ישיבת מליאה בתאריך 27/01/2025 בשעה 16:00

היו"ר אמיר אוחנה:

חברות וחברי הכנסת שלום, שלום גם לשר. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום שני כ"ז בטבת התשפ"ה, 27 בינואר 2025. מחר נציין את יום השואה הבין-לאומי. היום הוא היום ה-479 למלחמה, שעודנה נמשכת. זהו גם מניין הימים ש-90 אחינו ואחיותינו, שתמונותיהם נמצאות כאן לנגד עינינו, עודם בשבי, ואנחנו כולנו מתפללים לשובם המהיר למשפחותיהם. הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/5403/25 וכלה בהצעת חוק פ/5435/25: הצעת חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון – ביקור במוסדות ציבוריים), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת ינון אזולאי וארז מלול; הצעת חוק החלת תקצוב מגדרי על תקציבים ציבוריים בישראל, התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף, יוסף עטאונה ואיימן עודה; הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – איסור הפליה מחמת מוגבלות), התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק הגנת השכר (תיקון – תלוש שכר אחיד בשירות המדינה), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (פטור ממס למשרת מילואים פעיל) (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת משה טור פז; הצעת חוק סיוע למשפחות נרצחי מאורעות 7 באוקטובר, התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת קארין אלהרר; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (פיצוי בשל איחור אוטובוס), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת יבגני סובה, אביגדור ליברמן, עודד פורר, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה) (תיקון – הרחבת תקופת הגנה מפני פיטורים למשרתים במילואים), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת משה טור פז; הצעת חוק העונשין (תיקון – עבירות זיוף עמוק), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אביגדור ליברמן, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק קבלת ילד של משרת מילואים למעון יום והשתתפות המדינה בעלות שכר הלימוד בו, התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת משה טור פז; הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – הודעה ללקוח בדבר הטלת עיקול על חשבונו), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת ינון אזולאי; הצעת חוק תוספת ימי היעדרות והרחבת התקופה המוגנת מפני פיטורים לבן זוג של משרת מילואים (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, מאת חברות הכנסת פנינה תמנו, גלית דיסטל אטבריאן, קטי קטרין שטרית, מירב בן ארי, שרון ניר, אפרת רייטן מרום, מטי צרפתי הרכבי, קארין אלהרר, מרב מיכאלי, יסמין פרידמן, מיכל שיר סגמן, יוליה מלינובסקי, דבי ביטון, נעמה לזימי, שלי טל מירון, טטיאנה מזרסקי, אורית פרקש הכהן ומירב כהן; הצעת חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק) (תיקון מס' 18 והוראת שעה) (תיקון – דחיית ביטול התכנון בענף ההטלה), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת ששון ששי גואטה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – חישוב התגמול לעצמאים בשירות מילואים), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת משה טור פז; הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון – שווי רכישה), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת אלון שוסטר; הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – איסור הפליה מחמת מוגבלות), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים (תיקון – אבטחה במוסדות להשכלה גבוהה), התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן; הצעת חוק פטור מאגרה ללוחמים בשירות מילואים בנסיעה בכבישי אגרה ובנתיבים מהירים (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת משה טור פז; הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון – סנקציה לאי-עמידה בזמני הגשת התקציב), מאת חברי הכנסת אורית פרקש הכהן, ולדימיר בליאק ונעמה לזימי; הצעת חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים (תיקון – אישור קבלה ועדכון על מצב הטיפול בפנייה), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק שלילת הטבות מבכירים במערכת הביטחון, התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת אושר שקלים; הצעת חוק שירות המילואים (תיקון – שיקום נפשי וטיפול זוגי) (הוראת שעה), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת מתן כהנא ויצחק קרויזר; הצעת חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (תיקון – לקוח כשיר), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק שיקים ללא כיסוי (תיקון – הודעה על אי-כיבוד הרשאה לחיוב חשבון), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת מתן כהנא, מיכאל מרדכי ביטון, פנינה תמנו, אורית פרקש הכהן, חילי טרופר ובנימין גנץ; הצעת חוק מאבק בארגוני פשיעה (תיקון – החמרת הענישה כנגד ארגוני סחיטה ושחיתות), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת אלון שוסטר; הצעת חוק הגנה על ישראלים מפני מוסדות בין-לאומיים עוינים, התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת שרון ניר, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק פיקוח הכנסת על העברת סיוע הומניטרי מכספי המדינה, התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת יוליה מלינובסקי, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר וחמד עמאר; הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים) (תיקון – חובת ייעוץ או שיווק פנסיוני בעת משיכת כספים שלא כדין), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת אושר שקלים; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (נקודת זיכוי בעד שירות מילואים), התשפ"ה–2025 , מאת חבר הכנסת משה טור פז; הצעת חוק לתיקון פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (חיפוש שלא על פי צו חיפוש) (הארכת הוראת השעה), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת צביקה פוגל; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי לידה לעצמאיות – מתן זכות לעבודה חלקית), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת אושר שקלים; הצעת חוק תמיכה במימון פעילות ארגון נכי צה"ל ובתי הלוחם ובארגון נפגעי פעולות האיבה, התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת יוראי להב הרצנו, שלום דנינו, רם בן ברק, קארין אלהרר, מירב כהן, דבי ביטון, מתן כהנא, רון כץ, משה טור פז, סימון דוידסון, נאור שירי, שלי טל מירון, ירון לוי, מטי צרפתי הרכבי, יסמין פרידמן, טטיאנה מזרסקי, מיקי לוי, חוה אתי עטייה, יוסף טייב, אברהם בצלאל, גדי איזנקוט, נעמה לזימי, מירב בן ארי, אושר שקלים, אלי דלל, ששון ששי גואטה, חנוך דב מלביצקי, משה פסל, יאיר לפיד, עידן רול, אלעזר שטרן, מיכל שיר סגמן, יואב סגלוביץ', מאיר כהן, גלעד קריב, ולדימיר בליאק, פנינה תמנו, אליהו ברוכי, אביחי אברהם בוארון, יעקב אשר, אלון שוסטר, מיכאל מרדכי ביטון, סימון מושיאשוילי, צגה מלקו ואריאל קלנר; הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – טיפול רפואי לקטין מגיל 15 ללא נוכחות הורה), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת אליהו ברוכי, משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס. לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירות ביטחון) (תיקון מס' 5), התשפ"ה–2025; הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 5), התשפ"ה–2025; הצעת חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות (תיקון מס' 7 – הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ה–2025. לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק הנוטריונים (תיקון מס' 11) (התליית רישיון מרצון), התשפ"ה–2025, של חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק להנצחת זכרו של מנחם בגין (תיקון מס' 4) (יום להנצחת זכרו), התשפ"ה–2025, של חברת הכנסת קטי קטרין שטרית. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה למזכיר הכנסת.

היו"ר אמיר אוחנה:

הנושא הראשון שעל סדר-היום הוא הצעות להביע אי-אמון בממשלה. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת אלעזר שטרן לנמק את ההצעה מטעם סיעת יש עתיד. בבקשה, עד עשר דקות לרשותך.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, עמיתיי חברי הכנסת, האמת היא שאם הייתם שואלים אותי לפני שנה אם יכול להיות שאעמוד כאן בעוד שנה ואצטרך להגיש הצעת אי-אמון בממשלה על רקע זה שלא הוקמה ועדת חקירה ממלכתית, הייתי אומר לכם שזאת מדינה אחרת. כמה שלא תהיה כושלת הממשלה, כמה שלא תנסה להתחמק מאחריות, בסוף יש גבולות. אבל אני אומר את זה בכאב גדול: כנראה, אדוני השר, לממשלה הזאת אין גבולות. אני מודה שהממשלה הזאת הצליחה להפוך את זה לעניין פוליטי, ואני יכול להגיד: עניין פוליטי שעולה לנו בדם; עניין פוליטי, כשחובת ההוכחה עכשיו זה לא אם יש אנשים שנהרגו בגלל שאין ועדת חקירה ממלכתית אלא בדיוק ההפך – שיוכיחו שאנשים לא נהרגו בגלל שאין ועדת חקירה ממלכתית. אני אומר את זה עכשיו; אני אומר את זה כאן כבר חודשים. בשבוע שעבר פגשתי כאן את מירב בן רובי, אימא של עדן, זיכרונה לברכה, שנהרגה, נחטפה. היא באה עם תמונה שלה ועליה היה כתוב: רק ועדת חקירה ממלכתית תמנע את האסון הבא. סליחה, היא נרצחה במסיבת הנובה. אם אני לא טועה, היא הייתה שם ונכנסה למיגונית יותר מאוחר, לא באתר של המסיבה. אדוני, היא סורבה להיכנס לכנסת שלך בגלל שהמסר של ועדת חקירה ממלכתית נצבע כמסר פוליטי. ואני שואל: האם לא הגזמנו? האם לא הגזמתם? איך הבאתם את זה לזה שמשמעת קואליציונית מונעת הקמת ועדת חקירה ממלכתית? איך הבאתם את זה שלא על מלחמת יום כיפור, של 21 יום – שעל מלחמה שנמשכת 479 ימים עוד לא הקמנו, ואמרנו: בואו נתחיל לבדוק? יש בעניין הזה את מועצת אוקטובר, של 1,100 משפחות שכולות מכל הגוונים, דתיים, חילונים, שמאל, ימין. לדעתי הם לא יודעים אפילו – ובצדק, ולזכותם ייאמר – מי שייך לאיזה מחנה. אבל יש להם רק דרישה אחת: ועדת חקירה, מה קרה לילדים שלהם, ואיך לא יצורפו עוד למשפחת השכול. אין כאן עניין פוליטי, יש עניין של חיי אדם. והתשובה של הממשלה, חברי השר מיקי זוהר, אתה מכיר אותה: לא ידעתי, השומר אחי אנוכי? נכון, זה נאמר על הרצח הראשון. אני לא חושב, חס וחלילה, שמישהו מהממשלה הזו צריך להגן על רצח שהוא ביצע, לא. אבל אני כן חושב שהאחריות המינימלית לחיי אדם, האחריות המינימלית כלפי המשפחות היא לתת להן תשובה, אולי שתיים: איך זה קרה, ואיך זה לא יקרה יותר. והתשובה של הממשלה הזאת זה: השומר אחי אנוכי? כן, זה בדיוק התפקיד שלכם. אדוני השר, אדוני היושב-ראש, קשה להמשיך לצטט את בנימין נתניהו, מה הוא חושב על ועדות חקירה. אי-אפשר להסתכל לכם בעיניים. אתם אנשים חושבים, הכרתי אתכם בממשלה, הכרתי אתכם קודם. לא יכול להיות שאתם לא מבינים את זה. לא יכול להיות שמה שמניע אתכם זו לא פוליטיקה זולה, אחרת, איך אתם לא מבינים – את מה שמי הבין? נתניהו. אקריא לכם פעמיים. לפני קצת יותר משנתיים: "כל יום שעובר בלי ועדת חקירה ממלכתית מגדיל את הסיכוי לשיבוש חקירה, לתיאום עדויות ולהעלמת ראיות. ולכן אנחנו דורשים בקול ברור וצלול: ועדת חקירה ממלכתית עכשיו". על מה הוא אמר את זה? על זה שנהרגו חמשיה אנשים? על זה שנהרגו 20 אנשים? על אסון מירון? לא, על הרוגלות. הבנת, אדוני היושב-ראש? על הרוגלות צריך להקים מייד ועדת חקירה. על מאות רבות של חללים וחללות – זה פוליטיקה, זו משמעת קואליציונית. כאילו ההרוגים שייכים לצד אחד, כאילו ההרוגות שייכות לצד אחר, כאילו אלה שייהרגו ואולי כבר נהרגו כתוצאה מזה שאין ועדת חקירה שייכים לקואליציה ואופוזיציה. אני אומר את זה, ואקריא עוד דבר. אדוני השר, אני בטוח שאתה מקשיב בגלל שאז עוד לא היית בכנסת: מסרב הדרג המדיני והעומד בראשו, ראש הממשלה, מסרב לקחת אחריות ומסרב לגלות יושרה אישית מנהיגותית, ומסרב לעשות מה שרוב מכריע בציבור מצפה ממנו לעשות. אחריות זה לא לדבר על אחריות, אחריות זה לעשות מעשה – במקרה זה, לנהוג כפי שנהגו הרמטכ"ל ושר הביטחון. ועל כן אזרחי ישראל יודעים היום שהמדינה מונהגת על ידי ראש ממשלה שאינו קשור ואינו ראוי להנהגה. אם יש משמעות למושג אחריות, ראש הממשלה חייב גם הוא ללכת. בסירובו לפנות את מקומו ראש הממשלה בורח מאחריות. אדוני השר, אני רוצה להגיד לך משהו, ואדוני היושב-ראש, תקשיבו טוב. מיקי, אתה שומע? על זה שנתניהו רצה ועדת חקירה, אני הלכתי בערך ל-140 בתים של משפחות שכולות אחרי לבנון השנייה. על זה הוא אמר את כל מה שקראתי עכשיו על מנהיגות ועל אחריות ועל דמים. אני הלכתי רק לחלק מהמשפחות השכולות, אבל הייתי במאות רבות של בתים ושל משפחות שכולות, והם מסתכלים לך בעיניים דוגרי, אין שמאל, אין ימין. אני הולך לאן שאתה רוצה – קיבוצים, מושבים, התנחלויות, פגשתי גם את היושב-ראש בחלק מהמקומות. בכל מיני מקומות. אנחנו לא חייבים להם ועדת חקירה ממלכתית? ואז, מה נגיד? שכן, אבל זה יקים שופט מסוים? דרך אגב, אדוני היושב-ראש, רציתי להגיד לך, אני ראיתי שצייצת אתמול משהו, אמרת משהו. אתה יודע, הוא נבחר בדרך חוקית. הוא נבחר בדרך חוקית. אתה יושב-ראש הפרלמנט גם שלי. אתה לא יכול להגיד עליו את מה שאמרת אתמול. אתה יודע, אולי למזלך, אני לא בטוח שיהיה לי זמן לצטט את זה. אתה לא יכול.

היו"ר אמיר אוחנה:

אתה רשאי לצטט.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אתה יושב-ראש הכנסת.

היו"ר אמיר אוחנה:

אתה רשאי לצטט. עומד מאחורי כל מילה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

יכול להיות שאתה נהנה מזה, אז אולי בגלל זה אני לא אצטט.

היו"ר אמיר אוחנה:

לא, ממש לא נהנה מזה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אני הבאתי את זה, תדע. אני חושב שאתה – תשמע, בסוף יושב-ראש כנסת זה לא ראש קואליציה. באמת, אתה יושב-ראש הכנסת שלי. וזה לא הדיון, אפשר לפתוח אותו על כל מיני דברים, אבל בוודאי עכשיו – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

ונשיא בית המשפט העליון של מי?

אלעזר שטרן (יש עתיד):

של מי? של כולנו.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

שלו.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

לא, של כולנו. מה זה נקרא?

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

שלך, שלך.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אז גם אתה שלהם. אתה רוצה להיות שלהם?

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

לא. אלעזר, מי שהופך את זה לשלנו ושלהם זה דווקא אתם.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אני לא הפכתי את זה אף פעם.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

אנחנו מרגישים כל הזמן אלה שמקופחים.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני מציע לך, חבר הכנסת שטרן, את הוויכוח הזה אנחנו נוכל לעשות, אבל כשאני יושב בכיסא הזה, אני משתדל לא להיכנס לוויכוחים. אז אל תכניס אותי. אני יושב בכיסא הזה. אני לא שחקן על המגרש. בסדר? אני לא שחקן על המגרש כרגע.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

בסדר, אדוני. אז אני אדבר לכיסא ההוא. אני אדבר לכיסא ההוא.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

אנחנו מרגישים – – –

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אני אגיד לך משהו. הכיסא של יושב-ראש הכנסת הוא תמיד כיסא של יושב-ראש הכנסת. אתה יושב-ראש הכנסת – לא משנה אם באותו רגע אתה יושב על הכיסא או לא, וזה מה שאני חושב שצריך להבין. ואותו דבר, נשיא בית המשפט העליון הוא נשיא בית המשפט העליון של כולנו. הוא נבחר לפי חוק.

היו"ר אמיר אוחנה:

אתה משקף את תחושת הציבור?

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אני רוצה להגיד, לשניכם במקרה הזה, הכנסת הזאת בחרה את הנציגים לוועדה למינוי שופטים. הכנסת הזאת. לא עצרת את התהליך הזה, לא עצרתם את התהליך הזה, רק שהתוצאות לא נראו לכם. זאת האמת. אבל כדי לדבוק בנושא – – –

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

אלעזר, אתה יודע איפה הבעיה? הבעיה היא שאתם מרוכזים בעצמכם. אתם שוכחים שיש פה לפחות חצי מאזרחי ישראל שמרגישים מרומים, שמרגישים נגזלים, שמרגישים מקופחים. אתם מתעלמים מזה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

השר מיקי זוהר, תן לי, אני אגיד לך איפה הבעיה. תן לי, אני אגיד לך איפה הבעיה. הבעיה היא שב-7 באוקטובר אתה היית שר ולא אני.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

היית שר קודם. מי היה שר בממשלה קודם?

אלעזר שטרן (יש עתיד):

זאת הבעיה. אתה היית שר, אתם בממשלה 15 שנה, לא אני. זאת הבעיה. אם אני הייתי שר ב-7 באוקטובר, אם בכלל הייתי עומד פה, מזמן הייתה ועדת חקירה ממלכתית.

היו"ר אמיר אוחנה:

טוב, תם הזמן. תודה רבה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

זאת החובה שלנו למי שנהרג. זאת החובה שלנו כדי שלא ייהרגו יותר בגלל שהשופט עמית הוא שלי או שלך. תתביישו. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. השר מיקי זוהר, בבקשה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

מיקי, אתה יכול לדבר על ספורט אם אתה רוצה. אתה לא חייב לדבר על – – –

גלעד קריב (העבודה):

היו"ר אמיר אוחנה:

אחד-אחד.

גלעד קריב (העבודה):

למה?

היו"ר אמיר אוחנה:

כי הנושאים לא דומים. כשנושאים דומים אז הוא משיב במשולב.

גלעד קריב (העבודה):

– – – שתי הצעות.

היו"ר אמיר אוחנה:

זה עדיין לא מספיק. בדרך כלל לא מגישים הצעת אי-אמון על הצלחות.

גלעד קריב (העבודה):

זה נכון. אני מבטיח שכשתהיינה הצלחות לממשלה הזאת, אני מוכן להגיש. מחפשים, מחפשים.

היו"ר אמיר אוחנה:

בינתיים אתה יכול להגיש אי-אמון באופוזיציה, זה גם בסדר. זה גם קורה.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, קודם כול, אלעזר, אני רוצה שתדע משהו. יש לפחות חצי מאזרחי ישראל שמסתובבים עם תחושה, ככל הנראה מוצדקת, שגוזלים אותם, שהם לא מקבלים את הייצוג שמגיע להם, לא במערכת המשפט – –

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אולי.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

סליחה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אולי, אמרתי לך אולי. עבדתם על זה קשה.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

– – לא בצבא, לא באקדמיה. בהרבה מאוד מקומות – – –

אלעזר שטרן (יש עתיד):

לא בקורס טיס, לא בצנחנים.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

בהרבה מאוד מקומות הציבור שלנו – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת שטרן, השר זוהר ישב, שמע אותך בקשב.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

הוא מדבר איתי.

היו"ר אמיר אוחנה:

לא, הוא משיב לך. זה לא דיאלוג. הוא משיב לך.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אבל מותר, אל תהיה – – –

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

הציבור שאני וחברי יושב-ראש הכנסת מייצגים מרגיש את הקיפוח הזה לאורך שנים וזועק את הזעקה הזאת לאורך שנים. מה עשו שופטי בית המשפט העליון בתשובה על הזעקה הזאת שעולה ועל התחושה הזאת שאני מייצג ומציג בפניך? התכנסו בוועדה משל עצמם, ללא נוכחות של נציגי הקואליציה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

למה?

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

כי יש להם רוב מובנה – – –

אלעזר שטרן (יש עתיד):

מי מנע מהם?

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

כי יש להם רוב מובנה בוועדה שהם לא רצו לשנות את הרכבה – –

אלעזר שטרן (יש עתיד):

הכנסת בחרה אותם.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

– – והם בחרו לעצמם נשיא בית משפט עליון.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

הכנסת בחרה אותם.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

רגע, סליחה. ואני אומר לך, אני לא ארד לצד הפחות-מכובד פה. אני לא אדבר על ענייניו של השופט עמית. זה לא מענייני כרגע, ואני לא רוצה לדבר על זה. יש ציבור, קורא את הדברים, יודע לשפוט – ראוי, לא ראוי. אין שום בעיה עם זה. נשים את זה כרגע בצד. אבל שים לב לתהליך, שים לב לדרך.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

שנה דחייה. שנה, עד שמצאתם אולי משהו.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

שים לב לדרך. אני אומר לך, חבר הכנסת שטרן, שאם רמת האמון בבית המשפט העליון הייתה רעה, אז היום היא כבר גרועה, אפילו זוועה. הציבור הישראלי, שאמור לתת אמון במערכת המשפט – – –

אלעזר שטרן (יש עתיד):

עבדתם על זה קשה, אתה צודק. עבדתם קשה.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

לא רק שהאמון נשחק – הוא לדעתי כמעט לא נותר, לחלוטין. איפה האמון הזה עדיין קיים? אתם יודעים איפה? בצד הזה של האולם. מחנה השמאל הוא בין האחרונים שעוד תומכים, מאמינים, אמון בבית המשפט. זה נראה לכם סביר?

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אני לא שמאל. מה זה שמאל? עוד פעם שמאל? מה זה שמאל? מה זה שמאל?

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

זה נראה לכם הגיוני – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת שטרן, לא על כל מילה שאתה לא מסכים איתה תשאל אותו ותחזור על זה. די, מספיק.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

הינה, אני לא מפריע לו.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

– – שהגענו לנקודה שמערכת משפטית, שצריכה לייצג את כל חלקי העם כך שגם אזרח מקצה מדינת ישראל, מדימונה או מאופקים, יוכל להרגיש שהמערכת הזו מייצגת אותו – היום הדבר הזה כבר כמעט שלא קיים?

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אני אביא לך. מה זה קשור לוועדת חקירה ממלכתית?

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

זה הולך ונשחק בגלל דורסנות. הייתי מגדיר את זה אפילו רודנות – –

אלעזר שטרן (יש עתיד):

מה זה קשור? מה זה קשור – – –

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

– – מצד המערכת המשפטית כלפי מחנה אחד, דמוקרטי, שקיבל אמון דמוקרטי מאזרחי ישראל, שנבחר על ידי אזרחי ישראל פעם אחר פעם להנהיג את מדינת ישראל, והתשובה שאנחנו מקבלים היא בוז.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

תחקרו את עצמכם.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת שטרן, קריאה ראשונה.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

בוז מוחלט של המערכת המשפטית כלפינו. ומה חשבו במערכת המשפטית – –

אלעזר שטרן (יש עתיד):

מה זה קשור לוועדת חקירה ממלכתית?

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת שטרן, די.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

– – שאזרחי ישראל אינם שמים לב לזה?

אלעזר שטרן (יש עתיד):

תוציא אותי.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

שתומכי הממשלה הזו והכנסת הזו לא כועסים על ההחלטות האלו? לא ימחו נגד ההחלטות האלו?

אלעזר שטרן (יש עתיד):

הגעתם לזה בסוף. בשביל זה לא צריך לחקור 2,000 הרוגים?

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת שטרן, קריאה שנייה.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

רגע, רגע. לא, אני אענה לך על ועדת החקירה. אני רק רוצה להסביר לך על מה שאמרת – –

אלעזר שטרן (יש עתיד):

לא. זה החשוב, זה הרעיון, זה הכותרת.

היו"ר אמיר אוחנה:

אל תיתן ציונים על מה חשוב.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

– – על כל מה שקשור למערכת המשפט, אז אני עונה לך על מערכת המשפט. אגב, גם בעניין הדעה והעמדה שהבעת בפני היושב-ראש. משום שהיושב-ראש יושב על הכיסא הזה ורוצה לכבד את מעמדו של הכיסא הזה הוא לא רצה להשיב לך, אז אני פה כדי לומר לך: גם ליושב-ראש הכנסת מותר שיהיו עמדות, גם אם אתה לא אוהב אותן. ויש לו עמדות ברורות, והוא יכול להציג אותן, גם אם זה לא נוח לך לשמיעה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

זה לא הדיון. זה לא הדיון.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

אז עם כל הכבוד, עם כל הכבוד, אתה רוצה להטיף על ממלכתיות?

אלעזר שטרן (יש עתיד):

כן, כן.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

חבר'ה, תסתכלו במראה, תפשפשו במעשיכם. ממלכתיות היא אינה מנת חלקכם. אינה מנת חלקכם, לצערי הרב.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אני לא מבין על מה אתה מדבר. אני לא מבין על מה אתה מדבר.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

אז אני חייב לומר את זה קודם כול כדי שהדברים יובהרו. עכשיו לגבי הנושא שדיברת עליו, נושא חשוב מאין כמוהו, עניין של ועדת חקירה ממלכתית. אני רוצה להסביר לרגע מה אומר החוק על ועדת חקירה ממלכתית. בוא נקרא לזה אולי בשם הנכון – מה מהותה של ועדת חקירה ממלכתית. המהות שלה היא של ועדה בלתי תלויה, שיכולה לעשות את עבודתה באופן ממלכתי.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

מה זו המהות? מה, אתה רוצה מהויות?

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת שטרן, עכשיו הוא כבר נוגע בעניין, ואתה ממשיך להפריע. אתה כבר בקריאה שנייה, אני מזכיר לך.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אני אשלים את הטיעון. אני רוצה להשלים את הטיעון.

היו"ר אמיר אוחנה:

לא, בלי.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

האמן לי, לא תצא עם שאלה אחת ממה שאני אומר עכשיו. היא יכולה באופן ממלכתי – כשמו כן הוא – בעצם לעשות את הפעולות באופן אובייקטיבי לחלוטין, ענייני לחלוטין, מקצועי לחלוטין, לטובת כל אזרחי ישראל, כל אלו – רגע, רגע, דקה, אנחנו נדבר על החוק – כדי שכל אזרחי ישראל יוכלו לומר שיש להם ישות, נקרא לה, שהיא במקרה הזה ועדת חקירה ממלכתית, שהם יכולים לסמוך עליה ולהאמין לטענותיה ולמסקנותיה. זה העיקרון המרכזי מאחורי החוק. הרעיון המסדר של חוק ועדת חקירה ממלכתית הוא מה שהצגתי עכשיו. עכשיו אני רוצה לחזור איתך חצי שנייה לתחילת דבריי. מה אנחנו כרגע חשים ממערכת המשפט? מה רמת האמון בינינו לבין מערכת המשפט? אתה אומר לי: קח את מערכת המשפט, על פי החוק הקיים, ותן לה לנהל את ועדת החקירה הממלכתית.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

ואתה לא חייב לקבל את המסקנות שלה, על פי החוק.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

רגע. רגע. רגע.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אתה לא חייב, על פי החוק.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

כשאני רואה כיצד מערכת המשפט נוהגת בחצי מהעם, בחצי מנבחריו, אני אומר לך שאין לי שום אפשרות להסכים שמערכת המשפט תוביל את ועדת החקירה הממלכתית הזו, משום שמי שעל פי החוק אמור להוביל את ועדת החקירה הממלכתית המתבקשת הוא מערכת המשפט.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

מאיפה הבאת את זה?

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

אנחנו לא רק מתגוננים ממערכת המשפט, אלא נרדפים על ידי מערכת המשפט.

גלעד קריב (העבודה):

אוי, ממש.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אתם רודפים את הצבא, את מערכת המשפט, את המשטרה, את כולם אתם רודפים. אתם השלטון.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

לא, אני אומר דבר פשוט: ועדת חקירה צריכה לקום, והיא צריכה להיות עצמאית, היא צריכה להיות בלתי תלויה – אבל לא בהרכבה הנוכחי, שכולו מושתת על מערכת משפטית שמוכיחה פעם אחר פעם למה אין לנו יכולת להביע בה אמון. הרי למה האמון נסדק מול העם? בגלל ההתנהלות של המערכת הזאת. אז אתה מצפה ממני להגיד, כשהמערכת המשפטית שפגעה פעם אחר פעם באמון הציבור, ובפרט באמון המחנה שאני חלק ממנו, מחנה הימין – להגיד להם: חבר'ה, חצי מהעם יקבלו ייצוג בוועדת החקירה הממלכתית – –

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אתם הייתם ממשלה ב-7 באוקטובר. לא צריך ממשלה בשביל זה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת שטרן, קריאה שלישית. נא לצאת. חבר הכנסת שטרן, קריאה שלישית, נא לצאת.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

– – והחצי השני לא יקבלו ייצוג?

אלעזר שטרן (יש עתיד):

בבקשה. מה אתם חושבים, שצריך ועדת חקירה כדי לדעת שאתם אחראים? הייתם ממשלה, הייתם ממשלה ב-7 באוקטובר.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה לשר. ההצעה הבאה היא הצעת סיעות העבודה, ישראל ביתנו והמחנה הממלכתי, ויציג אותה חבר הכנסת גלעד קריב. בבקשה, עד עשר דקות לרשותך.

גלעד קריב (העבודה):

אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת, מכובדי השר צח הלשון והמיטיב להתבטא מעל הדוכן, עוד נחזור לתזה המעניינת שהצגת כאן על ענייני ועדת החקירה. אדוני היושב-ראש, לרוב נהוג שמי שעולה לכאן ומציג הצעת אי-אמון, בין השאר לאור העובדה שעומדות לרשותו עשר דקות שלמות, קורא מן הכתב. אבל הפעם אני בחרתי שלא לקרוא מן הכתב את הצעת האי-אמון שאנחנו מגישים, כי לצערנו הדברים ברורים כשמש והכישלון המתמשך והיסודי של ממשלת ישראל השלושים-ושבע, הכישלון הזה מצלק את גופה ואת נפשה של החברה הישראלית. ישנה אמירה עממית שלהצלחה – דיבר היושב-ראש על ההצלחות כביכול של הממשלה הכושלת הזו – להצלחה אבות רבים, הכישלון יתום. אלא שבמקרה שלכם לא הכישלון יתום, אלא הכישלון שלכם, אדוני השר, הותיר מאות ישראלים, ילדים ומבוגרים, יתומים. אני אחזור על זה: לא הכישלון המתמשך של הממשלה שלכם הוא יתום, אלא הכישלון שלכם בכל זירה הותיר אין ספור ישראלים יתומים ושכולים. שיא של כל השנים בהרוגי תאונות הדרכים. כמה יתומים חדשים הותיר הכישלון המתמשך שלכם, ובמיוחד של השרה רגב והשותף שלה עד לאחרונה למחדל, השר בן גביר? כמה יתומים הותירו הרוגי תאונות הדרכים, 436 במספר, כמה יתומים? כמה יתומים חדשים יש היום ביישובים הערביים במדינת ישראל אחרי ש-230 אזרחים נרצחו, נטבחו, על ידי ארגוני הפשיעה? כמה יתומים הצטרפו למעגל השכול בגלל הכישלון שלכם לטפל באלימות הרצחנית נגד נשים, שהגיעה בשנת 2024 לשיא של 76 שנים, מניין שנות עצמאותה של ישראל? וכמובן, כמה יתומים הותירה המערכה האחרונה? כמה יתומים? כמה יתומים נותרו אחרי טבח שמחת תורה, שקרה במשמרת שלכם? הכישלון המתמשך שלכם זורע שכול ויגון בכל אחת מפינותיה של הארץ הזו, והכישלון הוא לא רק כישלון העבר – הכישלון הנורא של כל מה שקדם ל-7 באוקטובר וכל מה שקרה לאחר 7 באוקטובר, הכישלון הוא הכישלון המתמשך שלכם, זה שנמשך גם היום, ממש ברגעים אלה. בספר משלי אנחנו מוצאים את הפסוק: "כְּכֶלֶב שָׁב עַל קֵאוֹ, כְּסִיל שׁוֹנֶה בְאִוַּלְתּוֹ". אתם בניתם את יכולות החמאס לפני 7 באוקטובר. במזומן. במזומן בניתם את יכולות החמאס תחת הקונספציה, לא הכושלת אלא הנפשעת, של בנימין נתניהו. ומה קורה אחרי 15 חודשים? הלב מתפוצץ מהתרגשות ומשמחה למראה התמונות של האחים והאחיות שלנו ששבים הביתה באיחור דרמטי, באיחור דרמטי, שעלה בחייהם של עשרות חטופים. אבל הלב מתפוצץ מכעס כאשר אנחנו מבינים ש-15 חודשים לא עשיתם דבר כדי לבנות אלטרנטיבה לשלטון החמאס. רק סיסמאות – לא חמאסטן ולא פתחסטן, ולכן החזרתם אותנו לחמאסטן. מה המשמעות של התמונות שאנחנו רואים היום מציר נצרים? מה עשיתם בחודשים האחרונים כדי להבטיח שאחרי הכניסה הרביעית והחמישית במספר אל תוך צפון הרצועה, במחיר חייהם של עשרות חיילים גיבורים, אותם פלסטינים ששבים צפונה לא יהיו תחת שליטת החמאס? מה עשיתם? הבאתם איזו חברה אמריקאית לעשות בדיקות מגוחכות של רכבים על ציר נצרים? זו האלטרנטיבה שלכם? אלה הלקחים שלמדתם מ-7 באוקטובר? אמור לי, מר נתניהו, הקטרים העבירו אתמול 27 טונות של אספקה. הקטרים מחדש בתוך העניין. מי ערב לנו שלא סיכמת איתם שבתוך משלוחי המזון והציוד יש גם מעטפות עם דולרים? הרי זה מה שאתה והקטרים עשיתם לפני 7 באוקטובר. הרי הציבור הישראלי לא ראה את ההסכם. אתה מסתיר אותו. מי יודע איזה עסקים עשית עכשיו עם קטר? החזרת אותנו, בכישלון המחפיר שלך ושל השותפים שלך, ל-6 באוקטובר. לא חמאסטן ולא פתחסטן – וקיבלנו עוד פעם חמאסטן. כי אתה פחדן, נתניהו, ראש ממשלה פחדן, שאין בו את האומץ לעשות שום מהלך אסטרטגי.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

עכשיו יורידו אותך.

גלעד קריב (העבודה):

לא, לא יורידו אותי. עדיין אפשר לומר שבראש ממשלת ישראל עומד אדם פחדן, פחדן, מושחת. אדם הססן שלא יודע לקבל את ההחלטות האמיצות לטובת מדינתו. מה בינו לבין בן-גוריון? מה בינו לבין צ'רצ'יל? אם זה לא היה כל כך עצוב וטרגי, עצם הצמדת השמות בן-גוריון ונתניהו הייתה צריכה להביא אותנו להתגלגל מצחוק אל מרגלות הדוכן. אבל אוי לנו שזה עולה בדמים. ומה קורה כשיש כישלון מתמשך שצריך להסתיר? לא מקימים ועדת חקירה ממלכתית. יושב כאן שר מכובד ומספר לנו סיפורים על האמון. תאמר לי, השר זוהר, אחרי אסון מירון הקמתם ועדת חקירה? לא הקמתם אפילו ועדת בדיקה ממשלתית אחרי אסון מירון. אנחנו היינו צריכים להקים את ועדת החקירה לאסון מירון. אחרי פרשת הצוללות, שיצאו בעניינה מכתבי אזהרה לראש הממשלה על פגיעה חמורה בביטחון הלאומי – מכתבי אזהרה שיצאו מהנשיא בדימוס אשר גרוניס, שבטח לא מזוהה עם המחנה הליברלי האקטיביסטי בבית המשפט העליון – אתם הקמתם את ועדת החקירה? לא הקמתם, לעניין הזה, גם ועדת בדיקה שתעסוק בתהליכי הרכש. הסיבה היחידה שאתם לא מקימים ועדת חקירה ממלכתית היא כי אתם אף פעם לא מוכנים לקחת אחריות, אף פעם. נתניהו לא אומר: אני אחראי, ואתם עסוקים במסע הסתה דרמטי נגד מערכת המשפט כדי לקעקע את היכולת להגיע לחקר האמת. אחת מהסיבות המרכזיות שלכם למתקפה על בית המשפט העליון היא כדי שלא יהיה אמון בוועדת חקירה, בדיוק כפי שאחת הסיבות המרכזיות שלכם למתקפה על מערכת המשפט היא לחלץ את ראש הממשלה נתניהו מכתבי האישום שלו על פרשות של שחיתות. אתם רוצים את חקר האמת? לרגע עוד לא לקחתם אחריות אמיתית על האסון שקרה ב-7 באוקטובר. לא הפקתם לקח אחד, והחזרתם אותנו עכשיו אל 6 באוקטובר, באיחור דרמטי שעלה בחיים של חטופים ובחיים של חיילים. ובמסגרת המתקפה הזו, ובכך אסיים, שר המשפטים, שאומר: אני אחרים את הנשיא הנבחר. אז אני מבקש להזכיר לאדוני יושב-ראש הכנסת, שבתפקידו גם מכהן כממלא מקום נשיא המדינה – אבקש להזכיר לאדוני, שהיה שר משפטים במדינת ישראל, שמי שממנה שופטים במדינת ישראל הוא נשיא המדינה. הוועדה בוחרת אבל הנשיא ממנה. ולכן כשהשר לוין ויתר שותפיו מודיעים שהם מחרימים את הנשיא הנבחר של בית המשפט העליון, הם בעצם מודיעים קבל עם ועדה שהם מחרימים את נשיא המדינה, את האזרח מספר אחת. ומה יקרה כאן, אדוני היושב-ראש הנכבד, כאשר כאן ישבו נשיא המדינה והנשיא הנבחר של בית המשפט העליון? מה יקרה?

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה.

גלעד קריב (העבודה):

עד אנה אתם רומסים ודורכים על ערכי הדמוקרטיה והממלכתיות רק כדי להימלט מאימת הדין?

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. תודה רבה. וכעת ישיב שוב השר מיקי זוהר, בבקשה.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – חבר הכנסת קריב, העלית טענה מאוד מעניינת. טענת שראש הממשלה בנימין נתניהו הוא פחדן. אוקיי, אני מבין שאותו פחדן, לכאורה, נתן הנחיה לחסל את מנהיג חיזבאללה נסראללה, הוביל לחיסול מנהיג הטרור הגדול ביותר בעולם – –

גלעד קריב (העבודה):

ומה עשה עכשיו? החזיר את חמאס לשלטון.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

– – פירק כמעט לחלוטין את הארגון הזה שנקרא חיזבאללה, במדיניות שהיא הפוכה ממדיניות פחדנית – –

גלעד קריב (העבודה):

אותם – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת קריב, השר זוהר הקשיב לך ברוב קשר.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

– – אלא היא מדיניות אמיצה בצורה בלתי רגילה. כי הרי כולם יודעים שלארגון הזה יש טילים, יש יכולות. זה לא הרתיע את נתניהו לקבל את ההחלטה לחסל את הארגון הזה ואת ראש הארגון הזה. אגב, גם את יורשי ראש הארגון הזה הוא נתן הנחיה לחסל. אותו ראש ממשלה שקראת לו "פחדן" תקף באיראן מתקפה סופר-משמעותית, שפגעה דרמטית ביכולת ייצור הטילים שלהם, שפגעה דרמטית במערכות ההגנה שלהם; אותו ראש ממשלה, שאתה כינית "פחדן" ברגע זה, נתן הנחיה לחסל את ארגון הטרור חמאס. אבל באותה נשימה עשה דבר אמיץ ביותר: הביא עסקת חטופים, כשהייתה בתוך המחנה שלו התנגדות לא קטנה לעסקה הזו, ובאומץ אמר למחנה: אני הולך להחזיר את הילדים הביתה. וזה אומץ, זו לא פחדנות.

גלעד קריב (העבודה):

באיחור, לעשות את זה חצי שנה באיחור.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

עכשיו אתה מציג – אני יכול לתת לך עוד הרבה מאוד דוגמאות: ראש ממשלה שלא היסס לתקוף בתימן, שלא היסס לתקוף בעיראק, שלא היסס לחסל את כל צבא סוריה, בזמן שראינו את כל ההפיכה בסוריה מול משטר אסד הנלוז. ואתה קורא לראש ממשלת ישראל "פחדן"?

גלעד קריב (העבודה):

פחדן ומושחת.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

אז בוא ואני אקריא לך, אני אגיד לך מה אני חושב שאתה: אתה בעיניי הזוי. אם אתה קורא לראש ממשלת ישראל "פחדן", ההגדרה שלך היא "הזוי".

גלעד קריב (העבודה):

פחדן ומושחת.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

אתה לא יכול לקרוא לראש הממשלה את הקריאה הזו בזמן שאתה ראית במו עיניך מה הוא עשה במו ידיו.

גלעד קריב (העבודה):

במו ידיו.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

אתה ישבת באופוזיציה, זעקת את זעקתך כחבר אופוזיציה, אך אנא ממך, בסס את הטענות שלך בעובדות.

גלעד קריב (העבודה):

כנראה לא שמעת.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת קריב.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

איך אתה יכול להציג ראש ממשלה כזה – –

גלעד קריב (העבודה):

מי שולט בעזה?

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת קריב, קריאה ראשונה.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

– – בכינוי המוזר הזה שבחרת לעצמך, שהוא "פחדן"? ההפך, הוא אמיץ, הוא ראש ממשלה אמיץ, אגב, יש כאלה שיאמרו שאולי האמיץ ביותר שהיה למדינת ישראל. אבל אתה בוחר להכפיש אותו. למה? כי בסך הכול מה אתה עושה? מדבר אל הבייס שלך, מדבר לציבור מצומצם, שכנראה מנוי על חברי מפלגת העבודה, דמוקרטים, אני לא יודע מה נשאר מכם. ואתה חושב שזה ירים אותך בפריימריז, שתקרא לראש הממשלה בכינוי שלו, ולמציאות אין שום קשר. אז גלעד, טעית, כנראה לא בפעם הראשונה, ואולי גם לא בפעם האחרונה. עכשיו תראו, אנחנו יודעים שרוב העיסוקים סביב עבודת הממשלה היום הם רק על עניין המלחמה. לא עוסקים בפעילות השוטפת של ממשלת ישראל, על מגוון משרדיה ושריה ושרותיה, שעושים אין-ספור.

נאור שירי (יש עתיד):

חסרה פעילות.

גלעד קריב (העבודה):

מי?

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

כל משרדי הממשלה, גם המשרד שלי.

גלעד קריב (העבודה):

ומשרד התחבורה?

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

אין-ספור פרויקטים ופעולות למען אזרחי ישראל.

גלעד קריב (העבודה):

אתה מכיר את המספרים?

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

מכיר אותם היטב. הפוקוס כולו מופנה כרגע לאירועי המלחמה. אגב, די מובן, בצדק – יש פה המלחמה, הכי גדולה, כנראה, שהייתה לישראל בכל זמן קיומה, ויכול מאוד להיות שהפוקוס הולך דווקא לשם. אגב, אל תחפשו בכלי התקשורת אינפורמציה חיובית על הממשלה. שם לא תמצאו.

גלעד קריב (העבודה):

ספר לי. תתחיל במשרד התחבורה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

יש לכם ערוץ.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת קריב.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

אבל נבוא ונאמר את הדבר הבא: יש המון המון עשייה לממשלה באין-ספור תחומים. אם אתם רוצים, אני צריך הרבה מאוד זמן פה, אדוני היושב-ראש, לספר על מעשי משרד התרבות והספורט בשנתיים האחרונות. אין-ספור פרויקטים; אין ספור משאבים; תקציבים חסרי תקדים; קידמנו כל תחום אפשרי בתרבות ובספורט; הקמנו אגף ספורט נשים במשרד התרבות והספורט; נתנו מענקים לשיתוף ישראלים במשחקי ספורט; עשינו מופעים אדירים בכל רחבי הארץ, ובפרט בפריפריה; שמרנו על תקציבי המשרד למרות הקיצוצים; את חוק המאמנים העברנו. אני צריך פה עוד שעות כדי לספר לכם את הדברים שעשינו במשרד. את זה לא יזכירו. את זה אתם, חברי האופוזיציה, כנראה לא תעריכו. אבל יש דבר שבסוף מנחם לפחות אותי – מי שמעריך את זה אלו אזרחי ישראל. אזרחי ישראל רואים היטב את העשייה של הממשלה הזו, שמים לב היטב למה שהממשלה הזאת עושה למענם, אבל לא פחות חשוב, חבריי לאופוזיציה – סליחה, חברי האופוזיציה. אני בקואליציה. סליחה.

נאור שירי (יש עתיד):

זה מדאיג, אתה – – –

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

לא פחות חשוב, אזרחי ישראל יודעים שיש ידיים נכונות על ההגה ויש על מי לסמוך. ואם אתם מעדיפים להיות בתוך המיליה המאוד-מצומצם שלכם – –

גלעד קריב (העבודה):

בשביל זה החמאס שולט בעזה.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

– – ולחשוב שאתם מייצגי ציבור. הביטו בסקרים לרגע, חברים ממפלגת יש עתיד, כדוגמה. מפלגת יש עתיד לא צומחת בסקרים.

גלעד קריב (העבודה):

על מה אתה מדבר? אין לכם סקר אחד – – –

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

אני שואל שאלה: מפלגת יש עתיד צומחת בסקרים ואני טועה? לא, היא לא.

קריאה:

אל תדאג לגלעד קריב. הכול יהיה בסדר.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

בינתיים גלעד קריב עולה פה למליאה ושותה אתכם כל יום. אז אני אומר, חבר'ה, תהיו קצת הגיוניים ותדברו אל הלב של הציבור, אל הלב של הציבור.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

בואו נלך לבחירות ונראה.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

מה הלב של הציבור רוצה, אתם יודעים מה?

גלעד קריב (העבודה):

ועדת חקירה. להחזיר את החטופים.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

הוא רוצה נבחרי ציבור – סיפרתי לכם קודם, אבל רגע – הוא רוצה נבחרי ציבור – –

גלעד קריב (העבודה):

ישרים.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

– – שאכפת להם ממנו. לא שכל היום מתעסקים בקואליציה, בשרים, בראש הממשלה. תתעסקו במה שחשוב לאזרחי ישראל, מה שחשוב לאלו ששלחו אתכם אל הכנסת. זה המעשה הנכון.

גלעד קריב (העבודה):

אדוני השר רוצה להתייחס לנתונים שהבאתי? לשיא בהרוגים בתאונות הדרכים, ברצח ביישובים הערביים, ברצח נשים?

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת קריב.

גלעד קריב (העבודה):

רוצה לדבר – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת קריב, די.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

אני אומר כך, גם לגבי עניין המלחמה. אני רוצה להזכיר שלפני שהממשלה שלנו עלתה לשלטון, בסוף שנת 2022, הייתה פה עוד ממשלה, שהיא לא הייתה ממשלה שלנו. היא הייתה ממשלה שכיהנה פה שנה וחצי או שנתיים, אני לא זוכר את המספר המדויק. היו בה שר חוץ ושר ביטחון וראש ממשלה חליפי, והיו בה כל התפקידים שיש בממשלה הזו. והם ניהלו את המדינה, לא אנחנו. ובשנתיים האלה כולם יודעים שהייתה התעצמות מטורפת של חמאס. הכסף שעליו הם דיברו נכנס גם נכנס כל חודש לרצועה. הטענות – – –

נאור שירי (יש עתיד):

מה זה? מאיפה הוא בא?

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

סליחה, זה לא נכון? זה לא נכון? אתם לא הייתם פה לפני כן? אתם לא הייתם פה לפני כן?

סימון דוידסון (יש עתיד):

אתה שומע את עצמך?

נאור שירי (יש עתיד):

אתה פה במדינה, או שאתה בטיסות עם רגב כל הזמן?

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

אני שואל, אתם לא הייתם – קודם כול, לא טסתי כמעט בכלל מאז שנבחרתי להיות שר. אז הטענה שלך פחות מתאימה. אני הרבה בארץ.

נאור שירי (יש עתיד):

זה עוד יותר מטריד, אתה אשכרה פה.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

אבל אני שואל, אתם לא הייתם פה לפנינו?

נאור שירי (יש עתיד):

זה מטריד אותי. אתה אשכרה פה.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

אתם ישבתם פה שנתיים לפנינו?

נאור שירי (יש עתיד):

אתם 35 שנה פה – – – כל הזמן מאשימים.

גלעד קריב (העבודה):

תאמר לי, אתה יודע על מה אתה מדבר?

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

סליחה, רגע, רגע. בממשלה שלכם הכסף נכנס לחמאס או לא נכנס?

גלעד קריב (העבודה):

– – – מה שאתה מדבר.

סימון דוידסון (יש עתיד):

לא, לא באותה צורה.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

מה אתה – – – נו, באמת, אתה צוחק.

סימון דוידסון (יש עתיד):

לא במזוודות של כסף.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

מה זה משנה איך? בהעברות בנקאיות. סליחה, אדוני היושב-ראש, אני חוזר בי. הממשלה הקודמת העבירה העברה בנקאית לחמאס, היא לא העבירה את זה במזומן.

סימון דוידסון (יש עתיד):

הכסף עבר בביט.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

זה היה בביט, בסדר? אבל הכסף עבר, עבר. עכשיו, כסף עבר? עבר. התעצמות חמאס הייתה בשנתיים האלה? הייתה. הגישה והתפיסה והקונספציה שעליה אתם מדברים הייתה גם מנת חלקכם. אז לבוא ולומר שאנחנו האשמים הבלעדיים? לא.

נאור שירי (יש עתיד):

אתם האשמים המרכזיים.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

האחריות על מה שקרה מוטלת על הממשלה המכהנת, זה נכון. אבל היא מוטלת באותה נשימה על כל באי הבית הזה, מלבד אלו שאמרו – אגב, אני מביניהם. אמרתי את זה. הייתי יושב באולפנים ואומר אחרי כל סבב: חבר'ה, צריך לכבוש את הרצועה ולפרז אותה. אתם יודעים מה הייתם אומרים עליי? הייתם אומרים: הוא הזוי, הוא משיחי, הוא רוצה שייהרגו חיילים לחינם. אף אחד לא היה מוכן בשעת הפריחה והשגשוג של מדינת ישראל לפני 7 באוקטובר לצאת למלחמה, לסגור את השלטר, ללכת להיהרג בעזה. לא היה אחד – אולי בודדים, אמרתי לך, יכול להיות שאני אחד מהם, שהיו מוכנים לצאת למלחמה הזאת.

גלעד קריב (העבודה):

אתה הראשון.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

לא, אני חושב שאמרתי את זה, הארכיון לא שוכח. אמרתי את זה כמה וכמה פעמים. לא הקשיבו לי.

נאור שירי (יש עתיד):

18 שנים. ראש ממשלה כמעט 18 שנים. על איזה שנה אחת – – – קונספציה. אתם יצרתם את הקונספציה.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

עכשיו, תראו, אני אומר דבר נוסף. בסופו של יום – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, רשות הדיבור לשר זוהר. תודה.

נאור שירי (יש עתיד):

– – – אתם האשמים.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת נאור שירי, די. תודה.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

בסופו של יום האירועים של 7 באוקטובר – –

נאור שירי (יש עתיד):

אתם האשמים – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת נאור שירי.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

– – כפו על מדינת ישראל מלחמה עקובה מדם, המלחמה אולי הקשה ביותר שידעה בכל תולדותיה. אבל יש דבר שצריך לומר: החיילים שלנו, המפקדים שלנו, "דור הטיקטוק" קראו להם – ההפך. הדור האמיץ הזה הוכיח לכל אויבינו שמדינת ישראל היא מדינה חזקה שלא כדאי לפתוח מולה מלחמות, ושהמחירים של המלחמה הם כואבים לשני הצדדים, אבל ישראל יודעת להילחם. ואת הדבר זה הוכחנו בהובלת הדרג המדיני המכהן, לא הדרג המדיני הקודם. בהובלת הדרג המדיני המכהן.

נאור שירי (יש עתיד):

– – – האשמה עלינו – – – שלך.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

לא אמרתי את זה. אמרתי: האחריות מוטלת על הממשלה שלנו כמו שהיא מוטלת גם עליכם, עם הממשלה הקודמת.

גלעד קריב (העבודה):

לא. זה קרה אצלכם במשמרת. תתפטרו.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

היא מוטלת על כל מי שחשב שצריך להשהות את העניין הזה. וגם הממשלה הקודמת חשבה את אותו הדבר והעבירה בהעברות בנקאיות כסף לחמאס. אז לבוא ולהגיד: רק נתניהו, רק הממשלה – זאת צביעות לשמה. זאת צביעות לשמה.

גלעד קריב (העבודה):

7 באוקטובר זה נתניהו.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

אנא מכם, קצת אובייקטיביות לא תזיק. קצת יושרה לא תזיק, כי האמת בסוף מנצחת את הכול. והציבור גם יביע את דברו בעניין הזה. זה הכול.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

רוצים בחירות – – –

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

דרך אגב, בחירות בהחלט יקרו, בתום ימי הכהונה של הממשלה הזאת. הממשלה הזאת נבחרה לארבע שנים על פי כל אמת מידה דמוקרטית, קיבלה את אמון העם, והיא תמלא את ימיה. ובתום ימי הממשלה נערוך פה – –

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אין לכם – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת בליאק.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

– – מערכת בחירות דמוקרטית שתקבע מי ינהיג את מדינת ישראל. אגב, ככה צריכה לפעול דמוקרטיה. אצה לכם הדרך, חברים. קיבלנו את אמון העם, לא גזלנו את אמון העם – אגב, בשונה מהממשלה הקודמת, שגזלה את אמון העם. הייתה בחירה ברורה של אזרחי ישראל במשהו מסוים, והם קיבלו משהו אחר לגמרי, בתמיכתו של מנסור עבאס בממשלה שייצגה את המחנה השמאלי של המפה, אף שהיו בה גורמים שקיבלו את אמון הציבור הימני. לכן אני אומר, חברים, עם כל הכבוד, יש דמוקרטיה, כך היא צריכה לפעול. יגיע מועד הבחירות בזמנו, נקיים מערכת בחירות, ייבחרו הנבחרים החדשים והם ירכיבו את הממשלה הבאה. ככה צריכה לפעול דמוקרטיה. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה לשר זוהר. כעת אני מזמין את חבר הכנסת איימן עודה לנמק את הצעת האי-אמון מטעם סיעות חד"ש-תע"ל ורע"מ. בבקשה, עד עשר דקות לרשותך.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת וחברות הכנסת, צריך לומר לציבור את האמת. אין בישראל הנהגה שאומרת לו את האמת. אין בישראל הנהגה שאומרת לציבור הישראלי את האמת. אין במדינת ישראל הנהגה שתעמוד ותגיד שהבטחנו ניצחון מוחלט, ואנחנו רואים את המצב, שיש מטרות גלויות שלא מימשנו אותן ויש מטרות נסתרות, כמו הגירוש, הטיהור האתני, הטרנספר, שלא הצלחנו כלל וכלל. אין במדינת ישראל הנהגה שתגיד לציבור הישראלי שאין פתרון צבאי. אני חושב שהמלחמה הזאת הוכיחה יותר מכל מלחמה אחרת שאין פתרון צבאי. מה עוד אפשר לעשות? מה עוד? 471 ימים מול העם הפלסטיני. מה מדינת ישראל לא ביצעה? מה לא ביצעה? הרג, הרג ילדים מתחת לגיל עשר, נשים, עשרות אלפים. כן, כן, עשרות אלפים. הציבור צריך לדעת שהילדים מתחת לגיל עשר והנשים הם שני שלישים מההרוגים בעזה. הציבור צריך לדעת זאת. וצריך לשאול את עצמו: מה עוד אפשר לעשות? כמה פשעים על המצפון שלנו? כמה? ככה אני מצפה מבן אדם נורמלי. ככה הוא צריך לחשוב. והוא צריך לחשוב פוליטית אם יש פתרון צבאי לסכסוך הזה. אין הנהגה שיכולה להביט בפני הציבור ולהגיד לו את האמת, שאי-אפשר לנצח עם שלם. אי-אפשר, מה לעשות. מהקונגרס הציוני הראשון ניסינו לדמיין לעצמנו שזאת ארץ ללא עם לעם ללא ארץ. שיקרנו. פשוט מאוד שיקרנו. צריך הנהגה שתגיד את זה לציבור: שיקרנו, ביצענו נכבה איומה. דוגמה קטנה. בעיר שלי, חיפה, היו 70,000 ערבים – הפכו ל-2,000. מ-70,000 ל-2,000 אנשים. איפה הדודים שלי? איפה הדודות? דודה שלי נפטרה בעמאן, במחנה פליטים, לפני חודשיים; פליטה משנת 1948. הדודה שלי פתחייה, כמוני, כמו העם שלי. ניסינו כיבוש, ניסינו אפרטהייד, ניסינו הפרדה, ניסינו מצור, לחנוק את עזה. הנהגה אמיתית צריכה להגיד לציבור שלה כך: אי-אפשר לנצח עם שלם; ובעיקר צריכה להגיד לציבור שלה: רצינו או לא רצינו, אהבנו או לא אהבנו – יש פה שני עמים ולא רק עם אחד, וצריך לכבד את העובדה הזאת. צריך להגיד לציבור שמאז מלחמת העולם השנייה אין מקום שנחרב כליל כמו עזה, וצריך להגיד לציבור הישראלי: תסתכלו על האנשים שחוזרים. אין להם בתים. הם חוזרים לאדמה בשביל לבנות אוהל במקום הזה. זהו המצב עכשיו. עשרות אלפי או מאות אלפי עזתים חוזרים לצפון, למקום הטבעי שלהם. צריך להגיד את האמת לציבור הישראלי, שאת העם הזה צריך לכבד.

קריאה:

סימון דוידסון (יש עתיד):

אבל מי אשם בזה? איימן, באמת. אתה מאשים אותנו? אנחנו התחלנו את המלחמה? אנחנו רצינו מלחמה? אנחנו רצחנו? אנחנו שרפנו?

קריאה:

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

סליחה, האם מותר לעליזה לדבר?

היו"ר אמיר אוחנה:

מותר לעליזה לדבר. אתה לא חייב להתייחס, אבל מותר לעליזה לדבר.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

היא מפריעה לי.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אתה מעלה פה דברים כאילו אנחנו עשינו את זה. אנחנו לא רצינו את זה. אנחנו לא חטפנו.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת סימון דוידסון.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

אין הנהגה שתגיד – אני דווקא רוצה לענות לך, דווקא אתה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אל תענה לי.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

אני רוצה להגיד לציבור הישראלי: איך אתם לא חושבים על התינוקות והילדים בעזה שראו מה שעשיתם להם? איך אתם לא חושבים על מאות אלפי ילדים? מה תגידו להם? אנשים שראו את אימא שלהם, איך נקטעה לה היד, הרגל, ללא משככי כאבים. היא מתה, מתה מול הילד שלה. איך תסבירו לילד הזה? מה תגידו לו? מה תגידו למאות אלפי ילדים שראו את הפשעים שלכם, את הפשעים שלכם? איך תסבירו להם את הדברים הללו? איך תסבירו? אין הנהגה בישראל שתגיד לציבור את האמת, אבל בגלל שאני מאמין שכל בן אדם הוא עולם ומלואו, הוא עולם ומלואו, לכן אני מאמין שאין עם שניצח במלחמה הזאת, אין עם שניצח. אין. אבל יש אפשרות ששני העמים ינצחו, וזה כשמכבדים את הזכויות הלאומיות של שני העמים. אין הנהגה בישראל, לא מהימין, ולא ממה שנקרא שמאל, שאומרת את הדברים הללו, שצריך לכבד את הזכויות הלאומיות של שני העמים. בואו, תקפצו אתם, כביכול שמאל, שקרנים. תגידו שמגיעה לעם הפלסטיני זכות להגדרה עצמית, שמגיעות זכויות לאומיות לשני העמים, שמגיעה זכות להגדרה עצמית לשני העמים. אופוזיציה שקרית. הבעיה שנתניהו העביר כסף לחמאס? אין אחד מכם שאומר שהבעיה שיש מצור על עזה. אין אחד מכם שאומר שיש כיבוש נגד העם הפלסטיני. אופוזיציה שקרית. אנחנו אומרים את האמת לציבור כולו. אנחנו אומרים את האמת ליהודים ולערבים. אנחנו אומרים את האמת לישראלים ולפלסטינים: שיש פה שני עמים, צריך לכבד את שניהם, צריך לכבד את הזכות להגדרה עצמית גם ליהודים וגם לפלסטינים – ורק שלום על בסיס שתי מדינות, עם הסדרי ביטחון, עם כל מה שצריך. יחד עם זאת, להבין ולהפנים שהצדק הוא ביטחון, הצדק הוא ביטחון והשלום הוא ביטחון. צבא חזק ללא צדק זה לא ביטחון. צריך להגיד את האמת לציבור הישראלי. אין הנהגה, לא מהימין ולא מהשמאל כביכול, שאומרת את האמת לציבור הישראלי. אני פה להגיד לציבור הישראלי את האמת: צריך לכבד את שני העמים, זכות להגדרה עצמית לשני העמים, הסדרי ביטחון, כל מה שצריך. צריך לבחור בחיים: חיים לנו, לבנים שלנו, לנכדים שלנו, כי אין יותר חשוב, ואין ערך עליון יותר מהבן אדם. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. ישיב השר מיקי זוהר, בבקשה.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

אתה צריך להתבייש.

סימון דוידסון (יש עתיד):

מה שאני עשיתי לחברה הערבית, לא היו הרבה ערבים – – –

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

תתבייש. אתה תתבייש. תתבייש אישית. אישית תתבייש.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אני לא מתבייש. אני צריך להתבייש?

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

על הציוץ. אין לכם כבוד. אין לכם רגש. אתם ימין מת. ימין מת. תתבייש.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, רשות הדיבור לשר זוהר, ולו בלבד. בבקשה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

מה לעשות.

קריאה:

סימון דוידסון (יש עתיד):

שהחברים שלי – – –

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

שתוק אתה.

היו"ר אמיר אוחנה:

לא. לא. לא.

סימון דוידסון (יש עתיד):

לא אנחנו רצינו את זה. לא אנחנו רצינו את זה.

היו"ר אמיר אוחנה:

רשות הדיבור לשר זוהר ולו בלבד.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – – –

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

אני מציע שאף פעם אל תגיד לח"כ ערבי שאתה רוצה להדיח אותו: אני עשיתי לחברה הערבית יותר. זה פטרנליסטי מדי. בבקשה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

מקבל.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

אתה יודע איך אמר על זה נתניהו? אני לא מתערב בתוך המלחמות שלהם בשמאל.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

הם היו שותפים שלך בקדנציה הקודמת.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

אני יכול להגיד לכם דבר אחד.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

מי שעשה מלחמות בתוך היהודים זה נתניהו.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

מי הפיל אותנו? אתה יחד עם איימן.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

אני יכול להגיד לכם דבר אחד – –

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

אנחנו בדרך כלל לא התערבנו. עשיתם מלחמות, מלחמות בין היהודים לבין מדינות ערב.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

– – אני מאחל לחבר הכנסת עודה, שהביע פה את עמדתו, שידאג לציבור הערבי בישראל כמו שהוא דואג לפלסטיני. אם הוא היה דואג לציבור הישראלי – – –

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

הוא דואג מעל ומעבר.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

אם הוא היה דואג לציבור הערבי-הישראלי כמו שהוא דואג לציבור הפלסטיני, האמינו לי, מצבו של הציבור הערבי הישראלי היה טוב יותר.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

מי יחליט? אתה?

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

האם נענית לו?

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת. חברי הכנסת.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

היו"ר אמיר אוחנה:

שנייה. שנייה. חברי הכנסת, השר זוהר ישב, האזין, הקשיב, לא הפריע. אני מבקש לא להפריע לו, גם אם קשה לשמוע.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

הדאגה שלו לציבור הפלסטיני מעוררת השראה, איך צריך לדאוג לציבור הערבי-ישראלי.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

אתה מדבר על התנחלויות – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת טיבי.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

חבר הכנסת טיבי, אני יודע שאתה דואג לציבור הערבי-ישראלי, ראינו אותך עושה לא מעט למענם. הבעיה, שאני חוזר עליה, של חברי הכנסת שמייצגים את הציבור הערבי בכנסת בישראל היא ה-Over Minded בעניין הפלסטיני. כל הזמן: מתי תקום פה מדינה פלסטינית? מה קורה עם הפלסטינים בעזה?

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

אולי זה מה שהציבור שלנו רוצה? בגלל זה הוא בחר בנו – הוא לא בחר בך. הוא יודע מה הוא רוצה.

היו"ר משה טור פז:

חברת הכנסת סלימאן.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

ואני רוצה לשאול דבר אחד. הפלסטינים בעזה לא תמכו לאורך השנים בארגון הטרור חמאס? לא נתנו לו גיבוי לאורך שנים להיות בהנהגת עזה? הם לא רקדו ברחובות כשהבנות שלנו נחטפו לעזה? הם לא צוהלים עכשיו בזמן שאנחנו עושים עסקת חטופים, יחד עם חמאס, כשהנשקים שלופים? איך מצפים מאיתנו לעשות שלום עם אנשים כאלה, שפעם אחר פעם מאכזבים, וכשאנחנו מושיטים את היד לשלום, התמורה שלנו זה נשק מכוון עלינו, היהודים? איך אנחנו יכולים לסלוח? איך יכול להיות שחמאס, בתוך פרק זמן קצר, הצליח לגייס אלפי עזתים להילחם בישראל? אלפי עזתים שמחזיקים נשק.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

60,000 הרוגים.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

הרגנו איזה 10,000 או 15,000 מחבלים, ויש עכשיו עוד 10,000 או 15,000 מחבלים.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

60,000 אנשים. איזה – – –

היו"ר משה טור פז:

חברת הכנסת סלימאן.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

מאיפה הם באים? הם באים מגישה ותפיסה שבמשך עשרות שנים מושרשת בעזה, של בואו נהרוג את היהודים. והדבר הזה לא משתנה. איך הוא ישתנה? כשיהיו אנשים אחרים שיובילו את עזה, כשיהיו אנשים שהם רודפי שלום.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

סמוטריץ', למשל.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

לא, סמוטריץ' לא רוצה. סמוטריץ' רוצה משהו אחר בעזה.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

לא, לא. בן גביר.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

חבר הכנסת טיבי, סמוטריץ' רוצה משהו אחר בעזה.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

הוא רוצה שנלך.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

הוא רוצה התיישבות בעזה – אגב, שזה דבר מבורך בכל קנה מידה, לפי האידיאולוגיה שלי.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

גם אתה, לא רק סמוטריץ'.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

כן, אני בעד התיישבות בכל חלקי ארץ ישראל. אני אומר את זה בפה מלא ובגאווה גדולה.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

זהו – – – בדיוק.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

לעומת זאת, חבר הכנסת טיבי, כפי שאתה מכיר אותי, ומעבודתי במשרד, זה לא פוגע בכהוא זה בעבודה שאני עושה בתוך המגזר הערבי הישראלי. יש עניין אחד. יש את השטחים ברצועת עזה, יש את השטחים ביהודה ושומרון – יש לי עמדות ברורות בעניין הזה. הם אינם אזרחי ישראל. הפלסטינים הם לא אזרחי ישראל וגם לא יהיו אזרחי ישראל.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

אנחנו אזרחים – – –

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

לעומת זאת, אזרחי ישראל הערבים זה סיפור אחר לגמרי. צריך לתת להם כל מה שצריך. לתת להם שוויון זכויות, לתת להם ספורט ותרבות שאנחנו מתאמצים כל הזמן לתת להם, כי זה מגיע להם. אבל אני כל הזמן מעלה את הטענה, גם כלפי חבר הכנסת איימן עודה, שלצערי עשה מעשה פסול – הוא הוציא הודעה שהוא בעצם משבח את שחרור האסירים. הוא קרא לזה "שחרור האסירים". האנשים ששוחררו הם אנשים שרצחו בנו.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

מי חתם על ההסכם? איימן עודה או ביבי? ביבי חתם, לא איימן.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

אנחנו עשינו מעשה אמיץ כדי להחזיר את החטופים שלנו הביתה, ואנחנו משלמים על זה מחירים כואבים. שחררנו רוצחים. זה לא כיף ולא קל, ואפילו בלתי אפשרי. אבל עשינו את המעשה האמיץ הזה כדי להחזיר את החטופים והחטופות הביתה. אבל לשבח שחרור של מחבלים – – –

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

אנחנו עשינו את זה מהמקום הערכי, ההומני, הדמוקרטי, כי אנחנו מדינה דמוקרטית שוחרת שלום, שמקדשת את החיים, והסכמנו לשלם מחירים כואבים על שחרור מחבלים.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

– – – שנה ושלושה חודשים – – –

היו"ר משה טור פז:

חברת הכנסת סלימאן.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

אבל דבר אחד אני רוצה לומר. אנחנו רצינו לשחרר את החטופים שלנו. שילמנו מחירים כואבים בשחרור מחבלים. אבל זה עדיין לא מונע מהתושבים ברצועת עזה להמשיך לעודד טרור, להמשיך למחוא כפיים למחבלים, לעשות חגיגות, לחלק בקלאוות. עד מתי, עד מתי נוכל לראות את הזוועות האלה ולהגיד: אלו בסך הכול אנשים תמימים, אזרחים תמימים, תושבים תמימים. הם קורבן, הם קורבן של החמאס. לא, הם לא קורבן של החמאס. הם מעודדים, תומכים בחמאס. והדבר הזה הוא דבר שאני לא יכול לקבל ולא יכול להסכים איתו, ולא יכול להגיד שזה בסדר מבחינתי ולעבור על זה לסדר-היום. תראו, אני לא יודע מתי יגיעו, ואם יגיעו, ימי – – –

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

מה לגבי האצטדיון בטירה? פעם שלישית שאני שואל אותך.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

הינה, נושא חשוב למען הציבור הערבי הישראלי. אתה פנית אליי בנושא האצטדיון בטירה, והינה, אני אומר – אני משבח אותך, חבר הכנסת טיבי, על כך שפנית אליי בנושא של ציבור ערבי ישראלי; במקום להתעסק בפלסטינים – מה יהיה, מתי תהיה להם מדינה. אנחנו נקים להם מדינה? אנחנו נקים להם מדינה אחרי מה שהם עושים לנו, כשרוצחים ואונסים את הבנות שלנו? אנחנו נקים להם מדינה? תגידו, אתם השתגעתם? אתם איבדתם כל היגיון?

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

לא, אתה לא תקים. אתה – – – הם יקימו את המדינה.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

איך נקים להם מדינה? הם רוצים לרצוח בנו. מפנים נגדנו נשק כשאנחנו מושיטים יד לשלום, ולהם נקים מדינה? אז אני אומר לכם, אני לא יודע אם זה יקרה, ואני לא יודע מתי זה יקרה. אבל דבר אחד אני יודע: אני, כל עוד שאני כאן, וכל עוד שהציבור הישראלי ימשיך להביע בי אמון, אם בתוך המפלגה שלי, ואם לאחר מכן הציבור הישראלי בכללותו, לא אתן יד להקמת מדינה פלסטינית שתהיה מדינת טרור שיופנה נגד יהודים במדינת ישראל, ואגב, תתפלאו, גם נגד ערבים במדינת ישראל.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

מה לגבי ועדת חקירה? ועדת חקירה.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

רגע, שנייה. עניתי על זה קודם. לא היית פה, חבר הכנסת טיבי. עניתי ארוכות. אני אענה עוד פעם, אם תרצה, בשמחה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

הוא אמר שהוא בעד.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

אמרתי, אבל יש לזה סייג קטן. צודק.

סימון דוידסון (יש עתיד):

שהיא לא ממלכתית.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

לא, ממלכתית. אני בעד ועדת חקירה ממלכתית, אבל – –

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

אבל – – –

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

– – ואבל גדול, שלא תונהג על ידי מערכת המשפט. נכון להיום – – –

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

– – – מערכת המשפט.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

רגע. קודם כול, מצב האמון היום שלנו, המחנה שלי, מול מערכת המשפט אינו קיים. אין אמון. האמון – לא רק שהוא לא נסדק, הוא אינו קיים. אם אתם מצפים ממני להקים ועדת חקירה, שבראשה יעמוד שופט שמגיע ממערכת משפטית שהיא עוינת אותנו, ושאנחנו מתגוננים בפניה, אז אני אומר לך: לא נוכל להסכים לזה משום – –

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

שופט ערבי?

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

שופט ערבי – יכול להיות מעניין. – – שחצי מאזרחי ישראל לא יוכלו להביע אמון בוועדת החקירה הזו. לא יוכלו לומר שמה שהיא מסיקה, או מגיעה בעבודתה לאיזושהי מסקנה – לא נוכל להאמין בזה. נגיד שזה לא אובייקטיבי. אתם רוצים ועדת חקירה שהציבור בכללותו לא מביע בה אמון? אתם רוצים ועדת חקירה משל עצמכם? הקמתם כבר אחת. לדעתי, כבר הקמתם.

סימון דוידסון (יש עתיד):

מעל 80% בסקרים רוצים את זה.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

אתם יודעים למה? כי לא מסבירים לציבור את מה שאני מסביר עכשיו.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אה, הבנתי.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

הציבור חושב שוועדת חקירה ממלכתית היא משהו אובייקטיבי. ועדת חקירה ממלכתית על פי החוק הקיים בכנסת לא תהיה אובייקטיבית, משום שהיא תושתת על מערכת המשפט. ולהשתית ועדה כזו על מערכת משפטית שתוקפת אותנו ורודפת אותנו, הוא לא דבר הגון.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אבל לפני שנתיים רציתם אותה, מיקי. עם הרוגלות רציתם להביא את החוק הזה.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

והשופט – – – אפשר?

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

אני רוצה להזכיר לכם שחצי מהעם הזה גם שירת במילואים, גם נפל בקרב, גם עשה את כל מה שעשו כל חלקי העם, והדבר הזה, לא הגיוני שלוועדה כזו יהיה ייצוג רק של חצי מהעם. לכן אנחנו אומרים: ועדת חקירה ממלכתית שתהיה אובייקטיבית קום תקום. מה זה "ממלכתיות"? זה באמת המושג הזה שהוא גם קשור לאובייקטיביות. שעושים את הפעולות בצורה מקצועית, עניינית, לטובת המערכת. שאינם מוטים בקבלת ההחלטה שלהם. אלו, בסופו של דבר, הנתונים שצריכים להיות בוועדת חקירה ממלכתית.

סימון דוידסון (יש עתיד):

שברדוגו יהיה היושב-ראש.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

השופט – – – סולברג, אפשר?

סימון דוידסון (יש עתיד):

אלרון, סולברג.

טלי גוטליב (הליכוד):

זה לא הבחירה שלך, אתה לא יכול לבחור. אתם לא מבינים.

סימון דוידסון (יש עתיד):

השופט ברדוגו אפשר?

טלי גוטליב (הליכוד):

אני לא צוחקת. אני חושבת שצריך לעשות ועדה, אבל אתה לא יכול לבחור את השופט – זו הבעיה.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

יכול להיות, אגב, שאם יהיה שופט מבית המשפט העליון שנחשב אובייקטיבי, לא משתייך למחנה מסוים, שנחשב אובייקטיבי – –

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

תגדיר "אובייקטיבי".

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

– – ושאינו משויך, בעמדותיו לפחות, או בפסיקותיו, למחנה מסוים, יכול להיות מאוד שאפשר יהיה לשים אותו בראשות ועדה שכזו – כן. אבל אני לא יודע אם זה דווקא השופט שאתה נקבת בשמו.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

שניים אמרתי.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

בוא נגיד שאת השופט עמית כנראה לא נרצה שם בתור מי שיוביל את הוועדה הזו. אבל יכול להיות שופט אחר שנחשב לאובייקטיבי. אני רוצה לדעת מה עם יו"ר הקואליציה ומנהלי הסיעה.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

– – – יו"ר קואליציה – – –

היו"ר משה טור פז:

אנחנו עוברים לדיון סיעתי, אדוני השר, אז אני לא חושב שיש לך מגבלה מבחינת לרדת.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

אוקיי, אז עוברים לדיון סיעתי. אני לא צריך להמשיך למשוך זמן? תודה רבה.

היו"ר משה טור פז:

למיטב הבנתי. אני עדיין לא יו"ר הקואליציה. תודה רבה לשר מיקי זוהר. אנחנו עוברים לדיון הסיעתי. ראשון הדוברים, חבר הכנסת סימון דוידסון. בבקשה, לרשותך שלוש דקות.

סימון דוידסון (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, כנסת נכבדה, תקשיבו כמה הממשלה הזאת מטורללת, אבל על סטרואידים. משהו הזוי. עזב מנכ"ל את משרד האוצר, נכון? עזב. אז שר האוצר שלנו סמוטריץ, שללא ספק כולם יכולים להגיד שהוא הצלחה מסחררת כשר האוצר – הרי הוא אמר לפני כמה שבועות שכלכלת ישראל היא נס. אני שואל, יש פה אולי חברים מוועדת כספים, כמה הורדות דירוג אשראי כבר חווינו? מישהו בכלל מצליח לעקוב אחרי זה? כבר התבלבלתי מרוב הספירה של הורדת דירוג האשראי. אז אתמול התבשרנו, חבריי, על מינוי המנכ"ל החדש במשרד האוצר – אתם יודעים איך קוראים לו? אילן רום. אילן רום הוא מנכ"ל משרד האוצר החדש. סמוטריץ' הבטיח אתמול, ואני מצטט, ש"אילן רום יתרום מניסיונו וכישוריו לקידום הכלכלה והמערכת הפיננסית בישראל" – אילן רום. אבל גם בימים כתיקונם, חברים, מינוי של ארכיאולוג – כן, טלי גוטליב – מינוי של ארכיאולוג למנכ"ל משרד האוצר זו הזיה שאי-אפשר לתאר אותה; ארכיאולוג מנכ"ל משרד האוצר.

טלי גוטליב (הליכוד):

אבל יו"ר לשכת עורכי הדין מינה את – – –

סימון דוידסון (יש עתיד):

אבל במיוחד היום, החל מעל שנה של מלחמה, כשהציבור כורע תחת הגזרות, זה פשוט לא אחראי, לא רציני, והאמת, לא האמנתי שזה קרה. אז אתם שואלים, וגם אני שואל, איך אילן רום – אדוני חמד עמאר, לשעבר שר במשרד האוצר – מכהן בשנתיים האחרונות כמנכ"ל מטה בנימין, חסר כל ניסיון בכלל בביורוקרטיה ממשלתית, חסר רקע כלכלי בכלל, בעל תואר ראשון בארכיאולוגיה, איך אדם כזה הגיע למשרד האוצר? אז אני אספר לך, טלי גוטליב.

טלי גוטליב (הליכוד):

איזה מזל – – – פה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אני אספר לך, התשובה נמצאת, את יודעת אצל מי? אצל ישראל גנץ. למה אצל ישראל גנץ? ישראל גנץ הוא ראש המועצה מטה בנימין ויו"ר מועצת יש"ע, אדריכל ההסכם הקואליציוני של הציונות הדתית עם הליכוד והמוציא ומביא בלשכת האוצר. עכשיו ההסבר יהיה קצת כמו תמנון עם הרבה רצועות וזרועות, כי אני בעצמי לא הבנתי. אז ככה, המנכ"ל הקודם של גנץ במועצה, קוראים לו יהודה אליהו. יהודה אליהו כיהן לפני אילן רום בתפקיד שלו. סמוטריץ' מינה אותו כמנכ"ל במשרד הביטחון, את הבחור הזה. אילן אליהו, שהוא חברו של סמוטריץ' לספסל הישיבה, משמש כיום גם כראש מינהלת ההתיישבות במשרד הביטחון ואמון על הניהול האזרחי בשטחים. את הגזבר של ישראל גנץ – היה לנו פה מנכ"ל, עכשיו הגזבר – במטה בנימין, ישראל מלאכי, מינה סמוטריץ כמשנה למנכ"ל משרד האוצר; מלאכי השתלט על הנעשה ונהפך ליד ימינו של סמוטריץ', ולהרבה מעבר, למביא ומוציא של המשימות המיוחדות. חברים, זה פשוט לא נורמלי – לא נורמלי. ההסבר שלי על קצה המזלג. בסוף קיבלנו, על הראש, את מנכ"ל משרד האוצר – ארכיאולוג. תודה.

היו"ר משה טור פז:

תודה רבה. הדובר הבא, חבר הכסת מתן כהנא, בבקשה. גם לרשותך שלוש דקות, בבקשה.

מתן כהנא (המחנה הממלכתי):

אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, לפני שאני מתחיל לדבר על מה שהתכוונתי – סימון דוידסון, חברי – כשמדברים על אילן רום כן נכון להזכיר רגע שמדובר במישהו שהיה בכיר מאוד במוסד, ברמת תת-אלוף בתפקידים מבצעיים, שקיבל פעמיים את פרס ביטחון ישראל ועוד איזה פרס מאוד מאוד חשוב, לדעתי משהו של המוסד. אז שוב, אני לא מדבר רגע על התאמה כלכלית, אני רק כן חושב שנכון פה לציין – כשמדברים על מישהו שתרם כל כך הרבה למדינת ישראל נכון להזכיר את זה גם לבמה הזו. ושוב, כל מה שאמרת על התאמה לתפקיד כלכלי, אני לא נכנס לזה. אני רוצה לשאול את חבריי לקואליציה, האם – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – נכון, סימון? הוא בסדר.

מתן כהנא (המחנה הממלכתי):

אני רוצה לשאול את חבריי – טלי, מה, אני מפריע לך?

טלי גוטליב (הליכוד):

להפך, אמרתי שאתה בסדר – – – אתה לפעמים מעצבן, אבל יש לך סנטר.

מתן כהנא (המחנה הממלכתי):

אני רוצה לשאול את חבריי לקואליציה: האם בשנתיים האלה לא למדתם כלום? כל אלה שהגיבו אתמול אחרי הבחירה של יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון בסגנון: הוא לא הנשיא שלי, אני לא מכיר בבחירה שלו – אני רוצה לשאול אתכם, האם לא למדתם כלום בשנתיים האחרונות? אני עוד זוכר פה היטב את הימים שעמדו כאן מי שהיום הם שרים בממשלה, אז הם היו חברי אופוזיציה, והשתלחו בראש הממשלה דאז, וסירבו לקרוא לו ראש הממשלה, וכינו אותו בכינויי גנאי, והמשיכו לקרוא לראש האופוזיציה דאז "ראש הממשלה". לא למדתם כלום? לא למדתם כלום? נשיא בית המשפט העליון – גם אני הייתי מעדיף לראות מישהו אחר על הכיסא הזה, גם אני הייתי מעדיף. ואני חושב שחייבים רפורמה משפטית. ואני חושב שחייבים לאזן מחדש את מארג הכוחות בין הרשויות. ויש היום יותר מדי כוח לבית המשפט העליון, וצריכים פה חוק-יסוד: חקיקה, וצריכים לסדר את העניינים האלה. אבל בינתיים, בינתיים, בית המשפט העליון הוא הפרשן של החוק, והמילה האחרונה נתונה לו. ואם אנחנו לא נציית לפסקי דין של בית המשפט העליון, תהיה פה אנרכיה. ואפשר לשנות את זה, וצריך לשנות את זה, וצריך לעשות פה פסקת התגברות, וצריך לעשות אלף דברים כדי להחזיר למקום טוב יותר את מאזן האימה בין הרשויות. אבל כל עוד זה לא קרה, נשיא בית המשפט העליון, עם כל זה שיש כאלה שלא אוהבים את זה, והוא נבחר בדרך חוקית. כל הדברים האלה: הוא לא הנשיא שלי, אני לא מכיר בסמכותו – זאת אנרכיה. מי שמדבר ככה מדבר כמו אנרכיסט, וזה אומר שהוא לא למד כלום מאז 7 באוקטובר, ולא למד כלום מהשנה הנוראית שקדמה לה. ואני אומר לכם בתור אופוזיציונר: לכו ללשכה שלי, תראו שם תמונה של נתניהו. עם כל ההתנגדות שלי אליו, עם כל זה שאני חושב שהוא לא צריך להיות ראש ממשלה – נתניהו כראש ממשלה הוא סמל שלטון, ולכן התמונה שלו אצלי בחדר. וגם נשיא בית המשפט העליון – התפקיד יותר גדול מהאיש, וצריכים לתת לתפקיד הזה כבוד, וככה להתייחס לזה, גם אם לא אוהבים את זה. תודה.

היו"ר משה טור פז:

תודה רבה. הדובר הבא – חבר הכנסת חמד עמאר. גם לרשותך שלוש דקות, בבקשה.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר מיקי זוהר, יש את ממשלת 7 באוקטובר ואת ראש ממשלת 7 באוקטובר ביבי נתניהו. אתם אחראים לכל מה שקרה ב-7 באוקטובר, על האסון הכי גדול שהיה למדינת ישראל. אנשים נרצחו בתוך הבית שלהם, נחטפו מתוך הבית שלהם, חיילים הופקרו – ממשלת 7 באוקטובר. אני רוצה גם להזכיר לך, השר מיקי זוהר, ששר הביטחון לשעבר אביגדור ליברמן פרש והתפטר מממשלת נתניהו על העברת כספים לחמאס, שחמאס קיבל את הכסף והתעצם מהכסף שנתניהו העביר לחמאס. לכן, לדבר על אחריות, לדבר על ועדת חקירה ממלכתית, לדבר על מי אחראי, ולדבר על הממשלה הקודמת ולקשור אותה לאחריות ל-7 באוקטובר – קצת בושה לא תזיק. תגידו: אנחנו אחראים, אנחנו אשמים, אנחנו לוקחים אחריות. אבל אני חייב גם לדבר כאן על כל הפשע המשתולל בחברה הערבית. 17 נרצחים מתחילת השנה, מספר שלא נתפס, ומה עושה הממשלה? ומה עושה ראש הממשלה אחרי שהשר לביטחון לאומי לשעבר מתפטר? הוא ממנה שר שבדרך להודו ונותן לו עוד שלושה משרדים בנוסף למשרד שלו. זה מראה על חשיבות המשילות בתוך מדינת ישראל, וכמה זה מעניין את ראש הממשלה עוד רצח במגזר הערבי. אני רוצה להגיד לך, ראש הממשלה, ולממשלתך, ממשלת 7 באוקטובר, עכשיו יש רציחות בחברה הערבית, עכשיו יש דמי חסות בחברה הערבית, אבל כל זה יעבור גם לחברה היהודית, ולא יישאר וייתקע רק בחברה הערבית. לא ירחק היום שמה שקורה היום בחברה הערבית והשתלטות ארגוני הפשע בחברה הערבית יזלוג גם לרחוב היהודי וגם ליישובים היהודיים, וגם לעסקים היהודיים. לא מעט, אני יודע שהרבה עסקים יהודיים משלמים היום דמי חסות, והם חיים תחת חסותם של משפחות הפשע וארגוני הפשע, ולא תחת חסותה של מדינת ישראל וממשלת ישראל, ממשלת 7 באוקטובר.

היו"ר משה טור פז:

תודה רבה. הדוברת הבאה, חברת הכנסת אפרת רייטן מרום. ברשימה לפניי – חברת הכנסת רייטן; אחריה – חבר הכנסת ואליד אלהואשלה.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

תודה רבה, אדוני יו"ר הישיבה.

היו"ר משה טור פז:

לרשותך שלוש דקות, בבקשה.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

"המשפט הבלתי-תלוי הוא למעשה המבצר האחרון של חירות האדם בימינו. כל עוד מבצר זה קיים יש תוחלת להדיפת הגל העכור. בנפול מבצר המשפט, אין עוד מציל לאדם הנשחק בין אבני הריחיים של השררה". לא אחר מאשר מנחם בגין, אבי הימין הישראלי, קבע כבר ב-1952 – הוא קבע שבתי המשפט חייבים להיות לא רק עצמאיים, אלא גם באמת בעלי סמכות לפסול כל חוק שיעמוד בסתירה לחוקי-היסוד שיבטיחו את חירות הפרט. זאת הייתה השקפתו האישית, השקפתו הלאומית, תחת כותרת ברורה: עליונות המשפט. עליונות המשפט. מה בין זה לבין השר לוין היום בליכוד? מה בין זה לבין מחל הליברלית, שאמורה לחרות על דגלה תנועת הליכוד? אתם יודעים שעל הקמפיין המטופש והרדוד של שוחרי הרס מערכת המשפט, כמו שהם מכנים את זה – הדיקטטורה של השופטים שמממנים את עצמם והם לא יכולים לפסול, וכל הקשקוש הזה – כבר אז מנחם בגין לגלג. שימו לב איך הוא אמר: "כלום זה דמוקרטי שחמישה או שבעה או 11 אנשים אשר לא נבחרו על ידי העם, יוכלו לבטל על ידי החלטתם הקרויה 'פסק דין' החלטה שנתקבלה בצורת חוק על ידי נבחרי העם?" ציטט כאילו כמו מעכשיו את הקמפיין הרדוד. ועל זה הוא אמר: "זוהי שאלה מדיחת דעת". מדיחי דעת הוא קרא לכם. הוא הציע לשאול את זה ככה: "כלום זוהי דמוקרטיה שאיש אחד או 11 או 15, אנשים הקרויים 'מיניסטרים', ישללו מאת העם את זכויותיו האלמנטריות ויניעו את 'הרוב שלהם' בבית הנבחרים לקבל 'חוק' שעל פיו כל חייל או שוטר רשאי לאסור ולכלוא כל אדם שיהיה חשוד בעיניו, או להיכנס לביתו של האזרח ולערוך בו חיפוש, או לפתוח את מכתביו של האזרח וביניהם את מכתביו המשפחתיים והאינטימיים – כלום אין זו דמוקרטיה מזויפת שתוכנה הממשי עריצות?" קרא לכם עריצים. מדיחי דעת ועריצים. לגלג עליכם ושכמותכם כבר ב-1952. מה קרה לכם? זהו, התחרפנתם במהלך השנים. באמת השתגעתם. כל המסווה של ההצעה החדשה שהביא עכשיו השר לוין – היא כלום ושום דבר. למעשה, לא פשרה ולא הסכמות. פרצופו האמיתי שוב, לצערנו, נחשף כשהוא קורא לנשיא הנבחר "לא לגיטימי", ובכך מכתים את כל מערכת המשפט, וגם את הנשיא, וגם את נשיא המדינה על הדרך. כולם לא לגיטימיים בעיניו, רק הוא. רק הוא ואף אחד לא. תודה.

היו"ר משה טור פז:

תודה רבה. הדובר הבא, חבר הכנסת ואליד אלהואשלה. לרשותך שלוש דקות, בבקשה.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, יש לנו ויכוח עם בג"ץ ועם מערכת בתי המשפט בכל מה שקשור לסוגיות הקרדינליות בחברה הערבית, כאשר אנחנו רואים שבג"ץ לא עומד לצד המוחלשים ברוב המקרים, במיוחד בנושאים שקשורים לחברה הערבית, כמו עניין ההריסות. אנחנו רואים את זה בבירור כשהוא מחליט עם המדינה באופן אוטומטי, כמובן לאחר שהממשלה בראשות נתניהו, שעמד בראשה, חוקקה את חוק קמיניץ, והיד נטויה להמשיך ולהחליט על גירוש הרבה משפחות מהנגב, מהכפרים שלהן. אבל בכל זאת, אנחנו נגד ההפיכה המשטרית ואנחנו רוצים שהדמוקרטיה תתחזק, ואסור להחליש אותה. זו העמדה שלנו. וטוב יעשה בג"ץ, מערכת המשפט, אם תחשב מסלול מחדש בכל מה שקשור למיעוטים, בכל מה שקשור לחברה הערבית, ותגן עליהם ותיתן את הזכות לבנות בית, את הזכות להיות תחת קורת גג. מכובדי השר מיקי זוהר דיבר על עניין חברי הכנסת הערבים, איך הם עולים לכאן ומציפים ומדברים על הסוגיה הפלסטינית. מיקי, אנחנו כל הזמן מעלים את הסוגיות של החברה שלנו, אבל יש לנו דעות גם בכל מה שקשור לסוגיה הפלסטינית. ואתה יודע טוב מאוד שאנחנו פונים גם אליך ומעלים את הסוגיות שלנו. אני רוצה להגיד לך שמאז שאיתמר בן גביר התפטר מונה שר אחר, שלקח חבילה של תיקים – השר חיים כץ – כאשר הוא נמצא בהודו. והפשיעה רק ממשיכה בחברה הערבית: רצח בסח'נין, בעכו, בכאבול, והיום בכפר כנא. איפה הממשלה שלך, מיקי זוהר? על מה אתה מדבר? ארבעה נרצחים בקדנציה של השר שעדיין לא חזר מחו"ל. בושה וחרפה לממשלה שלכם. אם כבר אתם דורשים שאנחנו נתייחס לסוגיות של החברה הערבית, אז תטפלו בהן. תטפלו במה שקורה בחברה הערבית, ברציחות ברחובות, בכפרים וביישובים שלנו. אנחנו רוצים שתתערבו. אבל אתם לא יכולים להגיד פיפס לנתניהו, שום דבר. כמה פעמים הוא ביקר בנגב? כמה פעמים הוא ביקר במרכז? כמה פעמים בגליל? הבטיח הבטחות מפה ועד הודעה חדשה. ועדות הקים. אתה בעצמך הקמת את הוועדה למאבק בפשיעה – איפה הוועדה הזאת? למה היום לא מקימים ועדה למיגור הפשיעה בחברה הערבית? תקום אתה, מיקי זוהר, ותגיד לראש הממשלה שהגיע הזמן להפסיק את המחדלים בחברה הערבית. תודה.

היו"ר משה טור פז:

תודה רבה. הדובר הבא – חבר הכנסת יוסף עטאונה, אחרון הדוברים בדיון הסיעתי. לרשותך שלוש דקות, בבקשה.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת האי-אמון שלנו היא על ממשלה שמונעת במתכוון כל ניסיון לפשרה היסטורית או תהליך שלום או תהליך מדיני. אני אומר: לא רק שהיא מונעת כל אופציה לתהליך שלום או משא ומתן מדיני – היא ממשלה מחרחרת מלחמה, היא ממשלת דמים שרוצה לחיות ממלחמה למלחמה. וראינו אותה רק בשבוע האחרון – כשיש סוף-סוף, בלחץ אמריקאי, מתווה להפסקת אש, ראינו שמפסיקים את האש בעזה או יוצאים למבצע צבאי תוקפני גם בג'נין, והיום בטול כרם. כבוד השר מיקי זוהר, אתה דיברת על אנושיות, על דמוקרטיה, על ערכיות. כבוד השר, אי-אפשר להיות ערכי, מוסרי, דמוקרטי, כשאתה כובש עם אחר. מי שכובש עם אחר הוא לא יהיה חופשי בארצו. ואתם, שאתם כובשים – אתה עומד כאן ומדבר על איך להרחיב את הכיבוש ואת ההתיישבות גם בעזה; לעולם לא תהיה ערכי, לעולם לא תהיה דמוקרטי, לעולם לא תהיה אנושי. נוח לכם מאוד לחלק את האנשים ואת העולם לבני אור ובני חושך, אבל מי שמחזיק בעמדות האלה, מי שרוצה להוביל את מדינת ישראל ואזרחיה ממלחמה למלחמה ומדם לדם, הוא לא יכול להיות בן אור. כבוד השר, אני רוצה להגיד לך: התפיסה שמה שלא הולך בכוח ילך ביותר כוח, התפיסה הזו נכשלה. אין דרך אחרת חוץ מדרך השלום. השלום הוא הדרך, אין דרך לשלום. מי שרוצה עתיד טוב יותר לשני העמים שבין הים לנהר – הוא צריך להאמין בשלום. כבוד השר, אני מציע לך שאתה גם תחזור ותשמע את הנאום של המנהיג שלכם מנחם בגין כשסאדאת ביקר בכנסת. אולי תתפכח, אתה והחברים שלך, ותראו מציאות אחרת שאפשר להוביל. אני חושב שבמלחמה אין מנצחים, מלחמה לא תוביל אלא למעגל דמים. אני חושב שיחד, אחריותנו, כמנהיגות בארץ הזו, לשאוף לשלום ולעתיד טוב יותר לשני העמים.

היו"ר משה טור פז:

תודה רבה. אני מזמין את השר זוהר לסכם את הדיון, בבקשה.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, נציגות נהדרת של האופוזיציה, ללא כל צל של ספק.

גלעד קריב (העבודה):

יש תשובת שר, למרות שאתם מחרימים את ההצבעה?

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

אני כרגע, ברגעים אלו ממש, ממתין לעדכון מיושב-ראש הקואליציה.

גלעד קריב (העבודה):

שמה – – –

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

שייתכן מאוד שאנחנו מחרימים את ההצבעה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

זה רק מראה שלא היית פה בשנה האחרונה.

גלעד קריב (העבודה):

לא היית פה בשנתיים האחרונות?

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

טוב, בהמשך לדיון הסיעתי – – –

מתן כהנא (המחנה הממלכתי):

עכשיו אתה צריך למשוך חצי שעה. יש לך חצי שעה למשוך.

היו"ר משה טור פז:

תכף יגיעו – השר רוצה לענות, חברים, תכף ניתן לו.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

חילי, עד שאני רואה אותך אחרי הרבה זמן.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

מיקי, יש לך הזדמנות להיות שר אוצר.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

אני מסתפק במשרד התרבות והספורט בשלב הזה. עוד יהיו ימים של משרדים אחרים, אולי, אבל בינתיים אני מאוד מרוצה מהמשרד הזה, משרד נהדר בכל קנה מידה. תראו, אני רוצה, ברשותכם, להגיב על כמה דברים שנאמרו.

רון כץ (יש עתיד):

למה – – –

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

אין לי מושג, אני מחכה ליו"ר הקואליציה, לשמוע מה עמדתו. מישהו מוכן בבקשה לקרוא לו? איתי, לקרוא ליושב-ראש הקואליציה כדי להבין מה הוא רוצה שנעשה פה כרגע.

רון כץ (יש עתיד):

כן, זה לא – – – היגיון.

מיקי לוי (יש עתיד):

אין היגיון, סתם הריצו אותך.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

אולי אפשר לעשות הפסקה.

היו"ר משה טור פז:

השר רוצה לדבר, בבקשה.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

היושב-ראש, אולי – – – הפסקה.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

אני אשמח לדבר.

היו"ר משה טור פז:

בבקשה.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

בהמשך למה שנאמר פה קודם על ידי חברי הכנסת של הסיעות הערביות בכנסת, אני חייב לומר קודם כל דבר אחד: נכון, עניין מיגור הפשיעה במגזר הערבי הוא עניין שלא קיבל מענה עד רגע זה וצריך לקבל מענה, משום שאנחנו רואים את ההתפשטות של הפשיעה במגזר הערבי, שהולכת וגוברת מיום ליום. דם נשפך ברחובות, ואנחנו צריכים לעשות מעשה שיהיה – נקרא לו "דרמטי" – על מנת לשנות את המשוואה. הדרך לעשות את זה – ואני לא השר לביטחון לאומי, אני שר התרבות והספורט, אבל אני חושב שאני יודע – – –

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

אז מי השר?

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

חיים כץ, חברי, חברי.

קריאות:

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

הדרך, כמה, 20 דקות?

מיקי לוי (יש עתיד):

עד פקיעת תוקף – – –

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

עד פקיעת ההתפטרות – על סמוטריץ', על ההתפטרות שלו.

מיקי לוי (יש עתיד):

אתה מחזיק זמן פציעות של סמוטריץ' ובן גביר. זהו, במילים פשוטות – – –

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

בכנות, מפתיע אותי שנתנו לי את המשימה הזו. אבל אני אוהב את בצלאל, אז אין בעיה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

ספר לנו על תקצוב האגודות.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

רוצים שאספר לכם מה בצלאל עשה איתי שמגיעות לו 20 הדקות האלו? למה לא מעניין אותך? זה חשוב לציבור הישראלי בכללותו. לא קיצצו במשרד התרבות והספורט, זה לא מעניין אותך?

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

עדיין אין תקציב, מה לא קיצצו? אין תקציב, מיקי, אין תקציב.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

חבר הכנסת שירי.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

בתקציב שצפוי להיות מאושר אין קיצוץ למשרד התרבות והספורט. זה אמור לשמח אותך. אתה אזרח ישראל, אתה אוהב תרבות וספורט, נכון?

נאור שירי (יש עתיד):

אז תביאו תקציב.

רון כץ (יש עתיד):

– – – המעמד הנורבגי – – –

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

אחזור לעניין הטיפול בפשיעה במגזר הערבי. תראו, הטיפול בפשיעה במגזר הערבי יכול להיעשות – ואני אומר את זה גם לכם, חבריי חברי הכנסת מהסיעות הערביות בכנסת – צריך להכניס לאירוע את השב"כ. אני חושב – – –

גלעד קריב (העבודה):

זה מה שיש לך לומר? לא ייאמן.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

אתה שומע את עמדתי. מותר לי להביע אותה, לא?

גלעד קריב (העבודה):

אולי לא תמנו את בן גביר – – – לשר.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

– – – ראש הממשלה ירצה – יקרה. הוא לא רוצה, אז הוא שם טרול, גרם נזק, ויש 60% עלייה בפשיעה.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

ראש הממשלה רוצה לפתור את בעיית הפשיעה במגזר הערבי – –

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

הוא לא רוצה – – –

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

– – וכדי לעשות את זה אני חושב שצריך להכניס פנימה את השב"כ. אני חושב – – –

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

אבל לא צריך – – – למה צריך להוסיף את חיים כץ? למה צריך להוסיף את חיים כץ?

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

אני חושב שאם השב"כ – אני מביע את עמדתי, אפשר לחלוק עליי – אם השב"כ ייכנס לאירוע הזה תהיה לו היכולת לעזור במיגור תופעת הפשיעה במגזר הערבי. תופעת הפשיעה במגזר הערבי הולכת וגואה בשנים האחרונות. רבים מארגוני הפשיעה הישראלים מגיעים – – –

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

עד שאתה מדבר על הפשיעה, הנושא הכי כואב, אתה עושה את זה כדי לבזבז זמן בגלל סמוטריץ'.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

לא, אוי ואבוי.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

זה מה שאתה עושה.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

זה אבסורד אבל זו המציאות.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

אני אגיד לך מה. עצם העובדה שלא קיצצנו גם בתקציבי המגזר הערבי, בזכות העמדה של סמוטריץ', אז אנחנו צריכים לתת לו את 20 הדקות האלה.

גלעד קריב (העבודה):

15% מתוכנית החומש. פי שלושה.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

ידידי, הרשה לי לחדש לך שמשרד התרבות והספורט הודיע שלא יהיו קיצוצים בתוכנית החומש. הודיע – – –

גלעד קריב (העבודה):

מיקי, אתה מיוחד במינו.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

הודיע, הודיע וקיים את הבטחתו.

גלעד קריב (העבודה):

אבל חוץ ממך יש 29 פרחחים – – –

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

שהוא יושב איתם.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

ויספרו לך, הציבור הערבי בישראל, שלא קוצץ בתקציבם. כך החלטתי, למה? כי הציבור הערבי צריך לקבל את מה שצריך לתת לו. זו עמדתי. זה בשבילי? זה לכבודי?

רון כץ (יש עתיד):

שמית, בגללך. עכשיו תדבר כמה שאתה רוצה.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

שמית? אוקיי. אז ככה – – –

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

מה לגבי האיצטדיון בטייבה וטירה?

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

קודם דיברת על טירה, עכשיו גם טייבה? התיאבון שלך גדול, חביבי.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

זו החובה שלך.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

כמה איצטדיונים אני יכול להוציא למגזר הערבי? אחד יצא, אבל שניים? נראה, נעשה מאמץ.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

בלי שחקנים ערבים בליגת-העל הרמה היא – אתה יודע.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

חד-משמעית, הכדורגלנים הערבים הם מצוינים. אני יכול להגיד לך עוד דבר: כשאני מסתובב במגזר הערבי אני מזהה את כל החיבה לעולם הספורט ולכדורגל וזה פשוט מרשים. אגב, אם אתם שואלים אותי, ככל שנרבה בתרבות ובספורט למגזר הערבי כך נצמצם את הפשיעה במגזר הערבי, וצריך לעשות את זה כמה שיותר מהר. אני רוצה לומר לכם בעניין הטיפול בפשיעה שאכן צריך לעשות מעשה, מעשה דרמטי, מעשה דרמטי בכל קנה מידה, שמכניס פנימה את השב"כ, שיוכל לפעול בשיטות ובכלים שיש לו על מנת למגר את התופעה הזו, שהלכה וגברה, לצערי, בשנים האחרונות. אנחנו יודעים שחלק גדול – – –

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

בשנתיים האחרונות. השנתיים שלכם – – – ירידה זה כשאתם לא הייתם.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

בשנים האחרונות. אני יכול לתת לך – זה לא נכון.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

כשאתם לא הייתם הייתה ירידה. אתם הייתם – הייתה עלייה. נתניהו ופשיעה לא הולך ביחד. פושעים לא יודעים לטפל בפשיעה.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

אתה שימשת כסגן השר לביטחון לאומי, ובמשמרת שלך פשיעה הייתה גם הייתה, בסדרי גודל שלא היו מעולם. אצלך, חבר הכנסת סגלוביץ', נשברו שיאים חדשים.

גלעד קריב (העבודה):

מה?

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

כן, כן. נשברו שיאים חדשים.

מיקי לוי (יש עתיד):

על מה אתה מדבר? תקשיב טוב, מול כל חברי הכנסת – – –

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

תחת כהונתך נשברו שיאים חדשים של פשיעה במגזר הערבי.

היו"ר משה טור פז:

מיקי, כשתרצה שקט, תגיד לי.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אתה פשוט אומר לא אמת. הייתה ירידה בתקופה של סגלוביץ'. איזה שטויות.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

זה שהפשיעה הלכה וגברה גם אחר כך, לא אומר שבכהונה שלו לא נשברו שיאים חדשים של פשיעה במגזר הערבי. אנחנו עקבנו אחרי הנתונים. כן.

מיקי לוי (יש עתיד):

אדוני השר, התחייבות: כל 120 חברי הכנסת לארוחה במסעדה הכי טובה אם אתה צודק. אם אני צודק, רק עבור סגלוביץ'.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

אני שואל, חבר הכנסת סגלוביץ' נכנס לתפקידו בשנת 2021?

מיקי לוי (יש עתיד):

מי? סגלוביץ'? כן.

מיקי לוי (יש עתיד):

האם בשנת 2020 הייתה יותר או פחות פשיעה?

גלעד קריב (העבודה):

על מה אתה מדבר? הורידו – – –

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

הייתה פחות או יותר? תענה על זה. אתה נכנסת לתפקידך בשנת 2021, חבר הכנסת סגלוביץ'. האם בשנת 2020 היו פחות או יותר פעולות פשיעה במגזר הערבי? אז אני עונה לך: היו יותר. ב-2021 היו יותר משנת 2020. תחת הכהונה שלך.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

השנה הראשונה שבה הייתה ירידה, השנה היחידה שבה הייתה ירידה, זו שנת 2022. על מה אתה מדבר בכלל?

מיקי לוי (יש עתיד):

מ-2016 יש עלייה. תשאל אותו, יותר טוב – –

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

העובדות אינן משקרות.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אתה ממציא אמת אלטרנטיבית וחי בה? מה זה השטויות האלה?

מיקי לוי (יש עתיד):

– – כולל 2021. ב-2022 – ירידה.

גלעד קריב (העבודה):

אתה אחראי גם על הקרקסים בישראל? לא? כי זה נראה שבזה יש לך התמחות, באומנות הקרקס.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

תודה רבה על המחמאה. הלוואי שיכולתי להיות לוליין. זה דבר, דרך אגב, שהוא לא רע לפוליטיקה. יש בו יתרונות לפוליטיקאים.

גלעד קריב (העבודה):

אתה לוליין. זה מה שעשית. עכשיו עשית מופע ליצנות. אתה ליצן.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אתה מקווה שהאמת האלטרנטיבית – – –

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

טוב, תודה רבה על המחמאה, חבר הכנסת קריב. אני מניח שבגלל שקודם כיניתי אותך "הזוי" אתה מחזיר לי ב"ליצן". אז אנחנו תיקו.

גלעד קריב (העבודה):

לא, זה לא בגלל זה. זה בגלל שמה שעשית עכשיו זה מופע ליצנות.

היו"ר משה טור פז:

חבר הכנסת קריב, תודה.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

על זה נאמר בכדורגל: השווית בדקה ה-90. תראו, חברים – – –

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אבל השר זוהר, הדברים שאמת הם פשוט לא אמת. הנתונים אומרים אחרת. על מה אתה מדבר?

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

הנתונים שהיו בשנת 2020, לפני כהונתו של חבר הכנסת סגלוביץ' כסגן השר לביטחון לאומי, היו טובים יותר מתקופת כהונתו. נקודה. הנתונים מדברים בעד עצמם.

מיקי לוי (יש עתיד):

לא, לא, לא.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

גם חברי מפלגתך אומרים ובצדק שבתקופה של סגלוביץ' הייתה עשייה למען הנושא של – – –

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

אני זוכר פה את חברי הכנסת הערבים זועקים כנגד סגן השר דאז סגלוביץ' והשר לביטחון לאומי דאז בר לב על חוסר מעש ופעולה לטיפול בפשיעה במגזר הערבי. אני זוכר את זה היטב. ישבתי פה, בצד שאתם יושבים, כחבר אופוזיציה, והצטרפתי לזעקה. לכן לא ניתן להכחיש או להפריך את הטענות.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אתה צודק. האמת היא שמצב הביטחון האישי תחת ממשלתכם השתפר. השתפר המצב של הביטחון האישי. בכלל, מצב הביטחון עכשיו, אין כמותו. נכון?

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

אגב, אני, ברשותכם, אחזור לדברים שאמר פה קודם חבר הכנסת קריב. חבר הכנסת קריב החליט לכנות את בנימין נתניהו – הוא קרא לו "פחדן". אני שואל את עצמי שאלה, ואמרתי את זה גם קודם: איך חבר הכנסת קריב מכנה אדם שנתן את ההנחיה לחסל את נסראללה, שנתן את ההנחיה לחסל את הצבא הסורי, שנתן את ההנחיה להכות בחמאס כפי שהוא מוכה, שנתן את ההנחיה להכות באיראן למרות שכולם פחדו להתעסק איתם, שנתן את ההנחיה להכות בתימן, שנתן את ההנחיה למתקפת הביפרים, שנתן את ההנחיה לחיסול הנייה באדמת איראן – איך אפשר לכנות אדם כזה "פחדן"? מה שאפשר להגיד עליו זה אולי הכול חוץ מפחדן. בוא נגיד כך, אומץ לב הוא מנת חלקו של בנימין נתניהו, ולו רק מההנחיות שהוא נתן. אבל איפה האומץ הגדול ביותר שיש היום לנתניהו? את זה באופוזיציה לא רוצים לומר. בנימין נתניהו הוביל כבר לשתי עסקאות חטופים, עסקה ראשונה, ועכשיו עסקה שנייה, כאשר אנחנו יודעים שחלק לא קטן במחנה שלנו לא רצה לעשות עסקת חטופים, וחשב שהדבר הוא אינו נכון. והוא באומץ לב החליט באופן מנהיגותי להוביל לעסקת חטופים, ולהעביר אותה בממשלה, בהתנגדות חלק מחברי הממשלה. זה לא אומץ לב? זו פחדנות בעיניכם? מי שקורא לבנימין נתניהו, שהיה לוחם בסיירת מטכ"ל, שכמעט איבד את חייו, שהקדיש את חייו לביטחון ישראל, "פחדן", בעיניי לא ראוי, לא מכובד. אתם יודעים מה? כמו שאמרתי לחבר הכנסת קריב, אפילו הזוי. אפשר לבקר, אפשר לא להסכים, אפשר לטעון טענות, אבל לכנות אותו בכינוי הזה? בעיניי מופרך. עכשיו אני ברשותכם אדבר על ועדת החקירה הממלכתית. אתם רוצים לשמוע, אני מניח.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

מיקי, יש שני שרים שמבקשים לחדש את המלחמה כדי לשמור על הקואליציה. מה דעתך?

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

דעתי היא שהשיקול המרכזי בהמשך המלחמה יהיה השיקול הביטחוני, ולא השיקול הלא-נכון שאתה הצגת. אין שום ערבוב בין ההחלטות הביטחוניות הלאומיות לבין ההחלטות הפוליטיות. הן לא חלק ממגוון השיקולים, למרות שאתם טוענים את זה באופוזיציה כנגדנו, אגב, שלא בצדק, בהרבה מאוד מקרים באופן לא הוגן ולא ראוי. אבל אנחנו מתעקשים לומר שההחלטות הן החלטות אובייקטיביות. ענייניות. אגב, אם יש דבר שמאפיין מאוד את נתניהו כראש ממשלה הוא קבלת החלטות ענייניות בנושאים ביטחוניים. לפעמים, לא מעט פעמים, הוא עמד מול הרבה מאוד זעם שהופנה כלפיו, גם ממחנה שאליו הוא משתייך, משום שהוא קיבל החלטות אובייקטיביות, ענייניות וממלכתיות בכל מה שקשור לביטחון המדינה. ברשותכם, נדבר על ועדת החקירה הממלכתית.

גלעד קריב (העבודה):

זה לא הגיוני שהאופוזיציה יושבת כאן, אין אף אחד מהקואליציה, ואנחנו מקשיבים לשר.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

מה רע בזה, חבר הכנסת קריב?

היו"ר משה טור פז:

חבר הכנסת קריב, כמו שאומרים, אלו חוקי הפורמט.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

דמוקרטיה. בדמוקרטיה זה בסדר להקשיב גם למי שאתה לא מסכים איתו. זה חלק מהעניין.

גלעד קריב (העבודה):

– – – ומדבר. כמו שאני מדבר למנורות. אני הקשבתי לך בקשב רב.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

מצוין. ככה פועלת דמוקרטיה. אפשר להקשיב גם למישהו שלא מסכימים איתו.

גלעד קריב (העבודה):

יאללה. הכול בסדר. כשתסדרו את העניינים שלכם עם בן גביר הפרחח, תקראו לנו, ניכנס בחזרה.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

תודה על העצה. עכשיו אני ברשותכם אעבור לעניין ועדת החקירה הממלכתית, שעליה גם דיברתי קודם. אנחנו אומרים דבר פשוט: ועדת חקירה ממלכתית חייבת להיות אובייקטיבית. היא חייבת להיות עניינית, שאינה מוטית ומקובלת על רוב חלקי העם, בוא נגיד ככה. אם תקום ועדה שרוב חלקי העם לא תומך בה, או חצי מהעם לא תומך בה או, בוא נקרא לזה – באובייקטיביות שלה, איך מסקנותיה יוכלו להתקבל על ידי הציבור בכללותו? איך מסקנותיה יוכלו להיות כמי שנשמעות בפני כל חלקי העם, ולא רק בפני צד אחד של המפה הפוליטית? אנחנו רוצים שהמסקנות שלה יהיו אמינות בעיני רוב הציבור. כדי שזה יקרה הוועדה הזו חייבת להיות מורכבת מאנשים אובייקטיביים. נכון להיום החוק הקיים קובע שהוועדה תהיה בנויה מאנשי מערכת המשפט. ואני רוצה להזכיר לכם: יש משבר אמון עמוק בין מערכת המשפט לבין המחנה שאליו אני משתייך, מחנה הימין.

גלעד קריב (העבודה):

כן, כן, שמענו. הפכתם את סולברג למשת"פ.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

המשבר העמוק עם מערכת המשפט רק הולך ומחמיר בימים אלו ממש, כשבית המשפט העליון ממנה לעצמו נשיא באופן חד-צדדי, באופן אפילו דיקטטורי, יש לומר.

גלעד קריב (העבודה):

כן, עוד מעט לא נותנים לשופט סולברג עלייה בבית הכנסת.

היו"ר משה טור פז:

חבר הכנסת קריב.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

איפה הדמוקרטיה? איפה כל חלקי העם שצריכים לקבל את הייצוג שלהם בבית המשפט העליון? איפה ההתחשבות גם בציבור ימני, שתורם את חלקו למדינה לא פחות מציבור שאינו משתייך למחנה הימין? אבל זה פחות מעניין את מערכת המשפט, לצערי הרב. אתם אומרים לנו: תקימו ועדת חקירה ממלכתית על פי החוק הקיים, שבעצם קובע שמערכת המשפט, שאינה אמינה בעינינו נכון להיום, היא זו שבעצם תנהל ותוביל את ועדת החקירה הזו. זה לא דבר הגיוני בשום קנה מידה. מחנה הימין תרם את חלקו במלחמה הזאת לא פחות ממחנות אחרים, ולכן צריך להקים ועדה אובייקטיבית.

מיקי לוי (יש עתיד):

ממה אתם פוחדים? מה זה "אובייקטיבית"? אין בחוק, אין בחוק – – –

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

אני אומר לך, חבר הכנסת מיקי לוי, הוועדה צריכה להיות מורכבת מאנשים שאינם מזוהים, לא פוליטית ולא משפטית – –

מיקי לוי (יש עתיד):

שופט בית משפט עליון.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

– – כי יש היום במדינת ישראל גם זיהוי משפטי. הזיהוי המשפטי הנוכחי, לצערי הרב, נכון להיום, הוא זיהוי שמאופיין לא לצד שאני משתייך אליו, הוא מאופיין לצד אחר של המפה הפוליטית. וחבל מאוד שזה המצב. כן.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

אדוני השר, אם הייתם רוצים להגיע לחקר האמת הייתם מציעים עכשיו על נשיא בית המשפט העליון שיהיה שופט שמוסכם גם עליכם, כמו נעם סולברג או משהו כזה, ולצאת לוועדת חקירה ממלכתית. למה אתם לא עושים את זה? כל היום אתם במלחמות אגו.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

אני אומר לך בצורה ברורה, חברת הכנסת ניר, אני חושב שההצעה שלך היא הצעה מעניינת מאוד. ראוי, ראוי, ראוי – –

שרון ניר (ישראל ביתנו):

למה אתם לא עושים את זה? כי אתם לא מוכנים לקחת אחריות.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

– – ראוי שנמצא אדם אובייקטיבי שיעמוד בראשות הוועדה ויתחיל את עבודתה בצורה מקצועית, ואובייקטיבית וממלכתית – –

שרון ניר (ישראל ביתנו):

תקדמו ועדת חקירה ממלכתית. אל תתעלמו מהאחריות.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

– – כפי ששם הוועדה הוא "ועדת חקירה ממלכתית".

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

אתה שר הספורט, נכון?

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

כן, התרבות והספורט.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

הכדור הוא עגול?

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

אכן כן.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

המגרש אותו מגרש?

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

אמת, אמת.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

זה הכללים. אז מה אתה עכשיו מנסה להגיד שהמגרש הוא לא מגרש, והכדור הוא לא עגול?

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

אז אני אומר לך רק דבר אחד: הכדור הוא עגול, המגרש הוא אותו מגרש, אבל תלוי מי השחקנים.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

אתם לא רוצים – – –

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

בסדר, אז תשחק. אתה מתכוון לעלות על המגרש – – –

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

אתה לא היית רוצה – חבר הכנסת סובה, אמרת דבר מעניין: הכדור הוא עגול, המגרש הוא אותו מגרש. אבל יש עוד שני מרכיבים: 1. מי השחקנים; 2. מי השופט. אתה היית רוצה לעלות למגרש כשהשופט נגדך מראש?

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

אתה, כשחקן, לא בוחר שופט.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

אתה היית רוצה לעלות למשחק כשהשופט בדקה הראשונה מוציא שני אדומים לקבוצה שלך?

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

זאת הטעות שלך, אתה לא בוחר שופט כשחקן. אמרת שאתה שחקן.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

לא, נכון? כי אתה לא רוצה להיות בחיסרון. אתה רוצה שזה יהיה הוגן, אובייקטיבי.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

אתה שחקן או לא שחקן?

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

יש שחקנים מימין ויש שחקנים משמאל.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

אם אתה רוצה להיות ביציע, שב ביציע.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

הדבר שאתה היית רוצה שיהיה זה שהשופט ששופט את המשחק יהיה שופט אובייקטיבי. ככה אתה רוצה.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

עזוב, אתה שחקן או לא שחקן? שחקן לא בוחר שופט. אתה רוצה לבחור שופט – שב ביציע ותבחר שופט.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

אז זהו, שהיום אנחנו לא יושבים בכובע השחקן, אנחנו יושבים בכובע הרשות המכוננת – –

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

אמרת הרגע שאתה שחקן.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

– – שתפקידה לקבוע גם מי יהיה השופט. זאת הסמכות שניתנה לכנסת – גם מי יהיה השופט. ואם אנחנו רוצים להביא שופט אובייקטיבי, באופוזיציה אמורים לברך על כך.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

– – – זה נראה כאילו – – – משחקים, זה העניין.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

אתם מעדיפים שופט לא אובייקטיבי, ואנחנו מעוניינים בשופט כן אובייקטיבי. לא אמרנו שופט מטעמנו.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

מה זה אובייקטיבי? מה זה אובייקטיבי? שמה?

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

שופט אובייקטיבי – שאינו מוטה פוליטית. שאינו רודף אחרי מחנה מסוים – –

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

שיגיד לך שלך – – – להוסיף מגדל ולהם לא? מה זה אובייקטיבי?

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

– – אלא שפועל באופן ענייני, באופן אובייקטיבי, באופן הוגן וישר.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

מתי תוכל לגלות שהוא אובייקטיבי? רק ביום המשחק.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

זאת הדרישה, בקשה. בעיניי היא סופר-לגיטימית.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

אתה לא יכול להגיד לו לפני המשחק שהוא לא אובייקטיבי. אתה רוצה להגיד שהשופט שיעמוד בראש ועדת החקירה מראש לא יהיה אובייקטיבי. תשחק את המשחק, יסתיימו 90 הדקות ותגידו אם הוא אובייקטיבי או לא. אבל אתה אומר שהוא מראש לא אובייקטיבי.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

אני אגיד לך משהו. מה ההבדל – – –

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

זאת לא הבעיה שלך כשר.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

ברשותך, אני אמשיך בהקבלה הזאת של משחק: את זה אתה לא יכול לעשות במשחק הגמר. אתה אולי יכול לעשות את זה בליגה, במחזורים השוטפים, לא במשחק המכריע של הגמר. ועדת חקירה היא עניין קריטי לעתיד מדינת ישראל, עניין חשוב להמשך ביטחונה של ישראל.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

בסדר, אבל אתה קובע שהוא לא אובייקטיבי לפני – – – אותו.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

באירוע כזה אתה לא תגיד: לא נורא, שים עוד שופט, יהיה בסדר, כשייגמר בתוצאה נראה מה עושים.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

אבל הוא לא לבד, כי יש VAR, יש VAR.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

זו לא אמירה הגיונית בעיניי ולא נכונה בעיניי.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

מיקי, יש VAR, נכון – – –

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

בוא נגיד שה-VAR לא מוכיח את עצמו עכשיו מי יודע מה. הרס את המשחק, אם אתה שואל אותי. בעיניי, הרס את המשחק.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

ה-VAR הזה – – – ויוכיח יותר טוב.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

ה-VAR הרס את המשחק. פעם היה יותר מעניין גם בלי ה-VAR.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

עובדה שהוא – – – מוכיח. עובדה שזה מוכיח – – – פפיונים של – – – בוא נעשה – – –

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

דניאל, מה התוכנית? אני יכול לסיים? אפשר לרדת? יש הצבעה שמית, למיטב ידיעתי.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

גם ככה אתם מחרימים, אתה יכול לרדת. אתם מחרימים את ההצבעה, מה זה משנה לכם.

יונתן מישרקי (ש"ס):

אתה רוצה להגיד דבר תורה?

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

יכול להיות רעיון, באמת. אתם רוצים שנדבר על פרשת השבוע? אני קורא אותה.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

אבל אתם מחרימים את ההצבעה, בשביל מה אתה עושה את זה?

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

לא, אני יודע גם בעל פה.

יעקב אשר (יהדות התורה):

הוא יודע בעל פה. מיקי הוא דתי יותר ממני.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

אל תגזים, לא להגזים. אתה חסיד. כמה דקות?

היו"ר משה טור פז:

אני חושב שהשר זוהר מאותגר פה.

ששון ששי גואטה (הליכוד):

מיקי, התגעגעו אליך.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

אני אומר לכם: עוד מהימים שלי פה – עשר שנים ביליתי פה, שנתיים שר, שמונה שנים בכנסת – לא אהבתי לעשות פיליבסטרים, זה לא היה דבר שהייתי אוהב לעשות, אבל עשיתי את זה.

מיקי לוי (יש עתיד):

אם יש לך שתי דקות, תרשה לי לתקן אותך.

ששון ששי גואטה (הליכוד):

מיקי, מה עם הכספים של מועדון ההימורים? מיקי.

מיקי לוי (יש עתיד):

2022 ו-2021 – 126 נרצחים בחברה הערבית. 2022 – 108 נרצחים. זאת השנה של יואב – – –

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

2020. ב-2021 הוא היה. יואב נבחר להיות סגן השר ב-2021.

מיקי לוי (יש עתיד):

2021 וחצי, שנה וחצי.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

נבחר ב-2021, כן.

מיקי לוי (יש עתיד):

שנה וחצי, שנה וחצי.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

קצת יותר, ממרץ.

מיקי לוי (יש עתיד):

2023.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

אבל תגיד לי את 2020. למה אתה לא אומר לי את 2020? למה אתה לא אומר מה היה בשנת 2020? היה פחות.

מיקי לוי (יש עתיד):

אני אגיד לך גם את 2020. 2021 – 162, 2020 – 89. אבל תראה מה עשיתם, כשהעבריין הזה מונה לשר. 2023 – 244 נרצחים.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

אני לא אמרתי שהמצב – – –

מיקי לוי (יש עתיד):

לא, אמרת שזה פחות.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

חבר הכנסת מיקי לוי, לא אמרתי שהמצב השתפר. אמרתי שכשיואב סגלוביץ' מונה לסגן שר המצב החמיר. והטענה שלי מדויקת.

מיקי לוי (יש עתיד):

אדוני השר, זה יותר מכפול. זה יותר מכפול.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

אבל, חבר הכנסת לוי, הטענה שלי לא ניתנת להפרכה. אמרתי שבשנת 2021, כאשר יואב סגלוביץ' נכנס לתפקידו, מספר הרציחות עלה.

מיקי לוי (יש עתיד):

לא נכון.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

בשנת 2020 היו 89, ב-2021 היו 129.

מיקי לוי (יש עתיד):

ב-2021.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

ועוד 40 נרצחים נוספים.

מיקי לוי (יש עתיד):

אדוני השר, יואב סגלוביץ' לא היה שנה שלמה. לא מינואר 2021. הוא נכנס במרץ 2021.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

הוא היה ממרץ 2021. ממרץ 2021.

היו"ר משה טור פז:

רק לדייק, אדוני – ביולי. הממשלה נכנסה ביולי 2021.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

מתי זה היה? יולי, אוקיי.

מיקי לוי (יש עתיד):

בבקשה, ביולי. מחצית השנה. מחצית השנה.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

הבחירות היו במרץ, נכון. אבל בכל מצב, אין ספק שתחת כהונתו הפשיעה הייתה גבוהה יותר מלפני שהוא כיהן.

מיקי לוי (יש עתיד):

לא נכון. נו, עוד פעם אתה מתחמק.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

אלו המספרים. אני לא אמרתי שאצלנו זה השתפר – –

מיקי לוי (יש עתיד):

אתה לא יכול – – – אתה יודע מה, אני אדייק.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

– – אבל גם אצל יואב סגלוביץ' ואצל בר לב זה לא השתפר, זה החמיר. זה בתהליך החמרה מתמשך.

מיקי לוי (יש עתיד):

לא נכון. זה פשוט לא להבין את המספרים. אדוני השר, אני מעריך אותך.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

זאת המציאות.

מיקי לוי (יש עתיד):

אם אתה מוריד מחצית מ-2021, שזה על הראש של סגלוביץ', 126 לחלק לשתיים. זהו, על הראש של סגלוביץ'.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

אבל זה ממוצע שנתי. תעשה ממוצע של חודש ותגיע לתוצאה. היו לו 20 נרצחים בחודש.

מיקי לוי (יש עתיד):

אני לוקח חודשים שהאיש הזה עבד, חודשים שהוא עבד.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

היו לו 20 נרצחים בחודש.

מיקי לוי (יש עתיד):

נכון.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

ולקודמו היו 15 נרצחים בחודש.

מיקי לוי (יש עתיד):

תקשיב – – –

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

מה זה אומר ?שהוא לא שיפר את המצב. המצב החמיר אצלו.

מיקי לוי (יש עתיד):

תקשיב, הוא קיבל את זה שהיה על הראש שלו 60 בשנת 2021. בשנת 2022 – 108, הוא הוריד מ-126. וזה קפץ ל-240 וקפץ ל-230.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

אמרתי, לא אמרתי שהמצב אצלנו השתפר.

מיקי לוי (יש עתיד):

תחליפו אותו. תחליפו אותו.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

בינתיים הוא עזב לבד.

מיקי לוי (יש עתיד):

מה יש להתווכח, האיש לא ראוי. אתה צודק, אתה צודק.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

בינתיים הוא עזב לבד, אנחנו לא עשינו כלום. אני ממתין לעמדת הקואליציה.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

למה אתה לא מצביע?

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

יש עניין אחר שבגינו אני צריך – – –

מיקי לוי (יש עתיד):

אדוני השר, אנחנו הולכים לשתות, אז יהיה לכם מספיק זמן לבוא ולהצביע.

היו"ר משה טור פז:

השר, זכותו לדבר כמה שהוא מבין.

יבגני סובה:

שרון ניר (ישראל ביתנו):

שאלתי, אדוני השר, איזה עניין יש?

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

העניין הוא השר סמוטריץ'. הוא צריך להביע את עמדתו.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

אם הוא חוזר בו מההתפטרות שלו או לא. אנחנו בוחנים את הנושא ברגעים אלה ממש. ולכן, אני צריך לדבר פה, ואתם צריכים לשמוע את עמדותיי.

היו"ר משה טור פז:

השר, לרשותך עוד עשר דקות. עד השעה הקובעת אתה יכול לעשות איתנו כרצונך.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

כמה זמן מותר לי?

היו"ר משה טור פז:

עשר.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, זה עוד שבע-שמונה דקות. בשעה 18:06 – – –

היו"ר משה טור פז:

18:08 זה הזמן הקובע.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

אם הוא לא מושך, אז אולי הוא ירד.

היו"ר משה טור פז:

וכמו שאומר המערכון, כולם מחכים לסמוטריץ'. בבקשה, הזמן הוא שלך.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

אז פרשת השבוע. פרשת בוא, השר.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

אין לו שמונה דקות.

נאור שירי (יש עתיד):

רגע, לפרשת השבוע אני צריך פה את מירי רגב.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

אני רוצה לדבר על הפרשה שחלפה, פרשת וירא.

היו"ר משה טור פז:

פרשת וירא. בבקשה.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

קראנו השבוע – רגע אני אשים כיפה, חשוב.

היו"ר משה טור פז:

זה שאתה מחזיק כיפה סרוגה ולא כיפה שחורה, השר זוהר – – –

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

היא גם סרוגה וגם שחורה ביחד. יש לך סיכה, אולי?

היו"ר משה טור פז:

יש לי שתיים.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

בבקשה, אפשר לדבר על פרשת השבוע. פרשת וירא מספרת על משה רבנו, שצריך להגיע למלך פרעה ולשכנע אותו לשחרר את עם ישראל. הקדוש ברוך הוא אומר למשה: אני מתכוון להקשות את לב פרעה, היה ערוך ומוכן. אבל לא בכל המכות – בהתחלה משה רבנו יבקש לשחרר את עם ישראל ופרעה יקשה את ליבו מעצמו, ובהמשך הקדוש ברוך הוא יכביד את ליבו של פרעה כדי שימשיך להקשות את ליבו, על מנת שכולם יוכלו לראות את הניסים ואת האותות והמופתים הגדולים שעשה הקדוש ברוך הוא לעם ישראל. משה רבנו מגיע יחד עם אהרן הכוהן, ואהרן הכוהן משמש כפה למשה רבנו. משום שמשה רבנו היה כבד לשון, הקדוש ברוך הוא מינה את אהרן להיות הדובר בשם הקדוש ברוך הוא. משה רבנו קיבל את האינפורמציה מהקדוש ברוך הוא, העביר אותה לאהרן, ואהרן סיפר אותה לפרעה. אנחנו יודעים, ולמדנו מזה מסקנה גדולה: כשמשה רבנו – אגב, גם סמוטריץ' לא יעצור את דבר התורה הזה עכשיו ואת פרשת השבוע הזאת.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

לא, הוא נשאר בממשלה, הוא לא מתפטר. אתה לא קיבלת עדכון שהוא לא מתפטר?

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

אני לא יודע. כרגע, כשאני מדבר על משה רבנו, שום דבר לא מעניין אותי, גם לא שר האוצר.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

אני רוצה לומר לכם בהמשך שמשה רבנו, שימו לב, אף שהייתה לו יכולת להכות ביאור או לחלופין לעשות את הפעולה – –

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

הוא חזר בו מההתפטרות, אתה יכול לרדת.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

– – שהביאה גם את המכות הנוספות, הוא החליט – אני אומר את פרשת השבוע, ידידי, צריך לשים כיפה.

נאור שירי (יש עתיד):

אתה יודע כמו מי אתה, שר הספורט? מי שלף כיפה בליגה האירופית בטורקיה?

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

שכטר, לא?

נאור שירי (יש עתיד):

תראה, לראש הממשלה היו דולרים בגרביים, לך יש כיפה.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

דולרים זה היה דווקא בכהונה אחרת, של ראש ממשלה אחר, ממפלגת העבודה. אני אומר כך: אני חוזר ואומר שמשה רבנו נהג בכבוד ביאור. למה הוא נהג בכבוד ביאור? כי הוא הנהר שהציל אותו. אז הוא אמר: אני לא אכה ביאור. מי שיכה ביאור דווקא יהיה אהרן אחי. וכשהכו ביאור היאור התמלא דם, ולאחר מכן הגיעו המכות הנוספות. אני לא אאריך לכם, אבל הגיעו המכות הנוספות. ופרעה פעם אחר פעם הקשה את ליבו, לא רצה לשלוח את עם ישראל אפילו לא ללכת למדבר לעבוד את אלוקים. כי הרי הם לא ביקשו ממנו: תשחרר לגמרי, רק תן לנו ללכת למדבר ולעבוד את בורא עולם. ופרעה אמר: לא, אני לא מוכן. ועוד מכה ועוד מכה. הגיעו הצפרדעים, הגיעו הכינים, הגיע הערוב.

היו"ר משה טור פז:

השר זוהר. השר זוהר, אני רק אוסיף לך משהו. ראיתי בדבריו של הרב יונתן זקס – הגעת בדיוק לכינים – אז הוא אמר: רואים שלתורה לפעמים יש חוש הומור. אתה יודע, דם וצפרדע זה דברים שהחרטומים ידעו לעשות בעצמם – –

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

נכון.

היו"ר משה טור פז:

– – ולכן הם לא מאוד התרגשו. מה אמר הקדוש ברוך הוא? אני אלמד אותם משהו, אני אתן להם את המכה בדבר הכי קטן בתוך – –

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

שהם לא יודעים לעשות.

היו"ר משה טור פז:

– – הבריאה מסביבם, ואראה להם שאפילו עם כינים הם לא יודעים להתמודד. זה רק מראה שגם הקדוש ברוך גם במכות מכניס חוש הומור לאירוע.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

אמת. אחרי מכת הכינים הלכו החרטומים לפרעה.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

יש מישהו בישראל שלא מתמודד עם בעיית הכינים? אני שואל אותך, איפה ראית בישראל מישהו שלא מתמודד עם בעיית הכינים?

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

נכון. ואתה יודע מה, הוא גם מתקשה להתמודד איתה, כמו החרטומים, שאמרו: אנחנו לא יודעים לעשות את זה. הלכו לפרעה ואמרו לו: זה מעשה אלוקים, זה לא מעשה של כשפים. וזה לא שכנע את פרעה. בסך הכול בפרשה הזאת הגיעו שבע מכות. שבע מכות קשות למצרים, שעדיין לא גרמו לפרעה לשחרר את עם ישראל. אנחנו צריכים ללמוד מהדבר הזה משהו חשוב. חטא היוהרה וחטא הגאווה היו מנת חלקו של פרעה. ואל לנו, חלילה, כעם ישראל ליפול לחטא הזה, משום שחטא היוהרה והגאווה הוא מקור כל צרה, כל צרה שלנו וכל צרה בעולם. אנחנו צריכים ללמוד את מרכיב הצניעות, את מרכיב ההסתכלות הרחבה, וכן, את מרכיב האמונה בבורא עולם. מרכיב האמונה בבורא עולם, שעוזר לעם הזה ואוהב את העם הזה, כי הוא העם הנבחר, ונותן לו אין-ספור הישגים וניסים.

אופיר כץ (הליכוד):

תודה לך.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

אני בדבר תורה, עם כל הכבוד. אני עכשיו בפרשת השבוע, גם זה לא יכול להיעצר, עם כל הכבוד.

אופיר כץ (הליכוד):

צודק.

ינון אזולאי (ש"ס):

מיקי, תמשיך, תמשיך.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

והאמונה בבורא עולם צריכה להזכיר לכולנו כמה הניסים שקיבלנו הם אינם מובנים מאליהם. אני אספר לכם סיפור אחרון, ובזה ארד, סיפור שלמדתי בזוהר הקדוש, כי אני לעיתים קרובות חוקר קצת בזוהר הקדוש, שבו יש סודות ועומקים מהתורה.

היו"ר משה טור פז:

אני מקווה שהתחלת רק בגיל 40, לא קודם, אחרי גיל 40.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

כן, אחרי גיל 40. חיכיתי בסבלנות כי רציתי ללמוד את הסודות. הסיפור הוא על המבול. המבול, בזוהר הקדוש נאמר, לא הגיע רק בגלל כפירה או חוסר, נקרא לזה, אמונה בבורא עולם או לחלופין חטאים גדולים; המבול הגיע משום שתושבי הארץ בעת ההיא, או תושבי העולם בעת ההיא, סברו שהם יותר חזקים מבורא עולם, שהם יכולים לעשות ככל העולה על רוחם בלי עזרתו של בורא עולם. היו להם יכולות שאז היו והיום הן אינן, היו להם כל מיני קסמים וכשפים שהם ידעו לעשות מספר שהאדם הראשון השאיר כירושה.

היו"ר משה טור פז:

ספר יצירה.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

נכון. הם לקחו את הספר הזה ועשו קסמים וכשפים, ואמרו: מה צריך את בורא עולם? חבר הכנסת ליברמן, אני מקווה שאתה מרוצה מדברי התורה האלו, זה מעניין אותך, אני מניח.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

הוא יכול ללמד אותך – – –

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

אני יודע. אני יודע. בגלל אני רוצה שישמע. הוא היה בוגר ישיבה.

קריאה:

ממש הופתעתי.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

ומה שקורה פה, חברים, אתם צריכים להבין.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

אם אתה עושה פיליבסטר, השר, אני יכולה לשאול שאלה?

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

ברגע שבורא עולם זיהה שתושבי הארץ הזו, העולם הזה לפני המבול, לא בטוחים שהקיום הזה הוא מבורא עולם, הוא הביא את המבול והחריב את העולם. מה אנחנו צריכים ללמוד? יש לנו צבא חזק, יש לנו חיילים נהדרים, יש לנו מדינה נהדרת ואזרחים נפלאים, ויש לנו גם את בורא עולם. לא נשכח שיש לנו את בורא עולם, ששומר עלינו, מחזק אותנו, מסייע לנו. את זה תמיד נזכור. תודה רבה.

היו"ר משה טור פז:

תודה רבה לשר מכלוף מיקי זוהר. חבריי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על ההצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעת יש עתיד. לבקשת האופוזיציה, ההצבעה תהיה שמית. סגנית מזכיר הכנסת, נא קראי בשמות חברי הכנסת. הצבעה שמית

סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:

היו"ר משה טור פז:

סגנית מזכיר הכנסת, נא קראי בשמות חברי הכנסת שלא הצביעו.

סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:

היו"ר משה טור פז:

האם יש מי מחברי הכנסת שנמצא באולם, לא הצביע ומעוניין להצביע? אם כן, תמה ההצבעה. אם כן, להלן התוצאות: בעד – 41, אין נגד, אין נמנעים. אני קובע שההצעה לא התקבלה מאחר שלא קיבלה את הרוב הדרוש. חבריי חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על ההצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעות העבודה, ישראל ביתנו והמחנה הממלכתי. ההצבעה תהיה אלקטרונית. נא תפסו את מקומותיכם. הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד הצעת סיעות העבודה, ישראל ביתנו והמחנה הממלכתי להביע אי-אמון בממשלה – 36 נגד – אין נמנעים – אין הצעת סיעות העבודה, ישראל ביתנו והמחנה הממלכתי להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה.

היו"ר משה טור פז:

בעד – 36, אין נגד, אין נמנעים. אני קובע שההצעה לא התקבלה מאחר שלא קיבלה את הרוב הדרוש. אנו עוברים להצבעה על ההצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעות חד"ש-תע"ל ורע"מ. שוב, נא תפסו את מקומותיכם. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד הצעת סיעות חד"ש-תע"ל ורע"מ להביע אי-אמון בממשלה – 10 נגד – אין נמנעים – אין הצעת סיעות חד"ש-תע"ל ורע"מ להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה.

היו"ר משה טור פז:

בעד – עשרה, אין נגד, אין נמנעים, שלושה נוכחים. אני קובע שההצעה לא התקבלה מאחר שלא קיבלה את הרוב הדרוש.

היו"ר משה טור פז:

הודעה אישית של חבר הכנסת יואב סגלוביץ'. לרשותך חמש דקות, בבקשה.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, השר מיקי זוהר, שר בממשלת ישראל, אפילו שם כיפה באיזשהו שלב, השר שחתום – – –

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

בוא, בוא, תגיע לשולחן הממשלה. השר שחתום על האמירה האלמותית על שלושת הכ"פים: כסף, כבוד וכוח – –

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

ואתה, על מה חתום? על מה אתה אמון?

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

– – היום חתם על הרביעית – כזבים.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

כן, בהחלט.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

עומד שר בממשלת ישראל, בלי להתבלבל – "מכזב" זו מילה יפה ל"משקר" – ומכזב, כאשר הנתונים הסטטיסטיים פורסמו בכל מקום. ואני אספר לך סיפור, שאתה כנראה יודע אותו, אבל בתור ממציא ארבעת הכ"פים, אולי אתה צריך רענון. והרענון הוא כזה: בממשלות נתניהו, מאז שהוא ראש ממשלה, יש עלייה בפשיעה בחברה הערבית ובפשיעה בכלל, החל משנת 2015, 2016, 2017, 2018, 2019, 2020 – עלייה סיסטמטית, שהביטוי הקיצוני שלה הוא מקרי הרצח.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

אצלך הייתה עלייה, תגיד את האמת.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

אדוני השר, תוכל להגיב, תבקש הודעה אישית. בתור כזבן מקצועי – – –

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

העלית את רמת הפשיעה. מה אתה משקר?

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

שלושת הכ"פים. אדוני השר, זה מוזר שאני אומר "אדוני" אחרי שאני רואה שר שקרן.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

אתה משקר במצח נחושה. אומרים – – – שאתה משקר.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

אבל אני אומר לך עדיין "אדוני", לא בגלל התפקיד שאתה ממלא, לא בגלל שמך, אלא בגלל העובדה שאתה שר בממשלת ישראל, שעומד כאן על הדוכן ומשקר.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

אתה שקרן – – – אתה השקרן, אתה השקרן.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

הנתונים בשנת 2021 היו הגבוהים ביותר אי פעם במקרי הרצח בחברה הערבית – 126 מקרי רצח. בשנת 2022, השנה היחידה בערך שבה לא הייתם בממשלה, הייתה ירידה של 16%.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

מה היה בשנת 2020?

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

106.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

מה היה בשנת 2020, לפני שהיית סגן שר?

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

אז ראש הממשלה שלך ושלנו, בנימין נתניהו – –

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

מה היה בשנת 2020, לפני שנבחרת?

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

– – מינה את הבן אדם הכי פחות מתאים, שאתה הצבעת בשבילו, וקוראים לו איתמר בן גביר. האחד כזבן, השני לא יודע לעבוד והוא עבריין מורשע, יושב על כיסא השר. וראה זה פלא, בממשלתו של בנימין נתניהו, הפשיעה החברה הערבית עלתה ב-130% – –

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

תשב באופוזיציה ותכבד את החלטת העם – – – הציבור לא בחר בך שוב כי נכשלת. אתה ועמר בר לב נכשלתם.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

– – ל-244 בשנת 2023, ובשנת 2024 – 137.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

נכשלת, אתה ועמר בר לב נכשלתם. לכן הציבור שלח אתכם לאופוזיציה.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

מה לעשות שבממשלה שאתה לא היית בה, בממשלה שאתה לא היית בה, ולא הייתה לך את ההזדמנות לשקר כשר מעל דוכן הכנסת – – –

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

תכבד את החלטת העם – – –

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

מה אפשר לעשות? אתה האיש עם ארבעת הכ"פים – כסף, כבוד – –

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

לא נבחרת, לא נבחרת.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

– – והיום אני אוסיף לך גם קו"ף – קלון.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

למה לא נבחרת? למה לא נבחרת שוב? משום שאתה נכשלת בתפקידך.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

הדרך שבה שר בממשלת ישראל מדבר על נתונים סטטיסטיים מוכרים – – –

היו"ר משה טור פז:

השר, יהיה לך עוד רגע זמן לדבר, הודעה שלך.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

יש לך זמן לדבר כמה שאתה רוצה, גם דיברת יפה. מאחר שמדובר בשר שיש לו בעלות על ארבעת הכ"פים – כסף, כוח, כבוד וכזבים, אז גם יש לך קו"ף אחד – קלון, על זה שאתה משקר מעל דוכן הכנסת על נתונים שכולנו יודעים אותם.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

הקלון הוא עליך.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

בממשלה שאתם לא הייתם חלק ממנה היה שיתוף פעולה. בממשלת בנט-לפיד היה שיתוף פעולה בין משרד האוצר, משרד העבודה והרווחה, המשרד לביטחון פנים, משרד החינוך, שוויון חברתי. יושבים פה אנשים באופוזיציה, ומה לעשות? הנתונים היו אחרים לגמרי. יותר מזה, בממשלת הכישלון שלכם, לא רק 7 באוקטובר – אין לך ערך מינימלי לחיי אדם. כי גם בתאונות דרכים, השרה המעופפת שלכם מירי רגב, עם השר העבריין לשעבר איתמר בן גביר – יש עלייה בתאונות הדרכים הקטלניות. אנחנו חזרנו 18 שנים אחורה. גם זה במשמרת שלכם. לכן, אדוני שר שלושת הכ"פים – הוספת את הרביעי היום, כזבים, וקבל אחד ממני במתנה קו"ף אחד, קלון, כי קלון הוא על שר בממשלת ישראל שעומד ומשקר מול פני האומה. אז מה לעשות, בממשלה הזאת ראינו הכול. ראינו ראש ממשלה בלתי כשיר, שבגללו יש האסון של 7 באוקטובר; ראינו שר משפטים שלא מוכן לקיים החלטות בג"ץ ואומר שהוא מתעלם מנשיא בית המשפט העליון. אז מי העבריינים פה, בממשלה הזאת? ראש ממשלה עם כתבי אישום? שר שמסרב? חברי כנסת שלא משרתים במילואים ולא משרתים בכלל? אז כן, שר שלושת הכ"פים, בושה לך, קלון עליך. תודה.

היו"ר משה טור פז:

חבריי חברי הכנסת, אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום: הודעת הממשלה בדבר מינויו של השר חיים כץ כממלא מקום השר לביטחון לאומי, שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי ושר המורשת, נוסף על תפקידו כשר התיירות, וזאת לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים, בהתאם לסעיף 24(ב) לחוק-יסוד: הממשלה. אני מזמין שוב את השר מיקי מכלוף זוהר להציג את עמדת הממשלה.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

אז קודם כול, ברשותך, אני אענה לחבר הכנסת סגלוביץ', שידוע היטב גם בשקרים שלו וגם בשיטות החקירה שהוא הנהיג כראש אגף החקירות, או לא יודע מה הוא עשה שם שיטות נלוזות, לא ראויות, שעוד ייחקרו ביום מן הימים. אז קודם כול, לגבי שלושת הכ"פים, היום יש לי כ"פים אחרים – כדורגל, כדורסל, כדורעף, כדורמים. זה הכ"פים שמעניינים אותי היום בתור שר התרבות והספורט. זה עניין אחד. עניין שני, אני רוצה לתת לך נתונים, חבר הכנסת סגלוביץ': בשנת 2020 היו 89 נרצחים במגזר הערבי. בשנת 2021, תחת כהונתך, 129 נרצחים במגזר הערבי, עלייה של 50% כמעט בכמות הנרצחים. בתקופה שלך. כל העדויות מציגות שראשי ארגוני הפשיעה במגזר הערבי התחזקו והתעצמו דווקא אצלך ואצל עמר בר לב. והינה הסיבה לזה שאתם באופוזיציה. אתה וחבר הכנסת עמר בר לב, כאחד מהכושלים ביותר בממשלה הקודמת, אתם אולי הסיבות המרכזיות לכך שאתם באופוזיציה. כל האינפורמציה שאתם הצגתם לציבור וההבטחות שאתם הצגתם לציבור לא רק שלא מומשו, אלא איבדתם יקרים במחנה שלכם, בגלל התנהלות כושלת של סגלוביץ' ועמר ברלב. אז לבוא ולספר לי שהוא היה סגן שר לביטחון לאומי מוצלח? בדיחה, בדיחה, אין לזה הגדרה אחרת. אז עם כל הכבוד לחבר הכנסת סגלוביץ' – כבוד בכ"ף – האמת יותר חזקה, העובדות מנצחות: 89 נרצחים בשנת 2020, 129 נרצחים בשנת 2023.

מיקי לוי (יש עתיד):

הוא קיבל את תפקידו בספטמבר. על מה אתה מדבר?

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

ברשותכם, אקריא את הודעת הממשלה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת. בהתאם לסעיף 9(א)(7) לחוק הממשלה, התשס"א–2001, אני מתכבד להודיע כי בהתאם לסעיף 24(ב) לחוק-יסוד: הממשלה, קבעה הממשלה כי השר חיים כץ ימלא את מקום השר לביטחון לאומי, שר הנגב והגליל והחוסן הלאומי ושר המורשת, נוסף על תפקידו כשר התיירות, ארבעה תיקים סך הכול – זאת, לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים, כקבוע בסעיף 24(ג) לחוק-יסוד: הממשלה. אני מניח שהדברים יתבהרו עד אז. תודה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה לכבוד השר על ההודעה.

היו"ר ארז מלול:

חבריי חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק להנצחת זכרו של מרן הרב עובדיה יוסף, זכר צדיק וקדוש לברכה, התשפ"ה–2024, של חבר הכנסת יוסף טייב, בקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את ידידי חבר הכנסת יוסף טייב, יושב-ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט, להציג את הצעת החוק, בבקשה.

יוסף טייב (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט):

אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, קודם כול זאת זכות בשביל כולנו שאתה מנהל את הישיבה הזאת דווקא בחוק מרן הרב עובדיה יוסף, כמי שהכיר וגדל על ברכיו.

היו"ר ארז מלול:

נכון.

יוסף טייב (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט):

אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק להנצחת זכרו ומורשתו של גדול הדור, מרן הראשון לציון רבנו עובדיה יוסף, זכר צדיק וקדוש לברכה, שתעלה להצבעה בקריאה שנייה ושלישית. בראש הדברים, אני רוצה להודות קודם כול לשר לשירותי דת, השר מיכאל מלכיאלי, שהציג את הצעת החוק הזאת פעם אחר פעם וזה עוד מהכנסת העשרים-ושתיים. נפלה בחלקי זכות גדולה ועצומה להביא בפניכם את החוק החשוב הזה, שמטרתו להנחיל לדורות הבאים את מפעל האדיר, חזונו, מורשתו, פועלו של מרן הרב עובדיה יוסף, זצ"ל, אשר היה לדמות שחיברה בין כל חלקי החברה הישראלית. בזמן המועט שעומד לרשותי אנסה לתמצת את דמותו העצומה של מרן זצ"ל ומהות חשיבות של אישור חוק זה. מרן הרב עובדיה היה עמוד האש לפני המחנה, אשר הנהיג את העם בעוז ובגאון. בדרכו הנעימה, ובעת הצורך, גם בדרך תקיפה, הנהגה מופלאה שנגעה לכלל שכבות החברה וגווניה. הנהגתו העצומה של מרן הייתה בקונסנזוס והשפעתו הייתה על כל העם היהודי בארץ ובתפוצות. דרשותיו הנעימות היו כמים קרים על נפש עייפה. פסיקותיו התורניות, חיבוריו התורניים ומכתביו נגעו בכל הנושאים, החל מהסוגיות התורניות עד לשאלות מדעיות. כתביו ההלכתיים מפארים את היכלי התורה הפזורים ברחבי העם היהודי בארץ ובעולם. מעל 50 ספרים, ביניהם שו"ת "יביע אומר", שו"ת "יחווה דעת", "מאור ישראל", "חזון עובדיה", "הליכות עולם" ועוד. שפתותיו של מרן דובבות בקבר, בבחינת יום ליום יביע אומר ולילה ללילה יחווה דעת. רבבות של לומדי תורה שוקדים על ספריו וממלאים אור ומפיקים נוגה. זהו בעצם חזונו של הרב עובדיה, שפסקי ההלכה שעליהם עמל ויגע נשמעים ברמה בהיכלי התורה. הלווייתו הגדולה, שבה השתתפו כמיליון איש, נצרבה בתודעת העם, והיא מעידה על כך, שכולם ראו בו אב, מנהיג, ורועה נאמן.

מאיר כהן (יש עתיד):

יוסי, איפה הנשים מש"ס?

היו"ר ארז מלול:

יבואו, יבואו.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

איפה ש"ס, איפה כל הקואליציה – – – מי שבא לכבד.

יוסף טייב (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט):

אני מעריך מאוד את האופוזיציה גם על ההשתתפות בנאום עצמו וגם בהצבעות, אני מקווה, בהמשך. מרן קיבל כל אדם במאור פנים, והרגיש כל יחיד מישראל כאילו הוא בנו יחידו. כפוסק הדור הוא נגע בכל הסוגיות, אפילו הסבוכות ביותר, כסוגיות החללים, העגונות, והאלמנות של מלחמות ישראל. מרן עמד בראש המחנה, והעמיד את ההלכה על תילה, גם איפה שהיה קשה, וגם בדברים שאחרים לא נגעו. מפורסמות דאגתו ליהודי אתיופיה – הוא נלחם למען עלייתם ארצה – ופסיקתו להעלאת בני הפלשמורה, אשר חיזקה מאוד את קהילת יהודי אתיופיה. גם בסוגיה זו, שרבים נמנעו מלעסוק בה, מרן עמד בראש המחנה בעוז ובגאון, ופסק. מרן זקף את קומתה של היהדות הספרדית בעוז ובגאון, החל מהקמת מוסדות חינוך לילדי ישראל רשת בני יוסף המעטירה ופתיחת ישיבות, כוללים, קהילות ומוסדות התורה בארץ ובעולם. בראייה לאחור אנו מבינים שמרן זרע את הזרעים ואנו רואים את הפירות. מרן, אבינו רוענו, כל אלה ילדיך. דאגתו של מרן לכל יהודי באשר הוא לא עצרה בגבולות ישראל בלבד. ההערכה הרבה שלה זכה אצל מנהיגי העולם סייעה רבות לקהילות היהודיות בתפוצות, ובקשותיו התקבלו בכבוד מלכים, והיו לרווח והצלה לקהילה היהודית שנותרו בגולה.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

איפה הקואליציה?

היו"ר ארז מלול:

לא להפריע.

יוסף טייב (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט):

אני רוצה לצטט, ברשותכם, את נשיא המדינה דאז מר שמעון פרס, זיכרונו לברכה, שהיטיב לתאר את דמותו של מרן כשאמר, ואני מצטט: הרב עובדיה היה רב לא רק של ארץ ישראל, אלא של העם היהודי לדורותיו. "הרב היה מקובל ומכובד על אלה שחלקו עליו, ובוודאי על הרבים שהעריצו אותו. כשאדם היה במצוקה לא ראיתי איש שדאג כל כך לאותו האדם מלבד הרב עובדיה. זה נגע לליבו. הוא השקיע בזה כוח, מרץ והתמדה, אף על פי שכל הזמן הוא היה שקוע בלימוד תורה", הוא מצא את הזמן לאחר. ברשותכם, אצטט גם את דברי ראש הממשלה דאז והיום מר בנימין נתניהו שאמר: "הרב עובדיה לא היסס להתמודד עם הסוגיות ההלכתיות הסבוכות ביותר. הוא ניחן ביראת שמיים עצומה, אך זו לא באה על חשבון המודעות העמוקה שלו לתמורות הזמן ולצורכי הדור. הרב ידע שבמדינת ישראל המתחדשת יש להקל במקום שאפשר להקל, לקרב ולא להרחיק, לאחד ולא להפריד" וכל זה במסגרת ההלכה. דברים אלו הם חלק מני אין-ספור רגעים שבהם כולנו ראינו שמרן הוא דמות שמיימית, לא רק מנהיג תורני, אלא אב ורועה נאמן לכל יהודי בכל מקום בעולם. חברים, כידוע לכם, חינוך ילדי ישראל, צעירי הצאן, עמד בראש מעייניו של מרן. דור העתיד היה הפנינה האהובה עליו. הוא עמל רבות כדי שכל ילד יהודי באשר הוא ידע ויכיר את עברו, ילמד על יהדותו, תנ"ך ומסורת ישראל. כל חייו של מרן הוא נלחם להחזיר עטרה ליושנה – וגם הצליח: שכל ילד ידע את מסורת אבותיו. בעיקר ידועה מלחמתו למען חינוכם של בני עדות המזרח. מרן עבר מעיר לעיר לחזק, לבנות, לתמוך בכל הקהילות, בפרט בפריפריה, גדולות וקטנות כאחד, כך שיוכלו לתת את החינוך הטוב ביותר, וכדי שילדי ישראל יזכו לגדול על ברכי התורה ומסורת ישראל.

אושר שקלים (הליכוד):

טייב, רציתי להוסיף לך את – – – של התרת העגונות של מלחמת היום הכיפורים.

היו"ר ארז מלול:

הוא אמר את זה.

יוסף טייב (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט):

הזכרתי את זה.

היו"ר ארז מלול:

הוא הזכיר. אם היית בתחילת הנאום, היית שומע.

יוסף טייב (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט):

מרן ייסד מוסדות חינוך רבים, תמך ברבנים ובמורים. בזכות פועלו אלפי ילדים קיבלו מענה ומסגרת תורנית איכותית שמתאימה להם. מרן לא חסך בשום מאמץ, והקדיש את חייו למען חינוך ילדי ישראל. מורשתו החינוכית מוסיפה להאיר את דרכם של דורות העתיד עד היום. הצעת החוק מציעה לקבוע את יום פטירתו של מרן, ג' במרחשוון, כיום מרן הרב עובדיה יוסף, לציון זכרו. ביום זה או בסמוך לו יערוך המשרד לשירותי דת, הממונה על יישום החוק, כנס עיוני לזכרו הרב; הכנסת תקיים דיון מיוחד; במוסדות המדינה יערכו פעילויות חינוכיות וערכיות, וטקסים. גם במוסדות החינוך יקדישו זמן ללימוד ולפעולות חינוכיות, לפי החלטת שר החינוך. בנוסף, יהיה השר לשירותי דת רשאי להעניק מלגות למחקר בתחום ולאפשר מתן תמיכות למוסדות ציבור הפועלים להנצחת זכרו ופועלו של הרב. לפי ההצעה, עיריית ירושלים רשאית להקים בתחומה תאגיד עירוני שישמש מרכז הנצחה למרן הרב עובדיה יוסף, זכר צדיק לברכה, שיהיה פתוח לציבור. השר לשירותי דת ימנה מועצה ציבורית שתייעץ לו בכל הנוגע ליישום חוק זה, לרבות לעניין מבחני תמיכה. בין חברי המועצה יהיו נציגי ממשלה, נציג הרבנות הראשית לישראל, נציגי ציבור ונציגי גופים שעיקר עיסוקם בהנצחת זכרו ופועלו של הרב. כשיקום מרכז הנצחה בירושלים, יצורפו למועצה שני נציגים מטעם עיריית ירושלים. השתתפות המדינה במימון החוק תיקבע בתקציב המדינה במסגרת חוק התקציב השנתי. כדי לוודא את המשך פיקוח הפרלמנטרי, נקבע כי השר לשירותי דת ידווח לוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת מדי שנה על יישום החוק, כולל בעניין איוש המועצה הציבורית והיקף התמיכות שחולקו למוסדות הציבור. בדיונים הרבים שהתקיימו בוועדה נעשה מאמץ לאזן בין חשיבות ציון מורשתו ופועלו הייחודיים של הרב, והרצון לקבוע הסדרים יעילים ולהפחית ביורוקרטיה, לבין שמירת אחידות בחוקי הנצחה בכלל והנצחת אישים בפרט, לרבות בכל הנוגע למינוי חברי המועצה הציבורית, תקופות כהונתה, חלוקת מלגות ותמיכות. דווקא בתקופה זו הצעת החוק מקבלת משנה חשיבות. הטבח, האסונות והאירועים שפקדו את עם ישראל בתקופה האחרונה, הוכיחו פעם נוספת את חשיבותה של האחדות וכוח החיבור בין חלקי העם. מרן נלחם למען האחדות בעם, ועמל כל חייו כדי לתת מענה לכל חלקי האוכלוסייה, דתיים ושאינם דתיים, להביא להידברות, ללכידות ולעשייה משותפת בין העם כולו, מימין ומשמאל. בימים האחרונים עם שובן הביתה של החטופות, מורגשת בכל אחד ואחת מאיתנו התרגשות של "שבו בנים לגבולם". החזרת חטופים מהווה ציון דרך משמעותי לעם כולו. ברור מעל לכל ספק שמרן, זכר צדיק לברכה, היה תומך ודוחף לאותה עסקה, הן בפן ההלכתי והן בפן החמלתי, כפי שפעל למען מצוות פדיון שבויים, שהגדיר זאת כתחיית המתים ממש. אין-ספור הסיפורים והעדויות על רגישותו של מרן לצרות אחיו בארץ ובגולה, מאירים לנו את הדרך ואת החשיבות העצומה בחזרת החטופים. כפי שציווה בחייו, בנושא החזרת השבויים פעלה תנועת ש"ס בהובלת יו"ר התנועה הרב אריה דרעי ודחפה לעסקה ולחזרתן הביתה. מרן הרב עובדיה יוסף ראה את כלל ישראל לנגד עיניו. מתוך תחושת של שליחות זו הוא הקים את תנועת ש"ס – תנועה חברתית רוחנית שנועדה להחזיר עטרה ליושנה, לחזק את הזהות היהודית, בפרט המזרחית, ולפעול למען כלל הציבור, ובעיקר עבור השכבות החלשות. הוא סמך את ידיו על שליחו הנאמן, יו"ר התנועה הרב אריה דרעי, שמאז הקמתה עומד בראש התנועה שהקים ומוביל אותה בהכוונתה של מועצת חכמי התורה אשר מנחה לנו את הדרך ברוח התורה, ההלכה ובדרכו של מרן. בהנהגת מועצת חכמי התורה בנשיאותו של מרן, ש"ס הפכה לכוח משמעותי בחברה הישראלית – בחיזוק מסורת ישראל ודאגה לחינוך, בתמיכה במשפחות מעוטות יכולת ובשמירה על ערכי היהדות במדינת ישראל. אך מעבר לעשייה הציבורית, מרן בכבודו ובעצמו היה זה שהכריע והנחה את המהלכים בדאגה לעמלי כפיים מחד, ומאידך לפריחת עולם התורה הספרדי, אשר נסק לגבהים ונוכח בכותל המזרח. כך גם היום, דרכו של מרן ממשיכה להנחות אותנו, נציגיו כאן בכנסת. החובה לדאוג לכל יהודי באשר הוא, בין אם בארץ ובין אם בגולה, בין אם בחיי היום-יום ובין אם בשעות הקשות ביותר, היא צוואתו הרוחנית. מרן היה סמל האחדות והשלום, והצבעה על החוק היום תנציח את דמותו ומורשתו ותתרום רבות לעיצוב דמותה ואופייה של מדינת ישראל, למסורת היהודית ולחינוך ילדינו. אני רוצה להודות ליו"ר תנועת ש"ס הרב אריה דרעי, על התמיכה שנתן לי ולחבריי לאורך כל הדרך ובפרט בקידום חוק זה. אני רוצה להודות לידידי השר לשירותי דת, הרב מיכאל מלכיאלי – הזכרתי, לא היית, שהגשת את הצעת החוק הזאת עוד בכנסת העשרים-ושתיים, בכנסת העשרים-ושלוש ובכנסת העשרים-וארבע. ומה לעשות, עכשיו אתה בממשלה, ונפלה בידי הזכות לקדם אותה. שר העבודה הרב יואב בן צור ושר הרווחה הרב מרגי הגישו הצעות חוק דומות לזו בכנסות הקודמות, ומשום שהם חברי ממשלה ואין הם יכולים להגיש את הצעות החוק, הם העבירו אליי את הזכות לקדם את הצעת החוק החשובה הזו. זהו כבוד בשבילי. בנוסף, אני רוצה להודות לידידי מנכ"ל המשרד לשירותי דת יהודה אבידן, על עבודתו הנפלאה לקידום החוק, מאחורי הקלעים ובתוך הוועדה. למנהלת הוועדה הגברת אתי דנן, ליועצת המשפטית של הוועדה תמי סלע ולכל צוות הוועדה, שעבדו רבות לקידום חוק זה. לעו"ד עקיבא חופי, ראש לשכת השר לשירותי דת, שכתב במקור את הצעת החוק.

היו"ר ארז מלול:

ראש המטה.

יוסף טייב (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט):

כן, ראש המטה. לצוות לשכתי – עו"ד אבי עמרם, יוסף יצחק, יוסף תורג'מן, שמלווה אותי בדיוני הוועדה, על מסירותם להצלחת העברת החוק ועזרתם התמידית היום-יומית. צוות יקר, תודה. חברים, אני אסיים בזה. השפעתו של הרב עובדיה נגעה בכל אחד ואחת מכם. כולכם הכרתם את הרב בצורה כזו או אחרת, חלק יותר וחלק פחות. אבל בסוף, חובת כולנו להשיב קמצוץ קטן לזכרו ולשימור מורשתו הכבירה. אני קורא לכלל חברי הבית הזה, קואליציה ואופוזיציה, בואו יחד, כאיש אחד ובלב אחד נתמוך בהצעת חוק הרב עובדיה יוסף, שתתרום רבות לעם היושב בציון, בלמידת הנהגתו, דרכו ומורשתו. ויהי רצון שזכותו תעמוד לנו – –

היו"ר ארז מלול:

אמן.

יוסף טייב (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט):

– – שגדולים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם. שנזכה לראות את כלל חטופינו חוזרים הביתה. תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

אמן. תודה רבה לחבר הכנסת יוסי טייב. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות של קבוצת יש עתיד והמחנה הממלכתי. ראשון המנמקים, חבר הכנסת יאיר לפיד, ראש האופוזיציה, חמש דקות לרשותך.

יאיר לפיד (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, האופוזיציה לא מצביעה בעד הצעות חוק של הקואליציה, אבל ביקשתי לפחות לדבר בזכות הצעת החוק הזו, וגם, ברשותכם, בזכות מרן הרב עובדיה, זכר צדיק לברכה, כי רציתי שהבית הזה כולו ידע שההערכה והכבוד לרב עובדיה הם ממעלה כזו שהם תקפים לא רק לתומכיו ולחסידיו. ההערכה הגדולה שאני רוחש לרב עובדיה היא בגלל שהיה לו הדבר שכל כך חסר היום במקומותינו וכל כך חסר בשיח הפנימי שלנו – היה לו הכוח להקל. היה לו הידע והאומץ המוסרי להתיר ולהקל בסוגיות הלכתיות. כך היה בפסיקות ובפעולות שלו למען העגונות; כך היה למען הממזרים; כך בפסיקה המפורסמת שהתירה למסור חבלי מולדת למען הביטחון; כך בהחלטה להעלות לארץ את יהודי אתיופיה. בעת זקנתו הוא כתב: וככוחי אז כוחי עתה בכוחא דהיתרא – הכוח להתיר. ויפה אפילו יותר ההסבר שלו מאיפה מגיע הכוח להתיר. הוא אמר: הכוח להתיר נובע מידע. מי שיודע באמת, מי שמכיר באמת את ההלכה לעומקה, לא מפחד להקל ולא מפחד להתיר. הרב עובדיה אמר לנו: הכי קל להגיד לא, הכי קל לא לקחת סיכון. אף אחד לא יבקר אותך אם לא תעשה שום דבר. רק שבשביל זה לא צריך רבנים גדולים. רבנים גדולים צריך בשביל האומץ להגיד כן. הוא אמר: אלה שתמיד אומרים לא, שמתנגדים לכל אפשרות של שינוי, הם אלה שלא יודעים מספיק. הם לא למדו מספיק, הם לא מכירים מספיק את ספרות ההלכה, ובגלל זה הם תמיד מחמירים. כי זו האפשרות הקלה. ברגע הראשון זה נשמע מוזר, כי זה נשמע קצת כמו יוהרה, זה נשמע כאילו הרב עובדיה אמר: אני מקל כי אני חכם יותר ואני יודע יותר. אז נכון, הוא באמת היה חכם יותר, והוא באמת ידע יותר. אבל הוא לא נתן את המחמאה הזו לעצמו, הוא נתן את המחמאה הזו להלכה היהודית. הוא אמר לנו: מי שבאמת מכיר את היהדות, מי שבאמת למד אותה, מי שבאמת קרא כל ספר בספרייה הענקית אצלו בבית, יגלה שהיהדות היא סובלנית, והיהדות היא דת של חמלה, והיהדות היא לא רק ספרים עתיקים, היא גם רואה את סבלה של עגונה, את צערו של ממזר, את כמיהתו של יהודי באתיופיה הרחוקה לעלות לירושלים. אדם שמדבר פה בדוכן על הרב עובדיה צריך להיות מסוגל לומר: קטונתי. ואני אומר פה: ברור שקטונתי, ובוודאי שאין לי כלים לשפוט את תפיסתו ההלכתית. אבל יש לי ויש לנו אפשרות להבין את תפיסתו האנושית, להבין את הדרך שבה הוא ראה בני אדם. לא כחישוב מתמטי של המצוות שקיימת או לא קיימת, אלא כבני אנוש שפוחדים ואוהבים וכואבים ומקווים. כל הקטטות הגדולות שניהל הרב עובדיה בחייו בטלות בשישים לעומת העובדה שהרב עובדיה לימד אותנו, שההלכה היא טקסט חי של אנשים חיים. וכל מה שהטקסט הזה צריך הוא מישהו כמוהו, שידע לקרוא אותו באהבה ובמידה של חסד. תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. חברת הכנסת פנינה תמנו, עשר דקות לרשותך. הלוואי שכל הנאומים שלך, ראש האופוזיציה, יהיו כאלה – מאחדים ומבינים. עשר דקות.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, השר, שר הדתות, אני עומדת כאן היום בהזדמנות מיוחדת זו, עם הבאת החוק להנצחת זכרו ומורשתו של הרב מרן עובדיה יוסף, כדי להודות, ולזכור ולהוקיר את אחד מהמנהיגים הרוחניים הגדולים של עם ישראל. גדול דור בכל קנה מידה, שזכינו לו בדורנו, בפסיקותיו ובפועלו. מעטים המנהיגים שיכלו לשלב כמו הרב עובדיה יוסף בין פסיקות הלכה מעמיקות ואמיצות לבין ראייה רחבה של האדם וקהל ישראל, ומימושן הלכה למעשה. וכך גם בימים אלה, בתקופה הקשה ביותר שבה מצויה ישראל מאז הקמתה, שבה הוויכוחים על חיי אדם – יותר נכון: הצלת חיי אדם – מונחים על הכף, ושחרור החטופים נמצא בעיצומו במתווה הנוכחי, דרכו של הרב עובדיה יוסף ממשיכה להתוות דרך, כאשר בנו, הרב הראשי הראשון לציון הרב דוד יוסף, קבע לפני כחודש, לפי פסיקת הרב עובדיה: מאוד ברור – מותר לשחרר מחבלים למען החזרת החטופים. למנהיגים רוחניים תפקיד חשוב בעת שגרה, אך יותר – – –

היו"ר ארז מלול:

סימון.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

סימון, זה ממש מפריע. ובכלל, הקואליציה, שבכלל לא נמצאת פה בנוכחות מלאה, הייתי ממליצה שלא תפריעו.

היו"ר ארז מלול:

בבקשה לכבד. מדברים על הרב עובדיה, צריך לכבד.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

עד שיש משהו מוסכם פה בבית הזה.

טלי גוטליב (הליכוד):

מה את צועקת עלינו – – – סליחה.

היו"ר ארז מלול:

שם, שם. לא אלייך. מי דיבר אלייך?

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

למנהיגים רוחניים, כבוד השר, יש תפקיד חשוב בשגרה, אך יותר בשעת צרה ליעקב, והם אלה שיכולים לסייע בלרומם את רוח העם ולחזקה, הם אלה שיכולים לסלול דרך לפתרונות הלכתיים אמיצים במקום שהמציאות מורכבת וכואבת. כך היה כאשר עם פרוץ מלחמת יום כיפור, שבה ספגנו אבדות וחללים רבים בקרב, מאות אלמנות היו בגדר עגונות, ואלמלא פעולותיו הרגישות והאמיצות, הן ההלכתיות והן האנושיות, של הרב עובדיה יוסף, אשר עמד בראש בית דין מיוחד שהוקם גם בעצת הממשלה, רבות מהן היו ניתנות לגורל מר ואכזר. מסופר שהרב יוסף שקד יום וליל, עם קבוצת רבנים, תיק-תיק, כל אחת ואחת עולם ומלואו, ובמשך חודשים ארוכים הוביל להתרת מעל 900 עגונות. לצערנו גם בימים אלה אנחנו מתמודדים עם סוגיה קשה מנשוא זו בהיבטים ההלכתיים והאנושיים. אני עצמי, כיושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד האישה – כבר כינסנו פעמיים דיון בנושא העגונות, גם של המלחמה הזאת. לצערי אין התקופה הזאת כתקופתו של הרב עובדיה יוסף. גם אולי זו ההזדמנות לבוא בקריאה לרבנים הראשיים להידרש לסוגיה הקשה הזו, שיש לה פתרונות הלכתיים אבל צריך אומץ לב מאוד מאוד גדול. זה בזכות הרב עובדיה יוסף, שלצד הכאב ידע להעניק מזור וודאות ותקווה להמשך החיים של אותן נשים. על סוגיה זו ועוד רבות ניתן לספר, אך בחרתי גם בנימה האישית לשים זרקור נוסף על חלק מסיפורה של קהילתי, יהדות אתיופיה, עם מאמציה לשוב לציון, המסע של יהודי אתיופיה. נמצאים פה – היה פה לפחות קודם חברי חבר הכנסת משה סלומון – וגם חברת הכנסת צגה מלקו. המסע של יהודי אתיופיה היה כרוך באין-ספור אתגרים, מהמורות וקשיים, אך לכל אלה יכולנו בזכות האמונה בתורת ישראל, בהשם, ובזכות מנהיגות אמיצה של הקייסים בני ובנות הקהילה. אנחנו האמנו בשיבת ציון, יום שבושש לבוא, ואחת המהמורות הקשות ביותר דווקא נבעה מתוך חלקים בעם ישראל, שסירבו להכיר ביהדות מפוארת ועתיקת יומין זו, ששרדה, כמו שאמרתי, על אף כל האתגרים. כשאנחנו שם באתיופיה היינו מופרדים מיתר שבטי ישראל, והיו כאלה שבחרו להלעיז, לקטרג ולומר שאין אנחנו יהודים, או להטיל ספק, הרב עובדיה יוסף, באומץ של מנהיג אחד לדור, פסק וקבע: יהודי אתיופיה – יהודים לכל דבר ועניין. וכשביצעו בנו גיור לחומרה בעורמה, הוא שב וקבע: יהודי אתיופיה – יהודים גמורים ומותרים לבוא בקהל ישראל ללא שום גיור, אפילו לא לחומרה. הפסיקה הזאת הקימה עליו רבנים רבים, אשר, ולא הרבה יודעים, הובילו לחרם על הרב עובדיה יוסף. הידעת זאת, שר הדתות? הובילו עליו חרם גדול מאוד. והוא לא נרתע ולא חשש, ובזכות העמידה האיתנה שלו מבחינה הלכתית ותורנית הוא סלל את אמירתו של ראש הממשלה המנוח בגין, שמאוחר יותר, בשנת 1977 – – –

היו"ר ארז מלול:

ששון, ששון, חבר הכנסת ששון גואטה, תכבד את – – –

ששון ששי גואטה (הליכוד):

סליחה.

היו"ר ארז מלול:

לא, את הרב עובדיה.

ששון ששי גואטה (הליכוד):

צודק, צודק.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

בזכות הפסיקה של הרב עובדיה יוסף – תקשיב, ששון, הוא סלל את הדרך לאמירתו של ראש הממשלה המנוח בגין, שאמר בשנת 1977: הביאו לי את יהודי אתיופיה. כך העלייה החלה בסוף שנות השבעים, מה שהוביל למבצע גדול, מבצע משה, ממש כיציאת מצרים. ואני מסתכלת עליך, יו"ר המפלגה שלי, המחנה הממלכתי, גנץ, שאתה היית שותף, ותמיד אני מספרת על המפגש הראשון בלב המדבר. על כך אני ויתר בני ובנות קהילתי מכירים תודה עמוקה לרב עובדיה יוסף, על היותו שליח ומנהיג רוחני אמיץ, שראה – מעבר לרבנים אחרים – שאם חלק אחד בעם ישראל אינו נמצא או חסר, אנחנו לא עם שלם; וזה כשלעצמו בלתי נפרד מהמאבקים הממושכים שלו לשוויון בעולם התורני. אתה יודע, חבר הכנסת כהן, שלאחרונה אנחנו נחשפנו לאפליה בסמינרים בבתי הספר החרדים. הרב עובדיה יוסף ידע לכנס את כל מעייני התורה ואת כל הסמינרים שבראשם הוא עמד והיה אומר להם: אוי למי שיעשה אפליה, בוודאי לספרדיות, אבל בוודאי ובוודאי ליהודי אתיופיה. אין ספק שמנהיגים רבים היום, רוחניים וגם פוליטיים, יכולים ללמוד ממורשתו ומפועלו של הרב, שידע כיצד להיעזר בהלכה בכדי לפתור בעיות אזרחיות סבוכות שיש בהן כדי לעשות יותר מהכול קידוש השם. אצטט לסיום את חיים מאיר נריה, שכתב עליו: "ישנם אנשים גדולים – המשפיעים לדורם, וישנם ענקים – שהשפעתם איננה רק על דורם, אלא גם על דורות רבים אחריהם. הרב עובדיה יוסף היה אחד מאותם ענקים, שהשפעתם איננה מצטמצמת לדורם – – – הכרעותיו ההלכתיות עיצבו את פני העם היהודי ואת פני ההלכה לדורות – – – ענק שבענקים". יהי זכר צדיק לברכה. תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. חמש דקות לרשותך.

מיקי לוי (יש עתיד):

אי-אפשר לקבל את חמש הדקות של לזימי?

רון כץ (יש עתיד):

לא צריך. לא צריך. יש לנו זמן שלנו, יש לנו שעה.

מיקי לוי (יש עתיד):

עשר דקות, בבקשה, אדוני. אני מאוד מודה לך.

היו"ר ארז מלול:

בבקשה.

מיקי לוי (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, היום אנו עומדים לזכור ולהוקיר את דמותו של אחד מגדולי הפוסקים בדורנו, מנהיג רוחני שהשפיע על מיליונים, הרב עובדיה יוסף, זכר צדיק לברכה. הרב עובדיה יוסף היה לא רק פוסק הלכה מהגדולים שידעה היהדות אלא גם מנהיג שהקדיש את חייו לקרב בין קהילות, לחזק את המסורת ולהשיב את עטרת יהדות המזרח ליושנה. דרך פסקיו, ספריו ותשובותיו הצליח לאחד לבבות ולתת מענה על כל שאלה הלכתית, מהקטנה ביותר ועד לגדולה. צדיקותו התבטאה לא רק בידענותו העצומה, אלא גם באנושיותו יוצאת הדופן. הוא ידע להקשיב לכל אדם באשר הוא אדם, עשיר או עני, תלמיד חכם או פשוט עם, כל אחד מהם הרגיש בנוכחותו את אהבת ישראל הבוערת בו. הרב עובדיה יוסף היה ידוע בנחישותו לשמר את פסיקות יהדות המזרח ולקדם אותן, מתוך אמונה עמוקה בערכן ובחשיבותן לדורנו. הוא שימש גשר בין העבר לבין העתיד, תוך שילוב מסורתי וחדשני בפסיקותיו אשר הפכו למגדלור בעולם התורה. מורשתו של הרב עובדיה יוסף אינה רק תזכורת לגדולתו, אלא גם קריאה לכולנו, נבחרי הציבור ואזרחים כאחד, להמשיך את דרכו; דרכו של צדיק, של חיבור בין מגזרים, עם מסירותו הבלתי-מתפשרת למען ישראל כמדינה ותורת ישראל. הייתה לי הזכות להכיר אותו באופן אישי רק לכמה דקות. כאשר שימשתי מפקד תחנה צעיר עברתי דרך ביתו, כך נהגתי תמיד. היו אז ימים סוערים במדינה, של הפגנות. עליתי תמיד הביתה דרך רחוב ז'בוטינסקי, ששם הוא גר לאחר שהוא סיים את כהונתו, ומול ביתו היו מתאספות תמיד הפגנות כאלה או אחרות. כאשר הגעתי לבית הרב, לפתח ביתו, לפתח הבניין יותר נכון, ראיתי התקהלות של צעירים דתיים עוטפים אישה שמתהלכת, בצעקות, ולא נותנים לה להמשיך בדרכה. עצרתי את מכוניתי, וכשירדתי נדהמתי לגלות את אשת הרב סופגת דחיפות, עלבונות וקללות. הייתי שם לבד, בכוח שהפעלתי, כוח רב – אני מודה, עם אלה – הצלחתי לחלץ אותה ולהבריח אותה אל תוך פתח הבניין וחדר המדרגות. הזעקתי, כמובן, כמה ניידות כדי לסייע לי לאחר מכן. להפתעתי כי רבה הגיע שליחו של הרב – כנראה הרבנית סיפרה לו מה קרה – וביקש ממני לעלות לביתו. עליתי לביתו, היו חילופי דברים בינינו בהתחלה מתוך נימוס. הוא הודה לי על חילוצה של הרבנית מאותו המון שסגר עליה, הכה אותה וקילל אותה. אמרתי לו שנפלה בידי הזכות לחלץ אותה מתוך ההמון הסוער. אלה הדברים שיכולתי להגיד לזכותו של הרב הגאון. באמת מגדלור שאין שני לו, אוהב ישראל ותורת ישראל. אבל אי-אפשר, ודווקא ביום הזה, חבריי חברי הכנסת, שלא להתעכב על אירוע שהיה בוועדה לביקורת המדינה. חבריי היקרים, בשבוע שעבר חבר הכנסת מאיר כהן יזם דיון בוועדה לביקורת המדינה בנושא: בקשה לחוות דעת – הטענות לאפליה על רקע עדתי בסמינרים במגזר החרדי אל מבקשי לימוד מהעדות המזרחיות. חבר הכנסת כהן לא חשוד בדבר, היה גם מנהל תיכון וגם ראש עיר. הפרסומים היו בתקשורת – קובץ אקסל זוועתי שבו לכאורה מתבצע סיווג עדתי שיטתי של תלמידות לסמינרים חרדיים. כמה אדוני הרב, זכר צדיק לברכה, אתה חסר לי, החילוני אבל שומר המסורת והמאמין, ביום הזה. אני משוכנע, אדוני, זכר צדיק לברכה, שאם היית בין החיים ההצבעה היום הייתה נראית אחרת. אני רוצה להקריא מייל אחד מתוך עשרות. עשיתי דיון לפני שבוע. שני חברי כנסת, רביבו וסעדה, ביקשו ממני לדחות את ההצבעה כדי להסדיר את העניינים, ואני נעתרתי לבקשתם, בסיועו של חבר הכנסת כהן. כך כותב לי אדם חרדי, מזרחי מלידה: אני אדם חרדי, מזרחי מלידה, ויש לי פצע פתוח בלב 20 שנה. אחותי לא התקבלה לסמינר וישבה בבית כמה חודשים. הייתי רואה את אבא ואימא שלי יושבים ובוכים ביום ובלילה. אימא שלי שילמה על זה בבריאות, ומאז היא לא אישה בריאה. אני לא יודע אם אתה אדם שמאמין – כן, אני אדם שמאמין, אני עונה לך – או לא, אבל אני כותב לך בדם, שיהיה לך שכר בעולם הבא. ועוד הוא מדבר על חברי הכנסת האחרים – אני לא רוצה להגיד. תילחם בשבילנו; תרפא את אלפי הנפשות הפצועות והמדממות שאין מי שיעזור להן. בבקשה, כותב בדמעות, אח למשפחה שהתפרקה. זוהי דוגמה אחת מני דוגמאות שהגיעו לשולחני מאז השבוע שעבר, כולל מסרונים, כולל שרת החינוך לימור לבנת, שהתקשרה אליי ואמרה שעוד בזמנה היא ניגשה וניסתה לדבר עם הרב אלישיב, על פי הזמנתו, וביקשה ממנו לדבר על ליבם של הפרנסים האשכנזים שיקבלו את הספרדיות. הוא אמר לה: הם לא שומעים לי. זה מה שהרב אלישיב, זכר צדיק לברכה, אמר: הם לא שומעים לי. בשבוע שעבר, כמו שאמרתי, התכוונתי לקיים הצבעה, וכל ההצבעה הייתה לנושא אחד: העברה למבקר המדינה – לא פוליטי – לבדוק אם יש זיופים ברשימות המוגשות לסמינרים אשכנזיים לרישום תלמידות ספרדיות. זו הייתה הבקשה: נא בדיקתך, אדוני, מבקר המדינה, ותגיב לנו ותמליץ לוועדה לביקורת המדינה ולכנסת ישראל מה לעשות. הנושא לא פוליטי. מדובר בבנות תמימות שחלקן יושבות לכאורה בבית. דווקא היום, ביום החשוב הזה, גדול פוסקי הדור, שגם חילונים שמעו לו והייתה לי זכות לפגוש אותו לכמה דקות כמפקד תחנה, כקצין משטרה – היום הבאנו והחלטנו לעשות דיון מעקב, כולם ידעו את זה, וכל הבקשה הייתה לבדיקת מבקר המדינה, זה הכול. זה הכול, לנסות לתקן את העיוות הזה. הופיעו אימהות ספרדיות בוועדה, והן פרצו בבכי וסיפרו סיפור קשה על חייהן ועל חיי הבנות שלא התקבלו. חבר הכנסת כהן, שיזם את זה, מכיר את הנושא מקרוב. הוא היה גם ראש עיר וגם מנהל בית ספר. מדובר בזיוף מסמכים, דברים איומים שנכתבו. זאת האח שלה כך, וזאת האימא שלה כך, וזאת הצבע שלה כך – ישראל של 2025, 76 שנים לקום המדינה היהודית. התחננתי לחברי הכנסת. פעם ראשונה אמרתי לחברי הכנסת: אני מתחנן אליכם, תימנעו. אל תצביעו, תימנעו. לצערי, חבר הכנסת דרעי, אם היית שם אולי זה היה נראה אחרת. אם הרב היה היום חי, אולי זה היה – לא אולי, בטוח זה היה נראה אחרת. ההצבעה נפלה בסיועם של חבר הכנסת עפיף עבד – עפיף עבד – חבר הכנסת דן אילוז, חברת הכנסת טלי גוטליב, חברת הכנסת אתי עטייה – –

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה.

מיקי לוי (יש עתיד):

משפט, אני מסיים, אדוני. – – וחבר הכנסת משה רוט. אני אומר לכם, זו בושה לכנסת ישראל. אני, שיש לי ארבעה ילדים, שניים מהילדים שלי בנישואי תערובת עם אשכנזים. אחת כלה, אחד חתן. אז מה הנכדים שלי? אנחנו חייבים לשנות את המציאות הזאת. תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

תודה. חבר הכנסת רון כץ, בבקשה, חמש דקות לרשותך.

רון כץ (יש עתיד):

לא, לא, תעלה לעשר ישר. עשר, עשר. אין בעיה, יש לנו שעה. גם לחצי שעה אתה יכול להעלות. לא, לא, לא רוצה להגביל. בסדר, אין סיכום. איזה סיכום? עם מי אתם מסכמים?

היו"ר ארז מלול:

היה סיכום בין ראשי האופוזיציה.

רון כץ (יש עתיד):

אין לי, אני אין לי סיכום עם אף אחד. אני רק עם עצמי ועם מי שמעליי. תעשה עשר.

היו"ר ארז מלול:

טוב, נו. אני אעלה, אני אעשה חמש ועוד חמש. עד שתתייאש.

רון כץ (יש עתיד):

טוב, קודם כול, נמצא פה יו"ר הקואליציה. אני מוכן לעמוד ולחכות כמה דקות, אולי שתגייס את כולם לזכרו של הרב, אני חושב שזה מכובד. על חוקים פחות טובים גייסתם. יש? אין? מה אכפת לכם.

קריאה:

אין גיוס, תמשיך.

רון כץ (יש עתיד):

מה אכפת להם? אני אגיד לכם מה, עליתי לפה אחרי שלאחרונה צפיתי בסדרת דוקו חדשה. לא יודע אם ראיתם אותה, "מלך הספרדים". מישהו ראה אותה? אחת הסדרות הבאמת-מעניינות שיצאו, שמספרת על דמותו של הרב עובדיה – איך הוא התחיל, ועל הדרך ממצרים. באמת, מעניינת, אמיתית. שם אתה לומד באמת על איזה מנהיג גדול הוא היה, שידע לשלב בין פסקי הלכה לבין המציאות היום-יומית; בין הדברים הכי מסובכים בעולם לבין שאלות פשוטות. אנשים באו אליו, פנו אליו, והוא ידע לענות להם באותו רגע. ודווקא מתוך ההערכה הזו למורשת של הרב עובדיה יוסף אני רוצה לשאול אתכם פה – במקרה רק אתם פה, רק נציגי ש"ס פה. אני רוצה לשאול אתכם: איך יכול להיות שדווקא אתם, התנועה שהרב עובדיה הקים, עשיתם שותפות עם אחד האנשים שהכי ציערו אותו? ישב פה מיקי לוי, הוא עכשיו סיפר על המקרה שהוא הציל את הרבנית – הציל ממי? מי היו הפרחחים האלה? אותם שותפים בכירים בקואליציה – זו המפלגה של בן גביר. הרב עובדיה, זה שאמר: "כל המציל נפש אחת מישראל כאילו הציל עולם ומלואו" – המפלגה שלו יושבת עם מי שהצביע נגד החזרת החטופים. הרב עובדיה, שפסק נגד עלייה להר הבית – המפלגה שלו בקואליציה יושבת עם מי שלא רק עולה להר הבית, אלא גם מתסיס ואומר: זה שטח שלנו, אנחנו נשנה את הסטטוס קוו.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

עכשיו זה דיון על הרב עובדיה. עזוב עכשיו פוליטיקה.

רון כץ (יש עתיד):

אני יודע שזה לא נוח, אבל אני רוצה – יש גם סוף טוב. חכה, יש גם סוף טוב.

אופיר כץ (הליכוד):

מלכיאלי, נראה לך?

רון כץ (יש עתיד):

אני רוצה – אני אגיע לסוף טוב. אופיר, אני באמת אומר לך, אני מוכן לעצור את הזמן שלי אם תגייס את האנשים מהקואליציה לכבד את זכרו של מרן.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

יש הרבה.

אופיר כץ (הליכוד):

אני אגייס אותם להצבעה.

רון כץ (יש עתיד):

שר הדתות, למה צריך לגייס להצבעה? שיכבדו את הרב עובדיה.

אופיר כץ (הליכוד):

אותך לא צריך לשמוע. בטוח שלא תפרגן.

רון כץ (יש עתיד):

תודה, אני מעריך את זה, אופיר. אבל בכל זאת אני חושב שהיה מקום שכולם יהיו פה, לפחות כשראש הוועדה הציג את החוק. אם לא אני – קטונתי, מי אני בכלל.

קריאה:

– – – להסכמות של הוועדה.

רון כץ (יש עתיד):

להפך, אני איתך בזה. אני אומר לך: אני חיובי בנושא. ואני רוצה באמת לומר לזכרו של הרב עובדיה – ומי שמכיר אותי טיפה יודע שאני מאוד מאוד מעריך גם את הפסיקות שלו, גם את דרכו. אני אתן לכם גם ספוילר קטן: כל יום חמישי בשעה 9:00 אנחנו עושים שיעור. הינה, שר הפנים פה, הוא יכול להעיד עליי שכל יום חמישי בין 9:00 ל-10:00, אנחנו גם עושים שיעור. אז אי-אפשר לחשוב שאני ציני, או כל דבר אחר, בכל מה שקשור לרב. ואני באמת רוצה לומר לכם: דרכו של הרב חסרה בבית הזה, חסרה במדינת ישראל. חסרה ההנהגה הייחודית שלו, שהייתה יודעת להושיב פה את כולם, ולמצוא פתרונות לחוק הגיוס, להחזרת החטופים, הרבה הרבה הרבה קודם, לאיחוד החברה – משהו שהיה בליבו – לקירוב הלבבות. הוא מעולם לא היה מאפשר שותפות עם קיצוניים כמו בן גביר, שכל תפקידם – הם נבחרו על התססת החברה הישראלית. ואתם יודעים מה? יש פה איזה צדק פואטי. הרב דרעי, יש פה צדק פואטי אחד: כשאתם מביאים את ההצבעה הזו, לפחות בן גביר באופוזיציה. תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. חברת הכנסת דבי ביטון, בבקשה.

דבי ביטון (יש עתיד):

כבוד היושב-ראש, גם אני מאוד שמחה שאתה מוביל את זה. כנסת נכבדה, כבוד השר, ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה – כך אמר גדול רבנינו עובדיה יוסף, זכר צדיק לברכה, וכך חי את חייו. משפט זה אינו רק ציווי, אלא דרך חיים, והוא מגלם את תפיסתו האצילית של הרב. על אהבת האדם, הדאגה לחלש, השאיפה לאחדות בין כל חלקי העם. משפחת הרב היקרה, מכובדיי הנוכחים, היום אנו מתכנסים לזכרו של אדם, שלא היה רק רב, אלא עמוד האש שהלך לפני המחנה. מנהיג רוחני, פוסק הדור ואחד שהאיר את דרכם של מיליונים. אני, דבורה ביטון – דבי זה קיצור – הבת של שרה ופרוספר אסולין משדרות, שגדלה בבית למשפחה מזרחית, שומרת מסורת, זוכה לשאוב השראה מהרב בכל יום. בלשכתי תמונתו של הרב תלויה במקום מאוד מכובד. בכל פעם שאני מגיעה ללשכתי אני מדליקה נר לעילוי נשמתו. ברגעים הללו אני מבקשת מהקדוש ברוך הוא, בזכות תפילותיו וזכויותיו של הרב, לשמור עלינו, על עם ישראל, לאחד את שורותינו, להביא הצלחה ושמירה לבני משפחתי, להוריי אריכות ימים, ולכם, כמובן. הרב עובדיה, זכר צדיק לברכה, היה אב לכלל ישראל. הוא הבין שעם ישראל, על כל גווניו, הוא פסיפס מופלא שאסור לשבור אותו. הוא היה מדבר על חשיבות של חינוך, לא רק ידע בתורה, אלא גם קבלת האחר, עזרה לחלש, לימוד ערכים בסיסיים של כבוד הדדי. אין לי ספק, שאילו הרב היה כאן איתנו, הוא היה קורא לכל עם ישראל להתאחד במיוחד בתקופה שבה אנו מתמודדים עם אתגרים גדולים. האמת? מה אני חושבת? מה היה אומר הרב על הסוגיה של החטופים, על כאבן של המשפחות? ודאי היה קורא לכל אחד מאיתנו לעמוד איתן, להיות חזקים ולא לחדול מתפילה עד שישובו בשלום. על הגיוס הוא היה אומר: מי ייתן שנראה שכל חייל יהודי – כן, שכל חייל יהודי – ילך עם הברכה והתפילה בליבו. הרב תמיד דיבר על החשיבות של שמירה על חוסן רוחני לצד החוסן הפיזי. הוא ידע שבלי ערכים ולימוד אין קיום לעם. בסוגיית לימודי הליבה הרב ידע לגשר בין עולמות. הוא האמין שצריך להעניק לצעירים כלים להצליח בעולם המודרני לצד חינוך יהודי שורשי. בעיניו תורה ודרך ארץ אינן סותרות, אלא משלימות זו את זו. מכובדיי, הרב עובדיה יוסף, זכר צדיק לברכה, לא רק לא הותיר אחריו פסיקות הלכתיות – הוא הותיר דרך. דרך של חמלה, אהבת ישראל, מחויבות לעם. אנו, הבאים אחריו, מחויבים להמשיך את מורשתו ולהיות מאוחדים גם בזמנים קשים וגם בחילוקי דעות. אסיים בתפילה אישית, כפי שאני עושה בכל יום: ריבונו של עולם, בזכות זכותו הגדולה שתעמוד, של רבנו, שמור על עם ישראל, על חייליו, על מנהיגיו, אחד את הלבבות, עזור לנו להיות ראויים לזכרו, ולזכר כל הנופלים, ולהמשיך בדרכו. יהא זכרו ברוך.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה. חמש דקות.

גלעד קריב (העבודה):

אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי וחברות הכנסת, מכובדיי השרים, ראשית, אני מבקש לברך את חברי הכנסת של סיעת ש"ס. אין ספק שהחוק הזה הוא משמעותי מאוד גם בעבורכם, גם בעבור קהל המצביעים שלכם, וגם בעבור קהלים גדולים בחברה הישראלית, שמוקירים את מפעלותיו התורניים והחברתיים של הרב יוסף, זכר צדיק לברכה. אני מאוד מקווה שאנחנו נזכה לתמיכה של שרי תנועת ש"ס וחברי הכנסת של תנועת ש"ס כאשר תגענה לכאן הצעות שמבקשות להנציח בדרך דומה דמויות נוספות בתולדות העם היהודי בעת הזו ודמויות נוספות ששיחקו תפקיד חשוב מאוד בהכנת התשתית להקמתה של מדינת ישראל. בכנסת הקודמת הובאה לכאן הצעת חוק משולבת להנצחת זכרם של מרן הרב קוק ושל ברל כצנלסון, כשתי דמויות ששיחקו תפקיד – – –

היו"ר ארז מלול:

הרב דרוקמן גם היה.

גלעד קריב (העבודה):

היום יש כמובן חקיקה בהקשר של הרב דרוקמן, אבל בכנסת הקודמת הובאה הצעה להנצחה, ובכוונה, ביחד עם חבר הכנסת ניר אורבך. הרעיון היה לשלב בחוק אחד את הנצחתם של שני האישים הללו. לצערי, אז הבית לא היה מאוחד, והאופוזיציה דאז התנגדה להצעת החוק. ומכיוון שמציע החוק הוא יושב-ראש ועדת החינוך, אז אני מקווה שכשתגיע לכאן הצעת חוק להנצחת מפעלותיהם של דמויות כדוגמת ברל כצנלסון, המתכונת של החוק הזה תשמש גם לטובת אותם חוקים, ונזכה לתמיכה של סיעת ש"ס. אני לא אחזור על דברי קודמי, חבר הכנסת מיקי לוי, על דברים שאירעו היום. ואני גם לא אחזור על השבחים שנאמרו כאן על פסיקותיו ההלכתיות האמיצות של הרב יוסף בקשת רחבה של נושאים, כהתרת העגונות, אלמנות מלחמת יום הכיפורים והפסיקה בנושא יהודי אתיופיה. אבל ישנו נושא אחד שלא נזכר, ואני חושב שצריך להזכיר אותו כי גם בו הרב יוסף גילה אומץ. אני מבקש להקריא מכתב קצר ששלח הרב עובדיה יוסף לראש הממשלה בנימין נתניהו ב-1997: "לכבוד ידידי היקר ראש הממשלה מר בנימין נתניהו. שלום וברכה וישע רב. הריני בא לחזק את ידיך בעניין תהליך השלום, כי זה עתה שמעתי מנציגנו דיווח על פועלך ועל התוכניות של הממשלה בנושא הפעימה השנייה. לדעתי, הדבר חשוב מאוד להעמיק את השלום ולהתקדם הלאה", וחותם הרב יוסף במילים הבאות: "ואני מברך אותך שתמשיך בדרך הזאת ולא תירתע מפני הקשיים מבית ומחוץ הכרוכים בכך. ואני מתפלל שבקרוב נתבשר על חתימת ההסכם, והשם יברך את עמו בשלום". ידוע הוויכוח ההלכתי לגבי התמיכה של הרב או ההסכמה של הרב לגבי הסכמי אוסלו והנסיגה שלו מההסכמה לאותם הסכמים, אבל העמדה ההלכתית העקרונית נוסחה כבר ב-1974 – שבמקום שבו ניתן להתקדם לעבר שלום אמת, ושישנו ביטחון בכך שניתן להשיג שלום אמיתי, אז הערך של השלום והקיום של מדינת ישראל ועם ישראל בארצו בביטחון גובר על הערך של החזקת כל שטחיה ההיסטוריים של ארץ ישראל. ואני מקווה, מבלי להיכנס לוויכוח האקטואלי, שהרוח הזו, ששמה את השלום ואת המאמץ להשגת שלום כיעד מרכזי של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי – אני מקווה שהרוח הזו של הרב עובדיה יוסף והרוח של פסיקותיו המתונות בהקשרים האלה, גם הרוח הזו תזכה להנצחה במפעלות ההנצחה שתנועת ש"ס מעמידה לזכרו של הרב יוסף. תודה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. חבר הכנסת מאיר כהן, חמש דקות, בבקשה. שש.

מאיר כהן (יש עתיד):

חברי וחברות כנסת נכבדים, אדוני היושב-ראש, אני מוצא חובה נעימה לעמוד כאן ולהגיד כמה מילים לכולנו, במיוחד לחבריי מש"ס. לפני כמה חודשים היה לי ויכוח ברדיו לגבי העלייה להר הבית, ואז אמרתי, ציטטתי את דבריו של זכר צדיק לברכה הרב עובדיה יוסף. תפס אותי זה שהתווכחתי איתו כאן בכנסת ממפלגה מסוימת ואמר לי: גיבורים גדולים. מה אתה מצטט אחד ועוזב את השאר? אמרתי לו: גיבור גדול, זה הרב שלי, למרות שאני לא מש"ס. אבל כל אחד נתלה ברבו, זה הרב שלי. והוא שאל אותי: מה לך? מה? אז אמרתי לו שגדלתי בבית, אתם יודעים, של יוצאי מרוקו, ובצפון אפריקה במיוחד יש לנו תרבות גדולה מאוד של הערצת קדושים. נכון, הרב דרעי? הערצת קדושים. אז בבית שלי גדלתי עם תמונות של הרב עובדיה יוסף, הבבא סאלי, והיה אך טבעי שכשאעמוד על דעתי אני אנסה לקרוא עד כמה שאני יכול. אני רוצה לספר סיפור שסיפרתי פעם לרב דרעי. כשהייתי ראש עיר הזמין אותי הרב עובדיה יוסף, הזמין אותי אליו, וראיתי בזה כבוד גדול מאוד. אמרתי: הרב עובדיה יוסף מבקש ממני לבוא מוקדם לביתו. והלכתי לאימי, עליה השלום, ואמרתי לה: אימא, את יודעת שמחר הזמין אותי הרב עובדיה יוסף. אני לא יודע אם אני אלך כי יש לי לו"ז לבטל. והיא כנשוכת נחש קפצה ואמרה לי בזו הלשון – בשפתנו במרוקאית אמרה לי (אומר מילים במרוקאית), יענו, אין מילה ברורה יותר מאשר סתום את פיך, מחר בבוקר אתה מתעורר ב-04:00 ונוסע, ותיזהר.

היו"ר ארז מלול:

תגיד הכול במרוקאית, לא רק – – –

מאיר כהן (יש עתיד):

ואני אומר לה: אימא – היא אומרת לי: אתה תכוון שעון, תתעורר ב-04:00 ותיסע לירושלים, אני פוקדת עליך. אמרתי לה: אימא, בסדר. By the way, הרב דרעי, היא אומרת לי (אומר במרוקאית ומתרגם) תנשק את ידו. אני אומר לה: אימא, אני ראש עיר, את יודעת. היא אומרת לי: לא מעניין אותי מה אתה. אני מצווה עליך לנשק את ידו. ואני מכוון שעון ל-04:00, וכמובן שב-03:45 אימי מתקשרת ואומרת לי: התעוררת? אני אומר לה: אימא, יש שעון. היא אומרת לי: התעוררת? דע לך שלא ישנתי כדי לוודא שאתה מתעורר, וחלילה אתה לא פוגע בכבודו של הרב. ואני נוסע לשם, לירושלים. באמת הייתה פגישה יוצאת מן הכלל. היה לי הכבוד לשבת, להתפלל, לעלות לתורה וללכת עם הרב לחדרו. ובהזדמנות הזאת שאלתי אותו על הגיס שלי שנהרג בתאונה לפני כחודש, פרופ' יורם מערבי.

היו"ר ארז מלול:

מהדסה הר הצופים.

מאיר כהן (יש עתיד):

מהדסה הר הצופים. הוא גיסי, הרי אנחנו נשואים לשתי אחיות. והוא אמר לי: אוה, אני זוכר את הרב מערבי, המקובל מערבי. זה הנכד שלו, הוא הסבא רבא שלו. והרגשתי באמת תחושה של התעלות. והוא כמובן ידע שאני ראש העיר וגם נבר קצת, אמר לי: אני רואה שלמדת באוניברסיטה יהדות לתואר ראשון, אמרתי לו: גם תואר שני. אמר לי: וכמה שנים לומדים גם לתואר ראשון וגם לתואר שני? אמרתי: כבוד הרב, חמש שנים למדתי. אז הוא מסתכל עליי ובדרך של הלצה אומר לי: היית בא אצלי – חודשיים היית לומד הכול. זה היה כל כך נעים וכל כך מכובד. אני רוצה להגיד, הזכירו כאן את כל היכולת שלו להתיר, וזאת יכולת ששמורה רק לחכמים בני חכמים. רק מי שיודע ומכיר את הכול יכול למצוא ויש לו הזכות להתיר בסוגיות כאלה של עגונות וכו'. העולים מהודו, בני ישראל שעלו מבומביי וכלכותה והיה ספק ביהדותם – זה לא התחיל אצל האתיופים – היה ספק ביהדותם כי הם לא עשו ייבום וחליצה, והטילו ספק. הוא זה שפנו אליו הרבנים ואנשים שאחראים לעלייה. פנו אליו והוא זה שהתיר ואמר להם: כשרים הם בעדת בני ישראל. אז באמת, זכר צדיק לברכה. ואלה באמת הרגעים – אני מודה לכם על הצעת החוק הזאת. אלה הרגעים שיש קונסנזוס, שאנחנו יכולים להפסיק להתנצח כמו תרנגולים ולנקר אחד במוחו של השני. זה רגע של קונסנזוס. תודה רבה לכם.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. חבר הכנסת אלעזר שטרן, בבקשה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אדוני היושב בראש, השרים, רבותיי חברי הכנסת, דובר רבות, אני חושב, על תפיסת העולם של הרב עובדיה, ואולי, אם אני צריך להיתפס במשהו, יכול להיות שהיה צריך להיות ענק כמו הרב עובדיה כדי להקל. אבל אני אתחיל רגע מהסוף. צבא לא אמור להתעסק בהמרת דת. יש מילה באנגלית, קוראים לה conversion, שזה המרת דת, זה לא גיור. אין באנגלית את המילה "גיור", שזה מעבר רק לתוך היהדות. איך אנחנו התחלנו עם זה? הייתי קצין חינוך ראשי והיו שתי נקודות שקשורות לעולים חדשים, לחיילים עולים חדשים, וחשבתי שנכון שהצבא יחרוג ממנהגו ויתעסק בהן: האחת, זה היה העניין של קבורה של חיילים שלא רשומים כיהודים; הדבר השני היה גיור. אמרו לי: תשמע, אתה יושב בתל השומר, אומרים שהמחליף של הרב עובדיה זה הרב שלמה עמאר, לך תשב איתו. הלכתי לרב שלמה עמאר בשדרות דוד המלך, נדמה לי, בתל אביב, וישבנו. אחרי שהוא דיבר איתי והחלפנו מושב מגדים ונקודות מפגש בדרך, הוא אומר לי: תשמע, אומרים שאני מקורב לרב עובדיה, אני לא יודע אם זה נכון – אני ידעתי שזה נכון – אבל אם באמת אני מקורב לרב עובדיה, זה רק בגלל שהרב עובדיה יודע כמה אני מתאמץ להקל. הלכנו, המשכנו להזיע, ונכנס לסיפור הרב אלמליח – חברי יצא במקור מדימונה, אז הוא היה מנהל בתי הדין הרבניים – – –

היו"ר ארז מלול:

רבי אברהם.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

רבי אברהם, והוא אומר לי: בוא נלך לרב עובדיה. אמרתי לו: לכבוד ייחשב לי. הלכנו, התפללנו בבוקר, בשחרית, בבית של הרב, ואחרי זה ישבתי איתו. קיבלתי את הצ'פחה של הרב עובדיה ומאז הכול היסטוריה. אבל אני רוצה להגיד לכם מה זאת ההיסטוריה הזאת. דרך אגב, אחר כך, כשהתחלתי להתעסק גם כאן בגיור והלכתי לראשון לציון, ישבו שני הרבנים הראשיים אז, והוא אומר לי – השר דרעי, אתה פגשת אותי כשחזרתי מהפגישה הזאת, עמדנו כאן – הוא שואל אותי: בוא תגיד לי על הגיור, אז אמרתי לו: הרב, אני רוצה להגיד לך משהו, אני לא זזתי מילימטר לפני שקיבלתי ברכה מאביך הרב עובדיה. למה אני אומר את כל זה? בגלל שאתם יודעים, בגופים היררכיים תמיד זה שלפניי טמבל וזה שאחריי אידיוט. איך אתה מוודא את זה? אתה מפרק את כל מה שעשו אלה שלפניך, ועושה משהו חדש. הרב דרוקמן פעם אמר לי – והוא היה שותף לעניין הזה, צריך להגיד, גם עם הרב עובדיה. הוא אמר לי: אלעזר, מה אתה מתעסק איתנו? אתה, יש לך העולם הבא מובטח בגלל הגיור. אמרתי לו: את זה הביאו לי. אמרתי לו: הרב, אני בכל בוקר נכנס למשרד, יש שם שני מספרים שתלויים, שמתעדכנים כל הזמן, עד היום, ואחד מהם זה הגיור. ואני אומר את זה כאן לכם, שבגיור אנחנו מעל 18,000, והגיור קיים היום גם בצבא, עם כל השנים וכל מה שעבר, וכשאני אומר: 18,000 – 76% נשים. אתם יודעים למה? זה יותר חשוב להמשך וזה גם גיור פחות כואב, זאת האמת. אבל כשאתה מסתכל על 76% נשים מ-18,000, אתה מבין שכבר עכשיו יש עשרות אלפי ילדים, ויהיו מאות אלפים. ואני בכל שבוע – גם לפני שבוע מישהו מספר לי בירושלים על בוגרת נתיב, והוא היה בהלם, הוא הכיר את המשפחה בצד אחד, ופתאום הוא רואה את הבת שלהם עם ארבעה ילדים קטנים עם ציציות. דרך אגב, לא כולם הולכים עם ציציות, הילדים של כל בוגרי נתיב. אבל הרב עובדיה, היו לו את המעוף ואת החזון, ומעל הכול את הידע העצום בהלכה, והוא באמת היה מחובר לצורכי עמך, לאתגרים שאנחנו חווים, ולחבר או למצוא בהלכה את הכוח דהיתרא. ואני אומר את זה, ובזה אני מסיים, שכל ילדה וילד שנולדים ושייוולדו – וכל אחד ייקח את המפעלים השונים של הרב, והיו הרבה כאלו, אני לוקח את הגיור – אז לרב עובדיה יש חלק עצום בהשתייכותם לעם היהודי. תודה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. אחרון הדוברים, חבר הכנסת הרב אריה מכלוף דרעי.

אריה מכלוף דרעי (ש"ס):

שלום לכולם, חברי הכנסת, שרים, אני מתנצל, אני לא אאריך הרבה. קמתי מהמיטה עם חום גבוה, אבל לא יכולתי לפספס אירוע כזה של מורנו ורבנו, אבא שלנו, למעשה מגיל 15 אני אצלו כבן בית, כשהייתי בישיבה, בישיבת חברון. שמעתי כאן הרבה דברים. קודם כול אני רוצה לשבח מאוד מאוד את כל חלקי הבית, באמת כל הכבוד. כל אחד בסגנונו, כל אחד בדיבורו, מצא את הנקודה של הרב ודיבר בכבוד גדול. אני לא זוכר הרבה רגעים שהכנסת מתאחדת בצורה כזאת, אמיתי, לא משחק. אף אחד לא מחלק ואף אחד לא נותן דברים, באמת לשם שמיים, לשם האיש. זה מראה מה הגדלות של האיש, של הרב. ואני מודה כמובן לחבר הכנסת יוסי טייב, שהוביל את זה, למשרד הדתות, לכל מי שעבד בעניין, ולאוצר שסייע – כל מי שסייע. בכל זאת, אי-אפשר לא לצאת ידי חובה בעניין, אני רוצה לספר סיפור קצר. אפשר להאריך אותו הרבה, אני אספר אותו בתמצית כדי להסביר עוד פן אחד של הרב עובדיה, שאולי לא מכירים אותו מספיק. אני מספר סיפורים על הרב עובדיה רק בדברים שהייתי עד להם בעצמי ושהייתי נוכח בהם. אני לא שומע סיפורים אחרים, כיוון שכולם מכירים איך מוסיפים מס ערך מוסף, ואני אוהב לדייק. אני מדבר על לפני למעלה מ-20 שנה. זה היה בזמן הקיץ, הרב עובדיה יוסף בביתו, הנהג שלו – כיוון שבני ביתו לא היו בבית, הם היו בחוץ-לארץ – הוא מתקשר אליי ואומר לי: הרב נושף ולא מרגיש טוב ומתנשף, אני אומר לך, יש משהו. באתי כמובן אליו הביתה מייד, ואני רואה – אני מבין קצת בתחום הזה, ואני רואה שהוא מדבר וכל חצי מילה או מילה הוא לוקח אוויר והוא מתנשף. הבנתי שיש משהו. היה אז פרופ' יהונתן חסין בבית החולים הדסה, מי שהכיר אותו, אחר כך היה בפוריה, אומר לי: תביא אותו דחוף, כנראה שהרב עובר אירוע לבבי עכשיו. הרב לא היה מוכן בשום אופן שבעולם. מי שמכיר את הרב יודע שהוא פסק שאפילו על ספק פיקוח נפש ביום כיפורים אתה צריך לשמוע לרופא וללכת. לא הבנתי את העקשנות הזו. התעקש, והתעקש והתעקש, עד שנתתי לו הבטחה בתקיעת כף שהוא הולך לבית החולים והוא לא מתאשפז, הוא חוזר בחזרה הביתה. נתתי לו את ההבטחה, מה אני יכול לעשות? לקחתי אותו ברכב שלי. נסענו בטירוף לבית החולים. פרופ' חסין מכניס אותו ועושה לו אק"ג. מי שהכיר את יהונתן חסין, הוא עם אופי של מרוקאי. הוא יוצא החוצה וצועק אליי, בצעקות אומר לי: אתם הורגים את הרב, הוא עבר עכשיו באק"ג שני התקפי לב, מייד, דחוף, צנתור. אמרתי לו: נו, בסדר, תגיד לו. הוא אומר: אבל הרב לא רוצה להתאשפז. נכנסנו לרב. חסין בקולו ובציוויו, ואני בתחנונים, בדמעות. בשום אופן שבעולם, לא מוכן. בסוף הוצאתי את חסין מהחדר. נשארתי עם הרב בארבע עיניים. אמרתי לו: הרב, אני לא יוצא מפה. אני חייב לדעת, תגיד לי את הסיבה. אני אעשה כל מה שתבקש, רק תגיד לי את הסיבה, שאני גם אבין אותה. אני לא מוכן ללכת, זה סכנת נפשות. ואז הרב אומר לי – אתה יודע, אני לא אשכח את הקול הזה, עם הדמעות: יש אישה אחת בפריז, שפתאום בית הדין שלח לי שאלה. היא עם ארבעה ילדים, בית הדין הכריז עליהם כממזרים, ואין שום דרך להתיר אותם. שלחו לי את הדבר, ואני באמצע לכתוב פסק דין. ברוך השם, אתמול בלילה מצאתי סעיף להתיר אותם, ואני עכשיו כותב את פסק הדין. אמרתי לו: הרב, אז מה הבעיה? תעשה צנתור, תהיה בריא ותכתוב את פסק הדין. הוא אומר לי: ומי ערב לי שאני אצא חי מהצנתור? אני לא יכול להשאיר, חלילה וחס, ארבעה ילדים בסכנת ממזרות. אתה הבטחת לי, אתה חייב להחזיר אותי הביתה. אמרתי לו: הרב, כמה זמן אתה צריך? הוא אומר לי: שלוש שעות. נכנסתי לחסין. אמרתי לו: יהונתן, אל תתווכח איתי עכשיו. תביא לי עכשיו רופא צעיר שלך, רופא מהמחלקה, עם כל המכשירים של ההחייאה. אנחנו ניסע הביתה, נשמור על הרב. תן לו שלוש שעות לכתוב. הוא אומר לי: אבל אני אומר לך שבמצב, הוא לא יכול לכתוב. אמרתי לו: מה זה אכפת לך? תן לי, ואנחנו מחזירים אותו לפה בחזרה. וכך עשינו. לקחנו רופא עם כל ציוד ההחייאה. חזרנו הביתה. הרב הגיע הביתה, הוריד את המעיל שלו, שכח מהעולם. ישב שלוש שעות וכתב וכתב. כולם מכירים את כתב היד היפה שלו. הוא הכניס הכול למעטפה. נתן את זה לנהג, ואמר לו: עכשיו אתה הולך. אני נוסע עם הרב דרעי, ואתה, קח עכשיו את המעטפה, ואתה הולך לתת את זה לדיין פלוני פלוני שישלח את זה לפריז. הרב אומר לי: עכשיו בוא נלך ביחד לעשות הנשמה. וכל מי שזוכר, עם פרופ' גוטסמן, אחר כך בצנתור מצאו לו שלוש סתימות והאריכו לו את החיים ב-12 שנה. זה סיפור קצר, ויש לי עוד הרבה. סכנת חיים, הוא לא מכיר את האישה, זו לא איזו קרובת משפחה, זה לא איזה מישהו. שלחו לו מפריז, והרב לא היה יכול, חלילה וחס, להשאיר אותם. זו הגדלות של הרב. לא לחינם כמיליון איש, או אני לא יודע כמה, היו בהלוויה שלו. כולם הרגישו שזה אבא שלהם. אנחנו, החברים בתנועה וכל התלמידים שלו, ותלמידי-התלמידים שלו, ממשיכים יומם ולילה בהמשכת מורשתו, במפעלי החינוך הגדולים שהוא הקים. באמת, להחזיר העטרה ליושנה לשבט הגדול הזה, שבט ספרד, שהיה הפאר של היהדות. עם הרמב"ם והשולחן ערוך, וכל גדולי ישראל, להחזיר עטרה ליושנה. לצערנו הרב, היא ירדה באיזושהי תקופה, והוא החזיר את זה. הוא רומם את כולם. כמובן שהוא תרם לכל עם ישראל. אני לא רוצה להתייחס לכל הנקודות, אבל הוא נגע בכל נקודה, ובאמת זכרו חייב להישאר לדורי-דורות. אני שמח מאוד, ומברך את כולם, שהכנסת חוקקה את החוק הזה, והוא ייכנס לתוקף, בעזרת השם, אחרי ההצבעה. אני מקווה ובטוח ששר הדתות ומשרד הדתות יעשו הכול כדי שבאמת כל ילד וכל אדם בישראל ידע מה מורשתו של היהודי הגדול, אוהב ישראל הגדול הזה, הענק שבענקים. תודה רבה לכולם. יהי זכרו ברוך.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. הצבעה, ישר עוברים להצבעה? אתם מושכים? יש עתיד, המחנה הממלכתי, אתם מושכים את הסתייגויות? כן? מושכים את ההסתייגויות. אז חברי הכנסת, נעבור להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק להנצחת זכרו של מרן הרב עובדיה יוסף, התשפ"ה–2024. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד סעיפים 1–17 – 40 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–17 נתקבלו.

היו"ר ארז מלול:

להלן תוצאות ההצבעה: 40 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי ההצעה עברה. נעבור להצבעה בקריאה שלישית על הצעת חוק להנצחת זכרו של מרן הרב עובדיה יוסף, התשפ"ה–2024. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד החוק – 41 נגד – אין נמנעים – אין חוק להנצחת זכרו של מרן הרב עובדיה יוסף, התשפ"ה–2024, נתקבל.

היו"ר ארז מלול:

להלן תוצאות ההצבעה: 41 בעד, נוכח אחד. אני קובע כי הצעת חוק להנצחת זכרו של מרן הרב עובדיה יוסף, התשפ"ה–2024, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית ותיכנס לספר החוקים.

היו"ר ארז מלול:

חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 160), התשפ"ה–2024, לקריאה ראשונה. אני מזמין את שר הפנים חבר הכנסת משה ארבל – שר הפנים, שר הפנים, חבר הכנסת משה ארבל – להציג את הצעת החוק. לרשותך עד עשר דקות. שר הפנים, אין בעיה. קח את הזמן. שר הפנים, בבקשה. חנוך, חבר הכנסת חנוך.

שר הפנים משה ארבל:

מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבריי השרים, אני מתכבד להציג בפני הכנסת את הצעת החוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 160), התשפ"ה–2024. עניינו של סעיף 62א(א) לחוק התכנון והבנייה בתוכניות בסמכות ועדה מקומית לתכנון ולבנייה. לפי פסקה (9) של הסעיף האמור, לוועדה המקומית נתונה סמכות לאשר בתוכנית כל עניין שניתן לבקשו כהקלה כהגדרתה בחוק. בשל שינויים במשטר ההקלות שנקבעו בפרק י"ד לחוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"ב (תיקון מסי 134), מוצע לתקן בהתאם את פסקה (9) של סעיף 62א(א) לחוק, ולקבוע כי נוסף על סמכות הוועדה המקומית לאשר בתוכנית כל עניין שניתן לבקש כהקלה, תהיה לוועדה מקומית גם סמכות לאשר בתוכנית כל עניין ששר הפנים קבע לפי סעיף 145(ב)(2) לחוק שניתן לאשר בהיתר, בלא צורך בהליך של הקלה, אף על פי שהוא בסטייה מהוראות תוכנית. בנוסף, בעקבות שינויים שנערכו במשטר ההקלות בתיקון האמור ובמסגרת תיקונים נוספים לחוק התכנון והבנייה ותקנות התכנון והבנייה (הקלה, שימוש חורג וסטייה מתוכנית), בשנה האחרונה צומצמה למעשה גם סמכות התכנון של הוועדה המקומית, הנתונה לה מכוח פסקה (9) האמורה, לאשר בתוכנית כל עניין שהיה ניתן לבקשו כהקלה בהתאם למשטר ההקלות הקודם; זאת, אף על פי שעניינם של התיקונים היה ייעול הליכי הרישוי, והם לא נועדו לצמצם את סמכויות הוועדה המקומית המנויות בסעיף 62א לחוק בנוגע לתוכניות. לכן מוצע להוסיף לחוק את פסקה (9א) המוצעת ולהקנות לוועדה המקומית, לתקופה מוגבלת בזמן, סמכות לאשר בתוכנית כל עניין שהיה ניתן להתירו בהליך של הקלה לפי הדין שחל ערב כניסתו לתוקף של תיקון 134, קרי לפי סעיפים 147 ו-11 לחוק ותקנות התכנון והבנייה (סטייה ניכרת מתוכנית), התשס"ב–2002, כנוסחם ערב התיקון האמור. מוצע שפסקה (9א) תעמוד בתוקף לתקופה מוגבלת עד יום 1 בינואר 2028, ב' בטבת התשפ"ח, וזאת במטרה לאפשר לציבור תקופה נוספת להיערכות להשלכות של השינוי במשטר ההקלות המתואר לעיל. כמו כן, מוצע לתקן כהוראת שעה לאותה תקופה את סעיף 147 לחוק, כך שוועדה מקומית לא תהיה רשאית לאשר הקלה מתוכנית שאושרה לפי סעיף 62א לחוק בעניין שלא היה ניתן לאשרו לפי הוראות אותו סעיף, למעט פסקאות (9) ו-(9א) שבסעיף קטן (א) שבו; זאת, כדי להבהיר שהתיקון המוצע אינו מרחיב את סמכויות הוועדה המקומית בהליכי הרישוי. נוסף על כך, מוצע להבהיר כי סמכות הוועדה המקומית לפי פסקה (9) המוצעת תמשיך לחול גם לאחר תום תקופת הוראת השעה על כל תוכנית שהוגשה לפיה עד יום 1 בינואר 2028, וזאת כדי לאפשר את המשך הליך התכנון בעניינן של תוכניות כאמור על ידי הוועדה המקומית. מדובר בתיקונים הכרחיים, שמטרתם המרכזית היא מניעת פגיעה בסמכות הוועדות המקומיות, שצפויה להגדיל את הנטל על הוועדות המחוזיות ולהאט את הליכי אישור התוכניות, וכפועל יוצא מכך – את הליכי התכנון והבנייה, ולשפר את הוודאות בענפי התכנון והבנייה לציבור הקבלנים והרוכשים. אבקש את תמיכת הכנסת בהצבעה. לפני סיום דבריי, אדוני היושב-ראש, אני מבקש להתייחס לקולות שנשמעו בתקשורת בימים האחרונים בדבר מעורבות, כביכול, שלי כשר הפנים בענייניה של הוועדה המרחבית לתכנון ובנייה הראל בבקשה ספציפית של מי שמונה לנשיא בית המשפט העליון. אני רוצה לומר את זה בצורה ברורה שאיננה משתמעת לשתי פנים.

היו"ר ארז מלול:

הודעה לתקשורת.

שר הפנים משה ארבל:

לא, הודעה לציבור, הודעה לכנסת. אני חושב שכאן אני צריך לומר את זה בצורה ברורה לפרוטוקול: עיקרון מקודש אצלי הוא עצמאות מוסדות התכנון. מעולם לא התערבתי ואני לא מתכוון להתערב למוסדות התכנון בקביעת לוחות הזמנים וסדרי עבודתם, ועצמאות מוסדות התכנון ושיקול הדעת שלהם בעיניי הם הערובה והיכולת שלנו לתפקד בצורה טובה. כן, פעמים שצריך ביקורת – מי שמוסמך לבקר, צריך לבקר. אני לא אמור להיות הגורם המבקר של מוסדות התכנון. מעולם לא פניתי לוועדה כלשהי כדי לקדם או לקצר הליכים למאן דהוא, לרבות בוועדה המרחבית הראל. הדבר הזה צריך להיות ברור מעל לכל ספק. לצערי הרב, ראיתי אמירות כאלה ואחרות בתקשורת שמנסות לקשור את שמי לפעולות כאלה. לא היה ולא נברא, ואני גאה באנשי מוסדות התכנון, במקצועיות שלהם ובעצמאותם. כך ראוי שיהיה וכך נכון שיהיה וכך מתקיים. תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה לכבוד שר הפנים. נעבור לדיון אישי. ראשון הדוברים, חבר הכנסת מתן כהנא – אינו נוכח; חברת הכנסת מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח; חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח; חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח; חברת הכנסת אריאל קלנר – אינו נוכח; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת. חבר הכנסת יוסף עטאונה, בבקשה, שלוש דקות.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבל ששר הפנים הציג את החוק ויצא, כי אני רציתי לפנות אליו. הוא מציג הצעת חוק – לתת הקלה לוועדות מקומיות בסטיות, בחריגות או בהקלה, לא יודע איך לקרוא לזה, אבל אני רציתי לפנות אליו באופן ישיר לגבי 100,000 תושבים בכפרים הלא-מוכרים בנגב, שאין להם שום אפשרות לפנות לכל ועדה מקומית או מרחבית. אני העליתי את הנושא הזה בשנתיים האחרונות יותר מפעם אחת לשר הפנים, שבסמכותו להסדיר ולהכיר בכפרים הלא-מוכרים, ולצערי הרב לא היה שום מענה. כשבאים ומתקנים או נותנים סמכויות לוועדות המקומיות, זה צריך לחול על כל האזרחים. ועדה מקומית והאפשרות של אנשים לפנות לוועדות – זה צריך גם להיות בכפרים הלא-מוכרים בנגב. תודה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת; חברת הכנסת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח. חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה.

נאור שירי (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, קודם כול, לא ידעתי אם הרגשתם היום את משק כנפי ההיסטוריה על משיכת ההתפטרות המפוארת של שר האוצר. כמובן שזה לא היה צפוי ואף אחד לא חשב שזה יקרה, ולא ידענו על זה מזמן, אבל יש פה אירוע – אני כבר לא יודע, חבר הכנסת מיקי לוי, אתה הרבה יותר ותיק ממני פה, אני מניח שיש גם ותיקים, אבל תראו באיזה אירוע אנחנו. בא שר שהוא נורבגי, הוא עכשיו כתוצאה מאיזה משחקי כבוד שעכשיו קורים בין פיתמר לבין ראש הממשלה, אני שם את זה בצד; פיתמר התפטר אז הסיעה שלהם התפצלה, ועכשיו יש פה דיל שנרקם על חבר כנסת שאינו מהסיעה שלו, מסיעה אחרת, שהופך להיות פרוקסי. כל הצבעה שלו תהיה מותנית בזה שהוא צריך להודיע מראש מה הוא מצביע, לשר שהוא לא במפלגה שלו, כן? אמרו שזאת לא עסקה מספיק טובה, צירפו את אלמוג, שהוא כבר באמת בחוץ לגמרי מעוצמה יהודית.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

אלמוג, במלרע, לא אלמוג.

נאור שירי (יש עתיד):

אלמוג קורא לעצמו אלמוג, אני רק מציין, גברת שטה. אלמוג הוא באירוע, הוא עכשיו יצביע איך שהוא רוצה עם הקואליציה, אבל זה לא ייספר לו כתנאי לפרישה – תגיד, מה זה? אתם לקחתם את המשחק המאוד-מאוד פשוט, משחק הכיסאות, שזה משחק נחמד. יש בו מוזיקה, רוקדים מסביב למעגל, מחלקים פיתה עם מלפפון חמוץ וחומוס ומסיבת יום הולדת, ואתם הפכתם אותו לאירוע פסיכי. אשכרה עכשיו יש שר ששולט בחבר כנסת. הוא יגיד לו מה להצביע, מתי להצביע, הוא מחויב להודיע לו מה הוא מצביע. וזה נראה לכולם בסדר גמור. אף אחד אפילו לא מדבר על זה, כולם עכשיו עסוקים – – –

היו"ר ארז מלול:

עליזה.

נאור שירי (יש עתיד):

באמת, with all due respect, כמו שארז אומר. לא, אני צועק כי אני פשוט לא שומע.

היו"ר ארז מלול:

נאור צועק – – –

נאור שירי (יש עתיד):

כמובן שחוט המחשבה שלי יצא לקצונה, כמו – – –

היו"ר ארז מלול:

מיכאל, מיכאל, מה אכפת לך?

טלי גוטליב (הליכוד):

דיברת על הפרוקסי – – –

צגה מלקו (הליכוד):

נאור שירי (יש עתיד):

אני רציתי לומר – תודה רבה על החידוד, חברת הכנסת גוטליב, תודה. אני גם בטוח שאת מסכימה איתי שזה אירוע לא נורמלי, כי יושב חבר כנסת, והוא מחויב בדיווח והצבעה.

טלי גוטליב (הליכוד):

נאור שירי (יש עתיד):

כל האירוע הזה לא מדובר בכלל. למה הוא לא מדובר? כי במדינת ישראל יש קצב חדשות כאילו כמו בנגב, בסדר? כלי הנשק נגב, אתה יודע, מכיר? לא משנה. כל הזמן אנחנו נמצאים תחת התקפה: אתמול שר המשפטים אומר: אני לא מכיר בבחירה. מצטרפים אליו חברי כנסת, ואומרים: אני לא מכיר בבחירה, כי אין אמון במערכת המשפטית – שזה הכי מצחיק בעולם, כי במערכת הפוליטית יש אמון? מישהו מאמין לנו? תסתכלו איך אנחנו נראים. עושים פה משחק כיסאות על מנת לשמר קולות, וזה אירוע לא נורמלי לחלוטין, אבל כמו שאמר המשורר הנודע – אין לי מושג כבר מה לומר. באמת, מיקי, אני חסר מילים לחלוטין. באמת, חסר מילים, אבל תודה רבה. איך אמרת? מה כתבת אתמול?

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

איזה מהם? כתבתי הרבה.

נאור שירי (יש עתיד):

על עמית – הוא לא הבחירה שלי? הוא לא הנשיא שלי?

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

אמרתי שהוא לא לגיטימי, והוא לא הזה שלי.

נאור שירי (יש עתיד):

אם הנשיא עמית לא הנשיא שלכם, אז אתם לגמרי לא הממשלה שלי.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

אתם ככה אומרים פעם אחר פעם אחר פעם אחר פעם.

נאור שירי (יש עתיד):

לא – – –

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

אתם גם אומרים שהממשלה לא לגיטימית, לכן זה היה לי מאוד מאוד מצחיק לבוא ולדבר על זה. חברת הכנסת שיר.

נאור שירי (יש עתיד):

– – – ביקורת – – –

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

אנחנו לא מפילים חוקים שאתם מחוקקים.

נאור שירי (יש עתיד):

הפסדת בבחירות, ואז אתה אומר: לא, לא מתאים לנו – אם אני לא משחק, אף אחד לא משחק.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

לא, נאור. נו, באמת.

נאור שירי (יש עתיד):

זה מה שאתם עושים.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

אתה לא ענית לי כשדיברתי על – זה.

נאור שירי (יש עתיד):

אני עניתי לך.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

לא, אתה אמרת לי: אני לא יודע, אני לא הקשבתי בשיעור. אתה זוכר? כל האירוע הזה. עזוב, נו.

נאור שירי (יש עתיד):

קודם כול, בשיעורים בטוח לא הקשבתי.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

גם אני לא. כמה זמן יש לך? שלוש דקות? בבקשה, גברתי.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כמה מרגש היה לראות את החיילות החטופות שלנו חוזרות הביתה, את החיוכים, את המילים על הלוח המחיק במסוק, את עמידתן האיתנה מול מרצחי החמאס. אני שמחה על חזרת כל החטופות והחטופים, ומצפה לשובם של כל השאר. ועדיין חשוב לי לעסוק במיוחד במקרה של תצפיתניות נחל עוז. כל כך התרגלנו לשמוע את השמות שלהן, שלא שמנו לב שהעלימו את הדרגה הצבאית שלהן. איש בציבור או בתקשורת לא יודע מה הדרגה שלהן, במקרה או שלא במקרה. מייד ידענו את הדרגות של גלעד שליט, של אורון שאול, של הדר גולדין – למה הוסתרה הדרגה של אותן החיילות? הרי הן לא רק הבנות של הוריהן – הן גם חיילות שהופקרו על ידי מפקדיהן, על ידי בכירי הצבא והדרג המדיני. העלמת הדרגה שלהן לא תעלים את זה שהן חיילות ותעלים את האשמה הזו. עם כל יום שעובר אנחנו מגלים עוד ועוד לא רק על חרפת ההפקרה שלהן, אלא גם על תעצומות הנפש והגבורה שלהן בשבי. על החיילת שעמדה מול המרצחים במנהרה ומנעה הוצאה להורג של אזרחית; החיילות שחבשו את חברותיהן הפצועות ואזרחים נוספים; חיילת אחרת שהתעקשה לשווא להישאר בשבי עם חברתה שלא עמדה להשתחרר. רעות, אחוות לוחמות, אומץ וגבורה, כל זאת לאחר שהופקרו לשרת ללא נשק, מטרים בודדים מחטיבות החמאס שפלשו לישראל, והופקרו על ידי ממשלה שראתה בחמאס נכס, נכס שיש למממנו ולטפחו. יותר מ-477 ימים הם היו בשבי. האחרונה, אני מקווה, תשוחרר השבוע. הן שרדו את התעלמות מפקדיהן לפני 7 באוקטובר, שרדו את הטבח בבסיסן, שרדו עינויי גוף ונפש במנהרות, הרעבה, השפלה, איומים, ולפי העדויות חיזקו אחת את השנייה וגם חטופות וחטופים נוספים, אזרחים. הדבר הראשון שחייב לקרות לאחר שחרור החיילת האחרונה הוא שראש הממשלה בנימין נתניהו והרמטכ"ל הפורש הרצי הלוי ייפגשו עם הגיבורות האלה, יסתכלו להן בעיניים ופשוט יבקשו מהן סליחה. ויש על מה להתנצל. וכל זאת לא מתקרב לתשלום החוב הענק שצה"ל, ממשלת ישראל ומדינת ישראל חייבים להן. אך זו ההתחלה. הדבר השני הוא הענקת עיטור הגבורה לכל אחת ואחת מהן, בזכות ולא בחסד.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

לירי אלבג, דניאלה גלבוע, נעמה לוי, קרינה ארייב, אגם ברגר – גיבורות ישראל. ומפה, אדוני היושב-ראש, מכנסת ישראל, תודה לכן וסליחה מכן. תודה רבה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

בסדר גמור. אני לא חושב שהייתה כוונה לא לציין את הדרגות שלהן.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

מה הדרגה של לירי?

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

אני לא יודע. אני גם לא יודע מה הדרגה של שליט.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

אצלם פורסם בכל פעם ששמם הוזכר.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

אז זה לא בסדר. אם אצל אחרים זה פורסם ושם לא, זה לא בסדר.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

תמיד עם דרגה ושם.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

חד-משמעית זה לא בסדר. אם זה בכוונה, אז חד-משמעית זה לא בסדר.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

הפכו אותן לילדות, ולא ללוחמות אמיצות.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

יכול להיות שזה היה בשביל השחרור, את יודעת.

טלי גוטליב (הליכוד):

לא, זה היה בשביל השחרור. לשכנע פסיכולוגית, להטמיע – – –

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

חבר הכנסת מעוז – אינו נוכח; חבר הכנסת סגלוביץ' – אינו נוכח; טאהא; דיסטל; שרון ניר.

טלי גוטליב (הליכוד):

זה בכוונה כדי להטמיע אחרת.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

חברת הכנסת גוטליב, בבקשה, גברתי.

נאור שירי (יש עתיד):

אין לה מה לומר.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

When hell freezes over. זה לא יקרה, אומרים באנגלית.

טלי גוטליב (הליכוד):

בכלל שתדעי שיש עניין דווקא לשרת נרטיב שלא ינציח ויזכיר שהן חיילות. לוחמות גיבורות.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

גלעד שליט היה חי – – –

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

חברת הכנסת גוטליב, אנא.

טלי גוטליב (הליכוד):

ערב טוב לעם ישראל, אני רוצה רגע להסביר לכם מה קורה כאן. בעצם אתמול הוועדה למינוי שופטים, הוועדה לבחירת שופטים, התכנסה. היא לא התכנסה כדין, אבל אני לא יכולה לומר שהבחירה היא לא כדין, כי הכשרנו את האי-כדין כשנבחרו אתמול בלילה עוד 39 שופטים בהסכמת הקואליציה, נציגי הקואליציה. זאת אומרת שזה לא משנה מה אני אגיד פה. אני רוצה לספר משהו אחר, בסדר? תחשבו לעצמכם כמה זמן לוקח לכם לבקש כינוס של הוועדה לתכנון ובנייה. אם זה לוקח לכם חודשים, זה במקרה הטוב. פה אני פונה ליו"ר ועדת התכנון והבנייה ולשר ארבל, בואו תגלו לי איך יכול להיות שכינסתם לכבודו של השופט יצחק עמית את הוועדה לתכנון ובנייה מהרגע להרגע. זה לא קורה. לכבוד יצחק עמית כינסתם את הוועדה. לא כתבתם על זה, לא פרסמתם על זה, לא הוספתם לסדר-היום בצורה של לפי הנהלים, עם פרסום והתנגדות ותגובות וכו'. כלום. כי זה יצחק עמית. אדוני הנשיא, אני פונה אליך ב"אדוני הנשיא" כי אתה נשיא בית המשפט העליון, לא לעולם חוסן. באמת לא לעולם חוסן. כי זה דבר נוראי בכל קנה מידה. ואני רוצה על זה תשובות ולא קיבלתי. והתלוננתי, אגב, במשטרה על יו"ר התכנון והבנייה. מי שלח אותך? איך ידעת? איך ידעת שצריך לכנס מהרגע להרגע ועדה? זה – אחד. נבחרת הדירקטורים – אתם יודעים מה זה נבחרת הדירקטורים? נבחרת הדירקטורים בחברות ממשלתיות. חברים שם אנשים מאוד מסוימים. אנשים מאוד מסוימים. אני לא חברה שם; מיקי, גם אתה לא. אבל מי כן חבר בוועדת נבחרת הדירקטורים? אח של יצחק עמית. דודי אמסלם היה שר, החליט שהוא מבטל את נבחרת הדירקטורים. לא מתאים, זה מוגזם, זה רק קבוצה מסוימת. הוגשה על זה עתירה, נגד ההחלטה של אמסלם. המשמעות של קבלת העתירה היא שנבחרת הדירקטורים נשארת על כנה. ואם נדחית העתירה, אז ההחלטה של אמסלם נשארת על כנה. איזה קטע, אם העמדה של העותרים תתקבל, אח של יצחק עמית יישאר דירקטור. מי יושב בדיון? אהה, יצחק עמית, בצו על תנאי. הינה, יושב ואומר לי – לא היה בדיון. תראה את התגובה שלו פשוט. יצחק עמית – אח שלו נהנה ישירות מההחלטה הזאת של נבחרת הדירקטורים. ומה התשובה של יצחק עמית, למה הוא לא פסל את עצמו, או לפחות אמר לצדדים: אח שלי הוא אחד מנבחרת הדירקטורים? הסיבה שהוא אמר: 1. ההחלטה שלי לא משפיעה רק על אח שלי, אלא על כל המעורבים בנבחרת הדירקטורים. וואו, אותו יצחק עמית שפסל, פסל, קלדנית בבית משפט השלום; בן הזוג שלה – תביעה שלו התבררה בבית המשפט שלום בירושלים, והוא העביר את התיק. לא מפריע לו לומר שזה משפיע על אחרים. אחר כך התירוץ היה בעוד תגובה שלו, שהמינוי של אח שלו לדירקטור היה רק בשנת 2021. אבל זה גם היה בשנת 2022. ובכן, זה לא משנה. אני לא צריכה לקבוע שיצחק עמית עבריין. זה לא מעניין אותי. אני רוצה שיהיו לו ידיים נקיות. דעותיי עליו ידועות, לא רציתי שהוא יהיה נשיא בגלל שהוא פרוגרסיבי שמסכן את הגדרת המדינה כמדינת יהודית ודמוקרטית. אבל לפני ואחרי הכול, באמת, אף אחד לא רוצה לברר מה היה? אף אחד לא רוצה לדעת מה קורה כאן? ופה אני אומרת לשר המשפטים: אדוני, הגשת קובלנה – לפי חוק בתי המשפט זה אך ורק בידיים שלך. כן מכיר אותו, לא מכיר אותו, זה לא מעניין. הוא הנשיא כרגע, אבל הוא שופט לכל דבר ועניין. ולכן, הגשת קובלנה, קובלנה משמעתית – תכנס את בית הדין המשמעתי, שזה שופטי בית המשפט העליון, ולפני שתגידו לי: וואו, הם ישפטו את עצמם ויזכו אותו – –

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

גברתי, חייבים לסיים.

טלי גוטליב (הליכוד):

– – כבר ראיתי אותם שופטים שופטים. לכן אדוני, תכנס את בית הדין המשמעתי. שם נברר את הטענות הללו. ויש להם סמכות ענישה, אפילו הדחה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה רבה.

טלי גוטליב (הליכוד):

אז יהיה פה – אנחנו ננצח בשיטה שלנו. אם לא הייתה להם סבלנות לחכות עם המינוי, בית הדין המשמעתי יקבע אם הוא עבד בניגוד עניינים, אם הייתה פה פגיעה בטוהר המידות ואם יש פה חוסר ידיים נקיות. כך חובתנו לעשות.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה. חברת הכנסת גוטליב, רק חשוב שניצמד לעובדות.

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

לא, לא, תוך כדי זה בסדר.

טלי גוטליב (הליכוד):

אהה, תוך כדי – – – מאוד התרגשתי.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

לא הייתה ישיבה שכונסה במיוחד. היה דיון של הוועדה וזה הוכנס לסדר-היום.

טלי גוטליב (הליכוד):

שינוי סדר-יום, לסדר-היום, זה אותו דבר.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

זה לא אותו דבר, אני אגיד לך למה; מכיוון שבדרך כלל – אני לא מכיר מקרה שבו בקשה ששוגרה, ומרגע שיגורה, וזה גם לדעתי קבוע בחקיקה, יש תהליך של פחות מ-45 יום לפני שהיא מובאת לדיון.

טלי גוטליב (הליכוד):

בבקשה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

פה, באותו יום שזה שוגר, זה כבר בא לדיון, בלי שזה עבר בתחנות.

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – אז כמו – – – ואין חיה כזאת.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

הרי כשזה מגיע בפני הוועדה, זה אמור לבוא בתחנות.

טלי גוטליב (הליכוד):

ברור.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

זה לא רק המהנדס – יש כל מיני היבטים לדברים האלה. וזה לא היה.

טלי גוטליב (הליכוד):

ומתנגדים. ומתנגדים. יפה. לכן אני רק אומרת שיהיה רק לאדוני היו"ר, אין חיה כזאת.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

וחבר הכנסת לוי, עזוב את עבירת התכנון והבנייה. הליך בנייה, הליך בדיקה – מי אוסר על קיום הליך בדיקה לפני מינוי? זה הכול. חברת הכנסת צגה מלקו – אינה נוכחת; חבר הכנסת עידן רול – אינו נוכח; חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה, אדוני – מוותר?

מיקי לוי (יש עתיד):

היום עשיתי את שלי. באתי בטענות להצבעה. חברי הכנסת יודעים מה דעתי.

טלי גוטליב (הליכוד):

על מה, בוועדה שלך?

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת; טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת; יסמין פרידמן – אינה נוכחת; מטי צרפתי הרכבי; דבי ביטון; חבר הכנסת גואטה. אושר שקלים – בבקשה, אדוני.

אושר שקלים (הליכוד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אירועי 7 באוקטובר חשפו פעם נוספת את האמת הברוטלית שרבים מאיתנו הזהירו מפניה שנים ארוכות, שכן אויבינו אינם נלחמים על שטח זה או אחר, אלא הם נלחמים בנו על עצם קיומנו כאן בארץ ישראל. הטבח הנורא שביצעו מחבלי חמאס הוכיח שוב שמול אויב שנשבע להשמידנו אין מקום לפשרות מסוכנות. הצעתו האמיצה של כבוד הנשיא טראמפ לעודד הגירת תושבי עזה למדינות אחרות היא הזדמנות היסטורית להביא לשינוי דרמטי במציאות הביטחונית של מדינת ישראל. לאורך השנים מכרו לנו את הקונספציה השגויה של שטחים תמורת שלום, אם זה הסכמי אוסלו, ההתנתקות, נסיגות חד-צדדיות – –

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

אושר שקלים (הליכוד):

– – כולם הובילו לתוצאה אחת, מר עטאונה – שהטרור התעצם ונוצרה מפלצת רצחנית על גבולנו, בכל גבול. תושבי עוטף עזה, שדרות, אופקים ועוד שילמו את המחיר הכבד של האשליה הזו במשך שנים ארוכות, עד לשיאה הטרגי ב-7 באוקטובר. המציאות ברצועת עזה השתנתה לחלוטין. האזור חרב, התשתיות נפגעו, והאוכלוסייה האזרחית משלמת מחיר כבד על בחירת הנהגתה בדרך הטרור – ולא רק הנהגתה. שיקום הרצועה יארך שנים ארוכות ויעלה מיליארדים. האם מישהו באולם הזה באמת מאמין שחמאס, או כל ארגון טרור אחר שיכול להחליף אותו, ישקיע את אותם כספים בפיתוח ובשגשוג במקום בתשתיות טרור? המציאות שנוצרה כעת היא הזדמנות היסטורית לשינוי דרמטי בגבולנו הדרומי. הצעתו האמיצה של הנשיא טראמפ מציבה על השולחן פתרון אסטרטגי שיבטיח את ביטחון מדינת ישראל לדורות הבאים. עלינו לרתום את המומנטום הבין-לאומי שנוצר, ולפעול בנחישות מול הקהילה הבין-לאומית למימוש תוכנית ההגירה מרצון. במהלך הקמפיין של 1999 טבע מר אהוד ברק את המונח הבא: אנחנו כאן והם שם. עכשיו, זו הייתה סיסמה מאוד אמורפית, שכן הוא לא אמר איפה זה כאן ואיפה זה שם. אבל כעת אני אומר, אנחנו כאן – בארץ ישראל, והם שם – במדינות אחרות ומעבר לים. הגיע הזמן להפסיק לחזור על טעויות העבר. עלינו להכיר במציאות: אין פתרון טריטוריאלי לסכסוך, מר עטאונה. אין פתרון טריטוריאלי לסכסוך. רק פתרון דמוגרפי יכול להבטיח את ביטחון ישראל לטווח הארוך.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה רבה.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

אושר שקלים (הליכוד):

עידוד הגירה מרצון הוא לא רק אפשרי – –

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה רבה.

אושר שקלים (הליכוד):

– – הוא הכרחי להבטחת עתידנו כאן.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה רבה. חבר הכנסת ואטורי – אינו נוכח; עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; בליאק – אינו נוכח; חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חבר הכנסת אלון שוסטר – אינו נוכח; עמית הלוי; פינדרוס; מאיר כהן; חמד עמאר; פנינה תמנו; שלי טל מירון; ירון לוי; חברת הכנסת וולדיגר, את מעוניינת לדבר? מוותרת. חבר הכנסת בוארון, בבקשה, אדוני. דובר אחרון.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אתם יודעים, תלמידי חכמים – אדוני היושב-ראש, אתה יודע, תלמידי חכמים, אסור שרבב ידבק בבגדם. למה? כיוון שהבגד שלהם, חבר הכנסת עטאונה, מכבד אותם, וכשהם נושאים את התורה שלהם הם צריכים בגדים מכובדים. צריך עטיפה מכובדת לתוכן מכובד. אבל אתמול נפל דבר בישראל. אתמול מונה לבית המשפט העליון, לנשיא בית המשפט העליון, אדם שהרבב לא דבק בבגדו אלא דבק בו, שעננה כבדה של מעשים פליליים לכאורה מרחפת מעל ראשו, או לפחות ישיבה בדין מתוך ניגוד עניינים, או לפחות עבירה על עבירות בנייה, ביצוע בנייה שלא כדין. והכול לכאורה, כמובן. אבל אתמול נפל דבר בישראל. אתמול מונה אדם למשרה הכי גבוהה בישראל, והאדם הזה שמונה לא טרח לנקות את שמו לפני שמונה למשרה הרמה. מעל ראש ממשלה, מעל נשיא המדינה. בנקודה הזאת, חברים, מי שאמור להתמנות למשרה הרמה הזאת צריך להיות צח כשלג. אסור שרבב ידבק בו. אסור שכתם אחד קטן יהיה כרוך בעקבו. בעבר בישראל קנו את הכהונה הגדולה בכסף. היום אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו את המציאות הזאת. לכן, מעבר לשאלה אם אנחנו מכירים בנשיא בית המשפט העליון או לא מכירים בו, הציבור צריך לדעת, והשופטים צריכים לדעת, וכל מי שיקרה לו מערכת המשפט צריך לדעת: אמון הציבור בבית המשפט העליון הוא זה שנפגע, כיוון שמהותית הציבור לא יכול לשאת עיניים לעבר המשרה הרמה הזאת, לעבר מי שעומד בראש הפירמידה, ולראות אדם שנכרכו בעקבו חשדות כבדים כל כך. אני מתפלל "השיבה שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחילה", "אחרי כן יִקָּרא לך עיר הצדק קריה נאמנה". תודה רבה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה רבה. אנחנו נעבור להצבעה. צריך שר לסכם? לא צריך, נכון? אנחנו נעבור להצבעה על חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 160), התשפ"ה–2024, בקריאה הראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 14 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 160), התשפ"ה–2024, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

14 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 160), התשפ"ה–2024, אושרה בקריאה הראשונה, ותעבור לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 68), התשפ"ה–2024, של חבר הכנסת צביקה פוגל, לקריאה השנייה והשלישית. מי מציג את החוק? מי מציג? אני מזמין את יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה חבר הכנסת אייכלר להציג את החוק. בבקשה, אדוני. אתה מציג את החוק, חבר הכנסת פוגל? אז בבקשה, אדוני.

צביקה פוגל (יו"ר הוועדה לביטחון לאומי):

אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג בפני הכנסת את הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר, שמהותה סמכויות ללוחמי הכליאה. שירות בתי הסוהר, אדוני היושב-ראש, כגוף הכליאה הלאומי, מחזיק במשמורת אלפי אסירים וניצב בחזית העשייה הביטחונית. בשנים האחרונות – אני מניח שכולנו זוכרים את זה – הוא ניצב מול אתגרים לא מעטים גם מחוץ לתחום בתי הסוהר ומחוץ לתחום המתקנים שלו. בין היתר, אירעו בתקופה הזו תופעות חומרות של ירי והשלכת רימונים לעבר בתי סוהר, ונעשו ניסיונות להכניס חפצים אסורים לבתי הסוהר, הן על ידי גורמים פליליים והן על ידי ארגוני טרור. כיום, אדוני היושב-ראש, פקודת בתי הסוהר מקנה לסוהר סמכויות עיכוב ומעצר רק בסביבתו הקרובה של בית הסוהר, אך סמכות החיפוש מוגבלת רק לאסירים ולמבקרים בתוך בית הסוהר, דבר אשר מגביל את האפשרות של שב"ס לפעול באופן מיידי מול האיומים הניצבים מחוץ לבתי הסוהר. הצעת החוק הזו המונחת בפניכם, חבריי חברי הכנסת, מבקשת לקבוע כי בסביבתם הקרובה של בית הסוהר או של מתקני שירות בתי הסוהר יוקנו לסוהרים, לוחמי הכליאה, מספר סמכויות נוספות. ראשית, תינתן לסוהר הסמכות לתת הוראה סבירה לכל אדם המונע ממנו למלא את תפקידו באופן שעלול לסכן את ביטחון בית הסוהר, אסיר אחר או את עובד בית הסוהר. שנית, תינתן לסוהר הסמכות לדרוש מאדם למסור לו את שמו ומענו, ולהציג בפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המעידה על זהותו. הסמכות השלישית שביקשנו לתת לאותם לוחמי כליאה היא לערוך חיפוש על גופו של אדם או בכלי התחבורה, אם היה חשד סביר כי האדם או כלי התחבורה מנסה להיכנס לבית הסוהר ללא רשות כדין או מנסה להכניס לבית הסוהר חפץ מסוכן, או נושא נשק שלא כדין. התוספת הרביעית: תינתן לסוהר הסמכות לתפוס חפץ שהיה לו חשד סביר שנועד לשמש לכניסה שלא כדין לבית הסוהר, או חפץ אסור או נשק שהתגלו בחיפוש. ודי אם אני אזכיר לא מעט מקרים לאחרונה, אדוני היושב-ראש, של אנשים שבאו עם רחפנים לאזור בתי הסוהר, בניסיון לצפות במה שקורה בבית הסוהר או להחדיר חומרים לאסירים הכלואים שם. עוד מוצע כי הסמכויות שפירטתי כעת יהיו נתונות לא רק לסוהר הנמצא בסביבה הקרובה של בית הסוהר, אלא גם לסוהר המלווה אסיר מחוץ לבתי הסוהר – וזה חלק משגרת היום-יום, או לבית חולים או לקופות חולים או למשפטים – או מצוי ברדיפה אחרי אסיר נמלט, וכן יינתנו לאותו סוהר הנמנה עם יחידת ההתערבות והליווי המרכזית או היחידה המיוחדת להשתלטות על אסירים של שירות בתי הסוהר, אם היה לו חשד סביר כי אותו אדם עומד לפגוע בעובד שירות בתי הסוהר או בבן משפחתו בעת מילוי תפקיד האבטחה. גם פה אני מבקש להזכיר שאך לא מזמן נרצח סוהר בביתו על ידי אסיר ששוחרר לא מזמן. יובהר כי הצעת החוק קובעת כי השימוש בסמכויות ייעשה רק בעת מילוי תפקידו של הסוהר, כשהוא לבוש במדי שירות, עונד תג זיהוי הגלוי לעין ונושא תעודת מינוי המעידה על תפקידיו וסמכויותיו. חובת ההזדהות של סוהר לא תחול אם מילויה עלול לסכן את ביצוע המשימה או עלול לפגוע בביטחון הסוהר או אדם אחר. גם בזה כבר נתקלנו, שברגע שהאסיר ידע מי הסוהר ששומר עליו, הוא גם ידע להפנות אליו מאיימים כאלה ואחרים. כמו כן, היא לא תחול אם הסוהר משרת ביחידה שנקבע בפקודות השירות כי אין בה חובת לבישת מדים, ענידת תג זיהוי, או שהוא ממלא משימה מסוג שהנציב קבע לגביה בנוהל כי בעת מילויה אין חובה ללבוש מדים או לענוד תג, והכול אם מילויה עשוי או עלול לסכן את ביצוע הסמכות או לפגוע בביטחון המדינה או אדם אחר. חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, חשוב להדגיש כי הוועדה קיימה בעניין זה מספר לא מבוטל של דיונים, כדי לגבש את הצעת החוק כפי שהוצעה פה וכדי ליצור את האיזונים הנכונים בין צורכי שירות בתי הסוהר לבין השמירה וההגנה על זכויות האזרחים המצויים מחוץ לכותלי בתי הסוהר. היינו ערים לעניין הזה. אני סבור שההצעה המונחת לפניכם נותנת מענה הולם לשני ההיבטים. זאת אולי ההזדמנות האחרונה שלי כיושב-ראש הוועדה לשעבר להודות לצוות הייעוץ המשפטי, ובעיקר לעו"ד עידו בן יצחק, עדן בן ארוש, לצוות הנהלת הוועדה בראשות גב' לאה גופר, ולמשרד המשפטים ולבל"מ, שאפשרו את גיבוש הצעת החוק הזו. אדוני היושב-ראש, להצעת החוק הוגשו הסתייגויות. אבקש מחבריי חברי הכנסת לדחות את ההסתייגויות, ולאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. תודה.

היו"ר ארז מלול:

סיעת יש עתיד, אתם מורידים את ההסתייגויות? אין אף אחד מיש עתיד. העבודה? אין אף אחד. כן, בסדר, אל תדאגי. גב' סלומון, אל תדאגי.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

סלומון, תודה. אדון מלול.

היו"ר ארז מלול:

המחנה הממלכתי.

קריאה:

היו"ר ארז מלול:

לא, הם פה, מיכאל. מורידים. הוגשו גם בקשות רשות דיבור. חבר הכנסת איימן עודה, בבקשה – איימן עודה לא נמצא; אחמד טיבי – לא נמצא. עאידה תומא סלימאן, בבקשה.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

לא כולנו אחמד. לא כולנו איימן. כבוד היושב-ראש, יש לי שם, עאידה תומא סלימאן.

היו"ר ארז מלול:

כן, צודקת. בסדר.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

לא סולומון ולא איימן ולא עודה. יש לי שם.

יצחק פינדרוס (יהדות התורה):

את השם שלך כולם יודעים.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

כן. אומנם החוק שבפנינו, יש לי המון מה להגיד עליו. אבל אני חייבת להגיד שאני עדיין רוצה להתייחס לדברים שעלה השר מיקי זוהר ודיבר עליהם כאשר ענה על הצעות האי-אמון. הוא עמד על הדוכן הזה והטיח בנו, חברי הכנסת הערבים, שהלוואי שהיינו עובדים למען הציבור שבחר בנו כמו שאנחנו מדברים ומציגים את העניין הפלסטיני. אז הינה, עוד חדשות, מעבר לשם שלי, עוד חדשות בשביל השר: אנחנו פלסטינים. וכאשר העם שלנו סובל, אנחנו גם כן סובלים; וכאשר העם שלנו נמצא תחת כיבוש של המדינה שאנחנו אזרחים בה, אז אנחנו רואים חובה עלינו להתריע על הכיבוש, לא רק כבני העם הפלסטיני אלא גם כן כאזרחי המדינה הזו – להתריע על מדיניות הכיבוש שמובילה את כולנו לתהום כשכולנו משלמים מחיר כבד. אז הוא אומר שאנחנו מדברים יותר מדי על הפלסטינים. הייתי רוצה לראות פעם את מיקי זוהר אומר לסמוטריץ' או אומר לסטרוק או אומר לכל חבר כנסת יהודי אחר בבניין הזה: אתה מדבר יותר מדי על העניין הפלסטיני. הרי חדשות לבקרים יש להם מה להגיד על מה צריך – אפילו לטראמפ יש מה להחליט על העם הפלסטיני. הוא רוצה להתחיל לחלק את הפלסטינים למדינות אחרות. אז המראה של העזתים הפלסטינים שנוהרים היום בחזרה, לא לבתים שלהם אלא להריסות הבתים שלהם, למה שנשאר, אולי אבן אחת מתוך הבית, חוזרים לצפון עזה – זאת התשובה הכי טובה לטראמפ ולסמוטריץ' ובן גביר, שרצו לברך על ההצעה של טראמפ. הם קיבלו תשובה מאוד ברורה. הפלסטינים כבר החליטו, הם לא יוצאים לשום מקום, אז תירגעו. ואנחנו, היחס המזלזל הזה, כאילו שמתייחסים אלינו כאל אזרחים סוג ב' – צריכים להיות פוליטיקאים סוג ב'. אתם תתעניינו בכמה גרושים פה ושם; אתם תדברו רק על הצרכים היום-יומיים, ואל תיכנסו לפוליטיקה הגבוהה, זה לא בשבילכם. אתם לא יכולים לדבר, אז אנחנו נמשיך לדבר, כי אנחנו מאמינים שאנחנו אלה שמציעים את הפתרון הכי טוב לשני העמים. עוד אני רוצה להזכיר לשר מיקי זוהר – מה אתה יודע על העבודה שלנו בכנסת? מה אתה יודע על סוג השאילתות וסוג החוקים שאנחנו מקדמים? חמישה חוקים מתחילת הקדנציה הזו, כולם מתעסקים בזכויות לכלל אזרחי המדינה, ולא רק לאוכלוסייה – האוכלוסייה שלנו תיהנה מזה – את זה אני העברתי. כל הצעות הדיונים שאנחנו מציעים הן בעניין האוכלוסייה שלנו. מיקי זוהר מטפל בהריסת הבתים, יא יוסף?

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

הוא הורס.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

אולי הוא מהצד השני, שמקבל את ההחלטות להרוס. ועוד הוא מדבר על הפשיעה. אני מתחננת אליכם: לא רוצים שתדברו על פשיעה רק ככלי התנגחות בין קואליציה לאופוזיציה. הדם של הילדים שלנו יותר יקר מהתנגחויות זולות כאלה – נזכרים שיש פשיעה באוכלוסייה הערבית רק כדי להתנגח או בנו או בשאר חלקי האופוזיציה. אתה יודע שהיה לי יום מיוחד ביום שלישי שעבר בנושא הפשיעה? לא ראיתי אותך מתעניין או מגיע. לא ראיתי אף אחד מהקואליציה מגיע לדיונים שהתקיימו בכנסת בנושא הפשיעה. לא פתחתם את הפה פעם אחת ביוזמתכם להזדעזע ממקרי הרצח. רק כאשר רוצים להתנגח – –

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

– – ולהוכיח שאתם יותר עליונים, מדברים על פשיעה.

היו"ר ארז מלול:

תודה.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

אז תירגעו, הציבור שלנו בחר בנו, יודע בדיוק על מה אנחנו מדברים והוא בוחר בנו שוב ושוב. לא צריכים שום גושפנקה מכם.

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח; חבר הכנסת יוסף עטאונה – מוותר. חברי הכנסת, נעבור להצבעה בקריאה שנייה על הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 68), התשפ"ה–2024. הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד סעיף 1 – 19 נגד – 2 נמנעים – אין סעיף 1 נתקבל.

היו"ר ארז מלול:

להלן תוצאות ההצבעה, 19 בעד, שני מתנגדים. אני קובע כי ההצעה עברה. נעבור להצבעה בקריאה שלישית על הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 68), התשפ"ה–2024. הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד החוק – 17 נגד – 2 נמנעים – אין חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 68), התשפ"ה–2024, נתקבל.

היו"ר ארז מלול:

להלן תוצאות ההצבעה: 17 בעד, שני מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק – זה מפריע לי, טלי, טלי, זה מפריע לי.

טלי גוטליב (הליכוד):

סליחה, אדוני היושב-ראש.

היו"ר ארז מלול:

אני קובע כי הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 68), התשפ"ה–2024, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית ותיכנס לספר החוקים.

היו"ר ארז מלול:

חבריי חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 254), התשפ"ה–2025, לקריאה שנייה ושלישית. אני מזמין את חבר הכנסת ישראל אייכלר, יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה, להציג את הצעת החוק, בבקשה.

ישראל אייכלר (יו"ר ועדת העבודה והרווחה):

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית, את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 254). זה לא אומר לכם כלום, אבל הצעת החוק המונחת בפניכם היא הצעת חוק ממשלתית, שנועדה לאפשר למוסד לביטוח לאומי להעניק את הסיוע שיינתן לנפגעים מ-7 באוקטובר ולבני משפחות הנספים מ-7 באוקטובר שהם תושבי ישראל – את זה לא צריך להביא בחקיקה, כי זה בא בהסכם בין האוצר והביטוח הלאומי באישור ועדת העבודה והרווחה, אבל יש גם נפגעים ובני משפחות נספים שאינם תושבי ישראל. את זה אנחנו באים לתקן, שזה יכלול גם אותם. גם הם נפגעו יחד עם כולם, ואין סיבה לקפח אותם. אנחנו חייבים לעשות את זה דרך חקיקה. הסיוע האמור נקבע בהסכם לפי סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי, שעיגן את המלצות הוועדה הציבורית שמונתה באפריל האחרון על ידי שר האוצר שאומצו בהחלטת ממשלה מס' 2185. סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי קובע כי המוסד רשאי לתת, בשם הממשלה, שלא בדרך קבע, על פי הסכם בינו ובין הממשלה, הטבות סוציאליות שאינן ניתנות לפי חוק הביטוח הלאומי או לפי חיקוק אחר. ואולם הסמכות למתן ההטבות הסוציאליות מוגבלת לתושבי ישראל בלבד. לגבי ההסכם שנערך בנוגע לאירוע 7 באוקטובר, שהעברנו בשבוע שעבר, מוצע כאמור לתקן הוראה זו ולאפשר למוסד לביטוח לאומי לתת סיוע גם למי שאינם תושבי ישראל. הזדמנות זו היא הזדמנות טובה להכיר לציבור את הפעולות שנעשו בוועדה בהסכמים לפי סעיף 9, שהם בעיקרון הסכמים במשרד האוצר ובביטוח הלאומי שאינם מגיעים לאישור המליאה. באמצעות הסעיף הזה אישרנו בשנה ורבע האחרונות עשרות מיליוני שקלים, ואולי הייתי אומר יותר אפילו, אני לא רוצה לזרוק מספרים גדולים – –

היו"ר ארז מלול:

כן, בטח.

ישראל אייכלר (יו"ר ועדת העבודה והרווחה):

– – שנצרכו בדחיפות מאז 7 באוקטובר, כל פעם לפי הצורך שעלה מחדש. שמעתם על המענקים האלה בתקשורת: המענקים למשפחות החטופים, שלאחר מכן אף חוקקנו בחקיקה פרטית, שלה הצטרפו כל סיעות הבית; מענקים לחטופים, שברוך השם, חלקם החלו לשוב ואנחנו תפילה לבורא עולם שכולם ישובו במהרה עד האחרון שבהם, בבריאות שלמה; מענקים לאכלוס משפחות שפונו, המפונים מהצפון ומהדרום; מענקי חלף שכר לחטופים; מענקים למשפחות שחזרו אל בתיהן; מענקי עידוד לחזרת המפונים למקום עבודתם – גם זה היה עניין, אנשים הרבה זמן לא עבדו וזה לא היה טוב, לא להם ולא למשק; עידוד ענפים כמו חקלאות, בנייה ושיפוצים בעוטף ובכל הארץ; מענקים לתושבי העוטף, לכל מי שנמצא באזור העוטף בשמחת תורה, בין אם הוא חייל, מתנדב, או הורה שבא לחלץ את ילדו, כולל התושבים במושבים ביישובים באזור, כולל שדרות וכולל אופקים ועוד ועוד. אני רוצה לציין כי ההסכמים האלה תמיד מגיעים בלחץ של זמן, משום שהזכאים למענקים משוועים לקבל אותם, ואנחנו עובדים על ההסכמים האלה מסביב לשעון כדי לאפשר זאת כמה שיותר מהר. לכן אני רוצה להודות בהזדמנות זאת לכל הצוותים של האנשים במשרדי הממשלה, בביטוח הלאומי וגם בכנסת – האנשים שמאחורי הקלעים בעבודה המקצועית של הוועדה, ועדת העבודה והרווחה: המנהלת ענת כהן שמואל, וכל הצוות: אורית ארז, מעיין בן עמי, נועה אומזגין ושי גרשון מאיר, וצוות לשכתי, שעושים ימים ולילות בעניין. בכל הסכם שכזה, צוות הייעוץ המשפטי כבר מכיר אותנו ויודע שאנחנו מכניסים שינויים, תמיד שינויים להיטיב, כמובן, ונדרשים לנסח במהירות את התיקונים השונים. כאן המקום להודות לצוות הייעוץ המשפטי המורחב: נעה בן שבת, ענת מימון, יעל סלנט, שגם עבדה על הצעת החוק הנוכחית, ומיכאל קוסאשווילי. ותודה רבה לצוות לשכתי בראשות יצחק פיליפ. כמובן, נבקש מכל החברים לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית, כי ההצעה הזאת אני רוצה לציין, אדוני, אושרה בוועדה פה אחד ואין לה הסתייגויות, אך הוגשו בקשות רשות דיבור. אני מבקש מהכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית. תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

להצעת החוק הוגשו – תקרא למשה רוט – בקשות רשות דיבור. חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח; ווליד טאהא – אינו נוכח; ואליד אלהואשלה – אינו נוכח; אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת; יאסר חוג'יראת – אינו נוכח. חבר הכנסת סולומון, בוא. אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת; את ההצבעה יעשה חבר הכנסת סולומון.

היו"ר משה סולומון:

חברי הכנסת, נעבור להצבעה בקריאה שנייה על חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 254), התשפ"ה–2025, כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 8 בעד סעיף 1 – 21 נגד – אין נמנעים – אין סעיף 1 נתקבל.

היו"ר משה סולומון:

21 בעד, אין מתנגדים, אחד נוכח. אם כן נעבור כעת להצבעה בקריאה השלישית על חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 254), התשפ"ה–2025. הצבעה. הצבעה מס' 9 בעד החוק – 19 נגד – אין נמנעים – אין חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 254), התשפ"ה–2025, נתקבל.

היו"ר משה סולומון:

19 בעד, אין מתנגדים, אחד נוכח. חבר הכנסת אבוטבול – בעד, לפרוטוקול. אם כן אני קובע כי הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 254), התשפ"ה–2025, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים.

היו"ר משה סולומון:

חברי הכנסת, נעבור כעת לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 38) (הודעה ללקוח על יתרת זכות בחשבון עובר ושב), התשפ"ה–2024, של חבר הכנסת ארז מלול, לקריאה ראשונה. אני מזמין את סגן היושב-ראש הקודם, חבר הכנסת ארז מלול, להציג את הצעת החוק. בבקשה ובהצלחה, לרשותך עשר דקות.

ארז מלול (ש"ס):

יהיה פחות, אל תדאג.

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

מה עשר דקות?

היו"ר משה סולומון:

הוא לא חייב לנצל את זה, אבל זה מה שיש לו.

ארז מלול (ש"ס):

מיכל, להזכיר לך כמה את מנצלת? לא פחות מ-12 דקות.

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

ממש לא מנצלת. ממש לא.

ארז מלול (ש"ס):

אני יושב פה, לא את. כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, אני מציג בפניכם הצעת חוק חברתית, כחבר במפלגה החברתית היחידה בבית הזה, לדעתי. לפני מספר חודשים עמדתי כאן והצגתי בפניכם בקריאה טרומית את הצעת החוק שמטרתה להגן על האינטרסים הכלכליים של אזרחי ישראל ולקדם שקיפות במערכת הבנקאית. שמחתי לראות את התמיכה הרחבה שקיבלה ההצעה הן במליאה והן בוועדת הכלכלה. המציאות שהצגתי אז לא השתנתה, נהפוך הוא, היא רק הפכה למטרידה יותר. סכום של למעלה מ-535 מיליארד שקל נמצא בחשבונות העובר ושב. חבר הכנסת מיקי לוי, אתה אוהב את הסכומים, אתה מדבר תמיד על הסכומים הגדולים, נכון? השבוע, בשבוע שעבר, הצגת. יש 535 מיליארד שקל בעובר ושב של הציבור הישראלי, וזה ממשיך לשרת רק את הבנקים, והכסף הזה לא נותן כלום לאזרח הרגיל.

מיקי לוי (יש עתיד):

הבנקים לוקחים את הכסף, והם נותנים לנו משכנתאות.

ארז מלול (ש"ס):

כן. רווחי הבנקים ממשיכים לטפס לשיאים חדשים, הם נהנים מפער הריביות ההולך וגדל. בזמן שהריבית במשק עולה הכסף של הציבור ממשיך לישון בחשבונות העובר ושב, והפער בין מה שהבנקים מרוויחים לבין מה שהאזרחים מקבלים רק הולך ומתרחב. לאחר הדיונים בוועדה ההצעה שמונחת בפניכם היום התחדדה והתמקדה. היא מציעה מנגנון פשוט אך אפקטיבי. כאשר יתרת הזכות בחשבון לקוח עולה על 15,000 שקל במשך רבעון שלם, הבנק יחויב ליידע אותו שכספו אינו מניב תשואה. ויתרה מזאת, הבנק יידרש להציג בפניו חלופות השקעה אפשריות. בדיוני הוועדה שמענו את נציגי הבנקים. שמענו את טענותיהם בדבר העלויות התפעוליות והנטל הרגולטורי. אך כפי שהראינו בדיונים, מדובר בעלויות זניחות ביחס לרווחי העתק של הבנקים וביחס לתועלת העצומה שתצמח מכך לציבור. חברי הכנסת, המשבר הכלכלי שפוקד את המשק הישראלי מחייב אותנו לפעול. כאשר יוקר המחיה עולה ומרקיע שחקים איננו יכולים להרשות לעצמנו להשאיר את כספי הציבור רדומים. כל שקל שיכול להניב תשואה עבור האזרחים – חייבים לעשות זאת. האזרח חייב לקבל את זה. הצעת חוק זו היא צעד ראשון אך חשוב בדרך למערכת בנקאית הוגנת יותר. היא מיישמת את העיקרון הבסיסי שלפיו ידע הוא כוח, ומעניקה לאזרחים את הכלים לקבל החלטות מושכלות לגבי כספם. אני קורא לכם להצביע בעד הצעת החוק הזו. זו לא רק הצבעה על החוק, זו הצבעה על עתידה הכלכלי של החברה הישראלית. זו הצבעה שאומרת די לניצול הכוח העודף של הבנקים. הגיע הזמן שהכסף של הציבור יעבוד עבור הציבור. תודה רבה לכם.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. אם כן, נעבור כעת לדיון האישי. מאחר שאין לי את הרשימה כאן כעת, אני מאפשר לכל מי שנמצא במליאה – מי שרוצה לדבר שיצביע. אנחנו כעת עוברים לדיון האישי, אין רשימה, כל חבר כנסת שבאולם יכול לדבר. יש מי שרוצה לדבר?

עמית הלוי (הליכוד):

כן.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

כן.

היו"ר משה סולומון:

בבקשה. כן, אני אתן לך, אני אתן לך. כרגע עמית הלוי? בבקשה, לרשותך שלוש דקות. חברי הכנסת, נא לשמור על שקט במליאה.

עמית הלוי (הליכוד):

תודה רבה, אדוני היושב בראש. חברותיי וחבריי לכנסת, אזרחי ישראל – – –

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

היו"ר משה סולומון:

חבר הכנסת מיכאל ביטון, זה מפריע.

עמית הלוי (הליכוד):

הזמנת את מיכאל, אבל הוא לא עלה.

היו"ר משה סולומון:

בבקשה.

עמית הלוי (הליכוד):

תודה. אדוני היושב בראש, חברותיי וחבריי לכנסת, אזרחי ישראל, חיילי צה"ל, תושבי העוטף, כל אזרחי המדינה, אני רוצה לפתוח בציטוט ששמעתי לפני כמה ימים: "הטעות היא לא בפספוס של ידיעה אחת. הלוואי שזה היה המצב. כשאני מסתכל על עצמי אני אומר: פספסנו הבנה עמוקה, שהייתה הרבה זמן כנראה. אני לא הבנתי משהו עמוק על האויב. זה העניין – – – זה לא שלא ראית משהו. ראית כל כך הרבה דברים, ולא הצלחת להבין מה אתה רואה". הלילה הזה היה קצה של שנים של טעות. את הדברים הללו אמר תא"ל עמית סער, ראש חטיבת המחקר, המכונה אצלנו "המעריך הלאומי", ואני מאחל לך מכאן, עמית, בריאות שלמה. ואני מצטט אותך כאן לשבח מכיוון שאם אנחנו לא נודה ביושר בטעויות שלנו, אם לא נבין לעומק את הכישלון של 7 באוקטובר, לא נוכל לתקן. והכישלון שלנו לא היה כישלון קטן. הוא לא נקודתי, אדוני היושב בראש, הוא לא היה כשל מבצעי בפעולה מסוימת, גם לא של חיל מסוים, הוא היה כישלון כולל של המערכת בדבר שהכי חשוב בתחום הביטחון, בדבר שהכי חשוב בשמירה על המדינה ועל אזרחיה, וזה לראות את הסכנה, לזהות את האיום, להכיר מיהו האויב. ובשביל זה דרושים משקפיים; בשביל זה העיניים המודיעיניות שלנו; בשביל זה העיניים של מקבלי ההחלטות כאן חייבות לחבוש משקפיים שמאפשרים להבין מיהו האויב, לראות את האויב, וממילא גם להיערך לקראתו. זה מה שהיה חסר. ואני אומר את הדברים כי אנחנו בימים של מינוי רמטכ"ל, ועליתי לכאן כדי לחזק את הקריאה לשר הביטחון ישראל כץ – קריאה של המשפחות השכולות; קריאה של פורום המפקדים במילואים; קריאה של כל האנשים שנפגעו גם באופן ישיר ואישי מהתהום הנוראה הזאת של 7 באוקטובר, וכמובן של רבים מאזרחי המדינה. אנחנו ביקשנו, הצטרפנו, קבוצה גדולה של חברי כנסת, לבקשה שהמינוי הזה לא יהיה כדאשתקד. שהדברים האלו שאמר עמית סער, ראש חטיבת המחקר, לא היו לשווא, שיהיו לנגד עיניהם של שרי הממשלה כשבוחרים רמטכ"ל. ורמטכ"ל זה לא בחירה צדדית, זה מי שקובע את האסטרטגיה הצבאית, מי שממנה את האנשים. שר הביטחון מנע מהרמטכ"ל הנוכחי למנות אנשים, גם תתי-אלופים. קל וחומר כשממנים רב-אלוף, כשממנים רמטכ"ל, זה מחייב התייחסות אחרת לגמרי. ולכן ביקשנו משר הביטחון, ואני מעלה את זה גם כאן – –

היו"ר משה סולומון:

תודה.

עמית הלוי (הליכוד):

משפט אחרון. – – שהמועמדים הללו, שהם מועמדים לתפקיד הרמטכ"ל, יציגו את התפיסה שלהם, מה הרפורמה שהם הולכים לעשות בשנה הקרובה. אנחנו לא ממנים רמטכ"ל רגיל כאן, אנחנו ממנים רמטכ"ל שאמור להיות רפורמטור, רמטכ"ל שאמור שיהיו לו המשקפיים שלא היו לעמית סער. הוא צריך להציג את זה בפני שר הביטחון, הוא צריך להציג את זה בפני הממשלה, ואני ביקשתי שהוא יציג את זה בכתב לציבור. כל מועמד יציג את זה בוועדת החוץ והביטחון. והמינוי הפעם יהיה מינוי לא לשלוש פלוס אחת, אלא מינוי לשנה. נבחן את הרפורמה שהוא עושה. זה עלה לנו בדם, אדוני היושב בראש, בדם הילדים שלנו, בדם הילדות שלנו. אנחנו רוצים שינוי, ואנחנו דורשים שהפעם המינוי יהיה בצורה אחרת. תודה רבה.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. חבר הכנסת מיכאל ביטון, בבקשה, לרשותך שלוש דקות.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

אדוני היושב-ראש, ראשית, אני חושב שהחוק הזה, שמקדם חבר הכנסת מלול – נכון?

היו"ר משה סולומון:

נכון.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

הוא חוק ראוי, שעושה צדק ומגן על החלשים ביותר ומאפשר להם בקרה יותר טובה על הפעילות בחשבון הבנק. אני מברך אותו על החוק הזה, ואנחנו גם נתמוך בו. היה חשוב לי לעלות לדוכן. בכל יום אני לובש חולצה של אחד החטופים. היום אני לובש חולצה של שני חטופים, איתן הורן ואחיו יאיר. איתן הורן נחטף עם אחיו יאיר מביתו בקיבוץ ניר עוז, לאחר שהגיע מכפר סבא לבקר במהלך חול המועד סוכות. איתן, בן 38, עלה ארצה בתוכנית נעל"ה בשנת 2002 לקיבוץ גשר ולמד בתיכון ירח. אחרי שסיים את הלימודים עבד בכל מיני מקומות, אבל בעיקר רצה לעסוק בחינוך בלתי פורמלי, וכך עשה. הוא עבד בקיבוץ בארי, בניצנים, והעבודה האחרונה שלו הייתה במחנות העולים. זה ישב עליו בול, הוא בן אדם פשוט, מצחיק, אוהב לעזור לכולם. בכניסה לביתה של אימם של יאיר ואיתן ניצבת שידה עם דגל שהכינה עבור שני בניה, הכולל את חולצות תנועת הנוער וסמלי הפועל באר שבע. הכפכפים של איתן מחכים ליד הדלת גם כן, שתוכל לארוז אותם במהרה כשיבואו לספר לה שהשיבו את הבנים אליה. "איתן הוא ילד שכולם אוהבים", מספרת רותי. "כולם רוצים להיות בקרבתו. הוא והאחים שלו, עמוס ויאיו, יאיר, מתנהלים כמו גוש אחד. ככה גידלתי אותם והם הגאווה שלי, תמיד האחד בשביל השני, לא משנה מה". בסוף חודש נובמבר קיבלה רותי עדכון אחרון על שני בניה. אני מצטט: "קיבלתי את המידע ממי שהיו איתם בשבי. אז הם לא היו יחד, אבל הם כן התראו שם". איתן לא פצוע, ומשתדל להיות חזק. "הוא דיבר עליי ועל האחים שלו, על האחיינים, שהוא מתגעגע אליהם כל כך. הרבה סיפרו לי שהחיבוק האחרון שקיבלו לפני ששבו ארצה היה החיבוק של איתן". משפחת הורן מתקשה לעכל שרק אחד מבניה החטופים מופיע ברשימת המשוחררים בשלב הראשון של העסקה. אני מצטט את האב יצחק: "איתן נשאר מאחור, ולי יש את ההרגשה שעשו לי משפט שלמה מודרני, כי איתן לא ברשימה. אני מקווה שכשניפגש יאיר יודה לי שהוא ירש ממני סוכרת, כי זה מה שיוציא אותו משם קודם". תראה מה זה. זה היום ה-479 למלחמה. 90 חטופים וחטופות עדיין בשבי. אנחנו בעיצומה של עסקה שמחולקת לשלבים אכזריים. איתן לא נמצא בשלב א', יחד עם נוספים, וביניהם חיילים, צעירים ומבוגרים וגופות של נשים. צריך להחזיר את כולם ואת כולן ביחד הכי מהר, ולהציל חיים. תודה, היושב-ראש.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. אם כן, אני מזמין כעת את המציע, חבר הכנסת ארז מלול – לא צריך, מוותר. אם כך, חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 38) (הודעה ללקוח על יתרת זכות בחשבון עובר ושב), התשפ"ה–2024, בקריאה הראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 10 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 17 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 38) (הודעה ללקוח על יתרת זכות בחשבון עובר ושב), התשפ"ה–2024, לוועדת הכלכלה נתקבלה.

היו"ר משה סולומון:

17 בעד, אחד נוכח, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 38) (הודעה ללקוח על יתרת זכות בחשבון עובר ושב), התשפ"ה–2024, אושרה בקריאה הראשונה ותחזור לדיון בוועדת הכלכלה לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. תודה.

היו"ר משה סולומון:

הודעה מטעם יושב-ראש ועדת הכנסת. בבקשה.

ינון אזולאי (ש"ס):

המזכיר, אולי אפשר להוציא את המליאה להפסקה עד – – –

היו"ר משה סולומון:

מה אתה אומר?

ינון אזולאי (ש"ס):

תוציא את המליאה להפסקה עד שיושב-ראש ועדת הכנסת ידע מה הוא מקריא.

היו"ר משה סולומון:

הוא מכיר, רק התייעץ קלות, זה הכול.

ניסים ואטורי (הליכוד):

אופיר, אני יכול ללכת, או לחכות עד שתסיים?

אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת):

אתה יכול לחכות, לשמוע שאני מוציא אותך מוועדה.

ניסים ואטורי (הליכוד):

אה, סבבה.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

אבל הוא יושב-ראש ועדה – – –

אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת):

אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי הכנסת, אבקש להודיע על חילופי אישים בוועדות הכנסת כמפורט להלן: מטעם סיעת הליכוד – בוועדת החוקה, חוק ומשפט, במקום חברת הכנסת גלית דיסטל יכהן חבר הכנסת עמית הלוי; בוועדת המדע והטכנולוגיה, במקום חבר הכנסת ששון גואטה יכהן חבר הכנסת עפיף עבד; בוועדת הפנים והגנת הסביבה, במקום חבר הכנסת ניסים ואטורי יכהן חבר הכנסת ששון ששי גואטה, ובמקום חבר הכנסת ששון גואטה, שכיהן כממלא מקום קבוע, יכהן חבר הכנסת עפיף עבד. מטעם סיעת עוצמה יהודית – בוועדת החוץ והביטחון, במקום חברת הכנסת לימור סון הר מלך יכהן חבר הכנסת איתמר בן גביר; בוועדת הכספים ובוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל, במקום חבר הכנסת יצחק קרויזר יכהן חבר הכנסת יצחק וסרלאוף; בוועדת הפנים והגנת הסביבה ובוועדת החינוך, התרבות והספורט, במקום חברת הכנסת לימור סון הר מלך יכהן חבר הכנסת עמיחי אליהו; בוועדה המיוחדת למאבק בשימוש בסמים ואלכוהול ובוועדה המיוחדת ליישובים בגבול המזרחי, במקום חבר הכנסת יצחק קרויזר תכהן חברת הכנסת לימור סון הר מלך; בוועדה המיוחדת לעובדים זרים, במקום חבר הכנסת אלמוג כהן יכהן חבר הכנסת עמיחי אליהו. מטעם סיעת הציונות הדתית – במקום חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות יכהנו חברי הכנסת בוועדות כמפורט להלן: בוועדת החוץ והביטחון, בוועדה לביטחון לאומי ובוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי השואה תכהן חברת הכנסת מיכל וולדיגר; בוועדת המדע והטכנולוגיה, בוועדה המיוחדת לעובדים זרים ובוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל יכהן חבר הכנסת משה סולומון; בוועדה המיוחדת לענייני צעירים יכהן חבר הכנסת שמחה רוטמן. מטעם סיעת רע"מ – בוועדה המיוחדת לפניות הציבור יכהן חבר הכנסת ווליד טאהא כממלא מקום קבוע.

אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת):

הודעה נוספת. ועדת הכנסת החליטה בישיבתה היום כי ועדת הכספים תדון בהצעות החוק הבאות: הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (קרן השתלמות לחקלאי שומר שמיטה), התשפ"ד–2024, פ/4756/25, של חבר כנסת סימון מושיאשוילי וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (קרן השתלמות לחקלאי שומר שמיטה), התשפ"ה–2024, פ/5279/25, של חבר הכנסת משה סולומון. לא צריך, נכון?

היו"ר משה סולומון:

לא.

אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת):

בסדר. תודה.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה.

היו"ר משה סולומון:

נעבור לנושא הבא על סדר-היום: שאילתות רגילות לשר הרווחה והביטחון החברתי. השאילתה הראשונה היא של חברת הכנסת מירב כהן, בנושא: אי-יצירת קשר של המדינה עם כל שורדי המסיבות. אני מזמין את שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי לדוכן, להשיב על שאילתות. בבקשה.

ינון אזולאי (ש"ס):

שיהיה לך בהצלחה. אתה נשאר פה לבד.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

שיהיה לנו. מה זה "שיהיה לך"? זה הכבוד שאתה נותן לבית? למוסד השאילתות?

היו"ר משה סולומון:

חברת הכנסת מירב כהן, בבקשה.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

זו ירידת הדורות. בתקופתי זה לא היה ככה.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

אם אתה רוצה, נישאר.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

לא, לא, הכול טוב.

היו"ר משה סולומון:

בבקשה.

מירב כהן (יש עתיד):

כבוד שר הרווחה, קודם כול תודה רבה שהגעת להשיב. אז ככה. בדיון בוועדת העבודה והרווחה נודע כי ישנם שורדי מסיבות רבים – הרי הייתה יותר ממסיבה אחת – שהמדינה פשוט לא יצרה איתם קשר מאז פרוץ המלחמה. לכן אני מבקשת לשאול אותך: 1. מהו מספר שורדי המסיבות שטרם נוצר עימם קשר? 2. מהם החסמים שעומדים בפני יצירת קשר עם כל השורדים? 3. אילו כלים ושיטות עומדים על הפרק כדי לאתר שורדים נוספים שטרם קיבלו מענה מהמדינה? הם עלולים להיות במצב מאוד לא טוב, ואנחנו אפילו לא יודעים מזה, אז איך אנחנו מגיעים אליהם?

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

תודה רבה. אכן, שאילתה חשובה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ב-7 באוקטובר, יום מר ונמהר, התקיימו ארבע מסיבות בעוטף: מסיבת הנובה; אם אני לא אהגה את זה נכון, איתכם הסליחה – פסיידאק; אירוע בזיקים; אירוע הפקה של המידברן. למעלה מ-4,000 איש נכחו באירועים אלו, מתוכם שרדו 3,800 איש. במהלך משותף של משרד הרווחה והביטחון החברתי והביטוח הלאומי התקיים מיצוי זכויות יוצא דופן בהיקפו, שבו כל שורדי המסיבות הוכרו כנפגעי פעולות איבה, אוטומטית, הוזמנו לקבל טיפול נפשי, וקיבלו תגמול של חודשיים ראשונים, מה שנקרא תט"ר, תשלום ימי מחלה אוטומטי. כאשר משרד הרווחה התחיל באיתור וליווי השורדים, החל מ-13 באוקטובר 2023, פחות משבוע לתוך המלחמה. אציין כי הטיפול בשורדי המסיבות הוא טיפול רב-ממדי ומתבצע בשותפות הדוקה של משרדי הממשלה, ובעיקר משרד הרווחה, הביטחון הלאומי ומשרד הבריאות. קשר ראשוני נוצר עם כל שורדי המסיבות כבר בתהליך ההכרה בהם כנפגעי פעולות איבה. אדגיש שוב כי כל שורדי המסיבות הוכרו כנפגעי פעולות איבה והיו זכאים לתגמול, טיפול רפואי, מייד עם תחילת המלחמה, כאשר 186 שורדים היו חיילים בזמן האירוע ומזוהים על ידי מערכות צה"ל ומשרד הביטחון. לאחר שלב ההכרה הראשוני התבצעו מהלכים מגוונים להשיג וליצור קשר: א. נוכחות של עובדי המשרד במתחמי ההתכנסות של השורדים, אני אישית הייתי שם כמה פעמים. ב. איתור אקטיבי ברשויות המקומיות בשותפות של משרד הרווחה, ביטוח לאומי ומרכזי הצעירים; ג. שלושה סבבי טלפונים של ביטוח לאומי לכל השורדים; ד. שלושה מפגשי זום, וובינר, רבי משתתפים, כ-1,000 משתתפים במפגש; ה. בנוסף, הקים משרד הרווחה את אתר "עטופים באור", אתר שמרכז את כל המענים והתוכניות עבור השורדים ובני משפחותיהם. מה החסמים? ידוע לנו שחלק גדול מהשורדים לא עונה לשיחות טלפון או קורא הודעות סמס ממספרים לא מוכרים. אני יכול לומר לך מידיעה אישית שבתחילת הדרך גם הייתה הדיפה, היה חוסר רצון בכלל לקבל מענה. כמו כן, ידוע שחלק גדול מהשורדים חוו משבר אמון קשה עם מערכות המדינה, כפי שציינתי, ולכן נמנעים מיצירת קשר ונמנעים מהיענות להצעות סיוע ועזרה. זאת בכלל תגובה רציונלית של הרבה מהנפגעים ולא רק מהנובה. אנחנו חווים את זה עם בני נוער מהעוטף, מזירות אחרות. רבים מהשורדים לא היו מאוכלוסיות שצרכו את שירותי המחלקות לשירותים חברתיים טרם 7 באוקטובר, ועדיין מתמודדים עם חשש מפנייה לעזרה ומסטיגמה. מהלכים נוספים לאיתור שאנחנו נוקטים: בימים אלה מוקד 118 של משרד הרווחה פונה באופן ישיר ואישי לשורדי המסיבות על מנת ליידע אותם. כפי שידוע לכם, שירותי הרווחה, בדרך כלל לא עושים להם reaching out. בדרך כלל הדנ"א של שירות הרווחה זה שאתה פונה במצוקתך. כאן שינינו את הדנ"א. לכן אנחנו מיידעים אותם על המענים השונים שלהם הם זכאים במסגרת תוכנית יובלים, ובודקים אם יש רצון מצידם להיות בקשר עם המחלקות לשירותים חברתיים באזור המגורים שלהם. בשיחות אנו מבינים מה הצרכים שעולים ומעבירים להמשך טיפול של הצוותים המקצועיים במחלקות. לאחר כל שיחת טלפון נשלחת הודעת סמס. יש גם אפשרות להודעת ווטסאפ, למי שמעדיף, עם לינק לאתר עטופים באור, כדי שיוכלו לבדוק בעצמם את הסיוע המתאים להם. כאשר ניצולים לא עונים לאחר שני ניסיונות, נשלחת להם הודעת סמס עם הזדהות ולינק לאתר עטופים באור. אנו מאמינים כי במהלך חודש ינואר נסיים עם השיחות לכלל הניצולים. בימים אלו המשרד עובד על קמפיין ברשתות החברתיות על מנת להכיר ולהנגיש לקהל היעד הרלוונטי את המענים שנותן משרד הרווחה, את התוכנית של מיזם יובלים ואת אתר עטופים באור. עלות הקמפיין היא כ-200,000 ש"ח. במקביל, ביטוח לאומי מקיים סבב רביעי של טלפונים לשורדים לבירור מיצוי זכויות והמשך סיוע. רק כדי לסבר את האוזן, המשרד הקים אגף שקוראים לו "אגף חרבות ברזל", עם מנהלת אגף שזו המשימה שלה, בין היתר. השורדים הם חלק הארי. אנחנו מכירים במצוקה. אנחנו לא שילבנו ידיים מאז ולא ישבנו בחיבוק ידיים. יהיו עוד אתגרים ויהיו עוד קשיים, אבל כפי שראית, הדברים מטופלים ולא מוזנחים.

מירב כהן (יש עתיד):

אז אם אפשר, שאלת המשך קצרה: האם ישנו מאגר מסודר של כל ה-4,000 אנשים שהיו באותו יום שחור במסיבות? והאם אתה יודע לומר עם כמה מתוכם טרם נוצר קשר?

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

אז אני עונה לך, ואני אחזור. המוסד לביטוח לאומי – ברגע שהכיר בהם, אוטומטית כל מי שמיצה זכויות אצלו מופיע במאגר. יש מאגר. כנ"ל אצלנו – מי שיצר קשר, אם זה דרך המחלקות ואם זה במיזם שעשינו עם מוקד 118. להערכתי – אני לא רוצה להגיד לך בוודאות שכולם במסד נתונים. ייתכן מאוד. אנחנו מכירים את התופעה שיש כאלה שמסרבים אפילו לקבל סיוע ומענה. יכול להיות שכן. יש מסד נתונים. לומר שאני יכול לחתום בוודאות, במאה אחוז, שהוא כולל את כולם? לא. אני אגיד לך גם למה. יש גם שכבות של טיפול. חלקם, כפי שציינתי, במשרד הביטחון. חלקם באגף נפגעי פעולות איבה של המוסד לביטוח לאומי. אני, כמשרד הרווחה, יכול להיות אחראי למי שיצרנו איתו קשר, לטיפולים ולכל המענים שאנחנו נותנים. לכן, אני לא יודע לומר לך בוודאות. יש מסד נתונים. לומר לך שכולם נמצאים בו? אין לי ביטחון מלא.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. אני מזמין את השר להישאר על הדוכן כי יש שאילתה נוספת.

מירב כהן (יש עתיד):

בדיון של ועדת העבודה והרווחה על מצבם של שורדי המסיבות עלה הצורך במציאת מענה לכ-100 שורדי נובה שמוגדרים בסיכון, בין שהם סובלים מתחלואה כפולה, או בשל היותם מוכרים לרווחה עוד לפני 7 באוקטובר. ברצוני לשאול: מה תוכנית המשרד לטיפול בשורדי המסיבות שמוגדרים בסיכון? אנחנו גם זוכרים את המקרה המצער שהסתיים בהתאבדות של גב' גולן, זיכרונה לברכה. האם יכונסו שולחנות עגולים של מומחים לבניית תוכנית טיפול למקרים של אנשים שמוגדרים בסיכון?

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

תודה לחברת הכנסת מירב כהן. טרם אשיב, אתן רקע קצר בנושא. אוכלוסיית שורדי המסיבות מ-7 באוקטובר היא אוכלוסייה הטרוגנית, המייצגת תמונת מראה של החברה הישראלית. מרבית השורדים הם צעירים בממוצע גילים של 27, אולם יש גם לא מעט שורדים שהם מבוגרים יותר ובעלי משפחות. כ-12% מכלל אוכלוסיית השורדים היו מוכרים במחלקות לשירותים חברתיים עוד לפני 7 באוקטובר – נתון דומה לאוכלוסייה הכללית. בקרב אלו שהיו מוכרים במחלקות לשירותים חברתיים נמצאים אנשים שמתמודדים עם עוני, חובות, מסגרות חוץ-ביתיות, התמכרויות ואפילו מספר דרי רחוב. לעומת זאת, חלק גדול מהשורדים לא התמודד עם מצבי מצוקה וסיכון קשים לפני 7 באוקטובר, וזאת פעם ראשונה שהם נזקקים לסיוע של שירותי הרווחה והביטוח הלאומי. הטבח הנורא, הטראומה והאובדנים הקשים שינו את מציאות החיים של השורדים והביאו מאות מהם לשירותי הרווחה. לצד השורדים יש מעגלים של בני משפחה – מה שלא ידענו קודם, והם גם לא הוכרו קודם – הורים, בני זוג, אחים וילדים, שמתמודדים גם הם עם מצוקות וקשיים בעקבות השפעת מצבו של השורד על המשפחה. לכן שירותי הרווחה נדרשים לספק מענה רב-ממדי, הוליסטי ותומך לא רק בשורד, אלא גם במעטפת, בבני המשפחה שמסביבו. במענה על השאלה שלך, בעבודה משותפת של משרד הרווחה והביטחון החברתי, ביטוח לאומי ומשרד הבריאות, אנו מזהים כ-100 שורדים שהם בסיכון יותר גבוה. מדובר במצבים של הצטלבות עם רקע קודם – נכות קודמת, אשפוזים ומצבי חיים מורכבים. לטובת שורדים אלה ונוספים, שעשויים להתמודד עם מצבי מצוקה וסיכון, המשרד פועל בכמה ערוצים. האחד, ב-1 בנובמבר 2023, כשלושה שבועות לתוך המלחמה, הוקמה מעטפת במימון משרד הרווחה, בהתקשרות עם הקואליציה לטראומה ועמותת נט"ל, שזה נפגעי טראומה על רקע לאומי. במסגרת המעטפת נעשה איתור של שורדים, הפניה לטיפול וחיבור למיצוי זכויות. במקביל, הייתה נוכחות פיזית של נציגות ממשרד הרווחה במתחמי ההתכנסות של השורדים. בחודש יולי 2024 הוקם צוות ייעודי לתכלול המקרים: מנהלת תחום חוסן, רכזת התערבות במשבר, עו"ס פרט במיזם יובלים, מה שנקרא מערך תוכניות שיקום עבור השורדים, ועו"ס פרט בעמותת נובה. הצוות פועל מאז ספטמבר 2024 בהרכב כמעט מלא, כאשר בסוף דצמבר האחרון שהיה, היה איוש מלא. מתן הכשרה ייעודית של עו"ס במחלקות לשירותים חברתיים – 90 עובדות ועובדים סוציאליים מהרשויות שמלווים שורדים עברו הכשרה מקיפה בת ארבעה ימים מלאים לטובת היכרות עם הצרכים הייחודיים של האוכלוסייה, המענים החדשים וההתמודדות עם הטראומה הקולקטיבית הקשה. במהלך השנה התקיימו מספר מפגשי למידה והכשרה על זכויות ומידע רלוונטי, ובקרוב תיפתח קבוצת הדרכה שנייה לעו"סים המלווים. פעולה רביעית, תגבור כוח אדם במחלקות לשירותים חברתיים לאור ריבוי משמעותי בחודשיים האחרונים של פניות למחלקות שירותים חברתיים – דרך אגב, צפינו זאת, שהגרף והמגמה ילכו ויעלו ככל שהזמן יעבור – בעקבות מצבי מצוקה מתמשכים, היבטי לוואי של קשיי תפקוד והמצוקות הנלוות לטראומה, המשרד פועל מול משרד האוצר לתקצוב של 14 תקני חירום זמניים עבור טיפול פסיכו-סוציאלי לשורדים ברשויות שבהן יש מעל 60 שורדים. פעולה חמישית, הקמת צוות ייעודי לטיפול בהחמרת שימוש בחומרים ממכרים בשיתוף נציגי קהילות השורדים – נציגי השירות לטיפול בהתמכרויות, הרשות הלאומית לביטחון קהילתי, מפעל הפיס, עמותת קהילת שבט הנובה וגופים מובילים בתחום ההתמכרות התכנסו לפורום חשיבה ופיתוח מענים מותאמים עם בחינת תקציב ייעודי לעניין. פעולה שישית – אחת לשבוע מתקיימות ישיבות קבועות של צוות מוביל שבו חברים משרד הרווחה, הביטוח הלאומי ומשרד הבריאות. הצוות בוחן מקרי פרט מורכבים, מנחה את העובדים בשדה ומתווה מדיניות. הצוות בנה מודל התערבות במשבר רב-ממדי והגדרת, מה שנקרא, Case Manager, מנהל תיק לכל מקרה, ובמיוחד למקרים המורכבים. פעולה שביעית,ישנו ליווי צמוד של מומחים בכירים מתחום האובדנות – התוכנית הלאומית למניעת אובדנות מלווה את הצוות המוביל במשרד הרווחה בתהליכי הכשרה, הנחיה, הדרכה והתמודדות סביב מצבי סיכון ומצבים אובדניים. בעקבות ההתאבדות של שיראל גולן, זיכרונה לברכה, שורדת טבח הנובה, הוגדר תרשים ייעודי לתהליך מניעת אובדנות. הצוותים הישירים עברו הכשרות, והדרכה ניתנת בהתאם לצורך. פעולה שמינית – במסגרת החלטת הממשלה 1459, ואף קודם להחלטה, משרד הרווחה מכנס אחת לשלושה חדשים צוות בין-משרדי ובין-מגזרי, שכולל מומחים בתחום הטראומה וצעירים. במפגשי הצוות נעשים עדכון לגבי הפעילות בכל אחד מהמשרדים והגדרת יעדים משותפת, כמו טיפול בהחמרת שימוש בחומרים, טיפול בנושא ההורות של שורדי המסיבות שהם הורים, פיתוח מענים חדשים ושיתופי פעולה. מנכ"ל משרד הרווחה מר ינון אהרוני והצוות המוביל פוגש אחת לחודש וחצי את נציגי ההורים של השורדים על מנת לשמוע את הצרכים ולקדם מענים. בנוסף נעשית עבודה שוטפת עם נציגי קהילת השורדים בתהליכי שיתוף ציבור והעלאת צרכים. בין היתר, פועלת תוכנית חונכות מטעם עמותת קהילת שבט הנובה ובליווי משרד הרווחה העוסקת בתהליכי העצמה וחיזוק מנגנוני העזרה העצמית של חברי הקהילה. אני חייב לומר – וזו תופעה שאנחנו מכירים אותה לא רק משורדי הנובה, בעקבות המלחמה והתופעות שהיא יצרה לנו – שלהרבה מהאנשים שנזקקים לטיפול של משרדי הממשלה הנוגעים בדבר יש תחושת חסר. הם יכולים לפגוש אותך ולומר לך: אף אחד לא דיבר איתנו – אנחנו מכירים את התופעה הזו – למרות שהם היו ונפגשו ומקבלים סבב ראשון. זה מובן מאליו. אנחנו מכילים את זה. מה גם, ואני חוזר לשאלה הראשונה: יכול להיות שבגלל שיש שכבות רבות של טיפול, שכבות תרבות, והם מטופלים בשכבות שונות ומסוימות, יכול להיות שזה מייצר איזו תחושה שלא כולם קיבלו את הכול. אבל שוב, אנחנו לא הולכים לשום מקום, כפי שאמרתי לך. ואת חשה גם מהתשובה שנעשית עבודה תוך כדי תנועה.

מירב כהן (יש עתיד):

כן. רק אם יורשה לי, האם יש מישהו שהוא הפרויקטור להיבט הזה, של אוכלוסייה שממילא הייתה כבר, מלכתחילה, לפני 7 באוקטובר, בסיכון, ועכשיו היא בתוך אותה קבוצה מאוד מאוד פגיעה של 100 השורדים שגם חוו את 7 באוקטובר וגם היו בסיכון מלכתחילה – שאנחנו יודעים שהסיכוי שייגרם להם נזק ממשי הוא גדול, ואולי פה צריך להיזהר במיוחד שהם לא ייפלו בין הכיסאות?

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

לצערנו הרב, המקרה של גולן פקח את העיניים לכולם, ונתן דיוק לאותה אוכלוסייה.

היו"ר משה סולומון:

אגב, היא הייתה מתוך ה-12%?

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

היא הייתה מתוך אוכלוסייה שדומה ל-100.

היו"ר משה סולומון:

מתוך מי שהיו מטופלים בדרך כלל?

היו"ר משה סולומון:

היא דומה לאותם 100 שמוגדרים בסיכון, תחלואה כפולה והיכרות מוקדמת. כן, כפי שאמרתי לך, ראיתי – – –

מירב כהן (יש עתיד):

יש פרויקטור כזה?

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

אמרתי לך, יש אגף שלם שמטפל.

מירב כהן (יש עתיד):

לא, אבל מי קם בבוקר וזו המשימה שלו?

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

ה-Case Manager.

מירב כהן (יש עתיד):

וזה לפי חלוקה גיאוגרפית?

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

ודאי, נקודתית לגבי – כל שורד מה-100 האלה יודע מי ה-Case Manager שלו, מי המתכלל שלו בסוגיה הזו. שוב, על כל המענים שאמרתי לך עדיין שוקדים, כל פעם יש התכנסות.

מירב כהן (יש עתיד):

אבל האם לך במשרד יש פרויקטור לעניין הזה?

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

יש מתכלל. יש מתכלל, כן.

מירב כהן (יש עתיד):

מיהו?

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

ספציפית? אמרתי לך. מי שמתכלל מבחינתי במטה זו מנהלת אגף חרבות ברזל, ומתחתיה זה שרשרת, מבנה ארגוני שלם. עד לעו"ס שנוגע במטופל.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. את חרוצה, אז יש לך עוד שאילתה. השאילתה הבאה, של חברת הכנסת מירב כהן, בנושא: ייצוג חסר משמעות בהגשת תלונות על עבירות מין בקרב החברה הערבית, בבקשה.

מירב כהן (יש עתיד):

נכון. אז ככה, לפי נתוני איגוד מרכזי הסיוע, נתונים שנכונים לשנת 2023, רק 11% מהתלונות למשטרה בגין עבירות מין הוגשו על ידי נפגעות או נפגעים שאינם יהודים. זה מלמד על ייצוג חסר משמעותי ביחס לשיעור התלונות מהחברה הערבית, שהוא הרבה יותר נמוך מיחסם באוכלוסייה. זה מביא אותי לשאול את השאלה הבאה: 1. האם גורמי הרווחה מוכשרים להתמודדות עם עבירות מין בחברה שאיננה יהודית? 2. האם המשרד פועל להעלאת המודעות לנושא הזה בקרב אוכלוסיות שאינן יהודיות, ושאנחנו יודעים שיש שם בעיות? כי אני חוששת שהנתונים הנמוכים על תלונות לא מלמדים על זה שאין בעיה, אלא על זה שאולי לא מעיזים להגיש תלונות או לא יודעים איך, או שהשירות הזה לא מונגש.

היו"ר משה סולומון:

במיוחד בנושאים האלה, כן.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

אפשר להתפתות ולענות ולטעון שאני לא מופתע. אפשר לייחס את זה לדברים כאלה ואחרים, אבל אני לא אתפתה לשם. אני חייב לתת – שוב, השאלה חשובה, ואני אתן הקדמה. למשרד הרווחה והביטחון החברתי כ-175 מרכזי טיפול הפרוסים בכל רחבי הארץ, אשר מטפלים באוכלוסייה שנפגעה מעבירות מין – בגירים, קטינים – הכוללת נפגעים מהחברה הלא-יהודית, אף נפגעים מהחברה הלא-יהודית. מרכזים אלה פועלים גם בתוך רשויות שבהן רוב האוכלוסייה הינה לא יהודית, כגון בעיר נצרת, סח'נין ועוד. המטפלים העובדים במרכזים אלו מוכשרים להתמודדות עם עבירות מין ועוברים הכשרה נרחבת, אשר שמה דגש על הטיפול באוכלוסייה הסובלת מטראומה מינית תוך התאמה תרבותית ומגדרית לטיפול עבור כל נפגע ונפגעת. כשאומרים לך "תוך התאמה תרבותית ומגדרית לטיפול", את מבינה לבד שזה יכול להיות, לעיתים, שגורמי המקצוע מיישרים קו עם הקהילה – כדי לטפל, לא כדי לטאטא. ויש צורות טיפול, אנחנו מכירים את זה מחברות מסורתיות אחרות. בנוסף לכך, אנו מקיימים גם קורס ייעודי מתקדם למטפלים בבגירים נפגעי אלימות מינית, אשר מעמיק – – –

היו"ר משה סולומון:

חברי כנסת, זה מפריע. אלה לא חברי הכנסת. זה מישהו ביציע שם.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

אלה שאמורים לעזור לי, מפריעים לי. בנוסף לכך אנו מקיימים גם קורס ייעודי מתקדם למטפלים בבגירים נפגעי אלימות מינית, אשר מעמיק את הידע והיכולות של המטפלים, ונעשה בהתאמה תרבותית של הטיפול. זאת ועוד, מערך עו"ס המלווה נפגעי עבירות מין בגירים וקטינים, מה שנקרא עו"ס נפגעי עבירה, נמצא בעיצומו של תהליך פיתוח – מה שלא היה בעבר – הטמעה ואיוש ברשויות. עו"סים אלו עוברים הכשרה מקצועית ארוכה, והם מומחים בליווי נפגעי אלימות מינית, עם דגשים לאוכלוסיות ייחודיות ורב-תרבותיות, בין היתר החברה הערבית. מתוך 95 התקנים שהוקצו במסגרת החלטת ממשלה 549 לטיפול בתופעות הפשיעה והאלימות בחברה הערבית, 16 תקנים, המהווים כ-17%, יועדו ל-11 רשויות בחברה הערבית, ובהן כפר כנא, כפר מנדא, תל שבע, טירה ועוד. מתוך התקנים שהוקצו, אוישו בפועל תקנים בשש רשויות בלבד. בנוסף, שמונה עובדות ועובדים סוציאליים נוספים מועסקים ברשויות נוספות בחברה הערבית, כמו אל-קסום, אום אל-פחם, טורעאן, סח'נין ועוד. אדגיש כי משרד הרווחה פועל להעלאת המודעות בנושא פגיעות מיניות בקרב האוכלוסייה הלא-יהודית המוכרת לשירותי הרווחה במגוון דרכים. בין היתר: א. עובד סוציאלי לנפגעי עבירה, כפי שציינתי, מהווה דמות מקצועית מרכזית בתחום פגיעות מיניות במחלקות לשירותים חברתיים ברשויות השונות, וביניהן מחלקות רבות עם אוכלוסייה לא יהודית. בין יתר תפקידיו, מוטלת עליו אחריות להובלה מקצועית והפצת ידע במחלקה ומחוצה לה בנושא טראומה מינית. עו"ס זה מהווה דמות מקצועית שעובדי שירותי הרווחה נעזרים בו כגורם מייעץ, ומלווה מקבלי שירות במחלקה. ב. הטיפול בקטינים אשר נפגעו מאלימות מינית מתבצע בשותפות ישירה בין שירותי הרווחה המטפלים בקטינים אלו ובין מרכזי הטיפול. כמו כן, צוותי מרכזי הטיפול מקיימים פעולות יזומות למתן ידע והעלאת המודעות לנושא הפגיעה המינית ותוצאותיה לכלל עובדי שירותי הרווחה, כגון כנסים, ימי עיון, למידה ומתן ייעוץ והדרכה. דרכי עבודה אלו מתקיימות בכלל מרכזי הטיפול, ובכללם גם במחלקות רבות עם אוכלוסייה לא יהודית. ג. המשרד תומך במרכזי הסיוע לתקיפה מינית גם בתחום ההסברה ובמתן ידע לאנשי צוות ולמשתתפים במסגרות המעניקות שירותי רווחה. חשוב לומר שמרכזי הסיוע לא עובדים בחלל ריק – הם עובדים במימון שלנו, בהדרכה וגם בליווי שלנו, ויש שיתופי פעולה הדוקים. מרכזי הסיוע מביאים את הידע על אודות הפגיעה המינית ותוצאותיה לנפגעים בהרצאות וסדנאות. מרכזי הסיוע פרוסים ברחבי הארץ, כמו גם בערים מעורבות אוכלוסייה וערביות בעיקרן, ונותנים את הידע בהתאמה חברתית-תרבותית, על פי הנדרש. ד. המשרד שותף בפיילוט שמוביל משרד המשפטים יחד עם החברה למתנ"סים במספר יישובים בחברה הערבית, ובמסגרתו מועסקת רכזת במתנ"ס ביישוב, שתפקידה עידוד הגשת תלונות, הנגשת מידע והפניית נפגעי ונפגעות עבירות מין ואלימות במשפחה בחברה הערבית לגורמי הטיפול הרלוונטיים. הפיילוט מלווה במחקר הערכה, וככל שתוכח הצלחתו, הוא יורחב לפריסה רחבה ויוטמע בכלל היישובים הערביים והמעורבים בארץ.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה, אדוני השר.

מירב כהן (יש עתיד):

רק אגיד על זה דבר קטן. אני חושבת ששיתוף הפעולה בין גורמי הרווחה למשטרה הוא חשוב מאוד. וגם, שלא נחשוב שזה משהו שנשאר רק בחברה הערבית. כמובן שאנחנו רוצים את שלומן של הנשים בחברה הערבית, אבל זה גם דבר שברגע שהוא משורש והנורמה הזו הופכת להיות נפוצה – בסוף אנחנו גרים ביחד, וזה פוגע בכולם במדינת ישראל.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

נכון.

מירב כהן (יש עתיד):

זה שהדברים קורים ומעלימים מהם עין – בסוף זה יתפוצץ לכולנו בפנים.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

התלבטתי אם לפתוח במה שפתחתי. אנחנו מכירים את זה, ובחברות ובתרבויות – זה תהליך של פתיחה, ואני שמח. אני יכול לומר לך שגם בחברות אחרות זה כבר נפתח, ואדרבה, יש התעוררות. אני מקווה שגם בחברה הערבית זה יבוא, ויבינו שזה בסוף לטובתם.

מירב כהן (יש עתיד):

ברור.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. אם כן, השאילתה הבאה גם של חברת הכנסת מירב כהן, והפעם בנושא: מחסור בכוח אדם בתוכנית תיאום טיפול.

מירב כהן (יש עתיד):

תוכנית תיאום טיפול היא תוכנית בין-משרדית שהמטרה שלה היא המשך טיפול בקהילה עבור זקנים עם בעיות רפואיות, תפקודיות וסוציאליות. התוכנית הזו נחשבת להצלחה, וכבר התקבלה החלטה להרחיב אותה לרשויות מקומיות נוספות. עם זאת, ידוע כי ישנו מחסור בכוח אדם של עובדים סוציאליים, אחים ואחיות. לכן אני מבקשת לשאול אותך, שר הרווחה: 1. מה היקף כוח האדם החסר ומה הצפי להשלמתו? 2. מהו לוח הזמנים להרחבת התוכנית החשובה הזו?

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

תודה לחברת הכנסת מירב כהן. תוכנית תיאום טיפול נהגתה על רקע הצורך לקיצור וייעול המצב שבו לשם קבלת מענים לאזרח הוותיק שזקוק לשירותי בריאות ורווחה, הוא נדרש לפנות ולקבל שירותים מגורמים מפוצלים הפועלים תחת הגדרות מקצועיות שונות. התוכנית החלה לפעול כפיילוט בשנת 2014 בעיר אשקלון, ולאור ההצלחה הורחב הפיילוט לשלוש רשויות נוספות. ב-1 בנובמבר 2018, בעקבות החלטת ממשלה 3379 – תוכנית הסיעוד הלאומית, סעיף 5: תפקיד מתאם טיפול לאזרח הוותיק הסיעודי – והצלחת התוכנית, הוחלט להרחיב את התוכנית ל-33 רשויות. התוכנית פועלת בשיתוף של משרד הרווחה והביטחון החברתי, משרד הבריאות, ג'וינט-אשל וקרן הסיעוד. התוכנית פועלת במודל של עובדת סוציאלית ממחלקת הרווחה ואחות קופת חולים שעובדות יחד מתוך מחלקת הרווחה, או במודל של עובדת סוציאלית ואחות קופת חולים, כשההפעלה היא פנים-קופתית. והוא מתקיים בשש רשויות מתחילת התוכנית. קופות החולים השותפות בתוכנית הן שירות בריאות כללית, מאוחדת ומכבי שירותי בריאות. במסגרת התוכנית ניתן מענה לאזרחים ותיקים עם אתגרים סוציאליים, רפואיים ותפקודיים. מדובר במענה קצר מועד, בין שלושה לשישה חודשים, כאשר לאחר סיום פרק זמן זה, בהתאם לצורך, יינתן המשך טיפול, קשר ומעקב במערכת הרווחה או קופות החולים. החל מ-1 בנובמבר 2023, במסגרת מהלך הטמעת התוכנית במשרד, תקני העובדים הסוציאליים בתוכנית והמלווים המינהליים הועברו למשרד הרווחה והינם תקנים ייעודיים. תקני האחיות הינם באחריות קופות החולים, בהתאם למבחן התמיכות של משרד הבריאות. להלן התייחסות לשאלות שנשאלו: איוש התקנים במסגרת התוכנית – נכון לדצמבר 2024, 20 רשויות נמצאות באיוש מלא; 14 רשויות באיוש חלקי – כאשר בשתי רשויות חסר עובד סוציאלי, ב-11 רשויות חסרה אחות ובשלוש רשויות חסר מנהל מלווה מינהלי; שש רשויות, לצערנו הרב, ללא איוש. ישנן רשויות שנמצאות בתהליכי גיוס ראשוני וישנן רשויות שבהן קיימת תחלופה של כוח אדם. הן המחלקות והן קופות החולים מחויבות לתוכנית ומשקיעות מאמצים רבים באיתור כוח האדם המתאים, כמובן, לעבודה בתוכנית. במידה ותקן העו"ס אינו מאויש מעל תשעה חודשים, אנו פועלים להעברת התקן לרשות אחרת. לאחרונה הועבר תקן וחצי משתי רשויות לרשויות חדשות. בשנת 2022 הוחלט על הרחבת התוכנית, תשע רשויות נוספות. בסך הכול, בתוכנית כיום שותפות 40 רשויות. בעקבות התפרצות מלחמת חרבות ברזל הוחלט לבחון את כניסת התוכנית לרשויות תקומה בעוטף. שדרות כבר נמצאת בתוכנית משנת 2022, וכרגע פועלים לגיוס אחות. לאחר בדיקה עם ארבע הרשויות הנוספות בתקומה, שלוש רשויות ביקשו להצטרף לתוכנית, ואנו פועלים מול השותפים לתוכנית כדי להניע את מהלך ההצטרפות של רשויות אלו. תראי, אני אומר לך ברקע כללי, יש משבר תעסוקה במדינת ישראל.

מירב כהן (יש עתיד):

זאת אומרת, איפה שזה לא מאויש, זה לא בגלל שאין לזה תקציב אלא כי לא מצאו בן אדם שמתאים לתפקיד.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

יש קושי, כן. ואם אנחנו רואים שלרשויות יש קושי אובייקטיבי לגייס לעומת רשות אחרת שכן רוצה להצטרף ויכולה לגייס – אנחנו לא מחזירים שום תקן.

מירב כהן (יש עתיד):

האם נבדק שרמות השכר הן סבירות ובאמת אטרקטיביות?

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

לא, הן לא, בוודאי שלא.

מירב כהן (יש עתיד):

אז למה שאנשים יבואו?

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

זה נכון, השאלה שלך נכונה בכל שדה הרווחה. אין מחסור בעובדים סוציאליים. בכל שנה בתי הספר להכשרת עובדים סוציאליים מייצרים לנו באמת הון אנושי אדיר. התחרות היא קשה. השכר במגזר הציבורי לא דומה לקליניקות הפרטיות או לעמותות. מכרזים שאני מייצר, ואני דורש שם תקנים של עובדים סוציאליים – המפעיל שזכה אצלי יעשה הכול לגייס את העובד הסוציאלי, גם אם הוא ייתן לו יותר. יכול להיות שהוא ייקח לי אותם. אני מתחרה לעיתים בעצמי. אנחנו מודעים לכך. אנחנו מייצרים מענים נוספים כדי לאתר. הצענו תקן שלא היה בעבר, תומך עו"ס, שמתקבל בברכה. אלה בוגרי תארים לא ספציפיים לתחום, שעוברים הכשרה ייעודית, משתלבים במחלקות, מפנים זמן איכות וכוח אדם לטובת נושאים אחרים. אנחנו מנסים. אנחנו לא – – –

מירב כהן (יש עתיד):

קודם כול, אני חייבת להעיד שכשהייתי בממשלה ליוויתי – שאלת המשך.

היו"ר משה סולומון:

היו כבר שתי שאלות המשך.

מירב כהן (יש עתיד):

אז זהו. אגיד את זה ואסיים בזה, בסדר? כשהייתי בממשלה באמת הייתה לי הזכות לעשות תוכנית לתיאום טיפול לשורדי שואה, וזה מאוד מאוד הצליח, זה היה אפקטיבי מאוד.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

תוכנית מוצלחת.

מירב כהן (יש עתיד):

לכן, כשר שהיום אמון על זה, אני חושבת ששווה מאוד לתעדף את זה, כי זה כסף קטן שחוסך בעיות גדולות.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

אני חושב ששמת לב בתשובה שאנחנו באמת אוהבים זאת ועושים הכול כדי שזה לא ילך לאיבוד.

מירב כהן (יש עתיד):

תודה רבה.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה, אדוני השר. תודה רבה לחברת הכנסת מירב כהן. השאילתה הבאה היא של חבר הכנסת איימן עודה – שאינו נוכח.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

כל השאילתות האחרות – הסכמנו להפוך אותן לישירות. הסכמנו להפוך אותן לישירות, בהסכמת השואל והמשיב. ותרשו לי להודות למי שחשב והכין – – –

היו"ר משה סולומון:

וכמו כן, גם השאילתה של חבר הכנסת מיכאל ביטון, שאמר שכבר קיבל תשובה מהשר.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

גם, כן. רק ברשות היושב-ראש, להודות למי ששלח לי שתייה חמה. זה לא מובן מאליו. תודה.

ינון אזולאי (ש"ס):

לא, גם להודות למי שנשאר לשמוע אותך.

היו"ר משה סולומון:

קודם כול, תודה רבה לאדוני השר, שלמרות שהוא לא מרגיש טוב, הוא טרח והגיע לכאן לתת תשובות מנומקות, מסודרות. יישר כוח. תודה רבה. חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום שלישי כ"ח בטבת התשפ"ה, 28 בינואר 2025, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה.