצא לגאונות המתפרצת שלך, שאת מאפשרת לי לדבר בפרלמנט, או לידיעה באזרחות.

מירב בן ארי (יש עתיד):

– – – תודה רבה, תעשה מה שאתה רוצה.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

תורידי טונים, דברי יפה. מעולם לא צעקתי. אני לא הרמתי קול בבית הזה, לא קיללתי, תשאלי את היושב משמאלך, גם בימים הקשים ביותר של העימותים הקשים ביותר – וגם את היושב-ראש לעיתים, השר לשעבר מאיר כהן – אם אני פעם אחת הרמתי קול, פעם אחת קיללתי, פעם אחת השמצתי. לענות לעניין בוודאי אני אענה, גם אם הדבר הוא תשובה שלא נעימה לאוזניה של חברת הכנסת בן ארי. כן, חברת הכנסת ביטון, ובכן, שתי החלטות בנושא תקומה התקבלו בממשלה: האחת, להקים את המנגנון אשר יאפשר, נדמה לי, ב-17 מיליון – – –

דבי ביטון (יש עתיד):

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

אני עונה לך. אני אומר לך באמת מלב אל לב, בישיבות הממשלה אני נמצא, אני מקשיב, אני גם מעיר את הערותיי, אני משתתף בהן ויודע בדיוק מה הוחלט בהן. ובכן, 17 מיליארד שקל, 17 מיליארד שקל להקמת המנגנון שנקרא תקומה, ולאחר מכן עוד כ-50 מיליארד שקל כמעט לכסף אשר יממן, חבר הכנסת כהן, למשל בניינים, כמה בניינים שאליהם כבר נכנסו חלק מן המפונים – שאיש לא רצה בזה. כולם בבית הזה כואבים את כאבם, גם היושבים בשכונת פלורנטין, ברחוב הרצל, גם היושבים בכרמי גת ובמקומות אחרים. ולא שמעתי אדם אחד שלא קיבל את הכספים אשר היו מגיעים לו בדין ובצדק, ממפוני עוטף עזה ויישובים אחרים. אגב, גם שדרות; גם השר קרעי היה מפונה, חזר בינתיים. וכמובן, המפונים בצפון. כן. חבר הכנסת להב הרצנו – ויתרת על השאלה. תודה, אדוני היושב-ראש.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה לשר. אנחנו עוברים להצבעה. רבותיי, אנחנו נצביע על שתי ההצעות. תחילה על ההצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעת יש עתיד. הצבעה כעת. הצבעה מס' 1 בעד הצעת סיעת יש עתיד להביע אי-אמון בממשלה – 25 נגד – אין נמנעים – אין הצעת סיעת יש עתיד להביע-אמון בממשלה לא נתקבלה.

היו"ר אמיר אוחנה:

25 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים, שלושה נוכחים. אני קובע כי על פי החוק, ההצעה לא קיבלה את הרוב הדרוש, ולכן, לא התקבלה. אנחנו עוברים כעת להצביע על ההצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעת חד"ש-תע"ל. הצבעה כעת. בבקשה. הצבעה מס' 2 בעד הצעת סיעת חד"ש-תע"ל להביע אי-אמון בממשלה – 11 נגד – 1 נמנעים – אין הצעת סיעת חד"ש-תע"ל להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה.

היו"ר אמיר אוחנה:

11 בעד, אחד נגד, אין נמנעים. אני קובע כי גם ההצעה הזו לא קיבלה את הרוב הדרוש על פי החוק ולכן לא התקבלה. חבר הכנסת אלהואשלה הצביע בטעות מהעמדה של חברת הכנסת מזרסקי, והצביע פעם אחת? רגע, הצבעת פעמיים?

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

לא. פעם אחת פה. ופעם אחת פה. זה לא – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

אז זה פעמיים. זה יותר בעייתי. טוב. אנחנו רושמים זאת לפרוטוקול. אז למעשה התוצאה יורדת באחד. אז התוצאה היא עשרה בעד, ואין מתנגדים. התוצאה הסופית היא אותה תוצאה. מתנגד אחד אני רואה.

קריאה:

היו"ר אמיר אוחנה:

אמרתי, מתנגד אחד.

מרב מיכאלי (העבודה):

היו"ר אמיר אוחנה:

באי-אמון הראשון חברת הכנסת מרב מיכאלי – אני מבקש להוסיף לפרוטוקול, זה לא משנה את תוצאת ההצבעה. תודה, רבותיי.

היו"ר אמיר אוחנה:

אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק איסור העסקת עובדי הוראה ושלילת תקציב ממוסדות חינוך עקב הזדהות עם מעשה טרור או עם ארגון טרור (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024, בקריאה הראשונה. אני מזמין את חבר הכנסת עמית הלוי, שיציג את ההצעה מטעם הוועדה לביטחון לאומי. בבקשה, אדוני. סליחה, זה מטעם ועדת החינוך. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות לרשותך.

עמית הלוי (הליכוד):

תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי השרים, חברותיי וחבריי לכנסת, אזרחי ישראל, אנחנו כאן לקריאה הראשונה. ברשותך, אני רוצה לפתוח בשיתוף אישי, אולי בעיקר של האזרחים, בחוויה הקשה שאני עובר בתהליך החקיקה של החוק הזה. תראו, אני קצת יותר משנה חבר כנסת בכנסת הזאת. את החוק הזה הנחתי על שולחן הכנסת בז' בניסן, ב-29 במרץ. למעשה עשרה חודשים, קצת יותר מעשרה חודשים, החוק הזה מתגלגל כאן בדיונים ובוועדות, חוק שיש לו מטרה פשוטה מאוד: אנשים שמזדהים עם טרור, שמביעים תמיכה בפגיעה בעם היהודי, בפגיעה במדינת ישראל, ברצח, באונס, בטבח, בכל מה שראינו ב-7 באוקטובר, ואולי יותר חמור מזה – בתשתית האידאולוגית שניצבת בבסיס הפעולות הללו – אנשים כאלו לא יוכלו להיכנס לבית ספר בישראל. פשוט כמו שזה נשמע. אנשים שתומכים בטרור, אנשים שמזדהים עם טרור, לא יהיו מורים בבית ספר. מה יותר פשוט מזה? באיזו מדינה נורמלית מציאות כזאת בכלל צריכה להתקיים? כלומר, יש לנו אדם – אם יש לו תעודת זהות כחולה בכיס או אין לו – הוא מזדהה עם טרור, הוא עצמו מגדיר את עצמו בעצמו כאויב המדינה, מזדהה עם רשע, עם עוול, עם תרבות מוסלמית ברברית, רצחנית, או כל תרבות רצחנית. הוא אמור להיכנס לבית ספר, אדוני היושב בראש? מדינת ישראל מוכנה להפקיד את המוחות והלבבות של ילדים ונערים חסרי ישע בידי האנשים הללו? אז זה החוק. זאת הנורמה שאני וחבריי ויו"ר ועדת החינוך צריכים להיאבק כאן כמעט שנה עם פקידי הממשלה, עם פקידי משרד המשפטים, אם יורשה לי – ואיזה מאבק, ואיזה התנגדויות על כל סעיף, ובשם מה? בשם הליברליזם. זה ליברליזם? זה ליברליזם כלפי אויבי ישראל. מדינת ישראל הפכה להיות מדינה ליברלית כלפי אויביה המרים. זה הליברליזם שחל כאן בשנים האחרונות. יושבים מולנו פקידים בוועדה, ואומרים: אתה פוגע בזכויות. באיזה זכויות אנחנו פוגעים בחוק הזה? נניח, נאור שירי, יש לך חברה עסקית – נניח – ואתה מעסיק אצלך מישהו בחברה. והוא, בתור עובד החברה שלך, שאתה משלם לו, הוא משבש את פעילות החברה, הוא מנסה לחסל אותה, אתה תמשיך להעסיק אותו? זה נקרא פגיעה בחופש העיסוק? זו פגיעה בחופש העיסוק בטרור. זה הדבר היחיד שהחוק הזה מונע: חופש העיסוק בטרור. אחרי זה אומרת לי פקידה במשרד המשפטים – אני אומר את זה לאזרחי ישראל, אני אומר את זה כחוויה קשה. אני כאילו פה חבר כנסת, מנסה לייצג אתכם, ואתה עומד פה, וצריך להיאבק עם בני עמך, עם האנשים שהם אחראים מטעם הממשלה, מטעם המדינה. היא אומרת: זו פגיעה בילדים. זאת פגיעה בילדים למנוע מהאנשים שמזדהים עם טרור ורצח להיכנס ולשטוף את המוח ואת הלבבות שלהם? זאת הצלה של הילדים. אם יש מקום שבו מדינה ליברלית מתערבת, זה בדיוק בזה, מול חסרי ישע. מה קורה ל-125,000 ילדים ונוער במזרח ירושלים שבמקום להתחנך לצדק, למדע, לחסד, וגם לציונות – גם לציונות, גם למפעל הלאומי, לרעיון הלאומי הצודק הזה – במקום זה הם מתחנכים לרשע, לרצחנות, לעוול? איזה אופק זה לילדים? איזה אופק תעסוקתי זה, איזה אופק אנושי לילדים הללו? זאת פגיעה בילדים, החוק הזה? זאת הצלה של הילדים. איזה עתיד נותנים להם? עתיד של בדלנות. עתיד של טרור. האמת, הכי קשה היה השיח עם שירות הביטחון, אני חייב לומר את זה כאן, הכי קשה. שירות הביטחון זה גוף שאחראי על ביטחון ישראל, ויש לו סמכויות מלאות לעסוק בזה. יש מרכיב אחד בחוק הזה שלא יעלה עכשיו להצבעה, יעלה בקריאה השנייה והשלישית: שאדם שיש אינדיקציה בשב"כ לגביו שיש לו זיקה לטרור – לא כל אדם – אדם שיש אינדיקציה לגביו שהיה לו עבר טרור, כלומר, שהייתה לו תמיכה בצורה כזאת, בנוסח כזה, בפרפרזה כזאת או אחרת עם הטרור, אדם כזה לא ייכנס בשערי בית הספר. מי אמון על זה, ריבונו של עולם, לא שירות הביטחון? הוא לא אמור להיות בעד זה? יש לו מידע. אנשים שיש אינדיקציה שיש להם עבר בטרור – לא שירות הביטחון אמור לתמוך בזה? לא מבין. קחו לדוגמה, למשל, את אבו שחידם. הבאתי את הדוגמה הזאת גם בוועדה. הוא היה פעיל חמאס מוכר. היה פעיל חמאס מוכר במה שמכונה – בטעות, אגב – מחנה פליטים שועפאט; לא מחנה ולא פליטים. הוא היה מבכירי החמאס שם. מי ידע מזה? שירות הביטחון. עכשיו, הרוצח הזה, חוץ מזה שהוא יצא בבוקר עם הקרלו שלו ורצח את אליהו קיי, זיכרונו לברכה, השם ייקום דמו, מסתבר שהמורשת שלו בבית הספר שהוא לימד בו, בית ספר כאילו יוקרתי בירושלים, אל-ראשידיה – המורשת שלו חיה. מה זה חיה? חיה, בועטת ורוצחת. והינה, תלמיד שלו קם בבוקר – לא מזמן, אגב, לפני חודש וחצי בערך – ורצח באכזריות, שחט באכזריות את רוז לובין, שוטרת, אותה חיילת בודדת שנאבקה חודש לפני כן בעזה, ברצועת עזה, ב-7 באוקטובר, ונרצחה, ונשחטה על ידי התלמיד של אבו שחידם. אדם כזה צריך להכניס לבית הספר? שירות הביטחון לא צריך להוביל את החקיקה הזאת? לא מבין. וכמה טעיתי כשקיוויתי שאחרי 7 באוקטובר כל המנגינה הזאת תשתנה, שהאנשים גם יכירו באויב, גם ישנו גישה וגם יאפשרו להעביר את החוק הפשוט הזה. ואני אומר כאן מראש: המסלול של החוק הזה, תכליתו להעביר אותו במושב הזה, אדוני היושב בראש. יהיו פה דיונים בשבוע הבא ביום שלישי – ברצף, אני מקווה, לפחות, מהסיכום שלי עם יו"ר הוועדה והשרים – במטרה שהחוק הזה יעבור בקריאה שנייה ושלישית כבר בכנס החורף הזה. יש שלושה מרכיבים בחוק הזה, חברי הכנסת, יש בו שלושה מרכיבים, ושלושתם תחת העיקרון הפשוט הזה. הראשון, פיטורים או מניעת העסקה של האנשים הרעים מהסוג הזה שהזכרתי; סעיף שני, סנקציה תקציבית לכל בית ספר שבו התקיימה פעילות טרור. אני אומר את זה כאחד שהגיש על בית ספר אחד – פעילות שהייתה האדרה של דלאל מוגרבי. עשו שם הצגה על דלאל מוגרבי, שרצחה, כמדומני, 35 אנשים אז בפיגוע ההוא בכביש החוף. לגבי בית ספר כזה תהיה סנקציה תקציבית. דבר שלישי, מה שהזכרתי קודם, בדיקה של השב"כ, בדיקה מוקדמת בכל מקרה שבו לאדם יש עבר עם זיקה לטרור. עכשיו אני אומר את מהות החוק, בדקות שנותרו לי. לצערי ישראל מתעסקת לאורך השנים בטרור ולא בתשתיות הטרור. ואם יש תשתית חשובה מכול, מכל התשתיות – יש הרבה תשתיות לטרור, חברתית וכלכלית ובין-לאומית, אבל התשתית הכי חשובה היא החינוך, מכיוון שכל מי שעוסק בתורת המדינה יודע שלכל מדינה יש שתי אפשרויות לשרוד ולשגשג: או עריצות ואלימות או חינוך ותרבות. אלה שתי האפשרויות בכל מדינה. כשמחנכים את האזרחים לאזרחות טובה, לנאמנות למדינה ולהשכלה ולפיתוח הכישורים שלהם – זו מהות החינוך, לכן היא התשתית הכי חשובה, התשתית האזרחית הכי חשובה במדינה. זה נכון בסין העתיקה, וזה אולי המרכיב הכי חשוב במהפכה המודרנית. כן, נשבח פה את פרידריך הגדול, שבזכות מהפכת החינוך שלו העביר אותנו מפיאודליזם של ימי הביניים לעידן המודרני בזה שהוא קבע חינוך לכול, ואישר לא רק לאצולה השולטת נגישות לחינוך, להשכלה, לידע וממילא לעתיד אחר – אלא לציבור הרחב. אלו הרפורמות. אגב, ככה הפכה פרוסיה למעצמה גדולה, מכיוון שחינוך מעניק שני דברים: אידיאולוגיה וידע. קודם כול המרכיב האידיאולוגי, חינוך שמחזק את הנאמנות למדינה, את החיבור לערכים של החברה, את החיבור לערכים הלאומיים, לא לבדלנות, חבריי וחברותיי חברי הכנסת, בוודאי שלא לטרור; והידע והמדע – מכיוון שידע זה כוח, וזה מאפשר לאזרחים להפוך למנועי צמיחה בעצמם, ליזום, לממש את הכישורים שלהם, להביא ברכה לעצמם, למשפחה שלהם. כשאתה מצרף את זה לחינוך לאזרחות טובה, אלה מנועי צמיחה של החברה ומנועי צמיחה של המדינה. לא המשאבים קובעים; החינוך קובע, ההון האנושי קובע, היכולת האנושית קובעת. היא מבססת את התשתית הכלכלית, את הכוח הצבאי, את המערכות האדמיניסטרטיביות. לכן, ראש הממשלה הראשון שלנו בן-גוריון עמד על חינוך ממלכתי. אני אומר שוב, אדוני היושב בראש, היו תשתיות שנאבקנו בהן והצלחנו. עשינו פה תמורות משמעותיות בתחום הכלכלי, בתשתית הכלכלית. עשינו פה תמורות גדולות בתשתית החברתית – הצלחנו לחבר כאן מעל 100 עדות וארצות מוצא לחברה אחת; בתחום השפה – העברית שמדוברת כאן, חזרה להיות מדוברת כאן אחרי אלפי שנים. דווקא בתחום הטרור ישראל לצערי נאבקת בטרור ולא נאבקת בתשתית הטרור. לשם האתגר הזה נועד החוק הזה, כדי לתקן – –

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה.

עמית הלוי (הליכוד):

– – לנקות את הזוהמה הזאת מבתי הספר, לעזור לילדים. זה חוק ליברלי. זה חוק שמונע פגיעה בילדים. זו תהיה מעילה של המדינה לא לחוקק חוק כזה, לא לסלק את האנשים הללו. אני מבקש מחברי הכנסת – אני מקווה מכל צידי הבית – לתמוך בחוק הזה גם עכשיו וגם בקריאה השנייה והשלישית, שאני מקווה שתבוא בכנס הזה. תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה, חבר הכנסת עמית הלוי. חבריי חברי הכנסת, נעבור לדיון האישי. ראשונת הדוברים – חברת הכנסת מרב מיכאלי. שלוש דקות לרשותך.

מרב מיכאלי (העבודה):

חברותיי וחבריי חברי הכנסת, סרטוני הזוועה שאנחנו צופות וצופים בהם מליל אמש – 27 חברי קואליציה, מהם 11 שרים, רבע מהממשלה, חוגגים באקסטזה על התנחלות מדומיינת ברצועת עזה וקוראים לזה ניצחון, חוגגים כאילו לא היה כאן טבח נוראי ב-7 באוקטובר; כאילו לא מוחזקות ומוחזקים במנהרות חמאס 136 ישראליות וישראלים שהם הפקירו; כאילו לא נפלו לנו יותר 500 חיילות וחיילים במלחמה שנמשכת כאן ועכשיו; כאילו לא 834 אזרחיות ואזרחים חפים מפשע נטבחו באכזריות; כאילו אין אלפים שנפצעו בגוף ובנפש ונאבקים עכשיו על חייהם. הם, שלא מצליחים ליישב את הצפון ואת הדרום בחזרה, להחזיר את עשרות אלפי המפונים הביתה, חוגגים ניצחון עלק, כי מה אכפת להם מכל הקיבוצניקים והמושבניקים ונתיבות ושדרות וקריית שמונה המשעממת הזאת; התנחלות מדומיינת בעזה – זה הניצחון. זאת ההמחשה הברורה ביותר לפער הבלתי-נסבל בין ההתנחלויות והמתנחלים המשיחיים לבין שאר מדינת ישראל. כשכולנו משלמות ומשלמים מחירים כואבים, בוכים, מתייסרות ומתייסרים – הם רוקדים וצוחקים, ממש מגניב. חמאס הוא נכס, אמר סמוטריץ', נכס להתנחלויות. את המחיר המטורף של הנכס הזה מדינת ישראל משלמת בדם. 10 מיליון אזרחיות ואזרחים איבדו אמון מוחלט בביטחון שלהם, של המדינה. והקואליציה? חוגגת כאילו הטבח הנורא של 7 באוקטובר לא נוגע אליה; כאילו הדם לא על הידיים שלה. למתנחלים המשיחיים לא משנה שההתיישבות בגוש קטיף פגעה בביטחון מדינת ישראל, שמאות חיילים ואזרחים מתו בפיגועי טרור בגללן, שמספר החיילים שהיו צריכים להגן על ההתנחלויות עלה בהרבה על מספר התושבות והתושבים שגרו בהן; לא משנה שלשמר את ההתנחלויות בעזה עלה למדינת ישראל מאות מיליארדי דולרים, שילדות וילדים היו צריכים ליווי של שיירות צבאיות לנסוע לבית הספר; לא משנה להם שלהתנחל מחדש בעזה יהרוס את היחסים עם כל העולם, לא – הם רוצים לכבוש, לשטח, מלחמה. מבחינתם, שדם ילדינו יישפך בשם ארץ ישראל השלמה. חברותיי וחבריי, זה לא סתם טרלול, זה לא סתם פילוג. האנשים האלה יורקים בפרצופם של אזרחיות ואזרחי ישראל, הם יורקים בפרצוף של ארצות הברית ובית הדין בהאג; הם מייצרים סכנה ביטחונית חמורה כשהם מייצרים אינתיפאדה שלישית שמתהווה בגדה המערבית בימים אלה, וגם שודדים את הכסף של המדינה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה.

מרב מיכאלי (העבודה):

נתניהו היה תמיד סכנה למדינת ישראל. בימים אלה הוא והממשלה המשיחית הזאת הפכו לסכנה ברורה ומיידית. אדוני, אני רוצה להגיד לך, אני שומעת על הרבה חברים ושרים בליכוד שמתבכיינים שזה לא הליכוד שלהם. אז אני רוצה להגיד לך משהו: זה כבר מזמן מזמן לא הליכוד שלהם. אבל אם לא תאזרו אומץ כדי לקום ולהחליף את נתניהו, גם מדינה לא תהיה לנו.

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. אני מזמין את חבר הכנסת אושר שקלים, שלוש דקות לרשותך.

אושר שקלים (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, בעקבות המלחמה הוקמה ממשלת אחדות, ממשלת חירום לאומית. בעצם הקמתה העברנו כאן מסר חד-משמעי הן לציבור והן לחיילים: אנחנו מתכוונים לנצח את המלחמה הזו ביחד. בנוסף, גם העברנו כאן מסר לאויבים שלנו, שיבינו ששוב הם טעו בהערכה שלהם את ההתגייסות וההתייצבות של עם ישראל. אני מברך על ההחלטה להקים את ממשלת החירום הלאומית, ממשלת האחדות, אולם לצערי מי שמתיימר להיות ממלכתי לא חדל מלתקוף את ראש הממשלה ולנסות לפורר את הממשלה מבפנים, מתוך ראייה צינית ושיכרון כוח מוטה, לדעתי, מהסקרים המגמתיים, ולגרור את עם ישראל כנראה לבחירות לאחר המלחמה. לגיטימי וטוב שיהיו חילוקי דעות בקבינט, בממשלה. אולם בזמן האחרון יש אפילו קצת הדלפות מגמתיות וניסיון לפגוע בקואליציה המקורית סביב סוגיית היום שאחרי המלחמה. חשוב שתהיה שותפות אמיתית בעם. לצערי, חלק מהשרים במחנה הממלכתי לא מתייצבים לישיבות הממשלה, הצביעו נגד התקציב. בני גנץ לא משתתף עם ראש הממשלה בתדריכים ובמסיבות העיתונאים, ובכל יום עולה השאלה מתי בני גנץ מתכוון לפרוש בהתאם למניעיו הפוליטיים האישיים. אני חושב שמגיע לנו קצת יותר, מגיעה לנו אחדות אמיתית. היום בני גנץ עוד הגדיל לעשות באומרו כנגד ראש הממשלה, על סוגיה שהוא הבהיר אותה כמה פעמים: מי ששותק אינו מנהיג. אז קודם כול, ראש הממשלה הבהיר את עצמו בנושא מספר פעמים, חבל שלא הקשבת, מר בני גנץ. אבל אני כן רוצה לשאול אותך כמה שאלות פשוטות לגבי שתיקותיך.

נאור שירי (יש עתיד):

אפילו ארז מלול צוחק.

אושר שקלים (הליכוד):

מר בני גנץ, האם אתה בעד מדינה פלסטינית? כן או לא, מי ששותק אינו מנהיג. בני גנץ, האם אתה בעד חזרתם לעזה של אבו מאזן המחבל הארור וחבר מרעיו? כן או לא, מי ששותק אינו מנהיג. בני גנץ, האם אתה בעד החזרת הפועלים מיהודה ושומרון לעבודה בערי ישראל? כן או לא, מי ששותק אינו מנהיג.

היו"ר ארז מלול:

הם עובדים, הם עובדים. התכוונת – – –

מיקי לוי (יש עתיד):

איזו צביעות, כולם עובדים ביישובים מעבר לקו הירוק, איזו צביעות.

אושר שקלים (הליכוד):

לא שמעתי אותו מדבר מילה אחת בעניין הזה, לא שמעתי אותו מדבר מילה אחת בעניין הזה.

היו"ר ארז מלול:

מדברים משאר המקומות, תשאל – – –

אושר שקלים (הליכוד):

אז בני גנץ, במקום להתעסק בניגוח של ראש הממשלה, בוא נתעסק במהות, וכן, ננצח את המלחמה הזו יחד. אנו זקוקים למנהיגות מפייסת, אחראית, שיודעת לעמוד מול אויבינו ולשמור על האינטרסים החיוניים של ישראל.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

על מה לא שמעת את בני גנץ? על מה לא שמעת?

אושר שקלים (הליכוד):

אנו זקוקים לאחדות אמיתית, גב' פנינה.

היו"ר ארז מלול:

חברת הכנסת פנינה, תהיי בכל הנאום ואז תשאלי. את לא יכולה לבוא בסוף ולשאול.

אושר שקלים (הליכוד):

לכן אני קורא מכאן שוב, לאור זה שקראתי כמה פעמים, לצרף את ישראל ביתנו לקואליציה ואת אביגדור ליברמן לקבינט המלחמה, מתוך ראייה עתידית.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה.

אושר שקלים (הליכוד):

ככל שנהיה מאוחדים יותר כך תגבר עוצמתנו ותסתיים המלחמה במהרה, בניצחון מוחלט ומכריע.

היו"ר ארז מלול:

אמן ואמן. חברת הכנסת מירב כהן, בבקשה, שלוש דקות לרשותך.

מיקי לוי (יש עתיד):

ראש מועצת קרני שומרון, שקרא לא להכניס אותם, הוא מכניס אותם לכל היישובים. צבוע.

מירב כהן (יש עתיד):

כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה לרגע לדבר קצת על אופטימיות. אופטימיות שהמקור שלה עבורי הוא במפגשים שלי עם שורדי שואה, והיא מלווה אותי ביתר שאת דווקא בימים האלה. ההשוואות בין חמאס והנאצים התחילו כבר בבוקר 7 באוקטובר. נקודות הדמיון הן, כמובן, ברורות מאוד: הפשעים המזעזעים, חוסר האונים בשעות הראשונות של המלחמה וגם הרבה מאוד סיפורי גבורה. אבל גם השונה מובהק מאוד: אנחנו לא עם חסר הגנה שחי בגלות, אנחנו עם שחי בארצו עם צבא חזק; צבא שאומנם נכשל באותה השבת, אבל מאז מגן עלינו בחירוף נפש, משקם את הביטחון ואת האמון בו, משקם את האמון שלנו בעצמנו – כי הצבא הזה הוא אנחנו, הוא כולנו, הוא הילדים שלנו, הוא המשפחות שלנו. פגשתי לאורך השנים הרבה שורדי שואה, נשים וגברים שנעקרו מבתיהם ומהמשפחות שלהם, עברו באמת זוועות עולם וחוו אובדן עצום. למרות הכול, הם העידו שחיו חיים טובים ומלאי משמעות. הכאב תמיד ליווה אותם, אבל עם הזמן לא רק הכאב ליווה אותם. הם לא הגיעו לישראל רק כדי לשרוד, אלא גם כדי להקים כאן חברה אחרת, חברת מופת, חברה עם סולידריות, עם ערבות הדדית. זה היה הרעיון. אם שורדי השואה יכולים – אז גם אנחנו חייבים, גם אנחנו צריכים. טראומת מלחמת עזה לא תיעלם, לא ברמה האישית ולא ברמה הלאומית. אבל עם הזמן, אני מקווה ומאמינה שנדע בישראל לא רק צער, אלא גם ביטחון ותקווה, התחדשות וצמיחה, כי כפי שנכתב: "עת להרוג ועת לרפוא – – – עת לאהֹב ועת לשנֹא, עת מלחמה ועת שלום". וכדי שנוכל להגיע לשלב הזה יש לנו קודם חוב עצום, עצום, שצריך לפרוע – החזרת כל החטופות והחטופים. אנחנו צריכים להציל אותם מהשואה הפרטית שעוברת עליהם עכשיו בעזה. אסור לנו לחכות עם זה אפילו עוד רגע אחד, זה מה שחברת מופת סולידרית חייבת לחבריה ולעצמה. השבוע אנחנו מציינים את יום השואה הבין-לאומי – –

היו"ר ארז מלול:

מחר, פה בכנסת.

מירב כהן (יש עתיד):

– – ומחר אנחנו נציין את זה פה בכנסת, ואני חושבת שזה מה ששורדי השואה היו מצפים מאיתנו לעשות. תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. חברת הכנסת טלי גוטליב, היום את יכולה לדבר.

טלי גוטליב (הליכוד):

עם ישראל הנכבד, אני פונה בנאום הזה לחבר הכנסת עופר כסיף, ואני רוצה להסביר לך למה אנחנו מדיחים אותך מכנסת ישראל, אם לא ברור לך עד כה. תראה, אני לא מחבבת אותך וגם אתה לא מחבב אותי, אבל זאת לא הסיבה שאני רוצה להדיח אותך מכנסת ישראל. אני חושבת שכנסת ישראל צריכה להיות בבואה של כל הקבוצות בחברה, גם קבוצות קיצוניות, ובלבד שאותן קבוצות לא תחתורנה תחת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ובעיקר, בטח ובטח שלא יהיה כאן מצב של סיוע לאויב ובטח לא לאויב בעת מלחמה או תמיכה בארגוני טרור. וזה בדיוק המצב שלך, אדון עופר כסיף. אתה משתמש בהיותך חבר כנסת, ולא רק שאתה חותר תחת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, אתה מסייע לאויב, לארגון טרור, בזמן מלחמה. אני אומרת לך, אתה תומך טרור, ואני אומרת את זה בפה מלא לא פעם ולא פעמיים, אבל מה שאתה עשית בעת מלחמה – ואתה יכול להקטין את עצמך; ראיתי, שמעתי מה אמרת היום בוועדת הכנסת. אני רוצה להבהיר לך, אתה חתמת על תצהיר שאומר שישראל מבצעת פשעי מלחמה, ושהחיילים שלנו מבצעים פשעים נגד האנושות. ועל התצהיר הזה חתמת כתצהיר שמצטרף לתביעה של אחרוני מבצעי העבירות, של דרום אפריקה, שפנתה לבית הדין בהאג. לכן אני אומרת לך, אדון עופר כסיף, אני אעשה ככל שאני יכולה כדי לשכנע חברי כנסת להדיח אותך מכנסת ישראל. על פי סעיף 7א(א)(2) ו-(3) לחוק-יסוד: הכנסת, דעותיך שלך ואמירותיך שלך לא מאפשרות לך להיבחר לכנסת ישראל. מרגע שאתה כאן, יכולת בחוכמתך לבחור את מילותיך, מה שלא עשית. אני רוצה לומר לך את הדבר הבא: זה שאתה משווה, לדוגמה, את הטרוריסטים שיורים לעבר חיילים, ואתה אומר שהם כמו פרטיזנים בשואה – רק על זה היית צריך לעוף מכנסת ישראל עוד לפני שאני נושמת. זה שאתה קורא לנו, לחיילים שלנו, "מבצעי פשעים", "רוצחים", אתה אומר את זה בלי בושה – אתה לא צריך לשבת כאן דקה אחת. גם כשתקפת שוטר ושיקרת, ומזל שזה צולם, גם על זה לא ראוי שתשב כאן בכנסת ישראל. אתה במילותיך שלך ובמעשיך שלך מסייע לארגון טרור בעת מלחמה. במשך השנה האחרונה שמעתי אותך מוציא את דיבת הארץ, קורא שיש ג'נוסייד ואפרטהייד ביהודה ושומרון. סיכנת תוך כך את כבודה של מדינת ישראל, את כבודם של חיילינו, העמדת אותנו בסיכון גדול, הוצאת את דיבת הארץ בעיני העולם. ואני אומרת לך, אדון עופר כסיף, אומנם שמעתי פה את אחמד טיבי – כן, אמור לי מי חברך ואומר לך מי אתה – עומד כאן ואומר מה כבר אמרת, ואיך אנחנו מדיחים אותך מכנסת ישראל. זמן רב מאוד, עוד לפני שהגעתי לכנסת ישראל, הרגשתם שאפשר לחתור תחת קיומנו, ואני לא אעמוד מנגד. לא עוד. לא עוד דעות כאלה בכנסת ישראל, זה לא חופש הביטוי. אתה יכול לומר את זה, לא בכנסת ישראל.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה.

טלי גוטליב (הליכוד):

אם אתה חותר ופוגע בכבודם של חיילינו, אתה לא תהיה כאן. לשמחתי הרבה יש 90 חברי כנסת שיצביעו על הדחתך.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

קריאה:

מה שבטוח הוא שהם יהיו – את לא תהיי. מה שבטוח: את לא תהיי.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה, תודה רבה.

טלי גוטליב (הליכוד):

לכבוד חיילינו, לכבוד מדינת ישראל, לכבוד מורשת ישראל, עופר כסיף, שמחזק ותומך טרור, לא צריך להיות כאן, ואני מקווה שאכן לא יהיה כאן.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. חברת הכנסת יסמין פרידמן.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לדבר רגע על כנס חוזרים לעזה שנערך אתמול, ואני רוצה לדבר עליו לא בהתלהמות ולא בעצבים, ובאמת שנייה לפנות להיגיון שלכם ולהציף קצת צביעות פה. אני באמת יכולה להבין שיש אנשים וחברי כנסת שזאת השאיפה שלהם – נניח שזאת השאיפה שלהם – אבל האם זה הזמן, עכשיו, בזמן שמתנהל משא ומתן להחזיר את החטופים? זה הזמן לתקוע אצבע בעין של המשא ומתן? איך אתם מסוגלים, כל יום שני, כשמגיעות לכאן משפחות החטופים ומתחננות על החיים של המשפחות שלהן – הגיעה לכאן היום מירב, ששני הוריה נרצחו ב-7 באוקטובר, בשבת השחורה, ולפני שבועיים גם אח שלה נרצח בשבי – ובזמן הזה אתם רוקדים ושרים ומפריעים למשא ומתן. לא המשפחות הן אלה שמפריעות למשא ומתן, לא המשפחות הן אלה שמעלות את המחיר, המשפחות יכולות לעשות ולהגיד מה שהן רוצות; הבעיה היא איתכם, הבעיה היא בתזמון שלכם, הבעיה היא בחוסר ההתחשבות שלכם, בחוסר העניין ובצביעות הגדולה. בפעם הבאה שהם ייכנסו לחדר שאתם יושבים בו ויציגו את המצוקה הגדולה, הגדולה שהם נמצאים בה, ואתם תסתכלו עליהם במבטים משתתפים, תחשבו מה עשיתם כדי לעזור למשא ומתן או מה עשיתם נגד. תודה.

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת ששון גואטה, ששון גואטה. תודה רבה. חבר הכנסת סימון דוידסון.

סימון דוידסון (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. תארו לכם איך בכל מדינה אחרת בעולם היו מתנהגים המנהיגים שבזמן כהונתם הובילו אותנו לאסון הגדול ביותר בתולדות המדינה; מה היו עושים בכל מדינה אחרת. קודם כול, בטוח שחלק גדול מהם היו מתפטרים. היו לפחות נוהגים יותר בצניעות, מנחמים, תומכים במשפחות, או לפחות היו מסתגרים בבית שלהם ולא מוציאים את האף שלהם מהבית מהבושה. אני אגיד לכם יותר מזה: אתם יודעים מה המנהיגים ביפן היו עושים אם היה קורה דבר כזה? היו עושים חרקירי.

היו"ר ארז מלול:

באסון התאומים לא שמענו שמישהו התפטר בארצות הברית, לא בוש. הוא יצא למלחמה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אתה משווה את זה לאסון התאומים?

היו"ר ארז מלול:

מה ההבדל? שני מטוסים בשטח האווירי – – –

סימון דוידסון (יש עתיד):

שפרצו גדר של מדינת ישראל, שנכנסו אלפי מחבלים, ששחטו, אנסו נשים. על מה אתה מדבר בכלל? על מה אתה מדבר? מה אתה משווה בכלל? עדיף שלא תדבר.

היו"ר ארז מלול:

אף אחד לא התפטר. יצאו למלחמה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

מה אתה משווה? מה אתה משווה? אנסו לנו את הנשים שלנו, חטפו לנו אנשים, אזרחים, חיילים, רצחו אנשים שהלכו למסיבה כמו חתולים ברחוב.

שר התקשורת שלמה קרעי:

הוא חושב שאם הוא צועק, הוא גם צודק.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אבל מה קורה במדינת ישראל? במדינת ישראל חוגגים. אתמול בערב ראינו 12 שרים ועוד 15 חברי כנסת פה, מהמשכן הזה, מהמשכן הזה, אותם נציגים של מדינת ישראל, חוגגים וצוהלים בפסטיבל, רוקדים מול המצלמות להחצין את זה. איזו בושה. וכל זה קורה – ואתם יודעים את זה טוב מאוד, חברי הכנסת מהליכוד – כל זה קורה כשלראש הממשלה, לראש המפלגה, אין שליטה עליכם. לא מסוגל לשלוט על חברי הכנסת והשרים בממשלה שלו.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

זה נקרא דמוקרטיה. אני יודע שאתם לא מכירים את המושג הזה אצלכם במפלגה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

דב, אז אני אגיד לך, בעקבות הדמוקרטיה שלכם אתמול נשיא ארצות הברית – ואני מצטט – כותב שהוא תוהה אם יש לו בכלל ידיים על ההגה – על ראש ממשלת ישראל, דב.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

אתה שמח בזה?

סימון דוידסון (יש עתיד):

דב, תקשיב, לא ייתכן שבאופן סיסטמטי אתם חושבים שזה בסדר להסתכסך עם ארצות הברית, שזה בסדר להסתכסך עם נשיא מצרים, שזה בסדר לתקוף את קטר בזמן שהם חלק מהמשא ומתן. מה זה נותן? מה זה נותן למשפחות של החטופים? מה זה נותן למדינת ישראל בזמן מלחמה? יום אחד תסביר לי מה זה נותן. אם הוא ייתן לי עוד זמן, אני אסכים שתענה. ולבסוף, דב, אני רוצה לצטט לך – לא רציתי לצטט, אבל אני אצטט – מה אמר ראש ממשלת מדינת ישראל ביבי נתניהו בשנת 2008: "הרעיון שמי שעשה טעויות גורליות כל כך יתקן את עצמו – הנושא הזה מופרך מיסודו. מי בינינו היה מפקיד את עצמו בידי רופא מנתח שכשל בניתוח? כשמערכת כלשהי נכשלת כשל עמוק שהתוצאות שלו כל כך חמורות, ראשי המערכת שכשלו חייבים להתחלף, ויפה שעה אחת קודם". לא אני אמרתי, אמר את זה ראש הממשלה. תודה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. חבר הכנסת נאור שירי – אתה מוותר?

סימון דוידסון (יש עתיד):

נראה לך שהוא יוותר?

נאור שירי (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הבנתי שאין שעון היום, אז אני – – –

היו"ר ארז מלול:

יש שעון, הינה שעון.

נאור שירי (יש עתיד):

יש שעון? סבבה. טוב, כמובן, השר אמסלם – אני רק רוצה לעדכן את היושבים במשכן מה התפקיד שלו, התפקיד המאוד-משמעותי של השר לשיתוף פעולה אזורי, והוא תרם הרבה מאוד למאמץ המלחמתי ביושבו כשר לשיתוף פעולה אזורי, וכולנו נהנים מהפירות שלו. אז הוא בא ואמר שלא קרה אף פעם שהגישו הצעת אי-אמון באמצע מלחמה. מה שנקרא, אוי אוי אוי, הגישו הצעת אי-אמון בממשלה המפוארת שלך. אבל בסדר, אני רק רוצה לעשות איתו עוד איזה משחק של מה עוד לא קרה אף פעם. אז עוד לא קרה אף פעם שהיה ראש ממשלה שבמשך 17 שנים הוא ראש ממשלה. קורה אירוע כזה, והוא לא אחראי לכלום, כולם אחראים חוץ ממנו. לא קרה אף פעם בתולדות מדינת ישראל ששני חבלי ארץ מפוארים מפונים, ויש רצועת ביטחון פנימית בתוך המדינה שלנו; זה לא קרה אף פעם. לא קרה אף פעם שחברי קואליציה ושרים מפגינים נגד הממשלה שלהם בזמן מלחמה. לא קרה אף פעם בתולדות מדינת ישראל שהיה רצח המוני כזה, בטח מקום מדינת ישראל – לא קרה. לא קרה אף פעם אירוע כזה של חטיפת אזרחים. לא קרה אף פעם שבאירוע כזה ראש ממשלה מטיף מוסר למשפחות חטופים וממליץ להם איך הם אמורים לנהל את המלחמה שלהם והמאבק שלהם כדי שיחזירו את החטופים ואת המשפחות שלהם. לא קרה אף פעם שבזמן מלחמה שרים מאיימים לשלוח פצצת אטום על עזה ועל החטופים שלנו. עוד לא קרה אף פעם ששר חינוך מגיע לעיר – יום לפני היה פיגוע ואישה נרצחה – והוא פוצח בריקודי עם עם תלמידים שם. לא קרה אף פעם שבזמן שיש קבינט ביטחוני מצומצם, שר הביטחון מחליט שהוא לא שייך לאירוע, קם ויוצא, ומתנהלת ישיבת קבינט בלי שר ביטחון. עוד לא קרה אף פעם שכל ישיבות הקבינט שלנו במדינה הפכו להיות פודקאסט, כי דקה וחצי אחרי זה כולנו יודעים מה קורה שם. לא קרה אף פעם ששרה פותחת ומחלקת פופקורן בזמן קבינט מדיני ביטחוני. עוד לא קרה אף פעם ששר לענייני כלום ושום דבר לשיתוף פעולה אזורי משתתף כמשקיף מטעם אלוהים-יודע-מי בתוך הקבינט המדיני-ביטחוני. עוד לא קרה אף פעם שמגישים תקציבים כאלה מנותקים מהמציאות המלחמתית שבה אנחנו נמצאים פעם אחר פעם, עם כספים קואליציוניים לא קשורים, ופשוט מבזבזים את כל הכספים שלנו על השטויות שלכם. עוד לא קרה אף פעם, גב' טלי גוטליב, שאנשים או חברי כנסת חושפים זהויות של דמויות ביטחוניות במדינת ישראל. זה גם עוד לא קרה אף פעם. אתה רוצה להגיד לי "משפט אחרון"?

היו"ר ארז מלול:

לא.

נאור שירי (יש עתיד):

לא, חשבתי שיש לך עוד משהו, מה שעוד לא קרה אף פעם.

היו"ר ארז מלול:

עוד לא קרה אף פעם שלא אמרתי לך "משפט אחרון".

נאור שירי (יש עתיד):

תודה רבה. אז בנימה אופטימית זו, תודה רבה לך.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. חבר הכנסת אריאל קלנר – אינו נוכח; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אמרתי טוב? סלימאן. העיקר שלא אמרתי "סלומון".

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

תודה, כבוד היושב-ראש. עלו לפניי ודיברו על הכנס של אתמול – הכנס שבעיניי היה צריך לבייש לא רק את כל מי שהשתתף בו, אלא מי שלא העיר עליו; כנס שנהרו אליו חברי כנסת ושרים, כאשר המטרה העיקרית הייתה להשמיע את הקריאה הגדולה של טרנספר. היו כאלה שלא הבינו למה כשדיברנו על זה שההגירה מרצון שווה לטרנספר ושאין דבר כזה להצמיד אקדח לרקה ולשאול את האדם: אתה רוצה לעזוב? דרך החיים היחידה שלך היא להתרחק מהאקדח – זה לא נשמע באמת בחירה מרצון. אבל מי שנכח אתמול שמע את השר לביטחון לאומי – לכישלון לאומי – עונה על קריאות של טרנספר לאנשים בעזה במילים: צריך לקרוא להם להגירה מרצון – סוג של תרגום חופשי לטרנספר. עוד יש לו את היכולת לדבר על לטרנספר אנשים, כאשר האנשים אלה נמצאים עכשיו אחרי שכבר איבדו כ-100,000 איש בעזה – נהרגו שם 100,000 איש או נפצעו, בין הרוג לבין פצוע, אחד מכל 22 בני אדם בעזה הוא כבר הרוג או פצוע והשאר נזרקו מחוץ לבתים שלהם. למה נזרקו? מרצון, או בגלל ש-70% מהבתים בצפון עזה כבר נמחקו כליל. ועל אנשים כאלה אומרים: תעודדו אותם להגר. זוהי קריאה מאוד ברורה לא רק לטרנספר, אלא להרג. אבל אי-אפשר להתפלא, כי בסופו של דבר שר החוץ – ההצעה היחידה שהייתה לו לשרי החוץ האירופים היא לבנות אי בים, לשלוח את העזתים לים. זה מה שתכנן כנראה כבר שנים, זו תוכנית מ-2018. המלחמה הזו לקחה את כל הכאב, את כל ההלם ואת כל האובדן שהרגישו בציבור הישראלי, והפכו אותם למטרות פוליטיות נבזיות. זה מה שנעשה במלחמה הזו.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

אני רק רוצה להגיד משפט אחד, אם ירשה לי היושב-ראש: אנחנו יודעים שלא אכפת לממשלה הזו מהאנשים בעזה. כבר לא מתפלאים, יודעים את זה. זאת מילה קלה להגיד, "לא אכפת". אבל תדעו דבר אחד: מה שקרה אתמול, מה שקורה כל יום, והמשך המלחמה הארורה הזו אומרים שלממשלה הזו גם לא אכפת – לא מהחטופים ולא ממשפחות החטופים.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. חבר הכנסת גלעד קריב – הוא היה פה הרגע – אינו נוכח. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה.

קריאה:

היו"ר ארז מלול:

לא, יוסף לא מופיע – סליחה, יוסף. אז אתה אחריו, בסדר? תעלה אתה, ואתה אחריו. סליחה, לא ראיתי.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אני ויוסף מסתדרים.

היו"ר ארז מלול:

כן, כולנו מסתדרים.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כן, מסכים. מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אתמול חזינו בקרקס פוליטי, קרנבל מנותק ותלוש מהמציאות. שרים וחברי כנסת הפריחו סיסמאות בקריאה להקים התנחלויות בתוך עזה. הם רוצים להתנחל בתוך עזה ובתוך ח'אן יונס. ומה עם הפלסטינים? פעם קראו לזה טרנספר, היום זו הגירה מרצון – הרצון של מי? הרצון של בן גביר. הם בונים במו ידיהם את התיק נגד ישראל בהאג. רק ביום שישי האחרון בית הדין הבין-לאומי בהאג חייב את המדינה להשיב תוך חודש על הטיעונים והצווים שהוציא. מה תספרו להם? ששרי האוצר, התקשורת, הביטחון הלאומי, השיכון ואחרים קוראים לבצע טרנספר? לאן אתם לוקחים אותנו, להזיה פרועה? להארכת המלחמה ויצירת כאוס וטרנספר? למה אתם חותרים? מהן המחשבות מאחורי כנס זה עם הקריאות והסיסמאות שלו? הארכת המלחמה וטרנספר של עם לא יובילו אותנו לשום מקום טוב – רק עוד סבל, מלחמה ודיכוי. איפה ההיגיון? איפה האנשים שאמורים להיות מציאותיים? מה עובר לכם בראש בעקבות כנס כל כך מנותק ומסוכן? עצרו, תחשבו, תכירו במציאות. מבן גביר אין לי ציפיות, אבל איפה ראש הממשלה? איפה אבו יאיר? אין לו דעה בנושא? מה, הוא לא חושב? אין לו אנשים שיכולים לעזור לו בקבלת ההחלטות? ההליכה אחרי קיצוניות, קיצוניים ודעות הזויות אשר רק יעמיקו את הסבל והדיכוי, היא חולשה מנהיגותית ודרך בטוחה לכאוס, לכאב ולסבל של כולנו. אני קורא מכאן לכולנו לחזור לקרקע, לחזור למציאות. הזיות ופנטזיות מנותקות הן הרות אסון. מספיק עם גל הקיצוניות וההתנגשויות עם כל העולם. תפסיקו להילחם בכל העולם. תודה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. חבר הכנסת יוסף עטאונה; אחריו – אתה. היה שינוי.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק שהמציע הביא היום לקריאה ראשונה – השתתפתי בכל הדיונים שהיו בוועדת חינוך סביב הצעה זו, ואכן התנגדתי גם בתוך הוועדה לנוסח שמביאים להצבעה בקריאה ראשונה. הצעת החוק שמביאים היום תחת הכותרת: איסור העסקת עובדי הוראה ושלילת תקציב ממוסדות חינוך תחת החסות של טרור – אני רוצה להגיד למציע גם בצורה ישירה, ואמרנו את זה בתוך הוועדה עצמה: הרי בספרי החוקים של מדינת ישראל העבירות האלה כן מוגדרות, והן קיימות; אבל ההצעה שאתה מביא היום להצבעה, זה נקרא להלך אימים על ציבור שלם במערכת חינוך שלמה בחברה הערבית. הצעת החוק שאתה מביא היא הצעת חוק שבאה להלך אימים, כן. כי מהם פרטי ההצעה? פרטי ההצעה הם לתת שיקול דעת למנכ"ל משרד החינוך. הוא יכול לפטר כל עובד הוראה. הוא יכול לשלול כל תקציב ממוסד חינוכי בטענה אחת: שנחה דעתו של המנהל הכללי שעובד ההוראה הזדהה עם מעשה טרור. הרי אתם מתגאים בדמוקרטיה היחידה של מדינת חוק. מי שעובר עבירה – החוק קיים, העבירות מוגדרות. אבל להלך אימים – ומי מהלך אימים? המציע בעצמו, שיש לו, לפי דעתי, אחרי ההשתתפות אתמול במופע ההתבהמות – כן, מופע ההתבהמות שהיה אתמול, שאתה השתתפת בו ושהקריאות לטרנספר יצאו משם, ולהגר ולגרש עם שלם, ואתה בא לדבר על חינוך? אתה בא לדבר על טרור? אתה בא לדבר על הסתה? זה צביעות, זה מוסר כפול. הצעת החוק שאתה מביא – אתה רוצה, אתם רוצים, ברוח התקופה, לייצר ערבים כבקשתכם. זה לא יקרה בשום פנים ואופן.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

ההצעה שלך – אנחנו נתנגד לה. אין לה מקום בספר החוקים כי אמרתי לך בוועדה ואתה לא ידעת לענות – כשאתה נותן שיקול דעת מוחלט למנכ"ל של משרד ממשלתי, אתה פוגע באנשים. אמרתי לך גם שבמציאות הפוליטית הקיימת היום במדינת ישראל גם שר מורשע בטרור, כבן גביר יכול להיות שר חינוך. איזה שיקול דעת יהיה לו במקרים האלה?

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. תודה רבה. חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה.

גלעד קריב (העבודה):

אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי וחברות הכנסת, אדוני השר, הבוקר השתתפתי בישיבת הוועדה המיוחדת לענייני הנגב והגליל, והתביישתי. לצידו של יושב-ראש הוועדה חבר הכנסת מיכאל ביטון התיישב בפעם המי יודע כמה ראש המועצה האזורית אשכול, גיבור ישראל גדי ירקוני, וסביב השולחן התייצבו חברים וחברות מקיבוץ אורים, מקיבוץ צאלים ומקיבוץ גבולות. הם באו לכאן, לכנסת לא בפעם הראשונה, על מנת לשאול מדוע ממשלת ישראל הפקירה אותם יחד עם תושבים של עוד שישה יישובים באותה המועצה. והשאלה הזו שלהם נשענה על העובדה שגם בדיון בוועדת הכספים וגם בשיחה בין מנכ"ל משרד ראש הממשלה יוסי שלי לראש המועצה, התחייבה ממשלת ישראל לטפל בעניינם של אותם יישובים שלא פונו על ידי הצבא אבל תושביהם אינם יכולים לחיות באותם יישובים, גם בשל הפעילות הצבאית הסמוכה אבל בעיקר בשל היעדר תשתיות מוניציפליות בחבל הארץ המוכה הזה.

קריאה:

גלעד קריב (העבודה):

נכון, אין בתי ספר, אז אפשר לבקש מהם לחזור לבית באורים? ואותו מצב, כפי שהזכיר חבר הכנסת מלביצקי, אותו מצב קיים גם בקרוב ל-20 יישובים במועצות האזוריות בצפון. וגם שם אנחנו – אנחנו – שמענו התחייבות מפורשת של משרד ראש הממשלה, לטפל בעניין. ואני שואל: למה מחכים? ליום ה-200 של המלחמה? למה מחכים? למה מחכים? לאירועים קשים בתוך תאים משפחתיים קורסים כי המדינה לא מושיטה את ידה לתושבי אותם היישובים? לפני שבוע, טל בסכס, מנכ"ל החברה למתנ"סים, הניח את המפתחות על שולחן מנכ"ל משרד ראש הממשלה. הוא מונה על ידי הממשלה כפרויקטור לטיפול בעניינים האזרחיים בעורף. חודשיים אחרי שמונה, הוא בא ואמר: לא הגדירו לי סמכויות, לא נתנו לי צוות, אין לי תקציבים, מה זו הבדיחה הזו? ואני שואל אותך, אדוני היושב-ראש, אני שואל אותך, אדוני השר, אני שואל אתכם, חברי לקואליציה – מה זו הבדיחה הזו?

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה.

גלעד קריב (העבודה):

איך יכול להיות ש-115 ימים אחרי אסון שמחת תורה, עשרות אלפי אזרחים לא זוכים למענה מינימלי מצד ממשלת ישראל? בדיחה עצובה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה? לא. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת.

יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו נמצאים כמעט שלושה חודשים בתוך המלחמה, 115 ימים, וההרגשה היא שרוצים שכולנו נדבר באותה שפה. רוצים שניקח את דף המסרים של הממשלה, של הקואליציה, ונדבר בדף המסרים שלהם. מי שאומר דעה שונה הוא בעצם אויב של מדינת ישראל. אני אומר לכם – 115 ימים למלחמה, הגיע הזמן להפסיק את המלחמה למען כולנו. הגיע הזמן להחזיר את כל החטופים. הגיע הזמן לחשוב על המחר. הכנס שהתקיים בירושלים, השתתפו בו שרים וחברי כנסת מהקואליציה וקראו להתיישבות בעזה ובשומרון ולהגלות את תושביהם. זה רק אומר דרשני – אנשים בלתי אחראיים, שלא מעניין אותם החזרת החטופים והם מונעים מאינטרסים פופוליסטיים זולים, שהסקרים נמצאים בראש סדר עדיפויותיהם, אפילו מעל החזרת החטופים. אני אומר: זה הזמן לחשוב על תהליך מדיני רציני שיביא לפתרון הסכסוך הפלסטיני–ישראלי, למען עתיד טוב יותר לכולנו. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: לאחר 115 ימים של מלחמה, הגיע הזמן להפסקת המלחמה ולשחרור כל החטופים. הגיע הזמן לשיח על המחר. במלחמה כולם מפסידים. במלחמה אנחנו מתרחקים מפתרון עתידי. עלינו להיות מציאותיים. הגיע הזמן לחשוב על הליך פוליטי אשר יביא לפתרון הסכסוך הישראלי–פלסטיני. הגיע הזמן למדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל. רק בשיח פוליטי אמיתי אנחנו יכולים לדון בפתרונות ארוכי טווח למען עתיד טוב יותר עבור כולנו, עבור כל האזרחים באזור הזה.) תודה. שוכרן.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת. חבר הכנסת מיקי לוי.

מיקי לוי (יש עתיד):

אדוני היושב בראש, חברי כנסת, ברשותכם, אני עומד להקריא בפניכם קטעים מתוך נאומו של ראש הממשלה נתניהו לאחר שחרורו של גלעד שליט. הדברים נאמרו ב-18 באוקטובר 2011, ורלוונטיים גם לימים אלה: "אזרחי ישראל, ביום הזה כולנו מאוחדים בשמחה ובעצב". ההחלטה הייתה קשה, קשה מאוד. "אל מול עיניי עמד הצורך להחזיר הביתה את מי שנשלח על ידי מדינת ישראל לשדה הקרב. כחייל וכמפקד יצאתי פעמים רבות בשליחות צה"ל למשימות מסוכנות אבל תמיד ידעתי שאם אני" או אחד מחבריי "ניפול בשבי, ממשלת ישראל תעשה הכול, כל שביכולתה כדי להחזירנו הביתה, וזה דבר שעכשיו ביצעתי" כראש ממשלה. ואני ממשיך לצטט: כמנהיג ששולח מדי יום חיילים להגן על אזרחי ישראל, אני מאמין שערבות הדדית אינה רק סיסמה. היא אחת מאבני היסוד של קיומנו כאן – – – אני יודע היטב שכאבן של משפחות נפגעי הטרור הוא כבד מנשוא, אך ידעתי גם שבנסיבות המדיניות הנוכחית, זהו ההסכם הטוב ביותר שנוכל להשיגו, ולא היה שום ביטחון שהתנאים שאפשרו את השגתו, שהתנאים הללו יתקיימו בהמשך, ואז ייתכן שגלעד היה נעלם. לצערי, דבר כזה כבר קרה בעבר. חשבתי על גלעד ועל חמש השנים שהוא נמק בצינוק של החמאס. לא רציתי שגורלו יהיה כגורלו של רון ארד. רון נפל בשבי בדיוק לפני 25 שנה, ועד היום לא שב". לא ייאמן, רבותיי, "מדינת ישראל נבדלת מאויביה. כאן לא חוגגים", אמר ראש הממשלה, "שחרור של רוצחים. כאן לא נושאים על כפיים את אלה שגדעו חיים. להפך, אנחנו מאמינים בקדושת החיים. אנחנו מקדשים את החיים, זוהי מסורת עתיקה בעמנו". "אזרחי ישראל, בימים האחרונים ראינו כולנו לכידות בעם שלא נראתה זמן רב, ואחדות זו היא מקור עוצמה לישראל בהווה ובעתיד. כולנו מתברכים היום בהשבתו של גלעד הביתה אל מדינתנו החופשית, מדינת ישראל – – – וביום הזה אני אוכל לומר בשם כולכם, אזרחי ישראל, ברוח ערכי הנצח של עם ישראל: 'ושבו בנים לגבולם', עם ישראל חי!" אדוני ראש הממשלה, נא מלא ובצע את אותו נאום מ-2011 לגבי חטופינו. נתפלל כולנו שישובו בשלום למדינת ישראל. תודה.

היו"ר ארז מלול:

אמן ואמן. חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי, בבקשה.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, ראשית אני רוצה להביע התנצלות בפני הסדרנים על זה שלא יכולתי לשלוט בסערת הרגשות שלי קודם. סליחה, זה לא היה צריך לקרות, בטח לא איתכם. אבל כן חשוב לי להגיד לכל אותם תומכי טרור שיש לנו פה בכנסת, שנהנים – מה לעשות – מבית משפט אולטרה-פרוגרסיבי, וראינו שהנשיא לשעבר של בית המשפט העליון החליט בשם אותם ערכים פרוגרסיביים שהוא מצטרף לשניים מהצווים שהוציא בית הדין הבין-לאומי בהאג בתביעה נגד ישראל על רצח עם.

גלעד קריב (העבודה):

של נעליך, אתה יודע מה הוא עשה שם. איך אתה לא מתבייש? איך אתה לא מתבייש? של נעליך מעל רגליך.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

נשיא בית המשפט העליון לשעבר הצטרף לשני סעדים שהוציאו בהאג נגד ישראל בגין אשמה של רצח עם.

גלעד קריב (העבודה):

איך אתה יודע מה הוא עשה שם – – –

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

את זה ההיסטוריה לא תשכח. אבל אני אגיד לכם עוד דבר אחד – אני מבקש שלא יפריעו לי, אחרת – – –

מיקי לוי (יש עתיד):

ההיסטוריה תזכור שהוא הוציא אותנו מהבוץ – – –

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

הוא לא הוציא משום דבר, הוא רק הכניס.

גלעד קריב (העבודה):

היו"ר ארז מלול:

גלעד קריב, בבקשה.

קריאה:

לא ייאמן.

גלעד קריב (העבודה):

אתה וחבריך לא ראויים לו.

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת גלעד קריב.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

אנחנו באמת לא ראויים לו, אתה צודק. נשמח לא להיות ראויים לו.

גלעד קריב (העבודה):

נכון. תאמר לראש הממשלה – – – שלך.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

נכון, וזו הייתה טעות. ולכן חשוב לי מאוד להגיד לכל אותם אנשים, בעיקר לחברי ועדת הכנסת ולך, אדוני יושב-ראש הקואליציה, "אל תיראו ואל תחתו". ההדחה של עופר כסיף היא המוצדקת בין ההחלטות המוצדקות שהכנסת הזאת תעשה מעולם. הוא תומך טרור בגלוי, הוא אומר את זה פעם אחרי פעם, ולא צריך לפחד מבג"ץ ולא צריך לפחד משום דבר. אנחנו – חובת הנאמנות שלנו היא לעם ישראל, היא לאזרחי ישראל, ואנחנו צריכים להוקיע את תומכי הטרור מתוך הכנסת. את עופר כסיף שבא, ומה לעשות, נפלט לו קצת יותר מדי, אותו צריך להוקיע ולהדיח. זה דבר ראשון. ודבר שני, לאיימן עודה ולעוד כל מיני חברים שלו שיושבים פה, ומעל הדוכן מקללים אותי בערבית. הכבוד שלי זה לא העניין פה, חשוב לי להגיד לכולכם משהו אחד, דבר אחד שתבינו טוב טוב: אני ישראלי יהודי גאה. פה תהיה מדינה יהודית שאף אחד מכם לא יחשוב שהוא יכול לקלקל אותה.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת יוסף.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

שאף אחד מכם לא יחשוב שהוא יכול להזיק לה.

גלעד קריב (העבודה):

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת גלעד קריב, קריאה ראשונה.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

אנחנו נדאג לזה שאתם לא תזיקו, ולא תוכלו לעשות דבר. ואם תמשיכו ככה, אתם תלכו בדרך של עופר כסיף.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת יוסף, קריאה ראשונה.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

לא ניתן. תם עידן תומכי הטרור בכנסת ישראל. תם עידן תומכי הטרור בכנסת ישראל. תודה רבה.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

– – – בכנסת אתה לא תהיה – – –

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת ווליד טאהא.

גלעד קריב (העבודה):

– – – כמה אתם אמיצים פה על הדוכן ופחדנים מול ראש הממשלה שלכם.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כבוד היושב-ראש – – –

היו"ר ארז מלול:

רגע, אני אפעיל לך את הזמן. בכבוד, תפדל.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

חבר הכנסת חנוך, באמת חשבתי שנרגעת, אבל חזרת להתלהם בחזרה. אז אני רוצה לומר לך, אני לא יודע אם אתה נמנה עם אלה שהבינו או לא הבינו מה אמר לך בערבית, אבל חזרת על האמירה שלך, ואתה לא מקבל על זה הערות מיושב-ראש הכנסת או מהסגנים שלו, וכינית את חברי הכנסת הערבים "תומכי טרור".

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

לא. לא את כל חברי הכנסת הערבים.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אמרת "תומכי טרור", לא הגדרת שם, אמרת "תומכי טרור". אז אני רוצה לתת לך נתון רשמי.

טלי גוטליב (הליכוד):

ממש לא אמרת את זה.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מי שהורשע בטרור בכנסת הזאת הוא דווקא חבר הקואליציה שלך.

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – הוא אמר, כי אז – – –

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

הוא מכהן כשר לביטחון לאומי, השר לביזיון לאומי. הוא היחיד שהורשע בבית משפט, ולא בית המשפט העליון שיש לך עליו אלף ומאה טענות, בית משפט רגיל, מחוזי, שלום. הוא הורשע בתמיכה בטרור, בהשתייכות לקבוצת טרור.

טלי גוטליב (הליכוד):

לא נכון, בזה הוא לא הורשע.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

ואז אין לך שום צידוק, חנוך, לעלות לכאן ולהאשים אנשים שאפילו ביקור בתחנת משטרה לא היה להם. תתבייש לך. לעלות להאשים אנשים בתמיכה בטרור? הם לא היו בביקור בתחנת משטרה.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

אתה מאחל לאנשים להירצח בפיגועי טרור? תענה לי.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אנחנו לא בעד לשרוף אף מקום כמו ואטורי.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

אתה מאחל לאנשים להירצח בפיגועי טרור, כן או לא?

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אנחנו לא בעד להטיל פצצת אטום כמו אליהו.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אנחנו לא בעד שאף עם יחווה נכבה, כמו שר החקלאות דיכטר. ואנחנו לא בעד אלה שמתלהמים היום ורוצים להדיח את חבר הכנסת עופר כסיף ולסתום לו את הפה – על מה? על זה שהוא – – –

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

על זה שהוא תומך טרור.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

על זה שהוא לא סובל מראות קשים נגד ילדים ונשים?

טלי גוטליב (הליכוד):

על זה שהוא תומך טרור – – –

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

למה אני צריך לחשוב כמוך, חנוך? למה אני צריך לחשוב כמו ואטורי? אני לא רוצה לשרוף אף מקום.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

אני רוצה לשרוף מקום?

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

הוא רוצה לשרוף, אני לא. אז למה אתה רוצה אותי כמוהו? הערכים שלי לא זהים, לא לשלך ולא לשלו. מותר לי.

ניסים ואטורי (הליכוד):

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מותר לי להתנגד לזוועות, למלחמות. מותר לי להגיד את זה. למה צריך לרדוף את עופר כסיף?

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

אתה לא עשית מה שהוא עשה. אבל אתה לא עשית מה שהוא עשה.

היו"ר ארז מלול:

זה כשהוא רגוע.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

זה בדיוק מה שהוא עשה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. חבר הכנסת רון כץ, בבקשה.

רון כץ (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני. כנסת נכבדה, אדוני השר – איפה הוא? אני לא יודע – – –

היו"ר ארז מלול:

איפה השר? חשוב לרון שהשר יהיה פה.

נאור שירי (יש עתיד):

אופיר כץ פה, אפשר להמשיך.

רון כץ (יש עתיד):

מבחינתי אופיר הוא יותר משר.

היו"ר ארז מלול:

נו, איפה השר?

נאור שירי (יש עתיד):

מלול, אתה זוכר, כשאתה מנהל את הישיבה אתה אומר: אין הפרעות אצלי – – –

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אתה, לא הזכירו אותך בהאג, אותו הזכירו.

רון כץ (יש עתיד):

כל אחד ומעמדו הוא.

נאור שירי (יש עתיד):

ואטורי הולך להיות הקפטן של הצי השישי של ארצות הברית.

רון כץ (יש עתיד):

דווקא עכשיו אני רוצה לדבר על משהו אחר.

ניסים ואטורי (הליכוד):

– – – לדבר שטויות.

נאור שירי (יש עתיד):

אחרי שראיתי אותך, מה נשאר?

רון כץ (יש עתיד):

חברים, אני רוצה לדבר איתכם על גיבור ישראל רס"ל אחמד אבו לטיף. חברים, חצי דקה של שקט, באמת חשוב שיקשיבו לזה, כי יש פה היום שיח שלוקח אותנו למקומות לא טובים, ואני חושב שאנחנו יותר טובים מזה, ואני חושב שהכוחות שלנו צריכים להתאחד מאחורי דבר אחד בלבד בימים האלה, וזה צבא ההגנה לישראל וכוחות הביטחון. אז אני רוצה לספר לכם על רב-סמל אחמד אבו לטיף, שאמר: אין לי ארץ אחרת. זה לא שיר, זו המציאות. הוא לא ראה הבדלים בין אנשים שחיים במדינה הזאת, מבחינתו כולם היו אחים. כשפרצה המלחמה הוא יצא מרהט, עלה על מדים, הלך להגן על המדינה שלנו ולא חזר משם. פרץ את הארון לקחת את המדים – הוא לא מצא את המפתח לארון אז הוא פרץ את הארון, לקח את המדים שלו ויצא להילחם. אני באמת לא מבין. שר הפנים ביקר אצלו, ראש הממשלה ביקר אצלו, כולם בבית הזה ביקרו אצלו, חוץ מחברי הכנסת הערבים. אני רוצה לשאול אתכם, באמת – –

קריאה:

עוד פעם – – –

רון כץ (יש עתיד):

– – אם בן אדם כזה, אם אותו לא תלכו לבקר ולהגיד לו: תודה רבה על מה שעשיתם במדינה שלנו – למי תלכו? זה בדיוק מזקק את המהות של כל הוויכוחים האלה. אם באמת באמת הייתם מעריכים את זה, חושבים שצריך להילחם עבור המדינה הזאת, חושבים שצריך להגן על המדינה הזאת, על האנשים שחיים בה, על הנשים ועל הילדים, זה המקום שהייתם בו – אני באמת רוצה לשאול אתכם, כי אני לא בא להקניט, אני בא באמת לשאול, למה לא הלכתם לבקר את המשפחה הזאת? למה אף אחד לא הלך לנחם חייל גיבור שלא חזר ממלחמה כדי שכולנו נשב פה? אתם מדברים על זה שאתם לא רוצים לפגוע, וערך החיים הוא הדבר החשוב ביותר. אני רוצה לשאול. ערך החיים – אז מה? אתם מפחדים להגיע? כי הוא לוחם ערבי שנלחם על המדינה שלו אז אתם לא רוצים שיראו אתכם שם? באמת אני שואל, מישהו אחד יש לו תשובה?

היו"ר ארז מלול:

האמת, כואב לי להפסיק אותך, אבל אני חייב. כי אמרת הפעם מילים כדורבנות, התחברתי לכל אות. הפעם במיוחד.

רון כץ (יש עתיד):

משפט אחרון, אני רוצה לומר לכם משהו. אני רק רוצה להגיד משפט אחרון. מדובר בגיבור ישראל, ועדיין לא מאוחר בשבילכם לנסוע לרהט וללכת לנחם את המשפחה הגיבורה הזאת. תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. אני גם הייתי ברהט.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

חשמל מגיע לרהט או לא מגיע?

רון כץ (יש עתיד):

מה הקשר לחשמל?

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

– – – למה אתם – – –

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת ווליד טאהא, זה לא הדיון עכשיו, על חשמל. חבר הכנסת ניסים ואטורי.

רון כץ (יש עתיד):

אבל למה לא לנחם את המשפחה? לא הבנתי את זה.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

יש מאות מתים כל שנה ממקרי אלימות. לא מבקרים את כולם.

רון כץ (יש עתיד):

חייל שנלחם על המדינה?

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

לא מבקרים את כולם. למה – – –

רון כץ (יש עתיד):

אני מוכן ללכת איתך. חייל שנלחם על המדינה?

שרון ניר (ישראל ביתנו):

אין להם תשובה טובה. לשאלה הבאה.

רון כץ (יש עתיד):

ברור. מה הקשר ללפיד? למה לא לנסוע לנחם את המשפחה? אני באמת שואל. מה זה – – –

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת רון כץ, המסר הובן. חבר הכנסת רון כץ, בבקשה, לך לא הפריעו.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

תפסיק עם הפטרוניזם שלך. תפסיק, תפסיק.

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת יוסף עטאונה.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

תפסיק עם הפטרוניזם שלך. כל פעם – – –

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת יוסף עטאונה. חבר הכנסת יוסף עטאונה, קריאה ראשונה. באיזו קריאה הוא?

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

– – – את הנוח'בות שייסעו לבקר.

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת חנוך, די.

קריאות:

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת רון כץ, חבר הכנסת רון כץ. חבר הכנסת רון כץ, קריאה ראשונה.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

אני לא חייבת לך כלום.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת יוסף עטאונה, קריאה שנייה.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת עטאונה, קריאה שלישית. בבקשה, תוציאו אותו.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

בוא, אני – – – אותך לחבר חשמל ביישובים דרוזיים – – –

רון כץ (יש עתיד):

אין לי בעיה.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

איפה היית? איפה היית? תתבייש לך.

רון כץ (יש עתיד):

הייתי איתך בזה – – – מה זה, ניסים – – –

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת ווליד טאהא, חבר הכנסת ווליד טאהא, קריאה ראשונה. חבר הכנסת ווליד טאהא, די.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

הכינו לנו מנטרה חדשה, קובעים איפה נלך ואיפה לא נלך. מתחילים לעלות ולהגיד: למה – – –

ניסים ואטורי (הליכוד):

אני עונה לכל המקללים.

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת ווליד טאהא. ווליד טאהא. ווליד טאהא, קריאה ראשונה.

ניסים ואטורי (הליכוד):

ווליד טאהא, תן לי לענות.

קריאות:

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת ווליד טאהא, קריאה שנייה.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

היו"ר ארז מלול:

די. חנוך, קריאה ראשונה. די.

נאור שירי (יש עתיד):

– – – היו"ר חנוך ביקש מחנוך חבר הכנסת להפסיק להפריע.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

לא מפריע, רוצה תשובה לשאלה.

נאור שירי (יש עתיד):

אין לי בעיה – – –

ניסים ואטורי (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מחזק את דבריו של חברי רון כץ, ואני חושב שאתם צריכים להתבייש. אתם רוצים דו-קיום? איזה דו-קיום אתם רוצים? כשיש חייל צה"ל, חלל צה"ל שנפל, להגיע למשפחה שלו – – –

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אתה לא מאמין בדו-קיום. אבל אתה לא מאמין בדו-קיום.

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת ווליד, אתה בקריאה ראשונה.

ניסים ואטורי (הליכוד):

דו-קיום זה להשתתף בכל מה שצריך להשתתף במדינה. מה תרמתם למדינה, תגיד לי?

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

– – – של עושק – – – של אפליה, של תשתיות על הפנים, של הכול על הפנים. אתה, ואטורי, מאמין בדו-קיום? אל תשקר.

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת ווליד טאהא, אתה מאלץ אותי, קריאה שלישית. חבר הכנסת ווליד טאהא, קריאה שלישית, די.

ניסים ואטורי (הליכוד):

יש דו-קיום, יש דו-קיום עם ערבים, עם דרוזים, עם בדואים. כל מי שעושה צבא, יהיה דו-קיום איתו. לא צריך דו-קיום עם אנשים שפוגעים במדינה, כמו חבר הכנסת עופר כסיף, שהוא דוגמה לאחד שפוגע במדינת ישראל. לא תמצאו שום סיבה – אין אפשרות להלבין את המעשים האלה.

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת גלעד קריב, זה מפריע.

גלעד קריב (העבודה):

אני מפריע? ועוד לניסים? אני לא רוצה להפריע. לניסים אני לא מפריע.

ניסים ואטורי (הליכוד):

אתה לא מפנה את הגב, זו בעיה. אדוני היושב-ראש, אני חושב שחשוב מאוד להגיד פה אמירה אחת של אחדות בעם ישראל, ואחדות צריכה לבוא מהכיוון הזה. אתה יודע, אפשר להגיד פה: ניסים ואטורי אמר, מה ניסים ואטורי אמר? בסוף, גם בפסיקה של האג – איך אמרו לי היום, האג באג – אני לא מופיע שם, קודם כול. עשיתם איזה סרט, התקשורת דיברה עליי בלי הפסקה כאילו ניסים ואטורי הוא תכלית הכול, וניסים ואטורי כולה חבר כנסת שנה אחת.

גלעד קריב (העבודה):

מה, נעלבת שלא הזכירו אותך בהאג?

ניסים ואטורי (הליכוד):

אני מרגיש טוב מאוד עם עצמי אם מזכירים ולא מזכירים. גם אם אומרים בערוץ 12 או לא יגידו בערוץ 12, זה לא מעניין.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

לא ברור לי למה אתם מרגישים טוב. זו בדיוק הבעיה.

ניסים ואטורי (הליכוד):

ולדימיר, הכול בסדר. אני מרגיש טוב עם עצמי, אני חי טוב עם עצמי. אנחנו עושים למען עם ישראל כרגע וחשוב שנשמור על אחדות.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אני לא מרגיש טוב, אתם מרגישים טוב.

ניסים ואטורי (הליכוד):

אל תגיד "אתם", תגיד "אני". מה הבעיה שלך איתי? אני חושב שהאחדות בינינו חשובה מאוד. גם אתם תהוו דוגמה. באמת. אני חושב שיש פה חברי כנסת – – –

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

לא ברור לי למה אתם מרגישים טוב. באמת אני לא מבין.

ניסים ואטורי (הליכוד):

מה הבעיה? מה זה "אתם"? למה אתה מכליל?

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אתה.

ניסים ואטורי (הליכוד):

אני אגיד לך "אתם" בגלל שכסיף יושב בשורה שלך? אתה צריך להבין דבר אחד. לא צריך למצוא ריבים, לא חסר לנו על מה לריב. תשאירו את זה לאחרי המלחמה, כמו שנהגתם להגיד, ואנחנו גם אומרים את זה. מה שחשוב זה אחדות בעם ישראל.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אתה שמעת את אמסלם היום? ישבת פה ושמעת את אמסלם?

ניסים ואטורי (הליכוד):

אני לא יודע, אני כרגע מדבר פה מעל הדוכן, אני אומר דבר אחד – – –

סימון דוידסון (יש עתיד):

אבל אתה לא יכול. אתה חבר מפלגה של אמסלם. אם היית שומע אותו היום, 20 דקות עושה – – –

ניסים ואטורי (הליכוד):

תגיד אתה שמעת למה אנחנו מנסים להדיח את כסיף מהכנסת?

סימון דוידסון (יש עתיד):

מה כסיף?

ניסים ואטורי (הליכוד):

ברור, זה מהצד שלך, אופוזיציה, אתה מדבר איתי.

סימון דוידסון (יש עתיד):

מה מהצד שלי? אני כסיף? מה הצד שלי – – –

ניסים ואטורי (הליכוד):

אנחנו צריכים להבין דבר אחד: צריכים להיות מאוחדים. עזוב, בוא נמצא את המאחד.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

המפלגה שלך עם כסיף הפילה לנו את הממשלה. אתה.

ניסים ואטורי (הליכוד):

אתם צריכים להבין דבר אחד, עוד פעם אני אומר, אתם תחפשו את המפריד. אתה מבין, ולדימיר? אתה מחפש את המפריד. ואני אומר לך, בוא נחפש את המאחד בינינו.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

לא. אני אומר שכסיף בקדנציה הקודמת, יחד איתך, הפלתם את הממשלה.

ניסים ואטורי (הליכוד):

אתה רואה מה אתם מחפשים? תמיד יש בעיה. מה עשו בקואליציה כדי להגיד – תקשיב, גם ללכלך על ראש הממשלה ולקלל כל הזמן ולהגיד שהוא לא עושה, וככה זה – זה הפרדה. למה, זה לא פוליטיקה? אתם נקיים מפוליטיקה? אז תבינו דבר אחד, אני אומר עוד פעם: בוא נתייחס לדברים שמחברים בינינו, ולא למה שמפריד. תודה רבה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אופיר, הוא יודע ששלחת פרחים לאחמד טיבי, שהוא הפיל את הממשלה? ואטורי, תשאל את אופיר כץ. פרחים שלחתם להם.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. חברת הכנסת מירב בן ארי – אינה נוכחת. חברת הכנסת שרון ניר, בבקשה.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, שוב חוזר הניגון, ובשעה האחרונה חמאס יורה מטח טילים לעבר גוש דן, כנראה כאות הוקרה על משאיות הסיוע ההומניטרי שהעברנו בבוקר. קיבלנו תודה רבה. 136 חטופים עדיין מוחזקים על ידי חמאס, במנהרות, בגשם, בחורף, ומדינת ישראל מדי יום מעבירה 250 משאיות סיוע הומניטרי הכוללות מזון, דלק, סיוע רפואי. איפה נראה תקדים כזה? איפה יש עוד מדינה שמסייעת לאויב שלה בזמן מלחמה? בואו נדבר בכנות, מדובר על 250 משאיות שהולכות ישירות לידי חמאס, ובכך מדינת ישראל משקמת בפועל את כוחו של חמאס ושוחקת את ההישגים המבצעיים של צה"ל. הגענו למצב בלתי נתפס, שבו ביד אחת הלוחמים שלנו משמידים תשתיות צבאיות של חמאס ונלחמים יום-יום, שעה-שעה, מול מחבלים, בעוד הדרג המדיני משקם את היכולות של חמאס. הסיוע לא מגיע לעם הפלסטיני אלא מגיע ישירות למחבלי חמאס, והסיוע הזה מגיע דרכנו. מישהו כאן איבד את הצפון, וגם את הדרום. משפחות החטופים עומדות על הגדרות וחוסמות בגופן את מעבר כרם שלום, ואין מלחמה צודקת מזו. לא ייתכן שאנחנו סובלים את המצב הזה כשהחטופים שלנו עדיין שם. לא ייתכן שהחטופים לא קיבלו סיוע רפואי, לא קיבלו ביקור של הצלב האדום, ועד לרגע זה אנחנו לא יודעים מה מצבם. אוזלת היד של הממשלה הזאת ואובדן הדרך מרחיקים אותנו ממטרות הלחימה. לא ייתכן שאנחנו נמשיך לסייע לחמאס ולאונר"א כשאנחנו יודעים שאונר"א זה חמאס בתחפושת של ארגון הומניטרי. אונר"א מקבלים תקציבי עתק של מיליארד דולר בשנה לטובת תושבי עזה, ועדיין תושבי עזה חיים בעוני. אונר"א זה תרמית ההונאה הגדולה ביותר שראינו בימינו, ואנחנו צריכים לייבש להם את התקציבים. אסור ששום דבר יעבור דרך אונר"א. אונר"א זה ארגון עוין למדינת ישראל. ולסיכום, סיוע הומניטרי חייב להיות כנגד סיוע הומניטרי. לא ייתכן שבמלחמה המשוואה הזאת היא חד-צדדית. הממשלה רחוקה מלהוביל אותנו לניצחון. חבל שהממשלה הזאת לא ראויה לעם ישראל.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. אחרון הדוברים – חבר הכנסת ולדימיר בליאק. אני מקווה שאתה תהיה אחרון אחרון חביב, שתסיים בדברים – – –

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אל תדאג. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, עמד כאן לפני כמה דקות שר, נדמה לי אקוניס, וטען שאני בוועדת הכספים, כחבר אופוזיציה, לכאורה מצביע נגד חבילות הסיוע למפונים ולמילואימניקים. היות שהשר אקוניס לרוב לא בדיוק מחובר למציאות, ותכף אני אסביר מדוע, לכן נדמה לי – –

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

תצייץ את זה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

– – שאין לו שום בעיה לשקר כאן במצח נחושה. אני ברצון רב אעדכן אותך, השר אקוניס, במה שקורה בוועדת הכספים.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

תצייץ. תצייץ. לך. לך תצייץ.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

שים לב, ראשית, הצלחתי כחבר אופוזיציה להגדיל את חבילות הסיוע לבעלי עסקים בזמן המלחמה מ-4.5 מיליארד שקלים ל-17 מיליארד שקלים – –

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

לך צייץ.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

– – יחד עם חבר הכנסת אזולאי, רק לפני חודשיים.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

תצייץ. צייצן.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

ומה אתה, השר אקוניס, עשית למענם? בוא תעדכן אותנו.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

אתה גס רוח ואלים.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

נדמה לי כי ב-15 שנותיך בכנסת, השר אקוניס, לא קידמת שום מהלך משמעותי.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

מה אתה אומר? מה אתה אומר? מה אתה אומר? מה אתה אומר?

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

נוסף על כך, שים לב, השר אקוניס, לפני עשרה ימים נודע לי כי הגיעה לוועדת הכספים העברה תקציבית על סך 690 מיליון שקלים לטובת המפונים. מייד פניתי לחבר הכנסת גפני וביקשתי, כחבר אופוזיציה, השר אקוניס, להקדים את אישור ההעברה. וכך היה.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

כל הכבוד. אני מסיר את הכובע. מדהים. מדהים.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

נדמה לי, השר אקוניס – חברות פורום נשות המילואימניקים יכולות לספר לך, השר אקוניס – –

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

תצייץ. תצייץ.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

– – כמה אני משקיע בקידום הסיוע לאנשי מילואים – רמז: פי 100 ממה שאתה, השר אקוניס, עשית בכנסת מאז ומעולם.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

מה אתה אומר? מה אתה אומר?

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

וכדי להראות לכם, חבריי, עד כמה השר אקוניס לא מחובר למציאות – –

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

חצוף. חצוף שכמוך. אתה משקר. שקרן. שקרן.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

– – אצטט את דבריו מ-22 בספטמבר 2023, 15 ימים בלבד לפני השבת השחורה.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

שקרן. שקרן. שקרן.

היו"ר ארז מלול:

רגע, רגע. כבוד השר, עוד מעט אתה מציג את החוק, תהיה לך הזדמנות לענות לו אחד לאחד.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

זה היה, השר אקוניס, 15 ימים לפני השבת השחורה: שלום אמיתי באזורנו קרוב מתמיד, "מה שיאפשר זאת היא מדיניותו ארוכת השנים של נתניהו והליכוד לביצור ישראל וחיזוקה". השר אקוניס, המשרד שלך, נדמה לי, מעולם לא הוזכר ברשימת המשרדים המיותרים, וזו אולי הפעם הראשונה בהיסטוריה של הכנסת שהמשרד הלא-מיותר זכה לשר כל כך מיותר. תודה רבה.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

צייץ את זה. מתוק. איזה שפה פרלמנטרית. שקרן עלוב. אין לך מושג – – –

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. אני רואה שחבר הכנסת עמית הלוי או צביקה פוגל לא נמצאים. חבר הכנסת עמית הלוי, אתה רוצה לסכם?

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

שקרן. שקרן.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

– – – מלפיד המסית. מסיתן, מסיתן שכמוך, כמו לפיד, מסית, מסית, מפלג ומשקר. יש לך דוגמה מצוינת, דוגמה מצוינת – דוגמה מלפיד.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

תשתה מים.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

אני אשתה מה שאני רוצה. חכה. חכה פה באולם ותקבל תשובות לכול. לך צייץ את זה. שקרן. שקרן. שקרן.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

השר, תתנהג בהתאם. זה לא מתאים.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

שקרן. אתה יכול לחייך, תכף נגיע אליך. פועלך רב-השנים בכנסת – – –

היו"ר ארז מלול:

השר אקוניס. השר. השר.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

בוא תגיד לי מה עשית ב-15 שנותיך בכנסת.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

אם תשב פה כשאני אענה, אתה תשמע. אבל אין לך – הכול אוויר חם ושקרי, כמו כל המהות של יש עתיד.

היו"ר ארז מלול:

השר אופיר, בבקשה. תן לחבר סיעה שלך לסכם את הדיון.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

– – – אתה הרגע אמרת את זה. זה – – –

היו"ר ארז מלול:

חברת הכנסת יסמין.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

זה קצת מביך.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אתה יכול להרגיע אותו?

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

שקרן. משקר כמו שהוא נושם, בדיוק כמו הבוס שלו. בדיוק כמו הבוס שלו לפיד.

היו"ר ארז מלול:

כבוד השר.

עמית הלוי (הליכוד):

תודה, אדוני היושב-ראש. אני חוזר על העיקרון הראשי של החוק הזה, העיקרון שהתעלמנו ממנו, העיקרון שצריך להיות מכונן בחוקים מהסוג הזה, התעלמנו ממנו לצערי לפני 7 באוקטובר, ואני אומר אותו כאן שוב – התעלמנו מהמרכיב האידיאולוגי, התעלמנו מהמרכיב הערכי. ניתחנו את האויבים שלנו על פי האינטרסים. איך אמר ראש אמ"ן לשעבר תמיר הימן? אנחנו לא צריכים סימנים מודיעיניים, אנחנו צריכים רק לבחון את האינטרסים, והאינטרסים הם האינטרסים הכלכליים-חברתיים. זאת הייתה אמת המידה היחידה, ואמת המידה הנכונה או הראשית. לא שאין אינטרסים – זו האידיאולוגיה, זו התשתית האידיאולוגית. וכמו שאמרתי בהצגת החוק, התשתית הכי חשובה היא התשתית החינוכית. היא המצע, היא הכר הפורה לרעה של אותם אנשים, של אותם מפגעים, של אותם מרצחים. ולכן מה שאנחנו עושים בחוק הזה זה את המאמץ ההכרחי לסכל את תשתיות הטרור; לא במקום, אבל בצד המאמץ נגד הטרור, נגד המחבלים ונגד הנשקים, לעקור את התשתית מהמרחב החינוכי בישראל. אחרי החוק הזה אנחנו לא נהלך אימים, חבר הכנסת עטאונה – אנחנו נסלק את מהלכי האימים, החברים האלה שאתה מגן עליהם; האנשים האלו, שאולי הם חברים שלך, שאתה מגן עליהם כאן, שהם שוטפים את המוח לילדי מזרח ירושלים, לילדי אום אל-פחם, שוטפים את המוח.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת עמית הלוי.

עמית הלוי (הליכוד):

שוטפים את הלב שלהם, מחנכים אותם לרצח, לטרור, לרשע.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

בושה. בושה. בושה – – –

עמית הלוי (הליכוד):

איזה אופק תעסוקתי יהיה להם? הם יהיו רופאים? אתה, אחמד טיבי, למדת אצלם? אחמד טיבי, אצל אלה שחינכו לרצח, לטרור, או לרפואה ולמדע? זה מה שאתם רוצים? אתם דואגים לאזרחים הערבים בירושלים?

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

אתה מייצג את הטרור.

עמית הלוי (הליכוד):

אתם דואגים למיעוט הערבי? אתם רוצים שהם יישארו מחונכים לרצח ולעוול, וזה לא יהיה.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

אנחנו דואגים להגן מקיצוניים ופאשיסטים כמוך.

עמית הלוי (הליכוד):

ואנחנו בחוק הזה עושים צעד ראשון לנקות את הזוהמה מהמרחב החינוכי בישראל. זה צעד חשוב, ואני מקווה שבכנס הזה, ומאמין – הינה, עכשיו שוחחתי עם יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת טייב, שבכנס הזה אנחנו נשלים את החקיקה לקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

ברוך הבא לממשל הצבאי. ברוך הבא. זה בדיוק מה שאתם רוצים.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. חבריי חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק איסור העסקת עובדי הוראה ושלילת תקציב ממוסדות חינוך עקב הזדהות עם מעשה טרור או עם ארגון טרור (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024, בקריאה ראשונה. חברים, לשבת. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 30 נגד – 11 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק איסור העסקת עובדי הוראה ושלילת תקציב ממוסדות חינוך עקב הזדהות עם מעשה טרור או עם ארגון טרור (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024, לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה.

היו"ר ארז מלול:

להלן תוצאות ההצבעה: 30 בעד, 11 מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק איסור העסקת עובדי הוראה ושלילת תקציב ממוסדות חינוך עקב הזדהות עם מעשה טרור או עם ארגון טרור (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה הראשונה ותעבור לדיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט להכנתה לקריאה השנייה והשלישית.

היו"ר ארז מלול:

אני מזמין את יושב-ראש ועדת הכנסת, חבר הכנסת אופיר כץ, לכמה הודעות.

אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת):

חבריי השרים, חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, ועדת הכנסת החליטה בישיבתה היום כי ההצעות הבאות יועברו לדיון בוועדות כמפורט להלן: ועדת העבודה והרווחה תדון בהצעה של חבר הכנסת שלום דנינו וקבוצת חברי הכנסת: חוק שירות הקבע בצבא ההגנה לישראל (גמלאות) (תיקון – ביטול מס קופה ציבורית על אזרחים עובדי צה"ל), התשפ"ג–2023, פ/3791/25. ועדת הכלכלה תדון בהצעה לסדר-היום של חבר הכנסת יונתן מישרקי וקבוצת חברי הכנסת בנושא: הדוח הלאומי לאובדן המזון ולהצלתו – כמעט 23 מיליארד שקלים בשנה מתבזבזים עקב אובדן מזון. תודה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

חבריי חברי הכנסת, הנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק שירות הביטחון (תיקון מס' 25 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (העלאת גיל הפטור משירות מילואים) (תיקון), התשפ"ד–2024, לקריאה ראשונה. אני מזמין את השר אופיר אקוניס להציג את החוק בשם שר הביטחון, בבקשה. לרשותך עד עשר דקות. בבקשה.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

תודה, אדוני היושב-ראש. חברת הכנסת פרידמן, אם אפשר לקרוא לחבר הכנסת בליאק, להעמיד אותו על שקריו מול פני האומה.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

אם את יכולה. אם את לא יכולה, נעמיד אותו על שקריו באמצעותך. ובכן, אדוני היושב-ראש, חבר כנסת ממפלגה שהשקר והפלגנות היא מהותה, שהתועמלנות הארסית והשקרית היא מרכז הפעילות שלה בעשר השנים שבהן היא התקיימה – אגב, אני מעריך שאלה השנים האחרונות לקיומה נוכח הפלגנות הארסית, השקרים, התועמלנות, הזדון, שמפיצים חבריה בצעקותיהם, בצווחות שלהם, בשקרים שהם מפזרים כאן ובחוץ ובאולפני הטלוויזיה. אה, הוא הלך לצייץ. אז כשיגמור לצייץ, שיחזור. פועלו של חבר הכנסת בליאק מסתכם בציוצו. ציוצו אומנותו – זו האומנות. אגב, כמו יושב-ראש המפלגה שלו, שמהותו הוא שקר, אוויר חם, הפרחת שקרים, הפרחת פלגנות, ארס וזדון. עשר שנים של כלום – זהו פועלה של סיעת יש עתיד, וזהו פועלו של חבר הכנסת שדיבר כאן. שיציג חוק אחד, יוזמה אחת, פעולה אחת, שהוא, חברת הכנסת גוטליב, או מישהו מחבריו, גרמו לילד לשמוח, לילדה לחייך, למשפחה להיות מאושרת.

גלעד קריב (העבודה):

זכויות הישראלים הינה הינן. זכויות ישראלים – – –

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

חבר הכנסת קריב, אנחנו מדברים כעת על צייצנותו אומנותו של חבר הכנסת הזה, שלא אזכיר אפילו את שמו, אבל הוא בשקריו ניסה כאן להמשיך להפריח ובעצם להעמיק את קיומה של מפלגת יש עתיד ככלום ושום דבר. אבל דבר אחד כן – הלכה, ברחה חברת הכנסת פרידמן. חברת הכנסת פרידמן, היא לא מרבה לדבר בכלי התקשורת; יש אחרים שעושים ומקבלים את הראיונות הסכריניים בחלק מכלי התקשורת. מדברים כאן, מעיזים לדבר בדוכן הזה על ממשלת ביזה, על כספים קואליציוניים. ובכן, השר לוין, אנחנו זוכרים בדיוק כיצד הוקמה הממשלה ההיא, הרעה, הממשלה הזו שבנט ולפיד עמדו בראשה; לכמה ימים עמד לפיד כראש ממשלת מעבר בכספים קואליציוניים של 53 מיליארד שקלים מכיסו של משלם המיסים לתנועה האסלאמית – –

גלעד קריב (העבודה):

אבל אתם לא מבטלים אותם. אז למה לא ביטלתם אותם?

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

– – ומתוכם 12 מיליון שקלים כסף קואליציוני להאכלת חתולי רחוב. ובכן, אדוני היושב-ראש, עוד פעם אחת – – –

גלעד קריב (העבודה):

למה אתם לא מבטלים אותם? אתם נותנים 30 מיליון שקל לארגון של השתמטות מצה"ל, 30 מיליון שקל לעידוד השתמטות מצה"ל. כבר עדיף להאכיל חתולים.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

אני לא ידעתי שמליצי היושר של סיעת יש עתיד הם גם כן – – –

גלעד קריב (העבודה):

אנחנו מליצי היושר של עם ישראל.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

אגב, מפלגת העבודה מדביקה את יש עתיד בסיום דרכה? מי מדביק את מי? מי מדביק את מי?

גלעד קריב (העבודה):

אל תדאג, אל תדאג. אני מציע לך להיות מודאג מהסקרים של המפלגה שלך. אל תדאג.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

מי מדביק את מי בסיום הדרך? יש עתיד מדביקה את העבודה, או העבודה מדביקה את יש עתיד?

גלעד קריב (העבודה):

בינתיים הליכוד – – –

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

הינה, הצייצן חזר מהציוץ. כמובן הפיץ עוד ארס, עוד שקר, עוד זדון, עוד פלגנות.

קריאה:

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

כן, כן, יחד – – –

גלעד קריב (העבודה):

אתה מדבר על חבר הכנסת בליאק?

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

אין לי מושג, לא יודע. לא הכרתי אותו, לא יודע. ובכן, הוזכר כבר קודם – – –

גלעד קריב (העבודה):

אתה לא בן-גוריון, שאתה לא צריך להזכיר שמות של חברי כנסת. אתה עוד לא בגודל של בן-גוריון.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

רק אתה בגודל של בן-גוריון. איזה מזל, איזה מזל.

גלעד קריב (העבודה):

חס ושלום. אני עפר לרגליו של בן-גוריון.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

איזה מזל, חבר הכנסת קריב, שאתה ומפלגת העבודה – כל פועלכם הוא המשך דרכה.

גלעד קריב (העבודה):

גם נתניהו הוא עפר לרגליו של בן-גוריון.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

ובכן, אדוני היושב-ראש, ממשלת הביזה, שלקחה 53 מיליארד שקלים, ואותו חבר כנסת היה אז מרכז הקואליציה בוועדת הכספים – צייצת? אתה מחייך, מצחיק. איזה מצחיק אתה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

לא, כי אתה מביך. אתה בן אדם מביך. אני מבין שאתה בן אדם מביך.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

לא, אתה אדם עם שאר רוח, גדול, הוגה דעות, הוגה דעות בטוויטר. כל פועלו, אדוני היושב-ראש, ציוצים שקריים בטוויטר. משקר כמו שהוא נושם, בדיוק כמו יושב-ראש המפלגה, בדיוק כמו יושב-ראש המפלגה. אנחנו גם זוכרים היטב – – –

גלעד קריב (העבודה):

אתה לא מתבייש? תבדוק אם חבר הכנסת – – –

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת גלעד קריב, להזכיר לך שאתה בקריאה ראשונה.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

חבר הכנסת קריב – – –

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

לא מחובר לכלום.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

לא, אתה מחובר. איזה מזל, באמת, ענק, שלפיד בסלון ביתו הציב אותך במקום שהוא הציב אותך בסיעה. ממש כולנו נרגשים, חבר הכנסת בליאק.

גלעד קריב (העבודה):

כשאתה תתקרב למה שוולדימיר עבר כעולה צעיר בישראל – – –

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת גלעד קריב.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

אתה עורך דינו של חבר הכנסת?

גלעד קריב (העבודה):

לא, אני לא עורך דינו. אבל כשאתה תתקרב למה שהאיש הזה השיג כעולה צעיר – תדבר. תתבייש לך.

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת גלעד קריב, אני קורא אותך לסדר קריאה שנייה. חבר הכנסת גלעד קריב, אתה בקריאה שנייה.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

מה אתה צווח פה? מה שאתה עושה זה רק לצווח. זה מה שאתה עושה.

קריאות:

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

לא, עוד חבר כנסת עם פעילות פרלמנטרית עמוקה, יסודית – חבר הכנסת נאור שירי. בדברי ימי הכנסת ייזכר פועלו הפרלמנטרי של חבר הכנסת נאור שירי.

גלעד קריב (העבודה):

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת קריב, אתה מאלץ אותי להוציא אותך. די, די. אני נוהג במידת הרחמים, אבל יש גבול.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

איבדת את זה, תתאפס.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

כל פעם – תתאפס, תשקר. תקשיבו, כל הז'רגון שלכם, הרי אין לו קונים יותר. אתם יודעים שאין לו קונים יותר. נאור שירי יעשה עם היד, ובליאק יגחך ויצחק. ממש, זו פשוט האווירה הכי מצחיקה. אבל אתם חושבים שהציבור לא מכיר אתכם, לא יודע את האמת. אתם יכולים לפזר – – –

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

– – – זו הבעיה.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

ביום אחד עשיתי מה שלא תעשה פה קדנציה שלמה, ביום אחד. ואגב, הייתי יכול לצרף לזה עוד כמה חברות וחברים מסיעת יש עתיד. אבל חבל – האנרגיות. אתם לא תהיו פה בכנסת הבאה, לפחות לא בגודל המקרי שבו הייתם פה בכנסת הזו. כולם יודעים את זה, כולל היושב-ראש, לכן הלחץ.

נאור שירי (יש עתיד):

כולל היושב-ראש – – –

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

כולל היושב-ראש, כן. יושב-ראש המפלגה.

נאור שירי (יש עתיד):

אה, חשבתי יושב-ראש – – –

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

היושב-ראש עם התקנון הדמוקרטי. כמה קולות קיבלת בבחירות המקדימות ביש עתיד? כמה קולות קיבל בליאק בבחירות המקדימות?

נאור שירי (יש עתיד):

אני חייב להגיד. אתה רוצה – – –

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

כן, תגיד. בבקשה, נשמע.

היו"ר ארז מלול:

רק כבודו שכח – כבוד השר, יש להציג גם את החוק. העיקר חסר מן הספר.

נאור שירי (יש עתיד):

אני חושב – – –

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

ובכן, אין לי עניין לשמוע את תשובתך, כי אתה קיבלת אפס קולות בבחירות המקדימות של יש עתיד, משום שאתה – חנפנותך אומנותך. אם אתה מתחנף ליושב-ראש, דירוגך עולה.

גלעד קריב (העבודה):

כמה היושב-ראש קיבל בפריימריז?

היו"ר ארז מלול:

אני לא יכול לעשות עין הרע.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

אם אתה לא מתחנף ליושב-ראש, כמו כמה אחרים – אגב, אנשים רציניים שהיו פה, מצאו את עצמם מחוץ לכנסת – חנפנותו אומנותו. ובכן – – –

גלעד קריב (העבודה):

לא, אצלכם – – – חנופה ליושב-ראש.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

לך תעבוד.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

תקשיב, אמרתי לך, ואני אחזור על זה: מה שעשיתי ביום אחד, לא תעשה קדנציה שלמה. שמעת, חבר הכנסת בליאק?

נאור שירי (יש עתיד):

אבל אתה יודע מה – – – עושה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

מה עשית? מה עשית? בוא, תספר לנו מה עשית. בוא, בוא נדבר. אתה עבדת יום אחד בחיים שלך?

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

לא, תצייץ. אני איתך מתווכח רק בציוצים.

גלעד קריב (העבודה):

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

מה אתה מתערב בכלל?

גלעד קריב (העבודה):

אני מתערב, מה לעשות? אני מתערב.

היו"ר ארז מלול:

למה מתערב בריב לא לו? זה לא טוב. מה זה קשור אליך?

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

בדיוק. מה אתה מתערב בכלל? מה אתה מתערב בכלל?

גלעד קריב (העבודה):

מה, קפץ לך הפיוז? למה הגסות הזו?

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

אני לא הייתי גס. חבר הכנסת בליאק היה גס ושקרן.

גלעד קריב (העבודה):

אתה לא עלית להציג הצעת חוק? אתה לא שר שמציג הצעת חוק? מה זה שטף השנאה הזה?

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

אדוני היושב-ראש – חבר הכנסת קריב, תגיד לי, מה – אין שום שנאה. מי שהפיץ פה שקרים, קיבל את כל התשובות. תהיה – – –

גלעד קריב (העבודה):

די, אתה כבר עשר דקות עומד ומפיץ שנאה נגד חבר כנסת.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

אולי תסכור את פיך לדקה? אולי תסכור את פיך לדקה אחת?

גלעד קריב (העבודה):

לא אסכור את פי.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

על זה, היושב-ראש, יש פה צווחה בלתי נגמרת. כל הזמן, כל הזמן.

היו"ר ארז מלול:

לא, לא, לא, חבר הכנסת גלעד, אתה בקריאה שנייה. ועוד פעם אחת אתה בקריאה שלישית.

גלעד קריב (העבודה):

אם אתה אומר – אני אסכור. אם אתה אומר – אני אסכור.

נאור שירי (יש עתיד):

הוא מדבר איתו.

היו"ר ארז מלול:

אז הינה, אז אני מבקש.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

הוא מדבר איתו, הוא פונה אליו, הוא שואל אותו.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אולי תרגיעו אותו? זה מופע מביך.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

מי שלא רגוע – כמה קולות קיבלת בבחירות המקדימות?

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

זה מופע מביך. זה לא נראה טוב.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

כמה קולות, חבר הכנסת בליאק? בין אפס לכמה? כמה קולות קיבלת? זה נראה מצוין.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

– – – השר לוין – – –

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

תאמין לי, אתה אל תבקש את עזרתו של השר לוין, כי הוא יענה לך כמה קולות כולכם קיבלתם ביחד בבחירות המקדימות של יש עתיד. חנפנותכם אומנתכם. ככל שתתחנפו יותר ליושב-ראש, כך תעלו או תרדו או תמצאו את עצמכם מחוץ לכנסת. כן, חבר הכנסת שירי, עוד תנועת יד מבטלת, ועוד ציוץ, זה לא עוזר. זה לא עוזר. זה לא יעזור לכם. כולם מבינים מהי המהות שלכם.

נאור שירי (יש עתיד):

– – – עשר דקות – – – תציג את החוק. תציג את החוק.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

ובכן – אתה יושב-ראש הישיבה? הרי לעולם לא תהיה יושב-ראש הישיבה. אין לך שום יכולת פרלמנטרית.

נאור שירי (יש עתיד):

תציג את החוק.

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת נאור, די, די. חלאס.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

אין לך שום יכולת פרלמנטרית. אין לך שום יכולת פרלמנטרית. וחבר הכנסת קריב – – –

סימון דוידסון (יש עתיד):

נגמר לו הזמן, והוא לא אמר מילה על החוק.

היו"ר ארז מלול:

בסדר, זה לא בעיה שלכם.

סימון דוידסון (יש עתיד):

מילה אחת הוא לא אמר על החוק.

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת דוידסון, אני קורא אותך קריאה ראשונה. די.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

חבר הכנסת דוידסון, אתה רוצה שאני אפתח את השיח איתך? אפשר – לא. אתה רוצה? גם אתה קיבלת הרבה קולות בבחירות המקדימות.

נאור שירי (יש עתיד):

אופיר – – –

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת נאור שירי, די.

נאור שירי (יש עתיד):

מה?

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

קיבלת הרבה, הרבה, אתה יותר מהם קיבלת.

סימון דוידסון (יש עתיד):

פחות מוולדי.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

אה, פחות מדי. ובכן, אני מתכבד להביא לאישור הכנסת בקריאה ראשונה את הצעת חוק שירות ביטחון להעלאת גיל הפטור משירות מילואים. סעיף 36א לחוק שירות ביטחון קובע כי יוצא צבא שאינו קצין ושמלאו לו 40 יהיה פטור מחובת שירות ביטחון בתום השנה הקלנדרית שבה הגיע לגיל. יוצא צבא שהוא קצין ושמלאו לו 45 שנים, יהיה פטור מחובת שירות ביטחון בתום השנה הקלנדרית שבה הגיע לגיל האמור. במסגרת גיוס המילואים הנרחב שעליו הוחלט בעקבות מתקפת הטרור הרצחנית ב-7 באוקטובר ולצורך ניהול המלחמה, גויסו למילואים אלפי יוצאי צבא בתפקיד לחימה ותומכי לחימה אשר היו אמורים לקבל פטור משירות מילואים מתחת לגילאים שהוצגו כאן בהגיעם לגיל 40, 45 או 49, לפי העניין. נוכח גיוס החירום ותרומתם המשמעותית של אנשי המילואים למאמצי הלחימה, שחרורם של אלפי אנשי מילואים בתפקידי לחימה ותומכי לחימה בזמן לחימה היה צפוי לפגוע באופן משמעותי בכשירות המבצעית וביכולת הלחימה של הצבא. לפיכך, ב-28 בדצמבר אישרה הכנסת כהוראת שעה תיקון לחוק המאפשר להעלות בשנה את הגיל שבו יינתן פטור מחמת גיל, כך שהפטור יינתן עם הגיע משרת המילואים לגיל 41, 46 או 50, בהתאמה. הוראת השעה נקבעה לתקופה של כחודשיים עד ליום ה-29, 2024. על רקע הימשכות הלחימה בימים אלה ותרומתם המשמעותית האמורה של אנשי המילואים למאמצי הלחימה, ועל מנת להימנע מפגיעה בכשירות המבצעית וביכולת הלחימה של צה"ל בשנת 2024, מוצע להאריך את הוראת השעה עד ליום 31 בדצמבר 2024. הארכת הוראת השעה עד לתום השנה הקלנדרית תאפשר לצבא לתכנן את היקפי כוח האדם הנדרשים והעומדים לרשותם במהלך הלחימה. בשם שר הביטחון, אנחנו מבקשים, הממשלה מבקשת כי מליאת הכנסת תאשר את הצעת החוק ותעביר אותה להמשך דיון ולהכנה לקריאה השנייה והשלישית בוועדת החוץ והביטחון. תודה, אדוני היושב-ראש.

היו"ר ארז מלול:

תודה, כבוד השר. נעבור לדיון אישי. כן, כן, רגע לפני זה, רציתי – – –

גלעד קריב (העבודה):

זה לא היה דיון אישי – – – דיון אישי.

היו"ר ארז מלול:

רציתי, לפרוטוקול: בהצעת החוק הקודמת של חבר הכנסת עמית הלוי, לימור סון הר מלך הצביעה בעד – היא לא הספיקה להגיע. אז לפרוטוקול, היא הצביעה בעד. טוב, נעבור לדיון אישי. ראשונת הדוברים, חברת הכנסת טלי גוטליב, מוותרת?

טלי גוטליב (הליכוד):

לא.

גלעד קריב (העבודה):

היקום קורס אל תוך עצמו, מה זה מוותרת?

סימון דוידסון (יש עתיד):

מצאת מי. מתוך שינה היא תרוץ לדבר.

טלי גוטליב (הליכוד):

משלמים לנו על זה כסף, סליחה, עם כל הכבוד.

סימון דוידסון (יש עתיד):

נכון.

גלעד קריב (העבודה):

טלי, אנחנו פה לשמוע אותך.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

זה כישרון שיש למעטים.

טלי גוטליב (הליכוד):

אני יכולה לא להיות פה, יש לי הסכמות.

גלעד קריב (העבודה):

טלי, אנחנו איתך.

טלי גוטליב (הליכוד):

שלום לעם ישראל, אני רוצה לומר לעם ישראל מה קורה כשממפלגת ש"ס יושבים בוועדת האתיקה. קבלו את הטרלול הבא: מי מעם ישראל שצופים בי לאורך השנה וחצי האחרונות יודעים שאני יושבת כאן במליאה מתחילתה ועד סופה גם כשזה משמים ומשעמם, ואני שומרת על כבודם, אני שומרת מאוד על כבודה של המדינה הזאת ועל כבודם של חיילנו. על הדרך – סופגת פה השפלות, החפצות, ביזיונות, שאני לא חושבת שאי פעם היו בכנסת ישראל. אני לא נהגתי להתלונן כי בעיניי זה בכייני מאוד. עד שחד"ש-תע"ל הגישו תלונה סדרתית עליי, ובין השאר, איימן, איימן עודה – שאני קוראת לו: תומך טרור שמעביר כסף לרש"פ, ואמרתי לו את זה פעם אחר פעם – עומד כאן על דוכן הכנסת, ואני מראה לו ומציגה לו שבכפר קאסם מחזיקים דגלים של חמאס ונשקים כשהוא מדבר פה ביפות הנפש שלו. שימו לב על מה אני מורשעת, אחרי שאיימן עודה אומר לי את הדבר הבא, אני חייבת להקריא לכם. תראו איך ינון אזולאי, חבר הכנסת, יו"ר ועדת האתיקה, שבעיניי לא מתאים להיות יו"ר ועדת האתיקה אם זה מה שהוא עשה – אני מקריאה לכם את הפרוטוקול הבא: אומר איימן עודה למירב בן ארי: תתביישי. היא אומרת לו: אני אתבייש? קצת אחריות, איימן עודה אומר לה. אני אומרת לו: אבל בכפר קאסם – אני מראה לו את הסרטון. היו"ר: אל תתקרבי, לא להתקרב. ואז איימן עודה אומר לי את הדבר הבא: ואחד מג'נונה, ואחד מדרובה – אומר איימן עודה. ינון אזולאי לא כתב את זה בהחלטה שלו, כי הוא פשוט לא קרא את הפרוטוקול. ינון אזולאי, אחרי – ועדת האתיקה לא אמורה להתכנס בזמן מלחמה – הוא חיפש יהודייה, ימנית, כדי שגם ביהודיות ידונו כאן בכנסת. אמרתי לו את זה, ופניתי וביקשתי דחייה. לא נתנו לי. קבלו קבלו מה אומר לי איימן עודה, חכו חכו. הוא אומר לי ככה – הינה, אני אראה לכם את הציטוט: רוח מן הון, רוח מן הון. אני אומרת לו: "רוח" תגיד לאחותך, אויב שלי. רוח מן הון, רוח מן הון – הוא ממשיך בערבית. אני אומרת לו: אויב שלי, טפי עליך. ואני אומרת לכם, אמרתי לאיימן עודה: טפי עליך, אתה אויב שלי – כי הוא אויב שלי, הוא תומך טרור. הוא עמד כאן בכנסת ואמר שהוא מחכה ומקווה שבבית הדין בהאג יקבעו שישראל עשתה פשעי מלחמה. מה עושה יושב-ראש ועדת האתיקה? בואו נחשוב ביחד מה הוא עושה. נותן לי עונש, שני ימים אני לא יכולה לדבר במליאה. יש לכם שקט, שלישי-רביעי אני לא באה. לא תראו אותי כאן, לא אפריע לכם. ואתם יודעים מה שמדהים? מה שמדהים, מיקי, אדוני היו"ר לשעבר – אי-אפשר לערער על ההחלטה הזו. רציתי להביא את זה בפניכם להחלטה, אבל זה עונש לא חמור. רק אם זה ארבעה ימים מותר לי לערער; אם זה רק יומיים אסור לי לבוא בפניכם ולטעון את זה. רגע, רגע, אחמד טיבי, אני רוצה להקריא לכם משהו. חכו, זה לא הסוף.

היו"ר ארז מלול:

אחמד קיבל יותר ממך.

טלי גוטליב (הליכוד):

וואו, תודה, אדוני היו"ר. בוא אני אראה לך מה ההבדל, בוא אני אראה לך מה זה להיות עדר. הינה, מה זה להיות עדר, לחשוב כמו כולם, בלי לדעת את העובדות. קבל את הדבר הבא, אדוני – כי זה מה, היה עדיף שלא תעיר.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה.

טלי גוטליב (הליכוד):

היה עדיף שלא תעיר. פשוט מאוד. אני רוצה להעביר לכם – – –

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה.

טלי גוטליב (הליכוד):

רגע, אני רוצה – שנייה, אתה הפרעת לי, אז יש לי עוד – הפרעת לי עכשיו – – –

היו"ר ארז מלול:

שתי שניות יש לך. שתי שניות הפרעתי.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

טלי גוטליב (הליכוד):

לא שתי שניות, זה היה חמש שניות. אומר לי היושב-ראש – – –

היו"ר ארז מלול:

שתי שניות יש לך.

טלי גוטליב (הליכוד):

רגע, אבל מותר לי להגיב עליך, אל תכעס, אפילו שזה ש"ס. אומר לי היו"ר שאחמד טיבי קיבל יותר. אחמד טיבי: מג'נונה, מדרובה, חולת נפש, קחי את הכדורים, לא לקחת את הכדורים, את חולת נפש, כל עם ישראל שונא אותך, מתעבים אותך, לא מתעבים אותך. עומד פה. ואתם יודעים מה הכי עצוב?

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה.

טלי גוטליב (הליכוד):

אני אומרת לכם, חברי הכנסת, לא משנה מי שעמד פה – גלעד קריב עדי: אם מישהו מעליב פה מישהו, אני לא אתן לעלבון לעבור. גם אם זה יהיה כלפיכם, אם אתם אופוזיציה, או כלפי קואליציה. לא, אני לא מאמינה בעלבונות כשיטה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה.

טלי גוטליב (הליכוד):

אבל אני אומרת לכם שאפשר לספור על שתי אצבעות את חברי הכנסת שהגנו עליי, ואתה, אדוני, ינון אזולאי, יו"ר הוועדה, ואריה דרעי – –

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה.

טלי גוטליב (הליכוד):

– – יו"ר תנועת ש"ס, תגידו לי, אתם אנשי ימין? אתם מבינים מה זה תומכי טרור?

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. תודה רבה.

טלי גוטליב (הליכוד):

אתם מבינים מה זה להרכין ראש בפני תומכי טרור? זה חילול השם, תדעו לכם.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. תודה רבה.

טלי גוטליב (הליכוד):

העובדה שאתם נתתם כאן תיעדוף לתומכי טרור זה חילול השם.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. תודה רבה.

טלי גוטליב (הליכוד):

אני חייבת לומר לכם, תתביישו לכם. תעשו בדק בית סוף-כל-סוף על ההתנהלות הזאת. עם ישראל רואה לכם.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. חברת הכנסת טלי גוטליב, נא לרדת. נא לרדת.

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת סימון דוידסון.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

זהו. יאללה, עופי.

טלי גוטליב (הליכוד):

לך תספרי על הזרחן בבתי חולים, לכי. תספרי שצה"ל יורה במסדרון ההומניטרי.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

טלי גוטליב (הליכוד):

תתביישי לך. את לא צריכה לשבת כאן. ורוצי להתלונן. רוצי, רוצי, להתלונן, כמו שאת אוהבת.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

יכול להיות שכשאמרתי לך: לכי לפסיכיאטר – טעיתי. בהתמחות. בהתמחות טעיתי.

סימון דוידסון (יש עתיד):

איפה השר התורן? השר אקוניס, לא? השר לוין, אתה שר תורן או אקוניס?

היו"ר ארז מלול:

צריך שיהיה שר פה. הוא לא חייב להיות שר תורן. מספיק שיהיה פה שר, לפי התקנון.

סימון דוידסון (יש עתיד):

טוב, תודה רבה, אדוני. לא תכננתי לעלות, אבל אני פה בשוק בעשר הדקות האחרונות. הייתי ממש – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

הטלפון החמוד שלי אצלי, חברי הטוב והיחיד? הוא פה. שנייה – – – הזמן.

נאור שירי (יש עתיד):

צריך להעביר את הטלפון לשקמה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

יש לך הודעה מאיימן עודה.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

שכונה, שכונה. הפכתם את הכנסת לשכונה, ואתה נותן לה, נותן לה – אתה, היושב-ראש.

טלי גוטליב (הליכוד):

אתה לא צריך להיות בכנסת. אתה גורם טרור. רצית שיקבעו בהאג שביצענו פשעי מלחמה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה, חבר – טלי, טלי.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

אני מודה שטעיתי בהתמחות של הרופא – בהתמחות.

קריאה:

למה?

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

אני לא אומר מה. טעיתי בהתמחות, איפה ששלחתי אותה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

חברים יקרים, משהו קורה פה בכנסת – – –

היו"ר ארז מלול:

חברים, חלאס.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אחמד, תן לי, בבקשה. משהו קורה פה בכנסת, ישבתי – – –

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

היא עמדה פה ואמרה עוד פעם "טפי עליך" לאיימן עודה – ואתה שתקת. היא אמרה פעמיים.

טלי גוטליב (הליכוד):

זה לא מה שאמרתי. ציטטתי את מה – – – מהפרוטוקול, ואני לא אצטער אל זה.

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת אחמד טיבי, בסדר.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

מה "בסדר"? לא בסדר.

היו"ר ארז מלול:

בסדר, תגיש תלונה. מה אתה רוצה?

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

אבל אתה נמצא פה.

היו"ר ארז מלול:

אני נמצא פה. עכשיו תן לו לדבר. אחרי זה נדבר, נו.

טלי גוטליב (הליכוד):

שיגיש.

סימון דוידסון (יש עתיד):

בחמש-עשר הדקות האחרונות ישבתי פה בשקט, ואני לא רגיל להיות בשקט, והסתכלתי על שר במדינת ישראל עומד פה רבע שעה – רבע שעה.

קריאה:

מי?

סימון דוידסון (יש עתיד):

אקוניס. רבע שעה מדבר אל חברי כנסת מיש עתיד ומשתמש במילים – –

היו"ר ארז מלול:

תדייק. עשר דקות.

סימון דוידסון (יש עתיד):

– – שלא צריכים להשתמש בהן בכנסת, וחזר על המילה "שקרן" לפחות עשר פעמים, מתלהם תוך כדי. ואני אומר לעצמי: עשר דקות יש לך, לקחת רבע שעה, מתוכן דיברת רק על עלבון שהיה לך מוולדימיר בליאק, שבסך הכול עלה לפה לדוכן ואמר לך את האמת, הסתכל עליך, נתן לך נתונים. ולדי, אני אגיד לך מה, הוא כל כך נפגע מהנתונים הנכונים שנתת לו, שהוא לא ידע מה לעשות עם זה. לצערי, הוא יצא מהאולם פה עכשיו, אבל זו בושה ששר במדינת ישראל עולה וכמו ילד בן ארבע – – –

נאור שירי (יש עתיד):

מי?

סימון דוידסון (יש עתיד):

אקוניס. כמו ילד בן ארבע יודע רק להגיד את המילה "שקרן", רק להעליב ורק לגדף, וחזר לימים שבהם הוא היה באופוזיציה, כי בימים של האופוזיציה הוא היה אחד מהשופרות הכי גדולים. חשבתי שהשר אקוניס ידבר על שבוע החלל שהולך להיות, כי הוא שר המדע. אני לא בטוח שהוא יודע מזה בכלל. אבל הוא העדיף לעמוד פה ולהגיד: שקרן, שקרן, שקרן, אחדות; שקרן, שקרן, שקרן, אחדות. מה הקשר בין שקרן לאחדות? ואני רוצה לסיים בנושא של המילואימניקים. בדקה הקרובה אני רוצה להגיד תודה ענקית לקבוצה מדהימה של אנשים שגרים בנתניה, ואחד מהם גר במודיעין; קבוצה שהיא במטה נתניה ואחד ממודיעין שאנחנו לוקחים איתנו, שקבוע פעם בשבוע נוסעים או לצפון הכי רחוק או לדרום על הגבול ועושים על האש למאות חיילים באהבה גדולה ומפנקים אותם. לא חשוב אם חם או קר ויורד גשם – מגיעים ועושים טוב לחיילים. לצערי, מה שהממשלה לא יודעת לעשות אנחנו באופוזיציה והאזרחים יודעים לעשות. אז כל הכבוד למטה נתניה ודניאל על מה שאתם עושים לחיילים שלנו. תודה.

היו"ר משה רוט:

חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה.

נאור שירי (יש עתיד):

מירב לפניי.

היו"ר משה רוט:

חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תודה, אדוני היושב בראש. כנסת נכבדה, טוב, מיותר לציין שגם אני ישבתי במשרד ושמעתי את השר אופיר אקוניס, שבאמת תרומתו למדינת ישראל היא מדהימה, הישגים עצומים. לא יודעת כמה שנים הוא – לדעתי מהכנסת השמונה-עשרה. מה התרומה, מה עשה, איזה תהליך הוביל – אבל יושב פה רבע שעה, וולדימיר – מצייץ, ויש עתיד – מה? מה? מה? מי אתה? מה עשית מאז שמונית לשר החלל? האם הבאת לכאן חלליות שנחתו במדינת ישראל? או שמא בתרומתך כשר החדשנות הבאת איזה חידוש? כלום, כלאם פאדי. כל השר הזה מבלבל את המוח. עולה לכאן, וולדי ויש עתיד – אנחנו היינו פחות משנה בממשלה, עשינו יותר הישגים ממנו ב-15 שנה. אבל אין לי זמן אליו, זה כזה בלבול מוח. באמת, כאילו, לשמוע את השר אקוניס, תרומתו למדינת ישראל – איך אפשר שלא לראות כמה הישגים? ואלכ, הייתי איתו ארבע שנים באותה קואליציה – חוק אחד לא יודעת אם הוא העביר. אני אומרת לכם, ח"כים מהאופוזיציה מעבירים יותר חוקים ממנו. אבל הוא, יש לו טיפים ליש עתיד. חבל שהוא הלך. אולי בעצם עדיף שהוא הלך – –

קריאה:

פריימריז.

מירב בן ארי (יש עתיד):

– – כי תרומתו – זה מדהים, יש לי נאום כזה חשוב, אבל לא יכולתי לעמוד מן הצד ולא לתהות על תרומתו האדירה של השר אקוניס למדינת ישראל, לכולנו. כולנו נהנינו ממנו, בעיקר כשהוא היה שר החלל או מה שזה לא יהיה. נשארו לי דקה וחצי, אבל אני חייבת להגיד משהו – – –

היו"ר משה רוט:

דקה ו-20.

גלעד קריב (העבודה):

הוא הותיר חלל גדול. שר החלול.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אין ספק, אין ספק, בעיקר מהרגע שהוא ירד מהדוכן. כולנו נפעמנו. אבל אני פשוט חייבת לדבר על האירוע המטלטל שבו שר הכישלון הלאומי רצה לבדוק את עבודת המשטרה. אז מה הוא עשה? הוא התחפש והלך לתחנת המשטרה ביפו. מה, מה יש לומר, מה יש לומר על השר הזה שלא נאמר?

נאור שירי (יש עתיד):

לא כל יום פורים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

נקודה מצוינת. לא כל יום פורים, זה נכון. אתה רוצה להפתיע את גופי ביטחון הפנים? בוא, תלך לכלא בלי לתאם. תגיע לכלא פלילי – אגב, זה לא מעניין אותו, הוא הולך רק לביטחוני, וגם בביטחוניים – הוא הולך, הוא רב עם האסירים. מילא, תבוא לכלא פלילי, תתייצב, תגיד להם: שלום, אני השר, אני רוצה לדעת – הרי הם יהיו בהלם. הם לא שטפו, הם לא הכינו, הם יקבלו אותך. לא, לא ולא – הוא מתחפש. ואז הוא הולך – אתה רוצה להפתיע? אוקיי, באמת, אני אומרת, תלך, תפתיע לוחמי מג"ב, נגיד בירושלים, לא יודעת מה. תבדוק אותם בעבודה. מה הוא עשה, הבדיחה הזאת? הלך לתחנה, דיבר עם היומנאי 20 דקות ואז סיים, אמר לו: תקשיב, עשית עבודה מצוינת. באמת, אני כאילו לפעמים מרגישה שכמה שאנסה להסביר לציבור את הכישלון הקולוסלי הזה שנקרא השר לביטחון פנים, הם לא יאמינו.

מיקי לוי (יש עתיד):

240 הרוגים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

זה פשוט לא ייאמן איך שר אחד שבאמת, נשגב מבינתי מה הוא עושה כל היום – את זה אני כבר לא יודעת – מנסה ליישם את התפקיד שלו בזה שהוא יתחפש. ועוד מילה אחת אחרונה.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני רק רוצה להגיד משהו על העוזרת שלו.

היו"ר משה רוט:

כן, אבל את זה כבר שמענו. למה עכשיו?

מירב בן ארי (יש עתיד):

העוזרת שלו קיבלה רישיון לנשק. היא לא עומדת בשום תבחין – – –

היו"ר משה רוט:

למה לפגוע בנשים, סתם בגלל שהיא אישה?

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה קשור לפגוע בנשים? למה, מגיע לה נשק? אני אישה.

היו"ר משה רוט:

גברתי, סיימת את הזמן.

מירב בן ארי (יש עתיד):

סליחה, סליחה. היא דיברה שלוש דקות אחרי, כשלא היית פה.

היו"ר משה רוט:

סיימת את הזמן, ועכשיו את בוחרת לפגוע באישה שלא נמצאת פה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לפגוע? היא לא עומדת בתבחינים של לקבל נשק.

היו"ר משה רוט:

אני בשביל נשים – לא יכול לתת לך את הזמן הנוסף.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה בשביל נשים? אתה היית – – –

היו"ר משה רוט:

סיימנו, גברתי. להפסיק גברתי, אני מבקש ממך להפסיק.

מירב בן ארי (יש עתיד):

הינה, חבר'ה, הפמיניזם הגיע כנראה למחוזות שלא תאמינו.

היו"ר משה רוט:

אמרתי – תודה רבה. תודה רבה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

הוא דואג לנשים. אל תדאג לנשים. עוד דאגה כזאת ואבדנו.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה. תודה רבה. חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

הוא דואג לנשים.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה. לא ביקשתי מחמאות. תודה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

זה כאילו כל יום אני לא יודעת איפה האירוניה יכולה להתאבד. אולי במשרד של אקוניס, אולי אצל השר לכישלון לאומי, מסתבר שדווקא במשרד של משה רוט.

היו"ר משה רוט:

חבר הכנסת, שלוש דקות לרשותך. תודה רבה.

נאור שירי (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, קודם כול נשפכו פה מלא מים מההתרגשות של אקוניס פה, לדעתי. לא היה מקום לאגו שלו פה, אז – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

נשפכו המים, לא נורא. לא יכולתי להכיל את זה – – –

גלעד קריב (העבודה):

לא, זה ניסוי מדעי – שר המדע.

נאור שירי (יש עתיד):

יש לי דווקא – את אמרת: איך אפשר לראות את העשייה של השר אקוניס. מירב, את יודעת דרך איפה אפשר לראות אותה? דרך הטלסקופ ג'יימס וב, אולי. אבל לא שמת לב, הוא גם דיבר עליי. הוא אמר: אתה עם העשייה הפרלמנטרית שלך – נשמה, אני בקושי שנה בכנסת, אתה 15 שנים פה.

מיקי לוי (יש עתיד):

אבל עושה הרבה.

נאור שירי (יש עתיד):

כאילו, סבבה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

יותר פעיל ממה שהוא עשה כל החיים – – –

נאור שירי (יש עתיד):

אני גם לא מתפאר. אתם לא ממש זורמים בלהעביר חקיקה, לא ממש מקשיבים בוועדות, אי לכך, ראינו לאן הבאתם את המדינה. אז כאילו לא בזה הייתי מתמקד, וגם – בסדר, אוקיי, אתה 15 שנים פה, בוא ותדבר איתי בעוד 15 שנים, ונראה איפה כל אחד מאיתנו יהיה.

טלי גוטליב (הליכוד):

די. מה יש לכם?

נאור שירי (יש עתיד):

לא, אבל אני אוהב את ה"די": די, לא עכשיו.

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – אקוניס אמר – – –

נאור שירי (יש עתיד):

שמעתי אותך מדברת ומקוננת – אני מבקש להוסיף לי את הזמן כי טלי גם קוטעת את חוט מחשבתי הדק וגם מסיטה – – –

היו"ר משה רוט:

אתה יכול להמשיך.

היו"ר משה רוט:

לא, לא, לא מסיטה – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

לא דק. חוט המחשבה שלך לא דק.

היו"ר משה רוט:

אבל גברתי חברת הכנסת גוטליב, אני רוצה לשמוע אותו.

טלי גוטליב (הליכוד):

גם אני רוצה לשמוע אותו – – –

היו"ר משה רוט:

אז בואו נשמע. חבר הכנסת שירי, אתה יכול להמשיך.

נאור שירי (יש עתיד):

לא, אני לא מסוגל. טלי, די.

טלי גוטליב (הליכוד):

כבר אני מחכה לנאומים שלו – – –

נאור שירי (יש עתיד):

טלי, טלי, טלי, אני אדבר עם שקמה, חבל.

טלי גוטליב (הליכוד):

טוב. אבל אם אתה יכול, גם עם מיארה. אבל גם עם מיארה.

נאור שירי (יש עתיד):

די. די, טלי, די. די, די. אבל הזמן ממשיך לרוץ, אדוני. לא, אין לי בעיה.

היו"ר משה רוט:

בינתיים נראה לי שאתה נהנה.

נאור שירי (יש עתיד):

לא, אני לא נהנה. אני רוצה להגיד את הדברים.

טלי גוטליב (הליכוד):

למה אתה לא נהנה?

נאור שירי (יש עתיד):

אני נהנה, אבל את יודעת – – –

היו"ר משה רוט:

סליחה, חברת הכנסת גוטליב, תודה רבה.

טלי גוטליב (הליכוד):

אפשר להבין – – –

נאור שירי (יש עתיד):

אני רק מציין שהזמן רץ ולא עצרת, אז אני מבקש התחשבות בסוף. בסדר, אני אפסיק להתייחס לאקוניס, כי באמת, מרוב שאין מה להתייחס, אין מה להתייחס, אבל בסדר, אני שם את זה בצד. אני כן רוצה להתייחס לאירועי ריקודי העם שהיו אתמול. אני חושב שזה נאמר, דובר על זה המון.

טלי גוטליב (הליכוד):

זה לא ריקודי עם. זה לא ריקודי עם. זה ריקוד, אבל זה לא ריקודי עם.

סימון דוידסון (יש עתיד):

טלי אומרת שזה לא ריקודי עם.

נאור שירי (יש עתיד):

שוב, טלי, את מפריעה לי.

היו"ר משה רוט:

גב' גוטליב.

טלי גוטליב (הליכוד):

התחביב – – –

נאור שירי (יש עתיד):

טלי, שימי לב כמה חרוזים. שוב טלי מפריעה לי. את שמה לב? די, טלי.

טלי גוטליב (הליכוד):

מפריעה לי – – –

נאור שירי (יש עתיד):

די, טלי, אני לא מסוגל.

גלעד קריב (העבודה):

אפשר להלחין את זה ולעשות ריקוד.

נאור שירי (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, בבקשה.

היו"ר משה רוט:

כן.

נאור שירי (יש עתיד):

אז אני רוצה לומר לכל אלה שרקדו – והכי מצחיק אותי היה הנושא של הכנס. הנושא: חוזרים לעזה. 17 שנים בנימין נתניהו, מי שהיה יו"ר האופוזיציה האגדי – אם אתם זוכרים, חבריי חברי הכנסת, בזמן ההתנתקות – 17 שנים הוא ראש ממשלה.

גלעד קריב (העבודה):

הצביע ארבע פעמים בעד.

נאור שירי (יש עתיד):

זה לא הפריע לו לטעון שהוא יו"ר האופוזיציה, גלעד, ואני מבקש ממך, אל תתווכח איתו. אז בזמן שאתם רקדתם שם, משפחות ישבו שבעה. אני יוצא משבעה ואני רואה את התמונות האלה.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה.

נאור שירי (יש עתיד):

מה? סליחה. לא, לא, לא. זה לא – – –

היו"ר משה רוט:

היא דיברה איתך שלוש שניות. הסתכלתי על השעון.

נאור שירי (יש עתיד):

ממש לא. ממש לא.

מיקי לוי (יש עתיד):

תוסיף לו דקה וחצי.

נאור שירי (יש עתיד):

זה פשוט לא בסדר. אני מבין שאתה – – – לא, זה לא בסדר.

היו"ר משה רוט:

חבר הכנסת שירי, אני רוצה לתת לך זמן, אבל – – –

נאור שירי (יש עתיד):

אתה לא רוצה לתת לי זמן, כי לא עצרת את הזמן.

היו"ר משה רוט:

דבר. דבר.

טלי גוטליב (הליכוד):

תמשיך. תמשיך.

נאור שירי (יש עתיד):

לא, נו, אז תן לי בבקשה את הדקה.

אושר שקלים (הליכוד):

תן לו עוד קצת.

היו"ר משה רוט:

דבר.

נאור שירי (יש עתיד):

תודה. לא, האמת היא שאני לא צריך ממך את הטובות. אני מבקש שתהיה לפחות הוגנות מינימלית, כי בזמן שהקואליציה מדברת, יושב פה שר, ורבע שעה אחרי שהסתיים הזמן הוא עדיין מלין ומתבכיין על יש עתיד. תראה כמה דמעות יש לו פה מרוב העשייה של ולדימיר בליאק אל מול שלו.

טלי גוטליב (הליכוד):

נאור שירי (יש עתיד):

אז אני מבקש קצת שוויון, ואני לא רוצה לסיים את דבריי. ודי, אי-אפשר כל פעם לקטוע אותנו, עם האיפה ואיפה הזאת. או שיש זמנים או שאין זמנים, ואני מבין שאצלכם הזמנים זה גם סובייקטיבי.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה.

נאור שירי (יש עתיד):

אבל בסדר, תמשיכו להתבכיין. ואקוניס, הדמעות שלך פה.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה. חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה.

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – יצאת מהשבעה, והשארת אותי בהפתעה.

נאור שירי (יש עתיד):

ממש. חסר – – – רבע שעה אתם מדברים, אף אחד לא עוצר.

טלי גוטליב (הליכוד):

מירב בן ארי דיברה שבע דקות.

נאור שירי (יש עתיד):

טלי, את מדברת בממוצע שבע דקות כל פעם.

מירב בן ארי (יש עתיד):

דיברתי רק דקה נוספת, והוא אמר לי – – –

נאור שירי (יש עתיד):

את פוגעת בנשים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

נשים. כולה אמרתי שהיא לא עומדת בתבחינים.

קריאות:

מירב בן ארי (יש עתיד):

התבחין הכי חשוב שלה – שהיא העוזרת של השר.

היו"ר משה רוט:

סליחה, רוצים לשמוע את חבר הכנסת קריב.

גלעד קריב (העבודה):

אדוני היושב-ראש, חבריי וחברותיי, מכובדיי השרים, 114 ימים של לחימה קשה, רבת-הישגים אך גם עקובה מדם, והם רוקדים; 136 חטופות וחטופים במנהרות, בכלובי כליאה, ברעב ובקור, מופקרים ומופקרות בגופם ובנפשם, והם רוקדים; משפחות שכולות לא סיימו את אבלות השבעה על הבנים שנפלו בשבוע שעבר, והם רוקדים; 200,000 מפונים, פליטים בתוך ארצם, חסרי אופק ותקווה, והם רוקדים; אלפי מילואימניקים מאבדים את עסקיהם ורואים את מפעלי החיים שלהם קורסים, והם בריקודים; רצועת ביטחון בתוך השטח הריבוני של מדינת ישראל בצפון הארץ, במקום מעבר לגבול, והם בריקודים; הם רוקדים באקסטזה, קרוב ל-30 שרים וחברי כנסת, וראש הממשלה – הוא שותק. בעצם לא שותק אלא מתנצח עם עיתונאי שחזר משירות מילואים של 100 ימים, כי הוא זה שנלחם בחמאס, לא חיילי הסדיר והמילואים הגיבורים. ותעשו לי טובה, אל תספרו לי על המשמעות העמוקה של הריקודים והשירים האלה, כי יש ריקודים ויש ריקודים. והריקודים בכנס הקיצונים אתמול בבנייני האומה לא היו ריקודים של דבקות וכמיהה לנחמה אלא ריקודים של כוחנות, יהירות וניתוק מוחלט מן המציאות הכואבת והקשה שנכפתה עלינו. ולא, לא רק עניין של חוסר טעם וגסות לב היה שם. דוברי מפלגות המרכז, ובמיוחד אלו שיושבים סביב שולחן הממשלה ובספסלי הקואליציה, צדקו כשדיברו היום על הפגיעה הקשה בתחושת הלכידות, אבל הם שכחו שלא רק בכך מדובר. הריקודים אתמול היו ריקודים של טרנספר, ריקודים של גירוש המוני, ריקודים של חבלה עמוקה בערכיה של מדינת ישראל והציונות, במעמדה הבין-לאומי של ישראל ובשותפות הגורלית שלה עם ארצות הברית, מדינות המערב ומדינות ערב המתונות. פדויי השם ישובון ושבו ציון ברינה, כך הם שרו אתמול בקולות עולצים. אבל האמת העצובה צריכה להיאמר: לא החטופים והחטופות הם פדויי השם שעמדו לנגד עיניהם אלא אותם ישראלים המבקשים לשוב ולהתנחל בלב האוכלוסייה הפלסטינית בעזה. הם הפדויים שאותם רקדתם אתמול.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה.

גלעד קריב (העבודה):

בניגוד לאמונה הפוסט-ציונית שלכם, אנחנו כבר שבנו לציון. עכשיו התפקיד שלנו הוא למנוע מקנאים כמוכם להחריב את הבית השלישי.

היו"ר משה רוט:

חבר הכנסת קריב, תודה רבה. חבר הכנסת אריאל קלנר, בבקשה.

מיקי לוי (יש עתיד):

מילים כדורבנות.

גלעד קריב (העבודה):

תודה, תודה.

היו"ר משה רוט:

קַלנר, סליחה – אינו נוכח; חבר הכנסת ניסים ואטורי – אינו נוכח. חברת הכנסת נעמה לזימי, שלוש דקות לרשותך, גברתי, בבקשה.

נעמה לזימי (העבודה):

כבוד היושב-ראש, אחדות. שקט, בלי ביקורת. אחדות. אז מה אם התקציבים לא עוברים למפונים, אם מתעלמים ממשפחות החטופים ולא נותנים תשובות לעקורים? די, תפסיקו לפלג. אחדות. תתאפקו עם הזעם על בזבזנות חסרת אחריות על חשבון חיילי המילואים, העצמאים והציבור, למה כל הרעל הזה? אז ראש הממשלה עשה סיבוב פוליטי על תרופות לחטופים. אחדות. למה אתם לא יכולים להתאפק? תחליקו, גם אם שרי הממשלה מגדפים, משמיצים ומדליפים נגד מערכת הביטחון ועושים קמפיין נגד צה"ל. הס. אחדות. שקט. אחדות. אז מה אם בשבילנו האבל והכאב של נפגעי האסון ועשרות אלפי העקורים כפליטים בארצם הם הזדמנות לחגוג, עם אצבע בעין, חזון משיחי מטורלל שאין עליו כל הסכמה ציבורית? אז מה אם החגיגות שלנו, שלכם, הן סטירת לחי למשפחות שמחכות ליקיריהן, שנחטפו במשמרת של הממשלה הזאת? רק תגידו לי, איזו אחדות יש בריסוק משרד החקלאות בזמן שהחקלאים בנגב ובגליל משוועים לסיוע? איזו אחדות יש בקיצוץ עשרות מיליונים מתקציבי הרווחה של המוחלשים והפגיעים ביותר, אוכלוסיות בסיכון, בזנות, עם מוגבלות, קשישים? איזו אחדות יש באי-תקצוב כל המינהלת לשיקום הצפון שמשווע לשיקום והשקעה כבר עשרות שנים? איזו אחדות יש בפירוק סמכויות ותקציבי המשרד להגנת הסביבה. איזו אחדות יש בביטול פרויקטים של תשתיות תחבורה בפריפריה? ואיזו אחדות, כבוד היושב-ראש, יש בתקצוב גופים המסייעים בהשתמטות ויציאה מחוץ לשוק העבודה בזמן שחיילינו נלחמים ומחרפים נפשם? 30 מיליון שקל לעידוד השתמטות – אבל אחדות. איזו אחדות יש בפגיעה בהסעות לחינוך המיוחד, במערכת הבריאות הציבורית, בחינוך הממלכתי, במערכת ההשכלה הגבוהה? אחדות – מילה יפה, חשובה, הכרחית, אך השימוש שנעשה בה מבזה את המשמעות שלה. אחדות היא לא כלי להשתקה, לטיוח מחדלים ומסמוס פגיעה. אחדות היא להתעלות אל מול גודל השעה ולעשות את הדבר הנכון. אחדות היא לא ביטול עמדות וביקורת במניפולטיביות ובהתקרבנות. אחדות היא הבנת הצרכים ההדדיים של החברה המשותפת.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה.

נעמה לזימי (העבודה):

אל תשחיתו את המילה החשובה הזו. אחדות היא לא קיצוצים בתקציבים החברתיים עבור – –

היו"ר משה רוט:

תודה רבה.

נעמה לזימי (העבודה):

– – עבור – אני מייד מסיימת – עבור תקצוב סקטוריאלי שאינו קשור בצרכים הלאומיים; אחדות היא לדעת להתווכח ולהתחבק, אבל לא לשתק את הדיון עצמו; אחדות היא מילה עם משמעות מעשית, עם התנהלות ממלכתית – –

היו"ר משה רוט:

תודה רבה.

נעמה לזימי (העבודה):

– – אני מסיימת – עם חמלה, תבונה וקשב. בואו נגיע לאחדות. מאחלת לנו אחדות אמיתית בכוונה, באחריות ובמעשים.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח. סליחה, סליחה, נוכח.

היו"ר משה רוט:

הודעה למזכירות הכנסת.

סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי:

ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – מסקנות ועדת החינוך, התרבות והספורט בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת מאיר כהן ומיכאל מרדכי ביטון בנושא: הקמת גוף מתכלל עבור סטודנטים בשירות מילואים; בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת יאסר חוג'יראת, חמד עמאר, בועז טופורובסקי, אחמד טיבי, ארז מלול וניסים ואטורי בנושא: מעונות הסטודנטים בזמן המלחמה. תודה.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה.

היו"ר משה רוט:

חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, בבקשה.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מדי שבוע אנחנו עולים לכאן ומדברים על הסוגיות שקשורות לחברה הערבית בנגב, החברה הבדואית, ולא מוצאים פתרון – לא אנחנו וגם לא האנשים שמופקדים על התושבים והאזרחים בנגב. תושבי היישובים א-זרנוק, כוחלה, מכחול ואבו-תלול – עד עכשיו התלמידים שלהם סובלים מאי-הגעת אוטובוסים על מנת לקחת אותם לבתי הספר, גם במזג האוויר הזה. פנינו רבות לשר יואב קיש, ועד היום יש מאות תלמידים בחברה הבדואית בנגב שלא מוסעים ולא מגיעים לבתי ספר למרות כל הפניות שלנו. אני רוצה להוסיף ולהגדיל: גם התלמידים ששייכים למועצה האזורית אל-קסום – עדיין לא נמצא למועצה פתרון במשרד החינוך על מנת שהסייעות והעוזרות ועובדי המועצה יוכלו לחזור לעבודתם, וכמובן שהתלמידים יחזרו. ולכן הדרישה שלנו גם ממשרד החינוך וגם מכל האנשים שנמצאים במערכת – הפקידים – שיסייעו על מנת לסיים את סכסוך העבודה הזה של המועצה האזורית אל-קסום, ומשרד החינוך מחויב לעזור בנושא הזה. קראתי לפני זמן קצר – – –

היו"ר משה רוט:

שנייה, שנייה, לא נותנים שום פתרון?

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

עד עכשיו אין פתרון, ולכן המועצה משביתה את הלימודים והעובדים שלה מאז 8 בינואר, וגם תלמידים – – –

היו"ר משה רוט:

הילדים בבית?

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כן, לא לומדים. פנינו רבות. שלחתי מכתבים למשרד, אפילו אומר שהמשרד לא השיב ולא ענה, ואף אחד מהמשרד לא התקשר ולא עדכן, זה חבל. קראתי לפני זמן קצר בחדשות – – –

גלעד קריב (העבודה):

זאת הפרת חוק. המשרד מפר חוק, והמחויבות שלו היא לדאוג לכך.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כן. אנרכיה מושלמת.

היו"ר משה רוט:

המשך, בבקשה.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

לא מתכוונים ולא עובדים על מנת לסגור את הסיפור הזה ולהביא לפתרונו. קראתי לפני זמן קצר שלשכת ראש הממשלה דיווחה, צייצה או הוציאה הודעה לתקשורת שהדיווחים על עסקה אינם נכונים וכוללים תנאים שאינם מקובלים על ישראל – ממשיכים עד הניצחון המוחלט. מהצד השני קטר הוציאה הודעה שלפיה השיחות על עסקה במגמת שיפור. לשכת ראש הממשלה הכחישה דיווחים על ההסכם. אני לא יודע מה קורה בחדרים הסגורים, לא יודע מה קורה בתוך השיחות, אבל אנחנו רואים בבירור שממשלת קטר נותנת תקווה למשפחות החטופים. זה חבל – קטר ממשיכה לשחק תפקיד מרכזי, ואנחנו, כל הבית הזה, רוצים כולנו לתת תקווה לכל המשפחות, על מנת שנצליח להביא להסכם שיצליח לשמח את המשפחות ולהחזיר את החטופים לבתים שלהם. תודה.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה. שלוש דקות לרשותך, בבקשה.

אבי מעוז (נעם):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הניו יורק טיימס דיווח שישראל העבירה לארצות הברית טענות חמורות על השותפות של כמה מעובדי אונר"א בטבח שהתרחש בשמחת תורה. לפי הדיווח 12 מהעובדים היו חברים בחמאס ובג'יהאד האסלאמי, שישה מתוכם היו בשטח ישראל בשמחת תורה. לאחד נאמר להעביר רימונים וטילי נ"ט מביתו, יועץ בבית ספר של אונר"א חטף אישה, ועובד אחר רצח בעצמו באחד הקיבוצים. לפי הוול סטריט ג'ורנל, לעשירית מעובדי הארגון, כלומר ל-1,200 איש, יש קשר ישיר לארגוני הטרור. אלו עובדי סוכנות של האו"ם. ברוך השם, לפחות עכשיו יש כמה מדינות שהשעו את הסיוע הכספי שהן מעניקות לאונר"א כבר שנים. אבל הפשע של האו"ם ומדינות העולם ביחס לאונר"א ומחדל עצימת העיניים שלנו לאורך עשרות שנים לא מסתכמים בשותפות של אנשי הארגון בטרור – לא בהכרח בבתי הספר שלהם מחנכים לשנאת יהודים ולהשמדת ישראל, ואפילו לא בהכרח המוסדות שלהם שימשו כמחסני אמצעי לחימה ליום פקודה במטרה להרוג כמה שיותר יהודים; הפשע מתחיל בעצם הקמת הארגון הזה ובכך שהוא פעל ופועל בארץ עשרות רבות של שנים להנצחת בעיית הפליטים, ולא לפתרונה. לאו"ם שני גופים שמטפלים בפליטים: גוף אחד, UNHCR, מטפל בפליטים ברחבי העולם; הגוף השני, אונר"א, עוסק באופן ספציפי בפליטים הפלסטינים ממלחמת העצמאות. לפי הגוף הראשון, פליט הוא מי שנאלץ לנטוש את ביתו הקבוע במקומו הטבעי מאז ומקדם; לפי אונר"א, פליט הוא מי שעזב את אדמת ישראל בתש"ח גם אם התגורר בה רק שנתיים, אבל לא רק הוא, אלא גם צאצאיו, לכן אוכלוסיית הפליטים שמטפל בה הארגון הראשון הולכת ופוחתת, כי הצאצאים שלהם כבר אינם נחשבים לפליטים. לעומת זאת, כמות הפליטים שאונר"א מטפלת בהם רק הולכת וגדלה, ומ-750,000 פליטים משנת הקמת אונר"א, כיום היא מטפלת בקרוב לשישה מיליוני פליטים שכמובן אינם פליטים כלל ועיקר. כלומר בניגוד לארגון הראשון, שמטרתו לפתור את בעיית הפליטים, תכליתו של אונר"א היא לשמר ולהעצים את בעיית הפליטים. לא צריך להסביר כנגד מי – במיוחד לאור זאת שכפי שכולנו יודעים, המוסדות של אונר"א משתפים פעולה עם הטרור כנגד מדינת ישראל ומחנכים להשמדתה. הגיע הזמן לסגור את הארגון הזה, ולכל הפחות שמדינת ישראל תאסור על פעילותו בעזה, ביהודה ושומרון ובמזרח ירושלים. אוי לנו אם המציאות שהייתה לפני שמחת תורה תמשיך. תודה.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה. חבר הכנסת רון כץ, בבקשה, שלוש דקות לרשותך.

רון כץ (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אני רוצה לדבר איתכם על דבר שישפיע על כל אזרחי מדינת ישראל – תקציב המדינה. תקציב המדינה, שכבר היה אמור להיות פה לפני שבועיים לפחות, לא מגיע. הוא לא מגיע כי לא מוצאים את הדרך לעשות את הפליק-פלאק בשביל להכניס כספים שהם לא רוצים שהציבור ידע ויכיר. אז מה הם עושים? הם לא רוצים שאנחנו נדע שרוצים לקצץ 108 מיליוני שקלים מסל התרופות; הם לא רוצים שנדע שנותנים 35 מיליוני שקלים לעמותות שבעצם תומכות בהשתמטות מצה"ל; הם לא רוצים שנדע הרבה דברים, אז הם פשוט לא מביאים את התקציב לפה. הם מנסים למשוך את זה עד הרגע האחרון לראות איך אנחנו מכניסים את הכספים הקואליציוניים – מילה יפה לכספים פוליטיים שנותנים לחבר'ה שאתה רוצה שיצביעו עבורך – לתוך בסיס התקציב, בשביל שלא נוכל לעשות עם זה שום דבר. אני עוקב לאחרונה אפילו יותר אחרי ההצהרות של ראש הממשלה, אחרי מסיבות העיתונאים, ויש מוטיב חוזר לראש הממשלה שלנו: "לא ידעתי", "לא ידעתי". זו התשובה שחוזרת על עצמה בכל דבר. כל פעם ששואלים את ראש הממשלה שאלה – הוא לא ידע. הוא לא ידע על הסיוע ההומניטרי שמחולק לחמאס; הוא לא ידע על שינויים במערך הלוחם; הוא לא ידע על הכספים הקואליציוניים, הוא לא ידע; הוא לא ידע שהוא מצטלם עם ארגז תרופות ריק, כי עדיין לא רכשו את התרופות וזה בכלל מגיע דרך צרפת. הוא לא ידע. אז אני רוצה לשאול פה את ראש הממשלה: מה כן אתה יודע? מתי תיכנס ותעשה סדר בבית הזה, בזמן שהשר לביטחון לאומי מתחפש – אני לא יודע אפילו למה הוא התחפש, ובא להפתיע תחנת משטרה? זה מה שיש לו לעשות עם הזמן שלו. בזמן ששרים עומדים פה במשך שעות ומדברים את עצמם לדעת, ולא עושים עם זה שום דבר – איפה אתה? מה אתה עושה? ואני רוצה לשאול אותו, ולסכם בזה – כי את ההודעה הזאת אני מקבל כל יום ומתייחס אליה ברצינות גדולה – משפחות החטופים שולחים כל יום סימן שאלה אדום כזה, ושואלים: מה עשית היום עבור החזרת החטופים? אז אני רוצה לשאול את ראש הממשלה: מה עשית היום עבור החזרת החטופים חוץ מלעשות פינג-פונג בהודעות לתקשורת וכל מיני הדלפות, בכן יש עסקה, לא, אין עסקה. תתייצב מול הציבור, תסביר מה אתה רוצה לעשות, ותן לציבור להחליט מה יהיה הלאה. תודה רבה.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה. אחרון הדוברים, חבר הכנסת אחמד טיבי. שלוש דקות.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש, תודה רבה. בכל מה שקשור לעסקת החליפין וההודעות המנוגדות, יש הודעות מקטר, בכירים קטרים, ויש הודעות של בכירים ישראלים. אני מאמין להודעות מקטר. כרגיל, הידיעות הנכונות מגיעות מחוץ לארץ, לא מהארץ.

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

זה שאתה עומד שם זה בושה וחרפה, מר טיבי. נתקן את זה בבוא העת.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

בוז עליך. בוז עליך.

היו"ר משה רוט:

סליחה, חבר הכנסת שיקלי.

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

זה פתח. זה חמאס.

היו"ר משה רוט:

סליחה, חבר הכנסת שיקלי, השר שיקלי, אני יכול לתת לו להמשיך לדבר? אחרי זה נשמע תגובות וצעקות. אבל קודם כול – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

נכון מאוד, השר שיקלי.

היו"ר משה רוט:

סליחה, תנו לו – – –

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

שיקלי, יש אנשים שאני מסכים שיהיו יריבים שלי. אתה לא מגיע לקרסוליים שלי ושל חבריי.

טלי גוטליב (הליכוד):

הוא אומר גם לי את זה. יש לו משפטים קבועים.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

אתה, מגיע לך בוז. אתה שר נחות. שר קטן.

טלי גוטליב (הליכוד):

אתה אפילו לא ראוי להיות יריב – – –

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

אף אחד מכם לא הלך לנחם – – –

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

שר שפל. תראה מה עושים לך, פינג-פונג, זורקים אותך מפה לפה.

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

טלי גוטליב (הליכוד):

שיקלי, אל תתייחס.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

אתה גם שיקרת לגבי השירות הצבאי שלך. אתה שקרן מועד.

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

מה לכם ולאיש הזה? מה לכם ולממשלת ישראל?

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

אתה קריקטורה. ואתה מעיר לי שאני פה?

טלי גוטליב (הליכוד):

הוא אומר אותו הדבר לכולם.

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

יועצו של ערפאת. יועץ של רב-מרצחים. אתה בושה – – –

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

חלאס. (אומר בערבית: תסתום את הפה שלך. תשתוק.)

היו"ר משה רוט:

השר שיקלי.

טלי גוטליב (הליכוד):

מה זה? מה זה "אוסקוט"? מה זה?

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

טלי גוטליב (הליכוד):

מה זה? מה זה? מה זה?

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

אתה שר? גם אתה וגם היא (אומר בערבית: תשתקו.)

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

היו"ר משה רוט:

השר שיקלי הנכבד, אני מבקש – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

מה זה הפה הזה? מה זה הפה הזה?

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

אני מעריך שבכנסת הבאה הציבור יביא אותי לפה, ואתה תיזרק מרשימת הליכוד.

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

מה אתה אומר?

טלי גוטליב (הליכוד):

אל תתייחס. הוא אומר את אותו דבר לכולם.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

בוא נתערב. לא רק אתה. עוד כמה מריונטות פה. לא רק אתה. גם פה וגם פה.

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

למה לא הלכתם לנחם?

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

גם פה וגם פה. נראה. אנחנו נחכה. הוא מפריע לי.

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

הטיפוס הזה מפריע לי.

טלי גוטליב (הליכוד):

הטיפוס – השר שיקלי, אל – – –

היו"ר משה רוט:

חבר הכנסת טיבי, אתה יכול להמשיך לדבר.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

תודה רבה. אפרופו הוויכוחים האלה ואפרופו ההחלטה למנוע ממני דיבור, את זכות הדיבור בשבועיים האלה, אני נזכרתי (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: בפסקה משיר, עלתה בראשי פסקת שיר של משורר הסעודי מוחמד אבראהים סוויילם, שאומר: "תגיד לחמורים שגם אם יגדל מזונם – –")

טלי גוטליב (הליכוד):

מה הוא אומר? מה הוא אומר?

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

טלי גוטליב (הליכוד):

מה הוא אומר? הוא מקלל אותנו.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

טלי גוטליב (הליכוד):

הוא מקלל אותנו. אדוני היו"ר, אדוני היו"ר, הוא מקלל אותנו. מה הוא אומר?

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

היו"ר משה רוט:

תודה רבה.

טלי גוטליב (הליכוד):

אדוני, זה קללות.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

אני אתרגם. 20 שניות תרגום, לפי הפרוטוקול. האיכות תמיד גוברת על הכמות, וכשהטובים לא נמצאים, הפחות-טובים – אני לא רוצה להעליב אתכם – או הכושלים כמוך – – –

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

ותזכור תמיד: בכנסת הבאה אתה לא תהיה. זאת החלטה. הם פשוט לא מסרו לך אותה.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה. השר רוצה לסכם? לא?

טלי גוטליב (הליכוד):

השר שיקלי, אל תיקח ללב. הוא אומר את אותם דברים לכל אחד מהאנשים פה. יש לו את אותן מילים: אתה לא ראוי להיות יריב שלי, אתה כישלון ולא תהיה פה.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה. חברי הכנסת הנכבדים, חברות הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק שירות ביטחון.

קריאות:

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

אף אחד לא הלך לנחם – – –

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

– – – עליך. אפס. אפס.

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

אתה קורא לי "אפס" – – – תומך של חמאס אתה.

קריאה:

– – – מיותר – – –

היו"ר משה רוט:

אני מבקש, סליחה. סליחה, השר שיקלי – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

תומך טרור – – –

קריאות:

היו"ר משה רוט:

חבר הכנסת טיבי, אני מבקש: נא לתת לי – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

תתרחק מהשר. תתרחק מהשר. אל תתקרב לשיקלי. אל תתקרב אליו.

היו"ר משה רוט:

סליחה, סליחה, סליחה. אני בשום פנים ואופן – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

מה זה? מה זה – – – למקומות שלכם.

קריאות:

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

אפשר לקרוא את השר לסדר – – –

היו"ר משה רוט:

תודה רבה. אני רק מבקש שקט באולם. זה הכול.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

אף אחד לא יפחיד אותנו פה – – –

קריאות:

היו"ר משה רוט:

סליחה, הרי ביקשתי שקט באולם. חבר הכנסת טיבי, אני רוצה שקט באולם. אנחנו רוצים להצביע. חברי הכנסת, אני רוצה שקט מייד.

קריאות:

היו"ר משה רוט:

סליחה. נעבור להצבעה על הצעת חוק שירות ביטחון.

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר משה רוט:

סליחה, חברת הכנסת גוטליב. שקט, עכשיו אנחנו צריכים להצביע. אתם מפריעים לניהול הכנסת. אתם מפריעים להצבעה.

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – אתם.

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

– – – אנסים, רוצחים, בוזזים – – –

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

בוז עליך.

היו"ר משה רוט:

סליחה, השר, נא לכבד את ההצבעה.

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

אומה הזויה, שפלה – – –

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

טפי עליך.

היו"ר משה רוט:

סדרנים, אני מבקש. לא מקובל עליי הדבר הזה.

קריאות:

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

עם מומצא. עם מומצא.

קריאה:

מה זה המילים האלה, כבוד היושב-ראש? איך הוא מדבר פה על שרים?

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

שמעת מה שהוא אמר?

היו"ר משה רוט:

לא, אני לא שומע. מי שירצה לדבר יכול לבוא לפה לדבר.

קריאות:

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

אנטישמים. שונאי ישראל.

היו"ר משה רוט:

אני מבקש עכשיו שקט. נעבור להצבעה על הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 25 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (העלאת גיל הפטור משירות מילואים) (תיקון), התשפ"ד–2024, בקריאה ראשונה – הצבעה.

טלי גוטליב (הליכוד):

כן, כן – – – שלך. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 14 נגד – 4 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 25 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (העלאת גיל הפטור משירות מילואים) (תיקון), התשפ"ד–2024, לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה.

קריאה:

יאללה.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

טלי גוטליב (הליכוד):

מה הוא אמר עכשיו? מה הוא אמר? מה הוא אמר?

היו"ר משה רוט:

14 בעד, ארבעה נגד. אני קובע – – –

קריאה:

הסברתי – – –

קריאות:

היו"ר משה רוט:

סליחה. סליחה.

טלי גוטליב (הליכוד):

מקלל אותי בכנסת. מה הוא אמר?

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

– – – אתה לא תהיה בכנסת.

היו"ר משה רוט:

חבר הכנסת, אני רוצה שקט.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

השתמשו וזרקו. לא תהיה בכנסת.

צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית):

אתה לא תהיה בארץ, אחמד. לא תהיה בארץ הזאת.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

הארץ שלי. אתה גנב – – –

קריאות:

היו"ר משה רוט:

אני קובע כי הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 25 – הוראת שעה – חרבות ברזל) – – –

צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית):

אתה תומך טרור – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

למה הוא נשאר בפנים עם הצעקות האלה שלו?

היו"ר משה רוט:

סליחה, חבר הכנסת סוכות, אני מבקש.

טלי גוטליב (הליכוד):

אדוני היו"ר, אתה מאפשר פגיעה בשר בישראל.

היו"ר משה רוט:

אני קובע כי הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 25 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (העלאת גיל הפטור משירות מילואים) (תיקון), התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה ראשונה ותעבור לדיון בוועדת החוץ והביטחון להכנתה לקריאה השנייה והשלישית. תודה רבה.

טלי גוטליב (הליכוד):

מה משנה החוק שאתה מעביר, אם אתה מאפשר פגיעה בשר?

היו"ר משה רוט:

חברי הכנסת, אנחנו ממשיכים בסדר-היום. הסעיף הבא על סדר-היום: הצעת חוק החוזים (חלק כללי) (תיקון מס' 3), התשפ"ד–2024. אני מזמין את שר המשפטים חבר הכנסת יריב לוין להציג את הצעת החוק, בבקשה. השר לוין, עשר דקות לרשותך, אדוני. סליחה, אפשר לקבל שקט באולם מייד? תודה רבה. אני מבקש שקט שם גם אצל הסיעות. תודה רבה, אדוני השר. בבקשה.

שר המשפטים יריב לוין:

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אדוני, נראה לי שלא זכיתי עוד לעמוד על הדוכן כשאתה מנהל את הישיבה, אז ברכות והצלחה גדולה.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה.

שר המשפטים יריב לוין:

אני באמת חושב שאני מביא היום בפני הכנסת הצעת חוק חשובה מאוד, שתהיה לה השפעה משמעותית על המשק הישראלי, והיא הצעת חוק החוזים (תיקון מס' 3), התשפ"ד–2024, שעניינה תיקון סעיף 25 לחוק החוזים, שמסדיר את הכללים לפירוש חוזה. אני חושב שנגרם למשק ונגרמים לעוסקים נזקים קשים מאוד בגלל חוסר הוודאות הקיימת בעולם החוזים. הסוגיה של פרשנות חוזים מעסיקה רבות לאורך השנים את בתי המשפט, את האקדמיה הישראלית, אבל בסופו של עניין יש לה השפעה ישירה וברורה על הפעילות העסקית היום-יומית במשק. לאורך השנים היו בתחום הזה התפתחויות שונות. ידוע פסק הדין של בית המשפט העליון, המכונה הלכת אפרופים, שבו הייתה התרחקות מלשון החוזה, ודובר על הצורך לבחון את הנסיבות ודברים נוספים שבסופו של עניין יצרו מציאות של חוסר ודאות ואפשרויות פרשניות רבות, הרבה מהן בדיעבד. כאשר נבחרתי לכנסת, עשיתי ניסיון להביא לתיקון משמעותי של העניין הזה, ואכן בשנת 2011, אם אני זוכר נכון, הצלחתי לעשות שינוי מסוים, הליכה מסוימת לקראת פרשנות מילולית, אבל לצערי הרב – ואגב, בניגוד מוחלט גם למה שאמרה לשון החוק וגם למה שנאמר במהלך הדיונים בחוק, גם בוועדת החוקה, חוק ומשפט וגם מעל הדוכן כאן בכנסת – בבית המשפט העליון היה מי שפירש את החוק בדיוק הפוך ממה שעשינו, בניגוד, באופן שונה גם ממה שכתוב בו, ובעצם ראה בו הנצחה והמשך של הלכת אפרופים. לאורך השנים גם בבית המשפט העליון הלכה ורווחה התחושה שהדבר הזה יוצר מציאות לא טובה ובעייתית מאוד, ואכן ראינו שורה של פסקי דין שבדרכים כאלה ואחרות ניסו ללכת למחוזות אחרים. אני אזכיר את פסק הדין בעניין ביבי כבישים, שבו נעשתה הבחנה בין סוגי חוזים שונים ודרך הפרשנות הנכונה ביחס לכל סוג חוזה תוך מתן משקל בכורה ללשון החוזה בחוזים מסוימים, בפרט בחוזים עסקיים בין צדדים שמורגלים בניהול עסקים. אבל אנחנו עדיין נמצאים במציאות שבה הדברים לא ברורים, ולא במקרה, כאשר אנחנו מגיעים לחתום על חוזים במשרדי עורכי דין, אנחנו רואים שהחוזים האלה מחזיקים דפים, ודפים רבים מאוד וארוכים בניסיון להבהיר כל נקודה עד הקצה מתוך תקווה שהדבר הזה לא יעורר אחר כך שאלות או ישמש כמכשיר כדי לדעת למה בדיוק התכוונו הצדדים, מה היה – – –

היו"ר משה רוט:

לעמוד בלחץ – – –

שר המשפטים יריב לוין:

כן, מה היה אומד דעתם וכו'. בדרך כלל, אתם יודעים, מה שקורה כשכותבים הרבה מאוד עמודים הוא שכשמגיעים לעמ' 50, לא זוכרים מה כתוב בדיוק בעמ' 4, ואז הסתירות דווקא מתרבות והבעיות רק מחריפות, ובסופו של דבר הדברים האלה מתגלגלים למציאות של פגיעה קשה במוסר התשלומים, משום שמי שלא רוצה לשלם וחייב לשלם לפי חוזה, אומר לעצמו: למה אני צריך לשלם? אני יכול עכשיו לטעון איזושהי טענה על מה התכוונו וכו' ולנהל על העניין הזה משפט שיימשך שנים, ואם אני הצד החזק יותר אז בדרך הזו גם בסוף לאלץ את הצד השני להגיע להסכם פשרה – פגיעה מאוד קשה דווקא בצדדים חלשים לחוזים, עומס גדול על בתי המשפט. בסופו של דבר לאי-ודאות יש כמובן גם מחיר כלכלי, גם בתמחור של כל עסקה וגם לאחר מכן, בהליכים ובהתדיינויות שנלווים לה. לאור זאת, אנחנו בעצם מנסים ללכת כאן באיזושהי דרך – בהחלט הייתי אומר זהירה, אבל בדרך משמעותית – שהמטרה שלה היא לייצר הרבה יותר ודאות בעיקר במקומות שבהם יש חוזים שיש להם מאפיינים עסקיים מובהקים, אם בשל זהות המתקשרים בחוזה, ואם מכיוון שהחוזה מסדיר עסקה בשווי גבוה, וכמובן במציאות שבה הצדדים לחוזה קיבלו ייעוץ משפטי ולכן הניסוח של החוזה לא נעשה על ידי אנשים שאינם אנשי מקצוע. בחוזים כאלה מדובר בצדדים מיומנים שרגילים בעריכת עסקים, בניהול סיכונים ובעריכת חוזים, ולכן חזקה עליהם שהם כתבו את מה שכתבו ביתר תשומת לב ובאופן שבאמת מבטא את מה שהתכוונו ורצו לעשות בשעת חתימת החוזה. אני חושב שהחוזים האלה, שיש להם כמובן גם את ההשלכות המשקיות הגדולות, חשוב שיפעלו על בסיס משפטי יעיל, ובהתאם לכך אנחנו מציעים לקבוע בהצעת החוק שבחוזים האלו הפרשנות של החוזה תהיה ככלל, באופן חד וברור לשון החוזה, ללא סטיות מהעניין הזה. החוק לא יחול על חוזים אחידים, משום שבחוזים האלו ברור שיש פער מובנה בין הצדדים, ולכן שם בהחלט לא ראוי לכבול את הצד החלש למילות החוזה כפי שהן. והוא לא יחול – הערה שאני מוכרח לומר שקיבלתי לא בלי היסוס, אבל הערה שבאה מלא מעט יועצים משפטיים של משרדי הממשלה השונים שביקשו שהחוק הזה לא יחול על חוזים שמטרתם יישום מדיניות ממשלה ומדיניות השרים, ושעניינם באינטרס ציבורי בעל השלכה ציבורית רחבה, ושיש להם השלכה כלכלית משמעותית, בעיקר בטענה שבסוג כזה של חוזים הרבה פעמים שינוי נסיבות ושינוי מדיניות הממשלה מחייבים מידה מסוימת של גמישות שקשה לחזות מראש. הם אפילו נתנו דוגמאות שנוגעות לעצם ההתקשרויות החוזיות שנעשות בימים אלה ממש לצורך השיקום של אזור העוטף ויישובי העוטף.

טלי גוטליב (הליכוד):

שבתי משפט יפרשו את זה בצמצום – – –

שר המשפטים יריב לוין:

אני אומר – נכון, ולכן החוזים האלה גם מטבעם אינם חוזים עסקיים רגילים, והמטרה שלהם היא בעיקרה מטרה של הגשמת מדיניות ממשלתית בעניינים בעלי השלכה ציבורית רחבה. לכן את הדברים האלה החרגנו מהתיקון לפחות בשלב הצעת החוק הזו. הקביעה כאן היא ברירת מחדל בעניין הפרשנות שלפיה לשון החוזה בחוזים העסקיים היא זו שתקבע. הדבר הזה יסייע ליצירת ודאות, וכפי שתיארתי קודם, הוא צפוי כמובן להביא בדיוק לתהליך ההפוך ממה שראינו עד עכשיו, קרי להוזלה של העלויות הכרוכות בהתדיינויות משפטיות בשאלת פרשנות החוזים, להפחתה בעומס בבתי המשפט, וכמובן, להוזלה של העלויות הכלכליות של ההתקשרויות האלה. הערה חשובה נוספת: מצאנו לנכון לעשות דבר שהוא, הייתי אומר, במידה רבה לא היינו מורגלים בו בעבר אבל אני חושב שהוא דבר נכון. אנחנו מציעים בהצעת החוק הזו לאפשר לצדדים לחוזה העסקי לשנות מראש בתוך החוזה את ברירת המחדל בעניין פרשנות החוזה, ואז, אם ירצו בכך, הם יוכלו להשאיר למשל את המצב הקיים או לקבוע איזשהם כללים בתוך החוזה שיחולו לעניין המסמכים שיהיו רלוונטיים למקרה שתהיה ביניהם התדיינות בעתיד סביב החוזה ופרשנותו. אני חושב שהדבר הזה הוא דבר מאוד נכון. הוא יאפשר התאמה. יש תחומים מסוימים שבהם אולי נכון לעשות התאמות מדויקות כאלה. הוא תואם את עקרון חופש החוזים, הייתי אומר אפילו במובן מסוים מביא אותו ממש לנקודה רחוקה יותר ממה שהיינו והכרנו עד היום, והוא באמת יאפשר לייצר תוצאה סופית שתחסוך מהצדדים הרבה מאוד, בוודאי בחוזים מורכבים. למשל, אם הצדדים יחליטו לקבוע מראש קביעה שאומרת שרק עד שלוש הטיוטות האחרונות שהוחלפו ביניהם במועדים כאלה וכאלה תוכלנה לשמש רקע לדיון על פרשנות החוזה, נימצא בעולם הרבה יותר מצומצם מאשר באיזה מציאות שבה הכול רלוונטי, לכאורה, וזה יאפשר להם לחסוך ולצמצם את ההתדיינויות. החוק הזה מובא לכאן אחרי תהליך מאוד מאוד ארוך שנעשה, גם של שיתוף ציבור, גם של דיונים מקצועיים בתוך המשרד, של שולחנות עגולים שנעשו עם הרבה מאוד גורמים שעוסקים בתחום הזה בעולם הפרטי. הרבה מאוד הערות התקבלו, כפי שאמרתי, גם מגורמי הייעוץ המשפטי השונים בתוך משרדי הממשלה. אני מבקש להגיד כאן מראש – אדוני היושב-ראש, נהוג לומר תודות לאחר שהחוק עבר בקריאה שלישית, אבל כאן באמת היה מאמץ חריג ויוצא דופן בעצם הכנת החוק, אני חושב, הפורץ-דרך הזה לקריאה ראשונה. אני רוצה להגיד תודה לעו"ד כרמית יוליס, משנה ליועצת המשפטית לממשלה לענייני משפט אזרחי, ולצוותה המסור – עו"ד יערה למברגר וליאור ששון, שבאמת הובילו כאן מהלך רחב היקף ומקצועי מאוד. וכמובן, לכל מי שהיה שותף להערות, לשולחנות העגולים ולכל שלבי הדיון. אני מאוד מקווה שהכנסת אכן תאשר את החוק הזה גם היום בקריאה הראשונה וגם אחר כך בקריאה שנייה ושלישית, ואנחנו נביא למשק הישראלי בשורה גדולה מאוד. תודה רבה.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה, אדוני השר. רשימת הדוברים נעולה. ראשונת הדוברים – חברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה. שלוש דקות לרשותך, בבקשה.

טלי גוטליב (הליכוד):

אדוני השר לוין, רק רציתי להזכיר לך משהו אחד בהקשר להצעת החוק הנכונה והצודקת הזו. אני אזכיר אולי לנשיא ברק, הנשיא בדימוס אהרן ברק, שבכנס באילת יצא נגד השופט דנציגר, שהיה בדעת מיעוט – אותה דעת מיעוט היא הצעת החוק שלכם עכשיו – הוא קרא לו שם בשמות מאוד מאוד פוגעניים על שום תעוזתו לצאת נגד הלכת האפרופים. אני חושבת שהצעת החוק שלך היום, וההסכמה הגורפת בחלוף 25 שנה כמעט מהלכת האפרופים, מקדשות בחזרה את אוטונומיית הפרט ואת חופש הפרט בחוזים, מדייקת את צמצום הפרשנות או מרחב שיקול הדעת השיפוטי כשיש שני צדדים שווים לחוזה. האיזון בתוך החקיקה הזאת בא לידי ביטוי בלקיחת חוק החוזים האחידים בגלל פערי הכוחות, והעובדה שאפשרת לצדדים לצמצם וכן לאפשר פרשנות שיפוטית, כי זה רצונם שלהם, וזה בדיוק ההבדל. זה כל כך מייצב, וזה כל כך מאזן את הצעת החוק הזו, וזה בעצם משנה שנים של פסיקות מאוד מאוד מגוונות שקשורות לפרשנות החוזים. פה אתם באמת מחזירים בסופו של דבר את אוטונומיית הפרט, את כוונת הצדדים. זו הייתה עבודה מאוד קשה בניסוחים הספציפיים, כי נכנסתם בסעיפים מאוד מאוד מסוימים. כל הכבוד, שזה יעבור בקריאה שנייה ושלישית. סליחה, ועכשיו לתוך הנאום שלי. סליחה על הזמן המקוצר. אני רוצה להזכיר משהו לממשלת ישראל: התיישבות היא לא מילה גסה, היא תפארת. ממתי אני צריכה להתנצל על זה שאני בעד יישוב הארץ? ממתי אני צריכה להתנצל על זה שאני חושבת שהתיישבות היא קודם כול ביטחון? ממתי אני צריכה להתנצל על זה שהאתוס של האויב שלי, כפי שחאלד משעל אמר רק בשבוע שעבר – חאלד משעל התראיין בשבוע שעבר; וואו, שאלתי את עצמי, איך יכול להיות שלא מורידים אותו באותו יום? ככה שאלתי. אמרתי, למה לא נותנים פקודה לחסל את חאלד משעל הזה? חאלד משעל אמר שהוא מדבר בשם כל הפלסטינים שאומרים שבין הנהר לים ובין הצפון למפרץ עקבה יש מדינה אחת, והיא פלסטין. אז מה אתם רוצים ממני? אני צריכה לדבר לאויב בשפה שלו. הוא מבין רק אל-ארד, הוא מבין פגיעה באדמה. אם אני רוצה תמונת ניצחון במלחמת הקיום הזו שנגזרה עליי, אני צריכה לפגוע באדמת האויב. אני צריכה להשתלט לו על אדמה. ולא, לא אמרתי על כל עזה – רציתי להגיד על כל עזה, אבל לא אמרתי; אמרתי שחלק ממטרות הלחימה חייבות להיות השתלטות, כיבוש, יישוב צפון הרצועה, אחרת לא תהיה לנו כאן זכות קיום. הם עשו לנו כאן תופת. הם הביאו עלינו שואה. טבחו בנו, רצחו בנו. אם אנחנו נהרוג בהם – אנחנו מחסלים אותם, כי הצבא עושה פעולות הירואיות, הירואיות בעזה, אבל עם כל הכבוד, לא יכול להיות מצב שבו אני אצטרך לחשוב שהמילה "התיישבות" היא מחוללת, והמילה "כיבוש" היא מחוללת. יש לי חדשות לאויב שלי: יש פה בעם הזה רוב, רוב להתיישבות בצפון הרצועה, לתפארת מדינת ישראל, לתפארת כוחה של מדינת ישראל, להשבת עוצמתה של מדינת ישראל. לכן אני אשמח ואצהל בכל רגע נתון גם בכאב וגם בצער, כי את הצער המפכה הזה נוכל לרפא בהתיישבות בצפון הרצועה. לא ארכין את ראשי – – –

היו"ר משה רוט:

אמן. תודה רבה.

טלי גוטליב (הליכוד):

לא ארכין את ראשי בעניין הזה.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה. חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה – מוותר. סליחה, אפשר לקבל שקט? חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה, שלוש דקות.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אני חייבת לדבר על דבר שמאוד מאוד מפריע לי. קשה לי מאוד לעמוד מהצד כשאני רואה מה קורה בתוך המשטרה. חשוב לי לומר באופן ברור: אני לא חושבת שכל המשטרה מתנהלת ככה, ואני חושבת שבמשטרה יש שוטרים ושוטרות מצוינים שעושים עבודת קודש כדי להגן עלינו יום-יום, שעה-שעה, ואנחנו חייבים להם המון – אין לי ספק. אבל נראה לי שאני אומר – ואני רוצה כן לשים זרקור: יש איזושהי תרבות בעייתית שנשאבת מהשר הממונה. ברור לי שמה שעשו שוטרים, כולל ב-7 באוקטובר, יעמוד לזכותם תמיד. אני בעצמי הייתי בשבעות ובלוויות, ואני יודעת שהם נלחמו עד הכדור האחרון, ולנצח נשמור להם את הזכות הזאת. עם זאת, צריך לומר שבתוך המשטרה מתחיל תהליך מאוד מאוד מטריד, כן. זה מתחיל גם עם אישורי הנשק לאנשים לא ראויים, כן, כולל העוזרת של השר שקיבלה נשק למרות שהיא לא עומדת בשום תבחין, שלא לדבר על אחרים. אבל הדבר שהכי הטריד אותי הוא הסיפור הזה של בקשת הארכת מעצר בחמישה ימים עבור ירדן מן, אותה אישה שבאמת, עזבו שהיא מורה בחינוך המיוחד, עזבו שהיא מטופלת בעצמה – איך אפשר לפעול לחמישה ימים הארכת מעצר לאישה בלי עבר פלילי, אם אין כאן עניין של מדיניות? הרי יש חוק מפורש במדינת ישראל, והוא אומר שהארכת מעצר היא רק בשני מקרים: או שזה מסוכנות לציבור או שיבוש חקירה. באירוע הזה המשטרה דיברה על מסוכנות. עכשיו, איך כותבים בסיס למסוכנות לירדן מן, שאין לה עבר פלילי, שהיא מורה, שהיא מחנכת, שאין אפילו צילום של האירוע שבעצם מסגיר אותה? הרי אם יש לסילמן את אותה עדות, למה אנחנו לא רואים? למה אנחנו רואים עדות מעורפלת? ואם באמת לטענתה היא סטרה לה – שתראה את העדות, הרי היא עומדת שם ומצלמת שם כל הזמן. איך יכול להיות שמשטרת ישראל מבקשת הארכת מעצר של חמישה ימים לאישה הזאת? איך יכול להיות שכתב אישום מגיע תוך יום, בעוד שעם היורים של יובל קסטלמן עוד לא התכנסו אפילו לכתב אישום, ששם בהחלט יש מסוכנות? ואם אתם חושבים שקרה משהו, תגבו עדויות, תזמנו עדים. מה זה ההתייחסות הזאת לאזרחית שומרת חוק במדינת ישראל? למה? היא לא מסוכנת לשלום הציבור – אולי היא מסוכנת לשלום הקואליציה. בוודאי שהיא לא מסוכנת לשלום הציבור. איך? בוודאי שראיתי את כל הסרטונים – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

נורמטיבית היא לא. נורמטיבית היא לא.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

הסיבה שהאישה הזאת נעצרה היא רק בגלל שהיא בצד הלא-נכון של המפה הפוליטית. וזה שלתוך המשטרה נכנסים שיקולים פוליטיים – והינה, אני אומרת לך – –

היו"ר משה רוט:

תודה רבה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

– – אני מסכמת, אדוני – אני הייתי פה כשהיה את פגסוס, וכולם יצאו נגד המשטרה – אני חיזקתי; כשהיה כאן ניסיון לבטל את החוק של העלבת עובד ציבור – אני הייתי שם בשם המשטרה, אני ואוחנה. אני הבן אדם שתמיד היה בשביל השוטרים, גם כשזה לא היה פופולרי, גם לפני 7 באוקטובר. אבל כשאת רואה שעוצרים אישה, מורה ומחנכת, על "מסוכנות לציבור" חמישה ימים – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

אוי ואבוי אם היא מורה ומחנכת. היא לא צריכה להיות מורה ומחנכת – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

טלי, את יודעת שבסוף בסוף זה יתהפך עליכם. אי-אפשר חלילה – אני מסכמת – – –

היו"ר משה רוט:

גם אם לא. גם אם זה לא מתהפך, אם זה רע – זה רע.

מירב בן ארי (יש עתיד):

זה לא בסדר. עוד מילה אחת לך: הייתי יו"ר הוועדה לביטחון פנים והיה דיון על אלימות נגד חרדים, שזה היה הכי לא פופולרי, ואני מיש עתיד. אני הגנתי. אני הגנתי – – –

היו"ר משה רוט:

אני לא יודע למה זה חידוש.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא, אני הגנתי על חיים מזרחי, חרדי שארבעה שוטרים הכניסו לניידת.

היו"ר משה רוט:

ככל שבדקתי, חרדים הם בני אדם. בדקתי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

ברור, ואני אומרת לך, נלחמתי עבורם – –

היו"ר משה רוט:

חידוש גדול, אבל זה נכון. אם זה רע, זה רע.

מירב בן ארי (יש עתיד):

– – אני אומרת לך, בחור צעיר שסבל מאלימות שוטרים – הגנתי. הגנתי, למרות שזה כאילו לא המיליה שלי, כי אני חושבת שאסור שהמשטרה תהפוך לפוליטית.

היו"ר משה רוט:

בהחלט.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אסור שהיא תדפוק לא חרדים, לא נשים – –

היו"ר משה רוט:

תודה רבה, גברתי – ולא אף אחד.

מירב בן ארי (יש עתיד):

– – ובטח לא אזרחים שומרי חוק. תודה רבה.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה. חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח; חבר הכנסת אריאל קלנר – אינו נוכח; חבר הכנסת ניסים ואטורי – אינו נוכח; חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח. חבר הכנסת איימן עודה, בבקשה. שלוש דקות לרשותך.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, כנראה הצעת חילופי שבויים מתגבשת בדקות האלה.

טלי גוטליב (הליכוד):

חטופים, חטופים. חטופים – נלקחו מהבית.

היו"ר משה רוט:

סליחה.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

חשוב להגיד לכולם – אחת, שמברכים. אנחנו כבר מהיום הראשון אמרנו את זה, שזה אחד מהפתרונות. לצערי הרב, לפעמים לוקח הרבה זמן עד שמפנימים שאין דרך אחרת. אבל זה רק חלק מהעניין. הסיפור הגדול הוא אחר, הוא הסיפור שלצערי הרב אין רוב בבית הזה שרוצה להפנים את העובדה הפשוטה: שבמקום הזה יש שני עמים ולא עם אחד, ושמגיעה לשניהם זכות להגדרה עצמית, ולא רק לעם אחד. מי שלא רוצה להפנים את העובדה הפשוטה הזו יגרום סבל, דם, רצח ודברים איומים. לכן אני פונה לאזרחי המדינה ואומר שלמרות כל הכאב, למרות כל הכאב, בסופו של דבר, אנחנו – אני חושב שעמים אחרים עברו תקופות יותר קשות מכל הבחינות, אבל הרבה עמים ידעו בכל זאת למצוא משוואה, פתרון. אנחנו חייבים ללכת לשם באומץ. האם זה קל לבן העם הערבי הפלסטיני להכיר, עם התפכחות היסטורית, שבמולדת שלו יש עוד עם ומגיעה לו זכות להגדרה עצמית? אני חושב שזה לא קל. אבל אין אופציה אחרת. אין דרך אחרת. יש 7 מיליון יהודים. אותו דבר – בין הים לבין הנהר יש 7 מיליון פלסטינים. רק להחליט לא לראות את העובדות, רק להתכחש לדברים האלמנטריים בשביל להוליך את העם שולל, לדרך ללא מוצא? חוץ מלאבד אנשים, חוץ מעוד משפחות שכולות, עוד אימהות בוכות – בואו תבחרו בדרך השלום, בדרך החיים, שאין דרך אחרת מלבדה. תודה.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – מוותר. אחרון הדוברים, חבר הכנסת ינון אזולאי – מוותר. השר רוצה לסכם? השר לוין? לא. תודה רבה. חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק החוזים (חלק כללי) (תיקון מס' 3), התשפ"ד–2024, בקריאה ראשונה. חברי הכנסת, הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 6 נגד – 2 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק החוזים (חלק כללי) (תיקון מס' 3), התשפ"ד–2024, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.

היו"ר משה רוט:

שישה בעד, שניים נגד. אני קובע כי הצעת חוק החוזים (חלק כללי) (תיקון מס' 3), התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה ראשונה ותעבור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט להכנתה לקריאה השנייה והשלישית.

היו"ר משה רוט:

חברי הכנסת, הסעיף הבא בסדר-היום: הצעת חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות (הצבעה וועדות קלפי והוראות שעה לעניין הבחירות הקרובות), התשפ"ד–2024. מי מציג? אז השר שיקלי יציג את החוק בשם שר הפנים משה ארבל, בבקשה.

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

הצעת חוק דיני הבחירות לרשויות המקומיות. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, על רקע מלחמת חרבות ברזל נחקק החוק לדחיית הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות, התשפ"ד–2023. במסגרתו נדחה מועד הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות ל-30 בינואר 2024. בהתאם לסמכותה לפי החוק האמור, פעלה הממשלה באישור ועדות הפנים והגנת הסביבה של הכנסת ובאישור מליאת הכנסת לדחיית המועד האמור ל-27 בפברואר 2024. לצורך קיום הבחירות בצל המלחמה, ועל רקע דרישות שהועלו על ידי הצבא לצורך יישום הליך הבחירות בצבא בתקופת מלחמה כאמור, נדרשים תיקוני חקיקה מסוימים. בנוסף, בשל דחיית מועד הבחירות ל-27 בפברואר 2024 באופן שהביא לכך שמועד הבחירות החוזרות לראש הרשות יחול בחודש הרמדאן, עלה צורך בשינוי ובהקדמת מועד הבחירות החוזרות לראש הרשות. החוק כולל שלושה תיקונים עיקריים: ראשית, מוצע לקבוע כהוראת שעה לבחירות הקרובות שמשך ההצבעה המוקדמת בקרב חיילי צה"ל יוארך מ-72 שעות היום ל-192 שעות. הארכת משך זמן ההצבעה נדרשת בשל גידול בהיקף המשרתים בסדיר ובמילואים, פריסת סדרי הכוחות בגזרות השונות ותחלופה של כוחות בתדירות שלא מאפשרת בהכרח מימוש מלא של זכות ההצבעה בפרק זמן קצר יותר. הסדר זה גם יאפשר גמישות מתחייבת בהרחבת משך ההצבעה בשל האיומים הביטחוניים בגזרות השונות, על רקע הצורך בהצבת קלפיות למשרתים שנכנסים ויוצאים מאזורי לחימה. שנית, מוצע להרחיב את האוכלוסיות הכשירות להתמנות כחברי ועדה בקלפי צבאית לפי סעיף 80 לחוק הבחירות. בעקבות המלחמה היקף הכוחות גדל בצורה משמעותית, ובהתאמה חל גידול משמעותי של היקף הקלפיות הצבאיות המתוכננות להיפתח. הגדלת היקף הקלפיות משמעותה הרחבה של מספר בעלי התפקידים שיאיישו את הקלפיות. לנוכח הפריסה המבצעית הרחבה, עלה צורף להגדיל את האוכלוסייה הכשירה לאייש את ועדות הקלפי בחברים מאוכלוסיית משרתים נוספות, מלבד משרתי החובה המאיישים את הוועדות כיום. לפיכך מוצע שגם חיילים בשירות קבע אשר דרגתם אינם גבוהה מדרגת רב-סמל ראשון, וחיילים בשירות מילואים שדרגתם אינה גבוהה מדרגת רב-סמל מתקדם, יוכלו לשמש כחברי ועדת קלפי. שלישית, יוקדם מועד הבחירות החוזרות. סעיף 9(ב) לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל"ה–1975, קובע שאם אף מועמד לראש הרשות לא קיבל 40% מהקולות הכשרים, או שקיבלו שני מועמדים כל אחד מספר שווה של קולות שהוא 40% או יותר מהקולות הכשרים, יקוימו כעבור 14 ימים מיום הבחירות בחירות חוזרות לבחירת אחד משני המועמדים שקיבלו בבחירות הראשונות את המספרים הגדולים ביותר של קולות כשרים. דחיית מועד הבחירות ליום י"ח באדר א' התשפ"ד, 27 בפברואר 2024, הביאה לכך שמועד הבחירות החוזרות לראש הרשות יחול בחודש הרמדאן. לפיכך מוצע להקדים את מועד הבחירות החוזרות ביומיים ולקבוע שהן יחולו כעבור 12 ימים מיום הבחירות. יצוין לעניין זה כי מועד הבחירות החוזרות לראשות מועצה אזורית מוסדר בצו המועצות המקומיות, התשי"ח–1958, בסעיף 210 לצו האמור, והוא יותאם למוצע בהצעת חוק זו. החוק זכה לתמיכת הממשלה ולתמיכת ועדת השרים לענייני חקיקה. מדובר בחוק חשוב שנועד להבטיח את הזכות להצביע לחיילי המילואים והסדיר, שזכאים להשתתף גם הם באופן מלא בהליך הדמוקרטי. אבקש את תמיכת חברי הכנסת בהצעה. תודה.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה, אדוני השר. רשימת הדוברים נעולה. ראשונת הדוברים – חברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה. חברת הכנסת גוטליב, המליאה ממתינה. בבקשה, שלוש דקות לרשותך.

טלי גוטליב (הליכוד):

אני רוצה להבין מה פתאום שינו את הוראות הפתיחה באש. אולי תגידי לי. אולי תגידו לי. מישהו יודע? איך יכול להיות שאנחנו שולחים את החיילים שלנו לעזה ללחימה עצימה, ובזמן מלחמה, אחרי שאנחנו גם יודעים שיש רידוד כוחות, שמעתי מכמה חיילי מילואים שיש שינוי הוראות פתיחה באש. אנחנו כבר לא יורים לעבר עזתים בשטחי לחימה. לא לא לא לא. זאת ההוראה של צמרת צה"ל. אני שומעת מחיילי מילואים שהפקודות מסכנות את חייהם בזמן לחימה. יש גבול. זה כבר עד לכאן. זה התחיל בשינוי שיטת לחימה בדרום הרצועה של תמרון קרקעי ועזרה מלמעלה. אחר כך אנחנו גם לא נעזרים בעזרה של חיל האוויר אלא ממלכדים בתים על הסיכון הכרוך בכך. מישהו מוכן להסביר לי מה זה הטירוף הזה של שינוי הוראות פתיחה באש? ואנחנו שומעים שמי שמתקרב עכשיו לגדר לא יורים בו, אסור לירות.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אבל זה לא נכון.

טלי גוטליב (הליכוד):

חברת הכנסת בן ארי, תקשיבי, אני כבר למדתי בחיים, אומרים לי על הרבה דברים "לא נכון". באוזניים שלי, מקצינים בכירים – אני מפנה אותך, אגב, להקשיב לראיונות של קצינים שיצאו מח'אן יונס. ואני אומרת לכם שאני אומרת את הדברים מפי הגבורה ממש, ברמה ששמענו את זה מקצינים שיצאו מדרום הרצועה. אני מפצירה ואומרת: חיילי צה"ל, שיהיה כאן ברור שאנחנו הגיבוי שלכם. אתם לא תשמשו, חס וחלילה – ולא תסכנו את עצמכם מול אף עזתי. אני רואה בטלגרם Gaza, אני רואה אותם, איך הם מדברים עלינו. אנחנו כל כך צפויים מבחינתם, הם יודעים שזה רק עניין של זמן. הם קצת מחכים, הם קצת משתהים, הם יודעים שהם מהתלים בנו ומשחקים בנו, ועד שמקבלים אישור מהפיקוד ומלמעלה ומלמעלה, הם כבר בורחים. הם כבר עשו את שלהם, הגיעו לגבול וחזרו. איך אפשר, בשם כל השמות, בזמן מלחמה להתנהל ככה? אם אני בזמן מלחמה אז אני בזמן מלחמה, ומי שמתקרב לחיילים שלי, ומי שמתקרב לגבול, בא להטריל את החיילים שלי, לסכן אותם. עם כל הכבוד. לכן אני אומרת כאן לחיילים, שיהיה כאן ברור, אנחנו לא – לפעמים נדמה לי שצמרת צה"ל, סליחה, נמצאת ב-6 באוקטובר. כמה פעמים אני אעמוד כאן בכנסת ואני אומר שמי שמתקרב לגבול דמו בראשו? לא אכפת לי בן כמה הוא ולא אכפת לי מה הוא, איך הוא נראה ומה הוא לובש. מה אתה מתקרב לגבול? מה יש לך להתקרב לגבול אם לא להטריל ולסכן את החיילים שלי? לכן אני אומרת מכאן, שבה ומפצירה בצמרת שמורידה את הפקודות: מספיק כבר. זה נראה שאתם שוכחים את הדרך, או את המטרה, או את הלגיטימיות, את ההצדק. ממתי צריך הצדק למלחמת הקיום הזו? קצת רידדתם כוחות, קצת יצאתם – תראו מה קרה לנו, התקפות לאזור המרכז. אז בואו נהיה צדיקים יותר מהאפיפיור ובואו נמשיך לסכן, חלילה, את חיילינו. לכן אני אומרת מכאן, אני פונה פה לממשלה ואומרת, בסופו של דבר הדירקטיבה שלכם, תידרשו לשאלה הזו ותיתנו פה הנחיה ברורה: הוראות פתיחה באש בשדה לחימה חייבות להיות שמי שמסכן את חיילינו דמו בראשו. אותו דבר, מי שמתקרב לגבול, לא משנה צפון או דרום, דמו בראשו.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה. חבר הכנסת נאור שירי – אינו נוכח. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא לצעוק. כמעט נפלתי בגללך.

טלי גוטליב (הליכוד):

בגללי?

היו"ר משה רוט:

לא, לא, חלילה וחס. לא, לא, מה פתאום.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אדוני היושב בראש, עכשיו אין צחוקים פה. הייתי אתמול בשבעה של רב-סרן איליי לוי, זיכרונו לברכה, מ"פ בגדוד 202 של חטיבת הצנחנים. הוא נהרג ביום שני מפגיעת טיל נ"ט במבנה בח'אן יונס, עם אותם 21 שנהרגו. ואיליי כתב למשפחה את הדברים האלה, אני הצעתי למשפחה שאני אקריא במליאה, ונראה לי שכדאי שתשמעו. הוא כותב למשפחה שלו: "חברים יקרים, קצת עדכונים מהלחימה. עד עכשיו נלחמנו בשכונת היוקרה של העיר עזה, ממש קרוב לחוף הים, שכונת רימאל. נלחמנו במתאר עירוני עם רבי-קומות והיערכות משמעותית של האויב. שכונת רימאל היא סמל. לשם השוואה, תארו לכם שיום אחד חיזבאללה כובש את העיר תל אביב עם 15,000 לוחמים, שלוש אוגדות ו-15 חטיבות, משתלט על הקריה ומשמיד כליל את מגדלי עזריאלי, אז משהו כזה. "בתחילת המלחמה היה נדמה שלא סומכים יותר מדי על הכוחות הרגליים ומעדיפים לדהור קדימה עם הטנקים והרק"מים. אני והמפקדים שלצידי ידענו שזה לא נכון וחיכינו לרגע שניכנס ונתייצב מול המשימות המורכבות באמת, וכך היה. הגדוד שלי הביא הישגים מבצעיים יוצאי דופן – – – 40 מחבלים הרוגים – – – וזה לא כולל את עשרות המחבלים שהגדוד השמיד בתקיפות אוויריות וארטילריות, וזה לא כולל את ה-30 מכפר עזה בשבת השחורה; מעל 70 רבי קומות שהוקרסו לגמרי – – – כמות אמל"ח עצומה שהשמדנו והפסקנו לספור – – – מסמכים ומחשבים עם מידע מודיעיני חסר תקדים מדירות של בכירי חמאס ומהמוצבים של חמאס. "כמות ההרס והחורבן שהבאנו על המרחב לא תובן למי שלא נוכח במחזה בעיניים. אין מבנה אחד שאפשר לחזור אליו, העיר נמחקה לגמרי. האויב מרוסק, אנחנו רואים אותו בעיקר בורח, מפוחד, משאיר את כל הציוד שלו ונס על נפשו – – – השמחה האדירה שהייתה אחרי 7 באוקטובר הוחלפה בזעקת שבר – – – הוא מצטער על היום שהוא נולד. "אנחנו עם הפנים קדימה להמשיך להכות באויב – – – המלחמה תהיה ארוכה ויש לנו עוד עבודה רבה מאוד מאוד לפנינו. לא נחזור עד שאחרון החטופים יחזור הביתה, גם אם נישאר פה שנתיים. "זכיתי ואני גאה מאוד להוביל פלוגה בלחימה משמעותית כזאת. אין הרגשה טובה ומספקת יותר מלראות את התוצאות של העבודה הקשה בשגרה כאן בלחימה; אין הרגשה טובה יותר מלראות את רוח הלחימה האדירה של הלוחמים; אין הרגשה טובה יותר מלהילחם יום-יום עם המפקדים שלצידי, שהם ללא ספק הטובים שבטובים של עם ישראל, מ"פים שנפצעים וחוזרים להילחם, מפקדים שלא ראו את הנשים והילדים שלהם מ-7 באוקטובר. "אנחנו נלחמים יום-יום מאהבת המולדת ולא משנאת האויב. כאב אדיר מלווה אותי על כל חטוף שעדיין בשבי, כל משפחה שאיבדה בן או בת, כל מחזה שנוכחתי בו ב-7 באוקטובר. זה המניע שלנו, זה מה שדוחף אותנו להיות הטובים ביותר. "זה עדכון אחד של הצלחות מבצעיות, מתוך רבים, אני מקווה, שיבואו בהמשך. תדעו שיש על מי לסמוך, אני רואה את זה מכאן מעולה. דור הטיקטוק של 2023 לא נופל מדור 1973. כל מי שחשב ככה אכל את הכובע. אוהב מאוד, איליי".

היו"ר משה רוט:

תודה רבה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

איליי נהרג ביום שני האחרון, תנחומיי למשפחה שלו, יהי זכרו ברוך.

היו"ר משה רוט:

אמן, אמן, אנחנו מצטרפים לתנחומים, ושרק נשמע בשורות טובות. חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח; חבר הכנסת אריאל קלנר – אינו נוכח; חבר הכנסת ניסים ואטורי – אינו נוכח; חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח. השר רוצה לסכם? לא.

מירב בן ארי (יש עתיד):

הוא לא צריך לסכם.

היו"ר משה רוט:

חברי הכנסת, נעבור להצבעה. נעבור להצבעה על הצעת חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות (הצבעה וועדות קלפי והוראות שעה לעניין הבחירות הקרובות), התשפ"ד–2024, בקריאה ראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 5 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות (הצבעה וועדות קלפי והוראות שעה לעניין הבחירות הקרובות), התשפ"ד–2024, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה.

היו"ר משה רוט:

חמישה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות (הצבעה וועדות קלפי והוראות שעה לעניין הבחירות הקרובות), התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה ראשונה ותעבור לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה להכנתה לקריאה השנייה והשלישית.

היו"ר משה רוט:

חברי הכנסת, הנושא הבא על סדר-היום: החלטת הממשלה על העברת סמכות משר המשפטים לשר העבודה, הרווחה והביטחון החברתי. אני מזמין את השר שיקלי, שיציג את החלטת הממשלה. בבקשה, עשר דקות לרשותך, אדוני השר.

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להודיע כי הממשלה החליטה בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה, להעביר לשר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי את הסמכות הנתונה לשר המשפטים לפי סעיף 4(א) לחוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים, התשס"א–2021, למנות ועדת מומחים כאמור בסעיף 4(א) לחוק במקרים שבהם לא יהיה באפשרות שר המשפטים לעשות כן או שיהיה מנוע מלעשות כן מסיבה כלשהי. בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק-היסוד, הממשלה מבקשת את אישורה של הכנסת להחלטה זאת.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה, אדוני השר.

מירב בן ארי (יש עתיד):

טלי, את יכולה לוותר.

היו"ר משה רוט:

ראשונת הדוברים, חברת הכנסת טלי גוטליב – מוותרת; חבר הכנסת נאור שירי – אינו נוכח; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח. אנחנו נעבור להצבעה. חברי הכנסת, נעבור להצבעה על החלטת הממשלה בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה, להעביר לשר הרווחה והביטחון החברתי את הסמכות הנתונה לשר המשפטים לפי סעיף 4(א) לחוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים, התשס"א–2021. חברי הכנסת, הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד הודעת הממשלה – 4 נגד – אין נמנעים – אין הודעת הממשלה על העברת סמכויות משר המשפטים לשר הרווחה והביטחון החברתי נתקבלה.

היו"ר משה רוט:

ארבעה בעד, אפס מתנגדים. אני קובע כי החלטת הממשלה אושרה. חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה, בעזרת השם, תתקיים מחר, יום שלישי כ' בשבט התשפ"ד, 30 בינואר 2024, בשעה 16:00. שרק נשמע בשורות טובות ושלום ושלווה לכל עם ישראל. ישיבה זו נעולה.