ישיבת מליאה בתאריך 25/03/2026 בשעה 11:00

היו"ר אמיר אוחנה:

חברות וחברי הכנסת, שלום. שלום גם לשר. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום רביעי ז' בניסן התשפ"ו, 25 במרץ 2026. הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת תקנות שעת חירום (מסירת מידע לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם או גופה ולצורך איתור נעדרים) (תיקון מס' 2), התשפ"ו–2026. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה למזכיר הכנסת.

היו"ר אמיר אוחנה:

הנושא הראשון על סדר-היום הוא שאילתות דחופות לשר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר. השאילתה הראשונה היא שאילתה דחופה של חבר הכנסת יונתן מישרקי, בנושא: עיכוב בתשלום הפיצוי למגדלי הבטטות בגין הפגיעה שנגרמה להם בתקופת הקורונה. אני מזמין את שר החקלאות וביטחון המזון חבר הכנסת אבי דיכטר אל הדוכן, בבקשה, ואת חבר הכנסת מישרקי אל המיקרופון, המצוי כאן בשולי המליאה. בבקשה, חבר הכנסת מישרקי.

יונתן מישרקי (ש"ס):

בוקר טוב. אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, חבריי חבר הכנסת, ואני רואה שיש עוד שר בפינת האולם – עמיחי אליהו שם בצד שמאל – אני אקריא את הנוסח כפי שמתבקש. בתקופת הקורונה נסגר השוק המוסדי, חלק ניכר מיבול הבטטות נותר ללא ביקוש, והמגדלים ספגו הפסדים כבדים. למרות שיועד פיצוי בגין פגיעה זו, המגדלים טרם קיבלו אותו. רצוני לשאול: 1. מדוע טרם שולם הפיצוי למגדלים? 2. מה בכוונת משרדך לעשות כדי להעבירו בהקדם?

היו"ר אמיר אוחנה:

בבקשה, כבוד השר.

שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר:

בוקר טוב. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת השואל, הסיפור של הבטטות הוא באמת מתקופת הקורונה. הפיצוי בגין נזקי מגפת הקורונה סוכם על ידי ועדת הכספים עבור מספר ענפים חקלאיים, ובתוכם ענף הבטטות, בהתאם לנתונים שהוצגו לוועדה על ידי הגורמים המקצועיים גם במשרד החקלאות. עם פרוץ מלחמת התקומה קוצץ התקציב שיועד על ידי האוצר לטובת תקציבים לצורכי המלחמה. המשרד הציג, במסגרת דיונים בוועדת הכלכלה של הכנסת ובוועדת הכספים של הכנסת, את הצורך בהשלמת הפיצוי לכלל הענפים שטרם פוצו בגין נזקי הקורונה. המשרד הבהיר כי נדרשת הקצאה תקציבית ייעודית על ידי אגף התקציבים במשרד האוצר לצורך השלמת הפיצוי. משרד החקלאות וביטחון המזון ערוך לפרסם להערות הציבור את הנוהל שעל פיו ניתן לבצע את החלוקה הזו, בכפוף להקצאה של תקציב על ידי משרד האוצר. אין שום היגיון ואין שום הצדקה לפרסם נוהל להערות הציבור בטרם יוקצה תקציב שכזה על ידי האוצר. אני חוזר ומדגיש, מדובר במספר ענפים, והבטטות הוא אחד מהם. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. שאלת המשך, בבקשה. לאחר שאלת ההמשך שאלה נוספת, והשר ישיב במרוכז. מייד יגידו לנו מה מצבנו מבחינת התרעות. בבקשה, חבר הכנסת מישרקי.

יונתן מישרקי (ש"ס):

אדוני השר, עד כמה שידוע לי, בתקציב 2023 קיבל משרד החקלאות סך של 12.5 מיליון שקלים לפיצוי ענפי החקלאות שנפגעו בקורונה. המשרד לא הספיק בזמנו ליצור נוהל לחלוקת התקציב עד תחילת המלחמה. בהסכמה עם האוצר, התקציב נדחה ל-2024. ב-2024 האוצר מחק את הסעיף, וסמנכ"ל משרד החקלאות התחייב מספר פעמים שאם הכסף יחזור למשרד, הוא ידאג להעביר את הפיצוי לחקלאים. באוגוסט 2025 האוצר החזיר 12.5 מיליון שקלים שהגיעו ב-2023. המשרד סירב לקבל את הכסף כי הוא לא יספיק לחלק אותו – כך נאמר בזמנו לחקלאים. לכן, השאלה היא מדוע במשך שלוש השנים הללו עדיין לא נכתב הנוהל או עדיין לא בוצע הפיצוי לענף החקלאות הספציפי הזה.

היו"ר אמיר אוחנה:

שאלה נוספת לחברת הכנסת יעל רון בן משה.

יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. שלום, אדוני השר. ראשית, אני אנצל את הבמה הזאת לברך אותך על עצירת הרפורמה במשק החלב במסגרת חוק ההסדרים, ואני בטוחה שנמשיך לפעול יחד גם במושב הקיץ של הכנסת כדי שהיא לא, חלילה, תבוא לעולם במתכונתה. שנית, אברך אותך על הפעילות החשובה והמאומצת בזמן שאגת הארי מול החקלאים, המיגון שלהם, המיגון של העובדים הזרים. אנחנו עוד נדון בזה היום, אבל אני יודעת כתושבת קו עימות ביישוב חקלאי שאתם עושים רבות בנושא. ולשאלה, לפני כחצי שנה פרסמה רשות המיסים נוהל מסחר חקלאי מול עזה שמחייב חקלאים קטנים לעבוד ולסחור באמצעות קמעונאים גדולים. הנוהל הזה פוגע ביכולת של חקלאים קטנים להמשיך ולסחור בעזה, וחותך להם משולי הרווח, הקטנים גם כך. אני יודעת שאתה ומנכ"ל משרדך פעלתם בנושא, התנגדתם, ניסיתם לשנות. אשמח אם תוכל לעדכן איפה זה עומד בשלב זה. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

בבקשה, כבוד השר.

שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר:

תודה רבה. על ראשון – ראשון ועל אחרון – אחרון. אמרתי גם בדברים הקודמים, שכשמשרד האוצר נותן תקציב בשלב שהוא לא יכול להיות אפקטיבי, זאת אומרת, אתה לא יכול להוציא נוהל כי אתה יודע שהתקציב הזה לא יעמוד לרשותך בזמן האמיתי, אתה לא יכול להוציא נוהל ולתת התייחסות לציבור, ואין פרק זמן מספיק רציני כדי שנקבל התייחסויות. לכן, הובהר לאוצר אז, לפני כשנתיים, שזה תקציב שצריך להינתן באופן שיהיה אפשר להשתמש בו – לפרסם נוהל, לקבל התייחסויות, ואז להוציא נוהל ולחלק את התקציב; ולא להוציא נוהל ולהיתקע בלי תקציב. אנחנו מכירים, לצערי, מספר מקרים שבהם נכווינו, ולכן לא הייתה שום כוונה לחזור על הכווייה הזאת פעם נוספת. כפי שאמרתי, אנחנו ערוכים עם נוהל ברור, וכל מי שעוסק בתחום הזה, בבטטות, נמצא איתנו בקשר, יודע היטב בדיוק את היכולות, יודע את המגבלות, ולצערי, אנחנו לא יכולים כמשרד, כמשרד אחראי, להוציא נוהל להתייחסות הציבור, וכשהנוהל יושלם לא נוכל לממש אותו מפני שלא יהיה תקציב שיהיה אפשר לתת למגדלים, בין אם אלה בטטות ובין אם אלה ענפים אחרים. לשאלתך לגבי הסחר עם רצועת עזה. צדקת, יעל. הסיפור של השינוי שנעשה, שיוכלו לסחור רק סוחרים בקנה מידה מסכום מסוים ומעלה, הוא פועל יוצא של צורכי ביטחון. אני לא חושב שאני צריך לתת את ההסבר לזה, ללא קשר אם אני חושב שזה נכון או לא נכון. פנינו, גם המשרד, ולדעתי אולי גם נוספים, אל הגופים הרלוונטיים במתפ"ש כדי שיאפשרו לעוד מגדלים ישראלים לבצע את הדבר הזה. זה היה נראה לא סביר שהולכים בסוגיה הזאת רק למונסטרים שבאמת יכולים לעשות את זה. זה קל, אני מסכים שזה יותר קל למי שעוסק בדבר הזה, אבל החיים בישראל הם לא רק חיים של מה שיותר קל. ממש בימים האחרונים קיבלנו עדכון שלאור כל הפניות הם בחנו את זה, והם הולכים לשנות את זה ממש בימים אלה. אז אנחנו ממתינים לראות לאן זה ישתנה. ואני מניח שכמוני, כמוך וכמו רבים אחרים, אם יהיה שינוי נשמח, ואם לא יהיה שינוי נמשיך להיאבק בנושא הזה. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. גם השאילתה הבאה היא לשר החקלאות, ועל כן אני מזמין אותו להישאר על הדוכן. זו שאילתה של חבר הכנסת רון כץ בנושא: מיגון העובדים הזרים בענף החקלאות לאור המלחמה. חבר הכנסת כץ, בבקשה.

רון כץ (יש עתיד):

תודה, אדוני. אדוני השר, לאור המלחמה עם איראן ומצבם של העובדים הזרים, וכחלק מהפקת לקחי העבר, אני מבקש לשאול: 1. האם המשרד דואג להגנתם של העובדים הזרים לנוכח המלחמה? 2. האם יש תוכנית למצב שבו הם יחליטו לעזוב?

היו"ר אמיר אוחנה:

לצערנו, גם איבדנו - - -

רון כץ (יש עתיד):

איבדנו במושב עדנים עובד.

היו"ר אמיר אוחנה:

נכון, נכון. שלחתי מכתב תנחומים לשגריר תאילנד בהקשר הזה.

שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר:

תודה רבה. אני הייתי שואל איך המשרד, לא אם. אני חושב שזה ברור לכולנו שזה חלק ממשימות הממשלה, חלק ממשימות המשרד. לצערי, אנחנו בסוגיה הזו הרבה מאוד שנים, במיגון לחקלאים, במיגון לעובדים בחקלאות ובתוכם לעובדים הזרים. צריך לזכור, אדוני היושב-ראש, שאנחנו היינו בתחילת מלחמת התקומה עם 30,000 עובדים זרים. זו הייתה התקרה המקסימלית, העלינו אותה. במהלך מאוד משמעותי שהממשלה נקטה, לבקשת משרד החקלאות, העלינו את התקרה ל-70,000 עובדים זרים, כדי לשחרר את האי-ודאות מהחקלאים. יש היום בערך 50,000 עובדים זרים, רובם – עובדים מתאילנד. בכל מקרה, המשרד פועל על מנת להבטיח מענה מהיר, אפקטיבי, לצרכים שעולים מהשטח בזמן אמת. ויש לא מעט צרכים, הם גם משתנים לפי הזירות – לפי זירות הלחימה, לפי כלי הלחימה שמפעילים עלינו. מתחילת מלחמת התקומה חולקו והוצבו על ידי משרד החקלאות וביטחון המזון בלבד כ-1,100 מיגוניות – אגב, זה לא תחום באחריות המשרד, אבל הבנו את הצורך. רכשנו מיגוניות בכספי המשרד, מעבר למיגוניות הנוספות שהופנו למגזר החקלאי, לעובדים הזרים בתוך המגזר החקלאי – כפי שאמרתי, כ-1,100 מיגוניות, בשטחים חקלאיים בכל רחבי הארץ, כמובן יותר בדגש על אזור עוטף עזה, גבול הצפון וניתוח של אזורי סיכון. מעבר לזה, חולקו גם כ-150 קסדות, שכפ"צים, למתן הגנה אישית לעובדים זרים במקומות שהיה נדרש משהו נוסף. כולנו מבינים שבהתרעות בעוטף עזה, בגבול הצפון, כשפרק הזמן הוא קצר מאוד – יש מקומות שזה שניות, 15 שניות – לא תמיד הם יכולים להגיע למיגון, החקלאים ובתוכם העובדים הזרים. לכן במקומות מסוימים ניתנו גם קסדות, שכפ"צים. המשרד פרסם והנגיש הנחיות מפורטות לשעת חירום שמיועדות לחקלאים ולעובדים הזרים גם יחד, במספר שפות שמתאימות לעובדים הזרים, במטרה להבטיח הבנה מלאה ונגישות של המידע הזה לכלל העובדים. מתקיים גם שיתוף פעולה הדוק עם רשות האוכלוסין וההגירה, וכלל ההנחיות והעדכונים מופצים באופן שוטף למחוזות, לשטח, תוך הקפדה על אחידות המסרים האלה, ושיגיעו באמת לכל גורם רלוונטי.

היו"ר אמיר אוחנה:

שאלת המשך?

רון כץ (יש עתיד):

כן, אדוני. אני מבין את הצורך של החלוקה של 1,100 מיגוניות בעבר ואת החלוקה הגיאוגרפית. אבל היום, במלחמה הנוכחית, אין חלוקה גיאוגרפית. אנחנו רואים – ירושלים, פתח תקווה, תל אביב, הכול. האם למשרד יש תוכנית עדכנית? וגם – כמה כסף המשרד הקצה או שמשרד האוצר הקצה? בדיוק דיברנו על מושב עדנים, אבל להרבה מושבים באזור המרכז אין מיגוניות והם צריכים אותן עכשיו. למי הם פונים, והאם יש תקציב ייעודי לזה?

שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר:

קודם כול, יש את הגופים שמעסיקים את החקלאים – היישובים, ובתוך היישובים זה האנשים. זה נלקח בחשבון גם לגבי המגורים ומה יהיה ליד המגורים, גם לגבי השטחים.

רון כץ (יש עתיד):

אין להם את האפשרות, אדוני השר. מיגונית היום עולה בסביבות 100,000 שקל. לחקלאים, לרוב החקלאים, אין אפשרות לרכוש עכשיו מיגוניות לשים בשטח. האם למשרד יש תקציב ייעודי לנושא, או – לאוצר יש תקציב ייעודי לנושא? אני גם חושב שזה אינטרס גם ביטחוני וגם כלכלי של מדינת ישראל, שהעובדים ירגישו בטוחים.

שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר:

משרד החקלאות לא אחראי על נושא המיגון, המיגוניות האלה או המיגון בכלל. יחד עם זאת, בגלל ההבנה שלנו והחיבור הכי מהיר בין ביטחון לבין חקלאות, עשינו את המהלך. הוצאנו מתקציב המשרד, מתקציב המשרד, סכום לא מבוטל, לאחר מכן נעזרנו גם באוצר. בסופו של דבר, פיקוד העורף הוא זה שמטפל בנושא הזה של מיגוניות, חלוקת מיגוניות, באיזה אופן מחלקים את המיגוניות. גם אנחנו, למרות שלפעמים היה לנו תקציב, לא תמיד יכולנו לקנות בזה מיגוניות. כי יכולת ייצור המיגוניות בתקופות חירום היא מוגבלת, היא לא אין-סופית. ולפעמים אתה יכול להיות עם תקציב ורצון ובלי מיגוניות. אפילו עכשיו, באחד הדיונים האחרונים שהיו – אנחנו עושים כל יום הערכת מצב – ובאחד הדיונים האחרונים, כולל עם אנשי רח"ל, ביקשתי לבדוק סוגיה שעוסקת במיגוניות, שהיא אפשרות לשים מיגוניות זולות יותר, אבל שאפשר להזיז אותן לאחר מכן. לשים את זה בשטח. הם בודקים את זה, מפני שזה לא על פי התקן. אני מסכים, זה לא על פי התקן של מיגונית – כולנו מכירים את המקרים שבהם נפגעו אנשים, והסתבר שהחלון במיגונית לא תקני או משהו. אבל אנחנו עוסקים באמירה מאוד נכונה של פיקוד העורף, בזמנו: הכי מוגן שיש. ולכן ביקשנו גם לבדוק את הנושא הזה. בכל מקרה, האוצר שם עכשיו, אני אומר את זה מדיון שהיה בממשלה, שמו תקציב למיגוניות, אבל צריך להבין שהתקציב הזה מתחלק על פני כולם. הבעיה באמת בשטחים חקלאיים היא שכשאתה עובד בשטח, ולא חשוב אם אתה חקלאי ישראלי או חקלאי זר, ממדינה אחרת, בסוף, המרחק שאתה צריך להגיע, מהכלי שאתה מפעיל או מהמקום שבו אתה עובד בשטח הפתוח ועד למיגונית, הוא מרחק שאין סיכוי לעשות אותו לאור זמן ההתרעה הקצר.

רון כץ (יש עתיד):

במרכז אפשר.

שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר:

ולכן, כדי להגיע למציאות שבה יהיו יותר מיגוניות, גם אם הן לא המיגוניות התקניות שמחייבות לוגיסטיקה וכו' – יש לא מעט שיטות של מיגון שהוא לא המיגון הקלאסי אבל הוא הרבה יותר טוב מכלום.

רון כץ (יש עתיד):

אבל, אדוני השר, אני רוצה לתת בשורה לחקלאים האלה, כי הם בלחץ, ובצדק. היום העובדים האלה ישנים בבתים של החקלאים. האם יש איזושהי כתובת במשרד שאתה אמון עליו לפנות בנושאים האלה? מי אחראי על זה? זו השאלה.

שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר:

המשרד בנוי – יש לו מחוזות. מנהל מחוז נמצא בקשר הדוק מאוד עם כל החקלאים. הדוק, יום-יומי, באמת, זה ממש מקביל לפיקודים או למחוזות משטרת ישראל. הוא ממש הכתובת האולטימטיבית.

רון כץ (יש עתיד):

הוא יכול לאשר קנייה כזאת?

שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר:

הוא מעלה את זה כמובן למעלה, למטה. הוא לא מספק. אבל בחלוקת מיגוניות הוא תמיד הגורם המכתיב, אולי. אם יש איקס מיגוניות ויש עשרה איקס צרכים – הוא יודע להמליץ, ובדרך כלל המלצה שלו היא זו שמתקבלת.

רון כץ (יש עתיד):

וכרגע יש מלאי של מיגוניות?

שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר:

כרגע המיגוניות שהיו חולקו. אמרתי קודם לכן, אני ביקשתי לבדוק אפשרות של הצבה של מיגון שהוא לא המיגוניות התקניות, אבל משהו שנעשה בעבר, היה מאוד אפקטיבי, והוא יכול לתת פתרון הרבה יותר טוב לשטחים חקלאיים פתוחים. אם אתה זוכר את צינורות הבטון עם האלמנטים של T בשני הצדדים, שזה לא תקני ברמה של מיגונית, אבל זה הרבה הרבה יותר טוב מלשכב על הרצפה ולקוות. אבל הבעיה החמורה יותר היא המשמעת. המשמעת היא מצילת חיים כשהיא מבוצעת, ולצערי היא גרמה לאסונות כשהיא לא בוצעה, גם לגבי עובדים זרים.

רון כץ (יש עתיד):

כן. תודה רבה, אדוני.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. גם השאילתה הבאה היא לשר החקלאות. השאילתה היא של חבר הכנסת אלון שוסטר, בנושא: התמודדות עם עזיבת עובדים זרים בעת חירום. במעבר ישיר מהשאילתה הקודמת, שגם היא נוגעת לנושא דומה. בבקשה, חבר הכנסת שוסטר.

אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

תודה רבה. אדוני השר, אדוני היושב-ראש, נוכח לקחי אירועי 7 באוקטובר והשפעתם על ענף החקלאות, רצוני לשאול: 1. האם קיימת תוכנית מגירה אופרטיבית להתמודדות עם עזיבה פתאומית של עובדים זרים בעת חירום? 2. אילו צעדים ננקטו להבטחת רציפות התפקוד בענף כדי למנוע מחסור קריטי בידיים עובדות בתרחישי קיצון?

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. רק לפני שהשר ישיב, אעיר כי הנושא הבא הוא הצעות חוק לדיון מוקדם, וההצעה הראשונה היא של חברת הכנסת אלהרר, שלא נמצאת פה, אז שימו לב. בבקשה.

שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר:

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חברי חבר הכנסת אלון שוסטר, שר החקלאות בעבר, ראש הלובי החקלאי, נכון?

אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

יחד עם חברים טובים.

שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר:

ראש הלובי החקלאי. כשהתחילה מלחמת התקומה, כפי שאמרתי, היו פה 30,000 עובדים זרים, רובם תאילנדים. לאור הפגיעות הקשות – יש הרוגים, יש פצועים, יש חטופים, מקרב העובדים התאילנדים – ממשלת תאילנד, ביוזמה ממשלתית, הריצה לכאן טיסות חילוץ. בתוך זמן קצר שליש מהעובדים הזרים עזבו את ישראל בחזרה לתאילנד.

היו"ר אמיר אוחנה:

השר, סליחה שאני קוטע. אולי שווה להעיר – תראו איזו עוצמה יש לחברה הישראלית. בזמן שממשלות אחרות ביקשו למלט את האנשים שלהן ממקום הסכנה, אזרחי ישראל עשו הכול כדי להגיע לכאן להילחם על הבית. תראו איזה הבדלים.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

לא כולם. תלך לנתב"ג, תראה איזו נהירה יש עכשיו החוצה, לעשות את ליל הסדר בברוקלין. תורים ארוכים של חסידויות.

שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר:

כי יש מעט מקומות על הטיסה.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

כן. מלא, מלא.

שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר:

לא נורא. In-Out, אני חושב שזה בסדר גמור.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

בהחלט, בהחלט.

שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר:

באירועים הקשים ב-7 באוקטובר היו גם אירועים קשים לגבי עובדים זרים, כפי שאמרתי, בעיקר מתאילנד, וזו הייתה אחת הסיבות המרכזיות ללמה פעלנו מהר בתוך הממשלה, מול הממשלה – כולל ראש הממשלה, שמינה גוף מיוחד לעסוק בנושא הזה. בתוך פרק זמן קצר יחסית, נדמה לי שבתוך שנה, פחות משנה, הגדלנו את מספר העובדים הזרים מ-30,000, ל-70,000, קודם כול, כדי שאם הם יעזבו, הפגיעה בחקלאות תהיה קטנה מאוד. ניסינו לגוון את מדינות המוצא שמהן מגיעים עובדים זרים. איך לומר, גם כשהגדלנו והוספנו מדינות זה לא בדיוק פתר את הבעיה, מפני שהחקלאים הישראלים אוהבים את העובדים התאילנדים – איזה חיבור, אני לא יודע. יכול להיות שבמקורות, לפני 5,000 שנה, אולי היה איזשהו קשר הדוק יותר. הם באמת עובדים שהצליחו להתחבר לחקלאים הישראלים. העובדה הזו, שהבאנו מסרי לנקה, וזה לא בדיוק הסתדר, הביאו מאקוודור, מקמבודיה, ממלאווי, מירדן – אני מדבר על עובדים שמביאים בהסדר של GTG, Government to Government, לא בהבאה פרטית דרך קבלנים. מה שעשינו זה כלקח. קודם כול עובדים הדוק יותר מול רשות האוכלוסין, כמובן. יש את נושא המתנדבים, שתכף אגע בו, כי הוא פרק נפרד. הוא היה אמור לחפות, ואמור יהיה לחפות, על משבר שאתה לא שולט בו. טיסות החילוץ מתאילנד זו לא יוזמה ישראלית. אנחנו ניסינו לבלום, לעכב. אדוני היושב-ראש, הייתה פה שגרירה של תאילנד בישראל, אישה מדהימה. היום היא שגרירת תאילנד בשווייץ, גב' פנבאה.

היו"ר אמיר אוחנה:

בגלל ששעמם לה פה אז היא הלכה למקום מעניין, היא הלכה לשווייץ.

שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר:

אני רוצה לומר לך שהייתה כאן באמת אישה שהסתכלה על התכלית של אותם עובדים זרים, והצליחה, בסופו של דבר, לשכנע את הממשלה שלה לעצור את טיסות החילוץ. הייתי מדבר איתה כמעט כל יום. חימם לב לראות איך עזבו רק 10,000. הסיפור היה יכול להיות עזיבה של כל ה-30,000 בלי שום בעיות, אם הממשלה התאילנדית הייתה מתעקשת להמשיך. בכל מקרה, אגיע לנושא של המתנדבים, כי זה פרק שחשוב מאוד להכיר אותו, כחיפוי על העזיבה של עובדים.

אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

השר, כדאי להוקיר פה את העובדים התאילנדים שבאו אלינו תוך כדי מלחמה.

שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר:

רגע, נגיע לזה. מכסת העובדים הזרים, אמרתי, הוגדלה. אבל נחתמו חוזים עם מדינות נוספות, לצערי לא הצלחנו להביא משם עובדים. אגב, חלק מזה זה גם חסם שלנו, שהצלחנו לעבור אותו, מול כל מיני תיאוריות. אף אחד לא הבין למה יש 30,000 עובדים זרים ולא יותר, כשהצורך הוא הרבה יותר. התגברנו גם על זה. בכל מקרה, כשאתה מביא עובדים מיותר מדינות, יש לך סיכוי יותר גדול שחלק מהמדינות לא ימשכו את העובדים בחזרה. אבל, כפי שאמרתי, בסוף יש תשעה קבין של עובדים זרים בישראל, בחקלאות זה מתאילנד. במהלך מלחמת התקומה אפשרנו לעובדים זרים שעבדו בארץ בעבר – סיימו חמש שנים, חזרו למדינותיהם – להגיע לכאן לעוד פרק זמן של שלוש שנים. זה היה רווח מצוין, מפני שהחקלאים הכירו אותם, הם הכירו את החקלאים, הם הכירו את העבודה. כמובן, הייתה בעיה אחת, אדוני היושב-ראש, בעיה אזוטרית אבל מאוד מעניינת – לא היו להם טיסות. אז הם היו צריכים לדלג מתאילנד לאמירויות ומהאמירויות לישראל. דא עקא, כמו שאומרים, אם הם נחתו ל-over night באמירויות, חטפו אותם לעבוד באמירויות, כנראה בתנאים שהיו מספיק מפתים. גם זה דבר שנצטרך לחשוב עליו – איך, בטיסות ישירות או בטיסות טרנזיט, אפשר להביא יותר. אגב, בהסדר פה עם רשות האוכלוסין, החלטת ממשלה, הארכנו את פרק הזמן מחמש שנים ליותר, בעוד שנה ואחרי זה בעוד שנה. זה אפשר להשאיר כאן יותר עובדים, עובדים שנכנסו ועובדים שהארכנו להם, זה הגדיל את המספר. אבל ללא ספק, בחודשים הראשונים התשובה הייתה המתנדבים. לא היה גבול למספר המתנדבים בחקלאות. מה הייתה הבעיה? לא הצלחנו להביא עובדים שחקלאים רצו להפוך אותם לקצת מיומנים. ניסינו, אדוני היושב-ראש, להביא עובדים לשלושה חודשים, כדי שיהיה אפשר לשמר איזשהו ידע ולא בכל יום עובדים חדשים. לא כל החקלאות זה קטיף לימונים או קטיף תפוזים או קטיף אחר. פה, ואני אומר את זה לבושתנו כישראלים, ביחד עם האוצר, עם הביטוח הלאומי, בנינו תוכנית: מי שעובד בחקלאות שלושה חודשים ברצף מקבל 20,000 שקל לפני שהוא רואה שקל מהמעביד שלו. לצערי מספר הישראלים שהיו מוכנים להגיע לשלושה חודשים ברצף היה קטן מאוד מאוד. בכל מקרה, הנושא של המתנדבים הוא הפלסטר. אבל צריך לקחת בחשבון שהחלופה שהייתה - - -

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

אדוני השר, מי שהיה אמור לעבוד בחקלאות היה במילואים באותו זמן. זו אותה אוכלוסייה, אותו פוטנציאל.

שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר:

אני חושב שהמתנדבים היו מכל שכבות האוכלוסייה, מכל הגילים, מכל המקומות בארץ. אני לא רוצה לומר אם אלה שבמילואים היו נענים ביתר שאת. אבל זו חלוקת המשימות בישראל, אני רק מנסה לתאר את התמונה. בסופו של דבר, צריך לזכור שאנחנו, במקביל לכל הדברים האלה, סגרנו את כניסת העובדים הפלסטינים מיהודה ושומרון, שלא לדבר מעזה. סגרנו את הכניסה שלהם לישראל. זה עשרות אלפי עובדים שהם הכי נוחים להעסקה מבחינת החקלאים, כי הם לא מחייבים לינה ולא מחייבים שום דבר. אבל אנחנו בעידן אחר, היום אנחנו כבר מספיק שנים אחרי שהמשבר הזה תפס אותנו. כפי שאמרתי, יש היום יותר עובדים זרים. הנושא של מדינות והנושא של פרקי זמן – אנחנו גם עכשיו, ביחד עם רשות האוכלוסין מנסים להאריך את פרק הזמן של כמה מהעובדים מעבר לחמש שנים, עובדים מיומנים. אבל בסופו של דבר, את עובדת היסוד יהיה קשה לשנות.

אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

יש בעיה עם הסמכויות, שלא עברו לראש הממשלה כשר הפנים?

שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר:

אין. כל ישיבת ממשלה מעבירים לו עוד סמכויות. לדעתי, לראש הממשלה היום יש יותר סמכויות מאשר לאיזשהו שר פנים בעבר במדינת ישראל.

היו"ר אמיר אוחנה:

כמעט כמעט כמו הייעוץ המשפטי לממשלה, אולי.

אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אני שואל ברצינות, כי נאמר לי שיש בעיה, שהוא לא יכול, אין לו סמכות לחתום על הארכה.

שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר:

תראה, חבר הכנסת שוסטר, אין בעיה. כל ישיבת ממשלה יש סעיף שעוסק בהעברת סמכות נוספת לראש הממשלה, ואז זה מגיע למליאה בכנסת.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

אבל אולי יותר פשוט למנות שר פנים? מאז יולי 2025 אין שר פנים במדינת ישראל. אולי זה יותר פשוט, למנות שר פנים?

שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר:

אני מציע שזאת תהיה שאילתה לראש הממשלה, שהוא יענה פה במליאה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת שוסטר, האם יש שאלת המשך? בבקשה.

אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

זו הייתה שאלת המשך בהקשר הזה, אז אני אפנה למי שהתעניין תוך כדי. אבל שאלת ההמשך החשובה הנוספת: אתה מכיר, וחשוב שאולי תיתן את העדכון לגבי חוק המזומן, שמגביל את המסחר במזון עם יו"ש, זה פוגע בחקלאים שמשווקים תוצרת חקלאית ישראלית טרייה, פוגע בהכנסות שלהם, מכיוון שאין דרך לקבל תשלומים שלא במזומן.

שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר:

כן, חבר הכנסת שוסטר עוסק בסוגיה כואבת בעיקר בתחום הבקר – אם אני זוכר נכון, בקר, טלה, ששם היכולת במזומן היא היכולת היחידה כמעט. אנחנו עוסקים מול שתי תרבויות מוניטריות. זאת אומרת, הרשות הפלסטינית, גוף מושחת גם בהיבט הכספי, ומדינת ישראל, מדינה מתוקנת. כדי למנוע סכומי מזומן גבוהים מדי קבעו את מה שקבעו, את התקרה, שבתקרה הזו הסוחרים הישראלים לא יודעים לעשות את העבודה או לא יודעים להתחייב שיעשו את העבודה ויראו את הכסף. ועדת הכלכלה נמצאת בעובי הקורה. יושב-ראש הוועדה חבר הכנסת דוד ביטן נמצא בנושא הזה במגעים מול האוצר, מול בנק ישראל, לנסות ולהגיע לאיזשהו פתרון. אני חושב שהמלחמה קצת עיכבה את ההתקדמות, אבל זה הכיוון. אנחנו מצד אחד חוששים מאוד מכסף שחור שיעבור בשוק, ולכן היו הנחיות. מצד שני, אתה לא יכול לעשות סחר עם הפלסטינים בעברית. אתה תעשה את המסחר הזה בערבית פלסטינית מזומנית. ואנחנו עושים את זה בעברית ספרותית. זה לא תמיד מתחבר.

אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

הגדרת את הבעיה. עכשיו צריך לפתור אותה.

שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר:

אבל אני אומר שוב לחבר הכנסת שוסטר, אני יודע שחבר הכנסת ביטן נמצא על הנושא הזה, אני בקשר איתו, כי גם אליי פונים חקלאים, ואני מקווה מאוד שנוכל לבשר על התקדמות או לשמוע על התקדמות מחבר הכנסת ביטן יושב-ראש הוועדה. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני מודה מאוד לשר החקלאות וביטחון המזון ולחברות וחברי הכנסת השואלים.

היו"ר אמיר אוחנה:

אנחנו נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום – הצעות חוק בדיון המוקדם. ההצעה הראשונה היא הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – זכויות ילדים במשפחות אומנה), התשפ"ה–2024, של חברת הכנסת קארין אלהרר. חברת הכנסת אלהרר, בבקשה, לרשותך עד עשר דקות, בבקשה.

קארין אלהרר (יש עתיד):

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה להציג בפניכם הצעה שנולדה בצל מלחמת חרבות ברזל, מלחמה שבה הצטרפו למעגל השכול העצוב והנורא הרבה מאוד משפחות. למרות שעברו למעלה משנתיים וחצי מפרוץ המלחמה, למרבה הצער המדינה טרם השכילה לעגן בחוק את מלוא הזכויות שמגיעות למשפחות השכולות. אני נחשפתי לסיפורו של אחיו של סמל תומר נגר, זכרו לברכה, והבנתי שנעשה כאן עוול, שבאמת יש חובה מאוד גדולה לתקן אותו. זה תיקון קטן שיכול ליצור שינוי גדול. תומר, זכרו לברכה, תושב אזור, שירת ביחידת גולני, נפל ב-7 באוקטובר בקיבוץ כיסופים, אחרי באמת קרב גבורה על הגנת הקיבוץ. תומר הוא אחיהם של גל ועמית. כשמלאו לתומר שלוש, הצטרפו למשפחה שני אחים, בדרך של אומנה, עדן ומאור, ומאותו יום הם היו משפחה, חלק בלתי נפרד מהמשפחה. ובכל זאת, החוק לא מעניק לעדן ומאור את הזכויות שמגיעות להם כפי שמגיע לאחים הביולוגיים. בואו נודה על האמת, לא מדובר בהרבה זכויות, אבל המינימום – הטיפולים הנפשיים, ההתייחסות – אף אחד לא מכיר בהם. וזה שינה את החיים שלהם, לתמיד. תחשבו שהם ביחד מאז שתומר היה בן שלוש. הצעת החוק, כמו שאמרתי, היא תיקון קטן, והשפעתו על ילדי אומנה גדולה, והיא עוסקת בילדים שאיבדו את הקרובים שלהם. שכול הוא שכול הוא שכול, ואסור לעשות הפרדה. הדבר שאני מבקשת, ודווקא בעת הזאת, תוך כדי מלחמת שאגת הארי - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

סליחה שאני קוטע אותך, רק רגע. השר דיכטר? השר דיכטר? אני לא רואה את עמיחי. עמיחי איתנו, מאה אחוז. סליחה. בבקשה, תמשיכי.

קארין אלהרר (יש עתיד):

המלחמה שאנו מצויים בעיצומה גורמת לחרדה ולאיום ביטחוני ממשי אצל כולם. בואו נעשה את התיקון הקטן הזה, שבאמת יכול להקל ולו במעט על אלה שבלאו הכי מתמודדים עם קשיים אחרים. אני רוצה לומר, יש לבית הזה הרבה מחלוקות בין קואליציה ואופוזיציה. ולמרבה הצער, המליאה עסקה השבוע בהרבה מחלוקות. אפשר פעם אחת, בהצעה אחת קטנה, לעשות משהו שהוא גם מאחד. לא חייבים לריב על כל דבר. ואני באמת פונה, הייתי אומרת שאני פונה לחברי הכנסת, אבל מי שנמצא באולם הם רק חברי הכנסת מהאופוזיציה, שאני בטוחה שיצביעו בעד. אני לא רואה, למעט היושב-ראש, אפילו לא חבר קואליציה אחד.

היו"ר אמיר אוחנה:

גם השר עמיחי אליהו נמצא פה.

קארין אלהרר (יש עתיד):

כן, גם השר, שאני יודעת שהוא נורבגי. לא?

היו"ר אמיר אוחנה:

כן, האמת שכן, נכון.

קארין אלהרר (יש עתיד):

אז כנראה שבאופן לא מפתיע ציפיותיי נכונו לאכזבה. אני בכל זאת מקווה שהכנסת תצביע בעד. אני רוצה, ברשותך, אדוני היושב-ראש, להתייחס לפרסום מאתמול בנוגע לראש הסגל של ראש הממשלה. אדוני, אתה בוודאי מגנה את האמירה.

היו"ר אמיר אוחנה:

נכון.

קארין אלהרר (יש עתיד):

אני אגיד לך, יותר מכל דבר זה עורר בי עצב עמוק ובחילה. אני רק אומרת לך, אדוני, לא יודעת אם להגיד שצחקתי, כי אין שום דבר מצחיק בדברים שפורסמו, אבל לכל הפחות הרמתי גבה על כמה היה קל לחברי קואליציה לדחות ולגנות, בצדק, צדק גמור, את האמירות האלה. אבל לא לצייץ ולו מילה כשאנחנו יודעים שאדם שנחשד בקבלת כספים – הוא אפילו הודה, לדעתי – נחשד בקבלת כספים ממדינת קטר, שהיא מדינה תומכת טרור, חזר ללשכת ראש הממשלה. שם – צרצרים, לא שמענו מילה. אז צריך לחשוב על זה, תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה, גברתי. בשם הממשלה אני מתכבד להזמין את השר עמיחי אליהו להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק.

שר המורשת עמיחי אליהו:

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חברת הכנסת אלהרר מציעה לתקן את חוק משפחות חיילים שנספו, כך שבמצב שבו ילד התגורר לפחות 30 ימים במשפחת אומנה, והאומן שלו נספה במערכה או שילד אחר במשפחת האומנה נספה במערכה, יהיה זכאי הילד לכלל הזכויות שלהן זכו ילדיו או אחיו של הנספה, וזאת כל עוד הילד ממשיך לשהות במשפחת האומנה. כיום ילדי האומנה אינם מוכרים לפי חוק המשפחות וההצעה להכיר בהם ולהעניק להם זכויות מכוח החוק מחייבת בחינה מעמיקה על המשמעויות השונות, על השפעות הרוחב והשפעות על אוכלוסיות שונות של החלטה זו. תהליך כזה חייב להתבצע בשיח משותף עם כלל הגורמים הרלוונטיים בשירות המדינה. הצעת החוק לא עלתה לדיון בוועדת שרים לענייני חקיקה. משנושא זה לא נדון לגופו ולא עלה להצבעה בוועדת שרים לענייני חקיקה, וכאשר ממילא לא גובשה עמדה סדורה של הממשלה באשר למוצע, לא ניתן לתמוך בקידום הצעת החוק. לפיכך, אני מציע כי מליאת הכנסת תסיר את ההצעה מסדר-יומה, תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת אלהרר מבקשת להשיב, בבקשה.

קארין אלהרר (יש עתיד):

תודה רבה לשר על תשובתו. אני אגיד שההצעה כן עלתה לוועדת שרים ולא הוחלט בה. מכל מקום, מה אתם בהיסטריה, כולה הצעה קטנה, בלי עלויות, לסייע למשפחות שכולות. איזו בושה שעל זה הדרמה. אני אגיד שצר לי שבדברים שבאמת הם כל כך בקונצנזוס, כי אני לא רוצה לחשוב שמישהו בקואליציה לא רוצה לסייע לאחים שכולים, צר לי שעל זה בכלל מתווכחים. אני אגיד עוד דבר בהזדמנות הזאת, אדוני היושב-ראש. יש לנו חובה קדושה גם לסייע לאנשים שמצויים במלחמה ואין להם ממ"דים ואין להם מקלטים שמותאמים לצורכיהם. אני אמשיך לדבר על זה, על נגישות למיגון, עד שיימצא הפתרון. אני מאוד מקווה שהממשלה לא מחכה למצוא את הפתרון רק בסיום המלחמה, תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לחברת הכנסת אלהרר. לבקשת שני הצדדים, ההצבעה תהיה הצבעה שמית. מזכיר הכנסת, אנא, קרא בשמות חברי הכנסת.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר אמיר אוחנה:

נא קרא בשמות חברי הכנסת שטרם הצביעו.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר אמיר אוחנה:

האם יש חברי כנסת שטרם הצביעו ומעוניינים להצביע? אם כן, נא הסבו את תשומת לבו של מזכיר הכנסת. בבקשה.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר אמיר אוחנה:

יש עוד? אם כן, תמה ההצבעה, נא לסכם את הקולות. אמרתי שתמה ההצבעה, רבותיי.

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת, בעד הצביעו 30, נגד 50, שני נמנעים. אי-לכך אני קובע כי הצעת חוק משפחות חיילים שנספו מערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – זכויות ילדים ממשפחות אומנה), התשפ"ה–2024, לא אושרה ותוסר מסדר-היום.

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא בסדר היום: הצעת חוק לפיתוח העיר קריית שמונה ומתן עדיפות למשרתי מילואים ונכי צה"ל בדיור, התשפ"ו–2026, של חבר הכנסת נאור שירי. אני מזמין את חבר הכנסת נאור שירי. בבקשה, אדוני, עשר דקות לרשותך.

נאור שירי (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, יש לי הרגשה של דז'ה וו. בשבוע שעבר, אם אתה זוכר, גם היית בעד הצעת החוק, אבל איך שהוא בסוף רצה הגורל, והצבעת נגד.

היו"ר יעקב מרגי:

גם כאן אני בעד הצעת החוק, עקרונית.

נאור שירי (יש עתיד):

עקרונית.

היו"ר יעקב מרגי:

משמעת סיעתית, מה נעשה?

נאור שירי (יש עתיד):

רגע, מי משיב לי, מי השר המשיב?

היו"ר יעקב מרגי:

אל תדאג, לא אלמן ישראל.

נאור שירי (יש עתיד):

לא, לא אלמן ישראל.

היו"ר יעקב מרגי:

יהיה שר תורן. עמיחי אליהו ישיב לך.

נאור שירי (יש עתיד):

עמיחי אליהו.

היו"ר יעקב מרגי:

הינה, שני מוצרי מדף, מה שתרצה – תבחר. קדימה.

נאור שירי (יש עתיד):

לא, חלילה. הייתי ממש, הופתעתי לקרוא את חוות דעתך. האמת, באמת, זה היה מפתיע. כל הכבוד על הנפש החפצה, שהגעת לאירוע ואמרת את מה שאף אחד לא האמין שתגיד. אבל בסדר, בזה עוד נדוש. תראו, אישית, אני לא יודע מה, אני מקבל את ההרגשה לא רק של דז'ה וו, אלא שיש לכם או משהו נגדי אישית, או משהו נגד קריית שמונה, כי אחרת אני לא יודע להסביר את זה. אני לא יודע להסביר את הדיסוננס הקוגניטיבי שכל פעם שאנחנו מדברים על משהו על קריית שמונה – וואלה, נשמע לי אחלה הצעת חוק, תכף יגידו לי חבריי פה בקואליציה – אולי יש משהו נגדי? בשבוע שעבר ביקשתי לייצר ולהביא תואר חינם למי שתושב קריית שמונה, משני טעמים פשוטים. 1. זה יעודד אוכלוסייה צעירה להגיע לעיר, לגור בה ולהפיח חיים בעיר. 2. יעודד השכלה. נשמע לי טוב, אבל בסדר, כנראה שזה היה לא עונה לקריטריונים הנכונים של הרחבת בית הדין הרבני למשל, אבל בסדר. השבוע, מה אני מציע, חבר הכנסת בוסקילה? תגיד לי אתה, אולי ההצעה לא טובה. אני מציע לתת הנחה של 50% למשרתי מילואים במכרזים לדירות, אבל בתנאי – אולי פה הבעיה שלי. התנאי הוא שהם יישארו לגור בעיר קריית שמונה במשך עשור לפחות. זאת אומרת, אתה לא קונה בית כהשקעה במחיר למשתכן, כי זכית בהגרלה – לא יודע, היו הרבה פרויקטים ברחבי המדינה, והפכת להיות משקיע או בעל דירות. לא. אתה רוצה הנחה, שירת במילואים? תבוא לגור בעיר. מה רע? לא יודע. מה רע בזה? אני לא מצליח להבין. זה עולה כסף למדינה? לא כל כך. גם ככה עושים פרויקטים; גם ככה יש שם פרויקטים בהנחה. מה רע להביא אנשים צעירים, משרתי מילואים, לבוא לגור בקריית שמונה? למה זה רע? למה, למה? מה יש לכם נגד קריית שמונה? אני לא מבין. עכשיו, אני לא עושה את זה בקטע פופוליסטי, הרי אתם באתם לקריית שמונה, עשיתם ישיבת ממשלה, שמתם שם 400 מיליון שקלים, הורדתם הרבה מאוד מההטבות שהבטחתם בדרך – כנראה מירושלים לקריית שמונה יש איזה פחת מסוים, לא רק בתוחלת החיים, אלא גם ברמת ההבטחות והחלטות ממשלה – אבל מה הבעיה בהצעת החוק הזו?

היו"ר יעקב מרגי:

זה פחת גיאוגרפי כנראה.

נאור שירי (יש עתיד):

בסדר גמור. הכול בסדר, אין בעיה, אבל מה הבעיה להעביר את ההצעה הזו? אתם יודעים מה, עזבו, אל תעבירו את ההצעה הזו, תצביעו היום נגד. תביאו את ההצעה הזו. תביאו אתם את ההצעה הזו. קחו, תעלו לפה, תגידו: הינה, אנחנו דואגים לתושבי ותושבות קריית שמונה; אנחנו עושים משהו כדי להצעיר את העיר, להכניס דם לעיר, לעזור לעסקים. משהו. למה רק בדימונה? לא שיש לי – גם אמרתי אתמול, אין לי שום דבר עם דימונה. למה יושב-ראש הוועדה לפניות הציבור של כנסת ישראל, אושר שקלים, מגיע לדימונה, אבל הוא לא מגיע לקריית שמונה? למה אין מצעד של עשרות שרים וחברי כנסת שהיו בערד ודימונה, למה אין את זה בקריית שמונה? למה אתם לא מציעים את ההצעה הזו? עזבו אותי, אני פסול מלהעביר הצעות חוק שרשום עליהם נאור שירי, אלא אם חס וחלילה, אם יש מישהו מהקואליציה לפני, אז זה מתקבל, אגב, זה גם איזה טריק חדש.

היו"ר יעקב מרגי:

טריק חדש-ישן.

נאור שירי (יש עתיד):

בסדר. אני מקבל, אגב. הכול טוב. אתם לא רוצים לתת קרדיט, זה בסדר גמור, אין שום בעיה. אתמול היה קטע נחמד. נכון, חברת הכנסת עטייה? כל יום יש פה קטעים נחמדים. אי-אפשר לומר שהבית הזה, לצד החורבן, לא מספק מלא רגעי הומור. אבל אתמול אני בעוונותיי ראיתי כינוס, First Lady’s Conference, שמלאניה טראמפ כינסה בנוגע לבריונות ברשת ודאגה למרחב, לספקטרום הדיגיטלי בימים אלו ובעתיד. אני בשיעורי האזרחות אומנם לא קיבלתי 100, אבל קיבלתי סביב 92–96. הבנתי שהגברת הראשונה של ישראל היא נשיאת – היא האישה של נשיא המדינה. נשיא, נכון? בשיעור אזרחות שלך היה משהו אחר, אולי? לא, אני מניח שכולנו למדנו פלוס-מינוס מאותו ספר, "להיות אזרחים בישראל". אני לתומי חשבתי שאשת את הנשיא תיסע, אבל שוב – לא שהופתעתי – גב' נתניהו, שיש לה, אגב, תרומה מדינית לא מעטה, כפי שגילינו בנימוקים לפרס ישראל – ולהשיא משואה במדינת ישראל, כבר אתמול; יש לה תרומה מדינית לא מעטה, והיא באמת הגיעה לשם ונאמה ודיברה. בעודה מדברת על בריונות ברשת, ובמקום – אתה יודע, דיברנו על קריית שמונה, אני הייתי בטוח שהיא תבוא ותצעק את זעקתם של, נגיד, ילדי קריית שמונה, או ילדי ישראל בשהות שלהם של במקלטים. הייתי בטוח שהיא תעשה את זה. היא תבוא, ותראה ותמחיש לכולם כמה זה קשה להיות ילד בישראל, כמה זה קשה לילדי הקטיושות להיות הורי המקלטים, והבריחה והפינוי, איזה קשה זה להיות ילד בישראל – הייתי בטוח. אבל שוב, גם פה, מה שנקרא, הופתעתי. מה שעוד יותר הפתיע אותי זה לשמוע את הנאום שלה. בעודה מדברת בכנס עולמי נגד בריונות ברשת, היא מציינת באמת בפתוס, באמת סיפור קורע לב, את הבריונות שעבר בנה יאיר נתניהו. לא, באמת, כאילו, כמה קשה היה לו להיות הבן של ראש הממשלה; כמה באמת, כמה הוא עבר בריונות לא רק במרחב הדיגיטלי, הוא גם עבר את זה במובן הפיזי – בפיזי, ממש בריונות. אותו אחד שבאמת המילה "בריון" – אגב, הוסיפו לו את זה ביוזר בטוויטר; הוסיפו לו bully, כי הוא זה שכל המלחמה הזו ובמשך כל השנים האלה הוא הבריון הכי גדול בטוויטר. הוא נותן 2:0, 3:0 במחצית לרמי בן יהודה, וכל המשמר של נתניהו, עם המוזר הזה שעשה עם הדגלים ליד בית המשפט, איך קראו לו? שכחתי. רן כרמי בוזגלו. הוא הבריון שריטווט ומרטווט כל היום תופעות אנטישמיות, מאשים את ראשי השב"כ וזרועות הביטחון בבגידה, לא פחות. אני מביא פה ציטוטים שלו על בגידה. בגידה, בגידה, בגידה. אז השיא, באמת, שיא הנאום, מה-low של נתניהו כאחד שבאמת עובר בריונות, עברנו לציטוטים של צ'רצ'יל. ושם באמת, אני אומר לך, יו"ר ועדת הכספים, אם אתה זוכר, באותו יום בבוקר, אתמול בבוקר, אני ציטטתי את בן פארקר מהסרט "ספיידרמן". אני ציטטתי את בן פארקר מהסרט "ספיידרמן", אתה זוכר? ואמרתי שעם כוח גדול באה אחריות גדולה, אם אתה רוצה את זה באנגלית: With great power comes great responsibility. ואז התפלא לי, אולי היא שמעה את הדיון, אגב, על ה-150 דולר שעשינו, שגם שרה נתניהו ציטטה, אבל פה היא ציטטה את צ'רצ'יל. ובציטוט של צ'רצ'יל, באמת היה שם איזה בלבול קל - - -

היו"ר יעקב מרגי:

מרוב הלהט אתה בסוף תשכנע אותנו שיש נקודות משותפות. אתה תשכנע אותנו שיש נקודות משותפות ביניכם.

נאור שירי (יש עתיד):

רגע, תראה, אתה שואל על הנקודות המשותפות. 1. אני מאוד מחבב אותה, רציתי להריץ פה קמפיין, ויעידו חבריי, שהיא תשיא משואה. רציתי גם לתת לה את פרס ישראל, באתי כבר עם דף חתימות, אבל מה קרה? פנצ'רתם את האירוע. אז היא טענה שצ'רצ'יל אמר גם: With great power comes great responsibility, בעודה מצטטת את ספיידרמן ובן פארקר. וינסטון צ'רצ'יל בכלל אמר: The price of greatness is responsibility. עכשיו, בסדר, אני מבין את הבלבול ואני מבין את המקורות השונים, אני מבין את הכמיהה ואת הרצון הגדול להיות צ'רצ'יל מעלי אקספרס, בואכה עלי באבא. תגידי, מה את עושה? יש לך הזדמנות לנאום על הילדים במדינת ישראל; את השגרירה שלנו; נבחרת ברוב קולות; את הגברת הראשונה, למרות שאת לא הגברת הראשונה; את הולכת בעולם ועושה תרומה מדינית כל כך גבוהה ובטח ובטח רוצה להשיא משואה. כולנו בעדך. למה לא לתת להם את זה? למה לא לתת? ועוד מילה קטנה, על מופע הגזענות הנהדר, שמעתם את זה, מלשכת ראש הממשלה, שאגב, באמת ה-meltdown שהולך שם בקריסה, רואים שאוריך חזר והוא מתחיל לחתוך שם במצ'טות ברכיים של אנשים, אבל זאת רק הדעה שלי. זה לא קורה, זאת רק הדעה שלי. אבל אני באמת נדהם בכל פעם מחדש, אדוני היושב-ראש – וטוב שאתה מנהל את הישיבה הזאת. במילה אחת קצרה: אין להם שום בעיה, הם שולחים מכתבים לנתניהו, ועכשיו כל השרים מתעוררים, שלא יכול להיות שתופעה כזו קיימת בלשכת ראש הממשלה.

דבי ביטון (יש עתיד):

איפה אמסלם?

נאור שירי (יש עתיד):

לא, לא איפה אמסלם. לא יודע איפה הוא, לא משנה.

דבי ביטון (יש עתיד):

איפה הבבון אמסלם?

נאור שירי (יש עתיד):

אבל איפה אתם בסמינרים החרדיים? למה אתם לא מדברים על הסמינרים החרדיים? למה אתם לא מדברים על הגזענות הממוסדת שאתם מממנים? למה על זה אנחנו לא שומעים אתכם? למה על הקופים ממרוקו שיצאו עכשיו מלשכת ראש הממשלה כולכם כותבים מכתבים רשמיים?

היו"ר יעקב מרגי:

תודה, תם הזמן.

נאור שירי (יש עתיד):

שני משפטים אחרונים. מכתב של אלי רביבו, בעודו סגן יו"ר הכנסת, סמל שלטון ונשיא הידידות בין ישראל למרוקו בפרלמנט – שלוש שורות רק בטייטלים.

מאיר כהן (יש עתיד):

נאור, לפחות את זה.

נאור שירי (יש עתיד):

כן. למה את זה אתם לא עושים, למה? למה אתם לא כותבים מכתבים לעיריית ירושלים בעודם - - -

היו"ר יעקב מרגי:

תם הזמן, פעם שלישית.

נאור שירי (יש עתיד):

תודה רבה, תודה רבה. רק משפט אחרון, כי ראיתי את זה ואז התחייבתי לעצור, כי - - - להוריד אותי.

היו"ר יעקב מרגי:

אמרת מילה קצרה ואחר כך עוד ארבע פעמים משפט אחרון.

נאור שירי (יש עתיד):

למה אין מכתב שלכם, גם של סיעת ש"ס, גם של ממשלת ישראל, שכל כך נגד גזענות, למה אין מכתב שלכם לעצור את הכספים?

היו"ר יעקב מרגי:

ונישאר עם השאלות למה. כבוד השר, השר עמיחי אליהו, מוזמן להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק.

נאור שירי (יש עתיד):

אני מבקש עמדה מנומקת לפחות כמו חוות הדעת המשפטית היפה שכתבת.

היו"ר יעקב מרגי:

לפחות כמו הנאום מלא הפתוס והרגש של חבר הכנסת נאור שירי.

נאור שירי (יש עתיד):

לומד ממך. אתה לא מסכים עם מה שאמרתי?

היו"ר יעקב מרגי:

מסכים עם כל מילה, אם זה עוזר לך.

רון כץ (יש עתיד):

אתה מכולם צריך פה – אני מחכה לנאום הזה.

היו"ר יעקב מרגי:

קח את דברי הימים של הכנסת ושל יו"ר ועדת החינוך ותבדוק את סוגיית הסמינרים ויעקב מרגי ביחד. בבקשה, אדוני. עשר דקות לרשותך.

מאיר כהן (יש עתיד):

מרגי, אתה יודע שאתמול הייתי - - -

היו"ר יעקב מרגי:

בבקשה, אדוני. עשר דקות.

שר המורשת עמיחי אליהו:

אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, קודם כול אני אענה את תשובת שר הבינוי והשיכון: הצעת החוק שלפנינו מבקשת לחייב את רשות מקרקעי ישראל לקדם תוכנית מחיר מטרה ומחיר למשתכן בקריית שמונה, ולהקצות 50% מהדירות בתוכניות אלו למשרתי מילואים ונכי צה"ל, עם דרישת מגורים של עשר שנים בעיר. קריית שמונה נשאה בנטל ביטחוני כבד במיוחד, תושביה פונו מבתיהם, עסקים בעיקר נפגעו והיא עודנה ניצבת בפני אתגרים, ואנחנו מחויבים לסייע לה להשתקם. כמו כן, משרתי המילואים שלנו, שעזבו משפחות, עבודה חיי שגרה ויצאו להגן על כולנו, ראויים לכל הכרה ולכל עדיפות. כאן אני שמח לומר שהעדיפות הזו כבר קיימת והיא חזקה יותר ממצה שמוצע. מועצת מקרקעי ישראל בראשותי כבר קבעה הסדרים מקיפים לטובת משרתי המילואים: במכרזי ההרשמה וההגרלה באזורי עדיפות לאומית, ובהם קריית שמונה, ניתנת עדיפות של עד 100% ולא 50% כמוצע – 100%.

נאור שירי (יש עתיד):

עדיפות זאת לא הנחה, נשמה.

שר המורשת עמיחי אליהו:

בתוכנית דירה בהנחה קבענו עדיפות של עד 50% למשרתי מילואים פעילים.

נאור שירי (יש עתיד):

עדיפות זאת לא הנחה, נשמה.

שר המורשת עמיחי אליהו:

דירה בהנחה.

נאור שירי (יש עתיד):

הנחה, אני מדבר על הנחה.

שר המורשת עמיחי אליהו:

נקודה שראוי לדון בה היא שהתנאי לזכאות הוא בכפוף למגורים של עשר שנים. מדובר בתנאי מחמיר, שעלול להרתיע בדיוק את האוכלוסייה שאנחנו מבקשים למשוך לקריית שמונה – משרתי המילואים – ולעמוד בסתירה למטרת החוק עצמו. מועצת מקרקעי ישראל יודעת להגיב במהירות ובגמישות לשינויים בשטח, כשפרצה מלחמת חרבות ברזל הורחבו ההטבות בתוך ימים. עיגון קשיח בחקיקה ראשית ישלול מאיתנו את הגמישות הזו בדיוק כשאנחנו הכי זקוקים לה. לסיכום, הממשלה איננה מתנגדת לתוכן ההצעה – כאמור, הגדלנו לעשות. ההתנגדות היא לדרך עיגון הזכויות. חיילי צה"ל ונכי צה"ל ראויים לכל הוקרה והטבה. מועצת מקרקעי ישראל בראשותי פעלה בעבורם וכך תמשיך. לאור האמור לעיל, מוצע להתנגד להצעת החוק. תודה. זהו. קודם כול, בואו נדון בנושא שלשמו התכנסנו – חנינה. החנינה – איך אמר חבר הכנסת נאור שירי? איך אמרה השופטת? תעשו פרצוף מופתע.

דבי ביטון (יש עתיד):

אנחנו משפטנים, יודעים - - -

שר המורשת עמיחי אליהו:

לא? ככה היא כתבה.

נאור שירי (יש עתיד):

אני גם אמרתי.

שר המורשת עמיחי אליהו:

אני כן רוצה להגיד כמה דברים בנושא הזה, אני אומר לכם כאבא ללוחם, עצם זה שמי שמנהל עכשיו את המלחמה, שעומד בראש הקבינט הביטחוני, צריך להתעסק בבובות באגס באני.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

זה לא נכון, כי אין דיונים בבית המשפט.

מיקי לוי (יש עתיד):

זה שקר, זה שקר. זה לא מופיע בכתב האישום.

שר המורשת עמיחי אליהו:

צריך לדבר - - -

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

זה לא נכון, כי אין דיונים בבית המשפט.

מיקי לוי (יש עתיד):

זה פשוט שקר.

שר המורשת עמיחי אליהו:

אז לא בבובות באגס באני - -

מיקי לוי (יש עתיד):

אדוני השר נדבק לשקר הזה.

שר המורשת עמיחי אליהו:

- - בדברים שגם אתה תסכים איתי, מיקי, שהם שוליים ביחס לאתגרים הגדלים של מדינת ישראל מדברת עליהם. הראייה - -

מיקי לוי (יש עתיד):

אבל אין כלום. ממש לא.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

אין דיונים, אין דיונים.

שר המורשת עמיחי אליהו:

תהיו קשובים שנייה אחת.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

אבל אין דיונים, אין דיונים. תענה לי.

שר המורשת עמיחי אליהו:

תהיו קשובים.

היו"ר יעקב מרגי:

הוא שמע אותך, אפילו בפרוטוקול נרשם: אין דיונים.

שר המורשת עמיחי אליהו:

גם השופטים בעצמם המליצו לפרקליטות לרדת מהאישום, או מניסיון האישום, של ראש הממשלה בפרשת השוחד. זאת אומרת - - -

קריאה:

שר המורשת עמיחי אליהו:

זהו? לא יכולתם להגיד את זה לפני כן? אני באמצע המשפט, אני אסיים את המשפט.

היו"ר יעקב מרגי:

בקצב הזה מנחיתים מטוס, מכוונים מטוס לחניה.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

יש לנו זמן עד אמצע הלילה.

היו"ר יעקב מרגי:

אבל לי יש עד עשר דקות.

שר המורשת עמיחי אליהו:

אתה יודע, בעיניי זה דומה למישהו שיבוא לכבאי, שמכבה עכשיו בית שבוער באש ויגיד לו: תגיד לי למה החנית את הכבאית שלך באדום-לבן? במה אתם מתעסקים עכשיו תוך כדי מלחמה, תוך כדי שהילדים שלנו עכשיו נמצאים בקרבות? אני אומר לכם, אתמול כמה רגעים לפני שהגשתי לנשיא את עמדתי התקשר אלי אבא, ששני הילדים שלו נמצאים בלבנון. הוא אומר לי: אני לא ישן בשקט כשאני מבין שמטרידים את ראש הממשלה, את מי שמנהל את המלחמה, בזוטות ביחס לאתגר הגדול.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

שימנה שר פנים ולא ייקח סמכויות.

שר המורשת עמיחי אליהו:

אני רוצה לומר משהו ביחס לכל הספקולציות, האם מותר לנשיא לדון בחנינה כזו? האם חייבים הודעה? מה אתם רוצים, מה אנחנו משפט גלילאו? רוצים לכפות על מישהו איזושהי הודאה, כשאפילו בית המשפט אמר שצריך לסגת מכתב האישום בפרשת השוחד. מה זה הדבר המטורף הזה? התהפכו היוצרות, במקום שתהיה פה דמוקרטיה אמיתית - -

דבי ביטון (יש עתיד):

זאת דמוקרטיה?

שר המורשת עמיחי אליהו:

- - במקום שתהיה פה אפשרות – כמו שהחוק אומר, כמו שבג"ץ ברזילי אומר - -

דבי ביטון (יש עתיד):

דומרני גם יכול לבקש?

שר המורשת עמיחי אליהו:

- - כמו שחוזרים השפוטים גם בפסק דין ניר זוהר וגם בבג"ץ ניר זוהר, חוזרים על אותם העקרונות האלה ובאים ואומרים, אפשר לחון לטובת מדינת ישראל. ואני ארחיב על זה, אני מניח, בפעמים הבאות. תודה רבה.

היו"ר יעקב מרגי:

המציע רוצה להשיב? בבקשה. אין לי בעיה, אני גם שומע את העוזר שם, וגם לא מבין את מה שהוא אומר.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

לא נורא, זה דווקא לא נורא. זה לא נורא שלא שמעת.

היו"ר יעקב מרגי:

לא, צריך להגיד לו. סדרנים, הבחור שם מפריע. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך.

נאור שירי (יש עתיד):

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, לא הופתעתי ככה מאז שהופתעתי לפני עשר דקות, שהופתעתי לפני רבע שעה, תאמין לי, לא משנה על מה. הוא נותן לי שש, למה אתה מתערב? מה אכפת לך איך אנחנו מחלקים את הזמנים שלנו? למה אתה - - -

היו"ר יעקב מרגי:

הייתי עולה על זה. קדימה.

נאור שירי (יש עתיד):

היית עולה אחרי שתיים וחצי דקות.

היו"ר יעקב מרגי:

המערכת לא מאפסת את עצמה, צריך לאפס אותה.

נאור שירי (יש עתיד):

בסדר גמור. אז באמת כל הכבוד לך על תשובה, השר, רק אם מעניין אותך – לא שמעניין אותך, לא, אני בטוח שלא מעניין אותך - - -

שר המורשת עמיחי אליהו:

כל מה שאתה אומר מעניין אותי.

נאור שירי (יש עתיד):

רק אם מעניין אותך, זאת לא עדיפות ב-100%, זאת לא הנחה, זאת טרמינולוגיה שונה שבאה לידי ביטוי, אגב, בכמה שקלים בודדים, של כן – זה יכול להגיע עד כחצי מיליון שקל, אבל שטויות, מה זה משנה. עדיפות יש לחיילי מילואים, אני יודע, תודה רבה. באמת לא הייתי צריך את החוק הזה, כי זה קיים, ואני גם יודע לקרוא עברית. ההנחה וההתניה בכך שאתה גר בקריית שמונה היא משמעותית, וזה אבן החוק. אבל גם כשמדברים איתכם על קריית שמונה אתם מדברים על חנינה, וגם כשמדברים איתכם על שר פנים שאין במדינה, אתם מדברים על חנינה, וגם כשמדברים איתכם על שר בריאות שאין במדינה, אתה מדבר איתי על חנינה, וגם כשאתה מדבר איתי על זה שאין – משהו שאמור להיות לך ממש חשוב למרות שאתה שר המורשת, שאין לו שום קשר למסורת ישראל – גם אין שר למסורת ישראל – איכשהו מדברים על חנינה. גם כשמדברים איתכם על משרד ירושלים, שאין לו שר, אתם עדיין מדברים על חנינה. גם כשאתם עושים וכל היום נואמים פה – מה אנחנו כבר עושים בזמן המלחמה, איך אנחנו מעיזים להגיש הצעת אי-אמון – ואז אין לך שום בעיה לדבר על חנינה. מדבר על באגס באני כאילו אתה עכשיו נציג הלוני טונס בכנסת. אין באגס באני בקייס, אין. אני יודע שפתאום באורח פלא לגמרי הנציג של הלוני טונס בארץ שלח מתנה אמיתית לראש הממשלה. ובגלל שראש ממשלת ישראל מאוד מחובר ללוני טונס, והוא כל יום קם בבוקר ושואל את שרה: what’s up, doc?, הוא שם את הבאגס באני מאחור, שנראה בדיוק בסרטון שהוא מצלם – אני יודע, זו מקריות לגמרי. אני אומר לכם, יש לכם בעיה. אתם מאוד אובססיביים, לא מעניין אתכם כלום, אבל חנינה – זה, נשמה, יורד – מעמד קבלת לוחות הברית. בזה אנחנו צריכים לעסוק. אתה יושב כגורם מאוד אובייקטיבי, אגב, באת לאירוע הזה מאוד אובייקטיבי, כאילו ראש הממשלה לא מינה אותך, כאילו אתה לא חייב לו, כאילו אתה לא בקואליציה שלו. הגורם האובייקטיבי ישב על המדוכה, ישב והתייעץ גם עם באגס באני, התייעץ גם עם דונלד דאק, וכמובן שבגלל שאין לך שום בעיה עם נשים, דאגת להתייעץ גם עם החבובות הנשיות – זה בסדר. ואז הגשת מכתב באמת מרגש לנשיא המדינה, תיאמת איתו, אגב, את הדממה עד שתגיע לפטריוטים, שם שטחת את הטענות. כולנו עצרנו נשימתנו – האמת שלא ראיתי הפטריוטים – אבל כולנו עצרנו את נשימתנו. לא קריית שמונה, לא הצפון, לא המיגון, לא מיגון הצפון, גם על זה אסור לדבר איתכם, שום דבר. גם על מה שקורה בעזה אסור לדבר, גם על זה שחמאס על הרגליים אסור לדבר, אסור לדבר על כלום. אבל אם יש משהו אחד בכנסת שחייבים לדבר עליו, ואנחנו חייבים להתכנס, זה החנינה ובאגס באני. What’s up, doc?

היו"ר יעקב מרגי:

תודה. חברי הכנסת, אנחנו ניגשים להצבעה על הצעת החוק. על פי בקשת האופוזיציה ההצבעה תהיה הצבעה שמית. מזכיר הכנסת, בבקשה לקרוא בשמות חברי הכנסת. הצבעה אישית

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר יעקב מרגי:

אבקש לקרוא בשנית בשמות חברי הכנסת שלא השתתפו בהצבעה.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר יעקב מרגי:

יש מי מחברי הכנסת שנמצא באולם, שמעוניין להצביע ולא הצביע? בבקשה, המזכיר.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר יעקב מרגי:

תמה ההצבעה, תודה.

רם בן ברק (יש עתיד):

מרגי, תגיד את התוצאה, אני לא עומד במתח.

היו"ר יעקב מרגי:

אני לא עומד במתח מהבדיחה שאלעזר שמע ואני לא שמעתי. שמעתי את הצחוק עד לכאן. חברי הכנסת, בעד הצעת החוק הצביעו 35 חברי כנסת, נגד – 51, נמנע אחד. אי לכך אני קובע כי הצעת החוק לפיתוח העיר קריית שמונה ומתן עדיפות למשרתי מילואים ונכי צה"ל בדיור, תשפ"ו–2026, לא אושרה, ותוסר מסדר-היום.

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק דיווח לכנסת על העברת סיוע הומניטרי מכספי המדינה, התשפ"ה–2025, של חברת הכנסת יוליה מלינובסקי וקבוצת חברי כנסת. אני מזמין את חברת הכנסת יוליה מלינובסקי להציג את הצעת החוק. בבקשה, גברתי. עד שתגיעי אציין את התמדתך ואת נחישותך בנושא ובתחום.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

אני מאמינה בזה.

היו"ר יעקב מרגי:

בבקשה, גברתי, עשר דקות לרשותך.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. נכון, אני מאוד עקבית במה שאני עושה ובמה שאני מאמינה. היום אני רוצה להציג בפני חברי הכנסת הצעת חוק שמדברת על כך שמוצע להטיל על הממשלה חובת דיווח פעם ברבעון לוועדת המשנה למודיעין בוועדת חוץ וביטחון בדבר היקף סיוע הומניטרי מעבר לגבולות מדינת ישראל. לא סוד שמדינת ישראל – לפי האינטרסים שלה, זה בסדר גמור – מעבירה סיוע הומניטרי או סיוע כזה או אחר למדינות אחרות מחוץ לגבולות המדינה, אבל זה לא משאב פרטי של הממשלה, זה עדיין כסף ציבורי, ואני חושבת שראוי ואפילו מתבקש שיהיה פיקוח פרלמנטרי על הדבר הזה. תראו, דוגמה מלפני כמה זמן – גילינו שמדינת ישראל מממנת סיוע הומניטרי לעזה. הכחישו את זה, אבל עובדה, זה קרה. אנחנו כולנו פתאום ראינו שמדינת ישראל במיליארדים על מיליארדים, מהכסף שלה, מהתקציב שלה, מכספי המיסים של האזרחים מימנה סחורות לתוך עזה, הקימה שם מתחמים לחלוקה. מה היה אז? שר האוצר הכחיש. אם אתה זוכר, אדוני היושב-ראש, הייתה הכחשה, עד שכבר לא הייתה ברירה. אני גיליתי שמדינת ישראל מעבירה מוצרים לעזה עוד קודם, פתאום במקרה תפסתי – 5 מיליון שקלים, כי פה אנחנו כבר מדברים על מיליארדים – אבל בהתחלה תפסתי 5 מיליון שקלים. התברר שבתחילת המלחמה משרד הביטחון קנה פסטות, אורז, חטיפים, כל מיני דברים, כסיוע הומניטרי לעזה. הכחישו, שיקרו, בואו נקרא לילד בשמו – שיקרו. אחר כך פתאום זה נעלם מהאתר – כל המספרים, כל המכרזים, כל זה נעלם אחר כך מהאתר. אז אני אומרת דבר כזה: בהצעת החוק מלפני חצי שנה דרשתי שיהיה אישור מראש של ועדת החוץ והביטחון לדבר כזה. באה הממשלה ואומרת בצדק – אנחנו חייבים גמישות. קורים דברים, עד שאנחנו נגיע, עד שנבקש אישור, עד שפה – אתה יודע מה, קיבלתי את זה. אבל מה שאני מבקשת בהצעת החוק עכשיו, כדי שתהיה חובת דיווח – כשהממשלה עושה משהו, מקבלת החלטות, הם צריכים לדעת שיש על זה עין מבקרת, עין שבודקת, עין ששואלת שאלות, שזה לא יהיה, אתה יודע, מתחת לשולחן, במיוחד כשבוועדת החוץ והביטחון יש ועדת משנה לענייני מודיעין, שזו הוועדה הכי סגורה, חסויה, סודית, ברוך השם, שום דבר לא דולף משם, היא מאוד מאוד מצומצמת. מגיעים לשם כולם כולל כולם, היא מקבלת סקירות ביטחוניות, רק לפני כמה ימים ראש הממשלה היה בוועדה הזאת. זאת אומרת זה לא אישור מראש, אלא דיווח פעם ברבעון. ואז, אתה יודע מה, זה יהיה אפקט מצנן. אם אתה יודע שאתה תצטרך פעם לתת דין וחשבון ותשובות, אולי אתה תתייחס ותתנהג בצורה אחרת, עם יותר אחריות, עם יותר מחשבה, כי לפעמים זורקים כסף ציבורי, כאילו כמו חול. נכון? מיליארד פה, מיליארד שם, זה בדיוק מה שעשה שר האוצר כשהוא הקים את המתחמים לחלוקת סיוע בעזה. עד עכשיו אף אחד לא יודע בצורה ברורה ומדויקת כמה זה עלה לאזרחי ישראל. לא מדברים על זה, לא פופולרי, מסתירים את זה, זה מתחת לשטיח – אבל זה קרה. זה כמה מיליארדים טובים. אני מאמינה שיש לנו - - -

עמית הלוי (הליכוד):

700 מיליון.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

לא, זה 700 מיליון לפני זה, אחר כך זה היה משהו אחר, כשהקימו את מתחמי הסיוע האלה. אני ראיתי מספרים אחרים, אבל אתה יודע מה, אתה כחבר ועדת חוץ וביטחון לדעתי צריך לתמוך בחוק הזה, כי אני לא מבקשת להגביל את שיקול הדעת של הממשלה, אני מבקשת שהממשלה תדווח ושהממשלה תדע שעל כל דבר שהם עושים יש פיקוח פרלמנטרי. בסוף הממשלה פועלת מכוח האמון של הכנסת. הם לא, מה שנקרא, אתה יודע, כול יכול, למרות שלצערי הרב בדיוק ככה זה מתנהל בהרבה מאוד מצבים. בהרבה מאוד מהחקיקה שלי אני מכניסה סעיף על פיקוח פרלמנטרי, ואתם יודעים מה, זה עובד ברגע שיש דיווח לוועדות הכנסת. מה שעשינו בזמנו עם אונר"א, שכל שלושה חודשים היה איזה דיון מעקב – זה דורש מהממשלה לפעול ולא למסמס. ומי כמוך יודע, עמית, שאלופים בלמסמס דברים, עד שאין את הפטיש על הראש. אז לכן, לאור האמור לעיל, אני לא רואה שום סיבה אמיתית שהממשלה תתנגד לחוק הזה, כי אני לא מבקשת לקבוע אישור מראש, אני לא מבקשת להגביל את הממשלה בפעולה בזמן אמת; מה שאני מבקשת זה שיהיה פיקוח פרלמנטרי על מה שכבר קרה, ודיווח על הכסף, שלא נגלה פתאום שאנחנו מממנים אולי עוד פעם איזשהו משהו בעזה, למרות שאני לא אתפלא, או שאנחנו למשל מעבירים כסף לאונר"א, שזה גם כן מה שקרה – תוך כדי התברר לנו שמדינת ישראל מימנה שם בסתר את אונר"א, כמובן, לפני אירועי 7 באוקטובר. אז אם נסתכל עלינו ככנסת, כמחוקקים, כגוף פרלמנטרי שאמור גם לפקח, לדעתי, במיוחד בנושא כל כך רגיש ובמיוחד כשאני מציעה פתרון מאוד מאוד מידתי שלוקח בחשבון גם היבט ביטחוני וגם כמובן את הנושא של החיסיון, שהדיווח יהיה אך ורק בוועדת משנה למודיעין – אני חושבת שאין סיבה שלא נתמוך כולנו כחברי הכנסת בחוק הזה. לגבי מה שקורה במדינה – תראו, חברים, כולנו צריכים להיות מאוד מאוד מאוד מודאגים ממה שקורה. כמובן, איראן זה אירוע גדול, ענק, שמתרחש מול עינינו, ובאמת אפשר רק להתפלל שהמשטר שם ייפול, כי אחרת שוב יספרו לנו שניצחנו – כמו שהיה לפני שמונה חודשים, תשעה חודשים – והסבב הבא זה רק עניין של זמן. אבל מפעם לפעם הם משתדרגים, הם מאוד מאוד משתדרגים. אסור לזלזל באויב. אגב, אני גם כן שומעת כאלה נאומים מדי פעם – מהמקפצה, הייתי אומרת. אז לא – אסור לזלזל בחמאס, אסור לזלזל בחיזבאללה, וכמובן, אסור לזלזל באיראנים. הם אנשים חכמים, מתוחכמים, התכוננו לכל מה שקורה 47 שנים, וגם עכשיו – מעם כלביא עד עכשיו סיפרו לנו שניצחנו, סיפרו שהיכולות לא קיימות, ועכשיו מתברר שהם השתקמו והכול קיים, והם יודעים להסתדר מצוין. אז קצת, קצת צניעות לא תזיק גם לפוליטיקאים וגם לאנשי הצבא. אפרופו, סיפרו לנו שניצחנו את חמאס – זהו, אין יותר חמאס. כל מי שעוקב אחרי מה שקורה בעזה – ואני מאמינה שיש פה אנשים שלא מורידים את העיניים ממה שקורה בעזה – צריכים להיות מאוד מאוד מודאגים. החמאס בשיא כוחו. הם שולטים ביד רמה בכל מה שקורה שם בעזה, כולל משטרה ברחובות, כולל חלוקת ממתקים. הסיוע זורם, החיים שלהם תותים, כי אנחנו לא מטפלים בהם. אני רואה אפילו שהם בלי בושה חמושים עם המדים, בטנדרים, נוסעים ברחבי עזה בסבבה שלהם. אז שלא יקרה לנו שוב – אופס, פספסנו. חבר'ה, זה פה, זה קיים, זה קורה. גם חיזבאללה – היום ראיתי דיווחים שחיזבאללה מחזיק 11,000–13,000 טילים, אבל סיפרו לי שכבר אינם, סיפרו לי שחיזבאללה כבר אאוט – אז התברר שלא. הבעיה שיודעים איך להתחיל - - -

היו"ר יעקב מרגי:

כל מה שמכוסח גדל מחדש. מה את רוצה?

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

יודעים איך להתחיל – לא יודעים לסיים. ומה שקורה ביו"ש צריך להדאיג את כל יושבי האולם הזה, כי הרבה אנשים מרגישים רגש ודאגה ליו"ש. אם אתם מאוד רוצים לדעת מה קורה ביו"ש, תראו את הכתבה שפרסם ליברמן אתמול - -

היו"ר יעקב מרגי:

נא לסיים.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

- - הוא מספר שם על כל היופי שקורה ביו"ש, כולל יחידות מיוחדות שהם הקימו בעצמם. תודה רבה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה רבה. אני מזמין את השר עמיחי אליהו להציג את עמדת הממשלה ביחס לחוק. בבקשה, עד עשר דקות לרשותך, אדוני.

שר המורשת עמיחי אליהו:

אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, היינו באמצע להסביר כמה מילים על החנינה ועל המהות של החנינה, ותוך כדי זה גם דברי תורה. נזכיר לכולם מאיפה המילה "חנינה" מגיעה בתורה. מאיפה היא מגיעה?

היו"ר יעקב מרגי:

"אלהים יׇחְנְךָ בני".

שר המורשת עמיחי אליהו:

"אלהים יׇחְנְךָ בני". מה זה שם? מי אומר למי? יוסף לבנימין. ואחרי זה איפה זה מופיע? נו, סעדה, איפה זה מופיע?

משה סעדה (הליכוד):

מלשון חן.

שר המורשת עמיחי אליהו:

מלשון חן, יפה. הקדוש ברוך הוא אומר לו, למשה, מצאת חן בעיניי, "וְחַנֹּתִי את אשר אחֹן" - -

היו"ר יעקב מרגי:

"ורחמתי את אשר אֲרחם".

שר המורשת עמיחי אליהו:

- - "ורחמתי את אשר אֲרחם". אז מה חז"ל אומרים שם? אם יש לו – אני נותן לו ממעשיו; ואם אין לו – אני נותן לו משלי.

היו"ר יעקב מרגי:

אבל לפני כן זה מחייב – "אני אעביר כל טובי". כשיש טוב – יש חנינה.

שר המורשת עמיחי אליהו:

"אני אעביר כל טובי". אבל העיקרון - - -

היו"ר יעקב מרגי:

על הדרך – מסר. כשיש טוב – יש חנינה.

שר המורשת עמיחי אליהו:

יש טוב – יש חנינה. אחרי זה זה גם מופיע בי"ג מידות של רחמים. נכון? איפה זה מופיע שם? "ה' ה' אל רחום וחנון" – גם על זה חז"ל אומרים דבר מעניין.

היו"ר יעקב מרגי:

מיכאל, תענה לו, בבקשה.

שר המורשת עמיחי אליהו:

כן, מיכאל.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

"חון תחון על בניך" - - -

שר המורשת עמיחי אליהו:

נו, מה זה "תחון"?

היו"ר יעקב מרגי:

"על בניך – לך שבים".

שר המורשת עמיחי אליהו:

אז מה זה חנינה? חז"ל אומרים שחנינה – איך קוראים לזה בשפה? זה פארה-משפט. זה מעבר לסוגיות המשפטיות. זה בכלל לא נכנס לשאלה מה קורה בתוך המשפט, אם הוא היה אשם או לא אשם, הודה או לא הודה. למה? כי החנינה, כל התפיסה שלה, היא הסתכלות כללית מלמעלה. עכשיו, הבית נשרף. עומד הכבאי ומכבה את האש. אתה בא ואומר לו: תגיד לי, למה חנית באדום-לבן? אתה נורמלי? אתה הולך לדון איתו עכשיו בפרטים הקטנים?

היו"ר יעקב מרגי:

זה יכול לקרות פה במדינה שלנו.

שר המורשת עמיחי אליהו:

הוא מכבה את האש. מנתח – מנתח לב נמצא עכשיו באמצע ניתוח. האם ייתכן שיבוא איזה משפטן ויגיד לו: תקשיב - -

היו"ר יעקב מרגי:

חבלה חמורה.

שר המורשת עמיחי אליהו:

- - אתה לא מילאת את הדוח שלך מאתמול? תגידו, אתם השתגעתם? יש דברים שמעבר, שמעבר לדין הפרטני, הם מעבר לשאלה ולסוגיה מה היה, איך היה, באיזה צורה היה. זה המושג חנינה ביהדות, וכדאי שהמשפטנים שלנו ילמדו קצת מהמקורות, כי גם סעיף 1 לחוק יסודות השפיטה אומר – כשבמשפט הישראלי אין לכם מושג מה לעשות, תפנו למשפט העברי, תפנו לדיני התורה. אגב, אני מזכיר מצד אחר, ברגל אחרת, יש סיפור - - -

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת, קצת בשקט.

שר המורשת עמיחי אליהו:

חברי הכנסת, קצת דברי תורה לכבוד חג פסח, לכבוד יום החנינה.

היו"ר יעקב מרגי:

חודש ניסן.

משה סעדה (הליכוד):

אני אמרתי לנשיא שערב חג הפסח זה החג הכי נכון לתת חנינה, חג החירות.

שר המורשת עמיחי אליהו:

חג החירות. לא, אבל שם עלול אדם לבוא ולומר שאנחנו קובעים שראש הממשלה אשם.

משה סעדה (הליכוד):

לא.

שר המורשת עמיחי אליהו:

אנחנו לא קובעים, וזו הטעות של מחלקת החנינות.

היו"ר יעקב מרגי:

שגלי לא תשמע אותך.

שר המורשת עמיחי אליהו:

חוסר הבנה, חוסר הבנה בכלל בשאלה. מה ניסתה מחלקת החנינות לטעון? מה מנסים עכשיו המשפטנים? שהוא יודה. אבל בית המשפט כבר אמר לפרקליטות לסגת מאשמת סעיף השוחד. אז מה הם רוצים? לעשות לו כמו שעשו לגלילאו? מה הם רוצים לעשות? מיטת סדום? זה פשוט הזיה מה קרה פה בתוך המערכת. זה פשוט הזיה, לאן הם לקחו את כל המערכת. הרי השופטים במשפט של נתניהו רומזים שהסעיפים שבהם הוא מואשם - - -

משה סעדה (הליכוד):

אומרים – שחור על גבי לבן. אומרים - - -

שר המורשת עמיחי אליהו:

אומרים. והם רוצים לכפות הודאה. איפה נשמע כדבר הזה? מה גם שמשום מה הם תלו את זה בדברי הנשיא שמגר, בבג"ץ ברזילי. אבל הנשיא שמגר, מה לעשות, לא רק שהוא לא אמר את זה, הוא שלל את זה.

טלי גוטליב (הליכוד):

איזה מזל שיש אותך - - -

שר המורשת עמיחי אליהו:

הוא שלל את זה.

היו"ר יעקב מרגי:

רגע – התחלת לעסוק במשפט – טלי הגיעה.

שר המורשת עמיחי אליהו:

זה פשוט מדהים. כותבים שם מחלקת חנינות: יסוד ההודאה - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

השר, החנינה חתומה בזכותך - - -

שר המורשת עמיחי אליהו:

חתומה.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

- - - החוק - - -

שר המורשת עמיחי אליהו:

החוק.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

באת לענות על החוק שלי – תענה. אני מאוד - - -

שר המורשת עמיחי אליהו:

אני אענה, אל תדאגי. אני יודע, אבל זה פחות מסקרן כרגע, סליחה.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

אתה עושה פה פריימריז?

שר המורשת עמיחי אליהו:

אני אעשה, אני אענה, חכי. אני מבטיח לך. יש לך פה, עוד שנייה אני אדבר על החוק שלך.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

אתה עושה שם הצגה. תענה לי על החוק.

שר המורשת עמיחי אליהו:

אני רוצה לחזור שנייה על הסוגיה, על הסוגיה הזאת. ניסים, איפה יש חנינה בספר שמואל? איפה יש חנינה בספר שמואל? אני אזכיר לכם. יהונתן באמצע המלחמה עם פלישתים הולך וטועם מהדבש. נכון? אבל אבא שלו השביע את כולם, שמה יהיה שם? צום. בסוף המלחמה אבא של יהונתן אומר ליהונתן: מה עשית? איך אכלת מהדבש כשאני גזרתי על כולם לעשות צום? והעם אומר שם לשאול: אתה רוצה לדבר על יהונתן, שעשה את התשועה הגדולה? זו רגל אחרת. אתה עכשיו הולך לדון בפרטי באגס באני, או איך כתוב שם, בוואלה – סיקור אוהד כשלא היה סיקור אוהד – כשהבן אדם באמת עושה פה מהפכה היסטורית בקנה מידה היסטורי? אני לא אומר שרק הוא, אבל כולנו, הממשלה הזאת – הרי המשפט זה לא המשפט של נתניהו, זה משפט נגד הימין. הרוגלות לא היו נגד נתניהו, התהליכים שעשו מנדלבליט ושי ניצן – זה לא היה נגד נתניהו, זה היה נגד הימין. אתה עכשיו הולך בדקדוקי עניות להפיל את הימין? יש פה מהלך היסטורי מטורף של ניצחון, אומנם לא ניצחון מוחלט - - -

היו"ר יעקב מרגי:

תשיב לה על החוק. בשלוש דקות תספיק להשיב?

שר המורשת עמיחי אליהו:

בטח. יש פה משפט וחצי.

היו"ר יעקב מרגי:

בבקשה, אדוני.

שר המורשת עמיחי אליהו:

ואני רוצה לבוא ולומר לכם, לא שאלתי את אבא שלי, שאיתו כתבתי – אני חייב לגלות פה ספוילר: כשישבתי על חוות הדעת של החנינה, הרמתי טלפון לאבא שלי. אמרתי לו: אבא, תשב איתי על הדבר הזה. יש לי כאן זמן מאוד קצר. כל יום שאנחנו מעכבים את החנינה זה ימים שהחיילים שלנו נלחמים כשראש הקבינט עסוק בדברים אחרים. ואבא שלי ישב איתי ממש שעות על גבי שעות לכתוב את החנינה. ואני רוצה לומר לכם – לא מברכים שהחיינו על דבר שאינו שלם. אנחנו נברך שהחיינו כשנחתום את חתימת הקיום על החנינה שהנשיא ייתן. שם אנחנו נברך שהחיינו. אבל אלה באמת ימים מיוחדים שכולנו צריכים לזכור. אילו הוציאנו ממצרים ולא עשה בהם שפטים – דיינו; אילו עשה בהם שפטים וכו' וכו' – דיינו. אנחנו נמצאים בתהליכים, צעד אחרי צעד. ועכשיו לשאלתך, חברת הכנסת יוליה - - -

קריאה:

שר המורשת עמיחי אליהו:

כן. אני חייב להחזיר לה תשובה. אנחנו חייבים לכבד אותה.

היו"ר יעקב מרגי:

נא לא להפריע להשיב. הוא עוד לא התייחס לחוק.

שר המורשת עמיחי אליהו:

חברת הכנסת יוליה מלינובסקי וקבוצת חברי כנסת נוספים מציעים לקבוע בחוק כי הממשלה תהיה מחויבת להגיש לוועדת המשנה למודיעין ולשירותים חשאיים של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת דוח רבעוני שיפרט על היקף הסיוע ההומניטרי אשר הועבר מחוץ לשטחי מדינת ישראל, אופן ניצולו, עלויותיו והשלכותיו התקציביות. בשים לב לכך שההצעה נוגעת לנושא המצוי בליבת שיקול הדעת המדיני והביטחוני וכדי לאפשר גיבוש עמדת גורמים רלוונטיים ביחס להצעת החוק ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה לדחות את הדיון בהצעת החוק. משנושא זה לא נדון לגופו ולא עלה להצבעה בוועדת השרים לענייני חקיקה, וכאשר ממילא לא גובשה עמדה סדורה של הממשלה באשר למוצע – לא ניתן לתמוך בקידום הצעת החוק. יצוין כי הצעת חוק דומה של חברת הכנסת מלינובסקי הוסרה מסדר-יומה של מליאת הכנסת ביום 7 במאי 2025, לאחר ש-58 חברי כנסת הצביעו בעד הסרתה של הצעת החוק מסדר-היום. זאת, בין היתר, לאור האפשרות שההצעה תביא לפגיעה בגמישות הנחוצה לרשות המבצעת בסוגיות הנוגעות לליבת שיקול הדעת המדיני והביטחוני. לפיכך, אני מציע כי מליאת הכנסת תסיר את ההצעה מסדר-יומה. תודה רבה. זהו? אפשר לסיים?

טלי גוטליב (הליכוד):

רגע.

היו"ר יעקב מרגי:

אני מזמין את חברת הכנסת יוליה מלינובסקי להשיב על עמדת הממשלה. שלוש דקות לרשותך, בבקשה.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

אני חייבת. אני אגיד לך למה – מי שאל למה? מי שאל למה?

היו"ר יעקב מרגי:

בבקשה, גברתי. שלוש דקות לרשותך.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

תקשיבו, תקשיבו טוב, ממשלה יקרה.

היו"ר יעקב מרגי:

הינה - - - מקשיב.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

ובמיוחד אתה, השר שדיבר פה יפה מאוד, שהשקעת שעות כדי לכתוב משהו אזוטרי. אם היית קורא את הצעת החוק הקודמת ומה הייתה ההחלטה, ומתייחס למה שכתוב עכשיו, היית מבין את ההבדלים. כי לפני שנה אמרתי שהממשלה תבקש אישור מראש, אישור מראש. ועלה שר המשפטים דאז יריב לוין ואמר: יוליה, זה לא טוב, כי את מגבילה את שיקול הדעת של הממשלה. שיניתי את הצעת החוק, אמרתי: דיווח בדיעבד. הבדל משמעותי. אם הייתם עסוקים בעשיית אמת, בחקיקת אמת, בעניינים שיש על סדר-היום, בדיוק באותו שצף קצף כמו שאתה עסוק בענייני המורשת שלנו, כנראה שהיית מבין את ההבדלים. אבל מאיפה? סתם הקראת פה, עשית פה נאום שלא קשור לשום דבר, רק לצורכי הפריימריז שלך, אבל למהות העניין לא התייחסת. אפילו לא טרחת לקרוא מה היה, מה הוצבע ומה קורה עכשיו. הכסף הציבורי הוא לא שלך, הוא לא שלך ולא שלך. הכסף הציבורי הוא של אזרחי מדינת ישראל, והגוף שאמור לפקח על זה הוא הכנסת, במקרה הזה – ועדת החוץ והביטחון, במקרה הזה – ועדת משנה למודיעין. זה הגוף. שלא יהיה מצב שפתאום נגלה שאדון סמוטריץ' מממן סיוע הומניטרי לאויבינו בעזה, בסיבוב כזה או אחר, ועוד משקר שזה לא קרה עד שלא תפסו אותו. אני מבינה את הצרכים של המדינה, אבל זה לא צריך להיות מהמקפצה. יתרה מזאת, אדוני שר המורשת – תחשוב איזו מורשת אתה משאיר פה – חנינה, ככה לימדו אותי במשפטים, בלי שום קשר לשום קשר - - -

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

מתי למדת?

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

אני למדתי משפטים פה בארץ. מי לימד אותך? לא אבא שלך. אתה יודע, לא אבא שלך. אז לימדו אותי - - -

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

מתי למדת?

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

מי שואל?

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

אני. מתי?

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

לפני 20 שנה.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

- - - אני למדתי, אבל אז היה חוק.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

אז אני אסביר לכם משהו, מה שאני מבינה בהיגיון פשוט. מישהו – להפך, בן אדם צריך להיות חפץ - - -

שר המורשת עמיחי אליהו:

באיזה - - - חנינה?

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

בן אדם צריך להיות חפץ בלהוכיח את חפותו, שהוא חף מכל דבר. להסיר כל צל של ספק מעל ראשו.

שר המורשת עמיחי אליהו:

היו"ר יעקב מרגי:

השר.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

להפך, כל מי שנקלע לסיטואציה כזאת – והייתה לי דוגמה מאביגדור ליברמן, שביקש שש פעמים בשבוע דיונים מ-8:00 עד 18:00, רק שיהיה משפט, כדי לצאת מזה. והוא יצא זכאי, יצא זכאי. לא מרח, לא סיפר סיפורים, לא ברח. הלך בכל יום, ביקש את זה, מול הרכב, ויצא זכאי. להפך. אני חושבת שכל בן אדם סביר שנקלע לכזאת סיטואציה, להפך, הוא רוצה להיות זכאי – כי זה לכל החיים וזאת המורשת – ולא משהו מפוקפק. אתם חושבים אחרת, זכותכם. לתפיסתי. ויש לי גם דוגמה מול העיניים.

טלי גוטליב (הליכוד):

רגע, אבל - - -

היו"ר יעקב מרגי:

תם הזמן, תודה.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

יש לי דוגמה מול העיניים. אז תמשיכו עם הדברים האלו. ולגבי הצעת החוק - -

היו"ר יעקב מרגי:

תודה.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

אני מסיימת משפט. - - לכל חבר כנסת יש בסוף גם כן תפקיד פיקוח פרלמנטרי. החוק הזה לא מגביל את שיקול הדעת של הממשלה, הוא מסדיר פיקוח פרלמנטרי על הכסף הציבורי. תודה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה. חברי הכנסת, תפסו את מקומותיכם. ההצבעה היא הצבעה אלקטרונית. אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק דיווח לכנסת על העברת סיוע הומניטרי מכספי המדינה - - -

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

שנייה, שנייה. מרגי, רגע.

היו"ר יעקב מרגי:

שבו. חברי הכנסת הנכבדים, המרעישים במיוחד, אפשר לגשת להצבעה? אני אשתדל להיות מנומס. כן? או שאני אאמץ שיטה של מישהו אחר, אתם רוצים? אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק דיווח לכנסת על העברת סיוע הומניטרי מכספי המדינה, התשפ"ה–2025. חברי הכנסת, הצבעה. הצבעה מס'1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 20 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 53 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק דיווח לכנסת על העברת סיוע הומניטרי מכספי המדינה, התשפ"ה–2025, לא נתקבלה.

היו"ר יעקב מרגי:

בעד – 20, נגד – 53. אני קובע כי הצעת חוק דיווח לכנסת על העברת סיוע הומניטרי מכספי המדינה, התשפ"ה–2025, לא אושרה, ותוסר מסדר-היום. חבר הכנסת חמד עמאר מודיע שלא עבד לו מסך ההצבעה. נא לבדוק, ולהוסיף אם כן.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

לא, לא, אנחנו נבדוק את העמדה שלו.

היו"ר יעקב מרגי:

כן, אמרתי, לבדוק.

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – צמצום פערים בין פריפריה למרכז), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת מאיר כהן. אני מזמין את חבר הכנסת מאיר כהן להציג את הצעת החוק. עשר דקות לרשותך, אדוני.

מאיר כהן (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, אני הייתי בטוח שהיום כל מי שיעלה לכאן, במיוחד ממפלגת הליכוד, במיוחד אלה שעולים לכאן וכל הזמן מדברים על הצד האשכנזי, כל אלה שעולים לדבר על המפלגות, מפלגות השמאל האשכנזיות - - -

היו"ר יעקב מרגי:

יזכירו את הבבונים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

על יש עתיד. על יש עתיד.

מאיר כהן (יש עתיד):

כשמישהו בתפקיד בכיר בלשכת ראש הממשלה מרשה לעצמו להגיד עליי ועל כל מי שבא ממרוקו, ויש פה הרבה, ברוך השם, להגיד עלינו "בבונים" ו"קופים" – עכשיו, לא אומרים דבר כזה במקום שהתרבות בו היא לא להגיד. כנראה שבסביבה הזאת מותר להגיד.

טלי גוטליב (הליכוד):

זה לא נכון.

מאיר כהן (יש עתיד):

עכשיו, זה לא – טלי, אני מבקש ממך לא להפריע לי. אני מבקש ממך לא להפריע לי. כבר נאמר עלינו שם, על המרוקאים, שאין עניינם אלא באוכל.

טלי גוטליב (הליכוד):

- - - זה לא נכון.

מאיר כהן (יש עתיד):

מה את אומרת לי שלא? שאין עניינם באוכל. ומישהו שם אמר: אנחנו אוהבים שהמרוקאים מצביעים בשבילנו, כי אנחנו יודעים להדליק את העצבים שלהם. אז שאף אחד לא יתווכח איתי על עובדות. אני לעולם לא מעלה את הדבר הזה, אבל כנגד הצביעות הזאת, שמטיחים בנו – אני רוצה שתדעו, כל אנשי הליכוד, רוב מצביעי הליכוד הם מעדות המזרח, ורובם הם מרוקאים. ואני לא מתווכח איתם, חלקם מהמשפחה שלי. אבל היום אתם צריכים לעמוד כאן ולהוקיע את זה.

טלי גוטליב (הליכוד):

עשינו את זה אתמול. למה היום? אתמול כבר.

מאיר כהן (יש עתיד):

להוקיע את זה אחד אחרי השני.

טלי גוטליב (הליכוד):

אתמול עשיתי את זה. באותו - - -

מאיר כהן (יש עתיד):

אחד אחרי השני. לא עשיתם את זה. אמרתם את זה בקול רפה. וצריך, תבינו - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

מה? זה לא נכון. אני דאגתי שהוא יפוטר אתמול. דאגתי שלוש פעמים לפטר אותו.

מאיר כהן (יש עתיד):

אני יודע שאתם מרגישים לא נעים, ומתגרדים באי-נוחות. אבל טלי, טלי - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

מי שהיה צריך לדבר זה ראש הממשלה, לא את.

מאיר כהן (יש עתיד):

תודה, טלי. תודה רבה. אין לי בעיה איתך ואין לי בעיה עם ביסמוט. מה, יש לך ספק? אתמול עמדנו – שמעתי את דעתך כשזה נשמע. אבל אני אומר שמישהו צריך לקום ולהגיד: אצלי לא קורה דבר כזה. אני עדיין ממתין לזה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

איפה ראש הממשלה?

מאיר כהן (יש עתיד):

אני אגיד את זה במרוקאית: חשומה. חשומה. תאמינו לי, חשומה.

היו"ר יעקב מרגי:

שהוא יתבייש. המבייש – שיתבייש.

מאיר כהן (יש עתיד):

לא, לא רק הוא, גם אלה - - -

היו"ר יעקב מרגי:

אני מקווה שלא נפגעת, כי אני לא נפגעתי. אני ממאן להיפגע מאנשים שפלים.

מאיר כהן (יש עתיד):

מרגי, אני ואתה לא נפגעים משום דבר, ברוך השם. גדלנו איפה שגדלנו, בעשר האצבעות שלנו הגענו לאן שהגענו. אנחנו – מעולם לא הרגשתי, חס ושלום, שאני מתחת למישהו. אבל זו אמירה קשה מאוד.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

מאיר כהן (יש עתיד):

לא, לא, טיבי, שמעתי את מה שאתה אומר. לא. אמירה קשה מאוד, שצריכים להוקיע אותה. אם, חס ושלום, מישהו מהמפלגה הטובה הזו שלי היה אומר את זה אמות הספים היו רועדות. אמות הספים היו רועדות.

מירב בן ארי (יש עתיד):

ברור. לפיד היה מדבר על זה. אבל ביבי, זה לא מעניין אותו. לא מעניין אותו.

מאיר כהן (יש עתיד):

וזהו, אני רוצה לעבור להצעת החוק שלי. אגב, הצעת החוק שלי לא עולה כסף. אדוני שר הרווחה הטוב, אנחנו דנים בהצעת חוק שהיא לא פחות - - -

היו"ר יעקב מרגי:

לא, לא, אני מתקן אותך לפרוטוקול: תעבור ללשון רבים, בבקשה. שרי הרווחה הטובים.

מאיר כהן (יש עתיד):

אוקיי, לקבל את זה זו מחמאה ממך. תראו, זה לא מה שאני קורא - - -

נאור שירי (יש עתיד):

היו"ר יעקב מרגי:

בטח, מבבון לבבון, זו לא חוכמה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אנחנו כולנו בבונים.

מאיר כהן (יש עתיד):

אחוות הבבונים.

יוסף טייב (ש"ס):

בבונים גאים, מה?

מאיר כהן (יש עתיד):

מתוך הניסיון האמיתי שלי אני רוצה להבהיר שקצת איבדנו את הדרך בכל מה שקשור למחויבות שלנו לשוויון בסיסי. טלי, שבי נא ותקשיבי למה שאני אומר.

היו"ר יעקב מרגי:

מירב וטלי.

קריאה:

אני בעניין.

מאיר כהן (יש עתיד):

אתם בעניין, תודה. שוויון בחיים עצמם. בואו נגיד את האמת, ואני רוצה שתדעו כולם: במדינת ישראל של שנת 2026 תוחלת החיים נקבעת לפי המיקוד שלך והמיקום שלך. חבריא, תוחלת החיים במרכז גבוהה מאשר בדרום ובצפון, ואתם יודעים כל אחד למה. איכות הטיפול הרפואי נקבעת לפי כתובת. ילד שנולד בפריפריה לא מקבל את אותן הזדמנויות בריאותיות כמו ילד שנולד במרכז. זה לא גורל, זה לא טבע, זו תוצאה ישירה של מדיניות כושלת מתמשכת. אני אומר: מתמשכת. אני לא בא להגיד: אתם – אנחנו צריכים כולם לתקן את זה. ובממשלה הזאת אני שומע דיבורים גבוהים על "אנחנו מצמצמים את הפערים", "אנחנו פותרים את בעיות הצדק החברתי". בפועל, לא רק שלא פותרים – מעמיקים. אני מבקש מכם, דורש מכל אחד מכם, לכו לצפון, תחת אש, ותראו מה אלה פערים. לכו. לכו לשמוע שבקריית שמונה מי שנפצע לא יכול לקבל טיפול כמו שצריך, כי כבר 30 שנה מדברים על מרכז מיון. תמריצים לרופאים שמגיעים, היו. הפסיקו. 20 מיליון שקלים אנחנו העברנו. נכנסה הממשלה – אין יותר, רופאים לא מקבלים. איזו ממשלה? שלכם. כמה תוכניות הוכנו? כמה באמת יושמו? אני גרתי שם. יום אחד פגשתי נדיב, ייבדל לחיים ארוכים, שקוראים לו דיוויד מיראז', הייתי ראש עיריית דימונה והוא בא לבקר. ואמרתי לו: אדוני, יש לי חלום. הוא אמר לי: מה החלום? לבנות מרכז מיון קדמי בדימונה. הוא פתח זוג עיניים אחרי שהוא שמע את הנתונים ואמר לי: where is the state? מה, אתה ראש עירייה. אמרתי לו: אם אנחנו, ראשי הערים, לא נטפל בזה – חבל על הזמן. והוא תרם לי כסף והקמתי מרכז מיון קדמי. ובני, שבא אחריי, בנה את הקומה השנייה. ועד אז אנשים מתו. אתם יודעים למה הם מתו? כי אם קשיש – ואז היו הרבה מאוד עולים חדשים מאוקראינה ומרוסיה, שפרנסתם הייתה בדוחק, אתם יודעים ממה הם מתו? הם לא רצו להזמין אמבולנס כי אם הם היו מזמינים אמבולנס ומגיעים לסורוקה ואומרים להם: תחזרו הביתה, הם היו צריכים לשלם אז 320 שקלים. אנשים מתו בגלל זה. ושקט גדול. אף אחד לא ידע את זה, חוץ מאיתנו, שחיינו שם. ואתה רואה את העוול הזה ממשיך. הצעת החוק היא פשוטה, היא לא רוצה – אופיר כץ, התנגדתם להצעה – היא לא אומרת כסף, היא אומרת דבר אחד: ששר הבריאות לא יוכל – ולא משנה איזה שר בריאות – לא יוכל יותר להתחמק מהאחריות הזאת. ומה שהוא צריך לעשות בתוך שישה חודשים – גואטה, אתה מפריע לי. גואטה, זה לא ביצים אבל אתה מפריע לי.

היו"ר יעקב מרגי:

יש לך קול רדיופוני.

ששון ששי גואטה (הליכוד):

סליחה - - - אתה אחלה.

מאיר כהן (יש עתיד):

תקשיב, אופיר. כן, אופיר, תחמם אותו. עכשיו בשיא הרצינות: הצעת החוק מבקשת לייצר נורמה ששר הבריאות לוקח אחריות על המצב הזה. איך הוא לוקח אחריות? תוך שישה חודשים הוא צריך להגדיר – כי אין לנו דבר כזה – מהי רמת השירות הבריאותי הראויה. אגב, לפני שכתבתי את החוק הלכתי ובדקתי אצל כל הקופות – אין. אני רוצה שתדעו שהקופות מקבלות תקציב פר-קפיטציה. טיבי, אצלכם זה הכי בולט. כולם מקבלים X, אבל אם אתה גר בבאר שבע ואני גר בדימונה, עליי מקבלים X פלוס משהו; ואם אתה גר בפזורה הבדואית אתה מקבל "איקס" פלוס משהו - -

היו"ר יעקב מרגי:

אתה כבר 15 דקות - - -

מאיר כהן (יש עתיד):

אבל אין אף אחד שבודק שהקופות אכן מוציאות את הכסף הזה - - -

היו"ר יעקב מרגי:

לא מעבירות על האזור, ודאי.

מאיר כהן (יש עתיד):

לא מעבירות.

היו"ר יעקב מרגי:

ולא קם הגבר האמיץ, השר האמיץ, שיבוא ויאמר: עד כאן.

מאיר כהן (יש עתיד):

נכון. אז אתה מגיע ואומרים לך – ואני לא מאשים אותם – אומר לך מנהל קופה: אין לי כסף, אני צריך לבנות, אני צריך לבנות מחלקה - - -

היו"ר יעקב מרגי:

מאיר, אתה ב-15 דקות כבר.

מאיר כהן (יש עתיד):

זהו, אני מסיים.

היו"ר יעקב מרגי:

כשנהנים זה עובר מהר.

מאיר כהן (יש עתיד):

כן. ואז אומר לך מנהל קופה: אני צריך לבנות מחלקה אונקולוגית, אז אני לוקח מהכסף הזה. וזה האבסורד הגדול. רק עוד משפט. אני מבקש משר הבריאות - -

היו"ר יעקב מרגי:

אני לא מלאך, יש לפעמים העדפות. יש לפעמים העדפות. מודה.

מאיר כהן (יש עתיד):

- - שבצורה ברורה יכתוב מהי רמת השירות, וכל שר בריאות שנכנס יצטרך להגיש לציבור תוכנית שנתית מפורטת, מתוקצבת, שעוברת את אישור הממשלה, לצמצום הפערים. אני ציפיתי שכשאני מביא הצעה שאין בה כסף, שאתם תצביעו ותגידו: זה מה שצריך, וזה יחייב את כולם.

היו"ר יעקב מרגי:

נא לסיים.

מאיר כהן (יש עתיד):

וחבל שהתשובה שאני מקבל היא: מתנגדים. ואל תגידו לי: תחכה עוד שבועיים נדבר; או שאתם מקבלים את זה – וזה לא עולה כסף, זה רק רצון טוב ואמיתי – או שאתם אומרים: גם את הרצון הטוב אנחנו לא רוצים לתת. תודה. סליחה שהארכתי.

היו"ר יעקב מרגי:

הכול טוב. כשהנושא חשוב ונאמרים דברי טעם אפשר. מי השר המשיב? השר אלי כהן. הינך מוזמן להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. חבר הכנסת מאיר כהן, עקרונית זה לא עולה כסף, אבל כשאתה מגדיר רמה זה מחייב. זה מחייב תקציבית. בבקשה. כדבר כהן אל כהן. בבקשה.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

ככהן אל כהן, חבר כנסת מאיר כהן, הקשבתי בקשב רב לדבריך ואני קודם כול אתייחס לפתח הדברים שציינת, עוד לפני שנדבר על הצעת החוק שאתה מביא. חשוב לומר בצורה ברורה: דברים של גזענות, אין להם מקום. מי שהתבטא, ואם הפרסום של סגל הוא נכון, ואני מניח שהפרסום שלו הוא נכון בתור עיתונאי שאני מתאר לעצמי שבא ובדק את הנתונים – לאדם שהתבטא באופן הזה אין שום מקום בציבוריות הישראלית, והוא צריך לסיים את תפקידו באופן מיידי, ללא שום חסד וללא שום הקלה. ולכן, אני אומר את זה בצורה ברורה. אני רוצה לומר לך, חברי, אני רוצה רק - - -

רם בן ברק (יש עתיד):

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

דקה. אצלנו, אתה יודע, אצל הבבונים אולי נהוג להתפרץ. אתה קראת לי להשיב ואז אחרי זה – אין לי בעיה להפוך את זה לשיח. אני רוצה לומר לך, חבר הכנסת כהן, אנחנו גאים במקומות שגדלנו בהם. אנחנו גאים שהגענו מהפריפריה החברתית ומהפריפריה הגיאוגרפית, ואנחנו שמחים להראות שבמדינת ישראל אפשר להצליח בכל מקום שאתה עושה, מכל מקום שאתה גדל בו. אתה, אם אני לא טועה, לפני שהיית ראש עיר, היית במערך החינוך, והחינוך זה המקום לשבור תקרות זכוכית, להצליח ללא קשר למעמד הסוציו-אקונומי שבו אתה היית, שבו אתה גדלת. ולכן לא רק שאנחנו לא מתביישים, אנחנו גאים באיפה שגדלנו. מי שרוצה להוביל את ישראל לשיח של גזענות או מתבטא באופן הזה כפי שהתבטא, צריך לסיים את תפקידו, וטוב שיעשה זאת שעה אחת קודם, אין לו שום מקום, לא בכנסת ישראל ולא בשום תפקיד ציבורי אחר, נקודה. אני רוצה, חבר הכנסת כהן, לעבור ברשותך להצעה. ואני אומר לך, אדוני היושב-ראש, שההצעה של חבר הכנסת כהן היא הצעה עניינית - -

היו"ר יעקב מרגי:

וראויה.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

- - ובהחלט אנחנו מחויבים לתת לפריפריה רמת שירותי בריאות כמו במרכז, ובעיניי אפילו טובה יותר מהמרכז. אבל יש דבר אחד, כאן אני לא אקריא את התשובה, אבל רוח הדברים שלה אומרת שההצעה שלך היא בהחלט מדברת על עיקרון חשוב של מתן השירותים, אבל, אמרת בתחילת דבריך, וזאת הבעייתיות – היא לא נותנת כלים. על מנת לעשות את מה שאתה מבקש, ובצדק אתה אומר, בצדק, צריך לתת יותר. עכשיו, על מנת לתת יותר צריך את הציוד המתקדם, צריך לתת תמריצים. אתה יודע, אני הייתי באילת, הייתי בביקור - - -

היו"ר יעקב מרגי:

מה, אתה רוצה שהוא יביא את זה מהבית?

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

אני לא יודע, אפשר לעשות לו – אני בתור שר המודיעין, נעשה לו דוח הון עצמי - -

היו"ר יעקב מרגי:

מערכת הבריאות צריכה לדאוג, השר צריך לדאוג לזה.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

- - נעשה לו דוח הון עצמי, ונבדוק אם הוא הביא מהבית. אבל אני אומר, ההצעה שלך – כן, חברים?

מאיר כהן (יש עתיד):

השר אלי כהן, אני מעריך אותך מאוד. חבל, תעצור, רד, נעבור להצבעה. לשמוע ממך שאני לא נותן כלים – אני צריך לתת כלים?

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

לא אתה אישית. לא אתה אישית, חבר הכנסת כהן - - -

מאיר כהן (יש עתיד):

אני מציע שהשר יבנה לו מה המנדט לשוויון וזכויות, ויתחיל לטפל בזה. זה לא היום, זה לא מחר, זה לא בעוד שנה, אבל שנתחיל תהליך מסודר. זה הכול.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

כן. חבר הכנסת כהן, ללא ספק ההצעה שלך מגיעה ממקום שלדעתי הוא חוצה מגזרים וחוצה מחנות, אם נקרא לזה ימין, שמאל, מרכז, לא משנה מה. אני בטוח, שברמה של העיקרון של הצעת החוק, יש לה בהחלט תמיכה. אבל אם אתה רוצה – מה שאמרתי, אם זה לא היה ברור, שההצעה אומרת שהיא לא נותנת מענה. לא אתה לא נותן מענה, אין ציפייה שאתה תעביר מחשבון הבנק שלך, ההצעה לא נותנת כלים על מנת להתמודד עם העיקרון שאתה רוצה להשיג. ולמעשה, אם אתה שואל מה הם אומרים, אם אתה רוצה, מה שנקרא, שאני אפרט בתור שר תורן בשפה שכתב כאן חברי השר כץ – הוא אומר שהמשרד פועל לקידום הנושא בהשקעות תקציביות משמעותיות, נותן תוכניות כוח אדם, הוא קורא לזה "תוכנית כוכבים". הוא אומר שיש תוכניות ספציפיות לאילת, וטוען שבימים אלו מקדמים הקמת בית חולים נוסף בנגב, הקמת מגדל נוסף בסורוקה. אולם, הם מציינים שהפערים נובעים, בין היתר, ממחסור של כוח אדם רפואי, מקושי למשוך מומחים, מאיגום משאבים, והוא אומר שההצעה הספציפית – לא אתה אישית – ההצעה, כפי שהיא מנוסחת, אין בה מקור תקציבי, אין פתרונות לכוח אדם. ולכן ההצעה צריכה להיות מלווה. אם רוצים לבוא ולעשות הצהרה או דיון לסדר-היום או ישיבה בוועדה בכנסת, אחלה דבר, אבל הצעת חוק צריכה במקרה הזה לממש את תכליתה. ואם ההצעה הייתה אומרת x אחוז מהתקציב, או שיהיה גידול, אז בהחלט היה אפשר לעשות את הדבר הזה. ולכן אומרים שההצעה היא לא מעשית, הכוונה היא טובה, אך היא לא נותנת כלים אמיתיים לצמצום הפערים בפריפריה. לכן מה שמתכוון השר חיים כץ זה כן לפעול ליישם את הדברים האלו, כן להשקיע משאבים, כן לעשות את האיגום על מנת לתת, ובצדק, רמת שירותים ורפואה ובריאות מתאימה והולמת בנושא הזה לפריפריה. לכן ברמת העיקרון ההצעה היא בהחלט ראויה, היא נכונה, אבל צריך אולי לעבות אותה. יכול להיות, אני אומר – כמובן שעוד מספר דקות נצביע על ההצעה, ואני מעריך מה יהיו התוצאות. אלטרנטיבה נוספת היא, חבר הכנסת כהן, שתדחה את ההצבעה ותיפגש עם השר חיים כץ ותשב איתו, מכיוון שאני בטוח שאתם שניכם תסכימו על הדברים. אבל אם לא, בנושא הזה תהיה ותתקיים הצבעה ונראה את הדברים עצמם. אני, אגב, רוצה גם להתייחס לפרסום שהיה לפני מספר דקות בעניין פגיעה בתשתיות ובתחנות כוח. אז לשמחתנו, על אף ניסיונות חוזרים ונשנים לפגוע באתרי תשתיות בישראל, לפגוע בתחנות כוח ובדברים נוספים, אין שום פגיעה בשום אתרים, ומשק האנרגיה הוא משק חזק, איתן, שיודע לתת את כל המענה הנדרש לאזרחי ישראל. זו באמת ההזדמנות גם לומר תודה לעובדים ולעובדות במשק האנרגיה, שעובדים מסביב לשעון. מי שזוכר, דיברו איתנו כאן שגם במלחמה הזאת וגם בחרבות ברזל יצטרכו לקנות גנרטורים, שיהיה תרחיש עלטה, שנשב בחושך, שאנחנו לא ערוכים. אז בינתיים איפה שיושבים בחושך זה באיראן, בטהרן, במקומות האלה. במדינת ישראל הכול עובד ופועל כמו שעון שוויצרי. הגענו למערכה הזאת, מוכנים בצורה מאוד מאוד משמעותית, דאגנו למיגון, דאגנו לפיזור של אנרגיה, ולכן אנחנו בהחלט נדע לתת את כל המענה על מנת שנוכל להשלים את כל המשימות עד תומן, על מנת להשלים את המערכה. באמת זה הזמן להודות לכוחות הביטחון, למודיעין, למוסד, על פעילויות חסרות תקדים, שבזמן שאנחנו יושבים כאן, התקיפות באיראן ממשיכות והכתישה של איראן עושה ונמשכת ופועלת. בינתיים נציין, לטובת החברים מהקואליציה שהגיעו עד אשר תהיה הצבעה, שחבר הכנסת כהן, מאיר כהן, בתחילת דבריו, התייחס גם לפרסומים שהיו אתמול בלשכת ראש הממשלה, והעמדה שלי לפחות היא ברורה. מי שנוקט בשיח גזעני, אין לו מקום בציבוריות הישראלית, מי שלוקח אותנו לשיח עדתי - -

היו"ר יעקב מרגי:

מתנשא.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

- - לא יכול לכהן לא במשרד ראש הממשלה, לא בכנסת ישראל ולא בשום מקום. אני שמח וגאה שמרבית מחבריי בליכוד, לרבות אני, הגענו מהפריפריה החברתית והגיאוגרפית, ואנחנו גאים על כך, ואנחנו גאים להוביל מדיניות שבה פורצים גבולות, פורצים תקרות, משקיעים בחינוך, משקיעים בפריפריה. ולעצם ההצעה של חבר הכנסת כהן, שמדברת על הנושא של צמצום פערים בתחום הבריאות בפריפריה, אנחנו כמובן תומכים בעיקרון, אבל הצעת החוק צריכה גם לכלול גם משאבים וכלים, והצעת החוק הזאת אינה כוללת משאבים, אינה כוללת את הכלים הנדרשים לטובת צמצום הפערים.

היו"ר יעקב מרגי:

תם הזמן.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

וחבר הכנסת, השר חיים כץ, יוכל לעשות.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

לכן, חבר הכנסת כהן, אנחנו נפעל לקדם את הנושא של בריאות בפריפריה - -

היו"ר יעקב מרגי:

השר אלי כהן, הוא הבין את זה.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

- - עם תקציבים. העיקרון הוא נכון אבל ההצעה היא לא מעשית. תודה לכולם.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה. חבר הכנסת מאיר כהן, מעוניין להשיב, בבקשה. שלוש דקות לרשותך.

מאיר כהן (יש עתיד):

אדוני, אדוני היושב-ראש, תראו, אני פונה לכולכם. אני נמצא כאן מ-2012, והיו פעמים שעם כל הלחץ הקואליציוני, היו דברים שאמרתי עליהם שאני לא מוותר ואני לא אצביע ואני אתנגד – ועשיתי את זה. מי שלא הבין את הצעת החוק הזאת, זאת הצעה שכל מה שהיא מבקשת – לייצר, לחייב שר בריאות. עכשיו, בחינוך יש את זה, יש לנו בחינות, יש לנו אמות מידה; בבריאות אין לנו שום אמת מידה. לבנות תוכנית תוך חצי שנה שבאה ואומרת שתושב שנמצא במקום הרחוק ביותר בארץ, מה צריך להיות המרחק בינו לבין טיפול אונקולוגי, מה המרחק בינו לבין MRI, מה המרחק בינו לבין מרכז אורתופדי, מה המרחק בינו לבין מרכז אלצהיימר. האם חובה לבנות מרכזי אלצהיימר בצפון ובדרום, שלא ייסעו רק למרכז אחד בשיבא? האם חובה להוציא יותר רישיונות למכשירי MRI? אני לא ביקשתי, השר אלי כהן, להגיד עכשיו שצריכים לקנות מכשירי MRI, אבל אם אתה בונה תוכנית כמתחייב, כמו שעשינו – ושוב, אני, ואתה אחריי ברווחה. אני יודע את תוכנית המדידה שאתה כתבת, היא לא עולה כסף, אבל זה ראייה של שר שבא ואומר: אני שם תוכנית. תוכנית אלאלוף, מה היא הייתה? תוכנית אלאלוף הייתה אמורה לעלות 20 מיליארד. האם אמרנו 20 מיליארד? לא. כתבנו תוכנית שכל שר רווחה גוזר ממנה.

היו"ר יעקב מרגי:

מפת דרכים.

מאיר כהן (יש עתיד):

יש לך איזה תנ"ך מול העיניים. אין לנו את זה בבריאות. זה כל מה שביקשתי, לא כסף. ששר יגיד איך פותרים את הבעיה באילת.

היו"ר יעקב מרגי:

יו"ר ועדת הבריאות.

מאיר כהן (יש עתיד):

איך פותרים את הבעיה בקריית שמונה.

היו"ר יעקב מרגי:

יו"ר ועדת הבריאות, צמצום פערים בבריאות.

מאיר כהן (יש עתיד):

למה תוחלת החיים בפריפריה היא פחות מהמרכז? זה הכול. תודה אדוני.

היו"ר יעקב מרגי:

אני לא צריך לממן את אנשי המרכז מהקפיטציה שלי.

מאיר כהן (יש עתיד):

ואנשי ש"ס - -

היו"ר יעקב מרגי:

הצעת חוק ראויה, הלוואי ויכולנו לתמוך, אבל המשמעת הקואליציונית מגבילה אותנו.

מאיר כהן (יש עתיד):

- - תחשבו פעם אחת באומץ.

היו"ר יעקב מרגי:

אכן. הייתי מוסיף בהצעת חוק, במדידה, מספר רופאים מומחים לנפש. היום זה לא מחייב אף אחד, אף קופה. חברי הכנסת, תפסו את מקומותיכם. אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – צמצום פערים בין הפריפריה למרכז), התשפ"ג–2023. חברי הכנסת, הצבעה. אתה יו"ר ועדת הבריאות, קפיטציה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 37 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 51 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – צמצום פערים בין הפריפריה למרכז), התשפ"ג–2023, לא נתקבלה.

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת, תשומת ליבכם, 37 בעד, 51 נגד, אני קובע כי הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – צמצום פערים בין הפריפריה למרכז), התשפ"ג–2023, לא אושרה, ותוסר מסדר-היום.

היו"ר יעקב מרגי:

אנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – עובדה מועדפת ביישובי קו העימות בצפון ובדרום), התשפ"ו–2025, של חברת הכנסת יעל רון בן משה. אני מזמין את חברת הכנסת יעל רון בן משה, להציג את הצעת החוק. בבקשה, גברתי, עשר דקות לרשותך.

יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבר הכנסת מאיר כהן, שעוד נמצא כאן, אני חושבת שהציג הצעת חוק מצוינת. לזכות לי לציין שבכנסת העשרים-וארבע, אני הצגתי את הצעת החוק הזאת. היא זכתה לתמיכה בקריאה טרומית גם מהקואליציה, גם מהאופוזיציה. אחר כך נתקעה בוועדות. אפשר לבדוק מי תקע את זה ולמה בכנסת העשרים-וארבע. אבל בכנסת העשרים-וארבע הצלחנו כולנו יחד להצביע - - -

שר המשפטים יריב לוין:

יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

נדבר על זה בנפרד, כי מה שחשוב לי בזמן שלי זה להציג את הצעת החוק הזאת.

היו"ר יעקב מרגי:

אני יכול לענות, אם תרצה, למה, בלי לדעת. זה עולה הרבה כסף, ומקבלי ההחלטות לא סובלים מהפערים האלה.

שר המשפטים יריב לוין:

למה את רוצה להסביר, שאלתי.

היו"ר יעקב מרגי:

לא יודע, אני לא היסטוריון. בבקשה, גברתי.

יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

יש רגעים שאנחנו מצליחים להסכים על דברים, אחר כך, כנראה, הרבה פעמים הפוליטיקה מנצחת אותנו. גם אדוני שר המשפטים מכיר את הדבר הזה. אני חושבת שהיה נכון בימים האלה, על הצעת חוק לקריאה טרומית, כן להצביע פה ביחד ולראות אחר כך מה קורה בוועדות. מי שחושב שבחודשיים, שלושה של העבודה הפרלמנטרית שנותרה לנו בכנסת הנוכחית, לפני היציאה לבחירות, נצליח לעשות מהפכות כאלה או אחרות, או לחנך אחד את השני, בעיניי טועה טעות מרה בהבנת המציאות, וחבל שעל הצעת החוק הקודמת הקואליציה הצביעה נגד. יש הזדמנות לתקן בהצעת החוק שאני אציג עכשיו. אני מרגישה שאני עומדת פה היום ומייצגת את תושבי קו העימות בצפון ואולי גם תושבים בקו העימות בדרום. ואי-אפשר היום לדבר על הצפון, בלי להזכיר את נוריאל דובין, זיכרונה לברכה, שנקטלה אתמול מטיל חיזבאללה, בדרך לבית שלה במושב מרגליות. בחורה צעירה, בת 27, כל החיים לפניה. באמת, עצב שאין לו סוף. אי-אפשר לדבר על הצפון בלי להזכיר את פושקו, שנטמן אתמול בקבורה זמנית בקיבוץ עמיעד אחרי שנהרג שלשום בקיבוצו משגב עם כשיצא בדרך לעבודה. מה נגיד לאנשים הטובים האלה אחרי שנה וחצי של פינוי כשהם חוזרים הביתה לשקם גם את ביתם, משפחתם, חייהם, אבל גם את הצפון שכל כך, כל כך הוזנח שנים אחורה, אבל בוודאי בשנתיים החולפות. מפה נשלח תנחומים למשפחות שלהם, לקהילות שלהם. ועכשיו זמן מעשים, אחרי שאנחנו כל כך מחבקים וכל כך יודעים להיות ביחד, ואנחנו רואים את עם ישראל המדהים, המשמרת שלנו פה בכנסת הזאת, בוודאי בקואליציה, בממשלה, זה גם לפעול ולעשות ולא רק לדבר. היום, בקרית שמונה, ביממה האחרונה, היו 17 אזעקות. 17 אזעקות בקריית שמונה ביממה האחרונה. אתמול לא היו פחות. אנחנו יכולים לקוות שמחר יהיו פחות, אבל תושבי קריית שמונה 17 פעמים רצו למקלטים בגלל ירי של רקטות, תלול-מסלול, או כטב"מים, לא התרעה מקדימה שאולי עוד עשר דקות תהיה אזעקה. ממש ממש איום ממשי מצפון על תושבי קריית שמונה, 17 פעמים ביממה האחרונה. ל-30% מהתושבים בכל המדינה, וגם בצפון וגם בקו עימות, אין עדיין מיגון שקרוב לבית. ולכן, בזמן שאנחנו יושבים פה, אולי טרודים, אולי עסוקים, אולי כועסים, אנשים חיים במקלטים. אנחנו בכלל לא מסוגלים לתאר את זה כשאנחנו נמצאים לקראת סופו של השבוע הרביעי למלחמה. וכל זה תוך כדי, כפי שציינתי קודם, שאנשים מנסים לשקם את חייהם, מנסים לשקם את חבל הארץ שכל כך יקר להם. האנשים האלה, יש בהם חוסן מדהים. אנחנו הרי כולנו רואים את זה בסיורים שאנחנו מבצעים, כשאנחנו נמצאים בשטח; אנשים שיודעים לתת מעצמם לאחר, לשכנים שלהם, לקהילה שלהם, ממשיכים לעשות את זה גם במלחמה הזאת. אבל האנשים האלה, האזרחים היקרים האלה, זקוקים גם לנו, וזקוקים לכך שהמדינה תראה אותם, ולא רק בדיבורים, גם במעשים. הצפון הוא לא חזית משנית. זה בסדר שמבחינת מערכת הביטחון וצה"ל הוא מוגדר כך בזמן שאנחנו גם במלחמה עם איראן, אבל לא יכול להיות בשום אופן שהצפון יהיה מוגדר כזירה משנית גם מבחינת הממשלה. לא יכול להיות דבר כזה.

יונתן מישרקי (ש"ס):

יעל, תספרי להם על - - -

יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אני אספר, אדוני יושב-ראש ועדת הבריאות. ואדוני היושב-ראש, אם אפשר לבקש שקט, אני פשוט לא מסוגלת לשמוע אפילו את עצמי.

היו"ר יעקב מרגי:

אמרו לי, שאלו אותי אם פעם הייתי רס"ר משמעת. אז אני מודיע, אני לא רס"ר משמעת, אבל יש לי חולשה לאי-סדר. וכשחברתי מתקשה לשמוע את עצמה, אז אני מבקש לשמור על השקט.

יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כפי שציין יו"ר ועדת הבריאות, וטוב ששמת לי תזכורת - - -

יונתן מישרקי (ש"ס):

יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

עוד לא התחלתי לדבר על החוק.

היו"ר יעקב מרגי:

יו"ר ועדת הבריאות, לא להפריע לדוברת.

יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

יו"ר ועדת הבריאות הגיע השבוע, גם השבוע לסיור בבתי החולים בצפון. היינו יחד במספר בתי חולים. פגשנו גם את הצוותים שעושים עבודה מעולה בשגרה, ובוודאי בעת חירום במתחמים ממוגנים, פעמים רבות בתת-קרקע, פגשנו את הצוותים ופגשנו גם את הציבור כולו, כולל חיילים פצועים ובני המשפחות שלהם. אני חושבת שחשוב גם בימים האלה – אני רואה שגם עכשיו יש אזעקה בקריית שמונה. אמרתי קודם 17, וזה כבר 18.

היו"ר יעקב מרגי:

אכן כן.

יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

בסיור שלנו ביחד פגשנו את האנשים שגם עובדים בבתי חולים בצפון וגם חיים בצפון. הם מביאים את הילדים שלהם איתם לבית החולים, כי לפעמים זה המקום המוגן של ילדי הצוות. כמובן, נמשיך לעסוק בנושא הזה גם בוועדת הבריאות בהובלת היושב-ראש. אבל היום אני מבקשת את הוכחת ומעשה הכנסת בנושא שאינו קשור לוועדת הבריאות, אלא בנושא שקשור לרגל האזרחית הכלכלית של חוק ביטוח לאומי – עבודה מועדפת ביישובי קו העימות בצפון ובדרום. אני ממש לא מסוגלת לדבר. אני מצטערת, זה קושי שלי.

היו"ר יעקב מרגי:

אני מודיע, אני מוסיף לדוברת עוד חמש דקות, ושתעירו מה שתעירו, כל עוד לא יישמר השקט. בבקשה, גברתי, תמשיכי.

יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

על הסיור לא הייתה לי בעיה לדבר, אבל רגע. בחוק אני רוצה להתרכז. דקה.

היו"ר יעקב מרגי:

מה היא ביקשה? היא ביקשה קצת שקט, לא יותר מזה.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

הבעיה שהיא מקבלת קצת שקט; היא צריכה לקבל הרבה שקט.

היו"ר יעקב מרגי:

יש פה אנשים באולם המליאה שמתנהגים בבריונות. זה לא מעניין אותם. מדברים בקול, דורסים כל נורמה פה בבניין. אז מספיק כבר.

קריאה:

מי אלה?

היו"ר יעקב מרגי:

בבקשה.

יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

תודה, אדוני היושב-ראש. עם קצת רעש אני מסוגלת להתמודד, אבל עם הרבה אני מודה שזה קשה לי, וגם עם האקוסטיקה כאן. חוק עבודה מועדפת, חוק טוב שהגיע לעולם לפני כ-40 שנה, אבל מגדיר מקצועות שהיום אולי פחות רלוונטיים. לדוגמה, מה שאני ידעתי כשהשתחררתי מהצבא, הוא שמי שהולך להיות מתדלק מקבל מענק עבודה מועדפת. היום זה פחות רלוונטי. יש פחות מתדלקים, ואנחנו גם פחות רוצים לעודד את החיילים והחיילות המשוחררים שלנו ללכת ולעבוד בעבודות האלו. אגב, אני עבדתי, עשיתי עבודה מועדפת וקיבלתי את המענק. עבדתי במפעל זוגלובק, שהיה אז בנהריה.

היו"ר יעקב מרגי:

בנהריה. אקולוגי.

יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

גם היום אפשר ללכת לעבוד בזוגלובק ולקבל את מענק העבודה המועדפת.

היו"ר יעקב מרגי:

גואטה. בבקשה.

יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אבל אנחנו רואים שהחבר'ה הצעירים לא עושים את זה. בעצם, על אף שעל פניו מדובר פה בחוק תקציבי, החוק הזה כבר מתוקצב.

היו"ר יעקב מרגי:

סדרנים, נא לפזר את ההפגנה הלא-חוקית שם, הם גם עם הגב אליי. סדרנים, נא לפזר את ההפגנה שם. בבקשה.

יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

החוק הזה הוא חוק מתוקצב, אלא שהתקציב בו הולך ומנוצל פחות ופחות משנה לשנה, גם, כנראה, בגלל המקצועות הפחות-אטרקטיביים עבור הצעירים, וגם כי יש תחרות בריאה במשק הישראלי וזה בסדר. את זה לא נפתור במסגרת הצעת החוק הזאת. מה החוק הזה מציע? במקום שהתקציב הזה יוחזר שנה אחר שנה בחלקים גדולים לקופת האוצר, בואו נראה איפה הצרכים האמיתיים של המשק הישראלי, של החברה הישראלית, ושם נעודד את החבר'ה הצעירים ללכת, להתפתח ולעבוד. ומה יותר נכון וראוי בעת הזו מאשר להגיד לצעירים: בואו, תחיו, תבנו את חייכם, תעבדו בקווי העימות בצפון ובדרום, וגם תעבדו בתפקידים שאחר כך המדינה תעודד אתכם, תיתן לכם את אותו מענק של עבודה מועדפת, כמו בתחום החינוך הבלתי-פורמלי. מה היה יכול להיות יותר טוב אם עכשיו במקלטים בקריית שמונה או בשלומי או במושב מרגליות היו נמצאים חיילים וחיילות משוחררים שמקבלים בנוסף לשכר שהם מקבלים במקצועות האלה, ואנחנו יודעים שהוא לא גבוה, גם מענק על עבודה מועדפת. על זה אפשר להוסיף מסעדנות, תיירות, אטרקציות.

היו"ר יעקב מרגי:

טור פז, אתה במרחק ממנו. האקוסטיקה מביאה הכול לפה. בבקשה.

יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

לזה אפשר להוסיף מקצועות נוספים שסובלים מאוד ממחסור בידיים עובדות, שוב, בעיקר בקווי העימות בצפון ובדרום. יש לנו הזדמנות לתקן את זה במסגרת הצעת החוק הפשוטה הזאת. אני חושבת שזאת החובה שלנו בעת הזאת, ואני מבקשת את תמיכת חברי הבית. תודה רבה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה. מי השר המשיב? אני מזמין את שר המשפטים יריב לוין להציג את עמדת הממשלה ביחס לחוק. הבעיה שלי לא עם יריב, אלא עם אחרים שמדברים הרבה. יועצות בצד ימין, אני מבקש.

שר המשפטים יריב לוין:

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, השרים, חברות וחברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, אני מוכרח להודות שיש לי קושי מסוים להשיב לחברת הכנסת יעל רון בן משה, משני טעמים: 1. משום שהיא בדרך כלל מביאה נושאים אמיתיים, שבהחלט ראויים לדיון, וכך היא עושה גם הפעם. הטעם השני, כי היא גם הגונה והיא לא מנסה למכור דברים אחרים. לכן היא לא הסתירה ובעצם הקדימה במובן רב את התשובה שלי בחלק מהמרכיבים שלה. בכל אופן, אני אנסה להתייחס לדברים לפחות מהזווית כפי שאני רואה אותם. קודם כול, אני מסכים לגמרי שהסוגיה שלעבודה מועדפת ראויה לבחינה מחדש, בהרבה מאוד היבטים. את מציעה פה איזושהי חלוקה על בסיס גיאוגרפי, ויכול להיות שגם בזה יש היגיון, אבל אני חושב שבכלל צריך לבחון את כל הנושא הזה לעומק. צריך גם לומר שיש לי גם ספק גדול אם המנגנון הזה, שאולי פעם היה יותר אפקטיבי, במציאות של היום, של מחסור בעובדים במשק, באמת מצליח לנתב אנשים למקומות עבודה שאולי יש בהם חוסר, והיינו רוצים שיגיעו לשם. אני חושב שאת גם הערת בצדק, שאולי לא בטוח שדווקא את החיילים המשוחררים שלנו אנחנו רוצים לנתב למקומות האלה בתחילת הדרך שלהם. גם זאת שאלה שצריך לחשוב עליה.

יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

יש מקומות שמוגדרים גם היום.

שר המשפטים יריב לוין:

כן, כן, בחוק. אני אומר, מה שמוגדר היום. אני בהחלט חושב שזה נכון. אני חושב שהדבר הזה מחייב בחינה, והיו ניסיונות כאלה לאורך השנים. צריך לומר שהדבר הזה נמצא באופן טכני, ואת זה אתה מכיר מצוין, אדוני היושב-ראש, כמי שהיה בעבר – תחת משרדך היה הביטוח הלאומי. הדבר הזה נמצא באופן טכני בתוך חוק הביטוח הלאומי, כי הביטוח הלאומי הוא בסוף - -

היו"ר יעקב מרגי:

הוא התנסח במדויק, אתה לא הקשבת.

שר המשפטים יריב לוין:

- - הביטוח הלאומי הוא בסוף הגורם המשלם, אבל ההחלטה והסמכות בעניין הזה היא כמובן סמכות אוצרית. זה לא שהביטוח הלאומי יכול להחליט שהוא משנה עכשיו את העניין הזה. לכן, באופן אמיתי, צריך להגיד שמשרד האוצר הוא זה שצריך לעמוד כאן ולתת התייחסות, למרות שבאופן טכני זה נופל תחת המנדט של משרד העבודה. אז אני יכול לומר בעיקר את עמדתי, אבל אולי היא פחות חשובה, כי בסוף מה שנדרש כאן, ואמר את זה היושב-ראש, מדובר בעלויות כספיות עצומות של העניין הזה, ובהשלכות רוחב לא קטנות על הרבה מאוד תחומים. אני חושב שהדבר הזה מחייב באמת בחינה ומחייב טיפול ואיזושהי עבודת מטה רצינית. אני חושב שהוא פחות מתאים לחקיקה פרטית כי, כפי שאמרתי, הוא באמת מצריך עבודת מטה. תראי, באופן טבעי, את הזכרת כאן, ובצדק, שהחוק הזה עבר בקדנציה הקודמת באיזשהו שלב בקריאה הטרומית, אבל הוא לא התקדם. הוא לא התקדם לא במקרה, כי למיטב זיכרוני, ואני מניח שגם אתה זוכר את זה, אדוני היושב-ראש, בקדנציה הקודמת נקבע תקדים שהאופוזיציה הודרה מראשות כל ועדות הכנסת המשמעותיות.

היו"ר יעקב מרגי:

זוכר את זה.

שר המשפטים יריב לוין:

ולכן, אפילו בלי לזכור בדיוק באיזו ועדה זה היה, זה בוודאי היה בוועדה בראשות הקואליציה, כי כולן היו כאלה. הקואליציה שאת היית חלק ממנה עצרה את החקיקה הזאת, ולא אפשרה לה להתקדם, כפי שקורה, אגב, בהרבה מאוד חוקים. יש לי את השיח הזה באופן קבוע עם חבר הכנסת להב הרצנו, כשאני בכל פעם תוהה למה הוא לא הביא את ההצעות שלו ולא קידם אותן בקדנציה הקודמת. ואז, כשאני מסתכל לעבר ספסלי סיעת רע"מ, אני גם מבין למה. אבל הדבר הזה, איך אומרים? לו הוא היה כל כך פשוט ולו הוא היה כל כך קל ולו הוא היה כל כך טריוויאלי, כנראה היה נעשה בקדנציה הקודמת, והוא לא נעשה, ואת יודעת שלא במקרה. והוא נעצר משום שמשרד האוצר, בדרגים המקצועיים שלו – אני לא נכנס עכשיו למי השר שמכהן בקדנציה כזו או אחרת – באופן עקבי ושיטתי מתנגד לפתיחת הנושא הזה. ועד היום לא היה שר אוצר, לא בממשלה שלכם ולא בממשלות אחרות, שבא והציב את הנושא הזה בראש סדרי העדיפויות, ואמר: בואו נפתח את העניין הזה ובואו נתקן את זה. ואני חושב שבמידה מסוימת גם בצדק, משום שבסוף ספק אם זה הכלי הנכון וזה הכלי המתאים וזה המקום הטוב ביותר לשים בו את הכסף כדי להגיע לתוצאות שאת מדברת עליהן. אבל יש עוד נקודה חשובה בהצעת החוק שלך, שממנה אי-אפשר לומר: בואו נעשה עבודת מטה, אלא היא באמת מצריכה טיפול שוטף כל הזמן, וזה הסיוע ליישובי הצפון ומתן הכלים שיאפשרו להם להתמודד בצורה יותר טובה – מאז שפרצה המלחמה. וכולנו יודעים מה עברו תושבי הצפון, ואגב, מה הם עוברים גם בימים אלה. ובהיבט הזה צריך לומר שהממשלה עשתה ועושה הרבה מאוד, החל ממיליארדי שקלים שהולכים לנושא השיקום – והשר זאב אלקין ביחד עם השר וסרלאוף, שמטפלים בנושא הזה, עושים באמת עבודת קודש; משרד הנגב והגליל, שגם בשוטף, אבל בוודאי בתקופה הזו, באמת משקיע סכומים עצומים; סיוע מיוחד – רק השבוע אושר סיוע מיוחד של 110 מיליון שקל סיוע נוסף ליישובי הצפון; לתושבים שחזרו אחרי תקופה ארוכה מחוץ לבתים ניתנו בשעתו מענקי חזרה משמעותיים, ניתנו להם מענקי הסתגלות, מענקי התארגנות. הרשימה היא באמת באמת ארוכה, ואני חושב שלא היה בתולדות המדינה מאמץ סיוע לתושבים כפי שנעשה בקדנציה הזו, ואני גם חושב שהמאמץ הזה בסך הכול מצליח. הוא הצליח בדרום באופן יוצא מן הכלל, עם חזרה כמעט של כל התושבים. אפילו, לא רק זה – בשדרות, גם בזכות ניהול מצוין של ראש העיר אלון דוידי, המצב הוא שמספר התושבים היום בשדרות הוא אפילו גדול יותר ממה שהיה לפני 7 באוקטובר. זה קרה בהרבה מקומות, גם בצפון. לצערי, וצריך לומר, זה פחות קרה בקריית שמונה, שהזכרת אותה. בעיניי – בין היתר בגלל מנהיגות מקומית בעירייה לא מספיק טובה, להבדיל ממה שקרה בשדרות.

מאיר כהן (יש עתיד):

זה לא הוגן. זה לא הוגן.

היו"ר אליהו רביבו:

זאת האמת, צריך להגיד אותה. בשדרות יש ראש עיר שעשה את מה שעשה. בקריית שמונה – אני חושב שאם אלון דוידי היה ראש עיריית קריית שמונה היית רואה מספרים אחרים גם בקריית שמונה. אני אומר, זה עדיין לא פוטר את הממשלה מלפעול בכל הכלים כדי לעזור. אנחנו קיימנו ישיבת ממשלה מיוחדת בקריית שמונה, הגענו לשם כדי לסייע, וכדי לעזור גם למי שאולי מתקשה. כדי לעזור - - -

גלעד קריב (העבודה):

שנתיים - - -

שר המשפטים יריב לוין:

אני ממילא לא שומע באקוסטיקה פה, אז אין טעם בצעקות שלך.

גלעד קריב (העבודה):

אתה לא שומע, אתה לא רואה - - -

שר המשפטים יריב לוין:

תפסיק לצעוק. תפסיק לצעוק. תפסיק לצעוק. זה לא – תפסיק לצעוק. תפסיק לצעוק, חבר הכנסת קריב. תפסיק לצעוק, זה לא - - -

היו"ר אליהו רביבו:

חבר הכנסת גלעד קריב, חבר הכנסת קריב, לא פנו אליך. מיצית - - -

גלעד קריב (העבודה):

היו"ר אליהו רביבו:

חבר הכנסת גלעד קריב. סליחה, אדוני השר. אדוני השר, סליחה.

שר המשפטים יריב לוין:

זה לא מועיל ולא נותן כלום. תלמד קצת אולי מחברת הכנסת - - -

היו"ר אליהו רביבו:

סליחה. לא, לא, לא, זה לא מקובל. תקשיב, חבר הכנסת גלעד קריב, מיצית את אפשרות קריאות הביניים שלך.

שר המשפטים יריב לוין:

תלמד מחברת הכנסת רון בן משה שיכול להיות ויכוח, יכולים להיות חילוקי דעות. מנהלים שיח ענייני, רציני. אין שום צורך בצעקות האלה. אתה יודע שאפשר לדבר.

גלעד קריב (העבודה):

שמעתי אותך. אתה האחרון - - -

היו"ר אליהו רביבו:

חבר הכנסת גלעד קריב, אתה בקריאה הראשונה, והשנייה קרובה.

שר המשפטים יריב לוין:

תמיד אפשר לדבר ותמיד אפשר לפנות אליי בכל עניין. לא צריך את הצעקות האלה. אבל אני בהחלט אומר, אנחנו הגענו לקריית שמונה, אנחנו רואים חשיבות עצומה לסייע ליישובי הצפון באופן שוטף. הכלי הזה, בעיניי, הוא לאו דווקא המקום שבו אני הייתי שם את ההשקעה התקציבית הגדולה, ואני חושב שבצדק ההשקעה התקציבית נעשתה בתחומים אחרים, במקומות אחרים, שהרבה יותר מסייעים לתושבים והרבה יותר מסייעים לחזרה. אבל, בהחלט, חברת הכנסת בן משה, אני לא מתנגד שתבוא באמת אמירה גם מכאן למשרד האוצר: בואו, תעשו איזו בחינה מחודשת של העניין הזה. אני לא בטוח שהמסקנות תהיינה שנכון להרחיב את הכלי הזה או להשתמש בו באופן שמוצע כאן, אבל לבדוק את הדברים תמיד אפשר. בעיניי, בוודאי לא נכון לקבל היום בהצעת חוק פרטית כזו החלטה כזאת, מבלי שהדברים נבדקים לעומק, ובסוף להגיע לתוצאה שהמשאבים ילכו לא בהכרח למקום שבו הם מנוצלים בצורה הטובה ביותר. לכן אנחנו הצענו בוועדת השרים לחקיקה שתדחי את העניין הזה לאחר הפגרה, בתקווה שהדברים ייבדקו ואולי תימצא דרך לקדם את זה, או שתהיה עמדה ברורה שאומרת: לא זו הדרך. זו כמובן זכותך להביא את הדברים בטרם הדבר הזה נעשה, אבל בנסיבות האלה אני מבקש מהכנסת להסיר את ההצעה מסדר-היום. תודה.

היו"ר אליהו רביבו:

תודה רבה לך, מכובדי כבוד שר המשפטים. לחברת הכנסת המציעה יש אפשרות להגיב. שלוש דקות לרשותך, גברתי. בבקשה.

יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

תודה, אדוני היושב-ראש. ראשית, עכשיו יש אזעקות בשורה של יישובים בקו העימות בצפון, כולל אצל השכנים הצמודים לגעתון, עין יעקב – ואני לא אתפלא אם עוד רגע גם הטלפון של יתריע – וזו לא פעם ראשונה היום. זו המציאות של תושבי הצפון. אני לא יודעת כמה מהנוכחים פה בחדר יודעים שעכשיו עכשיו יש אזעקות ביישובי קו העימות בצפון, ולא בפעם הראשונה היום. מה אתם הייתם עושים אם עכשיו הייתה לכם משפחה שרצה ברגע הזה לממ"ד בהתראה של אפס שניות עד 15 שניות. האמת היא שלא התכוונתי לעלות ולהשיב, אבל, אדוני שר המשפטים, אני חייבת לגנות את המילים שלך לראש העיר קריית שמונה. אני חושבת שזה לא הוגן בעת הזו. הוא – אין לו את האפשרות לעלות פה ולהשיב לך. המנהיגות המקומית בצפון היא מנהיגות ראויה לציון ולשבח, בכל עת. אני עבדתי בשלטון המקומי בצפון. בוודאי לא אחרי השנתיים וחצי האחרונות, כולל בשנתיים האלה, שראש העיר בקריית שמונה זכה לכמעט התעלמות מממשלת ישראל וממפלגת השלטון, פשוט לא ראוי היה המעשה הזה של לעמוד פה ולהטיח ככה את הדברים. לגבי ההשוואה בין שדרות לקריית שמונה, תראו, אני חושבת שזו טעות לאפשר לעשות הפרד ומשול ואת ההשוואות האלה, לכן הצעת החוק שלי מדברת על קווי העימות גם בצפון וגם בדרום. ואני הרבה פעמים אומרת לחבריי המנהיגים בשלטון המקומי בצפון ובדרום: תלכו יחד, היחד הזה הוא הכוח שלנו, ואנחנו צריכים לפעול ביחד, צפון ודרום, וגם עם מועצות אזוריות בבקעה ובגבולות אחרים. אבל הרעיון של ההשוואה בין שדרות לקריית שמונה הוא פשוט טעות בתפיסת העולם. מה המרחק מהכנסת לשדרות ברכב? שעה, שעה וחצי נסיעה? תקנו אותי, הדרומיים. מה מרחק הנסיעה לצפון, לקריית שמונה? עכשיו, כשאין פקקים – שלוש שעות. ביום רגיל, כמה זמן לוקח להגיע מכאן לקריית שמונה? זה יכול להיות גם ארבע שעות. אני, כדי להגיע לדיון בכנסת ב-10:00, צריכה לצאת ב-06:00 מהבית, וגם את זה אני צריכה לעשות בריצה, מהחניה בלי עצירה בדרך להתרעננות או משהו כזה. מה המרחק משדרות ברכבת לתל אביב? כמה זמן לוקח ברכבת משדרות לתל אביב? מקריית שמונה אין בכלל רכבת. רק להגיע לרכבת בכרמיאל זה מסע של שעה, אם יש לך רכב פרטי, וכמובן הרבה יותר אם צריך להסתמך על אוטובוס. אז ההשוואה הזו היא לא נכונה, וכל הרעיון של להשוות ביצועים של ראש עיר אחד לראש עיר אחר הוא רעיון לא ראוי, וחבל שהוא נאמר כאן על הדוכן. אני רוצה לשלוח מפה חיזוקים גם לראש עיריית קריית שמונה ולכל ראשי הערים והמועצות בארץ. תמשיכו בעבודה הטובה שאתם עושים, איתכם נצליח לנצח. תודה רבה.

היו"ר אליהו רביבו:

תודה רבה. חברות וחברי הכנסת היקרים, אנו נעבור ברשותכם להצבעה על הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – עבודה מועדפת ביישובי קו העימות בצפון ובדרום), התשפ"ו–2025, של חברת הכנסת יעל רון בן משה. ההצבעה תהיה הצבעה אלקטרונית. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 38 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 50 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – עבודה מועדפת ביישובי קו העימות בצפון ובדרום), התשפ"ו–2025, לא נתקבלה.

היו"ר אליהו רביבו:

38 בעד, 50 מתנגדים, אין נמנעים. אשר על כן, אני מודיע בזאת כי הצעת החוק לא עברה, ותוסר מסדר-יומה של הכנסת.

היו"ר אליהו רביבו:

לפני שנעבור לנושא הבא על סדר-היום – הודעה למזכיר הכנסת. בבקשה, אדוני.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור), התשפ"ו–2026. הסכמים לכינון ולניהול קרן ההשקעות הרב-צדדית IV (MIF IV) בבנק הבין-אמריקאי לפיתוח (IDB). תודה.

היו"ר אליהו רביבו:

תודה רבה.

היו"ר אליהו רביבו:

חברות וחברי הכנסת היקרים, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – מנהל מוסד חינוך), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת משה טור פז. אני מבקש להזמין את חבר הכנסת המציע להציג את הצעת החוק. עד עשר דקות לרשותך, אדוני, בבקשה.

משה טור פז (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, תודה רבה. אני מבקש להקדיש כאן את הצעת החוק הזו לאנשי החינוך בישראל. אבל לפני כן, ברשותכם – השר אופיר סופר, אתמול בערב הגעתי הביתה, והבת שלי התיכוניסטית הושיבה אותי לחצי שעה לראות איתה תוכנית ריאליטי – לא הכי נמוך שיש, יש יותר נמוך – המרוץ למיליון.

שר העלייה והקליטה אופיר סופר:

תדע לך שהחיים שלך דבש.

משה טור פז (יש עתיד):

ממש. זה היה אתמול בערך ב-22:00.

שר העלייה והקליטה אופיר סופר:

סיימתם?

משה טור פז (יש עתיד):

לא, מה פתאום, זה היה בין הניקיונות. אבל אני רוצה לדבר כאן בשבח שני לוחמים – למי שלא מכיר, ללוחם אחד קוראים איתי, וללוחם אחד קוראים עומרי. עומרי הוא מפקד צוות בסיירת צנחנים, שנפגע במלחמה, נפצע קשה, איבד רגל. למרות זאת, מתחרה עם אחיו במרוץ למיליון; לשני קוראים איתי והוא לוחם במגלן, וגם הוא מתחרה במרוץ למיליון. אתמול בערב ראינו מה זה אחוות לוחמים. ככה נראית אחוות לוחמים. הזוג הראשון סיים את המשימה שלו. לכאורה, הוא מוביל בדרך למיליון, יוצא לדרך. ואז הם רואים שעומרי, הקצין חסר הרגל, לא יכול לעשות את המשימה. הוא לא יכול לעשות אותה כי הוא עושה דברים מדהימים בתוכנית הזאת אבל, מה לעשות, את הסקוואטים שצריך לעשות במשימה הזו הוא לא יעשה. הבחור ממגלן, איתי, מוותר על המקום הראשון, הולך ומחליף את הקצין הפצוע, עומרי, עושה את המשימה במקומו, מסיים אותה פעם נוספת – וממשיך בדרכו. ככה נראית אחוות לוחמים אמיתית, זו ישראל האמיתית. אתם יודעים, אני מרגיש שהרבה פעמים גם פה בכנסת אנחנו מקדשים הישגיות, אנחנו מעריצים מצליחנים; בעיניי, זו הצלחה גדולה הרבה יותר. לא משנה לאיזה מקום יגיע איתי – הוא כבר הגיע למקום הראשון. כל התוכנית הזו שווה את הרגע הזה שבו ישראלי אחד יוצא לעזרתו של ישראלי אחר, אחוות לוחמים שאין למעלה ממנה. אתם יודעים מה? אולי זה סמלי ואולי לא, שאת הצעת החוק הזו שאני מביא כאן, בעצם - - -

נאור שירי (יש עתיד):

קינלי, תראה איזו אחוות לוחמים, סולומון וגולדקנופ.

משה טור פז (יש עתיד):

יפה, יפה. לוחמי העל, סגן אלוף ואלוף. אני רוצה לומר כאן, את הצעת החוק הבאה אני מגיש על דעתי ועל דעתם של לא מעט חברי כנסת בשם ארגון שנקרא גם מנהיגים. זה לא מקרה, כי הוא עוסק במנהלי בתי ספר. אבל לפני שנדבר על מנהלי בתי ספר, אני רוצה לדבר על המורים, כי בעיניי זה צודק. אומנם הצעת החוק הזו מפרידה בצדק בין מנהל בית ספר לבין מורה, אבל בואו נתחיל עם המורים. דיברתי השבוע על התלמידים ועל הפערים שלהם. גם הבת שלי, איילה, שהזכרתי בהתחלה, שבזכותה ראיתי את המחזה הישראלי הזה, היא תלמידת כיתה ט', שמכיתה ג' לא לומדים ברצף – קורונה, חרבות ברזל, איראן 1, איראן 2, איראן 3, איראן 4 – חוסר בלמידה רציפה. דור שלם שנדחף אל המסכים, ומי שמחזיק אותו הם אנשי החינוך של מדינת ישראל, המורים, שגם נמצאים בכיתות, גם נמצאים בזום, גם עונים לטלפונים. חלקם עושים – ואני מקווה שכולם יעשו – ביקורי בית בימים אלו, כי ככה צריך – אם התלמיד לא יבוא לבית הספר, בית הספר יבוא אל התלמיד. הם בודקים מי נעלם, מי נשבר, מי צריך שיראו אותו. אני חייב לומר לכם, הייתי מורה תשע שנים, לימדתי גמרא, הלכה, מחשבת ישראל ותנ"ך. השעות הכי טובות שלי כמורה היו – אז לימדתי תלמידות כאן בירושלים, כיתה י"ב, שהבגרות בגמרא, חלק ממנה – אמרתי להן, את הבגרות נעשה בבית הספר; מי שרוצה, תבוא אליי הביתה, נשב בסלון עם אשתי על כוס מרק ונלמד גמרא לשמה.

היו"ר אליהו רביבו:

חברת הכנסת לזימי, חברת הכנסת לזימי, אני רוצה שתאמיני לי, אני מצליח לשמוע את דברייך ופחות את דברי הדובר. אני מבקש את התחשבותך.

נעמה לזימי (העבודה):

אני פשוט בלהט על הבג"ץ שלנו, קינלי, אני בזה - - -

היו"ר אליהו רביבו:

ועדיין, תיאלצי להיאזר בסבלנות.

נעמה לזימי (העבודה):

מקבלת.

היו"ר אליהו רביבו:

תודה, תודה.

משה טור פז (יש עתיד):

הדבר הכי טוב שעשיתי היה להזמין תלמידים אליי הביתה ללמוד – תלמידות, תלמידים – פעם בשבוע. אין דבר יותר טוב, שובר מסך. תאמינו לי, את דפי הגמרא האלה הם ידעו יותר טוב מאשר את הדפים לבגרות. בטח ובטח בזמן מלחמה אנשי חינוך ומורים הם לא רק מורים, הם קו החזית של החוסן הלאומי. כי בזמן שאנחנו מתעסקים בביטחון, הם מחזיקים את הביטחון של הילדים שלנו. במדינה שאין בה שגרה כבר שש שנים, המורים הם מערכת החירום החשובה ביותר של הילדים והילדות שלכם ושלי, כיפת ברזל של חוסן נפשי ומנטלי. אבל דוגרי, זה לא הוגן, כי היה הרבה זמן להתכונן לסבב הזה מול איראן. לצערי, ככה זה נראה. זה לא סוף הדרך, זו עוד תחנה חשובה. ועוד פעם לא נערכנו מראש, ועוד פעם הם מקבלים מורים בזום, ועוד פעם העסק לא מנוהל כמו שצריך. דוגרי, אם היה פה שר שעובד כמו שצריך, אז היה פה מתווה חירום כמו שצריך, והילדים לא היו נשארים בבית חודש. עם חופשת פסח זה כבר יוצא חודשיים. והם לא היו מפסידים חומר, אבל בעיקר הם לא היו מפסידים מורה משמעותי שרואה אותם. אני מצטרף פה לקריאתו של חבר הכנסת יעקב אשר, שאמר: היה צריך להחזיר את מערכת החינוך מהיום הראשון למלחמה – מהיום הראשון – בתצורות שונות, בטוחות, כמו החינוך הלא- פורמלי, ששמו 30 ילדים עם שני מבוגרים במרחב מוגן. ככה הייתה צריכה להיראות כל מערכת החינוך. כן, שלום.

שלום דנינו (הליכוד):

איך אפשר היה - - -

משה טור פז (יש עתיד):

אמרתי, הינה, אני אומר.

שלום דנינו (הליכוד):

זו דוגמה אחת, שאני מכיר אותה, אבל היא בלתי אפשרית באמצעים - - -

משה טור פז (יש עתיד):

שלום, היא אפשרית, ואני אגיד לך – קודם כול, יש רשויות בישראל - - -

שלום דנינו (הליכוד):

תן עוד דוגמאות.

משה טור פז (יש עתיד):

אתן, אתן כמה – קודם כול, חינוך זה לא זום, חינוך זה מפגש משמעותי בין ילד למבוגר. עכשיו 1. כמו בחינוך הלא-פורמלי יש בישראל אלפי מרחבים מוגנים – 30 ילדים מגיעים למרחב מוגן, שני מבוגרים פוגשים אותם. אצלי - - -

שלום דנינו (הליכוד):

אתה יודע שהם סירבו עכשיו - - -

משה טור פז (יש עתיד):

בסדר, אני אומר לך את העקרונות - - -

שלום דנינו (הליכוד):

אבל הם נתנו את העיקרון הזה.

משה טור פז (יש עתיד):

אז אני אומר, רגע, שנייה, אני עוזר לך. 2. יש יישובים רבים בישראל שהיו בהם מעט אזעקות. אפשר להחזיר בהם את המערכת לגמרי. 3. אצלי בקיבוץ, ביישוב כפר עציון, ההתנחלות הראשונה במדינת ישראל, החזירו מהשבוע הראשון שני גני ילדים שמיועדים – תקשיב טוב – לילדים של אנשי מילואים ולאנשים שהם, מה שנקרא, חיוניים. הקהילה יצרה – המדינה יכולה לעשות אותו דבר, המתנ"ס המקומי יכול לעשות אותו דבר. תקשיב לי, רוב הילדים במדינת ישראל צריכים לפגוש מבוגר פנים אל פנים. הזום נותן 20% במקרה הטוב. את זה עשינו בקורונה אחרי חודש, ויש פה יישום שלא נעשה במדינת שישראל, משרד החינוך היה צריך לארגן אותו. יש רשויות בישראל שמה שאני אומר לך עכשיו, הן עושות לבד. אני טוען – זו אחריות המדינה. במקום זה סמוטריץ' מכדרר לקיש, קיש מכדרר לסמוטריץ' – אבל מי שחטפו פה את הגול זה התלמידים. אני אומר, יש פה שלושה מיליון ילדים, היה וצריך לדאוג לזה הרבה יותר טוב ממה שדאגו להם. מה הצעת החוק שלי אומרת? דבר מאוד פשוט: מנהל בית ספר הוא לא מורה-על, כלומר זה לא מורה בכיר יותר; זה מעמד אחר לגמרי. כל האחריות עליו. הוא אחראי לצוות, הוא אחראי לתלמידים, הוא אחראי לטוב, הוא אחראי לרע. אני יודע, המילה אחראי פה קצת קשה – יש פה אנשים שחושבים שאחריות אין פירושה אשמה – אז תקשיב לי, אני איבדתי תלמיד כשהייתי מנהל בית ספר. אין מה לעשות, זה עליך. אתה אחראי לכל דבר. עד היום אני פוגש פה בכנסת תלמידים שלי לשעבר, והם יבואו ויגידו: וואלה, קינלי, בזכותך יש לי בגרות או בזכותך הגעתי ליחידה מובחרת; או לחלופין: וואלה, קינלי, לא עשית איתי עבודה מספיק טובה. זה מנהל בית ספר – אחראי לכול, מטוב ועד רע. הצעת החוק הזו מגדירה את תפקיד המנהל, שמה אותו במקום אחר לגמרי, וממילא נותנת לו גם אפשרות לתגמולי שכר טובים יותר, להסתכלות מקצועית טובה יותר. לצערי הרב, יש כל מיני ארגונים שמתנגדים להצעת החוק הזו בשם הקומוניזם הישראלי. לשמחתי הרבה, לפחות חמישה חברי כנסת מהקואליציה פנו אליי, ואמרו לי: אנחנו תומכים בהצעת החוק הזו. שניים מהם גם הגישו אותה.

משה סולומון (הציונות הדתית):

הצעת החוק היא טובה, והיא חשובה מאוד מאוד - - -

משה טור פז (יש עתיד):

חבר הכנסת סולומון וחבר הכנסת בוסקילה הגישו אותה בתמיכה של רבים נוספים, ולכן קיבלתי החלטה כרגע לא להגיש אותה היום להצבעה. אבל אני מבקש מכם, חבריי, לא למסמס – הכנסת הזו כבר לקראת סוף ימיה. אנחנו רוצים להעביר את הצעת החוק הזו. יו"ר ועדת החינוך מוכן לקדם אותה. תביאו אותה אתם לוועדת שרים לחקיקה, יחד עם ההצעה שלי.

משה סולומון (הציונות הדתית):

אני אדאג להביא אותה.

משה טור פז (יש עתיד):

נעלה אותה ביחד, נעביר אותה בהקדם. מנהל בית הספר זה הפיבוט. אני אומר לכם משפט לסיום. יושבת פה, בעזרת השם, שרת החינוך הבאה של ישראל, מירב כהן. שום דבר לא יקרה – שום דבר לא יקרה – בלי מנהלי בתי ספר. מורים זה קריטי, תלמידים זה קריטי, הורים זה קריטי. תקשיבו לי טוב: בלי שינוי במנהלים שום דבר לא יקרה. מנהל בית ספר זה הפיבוט של השינוי. הצעת החוק הזאת תתרום לזה. בעזרת השם, כאמור, נביא תשובה והצבעה במועד אחר. תודה.

היו"ר אליהו רביבו:

תודה רבה לך. אני מבקש להזמין את כבוד השר להציג - - -

קריאה:

תעבור להצעה הבאה.

היו"ר אליהו רביבו:

אז הוחלט שהתשובה וההצבעה יהיו במועד אחר. מוסכם בין הצדדים.

היו"ר אליהו רביבו:

אשר על כן, אנחנו נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום: הצעת חוק שיקום, חיזוק ופיתוח העיר קריית שמונה, התשפ"ו–2026, של חברת הכנסת יעל רון בן משה וקבוצת חברי הכנסת. אני מבקש להזמין את חברת הכנסת יעל רון בן משה להציג את הצעת החוק. לרשותך עד עשר דקות גברתי, בבקשה.

יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, חבריי וחברותיי, חברי וחברות הכנסת, אני מרגישה שאני עולה כאן היום כדי לספר לכם ששוב הייתה אזעקה. שוב, ממש.

היו"ר אליהו רביבו:

למה יש לי דז'ה וו?

יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אתה רואה את זה כאן. אתה רואה: מעונה, מעיליא - -

היו"ר אליהו רביבו:

כן, כן, אני רואה, אבל רק לפני כמה דקות עלית.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

זאת המציאות. זאת המציאות.

יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

נכון, זו המציאות, כך חיים אזרחי ישראל. אותם אזרחים באמת מופלאים, אדירים, שחזרו הביתה אחרי שנה וחצי של פינוי, מלאי חוסן ועוצמה. מבינים היטב. אני מסתכלת תוך כדי איפה האזעקות עכשיו, במסך של היושב-ראש.

היו"ר אליהו רביבו:

אבירים.

יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

מבינים היטב שהמערכה הקרובה לא תימדד בימים או בשבועות, אלא בהישגים שלה. אני שולחת מכאן – אני בטוחה שיחד עם כולם – את החיזוקים לזה. אבל מעבר למילים, אנחנו צריכים גם לעשות, אני אגיד את זה בכל פעם שאני אעלה לכאן. זה לא מספיק. אנחנו בתפקיד. אנחנו לא מתנדבים של איזה ארגון של נהיגה בלילה בסלון של מי מאיתנו. יש לנו חובה. זה חלק מהאחריות שלנו כאן. זה בכלל לא משהו שאנחנו יכולים לנסות לברוח ממנו – אנחנו גם לא רוצים כמובן – אבל מעצם התפקיד, אנחנו צריכים לעשות למען אזרחי ישראל, בכל מקום, ובעת הזו ביתר שאת, למען תושבי הצפון. הצעת החוק שאני מבקשת להביא בפניכם: הצעת חוק שיקום, חיזוק ופיתוח העיר קריית שמונה. ההצעה הזו נכתבה כבר לפני כמה חודשים ועוסקת גם בחדר מיון קדמי ובאוניברסיטה. אני מדלגת על הסעיפים האלה, כי מאז כבר יש החלטת ממשלה, שאני מקווה שמתקדמת בסעיפים האלה. אבל יש בה עוד כמה סעיפים, שאני רוצה להציג בפניכם. חשוב לי מאוד לציין, לפני שאעבור להצגת הסעיפים, שהצעת החוק הזו היא הצעת חוק בגדר גלגל הצלה לעיר קריית שמונה. היא לא אותה הצעה או החלטה ממשלתית לאומית לפיתוח קריית שמונה, אלא באמת כרגע המצב כל כך אקוטי, וכבר לאורך חודשים ארוכים, מאז החזרה הביתה, שפשוט נדרש גלגל הצלה כמו, חלילה, לאדם שטובע בבריכה. זה לא יעזור שאנחנו אומרים לו שבעוד שנתיים יהיה מנחת במחניים. זה בסדר גמור שאנחנו פועלים בכיוון הזה, וצריך, וטוב לייצר מנועי צמיחה ואוניברסיטה וחדר מיון, אבל האיש הזה טובע עכשיו בבריכה. עכשיו אנחנו צריכים להושיט לו יד. אני רוצה שנזכור שהושטת היד הזו לאזרח קריית שמונה היא הצלה לקריית שמונה, היא הצלה לגליל העליון, ומבחינתי היא הצלה למדינת ישראל. לא יהיה ניצחון – לא יהיה ניצחון – על חיזבאללה אם קריית שמונה תקרוס. קריית שמונה נמצאת במצב לא טוב. אפשר להגיד שההוא אשם, ושזה אשם. בסוף חיים שם אזרחים ישראליים, ואנחנו מחויבים לכל אזרח באשר הוא; זה לא משנה בכלל למי הוא הצביע בבחירות המקומיות, ולמי הוא הצביע בבחירות הארציות. זו המחויבות שלנו. כפי שציינתי קודם, אנחנו עושים את זה פעם ראשונה בשביל האזרחים, בשביל העיר, בשביל האזור כולו ובשביל מדינת ישראל. לא יעלה על הדעת שקריית שמונה לא תחזור לגדלותה או למה שהיא הייתה יכולה להיות. זה יהיה הניצחון היחיד שלנו: קריית שמונה חזקה, גליל עליון פורח, גליל מערבי פורח. אז אנחנו נדע שניצחנו את המלחמה. מכיוון שאנחנו לא עוסקים פה בתוכניות אופרטיביות – אם נגיע עד נהר ליטני או צפונית לו – אני מציעה שאנחנו נעסוק במה שבתחום אחריותנו, וזה אותו גלגל הצלה שכה נדרש כרגע לתושבי קריית שמונה, לצד כל הפעולות האחרות, הביטחוניות, הכלכליות, לאורך שנים קדימה. הצעת החוק הזו מציעה שתושב קריית שמונה יהיה זכאי לשלושה חודשים לכל הפחות, להנחה של שיעור 1% בנסיעה בשירותי תחבורה ציבורית, בנוסף לכל הנחה אחרת. סעיף קטן. משרד התחבורה יודע לתת הנחות לציבורים שזקוקים לכך. ראינו את זה בזמן הפינוי, שבו מפונים זכו להנחות. אני מבקשת במסגרת הצעת החוק הזו לאפשר לתושבי קריית שמונה הנחה של 50% בנסיעה בשירותי התחבורה הציבורית. בכבישי אגרה, בעיקר בכביש 6, אני מבקשת הנחה של 90% בתשלום האגרה. תושב קריית שמונה כבר מוציא אוטו, רוצה לנסוע לבדיקה בבית חולים במרכז, כי אין לו את הבדיקה שהוא צריך ליד הבית, רוצה לנסוע לסידור אחר במרכז הארץ, לפחות שהנסיעה בכביש 6 תהיה לו זולה יותר. וכן, לתפיסתי, לתושב קריית שמונה היום מגיע יותר מאחרים. הצגתי קודם את חוק עבודה מועדפת, הוא מוכלל גם בהצעת החוק הזו לקריית שמונה, בייחוד לתפקידים שקשורים לחינוך הבלתי-פורמלי. כך שאם חייל או חיילת משוחררים בוחרים להעתיק את מקום מגוריהם לקריית שמונה, ולעבוד בעיר בתחום החינוך הבלתי-פורמלי ובתחומים נוספים, הם יקבלו מענק עבודה מועדפת, שהיום לא ניתן לקבל על התפקידים האלה. על מה כן אפשר לקבל? אם הם ילכו להיות מתדלקים בתחנת הדלק בכל מקום בארץ. אני חושבת שזה לא סביר, וגם במסגרת הצעת החוק אני עוסקת בזה. במסגרת הצעת החוק לשיקום ופיתוח קריית שמונה אני מבקשת לתת פטור מתשלום ארנונה כללית שהוטלה באותה שנת כספים – לצורך העניין שנת 2026 – גם ארנונה למגורים וגם ארנונה לעסקים. כמובן שמשרד הפנים יצטרך לשפות את הרשות המקומית, כי אין הכוונה להקטין הכנסות. מצד שני, אם אנחנו לא ננקוט בצעדים האלה, לא יהיו עוד עסקים שיוכלו לשלם גם בשנים הבאות את אותה הארנונה שאינה ממגורים. לצערנו גם התושבים שצריכים עוד עידוד כדי לחזור עלולים עוד להתחיל לחשוב לעזוב את העיר. אנחנו יודעים שחלק גדול מהתושבים עדיין לא חזרו אחרי הפינוי. והסעיף האחרון שאני בוחרת להציג מתוך החוק הזה שיש בו כמה סעיפים, זה סיוע לעובדים בשירות המדינה שהם תושבי קריית שמונה, שיוכלו לעבוד בצורה היברידית כמו שכולנו הכרנו בקורונה, ובחלק מהמקומות גם עכשיו בזמן המלחמה, מאפשרים לעובדים לעבוד מרחוק, אז מי אם לא המעסיק הגדול במשק, מדינת ישראל, השירות הציבורי? אם יש תושב קריית שמונה שעובד במשרד ממשלתי – זה יכול להיות בצפון, בנצרת, בירושלים – או במחוז הרלוונטי, אם זה חיפה – לאפשר לו לפחות שלושה ימים בשבוע לעבוד מרחוק. אנחנו יודעים מחברות עסקיות בהייטק ובתחומים נוספים שזה לא מוריד את התפוקה. אנחנו מכירים את זה גם מהקורונה, שרבים מבני ביתנו עבדו מרחוק בזום. זה לא מוריד את התפוקה. לאפשר בעת הזו לכל עובדי המדינה שהם תושבי קריית שמונה לעבוד בצורה היברידית, לפחות שלושה ימים מהבית. כשאני מתכוונת בעת הזו, אני לא מתכוונת לתקופת שאגת הארי, שאולי תסתיים בעוד כמה שבועות, אלא לתקופת השיקום והפיתוח של קריית שמונה, שתלווה אותנו בשנים הקרובות. אלה עיקרי הצעת החוק. אני מבקשת את תמיכתכם. תודה רבה.

היו"ר אליהו רביבו:

אני מאוד מודה לך, גברתי חברת הכנסת יעל רון בן משה. בזמן שיעלה וישיב כבוד השר אלי כהן, אני מבקש רגע להתייחס למהות ההצעה שלך. כפי שאת יודעת, כראש השדולה למען הצפון אני מבקר המון ומנסה לעודד תהליכים כאלה ואחרים, רק שההצעה שלך נכנסת ומקופלת בתוך תקומה צפונית שהממשלה הקימה, ואפילו מינתה שר לטובת העניין, בסדר? בבקשה, אדוני השר.

יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

לא קוראים לזה תקומה, לא פועלים בתקופה הזו - - - אני לא רוצה לפתוח את הוויכוח עכשיו - - -

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

אדוני היושב-ראש, ברשותך, לפני שאני אתייחס באופן ספציפי להצעתה של חברת הכנסת רון בן משה, אני חושב שאני לא יכול לעלות לכאן מבלי להתייחס לדברי ההבל שנאמרו אתמול על ידי יועץ ראש הממשלה, ראש הסגל שלו, אדם שלא צריך להישאר בתפקידו אפילו לא עוד דקה אחת. אין מקום לשיח גזעני מסוג הדברים שהראו אתמול בכתבה של סגל. אין לו שום מקום, לא בכנסת ישראל, ולא בשום תפקיד ציבורי שקשור למדינת ישראל, וטוב יהיה אם תפקידו יסתיים מוקדם ככל הניתן. זו בטח לא דרכה של הליכוד. אנחנו מפלגה שרואה בנושא של קידום אנשים כמוך וכמוני, שהגיעו מהפריפריה החברתית והגאוגרפית, סיפורי הצלחה. אנחנו גאים בבתים שהגענו מהם, במקומות שגדלנו בהם, בקשר ובחיבור לארץ ישראל ולמסורת ישראל. אדוני היושב-ראש, יוצא גם במקרה שיש בינינו קשר טוב, אני אפילו ממעיט, קשר מצוין. אני גם מכיר את משפחת רביבו הנפלאה, את הוריך היקרים ועתירי הזכויות, עם תרומה גדולה למדינת ישראל, מלח הארץ שגידלו משפחה לתפארת. אחיך, שהוא ראש עירייה, אחד מהטובים ביותר במדינת ישראל, אני חושב שאתה בכנסת ישראל עושה עבודה לעילא ולעילא. עד היום כשאני פוגש אנשים, הם מדברים על עבודתך, עבודת הקודש שעשית במסגרת תפקידך כיושב-ראש הוועדה לעובדים זרים, במסירות ובמקצועיות. אני יודע כמה היום הכלכלה הישראלית פורחת, בין היתר בזכות הדברים שאתה עשית, באופן ניהול הוועדות בצורה מקצועית, עניינית ומכובדת. לכן אנחנו באמת גאים על הדברים וגאים על הדרך. הליכוד תמיד יהיה הבית של כולם, תמיד ייתן לכל אחד מקום והזדמנות ואנחנו נמשיך להוביל בגאון את סוגיית צמצום הפערים החברתיים, את סוגיית שוויון ההזדמנויות. גם אתה וגם אני, שנינו דוגמה של איך שוברים תקרות זכוכית. לכן אנחנו גאים. שיח כזה, בשום מקום לא יכול להתקיים – בטח ובטח שלא אצלנו.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

ראש הממשלה גם גינה? גם ראש הממשלה גינה?

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

אני בטוח - - -

היו"ר אליהו רביבו:

מכובדי השר, ברשותך, במחילה, שני דברים קצרים, רק בגלל הקוד האתי המקובל שמי שמנהל את המליאה מתנהג באופן ממלכתי ומעבר, אני לא קם לחבק אותך ולהתרפק על כתפיך. תודה רבה לך על הדברים החשובים, העמוקים והמרגשים שביטאת כאן. אתה הוכחה ניצחת – אתה ואם יורשה לי מעט גם אני – הוכחה ניצחת שבני עדות המזרח, הליכודניקים המסורתיים הקבועים, שהגענו מהשכונות כפי שאתה וגם אני גאים לספר תמיד - -

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

אמת.

היו"ר אליהו רביבו:

- - תראה איפה אתה עומד, תראה לאן הגעת, תראה איפה אני יושב, תודה לאל, ותראה איפה אותם תבוסתנים נזרקים מדחי אל דחי. הם ימשיכו לברבר, אנחנו נמשיך לעשות, להצמיח, לצמצם פערים ולייצג את האני מאמין האמיתי של הליכוד לדורותיה. תודה רבה.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

אלה בהחלט דברים שנכנסים אל הלב. אני גם שמח לומר שגם בליכוד, אנחנו נבחרים על-ידי הציבור. אתה לא מונית, זה לא מישהו שמינה אותך, לא ראש הממשלה ולא אף שר; הציבור בחר בך, יישר כוח, משום שאתה מייצג אותו - -

היו"ר אליהו רביבו:

אני ממש מתרגש.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

- - בגאווה ובכבוד, תמשיך ואנחנו כאן. לגבי הצעתה של חברת הכנסת רון בן משה, הנושא של קידום וחיזוק הפריפריה זה דבר בהחלט חשוב מאין כמוהו בכלל ובקריית שמונה בפרט. לפני כחודש ימים היינו שם, הממשלה כולה, בביקור בקריית שמונה, במסגרת החלטת ממשלה ייחודית וייעודית שהתקיימה שם, במסגרת הקצאה תקציבית. אני חושב שמכאן כולנו צריכים להצדיע לתושבי הצפון, אבל לא רק להצדיע אלא גם לסייע להם בכל הכלים ובכל המשאבים, על מנת שהצפון יהיה פורח. לשמחתי אנחנו רואים את הדרום משגשג. אנחנו רואים שיא בהתחלות בנייה בנתיבות, באופקים, בשדרות, בדימונה ובמקומות נוספים. אנחנו בהחלט מוכוונים לצפון. בזמן שאנחנו נמצאים כאן החיילים הגיבורים והאמיצים שלנו נמצאים בגבול הצפון, על מנת להבטיח ביטחון לאורך זמן. גם בהפסקת האש הקודמת לא הסכמנו לסגת לקו הכחול, אלא היינו בחמש נקודות שולטות, וכיום אנחנו בונים אזור חיץ ארוך ומשמעותי, להבטיח שהאיומים מעל הצפון יוסרו. יש היום בממשלה את השר אלקין, שעיקר תפקידו וייעוד התחום שהוא אחראי עליו זה פרויקט תקומה בדרום ופרויקט תנופה בצפון. כמות הכספים שאנחנו משקיעים שם היא חסרת תקדים, ואין ספק שעם כל המשאבים הרבים שאנחנו משקיעים, אנחנו גם נצליח לראות את זה בפירות צמיחה. אני יכול לתת רק דוגמה ממשרדי: אנחנו מקצים לכל הרשויות במדינת ישראל, מצפון ועד דרום, כ-70 מיליון שקלים בשנה, ורק ליישובים שנכללים במסגרת תנופה, יהיו 70 מיליון שקלים – סכום ייעודי שיהיה לטובת הדבר הזה. לכן, הסכומים שאמורים להיות הם סכומים בהחלט משמעותיים וחשובים, שייצרו את כל מנועי הצמיחה לצפון הארץ ולקריית שמונה. כמה דברים שגם אנחנו עושים בתחום האנרגיה לצפון זה: אחד, אנחנו מטמינים את כל קווי החשמל בצפון לטובת תושבי קריית שמונה. הדבר הזה נועד להבטיח את אמינות אספקת החשמל, זה פרויקט שאנחנו משקיעים בו עשרות מיליונים והוא מתקדם. דבר נוסף שיתרום לפיתוח ולצמיחה הכלכלית של קריית שמונה זה הנושא של תשתית הגז, שנעצרה, בחלקה, כתוצאה מהמלחמה, ובימים אלה תשתית הגז לקריית שמונה נבנית, נעשית ומטופלת. לכן היא גם תהיה שם, גם הגז לקריית שמונה יגיע. עלה בידי, כשכיהנתי כשר הכלכלה והתעשייה, לקדם שם אזור תעשייה חדש, לקדם את כל תחום הפודטק, עם השקעה של מאות-מיליוני שקלים. ולכן הצעת החוק שלך, חברת הכנסת רון בן משה, שנדונה בוועדת שרים, הוחלט על דחייתה בארבעה חודשים על מנת לקבל התייחסויות לדברים – לוועדות ולמטה. לכן הצעת החוק הזאת, שמדברת על טיפול – התקציבים שיוקצו לפריפריה מעולם לא היו כה גבוהים, הם ימשיכו להיות מושקעים ביתר שאת, על מנת שאנחנו כאן נזכה, כפי שאנחנו רואים בדרום. גם בצפון, קריית שמונה גדלה, משגשגת, צומחת. אני יודע שכל משרדי הממשלה מקצים סכום מאוד משמעותי מתקציבם לטובת קריית שמונה, לטובת פיתוח כלל הדברים וכלל האזורים. גם כאן אנחנו נהיה ונמשיך להשקיע ונמשיך לפעול. אני רוצה להתייחס לשני דברים שעלו בתקשורת במהלך השעה האחרונה. מדי יום אנחנו רואים שיש ניסיונות לפגוע באתרי תשתית במדינת ישראל, בתחנות כוח במדינת ישראל.

היו"ר אליהו רביבו:

אנא, קשב, חברות וחברי הכנסת. חברת הכנסת וולדיגר, ברשותך. בבקשה.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

אנחנו רואים שמדי יום יש הצעות לפגוע בתחנות כוח ובתשתיות במדינת ישראל. היו לא מעט גורמים שחזו שנהיה כאן בעלטה, שהבהילו את הציבור, שהמליצו לקנות גנרטורים – אבל כל התחזיות האלה נזרקות לפח. משק האנרגיה שלנו הוא חזק, הוא איתן. אנחנו רואים שהאורות בכל בתי ישראל - - -

בנימין גנץ (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

יש לך משהו? מה לחדש? אני אגיד לך משהו. אולי יום אחד תהיה איתנו, גם אתה תעבוד אצל עליזה. אני עובד אצל עליזה, בני.

היו"ר אליהו רביבו:

אדוני השר.

נאור שירי (יש עתיד):

נגמר לו הזמן.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

לא, לא, יש לנו עוד זמן. אני חייב לתת ציון לשבח לחבר הכנסת בני גנץ, שמקשיב ומאזין, אז יישר כוח. אגב, בני, אין בחינה בסוף הנאום, אז אל תהיה מוטרד. תודה רבה, חברים.

היו"ר אליהו רביבו:

תודה רבה, בכלל ובפרט, מכובדי השר. לחברת הכנסת המציעה ישנה זכות תגובה, והיא מוותרת עליה. אנחנו נעבור להצבעה. לפני שנתחיל את ההצבעה – שתהיה הצבעה שמית – אני מבקש, ברשותכם, לברך בברכת ברוך רופא חולים את חזרתו של חברנו, אחינו, בן עדתנו היקר, עוד דוגמה טובה למצוינות מבן העדה המרוקנית, מיכאל ביטון. ברוך שובך וברוך רופא חולים. ומי ייתן שבפעם הבאה שתיעדר, יהיו אלה נסיבות משמחות, ומתוך בחירה שלך. כל טוב. על פי בקשת האופוזיציה, ההצבעה תהיה הצבעה שמית. גברתי המזכירה, תתחילי. הצבעה שמית

סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:

היו"ר אליהו רביבו:

חברות וחברי הכנסת, אנא אפשרו למזכירה לקיים סבב שני של הצבעה. בבקשה, גבירתי.

סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:

היו"ר אליהו רביבו:

תודה רבה. האם מי מחברות או חברי הכנסת שנוכחים באולם ולא הצביעו מבקש לעשות כך? תמה ההצבעה. בעד – 38, נגד – 48. אשר על כן, אני קובע בזאת כי הצעת חוק הצעת חוק שיקום, חיזוק ופיתוח העיר קריית שמונה, התשפ"ו–2026, לא עברה, ואשר על כן תוסר מסדר-יומה של הכנסת.

היו"ר אליהו רביבו:

חברות וחברי הכנסת היקרים, אני מבקש לעבור לנושא הבא שעל סדר-היום. ההצעה היא הצעת חוק הכרזה על קטר כמדינת אויב, התשפ"ו–2026, של חבר הכנסת יאיר לפיד וקבוצת חברי הכנסת. אני מבקש להזמין את ראש האופוזיציה חבר הכנסת יאיר לפיד להציג את הצעת החוק. לרשותך, אדוני, עשר דקות, בבקשה.

יאיר לפיד (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, החוק המונח בפניכם זכה כבר לכינוי "חוק אוריך", בגלל יהונתן אוריך, שקיבל מאות אלפי דולרים מקטר, אבל אנחנו מדברים על משהו רציני הרבה יותר. קטר משחקת בנו: ביד אחת היא מעבירה כספים לא רק לאנשים בלשכת ראש הממשלה אלא גם משתפת פעולה עם המדינה, עם ראש הממשלה, כי היא המדינה שמאחורי מזוודות הכסף לעזה – נתניהו הזמין את זה והם ביצעו את זה. אבל ביד השנייה - - -

היו"ר אליהו רביבו:

חברי האופוזיציה, לכל הפחות בזמן נאום ראש האופוזיציה היאזרו בסבלנות ושמרו על השקט, תודה.

יאיר לפיד (יש עתיד):

דווקא אני רוצה שישמעו חברי הקואליציה, זה נוגע להם, הרי זה המחנה הלאומי.

היו"ר אליהו רביבו:

הם לא מרעישים, הם רוצים להקשיב לך.

יאיר לפיד (יש עתיד):

אני בטוח. ביד השנייה קטר מארחת אצלה את ראשי החמאס, תומכת בארגוני טרור, עומדת מאחורי מערכת הסתה עולמית ארסית נגד מדינת ישראל. היא לא רק המדינה של אל-ג'זירה, היא גם אחד הכוחות המרכזיים שמקדמים את האגף הג'יהאדיסטי של האחים המוסלמים. קטר מפעילה נגד ישראל מבצעי תודעה אין-סופיים בעולם המערבי – בעיקר בארצות הברית. אם אתם שואלים את עצמכם למה היו כל כך הרבה הפגנות נגד ישראל בקמפוסים באמריקה, אתם צריכים לדעת שקטר היא התורמת הכי גדולה בעולם לאוניברסיטאות אמריקאיות. הם לא עושים את זה, כמובן, מתוך דאגה לרמה האקדמית בהרווארד או ב-MIT, הם עושים את זה כדי לקדם את האידיאולוגיה של הג'יהאד, ולמוטט מבפנים את הברית בין ישראל לארצות הברית. אנחנו צריכים לבוא לאמריקנים ולהגיד להם, תראו, יש פה מבצע תודעה מתמשך נגד ישראל. יש פה מדינה שהיא בהגדרתה תומכת טרור. אתם לא רוצים אותה באוניברסיטת קולומביה ואתם גם לא רוצים אותה במועצת השלום בעזה. הבעיה היא שאנחנו לא יכולים להגיד את זה לעולם בלי להגיד את זה קודם לעצמנו. אין לי שום הסבר הגיוני למה קטר מעולם לא הוגדרה בישראל כמדינת אויב, גם לא כשמצאו בה מקלט רבי-מרצחים כמו חאלד משעל, איסמעיל הנייה, חליל אל-חייא, ותקופה ארוכה גם סלאח עארורי ומוסא אבו מרזוק. אחרי 7 באוקטובר אנחנו צריכים להגיד – המשחק הכפול של קטר חייב להיפסק. מי שמממן טרור הוא טרוריסט, מי שמקדם אידיאולוגיה ג'יהאדיסטית הוא ג'יהאדיסט, מי שעוזר לאויבינו – הוא האויב שלנו. מדינת ישראל צריכה להכריז על קטר כמדינת מדינת אויב – אתם יודעים מה, דווקא בגלל פרשת אוריך. הקואליציה צריכה לתמוך בהצעת החוק הזאת, כי אתם יודעים היום יותר מכולם עד לאיפה מגיעה השפעתה של קטר, כמה ארוכות הזרועות של התמנון הקטרי, ואת הזרועות האלה צריך לכרות. אני רוצה היום להגיד מפה לחברי הקואליציה: אתם הרי יודעים שאני צודק.

טלי גוטליב (הליכוד):

לא.

יאיר לפיד (יש עתיד):

ואתם יודעים שזה חשוב, ואתם יודעים שזה מוזר שלשכת ראש הממשלה לא הצטרפה אליי בחוק הזה.

טלי גוטליב (הליכוד):

בגלל המלחמה.

יאיר לפיד (יש עתיד):

הם היו אמורים לחתום איתנו על החוק הזה. ואתם גם יודעים שממילא הקואליציה הרי הגיעה לשלב שבו כל אחד מכם מצביע איך שהוא רוצה, אז יש לכם הזדמנות להראות שאתם חלק מהמחנה הלאומי באמת ולהצביע איתנו על הצעת החוק הזאת. אני קורא לכנסת ישראל להצביע בעד הצעת החוק המגדירה את קטר כמדינת אויב.

היו"ר אליהו רביבו:

תודה רבה. יעלה וישיב בשם הממשלה כבוד שר התקשורת ד"ר שלמה קרעי.

טלי גוטליב (הליכוד):

- - - צריך לחכות עם זה אחרי המלחמה, לא בזמן המלחמה.

היו"ר אליהו רביבו:

עד עשר דקות לרשותך, אדוני, בבקשה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

תודה, אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה. אדוני היושב-ראש, כמעט החלקתי כאן מהחמאה שנזלה ונמסה ללפיד מהראש.

מאיר כהן (יש עתיד):

די כבר, מספיק.

שר התקשורת שלמה קרעי:

לפיד רוצה להכריז על קטר כמדינת אויב, אותו לפיד שרק לפני שנה נפגש עם נציגי קטר שלא ביחד עם משפחות חטופים, כמו שהוא נוהג לומר, ואמר להם בפגישה שהוא רוצה להדק את הקשרים בין המדינות. אז מה, לא הולך לך כמדינאי, לפיד, ואתה בא ומנסה לעשות כאן פופוליזם על חשבון כולנו? ועל פי הפרסומים כראש ממשלה חליפי בשנת 2022, לפני ארבע שנים, לפיד ביקר בפריז ביום השואה, כן, כשהוא ראש ממשלה חליפי – ביום השואה בפריז, וסגר פרטים שם עם נציגי קטר לגבי הסכם הכניעה שהוא עתיד לסגור בהמשך עם חיזבאללה, כשחיזבאללה נתנה לנציגי קטר להוביל שם את פיתוח המאגר. לפיד, אנחנו, להבדיל ממך, סגרנו כאן את זרוע התעמולה של קטר, מה שאתה לא ידעת לעשות, אל-ג'זירה. סגרנו את המשרדים שלהם, החרמנו להם ציוד, סגרנו כאן את השידורים שלהם באינטרנט, ביוטיוב, בפלטפורמות של ספקי התכנים בישראל. אין כאן עיתונאים של אל-ג'זירה ושל אל-מיאדין שמשדרים במדינת ישראל. את כל זה אנחנו עשינו, כי אנחנו לא צריכים חוק שיגדיר לנו על כל מדינה מהי מדינת אויב. אגב, חוץ מחוק אחד משנת 1954, שעדיין מגדיר גם את מצרים ואת ירדן כמדינת אויב, מדינת ישראל נמנעה מלחוקק חוקים שיגדירו בחוק, כי הדברים האלה דינמיים ונתונים להחלטת הממשלה, כמו בפקודת המסחר, שמאפשרת לשר האוצר לקבוע מהי מדינת אויב שאסור לסחור איתה. אז אני מבין שהפריימריז – אין פריימריז, בעצם – שהבחירות קרובות, ושצריך לקושש קצת קולות, אבל לא בדרך הזאת. אתה לא מר ביטחון, יש לנו את ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, שהוביל את מדינת ישראל לפסגות - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

יסמין פרידמן (יש עתיד):

- - - זה קרה במשמרת שלו.

מירב בן ארי (יש עתיד):

הכישלון הביטחוני הכי - - - 2,000 נרצחים ביום אחד.

שר התקשורת שלמה קרעי:

- - מוביל את המערכה הזאת בכל החזיתות, השמיד את אויבינו שנמצאים סביבנו - -

יסמין פרידמן (יש עתיד):

- - - זה מר ביטחון - - -

שר התקשורת שלמה קרעי:

- - החזיר את כוח ההרתעה – נשיא ארצות הברית נלחם יחד איתו - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

- - - אתמול ירו לי טיל על הבית - - -

שר התקשורת שלמה קרעי:

נשיא ארצות הברית נלחם יחד איתו ומשמיד - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

זאת הרתעה - - -

שר התקשורת שלמה קרעי:

כן, אני מבין שכוח – חברת הכנסת בן ארי, זה שאת מנסה לייצר תבהלה - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתם חיים בסרט. זאת הרתעה?

שר התקשורת שלמה קרעי:

- - רוב עם ישראל לא נמצא בתוך התבהלה שלך.

היו"ר אליהו רביבו:

חברת הכנסת בן ארי, אפשרתי לך.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתם בושה לביטחון המדינה - - -

שר התקשורת שלמה קרעי:

רוב עם ישראל, למרות הקושי, מבין שאנחנו בימים היסטוריים - -

היו"ר אליהו רביבו:

חבר הכנסת בן ארי, אפשרתי לך.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתם בושה לביטחון המדינה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

- - מבין שאנחנו בימים גורליים - - -

היו"ר אליהו רביבו:

שנייה, שנייה. עצרתי, עצרתי, אדוני השר, שנייה. אדוני השר, סליחה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה זה הדבר הזה?

היו"ר אליהו רביבו:

חברת הכנסת בן ארי, ייתכן ותהיה לכם זכות - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

- - - כל השכונה שלי מפוצצת - - -

היו"ר אליהו רביבו:

חבר הכנסת בן ארי, ייתכן ותישמר לכם הזכות לעלות ולהגיב לעמדת המשיב.

מירב בן ארי (יש עתיד):

נעלה.

היו"ר אליהו רביבו:

ייתכן.

מירב בן ארי (יש עתיד):

יש לנו - - -

היו"ר אליהו רביבו:

לא, לא, ייתכן, אנחנו עוד לא יודעים, נכון? ראש התנועה שלך יוכל להמחות את זכותו ולאפשר לך לעלות להגיב. קראת קריאת ביניים אחת, שתיים, שלוש – בואי נמצה את זה בזה. תודה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

תודה, אדוני היושב-ראש. להבדיל מניסיונות התבהלה שלך, חברת הכנסת בן ארי, את והערוצים המייצגים אותך - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

נו, אז אל תפנה אליי. אפס בביטחון.

שר התקשורת שלמה קרעי:

- - רוב מניין ורוב בניין של עם ישראל מבין שאנחנו בימים היסטוריים, בימים שבהם אנחנו משנים באמת את פני המזרח התיכון.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה אתה משנה, מה?

שר התקשורת שלמה קרעי:

תשאלי את הלוחמים שלנו - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

אלי, הוא מדבר אליי. הוא מדבר אליי.

שר התקשורת שלמה קרעי:

- - הרי אתם מצביעים גם אי-אמון נגד ממשלה בזמן שהיא מובילה את הלוחמים שלנו לקרב. אתם מביעים אי-אמון בלוחמים שלנו, וגם את עכשיו מביעה אי-אמון בערכים שבשמם אנחנו נלחמים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

איזה אי-אמון? אתה מזלזל בטייסים ועד היום לא התנצלת.

שר התקשורת שלמה קרעי:

את לא מאמינה בזה שאנחנו בדרך לניצחון.

מירב בן ארי (יש עתיד):

איזה ניצחון, שלוש שנים כבר במערכה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

את מייצרת חשש ותבהלה – בסדר, זה מקובל שאת מייצרת תבהלה - -

היו"ר אליהו רביבו:

טוב, בחירה שלך.

שר התקשורת שלמה קרעי:

- - אבל רוב אזרחי ישראל מבינים שאנחנו משמידים את אויבינו ומכים אותם שוק על ירך, משנים, מייצרים כאן מזרח תיכון חדש.

מירב בן ארי (יש עתיד):

ראית מה החמאס עשו בעזה? ראית מה החמאס עשו בעזה?

שר התקשורת שלמה קרעי:

מייצרים כאן עולם מתוקן שאתם לא חלמתם – כל הזמן עודדתם כניעה ורפיסות ולסגת ולא לעשות, ועסקאות חלקיות, ואל תיכנסו לפה, ואל תפציצו שם.

מירב בן ארי (יש עתיד):

הבוס שלך, הרופס הזה, ששחרר את סנוואר מהכלא, הוא ששחרר את סנוואר מהכלא.

שר התקשורת שלמה קרעי:

אתם נציגי התבהלה. אתם לא אופוזיציה לממשלה, אתם אופוזיציה למדינה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אנחנו אופוזיציה לך.

שר התקשורת שלמה קרעי:

אתם אופוזיציה למדינה, כי בזמן שהלוחמים שלנו נלחמים - - -

מירב כהן (יש עתיד):

לך הביתה, בעזרת השם.

שר התקשורת שלמה קרעי:

כן, שרת החינוך בממשלת הצללים של ממשלת החלומות של לפיד.

גלעד קריב (העבודה):

אלה שזרקת לעזאזל.

מיקי לוי (יש עתיד):

אלה ששלחת לעזאזל, תתבייש לך.

שר התקשורת שלמה קרעי:

כשהלוחמים שלנו - - -

מירב כהן (יש עתיד):

אלה שקראת להם - - -

מיקי לוי (יש עתיד):

אין לך כבוד.

היו"ר אליהו רביבו:

חבר הכנסת לוי, חבר הכנסת קריב.

שר התקשורת שלמה קרעי:

כשהלוחמים שלנו נמצאים בקרב - - -

גלעד קריב (העבודה):

בישיבה של - - -

היו"ר אליהו רביבו:

חבר הכנסת קריב.

שר התקשורת שלמה קרעי:

כשהלוחמים שלנו נמצאים בקרב, נמצאים במערכה, כשהממשלה הזאת מובילה אותם לניצחון אחר ניצחון - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

היו"ר אליהו רביבו:

חברת הכנסת בן ארי, הוא לא פנה אלייך עכשיו.

שר התקשורת שלמה קרעי:

- - אתם כאן עולים ומייצרים רק תבהלה ורק דכדוך - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

שלא יגיד - - -

היו"ר אליהו רביבו:

זאת זכותו, זאת זכותו.

מירב בן ארי (יש עתיד):

שלא יסתכל עליי, שלא ידבר אליי.

היו"ר אליהו רביבו:

לא, הוא לא דיבר אלייך עכשיו.

מירב בן ארי (יש עתיד):

הוא דיבר אליי.

היו"ר אליהו רביבו:

כשהוא דיבר אלייך, אפשרתי לך.

שר התקשורת שלמה קרעי:

- - ורק פחד ורק רפיסות. לא פלא שאתם מצליחים להידרדר עד אחוז החסימה ולריב כאן מי צועק יותר כדי לקבל מקום אולי ברביעייה. אני מציע לכם, העם הזה שלנו לא רוצה דכדוך, הוא לא אוהב מרמור.

מירב בן ארי (יש עתיד):

הוא לא רוצה אותך - - -

שר התקשורת שלמה קרעי:

לא, הוא רוצה אותי, תראי, אני כאן, ובעזרת השם אני אהיה כאן במקום לא רע גם בכנסת הבאה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

הוא לא רוצה אותך - - -

שר התקשורת שלמה קרעי:

אבל אתם כאן נמצאים על חבל, פעם מתחת ופעם מעל אחוז החסימה, כי אתם מייצרים כאן דכדוך, אתם ממורמרים, אתם חמוצים, בשונה מרוח העם ומרוח הגבורה של העם, שלמרות המכות שחוטפים, אומרים: תמשיכו עד לניצחון. הלוחמים שלנו אומרים את זה בכל מקום ובכל חזית. ולכן, לפיד, כשאתה עם החמאה על הראש, עם השותפות שלך עם חיזבאללה בעבר – איפה חבר הכנסת שטרן, שהעיד על זה שגם נסראללה היה חלק מהמשא ומתן בהסכם הכניעה הזה, כשישבת רק לפני שנה עם קטר, אחרי שידעת על כל השותפות ועל כל התמיכה שלהם בטרור - -

יסמין פרידמן (יש עתיד):

שקר. לא לשקר, לא לשקר.

היו"ר אליהו רביבו:

חברת הכנסת פרידמן.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

לא לשקר.

שר התקשורת שלמה קרעי:

- - אז אתה האחרון שיכול לעלות לכאן ולנסות להטיף מוסר שלא בצדק.

היו"ר אליהו רביבו:

חברת הכנסת פרידמן, יש לכם אולי זכות תגובה, תעשו את זה אז.

שר התקשורת שלמה קרעי:

מי שיקבע את המדיניות של מי מדינת אויב, מה הרמה של מדינת אויב – זו ממשלת ישראל. ותסמוך, אתה יכול לסמוך על ראש הממשלה שידע להוביל אותנו מבירא עמיקתא לאיגרא רמא, לפסגות שמדינת ישראל נמצאת בהן היום בכלכלה, בביטחון, ביחסי החוץ – הוא לא צריך את הסיוע שלך בעניין הזה. אני אומר לך עוד דבר, חבר הכנסת לפיד, הרי אם קטר תציע לך אצבע בקואליציה הבאה שלך – אתה תכניס אותה לקואליציה. גם את קטר אתה תכניס לקואליציה. הרי אתה הכנסת לקואליציה שלך את נציגי האחים המוסלמים, ואתה בעצמך הזרמת להם מיליארדים שהגיעו לעמותות מפוקפקות שבסוף עודדו טרור. כאן זה מיליארדים של כספי ציבור, של כספי ישראל, שאתה נתת לאחים המוסלמים – אז מה זה בשבילך מדינה אחרת שגם מעודדת טרור.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

שקרן, שקרן.

שר התקשורת שלמה קרעי:

מה שקרן? לא נתתם עשרות מיליארדים לאחים המוסלמים?

יסמין פרידמן (יש עתיד):

לא לשקר, לא לשקר - - -

שר התקשורת שלמה קרעי:

מה שקרן? זה הכול עובדות, אין כאן מילה אחת של פרשנות. הכול עובדות, אתם הקמתם ממשלה עם האחים המוסלמים, נתתם להם מיליארדים, ואתם תמשיכו ותעשו את זה שוב ושוב.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

היו"ר אליהו רביבו:

חברת הכנסת פרידמן, מיצינו.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

בושה.

היו"ר אליהו רביבו:

די, אפשרתי לך יותר מדי.

שר התקשורת שלמה קרעי:

- - גם עם איימן עודה, וגם עם כל מי שיציע לכם אצבע – בטח קטר.

עדי עזוז (יש עתיד):

אתם הצבעתם - - - זכויות נשים לפני יומיים - - -

היו"ר אליהו רביבו:

חברת הכנסת עזוז, תודה רבה. הקשבנו קשב רב. תודה.

שר המשפטים יריב לוין:

שר התקשורת שלמה קרעי:

כן, כן. אגב, בנוסף לכול – מעדכן אותי שר המשפטים – בנוסף לכול זו גם הצעת חוק גנובה, כמו רוב הצעות החוק שלכם. יש הצעת חוק של חבר הכנסת משה סעדה שהיא נמצאת בתהליך חקיקה – המאבק במדינות תומכות טרור. מאבק במדינות תומכות טרור. אתם, כרגיל – אגב, מירב בן ארי עלתה כאן ואמרה: האופוזיציה - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

- - - מה לעשות - - -

שר התקשורת שלמה קרעי:

- - האופוזיציה חוקקה חוקים יותר מהקואליציה. אין חוק אחד שהייתם יכולים לחוקק אם אנחנו לא היינו תומכים בו. כי אנחנו ענייניים, להבדיל מכם. אנחנו ענייניים - -

היו"ר אליהו רביבו:

חברת הכנסת בן ארי, הוא לא פנה אלייך, נכון? הוא לא פנה אלייך.

מירב בן ארי (יש עתיד):

שר התקשורת שלמה קרעי:

- - ואנחנו תומכים בהצעות חוק שאנחנו מוצאים לנכון.

היו"ר אליהו רביבו:

תראו, אתם תאלצו אותי להוסיף לו זמן. זה מה שאתם רוצים? אז די.

שר התקשורת שלמה קרעי:

ולכן, חבר הכנסת לפיד, גם לגופו של עניין, נושא המאבק במדינות אויב נמצא כבר בהליך חקיקה של חבר הכנסת סעדה. אולי לא שמעת חדשות, אולי הרבה זמן לא היית בכנסת, לא ביקרת בוועדות, אבל זה נמצא כבר בהליך החקיקה. ואני רוצה לומר לך, חברת הכנסת בן ארי, אני רוצה לומר לך עוד משהו. גם ככה את תבקשי הודעה פרטית, אז בואי אני אתן לך גם סיבה. את עמדת ואמרת בריאיון בערוץ התעמולה שלך שימנים אומרים לך וימנים אומרים לך וימנים אומרים לך.

מירב בן ארי (יש עתיד):

היו"ר אליהו רביבו:

עכשיו בסדר, עכשיו בסדר. כשהוא פונה אלייך את יכולה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

אז בואי, אני אספר לך, אני אספר לך שטריפוליטאים אומרים לי – אני גר במושב זמרת, זה ליד מושב שובה – טריפוליטאים משובה אמרו לי להגיד לך שתפסיקי לבייש את העדה הטריפוליטאית.

היו"ר אליהו רביבו:

אדוני השר, תודה רבה. הקשבנו קשב רב.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה בושה לעדה. אתה בושה לעדה.

היו"ר אליהו רביבו:

סליחה, סליחה, תעצרו פה, בבקשה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

תודה רבה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

היו"ר אליהו רביבו:

תודה רבה. אדוני השר, מה ההחלטה, אדוני? מהי עמדת הממשלה?

מירב בן ארי (יש עתיד):

למה הוא לא פיטר אותו? הוא לא אומר כלום.

היו"ר אליהו רביבו:

אדוני השר, אני מבקש לדעת אם יש עמדה. סליחה?

מיקי לוי (יש עתיד):

חוץ מרעל הוא לא אמר כלום.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

אין עמדה.

היו"ר אליהו רביבו:

יש עמדה? אין עמדה? או שאתם מתנגדים או שאתם תומכים.

מיקי לוי (יש עתיד):

לא, חוץ מרעל הוא לא אמר כלום.

היו"ר אליהו רביבו:

סליחה, אני מבקש לדעת.

שר התקשורת שלמה קרעי:

הדיון בהצעת החוק בוועדת השרים נדחה עד להשלמת הליך החקיקה בחוק של משה סעדה שהזכרתי קודם. אם המציע יתעקש להצביע, אז העמדה היא להתנגד.

קריאות:

היו"ר אליהו רביבו:

אוקיי. אתם מבקשים להצביע?

מירב בן ארי (יש עתיד):

אנחנו מבקשים - - -

היו"ר אליהו רביבו:

אתם מבקשים להצביע? כן? אז תמתין בבקשה, אדוני. מתנגד – חבר הכנסת אחמד טיבי. הוא יעלה להשיב. עד חמש דקות לרשותך. לאחר מכן - - -

קריאה:

שלוש.

היו"ר אליהו רביבו:

שלוש? שלוש.

קריאות:

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

תלמדו את התקנון. אם הממשלה תומכת מותר להתנגד, ואם לממשלה אין עמדה מותר להתנגד.

היו"ר אליהו רביבו:

לא, לא, לא. אם הוא מתנגד - - -

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

לא. לא אמרת את זה. לא. אמרת: אם רוצים.

משה סעדה (הליכוד):

הוא אמר, הוא אמר. רביבו, תוריד אותו.

קריאות:

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

אלי, אלי, אדוני היושב-ראש.

היו"ר אליהו רביבו:

שנייה, ברשותך.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

אתה לא אמור לענות לצעקות שלהם. הוא אמר שאין עמדה.

היו"ר אליהו רביבו:

סליחה, אני אמור לעשות בדיוק כפי שהתקנון מנחה אותי.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

בדיוק, בדיוק. תשאל אותו.

היו"ר אליהו רביבו:

ואני מבקש לברר עם השר מהי עמדת הממשלה, ובהתאם לכך אני אדע אם אתה בעל זכות דיבור בהתנגדות.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

הוא עלה לפה ולא אמר שיש עמדה. לא אמר שיש עמדה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

אמרתי שהממשלה - - -

היו"ר אליהו רביבו:

סליחה, סליחה, ישנה אי-הבנה. סליחה, יש ייעוץ משפטי, יש מזכיר כנסת, אנא ממך, בבקשה.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

זה מביך אותם שהם יצביעו איתנו, מביך את הקואליציה.

קריאה:

אתה צודק, אחמד.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

לא, הוא אמר שהייתה ישיבה של ועדת שרים ולא התקבלה עמדה.

קריאות:

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

תיתן לי? מה, אתה לא מבין למה אני עליתי?

היו"ר אליהו רביבו:

טוב, בואו נעשה סדר. שנייה. ששש.

משה סעדה (הליכוד):

היו"ר אליהו רביבו:

חבר'ה, חבר'ה. חבר הכנסת אחמד טיבי.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

לא, לא, אני יכול להוריד. אבל – סעדה, תסתום את הפה ותחזור, אל תעמוד. יש פה יושב-ראש. יש פה יושב-ראש.

היו"ר אליהו רביבו:

סליחה, די, סליחה. סליחה. סליחה.

טלי גוטליב (הליכוד):

אל תדבר - - - תסתום אתה את הפה.

משה סעדה (הליכוד):

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

תסתום את הפה ותשב. שב.

היו"ר אליהו רביבו:

כל זמן שההצגות האלה מתקיימות הוא עומד על העמדה. חבל. אז תאפשרו לי לסיים את זה. תקשיב, תקשיב, חבר הכנסת טיבי.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

שב, שב. יש יושב-ראש פה. שב. שב. שב.

טלי גוטליב (הליכוד):

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

תסתמי את הפה, תלכי מפה, תסתמי את הפה. סתמתם את הפה כשאמרו עליכם "בבונים".

היו"ר אליהו רביבו:

חבר הכנסת טיבי, חבר הכנסת טיבי, אני פונה אליך. אל תאלץ אותי להוריד – חבר הכנסת טיבי, אתה בקריאה ראשונה.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

כן, למה?

היו"ר אליהו רביבו:

אני פונה אליך, אתה צריך להקשיב לי.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

בבקשה.

היו"ר אליהו רביבו:

אתה לא יכול להגיד להם - - -

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

אבל אתה רואה, הם מתקרבים לדוכן.

היו"ר אליהו רביבו:

חבר הכנסת טיבי, יש פה סדרנים. תקשיב, חבר הכנסת טיבי - - -

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

הם סתמו את הפה כשאמרו עליהם "בבונים". "בבונים", אמרו עליהם.

היו"ר אליהו רביבו:

חבר הכנסת טיבי, חבר הכנסת טיבי, אתה מבקש להלהיט את הרוחות או להקשיב?

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

אני מקשיב.

היו"ר אליהו רביבו:

אתה לא יכול מצד אחד להגיד להם שיש מי שמנהל את הישיבה, ומצד שני להתעלם מדבריי. עכשיו רק אני מדבר אליך.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

אבל כשהם צעקו והתקרבו צריך להחזיר אותם.

היו"ר אליהו רביבו:

חבר הכנסת טיבי, חבר הכנסת טיבי, אני מסביר, עושה סדר, באופן שוויוני.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

בבקשה.

היו"ר אליהו רביבו:

אתה יכול להיות זכאי לעלות להתנגד אם עמדת הממשלה היא לא להתנגד. הואיל - - -

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

אדוני, אתה קראת לי לעלות. נכון?

היו"ר אליהו רביבו:

סליחה, סליחה.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

אתה קראת לי לעלות?

היו"ר אליהו רביבו:

אפשר רגע להשלים? תודה.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

אי-אפשר לשחק יו-יו בתקנון.

היו"ר אליהו רביבו:

אפשר רגע? אין פה יו-יו, ודווקא, דווקא לאור העובדה - - -

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

לא, לא, אני מוכן לרדת אם תגיד לי שיש עמדה. שיעלה. שיעלה, יגיד: יש עמדה.

היו"ר אליהו רביבו:

אז הינה, אני עונה לך. אז אני עונה לך. דווקא לאור העובדה שאני נצמד לתקנון, אני מודיע לך שלאור האי-הבנה, שלכתחילה הנחנו, גם המזכירה וגם אני וגם יושב-ראש הקואליציה, שעמדת הממשלה היא לא להתנגד אלא לבקש לדחות את הנושא, אז קמה לך הזכות לעלות.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

נכון.

היו"ר אליהו רביבו:

אך מכיוון שבזמן שעלית הוא ירד ואמר: יש פה אי-הבנה.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

שינה את עמדתו.

היו"ר אליהו רביבו:

הוא לא שינה את עמדתו.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

שינה את עמדתו.

היו"ר אליהו רביבו:

הוא אמר: ישנה אי-הבנה, אנחנו מתנגדים. אשר על כן, העלייה שלך - - -

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

אם הוא יקום ויגיד: מתנגד, אני ארד. אני ארד, אין בעיה.

היו"ר אליהו רביבו:

תקשיב, תקשיב. אז, הינה, תקשיב, הודיעו: כרגע מתנגדים. תודה רבה.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

אתם מתנגדים?

שר התקשורת שלמה קרעי:

מתנגדים.

היו"ר אליהו רביבו:

תודה רבה. אנא, תפנה את הדוכן.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

תעמוד, תגיד. הם אומרים שאתם לא מתנגדים.

היו"ר אליהו רביבו:

תודה רבה. סליחה, סליחה.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

אם אתם מתנגדים, אני ארד.

היו"ר אליהו רביבו:

אני הודעתי לך, והוא חיזק את זה. תודה רבה.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

אתה מתנגד?

שר התקשורת שלמה קרעי:

כן.

היו"ר אליהו רביבו:

חבר הכנסת טיבי, תודה רבה.

רם בן ברק (יש עתיד):

תעלה על הדוכן ותגיד את זה.

היו"ר אליהו רביבו:

טוב, אוקיי, עשינו סדר. חברות וחברי הכנסת, חברות וחברי הכנסת – עלה, הבהיר, אני קיבלתי את הודעתם. אין בכך צורך, זה סתם מורח זמן.

רם בן ברק (יש עתיד):

שיעלה ויגיד.

היו"ר אליהו רביבו:

חבר הכנסת בן ברק, אנחנו רוצים לעשות את מה שצריך ולא את מה שרוצים להתחזות ככאלה. ברשותך, ברשותך. ראש האופוזיציה זכאי לעלות ולהשיב לעמדת הממשלה, אנא אפשרו לו לעשות זאת. שלוש דקות לרשותך, בבקשה.

יאיר לפיד (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. השר קרעי, אתה יודע, רבים אצלנו תהו איך קרה שאתה לא הגבת לכל הדברים שנאמרו בלשכת ראש הממשלה על עדות המזרח. אני לא רוצה אפילו לחזור פה על המושגים שנאמרו. וכולם לא הבינו למה אתה, שכל היום מדבר פה על גזענות, דווקא על זה אתה לא מגיב. הסתכלתי אפילו על הטוויטר שלך – קרה לי פעם ראשונה בחיים – לא הגבת במילה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

אתה מוסיף לי הרבה קולות.

יאיר לפיד (יש עתיד):

אבל אז ראיתי שאריה דרעי הורה לאנשי ש"ס לא להגיב על הפרשה. ואתה, הרי מה הקשר בינך לבין הליכוד? אני הצעתי לך ולא קיבלת. אמרתי, יש מזוזה גם פה. לך, שים יד, תישבע שכל החיים הצבעת ליכוד.

שר התקשורת שלמה קרעי:

אתה מוסיף לי הרבה קולות.

יאיר לפיד (יש עתיד):

קרעי, שים יד, תישבע. אני הצבעתי ליכוד יותר פעמים ממך בחיים, עזוב. לך, שים יד, תישבע שכל החיים הצבעת ליכוד. תישבע. מה אכפת לך? אם זה נכון. אם זה נכון. עמדת פה ושיקרת ושיקרת והמצאת שטויות.

שר התקשורת שלמה קרעי:

תודה רבה. תודה רבה. תודה.

יאיר לפיד (יש עתיד):

פעם אחת, רק בשביל הגיוון, השר קרעי, תגיד את האמת.

היו"ר אליהו רביבו:

- - - לעשות סדר, כל חברי הכנסת מהליכוד.

יאיר לפיד (יש עתיד):

שים יד על המזוזה, תגיד: כל החיים הצבעתי ליכוד, אני איש ליכוד בלב ובנפש. נגיד לחבר הכנסת רביבו, אחד מקורבנות הפרשה הנוראה הזו – סליחה, סגן היושב-ראש רביבו – באמת קורבן, ליבי יוצא אליו, לא אמרת מילה לזכותו, לא הגנת באיזושהי צורה על כל האנשים שהעלבת אותם, כי זה לא קשור אליך. אתה לא באמת ליכודניק. אנחנו יודעים איך זה ליכודניקים, בוא, אני מבית של ימין.

שר התקשורת שלמה קרעי:

אין עליך.

יאיר לפיד (יש עתיד):

אני אומר לך, קרעי, באמת, עזוב. הבנתי שדרעי נתן לך הוראה ולפיכך אתה שותק, כי אתה עוד צריך לכפר על זה שאתה בכלל מאנשי אלי ישי. אבל אתה? באמת? איך יכול להיות שאתה שותק כשאומרים בלשכת ראש הממשלה – אותה לשכה, אפרופו הצעת החוק, שבה אנשים קיבלו כסף מקטר. בלשכה הזו אומרים על עדות המזרח דברים שאתה לא מאמין שמישהו מדבר ב-2026. ועוברות 24 שעות, והשר קרעי שותק, שותק כאילו לא נאמר דבר. תעלה הנה, תגיד: אני מגנה את אוריך על זה שהוא קיבל כסף מקטר. אני מגנה את אגמון על זה שהוא גזען, אני מגנה את ראש הממשלה על זה שהוא שכר את כל האנשים האלה ונתן להם לבזות ככה את מדינת ישראל, ואני מבקש סליחה מחבריי הליכודניקים - -

שר התקשורת שלמה קרעי:

יאיר לפיד (יש עתיד):

- - שהעמדתי פנים שאני ליכודניק כשכולם יודעים שאני לא הצבעתי ליכוד אפילו כשהייתי בתוך הקלפי. תודה רבה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

תודה, תודה רבה לך.

קריאות:

היו"ר אליהו רביבו:

תודה רבה. לא, אין מקום למחיאות כפיים. חבר הכנסת לפיד, רק בשם ההגינות, סליחה, חבר הכנסת לפיד.

קריאות:

מירב בן ארי (יש עתיד):

תגיד לי, אתה מסתלבט? הוא מש"ס.

היו"ר אליהו רביבו:

חבר הכנסת לפיד, אני מקשיב לך כשאתה פונה. רק למען ההגינות נאמר כאן שכל חברי תנועת ש"ס הנמצאים כאן, שמרכיבים את רוב-רובה של הרשימה, עומדים על כך בתוקף שבלשון המעטה אמרת דברים שאינם נצמדים לאמת. אוקיי? למען ההגינות.

מיכאל מלכיאלי (ש"ס):

יאיר לפיד (יש עתיד):

באיזה עניין?

משה אבוטבול (ש"ס):

אוריאל בוסו (ש"ס):

הוא שיקר - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא, כי הוא – כל מה שהוא אומר – אמת.

היו"ר אליהו רביבו:

עמדת השר נשמעה.

משה אבוטבול (ש"ס):

שקרן. שקרן היית ונשארת.

היו"ר אליהו רביבו:

עמדת השר נשמעה, עמדתה של תנועת ש"ס לא נשמעה, ואני מבקש רק לשם ההגינות, אז תוכל - - -

יאיר לפיד (יש עתיד):

היו"ר אליהו רביבו:

אתה אמרת שהם קיבלו הוראה לא להתייחס. והם כולם - - -

קריאות:

היו"ר אליהו רביבו:

הם מכחישים זאת, ויותר מזה, מי שהיה איתנו פה אתמול בלילה שמע את דבריו של חבר הכנסת ינון אזולאי, שהוא יושב-ראש סיעת ש"ס, מה הוא אמר ואיך הוא התבטא.

קריאות:

היו"ר אליהו רביבו:

חברות וחברי הכנסת, אנחנו עוברים לשלב ההצבעה. לאור העובדה שגם האופוזיציה וגם הממשלה ביקשו שההצבעה תהיה הצבעה שמית, אנו נעבור להצבעה. בבקשה, גברתי סגנית המזכיר.

השר במשרד האוצר זאב אלקין:

הממשלה לא ביקשה.

אופיר כץ (הליכוד):

אני לא ביקשתי.

היו"ר אליהו רביבו:

אופיר, אמרתי אופוזיציה וממשלה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

הוא לא שם - - -

היו"ר אליהו רביבו:

לא שם? אתם עדיין יכולים למשוך, אגב, זה בסדר.

קריאות:

היו"ר אליהו רביבו:

חברת הכנסת בן ארי, מרכזת האופוזיציה, פעם ראשונה, תודה. מה החלטתם? שמית?

מירב בן ארי (יש עתיד):

כן.

היו"ר אליהו רביבו:

אז למה מחכים? בבקשה. הצבעה שמית

סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:

היו"ר ניסים ואטורי:

אפשר לחזור על רשימת השמות של מי שלא הצביע?

סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:

היו"ר ניסים ואטורי:

האם יש מישהו במליאה שלא הצביע עדיין? לא. אבקש למנות את הקולות. 28 בעד, 55 נגד. אני קובע כי הצעת חוק ההכרזה על קטר כמדינת אויב, התשפ"ו–2026, לא אושרה, ותוסר מסדר-היום.

היו"ר ניסים ואטורי:

הודעה לסגנית מזכיר הכנסת.

סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:

תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 7), התשפ"ו–2026, שהחזירה ועדת החוץ והביטחון. תודה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. הנושא הבא על סדר-היום - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

רגע, יש לי הודעה אישית.

היו"ר ניסים ואטורי:

בבקשה, הודעה אישית.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תודה. אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, אומנם הוא לא כאן אבל נראה שהוא עוקב צמוד שלי, השר שלמה קרעי, כי הוא יודע מה אמרתי באולפן שישי, כשהוא בכלל אדם דתי ולא צופה, אז כנראה הוא מקבל את הסרטונים שלי אחרי זה. הוא רואה את הסרטונים שלי ועולה לכאן למליאה ומגיב עליהם. גם נראה לי שהוא פיתח עליי מין אובססיה מוזרה, שאני לא יודעת – זה עוד לא קרה לי ששר צופה בנאומים שלי ועולה לכאן, למליאה. עכשיו, 1. למה ביקשתי הודעה אישית, ואטורי, אתה יודע למה? סתם שתדע, כי הוא אמר שהוא פגש טריפוליטאים תומכי ליכוד, והם אמרו לו שאני בושה לעדה. עכשיו, אני רוצה להגיד לך משהו. קודם כול, אם סבא שלי זיכרונו לברכה היה בחיים, אין שום סיכוי שהוא היה מצביע למפלגת הליכוד. אתה יודע למה? לא בגלל כל הדברים שקרו פה, 7 באוקטובר – זה גם היה עוד לפני 7 באוקטובר – בגלל שזו המפלגה הכי גזענית בארץ. כל היום אתם נופלים על יאיר לפיד – איך כולם מגיבים לי בטוויטר: חלול, אשכנזי. ראש המפלגה שלכם הוא אחד האנשים הכי גזענים. אפילו כשהוא אמר "תהיו כחלונים", כשהוא אמר את זה, אפילו לזה - - -

היו"ר ניסים ואטורי:

אני שמעתי את כל הקללות על לפיד – תקשיבי, כי אני משווה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה לא מאמין כמה אומרים לנו את זה.

היו"ר ניסים ואטורי:

אני יודע. מקללים הרבה, יותר מדי. דרך אגב - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני רוצה להגיד לך משהו. לא, אני לא מקללת.

היו"ר ניסים ואטורי:

שנייה, שנייה, אף פעם לא אמרו לו "אשכנזי". הכול אמרו לו.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תתפלא.

היו"ר ניסים ואטורי:

תראי לי. אם תראי לי, מה שאת רוצה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

עזוב. למה אתה - - -

עודד פורר (ישראל ביתנו):

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא, לא. למה אתה הולך רחוק? עליי - - -

היו"ר ניסים ואטורי:

לא, רק ספרדים היום יושבי-ראש - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

עליי, בגלל שאני הלכתי ליש עתיד – עליי, הינה אני אומרת לך – אומרים עליי, אני שהשתכנזתי כי הלכתי ליש עתיד, אבל על אשכנזי כמו ניר ברקת, שיושב בליכוד, לא אומרים התמזרחת, כי הוא בחיים לא ייראה מזרחי, והוא גם בחיים לא יבין מה זה שקוראים לך בבון.

היו"ר ניסים ואטורי:

אצלנו מקבלים את כולם, את טלי גוטליב - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

כשקוראים למישהו בבון, שיהיה לך ברור – ואני רוצה להגיד לך, אני מאוד רצינית, אני לא צינית – אני חושבת שאיך שדיברו עליך, זה גועל נפש. אני חושבת ש-24 שעות אחרי שזיו אגמון הזה – שאגב, מעולם לא ראיתי אותו. ראיתי פה את נבו, ראיתי את אוריך, ראיתי את טופז – אני לא יודעת מי זה, אבל העובדה שהבן אדם הזה עדיין יושב בלשכת ראש הממשלה. אגב, גם למה לדבר על אלי דלל ככה? אחלה חבר כנסת. אחלה חבר כנסת. וואלה, בן אדם - -

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

את רוצה להרוס לו את הפריימריז?

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא. דווקא, אלי, אתה לא מאמין - - -

היו"ר ניסים ואטורי:

יש לי הסכם איתה. נתתי לה הודעה אישית, היא לא מפרגנת לי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

בגלל ששאלת אותי, תשמע, לפני שבוע הלכתי לנחם את המשפחה שלי בנתניה, אחות של סבתא שלי נפטרה. אתה מכיר אותי, יש לי במשפחה הרבה תומכי ליכוד – תקשיב טוב, בגלל שדיברת. ואז בא אליי אחד מהפוקדים הגדולים שלכם, שבמקרה הוא הבן דוד של אימא שלי, אוקיי? אתה מכיר אותו.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

רגע, רגע - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני לא אגיד את השם שלו, אתה מכיר אותו. תחבר, אימא שלו נפטרה. סיפר לי, הוא אומר לי: תקשיבי, מירב, הגיעה לפה חברה שלך. כשאנשים אומרים לי הגיעה לפה חברה שלך אני מבינה שהיא לא חברה שלי. שאלתי אותו מי הגיעה, הוא אמר לי, סילמן. הוא אומר לי, הבחורה שלוש שנים לא דיברה איתי – תקשיב, הכול אמת – באה לנחם אותי. עכשיו, הוא לא כל כך יודע כי נגיד, אתה – אנחנו מכירים – אתה שומר על קשר רצוף. יש לך את המחברת הצהובה הקטנה עדיין, שאתה כותב? אתה שומר. ההיא נחתה עליו מהירח. למה אני אומרת לך? דווקא שאמרת לי, את תהרסי לאלי דלל את הפריימריז. ממש לא. אני יכולה להגיד לך שהדוד שלי הזה – אני קוראת לו דוד שלי כי אנחנו מאוד קרובים – הוא אמר לי: מי שאת תגידי, מי שאת תגידי – והינה אני אומרת לך, ואתה יודע שאני בחיים לא שיקרתי לך – זה מי שאני אשים בפריימריז ואלה האנשים שאני אביא. אז בוא, אני לא הורסת לאף אחד פריימריז בליכוד. להפך, אלי.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

אדוני היושב-ראש, תן לה עוד חמש דקות על חשבוני.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אז רק שתדע. לא רק שאני לא הורסת – גם אופיר יודע את זה – בוא, יש לי את הקשרים שלי בליכוד. אבל אני רק רוצה לחזור אליך, ואטורי.

אופיר כץ (הליכוד):

- - - לחיים כץ.

מירב בן ארי (יש עתיד):

בנתניה? תתפלא. אתה יודע גם כמה קולות יש לסימון דוידסון? תתפלא.

היו"ר ניסים ואטורי:

עכשיו אני מבין מאיפה כל הקולות של הליכוד, אתה מבין?

מירב בן ארי (יש עתיד):

ברור.

היו"ר ניסים ואטורי:

הכול מיש עתיד. אנחנו לא פקדנו כלום.

טלי גוטליב (הליכוד):

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא, לא, אל תדאג. אל תדאג. אם יכולתי, אתה יודע - - -

היו"ר ניסים ואטורי:

את יודעת מה זה 120,000 מתפקדים? גם אם רצית לגנוב אלף, כאילו גג – גג, גג, גג - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

ואטורי, שמע רגע. קודם כול, בן אדם צריך לדעת, ואני רוצה להגיד לך - - -

קריאות:

היו"ר ניסים ואטורי:

בסדר, אבל אוהבים אותה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תן לי עוד דקה כי אתם כולכם נכנסתם לדברים שלי.

היו"ר ניסים ואטורי:

מה זה דקה? קחי שלוש. למה?

מירב בן ארי (יש עתיד):

למה? אתה נהנה.

היו"ר ניסים ואטורי:

את יודעת, הודעה אישית זה חמש דקות.

מירב בן ארי (יש עתיד):

כן, נתת לי רק שלוש. למה? תן לי עוד שלוש.

היו"ר ניסים ואטורי:

חמש נתתי לך.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אוקיי, בסדר. אני רוצה להגיד לך משהו. אני, שראיתי אתמול את הפרסום – אגב, כולם שלחו לי, לא הספקתי, כי אתה יודע, עד שאני משכיבה את הבת שלי ובכל זאת הבית שלנו, מי שלא יודע, אתמול ספג פגיעה קלה. אנחנו ברחוב שנפגע אתמול בתל אביב. זה השכונה שלי. אבל אני רוצה להגיד לך משהו על זה. ראיתי את זה באיחור וכולם כתבו לי, את חייבת להגיב. ואני רוצה להגיד לך משהו. אני שמחה שאני ביש עתיד. וואלה, אתמול מה שעברתי עם הבית שלי, לא היה חבר כנסת מיש עתיד שלא התקשר, שלא סימס, שלא דיבר איתי. אחלה משפחה. אתה יודע מה? אתה יודע למה? כי קודם כול, רובם מזרחים, צריך לומר – אנשים חמים, ואצלנו בחיים, בחיים – תקשיב לי טוב – בחיים, יאיר לפיד – לא יאיר לפיד – גילי של יאיר לפיד, תמי של יאיר לפיד, רחלי של יאיר לפיד, אף אחד מהצוות שלו לא היה מדבר עליי, או על מאיר כהן, או על קארין אלהרר או על מירב כהן, בחיים. ואתה יודע עוד משהו? אם מישהו מהצוות של לפיד היה אומר עליי מה שאמרו עליך – אני מסיימת, שנינו מזרחים, בוא, יש לנו אחווה - - -

היו"ר ניסים ואטורי:

אנחנו מאותה עדה, אבל לא ראיתי טריפוליטאי באמת שלא מצביע ליכוד. לא פגשתי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תתפלא, אימא שלי.

היו"ר ניסים ואטורי:

לא. חוץ מאימא שלך. די נו, את חצית את הגבול.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה אתה מדבר? אימא שלי לא הצביעה ליכוד עוד לפני שנכנסתי ליש עתיד.

היו"ר ניסים ואטורי:

את חצית את - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה אתה מדבר, סבא שלי זיכרונו לברכה, סבתא שלי זיכרונה לברכה - - -

היו"ר ניסים ואטורי:

מה הם הצביעו? מה הם הצביעו? מה הם הצביעו?

מירב בן ארי (יש עתיד):

ברור. כבר מזמן. מרגע שביבי הגיע כבר לא הצביעו.

היו"ר ניסים ואטורי:

די, נו. לא מאמין.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה אתה לא מאמין? אתה רוצה שאני אראה לך כמה טריפוליטאים לא מצביעים?

היו"ר ניסים ואטורי:

ב-1993? ב-1996? אין מצב.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני מודיעה לך פה שמכיוון שהסרטונים שלי די חזקים, כל טריפוליטאי שלא מצביע לליכוד, כל מרוקאי שלא מצביע לליכוד, מוזמן לענות לי או לענות לואטורי. לא תאמין כמה יש. אגב, רובם הם כאלה שהתפכחו. אגב, כשלפיד אומר לך שהוא הצביע לליכוד, הוא הצביע לליכוד. מילה, אני בכל זאת רוצה לפרגן לך. זה לא יהרוס לך את הפריימריז.

היו"ר ניסים ואטורי:

מגיבים לך. מגיבים לך פה כל מיני.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה רוצה שאני אגיד לך כמה מגיבים? תקשיב טוב. אנחנו ביש עתיד, הינה, אני אומרת לך, מעולם לא נתקלנו בגזענות. אבל מה שהכי עצוב זה שדווקא אצלכם השתיקה – אגב, לא של שרים, ושמעתי גם את אלי כהן פה, ולא של חברי כנסת – אבל איפה ביבי? איפה ביבי? ולמה הוא לא מפטר אותו? למה? ממה הוא מפחד? הינה, אני קוראת לך, ראש ממשלת ישראל: תעשה את הדבר הראוי, ותפטר את האיש הגזען הקטן הזה. אגב, גם את יונתן אוריך הייתי מפטרת על כסף קטרי, אבל לזה הוא לא יקשיב.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה.

גלעד קריב (העבודה):

מירב, אני בהלם. מירב, הסביבה של נתניהו הדליפה את הדברים.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. לא עצרתי אותך, שלא תחשבי שאני לא מתמודד עם מה שאת אומרת. קיבלת עוד שתי דקות. תודה רבה.

גלעד קריב (העבודה):

היו"ר ניסים ואטורי:

קריב, סליחה רגע. כשהגדולים מדברים, לא לדבר.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אחלה גלעד קריב. אחלה. אין חבר כנסת כזה בכל הכנסת.

גלעד קריב (העבודה):

ואטורי, הרי אתה לא תגיד את האמת - - - נתניהו הוציאה את הדברים.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. הדובר הבא שר התקשורת.

גלעד קריב (העבודה):

על מה נתניהו יגנה אותו? נתניהו רצה שהדברים יצאו. תתעורר.

היו"ר ניסים ואטורי:

ההצעה הראשונה היא הצעה רגילה לסדר-היום בנושא: הפקרת מיגון העורף ביישובי הצפון והצורך במענה מיידי. את ההצעה הגיש חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה. הייתי כבר עובר להצבעה וזהו.

גלעד קריב (העבודה):

דרך אגב, היושב-ראש, אתה יודע מאיזה מפלגה מונו חברי הכנסת הראשונים יוצאי טריפולי? תבדוק. תבדוק אם זה היה בחרות או במפא"י. אבל כמובן, מה לכם ולעובדות היסטוריות?

היו"ר ניסים ואטורי:

אתה רוצה, אני אמשיך. שמע, אני לא רוצה להתווכח איתך.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

מה אמרת, גלעד?

גלעד קריב (העבודה):

שחברי הכנסת יוצאי טריפולי הראשונים במשכן הזה מונו על ידי מפא"י.

היו"ר ניסים ואטורי:

כשהקימו את המדינה נתנו לעדה מסוימת מפלגה והכניסו אותם גם בלי בחירות. אז עזוב, אל תתחיל איתי.

גלעד קריב (העבודה):

טוב. טוב.

היו"ר ניסים ואטורי:

בבקשה, עשר דקות לרשותך.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

בפתח הדברים, אדוני היושב-ראש, אדוני השר, אי-אפשר שלא להתייחס לכל הדיון הזה ולהגיד מילה אחת באופן כללי, שנראה לי שהיא בסיסית, שהייתה צריכה להיאמר גם על ידי ראש הממשלה וגם על ידי כל מי שנוגע בדבר, וזו מילה נגד הגזענות ונגד אמירות גזעניות, לא משנה איך הן באות ובאיזה צורה הן באות. וזה לא משנה אם זה ראש המטה של ראש הממשלה שתוקף את עדות המזרח, או ראש המועצה הלאומית לכלכלה שתוקף את העלייה מרוסיה. כנראה בסביבה הזאת אוהבים לתקוף לפי מוצא ולפי עדות. לטובת העניין אני רוצה לדבר על ההצעה לסדר-היום ופחות על הדברים שכבר דיברנו עליהם פה באריכות. בזמן שאנחנו מתכנסים כאן מהבוקר, תושבי הצפון ממשיכים לרוץ למקלטים שוב ושוב ושוב, לילה ויום, ויום ולילה, אמורים לנהל איזו שגרת חיים תחת המצב הזה. אנחנו מדברים על יישובים שבהם קודם שומעים את הנפילה ואחר כך שומעים את האזעקה. אנחנו מדברים על יישובים שבהם אין מיגון שמאפשר לך לקיים איזו שגרת חיים בסיסית, נורמלית, שבה לפחות יש לך את אמצעי המיגון קרוב לבית, יישובים שצריכים לעבור לגור בתוך המקלטים הציבוריים, אם יש כאלה. לא בכולם יש כאלה. אנחנו מדברים על יישובים שיודעים שהם נמצאים בקו עימות ומוסדות החינוך שלהם לא ממוגנים, והיכולת שלהם לשלוח את הילד למוסד חינוכי, אני חייב לומר, אדוני היושב-ראש, גם בשגרה – תושבי הצפון בנובמבר 2024, אמרו להם: תחזרו לבתים, הכול בסדר, אין איום. שיא החוצפה שבתקופה הזאת במקום לפחות להכין את העורף, גם זה לא נעשה. בוודאי היום לכולם ברורה התמונה, שחייבים למגן את הצפון, אבל נושא מיגון הצפון לא התחיל היום. ב-2018 מקבל שר הביטחון דאז אביגדור ליברמן החלטה על תוכנית רב-שנתית למיגון הצפון. תוכנית רב-שנתית, 500 מיליון שקל בשנה, בתוך עשר שנים לסגור את כל פערי המיגון, שאגב, רלוונטיים לא רק למיגון מירי טילים אלא גם נוכח רעידות אדמה. צריך להבין שתוכניות המיגון האלה משמעותיות למבנים האלה, בטח באזורים שהם אזורי סיכון לרעידות אדמה. בנובמבר 2018 מתפטר אביגדור ליברמן ממשרד הביטחון בעקבות ההחלטה של נתניהו להעביר את הכסף הקטרי באופן שוטף לחמאס, כסף מזומן, מאות מיליוני דולרים. נכנס במקומו ראש הממשלה, שהופך להיות ראש הממשלה ושר הביטחון. מהן ההחלטות הראשונות שמקבל נתניהו עם כניסתו למשרד הביטחון? לבטל את תוכנית מיגון הצפון, כאילו זאת התוכנית של ליברמן. חס וחלילה, לא תירשם על שמו של אביגדור ליברמן תוכנית למיגון הצפון – מבטל אותה. אין עניין במיגון הצפון. אנחנו חוזרים לממשלה ב-2021, אביגדור ליברמן כשר אוצר מתקצב את התוכנית הזאת מחדש. בתקציב 2022 היא כבר מופיעה באופן מלא, והממשלה מתחלפת, חוזרת הממשלה הנוכחית. מגיע תקציב 2023. בתוך תקציב 2023 את מיגון הצפון שהיה אמור להיות 500 מיליון שקל בשנה מקצצים ב-80%. 80% קיצוץ. התקציב יורד ל-100 מיליון שקל. נמשיך הלאה. 7 באוקטובר 2023 נפתחת החזית הצפונית, מבינים שצריך לסגור פערים ומקצים לטובת העניין הזה תקציב לטובת מיגון 1–5 קילומטר, מה שנקרא, המיגון הכי הכי מיידי. אני חייב לומר, אדוני השר, הבעיה המרכזית במיגון הצפון היא לא רק שאין את התקציב, אלא גם איפה שיש תקציב אין ביצוע. אפילו ב-0–1, כשהוקצו התקציבים, המיגון לא בוצע. ומה התוכנית? איזה תוכנית גאונית נתנו ל-5–9? אמרו לאנשים: אתם תבנו את הממ"ד, ואז תוכלו לקבל בחזרה את הכסף מהמדינה, 130,000 שקל לממ"ד שעולה 200,000 שקל.

היו"ר ניסים ואטורי:

135,000.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

כן. תושבי הצפון אמורים גם לסבסד את האירוע הזה, כשאנחנו מבינים את הסיכון שבו הם נמצאים. מדינת ישראל נמצאת היום במלחמה, אולי מהמוצדקות שהיא ניהלה. אני חייב לומר שאנחנו מנהלים בשנתיים האחרונות באמת קרבות עם כל ההצדקה, עם תמיכה, אני חושב, רחבה מאוד בציבור, וגם כאן. אבל אי-אפשר לנהל מלחמה בחזית כשהעורף מופקר. אי-אפשר לשלוח את החיילים לחזית כשהמשפחות שלהם והילדים שלהם לא זוכים למיגון המינימלי הבסיסי. ומיגון הצפון, אתה כתושב הצפון ודאי מבין את האירוע הזה, עד כמה הוא קריטי לחוסן הלאומי שלנו. אני באמת לא מצליח להבין איך הצליחו להפוך את הנושא הזה של מיגון הצפון לאיזה מחלוקת פוליטית – אנחנו לא נמגן את הצפון, כי זו תוכנית שיזם אותה אביגדור ליברמן. קחו את התקציב הנדרש, תמגנו את הצפון בדיוק כמו שאנחנו דואגים לטילי חץ שיגנו עלינו וקלע דוד ומערכות הגנה נוספות כדי להגן עלינו מפני הטילים. גם שכבת ההגנה של הממ"דים, של המקלטים, של המרחבים המוגנים במוסדות הציבור ובמבני החינוך היא חלק משכבות ההגנה האלה. היא חלק בסיסי משכבות ההגנה האלה. ואגב, זאת השקעה, זאת השקעה שגם משפרת את המבנה, גם משפרת את העמידות של המבנה ברעידות אדמה וגם מאפשרת לנו באופן חופשי יותר להמשיך ולקיים חיים תקינים תחת מציאות לא נורמלית. תודה, אדוני.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. השר אלי כהן, בבקשה.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לפני שאני אתייחס לדברים של חבר הכנסת פורר, אני רוצה לומר לך, חבר הכנסת ואטורי, מההיכרות שלי - -

אופיר כץ (הליכוד):

- - - שאתה עולה.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

נכון, מגיע לו. אני חושב שחבר הכנסת ואטורי, חבר הכנסת כץ, אנחנו לא מתביישים באיפה שגדלנו, לא מתביישים מאיפה הגענו, אנחנו גאים בזה שהגענו מהפריפריה החברתית והגיאוגרפית. אני חושב שחבר הכנסת ואטורי, וביקרתי איתו ברמת הגולן, ממש לפני שבועיים-שלושה היינו שם - -

היו"ר ניסים ואטורי:

שבועיים.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

- - וראיתי שם את הפעילות שלך במסגרת סיוע לאותם מקומות בתקציבים, בקידום. לכן אני חושב שאתה יכול בהחלט להיות גאה על עבודה מצוינת ואיכותית שאתה עושה כאן בכנסת. גם החוק שאתה מקדם, שבעבר גם אני הגשתי אותו, בנושא הקצאת קרקעות לחיילים בפריפריה, גם בנגב וגם בדרום, אני חושב שזה בהחלט דבר חשוב מאוד. אני גם אמרתי בצורה ברורה שזיו אגמון לא יכול להישאר דקה בלשכת ראש הממשלה על הדברים הגזעניים שהוא אמר. אין להם שום מקום לא בכנסת ישראל וגם לא בשום תפקיד ציבורי. לכן, תמשיך לעשות חיל, תמשיך לייצג את הציבור. אגב, רק נציין שאתה לא קיבלת את התפקיד שלך וגם לא מונית אליו – אתה נבחרת. היו אנשים שיצאו והצביעו לחבר הכנסת – אז היית ניסים ואטורי, עוד לא חבר כנסת. תמשיך לייצג ולפעול בכבוד ובמקצועיות.

אופיר כץ (הליכוד):

גם לתפקיד היושב-ראש הוא נבחר על ידי סיעת הליכוד.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

אתה יודע, אני יכול לומר לך שהדבר היפה – אצלנו אין אפליה מתקנת, אצלנו אנשים נבחרים לתפקידים. אצלנו – אתה, אני, חבר הכנסת ואטורי – באנו, נבחרנו ואנחנו מקבלים את האמון פעם אחרי פעם בזכות העבודה שאנחנו עושים לטובת הציבור. גם השותפות שלך בקידום חוק תאגידי המים, שיעלה בשבוע הבא – זה חוק חשוב מאוד, שסוגר מאות ג'ובים פוליטיים, והמטרה שלו היא להוזיל את המים לצרכנים. זאת המטרה שלנו, זאת דרך הליכוד. בכל תפקיד שהייתי ראיתי את הפגיעה במונופולים ואת פירוק המונופולים לטובת האזרח הקטן.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה, קודם כול אני חייב להודות לך. אני חייב להגיד שאתה השר היחיד שאומר את זה ככה, מבלי לחשוש, בא ואומר את זה כאן על הדוכן, וגם בכל מקום: אין אפשרות אחרת, לפטר אותו ולהעיף אותו מהלשכה, אחרת זה נראה כאילו כולנו, כל הלשכה מסכימה עם הדברים.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

חד וחלק, אני מסכים, ואמרתי את זה בצורה ברורה.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

ואין לזה קשר פוליטי.

גלעד קריב (העבודה):

איך ששרה חוזרת - - -

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אם זה היה קורה במפלגה אחרת - - -

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

שום שאלה פוליטית, אין מקום לשיח גזעני, ולא משנה אם זה במפלגה כזאת או אחרת, נקודה. חבר הכנסת פורר, אני מקריא כאן את דבריו של שר הביטחון ישראל כץ, שמדבר בהחלט על החשיבות של סוגיית המיגון, והוא אומר שבמסגרת החלטה 302ב' מחודש יולי 2018 פיקוד העורף מוביל את פרויקט מגן הצפון. הפרויקט כולל מיגון של בתי תושבים בגבול הצפון, הוספת מרחבים מוגנים גם למוסדות חינוך, רפואה ורווחה. המשאבים שהועמדו עד כה לתוכנית נותנים מענה ל-330 מוסדות חינוך, ושמו דגש על עד 9 קילומטר מגבול הצפון, וכן מיגון של מוסדות בריאות. אגב, אני חייב לציין, חבר הכנסת כץ יושב-ראש הקואליציה, שהסעיפים שדרשת במסגרת התקציבים הקואליציוניים היו ראויים ורציניים, וטוב שלהבא ייכנסו גם לבסיס התקציב. מכיוון שזה היה ייעוד. אני לא יודע אם שמעת אותי מתראיין בנושא הזה. באשר למיגון התושבים – אני יכול לעדכן שהפרויקט מתקדם בהתאם לקצב ולאופן התקצוב. בשלב ראשון תועדפו, כך רושם השר כץ, 21 יישובים הנמצאים בקילומטר הראשון, הסמוך ביותר לגבול, ורוב התקציב לקילומטר הראשון, שנאמד ב-710 מיליון שקלים, ומתוכו הגיעו 450 מיליון ביולי 2024, ואז העבודות התחילו. מפרט כאן השר כץ את הדיונים בין משרד הביטחון לפיקוד העורף לבין מינהל התכנון, עוד טרם כניסתו לתפקיד, כאשר הדרישה של פיקוד העורף הייתה לקבל פטור מהיתר להקמת המרחבים המוגנים. לאחר הרגיעה של דצמבר 2024 הושלם התקצוב עבור כלל הקילומטר הראשון, וניתנה הוראת שעה לבניית מרחבים מוגנים בפטור מהיתר, ככה שהוא אומר שנכון להיום, 55% מהקילומטר הראשון בוצע. באפריל 2025, הוא מציין, לאחר הסכם תקציבי עם האוצר, הפרויקט הורחב לעוד 4 קילומטר, קרי עד ל-5 קילומטר, ובטווח הזה יש 30 יישובים, וניתן מענק של 132,000 שקל, ככה שהאדם יכול לבצע מימוש עצמי.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אני דיברתי על זה קודם, אם שילמו.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

והוא אומר: נכון לעכשיו, כ-1,500 בעלי נכסים הגישו בקשה לקבל את אותו מימון, וכן הלאה. בנוסף לכל אלו, הוא מציין שבשבוע שעבר הוחלט על רכש מגוניות והצבתן ברחבי המדינה, לרבות באזור הצפון, וזאת בהתאם לתוכנית שיגבשו. לסיכום, הוא מבקש לציין שפיקוד העורף ומערכת הביטחון כולה פועלים להאיץ את קצב הביצוע ביישובים סמוכי הגבול, להגביר את אחוז המימוש במתווה המענקים, ולגבש תוכניות למיגון מוסדות החינוך והרפואה בגבול הצפון. השלמת מאמץ המיגון חשובה לטובת יצירת מציאות אחרת, אבל מציאות אחרת תהיה לא באמצעות מיגון אלא באמצעות מיגור החיזבאללה. צריך לבנות את הממ"דים, אבל אנחנו צריכים לדאוג שלא יהיה בהם שימוש. תודה רבה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה, האם אתה מקבל את תשובת השר?

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אני מבקש דיון במליאה על זה.

היו"ר ניסים ואטורי:

דיון במליאה. נעבור להצבעה. מי שמצביע בעד, מצביע בעד להעביר את ההצעה שפה לדיון במליאה, הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה לכלול את הנושא בסדר היום – 5 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום של הכנסת נתקבלה.

גלעד קריב (העבודה):

אני התבלבלתי פה במסכים.

היו"ר ניסים ואטורי:

אני מבקש לקרוא לביטחון ולקחת אותו לבירור ומעצר.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

עד תום ההליכים.

היו"ר ניסים ואטורי:

עד תום ההליכים.

אופיר כץ (הליכוד):

הוא באופן קבוע כל הזמן מרים את היד.

היו"ר ניסים ואטורי:

חמישה בעד, אפס מתנגדים, ההצעה תועבר להמשך דיון במליאה. קריב, איפה הצבעת?

גלעד קריב (העבודה):

אני הצבעתי אצל אפרת, בטעות.

היו"ר ניסים ואטורי:

רק פעם אחת הצבעת או פעמיים? באיזה מקום הצבעת, רק שיהיה לפרוטוקול.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

התחלפנו. במקומי.

היו"ר ניסים ואטורי:

אה, במקומך, אוקיי, בסדר? תודה רבה.

היו"ר ניסים ואטורי:

ההצעה הבאה היא הצעה רגילה לסדר-היום בנושא: התגברות האלימות הלאומנית ביהודה ושומרון, כישלון מערכת הביטחון ואכיפת החוק וההשלכות על ביטחון המדינה. את ההצעה הגיש חבר הכנסת גלעד קריב. למה אתה צועק כל הזמן, אם אתה תכף מדבר?

גלעד קריב (העבודה):

אני צועק? לא שמעת אותי.

היו"ר ניסים ואטורי:

תראה מה זה, עכשיו יש לך עשר – אני שומע אותך כל הזמן פה, מהמרחק הכי קרוב במליאה. בגלל זה אני חירש בימין.

גלעד קריב (העבודה):

ואתה נהנה מזה, לא? התחלף השר.

היו"ר ניסים ואטורי:

עשר דקות לרשותך.

גלעד קריב (העבודה):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מכובדי השר. אי-אפשר בלי, אז גם אני, ברשותך, שלוש הערות מקדימות לפני שאגש לקרוא את הדברים שהכנתי. שתי ההערות הראשונות, כמובן, נוגעות לפרשת זיו אגמון. אני רואה ב-24 השעות האחרונות דבר מוזר, ניסיונות לגלגל את הדברים הגזעניים, הדוחים והשוביניסטיים של ראש הסגל של בנימין נתניהו אל עבר סיעות האופוזיציה וארגוני המחאה. אני מבקש להודיע לחברי הליכוד: הגזענות המגעילה הזאת שייכת כולה לטריטוריה שלכם, תוצר ישיר של סביבת העבודה הרעילה, הגסה והמושחתת של לשכת ראש הממשלה, לשכה רקובה בשנים האחרונות. מה הפלא שהזוהמה הזאת מציפה את לשכת ראש הממשלה. הערה שנייה, מי שחושב שהדברים הדוחים והגזעניים של זיו אגמון יטשטשו את הפרשות האמיתיות שצריך לדבר עליהן בלשכת ראש הממשלה טועה לחלוטין. הפרשות האמיתיות הן פרשת קטרגייט, פרשת יונתן אוריך, הסוכן הקטרי, פרשת ההדלפות, שנועדו לפגוע במאמצים לשחרור אחינו החטופים - -

שר התיירות חיים כץ:

מה עם הפצ"רית?

גלעד קריב (העבודה):

- - אלה הפרשות. יש רגליים לסברה שההדלפה של פרשת זיו אגמון הגיעה ממקורבי נתניהו כדי שלא נדבר על יונתן אריך, אז אנחנו נדבר על יונתן אריך. הדבר האחרון שאני מבקש לומר הוא ששר המשפטים שלנו צריך להתבייש שהוא עלה לכאן לדוכן והשמיץ את ראש עיריית קריית שמונה, שחי כבר שבועות במרכז החירום של העיר. שר המשפטים עלה לכאן ומדבר סרה בראש עיריית קריית שמונה, כאשר כל תושבי קריית שמונה חיים בתוך הממ"דים והמקלטים, אם יש להם. בושה, בושה ששר המשפטים בזמן מלחמה, בזמן מערכה, עולה לכאן וממשיך את ההתנהגות היהירה, החצופה, הלא-ממלכתית והלא-קולגיאלית כלפי ראש עיריית קריית שמונה וכל תושבי הקריה. אגב, בנימין נתניהו – שומעות, חברותיי? לא הרים טלפון לראש עיריית קריית שמונה מתחילת המערכה. זה הפרצוף של הליכוד, וצר לי מאוד ששר המשפטים עלה לכאן ודיבר סרה בהנהגת קריית שמונה.

היו"ר ניסים ואטורי:

נתניהו לא התקשר – הגיע לשם.

גלעד קריב (העבודה):

כן, כן, אחרי שנתיים של החרמות. את הסיפורים שלכם תספרו לאחרים. אדוני היושב-ראש, ביום שישי לפני שלושה וחצי שבועות, יממה לפני תחילת המערכת באיראן, הגיעו שלושה מתנחלים קיצוניים רעולי פנים, רכובים על ריינג'ר, ותקפו באלות ובלום ברזל שלושה אזרחים ישראלים, פעילי "נוכחות מגינה", ליד הכפר קוסרה שבשומרון. הם היכו ללא רחם בראש, בגב, בגפיים, ריסקו עצמות. המשטרה והצבא לא הגיעו. אלמלא התושבים הפלסטינים במקום הזעיקו את הסהר האדום, זה היה נגמר ברצח של אחת מהאזרחיות הישראליות. בחודש האחרון שבעה תושבים פלסטינים נורו למוות בידי מתנחלים חמושים; בשבוע שעבר גם הותקפו חיילי צה"ל בעת שהגיעו לפינוי מאחז לא חוקי, ציוד צבאי הושחת, וחייל נזקק לטיפול רפואי. רק בימים האחרונים, אחרי שיושב-ראש ועדת החינוך של הכנסת צייץ בצאת השבת את המילה "נקמה", מאות מתנחלים קיצוניים פשטו על כפרים פלסטיניים, העלו באש מבנים ורכבים, היכו ופצעו תושבים. מדינת ישראל מתמודדת עם נגע סרטני מתפשט של אלימות לאומנית קשה, אלימות שמופנית בראש ובראשונה לעבר פלסטינים חפים מפשע תוך מעשי אלימות, ונדליזם, גירוש והפחדה. האלימות הזאת מופנית גם כלפי פעילי "נוכחות מגינה" ישראליים, וכן, גם כלפי חיילים. לא מדובר בקומץ פרחחים, כפי שהפטיר נתניהו בגינוי מגוחך; קומץ לא פושט בו-זמנית על 20 כפרים בפרעות מתואמות ומתוכננות. מדובר במאות רבות של פורעים, רובם גרים במאחזים הלא-חוקיים. הם זוכים לגיבוי של רבנים, של פוליטיקאים, לרבות שיושבים כאן בבית הזה, של שחקנים רבי-כוח ברשויות המקומיות ביהודה ושומרון. מחוז ש"י במשטרה בהתערבות הדורסנית של בן גביר, מסרב לבצע פעולות אכיפה אמיתיות. מעצרים – אין, וכשיש, אותם בודדים לא מבשילים לכדי כתבי אישום. צה"ל, גם הוא עוצם את עיניו וגרוע מזה. בחודשים האחרונים הולכות ומתרבות התקריות שבהן חלק מן הפורעים מבצעים את הפעולות בלבוש צה"לי ותוך שימוש בנשק צה"לי כחלק מיחידות ההגמ"ר וכוחות נוספים. למרבה הזוועה – וצריך לומר את הדברים גם אם קשה לאומרם – המיליציות האלימות חודרות אל שולי הצבא במקום להיות מפורקות על ידו. ביולי האחרון פניתי בנושא לשר הביטחון – שתיקה והתעלמות; חזרנו והתרענו בפניו באוקטובר – שתיקה והתעלמות; פנינו לאלוף פיקוד המרכז ולרמטכ"ל – טרם קיבלנו תשובה. על כן, אין מנוס מלשאול מעל הבמה הזו את השאלות שאיננו מקבלים עליהן מענה. מהן הפקודות הנוגעות לפעילות של חברי כיתת כוננות וחיילי ההגמ"ר מחוץ לקו הכחול של היישובים? האם חיילי הגמ"ר מוצבים דרך קבע במאחזים לא חוקיים? מהם התנאים לפעילות של חיילי ההגמ"ר מחוץ לתחום היישובים? מי הגורמים המאשרים יציאה לפעילות כזו? האם חברי כיתות הכוננות וחיילי ההגמ"ר רשאים לפעול על דעת עצמם באירועים שאינם מסכני חיים בתוך היישובים עצמם? בהיעדר שום דיון ופיקוח פרלמנטרי ראוי על מה שקורה בשטחים, החובה שלי היא להזהיר ולהתריע מעל הבמה הזו: האירוע הזה בדרך להתפוצץ לכולנו בפנים, לא כי התופעה פוגעת בשמה הטוב של ההתיישבות או בהסברה הישראלית, אלא בראש ובראשונה כי היא תועבה וכתם מוסרי ומשום שהיא סכנה אמיתית, מדינית וביטחונית. רק בשבוע האחרון הוסט גדוד חי"ר מן הצפון ליהודה ושומרון בעיצומה של מלחמה לא על מנת להתמודד עם הטרור הפלסטיני של החמאס והג'יהאד, אלא על מנת לתת מענה לאלימות הלאומנית של מתנחלים קיצוניים. סגן נשיא ארצות הברית נוזף בראש הממשלה על אוזלת היד שלנו בנושא, ואומר שישראל מתנהגת כמדינה נחשלת. בזמן ניהול מערכה הרמטכ"ל בעצמו נאלץ להגיע ליהודה ושומרון לגנות את התופעה ולדרוש מראשי הרשויות לפעול נגדה. נתניהו אומנם מגלה רפיון ידיים מתוך פחדנות וכניעה פוליטית, אבל האלימות הזו חייבת להיות מוצגת כחלק בלתי נפרד מתוכנית ההכרעה של סמוטריץ' ושל סטרוק, של בן גביר ושל חלק גדול משרי הליכוד. זו תוכנית ההכרעה. אי-אפשר לנתק את האלימות המאורגנת ואת הנישול של עשרות קהילות פלסטיניות בשטחי C, עשרות קהילות פלסטיניות שעזבו את מקום מושבן בכל רחבי שטחי C; אי-אפשר לנתק את העובדות הללו מהמהלך של הקמת קרוב ל-200 מאחזים וחוות לא חוקיים; ואי-אפשר לנתק את האירועים האלה מעצימת העיניים המוחלטת של כוחות הביטחון ומהרוח הגבית שניתנת להם על ידי מהלכים שונים של פיקוד מרכז. עיתונאי חשוב פרסם לפני יומיים טור בידיעות אחרונות, בו כינה את החוות והמאחזים כמפעל הציוני החשוב ביותר היום, השכפ"ץ של מדינת ישראל – לא הקיבוצים והמושבים על גבול הלבנון, לא קיבוצי העוטף המשתקמים – החוות הבלתי-חוקיות של נוער הגבעות, זה המפעל הציוני. אז התשובה שלנו היא לא – החוות והמאחזים הם מפעל של נישול פלסטינים מאדמתם, של חיכוך מתמיד ושל נטל ביטחוני שמאיים להביא עלינו אינתיפאדה שלישית. די לגינויים הנאמרים אחת לכמה חודשים. אנחנו מצפים מהרמטכ"ל לפעולות של ממש. את המאחזים הבלתי-חוקיים יש לפרק, בדגש על אלו שהפכו מוקדים לאלימות; את פעילות החטיבה היהודית בשב"כ יש להרחיב תוך השבת הכלים המינהליים למאבק בפשיעה הלאומנית; את פעילות מחוז ש"י יש לאתחל מחדש; ביחידות ההגמ"ר יש לעשות טיפול שורש ולהרחיק מהן את כל אותם גורמים שמעורבים באלימות; על צה"ל לספק הגנה חד-משמעית לקהילות פלסטיניות שסובלות מהתנכלות ומאלימות. וכן, יש להפסיק בצורה חדה וברורה הזרמה של משאבים ממשלתיים לטובת הצטיידות של אנשים מפירי חוק שמאכלסים את אותם מאחזים. לסיום, אדוני, ביום שישי האחרון הגעתי לבקר את עדי, אותה פעילה שראשה, כתפיה ורגליה נופצו ורוסקו, באחד ממרכזי השיקום של בתי החולים במרכז הארץ. בקול סדוק מכאב עדי נשבעה באוזניי שייקח כמה זמן שייקח, היא תחזור ללכת ותחזור לעמוד מול אותה אלימות של מיעוט מקרב המתנחלים – אבל מיעוט שחייב לקבל מענה, כי זה הציווי של מסורת ישראל: סור מרע, עשה טוב, ובמקום שאין אנשים – היה איש.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. ישיב על ההצעה השר חיים כץ. תגיד לי מי החברים שלך.

גלעד קריב (העבודה):

החברים שלי הם כל שוחרי השלום.

היו"ר ניסים ואטורי:

איי-איי-איי. יש תחושה שאם אני אתן לך חצי שעה אתה לא תסיים, תמיד תצטרך חריגה בזמנים.

גלעד קריב (העבודה):

בינתיים החבר שלכם הוא יונתן אוריך.

היו"ר ניסים ואטורי:

יונתן אוריך, אחלה אוריך.

גלעד קריב (העבודה):

- - - אחרי 7 באוקטובר - - -

היו"ר ניסים ואטורי:

הכול בסדר. די, כבר, נו, צ'יזבטים שלך. תודה רבה, נא לא להפריע.

גלעד קריב (העבודה):

אחלה, אחלה - - - עסקת טיעון. הוא הציע עסקת טיעון - - - הודה בכול.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. עכשיו השר כץ מדבר.

שר התיירות חיים כץ:

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, גלעד, אני עונה לך בשם שר הביטחון. תקשיב, אתם ארבעה מנדטים, אתה מבין למה? אתה מבין למה? ואם לא הייתם מתחברים עם הדמוקרטים, הייתם נמחקים, כי אתם שכונה. שמעת? אתה במלחמה.

נעמה לזימי (העבודה):

שר התיירות חיים כץ:

בואי תלכי לעבוד, תעבדי במשהו בחיים שלך, תייצרי. תייצרי, את לא עשית כלום. כלום לא עשית בחיים שלך. חוץ מלשרוף צמיגים – כלום.

היו"ר ניסים ואטורי:

נעמה לזימי.

נעמה לזימי (העבודה):

שר התיירות חיים כץ:

שום דבר לא הצלחת בחיים שלך - -

היו"ר ניסים ואטורי:

נעמה לזימי, קריאה ראשונה.

שר התיירות חיים כץ:

- - רק רעל, רעל ורוע. אין בך כלום, כלום.

גלעד קריב (העבודה):

מה אתה, שר התיירות, הרווחה - - -

היו"ר ניסים ואטורי:

גלעד קריב, ביקשתי לא בעמידה, תשב.

שר התיירות חיים כץ:

מה שאני עושה באצבע אחת לא תעשה בחיים, שמעת?

היו"ר ניסים ואטורי:

גלעד קריב, קריאה ראשונה.

שר התיירות חיים כץ:

שמעת? בשביל זה אתה ארבעה, בשביל זה.

גלעד קריב (העבודה):

בשביל זה אין מיגון לתושבי הצפון. בשביל זה - - -

נעמה לזימי (העבודה):

- - - לך - - -

היו"ר ניסים ואטורי:

גלעד קריב, אתה בקריאה ראשונה.

שר התיירות חיים כץ:

- - - שכונה. יאללה, שכונה. תצעקי "שכונה". "שכונה", תצעקי.

היו"ר ניסים ואטורי:

גלעד קריב.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

- - - מה רע בשכונה - - -

נעמה לזימי (העבודה):

- - - מי ישמע - - -

שר התיירות חיים כץ:

את, כשתסתכלי לידך, תראי שכונה. התנהלות ברברית - -

היו"ר ניסים ואטורי:

גלעד קריב, קריאה שנייה.

שר התיירות חיים כץ:

- - שורפת צמיגים. מה זה, חברת כנסת? שכונה.

נעמה לזימי (העבודה):

גזענות. אנחנו - - -

היו"ר ניסים ואטורי:

נעמה לזימי, קריאה שנייה.

שר התיירות חיים כץ:

אדוני היושב-ראש - -

קריאות:

שר התיירות חיים כץ:

- - חבר הכנסת גלעד קריב - - -

היו"ר ניסים ואטורי:

נעמה לזימי, נעמה לזימי. נעמה לזימי, קריאה שלישית. נא להוציא אותה החוצה.

גלעד קריב (העבודה):

- - - סליחה, נעמה - - - תוקף אותה, אתה לא - - -

אפרת רייטן מרום (העבודה):

מה זה? לא, באמת אני שואלת, גם מה רע בשכונה - - -

גלעד קריב (העבודה):

הוא תוקף אותה, אתה לא מעיר לו.

היו"ר ניסים ואטורי:

הוא בזכות דיבור. מה זה הדבר הזה?

נעמה לזימי (העבודה):

כבוד לשכונה - - -

היו"ר ניסים ואטורי:

תשמע איך היא מדברת.

נעמה לזימי (העבודה):

מושחת אחד.

שר התיירות חיים כץ:

יאללה, תלכי, תלכי.

היו"ר ניסים ואטורי:

צאי החוצה. להוציא אותה, בבקשה. להוציא אותה.

שר התיירות חיים כץ:

היושר שיש לי באצבע אחת, אין לך בכל הגוף, שמעת? אין לך בכל הגוף. חוץ מלצעוק אין בך כלום.

נעמה לזימי (העבודה):

היו"ר ניסים ואטורי:

אני מבקש להוציא אותה החוצה. סליחה, את לא תדברי. לא, לא, לצאת. לצאת.

שר התיירות חיים כץ:

יאללה, הביתה. ברה.

נעמה לזימי (העבודה):

- - - להעיף אתכם. בושה - - - להעיף אתכם.

היו"ר ניסים ואטורי:

בינתיים העפתי אותך.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

ל"ג בעומר עבר. חיים - - -

היו"ר ניסים ואטורי:

חיים יסתדר, נראה לי, חבר'ה.

שר התיירות חיים כץ:

למה, למה? הכול בסדר. ברגוע, ברגוע.

גלעד קריב (העבודה):

שר התיירות חיים כץ:

חבר הכנסת גלעד קריב טוען בהצעתו לסדר-יום כי המציאות בשטח מעידה על רפיון הידיים של כוחות הביטחון אל מול מה שהוא מגדיר כעלייה דרמטית בהיקף האלימות הלאומנית בשטחי יהודה ושומרון. בפתח המענה שלי לדברים האלה אני מבקש להדגיש שני עקרונות: הראשון, שהממשלה בראשות ראש הממשלה נתניהו תמשיך לפתח ולהצמיח את ההתיישבות בכל רחבי יהודה ושומרון, כולל חוות, כולל חוות, תוך שמירה על החוק, על ביטחון התושבים ועל יציבות האזור; והעיקרון השני – אין ולא תהיה סלחנות כלפי כל מי שיפעל באלימות. כוחות הביטחון ימשיכו לפעול בשטח, ואנחנו נמשיך לגבות אותם באופן מלא. אותו קומץ אלים ועברייני של אנרכיסטים פורעי החוק, שלוקח את החוק לידיים, מכתים את ציבור המתיישבים, וחמור מכך, עלול לערער את הסדר או להסיט את הכוחות ממשימות הגנה על אזרחי ישראל וסיכול הטרור הפלסטיני. לאחר האמירות העקרוניות הללו אני מבקש לציין את העובדות הבאות: כוחות הביטחון ובראשם צה"ל, בהם מפקד פיקוד המרכז כריבון בשטח, מקיימים שיח רציף בין ארגוני הביטחון הפועלים בגזרה, לשיפור האפקטיביות בפעילות נגד הפשיעה הלאומנית, במניעה, באכיפה ובמשפט. הוקם צוות משימות מיוחד, רב-ארגוני, בהובלת מחוז ש"י במשטרה, שנועד להתמחות בסוגיה הזאת. בנוסף, אנו מקדמים בימים אלו יוזמה להקמת יחידה מיוחדת באגף הביטחוני-חברתי במשרד הביטחון, שמטרתה להתמודד עם תופעות שליליות בקרב בני נוער ביהודה ושומרון. היחידה תרכז את המאמץ הממשלתי להוצאת נערים בסיכון ממעגלי הפעילות האלימה באמצעות כלים חינוכיים וטיפוליים. התוכנית הלאומית שתגובש בנושא תתמקד בחיזוק החוסן הקהילתי, מניעת נשירה ממערכת החינוך והפעלת תוכניות הכנה לשירות הצבאי. כמו כן, לנוכח ריבוי האירועים בתקופה האחרונה, כוחות הוסטו למרחבי האבטחה, גויסו שתי פלוגות מג"ב במילואים, ופלוגת מג"ב נוספת הוקצתה לחטיבה אחרת שיש בה חיכוך גבוה. ביחס לסוגיית לוחמי הגמ"ר המוזכרת בהצעה לסדר-יום, מדובר במאות רבות של משרתים הנחוצים לצה"ל לצורך משימות להגנת ההתיישבות כחלק מיישום הלקחים שעלו ממתקפת 7 באוקטובר והצורך בחיזוק הגנת היישובים. למול הגדלת שטח הפנים של ההתיישבות בעשרות אחוזים, וזאת מבלי להקצות כוחות נוספים כלל, עולה אף יותר הצורך בפעילותם של לוחמי הגמ"ר האלו. במקרים שבהם התגלתה התנהלות חריגה של לוחמי הגמ"ר, ככל שהיא מוכרת למערכת הצבאית, היא מטופלת באופן מיידי. בהקשר זה ראוי להזכיר כי לאורך השנתיים האחרונות ננקטו פעולות למול יותר מ-20 לוחמי הגמ"ר, שהושעו מתפקידם או שנשקם נלקח מהם לאחר שחרגו מסמכותם, כנגד בודדים נפתחה חקירה פלילית. לנוכח האירועים האחרונים בגזרה בוצעו חידודי נהלים. עוד אציין כי חייל הגמ"ר שהושעה ממילואים, לא יוכל לחזור לשירות מילואים פעיל בהגמ"ר או בצה"ל בכלל. כמו כן, רשימת המגויסים להגמ"ר הועברה לידי גורמי הביטחון הרלוונטיים. ככל שיימצא מביניהם אדם שנגישותו לנשק מהווה סיכון, שירותו יסתיים לאלתר. לסיכום דבריי, אני מבקש להדגיש: ההתיישבות ביהודה ושומרון היא חומת המגן של מדינת ישראל, ואנחנו מחויבים להמשיך לעשות הכול כדי לחזק אותה, ובד בבד לחזק גם את הביטחון באזור הזה. תודה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. מקבלים את תשובת השר?

גלעד קריב (העבודה):

לא, אנחנו מבקשים דיון בוועדה. דיון גלוי בחוץ וביטחון.

שר התיירות חיים כץ:

אני מסכים.

היו"ר אליהו רביבו:

חברות וחברי הכנסת היקרים, אנחנו נעבור להצבעה על עניין העברת הנושא להמשך דיון בוועדת חוץ וביטחון – דיון גלוי. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 6 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה.

היו"ר אליהו רביבו:

אלו הן תוצאות ההצבעה: שישה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אשר על כן, אני קובע בזאת כי ההצעה הרגילה לסדר-היום בנושא התגברות האלימות הלאומנית ביהודה ושומרון, שהוא כישלון מערכת הבריאות ואכיפת החוק וההשלכות על ביטחון המדינה, תעבור להמשך דיון פתוח בוועדת החוץ והביטחון. עכשיו - - -

אפרת רייטן מרום (העבודה):

- - - הודעה אישית - - -

היו"ר אליהו רביבו:

ההודעה האישית היא אישית ולא סיעתית. את מבקשת – אפשר רגע, בבקשה? תודה. את רוצה אולי לתקן את בקשתך שנית? את מבקשת הודעה אישית, ולא הודעה סיעתית.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

לפי סעיף - - -

קריאה:

לא, לפי סעיף 34(א).

היו"ר אליהו רביבו:

34(א) מאפשר בין היתר הודעה סיעתית – ואת מבקשת הודעה אישית.

קריאה:

לא, זה מה שהיא ביקשה.

היו"ר אליהו רביבו:

אז את מבקשת הודעה אישית. הודעה סיעתית – קיבלת. בבקשה.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

אדוני השר, אני רואה שאתה בורח. איי איי איי, רציתי לענות לך. ואתה מקודם ישבת כאן ואמרת וגידפת וקיללת. באמת איש עם הרבה מאוד ותק במשכן הזה. אתה יודע, אני יושבת כאן, אני זוכרת שכשהייתי יושבת-ראש ועדת העבודה והרווחה, דיברו איתי עליך גדולות על הדברים שעשית שם.

היו"ר אליהו רביבו:

אוהו.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

ועכשיו אני שומעת אותך מדבר בצורה באמת מחפירה לחברת סיעתי, שבסך הכול ישבה כאן, ונטפלת אליה סתם, סתם. כאילו, מה זה, ספורט? לרדת ולהשמיץ את נעמה לזימי, זה מקנה לך נקודות בפריימריז הבא? אתה עושה רושם על מישהו? אתה רוצה לעשות עכשיו – או לגרוף איזה הון פוליטי? ומה זה לבוא לעמוד כאן ולהגיד, שכונה, שכונה, שכונה? מה רע בשכונה? אתה? אתה האחרון שצריך לבוא ולהגיד שכונה – האחרון. גם עם ההתנהלות, וגם לבוא לאנשים – כן, הם באו משכונות לכאן, מה רע בזה? מה אתה רוצה שנבוא ונגיד? הינה, יושבת לידך מישהי שבאה מהשכונות.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

- - - ודבי ביטון - - -

אפרת רייטן מרום (העבודה):

מה קרה? רגע, שנייה, מאי, שנייה, מאי, מאי, תרשי לי, תרשי לי, מאי, עזבי אותך. אני חושבת שזה מחפיר, זה דבר שלא מכבד אותך, לא את המשכן הזה, ובעיקר לבוא ולהגיד: אתם ארבעה מנדטים – א. אתה לא בקי. אם תראה את כל הסקרים, תראה שאנחנו כבר פי ארבעה. ודבר שני, אתה תסתכל ותראה – גם אמרת, עם הדמוקרטים התחברתם, אז גם שם אתה לא בקי – לא התחברנו לדמוקרטים, אדוני. התחברנו, שתי מפלגות גאות, שבאות לייצג כאן לא רק את שלטון החוק – דברים שאתם כבר מזמן שכחתם, שלטון החוק – אלא אתם יותר מייצגים שחיתויות ודברים איומים, שלא רק המשכן הזה, אלא מדינת ישראל עד היום משלמת את המחירים הכבדים גם של השחיתויות וגם של האסונות שאתם הבאתם על מדינת ישראל, על כל האזרחים כולם, באמת. וזה שאתה עומד פה – אתה עושה שכונה. אתה, לא רק בדיבור שלך – כמה תיקים אתה מחזיק? כמה תיקים? זה נראה לך הגיוני? זאת שכונה, לבוא ולהחזיק גם את התיק הזה – במלחמה. תבוא, תגיד לראש הממשלה, אני חושב שלהיות שר הבריאות או שר הרווחה או שר התיירות, כל אחד מהתיקים החשובים האלה, צריך בן אדם אחד, אחד, כדי לתת את כל הבריאות לאנשים היום ואת כל התוצרים ואת כל התוצאות והעבודה והסיוע לענייני רווחה. אתה צריך לדעת את זה, אתה אולי יותר מכולם. במקום זה מה אתה עושה? שכונה. זה בדיוק האירוע. אז בבקשה ממך, זה היה כל כך מחפיר לשמוע אותך מדבר ככה, נעמה – מה זה "לכי לעבוד"? מה זה הדבר הזה? באמת, שמעתי את זה, אמרתי, מאיפה זה בא, מה, קפץ לו הפיוז? הוא צריך סרטונים? מה זה, מאיפה זה מגיע, אדוני? דבר שמבחינתי לא כיבד אותך, לא הוסיף לך גרם אחד של כבוד, בניגוד לדברים טובים שכן עשית כאן, אני זוכרת את זה. הדבר הזה מבחינתי, אני אומרת לך, לא סתם רציתי לעלות – בדרך כלל אני לא עולה לכאן, לא בשביל הקשקושים האלה, אבל אני נעלבתי אישית מההתנהלות הזאת גם כיו"ר הסיעה וגם כמפלגה שעובדת כאן הכי קשה בכל הוועדות, נלחמת כאן הכי קשה. ארבעה מנדטים, ואללה, אני גאה בארבעת המנדטים המטורפים שלנו, שעושים לכם בית ספר בכל הוועדות. תסתכל מה קורה כאן בוועדות השונות, תסתכל מה קורה רק היום בוועדת התקשורת, בוועדה לביטחון לאומי, בוועדת החוקה, בוועדת הכספים. לך תראה מה עושה שם נעמה לזימי. לך תראה מה עושה גלעד קריב. לך תראה מה אני עושה. תראה את הדברים האלה, ואחר כך ממש תעמוד כאן ותתבייש. אנחנו עושים בית ספר עם ארבעה מנדטים מעולים, כל אחד מאיתנו לפחות כמו עשרה יודעים לתת כאן עבודה מטורפת, ולכן גם הציבור רואה את זה. ולכן בכל הסקרים אנחנו יותר מכל המפלגות האחרות שנמצאות כאן, המפלגה באופוזיציה שמקבלת הכי הרבה מנדטים, אמון ציבורי – זה אנחנו. אז הרבה הרבה הרבה כבוד גם לנעמה לזימי, גם לגלעד קריב.

היו"ר אליהו רביבו:

תודה רבה, חברת הכנסת אפרת רייטן. לכל הפחות מצופה היה שתודי ששגית, וכבוד השר לא רק שלא יצא אלא נשאר והקשיב לך קשב רב.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

הוא היה בדרך החוצה.

היו"ר אליהו רביבו:

חברות וחברי הכנסת היקרים, נעבור להצעה הבאה על סדר-היום, הצעה רגילה בנושא: ההשלכות המגדריות של מבצע שאגת הארי והצורך במענה מיידי. את ההצעה הגישה חברת הכנסת עדי עזוז. בבקשה, גברתי, את מוזמנת לשאת את דברייך. עד עשר דקות לרשותך, גברתי, בבקשה.

עדי עזוז (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, השרה, ביקשתי לקדם היום הצעה לסדר-יום בנושא: דוח ההשלכות המגדריות של מבצע שאגת הארי, דוח מעודכן מהשבוע שעבר של הרשות לקידום מעמד האישה. אני רואה שאתה בדיוק קם, שר העבודה והרווחה, ובדיוק באתי להגיד שאני שמחה שגם אתה פה, כי הרבה מאוד מהדברים קשורים לרווחה ולבריאות. הדוח הזה מציג פערים מאוד קשים – אני בטוחה, אדוני השר, כשהיית בקדנציה הקודמת במשרד הרווחה, אני יודעת כמה הנושאים האלה כן חשובים לך וכמה כן קידמת אותם. מה שקורה כרגע, יש בעצם פערים מאוד גדולים בדוח בין ההשתתפות של נשים במאמץ הביטחוני ובמאמץ האזרחי. אם אנחנו מדברות על ההשתתפות של נשים – יש היום 22 נשים במערך הלוחם בצה"ל. יש 50% מהנשים שמשתתפות מהכוח של ההגנה האווירית. יש עשרות רבות של נשים שמשתתפות והשתתפו גם במבצע של חיל האוויר ותקפו באיראן – הן חלק אינהרנטי מהכוח הלוחם בצה"ל וכוח טוב. אנחנו רואות גם בכל מה שקשור בתחום האזרחי החירומי – נשים מובילות בפער את הטיפול בעורף. את המילה עורף אני לא כל כך אוהבת, כי זה לא עורף, זה האזרחים והאזרחיות עצמם, זה החיים עצמם. הן מובילות את הטיפול ברווחה, בבריאות, בקהילות, בעמותות, ומטפלות בתנאים מאוד קשים, בחוליים קשים מאוד שיש בחברה האזרחית. אבל מה, אנחנו הולכות אחר כך לראות איפה הן ממוקמות בייצוג שלהן. לנשים היום יש תת- ייצוג מחפיר בממשלה, בכנסת, בקבינט, בכל מוקד קבלת ההחלטות. יש החלטה 1325 של האו"ם משנת 2000 – השרה, אני בטוחה שאת מכירה אותה – החלטה שקוראת לשלב נשים בהחלטות למשא ומתן לביטחון ושלום. זו החלטה שעבדו עליה מאוד קשה נשים מכל העולם, גם נשים מישראל ישבו שם וייצגו. אגב, ישראל הייתה בין הראשונות בעולם שאימצו חלק מההחלטה בחוק שוויון זכויות האישה. אבל מאז המצב התדרדר, כי ההחלטה הזאת קובעת שחייב לעשות ג'נדר מיינסטרימינג, כלומר, הטמעת נקודת מבט מגדרית על תהליכים של סכסוך ואיך לנהל סכסוך, כי לנשים יש נקודת מבט ייחודית. מה זה אומר נקודת מבט ייחודית? זה אומר שאני, חוויית החיים שלי כאישה – אמרת קודם, באת מהשכונה – גם אני באתי מהשכונה. גם לי, כשהגעתי לשלב של להתגייס לצה"ל, אבי נפטר, לא היה בטוח, היא תתגייס, לא תתגייס, תשרוד את זה, לא תשרוד את זה – התגייסתי כחיילת בודדה חריגה ועשיתי את השירות הצבאי. היה קל? לא. לנערים, לצעירים, לגור בשכונות, בפריפריה חברתית או גיאוגרפית – לא קל. ואני חושבת, אגב, על כל המחלוקות והצעקות שהיו פה קודם – זה שיש פה רוב של חברות וחברי כנסת – את יודעת מה, אני לא יודעת אם זה רוב – זה שיש פה הרבה חברות וחברי כנסת שדווקא באו מהשכונות, בעיניי, זו תעודת כבוד לכנסת. מאיפה אתם רוצים שכולם יגיעו? זה אמור לייצג את כל חלקי העם. מה שלי נורא חורה – איבדתי את קו המחשבה כשהלכתי לחיילת הבודדה - - -

שר התיירות חיים כץ:

קחי את הזמן.

עדי עזוז (יש עתיד):

מה שלי חורה זה שבתוך הפער הזה, בנקודת מבט – למה צריך לראות את נקודת המבט? כי חוויית החיים שלי באמת גם כאימא לשני ילדים קטנים, למשל, אם אני הייתי יושבת סביב שולחן מקבלי ההחלטות כשהייתה מתקבלת החלטה להמשיך לסגור את מערכת החינוך אבל להחזיר את המשק לפעילות – שומו שמיים, אני לא יכולה בכלל לחשוב מחשבה כזאת, זה משהו שבכלל לא יכול לעבור לי בראש. הראש לא מצליח לקלוט, אין לי מילה לזה, זה פשוט לא יכול לעבוד ביחד. אני יודעת את זה גם על בשרי – בשביל שאני אהיה פה, בשביל שנשים יהיו פה, אנחנו צריכות לשלם הרבה כסף לבייביסיטר, מי שיכולה. מי שלא יכולה, צריכה להיעזר באימהות – מי שיכולה, שיהיה סבתא, סבא, מי שלא – בשכנה. מי שלא, לא מגיעה לעבודה. ואיך אנחנו יודעות מי לא מגיעה לעבודה? במתווה החל"ת, כפי שפרסמה הרשות לקידום מעמד האישה, 69% מהנשים שיצאו לחל"ת במבצע שאגת הארי בשבוע הראשון, היו נשים, 40% מתוכן אימהות לילדים מתחת לגיל 14. זה נתון שפשוט מראה לנו שאם נשים היו שם ההחלטות האלה לא היו מתקבלות, כי הן נגד כל חוויית החיים שלנו. זה מגיע גם עם נתונים נוספים מהעולם, יש את דוח המדד העולמי למקומן של נשים בפרלמנט ובממשלה. בדוח העולמי מתוך 148 מדינות ישראל נמצאת במקום ה-104, וגם זה לא בכדי. אם אנחנו מסתכלים על מה שקורה היום – וזה כתוב בדוח – יש מספר שיא של אפס מנכ"ליות מכהנות בקביעות במשרדי ממשלה. יש חמש שרות עם 28 שרים. הפער – עכשיו אנחנו עושים תקציב, בכל חוברות התקציב של כלל משרדי הממשלה – יושב פה חברי נאור שירי, שנלחם כל יום בוועדת הכספים בחוברות האלה. בפרק ה' הממשלה מחויבת על פי החלטת ממשלה לעשות ניתוח מגדרי על מצבן של הנשים, בעצם הטמעת נקודת מבט מגדרית על תקציב המדינה. כממלאת מקום יושבת- ראש הוועדה לקידום מעמד האישה קיימתי דיון בוועדה על החוברות האלה. כממלאת מקום יושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד האישה קיימתי דיון בוועדה על החוברות האלה. הגיעו גם נציגי הרשות והמשרד, והם לא ידעו לתת תשובות. אני אומרת לך את זה פה, גברתי, לא ממקום של תוכחה. ממקום שבאמת כואבת לי הבטן ואני גם בטוחה שגם לך כואבת הבטן שנשים כמוך וכמוני, שהצליחו להגיע לבית הזה, היום יותר קשה להן. בתפקיד שלך כקואליציה וגם שלי כאופוזיציה, על כל המריבות והוויכוחים – אפשר להתווכח ואפשר לריב, זה גם טוב וזה בסדר שנחשוב אחרת – יש דברים שצריך לעשות בהם יד אחת. יש הצעות חוק שצריך להעביר כיד אחת. כל הזכויות של הנשים שקודמו בבית הזה אי פעם היו כשנשים מכל חלקי הבית שיתפו פעולה. כשהשיח הופך כל הזמן לאישי במקום למקצועי, אנחנו הולכים לאיבוד. אני רוצה להגיד לך מילה בבין-אישי. בפעם הראשונה שאני פגשתי אותך במליאת הכנסת, כשנכנסתי, זה היה באוגוסט, לא הכרנו. זה היה במליאה, כמובן. אני ישבתי ואת היית על הפודיום ודיברת. הגבתי לך עניינית על משהו שאמרת – אני כבר לא זוכרת מה זה היה. אבל הגבתי לך עניינית על משהו שאמרת. את כנראה לא זוכרת איך ענית לי, או שאת זוכרת, אבל, ברשותך, אני אדגים לך. אמרת לי: מי את? מי את? תגידי לי, מי את? תזכירי לי, מי את; מי את? לא שוכחת. אני שמחה שאת לא שוכחת. א. הייתי ח"כית, לא יודעת, 40 דקות. ב. לא הבנתי למה את מדברת אליי ככה. "מי גברתי", משהו. השיח הזה לא צריך להיות ככה. אני מבינה, אני לא מצטדקת ואני לא טהרנית, וגם אני מתווכחת ויכוחים מרים בוועדות. זה בסדר, זה לגיטימי, זה התפקיד שלנו, אבל בבין-אישי, בטח כשיש כל כך מעט נשים בבית הזה, אני חושבת שזאת חובתנו, חובתנו לייצג שיח שהוא אחר. בגלל זה גם בכוונה לא נכנסתי לאיזו חקיקה הצבעת או לא הצבעת. כי זה לא משנה, זה לא מעניין. בסוף, מפה הלאה, מה שאנחנו יכולות לעשות בזמן הקצר שנותר, זה כן לראות מה אפשר לעשות. אני רוצה להתייחס לעוד נקודה חשובה מאוד שעלתה בדוח בנושא רווחה, גם של נוער בסיכון, גם של נשים במעגל הזנות וגם של נשים במעגל האלימות. אני ביקרתי לפני כשבועיים באחד מהמקלטים לנשים במעגל האלימות. כולנו מכירות ומכירים את הגרפים, אדוני בוודאי מכיר. ברגע שיש מלחמה, הגרפים בנושא אלימות, גם אלימות במשפחה וגם אלימות מינית – קופאים. כשמסתיימת המלחמה יש נסיקה, גם במרכזי הסיוע, גם ברווחה. פתאום המספרים עולים ונשים מרגישות שהן יכולות להתלונן, אחרי שהן סיימו להתעסק בדחוף של הבית. המקלטים היום במצב נורא. במקלט שאני הייתי יש מקום ל-13 נשים. אדוני השר, אתה יודע להעריך כמה יש באמת במקלט? התקינה היא ל-13. זרוק.

שר התיירות חיים כץ:

את משחקת איתי?

עדי עזוז (יש עתיד):

נו, תזרוק, אתה מכיר את הנושא טוב. היו 13 מקומות, כמה אתה מעריך שיש שם?

שר התיירות חיים כץ:

לא יודע. דברי.

עדי עזוז (יש עתיד):

לא יודע להעריך כמה?

שר התיירות חיים כץ:

דברי, אני מקשיב לך.

עדי עזוז (יש עתיד):

השר כץ, אני זכרתי אותך יותר אמיץ, אבל אני אעזור לך. רצית להגיד יותר, אבל יש פחות. יש חמש, חמש נשים מאוישות היום במקלט שאני הייתי, ובכלל המקלטים בארץ יש תת-תפוסה, כי נשים פשוט לא מתלוננות. אם אתה רוצה לדעת איפה הנשים האלה, איפה ההיקף הזה שחסר.

היו"ר אליהו רביבו:

אני אתן לך משפט סיום, בסדר?

עדי עזוז (יש עתיד):

סיימתי את הזמן?

היו"ר אליהו רביבו:

מזמן. את מסתכלת על השעה. השעה כעת 16:33.

עדי עזוז (יש עתיד):

חשבתי שיש לי עוד 4 דקות ו-33 שניות. אז אני אסיים.

היו"ר אליהו רביבו:

הכול בסדר. אני יודע שזה בתום לב, את בדרך כלל עומדת בזמנים. לכן לקחתי לך את הזמן לסיים.

עדי עזוז (יש עתיד):

סליחה, לא שמתי לב.

היו"ר אליהו רביבו:

משפט סיום.

עדי עזוז (יש עתיד):

אז אני אגיד משפט סיום. המצב של נשים קשה מאוד במיוחד ברווחה, בבריאות וגם בחינוך. תת-ייצוג באמת קשה, ואני אשמח, השרה, שתתייחסי למה בכוונתך לעשות כדי לשפר את הייצוג של נשים במוקדי קבלת החלטות, במיוחד בעיתות חירום. תודה.

היו"ר אליהו רביבו:

תודה רבה לך, חברת הכנסת עדי עזוז. אני אשמח, בבקשה, לקבל את עמדת הממשלה. תעלה ותבוא השרה מאי גולן, השרה לקידום מעמד האישה.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

שוויון חברתי.

היו"ר אליהו רביבו:

ושוויון חברתי. שוויון חברתי וקידום מעמד האישה. תשמעי, אני נשוי לאישה פמיניסטית. היא חינכה אותי ברבות השנים להקדים קודם כול את האישה. אז אני אומר קודם כול. הכול תופס. בבקשה.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

שש שעות?

היו"ר אליהו רביבו:

ארשה לך.

עדי עזוז (יש עתיד):

טוב, בוא נתחיל מהסוף. אם סיימת עם הבין-אישי, אני אתחיל מזה. אני אגיד ואומר שמי שמכיר אותי, ומכירים אותי הרבה בבית הזה, גם מהמחנה שלכם – שאני לא אשרוף אותם ככה, יש לכם עכשיו בחירות, תכף – יודעים שאני לעולם, אבל לעולם לא תוקפת ולא עונה ולא עושה ככה עם היד למישהו שלא תוקף קודם. מי שתוקף, בוודאי ובוודאי שאני אענה לו כמו שצריך. שאת, בפעם הראשונה שהכרתי אותך – טוב לי ללבן את זה – אמרת לי משהו, האמיני לי, חברת הכנסת עדי עזוז, שזה לא היה ענייני.

עדי עזוז (יש עתיד):

את יודעת את השם יפה.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

היום אני יודעת. למדתי, את רואה. אני שאלתי אותך, ואפילו אשמח לחזור לזה אם עשיתי ככה או לא עשיתי ככה. אולי עשיתי ככה וזה הנרטיב שלי – מזרחית גאה מהשכונה. הכול טוב. אני לא עשיתי לך "מי את" בשום צורה. שאלתי: מי את? אני לא מכירה, לא הספקתי להכיר, היית ימים ספורים בכנסת. לא הצלחתי לעקוב. ממש לא. אם את חושבת שיש לי זמן ללמוד את שמות חברי הכנסת, את טועה. כשהם מתחלפים מהרגע להרגע, את ממש טועה. אני גם חברת כנסת וגם שרה, עובדת מאוד קשה. לא היה בזה שום עלבון. אני חושבת, וזה שלך להחליט, שחברת כנסת שנכנסת ימים ספורים לכנסת ומייד תוקפת שר או ח"כ שעומד ונואם, גם אם את תוקפת על משהו שאמרתי על ראש הממשלה – אני נזכרת, זה היה משהו על ראש הממשלה – אני חושבת שטיפה, טיפה כבוד, טיפה, טיפה נימוס לעובדה שאת פה דקה וחצי.

עדי עזוז (יש עתיד):

זה היה על זכויות נשים.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

בסדר, תתקפי, הבנתי. זה הקטע של האופוזיציה, של המפלגה. זה שלכם. אני חושבת שאתם עושים את זה בגסות רוח מטורפת, אבל זה שלכם. ענייני שאופוזיציה תהיה מבקרת, אבל שנייה לנשום, ולכן, זה הפתיע אותי מאוד. היה לי חשוב באמת כי אמרת לי שזה לא אישי. אני רוצה להגיב על שני דברים כי אני חייבת, את יודעת. אי-אפשר להתעלם. אם כבר אנחנו מדברים פה על ענייניות. את יודעת, יש פופוליזם, יש ביקורת, יש ענייניות, יש כל מיני עניינים. למה אני באמת – ואני אומרת את זה בגילוי לב – בזה למחנה שלך? לא לאופוזיציה, ספציפית למפלגת יש עתיד? אני חושבת שזאת לא אשמתך. באמת, אני חושבת שאת נכנסת. את יודעת, צריך להתווכח פה מי יותר נאמן, מי יותר גס, מול ראש המפלגה, כדי שהוא יאהב אותו וזה. אני מסתכלת על ציוץ שאת כתבת עליי כשישבנו פה. הייתי כאן ואת שאלת אותי את השאלה: מה עשית כדי למנוע את הרצח הבא? כאילו שאני כוחות ביטחון או משטרה, אבל לא משנה, אנחנו עושים הרבה ברשות לקידום מעמד האישה. ואני בציניות, כמובן, עניתי לך: מה עשיתי? כלום. עשיתי כלום. מה את עשית, או הדובר שלך? הוא לקח מייד את הקטע הזה, חתך אותו בטיק-טוק, העלה אותו: שאלתי את השרה לשוויון חברתי מאי גולן מה היא עושה כדי למנוע את הרצח הבא; במילותיה שלה – כלום. זה פופוליזם מס' 1. פופוליזם מס' 2, סתם אני נותנת דוגמאות. כשטסתי לניו יורק לציין את יום הנשים הבין-לאומי – ואת פה אמרת כמה הוועידות האלה חשובות, עכשיו דיברת עליהן – מה אמרת? שוב, שאלת אותי על אישה נוספת שנרצחה עם השם והכול. אמרתי לך: כלום, אבל מה אני מועילה לנשים בנסיעה בביזנס על חשבון הציבור בזמן מלחמה? כלום – זה מה שאת כתבת עכשיו. אז אני רוצה לומר לך שברמה של הבין-אישי, ואני יכולה לומר פה גילוי לב שאחרי הפעם הראשונה שדיברנו, ישבנו בפרסה, אמרנו: בואי נשב, בואי נקדם דברים ביחד, אני רואה שזה ברוחך, אני רואה שאכפת לך; לא עברו עשר דקות – ציוצים, האשמות. לדבר על הבין-אישי, את יודעת, לדעתי, ואני באמת לא מתרגשת מזה כבר, באמת שזה עובר לידי. העור של פיל שאנחנו מפתחים פה, ואני כבר שש שנים פה, הוא מאוד מאוד עבה. אבל הייתי חייבת להגיד לך משהו על השכונות. אני לא יודעת מאיזו שכונה את הגעת. אני הגעתי מהתחנה המרכזית הישנה, שם נולדתי, גדלתי והתחנכתי כבת לאם חד-הורית. עברתי לא מעט דברים. לא מתמסכנת, לא מתקרבנת, גאה מאוד מאיפה שבאתי ממנו. בהקשר למה שאמרת לשר חיים כץ ומה שזה, אני רוצה לשאול. אמרה כאן גם חברת הכנסת אפרת רייטן, שהיא לא פה עכשיו, שכאב לה נורא שהוא אמר "שכונה", השר חיים כץ, באמת, למי שאני רואה כמבעירת הנתיבים, שזאת העבודה היחידה שהיא עושה, נעמה לזימי. ואת אמרת שזאת תעודת כבוד לזה שיש פה הרבה מהשכונות, ואני מסכימה איתך. אז מה אתה אומרת, מה?

שר התיירות חיים כץ:

כשעלינו לארץ גרנו במעברה, בגבעת אולגה, ועברנו לשכונה.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

כן.

שר התיירות חיים כץ:

אני, כשדיברתי על השכונה, לא התייחסתי - - -

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

ברור לי, ברור. שכונה כהתנהגות.

שר התיירות חיים כץ:

התנהגות.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

נכון, התנהלות. הכול בסדר.

עדי עזוז (יש עתיד):

אתם לא מתנהגים כמו נסיכים בריטיים.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אנחנו? שמעת, חיים? אומרים פה שאנחנו לא מתנהגים כמו נסיכים בריטיים. אני יותר כמו נסיכה עיראקית. חיים אולי כמו נסיך - - -

היו"ר אליהו רביבו:

ברשותך, גברתי השרה.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

כן. אנחנו באמצע סערה.

היו"ר אליהו רביבו:

הואיל וזמן נאומך אינו קצוב בזמן, אז אני מבקש - -

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

נכון. אבל צריך לענות.

היו"ר אליהו רביבו:

- - באופן חריג להתפרץ לדברייך. זה בסדר?

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אה, בבקשה, בבקשה.

היו"ר אליהו רביבו:

אני לא נוהג לעשות את זה. אבל הגיע הזמן שאת והמעטים שעדיין לא יודעים, שתרומתו של השר חיים כץ לאורך עשרות שנים - - -

נאור שירי (יש עתיד):

מה זה היום? יום אהבה?

היו"ר אליהו רביבו:

לאורך עשרות שנים, תקשיב, יש חוב אישי.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

זה לא היום שאתה חוגג, נאור שירי.

היו"ר אליהו רביבו:

יש חוב אישי, ואני גאה לפרוע אותו בכל הזדמנות שנקרית בחיי. העובדה שנוצר לי שוויון הזדמנויות להגיע לכאן וללמוד ולספוג תרבות, וכך גם לאחיי, וכך לעשרות-אלפי עובדי התעשייה אווירית, שמורה אך ורק למסירות השכונתית, שאתם מגדירים, של השר חיים כץ. הוא לא נולד שר. הוא איש עובדים. הוא יושב עם הפועלים על ארגז פלסטיק ושותה איתם קפה בחד-פעמי, ובדיוק כמותם. הוא יכול היה לשבת במשרד ולשתות אספרסו. הוא לא עשה את זה. זה האיש. זה האיש, בסדר? והינה, יש פה עוד דוגמה כזאת. דיברתי מעט בשבחו של אדם בפניו. בבקשה.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

לא, אני הייתי חייבת פשוט, בגלל סערת השכונות - - -

היו"ר אליהו רביבו:

מה שאמת – אמת, אחי.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אני הייתי חייבת לומר. יש לך חברות מפלגה, שהדבר הראשון שהן עושות הוא לתקוף נשים מהימין. הן טוענות לפמיניזם מאוד מאוד מוגבר. זה חטא גדול שלכם. אבל חברה אחת למפלגה שיש לך – את אמרת פה שזו תעודת כבוד להיות מהשכונות. רציתי גם נורא שאפרת רייטן תשמע על זה, איך היא הזדעקה באמת על השטות שנאמרה ללזימי – תראי דברים שדבי ביטון אמרה לי רק לפני כמה ימים אחדים. חברת הכנסת דבי ביטון אומרת לי את זה פנים מול פנים, כאן, מול המצלמות: "אישה שהפכה את דוכן הממשלה לבימת רעל, זלזול ובריונות". "יש לי ילדה יותר גדולה ממך. ואני רוצה לומר לך: לא הייתי רוצה ילדה כמוך. את לא היית יכולה לגדול אצלי בבית". "את תכבדי, את תשמעי ותעלי לענות. אבל את צריכה להתבייש. יש לך פה מורעל. את משתלחת באופן אישי, נלוז. זה מה שאת יודעת, כי זה מה שלמדת". "הינה, בבקשה, לא נוח לה שישמעו מה היא שווה". "אני מבקשת לעצור את הזמן, יש לי הרבה מה להגיד לשרה הצרה במדינת ישראל". "זה לא יעזור. היא תצעק הרבה – ככה זה בדרום תל אביב". "את, שמעל ראשך מרחפים תחקירים", זו שקוראת לנו בכל מיני דברים" – בקיצור, היא עושה עם היד, כי דבי ביטון עושה הרבה עם היד. חבל, תעירי לכולם. את מעירה לי. תעירי לכולם – "תחזרי לאיפה שבאת. את לא שווה יותר. אשפה". "תחזרי מאיפה שהגעת, שכונה". דבי ביטון.

עדי עזוז (יש עתיד):

ביקשת הודעה אישית אחר כך?

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

לא. את יודעת למה? כי אני לא כמוכם. אתם מבקשים הודעה אישית כל פעם שמזכירים את השם שלכם ככה בקטנה. זה לא מזיז לי. אני בזה לה.

עדי עזוז (יש עתיד):

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

לא. את הצביעות שלכם צריך לחשוף. אני בזה לה. אני בזה לשכמותה. אני בזה לכל המחנה שלכם. אתם יודעים למה? לא בגלל הדעה שלכם – בגלל הצביעות שלכם. ריבון העולמים, כמה אתן צבועות.

עדי עזוז (יש עתיד):

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

לא, למה, למה? אנחנו מדברות.

עדי עזוז (יש עתיד):

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

לא. לי יש זמן, אני רוצה לענות. אתן צבועות. את דיברת על שכונות. בואי תדברי על כמה אתן צבועות; כמה זה בסדר באמת להרעיל את הפה שלכם כלפי חברות כנסת ושרות מהימין. וכמה זה לא בסדר שזה עליכן. אבל הינה, עכשיו אולי יהיה איזה טיקטוק להעלות, ואנחנו כולנו נשמח ונשאג. אז ככה. התשובה שלי מחולקת לשניים, שכן אני חייבת לומר שאת ציטטת את הדוח שלנו בהצעה לסדר-היום שלך.

עדי עזוז (יש עתיד):

כן. כל ההצעה שלי היא על הדוח.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אז כן. אז בואי, קצת לא הגיוני. אבל בסדר.

עדי עזוז (יש עתיד):

מה לא הגיוני?

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

בסדר. תכף אני אענה. אבל לפני זה, קודם כול, אני אתחיל, כי לא התחלתי רשמית. אז אדוני יושב בראש, אני מתנצלת.

היו"ר אליהו רביבו:

זה על חשבון שש השעות שלך.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

נכון. אתה צודק. שתדע לך, הבדיחה תפסה.

היו"ר אליהו רביבו:

ברור. זה לא היה בבדיחות הדעת. כן, אמרתי, אני מעדיף ללכת על משהו שייראה - - -

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אותנטי.

היו"ר אליהו רביבו:

לא, לא. משהו שייראה כזה זורם מאשר תתני לי איזה עשר שעות. אז אמרתי בואו נקצוב את זה.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אני מאוד שמחתי שעלית. ידעתי שתהיה פה הבנה. אז, אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, קודם כול, לפני שנצלול לעומקם של דברים - - -

נאור שירי (יש עתיד):

רק עכשיו את מתחילה?

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

כן, חבר הכנסת שירי. אתה כבר רגיל. מספיק.

נאור שירי (יש עתיד):

לא. האמת היא שדי. אני אגיד שאת לא עונה - - -

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

די, נו. אתה רוצה שאני אתחיל מההתחלה?

נאור שירי (יש עתיד):

את לא עונה. אז מה זה משנה.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אז לא. אז די. אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, לפני שנצלול באמת עכשיו ברצינות לעומקם של דברים, ואני אתן את המענה המקצועי להצעה לסדר-היום, אני רוצה קודם כול לשלוח את תנחומיי מקרב הלב והנשמה למשפחתה, חבריה ומכריה של נוריאל דובין, השם יקום דמה, לוחמת במילואים ותושבת מרגליות, סטודנטית להוראה, שנרצחה אמש מפגיעת רקטה של ארגון הטרור הרצחני חיזבאללה בגליל העליון, כשהיא בסך הכול בת 27. היא הייתה אמורה להתחתן בעוד חצי שנה. אני שולחת גם תנחומים מעומק הלב לארוסה, שבאמת התמונה שלו אתמול מציעה לה נישואים, שהתפרסמה ברשת, קרעה לי את הלב. ובאמת כואב לחשוב. אין מישהו שלא יודע – ואנחנו דיברנו על זה פעם גם, אדוני היושב בראש – שמציאת זיווגו של אדם קשה כקריעת ים סוף. ואני אומרת, עד שזוג מצא אחד את השני, באהבה, כדי לבנות בית, כזה אסון קורה. אין מספיק מילים באמת בעולם שינחמו אותו ואת המשפחה. כל מה שנותר הוא לומר: השם יקום דמה. ובמעבר חד ופוצע, אני רציתי לומר – כי אני לא יודעת אם את יודעת, חברת הכנסת עזוז, שלפני שאני עליתי לכאן, ביומיים האחרונים קיבלתי לא מעט פניות בנושא שלך. לא קשור להצעה לסדר-היום.

עדי עזוז (יש עתיד):

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

תכף תשמעי. אבל זה כן בסוף מתקשר. ואני תכננתי לעלות ולהגיד לך את זה בלי קשר להצעה לסדר-היום. והינה כך רצה השם. אז באמת אמרתי שלפני שאני אענה מקצועית, אני ממש מרגישה מחויבת לאותן אימהות גיבורות של לוחמים, שביקשו ממני להעביר לך כמה דברים. אני ממש מדברת מגרונן. לי אישית קשה באמת להאמין שבזמן שמדינת ישראל נלחמת על עצם קיומה מול אויבים מפלצתיים, שבאמת שוחטים, באמת, תינוקות יהודיים כתחביב, יש מי שמתוך הבית הזה פוגעים במאמצים להגן על עם ישראל. חברת הכנסת מזה שבעה חודשים ועשרה ימים תמימים, שהינה, למדתי את שמה – כי את טענת שלא ידעתי – עדי עזוז, אני חייבת לומר לך שבעיניי, זו שבירת שיא של גועל וזילות. באמת, לא קשה לשבור שיא במפלגה הזאת, מפלגת "אין עתיד". אותי גם בכלל לא קל לזעזע. אבל עדיין הזדעזעתי עד עמקי נשמתי לנוכח באמת דברי הבלע האלו, שאמרת בוועדה. בזמן מלחמת קיום שאנחנו נמצאים בעיצומה, בחרת להשוות השבוע בין הלוחמים הגיבורים, הקדושים והטהורים שלנו לבין מפלצות שהן מקור כל הרוע.

עדי עזוז (יש עתיד):

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אני ראיתי את הסרטון – הנוח'בות.

עדי עזוז (יש עתיד):

זה לא זה.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אם זה לא זה, אז מעולה. אבל אני התחייבתי - - -

עדי עזוז (יש עתיד):

הכוונה הייתה נגד רוטמן שממש ניצל את מעמדו כיו"ר הוועדה והוציא הודעה בזויה - - -

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אבל את אמרת, את העלית סרטון. הרי אתם חזקים בטיקטוק. הינה הסרטון, אני מצטטת: במה אתם שונים ממחבלי הנוח'בות, שקיבלו היתר לרצוח תינוקות יהודים, כי הם יגדלו להיות חיילים בצה"ל? אמרת או לא אמרת?

עדי עזוז (יש עתיד):

אלה קולות – תשאלי את חברי הכנסת שנמצאים פה - - -

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אבל זה המשפט שאמרת.

עדי עזוז (יש עתיד):

על הקולות בממשלה, לא על חיילי צה"ל. יש קולות בממשלה, שבמה הם שונים מתפיסות עולם - - -

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

וזה לגיטימי?

עדי עזוז (יש עתיד):

- - - במה שונה תפיסת עולם שאפשר להרוג ילד, תינוק - - -

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אבל את דיברת על הלוחמים.

עדי עזוז (יש עתיד):

זהו, שזה לא נכון.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

לא דיברת על הלוחמים.

עדי עזוז (יש עתיד):

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אוקיי. אז אני לא יודעת במה זה שונה.

עדי עזוז (יש עתיד):

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אני לא יודעת. אני רק הבטחתי לכל אותן אימהות גיבורות שאני אשאל אותך: האם אי-פעם ראית לוחם צה"ל אונס אישה ערבייה וכורת לה את החזה? בתור פמיניסטית.

עדי עזוז (יש עתיד):

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אני בטח שלא. האם שמעת אי-פעם, עדי עזוז, על לוחמים יהודים ששוחטים משפחות ערביות כשהן מחובקות במיטות, כמו שעשו הנוח'בות בקיבוצי העוטף? אגב, גם אם השווית אותם לפה, זה לגיטימי.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

כל הפשעים הללו נעשו.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

נעשו, חבר הכנסת איימן עודה?

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

כולל אונס, כולל הכול, בוודאי.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אה, נו?

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

בוודאי.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אתה האופוזיציה של עדי עזוז עכשיו? אתה הגב שלה?

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

לא, לא, לא. זה לא העניין.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אז אתה מודה שהפשעים נעשו? אז מה אתה רוצה לומר?

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

ב-48', בנכבה, נעשו פשעים כאלה, כולל אונס של נשים. בוודאי, בוודאי.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

על ידי הישראלים?

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

בוודאי.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

בוודאי. הינה, זרמתי איתך, ידעתי מה אתה רוצה לומר.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

איך יכול להיות שלא - - -

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

זה שאתה מגבה את לוחמי הנוח'בה, וזה שאתה לא מוכן לגנות את חמאס וזה שאתה לא מוכן לגנות את הטרור - -

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

את שקרנית, את שקרנית.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

- - זה בסדר, אנחנו יודעים שאתה תומך טרור.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

היושב-ראש, היושב-ראש, היא תוקפת - - -

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אבל זה שאתה תגיד שאנחנו עשינו את מה – הוא יושב פה ואומר שאנחנו עשינו את מה שהנוח'בות עשו.

היו"ר אליהו רביבו:

שנייה, ברשותך. חבר הכנסת עודה, תקשיב, היא לא פנתה אליך. אתה פנית אליה, היא השיבה לך. בסדר?

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

לא. אבל היא אומרת עליי דברי בלע; שקרים במצח נחושה. אני מבקש - - -

היו"ר אליהו רביבו:

אוקיי.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

תגנה את חמאס, תגנה את הנוח'בות, איימן עודה.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

אני מבקש - - -

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

הינה, נו. אני אתנצל אם תגיד שאתה מגנה את הנוח'בות שאנסו, רצחו וחטפו. תגנה את חמאס, תגנה.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

היו"ר אליהו רביבו:

אז אני משיב לך.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אז למה אתה תומך בטרור? אני לא מבינה. תגנה. אתה לא מסוגל לגנות אותם?

היו"ר אליהו רביבו:

בואי נעשה סדר. ברשותך, גברתי השרה, בואי נעשה סדר.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

כן, כן. הוא פנה אליי.

היו"ר אליהו רביבו:

גברתי השרה, בואי נעשה סדר. כשאני פונה, תיקחי נשימה. טוב, תאפשרי לי רגע.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

טוב. משווה אותנו לנוח'בות.

היו"ר אליהו רביבו:

תסתכל עליי. הסדר הוא כזה – חבר הכנסת עודה, בדקת אותי בכמה הזדמנויות – אם דובר כלשהו, לא משנה מה מעמדו, פונה לאחד מחברות או חברי הבית באופן אישי, פוגעני, והם מבקשים לעלות לתת הודעה אישית, לעולם לא אסרב. גם אם זה בשטח האפור. לעולם.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

אז אני מבקש.

היו"ר אליהו רביבו:

שנייה, ברשותך. אך ברגע שמי מהחברים פונה לדובר והדובר או הדוברת משיבים לו, אין פה מקום להודעה אישית.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

לא רק תשובה, היא מוסיפה והיא משקרת. ואני רוצה - - -

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

תגנה את הרוצחים, את האנסים של חמאס. תגנה.

היו"ר אליהו רביבו:

לא, היא ביקשה ממך לגנות. זה דבר אלמנטרי, תראה איפה אתה יושב. תראה איפה אתה יושב, תגנה, זה דבר אלמנטרי.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אתה, בשיא חוצפתך, פונה אליי ואומר שחיילי צה"ל הם אלה שרצחו ואנסו. אתה זה שתומך במחבלים האלה ואתה מדבר על חיילי צה"ל? חוצפן.

היו"ר אליהו רביבו:

אתה לא חייב, אתה לא חייב לגנות. הציבור יחליט. אבל אם אתה רוצה לגנות, היא אפילו אמרה: אני אתנצל.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

אני רוצה לדבר, תן לי לדבר.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

לא.

היו"ר אליהו רביבו:

היא פגעה בך?

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

כן. שהיא אמרה עליי דברי שקר. תן לי לדבר.

היו"ר אליהו רביבו:

מהם? מהם?

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

מהם? מה דברי השקר?

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

סליחה, זה לא פייר שהיא מדברת למיקרופון, ואני מדבר פה ואף אחד לא שומע אותי.

היו"ר אליהו רביבו:

אוקיי. אז תקשיב, אני מאשר לך הודעה אישית, ואני מתנה אותה - -

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

איך? הוא פונה והוא - - -

היו"ר אליהו רביבו:

- - ואני מתנה אותה, שההודעה שלך תתמקד אך ורק בנושא שהרגשת בו פגיעה. כי אני לא מכיר את הפגיעה הזאת, אז לפחות אני רוצה לשמוע אותה. בסדר?

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אני דיברתי לחברת הכנסת עדי עזוז, הוא התערב.

היו"ר אליהו רביבו:

אז אני מכבד את זה, אתה תכבד את הסיכום בינינו. הוגן?

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

בסדר גמור.

היו"ר אליהו רביבו:

בבקשה, תמשיכי.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אבל, אדוני היושב-ראש, אתה צריך להבין מה קרה פה - -

היו"ר אליהו רביבו:

אני אמרתי לו את זה.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

- - אני מדברת על אונס, חטיפה ורצח, והוא מתערב ואומר כן, זה מה שאתם עשיתם, מדינת ישראל, אתם חיילי צה"ל. בלי שאני פונה אליו בכלל.

היו"ר אליהו רביבו:

והוא אומר שהוא לא אמר את זה, אז הוא מבקש לעלות.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

תגידו, יש פה מליאה שלמה, יש מצלמות, אפשר לעשות rewind אחורה.

היו"ר אליהו רביבו:

הוא מבקש לעלות ולהגיד לך: גברתי, השחרת את פניי - -

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

על מה? אחרי שהוא אומר שאנחנו - - -

היו"ר אליהו רביבו:

- - מי שאנס, ורצח וביתר - -

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

זה אנחנו.

היו"ר אליהו רביבו:

- - אלה מחבלי חמאס.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

לא, זה לא מה שהוא אומר.

היו"ר אליהו רביבו:

זה מה שהוא יעלה להגיד, תאפשרי לו.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אבל זה לא מה שקרה.

היו"ר אליהו רביבו:

למה את אומרת - - -

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אדוני היושב-ראש, אתה לא שמעת, זה לא מה שהוא אמר.

היו"ר אליהו רביבו:

אבל הוא מבקש להבהיר את דבריו.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

על מה?

היו"ר אליהו רביבו:

הייתה אי-הבנה.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

שום אי-הבנה לא הייתה.

היו"ר אליהו רביבו:

באמת.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

שום אי-הבנה לא הייתה.

היו"ר אליהו רביבו:

טוב. תאפשרי לו, בבקשה.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אני יושבת פה ואני אסיים.

היו"ר אליהו רביבו:

אני מאפשר לו.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אני אמשיך. אבל אני רוצה רק לומר לך, ואתה תראה, שמה שקרה פה זה שאני נואמת על מה שעשו מחבלי הנוח'בה, והוא אומר: מה שעשו – אתה מקשיב לי, אדוני היושב-ראש?

היו"ר אליהו רביבו:

בטח.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

מי שרצח, אנס ושחט זה אתם. זה מה שהוא אומר. ואז אני עניתי לו.

היו"ר אליהו רביבו:

על זה הוא מוחה, שאת מאשימה אותו.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

זה לא מה שאמרת.

היו"ר אליהו רביבו:

על זה הוא מוחה. נו, באמת.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אתה נותן לו לגיטימציה. אתה עושה טעות.

היו"ר אליהו רביבו:

לא, לא. תקשיבי.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

בסדר, לא רלוונטי. לא מעניין.

היו"ר אליהו רביבו:

גברתי השרה, את אומרת שהוא אמר את זה?

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

זו עובדה קיימת, אני לא צריכה להגיד.

היו"ר אליהו רביבו:

והוא אומר שחלילה, אלה דברי בלע. הוא רוצה להבהיר את זה.

יצחק קרויזר (עוצמה יהודית):

הוא לא מפסיק להגיד את זה מ-7 באוקטובר.

היו"ר אליהו רביבו:

אבל הוא אומר שזה לא נכון.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

השר חיים כץ, אתה לא שמעת את זה?

יצחק קרויזר (עוצמה יהודית):

- - - בערוץ 12, לעמית סגל.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

הוא לא מוכן לגנות. זה גם לא מה שקרה פה. זו לא הסיטואציה שקרתה פה.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

תו לי לדבר, תן לי לדבר.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

למה לתת לו לדבר? על זה שהוא התפרץ לנאום לא שלו וגינה את מה שאמרתי ואמר שמי שעושה את כל זה, זה חיילי צה"ל? כשלא פניתי אליו. מה שאתה רואה לנכון.

היו"ר אליהו רביבו:

בבקשה, תמשיכי.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

כן. בקיצור, חברת הכנסת עזוז, המשפט שלך נאמר בהקשר של מקרה שבו מעורבים לוחמי ימ"ס איו"ש, בפעילות מבצעית כנגד מחבלים. אני טועה או לא?

עדי עזוז (יש עתיד):

מה זה משנה?

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אני טועה או לא?

עדי עזוז (יש עתיד):

אני לא יודעת על מה את מדברת. אני דיברתי על הבית הזה.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אין בעיה. גם אם היא לא התכוונה אליהם – מה שכולם הבינו שכן – גם אם היא מדברת על הבית הזה, בוא נגיד, אם אין חיילים, היא מדברת על אנשים בבית הזה, שמה? ששרפו וביתרו גופות של ילדים? שאנסו? שרצחו? זה לגיטימי גם להגיד את זה על תושבי הבית הזה? אני לא מבינה?

עדי עזוז (יש עתיד):

אבל לא אמרתי, מאי.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אוקיי, בסדר. בכל מקרה, מדהים איזו זילות, באמת, יש לך למושג נוח'בה. איך את יכולה ככה לזרוק אותו באוויר. זה מחלל את האוויר.

עדי עזוז (יש עתיד):

תבדקי מה שאת אומרת לפני שאת עולה, תבדקי מה שאת אומרת לפני שאת עולה.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אבל מה זאת אומרת?

עדי עזוז (יש עתיד):

זה לא נכון.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אז למה לא יצאת באיזושהי הבהרה? אתם יכולים – גם אני רציתי אתמול, היה פה – יש מה לענות, יש מה להגיד. חשוב לי מאוד להדגיש שאני לא מדברת היום רק בשמי, ממש לא, אלא בשם אימהות של לוחמים. אימהות לביאות, מדהימות ועוצמתיות וגיבורות, שכתבו לי ביממה האחרונה, שביקשו שאני אשמיע את קולן המושתק והנדרס, קול שבטח לא ישמיעו באולפנים של ערוצי התעמולה והתרעלה. הן ידברו מגרוני, את תקשיבי, ואם את רוצה, תלכי ותבהירי את הדברים ותגידי להן שלכך לא התכוונת. אני מקריאה את הדברים: שמי נאווה, ואני אימא לשלושה לוחמים. כששמעתי את חברת הכנסת עזוז קוראת לבנים שלי רוצחים כמו נוח'בות, הרגשתי שהיא דוקרת לי את הלב עם סכין; תמר, אימא לשני לוחמי מילואים, שיתפה אותי על בניה: אחד יצא עכשיו לסבב נוסף של מילואים, ואחיו יוצא בחודש הבא, והוסיפה: ההשוואה כלפי חיילי צה"ל ומחבלי נוח'בה לא מקובלת ולא ראויה, ההתבטאות פוגעת בחיילים ומעליבה את המשפחות שלהם; חנה, אימא לשני לוחמים, ביקשה להסביר לך, עדי, שלקרוא ללוחמים רוצחים ולהשוות אותם למחבלים זה לתקוע להם סכין בגב. לאה הריס, אימא וחמות לשבעה לוחמים, שיתפה אותי מעמקי נפשה, בחרדות ובאתגרים שמשפחות הלוחמים מתמודדות איתם, ואמרה: הבנים שלי נכנסים למקומות שאני לא מסוגלת אפילו לראות בחדשות. הם עושים את זה כדי להגן על כל אזרחי המדינה. כשחברת כנסת קוראת ללוחמים רוצחים ומשווה אותם למחבלים, היא לא רק מראה חוסר הבנה טוטאלי במה שקורה בשדה הקרב ובכפרים עוינים, אלא גם תוקעת להם ולנו, המשפחות בעורף, סכין בגב. חני כהן זדה, אימא לשבעה לוחמים, שיתפו אותי בזעזוע שלה ואמרה – אם זה לא נכון, את מוזמנת להגיד לכולם ולהסביר להם: שמעתי שח"כית מיש עתיד מעיזה לקרוא לבנים שלי רוצחים. כפיות הטובה של הגברת שזוכה לחיי שקט שלווים בזכות הלחימה של הבנים שלי, היא בלתי נתפסת. איפה הגינוי של מר לפיד? טליה, שבניה מגינים על המדינה בגופם, ביקשה: השרה גולן היקרה, אשמח אם תוכלי להעביר לעדי את הדברים הבאים: כאישה לאישה, קומי מהכיסא והמזגן, לבשי מדים, סעי לשטח. שם אני מאמינה שתרגישי את מלכודת הגיהינום, שאת רוצה שהילדים שלי יתנהלו שם, כאילו הם מטיילים בקניון. טלי, רעיה ואם של מילואימניקים, אמרה: הדברים המזעזעים שצעקה חברת הכנסת, שמבחינתי, היא אלמונית, ומעולם לא שמעתי עליה, הינם בגדר הסתה נגד צה"ל ועלילת דם מרושעת נגד הגיבורים שלנו. מניין לה לדעת אם המחבל ברכב החליט לדרוס חיילים יהודים ולהיות שהיד מטונף? האם היא יודעת מה המחבל תכנן? ישובו נא תמיד הבנים שלנו, שלמים ובריאים ומנצחים. ואני אוסיף, אמן. חנה, אם לתשעה לוחמים בצה"ל, כתבה לי מדם ליבה – תשעה לוחמים בצה"ל: הלוחמים שלנו לא צריכים רק ציוד ונשק, הם צריכים גם גב מהמדינה. אחרי הדברים שאמרה עדי, הגב הזה מתערער; נילי כתבה לי שהיא אימא לשני מילואימניקים, לוחמים, שעשו מאות ימי מילואים תוך ויתור כמעט מוחלט על החיים האזרחיים. גם כרגע, בזמן זה, הם בצווי 8 בלבנון. היא אמרה לי שלשמוע אותך, עדי, קוראת להם ולחבריהם הגיבורים רוצחים, זה קו אדום שאין רשות לחצות. ואחרונה, שאני באמת אסכם איתה, שהייתי חייבת להשמיע את הקול שלה, באמת מיני נשים רבות שהן מופת והשראה, היא מירית, אימא ללוחם שהיה בעזה, בסוריה ובלבנון, שהחתן שלה היה בעזה ובלבנון פעמיים ואחיין שלה עומד להיכנס השבוע ללבנון. היא ביקשה למסור לך בשמה, עדי, שתדעי: אני לא סופרת כבר את ימי המילואים שלהם ואת הלילות שבהם לא ישנתי מרוב דאגה. מחבלים יורים כדי לרצוח – היא אומרת – חיילים יורים כדי לשמור על העם והמדינה. מי שלא יודעת את ההבדל שתחזור לתיכון. אני בטוחה שהתלמידים שם יוכלו לעזור לה בזה. יושבי המזגנים המנותקים מהעם ומהמדינה, מקומם לא כאן. כל אלו הן אימהות שמהוות דוגמה אמיתית וחיה לציונות, להקרבה למען המולדת, לערבות הדדית. והכול למען העם היהודי. עכשיו, כאילו שזה לא מספיק, בואי תגידי לי אם גם ההתבטאות המזעזעת הזאת שלך, שאמרת השבוע, גם זה לא נאמר, כמו שאת אומרת.

היו"ר אליהו רביבו:

אנחנו נלחמים באיראן בשביל להפוך להיות איראן.

עדי עזוז (יש עתיד):

חד-משמעית. את - - - ואת - - -

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אוקיי, היא אומרת חד-משמעית שזה נאמר. אז איראן, לא פחות. אנחנו מסכימות.

עדי עזוז (יש עתיד):

את - - -

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

עדי עזוז, אני לא יודעת, חברת הכנסת עזוז, אם זה יותר מצחיק או עצוב. אז באמת, בשביל להעשיר את ההשכלה שלך ושל חבריך כאן במחנה – מחנה השנאה, מה שנקרא – אני אספר לך שבנאום שלי שאת העלית עליו ציוץ ובאמת הסתת נגדו, בנאום שלי בעצרת המרכזית של האו"ם בדיוק לפני שבועיים, אני הנפתי את תמונתה של מהסא אמיני, צעירה בת 22, שנעצרה ועונתה למוות על ידי משטרת המוסר האסלאמית של איראן, לאחר שלדעתם היא לא לבשה את החג'אב שלה כראוי. השוטרים אמרו לאח שלה שהיא תועבר לבית המעצר כדי לעבור שיעור תדרוך ותשוחרר אחרי שעה. במקום זה היא יצאה משם לבית החולים קסרה באמבולנס אחרי שעונתה והוכתה מכות רצח בראש וברגליים, סבלה פגיעה מוחית, דיממה מהאוזניים ונחבלה מתחת לעיניים. זו איראן, חברת הכנסת עדי עזוז. זו איראן, למקרה שהיה לך פה איזה בלבול. האמת שעכשיו הרבה יותר ברור לי למה אתם באופוזיציה כל כך התחרפנתם. באמת, איבדתם את זה, כשנסעתי לייצג את ישראל באו"ם בכנס ה-CSW ביום האישה הבין-לאומי. זו השנה השלישית שלי, אגב, שאני נלחמת נגד נציגי האו"ם שמחפשים איך לתרץ תירוצים לטבח ולאונס של נשים ישראליות, תוך שהשרה התורכית, הפרו-פלסטינית, שמאשימה אותנו ברצח עם מובילה נטישה המונית של משלחות מוסלמיות באחד מנאומיי שם. היא כמובן פשוט לא יכולה להתמודד עם האמת שאני מציגה. באותם רגעים, אני חייבת לומר, שהרגשתי מן דז'ה-וו ברגעים מסוימים, שאני עומדת שם ואני עומדת גם פה, כאן, ממש ליד דוכן הזה, כשחלק מחברי האופוזיציה שבאמת משקרים כמו שהם נושמים, בורחים החוצה בדרך כלל, בזה אחר זה, כשהם לא מסוגלים להתמודד עם האמת. אז אני באמת רק מבקשת מכם, חברות וחברי האופוזיציה, רק דבר אחד, כי באמת, לבקש מכם יותר מדי זה קשה. אני מבקשת בשמם של הלוחמים הגיבורים הקדושים והטהורים שלנו שקראו בתחילת המלחמה – ושוב, אני מצטטת. אני מצטטת הרבה היום – הם אמרו ככה: אם אין לכם משהו טוב להגיד אז פשוט סתמו ת'פה. אז תאמצו את הדבר הזה, והם כיוונו את זה אליכם, בדיוק אליכם, שיהיה לך ברור. את מעירה הערות אז אני אומרת לך – בדיוק אליכם, ואני מדברת איתם. אני מזמינה אותך לבוא איתי גברת לא יודעת מה, עוזרת מנהלת סיעה או מה שלא תהיי - -

עדי עזוז (יש עתיד):

למה את מזלזלת?

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אני לא מזלזלת. תפסיקי להמציא זלזול, עדי עזוז. אני עושה ככה, אני "שכונה" מהיד, אני לא מזלזלת, זה את מזלזלת. אני לא מכירה אותה, זה מה שאני חושבת שהיא עושה. מה התפקיד שלה?

עדי עזוז (יש עתיד):

מנהלת סיעה. אני פניתי אליך? את פנית.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אני לא פניתי אלייך. לא רוצה. אז אני, אתם מוזמנים כולכם לבוא איתי לכל בסיס שתבחרו של חיילי צה"ל, וכולם יגידו שהם כיוונו את ה"סתמו ת'פה" אליכם, ובטח לדברי בלע כמו שאת אומרת, חברת הכנסת עזוז.

נאור שירי (יש עתיד):

מה לך ולחיילי צה"ל?

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אני עוד פעם אומרת לך, הנה, אני אחזור על המשפט הזה. בוא איתי, נאור שירי – לא סובלים אותך בכל מקום אפשרי בערך, אחד המושמצים – לכל בסיס צבאי אפשרי במדינת ישראל.

נאור שירי (יש עתיד):

עשית מה? עשית מה בצבא? מה עשית בצבא? עשית מה?

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

כל בסיס צבאי אפשרי, לכל חייל צה"ל ונשאל אותם את מי הם אוהבים? אותך, נאור שירי? את גברת עזוז? את מנהלי הסיעות? את האופוזיציה המופקרת הזאת, עם כל הפרסומים נגדי, או אותי?

נאור שירי (יש עתיד):

מה עשית בצבא? רצית להתקבל לערוץ הילדים? הם לא יודעים איזו משתמטת את.

היו"ר ניסים ואטורי:

נאור, תודה.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אני מבטיחה לך, נאור שירי, שיגידו לך בפנים: לא סובלים אותך. אתה מפקיר, אתה מסית, אתה משסה, אתה ביזיון לזמן הזה בזמן מלחמה - -

נאור שירי (יש עתיד):

לא סובל אותך, ואת משתמטת ששיקרה לצה"ל. את משתמטת ששיקרה לצה"ל, אמרת שהיית דתיה, ועשית קמפיין בערוץ הילדים.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

- - ואותך, מאי גולן השרה, בחרנו ואנחנו רוצים שתמשיכי. זה מה שהם אומרים לי.

היו"ר ניסים ואטורי:

נאור, אם אתם מגיבים מהמקום, לא - - -

נאור שירי (יש עתיד):

אל תרצי לנו על הצבא, את משתמטת - - -

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

זה מה שהם אומרים לי, נאור שירי, על אפך ועל חמתך. בגלל זה אתם בקושי על ארבעה מנדטים. בגלל זה אתם תהיו מינוס 40.

נאור שירי (יש עתיד):

מדברת על הלוחמים, את משתמטת.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

בגלל זה לא בוחרים אתכם. בגלל זה. בגלל זה. והנה, אני פה ואתה לא, ואני אמשיך להיות פה ואתה לא.

נאור שירי (יש עתיד):

שבת שלום.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

שבת שלום זה לא עכשיו עדיין. אני אגיד לך מה שאני רוצה.

נאור שירי (יש עתיד):

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אופוזיציה מופקרת, משסה, ביזיונית. לא סובלים אתכם, לא רוצים אתכם ולא מצביעים לכם.

היו"ר ניסים ואטורי:

נאור שירי. אם אתם רוצים הודעות אישיות, אז אל תצעקו.

נאור שירי (יש עתיד):

אני לא צריך - - - - אין לי בעיה - - -

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

ולכם, הלוחמים המלאכים השומרים שלנו, אין מספיק מילים בעולם כדי להודות לכם. ועדיין, תרשו לי לומר: עדיין תודה, גיבורי כוחות הביטחון, על עבודת הקודש הבלתי פוסקת שלכם בסדיר, בקבע, במילואים. תודה למשפחות שלכם שגם הן משרתות את המולדת בחזית העורף, עם טלטלות בלתי פוסקות ולילות בלי שינה. תודה על זה שאתם מחזקים אותנו בזמן הזה, שזה מדהים; על זה שאתם לא מקשיבים לתרעלה ולתבהלה של המחנה הזה ושל התשקורת בשירות שלהם. ואני אומר בשקט: תודה מעומק הלב לבני המשפחות השכולות, שהקריבו את היקרות והיקרים להם מכול. אני מתנצלת, באמת מתנצלת, על מה שלעיתים אתם נאלצים לשמוע מהבית הזה, ובמיוחד מהמחנה המופקר הזה. זה לא מגיע לכם. הבנים והבנות שלכם הקדושים והטהורים, ערכם לא ישתנה ולו במעט ואף אחד לא יוכל לערער על כך לעולם. והלוואי, הלוואי שבעזרת השם נזכה להיות ראויים לכם. ועכשיו, אענה לסיבה, ההצעה לסדר החשובה, שלשמה התכנסנו פה היום ואני אענה מענה מקצועי: הרשות לקידום מעמד האישה במשרד לשוויון חברתי, מכוח סמכותה לפי חוק הרשות לקידום מעמד האישה, התשנ"ח–1998, ובהתאם להחלטות – היא מפריעה לי, אדוני היושב-ראש.

עדי עזוז (יש עתיד):

לפני שאת ממשיכה - - - כי היא פשוט לא יודעת מה המשרד שלה עושה. אבל כל דברי הבלע, היא יורה, יורה, יורה - - -

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

דברי הבלע שלי?

היו"ר ניסים ואטורי:

עזוז, את ביקשת הודעה אישית. את מוותרת על הודעה אישית?

עדי עזוז (יש עתיד):

- - - זו תעודת עניות - - -

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

את, בהצעה לסדר-היום שלך ציטטת מהדוח שאנחנו פרסמנו. אין מביכה כמוך בעולם. את מעזה לעמוד פה ולדבר? אין מביכה כמוך.

היו"ר ניסים ואטורי:

עזוז, חברת הכנסת עדי עזוז, את ביקשת הודעה אישית. היושב-ראש אישר.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

את מגישה הצעה לסדר-היום ומסתמכת על הנתונים שלנו. לא, זו הזיה שאין כדוגמתה. איזה מביכה.

עדי עזוז (יש עתיד):

- - - צ'אט GPT מי עשה יותר למען זכויות נשים. תשאל את הצ'אט, הוא משתגע, אין לו מה להגיד.

היו"ר ניסים ואטורי:

מה הקשר GPT. אני מקווה שאת לא כותבת חוקים לפי הצ'אט GPT.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

את רוצה שאני אעשה לך עוד פעם את – שאני אעשה את זה?

עדי עזוז (יש עתיד):

זה הצד שלך - - -

היו"ר ניסים ואטורי:

לא, זה לא הצד שלי.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

הרשות לקידום מעמד האישה, מכוח סמכותה לפי חוק הרשות לקידום מעמד האישה, התשנ"ח–1998, ובהתאם להחלטות ממשלה רלוונטיות ובפרט החלטת ממשלה 2096.

היו"ר ניסים ואטורי:

החלפת את ההוא שעושה סימנים בערוץ הכנסת? אני לא מבין.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אני אסביר לך, הם אלופים בלעשות כל היום עם הידיים, להגיד "שכונה", לצעוק, לנבל את הפה אבל אז, כשמישהו עושה ככה עם היד – למה אתם עושים ככה עם היד? למה אם מדברים על שכונה? צביעות. שאני אתחיל בפעם השלישית? ובפרט החלטת ממשלה 2096, שעניינה סיוע לנשים במצבי חירום - -

עדי עזוז (יש עתיד):

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

מה, לא אכפת לך מההצעה לסדר-היום שלך? את לא רוצה מענה?

עדי עזוז (יש עתיד):

את מקריאה, את אפילו לא יודעת מה את מקריאה.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

היית רוצה. זה מה שאת היית רוצה. תמשיכי להסתמך על הדוחות שלנו ולהגיש הצעות לסדר-היום, העיקר שתראי שאת עושה משהו. - - ובפרט החלטת ממשלה 2096 שעניינה סיוע לנשים במצבי חירום, פועלת בעת חירום כגורם מתכלל להטמעת חשיבה שוויונית במדיניות ובמענים ממשלתיים. במסגרת זו, הרשות מובילה תיאום בין-משרדי, גיבוש תמונת מצב לאומית ואיסוף וניתוח נתונים לצורך התאמת המענים לצרכים הייחודיים של נשים ומניעת העמקת פערים קיימים. בפתח הדברים, חשוב לציין כי הנתונים שהוצגו וצוטטו על ידי חברת הכנסת עדי עזוז ביחס לתת-הייצוג של נשים ולנטל המוגבר המוטל על התא המשפחתי בעת חירום, והובאו במסגרת ההצעה לסדר-היום, שאני עונה עליה עכשיו, הם מתוך מסמך תמונת המצב שהפיצה הרשות לקידום מעמד האישה במשרד לשוויון חברתי בראשותי, שכותרתו: השלכות מגדריות של מבצע שאגת הארי – איסוף נתונים. מסמך זה גובש והופץ על ידי הרשות מתוקף סמכותה ותפקידה כשומרת סף בתחום קידום זכויות נשים וכן כגורם האמון על תיאום, ליווי ותכלול הפעילות הממשלתית בהיבטים הנוגעים לזכויות נשים ולהטמעת חשיבה מגדרית. בהמשך לכך, יצוין כי ההצעה לסדר-היום ביקשה לקדם גיבוש של מהלך אסטרטגי רב-תחומי לפעולה מיידית, ואולם מהליך כאמור גובש כבר בחודש יולי 2024, במסגרת יישום החלטת ממשלה 2096, ובימים אלה הוא מצוי בשלבי יישום והטמעה בפועל, באמצעות מנגנונים בין-משרדיים ותהליכי עבודה סדורים. כך, בין היתר, הרשות פעלה מול משרד האוצר כבר בשלבי גיבוש מתווה הסיוע והעבירה שלוש פניות מקצועיות: האחת, טרם פרסום הצעת חוק ביום 11 במרץ 2026 בבקשה להיוועצות; השנייה, פנייה משלימה מיום 17 במרץ 2026, שבמסגרתה הודגש הקושי התעסוקתי של הורים לילדים קטנים בתקופת המבצע, וכן הצורך בהתייחסות ייעודית לאוכלוסיות נשים המצויות במצבי פגיעות מוגברת בשוק העבודה בעת הנוכחית, ובהן עובדות שעתיות, אימהות חד-הוריות לרבות אלמנות, גרושות ויחידניות, אימהות לילדים עם מוגבלויות, בנות זוג של משרתי מילואים, נשים בהיריון וסייעות במעונות יום. נציין כי בהמשך לפניותיה של הרשות לקידום מעמד האישה במשרד לשוויון חברתי הוטמע במתווה רכיב מהותי התואם את בקשתה, התיקון לחוק עבודת נשים, שלפיו תקופת חל"ת בתקופת החירום לא תובא במניין הימים לעניין ההגנות על נשים לאחר לידה. צעד זה מבטא הכרה בצרכים הייחודיים של נשים בשוק העבודה בעת חירום. הוא משקף את תרומת הרשות והצורך בהמשך שילוב שיטתי של חשיבה שוויונית בתהליכי גיבוש מדיניות. הפנייה השלישית הועברה לוועדת העבודה ביום 24 במרץ 2026, בזמן דיוני החקיקה, ובמסגרתה הודגש שוב הצורך לדברור התאמת תנאי העבודה למצבי חירום בהתאם לעיקרון המוגדר למענק הפיצוי למעסיקים, המעודד שמירה על רציפות. במסגרת זו התבקשה שוב התייחסות ייעודית לאוכלוסיות המצויות בפגיעות מוגברת בשוק העבודה, לצד פיתוח מענים מותאמים למצבי פגיעה שאינם מתבטאים בהפסקת עבודה פורמלית בלבד, כגון ירידה בהכנסה של עובדים שעתיים. עוד הודגש הצורך בגיבוש פתרונות ייעודיים להורים לילדים בגיל הרך, נוכח כשלי השוק במעונות הפרטיים והשלכותיהם הכלכליות, וכן בחיזוק ההלימה בין מנגנוני הפיצוי לבין התנהלות המעסיקים בפועל, באופן שיתמרץ שימור עובדים ויצמצם הוצאה לחל"ת כברירת מחדל. עוד נציין כי הרשות לקידום מעמד האישה במשרד לשוויון חברתי הובילה איסוף נתונים בין-משרדי וגיבשה מסמך נתונים וניתוח עדכני, שהינו השלכות מגדריות של מבצע שאגת הארי – איסוף נתונים – עדכון ליום 18 במרץ 2026. המסמך מציג תמונת מצב ראשונית של ההשלכות המגדריות של מבצע שאגת הארי, ומדגיש כי מצב החירום מייצר פגיעה אזרחית, חברתית וכלכלית רחבה, אשר משפיעה באופן מובהק על נשים. בין היתר, עולה מהנתונים כי נשים מהוות שיעור גבוה מקרב המפונים ומדורשי העבודה החדשים, וכי הן נפגעות במיוחד בענפי תעסוקה מאופיינים ברוב נשי ובדרישה לנוכחות פיזית. לצד זאת, נשים נושאות בנטל טיפולי מוגבר על רקע שיבוש מסגרות החינוך וגיוס מילואים נרחב, ומדווחות בשיעורים גבוהים יותר על מצוקה נפשית. במקביל, ניכר פער בין תרומתן המשמעותית של נשים למאמץ הביטחוני והאזרחי לבין ייצוגן הנמוך במוקדי קבלת ההחלטות. המסמך מדגיש גם סיכונים מוגברים בתחומי אלימות במשפחה ובריאות, וקורא לשילוב שיטתי של פרספקטיבה מגדרית בתכנון וביישום מדיניות החירום, לרבות באמצעות איסוף נתונים מפולחים, התאמת מענים תעסוקתיים וגמישים, חיזוק שירותים חברתיים ובריאותיים והבטחת ייצוג נשים בתהליכי קבלת החלטות. בימים אלה פועלת גם הרשות לקידום מעמד האישה במשרד לשוויון חברתי לכתיבת מדריך ממשלתי להטמעת חשיבה מגדרית במצבי חירום, בשיתוף גורמי מקצוע, ובהם גם פורום דבורה, וזאת במטרה להטמיע תהליכי עבודה סדורים בכלל משרדי הממשלה והרשויות המקומיות. לצד מדריך זה יועברו גם הכשרות למשרדי הממשלה והרשויות. המדריך מציג מסגרת תיאורטית ויישומית להטמעת חשיבה מגדרית ושוויונית בקבלת החלטות במצבי חירום, בהתאמה למספר תרחישי חירום, ומדגיש כי נשים וגברים מושפעים ממצבי חירום באופן שונה. בהתאם לכך, הוא קובע כי שילוב שיטתי של איסוף נתונים מפולחים, זיהוי אוכלוסיות פגיעות, התאמת מענים ושילוב נשים במוקדי קבלת ההחלטות, הוא תנאי לניהול חירום אפקטיבי ולצמצום פערים חברתיים. המסמך מציע למשרדי הממשלה ולרשויות המקומיות כלים פרקטיים ליישום, ובהם מנגנוני עבודה, טופסי בקרה ומדדים להערכת רמת השילוב, ומדגיש כי מדובר בתהליך מתמשך שיש לשלבו בכלל שלבי הניהול בחירום, החל מהיערכות, דרך תגובה ועד לשיקום. נוסיף כי הרשות לקידום מעמד האישה במשרד לשוויון חברתי מקיימת עבודה שוטפת עם רשויות מקומיות ועם היועצות לקידום מעמד האישה, ולפיכך שלושה ימים לאחר פרוץ המלחמה באוקטובר 2023 כבר גיבשה הרשות מודל עבודה בשעת חירום ליועצות לקידום מעמד האישה והעבירה הכשרה להטמעתו. בהמשך לכך, בדיוק הבוקר, כינסה הרשות לקידום מעמד האישה צוות יישום בין-משרדי להחלטת ממשלה 2096, אשר נועד לקדם את יישום ההחלטה ולבסס תשתית ממשלתית מותאמת למתן מענים לנשים בשעת חירום. מהדיווחים המקצועיים שקיבלתי הבוקר, הייתה נוכחות רחבה ומבורכת, שהביאה לדיון משמעותי, ובמסגרת עבודתו פועל הצוות לגיבוש תמונת מצב לאומית מבוססת נתונים, וזאת באמצעות מיפוי ואיסוף שיטתי של מידע ממשרדי הממשלה והרשויות המקומיות, זיהוי פערים וחסמים והטמעת נוהלי עבודה מוסכמים לשיתוף מידע. עוד יפעל הצוות בהמשך לחיזוק התיאום בין הגופים השונים ולהנגשת מידע רלוונטי לנשים באוכלוסיות מגוונות, לצורך קבלת החלטות ומתן מענים מותאמים ויעילים בזמן אמת. עבודת הצוות תתפרס על פני מספר דיונים, ותכלול גיבוש המלצות יישומיות ותוכנית עבודה להטמעתן בכלל משרדי הממשלה. אני אדגיש כי פעילות הרשות לקידום מעמד האישה במשרד לשוויון חברתי משקפת את תפקידה כגוף האמון על שילוב נקודת מבט מגדרית ושוויונית במדיניות ציבורית, גם ובעיקר בעיתות חירום, לשם הבטחת שוויון הזדמנויות ומענה מותאם לכלל האוכלוסייה. ולסיכום, חשוב לי מאוד לפנות מכאן לכלל נשות ישראל באשר הן, ולציין כי דלתה של הרשות לקידום מעמד האישה במשרד לשוויון חברתי תמיד, אבל תמיד, פתוחה עבורכן. אנחנו כאן למענכן ובשבילכן. עובדות הרשות המסורות, באמת, המסורות והיקרות כל כך, פועלות מתוך שליחות עצומה, מתוך רצון להעצים נשים באשר הן, מתוך הסתכלות והשקפת עולם שלפיהן חברה שמעצימה נשים מאדירה ומוקירה אותן על תרומתן, היא חברה משגשגת ופורחת. לדאבוני, באמת לדאבוני הרב, העבודה החשובה שמובילות נשות הרשות לקידום מעמד האישה מושמצת, על לא עוול בכפן, וזאת על ידי חברות כנסת אופוזיציוניות, פאנליסטיות בערוצי התשקורת ועוד כל מיני כאלה שלוקחים חלק במפעל הרעל הזה, רק מתוך רצון לגרוף רווח פוליטי כל כך ציני וזול ועלוב. פשוט לא מסוגלים להתעלות למען המטרה החשובה של קידום נשים. ואני אנצל את הבמה הזאת כאן, כדי להגיד לעובדות הרשות לקידום מעמד האישה במשרדי שוב ושוב ושוב: תודה לכן, תודה מעומק הלב. שנזכה בעזרת השם לבשורות טובות לכל עם ישראל. תודה רבה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. את מסתפקת בהודעת השרה, נכון? לאן את רוצה?

עדי עזוז (יש עתיד):

היו"ר ניסים ואטורי:

לא, לא הגיב, אחר כך. רגע, רגע, שנייה, קודם כול נסיים את ההצעה שלך לסדר-היום.

עדי עזוז (יש עתיד):

אני רוצה להעביר את זה לוועדה למעמד האישה.

היו"ר ניסים ואטורי:

הודעות אישיות זה תמיד אחרי ההצבעה. אנחנו נעבור להצבעה על ההצעה, להעביר אותה להמשך דיון בוועדה למעמד האישה. הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 5 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי נתקבלה.

היו"ר ניסים ואטורי:

חמישה בעד, אין מתנגדים, ההצעה תעבור להמשך דיון בוועדה לקידום מעמד האישה.

היו"ר ניסים ואטורי:

חברת הכנסת עדי עזוז, הודעה אישית.

עדי עזוז (יש עתיד):

מאי, לא צריך לברוח. את יכולה, את יכולה להישאר לשמוע את התגובה לדברי הבלע שלך.

קריאה:

עדי עזוז (יש עתיד):

יפה, תודה. אני רוצה לציין שני דברים. אחד, ביום שני בוועדת החוקה, חוק ומשפט יושב-ראש הוועדה שמחה רוטמן, שחבל שהוא הלך מפה – כי בזמן שדיברת, הוא בעצמו אמר: נכון, לא אמרת את זה, אמרת אחרת. אבל לבוא ולהגיד - - -

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

עדי עזוז (יש עתיד):

הוא לא אמר. קודם כול, אני הגשתי קובלנה חריפה מאוד נגד שמחה על הדברים שהוא ערך בהודעה לתקשורת, שהוא הוציא אותם.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

- - - זה אצלך - - -

עדי עזוז (יש עתיד):

אז תסתכלי על הסרטון ותראי שזה לא הדברים שאת אומרת. אני אגיד בדיוק מה הדברים שאני אמרתי – שאסור לנו להילחם באנשים שחושבים שזה בסדר להרוג תינוקות כי הם יהפכו להיות חיילי צה"ל, כי הרי זה מה שהם חושבים; אסור לנו, חלילה, להיות עם קהות חושים לתינוקות בצד שלהם, שנהרגים, כי אם הם יגדלו, אז הם יגדלו להיות מחבלים.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

עדי עזוז (יש עתיד):

לנו, כחברי כנסת. כי אלה קולות שיש בבית. אם זאת – אני מבהירה לך את ההבהרה. אני נתתי הבהרה גם לתקשורת בכל מקום שזה פורסם. זו ההבהרה, וזה לא נכון. קודם כול אני אומרת את זה, ובעיקר אני רוצה באמת להביע צער גדול על מה שעשה יושב-ראש הוועדה, ושוב, הוא ייתן על זה את הדין גם פה בוועדת האתיקה. כי אימהות ללוחמים ולוחמים בסוף האמינו לעריכה המפליגה והרעה והנלוזה שהוא עשה, בזמן מלחמה, ואני מאוד מצירה על זה. זה דבר אחד.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

זה אצלך - - -

עדי עזוז (יש עתיד):

אז תסתכלי על זה, ותראי שאלו קולות מהממשלה ואלו הדברים שנאמרו.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אבל אנשים פנו, לא אני.

עדי עזוז (יש עתיד):

עכשיו, לך אני רוצה להגיד על כל הניסיונות שלך לתקיפה אישית שלי ועל כל הנאומים המלאים בפתוס שלך, עד שהגעת לדבר על הדברים של הנושא.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

מה שכונה? אני מדברת עם הידיים.

עדי עזוז (יש עתיד):

את לא מדברת איתי בשכונה. גם אני מהשכונה, נו, אז מה?

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

את שיקרת פה במצח נחושה - - -

עדי עזוז (יש עתיד):

תקשיבי, אני יודעת שאצלכם במפלגה מי שהוא מהשכונה אז הוא בבון והוא מדבר עם הידיים, ומי שמזרחי – מה אני אגיד לך - - -

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אצלכם הם למעלה ואצלנו - - -

עדי עזוז (יש עתיד):

לא, נשמה, אתה יכול להיות מזרחי אבל גם להיות משכיל ולדבר בצורה רהוטה. אתה לא חייב לדבר כמו – אין לי אפילו מה להגיד לך. וזה בא מהצד שלך, שאתם קוראים לנו בבונים.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

את לא צריכה להגיד לי איך לדבר. את לא תגידי לי איך לדבר.

עדי עזוז (יש עתיד):

אז תקשיבי, אני רוצה להגיד – תראי, בפופוליזם את לוקחת אותי. אני אומרת לך, בפופוליזם, מאי, בפופוליזם - - -

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

עדי עזוז (יש עתיד):

הינה, אני אומרת לך, בפופוליזם את לוקחת אותי, אין שאלה. אין שאלה. את עמדת פה ואמרת דברי תוכחה ופופוליזם – טק-טק-טק-טק-טק, ירית. כשהגעת לנושא המקצועי – עמדת עם הדף ככה, קראת מילה מילה מילה מילה מהדוח של המשרד שלך. את לא יודעת להגיד מה את עושה. אני אגיד לך מה ההבדל בינינו, כשאני ירדתי מהפודיום אחרי שדיברתי עשר דקות על זכויות נשים, ביקשה ממני, פה, לתת את הדברים שאמרתי כדי שהיא תוכל להקליד. תשאלי אותה מה אמרתי לה – אין לי. הכול אמרתי מהבטן, כי זה בליבי. לעומתך, שאת לא עושה כלום עבור נשים, שום דבר את לא עושה – את הפלת הצעת חוק טובה לחדרים האקוטיים; את הצבעת בעד טיפולי המרה לנערים; את הצבעת בעד חוק בתי הדין הרבניים, להרחיב את הסמכויות שלהם ולפגוע בנשים. את – אין לך שום זכות לדבר על זכויות נשים. את השרה הכי - - -

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

את אישה - - - את אישה פופוליסטית, אתם מפלגה פופוליסטית.

עדי עזוז (יש עתיד):

מאי, מאי, מאי, תסתכלי על עצמך במראה. שרה לקידום מעמד האישה שעומדת פה ומדברת על מה המשרד שלה עושה – מקריאה מהדף. את לא מסוגלת להגיד מה המשרד שלך עושה? אצלי בשכונה היו אומרים על זה: בחייאת רבאכ.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

גברת, 30 דפים הקראתי על הדוח. מה, את יודעת את הדוח בעל פה - - -

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. חבר הכנסת איימן עודה, בבקשה.

עדי עזוז (יש עתיד):

כן, אני יודעת אותו בעל פה כי זה התחום המקצועי שלי.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

את מביכה - - - את מביאה - - - מדוח שלי, את מביכה - - - אין מבוכה כזאת - - -

עדי עזוז (יש עתיד):

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה, תודה רבה לכן. אתן רוצות עוד הודעות אישיות? נישאר פה. לא, שתיהן - - -

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אני מבינה אותך, אני מבינה שאין לך עם מה להתמודד. אני מבינה שבעוד כמה חודשים לא תהיי פה. הכול מובן. ברור שאני אקרא את הדוח. לא, אין מביכה כמוך.

עדי עזוז (יש עתיד):

- - - מה הבעיה לזכור נתונים בעל פה - - -

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

סליחה, דוח של 30 עמודים. לא, את הזויה. הזיה.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת וחברות הכנסת, נגמרו דברי השקר כלפיי, ואני, חשוב לי שהציבור ידע את האמת. אמרתי את זה אלף פעמים, אבל כנראה שבצל ההכפשה והשקר, גם כשמדברים את הדברים אלף פעמים צריך להוסיף ולהוסיף, בשביל שכל האזרחים ידעו את האמת. יש לי עמדה ערכית, מחוץ לכל פוליטיקה, נגד פגיעה בחפים מפשע. יצאתי חוצץ נגד הפגיעה בחפים מפשע ב-7 באוקטובר, גיניתי, הוקעתי את זה אולי אלף פעמים, ואני אעשה את זה עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם, כי אני נגד פגיעה בחפים מפשע.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

תגנה את חמאס. תגנה את חמאס. תגנה את חמאס.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

אני מבקש – תני לי לדבר. תני לי לדבר.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אתה לא - - -

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

את שאלת פה האם הישראלים פגעו בחפים מפשע? אנסו? התשובה היא כן.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

לא שאלתי, שקרן - - -

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

זה קרה במשך ההיסטוריה.

היו"ר ניסים ואטורי:

מאי, אני לא שומע אותו, מאי. אבל אם תצעקי אני לא אשמע אותו.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

אני מפנה את כולכם לקרוא את הספרים של בני מוריס ושל היסטוריונים שדיברו על אונס, כן. זה קרה בהיסטוריה.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

עדות אחת אין, אחת אין.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

אני רוצה להגיד לכל האזרחים שעֶמדתי ערכית נגד פגיעה ביהודים או בפלסטינים, נגד פגיעה בחפים מפשע.

קריאות:

היו"ר ניסים ואטורי:

מי אומר מה?

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

אני עומד פה, אני עומד פה מול כולם עם העמדה הערכית הזו שלי, שאומרת שבמולדת הזו יש שני עמים, וצריך להכיר בזכויות הלאומיות של שני העמים. חייבים.

היו"ר ניסים ואטורי:

סליחה רגע, סליחה, סליחה. אני מדבר איתך. אונס? על מה אתה מדבר? לא הבנתי. מה זאת אומרת?

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

בהיסטוריה היה אונס נגד פלסטיניות, בוודאי. בוודאי.

היו"ר ניסים ואטורי:

לא. מי, חיילי צה"ל? מי? רד למטה. רד למטה. תוריד אותו בבקשה. תוריד אותו. חלאס.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

טוב, אני יורד.

היו"ר ניסים ואטורי:

לא, לא, לא, לא. בסדר, לוקח על עצמי, אני קיבלתי החלטה. תודה. אני מבקש מכולם לשבת. מאי, אני אפילו לא שומע מה הוא אומר, בגלל שאתן צועקות.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

בכל ההיסטוריה - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

לא תשקר - - - התרבות שלכם זה לאנוס - - -

היו"ר ניסים ואטורי:

הנושא הבא על סדר-היום – הצעה דחופה לסדר-היום בנושא: דרישה לתיקון מתווה הפיצויים לעסקי קו עימות צפוני. את ההצעה הגישו חברי הכנסת יצחק קרויזר, יעל רון בן משה, עפיף עבד, טטיאנה מזרסקי וגלעד קריב. ראשון המנמקים, חבר הכנסת יצחק קרויזר, בבקשה. טלי, טלי, תני להתקדם.

טלי גוטליב (הליכוד):

- - - הוא ידבר עלינו? אני צריכה להיכנס ולשמוע את הטינופת הזו פה?

היו"ר ניסים ואטורי:

אני לא שומע. כשאתן צועקות, אני לא שומע אפילו מה הוא אמר. עד שהוא חזר על זה עוד פעם, אז הייתי צריך לשמוע.

טלי גוטליב (הליכוד):

אז בגלל זה - - - בשביל זה נכנסתי, אדוני.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה. הוא חזר על זה פעמיים. כשאני שאלתי אותו הוא חזר על זה עוד פעם אחת. יש לי שלושה ילדים עכשיו בצבא, אני לא אתן לאף אחד להגיד שהם אונסים. תאמין לי שהם לא אונסים.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

אתה לא יכול לסתום את הפה - - - אתה לא יכול לסתום את הפה - - -

היו"ר ניסים ואטורי:

אני יכול לסתום לך את הפה. אתה תסתום את הפה. תשב בשקט. שב בשקט.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

אתה תשב בשקט. מה אתה חושב, שאתה יכול להגיד מה שאתה רוצה?

היו"ר ניסים ואטורי:

סליחה? קריאה ראשונה. קריאה ראשונה. בטח.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

יש מישהו - - -

היו"ר ניסים ואטורי:

מה זה, אני אומר מה שאני רוצה? אני לא פגעתי באף אחד. אל תדברו על חיילי צה"ל. אתה לא תדבר על חיילי צה"ל.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

זה לא קשור בכלל. זה לא קשור. זה לא קשור.

היו"ר ניסים ואטורי:

קריאה שנייה. קריאה שנייה. עוד מילה אחת, תקבל גם קריאה שלישית ותצא החוצה. אני הריבון. שכחת, כנראה. זו האמרה שלכם.

טלי גוטליב (הליכוד):

חיזבאללה אנסו בסוריה, אנסו בנות ונשים, לא רק יהודיות. אבל התרבות שלכם להשתמש ביהודיות, לאנוס יהודיות. להשתמש בהן, להשפיל אותן. זו מצווה אצלכם. תתבייש. בושה.

היו"ר ניסים ואטורי:

טלי, תודה. טלי, תודה.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

- - - עשית את זה שנים, כשהתעמרת בקורבנות אונס.

טלי גוטליב (הליכוד):

אל תדבר. אל תדבר. אויב מבית. אויב מבית בפרלמנט. אויב.

היו"ר ניסים ואטורי:

רויטל, קריאה ראשונה. השם האמיתי שלה. ככה זה לא יפגע בי בבית.

קריאה:

רויטל? כן? ככה קראו לך בברית?

היו"ר ניסים ואטורי:

שלוש דקות לרשותך, בבקשה. לפי כמה שכתבת, נראה לי שאתה צריך 30 דקות, לא?

יצחק קרויזר (עוצמה יהודית):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני אשתדל לקצר. ברשותך, אדוני היושב-ראש – שנינו תושבי רמת הגולן – בשעה זו ממש הסתיימה כנראה הלווייתה של נוריאל היקרה, השם ייקום דמה, בת 27, שנולדה בבני יהודה שבגולן. בשנים האחרונות היא התגוררה במושב מרגליות. ההורים שלה – בני הגולן – יורם ושושנה, אחיה אבירם ואחותה ספיר, בן זוגה ידיד וכל המשפחה המורחבת. אנחנו נמסור מכאן תנחומים כנים מכנסת ישראל, בוודאי גם מאיתנו תושבי רמת הגולן, אני ואתה, ניסים. לבקשת המשפחה, מאחר שההלוויה מתקיימת במתכונת מצומצמת בעקבות הנחיות פיקוד העורף, משפחתה היקרה ביקשה שכל אחד מאיתנו יעצור לרגע וייקח על עצמו מעשה טוב לזכרה. במעבר מאוד מאוד חד – הנושא שלשמו עליתי לכאן. אני אבקש ממך להתחשב בזמנים. נהוג לשיר "אלף שיר לצפון מגולן עד חרמון", אדוני היושב-ראש. מפרוץ מלחמת חרבות ברזל הצפון שאנחנו גרים בו לא חזר לשגרה, אפילו לא ליום אחד. אנחנו חיים במציאות מתמשכת של סבבים חוזרים, הסלמות, ירי, פינוי חלקי. לשמחתנו, אנחנו תושבי רמת הגולן התעקשנו שלא להתפנות, אבל החזרה היא חזרה, גם כשהיא חזרה, היא הייתה זהירה, והיא חזרה שוב פעם לחוסר יציבות. כל שנה נראית אחרת, אבל המגמה זהה. יש שחיקה מתמשכת בעסקים ברמת הגולן ובצפון. בהתחלה זה היה כתוצאה מהמצב הביטחוני, ואחר כך חוסר הוודאות, ולאחר מכן הניסיון לחזור לשגרה, שנקטעה שוב, במלחמה צודקת והכרחית, אבל בסוף, בקצה, יש תושבים ויש עסקים שמשלמים את המחיר על כך שאין אנשים שמגיעים לצפון. אנחנו מסתכלים לא רק על הנתונים, אלא כתושבי הגולן אנחנו מסתכלים על המציאות בשטח. אין מה לעשות, אזרחי ישראל, בצדק, לא יכולים להגיע לצפון, לא יכולים להגיע לגולן, מתקשים להגיע גם לגליל, והדבר הזה פוגע בצורה ישירה בבעלי העסקים, בחקלאים, בהכנסות הישירות של אותם בעלי עסקים, שהופכים להיות עסקים שנמצאים במסלול הישרדותי. עסק שנפתח ונסגר עם הנחיות שחוזרות ומשתנות של פיקוד העורף – בצדק, אבל זו המציאות. והתיירות הולכת ונעלמת, העסקים הקטנים מתקשים לשרוד במציאות הזו. בתאריך 11 במרץ פרסם משרד האוצר איזשהו מתווה, מתווה פיצויים, אבל המתווה הזה, לצערנו, גם בדומה למתווים אחרים, לא נותן מענה ראוי, במיוחד לאותם אלו העצמאיים, אותם העסקים הקטנים שמחזיקים את הכלכלה הישראלית, מחזיקים את הפריפריה. הוא קובע איזושהי הבחנה שמי שפונה יושווה ליוני 2023; מי שלא פונה – שזה מאוד רלוונטי אלינו, תושבי הגולן – יושווה ליוני 2025. אבל גם 2025 זו הייתה שנה של לחימה ולכן שנה של פעילות חלקית, של חוסר יציבות, של שוק מצומצם. וכאן נוצרת הבעיה. כשמשווים עסק לשנה שהוא במשבר אתה לא יכול לסייע לו. אתה לא יכול למדוד את שנת הפיצוי בשנה שגם כך הוא חווה משבר והיה במצוקה. ולכן, לא רק שאנחנו במתווה הזה לא יכולים לסייע, להפך, אנחנו גורמים לאותם עסקים קושי שמתווסף על קושי, שמתווסף על מציאות של מאבק שהיה בתוך תושבי הצפון – מי שנשאר ומי שמתפנה. לכן, מי שנשאר ולא התפנה בעצם נפגע פעמיים, הוא גם החליט לעמוד עמידה עקרונית, אידיאולוגית, לא להתפנות, ועכשיו העסק שלו יפוצה כביכול על פי תאריך שהוא גם ככה היה במצוקה וההכנסות שלו היו נמוכות. לכן ההשוואה שצריכה להתבצע – השוואה אחידה ליוני 2023, כשהייתה איזושהי תקופה שיכולה לשקף איזושהי פעילות רגילה לפני השחיקה. ולכן, אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אנחנו לא יכולים לנהל אזור שלם במצב של כמעט שגרה, אי-אפשר לפצות עסקים בלי להבין את עומק השחיקה שהם עברו. ולכן אני ביקשתי להעלות את הנושא הזה לדיון דחוף במליאה. וברשותך, עוד דקה, אני חייב להתייחס למה שהיה פה קודם.

היו"ר ניסים ואטורי:

רק לחתור לסיכום. בסדר? אני חייב להגיד לך את זה, למרות שזה מאוד חשוב, מה שאתה עושה.

יצחק קרויזר (עוצמה יהודית):

אני חותר לסיכום. אני חייב להתייחס למה שהיה פה קודם. ואני רוצה להגיד את זה - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

לחבר של עארורי וג'יבריל רג'וב.

יצחק קרויזר (עוצמה יהודית):

לא, אני לא מדבר אל תומך הטרור. אני מדבר על דיון שהיה בוועדת החוקה, עם חברת הכנסת עזוז והיושב-ראש. רוטמן, ואני אומר את זה כלוחם, וכמי שגם אמר מעל כל במה אפשרית. אני מגבה את לוחמי צה"ל בכל סיטואציה, גם אם המחיר האגבי הוא ילדים או נשים או – לא מעניין אותי. אנחנו מגבים את הלוחמים שלנו בכל מחיר, ולא משנה מה התוצאה. קודם כול – גיבוי מלא. ובג'נין אין אזרחים חפים מפשע, בג'נין אין ילדים תמימים. אותם אלו שנולדו ב-2006, בגירוש מגוש קטיף, הם הנוח'בות של 2026 ב-7 באוקטובר. ולכן אין לי כהוא זה, כהוא זה, איזושהי תחושה של רחמים על האויבים שלי. אבל משהו שאני כן חייב להגיד, זה שאי-אפשר גם לקחת אמירה של חבר כנסת ולקטוע קטע ממנה ולהפוך את האמירה שהוא אמר ב-180 מעלות. ולשם – אני כן חושב שזה מה שהיה בדיון בינך לבין רוטמן, ואני לא מקבל את ההשוואה שלך, כי השימוש בנוח'בה הוא מחוץ לתחום.

עדי עזוז (יש עתיד):

- - - לראש הממשלה.

יצחק קרויזר (עוצמה יהודית):

גם אם ההשוואה שלך היא לראש הממשלה – ואני יודע שהייתה לראש הממשלה ולשרים ולחברי הקואליציה, אנחנו רגילים לשמוע מהצד הזה הרבה הכפשות - -

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה.

יצחק קרויזר (עוצמה יהודית):

- - אני כן יודע שזה לא היה לחיילי צה"ל. תודה רבה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. ישיב השר חיים כץ. אגב, אני רוצה רגע, לפני שאתה מתחיל, אני אעיר. זאת אומרת, אני שמעתי ושאלתי אותו, אתה אמרת ככה? כי לא שמעתי, בגלל הצעקות. חיילי צה"ל הם מאוד הומניים, לא פוגעים באף אחד בכוונה, ובטח שלא מה שהוא אמר. כן?

טלי גוטליב (הליכוד):

חיילי צה"ל לא אונסים את אף אחד. זה הכול. זו תרבות של טרוריסטים.

היו"ר ניסים ואטורי:

ולא מעוניינים גם כן לעשות את זה.

טלי גוטליב (הליכוד):

וחיזבאללה שאנסו בסוריה וחמאס שאנסו את בנותינו ונשותינו ואת בנינו. פשוט טינופת.

היו"ר ניסים ואטורי:

חשבתי שזה ירגיע אותך, מה שאמרתי. תודה רבה. השר חיים כץ, בבקשה.

שר התיירות חיים כץ:

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת איציק קרויזר, קודם כול, שמעתי אותך – אני עונה בשם שר האוצר – אתה כל כך צודק.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

לגבי שר האוצר?

שר התיירות חיים כץ:

לא, אני עונה בשם שר האוצר. יחד עם זה, אני אומר, תשמע - - -

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

ידעתי.

קריאה:

שר התיירות חיים כץ:

אני שר התיירות. ב-7 באוקטובר – אחרי 7, ב-8 באוקטובר נחתו בישראל 26 תיירים. 26 תיירים. זה היה אחרי הקורונה, עד 7 באוקטובר היינו בממוצע של 14,500 ליום – עוד מעט אני אגיע לתשובה של שר האוצר – נתנו מענק למארגני תיירות פנים בשביל לשמר 700 איש שיהיו הבסיס להביא בעתיד. אני בא לאוצר – תראה, יש המשכיות. היום נכנסו למדינת ישראל, מ-1 בינואר עד היום, 936,000 תיירים במצטבר, כשבמקביל ב-2019 נכנסו סדר גודל של – לא, סליחה, אני טועה, נכנסו 396,000 כשב-2019 נכנסו 1.1 מיליון.

עדי עזוז (יש עתיד):

חבל שהשרה מאי גולן לא פה, שתראה איך אפשר לדבר על פעילות המשרד.

שר התיירות חיים כץ:

אפשר – זה שליש. אני לא יודע להשוות את זה ל-2013, אבל אם אני רוצה לשמר תיירות – ואני רוצה לשמר תיירות, כי 150,000 אנשים בפריפריה מתפרנסים מתיירות – ואני בא, והם אומרים לי, תקשיב, אנחנו לא יכולים לשמר אבטלה ארוכה. מה זה אבטלה ארוכה? תגיד לי. זה נכון, אימא שלי אמרה שיש מסבירים ויש מצליחים, אבל גם במסבירים יש פה דברים אובייקטיביים. אין, אין מענה. ואללה, אני אגיד לך, רציני. בשוק הזה, בכלכלה הזאת, צריך לעשות משהו אחר. צריך לפצות את מי שלא יודע להביא תוצאות ב-2024 כי לא היו לו תוצאות ב-2024. ב-2024 הוא חי על הפיצוי שהוא קיבל ב-2023, לא היה לו כלום. מה אתה אומר לי, תביא – אתה מפריע לי, ניסים. אתה מפריע לי, אתה קרוב.

היו"ר ניסים ואטורי:

סליחה, סליחה.

שר התיירות חיים כץ:

לכן אני אומר לך, אתה צודק. עכשיו, אני אחזור בשבילך, בליאק, עכשיו אני אעבור לתגובה של שר האוצר. בסדר? מדינת ישראל רואה בחיזוק יישובי הצפון וביסוס החוסן הכלכלי של קו העימות משימה לאומית בעלת חשיבות אסטרטגית עליונה – ואני מסכים איתו – ופועלת בנחישות לגיבוש מענה כלכלי רחב, המעניק התייחסות ייחודית וממוקדת לאתגרי האזור. המענה הייחודי שגובש עבור הצפון מביא לידי ביטוי הבנה של הצרכים הספציפיים של העסקים בחזית – מה זה עסקים בחזית? ואם עסקים שנותנים שירותים לחזית? לחזית זה לצפון, לדרום? אני לא יודע – ומבוסס על סל כלים מקצועי שנועד לתת מעטפת לכלל המשק הצפוני. מדובר בכלי סיוע מובחנים שנועדו להעניק ודאות ויציבות על מנת להבטיח את המשכיות הפעילות העסקית ושימור מנועי הצמיחה האזוריים גם בתנאי אי-וודאות ביטחונית – וואלה, אני מרגיש שאני מקריא. אתה איתי, מר קרויזר?

טלי גוטליב (הליכוד):

למה תיק האוצר לא נשאר אצל הליכוד?

שר התיירות חיים כץ:

אני מרגיש שאני מקריא.

יצחק קרויזר (עוצמה יהודית):

אנחנו כבר רגילים שאתה מקריא בשם משרד - - -

שר התיירות חיים כץ:

לאור המאפיינים הייחודיים של יישובי קו העימות במבצע שאגת הארי, אשר אופיינו בהנחיות מחמירות משמעותית ביחס לשאר חלקי הארץ, הודיע שר האוצר כי לכלל יישובי קו העימות בצפון, ללא הפרדה בין יישובים מפונים ללא מפונים – היום אין מפונים. אה, שפונו בעבר – יינתן מענה ייעודי הכולל פיצוי מלא במסלול אדום, ובמסגרתו תתאפשר הגשת תביעה גם במסלול מחזורים, המעניק פיצוי נורמטיבי מלא. בנוסף למענה הייחודי ליישובי קו העימות, ניתן במקביל המענה הממשלתי לכלל היישובים בארץ, הנשען על יסודותיו של מתווה עם כלביא, אשר הוכיח את יעילותו בסבבי לחימה קודמים והוביל להתאוששות מהירה של המשק. הניסיון המקצועי שנצבר ביישום המנגנונים של רשות המיסים במסגרת זו מאפשר לנו לפעול גם כעת במהירות, תוך מתן מענה ייעודי לצפון, המבוסס על מודלים שכבר הראו יכולת מוכחת בשימור הרציפות התפקודית של אלפי עסקים ובמתן רשת ביטחון כלכלית אמינה ומקצועית. לסיכום, המענה הכלכלי ליישובי הצפון מבוסס על שילוב בין מתווה פיצויים מקצועי אחיד ומהיר לבין התאמות ייעודיות הניתנות באופן ממוקד ליישובי קו העימות שנפגעו באופן משמעותי יותר, ולהם מעניק פיצוי מלא. גישה זאת מאפשרת לשמור על איזון נכון בין מענה לצרכים של הצפון לבין העקרונות של שוויוניות, פשטות תפעולית ואחריות תקציבית בכלל המשק. מדינת ישראל מחויבת להמשיך ולחזק את החוסן הכלכלי של קו העימות תוך שימוש בכלים מבוססי ניסיון ויישום והבטחת יציבות, ודאות לעסקים בתקופה של אי-ודאות. בזה הוא סיים את דברו, ואני אגיד: כשאתה נותן תשובה במענה לשאילתה, בוא נרד למספרים. נראה מה קורה, נראה מה נותן מענה ולא נדבר במקרו, בוא נרד למיקרו כי אנחנו יודעים להתמודד עם זה. תודה רבה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. חבר הכנסת בליאק, עמדה מהצד.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אני רוצה להודות לחבר הכנסת קרויזר על ההצעה. אני רק רוצה לתקן אותך, אתה מדבר על התיקון למתווה הפיצויים.

שר התיירות חיים כץ:

מה יש לך להגיד אליי?

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אני מודה לך גם, מודה לך. אתה מדבר על התיקון למתווה הפיצויים, רק שאין מתווה. אין באמת מתווה. אין מה לתקן, כי רק היום זה כנראה יעלה לקריאה ראשונה, ואנחנו ביום ה-26 למלחמה. אני ביום הראשון, ב-28 בפברואר, פניתי לשר האוצר עם דרישה ליישם באופן מיידי את המתווה של עם כלביא, ויתרה מזאת, מכיוון שהמלחמה התחילה ביום הראשון של החודש, למעשה, לתת לעסקים מקדמות כבר במהלך חודש מרץ. רק היום זה יעלה לקריאה ראשונה, וזה לא יידון בוועדת הכספים לפני החג. וזה אומר שאנשים יקבלו את הכסף במקרה הטוב רק בחודש מאי, וזאת פשוט הפקרות וחוסר אחריות של שר האוצר ושל כל הממשלה, ניתוק שאי-אפשר לתאר אותו בכלל. תודה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. בדיוק בזמן, איך עשית את זה בדקה? קרויזר, קודם כול, לפני שאנחנו מצביעים, אני רוצה להגיד לך שהשר חיים כץ, באמת – גם הדברים שטלי אמרה, שאנחנו צריכים להשאיר את שר האוצר אצלנו – חיים, באיזה תפקיד שהוא נמצא, אנחנו מרוויחים בגולן. אנחנו צריכים לבחור את התפקיד שלו לפי מה שחסר לנו בגולן. מה אתה רוצה לעשות עם ההצעה? למרות שחיים שכנע, אבל הוא דיבר בשם שר האוצר, אתה יודע, החלק השני.

יצחק קרויזר (ועדת הפנים והגנת הסביבה):

כספים.

שר התיירות חיים כץ:

אני מסכים.

היו"ר ניסים ואטורי:

מסכים. תצביע.

שר התיירות חיים כץ:

אין לי.

היו"ר ניסים ואטורי:

זהו, אין לך זכות. נעבור להצבעה על העברת ההצעה של חבר הכנסת קרויזר לוועדת הכספים. הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 9 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכספים נתקבלה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תשעה בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי ההצעה תגיע להמשך דיון בוועדת הכספים.

היו"ר ניסים ואטורי:

ההצעה הבאה היא הצעה דחופה לסדר-היום בנושא: חשד לתיאום מחירים ופגיעה חמורה בתחרות מצד ספקים וקמעונאים גדולים בזמן מלחמה. את ההצעה הגישו חברי הכנסת משה אבוטבול, מיכל מרים וולדיגר, אכרם חסון, עופר כסיף ושלום דנינו. ראשון המנמקים, חבר הכנסת משה אבוטבול.

משה אבוטבול (ש"ס):

כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה. אכן באמת הגשנו הצעה דחופה לסדר-היום דווקא בנושא של חשד לתיאום מחירים ופגיעה חמורה בתחרות מצד ספקים וקמעונאים גדולים בזמן מלחמה. בלי ספק, הנושא הכלכלי בכל המדינה כולה אמור להיות אחד הדברים החשובים ביותר בכל בית כשמתנהלים בנושא של קניות. בכל הנושא הכלכלי בבית, הנושא של המחירים ויוקר המחיה עומד בראש סדר העדיפות של ההורים או של בני זוג שיוצאים לקניות. ובאמת, עמך בית ישראל מחפשים רשתות, מחפשים מקומות לקנות במחיר זול כדי להספיק להכניס בתוך 1,000 שקלים כמה שיותר דברים בתוך העגלה של הקניות. לצערנו יש כאלה שלא בדיוק אוהבים את הנושא הזה, ובכתבה ששודרה בחדשות 13, כתבה מאוד גדולה, נחשפנו לדבר מאוד מאוד מעניין. בעצם רשתות כאלו ואחרות, במקרה הזה רשתות גם כן חרדיות, שכל השנה מנסות להוזיל את המחיר – באים לרשתות האלה כל מי שרוצה לבוא לקנות, גם דתיים, גם חילונים, גם מסורתיים, הרשת פתוחה לכולם. אבל מסתבר מאותה כתבה, שאחת הרשתות, שנקראת "מאה ומעבר" באשדוד, התחילה לקבל סוג כזה של איומים בגלל שהם דואגים שהמחירים יהיו זולים ביותר. עדיין מקבלים כל מיני איומים מספקים, שלא ימכרו להם דברים אם הם יוזילו את המחירים של אותם מוצרים, דבר שהוא חמור ביותר. למה? אם אומרים שקנאת סופרים תרבה חוכמה, אני חושב שקנאת סוחרים, כן, תרבה הנחה. אנחנו רוצים שתהיה הנחה לכל אלה שבאים לקנות. והדבר הטוב ביותר זה כשיש תחרות בין הרשתות. מלחמת מחירים מיטיבה מאוד מאוד עם האזרח, ואז בהכרח זה גם כן מוריד את יוקר המחיה. זה אחד מהדברים שהתנועה שלנו, תנועת ש"ס חרתה על דגלה – הורדה והשפעה על הורדת יוקר המחיה. וכאן אנחנו שומעים דברים שמאוד מאוד כואבים לשמוע, עד כדי כך שמנסים לגרום לכך שלא ימכרו לאותו אחד שהקים את זה, שמו דניאל ורדיגר, מאשדוד, כל מיני מוצרים. שמעתי שגם ברשת החדשה של רמי לוי, הם לא אומרים את זה בפירוש, אבל גם שם נזרקו ברמזים איומים שאם הוא יוזיל יותר מדי את הדברים, הם ינקטו כלפיו צעדים משמעותיים ולא יספקו לו כל מיני דברים שהוא יצטרך למכור. אני חושב שזה דבר חמור מאוד מאוד, תיאום מחירים או דברים מהסוג הזה, זה גם אפילו אסור על פי חוק. לכן אני מצפה גם ממשרד הכלכלה, ואני מבין שהשר אמור לעמוד ולהשיב. אתה אמור להשיב?

שר התיירות חיים כץ:

לא אני, אני מקווה שהוא יבוא.

משה אבוטבול (ש"ס):

אני מקווה שהוא יבוא, וגם הוא ייתן לך לגשת קצת לעבודות הבית ולעזור לרבנית שם.

שר התיירות חיים כץ:

לא צריך, הרבנית תסתדר.

משה אבוטבול (ש"ס):

אתה אומר שיש מי שעושה את זה. בכל מצב, עד שאנחנו מגיעים לבית ולניקיונות, יש כאלה שעסוקים ברגעים אלה בקניות. מצופה לאפשר לאנשים לקנות איפה שהם רוצים, במחירים הזולים שהם רוצים. ומי שעושה דברים מהסוג הזה וגורם שאותם מחירים יישארו במחירים גבוהים ולא מאפשרים להוריד מחירים, אני חושב שזה גם פשע וגם רשע. תודה רבה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. מי משיב? יש עוד דוברים. מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת; אכרם חסון – אינו נוכח. עופר כסיף, בבקשה.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

בזמן שהון עתק מוזרם למכונת המלחמה במקום לשירותים החברתיים, ואנשים נאלצים לקצץ בהוצאות הבסיסיות, התאווה החזירית של בעלי ההון לגזול ולעשוק את הציבור מקוממת במיוחד. אבל מי שצריכה לספק פתרון היא הממשלה. הקרטלים יעשקו ויגזלו את הציבור, זה טבעם. מה שלא טבעי הוא שהממשלה משתפת איתם פעולה מתוך מדיניות ברורה נגד המוחלשים והעסקים הקטנים. כ-10,000 קמעונאים קטנים קיימים בענף המזון הריכוזי, שנשלט בישראל בידי הקרטלים. הקמעונאים הקטנים עושים ככל יכולתם בכדי לפרנס את משפחותיהם, ומספקים שירות חיוני למיליונים, בעיקר בקרב השכבות המוחלשות. ומה עושה הממשלה בתמורה? מתעלמת מהם ומתעללת בהם. היא מעדיפה את הקרטלים. ראינו את זה כעת ביוזמת הסל של ישראל, של משרד הכלכלה, שפשוט התעלמה כליל מאלפי קמעונאים קטנים, שכלל לא היו זכאים להשתתף בתוכנית. עוד בשנת 2015 יזמה הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה תוכנית לאיגוד הקמעונאים הקטנים בשוק המזון כך שיוכלו להתחרות בהוגנות מול הקרטלים, ובכך תסייע בהורדת יוקר המחיה לכלל הציבור. אני רוצה לקרוא מתוך מטרת התוכנית: בשל גודלם עסקים קטנים ובינוניים נמצאים בעמדת נחיתות ביחס לעסקים גדולים שעימם הם נמצאים בהתקשרות, או לחלופין ביחס לעסקים גדולים שמולם הם מתחרים באותו שוק. מטרת ההוראה לסייע בהקמת ארגון קניות ומועדון קניות, כהגדרתם בהוראה זו, על מנת להתגבר על החיסרון לקוטן באמצעות התאגדות. בשנת 2015 הוקמה עמותת פורום מזון ומכולת לביטחון תזונתי בישראל, המאגדת אלפי קמעונאים קטנים. היא הוקמה על מנת לממש את תוכנית משרד הכלכלה, רכשה מרלו"ג תפעולי, איגדה אלפי בעלי עסקים, אך מאז היא זוכה לכתף קרה מהממשלה שלא אוכפת את התוכנית של עצמה ואת הדין. אני עומד בקשר ישיר עם אלי סתוי, יושב-ראש העמותה, והוא מספר לי שהשר ברקת מסרב אפילו להיפגש איתו. גם רשות התחרות כנראה בהוראת השר מתעלמת מהעבריינות של הספקים המסרבים להעביר הצעות תחרותיות לקמעונאים הקטנים. לנוכח הפקרת הקמעונאים הקטנים והציבור הרחב, בעיקר המוחלש, והקרבתם על מזבח רווחי הקרטלים, אני מבקש להעביר את הנושא לדיון בוועדת העבודה והרווחה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה. חבר הכנסת שלום דנינו – אינו נוכח. השר המשיב.

שר התיירות חיים כץ:

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מענה להצעה דחופה לסדר-היום בנושא: חשד לתיאום מחירים ופגיעה חמורה מצד ספקים וקמעונאים גדולים בזמן מלחמה – עוד פעם, אני לא אומר את דעתי האישית, אני מקריא את תשובת שר הכלכלה: הטענות העולות מההצעות ומהתחקירים הן חמורות. מדובר בפגיעה ישירה בביטחון הכלכלי של אזרחי ישראל ככלל ובמיוחד בעת מלחמה. אין להשלים עם מצב שבו גורמים עסקיים מנצלים את המציאות המורכבת, ופוגעים בתחרות כדי ליצור רווחים קלים על גבי הצרכן. הגוף הממשלתי שאמון ואחראי על אכיפת חוק התחרות הוא הרשות לתחרות, ועליו חלה החובה המקצועית לבחון כל תלונה שמגיעה לידיעתה. הרשות צריכה לבצע את הבדיקות והחקירות בצורה מהירה, נחושה ויעילה במטרה להרתיע את מי שבוחרים להפר את החוק ברגל גסה, ולהגן על האינטרס הציבורי. כבר תקופה ארוכה שלשר הכלכלה והתעשייה יש תלונות קשות על חוסר תפקוד של הממונה על התחרות. הרשות כבר שנים הינה גוף פסיבי, מנומנם ונטול הרתעה, במקום שתהיה שוטר חזק, אקטיבי ונחוש. על רקע זה ובשל חוסר האמון העמוק והכשלים המקצועיים בתפקוד הרשות פנה שר הכלכלה לנציב שירות המדינה כבר בינואר 2024 להביא לסיום כהונתה של הממונה על התחרות.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

זאת הבעיה.

שר התיירות חיים כץ:

עם זאת, מאז ועד היום היועצת המשפטית לממשלה מונעת את כינוס הוועדה בראשות נציב המדינה ושני אנשי ציבור אשר אמורה לדון בבקשה זו. בחודש יולי 2025 קבע בג"ץ כי על נציב שירות המדינה לכנס את ועדת המינויים ולדון בבקשה לסיום הכהונה של הממונה. למרות זאת, היועמ"שית החליטה, בניגוד לעמדת גורמי המדינה של שר הכלכלה והתעשייה ושל נציב שירות המדינה, לבקש בקשה לדיון נוסף בהרכב מורחב. לצערנו, בינואר האחרון אושרה הבקשה לדיון נוסף, ובכך הוקפאה למעשה היכולת לבצע את השינוי ההכרחי ברשות התחרות. התוצאה של התנהלות זו היא שיתוק של גוף רגולטורי מרכזי אשר אינו ממלא את ייעודו. מצב זה מתפרש כאור ירוק למונופולים ולקרטלים להמשיך ולפגוע בתחרות, והנזק שנגרם לכיסם של אזרחי ישראל הוא ישיר ומוחשי. לכן, אני מברך על קיום דיון בוועדת הכלכלה, וקורא לחברי הוועדה לדרוש תשובות ברורות לא רק מהספקים והקמעונאים, אלא גם מהגורמים המשפטיים שמעכבים את היכולות שלנו להעמיד רגולטור אפקטיבי וחזק מול המונופולים והקרטלים. אני מסכים להעביר את הנושא לדיון בוועדת הכלכלה. תודה רבה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. מקבלים את תשובת שר הכלכלה?

משה אבוטבול (ש"ס):

לא.

היו"ר ניסים ואטורי:

למה לא?

משה אבוטבול (ש"ס):

- - - לעשות דיון בוועדת הכלכלה.

טלי גוטליב (הליכוד):

זה מה שהוא הסכים.

היו"ר ניסים ואטורי:

למה לא?

שר התיירות חיים כץ:

אני ביקשתי לעשות דיון בוועדת הכלכלה. מה אתה רוצה?

משה אבוטבול (ש"ס):

אני מסכים עם זה.

שר התיירות חיים כץ:

אז אתה מסכים.

משה אבוטבול (ש"ס):

כן, דיון בוועדת הכלכלה.

שר התיירות חיים כץ:

מסכים.

היו"ר ניסים ואטורי:

נעבור להצבעה להעברת הדיון, המשך הדיון, לוועדת הכלכלה. השר, הצבעה.

משה אבוטבול (ש"ס):

תודה רבה, אדוני השר. פה אחד. הצבעה מס' 8 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 6 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכלכלה נתקבלה.

היו"ר ניסים ואטורי:

שישה בעד, אחד נוכח. אני קובע כי ההצעה תעבור להמשך דיון בוועדת הכלכלה.

היו"ר ניסים ואטורי:

חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 45 – הוראת שעה), התשפ"ו–2026, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את חבר הכנסת יצחק קרויזר, יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, להציג את הצעת החוק.

יצחק קרויזר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):

אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 45 – הוראת שעה), התשפ"ו–2026, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. החל משנת 2010 וביתר שאת מפרוץ מלחמת חרבות ברזל מדינת ישראל מתמודדת עם תופעה של התארגנות להוצאת משטים לרצועת עזה. מטרתם המוצהרת של המשטים ומשתתפיהם, שהובעה בהזדמנויות שונות, היא פריצת הסגר הימי המוטל על רצועת עזה משנת 2009. במשטים אלה משתתפים פעילים ממדינות שונות בעולם. בעבר השתתפו במשטים אלה גם פעילים הקשורים לארגוני טרור ולארגונים המקדמים את קמפיין ה-BDS והדה-לגיטימציה של מדינת ישראל. כיום, בהתאם לסעיף 13(ד) לחוק הכניסה לישראל, מי שהוצא בעניינו צו הרחקה, יימסר לו הצו בכתב, והוא לא יורחק לפני תום שלושה ימים ממסירת הצו לידיו. פרק הזמן האמור מאפשר גישה לערכאות וטיפול בענייניו של המועמד להרחקה. עוד נקבע בסעיף כי אם זר שהוצא בעניינו צו הרחקה מבקש לצאת מרצונו מישראל, קודם לכן הוא יוכל לוותר על זכות זו. בהצעת חוק זו, שיזמה הממשלה, מוצע כהוראת שעה לצמצם את פרק הזמן האמור לגבי משתתפי המשטים לרצועת עזה כדי לקצר את תהליך ההרחקה שלהם באופן שיביא לסיום מהיר ככל הניתן של אירועים מסוג זה, ויסייע למדינת ישראל לצמצם את המשאבים המושקעים בהם, כמו כן, גם את הנזקים הנלווים להתמשכות הטיפול במשטים. הרקע הייחודי להגעתם של פעילים אלה לישראל מלמד כי ממילא לא היה בכוונתם להגיע לישראל ולשהות בה. בשל כך מוצדק לקבוע לעניין אוכלוסייה זו נקודת איזון שונה בין האינטרסים והזכויות העומדים על הפרק, ולצמצם את פרק הזמן שנועד לאפשר להם להגיש ערר בהיותם בישראל כנגד הרחקתם ממנה, זאת אף בשים לב לכך שהייתה בידם שהות להיערך לייצוג משפטי עוד בטרם הגיעו לישראל. מוצע לקבוע כי הוראת השעה תהיה בתוקף לשנה, היות שמדובר בתופעה אשר יש לבחון את המשך קיומה, התפתחותה והשלכותיה. כמו כן, יש לבחון מזמן לזמן את הצורך בחקיקה זו, ואם היא אכן מסייעת לגופים השונים להתמודד עם תופעה זו באופן יעיל. לבסוף, מוצע לקבוע מנגנון הארכה יעיל אשר יאפשר לממשלה באישור הכנסת לאחר שקיבלה את המלצת ועדת הפנים והגנת הסביבה להאריך את התקופה של הוראת השעה בשנה אחת בכל פעם, ובלבד שסך כל תקופות ההארכה לא יעלה על שנתיים. הצעת חוק זו מוגשת בצירוף הסתייגויות, אך אבקש כי הכנסת תדחה את ההסתייגויות ותתמוך בהצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית בנוסח המוצע על ידי הוועדה. זאת הזדמנות גם להודות לצוות הוועדה, לצוות המקצועי ולצוות המשפטי, על עבודה משמעותית, רצינית ומקצועית בתיקון הצעת החוק הממשלתית הזו – ובכך לסייע ולתת בידי מערכת הביטחון הישראלית כלים אפקטיביים וטובים להתמודד עם התופעה הבזויה הזו של אלו שמנסים להיכנס למדינת ישראל שלא כחוק. תודה רבה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות של קבוצת יש עתיד. אתם רוצים לנמק? להביא לך את ההסתייגויות?

נאור שירי (יש עתיד):

אמרו לי שאין, אבל אם יש - - -

היו"ר ניסים ואטורי:

שלוש הסתייגויות.

קריאות:

היו"ר ניסים ואטורי:

מושכים את ההסתייגויות, אוקיי. הוגשו גם בקשות רשות דיבור. חבר הכנסת אביגדור ליברמן – אינו נוכח; עודד פורר – אינו נוכח; יבגני סובה – אינו נוכח; שרון ניר – אינה נוכחת; יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חמד עמאר – אינו נוכח; איימן עודה – אינו נוכח - - -

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

נוכח.

היו"ר ניסים ואטורי:

נוכח, סליחה.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

נוכַח נפקד.

היו"ר ניסים ואטורי:

לא אומרים נוכַח, אומרים נוֹכֵחַ. מישהו תיקן אותי כבר. אחמד טיבי נוכח – מוותר; עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; עופר כסיף אינו נוכח; סמיר בן סעיד; מרב מיכאלי – אינה נוכחת; נעמה לזימי – אינה נוכחת; גלעד קריב – אינו נוכח; אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת. ההסתייגויות הוסרו, ולכן הן מבוטלות. נעבור להצבעה. אנחנו מצביעים על הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 45 – הוראת שעה), התשפ"ו–2026, בקריאה השנייה, הצבעה. הצבעה מס' 9 בעד סעיף 1 – 12 נגד – 3 נמנעים – 1 סעיף 1 נתקבל.

היו"ר ניסים ואטורי:

12 בעד, שלושה נגד, נמנע אחד, נוכח אחד. אני קובע כי הצעת החוק עברה בקריאה השנייה. נעבור להצבעה על הצעת החוק בקריאה השלישית. הצבעה. הצבעה מס' 10 בעד החוק – 11 נגד – 3 נמנעים – 1 חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 45 – הוראת שעה), התשפ"ו–2026, נתקבל.

היו"ר ניסים ואטורי:

11 בעד, שלושה נגד, נמנע אחד, נוכח אחד. אני קובע כי הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 45 – הוראת שעה), התשפ"ו–2026, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל.

היו"ר ניסים ואטורי:

חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון מס' 11), התשפ"ו–2026, של חברי הכנסת יצחק קרויזר, מאיר כהן, חנוך דב מלביצקי, קטי קטרין שטרית, אלון שוסטר וקבוצת חברי הכנסת, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות, יושב-ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט, להציג את הצעת החוק. בבקשה.

צבי ידידיה סוכות (יו"ר ועדת החינוך התרבות והספורט):

תודה רבה, אדוני. מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון מס' 11), התשפ"ו–2026, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. הצעת החוק היא מיזוג של הצעת חוק ממשלתית שהוביל משרד החינוך ושל שש הצעות חוק פרטיות של חברי כנסת ממספר סיעות, הן בקואליציה והן באופוזיציה. הצעת החוק, שמוזגה ונדונה בוועדת החינוך, התרבות והספורט, נועדה לעשות צדק עם אלו שנושאים בנטל הביטחוני של מדינת ישראל וגם עם בני ובנות הזוג שלהם שעומדים איתם כתף אל כתף, ולסייע להם בהשתלבות באקדמיה באמצעות הקלות. נכללת בהצעת החוק גם הקלה בזכאות למעונות סטודנטים לאוכלוסיות נוספות שנפגעו במלחמת חרבות ברזל וב-7 באוקטובר. ההסדר המוצע כולל מספר תיקונים לחוק זכויות הסטודנט, אשר מרחיבים את היכולת של מוסדות אקדמיים לבוא לקראת המשרתים והמשרתות ובני זוגם כבר בשלב הקבלה ללימודים ובתנאים שיאפשרו להם לימודים נגישים ונוחים ככל הניתן. 1. הקלות בקבלה ללימודים בשל שירות מילואים: החוק יסמיך את המוסדות האקדמיים והמכללות באופן קבוע, ולא בהוראת שעה כפי שהיה עד כה, להקל בתנאי הקבלה למועמדים ששירתו במילואים תוך התחשבות באופי השירות, משך השירות ובשאלה עד כמה השירות היה סמוך למועד ההרשמה. זהו צעד של הכרה והערכה למי שתורם למדינה ונדרש במקביל לתכנן את עתידו האקדמי. הצעת החוק הממשלתית ביקשה להאריך את הוראת השעה בשנתיים, אך בוועדה הוחלט לקבוע את התיקון כהוראת קבע, ועם זאת לקבוע החל משנת הלימודים תשפ"ט מנגנון מאזן, שיבטיח שההקלות יינתנו רק בתקופות שבהן משרתי מילואים נדרשים לשירות שהיקפו ואופיו מצדיקים זאת. לפיכך מתן הקלות משנת הלימודים התשפ"ט ואילך יחייב קביעה מתאימה של שר החינוך, לאחר התייעצות עם המל"ג ואישור ועדת החינוך. 2. הקלות למועמדים או למועמדות שהם הורים לילדים צעירים ובן זוגם במילואים: בעקבות דיוני הוועדה נוספה להצעת החוק הוראת שעה ולפיה מוסד אקדמי יוכל להקל בתנאי הקבלה גם עבור מועמד הורה לילד עד גיל 13 שבן הזוג שלו שירת לפחות 42 יום במילואים בשנה שקדמה לרישום. אנחנו מבינים שכאשר אחד ההורים במילואים, הנטל על ההורה שנשאר בבית גדל מאוד מכל הבחינות, והיכולת להתכונן למבחני קבלה או להשלים פערים נפגעת. הדבר בוודאי נכון בשנים האחרונות, שבהן היקף השירות ואופיו חריגים ואינטנסיביים ודורשים התגייסות של המשפחה כולה – רגשית, כלכלית ולוגיסטית. הוראה זו תחול לשנות הלימודים התשפ"ז והתשפ"ח, בהמשך תיבחן השפעתה וההצדקה לה. 3. עדיפות במעונות סטודנטים: בהתאם להצעת החוק הממשלתית, כוללת הצעת החוק גם הארכה בשנתיים נוספות של הוראת השעה, שגובשה עוד בשנת 2024 בוועדת החינוך, המחייבת את המוסדות לתת עדיפות בזכאות למעונות סטודנטים למי ששירתו כלוחמים או במילואים בתקופת מלחמת חרבות ברזל, וכן לחטופים או נעדרים ששבו למשפחותיהם ולמפונים מבתיהם. על המוסדות להקצות כ-30% מהמקומות במעונות לקבוצות אלה. לסיכום, הצעת החוק הזו מבטאת אמירה ערכית, אך מביאה גם סיוע משמעותי להשתלבות באקדמיה עבור אלה שמשרתים ותורמים לביטחון המדינה. היא אומרת למשרתי המילואים ולמשפחותיהם: אנחנו רואים אתכם, אנחנו מכירים בקשיים ובאתגרים שהשירות מייצר, אנחנו מעריכים את ההקרבה שלהם ואנחנו כאן כדי לעזור לכם להצליח, להתקדם ולהשתלב בתעסוקה. אדוני יושב-הראש, אני רוצה להגיד לך, חבר הכנסת ואטורי: הצעת החוק הזו היא אחת מהצעות החוק שאני הכי גאה להוביל אותן בוועדת החינוך יחד עם חבריי. מפני שבסוף במדינת ישראל הייתה מציאות בלתי נתפסת שבה אנשים שלא משרתים, לא תורמים, לא נותנים, וחלקם הגדול עוין את המדינה, אפילו אוכלוסיות תומכות טרור שמגיעות, קיבלו לאורך שנים ארוכות הקלות בתנאי הכניסה לאקדמיה. אז נוצר מצב שאנשים ששמו שלוש שנים בקרבי ומשרתים אחר כך במילואים את המדינה היו מגיעים לאוניברסיטה, ואדם אחר, שהוא נגד המדינה, מציין את יום הנכבה, מניף דגלי פלסטין – הוא התקבל לפניהם לאוניברסיטה. זו הייתה המציאות במדינת ישראל. והמציאות הבלתי-נתפסת הזו התקיימה כאן שנים רבות, עד שעשו באמת הוראת שעה במלחמה שבה אמרו, טוב, עכשיו נשים קודם את המילואימניקים.

קריאה:

צבי ידידיה סוכות (ועדת החינוך התרבות והספורט):

חצי דקה. אנחנו בוועדה החלטנו באמת שלא עוד. הדבר הזה הופך להיות הוראת קבע. במדינת ישראל מהיום קודם כול מי שמשרת, קודם כול מי שנותן במילואים. הוא מתקבל ראשון לאוניברסיטה, הוא נכנס ראשון לאקדמיה. ואותם אנשים שלא נותנים, לא משרתים, לא מגיעים לצבא ואין להם אפילו את שלוש השנים האלה – שגם ככה יש להם העדפה מתקנת מעצם זה שהם לא באים לצבא – בטח לא יתקבלו לפני אנשים שמשרתים במילואים. והדבר השני שנוסף כאן זה בנות הזוג שלהם. בסוף אנחנו מכירים בזה שלא רק לאדם שנמצא בצבא יש קושי. גם בני ובנות הזוג של האנשים האלה – גם הם זכאים להקלות, גם הם צריכים להגיע קודם כול לאוניברסיטה, וזה הדבר שבעיניי הוא מבורך מאוד. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות, אני קורא לכם להצביע נגד ההסתייגויות, ולתמוך בהצעת החוק כנוסח הוועדה בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. תודה רבה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. רגע, צבי, יש את ההסתייגות של יוראי, אתה מכיר אותה?

קריאה:

היו"ר ניסים ואטורי:

אני לא יכול להתקדם, אם אני לא יודע על מה להצביע, שנייה.

מאיר כהן (יש עתיד):

אנחנו מושכים את ההסתייגויות.

נאור שירי (יש עתיד):

אנחנו מושכים, נגמר.

היו"ר ניסים ואטורי:

יש עתיד משכו את ההסתייגויות, ולכן הן מוסרות בזאת - - -

מאיר כהן (יש עתיד):

לא, אבל אני רוצה לנמק.

היו"ר ניסים ואטורי:

לנמק? אתה בזכות דיבור, לא?

קריאות:

היו"ר ניסים ואטורי:

בוא תנמק, כי אין לך זכות דיבור.

מאיר כהן (יש עתיד):

עליזה, אני אדבר שתיים-שלוש דקות, את יכולה לצעוק עליי אחרי, אוקיי? כי אני אקצר, לא חמש דקות.

היו"ר ניסים ואטורי:

יש לך חמש דקות. בבקשה.

קריאות:

שר התיירות חיים כץ:

דבר חופשי, אל תצעק עלינו.

מאיר כהן (יש עתיד):

חיים, מה שלומך? יופי, עלא כיפאק. קיבלת מחמאות. הצעת החוק שלי מוזגה, גם של קטי, היא לא נמצאת כאן.

היו"ר ניסים ואטורי:

חמש דקות לרשותך.

מאיר כהן (יש עתיד):

זאת הצעת חוק מצוינת, ואני שמח שהממשלה הציעה הצעה משלה ומיזגה את ההצעות שלנו. התחלנו לפני יותר משנה בדבר הזה, אבל בדיוק מה שאמר יושב-ראש הוועדה – תראו, שני דברים מבחינתי הם חידוש ודבר מצוין. אנחנו כולנו הצבענו להטבות לאנשי מילואים, ובאמת לא חסכנו, יש הטבות מצוינות לאנשי מילואים. אנחנו קצת דחקנו הצידה סטודנטים אנשי מילואים, והצעת החוק הזאת מתקנת עוול. אני לא רוצה לדבר ולהיות פופוליסט כי אני יודע – היות ופעם ישבתי במזכירות הפדגוגית של משרד החינוך כחבר, אני יודע כמה אנשים קיבלו מכל מיני זרמים ומכל מיני עדות, כמה אנשים קיבלו הטבות – כן, צביקה פוגל, אתה יכול לחייך – לפעמים זה הכעיס מאוד. אני עשיתי מילואים עד גיל 50 אני חושב, עד שנבחרתי להיות ראש עיר, הקפדתי ולא שלחתי ולת"ם, אני וחבריי, וגם כשהיינו סטודנטים לתואר ראשון ולתואר שני וראינו את הקושי הגדול ובאה המלחמה הזאת, שהעמיסה על אנשי המילואים, העמיסה המון, ועל הנשים שלהם. לכן ההצעה הזאת עושה שכל עם הנשים שלהם, גם הן צריכות לקבל העדפה. מי שעכשיו נמצא במילואים, ויש הרבה כאלה, והנשים שלהם עם הילדים בבית תחת אש, כשהן צריכות להכניס את הילדים שלהם לממ"ד, והבעל או האישה לחלופין נמצאים במילואים, אין יותר ראוי מההצעה הזאת, שבאמת אולי היא עושה את המאסף של ההצעות, אבל היא מאוד מאוד מאחדת. אז תודה רבה לכולם. וכן, אני מברך את הממשלה על זה שהיא איגדה את כל החוקים האלה לכדי חוק אחד, אני - - -

שר התיירות חיים כץ:

מאיר כהן (יש עתיד):

חיימק'ה, בגיל שלנו, כשיש משהו טוב, ראוי שנגיד הערכה. זה טוב, זאת הצעת חוק מצוינת. תודה רבה לכל השותפים ותודה רבה ליוזמים, וכמובן – תמיכה מלאה. תודה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. להצעת החוק הוגשו כמה בקשות דיבור. חבר הכנסת יצחק קרויזר, בבקשה.

קריאה:

קרויזר, דקה.

יצחק קרויזר (עוצמה יהודית):

הינה, נאור, לך היא לא מרשה לעלות, לי היא לא מרשה לדבר.

נאור שירי (יש עתיד):

בצדק.

היו"ר ניסים ואטורי:

חמש דקות לרשותך.

יצחק קרויזר (עוצמה יהודית):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, הצעת חוק חשובה מאין כמותה, ולפני שככה נצלול טיפה לסעיפים, אני קודם כול רוצה להודות לשר החינוך שהוביל ואיחד את הצעות החוק הרבות שהיו, כי כולנו כאן – וזה לא משנה, קואליציה, אופוזיציה – רוצים לדאוג למילואימניקים, לסטודנטים המילואימניקים; ליושב-ראש ועדת החינוך, חבר הכנסת צבי סוכות, וגם ליושב-ראש הקודם, חבר הכנסת יוסי טייב, וליושב-ראש הקואליציה, שבתחילת המלחמה איגדת כל כך הרבה הצעות חוק לכדי הצעת חוק גדולה שתדייק ותטייב את הסיוע שאנחנו יכולים להעניק לאותם מילואימניקים סטודנטים, עם אמירה בראש ובראשונה צודקת ונכונה, אני חושב – העדפה מתקנת, שלצערנו הרב הייתה עד היום לאוכלוסיות שלא תרמו למדינת ישראל. כאן הכנסת סוף-סוף מביאה ביחד עם הממשלה חקיקה, העדפה מתקנת לאותם אלה שנמצאים במערך המילואים, בדגש לא רק על אותם אלה שמשרתים במערך המילואים, אלא גם על בני ובנות הזוג שלהם, מתוך הבנה ברורה שכשאתה יוצא למילואים, בוודאי יש לזה השפעה גם על התא המשפחתי הקרוב ביותר שלך. ולכן הצעת החוק הזאת היא הצעת חוק שמבוססת, כמו שאמרתי, על איזון ועל שיקול דעת נכון בין העמדה הממשלתית, עמדת הציבור לתפיסת עולם ציונית, נכונה וצודקת, שרואה ומסתכלת לא רק על המשרת, לא רק על הסטודנט או על הסטודנטית, אלא גם על התא המשפחתי. לאחר מכן היא גם מביאה עוד סעיפים. היושב-ראש, אתה דאגת שייכנסו פנימה גם כקבע, למעונות. סטודנט שמגיע ומשרת במילואים, ואין לו את היכולת להעמיד לרשותו דירה, לשכור, הוא יכול לקבל העדפה במעונות לסטודנטים. בכלל כתפיסת עולם שירות מילואים סוף-סוף הופך לקריטריון של זכאות והעדפה. הרבה דיברו על זה, אתה הובלת את זה בוועדה שלך, עשית את זה בצורה מקצועית ועניינית עם צוות הוועדה, ולכן אנחנו קודם כול מניחים את זה על השולחן – כן.

משה סעדה (הליכוד):

- - - אני שאלתי את עצמי, ברצינות אני אומר, מה הבשורה - - - מה שאתה אומר, האוניברסיטאות רשאיות - - -

יצחק קרויזר (עוצמה יהודית):

קודם כול, הכותרת פה – והכותרת היא החשובה, כמו שאמרתי – העדפה מתקנת בתפיסת עולם ציונית - -

משה סעדה (הליכוד):

יצחק קרויזר (עוצמה יהודית):

- - בקבלה ובתנאי הקבלה לאקדמיה, כשאתה אומר, סוף-סוף המילואים כשירות שלך למדינה - - -

משה סעדה (הליכוד):

יצחק קרויזר (עוצמה יהודית):

לא, בהחלטה של שר.

משה סעדה (הליכוד):

- - - מחייב אותך - - -

יצחק קרויזר (עוצמה יהודית):

לא, השר - - -

קריאות:

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

מה עם ישרתו – יקבלו?

יצחק קרויזר (עוצמה יהודית):

ישרתו – יקבלו זה לחוק אחר, יכול להיות שגם לזה נגיע.

נאור שירי (יש עתיד):

אני מקווה מאוד - - -

יצחק קרויזר (עוצמה יהודית):

אבל אני אומר, יש כאן אמירה מאוד משמעותית, שמאחורי סעיפי הצעת החוק יש אנשים צעירים שעוזבים פעם אחר פעם את הבית, את המשפחות, את שגרת החיים שלהם, נכנסים לשירות מילואים ארוך ומשמעותי. אתה יודע, אנחנו מדברים פה על שלוש שנים של שירות בחובה, אחר כך יש לך עוד 20 שנה של שירות במערך המילואים, וכאן הכנסת בשיתוף פעולה, דרך אגב, קואליציה-אופוזיציה, ביחד עם הממשלה – מביאה באמת את ההעדפה המתקנת הזאת, שזה דבר שהוא חשוב, מתוך הבנה שאנחנו יודעים שזה לא מושלם, אבל זה משהו שאפשרי לעשות אותו, ואנחנו משלימים - - -

מאיר כהן (יש עתיד):

זה לא מושלם, אבל זה טוב.

יצחק קרויזר (עוצמה יהודית):

לא מושלם.

מאיר כהן (יש עתיד):

זה טוב, ואפשר לעשות את זה.

יצחק קרויזר (עוצמה יהודית):

זה מצוין, אנחנו יכולים לעשות עוד בעוד תחומים, לתקן את האפליה וההעדפה המתקנת למשרתי מערך המילואים. להיות סטודנט מילואימניק זה דבר שהוא קשה, הוא לא דבר קל, אבל הוא דבר שהצעת החוק הזאת לפחות מתחילה ומשווה את נקודת הפתיחה. אז תודה רבה, כפי שאמרתי, לשר, ליושב-ראש, ליושב-ראש הקואליציה ולחברים שדחפו והצטרפו. ולכם, המילואימניקים, אנחנו איתכם גם בלימודים. תודה רבה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. חבר הכנסת אריאל קלנר – מוותר; חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חברת הכנסת אפרת רייטן – אינה נוכחת.

קריאה:

היו"ר ניסים ואטורי:

לא, לא צריך. די, זהו, נגמר. מה, ארבעה אנשים?

מאיר כהן (יש עתיד):

לא מדברים - - -

היו"ר ניסים ואטורי:

נפתח לכולם? נעבור להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון מס' 11), התשפ"ו–2026. הצבעה. הצבעה מס' 11 בעד סעיפים 1–5 – 15 נגד – 3 נמנעים – אין סעיפים 1–5 נתקבלו.

היו"ר ניסים ואטורי:

15 בעד, שלושה נגד. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה השנייה. נעבור להצבעה על הצעת החוק בקריאה השלישית. הצבעה. הצבעה מס' 12 בעד החוק – 16 נגד – 3 נמנעים – אין חוק זכויות הסטודנט (תיקון מס' 11), התשפ"ו–2026, נתקבל.

היו"ר ניסים ואטורי:

בעד – 16, שלושה מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון מס' 11), התשפ"ו–2026, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. חבר הכנסת אלון שוסטר, שלוש דקות לרשותך.

אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

תודה. אדוני היושב-ראש, חבריי וחברותיי, היום הצבענו וקיבלנו את הצעת החוק שעוסקת בהוקרה, הוקרה לאנשים שמאז 7 באוקטובר – חלקם לאורך הזמן, חלקם הלוך וחזור – מגהצים בין הבית לבין המילואים. הם עושים את זה בהתמדה – אגב, חלקם הגדול עשה את זה גם לפני כן. אחוזים בודדים, הפרומילים המיוחדים הללו, צריכים לקבל את ההוקרה שלנו. החוק הזה אומר שאנחנו רואים אתכם, אנחנו מוקירים אתכם. מבחינתי זה התחיל כהצעת חוק פרטית, שמוזגה עם ההצעה הממשלתית. היא מאפשרת למוסדות להשכלה גבוהה לתת את ההקלות שדובר בהן, בהתאם לאופי השירות, למשכו ולסמיכות שלו לפתיחת שנת הלימודים. מי שמשרת חודשים ארוכים שוב ושוב, באופן קפריזי לעיתים, בהקשר לסדר-היום שלו, לא תמיד יכול להיערך ללימודים כמו כולם. זאת לא הטבה, זאת התאמה למציאות שהם חיים בה. אנחנו כופים עליהם, הם עושים את זה באהבה. החוק נותן מענה גם לבנות זוג ובני זוג שנושאות ונושאים בנטל, ויש כאן אמירה נוספת שבאה לידי ביטוי בהצבעה. אנחנו יודעים לעבוד ביחד, הצעה פרטית, הצעה ממשלתית, אופוזיציה וקואליציה, יש נושאים שהם מעל הפוליטיקה, וטוב שכך וראוי שיהיה גם בהמשך. החוק הזה הוא לא פתרון לכל האתגרים של משרתי המילואים, אבל הוא צד בהוקרה, בהערכה ובהבנה שמי שנותן כל כך הרבה למדינה, צריך לדעת שאנחנו – המדינה, במקרה הזה הכנסת, הממשלה – עומדים מאחוריו. אני מבקש להודות לכל מי שנטל חלק בקידום החוק, לחברי הכנסת, ליושב-ראש הוועדה, לשר. ובעיקר לומר בשם כולם תודה גדולה למשרתי המילואים, למשפחות: רואים אתכם, מעריכים אתכם, מחויבים להמשיך ולחזק אתכם במעשה הגדול שלכם למען ביטחון המדינה וביטחון התושבים והאזרחים שלה. תודה רבה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 7), התשפ"ו–2026, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. אני מזמין את חבר הכנסת בועז ביסמוט, יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון, להציג את הצעת החוק.

בועז ביסמוט (יו"ר ועדת החוץ והביטחון):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג בפני הכנסת לקריאה השנייה ולקריאה השלישית את הצעת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מסי 7), התשפ"ו–2026, שיזמה הממשלה. חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, התשס"ב–2002 נועד להסדיר את כליאתם של מי שנטלו חלק בפעולות איבה נגד ישראל, או נמנו על כוחות המבצעים פעולות איבה נגד ישראל, ואינם נופלים תחת ההגדרה "שבוי מלחמה", שבאמנת ג'נבה השלישית, המסדירה את החזקתם של שבויי מלחמה. החוק קובע הליך סדור לכליאתם של הלוחמים הבלתי-חוקיים – המכונים בקיצור לב"חים – ואמצעי הבקרה והביקורת השיפוטית עליהם. לצד זאת, החוק כולל מנגנון נפרד למקרים שבהם יש היקף נרחב של לוחמים בלתי חוקיים. במסגרת זאת, במקרים שבהם הכריזה הממשלה על מלחמה או הודיעה על נקיטת פעולות צבאיות משמעותיות, הממשלה, באישור ועדת החוץ והביטחון, מוסמכת להכריז על שינויים בתחולת החוק. במהלך תקופת תוקפה של ההכרזה, התקופות המנויות בחוק ארוכות יותר והדרג המוסמך לקבל החלטות לפי החוק, באופן טבעי, אדוני היושב-ראש, נמוך יותר. ואולם, גם מנגנון זה לא נתן מענה מספק להיקף הלב"חים שנלכדו במהלך הלחימה. משכך, הותקנו בתחילת המלחמה תקנות שעת חירום שהרחיבו עוד יותר את התקופות המנויות בחוק, והורידו עוד יותר את הדרגים המאשרים. בהמשך, הוחלפו תקנות שעת חירום אלה בחקיקה ראשית, כהוראת שעה שהוארכה כמה פעמים, ואף נערכו בה תיקונים בהתאם לצרכים המשתנים. בין היתר, נוספו הוראות לעניין קיום דיונים בהיוועדות חזותית. הוראת השעה הנוכחית פוקעת בשבוע הבא, ביום י"ג בניסן התשפ"ו, קרי, חבר הכנסת סעדה, 31 במרץ 2026. תרשום. נוכח הצרכים המבצעיים וכמות הלב"חים שעודם כלואים בישראל, מוצע להאריך את הוראת השעה בשלושה חודשים נוספים, עד ליום ט"ו בתמוז התשפ"ו, 30 ביוני 2026.

מאיר כהן (יש עתיד):

ולהעלות.

בועז ביסמוט (ועדת החוץ והביטחון):

כן, חבר הכנסת מאיר כהן. במקביל, מוצע במסגרת הצעת החוק להאריך את תוקפה של ההכרזה מכוח החוק עד לאותו המועד. הייתי מבקש מהיושב-ראש להעיר לחבר הכנסת סעדה, שמפריע לי באופן שיטתי ובלתי נסבל.

היו"ר ניסים ואטורי:

הוא יושב-ראש הוועדה שאני חבר בה, אתה יודע, אני צריך להקשיב לו.

משה סעדה (הליכוד):

ביסמוט, שמעת מה שאמרתי?

היו"ר ניסים ואטורי:

קריאה ראשונה, סעדה.

בועז ביסמוט (הליכוד):

אני הייתי נותן לך שנייה מייד. אבקש מחברי הכנסת, כולל חבר הכנסת סעדה, לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה, ואפילו – תתאמץ קצת – גם בקריאה השלישית. תודה רבה לכולם.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, אך הוגשו בקשות רשות דיבור של קבוצת יש עתיד. האם מישהו מיש עתיד רוצה לדבר? מוותרים. תודה. נעבור להצבעה על הצעת החוק בקריאה השנייה. אני מבקש מכולם לשבת במקומותיכם. הצבעה. הצבעה מס' 13 בעד סעיפים 1–2 – 12 נגד – 3 נמנעים – אין סעיפים 1–2 נתקבלו.

היו"ר ניסים ואטורי:

12 בעד, שלושה נגד. אני קובע כי הצעת החוק עברה בקריאה השנייה. נעבור להצבעה על הצעת החוק בקריאה השלישית. הצבעה. הצבעה מס' 14 בעד החוק – 13 נגד – 3 נמנעים – אין חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 7), התשפ"ו–2026, נתקבל.

היו"ר ניסים ואטורי:

13 בעד, שלושה נגד. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל.

היו"ר ניסים ואטורי:

נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור), התשפ"ו–2026, לקריאה הראשונה. אני מזמין את השר. בבקשה, עשר דקות. קדימה.

שר התיירות חיים כץ:

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מוצע לקבוע מנגנון סיוע ייעודי לעסקים שנפגעו, אשר תכליתו להבטיח את המשך פעילותם הכלכלית ולסייע בהשבת הפעילות העסקית לרמתה התקינה, תוך שמירה על יציבות המשק בתקופת הפגיעה. המנגנון המוצע מבוסס על פיצוי בגין נזק עקיף, כהגדרתו בדין, קרי, הפסד או מניעת רווח שנגרמו לעסק עקב האירועים, אף שלא נגרם נזק פיזי. במסגרת זו, נקבע מנגנון פיצוי אחיד לעסקים המבוסס על שני רכיבי פיצוי משלימים: האחד רכיב התשומות, אשר נועד לפצות את העסק בגין הוצאות קבועות שאינן תלויות בהיקף פעילותו, לרבות הוצאות שכירות, ארנונה והוצאות תפעוליות נוספות. פיצוי זה מחושב כפונקציה של שיעור הירידה במחזור העסקאות בתקופת הזכאות, ביחס לתקופת הבסיס. תקופת הבסיס צריכה להשתנות – אני לא מבין את זה. השני, רכיב השכר, אשר נועד לתמוך ביכולתו של העסק להמשיך ולהפעיל את כוח האדם, באמצעות השתתפות בעלויות השכר של העובדים, בהתאם להיקף הפגיעה בפעילות העסק. הזכאות לפיצוי ושיעורו ייקבעו בהתאם למדרגות של ירידה במחזור העסקאות, כך ששיעור הפיצוי בכל אחד מן הרכיבים יעלה באופן מדורג עם העמקת הפגיעה בפעילות העסק, ובכך תיווצר זיקה ישירה בין עוצמת הפגיעה הכלכלית לבין היקף הסיוע הניתן. בנוסף, מוצע לקבוע מסלול ייעודי לפיצוי בגין נזק עקיף לעסקים שנגרם להם נזק ישיר, במקרים בהם הנזק הישיר הביא להשבתה או לפגיעה מהותית ביכולת השימוש בנכס העסק. במסלול זה יינתן פיצוי בגין אובדן הפעילות העסקית בתקופת השיקום, בהתאם לתקופות ולתנאים שייקבעו, ובמטרה לאפשר את חזרת העסק לפעילות מלאה. מבנה המנגנון כאמור מאפשר מתן מענה כולל לפגיעה בפעילות העסקית הן באמצעות מתן סיוע ביחס להוצאות הקבועות ועלויות השכר, והן באמצעות מענה ייעודי למצבים של פגיעה ישירה בעסק. בכך הוא תומך בהשבת הפעילות הכלכלית במשק. תודה רבה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. רשימת הדוברים סגורה. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה.

אבי מעוז (נעם):

תודה, אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ראשית יישר כוח עצום וברכת חזקו ואמצו לכל תושבי מדינת ישראל על ההתנהגות המופתית בזמן מלחמה. באמת מאוד לא פשוט. יציאה לממ"ד, כניסה לממ"ד, יציאה מהמקלט, כניסה למקלט. ברכת חזק ואמץ לכל אזרחי מדינת ישראל. דבר שני, אני רוצה לגנות את הדברים שיוחסו לזיו אגמון. אני מגנה אותם בכל תוקף ואני חושב שאין מקום לזיו אגמון בשירות הציבורי, ויפה שעה אחת קודם. דבר שלישי שאני רוצה לומר, אדוני היושב-ראש, ראש ממשלתנו הבטיח – ואני בטוח שהוא התכוון לכך, ואני גם רואה את זה מתממש לנגד עינינו – ביום השלישי למלחמה הוא הבטיח שאנחנו נשנה את פני המזרח התיכון. ואכן, פני המזרח התיכון הולכים ומשתנים. אני רוצה לדבר דווקא על נושא החלת הריבונות ביהודה ושומרון. אני חושב שמכיוון שהולכת ומשתנה לנגד עינינו המציאות במזרח התיכון, אני חושב שעד עכשיו סעודיה סירבה להיכנס להסכמי אברהם מכיוון שהיא טענה, כך נאמר לנו, שהיא לא יכולה להיכנס להסכמי אברהם כל עוד הממשלה הזאת בונה ביהודה ושומרון, ואולי היא גם תחיל את הריבונות על יהודה ושומרון. אני חושב שבמציאות המשתנה במזרח התיכון, שהולכת ומשתנה לנגד עינינו, אני חושב שהאינדיקציה היותר-מובהקת לכך שבאמת המציאות משתנה, היא שסעודיה, אחרי שהיא ראתה את כל מה שעשינו באיראן, ואחרי שהיא תוקפת, ואחרי שהיא רואה איך אנחנו תוקפים את האויב המשותף שלנו ושל סעודיה – וזאת איראן – היא תסכים להצטרף להסכמי אברהם גם אם אנחנו נחיל את הריבונות ביהודה ושומרון. זה יהיה הסימן המובהק לכך שבאמת המציאות במזרח התיכון הולכת ומשתנה לנגד עינינו ומה ששייך לנו באופן טבעי, יהודה ושומרון, תחול בו הריבונות הישראלית. לכן אני קורא לממשלה – ואני קורא לראש הממשלה – שאם אנחנו הולכים ומתקדמים לקראת איזשהו סיום המתקפות שלנו על איראן – יכול להיות, אבל התוצאה תהיה לבדוק את ההשתנות הזאת במזרח התיכון, להחיל את הריבונות על יהודה ושומרון, וגם אז – ודווקא אולי בגלל כל מה שעשינו באיראן – אז סעודיה אכן תצטרף להסכמי אברהם, ויבוא לנו מזרח תיכון יותר בטוח. תודה רבה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי – מוותר; חברת הכנסת טלי גוטליב – אינה נוכחת.

נאור שירי (יש עתיד):

אולי אני אחליף עם אחמד?

היו"ר ניסים ואטורי:

אתה יכול להחליף עם אופיר, אם הוא לא רוצה לדבר. חבר הכנסת עופר כסיף.

נאור שירי (יש עתיד):

אז אני אחליף עם אופיר.

היו"ר ניסים ואטורי:

אתה יכול להחליף איתו, כי סגרתי את הרשימה. תחליפי אותו עם אופיר – אופיר מאשר.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

בבית הזה, בכנסת הזאת, יש תופעה – יש הרבה תופעות שליליות בלשון המעטה – אבל אחת מהתופעות הבלתי-נסבלות ביותר היא שיש כאלה שמנהלים את הישיבה ולא מאפשרים לחברי כנסת לומר דברים שלא נראים להם. התפקיד של מי שמנהל את הישיבה הוא לא להיות צנזור, ויושב-ראש או יושבת-ראש – לא משנה – מי שמנהל את הישיבה לא יכול להוריד מהדוכן חבר כנסת שאומר דברים – רק בגלל שהם לא נראים לו. זה לא רק בלתי אתי ובלתי דמוקרטי, זה מנוגד לכל כלל מינימלי, גם על פי הייעוץ המשפטי של הכנסת, שאומר את זה פעם אחרי פעם, ועדיין ממשיכים עם התופעה הזאת. דיבר פה קודם חברי חבר הכנסת איימן עודה, ואמר: היו בהיסטוריה הישראלית מקרים של אונס, שחיילים אנסו ערבים – ערביות – היו, מה לעשות שזאת ההיסטוריה? להוריד מישהו מהדוכן כי הוא אומר את האמת?

היו"ר ניסים ואטורי:

אתם מעוותים את זה, ואל תדבר על חיילי צה"ל. אני אומר שאתה עושה את זה בכוונה עכשיו, ואז אחרי זה תגיד שהורדתי אותך. אתה אומר את זה כהתרסה.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

לא, אני רוצה לצטט מיומנו של בן-גוריון.

היו"ר ניסים ואטורי:

עלית לנאום ואתה חוזר על דברים, סליחה, אתה לא תגיד את זה.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

אני אגיד את זה, כי זאת ההיסטוריה.

היו"ר ניסים ואטורי:

אתה לא תגיד את זה. אתה לא תגיד את זה.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

ב-22 באוגוסט 1949 - -

היו"ר ניסים ואטורי:

שום היסטוריה – להוריד אותו, להוריד אותו. בשביל זה ביקשת לדבר?

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

- - כתב ראש הממשלה – לא, הוא לא יכול להוריד אותי על זה, הוא לא יכול להוריד אותי על זה.

היו"ר ניסים ואטורי:

אתה לא תדבר על חיילי צה"ל.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

לא, זה לא – אני מצטט מיומן, אני לא הולך, לא, לא. הינה, היא תגיד לו, לא.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. היא לא תגיד לי שום דבר, אני קובע.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

לא, זה לא יכול להיות.

היו"ר ניסים ואטורי:

אני קובע, לפי היושב-ראש, בבקשה – רד.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

לא, אני לא מוכן. לא, לא, אני לא מוכן.

היו"ר ניסים ואטורי:

לא, לא, אף אחד לא עוצר אותו. לרדת.

אריאל קלנר (הליכוד):

רד למטה. להגיד שחיילי צה"ל אנסים, זה מה שיש לך להגיד? רד למטה.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

לא, אני לא מוכן לזה - -

היו"ר ניסים ואטורי:

לא, אתה לא תגיד, אתה לא תגיד – תפנה לוועדת האתיקה, אני יכול להוריד אותך – זה החוק.

צגה מלקו (הליכוד):

תורידו אותו כבר, באמת.

אריאל קלנר (הליכוד):

לך לבית הדין בהאג ותדבר שם.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

- - שעוצרים אותי, שעוצרים אותי עכשיו, מה זה הדבר הזה? מה זה הדבר הזה? זה לא יכול להיות. אני לא מוכן לקבל את זה.

אריאל קלנר (הליכוד):

למטה, למטה.

קריאה:

צא החוצה.

צגה מלקו (הליכוד):

אופיר כץ (הליכוד):

מה זה הדבר הזה, שאתה מדבר כך? צא.

היו"ר ניסים ואטורי:

בסדר, תפנה לאתיקה.

סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי:

היו"ר ניסים ואטורי:

לא, את לא יכולה לקבוע לי. סליחה, אף אחד לא יכול לקבוע לי, אני מחליט.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

אני אומר דברים לגיטימיים.

אופיר כץ (הליכוד):

לך, לך. אין לגיטימי נגד חיילי צה"ל.

אריאל קלנר (הליכוד):

צא.

היו"ר ניסים ואטורי:

בסדר, אוקיי. אם תמשיך, אני אוציא אותך גם החוצה.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

אופיר כץ (הליכוד):

תעשה, תשפיל את חיילי צה"ל, יעיפו אותך.

אריאל קלנר (הליכוד):

לך לבית הדין בהאג.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה, בבקשה לשבת במקום. חברת הכנסת ולדימיר בליאק.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

אתם חלשים, חלשים.

היו"ר ניסים ואטורי:

אני לוקח על עצמי, אף אחד לא ידבר על חיילי צה"ל.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

חולשה, חולשה. אתם לא מוכנים להקשיב, זאת חולשה.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

ביומן של בן גוריון הוא התייחס לאונס של ערבייה, לא יכול להיות - - -

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

זאת חולשה, חולשה.

היו"ר ניסים ואטורי:

אני מבקש, קריאה ראשונה.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

מי הוא בכלל?

היו"ר ניסים ואטורי:

להוציא אותו החוצה בבקשה, תוציאו אותו החוצה. מה זה מי הוא בכלל? למה אתה מדבר אליי ככה? אני יושב-ראש הישיבה, צא החוצה. להוציא אותו בדרך הקצרה ולא הארוכה. תודה.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

אתה עוד חתיכת חלאה.

אריאל קלנר (הליכוד):

צא החוצה, צא, צא.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

עוד שני זבלים.

אופיר כץ (הליכוד):

לך, לך.

היו"ר ניסים ואטורי:

צא החוצה.

אריאל קלנר (הליכוד):

מהר, מהר אבל, מהר, מהר.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

חלשים, חלשים, חלשים.

היו"ר ניסים ואטורי:

איימן עודה, קריאה ראשונה.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

חלשים, חלשים.

צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית):

אל תעלילו על חיילים שלנו.

אריאל קלנר (הליכוד):

זהו, מיצינו.

היו"ר ניסים ואטורי:

חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

כמה חלשים, כמה חלשים.

אריאל קלנר (הליכוד):

נסראללה, תתקשר לנסראללה, תשאל מה שלומו. מה שלום נסראללה? דוגמה ומופת. מה שלומו? תתקשר.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

חלשים, חלשים מאוד מאוד.

היו"ר ניסים ואטורי:

איימן עודה, פה זה לא רמאללה. קריאה שנייה.

אריאל קלנר (הליכוד):

תשאל את נסראללה.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

רמאללה יותר טובה ממך.

היו"ר ניסים ואטורי:

קריאה שלישית – תוציאו אותו החוצה, בבקשה.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

אני יוצא, אני יוצא.

היו"ר ניסים ואטורי:

תוציא אותו. תלך כפרה על כל עם ישראל ועל חיילי צה"ל – צא החוצה.

אריאל קלנר (הליכוד):

- - - איפה נסראללה שלך? איפה הוא? דוגמה ומופת.

צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית):

יאללה, החוצה.

היו"ר ניסים ואטורי:

חברים, אני מסתדר. תודה רבה. צא החוצה.

אופיר כץ (הליכוד):

ברה, ברה. חוג תיאטרון.

היו"ר ניסים ואטורי:

שלוש דקות לרשותך, בבקשה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

תודה. אני רוצה קצת לשבור את המנהגים שיש כאן בכנסת ולדבר על הצעת החוק. הצעת החוק הזאת, היא הצעת חוק חשובה, אבל היא הייתה צריכה לבוא לכאן להצבעה בקריאה ראשונה בשבוע הראשון של המלחמה, בשבוע הראשון של המלחמה, ולא ביום ה-26. ובהקשר הזה אני קצת פטור מחובת ההוכחה, כי פניתי לשר האוצר כבר ב-28 בפברואר. הצעת החוק הזאת הייתה צריכה לבוא בקריאה ראשונה בשבוע הראשון של המלחמה, ואז בשבוע הראשון של המלחמה או בשבוע השני של המלחמה היינו מאשרים אותה בוועדת הכספים, ואז אולי בשבוע השלישי של המלחמה, כבר בחודש מרץ, בעלי עסקים היו מקבלים מקדמות על פי התביעות שהם הגישו בעם כלביא. גם את זה הצעתי ב-28 בפברואר. זה היה ההליך הנכון. זה היה ההליך הנכון, מכיוון שהמלחמה התחילה בתחילת החודש, וברור לגמרי, ברור לגמרי שאם אנחנו מאשרים את זה היום בקריאה הראשונה, זה יבוא לדיון בוועדת הכספים אחרי החג. ואז בעלי עסקים יקבלו את הכסף הכי מוקדם בחודש מאי – ואני אומר לכם, לא לפני יוני, לא לפני חודש יוני. כל מי שהיה לו עסק, כל מי שפעם העסיק עובדים או הוציא חשבונית, יודע עד כמה הזמן הוא קריטי פה, עד כמה הוודאות הכלכלית היא משמעותית לבעלי העסקים הקטנים – ולא רק לבעלי העסקים הקטנים. פעם אחר פעם הממשלה עושה את זה, ועושה את זה לא במקרה. כי במהלך הזה הממשלה, כשהיא מביאה את המתווה רגע לפני יציאת הכנסת לפגרה, בסוף חודש מרץ – המטרה היא לחסוך כסף. הממשלה הזאת חוסכת כסף על בעלי עסקים, היא חוסכת כסף על השכירים, ולצערי היא לא חוסכת כסף על עצמה. ראינו את זה רק בשבועות האחרונים בוועדת הכספים, עם 6 מיליארד שקלים של הכספים הקואליציוניים ועם כל המשרדים המיותרים. למזלי, הצלחנו ביחד עם חבר הכנסת שירי, שנמצא פה, לעצור עוד 5.8 מיליארד שקלים שהיה בכוונת הממשלה להפוך אותם לכספים קואליציוניים פוליטיים. אני שוב אומר, דווקא אולי במבט קדימה, אני קורא לממשלה הזאת ולכל הממשלות בעתיד: מלחמה – לא מלחמה, מבצע – חייבים להביא פיצויים לבעלי עסקים בשבוע הראשון של האירוע, ומייד לשלם מקדמות. זו הדרך הנכונה להתמודד עם המצב הזה. תודה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה.

נאור שירי (יש עתיד):

אני בטוח שאתה תגיע לוועדה, אדוני השר.

שר התיירות חיים כץ:

אתה רוצה שאני אבוא?

נאור שירי (יש עתיד):

חד-משמעית. איך אמרת? או שהאצבעות שלך בוועדה יעשו את העבודה. אתה לא חייב להגיע לוועדה פיזית. אבל באמת, מול האוצר, כמו שאתה יודע – סליחה, אתה רוצה להפעיל לי את השעון?

היו"ר ניסים ואטורי:

למה אתה מגלה?

נאור שירי (יש עתיד):

לא נעים לי לעבור על התקנון ביודעין.

היו"ר ניסים ואטורי:

הכול בסדר. הכול בסדר.

טלי גוטליב (הליכוד):

אתה מקפיד קלה כבחמורה.

נאור שירי (יש עתיד):

לא, לא ממש, לא משנה. אני רציתי לעלות ולדבר אבל ידידי פה, שעלה לפניי, אמר בדיוק את מה שרציתי לומר בנוגע למתווים. אבל יש נושא הרבה יותר בסיסי שהגענו לפה בדיוק מהסיבה הזו. אחרי שלוש שנים של מלחמה היה מצופה שהממשלה ומשרד האוצר פשוט יעשו כפתור והמנגנון עובד. היה לנו עם כלביא, היה לנו חרבות ברזל, היו לנו עליות, ירידות, פרבולה של לחימה, בט"ש שוטף, לא בט"ש שוטף, היה צריך לייצר מתווה קבוע, שברגע שיש לחימה והעורף נכנס למדיניות של אין פעילות, יש פיצוי, ולא להסתמך על שר אוצר שאם הוא מחליט, ואומר בהודעה לתקשורת: צאו לעבוד. מה זה צאו לעבוד? מי משלם את החל"ת? מי מוציא לחל"ת? מה התמריץ בכלל להוציא לחל"ת? זו באמת הזיה. אבל משר אוצר שחושב שגן ילדים משול לדוכן פלאפל – עם אהבתי הברורה לפלאפל והעדפתי הברורה לסביח – פה טמון הכלב, או פה טמון כדור הפלאפל.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

או שאתה אוכל פלאפל עם כלב.

נאור שירי (יש עתיד):

אני ממש לא. אחד שלא אוכל בשר כבר 15 שנים, אבל לא משנה, לא ניכנס לזה, ומעדיף גם סביח.

טלי גוטליב (הליכוד):

הי, גם אני צמחונית.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

עוד אחד מקווי הדמיון הרבים בינך לבין טלי.

נאור שירי (יש עתיד):

מלא.

היו"ר ניסים ואטורי:

שניכם לא נראים בפועל בסוף צמחוניים.

נאור שירי (יש עתיד):

אני לא יודע אם חבריי חברי הכנסת יודעים, אבל אתמול היה אירוע היסטורי במדינת ישראל.

טלי גוטליב (הליכוד):

מה?

נאור שירי (יש עתיד):

תודה ששאלתם.

טלי גוטליב (הליכוד):

אתה רואה? הקואליציה מקשיבה לך.

נאור שירי (יש עתיד):

אני יודע. אתמול היו בחירות חוזרות בעכו.

שר התיירות חיים כץ:

40–60.

נאור שירי (יש עתיד):

אני יודע שאתה יודע את המספרים, השר כץ. מועמד הליכוד נבחר. תדע לך שהאירוע הזה - - -

משה סעדה (הליכוד):

רק תדייק, זה היה ליכוד נגד ליכוד, כי - - -

נאור שירי (יש עתיד):

זה לא היה ליכוד נגד ליכוד, תדייק אתה. מי שהריץ - - -

משה סעדה (הליכוד):

שניהם מהליכוד.

נאור שירי (יש עתיד):

רוצה לדייק או שאתה רוצה לדייק? אם אתה רוצה לדייק, אדוני יירשם, יבקש טובה מוואטורי כי הוא סגר את הרשימה ובוא תעלה תדייק, כי יש לי פשוט עוד 37 שניות ויחסית אני מדבר מהר, ואז מתלוננים שאני עושה fast forward בסרטונים. אז אני יכול לדבר מהר, פשוט אף פעם לא מבינים את זה. אני רוצה מפה להחמיא למישהו שאתם ממש לא תאהבו, ליוסי מזרחי, כתב, כמו שאתם קוראים לו "תרעלה 12", שבזכותו ובזכות העבודה המקצועית שהוא עושה, בין אתם אוהבים את זה ובין אם לא, הוא חשף בדיוק מה היה. אגב, הוא זה שתרם לכך שראש עיר מהליכוד נבחר. אני ציפיתי שיהיה פה מנגנון שלם, שיעלה ויגיד תודה ליוסי. תודה על העבודה, תודה על התחקירים, תודה על עיתונאות חופשית, שעדיין קיימת – יחסית מצומצמת במדינת ישראל – שחשף את השחיתויות המטורפות שהיו שם. קניית קולות. זה אירוע פסיכי שהגיע לבית משפט ובית משפט עשה בחירות חוזרות. אין לתאר. ממתי בתי המשפט במדינת ישראל עובדים למען מועמדי הליכוד? אני לא יודע מה יותר חדש: האם שהוא ניצח, או האם זה שהתקשורת עשתה יד אחת עם בתי המשפט - -

משה סעדה (הליכוד):

נאור, אתה טועה, שניהם מהליכוד.

נאור שירי (יש עתיד):

למה אתה קם? - - והביאו לידי בחירה של מועמד הליכוד. שיתוף הפעולה הזה צריך להיחקר, או לפחות לתהות על זה.

צגה מלקו (הליכוד):

שניהם מהליכוד - - -

נאור שירי (יש עתיד):

אני יודע ששניהם מהליכוד אבל הרצתם – אני אגלה לך בסוד – אתם הרצתם רק אחד. אני אגלה לך בסוד. יש הרבה מקומות שהליכוד רץ אחד נגד השני אבל אתם תמיד תומכים רק באחד. תמכתם במי שהפסיד בראשון. טוב, בסדר, אחרי זה נחזור לזה. אבל בכל מקרה, כל הכבוד ליוסי מזרחי, כל הכבוד לתחקיר בערוץ 12, וכל הכבוד לשיתוף הפעולה של - - -

היו"ר ניסים ואטורי:

טוב, הסתיים הזמן. תודה רבה, נאור. תודה רבה.

נאור שירי (יש עתיד):

רגע, בסדר, משפט אחרון.

היו"ר ניסים ואטורי:

לא, דיברת על יוסי מזרחי, רד למטה. מה זה?

נאור שירי (יש עתיד):

למה? מה?

היו"ר ניסים ואטורי:

לא, הסתיים הזמן לפני דקה כבר באמת.

נאור שירי (יש עתיד):

אבל נתת לי בהתחלה שש דקות.

היו"ר ניסים ואטורי:

נתתי לך? אתה צעקת, הטעות שלך, שאתה הערת לי על זה שלא הפעלתי שעון.

נאור שירי (יש עתיד):

עוד פעם אני טועה.

היו"ר ניסים ואטורי:

הסגרת אותנו, אז זהו.

נאור שירי (יש עתיד):

טוב שהוא לא האשים את גלי בהרב-מיארה בזה שהיא העירה לי על השעון. אבל ברכות על ראש העיר, ברכות על שיתוף הפעולה עם ערוץ 12 ובתי המשפט, וחגיגה לדמוקרטיה הישראלית. שאפו.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. יש שר מסכם? לא. חברי כנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק התכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבוריים), התשפ"ו–2026, בקריאה הראשונה. אני מבקש מחברי הכנסת לתפוס את מקומותיהם. נאור, אתה רוצה להצביע?

נאור שירי (יש עתיד):

בטח.

היו"ר ניסים ואטורי:

נעבור להצבעה. הצבעה מס' 15 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 13 נגד – 3 נמנעים – 2 ההצעה להעביר את הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבוריים), התשפ"ו–2026, לוועדת הכספים נתקבלה.

היו"ר ניסים ואטורי:

בעד – 13, שלושה נגד, נמנעים שניים. אני קובע כי הצעת חוק התכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבוריים), התשפ"ו–2026 אושרה בקריאה ראשונה, ותעבור לדיון בוועדת הכספים לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית.

היו"ר ניסים ואטורי:

חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (אישורים רגולטוריים, עיצומים כספיים ובדיקות מתקני גז) (תיקון), התשפ"ו–2026, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את חבר הכנסת שמחה רוטמן, יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, להציג את הצעת החוק.

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת. חוק מספר – כמה? 113? איפה אנחנו אוחזים, טלי?

טלי גוטליב (הליכוד):

מה תעשה בלעדיי כל פסח, רוטמן?

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

אני אסתדר. תאמיני לי, יהיה קשה, אבל אני אסתדר.

טלי גוטליב (הליכוד):

על מי תתעצבן? למי תקרא קריאה ראשונה?

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

יהיה קשה, טלי. יהיה קשה, טלי. רק תדעי לך שרק לכבודך אני הולך לקרוא את ההגדה גם קריאה ראשונה, גם קריאה שנייה וגם קריאה שלישית. אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה השנייה והקריאה השלישית את הצעת חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (אישורים רגולטוריים, עיצומים כספיים ובדיקות מיתקני גז) (תיקון), התשפ"ו-2026. הצעה זו היא הצעת חוק ממשלתית שמבקשת לקבוע הסדרים שעניינם הארכה אוטומטית לתוקפם של מגוון אישורים רגולטוריים ודחיית מועדים הנוגעים לעיצומים כספיים, זאת בהמשך להסדרים דומים שנקבעו בעבר במהלך ההתמודדות עם המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר 2023. המצב הביטחוני המיוחד שבו נמצאת מדינת ישראל מקשה על עבודת הרשויות הציבוריות, שצריכות לחדש אישורים רגולטוריים שפקעו החל מתחילת המערכה הנוכחית מול איראן, וכן מקשה על מפוקחים לפעול לחידוש אותם אישורים. לכן מבקשת הממשלה לקבוע הארכה אוטומטית לאישורים רגולטוריים, כאשר הכוונה באישורים רגולטוריים לסוגים שונים של רישיונות, היתרים ואישורים שניתנים ככלל בידי רשות ציבורית לצורך ביצוע פעולות או פעולה בידי אדם לתקופה העולה על חודש, או לפטור מביצוע פעולה. לדוגמה, אישור רגולטורי עשוי לכלול רישיון עסק, היתר כיבוי אש, רישיון שימוש בקנאביס רפואי ועוד. מוצע לקבוע כי אישורים שפקעו ושיפקעו במהלך התקופה הקובעת השנייה – קרי התקופה שמה-28 בפברואר 2026, פרוץ מלחמת שאגת הארי, ועד ה-31 במאי 2026 – יוארכו אוטומטית בשלושה חודשים, וסוגים מסוימים של אישורים בארבעה חודשים. חשוב להדגיש שהארכת האישורים מכוח החוק היא אוטומטית, איננה מחייבת הגשת בקשה או תשלום אגרה בעד עצם הארכה, אולם הרשות הציבורית יכולה להחליט כי הארכה לא תחול על אישור רגולטורי מסוים, או שתקופת הארכה לגביו תהיה קצרה יותר. כדי לאפשר פיקוח ובקרה על החלטות כאלו מוצע לקבוע כי רשות ציבורית שמחליטה לקצר את תקופת ההארכה תידרש לדווח על כך מדי חודש לראש רשות ההסדרה, שמדי שלושה חודשים ידווח על כך לוועדה. על בסיס אותם רציונליים, מוצע לקבוע הסדר דומה לעניין מועדים לעיצומים כספיים, לפיו המועדים הנוגעים לעיצומים כספיים יידחו באופן אוטומטי בשלושה חודשים. בשל חוסר הוודאות הקיים באשר למועד חזרתו לפעילות מלאה של המשק בישראל, מוצע לאפשר להאריך את ההסדרים המוצעים. כך, לפי המוצע, בהתקיים נסיבות משקיעות חריגות או נסיבות מיוחדות אחרות המצדיקות זאת עקב המצב הביטחוני המיוחד, ניתן יהיה להאריך את התקופה הקובעת השנייה בתקופות נוספות שלא יעלו על תשעה חודשים בסך הכול. ההארכה הראשונה – של עד שלושה חודשים – תהיה רק באישור הממשלה; הארכות נוספות גם באישור הוועדה. כן מוצע לקבוע כי בהתקיים התנאים האמורים ניתן יהיה להאריך גם את תקופת ההארכה של תוקף האישורים בשלושה חודשים נוספים, אך זאת רק ביחס לאישורים שמלכתחילה ניתנו לתקופה שעולה על שנה. לצד זאת, התוספת השנייה כוללת רשימת אישורים רגולטוריים שמשיקולים שונים מוצע להחריג מההסדר המוצע, כך שתוקפם לא יוארך באופן אוטומטי. בנוסף, מוצע הסדר לעניין דחיית מועדים שונים בחוק מיסוי מקרקעין, באופן שפרקי הזמן המזכים בפטור ממס שבח או ממס רכישה יוארכו בשל המצב הביטחוני המיוחד. אני רוצה לדבר על הנושא הזה באופן מיוחד, ולהגיד תודה רבה לכל מי שעסק במלאכה. במהלך הדיונים על הצעת החוק החשובה הזאת הזמנתי את נציגי רשות המיסים לוועדת החוקה ושאלתי אותם: אנחנו מאריכים את האישורים הרגולטוריים לכולם. מה אנחנו עושים עם אנשים שפרק הזמן שלהם, מה שנקרא משפרי דיור, פרק הזמן שלהם למכור את הדירה השנייה חל בתקופת המלחמה או כתוצאה מזה פרק הזמן לא עומד לרשותם. המשמעות בעבור בן אדם שהוא משפר דיור – חבר הכנסת ולדי, אתה בוודאי מכיר את זה – המשמעות של מישהו שלא מוכר את הדירה במועד יכולה להיות של מאות אלפי שקלים בשווי הדירה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

18 חודשים.

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

בתוך פרק הזמן, 18 חודשים או 24 חודש, תלוי אם זה מס שבח, מס רכישה, יש כל מיני כללים אם אתה לא מוכר במועד. מה קורה למי שחל המועד עכשיו, שלא לדבר על מי שהדירה שלו עכשיו באזור הצפון, לך תביא קונים, לך תעשה מכירה. בפעם הקודמת זה הוארך באיזשהו הסדר כולל בוועדת כספים; פה הבנו שההסדר הכולל בוועדת כספים עוד לא מגיע. ביקשתי מרשות המיסים לבוא לקראת הציבור בנושא הזה, ואני שמח מאוד שנעניתי. בהתחלה הם אמרו רק רגע, נחכה, נראה, ועדת כספים וכדומה. כולם גם נרתמו לדבר הזה. תיקנו את הדבר הזה והוספנו שלושה חודשים לכל מי שהתקופה הקובעת השנייה, דהיינו תקופת המלחמה, חלה בתוך פרק הזמן של מכירת הדירה או בסוף הפרק. זה מייצר הארכה, מייצר ודאות והיה לי חשוב במיוחד. אני רוצה להגיד תודה לכולם, קואליציה ואופוזיציה, כי הייתה פה, לצורך הדבר הזה, גם הסכמה של האופוזיציה, שהחוק הזה יעלה היום, כדי שאנשים יוכלו לצאת לחג הפסח כשהם יודעים, לא בלחץ, לא כשהם חוששים שתפקע להם התקופה באמצע המועד וזה יעלה להם 100,000–200,000 אלף שקל כדי לשחרר אותם מעבדות לחירות בהקשר הזה. אני שמח מאוד שהצלחנו לעשות את זה. בראש ובראשונה, אני רוצה להגיד תודה רבה לשר האוצר בצלאל סמוטריץ', שנרתם לאירוע הזה, ולראש רשות המיסים שי אהרונוביץ', שבאמת בצעד מאוד מאוד חריג ומאוד מאוד מחוץ לקופסה, נענו לבקשתי בוועדת החוקה, והדבר הזה עובר כאן היום. זו בשורה גדולה מאוד לכל מי שהוא משפר דיור, והדבר הזה נותן לו את אורך הנשימה למכור את הדירה ולא לאבד את הפטור ממס שבח או ממס רכישה. תבדקו את הדברים האלו, זה חשוב. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות ובקשות רשות דיבור. אני מבקש מהכנסת לדחות את ההסתייגויות, ולאשר את הצעת החוק בקריאות השנייה והשלישית, בנוסח שאישרה הוועדה. בטרם סיום, אגיד תודה רבה מאוד לחברת הכנסת מיכל וולדיגר, על זה שהיא פה, תצביע איתנו בעזרת השם בעד החוק; חבר הכנסת צבי סוכות כנ"ל, כל שאר חברי הכנסת שכאן. אבל מעבר לזה, אני רוצה להגיד תודה רבה מאוד לייעוץ המשפטי של הוועדה, ובמיוחד לאלעזר, שטיפל בחוק הזה, ולהנהלת הוועדה, ולכל הגורמים העוסקים בדבר; גם לראש רשות ההסדרה, שקידם את החוק החשוב הזה, יואל בריס. אני רוצה להגיד תודה רבה ותצביעו בעד החוק הזה.

היו"ר ניסים ואטורי:

להצעת החוק הוגשו הסתייגויות של יש עתיד, אתם רוצים להשאיר אותן? בליאק?

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

לא.

היו"ר ניסים ואטורי:

הסתייגויות? לא.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

יש לנו הסתייגויות. יש לנו הסתייגויות - - -

היו"ר ניסים ואטורי:

אין לכם הסתייגויות. בקשות רשות דיבור: חבר הכנסת אביגדור ליברמן – אינו נוכח; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח; חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח; חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חבר הכנסת איימן עודה.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

לא.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה. חבר הכנסת אחמד טיבי.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

כן. אדוני היושב-ראש, אני רוצה להמשיך מהדברים של חבריי איימן עודה ועופר כסיף. כאשר חבר הכנסת עולה ואומר דברים שאתה לא מסכים להם, זה טבעי מאוד בפרלמנט. זה טבעו של פרלמנט, אופוזיציה, קואליציה, אפילו בתוך הקואליציה יש אנשים שלא מסכימים אחד עם השני, או אפילו מחלקים תיאורי גנאי אחד נגד השני. כאן עמד איימן אמר משהו היסטורי. זה לא צריך להפריע לאף אחד, אפשר, אתם יכולים אפילו לא לקרוא את הספר, להגיד שהספר לא בסדר, אבל זה ציטוט. בא עופר לצטט את בן גוריון. לפני שהתחיל בציטוט של בן גוריון – עמוד, שורה, פסקה – אתה הורדת אותו. לא ידעת מה הוא הולך להגיד. הוא אמר, "בן גוריון אמר" והתחיל לצטט, הורדת אותו, כי זה - - -

היו"ר ניסים ואטורי:

כי אי-אפשר.

טלי גוטליב (הליכוד):

הוא לא אמר את זה - - -

אופיר כץ (הליכוד):

הוא אמר - - -

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

לא, לא. אופיר, אופיר, תקרא את הסטנוגרמה, תקרא את הסטנוגרמה, תקרא את התמליל.

היו"ר ניסים ואטורי:

אבל כולם שמעו את זה.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

הוא דיבר על בני מוריס. על ההיסטוריון בני מוריס, מה שהוא כתב. אתה יכול לצאת נגד הספר של בני מוריס.

אופיר כץ (הליכוד):

הוא אמר: חיילי צה"ל אנסו, זו עובדה - - -

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

הוא אמר על דברים היסטוריים שכתב בני מוריס. בני מוריס כתב, אופיר, בני מוריס כתב את הדברים האלה.

היו"ר ניסים ואטורי:

סליחה, כסיף, חבר הכנסת כסיף. סליחה, למה הוא בפנים? למה הוא בפנים? הוא בקריאה שלישית. תוציא אותו החוצה, נו. מה זה כאן? כל אחד עושה מה שהוא רוצה? מה, הוא קורא לחברי הכנסת זבלים וזה נשאר כאילו הכול בסדר? מי אישר לך היכנס? צא החוצה.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

אתם קראתם לו להיכנס.

היו"ר ניסים ואטורי:

לא, אף אחד לא קרא. אני לא קראתי. אני קובע.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

אתם קראתם לו.

היו"ר ניסים ואטורי:

אני יושב ראש הישיבה, אני קובע, יש לך פה אי-הבנה כנראה.

צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית):

החוצה, החוצה, כסיף.

קריאות:

החוצה - - - כל היום חיילי צה"ל בפה שלך - - -

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

סוכות, לפחות עופר כסיף סיים תעודת בגרות בהצטיינות. זה ההבדל בינך לבינו.

היו"ר ניסים ואטורי:

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

הוא אמר לי, מחבל. סליחה, הוא אמר לי, מחבל. הוא צריך לצאת. זה התקנון. זה התקנון.

צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית):

זו הבעיה - - -

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

זה התקנון. זה התקנון, תפעל לפיו. לא, הוא אמר: מחבל. זה התקנון, הוא צריך לצאת. שיגיד תומך טרור, תגידו מה שאתם רוצים. תגיד, אבל הוא אמר משהו שהוא עבירה על החוק, עבירה על התקנון. זו עבירה על החוק.

היו"ר ניסים ואטורי:

לא שמעתי - - -

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

מה, אתה לא שומע מה שהוא - - -

היו"ר ניסים ואטורי:

חבר הכנסת סוכות - - -

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

הוא אמר מחבל, הוא אמור מחבל.

צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית):

היו"ר ניסים ואטורי:

לא שמענו, מה לסמוך על - - -

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

אתה תהיה גבר, תחזור על הדברים שלך. אתה פחדן, אתה לא חוזר, אתה חוזר בך. אמרת מחבל, תחזור על זה.

היו"ר ניסים ואטורי:

חבר הכנסת צבי סוכות - -

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

תחזור על זה.

היו"ר ניסים ואטורי:

- - חבר הכנסת צבי סוכות, אתה לא יכול להגיד מחבל. לא יודע, לא שמעתי. אבל אם אמרת זה לא.

צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית):

היו"ר ניסים ואטורי:

בסדר, כל האופוזיציה תגיד שכן, מה זה משנה?

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

אבל הוא אמר.

היו"ר ניסים ואטורי:

אם אני אשמע? בסדר, אני אטפל בזה.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

יש לך שמיעה סלקטיבית.

היו"ר ניסים ואטורי:

לא. אני דיברתי עם - - -

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

כאשר מישהו מהקואליציה עובר על החוק, פתאום אתה לא שומע, פתאום אתה לא שומע. האיש אמר, אבל הוא פחדן ומוג לב. הוא אומר לא אמרתי. אני, כשאני מטיח בך האשמות, שידיך מגואלות בדם, אני עומד מאחורי מה שאני אומר, לא כמוך פחדן, לא כמוך פחדן. אתה חלק מהאחריות ל-7 באוקטובר.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. תודה רבה.

צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית):

- - - אתה תומך - - -

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

ולכן יש בעיה - -

היו"ר ניסים ואטורי:

קיבלת עוד זמן.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

- - יש בעיה עם זה שאתה נוהג איפה ואיפה בין חברי הכנסת.

אריאל קלנר (הליכוד):

- - - איפה ואיפה בין ישראל לחמאס - - -

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

גם אם אתה, יש לך דעות מסוימות ואתה מנהל את הישיבה, יש תקנון. אתה צריך ללכת לפי התקנון.

היו"ר ניסים ואטורי:

אני אגיד לך מה, אני לא אתן שפגעו בחיילי צה"ל, שמגנים גם עליך.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

מה קשור חיילי צה"ל?

היו"ר ניסים ואטורי:

קשור.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

עומד פה חבר כנסת, מטיח - - -

היו"ר ניסים ואטורי:

תשמע, קיבלת עוד דקה, עוד דקה, תסיים.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

לא, לא. אני מבקש ממך ללכת לפי התקנון, זה כל מה שאני מבקש.

היו"ר ניסים ואטורי:

בסדר, אין בעיה.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

זה אפילו לקרוא לו קריאת ביניים, לא. צריך להוציא חה"כ שאמר כך לחה"כ אחר. אלה התקנות של ועדת האתיקה. אבל אני מבין שיש פריימריז; הקמפיין שלך הוא להוריד חברי כנסת, במיוחד מצד אחד.

היו"ר ניסים ואטורי:

הינה, אני משתדל. לא הורדתי אותך. למה לא הורדתי אותך?

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

אני בניגוד - - -

היו"ר ניסים ואטורי:

למה לא הורדתי אותך? כי אין סיבה.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

חבר'ה, חבר'ה, תירגעו. אתם הצבעתם איתנו על חוק שאומר שקטר היא מדינת טרור. אני הצבעתי לא, ואתם הצבעתם איתי. מה זה? תהיו בסדר.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. חבר הכנסת סוכות, שב, שב. תודה רבה, נגמר הזמן.

צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית):

טלי גוטליב (הליכוד):

תומך טרור.

היו"ר ניסים ואטורי:

אחרי הצבעה. עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת עופר כסיף – בחוץ; סמיר בן סעיד – אינו נוכח; חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח; חברת הכנסת אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת. לכן אנחנו נעבור להצבעה.

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

שנייה, אני צריך להשיב.

קריאות:

לא, לא - - -

שר התיירות חיים כץ:

- - - עזוב אותך, נו - - -

היו"ר ניסים ואטורי:

אתה רוצה להשיב? חברי הכנסת, נעבור להצבעה בקריאה השנייה על חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה - חרבות ברזל) (אישורים רגולטוריים, עיצומים - - -

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

אני רק רוצה להגיד תודה רבה לשר התורן חיים כץ וליושב-ראש הקואליציה, זה הכול.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. חיים, לא ידעתי שהוא בדיל שלך גם כן, רוטמן. נעבור להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (אישורים רגולטוריים, עיצומים כספיים ובדיקות מתקני גז) (תיקון), התשפ"ו–2026. חברי הכנסת, אני מבקש לשבת במקומותיכם, עוברים להצבעה, תודה. הצבעה. הצבעה מס' 16 בעד סעיפים 1–6 – 15 נגד – אין נמנעים – 1 סעיפים 1–6 נתקבלו.

היו"ר ניסים ואטורי:

15 בעד, אין מתנגדים, נמנע אחד. הצעת החוק עברה בקריאה השנייה, ולכן נעבור להצבעה על הצעת החוק בקריאה השלישית. הצבעה מס' 17 בעד החוק – 13 נגד – אין נמנעים – 1 חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (אישורים רגולטוריים, עיצומים כספיים ובדיקות מתקני גז) (תיקון), התשפ"ו–2026, נתקבל.

היו"ר ניסים ואטורי:

13 בעד, אין מתנגדים, נמנע אחד. אני קובע כי הצעת החוק עברה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל.

היו"ר ניסים ואטורי:

הודעה ליושב-ראש ועדת הכנסת.

אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת):

אדוני היושב-ראש, ועדת הכנסת החליטה כי ועדת העבודה והרווחה תדון בהצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 263) (שיפוי מעסיקים בעד תקופת שירות מילואים של עובדים), התשפ"ו–2026, מ/1945.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. חברי הכנסת, אנחנו יוצאים להפסקה. נחזור לדיון – הודעה תבוא בהמשך על מועד המשך הדיון. תודה.

היו"ר אליהו רביבו:

אני מחדש את הישיבה. הודעה למזכירות הכנסת.

סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:

ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק מסגרות תקציב המדינה (הוראות מיוחדות לשנת 2026) (תיקוני חקיקה), התשפ"ו–2026; הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2026, התשפ"ו–2026; הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026), התשפ"ו–2026; הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו–2026; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 285), התשפ"ו–2026.

היו"ר אליהו רביבו:

חברות וחברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום ראשון י"א בניסן התשפ"ו, 29 במרץ 2026. ישיבה זו נעולה.