ישיבת מליאה בתאריך 12/11/2025 בשעה 11:00

היו"ר אמיר אוחנה:

חברות וחברי הכנסת, שלום. שלום גם לשרים. שלום גם לאורחים ביציע. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום רביעי, כ"א בחשוון התשפ"ו, 12 בנובמבר 2025. הנושא הראשון שעל סדר-היום הוא שאילתות דחופות ורגילות לשר האנרגיה והתשתיות. אני מתכבד להזמין את שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, אל הדוכן. בבקשה. בינתיים אבקש לציין כי גם השבוע אנחנו ממשיכים ומצמידים לשאילתות הדחופות שאילתות רגילות וישירות שלא קיבלו מענה במסגרת הזמן הקבועה בתקנון הכנסת. השבוע הוצמדו שתי שאילתות כאלה. תשובה על אחת מהן נשמע כאן במליאה, והתשובה על השאילתה השנייה תועבר בכתב, בהסכמת חבר הכנסת השואל. אדוני השר, תשומת לבך שגם אחרי מתן התשובות על השאילתות היום, עדיין ישנן 21 שאילתות שלא קיבלו מענה בזמן, ונמצאות בטיפול משרדך. אני בטוח שזה לא הגיע לשולחנך.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

נשמע לי לא סביר. אני יודע שאנחנו עומדים בערך על 90% מענה. לדעתי יש אולי רק שתיים או שלוש שאילתות שלא קיבלו מענה. אין שום מצב שזה 21.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני אבקש מהמזכיר מייד אחרי הדיון להעביר אליך את הרשימה. אנא, ככל שיש שאילתות שלא נענו במסגרת הזמן, אנא פעל כדי שייענו.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

בשמחה. בשמחה.

היו"ר אמיר אוחנה:

השאילתה הראשונה היא שאילתה של חבר הכנסת איתן גינזבורג, בנושא ביטול חובת תאגידי המים והביוב ברשויות המקומיות. חבר הכנסת גינזבורג, שהוא גם ראש עירייה לשעבר ברעננה, בבקשה.

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

תודה רבה, אדוני. גם ראש עירייה וגם יושב-ראש תאגיד מים לשעבר. אדוני השר, אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לפני כחצי שנה פורסם דוח בילסקי-שטרום לבחינת סגירת תאגידי המים ומתן אפשרות לרשויות מקומיות לנהל את משק המים באופן עצמאי, במסגרת משק כספי סגור. רצוני לשאול: 1. האם בכוונת השר ליישם את המלצות הוועדה? 2. מדוע טרם הוגשה הצעת חוק ממשלתית בנושא? 3. מה הם לוחות הזמנים להמשך?

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. כבוד השר, בבקשה.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

תודה, אדוני היושב-ראש. חבר הכנסת גינזבורג, אני חושב שהשאילתה הזו היא בהחלט במקומה. תאגידי המים הם בדיוק המקרה שבו הגולם קם על יוצרו. ההחלטה להקים את תאגידי המים הייתה החלטה נכונה בבסיסה, מכיוון שהיו ראשי ראשויות שלקחו את הכספים שהגיעו ממשק המים, ובמקום להשקיע אותו בתשתיות, השקיעו אותו בדברים אחרים. אבל לשם כך יכלו ליצור משק כספי סגור: חשבון נאמנות שאליו מגיעים כל הכספים שיהיו מושקעים בתשתיות. במקום זאת הקימו תאגידי מים – 56 תאגידי מים, ועוד היד נטויה, יש עוד 23 תאגידים שאותם עוד רוצים להקים. אגב, אני התנגדתי לכך עוד כשהייתי חבר הכנסת. אגב, אציין את חבר הכנסת לשעבר שמולי, שהיה שותף איתי בהצעה. ואכן, עם כניסתי למשרד האנרגיה הקמתי ועדה - -

היו"ר אמיר אוחנה:

כבוד השר, סליחה שאני מפריע לך. לא לצלם וידיאו במליאה. אנחנו לא מצלמים וידיאו במליאה. בבקשה. סליחה.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

- - עם ראש עירייה שאתה ואני מאוד מעריכים, בילסקי, שהיה חבר בוועדת השלושה שבדקה את הדברים. אני חושב שבילסקי, גם בשפתו הציורית, מדבר על כספים שהיו יכולים לחסוך ולא להשקיע אותם בכל אותו מנגנון מנופח. אני שמח לומר לך, לאחר עבודה של חודשים, שטיוטת החוק לאפשרות שנסגור את תאגידי המים – ואני מדגיש: לחברות תוך משק כספי סגור, עבור רשויות שמתנהלות בצורה איתנה – כבר כתוב. נכון לעכשיו יש שני משרדים שאיתם הפרטים טרם סוכמו: משרד הפנים ומשרד האוצר. אני אומר לך שזה נמצא על שולחנם כבר למעלה מחודשיים, לכן ההצעה שלנו עלתה לפני שבועיים לוועדת השרים, תוך הבטחה שלהם שנוכל למצות ולסכם את הנושא. לכן, אני תומך בצורה נחרצת בסגירת תאגידי המים, ובמעבר למשק כספי סגור. הדבר הזה צפוי לחזור לוועדת השרים בקרוב. כאן אין קואליציה ואופוזיציה; צריך לעשות את זה; צריך לסיים את זה – זה הדבר הנכון. אגב, זה יוביל לביטול של מאות משרות, פוליטיות בחלקן, מיותרות, אבל זה הדבר הנכון במוצר כזה בסיסי, שיהיה במחיר הנמוך ביותר. בהחלט יש פניות שוטפות ממשרדי גם למשרד האוצר וגם למשרד הפנים לסיים את ההערות שלהם, על מנת להתקדם בחקיקה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לשר. האם יש שאלת המשך? לאחר מכן, שאלות נוספות לחברי הכנסת שוסטר ומטי צרפתי הרכבי. השר ישיב במרוכז. חבר הכנסת גינזבורג, בבקשה.

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. תודה רבה, אדוני השר, המאבק שלך לאורך שנים לביטול תאגידי המים זכור לכולם, וגם המאבק לפני שתי כנסות לביטול התאגידים זכור לטוב. יחד עם חבר הכנסת ביטן הובלת את הנושא הזה. אגב, הייתה ציפייה כשנכנסת לתפקיד – הגיע האדם הנכון למקום הנכון בזמן הנכון כדי ליישם את המדיניות שאתה באמת מאמין בה. אבל עברה תקופה והדבר הזה לא בא לכדי מימוש. ביום ראשון הקרוב תועלה שוב בוועדת השרים לחקיקה הצעת החוק הפרטית שהגשתי, בדיוק על הדברים שאמרת: ליישום ההמלצות שהרגע הזכרת ולמתן אפשרות לרשויות המקומיות להפעיל את כל משק המים כמשק כספי סגור, באופן וולונטרי. מי שירצה להשאיר את תאגידי המים, שיישארו, מי שירצה לסגור, שיסגור. רק לסבר את האוזן, אדוני היושב-ראש, היום רשות המים עצמה גדולה יותר מכל התאגידים ביחד. הרגולציה – זה גולם שקם על יוצרו כל הדבר הזה. לכן, אין שום טעם בדבר הזה, ואני מבין את הרצון של שרי הפנים והאוצר לשמור את זה. אני מבקש ממך ושואל אותך האם ביום ראשון הקרוב משרדך יתמוך בהצעת החוק הפרטית, על מנת שביום רביעי הבא היא תעלה כאן להצבעה במליאת הכנסת. כמו שאמרת, בלי קואליציה-אופוזיציה, אפילו בחופש הצבעה, כדי לפחות להתחיל לדון בוועדה שבשליטתכם, בראשות הליכוד, כדי להתחיל להוציא את העגלה הזאת מהבוץ; אחרת, גם בהתנגדות שני השרים הללו, הדבר הזה יישאר ברמת סיסמאות והמלצות בלבד ולא נוכל להתקדם. זו שעת כושר, שבה יש קונסנזוס של כל חלקי הבית לעשות מהלך כזה, ואנחנו מבקשים ממך לתמוך בזה, על אף המחלוקות בתוך הממשלה. אנו ממש מבקשים ממך. ולכן שאלתי היא כיצד תפעל ביום ראשון בוועדת השרים לחקיקה?

היו"ר אמיר אוחנה:

עוד רגע, כבוד השר. חבר הכנסת שוסטר – שיניתם את הסדר? אמרתי, גם שוסטר וגם מטי צרפתי הרכבי. גם לשניהם ניסיון עשיר ורב בשלטון המקומי. בבקשה.

אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

נכון. אדוני השר, רשות המים מתכוונת להעלות בראשית ינואר את תעריף המים השפירים לחקלאות ב-7%. המשמעות היא עשרות מיליונים רבים, אולי 100 מיליון. הצעד הזה מנוגד לרוח החוק שקידמנו ביחד – אתה היית בין מוביליו, כאן בוועדת הכלכלה – והכנסת אישרה לפני חצי שנה. זה יגדיל את יוקר המחייה, זה יפגע בייצור החקלאי המקומי, וזה ייפגע בנו, בח"כים ובשרים, שעמלו על הוזלת המים לחקלאות. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי, בבקשה.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

אדוני מינה את הוועדה של בילסקי, כמו שתיארת. אתה מינית אותה; ובדוח שפורסם הרבה מאוד מהגופים והגורמים המקצועיים, כמו רשות המים, משרד האוצר, המשרד להגנת הסביבה, התאחדות התעשיינים ועוד אנשי מקצוע בכירים, מתריעים מפני פגיעה קשה בציבור ובמשק המים כתוצאה מביטול התאגידים. הם המליצו לעשות פיילוט במספר ערים, ולבחון את תיקון הליקויים שקיימים במערכת – ליקויים בתאגידי המים. הם הציעו להקים פיילוט במספר ערים לפני שהורסים את כל מה שנבנה בעמל רב. ציינת 56 תאגידים עם הרבה מאוד עובדים. שוב, זה תאגיד עירוני מקצועי, ובדרך כלל המינויים לא אמורים להיות פוליטיים. אם אני ממירה 56 תאגידי מים עירוניים ב-257 מחלקות מים עירוניות עם יותר משרות ויותר פוליטיות, אין לי אלא להצטער שאדוני לא אימץ את ההמלצה של הוועדה, בפיילוט במספר ערים, לפני שהוא מחליט בצורה כל כך גורפת.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. כבוד השר, בבקשה.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

אוקיי. אז קודם כול, חברת הכנסת הרכבי, אני אתייחס לשאלה שלך ולשאלה של גינזבורג. אני תומך במאת האחוזים בעמדה של חבר הכנסת גינזבורג. אני רק אומר לך, שבתאגידים האלה יש 56 מנכ"לים, 56 יושבי-ראש דירקטוריונים, מאות דירקטורים, מאות סמנכ"לים, תקציבים נפרדים.

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

ולכן, הינה אני אומר לך: כנגד האינטרס הפוליטי, על מנת שמחיר המים יהיה הזול ביותר, צריך לבטל את תאגידי המים. ואגב, בואי נעשה בכל דבר תאגיד ברשות המקומית - -

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

בוא נעשה פיילוט. למה לא פיילוט?

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

- - למה רק במים? הינה אני אומר לך – ולכי ותבדקי אם היו אולי גורמים פוליטיים ששלחו אותך – אם תראי רשויות מצוינות, כמו נשר, שמתנהלת ללא תאגיד בצורה מצוינת, תראי את באר יעקב, ללא תאגיד, בצורה מצוינת. אם תלכי ותבדקי, אם היית עושה עבודה רצינית, היית רואה שמרבית - -

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

אל תיתן לי ציונים, אדוני השר.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

- - יושבי-ראש התאגידים הם גורמים פוליטיים, לא מקצועיים. נכון שהם לא מקבלים שכר, אבל יש משרדים ויש לשכה ויש הוצאות מיותרות. הכלל, אגב, הוא פשוט. הכלל הפשוט אומר: משק כספי סגור, על מנת להבטיח שזה הולך לתשתיות. כלומר, אתה לא נותן, לצורך העניין, אפשרות לחזור לשיטה הקודמת, שבה ייקחו את הכספים מהמים ולא יעשו את הדבר הזה. ולכן זה הדבר הנכון. תדמייני לעצמך שהיו 56 תאגידים לחשמל במדינת ישראל; 56 תאגידים לגז במדינת ישראל – זה בדיוק, כפי שאמרתי, המקרה של הגולם שקם על יוצרו.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

אין 257 מחלקות חשמל.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

ומי שרוצה לייעל את משק המים, מי שרוצה למנוע ניפוח של הוצאות, זה הדבר הנכון. ולכן, חבר הכנסת גינזבורג: 1. האם ברמה העקרונית אני תומך? דבריי ברורים. התשובה היא כן, ואני אבחן את הדברים ברוח חיובית; אבל מכיוון שאני לא רוצה שההצעה תישאר, מה שנקרא, בקריאה טרומית – וכולנו יודעים שקריאה טרומית זה נחמד, זה יופי, זו כותרת בעיתון, אבל היא לא עושה באמת שינוי – אז אני כן רוצה את התיאום עם המשרדים, מכיוון שאחרי זה הם יגיעו לוועדה וזה ייתקע. לכן אבחן את הנושא הזה, האם לאשר את זה בקריאה טרומית, מכיוון שאני חושב שאתה ואני רואים את הדברים עין בעין. אתה יודע מה? אפילו שאתה מהאופוזיציה, אשמח אפילו אם אתה תהיה יושב-ראש הוועדה, אפילו לא יודע, בהסכמת יו"ר הכנסת, שיראו שבאמת עובדים על נושאים מסוימים ביחד, על מנת לקדם את הדבר הזה. לכן, אבחן את זה בחיוב. אבל מכיוון שאני לא רוצה שנישאר בסיום הכהונה של הכנסת הזאת עם קריאה טרומית, אני אראה איך אפשר לעשות זאת בתיאום.

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אדוני השר, אם אפשר במילה, אני מתחייב, גם בפניך וגם בפני ועדת שרים לחקיקה, שככל שהצעת החוק הטרומית תועבר, אני אצמד להצעה הממשלתית שתעביר ולא אתקדם. fair enough? זו קריאת כיוון לציבור - - -

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

אוקיי, אני אבדוק את זה. חבר הכנסת גינזבורג, אבדוק זאת בחיוב. לגבי שאלתו בנושא החקלאות של חבר הכנסת שוסטר – אגב, אני אמרתי בצורה ברורה: אין מקום למה שרשות המים רוצה להעלות, ולכן אתנגד לזה, וזה לא יעלה. אגב, רשות המים, אם אתה זוכר, לפני כשנה, רצתה גם אז – לא יודע, היא אוהבת את המספר 7. היא תמיד רוצה להעלות ב-7% פלוס. גם לפני שנה היא רצתה להעלות את המחיר. אגב, היא מעלה את המחיר לכולם, גם לצרכנים הביתיים וגם לחקלאים, באותו שיעור. היא רצתה להעלות זאת אז. אגב, אמרנו 7? ב-7.7%. גם אז אני התנגדתי. למה התנגדתי? בתור רואה חשבון אני מבין קצת בכספים. חברת מקורות מרוויחה, תאגידי המים מרוויחים גם הם. אם שני הגופים האלה מרוויחים, אין שום סיבה להעלות את מחיר המים מעבר למדד, שנאמד באזור 2.5%. לכן אני חושב שהדרישה של רשות המים היא לא במקום. בדיוק בשביל זה יש את נציגי הציבור. גם שר החקלאות דיכטר מתנגד, מהצד של החקלאים. אני מתנגד גם מהצד של החקלאים וגם מהצד של הצרכנים. ואני אומר: ההתנגדות לא רק מגיעה מתוך שיקולים ציבוריים, אלא גם מתוך שיקולים מקצועיים, כי אם תפתח את הדוחות של מקורות – היא מרוויחה; תפתח את הדוחות של תאגידי המים – מרוויחים, ולכן אין לזה הצדקה ולא ניתן למספר הזה לעבור.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לשר. אני מזמין את השר להישאר על הדוכן. אנחנו נעבור לשאילתה הבאה, היא שאילתה דחופה של חבר הכנסת משה טור פז, בנושא: חדירת חברות זרות לתשתיות הלאומיות החיוניות בישראל. חבר הכנסת טור פז, בבקשה.

משה טור פז (יש עתיד):

אדוני השר, אדוני היושב-ראש, תודה. אני רוצה לשאול: תחקיר בתוכנית "60 דקות" חשף כי הממשל הסיני פרץ למאגרי מידע של אתרי תשתיות בארצות הברית ובמקומות נוספים, כולל תחנות כוח, במטרה לשבש את פעולתם בשעת חירום. ברצוני לשאול: מדוע ישראל מאפשרת לחברות סיניות גישה לאתרים קריטיים כאלה בארץ? תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

בבקשה.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

תודה. חבר הכנסת טור פז, מדינת ישראל היא כלכלת שוק חופשי, שרוצה שבכל הקמה של מתקני תשתיות – במיוחד כאלה שעולים מיליארדי שקלים – תהיה תחרות. מי שעומד בקריטריונים של איכות מן הצד האחד, והמחיר הנמוך ביותר מן הצד השני, הוא זה שלמעשה יזכה ויקים את התחנות, ואנחנו, כמובן, פועלים מול כולם. חרף זאת, ואני לא מתייחס למדינה ספציפית כזאת או אחרת, יש גוף במל"ל שאמון על בחינת השקעות זרות. בכל מקרה שבו יש חשש שלאותו גורם יש אינטרסים שיכולים לפגוע בביטחון הלאומי של מדינת ישראל, אז אנחנו מעבירים את הפנייה. כל פנייה של בנייה של תחנת כוח – שזה מתקן חיוני, מתקן אסטרטגי – מגיעה למל"ל ונבחנת שם, ובלי לציין מקרים של חברות או של פרויקטים או של מדינות, היו מקרים שפרויקטים נעצרו בעבר. אני לא יכול להתייחס לפרויקטים ספציפיים, אני גם לא רוצה להתייחס למדינות ספציפיות, אבל הדבר הזה קורה. דברים כאלה מגיעים גם מהשוק הפרטי למל"ל ואלינו; אגב, גם מהמשרד שלי מגיעים לאותו גורם. אני גם מציע לך, חבר הכנסת טור פז, לשלוח מסמך רשמי לוועדה. למיטב ידיעתי, שותף שלך לסיעה, חבר הכנסת רון כץ – אם אני לא אתם באותה מפלגה – שלח גם הוא פנייה לוועדה במל"ל. אתה יכול לשלוח גם כן. הדברים האלה בהחלט נבחנים, וגם היו מקרים בעבר שחברות שהגיעו ממדינות מסוימות נפסלו.

היו"ר אמיר אוחנה:

אם יש שאלת המשך נאפשר זאת. לאחר מכן שאלות נוספות לחברת הכנסת יעל רון בן משה וחבר הכנסת יאסר חוג'יראת, והשר ישיב במרוכז.

משה טור פז (יש עתיד):

אז, אדוני השר, תודה על התשובה. רציתי לשאול אם אתה מודע ללקונה, שהוועדה המייעצת לבחינת השקעות זרות מטעמי ביטחון לא נתנה עמדתה בכמה מקרים לגבי כניסת חברות לתשתיות חיוניות במכרזים פרטיים, אם הזכיין לא היה מחויב לשיקולי ביטחון ישראליים. למשל, לפי דיווח לבורסה, בנוגע לחברה של הקמת תחנות כוח – מכרז של 11 בספטמבר 2025 – מספר חברות שנפסלו בעבר ממכרזים מטעמי ביטחון, ולא נפסלים במקרים מהסוג הזה. אני מכוון, כאמור, לרגישות ספציפית בנושא של תחנות כוח והקמתן בישראל.

היו"ר אמיר אוחנה:

שאלה נוספת לחברת הכנסת יעל רון בן משה, ולאחר מכן – חבר הכנסת יאסר חוג'יראת.

יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חברת נגה, מנהלת המערכת, דיווחה שבשנה החולפת היחידות הפחמיות המזהמות מאוד באורות רבין בחדרה הופעלו במהלך עשרה מקרי חירום. מלבד עם כלביא, שזה חירום ביטחוני, כל השאר אינם חירום ביטחוני. מנכ"ל חברת החשמל, לשמחתנו, דיווח אתמול פה בכנסת שבימים הקרובים יינתן רישיון להפעלה מסחרית למחז"ם 80 ולא יהיה צורך עוד ביחידות 1–4 המזהמות. האם תורה להפעיל את היחידות המזהמות רק בחירום ביטחוני, ולא בכל מקרי החירום האחרים? ואם כן, האם תורה לצמצם את שמירת הכשירות שביקשו לכל ארבע היחידות הפחמיות, כך שהזיהום יצטמצם למינימום? כי שמירת הכשירות היא הרבה מאוד ימי זיהום בשנה. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת יאסר חוג'יראת, בבקשה.

יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אשאל בקשר לתאגידי המים, עמדת השר לגבי ביטול תאגידי מים, כראש רשות לשעבר, לפחות בשלב הראשון לצמצם אותם אולי לתאגיד אחד או שניים, ואחר כך אולי לבטל אותם. והשאלה שלי היא: בתאגיד סובב שפרעם, משנת 2019 עדיין אין מנכ"ל שנבחר בתאגיד הזה. תודה.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

איזה תאגיד, סליחה?

יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

תאגיד מים סובב שפרעם.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

קודם כול, אחד, לגבי השאלה הראשונה של חבר הכנסת טור פז: ברגע שאין עמדה, כמוה כהסכמה, כלומר ברגע שהמל"ל לא פוסל, המשמעות היא שהוא מאשר. הוא הרבה פעמים בוחר לא להגיד באופן פוזיטיבי שהוא מאשר את אותה חברה. לפעמים יש גם סוגיות דיפלומטיות ואחרות, ואתה לא בהכרח מעמיד את אותה חברה במבחן. ולכן, השיטה עובדת באופן הבא, שהדברים מגיעים לפתחו של המלל והוא מודיע רק שהוא פוסל, הוא לא מודיע שהוא לא פוסל, ולכן יש הרבה פניות. זו הסוגיה בנושא הזה, ולכן המשמעות היא שאם הוא אמר שלא, זה תקין; אבל הוא לא אומר שזה תקין, מכיוון שאנחנו לא מעמידים את החברות בסיטואציה הזאת ובחוסר נעימות. לגבי השאלה של חברת הכנסת בן משה, קודם כול, בעניין סגירת תחנות הכוח הפחמיות: 1. אני בצורה ברורה תומך בסגירת התחנות הפחמיות, אבל לא רק תומך בזה, אלא גם דאגנו להשקיע את הכספים, כדי שהתחנות הפחמיות ייסגרו. סך ההשקעה שלנו בסגירת התחנות הפחמיות, בחדרה ובאשקלון, עומד על 1.7 מיליארד ש"ח, וכמחצית מהסכום כבר הוצאה; שתי תחנות מתוך שש התחנות כבר הוסבו לגז; התחנה השלישית נמצאת גם היא במהלך הסבה. מבחינתנו הרבעון האחרון של שנת 2026 יהיה גם הרבעון האחרון שבו נעשה שימוש בפחם. לגבי הנושא של פחם, קודם כול לפי הכללים אנחנו משתמשים בפחם רק כאשר אין לנו אפשרות להשתמש בתחנות כוח מבוססות גז. לכן, 1. בזמן המלחמה היינו צריכים להפעיל את התחנות הפחמיות מכיוון שנאלצנו להדמים חלק מאסדות הגז על רקע איומים ביטחוניים כאלה ואחרים. אם יש שיא ביקוש – היינו לפני כחודש בערך באחד משיאי הביקוש הגבוהים ביותר במדינת ישראל, שבו בפעם הראשונה היקף צריכת החשמל בישראל עבר את ה-17 ג'יגה, ולכן השתמשנו. לכן, תחנות פחמיות, עושים בהן שימוש אך ורק בשעת חירום או במקרים של שיא ביקוש, ורק לאחר הפעלת תחנות הגז. שמנו 1.7 מיליארד ש"ח. אגב, הייתה המלצה של פקידי האוצר לעצור את הסבת התחנות, ולא להמשיך איתה. ההצעה שלהם נדחתה על הסף, ואנחנו ממשיכים את זה ועושים זאת. זאת גם בשורה גדולה מאוד לתושבי אשקלון והסביבה, ולתושבי חדרה והסביבה, על מנת לשפר את איכות החיים שלהם, את הבריאות שלהם ולהפחית את הזיהום. לגבי נושא התאגיד של שפרעם, אני אומר לחבר הכנסת חוג'יראת: אני מציע שתשלח מכתב לתאגיד המים, עם העתק אלינו. אני רק רוצה להזכיר לך שמי שבוחר את מנכ"ל התאגיד הוא לא משרד האנרגיה, ולא בוחרת אותו גם רשות המים; מי שבוחר את מנכ"ל התאגיד זה הדירקטורים שמתמנים על ידי הרשויות המקומיות. לכן שלח פנייה לרשות המים והיא תבדוק את הנושא הזה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לשר. אנחנו נעבור לשאילתה הבאה, שאילתה רגילה של חבר הכנסת נאור שירי, בנושא: מצב משק המים בעקבות המלחמה והיערכות למשבר מים אפשרי. חבר הכנסת שירי – שלמיטב זיכרוני גם לו יש ניסיון בשלטון המקומי – בבקשה.

נאור שירי (יש עתיד):

אני חושב שכמעט אין חבר הכנסת שאין לו ניסיון בשלטון המקומי.

היו"ר אמיר אוחנה:

הינה. הינה אחד.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

גם לי לא.

נאור שירי (יש עתיד):

טוב, אף אחד לא מושלם. תודה רבה, אדוני היושב-ראש, ותודה רבה גם שאתה ממשיך לעמוד על כבודה של הכנסת ותפקידה בהעלאת שאילתות והצמדה למליאה. השאילתה הזו נשאלה ב-18 בנובמבר 2024. אדוני השר, המלחמה המתמשכת עלולה להשפיע על אספקת המים ותשתיות המים, במיוחד באזורי העימות. רצוני לשאול: 1. כמה מתקני טיהור מים וקידוחי מים נפגעו כתוצאה מהלחימה? 2. מה היקף הנזק ומה השפעתו על אספקת המים? אני שאלתי שאילתה ישירה, כי אני לא רציתי דווקא לעשות את זה באופן פומבי, בטח לא בזמן מלחמה. תודה.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

תודה רבה. קודם כול אני יכול לציין שאנחנו עברנו את המלחמה ושמשק האנרגיה, לרבות משק המים, תפקד ללא דופי. אני חושב שאזרחי ישראל נחשפו במהלך השנה האחרונה לעוד מושג שלא הכירו, תרחיש עלטה, תרחיש שבו כתוצאה מפגיעה בתחנות הכוח של מדינת ישראל, לא יהיה חשמל לתקופה של 48 שעות. אכן, הייתה פגיעה במתקני מים, בתחנות כוח, בבית הזיקוק, ולמרות הפגיעות שהיו, לא היה חסר במדינת ישראל, אפילו לא לשנייה אחת, לא חשמל, לא מים, לא דלק, לא גז. זו בהחלט הזדמנות לבוא ולהוקיר ולהגיד תודה לכל אותם עובדים מסורים ומצוינים, גם בחברת החשמל, גם במקורות, גם במגזר הפרטי בבז"ן, גם בתחנות הכוח, וכן הלאה. לגבי עולם המים, חבר הכנסת שירי, היו פגיעות בכמה מתקני מים – גם פגיעות פיזיות, והיו גם ניסיונות לפגיעות ואיומי סייבר כנגד אותם מתקנים – אבל היינו ערוכים וידענו לתת את המענה המלא גם בנושא הזה למשק המים, שבהחלט תפקד ללא דופי. אנחנו, אגב, פועלים ובונים עוד מתקני התפלה. חשוב לי שאזרחי ישראל יידעו ש-70% מהמים בברזים מגיעים ממתקני התפלה. מדינת ישראל היא במקום הראשון בעולם מבחינת כל עולם המים, וטכנולוגיות המים. העולם כולו הולך למשבר מים, ומדינת ישראל כאן תסייע גם לעולם בפתרון הזה. היום, לא רק שאנחנו מספקים את כל המים של מדינת ישראל – על אף ש-60% משטח מדינת ישראל הוא מדבר – אנחנו גם אפילו נותנים מים לשכנים שלנו. בהחלט יש במה להתגאות. כיוון שזאת השאלת האחרונה, אדוני היושב-ראש, אני רוצה להתייחס לנושא שבאמת הרגשתי בו מאוד לא בנוח במהלך השבוע האחרון. במהלך השבוע האחרון עלה כאן חבר הכנסת, כאן, אחד מה-120, חבר כנסת במדינת ישראל, מדינת העם היהודי, ושואלים אותו שאלה פשוטה: האם צריך לפרק את ארגון הטרור חמאס? אותו חבר כנסת בוחר לא להגיב. שואלים אותו עוד פעם: האם צריך לפרק את ארגון הטרור החמאס מנשקו? הוא אומר: אני לא בחקירה. אותו חבר כנסת, מנסור עבאס, למה הוא לא יכול היה לומר את התשובה הפשוטה: כן, צריך לפרק את החמאס מנשקו? צריך לומר שכל העולם המערבי תומך בפירוק החמאס מנשקו. מרבית המדינות המוסלמיות המתונות, שהצטרפו להסכם שהובילו הנשיא טראמפ וראש הממשלה נתניהו, אמרו גם הן שהחמאס צריך להתפרק מנשקו, אבל כאן, מתוך הבית הזה יש חבר הכנסת שמסרב להשיב האם חמאס צריך להתפרק מנשקו. אז שלאף אחד לא תהיה טעות. מנסור עבאס ויתר החברים שלו זה גיס חמישי. אגב, הייתה לאחרונה חברת כנסת מיש עתיד, מירב כהן, שאמרה שהוא חבר כנסת ציוני, כך היא הגדירה אותו. מנסה להלבין אותו, מנסה לבוא, מה שנקרא, ולהכין את הממשלה הבאה של בנט, גולן ולפיד, שתהיה יחד עם מנסור עבאס. מנסים להגיד שהוא ציוני. הוא לא ציוני ולא קרוב לציוני, מדובר בגיס חמישי.

עדי עזוז (יש עתיד):

גם בן גביר - - -

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

אני רוצה לומר לכם, שיכול להיות שבעקבות הנאום הזה יעלה מנסור עבאס ויצייץ או יכתוב משהו, ויאמר שהוא מסכים שהחמאס יתפרק מנשקו. אני אומר לכם: אני לא מאמין לו. גם אם הוא יגיד את זה, זה מס שפתיים. מנסור עבאס ויתר חבריו מחכים להזדמנות שמדינת ישראל, מדינת העם היהודי, תהיה חלשה, על מנת לתקוע לנו סכין בגב. זה בדיוק הדבר ושאף אחד לא יתבלבל. ואני אומר כאן גם לחבריי מיש עתיד, אני באמת רואה את יושב-ראש המפלגה שלכם - -

נאור שירי (יש עתיד):

יש שאלה נוספת?

היו"ר אמיר אוחנה:

תהיה לך שאלה נוספת אם תרצה, כן.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

- - שבאמת לגבי יכולות ההנהגה שלו הציבור הטיל ספק ורואים את מידת האמון שאתם זוכים לה – הנמוכה מאוד – אבל יש דבר אחד שלגבי היכולות שלו, הן לא מוטלות בספק, רב-צייצן מהמעלה הראשונה; בעל יכולת כתיבה באמת אדירה. הוא לא חשב לצייץ על הדבר הזה? הרי על כל התפרעות של איזה יהודי או סורר, ישר הם עולים באמצעי התקשורת ומגנים אותו ומדברים נגדו – מה הוא היה ומה הוא עשה. איזה ציוץ קטן? להגיד: מנסור עבאס, טעית? מנסור עבאס, חמאס חייב להתפרק מנשקו? אלה השותפים שלכם, תתביישו לכם.

היו"ר אמיר אוחנה:

שאלת המשך. יש רק שאלת המשך לחבר הכנסת נאור שירי, בבקשה. וזהו.

נאור שירי (יש עתיד):

תודה רבה. זה היה בין לבין השאילתות. תבוא יותר לענות על שאילתות, למה אתה מחכה שנה לענות על שאילתות?

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

אני מבטיח לך, תשאל ואני מגיע.

נאור שירי (יש עתיד):

אני שולח לך שאילתות בכיף, תבוא כל פעם.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

אני בכיף אגיע.

נאור שירי (יש עתיד):

אני אשמח.

טלי גוטליב (הליכוד):

נאום מדהים, אלי כהן.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

נגיע.

נאור שירי (יש עתיד):

משהו, נאום מדהים, כן.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

תודה רבה. אגב, אתה מסכים לצייץ: מנסור עבאס, טעית?

נאור שירי (יש עתיד):

אני מסכים לצייץ על כל אחד, תכף. אני לא יודע אם אני יכול להעסיק אותך בהתאם לתקנון הכנסת כדובר נוסף, או יועץ חיצוני - -

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

אני אומר לך לא להעסיק אותי. מכיוון שאני רואה חשבון, אגב - - -

נאור שירי (יש עתיד):

- - אני לא יודע, עכשיו שמו לנו תקנון חדש, אז אני לא יודע אם זה ייחשב מתנה. עזוב.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

שירי, תקנון הכנסת קובע שאסור לנו. חוץ מלכתוב ספר אסור לנו לעשות כלום.

נאור שירי (יש עתיד):

לא, לא, יש הרבה דברים שמותר לנו לעשות.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

אתה לא יכול להעסיק אותי, ואני מציע את העצות שלי בהתנדבות. ולכן אני יועץ שלך, ככה.

נאור שירי (יש עתיד):

חוץ מזה – לא, לא, אחרי זה תגיד: הינה, גם נאור שירי קיבל מתנות, הייעוץ שלי שווה הרבה מאוד כסף.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

ציוץ פשוט: מנסור עבאס, טעית, חמאס צריך להתפרק מנשקו.

נאור שירי (יש עתיד):

תעשה לי טובה. הטפות המוסר, באמת.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

אתה מסכים?

נאור שירי (יש עתיד):

אני שמח תמיד לקבל הטפות מוסר, זה גם נהיה איזה קטע השבוע, שאני מקבל גם שיעור חינוך ועכשיו הטפות מוסר לגבי מה ואיך אני מצייץ. הייתי שמח לשמוע - - -

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

הצלחת להתחמק, אבל לא ענית.

נאור שירי (יש עתיד):

אדוני השר, אני אענה, אני הראשון שחושב שצריך לפרק את חמאס. גם לא זכרתי שהעברנו לו ב-2018 מזוודות של כסף, אבל שים את זה בצד, כי הרי לא נצא מזה.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

מנסור עבאס העביר. מנסור עבאס העביר לו.

נאור שירי (יש עתיד):

לא נצא מזה, ואומנם היושב-ראש נותן לנו פה לנהל דו-שיח, אבל זו לא הקונסטרוקציה המתאימה.

היו"ר אמיר אוחנה:

מהי השאלה?

נאור שירי (יש עתיד):

השאלה שלי היא כזו – אני ראיתי ציוץ שלך – כי דיברת על ציוצים. אני לא אזכיר לך את הסכם הגז, שהייתם אמורים כבר לסיים, אבל אני מניח שאתייחס לזה.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

אני שמח שאתם מתגאים בהסכם הגז עם לבנון.

נאור שירי (יש עתיד):

תודה רבה, לא אמרת עם חיזבאללה. לפני שלושה שבועות אתה צייצת - - -

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

עליכם נאמר: אבן שטיפש זורק לבאר לפעמים גם אלף חכמים - - -

נאור שירי (יש עתיד):

אדוני.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

וכל פעם אני לא מבין איך אתם מעיזים להתגאות באותו הסכם גז הזוי.

עדי עזוז (יש עתיד):

למה לא ביטלתם אותו?

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

מכיוון שאתם דאגתם להפקיד אותו באו"ם. לבוא ולעגן את אותו הסכם. תלכי ותלמדי.

עדי עזוז (יש עתיד):

איזה שטויות, אז למה לא לבטל אותו?

שלי טל מירון (יש עתיד):

- - - לבטל אותו.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

אנחנו מדינה ריבונית, לא מדינת חסות.

היו"ר אמיר אוחנה:

בואו נאפשר לחבר - - -

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

טירוף הדעת להפקיד אותו.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

אנחנו מדינה ריבונית, לא מדינת חסות.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

ערב בחירות דאגתם לעשות הסכם עם ויתור על שטח ריבוני של מדינת ישראל בפעם הראשונה.

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

בואו נאפשר לחבר הכנסת - - -

נאור שירי (יש עתיד):

זה לא שטח ריבוני. לך תלמד כמו שאתה מלמד אותנו ושולח אותנו עם הטפות מוסר. לך תלמד מה זה שטח ריבוני. מה ההבדל בין מים כלכליים למים ריבוניים.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

אני יודע טוב מאוד. שטח טריטוריאלי, מים - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת.

נאור שירי (יש עתיד):

אבל אני שם את זה בצד, כי זאת לא השאלה שלי. תן לי לשאול.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

חבר הכנסת שירי, מים טריטוריאליים זה שטח ריבוני.

נאור שירי (יש עתיד):

תן לי לשאול את השאלה. זה מים כלכליים.

היו"ר אמיר אוחנה:

מהי השאלה, בבקשה? חברות וחברי הכנסת.

נאור שירי (יש עתיד):

אני ממש מנסה. עומד על זכותי לשאול את השאלה. אתה דיברת על ציוצים, ואני שמח שדיברת. לפני שלושה שבועות העלית ציוץ עם חסן נסראללה ויושב-ראש האופוזיציה.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

נכון.

נאור שירי (יש עתיד):

עכשיו, אני לא אחד שנעלב בקלות, וגם אני לא, מה שנקרא, לא טומן את ידי בצלחת ויודע לצייץ בחריפות. אני לא מסתתר ומנסה לייצר פה איזה מציאות. לא זכור לי אי-פעם, באמת, ששר במדינת ישראל, בטח בתקופה כזו, לקח ובאמת עשה מעשה שלא ייעשה. וברוך ה', מה שנקרא, כל יום במליאה יש פה עוד שבירות שיאים. לא ראיתי שר, אחד שחשבתי שיש בו – אתה מדבר על אחדות עם תאגידי מים, בואו נעשה קואליציה ואופוזיציה. אתה לוקח יו"ר אופוזיציה, גם אם אתה מסכים איתו וגם אם לא, ומדביק אותו לגרוע שבמחבלי הטרור שפגע בחיילי צה"ל ומייצר פשוט השוואה בינו לבין יו"ר קואליציה. אתה שם אותם באותה תמונה, בעיניי זה ביזיון. אני אפילו לא מבקש ממך תשובה, אני חושב שאתה צריך, מינימום, לקחת אחריות – כמו שגם אני עשיתי פעם אחת – למחוק את הציוץ ולהתבייש בציוץ כזה.

היו"ר אמיר אוחנה:

ובכל זאת תינתן זכות התשובה לשר.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

קודם כול, אני שמח. אני כמובן אעמוד על זכותי להשיב. שמענו כאן את הדברים של חבר הכנסת שירי, שבאמת נרתע מאותה אנלוגיה שמדברת על הסכם הגז. אבל אתה, חבר הכנסת שירי, אתה זה שלקחת את ראש הממשלה נתניהו ושמת אותו עם ארדואן. אתה זה - - -

נאור שירי (יש עתיד):

לא. אני לא שמתי אותו, הם הצטלמו ביחד. לא זכור לי שמישהו הצטלם עם נסראללה.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

אתה זה, לא. תבדוק בדיוק את הפוטומונטאז' שאתה עשית עם נתניהו.

נאור שירי (יש עתיד):

אני לחצתי את היד של ארדואן?

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

אבל דבר אחד, אני שמח, אז קודם כול, בוא נדבר על הנושא של הסכם הגז.

נאור שירי (יש עתיד):

איך זה קשור אליי?

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

הסכם הגז זאת הפעם הראשונה שבה מדינת ישראל נותנת שטח ריבוני.

קריאה:

מה עם פינוי גוש קטיף?

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

ולגבי מי שלא מבין, המים הטריטוריאליים - - -

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

מה עם פינוי גוש קטיף?

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

תלמדי, זה שטח ריבוני של מדינת ישראל.

משה טור פז (יש עתיד):

אתה החזרת את סיני. אתה - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, אני לא רוצה להגיע לקריאות. רשות הדיבור לשר.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

צאו ותלמדו ותקראו את המפה.

עדי עזוז (יש עתיד):

אבל אדוני אתה לא - - -

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

חתמתם על אותו הסכם. ולכן אני אומר לך - - -

משה טור פז (יש עתיד):

אתה החזרת את סיני, אתה החזרת את גוש קטיף.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

אני רוצה לומר לכם.

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, חברי הכנסת.

עדי עזוז (יש עתיד):

זה מים טריטוריאליים.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

שימו לב, שימו לב, אתם יודעים למה זה מרגיז אתכם? כי האמת היא כואבת.

שלי טל מירון (יש עתיד):

אבל למה אתה משקר?

עדי עזוז (יש עתיד):

אבל זה מים טריטוריאליים.

משה טור פז (יש עתיד):

זה מביך. זה לא - - -

קריאה:

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

האמת היא כואבת. אתם יכולים לצעוק, אבל את האמת לא תוכלו לשנות. יאיר לפיד - -

משה טור פז (יש עתיד):

אתה מביך.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

זה מים כלכליים.

רון כץ (יש עתיד):

אלי.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

- - חותם על הסכם גז עם ממשלת לבנון, שבאותה תקופה שהיא ממשלת בובות שנשלטת על ידי החיזבאללה.

עדי עזוז (יש עתיד):

ואתם מממנים את ההסכם - - -

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

חד וחלק חתמתם. בסופו של דבר זה נסראללה.

רון כץ (יש עתיד):

אז למה לא ביטלתם את זה?

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת עדי עזוז, חבר הכנסת רון כץ.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

ללא כל ספק. אם הם היו מוצאים שם גז, אתם יודעים מה היה קורה?

משה טור פז (יש עתיד):

הם לא רצו.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

הכסף היה מגיע לטובת חיזבאללה כנגדנו. זה מה שהיה קורה.

רון כץ (יש עתיד):

אז אין גז. אז - - - אלי.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

ואתם חתמתם איתם. חתמתם איתם מבלי לאשר את זה כאן בכנסת. חתמתם איתם בערב בחירות.

רון כץ (יש עתיד):

למה לא ביטלתם את זה?

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

חתמתם איתם כשאתם יודעים שההשפעה של ראש ממשלת לבנון היא אפס.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

- - - מביך, זו הבעיה היחידה שיש לך עם הממשלה? זה מביך.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

חתמתם איתם כשאתם יודעים. ויאיר לפיד שחתם, ידע.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת פרידמן, די.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

לא, באמת.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

יאיר לפיד, חברת הכנסת סאקס פרידמן, אתם חתמתם כשאתם ידעתם שראש הממשלה בפועל הוא נסראללה.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

אבל מי פינה את גוש קטיף?

משה טור פז (יש עתיד):

מי פינה את סיני?

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

הוא זה שהיה שם. לכן אני אומר לכם - -

יסמין פרידמן (יש עתיד):

מי פינה את סיני? אל תגיד לי שזה ההסכם.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

- - ברוך השם, אזרחי ישראל יודעים לשפוט מי חתם עם נסראללה וחיזבאללה, ומי חיסל את נסראללה - -

יסמין פרידמן (יש עתיד):

מה זה קשור?

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

- - והפך את החיזבאללה לארגון חלש וארגון נרדף. זה בדיוק ההבדל ביניכם לבינינו. תודה רבה.

משה טור פז (יש עתיד):

אתה בונה בסיס בשטח ישראל.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה לשר, תודה לחברות וחברי הכנסת השואלים, ואנחנו נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום, הצעות חוק בדיון מוקדם.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

אדוני, מי פינה את סיני וגוש קטיף? מי? מי, אני פיניתי? לפיד פינה? אתה פינית.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת פרידמן, אני מדבר. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

ההצעה הראשונה היא הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תוספת לחייל מילואים בהפקדות לחיסכון ארוך טווח לילד) (הוראת שעה חרבות ברזל) התשפ"ד–2024, של חברת הכנסת שרון ניר וקבוצת חברי כנסת. אני מתכבד להזמין את חברת הכנסת שרון ניר להציג את הצעת החוק. עד עשר דקות לרשותך, בבקשה.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת. גם היום אני מבקשת להעלות על נס את תרומתם של אנשי המילואים, ולהציע תיקון חקיקה המקנה מענק חד-פעמי לילדיהם של אנשי המילואים. אנשי המילואים הם אנשים ציוניים, פטריוטים, שבוחרים שוב ושוב להתנדב לצבא. הם שומרים על כשירות לאורך שנים, והם נכונים לעמוד ולהגן על המדינה מתוך מחויבות ערכית והבנת הצורך הבוער. ציבור אנשי המילואים, למי שלא יודע, הוא בסך הכול 4% מהאוכלוסייה. אנחנו כמובן שואפים להרחיב את זה. אבל אותו ציבור שקפץ ב-7 באוקטובר כדי להציל את המדינה והמשיך לאורך כל השנתיים החולפות, על אף המחירים הכבדים מנשוא, זה אותו ציבור שאנחנו מחויבים לו. מילואים זאת חובה שמעוגנת בחוק, אבל במציאות חיינו, בפועל, שירות המילואים הוא התנדבותי. למרבה הצער לא כולם נושאים בנטל, למרות שחסרים חיילים בצה"ל, למרות שיש שאיפה בלתי פוסקת של הצבא להרחיב את שורותיו, גם במשרתי הסדיר וגם במשרתי המילואים. מדובר באוכלוסיית מילואים שתורמת לאורך שלושה עשורים מחייה למדינת ישראל. במהלך השנתיים האחרונות ראינו כיצד אנשי המילואים לקחו חלק בלתי נפרד ומשמעותי בלחימה. הם עזבו את המשפחות, את מקום העבודה, את העסקים; הסטודנטים עזבו את הלימודים; הם כולם התייצבו פעם אחר פעם להציל את המדינה – הכול מתוך תחושת שליחות עמוקה ואהבת הארץ. בשנתיים האחרונות שמענו לא אחת את זעקתם של משפחות המשרתים, שחלקם שירתו 100 ימים ומאות ימים נוספים במערכה הארוכה והנחושה, ביבשה באוויר ובים. ילדיהם של משרתי המילואים – שבבוקרה של אותה השבת השחורה או האבא או האימא הוקפצו בטווח זמן אפס, חוץ ממה שבמהלך השנתיים האחרונות – חווים תקופה מורכבת שרצופה עליות וירידות ושגרת חייהם משתנה מקצה לקצה. אותם ילדים התמודדו עם סבבים של מילואים חוזרים ונשנים של ההורים שלהם; עם חוסר ודאות לגבי ההמשך; עם תקופות ארוכות שבהן הורה אחד היה צריך לפצות על היעדרו של הורה אחר, ובמקביל גם לעבוד ולפרנס את המשפחה. הצעת החוק שלי פשוטה. היא נועדה לתגמל את אותם ילדים, שבתקופת ההתפתחות החשובה שלהם הוריהם נקראו לדגל – ולמעשה, כבר שנתיים החיים בבית הם לא אותם חיים. הצעת החוק מבקשת להעניק מענק חד-פעמי – ומתבקש – על סך 500 שקלים בעבור כל ילד עד גיל 18 שאחד מהוריו שירת במילואים במהלך השנתיים, למעלה מ-60 יום – מבוקר השבת השחורה ועד לסיום המצב המיוחד בעורף. נכון, לא די בהטבות כלכליות כדי לפצות על החסך העצום שנגרם בתקופה הכה-מורכבת הזאת, אבל זה מעיד על סדרי העדיפויות של מדינה. זה ברור שמאחורי כל חייל מילואים עומדת משפחה, ואנחנו צריכים להוקיר אותה, את המאמץ ואת ההקרבה שלה, לתעדף ולתגמל את אותם אלה שמשרתים, אלה שמקריבים בעבור כולנו. בימים שבהם הממשלה ממשיכה לעלות על סדר-היום את חוקי ההשתמטות מצה"ל ומעבירה חוקים שמתעדפים דווקא את מעמד המשתמט, דווקא את אלה שלא נושאים בנטל, החוק הזה נועד לעשות איזשהו סוג של תיקון עיוות: לתגמל ולתעדף את מי שכן מגיע לו ואת מי שנפגע קשה בתקופת המלחמה. אני חושבת שהצעת החוק הזו – שבסוף גם אם ננרמל אותה לכסף, 500 שקלים כפול מספר הילדים שהוריהם ביצעו מילואים למעלה מ-60 ימים, אנחנו נגיע לעשרות מיליונים של שקלים. זה לא משהו שהוא גדול כל כך; זה משהו שבהחלט מביע איזושהי חשיבה על אותו ילד, בחיסכון לביטוח לאומי לטווח ארוך. אנשי המילואים הוכיחו נחישות ויכולת עמידה מול אתגרים ולאורך זמן. התמיכה שלהם והנכונות שלהם להתייצב בכל עת ובכל מצב, הם שהפכו את מדינת ישראל למדינה חזקה ומוגנת. אני מתחייבת להמשיך לפעול ולתעדף את אנשי המילואים ואת משפחותיהם בכל תחום שאפשר. אני חושבת שזו לא רק חובה מוסרית וערכית, זה חלק ממרכיבי הביטחון הלאומי של כולנו. אנחנו צריכים לדאוג שגם משפחות המילואים וילדיהם ימשיכו לקבל את התמיכה שמגיעה להם. ומכאן, אדוני, בזמן שנותר לי, אני מבקשת לדבר על מסקנות תחקיר התחקירים של אלוף סמי תורג'מן. כידוע, בצה"ל, בחודשים האחרונים, בכהונתו של הרמטכ"ל הנוכחי, מונה אלוף במילואים סמי תורג'מן, אלוף פיקוד דרום לשעבר, להתבוננות נוספת על התחקיר, שנקרא תחקיר התחקירים. בימים האחרונים מסקנותיו הוצגו בפני פורום המטה הכללי וגרמו ללא מעט מתיחות, אבל אני חושבת שדבר אחד היה מוסכם. הדבר שהסכימו עליו הוא שצריך ועדת חקירה מערכתית, רב-תחומית ואינטגרטיבית שתחקור גם את צה"ל, אבל לא פחות גם את הדרגים שהיו מעליו, כי ברור לחלוטין שהייתה פה קונספציה. קונספציית "חמאס הוא נכס" זה לא קונספציה של הצבא, זו קונספציה שמתחילה מלמעלה ועד למטה. העברת הכספים הקטריים זו החלטה שהיא החלטה של מדיניות, שהתחילה כאן משנת 2018. לכן, אין דבר יותר חשוב כרגע מלחקור את הדברים האלה לעומק. אני רוצה לומר לך, אדוני, שיצא לי לשמוע ממש הבוקר את אביה של נועה מרציאנו התצפיתנית, אבי מרציאנו,, שאומר וזועק מדם ליבו: אנחנו אנשי חוק, יש בחוק ועדת חקירה ממלכתית, תחקרו כבר ותנו לנו תשובות. אותו דבר רפי בן שטרית, אביו של ליאור בן שטרית – שאגב הוא איש ליכוד ברמ"ח אבריו – הוא ראש מועצת בית שאן לשעבר, ליכודניק, שדרך ז'בוטינסקי היא דרכו – גם זועק ואומר: תחקרו כבר את המחדל העצום הזה של 7 באוקטובר, תחקרו בוועדת חקירה ממלכתית, אתם חייבים לנו תשובות. אני אומרת לך, אדוני, לא יעזור, נדרשת ועדת חקירה ממלכתית בלתי תלויה. זו הדרך היחידה להבטיח שלא נחזור על טעויות העבר. צריך לחקור ללא משוא פנים את כולם, גם את הדרג הצבאי וגם את הדרג המדיני. רק ועדת חקירה ממלכתית, עם סמכויות שמעוגנות בחוק, תחזיר את אמון הציבור בצה"ל וברשויות המדינה: ברשות המבצעת, בבית המחוקקים, בכולם. זאת החובה שלנו; זאת החובה שלנו גם למשפחות השכולות, גם כדי להפיק לקחים ולדאוג שצה"ל ייראה אחרת מהיום שאחרי, וגם לדורות הבאים, גם לכל מי שאיבד את היקר לו מכול. אני אומרת לך, אדוני, כאומה חפצת חיים עלינו להפיק לקחים ולהבטיח שלעולם לא עוד. אני רוצה לצטט את דבריו של ראש ממשלה על פרשה הרבה פחות גדולה, הפרשה האזוטרית של הרוגלות. הוא עמד ואמר קבל עם ועדה שחייבים ועדת חקירה ממלכתית ומהר; שכל יום שעובר פוגע בעדויות, ויכול לייצר תיאום עדויות, שהוא פוגע בזיכרון של האנשים שהיו חלק מהמערכה, בדיונים, בשטח, בכל מקום. אנחנו כבר למעלה משנתיים מהיום הנורא, מאותה השבת השחורה, ועומד פה ראש ממשלה במופע של צביעות ומדבר על ועדת חקירה פריטטית. איזה מין דבר זה? איך אפשר להישיר מבט לציבור, למשפחות השכולות, לאלה ששילמו את המחיר הכבד מנשוא? איזה מין דבר זה? איזה אמון יהיה בכנסת? איך אנחנו רוצים להשתקם ולצמוח ליום שאחרי? אדוני היושב-ראש, אני אומרת לך, אם נותרה בכם טיפת חמלה, מנו ועדת חקירה ממלכתית, כי זו הציפייה של העם. לא רק זה, יש על זה קונסנזוס בעם, קונסנזוס בכל סקר שלא תערכו ובכל ערוץ שאליו תצאו. תעשו משאל עם. ועדת חקירה ממלכתית קום תקום, בין אם בתקופתכם ובין אם כשנחליף אתכם. תודה רבה, אדוני.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. אני מתכבד להזמין את השרה אורית סטרוק, להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. בבקשה, כבוד השרה. עד עשר דקות לרשותך.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

לדעתי צריך הרבה פחות. מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חברת הכנסת שרון ניר היקרה והנכבדה, אני רוצה לומר שאני מאוד מעריכה את הרצון שלך – כמו הרצון של הרוב הגדול בעם – להיטיב ככל האפשר עם חיילי המילואים. אני חושבת שהוא רצון נכון ומוצדק. אני חושבת שאין כמעט גבול לתודות שהבית הזה, כבית שמייצג את העם בישראל; צריך להיטיב עם חיילי המילואים שבאמת קרעו את עצמם, את משפחותיהם ואת ילדיהם, שעליהם את מדברת, במהלך השנתיים האחרונות, במסירות שאין כדוגמתה. כל הניצחון הזה הוא במידה רבה בזכותם. בזה אני לא באה לגרוע כמלוא הנימה, מהתודות שאנחנו חייבים לאנשי הקבע, למשרתי הסדיר, שחלקם לא ראו יום אחד של שירות נורמטיבי. שנתיים של מלחמה, לחבר'ה צעירים מאוד שנכנסו לצבא וכמעט ישר למלחמה. אנחנו כמדינה חייבים לדעת להוקיר אותם, וזה צריך לבוא לידי ביטוי גם בתקציבים. במאה אחוז אני מסכימה עם הדרישה העקרונית והצודקת הזו שלך. תבורכי. יחד עם זאת, את בוודאי מבינה, שרון היקרה, שהטבות מהסוג הזה הן הטבות שהממשלה צריכה ליזום. לו היינו במצב שבו הממשלה לא הייתה יוזמת הטבות כאלה, אז אין שום ספק שאת כחברת הכנסת, בטח ובטח גם כמי ששירתה שנים רבות בצה"ל, היית יכולה ליזום את זה באופן פרטי, כהצעת חוק פרטית. אבל לא אלה פני הדברים. את יודעת ודאי ששר האוצר שלנו – יושב-ראש המפלגה שלי, השר בצלאל סמוטריץ' – הנושא הזה של הטבות לחיילי המילואים, ועכשיו ממש בהחלטה שהעברנו בממשלה רק ביום ראשון האחרון, גם למשרתי הקבע. הדבר הזה הוא בראש סדר-היום שלו, בתקציבי עתק שהוא, כשר האוצר, כמובן בהסכמת ראש הממשלה ובשיתוף פעולה עם שר הביטחון ועם הממשלה כולה – וגם שלכם, כי אני יודעת שאתם בעד, אתם מפלגה ציונית ואתם בעד – הטבות ענק לחיילי המילואים. ורק עכשיו, השבוע – הסיבה שביום שני היה פה משבר מסוים בהצבעות היא על רקע של הטבות מס לחיילי המילואים, מי כמוך יודעת את זה. לכן, בשעה שהממשלה באמת עושה כל שביכולתה כדי לחזק את חיילי המילואים, לסייע להם, להוקיר אותם, לתת מענה אמיתי – בכל תחום, אגב, בכל תחום, מלימודים, דרך תעסוקה, דרך הטבות מס, דרך סיוע למשפחות, העתקת הטבות בתוך משפחה בין בני זוג – כי יש הבנה ברורה שכשאחד מבני הזוג משרת, אז הצד השני נושא בעול, והצד השני הרבה פעמים שקוף. הוא שקוף, אנחנו לא רואים אותו. את יודעת, הנשים או הבעלים של המשרתים לא מסתובבים עם דרגות על הכתפיים, אין להם דובר צה"ל שמספר כל יום איזה הישגים הם השיגו. הם השיגו הישג פנטסטי – הצליחו להחזיק את עול המשפחה על כתפיהם לבד. מי כמוני מכירה את זה, את יודעת, כל הילדים שלי, כל החתנים שלי – אלפי ימי מילואים צברה רק המשפחה שלי בשנתיים הללו. הצד הזה, באמת הלא-נורמטיבי – מעתיקים הטבות בתוך משפחה בין בני זוג, גם כדי לחזק את הצד שנושא בעול מהבית. כל הדברים האלה הם מוצדקים, הם נכונים, הם קורים. בשבוע הבא תובא לפה, בעזרת השם, להצבעה בקריאה שנייה ושלישית הצעת החוק של הטבות המס לחיילי המילואים. יש גם בדיקה כל הזמן איך אנחנו מיטיבים, גם עם אלה שמשתכרים פחות, גם עם אלה שמשתכרים יותר. אני יכולה להקריא לך פה את הרשימה, אבל היא ידועה לכל באי הבית הזה.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

- - - שנת 2026 - - -

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

שרון יקרה, אני מתקשה לשמוע אותך, יש פה כל כך הרבה רעש. אני ממש מצטערת, אני רוצה לשמוע אותך.

היו"ר אמיר אוחנה:

שקט במליאה. חברי הכנסת, שקט במליאה, בבקשה, קשה לשמוע.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

יכול להיות שכדאי שתתייחסי גם להטבות לשנת 2026, כי זה שבשנתיים האחרונות – שמענו שאתם מתכוונים להוריד את ההטבות לאנשי המילואים. אז אולי תתייחסי.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

לא, אנחנו לא. אני אתייחס גם לזה. חברת הכנסת שרון ניר שואלת כמובן על מה שמתכוונים גם להוריד. שרון, התכוונת לאנשי הקבע?

שרון ניר (ישראל ביתנו):

לא, לאנשי המילואים.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

לא, לא, אנחנו לא מורידים לאנשי המילואים, אנחנו מוסיפים. תראי, אני לא דוברת שר האוצר, ואני לא יודעת להגיד לך לפרטי-פרטים את כל הדברים, אבל אני יודעת להגיד לך, ואני חושבת שגם את יודעת ביושר – כי את חברת כנסת ישרה – את יודעת ביושר לומר, שברוך השם הנושא הזה של חיילי המילואים הוא בראש סדר העדיפויות. וכן, להיטיב איתם יותר מאחרים זו לא פרוטקציה, זו לא אפליה, זה רף המינימום כדי שהם בכלל יחזיקו מעמד בתוך השחיקה המטורפת הזו שהם חווים כל הזמן. גם היושב-ראש מכיר את הדבר הזה. לכן אני אומרת, חברת הכנסת שרון ניר היקרה: אנחנו נתנגד להצעה רק בהיבט הזה שהיא מגיעה כהצעת חוק פרטית, בעוד שבאמת, ברוך השם, אנחנו מובילים את זה ביד רמה כממשלה. וכל הצעה נוספת שיש נשמח גם לקבל, לדון, לשלב, וכולנו כולנו מוקירים את אנשי המילואים. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

היו"ר אמיר אוחנה:

את מבקשת להתנגד? בבקשה, להשיב להתנגדות, יותר נכון. חברת הכנסת שרון ניר, בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, עם כל הכבוד, ויש לי כבוד, בטח לשרה, שציינה פה גם את הרקורד והרזומה של ילדיה בתחום המילואים, אני רוצה לומר דבר אחד.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, יותר שקט במליאה. קשה לשמוע מה שקורה פה. סדרנים.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

אם ההצעה היא הצעה ראויה, ואנחנו כולנו מבינים שחיסכון לילד של איש מילואים זה דבר ראוי, אז אפשר לקחת את ההצעה הפרטית הזאת ולהפוך אותה להצעה ממשלתית. זה דבר אחד. דבר שני שאני רוצה להגיד: זה לא יכול להיות שבזמן שבבית הזה עסוקים בלחוקק חוק השתמטות ובנוסח אטיאס-ביסמוט, שברור לחלוטין שהוא נוסח של השתמטות, שבא לעגן את מעמד המשתמט ולתעדף את המשתמטים – באותה נשימה מפילים הצעה שנוגעת לילדי המשרתים, שכולה מדברת על 500 ש"ח לכל ילד שאביו או אימו עשו מילואים בתקופה נתונה, בתקופת חרבות ברזל, וגם, כהוראת שעה. אמרתי, לא מדובר בהרבה כסף – 500 שקל, כפול סך ילדים נתון, כפול אותם 70,000 משרתים, הרי ברור לכולם שזו טיפה בים. ואם היה מסר שנכון להעביר פה מעל הבמה הזו, זה שאנחנו מתעדפים את ילדי המשרתים, את אותם ילדי מילואימניקים. אבל אתם בוחרים גם להיות בקואליציה וגם לתעדף את ההשתמטות ואת המעמד של המשתמטים. זאת תפיסת העולם שלכם, לשם התיעדוף זורם. זה גם מה שמקרין ומשליך בסוף על מעמד אנשי המילואים ועל ההטבות שייתנו לאנשי המילואים, לא רק בשנת 2024–2025, אלא גם בשנת 2026 ואילך, אחרי שהם עשו את שלהם. אז אני אומרת לכם: ההצבעה הזו היא הצבעה שקודם כול מדברת על עיקרון, עקרון יסוד, והיא מבהירה בצורה הכי ברורה איפה התיעדוף שלכם ואיפה הלב שלכם חונה. החלטות ותיעדוף מביאים לידי ביטוי במעשים, לא בדיבורים. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לגברתי. חברות וחברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. חברי הכנסת המבקשים להצביע ישבו במקומותיהם. עוד כמה שניות. נאפשר גם לחברת הכנסת אלהרר להגיע לעמדה. אוקיי, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תוספת לחייל מילואים בהפקדות לחיסכון ארוך טווח לילד) (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024. הצבעה כעת. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 35 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 49 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תוספת לחייל מילואים בהפקדות לחיסכון ארוך טווח לילד) (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024, לא נתקבלה.

היו"ר אמיר אוחנה:

35 בעד, 49 נגד. אני קובע כי הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תוספת לחייל מילואים בהפקדות לחיסכון ארוך טווח לילד) (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024, לא אושרה בקריאה הטרומית, ותוסר מסדר-היום. נעבור לנושא הבא.

מירב בן ארי (יש עתיד):

רגע, ביקשתי שתוסיפו, אני פה. לא הספקתי להגיע, הייתי פה. רק תוסיפו.

היו"ר אמיר אוחנה:

נציין לפרוטוקול שהצבעת בעד?

מירב בן ארי (יש עתיד):

כן.

היו"ר אמיר אוחנה:

בסדר. מציינים לפרוטוקול, לא משנים את תוצאת ההצבעה – חברת הכנסת בן ארי.

היו"ר אמיר אוחנה:

נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום: הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – לימוד מורשת יהודי ברית המועצות לשעבר), התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי – שאני מתכבד להזמין אל הדוכן להציג את הצעת החוק. בבקשה, גברתי, עד עשר דקות לרשותך.

טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום אני מבקשת להעלות מעל בימה זו הצעת חוק שמדברת על ערכים ומהות, הצעת חוק שמטרתה לתקן את חוק חינוך ממלכתי כך שישלב בתוכניות הלימוד בישראל את ההיסטוריה של יהדות ברית המועצות. ביקשתי להעלות את ההצעה הזו דווקא עכשיו, שבוע אחרי שציינו את יום העלייה כאן בכנסת. הרבה חברי כנסת עלו לכאן בשבוע שעבר וביקשו להכיר תודה למילואימניקים; לחיילים עולים; דיברו על חשיבות העולים השונים בחברה הישראלית, אבל אנחנו נמצאים כאן לא רק בשביל לדבר, אלא בשביל לחוקק ולשנות את המציאות למען העולים. החוק שנוגע לאוכלוסיית עולים ספציפית, שאני משתייכת אליה – עולים ממדינות ברית המועצות לשעבר – את הצעת החוק הזו הגישו כבר בכנסת הקודמת חבריי ממפלגת ישראל ביתנו, אשר אני רואה בהם שותפים מרכזיים בסוגיות שונות שנוגעות בעלייה וקליטת עולים, וכמובן גם ולדימיר בליאק מסיעתי שפועל שנים רבות למען העולים יוצאי ברית המועצות – ולא רק הם – גם בכנסת וגם מחוצה לה. אני אשתף אתכם בסיפור אישי. אתם יודעים, וסיפרתי לא פעם, שכשעליתי ארצה, יותר מכל דבר אחר רציתי להשתלב בחברה הישראלית והבנתי שאני חייבת ללמוד את תולדות העם, תולדות העם שלי, הבנתי שאני חייבת להכיר ולהתחבר לשורשים, ללמוד את האגדות והסיפורים על גיבורים וגיבורות של התרבות הישראלית, ובעקבות זה השלמתי את שני תארים בהיסטוריה של עם ישראל. רוב העולים ממדינות ברית המועצות לשעבר, מחפשים את אותה ההשתלבות בחברה ואנחנו רואים בזהות הישראלית שלנו מרכזית. אבל יחד עם זאת, יש גם לא מעט נתונים מדאיגים בקשר לעלייה שלנו, למשל, בסקר שבוצע לפני שנה, שבחן את העמדות והתחושות של העולים ממדינות חבר העמים ב-12 השנים האחרונות, נמצא כי מעל 12% מהעולים לא מרגישים את השייכות למדינה וחשים חוסר יכולת להשפיע על החברה. אתם יודעים, במשך שנים ברית המועצות הייתה מקום סגור שבו היה אסור בכלל לדבר על יהדות או על ציונות, ורבים שמרו על הזהות היהודית בשקט, בסתר, בבתים סגורים, גם במחיר אישי כבד. משפחתי, לדוגמה, בזמן פסח, תמיד דאגה להביא הביתה מצה. החבאנו את המצה הזאת במזוודה מתחת למיטה של ההורים שלי. זה היה דבר אולי יחיד, שקישר וחיבר אותי לעם שלי. ידענו שאוכלים מצה והסתרנו את זה מכולם – מהשכנים, מהסביבה. גם אם לא ידענו מה המשמעות של המצה, ידענו שעבריים אוכלים מצה בפסח. נאלצנו לבחור בין נאמנות לשלטון לבין נאמנות לעמנו. אך בלב תמיד שמרנו על הניצוץ העברי. בתקופת מלחמת העולם השנייה, יהודי ברית המועצות שילמו מחיר דמים כבד. מיליונים נרצחו על אדמת אוקראינה, בלרוס, ליטא, לטביה, פולין, אבל מעל 500,000 יהודים לחמו בצורר הנאצי בשורות הצבא האדום. סיפורי הגבורה של יהודים סובייטים רבים, גברים, נשים, חיילים, אזרחים, כמעט אינם נלמדים בישראל, אך הם חלק בלתי נפרד ממורשת הגבורה היהודית. אותי לימדו שהכול מתחיל בחינוך, ואני בעצמי זוכרת איך ספגתי – כשהייתי תלמידה בבית ספר סובייטי – אנטישמיות ושנאה ויחס משפיל שהיה כלפיי כיהודייה. אתם יודעים, הנתונים שהזכרתי קודם על התחושה – תחושת השייכות של העולים – הנתונים האלה צריכים לגרום לכולנו להבין שיש לנו בעיה שדורשת פתרון מערכתי. המאבק של יהודי ברית המועצות לעלייה לישראל היה אחד הרגעים החשובים בתולדות העם היהודי במאה הקודמת. יהודים בברית המועצות נאסרו, גורשו לסיביר הרחוקה, הוגלו, רק בגלל שביקשו לעלות לישראל ורצו ללמוד עברית. שמות כמו נתן שרנסקי, אידה נודל, יולי אדלשטיין, עידית אלתרמן, אדוארד קוזנצוב, יוסף מנדלביץ', סילווה זלמנסון, ולדימיר סלפאק, יוסף שניידר, איגור בריסוב, מרק נשפיץ, ואחרים. הם ניצחו במאבק שלהם, רק בזכות הסולידריות וההתערבות של פעילים וכוחות בין-לאומיים. הם הצליחו לעלות לארץ ישראל, ואנחנו חייבים ללמוד את ההיסטוריה שלהם, כדי שכל ילד וילדה בישראל יידעו מה היה המחיר כדי להיות יהודי ולעלות לארץ. לפני שנה וחצי עברה החלטת הממשלה על הקמת מוזיאון ראשון מסוגו: מוזיאון מורשת יהדות ברית המועצות. זאת החלטה מצוינת, אבל נכון להיום, לא ברור היכן עומד הפרויקט. בינתיים אין בישראל מקום שמספר על ההיסטוריה של יהודי ברית המועצות ושל העולים, לא מוכר הנרטיב של יהודי ברית המועצות. סיפור העלייה שלנו לא מסופר בספרי הלימוד, ולא מוכר לחלק גדול מדי מהאוכלוסייה במדינה שלנו. הממשלה הנוכחית מבקשת לקבוע נרטיב אחר לגמרי. רק לפני מספר שבועות נחשפנו להצעת חוק שערורייתית שמבקשת להרחיב סמכויות של בתי דין רבניים, ובין השאר גם מאפשרת לייצר בצורה חוקית רשימות שחורות של העולים. הם רוצים לשים בספק את היהדות של העולים יוצאי ברית המועצות, ולפתוח בחקירות שיבדקו את היהדות שלהם בלי שהעולים עצמם ביקשו את הבירור של היהדות שלהם. אלה בדיוק הדברים שפוגעים בשייכות של העולים, ומחזקים את הצורך בחקיקה ראשית שתעגן בחוק את ההיסטוריה של יהודי ברית המועצות ותחזק את קליטת העולים בצורה מיטבית. למדינת ישראל יש חובה להכיר, לכבד וללמד את מורשת התפוצות של כל חלקי העם. ואני קוראת לכם, חבריי חברי הכנסת מכל הסיעות, תתמכו בהצעת החוק שלי. ועדת שרים לחקיקה דחתה את הצעת החוק שלי לארבעה חודשים. מה יקרה בעוד ארבעה חודשים? שום דבר לא ישתנה. הצעת החוק שלי אינה תקציבית, והיא עוסקת בליבה של האומה שלנו. אני אודה לכם על התמיכה.

היו"ר אליהו רביבו:

תודה רבה. אני מתכבד להזמין את כבוד שר החינוך יואב קיש.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

- - - הכול בסדר.

היו"ר אליהו רביבו:

זה לא מה שהופיע לי בסדר-יום. אוקיי, אז היא מגיבה? אוקיי, אז תעלה ותשיב ותייצג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק, כבוד השרה, אורית סטרוק, בבקשה.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

מכובדי היושב-ראש, קודם כול, תגיד, אתה מגיע או לא מגיע?

היו"ר אליהו רביבו:

אני עדיין מחפש. עדיין מחפש - - - עוד לא אבדה תקוותנו.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

עדיין מחפש. טוב, אנחנו נשתדל לעזור. עוד לא אבדה תקוותנו. אנחנו מנסים לסדר לסגן יושב-ראש הכנסת אפשרות לעשות את שבת חיי שרה בחברון, בעזרת השם.

היו"ר אליהו רביבו:

כפי המסורת.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

טוב. חבריי חברי הכנסת, חברתי היקרה מאוד, חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי. קודם כול, הקשבתי לך רוב קשב. אני רוצה להגיד לך, טטיאנה, את קרן אור בבית הזה. את מדברת מהלב, כולך ערכים, והנאום שנתת כאן על החשיבות של מורשת יהדות ברית המועצות – ואגב, אני בטוחה שתסכימי לגבי כלל המורשת של כלל היהודים שהגיעו מכל מקום ומקום – באמת, זה מרגש. להצדיע לך. את אישה שעלית לארץ מתוך אמונה ואידיאולוגיה, והמשכת לחזק את האמונה בידע. כל הכבוד. מדהים. אני מקריאה בתור התחלה את דברי חברי שר החינוך יואב קיש, ואחר כך אני אגיד כמה מילים משל עצמי. כך אומר שר החינוך בתגובה להצעתך: הצעת חוק דומה להצעתה של חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי הונחה בעבר על שולחן הכנסת העשרים-וארבע, והצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים-וחמש על ידי חבר הכנסת יבגני סובה וקבוצת חברי הכנסת. מודה באשמה, יבגני? הצעת החוק מבקשת לתקן את חוק חינוך ממלכתי ולהוסיף למטרות החינוך הממלכתי את לימוד תולדות יהדות ברית המועצות לשעבר מאז השואה ומלחמת העולם השנייה, מורשת לוחמיה היהודים שנלחמו בצבאות בעלות הברית נגד גרמניה הנאצית, לרבות המאבק למען עלייתם ארצה, וכן תרומתם של יהודי ברית המועצות לשעבר למורשת המדינה וחוסנה בתחומים שונים. ראשית, מבדיקה שנערכה מול גורמי המקצוע, כותב השר קיש, הנושא החשוב של יהדות ברית המועצות נלמד גם כיום במערכת החינוך במסגרת לימודי ההיסטוריה. עם זאת, תיקון החוק המוצע תוך הוספת התייחסות ללימוד מורשת יהודי ברית המועצות, ולא תפוצות אחרות, מעורר קושי, שכן לימוד מורשת העם היהודי ממילא קבוע בצורה מאוזנת בחוק, וזאת מבלי לתת עדיפות למורשת זו או אחרת, וסעיף 2(4) לחוק חינוך ממלכתי קובע כמטרה ממטרות החוק את לימוד תורת ישראל, תולדות העם היהודי, מורשת ישראל והמסורת היהודית, להנחיל את תודעת זכר השואה והגבורה ולחנך לכבדה. בנוסף, משרד החינוך מתנגד באופן עקרוני לקביעת תוכני לימוד בחקיקה, זאת על מנת שלא לכרסם בשיקול הדעת הנתון בעניין זה לשר החינוך ולמזכירות הפדגוגית, וכדי לשמור על הסמכויות הנתונות לשר לפי סעיף 1 לחוק חינוך ממלכתי. עוד אציין – אלה עדיין דברי השר קיש, טטיאנה – עוד אציין, כי הוספת מטרה נוספת על מטרות החינוך הממלכתי הקבועות בסעיף 2 לחוק עשויה להביא לצמצום המשאבים המוגבלים ממילא שמוקדשים למימוש מטרות אלו. הצעת החוק נדונה בוועדת השרים לענייני חקיקה, בישיבתה מיום 9 בנובמבר 2025. החלטת ועדת השרים הייתה לדחות את הדיון בהצעת החוק בארבעה חודשים. לנוכח האמור ומהנימוקים שצוינו, כותב שר החינוך, אני מציע לחבריי חברי הכנסת, להצטרף לעמדת הממשלה ולהתנגד להצעת החוק. עד כאן דבריו של שר החינוך. עכשיו אני רוצה להוסיף כמה דברים ממני אלייך, בתור עולה. את יודעת, אני גרה בעיר – חבר הכנסת בועז טופורובסקי, אתה מסתיר לי את חברת הכנסת היקרה.

היו"ר יעקב מרגי:

לא בועז, לא בועז. זה סגלובסקי.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

סליחה, סגלובסקי, סגלובסקי. סליחה, אתה מסתיר לי את חברת הכנסת היקרה.

בועז טופורובסקי (יש עתיד):

סגלוביץ'.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

נכון, נכון, סליחה.

היו"ר יעקב מרגי:

הטעיתי אותה.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

בועז, טוב – סליחה. תכף אדבר גם עליך, תכף, תכף.

בועז טופורובסקי (יש עתיד):

עשית לו את היום, לסגלוביץ'.

סימון דוידסון (יש עתיד):

סגלובסקי.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

בועז.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

בועז, אתה צודק, ובעוד רגע נדבר גם עליך ונפליג בשבחך.

קריאה:

היו"ר יעקב מרגי:

חבריי, מצאתם, אפשר להתנפל על דברים אחרים. חבריי, חבריי, לא להתלהב.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

נפליג בשבחך, נפליג, נפליג. אבל קודם אני רוצה להתייחס לחברת הכנסת טטיאנה מזרסקי. טטיאנה, את יודעת, אני גרה בעיר שנמצא בה העולה הראשון.

נאור שירי (יש עתיד):

קריית אתא.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

העולה הראשון לארץ היה אברהם אבינו, לך-לך. הוא הגיע לארץ, לא היה לו פה אף אחד מהמשפחה. הגיע עם אשתו שרה אימנו, וזהו, לארץ שאין לו בה אף אחד. ואז הוא החליט – וזה כתוב בפרשת השבוע שלנו, שאנחנו נקרא, בעזרת השם, בשבת הקרובה – לקנות חלקת קבר בחברון, ולהפוך את חלקת הקבר הזו, שהוא קנה בהתחלה עבור אשתו היקרה שרה – להפוך אותה לחלקת גדולי האומה. בחלקת גדולי האומה הזו, במערת המכפלה, נקברו כל ראשי האומה שלנו: אברהם ושרה, יצחק ורבקה, יעקב ולאה. רק רחל אימנו לא זכתה להיקבר במערת המכפלה. ובכך, אברהם אבינו, בקניין הזה שהוא קנה, הוא הפך את חברון לעיר האבות והאימהות שלנו, ובעזרת השם בשבת הקרובה יגיעו רבבות יהודים לקרוא במקום הזה את פרשת קניין המערה. אל המקום הזה, שהוא מקום האבות והאימהות שלנו, אליו גם הגיע דוד המלך. פה אנחנו מגיעים אליך, בועז. עכשיו באמת אתה. אתה זוכר שהיית איתי בסיור בקבר ישי? תגידו, אתם יודעים שבועז טופורובסקי הוא מהמשפחה של דוד המלך? והשם בועז לקוח מהשושלת של דוד, נכון?

בועז טופורובסקי (יש עתיד):

אני דור 100 לבועז.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

בחברון נמצא קבר ישי, אבי דוד, ובועז ואני ביקרנו שם יחד. בועז התרגש עד עמקי נשמתו להיות במקום הזה, שזה המקום של המשפחה שלו.

בועז טופורובסקי (יש עתיד):

הרגשתי שאני בבית.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

הרגשת בבית, נכון? תקשיבו, זה מקסים. יושב פה חבר כנסת שהשם שלו מופיע במגילת רות, ומתגלגל במשפחה כמה דורות?

בועז טופורובסקי (יש עתיד):

אני דור 100 לבועז ורות.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

דור 100, אתם שומעים? דור 100, דור 100 לבועז, ממשפחתו של דוד המלך, יושב פה אצלנו במשכן. הרי זה דבר מדהים. זה דבר שהוא לא ייאמן.

נאור שירי (יש עתיד):

ועוד מהשמאל, מהאופוזיציה.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

עכשיו, איך קורה הדבר? והוא מהאופוזיציה, כמו שאתה אומר. והוא אפילו מהאופוזיציה.

נאור שירי (יש עתיד):

הנציג של דוד המלך הוא מיש עתיד.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

בדיוק. עכשיו אני שואלת אתכם, איך קורה דבר כזה שאנחנו יושבים פה כולנו, קואליציה, אופוזיציה, וכולנו הגענו לפה מכל הגלויות, עם כל הדעות, עם כל הסגנונות, וכולנו בני אותם אברהם, יצחק ויעקב, שרה, רבקה ולאה? וכולנו חזרנו הנה בזכותם ובזכות דוד המלך, שהתחיל את מלכותו בחברון. הגענו מכל הגלויות – הגענו מברית המועצות, הגענו מאתיופיה והגענו ממש מכל העולם כולו.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

מכל העולם כולו. כולנו כולנו הגענו מכל הגלויות לאותו המקום. איך זה קרה? זה קרה בגלל שהעולה הראשון לארץ החליט שהוא כאן מקים את חלקת גדולי האומה, זה בפרשת השבוע שלנו. הוא קבע פה מקום משכן. הינה, השר עמיחי אליהו, למשל, גם הוא מגיע לשבת חיי שרה בחברון, והשרה גילה גמליאל. גילה, איזו שנה זו שאת מגיעה לחברון בשבת חיי שרה?

שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל:

17.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

17? 17 שנים ברצף השרה גילה גמליאל מגיעה לחברון לשבת חיי שרה, לקרוא שם. היא לא מפסידה אף פעם, רצף. גם כשהיא הייתה אחרי לידה, הגיעה; פעמיים אחרי לידה הגיעה לחברון לקרוא את קניין המערה, כי זאת הסיבה שחזרנו לפה, כי זאת הארץ שלנו. הראשון שחזר, אגב, היה יעקב אבינו. הוא בכלל נפטר במצרים, הוא מכנס את כל הילדים שלו ואומר להם: אל תקברו אותי במצרים, אני רוצה להגיע לחלקת הקבר המשפחתית. עשו מסע ענק, ענק, של כל המשפחה של יעקב אבינו וכל חיל מצרים, שמלווים אותם ממצרים עד מערת המכפלה, כדי כאן, במקום הזה, להגיד: זה שלנו, זה שלנו. אנחנו נמשיך להגיד שזה שלנו, ונמשיך להודות לקדוש ברוך הוא על הארץ הזאת, ונמשיך להודות לקדוש ברוך הוא על השושלות המדהימות האלו, כמו השושלת של בועז, מבועז של דוד המלך עד היום, ויש פה עוד רבים רבים כאלה. נמשיך להודות על הזכות הגדולה הזאת לחיות בדור של קיבוץ גלויות. אשרינו שזכינו. דורות על גבי דורות של יהודים. נכון, חבר הכנסת מרגי? דורות על גבי - - -

היו"ר יעקב מרגי:

חיבור חזק לאבות הקדושים.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

גם חבר הכנסת מרגי מגיע, נכון? כמה פעמים היית בשבת חיי שרה בחברון?

היו"ר יעקב מרגי:

אני לא סופר, אבל השנה אני לא מגיע, מה אני אעשה.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

לא סופר, יש לו בכלל אח שגר בחברון. אנחנו נמשיך להודות להשם יתברך על הזכות הזאת - -

היו"ר יעקב מרגי:

תודה רבה, תם הזמן.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

- - לחיות בדור הזה, שבו אנחנו חווים את קיבוץ הגלויות שהובטח לנו בתורה, והינה הוא קורה בנו ממש.

(אחרי כן סג)

היו"ר יעקב מרגי:

תודה. אני מזמין את חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי להגיב מהדוכן להתנגדות הממשלה. בבקשה, גברתי.

טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):

גברתי השרה אורית, אמרת דברים יפים, שאנחנו צריכים לכבד אחד את השני, צריכים לכבד את המורשת של יהדות התפוצות מכל התפוצות – נכון. אז אין סיבה שתתנגדו. מה הסיבה שדוחים ודוחים? מה הסיבה? יש בעיה? אתה תומך?

שר המורשת עמיחי אליהו:

אנחנו מקימים מרכז מורשת - - -

טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):

נכון, נכון, דיברתי גם על זה, לא היית כאן במליאה, אמרתי שלפני שנה קיבלתם החלטה. זה לא מתקדם.

שר המורשת עמיחי אליהו:

למה לא מתקדם? מתקדם מאוד.

טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):

מתקדם? אז חבל שאתה לא ענית.

שר המורשת עמיחי אליהו:

מתקדם מאוד יפה.

טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):

רגע, רגע, אני רוצה לענות לשרה. דיברת דברים יפים, אני אחזור על מה שאמרתם, מה שמתחיל בחינוך – הכול מתחיל בחינוך, אבל מה שמתחיל בחינוך לא נגמר בבתי הספר. תסתכלו מה קורה כאן בבית הנבחרים שלנו, כששר מרשה לעצמו אמירות ומתיחות, אמירות גזעניות כלפי חברי כנסת אחרים – כמו דודו אמסלם, השר אמסלם, שמרשה לעצמו לפנות לחבר כנסת בליאק ולשלוח אותו לשתות וודקה. זה הגיוני? אתה יודעים למה צריכים הצעת חוק כזאת? כדי שהיא תשנה את המציאות בשביל כל העולים, לא רק בשביל ולדימיר, לא רק בשבילי. אתם יודעים מה כתבו לי בשבוע שעבר ברשתות החברתיות? אני רוצה לצטט לכם. אני אצטט, כי אני לא יכולה אפילו להגיד דברים כאלה: מסתננת רוסיה, אנטישמית מסריחה, מהגרת זרה, רוסייה גויה, תחזרי לרוסיה. מי נותן לגיטימציה לאמירות כאלה? מי עוקב שזה לא יקרה? זה מתחיל בבתי הספר שלנו, בחינוך ישראלי. ואם אנחנו, חברי הכנסת, נבחרי הציבור, לא נשנה את המציאות ולא נחנך לכבד את המורשת של יהדות התפוצות, זה ימשיך. אנחנו נותנים לגיטימציה. בחקיקה שלנו, באמירות שלנו, אנחנו מהווים דוגמה אישית. איפה הדוגמה האישית? לפעמים אני פשוט מתביישת כשאני שומעת אמירות גזעניות כאן מעל בימת הכנסת. אנחנו חייבים לשנות את המציאות הזאת כדי שזה לא יקרה. לא לתת לגיטימציה למה שקורה בחברה הישראלית, שהיא עדיין גזענית. עם כל הפסיפס הישראלי יש מקום לגזענות כלפי יהודי ברית המועצות, ולא רק. צגה, את יכולה להגיד שגם אתם, יוצאי אתיופיה, גם חווים יחס משפיל. אנחנו חייבים להכניס יותר ויותר לימודים על יהדות התפוצות, על המורשת של התפוצות, כדי לשים קץ לגזענות שפשוט שוררת כאן בחברה הישראלית המודרנית שלנו. הצביעו בעד.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה רבה לחברת הכנסת טטאינה מזרסקי. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק החינוך הממלכתי (תיקון – לימוד מורשת יהודי ברית המועצות לשעבר), התשפ"ג–2023. חברי הכנסת, נא לשבת, אנחנו עוברים להצבעה. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 34 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 47 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – לימוד מורשת יהודי ברית המועצות לשעבר), התשפ"ג–2023, לא נתקבלה

היו"ר יעקב מרגי:

בעד הצעת החוק הצביעו 34 חברי כנסת, נגדה – 47, אין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק לא אושרה, לא עברה, ותוסר מסדר-היום.

היו"ר יעקב מרגי:

אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק עידוד יישוב עירוני מעורב, התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת ניסים ואטורי וקבוצת חברי הכנסת. בבקשה, חבר הכנסת ניסים ואטורי. הנמקה מהמקום.

ניסים ואטורי (הליכוד):

רציתי מהמקום, מהכיסא, אמרו לי שזה לא הולך.

היו"ר יעקב מרגי:

נכון. הנמקה מהמקום, בבקשה. יש לך דקה, אדוני.

ניסים ואטורי (הליכוד):

אני קורא מהכתב בגלל שזה דקה. פעם ראשונה שאני מציג חוק בדקה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת את הצעת החוק לעידוד יישוב עירוני מעורב, התשפ"ה–2025. הרצון לסייע ליישובים מעורבים קיים בהחלטות ממשלה רבות לאורך השנים. ההצעה הזו מבקשת לשים זרקור חשוב על סיוע ליישובים מעורבים, ובפרט אלה שבפריפריה, באמצעות משיכת אוכלוסיות חזקות שיבואו להתגורר בהם. הצעת החוק קובעת מתן הטבת מס ייעודית בהתאם לקריטריון פשוט: עיר מעורבת שהאוכלוסייה היהודית בה מתמעטת לאורך השנים. בוועדת שרים התבקשנו לקבוע שיעור של 40% אוכלוסייה שאינה יהודית ושהעיר המעורבת תהיה בפריפריה. גם החלטה זו של ועדת שרים לענייני חקיקה מלמדת על מדיניות הממשלה לחיזוק ההתיישבות בעיר מעורבת. בדומה להצעת החוק שמעניקה הטבת מס לשדרות ועוטף עזה בחקיקה נפרדת בשל שיקול ביטחוני – הצעת החוק הזו בנויה באותו אופן, חוק שעומד בפני עצמו במנגנון של הוראת שעה כדי לבחון את הצלחתו והמשך הצורך בו לגבי ערים מעורבות, כפי שהסברתי. גם האירועים שקדמו ל-7 באוקטובר לימדו אותנו כי ישנם אתגרים רבים לאוכלוסיות המתגוררות בהם. הרציונל הזה הנחה אותי כמציע החוק ואת הממשלה, שתומכת, בדיוק כפי שבזמנו נעשה עם חקיקה דומה להטבות מס ביישובים שלא דרך סעיף 11 לפקודת מס הכנסה. בהצעת החוק מוצע לקבוע בחוק עצמאי, ולא דרך סעיף 11 לפקודת מס הכנסה, שתושב ביישוב עירוני מעורב בפריפריה עם אוכלוסייה שאינה יהודית שעולה על יותר משליש, יהיה זכאי לזיכוי במס בשיעור של 9% מהכנסתו החייבת עד לתקרת הכנסה של 162,000 ש"ח.

היו"ר יעקב מרגי:

מכובדי סגן היושב-ראש, זה הנמקה מהמקום.

ניסים ואטורי (הליכוד):

אלה רק הנתונים, אתה מבין, זה רק הנתונים.

היו"ר יעקב מרגי:

אז לא צריך.

ניסים ואטורי (הליכוד):

שני משפטים, אף פעם לא חרגתי.

היו"ר יעקב מרגי:

בבקשה, אדוני.

ניסים ואטורי (הליכוד):

עם זאת, ולאור האתגרים בשנים הקרובות, מוצע לקבוע שבין השנים 2025 ועד 2029, לשיעור הזיכוי במס 3% ולתקרת ההכנסה יתווסף סכום נוסף של 24,000 ש"ח. אני מקווה שלצד הצעת החוק תהיה גם החלטת ממשלה שתבהיר זכויות נוספות לתושבי יישובים מעורבים, בעיקר בפריפריה. אני קורא לחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק. היא חשובה מאוד לחיזוק הפריפריה, בעיקר ביישובים מעורבים. תודה.

היו"ר יעקב מרגי:

יש שתי בקשות להתנגדות, של חבר הכנסת גלעד קריב ושל אחמד טיבי, אחרי שהשרה תשיב. גלעד קריב כרגע לא נמצא. אם הוא לא יגיע, עומדת לזכותך הזכות. בבקשה, גברתי, עד עשר דקות לרשותך.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

חברי היושב-ראש, גם מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני קודם כול מקריאה את תשובת שר האוצר להצעת החוק. חבר הכנסת ואטורי, איפה הוא?

היו"ר יעקב מרגי:

הינה, הוא פה. חבר הכנסת המציע.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

חבר הכנסת ואטורי, אני קודם כול רוצה להגיד לך יישר כוח.

ניסים ואטורי (הליכוד):

לא שומעים אותך.

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת, נא לשבת בשקט. לשמור על השקט ולשבת במקומות. בבקשה.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

עכשיו אתה שומע אותי, חבר הכנסת ואטורי? אז קודם כול אני רוצה להגיד לך יישר כוח על הצעת החוק. זה קודם כול. תודה רבה שאתה מעלה הצעת חוק שחשיבותה רבה. עכשיו אני אקריא, ברשותך, את התשובה של שר האוצר. ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה לתמוך בקריאה טרומית בהצעת החוק, בכפוף לתנאים הבאים – אתה צריך כמובן לומר אם אתה מקבל את התנאים האלה כי אלה התנאים: 1. החוק יחול רק על ערים מעורבות השוכנות בנגב ובגליל, ובשיעור בני מיעוטים העולה על 40%. זה התנאי הראשון; 2. הצעת החוק תוצמד להצעת החוק הממשלתית ותתמזג איתה. זה התנאי השני; 3. המשך הליכי החקיקה יקודמו בהסכמת משרד האוצר.

ניסים ואטורי (הליכוד):

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

רק שנייה, אתה צריך להקשיב לי כדי גם להגיב אם אתה מסכים לשלושת התנאים האלה. אז אני מציעה שתקשיב. אלה שלושת התנאים, בסדר? תודה רבה. עכשיו אתה יכול לדבר עם מי שאתה רוצה, אני ממליצה שפחות עם הקליינט הזה, אבל זו כבר החלטה שלך. אני רוצה להגיד כך; מכיוון שהתחלנו ודיברנו על ערים מעורבות, חבר הכנסת ואטורי, אני חיה בעיר מעורבת. אני חיה בעיר שהיא קודם כול עיר האבות והאימהות שלנו, עיר יהודית. העיר היהודית הראשונה בעולם היא חברון עיר האבות. זה קודם כול. אבל מה לעשות שגרים בה גם בני עם אחר, ערבים, יש לא מעט בחברון. אז אני רוצה להגיד – כשהגיע אברהם אבינו לחברון, אז היא גם הייתה עיר מעורבת, כי הוא בא לגור. אז הוא כבר היה אברהם העברי. איך אמרה קודם טטיאנה? הם קראו שם, בברית המועצות, ליהודים "עברים", עברים. עברים עם עי"ן ובי"ת. הוא הגיע, וכל העיר הייתה מלאה כנענים. מה עשה אברהם אבינו במצב כזה? וזה גם מה שאנחנו עושים היום בחברון. אברהם אבינו קנה בחברון את הקניין העברי הראשון בארץ. הקניין העברי הראשון בארץ הוא מערת המכפלה. בעצם אברהם אבינו, כשהוא, בפרשת השבוע שלנו, ניגש לעפרון החיתי ומבקש לקנות את מערת המכפלה, הוא בעצם הקים את הקרן הקיימת לישראל לראשונה. הוא בעצם מקים את הקרן הקיימת לישראל, שבאמצעותה עם ישראל מתחיל לרכוש קרקעות בארץ. עכשיו, אני שואלת אותך, חבר הכנסת ואטורי: הרי הקדוש ברוך הוא הבטיח לו את כל הארץ, למה הוא צריך לשלם? השם יתברך הבטיח לו, זה שלו. זה שלו, למה הוא צריך לשלם על זה? אבל אברהם אבינו מבין – ותכף אנחנו נראה את זה בפרשה – אברהם אבינו מבין שכשאתה משלם, כשאתה ממש מכניס את היד לכיס ומשלם ומשקיע, זה שלך פי כמה וכמה. ולכן הוא גם מסרב להצעה של עפרון. עפרון אומר לו: בשביל מה אתה צריך? בשביל מה אתה צריך לקנות? "קבר את מתך", קבור. אני נותן לך. קבור בחלקה שלי. אומר לו אברהם אבינו: לא ולא. אני רוצה לשלם, שזה יהיה שלי בטאבו.

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת, נא לשמור על השקט.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

שלי בטאבו. וכך כתוב, אחרי ששרה אימנו נפטרה: "ויקם אברהם מעל פני מתו; וידבר אל בני חת לאמר: גר ותושב אנכי עמכם; תנו לי אחוזת קבר עמכם, ואקברה מתי מלפני: ויענו בני חת את אברהם לאמר לו: שמענו אדוני נשיא אלהים אתה בתוכנו במבחר קברינו קבר את מתך; איש ממנו, את קברו לא יכלה ממך מקבר מתך". מציעים לו בחינם: תקבור בחינם, זה יישאר שלנו, תקבור. אברהם אבינו לא מסכים, לא מסכים. "ויקם אברהם וישתחו לעם הארץ לבני חת: וידבר אתם לאמר; אם יש את נפשכם לקבר את מתי מלפני שמעוני ופגעו לי בעפרון בן צחר. ויתן לי את מערת המכפלה אשר לו, אשר בקצה שדהו, בכסף מלא יתננה לי בתוככם לאחזת קבר".

היו"ר יעקב מרגי:

קטי שטרית.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

אני אגיד לך, אדוני היושב-ראש, מילא אם מפריעים לי, מה אני חשובה? אבל מפריעים לי לקרוא את הפסוקים המכוננים האלה - -

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

- - מפרשת השבוע, הפסוקים שמראים שלנו – לנו הארץ; ולנו, לנו מערת המכפלה; ולנו, לנו חברון עיר האבות. את הפסוקים האלה צריכים לשמוע.

היו"ר יעקב מרגי:

חברת הכנסת שטרית. פינת היועצים, מה זה? מה זה הצרחות האלה? צעקות.

קריאה:

היו"ר יעקב מרגי:

לא, לא. זו פינת היועצים. היא התנצלה, זה בסדר. בבקשה, גברתי.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

אומר עפרון לאברהם אבינו: "לא אדוני שמעני השדה נתתי לך, והמערה אשר בו לך נתתיה. לעיני בני עמי נתתיה לך, קבור מתך".

היו"ר יעקב מרגי:

תושיב אותם. כל מי שעומד, תושיב אותו. כל העומדים, נא לשבת.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

כל הזמן עפרון מתעקש לא למכור. הוא רוצה שזה יישאר שלו. ואברהם אבינו מתעקש לקנות.

היו"ר יעקב מרגי:

סדרנים, נא להושיב את חברי הכנסת, במיוחד את אלה שמדברים עם הגב לדובר. מה זה? מה תרבות הדיון הזאת?

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

חברי הכנסת, חלק מכם יזכו להגיע השנה – חבר הכנסת עמית הלוי, אתה מגיע לשבת חיי שרה בחברון?

עמית הלוי (הליכוד):

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

לא מגיע השנה? לא? כי כל שנה אתה בא. אז אני אומרת לאלה שלא מגיעים, תשמעו עכשיו את הפרשה. אומר לו עפרון: "ויען עפרון את אברהם לאמר לו. אדוני שמעני, ארץ ארבע מאות שקל כסף ביני ובינך מה היא ואת מתך קבר". פה הוא נכנע לו. פה הוא מסכים לקבל את הכסף. עכשיו אברהם אבינו מרוצה: "וישמע אברהם אל עפרון, וישקל אברהם לעפרון את הכסף אשר דבר באזני בני חת, ארבע מאות שקל כסף, עובר לסוחר". ואז מה כתוב?

אופיר כץ (הליכוד):

זהו.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

עוד פסוק אחד, אופיר. מה כתוב? "ויקם שדה עפרון, אשר במכפלה, אשר לפני ממרא השדה והמערה אשר בו, וכל העץ אשר בשדה, אשר בכל גבלו סביב". מה אומרים חז"ל? "ויקם שדה עפרון – תקומה הייתה לו". תקומה. השדה הזה של המכפלה, כשאברהם אבינו קנה אותו, הייתה לו תקומה. תודה רבה, חברי הכנסת.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

וכמובן שאנחנו ממליצים, בכפוף לתנאים, להצביע בעד הצעת החוק.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה לשרה אורית סטרוק. חבר הכנסת ואטורי.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

איך ואטורי עולה? זהו. נגמר - - -

היו"ר יעקב מרגי:

די, דיברו כולם? אתה לא חבר כנסת. לא.

ניסים ואטורי (הליכוד):

אף אחד לא התנגד. מה הוא רוצה?

היו"ר יעקב מרגי:

אוקיי. תודה. יש חבר כנסת שביקש להתנגד? חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה.

קריאה:

היו"ר יעקב מרגי:

הוא לא שאל. הוא קבע.

קריאה:

היו"ר יעקב מרגי:

למה? זו הסכמה. יש תמיכה של הממשלה, מה?

קריאה:

היו"ר יעקב מרגי:

הוא לא פה. בבקשה, אדוני. שלוש דקות לרשותך.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

תודה רבה. תמיד תמכנו בחוקים שמטרתם לתת הטבות ליישובים. יש כאן הצעת חוק שמדברת על יישוב מעורב, אבל יש התניה – חבר הכנסת ואטורי, יש התניה של 40%, הגבלת 40%. כתוב "לא יהודים", הכוונה ערבים. אני לא מכיר יישוב כזה.

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת, נא לשמור על איפוק ושקט.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

חבר הכנסת ואטורי, מה זה 40% התניה בחוק, שאתה הסכמת לה, של לא יהודים בתוך יישוב מעורב? איזה יישוב מעורב יש בו 40%?

ניסים ואטורי (הליכוד):

אני אומר, זה התנאי שהממשלה אמרה, ואני מקבל אותו.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

שמה? חשוב שהדברים שלך יישמעו, כי אנחנו שוקלים איך להצביע.

ניסים ואטורי (הליכוד):

אני אענה לך, טיבי. תסיים, אני אענה.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

לא, לא, מה זה 40% מינימום לא יהודים בתוך יישוב מעורב? מה זה הדבר הזה? חשוב שהוא יענה, אדוני. הינה, הוא רוצה לענות.

היו"ר יעקב מרגי:

בוא, אין פרוצדורה כזו. בוא, בוא, יש דיונים. בשביל זה יש את דיוני ועדות הכנסת, נו. תקרא את החוק.

ניסים ואטורי (הליכוד):

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

לא. הינה, אני לא מכיר יישוב כזה. נוף גליל הוא לא כזה. עכו הוא לא כזה. רמלה היא לא כזאת. לוד היא לא כזאת. למה הכוונה? וגם המילה "התיישבות" – המטרה, כנראה, גם בגלל זהות המציע וגם בגלל הניסוח וההגבלות, היא ייהוד של יישובים. והניסוח מאוד בעייתי עם נופך מפלה בצורה בוטה. תודה רבה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה רבה לחבר הכנסת אחמד טיבי. חברי הכנסת, נא לשבת. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק עידוד יישוב עירוני מעורב, התשפ"ה–2025. הצבעה. תשבו במקומות. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 52 נגד – 6 נמנעים – 1 ההצעה להעביר את הצעת חוק עידוד יישוב עירוני מעורב, התשפ"ה–2025, לוועדת הכספים נתקבלה.

היו"ר יעקב מרגי:

בעד הצעת החוק הצביעו 52 חברי כנסת, נגד – שישה חברי כנסת, אחד נמנע. אני קובע כי הצעת חוק עידוד יישוב עירוני מעורב, התשפ"ה–2025, אושרה בקריאה טרומית, ותעבור לדיון בוועדת הכספים לצורך הכנתה לקריאה ראשונה. לפרוטוקול, חברת הכנסת מיכל וולדיגר רצתה להצביע בעד ולא הספיקה. זה רק לפרוטוקול. תודה.

היו"ר יעקב מרגי:

נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הטבות מס ליישוב מאוים באזור), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות. אני מזמין את חבר הכנסת צבי ידידיה להציג את הצעת החוק. לרשותו עומדות עד עשר דקות. בבקשה, אדוני.

צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום אנחנו מוסיפים נדבך להכרעה היסטורית של עתיד מדינת ישראל, לא פחות. יהודה ושומרון זה המקום שנמצא היום אולי בוויכוח הכי גדול בעולם בהקשר של מדינת ישראל. כל העולם לוחץ עלינו, וכל הלחץ שיש בעולם על מדינת ישראל זה מתוך איזשהו דמיון שיום אחד היהודים יעופו מיהודה ושומרון, ותקום שם מדינה פלסטינית – מדינת טרור בלב ארץ ישראל, מדינת טרור שמשמעותה היא ניסיון חיסול של המדינה היהודית. הדבר הזה, שנמצא בוויכוח כל כך הרבה שנים, נשאר בוויכוח, מפני שביהודה ושומרון עדיין אין מספיק יהודים שגרים בשטח הזה. ביום שיהיו מספיק יהודים שגרים ביהודה ושומרון, לכל העולם יהיה ברור שלעולם לא תקום שם מדינה פלסטינית; לכל העולם יהיה ברור שביהודה ושומרון העם היהודי נשאר לנצח, ולכל העולם יהיה ברור שלעולם, לעולם לא תקום אף מדינה אחרת בין הים לירדן חוץ ממדינת ישראל. לכן, להביא כמה שיותר אנשים וכמה שיותר עסקים ואוכלוסייה מבוססת ליהודה ושומרון זה משימה לאומית, וזו חובתה של המדינה. מעבר לעניין הזה של הכרעה היסטורית של יהודה ושומרון, יש כאן גם תיקון של עוול. כי במשך שנים מדינת ישראל ידעה להכיר בחוסן של תושבי קו העימות בצפון ובעוטף עזה ולתת להם הקלות במס כהכרה באומץ, בעמידה ובתרומה לביטחון המדינה מתוך רצון שלנו, של המדינה, שלמקומות הללו תגיע אוכלוסייה מבוססת ככל האפשר, ייפתחו שם עסקים – כדי לפתח את ההתיישבות בשטח. אבל לעומת זאת, אותם אזרחים, משפחות, ילדים, שחיים יום-יום תחת איום ממשי ביישובי יהודה ושומרון, רובם נותרו מחוץ למפת העדיפויות הלאומית. אותם יישובים כמו איתמר, עופרה, בית אל, שילה, קרני שומרון וכמותם עוד – היום אנחנו כבר יותר מ-200 יישובים – נמצאים תחת איום ביטחוני ממשי. לא מדובר בתחושת איום, אלא בדירוג רשמי של משרד הביטחון. פיגועים, זריקות אבנים, ירי, מטענים – זו שגרת חיים. ובכל זאת תושבי המקום ממשיכים לגדל שם ילדים, לבנות בתים, לנטוע כרמים ולהפריח את הארץ. למען הגילוי הנאות, גם אני תושב יהודה ושומרון, והחוק הזה יחול גם עליי. תושבי יהודה ושומרון לא מבקשים פריווילגיה, הם מבקשים צדק – צדק למי שגר סמוך לעזה ולמי שגר תחת אותם איומים בלב השומרון; צדק בין אזרחי ישראל כולם, שמוסרים נפשם על ההתיישבות ועל האחיזה באדמת הארץ. החוק הזה נועד לשים סוף לאבסורד שבו המדינה עצמה קבעה בהחלטות ממשלה כי מדובר ביישובים בעדיפות לאומית, אך רשויות המס מתעלמות מהדבר הזה עד היום. החוק קובע בפשטות כי מי שחי תחת רמות איום ביטחוניות מ-2 עד 5, לפי הגדרת משרד הביטחון, בכל חלקי הארץ – זכאי להיכלל בהטבות המס כמו כל יישוב קו עימות אחר. שוב, זו לא רק שאלה כלכלית – זו אמירה מוסרית, ציונית וערכית. זו אמירה שמדינת ישראל תומכת בהתיישבות ביהודה ושומרון, זו אמירה שמדינת ישראל רוצה להפוך את יהודה ושומרון ללב של המדינה. היישובים ביהודה ושומרון יפרחו. עם הטבות המס האלה ייפתחו הרבה יותר עסקים ביהודה ושומרון, תגיע אוכלוסייה מבוססת, ואנחנו נוכל לשווק ולמכור הרבה יותר בתים ביהודה ושומרון ולהביא עוד מיליונים של יהודים לשטח שהוא ליבה של ארץ ישראל. כמו שפתחתי בהתחלה, כמעט כל הלחץ הבין-לאומי שקיים עלינו היום מגיע כי אין מספיק יהודים ביהודה ושומרון. כמעט כל הלחץ של מדינות העולם על מדינת ישראל מגיע אך ורק בגלל שהם עדיין חושבים שיום אחד הם יצליחו להקים שם איזושהי מדינה פלסטינית. וכשבעזרת השם, בעזרת החוק הזה, נצליח לבסס את יהודה ושומרון כמקום שימשוך אליו אנשים, עוד ועוד יהודים לשטח של יהודה ושומרון, למרות האיומים ולמרות הסיכון הביטחוני – אנחנו נכריע את עתיד יהודה ושומרון, נכריע את עתידה של מדינת ישראל, ונכריע את עתיד האזור כולו, בעזרת השם, למדינה יהודית אחת בין הים לירדן. זה צעד חשוב מאוד, צעד משמעותי מאוד, צעד שמתקן עוול של שנים ארוכות, וצעד שסוף-סוף משדר לתושבי יהודה ושומרון: אנחנו תומכים בכם. אנשים שחיים בתוך סיכון, מדינת ישראל תומכת בהם ורוצה לחזק עוד ועוד אנשים שיבואו לגור בשטח הזה.

נאור שירי (יש עתיד):

אתה חלק מממשלה שחתמה על מדינה פלסטינית. למה אתם תמיד - - -

היו"ר יעקב מרגי:

תודה, תודה. נאור.

צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית):

נאור, עושים עוד צעד ועוד צעד, אני מזמין אותך.

נאור שירי (יש עתיד):

מה עוד צעד, נתתם להם מדינה - - -

צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית):

חבר הכנסת נאור שירי, אני מזמין אותך לבוא לבקר ביהודה ושומרון. הינה, קיבלת הזמנה.

נאור שירי (יש עתיד):

נשמה, הייתי שם לפני יומיים. הייתי, הייתי.

צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית):

תבוא לבקר ביצהר, הינה, אני מזמין אותך, ותראה לאורך הדרך כמה דברים אנחנו עושים בשטח, מעשים בשטח – עוד יישובים, עוד חוות, עוד מקומות. הינה, קיבלת עכשיו הזדמנות לדבר.

נאור שירי (יש עתיד):

לא, אני בא להגיד לך שהייתי.

צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית):

עוד חוות, עוד מקומות, מצוין. עוד מקומות, הכפלה של הכבישים, הכפלה של התשתיות. וגם אנחנו נביא - - -

נאור שירי (יש עתיד):

איזו הכפלה? הרי נתתם להם מדינה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה, נאור.

צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית):

אתה יודע כמה חוות קמו ביהודה ושומרון בשנתיים האחרונות, חבר הכנסת נאור שירי? למעלה מ-100 חוות, יותר מ-100 יישובים. אנחנו מאות יישובים.

גלעד קריב (העבודה):

בינתיים עוזבים את ההתנחלויות.

צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית):

ובדיוק בגלל מה שאומר חבר הכנסת קריב – הינה, אומר חבר הכנסת קריב, אני בטוח שאתה תתמוך בזה. חבר הכנסת קריב, אני בטוח שתתמוך בחוק.

היו"ר יעקב מרגי:

גלעד קריב, מה? לא במשמרת שלי, קריאת ביניים בישיבה. הכול נפרץ בכנסת הזו, אני לא מבין.

צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית):

חבר הכנסת קריב, אני בטוח שאתה תתמוך עכשיו בחוק. אני בטוח שאתה תתמוך בחוק כדי לחזק את ההתיישבות. יבואו עוד תושבים, יבוא עוד אנשים.

גלעד קריב (העבודה):

- - - הציבור מצביע ברגליים - - -

היו"ר יעקב מרגי:

בסדר. אתה יודע, קריאת ביניים. קריאת ביניים, לא נאום.

צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית):

חבר הכנסת קריב, אני בטוח שאם תקרא את החוק, תבין כמה רלוונטי מה שאמרת עכשיו, כי מה שאנחנו רוצים זה בדיוק זה – להביא עוד ועוד תושבים ולתת תמריצים לאנשים לבוא לגור באזורים למרות שהם מאוימים. זה מה שצריך לעשות. ככה מביאים תושבים לעוטף עזה, ככה מביאים תושבים לגבול הצפון, וככה מביאים תושבים ליהודה ושומרון. וככה בדיוק אנחנו נמחק את החלום של המדינה הפלסטינית, נמחק את החזון של מדינת טרור בליבה של ארץ ישראל. זה מה שאנחנו רוצים לעשות כאן. נבקש מחבריי חברי הכנסת לתמוך בחוק. תודה רבה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה רבה לחבר הכנסת צבי סוכות. אני מזמין את השרה אורית סטרוק להשיב בשם הממשלה. בקצב הזה היא תעבור לפרשת תולדות. עד עשר דקות לרשותך, בבקשה.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

מכבודי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, יש לנו עוד הרבה לפני תולדות, כל השידוך של יצחק ורבקה.

היו"ר יעקב מרגי:

אני סומך עלייך.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

כן, ברוך השם. בתור התחלה אני – רגע, איפה חבר הכנסת סוכות? חבר הכנסת סוכות, חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות.

היו"ר יעקב מרגי:

חבר הכנסת צבי, פונים אליך. נא לשבת.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

שלום. תודה רבה לך, צבי היקר, שאתה מעלה את הצעת החוק החשובה הזו. ברוך השם, חיכינו לה שנים, ואתה זכית להיות זה שמציע אותה, תבורך. ברשותך, אני מקריאה קודם את דברי שר האוצר, ידידנו וראש המפלגה שלנו, ואחר כך אגיד עוד כמה מילים משלי. ובכן, ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה לתמוך בקריאה הטרומית בהצעת החוק בכפוף לכך שהמשך הליכי החקיקה יקודמו בהסכמת משרד האוצר – צבי, אתה צריך כמובן להסכים לתנאי הזה. החוק מקנה הטבה במס ליישובים מרוחקים פריפריאלית וסמוכי גבול בין-לאומי וגם בהתאם למדרג החברתי-כלכלי של כל אחד מהם לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. למרות שמפת אזורי העדיפות הלאומית של ממשלת ישראל, שנקבעה בהחלטת ממשלה מספר 667 מיום 4 באוגוסט 2013 – למה אין תאריכים עבריים על הדברים האלה? זה משגע – כוללת גם יישובים מאוימים ביטחונית ביהודה והשומרון – כלומר, אם פותחים את החלטת הממשלה, חבר הכנסת סוכות, רואים בטבלה גם את היישובים המאוימים ביהודה ושומרון – למרות זאת, קריטריון של איום ביטחוני, כאמור, אינו כלול בחוק. כלומר בעצם יש פער בין מפת אזורי עדיפות לאומית לבין מה שאומר החוק של ההטבות. ולכן, זה פער שצריכים לסגור אותו, אנחנו אומרים את זה שנים. הטבות המס נועדו לעודד מגורים של אוכלוסיות חזקות באזורים שבהם המדינה רואה אינטרס לאומי, ובהם ישנם קשיי מגורים הדורשים סיוע כדי להתגבר עליהם – רגע, ארחיב פה טיפה. כשהממשלה קובעת אזורי עדיפות לאומית, המטרה שלה היא באמת לתת עדיפות לאומית באזורים האלה. זה יכול להיות במגוון כלים, אחד הכלים הוא הטבות המס. פה נוצר פער שאין בו שום היגיון, כי האזור הזה הוא אזור עדיפות לאומית, הוא מוגדר ככה. היישובים האלה מופיעים בטבלה, ופתאום כשמגיעים להטבות מס – זה נעלם. לא הגיוני. יישובים מאוימים ביטחונית עונים על תכלית זו, ולראיה החלטת הממשלה בעניינם. כאמור, בהצעת חוק זו מוצע להוסיף לפקודת מס הכנסה קריטריון של איום ביטחוני ברמת איום של 2 עד 5, בדומה לקריטריון הקיים של סמיכות לגבול. קריטריון זה יקנה 25 נקודות שיחושבו במסגרת הניקוד הכולל למתן הטבות למס. הקריטריון מתבסס על קביעת משרד הביטחון בהתאם לסיווג שקובע פיקוד המרכז לאיום ביטחוני. על היישובים הללו יחולו אותם קריטריונים פריפריאליים וסוציו-אקונומיים החלים על יישובים סמוכי גבול, מה שישווה את מפת הטבות המס למפת אזורי העדיפות הלאומית. ההתיישבות ביהודה ושומרון עומדת במשך שנים רבות בגבורה מול טרור מתמשך ביישובים ובצירים, ויש לעודד אותה בין היתר באמצעות מתן הטבות מס. עד כאן דברי שר האוצר. עכשיו אני רוצה להוסיף כמה דברים מטעמי, ופה מעל הדוכן אשמח לפנות לחברנו שר הביטחון. השר שלמה קרעי, השר שלמה קרעי - - -

היו"ר יעקב מרגי:

השר קרעי.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

הוא לא שומע אותי. אני נשמעת כל כך חלש? אני רוצה להפנות דברים לשר הביטחון. השר קרעי, תאפשר לשר הביטחון לשמוע אותי. שר הביטחון, אתה שומע? אנחנו הולכים לתת הטבות מס ליישובים בגלל שהם מאוימים ביטחונית. סך הכול זה הגיוני, נכון שר הביטחון? נותנים הטבות מס לאשקלון, משום שאשקלון מאוימת ביטחונית. נותנים הטבות מס ביהודה ושומרון משום שהיישובים שם מאוימים ביטחונית. אז סך הכול הגיוני. אבל מה אני רוצה לומר לך, ידידי שר הביטחון? אני רוצה לאחל לך וגם להגיד לך שאני סומכת עליך שאתה תבטל את הטבות המס האלה, כי אתה תייצר מצב שהמקומות האלה לא יהיו מאוימים יותר ביטחונית.

היו"ר יעקב מרגי:

כן, זו שאיפה.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

אם אנחנו מדברים על אשקלון – הרי אם בעזרת השם – ואנחנו חייבים לעשות את זה –נמחק את חמאס מעזה – נמחק – אם הנשיא טראמפ יודע למחוק את חמאס בכוחות שלו, לא דרך צה"ל ולא דרך כוחות הביטחון של מדינת ישראל – תפדל; אבל אם לא, אנחנו סומכים עליך, שר הביטחון, שאתה תמחק את חמאס מעזה ותפרז את עזה לחלוטין, גם בצד הכחול של הקו הצהוב וגם בצד האדום. נכון, שר הביטחון? בעזרת השם אחרי שאתה תעשה את זה, וזה יהיה במהרה בימינו, לא נצטרך יותר לתת הטבות מס, לא לאשקלון, אפילו לא לשדרות – כי הן לא יהיו מאוימות יותר, כיוצא בזה – יהודה ושומרון. אתה שר הביטחון הראשון – הראשון מאז חומת מגן – שהתחלת לטפל בביטחון ביהודה ושומרון כמו שצריך. יזמת את המבצע במחנות הפליטים – לא היה כדבר הזה. לא היה כדבר הזה.

שר הביטחון ישראל כץ:

מחנות הטרור.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

מחנות הטרור, אומר שר הביטחון בצדק. תודה על התיקון הזה. יזמת את המבצע במחנות הטרור, הבאת שם הישגים פנטסטיים, והיד עוד נטויה. אתה לא מרפה, אתה לא מסתפק בהגנה על היישובים, שזה חשוב. אבל אתה הולך לכל מחנות הטרור, כיסי הטרור, מרכזי הטרור – ואתה מטפל בצורה נחושה כדי שלא יהיה יותר איום. בסוף אנחנו לא רוצים הטבות מס, שר הביטחון, אנחנו רוצים שאנשים יוכלו לחיות ביהודה ושומרון, באשקלון ושדרות ובכל ארץ ישראל ללא איום הטרור הזה. ואני רוצה להגיד לך – אנחנו שומעים שמדברים גבוהה-גבוהה, יבואו כל מיני כוחות בין-לאומיים, רב-לאומיים, ינקו את עזה מטרור. סליחה, אני לא סומכת עליהם, אני סומכת רק עליך – עליך ועל צה"ל ועל השב"כ שלנו ועל כל כוחות הביטחון שלנו, שהם באמת באמת יביאו לסוף הטרור ברצועת עזה, ולא נצטרך יותר הטבות מס. נוכל לחיות כמו שיהודים צריכים לחיות בארץ שלהם. אז אני רוצה לברך אותך שתצליח. אנחנו מתפללים כל יום, והשבת הזאת יתפללו במערת המכפלה עשרות אלפי יהודים, כדי שצה"ל יצליח במשימה הקדושה הזו – לנקות את הארץ שלנו מהטרור. ואז בעזרת השם לא נצטרך את החוק הזה. הממשלה כמובן תומכת, כפי שאמרנו. תודה רבה.

היו"ר יעקב מרגי:

הממשלה תומכת, ויש בקשה להתנגד. ראשונת המבקשות, המבקשים – מרב מיכאלי. עשיתי לך מחווה, אמרתי "מבקשות, מבקשים". כי בשפה העברית רבים אומרים ביחיד. עד שלוש דקות.

מרב מיכאלי (העבודה):

לכבוד ייחשב לי, אדוני היושב-ראש. אני מעריכה את זה מאוד. חברותיי וחבריי חברי הכנסת, שמעתם את המציע, חבר הכנסת סוכות. אנחנו רוצים, הם רוצים, הוא רוצה, להרבות את ההתיישבות ביהודה ושומרון, ולכן הוא רוצה לתת עוד הטבות כדי שיותר ויותר יבואו לגור ביהודה ושומרון, וזה באמת יממש את החזון המשיחי למלכות בית שלישי עם בית מקדש וכל מה שבא עם זה. אני לא יודעת איך לספר לכם את זה, חברות וחברים – אתם שופכים כל כך הרבה כסף על יהודה ושומרון. את כל הכסף שהיה צריך ללכת לגליל, כל הכסף שהיה צריך ללכת לנגב, כל הכסף שרק צריך ללכת לחינוך של תלמידות ותלמידים בתוך תחומי מדינת ישראל, לילדות וילדי הגנים, לבריאות, לחברה – כל הכסף הזה הולך ליהודה ושומרון. לכבישים – שליש מתקציב הכבישים אתם שמים ביהודה ושומרון, במקומות שאין בהם התיישבות או מתיישבים בכלל. ובכל זאת, ב-14 מתוך 24 רשויות – הגירה שלילית. ישראליות וישראלים עוזבים את היישובים ביהודה ושומרון ולא באים למרות כל הכסף שאתם שופכים עליהם, למרות כל ההטבות – עוד ועוד, ויותר תכנון ויותר סלילה ויותר בנייה ויותר רעש ויחסי ציבור. לא רק שהם לא באים, הם עוזבות ועוזבים. שמתם את בצלאל סמוטריץ', השר העליון של השטחים. הוא עושה פעילות בלתי נלאית ללא הרף; הן לא באות – הן הולכות, הן עוזבות. בסוף, חברות וחברים, הישראליות והישראלים לא מטומטמים כמו שאתם חושבים שהם. הם ממש לא מטומטמות ומטומטמים, הן מבינות ומבינים שללכת לשבת בתוך אוכלוסייה פלסטינית זה דבר לא בר-קיימה. לא יעזור שום דבר, בסוף יש שם בקושי 5% מהאוכלוסייה בישראל, וזה לא הופך להיות משהו שהוא חסם להסדר מדיני. זה לא ימנע את מה שאין מנוס ממנו – הסדר מדיני לסיום הסכסוך הישראלי–פלסטיני להבטחת קיומה של מדינת ישראל, להבטחת הביטחון של כל אחת ואחד שגרות באזור הזה. אז תעבירו עכשיו עוד הטבות כאילו אלה היישובים היחידים המסוכנים – אם תעשו את זה, הרי תצטרכו להשוות עם כל המסוכנים האחרים, שצריכים לשמור על הגבולות שלנו.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה.

מרב מיכאלי (העבודה):

אז חברות וחברים בואו, בואו נפסיק את המשחק האידיוטי הזה - -

היו"ר יעקב מרגי:

תודה. תם הזמן.

מרב מיכאלי (העבודה):

- - ונתקדם כבר להסדר שיבטיח את החיים שלנו כאן.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה לחברת הכנסת מרב מיכאלי. חברי הכנסת, חבר הכנסת המציע רוצה להשיב, עומדת לו הזכות להשיב למתנגדת. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך.

צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית):

חברת הכנסת מיכאלי, יש לי חדשות עבורך: לא רק שביהודה ושומרון אנשים לא עוזבים – באים ובאים, ואני מזמין אותך לבוא ולבקר. פעם אחת תראי בעיניים במקום סתם להגיד כל מיני דברים שמספרים לך. תבואי ותראי איך ההתיישבות מתפתחת, כמה יישובים קמו רק בשנתיים האחרונות, חברת הכנסת מיכאלי. כמה הכבישים שאת תקעת ועצרת – מוכפלים. שר האוצר סמוטריץ' הקצה מיליארדים לכבישים שמוכפלים ומוכפלים. והעלילה האנטישמית הזאת, שכביכול כל הכסף של המדינה נמצא בכיס של המתנחלים – את יודעת שאמרו את זה על היהודים מדורי-דורות - -

מרב מיכאלי (העבודה):

- - - נכון?

גלעד קריב (העבודה):

- - - אתה ואורית סטרוק וסמוטריץ' - - -

צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית):

- - אז אתם מוזמנים לבוא ולבקר, לבוא ולראות בעיניים כמה השטח מתפתח, כמה חוות קמו - -

היו"ר יעקב מרגי:

גלעד קריב - -

צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית):

- - כמה יישובים קמו, כמה הכבישים שעצרתם מוכפלים.

היו"ר יעקב מרגי:

- - אתה רוצה קריאה ראשונה?

צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית):

בעזרת השם אחרי החוק הזה יגיעו מיליונים ליהודה ושומרון.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה.

צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית):

החלום שלכם להקים מדינה פלסטינית, מדינת טרור בלב הארץ – פשוט נמחק. תודה רבה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה רבה. חברי הכנסת, נא לשבת, אנו עוברים להצבעה על הצעת החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הטבות במס ליישוב מאוים באזור), התשפ"ה–2025. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 57 נגד – 28 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הטבות במס ליישוב מאוים באזור), התשפ"ה–2025, לוועדת הכספים נתקבלה.

היו"ר יעקב מרגי:

בעד הצעת החוק הצביעו 57 חברי כנסת, נגדה – 28, אין נמנעים, אין נוכחים. אני קובע כי הצעת חוק תיקון פקודת מס הכנסה (הטבות במס ליישוב מאוים באזור), התשפ"ה–2025, אושרה בקריאה טרומית, ותעבור לדיון ועדת הכספים לצורך הכנתה לקריאה ראשונה. לפני שאני עובר לנושא הבא בסדר-היום, הודעה לפרוטוקול בלבד: חבר הכנסת ישראל אייכלר מבקש להודיע לפרוטוקול כי הוא תומך בהצעת החוק הקודמת בעניין עידוד יישוב עירוני מעורב, למרות שלא הספיק להצביע – לפרוטוקול.

היו"ר יעקב מרגי:

הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבד להודיע לכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ושלישית: הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון מס' 12), התשפ"ו–2025, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט; לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים) (תיקון מס' 20), התשפ"ו–2025. תודה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה למזכיר הכנסת.

היו"ר יעקב מרגי:

אנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום: הצעת חוק העונשין (תיקון – איסור על עינויים ועל יחס אכזרי, בלתי אנושי ומשפיל), התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן וקבוצת חברי כנסת. אני מזמין את חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן להציג את הצעת החוק. חברת הכנסת עאידה, את מוותרת?

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

אני לא שומעת.

היו"ר יעקב מרגי:

אם את לא שומעת אותי, אני לא רוצה לומר מה המסקנות.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

לא, זה סימן שיש לי בעיה באוזניים.

היו"ר יעקב מרגי:

שהפריעו לך, שהפריעו לך שם. יאללה, עד עשר דקות לרשותך.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

תודה רבה. הצעת החוק הזו היא הצעת חוק העונשין. התיקון שאני מגישה הוא איסור על עינויים ועל יחס אכזרי, בלתי אנושי ומשפיל. חשוב לי להדגיש שאת הצעת החוק הזו הנחתי על שולחן הכנסת ביולי 2023.

טלי גוטליב (הליכוד):

אף חוק שלך לא יעבור. אף חוק שלה, תומכת טרור - - - לא יעבור.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

הגשתי אותה ביולי 2023 ואני מעלה אותה לדיון ולהצבעה לאחר שחיכיתי - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

אף חוק שלך לא יעבור – אף חוק שלך.

היו"ר יעקב מרגי:

טלי גוטליב.

טלי גוטליב (הליכוד):

- - - אני מסיימת.

היו"ר יעקב מרגי:

אבל יש בינינו הסכם. תודה.

טלי גוטליב (הליכוד):

רק רציתי להזכיר - - -

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

לאחר שוועדת השרים דחתה את ההחלטה שלה בארבעה חודשים. היא בדיוק הייתה אמורה לדון מחדש בהצעה הזו עכשיו, ובעצם אני מעלה אותה בתזמון עם דיון אשר - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר יעקב מרגי:

אני אקרא קריאות.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

בתזמון עם דיון אשר מתקיים בז'נבה בימים האלה בדיוק עם משלחת של משרד המשפטים. אני חייבת להגיד שהיא משלחת די גדולה של כמעט 20 איש ואישה, שכנראה הבינו מלכתחילה שיהיה קשה להם להסביר לוועדת האו"ם שדנה בעניין העינויים, יהיה קשה להם לענות למה מדינת ישראל עד היום הזה לא חוקקה את החוק שהיא הבטיחה - -

טלי גוטליב (הליכוד):

- - - מה זה - - -

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת, נא לשבת. חבר הכנסת גפני, יו"ר הקואליציה, מקלב, זה מפריע כאן.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

- - למוסדות הבין-לאומיים. אני חייבת להביא פה קצת סקירה - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

- - - כאן בכנסת. מי שעושה את - - -

היו"ר יעקב מרגי:

לא שומעים אותך, טלי.

טלי גוטליב (הליכוד):

היא מוציאה את דיבת לוחמינו.

היו"ר יעקב מרגי:

אוקיי. שמענו.

טלי גוטליב (הליכוד):

על הידיים שלה דמם.

היו"ר יעקב מרגי:

גם הפרוטוקול שמע את זה, נקודה. בבקשה, גברתי.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

האיסור על עינויים ויחס אכזרי, בלתי אנושי ומשפיל, מהווה נורמת יסוד משפטית. האיסור מופיע - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

אם את יכולה - - - לחמאס לא לאנוס ולא לרצוח ולא לאנוס.

היו"ר יעקב מרגי:

טלי גוטליב, קריאה ראשונה. את בקריאה ראשונה.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

זה לא יכול להיות, זה כבר עינוי. זו כבר התעללות בחברי הכנסת.

טלי גוטליב (הליכוד):

תתגברי. תתגברי.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

את צריכה להיות מועמדת לדין על זה. לא ייאמן.

היו"ר יעקב מרגי:

ברגע שתפני אליה – את תפני אליה, אני לא אוכל לתת לך סעד. אל תפני אליה – אני אתן לך סעד.

טלי גוטליב (הליכוד):

אני לא אתן לך. מצוין שזה עושה לך עינוי.

היו"ר יעקב מרגי:

חברת הכנסת טלי גוטליב, אני מבקש לאפשר לה לומר את דבריה, בבקשה, גם אם הם כואבים וגם אם הם מפריעים, אנא. בבקשה.

טלי גוטליב (הליכוד):

אני לא הולכת לשום מקום.

ניסים ואטורי (הליכוד):

האם היא מתכוונת שהעינויים - - -

היו"ר יעקב מרגי:

אני לא עונה לך. אם תרצה, תשאל אותה אחר כך. בבקשה.

ניסים ואטורי (הליכוד):

היו"ר יעקב מרגי:

תודה, ואטורי. בבקשה.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

האיסור מופיע בסעיף 5 להכרזה לכל באי העולם בדבר זכויות האדם משנת 1946. כמו כן, הוא מעוגן באמנות זכויות אדם במשפט הבין-לאומי ההומניטרי. האיסור מהווה דין מנהגי, ולפיכך מחייב את כל המדינות. במשפט הישראלי הוכר האיסור המוחלט על נקיטת עינויים ויחס אכזרי בבג"ץ כבר בשנת 1994, ושם נקבע האיסור הזה. שוב בג"ץ הדגיש את זה בפסיקה ב-2012, ואמר: אכן בשיטתנו המשפטית קיים איסור מוחלט על השימוש. מעבר לזה, ב-1986 חתמה מדינת ישראל על האמנה הבין-לאומית נגד עינויים ונגד יחס ועונשים אכזריים. ב-1991 מדינת ישראל אשררה את האמנה ואת חתימתה, והמדינה התחייבה לנקוט באמצעים יעילים כדי ליישם את האמנה. ב-2013 פורסם חלקו השני של דוח ועדת טירקל, ובו המלצות הוועדה וקביעתה שמומלץ ליזום השלמת חסרים בחוק הפלילי הנוגעים בעניין האיסור של העינויים. ב-2016 פורסם כי היועץ המשפטי לממשלה הורה לממשלה לגבש טיוטת תזכיר חוק. התהליך מתחולל כבר כמה שנים. הצוות המשפטי, שהיה אמור להכין את התזכיר, הכין אותו כבר לפני ארבע שנים, והוא מונח על שולחן הממשלה, רק שהממשלה בוחרת לא לקדם אותו. לכן, ביולי 2023 בעזרה, בסיוע ובניסוח של הוועד נגד עינויים, הנחתי את הצעת החוק הזו על שולחן הכנסת. עכשיו הצוות המשפטי המייצג את ממשלת ישראל מתפתל בישיבה בז'נבה, ומנסה כבר להסביר למה בכלל מדינה שהתחייבה והוציאה כמה החלטות לחוקק חוק כזה, אכן מעכבת, ולא רק – כאשר יש יוזמה פרטית לחוקק את החוק, היא מפילה את היוזמה הפרטית הזו, ודווקא באותו שבוע היא מגינה על זה שהיא לא הגישה הצעת חוק – אבל כן מקדמת חוק לעונש מוות. בשבועיים האחרונים רעשה וגעשה מדינת ישראל. התקשורת, הפוליטיקאים, כולם הזדעזעו מההדלפה של שני הסרטונים של הפצ"רית. המדינה הזדעזעה מההדלפה, לא מהמעשה עצמו שנמצא בתוך הסרטונים. המדינה הזדעזעה מהחשיפה. כבר שבועיים היא מדברת על - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

- - - אנחנו לא ניתן לה. אנחנו לא ניתן לה, אדוני.

בועז ביסמוט (הליכוד):

לא היה מעשה. לא היה מעשה.

היו"ר יעקב מרגי:

בסדר. בסדר. לא לעמוד פה. לא לעמוד פה.

טלי גוטליב (הליכוד):

לא, לא, לא. היא לא תשקר פה. את לא תשקרי, שקרנית. שקרנית.

היו"ר יעקב מרגי:

חברת הכנסת גוטליב, לא להצביע באצבע.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

אל תאיימי עליי. אל תאיימי עליי, ותלכי מפה.

היו"ר יעקב מרגי:

חברת הכנסת גוטליב, את בקריאת שנייה. קריאה שנייה.

טלי גוטליב (הליכוד):

שקרנית. תומכת טרור. שקרנית.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

במקום להזדעזע מהמעשה ומהעינויים - - -

בועז ביסמוט (הליכוד):

לא היה מעשה. לא היה מעשה.

היו"ר יעקב מרגי:

השר יריב לוין יעלה וישיב. חבר הכנסת ביסמוט, לשר יריב לוין עומדת הזכות להשיב. חזקה עליו שהוא יאמר ויעמיד אותה על טעותה.

בועז ביסמוט (הליכוד):

היו"ר יעקב מרגי:

תודה. בסדר. השר יריב לוין - - -

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

לצערי הרב, אי-אפשר לכסות את השמש, חבר'ה. אי-אפשר להתעלם מהעדויות היוצאות מבתי הסוהר בתקופה האחרונה. אני מדברת על הדברים שאומר השר עצמו האחראי על בתי הסוהר, על מדיניות ההרעבה, על שבירת עצמות, על מכות.

טלי גוטליב (הליכוד):

שקרנית תומכת בטרור.

היו"ר יעקב מרגי:

היא יכולה לומר שקרים. אין בתקנון סעיף שאי-אפשר לומר שקר. תודה.

טלי גוטליב (הליכוד):

שקרנית, תומכת טרור - - - במדינה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה, תודה. נא לשבת. קריאת ביניים בישיבה. קריאת ביניים בישיבה. סדרנים.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

תיאור של עורך דין שנעצר, ואפילו לא הואשם, עדיין היה במעצר. עורך דין ערבי, אזרח ישראלי, אמר בצורה הכי ברורה: בלילה הראשון בכלל לא ישנו. בתא היה חלון ודרכו שמענו בכי וצעקות של עצורים, שהוכו על ידי הסוהרים. הסוהרים - - - < קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> תומכת טרור - - -

קריאות:

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת, תודה. נא לשבת.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

על זה בדיוק אני מדברת. כאשר יש לגיטימציה אצל הפוליטיקאים לביצוע עינויים והתעללויות, כמו שקורה באולם עכשיו, כמו שצועקים שמוטב וטוב שיש מכות, אז המדינה לא מחוקקת חוק האוסר התעללויות.

קריאות:

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

לא במקרה המדינה לא מחוקקת את החוק הזה, אבל מה שתעשו לא יכסה על המציאות.

קריאות:

תומכת טרור - - -

היו"ר יעקב מרגי:

תודה טלי.

קריאות:

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

מה שתגידו לא יכסה על העובדות ועל העדויות הקשות שיוצאות. תמשיכו לצעוק, זה ממש לא מפחיד אף אחד. אני אמשיך לעלות לדוכן ואחשוף. (אומרת דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם לעברית:).

היו"ר יעקב מרגי:

תודה.

קריאות:

היו"ר יעקב מרגי:

כנראה שחברת הכנסת תומא סלימאן רוצה שנאמץ את הסטנדרטים של העינויים שעברו החטופים שלנו.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

אתם חתומים על האמנה. מדינת ישראל חתומה על האמנה.

היו"ר יעקב מרגי:

אני מזמין את השר יריב להשיב.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

מדינת ישראל חתומה על האמנה.

היו"ר יעקב מרגי:

גם העולם הצבוע חתום על אמנות, ואף אחד לא זעק על העינויים והטבח והאונס והשרפה והחניקה שעברו.

קריאות:

היו"ר יעקב מרגי:

לא שמעתי ממך גינויים באותן עוצמות.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

תומכת טרור עלובה - - -

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת, נא לא להפריע. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות עומדות לרשותך.

ניסים ואטורי (הליכוד):

- - - מחבלים - - -

שר המשפטים יריב לוין:

אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת - - -

ניסים ואטורי (הליכוד):

היו"ר יעקב מרגי:

ניסים ואטורי, אתה סגן, אתה יודע מה. תודה. בבקשה, אדוני.

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר יעקב מרגי:

טלי, שר המשפטים רוצה להשיב נכוחה על הדברים הנוקבים.

שלום דנינו (הליכוד):

לא נפריע לו.

שר המשפטים יריב לוין:

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, האמיני לי, לא צריך לצעוק, כי האמת היא כל כך חזקה - -

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

צעקתי כי לא שמעתי את עצמי.

שר המשפטים יריב לוין:

- - היא כל כך חזקה וכל כך ברורה שאפשר לומר אותה בצורה החדה גם בלי להרים את הקול.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

כבוד השר, הרמתי את הקול כי לא שמעתי את עצמי.

שר המשפטים יריב לוין:

האמת היא שאת משקרת - -

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

אני לא משקרת.

שר המשפטים יריב לוין:

- - משקרת באופן שיטתי, מוציאה את דיבתם של מדינת ישראל ושל עם ישראל ושל חיילי צה"ל הגיבורים ושל אנשי שירות בתי הסוהר שלנו, שעושים מלאכת קודש. את עושה את זה, חברת הכנסת תומא סלימאן, בצביעות שאין למעלה ממנה, כשאת יושבת כאן בפרלמנט הישראלי, נואמת כאשר מאחורייך נמצא דגל ישראל, נוסעת עם דרכון דיפלומטי ישראלי, מקבלת משכורת מהכנסת.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

אתה עושה לי טובה - - -

שר המשפטים יריב לוין:

ביד אחת משמיצה, משקרת, מוציאה דיבה, וביד השנייה נהנית מכל מה שיש למדינת ישראל להציע, ושאין לאף מדינה אחרת – לא רק במזרח התיכון, אלא בעולם כולו. זאת האמת הפשוטה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה.

שר המשפטים יריב לוין:

אני רוצה לומר לך, אני שומע אותך אומרת גם את דברי הבלע האלה בערבית. האמיני לי, גם בערבית אף אחד לא מתרשם מזה, כי כולם יודעים ומבחינים בצביעות הזאת, בדו-פרצופיות הזאת, בחרפה הזאת. אני רוצה גם לומר לך דבר נוסף: לכן משלחת של משרד המשפטים בראשות מנכ"ל המשרד נמצאת עכשיו בז'נבה ומציגה בגאון ובגאווה גדולה את האופן שבו מדינת ישראל – עם כל מה שמדינת ישראל צריכה להתמודד איתו – עושה את זה בנחישות גדולה ובדרך שאין לה אח ורע בעולם מבחינת כיבוד זכויות אדם ואזרח. אגיד לך גם יותר מזה: השקרים האלה על הרעבה וכל דברי השקר האלה, שכביכול יכולים לשנות את המציאות – אין ולא הייתה הרעבה בשום שלב. בשום שלב, ואת יודעת את זה היטב. היטב.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

לא, אתה יודע את זה היטב.

שר המשפטים יריב לוין:

אבל אני אגיד מה כן היה. הייתה הרעבה של חטופים ישראלים בעזה. זה היה. אנשים שנחטפו ממסיבה, מהבית שלהם - -

קריאה:

היו"ר יעקב מרגי:

עליזה. חברת הכנסת בראשי, קריאות ביניים - - -

שר המשפטים יריב לוין:

- - באכזריות שאין דומה לה, ללא צלם אנוש. את מעולם לא גינית את זה, מעולם לא תבעת את העמדתם לדין, בעולם וכאן, של אותם אנשים – אם בכלל אפשר לקרוא להם ככה – מחבלים, רוצחים נתעבים. את יודעת, אני אגיד לך דבר יותר גרוע, המנהיגות שלהם, אותה מנהיגות שבצדק הצלחנו לפגוע בה ולערוף את ראשה במלחמה הזאת, זו המנהיגות שאת נשאת אליה עיניים, שתמכת בה, שהיללת אותה - -

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

אני תמכתי בה?

קריאה:

- - - כן. תומכת טרור - - -

שר המשפטים יריב לוין:

- - תקפת את החיילים הגיבורים שלנו ואת מי שנלחמים - - -

קריאות:

היו"ר יעקב מרגי:

נא לשמור על איפוק. אני אקרא קריאות לסדר ואוציא אתכם.

שר המשפטים יריב לוין:

את עומדת כאן שנים ארוכות מעל הדוכן הזה ומסנגרת על רשות הטרור הפלסטינית שמלמדת את הילדים, שאת כביכול דואגת להם, לא השכלה, לא חשבון, לא אנגלית - -

קריאה:

היו"ר יעקב מרגי:

השר לוין לא צריך את העזרה שלכם, הוא עושה את זה - - -

שר המשפטים יריב לוין:

- - מלמדת אותם לשנוא, להרוג, לתמוך בטרור; מלמדת אותם לרצות לחסל את מדינת ישראל ולחסל את הקיום היהודי במרחב הזה. זה מה שהם מלמדים שם ואת יודעת את זה מצוין. אל תעשי לי לא, כי את יודעת את האמת, אבל גם בזה אין לך אומץ.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

אני מרחמת עליך - - -

שר המשפטים יריב לוין:

גרם של אומץ אין לך. את גיבורה לתקוף כאן את חיילי צה"ל הקדושים, כי את יודעת שאת חיה במדינה דמוקרטית, שמאפשרת אפילו את דברי הבלע האלה לומר. למען האמת, הגיע הזמן לשים לזה סוף. אבל אין לך גרם של אומץ לתקוף את מי שמחנכים לטרור, את מי שמחנכים לרצח.

ניסים ואטורי (הליכוד):

תומכת טרור - - -

שר המשפטים יריב לוין:

לכן אני אומר לך, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן - - -

קריאות:

היו"ר יעקב מרגי:

חבר הכנסת עודה, תודה רבה. קריאת ביניים בישיבה. חברי הכנסת. חנוך, טלי. נא לשבת. חברי הכנסת. ואטורי, קריאה ראשונה.

שר המשפטים יריב לוין:

לכן אני אקרע גם את מסכת הצביעות, שאת שמה על עצמך כשאת מגישה את החוק הזה. מה שמעניין אותך זה לא זכויות אדם ולא מניעת עינויים – שלא קיימים. מה שמעניין אותה זה רק דבר אחד: לקשור את ידיה של מדינת ישראל מלהילחם בטרור; לקשור את ידינו מלהגן על עצמנו; להכפיש את מדינת ישראל בעולם, ולתת גיבוי וגב לשפלים שברוצחים. אנחנו לא נאפשר לך את זה. אני קורא לכנסת כולה לדחות את הצעת החוק; לדחות את ההתנהלות, את הדרך המבישה שבה את מעזה בצביעות להוביל כאן. תודה.

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת, הנוהג הזה של הכפיים מביך ומביש. די. אני חושב שזה די מכובד והדברים נאמרו בצורה הכי נוקבת, ולא צריך גם את הכפיים האלה.

טלי גוטליב (הליכוד):

אנחנו מחזקים את השר.

היו"ר יעקב מרגי:

חברת הכנסת, את רוצה להשיב? בבקשה, גברתי. אני אומר לכם, מי שיפריע לה, גם אם היא תאמר דברים מקוממים, אני אקרא אותו לסדר. ייסגר איתי עוד מעט משהו עוד יותר טוב.

אריאל קלנר (הליכוד):

היו"ר יעקב מרגי:

בבקשה, שלוש דקות לרשותך.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

כבוד השר, ממש חבל. חשבתי שתהיה לך תשובה יותר חכמה, שמתאימה לך; שתענה באופן פרטני על ההתחייבויות של מדינת ישראל. לפי ההתחייבויות שלכם, אתם הממשלה, שציטטתי יום אחרי יום, את ההתחייבות של מדינת ישראל שחתמה על האמנה. על עצם העובדה שאתה עומד פה ומשקר במצח נחושה, הגשתי את הצעת החוק הזו לכנסת.

היו"ר יעקב מרגי:

נא לשבת, טלי. את בקריאה שנייה.

טלי גוטליב (הליכוד):

איך היא קוראת ככה לשר? היא קוראת לשר "שקרן"? מה זה?

היו"ר יעקב מרגי:

את בקריאה שנייה.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

היא הגיעה לשלב שהונחה ביולי 2023, ואתה יודע למה? כי זה נושא עקרוני אצלי. אתה עומד פה ומכפיש אותי, מתיר את דמי, הולך לפי ההוראות של עליזה - -

טלי גוטליב (הליכוד):

את אחראית על מה שיוצא לך מהפה.

ניסים ואטורי (הליכוד):

תומכת טרור.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

- - שהיא מדברת כל הזמן, ואתה? במקום להתנהל כמו שר משפטים אמיתי, אתה עולה כמו בריון מהשכונה, משתלח בחברת הכנסת - -

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת, לשבת. טלי, לשבת.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

- - עושה לי טובה שמשלמים לי משכורת, הא?

ניסים ואטורי (הליכוד):

היא לא יכולה, 41(ד).

היו"ר יעקב מרגי:

ואטורי, לשבת.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

אז תדע לך, המשכורת שהמדינה משלמת, היא משלמת כי האוכלוסייה, האזרחים הערבים, בחרו בי ולא בך - -

טלי גוטליב (הליכוד):

היא קוראת לו "בריון".

ניסים ואטורי (הליכוד):

היא לא יכולה. היא לא יכולה לקרוא לו "בריון".

היו"ר יעקב מרגי:

נא לשבת. אני יותר חזק מכם, מה אני אעשה. יש לי יותר כוח סיבולת.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

- - והם תומכים בי ובתוכניות הפוליטיות של המפלגה שלי ולא בפשיזם המשתולל. אז אני אגיד לכם: ישבו פה חברי כנסת ולא התביישו. באחת הוועדות שאל טיבי את חבר הכנסת מלביצקי: זה בסדר להכניס מקל לרקטום של אסיר? הוא אומר לו: כן, אני בעד. זאת האווירה. אלה חברי הכנסת שלך.

קריאות:

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת.

טלי גוטליב (הליכוד):

הודעה אישית.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

אנחנו נגד עינויים; אנחנו נגד הרג אזרחים; אנחנו נגד טרור – כולל הטרור של המתנחלים, של הקבוצה הזו.

אושר שקלים (הליכוד):

- - - כדור בראש.

ניסים ואטורי (הליכוד):

יהיה גם עונש מוות למחבלים.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

אל תתנשא עליי. אל תחשוב שאתה תתיר את דמי.

אושר שקלים (הליכוד):

כדור ברקטום, כן.

היו"ר יעקב מרגי:

חבר הכנסת שקלים, לשבת. טלי, לשבת.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

אני שוב אומרת: אתה מועל בתפקיד שלך וחבל שאתה כזה, כי ביום מן הימים ישאלו מי נתן לגיטימציה לכל העינויים.

אושר שקלים (הליכוד):

תומכת טרור.

היו"ר יעקב מרגי:

חבר הכנסת שקלים, שב במקום ותקרא קריאת ביניים. לא פה.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

הם ידעו שביצע אותה בן גביר, אבל יגידו: לוין נתן את הלגיטימציה, ולך תבהיר לציבור.

טלי גוטליב (הליכוד):

לכי, תומכת טרור שקרנית. תומכת טרור שקרנית.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה לחברת הכנסת המציעה על הדברים. דברים קשים, אבל אנחנו יודעים להכיל גם את הדברים הקשים.

טלי גוטליב (הליכוד):

תומכת טרור שקרנית.

קריאה:

טלי, הצבעה. טלי, לכי תצביעי.

טלי גוטליב (הליכוד):

אל תיגע בי.

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה, נא לשבת. חברים, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק העונשין (תיקון – איסור על עינויים ועל יחס אכזרי, בלתי אנושי ומשפיל), התשפ"ג–2023. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 8 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 37 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק העונשין (תיקון – איסור על עינויים ועל יחס אכזרי, בלתי אנושי ומשפיל), התשפ"ג–2023, לא נתקבלה.

היו"ר יעקב מרגי:

בעד הצעת החוק הצביעו שמונה חברי כנסת, נגדה – 37 חברי כנסת. אני קובע שהצעת חוק העונשין (תיקון – איסור על עינויים ועל יחס אכזרי, בלתי אנושי ומשפיל), התשפ"ג–2023, לא אושרה, ותוסר מסדר-היום.

היו"ר יעקב מרגי:

הודעה אישית לחבר הכנסת מלביצקי. בבקשה, אדוני.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

אדוני היושב-ראש, בדרך כלל הודעה אישית היא בסוף סדר-היום.

היו"ר יעקב מרגי:

לא, לא, לא. אחרי ההצבעה, אל תמציא דברים חדשים.

טלי גוטליב (הליכוד):

- - - צא, צא החוצה. ממציא את התקנון.

ניסים ואטורי (הליכוד):

זה אולי בפלסטין.

טלי גוטליב (הליכוד):

תומך טרור, צא החוצה.

היו"ר יעקב מרגי:

חמש דקות עומדות לרשותך, אדוני.

טלי גוטליב (הליכוד):

תוציא את התקנון ולהתראות.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה. העובדה שיש פה תומכי טרור זו תקלה מצערת. זו תקלה שהיא עלינו. תפקידנו לדאוג שאנשים דוגמת עאידה תומא סלימאן וחבריה לא יוכלו להמשיך ולהיות פה בכנסת. מי שתומך בטרור, מי שפועל בעד נוח'בות, מי שכואב לו שזכויות הנוח'בות נפגעות – זכויות – אבל הוא לא מוציא קול לגבי החטופים שלנו, הוא לא מוציא קול לגבי החיילים שלנו, פועל באופן גלוי נגד החיילים, פועל נגד מדינת ישראל, הוא לא אזרח ישראלי נאמן, וככזה אסור לו להיות בכנסת. לצערי הרב, כמו שלמדנו פה מחבר הכנסת רם בן ברק, שראה באיזשהו סרטון שהשיקולים בהדחה שלהם הם שיקולים פוליטיים. איך אמר בן ברק? אם אנחנו נדיח, זה היה את איימן עודה תומך הטרור. איך הוא אמר? הוא כינה את איימן עודה במילה הרבה יותר גרועה מתומך טרור, שאני לא אחזור עליה פה מעל הדוכן. הוא אמר: הוא אכן כזה, אבל אם אנחנו נדיח אותו מפה, איך נחליף אותם? איך יחליפו אותנו? בסופו של דבר, זו הסיבה שאותם אנשים עלובים, רעים, שפועלים באופן סיסטמטי נגד ישראל, נמצאים פה. כן, לא אכפת לי מה עושים לנוח'בות, ושנתי לא נודדת בגלל מה שעושים לנוח'בות. את הנוח'בות צריך להרוג, ויפה שעה אחת קודם. כל הסיפור הזה של מחבלים חיים, שמביאים לפה ומאכילים, ושהבג"ץ המטורלל דואג לעובי המזרן שלהם – ואם יש להם ספרים ועטים לכתוב עתירות וכל דבר כזה – צריך לעבור מהעולם. מחבלים – צריך להרוג; תומכי טרור – אסור שיהיו בכנסת. גברתי, חברת הכנסת סלימאן, חבר הכנסת טיבי, חבר הכנסת עודה וכל יתר החברים שלהם, תומכי הטרור: כאן זו מדינת היהודים. אל תתבלבלו לרגע. פה זו מדינת היהודים, זו לא המדינה שלכם, זו לא תהיה לעולם המדינה שלכם. כאן זו מדינת היהודים ולא תהיה מדינה אחרת. תודה רבה, אדוני.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה רבה לחבר הכנסת מלביצקי.

היו"ר יעקב מרגי:

אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק הקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר, התשפ"ה–2025, של חברת הכנסת אפרת רייטן מרום. להצעת החוק הזו הוצמדו שתי הצעות חוק של חבר הכנסת עודד פורר וקבוצת חברי כנסת ושל חבר הכנסת מאיר כהן. נשמע תחילה את יוזמת הצעת החוק, חברת הכנסת אפרת רייטן מרום, ולאחר מכן נשמע את יוזמי הצעות החוק המוצמדות. בבקשה, עד עשר דקות.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

תודה רבה, אדוני יו"ר הכנסת, כנסת נכבדה. ביום שני עמד כאן נתניהו והצהיר: לא תהיה ועדת חקירה ממלכתית. חיפשתי את המילה הכי מדויקת שתגדיר לי את הנאום שלו. התלבטתי אם המילה ניתוק היא המילה הנכונה. שנתיים אחרי המחדל של 7 באוקטובר, כמעט 2,000 נרצחים ונופלים, אלפים של פצועים בגוף ובנפש, מדינה שסועה, דואבת, בטראומה, באבל – וכאן הוא עמד מול עשרות משפחות שכולות שהגיעו שוב לכנסת – להיאבק על האמת והזיכרון של היקירים שלהם; להיאבק למען יהיו להם ראויים; מצווים לא לוותר ולהילחם עד טיפת הדם האחרונה – נתניהו עמד מולם, מולכם, כאן בבועה מוגנת מאחורי קיר, קיר זכוכית מבודד, ולא ראה אתכם. לא להביט נכוחה במציאות זאת בחירה; לא להסתכל למשפחות שכולות בעיניים זו פחדנות; להודיע שרוב בציבור רוצה ועדה פוליטית, שתקבור את האמת, זה שקר. להתחיל בקמפיין ובספין חדש: ועדה בהסכמה, כמו בארצות הברית, אמר לנו נתניהו, ולא ועדה בלתי תלויה ומקצועית, על פי החוק, לחקר האמת – זאת רשעות. שאלתי את עצמי אם זה התיאור הכי מדויק לעמידה שלו כאן, מעין בידוד רגשי שלו מהמציאות על ידו, על ידי סובביו, יועציו, שעבדו עבור קטר, מממנת החמאס. התשובה שלי הייתה: גם – אבל זה לא הכי מדויק. אז אולי נרקיסיזם, אהבה עצמית, אני ואפסי עוד, ביטול ההפרדה בין אני למדינה. תגידו לי תודה שאני גואל אתכם מעצמכם, כי אם אני לא אהיה כאן, אז שתישרף המדינה, אני הולך. ובכן, גם. אבל גם זה לא הכי מדויק, כי באמת של הדברים, התחושה הכי חזקה שהייתה לי היא ציניות אכזרית, פוליטיקה מרושעת. נתניהו יודע, הוא אחראי, הוא אשם. הוא גם יודע שזה הקרב הכי חשוב של חייו על החיים שלו, ובעיקר על המורשת שלו. בממשלה השישית שלו, אחרי שעמד בראש המדינה 17 שנים מאז שנות התשעים, בגיל 76, תוך כדי ניהול משפטו הפלילי, מדינת ישראל מאשימה אותו בעבירות פליליות חמורות, ובין היתר בהפרת אמונים ומרמה. הוא יודע שהיועצים שלו קיבלו כסף בזמן המלחמה ממדינה שבנתה את מנהרות החמאס, שבהן הוחזקו, עונו ונרצחו חטופים, ומימנה את הנשקים שרצחו את היקירים שלכם. נתניהו יודע שזה עכשיו או לעולם לא, ולכן הוא נלחם נגדכם ונגדנו ונגד כל מי שכותב היום את ההיסטוריה. ובמלחמה שלו אין מוסר ואין חוק, אין דין ודיין. כולם הפכו להיות אויבים. וכהרגלו, הוא עושה את הדבר שהוא הכי מצטיין בו – הפרד ומשול בין המשפחות השכולות, בין משפחות החטופים; משסה איש ברעהו ונותן לאש להתפשט בלעדיו. ככה לא מבריאים את החברה, ככה מפרקים אותה, קורעים אותה לגזרים. אבל ממי שהמושג אחריות זר לו, שמרחיק מעצמו כל בדל של אחריות לכישלונותיו, לאסונות ולמחדלים ורק מתייצב חגיגי לגזור סרטים בטקסי הצלחה נוצצים, אין באמת למה לצפות. והינה, עכשיו מלך הספינים בפעולה. פעם זה: עכשיו מלחמה, זה לא זמן לצבא הפקידים; פעם בלעג עומד כאן ואומר: נו, באמת, זה הזמן לבדוק את צנצנות הריבה? ועכשיו זה ועדת חקירה בהסכמה. אז מעבר לזה שאנחנו כאן משמשים לכם פה במליאה, חותרים לאמת, אנחנו נגיד את מה שכל הציבור, רוב הציבור במדינת ישראל, אומר כבר שנתיים בעקביות ברוב מוחלט: הוועדה היחידה הדרושה והמוצדקת במדינת ישראל היא ועדת חקירה ממלכתית על פי חוק ועדות חקירה. אנחנו גם נגיד ברור: לא נסכים לשום ועדה פוליטית לקבור את האמת, מספיק קברנו את החללים.

היו"ר יעקב מרגי:

חברת הכנסת וולדיגר, זה מגיע לפה, לדוברת, אליי.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

מה שהוא מציע זאת ועדת פייק, שגם בתוכה, שימו לב למנגנון: היי, אם האופוזיציה לא תסכים לוועדת חקירה בהסכמה, אז נכפה עליה – בהסכמה. כי מה שווה ועדת חקירה אם נתניהו לא שולט בה ובמסקנות שלה? אדם שמפזר ספינים, חצאי אמיתות, כזבים, אי-אפשר באמת לצפות ממנו שהוא יקבע ועדה אובייקטיבית, מקצועית, שתחקור את האמת. הרי שנים לפני שהתחיל המשפט הפלילי שלו הוא אמר מעל כל במה: תנו לי להעיד, זה כלום, זה שום דבר, תנו לי כבר להוכיח את האמת. והינה, ברגע האמת הוא מבטל, בורח מהדיונים ובורח מהמשפט. במשפט הפלילי הוא לא בוחר את השופטים, למזלנו, אז כאן אנחנו ניתן לו? כאן, בוועדת חקירה למחדל המזעזע של 7 באוקטובר, כשהוא הנחקר הראשי? נתניהו אחראי, הוא לא יכול למנות את החוקרים כשהוא הנחקר הראשי. או שניגודי עניינים זה רק כשמדובר ביועמ"שית? צבועים, רואים לכם. עידן נתניהו הוא עידן של מציאות אלטרנטיבית ושקרית. מחולל צונאמי של חדשות, שערוריות, פייקים, אבל, פצועים, קמפיינים. אנחנו חשבנו שקמפיין הבילד היה מרושע? תראו מה קורה, משחיר את כולם – צבא, אזרחים, משפט, תקשורת. חברו את כל הנקודות, זאת השחרה של ישראל. הוא מסכן את ביטחון המדינה, ואת זה קבעו גם בוועדת חקירה שקמה. הוא נלחם עכשיו; כוח וכסף כבר יש לו, הוא נלחם על הכבוד. אני פונה אליכן, משפחות יקרות, שהגעתן לכאן שוב. ראשית, אני מצדיעה לבניכן, לילדיכן הגיבורים, שמסרו את חייהם למען הארץ, למען האזרחים כולם, מתוך ערכים קדושים שאתן הענקתם להם. אתם, כל אחד ואחת מכם שיושב כאן היום ושומע ורואה אותנו – הילד, האח, האחות, הבן זוג, ההורה – אני בטוחה שאתם מסתובבים עם חלל עצום שנפער בכם. אני רואה את המאבק שלכם למען האמת. אני מצדיעה לתעצומות הנפש שלכם ולמחויבות של כל אחד ואחת מכם ליקירים שלכם. תמשיכו להיאבק, אל תפסיקו לדרוש את חקר האמת, לתקן את מדינת ישראל בדיוק כמו שהבטחתם להם, בעוז נפש. אתם פועלים לא למען עצמכם אלא למען המדינה ולמען האחר, בדיוק כמו שהיו היקירים שלכם. צריך להפסיק לשקר. אנחנו לא קנינו את השקר של מלחמת התקומה. אנחנו דורשים את ועדת התקומה. ועדת התקומה, זאת שתחקור את האמת. ועדת חקירה ממלכתית. רק לקחת אחריות, רק האומץ להסתכל בעיניים, רק הכוח לראות בשקיפות ובכנות את הכשלים, יביאו אותנו לדרך חדשה, יפתחו לנו את האפשרויות להתחיל מתוך הפצע הנורא הזה להוליד מחר חדש למציאות הרבה יותר טובה; לשנות את העולם, להפוך ליותר טובים וראויים, בדיוק כמו שהבטחתם לילדים שלכם, וכולנו, כשהם נולדו: שנשמור עליהם, שנדאג לעתיד שלהם, שנבנה להם חיים יפים. אז הוא נכשל, אנחנו ניקח אחריות, אתם ואנחנו. זאת השליחות שלנו בעולם הזה. אנחנו נעשה כמיטב יכולתנו. אני לא מבינה את אנשי הקואליציה שיושבים פה היום, מה האינטרס שלכם להצביע נגד? פחד? כניעות? אינטרסים אישיים? הרי גם אם תפילו את החוק הזה היום, ההיסטוריה תזכור אתכם, ואנחנו נדאג שהם יזכרו. אני רוצה לצטט לסיום כמה משפטים שנחרתו בדפי ההיסטוריה שלנו. אביו של אלרועי, זיכרונו לברכה, רפי בן שטרית, שאמר: נילחם עד טיפת הדם האחרונה. רובי חן, אביו של סמל ראשון איתי חן, זיכרונו לברכה: אנחנו נרדוף את כולם ולא נפסיק עד שיחייבו אותם לשאת באחריות. שיתאפסו, ואם לא, נזרוק אותם קיבינימט. יורם יהודאי, אבא של רון: מי שמסרב לאחריות לחורבן, לא יכול למנות את החוקרים. אייל אשל, אבא של סמל רוני אשל, זיכרונה לברכה: עם שלא חוקר את עצמו, אבוד. הממשלה מתחבאת מאחורי סיסמאות ומחליפה שמות למלחמות במקום לומר: נכשלנו. הילה אביר, אחותו של לוטן: ועדת חקירה ממלכתית תציל חיים. בשביל מה אנחנו פה אם לא בשביל לדאוג לחיים? אני מצטרפת לכל הקריאות של האחים והאחיות שלנו, של כל מי שנפל ודמו זועק אלינו מהאדמה, ודורש מאיתנו: תעשו הכול, תחקרו את האמת, תעשו בשבילנו. אתם, החיים, אתם פה היום נמצאים כדי לתקן. אל תוותרו. כולנו גוף אחד כדי להגיע לאמת, לתקן – בשבילם, בשבילכם, בשבילנו, בשביל מדינת ישראל. כל מי שנמצא כאן, תצביעו בעד, לא תהיה לנו תקומה אחרת.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה רבה לחברת הכנסת אפרת רייטן מרום.

היו"ר יעקב מרגי:

אני מזמין את חבר הכנסת עודד פורר להציג את הצעת החוק אף הוא, הצעת חוק מוצמדת. עד שלוש דקות לרשותך. בבקשה, אדוני.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, מי השר? הוא במליאה?

היו"ר יעקב מרגי:

השר פה.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

שר התקשורת. בוודאי אתה תסכים איתי שב-8 באוקטובר 2023, יממה אחרי הטבח הגדול ביותר שאירע לעם היהודי מאז השואה, החליט ראש הממשלה נתניהו את ההחלטה המרכזית שמאותו רגע תנחה את מכלול שיקוליו בניהול המלחמה ובניהול ענייני המדינה מאז. ההחלטה הזאת היא זו שמנחה, והיא נר לרגליו גם היום. החלטה שהוא יעשה הכול, אבל הכול, כדי לברוח מאימת ועדת החקירה הממלכתית. זה הנתיב המרכזי שהוא סרטט. זה העוגן שסביבו התקבלו כל ההחלטות. והסיבה שהוא החליט על זה מייד אחרי הטבח היא כי נתניהו יודע את האמת. נתניהו יודע את האמת שעלולה ועדת החקירה לגלות כשהיא תיחשף לכל המסמכים, כי ההחלטה של נתניהו, שהוא הוביל אותה בקבינט, לפני שבע שנים, בנובמבר 2018, לאפשר הזרמה של מאות מיליוני דולרים במזומן לחמאס – זו החלטה שנתניהו הוביל. יש את התמלולים של ישיבות הקבינט האלה, יש את כל הנתונים, הכול כתוב, אבל זה לא נחשף, אי-אפשר לחשוף את זה אלא בפני ועדת חקירה ממלכתית. הוא יודע שוועדת החקירה הממלכתית תלך לפרוטוקולים שיגלו שהוא זה שסיכל ומנע את הסיכולים הממוקדים. וכולם מספרים לי עכשיו: הוא חיסל את נסראללה, הוא חיסל את סנוואר. זאת לא חוכמה לעשות סיכול אחרי 7 באוקטובר 2023. מצופה ממנהיג לעשות סיכול ממוקד לפני מה שקורה, לא אחרי שקורה הטבח הגדול הזה. הוא זה שקנה את השקט לטווח הקצר במחיר הפקרת ביטחונה של מדינת ישראל לטווח הארוך, והוא זה שגם מומחה בבריחה מוועדות חקירה ממלכתיות. הוא עשה את זה גם אחרי האסון האזרחי הגדול ביותר שקרה כאן, אסון מירון. הייתה צריכה לקום הממשלה שלנו כדי שתקום ועדת חקירה ממלכתית ותחקור את זה, ותיתן את העקרונות שלפיהם צריך לנהל אירוע כזה, ונתניהו עשה הכול כדי שהיא לא תקום. ומה הוא אמר על האחריות שלו על אסון מירון? מה שהוא אומר גם עכשיו: לא ידעתי. אני אסיים את דבריי בציטוט של מנחם בגין על האמירה "לא ידעתי". אומר בגין: האמירה לא ידעתי, "אין הודאה מאשימה ממנה, כי אם זו צריכה להיות ההצדקה העצמית, עולה - - - השאלה: ומה עוד אין הוא יודע? מה עוד עלול להתרחש תחתיו? זהו לעת עתה המצב בישראל. יש לנו ממשלה שסימנה שררה בלי אחריות, אך קרב היום שבו תקום לנו ממשלה שמהותה תהיה אחריות בלי שררה".

היו"ר יעקב מרגי:

תודה רבה.

היו"ר יעקב מרגי:

אני מזמין את הדובר הבא, חבר הכנסת מאיר כהן, להציג את הצעת החוק המוצמדת. גם לרשותך עומדות שלוש דקות. בבקשה, אדוני.

מאיר כהן (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני. חברות וחברי כנסת נכבדים, אני רק רוצה להוסיף לדברים של שני קודמיי כדי שאני לא אחזור, שאני זוכר בדיוק, חברת הכנסת רייטן, חבר הכנסת פורר, אני חושב שטיילנו כתף אל כתף עם עוד חברי כנסת למוחרת 7 באוקטובר, ולא היה ולא הייתה שרה או חברת כנסת או חבר כנסת או שר שלא נפגשו איתנו, הנהנו בראש ואמרו: צריך ועדת חקירה ממלכתית, והיא קום תקום. כך כולם אמרו. ומאז, כמו בהתנהגות של עדר, הקולות לאט-לאט phase down, מתחילים להירגע’ וכולם מתיישרים אחרי השקר הנורא, השקר הנורא מכול, שאין לנו בית משפט עצמאי שיחקור. ואחרי שהשחרנו את בתי המשפט ושופטיו, כמובן הם מספרים לציבור: מה פתאום, מה פתאום ממלכתית? אני רוצה שתבינו, במדינה דמוקרטית ועדת חקירה ממלכתית היא חובה. היא חובה, זה לא שמישהו עושה טובה. אחרי האירוע הקשה שאלפי אנשים נרצחו, נאנסו ונבזזו, ואחרי החרפה הגדולה של אותו יום, ואחרי הפגיעה הקשה בעוצמתה של מדינת ישראל, אנחנו לא יכולים להסתפק באמירות: הינה אנחנו נמצאים בעיצומה של תקומה. אנחנו, אדוני, לא נמצאים בעיצומה של שום תקומה. אנחנו נמצאים בעיצומו של קרב בין מחנה ליברלי, שבא ואומר: בואו, בשביל המדינה הזאת, בשביל עתידה, בשביל ילדיה – ולא רק המחנה הליברלי, אני משוכנע שעוד הרבה, גם מהמפלגות החרדיות. אני שומע אתכם במסדרונות, גם אתם חושבים שצריך להקים ועדת חקירה ממלכתית, אבל מתיישרים עם המלך. ואני אומר לחבר'ה הצעירים ולחיילי צה"ל: לא משנה מה יהיה, ועדת חקירה ממלכתית קום תקום, ואם לא בקדנציה הזאת, תהיה בקדנציה הבאה. לא ניתן לאף אחד להשכיח. לא ניתן לאף אחד להשכיח. זה הציווי של המדינה הזאת לטובתה של הדמוקרטיה הישראלית. תודה, אדוני.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה רבה לחבר הכנסת מאיר כהן, ואני מזמין את השר קרעי, שר התקשורת, להשיב על שלוש הצעות החוק שנומקו. בבקשה, עד עשר דקות לרשותך.

שר התקשורת שלמה קרעי:

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מילואימניקים ובני משפחות שכולות כאן ביציע, אני מחבק אתכם, כולנו מחבקים אתכם. אירועי 7 באוקטובר ומלחמת התקומה שבאה בעקבותיהם זעזעו את אמות הסיפים והרעידו את הלבבות של עם ישראל כולו. נרצחים ונופלים, חטופים ופצועים, מילואימניקים ומפונים, אזעקות וטילים, מהדרום ועד הצפון, כל הארץ כולה. כולנו פחדנו ובכינו יחד, החזרנו חטופים ושמחנו יחד, נלחמנו וניצחנו ביחד. אני לאו דווקא מדבר על יחד, על כל המליאה הזאת, כי כאן היו גם ויכוחים, אבל אני בהחלט מדבר על העם הזה – ימנים ושמאלנים, דתיים וחילונים, קיבוצניקים ומתיישבים התאחדו ברגע הקשה מכול, שהביא את המדינה שלנו לניצחונות אדירים: חמאס, חיזבאללה, איראן, סוריה, ניצחונות שרק לא מזמן לא יכולנו אפילו לדמיין. כולנו עברנו את השנתיים האלה ביחד, אבל לכולנו יש גם שאלות, לפעמים שאלות קשות מאוד. ולכולנו, לכל העם הזה, מגיעות תשובות, תשובות אמיתיות, בלי הדלפות ובלי פרחים מוגנים, בלי פינות נסתרות שלא בודקים. כולם ייחקרו, כולם ייבדקו, כדי שדבר כזה לא יקרה עוד לעולם. אבל לעם הזה מגיע עוד דבר, מגיעה לו גם קצת אחדות, לפחות שבדבר אחד נסכים, שבדבר אחד כאן במליאה נעשה אותו יחד ונעשה אותו למען העם. בדיוק מהסיבה הזאת החלטנו בממשלה שלא להקים ועדת חקירה ממשלתית. זה הכי קל בשבילנו. אנחנו יודעים שלחלקים מסוימים בעם לא יהיה אמון בוועדת חקירה ממשלתית, שאנחנו נמנה לבד את חבריה. אותה אימא ששלחה את בנה לקרב ולא ממש תומכת בנו, גם לה מגיע שיהיה לה אמון בוועדה ובמסקנות שלה. מגיע לה. ולכן לא נקים ועדת חקירה ממשלתית. אבל זו בדיוק גם אותה הסיבה ממש שבגללה אנחנו לא נקים ועדה שהשופט עמית לבדו ימנה את כל חבריה, שזה מה שאתם מבקשים כשאתם אומרים: ועדת חקירה ממלכתית. מי קבע שהממלכה היא יצחק עמית? ועדה של יצחק עמית – בדיוק מאותה הסיבה אנחנו לא נקים ועדה כזאת. החוק לא קורא לזה "ממלכתית", אגב, אין בחוק את המילה "ממלכתית", זה שקר. יש ועדת חקירה שיצחק עמית יכול להקים. כאן זה לא המקום. בדיוק מאותה הסיבה - -

עודד פורר (ישראל ביתנו):

שר התקשורת שלמה קרעי:

זה הוא מקים אותה, והוא ממנה את חבריה. תודה רבה. - - בדיוק מאותה הסיבה שלחלקים אחרים בעם, שגם הם הקריבו את היקר להם מכול, ובמספרים עצומים, גם להם מגיעה ועדה שיהיה להם אמון בה. גם לאימהות שאיבדו את היקר להן מכול שלא ממש חושבות שיצחק עמית הוא האדם הכי אובייקטיבי במדינת ישראל, והן לא מוכנות שהוא יתווה את מסלול החקירה, גם להן זה מגיע. עכשיו, יש לנו שתי אפשרויות, חבריי לאופוזיציה. אנחנו יכולים להמשיך לריב, ואנחנו הרוב כאן, אז כנראה שננצח, אתם לא תנצחו בעניין הזה. אתם תמשיכו להתעקש על ועדה של יצחק עמית, תוכלו להמשיך עם קמפיין האנטי בתקשורת המגויסת, ונמשיך גם בדבר הקדוש הזה, שחשוב לכל חלקי העם, להעמיק את הקרע. אולי זה יביא לכם כמה נקודות בבחירות בעוד שנה. אבל אנחנו יכולים לעשות את זה גם אחרת, חברים. היום אנחנו מושיטים לכם יד – חבר הכנסת גנץ, אתה אחד מאלה באופוזיציה שיכול להוביל מהלכים כאלה – ואומרים לכם בואו נעשה את זה יחד. נקים ועדה שיהיו לה את כל הסמכויות, החובות, השקיפות, הכלים והכוח שיש לאותה ועדת חקירה שאתם מדברים עליה; ואנחנו נמנה יחד את חבריה. נמנה אנשים שייצגו את כל חלקי האוכלוסייה בישראל. הרכב כזה של ועדה, שנוכל להסכים עליו, שעם ישראל ידע שיש שם מישהו שמייצג אותם בתוך הוועדה הזו, שישאל את השאלות הקשות שכל אחד בעם רוצה שישאלו, שיוודא ששום דבר לא יוסתר, שאף אחד לא יקבל חסינות, שלא תהיה חצי חקירה. בימים האלו, אנחנו רואים סיפור שלא ניתן היה לדמיין: מי שעמדה בראש המערכת המשפטית הצבאית הדליפה חומרי חקירה נגד חיילי מילואים, שיקרה לשני רמטכ"לים, שיקרה לשרי ביטחון, שיקרה לחברי ועדת החוץ והביטחון, שיקרה בתצהיר לבג"ץ, יצרה מצגי שווא של חקירה, עם ראש חקירה, צוות חוקרים, ואפילו מסקנות שהוצגו לנו וקיבלו את אישור היועמ"שית לשעבר. הכול התברר כמצג שווא, כמצג קסמים. לא היה שום דבר, לא הייתה באמת חקירה. איך אפשר לסמוך על אותה מערכת שתקים גם היא את אותה ועדה, שתמשיך לאתרג את חבריה? חלק גדול מאוד בעם – אני לא נכנס לרוב ולמיעוט – חלק גדול בעם, ואני בתוכו, לא סומך על יצחק עמית ועל החברים שהוא ימנה, מה לעשות? זה עניין של אמון.

אריאל קלנר (הליכוד):

לא יכול להיות. לא יכול להיות מוזר. מוזר מאוד.

שר התקשורת שלמה קרעי:

אמיתי לגמרי. אני אומר את זה באמת.

היו"ר יעקב מרגי:

התחלתם לגלות עניין ביציע. נא לאפשר לו לסיים.

שר התקשורת שלמה קרעי:

זה לא סיפור משעשע, הסיפור הזה. זה סיפור שנוגע ללבבות של כולנו. ואני רואה אתכם כאן ביציע: מילואימניקים, משפחות שכולות – ולא רק כאן ביציע – רוצים ועדת חקירה. וגם אנחנו רוצים ועדת חקירה, אבל רבים רבים מהציבור שאנחנו מייצגים גם הם רוצים ועדת חקירה, ועדת חקירה שנוכל לסמוך עליה, שגם אתם תוכלו לסמוך עליה, גם אם אתם לא סומכים עלינו. אנחנו רוצים ועדת חקירה מוסכמת. אנחנו מושיטים יד. רק מארג מגוון של חברים בוועדה, כאשר לכל אחד מהם יש כוח אמיתי להשפיע על כיווני החקירה, על דיוני הוועדה, רק כך דבר לא יוסתר ורק כך איש לא יתחמק מאחריות. איש לא יתחמק מאחריות. אנחנו לא יכולים לתת את זה בידיים של צד אחד של המפה הפוליטית, זה בלתי אפשרי. זה אירוע לא פוליטי, זה אירוע שנגע בכולנו. בכולנו. ויש את זה בידיים שלכם עכשיו. אנחנו לא מקימים ועדת חקירה ממשלתית על הראש של כולם, אנחנו אומרים לכם: בואו נקים ביחד. בואו נקים - - -

מאיר כהן (יש עתיד):

מה עם ההצעה של הנשיא, שסולברג ימנה?

שר התקשורת שלמה קרעי:

אני רוצה ועדת חקירה שנגיע אליה בהסכמה.

מאיר כהן (יש עתיד):

בהתייעצות.

שר התקשורת שלמה קרעי:

אם אנחנו נגיע בהסכמה להרכב ועדת החקירה, זה מוסכם על כולנו. יש לנו דרך לעשות את זה בלעדיכם, אנחנו לא עושים את זה.

מיקי לוי (יש עתיד):

תעשו. תעשו.

שר התקשורת שלמה קרעי:

ולכן גם לא יכול להיות - - -

מיקי לוי (יש עתיד):

תעשו. אף אחד לא ישתף פעולה. תעשו.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

- - - בהסכמה ובין אם זה לא בהסכמה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה. עודד, עומדת לך הזכות לאחר מכן.

שר התקשורת שלמה קרעי:

אנחנו נותנים לכם את הזכות גם למנות את החוקרים, גם להכניס חוקרים מטעמכם, מטעם כל חלקי העם.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

לא רוצים - - - לא רוצים.

נאור שירי (יש עתיד):

לא רוצים להכניס חוקרים מטעמנו.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

לא רוצים למנות את החוקרים שלנו. לא רוצים למנות.

שר התקשורת שלמה קרעי:

אז אתם לא רוצים ועדת חקירה. אתם רוצים להמשיך - - -

עודד פורר (ישראל ביתנו):

רוצים ועדת חקירה בלתי תלויה. בלתי תלויה, זה הכול.

שר התקשורת שלמה קרעי:

אתם לא רוצים מטעמכם - -

נאור שירי (יש עתיד):

לא, אתה תחקור.

שר התקשורת שלמה קרעי:

- - אתם רוצים מטעם הזרוע שלכם בבג"ץ. אתם רוצים מטעם הזרוע שלכם בבג"ץ. אתם מאמינים שיצחק עמית הוא בצד שלכם. הרי אתם תמיד הולכים לבג"ץ.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

- - - זה טירוף.

אופיר כץ (הליכוד):

היו"ר יעקב מרגי:

תודה, אופיר.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

חוקרים מטעם - - - אין דבר כזה.

נאור שירי (יש עתיד):

קח עוד 30 שנה, אופיר.

היו"ר יעקב מרגי:

נאור, אני הולך מכאן - - -

שר התקשורת שלמה קרעי:

חבר'ה, אתם אולי התבלבלתם. אני שמעתי גם את הדיון בבג"ץ ואת נציגי היועמ"שית לשעבר שם אומרים אתמול שלא יעלה על הדעת שהשר ימנה את החוקר. תגידו, אנחנו בדמוקרטיה או בשלטון צבאי? מי ממנה את היועמ"ש? מי ממנה את פרקליט המדינה? מי ממנה את הפרקליט הצבאי הראשי? לא שרים, לא פוליטיקאים? זו דמוקרטיה. בדמוקרטיה הפוליטיקאים הולכים תכף לבחירות, והעם ישלח את מי שלא מוצא חן בעיניו. מה זאת אומרת לא רוצים נציגים מטעם, אז מטעם מי? מטעם כאלו שיגנו רק על עצמם? ועליכם? מה קורה אתכם, חבר'ה? המתכון היחיד לוועדת חקירה אמיתית הוא הסכמה בינינו כאן בבית. זה ייתן לכם כוח שווה והשפעה שווה על חברי הוועדה, וזה ייצר ועדה מגוונת, שתביא לאמון של כל קצוות העם.

קריאה:

היו"ר יעקב מרגי:

תודה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

היד מושטת אליכם – בעיקר אליך, חבר הכנסת גנץ, שאני יודע שרק איתך יש על מה לדבר כאן. כל השאר מתעסקים רק בפוליטיקה ובעוד כמה מנדטים.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה, תם הזמן.

שר התקשורת שלמה קרעי:

היד מושטת אליכם, אנחנו יכולים לעשות את זה כאן בהסכמה, ואתם תחליטו אם אתם מושיטים את היד בחזרה, או שתשתמשו בה שוב, כמו שאתם מראים עכשיו, להדוף אותנו בחזרה. אני מקווה, למען העם, שתבחרו נכון. תודה רבה.

היו"ר יעקב מרגי:

עומדת לכם הזכות להשיב על דברי הממשלה. את רוצה? בבקשה, חברת הכנסת אפרת רייטן. עד שלוש דקות לרשותך. בבקשה, גברתי.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

תודה רבה. השר קרעי, אתה עומד כאן ואומר: אני מחבק את ההורים השכולים למעלה. שאלתי אותם אם אתה עונה להם להודעות. אמרו לי: לא. אז איזה מן חיבוק זה? חיבוק מהפה החוצה? תענה להם להודעות, הם שולחים לך הודעות פעם אחר פעם. אתה מתעלם מהם במעשים, אז מפה אתה עומד ואומר: אני שולח לכם חיבוקים – כאילו שזה עובד על מישהו. מהפה החוצה. והדלפות – אתה מדבר על הדלפות? למה ראש הממשלה לא מוכן לעשות פוליגרף לכל ועדת השרים והממשלה? הרי אתם מדליפים משם, ואפשר להבין מי, מי מדליף ולמה. אתם הרי פחדנים, מדליפים כשזה נוח לכם. ועדת חקירה ממשלתית – תודה רבה באמת, עשיתם לנו טובה. לא בחרתם להקים ועדת חקירה ממשלתית, כאילו שמישהו מאמין לכם ומישהו היה נותן לכם להקים ועדת חקירה ממשלתית על האסון הכי נורא – סליחה, לא אסון, מחדל – הכי נורא שקרה במדינת ישראל במשמרת שלכם. אילו שטויות, מי קונה את זה? אתה מדבר? אתה שאלת אם בית המשפט העליון הוא הממלכה. אז שיעור קטן, קצר באזרחות: כן, גם בית המשפט העליון, גם הכנסת, גם הממשלה. וואלה, זאת הממלכה. מה לעשות? אצלכם יש רק מלך. עברתם פה איזו מטמורפוזה הזויה. לקחתם דמוקרטיה והפכתם אותה למלוכנות, לסמכותיות, אין דבר כזה. זאת המדינה.

אושר שקלים (הליכוד):

אתם לא שומעים כלום, רק בית המשפט העליון, זה מה שמעניין אתכם. ניתקתם את עצמכם.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

אם היית נפגש עם האנשים האלה, שאתה מתעלם מהם, מהמשפחות השכולות, היית גם שומע את המתווה שהם הציעו. והם הציעו לך, ולכולכם, מתווה – נשיא העליון עמית, יחד עם המשנה שלו, סולברג, שאני מבינה שהוא מקובל על שניכם. הינה, רצית יעני שני צדדים? הציעו לכם משהו שהוא מעבר לדין. אבל גם לא נפגשת, וגם דחיתם את זה על הסף. אז אתם גם לא מקשיבים, גם לא פתוחים, אבל אתה יודע להיות כאן, לעמוד כאן ולעשות מניפולציות בלשון נעימה ובשפה מאוד מאוד רגועה. להגיד מושיט לכם יד. איזה? מושיט יד בשביל לתת פה סטירות? מה הדבר הזה?

אושר שקלים (הליכוד):

פופוליזם בשקל.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

לא קונים את האובר-ניקיון הזה של השפה, כי התוכן, מה שאתם עושים ומה שאתם אומרים הוא ההפך הגמור.

היו"ר יעקב מרגי:

אושר שקלים, אני מבין שלקחו לך את הכיסא, אבל אתה חייב לשבת. היא עלולה להצביע מהמקום שלך.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

הוא ההפך הגמור מלהושיט את היד. בכל פעם המניפולציות האלה למי מאיתנו באופוזיציה – הינה, רק בואו תדברו. מה אתם עושים עם מי שבא לדבר איתכם? או שאתם יורקים לו בפנים, או שעובדים עליו, או שעושים לו מניפולציה. זה מה שאתם עושים למי שמעז לבוא לדבר איתכם. אז עזבו אותנו, אבל יש פה מאות – מאות – משפחות שדורשות רק דבר אובייקטיבי, לא חוקרים מטעם. אין דבר כזה חוקרים מטעם. לנרמל את הסיטואציה של חוקרים מטעם?

היו"ר יעקב מרגי:

תודה. תם הזמן.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

אני מסיימת. הפריעו לי באמצע.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה. לא הפריעו - - -

אפרת רייטן מרום (העבודה):

חוקרים מטעם זה שיקוץ. זה ההפך מחוק ודין. זאת השחיתות.

היו"ר יעקב מרגי:

אפרת, זה השלוש דקות הנוספות. תודה.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

וזה לירוק על כל אזרחי מדינת ישראל, ששוחרים את טובתה, בפרצוף.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה. חבר הכנסת עודד פורר, מעוניין?

עודד פורר (ישראל ביתנו):

כן.

היו"ר יעקב מרגי:

בבקשה, אדוני. עד שלוש דקות לרשותך.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

עומד כאן השר קרעי, ובמתק שפתיים עוטף לנו בדבש את הרעל שמטפטפים פה, שוב ושוב, כדי לברוח מוועדת החקירה הממלכתית. הרי אתם עמדתם – אתה עמדת, קרעי, ודרשת בשצף קצף בשנת 2022 ועדת חקירה ממלכתית. על מה? על הרוגלות. ועדת חקירה ממלכתית. הפגנתם. מי הייתה אמורה להקים את ועדת החקירה הממלכתית הזאת לשיטתכם? השופטת חיות. היא הייתה צריכה להיות זאת שתבחר את הרכב ועדת החקירה הממלכתית. זה על הרוגלות - -

שר התקשורת שלמה קרעי:

באנו לקראתכם. הצענו לכם - - -

עודד פורר (ישראל ביתנו):

- - אבל על הטבח הגדול ביותר שאירע לעם היהודי מאז מלחמת העולם השנייה, מאז השואה – על זה? לא, לא, לא. בואו נעשה משהו, שני הצדדים. כדי שמה? כדי שתהיה ועדת חקירה פוליטית? הרי מה המשמעות שאתם תמנו ואנחנו נמנה? אתם תמנו את הפוליטיקאים שלכם, אנחנו את הפוליטיקאים שלנו, ונהפוך את החקירה הזאת לאירוע פוליטי. זה לא אירוע פוליטי. תחת המשמרת שלכם קרה מחדל שלא קרה פה בעולם. נרצחו, נחטפו, נטבחו, נאנסו, נשרפו חיים. מזה אתם מחפשים לברוח, לא משום דבר אחר. חושבים שאתם תמנו והם ימנו, וננהל איזשהו קרב בין פוליטיקאים. מדינת ישראל זקוקה לוועדת חקירה ממלכתית בלתי תלויה. החוקרים לא צריכים להיות תלויים, לא בך ולא בי, לא בראש הממשלה ולא בראש האופוזיציה. הם צריכים להיות תלויים בדבר אחד: במחויבות שלהם למשהו שאתם קצת שכחתם, לאמת, לעובדות, לנתונים. לא לסרטון הטיקטוק הבא שאתה תעלה; לא לאיך אתה מלהיט את הציבור איש כנגד רעהו. ועדת החקירה הממלכתית הזאת דרושה כדי שנוכל לדעת איפה טעתה מדינת ישראל כולה, מלמטה ועד למעלה; מראש הממשלה ועד אחרון החיילים. אבל לעשות ועדת חקירה שכל מהותה היא לברוח מהאחריות? כל מהותה היא להפוך את האירוע הזה להתכתשות פוליטית? את זה לא ניתן לכם. ואני אחזור על העניין הזה, כמו קאטו הזקן, שוב ושוב ושוב: אתם ממשלה, כמו שאמר מנחם בגין, שסימנה שררה בלי אחריות, אך קרב היום שבו תקום לנו ממשלה שמהותה אחריות בלי שררה. ההחלטה הראשונה שתקבל הממשלה הבאה שנקים היא הקמת ועדת חקירה ממלכתית. לא כדי להתנקם במישהו, אלא כדי לרפא את מדינת ישראל ולמנוע עוד טבח, כמו שקרה במשמרת שלכם.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה רבה לחבר הכנסת עודד פורר. חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה, אדוני.

מאיר כהן (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, שמעתי כאן שאנחנו צריכים למנות שופטים מטעמנו ושופטים מטעמכם. תגידו לי: אלה שנהרגו, היקירים של כולנו, היו מטעם מי? מטעמנו, מטעמכם? אלה שנרצחו ונשרפו היו מטעם מי? מטעמנו, מטעמכם? מה אלו האמירות האלה שנשמעות בכנסת ישראל? לאן הגענו? כשמדברים על כזה נושא; כשמדברים על נושא שמאחוריו הרגע הקשה ביותר, עולים לכאן ומדברים על – מה אתם רוצים, שופטים מטעמכם? אנחנו רוצים מטעמנו. לכן יש חוק של ועדת חקירה ממלכתית – כדי שלא יהיה לא מטעמך ולא מטעמנו. מה הסיפור הזה שכל השופטים במדינת ישראל, מי שפעם אחת אמר משהו שלא מוצא חן בעיניכם, הוא אויב המדינה? תסתכלו אליי, אני לא אגיד שמות, אבל כל אלה שלמוחרת המלחמה עמדו במסדרונות הכנסת ואמרו: תהיה ועדת חקירה ממלכתית – אני לא אגיד את השמות, כי עכשיו התיישרתם עם המנהיג. גם את ההצעה של נשיא המדינה אתם לא מקבלים, שמא, חס וחלילה, יש שם מישהו שהוא לא מטעמנו. רק עשו לי טובה, בזיכרון הלאומי, ברגעים האלה שהאבל הפרטי של הנופלים, של המשפחות, הופך להיות לאבל הלאומי של כולנו, אין מטעמי ומטעמך. טלו קורה מבין עיניכם. תודה, אדוני.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה רבה לחבר הכנסת מאיר כהן. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעות. נצביע תחילה על הצעת חוק הקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר, התשפ"ה–2025, של חברת הכנסת אפרת רייטן מרום. אנא, תפסו את מקומותיכם, עוברים להצבעה. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 44 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 52 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק הקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר, התשפ"ה–2025, לא נתקבלה.

היו"ר יעקב מרגי:

בעד – 44 חברי כנסת, נגד – 52. אני קובע כי הצעת חוק הקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר, התשפ"ה–2025, של חברת הכנסת אפרת רייטן מרום לא אושרה, ותוסר מסדר-היום. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה – קריאה ראשונה בזמן ההצבעות, ליצנות אחר כך – אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הקמת ועדת חקירה ממלכתית למחדלי 7 באוקטובר, התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת עודד פורר וקבוצת חברי כנסת. הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 38 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 52 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק הקמת ועדת חקירה ממלכתית למחדלי 7 באוקטובר, התשפ"ד–2024, לא נתקבלה.

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת, תוצאות ההצבעה: בעד – 38 חברי כנסת, נגדה – 52 חברי כנסת, שישה נוכחים. אני קובע כי הצעת חוק הקמת ועדת חקירה ממלכתית למחדלי 7 באוקטובר, של חבר הכנסת עודד פורר וקבוצת חברי כנסת לא אושרה, ותוסר מסדר-היום. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה שמית, על פי בקשת 20 חברי כנסת על הצעת חוק הקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר, של חבר הכנסת מאיר כהן. מזכירות הכנסת. הצבעה שמית

סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:

היו"ר יעקב מרגי:

חברת הכנסת צגה מלקו. חברת הכנסת יסמין פרידמן, את עם הגב ליושב-ראש, ומפריעה לקשב של חברי הכנסת. בבקשה, נא להמשיך.

סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:

היו"ר מאיר כהן:

בבקשה לחזור שנית על קריאת השמות לסיבוב שני.

סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:

היו"ר מאיר כהן:

יש חבר או חברת כנסת שנמצאים כאן, ששמם לא הוקרא? אם אין, ההצבעה תמה. בבקשה. ובכן, 45 בעד, 53 נגד. אם כך, הצעת החוק לא אושרה, ותוסר מסדר-היום.

היו"ר מאיר כהן:

אנחנו עוברים ברשותכם לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק לתיקון פקודת הראיות (חיסיון עיתונאי), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת אלון שוסטר. בבקשה, אדוני, עשר דקות לרשותך.

אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

תודה. אדוני היושב-ראש, חברותיי וחבריי חברי הכנסת והשרים, אנחנו עוסקים בנושא העיתונות החופשית; היא אינה מותרות. היא אינה מותרות בתקופות של שגשוג או רגיעה, היא נשמת אפה של דמוקרטיה חיה ונושמת. בימים שבהם אמון הציבור במוסדות שלנו נשחק והיכולת של אזרח לדעת את האמת תלויה באומץ של אנשים בודדים, עיתונאים, חוקרים, חושפי שחיתויות – דווקא אז חובתנו כמחוקקים להבטיח את הגנתם. אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת ולגעת בנושא גלי צה"ל. אני אומר את זה בשם עצמי – אסור בעיניי לוותר על גוף התקשורת הנהדר הזה. יש כמה חלופות שאני מציע לשר הביטחון לקדם אותן: אחת, לשמור על גל"צ ולוודא, כפי שדרש גנץ כשר הביטחון, שחיילים לא יעסקו בפוליטיקה; חלופה שנייה, להקים תחנה צבאית כיחידה בתאגיד השידור – יחידה אזרחית שעוסקת בנושאים צבאיים; האפשרות השלישית היא להקים את גל"צ כגוף תקשורת עצמאי מחוץ לצה"ל. בשום אופן לא ראוי בנסיבות הנוכחיות להפסיד את גל"צ בנוף התקשורת שלנו. ולענייננו, הצעת החוק שאני מציג היום, תיקון לפקודת הראיות (חיסיון עיתונאי), התשפ"ה–2025, נועדה להעניק לעיתונות הישראלית את הכלי החוקי שהיה חסר לה מאז ומתמיד – חיסיון מוגדר, ברור ומאוזן. היום מוסד החיסיון העיתונאי מוכר בישראל רק בפסיקה של בתי המשפט, לא בחוק. הוא נשען על החלטות שיפוטיות שניתנו לאורך השנים, אך לא קיבלו עיגון פורמלי שמספק ביטחון לעיתונאים, למקורותיהם ולציבור כולו. כבר בשנת 1993 ועדה ממשלתית בראשות ד"ר אשר מעוז הצביעה על הפער הזה; היא המליצה לעגן בחוק חיסיון יחסי, כזה שמכיר בחשיבות ההגנה על מקורות עיתונאיים, אך מאפשר לבית המשפט להסיר את החיסיון במקרים חריגים – כשהמקור עשה שימוש לרעה בחיסיון, או אם יתקיימו כל אלה: תרומה מכרעת להליך החקירה או תהליך משפטי, תרומה לנושא מהותי או בעבירת פשע או פגיעה בביטחון המדינה, וכן שלא ניתן להשיג ראיות חלופיות ללא הסרת החיסיון. ועדת מעוז הציעה לנו מתווה שקול, ממלכתי, מאוזן. לצערי, יותר משלושה עשורים חלפו, וההמלצות הללו לא קיבלו ביטוי חקיקתי. זאת ההזדמנות. מאז הונחו הצעות דומות על שולחן הכנסת, כולן נבעו מאותה הבנה: דמוקרטיה שאינה מגינה על עיתונות חוקרת, מחלישה את עצמה. אדוני היושב-ראש, אנו חיים בעידן שבו המידע הוא המטבע היקר ביותר. אבל הוא גם הפך לזירת מאבק בין האמת לבין חצאי האמת שטבולים באינטרסים, בין עובדות לבין תעמולה, בין עיתונות עצמאית לבין מערכות יחסי ציבור שמנסות לשלוט בנרטיב הציבורי. בזמן שהשיח הציבורי בישראל נשחק – ואנחנו עדים להתקפות מתמשכות על כלי התקשורת, איומים על עיתונאים, תביעות השתקה שנועדו למנוע פרסום תחקירים, ולעיתים גם ניסיון לפגוע במעמדו של עיתונאי רק משום שהעז לשאול שאלות קשות – במצב כזה, מי יסכים לחשוף שחיתות? מי יעז לפנות לעיתונאי כשאין לו הגנה בחוק? הצעת החוק הזו נועדה לשנות את המציאות הזו. היא מעניקה לעיתונאים חיסיון יחסי, לא מוחלט, שיאפשר להם להגן על זהות המקור ועל המידע שהועבר להם, אלא אם כן יורה בית המשפט אחרת מטעמים כבדי משקל שציינתי, של חקר האמת וחקירת פשעים חמורים. ההצעה קובעת גם מנגנון שקוף ומאוזן, כפי שציינתי, שימנע ניצול לרעה של החיסיון תוך שמירה על זכות הציבור לדעת ועל עקרונות הצדק. חברות וחברים, אני מביא את ההצעה הזאת לא בשם עיתונאי מסוים או כלי תקשורת כזה או אחר מצד כזה או אחר, אלא בשם הזכות של כולנו לחיות במדינה שבה מותר לשאול, צריך לשאול, מותר לחשוף, צריך לחשוף – את מה שצריך לחשוף – ומותר לבקר את השלטון מבלי לחשוש; מדינה שבה התקשורת אינה אויב, אלא שותף בבניין הדמוקרטיה ובביצור חוסנה של החברה. תקשורת עצמאית, מקצועית, אמיצה, איננה צריכה לאיים על הממשלה. עיתונאים בעלי כלים חזקים שמנותבים לחקר האמת ומוגבלים באופן ראוי הם בעלי תפקיד בדמוקרטיה הערנית שלנו ובעלי אחריות כלפי אזרחים מודעים לזכויותיהם. אנחנו נבחרי הציבור, נהנים מעצם קיומה של תקשורת חופשית. היא בוחנת אותנו, לעיתים גם מביכה אותנו, אבל בכך היא מחזקת את כל המערכת המדינתית. היא מבטיחה לציבור לדעת את האמת גם כשהיא לא נעימה. כי רק אמון שנבנה על שקיפות הוא אמון יציב. לכן, אדוני היושב-ראש, חבריי וחברותיי, אני מבקש מכל סיעות הבית לתמוך בהצעת החוק הזו – לא כעניין מפלגתי, לא כצעד סמלי, אלא כמהלך מהותי שיבטיח שהעיתונות הישראלית תוכל להמשיך למלא את שליחותה בלי פחד ובלי משוא פנים. בסופו של דבר, הגנה על החיסיון העיתונאי היא הגנה על הציבור – היא הגנה על הזכות לדעת, על חופש הביטוי, על ביקורת שלטונית, על מוסר ציבורי, ובמובן העמוק ביותר היא הגנה על הדמוקרטיה הישראלית עצמה. אוסיף ואומר, בשנים שבהן אנחנו נלחמים על ביטחוננו, בשנים שבהן אנחנו נאבקים על זכותנו להגן על ביטחוננו, בתקופה סבוכה כזו, פנימית ובין-לאומית, עלינו לעמוד על כך שדמותנו החברתית, דמותו של המשטר שלנו, יוכיחו בשער בת רבים שישראל היא דמוקרטיה חיה; שרשויות השלטון בה מאזנות זו את זו תוך בקרה ואיזון ותוך כבוד הדדי. דווקא לנוכח שפל חסר תקדים במעמדנו הבין-לאומי יש חיוניות להיותנו מדינת חוק, מדינה שבה גם נשואי שם עומדים למשפט הציבור, שבה מערכות המשפט וכוחות הביטחון מגינים על כל האזרחים והתושבים. הביטחון הלאומי אינו רק סך הפצצות, המטוסים, הכדורים והחיילים שלנו; הביטחון הלאומי מבוסס גם על שאיפתנו המתמדת להיות אור לגויים לאור חזונם של נביאי ישראל. נביאי ישראל היו חוקרי אמת אמיצים: הם היו מטיפים נחושים אל מול מנהיגים תקיפים. החוק שאני מציע לכנסת ישראל יעלה את קרנה של ישראל, יחזק את תחושת הגאווה שלנו ועוצמתנו המוסרית. החוק יסייע בחיזוק עמוד השדרה המקצועי והמוסרי של רשויות השלטון ושל בעלי יכולת כלכלית והשפעה תרבותית וחברתית. אני מפציר בכם לתמוך בהצעת החוק הראויה הזו. תודה רבה.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה, אדוני. ישיב שר המשפטים, אדוני.

שר המשפטים יריב לוין:

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת - - -

קריאה:

היו"ר מאיר כהן:

לא, חברים. כן, אדוני.

שר המשפטים יריב לוין:

קודם כול, חברת הכנסת קארין אלהרר, אני מבין שזה כל כך קשה, באמת. האמת נחשפת, וזה כואב נורא, זה כל כך לא מסתדר עם כל מה שאתם סיפרתם לציבור תקופה כל כך ארוכה - -

קארין אלהרר (יש עתיד):

באמת?

מיקי לוי (יש עתיד):

בית המשפט - - - לא אישר לה קולה.

שר המשפטים יריב לוין:

- - אבל זה המצב, חברת הכנסת אלהרר. אני מציע, איך אומרים, להסתכל על המציאות כמו שהיא.

קארין אלהרר (יש עתיד):

- - - האמת.

שר המשפטים יריב לוין:

לא תוכלי להסתיר אותה יותר, והיא הולכת ונחשפת צעד אחר צעד. אני חייב לומר, חבר הכנסת שוסטר, מכיוון שאני רוצה להתייחס להצעת החוק שלך, אני הכנתי תשובה כתובה שמנתחת כל מיני דברים בהצעה, אבל אחרי ששמעתי את הנאום שלך, אני חושב שאני צריך בכלל להתחיל מבראשית, להתחיל באמת, היושב-ראש, מההתחלה. אולי אין טעם להיכנס לפרטי ההצעה לפני שנבין את המציאות שאנחנו חיים בה בכלל, כי אני שמעתי את הדברים שלך כמי שמציע באמת לא פעם הצעות חוק טובות וחשובות. חבר הכנסת שוסטר, אתה באמת באמת מאמין שיש כאן עיתונות בכלל? שיש פה עיתונות רצינית, אמיתית? הרי זה דבר נדיר שבנדירים. זה קיים, יש כמה כאלה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

רק בערוץ 14.

שר המשפטים יריב לוין:

זה נכון, זה קיים, יש כמה כאלה, אבל הרוב המוחלט כאן הוא כבר מזמן לא עיתונות. אני חושב שפשיטת הרגל של העיתונות היא אולי מהכשלים הגדולים שקיימים בחברה הישראלית בכלל, ערוצים שמשדרים תעמולה שקרית בלתי פוסקת, שום דבר ענייני. אגב, אפילו השימוש בטרמינולוגיה מוטה כולו, כולו חד-צדדי. אתה יודע, אני אגיד לך אפילו יותר מזה, ואני אקח דווקא דבר שהוא לא בעולם התוכן שאני עוסק בו רוב הזמן – תסתכל איפה עמדה העיתונות, אותם כתבים צבאיים שיושבים באולפנים עם הפרשנים ביחד, בחשיבות עצומה – איפה הם? איפה הפרשנויות שלהם ואיפה הדיווחים שלהם? ואיפה העיתונות החוקרת? ואיפה מה שקרה בפועל גם ב-7 באוקטובר וגם אחריו? איפה הם? איפה העיתונות הזאת? או שכל אחד עסוק שם באג'נדה פוליטית, אישית, הרבה פעמים בלהגן על המקור שלו – לא במובן שאתה מתכוון אליו בהצעת החוק הזאת, במובן זה שמי שנותן לך מידע ומדליף לך מידע – הרבה פעמים, אגב, מידע שאסור לתת ואסור להדליף – הוא מקבל הגנה, והוא מקבל סיקור שמאדיר את ביצועיו, לא משנה מה האמת, ומי שלא מוכן לתת, או אולי העז לתת איזה מידע לעיתונאי מתחרה במקום אחר – שם מנהלים נגדו מסע שלם, ולא משנה בכלל אם הדברים נכונים או לא נכונים. זאת העיתונות שיש לנו פה – פשיטת רגל מוחלטת. ואמרתי שוב, יש כמה בודדים באמת, יוצאים מן הכלל, בנוף העגום והמביש הזה. הם גם מתהדרים בכל מיני שמות – "עובדה". בטח עובדה. התוכנית עובדה רק מתחילה במונולוג שלם שכולו דעות פרטיות, אבל כן, הכול במסגרת העובדות, כן?

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אתה רוצה לסגור גם אותם?

שר המשפטים יריב לוין:

אני אומר לך שמה שנדרש קודם כול זה לעמוד על כך שתהיה עיתונות ותקשורת חופשית, אמיתית, נוקבת - -

אלעזר שטרן (יש עתיד):

כמו ב-14.

שר המשפטים יריב לוין:

- - והדרך להגיע לשם - - -

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

היא לשלוט בתקשורת.

שר המשפטים יריב לוין:

בדיוק הפוך, כי מה שאתם רוצים זה לשלוט בתקשורת. הדרך להגיע לשם – ואני הייתי מצפה שאתם, עם הסיסמאות האלה שלכם, תתמכו בחקיקה של השר קרעי, שנמצא כאן, שמוביל באומץ חקיקה שאומרת שני דברים - -

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

כמו שההפיכה המשטרית שלך תרמה לדמוקרטיה.

שר המשפטים יריב לוין:

- - שני דברים פשוטים, כל כך מובנים מאליהם - -

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

כמו שההפיכה המשטרית שלך תמכה בדמוקרטיה.

שר המשפטים יריב לוין:

האחד, שתהיה תחרות חופשית, והשני, הלא-פחות חשוב – שכל אחד ישדר את מה שהוא רוצה - -

מיקי לוי (יש עתיד):

ערוץ 14 מקבל דיווידנד.

שר המשפטים יריב לוין:

- - לא את מה שמכתיבים לו, ולא לפי איך שמגבילים אותו. אבל מזה אתם מפחדים. אתם רוצים "עיתונות" כמו שיש לנו היום – חד-צדדית, מעוותת, שקרית - -

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

תורידו את היד שלכם מהתקשורת החופשית.

שר המשפטים יריב לוין:

- - לא מייצגת שום דבר.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

תורידו את היד שלכם מהתקשורת החופשית.

שר המשפטים יריב לוין:

לא, לא - -

נאור שירי (יש עתיד):

לא מה?

שר המשפטים יריב לוין:

- - לא אכפת לה בכלל מה האמת. הכול חשבונות אישיים כאלה של מי נתן לי סיפור או לא נתן לי סיפור - -

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

מי אתה שתגיד לעיתונאים מה לעשות?

שר המשפטים יריב לוין:

- - ובעיקר של מאיזה צד במפה הפוליטית אני נמצא. חרפה ובושה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

מי אתה בכלל שתגיד לעיתונאים מה לעשות?

שר המשפטים יריב לוין:

חרפה ובושה. פשוט חרפה ובושה. עכשיו אני אגיד גם יותר מזה, חבר הכנסת שוסטר.

נאור שירי (יש עתיד):

כשאתה פנית לנציב שירות המדינה שישנה את המכתב – על פי מה זה היה?

שר המשפטים יריב לוין:

אני גם אגיד – אדוני היושב-ראש, זה לא דו-שיח - - -

היו"ר מאיר כהן:

אני מבקש שקט בצד ימין.

קריאה:

אה, זה לא דו-שיח?

היו"ר מאיר כהן:

לא, לא. שקט. מעכשיו אני אתחיל לקרוא.

שר המשפטים יריב לוין:

עכשיו אני רוצה להגיד לך, חבר הכנסת שוסטר, דבר נוסף שאי-אפשר להתעלם ממנו: אני עומד נדהם פעם אחר פעם נוכח מכה נוראה של הדלפות קודם כול מדיוני הקבינט ועוד בשעת מלחמה.

קארין אלהרר (יש עתיד):

תעשה פוליגרף.

שר המשפטים יריב לוין:

וגם צריך לומר, מכובדיי, הקבינט הוא אומנם ועדת שרים, אבל רוב מי שמשתתף בישיבותיו הם בכלל לא שרי ממשלה ולא אנשי המערכת הפוליטית.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

את כולם לפוליגרף.

שר המשפטים יריב לוין:

ומה שמתרחש בקבינט הוא דבר שאי-אפשר לקבל אותו. אגב, הוא גם לא חדש. הוא היה קיים לאורך שנים. לצד זה, אני גם רואה עוד תופעה נוראה של הדלפות איומות ונוראות מתוך חקירות, ואני שואל - - -

היו"ר מאיר כהן:

אני מבקש, שם, בצד שמאל, אני מבקש שקט.

שר המשפטים יריב לוין:

ואני שואל: איך ייתכן שמתפרסמים בכלי תקשורת ציטוטים מדויקים משאלות ותשובות בחקירות? הרי לאף נחקר אין אפשרות לרשום את הדברים ולקחת אותם איתו. כולנו יודעים את זה. ואף סנגור לא מקבל תרשומות כאלה. אז מאיפה זה יוצא, חבר הכנסת שוסטר, מאיפה? ואני אומר לך שיש דברים שלא רק שלא יכול להיות לגביהם חיסיון עיתונאי, אלא שאין לזה שום הצדקה, כי יש דברים שהציבור צריך לדעת ויש לו זכות לדעת – ועל זה צריך להגן. אבל יש דברים שאסור שיצאו, ויש לציבור זכות לחיות קודם כול; שבשעת מלחמה לא יצאו דברים מתוך הקבינט. ויש לציבור זכות לדרוש שלא ישבשו חקירות ולא יוציאו ציטוטים מדויקים מתוך חקירות לפני שהוגש כתב אישום או הוחלט לסגור את התיק. דברים אלמנטריים. אני זורק לך אתגר: אם יש נכונות באמת לבוא ולהסדיר את העניין הזה, ולומר, אוקיי, במקומות האלה שהזכרתי עכשיו, שם אנחנו נסיר לחלוטין את החיסיון הזה, אין לו שום הצדקה – אני אומר לך יותר מזה, רוצה העיתונאי להגן על עצמו – כי הרי אני לא בא אליו בטענות אם מישהו הדליף לו והוא פרסם – אין בעיה, תסגיר את המקור, שהוא פושע, ואתה תהיה פטור. ככה נשים סוף לדבר הזה. זו הדרך, חבר הכנסת שטרן, אם רוצים באמת להפסיק את התופעות הבזויות האלה והמזיקות האלה. ואז ניתן הגנה מעובה במקום שהיא מגיעה, ונגדע את הדבר במקום שאסור שיקרה. על זה אני רוצה להוסיף עוד דבר: אני הצעתי כבר לפני שנים להגדיל באופן משמעותי את סכום הפיצוי בלא הוכחת נזק על תביעות דיבה, כי התפשטה פה תופעה נוראה של פרסומים שקריים בלתי בדוקים - - -

היו"ר מאיר כהן:

אני מבקש, סליחה. לא, באמת, עליזה, אני לא שומע אותו, את השר. אי-אפשר ככה. אני מבקש מכולם לשבת שם, מי שלא צריך להיות – מה, זה שוק? מה זה? סליחה, אדוני.

שר המשפטים יריב לוין:

תודה. פרסומים שקריים של הוצאת דיבה בלי שום בעיה בכלל – תופעה בזויה שבה מתפרסמים פרסומים מבלי שמבקשים אפילו לקבל תגובה קודם, כשיטת עבודה, או מבקשים את התגובה דקה לפני הפרסום בדרך שאי-אפשר אפילו לבדוק את הדברים, ואחר כך לך תנהל תביעת דיבה, תימשך שנים בבתי משפט, עורך הדין המייצג יעלה לך יותר מאשר הפיצוי שתקבל, אם בכלל. ולכן, חבר הכנסת שוסטר, ובזה אני מסיים – אני הצעתי בוועדת שרים לדחות את העניין בשלושה חודשים כדי להציע לך: שב, תביא הצעה כוללת – הגנה במקום אחד; אפס הגנה וחשיפת מי שמדליף במקרים של הדלפות בלתי חוקיות; ופיצויים, הליך מהיר מאוד עם סכומים משמעותיים במקרה של הוצאת דיבה ואי קבלת תגובה. תביא הצעה כזו – יש על מה לדבר.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה, אדוני. זכות התגובה – שלוש דקות. שוסטר, בבקשה, ואחרי זה נעבור להצבעה.

טלי גוטליב (הליכוד):

חבר הכנסת שוסטר, רק להגיד לך שהחיסיון העיתונאי אומנם לא מוכר בחקיקה, מוכר בפסיקה - - -

אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

גברתי, יש לי שלוש דקות.

טלי גוטליב (הליכוד):

הוא עוד לא הפעיל לך את הזמן. לא משנה, אתה לא רוצה, אז לא נורא, שוסטר. אין בעיה, אל - - - בוא נפיל לך את זה.

אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אדוני השר, ראשית, יש לנו עיתונות מצוינת, יש לנו עיתונות מגוונת, יש לנו עיתונות חופשית, יש לנו בקרה מתוך התקשורת על גופי תקשורת אחרים. העיתונאים שלנו, נקרא לזה מימין ומשמאל, אומרים את אשר על ליבם – לפעמים הם בניגוד לדעתי, לפעמים הם מעצבנים אותי – אבל הם עצמאים ואומרים את האמת שלהם. בעניין המהותי או העניין שלנו, אכן, ההדלפות לעיתים באות תוך כדי עבירה על הנהלים ואולי אפילו על החוק. תפקיד המנהלים והמפקדים לעמוד על תקינות הפעילות במוסד שהם אחראים לו, האחריות על המדליפים ומנהליהם. ובמשטר דמוקרטי צריך לאזן באופן הגון בין דיסקרטיות חקירות ודיונים לבין זכות הציבור לדעת. עכשיו, ברשותך, השר, אני רוצה לצטט את החלק בהצעה שמסייג, בדיוק נותן את המענה, ואפשר בהחלט לדון בו בהמשך הדרך כאן לקראת קריאה ראשונה: בית המשפט רשאי להורות לעיתונאי לגלות את מקורותיו, אם מצא שנעשה שימוש לרעה בחיסיון העיתונאי בידי המקור או בהתקיים כל אלו: הגילוי יתרום תרומה מכרעת להליך הנדון בבית המשפט או יתרום לניהול חקירה – כלומר זה מידע חיוני; הגילוי נדרש לשם עשיית משפט צדק בנושא מהותי או בעבירת פשע או לשם מניעת פגיעה חמורה בביטחון המדינה בהסתברות גבוהה; ולא ניתן להשיג ראיות חלופיות באופן שאינו מצריך את הגילוי. החליט בית המשפט להסיר את החיסיון העיתונאי באופן מלא או חלקי, לא יורה על גילוי הראיות או המידע שברשותו במידה העולה על הנדרש לשם בירור – כלומר, יש פה הבנה שצריך לאזן את החיסיון הזה - - -

שר המשפטים יריב לוין:

זה לא - - - אלה אחריות - - - שאם יופעלו - - - רק כלפי צד אחד - - -

אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

יש כאן אפשרות לייצר איזון, אדוני השר, ואני מציע שאנחנו נקבל את ההצעה הזו ונדון בפרטי הסרת החיסיון בוועדה לקראת קריאה ראשונה. תודה רבה.

היו"ר מאיר כהן:

אם כך, אנחנו נעבור להצבעה. אני מבקש מכולם לשבת. להזכירכם – לכל אלה שלא מפסיקים לדבר ולא שומעים מה קורה על הדוכן – להזכירכם, אנחנו מצביעים על הצעת חוק לתיקון פקודת הראיות (חיסיון עיתונאי), התשפ"ה–2025. מי בעד ומי נגד? הצבעה מס' 8 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 32 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 44 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת החוק לתיקון פקודת הראיות (חיסיון עיתונאי), התשפ"ה–2025, לא נתקבלה.

היו"ר מאיר כהן:

32 בעד, 44 נגד. אני קובע כי הצעת החוק לתיקון פקודת הראיות (חיסיון עיתונאי), התשפ"ה–2025, לא אושרה, ותוסר מסדר-היום. אני מבקש להוסיף את מיכל שיר להצבעה. מיכל, זה לא עבד אצלך או - - -

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

היו"ר מאיר כהן:

אה, אוקיי. רק לפרוטוקול, כן, גברתי. תודה.

היו"ר מאיר כהן:

נעבור לנושא הבא: הצעת חוק לעידוד השקעות הון (תיקון – הטבות למפעל מתחרה בשוק ריכוזי), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת ולדימיר בליאק וקבוצת חברי כנסת. בבקשה, ולדימיר, אדוני, יש לך עשר דקות להצגת החוק.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, שרים, גם היום אני עולה לכאן לדבר על יוקר המחיה ועל הפגיעה הקשה שיוקר המחיה בעצם גורם לרמת החיים של האזרחים. אבל כדרכי, לא עליתי על מנת לדבר רק על כישלון הממשלה במאבק ביוקר המחיה – והכישלון הוא מחפיר – עליתי גם כדי להציע עוד פתרון, עוד פתרון שנועד לסייע לכלכלה, לצמיחה, לתחרות, לאזרחים. שלוש שנים אתם בשלטון. שלוש שנים של הצהרות, של הבטחות, של טיולים בסופרים, בתחנות דלק – אבל בשורה התחתונה האזרח הישראלי, מעמד הביניים הישראלי, המעמד המשרת, לא מצליח לנשום – אני בקושי שומע את עצמי, אדוני.

היו"ר מאיר כהן:

אני מבקש שקט מכולם. חבר הכנסת רוטמן, בבקשה ממך, אדוני. אתם יודעים שפעם לא היה נהוג לדבר בטלפון במליאה.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

פעם גם לא היה טלפון.

היו"ר מאיר כהן:

פעם גם לא היה פלאפון, כן. סליחה, אדוני, בבקשה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

המספרים לא משקרים: בתקופה שלכם מחירי הצריכה עלו בשיעור שנע בין 11% ל-17%, וזה די חסר תקדים; סל צריכה בסיסי למשפחה עם שני ילדים זינק ביותר מ-1,000 שקלים בחודש; בשוק המזון החלב התייקר ב-17%, החמאה – ב-28%, שמנת מתוקה – ב-17%, בשר – ב-50%.

היו"ר מאיר כהן:

עודד, בבקשה. אתם מפריעים לו.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

שלוש חברות בלבד שולטות ב-85% מהשוק. זו לא תחרות, זו לא כלכלה חופשית – זה שבי צרכני. ואם זה לא מספיק, ישראל נמצאת בשלישייה הראשונה בעולם המערבי ביוקר המחיה אחרי שווייץ ונורבגיה. הפער הזה נוצר החל משנת 2009 בכל שנות ממשלות נתניהו. מה הממשלה עשתה בשלוש השנים האחרונות על מנת לתקן את המצב? אפס, פשוט אפס. כלאם פאדי. בשלוש השנים האחרונות אתם, הממשלה, לא עוסקים ביוקר המחיה, אלא ביוקר הקואליציה עם 15 משרדים מיותרים ו-15 מיליארדי שקלים, כספים קואליציוניים. במקום לעסוק בהורדת מחירים הממשלה מחממת את יוקר המחיה גם באמצעות קידום חוק ההשתמטות. תשאלו אותי איך זה קשור – בוודאי שזה קשור. השתמטות הגברים החרדים גם משירות צבאי וגם משוק העבודה עולה לנו כ-60 מיליארד שקלים בשנה – כל שנה. למשל, הורדת מע"מ ל-14% תעלה פחות מ-30 מיליארד שקלים. עכשיו, תחשבו על זה, אם נגייס את החרדים ונוציא אותם לשוק העבודה, אנחנו יכולים גם להוריד את המע"מ ל-14%, להוריד את כל המחירים היום במשק – ועוד יישארו לנו כ-30 מיליארד שקלים להקטנת כיתות לימוד, להעלאת קצבאות אזרח ותיק, לסיוע לעסקים הקטנים ועוד. אבל לצערי, הממשלה לא איתנו. זו ממשלה שלא נאבקת במונופולים – היא מחבקת את המונופולים. זו ממשלה שלא מצמצמת ריכוזיות, אלא מעמיקה אותה. עמד כאן שלשום ראש הממשלה ודיבר על העוצמה. אבל איזו עוצמה יש במדינה שבה אם חד-הורית נאלצת לבחור בין לקנות חלב ללשלם חשבון חשמל? איזו עוצמה יש למעמד הביניים ששוקע ואלפי צעירים שעוזבים את הארץ, לא כי הם לא ציונים, אלא כי אין להם איך לשרוד כאן? אז בואו נשים את הדברים על השולחן: זו לא בעיה של שווקים, זו בעיה של שלטון; זו לא כלכלה, זו מנהיגות; וזו לא מלחמה – זה אתם. הממשלה הזאת איבדה שליטה על יוקר המחיה. אין תוכנית, אין יעדים, אין חזון. וכפי שנתניהו, כמו שלמדנו אתמול מדוח מבקר המדינה, לא גיבש את תפיסת הביטחון, כך גם אין לו את תפיסת הכלכלה. ב-4 ביוני 2023 הממשלה קיבלה החלטה להקים ועדת שרים למאבק ביוקר המחיה. כמה פעמים היא התכנסה מאז, פעמיים-שלוש? רק יח"צ וקומבינות פוליטיות על חשבון הציבור. עכשיו, בואו נראה מה אפשר לעשות: אפשר לפתוח את השוק ליבוא באמת בלי פחד, בלי דחיות, בלי ועדות; אפשר לקדם רפורמה אמיתית ואמיצה בחקלאות; אפשר לפרק את המונופולים ששולטים לנו במדף ובכיס. חובה לחייב את המונופולים שהם חברות פרטיות, לפרסם את הדוחות הכספיים לציבור. שלוש פעמים במהלך הקדנציה הזאת הממשלה הפילה את הצעת החוק שלי בנושא. למה? מה עומד מאחורי זה? צריך להפסיק את חגיגת הכספים הקואליציוניים, כי בזמן שאתם מעבירים מיליארדים לפוליטיקה, משפחות המילואימניקים – מעמד הביניים – קורסות. ולבסוף, צריך להחזיר את האחריות החברתית, הכלכלית והפיסקלית למרכז הבמה. בהצעת החוק הזאת אני מציע לצמצם את הריכוזיות במשק ולתקן את החוק לעידוד השקעות הון על מנת לתמוך כלכלית במפעלים שמציעים מוצר או שירות לשווקים עם ריכוזיות רבה ולקדם בהם תחרות – תחרות היא לא מילה גסה – זאת באמצעות מתן הטבות מס למפעלים האלה, בדומה להטבות מס אשר ניתנות היום למפעלים מועדפים לפי החוק הקיים. חבריי חברי הכנסת, בבסיס התיקון עומד העיקרון שלפיו כניסת שחקנים חדשים לשווקים ריכוזיים – במקרה הזה באמצעות מפעלים חדשים או חיזוק מפעלים קטנים – אשר יתחרו במפעלים הגדולים הקיימים, צפויה להפוך את השווקים לתחרותיים יותר. ועל כן מוצע בתיקון זה להפחית את נטל המס המוטל על מפעלים קטנים או חדשים, אשר יספקו חלופה תחרותית בשוק ריכוזי. הטבות המס שאני מציע על פי הצעת החוק יאפשרו למפעלים אלה להתגבר על החסמים השונים בכניסה לשוק ריכוזי ולהשקיע את ההון בייעול תהליכי הייצור – וזה כל כך כל כך חשוב ומהותי לצמיחה. כך צפוי להשתפר גם כושר ההישרדות שלהם בשוק הריכוזי וכך נקדם את התחרות ונוריד את יוקר המחייה. זה אפשרי. חבריי חברי הכנסת, המצב הקיים, עם השתוללות חסרת תקדים ובלתי נתפסת של יוקר המחיה, פשוט לא יכול להימשך. יוקר המחיה הוא לא גזרת גורל. ההפקרות הכלכלית של שר האוצר היא לא גזרת גורל. זו תוצאה של מדיניות, מדיניות רעה, שרים רשלניים ולא מקצועיים והיעדר אומץ לשנות. הגיע הזמן למדיניות כלכלית נכונה ואמיצה, והגיע הזמן אולי לממשלה חדשה ואמיצה. ואני מאוד מקווה שבקרוב תהיה לנו ממשלה כזאת. נשארו לי עוד דקות בודדות, אני חייב להתייחס להודעה הביזיונית של שר הביטחון היום על סגירת גלי צה"ל. ראשית, אין לי שום ספק כי הבוקר הוא מעדיף שנדבר על גלי צה"ל ולא על פורעי החוק בשטחים, שפוגעים באזרחים, פוגעים ברכוש ופוגעים בחיילי צה"ל. וזה לא קומץ, זה טרור ממוסד. ובאשר לסגירת תחנת גלי צה"ל, מדובר בניסיון פסול ובלתי חוקי לפגוע בתקשורת החופשית, בדמוקרטיה, ולהשפיע על תוצאות הבחירות. חופש הביטוי וחירויות הפרט במדינת ישראל היום, בגלל הקואליציה הזאת, נמצא בסכנה, וזאת העת לצאת למאבק בלתי מתפשר על עתיד הדמוקרטיה ושלטון החוק. ואני אומר את זה באופן הכי ברור: החלטת שר הביטחון בעניין גלי צה"ל, בדיוק כמו מסקנות הוועדה המפוברקת שהוא הקים, לא סבירה, לא חוקית, לא חוקתית, וסביר להניח שגם לא תעבור. ועוד משפט לגבי הצעת החוק והחלטת ועדת השרים שביקשה לדחות את הדיון בשלושה חודשים. אני תוהה, למה רק שלושה חודשים? הרי כבר שלוש שנים אתם לא עושים שום דבר. תודה רבה.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה, אדוני. משיב שר הכלכלה, בבקשה. אדוני, עשר דקות לרשותך, בבקשה.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, מכובדיי כולם. עשרות בשנים, חבר הכנסת בליאק, המונופולים עושקים את הציבור. עשרות בשנים, בעיקר כי הם יכולים. בעיקר כי היו חסמי כניסה במדינת ישראל, ומוצרים רבים מחו"ל לא יכלו בכלל להיכנס לישראל. והם עשקו אותנו כי הם פשוט יכולים, כי לא הייתה תחרות. משרד הכלכלה והתעשייה בראשותי, בגיבוי ותמיכה של ראש הממשלה נתניהו, הובלנו מהפכה חסרת תקדים, שמטרתה פתיחת השוק לתחרות, להוריד חסמים, להתמודד עם האתגר הגדול של מונופולים שעושקים את הציבור.

נאור שירי (יש עתיד):

כל הכבוד לאורנה ברביבאי.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

ואני רוצה להזכיר מה עשינו בשלוש השנים הללו. רפורמה של "מה שטוב לאירופה טוב לישראל". מדובר על 3,000 חקיקות - -

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

כל הכבוד לאורנה ברביבאי.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

- - עשרה משרדי ממשלה. לא עוצרים בנמל. דבר נוסף שעשינו ולשמחתי הרבה, גם אתם יודעים שזה דבר נכון לעשות – רוצים לחלק גם קרדיט? אני אשמח לחלוק איתכם בקרדיט, אבל בשורה התחתונה, זה עשייה, ואני רוצה לשבח פה את דוד ביטן, ואת ועדת הכלכלה, את כולם, את כל החברים, ובסוף זה עבר פה אחד בכנסת. אז אנחנו מסכימים שעשינו טוב.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

המחירים עלו. מתי בפעם האחרונה היית בסופר, שר הכלכלה?

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

הדבר הנוסף, אנחנו עכשיו הולכים להרחיב את התפיסה של "מה טוב לאירופה טוב לישראל", וגם לכלול "מה שטוב לארצות הברית טוב לישראל". ועוד יותר להרחיב את התחרות.

מיקי לוי (יש עתיד):

זה הכול סיפורים, אדוני השר.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

מתי היית בסופר? הכול עלה בסופר.

היו"ר מאיר כהן:

תאפשרו לו לענות. תאפשרו לשר לענות, מיקי.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, אתה יודע כמה עלה להכין כוס שוקו? אבקת הקקאו עלתה ב-52%.

היו"ר מאיר כהן:

בוא נקשיב לו. אפשר להעיר אבל לא להפריע, יש הבדל.

מיקי לוי (יש עתיד):

לא מפריעים, רק אומרים. דוח מבקר המדינה פסל לו - - -

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

אנחנו כבר רואים שינויים משמעותיים. דבר ראשון, 90% מהיבואנים לישראל כבר לא עוצרים בנמל. זה חיסכון משמעותי גם בהכנסת המוצרים, חלקו מתגלגל על הצרכן. ואנחנו גם רואים מקרים שבהם רשתות כמו קרפור ורשתות אחרות - - -

מיקי לוי (יש עתיד):

הרפורמה הזאת נכשלה.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

אתה מוכן, אדוני היושב-ראש, לתת לי לדבר?

מיקי לוי (יש עתיד):

הרפורמה הזאת נכשלה. נכשלה.

היו"ר מאיר כהן:

מיקי, מיקי, זכות הדיבור היא שלו. אתה יכול להעיר, אבל לא - - -

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

איזה ניתוק.

היו"ר מאיר כהן:

יוראי, זהו, נגמר. נגמר, יוראי.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

אחד, בקטגוריות מסוימות שבהן עסקים מתחילים לעשות יבוא, אנחנו רואים ירידה בחלק מהקטגוריות.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

באיזה קטגוריה? מה ירד פה? מה ירד?

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

אנחנו רואים עצירה – בצמיחה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

מה ירד? הכול עלה. אנשים נחנקים פה.

מיקי לוי (יש עתיד):

הרפורמה נכשלה.

היו"ר מאיר כהן:

זהו, יוראי, סיימת? יוראי, קריאה ראשונה, אני מצטער.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

הכול עלה פה.

היו"ר מאיר כהן:

יוראי, קריאה ראשונה, זהו.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

ההליכים מתקצרים, העלויות יורדות, היקף היבוא גדל והתחרות מתרחבת. אנחנו רואים מגמה אחת ברורה, וכל זה תוך כדי מלחמה, כשחלק מהרפורמות, אדוני היושב-ראש, עדיין בתהליך. אנחנו פה בכנסת קיבלנו החלטה – לפרוס חלק מהתהליך הזה על שלוש-ארבע שנים ולא כל הרפורמה קרתה במכה אחת, וזה בסדר, זאת החלטה שלנו ביחד. חברות וחברים, מסיכום של חצי שנה של רפורמות, על פי הנתונים שהם מבוססי מחקר רציף ושוטף שמבצע הדרג המקצועי במשרד, למשל קטגוריות שונות של מוצרי צריכה רשמו גידול ביבוא של עד 44%. בחלק מהמוצרים נרשמה ירידה של 10%, ולאחר השלמת החקיקה אנחנו עכשיו מתמקדים באיך לעזור ליבואנים ולקמעונאים הגדולים להביא יותר ויותר מוצרים מחו"ל. כשאני מדבר איתם, אין להם חסמים היום, אין עוד משהו שאנחנו צריכים לעשות שלא נעשה בהסכמה ובשיתוף עם המגזר העסקי. והיעד שלנו זה לעזור למגזר העסקי לממש את הפוטנציאל. אני רוצה לבשר פה בכנסת - - -

היו"ר מאיר כהן:

קטי שטרית, בבקשה, גברתי. קטי, שומעים עד כאן.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

אני רוצה לבשר לחברות ולחברי הכנסת שבקרוב נשיק מיזם נוסף שהמטרה שלו זה לעזור ולייצר עוד יותר תחרות בצד של הביקושים. כי "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", זה בצד של ההיצע. פתחנו את ההיצע, ואנחנו עכשיו צריכים לעודד יותר ויותר קמעונאים ויבואנים חדשים להביא יותר מוצרים ולדחוף את המחיר למטה. והמהלך שאנחנו הולכים לעשות, נדבר עליו בקרוב, הוא מהלך משלים של "מה שטוב לאירופה", מהלך ששותפים לו הרבה מאוד אנשים חכמים בתוך המגזר העסקי. ובכן, אתם יודעים, מה שאבסורד – כשנכנסים לוועדת הכלכלה בכנסת, יש שיתוף פעולה מלא, כולם מסכימים שהחקיקה היא טובה. ולמען האמת, אנחנו מכניסים פנימה הערות של קואליציה ואופוזיציה כאחד, ואני מאמין מאוד גדול שצריך לבוא לבית הזה - - -

היו"ר מאיר כהן:

סליחה, אדוני. אני מבקש מכל מי שיושב כאן, אתם רוצים לדבר בטלפון? צאו החוצה. לא יעלה על הדעת, שעומד כאן שר, מנסה לדבר – גם אתה, חבר הכנסת אבוטבול, בבקשה. מי שרוצה לדבר, צאו החוצה מכאן. סליחה, בבקשה.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. ואני רוצה שוב לומר תודה לחברים שכן משתפים פעולה בוועדות. כשמגיעות לכאן ההחלטות הגדולות, הן כן מתקבלות בקונסנזוס רחב. כי כשאנחנו מדברים על הכלכלה, אפשר להגיע למכנה משותף מאוד רחב. זאת תפיסת עולמי, ולשמחתי אנחנו מצליחים להגיע להסכמה – אני גם מבין שכשמגיעים כאן לפודיום, מדברים פוליטיקה ולא ענייני, וזה בסדר, לטובת העניין – ולחפש את הביחד, כי אני, אוזני פתוחה, וכל פעם שמגיע חבר מהקואליציה או מהאופוזיציה ומדבר לעניין, הוא מקבל ממני תשובה לעניין. לגופו של עניין, אני רוצה להתייחס עכשיו להצעה עצמה. ההצעה, ואמרתי לך את זה, חבר הכנסת בליאק, ההצעה הזאת, על פניו, נראית מאוד מורכבת, מאוד מסובכת, ואם אתה רוצה תשובה עניינית ורצינית, אני מבקש להתעמק בתוך הצוות המקצועי. הצוות המקצועי היום אומר שהסיכוי שהדבר הזה יצליח – לבנות מנגנון מסורבל – והסיכוי שנקבל תועלת ממנו, הוא לא גבוה. תרצו שלושה חודשים לשבת איתנו, להתעמק, להגיע לאותו דף – אני מוכן להשקיע את הזמן. לא תרצו, רוצים להעלות את זה להצבעה, אני אבקש מחברי הכנסת, לאור העובדה שאני לא רואה את זה מצליח, נכון לעכשיו – ואני מוכן להשקיע את הזמן והאנרגיה לבדוק את זה שוב – אם אתם לא מוכנים לדחות את זה בשלושה חודשים, אני אבקש מחברי הכנסת לדחות את ההצעה. בידיך הדבר.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה. תודה רבה, אדוני. שלוש דקות - - -

אופיר כץ (הליכוד):

ניר, לא.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

רק שנייה, רק לפני זה.

היו"ר מאיר כהן:

בבקשה.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

אני גם רוצה בהזדמנות זאת - - -

סימון דוידסון (יש עתיד):

השר ברקת, אתה יודע מהו המוצר הכי נגנב בסופר? אתה יודע מהו המוצר הכי נגנב בסופר? מטרנה, אוכל של ילדים.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

כן.

סימון דוידסון (יש עתיד):

זה המוצר שהכי נגנב בישראל. אימהות גונבות מטרנה כדי שיהיה אוכל לילדים.

נאור שירי (יש עתיד):

למרות שזה מתחרה עם גנבת הדעת שקורית בממשלה, אבל זה עדיין - - -

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

כשאנחנו מדברים על שיתופי פעולה קואליציה-אופוזיציה בנושא יוקר המחיה, לא תמצאו שותף גדול ממני לשבת, להתעמק. אני מבין בזה. אני רוצה לשתף אתכם – בתוך תקופת המלחמה, אני נלחמתי. אני רוצה להזכיר עוד דבר.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

ולדימיר, אני נלחמתי לרסן מחירים בתקופת מלחמה. והאוצר התנגד. ואני נלחם ואני לא שומע את קולכם איך להחליף את מיכל כהן, מנהלת הרשות לתחרות, שלא מתפקדת.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אתה צריך אותנו? אתה הממשלה.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

לצערי הרב, אין שם שיניים. אני לא שמעתי אתכם מצטרפים למלחמה להחליף אותה.

מיקי לוי (יש עתיד):

אבל היא לא אחראית.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אתה צריך אותנו? אתה הממשלה.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

לא שמעתי אתכם.

מיקי לוי (יש עתיד):

לא, זה פשוט אגדה. היא אחראית על המחירים. מי אחראי על שירות - - -

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

נכשלת, תתפטר. נכשלת, תתפטר.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

היום הכלי המרכזי שיש לממשלת ישראל לרסן שיתופי פעולה בין עסקים, להגדיר מונופולים ולהילחם בהם, לפרק מונופולים, לוודא שלא עושים תיאום מחירים, הוא הרשות לתחרות, שהיום, אני אומר לכם, כמי שאחראי עליה, לא מתפקדת כראוי. אולי קצה הקרחון. ובהיעדר – אתם יודעים, אני נפגשתי עם חבריי האמריקאים, שם יראת המגזר העסקי זה מי שאחראי לפרק מונופולים. בארצות הברית מפרקים מונופולים גדולים, ולממשל יש שיניים. הלוואי עלינו שהרשות לתחרות במדינת ישראל תפעל כמו במקומות אחרים בעולם. ואתם לא עוזרים לנו להילחם בתחרות בנושא הזה. אתם עוזרים בחקיקה, ואני מודה לכם, בחקיקה של "מה שטוב לאירופה טוב לישראל". שם, כשצריך להילחם בפקידות ובדיפ סטייט, לצערי הרב, אתם לא שם.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אתה מאשים אחרים. זה מרענן שאתה מאשים אחרים.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

ואני אשתף אתכם בעוד משהו. ואם ליבכם ופיכם שווים, 1,000 בכירים במדינת ישראל, מ-1,000 פקידים שמונו באמצעות הממשלות השונות ב-15 השנים האחרונות, אף פקיד אחד, אחד לא פוטר. אחד לא.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה, אדוני. תודה. תודה רבה לך.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

ואני אומר לחברות ולחברים: תצטרפו אלינו. הדבר הזה בלתי מתקבל על הדעת.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

אנחנו זקוקים לכך שחלק מהפקידות, שלא עובדת ולא מבצעת את עבודתה נאמנה – יהיו לנו כלים להחליף אותה. ורשות התחרות זו דוגמה טובה, ואני מצפה מכם לבוא איתנו ולעשות מהלך. תודה רבה.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת יאיר לפיד, שלוש דקות. בבקשה, אדוני.

יאיר לפיד (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה לפנות מפה לחבריי במחנה הלאומי. גם אנחנו – יש עתיד תמיד הגדירה את עצמה כמפלגה לאומית ליברלית – וגם אתם אנשי המחנה הלאומי. ואני רוצה להגיד לכם משהו. לכולנו, לכל אנשי המחנה הלאומי, יש הערכה עצומה לנשיא טראמפ והכרת תודה גם על התקיפה באיראן, גם על ההתגייסות, באמת. אני זוכר את עצמי עוד יושב, כשנפתחה השגרירות בירושלים, בטקס הפתיחה עם דמעות בעיניי ומודה לו, ובוודאי שאני מודה לו על מה שהוא עושה בקדנציה הנוכחית.

אושר שקלים (הליכוד):

גם לראש הממשלה.

יאיר לפיד (יש עתיד):

אבל יש רגע שבו אנשים שאומרים לעצמם: אנחנו, המחנה הלאומי, צריכים להגיד גם לנשיא אמריקאי: תקשיב, אנחנו מדינה ריבונית; יש גבול להתערבות. דווקא אנשים לאומיים צריכים להגיד: תקשיב, אתה לא יכול לשלוח מכתבים ולדרוש חנינה לראש הממשלה הישראלי בהליך פלילי. אנחנו מדינה עם גאווה. אנחנו מדינה ריבונית. אנחנו לא מדינת חסות של אף אחד. לא יכול להיות שראש הממשלה כל פעם רץ אליך לבקש עזרה, ואתה מוציא מכתבים שקוראים לתת לו חנינה. מדינה גאה בעצמה, עם כבוד לאומי, עם מחנה לאומי גדול, שחוצה פה את הקואליציה והאופוזיציה, לא מתנהגת ככה. ויש פה מספיק אנשים שכל היום מסבירים לנו איזו גאווה לאומית צריכה להיות לנו. צריך היה ראש וראשון ראש הממשלה, ושני שר המשפטים, לפנות לנשיא האמריקאי ולהגיד לו: אדוני, אנו מבקשים ממך, תפסיק להתערב בנושא הזה, מפני שיש לנו גאווה; אנחנו לא מדינת חסות אמריקאית; אנחנו מדינה עצמאית. חבל לי שהמחנה הלאומי אינו מתנהג כמו מחנה לאומי. תודה רבה.

היו"ר סימון דוידסון:

תודה רבה לחבר הכנסת לפיד. חברים, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק לעידוד השקעות הון (תיקון – הטבות למפעל מתחרה בשוק ריכוזי), התשפ"ה–2025. נא לתפוס את מקומכם. הצבעה. הצבעה מס' 9 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 27 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 43 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק לעידוד השקעות הון (תיקון – הטבות למפעל מתחרה בשוק ריכוזי), התשפ"ה–2025, לא נתקבלה.

היו"ר סימון דוידסון:

בעד – 27, נגד – 43. אני קובע כי הצעת חוק לעידוד השקעות הון (תיקון – הטבות למפעל מתחרה בשוק ריכוזי), התשפ"ה–2025, לא אושרה, ותרד מסדר-היום.

היו"ר סימון דוידסון:

אנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הגדלת קצבת אזרח ותיק והצמדתה לשכר הממוצע), התשפ"ה–2024, של חבר הכנסת מאיר כהן. אני מזמין את חבר הכנסת מאיר כהן.

מאיר כהן (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, אני מקדים ואומר: לכל אלה שיגידו – אז למה אתם לא עשיתם את זה? אז אני רוצה כאן לספר, ואנא, האמינו לי, כי אין בכוונתי להתהלל בדברים שלא עשינו. ישבנו בממשלה הקודמת לקראת סוף ימיה של הממשלה, ולא ידענו – חברת הכנסת השרה לשעבר מירב כהן, חבר הכנסת ראש הממשלה לשעבר יאיר לפיד, ושר האוצר לשעבר ליברמן – בנינו מתווה ותקצבנו אותו, לחוק שאני מדבר עליו, ותכף אני אפרט. ואילולא הממשלה התפרקה, הכסף היה מוכן, הצעת החוק הייתה מוכנה. שבוע לפני שהיא עלתה, לצערי הגדול, קרה מה שקרה. אבל זה לא פוטר אתכם מאחריות. היום אני רוצה לדבר, אדוני היושב-ראש, על קבוצה שאינה צועקת, שאינה מאיימת, אבל היא נושאת את המדינה הזאת על כתפיה כבר יותר מ-75 שנה. אני מדבר על האזרחים הוותיקים שלנו, דור שעמד ולחם, בנה יישובים, הקים משפחות, שילם מיסים, גידל את הדורות הבאים. והיום, כשהוא מגיע לגיל שבו המדינה אמורה לגמול לו, הוא מגלה מדינה שמפנה את הגב. נוח לכם לדבר, כולם בטלפונים – גם אתם תגיעו לגילים האלה. תסתכלו עליהם טוב. אני מבקש להגדיל את קצבת אזרח ותיק ולהצמיד אותה לשכר הממוצע. אנחנו רוצים לשים סוף לעוול המתמשך הזה. אני מציע משהו פשוט, צודק ואנושי: להגדיל את קצבת האזרח הוותיק ולהצמיד אותה לשכר הממוצע; היום היא 17% מהשכר הממוצע. כל מה שאני מבקש, שאנחנו מבקשים, הוא להעלות את זה ל-25%. ואני אספר לכם למה. אגב, זה לא מתנה. זה לא מתנה לאזרחים הוותיקים, זה צדק בסיסי. אנחנו לא עושים איתם חסד. ושוב לכל המקטרגים, צר לי שהממשלה הזאת התפרקה, הממשלה לשעבר, לא רק בגלל הדבר הזה – בגלל הרבה דברים. אבל הדבר הזה בוער לנו. בוער לנו בעצמות, גם לי וגם ליאיר לפיד וגם למירב כהן.

שר התקשורת שלמה קרעי:

הממשלה שלכם - - -

מאיר כהן (יש עתיד):

שנייה, שנייה.

היו"ר סימון דוידסון:

השר קרעי, תודה רבה. יש לך – עוד מעט, אתה תוכל לדבר פה כמה שאתה רוצה.

מאיר כהן (יש עתיד):

קרעי, קרעי, אני מפריע לך רק שלוש פעמים. אם תמשיך להפריע לי עשר פעמים, לא תוכל לדבר, אתה לא מכיר אותי, אז אל תפריע לי. היום קצבת הזקנה באמת עומדת על סכום מביש, שאי-אפשר להתקיים ממנו. אנשים – ואני פוגש אותם ואתם פוגשים אותם, קטי, את פוגשת אותם, אני בטוח. את באה מאותו מקום שאני בא ממנו, אנשים שנאלצים לבחור בין תרופות לאוכל, בין חשמל לחימום. זה לא נתון סטטיסטי, זה כתם עלינו. אני מסתכל על עולים – טטיאנה, ולאד – עולים מברית המועצות, מאוקראינה במיוחד – כשאני נסעתי לפרלמנט האוקראיני בזמנו, כדי לנסות לשכנע אותם לתת להם את הפנסיה. אלה שבאו לכאן בלי פנסיה, הם מתקיימים רק מהקצבה הזאת. אני מבקש, אנחנו מבקשים, שהקצבה תעלה ל-25% מהשכר הממוצע במשק, ותוצמד אליו באופן קבוע. זכרו, האנשים האלה מגיעים לכאן. הייתה כאן קבוצה שבאה לבקר, ועצרה אותי גברת אחת ואמרה לי שתדע לך, אני לבושה טוב ונראה טוב ובאה לכאן, אבל ההתלבטות שלי היא גדולה מאוד, בין אוכל לבין תרופות. ואם יש כאלה שמקבלים תרופות מחוץ לסל התרופות, אז מצבם הרבה יותר קשה. זה לא לפנק אותם; זה לקחת אחריות על הדור של ההורים שלנו – ולא משנה אם זה הפרטיים שלי או שלכם. כל הדור הזה, אלה ההורים שלנו. בכל פעם שאנחנו מדברים על תקציב הביטחון, על מיליארדים שעוברים מהקופה הציבורית לידיים של חזקים, אני מבקש להזכיר, ביטחון אמיתי מתחיל באדם המבוגר; בזה שלא ייאלץ להתחנן לצדקה. הוא לא צריך תרומות, הוא צריך כבוד. אני נכנס לוועדת הכספים מדי פעם, יושבים שם כל החברים הטובים – אני אדבר על חבריי הטובים, על ולאד ועל נאור – ואני רואה בעיניים כלות איך מיליארדים עוברים לכספים קואליציוניים. אני שואל את עצמי אם בצד השני, באלה שתומכים – ואני מכיר אתכם – אין אחד או אחת שיקומו ויגידו: תגידו, אולי נוריד מזה? אגב, זה עולה מיליארד וחצי לשנה, זה הכול. זה מה שתקצבנו, אני ומירב ויאיר – מיליארד וחצי כל שנה. פעמיים, וזה הופך להיות רץ בתקציב. 13 מיליארד עברו לתקציבים קואליציוניים – רק בשבוע שעבר מיליונים מצד לצד. ואני שומע על חברי כנסת שעושים חוגי בית בצפון, בדרום – חברי כנסת מהליכוד, מהקואליציה. התקשר אליי מישהו מקריית שמונה, במקרה בן משפחה שלי, ואומר לי: שמע, היה פה מישהו מהליכוד שאמר: אנחנו נכפיל. אמרתי לו כפרה עליך, לא מיניה ולא מקצתיה, כלום, שום דבר לא יהיה. אבל אתם ממשיכים עם הסיסמאות האל. אנחנו באמת רוצים לתקן, באמת רוצים לתקן. לכן שני השרים המכובדים, תשפילו מבטכם לתוך הדפים, אבל תדעו שאני צודק. אילו רק הייתם יוצאים מתוך המעגל הזה של אני, אתה, אתם, אנחנו. ואתם מבינים שיש עכשיו, בשעה שאני מדבר, קשישים שיושבים בביתם ולא יודעים, לקנות תרופות או להדליק את הדוד? לכן, אדוני היושב-ראש, אם יעלה לכאן שר – אני לא יודע מי משיב לי – אבל אם יעלה ויתבדח על זה - - -

היו"ר סימון דוידסון:

קרעי.

מאיר כהן (יש עתיד):

לא משנה, אם זה קרעי או מישהו אחר. אבל אם הוא יעלה וינסה לעשות מתשובתו פוליטיקה, אז נזכור לו את זה לדיראון עולם. תודה רבה, אדוני.

היו"ר סימון דוידסון:

תודה רבה לחבר הכנסת מאיר כהן. אני מזמין את השר קרעי להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. עד עשר דקות לאדוני.

שר התקשורת שלמה קרעי:

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבר הכנסת מאיר כהן, המציע, ידידי, לפני שאתייחס ואקריא לך את התגובה של הביטוח הלאומי, או השר הממונה, דיברת - - -

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אין שר ממונה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

זו התגובה של הביטוח הלאומי.

קארין אלהרר (יש עתיד):

זה לא אמור להיות הביטוח הלאומי.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אבל אין שר ממונה, אין שר.

שר התקשורת שלמה קרעי:

זו התגובה בשם הממשלה, לא משנה מי ערך אותה. דיברת על זה שכואב לך שהממשלה הקודמת לא נמצאת כאן, כי היא יכלה לעשות את זה. אז אני מתפלא שאתה אומר את זה, כי אני, בממשלה הקודמת, כחבר אופוזיציה, הגשתי הצעת חוק, שאתה, לדעתי, גם העתקת אותה בהמשך והגשת אותה לפני כשנה-שנתיים.

מאיר כהן (יש עתיד):

לא עכשיו.

שר התקשורת שלמה קרעי:

לא, את הצעת החוק של מנגנון דיפרנציאלי לקצבת זקנה.

מאיר כהן (יש עתיד):

הלוואי שהיה אפשר. אני גם אז אמרתי לך, תגיש את זה וזה מצוין.

שר התקשורת שלמה קרעי:

הגשתי ולא קיבלתם. לא הסכמתם, זה לא עבר ועדת שרים אצלכם, בממשלה הקודמת.

מאיר כהן (יש עתיד):

לא, לא, תבדוק את זה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

זו הצעת חוק שאני הגשתי, כשחשבתי, ואני עדיין חושב, שאפשר לייצר מנגנון דיפרנציאלי. אולי יש כאלה שפוחדים מהמילה הזו.

מאיר כהן (יש עתיד):

לא, לא. אני לא.

שר התקשורת שלמה קרעי:

לא, לא אתה. אני אומר יש כאלה שפוחדים. אני לא נמצא בתוך המנגנון שקובע את חלוקת הקצבאות, אבל מנגנון דיפרנציאלי שבו יביאו בחשבון את ההכנסה האחרת של אותו אזרח ותיק ובהתאם להכנסה האחרת שלו תיקבע קצבת הזקנה שלו. יש כאלו שיקבלו פחות ממה שהם מקבלים היום, כי יש להם פנסיה שמנה ומכובדת – כמו למשל פנסיה תקציבית או כל מיני פנסיות אחרות – ויש כאלו שיקבלו יותר. זה, בעיניי, המנגנון הנכון לפעול בקצבת זקנה, לא לתת את אותה קצבה בעיניים עיוורות, ולא משנה מה ההכנסה של אותו אזרח ותיק.

מאיר כהן (יש עתיד):

אבל המנגנון הזה יכול לחול על ההצעה הזאת, אין שום סתירה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

אני יודע, אני יודע, אני אומר. אבל הצעה הזאת לא מציעה את המנגנון הזה. ההצעה הזו - - -

מאיר כהן (יש עתיד):

זה לא משנה. ברגע שהיא עובדת טרומית והולכים – אני חסיד גדול של מה שאתה אומר. אם מישהו מקבל 30,000 שקל פנסיה – פעם נכנס אליי אחד מגדולי העשירים בארץ, כשהייתי שר הרווחה, ואמר לי: תגיד לי, למה אתה שולח לי 1,400 שקל? אז זו הייתה קצבת הזקנה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

נו?

מאיר כהן (יש עתיד):

והוא צודק.

שר התקשורת שלמה קרעי:

היית שר הרווחה.

מאיר כהן (יש עתיד):

אבל שמע, התמודדנו כנגד מנגנונים – חבל שמירב לא פה – וכששכנענו אותם, והתחלנו לכתוב, זה מה שקרה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

אז קודם כול, אני, כמו שאתה יודע, הגשתי הצעת חוק כזו. אני לא אומר שהיא הכי טובה שיש, יכול להיות שהגזמתי בה ויכול להיות שהמנגנון הדיפרנציאלי צריך להיות שונה.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

ולמה בשלוש השנים האלה לא קידמת אותה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

חבר הכנסת ביטון, אנחנו מנהלים ויכוח ענייני – למה בשלוש שנים?. גם אתם הייתם לפני כן שנה בממשלה, למה לא?

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אתה אומר פה: למה לא הגשתם בממשלה הקודמת. אז שלוש שנים - - -

שר התקשורת שלמה קרעי:

בוא ידידי, אני שר התקשורת, אם יש לך תלונות על חוסר פעילות שלי בתחום התקשורת, אתה מוזמן לעמוד ולהשיג אותן.

נאור שירי (יש עתיד):

יש, אין קליטה בכביש 1.

שר התקשורת שלמה קרעי:

זה מכוון, לטלפון שלך בכוונה. יש לו קשיי קליטה, זה בכוונה.

מאיר כהן (יש עתיד):

השר קרעי, זה יותר מדי רציני, תעזוב עכשיו.

שר התקשורת שלמה קרעי:

אני מנסה להיות רציני, אבל החברים שלך.

משה טור פז (יש עתיד):

אין קליטה, מה לעשות? אין קליטה בכביש 60.

היו"ר סימון דוידסון:

תודה.

משה טור פז (יש עתיד):

חשבתי לפחות ליו"ש תדאג. גם לכביש 60 אתה לא דואג.

שר התקשורת שלמה קרעי:

חבר הכנסת טור פז, למרות שאני מאוד רוצה להיות ענייני עם חבר הכנסת כהן, אני אתייחס לזה. לידיעתך, לדעתי, חבר מפלגתך הקודם, או לא חבר מפלגתך, חבר ממשלתך, שר התקשורת הקודם השאיר לנו את מדינת ישראל עם מקום 73 בעולם במדד התקשורת הניידת. מקום בין מרוקו לטורקיה. בסדר? היום, לדעתי, כבר קפצנו בעשרה מקומות.

משה טור פז (יש עתיד):

בכביש 60 אין קליטה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

ואנחנו לראשונה, לראשונה במשרד התקשורת, מעולם לא היה, יצרנו מתודולוגיית פיקוח. כשנכנסתי למשרד לא יכולתי לתת קנס לחברות תקשורת. אין מתודולוגיה איך לפקח. יצרנו מתודולוגיות פיקוח, ואנחנו מבצעים נסיעות מבחן. תכף יהיה ישימון שקיפות, שבכל מקום בארץ – זה נקרא מדד Ookla . אנחנו מדורגים אגב במקום תשיעי בעולם בתקשורת הנייחת. קפצנו גם כן.

נאור שירי (יש עתיד):

שר התקשורת שלמה קרעי:

נכון. זו המהירות של הסלולר, מהירות גלישה בסלולר. יש את זה - -

קריאה:

- - - גלישה - - -

שר התקשורת שלמה קרעי:

- - בהלימה עם פריסת התשתיות. אם אין מהירות גלישה אז אין תשתיות. זה פותר את הבעיה. אנחנו יצרנו עכשיו תמריץ לרשויות בעשרות מיליונים להקים אנטנות סלולריות. אנחנו פרסנו עשרות אנטנות ביהודה ושומרון – שם בכלל היה פער של שנים ארוכות – ואנחנו ממשיכים לפרוץ. ואנחנו לאט-לאט מטפסים במדדים הבין-לאומיים. תנוח דעתך - -

היו"ר סימון דוידסון:

רק תסתכל על הזמן, לגבי התשובה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

בסדר. את עיקרי התשובה אמרתי לחבר הכנסת כהן, ואני אמשיך.

נאור שירי (יש עתיד):

ארבעה מקומות - - -

שר התקשורת שלמה קרעי:

מה המקום עכשיו?

נאור שירי (יש עתיד):

63.

שר התקשורת שלמה קרעי:

עשרה מקומות, 73. היינו במקום 73 ועכשיו 63. תבדוק בעוד חצי שנה, אני מוכן לערוב לכך שאנחנו נלך ונעלה.

משה טור פז (יש עתיד):

- - - התבאס - - -

שר התקשורת שלמה קרעי:

רגע, איפה חבר הכנסת כהן המציע? הוא התבאס עליכם כי במקום לתת לי לענות לו באופן ענייני, הפרעתם לי עם דברים אחרים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

האמת שעד שאת הכבר מדבר באופן ענייני, חבל שאין לך קהל.

שר התקשורת שלמה קרעי:

עד שחברת הכנסת מירב בן ארי לא יושבת ומפריעה לי - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

פרגנתי לך, אתה אפילו לא שומע. אתה באמת לא שמעת מה אמרתי?

שר התקשורת שלמה קרעי:

- - את יודעת, בלעם בן בעור, אמרו שהוא בא לקלל ויצא מברך. את באה לברך ואת יוצאת מקללת.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מי מקלל אותך? אתה לא מקשיב.

שר התקשורת שלמה קרעי:

תקשיבי טוב טוב למשפט שאמרת לי, לפרגון שלך, ואני מוותר על זה. לא מדובשך ולא מעוקצך.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

היא באה לברך, ואתה קיללת.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני באתי לברך, ואתה קיללת אותי.

שר התקשורת שלמה קרעי:

מה בירכת? בואי תחזרי: עד שאתה אומר משהו ענייני. זאת הברכה שלך? את הברכה הזאת תיתני לחברים שלך, אני מוותר עליה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אה, הבנתי. הבנתי. אל תיעלב.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אדוני, זה הרגע שלך. לפחות היא לא שלחה אותך לעזאזל.

היו"ר סימון דוידסון:

תנו לשר לסיים את דבריו. יוראי, די. תודה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

אדוני היושב-ראש, אני רוצה להקריא את התגובה בנושא של הממשלה - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

תקריא, תקריא, יאללה, צודק - - -

שר התקשורת שלמה קרעי:

- - בנוגע להצעת החוק: לפני שאיכנס לבעיות העולות מהצעת החוק כפי שהיא מוצעת על ידי המציע – אני רק רוצה לומר אמירה אחת שיש לתת עליה את הדעת: כל הצעת חוק שכרוכה בעלויות כלכליות, בוודאי הצעת חוק כזו שעלותה הכלכלית המוערכת על פי נתוני הביטוח הלאומי במיליארדים, מן הראוי שהמציע יטרח להצביע על מקור תקציבי כלשהו, או לפחות להציע הצעה למקור תקציבי. רגע, אלה לא הדברים שלי, אני תכף אמשיך. בואו לא ניכנס. אתה יודע מה? אני מוותר על התגובה שנתנו לי. אני חושב שהמקור התקציבי שיכול להיות להצעה כזו ולהפוך - - -

היו"ר סימון דוידסון:

חבר הכנסת אבי מעוז, השר משיב לחבר הכנסת מאיר כהן.

שר התקשורת שלמה קרעי:

תודה, אדוני היושב-ראש.

משה טור פז (יש עתיד):

שר התקשורת שלמה קרעי:

אני חושב שהצעת חוק ראויה כל כך, שמתעסקת לא בטכניות שלה – יש מה לשנות – אבל בהסתכלות שלה, בחשיבה שלה, בערכים שהיא מייצגת, היא הצעת חוק טובה מאין כמוה, ואלה ערכים שאנחנו צריכים לחתור אליהם. אני חושב שמקור תקציבי להצעת חוק כזו – וזה מה שדיברנו גם בזמנו – יכול להיות תקציב סגור של אותה קצבת זקנה. פשוט לייצר דיפרנציאליות בין מקבלי קצבת הזקנה. זה דבר שאני מוכן לנסות לפעול, למרות שזה לא בתחום עיסוקיי. אני חושב ששווה לנסות. אני מוכן לשבת איתך. ללכת איתך למי שממונה על זה עכשיו ולנסות להגיע להסכמה - - -

קריאות:

שר התקשורת שלמה קרעי:

אתה רוצה להצביע. לא משנה, גם אם נצביע ונתנגד, כי למתכונת הזאת ועדת השרים התנגדה וזה בסדר גמור. אני מוכן שנתאם פגישה משותפת, שלך ושלי יחד עם הגורם הממונה. לדעתי אין שר כרגע למשרד הזה. אגב, זאת הזדמנות, כי כאשר אין שר במשרד, כל שר בממשלה יכול להגיש הצעת מחליטים על אותו משרד. אבל זו הצעה שדורשת – אני מניח ששר יהיה בקרוב, אנחנו לא רוצים לעשות כאן מחטפים, זאת לא הדרך שלנו – אבל יש כאן הצעה שאפשר לייעל אותה ולנתב אותה למקום שלא ידרוש מקור תקציבי של מיליארדים, אלא להשתמש גם במקור תקציבי פנימי, מתוך תקציב סגור, וגם במידת הצורך לוודא ולדאוג למקור תקציבי נוסף. בעיניי ההצעה הזאת בהחלט ראויה לדיון. אמרתי שאני נגוע בדבר. אני בעצמי הגשתי הצעת חוק דומה עם מנגנון דיפרנציאלי, וגם את ההצעה שלי דחו. לדעתי בפעם הקודמת שאתה הבאת את ההצעה שלי לכאן – את אותה הצעה דיפרנציאלית – סיכמנו שנשב וננסה להגיע, ובזמנו לא הצלחנו להגיע להסכמות. אין לי מה לומר. הממשלה מתנגדת להצעת החוק, בוודאי כפי שהיא כרגע. ללא מקור תקציבי היא בלתי אפשרית. אבל אני חושב ששווה להמשיך לדון בתקופה הקרובה ולנסות להגיע להסכמות, כדי להגדיל למי שחסר לו את מה שהוא מקבל, ולהוריד ממי שיש לו מספיק את מה שהוא מקבל. תודה.

היו"ר סימון דוידסון:

תודה רבה לשר קרעי. אני מזמין את חבר הכנסת אלעזר שטרן, שלוש דקות לרשותך. יעלה ויבוא אלעזר שטרן. חברים, נא לשמור על שקט. חברת הכנסת מלינובסקי, חבר הכנסת צבי סוכות, לא לעמוד עם הגב לדובר בבקשה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אדוני היושב בראש, שרי ממשלת 7 באוקטובר.

היו"ר סימון דוידסון:

יוליה. יוליה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

חברי הכנסת, עלה פה שר התקשורת של 7 באוקטובר, באמת עם נופת צופים, ודיבר עם חברי, השר מאיר כהן, על מקורות תקציביים לדבר שצריך לתקן בקצבת האזרחים הוותיקים. תגידו, אתם השתגעתם? לכם חסרים מקורות תקציביים? עד איפה חשבתי שיש? עד שהשר קרעי אמר: בקרוב נפתור וכבר יהיה שר רווחה. מה זה בקרוב נפתור? בקרוב נפתור – הוא חולם שיביאו לפה חוק השתמטות, ושיהיה לזה סוג של רוב. לא, לא, זה לא ייפתר, ואנחנו שומעים את זה שבוע אחרי שבוע. אבל אני רוצה להגיד משהו על האמירה הזאת של בקרוב זה ייפתר. יעל אדר, אימא של תמיר, אמרה שהממשלה הזאת מרוקנת את המדינה מהערכים שלה. תראו, אני הסתכלתי אתמול על בית המשפט העליון, אבל אני הסתכלתי עוד ביום שני. ישבה פה יושבת-ראש, ששר מהמפלגה שלה חילק בקלאוות במליאה. תגידו, מה נהיינו? מחנה יהודה? שוק הכרמל? אין לנו כבר מה לעשות פה? וזה כאילו היה אחלה. שר שממונה על החוק במדינה הצליח להגניב בקלאוות, שאסור להכניס לכאן, ולחלק, ויש שרים בממשלה שנהנו לאכול את זה. אז כבר אין כנסת? כבר אמרתי את זה ליושב-ראש. ראינו אתמול את בית המשפט העליון. אני ישבתי בבית המשפט העליון, ושופטת בית המשפט העליון בייניש – קם השר אלי ישי לדבר. היא אמרה לו: אדוני יישב, לא קיבלת את רשות הדיבור. אנחנו רואים אתמול חבר כנסת בוארון לובש גלימה, כאילו אני יכול ללכת עכשיו למטה הכללי, ללבוש דרגות אלוף.

טלי גוטליב (הליכוד):

הוא טען - - -

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אני יודע שהוא טען. גם אמרתי שאני יכול ללכת עם דרגות אלוף למטה הכללי ולהגיד: אני אלוף, אני יכול. אין טיפת כבוד. ומה שקורה בתוך האולם הזה - -

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר סימון דוידסון:

תודה רבה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

- - מה שקורה בתוך האולם הזה, שאנחנו ראינו מפגינים – טלי, אני לא רוצה להיכנס לזה. שמענו צעקות ולא הייתה בייניש שתגיד, טלי, אפילו לך: גברתי שבי, לא קיבלת את רשות הדיבור. אבל מה אכפת לכם מבית המשפט העליון? הרי בית המשפט העליון הוא אויב. דרך אגב, ראיתם שהשופט עמית שם הרכב של שלושה שופטים - -

היו"ר סימון דוידסון:

תודה רבה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

- - למה אי-אפשר להקים ועדת חקירה ממלכתית. הינה, תראו איזה הרכב מונה. אתם פשוט פוחדים מהאמת. השר דיכטר, השר אליהו - -

היו"ר סימון דוידסון:

תודה רבה לחבר הכנסת שטרן.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

- - שרי ממשלת החורבן, תסתכלו במראה קצת. תודה.

היו"ר סימון דוידסון:

תודה רבה. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הגדלת קצבת אזרח ותיק והצמדתה לשכר הממוצע), התשפ"ה–2024. אנא תפסו את מקומותיכם. נצא להצבעה. מוכנים? לשבת. הצבעה. הצבעה מס' 10 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 36 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 42 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הגדלת קצבת אזרח ותיק והצמדתה לשכר הממוצע), התשפ"ה–2024, לא נתקבלה.

היו"ר סימון דוידסון:

בעד – 36, נגד – 42. אני קובע כי הצעת החוק לא עברה, ותוסר מסדר-היום.

היו"ר סימון דוידסון:

ההצעה הבאה היא הצעה דחופה לסדר-היום בנושא: סכנה לכשירות צה”ל: אובדן שטחי האש ביהודה ושומרון. את ההצעה הגישו חברי הכנסת משה טור פז, שרון ניר, אריאל קלנר, מיכאל מרדכי ביטון, שמחה רוטמן ולימור סון הר מלך. ראשון המנמקים יהיה חבר הכנסת משה טור פז. יעלה ויבוא חבר הכנסת קינלי, בבקשה, שלוש דקות.

היו"ר מאיר כהן:

בבקשה, אדוני.

משה טור פז (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת. אני רוצה להתחיל, אדוני היושב-ראש, ברשותך, בקטע מהרב קוק ב"אורות התחייה". ככה כתב הרב קוק לפני כ-100 שנה: "שלושה כחות מתאבקים כעת במחנינו, המלחמה ביניהם נכרת היא ביותר בארץ ישראל" – אני מדלג – "הקודש, האומה האנושיות. אלה הם שלושת התביעות העיקריות". ואז הוא מחלק: הקודש זה האורתודוקסית הנושאת את דגל הקודש; השנייה היא הלאומית החדשה, שלוחמת בעד כל דבר שנטייה לאומית שואפת אליו, והשלישית היא הליברלית – עד שאת התוכן החיובי של כל כוח וכוח, על פי המידה הנכונה, נכיר לטוב ונדע שלטובתו הוא נוטה וכו'. הרב קוק הקדים את זמנו ב-100 שנה, ובעצם הוא דיבר על פוזיציות. אז יש בזמננו, גם כאן בכנסת, שלוש פוזיציות: יש את אלה שמדברים על הקודש, שנושאים את דגל הקדושה, יש את אלה שנושאים את דגל הלאומיות, ואת אלה שנושאים את דגל הליברליזם. אנחנו, אדוני היושב-ראש – או לפחות אדבר בשם עצמי – לא בורחים מאף אחת מהם. ההצעה הזו בעצם מדברת על שלושת הדברים האלה במקום אחד, יהודה ושומרון – מקום שעל פי אמונתנו ודרכנו כאן הוקמה האומה הישראלית. ביהודה ושומרון, או חלק מרכזי בנחלת אבותינו. ביהודה ושומרון פועל צה"ל, בין השאר גם מתאמן. ההצעה הזו שהעלינו, נוגעת לבנייה בלתי חוקית. עד כאן, כל מה שאני מנמק, יאהבו, מה שנקרא, האומה הלאומית. אבל בואו נזכור, אדוני היושב-ראש, ביהודה ושומרון גרים גם ערבים – משהו שבבית הזה לחלק מהאנשים קשה לשמוע – גרים שם ערבים. כן, אדוני היושב-ראש, מותר לומר את המילה הזו – אולי אפילו פלסטינים, על פי הגדרתם העצמית. לכן ההצעה הזו לסדר-היום, שנוגעת כרגע לשטחי אימון ביו"ש, היא לא אירוע פוליטי, היא לא אירוע של ימין ושמאל. אנחנו דואגים לצה"ל, אנחנו דואגים ליו"ש, ועל הדרך אנחנו גם לא דורסים אדם שעל פי הגדרתו העצמית הוא פלסטיני, גם אם אנחנו לא אוהבים את זה. שטחי האימון של צה"ל ביו"ש חשובים לנו. חשובה לנו הלאומיות הישראלית. חשובים לנו גם הערכים הליברליים. אין סתירה בין השלושה. הרב קוק דיבר על זה, גם אנחנו יכולים לדבר על זה. על כן אני קורא לכולנו לא להתעלם מאף אחד מהדברים האלה, לא להתעלם ממצבו של צה"ל ביו"ש, לא להתעלם מהבנייה הבלתי-חוקית, וגם לא להתעלם כשדורסים פלסטינים או מתעללים בהם. תודה רבה.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה. תודה, אדוני. שרון ניר, בבקשה, גברתי. אחריה – אריאל קלנר. חברים, שלוש דקות. אנא הקפידו על זה. בבקשה, גברתי.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, שטחי האש ביהודה ושומרון הם לא רק נכס אסטרטגי. גם שטחי האש וגם מחנות האימונים הם נכס ביטחוני חיוני לכשירות המבצעית של צה"ל. המחנות האלה נועדו, קודם כול, לאפשר לצה"ל להתפרס, לתפוס שליטה, ובסוף לשמור על ביטחון המדינה, למנוע את חדירתו של המפגע הבא ולמנוע מצב שייווצר רצף טריטוריאלי, שיפגע ביכולת של צה"ל לשלוט כמו שצריך מבחינה ביטחונית, ולייצר שליטה מבצעית בשטח. לכן, ככל שאנחנו רואים שיש בעצם פלישה לשטחים האלה ודחיקה של צה"ל, ובסופו של יום נוצר חוסר רצף טריטוריאלי – מההיבט של היכולת של צה"ל לשלוט על השטח כתוצאה מבנייה בלתי חוקית, כתוצאה משטחי חקלאות שהולכים ומתפרסים באופן לא חוקי – זה פוגע באופן ישיר ביכולת של צה"ל לשלוט בשטח, מבחינה מבצעית ובעיקר להגן עלינו. לכן הנושא הזה חייב לקבל ביטוי ומענה בתפיסת היכולת שלנו לייצר שליטה מבצעית בריאה לפיקוד מרכז. אני חייבת לקשור את זה גם לנושא היקף הסד"כים שיש לנו בפיקוד מרכז. תראו, בסוף הסד"כ שיש לצה"ל הוא סכום נתון, הוא לא בלתי מוגבל. כשמגיע צבא ההגנה לישראל מפעם לפעם ומציג פערי כוח אדם, הוא לא מציג אותם רק בגלל מערכת חרבות ברזל. בפירוש, ביהודה ושומרון צריך יותר כוחות. זה חלק מהעניין. כשאנחנו מדברים איתכם על חוק גיוס לכולם ועל הרחבת השורות, זה כדי שנוכל בסופו של יום לייצר יותר תשתית ואחיזה גם ביהודה ושומרון, כדי שיהיו ביהודה ושומרון יותר גדודים. זה חלק בלתי נפרד מהעניין ביכולת שלנו בסוף לשלוט מהשטח. כשאני שומעת מנגד שממש ברגע זה כבר יש איזשהו סוג של פתרון מעוות לחוק ההשתמטות – לא יחוקקו חס וחלילה חוק שבו יקבעו שכולם משרתים בצה"ל, אלא יחזירו את מעונות היום – אז זה מחזיר אותי לאותה נקודה: אין בסופו של יום מספיק חיילים לצה"ל ואין סד"כ לצה"ל. הדבר הזה חייב לקבל ביטוי. תודה רבה, אדוני.

היו"ר מאיר כהן:

תודה, גברתי. חבר הכנסת קלנר, בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת מיכאל ביטון. אתה מוותר? אתה מוותר?

אריאל קלנר (הליכוד):

היו"ר מאיר כהן:

בבקשה. שלוש דקות, אדוני. בבקשה.

אריאל קלנר (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, שטחי האש ביהודה ושומרון הם לא סתם אדמה ריקה. הם לב ליבה של ארץ ישראל, ובמקרה שלנו הם גם צורך חיוני לכשירות של צה"ל. לשטחי יהודה ושומרון אנו זקוקים מטעמי צדקת הדרך. זו ארצנו, ולזרים אין זכות עליה. אדוני היושב-ראש, צדקת הדרך היא הדבר החשוב ביותר במלחמה שלנו מול אויבינו, ומכאן הצורך לשמור על ארצנו ולהגן עליה מפני גורמים עוינים. ביהודה ושומרון, גם מבחינה אסטרטגית, מבחינה צבאית, מבחינה ביטחונית, נולדת היכולת שלנו להגן על אזרחי ישראל. בשנים האחרונות מתרחש שם תהליך מסוכן, אדוני היושב-ראש, תהליך של השתלטות עוינת, בחסות מימון ממשלתי זר. למעלה מ-5,000 מבנים בלתי חוקיים קמו בתוך שטחי אש, על פי מחקר של רגבים, ואלפי דונמים נכבשו באמצעות פלישות חקלאיות ממומנות ומתוכננות היטב. מדובר בתופעה מאורגנת, לא בבודדים שחרגו מהחוק, אלא במערכה רחבה שנועדה לייצר רצף טריטוריאלי ערבי-פלסטיני בלב הארץ, על חורבות הריבונות הישראלית. מאחורי הדחפורים והאוהלים עומדים כספים אירופיים, ממשלות זרות וארגונים שמקבלים מהם מימון ישיר, והכול כדי לעצב מציאות מדינית בשטח. זו אינה עוד עבירת תכנון ובנייה; זו מתקפה אסטרטגית על הזכות שלנו על ארץ ישראל. זו מלחמה על השליטה בשטח, על הריבונות ועל העתיד. כאשר צה"ל מאבד את מרחבי האימונים שלו, הוא גם מאבד את כשירותו; כאשר מדינת ישראל מאפשרת לגורמים זרים לקבוע בפועל את גבולותיה, היא מאבדת את ריבונותה לאויביה. לכן הצטרפתי, ויחד עם חבריי אני דורש פה דיון דחוף בוועדת החוץ והביטחון. הגיע הזמן לחשוף את היקף התופעה, להגביר את האכיפה, להשיב את שטחי האש, ואת היכולת של צה"ל להתאמן. במימון הממשלתי הזר אני נאבק באמצעים אחרים, באמצעות חוק העמותות, שאותו אני מקדם. המאבק שלנו על ארץ ישראל הוא מאבק שאסור לנו להפסיד בו. אנחנו נילחם, ניאבק ובעזרת ה' ננצח. תודה רבה.

היו"ר מאיר כהן:

אני רק אתקן אותך, אנחנו כבר ניצחנו. מה אווירת התבוסתנות הזאת? יש מדינה, ברוך השם, ותמיד ננצח אותם.

אריאל קלנר (הליכוד):

אתה צודק.

היו"ר מאיר כהן:

תודה. שמחה רוטמן – לא נמצא. לימור סון הר מלך, גברתי, בבקשה.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ביהודה ושומרון קיימים עשרות שטחי אש. מדובר במרחבים אסטרטגיים שבמשך שנים שימשו את היחידות הטובות ביותר שלנו לאימונים. אבל בשנים האחרונות המציאות משתנה לנגד עינינו, ובשקט, כמעט בלי שאיש עוצר את זה. בתוך אותם שטחי אש, שאמורים להיות סגורים לאזרחים, נבנו כבר למעלה מ-5,000 מבנים בלתי חוקיים. אני חוזרת על המספר: 5,000 מבנים בלתי חוקיים בשטחי האש, חלקם במימון זר, רובם ככולם חלק מתוכנית מאורגנת, שמטרתה ליצור רצף טריטוריאלי ערבי, ולחנוק את ההתיישבות היהודית. כשצה"ל מוותר על שטחי האש, מי שנכנסים לוואקום הם גורמים עוינים. היום כבר ברור שלא מדובר בתופעה מקומית או מקרית. מדובר ביוזמה מדינית מאורגנת, המנוהלת ומתוחזקת על ידי הרשות הפלסטינית ובתמיכת מימון אירופי רחב. הפולשים בשטחי הבנייה הבלתי-חוקית עושים זאת בחסות הרשות הפלסטינית. הם מקבלים ממנה סיוע כלכלי, תשתיות, מעטפת משפטית ומימון ישיר של מאבקים נגד מדינת ישראל. מדובר במערך שיטתי הכולל העברת תקציבים לגורמים מקומיים, אספקת חומרי בנייה, חיבור פיראטי למים ולחשמל, ובניית דרכי גישה, המחברות בין מקבצי הבנייה ליצירת רצף טריטוריאלי פלסטיני. מאחורי כל זה עומדת תוכנית פיאד משנת 2009, שקבעה כי ניתן להקים מדינה פלסטינית דה פקטו באמצעות יצירת מוסדות שלטון ותשתיות אזרחיות. הרשות הפלסטינית מיישמת את התוכניות הלכה למעשה: בונה, סוללת, מניחה תשתיות ומחברת יישובים ערביים זה לזה, דווקא בלב ארצנו, במה שמכונה שטחי C, ובמיוחד בשטחי האש האסטרטגיים של מדינת ישראל. התוצאה הרסנית. שטחים שהיו מרחב אימונים ליחידות מובחרות הפכו למוקדי השתלטות טרוריסטית וצה"ל מאבד בפועל את יכולתו להתאמן באזורים חיוניים לביטחון ישראל. כך למשל, על פי נתונים של רגבים, בשטח אש 918, שבדרום הר חברון, שהיה במשך שנים אזור חיץ ומרחב הגנה אסטרטגי, נבנו בעשור האחרון מאות מבנים בלתי חוקיים, בתמיכת מימון אירופי והרשות הפלסטינית. זוהי דוגמה אחת מתוך עשרות. חבריי, זו בעיה של ריבונות; זו בעיה של מדינה שמפסיקה להיות נוכחת בשטחיה. וכשמדינת ישראל נסוגה, מישהו אחר נכנס; מישהו אחר קובע עובדות. במקרה הזה מדובר ברשות הטרור הפלסטינית. על כן, אני מבקשת לקיים דיון דחוף בוועדת החוץ והביטחון, להציף את הבעיה הזאת במלואה. הגיע הזמן שהוועדה תדרוש מהצבא ומהממשלה תוכנית פעולה ברורה: החזרת שטחי האש לידי צה"ל, שיקום המרחבים שנכבשו בפועל, מיפוי מקורות המימון הזר ובלימת ההשתלטות הזאת, לפני שתתרחב עוד. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה, גברתי. השר וסרלאוף , בבקשה. עד שהוא יגיע, תוכנית פיאד – כדאי ללכת ולראות אותה בשטח. בלי שום קשר לדעות האישיות של כל אחד מאיתנו, יש שם באמת איזו תופעה שהיא יוצאת דופן - - -

אריאל קלנר (הליכוד):

בלי מלחמה - - -

היו"ר מאיר כהן:

תמיד אמרתי: אתם ימין על ימין, תשתקו. בבקשה גבירתי. אני הלכתי לראות מה זה.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, דברי שר הביטחון למליאת הכנסת, מענה להצעה דחופה לסדר-היום. אני אקריא את הדברים בשמו: סכנה לכשירות צה"ל – אובדן שטחי אש ביו"ש: יכולתו של צה"ל לשמירת המוכנות והכשירות למלחמה או לבצע פעילות מבצעית בכל מקום שבו הוא נדרש לבצעה, נשענת על האפשרות שנתונה בידיו לסגור שטחים ולהשתמש בהם לאימון הכוחות ולהפעלה שלהם. שטחי האימונים או שטחי האש, שהם שטחים סגורים הפרוסים על פני כשליש מקרקעות המדינה, נסגרים בידי צה"ל בהתאם לסעיף 125 לתקנות ההגנה. על פי החוק, כל אדם הנכנס לשטח סגור או יוצא ממנו, חייב לעשות זאת בתיאום עם צה"ל. שטחי אש כאלה קיימים, כמובן, גם ביהודה ושומרון, ובחלקם אנו נתקלים גם בתופעות של בנייה בלתי חוקית. עם כניסתי לתפקיד שר הביטחון – כניסתו לתפקיד של שר ביטחון. כמובן שאמרתי שזה בשם שר הביטחון – העברתי לצה"ל הנחיה חד-משמעית שנוגעת לבנייה בלתי חוקית: לא לאפשר לאבו מאזן ולרשות הפלסטינית להשתמש בבנייה בלתי חוקית ככלי ליצירת איום אסטרטגי על ההתיישבות. קבעתי בצורה שלא משתמעת לשתי פנים כי מדינת ישראל לא תפקיר את ביטחון המתיישבים, ולא תיתן לבנייה בלתי חוקית לסכן את שלומם. ואכן, בדיוק כפי שאנחנו מרסקים את הטרור הפלסטיני במחנות הטרור של ג'נין, טול כרם ונור א-שמס, ככה אנחנו נחושים למנוע כל ניסיון של הרשות להשתלט על שטחי יהודה ושומרון, ולפגוע בהתיישבות היהודית. המדיניות הזאת אינה בגדר סיסמה, והיא משקפת את ההנחיות הברורות למפקדים בשטח: להעמיק את האכיפה, להרחיב את פעולות הפיקוח ולהרוס כל מבנה בלתי חוקי ללא יוצא מן הכלל. כמובן שההנחיה החד-משמעית הזאת נוגעת ביתר שאת גם לבנייה בלתי חוקית בשטחי אש. הגופים המופקדים על מימוש המדיניות הזאת הם פיקוד המרכז והמינהל האזרחי, שפועלים לאכיפה נגד בנייה בלתי חוקית בהתאם לסדר עדיפויות ולהערכת מצב. כאשר מדברים על סדרי עדיפויות באכיפה, אין ספק כי אכיפת החוק למול בנייה בלתי חוקית בשטחי אש נמצאת בסדר עדיפות גבוה, בשל חשיבותה ורגישותה. נוסף לכך, כמובן שנקדם גם את הריסתם של מבנים אשר לא נמצאים בתוך שטחי אש, במסגרת סדר עדיפות רגיל. מערכת הביטחון תמשיך לפעול מתוך ראיית יהודה ושומרון כלב-ליבה של הארץ, נוכח חשיבותם של שטחי האש לשמירת כשירותו של צה"ל ויכולתו לפעול מבצעית באופן המיטבי. אני מודה לכם, חברי הכנסת שמחה רוטמן, ומיכאל בן ארי – סליחה, מיכאל ביטון. איך זה קפץ לי פתאום?

יצחק קרויזר (עוצמה יהודית):

גם החבר שלך, יצחק - - -

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

איך זה קפץ לי, איך? ועוד בין מי התבלבלתי, בין מיכאל ביטון – שהיה פה לפני דקה – אריאל קלנר, שרון ניר ומשה טור פז על המעורבות בנושא – זה הפתיע אותי מאוד – ושוב מדגיש, אנחנו פועלים במלוא המחויבות על מנת להבטיח שלא תהיה כל פגיעה בכשירות צה"ל, חרף התופעה המטרידה של בנייה בלתי חוקית ביהודה ושומרון.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה.

היו"ר מאיר כהן:

הודעה למזכירות הכנסת. אחרי כן ניתן הבעת דעה מהצד. אי-אפשר להתעלם מקריב.

סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:

תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 141), התשפ"ו–2025, שהחזירה ועדת הכלכלה. תודה.

היו"ר מאיר כהן:

תודה, גברתי.

היו"ר מאיר כהן:

חבר הכנסת גלעד קריב, הבעת דעה מהצד. אני מבקש, דקה.

טלי גוטליב (הליכוד):

דעה מפתיעה.

גלעד קריב (העבודה):

אני תמיד מקפיד על לוחות הזמנים.

היו"ר מאיר כהן:

אתה תמיד מקפיד. כן, אדוני, אני יודע. בבקשה, דקה.

גלעד קריב (העבודה):

כל דיון בכשירות של צה"ל, בכל מה שנוגע לשטחי יהודה ושומרון, תוך התעלמות מוחלטת מהעלייה הדרמטית באלימות של המתנחלים הקיצוניים, היא לעג לרש, במיוחד היום, אחרי מה שראינו אתמול באזור טול כרם, אחרי מה שאנחנו רואים בשבועות האחרונים בכל רחבי הגדה. בשנת 2025 הייתה הכפלה של מקרי האלימות של מתנחלים קיצוניים נגד פלסטינים ונגד - - -

קריאה:

גלעד קריב (העבודה):

זה מה שפוגע בכשירות של צה"ל. הפיכה של כוחות צה"ל ביהודה ושומרון לכוחות משטרה, שצריכים לרסן אזרחים ישראלים אלימים, שחלקם מבצעים את הפעולות האלימות שלהם תוך שימוש בציוד צה"לי ותוך לבישת מדי צה"ל, בחסות הקמת יחידות ההגמ"ר. עצימת העיניים של צה"ל, של המשטרה, של הממשלה, מאלימות המתנחלים שעולה ופורחת בגדה, זה מה שפוגע בביטחון ביהודה ושומרון בכלל, זה מה שפוגע בכשירות של צה"ל. די לעצימת העיניים מול אלימות המתנחלים.

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה, אדוני.

טלי גוטליב (הליכוד):

- - - די.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה, אדוני. טלי, יש לך עוד אפשרות להגיד "די", תגידי עוד פעם "די". חברת הכנסת סון הר מלך, אנחנו עוברים להצבעה. המציעים, האם אתם מציעים שזה יעבור לוועדת חוץ וביטחון?

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

כן.

משה טור פז (יש עתיד):

כן.

היו"ר מאיר כהן:

זאת ההצעה של כולם, גם את ההצעה הזאת אנחנו צריכים לאשר. אנחנו עוברים להצבעה, בבקשה, מי בעד ומי נגד? הצבעה מס' 11 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 10 נגד – 1 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה.

היו"ר מאיר כהן:

עשרה בעד, אחד מתנגד. אם כן, ההצעה לסדר-היום תעבור להמשך דיון בוועדת החוץ והביטחון.

היו"ר מאיר כהן:

אנחנו עוברים להצעה הבאה, הצעה דחופה לסדר-היום בנושא: אי מינוי הוועדה הציבורית של סל הבריאות. את ההצעה הגישו חברי הכנסת טטיאנה מזרסקי, נעמה לזימי, איתן גינזבורג, יצחק קרויזר ויאסר חוג'יראת. בבקשה, טטיאנה. לכל אחד מהדוברים יש שלוש דקות. אנא, להקפיד על זה.

טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. במדינת ישראל, במדינת ישראל של היום, אין שר בריאות, אין ועדת בריאות, אין מי שיקבל החלטות, אין מי שיוביל מדיניות, אין מי שיישא באחריות לבריאות הציבור, ואין גם מי שיפקח פרלמנטרית ויוודא שמשרד הבריאות פועל כשורה. אתם יודעים מה קורה כשאין שר בריאות? אין סל בריאות. כשאין שר בריאות, ועדת סל התרופות לא מתכנסת, כי פשוט אין מי שימנה חברים לוועדת הסל, ואין מישהו שידאג לתקצוב של סל התרופות. העיכוב הזה במינוי הוועדה גורם לאנשים לא לקבל טיפול תרופתי נחוץ בזמן, ואנשים שלא מקבלים טיפול מתים. אין שום הבדל בין אדם שמת בגלל טיל לאדם שמת בגלל שלא קיבל תרופה בזמן – זאת אחריות של המדינה. בריאות אזרחי מדינת ישראל לא הפקר, היא לא מותרות. אתמול קיימתי מסיבת עיתונאים יחד עם ארגון רופאי המדינה, האגודה לזכויות החולה, חברים לרפואה, איגוד הנוירולוגים, העמותה חלאסרטן והאגודה למלחמה בסרטן. הוצאנו ויצאנו ביחד בקריאה, קריאה משותפת, שסל התרופות הוא לא סוגיה פוליטית ובריאות הציבור היא לא נושא למשא ומתן פוליטיים. בימים האחרונים הגשתי הצעת חוק שמסדירה את מעמדה ואת דרכי העבודה של ועדת סל בריאות. עליה חתמו גם חברים מהקואליציה וגם חברים מהאופוזיציה, וזאת הצעה מאוד מאוד חשובה שתסדיר את המעמד של ועדת הסל ותעגן את דרכי עבודתה. אסור שפעילות הוועדה הזאת תמשיך להיות תלויה בממשלה כזו או אחרת. אין שר בריאות, האחריות על כך שאין ועדת סל נמצאת עכשיו אצל ראש הממשלה. ארגוני הבריאות שהיו אתמול במסיבת העיתונאים, ואני יחד איתם, ניסינו לפנות מספר פעמים בחודשים האחרונים לראש הממשלה, וגם לפני כן – לממלא מקום של שר הבריאות הקודם, לחיים כץ, ולא קיבלנו שום מענה, לא מזה ולא מזה. לצערי נושא הבריאות לא מעניין את הממשלה הנוכחית וההנהגה הישראלית של היום. מה מעניין אותם? ג'ובים למקורבים, קידום השתמטות, ולא רווחה ולא בריאות. אני מעלה את ההצעה הזו לסדר-היום של הכנסת בשביל לשמוע מהממשלה כיצד היא מתכננת להתמודד עם המשבר הזה, ומה בכוונתה לעשות על מנת למנות חברים בוועדת סל הבריאות בהקדם. זה צו השעה.

היו"ר מאיר כהן:

תודה, גברתי. תודה רבה. חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נמצאת; חבר הכנסת איתן גינזבורג – גם הוא נפקד. חבר הכנסת יצחק קרויזר, בבקשה.

יצחק קרויזר (עוצמה יהודית):

תודה רבה, אדוני היושב בראש. חברי השר - - -

גלעד קריב (העבודה):

איזה שר?

יצחק קרויזר (עוצמה יהודית):

יש שם שר, שר הנגב והגליל.

גלעד קריב (העבודה):

אה, חשבתי שאתה מתכוון לשר הבריאות.

יצחק קרויזר (עוצמה יהודית):

הלוואי והוא יהיה שר הבריאות.

טלי גוטליב (הליכוד):

חבר הכנסת, למה אומרים היושב בראש ולא היושב-ראש?

יצחק קרויזר (עוצמה יהודית):

היושב בראש.

היו"ר מאיר כהן:

השר וסרלאוף. יצחק, השר וסרלאוף. השר וסרלאוף, אני מבקש ממך, אדוני, בוא תשב כאן, בבקשה, סביב שולחן הממשלה.

יצחק קרויזר (עוצמה יהודית):

לכבד את החבר שלו לסיעה.

היו"ר מאיר כהן:

גם חברך לסיעה וגם בכלל, חברי הכנסת האחרים. נהוג שהשר יושב כאן, אדוני. תודה.

יצחק קרויזר (עוצמה יהודית):

ברשות היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, חברתי חברת הכנסת טטיאנה המציעה, זאת הצעה לסדר-היום חשובה מאוד מאוד מאוד, ואני נורא שמחתי שהעלית את הנושא הזה והצטרפתי לשאר החברים המציעים.

טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):

תודה שהצטרפת.

יצחק קרויזר (עוצמה יהודית):

מדינת ישראל נמצאת במצב חסר תקדים, כבר חודשים ארוכים שאין לנו שר בריאות, והתוצאה הישירה: הוועדה הציבורית לסל הבריאות, זו שאמורה להתכנס מדי שנה באוקטובר כדי לעדכן תרופות וטכנולוגיות מצילות חיים, פשוט לא תתכנס, ולצערנו אולי אפילו לא תתקיים השנה.

היו"ר מאיר כהן:

בבקשה, טלי, אם את עוברת מאחוריי שומעים אותך יותר. אל תלכי לבד, ילדה, ברחוב. שבי במקומך, תודה. בבקשה, אדוני.

יצחק קרויזר (עוצמה יהודית):

הפרעה לסדר הציבורי. נושא חשוב. מאות בקשות להכניס תרופות חדשות ששוכבות על המדף. חולים, ובהם ילדים, מבוגרים, חולים אונקולוגיים, מחכים לאישור שיכול להציל את חייהם, וכל יום שעובר בלי כינוס הוועדה הוא יום שבו אזרחי ישראל מאבדים את הזכות הבסיסית ביותר, בריאות וביטחון רפואי. אנחנו מדברים הרבה על אחריות לאומית, אבל אין אחריות גדולה מזו – לדאוג לחיים של אזרחי מדינת ישראל. מערכת בריאות צריכה יציבות, היא צריכה מדיניות ברורה, והיא צריכה גם הובלה אמיצה, ואנחנו – בסוגריים, עוד נושא שאת מובילה זה הנושא של הבריאות בפריפריה ובתי החולים בפריפריה. מערכת הבריאות הזו, שהיא כרגע בלי השר, זקוקה לממשלה שתסייע לה לחזק את אמון הציבור ומגלה דאגה אמיתית למי שתלוי בה מדי יום. המצב הנוכחי אינו רק תקלה ביורוקרטית, הוא פגיעה אמיתית באנשים, בציבור, במשפחות, באמון של החברה במערכת. מדינה שלא מצליחה למנות ועדה בסיסית בתחום הבריאות משדרת חוסר צדק, חוסר סדר – לא רוצה להגיד חוסר הנהגה, אולי חוסר אמפתיה לציבור. ישראל התברכה ברופאים הטובים ביותר בעולם, במערכות רפואה מתקדמות וביכולות שאין דומות להן, אבל בלי הנוכחות של השר, בלי שר קבוע, בלי האחריות הזו של שר קבוע, כל ההישגים האלה לא יכולים לבוא לידי מימוש. אני קורא מכאן לממשלה להפסיק את גרירת הרגליים, למנות מייד שר בריאות קבוע ולהקים את הוועדה הציבורית לסל הבריאות ללא דיחוי. כל יום נוסף של עיכוב פירושו עוד חולה שממתין, עוד משפחה שחיה בחוסר ודאות, עוד אמון ציבורי שנשחק. בריאות אזרחי מדינת ישראל אינה נושא פוליטי, היא נושא מוסרי ולאומי.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה, אדוני, אכן ואכן.

יצחק קרויזר (עוצמה יהודית):

רגע, אני כבר מסיים, אדוני היושב-ראש. תפקידנו כחברי כנסת הוא לוודא שלא יהיה בישראל אדם אחד שלא יקבל טיפול בגלל שאין לנו כרגע שר בריאות במשרה קבועה. ושוב תודה רבה לחברים המציעים ולכל המצטרפים. תודה רבה.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה, אדוני, אכן ואכן. זו באמת הצעה ראויה, ואני מקווה שהיא לא תיפול על אוזניים ערלות. אדוני השר, בבקשה. רגע, סליחה. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח. בבקשה, אדוני.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

אגב, חבר הכנסת קרויזר, אני מוכן להיות גם שר הבריאות, אם צריך.

יצחק קרויזר (עוצמה יהודית):

סוף-סוף יהיה לנו - - -

קריאה:

אני אשמח שאתה תהיה שר הבריאות.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

אז למה הוא לא ממנה אותך?

יצחק קרויזר (עוצמה יהודית):

לא יודע. לשאול אותי למה לא ממנים אותי, זה - - -

רם בן ברק (יש עתיד):

הוא באשליה שש"ס חוזרת.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

- - - או שר בריאות או שר רווחה.

היו"ר מאיר כהן:

על זה נאמר: אין הדרשן דורש אלא על עצמו. אדוני השר, בבקשה, תשובתך.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

אדוני, כל המשרדים החברתיים לא מאוישים במדינת ישראל. כל המשרדים – בריאות, רווחה ופנים. כל המשרדים.

יצחק קרויזר (עוצמה יהודית):

יש קרב במליאה מי ימנה אותך לשר הבריאות, זה או קואליציה או אופוזיציה.

היו"ר מאיר כהן:

הוא יודע מה דעתנו. בבקשה.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מענה משרד הבריאות להצעה דחופה לסדר-היום בנושא מינוי חברי הוועדה המייעצת להרחבת סל שירותי הבריאות. כבכל שנה מוביל משרד הבריאות את עבודת הוועדה המייעצת להרחבת סל שירותי הבריאות. סל שירותי הבריאות בישראל הוא מהמתקדמים והרחבים בעולם. עבודת הוועדה המייעצת זוכה לאמון ציבורי גבוה, ונחשבת לאחת הוועדות הציבוריות השקופות, המקצועיות והמוערכות ביותר בארץ ובעולם. עבודת הוועדה ודיוניה מהווים שיא לעבודת רקע מקצועית המתבצעת מזה חודשים במסגרת ועדות המשנה המקצועיות לבחינת טכנולוגיות רפואיות בעלות פוטנציאל להכללה בסל, והן כבר פועלות ומכינות את החומר המקצועי הנדרש לדיוני הוועדה. בימים הקרובים יעביר משרד הבריאות, בתיאום עם משרד האוצר והממשלה, הצעת החלטה לעדכון הרכב ועדת הסל, על מנת שזו תוכל להתכנס לדיוניה. רוב מוחלט של המועמדים לחברות בוועדה היו חברים בוועדה הציבורית להרחבת סל הבריאות בשנה שחלפה, ועל כן לא צפויים עיכובים. גברתי היושבת בראש, הייתי מאוד רוצה להישאר פה עוד זמן לידך כאן, אבל נגמרו לי הדפים.

מאיר כהן (יש עתיד):

היית אומר לי - - -

טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):

מה ההצעה שאתה - - - לא הבנתי מה התכלס.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

לא, אני לא צריך למשוך. אין גיוס, אין גיוס. אני יכול לרדת, נכון, חבר'ה?

גלעד קריב (העבודה):

מה עמדת הממשלה?

יצחק קרויזר (עוצמה יהודית):

זה נראה לך הגיוני שהוועדה יכולה להתכנס - - -

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

אתה רוצה שאני אקריא מהתחלה? אני אביא לך את הדפים אחר כך. אתה שואל אותי כשר הבריאות או כמומחה לענייני בריאות?

יצחק קרויזר (עוצמה יהודית):

כשר הבריאות. יאללה, קיבלת.

טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):

לאיזו ועדה?

קריאה:

לוועדת בריאות.

יצחק קרויזר (עוצמה יהודית):

אין ועדת בריאות, אין יושב-ראש ועדת בריאות. אין יושב-ראש ועדת בריאות.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

דבריכם נרשמו בפרוטוקול.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

אין ועדת בריאות ואין ועדת חינוך. אין ועדת בריאות, אין שר בריאות.

היו"ר מאיר כהן:

לאיזו ועדה אתם רוצים?

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

לא יודעת. ראש הממשלה, אין ועדת בריאות ואין שר בריאות.

היו"ר לימור סון הר מלך:

היא תעבור לוועדת הכנסת ושם יוחלט לאיזו ועדה.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

הכנסת - - -

היו"ר לימור סון הר מלך:

חבר הכנסת גלעד קריב, עמדה נוספת. נימוק מהצד, דקה לרשותך.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

ועדת הפנים.

היו"ר לימור סון הר מלך:

ועדת הפנים, בעזרת השם. ההצעה תעבור – רגע, שנייה, שנייה, בסדר. בסדר גמור, רגע. חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה. לרשותך דקה לנימוק מהצד.

גלעד קריב (העבודה):

גברתי היושבת-ראש, עוד שאנו מדברים על כינוס הוועדה להרחבת סל התרופות, כדאי להזכיר שהתקציב להרחבת הסל נע בין 550 ל-650 מיליון שקל, בעוד שעל מנת להכניס את כל התרופות והטכנולוגיות, צריך תקציב כפול. אז יש לי הצעה, עד כינוס הוועדה יתכבדו המשרדים השונים לתרום מהכספים הקואליציוניים שבאחריותם 5% בלבד מהכספים הקואליציוניים של השנה הזאת, וכשתתכנס הוועדה לא ייוותר חולה אחד שלא יקבל מענה לצורך בהכללת התרופה החדשה או הטכנולוגיה. 5% בלבד מהכספים הקואליציוניים שאתם לא מוכנים לגעת בהם בשנה הנוראית הזו, וועדת הסל לא תצטרך להכריע בין טכנולוגיות רפואיות ותרופות מאריכות חיים ומקילות סבל. מי מוכן לתרום 5% מהתקציבים הקואליציוניים שלו?

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה. מה אתם רוצים?

אלי דלל (הליכוד):

ועדת הכנסת.

טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):

ועדת הפנים.

יצחק קרויזר (עוצמה יהודית):

ועדת הפנים.

היו"ר לימור סון הר מלך:

אוקיי, אנחנו נעבור להצבעה על הצעה דחופה לסדר-היום בנושא: מינוי הוועדה הציבורית של סל הבריאות. הצבעה. הצבעה מס' 12 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 8 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

בעד – שמונה, אין מתנגדים, אין נמנעים. ההצעה תעבור לוועדת - -

אלי דלל (הליכוד):

הכנסת.

גלעד קריב (העבודה):

למה הכנסת?

היו"ר לימור סון הר מלך:

- - הכנסת, לקביעת ועדה. ההצעה תעבור לוועדת הכנסת לקביעת ועדה.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

מי אמר?

גלעד קריב (העבודה):

אבל כולם הסכימו על פנים, לא?

היו"ר לימור סון הר מלך:

לא. היו פה כאלה שביקשו לוועדת הכנסת.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

אלי, אתה ביקשת?

אלי דלל (הליכוד):

כן, כן.

היו"ר לימור סון הר מלך:

חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק הטבות מס ליישובים (תיקוני חקיקה), התשפ"ו–2025, לקריאה הראשונה. אני מזמינה את השרה אורית סטרוק להציג את הצעת החוק. בבקשה, לרשותך עשר דקות.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

תודה רבה, חברתי היושבת-ראש.

היו"ר לימור סון הר מלך:

אני נועלת את רשימת הדוברים, סליחה.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

מצוין, טוב מאוד. אני מתכבדת לקרוא את דברי ההסבר להצעת החוק במקום חברי שר האוצר, השר בצלאל סמוטריץ'. דיני המס החלים כיום כוללים הטבות מס לתושבים של יישובים מוטבים. מרביתן של הטבות אלו קבועות בסעיף 11 לפקודת מס הכנסה. בחוק זה מוצע לבצע מספר הרחבות בהטבות המס האמורות. ראשית מוצע לתת הטבת מס ליישובים הסמוכים לחבל תקומה, כפי שאלה הוגדרו בפרק ד' לחוק שיקום נרחב לחבל התקומה כאזור מיקוד לאומי וסיוע ליישובים הסמוכים אליו, התשפ"ה–2025. לנוכח מתקפת הטרור הרצחנית של ארגון הטרור חמאס על מדינת ישראל ביום 7 באוקטובר 2023, ממשלת ישראל נקטה מהלכים רבים, חלקם מיידיים נוכח האיום הנשקף, דוגמת פינוי אוכלוסיות, וחלקם בהמשך, בדמות מנגנוני טיפול ופיצוי על אובדן בנפש וברכוש. בין יתר מהלכים אלו נחקק חוק תקומה, ובו נקבע, בין היתר, כי הממשלה תקבע בהחלטתה רשימה של יישובים ואזורים הסמוכים לחבל תקומה שנפגעו בשל אירועי 7 באוקטובר 2023, ואמות מידה להכללתם ברשימה. במצב המשפטי הקיים, תושבי חבל תקומה עצמו זכאים להטבות מס לפי חוק סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי (הוראת שעה), התשס"ז–2007, אשר מוארך מעת לעת. לעומת זאת, לא כל תושבי היישובים הסמוכים לחבל תקומה זכאים כיום להטבה מכוח סעיף 11 לפקודת מס הכנסה. לאור האמור, ובמטרה לסייע באופן זמני לקבוצת היישובים שלפי המדד המשולב האמור נמצא כי חוו פגיעה כוללת חריגה, וכדי לקדם את התכליות של חוק תקומה בעניין שיקום ופיתוח האזור, מוצע לקבוע כי על בסיס אותה תשתית יינתנו גם לתושבי יישובים הסמוכים לחבל תקומה הטבות מס. סעיף 11 לפקודת מס הכנסה קובע הגדרה ליישוב מוטב. הגדרה זו כוללת שורה של תנאים מצטברים, וביניהם תנאי שלפיו אוכלוסייתו של היישוב מונה פחות מ-85,000 איש על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. על מנת לאפשר צמיחה טבעית של יישובים ולא להביא לכך שצמיחה כאמור תביא לשלילת ההטבה מתושבים של יישובים מוטבים רק בשל הגידול הטבעי שלהם כאמור, אשר אין בו כשלעצמו כדי לשנות מהתכלית של הטבות המס האלה, מוצע לתקן את הגדרת יישוב מוטב, כך שמספר התושבים המרבי יהיה 100,000 ולא 85,000. מבוקש כי ההצעה תידון בוועדת הכספים של הכנסת. עד כאן קראתי את דברי ההסבר להצעת החוק. אני רוצה לומר כמה מילים מטעמי בהקשר הזה. בסופו של דבר, כל אחד מאיתנו מבין שבשורה התחתונה מי שיקבלו הטבות מס כאלה הם בעיקר שני יישובים. מדובר בנהרייה – שזה אך אידיוטי לחלוטין לומר לה: אל תגדלי מעבר ל-85,000 תושבים, כי אז תאבדי את הטבות המס שלך. איך אנחנו רוצים להגדיל את ההתיישבות בגליל אם אנחנו שמים לנהרייה מין רף כזה שאסור לה לעבור, אחרת היא תאבד את הטבות המס? זאת שטות שאין כדוגמתה. ועל כן אך הגיוני שאנחנו משנים את תנאי הסף הזה. היישוב השני שיזכה, ובצדק, להטבות מס, הוא כמובן אשקלון. על זה אני רוצה לשוב ולהעיר, כפי שעשיתי קודם, בשיחתי עם שר הביטחון, שישב כאן כשהעלינו את הצעת החוק של חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות. אני רוצה לומר כך: זה שהכנסת הזו דנה בהטבות מס לאשקלון, זה הסימן הכי מובהק של חטא אוסלו ושל חטא ההתנתקות גם יחד. אחרי אוסלו א' היה פה דיון, ובדיון הזה אמר ראש הממשלה דאז יצחק רבין: "הבטיחו לנו קטיושות מעזה. לא הייתה אף קטיושה. אתם פחדני השלום, אין קטיושות מעזה ולא יהיו קטיושות מעזה". אני רוצה לומר לך, גברתי היושבת-ראש, וגם לך, חברי חבר הכנסת כהן, אני רוצה לומר - - -

מאיר כהן (יש עתיד):

תעזבי. את מציעה חוק יפה. תעזבי.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

אני לא אעזוב.

מאיר כהן (יש עתיד):

בשביל מה?

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

ואני גם אסביר לך למה אני לא אעזוב. אני גם אזכיר לך - - -

מאיר כהן (יש עתיד):

אנחנו באנו להצדיע לאשקלון, להצדיע לנהרייה.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

אני יודעת. אני בעד. אבל בסדר, מאיר, תראה - -

מאיר כהן (יש עתיד):

בבקשה.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

- - יש פה דברים כואבים, הם גם צריכים להיאמר.

מאיר כהן (יש עתיד):

בבקשה.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

הם גם צריכים להיאמר. בסופו של יום, זה שאשקלון הפכה להיות עיר מוכת טרור זו תעודת עניות לכל מי שביצע את הצעדים האיומים הקודמים בעזה.

נאור שירי (יש עתיד):

אני מציע שתתפטרי.

מאיר כהן (יש עתיד):

את צודקת.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

אבל אני איתך.

נאור שירי (יש עתיד):

מי שאשם בזה, שיתפטר.

מאיר כהן (יש עתיד):

את צודקת.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

אבל אני איתך.

נאור שירי (יש עתיד):

אני איתך, תתפטרו.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

אז תן לי לסיים.

מאיר כהן (יש עתיד):

את צודקת.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

זאת תעודת עניות - - -

היו"ר לימור סון הר מלך:

- - - חבר הכנסת שירי.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

זאת תעודת עניות למי שהכניס - - -

גלעד קריב (העבודה):

מי שראה את חמאס כנכס הוא מהמפלגה שלך.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

זאת תעודת עניות למי שהכניס את הרשות הפלסטינית, בכלל הקים אותה, ונתן לה את עזה.

גלעד קריב (העבודה):

לא. מי שאמר שחמאס הוא נכס, השר סמוטריץ.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

זאת תעודת עניות למי שעשה את ההתנתקות והפקיד את עזה בידי הרשות הפלסטינית, שמיהרה להעביר אותה לידי חמאס. אבל כל זה - -

גלעד קריב (העבודה):

20 שנה מימנתם את חמאס.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

- - הוא כאין וכאפס אם חלילה, חלילה, הממשלה הזאת אחרי שנתיים של מלחמת גבורה בעזה - -

נאור שירי (יש עתיד):

תקומה.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

- - תבטל את הצורך, או תימנע מהצורך הקריטי להשמיד את חמאס בעזה, כי אנחנו, בשם הצורך הזה, בשם היעד הזה – שאנחנו הגדרנו אותו כמטרת מלחמה – אנחנו שלחנו חיילים להילחם וחלקם, כידוע, לא שבו. הם יצאו להילחם - - -

גלעד קריב (העבודה):

את חברת קבינט.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

נכון. אני אומרת את דעתי.

גלעד קריב (העבודה):

תפרשי.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

הם יצאו להילחם כדי שלא יהיה חמאס בעזה. אם עכשיו אנחנו נפקיר את השאלה אם יהיה חמאס בעזה או לא יהיה חמאס בעזה, בידי כל מיני כוחות עלומים, שעוד לא ברור מי הם יהיו, ולא נבצע את הדבר הזה במו ידינו, במו יכולותיו של צה"ל, במו יכולותיהם של כוחות הביטחון שלנו – אם אנחנו נמשיך לדבר על 200 מחבלים, שנמצאים באיזה כיס טרור ברפיח - -

גלעד קריב (העבודה):

את באופוזיציה או בקואליציה?

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

- - ולא על 20,000–30,000 מחבלים שנמצאים במורסת הטרור של עזה - -

גלעד קריב (העבודה):

צביעות.

היו"ר לימור סון הר מלך:

חבר הכנסת קריב, אבל היא ברשות דיבור.

נאור שירי (יש עתיד):

אורית, גנבת לי את הנאום.

גלעד קריב (העבודה):

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

אנחנו נשכח - - -

היו"ר לימור סון הר מלך:

חבר הכנסת קריב.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

אם אנחנו נשכח שתושבי אשקלון ראויים לחיים נורמליים - -

נאור שירי (יש עתיד):

אין לי מה להגיד, היא לקחה לי את הנאום.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

- - ראויים לחיים נורמליים, הם לא צריכים הטבות מס, הם צריכים ביטחון.

גלעד קריב (העבודה):

השרה סטרוק, את חתמת על ההסכם.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

לא הטבות מס, אלא ביטחון. אני דיברתי קודם עם שר הביטחון.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

את שחררת את המחבלים. את שחררת את המחבלים.

גלעד קריב (העבודה):

את שחררת את המחבלים.

היו"ר לימור סון הר מלך:

חברת הכנסת מטי הרכבי.

גלעד קריב (העבודה):

את משאירה את חמאס.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

חברת הכנסת מטי, אני הצבעתי נגד שחרור המחבלים, כמו שאת יודעת - -

נאור שירי (יש עתיד):

אבל נשארת בממשלה.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

- - ואת וכל השורה הזאת לחצתם לשחרר מחבלים, אז תיקחו את זה על עצמכם.

גלעד קריב (העבודה):

תתפטרי.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אחריות מיניסטריאלית. אתם לא מכירים את זה?

גלעד קריב (העבודה):

תתפטרי. כמה צביעות. תתפטרי.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

אבל אני עכשיו אומרת - -

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

זו אחריות מיניסטריאלית.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

- - אני אומרת מפה, מתוקף אחריותי, גם כשרה בממשלה - -

גלעד קריב (העבודה):

מתוקף צביעותך. חברת קבינט שמקבלת את החלטות הקבינט.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

- - גם כמי שיושבת סביב שולחן הקבינט.

היו"ר לימור סון הר מלך:

חבר הכנסת קריב. חבר הכנסת קריב.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

אני אומרת: תושבי אשקלון מוותרים על הטבות מס תמורת ביטחון אמיתי.

גלעד קריב (העבודה):

השרה סטרוק, את לא חברת הכנסת, את שרה.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

תמחקו – שר הביטחון, ראש הממשלה וכל הממשלה שאני חברה בה – אנחנו צריכים למחוק את חמאס מעזה. לא להביא פתרונות פלסטר למי שחוטפים את הטילים משם, אלא לוודא שלא יירה משם טיל אחד נוסף. זאת החובה שלנו. ואם שאלת, אני נמצאת שם כדי לוודא שזה יקרה. ואם אני אגיע למסקנה שזה לא יקרה - -

נאור שירי (יש עתיד):

גלעד קריב (העבודה):

מתי תצאי? אחרי - - -

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

- - אני לא אהיה שם, משום שהחובה שלנו היא לחסל את החמאס בעזה. לא פחות מזה. תודה רבה. אני קוראת להצביע בעד הצעת החוק.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה. תודה רבה חד-משמעית.

גלעד קריב (העבודה):

גב' סטרוק, קראת את העיתונים בשבועות האחרונים? את קוראת ערוץ 7? את האתר של ערוץ 7?

טלי גוטליב (הליכוד):

- - - תפסיק להוציא את דיבת לוחמינו.

היו"ר לימור סון הר מלך:

נעבור לדיון האישי. ראשון הדוברים – חבר הכנסת משה טור פז, בבקשה. לרשותך שלוש דקות.

גלעד קריב (העבודה):

החיים בארץ, נדמה לי.

נאור שירי (יש עתיד):

זאת ארץ נהדרת.

משה טור פז (יש עתיד):

גברתי היושבת-ראש, גברתי השרה. השרה סטרוק, אני רוצה למחות על כך שלקחת לחבר הכנסת נאור שירי את הנאום. הוא התכוון לומר בדיוק אותו דבר. בדיוק. דרך אגב, שלשום שמעתי את חבר הכנסת מאיר כהן גם אומר את אותו דבר: תהרגו את 200 המחבלים. אנחנו לא מבינים אל מי היא מדברת? אל עצמה? אל הקבינט שלה? באמת לא הבנתי.

מאיר כהן (יש עתיד):

היא מדברת לימין שלא עושה כלום.

משה טור פז (יש עתיד):

לימין שמעבר לימין, שלא פורש מהימין, כי לא מספיק ימין לו. אני לא מבין את זה, באמת, גברתי היושבת-ראש. אבל ברשותך, אני רוצה להתייחס לאמירה ימנית אחרת. יש לי חבר טוב, באמת טוב, קוראים לו שי, והוא בכל יום שולח לי קטעים ואומר לי: קינלי, התיקים קורסים. התיקים קורסים, הראיות מתפוררות, עוד שנייה המשפט של ביבי נגמר. אפילו קראתי דברים שחבר הכנסת ביסמוט כתב. הוא כותב שאהרן ברק מעז להציע פשרה כי התיקים קורסים. אוי, כמה פתטי. והינה היום, אמות הספים זעו. את יודעת למה, מטי? כי הנשיא טראמפ, בשליחות לשכת ראש הממשלה, מפרסם מכתב לנשיא הרצוג: תחון את ביבי, בבקשה.

נאור שירי (יש עתיד):

טלי כתבה את המכתב.

טלי גוטליב (הליכוד):

משה טור פז (יש עתיד):

חנינה לביבי, אוי אוי אוי. הוא צריך חנינה. ראש הממשלה צריך חנינה. אז אני רוצה לומר לכם משהו.

טלי גוטליב (הליכוד):

תיזהר לא להגיד שזאת אני. זה שקרים.

משה טור פז (יש עתיד):

טלי גוטליב, בואי תלמדי קטע בתורה. את בוגרת החינוך הדתי. בבקשה.

טלי גוטליב (הליכוד):

לא כדאי לך, לא כדאי לך להזכיר את השם שלי.

משה טור פז (יש עתיד):

אז אני רוצה לומר לך משהו: אתם לא המצאתם את השיטה, כי בתרבות היוונית, גברתי היושבת-ראש, יש חוק, קוראים לו – סליחה אם אני משבש את היוונית – "פָּרָא בָּסִילֶיוֹס נוֹמוֹס אַגְרָפוֹס", בעברית: המלך לא כפוף לחוק. ככה האמינו היוונים. ולכן במדרש ויקרא רבא אומרים היהודים בתשובה ציונית הולמת: "אמר רבי לעזר: בנוהג שבעולם, מלך בשר ודם גוזר גזרה, אם רוצה הוא מקיימה" – את שומעת, גברתי היושבת-ראש – ואם לאו סוף שהוא מקיימה על ידי אחרים" אבל הקדוש ברוך הוא, אומר המדרש, "אינו כן, גוזר גזרה והוא מקיימה תחילה" – אתה שומע, מישל? – "מפני שיבה תקום והדרת פני זקן ויראת מאלהיך אני ה'". אומר המדרש: אני הוא שקיימתי מצוות עמידת זקן תחילה". כך אומר מדרש ויקרא רבא בשמו של הקדוש ברוך הוא. אתם יודעים, יש שאלה פילוסופית: האם הקדוש ברוך הוא יכול לברוא אבן שהוא לא יכול להרים? למדרש ויקרא רבא יש תשובה: כן, הקדוש ברוך הוא יכול לברוא אבן שהוא לא יכול להרים אותה. כלומר, הקדוש ברוך הוא קובע חוק, וגם הוא כפוף לחוק. אז כן, לפי מדרש ויקרא רבא, בניגוד לשטויות שאתם מפיצים פה, בניגוד לחוק היווני, גם המלך כפוף לחוק. אז כן, גם קינג ביבי כפוף לחוקים.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה.

משה טור פז (יש עתיד):

תפסיקו להפעיל את טראמפ. כולם שווים בפני החוק, גם העבד, גם האדון. זוהי היהדות.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה. חברת הכנסת מירב בן ארי – אינה נוכחת; חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי. בבקשה, לרשותך שלוש דקות.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. חבריי חברי הכנסת, 768 ימים למלחמה, והימים הקשים שעברו על אשקלון – אני מברכת את ראש העיר, תומר גלאם, אני אצביע בעד הצעת החוק הזאת באהבה רבה. מגיע לכם, עבדת על זה קשה מאוד, וכל הכבוד. היום כולנו היינו עדים למכתב הזה של הנשיא טראמפ, שקורה לחנון את ראש הממשלה. כנראה שטראמפ יודע שחנינה ניתנת למי שהורשע בדין. זו הלוגיקה שלו, ואולי בעניין הזה נברך את - - -

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

הוא עדיין לא הורשע. הוא עדיין לא הורשע - -

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

ברגע שאתה מבקש חנינה, כנראה שהוא חושב שנתניהו אשם.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

- - זה דבר חמור. הוא עדיין לא הורשע. תדייקי, כי זו הוצאת דיבה. זו הוצאת דיבה.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

לא, לא, אבל – אני לא אמרתי שהוא הורשע, אמרתי שמבקשים חנינה על מי שאשם.

טלי גוטליב (הליכוד):

דווקא טראמפ יודע. הסמכות של טראמפ לחון - - -

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

אדוני ראש הממשלה, הציבור בישראל - - -

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

בינתיים הכול קורס. בינתיים הכול קורס.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

גם אנשי רובלוקס.

היו"ר לימור סון הר מלך:

חברת הכנסת קטי שטרית, בבקשה.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

זו התת-רמה. תת-רמה. מנסים עם העקיצות שלהם, העקיצות האלה. סוף-סוף יש לו על מה לדבר, בן אדם שלא יודע לא מימינו ולא משמאלו, לא רגיש לשום דבר, שליח ציבור שרק בגלל החברות שלו עם אדון לפיד הוא נמצא בכנסת, לא פריימריז שהעם בוחר.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

אדוני ראש הממשלה – אני לא יכולה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

חברת הכנסת קטי שטרית, בבקשה.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

העם בוחר. אצלנו העם בוחר, לא מי שחבר או מאמן או משהו בספורט. פשוט תת-רמה של בן אדם.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

אדוני ראש הממשלה, הציבור - - -

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

- - - לא טעיתי, זה בליאק, שמופיע בכל שבוע – בכל שבוע הוא מופיע בעיתון - -

היו"ר לימור סון הר מלך:

חברת הכנסת קטי שטרית, הדיון מתעכב.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

- - כשהוא מדבר בצורה הכי לא נכונה. אני לא מתרגשת, אני מרחמת עליו. הוא אדם מסכן. הוא אדם מסכן.

היו"ר לימור סון הר מלך:

קטי. חברת הכנסת קטי שטרית, בבקשה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אנחנו יודעים שאת לא מתרגשת.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

רובלוקס. וחוץ מזה, תקרא בתוך רובלוקס מה זה אומר. זו התת-רמה, שאתם לא יודעים אפילו לבדוק. לפחות אני מנהלת ועדה, מה אתה מנהל? מה אתה מנהל? שנאה, שנאה ועוד שנאה ועוד פילוג ועוד פילוג.

היו"ר לימור סון הר מלך:

קטי, קטי, קטי, אני לא רוצה - - -

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

רואים שאת לא מתרגשת.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אני רוצה לדבר בשם העם, שבכל שבוע צריך לקרוא שאתה אדם שהשפה שלו היא מכוערת. זה מה שכתוב. זה מה שכתוב.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

רואים שאת לא מתרגשת, תפסיקי - - -

היו"ר לימור סון הר מלך:

חברת הכנסת קטי שטרית, קריאה ראשונה.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אבל כנראה שאתה מגיע ממקום שבגלל זה אתה מדבר ככה. כנראה שקרה לך משהו בילדות, קרה לך משהו בילדות שאתה אדם כזה רע.

היו"ר לימור סון הר מלך:

חברת הכנסת קטי שטרית, קריאה ראשונה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

קרו לי הרבה דברים בילדות, את רוצה שאני אספר לך?

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

איזה רוע. הרוע נובע ממך מכל כיוון, איכס. בכל פעם הוא נתפס למילה. גם על זה ראיינו אותך, וטעית בכל הראיונות. אז אני אמרתי משהו? לא. אתה טעית בריאיון, נכון? לעגו לך בריאיון. אני לא אגיד איך לעגו לך, אבל אתה תמיד אוהב להיתפס לכל מיני דברים קטנים כדי לבנות את עצמך.

היו"ר לימור סון הר מלך:

חברת הכנסת שטרית, קריאה שנייה. קטי.

מאיר כהן (יש עתיד):

זה לא הוגן. זה לא הוגן מה שאת עושה לה, באמת, זה לא הוגן.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

בושה. פשוט תתבייש, כמה רוע יש בך. עשית את זה לגפני - - -

היו"ר לימור סון הר מלך:

חברת הכנסת קטי שטרית, בבקשה. קטי. קטי.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אני מכבדת אותך, גברתי היושבת-ראש. הוא פשוט מכהן בכל שבוע בעיתון בזה שהוא לא מדבר יפה, שהוא פונה לבני אדם לא יפה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

אבל אני מבקשת כבר עשר פעמים.

נאור שירי (יש עתיד):

מה זה, נאום בן דקה? לא הבנתי את הקונספט הזה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

אז קטי – חברת הכנסת קטי שטרית, בבקשה.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

פשוט ציינתי את זה. אם הוא לא היה מתפרץ, לא הייתי מציינת את זה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

בבקשה, עכשיו חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי ברשות דיבור. בבקשה, לרשותך שלוש דקות.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

אדוני ראש הממשלה, הציבור בישראל מחכה כבר שמונה שנים לשמוע את האמת כולה. שמונה שנים בציפייה לזכות האזרחים לצדק, תשובות על ראש ממשלה שנאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים; שמונה שנים שבהן אנחנו, אזרחי ישראל, עדים למופע מתמשך של דחיות, תירוצים, שטיקים, ספינים, מסך עשן תקשורתי בשם הטוב הכללי; שמונה שנים שמדינה שלמה שבויה בהפקה אישית, טלנובלה שלא נגמרת, שבה כל פרק נגמר באותן סיסמאות של מר ביטחון, הרי יש לי עניינים חשובים יותר, ביטחון המדינה. ועכשיו, כשהאמת סוף-סוף נשמעת על דוכן העדים – שוב ושוב התחמקויות: אירועים מדיניים חשובים, פגישות ביטחוניות, ברונכיט, התחייבויות בין-לאומיות – יש משהו חשוב יותר, משהו שמצדיק דחייה, עוד תירוץ, העיקר לעכב את הכרעת הדין. ראש ממשלה שבטוח בחפותו לא צריך קהל מעודדות של ח"כים ושרים של ממשלת 7 באוקטובר שיחזקו אותו בבית המשפט בכל עדות שלו; ראש ממשלה שבטוח בחפותו לא זקוק לבוטים שיתקפו מתנגדים פוליטיים; ראש ממשלה שבטוח בחפותו לא זקוק להגנה משופרות או ממכונות רעל; ראש ממשלה שבטוח בחפותו לא מבקש מנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לכתוב מכתב חנינה לנשיא; ראש ממשלה שבטוח בחפותו מתייצב, עונה, מתמודד. אבל ראש הממשלה שלנו פעם אחר פעם בוחר להתחמק – תירוצים, נסיעות, פגישות. אתם זוכרים את הציטוט המפורסם של נתניהו מ-2008, שאמר בלהט הצדק – נתניהו אמר: ראש ממשלה ששקוע עד צוואר בחקירות, אין לו מנדט מוסרי וציבורי לקבוע דברים כל כך גורליים למדינת ישראל. אז מה השתנה? מדוע דין אולמרט שונה מדין נתניהו? מסתבר שכשמדובר באחרים, הצדק ברור וחד, אבל כשמדובר בנתניהו, הכול מורכב, רגיש, זה לא הזמן. אבדה הבושה. מדינה שלמה מתפרקת בגלל אדם אחד, שכנראה לא שווה בפני החוק ופוחד לעמוד מול האמת. מדינה שלמה שבויה רק כדי למלט נאשם מאימת הדין. האמת תנצח. הציבור חכם, הוא רואה, הוא שומע, והוא זוכר. אין חנינה מ-7 באוקטובר. אנחנו נחזור, ואנחנו נתקן.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה. חבר הכנסת נאור שירי. חשבתי שאין לך נאום. לרשותך שלוש דקות, בבקשה.

נאור שירי (יש עתיד):

אין לי נאום, אבל תמיד יש לי מה להגיד. תודה רבה. גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, מרוב שאנחנו מדברים השבוע על פצ"רית, בתי משפט, סעיף 23 - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

23א.

נאור שירי (יש עתיד):

23א. תודה רבה על החידוד, זה מאוד רלוונטי. מה המצב, ראש העיר? אני רוצה לדבר על משהו שלדעתי עבר מתחת לרדאר. אני לא יודע אם ראיתם, השבוע היה ריאיון בחדשות 12 עם מתן, שחזר מהשבי. מעל שנתיים הבן אדם היה בשבי. אני מקווה שכולם ראו את הריאיון, איך בריאיון הוא היה צריך להשיב למראיינת – שאין לי שום טענה אליה: האם אחרי שנתיים שהוא היה בשבי, האם נכונות השמועות שהוא היה במסיבות בקטר והלך לעשות דרינקים?

שלי טל מירון (יש עתיד):

ניהל קזינו.

נאור שירי (יש עתיד):

והיה בקזינו, מסיבות, צ'ייסרים. יושב בן אדם שנתיים בשבי, וזה מה שהוא צריך לענות בריאיון הראשון שהוא עושה – אין לי שום בעיה עם מי שמראיינת אותו, כי היא פשוט מקריאה את כל מכונת הרעל שהתיישבה עליו ועל עינב. עינב סבלה את זה בשנתיים האחרונות, אבל זה מה שהבן אדם צריך לענות. למה הוא היה עם תיק? מי נתן לו את התיק? מי נתן לו את הטישו לנקות את הדמעות? היו לו סנדוויצ'ים בתיק? שבוי שחזר. אף אחד לא מדבר על זה. מכונת הרעל בתפארתה עכשיו על הפצ"רית והיועמ"שית, כי זה מה שמשנה. זה מה שנהיה מהעם שלנו, וזה פשוט הזוי. כאילו הוא היה במסיבות. התבלבלו עם יאיר נתניהו, ששנתיים חוגג במיאמי עם מרגריטות – ומתן צנגאוקר צריך לענות על זה. הזיה מוחלטת. עוד הזיה שהייתה היום, שלא שמנו לב בכלל, היום העלית הצעת חוק יחד עם רייטן – מאיר כהן העלה עם רייטן ופורר הצעת חוק ועדת חקירה ממלכתית. יושבים ההורים – פעם זה היה אירוע. מה פעם? בפעמים האחרונות שעלו ההצעות הסתכלו על ההורים, ביקשו מהם סליחה. עמדו פה אייל, יורם והילה. עמדו. עולה שר, אומר להם, אני אמנה את החוקר שלי, אתה תמנה את החוקר שלך, נעשה קומזיץ ביחד, אולי קצת פויקה, הם יריבו, אנחנו נתדרך את החוקר מה אנחנו מוכנים.

מאיר כהן (יש עתיד):

מטעמי ומטעמך.

נאור שירי (יש עתיד):

כן. הם יתדרכו את החוקר שלהם מה הוא מוכן, ונגיע למשהו נחמד. פוליטיקאים ימנו את מי שאמור לחקור את הפוליטיקאים. נכון, ראש העיר אשקלון? תאר לך שאתה גורר רכב של מישהו כי הוא חנה במקום הלא-נכון, ואז הוא אומר לך עזוב, אני אגרור, אני אחקור, אני אתן את העונש. תתפסו גנב שגונב מברינקס, ואז הוא יגיד: עזבו, למה אתם מסתבכים? אני אתן את הדין, אני אחקור.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תם הזמן.

נאור שירי (יש עתיד):

זה נראה נורמטיבי לגמרי – משפט אחרון – בנרמול המטורף שקורה פה. הורים עומדים מחזיקים את התמונות של היקרים שלהם, אף אחד אפילו לא מסתכל עליהם. "אנחנו נעשה, לא נעשה", מתן חוזר, אז אתה תענה על סנדוויצ'ים, אם היית במצרים, קטר ודובאי. אבל הכול בסדר, כי יש תמיד את גלי, גלי תמיד שם. היא כמו הש"ג. תמיד אפשר להאשים את הש"ג, כי הוא היחידי שלא מפקיר עמדה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה. בוודאי. חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה. לרשותך שלוש דקות.

מאיר כהן (יש עתיד):

גברתי היושבת-ראש, מעט הח"כיות והח"כים שנשארו כאן, מכובדיי, נאור, מכונת הרעל הזאת, סופה להתהפך על עושיה. סופה להתהפך על עושיה. מי שלא מטפל במכונות הרעל האלה, בסוף, אם הוא יחרוג מהשורות, זה יתהפך עליו. כך זה קורה. בושה וחרפה, ונילחם על זה. אבל, ברשותך, גברתי היושבת-ראש, אני רוצה להזכיר את נהריה ואת אשקלון. ואני חושב שאנחנו כולנו תמימי דעים להצדיע, לא רק לראשי הערים הטובים – רונן שלא נמצא כאן, ואדוני תומר, ראש העיר שנמצא כאן. מותר לי להעיד: אני חושב שכולנו, בלי הבדל מאיזו מפלגה אתה, בתקופת המלחמה נסענו. הייתי אצלך עשרות פעמים, תומר, הייתי אצל רונן. אני רוצה להגיד לכם בשם כל חברי הכנסת: תודה רבה גדולה. אתם הזרוע הביצועית של המדינה הזאת. כשהמדינה לא הייתה, אתם הייתם. כשלא היו כל מיני, אתם הייתם. ראיתי אותך, תומר, מחלק – שאלתי אותך: מה זה הארגזים האלה? – יומיים-שלושה אחרי המלחמה. אמרת: בנוסף לכל הבעיות אני גם צריך לחלק אוכל, כי עדיין לא הגיעו. וראיתי את רונן רץ בין ההפגזות. הייתי שם. ופשוט אנחנו מצדיעים לכם ומצדיעים לתושבים שלכם. אני חושב שגם התושבים שלכם הם גיבורים גדולים, לא רק בעוטף ובצפון. אבל אלה שתי ערים, שתי ערי מרכז, שהן חשובות מאוד במרכזיות שלהן, אחת בצפון ואחת בדרום. וזה המעט שאנחנו יכולים לעשות, להצביע על הטבות המס, ושוב להגיד לכם – היות שהייתי פעם ראש עיר – להגיד לכם שהמזל הגדול הוא שיש ראשי ערים בארץ הזאת. הם זרוע ביצועית למופת. ולפעמים אנחנו – אני אומר לחבריי השרים: אל תפריעו להם, תנו להם את מה שצריך, הם יודעים לעבוד יותר טוב מכולם. איחוליי, ואני מקווה שזה יעבור מקיר לקיר. תודה רבה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה. חבר הכנסת ולדימיר בליאק. שלוש דקות לרשותך.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

תודה רבה, גברתי. חבריי חברי הכנסת, ראשית, אני רוצה לפנות - - -

היו"ר לימור סון הר מלך:

גברתי היושבת בראש, בבקשה. אני לא מוכנה לזלזול הזה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אמרתי.

היו"ר לימור סון הר מלך:

לא, לא אמרת.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

לא אמרתי?

היו"ר לימור סון הר מלך:

לא.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אוקיי. אז, גברתי היושבת-ראש - - -

היו"ר לימור סון הר מלך:

לא, כי אחר כך אומרים לי שאני מוציאה רק כאלה וכאלה. אז הינה, אני מקפידה עם כולם. בסדר.

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

לא להסתכל לח"כ בעיניים זה גם סוג של זלזול.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, ראשית אני רוצה לפנות - - -

נאור שירי (יש עתיד):

בחיים לא שמעתי כזה דבר מוזר. עם כל הכבוד, בחיים לא. טלי עולה לפה ולא מדברת בכלל על היושבת-ראש, בעוד היא הראתה לנו בתקנון - - -

היו"ר לימור סון הר מלך:

כל אחד – אני יושבת עכשיו פה.

טלי גוטליב (הליכוד):

היא דבורה הנביאה, היא לא יו"ר. דבורה הנביאה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

אני יושבת עכשיו פה.

נאור שירי (יש עתיד):

את בטוח יכולה למצוא ציטוטים טובים בתלמוד לגבי מי שרודף כבוד. מה זה הדבר הזה?

היו"ר לימור סון הר מלך:

אני עוצרת. רגע, אני אעשה איפוס. בבקשה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אז אנחנו מתחילים מההתחלה: גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, אני ראשית רוצה לפנות לאנשי אשקלון וגם לאנשי נהריה, לראש העיר: אתה יודע שנלחמנו למען אנשי אשקלון גם בקדנציה הקודמת וגם בקדנציה הזאת, בעיקר בוועדת הכספים אבל לא רק, ואני כאן כמובן כדי להצביע בעד הצעת החוק החשובה הזאת. ואנחנו לא נעצור. כל מה שצריך, אנחנו נעשה, אדוני ראש העיר. אבל אחרי ששמעתי בתדהמה את הנאום של אורית סטרוק, אנחנו חייבים לומר את זה: הגיע הזמן שאורית סטרוק תצטרף לפוליטיקה, שתתמודד לכנסת, שתיבחר לחברת כנסת, ותהיה שרה ותיכנס לקבינט, וכך היא תוכל להשפיע. כך סוף-סוף היא תוכל להשפיע על מצב העניינים. אבל אני אגיד לכם למה השרה סטרוק נשארת בקבינט ונשארת בממשלה, למרות שהממשלה הזאת הפרה כמעט את כל ההבטחות שלה, כולל את כל מה שהבטיחה בקשר לרצועת עזה

היו"ר לימור סון הר מלך:

אפשר, בבקשה, שקט שמה?

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

הסיבה, חברים, היא כמעט מיליארד שקל בשנת 2023, 350 מיליון שקל בשנת 2024, וכמעט 600 מיליון שקל בשנת 2025 למשרד התיישבות שהיא עומדת בראשו. מעל 80% מהכסף הזה זה כסף קואליציוני, כסף פוליטי. וזאת הסיבה היחידה שהשרה סטרוק והחברים שלה למפלגה נשארים בממשלה הכושלת הזאת. איך פעם אמר נחמיה שטרסלר? שלא יעבדו עליכם. תודה רבה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה. חבר הכנסת ניסים ואטורי – אינו נוכח. חברת הכנסת מירב כהן, בבקשה. סגרתי את הרשימה.

מירב כהן (יש עתיד):

לא, טלי ומאיר תמיד צוחקים ביניהם.

היו"ר לימור סון הר מלך:

למה לא?

טלי גוטליב (הליכוד):

אפשר לא ליהנות ממאיר כהן? רק רציתי לשאול.

היו"ר לימור סון הר מלך:

אין עליו. משהו.

מירב כהן (יש עתיד):

גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, קודם כול מכבד אותנו תומר גלאם, ראש עיריית אשקלון. אנחנו מצדיעים לך, גם לראש עיריית נהריה. אני הייתי מולך בפניות ציבור רבות, וראיתי כמה אתה פועל למען התושבים שלך מכל הלב. ובעניין הזה אין אופוזיציה, אין קואליציה, כולנו כאן לתמוך, להוקיר, ובאמת להצדיע על כל מה שעשית ואתה עושה. אני רוצה להתייחס למהלך שפורסם, שהממשלה היום מקדמת כחלק מההפיכה התקשורתית שמקדמים בימים אלה, ואני חושבת שזה נושא שצריך להטריד את כולם. תראו, מה שמפריע לשר הביטחון ולממשלה זה לא גלי צה"ל, זה לא התאגיד, שהם מנסים לסגור, או כל גוף תקשורת אחר שהם מנסים לסגור. מה שמפריע לממשלה הזו זה שמעבירים עליה ביקורת ומטיחים בה את האמת. עכשיו, שימו לב לטיעון שנתלה בו – סליחה, גברתי, זה מפריע. אני אתחיל את זה מההתחלה, אני פשוט לא יכולה לדבר, אז אני אתחיל שוב.

היו"ר לימור סון הר מלך:

אני אוסיף לך זמן.

מירב כהן (יש עתיד):

מה שאת מעדיפה, אני פשוט אשמח להשלים את דבריי. מה שמפריע לממשלה הזו ולשר כץ זה לא גלי צה"ל, זה לא התאגיד שהם מנסים לסגור, זו העובדה שמטיחים בהם ביקורת, והעובדה שמטיחים בהם את האמת, שמה לעשות? היא מאוד מאוד מכוערת. עכשיו, שימו לב לטיעון ששר הביטחון נתלה בו כשהוא בא לסגור את גלי צה"ל. הוא לא מקיים דיון על האם נכון בכלל שתהיה תחנת רדיו צה"לית, או מה המקור התקציבי לדבר הזה, שאלה שאלות ראויות. הוא נתלה בטיעון שהמסרים שמועברים בתחנה פוגעים במורל הלאומי. זאת אומרת, הדיווחים שם לא לטעמו, לא לרוחו. במהלך הזה שר הביטחון מעביר מסר שהוא כמעט מאפיוזי, כמו במאפיה, לכל כלי התקשורת בישראל באשר הם, אם זה ערוץ 11, אם זה ערוץ 12, אם זה ערוץ 13.

טלי גוטליב (הליכוד):

ועדה מקצועית - - -

מירב כהן (יש עתיד):

דעו לכם: אם אתם תעזו לפתוח את הפה, דינכם יהיה כדין גלי צה"ל. וזה דבר מסוכן כשפוליטיקאים מתעסקים בתכנים של כלי תקשורת, המדרון הוא מאוד מאוד חלקלק.

טלי גוטליב (הליכוד):

ועדה מקצועית - - -

מירב כהן (יש עתיד):

חברתי חברת הכנסת, יש סוגיות שבסדר גמור לעסוק בהן, אבל בתוכן של כלי התקשורת לא ניתן להתעסק. וזה מהלך אחד מני רבים שהממשלה המסוכנת הזו מובילה כדי לסתום פיות. פתאום הם רוצים למדוד את הרייטינג, פתאום הם רוצים לסגור את תאגיד השידור הציבורי, פתאום גלי צה"ל מפריע להם. הכול בא ביחד, במהלך משולב, שבו הם מבקשים לשלוט בנרטיב. המציאות בישראל קשה. לא משנה כמה תנסו לסתום פיות, לא תצליחו, כי האמת חזקה מזה.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

המורל נפגע בגלל חוק ההשתמטות.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה. חבר הכנסת יבגני סובה, בבקשה.

טלי גוטליב (הליכוד):

גל"צ זה לא אמצעי תקשורת, זה יחידה של צה"ל - - - עסוקה הייתה בתבוסתנות והחלשת הלוחמים ומסרים איומים שסייעו לאויב. ועדה מקצועית קבעה את זה – ועדה מקצועית. נתראה בקלפי. נתראה בקלפי.

נאור שירי (יש עתיד):

תבוסתן זה מי - - - את הביטחון הלאומי שלנו. תבוסתן זה מי שנכנע לחמאס - - - תבוסתן זה מי שמפרק את הביטחון האישי שלנו.

טלי גוטליב (הליכוד):

ביי ביי.

נאור שירי (יש עתיד):

או תבוסתן זה בקיצור, בשתי מילים: בנימין נתניהו.

טלי גוטליב (הליכוד):

au revoir.

היו"ר לימור סון הר מלך:

לרשותך שלוש דקות, בבקשה.

טלי גוטליב (הליכוד):

עוד כמה חודשים זה יסתיים.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

גברתי היושבת בראש, כנסת נכבדה, קודם כול אני מברך, ובוודאי שאנחנו נתמוך בחוק הזה, ראש העיר. חשוב מאוד, העיר שלא רק שהיא הכי מופגזת יחד עם שדרות, אלא גם סמל של אומץ לב של התושבים, וכמובן גם מגיע לעיר הזאת לקבל לפחות קצת אחרי תקופה של שנתיים, ולכן בוודאי שגם אנחנו, למרות שאנחנו באופוזיציה, נתמוך ונעשה הכול על מנת שהדבר הזה יקודם, ותושבי אשקלון ייהנו מהאחוזים הבודדים – אבל עדיין ייהנו מהטבת המס הזאת. גברתי היושבת בראש, אני רוצה להגיד, דווקא בגלל שאנחנו דנים בחוק של אשקלון, אני רוצה שתושבי אשקלון היום גם הם ישאלו את עצמם שאלה נוספת: מה הולך להיות עם 200 מחבלים ברפיח, האם יש הסכם או אין הסכם? שלשום אנחנו שומעים דיווחים על כך שיש הסכם, שכנראה ישראל, ממשלת ישראל, תאפשר להם להיכנע, כלומר להניח את הנשק ולחזור לאן שהם רוצים לחזור בתוך רצועת עזה; היום אנחנו שומעים הכחשה. יחד עם זאת, עם ההכחשה הזאת, אנחנו שומעים שיש לחץ מהבית הלבן כן לאפשר להם להניח את הנשק, ובאותו זמן אנחנו שומעים דיווחים על המכתב המוזר הזה עם בקשת חנינה. אני חושב שכל אזרח בישראל היום שיודע לעשות שתיים ועוד שתיים, צריך לשאול את עצמו: זו חנינה למחבלים או חנינה לראש הממשלה? אולי זה הולך ביחד, חנינה ל-200 מחבלים ברפיח וחנינה לראש הממשלה. ישנם עיתונאים שאוהבים להגיד: אני רק שואל, אני רק שואל, זאת רק שאלה. אז הינה, רק שאלה, אולי גם שר התפוצות ישיב מתישהו, אולי הוא יודע משהו שאנחנו לא יודעים: האם יש קשר בין חנינת 200 מחבלים לבקשת חנינה של ראש הממשלה? אני מאוד מודאג מהדיווחים, ועוד יותר מכך, אני מודאג מההכחשות, ואני מודאג מתהליך קבלת ההחלטות של הממשלה הזאת באשר ל-200 מחבלים ברפיח, כי ברגע שיש הכחשה – אני כמעט בטוח שכן, ממשלת ישראל תאפשר למחבלים האלה להניח את הנשק ולחזור לעזה. ומה יחשבו תושבי אשקלון שאולי יום אחד, חס וחלילה, אותם מחבלים יצליחו לחדור וגם להגיע עד לאשקלון? אני חושב שבושה וחרפה אם הממשלה תאפשר חנינה למחבלים האלה, ואני מאוד מקווה שאין קשר בין חנינת המחבלים לחנינת ראש הממשלה, שכל כך מדוברת היום בעקבות המכתב שפורסם, תוכן המכתב הזה פורסם היום בתקשורת. תודה רבה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה. חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח; חברת הכנסת עדי עזוז – אינה נוכחת. חברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה.

טלי גוטליב (הליכוד):

שלום, גברתי. שלום לכם. תגיד לי, אדון – איך קוראים לך?

נאור שירי (יש עתיד):

לא הבנתי. מה זה "גברתי"?

קריאות:

יושב-ראש - - -

היו"ר לימור סון הר מלך:

טלי, "ברשות".

טלי גוטליב (הליכוד):

ברשות מה? בבקשה, אל תיקחי לי רגע זמנים, גברתי היו"ר. תקשיב לי טוב, תקשיב לי טוב, נאור. נאור, נאור.

נאור שירי (יש עתיד):

תורידי את האצבע.

היו"ר לימור סון הר מלך:

טלי.

טלי גוטליב (הליכוד):

תקשיב טוב, אני לא מורידה את האצבע.

קריאות:

נאור שירי (יש עתיד):

את לא מאיימת עליי - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

תקשיב לי טוב, אני לא מאיימת עליך. תירגע.

היו"ר לימור סון הר מלך:

טלי, טלי, טלי.

נאור שירי (יש עתיד):

סליחה. אם יש חוק, הוא לכולם - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

לא חייבים לומר, וזה גם לא חוק. לא חייבים לומר, וזה גם לא חוק, ואני אעשה את זה כמה שאני רוצה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

טלי, את צודקת. טלי, טלי - - -

נאור שירי (יש עתיד):

אני לא איזה ילד כאפות שתעשי לי ככה עם האצבע. תורידי את האצבע. את לא מאיימת עליי, ואם יש חוק, תורידו אותה עכשיו. תורידו אותה עכשיו.

טלי גוטליב (הליכוד):

תרגיע את עצמך כבר. תרגיע את עצמך. אני לא רוצה, אני לא צריכה להגיד "ברשות". אני לא צריכה. לא חייבים.

נאור שירי (יש עתיד):

תורידו אותה, בדיוק כמו שעשית.

טלי גוטליב (הליכוד):

סליחה, אתם אמרתם שחייבים או לא חייבים? אמרתם שחייבים או לא חייבים? מה אמרתם?

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה, טלי, תודה. אל תגידי.

נאור שירי (יש עתיד):

את רואה? זה בדיוק ההבדל. זה בדיוק ההבדל.

טלי גוטליב (הליכוד):

תודה רבה. לקחת לי זמנים.

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

נאור שירי (יש עתיד):

בדיוק ההבדל, כי את אחמד טיבי את רצית להוריד, ואת יוראי הורדתם, ולוולדי הערתם. זה העניין. זה העניין, שאין שוויון. אין בעיה שיגידו מה שאומרים, אבל אין שוויון.

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

היא לא פנתה אלייך - - -

נאור שירי (יש עתיד):

ואתם לא תנזפו בנו כמו איזה ילדים פה. הסתיימו הימים האלה, טלי - - -

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

- - - גברתי היושבת-ראש - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

ראש הממשלה נזף בך, זה כואב, אה? ראש הממשלה נזף בך, זה כואב. תתגבר.

נאור שירי (יש עתיד):

- - - לא סופר לא אותו ולא אותך. אף אחד לא סופר אתכם יותר. חצופים.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

גברתי היושבת-ראש, היא לא פנתה אלייך בכבוד המגיע לך.

נאור שירי (יש עתיד):

מה את חושבת, שאנחנו נשב פה ותעשו לנו קייטנה? אני מבקש להוריד אותה, כמו שביקשתם להוריד את כולם, כמו שביקשתם להוריד את כולם.

טלי גוטליב (הליכוד):

גברתי היו"ר, אני מבקשת להתחיל. זו זכותי.

נאור שירי (יש עתיד):

דן, אתה מבין? על זה אנחנו מדברים - - - השוויון של הסגנים, על זה מדברים.

טלי גוטליב (הליכוד):

אדוני המזכיר, אני לא חייבת לומר. נכון?

קריאות:

טלי גוטליב (הליכוד):

אז אפשר לתת לי לדבר? תודה רבה. הינה, אמר לך המזכיר שאני לא חייבת. צ'או. אפשר להתחיל? תודה.

נאור שירי (יש עתיד):

זו חוצפה. זו חוצפה. זו חוצפה, כי אתם רציתם להוריד את האחרים, ועל אחרים לא דיברתם - - -

קריאות:

טלי גוטליב (הליכוד):

תמשיכו לזמר, אתם יותר ותיקים ממני, ואת התקנון אתם לא יודעים. תודה רבה.

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

תכבדי את המוסד, זה הכול, וזו הדרך לכבד מוסד.

טלי גוטליב (הליכוד):

גינזבורג, לא חייבים לומר.

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

לא אמרתי שחייבים.

טלי גוטליב (הליכוד):

אמר המזכיר, אז אני אנהג איך שאני רוצה, ואתה לא תגיד לי - - -

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

לא אמרתי שחייבים. את יכולה להמשיך ולומר את זה. תכבדי את המקום הזה, תכבדי את הקולגות שלך - - -

נאור שירי (יש עתיד):

אין לי בעיה שאף אחד לא יגיד, אבל - - - ואגב, טלי, אז אני נתתי אותך כדוגמה.

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

מה הבעיה שלך להגיד את זה, העיקרון?

טלי גוטליב (הליכוד):

אני לא מתווכחת איתכם. אתם לא מכירים את התקנון.

נאור שירי (יש עתיד):

אנחנו מכירים, נשמה, טלי, ממש ירדת אלינו מהר סיני עם התקנון.

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

זה לא עניין של תקנון. זה עניין של - - -

היו"ר לימור סון הר מלך:

לרשותך שלוש דקות, בבקשה.

טלי גוטליב (הליכוד):

תודה רבה לגברתי היו"ר - - -

קריאות:

טלי גוטליב (הליכוד):

אני יכולה לנאום, בבקשה?

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

גברתי, אף אחד לא יקרא לך יותר "גברתי היושבת-ראש", כי זה תקדים.

טלי גוטליב (הליכוד):

בסדר גמור. זכותכם.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

באמת, גברתי - - - בסוף אף אחד לא יקרא לך - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

תודה רבה, גברתי, אני מכבדת אותך מעל ומעבר, כידוע. עכשיו אני פונה לניצב בועז בלט, ראש אח"מ, ניצב בועז בלט. בוא, אני רוצה להבהיר לך את הדבר הבא: שמעתי שהגבת ואמרת שלא אני מאיימת עליך ולא איתמר בן גביר. ברור, אני לא מאיימת עליך, אני רוצה רק להבהיר לך, אתה אמור לדעת – שימוש בזכות חוקית איננה איום. אני התייצבתי אתמול בבג"ץ, אותו בג"ץ שאמר שלפרקליטות וליועמ"שית אין נגיעה אישית בחקירת הדלפת הסרטון, נכון? שמעתי שחיכית בחוץ והפרקליטות ביקשה שתיכנס במעמד צד אחד לדבר עם השופטים ולספר להם את מה שאתה מתדרך, אדון ניצב בועז בלט. אתה מתדרך שידיה של מיארה היועמ"שית נקיות. אז הינה אני כאן להסביר לך למה ידיה של מיארה לא נקיות. לצערי הרב, ידיך שלך לא נקיות, כי בעודי עומדת כאן ועד לרגע זה ממש, לא קראת ליועמ"שית מיארה לחקירה, ובוא אני אבהיר לך את הדברים הבאים, אדון ראש אח"מ – אתה לא סתם מתאמץ להלבין אותה, ואתה לא סתם מתדרך לטובתה בצורה כל כך בוטה – אתה פונה לכתבים ואומר שלא דבק בה רבב. קבל את העובדות הבאות: היועמ"שית מיארה, שעומדת בראש מערך התביעה הפלילית, הודיעה לבית המשפט לפני חודשיים שאין עוד פעולות חקירה לביצוע – אין עוד פעולות חקירה לביצוע – בזמן שלא בוצעה אפילו פעולת חקירה אחת. אני אמרתי לבג"ץ שהיא משקרת, אמרתי את זה מעל כל במה. גם אמרו לי, אל תאיימי או כן תאיימי, אבל בזמן שהיא אומרת שלא היו פעולות חקירה לביצוע, לאחר שיש ישיבה בפרקליטות עם בכירי הפרקליטות – הם יודעים שלא בוצעה אפילו פעולת חקירה אחת, כי התייצב אצלנו בוועדת חוץ וביטחון גל עשהאל, סגן הפצ"רית, שאמר לנו שהוא עורך בדיקה. המשמעות של עריכת בדיקה היא שלא חוקרים באזהרה את הפצ"רית, ולא חוקרים באזהרה את הצוות שלה, ולא תופסים דפוסים, ולא עושים חיפושים ולא עושים כלום. חבורה של שקרנים מדופלמים, ששמרו על הפצ"רית במערך יחסי שוחד מפחיד ומסוכן. אם זה לא היה זיני, אנחנו לא היינו יודעים על זה. אם האלוף זיני לא היה ראש השב"כ, בדיקת הפוליגרף לחברה של הפצ"רית לא הייתה מובילה לחקירה. ובכן, רבותיי, הפעם הראשונה שהפצ"רית נחקרה, הפעם הראשונה שנתפסו הדפוסים, הפעם הראשונה שהצוות שלה נחקר, זה אחרי שהפצ"רית שלחה מכתב עם עורך דין שהיא מודה שהיא הדליפה, היא מודה שהיא שיבשה, והיא מודה שהיא שיקרה. היועמ"שית לכל הפחות נתנה תצהיר שקרי לבג"ץ, שבו היא אומרת שאין עוד פעולות חקירה לביצוע – שקר מוחלט שאין הדעת נותנת, עדות שקר – חמש שנות מאסר; שיבוש הליכי משפט – חמש שנות מאסר. אדון בועז בלט, העובדה שאתה לא מזמין אותה לחקירה, והעובדה שאתה מלבין אותה, והעובדה שאתה מונע מאינטרסים אישיים, עולה כדי עבירת הפרת אמונים מהרף החמור ביותר. אז קבל, אני לא מאיימת עליך, אבל אני לגמרי רואה. ואתה צריך וחייב לעשות את עבודתך נאמנה. ולכן, בית משפט עליון - -

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה.

טלי גוטליב (הליכוד):

- - לאחר ששמע אותי אתמול - -

מירב כהן (יש עתיד):

תם הזמן.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה.

טלי גוטליב (הליכוד):

- - החליט שלא הפרקליטות ולא היועמ"שית יגבו או יבדקו או יפקחו על החקירה הזאת.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה. חברת הכנסת צגה מלקו – אינה נוכחת; חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת; חבר הכנסת ירון לוי – אינו נוכח; חבר הכנסת עמית הלוי – אינו נוכח.

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר לימור סון הר מלך:

חברת הכנסת קטי קטרין.

טלי גוטליב (הליכוד):

אחמד טיבי, אתם מגינים – שהוא בז לה, ולכן הוא צריך לקרוא לה "גברתי".

נאור שירי (יש עתיד):

הרגע ולאדי היה - - - תגידי, מה את אמיתית?

טלי גוטליב (הליכוד):

לכן הוא צריך להגיד לה "גברתי".

נאור שירי (יש עתיד):

הרגע, הרגע הוא היה. הרגע ולאדי היה, על מה את מדברת?

טלי גוטליב (הליכוד):

אני מדברת על אחמד טיבי.

נאור שירי (יש עתיד):

אבל ולאדי הרגע היה. את אפילו לא שמה לב. את על אוטומט, כמו אני לא יודע מה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

חבר הכנסת שירי, בבקשה. לרשותך שלוש דקות.

טלי גוטליב (הליכוד):

צ'או.

נאור שירי (יש עתיד):

צ'או באו.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אדוני ראש העיר, ברוך הבא לכנסת ישראל. אתה רואה קצת ממה שקורה אצלנו. אני רוצה להגיד לך, אתה יודע, עלו אחד-אחד מהאופוזיציה – כמה צביעות – ובירכו ובירכו. אתה יודע, בקדנציה הקודמת החוק היה, עבר בטרומית. שנה וחצי, שנה וחצי יושב-ראש ועדת הכספים, אדון קושניר - -

עודד פורר (ישראל ביתנו):

כל הקדנציה הקודמת - - -

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

- - קושניר מישראל ביתנו לא הזיז את זה, לא העביר את זה, לא תמך בזה, לא עשה מזה כלום. פתאום כולם עכשיו בעד.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

קטי, את מדברת שטויות.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אף אחד לא שוכח, אף אחד לא שוכח - - -

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

- - - איפה היית שלוש שנים? שלוש שנים, קטי.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

לפחות תדעי מה את מדברת. את מדברת שטויות.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

לא הצד הזה. הצד הזה שוכח תמיד, אבל לא הצד הזה.

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

שלוש שנים. שלוש שנים, קטי.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אנחנו העברנו את זה ומעבירים את זה ממשלתית, כי הממשלה הזו מאמינה באשקלון, הממשלה הזו מאמינה בך, ראש העיר - - -

עודד פורר (ישראל ביתנו):

- - - אשקלון מופגזת. איפה היית שלוש שנים?

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

קשה לך להקשיב לאמת.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

היא יודעת שאתה עושה עבודה מצוינת. היא יודעת שהתושבים שלך זקוקים לזה, ואנחנו נעשה את הכול כדי שאשקלון תמשיך ותפרח.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

- - - שנים אשקלון חוטפת טילים, ולא עשיתם כלום.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

מי שמגיע לאשקלון רואה את הבניינים הגבוהים האלה – גברתי היושבת-ראש, זה פשוט לא ייאמן.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

שלוש שנים לא עשית כלום לאשקלון.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

הם צועקים. אתה יודע למה הם צועקים?

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

כי לא הייתם שלוש שנים. איפה היית שלוש שנים, קטי שטרית?

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

כי הם עשו את הפשלה הכי גדולה. ממשלה של שנה וחצי – דיון אחד בוועדת הכספים. כלום, לא היה כלום.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

שלוש שנים לא עשית כלום - - -

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

שלוש שנים - - -

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

העיקר שהם עכשיו עולים אחד אחד ומשבחים. זה מה שאנחנו נתקלים, הצביעות הזאת, יום-יום. גם לגבי המלחמה: תצאו, תצאו, תצאו. אחר כך: למה יצאתם? מה קורה? מה אתם הולכים לעשות?

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

איפה - - - שלוש שנים?

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אתה יודע, זה הזוי, אבל זה רגע שאתה שומע. וגם הם ישבו איתך על כל מיני דברים כאלה אחרים כשהם לא מתפקדים בשום דבר. ברוך השם, הממשלה הזו מעבירה את החוק ומכירה באשקלון - - -

מאיר כהן (יש עתיד):

קטי, את עושה עוול לקושניר - - -

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

לא, לא. עזוב.

היו"ר לימור סון הר מלך:

אתם מאריכים את הזמן.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

כל הכבוד לממשלה הזו, שבאמת מובילה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

חברת הכנסת, אני ממשיכה את הזמן. בבקשה, יהיה פה שקט.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

עכשיו, אדוני – גברתי היקרה, אני קידמתי בוועדה לזכויות הילד – זה הנושא השני שאני רוצה לדבר עליו. בוועדה לזכויות הילד היה נושא מאוד פשוט, היו הרבה ראשי ערים שהגיעו. יש לך מעונות בעיר, נכון? האם אתה יודע שממשלת ישראל הוסיפה למטפלות במעונות מעל 27% בשכר? אז מה קורה בפועל? הארגונים לא משלמים להם את התוספת. יש פה עבירה, לדעתי, פלילית. לא הגיוני שכל ארגוני המעונות למיניהם, שמקבלים אליהם – משרד האוצר מעביר את הכסף עבור המשכורת של המטפלות של המעונות, והוא לא מעביר את זה למטפלות. זה פשוט לא הגיוני. אי-אפשר לעבור על דבר כזה לסדר-היום. גברתי היושבת-ראש, אני מבקשת לקדם את הדיון הזה בוועדת הכספים. תבינו טוב מאוד – מטפלות לא מקבלות את התוספת בחוק, שהחוק העביר להן, וזה המטפלות של המעונות, שהילדים שלנו, הקטנים והרכים, מתחנכים שם. הילדים שלנו אמורים לקבל את החום והאהבה; מגיעה מטפלת שיודעת שצריך לעלות לה השכר, כי המדינה העלתה לה את השכר, והיא לא מקבלת את זה. זו גנבה. צריך לבדוק את הנושא הזה בצורה יסודית, לקיים על זה דיונים, לעשות רעש. זה הלנת שכר, זה לא לקבל את השכר שמגיע להן, ואנחנו מדברים על מטפלות שבאות יום-יום, מסורות וחרוצות ואוהבות את הילדים, ועושות הכול הכול כדי שהילדים שלנו יקבלו את הטוב ביותר – ומי לוקח להן את הכסף? הארגונים. בושה וחרפה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה. חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח; חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח. חבר הכנסת איתן גינזבורג, בבקשה, לרשותך שלוש דקות.

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

תודה רבה, גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לפנות פה גם אלייך, גברתי היושבת-ראש, וגם לחברת הכנסת גוטליב, ולכל אלה שלא מוכנים לומר את המילים האלו על בימת הכנסת. זה לא עניין של חוק ולא עניין של תקנות, זה עניין של כבוד למוסד הזה; זה עניין של נוהג, זה עניין של נוהל. לא כל דבר הוא חוקי או לא חוקי, לא כל דבר כתוב. יש דברים שבהם צריך לכבד את המקום הזה, ובאופן ההתנהגות שלכם אתם פשוט רומסים את המקום הזה, וכל הזמן שוחקים את כבודו ואת מה שהיינו רגילים בו במשך עשרות שנים של מסורת פרלמנטרית, וזה מה שאתם עושים פה.

מאיר כהן (יש עתיד):

מילא אנחנו, אבל מערכת המשפט הופכת לרמיסה.

צגה מלקו (הליכוד):

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

כן, כל דבר, וזו עוד שכבה ועוד שכבה של רמיסה. וגם לך, חברת הכנסת שטרית, אי-אפשר שלא להתעלם, במסגרת החוק הזה, שפנית לראש עיריית אשקלון – ובצדק פנית אליו – בברכה, כי באמת יש פה חוק שהוא קונסנזואלי. אבל את בחרת דווקא בחוק כזה לבוא ולומר - -

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

- - ולעשות חלוקה, לבוא ולפצל - -

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

רק הממשלה הזו תוביל - - -

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

- - להגיד: האופוזיציה האלה; אנחנו בסדר, הקואליציה – האופוזיציה, שתומכת בחוק, לא העבירה במשך שנה וחצי - - -

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

לפני שלוש שנים יכולתם לעשות את זה.

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

רק הזכירה – בשנת כהונתה הקצרה הצליחה להעביר רק בקריאה אחת, אנחנו מצליחים להביא ממשלתית.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אתם לא העברתם את זה. לא העברתם את זה.

צגה מלקו (הליכוד):

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אבל איפה היית שלוש שנים, גברתי? מה עשיתם שלוש שנים למען העיר אשקלון?

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

לא העברתם את זה. אתם לא העברתם. לא רציתם. לא רציתם.

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אתם, שב-7 באוקטובר קרה האסון הגדול ביותר.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

לא רציתם להעביר את זה.

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אז גברתי, אני מציע שדווקא מקרים כאלה של חוק קונסנזואלי ומוסכם - -

אושר שקלים (הליכוד):

120 מיליון שקל מחקתם לטייבה ולטירה.

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

- - תעטי על עצמך, אפילו אם זה לא באותנטיות, מעט ממלכתיות, מעט אחדות - - -

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

נתתם לטייבה וטירה, לטייבה וטירה.

קריאות:

היו"ר לימור סון הר מלך:

חבר הכנסת שקלים, חברת הכנסת שטרית.

אושר שקלים (הליכוד):

120 מיליון שקל מחקתם לטייבה וטירה. 120. 80 ו-40.

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אני אשמח אם תוכלי לעצור את הזמן.

היו"ר לימור סון הר מלך:

בבקשה.

מאיר כהן (יש עתיד):

איפה? איפה? מה מחקו? מה מחקו?

אושר שקלים (הליכוד):

אילת שקד. אתה רוצה לעבוד עליי? אילת שקד. 80 מיליון שקל ו-40 מיליון שקל לטירה ולטייבה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

חבר הכנסת אושר שקלים.

מאיר כהן (יש עתיד):

מאיפה אתה ממציא את זה?

אושר שקלים (הליכוד):

תעשה בגוגל. תבדוק.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

הם יכלו להיות עם ההטבות כבר לפני שש שנים, חמש שנים.

אושר שקלים (הליכוד):

מחקתם להם חובות. על מה אתה מדבר? אתם יודעים לבוא ולהטיף לנו מוסר?

היו"ר לימור סון הר מלך:

בבקשה, אני ממשיכה - - -

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

הכול אצלכם פוליטי.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

איפה הייתם שלוש שנים - - -

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

איפה אתם הייתם שנה וחצי? שנה וחצי יכולתם להעביר את זה.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

שלוש שנים - - -

היו"ר לימור סון הר מלך:

חברת הכנסת קטי, אני מאריכה את הזמן שלו. אתם מאריכים את הזמן.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

הוא הזכיר אותי, עניתי לו.

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

את לא חייבת לענות. את יכולה פשוט להקשיב ולהתבייש על מה שעשית, כי גם בחוק כזה את יכולה לעטות על עצמך, כי גם אם לא - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

למה אתה מדבר ככה? למה אתה מדבר ככה?

צגה מלקו (הליכוד):

על מה להתבייש - - -

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

כי ככה אני רוצה לומר, ותכבדו את דעתי ותפסיקו להפריע לי.

צגה מלקו (הליכוד):

למה אתה אומר - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

תפסיק כבר.

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אני מבקש שתיתני לי עוד זמן.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

תהיו שקטים, תהיו שקטים.

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

לא, לא תהיו שקטים.

היו"ר לימור סון הר מלך:

אבל אתה פונה אליהן. אי-אפשר.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

מה זה "תתביישי"? מה זה "תתביישי"?

קריאות:

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

למה לא העברתם את זה שנה וחצי?

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

גברתי, סליחה. סליחה, גברתי, אני ברשות דיבור. אני ברשות דיבור. אני ברשות דיבור, ואני יכול לומר כל מה שעולה על רוחי. ואני מבקש שתגני עליי מפני אותן קריאות ביניים.

היו"ר לימור סון הר מלך:

זה בדיוק מה שעשיתי עד עכשיו.

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אני יכול להזכיר אותן, ואני יכול לומר מה שאני רוצה. את צריכה להגן עליי, לא עליהם.

היו"ר לימור סון הר מלך:

כן, בבקשה. שקט. בבקשה, שקט.

צגה מלקו (הליכוד):

למה אתה אומר "תתביישי"?

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אני יכול לומר את מה שאני רוצה בזכות הדיבור שלי. הזמן הוא שלי.

היו"ר לימור סון הר מלך:

אתה מוזמן, אני מתחילה לך את הזמן מהתחלה.

טלי גוטליב (הליכוד):

למה אתה הפרעת לי?

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

מה זה "תשתקי"? מי אתה שתגיד לי "תשתקי"?

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אני לא אמרתי "תשתקי". את פשוט אוהבת להגיד את הדברים הללו. אמרתי שלא יקרה שום דבר, גברתי, ואני אסכים - - -

היו"ר לימור סון הר מלך:

שקט, בבקשה. אני אתחיל בקריאות. זה בלתי נמנע. כן, בבקשה.

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אני חושב שדווקא בחוק כזה, שהוא קונסנזואלי בכנסת, ואין קואליציה ואין אופוזיציה, לבוא לכאן, לנצל את זמן הדיבור ולהטיח באופוזיציה כאילו הם לא בסדר, ולפנות אל ראש העיר בצורה כזו ישירה ובוטה - - -

אופיר כץ (הליכוד):

אבל כרגע אמרת שכל מי - - - יכול להגיד מה שהוא רוצה, לא רק כשזה נוח.

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אני חושב שיש רגעים, יש רגעים, אדוני יושב-ראש הקואליציה, שאפשר לעטות על עצמך וגם עליכם קצת מעטה של ממלכתיות - -

אופיר כץ (הליכוד):

אבל לפני שנייה אמרת שמי שמדבר זה הזכות שלו.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

זה הזכות שלי.

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

- - גם אם היא לא נוחה ואולי אפילו קצת מזויפת, ולו רק למען האחדות בבית הזה והאחדות למען עם ישראל.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אבל זה הזכות שלי לדבר. למה לך יש זכות לדבר ולי אין זכות לדבר?

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

כי באמת, אחרי מה שקרה ב-7 באוקטובר, לא יקרה שום דבר אם יהיו רגעים של אחדות בבית הזה. החוק הזה - - -

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אני לא מאמינה שהוא אמר לי את זה. איפה היית כשהוא צעק עליי?

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

וואו. גברתי, גברתי, את יודעת - - -

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

איפה היית כשהוא דיבר נגדי? למה זה חד-צדדי? למה רק אותנו, אתם רוצים שנתנהג אחרת, ואתם, מותר לכם להגיד הכול?

היו"ר לימור סון הר מלך:

קטי, קטי, חברת הכנסת קטי שטרית - -

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

למה זה חד-צדדי? למה רק אותנו אתם רוצים שנתנהג אחרת ולכם מותר להגיד הכול? תתחילו גם אתם לעשות חשבון נפש.

היו"ר לימור סון הר מלך:

- - אני קוראת אותך בקריאה ראשונה.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

תעשו חשבון נפש.

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

מייד אחרייך. מייד אחרייך.

היו"ר לימור סון הר מלך:

טוב, בבקשה.

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אני בכלל רציתי לנאום על משהו אחר לגמרי, אבל הדברים שעלו כאן על דוכן הכנסת ביחס לדבר הזה, כשדווקא לוקחים חוק כזה שהוא קונסנזואלי ועושים בו שימוש לפלג שוב את החברה הישראלית, לגרום כאילו יש אנחנו והם; הם לא בסדר, הם היו פה שנה בשלטון, אנחנו הצלחנו להעביר את זה. גברתי, את יודעת מה? גם אם זה נכון, למרות כל כאבי הבטן שהיו לכם בקדנציה הקודמת – על דברים שהתנגדתם להם, דברים טובים, דברים שאתם הצעתם, שהעלינו והתנגדתם להם והצבעתם נגד, יכולתם גם עכשיו - -

אופיר כץ (הליכוד):

התנגדתם - - - התנגדתם לתקציב המלחמה, התנגדתם לחוקים נגד הלב"חים - - -

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

- - אחרי 7 באוקטובר, קצת לעטות על עצמכם, מעטה של ממלכתיות, מעטה של אחדות, מעטה שאומר: הנה, יש פה משהו אחד, יש פה משהו אחד, חבר הכנסת כץ, שכולנו אתה מסכימים עליו. אתה מסכים לזה? זה כואב לך? כואב לך על זה שאנחנו תומכים בהצעת חוק ממשלתית? זה דבר - -

אופיר כץ (הליכוד):

- - - אתם התנגדתם לתקציב המלחמה. לא היה דבר כזה מעולם.

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אנחנו התנגדנו להרבה מאוד דברים. - - זה דבר, אדוני יושב-ראש הקואליציה, שאתם לא העזתם לעשות אפילו על הצעת חוק ממשלתית אחת של הממשלה הקודמת שהביאה דברים שאתם קידמתם כממשלת החילופים כשאתם ואנחנו היינו בקואליציה, לא העזתם לתמוך בה. כשאנחנו, באופוזיציה, תומכים בהצעת חוק טובה, אומרים יש פה קונסנזוס, גם בזה אתם לא יכולים לפרגן. זה עושה לכם קמטים. קשה לכם לראות איך אנחנו יותר ענייניים, איך לנו יש כאבי בטן, איך אנחנו לא רק שוקלים שיקולים פוליטיים, אנחנו שוקלים גם שיקולים ענייניים. אחרי 7 באוקטובר – אני מסיים כבר, גברתי – אחרי כל הסאגה הזאת, ואחרי 7 באוקטובר - - -

אושר שקלים (הליכוד):

- - - קורא לחיילים שלנו "פושעי מלחמה" - - -

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה. חבר הכנסת שקלים, תן לו להגיד את המשפט האחרון. בבקשה.

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אחרי 7 באוקטובר, הייתי מעז אולי לצפות ולקוות שדווקא ברגעים כאלו של אחדות, שאין על מה להתווכח, על מה אנחנו מתווכחים? שקצת, קצת, קצת, תראו, אתם יודעים מה, כבוד של מנצחים, כבוד של חזקים, תהיו קצת יותר הגונים. תודה רבה, גברתי.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה, תודה רבה. חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי – אינו נוכח; חבר הכנסת רם בן ברק – אינו נוכח; חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חברת הכנסת פנינה תמנו – אינה נוכחת. חבר הכנסת מישל בוסקילה, בבקשה. לרשותך שלוש דקות.

קריאה:

מישל, אוהבים אותך. בלי קריאות ביניים מהצד שלנו.

מישל בוסקילה (הימין הממלכתי):

חבר'ה, ייאמר לזכותם, גם האופוזיציה, בדרך כלל כשאני עולה, אין קריאות ביניים. בדרך כלל.

היו"ר לימור סון הר מלך:

כי זה אתה.

מישל בוסקילה (הימין הממלכתי):

גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אין ספק שזהו חוק שאשקלון חיכתה לו הרבה מאוד שנים. נמצא איתנו פה חברי היקר, ראש עיריית אשקלון, מר תומר גלאם, עם הצוות המקצועי שלו. אם החוק הזה יעבור, בעזרת ה', אפשר לסמן אותו לאדם אחד: תומר גלאם. אני חושב שתומר היה כל כך נחוש, כל כך ברור וכל כך עקיב, שהוא עשה הכול שהעיר שלו תקבל את ההטבה הזו. העיר שלנו ספגה שנים מאוד מאוד קשות. למרות שהעיר ספגה את כל הקושי, היא עמדה איתנה; אזרחי העיר שלנו עמדו איתנים, ידעו להכיל את האירוע, לא התלוננו. מי שמכיר את העיר אשקלון, יודע איזו עיר מדהימה, איזה תושבים מדהימים יש לנו. אין ספק שהצוות המקצועי – ראש העירייה, מוביל את העיר בצורה מדהימה, ואנחנו רואים פה את ההישגים. אני מאוד מזמין אתכם לראות את פיתוח העיר, איך הוא מצעיד אותה קדימה. נכון שהייתי צריך לדבר על החוק, הכנתי לי איזה משהו פה לדבר ולהקריא, אבל אני לא חושב שאני צריך נייר כדי לדעת לשכנע את המשוכנעים שהעיר אשקלון צריכה באמת לקבל את ההטבה הזו. התושבים – ואני חושב שהעיר שלנו תדע גם להגיד תודה רבה לכל מי שיתמוך בחוק, מהקואליציה ומהאופוזיציה. אדוני ראש העירייה, אני מאוד מצטער שחלק מהנואמים פה לקחו את הזמן שלהם לנושאים אחרים. אני חושב שכולם היו צריכים לדבר על ההטבה הזו, כי אני רואה שבעצם כולם תומכים, והוויכוחים שאתה רואה פה, אני לא חושב שהיינו צריכים לחוות אותם, אבל לא נורא. אנחנו נדע להכיל את האירוע הזה. אני רוצה להודות לכולם, גברתי היושבת-ראש, לכל חברי הכנסת שנמצאים פה, ואני מקווה מאוד, בעזרת ה', שזה גם יעבור בקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה לכם.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה. חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח; חבר הכנסת וליד אלהואשלה – אינו נוכח; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת. חבר הכנסת ששון ששי גואטה, בבקשה. לרשותך שלוש דקות, בבקשה.

ששון ששי גואטה (הליכוד):

גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, אדוני ראש העירייה, תומר גלאם, אני וכמובן הצוות המקצועי, יצא לי להיות חלק מאוד קטן מאוד בתוך האירוע הגדול הזה. זה אירוע גדול, ואנשים לא מבינים מה זה אירוע גדול. הייתי עם תומר בכל התהליכים שבהם הוא התעקש על הטבות המס. הוא קיבל הצעות מהממשלה ומהכנסת, בוא נסתדר מפה, בוא תקבל מפה, בכל מיני דרכים. אבל שום דבר שהוא יכול היה לקבל – והוא יכול היה לקבל מבחינת כסף הרבה יותר – זה לא היה נוגע לאזרחים – למה שאזרח אזרח מקבל. והעקשנות ואיך שעמדת והטלפונים – ואני יודע, היית אצל ראש הממשלה ועם שר האוצר ועמדת איתן, כשאתה רוצה להביא את החוק הזה של הטבות במס, כדי שכל תושב ותושב יקבל, ולא רק העירייה, שנעשה עוד כביש ועוד אולם. רצית שכל תושב ותושב ירגיש את זה בכיס, רצית לקדם, להשאיר את החבר'ה הצעירים, כי הטבות במס ישאירו חבר'ה, יביאו אוכלוסייה חדשה ויביאו עוד עסקים. אז קודם כול, אני רוצה להתחיל: כל הכבוד על מה שעשית, כל הכבוד לצוות המקצועי. זה לא משהו מובן מאליו, אני מכיר הרבה דברים שהתנענו מול הרבה ראשי רשויות – מה שעשית זה משהו לא מובן מאליו. תושבי אשקלון, קודם כול, הכי מגיע להם; הכי מגיע לתושבי אשקלון, כי 20 שנה הם רק חוטפים; 20 שנה הם בחזית; 20 שנה יורים עליהם, וזה לא שיש להם עשר דקות להתחבא, יש להם כמה שניות להיכנס למרחבים המוגנים. תושבי אשקלון, גם במלחמה, חטפו ופינו אותם מחלק מהבתים, כי המבנים היו הרוסים. מה שתושבי אשקלון חוו במלחמה האחרונה, לא נראה לי שיש הרבה תושבים שחוו. אני גם גר על הגבול. כשהתחילה המלחמה באה המדינה ופינתה אותי. את תושבי אשקלון היא לא פינתה, הם נאלצו לשבת ולהיות שם ולהיות בחזית ולחטוף. אז קודם כול, כל הכבוד על מה שעשית, כל הכבוד לצוות המקצועי, כל הכבוד שראית את התושבים ולא רק את העירייה, ואת האולמות. שכל תושב ותושב יראה את זה בכיס, יראה את זה בפרנסה שלו, בעזרה שלו, אז כל הכבוד. ואני גם רוצה לברך את ראש עיריית נהריה, כי החוק היום חל גם על נהריה, ובתור תושב שככה שכן של נהריה – שגם להם אני חושב שמאוד מגיע, גם אני יודע מה הם חטפו ומה הם קיבלו במלחמה – אז כל הכבוד גם לרונן מרלי, ראש העיר, ותודה רבה לכולם, לכל התומכים, מכל המפלגות. יש לנו פה משימה, ואני באמת מעריך את זה, שכולם ביחד נבוא ונדחף. המשימה שלנו לא נגמרת פה – אני קורא פה לכולם. המשימה שלנו, של כולם פה שבאמת רוצים שזה יבוא, שאנחנו, בעזרת ה', נדאג שבוועדות נבוא ביחד ונראה איך אנחנו מקדמים ואיך אנחנו מזרזים לבוא ולתת את ההטבות לאנשים שבאמת מגיע להם. אז תודה רבה לכל חברי הכנסת ושבעזרת ה' נסיים את החוק הזה מהר.

היו"ר לימור סון הר מלך:

חבר הכנסת אריאל קלנר, בבקשה. לרשותך שלוש דקות, בבקשה.

אריאל קלנר (הליכוד):

גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, ראש עיריית אשקלון וצוותו. ראשית, אני מברך על הצעת החוק החשובה הזאת לטובת העיר אשקלון וגם נהריה ואזרחיהן, ובשמחה ובגאווה נצביע בעד. גברתי, השבוע הובא לקבר ישראל, הדר גולדין, השם ייקום דמו. עכשיו, סיפור מדהים שחשוב שאזרחי ישראל יכירו, אפשר למצוא אותו יחד עם עוד רבים בדוח המיוחד של התנועה למשילות ודמוקרטיה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

אפשר שקט שם, בבקשה? תודה.

אריאל קלנר (הליכוד):

השנה היא שנת 2018. הדר גולדין ואורון שאול חטופים בידי חמאס בעזה. אנחנו בתקופה של טילים והתקפות רצחניות על ישראל מצד חמאס. ואז, מגישות חמש נשים ערביות מעזה, עתירה לבג"ץ כדי שייכפה על המדינה להכניס אותן לטיפולים רפואיים מצילי חיים בישראל. ממשלת ישראל מסרבת. למה? כי כל חמש הנשים האלה הן קרובות משפחה מדרגה ראשונה של מרצחי חמאס – חלקם בכירים, חלקם זוטרים. בהחלטה של הקבינט נקבע, שלא יוכנסו בני משפחה דרגה ראשונה של חמאס, לטיפול רפואי בישראל, גם לא טיפול מציל חיים. המטרה: מנוף לחץ על חמאס להשגת רגיעה וגם השבת החטופים. כמובן שלעותרות אין ולו בדל של זכות עמידה, אבל כמובן שלבג"ץ זה לא מפריע, הוא לא דוחה על הסף את העתירה. הוא דן בעתירה וכהרגלו הוא מנהל דין ודברים – מעין מגשר בין המדינה, צה"ל, כוחות הביטחון, המשפחות, הנשים האלו, קרובות משפחה מדרגה ראשונה של חמאס. כן, מה ששמעתם בדיוק. טוב, בסוף, אחרי כל הדין ודברים, המדינה מוכנה להכניס את אותן נשים, משפחות חמאס, ליהודה ושומרון או לחו"ל, דרך שטחה. אבל העותרות, משפחות חמאס, מסרבות. הן רוצות דווקא בישראל. בסוף מגיע פסק דין. בג"ץ, בהרכב של יצחק עמית, גרוסקופף ופוגלמן, דן ומציין את החשיבות של השבת השבויים והנעדרים, אבל הוא קובע, שלא בכל מחיר. לא כל האמצעים כשרים לשחרור והשבת שבויים ונעדרים. הוא קובע בפסק דין, כך קבע השופט פוגלמן, שעמד בראש ההרכב, הוא מבטל את ההחלטה שלא להכניס בנות משפחה מדרגה ראשונה של חמאס לישראל. והנימוק, אגב, תחזיקו חזק כי זה נימוק לאיזה חוק, ההחלטה אינה מצויה במתחם הסבירות. כן, עילת הסבירות. חשוב שיש עילת הסבירות. עילת הסבירות המפורסמת שלנו. אז כמה השפיעה ההחלטה של בג"ץ על כך שחמאס הקשיח עמדות בנוגע להדר גולדין? לעובדה שהדר גולדין חזר רק עכשיו? כמה תמרצה ההחלטה את חמאס להבין, שלא יאונה לו כל רע והוא לא ישלם כל מחיר על חטיפת ישראלים? כל אלה נושאים שבהחלט צריך לבדוק אותם בוועדת חקירה. זאת לא תהיה ועדת חקירה שיקים יצחק עמית, כי יצחק עמית צריך להיות נחקר; זו לא תהיה ועדה שיקים בג"ץ, כי אנחנו רוצים אמת ולא פוליטיקה קטנה, גם בג"ץ צריך לתת תשובות ולא רק לשאול שאלות. אנחנו רוצים אמת, תודה רבה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה. חבר הכנסת סימון דוידסון, בבקשה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

תודה רבה. גברתי היושבת בראש, כנסת נכבדה. אדוני ראש העירייה, תומר, אני רוצה לברך אותך ואת העיר אשקלון ואת כל התושבים. כמובן אנחנו בתמיכה מלאה. אני חושב שזה מגיע ונכון וזה אפילו מרגש לשמוע החלטה כזאת. נמצא פה כפיר, מנכ"ל משרד הספורט. אני רוצה לשאול אותך שאלה: האם אתה יודע מה מיוחד בנושא הספורט בעיר אשקלון? בוא אני אגיד לך: העיר אשקלון, העיר הראשונה בישראל שעשתה קירוי סולארי לכל מגרשי הספורט הפתוחים בעיר. העיר אשקלון, זו העיר הראשונה שהבינה – תומר, ראש העיר – שהמגרשים הפתוחים הם לא בני שימוש, צריכים לקרות אותם. קירו את כל המגרשים ועשרות אלפי ילדים נהנים, נכון תומר? נהנים אחר הצוהריים, וביום, מעשיית ספורט עם קירוי מעל הראש. כל הכבוד, ברכות. אחרי כל הערפל שאנחנו חיים בו, מדברים על הפצ"רית וכל מיני נושאים ועכשיו עם גלי צה"ל, בוא נרד רגע לחיים האמיתיים. שאלתי קודם את טלי גוטליב, אם היא אוהבת קרמבו? היא אמרה לי, בטח. טלי, מה את אוכלת קודם, את הביסקוויט או את הקצפת? את הקצפת?

אושר שקלים (הליכוד):

השאלה איזה טעם, וניל או מוקה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אתה מה אוכל קודם, קצפת? אופיר, מה אתה אוכל קודם, ביסקוויט או קצפת?

אופיר כץ (הליכוד):

ביחד.

סימון דוידסון (יש עתיד):

ביחד. אז בואו אני אספר לכם ולתושבי מדינת ישראל, אתם אוהבים קרמבו? ילדים, אוהבים קרמבו? בוא אגיד לכם, מהיום זה עולה ב-9%. כן, תעשו ידיים על הראש. מייצרים 50 מיליון קרמבו בשנה, זה עולה ב-9% מהיום. למה? כי בא להם, בא להם להעלות את המחיר, למה? כי אתם תקנו קרמבו גם אם זה יעלה עוד 20%. למה? כי אנחנו פראיירים. מדינה של פראיירים, שכל מה שעולה, נשלם, נשלם, נשלם.

אושר שקלים (הליכוד):

לא נכון.

סימון דוידסון (יש עתיד):

ועוד משהו אני אגיד לכם, גם אם תוכלו את הביסקוויט קודם, או את הקצפת, זה יעלה ב-9%, כי בא להם. עכשיו, זה לא רק זה, חברים. אתם הולכים לסופר? הולכים לסופר. עופות, מיסטר צ'יקן, ששי, למה העופות בשנתיים האחרונות עלו ביותר מ-35%?

צגה מלקו (הליכוד):

לא נכון.

סימון דוידסון (יש עתיד):

קיבלתי היום עדות. 35%.

ששון ששי גואטה (הליכוד):

לא נכון. אח שלי החקלאי - - -

סימון דוידסון (יש עתיד):

בוא, בוא, בוא. עוף שלם עלה ב-32%. חזה עוף, מ-38 ל-42.

אושר שקלים (הליכוד):

לא נכון.

ששון ששי גואטה (הליכוד):

לא נכון.

סימון דוידסון (יש עתיד):

פרגיות עלו ב-35%. פרגיות עלו ב-35%, למה? למה הכול עולה? אני אגיד לך למה זה עולה. הכול עולה, כי הם יכולים לעלות. אף אחד לא עוצר אותם. הם עושים מה שהם רוצים – כל המונופולים. עכשיו אני אקריא לכם משפט גברתי, תגידו לי מי אמר את זה. אני מצטט, מי אמר את המשפט הבא? יש תחרות מי מעלה יותר את המוצרים. מי אמר את זה? יש תחרות מי מעלה יותר את המוצרים. ששי, מי אמר את זה? יושב-ראש ועדת הכלכלה דוד ביטן, מהליכוד, אמר בדיון מהיר שאני עשיתי: יש תחרות בין כל החברות מי מעלה את המוצרים. אז בואו אני אגיד לכם משהו, תפסיקו לספר לנו סיפורים כי הילדים האלה רוצים לקנות קרמבו במחיר נורמלי.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה. חבר הכנסת מיקי לוי – אינו נוכח. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, בבקשה.

אושר שקלים (הליכוד):

העוף ירד.

צגה מלקו (הליכוד):

המחיר של העוף לא עלה, זה לא נכון.

סימון דוידסון (יש עתיד):

זה לא נכון?

אושר שקלים (הליכוד):

העוף ירד, 2 ק"ג ב-50 שקלים.

ששון ששי גואטה (הליכוד):

יש דברים אחרים שעלו - - -

היו"ר לימור סון הר מלך:

אני מבקשת שקט במליאה, בבקשה. חבר הכנסת גואטה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

גברתי יושבת הראש, כנסת נכבדה, אדוני השר, אדוני ראש העירייה, ברוך הבא לירושלים, אנחנו שמחים בך וגאים בהצעת החוק הזאת. כשמדובר באשקלון, אין אופוזיציה ואין קואליציה, כולנו איתכם, ואני שמח על הצעת החוק הזאת. בנימה פחות אופטימית, אני לא יכול להתעלם מהעובדה שהשבוע, שני חברי כנסת מכהנים השתתפו באזכרה של הטרוריסט מאיר כהנא. האדם שהקים והנהיג ארגון טרור, שהוצא מחוץ לחוק, שפעל באלימות פוליטית מאורגנת נגד אזרחים וקבוצות על רקע פוליטי.

קריאות:

מאיר כהן (יש עתיד):

פעם הליכוד היה קם ויוצא כשמאיר כהנא היה מדבר, מה קרה לכם?

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

בעבר, כשחבר הכנסת מאיר כהנא עמד מעל הדוכן הזה, חברי הליכוד יצאו. היום שני חברי כנסת מכהנים - - -

ניסים ואטורי (הליכוד):

היו"ר לימור סון הר מלך:

חבר הכנסת ואטורי, בבקשה, תנו לו לסיים. תודה רבה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

- - השתתפו באזכרה של אדם שהורשע בפעילות טרור בארצות הברית וכאן בישראל, שהקים והנהיג ארגון טרור שהוצא מחוץ לחוק. אדם מתועב, שפעל נגד קבוצות ובני אדם רק באשר הם. מדובר בחציית קו אדום מוסרי ודמוקרטי. אותם חברי כנסת, לימור סון הר מלך ויצחק קרויזר - -

קריאות:

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

- - הזדהו באופן אקטיבי עם מורשתו של מאיר כהנא; מורשת של שנאה ואלימות, של גזענות והומופוביה וכהניזם. חברות וחברי הכנסת, מדובר בצלם בהיכל. לא יכול להיות שאנחנו נאפשר התנהגות כזאת. עצם העובדה שמדובר בחברי כנסת שנושאים במשרות בכירות של סגנית יושב-ראש הכנסת, של חבר הוועדה לבחירת שופטים, רק הופך את זה להרבה יותר מזעזע.

ששון ששי גואטה (הליכוד):

מה עם החבר'ה האלה - - - את 7 באוקטובר? למה אתם לא מסוגלים לבקר אותם?

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אנחנו צריכים כולם, חבר הכנסת ששון ששי גואטה מהליכוד, כולם – לעמוד נגד טרור, לא להצטרף. וכשיש חברי כנסת כאן שמצטרפים לטרור, שנואמים כשמאחוריהם לא רק דגל ישראל ותמונתו של בנימין זאב הרצל, אלא תמונה של "כהנא צדק" – זו בושה וחרפה.

אושר שקלים (הליכוד):

- - - את איימן עודה. את איימן עודה, למה לא הצבעת נגד איימן עודה?

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

ועצם העובדה שחברי הליכוד מגבים את ההתנהגות המבהילה הזאת אומרת עליכם הרבה, למה הפכתם. מתנועה לאומית ליברלית מפוארת הפכתם לסניף עלוב של כהנא חי, של גורמים טרוריסטיים שפועלים נגד אזרחים. אני רוצה להזכיר לכם שכשכהנא היה בכנסת, הוא קידם חקיקה – הוא קידם חוקי גזע שהופנו בעבר נגד העם שלנו. הוא ביקש לשלול את האזרחות של ערביי ארץ ישראל, הוא ביקש למנוע יחסית אישות בין ערבים ליהודים בחקיקה ראשית, הוא ביקש להטיל מגבלות תנועה חמורות על אזרחי ישראל בגלל מוצאם האתני.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה. תודה רבה. תם הזמן.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

ולימור סון הר מלך חושבת שהוא צדק.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה. תודה רבה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

איזו בושה. תתביישי.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה. כמו תמיד, מבלבלים מי האויב, מי האוהב, מי העם שלך – הכול מבולבל. אנחנו לא מתפלאים. חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

מאיר כהנא הוא לא חלק מהעם שלי, הוא טרוריסט.

אושר שקלים (הליכוד):

של נעליך מעל רגליך כשאתה מדבר על אישה שכולה, אוקיי? היא אישה שכולה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

שתומכת בטרור.

אושר שקלים (הליכוד):

היא אישה שכולה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

זה לא חשוב. הכול בסדר.

אושר שקלים (הליכוד):

של נעליך מעל רגליך, תכבד אותה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה, תודה. תודה רבה.

טלי גוטליב (הליכוד):

מתי תהיה מסוגל לקרוא "תומך טרור" לאחמד טיבי ולאיימן עודה - - -

קריאה:

- - - טיבי.

היו"ר לימור סון הר מלך:

חבר הכנסת עודד פורר, לרשותך שלוש דקות. אני מבקשת, בבקשה, שקט. תודה רבה.

קריאה:

האדם הורשע בטרור.

טלי גוטליב (הליכוד):

את בעלה רצחו מעליה. תתבייש לך. חינוך כזה עוד לא ראיתי - - - לפחות - - -

בועז ביסמוט (הליכוד):

אין לך מושג על מה אתה מדבר. חסר רגישות.

היו"ר לימור סון הר מלך:

ברשותך, שלוש דקות, בבקשה. בבקשה. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, בבקשה. טלי, בבקשה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

את יושבת ליד יושב-ראש ועדת ההשתמטות. אל תטיפי לי מוסר.

טלי גוטליב (הליכוד):

תחריש את כולם, שקט, תהיה בשקט כשאתה מדבר - - -

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

- - - את יושבת ליד יושב-ראש ועדת ההשתמטות.

טלי גוטליב (הליכוד):

שקט. את בעלה רצחו עליה. את בעלה רצחו עליה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אל תגידי לי שקט.

היו"ר לימור סון הר מלך:

חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, בבקשה. טלי, בבקשה.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

תודה. גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, אדוני השר, אדוני ראש העיר, אני רוצה לברך. אני חושב שאין חוק צודק מזה לגבי העיר אשקלון. העיר אשקלון ספגה טילים במשך שנים ארוכות, עוד לפני הטבח שאירע ב-7 באוקטובר, מאז ראינו את אשקלון ממש בחזית. אבל ברור לחלוטין שהעיר הזאת הייתה צריכה את התיקון הזה מזמן. אני שמחתי לשמוע פה את חברי הכנסת מהליכוד מטיפים מוסר לאחרים איך לא עשו את זה קודם, אחרי שלוש שנים – יותר משלוש שנים – שהממשלה הזו מכהנת. אבל אני הלכתי ובדקתי. חברת הכנסת שטרית, חברת הכנסת שטרית.

היו"ר לימור סון הר מלך:

בבקשה, שקט שם. בבקשה.

מאיר כהן (יש עתיד):

דבר, דבר.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

לא, זה חשוב. אני אגיד לך למה.

מאיר כהן (יש עתיד):

אני יודע.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

כי אני הלכתי ובדקתי. אז ב-6 באוקטובר 2021, מה שנקרא, לפני טבח 7 באוקטובר 2023, עלתה בכנסת הזאת הצעת חוק לטובת אשקלון, לטובת הטבות מס לאשקלון. הלכתי ובדקתי מי הצביע נגד; עאידה תומא סלימאן הצביעה נגד. מי עוד הצביע נגד? חברת הכנסת קטי שטרית הצביעה נגד הטבות המס לאשקלון. בנימין נתניהו הצביע נגד הטבות המס לאשקלון. ישראל כץ הצביע נגד הטבות המס לאשקלון. שלמה קרעי הצביע נגד הטבות המס לאשקלון.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

עודד פורר (ישראל ביתנו):

מירי רגב, מירי רגב, לא היו לה, אדוני ראש העיר, לא היו לה כאבי בטן על העיר אשקלון. לא היו לה כאבי בטן על העיר אשקלון. היא עשתה פוליטיקה על הגב שלכם. ב-2021 היא הצביעה נגד הטבות מס לעיר אשקלון. אז תודה רבה לכם באמת, שאחרי שלוש שנים שאתם מכהנים, אחרי הטבח הגדול ביותר שאירע לעם היהודי מאז השואה, שנתיים אחרי הטבח - - -

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

איפה הייתם שנה וחצי? זאת השאלה. שנה וחצי. איפה הייתם שנה וחצי?

עודד פורר (ישראל ביתנו):

שנתיים אחרי הטבח – היא מפריעה לי.

היו"ר לימור סון הר מלך:

חברת הכנסת שטרית.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

איפה הייתם שנה וחצי?

עודד פורר (ישראל ביתנו):

את מפריעה לי.

היו"ר לימור סון הר מלך:

חברת הכנסת קטי שטרית.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

שנתיים, קטי שטרית - - -

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אתם ישבתם - - -

עודד פורר (ישראל ביתנו):

שנתיים אחרי הטבח הגדול ביותר שאירע לעם יהודי, העיר אשקלון סופגת טילים. מחבלים תחת השלטון שלכם הסתובבו בין הבניינים באשקלון. הם לא ירו טילים – הם הסתובבו בין הבניינים. הם הגיעו לבניינים תחת השלטון שלכם. שנתיים לקח לכם להיזכר בהטבות מס לעיר אשקלון? אז בפעם הבאה אל תדברו על פוליטיקה, כי אתם עשיתם פוליטיקה על הגב של העיר אשקלון.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

היו"ר לימור סון הר מלך:

קטי, קטי.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

היום, אדוני ראש העיר, אנחנו באופוזיציה. אבל אשקלון היא לא שאלה של קואליציה ואופוזיציה. אנחנו עם העיר אשקלון כשאנחנו בקואליציה וגם כשאנחנו באופוזיציה. אני מקווה שהחוק הזה יעבור במהרה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

שנה וחצי לא עשיתם את זה. למה לא עשיתם את זה?

היו"ר לימור סון הר מלך:

חבר הכנסת אופיר כץ, בבקשה.

קריאות:

עודד פורר (ישראל ביתנו):

- - - תתביישי, תתביישי, תתביישי.

היו"ר לימור סון הר מלך:

חבר הכנסת אופיר כץ, לרשותך שלוש דקות, בבקשה.

אופיר כץ (הליכוד):

תודה רבה, גברתי היושבת-ראש.

היו"ר לימור סון הר מלך:

חבר הכנסת פורר, בבקשה.

אופיר כץ (הליכוד):

תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. ראש העיר, ברוך הבא.

נאור שירי (יש עתיד):

לא שומעים אותך, אופיר.

אופיר כץ (הליכוד):

לא שומעים? ראש העיר, ברוך הבא וברכות. עבדת מאחורי הקלעים קשה מאוד בשביל שהחוק הזה יגיע. אבל יש עוד דרך ארוכה. יש עוד את הוועדה, וזה לא יהיה קצר. נצטרך לתת שם עבודה. בעזרת השם זה יעבור כמה שיותר מהר בקריאה שנייה ושלישית. אז שיהיה לכולנו בהצלחה. זה צודק, ראוי, מגיע לתושבים. אני רוצה גם לברך בהקשר הזה שני חברי כנסת – כמובן את חבר הכנסת מישל בוסקילה, תושב העיר, שגם פעל ועבד לקידום החוק, וחבר כנסת נוסף, ששון גואטה, שאני חושב שהוא – פה, ששון? הינה הוא. אומנם אתה לא מאלה שרצים לקחת קרדיט, אבל יש לך קרדיט עצום בחוק הממשלתי הזה שמגיע. אתה הנעת את התהליך. קצת סיבכת אותי בהתחלה, אבל לא משנה. אבל יש לך מניות גדולות בזה שהחוק הזה מגיע היום בהצעת חוק ממשלתית. עכשיו, שמעתי פה נואמים מהאופוזיציה מדברים על כאבי הבטן שהיו לנו או לא היו לנו. אז אם לנו היו כאבי בטן, החוקים שאתם הצבעתם נגד בשנה האחרונה, צריך להיות לכם כאב בכל הגוף, לא רק בבטן. עכשיו נזכיר לאזרחי ישראל על מה אתם הצבעתם נגד בזמן מלחמה: הצבעתם נגד חוקים שעניינם הטבות לחיילים גם בסדיר וגם במילואים במס, בדיור, בעבודה, במענקים. לזה אתם הצבעתם נגד; אתם הצבעתם – אני לא יודע מה כאב לכם, היד או הרגל – נגד הארכת מעצר לנוח'בות. בזה אתם הצבעתם עם כסיף וטיבי ועודה; אתם הצבעתם – היה פה חוק למנוע מפגש של עורכי דין עם הנוח'בות – אנחנו הצבענו בעד למנוע את המפגש, הם הצביעו נגד עם עאידה תומא סלימאן ועופר כסיף ואיימן עודה. מה כאב לכם באותו זמן בגוף, איתן גינזבורג? לא כאב לכם כלום להצביע נגד חיילי צה"ל, להצביע למען זכויות של הנוח'בות, בגלל שיקולים פוליטיים? אתם הצבעתם נגד תקציב המלחמה בזמן מלחמה. בתקציב הזה היו תחמושת, טילים להגנה ולתת פיצויים למבנים שנפגעו. דיברתם על תושבי אשקלון. בתוך הפיצויים האלה היו פיצויים למבנים באשקלון של תושבים שנפגעו – ואתם הצבעתם נגד התקציב הזה בזמן מלחמה.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

נכון.

קריאה:

- - - גירוש משפחות מחבלים - - -

אופיר כץ (הליכוד):

ולסיום, לסיום סיומת – יוראי, דיברת פה שלוש דקות על מחבלים, איך אתם תומכים, איך אתם מפארים – בחייאת, לפני יומיים היה פה עונש מוות למחבלים. סוף-סוף הכנסת, הממשלה הזאת העבירה את החוק הזה. אתה וכל החברים שלך מיש עתיד ברחתם, השתפנתם לתמוך בחוק הכי צודק של עונש מוות למחבלים - -

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

- - - עוצמה יהודית.

אופיר כץ (הליכוד):

- - אז אל תטיף לנו איך לטפל במחבלים. תודה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

תגנה אותם. תגנה אותם.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה. תודה. בלי מחיאות כפיים, בבקשה. חבר הכנסת ניסים ואטורי, בבקשה.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

כל הכבוד, אופיר.

היו"ר לימור סון הר מלך:

לרשותך שלוש דקות, בבקשה.

ניסים ואטורי (הליכוד):

גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, ראש העיר אשקלון, תומר גלאם, אם החוק עובר קריאה ראשונה, טבחה בסלק עליי אצלי בלשכה. אבל אל תגלה לאף אחד, שלא ידעו. קודם כול, אני רוצה להגיד בהמשך למה שאופיר אמר – כן, העברנו גם תקציבים, גם עיריית אשקלון היו אצלי בוועדה. דיברנו על מרכז תעסוקה, מרכז מתקדם, מרכז חדשנות, והשקענו דרך הוועדה. מזל שלא הגענו לפה למליאה, כי הוועדה היא סמכותית, זאת אומרת מצביעים בוועדה, אני חותם, נגמר הסיפור. לא הייתה לכם אפשרות להתנגד, אבל חברי הוועדה עשו בלגן. אם אתם זוכרים את הבלגן, מהומות. הם רצו שלא נעביר את התקציב הזה. ואנחנו עזרנו גם לערים האלה. אני חושב שאשקלון היא עיר חשובה מאוד. כשאמרו לי רגע, אמרת נגב גליל, למה אשקלון? אני אסביר לכם: כי אשקלון היא העיר שספגה הכי הרבה פגיעות. אנחנו בעד הנגב והגליל, ואשקלון, הכנסתי אותה לתוך התחום הזה של הוועדה שלי, ואני גאה על כך ואני לא פוחד להגיד. למרות שידידי ראש העיר באמת עושה עבודה נפלאה, החלטתי באמת לפנים משורת הדין לתת לאשקלון, כי אשקלון באמת ספגה פגיעות קשות מאוד. אנחנו גם לא יכולים לשכנע את אזרחי המדינה ללכת לגור באשקלון, באזורים גם בקו העימות בצפון, כאשר האזור הזה נפגע, אלא אם כן ניתן הטבות אמיתיות. ומגיעות להם הטבות. אנחנו צריכים להגדיל את אשקלון, אשקלון היא התשובה לחמאס, לניסיון של הפלסטינים בעזה להרוס את ישראל. אחד הדברים שמאוד כואבים להם הוא העיר אשקלון, לכן הם ירו לשם – הכי הרבה טילים ירו לכיוון אשקלון. ואנחנו ניתן את הדבר הזה. אתם גיבורי ישראל, פה, באופוזיציה – במירכאות, כמובן – כשאתם מדברים על הממשלה הזאת, אז הממשלה הזאת עשתה. אנחנו מביאים את החוק. הרי הממשלה הזאת הביאה את החוק כדי ליישם אותו, ואנחנו נביא אותו עד הסוף. אתם יכולים להמשיך ללכלך, הייתם פה שנה וחצי. ברוך השם, הייתם שנה וחצי, אז אפשר להשוות. עשיתם הכול הפוך. הרי הייתם פה שנה וחצי, על מה אתם מדברים? יוראי, אני רוצה להגיד לך דבר אחד: אני גאה, גאה ומברך כל יום – מברך כל יום – והייתי מוותר אפילו על מקומי כדי שהגברת תשב פה כסגנית היושב-ראש. אתה מבין? זו הנקמה שלנו במחבלים. אחת שניסו לחסל אותה, רצחו את בעלה באותו פיגוע – סליחה שאני מדבר על זה, אני חייב להגיד את הדברים – אני גאה בה מאוד. ואתה מדבר על כהנא? על כהנא אתם מדברים? אתם מזכירים בכל פעם שהליכוד התנגד אז – אז כל עם ישראל היה יפה נפש, גם היום. אני לא חושב – הליכוד תמיד צדק.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אתה תומך בכהנא? אתה תומך בטרור יהודי?

ניסים ואטורי (הליכוד):

אל תפריע לי. אל תפריע לי, שמענו את הדברים שלך, הספיק לנו. הספיקו לנו הדברים שלך.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אתה פונה אליי. אתה תומך בטרור?

ניסים ואטורי (הליכוד):

אני תומך - -

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

תומך, אני יודע.

ניסים ואטורי (הליכוד):

- - תאמין לי, כהנא צדק. בהרבה מקומות הוא צדק – שאנחנו טעינו, שעם ישראל טעה. גם הליכוד טעה שהדיר אותו. היו צריכים לבחון את הדברים ולהבין דבר אחד: ערבים על גבולנו, מחבלים על גבולנו.

מאיר כהן (יש עתיד):

כבוד לעוצמה יהודית.

ניסים ואטורי (הליכוד):

מאיר, מאיר, מאיר, עזוב, עזוב, עזוב. תמשיך עם הקונספציה, הממשלה הזאת תמשיך למשול, ואנחנו יודעים בדיוק מה צריך לתקן – צריך לתקן את הראשים של האנשים. אנחנו יודעים דבר אחד, שאנחנו צריכים לקבל את הדבר הזה – מחבלים על הגבולות שלנו, מחבלים מחסלים - - -

עודד פורר (ישראל ביתנו):

כשאתם משלתם - - -

היו"ר לימור סון הר מלך:

חבר הכנסת עודד פורר.

ניסים ואטורי (הליכוד):

שמעתי את שר הביטחון, איווט ליברמן, 48 שעות, שחיסל את נסראללה – מה זה, בשתי דקות.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

היו"ר לימור סון הר מלך:

חבר הכנסת הרצנו.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

מאיר כהנא היה מחבל.

ניסים ואטורי (הליכוד):

הוא לא היה מחבל, הוא לא היה מחבל. תאמין לי, היום הוא היה קדוש, הוא היה מקבל פרס ישראל.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

הוא הורשע בטרור.

היו"ר לימור סון הר מלך:

חבר הכנסת הרצנו, קריאה ראשונה.

ניסים ואטורי (הליכוד):

אנחנו לא פוחדים. אתם יכולים לצעוק כמה שאתם רוצים, לא פוחדים.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

הוא הורשע בטרור.

היו"ר לימור סון הר מלך:

חבר הכנסת הרצנו.

ניסים ואטורי (הליכוד):

היו גם שנים שהליכוד טעה, אנחנו נתקן. גם מנהיגי הליכוד טעו בעבר. הינה, אני אומר לך את זה, אני מסכים איתך, הם טעו.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אז מה אתה חושב שצריך לעשות?

ניסים ואטורי (הליכוד):

אני חושב שכהנא צדק בהרבה דברים. תודה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה. אני מזמינה את שר המשפטים, השר יריב לוין, לסכם את הדיון. בבקשה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

איזו בושה. אתם ממיטים חרפה על עם ישראל.

היו"ר לימור סון הר מלך:

חבר הכנסת יוראי, אני אקרא אותך לסדר, קריאה שנייה, אתה כבר בקריאה ראשונה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אתה גם חושב שכהנא צדק? אתה חושב שכהנא צדק? תתנער מהדברים שלו.

היו"ר לימור סון הר מלך:

חבר הכנסת להב הרצנו, קריאה שנייה.

שר המשפטים יריב לוין:

תודה רבה, גברתי היושבת-ראש.

מאיר כהן (יש עתיד):

שמענו כאן שהליכוד טעה שהוא לא כיבד את כהנא.

שר המשפטים יריב לוין:

תודה רבה. גברתי היושבת-ראש, חברות וחברי הכנסת, אני חושב שאשקלון מספיק חשובה כדי שנעסוק בה. אגב, החוק הזה עוסק גם בנהריה, נותן גם לה פתרון חשוב מאוד. אבל אני מוכרח – חבר הכנסת פורר, חבר הכנסת פורר, אני שמעתי את הדברים שלך, ואני מצטער, אבל אין שום אפשרות להשאיר אותם בלי תשובה. ראשית, אני רוצה לומר שהצעת החוק הזו עושה – ובזה אני מסכים, באיחור גדול – צדק - -

היו"ר לימור סון הר מלך:

חברת הכנסת מטי הרכבי, בבקשה.

שר המשפטים יריב לוין:

- - עם נהריה ובעיקר עם העיר אשקלון אחרי מאבק ארוך, ארוך שנים, שמוביל והוביל לאורך כל הדרך ראש העיר המצוין תומר גלאם, שנמצא כאן, ובצדק, בצדק רב, העלה בצדק רב את הדרישה לתקן את העוול הנורא הזה שנעשה לעיר, שבאופן שיטתי נמצאה בקו החזית וטווחה ללא הפסקה. ואני רוצה לומר לך, חבר הכנסת פורר, אני יודע, זה לא נעים, אבל אין ברירה, צריך לשמוע את האמת.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

מה לא נעים? אתה 15 שנה בשלטון.

שר המשפטים יריב לוין:

שב. בוא, בוא, שב, שב. בוא, בוא תשמע את האמת. גברתי היושבת-ראש, בתחילת הקדנציה הקודמת כיהנתי כיושב-ראש הכנסת כהמשך לכהונתי בקדנציה שלפניה. ואז, בעוד אנחנו ממתינים להרכבת ממשלה, ובמצב שמטבע הדברים בהיעדר ממשלה היה קשה עד כדי בלתי אפשרי להביא להצבעה הצעות חוק בקריאה טרומית, אני אישרתי באופן חריג כהצעת החוק הטרומית הראשונה שהובאה כאן בקדנציה הקודמת, את הצעת החוק של חבר הכנסת קושניר – לשעבר חבר הכנסת, שהיה אז חבר כנסת, תאמינו או לא – מטעם סיעת ישראל ביתנו – לתת הטבות מס לעיר אשקלון. אמרתי לו, אני הולך איתך עד הסוף, אנחנו נשלים את הדבר הזה, ואני מאפשר לו לעבור עכשיו, עוד לפני שקמה ממשלה. והחוק אכן עבר כאן בכנסת בקריאה הטרומית, חבר הכנסת פורר, ואז התבשרנו על הקמת הממשלה הנוראה שלכם ועל מינויו – לא תאמינו של מי – של חבר הכנסת קושניר ליושב-ראש ועדת הכספים.

היו"ר לימור סון הר מלך:

בבקשה לא למחוא כפיים.

שר המשפטים יריב לוין:

והחוק הזה – החוק הזה שכב אצלו בוועדת הכספים כל הקדנציה – כל הקדנציה, חבר הכנסת פורר. למה אתה מסתכל בטלפון? מה, זה מעלים את האמת? כל הקדנציה, כל הקנדציה. ואני - - -

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

זה לא נכון – חמישה חודשים, חמישה חודשים.

היו"ר לימור סון הר מלך:

חבר הכנסת גינזבורג, בבקשה. חבר הכנסת גינזבורג, בבקשה.

שר המשפטים יריב לוין:

אוי, כמה שזה כואב. ואני פניתי אליו – ואני פניתי אליו פעם אחר פעם אחר פעם - -

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

חמישה חודשים. חמישה חודשים.

שר המשפטים יריב לוין:

- - ושום דבר לא עזר. עכשיו, יכול להגיד יושב-ראש ועדת הכספים: תשמע, אני מאוד רוצה, אבל אתה יודע איך זה, יש קואליציה, יש שר אוצר שמתנגד. ומי היה שר האוצר? מי היה, חבר הכנסת פורר? תאמינו או לא – אביגדור ליברמן.

היו"ר לימור סון הר מלך:

בלי מחיאות כפיים.

שר המשפטים יריב לוין:

אז איך זה יכול להיות? ואתה בא לכאן היום ומטיף לנו מוסר. אתה מטיף לנו מוסר. אז הינה, אני אומר לכם, נכון, זה לא פשוט, זה לא פשוט בזמן מלחמה, אבל אנחנו נחושים לעשות צדק עם אשקלון. אנחנו מביאים היום את החוק לקריאה ראשונה, ואנחנו נשלים אותו ונעשה את הצדק הזה. אני קורא לכנסת כולה לא לנהוג כפי שהיה בקדנציה הקודמת, אלא להצביע כאיש אחד בעד החוק, בעד אשקלון, בעד נהריה. אני רוצה גם להודות לחבר הכנסת אופיר כץ ולחבר הכנסת ששון גואטה, שעשו הרבה מאוד כדי לקדם את החוק הזה. אני משוכנע שביחד נעשה צדק בעניין הזה, למרות שאתם מנעתם אותו בקדנציה הקודמת. תודה רבה.

קריאות:

כל הכבוד.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה. חברי הכנסת, נעבור להצבעה בקריאה הראשונה על הצעת חוק הטבות מס ליישובים (תיקוני חקיקה), התשפ"ו–2025. להתמקם, בבקשה. הצבעה. הצבעה מס' 13 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 51 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הטבות מס ליישובים (תיקוני חקיקה), התשפ"ו–2025, לוועדת הכספים נתקבלה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

51 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת כי הצעת חוק הטבות מס ליישובים (תיקוני חקיקה), התשפ"ו–2025, אושרה בקריאה הראשונה, ותעבור לדיון בוועדת הכספים לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. מזל טוב, תומר.

היו"ר לימור סון הר מלך:

נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק שירות לאומי-אזרחי (תיקון מס' 8), התשפ"ו–2025, בקריאה הראשונה. אני מזמינה את השרה אורית סטרוק שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות, להציג את הצעת החוק. לרשותך עשר דקות. בבקשה.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. חבריי חברי הכנסת, אם יהיה טיפה יותר שקט - - -

היו"ר לימור סון הר מלך:

בבקשה, שקט במליאה.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

טוב, את מאלה שיודעים לעשות שקט, לימור. גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק שאני מביאה לפניכם היום היא למעשה הצעת חוק חיונית. ולמה היא חיונית? משום שהיא מאפשרת את המשך קיומו של השירות החשוב הזה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

אני מבקשת שקט באזור של המומחים שם, אני לא יודעת איך קוראים לכם. בבקשה שקט. לא יכול להיות שמשם יהיה הרעש הכי גדול פה. תודה רבה. בבקשה, אני ממשיכה.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

אני אתחיל מההתחלה. ובכן, גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק שאני מעלה בפניכם כיום, ואני מאמינה שכולכם תצביעו בעדה, היא למעשה הצעת חוק חיונית. למה היא חיונית? משום שהיא מאפשרת את המשך קיומו של השירות החשוב הזה, השירות הלאומי-אזרחי בחצי שנה נוספת, או עד להסדרה רחבה. הנושא בחקיקה שמתגבשת - - -

היו"ר לימור סון הר מלך:

זה מפריע. בבקשה, זה מפריע, קטי. חבר הכנסת גינזבורג, אתם רוצים לדבר? בחוץ בבקשה. תודה.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

השירות הלאומי-אזרחי הוסדר בחקיקה בשנת 2014, התשע"ד, אולם עם החלטת בג"ץ בנוגע לפרק ג' לחוק שירות הביטחון – פסיקה שלמעשה ביטלה את ההסדר החוקי בנושא זה – בוצעו מספר הערכות זמניות של ההסדר בחקיקה, וכל זאת על מנת לאפשר את המשך השירות המועיל הזה, כאמור עד לחקיקת הסדר הקבע. תיקון החוק הנוכחי הוא אם כן הלכה למעשה הארכה זמנית של המצב הקיים בחצי שנה נוספת, או עד אשר - -

היו"ר לימור סון הר מלך:

חבר הכנסת גינזבורג, אני לא רציתי לקרוא - -

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

כשמחאו כפיים, לאף אחד לא אמרת. לאף אחד לא - - -

היו"ר לימור סון הר מלך:

- - אז קריאה ראשונה. בבקשה. יש לך.

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

היו"ר לימור סון הר מלך:

קריאה שנייה. בבקשה.

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

מאה אחוז, אני לא צריך את הקריאות שלך.

היו"ר לימור סון הר מלך:

קריאה שנייה.

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

כשמחאו כפיים, לאחד לא אמרת, לאחד לא - - -

היו"ר לימור סון הר מלך:

קריאה שלישית. בבקשה להוציא את חבר הכנסת גינזבורג. תודה רבה.

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

היו"ר לימור סון הר מלך:

אתה הפרעת לשרה לדבר מתחילת הדברים שלה. בבקשה.

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

שמעתי, שמעתי אותך.

היו"ר לימור סון הר מלך:

בבקשה, אני מוסיפה לך שתי דקות.

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

פעם הבאה - - - נראה אותך עושה את זה.

טלי גוטליב (הליכוד):

תכבד אותה. מה יש לך?

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

את האחרונה - -

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

אז אני חוזרת ואומרת שתיקון החוק הנוכחי הוא למעשה הארכה זמנית של המצב הקיים בחצי שנה נוספת או עד אשר יושג הסדר כולל בחקיקה. מסיבה זו אין למעשה צורך להרחיב, לא בנוגע לטיב ההסדר החוקי, גם לא בנוגע לטיב השירות, אלא רק בנושא אחד ויחיד יש להרחיב כעת, והוא בשאלה מדוע בכלל חשוב להאריך את תוקף ההסדר הזמני הזה בכמה חודשים נוספים, ומה ייגרע ממדינת ישראל אם ההסדר ייפסק כבר בשבוע הקרוב, בשבוע הבא. זו הסיבה היחידה שבגללה אני עומדת כאן, ולכן אני בכלל לא אומר את דברי שלי, אלא אצטט את מה שכתבו מקבלי השירות שרואים בשירות הזה שירות חיוני, ומבקשים מאיתנו – כלומר מרשות השירות הלאומי וממני, כשרה שממונה על השירות הזה – להאריך את ההסדר. אז אני מקריאה, ברשותכם, דברים שכתב מפכ"ל המשטרה. וכך הוא כותב: אין בשלב זה אפשרות או צפי לצירוף של בני שירות אזרחי-ביטחוני חדשים, ככל שהחוק אכן יפקע. מצב זה יוצר קשיים מבחינת סד"כ הכוחות של משטרת ישראל ומערער את תכנון תוכניות העבודה העתידיות של הארגון. עוד כותב מפכ"ל המשטרה: יודגש כי בני השירות האזרחי-ביטחוני מהווים מכפיל כוח בעמידה באתגרי המשטרה. עצירת האפשרות להמשיך ולגייס בני שירות חדשים תפגע בתפקודה הרציף של המשטרה. אני חוזרת על המשפט החשוב הזה של המפכ"ל: עצירת האפשרות להמשיך ולגייס בני שירות חדשים תפגע בתפקודה הרציף של המשטרה. תשפיע על התנהלות הארגון, וכפועל יוצא מכך על שלומם וביטחונם של אזרחי ישראל – אלה דבריו של מפכ"ל המשטרה. ועכשיו אני אקריא מדברים שקיבלנו מנציב כבאות והצלה, גם שם משרתים הבחורים המצוינים האלה. וכך כותב נציב כבאות והצלה: אי-הארכת תוקפו של החוק תוביל לעצירתן של תוכניות העבודה העתידיות של המערך ופגיעה ברציפות התפקודית. אשוב ואדגיש – כותב נציב כבאות והצלה – כל עיכוב בטיוטה נוספת תפגע במאמצי המערך להבטיח את ביטחונה של מדינת ישראל ואזרחיה. בעצם אנחנו נמצאים פה בסיטואציה שבה מקבלי השירות הם אלה שאומרים שהם זקוקים להארכת התוקף הזו. האם בסופו של יום השירות הלאומי-אזרחי יישאר כפי שהוא? האם ועדת החוץ והביטחון תחליט לגביו החלטות אחרות, לגבי הסדר הקבע שהיא תנסה לחוקק? אני לא יודעת. אבל אני יודעת שהשירות, כפי שהוא עכשיו – כך כותבים לי מקבלי השירות: מפכ"ל המשטרה, נציב הכבאות – השירות הזה חשוב כרגע לביטחון מדינת ישראל, ואם הוא ייפסק אז הגופים האלה יתקשו לתפקד. ולכן לא אאריך מעבר לכך, אומר רק זאת: השירות הזה חיוני לא למשרתים, הוא חיוני למדינה. אם הוא ייגרע, כולנו נפסיד. לא רק המשרתים יפסידו, בעיקר מקבלי השירות יפסידו; החברה הישראלית כולה תפסיד; ביטחון מדינת ישראל יפסיד. אף אחד מהמשרתים לא מגיע לשירות כדי לעשות וי. כולם מגיעים לתרום וכולם תורמים תרומה משמעותית. מדינת ישראל תרוויח אם תאריך את ההסדר הזה בחצי שנה נוספת כאמור, ותפסיד אם לא תעשה כן. מהסיבה הזו, אני חושבת – מרכזת האופוזיציה, חברת הכנסת מירב בן ארי, אמרה שהאופוזיציה לא תתנגד לחוק ואני מאוד מעריכה את זה. אני יודעת גם שחברת הכנסת בן ארי הייתה מהמחוקקים של החוק בזמנו, ותמכה והוסיפה מטעמה נדבכים לחוק. אני רוצה לומר תודה למירב; אני רוצה לומר תודה לחבר הכנסת ינון אזולאי שגם הבין את המשמעות. אגב, הוא בעצמו היה בשירות הלאומי-אזרחי. אני רוצה לומר למרכז הקואליציה שלנו, לחבר הכנסת אופיר כץ, ליושב-ראש ועדת החוץ והביטחון, חבר הכנסת ביסמוט, שבעזרת ה' יאפשר להשלים את ההסדר הזמני הזה. אני רוצה לומר תודה למשרתים, שבאמת עושים עבודה נפלאה ותורמים את תרומתם למדינת ישראל. תודה רבה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה. נעבור לדיון האישי. ראשון הדוברים, חבר הכנסת רם בן ברק – אינו נוכח; חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חברת הכנסת פנינה תמנו – רגע, עכשיו אני רואה. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח; חבר הכנסת נאור שירי מוותר; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת. חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה. לרשותך שלוש דקות. בבקשה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

תודה, גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, גברתי השרה. איפה יושב-ראש הקואליציה אופיר כץ? לא כאן.

טלי גוטליב (הליכוד):

לקרוא לו?

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

לא, לא צריך לקרוא לו, אבל הוא אמר כאן לפני כמה דקות שהתנגדנו לתקציב המלחמה. אז אני רוצה להגיד לחברי חבר הכנסת אופיר כץ, שלא התנגדנו לתקציב המלחמה. התנגדנו לתקציב שבזמן המלחמה העדפתם לממן 15 משרדים מיותרים בזמן המלחמה; 5 מיליארד שקלים כספים קואליציוניים בזמן המלחמה; העדפתם לממן את המשתמטים בישיבות בזמן המלחמה, והעדפתם לייבש את החינוך הממלכתי, ולממן את החינוך החרדי הפרטי, שמחנך לבורות ולהשתמטות בזמן המלחמה. לזה התנגדנו, ונמשיך להתנגד. כפי שפורסם היום, אני רוצה להגיד שבקואליציה מכינים בהקשר התקציבי עוד תרגיל אחד מסריח: תקציב ההשתמטות במקום חוק ההשתמטות. מה לא עשיתם בחודשים האחרונים כדי לרצות את הרבנים ולקדם את חוק ההשתמטות? עשיתם הכול. הדחתם את יולי אדלשטיין; מכרתם את כל הערכים שלכם לעסקונה החרדית; מכרתם את המילואימניקים, את חיילי צה"ל, את מעמד הביניים הישראלי. הכול. עדיין לא מצליחים עם חוק ההשתמטות. אז עכשיו יש רעיון חדש, סבסוד מעונות יום למשפחות המשתמטים, תמורת תמיכת החרדים בתקציב. הנזק – הנזק הוא עצום; הנטל על המילואימניקים הולך וגדל; המיסים על מעמד הביניים הולכים ועולים. עשרות מיליארדי שקלים בשנה זה עולה לנו. ואני שואל, איך אתם לא מתביישים? אני מבטיח לכם כי הציבור ידע כל פרט על הדיל המסריח הזה בין הליכוד לבין המשתמטים. תקציב ההשתמטות לא יעבור, בדיוק כמו חוק ההשתמטות, כי זה לא חוקי, לא חוקתי, אין לזה רוב בציבור ואין לזה רוב בכנסת. תודה רבה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה. חבר הכנסת ניסים ואטורי – אינו נוכח; חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח; חבר הכנסת ירון לוי – אינו נוכח; חבר הכנסת מיקי לוי – אינו נוכח; חברת הכנסת עדי עזוז – אינה נוכחת; חבר הכנסת אריאל קלנר – מוותר. חברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה. לרשותך שלוש דקות, בבקשה.

טלי גוטליב (הליכוד):

תודה רבה, גברתי. הפעם אני פונה אליך, אדוני ראש הממשלה. תגיד לאנשים שמקיפים אותך: חליכ עם חנינה. די, זה כבר מביש, זה מביך, זה פתטי, זה גם חסר סיכוי. אין בזה היגיון ואין לזה היתכנות בישראל. אני רוצה רגע לומר, הנשיא טראמפ, בארצות הברית כנשיא יש לו סמכות לחון. נקודה. כמו שביידן חנן את הבן שלו, עוד לפני הכול ולפני כלום. בישראל, לא משנה מה, חוק-יסוד: נשיא המדינה קובע – כך נוסחו – שהנשיא רשאי לחון עבריינים. מה זה עבריין? אפשר לחלוק על זה, לתהות על זה, אבל זה בטח לא אדם חף מפשע. אנחנו לומדים, עם הפסיקה ועם השנים, שהנשיא נתן חנינות כשאדם הודה, הורשע וכו'. היה מקרה אחד בפרשת קו 300, שם חננו את אנשי השב"כ לפני שהם הורשעו. הייתה החלטה שהם מקבלים חנינה על כל מעשה לכאורי שעולה כדי עבירה שאולי הם ביצעו. אז עם כל הכבוד, שמעתי, יש כל מיני תדרוכים על עסקה כוללת, עסקה כוללת. העסקה הכוללת שמישהו צריך לחלום פה על חנינה זה על השוטרים והיחידה החוקרת שביצעו פה פשעים – לא פחות, וואו – פשעים, כפי שעלה מעדותו של סגן ניצב חבקין, שקיבל את הזכות מפני הפללה עצמית בהחלטת השופטים. אני אומרת פה, באמת, במקום שאמצעי התקשורת יעסקו בכל רגע נתון בחורבן תיק 4000; במקום שאמצעי התקשורת יעסקו בכל רגע נתון בעובדה שראש הממשלה נרדף, תוך שימוש לרעה בכוח השררה של חוקרים, תוך הדלפת פרטים שקריים בעליל, כשאנחנו רואים כל הזמן שימור נרטיב שפוגע בראש הממשלה. אדוני ראש הממשלה, אתה כפסע מזיכוי. אני אומרת את זה כמי שמפרשן את המשפט שלו שנים וכמי שקוראת את הפרוטוקולים. אני צריכה להזכיר לכם שתיק השוחד, שייחס לראש הממשלה עבירה של מתן טובות הנאה רגולטוריות תמורת פרסום חיובי – הוכח דה פקטו שלא היה פרסום חיובי, שלא הייתה היענות חריגה לפרסום ולא הייתה טובת הנאה רגולטורית לטובת בזק. להפך, ראש הממשלה אפשר בזמן אמת חוקים וחקיקה לרעת בזק: תקנות השוק הסיטונאי, קנסות לבזק. די, באמת, מספיק עם הכותרות האלה על חנינה. גברתי היו"רית, זה כל כך משפיל. מקום שבו נרדפת ואתה מוריד את הראש – אנחנו לא רוצים שראש הממשלה יוריד את הראש. אדוני, המאבק שלך בתוך המשפט הזה הוא המאבק של כולנו. כי אם היו מספרים לי בזמן אמת לפני שפרשנתי את המשפט וההוכחות התחילו וסיפרו שיש עדי מדינה, אף אחד לא היה מעלה בדעתו שאין עדי מדינה; שמדליפים שיש עד מדינה, אוסרים לפרסום את הסכם עד המדינה. עד מדינה, המשמעות של זה שהוא מודה בעבירה. כשבמהלך המשפט הפרסום הזה נפתח, אין הסכם עד מדינה. לכן אני אומרת, אדוני ראש הממשלה, הרם את ראשך בעבורנו. זה מאבק קשה וקשוח, עם מחירים אישיים בלתי רגילים, אבל אתה עושה בעבורנו היסטוריה. זה מחולל גאולה ממש לטובת מורשתנו, ערכינו וזכותנו למשילות ימנית. תודה רבה, גברתי היו"ר.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

הודעה למזכיר הכנסת.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

תודה. ברשות יושבת-ראש הישיבה, הינני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון מס' 6 – הוראת שעה), התשפ"ו–2025, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט. הסכם בין ממשלת מדינת ישראל וממשלת הרפובליקה של הפיליפינים בדבר שיתוף פעולה מדעי וטכנולוגי. תודה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

חברת הכנסת צגה מלקו – מוותרת; חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת; חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת; חבר הכנסת עמית הלוי – אינו נוכח; חברת הכנסת קטי קטרין שטרית – מוותרת; חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח; חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חבר הכנסת איתן גינזבורג – אינו נוכח; חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי – אינו נוכח; חבר הכנסת רם בן ברק – אינו נוכח; חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חברת הכנסת פנינה תמנו – אינה נוכחת; חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח; חבר הכנסת עודד פורר – מוותר; חבר הכנסת אביחי בוארון – אינו נוכח; חבר הכנסת אושר שקלים – אינו נוכח; חברת הכנסת מירב בן ארי – אינה נוכחת. חבר הכנסת יבגני סובה, בבקשה. לרשותך, שלוש דקות, בבקשה.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה. שלוש שנים, שלוש שנים מכהנת את הממשלה הזאת, ושלוש שנים חברי הקואליציה, ששכחו את ההיסטוריה, אומרים: אבל אתם הייתם שנה וחצי – אתם הייתם 15 שנה. 15 שנה הייתם בשלטון. ולהזכיר לכם, איך אמרתם: שלא יהיו לנו כאבי בטן על חיילים, שלא יהיו לנו כאבי בטן על אימהות חד-הוריות. אנחנו כאופוזיציה נצביע נגד הכול. זה מה שאתם עשיתם כשהייתם באופוזיציה, אז אל תספרו סיפורים. אנחנו בממשלה הקודמת איבדנו רוב בגלל שנתתם שוחד פוליטי לשרים שיושבים איתכם עכשיו. הם הצביעו נגד, והם אלה שהיום מספרים סיפורים. אנחנו בשמונה חודשים של הממשלה – הממשלה איבדה את הרוב אחרי שמונה חודשים בלבד. בשמונת החודשים האלה הספקנו להעביר תקציב, והתחלנו לעשות דברים שאתם לא עשיתם בשלוש שנים של הכהונה שלכם. נכון, מלחמה, אף אחד לא בא בטענה. אגב, אנחנו תמכנו ברוב הדברים שקשורים למלחמה. אבל לבוא ובצורה גסה להגיד: אבל אתם הייתם בשלטון שנה וחצי. למה לא עשיתם? למה אתם לא עשיתם? הצבעתם נגד החוק שאנחנו קידמנו בנושא הטבות מס לאשקלון. אתם הצבעתם נגד, אז אל תספרו סיפורים. כמו שאתם הצבעתם גם בחוק ממדים ללימודים, הצבעתם נגד, ואז אמרתם: שלא יהיו לנו כאבי בטן, כי אנחנו אופוזיציה וצריכים להתנגד.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

הצבענו בעד. די - - -

היו"ר סימון דוידסון:

חברת הכנסת שטרית. תודה לחברת הכנסת שטרית. את גם בטלפון.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

אני אומר לכם שאתם הצבעתם נגד, ואתם מנסים לשכתב את ההיסטוריה. אתם חושבים - - -

היו"ר סימון דוידסון:

רגע, רגע. שנייה. את גם בטלפון.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

לא, אני מסתדר איתה, לא צריך. אני מסתדר. אני מסתדר, כי אני אומר לך - - -

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

- - - נשים יכולות לעשות כמה דברים ביחד. המנהלת הראתה לנו שהצבענו בעד.

היו"ר סימון דוידסון:

תודה.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

אני אומר לכם, אתם בונים על הזיכרון הקצר של הציבור, ואתם משקרים לציבור.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

הצבענו בעד. לא יעזור.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

אתם משקרים לציבור, ואתם חושבים שהציבור לא יודע לבדוק. כל ההצבעות שאתם עשיתם באופוזיציה, תתביישו לכם. תתביישו לכם לפני שאתם בכלל מעלים את הנושא ומדברים על זה. תודה.

היו"ר סימון דוידסון:

תודה רבה לחבר הכנסת סובה. בכך הסתיימו הדוברים.

קריאה:

מיקי, תעלה.

היו"ר סימון דוידסון:

רגע, רגע. אני צריך להזמין אותו. מה זה תעלה? שנייה. אני מזמין את שר התרבות והספורט מיקי זוהר לסכם את הדיון, בבקשה. יעלה ויבוא מיקי זוהר. בבקשה.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו דנים היום בחוק לשירות לאומי-אזרחי. אני מניח שהאופוזיציה לא מתנגדת, נכון? האופוזיציה מתנגדת?

נאור שירי (יש עתיד):

כמה שנים אתה פה - - - אל תניח הנחות.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

שלא להניח את זה, אתה אומר.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אנחנו תמכנו בחוק הקודם.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

אבל לזה אתם מתנגדים?

נאור שירי (יש עתיד):

חס וחלילה. אנחנו נבקש התייעצות סיעתית לפני הצבעה.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

לא, זה רק בוועדות. אני עדיין זוכר, אתה רואה? אני גם הייתי יו"ר ועדות והתייעצויות סיעתיות ורוויזיה. הכול אני זוכר.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אם כבר אנחנו מדברים, אדוני השר, לפני כמה דקות עמד כאן חבר הכנסת ואטורי מהליכוד ואמר שכהנא צדק בהרבה דברים, ושמנהיגי הליכוד לדורותיו טעו בכך שהם התנערו מכהנא. האם זו עמדת הליכוד?

היו"ר סימון דוידסון:

תודה, תודה, תודה. יוראי, תודה.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

בליכוד יש לנו מנהיגים דגולים. יש לנו את ז'בוטינסקי, יש לנו את בגין, יש לנו את יצחק שמיר, יש לנו את בנימין נתניהו.

משה טור פז (יש עתיד):

ויש לנו את ואטורי.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

יש לנו מנהיגים באמת דגולים שהובילו את ישראל ואת עם ישראל – כי קודם לכן זה היה לפני מדינת ישראל, עוד בימי ז'בוטינסקי – להרבה מאוד הישגים, ולאורם אנחנו צועדים.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

הם טעו בכך שהם התנערו מכהנא?

ניסים ואטורי (הליכוד):

אל תאמין לכל מה שאומרים - - - נפלת בזה - - -

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

לא נפלתי בזה. אבל ניסים, שים לב, שאלו אותי שאלה, מה עניתי?

ניסים ואטורי (הליכוד):

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

אבל מה החוכמה? החוכמה היא לענות תשובה שהיא נוחה לך, לא ליריב.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

לא יריב - - -

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

היריב הפוליטי. אתה לא יריב פוליטי שלי?

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

תראה, במאבק נגד טרור אנחנו ביחד.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

יוראי, הפוליטי. אמרתי יריב פוליטי. דייקתי.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

במאבק בטרור אנחנו ביחד, אבל כשאיש ליכוד תומך תמיכה מפורשת בטרוריסט, אתה צריך להתנער מזה.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

אני אמרתי את מה שאני חושב שצריך לומר.

ניסים ואטורי (הליכוד):

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

אני מסכים איתך. ברשותכם, אני אדבר גם בענייני דיומא. יש גם נושאים בסדר-היום, אחד מהנושאים זה מכתב נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ - - -

נאור שירי (יש עתיד):

עדיף שתדבר על ספורט; על היחידה שהם הקימו לפשיעה.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

נדבר גם על זה. היה אירוע קטן, קטנטן, שנשיא ארצות הברית כתב מכתב לנשיא מדינת ישראל וביקש - - -

נאור שירי (יש עתיד):

יאיר נתניהו הכתיב לו את המכתב?

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

אם הגעתם למצב שאתם חושבים שלנשיא טראמפ מכתיבים מה לכתוב, לדעתי אתם טועים.

נאור שירי (יש עתיד):

אם הגעת למצב שצריך את טראמפ כדי שיכתוב מכתב לתיקים שקורסים - - -

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

אם תשמע מה שיש לי לומר - - -

משה טור פז (יש עתיד):

תקשיב לטלי גוטליב.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

אולי תשמע מה שיש לי לומר?

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

יש בסיס אמריקאי בקריית גת - - -

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

עכשיו שרק לא יגידו שבזכות הבסיס האמריקאי שכנענו את טראמפ להוציא את המכתב.

נאור שירי (יש עתיד):

אתה בניגוד עניינים, אתה הקמת את הבסיס.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

יגידו שהקמנו את הבסיס לטראמפ כדי שיכתוב מכתב.

נאור שירי (יש עתיד):

מי הקים את הבסיס - - -

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

זה השטח הריבוני של - - -

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

תראו, אני אומר כך: אני באמת סבור - - -

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

בבסיס הם חברים בהסתדרות?

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

לא. ההסתדרות הציונית או איזה הסתדרות?

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

ההסתדרות הכללית של העובדים.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

אין לי מושג. אין לי מושג וגם לא בדקתי. מה שאני רוצה להגיד בהקשר הזה: אני ראיתי הרבה מאוד אינפורמציה שיוצאת מכותלי בית המשפט, בכל מה שקשור לתיקי נתניהו. על פניו, על פי כל הנתונים שיוצאים משם, נראה שבאמת – כפי שאמרה חברת הכנסת טלי גוטליב – יש סיכוי גבוה מאוד, עד כמעט ודאי, לזיכוי.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

יאללה - - -

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

רגע, תנו לי להשלים.

קריאה:

זיכוי בטוח, אני חותם לך.

משה טור פז (יש עתיד):

ואם לא?

טלי גוטליב (הליכוד):

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

אני אומר בהמשך לדבריה של – תרשו לי, אני רוצה להשלים.

היו"ר סימון דוידסון:

טלי, טלי.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

אני אומר, בהמשך לדבריה של חברת הכנסת טלי גוטליב וגם בהמשך לדבריו של חבר הכנסת סעדה: סיכויי הזיכוי של נתניהו הם גבוהים מאוד מאוד, ואנחנו באמת שואלים את עצמנו את השאלה למה צריך את החנינה. אסביר למה. הסיבה שאנחנו צריכים את החנינה הזאת, היא כי במדינת ישראל 2025 אי-אפשר להמשיך את הפארסה הזאת; אי-אפשר להמשיך לגרור ראש ממשלה פעמיים בשבוע, לפעמים שלוש פעמים בשבוע, לבית המשפט, כל התקשורת עוסקת בזה, זה מפלג את העם - -

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אז נאשם בפלילים לא צריך לכהן כראש ממשלה.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

- - זה מפלג את העם, זה מביא לשיח קיצוני בין אזרחי ישראל. אני הייתי שם פעם אחת, ראיתי מה קורה מחוץ לכותלי בית המשפט, מגיעים מפגינים מימין ומשמאל - -

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אני מסכים איתך, נאשם בפלילים לא יכול להיות ראש ממשלה.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

- - ומתכתשים אחד עם השני, מקללים אחד את השני, ולפעמים אפילו רבים פיזית אחד עם השני. אני שואל את עצמנו: למה אנחנו צריכים את הדבר הזה במדינת ישראל, למי הוא תורם? לא תורם לאף אחד.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

שיבקש עסקת טיעון - - - שיבקש עסקת טיעון.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

שיפרוש. יש משפט, הוא לא צריך - - -

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

ולכן אני אומר – אני אומר גם לך, חברת הכנסת הרכבי, אם וכאשר יש דרך לסיים את התיק הזה, צריך לסיים אותו, בכל דרך, כי התיק הזה הוא תיק שעושה נזק למדינת ישראל כולה. הוא פוגע באחדות בתוכנו; הוא פוגע בסופו של דבר גם בשם של מערכת המשפט; הוא פוגע בסופו של דבר במדינה שלמה. זוהי עמדתי, על אף שאני חושב שנתניהו, לפי כל הנתונים, יקבל זיכוי בתיק, אבל עדיין צריך לסיים את הסאגה. תודה רבה.

היו"ר סימון דוידסון:

תודה רבה לשר התרבות והספורט מיקי זוהר. חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק שירות לאומי-אזרחי (תיקון מס' 8), התשפ"ו–2025, בקריאה ראשונה. הצבעה מס' 14 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 29 נגד – 15 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק שירות לאומי-אזרחי (תיקון מס' 8), התשפ"ו–2025, לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה.

היו"ר סימון דוידסון:

29 בעד, 15 נגד. אני קובע כי הצעת חוק שירות לאומי-אזרחי (תיקון מס' 8), התשפ"ו–2025, אושרה בקריאה הראשונה, ותעבור לדיון בוועדת החוץ והביטחון לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני כ"ו בחשוון התשפ"ו, 17 בנובמבר 2025, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה.